ישיבת מליאה בתאריך 22/12/2025 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ב' בטבת התשפ"ו, 22 בדצמבר 2025. הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6381/25 וכלה בהצעת חוק פ/6407/25: הצעת חוק יום לציון עליית יהודי מרוקו לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון וינון אזולאי; הצעת חוק יום לציון עליית יהודי מרוקו לישראל ולהנצחת זכרם של הנספים בדרך לישראל, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שינוי שיטת החישוב של דמי חניה בחניון), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק מענק לחטופים ולבני משפחות הנרצחים במתקפת 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הפחתת תקציב בשל אי-גיוס בוגרים), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס למשרת מילואים פעיל) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שעת הורות בעבודה לאלמן או לאלמנה בשנת האבל הראשונה), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה (תיקון – מתן זכויות של נפגעי איבה לבן משפחה של חטוף), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה בשבע השנים הראשונות), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שינוי שיטת החישוב של דמי חניה בחניון), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת אוהד טל, משה סולומון, שמחה רוטמן ומיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק מניעת רעש בלתי סביר של המואזין, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמולי מילואים בתקופת חירום), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק חסינות במילוי תפקיד לראש רשות מקומית (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הגדלת סכום ההשתתפות בהוצאות אזכרה), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת מישל בוסקילה ואופיר כץ; הצעת חוק הפיקוח על מוצר ביטוח ארוך טווח, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק מינוי תובע מיוחד, התשפ"ו-2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – אי-תחולת החוק על כבאים), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – תמיכה בתאגידי חינוך חרדיים), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – פיצוי ללא הוכחת נזק), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת אלעזר שטרן וגלעד קריב; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – משך מעצר מרבי ועילות מעצר), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק חברות ניהול בניין מגורים או משרדים, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת מישל בוסקילה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – חידוש חברות בקופת חולים לחייל משוחרר), התשפ"ו-2025, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון – אי-אספקת חשמל ומים וסמכות תפיסת חזקה במקרקעין), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על מתחם מערת המכפלה, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק למאבק בהברחות נשק (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון – הסדרת סיירות ביטחון ברשויות המקומיות), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל. עוד הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק העמותות (תיקון מס' 20) (עיצומים כספיים), התשפ"ו–2025. כמו כן הונחה על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון מס' 46) (אבטחת חבר הכנסת בחוץ לארץ), התשפ"ו–2025, מטעם ועדת הכנסת. לבסוף, אבקש להודיעכם כי הונח היום על שולחן הכנסת לוח תיקונים להסתייגויות ולבקשות רשות דיבור להצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה), התשפ"ו–2025. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. גברתי, עד עשר דקות לרשותך. שלום כמובן גם לאורחינו ביציע. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. שלום.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תודה. אדוני יושב-הראש, חבריי חברי הכנסת, 302 בני אדם נרצחו בישראל בשנת 2025 לעומת 149 נרצחים בממשלת השינוי; 48 נשים נרצחו רק השנה לעומת 22 נרצחות בזמן ממשלת השינוי; 450 הרוגים בתאונות דרכים השנה לעומת 351 בממשלת השינוי. מעל 5,500 אזרחים מתים מדי שנה מזיהום אוויר שמקורו בשרפות פסולת פיראטיות ופליטות רעילות אחרות. במדינת ישראל אין משילות – מציאות קשה, כואבת, מדאיגה. משילות לא יכולה להיות רק סיסמת בחירות. משילות היא היכולת של מדינה להגן על חיי אזרחיה, לאכוף את החוק, לשמור על הסדר הציבורי ולהעניק ביטחון אישי לכל אדם, בכל מקום, בכל שעה. במבחן הזה ממשלת נתניהו כשלה ועדיין נכשלת. אתם זוכרים את הציטוט המפורסם של נתניהו משנת 2008, שאמר: "ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות, אין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים כל כך גורליים למדינת ישראל". אז מסתבר שדין אולמרט לא שונה מדין נתניהו. נתניהו, במיוחד לאחר מחדל 7 באוקטובר, איבד את הזכות המוסרית להנהיג את המדינה. נתניהו הפקיר את המרחב האזרחי, ושרי ממשלתו הכושלים איבדו כל רסן, ונתניהו יודע ושותק. בשם שלמות הקואליציה נתניהו לא מינה שרים חשובים, שרים חברתיים, ערב תוכניות עבודה, ערב תקציב, לא מינה במשך חודשים – לא שר פנים, לא שר בריאות, לא שר רווחה, לא שיכון, לא עבודה, ונתניהו יודע ושותק. אפילו הבריאות שלנו משעממת את ראש הממשלה. בראש העין, מודיעין, אריאל, עמק יזרעאל, שוהם, צור יצחק – בחצי מהמדינה אנשים לא יכולים לפתוח חלון. מאות אלפי אזרחים חיים תחת זיהום אוויר חמור בגלל ההפקרות של שרפות פסולת פיראטיות במדינה ובשטחים. 5,500 אנשים מתים מדי שנה מזיהום אוויר, ונתניהו יודע ושותק. 20 שנים שההתרעות על השרפות ועל משבר הפסולת מונחות על שולחן הדרג המדיני – היעדר תשתית, חוסר בפיקוח ואכיפה – 20 שנים שבמהלכן מושכים שוב ושוב בדש הנהגת המדינה, ונתניהו יודע ושותק. המדינה פשוט מצפצפת על האזרחים. החלטת ממשלה 592 מיוני 2023 קבעה כי עד ינואר 2024 – כמעט שנתיים – יוגשו מסקנות הצוות הבין-משרדי לטיפול במפגעי סביבה ולטיפול בזיהום חוצה-הגבולות מאזור יהודה ושומרון. אז כמובן שתוכנית אין, המסקנות לא הוגשו, ההפקרה נמשכת ואף גברה, מסוכן בישראל לשחק בחצר, ללכת לבית הספר, לטייל בפארק, מסוכן לנשום, ונתניהו יודע ושותק. שר משטרה שמומחה בפיתות, מומחה בטיקטוק, שהבטיח משילות – מתפרע, משתלח, מתלהם, מרסק אט-אט את משטרת ישראל – הרחובות מדממים, אנשים פוחדים וחוששים לצאת מהבית, הפרוטקשן משגשג, העבריינים לא מורתעים מכלום, הפשיעה גואה בחברה הערבית והיהודית, הישג מרשים של פי שניים נרצחים ביחס לממשלת השינוי, מסוכן לצאת לרחוב, ונתניהו יודע ושותק; שרת הבטיחות בדרכים שוברת שיאים בימי טיול בחו"ל, אבל שוברת גם שיא של 450 אזרחים שנהרגו בתאונות דרכים, שיא של 20 שנים, מפחיד לנסוע בכבישים, ונתניהו יודע ושותק. בשם שלמות הקואליציה נתניהו גם מפקיר את ביטחון ישראל. לצבא חסרים לוחמים, הצבא משווע לעזרה, והחיילים הגיבורים שמקריבים הכול למען המדינה פשוט מרוסקים, פשוט נשחקים, ונתניהו יודע ושותק. המלחמה השאירה עשרות אלפי פגועי נפש, פגועי נפש לכל החיים מתמודדים עם הפרידה מהחברים, מתמודדים עם השכול, המראות, הריחות, ונתניהו יודע ושותק. ונתניהו נלחם, אבל לא נלחם למען שוויון בנטל. נתניהו עושה הכול כדי להכשיר השתמטות המונית, לפטור מגזרים שלמים מגיוס, לפטור מהשכול. עשרות אלפי חרדים מחויבי גיוס על פי חוק רוקדים ברחובות, צוהלים "נמות ולא נתגייס", "בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים". 923 חללים לצבא ההגנה לישראל במלחמה הזאת, ונתניהו יודע ושותק. הרשימה כל כך ארוכה: סיכול ממוקד של הרשות השופטת, ריסוק בית המחוקקים, קריסת מערכת החינוך, הפקרת ההשכלה הגבוהה, בריחת המוחות, הפקרת הצפון, התפרעויות וטרור יהודי בשטחים, אתנן של כספים קואליציוניים על חשבון המעמד הנושא בנטל, הדרת נשים במרחב הציבורי – דרך אגב, היום כבר אין אף אישה מנכ"לית במשרדי ממשלה – השתלטות על התקשורת החופשית, שיח אלים, משסה ומקטב, ונתניהו יודע ושותק. זוכרים שנתניהו אמר באוקטובר 2023: "יש הרבה שאלות על האסון שאירע לנו. נחקור הכול עם תום"? אז לא ממנים ועדת חקירה ממלכתית אלא ממנים ועדת טיוח פוליטית. וכבר 808 ימים שנתניהו יודע ושותק. גם בדוח המיוחד של מבקר המדינה בעניין הניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך המלחמה, הוטלה אחריות מפורשת על ראש הממשלה נתניהו, שב-17 שנים מאז מלחמת לבנון השנייה ממשלות ישראל, רובן בראשותו, לא מינו גוף שינהל את הטיפול בעורף בשעת חירום, ונתניהו יודע ושותק. לפי דוח המבקר, עם פרוץ המלחמה, המדינה הייתה משותקת. התקבלו אפס החלטות של פורום המנכ"לים בשלושת החודשים הראשונים של המלחמה. הקבינט החברתי-כלכלי לא מילא תפקידו בעורף האזרחי ולא היה גוף אחראי לניהול הטיפול בעורף אשר יראה את תמונת המצב הלאומית המלאה – זה מהדוח – ונתניהו יודע ושותק. מסתבר שבכל האסונות לא העירו אותו. אסון הכרמל, דצמבר 2010 – 44 הרוגים. היו התרעות, אסון שהיה אפשר למנוע, ונתניהו יודע ושותק. אסון מירון, אפריל 2021 – 45 הרוגים, אסון שהיה אפשר למנוע, ואני מצטטת מתוך הדוח: "תרבות רעה של היעדר משילות ושלטון החוק ודפוס פעולה של דחיינות ושל הימנעות מקבלת החלטות. מציאות של התנהלות המושפעת לרעה מאינטרסים פוליטיים ומשיקולים זרים. תרבות רעה של 'ראש קטן', של מזעור האחריות ושל התחמקות ממנה - - - הכתובת הייתה על הקיר, ידועה לרבים במשך שנים רבות. את האסון הזה ניתן היה למנוע וחובה הייתה למונעו - - - זוהי עת לחשבון נפש, אך גם שעת רצון והזדמנות לתיקון ולשיפור. אל לנו להחמיצה!" סוף ציטוט. ונתניהו יודע ושותק. היום בוועדת הפנים, בדיון נוסף על שרפות פסולת פירטיות שמכות באזרחי ישראל ומרעילות אוכלוסיות בצפון, בדרום, במרכז ולאורך קו התפר, ראינו עוד עדות לתרבות הרעה הזאת, את המחדל הקשה פרוס נכוחה לנגד עינינו: משרדים שמעכבים, משרדים שמסירים אחריות, משרדים שלא מטפלים, משרדים שלא מדברים אחד עם השני; היעדר תכלול, היעדר הובלה, היעדר הנהגה, יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. והתוצאה – הפקרה מוחלטת של חיי אדם, לא פחות. אפילו תשובה – האם הממשלה מוכנה לתקצב בשנת 2026 את ביטחונם ומניעת מותם של אזרחים מחנק ומזיהום אוויר – לא קיבלנו, ונתניהו יודע ושותק. ביטחון אישי הוא זכות לחיות בלי פחד, לצאת לפארק, לנסוע בכביש, לנשום אוויר נקי, להתפרנס בכבוד. אלו זכויות בסיס בחוזה בין המדינה לאזרחיה. כותרות העיתונים זועקות על זיהום אוויר קטלני ומשבר שרפות ומשבר פסולת, אבל נתניהו יודע ושותק. ולא פחות חמורים הם זחילת הייאוש, אובדן התקווה, אובדן האמון. אזרחים מאבדים אמון במשטרה, בממשלה, במוסדות השלטון. הם מרגישים לבד. הם מרגישים שרק מי שיש לו כוח, מקורב, שורד, ומי שאין לו, מופקר לגורלו. חברה כזאת לא תוכל להחזיק מעמד לאורך זמן. אדוני ראש הממשלה נתניהו, הדם שנשפך הוא במשמרת שלך. ההפקרה היא עליך. הכישלון הוא שלך. הבושה כולה שלך, מלא על מלא.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. ואני מתכבד כעת להזמין את חבר הכנסת עודד פורר לנמק את ההצעה מטעם סיעות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי והעבודה. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השרף אתה יודע, אתמול היה 21 בדצמבר. זה גם יום הולדתו של השר לשעבר דוד לוי. הוא נולד ב-21 בדצמבר 1937. אני נזכרתי בו – לפני שאני מגיש את הצעת האי-אמון הזו – כי אני זוכר את דוד לוי מדבר על מי שהיה מנהיג הליכוד, מנחם בגין. ודוד לוי אמר על מנחם בגין משפט אחד. זה מופיע – הרי עושים על ראשי ממשלה סרט, אז זה היה ערוץ אחד בלבד, היו מכינים סרט – רואים שם את דוד לוי אומר על מנחם בגין שמנחם בגין לא ידע מה מחירה של מכונית חדשה. הוא לא ידע כמה עולה אוטו חדש, בוודאי שלא להבדיל בין הדגמים. אבל הוא ידע כל הזמן מה מחירה של כיכר לחם. הוא ידע מה המחיר של ליטר שמן. הוא ידע מה המחיר של המחיה במדינת ישראל. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני אומר לך, אדוני השר, אתם שניכם חברים במפלגה שהנושא הזה היה על דגלה, מפלגה שאמורה לייצג את כל שכבות העם. אתם יכולים לספר לנו בגרפים, ובאותות ובמופתים, ובמסיבות עיתונאים עם התאורה הנכונה והאיפור הנכון, מה שאתם רוצים. אבל האזרחים שהולכים לסופר כדי לקנות את הקניות לשבת לא יכולים לקנות אותן עם הגרפים שלכם. הם לא יכולים להשלים את סל הקניות שלהם עם הסיפורים שלכם על הפריחה הכלכלית. אתם צריכים להבין שהנתונים, שאתם לא מספרים אותם – אבל הישראלים מרגישים אותם, כל אזרח ואזרחית, כל מי שהולך לסופר מרגיש אותם. בישראל של היום 35% מההורים מוותרים על מזון לילדים שלהם כי הם פשוט לא יכולים לשלם את החשבון בקופה. בישראל של היום מחירי המזון גבוהים בכ-51% בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, וב-37% בהשוואה למדינות ה-OECD. מוצרי איפור עולים 403% יותר, מחירי הלחם עלו ב-11%, הבשר – בלמעלה מ-20%. זה לא שאתם בהכרח אומרים – לא אתה העלית את המחיר, אתם העליתם את היכולת לחיות כאן. כשאתם מעלים את המיסים, כשאתם מעלים את המע"מ, כשאתם מגבירים את הלחץ על העסקים, כשאתם לא נלחמים במונופולים – אתם מעלים את המחירים. בשנה האחרונה הארנונה עלתה בשיעור הכי גבוה מזה 17 שנה, והיא צפויה לעלות עוד, בהתאם לסיכום בין שר האוצר לראש הממשלה. את הארנונה הזאת האזרחים משלמים על הדירות שלהם, והם משלמים את זה גם על הקניות שלהם. כי גם בעלי החנויות, כשעולה להם הארנונה, צריכים להשית את זה על מישהו. מישהו צריך לשלם את זה, ובסוף תמיד מי שמשלם את החשבון – זה האזרח בסוף, זה שחזר ממילואים, זה שמנהל את העסק שלו בקושי, זה שיוצא לעבודה בבוקר. הנסיעות במוניות, כביש 6, מנהרות הכרמל – עלו בעשרות אחוזים. תעריף החשמל יעלה שוב בתחילת 2026, כמו גם תעריף המים. אני חייב לומר לכם, אתם נראים כמו חבורה שמפליגה באיזושהי ספינת תענוגות גדולה, ואתם רואים שמישהו נפל מהספינה. אתם רואים אותו, הוא נפל, הוא עומד לטבוע. אז מה אתם עושים? אתם זורקים לו חבל, ובכל פעם שהוא מתקרב אל החבל כדי לתפוס אותו ולהינצל, אתם מאיצים את הספינה ומתרחקים ממנו עוד קצת. ושוב אומרים לו: בוא, בוא, תשחה אל החבל. ועוד פעם, הוא מנסה לתפוס בחבל ועוד פעם אתם מאיצים ובורחים. כי בחבל הזה, שאתם כאילו זורקים לו – אתם מנסים בכלל להציל את עצמכם. כי בכל פעם שיש לכם איזושהי בעיה מייד אתם הולכים לתקציב המדינה, סוגרים עוד איזשהו בור למישהו מהשותפים הפוליטיים שלכם. חס וחלילה, לא בור של האזרחים שלא מצליחים לגמור את החודש. חס וחלילה, לא להוריד את הנטל מהם. חס וחלילה, לא למנוע את העלאת הארנונה, לא. אתם תלכו ותעמיקו את היד שלכם בתוך הכיס של האזרחים, כדי לקחת עוד כסף ולהציל את עצמכם – כדי להוסיף מיסים, כדי להעלות את הארנונה, כדי לייקר את התחבורה הציבורית – והאזרח הישראלי פשוט טובע. אחרי כל המלחמה הזאת, אחרי כל השנתיים הקשות האלה, לא זו בלבד שאיבדנו את הביטחון לחיות פה במדינה הזאת, אחרי שתחתיכם קרה הטבח הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה, אלא שגם אי-אפשר כבר לחיות פה בגלל יוקר המחיה. אבל במה אתם כן מתעסקים? אתם מתעסקים בלברוח. הבריחה שלכם והמאמץ שלכם לברוח מוועדת החקירה הממלכתית פשוט מוציאים מהדעת. אני כבר התייאשתי מלצפות שתיקחו אחריות, ותגידו: חבר'ה, אנחנו אחראים, קרה פה משהו במשמרת שלנו. לקחת אחריות להתפטר, לחזור אל העם – לא, כבר חבל על הזמן, אבל את המינימום של לבדוק מה באמת קרה פה, לבדוק מהם הכשלים. הרי אתם בכלל לא צריכים ועדת חקירה ממלכתית, כי אתם כבר יודעים מי האשמים: זה היועמ"שית ובית המשפט העליון, ובית המשפט העליון והיועמ"שית. כל שני וחמישי, כאילו זה האירוע.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני חייב לומר לך, אדוני השר, אני בדקתי – לא צריך ועדת חקירה ממלכתית. מי שמנע את החיסול של ראשי חמאס לפני 7 באוקטובר זה לא בית המשפט, זה ראש הממשלה נתניהו. מי שדחה כל הצעה שעלתה לסיכול ממוקד זה לא נשיא בית המשפט העליון עמית, גם לא הנשיאה חיות ואפילו לא הנשיא בדימוס ברק. מי שמנע כל הצעה לסיכול ממוקד זה ראש הממשלה נתניהו. בית המשפט לא קשור להחלטה להעביר את מזוודות הדולרים, המזומנים – מיליוני הדולרים שעברו מדי חודש בגיבוי ממשלת ישראל לתוך רצועת עזה, כדי לתדלק את חמאס. בדקתי מי החליט – אתם החלטתם, הממשלה החליטה, נתניהו החליט. הרי אנחנו נמצאים עכשיו בדיוק שבע שנים וחודש מאז ההחלטה. ב-13 בנובמבר התכנס הקבינט לראשונה לדון בהעברת מזוודות הכסף לחמאס, מה שנתניהו קרא לו במכבסת מילים "הסדרה". בניגוד לעמדת שר הביטחון דאז, ליברמן, נתניהו קיבל את ההחלטה הזו, ולמוחרת ליברמן התפטר. חיפשתי איפה היה נשיא בית המשפט העליון בעניין, לא מצאתי – שבגלל זה אתם אומרים, לא ניתן לו; חס וחלילה שבית המשפט הוא זה שימנה מי יעמוד בראשות ועדת החקירה הממלכתית. אתם נגועים בכל כך הרבה מחדלים שהובילו ל-7 באוקטובר, שאתם כבר מעורבבים, בתוך החבל של עצמכם אתם נקשרים, לא מצליחים לצאת מהתסבוכת הזאת בניסיון לזרוק את האשמה על מישהו אחר. לא היועצת המשפטית לממשלה התכתבה עם סנוואר והחליפה איתו פתקים, והיא גם לא זאת ששחררה את סנוואר מהכלא במסגרת עסקת שליט. את כל הדברים האלה עשתה ממשלת ישראל. את כל הדברים האלה עשה ראש הממשלה כשהוא הוביל את העניין הזה. אלה הדברים שצריך לבדוק, אלה הדברים שבנו את חמאס. אני חיפשתי מתי אמר מישהו מבית המשפט העליון, המחוזי, השלום, איזשהו שופט, שהחמאס הוא נכס. אף אחד לא אמר את זה. אתה יודע מי אמר את זה? שר האוצר אמר את זה. אף אחד מהאנשים האלה שאתם כל הזמן זורקים עליהם את כל הרעל. יש לי ביקורת על בתי המשפט, יש לי ביקורת על המערכת המשפטית, יש לי ביקורת על רפורמות שצריך לעשות. אבל מכאן ועד לקחת את הטבח הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה ולהפוך אותו לאיזושהי קוניונקטורה פוליטית – יש פה מחדל ענק מלמטה ועד למעלה, ומלמעלה ועד למטה, וצריך לבדוק את כל מי שנגע בדבר, בכלל בלי הנחות לאף אחד. ואין דרך לעשות את זה אלא בוועדת חקירה ממלכתית. וכל ניסיון להפוך את האירוע הזה לאירוע פוליטי הוא רק ניסיון לברוח מהאמת שבתוך-תוככם גם אתם יודעים אותה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מתכבד כעת להזמין את חבר הכנסת עופר כסיף לנמק את ההצעה מטעם סיעות חד"ש-תעל ורע"מ. עד עשר דקות לרשותך.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, הסופר האיטלקי אומברטו אקו תיאר בספרו "הפשיזם הנצחי" כיצד עשורים לאחר תבוסת משטרי הרשע במלחמת העולם השנייה, נותר הפשיזם הסכנה הגדולה של ימינו. הפשיזם העכשווי הינו אויב מתוחכם יותר מאשר קודמו בן המאה ה-20. הפשיזם בן ימינו צומח מחדש תחת הסוואות תמימות כביכול, מתוך קיני רעל המצויים בנבכיה של כל חברה, או במילותיו של פרימו לוי: מתוך דלקת סמויה המתפרצת במצבי קיצון כאשר המערכת החיסונית של החברה כושלת. מהם אותם יסודות של הפשיזם הנצחי? פולחן המנהיג, סגידה לכוח, בוז למוסר, אובססיה לקונספירציות, דחיית הנאורות – על הרציונליזם, האינדיבידואליזם והאוניברסליזם שלה – והעמדת לאומנות הדם והאדמה, היצר והמיתוס, במקומה. יסודות הפשיזם הללו כאילו נלקחו מסדר-יומן של הממשלה ושל ועדות הכנסת, הנשלטות בידי הציניות הדתית, עורמה יהודית או עדת נתניהו. ממשלת הדם, הגזע והזוועות, ממשלה של חורבן אנושי מתמשך, ממשלת כיבוש אכזרית שבראשה עומד נאשם בפשעי שחיתות חמורים בירושלים ובפשעי מלחמה רצחניים בהאג, ממשלה ששריה מתחרים יום-יום ברמיסות החירויות ובפגיעה בזכויות של יהודים וערבים כאחד – היא הממשלה שמבקשת להביא את הפשיזם הנצחי בישראל לשלב חדש, אלים יותר, הרסני יותר, רצחני יותר. הממשלה הזאת היא רשת ההסוואה עצמה, היא מעטה החושך המצמיח את הטרור היהודי, את המיליציות הכהנאציונליסטיות ואת פורעי החולצות החומות. ממשלה שהפרויקט הפוליטי היחיד שאותו היא מקדמת, שהרעיון המארגן, המאחד אותה, הוא לידתו של משטר פשיסטי חדש, לאומנות דם ואדמה תוצרת כחול-לבן. ועתה מה שהוסתר והודחק פורץ החוצה בשיאים חדשים של רעל ואלימות. כנופיות מתנחבלים ראו כי טוב ועברו מעקירת עצים לשרפת שדות, לשרפת רכבים, להצתת בתים, להכאת מוסקים ורועים פלסטינים, ולרצח. התעלמות מפשעיהם, היד החופשית שניתנת להם מצד כוחות הכיבוש, ולעיתים אף שיתוף פעולה איתם ועידוד ממשלת הדמים למעשיהם – באופן אך טבעי הובילו לעליות מדרגה בלתי פוסקות: להכאת פעילי שלום בין-לאומיים, משם לפוגרומים בפעילים ישראלים ומשם ל"ייבוא" הטרור הפשיסטי לתוככי ישראל הריבונית. נהגים, עובדי תברואה, מאבטחים וסתם עוברי אורח ערבים מותקפים תדיר ועוברים לינצ'ים כמעט מדי יום. רק בשבוע האחרון ביקרתי את ח'ליל אל-ראשק, עובד תברואה לא צעיר מענאתא, ששיניו וצלעותיו נשברו בידי צמד חסידי תורת הגזע היהודית, העם הנבחר אם אתם רוצים, בזמן עבודתו בירושלים; את מחמוד אגבאריה מאום אל-פחם ומוחמד אבו חאמד מג'לג'וליה, שהוכו קשות גם הם במהלך עבודתם בתל אביב; את הצעיר קייס חדאד מבית חנינא, שעבר לינץ' בסגנון התפוז המכני כשמילא את תפקידו כמאבטח באצטדיון טדי; ואת חנאן אבו שחאדה, אישה הרה, שיחד עם ילדיה הקטנים הותקפה ברחובות עירה, יפו, בידי קבוצה מאורגנת של כהנאים בעלי רזומה פוגרומיסטי עשיר. מדוע הותקפו אלה ואחרים, לרבות מתנגדי שלטון יהודים, ואף משפחות חטופים ונרצחי טבח 7 באוקטובר? כי הפורעים יכולים, כי ברור להם שהממשלה עומדת לצידם וכי לא ייענשו. את מאחזי הפורענות, קיני הטרור של המתנחלים בגבעות, מחבר המינהל האזרחי תחת סמוטריץ' לתשתיות מים וחשמל למרות שהמבנים הוקמו אף בניגוד לחוק הישראלי, כדי שלאחר הפוגרומים ייהנו אותם טרוריסטים ממים חמים לרחוץ בהם את ידיהם המגואלות בדם. לצד היד החופשית ואף העידוד הניתן לפורעי החוק, נרדפים באלימות מתנגדי הממשלה וראשה. בזמן שבמשחקי בית"ר ירושלים מונף בגאווה דגל ארגון הטרור כך – שאותו השווה חבר הכנסת המנוח מיקי איתן מהליכוד לנאצים – והמשטרה אינה עושה דבר, את אוהדי הפועל תל אביב היא רודפת בגלל חולצות נגדה. בעוד שתוקפי בית כנסת רפורמי ברעננה מסתובבים חופשי, יורי זיקוק מצ'וקמק נעצרים לחודשים. כאשר חבורת חוליגנים תוקפת את יושבי אוהל המחאה של ידידי יעקב גודו והמשטרה מסרבת לעוצרם, שורפי פח מושלכים למעצר לתקופה ממושכת. כנופיית נתניהו מכשירה ומנרמלת דמויות כהנאיות ומאפשרת להן לפעול באלימות קשה על רקע פוליטי וגזעני. בל נשכח שהשר, מעריץ גולדשטיין, הזמין ללשכתו מארגן בולט של ההתקפות על חברי אופוזיציה ואנשי תקשורת, ושר המשפטים שיבח את פועלו מעל בימה זו. פעם אחר פעם כנופיית נתניהו נחשפה בערוותה כמעודדת טרור לאומני יהודי, אלימות פוליטית והסתה גזענית. השבוע נעצר חברי אחמד עבאדי, חבר מזכירות חד"ש וברית הנוער הקומוניסטי, כחלק מצעדי דיכוי ורדיפה כנגדו וכנגד חברינו הצעירים – מעצר פוליטי נפשע שהוא המשך להשתקה והרדיפה שחווים כל מתנגדי המשטר, בעיקר הערבים שבהם. אל מול הפשיזם והגזענות, חובה על כל אחד משולליו להצביע על הבריון הפשיסטי, לומר את האמת נכוחה ולהתנגד. אין מקום לפשרות, התקפלויות וכיבוסי מילים. כל אחד מאלה משמעו המעשי חיזוק השרץ. בחודשיים האחרונים נאסר עליי לנאום בבית הזה בדיוק בשל הסיבה זאת, כי אמרתי אמת, כי הצבעתי על הרודן הפשיסטי, המבקש למלט עצמו משיפוטה הפלילי והמוסרי של המדינה והחברה שהפקיר, ועל חבורתו הפושעת, וקראתי להתנגד להם. ועדת האתיקה, בהחלטה מבישה, נכנעה לתכתיבי ממשלת העריצות ומשת"פיה מהאופוזיציה, והשעתה אותי. אך לא אותי ביקשו לצנזר ולהשתיק, אלא ציבור שלם, ערבי ויהודי, שמסרב להרכין ראש בפני אלימות השלטונות, אלימות הכיבוש, פשעי המלחמה והפשיזם. אני קורא לכל מתנגדי ממשלת הדמים, ההפקרות וההפקרה: המשיכו להתקומם והגבירו את ההתנגדות. למרבה הבושה, במקום אחדות שורות באופוזיציה הפרלמנטרית נגד הסכנה הפשיסטית, רבים בה עושים יד אחת עם ממשלת הדמים. עונש ההרחקה שהושת עליי נסמך גם על קולות חברי אופוזיציה, שבצביעות רבה החלו לאחרונה ללהג על הסכנה הפשיסטית. קולות אלה יכלו היו להיות ערבים לאוזניהם של מי שמתריעים כבר זמן רב מפני הסכנה החומה בחברה הישראלית, ונאבקים בה. לו רק הייתה מתלווה אליהם גם נימה של הכאה על חטא ושינוי כיוון – מכיבוש לעצמאות פלסטינית, משפיכות דמים לשלום, מהדרה גזענית לשותפות אמת, מאפליה לשוויון מלא. ברוח דבריה של ד"ר יולנדה יבור, הבחירה היחידה שניצבת בפנינו היא להיות, קרי להילחם ברודן, בשופרות ובמיליציות שלו בכל הכוח, או לחדול. תבחרו נכון. לא יהיה סיבוב נוסף. את הפשיזם חייבים להביס עכשיו. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

וכעת אני מתכבד להזמין את השר דוד אמסלם, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, להשיב במשולב על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. בבקשה, השר אמסלם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לאחל לכולנו חנוכה שמח. היום עוד היום השמיני של חנוכה. זה נקרא "זאת חנוכה". למה? בגלל שאנחנו קוראים: וזאת חנוכת המזבח. במסורת היהודית זה היום בחנוכה הכי פתוח בשמיים, היום תמיד התפילות יותר נענות, ואיש-איש עם בקשתו יכול לבוא ולהתפלל ולבקש היום, מול בורא עולם. ויש לנו מסורת שהיום הזה הוא יום באמת קדוש במיוחד. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לספר מה היה היום בממשלה. היום הממשלה קיבלה החלטה חשובה מאוד, ובעצם היא החליטה לסגור את גלי צה"ל. דרך אגב, אין כמעט – לדעתי, אולי אצל הקומוניסטים בצפון קוריאה זה קיים – צבא שיש לו תחנת שידור, וקיבלנו החלטה מאוד הגיונית. הצבא צריך לעסוק בענייני מלחמה ואימונים, ובוודאי לא בתחנת שידור, מה עוד שתחנת השידור הזאת, בחלק גדול מזמנה פוגעת ומכפישה את חיילי צה"ל ומפקדיו. זה פשוט אבסורד, ולכן קיבלנו את ההחלטה היום. הסתבר לי היום שבשנת 1952 התקבלה בממשלה הוראת שעה לשנה אחת, החלטת ממשלה להקים את גלי צה"ל לשנה. ומאז ועד ימינו אף אחד לא קיבל שום החלטה בנושא. זה התגלגל. לא שמעתי את מר גיל לימון, ובוודאי לא את נשיא בית המשפט העליון. חבר'ה, מתוקף איזה סעיף בחוק בכלל הם פועלים? איך אמר פעם פוגלמן לגבי גיוס החרדים? מתוקף איזה חוק בעצם הם יושבים עליו, על מה הם פטורים? לכן, רק שנדע ונבין שאין בכלל חוק כזה. והיות שגלי צה"ל היא מסגרת צבאית לכל דבר ועניין, הרמטכ"ל אחראי לה, כמו על כל היחידות הצה"ליות. יש הרבה יחידות בצה"ל שהן יחידות שבעצם לא עוסקות רק בלחימה, ומי שאחראי להן בסופו של דבר הוא הרמטכ"ל של מדינת ישראל. שר הביטחון – פה מגיע לו שאפו – הקים ועדה ציבורית כדי לבחון את העניין. דרך אגב, הסיפור הזה, לדעתי, עולה כבר כמעט אצל כל שר ביטחון ואצל חלק מראשי הממשלה ב-30 שנה האחרונות, גלי צה"ל עולה. התקציב שלהם, להערכתי, מגיע ל-50 מיליון שקל, אולי יותר. יש שם כמעט 500 איש, חלקם חיילים בסדיר. ולכן קיבלנו את ההחלטה הזאת. ואז מר גיל לימון מוציא החלטה היום לממשלה – דרך אגב, מי שהוביל את כל זה, כפי שאמרתי, זו הוועדה הציבורית, משרד הביטחון, ובגיבוי צמוד של היועצת המשפטית למשרד הביטחון. והיא גם קיבלה, וכבר כתבה חוות דעת. אבל אדוני היושב-ראש, האם סברת שחוות הדעת עמדה בפני חברי הממשלה? מה פתאום. מה שלא מתאים לגיל לימון לא מוגש, בדיוק כמו שאנחנו רואים בבתי המשפט היום בתיקי נתניהו, ראש הממשלה, שהם לא מגישים איזשהו חומר שעוזר לו. תשמע, אני צובט את עצמי להאמין איך האנשים האלה לא בבית סוהר. הרי בסוף כשמדינת ישראל תובעת מישהו, לא חשוב מי זה, כל אזרח, כשהיא טוענת שהוא עבר על החוק, בוודאי ובוודאי אין לה משימה להכניס אותו לבית הסוהר גם אם הוא לא עבר את העבירה, ובוודאי שהיא צריכה להניח את כל החומרים שיש. הם חושבים שהם משחקים פה כאילו יש איזה אויב בצד השני – אנחנו צריכים לעשות לו תרגילים, כי אנחנו רוצים להכניס אותו לבית סוהר. אבל במדינה דמוקרטית, ובכלל בנושא של משפט צדק, אתה מביא את כל הרעיון, מה שתומך בנאשם ומה שלא תומך – אתה מביא את כל המכלול. ולכן כאן מר גיל לימון בעצם לא הניח בפנינו את חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד הביטחון, שישבה על המדוכה וליוותה את כל הוועדה הזאת, להערכתי, בחצי שנה האחרונה. היחידה שמכירה את הנושא, לדעתי, זאת היא. אבל מה הוא כן שם? בערך עשר דקות לפני שהתחיל הדיון בממשלה הוא שם את חוות הדעת שלהם – משהו בסדר גודל של 138 סעיפים, שהוא ציפה שאנחנו נלמד עשר דקות לפני. והוא אפילו לא שואל, הוא לא אומר: סליחה, מתנצל. וזה אחרי שמזכיר הממשלה אומר שזה היה צריך לעלות לפני שבוע וחצי, והם ביקשו ארכה של עוד שבוע על מנת לכתוב את חוות הדעת ולהעביר אותה בזמן.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - את התקשורת.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ומה אומרת חוות הדעת, רבותיי? זה משהו מדהים. אני אתמצת לכם אותה. בגדול, כמובן, הם ישר ממציאים את המילים "המשפט המינהלי" – איזה מילות קסם, כמו הפרת אמונים. אמרת משפט מינהלי. זה כמובן פוגע בכל הנושא של זכות הציבור לדעת. חבר הכנסת כהן, אני מקבל אותך בברכה, התגעגעתי אליך. ושמו לו חוות דעת – מנדלבליט בממשלה שלכם שם על השולחן בגלל שגם אז רצו לסגור את התחנה, והוא כתב שאין מניעה משפטית. לא צריך גם להעביר חוק. שום חוק לא צריך להעביר. כשיש חוק, אז אתה צריך להעביר חוק כדי לתקן את החוק. כשאין חוק, אז הפורום שקיבל את ההחלטה הוא הפורום שאמור, בסמכות שלו, גם לשנות את ההחלטה. זה ההיגיון. הפה שאסר הוא הפה שמתיר בכל דבר ועניין, וזה ההיגיון. אבל אצלם זה לא ככה. הם בכלל קשרו בין הרפורמה שרוצה לעשות קרעי – אין לי מושג איך זה קשור לגלי צה"ל. דרך אגב, אני בעמדה שגלי צה"ל יימכר לציבור, ושמישהו ירכוש אותו ויפעיל תחנה, כמו בכל משטר נורמלי. בארצות הברית של אמריקה אין תחנה לצבא. כמעט באף מקום – אמרתי, רק בצפון קוריאה, אולי ברוסיה הייתה פעם. ומה הוא טוען? שאלו אותו: איך יכול להיות שאתה משנה, הרי יש את חוות הדעת של מנדלבליט, שטוען שלא צריך חקיקה וזה בהחלטת ממשלה? וכמובן, יוצאת מילת הקסם: הנסיבות השתנו. ואנחנו שואלים, מה הנסיבות? אני אמרתי לו, עזוב אותך, תבוא לאמת - - - התאריך השתנה, הממשלה השתנתה. זה היה נשמע יותר הגיוני. איזה נסיבות היו לפני שנתיים, שלא קיימות היום? וכמובן, הוא אומר, הרפורמה של קרעי – מה קשור בכלל הנושא של תחנת טלוויזיה לבין הרדיו? יש כל כך הרבה פלטפורמות היום. להפך, אני טוען שהיום יש הרבה יותר פלטפורמות מלפני שנתיים ובוודאי מלפני עשר שנים. היום בכלל השיח הציבורי הוא שקוף. יש עשרות אם לא מאות כלי תקשורת, יש כל כך הרבה שיח ציבורי ברשתות החברתיות. אנחנו צריכים בכלל תחנה צה"לית? זה משהו מטורף. וכמובן, יש מניעה משפטית, אדוני היושב-ראש. ובסוף, חבר הכנסת כהן, הם הוסיפו עוד סעיף. וזה הדהים אותי. הוא אומר שזה צריך לבוא בחקיקה, ואז הוא כותב – זה סעיף 58 לדעתי – שגם חקיקה כנראה לא תעזור, בגלל שצריך נימוקים מאוד מאוד מאוד טובים. אז אם חקיקה לא צריכה לעבור, למה אתה מציע לנו חקיקה? לא הבנתי. ועכשיו, מי אתה מציע שיסגור את גלי צה"ל? בוא תספר לנו. מי, עמית? הרי בין כה וכה בסוף זה יגיע לעמית. אל תדאגו. אני אומר את זה לממשלה, לנו. אני אומר את זה בצער רב, לאן הגענו. אבל בסוף, תייצר מנגנון. תגיד, אתם יודעים מה? ככה אי-אפשר אבל ככה אפשר. תשנו כאן את הסיפור הזה כאן, ואז תוכלו כך. אם הממשלה החליטה, היא חושבת שגלי צה"ל זו תחנה שהיום בוודאי לא במקומה, אז בוא, תעזור לממשלה, תסביר מה ההתנגדות שלך פה, ותסביר איך הממשלה יכולה לעשות את זה אולי בדרך אחרת. אבל שאלתי את עצמי בסוף הישיבה, אם רוצים לסגור את גלי צה"ל, כל אזרחי מדינת ישראל, בוא נניח. מי סוגר אותה באמת? הרי אם הממשלה לא יכולה, שר הביטחון לא יכול, מי מקבל את ההחלטה? מי שימנע את הסגירה שלה זה עמית, את זה אני יודע. בסוף הכול מגיע למר עמית. סיכמנו, מה שזז במדינה מגיע לעמית. אבל אני שואל הלכה למעשה, כדי שזה יגיע לעמית מישהו צריך לפעול. אז מי לדעתך, מר גיל לימון, יכול בכלל לפעול כדי שזה יגיע לעמית, ושהג'ינג'י יעתור? מי? אם הממשלה לא, הכנסת לא, אז מי כן? לכן זה רק מראה, חבר הכנסת כהן, את האבסורד שהאנשים האלה בעצם חיים בזה. זה פשוט לא יאומן. היות ובעצם גלי צה"ל, לתפיסתי והבנתי – אמרתי, זו תחנה, מעבר לעיקרון שהצבא בוודאי ובוודאי לא צריך לעסוק בנושא של לבקר שרים, לבקר ממשלה וכו', זה לא מעניינו. דרך אגב, ברוב השידורים בגלי צה"ל הם תוקפים את הממשלה, כגלי צה"ל. זה בוודאי פוגע בחיילי צה"ל. הם מכפישים את חיילי צה"ל בגלי צה"ל. ולכן אני אומר, כל בר דעת מבין – אמרנו, בממשלה הקודמת הם התירו הכול. מר גיל לימון היה עוזר של מנדלבליט, לא פצה פה ולא צייץ, הכול היה בסדר. לכן זה רק מראה – איך אמרתי לו? הצבועים כבר החליטו היום, התקשרו להחליף את השם שלהם. מתביישים. הם כבר לא צבועים כל כך. זה לא, לא – חבר'ה, פוגעים בהם. גיל לימון צבוע הרבה יותר מהם, הוא וחבורתו, אז הם רוצים להחליף את השם, אדוני היושב-ראש. הם נעלבים. עכשיו אני רוצה, ברשותך, לעבור – אם בגיל לימון עסקינן, בוא נישאר איתו. חבר הכנסת כהן, אני הגשתי את חוק החברות. עבדנו עליו שנה וחצי. בוא, תקשיב. תראה איך עובד הגנגסטר הזה, מר לימון. אני עובד שנה וחצי – מקים ועדה ציבורית, חצי שנה; מנסחים את החוק עם היועצים המשפטיים, גם של המשרד וגם של רשות החברות; עשינו בחוק 50–60 שינויים. הרי כולם יודעים, הסיפור של הדירקטורים זה הדבר הזניח שם. אני פועל תמיד – מבחינתי, כל דבר שאני עושה, קודם כול מדינת ישראל, אחרי זה הממשלה. מבחינתי המדינה קודמת לכל דבר ועניין, זה ברור. עשינו חוק לתפארת מדינת ישראל, עבדנו עליו שנה וחצי. פרסמנו אותו, מה שנקרא, להערות הציבור. לפי התקנון של הממשלה, כמדומני, שלושה שבועות – אדוני היושב-ראש, פרסמנו אותו שלושה וחצי חודשים. קיבלנו עשרות הערות, מכל מיני גופים, כולל ממשרד האוצר. ישבנו, בחנו את ההערות, חלקן הטמענו, חלקן לא קיבלנו. ישבנו עם האוצר, סגרנו איתו את הכול, והכול בסדר. ואת כל זה מי מנסח? היועצים המשפטיים של המשרד לשיתוף פעולה אזורי, לא אני. ואני מבקש להגיש את החוק, ואז אומרים לי, שמע, דודי, יש עוד איזה דבר קטן שצריך לעשות, יש נסחות. אמרתי, מה זאת אומרת נסחות? אמרו לי, יש נסחות במשרד המשפטים, הם עוברים על ההגהה, לראות שהמשפט ככה נכון בעברית. אמרתי, טוב, כמה זמן, יומיים, שלושה? תעבירו, יאללה. בינתיים העברנו את זה טרומית בשבוע שעבר, התכוונתי השבוע להעביר את זה ממשלתית, למזג ולהתקדם. ביום חמישי שעבר גיל לימון עושה ישיבה, מזמין את כולם, שולח לי מכתב בן 12 עמודים. דרך אגב, הוא בא לוועדת שרים, טען בוועדת שרים: אני, יש לי הערות על החוק. אמרתי לו, אדוני, אתה לא מיוחס מעם, שלושה וחצי חודשים היו לך, לא הערת. תבוא לוועדה. אני, בחפץ לב, אם אמרת משהו הגיוני – הרי בסוף אין לי פה אידיאולוגיה, יש פה רק שיפור המצב. תבוא, תעיר, נשנה. אבל זה לא הספיק לו, חבר הכנסת כהן. הוא בעצם לא אחראי לנסחות, וכתוצאה מזה הוא מעכב את החוק ולא מקדם אותו, בגלל שאני, בלי הנסחות, כנראה פה בכנסת יש לי בעיה להעלות אותו. תבין את הגנגסטר הזה, בן אדם שעובר הפרת אמונים, משתמש בסמכות – שאין לו, דרך אגב – לא לשמה, לפגוע בממשלה. זה הבן-אדם, אני מאמין שהוא אבי הכאוס במדינת ישראל. אני חושב שזה לא – בהרב מיארה היא רק הפרונט. זה הבן-אדם. אני רוצה להגיש הצעת חוק ממשלתית. תבין, אני עובד עליה שנה וחצי עם היועצים המשפטיים. בדיוק כמו גלי צה"ל, זה עבד עם היועצת המשפטית. היועצת המשפטית היא לא שלי, אני לא הבאתי אותם, זה אנשים שהכרתי אותם במשרד, הם שם. אנשים הגונים וטובים. דרך אגב, כשהם אומרים לי משהו – דודי, אי-אפשר כאן – אני עוצר, אני סומך עליהם. הכול בסדר, לא מתווכח. אבל גיל לימון – זה לא מתאים, הוא צריך לעשות להם אובר-רולינג. אם הם מקדמים את ההצעה אז יש בעיה. דרך אגב, הם כנראה גם לא יתקדמו בעתיד, כל עוד הוא יהיה שם, הוא ובהרב מיארה. והוא לוקח, בהליך טכני בכלל לא קשור, משתלט על האירוע. בכלל לא אירוע שלו. הוא גם לא אחראי על הנסחות במשרד המשפטים. מי שאחראי על זה הוא שרון אפק בכלל. תראו כמה הבן-אדם הזה אלים, גס רוח, בריון, וכמה רעל יש לו כדי לחבל בעבודת הממשלה. זה לא רק העבודה שלי, הוא עשה את זה גם לקרעי בחוק השידורים, והיום הוא עשה את זה בסיפור של גלי צה"ל, והוא עשה את זה בעשרות – כמעט אין שבוע שאין מניעה משפטית. אני לא שמעתי את המילה הזאת כל כך הרבה בכל הכנסות שהיינו כאן, להוציא את שלוש השנים האחרונות, את המניעה – אין שבוע שאין מניעה משפטית. אין שבוע שהם לא פוסלים חוק כזה או אחר. מחליטים. בלי נימוק, בלי היגיון, בלי כלום. סתם. למה? בא לנו. ולזה, דרך אגב, אני רוצה להתייחס, ברשותך, אדוני היושב-ראש – לעוד סוגיה אחת, לידידנו אהרן ברק. ידידנו אהרן ברק אמר השבוע שעקרון הפרדת הרשויות התמוטט לחלוטין. הקריסה הזו בין היתר נובעת מכך שהכנסת חדלה לבקר את הממשלה, הממשלה שולטת בכנסת, וראש הממשלה – הוא התחיל עם החד-גדיא – שולט בממשלה, ולכן הוא שולט בכנסת, ולכן הוא בעצם שלטון יחיד. אני אגיד לך, מר ברק, אתה טועה. הכול הפוך. הממשלה לא שולטת על הכנסת. הכנסת תומכת בממשלה, בוודאי, זה התפקיד של קואליציה. אני לא מכיר קואליציה שכל יום באה והגישה הצעות חוק נגד הממשלה. מזה בנויה הממשלה, מהקואליציה. ואני אספר לך יותר מזה, כמעט כל ועדה שתיכנס אליה, אתה תראה שהקואליציה, יושב-ראש הוועדה וחברי הקואליציה, הם משנים דברים ולא מסכימים כשלא נראה להם בתוך הוועדות. דרך אגב, אני העברתי, כשהייתי יושב-ראש ועדת הפנים, 118 חוקים; מעולם לא היה חוק אחד שנכנס כמו שהוא יצא. אז למה אתה משקר? את העובדות אתה לא מכיר. הגדיל לעשות הבן אדם אתמול כשאמר – חבר הכנסת כהן, תבין טוב, תבין מה הוא אומר: אני לא יודע איך השופטים אמרו שלא צריך להוריד את סעיף השוחד. גם המשפט הזה מתנהל יותר מדי זמן, אבל אני גם לא מכיר את הפרטים. שמע, ריחמתי עליו. הבן אדם סנילי, בגיל 95. אם אתה לא מכיר את הפרטים, אז על מה אתה מדבר? אולי המשפט מתנהל מהר מדי? אולי אתה צודק, אולי הוא מתנהל בקצב הנכון, אבל אתה לא מכיר את הפרטים, אתה אומר שאתה לא מכיר את הפרטים. אני לא מכיר שופט אחד אי פעם, באמצע המשפט, בוודאי לא נשיא בית המשפט העליון, שמודיע לשופטים איזה ציון הוא נותן להם תוך כדי המשפט. הרי הסוב יודיצה בכלל מדבר על לדבר על זה בתקשורת. אתה הרי האדמו"ר שלהם, אתה האפיפיור. איך הוא לא נעצר עד היום? זה מסית מספר אחת במדינת ישראל, הבן אדם הזה. אני לא מבין איך אף אחד לא קורא לו לחקירה, אף אחד לא מדבר איתו, אף אחד לא אומר לו: אדוני, אתה אחראי לכאוס שקורה במדינת ישראל כבר כמעט ארבע שנים, ועוד אתה מאיים על שופטים? יושב לך שם שופט מחוזי, מה הוא אומר לעצמו? תראה מה ברק מעיר לי. מה האדמו"ר מעיר לחסיד? מה הוא אמור לעשות? אני לא שמעתי אחד בערוץ 12, לא אחד בערוץ 13, לא אחד בערוץ 11, שאומר: רק רגע, רק רגע. אני זוכר שהרב עובדיה, זיכרונו לברכה, אמר איזה משהו על יוסי שריד, משהו כמו עז או משהו כזה – כל התקשורת רעשה-געשה. פה יש התערבות בוטה של אחד, דרך אגב, אמרתי, שאוחזים ממנו, זה לא איזה פרחח. זה נכון שהוא כבר לא בפוקוס המתאים, לכן זה חמור מאוד, מה שהוא עושה. אבל אף אחד לא פוצה פה, מצייץ, אף אחד לא מדבר, שום דבר, כלום. עולם כמנהגו נוהג. הבן אדם מחלק להם ציונים, בדיוק כמו שאמר למנדלבליט: אל תשכח לעשות את העבודה, במלון כרמים, דיר באלכ. זה בן אדם שמנתב את הבובות עם החוטים מאחור, והוא מדבר על זה שראש הממשלה שליט יחיד. השליט היחיד במדינת ישראל, מר ברק, זה אתה, ובאמצעות שלוחך, אותו אחד שקורא לעצמו נשיא. זה אתם. אין מינוי במדינה שלא מגיע לשם. הג'ינג'י, דרך אגב, עובד אצלכם שעות נוספות. אני לא מכיר בן אדם שמישהו היה מאפשר לו לעתור את כמות העתירות האלה בבית המשפט. איך הוא פעם אמר, חבר הכנסת כץ? זה הבלטה שלי. יש לו בלטה בבית המשפט, רשומה על שמו, רשומה על שמו בטאבו. אסור לעלות עליה. זו הבלטה של הג'ינג'י. מעולם לא חייבו אותו בהוצאות. אני לא יודע בכלל אם מחייבים אותו באגרות או מוותרים לו. תקשיב, זו מערכת שלמה שכל החלטה מגיעה אליהם, הכול, אמרתי לך, ממינוי מנהל מחלקה ומה שאתה לא רוצה, וזיני, ורמטכ"ל, וראש שב"כ, וראש מוסד, ונציב שירות המדינה. מה שאתה רוצה. מה שהוא מחליט, זה מה שקורה. לכל סוגיה שהוא רוצה להיכנס – נכנסים. בית המשפט כל היום מתעסק עם הממשלה ועם הערבים. זה הסיפור היחיד שהוא מתעסק בו, עם אלה שבעצם רוצים להיכנס לארץ, כל מיני איחודי משפחות, ועם הממשלה. זה מה שהוא עושה מבוקר עד לילה. אז לכן, התבלבל הבן אדם. אני אומר, כנראה זה מפאת גילו, הבן אדם כבר לא מספיק מפוקס ולא מבין את העניין. ואני רוצה, אדוני היושב-ראש, לסכם את זה. אני לא מדבר על מה שקורה בכלל בפרשת הפצ"רית, דיברנו על זה הרבה, אבל מי שהדהים אותי זה מר בלט. קודם כול הוא כפוי טובה, בלי קשר לכלום. בן גביר מינה אותך, לפחות שתהיה טובת המדינה לנגד עיניך, שתהיה טובת האמת לנגד עיניך. אתה אמור להוציא את האמת לאור. אני לא מכיר חקירה כל כך מורכבת עם נזק כל כך עצום לביטחון מדינת ישראל ומדינת ישראל. אני לא משווה את זה בכלל לפרשת הנגד, אפילו לא בפרומיל האחוז, שעד היום אני מאמין שחלק מהאנטישמיות והרציחות של היהודים בעולם – הסרטון הזה, יש לו השפעה מסוימת עליהם, ודרך אגב, זה לא יימחק הרבה מאוד שנים קדימה. פרשייה כזאת אתה חוקר 20 דקות, ומהר מהר, לפני שיבוא איזה שופט ואולי יבקר? תגיד לי, אתה השתגעת? הרי יחקרו אותך על זה. אתה לא הבנת את זה? גם אתה תגיע לשם. הרי מה קרה שם? בוא תבין, מר בלט, הרי אתה חוקר דגול, לא? אז בוא נתחיל בעניין. שנתיים היועמ"שית לא עושה שום דבר בפרשייה הזאת, אדוני היושב-ראש. הסגן של הפצ"רית אומר: הכול היה על דעתה של היועמ"שית. כשהרמטכ"ל מדבר עם המפכ"ל ושולחים את מני בנימין, היא עוצרת אותו בדרך, ולאחרונה גם אנחנו נחשפים לזה שגלנט אומר כשר הביטחון שהיא פעמיים ביקשה ממנו ואמרה לו לרדת מהעניין, לא לחקור את הפרשייה בכלל. תגיד לי, מר בלט, אם זה היה אמסלם דוד עם פעיל בליכוד שהוא היה ממנה לאיזה תפקיד, הוא היה רק מדבר איתו, הרי הייתם קוראים לי, לכל החברים, לכל הסיעות. עשיתם לי את זה פעם, לא רק לי – לכל חבריי. על מה? על כמה טפסים בליכוד. תגיד לי, אתה השתגעת? אתה בא, אתה חושב שהמערכת שלך לא רואה את זה? אתה חושב שאזרחי מדינת ישראל לא רואים את זה? אז אם אתה לא מסוגל ואתה חבר שלה, שים את המפתחות. אם אתה מפחד – הרי לא מזמן פרסמו עליך באחד מערוצי התקשורת, בערוץ 14, הערוץ היחיד, דרך אגב, שידבר עליך, שהתערבת גם בחקירה מסוימת שהבת שלך עובדת שם ואתה לא הודעת, וגם באיזו מריבה שהייתה בין שכנים אצלך ואתה ביקשת להוציא חומר סודי על הבן אדם. אני מניח שזה בתוך המערכת שלך, הדליפו את זה מולך בגלל שגם אתה כנראה, או החברים שלך, הדלפתם את זה על מני בנימין, זה מאבקים פנימיים. מה, אתה מפחד מהם? אז שים את המפתחות, תגיד: רבותיי, מדינת ישראל יותר חשובה לי מהכול, אני הולך, שיבוא מישהו אחר. לכן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לסכם בדבר תורה. בוא תשמע את דבר תורה אקטואלי. ספר בראשית, אנחנו מדברים על לבן הארמי. לבן הארמי, חבר הכנסת כהן, מסמל את השחיתות הכי גדולה, את הרמאות הכי גדולה. מה מסופר בפרשה? כשיעקב אבינו, הקדוש ברוך הוא אומר לו: תשמע, תחזור חזרה לארץ מולדתך, יעקב קורא ללאה ורחל ואומר להן: פני אביכם אינם כתמול שלשום. אבא שלכם, הוא לא נראה – בואו ניקח את הדברים ונלך מפה. ואז הם אומרים לו: אנחנו איתך. ויעקב לוקח את הילדים, לוקח את הצאן שלו, את רכושו, והולך. לבן רודף אחריו, משיג אותו, והוא אומר לו: תגיד, למה עשית לי את זה? למה אתה בורח בלי שאני איפרד מהילדים? וגם אתה לקחת לי את התרפים. אז יעקב עונה לו: תראה, אני פחדתי שאתה לא תיתן לי ללכת. וחוץ מזה, התרפים – אנא, תבוא, תיכנס לאוהל, תבדוק. לבן נכנס, בדק הכול. ואז יעקב אבינו, באמת כאב לו. הוא כעס, אמר ללבן: למה אתה עושה לי את זה? "מה פשעי מה חטאתי כי דלקת אחרָי"; "ביום אכלני חֹרֶב וקֶרח בלילה ותִדד שנתי מעינָי". אני הרי עשיתי הכול בשבילך. למה היית צריך, למה היית צריך לבוא אליי? למה לרדוף אחריי? למה עשית לי את כל זה? שים לב מה לבן עונה לו. לבן לא עונה לו על השאלה למה. הוא אומר לו: "הבנות בנותַי והבנים בנַי והצאן צאני וכל אשר אתה רואה לי הוא". כל זה שלי. זה הרמאים. הוא לא עונה לך על השאלה. הוא אומר לך: כל זה שלי. זה מה שקורה גם עם הפרקליטות, בית המשפט העליון וקפלן. הם לא עונים אף פעם על השאלה. הם אומרים: המדינה שלנו, הכול שלנו פה. חבר'ה, מה זה משנה מה אתם טוענים? מה זה משנה איזה סברה הבאתם? חבר'ה, הכול שלנו. אנחנו אפילו לא צריכים לענות לכם. זה בדיוק המצב. אנחנו לומדים את זה גם מפרשת השבוע. זה לבן הארמי. ודרך אגב, לבן זה לא אותו לבן רק באותה תקופה. לבן זה אירוע, זה מושג שמלווה כל תקופה, כל ציבור, כל צבוע, כל שקרן, כל נוכל – זה לבן הארמי. תודה רבה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה, השר אמסלם. נעבור לדיון הסיעתי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת חברי מאיר כהן, בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, ברוך הבא. איחוליי. זה הולם אותך.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה, אחי ורעי, שותפי לדרך.

מאיר כהן (יש עתיד):

ואין לי שום ספק שתעשה - - -

רון כץ (יש עתיד):

דרך אגב, ראיתי תמונות של מיכאל מהחתונה. הוא לא נראה ככה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

אני מבקש ללא קריאות ביניים, חבר הכנסת כץ.

מאיר כהן (יש עתיד):

דודי, הייתי יכול לשבת כאן ולהתנצח איתך. עם הרבה דברים שאמרת כאן, אם לא עם כולם, אני לא מסכים. אבל אני דווקא רוצה, טלי, לדבר על משהו אחר, על שני דברים שבוערים ואנחנו לא שמים לב, והם נוגעים לנו. השר, חברי הכנסת, טלי, תקשיבי – היום עשיתי כנס תחת הכותרת: מי ילמד את הילדים שלנו בדור הבא. אתם לא תאמינו. אין מורים. אין. מספרים נציגי בתי ספר לחינוך שהיו שם – אחד מספר שלפני חמש שנים סיימו אצלו כ-60 פרחי הוראה. השנה סיימו 18. אנשים לא רוצים לבוא להיות מורים. זו סכנה בדיוק כמו כל הסכנות שאנחנו מדברים עליהן. יש אלף ואחת סיבות, אתה מכיר אותן: השכר והלחץ והאווירה בבתי הספר, והכול. אבל המציאות היא מציאות קשה, וכדאי שאנחנו נתחיל לטפל בזה. עד היום לא הייתה ועדת חינוך. עד היום לא הייתה ועדת חינוך. שר החינוך, אני לא יודע למה הוא לא מגיע לכאן. אני צריך ליזום את הכנס הזה? אתה, שר החינוך, צריך ליזום את זה. אין בזה פוליטיקה. אין בזה מפלגות. יש בזה את הילדים שלנו, הנכדים שלנו. מי ילמד אותם מחר בבוקר? איך זה ש-40% מהמנהלים חושבים על פרישה? מי רוצה להיות היום מנהל בית ספר?

טלי גוטליב (הליכוד):

אח שלי.

מאיר כהן (יש עתיד):

גם אני. כן, יש כמה יוצאי דופן, את צודקת, אבל גם הם הולכים ונעלמים. והדבר השני הוא הסיפור של יוקר המחיה. אני רוצה לספר לכם שבשבוע שעבר נערך דיון בוועדת הכלכלה. תקשיבו, חבריי, אין שום הסבר למה פוליסת הביטוח לרכבים, דוד, הופכת להיות ליקרה ביותר באירופה. אם לא מספיק שאתה נכנס למכולת או לסופר ואתה כורע תחת המחירים המטורפים האלה, אז מסתבר – גם בדבר שאתה צריך להחזיק רכב. חברות הביטוח הרוויחו בשנה שעברה 5.4 מיליארד שקלים. כן. אתה אומר, ריבונו של עולם – היה שם איש המשטרה, הוא אמר: אתם לא תאמינו, אבל גנבת הרכב ירדה ב-19%. הרכבים היום הם הרבה יותר ממוגנים, עדיין לא גונבים רכבים חשמליים, ובכל זאת הפכנו להיות לאחת המדינות היקרות ביותר. כדאי שבכל הטירוף שקורה בכנסת, הכנסת גם תמשיך לפקח על יוקר המחיה ותמשיך לפקח על מי שילמד את הילדים שלנו. זה בנפשנו. סליחה, אדוני. תודה רבה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה. איך אני יכול להגיד לסגן יושב-ראש הכנסת, ראש העיר של דימונה, החבר שלי – לקצר אותו? זה קשה. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ובהצלחה רבה בתפקידך הרם והחשוב.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה רבה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כנסת נכבדה, אנחנו עומדים היום מול ממשלה שיש לה פרויקט לאומי אחד בלבד – לא ביטחון, לא כלכלה, בוודאי לא איחוד העם. הפרויקט שלכם, אדוני השר, הוא פרויקט פירוק. אתם פועלים כמו בולדוזר בחנות חרסינה, מנפצים כל מוסד וכל רשות. והמטרה ברורה – להישאר היחידים שעומדים על הרגליים, שאיש לא יפריע לכם, שהחוק לא יעמוד מולכם; שליטה מוחלטת ללא בלמים, ללא איזונים וללא בושה. אז היכן מתחילים? מתחילים בערעור ובפירוק האמון. עבדתם שעות נוספות כדי לקעקע את אמון הציבור במערכות. ועכשיו אפשר להתחיל לפרק, כי הרי אין אמון. ניסיתם להשתלט על הוועדה לבחירת שופטים. לא חיפשתם צדק, חיפשתם צייתנות. אחר כך סימנתם את מוסד היועמ"ש לממשלה. חוות דעת מבחינתכם הן רק המלצה. את החוק אתם מפרשים. ומי שלא מסכים, הופכים אותו לאויב העם, אם רק העז לומר משהו שאסור. אבל התיאבון שלכם לא יודע שובע. אפילו בזמן מלחמה אתם תוקפים ללא הרף את מוסד הפרקליטות הצבאית כולו. גם אם העומדת בראשו סרחה, המוסד הזה הוא השכפ"ץ המשפטי של חיילי צה"ל בעולם. אבל לכם לא אכפת מחיילי צה"ל. ואם לא די בכך, אתם רוצים לפרק את מח"ש ולהכפיף אותה לשר המשפטים מבחינה פוליטית, כדי שהמשטרה תהיה זרוע ביצועית של השר, ולא תהיה כפופה לחוק העיוור. ואיפה המקצועיות שלכם? חפשו בחירייה. אתם משליכים לפח את נבחרת הדירקטורים. כי למה צריך דירקטורים מקצועיים בחברות ממשלתיות כשאפשר לחלק ג'ובים למקורבים? פירקתם לגמרי משרדי ממשלה מתפקדים. פיצלתם סמכויות. המצאתם משרדים מיותרים רק כדי לייצר לעצמכם עוד כיסאות ועוד תארים ריקים מתוכן. והיד ההרסנית שלכם - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אפשר לשאול שאלה?

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כן, רק אם ייתן לי היושב-ראש זמן.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

בוודאי. אם זה בנועם, בבקשה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה קראת את החוק?

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

קראת את החוק, את החוק של החברות?

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

את חלקו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תקרא אותו, אחרי זה תגיד לי מי משנה אותו, ואני אסביר.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני. העיקרון, העיקרון הזה, שלא צריך נבחרת דירקטורים, הוא עיקרון בעייתי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני מציע שתקרא, כולל התקנות של החוק.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

מאה אחוז. תקנות אנחנו לא מקבלים, אדוני.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא, אני אומר - - -

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל אנחנו לא מקבלים, אדוני. בגלל זה יש את החוק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אוקיי. בכל מקרה, היד ההרסנית שלכם מגיעה לכל מקום. שר התקשורת מאיים השכם והערב על תאגיד השידור הישראלי ועל התקשורת כולה. שר הביטחון מצא לנכון לפתוח את ישיבת הממשלה בנושא הכי חשוב למדינה כרגע – סגירת גלי צה"ל, כי תקשורת חופשית פשוט מפחידה אתכם. אפילו התרבות, מסכנה, לא חסינה מפניכם. אתם מפרקים את פרס אופיר לקולנוע כאילו שתפקיד הממשלה הוא להיות מבקרת הסרטים הלאומית. והחמור מכול הוא הפחד שלכם מהאמת. הסירוב העיקש להקים לפי חוק ועדת חקירה ממלכתית לאסון 7 באוקטובר הוא ההוכחה שאתם מעדיפים לפרק הכול מאשר לתת דין וחשבון על האחריות שלכם לטבח. אדוני היושב-ראש, בכך אני מסיים. פירקתם את אמון האזרחים במוסד המדינה. אבל הפשע הגדול ביותר הוא שבתהליך הזה פירקתם את החברה הישראלית, שיסיתם איש באחיו, הפכתם כל מחלוקת לשנאה טהורה. אתם אולי תצליחו לפרק פה ושם עוד איזה מוסד, אבל לא תצליחו לפרק את רוח העם הזה. אנחנו נבנה מחדש את כל מה שהרסתם ונחזיר את אמון הציבור והשפיות במדינת ישראל. תודה רבה, אדוני.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה, חבר הכנסת גינזבורג. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, רצח רודף רצח בחברה הערבית, 247 נרצחים מתחילת השנה, שדה קרב של ממש. מי שראה את הרצח האחרון בנצרת – אב ובנו צועדים ברחוב, שני חמושים מגיעים מאחור, יורים בהם ואחרי זה עושים וידוא הריגה; מתקרבים, יורים בראש כמה כדורים. דבר כזה יכול לקרות בשדה קרב ויכול לקרות במדינה שאיבדה את המשילות שלה לגמרי. ראיתי שראש הממשלה, השר לביטחון לאומי והשרה מאי גולן מודיעים שהם מעבירים 220 מיליון שקל מתוכנית החומש של החברה הערבית – 550, מעבירים אותם לשב"כ על מנת להכניס את שב"כ לתמונה. אגיד לך, היושב-ראש, רצח כזה היה צריך לזעזע את הממשלה, לכנס את הממשלה, להגיד: איך דבר כזה יכול לקרות במדינת ישראל. וידוא הריגה באמצע הרחוב, ואתה רואה מכוניות עוברות. אף אחד לא מעז לעצור. אף אחד לא מעז לעצור לראות מה קורה. הממשלה לא התכנסה. השר לביטחון לאומי – לא שמעתי אותו אומר מילה על הרצח הזה. אני לא יודע, ואני לא מצליח להבין, לאן אנחנו רוצים להגיע? אם זו התוכנית של הממשלה, שיהיה איבוד משילות לגמרי בחברה הערבית ושאף אזרח לא יצא מהבית שלו, אז היא הצליחה בתוכנית שלה. אבל אם זו לא התוכנית שלהם, אז הם נכשלו ונכשלו בגדול, כי אין משילות היום בחברה הערבית. הנושא הזה לא יכול להישאר בחברה הערבית – זה ייכנס לכל החברה הישראלית. וכבר נכנס, כי הממשלה הזאת כבר שברה את השיא של עצמה. עברנו את 300 הנרצחים במדינת ישראל מתחילת השנה, והשיא היה 300, של הממשלה עצמה. אני רוצה להגיד לכם, מאז שנכנס השר בן גביר למשרד לביטחון לאומי – 721 נרצחים בחברה הערבית. לאן אנחנו רוצים להגיע? אני לא יודע.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה, חבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אותה ממשלה שמסרבת להקים ועדת חקירה ממלכתית סירבה בעבר להקים ועדת חקירה פרלמנטרית וגם ממלכתית בעניין הפשיעה בחברה הערבית. אנחנו היום נמצאים במציאות מדממת, כאשר יש מעל 250 נרצחים מתחילת השנה והכפרים והיישובים הערביים מופקרים. המדינה מנותקת בכלל מהחברה הערבית, גם הממשלה – לא מעוניינים לעשות שום דבר על מנת למגר את הפשיעה או לעצור את הדימום בחברה הערבית. כל יום יש לנו נרצחים בחברה הערבית ואף צוות, או אף גוף, לא מוכן להתקדם או לעצור את הסחף הזה. אדוני היושב-ראש, אנחנו גם בנגב. יש מדיניות אגרסיבית כלפי החברה הערבית בנגב. הממשלה הזאת הרסה מעל 5,000 בתים בנגב; כפרים שלמים נמחקו בנגב, אדוני היושב-ראש, והממשלה לא נותנת שום פתרון לאזרחים. אנחנו דורשים - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

רק רגע, ואליד. רק לוודא, מזכירות הכנסת, ששר תורן יהיה פה במליאה.

קריאה:

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

גברתי – ברוך הבא השר התורן. בבקשה, ואליד, תמשיך.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, כמו שאמרתי, אנחנו דורשים פתרונות לאזרחים הבדואים בנגב. היום היו הריסות בכסייפה והיו הריסות בעראבה בצפון ובוואדי קדום במזרח ירושלים ובניין רב קומות בסילוואן. לאן האנשים ילכו? למה המדינה לא מאפשרת קורת גג לאנשים? למה המדינה, גם הממשלה, מפקירה את האזרחים? השרים – במקום להתעסק בעשייה, מתעסקים בפרופגנדה, מתעסקים בראיונות. איך לתת ראיונות לתקשורת, איך להוציא סרטונים. זה מה שמעניין? אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים בתקופה רגישה מאוד, ולכן מוטב שהממשלה תיתן אופק לאזרחים, תיתן פתרונות לתושבים. לא יכול להיות שהיא מפקירה אותם ומזניחה אותם ולא משאירה להם שום תקווה. אתה מוסיף לי זמן?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

20 שניות.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה לך, חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. חבר הכנסת סמיר בן סעיד, בבקשה.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה להגיד לך תודה על שיתוף הפעולה שלך היום בבוקר בוועדה, על הכנסת – אנחנו יכולים להכניס עוד שלושה יישובים להחלטת הממשלה שלנו, בעזרת השם. איפה אנחנו חיים היום? אומרים שאנחנו חיים באחת מהדמוקרטיות בעולם. אומרים שאנחנו באחת המדינות המפותחות בעולם, אחת המדינות העשירות בעולם. המדינה פתחה במלחמה. היא הרסה את עזה, נטרלה את איראן, זרעה פחד בלבנון, חרדה בסוריה, ואפילו קטר לא ניצלה. וואו, הציון שלנו – עשר. אבל לא, בואו נסתכל על החצי השני של הכוס. הורסים בתים על ראשי האזרחים בשביל לרצות את הגזענים, בן גביר ואנשיו – למה צריך את ההריסות האלה? הצהרות גזעניות נגד האזרחים הבדואים – למה ההצהרות האלה? חקיקה גזענית נגד האזרחים הערבים – למה גל החקיקה הגזעני הזה? המדינה נמצאת היום בתוך מלחמה פנימית נרחבת בפשע מאורגן, רצח ואלימות נגד האזרחים הערבים, 247 הרוגים – למה ההרג הזה? מתגאים בטכנולוגיה החדישה במשטרה. איפה הטכנולוגיה הזו כשמדובר בפשיעה בחברה הערבית? למה לא עוצרים את ההרג? למה לא רואים את זה? למה לא מפענחים את תיקי הפשיעה?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חברים, קצת שקט, בבקשה. חבר'ה שם מאחורה, קצת שקט. תודה.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

אני אגיד לך למה, אדוני. בגלל שאנחנו ערבים. הממשלה וגם המוסדות שלה – הציון שלהם הוא אפס. נכשלתם מבחינה אנושית ומוסרית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

אם אפשר משפט סיום, חבר הכנסת בן סעיד.

סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):

אין בעיה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה, חבר הכנסת בן סעיד. אני מזמין את חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

ברכות. אני אגיד שהייתה לי הזכות שאתה בירכת אותי כשהגעתי לכנסת, בנאום הפתיחה שלי, ועכשיו הזכות שלי לברך אותך, שאתה יושב כאן כסגן יו"ר.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

את כבר ותיקה. ואפילו על הפרגון – זה היה מחוץ לזמן. בבקשה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

תודה, מיכאל. כל הסקרים, למעט בערוצי התבהלה – סליחה, בערוצי התעמולה – קובעים את האמת: אזרחי ישראל, ברוב מוחץ, לא מוותרים על בית המשפט, לא מוותרים על בית המשפט העליון, ולא מוותרים על הנשיא עמית, לא על הסמכות שלו. הם לא מוכנים, למרות כל מנועי ההשפעה, ויש מנועי השפעה גדולים מאוד – וכמו שלמדנו בזעזוע כמה הם פסולים, כמה הם רעים וכמה הם לעיתים קרובות מדי מונעים מבצע כסף, כל הממשלה – עדיין אזרחי מדינת ישראל מבינים את החשיבות של מערכת משפט מקצועית, נפרדת, עצמאית. ולכן, בכל סקר שהוא רואים רוב בולט, רוב ברור, להקמת ועדת חקירה ממלכתית. גם הסקר שהתפרסם היום – אנחנו רואים שגם שם, שהשאלות היו קצת מניפולטיביות, רק 28% מהציבור בסקר תומכים בוועדת חקירה פוליטית, שהוצגה להם היום בסקר כמאוזנת. אם הם היו מבינים קצת יותר והיו מציגים את האמת, אני בטוחה שזה גם היה פחות. אבל עדיין זה רק 28%. עדיין רוב מוחץ, למרות כל הניסיונות הפסולים, כל המשאבים שהם השקיעו, הקמפיין שנמשך פה שנים, היועצים הנלוזים, עדיין הקואליציה – למרות הכול, נחלתם תבוסה. תסתכלו על זה שלוש, ארבע, חמש שנים אחורה – עשיתם קמפיין מגעיל ומחריד על הראש של הנשיא עמית, על בית המשפט העליון, על הקמת ועדת חקירה, ועדיין הרוב לא איתכם. בהתחלה, אגב, וזה מה שהולך לקרות פה עכשיו עם היועצים – היועצים והסייענים של נתניהו ימציאו קמפיינים חדשים, ישברו את הראש איך אפשר לעשות קמפיין תודעה חדש על הציבור. בהתחלה זה היה: אנחנו במלחמה, זה לא הזמן, תתביישו לכם, איך אתם בכלל רוצים להתעסק – להקשות על הלוחמים בזמן מלחמה, להצטייד בעורך דין. אחר כך בא הנאום הבלתי-נשכח של נתניהו. הוא עמד כאן והוא נאם לנו: זה לא הזמן לבדוק את צנצנות הריבה. אתם בוודאי זוכרים את זה. הוא השווה את האסונות, את המחדלים, את הכישלונות – כשעוד היו חטופים בעזה, לוחמים שלנו בעזה, הוא השווה את כל זה לבדיקה של צנצנות הריבה. ככה, בפשטות גמורה, ראש ממשלה שאות הקין על המצח שלו, שלא יימחה לעולם, משווה בין המחדלים שלו, הכישלונות שלו והאסונות, כשהחטופים עוד היו שם בעזה. אבל לא צריך להתבלבל, אין להם כוונה באמת להקים ועדה – לא חקירה, לא בדיקה, לא ממשלתית, לא לאומית. לאומית, גם כן, מילת הקסם שלהם, לאומית על כל דבר. זה סתם רימוני עשן, ערפל, מיסוך. הממשלה הזאת לא תחקור את עצמה, היא לא תחקור שום מחדל. היא תמשיך לעשות בדיוק את מה שהם עושים. את הניצחון המוחלט הם לא הביאו בעזה, את זה כולנו רואים. את הניצחון המוחלט על התקשורת, גלי צה"ל, שומרי הסף, האקדמיה - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

משפט סיום.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

- - מערכת המשפט, האופוזיציה, האזרחים, המשפחות השכולות – בזה הם מתעסקים. תודה רבה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה, חברת הכנסת אפרת רייטן. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהמנון שלנו: להיות עם חופשי בארצנו. להיות עם חופשי בארצנו זה לשמור על האינטרסים שלנו; להיות עם חופשי בארצנו זה לשמור על העצמאות שלנו; להיות עם חופשי בארצנו זה להיות עם ריבוני בארצנו בכל מרחבי ארצנו. אני רוצה לפנות מכאן לראש הממשלה לקראת נסיעתו בשבוע הבא לפגישה עם הנשיא טראמפ ובכירי הממשל שלו. אדוני ראש הממשלה, תשמור על המשפט הזה: להיות עם חופשי בארצנו. אני מחזק את ידיך לעמוד על האינטרסים של מדינת ישראל. אני מחזק את ידיך לא לוותר על מימוש מטרות המלחמה, ובראשן פירוק החמאס מנשקו ופירוז הרצועה, וכמובן סיום השבת כלל החטופים, כולל רני גואילי היקר. מחזק את ידיך למנוע כניסת חיילים של מדינה כמו טורקיה לרצועת עזה. אוי לנו אם נציגיו החמושים של ארדואן האנטישמי יהיו באיזשהו מגע עם חיילי צה"ל או בקרבת אזרחי ישראל. מחזק את ידיך להמשיך לדאוג לכך שלא תהיה התעצמות של הצבא המצרי בסיני. מחזק את ידיך לוודא שבגבולנו הצפוני, גם בסוריה וגם בלבנון, לא תהיה לאף ארגון טרור או צבא זר שום אפשרות לאיים על תושבי הצפון. מחזק את ידיך לשמור על היתרון האסטרטגי של מדינת ישראל מול מדינות אחרות במזרח התיכון. מחזק את ידיך גם מול איראן, למצוא את הדרך הנכונה כדי לפרק אותה מהנשק הגרעיני ומהטילים הבליסטיים. ובעיקר מחזק את ידיך לדאוג לכך שנחיל ריבונות של מדינת ישראל ביהודה ושומרון. אדוני ראש הממשלה, הצעת החוק שלי נמצאת בוועדת חוץ וביטחון, ומוקפאת בהוראתך. אני מצפה ממך שתאמר לנשיא טראמפ: אנחנו הולכים להתחיל בתהליך החקיקה על מנת להחיל את הריבונות שלנו ביהודה ושומרון. חזק ואמץ. תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חבר הכנסת קריב, אני שמח שבאת, כי עד עכשיו היה פה רגוע. אני שמח שבאת. תודה, חבר הכנסת אבי מעוז. אני מזמין את השר ניר ברקת לסכם את הדיון. בזמן שהוא עולה, אנחנו רוצים, חברי הכנסת, להוקיר את הצעירים כאן ביציע, חברי תנועת 2050, אנשים נפלאים, צעירים, סטודנטים, לוחמים, מפקדים ומפקדות במילואים, שנתנו את דעתם לתקן את החברה הישראלית ולהיות יזמים חברתיים ולפעול למענה. ברוכים הבאים לכנסת. השר, בבקשה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חבר הכנסת גלעד קריב, אל תאתגר את המשמרת הראשונה שלי. נא לשבת. נא לשבת, בבקשה. הוא עוד לא אמר כלום ואתה כבר בהערת ביניים.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אמרתי: אדוני היושב-ראש, תודה רבה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

קדימה, השר.

גלעד קריב (העבודה):

- - - יותר קשוח.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חבר הכנסת קריב, נא לשבת. חברי הכנסת, נא לשבת. חברי הכנסת, נא לשבת, לאפשר לשר לומר את הדברים. בבקשה, השר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

חברות וחברי הכנסת היקרים, מכובדיי כולם, לאחרונה יוצא לי לדבר עם הרבה אנשים. שואלים אותי מה מצב המדינה, מה המצב הכלכלי של המדינה, מה האופק שלנו, כי מצד אחד אתה שומע שיש גם בתקשורת וגם בכנסת אנשים שמנסים לצייר הכול שחור. אבל אני רוצה לומר לכם מה אומרים עלינו בעולם, כי כמי שאחראי לסחר חוץ - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חבר'ה, קצת שקט, בבקשה. חכה רגע, השר. חבר'ה, קצת שקט. אנשי היציע, קצת שקט.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

- - יוצא לי לדבר לא מעט עם שרים מקבילים בעולם, והם מסתכלים על מדינת ישראל כפלא. פלא. הם לא מצליחים להבין איך - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

הם לא מבינים את הפלא הזה. במלחמה באוקראינה, 4 מיליון אוקראינים ברחו מהמדינה. במדינת ישראל, 100,000 לוחמים חזרו להילחם. הם לא מבינים את זה. הם מסתכלים - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חבר הכנסת טיבי, הקול של חבר הכנסת ווליד טאהא סטריאופוני. הוא לא צריך מגפון כשהוא מדבר. אל תגרום לו לדבר במליאה. שומעים אותו למרחקים. בבקשה, השר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

הם מסתכלים על הנתונים הכלכליים של המדינה, והם רואים שבתל"ג לנפש צמחנו ל-60,000 דולר לנפש, האבטלה פחות מ-3%, צמיחה של כ-4% השנה ו-4.5% שנה הבאה.

קריאות:

מיקי לוי (יש עתיד):

איזה שטויות - - -

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אנחנו כנראה לא מכירים את אותם נתונים.

מיקי לוי (יש עתיד):

אנחנו מכירים. אנחנו מכירים היטב.

קריאות:

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אוקיי, יפה לכם.

גלעד קריב (העבודה):

אחרי 7 באוקטובר אנחנו לא מסתכלים על אותם נתונים.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

שר הכלכלה ההודי, שהיה כאן לפני שלושה שבועות - - -

קריאות:

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חבר הכנסת גלעד קריב.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אדוני היושב-ראש, נראה לי שהם רוצים שיהיה רע. הם רוצים שיהיה רע, במקום לרצות שיהיה טוב למדינה.

קריאות:

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

רגע, רגע, שנייה. חברי הכנסת, חברי הכנסת, חברי הכנסת, אתם יודעים שבוועדת - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מתי בפעם האחרונה היית בסופר, שר הכלכלה? הכול עלה. מוצר אחד לא ירד.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

יוראי, חבר הכנסת הרצנו, חבר הכנסת הרצנו.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אנחנו רוצים שיהיה פה רע?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

לא. אבל אני מבקש מכם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה זה הדבר הזה?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כל מה שעשיתם פה זה רק רע.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

אתם זוכרים, בוועדת הכלכלה, כדי לא להוציא אנשים, הייתי קורא: קריאה 2.9. אז אני לא רוצה במשמרת הראשונה שלי קריאות ראשונות. תנו לשר להשלים את דברו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מתי השר היה בסופר?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

האופוזיציה דיברה פה בשעה האחרונה, אמרה את כל טענותיה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

כל התסכולים, כל התסכולים שלהם.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

לא, בבקשה, השר, אבל תשתדל לדבר לגופם של דברים.

קריאות:

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חברי הכנסת. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, אני מחבב אותך, תשמור על השקט. בבקשה, השר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

זה לא יעזור לחברים. העולם מסתכל עלינו כפלא. העולם רוצה לעבוד איתנו. היקפי ההשקעות שהיו בהייטק מתחילת השנה הם חסרי תקדים, הייצוא בסימן עלייה. אני רוצה לשתף אתכם. זה נכון שאירופה מגמגמת. אירופה לא יודעת לאן היא הולכת בעצמה. שרת הכלכלה הגרמנית שהייתה כאן בשבוע שעבר הביאה משלחת אנשי עסקים איתה. יש לי איתה שעות ארוכות, גם בביקור שעשיתי אצלה לפני כמה חודשים. אני רוצה לומר לכם, הגרמנים בפניקה. הגרמנים, שיש להם אפס צמיחה כבר שש שנים, הגרמנים שמחפשים, באו לכאן לראות איך עושים עסקים עם מדינת ישראל. הם מבינים שאנחנו קרש קפיצה עבורם, ואנחנו בשמחה רבה עובדים איתם צמוד, כי הם מבינים את הפוטנציאל. אולי חלק פה לא מבין.

עדי עזוז (יש עתיד):

- - -. על מה אתה מדבר?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אני בא מהתחום של ההייטק. אני אומר לכם שהפוטנציאל של מדינת ישראל הוא ענק בהסתכלות קדימה, והעולם מבין את זה. גם שר הכלכלה ההודי, שהיה כאן לפני כשלושה שבועות עם משלחת של כ-60 אנשי עסקים, מסתכל על ישראל כקפיצת מדרגה, כקרש קפיצה לצמיחה של עצמם. אני רוצה להזכיר שגרמניה היא כלכלה שלישית בגודלה בעולם, הודו הכלכלה החמישית בגודלה בעולם. אבל בקצב הצמיחה שלהם הם תוך שנה עוקפים את יפן, ותוך שנתיים אפילו את גרמניה. ושתי המעצמות הללו, המעצמות הכלכליות הללו, רוצות להתקרב ולעשות עסקים עם ישראל. בשבוע שעבר הגיעו למדינת ישראל כל נציגי סחר החוץ שלנו. היום יש לנו 55, ולקראת סוף השנה אנחנו נשלים ל-60 נציגים כלכליים, נספחים כלכליים, בכל העולם. הנספחים הכלכליים הללו נפגשו עם הנשיא, נפגשו עם אנשי מפתח, שמעו הרצאות; העשרנו את היכולות שלהם ושלחנו אותם חזרה למדינות היעד בשביל להיות שגרירים, להיות שדכנים טובים בין התעשייה הישראלית, מצד אחד, לבין הזדמנויות שנעשות בכל השווקים הבין-לאומיים. ביום חמישי היו מפגשים – אנחנו עושים את זה כבר שנה שלישית ברציפות – של הנספחים עם אנשי עסקים. בשנה שעברה כמדומני היו כ-250. השנה הביקוש היה 2,500 חברות, ולצערנו לא הספקנו להכניס את כולן. 800 מפגשים היו לעסקים ישראליים. 800 שמחפשים לנצל את הקשרים הבין-לאומיים שיש לנו בשווקים הבין-לאומיים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כל הקפלניסטים באו.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

גם הם, גם הם. נכון, גם הם. כל מי שרוצה. המשרד שלנו פתוח לכולם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בעיקר הם. בעיקר הם.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בשורה התחתונה: משרד הכלכלה והתעשייה, שסחר החוץ נמצא אצלי, עסוק מאוד בשידוכים בין הזדמנויות של מיזמים ישראליים להזדמנויות בחו"ל. אני רוצה לומר לכם שבעבודה שנעשית היום אנחנו מניחים תשתית לדורות, לצמיחה ולהאצת הייצוא הישראלי. וזה תהליך, תודה לאל, מתקדם, בקצב אפילו יותר טוב ממה שאנחנו חשבנו. אני רוצה לשתף אתכם בעוד דבר, והוא התפיסה של הפיתוח של היתרון היחסי של ישראל, שמשתלב מצוין עם נושא היצוא. כשאני נכנסתי למשרד - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אבל דיברו על ועדת חקירה. לאומית, לאומית.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

כשאני נכנסתי למשרד, עבדתי עם קבוצה של פרופ' מייקל פורטר מבית ספר למינהל עסקים בהרווארד על התפיסה של פיתוח יתרונות יחסיים, ובכל 2023 עשינו עבודת מטה, להגדיר במה ישראל מתמחה בשווקים הבין-לאומיים. אפשר קצת שקט?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חברים, חברים, אתם יודעים שזמן הדיבור של שר לא מוגבל, אז בואו נאפשר את - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אנחנו לא ממהרים לשום מקום, אדוני היושב-ראש.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

אבל בכל זאת, בואו נאפשר לדברים להישמע.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

כן, אבל זה לא דיון בשני צדדים. זה נאום שלו, ואתה צריך להקשיב. מדי פעם הערה, אבל לא להגזים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

סיכמנו, אבל זה לא עכשיו, חבר הכנסת הרצנו. תודה רבה. חברת הכנסת מטי הרכבי.

מיקי לוי (יש עתיד):

- - - ברבעון השני ב-4.5%.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

יושב-ראש הכנסת לשעבר, תודה. קדימה, השר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה רבה. בכל אופן, הגדרנו את התחומים שישראל מתמחה בהם, ומסתבר שיש לנו כ-10,000 סטרטאפים, שזה יחס פנומנלי, כסטרטאפ על כל 1,000 איש. בוודאי ובוודאי באיכות אנחנו בפער גדול מול העולם. התחומים שישראל מתמחה בהם זה ההייטק הקלאסי, Health tech, אגרוטק, פודטק, תעשייה ביטחונית, כמובן, תעשייה מתקדמת ומה שאנחנו קוראים לו Desert tech ו-Climate Change. בכל אחד מהם מינינו לפני שנתיים מנהל שהוא מנהל הקלאסטר, והיעד הוא לייצר אקוסיסטם טוב יותר, לדעת לעזור לעסקים להגיע לשווקים הבין-לאומיים. זאת השנה הראשונה שאנחנו מממנים פיילוטים ראשונים שנעשים בחו"ל. זה דבר אחד.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

את זה כבר אמרת, חבר הכנסת שטרן.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הוא לא שמע.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

הוא שמע, שמע. הוא גם התייחס. הוא גם אמר: גם קפלניסטים. הוא גם אמר: גם קפלניסטים.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אני גם אמרתי לך שהדלת שלנו פתוחה. אנחנו עיוורי צבעים במובן החיובי של המילה. כל מי שיודע לסייע, לקדם יצוא של מדינת ישראל, אנחנו נעזור לו בשמחה רבה. בשורה התחתונה, המדיניות של הקלאסטרים שלנו - - -

קריאות:

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

טוב, חברי הכנסת, אני עובר לקריאות. אני עובר לקריאות. אני רואה שב"נועם דרכיו לנו הודיע", זה לא הופיע, כמו שכתוב בפיוט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חברת הכנסת מירב בן ארי. חברת הכנסת מירב בן ארי, נא לאפשר לשר לומר את דברו. תודה. תודה לכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חברת הכנסת מירב בן ארי, אני קורא אותך לסדר בקריאה ראשונה. אני קורא אותך לסדר בקריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי אם אחד מהם - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה לכם. חברת הכנסת מירב בן ארי, אני קורא אותך לסדר בקריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

אני קורא אותך לסדר בקריאה ראשונה. כן, קדימה, השר, בבקשה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

יש לי הרבה מה להגיד בתחום שאני מתעסק איתו. התחלתי לשתף אתכם ושווה לכם לשמוע ואתם מנסים להסיט את הנושא. באמת, הייצוא במדינת ישראל וההתארגנות שלנו היא חסרת תקדים. יש לנו יופי של הישגים, ואתם צריכים להתגאות בזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו מתגאים - - -

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

יותר מזה, אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

סיימת? לא, לא סיימת. חברת הכנסת מירב בן ארי, זה לא נשמע שקט. לא זורם מכיוונך שקט.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא לא עוסק ביוקר המחיה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

וגם הרצנו, אתה מחרה-מחזיק אחריה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נראה לי שאם היינו מדברים לבד, הוא היה אומר לי מה הוא חושב על זה שיועצים בלשכת נתניהו קיבלו כסף קטרי.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

האמת שהשר אפילו מקשיב לך, להערות שלכם, אבל תשמרו את זה ברמת דיאלוג.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - אצלך בלשכה זה לא היה קורה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

בבקשה, השר.

גלעד קריב (העבודה):

זה היה יצוא של דולרים מקטר.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חבר הכנסת קריב.

גלעד קריב (העבודה):

אני משבח את השר - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

היום דיברנו עם קהילות - - -

גלעד קריב (העבודה):

הממשלה שלהם הגבירה את היבוא של הדולרים מקטר – העבירה אותו ביצוא לחמאס.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

קדימה. תודה לך.

קריאה:

כל מהלך כלכלי - - -

גלעד קריב (העבודה):

אייכלר, אייכלר.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

קדימה, השר. בבקשה.

קריאה:

הוא לא סתם מחייך, הוא יודע את האמת.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אני שמתי לסחר החוץ יעד אסטרטגי.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הביאו היום יו"ר קשוח.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

קדימה.

גלעד קריב (העבודה):

אני לא רגיל שאתה כל כך קשוח.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

זהו, אנחנו ניסינו בנועם דרכיו לעשות את זה, אבל - - -

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אתם עוזרים לי להעביר את הזמן, זה בסדר.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

למה להעביר את הזמן? צריך למצות את הדברים. בבקשה, השר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אני שמתי יעד לסחר החוץ, יעד למדינת ישראל, והיעד הוא להגיע לטריליון דולר יצוא בתוך שני עשורים. אני רוצה לומר לכם שלפני הקורונה, שבע שנים רצוף, מדינת ישראל צמחה בממוצע ב-10% שנתי, ואם אנחנו נדע – ואנחנו יודעים לחזור לקצב הצמיחה הזה – זה לא בשמיים. בתוך שני עשורים אנחנו נגיע לטריליון דולר יצוא. המשמעות של טריליון דולר יצוא זה מדינה אחרת ברמה כלכלית. ההתארגנות שלנו היא איך לנהל את סחר החוץ בצורה שידע טוב יותר, יחד עם מינהלת הצמיחה שלנו במינהלת הקלאסטרים, לדעת לשדך בין הזדמנויות בחו"ל לעסקים בישראל. אני רוצה להוסיף עוד ממד משלים לנושא הזה, והממד הוא התמחויות אזוריות. מסתבר שלצד ששת התחומים – אדוני, אני לא שומע את עצמי.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חברים, גם במגורי הסיעות – איך זה נקרא שם – מאחור. איך זה נקרא? אני מבקש שקט. בבקשה, אני מבקש שקט.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

עשינו עוד תהליך מאוד מעניין.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תאי מומחים. השם הרשמי – קיבלתי אותו עכשיו – זה "תאי מומחים", רק שתדעו. תמיד לומדים משהו. תאי מומחים, זה השם של החדר האחורי פה. בבקשה, השר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה רבה. תהליך משלים, תהליך גיאוגרפי אזורי. אנחנו יודעים היום למפות לכל אחת מהערים - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בכל הכבוד, מדברים על שילוב החרדים. איפה זה?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

טוב, זו כבר הייתה קריאה ראשונה. חבר הכנסת שטרן, בבקשה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אבל יש שיח עם השר - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

אם הוא נכון לשיח וזה מוצא חן בעיניו, אדרבה ואדרבה. אם אתה רוצה שיח עם הציבור, בבקשה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

לא, אני רוצה לנצל את הזמן. לא מעניין אותי עכשיו שיח; עם הציבור, כן. מה שאני מציג לחברי וחברות הכנסת, אפרופו מצבה של המדינה, זה שידענו לעבור אזור-אזור, חלק מהערים, בעיקר בפריפריה, ולייצר התמחות אזורית, התמחות עירונית. אני אתן לכם כמה דוגמאות שהן פשוט תענוג. קחו את ירוחם. מסתבר, כשהיינו עם ירוחם, עם הבחירות החדשות, שנבחרה בהן נילי, הבאתי את הצוות המקצועי של המשרד, ובעבודת מטה מאוד מעניינת הבנו שלירוחם יש משטח נחיתות לכטב"מים, כנראה היחידי בארץ שמאושר לניסויים, גם לכטב"מים וגם לרחפנים. הגדרנו את ירוחם כעיר שמתמחה בכטב"מים, וראה זה פלא, המגזר העסקי מעצים איתנו – אספנו כ-200 חברות כטב"מים בישראל - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

השר, אם אתה אומר ירוחם, תדע - - -

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

לא סתם בחרתי את ירוחם.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

לא, יש מידע ודיוק. יש טייס שהפך אחר כך למפקד בית הספר לכטמ"מים, עידו פרומר, שניהל את אגף חינוך ואת מרכז מדעים, והביא את הרעיון להפוך את ירוחם למוקד ארצי ועולמי לרחפנים. זרענו את זה, טל המשיכה ונילי ממשיכה, אבל הדבר הזה נולד עם אדם נפלא בשם עידו פרומר, ויש לו זכויות.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

עלא כיפאק. כל מי שיש לו – אני בעד לחלק קרדיט, כפי שאתה יודע.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

וגם חילי טרופר כמנהל אגף חינוך.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

וגם ראש העיר הקודם-קודם - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

לא, זה לא חשוב, אבל גם הוא עסק בדבר.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

- - שאני מכיר ומוקיר; מצוין, נפלא. בכל אופן, המהלך הזה –הצלחנו להביא השקעות פרטיות בסבסוד המדינה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

כמה זמן - - - מה הסיכוי שבתוך שלוש שנים - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

אנחנו מתקשים לשמוע אותך בגלל הרעש שם. אבל זה שעתיים הלוך, אם אתה רוצה לדעת כמה זמן. תודה. השר, בבקשה תמשיך.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

לשמחתי הרבה אנחנו רואים שבשיתוף פעולה עם משרדים נוספים, אנחנו מצליחים לייצר מומנטום עסקי, כלכלי-עסקי, עם השקעות שאנחנו שמים להן מצ'ינג. זה – בירוחם. אני מניח שאתם תראו שמצפה רמון הופכת לעיר החלל בהתמחויות וריכוז מאמץ של סטרטאפים בתחום החלל.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חברת הכנסת מירב בן ארי, חברת הכנסת מירב בן ארי, כולם סביבך, את מוקד. את מוקד ידע שם, בתאי המומחים. נא לשמור על השקט. בבקשה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

נעלה לקריית שמונה, שהיא כמובן מתמחה בפודטק ומתחלקת בפעילות יחד עם קצרין ביניהן – אחת זה אגרוטק, השנייה זה פודטק; פודטק זה לתעשייה, אגרוטק זה לחקלאות, בעבודה נכונה. אילת מתמחה בפיתוח מזון מן הים. אנחנו מסתכלים לנהריה, שמתמחה היום בגנומיקה בתחום הבריאות, יורדים לעכו, שמתמחה בדיפנס. ככה יש לנו עשרות ערים שאזורי התעשייה שלהם, תעשיית התעסוקה הופכת למתמחה. לא סתם – פעם בראשות מינהל מקרקעי ישראל היו מוציאים מכרז למרבה במחיר, ובכל אזור תעשייה היו כל הסוגים. אנחנו עוברים לאזורי תעשייה מתמחים, שמתכתבים טוב מאוד עם התפיסה של הקלאסטרים העסקיים, ולשמחתי הרבה אנחנו רואים שם יותר ויותר פעילות כלכלית מתמחה. זה דבר נפלא. דבר נוסף – אני רוצה לשתף את החברות והחברים במה שאנחנו קוראים לו "תשתית קלאסטרים". אני רוצה לתת דוגמה דווקא מבאר שבע. סביב באר שבע, בדזרטק, באגרוטק ופודטק, יש מאות סטרטאפים שכל אחד מהם צריך מעבדה בשביל להתקדם, אבל מה, מעבדה עולה 10 מיליון דולר. מה שעשינו זה לעשות מכרז, קול קורא, ומי שזכה במעבדות רטובות בסגנון WeWork בבאר שבע – גוף פרטי שהולך להקים מעבדות בבאר שבע ובאמצעות זאת למשוך את החברות הרלוונטיות לתשתית של הקלאסטרים. לשמחתי הרבה, תשתיות הקלאסטרים, עם הזכיות של השנה, שיפורסמו בשבוע הקרוב, נפרסות על כל רחבי המדינה בתחומים הרלוונטיים של אגרוטק, רסט-טק, דזרטק ואחרים. בשורה התחתונה, אנחנו רואים שההיערכות של מדינת ישראל לייצא את הידע, להגיע לאותו טריליון דולר יצוא, לדעת לייצר את הקשרים הראשונים, את הלקוחות הראשונים – שם, תודה לאל, יש לנו הישגים משמעותיים. בפעם הבאה שנעלה נתייחס לנושאים אחרים. אדוני היושב-ראש, הפעם התמקדתי בסחר החוץ של מדינת ישראל, בפוטנציאל, איך רואים אותנו בעולם, איך לנוע לטריליון דולר. אני רוצה לומר לכם, חברות וחברים, תהיו אופטימיים, כי אם אתם הייתם שומעים מה שאני שומע ברחבי העולם, הייתם שמחים מאוד בהצלחתה של מדינת ישראל. תודה רבה, אדוני.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה רבה לשר ברקת. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. נא לשבת, לתפוס את המקומות שלכם. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להצביע אי-אמון בממשלה – 38 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

38 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי והעבודה. נא לתפוס את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה – 43 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

43 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה – 32 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

32 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חברי הכנסת, אנו ממשיכים בסדר-היום. נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 6), התשפ"ו–2025, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר ניר ברקת להציג את הצעת החוק. בבקשה, השר, לרשותך עשר דקות.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

שוב, אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד להביא לאישור מליאת הכנסת בקריאה ראשונה את הצעת החוק. החוק בנוסחו הקיים מסדיר בין השאר את הסמכויות החוקיות להחזקה במשמורת של לוחם בלתי חוקי – בקצרה: לב"ח – וקובע את בעלי התפקידים המוסמכים לכך ואת תקופות הכליאה טרם הבאה לביקורת שיפוטית בבית משפט. החוק כולל הוראות שונות אשר חלות על כליאת לוחמים בלתי חוקיים בעת שגרה, ולצד זאת – הוראות מיוחדות אשר חלות במצבי לחימה. כבר בתחילת מלחמת התקומה עלה הצורך לקבוע הסדרים ייחודיים לנסיבות החריגות שבמסגרתן נתפסו מחבלים רבים העונים להגדרת לב"ח בחוק ושהיו מעורבים במתקפת 7 באוקטובר. בתחילה הותקנו תקנות שעת חירום; לאחר מכן, עם הימשכות הלחימה, הומרו תקנות שעת חירום בחוק שהתקבל בכנסת בדצמבר 2023 כהוראת שעה שהוחלה בתחילת הדרך לתקופה של ארבעה חודשים והוארכה מעת לעת. במסגרת הארכות הוראת השעה בוצעו התאמות בנוגע למועדים המרביים הנוגעים לביצוע פעולות שונות בעניינם של הלב"חים, הכול בהתאם למציאות המשתנה, וגם בהתייחס להיקף הלב"חים הכלואים המשתנה. בסוף נקבע מנגנון של מבקר רשמי, והוחל הסדר לעריכת דיונים באמצעות היוועדות חזותית, VC, לטובת העניין. לנוכח המצב הביטחוני העדכני והצרכים המבצעיים, לא ניתן גם היום לעמוד בפרקי הזמן המרביים הקבועים בחוק המקורי, ועל כן מוצע להאריך פעם נוספת את תוקפה של הוראת השעה, עד ליום י"ג בניסן תשפ"ו, 31 במרץ 2026. לצד זאת, לאור עמדת הגורמים המבצעיים, ניתן לקצר חלק מהמועדים המופיעים בהוראת השעה. עוד מוצע להסדיר בגוף החוק את האפשרות לקיים דיוני ביקורת שיפוטית בעניינם של לב"חים בהיוועדות חזותית, מבלי שיגיעו פיזית לאולם בית המשפט. הדבר נדרש בשל פקיעת תוקפו של חוק אחר, שאפשר קיום דיונים, בהיוועדות חזותית כאמור, של מספר סוגי עצורים. אני מבקש כי מליאת הכנסת תאשר את הצעת החוק בקריאה הראשונה, ותעביר אותה להמשך דיון והכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת החוץ והביטחון. לרדת? אפשר לרדת? כן. תודה רבה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה לך, השר ברקת. נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אלעזר שטרן. בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב בראש – רגע, לאן השר הולך?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

הוא פה, הוא פה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, אני לא רואה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

הינה, הוא פה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לאן השר הולך? לא, אלה תאים של מומחים שם. תעצור. הוא שאל. כן.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

אתה קורא קריאות ביניים מהדוכן. אני עוד אגביל להם מהדוכן.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא. אני לא יודע למה השר הולך.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

הינה, השר כאן. אתה יכול, בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אוקיי, תודה. שר הכלכלה, אתה אמרת פה שאתה פוגש פסימיות, והתפלאת בגלל שמומחים באים לשמוע את הקפלניסטים בכנס הייטק שאתה מארגן. אתה יודע, כמו החברים שלך, שהמצב הכלכלי שלנו הוא בעיקר בזכות האנשים שאני פגשתי, ולא אתה, בהפגנות להחזיר את החטופים; אלה אותם אנשים שמילאו את הרחובות, שאתם הדבקתם להם את הכינוי קפלניסטים; אלה אחים לנשק, שהחבר שלך, ביסמוט, לא נותן להם לדבר בוועדת החוץ והביטחון. אלה, בזכותם אתה יכול לטייל בעולם ולנפנף לנו בהישגים של הכלכלה הישראלית. זה לא בזכות בן גביר והחברים שלו וגם לא בזכות אלה שאתה פוגש, ואתה לא רוצה לפגוש אותם. אני אגיד לך משהו. אתה חושב שזה בזכות ועדת החקירה שאתה מקים? זה בזכות זה שאתה הולך לשבת על ספסלי בית המשפט של נתניהו? בזכות המלחמה שעושה עמית הלוי במשרתי צה"ל? בזכות מה, אתם חושבים, העלייה הזאת, המצב הכלכלי הזה שאתה מנפנף בו? תעצור את השעון, השר ברח. השר ברח.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

מה קורה?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

השר לשעבר מאיר כהן, יכול להיות שגם אנחנו היינו שר.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

הינה, יש פה שר. יש שר, אתה יכול להמשיך.

טלי גוטליב (הליכוד):

יואב, אלעזר, השר קיש.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

איפה?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

השר קיש פה, השרה גמליאל כאן. קיבלת ריבוי שרים שמאזינים לך. בבקשה, חבר הכנסת שטרן.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני אגיד לך את האמת? ראיתם כמה שרים יש פה, וכולם מתחבאים. השר סמוטריץ' אמר היום שמתוקף היותו – יש לו אחריות ל-7 באוקטובר מתוקף היותו שר בממשלה. אלה שמתחבאים שם בתאי המומחים, לכולם יש אחריות מתוקף היותם שרים בממשלת 7 באוקטובר, אבל יש להם גם אחריות מתוקף היותם שרים ב-5 באוקטובר וב-5 בספטמבר וב-5 באוגוסט ובליל תשעה באב. הם היו שרים, שאנחנו אמרנו להם: אתם מביאים חורבן. קראנו להם כבר אז ממשלת החורבן. מה התרגום של האחריות שלהם, שהם אומרים: יש לי אחריות מתוקף – אבל, אני מסיים, אני מקווה ששר הכלכלה יהיה ישר עם עצמו. אני מכיר אותו, הוא יכול להיות, כשהוא רוצה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

הייתם בצנחנים יחד.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כן. הוא יגיד לך. אני - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

היית המפקד שלו? הוא היה מ"פ.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הייתי מפקד שלו. אתה גורר אותי לזה. הייתי סמ"פ. הוא עבר פה, ואני שאלתי אותו, ניר – כשהם הצביעו על עילת הסבירות, אמרתי לו: אתם מחריבים את המדינה. הוא אמר לי: גם אתה לא היית מוותר לסרבנים. אמרתי לו: איזה סרבנים? אין סרבנים, מה המצאתם לנו? ועכשיו אלה הסרבנים שהוא מתהדר בהם.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה, חבר הכנסת שטרן. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, שוב אני מאחל לך הצלחה. חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר, השרים, השרה, מי שנמצא כאן, מיקי, תראו. עולה לכאן שר הכלכלה – אני מציע לך, אדוני שר הכלכלה ניר, קצת צניעות לא תזיק לך, וקצת קשר לציבור גם לא יזיק לך. זה נראה כאילו לקוח מאיזה מופע סטנדאפ מנותק, כאילו באת מאיזה עולם אחר, צנחת לכנסת ישראל ואתה מתהדר בדברים, אתה רק לא רואה את הקצה. אתה צודק בזה שאנשי ההייטק שלנו, אותם 4%, 5%, משלמים את רוב מס הכנסה. אתה צודק בתעשייה הישראלית ואתה צודק שבאמת הפועל הישראלי הוא פועל נאמן ומתייצב ליד המכונה, עובד ומרוויח את כספו. אבל אתה לא צודק בזה, או שאתה טועה בגדול בזה שאתה מנותק מחיי היום-יום של אותם אנשים. אני שואל אותך מתי לאחרונה לקחת עגלת סופר ונכנסת לסופר? אני חייב להגיד שאני עושה את זה, אני עושה קניות מדי פעם. אין פעם אחת שאני לא עובר עם עגלת הסופר, טלי, ואיזה איש שמזהה או גברת עוצרים ואומרים לי: אולי תעשו משהו? ומספרים לי שהירק הזה עלה בשנה ב-400%, ומספרים לי עד כמה קשה להם לקנות עגלת קניות אלמנטרית. אם המצב היה טוב כמו שאתה מתאר, מדוע הממשלה שאתה חבר בה לא מבינה שמהטוב הזה שאתה מתאר העם צריך ליהנות? היום ישבנו בכנס שאני עשיתי – מי ילמד את ילדי המחר. ישב שם פז מארגון ההורים, תקשיב אדוני היושב-ראש, הם אומרים שמינימום 60% מתלמידי ישראל – ההורים משלמים שיעורי תגבור. לא ירחק היום שכל תלמיד במדינת ישראל יימדד לפי ההכנסה של הוריו ולא לפי מה שהמדינה נותנת. אתה מכיר את זה, אני ואתה נסענו ברחבי העולם להביא כסף שנוכל ללמד את הילדים שלנו חמש יחידות מתמטיקה ושיהיו הטובים ביותר, וברוך השם הם הטובים ביותר, גם בירוחם וגם בדימונה. עולה לכאן שר, כאילו מנותק – אני נמצא במסך אחר, אני נמצא בתוכנית טלוויזיה אחרת, אתם בריאליטי, אני במשהו שמייצר עולם. צר לי על זה. אני קורא לכם כולם, כולם, בלי שום הבדל, תעלו לכאן ותשאלו את השאלות האלה על יוקר המחיה, על כמה קשה לגדל ילדים בחוק חינוך חינם. תודה, אדוני.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה חבר הכנסת מאיר כהן. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה אדוני.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, בהצלחה בתפקיד, זו הפעם הראשונה שאני עולה כשאתה מנהל את המליאה, שיהיה לך בהצלחה. מי היה מאמין, אדוני היושב-ראש, שחניכיו ותלמידיו של הגזען מאיר כהנא ישלטו בצוואר של המדינה, ינהלו את הממשלה - -

רם בן ברק (יש עתיד):

את המשטרה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - את הכנסת, את המשטרה, ויהיו ממונים על ביטחונם האישי של אזרחי המדינה? מי היה מאמין? כשהגזען כהנא היה נכנס למליאה, מנהיגי הליכוד היו עוזבים את המליאה, היו יוצאים, כי הם לא היו מוכנים להקשיב לו ולשמוע את הרעל שהוא מוציא מהפה, את הגזענות שיוצאת לו מהפה. היום – לא עברו הרבה שנים – אחד מחניכיו ותלמידיו, זה שתלה את תמונתו על קיר הסלון של ביתו יחד עם הרוצח גולדשטיין, מתמנה לשר לביטחון לאומי - -

קריאות:

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - מתמנה לשר לביטחון לאומי, השר המופקד על חייהם של אזרחי המדינה, כולם, יהודים וערבים. מי היה מאמין שחניכיו של אותו גזען יתפסו את הוועדות החשובות בכנסת, יתמנו ליו"רית ועדת הבריאות, יו"ר ועדת החינוך, יו"ר הוועדה לביטחון לאומי. מי היה מאמין שמפקדים במשטרה יעשו את כל מה שיבקש מהם המורשע בתמיכה בארגון טרור? המופקד עליהם היום הוא אדם שהורשע בבתי המשפט בישראל בתמיכה בארגון טרור, לצד עשרות כתבי אישום אחרים ולמעלה מעשר הרשעות נוספות שהיו לו. והרוח שלו, הרוח החולנית, הכהניסטית, הגזענית, מיושמת היום על ידי מפקדים במשטרה. לאיפה הגענו? לאן הגענו? שכהנא שולט במדינת ישראל, גם בממשלה, גם בכנסת, גם במשטרה, בושה וחרפה. אילו אנשים כאלה היו מגיעים לשלטון במדינה אירופית - -

טלי גוטליב (הליכוד):

נגמר הזמן. עבר הזמן.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - העולם היה מקים צעקה, אבל כאן הכול עובר חלק. אתם לא השארתם שום חלקה ירוקה. תודה רבה, היושב-ראש.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה לך, חבר הכנסת ווליד טאהא. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - ימין, ימין, ימין.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שקט.

טלי גוטליב (הליכוד):

ימין, ימין, ימין.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חברת הכנסת טלי גוטליב, ברוכה הבאה למליאה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני פה כל הזמן.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

אבל אני מקבל אותך בברכה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - להגיד שלום לתלמידים.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

אנחנו מקבלים בברכה את הנוער הנפלא ביציע, שבאו לסיור בכנסת – תודה שבאתם – ושמחים שאתם לומדים על האפשרות להשפיע על חיי המדינה באמצעות הכנסת ועבודתה. בבקשה, חבר הכנסת.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גם אנחנו מברכים מכאן את הנוער שהגיע לכאן לכנסת. אנחנו נשוחח עם הנוער גם בשפה העברית ואחר כך גם בערבית. ביקרתי היום, אדוני היושב-ראש, בבית הספר אלרסאלה ברהט, לציון יום השפה הערבית על שמו של המנוח חבר הכנסת לשעבר סעיד אלחרומי. היה יום נפלא, הסתובבנו בין התחנות בבית הספר, ואני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, שאני הופתעתי מהרמה של בית הספר. בסופו של דבר, מה שאני רוצה להגיד, שגם שם אנחנו דיברנו על חשיבות השפה הערבית במדינה, ועל החשיבות שלה גם כאן בכנסת, ועל הצורך לשמור עליה כאשר אנחנו רואים שיש חברי כנסת, כאן במשכן הזה, שלפעמים מתריסים ותוקפים חברי כנסת ערבים כאשר הם עולים לפודיום כאן ומדברים בשפה הערבית. לכן אין צורך בכל המהומה ואין צורך בכל התקיפות האלה נגד חברי כנסת ערבים, ולכן אני חושב שהגיע הזמן שכולם יקשיבו לכולם.

טלי גוטליב (הליכוד):

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, אתה יודע שיש פה חברי כנסת שנולדו והמשפטים הראשונים ששמעו מהאימא שלהם זה בערבית. שפת אימנו ערבית, וראוי שכל ישראלי ידע ערבית.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה משהו אחד, אבל מה הוא אומר?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

ראוי שכל ישראלי ידע ערבית. פעם למדנו בבתי הספר ערבית - -

טלי גוטליב (הליכוד):

מה זה אומר - - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

- - וזה לא משנה מאיזו עמדה אתה. אי-אפשר לקיים את השיח ואת החיים המשותפים ללא הבנה של השפה הערבית.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה זה אומר?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

יש פה חברי כנסת שיש להם כבוד לשפה הערבית. אומנם המרוקאית היא לא כמו הערבית הספרותית והפלסטינית, אבל 70% ממה שאמרת אני הבנתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

וזה נראה לך נורמלי?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זאת הבעיה. פרלמנט בישראל, לא צריך לדבר ערבית פה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

אבל כידוע לך, בפרלמנט הישראלי הערבית היא שפה רשמית.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא נכון - - - אתה טועה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

התקנון מאפשר לנאום בערבית.

טלי גוטליב (הליכוד):

גם התקנון לא מאפשר. גם התקנון לא מאפשר.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

בבקשה. עכשיו זה יהיה בעברית, חבר הכנסת רם בן ברק, אלא אם כן אתה דובר ערבית. תפתיע אותנו.

נאור שירי (יש עתיד):

אין שר.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין שר. יש שר.

רם בן ברק (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת.

נאור שירי (יש עתיד):

ממה אתם מפחדים?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

נאור שירי, ברוך הבא. חברך לסיעה מדבר, בבקשה. הוא הודיע לנו לשתי דקות. מקובל עלינו, זה בסדר, מתואם. ביקש לצאת לשתי דקות. זה בסדר. הוא יחזור. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה.

רם בן ברק (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האורחים ביציעים, הדבר הזה – ואני מדבר על אי-גיוס חרדים – לא יכול להיות שיקרה. "אנחנו פשוט נפסיק לעשות פה מילואים וגם נפסיק לשרת, וגם אנחנו נחליט אם אנחנו בגיל 24 נבוא לצבא", ולפני שאתם קופצים, ולפני שטלי גוטליב מתחילה לצעוק עליי שאני מטיף לסרבנות - -

טלי גוטליב (הליכוד):

תראה - - -

רם בן ברק (יש עתיד):

- - וקלנר מודיע שיקצצו לי את הפנסיה - -

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חברת הכנסת טלי גוטליב, אני מבקש ממך.

רם בן ברק (יש עתיד):

- - תדעו שכל מה שעשיתי עכשיו זה לצטט את שר החינוך יואב קיש. ואם זה לא מספיק לכם בשביל להראות את הצביעות שלכם, אז אגיד לכם שזה ש"אנחנו באמת אידיאליסטים שתמיד מתנדבים בלי לעשות חשבון, צה"ל לא עומד בפני הברירה הזאת. הוא יכול להרשות לעצמו לרמוס כל דבר שבקדושה, כשהוא יודע שהחבר'ה שלנו יתייצבו בבקו"ם בהמוניהם. הוא צריך להבין שזה לא יעבוד יותר. צה"ל זקוק לשקט ולכוח אדם. אם הוא יבין שמול החשש מהטרור שיפעילו נגדו - - - גם אנחנו יודעים לייצר לו בלגן וכאב ראש, תיווצר משוואה אחרת". יותר מזה, "אם הישיבות והמכינות ישאירו את תלמידיהן עוד כמה חודשים כדי לחזק את לימוד התורה, וידלגו על מחזור גיוס אחד, הצבא ישאל את עצמו מה עדיף לו – לוחמים איכותיים ובעלי מוטיבציה או שירותים משותפים בבה"ד 1". זה לא אני אמרתי, את זה אמר שר האוצר שלכם בצלאל סמוטריץ', שקורא להשתמטות המונית של תלמידי ישיבות ומכינות על מנת לקבוע לצה"ל איך לעשות ומה לעשות. אם זה לא סרבנות, אדוני היושב-ראש, סרבנות מהי? ואם אתם דואגים להשמיץ – ואת מי אתם דואגים להשמיץ ועל מי אתם טופלים אשמות סרבנות שלא הייתה מעולם? ארגונים פטריוטיים שמעולם לא קראו לסרבנות. הכול המצאה שלכם בשביל למצוא אשמים למחדל שהוא כל-כולו שלכם, חבורת סרבנים. תודה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה, חבר הכנסת רם בן ברק. חבר הכנסת משה טור פז, המכונה קינלי אצל החברים. אולי הוא יבאר לנו פה את הכינוי. זה שם המשפחה המקורי, לא? אני לא יודע להגיד אותו.

משה טור פז (יש עתיד):

קיצור של שם המשפחה המקורי שלי, שבא מהטורי-זהב. הינה, למדנו. טוב, תלמידים יקרים, אני יודע ששר החינוך עדיין לא חזר למליאה, אבל האמת היא שהנאום הוא בשבילכם. לא יודע אם אתם יודעים, לא בטוח ששמתם לב, אבל חודש וחצי לא הייתה ועדת חינוך. עכשיו, יש לי תחושה שהייתם שמחים אם חודש וחצי בית הספר שלכם היה סגור, אבל פה סגרו לנו את הכיתה של ועדת חינוך לחודש וחצי. וזו לא הייתה תקלה, זו הייתה החלטה, יש שיגידו אמירה. של מי? של ראש הוועד פה. מי זה ראש הוועד? יו"ר הכנסת. יו"ר הכנסת, יחד עם יו"ר ועדת הכנסת, החליט שלא חשוב שתהיה ועדת חינוך, כי חינוך זה לא חשוב, כנראה. אז היום קיים חברי חבר הכנסת סגן יו"ר הכנסת מאיר כהן כנס על החוסר במורים במערכת החינוך, ופרופ' דן בן דוד, אולי המומחה מספר אחת לקשר בין חברה לכלכלה, הציג כמה נתונים מזעזעים שכל מי שאכפת לו מהמדינה הזו צריך לא לישון בלילה בגללם. המבחנים הבין-לאומיים אם זה TIMSS ואם זה מבחן אחר, מראים שתחת כהונתו של שר החינוך קיש, אתם, תלמידי ישראל, הידרדרתם בהישגים. אני רואה שאת עושה לי כן עם הראש. אני יודע, זה נכון. הידרדרתם בלימודים. ההישגים הבין-לאומיים שלנו נראים כמו של עולם שלישי. כן, אתם צודקים. אנחנו נראים בלימודים כמו עולם שלישי. עכשיו, זו אומת הייטק. עצרנו טילים מאיראן, אנחנו יודעים לפתח, יש לנו חתני פרסי נובל, אבל אתם, תלמידי ישראל פה ביציע – ויש פה שר חינוך לא מתפקד כבר שלוש שנים – מקבלים חינוך של עולם שלישי, וזה עם המוח היהודי המדהים, ועם אומת הייטק, ו-12 פרסי נובל. אבל מדינת ישראל היום – זו לא תקלה, זה לא במקרה, זה לא התפלק למישהו. זו מדיניות מוטעית של להזניח את מערכת החינוך. עכשיו אני אגיד לכם, תלמידים יקרים, עוד משהו עצוב. לא חסר כסף. לא חסר כסף במדינה. ואתם יודעים מה מדהים? אפילו אי-אפשר להאשים את החרדים. אתם יודעים למה? כי המבחנים הבין-לאומיים העלובים עם ההישגים שלהם לא כוללים את הבנים החרדים. הם לא נבחנים, למרות שבכיתה א' החרדים הם רבע ממערכת החינוך, אבל הם לא נספרים, כי הם לא לומדים מתמטיקה ומדעים ואנגלית, אז איך אפשר לבחון אותם? כלומר תלמידי ישראל בלי החרדים נמצאים במקום ה-40 ומשהו; עם החרדים, זה עולם שלישי בטוח. כלכלה, מה המשמעות של זה? יש ארבע רשויות בישראל שצנחו הכי חזק באשכול החברתי-כלכלי. תלמידים פה למעלה יכולים להגיד לי איזה? טוב, אני לא שומע אתכם, אז ירושלים, בית שמש, ערד. מה מאפיין את כולן? התחרדות מואצת. כל מקום שהחרדים הפכו להיות רוב במערכת החינוך – ההישגים שלהם צנחו. עכשיו, זה לא אני אומר, זה המבחנים הבין-לאומיים, כי למה? כי מדינת ישראל איבדה שליטה על החינוך. אבל מי שלא ישקיע בכם, התלמידים, מי שלא ייתן לכם חינוך טוב – לא יהיה לנו צבא חזק, לא תהיה לנו כלכלה חזקה, לא יהיה לנו עתיד. כי מדינת עולם ראשון לא יכולה לשרוד עם מערכת חינוך של עולם שלישי. בלי חינוך לא תהיה כלכלה, לא יהיה צבא, ולא נוכל לשרוד פה במזרח התיכון. ולכן, תלמידים יקרים, נכון, אין פה שר חינוך – אה, הינה, אני רואה שהוא נכנס – אבל זה סמלי לגמרי, כי חינוך בישראל הוא לא פריבילגיה, כמו שצבא הוא לא פריבילגיה. אתם יודעים, כשמשהו נהרס, יש מי שאחראי, יש מי שצריך לתת את הדין. במדינת ישראל, החינוך שלנו הוא חינוך של עולם שלישי, כי זה מה שמשרד החינוך בראשות קיש משיג. זה מה שיש, ואת זה אנחנו חייבים לתקן. תודה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תודה. השר קיש יעלה, בבקשה.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, ראיתי שיש פה חברי כנסת שאין להם מושג על מה הם מדברים.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

רק רגע, השר, אני רואה את הרחש.

שר החינוך יואב קיש:

מה רחש? חמש דקות. שר מדבר בכל זמן שהוא רוצה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

תדעו שלפי תקנון הכנסת שר יכול להיכנס באמצע הדברים.

מיקי לוי (יש עתיד):

אין לנו בעיה.

קריאה:

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

בדיוק.

שר החינוך יואב קיש:

תודה.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

בבקשה, השר.

שר החינוך יואב קיש:

ראיתי שיש פה חברי כנסת, או נגיד יותר נכון חבר כנסת, שאין לו מושג על מה הוא מדבר, אז כדאי שנעלה לתקן את הקשקושים שלו.

משה טור פז (יש עתיד):

לי אתה אומר את זה? אני הייתי מורה ואפילו מנהל, מנהל בית ספר.

שר החינוך יואב קיש:

אני אגיד רגע לתלמידים פה: דיבר קינלי על כך שהייתה ירידה של מדינת ישראל.

משה טור פז (יש עתיד):

- - - אני לא מבין?

שר החינוך יואב קיש:

אתה יודע מתי זה ירד?

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חבר הכנסת טור פז, אתה אמרת את דבריך, והם נשמעו ללא הפרעות. בבקשה.

שר החינוך יואב קיש:

נכון, אבל גם את זה אין להם. גם נימוס אין לו. הוא לא יודע לא להיות מנומס ולא לדבר בעובדות.

משה טור פז (יש עתיד):

אתה מלמד אותי נימוס?

שר החינוך יואב קיש:

המבחן הבין-לאומי נעשה בחודש אפריל 2023.

משה טור פז (יש עתיד):

אתה נכנסת לתפקיד.

שר החינוך יואב קיש:

אני נכנסתי לתפקידי שלושה חודשים לפני כן. לא הייתי רלוונטי לתוצאות בכלל. ונכון, הייתה ירידה גדולה.

משה טור פז (יש עתיד):

גם היום אתה לא רלוונטי.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

חבר הכנסת טור פז, אתה עכשיו נאמת ללא הפרעות.

שר החינוך יואב קיש:

אין לו מושג על מה הוא מדבר. קשקשן. הוא לא מבין על מה הוא מדבר. הוא משקר במודע.

היו"ר מיכאל מרדכי ביטון:

השר, אני מבקש שתיצמד לדברים. טור פז, בבקשה, אל תגיב. אל תגיב. בבקשה.

שר החינוך יואב קיש:

הממשלה שלנו ואני כשר חינוך לא היינו אחראים לירידה במבחנים הבין-לאומיים, אלא קיבלתי את זה כמצב נתון, וזו האמת, ולא יעזור כמה שתשקרו. אני אחראי לתקן, ואני הובלתי שינוי דרמטי במערכת החינוך. יצאנו עם תוכנית "ישראל ריאלית", תוכנית חומש שתחזיר את ישראל למקום שהיא צריכה להיות, ב-1.5 מיליארד שקלים תקציב, עם תגבור של מתמטיקה, מדעים, עם הסתכלות אחרת על כל התחום הזה. מסתכלים על זה כרצף, מהגנים עד התיכון, לא רק בתיכונים; מוסיפים שעות של מתמטיקה, מוסיפים מדעים, מכשירים את הלבורנטיות, לוקחים את הילדים בגיל צעיר לחינוך מדעי.