Заседание пленума 06.02.2023 в 16:00

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

היום ט"ו בשבט התשפ"ג, 6 בפברואר 2023. אני מתכבד לפתוח את הישיבה החגיגית לציון 74 שנים לכינון הכנסת. כבוד נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו, נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, שרים וחברי כנסת בעבר ובהווה, הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית דורון אלמוג, מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יעקב שבתאי, נציבת שירות בתי הסוהר רב-גונדר קטי פרי, נציב הכבאות וההצלה רב-טפסר אייל כספי, חברי סגל א' של המדינה, ראשי הנציגויות הזרות, ראשי העדות הדתיות, מנכ"ל הכנסת משה צ'יקו אדרי, מזכיר הכנסת עו"ד דן מרזוק, היועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק, מכובדיי כולם, אזרחי ישראל, אני מתכבד לפתוח את ישיבת המליאה החגיגית הזו בט"ו בשבט התשפ"ג במלאת 74 שנים לכינונה של הכנסת. בספרו של שבתאי דון יחיא על הראשון לציון הרב בן ציון מאיר חי עוזיאל זצ"ל מסופר על נסיעתם ברכבת של הרב ושל יוסף שפרינצק לקונגרס הציוני בבזל. השניים שוחחו והביטו בנוף שהשתקף מהחלון, ולפתע דמעות נקוו בעיניו של הרב. כל חיי, הוא אמר, התקוממתי נגד קיפוח של בני אדם, אך לא נתתי את ליבי שיש גם קיפוח של הטבע. יופייה של שווייץ הצומחת מזכיר לי שעבודה רבה לפנינו בארץ ישראל. לימים, ושוב בט"ו בשבט, לפני 74 שנים בדיוק, בדרכו לכינונה של הכנסת הראשונה בירושלים, עצר יוסף שפרינצק בדרך בשער הגיא לנטיעת עצים יחד עם דוד בן-גוריון ורבים מחברי הכנסת, שאותו שפרינצק עתיד לכהן כיושב-ראש הראשון שלה. מאז ניטעו, ברוך השם, הרבה עצים בארץ ישראל הפורחת והצומחת, והרבה רגעים גורליים עברו על הכנסת: רגעים של רוממות רוח ורגעים של אבל, ראשי ממשלה ויושבי-ראש כנסת התחלפו לרוב, אך הכנסת החוגגת היום את יום הולדתה הייתה ונותרה מעוז הדמוקרטיה הישראלית, התגלמות ריבונותו של העם. אחד מהיושבי-ראש הללו היה פרופ' שבח וייס, שאתמול חלקנו לו כבוד במסעו האחרון. סיפורו של הילד שנמלט בעזרת אנשים טובים – או כפי שדייקה בתו יפעת, נשים טובות – מציפורני הצורר הנאצי והסתתר במרתפים ובמחילות ביוב והוא בן פחות מעשר שנים, שרד ועלה ארצה וכאן כיהן בשורה של תפקידים רמים כחבר כנסת, יושב-ראש הכנסת, שגריר ישראל בפולין ויו"ר מועצת יד ושם, מעורר השראה ובוודאי עוד יסופר. נשלח בשם כולנו תנחומים לבני משפחתו ולמוקיריו. נציין בצער גם את פטירתו היום, בט"ו בשבט, של מי שהיה זקן חברי הכנסת לשעבר, חבר הכנסת לשעבר מרדכי ביבי, והוא בן 101 שנים. תנחומינו לבני משפחתו ולמוקיריו. הכנסת היא המוסד הלאומי היחיד שכל חבריו, 120 במספר, נבחרים על ידי אזרחי ישראל, ולכן היא משקפת בצורה הנאמנה ביותר את רצון הציבור. ביום חגה של הכנסת נישא על נס את היותה המייצגת הבלעדית של שלטון העם, למען העם ועל ידי העם. ספק אם יש עוד מדינה בעולם שאזרחיה כה מעורבים מעשית ורגשית בנעשה בפרלמנט שלה ומלאים רצון לפעול לטובת עתידה וגורלה של מדינתם. הציבור במדינתנו מגוון, ויש בו קשת רחבה של דעות, רצונות והשקפות עולם שונות. גם בכנסת קורה – אומנם לעיתים רחוקות, אבל קורה – שיש חילוקי דעות. ייעודו של הפרלמנט וחייה של הכנסת הם כדי ליישב את המחלוקות הללו, לעיתים בהידברות ובהסכמה, ולעיתים – כפי שהיה מאז היושב-ראש שפרינצק, דרך פרופ' וייס ועד היום – בהכרעה ברוב קולות. לשם כל אלו נועד המשכן הזה, שהוא בית לכל אזרחי המדינה; לייצג את ערכיו, דעותיו ומשאלותיו של הציבור באמצעותנו נבחרי העם, 120 שליחיו. ביום השנה הראשון לכינונה של הכנסת אמר היושב-ראש שפרינצק: "לא קלה היא המלאכה בישראל, להביא לידי צירוף מאחד של דעות שונות ורצונות שונים, להביא לידי עבודה משותפת מתמדת נושאי מחשבות שונות, נפרדות, ולעיתים קרובות סותרות, לגבי הדרך והאמצעים להשגת המטרה הרצויה. אולם עובדה היא שהצירוף הכרחי לעם שקם ויהי". נכון אז, נכון היום. שאלת האיזונים והבלמים והפרדת הסמכויות בין שלוש הרשויות – המחוקקת, המבצעת והשופטת – היא מאבני היסוד של שיטת המשטר הדמוקרטית. אנו מכבדים מאוד את שלוש הרשויות, המחוקקת, המבצעת והשופטת. מתוך אותו כיבוד בדיוק, יש הסבורים – ואני ביניהם – כי האיזון הופר זה שנים רבות ויש לתקנו. יש גם הסבורים אחרת.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זה חג. זה חג.

היו"ר אמיר אוחנה:

כך או כך, את הוויכוח לא ננהל בכוח הזרוע באמצעות כלי נשק ברחובות, ולא באיומים באלימות פוליטית וברצח, שלמרבה הזעזוע נשמעים בארצנו בימים אלה ממש, אלא באמצעות המוסד הדמוקרטי ביותר במדינת ישראל – המוסד הזה, הכנסת. מאה דורות חלמנו על ציון, אלפיים שנה נכספנו וערגנו אליה; כל אחד מבאי הבית הזה התחייב לשמור אמונים למדינת ישראל, וכך יהיה. הדמוקרטיה הישראלית יקרה לקואליציה כשם שהיא יקרה לאופוזיציה. גם – ואולי בעיקר – כשאנו חלוקים על הדרך והאמצעים להגיע למטרה, שהיא שמירה על שלומם וביטחונם של אזרחי ישראל והצלחתה ושגשוגה של מדינת ישראל, חשוב שנזכור זאת. בעת הזאת כבעבר, ידנו מושטת לא רק איש אל אחיו אלא גם לשכנינו שבטורקיה ובסוריה המתמודדים עם אסון אנושי כבד שאירע לפנות בוקר, וליבנו עם משפחותיהם ויקיריהם של ההרוגים. אני מודיע כעת כי עוד בטרם הקמנו את יתר קבוצות הידידות הבין-פרלמנטריות כמחווה של הזדהות אנושית ופרלמנטרית, הכנסת מקימה בזאת את קבוצת הידידות בין ישראל לטורקיה, בראשותם המשותפת של חברי הכנסת שלום דנינו ואפרת רייטן. עלו והצליחו בפועלכם. יושב-ראש הכנסת הראשון שכל במלחמת הקוממיות את בנו דוד שפרינצק, שהיה טייס ונפל מול חופי תל אביב מאש חיל הים המצרי. אסיים ברשותכם במילותיו, שגם הן נאמרו ביום השנה הראשון להיווסדה של הכנסת: תוסיף השנה הבאה בעבודת הכנסת להגשמה הנכונה של ציווייה ומגמותיה של האספה המכוננת. יגבר כוח כישרונה ויכולתה של הכנסת, נושאת סמכות העם בישראל. אמן כן יהי רצון. אני מתכבד להזמין את ראש הממשלה לשאת את דבריו. לאחר מכן יישא דברים ראש האופוזיציה. בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מכובדי נשיא המדינה יצחק הרצוג, נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות, יושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה, השרות והשרים, ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, חברות וחברי הכנסת, עובדות ועובדי הכנסת, מכובדיי כולם, אליעזר בן יהודה, שהלך לעולמו לפני 100 שנים, חידש הרבה מילים בעברית בת ימינו, אבל היו גם הצעות שהוא ביקש לחדש והן לא נקלטו, למשל המילה "עמונות" – "עמונות", כתחליף לדמוקרטיה. "עמונות" – כך נאמר במלון בן יהודה – מלשון "עם", שלטון העם. אומנם המילה המוצעת לא נקלטה, אבל המהות העמוקה שלה שרירה ותקפה. בן יהודה הכיר את תולדות הדמוקרטיה מאז ימי יוון העתיקה. דמוס – עם; קרטוס – שלטון. בדמוקרטיה העם הוא המקור לסמכות, העם הוא הריבון. בדמוקרטיה המדינה קמה על ידי העם ובשם העם. בדמוקרטיה נבחרי העם מייצגים את העם. אולי אחד הנאומים המפורסמים בהיסטוריה, הנשגבים בהיסטוריה, נאום גטיסברג – בנאום הזה היטיב הנשיא לינקולן להגדיר את מהות, את תמצית הדמוקרטיה: ממשלה של העם, על ידי העם, למען העם. עיקרון יסודי זה מלווה גם אותנו מאז שחר התקומה הלאומית. כשהרצל כינס את הקונגרס את הציוני הראשון בהשתתפות למעלה מ-200 צירים מ-16 מדינות, הוא ידע שהצלחת הציונות מותנית בהירתמות של כל תפוצות העם לרעיון התקומה. אותו דבר קרה כשהכנסת פתחה את שעריה לפני 74 שנים. מי שמסתכל על הרכב הכנסת הראשונה רואה ייצוג מופלא של אוכלוסיות שונות, קבוצות שונות, דתות שונות: סוציאליסטים ורוויזיוניסטים, דתיים וחילונים, אשכנזים וספרדים, יהודים ולא יהודים – כולם ישבו זה לצד זה בבית אחד. חברי הכנסת, העם הוא עמוד התווך של הדמוקרטיה. ומתי נבחנת הדמוקרטיה יותר מכל פעם אחרת? בחילופי שלטון. בנכונות של הצד המפסיד לקבל את תוצאות הבחירות. ואני אומר לכם מניסיון, כי עברתי את זה יחד עם חבריי: להפסיד זה לא קל, אבל אין בדמוקרטיה דרך אחרת. צריך לדעת לקבל את גזר דינו של הבוחר, צריך לדעת להודות בהפסד, צריך לדעת להפסיד בכבוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

ישיבה חגיגית, זה לא מקובל.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני מאוד מאוד לא הייתי רוצה להוציא חברים בעת הזאת. חברת הכנסת בן ארי, אנא. תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לפני שפינינו את השלטון, היו נבואות זעם שנעלה על גדרות הכנסת – זה לא קרה. בדמוקרטיה, הכרעת העם מתקבלת בקלפי, ולאחר מכן היא משתקפת בהרכב הכנסת. בבחירות האחרונות, לפני שלושה חודשים, מיליוני ישראלים הגיעו להצביע. הם החזיקו בידם את פתק הבחירה שסימל תקוות, שאיפות, צרכים וציפיות. הפתק הקטן טמן בחובו דבר גדול: את היכולת להשמיע קול עצמאי וחופשי של כל אזרח, בכל מקום בארץ. והפתק הזה הכריע בבחירות לכנסת העשרים-וחמש. הוא הפקיד בידיי ובידי חבריי וחברותיי לממשלה, בתמיכת הכנסת, את המנדט למשול. נבחרנו להוביל את המדיניות שלנו בהתאם לרצון של רוב ברור בעם, וכך קורה בכל משטר דמוקרטי בעולם. בצד זאת, ישנם מוקדים נוספים בדמוקרטיה, ואין חולק על כך. זאת הליבה של תורת מונטסקיה בדבר הפרדת הרשויות: יש רשות מחוקקת, רשות מבצעת, רשות שופטת, והן מאזנות זו את זו. כך היה וכך יהיה. ישראל דמוקרטית, שמכבדת את הכרעת הרוב ומכבדת את זכויות האדם, את זכויות הפרט. יש דעות שונות, מי כמוני יודע, ואתם יודעים; יש ויכוחים, יש מחלוקות; יש שיח, יש הידברות; יש אי-הסכמות, וייתכן שיהיו הסכמות, אבל בסוף, אם אין הסכמות, מגיעה ההכרעה ברוב קולות בכנסת, בדיוק כפי שאמרת, אדוני היושב-ראש. רבותיי, על הרבה דברים אפשר להתווכח, על הרבה דברים אפילו צריך להתווכח, אבל יש דבר אחד שאי-אפשר להתווכח עליו, והוא המרדה לאלימות וקריאה לרצח.

קארין אלהרר (יש עתיד):

מה אתה אומר? מה אתה אומר על הבן שלך?

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זוהי חצייה של קו אדום בוהק. דמוקרטיה היא שלטון הרוב, לא שלטון הרובה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אלהרר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אדוני, אני רוצה לחזור על זה: דמוקרטיה היא שלטון הרוב, לא שלטון הרובה. בימים האחרונים קראתי לכולם לגנות את האמירות חסרות האחריות שנשמעו לאחרונה, ואני חייב להגיד שאני שמח שהייתה לכך היענות. אני מברך על כך בכל ליבי. אני מצידי, כאן, ביום חגה של הכנסת, קורא לכל חלקי הציבור: הבה נוריד את גובה הלהבות, הבה נימנע מאלימות והבה נימנע משיח קיצוני. נלבן את הסוגיות בינינו בפורומים המתאימים, כמובן בראש וראשונה בכנסת; ננהל דיון נוקב, יסודי, עמוק, אבל ננהל אותו בדרך דמוקרטית, לא באלימות ולא בהסתה לרצח. חברי הכנסת, ישראל היא הבית שלנו, ונישאר פה, בעזרת השם, לדורי-דורות. נמשיך בעבודת הכנסת כמשרתי ציבור נאמנים בשם העם ולמען העם. היום ט"ו בשבט, יום חגה של הכנסת. ביום הזה אנחנו מרבים לדבר על שורשים ועל פירות. הבוקר הייתי בשכונת נווה יעקב ביחד עם חבריי שר החקלאות אבי דיכטר ושרת הגנת הסביבה עידית סילמן, שבוע וחצי לאחר הרצח המחריד של שבעה קורבנות חפים מפשע בידי מחבל נתעב, חיית אדם. נטענו שם עץ חיים, עץ שמסמל את החיים, זקיפות קומה, המשכיות, כפי שאומר הנביא ישעיהו: "כימי העץ ימי עמי". אבל אולי לא כל הציבור ער לכך שיממה לאחר מקרה הרצח המתועב הזה היה ניסיון לרצח נוסף, בצומת אלמוג ליד ים המלח; מחבלים באו לרצוח אזרחים, ובדרך נס הייתה תקלה בנשק. והיום לפנות בוקר כוחות צה"ל, בסיוע השב"כ, חיסלו את שני המחבלים הללו יחד עם אחרים בחוליית הרצח. המענה, התגובה, התגובה ההולמת לטרור, זה להלום בטרור ולהעמיק את השורשים בארץ מולדתנו. אבל מלבד השורשים והפירות, סוד העצים טמון דווקא בטבעות העץ. הטבעות מסמנות את הגדילה משנה לשנה, את ההתרחבות, את החוסן. נוסיף טבעות לחוסנה של המדינה, שהכנסת, סמל הריבונות שלנו, מייצגת במובהק את תושביה. חג שמח לכנסת. חג שמח לדמוקרטיה הישראלית. תודה רבה לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד לשאת את דבריו.

יאיר לפיד (יש עתיד):

כבוד נשיא המדינה יצחק הרצוג, ראש הממשלה בנימין נתניהו, נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, זה יום הולדת עצוב של כנסת שהולכת לאיבוד. אני שואל את עצמי ואני שואל את חברי הבית: האם התכנסנו כאן היום כדי לציין את יום הולדתה של הכנסת, או שזה טקס הפרידה מהכנסת שהכרנו? הבית הזה סימל במשך 74 שנה את יכולתנו לחיות ביחד, את היכולת שלנו לגשר על פני המחלוקות, את הרעיון שאנחנו תמיד נאבקים ויש צד אחד שמנצח, אבל הצד השני לא נעלם; יש לו מקום ויש לו קול. הבית הזה סימל את העובדה שאנחנו שונים אבל יש לנו טוב משותף. בפעם הראשונה בחיי אני חרד מכך שזה לא ישרוד. אם הממשלה תשלים את תהליך החקיקה שהיא החלה בו, אי-אפשר יהיה לתקן את זה. השבר יהיה עמוק מדי. כבר עכשיו יותר ויותר אנשים אומרים לעצמם שאנחנו לא עם אחד, שהמדינה שלהם ויתרה עליהם.

טלי גוטליב (הליכוד):

די. די, אבל, לפלג. די לפלג.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

דבי ביטון (יש עתיד):

אולי תשתקי כבר? אולי תשתקי כבר?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, תודה רבה. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

תפסיקו לפלג. אנחנו עם אחד, עם אחד. זה מה שאנחנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, אני לא רוצה לקרוא קריאות כאן. קדימה.

דבי ביטון (יש עתיד):

אתם שכחתם? אתם שכחתם?

יאיר לפיד (יש עתיד):

חברי הקואליציה, חשוב לי שתדעו שאני לא מאיים, חלילה. אני משתף אתכם בדאגה גדולה מול תהליך שכבר קורה. ניצחתם בבחירות, איש אינו טוען אחרת. אתם עכשיו בשלטון. אבל עם הכוח באה האחריות. האנשים האלה האמינו במדינה הזו, האמינו שהם חלק מהחלום הציוני, והיום הם מרגישים שהמדינה שלהם לא רוצה אותם יותר. הם קמים כל בוקר, ועוד משהו שהם האמינו בו כל חייהם בכל ליבם חוטף מקלחת של בוז ולעג מהממשלה ומהקואליציה. השבת שלהם, העבודה שלהם, התרבות שלהם, המאבק שלהם על זכויות נשים, הצבא של הילדים שלהם, מגילת העצמאות שלהם, היהדות שלהם – כל מה שהם חשבו שהוא משמעותי וקדוש, כל מה שהם חשבו שמחבר בינינו, הפך להיות מה שמפריד בינינו. מה שקורה לנגד עינינו, מה שהחקיקה הזו מובילה אליו, זה סדר חדש שמבטל את כל מה שהכרנו. בסדר החדש הזה, אנשים עובדים חשובים פחות מאנשים שלא עובדים; אנשים שמשרתים בצה"ל חשובים פחות מאנשים שתוקפים את חיילי צה"ל; אנשים שלא שומרים על החוק חשובים פחות מאנשים ששומרים על החוק. בסדר החדש הזה, התפקיד שלהם הוא לשלם מיסים ולשלוח את הילדים שלהם לצבא, ושיאשימו אותם כל היום שהם לא מספיק פטריוטים ולא מספיק יהודים. הם לא יודעים מה לעשות עם זה. הם לא יודעים איך לחיות תחת שלטון שאומר להם: אנחנו לא הממשלה שלכם; אנחנו ממשלה רק של אנשים שהצביעו לנו, ואתם תשרתו אותנו ותשתקו. אתם לא אומרים את זה לרדיקלים ולא אומרים את זה לאנרכיסטים; אתם אומרים את זה לישראלים שעובדים קשה, משלמים מיסים, עושים מילואים, אנשים שהדבר היחיד שהם באמת רצו הוא שהמדינה שלהם תעריך את המאמץ שהם עושים. אבל היא לא מעריכה אותם יותר, והיא אפילו לא מקשיבה לכאב שלהם כשהם יוצאים לרחובות. הפתרון של יותר ויותר אנשים הוא להיפרד, להרים ידיים, להגיד: אין מה לעשות, הניסיון לקיים פה חברה ישראלית אחת נכשל, וצריך לחשוב על אלטרנטיבות אחרות. כל האלטרנטיבות האלה - -

טלי גוטליב (הליכוד):

די כבר. די להסית אבל. כמה אפשר להסית? כמה? תפסיקו להסית.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - מזעזעות את אמות הסיפים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

עם אחד אנחנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

עם אחד אנחנו. אני לא יכולה לשמוע עוד מילה אחת של הסתה. עם אחד כולנו, כולנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. תודה.

קריאות:

שר התקשורת שלמה קרעי:

הציבור כבר לא מאמין לך, יושב-ראש האופוזיציה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. רשות הדיבור לראש האופוזיציה ולו בלבד. בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אף אחד לא מאמין לו.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני בנו של ניצול שואה. הרעיון שישראלים ישתמשו בדרכון גרמני או בדרכון פולני כדי לברוח מכאן שובר את ליבי. אסור שזה יקרה. אנשים מדברים בגלוי על זה שנתפצל לישראל וליהודה. אסור שזה יקרה. זה מפחיד, כי ישראל ויהודה זה משהו שנמצא בדנ"א שלנו. כל ילד לומד על זה בבית הספר. אם השלטון מייסר את העם בשוטים ומייסר אותו בעקרבים, בסוף העם קם ואומר: "מה לנו חלק בדוד ולא נחלה בבן ישי, לאהליך ישראל".

שר התקשורת שלמה קרעי:

מה זה אומר, "לאהליך ישראל"?

יאיר לפיד (יש עתיד):

ואני אומר להם: אתם יצאתם מדעתכם. אנחנו לא יכולים לוותר על המדינה שלנו. והם עונים לי: אבל היא ויתרה עלינו.

קריאה:

תשלח אותם לאנשי גוש קטיף.

יאיר לפיד (יש עתיד):

המחיר של החקיקה שאתם מובילים עכשיו הוא לא רק מחיקת הדמוקרטיה; הוא ההתפרקות הכואבת של החיים המשותפים. אנחנו עם אחד, אנחנו משפחה אחת, וזה קורע אותנו. מהיום שהם עמדו על דעתם, אני אומר לילדים שלי: אין לנו מקום אחר בעולם. אין ליהודים מקום אחר בעולם שבו הם ירגישו בבית. עדיין אין לנו מקום אחר בעולם. אבל לא הכנתי אותם לאפשרות שהם לא ירגישו פה בבית.

שר התפוצות עמיחי שיקלי:

אתה קשקשן בלתי נלאה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הכוח בידכם.

שר התפוצות עמיחי שיקלי:

אתה קשקשן בלתי נלאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר שיקלי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הכוח בידכם. אתם יכולים להמשיך את התהליך, אתם יכולים להשלים את החקיקה, אתם רק צריכים להבין את המחיר: המחיר הוא אחדות העם; המחיר הוא שהחברה הישראלית לא תשרוד את זה. אם החקיקה תעבור, יהיו אנשים שיעזבו, יהיו הרבה אנשים שיוציאו את הכסף שלהם ואת העסקים שלהם, והיו הרבה מאוד אנשים שיישארו פה והכול ייראה אותו דבר, אבל הוא לא יהיה.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

אתה לא מדבר - - -

יאיר לפיד (יש עתיד):

הם יגידו לעצמם: אין לנו - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה דיסטל אטבריאן.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה דיסטל אטבריאן, השרה דיסטל אטבריאן.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

אתה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אני קורא אותך בקריאה ראשונה. מאוד לא מקובל.

שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה דיסטל אטבריאן, תודה.

דבי ביטון (יש עתיד):

את צודקת.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני מבין שהקריאה להפסיד בכבוד - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, לא. שרי הממשלה, זה עוד פחות מקובל בדיון חגיגי לקרוא שרים לסדר. זה עוד פחות מקובל.

אופיר כץ (הליכוד):

- - - מסביר כמה אחדות חשובה. נאום שלם רק מפלג.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, יושב-ראש הקואליציה. תודה.

אופיר כץ (הליכוד):

למה אתה עושה את זה? למה אתה עושה את זה? למה אתה נושא פה נאום כזה מפלג?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, רבותיי. חברי הכנסת.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

- - - תתבייש.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, לגלות גם סובלנות למה שאנחנו לא מסכימים איתו.

אופיר כץ (הליכוד):

למה אתה עומד פה ביום חגיגי, ובנאום כזה מפלג את העם? למה אתה עושה את זה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כץ, תודה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

כן, לזה התכוונתי. הם יגידו לעצמם: אין לנו דרך לעצור את הרס הדמוקרטיה, אבל גם אין דרך להכריח אותנו להמשיך להרגיש שאנחנו שותפים ואחים. לא יהיה קירוב לבבות. החיבור הישראלי הנהדר, שפעם עמד מעל כל מחלוקת ומעל על שוני, יימחק; זו תהיה גלות, רק בארץ. זה הדבר שתפקידנו למנוע. אני מחפש שותפים. אני מחפש שותפים שמאמינים שהתפקיד שלנו הוא למנוע את ההתפרקות של הישראליות ואת ההתפרקות של הרעיון המקודש שאנחנו עם אחד. אני מאמין בכל ליבי - - -

אריאל קלנר (הליכוד):

ציבור שמשרת את המדינה, אתה לא מתבייש? אנשים גורשו מהבתים שלהם, אתה לא מתבייש?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קלנר, עד כאן.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני מאמין בכל ליבי שיש בקואליציה אנשים כאלה. אני משוכנע שיש בקואליציה אנשים שחרדים כמוני, שאומרים לעצמם בלילה בבית שאולי הם שותפים לדבר נורא, שלא רוצים שיירשם על שמם בדברי הימים שהם היו חלק מהקריעה לגזרים של החברה הישראלית. האנשים האלה יושבים פה עכשיו, ואני אומר להם: בואו נציל יחד את המדינה שלנו. אני מחפש את הרב שיפתח איתי ביחד את ספר יחזקאל - -

בועז ביסמוט (הליכוד):

זה מה שאתה עושה עכשיו.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - ויקרא בקול: "ולא יהיה עוד לשני גוים ולא יחצו עוד לשתי ממלכות". הלהבות הוצתו בבית הזה, אבל גם מטפי הכיבוי נמצאים בבית הזה. כל עוד יש סיכוי לעצור את החקיקה שמחלקת את העם הזה לשניים. נמשיך להיאבק, אבל אם היא תעבור, היא תחלק את העם הזה לשניים. נקודת האל-חזור של החברה הישראלית נמצאת במרחק של שבועות ספורים מאיתנו. אם תעבירו את החקיקה הזו, לא יהיה איך לתקן את זה. אין מזה חזרה, זה ישבור את גבה וליבה של החברה הישראלית. אם לא נעצור, הטקס הזה יתקיים כנראה גם בשנה הבאה, אבל הוא יהיה ריק מתוכן. במקום חגיגת יום ההולדת של הכנסת זאת תהיה האזכרה שלה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר – לא, בלי מחיאות כפיים – תודה רבה לחבר הכנסת לפיד. לפני שנעבור לסדר-היום, אני רוצה להודות מאוד לכל חברות וחברי הכנסת שלקחו חלק באירועים היום, לכל האורחים הנכבדים שהגיעו לבקר אותנו בכנסת, וכמובן לעובדות ועובדי הכנסת שהתאמצו מאוד על הצלחת – בלי מחיאות כפיים, תודה – על הצלחת יום ההולדת של הכנסת. מזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, נצא כעת להפסקה של עשר דקות, ולאחר מכן נחדש את הישיבה בהתאם לסדר-היום. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

רבותיי חברי הכנסת, אני מתכבד לחדש את ישיבת הכנסת. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות החוק לדיון מוקדם: החל מהצעת חוק פ/2159/25 וכלה בהצעת חוק פ/2314/25 – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מבחני התלות לקבלת גמלת סיעוד לאזרח שמלאו לו 80 שנים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום הורה נוסף), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון בריאות העם (הוספת מכשור רפואי לפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – העדפת בני המקום בשיווק קרקעות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) (תיקון – הגבלת השימוש בחומצות שומן טראנס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – גיל הזכאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – אומנת חירום), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מאיר כהן ויסמין פרידמן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – הגבלת מספר התיקים בטיפול עובד סוציאלי המטפל במשפחות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – סבסוד מחוללי חמצן ניידים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – מסגרת שיקומית מזנות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – קביעת נקודות זיכוי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – הנחה ברכישת קבר זוגי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי מחלה לעובד עצמאי), התשפ"ב–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק תשלום קצבאות לחיילי מילואים ולבני משפחותיהם (תיקון – השוואת תנאי אלמנות חללי המילואים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי לידה לחיילות בשירות קבע), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – קביעת מקומות לרחצה נפרדת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק חובת דיווח שנתי על מצב הטבע והמגוון הביולוגי בישראל, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, סימון דוידסון, אורנה ברביבאי, יואב סגלוביץ', גלעד קריב, אפרת רייטן מרום ומיקי לוי; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הפעלת שירותי מים וביוב על ידי רשות מקומית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פיצויים בלא הוכחת נזק בשל חריגה מזמני המתנה במוקד שירות טלפוני), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – בחירת מקום אשפוז), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת שאירים למי שמנהל משק בית משותף), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – אשפוז בית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – איסור ניתוק חשמל), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – חיילים זכאי חוק השבות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – גביית תשלומים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – רישום בת זוג או בן זוג כהורה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – הקמת תשתית חיבור לרשת אינטרנט אלחוטית במקלטים שביישובי קו העימות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות ולילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון; הצעת חוק הכשרות לאנשי מקצוע בתחום החינוך בנושא מגדר ונטייה מינית, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הקמת ועדת הנחות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק סמכות ואחריות הורית (משמורת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון – ביטול ניכוי מקצבה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז ביסמוט וצביקה פוגל; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת נכד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק סיוע למשפחות ברוכות ילדים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מוות למחבלים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק המשתתף החופשי, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח זכויות עצמאי שעיקר הכנסתו מעסק בהליכי חדלות פירעון), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק החברות (תיקון – פרסום דוחות כספיים של מונופול), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, יאיר לפיד, סימון דוידסון, מירב בן ארי, טטיאנה מזרסקי ונעמה לזימי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, יאיר לפיד, מאיר כהן, אורנה ברביבאי, אלעזר שטרן, מירב בן ארי, מירב כהן, יואב סגלוביץ', קארין אלהרר, עידן רול, בועז טופורובסקי, רם בן ברק, מיקי לוי, מיכל שיר סגמן, יוראי להב הרצנו, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון ונאור שירי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת לקצבה של מי שמעסיק עובד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מבחן הכנסה לצורך קביעת זכאות ניצול שואה לגמלת סיעוד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – ביטול כריכה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק איסור הפליה בשל מין, נטיה מינית או זהות מגדרית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק התניית יום שבתון בהצבעה בבחירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה ושרון ניר; הצעת חוק דמי מחלה עבור מלווה בן משפחה לבדיקה רפואית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת שווי רכב המאפשר זכאות לגמלה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – מימון ניהול ההליך המשפטי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת הילדים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מינוי יועצים משפטיים של משרדים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק עקרונות האסדרה (תיקון – פקיעת אסדרה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק בית המשפט לענייני משפחה (תיקון – פטור מתשלום אגרה למקבלי הבטחת הכנסה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – סבסוד מלא של נסיעות בתחבורה ציבורית לניצולי שואה ולאסירי ציון), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק אימוץ ילדים (תיקון – הוספת סמכות בנושא דתו של המאומץ), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: מגילת העצמאות, מאת חבר הכנסת יאיר לפיד; הצעת חוק הגישור, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – טיפול בזמן סביר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – תשלום שכר והוצאות של אפוטרופוס מאוצר המדינה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר אגרת נסיעה באמבולנס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגבלת תקופת עסקה בעניין הגרלות או הימורים, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק איסור הכחשת השואה (תיקון – איסור הבעת אהדה לשלטון הנאצי או הזדהות עימו ואיסור שימוש בסמלים נאציים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, יבגני סובה, טטיאנה מזרסקי וזאב אלקין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הזכאות למענק לימודים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – מסלול מקוצר חובה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק לשכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – מניעת הזדהות עם ארגון טרור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק החברות (תיקון – הגבלת כהונת דירקטור לשלוש חברות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת תלויים וקצבת אזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – ביטול עקרון הריתוק לקלפי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – עדכון כתובת לצורכי בחירות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – חובת נגישות באוטובוסים בין-עירוניים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק להסדרת מקצוע עוזר רופא, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – התקנת מעלית מטעמים מיוחדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ביטול מופע אור ירוק ברמזור פנייה ימינה בעת הופעת אור ירוק ברמזור להולכי רגל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – אי-החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – בחינת העלות לרשויות מקומיות), מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק חוזה עבודה (הגבלות לעניין סיום העסקה של עובד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק החזר דמי נסיעה במונית לבית החולים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק החברות (תיקון – ייצוג הולם של נשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – הגבלת עיקול מיטלטליו של קשיש), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק צירוף משפחות נפגעי טרור כצד להליך המשפטי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוריאל בוסו, יוסף טייב ואברהם בצלאל; הצעת חוק להענקת זכויות במקרקעין ביישוב מיעוטים למי שנבצר ממנו להשלים את שירותו הצבאי ולאלמנות צה"ל (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – משך תחולת החוק על מי שחדל מהיות חייל ועבר עבירת מין), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אורנה ברביבאי, מיקי לוי ויאיר לפיד; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת סיעוד למבוטח הנמצא במוסד סיעודי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – מרכזי טיפול ייעודיים לנפגעות ונפגעי עבירות מין בגירים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכאות לאימהות יחידניות המקבלות מזונות ילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הקמת בית חולים בעיר סח'נין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – קביעת תעריף מקסימלי לשכר טרחת עורך דין), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק החברות (תיקון – איסור חברות בדירקטוריון של בנק ושל חברה ציבורית נוספת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לקידום דיור בר השגה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין (תיקון – מתן טיפול שיקום מונע ללא הרשעה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק למניעת פגיעה במדינת ישראל באמצעות חרם (תיקון – פיצוי בעלי עסקים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, רם בן ברק, ניסים ואטורי, גדי איזנקוט, דבי ביטון ומשה טור פז; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג הולם לנשים בכנסים במימון ציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הדיינים (תיקון – כשירות מנהל בתי הדין הרבניים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות מין במשפחה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דבי ביטון, שלום דנינו, מיכל שיר סגמן, עאידה תומא סלימאן, מיכאל מרדכי ביטון, גדי איזנקוט, אלון שוסטר, פנינה תמנו, מנסור עבאס, לימור סון הר מלך, יבגני סובה ונעמה לזימי; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום וקנס על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', מאיר כהן, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, יוראי להב הרצנו, אלעזר שטרן, מירב כהן, אפרת רייטן מרום וגדי איזנקוט; הצעת חוק הדיור הציבורי (פתרונות דיור עבור ממתינים לדיור ציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – הגבלת שיתוף פעולה בין מוסד אקדמי לבין ארגון הפועל נגד מדינת ישראל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לפעוטות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור תמיכה בטרור), תשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות ולשפה המרוקאית-יהודית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הרשויות המקומיות (זכויות וחובות של חברי מועצה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מפעל הזנה במוסדות חינוך על-יסודיים לנוער בסיכון ולנוער נושר, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (מועצות דתיות – בחירות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק המים (תיקון – הוספת נציג ציבור לעניין איכות הסביבה למועצת רשות המים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק איסור שימוש ברכב במימון ציבורי לחבר כנסת, שר וסגן שר ביום המנוחה השבועי ובחג, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי וגלעד קריב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת סכום קצבאות הילדים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לצעירים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי שאינו תלוי בנזק ושינוי נטל ההוכחה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חובת גילוי מסמכי תאגיד עירוני), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות פגיעה בעבירת מין או אלימות חמורה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת דבי ביטון; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת הסכום להשתכרות בנוסף לקצבה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק היערכות אזרחית למצבי חירום, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – שכר שווה לאנשים המתמודדים עם מוגבלות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק תומכות חינוך במוסדות חינוך, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – הצהרת מחלה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, אפרת רייטן מרום וגלעד קריב; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – צירוף פירוט שעות חודשי לתלוש השכר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (תיקון – טיפול נפשי לילדים נפגעי אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעובד שפוטר לאחר שהגיע לגיל פרישה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הצמדת הגמלה בגיל פרישה לשכר הממוצע במשק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק סיוע לקטינים נפגעי עבירות מין או אלימות (תיקון – טיפול נפשי לילדים נפגעי אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת רון כץ, יאיר לפיד, נאור שירי, מאיר כהן ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הזכאות למענק פטירה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הקמת קרן למימון תרופות לאזרחים ותיקים מעוטי יכולת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – שינוי שם משפחה של קורבנות עבירת רצח שבוצעה על ידי בני משפחתם), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, יאיר לפיד, מירב כהן, מירב בן ארי, מיקי לוי, משה טור פז, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', נאור שירי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, טטיאנה מזרסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, ולדימיר בליאק, יוראי להב הרצנו ובועז טופורובסקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הכרה בפגיעה מינית בעבודה כפגיעה בעבודה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מירב כהן ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – תוספת שלא תובא בחשבון בשכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק חישוב דרגת הזכאות של מורה להשתתפות המדינה בדמי ההחזקה לילד במעונות יום ובמשפחתונים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז ילד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק מיקוד גמלאות לאזרחים ותיקים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הרשויות המקומיות (גמול השתתפות בישיבות והחזר הוצאות לחברי מועצה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – משלוח הודעה בדבר זכאות המבוטח), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק עוסק זעיר, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מבחן ההכנסה לצורך קבלת גמלת סיעוד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק העונשין (תיקון – חיוב אוצר המדינה בהוצאות הגנה ובפיצוי על מאסר או מעצר בשל זיכוי או אישום שבוטל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק שירות הציבור (מתנות) (תיקון – תרומה למימון הליך משפטי או טיפול רפואי וחובת דיווח), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עמית הלוי; הצעת חוק יום ציון לאומי לתרומתה ולפועלה של העדה הדרוזית (תיקון – עיגון מעמדה של העדה הדרוזית כשוות זכויות במדינת ישראל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – תוספת לגמלה בעד הילד השלישי ואילך), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת אזרח ותיק לשכר הממוצע במשק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר מינימום), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת תקופת הזכאות לדמי אבטלה לשכיר שהפך לעצמאי ועסקו נסגר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישובים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור הנפת דגל של מדינת אויב או של ארגון טרור או של הרשות הפלסטינית במרחב הציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו רביבו, שלום דנינו, דוד אמסלם, יולי יואל אדלשטיין, דוד ביטן, חנוך דב מלביצקי, אוריאל בוסו ולימור סון הר מלך; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישובים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק איסור הלבנת הון (תיקון – מתן סמכות פיקוח לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור על נותני שירותים פיננסיים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', מאיר כהן, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, יוראי להב הרצנו, אלעזר שטרן, מירב כהן, אפרת רייטן מרום וגדי איזנקוט; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – הוראות שונות לעניין תאגידים אזוריים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דוד ביטן, אופיר כץ, אריאל קלנר, עמית הלוי, אלי דלל, אברהם בצלאל, יצחק קרויזר, דן אילוז, טלי גוטליב, בועז ביסמוט, משה סעדה, לימור סון הר מלך, רון כץ, מאיר כהן, מיכאל מרדכי ביטון, מירב בן ארי, סימון דוידסון, נאור שירי, משה טור פז, עידן רול, ולדימיר בליאק, יוראי להב הרצנו, רם בן ברק, אלעזר שטרן, מטי צרפתי הרכבי, מנסור עבאס, אליהו ברוכי, יונתן מישרקי, אוריאל בוסו, אורנה ברביבאי, אימאן ח'טיב יאסין, חוה אתי עטייה, יצחק פינדרוס, אחמד טיבי ויוסף עטאונה; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – ביקורת שיפוטית לעניין כשירות במינוי), מאת חברי הכנסת אופיר כץ, ינון אזולאי, יצחק פינדרוס, יצחק קרויזר, משה ארבל, אוריאל בוסו, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, יעקב אשר, ישראל אייכלר, משה גפני, אליהו ברוכי, אלמוג כהן, צביקה פוגל, לימור סון הר מלך, אליהו רביבו, ניסים ואטורי, שלום דנינו, טלי גוטליב, חנוך דב מלביצקי, בועז ביסמוט, משה סעדה, אלי דלל, דן אילוז, אריאל קלנר, חוה אתי עטייה, דוד אמסלם, עמית הלוי, משה רוט, יולי יואל אדלשטיין, דוד ביטן, דני דנון, משה סולומון, אוהד טל, ארז מלול וסימון מושיאשוילי. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מספר 48), התשפ"ג–2023; הצעת חוק שירות ביטחון (הצבת יוצאי צבא במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר) (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–2023; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון מספר 8), התשפ"ג–2023. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה למזכיר הכנסת.

היו"ר אוריאל בוסו:

רבותיי חברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום: ההצעות להביע אי-אמון בממשלה של סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי. ראשון הדוברים – אני מזמין את חבר הכנסת רון כץ לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד, בבקשה. עשר דקות לרשותך אדוני, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, אדוני שר המשפטים, דמוקרטיות לא - - -

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

- - - דמוקרטיות - - - חג דמוקרטיה שמח.

רון כץ (יש עתיד):

אלמוג, איפה אתה? תראה מה קורה במדינה ולא שומעים אותך. היום עוד פעם עשו לכם את אותו קטע. עוד פעם לא פינו בית שהבטחתם לפנות. אבל עזוב, לא משנה, אחרי זה אנחנו נדבר על זה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

רון כץ (יש עתיד):

ברשותך, אדוני, אתחיל שוב. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, דמוקרטיות לא נופלות ביום, כלכלות לא מתרסקות ביום. אני רוצה לספר לכם סיפור קצר על מדינה רחוקה, עם ראש ממשלה שנבחר. אחת המדינות הראשונות באירופה שהנהיגה דמוקרטיה פרלמנטרית מערבית. בחסות אותה דמוקרטיה קם ראש הממשלה והחליט על מספר חוקים: החוק הראשון, הצעת החוק שלפיה מפלגתו תחזיק בשני שליש ממושבי הפרלמנט גם אם זכתה רק ב-25% מקולות הבוחרים. החוק השני היה חוק הדת, חוק שעיקרו ביטול ההכרה במרבית הקהילות הדתיות הקיימות במדינה. החוק השלישי – חוק התקשורת, במסגרתו כל ערוצי השידור נדרשו לספק סיקור תקשורתי אוהד, מאוזן, ומי שלא פעלו לפי ההגדרה הזו נענשו בקנסות כבדים. המטרה, כמובן, להשתיק ולמנוע ביקורת על השלטון. כלי תקשורת רבים הועברו לידיהם של מקורבים לראש הממשלה והמגבלות שהוטלו על גופי התקשורת שאינם מזוהים איתו היו קשות. החוק הנוסף הוא בעצם החוקה החדשה שחוקקה במסגרת סל החוקים שאושרו על ידי אותה ממשלה בתהליך בזק בפרלמנט, וזאת למרות הפגנות ענק במדינה. כחלק מהרפורמה החוקתית נוצרה מערכת משפט חלופית שכפופה לחלוטין למרותו של שר המשפטים. במסגרת אותה מערכת, שר המשפטים הוא האחראי הבלעדי גם על מינוי שופטים במערכת. בכך השלים את המעבר ממדינה דמוקרטית, מתקדמת, ליברלית, למשטר אוטוריטרי שבו האופוזיציה אומנם קיימת, אבל לא באמת יכולה לאתגר את השלטון וכמובן לא יכולה להוביל שינויים. כיום, באותה המדינה אין כמעט מתנגדים. בשדה הפוליטי נשארה מפלגת השלטון, מפלגתו של ראש הממשלה. השינויים מרחיקי הלכת במוסדות השלטון, התמלאו באנשיו ועושי דברו, יצרו שחיתות ציבורית ענפה, בין היתר בבתי המשפט, במשרד המבקר, במשרד המפקח על העבירות הפליליות. באותה מדינה גם אין נשים, אין נשים חברות בממשלה, וראש הממשלה אף אמר והוסיף כי הן אינן מסוגלות לעמוד בלחץ. אתם ודאי שואלים את עצמכם כיצד זה השפיע על אותה מדינה – ראש הממשלה דרש מנגיד הבנק להתפטר. משלא הסכים לכך, קיצץ בשכרו בשיעור של 80%; דירוג האשראי של המדינה במדד SNP ירד ל-BBB מינוס; המטבע המקומי נחתך לכדי מחצית; הייצור כמעט שלא קיים; החדשנות גוועת והכלכלה פשוט לא מתקדמת; בדצמבר האחרון האינפלציה השנתית הייתה 24.5% – שיא של 27 שנים, הגבוהה ביותר באיחוד האירופי. כולכם ודאי יודעים על איזו מדינה אני מדבר. המדינה הזו היא המדינה שאבי נולד בה, הונגריה. ואם לא נעצור את הרפורמה המשפטית הזאת, גם בישראל אנחנו נהיה במצב דומה. אנחנו מזהים תהליכים דומים ומקבילים, ואנחנו גם רואים את אותן אזהרות. בעקבות המהפכה המשפטית גופי ההשקעות הגדולים בעולם, ובראשם ג'יי פי מורגן, מזהירים כי קיים חשש שהרפורמה המשפטית תשפיע על הכלכלה והדירוג הישראלי; נגיד בנק ישראל מזהיר; נגידי בנק ישראל לשעבר יעקב פרנקל וקרנית פלוג מזהירים אף הם; כלכלנים נוספים שחתמו על אותם מכתבים מתריעים מפני הרס הכלכלה הישראלית; בין היתר גם אישים וגופים נוספים, כמו נשיאי העליון ושופטים לשעבר, מנכ"לי הבנקים הגדולים, יועצים משפטיים לממשלה לדורותיהם, פרקליטי המדינה לשעבר, דיקני הפקולטות, פרופסורים רבים, מומחים מקצה לקצה. יש מי שיאמרו עכשיו ששוב אנחנו מנסים להפחיד, אך לצערי הגעתי היום עם עובדות שמוכיחות כי התהליכים הללו יובילו אותנו בדיוק לאותו מקום שהם הובילו מדינות דומות. שינוי שיטת המשטר תפגע במשלמי המיסים, במשרתי המילואים, בכוחות הביטחון, בהייטק, בכלכלה, בהסברה הישראלית, בנשים, בחלשים, ובכלל בכל אזרחי מדינת ישראל. כולנו נרגיש על בשרנו את השפעת המהפכה הדורסנית הזאת. אני קורא לכם מעל בימה זו, ביום החגיגי הזה: אנא, תעצרו לפני שיהיה מאוחר מדי. טובת ישראל ואזרחי ישראל, כלכלת ישראל ואופייה של המדינה עומדים על הפרק. אנחנו עם אחד. תמיד ידענו שבסופו של דבר אין יקר ממדינת ישראל. לצערי, אם תקודם הרפורמה כבר לא נהיה עם אחד, המדינה תחולק לשבטים. אחדותנו, שהיא מקור כוחנו, תהיה הדבר הראשון להיפגע. אנחנו כבר מזהים תהליכים של תושבים טובים במדינת ישראל, חיילים וקצינים, אנשים שתורמים למדינה, משלמים מיסים, שפועלים לקבל דרכון זר, שמכינים תוכנית מגירה ליום שאחרי, שכבר מדברים בגלוי על מה יקרה אם, ואיך עושים את זה, ובאיזה גנים יהיה אפשר לרשום את הילדים ואיזה בתי ספר, ומה העבודה הכי נכונה לרילוקיישן הקרוב. אנשים שמעולם לא חשבו לדבר כך, אנשים שנלחמו עבור המדינה הזאת, אנשים שהקריבו את היקר להם מכול עבור המדינה הזאת, מבינים שאנחנו במלחמה עכשיו, שזה להיות או לחדול. אם הרפורמה הזאת תקודם ואם החקיקה תאושר, אנחנו כבר לא נהיה באותה מדינה, אנחנו כבר לא נהיה במדינה שומרת חוק, אנחנו כבר לא נהיה במדינה שוויונית; אנחנו נהיה במדינה שנבחרי הציבור מעל כולם, שהממשלה מחליטה הכול, כולל מי יהיו השופטים, איך תיראה כל מערכת במדינת ישראל, והתושבים יצטרכו פשוט לקבל את זה, ולא תהיה להם ברירה, והברירה היחידה שתהיה להם היא פשוט לעבור למקום אחר. ואני פה דווקא ביום הזה, ביום חגה של הכנסת, לומר שאני חושב שיש עדיין עם מי לדבר. שר המשפטים שיושב מולי, ואני מקווה שקשוב לדברים, ואני מקווה שקשוב לעם, שומע את הקולות של מאות האלפים שיוצאים שבוע אחר שבוע ואומרים: אחים אנחנו. לא לשם אנחנו רוצים ללכת. מדינת ישראל לא תעמוד בקרע הזה. מיום כינון הממשלה הדבר היחיד שעסקו בו זה חוקים פרסונליים ורפורמה משפטית שמשרתת בן אדם אחד. בן אדם אחד שבגללו אנחנו צריכים לשנות את כל מערכת המשטר שלנו, את כל מערכת המשפט שלנו, בשביל שהוא יוכל להימלט מאימת הדין. ולצערי, כשאתה כל כך חלש, גם השותפים שלך יודעים את זה ומנצלים את זה, ואנחנו רואים שבמשך חמישה חודשים אף אחד לא עבד פה בשביל אף אזרח. הביטחון האישי הולך ומידרדר; אנחנו עוקבים בדאגה אחרי הפשע המשתולל. חבל שהשר לביטחון הפנים, או הביטחון הלאומי, או בשמו החדש, לא נמצא פה. לצערי הוא כבר לא נמצא בשום מקום, כי מאז שהם נכנסו לממשלה, אנחנו פשוט לא שומעים אותו יותר, ולצערי, באמת לצערי, חבל שאף אחד לא מנהל את האירוע הזה. תודה רבה, אדוני.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לך, אדוני. ישיב על ההצעה להביע אי-אמון של סיעת יש עתיד השר המקשר בין הממשלה לכנסת ושר החינוך, חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, רק תסביר לי למה התכוונת כשאמרת שכבר חמישה חודשים אנחנו במצב קשה. אמרת את זה. זה מהבחירות. הייתה פה ממשלת מעבר שאני חושב שבאמת לא תפקדה, אני מסכים איתך.

רון כץ (יש עתיד):

כמה חודשים אתם לא מתפקדים. כמה חודשים אתם לא מתפקדים.

שר החינוך יואב קיש:

אני מסכים איתך. בעניין הזה אני מצטרף לדבריך שממשלת המעבר הייתה כישלון מוחלט, וברוך השם יש ממשלה שכבר חודש עובדת. בעניין הזה באמת שאין לי הרבה להשיב.

רון כץ (יש עתיד):

תראה מה עשיתם בחודש, גמרתם את המדינה.

שר החינוך יואב קיש:

אני רק מחזק את האמירה שלך שברוך השם יש ממשלה חזקה, מתפקדת, אומנם רק חודש, אבל בעזרת השם להרבה שנים קרובות, שהיא תדאג לטפל בכל המשברים. זה דבר אחד. ודבר נוסף, אני לא יכול שלא לומר, כי השתמשת בכל מיני מוטיבים שהיו גם בנאום של יושב-ראש האופוזיציה יאיר לפיד - -

רון כץ (יש עתיד):

בלי לתאם. זה כנראה בא מהלב.

שר החינוך יואב קיש:

- - ומה שנשמע פה בקריאות ביניים, וחבל לי על זה, אני אומר לך את זה בכאב. יש הרגשה לא שאתם מתארים מצב – יש הרגשה שאילו היה שיח אמיתי ואילו הייתם באמת מחפשים לבוא לדבר – אתם מחפשים לפגוע. לא סתם אמרה השרה BDS 2 - - -

רון כץ (יש עתיד):

יואב, עכשיו ברצינות.

שר החינוך יואב קיש:

אני אומר לך, ההרגשה היא שאתם מחפשים אקטיבית לפגוע, ואני מאוד מצר על כך.

רון כץ (יש עתיד):

אתה רוצה גם לשמוע? אתה רוצה גם לשמוע? בוא לוועדת החוקה ל-20 שניות, הלוואי שהיינו יכולים לדבר שם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. תודה רבה לשר המקשר, השר יואב קיש. חבר הכנסת רון כץ, אמרת את דברך בצורה מאוד מאוד ברורה. וכעת נעבור – אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני. בבקשה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

כבוד היושב בראש, השר, חברי כנסת, היום אנחנו חוגגים את כינונה של הכנסת בט"ו בשבט. זה יום חגיגי, יום חג לדמוקרטיה, זה מראה מאוד יפה לראות את מסדרונות הכנסת מלאים בילדים, במשפחות, בפירות ארץ ישראל, בשמן הזית של ארץ ישראל. אבל עננה גדולה מרחפת מעל הכנסת, ועננה גדולה מרחפת עכשיו על המציאות הישראלית. אנחנו במצב שבו ממשלה מתחילה את צעדיה באופן דורסני, חסר סובלנות, תוך ביטול מעמדה הראוי של אופוזיציה, פגיעה במסורות פרלמנטריות ובמוסד הכנסת וערעור האיזונים והבלמים, יצירת חקיקת בזק מהירה בדברים היסודיים והחשובים ביותר לאזרח הישראלי. הופכים את בית המחוקקים לבית החותמים או לבית המצהירים. כבר בשנת 2016, בכנסת העשרים, שהיום נראית לנו נורמלית, כמעט מופת בריטי של פרלמנט, אמר חבר הכנסת יולי אדלשטיין, יושב-ראש הכנסת דאז מהליכוד, את הדברים הבאים: "יש בי חשש כבד כי המשך הפיחות הזוחל במעמד הכנסת – הרשות המחוקקת והמכוננת ואבן יסוד של הממשל הישראלי – עלול, חלילה, יום אחד למוטט את הדמוקרטיה הישראלית על כולנו, יושביה ואזרחיה". יולי אדלשטיין אמר דברים קשים, נוקבים, נכוחים, והוא לא אחד שמגיע מהשמאל או שמפגין איתנו ברחובות כל מוצאי שבת. דווקא אלה בבית הזה מהקואליציה שמתלוננים על אי-הכרעת הרוב הם אלה שהופכים את עצמם, נבחרי הציבור, למיותרים, לחותמת גומי. זה בית החותמים ולא בית המחוקקים. כך למשל חברי הכנסת מהקואליציה הפכו לחותמת גומי של ראשי הקואליציה וחויבו לחתום על נוסחים של חוקים אישיים מבלי שיש להם נוסח סופי, מבלי שהם בדקו את מה שהם חותמים, בלי עצמאות באופן מוחלט, מראש, בלנקו. אחד היסס לחתום – וחטף. אם לא די בכך, ובניגוד לכל המסורת בכנסת מזה עשרות שנים, מתנהל בימים אלה הליך חקיקה מטעם הוועדה ולא כהצעת חוק פרטית, תוך רמיסה מתמדת, סתימת פיות, זילות משוועת בייעוץ המשפטי ועבודתו המקצועית עד לכדי התקפות ואיומים על הסיוע המשפטי של הכנסת, ולו בכדי לזרז תהליכים. לא היה כדבר הזה, השיח עם היועצים המשפטיים בכנסת. ראוי להזכיר לממשלה השלושים-ושבע כי בכנסת קיימים נוהג ומסורת פרלמנטרית שלפיהם ראוי לנהוג בייעוץ המשפטי של הכנסת אחר כבוד, גם כאשר מתגלעות מחלוקות. גם מניסיוני האישי כשר בשלושה משרדי ממשלה וכמי שעמד ועומד בראשות ועדות בכנסת, הגדולות והמורכבות, כולל ועדת כלכלה, אעיד כי הייעוץ המשפטי היה נכס עבורי. אנשים מצטיינים ומבריקים שמצאו עבורי פתרונות, רעיונות יצירתיים לקדם חקיקה ולהסיר חסמים. במקומות שלא הסכמנו, הייעוץ המשפטי הגן עלינו מטעויות, מטעויות של חוק, מטעויות פליליות, הגן על הדמוקרטיה, הגן על העובדה שאחר כך מישהו יעתור בבג"ץ נגד החקיקה שעשינו והחוק לא יעבור. לכן הקשבנו לייעוץ המשפטי, כדי שאם יום אחד יעשו בג"ץ על התהליך, נגיד שהיועץ המשפטי היה איתנו וזה עוזר לנו בבג"ץ.

משה סעדה (הליכוד):

מיכאל, אתה נגד הרפורמה?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

מה?

משה סעדה (הליכוד):

- - - אתה בעד.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני בעד הסכמות.

משה סעדה (הליכוד):

גם אנחנו.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אז תעצרו רגע, תנשמו.

משה סעדה (הליכוד):

במקום לדבר מהפודיום, בוא נדבר.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

תכף, אני אקרא את זה, ויהיה לי זמן להגיד לכם משהו אישי גם. אני אומר לכם ש-80% ממה שרציתי קיבלתי, ו-20% לא קיבלתי. אבל אני מוקיר את הייעוץ המשפטי. עכשיו יש בעיה, יש אנשים שאומרים: טוב, יש יועץ משפטי שתקוע לנו במשרד ממשלתי והוא תוקע את העבודה. בסדר, אתם רוצים לדבר על תהליך של החלפה של יועץ משפטי במשרד ממשלתי? בבקשה – נקבע הליך ונעשה את זה בתיאום עם היועץ המשפטי. ושר שלא מרוצה מהיועץ המשפטי שלו במשרד, יהיה תהליך להביא לו יועץ משפטי מוסכם. אבל לא מינוי פוליטי. אחד שפוחד - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל מיארה היא מינוי פוליטי. מיארה היא מינוי פוליטי. מיארה היועצת המשפטית היא מינוי פוליטי, אתה יודע את זה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

מיארה מונתה על ידי ממשלת ישראל.

טלי גוטליב (הליכוד):

נו, היא מינוי פוליטי, מה? היא מינוי פוליטי קלאסי.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אחרי שעמדה בכל המבחנים והניסיון הראוי לתפקידה.

משה סעדה (הליכוד):

איזה ניסיון? מעולם לא היה לה ניסיון.

טלי גוטליב (הליכוד):

גרוניס אמר שהיא לא מתאימה. נשיא בית המשפט העליון אמר שהיא לא מתאימה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

מתת-אלוף לרמטכ"ל.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אתה יודע - - -

היו"ר אוריאל בוסו:

אין בעיה, אבל זה על חשבון הזמן של הדברים שלך אם אתה מנהל איתם שיח.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

מה? אז אני אשתוק, תשתיק אותם, בבקשה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, הוא לא מעוניין לנהל דו-שיח כי על חשבון הזמן שלו, אז לאפשר לו לסיים. אחרת - - -

משה סעדה (הליכוד):

אבל אנחנו כל הזמן מנהלים איתו דו-שיח.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אין בעיה, בזמן ספייר, בתוספת זמן, בזמן פציעות.

היו"ר אוריאל בוסו:

בבקשה. לאחר מכן.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

בממשלה הזו מתעלמים מהפצרותיו של הנשיא להגיע להסכמות, להידברות, ועונים לו שלא תהיה דחייה למען הידברות, גם לא כזו שהוא יוביל. אפילו לא מנסים ליצור מראית עין של הליך סדור, תקין. ואם את חברי הכנסת מהקואליציה הפכו לבית החותמים, את האופוזיציה הפכו לבית המצהירים. את הצעות החוק הפרטיות הפכו כאן להצהרות חוק. אפשר לראות זאת בקלות במספרים הבאים: על פי מאגר החקיקה הלאומי, עד הכנסת העשרים, הממוצע החודשי של הצעות חוק פרטיות שעברו היה חמש הצעות לחודש, ובכנסת העשרים-ושלוש והעשרים-וארבע, הממוצע נחתך ביותר מחצי – הצעת חוק אחת או שתיים בממוצע לחודש. ואם לא די בכך, הממוצע החודשי של כמות הצעות החוק הפרטיות שהוגשו עד הכנסת העשרים קפץ ביותר מפי שניים. גם בכנסות שבאו אחריה. כך, בכנסת העשרים הוגשו 122 הצעות פרטיות בחודש; בכנסת העשרים-ושלוש – 289 הצעות פרטיות בחודש ו-269 בכנסת העשרים-וארבע. אבל מה עובר כהצעת חוק פרטית? אולי אחת או שתיים. בעצם זו כנסת בבעלות הממשלה, זו לא כנסת שנותנת לחברי הכנסת, גם מהקואליציה, להביא חוק שהם מאמינים בו. זו כנסת שעובדת אצל הממשלה. כל מה שנשאר לכם זה שהיועצים המשפטיים והשופטים יעבדו אצלכם. אבל אז לא תהיה הפרדת רשויות. בפועל הצעות חוק פרטיות הפכו להצהרות חוק, והכנסת הפכה לבית המצהירים ולא לבית המחוקקים. אל תטעו, ישנם חוקים רציניים שיכולים לשפר את חייהם של אזרחי ישראל, אבל כרגע אין להם מקום בכנסת, כי אנחנו שבויים ברפורמה אחת שקורעת את העם. מפצלים משרדי ממשלה, מחלקים את הביטחון, מפרקים את החינוך, עושים רפורמה במשפט שאפילו רוב העם לא בעד. 60%, 70% מהליכוד רוצים טיפול ביוקר המחיה, רק 8% מוכנים לעסוק ברפורמה, ועוד 8% מהליכוד רוצים שתתעסקו באיחוי הקרע – סקר של ישראל היום וסרוגים.

משה סעדה (הליכוד):

רוצים גם - - -

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

מעל 70% רוצים יוקר המחיה, ובמה אתם מתעסקים? והבטחתם להם להוריד את המע"מ ל-12%, והבטחתם להקפיא משכנתה, והבטחתם להם חינוך חינם, ומה אתם נותנים להם?

טלי גוטליב (הליכוד):

לא הבטחנו 12%, למה סתם להגיד?

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

מי הבטיח?

טלי גוטליב (הליכוד):

אף אחד לא הבטיח להוריד את המע"מ ל-12%.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

יש לי את זה כתוב, הבטחה - - -

היו"ר אוריאל בוסו:

לאפשר לחבר הכנסת ביטון לסיים, נשאר לו עוד דקה.

טלי גוטליב (הליכוד):

די נו, אבל ביטון, אנחנו מכבדים אותך, באמת, אין אמירה כזאת.

משה סעדה (הליכוד):

הדבר היחידי שהבטחנו זה לעשות חינוך חינם לגילי אפס עד שלוש.

טלי גוטליב (הליכוד):

אפס עד שלוש.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

גוטליב, לא נכון. היינו במסיבת העיתונאים הכלכלית של בנימין נתניהו - -

משה סעדה (הליכוד):

לא, לא היה. לא היה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

- - לפני הבחירות, יש את זה כתוב. אתה לא יודע, אתה לא בעניינים.

משה סעדה (הליכוד):

אני מכיר.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת ביטון.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אז אני אראה לך - - -

היו"ר אוריאל בוסו:

הממשלה הזאת מכהנת פחות מ-30 יום.

משה סעדה (הליכוד):

לא, אני נכנס לגוגל – לא היה, אין.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

תיכנס ותראה. ואם טעית, תעלה לפה ותתנצל. סעדה, אם טעית תעלה להתנצל כאן. בתוכנית הכלכלית של ראש הממשלה לפני הבחירות, להילחם ביוקר המחיה – הורדת מע"מ ל-12%.

משה סעדה (הליכוד):

- - - אני אעלה ואתנצל, לא היה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

והוא אמר בסרטון: אני אקפיא את המשכנתאות. ותבדוק את עצמך.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא נכון.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא זכור לי כזה דבר.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

- - - אין אפס עד שלוש, כי זה לא אפס.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

האם זאת הכנסת שאנחנו רוצים? אני רוצה לסיים בדברים שנאמרו במעמד חנוכת משכן זה בגבעת רם על ידי נשיא המדינה מר שניאור זלמן שזר: "על שער הבית הנישא הזה ייחרתו באותיות נצח עקרונות היסוד של הדמוקרטיה האנושית החקוקים לנו בגנזי אוצרותינו מראשית ימי היותנו לעם, והם: חוקה אחת לגר ולאזרח; אחרי רבים להטות; להציל עשוק מיד עושקו; ודל לא תהדר בריבו; וחי אחיך עמך; צדק צדק תרדוף; ומלאה הארץ דעה". ואני רוצה לנצל משפט אחרון כששר המשפטים נמצא פה, השר לוין, שאני מעריך אותו ויש לנו תקשורת רבת שנים. השר, אני פונה אליך ואומר: תשקול. תשקול לעשות את הדברים בהסכמה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

שר המשפטים יריב לוין:

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

גם אנחנו מבינים שנדרשת מערכת שינויים - - -

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת ביטון, אני בעד, לא רק – שקלתי והסכמתי לעשות את הדבר - - -

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אז תתחילו דיאלוג בהסכמות.

שר המשפטים יריב לוין:

תגיד דבר אחד שאתה מסכים לו.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אנחנו באנו ואמרנו שאפשר לעשות חוק-יסוד: חקיקה, שמסדיר, אמרנו שאפשר לעשות - - -

שר המשפטים יריב לוין:

למה אתה מסכים?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

תן לי להשיב לך.

שר המשפטים יריב לוין:

למה אתה מסכים?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

תן לי להשיב. אמרנו שאפשר לעשות פסקת התגברות ברוב משמעותי.

שר המשפטים יריב לוין:

איזה רוב, של 80, של 81?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אז נשב ונדבר, השר - -

היו"ר אוריאל בוסו:

טוב, תודה רבה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

- - אבל אל תקרע את העם. זה מונח על כתפיך, הדבר הזה.

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת ביטון - - -

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

יש לך הזדמנות להעביר רפורמה מוסכמת - -

שר המשפטים יריב לוין:

איזה מוסכמת?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

- - ולא לפלג את העם, והעם במצב קשה. עכשיו, אם אתה טעית, סעדה, אתה תעלה לפה ותתנצל בפניי.

היו"ר אוריאל בוסו:

הוא יעלה בזמנו.

משה סעדה (הליכוד):

בדקתי, זה לא נכון, מיכאל.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון.

משה סעדה (הליכוד):

יש אפס עד שלוש חינם, אין דבר כזה.

היו"ר אוריאל בוסו:

גם על ההצעה הזו ישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת ושר החינוך חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל מיכאל, אתה לא אומר סתם.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבר הכנסת ביטון וחבר הכנסת סעדה, אתם יכולים – אני יכול לתת לך לענות לו, אבל יש לי כמה דברים לומר לך.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אנחנו עוד יודעים לדבר בינינו.

שר החינוך יואב קיש:

ראשית, לא אומרים אפס עד שלוש, בסדר? לידה עד שלוש. אני מציע שנתחיל להשתמש במושג הזה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אנחנו - - - שיהיה אפס כסף מלידה עד שלוש, אבל איפה האפס כסף?

שר החינוך יואב קיש:

דבר שני, חבר הכנסת ביטון, אני חייב לך תשובה על הנושאים הכלכליים כי העלית אותם. לפני כן אני חייב לומר לך דבר אחד לגבי הרפורמה המשפטית. תפסיקו לומר שהעם לא החליט והעם לא רצה. העם הלך לבחירות והעם רצה בצורה מאוד ברורה. אתם, בתור מיעוט, מנסים למנוע מהרוב ולכפות על הרוב, מנסים לכפות על הרוב את העמדות שלכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו לא כזה מיעוט, איזה מיעוט?

שר החינוך יואב קיש:

מצטער מאוד, יש בחירות, היו בחירות, יש תוצאה ואנחנו עושים את מה - -

קריאות:

שר החינוך יואב קיש:

- - שהבטחנו לציבור. זה שיהיה לכם - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם עוד מדברים על הידברות, לא מבינה.

שר החינוך יואב קיש:

כנראה זה קשה. עכשיו, דרך אגב, תגידו דבר אחד שאתם יכולים ברפורמה לחיות איתו. הרי יש לכם בעיה - - -

דבי ביטון (יש עתיד):

אבל אתם לא מוכנים - - -

שר החינוך יואב קיש:

כשאתם מנצחים בחירות אז אתם ממנים שופטים יחד עם השופטים, וכשאתם מפסידים בחירות אז השופטים ממנים איתכם שופטים.

דבי ביטון (יש עתיד):

אבל אנחנו מוכנים לשבת.

שר החינוך יואב קיש:

בקיצור, אנחנו את המצב הזה רוצים לשנות ואני מבין שזה קשה לכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה מתנגד להידברות?

היו"ר אוריאל בוסו:

אולי הם מוכנים שהוועדה למינוי שופטים תהיה כמו הוועדה למינוי דיינים.

גלעד קריב (העבודה):

מה שלב ב', ג' וד' של התוכנית?

שר החינוך יואב קיש:

כן, עכשיו אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת ביטון, לגבי הדברים שלך, כי באמת נושא יוקר המחיה הוא נושא סופר-מרכזי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה מרכזי, כל היום אתם מתעסקים בו.

שר החינוך יואב קיש:

דרך אגב, הממשלה מטפלת בו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין חוק אחד שהבאתם השבוע, חוק אחד לא הבאתם - - -

שר החינוך יואב קיש:

את רוצה להקשיב במקום – חברת הכנסת מירב בן ארי, אני יכול להגיד לך שממשלה יודעת לטפל גם בלי חוקים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, כן, גם בלי חוקים?

שר החינוך יואב קיש:

את יודעת את זה, כן, גם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

חודשיים אתם מחוקקים את עצמכם לדעת. נורבגי - - -

שר החינוך יואב קיש:

חודשיים עוד לא עברו, אני יודע שזה מרגיש לך כמו חודשיים אבל זה בסך הכול חודש ושבוע. זה בסדר, זה כמו חמשת החודשים של רון כץ שאומר שהוא ממש משתגע מהממשלה שהייתה פה חמישה חודשים. אז אני חייב לומר לך כך: אנחנו עצרנו את העלייה בארנונה, עצרנו בחשמל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איזה, אני משלמת ארנונה רגיל.

שר החינוך יואב קיש:

את הדלק, שטענתם שלא עלה, פרסם שר האוצר סמוטריץ', נדמה לי, 33 אגורות ירידה עכשיו במחיר של הדלק. בקיצור, מחוללי האינפלציה, חבר הכנסת ביטון, אנחנו מטפלים - - -

היו"ר אוריאל בוסו:

וגם הורידו מס על החד-פעמי.

שר החינוך יואב קיש:

אנחנו מטפלים במחוללי האינפלציה, וכן, אנחנו עושים את זה יחד עם עמידה נחושה וקיום בחירות של רפורמה משפטית שמדינת ישראל צריכה אותה יותר מכל דבר אחר.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

הבוחרים שלך לא רוצים אותה.

משה סעדה (הליכוד):

רוצים, רוצים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא רוצים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

8% בעד הרפורמה, 60% בעד יוקר המחיה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר המקשר חבר הכנסת קיש. בהתאם לתקנון הכנסת נתחיל בדיון הסיעתי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת מירב בן ארי, יש עתיד, בבקשה, שלוש דקות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, מזל טוב לכנסת לחגיגות ה-74. יום מיוחד, יום ט"ו בשבט, ואני רוצה דווקא ביום הזה לדבר על ממשלת הבושה. בממשלת הבושה לא נמצאה אישה, לא נמצאה אפילו אחת, רגע, שראויה לכהן כמנכ"לית במשרד ממשלתי. יש הרבה גברים, אישה אחת לא מצאו. עד כה מונו 32 מנכ"לים במשרדי הממשלה, אבל אחת, אישה – לא נמצאה. אפילו המציאו משרד ופיצלו אותו – משרד המורשת – אבל גם שם לא מצאו אישה. יש משה ויש רונן, יש אסף ויש אמנון, יש יהודה וגלעד ושלמה ואיתמר ועוד ועוד. אבל נעמה, סיגל מיכל – לא מצאו.

משה סעדה (הליכוד):

שמעתי משה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

משה, יש עוד משה. הם לא מצאו.

היו"ר אוריאל בוסו:

שלא תבקש הודעה אישית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הם גם לא מצאו נשים שיהיו יושבות-ראש ועדות בכנסת. אז מתוך 25 ועדות מצאו אחת – כפיים ללימור סון הר מלך שעברה את תקרת הזכוכית של הכנסת העשרים-וחמש והצליחה להיות יושבת-ראש ועדה. מזל שהאופוזיציה איזנה אותם עם שלוש נשים: לזימי, מירב כהן וכמובן פנינה תמנו שטה יו"ר הוועדה. לפחות ככה הצלחנו לאזן את הבושה. בממשלת הבושה יש שלוש שרות – יש שש שרות – לא תיקנתם, תיקנתי את עצמי. מתוכן לשתיים עדיין לא מצאו תיק. אחת אמורה להסביר את ישראל, להילחם באנטישמיות, ב-BDS. בשלב זה היא בעיקר נלחמת בתאגיד, Shut down לתאגיד – לא עבד כל כך – בשמאלנים הבוגדים ובאזרחי המדינה. כל אלה שלא הצביעו לביבי לא באים לה טוב, לשרת ההסברה. אפילו לרפורמה של לוין היא מכינה צוות מיוחד. בכל זאת, צריך להסביר כיצד הופכים את ישראל לצפון קוריאה למתקדמים. על השרה השנייה אנחנו לא כל כך יודעים מה היא עושה, איזה סמכויות יש לה. אם יהיה שינוי אנחנו נעדכן. בממשלת הבושה שר הביטחון מברך את הלוחמים אבל הוא שוכח להגיד מילה על הלוחמות של גדוד לביאי הבקעה. הן לא מעניינות אותו למרות שהן אלו שמחזיקות את הגזרה באופן קבוע ביחד עם הלוחמים, שכם אל שכם. אצלנו אומרים תודה רק ללוחמים, שחלילה, לרגע לא נעודד שירות משותף. אז תודה לכן, לוחמות, לביאות הבקעה, על אומץ הלב, על דבקות במשימה, על חתירה למגע ועל חיסול המחבלים אתמול בפעולה בלילה. עם ישראל מודה לכן, אני מודה לכן, תודה על אומץ הלב, תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחברת הכנסת מירב בן ארי. הדובר הבא – חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

ערב טוב ליושב-ראש, שלום לכנסת המקושטת והיפה, אבל לצערי המסוכסכת בתוכה. הערה אחת בשולי הדיון שהיה בין חבר הכנסת ביטון לשר קיש, אין ספק שסוגיית השינויים המכונים "רפורמה במערכת המשפט" הופיעה באופן כזה או אחר בבחירות. הבחירות לא היו על זה, בואו, חברים, הבחירות היו על מה שקראנו משילות, על הביטחון האישי, והבחירות היו על יוקר מחיה, בשולי הדברים עלו הנושאים שכרגע מסכסכים אותנו בצורה מיותרת. היום השתתפתי, כמו חברי כנסת וחברות כנסת אחרים, במפגש עם הציבור שהגיע. זאת הזדמנות לברך את עובדי הכנסת והמנהלים הרלוונטיים שעסקו בפתיחת השערים של המוסד המכובד שאנחנו משרתים בו. נפגשתי עם קטנטנים ועם קצת יותר גדולים ואפילו עם גיל העמידה. במפגש עם ילדי כיתה א' – אני אשתף אתכם – קיבלתי את הזכות לקרוא להם את הסיפור על חנן הגנן. חנן הגנן, זה סיפור שייתכן שאתם מכירים, על אדם שמוכר פירות ומבטיח לילדים מטמון, אוצר, והילדים לא מבינים על מה מדובר. בשורה התחתונה החרצן, הגרעינים, הזרעים, שלכאורה אמורים לזרוק אותם, הם האוצר, הם המטמון. היו פה אנשי מכון וולקני של משרד החקלאות. הם אלו שמייצרים את ההון לדורות הבאים, את הקוד הגנטי, כדי לאפשר לכולנו לטעת הרבה עצים שייתנו את פריים. ובהקשר שלנו, אם אנחנו חוזרים לסוגיה שנמצאת במחלוקת, סוגיית הדמוקרטיה – ליבת הדמוקרטיה המהותית היא החירות, חירות האזרחים. חירות האזרחים יש בה רכיב מהותי של שמירה על זכויות אדם, זכויות לכל אדם. חלק מהזכויות הן זכויות לאזרחים וחלק אחר, חשוב גם הוא לא פחות, זה הדרך שבה אנחנו נבחרים. אם כן, שלטון העם, בחירות עצמאיות – רכיב חשוב. יש לנו ממשלה נבחרת. הממשלה הנבחרת, במהות, צריכה להגן על חירות העם. זהו המרכיב השני המאזן, ושני הרצפים הגנטיים האלו, הייתי אומר, חשוב שבמהלך השבועות הקרובים, החודשים הקרובים - -

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

- - כבוד היושב-ראש, חבריי חברות וחברי הכנסת, עלינו לשמור מכל משמר ולא להפר את האיזון. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר. הדובר הבא – חבר הכנסת וסגן השר משה אבוטבול, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.

משה אבוטבול (ש"ס):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ט"ו בשבט שמח. ראשית, מזל טוב לכנסת ישראל ליום הולדתה ה-74. 74 שנים. "בן שבעים לשיבה", כדברי התנא במסכת אבות, ו"בן שמונים לגבורה". אז ככה אנחנו, המדינה, כנסת ישראל נמצאת בין שיבה לגבורה. אז אני רוצה דווקא לברך את כנסת ישראל שנזכה לשיח של אנשים בוגרים, שקולים ומדודים, כמו שדוד המלך בתהילים אומר: "מזקנים אתבונן". נכבוש את היצר, ומצד שני גם כן שיח של גבורה. גיבורים שיודעים גם כן לכבוש את יצרם, יודעים להכיל גם את הניצחון של האחר, של הזולת. מאוד צר לי שדווקא ביום חגה של הכנסת, שחל מדי שנה ביום ט"ו בשבט, ביום חגיגי כזה, אנחנו פוגשים ילדים מתוקים מכלל בתי הספר בארץ שבאים לבקר אותנו, וכאשר רואים את הדוכנים המרשימים שפזורים במסדרונות הכנסת של פירות ארץ ישראל – שכאן באמת המקום להודות לידידי שר החקלאות מר אבי דיכטר, שאני זוכה ומשמש כסגנו, ולכל עובדי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, על הארגון הנפלא של כל הדוכנים משלל ענפי המשק – פירות, ירקות, דבש וכו' וכו', וזה בניצוחו של המנכ"ל החדש של המשרד אורן לביא, מנכ"ל נמרץ שיפעל יחד לצד השר לפעול נכונה לשימור הביטחון התזונתי, שיהיה משק עם מחירים שפויים וסבירים השווים לכל נפש מצד אחד, ומאידך גם לחזק את אותן שכבות חלשות על ידי אותם כרטיסי מזון שהיו מיוזמתו של השר לשעבר, לעתיד, חבר הכנסת הרב אריה דרעי, שייתנו גם כן מעטפת ילדים לאותן משפחות ברוכות ילדים ומוחלשות מכל מגזרי האוכלוסייה. לצערי דווקא ביום חשוב זה שומעים צלילים כואבים וצורמים. איך אומרים ביידיש – קרעכצן. כל מיני חריקות על כאלה שבגלל רפורמה כזו או אחרת או בגלל שהשלטון התחלף וביבי שוב ראש ממשלה הם מדברים על לעזוב את הארץ. כלומר יש כאן ציונות מותנית – אם השמאל בשלטון אז אנחנו נשארים, ואם לא, אז אורזים ומכבים את האורות. גם כשהימין היה שנים באופוזיציה, או הדתיים או החרדים, לא העזנו להעלות על דל שפתינו לעזוב את הארץ חס ושלום.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

משה אבוטבול (ש"ס):

יש עם והעם אמר את דברו. זה בדיוק אותו העם שבעבר שלח אותנו לאופוזיציה ואתכם לקואליציה. אין מה להחליף את העם. עליכם להישאר ולא לארוז. אלא אדרבה, להתמודד נכונה בכלים הדמוקרטיים שעומדים לרשותכם. אני רוצה לסיים בלשון השיר של עוזי חיטמן בבית הראשון שלו: "חשבנו כמעט / עוד מעט / אורזים מזוודה / לקחנו פסנתר / זה לא עוזר", אבל הפזמון חזק מאוד: "אנחנו נשארים בארץ / אנחנו נשארים / אנחנו נשארים בארץ / עד 120". שימו ווליום, תתרכזו בפזמון ותישארו בבית. לכן אנחנו נגד הצעת האי-אמון. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת משה אבוטבול. חבר הכנסת אליהו ברוכי, בבקשה.

אליהו ברוכי (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, למרות שהתאספנו כאן בגלל ניסיון להביע אי-אמון אני מבקש לנצל את הבמה הזאת כדי לברך את הכנסת ביום חגה. אני חושב, אדוני היושב-ראש, שיום ההולדת של הכנסת זו הזדמנות מצוינת להביע אמון. היום לפני 74 שנים התכנסה לראשונה הכנסת בבניין ההסתדרות בירושלים. ט"ו בשבט זה זמן מיוחד להתחלות. אנחנו מציינים היום את ראש השנה לאילנות, למרות שהאילנות ברובם בתקופה הזאת של השנה עומדים ערומים. השקדייה פורחת זה תיאור של שקדייה בלבד, לא של שאר אילנות השדה, ועדיין אנחנו חוגגים דווקא בעיתוי הזה ראש השנה לאילנות, כי אנחנו מבינים שלמרות שבעין חיצונית נראה לנו שהעץ לא מניב דבר – ברור לנו שמתפתח פה תהליך שבעתיד הקרוב יצמיח פירות. בכל פינה במסדרונות הכנסת הזכירו לנו היום את העובדה שבית המחוקקים גדל בשנה. לפעמים זה נראה בדיוק הפוך. ההתלהמות והשיח משכנעים אותך שהכנסת לא מתבגרת בשנה אלא נעשית יותר ויותר ילדותית, אבל זה בדיוק הפוך. כבר קרוב לשלושים שנה הרשות השופטת מתייחסת לרשות המחוקקת כמו אל ילד קטן. נבחרי הציבור מימין ומשמאל יושבים כאן ובוועדות השונות עד השעות הקטנות של הלילה. מגישים הסתייגויות, מתקנים תקנות ומחוקקים חוקים, בקיצור, מתנהגים כמו המבוגר האחראי שקיבל את אמון הציבור. והרשות השופטת מתעקשת להתייחס לבית הזה כמו אל ילד קטן. אדם מבוגר יכול להרשות לעצמו להגיד לילד קטן שההתנהגות שלו היא בלתי סבירה בעיניו. פעם אחר פעם זה היחס שמקבלת הרשות המחוקקת מהרשות השופטת. יחס של מבוגר מתנשא על ילד קטן. למה אני אומר מתנשא? כי במערכת יחסים של הורים וילדים יש היררכיה שמצדיקה זאת. במקרה שלנו אף אחד לא העניק לרשות השופטת את התואר המבוגר האחראי. להפך. העניקו אותו לנו, למי שמקבל משום מה יחס של ילד קטן. אבל השנה, אדוני היושב-ראש, הודות לרפורמה שמוביל שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, אפשר לחגוג את יום הולדתה של הכנסת. כפי המסתמן ובסייעתא דשמיא הנדרשת, בשנה הקרובה נוכל כולנו להגיד לכנסת ישראל מזל טוב, גדלת בשנה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת אליהו ברוכי. הדוברת הבאה – חברת הכנסת סגנית השר מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. תואר שקנית אותו בזכות ולא בחסד, צריך להיאמר. בבקשה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, ט"ו בשבט שמח לכולם. אני קוראת את הנושא שבשמו אני עומדת לפניכם ואני משתוממת: ממשלה שהורסת את הכנסת והמסורת הפרלמנטרית בישראל – תגידו, חברים, ויסלח לי חברי מיכאל ביטון היקר, העיוורון שלכם, עד מתי הוא ימשיך? עד מתי לא תראו את הדבשת של עצמכם? מתי תשיתו ליבכם אל המציאות נכוחה כמו שהיא? אני שומעת באולפני הטלוויזיה וברדיו את נציגי האופוזיציה צועקים וצווחים על הממשלה הנבחרת וכמה היא חשוכה ורעה, כמה היא באה להרוס את הדמוקרטיה ולרמוס את הפרט. האומנם? המראיינים כמובן לרוב זורמים, עושים לכם חיים קלים. אבל אני כאן כדי לשאול: מיכאל, האמת – אין לה משמעות בעיניכם? אין לה שום משמעות בעיניכם? הרי כל בר דעת יודע שבממשלה שלכם המצב היה גרוע הרבה יותר. אנחנו באים לתקן. אתם בחרתם את היחס של חברי ועדות לעומת היחס בין האופוזיציה לקואליציה. רמסתם את זה לחלוטין.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

בזה את צודקת.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

מבחינת השאילתות שלא נענו – 370 שאילתות שלא נענו. זה שיא של כל הזמנים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

עניתי לכל שאילתה כשר. 100% שאילתות.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אתה כן, אתה אחלה, אבל 370 שאילתות – פשוט צפצפתם עלינו, לא ראיתם ממטר. כמו משאית סמיטריילר שדורסת מה שנקרה בדרכה. אני לא אשכח את בועז טופורובסקי בוועדת הכנסת בדיוק לפני 11 חודש, 7 במרץ 2022, מצביע לבד, פשוט לבד – אין אף אחד בוועדה – והוא שואל: מי בעד? מי נגד? הוא פשוט מעביר החלטות כמו ברפובליקת בננות. ועוד בסוף אומר: עבר פה אחד. בטח פה אחד – הפה שלו. אני עוד זוכרת היטב את אמירתו ההזויה של חבר הכנסת יאיר לפיד: האופוזיציה המופקרת, ככה הוא קרא לנו. ככה הוא תירץ את אי-הבאת ההסכם עם לבנון להצבעת הכנסת. הוא חשש שההסכם לא יעבור, ולכן לא הביא את ההסכם להצבעה שם. איזו בושה, איזה אובדן בלמים. תחושת אני ואפסי עוד. וכידוע, הפוסל במומו פוסל. כך בדיוק אתם מתנהגים. אין לתאר אתכם. אתם זורים חול בעיני הציבור ומטעים אותו. הכול כדי לפזר שנאה - -

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

- - וכעס וריב ומדון. אני מבינה את הציבור המפוחד, מבינה אותו מאוד. באים נבחרי הציבור, שהוא בחר בהם, ומפחידים אותו בלי סוף. אומרים לו שנגמר העולם. אומרים ומשקרים, והכול כדי לגרוף הון. שופכים את המים עם התינוק. מה אכפת להם? שתמות הכלכלה, שתיהרס המדינה.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

איך הוא לא יפחד? מה יעשה הנער ולא יחטא? אתם מלהיטים אותם ללא הפסקה ומצפים שהם לא יחששו? אני מסיימת. אבל אני אומרת לציבור: לא תהיה פה דיקטטורה, לא דומה ולא כמעט. שום דבר. הכול בעזרת השם יהיה בסדר. אנחנו מקיימים הבטחות שיועילו לכלל אזרחי מדינת ישראל. חכו ותראו, נישפט על פי המעשים ולא על פי המילים. אנחנו לא עושים דווקא - - -

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

אני מסיימת. אנחנו לא עושים דווקא, לא באים לנקום ולא לנטור חלילה. אנחנו באים לשפר, לתקן. ביום החגיגי הזה, שהוא חג לאילנות וגם למשכן הכנסת עם חגיגות ה-74, אני רוצה לומר לכם: שלוש הרשויות שיש לנו – הכנסת, שהיא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל, הרשות המבצעת, הממשלה, והרשות השופטת – יונקות את כוחן מהכנסת.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

למה אני אומרת את זה? כי יש כאלה שהתבלבלו בהיררכיה ובכללים. בימים אלו אנחנו עושים סדר במערכת ומחזירים את הכוח אל העם, אל נבחרי הציבור. מזל טוב, כנסת יקרה, עד 75 זה יעבור. האיזון תכף יחזור. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לסגנית השר מיכל מרים וולדיגר. הדובר הבא, חבר הכנסת אלמוג כהן, בבקשה. אני מאוד מבקש מהדוברים לעמוד בלוח הזמנים, כי כל אחד עוד דקה ועוד דקה, ובסוף זה מתווסף לשעות ארוכות. גם ככה יש סדר-יום ארוך.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני נותן לאלמוג דקה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

מברוכ.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אדוני השר, חג שמח לכולם. אני רוצה לדבר על נושא שהוא לא כל כך שמח.

קריאה:

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

חג שמח.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

דבר על הבניין שלא הרסתם במזרח ירושלים.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

יש משהו יותר חשוב שצריך לדבר עליו. גם זה חמור מאוד. יש משהו הרבה יותר חשוב. ביום חמישי האחרון היה פיגוע, חברים. לא יודע אם כולכם שמעתם על הפיגוע הזה, ואני אספר לכם מה קרה: נכנס מחבל ארור ממשפחת אבו עסא שיושבים בנגב, והחליט שהוא רוצה לעשות ג'יהאד ביהודייה. הוא נכנס לבית, הוא פרץ לבית, הוא כפת את האימא, הוא כפת את הילדים ואת הילד שישן עם אימו בחדר השינה, ואנס את האימא מול ילדיה. זה מה שהילד הזה ראה, שאונסים את אימא שלו. איך האדמה פה, במקום הזה, בבית הזה, לא רועדת?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

מה אתם - - -

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

איך המחבל הארור הזה עושה ג'יהאד ביהודייה הזאת? איך קורה המצב הזה שאין תג מחיר לדבר הזה? איך המחבל הארור הזה חילל את נפשה של האימא, חילל את נפשו של הילד שצפה בכל זה – והעולם? העולם שותק, כאילו שום דבר לא קורה. אני רוצה לומר שאני מתבייש ביום הזה שמדינת ישראל מחליטה להכיל את הדבר הזה. זה נקרא טרור. שום הגדרה אחרת.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תגדירו. אתה בממשלה. תגדירו.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

זה מה שאנחנו עושים בדיוק. זה בדיוק מה שאני עושה. כמובן שהמחבל הארור הזה לא מייצג את כל הבדואים. בוודאי שלא. יש שם אנשים טובים שרוצים לחיות בכבוד ובשלום, אבל יחד עם זאת, עצם זה שהאדמה לא רעדה יום אחרי שזה קרה זו תעודת עניות, אדוני היושב-ראש, למדינה, לנבחריה ולאזרחיה, מפני שמאיר הר-ציון, כאשר אנסו את אחותו, ידע איך לפתור את הדברים הללו, ואנחנו כריבון לא יודעים איך לפתור את הדברים הללו. אז כל מי שרוצה מוזמן לבוא לגדרה ולהסביר לילד הזה מה עשו לאימא שלו. היא אמרה לו: תיקח את הכסף, תיקח את התכשיטים, צא לי מהבית. הוא אמר לה: לא, אני לא באתי בשביל זה. אני באתי לעשות ג'יהאד. מדינת ישראל צריכה לפדות את דמה של האם הזו. להחזיר את כבודה. להרים את הכבוד שלנו מהרצפה כדי להמשיך לחיות כאן בחברה מתוקנת, כי האנס הזה הוא לא אנס, הוא מחבל נאלח. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת אלמוג כהן. הדובר הבא, חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, דווקא ביום החג הזה יש לי שאלת טריוויה. ב-1 בפברואר ראש הממשלה העביר תשובה לבית המשפט העליון על פינוי ח'אן אל-אחמר ואמר: אני מבקש ארבעה חודשים ארכה. והשאלה: למה הוא ביקש ארבעה חודשים? לא שלושה, לא חמישה ולא שישה – למה ראש הממשלה ביקש דווקא ארבעה חודשים? ואני אומר גם לאלמוג כהן, גם לחבריי בציונות הדתית וגם בעוצמה היהודית, תשימו לב לתשובה: כי ארבעה חודשים זה 1 ביוני. לפי החוק הוא חייב לאשר את תקציב המדינה עד 29 במאי, וכדי לאשר את התקציב עד 29 במאי בקריאה שנייה ושלישית הוא צריך להעביר את כל החוקים, אחרת אחר כך לא יצביעו, לא ש"ס, לא יהדות התורה – לא יצביעו עבור התקציב.

משה סעדה (הליכוד):

למה לא פינית את ח'אן אל-אחמר? לא עשיתם כלום.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

וזה אומר רק דבר אחד, אדוני היושב-ראש. זה אומר רק דבר אחד – שב-1 ביוני הוא יגיד לחברים בעוצמה יהודית וגם בציונות הדתית: עכשיו תקפצו לי. העברתם לי את החוקים – כל החוקים שאמורים להציל אותו מתסבוכת משפטית, את אריה דרעי להציל מתסבוכת משפטית – העברתם? תקציב העברתם? עכשיו תקפצו לי. אני לא מפנה את ח'אן אל-אחמר, ואני לא אפנה שטחי אש, ואני לא אפנה את הבית במזרח ירושלים. הרי כולם מבינים שהוא לא מתכוון לפנות שום דבר במזרח ירושלים. הוא לא מתכוון לפעול נגד טרור, כמו שהוא לא מתכוון לפנות את חמולת נוואג'ה מסוסיא בהר חברון. ואז הוא יגיד לכם, אלמוג כהן: אז עכשיו תפילו את ממשלת הימין, זהו, אני לא מפנה כלום. הרי זה לא במקרה שהוא דחה ל-1 ביוני. ואני מניח שאתה לא נאיבי, ואין לך ספק שגם ב-1 ביוני הוא לא יפנה את זה.

משה סעדה (הליכוד):

אתה לא פינית. גם אתה ובנט, שניכם דיברתם - -

היו"ר אוריאל בוסו:

לא להפריע.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

וארבעה חודשים הוא ביקש רק כדי להעביר גם את החוקים וגם את התקציב.

משה סעדה (הליכוד):

- - ולא עשיתם כלום, ועכשיו אתה מנסה לפלג ולסכסך. לא יעזור לך.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא להפריע, חבר הכנסת סעדה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

זאת כל הכוונה. ואני אומר לך שהוא כבר מחפש תחליפים.

משה סעדה (הליכוד):

לא יעזור לך, תישארו באופוזיציה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת סעדה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

גם בכנסת הזאת הוא מחפש כבר תחליפים, גם לעוצמה יהודית וגם לציונות הדתית.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא לא מחפש, תפסיקו לסכסך, די.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

הוא מחפש כבר תחליפים.

טלי גוטליב (הליכוד):

בטח, אותך הוא ייקח. די כבר.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אנחנו מכירים אותו. תשימו לב, ואני אומר לכם – אחרי שהוא מעביר לכם, כלום לא תראו.

טלי גוטליב (הליכוד):

אותך. הוא יבוא ואותך הוא ירצה לקחת.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

לא מלחמה בפשע ולא מלחמה בטרור, אלא כניעה לטרור. כמו שעכשיו התשובה שלו לטרור – מה הוא עושה? מתחנן לקטארים: תמשיכו בהסדר, תמשיכו להזרים לחמאס 15 מיליון דולר.

משה סעדה (הליכוד):

- - - איפה המריצות לחרדים? איפה המריצות?

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

זה מה שהוא עושה. באפריל נגמר ההסכם, והוא כרגע שולח שליחים - -

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

- - ומתחנן שיעבירו כסף לחמאס לעזה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב בראש, שרים, כנסת נכבדה (נושאת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני היו"ר, אנחנו מבקשים שהיא תדבר בעברית.

משה סעדה (הליכוד):

לא, אדוני היו"ר - - - הוא אמר שמדברים בעברית, אלא אם כן מתרגמים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

משה סעדה (הליכוד):

כבוד היו"ר - - - שמתרגמים - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני היו"ר, אנחנו מבקשים שהיא תדבר בעברית. אדוני היו"ר, אנחנו לא ניתן לה לדבר.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת יאסין, הם לא מבינים. צריך לדאוג - - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי גוטליב (הליכוד):

אין לה יכולת לדבר בערבית. חוק הלאום אומר שרק בְּחוק אפשר לדבר בערבית.

היו"ר אוריאל בוסו:

סליחה, סליחה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר אוריאל בוסו:

סליחה, סליחה, רק רגע.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת – לא, חברי הכנסת, אני רוצה לנהל את המליאה. תודה.

משה סעדה (הליכוד):

אל תיתן לה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. אני אנהל את המליאה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, עצרתי את השעון, ברשותך.

טלי גוטליב (הליכוד):

די כבר.

היו"ר אוריאל בוסו:

כשמשחילים משפט או שניים בערבית זה דבר מקובל.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני אחר כך אגיד בעברית, מה הבעיה?

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל הם לא - - -

קריאות:

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אוקיי, אז שיתאזרו בסבלנות.

היו"ר אוריאל בוסו:

אז שנדאג שיהיה פה תרגום.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז שיתאזרו בסבלנות.

היו"ר אוריאל בוסו:

אוקיי, היא תתרגם את הדברים, ופעם הבאה צריך לדאוג שיהיה תרגום מראש. אין בעיה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תתאזרו בסבלנות, קצת, לא הרבה.

קריאות:

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני לא מבקשת ממך רשות.

גלעד קריב (העבודה):

- - - שידבר פה בערבית בניגוד למה שאתם - - -

קריאות:

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר אוריאל בוסו:

במסגרת הזמן שלה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

פה זאת מדינה יהודית, כאן מדברים בעברית, רק עברית, רק עברית.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

משה סעדה (הליכוד):

לא נאפשר. זה חלק מלאומנות. זאת לאומנות. זאת לאומנות.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אתם אורחים פה. אתם אורחים פה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת.

משה סעדה (הליכוד):

יש לך סמכות, תגיד לה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז מכאן אני שולחת את תנחומיי לאחינו - -

משה סעדה (הליכוד):

אי-אפשר לדבר ככה. גם בבית משפט מתרגמים משפט אחד, לא ככה.

היו"ר אוריאל בוסו:

היא מתרגמת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - הטורקים והסורים על הטרגדיה הגדולה, ומבקשת רחמים לנספים ובריאות שלמה לפצועים, ומקווה שהדבר הזה יצא כמה שאפשר בפחות הרוגים. לצערי הרב, המצב מאוד מאוד מאוד קשה, ואנחנו כאן אפילו לא מוכנים לשמוע בערבית.

טלי גוטליב (הליכוד):

שלחנו משלחות לטורקיה. שלחנו משלחות לטורקיה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת גוטליב.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הממשלה קמה, שתתחיל לעבוד. אנחנו מדברים כל הזמן על חירום. אני כאזרחית המדינה מרגישה מאוד מאוימת, גם בפן הזה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

תהיי חזקה. תהיי חזקה.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, חברי הכנסת.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אנחנו מרגישים מאוימים באוטובוסים.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אלמוג, חברת הכנסת גוטליב, צריך לאפשר לדוברים להשלים את דברם. זה לא יעזור, בסוף, הזמן שניתן להם, צריך לאפשר להם אותו במלואו. קריאות ביניים פה ושם אפשריות, אבל מעט.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אם אנחנו מדברים על מדינה חזקה, החוזק של המדינה הוא בלהגן על אזרחיה קודם כול. אז אנחנו בחברה הערבית לא מוגנים, לא מרעידת אדמה ולא מרצח.

טלי גוטליב (הליכוד):

אנחנו לא עושים פיגועים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הבנים והבנות שלנו – אני רוצה להגיד לכולכם, למי שלא רוצה לשמוע ולא מוכן לשמוע, שבסוף השבוע בשעות ספורות נרצחו ארבעה אנשים בתוך החברה הערבית. ארבעה אנשים. שניים אחים. אתם יודעים איך הם נרצחו?

משה סעדה (הליכוד):

חמור מאוד.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה נורא, מה השאלה. זה נורא.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

פשוט מאוד הגיעו לדלת, למרות כל האור, עם לבוש של שוטרים, דפקו בדלת, פתחה האימא, שאלה, חשבה שזאת משטרה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל זה באמת נורא. אז תשימו מצלמות של האח הגדול בכל - - -

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ואז הרגו אותם. נהרג עוד ילד מג'יסר א-זרקא.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

תתחילו לשתף פעולה עם המשטרה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אפילו את זה אתם לא מוכנים לשמוע.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

תשתפו פעולה עם המשטרה. תשתפו פעולה עם המשטרה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זאת האחריות של המדינה. זאת האחריות של הממשלה. קשה לכם לשמוע את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זאת האמת, זאת האמת, ושום דבר אחר לא.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

היושב-ראש, תשליט סדר פה. מה זה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל מה, אבל מה, השר הנכנס התחיל בזה שהוא משנה את השם של המשרד.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

למה שינה אותו? למשרד לביטחון לאומי. כנראה לאומי שזה מלאום, לכן ערבי זה לא חשוב.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אם זה היה יהודי זה היה חשוב.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אבל אתם מתפרנסים מהנרצחים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה תשב בשקט.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אלמוג כהן.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אתם מתפרנסים מהנרצחים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תשב בשקט, תתבייש לך.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אלמוג כהן. חבר הכנסת אלמוג כהן.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תתבייש לך.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אתם. אתם מתפרנסים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תתבייש לך. תתבייש לך.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אלמוג כהן.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

הדם שלהם זאת הפרנסה שלך.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אלמוג כהן. תודה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

במקום שתגיד: יש מה לעשות, אנחנו בממשלה, אנחנו אחראים, אתה יושב שם וצועק. בושה, בושה, בושה וחרפה למי שיכול ולא עושה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

כל הנרצחים על הראש שלכם. אתם מלמדים טרור, אתם מלמדים ג'יהאד, לא אנחנו.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת אלמוג כהן. חבר הכנסת אלמוג כהן.

רם בן ברק (יש עתיד):

גם אתה, גם אתה, גם אתה.

היו"ר אוריאל בוסו:

טרור זה טרור, וטרור זה טרור כאחד. הדובר הבא, חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. חברי הכנסת, אני שוב מבקש לאפשר לדוברים להשלים את דברם. אני מבין את הכעס, מבין.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, היום בבוקר כוחות הכיבוש רצחו שישה פלסטינים ביריחו.

טלי גוטליב (הליכוד):

די כבר, זה מחבלים. זה מחבלים.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

לא רצחו פלסטינים, הרגו מחבלים. איימן, שוף, איימן, שוף. שוף - - - שוף.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת איימן עודה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

לא למדתם בחטיבת הביניים שלכל פעולה יש תגובה, והעם הפלסטיני עוד ייאבק וייאבק - -

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אלמוג כהן, אני לא רוצה לקרוא לך. אתה יכול לסמן, אבל – בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

- - עד שתקום מדינת פלסטין.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה מבין מה שהוא אומר כאן?

משה סעדה (הליכוד):

כן. יש דברים שאתה לא תגיד כאן. לא תגיד, לא תגיד, זה נגמר.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

ויהיה שלום שייטיב עם כולנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא תגיד שרצחנו אותם, זה מחבלים.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אבל אני לא רוצה להתווכח איתכם. אני רוצה להתווכח עם הצד הזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני, ראש הממשלה - - -

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, לא, קריאות ביניים – בישיבה. קריאות ביניים – בישיבה, ואני לא רוצה לקרוא אתכם לסדר.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

ואני רוצה להגיד לצד הזה, אתם מחפשים דמוקרטיה - -

משה סעדה (הליכוד):

אתה לא יכול להגיד. הוא לא יכול להגיד.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל הוא אומר מה שהוא רוצה בזמן שהוא עומד, ואחר כך תגיד בזמנך מה שאתה רוצה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

- - נדבקים לדיקטטורה רק נגד יהודים? מה עם הדיקטטורה נגד העם הפלסטיני?

משה סעדה (הליכוד):

לא נאפשר.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, לא, לא.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

שישה מחבלים זה לא מספיק.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת אלמוג כהן, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

מה עם הדיקטטורה שהוא חוק הלאום נגד האזרחים הערבים הפלסטינים? אנחנו אלה שרוצים דמוקרטיה לכולם, לשני העמים ולכל האזרחים. אני רוצה גם להגיד לכם, תגידו לי בבקשה, איך אתם רוצים לנצח את הימין כשכל הזמן אתם צל חיוור של הימין וכל פעם אתם עוד נחלשים ונחלשים, עוד נחלשים ונחלשים? רם בן ברק, בשנת 1996 מפלגת העבודה הייתה 44 מנדטים, היום – ארבעה מנדטים; מרצ הייתה 12 מנדטים בשנת 1992, ומרצ לא עברה את אחוז החסימה.

רם בן ברק (יש עתיד):

כוחות צה"ל מחבלים רוצחים? פלסטינים - - - הוא מתבלבל. אל תתבלבל.

טלי גוטליב (הליכוד):

רם בן ברק אמר, לא אני.