جلسة الهيئة العامة بتاريخ 15/03/2023 الساعة 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום כ"ב באדר התשפ"ג, 15 במרץ 2023. הסעיף הראשון על סדר-היום: שאילתות דחופות ורגילות. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית לשר הרווחה והביטחון החברתי, בנושא יום שהות ארוך לתלמידים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית. אני מזמין את שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי לדוכן. בבקשה, חברת הכנסת קטי שטרית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, אני יכולה לברך אותך? היום זה יום ההולדת שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. זה במכסת המילים של השאילתה? תודה רבה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, לא, לא. זה מהלב, מהנשמה. אדוני השר, הוראות משרד הרווחה והביטחון החברתי קובעות שהורים לילדים הסובלים ממוגבלות שכלית-התפתחותית זכאים לתמיכה במימון מסגרות לשעות הצוהריים עבור ילדיהם. בפועל, מה קורה? קיים מחסור חמור בכוח אדם לאותן מסגרות, ולכן ההורים נאלצים למצוא פתרונות אחרים, הפוגעים בפרנסתם. אדוני השר, כיצד ניתן לפתור את הבעיה הזו? אם יורשה לי, רק אוסיף – למשל, ילדים שמגיעים מיבנה לרחובות ללמוד במסגרות חינוכיות של הרווחה, מה שקורה בפועל זה שהם לא יכולים להיות בצהרונים. ניתנת קדימות לתושבי המקום ולא למי שמגיע כתלמידי חוץ, יש איפה ואיפה בין הילדים, לצערנו הרב.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, השר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה, חברת הכנסת קטי שטרית. אך בתחילה, אדוני היושב-ראש, תרשה לי לברך אותך. ברכה קטנה, צנועה: עד 120 שנה, בריאות איתנה עם עשייה מרובה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן. תודה רבה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת קטי שטרית, קודם כול אני רוצה לומר לך שהשאלה היא חשובה והיא נוגעת להרבה נושאים בתחומי הרווחה, ולא רק. יש קושי עצום היום למגזר הציבורי להתמודד עם השאיפות ועם השכר שמציעים במגזר הפרטי ובשוק הפרטי, ולכן אנחנו נתקלים במצוקה הזו בתחומים רבים, ובמקצועות הרווחה בפרט, על כל הסקאלה של מקצועות הרווחה. אני רוצה לומר לך שאחד הדברים שמאוד מעסיקים אותי הוא איך אנחנו מתגברים על הכשל הזה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יש לי פתרון.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

רגע, אבל אני אקריא לך את התשובה: משרד הרווחה מממן מסגרות אחר הצוהריים לכ-7,500 ילדים ובני נוער עם מוגבלות. המסגרות מופעלות על ידי הרשויות המקומיות או גופים ציבוריים שנבחרו על ידי הרשויות המקומיות. המשבר החמור בכוח האדם בעולם ובמשק הישראלי משפיע מאוד על כלל המסגרות של מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה והביטחון החברתי. אנו מקבלים דיווחים מרשויות שונות על הקושי העצום באיוש משרות הטיפול במסגרות הללו, כמו בכל מסגרות הרווחה. המשרד מנסה למצוא פתרונות למצב זה באמצעות תמריצים לעובדים ופעולות נוספות שנבחנות כרגע כדי לתת מענה למצוקה. אנחנו מקיימים דיונים קבועים עם הרשויות המקומיות ועם מפעילי מסגרות הרווחה כדי ליצור מערך שלם של פתרונות באמצעות תמריצים ותוכניות קידום ושימור עובדים. בשלב זה נבחנים כל הכיוונים האפשריים, כפי שעושה גם משרד החינוך, כולל קיצור שעות וימי הפעילות. פתרונות אלה אינם האלטרנטיבה הטובה ביותר, אך הם מאפשרים מענה מסוים למשפחות במקום לסגור לחלוטין את השירותים. כפי שאמרתי, חברתי קטי שטרית, לצערי הרב בעת הזו אני לא איש בשורה. הרשויות המקומיות מתקשות לגייס את אותם מטפלים, אותם בעלי המקצוע בתחומים של מתן הסיוע. המשרד קשוב. אני רוצה לומר לך שיש לנו עבודת מטה עכשיו במשרד, שעוברת על כל תמהיל העיסוקים בתחום הרווחה, ויכול להיות שאנחנו מקשים על עצמנו. גם, מה שהיה נכון לפני 50 ו-60 שנה, אנחנו בוחנים אפילו שינוי תנאי סף, התאמת מקצוע לסוג הטיפול – מכל הכיוונים. הלוואי שהייתי יכול לומר לך שאני הולך עכשיו להביא איזה הסכם שכר אדיר שיעלה את שכר המטפלים, וכולם ינהרו לרשויות המקומיות להיות מועסקים בהן, אבל כפי שאמרתי, המשבר הוא עולמי, הוא לא פוסח על ישראל ועל מקצועות הרווחה בפרט. הוא לא פוסח עליהם.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך לחברת הכנסת קטי שטרית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני השר, יש באמת פתרון מאוד מאוד מאוד קל. כמו שאתה יודע, אדוני השר, זה גם חונה אצלכם בביטוח הלאומי. יש חוק עבודה מועדפת. חיילים וחיילות שמשתחררים מצבא הגנה לישראל, יש להם העדפה היום בחוק לעבודות, ואני חושבת שסדרי העדיפויות צריכים להשתנות. לדוגמה, ובלי כוונה חס וחלילה לפגוע בשום מגזר כזה או אחר, בתי מלון, תחנות דלק – שם החיילים והחיילות שלנו מקבלים העדפה ומקבלים את המענק שלהם. אם אדוני יוכל להצטרף, אפילו דרך החלטה ממשלתית – אני הגשתי הצעת חוק להכניס את הנושא הזה של סייעות וסייעים לחוק הזה, שיקבלו העדפה. תחשוב לעצמך, אדוני השר, שקצין שמשתחרר מצה"ל יכול אחר כך לתת שמונה חודשים, עשרה חודשים, שנה, בעבודה מועדפת במערכת החינוך ובמשרד החינוך או במשרד הרווחה, ככה אנחנו יכולים לפתור את הבעיה של החוסר הקיים, והוא קיים. אז אולי גם אדוני יעזור לי להעביר את החוק הזה כמה שיותר מהר עבור חיילים משוחררים, חיילות משוחררות, והאמן לי, יש לזה גם ערך מוסף, גם אקט חינוכי, וכדאי מאוד מאוד לחשוב על זה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד רגע, לפני שהשר משיב, ביקש שאלה נוספת גם חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. השר ישיב במרוכז על השאלות הנוספות. בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שלום לכולם. מכובדי היושב-ראש, מזל טוב.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי השר, אני רוצה לשאול בקשר לסטודנטים שמסיימים עבודה סוציאלית באוניברסיטאות בחו"ל, הם מחכים זמן רב לרישיון לעסוק בתחום, ועד עכשיו הם לא קיבלו תשובה. אני שלחתי שאילתה למשרד שלכם, ואנחנו מקווים ודורשים שתהיה תשובה שתיטיב עם הסטודנטים האלה. תודה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה לשואלים. קטי, תחילה איתך. קודם כול תודה, זה רק מראה שהלב שלך נמצא במקום הנכון, והלוואי שאצל רבים הקשב יהיה בנושא הרווחה. אני רוצה לומר לך שאת מתפרצת לדלת פתוחה, אמרתי שנעשית עבודת מטה. גם הסוגיה של עבודה מועדפת תטופל, גם שם אנחנו הולכים לעשות עבודה בנושא הזה. ואני אומר לך מעבר לזה, גם בנות שירות לאומי. צריך לעשות התאמות. אני מקווה שאנחנו – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אמרתי "משוחררים", אז זה שירות לאומי, שירות אזרחי. גם במגזר הערבי אפשר לקחת בשירות האזרחי הרבה מאוד אנשים שיוכלו להיכנס ולעזור ולסייע במערכות האלה, כי אני מודעת לזה שיש חוסר בכוח אדם.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אז אני אומר לך שזה עלה בעבודת מטה, ואנחנו פועלים ונפעל גם בסוגיית העבודה המועדפת, גם בסוגיית בני ובנות השירות הלאומי. סוגיית העובדים הסוציאליים במגזר הערבי שלומדים במדינות מחוץ לישראל הועלתה בפניי עם כניסתי לתפקיד על ידי כמה חברות כנסת וחברי כנסת, אבל שוב, אני אומר לך שנעשית עבודה בנושא. יש רצון. אני אומר לך, יותר מאשר העגל רוצה לינוק, הפרה רוצה להיניק. יש לנו מחסור אדיר, אדיר, בעובדים ועובדות סוציאליים. אנחנו עושים התאמות. יש את הסוגיה של ההכשרות, ההתאמה של תוכני הלימוד. המשרד על זה. אני מקווה, איפה שזה מאושר זה הולך, ואין בעיה עם זה; יש מקומות שכנראה יש קושי לאשר.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה נמרח יותר מדי, אדוני השר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני אומר לך שעם כניסתי לתפקיד חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין פנתה אליי, פנתה אליי עאידה תומא סלימאן, פנה אליי חבר הכנסת אחמד טיבי, ואני אומר לך שנכנסנו לעבודה. הבטיחו לי שתיעשה עבודת מטה כמה שיותר – אמרתי לך, יותר ממה שאתם רוצים, אני רוצה, אני צריך אותם. גם בחברה הערבית יש מחסור, המחסור שם זועק יותר, ואנחנו נעשה הכול כדי שמה שיכול להיות מאושר יאושר. מה שלא, וצריך לעשות התאמות והכשרות – נייצר מסלול הכשרות והתאמות, כי אנחנו צריכים את זה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מזמין אותך להישאר על הדוכן להשיב על שתי שאילתות רגילות של חברי הכנסת. הבנתי שהתחלפתם ביניכם, ולכן השאלה הבאה היא של חברת הכנסת נעמה לזימי, בנושא שיקום אוכלוסיות בזנות. בבקשה, חברת הכנסת לזימי. לאחר מכן תשאל גם חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.

נעמה לזימי (העבודה):

תודה, יו"ר הכנסת. כבוד שר הרווחה, במסגרת החלטת ממשלה 4462 הוקצו 30 מיליון ש"ח לטיפול באוכלוסיות בזנות. ברצוני לשאול: 1. איזה סכום מהתקציב הועבר למפעילות השירותים, בפילוח לפי שירות ומפעילה? 2. איזה סכום מתוך התקציב נוצל? 3. אילו שירותים לא ניצלו את הסכום שהוקצה להם, בפילוח לפי שירותים ומפעילות? 4. מה נעשה עם הסכום שלא נוצל?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה רבה לחברתי חברת הכנסת לזימי. שוב, ירבו כל מי שקשובים לנושא הרווחה. אני יכול רק לברך ולהיות שמח שאכן יש קשב לסוגיות רווחה. אפשר בגאווה לומר לך שלא רק שנוצל כל הסכום, אפילו תקצבנו את זה ביתר, ואני אפרט יותר בתשובה. במסגרת החלטת ממשלה 4462 משנת 2019 הוקצו 30 מיליון ש"ח לטובת שיקום אוכלוסיות בזנות, ומתוכם 21 מיליון ו-230,000 למשרד הרווחה. התקציב שהוקצה למשרד הרווחה יועד לתגבור וחיזוק שירותים קיימים לשיקום אוכלוסיות בזנות ולפיתוח שירותים חדישים וחדשניים עבור אוכלוסייה זו, על כל רצף הזנות. מאז החלטת הממשלה פותחו והוקמו השירותים הבאים: 1. מונו בשטח ארבעה מפקחים מחוזיים במשרד מלאה, וכן מנהל תחום ארצי ייעודי לתחום הטיפול בזנות, בעלות של מיליון שקלים. 2. יש 17 מרחבי לב בקהילה וכמסגרות חוץ-ביתיות בפריסה ארצית, אשר במסגרתם בני נוער צעירים וצעירות מקבלים מענה שיקומי-טיפולי בקהילה ובמסגרת פנימייתית, בעלות של כ-18 מיליון ש"ח. 3. פותחו והוקמו מסגרות חדשות עבור אוכלוסיות של נשים וגברים טרנסג'נדרים בזנות. השירותים שפותחו כוללים רצף של שירותים, ובכללם הלנות חירום, הוסטלים ומרכזי יום, במטרה לתת מענה לכל מצבי החיים וההתמודדויות של האוכלוסייה הזו ולקדם את שיקומה. אחת המסגרות, בית רינה, המיועדת לאוכלוסייה העוסקת בזנות מגדרית, הינה מודל חדשני גם ברמה הבין-לאומית ומשמשת הלנת חירום לאוכלוסייה בזנות. מסגרת זו ממוקמת בסמוך לזירות זנות מרכזיות. עלות הפעלת השירותים החוץ-ביתיים: כ-6.5 מיליון שקלים בשנה. 4. סל מענים גמיש נותן סיוע מיידי לצרכים חיוניים כגון מזון, מלבוש, סיוע בשכר דירה וטיפולים רפואיים שונים. הוא ניתן לכ-300 נשים וגברים על רצף הזנות, בעלות של כ-2.5 מיליון ש"ח בשנה. 5. הכשרות מקצועיות – במטרה להכשיר צוותים מקצועיים הן ברשויות המקומיות והן בקרב ארגונים הפועלים לשיקום אנשים על רצף הזנות, נבנתה תוכנית הכשרה שתפעל בכל שנה – לפני כמה חודשים הסתיים קורס ראשון בהצלחה – בעלות של כ-100,000 ש"ח. 6. תוכנית מניעה – נבנתה תוכנית למניעת הידרדרות לזנות וכן מניעת צריכת זנות בקרב בני נוער. התוכנית פועלת בבתי ספר, ברשויות מקומיות ובמרכזים טיפוליים. כמו כן, מתקיימת פעילות לאנשי מקצוע, כגון אנשי חינוך, טיפול, רפואה ומשטרה, במטרה להגביר את המודעות לתופעת הזנות ומתן כלים להתמודדות עימה. התוכנית פועלת בעלות של כ-700,000 ש"ח בשנה. 7. מחקר מלווה – בשיתוף מכון ברוקדייל-ג'וינט ישראל מתקיים מחקר מלווה הבוחן את כלל התוכניות שפותחו בתחום שיקום אנשים על רצף הזנות לאורך חמש שנים, במטרה לבחון את יעילות התוכניות שפותחו ודיוק המענים בהתאם לממצאים. עלות המחקר: כ-300,000 ש"ח בשנה. סכומים שלא נוצלו הוסטו לטובת תוכניות אחרות שבהן עלה צורך בהגדלת התקציב, כגון סל מענים גמיש, ששם מצאנו צורך בהרחבת התקציב. כמובן שזה בתחום החלטת הממשלה 4462. סך ההוצאה של משרד הרווחה על פי החלטת הממשלה הנ"ל עומד על 31 מיליון ש"ח לשנה. הפער התקציבי, כפי שאמרתי, הקיים בין התקציב שהוקצה מתוקף החלטת ממשלה 4462 לבין ההוצאה בפועל, שהינה גבוהה יותר, נובע מכך שעוד טרם החלטת הממשלה הנ"ל הוקצו משאבים כספיים של המשרד לטובת טיפול באוכלוסייה על רצף הזנות. ושוב, תודה על השאלה.

נעמה לזימי (העבודה):

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. שאלת המשך לחברת הכנסת לזימי?

נעמה לזימי (העבודה):

לא.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז. אז השאילתה הבאה היא של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, והנושא: עלייה בשיעור העוני לפי דוח העוני והאי-שוויון של הביטוח הלאומי. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד השר, כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, תרשו לי, לפני שאני מתחילה את השאילתה, לאחל החלמה לפצועים של היום מתאונות העבודה. שר הרווחה עומד כאן, וזה נוגע גם למשרד שלו וגם נוגע לליבנו. בתקווה שהסיוט הזה – נמצא לו פתרון ותשובה והצלת חיים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לשאילתה עצמה. בעקבות פרסום דוח העוני של הביטוח הלאומי עולה כי חיים בישראל כמעט שני מיליון אנשים מתחת לקו העוני. על אף הטענות על התאוששות המשק, אחוז המשפחות העובדות שנמצאות מתחת לקו העוני עדיין בעלייה. רצוני לשאול: 1. מהן התוכניות של המשרד ושל הממשלה לטיפול בבעיית העוני והשלכותיה? 2. מה לוחות הזמנים לתוכנית זו? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, השר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה לגברתי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. אומנם שאלה קצרה, אבל תדעי לך, התשובה היא ארוכה. המענה הוא ארוך ומורכב.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש מלא שחיים – – –

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אבל ברצוני קודם כול להצטרף לאיחולי ההחלמה לפצועים בתאונות העבודה. כולנו שותפים למאבק, והלוואי שנצליח למגר את המארה הזו. רק לדייק, עם הקמת הממשלה כל הסוגיה הזו עברה למשרד העבודה, שהוקם מחדש באחריותו של השר בן צור. אבל בכל מקרה, אנחנו מחויבים לעשות הכול ביחד כדי להיאבק בתופעה של תאונות העבודה. לצערי הרב, דוח העוני השנתי של המוסד לביטוח לאומי ממשיך להציב בפני ממשלת ישראל תמונת מראה קשה. משרד הרווחה והביטחון החברתי ניצב בחזית המאבק לחיזוק מאות אלפי משפחות שחיות שנים רבות בצל העוני. במקרים קיצוניים נדמה כי משרד הרווחה עומד בחזית הזו בגפו, אך אני אומר לכם: לא עוד. משרד הרווחה מטפל בעוני בגלל ההתנהגות וההתנהלות של כמה משרדי ממשלה. משרד הרווחה הוא לא הלוחם היחיד. אני רוצה לשנות את השיח, לשנות את השפה. המאבק בעוני הוא של כל הממשלה; אנחנו מטפלים בתוצאות בסוף. לצד הפעילות הענפה והחשובה של משרד הרווחה אנחנו פועלים מרגע כניסתי לתפקיד לשינוי תפיסת התמודדותה של המדינה עם העוני. אני רוצה לומר, בעיית העוני אינה גזרת גורל והיא איננה סוגיה שנמצאת אך ורק לפתחו של משרד הרווחה. כמו במאבקים ביטחוניים, חינוכיים ובריאותיים, גם העוני מחייב אותנו כממשלה לשלב ידיים, וזה בדיוק הכיוון שאליו אנחנו הולכים במשרד. תנועת ש"ס נטלה לידיה את התיקים החברתיים והמאתגרים, מתוך בחירה ומתוך תפיסה ברורה שאנחנו כאן כדי לשנות מציאות. כפי שאתם יודעים, תיק הרווחה הוא לא מהתיקים הנחשקים על ידי השרים, אבל לקחנו אותו בשתי הידיים כדי להתמודד עם האתגר הזה של הרווחה ומאבק בעוני בפרט. בימים אלה הולך ונבנה תקציב המדינה לשנים 2024-2023, וטביעת האצבע שלנו תהיה דומיננטית – בתקציב זה בכלל, ובתחומי הרווחה והחברה בפרט. בראייה הוליסטית אנחנו מבינים כי אין מנוס מהקמת רשות ממשלתית למאבק בעוני, זאת, מתוך הבנה שרק שילוב ידיים ממשלתי רחב היקף יוביל לשינוי משמעותי ולמוביליות של משפחות החיות במציאות עוני. היום כבר התחיל הדיון הראשון בוועדת העבודה והרווחה בסוגיה של הקמת המטה למאבק בעוני, ואני מקווה שזה יביא לבשורות בעתיד. לצד הבשורות, שאותן נציג בעזרת השם בתקציב הקרוב, חשוב להדגיש כי כבר כעת אנו פועלים לחיזוק פעילות המשרד בחזית המאבק בעוני. המשרד לא שוקט על שמריו ופועל להתמודדות עם העוני והשלכותיו באמצעות עשרות תוכניות סיוע והעצמה למאות אלפי משפחות. ברשותך, אמנה כאן חלק מהתוכניות המרכזיות שהמשרד מוביל. חברת הכנסת אימאן ח'טיב, אני מתחיל עכשיו למנות את התוכניות. אם זה בהרחבה, ואת רוצה לקבל את זה אחר כך, בהמשך, אני אתן לך. כי תרצי שאני – כמובן לפי סדר-היום. המנעד הוא רחב מאוד, אני אתחיל להקריא ונראה לפי האורך. הנושא הראשון: באגף ביטחון תזונתי מיזם ביטחון תזונתי – כ-36,000 משפחות המוכרות לאגף הרווחה ב-240 רשויות ברחבי הארץ נקלטו בהצלחה לתוכנית הסיוע. כשאני אומר 240 רשויות, חלקן הגדול הוא מהאשכולות הסוציו-אקונומיים 1–5. אני רוצה לומר לכם, זה מיזם שהמצ'ינג בו הוא נמוך מאוד – נמוך. לא 25% אלא כ-10% – ואם יש קושי נקודתי לרשות מקומית מסוימת גם עם ה-10% של המצ'ינג, אנחנו יודעים לתת מענים ופתרונות בנושא הזה. חבילת הסיוע כוללת סיוע חודשי של כ-500 ש"ח, המתבצע באופן מקצועי ובליווי אישי ופרטני של מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות. אנו מחברים את אותן משפחות לתוכניות העצמה נוספות. זה, מה שנקרא, לא רק הדגים, גם החכות. אנחנו רואים את המשפחה, מסתכלים עליה ומשתפים אותה בתוכניות העצמה נוספות. כך בסופו של דבר המשפחות מקבלות מצד אחד סיוע חשוב במזון, ומצד שני אנשינו בכל הרשויות מלווים אותן בתהליכי העצמה, הכול בהתאם למצב המשפחה ובאופן אישי. אני רוצה לומר לך שאני מקבל פידבק מהתוכניות האלה, של נושמים לרווחה וההעצמה הזו, של מיצוי זכויות, וחלק מהמשפחות שמצליחות לצאת כבר לא רוצות את התלוש, הופכות להיות מתנדבות במיזמים האלה, וזו רק ברכה. פרויקט חלוקת תמ"ל – תמ"ל זה תחליף מזון לתינוקות – מתבצעת חלוקה חודשית למשפחות, גם כאלה שאינן מוכרות לאגפי הרווחה, שיש להן תינוקות עד גיל שנה וחצי. הסיוע כולל חמש חבילות תמ"ל. תמ"ל זה תחליפי המזון – בלשוננו, מה שנקרא מטרנה, במושג המסחרי. הוא ניתן במשלוח לבתי המשפחות. כ-3,100 תינוקות במיזם, וזה לאו דווקא למשפחות שמוכרות ברווחה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

איך מגיעים אליכם?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

דרך מחלקות הרווחה. זה לכל דורש, אם היה אפשר לומר, כמעט לכל דורש. התקציב הכולל למיזם 155 מיליון ש"ח – 100 מיליון ממשרד הרווחה, 40 מיליון מעמותת אשל ירושלים, שזכתה במיזם, ו-15 מיליון ש"ח מהרשויות המקומיות.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת. הסיעות שם מאחור, זה קצת מפריע.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

המשרד פועל גם באמצעות מה שמוכר כפרק 3א לנוהל התמיכות – תמיכה בחלוקת סלי מזון, כרטיסי מזון לנזקקים בשני חגים בשנה, 1.1 מיליון ראשי בתי אב בכל חג. כשאני אומר חגים, יש התאמה גם לחברה הערבית, בהתאם. מחלקות הרווחה מטפלות בזה בהתאם. תמיכה בעמותות המחלקות במשך כל השנה סלי מזון, כרטיסי מזון חודשיים – כ-120,000 ראשי בתי אב מקבלים את הסיוע החודשי הזה. תמיכה בעמותות המפעילות מסגרות הזנה של מנות חמות לנזקקים לאורך כל השנה. תמיכה בעמותות גג, מוסדות ציבור העוסקים בחלוקה ובפעולות הכנה לחלוקת סלי מזון לנזקקים – בתוכנית החלוקה כ-110,000 בתי אב. תמיכה בעמותות המחלקות כריכים לתלמידים ממשפחות נזקקות בבתי ספר – כ-11,000 תלמידים בתוכנית. תוכנית משותפת למשרד ולוועידת התביעות היהודיות החומריות כנגד גרמניה בעבור ניצולי שואה נזקקים – מנות חמות וסלי קמחא דפסחא בסך 6.5 מיליון ש"ח. היקף הסיוע בתמיכות באמצעות עמותות ב-2022 – כ-51 מיליון ש"ח. היום התחייבתי בוועדה לצמצום פערים, שעומד בראשה ידידי חבר הכנסת אברהם בצלאל – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תוספת חשובה לקראת פסח.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

– – לתוספת של עוד 5 מיליון ש"ח, למרות שהתקציב החדש עדיין לא אושר ואנחנו בתקציב המשכי ממקורות המשרד. עד כה המימון לפעולות עם הקרן הגיע מתקציבי הקורונה, מתוך תפיסה של מתן מענה לעת חירום. בהמשך לניסיון המשותף הרב שנצבר בעבודה עם הקרן, המשרד הסדיר בשנת 2022 שותפות רב-שנתית רחבת היקף, שתשמור ותרחיב את היקף הסיוע החומרי שניתן באמצעות הקרן ותסדירו במיזם משותף עם המשרד. המשרד והקרן מקצים מדי שנה, כל אחד ממקורותיו – כשאני אומר "הקרן", זו הקרן לידידות; יש מיזם משותף של הקרן לידידות ומשרד הרווחה. המשרד והקרן מקצים מדי שנה, כל אחד ממקורותיו, 35 מיליון ש"ח למיזם משותף, בהיקף של 70 מיליון ש"ח לשנה לאורך שלוש שנים רצופות, ובסך הכול 210 מיליון ש"ח. הסיוע החומרי מיועד לאוכלוסיות המוכרות לרווחה, למשפחות ויחידים, אזרחים ותיקים, ניצולי שואה, צעירים וצעירות מכורים, דרי רחוב, שורדות זנות, יוצאים בשאלה ואוכלוסיות נוספות. תעצרי אותי מתי שתרצי, אני יכול להשלים לך את זה בכתב.

ינון אזולאי (ש"ס):

כבוד השר, גם אני יכול לעצור אותך?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

כן. היא השואלת, יש לה דין קדימה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבודו, אני מאוד מעריכה ומודה. באמת אני לא רוצה שתמשיך להקריא, ואשמח לקבל את זה בכתב. ואם אפשר – – –

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני אתן לך את זה בכתב. אני אסכם, ותוכלי לשאול שאלת המשך.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אתה מחקה את משולם נהרי?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לא. אני מכבד את השואלת.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אה, אוקיי. מצוין.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

כפי שאמרתי בתחילה, חברי השר אופיר אקוניס – אני אסביר. כששואלים אותך שאלה – – –

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

לא, זה בינינו. זה לא משהו, זה לא קשור אלייך. לא, שלא תהיינה אי-הבנות.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני מכיר את הגישה. לא, לא, אני הבנתי את השאלה של אופיר. כששואלים שאלה על דוח העוני והתמודדות, וכמי שמנסה לשנות את השיח, החובה להתמודדות עם העוני היא לא של משרד הרווחה בלבד. זה יהיה בקדנציה הזו, התמודדות של כל הממשלה; זה משרד הבריאות, משרד החינוך, משרד העבודה, האוצר, כמעט כל הממשלה, בכל תחום; אנחנו מטפלים בתוצר. אסור שיתקבע בתודעה שזו בעיה של משרד הרווחה בלבד. לכן פירטתי, ומלכתחילה אמרתי – ידעתי שזה יהיה ארוך ואמרתי: אם תרצי בכתב, אני אתן לך. ואני אומר לך, המשרד פועל בתחומים רבים, במנעד רחב, להתמודדות ולהוצאה של אוכלוסיות רבות אל מעבר לקו העוני. אני יודע שגם המוסד לביטוח לאומי – שחונה היום במשרד העבודה – עושה עבודה רבה ועבודה טובה בסוגיה הזו של התמודדות עם העוני. כפי שאמרתי, הפעולות הן עוד רבות. אני אתן לך את התשובה הכתובה. אם יש לך עוד שאלה, בשמחה רבה, שאלת המשך.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת ח'טיב יאסין, שאלת המשך. אני רק אומר שיש הרבה דברים שאם אנחנו כמדינה נשקיע בהם מקדמית. משרד הרווחה יקבל פחות את התוצרים הללו וישקיע בהם פי כמה וכמה כשצריך להשקיע.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

ולכן הגיע הזמן לשנות את השיח.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בדיוק מהנקודה הזאת אני רוצה להתחיל, כבודו. א. אני מברכת על המאמץ שהשקעת בתשובה לשאילתה, ואני יודעת שהעשייה היא מרובה עד עכשיו, אבל לצערנו הרב היא לא מספיקה. כל עוד אנחנו נישאר במחשבה של סעד, אז לצערי הרב זה יישאר בשם הראשון של משרד הרווחה, ואנשים עניים רק ימשיכו לעלות באחוזים שלהם. כבודו, רצוני לשאול שתי שאלות: א. לגבי הרשות למלחמה בעוני, רצוני לשאול מה הצפי לכך שהרשות הזאת תתחיל לפעול ולעשות, זו השאלה הראשונה. ב. הצעה, אם אפשר: אם אנחנו מדברים על חכות ולא על דגים, ובאמת על יציאה ממעגל העוני, מה האפשרות להקמת קרן בתוך משרד הרווחה לילדים של אותן משפחות ללימודים אקדמיים, בנושאים שדרושים בשוק העבודה, כדי לצאת משם לתמיד? ואני אגיש הצעה בנושא.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

כפי שאמרתי, מי שאוזנו כרויה וקשובה לנושא רווחה יכול לשאול שאלה כזו, ואת צודקת. כשאמרתי שזו לא עוד מנת חלקו של משרד הרווחה בלבד, ההתמודדות עם עוני, אמרתי שזו עבודה הוליסטית, וציינתי את משרד החינוך. כן, ככל שנצמצם פערים במערכת החינוך הישראלית ויותר אנשים יוכלו לממש את עצמם ואת הפוטנציאל שלהם, להגיע לאקדמיה ולהגיע להשכלה גבוהה, נראה תוצאות ברוכות גם במדדי העוני. לכן אני אומר לך: כן. לגבי הקרן, אני רוצה לומר לך שאת מתפרצת לדלת פתוחה. בנייר העבודה שלי אני כן רוצה לפנות לממשלה. ואכן, יש את קרן העושר – קרן העושר מהתמלוגים שהממשלה הקימה בעבר. סוף-סוף אנחנו רואים הכנסה לקרן הזו, ואני חושב שגם סוגיית הרווחה וגם סוגיית הפערים בחברה הישראלית צריכות להיות בין הקריטריונים לחלוקה של קרן העושר. אני מודה לך על השאלה, ואנחנו נפנה בסוגיה הזו גם כן. תודה רבה לכל השואלים. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. תודה רבה לשר הרווחה, יעקב מרגי. השאילתה הבאה – השר לא נמצא כאן בגלל הפקקים. אנחנו יודעים שבתקופה הזאת פקקים בירושלים הם יתר על המידה, אבל יושב-ראש הכנסת ביקש להעביר לכלל השרים שיקפידו להגיע בזמן ולהגיב לשאילתות. הוא רואה בזה באמת משהו שפחות מכבד חברי כנסת שמבקשים ומגישים שאילתות שמאושרות כשאילתות דחופות. אבל באופן חריג, השאילתה הדחופה הזאת תיענה לאחר נאום הבכורה. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום. כרגע באמת חלק מרגש, נאום הבכורה של חברת הכנסת – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, המשפחה שלה, לא נותנים לה להיכנס. לא, זה חלק מהמשפחה. יש שם – – – האימא והאחים.

היו"ר אוריאל בוסו:

אז בינתיים, עד שהמשפחה – הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני מהמשמר, אפשר לבדוק למה לא נותנים לאימא שלה להיכנס? תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

לאחר נאום הבכורה תהיה שאילתה דחופה לממלא מקום שר הבריאות של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ומי שתהיה לו שאלת המשך, יירשם. הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה, חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, משפחתה של צגה מלקו היקרה, שלום. ברוכים הבאים. לפני ההודעה, אדוני היושב-ראש, אני מצטרף לבקשה של יושב-ראש הכנסת: השאילתות הן באמת אחד הכלים הפרלמנטריים החשובים של חברי הכנסת וגם מהיעילים שבהם. לצערי זו לא הפעם הראשונה שזה קורה. ובאמת, השרים – שרובם היו בעבר חברי כנסת, שהגישו שאילתות ומכירים בחשיבות של הכלי הפרלמנטרי הזה – נא לתת יותר תשומת לב, ולהבין את המשמעות וכן להגיע בזמן. כולנו יודעים שיש פקקים, עומסים.

היו"ר אוריאל בוסו:

להיערך לכך בהתאם.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

להיערך, להגיע בזמן ולענות. להשיב בצורה רצינית לחברי הכנסת. הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (המחלקה לחקירת שוטרים), התשפ"ג–2022, פ/586/25, הועברה מהמליאה לוועדת הכנסת ביום א' באדר התשפ"ג, 22 בפברואר 2023, לצורך קביעת ועדה לדיון. ועדת הכנסת החליטה כי הצעת החוק האמורה תידון בוועדה משותפת של ועדת החוקה, חוק ומשפט והוועדה לביטחון לאומי, לפי ההרכב הזה. הוועדה תהיה בת עשרה חברים, חמישה חברים מכל ועדה. מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט: חברי הכנסת שמחה רוטמן – יושב-ראש, מנסור עבאס, יעקב אשר, מתן כהנא ומשה סעדה; מטעם הוועדה לביטחון לאומי: חברי הכנסת צביקה פוגל, עמית הלוי, סימון מושיאשוילי, אפרת רייטן מרום ומירב בן ארי. הודעה נוספת. אדוני היושב-ראש, אבקש להודיע על איוש חברים בוועדות האלו: בוועדה לביטחון לאומי יכהן חבר הכנסת חמד עמאר מטעם סיעת ישראל ביתנו; בוועדה המיוחדת לענייני הצעירים יכהן חבר הכנסת יוסף עטאונה מטעם סיעת חד"ש-תע"ל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ על ההודעות.

שר החינוך יואב קיש:

אפשר רגע לדבר, אדוני היושב-ראש?

היו"ר אוריאל בוסו:

לשר המקשר יש עדכון מסוים שנוגע לעבודת הכנסת. ההורים של חברת הכנסת בכניסה. אנחנו נשנה טיפה את סדר-היום. נתחיל בחקיקה טרומית. יהיה החוק הראשון, ולאחר מכן נעבור לנאום בכורה. עיכוב קטן להוריה של חברת הכנסת צגה מלקו.

היו"ר אוריאל בוסו:

הצעת חוק העונשין (תיקון – חילוט בעבירות החזקת נשק בלתי חוקי ללא אישום או הרשעה), של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, בבקשה. אוקיי, עשר דקות לרשותך.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. רבותיי השרים, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, היום אני מתכבד להציג את פרק א' בתוכנית שלי למלחמה בנשק הבלתי-חוקי. כשלב ראשון, אנחנו נצביע היום על הצעת חוק חילוט בעבירות החזקת נשק בלתי חוקי ללא אישום או הרשעה. אני עושה זאת כדי לשלוח מסר ברור שמדינת ישראל, באמצעות ממשלת ישראל, בהובלת ראש הממשלה בנימין נתניהו, מכירה בצורך להחזיר לתושבי ישראל את ההרתעה, ובדיוק בכך אנו עוסקים היום. לפני כחודש הבית הזה העביר בקריאה הטרומית את הצעתי לגרש משפחות מחבלים. היום אנחנו, בעזרת השם ובעזרתכם, חבריי חברי הכנסת, נעביר חוק שאמור לטפל בעבירת הנשק הבלתי-חוקי. החזקתו של נשק בלתי חוקי היום היא בגדר מכת מדינה. הוא אחד הגורמים העיקריים לעלייה בשיעור מקרי הרצח והאלימות. כמו כן, הוא משמש לביצוע עבירות פליליות, וגם זולג לביצוע פיגועי טרור. בנוסף, היקף האלימות והשימוש בנשק הבלתי-חוקי פוגע קשות בתחושת הביטחון של אזרחי המדינה. בעשורים האחרונים גוברת ההבנה בקרב רשויות האכיפה בארץ ובעולם שכדי להיאבק בפשיעה החמורה ובפשיעה המאורגנת יש צורך לעשות שימוש בכלים נוספים, לצד עונשי הקנס והמאסר – ליבת הענישה בהליך הפלילי. אחד הכלים המרכזיים שגובשו לצורך כך הוא החילוט, אשר מהווה מתווה של אכיפה כלכלית. במסגרת זו, גופי האכיפה משלבים זרועות במטרה לשלול את טובת ההנאה הכספית אשר צומחת לעבריין כתוצאה מביצוע העבירה. חילוט אזרחי הוא כלי באכיפה כלכלית ומשמעותו שלילת רכוש שבשליטת העבריין והעברתו לקניין המדינה בצו שיפוטי. שלילת הרכוש כשלעצמה היא אמצעי במסגרת המלחמה בפשיעה. החילוט יכול לגרום לפגיעה בתמריץ של הנאשם לעבור עבירה על ידי שלילת הרווח שצבר ממעשיו הפליליים. לרוב, החילוט מתבצע בסוף הליך שנוהל בבית המשפט, אך הדין בישראל מאפשר תפיסת רכוש באופן זמני כבר בשלב החקירה של הנאשם והחזקתו בכפוף לצו סעד זמני לחילוט, וזאת עד להכרעה בעניינו של הנאשם.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לחלט את מה? תסביר לנו.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אני כבר מסביר. הכוונה היא, כמו שאתה אומר, לרכב, לדברים שבהם נמצא הנשק. לצורך העניין, אם נמצא נשק בלתי חוקי בתוך רכב, אז הרכב, בסדר? מובן? מתווה החילוט מוסדר כיום בסעיף 39(א) לפקודת סדר הדין הפלילי ובחוקים פרטניים אשר עוסקים בפשיעה חמורה: פקודת הסמים המסוכנים, חוק איסור הלבנת הון, חוק מאבק בארגוני פשיעה ועוד. עם זאת, לא מעוגן הסדר פרטני הנוגע לחובת החילוט ביחס לעבירה בנשק. לפיכך, מוצע לעגן בתקופה של הוראת השעה הסדר חילוט חובה פרטני ביחס לעבירות של סחר בנשק בטרם הרשעה. העבירות הן החזקה ורכישה של נשק בלתי חוקי, נשיאה והובלה של נשק בלתי חוקי, ייצור, יבוא ויצוא של נשק בלתי חוקי ומכירה ומסירה של נשק לאדם שאינו רשאי בו. קיום ההסדר טרם ההרשעה יסייע בהרתעת העבריין ויהווה תמריץ שלילי נוסף על עונש המאסר. בפרק ב' של התוכנית אני מחמיר את הענישה ומציב רף לעונש המינימלי בכל עבירות הנשק. עונש המינימום יגדל מארבע שנים עד 15 שנה, בהתאם לסוג העבירה. בנוסף, אני קובע שבמקרים שבהם נמצא נשק בלתי חוקי בביתו של אדם או בראשותו של אדם, החזקה היא שהנשק הוא שלו. היא תהיה עליו אלא אם יוכח אחרת. זאת, על מנת להתמודד עם מצבים שבהם נמצא נשק בלתי חוקי בביתו של אדם ולא ניתן להוכיח את זיקתו לאותו הנשק. אני רוצה להודות לשר המשפטים יריב לוין ולחברי ועדת השרים לענייני חקיקה, ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ ולחברי הנהלת הקואליציה על התמיכה בהצעת החוק. אני קורא לכל חברי הבית, כולל חברי האופוזיציה, לתמוך בהצעת החוק החשובה הזו. לפרוטוקול, אני מסכים להנחיות של ועדת שרים. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת חנוך מלביצקי. אני מזמין את השר יואב קיש, בשם שר המשפטים, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה. ביקש להתנגד חבר הכנסת אלעזר שטרן לאחר מכן.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבין שאחרי הצעת חוק הזאת אנחנו נעבור לנאום הפתיחה של חברת הכנסת צגה מלקו.

היו"ר אוריאל בוסו:

נאום בכורה.

שר החינוך יואב קיש:

נאום הבכורה. המשפחה שהגיעה, ברוכים הבאים. אני אענה בקצרה על הצעת החוק. ראשית, אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת חנוך מלביצקי על הצעת החוק שלו בנושא חילוט בעבירות החזקת נשק בלתי חוקי ללא אישום או הרשעה. אכן, מדובר בהצעת חוק חשובה, שבאה בעצם להסדיר חילוט רכוש גם בלי שהתנהל כל הליך פלילי, כלומר ללא אישום או הרשעה בעבירת הנשק. זה למעשה מרחיב את אמצעי האכיפה הקיימים ביחס לעבירות הנשק, ואנחנו באירוע שאנחנו חייבים לקדם תיקוני חקיקה בתחומים שונים הנוגעים לעניין. אומנם יש קושי לאפשר סמכות חילוט שאינה מבוססת על הוכחת קיומה של עבירה באופן שיש בו להצדיק את הסמכות המבוקשת, ולכן בימים אלו צפויה הממשלה לקדם הצעת חוק ממשלתית מקיפה להסדרה רוחבית. חנוך, חנוך, אתה צריך להקשיב לי עכשיו. אתה צריך להגיד כן, כי אם אתה מסכים, אז אנחנו מתקדמים. בימים אלה צפויה הממשלה לקדם הצעת חוק ממשלתית מקיפה להסדרה רוחבית של תחום חילוט תקבולי עבירה, ובמסגרתה יורחבו סמכויות החילוט בתחום זה, לרבות לגבי עבירת הנשק. ההסדר המעוגן בהצעת החוק הממשלתית כולל הוראות חיוב הנדרשות להיקף הסמכות, הוראות פרוצדורליות ואיזונים מתאימים כמתחייב. נוכח האמור לעיל, תומכת הממשלה באישור הצעת החוק בקריאה טרומית בלבד, ובתנאי שלאחר מכן תמשיך ההצעה עד לקידומה של הצעת חוק ממשלתית בנוגע לסמכות החילוט, ואז תוצמד ותרוץ ביחד עם ההצעה הממשלתית. מסכים?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

כן. אמרתי כבר שאני מסכים.

היו"ר אוריאל בוסו:

הוא אמר לפני כן שהוא מסכים עם עמדת ועדת שרים.

שר החינוך יואב קיש:

אני מברך את חנוך ומחזק אותו על הפעילות שלו בכל הנושא הכל-כך חשוב של הביטחון האישי, מגוון דברים שהוא מטפל בהם. כמובן שהממשלה תומכת. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. אתה רוצה לעלות להגיב? אין צורך. ביקש להתנגד חבר הכנסת אלעזר שטרן. בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר – יואב, שר החינוך, הקשבתי לך. ההצעה היא הצעה חשובה. אתה שמעת מה אמרת לו? אני אגיד לך מה אמרו לך, חנוך. אמרו לך: תמתין להצעת חוק ממשלתית. אתה יודע למה? בגלל שלהבדיל מהצעת חוק פרטית, להצעת חוק ממשלתית יש עכשיו התייחסויות של הגופים השונים בממשלה, וזה לוקח קצת זמן. אבל אפילו על הצעת חוק מינורית כזאת, שההשפעות שלה יהיו פה ושם, אומרים: תמתין לממשלתית. זה נכון, ככה צריך לעשות. אבל מה אנחנו עושים עם הפוגרום הזה כדי שלא תהיה התייחסות של שרי הממשלה? כדי שלא ישאלו את היועץ לביטחון לאומי מה לעשות? כדי ששר החוץ לא יגיד על הפוגרום המדיני בעולם כתוצאה מהפוגרום פה? ששר האוצר לא יגיד שלא מקבלים אותו באמריקה? שראש הממשלה – לא מקבלים אותה באמירויות ושם? אז מה עושים? עושים הצעת חוק פרטית.

אריאל קלנר (הליכוד):

זה פוגרום שלכם. אתם עושים את הפוגרום.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הצעת חוק של ועדה – – –

אריאל קלנר (הליכוד):

אתם עושים פה טרור.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה, אתה לא פה, כנראה יש לך דברים יותר חשובים לעשות. שמעתי שאתה אומר פה, ושר האוצר אומר באמריקה: החוק הזה לא יהיה אותו דבר. יהיו פשרות, רוב העם יסכים עליו.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מילה שאתם לא מכירים. אתם לא מכירים את המילה הזאת.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אז למה לחכות? שימו את ההצעה הזאת, תרגיעו. אמרתי לכם כבר כמה פעמים: גם כשתגיעו לפשרה, את הנזקים לא מתקנים בדקה, לא ביום ולא בחודשיים. זה נזקים תודעתיים בקרב הנוער שלנו – –

אריאל קלנר (הליכוד):

אנחנו עוד עובדים על הנזקים שלכם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – שהולכים לרחובות. גם מצביעים שלכם באים איתנו לרחובות. תדעו, מצביעים שלהם באים לרחובות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא לא לא, אתה טועה. תפסיקו עם הסאגה הזאת. אתה טועה. המצביעים שלנו רוצים את הרפורמה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

את הכלכלה לא מתקנים בשבוע. שער הדולר לא יחזור ברגע שימצאו: אוקיי, יש פשרה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

המצביעים שלנו רוצים את הרפורמה. תפסיקו לדבר בשמם. תדאגו למחנה שלכם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ההייטקיסטים לא יחזרו ויגידו: אוקיי, נהדר, יש פשרה.

אריאל קלנר (הליכוד):

אנחנו צריכים לתקן את הנזקים שלכם.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

חוצפה, מדברים בשם המחנה שלנו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אני קורא לשר האוצר, לראש הממשלה: תעצרו. יש לכם, אתם אומרים, הצעה אחרת, שיהיה עליה קונסנזוס – שימו אותה. תרגיעו את העם. תצמצמו נזקים שכבר נעשים. אמרנו שזה מה שיהיה. ואולי יותר מכול, שיעלה פה איזה שר בממשלה ויגיד ליושב-ראש ועדת החוקה: אנחנו בעד ההצעה שלך, אבל תמתין לממשלתית – כמו שעכשיו אמר פה שר החינוך בשם ממשלת ישראל על חוק שהוא הרבה הרבה הרבה פחות משמעותי. מה זה הבולדוזר? מה זאת המהירות?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה זאת הרמיסה הזאת? תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת חנוך מלביצקי ביקש להגיב. שלוש דקות.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. שמעתי בקשב את דברי חברי אלעזר שטרן. חבר הכנסת אלעזר שטרן, יש לי הערכה רבה אליו, אבל בכל הכבוד, איך אומרת חברת כנסת שאני מאוד מחזיק ממנה, מירב בן ארי? האירוניה מחפשת מקום להתאבד. זה חודשים רבים עוסקת האופוזיציה – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

למה לא ממשלתית? למה לא ממשלתית?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

– – במלחמה קשה נגד מדינת ישראל. אני לא זוכר מתי ראינו מאמץ כל כך חזק שמופנה להבערת השטח: מסע פייק מטורף, כאילו מישהו פה רוצה להחיל דיקטטורה, כאילו אנחנו מחפשים לעשות איזה שינוי דיקטטורי כאן; פעילות להוצאת כספים ממדינת ישראל, פעילות תמיכה בסרבנות: אני מגנה את הסרבנות, אבל – אין "אבל". אין מקום לסרבנות ולא יהיה לעולם, בין שהוא טייס ובין שהוא טבח. אין מקום לסרבנות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לכו להצעת חוק ממשלתית.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

זה לא קשור להצעת חוק.

היו"ר אוריאל בוסו:

מה זה קשור, כשאתה עונה לו, לסרבנות? מה זה קשור? תענה לו על הסרבנות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני עונה לו.

היו"ר אוריאל בוסו:

פעם אתם הקציתם – לא, אבל יש נושאים שלא היו בדיון פעם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, אני עונה לו. הוא לא עונה לי – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל יש נושאים שלא היו בדיון פעם.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

עומד פה אדם – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני לא צריך תעודות מאף אחד על סרבנות. לא צריך תעודות. אבל הוא לא עונה למה שאמרתי.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא "אבל". קודם כול תגיד לא.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

למה שר החינוך לא אומר לו: תעבור, תמתין לממשלתית, תמתין לממשלתית? זה מה שאמרתי.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זה מה שאמר שר החינוך, זה מה שיגיד השר אקוניס. הוא כבר אמר את זה על אלף הצעות פשוטות הרבה יותר: תמתינו לממשלתית, תשמעו את חוות הדעת של כולם – נתקדם, תתקדמו.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אומר חבר הכנסת יאיר לפיד, שבגלל תקלה טכנית היה פה ראש ממשלה – זה פשוט מפליא בעיניי שאדם כל כך חסר אחריות הגיע למשרה הזאת. הוא מתדלק באופן קבוע את הציבור במידע שגוי, פועל בחוץ לארץ נגד מדינת ישראל, מוציאים את דיבתה של מדינת ישראל בכל מקום בעולם; מלבים הפרות סדר, מעודדים פעילויות כנגד החוק. עכשיו, אני מבין שהרפורמה היא בליבכם. אני מבין שההתנגדות שלכם אמיתית ואני מאמין בדאגה הכנה שלכם לאזרחי ישראל כתוצאה מההשלכות שאתם חושבים שיכולות להיות לרפורמה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אבל תעצרו רגע ותשימו לב מה אתם עושים. אתם מדברים על הקרע בעם? מי קרע את העם? מי משקיע כל היום בלקרוע את העם?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתם. אתם.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

מי עומד נגד ועושה דה-לגיטימציה של מדינת ישראל? לא אנחנו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה. אתה ואתם עושים את זה. אתם לא רואים – – – אתם לא רואים מה שקורה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתם האנשים שמדליקים מדורות ואז צועקים: איפה הכיבוי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת דוידסון.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתם כמו מאותו המשל של הגנב שצועד בכיכר העיר ואומר: תפסו את הגנב. טלו קורה מבין עיניכם ויפה שעה אחת קודם. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. רבותיי חברי הכנסת, נעבור לנושא שלמעשה היה ראשון בסדר-היום. רק שנייה, נחכה שחבר הכנסת חנוך ישב. אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה היא הצבעה אלקטרונית. הצעת חוק העונשין (תיקון – חילוט בעבירות החזקת נשק בלתי חוקי ללא אישום או הרשעה), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת דב מלביצקי. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – חילוט בעבירות החזקת נשק בלתי חוקי ללא אישום או הרשעה), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אנחנו נוסיף את חבר הכנסת רון כץ לפרוטוקול. אם כך, רבותיי חברי הכנסת, 30 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, אחד נוכח, בתוספת קולו של חבר הכנסת רון כץ, שלא הספיק להגיע למקום. אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון – חילוט בעבירות החזקת נשק בלתי חוקי ללא אישום או הרשעה), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת החוקה, חוק ומשפט להכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר אוריאל בוסו:

הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ההודעה הקודמת שהקראתי, לגבי מינויו של חבר הכנסת חמד עמאר לוועדה לביטחון לאומי, בטלה, כי אנחנו צריכים קודם לאשר את הוועדה. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – נאום בכורה של חברת הכנסת צגה מלקו, החלק המרגש כאן, לפעמים, במליאה הכל-כך טעונה הזו. לאחר מכן יברך אותה שר החדשנות המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. היא נמצאת למעלה? איפה היא? טוב. חבר הכנסת רביבו. הצעת חוק העונשין (תיקון – הסדר חילוט לרכושו של סוחר נשק), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אליהו רביבו. יעלה ויבוא, בבקשה.

אליהו רביבו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה דרמטית בהיקף השימוש הבלתי-חוקי בנשק ברחבי הארץ. אומנם רוב השימוש בנשק נועד לצורכי ביצוע עבירות פליליות, אך לצערי אנו למודי ניסיון שאותם נשקים מתפעלים גם פשיעה לאומנית וביטחונית. שימוש בנשק נהיה עניין של מה בכך בשנים האחרונות. כלי נשק נסחרים בכמויות אדירות. הימצאותם בחברה האזרחית מאיימת ופוגעת בחפים מפשע, ובהם ילדים קטנים, הנפגעים על לא עוול בכפם. הסחר בנשק הפך למכת מדינה. מניעת הסחר היא לב-ליבה של מלחמתנו בתופעה זו. גם כאשר בית המשפט מטיל עונשי מאסר על סוחרי נשק, יהיו עונשים אלה כבדים ככל שיהיו, אין הדבר מרתיע אותם מלחזור ולסחור בנשק ואין הדבר מדיר עבריינים אחרים מלהיכנס לזירת הסחר הנפשעת הזאת. עונשי מאסר אינם מונעים מהעבריין ליהנות מפירות פשעיו, וגם קרוביו ובני משפחתו ממשיכים ליהנות מרכבי היוקרה ומשאר מנעמי החיים שהושגו בכספי דמים רבים. רק לפני שלושה ימים, בערב יום ראשון השבוע, הזדעזענו לשמוע על הירצחה של ביאן עבאס. ביאן, אם לשניים מכפר כנא, נקטפה על ידי כדור תועה והיא בת 29 בלבד. ביאן, ועוד רבים אחרים כמותה, מצאה את מותה אך ורק בגלל שכיחותם הגבוהה של אמצעי לחימה בלתי חוקיים ברחובות הערים. ואני שואל: מה אנו עושים כדי למנוע את האסון הבא? את האסון הבא יהיה ניתן למנוע רק אם נפגע במקום הרגיש באמת לאותם פושעים, והוא הכיס שלהם. אנו ניאבק במציאות שבה נשק חם מסתובב ברחובות הערים כאילו מדובר בצעצוע שאפשר להשיג בכל פינה. הגיע הזמן להשיב מלחמה, כן, מלחמה ולא פחות – מלחמה כלכלית בארגוני הפשיעה הפוגעים במשילות ובקיום החיים התקינים בערי ישראל. חשוב לי, אדוני היושב-ראש, להזהיר ולהתריע מעל במה מכובדת זו: נשק הקרב הנמצא ברחובות ובארגוני הפשיעה יופנה בפרעות תשפ"א הבאות כנגד יהודים וכוחות הביטחון, הפעם לא ככדור תועה אלא כחלק מפשיעה לאומנית וביטחונית, כפי שהוכח לנו, לצערנו, לפני שנתיים ימים. אל לנו לשבת בחוסר מעש ובחיבוק ידיים. עלינו לפעול היום בטרם יתפרצו המהומות הבאות להבערת מדינת ישראל מבפנים – ואנו יודעים שיריית הפתיחה, לצערי, כבר נורתה. גל הטרור האחרון מוכיח מעל לכל ספק כי המרחק בין השימוש בנשק לפשיעה פלילית לבין הפנייתו של נשק זה לפשיעה לאומנית הוא בהחלטה רגעית, והיא של אדם בודד אחד. מדינה חפצת חיים אנחנו, לכן אסור לנו, פשוט אסור לנו, לקפוא על השמרים אל מול סוגיה זו, אשר גוברת עם כל יום שחולף. אדוני היושב-ראש, הצעת החוק שאותה אני מבקש לאשר היום כאן במליאת הכנסת נועדה בראש ובראשונה להעניק למדינת ישראל כלי עוצמתי, חדש ומשמעותי במסגרת המאבק הבלתי-מתפשר בסוחרי הנשק, אשר ממיטים עלינו חדשות לבקרים אסונות איומים. תכליתה של הצעה זו היא לפגוע באחד העצבים הרגישים והכואבים ביותר של כל פושע – בכיס שלו. הדבר מגובה בשלל מחקרים מהתחום, אשר מראים באופן חד-משמעי שהענישה שאני מכוון אליה, שהיא ענישה כלכלית, היא האפקטיבית ביותר. הצעת חוק זו מבקשת לחלט את רכושם של סוחרי הנשק כך שלא יוכלו ליהנות מהרווחים הנובעים מפשעיהם. לא הם, לא בני משפחותיהם ולא חייליהם. לא זו בלבד, הצעת חוק זו תאפשר לבצע חילוט רכוש ממעגליו הקרובים של פושע אלא אם כן הוכיח אותו קרוב של אותו פושע את מקורות מימון רמת חייו הנהנתניים כך שהוא לא יוכל למלט את רכושו באמצעותם. רק באמצעות מלחמה בלתי מתפשרת בפשע נוכל להשיב את המשילות והביטחון האישי לרחובות הערים. זו הדרך היחידה שבה נוכל להבטיח עתיד טוב יותר, מוגן ובטוח לילדינו. אני קורא מכאן לחבריי באופוזיציה, כמי שגדל בעיר לוד, שהיא עיר מעורבת – ניתן לומר, העיר המורכבת ביותר במדינת ישראל – אני יודע בוודאות שהסחר בנשק פוגע בכולנו, ימנים ושמאלנים, יהודים וערבים, נשים וגברים, ילדים ומבוגרים, תומכי הרפורמה ומתנגדיה. אל תרימו את ידכם נגד הצעת החוק שנועדה לתת כלים לחיזוק ביטחון חיינו. הצביעו בעד, זו אחריותנו וחובתנו כלפי כל אזרחי ישראל הרוצים לחיות בשלום ובביטחון. בסיום דבריי אבקש להודות מעל במה זו לאנשי משטרת ישראל במחוז הצפון על הצפת הנושא והעלאת הרעיון לסדר-היום הציבורי. אני מודה לכם. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת אליהו רביבו. ישיב בשם שר המשפטים השר יואב קיש, השר המקשר, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא שר החינוך.

היו"ר אוריאל בוסו:

הוא גם השר המקשר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

קיש, אני דואג לחינוך – אתה כל הזמן פה.

היו"ר אוריאל בוסו:

כשהוא עושה רפורמות על בחינות, אומרים שהוא יותר מדי מתערב. אתה אומר שהוא יותר מדי פה. תמצאו את האיזון. בבקשה, השר.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, אני באמת מברך שחבר הכנסת דוידסון דואג לחינוך. כולנו דואגים. הצעת חוק העונשין – מה?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

– – – לדאוג ליוצאי אתיופיה, יש פה קייסים – – –

שר החינוך יואב קיש:

קודם כול, אני מברך את חברת הכנסת צגה מלקו. אני בטוח שחברת הכנסת פנינה תמנו שטה מצטרפת לברכות. ולכל המשפחה, עוד מעט יהיה נאום בכורה, אני שמח לראות אתכם פה. ייצוג ליוצאי אתיופיה הוא חשוב, וטוב שיש, אפילו משני הצדדים של הבית. אני חושב שבזה כל הבית מאוחד. הסדר חילוט רכושו של סוחר נשק – חבר הכנסת אלי רביבו, אליהו רביבו. הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק העונשין ולקבוע בו סמכות מרחיבה בנוגע לחילוט כלל רכושו של סוחר הנשק. חבר הכנסת פירט פה את ההצעה. ההצעה מבקשת לקדם מודל דומה שקיים בפקודת הסמים המסוכנים ביחס לרכושו של מי שהוגדר כסוחר סמים, וזה על מנת להרחיב את אמצעי האכיפה הכלכליים נגד מי שהורשע בעבירות סחר נשק. יש כמה קשיים בשל ההסדר החלקי שנקבע, וההסדרה הנדרשת היא של תנאי סף לסמכות המבוקשת – קריטריונים, הוראות והגנה על זכויותיהם של צדדים שלישיים. בימים אלה מקדם משרד המשפטים הצעת חוק – – –

אליהו רביבו (הליכוד):

צריך רק לדייק. יוכיח אותו נהנה את מקור השגת המימון לצורך אותה רמת חיים – פטור יהיה.

שר החינוך יואב קיש:

כן. אני אומר, משרד המשפטים – אני כידוע מחליף את שר המשפטים, אבל אני מעביר את זה בשמו – מקדם הצעת חוק ממשלתית רחבה בתחום הסמכות של חילוט תקבולי עבירה, ונועד להסדיר באופן אחיד את נושא החילוט, לרבות בעבירות נשק. ויש גם בכנסת כעת, בתמיכת הממשלה, הצעת חוק נוספת שמשפרת את סמכויות האכיפה בתחום עבירות הנשק. על כן תומכת הממשלה בהצעת החוק הנוכחית בקריאה טרומית, ובתנאי שלא תקודם עד לקידומה של הצעת חוק ממשלתית בנושא, כפי שפירטתי. אני מבקש את אישור המציע לעניין. אתה מאשר?

אליהו רביבו (הליכוד):

שר החינוך יואב קיש:

אז החוק כמובן בתמיכת הממשלה. תודה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

דבר עם רוטמן על זה. תגיד לו – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר יואב קיש בשם שר המשפטים. קודם כול, חבר הכנסת רביבו, אתה מקבל את זה?

אליהו רביבו (הליכוד):

מקבל.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה הוא מקבל? מה הוא מקבל?

היו"ר אוריאל בוסו:

את הודעתו של השר ושל הממשלה. ביקש להתנגד להצעת החוק הזו חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

אליהו רביבו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, אני עובד על חבילה כוללת של – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, לא. הוא אומר שאתה מקבל את הבקשה להמתין עד להצעה ממשלתית.

אליהו רביבו (הליכוד):

לא – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ככה הוא אמר.

אליהו רביבו (הליכוד):

אנחנו עובדים כרגע על חבילה כוללת של חוקי משילות – – – נעביר אותה ככה בתמיכה ממשלתית.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בדיוק. עד ממשלתית – – – ככה צריך להיות.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

חברים, תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת רביבו, אפשר לשבת. בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אין ספק שתופעת הסחר בנשק והתוצאות של התופעה הזאת, שהן מעשי רצח מתגברים, הן נגע פושה שצריך לשים לו קץ וצריך להראות רצינות בטיפול בנגע הזה. הדבר הראשון שצריך לקטוע זה את מסלול ההברחה של הנשק מבסיסי הצבא ליישובים הערביים. למרות כל ההבטחות, המסלול הזה לא נגדע עד לרגע זה, ואני תמה מה פשר הכישלון בטיפול בהברחה הזאת. אין ספק שהחמרת הענישה, כולל חילוט, כמו שהצעת אתה, וגם הכנסת מלביצקי, על סוחרי נשק ומבריחי נשק, היא צעד בכיוון הנכון. רק לפני שלושה ימים נרצחה ביאן עבאס, כמו שהזכרת, אבל לא מכדור תועה. הביטוי "כדור תועה" בהתחלה היה מטעה. זה היה רצח מכוון – ירו כדי לפגוע במי שנמצא בבית. מי שירה, הטיפוס הנאלח שירה, ראה משפחה, ראה גבר, אישה, ילדים, ובכל זאת ירה. ירה כדי להרוג, והוא הרג את ביאן. 31 מקרים מתחילת השנה, ובינתיים שר הטיקטוק והפיתה עסוק בנושאים טפלים ולא מטפל בנגע הפושה. אבל לא רק הוא, גם הקצונה הבכירה של המשטרה כושלת בטיפול בפשיעה. שמת לב שחברי הכנסת הערבים יתמכו בהצעה שלך, בהצעה של קודמך? כי בכל דבר שיש בו מאבק בפשיעה, בסחר בנשק, כמו החוק של חילוט לגבי סוחרי סמים, אנחנו תומכים ואנחנו נתמוך. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אחמד טיבי, התמיכה שלכם היא אמירה חשובה והעברת מסר מאוד ברור. אנחנו מודים לך. אין מה להוסיף, חבר הכנסת רביבו? אם כך, נעבור להצבעה. רבותיי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – הסדר חילוט לרכושו של סוחר נשק), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אליהו רביבו. הצבעה. ההצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לדיון מוקדם בוועדה – 27 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – הסדר חילוט לרכושו של סוחר נשק), התשפ"ג–2023, לדיון מוקדם בוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 27 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק העונשין – – –

רון כץ (יש עתיד):

לחצתי וזה לא עבד.

היו"ר אוריאל בוסו:

טכנאי, אם אפשר לבדוק, חבר הכנסת רון כץ טוען שהוא לחץ. האם זה לא הופיע? אם כן – 27, במידה והוא באמת לחץ וזה לא הופיע במחשב – 28 בעד. אם לא – בכל מקרה נוסיף אותו לפרוטוקול. אני קובע שהצעת חוק העונשין (תיקון – הסדר חילוט לרכושו של סוחר נשק), התשפ"ג–2023, התקבלה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

לביטחון לאומי.

היו"ר אוריאל בוסו:

לוועדה לביטחון לאומי? היא תעבור לוועדת הכנסת לשם קביעת ועדה.

היו"ר אוריאל בוסו:

רבותיי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: נאום בכורה של חברת הכנסת צגה מלקו. לאחר מכן יברך אותה שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס. רק אזכיר שמלבד המשפחה המכובדת והרחבה נמצא כאן בנוכחותו קייס הקייסים של הקהילה האתיופית, קייס ברקו טגניה. אנחנו מודים לו ומקבלים אותו בברכת ברוך הבא למשכן הכנסת.

צגה מלקו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, משפחתי היקרה, שרים, חבריי חברי הכנסת, ליקה כהן קייס ברקו טגניה, קסווסטוץ', בני הקהילה שלי, מכובדיי, (אומרת באמהרית: ברוכים הבאים.) אני מתרגשת לעמוד לפניכם היום כאן במשכן הכנסת שבירושלים, עיר הבירה של מדינת ישראל. המעמד הזה הוא הגשמת חלום של ממש – לא רק חלום אישי שלי אלא חלום של דורות על גבי דורות של יהודים שייחלו וקיוו להגיע לירושלים. לכל אחד מהיושבים בבית הזה יש ענק שהוא יושב על כתפיו. הענקים שעליהם אני יושבת הם הוריי – פנטהון מלקו, זיכרונו לברכה, פנטה טגניה, שתיבדל לחיים ארוכים, (אומרת באמהרית: אנאניי, שיאריכו ימייך,) אשר נולדו בכפר וזבה – אחד הכפרים היהודיים הגדולים באתיופיה. למרות שהעלייה מאתיופיה החלה רק בסוף שנות השבעים, הקשר בין יהדות אתיופיה ליהדות אירופה נוצר כבר לפני כ-150 שנה. החיבור המחודש בין התפוצות הוביל להקמת בתי ספר יהודיים בכמה כפרים באתיופיה; בית הספר היהודי הראשון באתיופיה הוקם בווזבה, הכפר שבו נולדו הוריי, וכך הם זכו ללמוד את השפה העברית. לאחר סיום הלימודים בכפר אבי וחבריו המשיכו ללמוד בבית ספר נוסף של הסוכנות היהודית בצפון אתיופיה, היום אריתריאה. לאבי ולחבריו הייתה מטרה אחת: לחזור לכפר שבו נולדו וללמד שם את בני הקהילה הצעירים, כפי שהם למדו. כאשר חזר אבי לביתו, הוא גילה כי פקד את הכפר אסון: בית הספר שבו למד נשרף על ידי נוצרים מהכפר השכן בשל התנגדותם להתחזקות הקהילה היהודית באזור. כן, האנטישמיות לא פסחה על קהילת יהודי אתיופיה. אבי וחבריו הבינו את הרמז ועברו לעיר גונדר. בזכות ידיעת העברית אבי נקלט לעבוד בחברת "סולל בונה", חברה ישראלית שביצעה כמה פרויקטים של בנייה באתיופיה, בעיקר בסלילת כבישים ובבניית גשרים. נולדתי בגונדר, עיר גדולה שבה רוב התושבים הם נוצרים אורתודוקסים. למרות שגדלתי שם, מעולם לא הרגשתי שם בבית. אני, בני משפחתי וחבריי סבלנו מגילויי אנטישמיות בעיר, ואני זוכרת אותם כבר מגיל קטן. התושבים קראו לנו "פלאשים" – זרים – ובשמות גנאי כמו (אומרת באמהרית ומתרגמת:) יהודים שמביאים עין הרע. למרות זאת אני ובני משפחתי לא נרתענו, וזכרנו מה היעד שלנו, מה הייעוד שלנו. שמרנו על יהדותנו ועל התקווה שיום יבוא ונחזור לביתנו, כלומר נחזור לירושלים. גדלתי על העיר הזו, שאנו נמצאים בה היום. מגיל קטן הוריי סיפרו לי על עיר הקודש, על ירושלים. הכמיהה לירושלים והתקווה שיום יבוא ונחזור אליה היוו חלק מרכזי בחיינו. התפילה באמהרית היא (אומרת באמהרית: בשנה הבאה נגיע לירושלים.) בשנה הבאה בירושלים הבנויה. לפני 3,335 שנה יצאו בני ישראל ממצרים אל מסע ארוך במדבר, אשר נמשך 40 שנה. לפני 40 שנה יצאו אלפי יהודי אתיופיה והתחילו לצעוד במסע דומה אל אותה הארץ המובטחת. כל אחד מהם יסחוב על גבו את סיפורו עד יומו האחרון. אחד מאותם הסיפורים שייך לארגויה; ארגויה – רק אחת מאותן נשים אמיצות שעברו את המסע הקשה הזה. כשארגויה יצאה אל המסע היא הייתה אם צעירה לשתי בנות: האחת בת שש והשנייה בת שנתיים. הראשונה שנכנעה לתלאות המדבר הייתה הקטנטונת, שנקברה במדבר; הגדולה יותר נפטרה בהמשך הדרך, ואפילו קבר עבורה לא ניתן היה לחפור, גופתה נשארה לבדה מתחת לעץ במדבר. ארגויה יצאה אל המסע כשהיא אם צעירה לשתי בנות; היא סיימה אותו בפתח של ארצנו כשהיא אם שכולה משתי בנותיה. המסע הזה שלנו, אשר החל באמצע שנות השמונים, היה בהובלתו של בן דודתי – ברוך טגניה, זיכרונו לברכה. ברוך התחיל את המסע; ברוך האמין שהקהילה תגיע, החלום שלה יתגשם, וכולנו נהיה בעיר הקודש, בירושלים. העלייה של יהודי אתיופיה והמסע המפרך דרך מדינות כסודאן, קניה וג'יבוטי, לא היו קלים. הוריי מעולם לא הסתפקו ודאגו רק לי, לאחיי ולאחותי; הם סללו את הדרך ובנו גשרים עבור אחרים, כדי שיהודים רבים נוספים יוכלו להגשים את חלום העלייה לישראל. הם סייעו בארגון, בתכנון המבצעים, תוך שהם מסכנים את חייהם בשל עוינות השלטונות באתיופיה ליהודים במדינה. המחויבות של הוריי לבני הקהילה הייתה כה גדולה, שכאשר עליתי לארץ ב-1984 – עליתי לבד, בהיותי בת 16 בלבד. במשך שמונה שנים הייתי בארץ ללא הוריי, שהמשיכו את פעילותם הציונית באתיופיה וסייעו ליהודים נוספים לעלות ארצה. לצערי, באותן השנים הקשר ביני לבין הוריי נותק, זאת, כדי למנוע את פועלם על ידי השלטונות באתיופיה. באותה תקופה להיות יהודי באתיופיה ולהיות פעיל היה סכנת חיים. למרות זאת המשכתי לשאת על גבי את הערכים שעליהם גדלתי. ב-1987 התגלתה פעילותם הציונית של הוריי והחברים שלהם. הם נעצרו ושוחררו לאחר 18 חודשים בעקבות לחץ מטעמם של כמה ארגונים יהודיים-אמריקאיים וממשלת ישראל. שמותיהם של היהודים שבכלא התפרסמו בכלי תקשורת בעולם, במיוחד בקרב יהדות ארצות הברית. לאחר שחרורם מהכלא הגשימו הוריי את החלום שלהם ועלו לארץ ישראל, כאשר המדינה הכירה בהם כאסירי ציון. לא היה קל להיות לבד בארץ ללא משפחה שמונה שנים. קשה להגדיר את קבלת הפנים בארץ כחמה, במיוחד של אלו שראו בנו זרים ושונים; אבל היו גם כאלו שחיבקו ותמכו וסייעו לי לאורך הדרך. וסייעו לי לאורך הדרך אנשים כמו עוזי גדור, שהיה ממונה על הקליטה של יהודי אתיופיה במשרד הקליטה, וגב' שרה עינור, זיכרונה לברכה, שהקימה קרן לעידוד השכלה גבוהה. שאר בני הקהילה האמינו בי והיוו לכולם גשר לחברה הישראלית. אנשים כאלה באמצע הדרך עזרו. לאחר לימודי מכינה באוניברסיטה העברית סיימתי בהצלחה לימודי תואר ראשון במדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. בהמשך למדתי גם תואר שני במינהל עסקים ותואר שלישי במדעי המדינה ותקשורת – הכול מתוך אמונה שבאמצעות ההשכלה אוכל לפתח את יכולותיי. חשבתי שאני אצליח. הקמתי משפחה וגידלתי שני בנים: עמנואל, רופא צבאי המשרת כרופא בחטיבת הנח"ל, ויונתן, סטודנט לאחר שירות צבאי. במשך שלושה עשורים נשאתי את קולה של העדה האתיופית ברדיו, בטלוויזיה, בעיתונות הכתובה, בשידור בשפה האמהרית לבני העדה, עד לניהול רשת א' בקול ישראל. כיהנתי בכמה תפקידים ציבוריים, ביניהם חברת דירקטוריון בחברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, חברת מועצה במרכז למורשת מנחם בגין, חברה במועצת העיתונות, חברה במועצה הציבורית של האקדמיה ללשון העברית. זו הייתה הדרך שבה הלכתי, הדרך שבה הובלתי, כמו שהוריי תכננו שתיראה ההשכלה הגבוהה שלי, החיים שלי בארץ. לחינוך לציונות, לאהבת הארץ, לתמיכה בירושלים – לציונות הזו, לתמיכה הזו, שותפים גם שאר בני הקהילה האתיופית. לא לכולם היו הכבישים והגשרים הדרושים כדי להגיע לארץ ישראל; רבע מהעולים לישראל קיפחו את חייהם במסע רגלי מפרך ומסוכן במדבר הסודני. במה נתקלנו בהגיענו ארצה? בקושי במציאת פרנסה; בפגיעה בכבודם של מנהיגים רוחניים שלנו, הקייסים; בשירותי בריאות לא נגישים; במוסדות ההשכלה הגבוהה שעדיין סגורים בפנינו, ובעוד בעיות. עד היום המערכות החברתיות בישראל מייצרות אי-שוויון שיטתי שמסליל ילדים יוצאי אתיופיה לחינוך מקצועי, שלא יאפשר להם להתפרנס בכבוד בעתיד. בכנס גיוון בתעסוקה שנערך לפני כשנה, התברר שרק 2% מיוצאי אתיופיה מועסקים במשרת ניהול. ההצלחה האישית שלי לא שווה דבר בזמן שאחיי ואחיותיי בקהילה נותרים מאחור. הלכתי בדרכם של הוריי ונלחמתי לא רק עבורי, אלא למען כל יוצאי אתיופיה; עסקתי בפעילות ציבורית ענפה עבור הקהילה: במשך שנים הגשתי תוכניות ברדיו ובטלוויזיה למען הקהילה, ערכתי עיתון בשפה האמהרית; כיהנתי כיושבת-ראש קרן חנן עינור, שמטרתה עידוד השכלה גבוהה בקרב בני הקהילה; כיהנתי כמזכ"ל ארגון הגג של עולי אתיופיה; כתבתי ספר, ותיארתי את הקושי של הקהילה בספרי. ביחד עם חבריי הובלתי את המאבק נגד פרשת השמדת מנות הדם של עולי אתיופיה. כאן נמצאים שני חברים שלי שנלחמו בפרשת הדם: חבר הכנסת הראשון, יוצא אתיופיה, חבר הכנסת לשעבר אדיסו מסאלה, יושב-ראש ארגון הגג של יוצאי אתיופיה, וסגן יושב-ראש ארגון הגג של יוצאי אתיופיה, אברהם ירדאי. הם היו שותפים במאבק ביחד. הייתי חברת צוות למיגור גזענות נגד יוצאי אתיופיה. ראיתי את ראש הממשלה מר בנימין נתניהו ואת חברי הצוות, גם הם פעלו כדי להסיר חסמים לעידוד ושילוב של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית. לצערי, המאבק לא תם. המאבק לא תם, לכן אבקש לנצל את התקופה שיקציב לי הקדוש ברוך הוא בבית הזה כדי לפעול למיגור הגזענות ולצמצום הפערים בחברה. כבסיס וכצעד ראשון לכך עלינו לאפשר שוויון הזדמנויות בהשכלה. המצב שבו צעיר וצעירה ישראלים נותרים ללא השכלה בשל מוצאם, בשל מגוריהם, בשל המצב הכלכלי של המשפחה שלהם, רק מנציח את המעמד בשולי החברה. מרבית הצעירים עדיין מחכים לתקווה. יש לתת הזדמנות שווה – מכל זה מדינת ישראל תרוויח. אמרתי "השכלה", אך אל לנו לטעות ולחשוב כי השכלה פירושה חינוך – עלינו להשקיע גם בחינוך; חינוך לערכים, חינוך לכבוד האדם, בעיקר חינוך להכרת ההיסטוריה שלנו, של כולנו, כל נקבצי ישראל מכל ארבע כנפות הארץ. ההכרה הזאת הינה חיונית לעתידנו. כבר אמר על זה יגאל אלון ז"ל: עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל. כולי תקווה כי בתוך כמה שנים לא נשמע עוד על ישראל הראשונה ועל ישראל השנייה; עתידנו תלוי בכך שתהיה רק ישראל אחת חזקה ומאוחדת. לסיום ברצוני להודות לראש הממשלה מר בנימין נתניהו, שפתח עבורי את הדלת אל תנועת הליכוד; לחברי שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, שהתפטר מהכנסת, ובכך אפשר את כניסתי אל היכל מכובד זה – אופיר, תודה רבה; לתנועת הליכוד ולחבריה, שקיבלו אותי בחיבוק חם ולבבי, על שמהרגע הראשון גרמו לי להרגיש שהגעתי הביתה; לבני הקהילה שלי, שמלווים אותי ותומכים בי כל הדרך, תודה רבה; אמסגנלהו. לבני משפחתי: אימי אנאניי, אחיי סלומון, טספאי. לאחותי מימי אלמז ולשני ילדיי, עמנואל ויוני, שליוו ועוד ילוו אותי לאורך הדרך הזו. אתם מקור הכוח, עליכם גאוותי. אני מבטיחה לעשות הכול למענכם, למען מדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אפשר בהחלט. תודה רבה לחברת הכנסת צגה מלקו על הנאום המרגש ומעורר ההשראה והתקווה לרבים שכמותך. לאחר שלב התודות והחיבוקים יעלה ויברך שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס. תודה רבה, משפחה. אפשר לשבת. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם כדי שנמשיך ונעבור לשלב הבא. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. חברת הכנסת צגה מלקו, שבי כדי שהשר יברך אותך, בבקשה. אפשר לשבת. השר אקוניס, בבקשה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תודה לך, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, חברת הכנסת צגה מלקו, קייס הקייסים ברקו טגניה, כבוד הקייסים, משפחת מלקו היקרה, שלום לכולכם. איפה אימא שלך? נכנסה? יושבת? שלום לך, ברוכה הבאה לכנסת. אדוני היושב-ראש, היום למדתי שמשמעות השם צגה בשפה האמהרית הוא אושר, כמו זה שיושב לשמאלה של צגה. אני חייב להגיד לך ולכם, חברי הכנסת: זה באמת אושר גדול שלי שצגה היא זו שנכנסה לכנסת בעקבות החלטתי לממש את החוק הנורבגי. חברות וחברי הכנסת, צגה ואני מכירים למעלה מעשר שנים, וההיכרות הזאת החלה בזכות המקום הזה, בזכות הכנסת. אנחנו סוגרים היום מעגל. שנת 2011, אני ח"כ צעיר, תרתי משמע, כשחוקקתי את חוק ההעדפה המתקנת לעולי אתיופיה במגזר הציבורי עם חברי חבר הכנסת ציון פיניאן – הייתי אז גם סגן יושב-ראש הכנסת כמוך. לאחר שחוקקתי את החוק הזה, הוזמנתי לתוכניתה של צגה בערוץ 33 של רשות השידור דאז לדבר על החוק ולהסביר אותו בעברית, אבל בתרגום לאמהרית לציבור עולי אתיופיה. ולאחר מכן המעגל הזה נמשך. כשנתיים וחצי לאחר מכן – את זוכרת, צגה? חנכנו את האנדרטה בהר הרצל לזכרם של 1,379 העולים שנספו בדרכם מאתיופיה דרך סודאן – זה מסע קשה מאוד ונספו בו ילדים קטנים, נשים, גברים, וגם כן דיברנו ונפגשנו באותם אולפנים. וגם כמו שאת התקדמת לניהול רשת א' של "קול ישראל" אז, אני כבר התקדמתי בשלב הזה להיות סגן שר, ובקדנציה הקודמת שלי כשר המדע והטכנולוגיה השקנו את המלגות לאקדמאים עולי אתיופיה. מלגות ייעודיות, השר כץ, לעולי אתיופיה על שמו של מנחם בגין, המנהיג אשר עם כניסתו לתפקיד ראש הממשלה אמר לראש המוסד אז, יצחק חופי, את הביטוי האלמותי והמצמרר: "הביאו לי את יהודי אתיופיה". הוא לא אמר ולא התייעץ – הוא הורה, הוא נתן הוראה, וברוך השם, ההוראה הזאת, "הביאו לי את יהודי אתיופיה", התגשמה, ואת ומשפחתך ועשרות אלפים – כבר מאות אלפים רבים – הגיעו ארצה. הקשר המיוחד הזה ביני לבין צגה ובעצם עם כל קהילת ביתא ישראל, נמשך בשנים הללו, בכל השנים, ואני נחשף פעם אחר פעם לסיפור המדהים של הקהילה, קהילת ביתא ישראל, עולי אתיופיה, שאלפיים שנה חלמו על חזרתם לירושלים, ואולי – אני לא רוצה חלילה לפגוע באף תפוצה אחרת שהגיעה ארצה ב-120 השנים האחרונות, אבל אולי הסיפור של העלייה שלהם וגם הוויכוחים הגדולים – אף שחייבים, אדוני היושב-ראש, חוב גדול לרב עובדיה יוסף, זכרו לברכה, שביושבו כרב הראשי לישראל קובע שכולם יהודים, והוא בעצם מאפשר את העלייה הזאת, עדיין היה קושי גדול בעלייה על שלל המבצעים המרהיבים – מבצע משה ומבצע שלמה, שהוביל ראש הממשלה לשעבר יצחק שמיר זכרו לברכה, שגם לו היה קשר הדוק מאוד לקהילת עולי אתיופיה. וכמובן, השר כץ, שורת ההחלטות שקיבלו ממשלות נתניהו במהלך השנים, בקדנציה הראשונה בין 1996 ל-1999 וביתר שאת, צגה, בין 2009 ל-2021, על המשך העלייה של יהודי אתיופיה אשר נשארו עוד מאחור. אני רוצה לברך אותך מקרב לב, באהבה גדולה מאוד ובהערכה גדולה מאוד, אותך ואת משפחתך ואת המשרתים בצבא – זה מדהים, זה יפה, זה מרגש. לא ידעתי שיש לך בן בשם יונתן – קלעתי לדעת גדולים, גם לי יש. אני רוצה לאחל לך – אבל ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לאחל לנו: קודם כול, את אמרת שאת רוצה לשרת את הכנסת בזמן הזה, לעזור ולסייע ולהביא מרוחך וממוחך בסיוע לא רק לקהילה אלא לאזרחי ישראל כולם, ואני מקווה שזה יהיה ארבע שנים. אבל מה שאני מקווה גם הוא שהכנסת תחזור לשפיותה. במליאת הכנסת הזו יש מראות נוראיים, בוועדות הכנסת – דברים שמעולם לא היו, צגה, מעולם לא נראו בכנסת ישראל. אומנם אני חבר בה מ-2009, אבל אני מסתובב בבית הזה משלהי 1995 ותחילת 1996 – ומעולם לא נאמרו דברים כמו שנאמרים האחד על השני במליאת הכנסת, בוועדות הכנסת. קפיצה על שולחנות? הגעה פיזית לשולחן היושב-ראש? אלה דברים נוראיים. ואני בטוח, ואני מאחל לך – אבל באמצעותך אני גם מאחל לכנסת שתהווה דוגמה לציבור – ההדר שלך, הרוח הטובה שלך, השקט הנפשי שלך – אין לי כל צל של ספק, ויכולים להיות עימותים, צריכים להיות עימותים. זאת הזירה לעימותים, אבל – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני השר – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

– – אבל, היושב-ראש לשעבר, חבר הכנסת מיקי לוי, ההידרדרות של הכנסת הזאת שאת חברה בה – ואני מאחל לך להיות בעוד הרבה כנסות ושכבר הכנסת הזאת תחזור לשפיותה ובוודאי גם הכנסות הבאות. תודה רבה. בהצלחה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס, תודה רבה לבני המשפחה, תודה רבה ובהצלחה לחברת הכנסת צגה מלקו.

היו"ר אוריאל בוסו:

הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית, הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תיקון), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

נמשיך בסדר-היום, בהצעות החוק הפרטיות לקריאה מוקדמת, טרומית. הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר והטיפול בהן, התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת מירב בן ארי – תעלה ותבוא, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, הצעת החוק של דיווח על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרה ובשב"ס עברה בכנסת העשרים-וארבע על ידי הקואליציה, וכעת הבאתי אותה שוב, כי אני חושבת שאחד הדברים החשובים לסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית הוא לאפשר להם סביבה טובה ונוחה כדי להתלונן במקרה של אירוע כזה. ההצעה הזאת היא הצעה מצוינת, ולכן החזרתי אותה שוב לוועדת שרים, ולא יכולתי לחשוב לעצמי ששרים וחברי כנסת לא היו מאפשרים למתלוננות, ולארגונים כמובן, לבוא ולדווח בפני הכנסת. המטרה היא שאחת לשנה המפכ"ל ונציבת שב"ס יגיעו לכנסת לוועדה לביטחון לאומי – אצלי היא הייתה ועדה לביטחון פנים – וידווחו על היקף התלונות והטיפול בהן. אני רוצה להזכיר לכנסת שאוניברסיטאות עושות את זה, אני רוצה להזכיר לכנסת שהצבא עושה את זה. אגב, צריך להגיד לצבא שהצבא עושה את זה בוועדת חוץ וביטחון, אז אם הצבא עושה את זה, אין סיבה שבמשטרה ובשב"ס, שבהם מועסקים אזרחים ואזרחיות, לא יהיה מנגנון של דיווח. הרבה פעמים עצם העובדה שמדווחים כבר יוצר סביבת עבודה טובה ובריאה יותר וכמובן יעילה. המסר הזה, שאנחנו נותנים גם לשוטרים, וכמובן לשוטרות, לסוהרות ולסוהרים, את המנגנון, והם יודעים שמישהו ישמע וידע אם טיפלו או גם לא טיפלו. הוא דרמטי, וכמובן מחזק את כוחה של הכנסת כמנגנון שמפקח. אני חושבת שהוועדה לביטחון לאומי היא גם המקום לשמוע את אותם דיווחים של הארגונים שכפופים לוועדה באופן קבוע. אני לקחתי על עצמי את הדגל של טיפול בנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, ובטח גם מוטרדים ומוטרדות. הבית הזה חייב להיות עבורם קול כדי שישמעו אותם, וכמובן נוכל לפקח בצורה סדורה על עבודת משטרה ושב"ס. דיווח ושקיפות זה כבר יוצר אווירה טובה יותר. אני רוצה להודות לוועדת השרים לענייני חקיקה, שראתה את טובת הארגונים על פני שיקולים אחרים. אני רוצה להודות ליו"ר הקואליציה חבר הכנסת אופיר כץ, שמבין את החשיבות של הנושא. אני יכול לומר לכם שגם הוא בעצמו מעורב בכל הנושאים של נפגעי ונפגעות תקיפה מינית. אני קוראת לכם, קואליציה ואופוזיציה, לשים את המחלוקות בצד, אני לא חושבת שיש לזה מקום בבית הזה בטח בכל מה שקשור לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. אין לי מה להמשיך ולדון בנושא, אני חושבת שהמסר ברור. זה חוק קצר, שבסך הכול הופך את הכנסת למנגנון דיווח ושקיפות גם בנושא של הטיפול, אבל הכי הכי חשוב זה אם המקום עצמו נתן לאותן נפגעות ונפגעי תקיפה מינית את האפשרות לדווח ושישמעו אותן. כמובן, אדוני – אני רק אגיד מילה אחרונה – החוק עבר בטרומית בכנסת הקודמת. אני מקווה מאוד שגם יו"ר הוועדה שיושב כאן יחשוב לנכון לקדם את החוק החשוב הזה, כי בסוף הם יבוא וידווחו לוועדה לביטחון לאומי. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. יעלה ויבוא וישיב, בשם השר לביטחון לאומי, השר אופיר אקוניס. בבקשה.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

תודה לך, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, כפי שציינת, בשם השר לביטחון לאומי. הינה, חבר הכנסת לוי, אפשר גם להסכים ואפשר גם להצביע בוועדת השרים לחקיקה על הצעת חוק של חברת כנסת מהאופוזיציה, ומייד כל חברי הקואליציה יעשו כן, משום שאני עומד להביע את עמדת הממשלה התומכת בחוק הזה. אז אפשר לקיים שיח ואפשר להגיע להבנות – ואפשר להשתולל. צריך להחליט. אני בעד האפשרות הראשונה. אגב, כך גם נהגתי בכל תפקידיי בבית הזה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אז למה זה לא ממשלתית – – – אתה יודע את האמת.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

אתה רוצה שניסוג בנו מעמדתנו? אני עומד להודיע – – –

אופיר כץ (הליכוד):

אלעזר, אתה רוצה לבטל – – –

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

הכול הוא רוצה. אם לא היינו תומכים – לא טוב; כן תומכים – לא טוב.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תחליטו אתם שמקבלים וממתינים לממשלתי.

אופיר כץ (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

השר, יש גם הסבר למה החוקים הקודמים בנושא הם בממשלתית, אלה דברים של זכויות יסוד. לא משנה, זה יותר מורכב.

שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:

ההערה הזאת הייתה הערה כללית. כעת אני אשיב בשמו של השר שאיננו נמצא כאן. ובכן, בסוף שנת 2022 נחשפה ישראל לפרשת הסרסור בסוהרות, פרשה שאי-אפשר שלא תזעזע כל איש ואישה, מהפרשות הקשות והכואבות שנחשפו בישראל בשנים האחרונות. בית הסוהר גלבוע הוא מתקן כליאה השוכן למרגלות הגלבוע ומהווה אחד מחמשת בתי הסוהר של שב"ס הנתונים ברמת ביטחון מרבית, ובו שוהים אסירים ביטחוניים ברמת המסוכנות הגבוה ביותר. בבית הסוהר הזה, לצד אנשי הסגל של שב"ס, משרתים סוהרות וסוהרי חובה, חיילות וחיילים בשירות חובה בצבא. הם מושאלים מהחיל ומוצבים לשירות ככוח כליאה. עם הפרסום הראשון בפרשה, ב-5 ביוני 2018, בערוץ 20 – היום 14 – נחשפנו לקצה-קצהו של הקרחון, ובעקבות העדות הראשונה החלו להופיע עדויות נוספות שסימרו את שערותיו של כל אדם בישראל. בעיקר עדויות הסוהרות מסמרות השיער. ישנו מודל דיווח, חברת הכנסת בן ארי, שקיים בחוק לגבי מוסדות להשכלה גבוהה מכוח תקנות למניעת הטרדה מינית (חובות מעסיק), התשנ"ח–1998, והוא נקבע לגבי אותם מוסדות לצד חובות נוספות שהוטלו עליהם, ובהן מינוי ממונה על הטרדות מיניות, הכשרות והסברה. אומנם חובות אלה לא חלות על גופי הביטחון, אולם משטרת ישראל ושב"ס לקחו על עצמם לעמוד בכך אף מבלי שהחובות יוטלו עליהם מכוח חקיקה כזו או אחרת. בשני הגופים הללו, מציין המשרד לביטחון לאומי בתשובתו – משטרת ישראל ושב"ס – קיים מערך סדור של בירור תלונות על הטרדה מינית, המונחה על ידי ממונות למניעת הטרדה מינית במשטרה ובשב"ס, ואלה מנחות ממונים למניעת הטרדה מינית הפרוסים בכל יחידות הארגונים, שמעבירים הכשרות ומקיימים מערך הסברה. עמדת הממשלה, כפי שהודעתי כבר בתחילת התשובה, שגם באה לידי ביטוי בוועדת שרים לחקיקה – ומייד בהצבעה במליאה הכנסת – הממשלה תומכת בהצעת החוק בכפוף להסכמת המשרד לביטחון לאומי ובתיאום עם משרד העבודה והרווחה, משרד המשפטים והרשות לקידום מעמד האישה. מיותר לציין שהמציעה – אני אומר בשמך – מסכימה כמובן לתאם לאחר ההצבעה בקריאה הטרומית. הממשלה תומכת בחוק החשוב והחיוני הזה של חברת הכנסת בן ארי. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר אופיר אקוניס. האם חברת הכנסת מירב בן ארי מקבלת את עמדת הממשלה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כך, אפשר לעבור להצבעה, גם אין עמדה אחרת. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר והטיפול בהן), התשפ"ג–2022. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר והטיפול בהן, התשפ"ג–2022, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כן, רבותיי חברי הכנסת, 29 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים, אני קובע כי הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר והטיפול בהן, התשפ"ג–2022, של חברת הכנסת מירב בן ארי, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדה לביטחון לאומי להמשך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר אוריאל בוסו:

הנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק הרשות לפיתוח הפריפריה החברתית, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ינון אזולאי. יעלה ויבוא ויציג, בשם חבר הכנסת ינון אזולאי, חבר הכנסת משה ארבל, בבקשה.

אופיר כץ (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

אופיר, אל תערבב בנושאים סיעתיים. עשר דקות לרשותך, אדוני.

משה ארבל (ש"ס):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד יושב-ראש הקואליציה, האם היה לך ספק שינון ואני זה אותה סיעה, אותה משפחה?

היו"ר אוריאל בוסו:

ינון ארבל.

משה ארבל (ש"ס):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אני מתכבד ושמח להציג בפניכם את הצעת חוק הרשות לפיתוח הפריפריה החברתית, התשפ"ג–2023. מה זו בעצם פריפריה? לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדובר באזור פריפריאלי המוגדר כאזור מרוחק מאפשרויות כגון שווקים, מרכזי תעסוקה ושירותי בריאות; מפעילויות כגון עבודה, לימודים, קניות ופנאי או מנכסים הקיימים בכל האזורים. על בסיס זה הגדיר הלמ"ס את מדד הפריפריאליות המאפיין את היישובים בישראל בטווח שבין הפריפריאלי ביותר לבין המרכזי ביותר. לאתגרים שמציבים המגורים בפריפריה הגיאוגרפית, כמו המרחק ממרכזי תעסוקה והשכלה והקושי בנגישות לשירותים, ישנו קשר ישיר לאיכות ורמת החיים של תושביה. היעדר השוויון מתבטא גם ברמת היישוב, ורוב הרשויות המקומיות באזורי הפריפריה שייכות לאשכולות חברתיים-כלכליים חלשים. במילים אחרות, הפריפריה הגיאוגרפית היא במידה רבה גם פריפריה חברתית וכלכלית. הפערים בין הפריפריה למרכז משפיעים לא רק על רמת החיים הנוכחית של התושבים אלא אף על סיכויי ההתקדמות של ילדיהם בעתיד. מחקר שנערך באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר הראה כי ישנו קשר שלילי בין מידת הפריפריאליות של היישוב לבין רמת המוביליות הבין-דורית. כלומר, ככל שהיישוב רחוק יותר מהמרכז, כך קטן הסיכוי של ילדיו להרוויח שכר גבוה יותר מהוריהם כאשר הם יגיעו לבגרות. גם המחקר של אורן הלר ממינהל המחקר של המוסד לביטוח לאומי מצא פער מובהק בין סיכויי המוביליות של ילדים שגדלו בפריפריה גיאוגרפית למי שגדלו במרכז, בפרט כאשר מדובר בילדים שמשפחותיהם נמצאות בחציון ההכנסה הנמוך. כולנו מכירים סיפורי הצלחה על ילדים שהתקדמו ושגשגו כנגד כל הסיכויים. אבל ככלל, הילדים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית יצליחו פחות, ולא משום שהם מוכשרים פחות או משקיעים פחות מאמץ אלא מפני שבסביבה שלהם אין את אותן הזדמנויות שמקבלים ילדים אחרים. בניגוד לתושבי הפריפריה הגיאוגרפית – הנגב והגליל ויישובי הספר – הפריפריה החברתית לא זכתה באופן מסורתי באותן התמיכות ובאותה תשומת הלב כתושבי אותם האזורים. "פריפריה חברתית" הוא מונח המתאר יישובים חלשים מבחינה סוציו-אקונומית, שאינם חלק מהפריפריה הגיאוגרפית. הוא נוגע בעיקר לקבוצות שאינן חלק מהרוב החזק, כלומר מעוטי יכולת, בני מיעוטים ועוד, שלא זוכים לאותן הזכויות ולאותן הזדמנויות כאחיהם שבישראל הראשונה. ההכרה כי הגיאוגרפיה לבדה אינה יכולה להיות גורם לאי-השוויון הביאה לפיתוח המושג פריפריה חברתית-כלכלית. מושג זה מנסה ללכוד את המציאות שבה, בתוך המרחב הגיאוגרפי המכונה מרכז, יש אוכלוסיות רבות שאינן משתייכות לקבוצה ההגמונית מבחינה אתנית, לאומית ומעמדית, קבוצות שמציאות חייהן אינה עולה בקנה אחד עם הדימוי שהמרכז מבקש לכונן לעצמו. כך למשל שכונת התקווה בדרום תל אביב, ושכונות נוספות – שכונת שפירא בדרום תל אביב, חלק מיפו – זוכות להגדרה המשונה "פריפריה חברתית", למרות שמיקומן במרכז הארץ ממש. לעיתים קרובות אפשר לשמוע קובעי מדיניות וחוקרים שמבחינים בין שני סוגי הפריפריות, זו הגיאוגרפית וזו החברתית-כלכלית, אולם בעוד ההגדרה לפריפריה גיאוגרפית ברורה ונקבעת לפי המרחק הפיזי מתל אביב, למושג פריפריה חברתית-כלכלית אין קשר לגיאוגרפיה אלא הוא שם קוד לאי-שוויון אתני, לאומי ומעמדי, וחובתנו כולנו – דתיים וחילונים, יהודים וערבים, שמאל וימין – למגר את אותו אי-שוויון. בנובמבר 2015 התקבלה החלטת ממשלה מס' 631, שבה הוחלט על הקמת אגף הפריפריה החברתית במשרד לפיתוח הנגב והגליל. האגף מקצה משאבים מיוחדים ליישובי הפריפריה החברתית לצורך קידומם. זו החלטה שלראשונה הציבה על המפה יעדים ממשלתיים ומחויבות לטיפול בסוגיית האי-שוויון בפריפריה החברתית – החלטה חשובה מאוד שהוביל השר אריה דרעי בתפקידו כשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. לראשונה מאז קום מדינת ישראל, הוחלט לתת תשומת לב ייחודית ונפרדת לפריפריה החברתית בהחלטות הממשלה הללו. לאחר מכן היו החלטות נוספות – 1453 ממאי 2016, ו-4811 מינואר 2020 – שבהן הוחלט, בין היתר, לשנות את שם המשרד. מאז הפכה הפריפריה החברתית לקטגוריה רשמית, החלטה שנבעה מהרצון להגדיר אזורים שאינם מרוחקים מבחינה גיאוגרפית כאזורי עדיפות לאומית הזכאים להקצאת משאבים. הגדרת יישוב כפריפריה חברתית נקבעת לפי דירוגו במדד החברתי-כלכלי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומבוססת על ארבע קטגוריות של משתנים: דמוגרפיה, השכלה וחינוך, תעסוקה ורמת החיים. הפריפריה החברתית בישראל מונה 124 רשויות מוניציפליות, מהן 16 ערים, 19 מועצות מקומיות וחמש מועצות אזוריות. נוסף עליהן, ב-22 ערים יש שכונות המוכרות כשכונות פריפריה חברתית. סך הכול מתגוררים באזורים אלה כ-31% מכלל האוכלוסייה במדינת ישראל. רשויות מקומיות המצויות בפריפריה הגיאוגרפית סובלות מרמת נגישות ואיכות שירותים נמוכה, זאת, מכוח ריחוקן ובידודן היחסי ממרכזי תעסוקה, מסחר ותרבות. עם זאת, גם באזורים שאינם פריפריאליים גיאוגרפית קיימים רשויות ואזורי אוכלוסייה הסובלים מקשיים חברתיים ומקשיים כלכליים. בבסיס ההחלטה להגדרת פריפריה חברתית עומדת התפיסה שלפיה פריפריאליות היא שאלה של נגישות לשירותים, למוקדי בריאות, להשכלה, לתרבות, לתעסוקה, למסחר וכיוצא באלה – וליכולת של התושבים לנצלם באופן מיטבי. שירותים אלה משפיעים באופן מהותי ויום-יומי על רמת החיים. הנגישות אינה מתמצתת רק במרחק פיזי אלא גם ביכולת לגשר על המרחק הן ברמה התשתיתית-אזורית-חברתית, והן ברמת הפרט ואמצעיו. הגדרת אזורי הפריפריה החברתית מתבססת על שיקולים חברתיים-כלכליים, המבטאים את היכולת למצות את פוטנציאל הנגישות לאותם השירותים. פריפריה חברתית מתקיימת, כאמור, גם בתוך אזורי ריכוזי אוכלוסייה במרכז הארץ, בתחומיהן של רשויות מקומיות שהדירוג החברתי-כלכלי שלהן ושל תושביהן הוא גבוה, והיא קיימת בתוך שכונות או אזורים ספציפיים בתוכן. במרבית מאותם אזורים הוקמו תשתיות פיזיות ציבוריות דוגמת ביוב, ניקוז, תאורה וכבישים באיכות ירודה, לעיתים באופן חלקי בלבד. קשיי נגישות לבתים, היעדר תשתית תחבורתית לשכונות ובתוכן – כל אלה יצרו נתק וריחוק ביניהן לבין המרכזים העירוניים שאליהן השתייכו. כמו כן, ברבים מאזורים אלה מופעלים שירותים חברתיים-קהילתיים ברמה נמוכה, במגוון מצומצם ואף במבנים שאינם מותאמים להם. שירותי המסחר ממוקמים במבנים רעועים ובגנים ציבוריים; מגרשי המשחקים לילדים אינם בנמצא. בנוסף, התבססותם הכלכלית של חלק מתושבי השכונות והעתקת מגוריהם לאזורי מגורים איכותיים יותר יצרו תהליך של הגירה שלילית, והדירות המתפנות אוכלסו במשפחות חלשות, דבר שהנציח את המצב הקיים. כעת הגיעה העת לטיפול וחיזוק הפריפריה החברתית באמצעות הקמת רשות לאומית, ייעודית לצורך זה, אשר תוקם במשרד הפנים ותפעל בדרכים שונות המפורטות בסעיף 5 להצעת החוק: לחזק את הפריפריה החברתית, לעודד יוזמות כלכליות בה, לתאם בין הרשויות והגופים הפועלים בענייניה ועוד. הרשות תנוהל על ידי מנהל הרשות. מועצת הרשות תתווה את מדיניות הרשות, תפקח על פעילות מנהל הרשות ותאשר את התוכנית השנתית והתוכנית הרב-שנתית, ואת אופן חלוקת תקציב הרשות. מבנה הרשות ומטרותיה עוצבו בדומה לחוק הרשות לפיתוח הנגב וחוק הרשות לפיתוח הגליל. עוד מוצע במסגרת החוק כי אגף פריפריה חברתית, סמכויותיו ותקניו, יעברו עם כניסתו לתוקף של החוק לרשות שתוקם לפי חוק זה על סמכויותיה ותקניה, על מנת למנוע כפל תפקידים וסמכויות, שעלולים להוביל לסרבול ולבזבוז כספי ציבור, וכדי לחזק את הרשות כגורם ייעודי מוצהר, שתכליתו תמיכה וקידום הפריפריה החברתית. אני רוצה להודות לחברי חבר הכנסת ינון אזולאי על קידומה של ההצעה והבאתה להצבעה, וגם לצוות לשכתו – עו"ד גיל גולן, יועץ לחקיקה. אני קורא לכם, חברי הכנסת מימין ומשמאל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים – כולם ללא יוצא מן הכלל – לתמוך בהצעת החוק הזאת, מדובר בתיקון עוול של שנים ארוכות, ולהביא בשורה לאזרחי ישראל הנמצאים בפריפריה החברתית; שגם להם תהיה אפשרות למוביליות חברתית, לחינוך טוב ומקצועי, להצליח ולהגשים את כל חלומותיהם. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. יעלה ויבוא וישיב ממלא מקום שר הפנים, חבר הכנסת השר מיכאל מלכיאלי, בבקשה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את חברי הכנסת המציעים, הרב ינון אזולאי והרב ארבל, על הצעת החוק הזאת. וכמובן, קורא לכולם לתמוך בהצעת החוק הזאת. הסבר קטן. במשך שנים ידענו שיש פריפריה ויש מרכז. הפריפריה היא מקום רחוק והמרכז הוא מקום קרוב. הבנה מאוד מאוד פשוטה, זאת חלוקה אחת שהייתה. חלוקה נוספת הייתה בין ערים עשירות לערים עניות, ערים מוחלשות. יש עיר מאוד מאוד חזקה, שנחשבת מספר 7–8, אבל בתוך העיר יש שכונות מצוקה – שכונות של עוני. אחת ההחלטות המשמעותיות ביותר של השר שהיה, שר הפנים הרב אריה דרעי, היא שייתנו החלטות רוחביות לכל הערים החלשות – מושג של פריפריה חברתית. כלומר אם נדבר, למשל, על העיר נתניה, שנחשבת עיר ברמה מאוד גבוהה, בתוך נתניה יש מקומות חלשים מאוד. משרד הפריפריה יכול היה לחזק את אותן שכונות חלשות. גם בחלק מהשכונות המסוימות בירושלים יש שכונה שברמה גבוהה יותר, או לא. אני חושב שטוב עשו חברי הכנסת הרב אזולאי והרב ארבל שהגישו את הצעת החוק הזאת, ואני קורא לכולם לתמוך בה. הצעה חשובה מאין כמותה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר מיכאל מלכיאלי, ממלא מקום שר הפנים. ביקש להתנגד להצעה הזאת חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. להתנגד להתנגד או – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

מתנגד, מתנגד. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, האזנתי לדברי ההסבר של חבר הכנסת ארבל ושל השר. אם אתם רוצים, במילון, או במילון הביטויים – אם אתם רוצים לקחת את הביטוי "כשר אבל מסריח", קחו את הסיפור הזה. כי הסיפור הזה כולו הוא הסיפור של כשר אבל מסריח. הרי ממה נולדה הצעה החוק הזאת? היא נולדה מזה שלא קיבלתם את המשרד לפיתוח הנגב והגליל, שזה המשרד שהיה, שאותו הפכתם למשרד לפיתוח הנגב והגליל והפריפריה החברתית – אותה המצאה שהמציא בזמנו השר אריה דרעי, כשהיה השר לפיתוח הנגב והגליל. מה קרה במשרד לפיתוח הנגב והגליל? הפכתם אותו לצינור כדי להזרים לרשויות שאתם חפצים ביקרן. זה מה שהיה, וזאת המטרה של הרשות הזאת. לא פיתוח וסיוע, ולא לתת למישהו שזקוק. זה פשוט להפוך את היוצרות, ולהזרים תקציבים לאן שאתם רוצים להזרים תקציבים, ולייצר מנגנון כשר לדבר הזה. ומאיפה אני מכיר את זה? מכירים את זה מהנתונים.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הרי הנתונים ברורים מאוד, אדוני היושב-ראש וחברי הכנסת. תיגשו לנתונים של המשרד לפיתוח הנגב והגליל והפריפריה החברתית בשנים שהוא נשלט על ידי אריה דרעי, ותראו מה קרה עם הכסף. לאן הלך הכסף? אם אני לוקח למשל תקציבים של מוסדות ציבור: שיפוץ מוסדות ציבור בעיר בגליל, שאין ספק לגבי הצורך שלה בתקציבים האלה, גם עיר מעורבת, עיר שמדינת ישראל צריכה להשקיע בה – העיר עכו. בעכו השקיע המשרד לפיתוח הנגב והגליל 15.4 מיליון שקל בשנים 2016–2018; בביתר עילית – 15.8; במודיעין עילית – 20.5; בבני ברק – המשרד לפיתוח הנגב והגליל, שיפוץ מוסדות ציבור – 25.5 מיליון שקל, כשלעכו נותנים רק 15. אז תגידו שהיו פערים כאלו ואחרים – בואו נלך לסעיף אחר בתקציב, בואו נלך לסעיף של אירועי תרבות. תקציבי 2017–2019, כשהיה תקציב מדינה. כמה כסף נתן המשרד לפיתוח הנגב והגליל לעיר עכו לאירועי תרבות, ב-2017–2019? 300,000 שקל. לאירועי תרבות בביתר עילית, חבר הכנסת חמד עמאר – 1.5 מיליון; לאירועי תרבות במודיעין עילית, חבר הכנסת ינון אזולאי – 2.1 מיליון; בבני ברק – 2.2 מיליון. ללמדכם מה הכוונה של האירוע הזה. בזה אני אסיים עכשיו, בדבר האחרון.

היו"ר אוריאל בוסו:

לסיים.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

86% מהטיולים שהמשרד לפיתוח הנגב והגליל הוציא בשנת 2019 ניתנו לתלמידי ישיבות, אף על פי שהם רק 21% מתלמידי העל-יסודי. 46,000 תלמידי ישיבות יצאו לטיולים בצפון במסגרת הזאת; רק 2,700 מהחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – רק 3,600 מהמגזר הערבי והדרוזי, ורק 1,000 מהחינוך המיוחד. אז אל תדברו איתי פה על פריפריה ועל פריפריה גיאוגרפית. מה שאתם רוצים לעשות זה להזרים כסף למי שאתם חפצים ביקרו, ועל זה נאמר: אתם רוצים להכשיר את המסריח.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. ישיב מציע ההצעה, חבר הכנסת ינון אזולאי.

ינון אזולאי (ש"ס):

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר. עודד, אתה יודע מה? חשבתי אולי תנסה להתחרט על מה שלא עשית במשרד, ואני שמח שהרמת. רק נתון, שתדע. במשרד – אני לא יודע אם אתה יודע – עד אחרי שסיימת עם המשרד, כמה תקנים היו לך במשרד, אתה יודע? כ-70 תקנים. כשאתה נכנסת למשרד, אתה יודע עם כמה סיימת את המשרד? עם חוסר של 36 תקנים. אתה יודע מה קורה היום במשרד? פירקת את המשרד. פירקת את המשרד בצורה הכי אגרסיבית שיש. את הכסף שחילקת – ושמת את המנכ"ל שלך, שהיה ראש העיר בצפת – דאגת לשלוח אותו לערים החשובות לכם בשביל לבנות את המוניציפלי שלכם. כשאריה דרעי נכנס למשרד, הייתי יועץ השר שם, וכשאריה דרעי נכנס למשרד, אתה יודע כמה תקציבים היו שם לחרדים? אפס. אתה יודע כמה תקציבים היו לערבים? גם קרוב לאפס. וכשאתה נכנסת, הורדת את זה לאותו מקום. אתה יודע למה? כי לא היית מסוגל לראות את ההצלחות של אריה דרעי. אתה ומפלגתך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

ראינו את ההצלחות. ראינו.

ינון אזולאי (ש"ס):

כשאנחנו עשינו אירועים – נכון, גם לנו יש ילדים, אדוני.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

פיתחתם את הנגב והגליל בבני ברק. פיתחתם את הנגב והגליל בביתר עילית.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת עודד פורר. חבר הכנסת עודד פורר.

ינון אזולאי (ש"ס):

רק נתון, שתדע – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אחלה נגב וגליל.

ינון אזולאי (ש"ס):

נכון. אז רק נתון, שתדע: יש פריפריה חברתית – –

יוסף טייב (ש"ס):

– – – הכול היה דבש.

ינון אזולאי (ש"ס):

– – ויש פריפריה שהיא גם בשכונות. ובשכונות זה גם באשדוד, איפה שיש את המעוז שלכם. יש שם שכונות חלשות מאוד.

קריאה:

חבר ועדת הכספים, באנו להצביע בעד, אם אתה יכול לקצר. באנו להצביע בעד.

ינון אזולאי (ש"ס):

אתה יודע שגם בנתניה יש שכונות חלשות, ואתה יודע שיש בעוד ערים, שאולי לא נמצאות – הן נמצאות שם – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – סבסדתם בביתר עילית. איך יכול להיות?

ינון אזולאי (ש"ס):

– – אגב, הן לא נמצאות – עודד, עודד, אנשים – תסתכל גם בתקציב שדיברת.

היו"ר אוריאל בוסו:

אשדוד אולי יותר חזקה מביתר? אשדוד היא יותר חזקה מביתר.

ינון אזולאי (ש"ס):

עודד, גם על התקציבים שדיברת, בסך הכול המומחיות של אריה דרעי היא לעשות תיקון עוול, תיקון אפליה.

היו"ר אוריאל בוסו:

לצמצם פערים.

ינון אזולאי (ש"ס):

תשאל את הציבור החרדי, תשאל את הציבור הערבי, ויגידו לך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לקחת מהנגב והגליל ולהעביר לביתר – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

מה נעשה? כואב לכם. עודד, אתם לא יודעים לעבוד, פירקתם משרד. פירקתם את המשרד.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – מבחינת אזורי מסחר יש לכם מעל ומעבר. מעל ומעבר.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני יודע שזה כואב לך היום, שאתה יושב במקום הזה ולא במשרד, וזה בסדר, זה חלק מהפוליטיקה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

מה שעשינו בנגב בשנה, לא עשיתם בעשר שנים. בעשר שנים לא עשיתם.

ינון אזולאי (ש"ס):

עודד, עודד, זה חלק מהפוליטיקה, אני יודע.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זו הפוליטיקה שלכם. זו הפוליטיקה שלכם.

ינון אזולאי (ש"ס):

היום אתה פה, מחר אתה שם, אני אפילו לא מתנשא עליך שהיום אנחנו במקום הכוח.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אבל למה – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

אני לא מתנשא עליך, אני בסך הכול מרחם עליכם.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – אל תספר סיפורים. אל תעטוף במילים יפות.

ינון אזולאי (ש"ס):

אבל מה נעשה? כן, שרון.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

חבר הכנסת ינון, למה להקים משרדים? למה לא להתייחס למשרד הרווחה? כמה רשויות? כמה רשויות – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

אני אגיד לך. אני אומר לך. אני אומר לך. שאלת שאלה יפה. שרון, שאלת – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

את יודעת למה צריך הצעה? בגלל התופעה של שרים מתחלפים, צריכה להישאר רשות שלא תלויה בשר. בבקשה, מציע החוק.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני אסביר לך.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – – לאנשים – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

שרון, אני אסביר לך. שרון, קודם כול אנחנו לא מקימים משרד, מקימים רשות בתוך משרד הפנים.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

רשות – – – הרשות זה – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

לא עם תקנים חדשים. שרון, שאלת. שרון, שאלת. לא עם תקנים חדשים. אני אגיד לך דבר אחד: אנחנו כש"ס, כדגל לקחנו את משרד הרווחה, לקחנו את משרד הבריאות – משרדים שאינם מתגמלים. כל הצעות החוק שהעברתי עד היום – שלי, בכל אופן, ושל חברי הכנסת מסיעת ש"ס – היו בהסכמה. כולן, אולי אחת שלא הייתה כל כך בהסכמה. אבל בגדול, העברנו חוקים חברתיים בקדנציה הזאת. בכל מה שאנחנו רוצים ברוך השם הצלחנו, ובהסכמה, וזה נמצא בוועדה בקריאה ראשונה, ועוד מעט יש משהו מקדנציה קודמת לקריאה שנייה ושלישית. לכן, בגלל שאנחנו חברתיים, בגלל שאנחנו חושבים שהמקום של הפריפריה החברתית יכול להיות במצב יותר טוב כשהוא במשרד הפנים. יכול להיות, ולכן אנחנו מקימים את המקום הזה דווקא במשרד הפנים, עם הרשויות, ביחד עם השיתוף של הרשויות, כדי להגיע לכל הערים בכל מקום. אני אומר לך, אם בתקופה של עודד, ידידי היקר עודד פורר, פורק המשרד, עכשיו השר וסרלאוף יבנה אותו מחדש. אנחנו בפריפריה נבנה, ונהיה למען החלשים, כי זו תנועת ש"ס. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. אם כך, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה. הצעת חוק הרשות לפיתוח הפריפריה החברתית, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ינון אזולאי. הצבעה. ההצבעה היא הצבעה אלקטרונית. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 22 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הרשות לפיתוח הפריפריה החברתית, התשפ"ג–2023, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כך, רבותיי חברי הכנסת, 22 בעד, חמישה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק הרשות לפיתוח הפריפריה החברתית, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת ינון אזולאי, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת הכלכלה להכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום, הצעת חוק – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני, לוועדת – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

כבר עברתי נושא. כבר המשכתי לנושא הבא. חבר הכנסת עודד פורר, כבר עברתי לנושא הבא. קבעתי שזה יעבור לוועדת הכלכלה. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

הצעת חוק להרחבת הייצוג ההולם של בני האוכלוסייה החרדית ברשויות ובתאגידים ציבוריים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס. יעלה ויציג את ההצעה חבר הכנסת יושב-ראש ועדת הכספים הרב משה גפני, בבקשה. תשיב בשם הממשלה סגנית השר, חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר.

משה גפני (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו מנהלים דיונים בינינו, בין חברי הכנסת, זמן רב על הנושא הזה. אומרים לנו: אתם, החרדים, צריכים להשתלב; להשתלב בעבודות, להשתלב במקומות עבודה ולהיות חלק מהעניין, שלא תהיו חריגים בעניין הזה. ולפני הרבה שנים דחיתי את זה. אני לא העליתי דברים מהסוג הזה, בגלל שחשבתי שאולי מתכוונים לדברים אחרים. אבל בשנים האחרונות אימצתי את האמירה הזו שאומרים לנו כל הזמן: אתם, החרדים, תשתלבו. עשיתי כמה דברים. בין היתר עשיתי גם חוק שלפיו בני האוכלוסייה החרדית – ונדמה לי שאז הכנסנו גם ערבים.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – עולים, פעם היו לכם עולים.

משה גפני (יהדות התורה):

הכנסנו עולים.

קריאות:

משה גפני (יהדות התורה):

בסדר. שיהיה ייצוג הולם אם יש שני מועמדים שיש להם אותם כישורים, אותן תעודות וכו', כשבעניין הזה לא יורדת הרמה של העוסקים. זה בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות ובמשרדי הממשלה. הממשלה קיבלה החלטה כמה אחוזים יהיו בעניין הזה, ומטפלים בזה. לא שאני שמח על מה שקורה בעניין הזה, זה מתנהל בעצלתיים – אבל מתנהל. יום אחד מתקשר אליי יהודי חרדי; אני לא אומר את שמו בגלל שלא קיבלתי ממנו רשות. הוא חסיד גור, עובד בנמל אשדוד. הוא אומר: באשדוד יש הרבה חרדים שרוצים להשתלב בעבודה של נמל אשדוד, אבל יש בעיה: יש תור. הוא שואל אותי: למה לא עשית ייצוג הולם גם בחברות ממשלתיות, כדי שאותם עובדים שרוצים להתקבל לנמל אשדוד, יוכלו להתקבל? כתוב בעיתונים, השם והכתובת שמורים במערכת. האיש נמצא, הוא היה פה בכנסת לפני שבועיים. הוא דיבר איתי. הוא רוצה – יש חרדים רבים שרוצים לעבוד בנמל אשדוד. אמרתי לו אז, כשהוא פנה אליי: אני באמת אניח הצעת חוק כזו. והצעת החוק הזו היא השלמה להצעת החוק שהתקבלה, שדיברה על משרדי הממשלה ועל דירקטוריונים, היא מדברת על רשויות מקומיות, והיא מדברת על חברות ממשלתיות כמו נמל אשדוד, הדואר וחברות ממשלתיות – לתת ייצוג הולם לבני העדה החרדית. אני תולה תקוות שהצעת החוק הזו תעבור פה אחד. כי מה המשמעות של העניין? המשמעות של העניין, מעבר לנושא הפרקטי – ותכף אומר משהו על העניין הזה עם משרד המשפטים – זו אמירה של הכנסת, מה שאומרים כל הזמן חברי הכנסת ועיתונאים, ואנשים שמעצבים דעת קהל, שצריך לשלב חרדים בעבודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

זה החוק שבנט הגיע במיוחד להצביע נגדו בקדנציה הקודמת?

משה גפני (יהדות התורה):

כן. אני לא רוצה להזכיר את זה.

נאור שירי (יש עתיד):

בצבא, לא בעבודה. אני אומר, הייצוג ההולם יהיה שווה ערך לשירות בצבא או לשירות הלאומי.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אני גם בעד להרחיב את זה לצבא.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

תגיד לי, אם הוא עולה, חזר בתשובה והוא גם חרדי, אולי אפשר לשלב?

היו"ר אוריאל בוסו:

אתה יודע כמה חרדים יש בשירות האזרחי? לא הבנתי. יש מאות.

קריאות:

מאות?

היו"ר אוריאל בוסו:

בטח, שירות אזרחי.

משה גפני (יהדות התורה):

אפשר להיות נגד, זה בסדר.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אנחנו בעד להרחיב את הייצוג ההולם גם לצבא.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

הרב גפני, עוד שאלה.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – ביחס לחלק באוכלוסייה.

משה גפני (יהדות התורה):

מדובר על החלק באוכלוסייה ברשויות מקומיות. הכול. זה כתוב גם בחוק. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא קובעת.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, לא. היא לא קובעת. מי שקובע בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הוא מישהו אחד.

היו"ר אוריאל בוסו:

בהמשך.

נאור שירי (יש עתיד):

בהמשך. אז אני לא מאמין בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

שאלה קטנה: מהו הוותק בשביל להיות חרדי עד – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

רגע, אתן לו להשלים את הדברים.

משה גפני (יהדות התורה):

רגע, תן לי. יש לי פה דברים יותר מעניינים. הוא בכלל מערער על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אותו ותק של העולים?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא – – –

משה גפני (יהדות התורה):

בסדר. יבגני, אנחנו מדברים על דבר שכשאתם תגידו שאתם רוצים לשלב חרדים בעבודה, אז הינה, אני אגיד לכם: מה עשיתם עם זה?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

בעד, בעד.

משה גפני (יהדות התורה):

בעד. ואז הטענה היא טענה נכונה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תתחיל בלשלב אותם בלימודים.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

בצבא.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

הוא שואל: מי מגדיר מיהו חרדי?

משה גפני (יהדות התורה):

אני התחלתי את העבודה בעניין הזה כשהייתה הצעת חוק בוועדת הפנים, כשאופיר פינס היה אז יושב-ראש הוועדה. הייתי בוועדת החוקה. היה חוק של אחמד טיבי, ואני ביקשתי להכניס חרדים. הגיע נציג משרד המשפטים, והוא אמר: אי-אפשר להכניס את המילה "חרדים", מכיוון שחרדים זה לא דת, לא גזע ולא מין.

קריאה:

אז איך – – –

משה גפני (יהדות התורה):

יפה. אבל מאז היו כבר הרבה צרות שעשו לציבור החרדי, והגדירו בחוק מה זה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

שמה?

משה גפני (יהדות התורה):

מיהו חרדי? יש הגדרה. אני אומר את זה גם בחוק הזה. מי שנקבע בחקיקה שהוא חרדי, ייכלל בתוך ההגדרה של חרדים.

קריאות:

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אז מי שלא למד – – –

משה גפני (יהדות התורה):

יבגני, תאמין לי, אם רוצים להתנגד, אני יכול להביא לך תירוצים יותר טובים.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא, אני שואל אותך בשיא הרצינות. מי – – – הוא חרדי או לא חרדי באמת – – – אם חזרתי בתשובה, אני חרדי או לא חרדי?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

משה גפני (יהדות התורה):

אבל אני עונה: מי שרוצה לשלב חרדים, צריך לתמוך בחוק הזה, בגלל שאז בוודאי אפשר להתחיל לברר את העניין הזה. אני אתן לכם דוגמה, ירושלים. האוכלוסייה החרדית בירושלים היא בערך 39%, 40%. בעירייה יש 2.7% עובדים.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לכמה מהם יש תעודות בגרות? לכמה ב-40% האלה יש תעודת בגרות? אם יש 40% חרדים, לכמה יש תעודת בגרות?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לימודי ליבה.

משה גפני (יהדות התורה):

אבל – – – אני מדבר על זה שיש לו את כל התעודות, שהוא שווה לאותו אחד שמתמודד.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

40% – – –

משה גפני (יהדות התורה):

מאה אחוז. תאמין לי, יש לי את הרשימות של אנשים שיש להם את הכול והם מבקשים להתקבל, ולא מתקבלים בכל הארץ. אבל מה זה משנה? על מה הוויכוח? אם מדברים על העניין הזה שרוצים לשלב חרדים – זה הזמן, זה המקום.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

הרב גפני, אני בעד. אבל שתהיה לו עוד תעודה אחת. לא יכול להיות שעכשיו בוגר שירות צבאי יתועדף פחות כי יש ייצוג הולם למישהו שהגיע בלי שירות צבאי.

משה גפני (יהדות התורה):

לא אמרתי.