ישיבת מליאה בתאריך 08/07/2026 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ג בתמוז התשפ"ו, 8 ביולי 2026. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות ורגילות. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת סימון דוידסון למשרד ראש הממשלה בנושא: העלייה במקרי טביעת ילדים וצעדי המניעה. אני מתכבד להזמין את סגן השר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן אל הדוכן. בבקשה, חבר הכנסת דוידסון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, השאלה מופנית לשר הפנים, אבל בגלל שעכשיו זה במשרד ראש הממשלה, אז זה אלמוג. על פי נתוני ארגון בטרם, מתחילת השנה טבעו למוות 12 ילדים ובני נוער – פי חמישה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. רצוני לשאול: אילו צעדי פיקוח והסברה ננקטים ברשויות המקומיות ובחופי הרחצה לצמצום התופעה?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. בבקשה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר אמסלם, חברי חבר הכנסת דוידסון, בנוגע לשאלתך, משרד הפנים מנהל כרגע מערך שלם של הכשרת מצילים חדשים שנוספים על הקיימים, כאשר בכלל המערכים כרגע יש תהליכים של ריענון, שמתקיימים תמיד. בנוסף – אני אדבר כאן בשמי, כאבא לילדים קטנים – יש פה לא מעט משמעות למודעות שלנו, ההורים. לדוגמה, ילדיי מעולם לא נכנסים לבריכה – אתה יודע, בריכת אינטקס כזאת – הם לעולם לא נכנסים לשם לבד. אני כל הזמן מפקח עליהם, או אני או אשתי או מישהו מהמשפחה. הנושא שהצפת הוא נושא חשוב מאוד, אני גם אשוחח במהלך היום עם מנכ"ל משרד הפנים כדי להבין איך אנחנו עולים אולי באיזשהו קמפיין ציבורי, כי אנחנו לקראת תקופת - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אחרי השאילתה?

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אאפשר לך כמובן שאלת המשך, ככל שתרצה בכך.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

תן לי רגע לענות. לגבי התשובה הרשמית, קיבלת אותה. אני דיברתי כרגע בכובע שלי כאלמוג. אפשר רגע לדבר?

סימון דוידסון (יש עתיד):

טוב.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

תודה. אז בהמשך היום אני כבר מתכוון לשוחח עם מנכ"ל משרד הפנים, כדי להבין ממנו כיצד עולים בקמפיין ציבורי רחב שמגביר את המודעות לסכנות שבמים. אגב, הנטייה הראשונית היא לחשוב שבים, רק בים, נמצאת הסכנה. וזה לא תמיד נכון. בבריכות הביתיות, לדעתי, יש לא פחות מקרים. הנושא שהצפת הוא נושא מאוד מאוד חשוב. הממשלה רואה בו חשיבות עליונה, ואנחנו גם מתכוונים ליישם. תודה לך על ההערה וההארה. זה מאוד מוערך, בעיניי, ומאוד חשוב. שוב, כאבא לילדים קטנים, זו החרדה הכי גדולה שלי, זה פחד אדיר.

היו"ר אמיר אוחנה:

לפני שאלת ההמשך, שבוודאי חברי הכנסת דוידסון ירצה, אני רוצה לשאול בעצמי. האם יש לסגן השר נתונים? הוא דיבר על תוספת של מצילים חדשים – אולי אפשר לדבר במספרים? זה יהיה יותר – יש?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

לצערי, אין בידי את הנתונים האלה ממשרד הפנים, אבל אני כן יודע לומר שבקורסים שמתנהלים כרגע – לא כולם גם מסיימים אותם, כך שזה לא תמיד נכון לומר בדיוק את המספר המדויק כרגע. זה בעצם שלבים של הכשרה, שבחלקם מנופים. לא נכון להביא פה טווחים מדויקים של מספרים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אומר משהו לפני שאאפשר לחבר הכנסת דוידסון, ואני אומר את זה במלוא הערכה והכבוד, שאתה יודע שאני רוחש לך, להבא אני ממליץ – אני לא יודע אם בכנסת הזאת עוד תהיינה הזדמנויות, אבל בוודאי בכנסת הבאה – כשאדוני עולה, ובכלל כשעולה שר או כשעולה סגן שר, לבוא מצוידים ביותר נתונים כדי להשיב כדבעי על שאלה שעוסקת בחיי אדם. נראה לי שזה נכון.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

חד-משמעית.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, חבר הכנסת דוידסון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה. אני רוצה, רק במשפט, להמשיך עם מה שאמר היושב-ראש. זו לא תשובה. זו לא תשובה, וזה מעליב אותי.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

זוהי התשובה שנתבקשתי להעביר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה יכול להגיד למי שאמר לך שאני כחבר כנסת נעלבתי.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אני רק השליח.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, רק צריך לומר באמת לזכותו של סגן השר כהן שזה לא נושא שהוא בטיפולו הישיר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני מבין.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל גם כך, כשהשר עולה, גם אם זה לא בטיפולו הישיר, כדאי לבקש נתונים לפני שעולים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לפני שאתה מדבר עם המנכ"ל של המשרד, אגיד לך שעשיתי לפחות עשרה דיונים בארבע השנים האחרונות, הגשתי והבאתי כל מיני דוגמאות ממה שקורה בעולם. יש התקדמות אדירה בנושא של מצלמות, בנושא של מתנדבים. הבאתי קבוצות של מתנדבים, תנועות נוער, כדי למנוע את המוות בכל מקום שיש בו מים. אתן לך דוגמה והסבר מאוד קטן: יש לנו מחסור גדול מאוד בחופים מוכרזים. 90% מהטובעים למוות הם בחופים לא מוכרזים. אנשים הולכים למקומות שאין בהם מצילים, נכנסים למים אחרי שהמצילים הולכים. ברוב החופים בארץ ב-18:00 בערב אין יותר מצילים, חוץ מבראשון לציון. יש הרבה מה לעשות. עשיתי עם קרויזר ועדה לפני שבועיים – אין שום התקדמות, שום הסכמות, לא מפתחים את נושא החופים המוכרזים. בשורה התחתונה, מדינת ישראל, משרד הפנים, בשנתיים האחרונות, לצערי הרב – הושטתי לו יד – לא עשה שום דבר כדי למנוע ולהסביר את הנושא הזה של טביעה במים. חברים, זה חיי אדם, אלה הילדים שלנו שמתים סתם, סתם. ואתה, כשאתה מדבר עם המנכ"ל, השבוע צריך לצאת באמת בהסברה. כי החופים עכשיו, במיוחד בימים הנוראים, מאוד מסוכנים. חייבים לצאת בהסברה מטורפת להורים, לשמור על הילדים, לא לתת להם ללכת לבד, לא להיכנס לבריכה ללא מצופים וללא השגחה. ילד טובע במים בחמש שניות. בחמש שניות הוא טובע. לכן אני קורא ומרים דגל אדום למשרד הפנים ולמנכ"ל, לעשות פעולה עכשיו, ופעולה מאוד משמעותית.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת דוידסון, שאכן מציף נושא חשוב. חבר הכנסת כסיף ביקש שאלה נוספת. בבקשה. סגן השר ישיב במרוכז.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה. אני לא יודע אם יש את המידע הזה לסגן השר, אבל אני יודע – וגם בזמנו אפילו השתתפתי בכנס על זה – שספציפית בכפרים הבדואיים בנגב ובמה שמכונה הכפרים הלא-מוכרים, השיעור של תאונות של ילדים בכלל, כולל של טביעה – אין בריכות שם, כן, אבל במקורות מים וכן הלאה – במיוחד גבוה. השאלה היא אם יש על זה מידע, ואם יש איזושהי תוכנית ספציפית להתמודד עם הבעיה הזאת. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. בבקשה, סגן השר.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

לשאלת חבר הכנסת, אין לי מידע בנושא הזה, לא הצטיידתי בו לפני, מלבד השאילתה שחבר הכנסת דוידסון ביקש לשאול. לא, אין לי תשובות בנושא הזה של טביעה או פגיעה של ילדים בכפרים בלתי חוקיים, כהגדרתך. זה מאוד קריטי וחשוב, גם לי כתושב הנגב. אני, מה שנקרא, אמשוך בדש מעילו של מי שנדרש. אני רק רוצה לומר, ברשותך, לחבר הכנסת דוידסון, הקול שלך, קול הזעקה שלך, נשמע למרחקים. ניכר שאתה מדבר מדם ליבך. שוב, אני אומר את זה כאבא לילדים קטנים. בני נגב בן השלוש, לפני שבועיים נכנס לבריכת אינטקס הזאת ונפל לו מצוף, אלה היו רגעים של אימה וחרדה. זה ממש אימה וחרדה. אני רוצה לחזק את ידיך על העיסוק בנושא הבאמת-קדוש הזה. זה חיי אדם, זה נושא קדוש.

סימון דוידסון (יש עתיד):

רק לגבי הבדואים. הקמתי ביחד עם החברה הבדואית בריכה בחורה, 3,000 ילדים מהאזור שם למדו שחייה. זה שינוי גדול מאוד, וצריך רק להמשיך ולדחוף את זה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

חשוב מאוד, חשוב לחלוטין. ברשותך, אדוני היושב-ראש, אגנוב עוד שתי דקות. אני רוצה, ברשותכם, לדבר היום על אדם שהלך מאיתנו השבוע, אריה שפרץ דרך לדור שלם של אריות ולביאות. בשנת 1945, טרם הקמת צה"ל, היה נער בן 15 – שימו לב לגיל, 15 – שהחליט לצאת אל לב האויב הערבי. הוא התחפש, למד את השפה, חדר למקומות שאיש לא העז להיכנס אליהם, אסף מידע שהציל חיים, ביצע משימות שהיוו סכנת חיים יום-יומית. הוא לא עשה זאת, אדוני היושב-ראש, בשביל מדליה או תהילה; הוא עשה זאת כי הוא האמין בכל נימי נפשו שיש לנו זכות מוסרית וחובה וגורל להקים כאן בית לעם היהודי. שמו של הנער הוא מרדכי לוי וכינויו אריה, זיכרונו לברכה. הוא הלך השבוע לעולמו. אביו של היזם ואיש החסד רמי לוי, ייבדל לחיים טובים, אמן. אביו התגייס ללח"י וביצע עשרות מבצעים ומשימות. היה מראשוני המסתערבים, אדוני היושב-ראש. בגיל 16 הוא הסתערב – לעובד, עובד מע"צ, בכדי לשחרר את חבריו מהכלא הבריטי. על אף שרדפו אותם באותה תקופה והסגירו אותם לבריטים, מעניין שסיפורם לא סופר מעולם, ואילו סיפורם של אנשי הפלמ"ח ואחרים מועבר בשיעורי ההיסטוריה במערכת החינוך – כראוי, אגב. רוח מגיני הארץ, פורצי הדרך, הראשונים אל מול סכנות גדולות, עדיין שוררת במדינת ישראל – עם המכבים של ימינו, האריות והלביאות, חיילי צה"ל ואנשי כוחות הביטחון שהתחנכו וגדלו מלוחמים עזי נפש אלה, כמו מרדכי לוי, זיכרונו לברכה, שיצא ועמד איתן בראש המחנה. אלו הם דור בוני ירושלים ובוני הארץ. היום, אדוני היושב-ראש, כשאנחנו עומדים מול אתגרים גדולים, מול אויבים שרוצים להשמידנו, סיפורו של מרדכי, זיכרונו לברכה, צריך להישמע כאן, בבית המחוקקים הישראלי של העם היהודי, באולם הזה, כי הוא מזכיר לנו מהי יהדות לוחמת, מהי נאמנות, מהי אהבת הארץ שאין לה גבולות. מרדכי לוי, אריה, אתה לא הלכת מאיתנו. האש שהייתה בך עדיין בוערת בתוכנו ובלבבות של ילדינו, בכל לוחם, בכל חייל ובכל אזרח שמבין שהקיום שלנו כאן איננו מובן מאליו. נמשיך את דרכך, נשמור על המורשת, נעמוד גאים, זקופים ומאוחדים מול כל חורשי רעתנו. לא נשפיל לרגע אחד מבטנו ארצה, אדוני היושב-ראש, מול אף אחד. בדיוק כפי שאתה וחבריך עמדתם איתן. אסיים במילות השיר ובסיסמת הארגון שכתב אברהם שטרן, ולמילים הללו היום יש משמעות אדירה: "לא גויסנו בשוט כהמון עבדים, / כדי לשפוך בנכר את דמנו. / רצוננו: להיות לעולם בני חורין, / חלומנו: למות בעד ארצנו. - - - משורה משחרר רק המוות". אני רוצה להצדיע לו ולשאר הלוחמים, שבזכותם אנחנו נמצאים כאן. יהי זכרו ברוך, ועם ישראל חי ומנצח. אדוני היושב-ראש, נושא קטן שאני רוצה לסיים בו: אתמול אני ראיתי ידיעה עיתונאית, ובה עתר לבית המשפט קצין בדרגת סגן אלוף, איש אחים לנשק, עתר לבית המשפט כדי לקבל הגנה על פרסומו. וכאן נכנס המאבק המאוד-חשוב של חברת הכנסת טלי גוטליב. אותו שופט הוציא צו שאוסר להזכיר את שמו של אותו סגן אלוף מאחים לנשק, שהכניס את הנאשם בריגול חמור, שהודה בריגול חמור, לתוך פיקוד הדרום ב-8 באוקטובר. אותו שופט עשה את זה כאשר הוא הוציא – אני לא יודע אפילו את שמו, אתמול קראתי את זה אצל גיא פלג, אבל גיא פלג גם אמר שהיה אונס בשדה תימן, לכן אני לוקח הכול בעירבון מוגבל – אדוני היושב-ראש, הסכנה של שופט שמוציא פסק דין בהיעדר – בלי שראיתי אפילו את החומר, אין לי מושג על מה מדובר, אין לי מושג על מה מדובר, קראתי את זה דרך האפליקציה של "יפעת", אתמול בפרסום של גיא פלג מערוץ 12. טלי, אני לא הייתי שם, אין לי מושג שמתנהל הליך כזה. לאותו שופט אני אומר: אם חשבת לראות יהודים מושפלים, מושפלי מבט ורועדי ברכיים, אז יש לי דונם וחצי על הירח למכור לך. שמו של הקצין הוא סגן אלוף במילואים אורן שביל, איש אחים לנשק. בסעיף 8 בכתב האישום רשום, שחור על גבי לבן, "שהכניסוֹ לתוך פיקוד הדרום". עד היום אינני מצליח להבין מדוע לאיש הזה, שמכר את ביטחון ילדינו לפני אסון אוקטובר ואמר שלא ישרתו בצבא, יש חסינות. יש כאלה כאן, במדינת ישראל, שבית המשפט הוא של אבא שלהם. והשופט מוציא צו בהיעדר – כאילו מדובר בחיי אדם, או באיזה אירוע שכרוך בו סיכון לחיי אדם. אז אני אומר עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם ועוד פעם: שמו של סגן האלוף הוא אורן שביל, ממובילי אחים לנשק, זה שסחר בביטחון הילדים שלי, שלי, באופקים, הילדים שלי, שהיו רחוקים 200 מטרים מ-19 נוח'בות. הוא מקבל חסינות, כי הילדים שלי שווים פחות בעיני השופט הזה. אז אני אומר את זה עוד פעם: סגן אלוף אורן שביל. אני רוצה לסיים במשהו לחבריי כאן באופוזיציה. בשום פנים ואופן, בשום מצב, את הילדים שלכם אני לא אפקיר. לא משנה מי יהיה ראש הממשלה הבא, לא משנה מי תהיה הכנסת הבאה - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אנחנו משרתים את המדינה ללא תנאי.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

- - לא משנה מי ירכיב את הקבינט הבא, הילדים שלכם הם כמו הילדים שלי. כפי שבאותו בוקר יצאתי, לא שאלתי את מי הם טובחים וזה לא עניין אותי בכלל. לא אותי ולא את איתמר ולא את מיכאל ולא את האחים גורי ולא את משה ואליעד אוחיון – אב ובנו שנפלו, אב על בנו. משה נפל ועליו אליעד נפל כשבא לטפל בו. והסיפור הזה לא מסופר מספיק. אני והחברים שלי היינו יוצאים גם אם זה היה הילדים שלכם. לא שאלנו וזה לא עניין אותנו. ואותו שופט שחושב להלך עליי אימים – יש לי חדשות בשבילך. את המוות עברתי יותר מפעם אחת. אם אתה חושב שאתה מפחיד אותי לרגע באיסור פרסום שמו של אורן שביל, כי הוא כנראה גדל באיזה בית גידול ייחודי, שמאפשר לו חסינות מוחלטת על שמו, על אף שהוא הופיע עשרות פעמים בתקשורת מאז, אז אני אומר את זה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם: סגן אלוף אורן שביל מאחים לנשק הוא שהכניס את אסף שמואלביץ' לתוך פיקוד הדרום. אסף שמואלביץ' הודה בעבירת ריגול חמור. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אנחנו עוברים לשאילתה הבאה, שאילתה דחופה של חבר הכנסת עופר כסיף לשרה להגנת הסביבה בנושא: שיא שלילי בהטמנת פסולת. אני מתכבד להזמין את השרה להגנת הסביבה עידית סילמן אל הדוכן, בבקשה. חבר הכנסת כסיף, בבקשה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

לפי נתוני הלמ"ס, בשנת 2024 התגלם שיא שלילי בהיקף הטמנת הפסולת של רשויות מקומיות – 4.82 טון בסך הכול, שזו עלייה של 3.2%. חרף זאת המשרד ממשיך לקדם הקמת אתרי הטמנה חדשים ומזיקים לסביבה. רצוני לשאול: כיצד בכוונתך לפעול להורדת היקף הטמנת הפסולת בישראל?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, כבוד השרה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

טוב, קודם כול צריך לומר שבעיית הפסולת היא באמת אחת הבעיות הגדולות ביותר בישראל שלא נמצאה להן תשתית מספקת וראויה. כשאני נכנסתי למשרד להגנת הסביבה, מצאתי שמדינת ישראל באמת מטמינה מעל 80% - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, שנייה אחת, השרה, סליחה. חבר הכנסת כסיף, בשאילתה כתוב 4.82 טון סך הכול. אולי אדוני מתכוון מיליון טון? יכול להיות? זה לא הגיוני כל כך, נכון?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

הגיוני, כן.

היו"ר אמיר אוחנה:

כנראה מיליון.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כן, כן.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

בסדר, גם אם הוא לא שאל בנתונים מדויקים, אנחנו עם עופר כסיף ומפלגתו לא מתווכחים בכלל, לא על נתונים מדויקים ולא על אמירות מדויקות ולא על אמת מדויקת ולא על אידיאולוגיה מדויקת. אבל הוא נתן לנו הזדמנות לדבר על עולמות הפסולת, שהמשרד באמת עובד בהם מאוד מאוד קשה, אז נדבר. באמת נוכחתי לדעת שמעל 80% מהפסולת במדינת ישראל מוטמנים. תאי ההטמנה הגדולים ביותר נמצאים בדרום המדינה, ודרום המדינה הפך להיות באמת פח האשפה של מדינת ישראל. תראו, הטמנה היא אירוע סביבתי נמוך מאוד, בוא נגיד ככה, פתרון סביבתי מאוד מאוד בעייתי, שמזהם אוויר קרקע ומים. ובאמת, מדינת ישראל, שנמנית עם המיליה של המדינות המפותחות של ה-OECD, הייתה צריכה להיגמל מההטמנה כבר מזמן וללכת אל עבר הפתרונות המתקדמים שמשתמשים בהם בעולם, אם זה מתקני עיכול אנאירובי, אם זה מתקני ביו-גז, אם זה מתקני השבה למיניהם, שלוקחים את הפסולת ומייצרים ממנה חשמל, אנרגיה וחום. כשנכנסתי למשרד לא היה אפילו מתקן קצה אחד שנמצא ברמת התכנון כמתקן קצה לטיפול בפסולת, באמת, ככה, על המסילה, שהמשרד מקדם אותו ובאג'נדה אמיתית, כדי לייצר פה שינוי משמעותי בהטמנת הפסולת במדינה. עכשיו, ברור לכולנו, חבר הכנסת, שגם כשאנחנו רוצים לייצר שינוי כזה, לוקח זמן, כי בעצם אם אף מקום לא נמצא תחת תכנון, ואם אין תכנונים למתקני השבה, ואם יש נמב"י מאוד גדול – NIMBY זה Not In My Back Yard – זאת אומרת היו כמה ניסיונות בעבר לקדם מתקני קצה לטיפול בפסולת שנתקלו בקשיים מאוד מאוד גדולים, כשלים בעיקר הסברתיים או כשלים בנושא הזה, שהיו שרים או מנכ"לים או צוותים מקצועיים שפחות האמינו בפתרון כזה או אחר, ולכן המציאות הזו כשלה פעם אחר פעם. התוצאה הייתה תוצאה שהיא באמת לא מיטבית עם אזרחי מדינת ישראל. מה לעשות, מדינת ישראל היא אחת המדינות שגם באמת אחוזי ייצור הפסולת הם גבוהים מאוד. אנחנו באמת מבשלים הרבה, אוכלים הרבה, קונים הרבה. יש היום הרבה הזמנות גם מאתרים בין-לאומיים. יש הרבה פסולת בישראל, ולכן צריך למצוא לה פתרון – ופתרון אמיתי. הפתרון לפסולת שמזהמת אוויר, קרקע ומים – ולא רק זה – בדרך, כשהיא נוסעת לאתרי ההטמנה, היא מזהמת על ידי זיהום אוויר תחבורתי ממשאיות, וגם משאיות נתקלות במשך שעות ארוכות בפקקים להטמנת פסולת. זו באמת בעיה. ולכן מה שעשינו במשרד – אני באופן אישי באמת שמתי את הפסולת כאסטרטגיה של המשרד להגנת הסביבה ביחד עם השלטון המקומי והאזורי, שהוא קהל היעד והמטרה, והבנתי שאי-אפשר לייצר מציאות לבד; אנחנו חייבים את התמיכה של השלטון המקומי והאזורי, שהם יצרני הפסולת הגדולים, ובעצם ביחד איתם לייצר את השינוי. ייצרנו את השינוי לא רק על ידי הבאת מתקנים – עשינו גם סיורים בחו"ל כדי לראות את המתקנים, זה היה ביחד עם ראשי רשויות. גם אשכולות יצאו לסיורים. ראשי רשויות יצאו לבד לסיורים כדי לראות את המציאות השונה בעיניים, וכדי לקבל החלטה להקים מתקני קצה כאלה גם בישראל. אני חייבת לומר שזה שהמכרז הראשון למתקן ההשבה בנאות חובב יצא לדרך, ויש זוכים ואנחנו כבר בתהליך שם – זו בשורה עצומה. מעבר לזה אנחנו בהרבה איתורים במקומות אחרים ובהסמכות לוות"ל, לוועדות התכנון והבנייה, עם איתורים מדויקים, קולות קוראים שכבר יצאו לתכנון של מתקני קצה כאלה, מתקני השבה שהתפקיד שלהם זה להפוך את הזבל שלנו לזהב, בעצם למשאב, כי זה מה שקורה בכל העולם, היום מתייחסים לפסולת כמשאב שניתן לייצר ממנו אנרגיה. אבל מעבר להקמת המתקנים – ויש גם מתקנים לפסולת אורגנית, מתקן שקם עכשיו בשפד"ן, מתקן נוסף שקם באשכול. בכל החלטות הממשלה של שיקום דרום וצפון הכנסנו את הנושא של המתקנים. רק לא מזמן עברה החלטת ממשלה לאילת – גם שם נכנס, גם בשבע ערי ליבה, גם נכנס אתר טליה בצפון. בכל מקום איתרנו, קידמנו, ונמצאים באמת הרבה מתקנים בקידום. אממה, אנחנו יודעים שעד שמתקנים יקומו, עדיין אנחנו צריכים לדאוג שיהיה איפה לשים את הפסולת, ולכן באמת יש לנו עדיין הטמנה, עד שיהיו לנו מספיק מתקנים כדי להכניס את כל הפסולת אל המתקנים. אבל השינוי הוא שינוי שבאמת מתממש לנגד עינינו, ואני חייבת לומר שזו באמת בשורה עצומה לאזרחי מדינת ישראל. אני אגיד שהקמת מתקנים זה לא דבר יחיד; ביחד עם הקמת מתקנים צריך לעשות שינויי חקיקה ורגולציה, ולכן הבאנו את חוק פסולת בניין. אגב, אנחנו מטפלים בזרמי הפסולת השונים, גם פסולת בניין. הקמנו מתקני קצה לפסולת בניין, שבעצם לוקחים את כל פסולת הבניין, מכניסים אותה חזרה לאתרים מוסדרים, ושם הופכים את פסולת הבניין למצעים חדשים, לאגרגטים לעולמות הבנייה. זאת אומרת בכל העולם הבינו ששימוש בכלכלה מעגלית ותמיכה בכלכלה מעגלית הם דבר נכון וכדאי. אני יכולה לומר שכשאני נכנסתי למשרד להגנת הסביבה הייתה בטן מאוד גדולה לקרן הניקיון, והייתה קרן ניקיון שבאמת לא ביצעה את המטרות שלשמה היא הוקמה – היא לא הקימה מספיק מתקנים ולא מצאה את פתרונות ההטמנה למדינת ישראל ושימוש בפתרונות יעילים וחכמים יותר. האמת, אני שמחה להגיד שאני את קרן הניקיון כמעט סיימתי. אנחנו בעזרת השם יוצאים עם האוצר ביחד לעוד שני קולות קוראים להקמת מתקני קצה לטיפול בפסולת, ואני חושבת שלשר שיבוא אחריי יהיה באמת אתגר גדול מאוד, כי אני די משאירה קרן מרוקנת, ריקה, אבל אני לא משאירה קרן ריקה בלי בשורה מאוד גדולה עם הקמת רשות פסולת בישראל. כמו שלאחות האחרת, המים, יש רשות מים, כמו שלחשמל יש רשות חשמל, הבנו שגם לפסולת נדרשת תשתית לאומית אמיתית גדולה לטיפול בפסולת. זו גם תשתית מאוד מאוד בעייתית: היא תשתית מזהמת; היא תשתית שצריך לטפל בה מבוקר עד לילה. יש לנו הרבה זרמי פסולת שונים. לכן לצורך זרמי הפסולת השונים גם הבאנו חקיקה נכונה, אם זה חוק פסולת בניין, שעבר קריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה, אם זה תיקון לחוק הפיקדון, אם זה תיקון לחוק האריזות, אם זה לנושא של צמיגים. לכל זרמי הפסולת בעצם היינו צריכים להביא גם חקיקה ותיקוף רגולטורי כדי לקדם את הנושאים בזרמי הפסולת השונים, שנוכל באמת לטפל בהם. לכן זה בא ביחד: מצד אחד הקמה של מתקנים, שימוש נכון בקרן הניקיון – שאני חייבת לומר שלא נעשה עד שאני הגעתי, כי בעצם היא לא שימשה למטרות שלשמה היא נולדה. אני חייבת לומר שאנחנו בוועדה הבין-משרדית – שאני והאוצר ביחד שמנו גם בחוק ההסדרים, וגם אני דחפתי מאוד לקדם אותה, ועדה בין-משרדית שהיום יושבת, ובשבוע-שבועיים הקרובים – וזו בשורה מאוד גדולה – אנחנו נפרסם את מסקנותיה – עוד לפני שהמסקנות שלה יפורסמו, אני יכולה להגיד לכם שהמסקנה שלי כשרה להגנת הסביבה היא שאין מנוס וצריך ללכת לעבר הקמת רשות פסולת גדולה, עצימה, איתנה, בישראל, שתתקף גם את הקמת מתקני הקצה לטיפול בפסולת וגם תדאג באופן מוסדר, רגולטורי. יהיו לה הרבה יותר כלים כדי לטפל בעולמות האלה, וגם מבחינת אכיפה, וגם מבחינת היישום הלכה למעשה של השינויים. אני חייבת גם לומר שהיום אנחנו במשרד להגנת הסביבה מנסים באמת לקדם ביחד עם השלטון המקומי והאזורי את כל שורת המתקנים שמעוניינים לקדם, וזה כבר הפך להיות באמת אפילו מין מקום כזה – אם פעם זה היה נמב"י, היום אנחנו נמצאים במקום שכמעט כל רשות מקדמת איתנו פתרון קצה. אנחנו משתמשים באיגודי הערים וביחידות הסביבתיות, שהן זרועות ביצוע; אנחנו משתמשים באשכולות, האשכולות שנבנו על ידי משרד הפנים, אבל מי שבאמת באמת מפעיל אותם באופן מעשי זה המשרד להגנת הסביבה כדי להקים מתקני קצה כאלה בכל הארץ. ואם תרצו, אנחנו נוכל, חבר הכנסת, למנות גם את המקומות של איפה אנחנו יושבים על מתקני קצה. רק לפני שבועיים הבאנו גם את תימורים הסמכה לוות"ל, יש את האקו-פארק ברחובות, יש את מטה יהודה. יש כל כך הרבה מקומות שמקדמים היום מתקני קצה לטיפול בפסולת ביחד עם המשרד. באמת עם הבשורה הגדולה שאנחנו מביאים, של כל האסדרה הזאת של הוועדה הבין-משרדית, אני יכולה לומר לכם שהשורה התחתונה שלה היא שאנחנו גם מקימים רשות פסולת בישראל. אנחנו נסיים להגיש גם תזכיר שהוא תזכיר חוק מוצע עם ההסדר הזה, כדי שלשר הבא אחריי באמת תהיה עבודה מאוד מאוד קשה פה בכנסת ביחד עם ועדת הפנים והגנת הסביבה כדי לקדם את אותה הקמה של רשות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשרה על המענה המפורט. שאלת המשך לחבר הכנסת כסיף.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ברוכים הבאים לכל החיילים שנמצאים ביציע, חיילים וחיילות.

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד שנייה. עוד שנייה, השרה. לאחר מכן שאלה נוספת לחברי הכנסת יוראי להב הרצנו ויעל רון בן משה. וכמובן, השרה הקדימה – אנחנו מצטרפים: ברוכות וברוכים הבאים לכל אורחינו שביציע וגם לחיילות צה"ל שנמצאות איתנו כאן, שלום לכן – וגם חיילים אני רואה. ברוכות וברוכים הבאים. בבקשה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

דבר ראשון, אני חייב להגיד שהנתונים של הלמ"ס הם אלה שאני צריך להסתמך עליהם, משום שהמשרד שלך לא מפרסם את הנתונים. ולגבי שאלה, כל פעם שאני מעלה שאילתה בפני השרה זה תמיד מתחיל או מסתיים או גם וגם בהשתלחות או בי או בתנועה שלי, בחד"ש. אז השאלה בעצם - - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

תדע לך שאני מה זה התאמצתי הפעם לא להשתלח, באמת.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

השאלה שלי: מתי תחליטי לטמון את הפסולת שיוצאת מהפה שלך?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז אני אגיד לך משהו, ובאמת לשאלה בוטה כזאת - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

רק שנייה. השרה, השרה, שנייה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

וזה לא מפתיע, זה לא מפתיע שאתה שואל שאלות בוטות, כי אתה בן אדם בוטה. אתה בן אדם שבכלל המקום שלו הוא לא בכנסת ישראל.

טלי גוטליב (הליכוד):

גועל נפש, איך שאתה מדבר לשרה, גועל נפש. גם הוציא את דיבת הארץ רעה, את דיבת הלוחמים רעה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

והאמת, שאם זו הייתה באמת ככה שאילתה שלך - -

טלי גוטליב (הליכוד):

פוגע בישראל, בביטחון, בחוסן - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, תודה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - אז הייתי יכולה להגיד לך באמת, בתשובה הכי פשוטה: לך תחפש. אבל הרמת לי להנחתה ונתת לי פה לתת הרצאה שלמה על המשרד. אני חייבת להגיד לך שהפסולת היחידה שאני רואה כאן במשכן זה אתה וחבר מרעיך, שפועלים נגד חיילי צבא ההגנה לישראל, נגד מדינת ישראל. אז אתה יכול ללכת ולהטמין דווקא אתה את הראש שלך בחול, וכדאי שלא תוציא אותו במשך הרבה זמן. אני חושבת שאתה די מקבל את זה מאזרחי מדינת ישראל שלא אוהבים אתכם, שלא תומכים בכם. אתה תומך במחבלים ובאנשי טרור.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

תבקשי מבן זוגך שיסדרו לך מקום ברשימה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כסיף.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

הכול בסדר. שאלת על פסולת?

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

תבקשי מבן זוגך שיפנה לראש הממשלה שייתן לך מקום ברשימה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת כסיף, אני רואה שאדוני בדרך החוצה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

זו שאלה שסופר-מתאימה לך, כי אתה פשוט פסולת, פסולת שצריך לזרוק מהמשכן הזה. ואמן שכולם היו מצביעים איתנו כדי להעיף אתכם כמה שיותר, אבל יש כאן עוד כמה טהרנים במשכן הזה שהחליטו לתת לכם איזשהו קרדיט. אז אני מקווה שאתם תעופו גם בבחירות הקרובות כמה שיותר מהר. נמצאים כאן חיילים וחיילות ביציע. אנחנו תומכים בחיילי צה"ל, מגינים על חיילי צה"ל, על כוחות הביטחון. תודה רבה לכם על כל מה שאתם עושים יום ולילה למען מדינת ישראל. ואל תדאגו, תיקון זה דבר שלוקח זמן, אבל הוא ייעשה. וכמו שהעפנו את הרצי הלוי, את חליוה, את רונן בר ועוד הרבה אחרים שלא היו צריכים לאחוז בתפקידים, והיו כאלה שמונו דווקא בממשלה הקודמת, ממשלת השינוי – ממש – זאת שזכינו להפיל. הממשלה ההיא עשתה הרבה דברים רעים, ביניהם גם מינויים רעים, ולהם נתנו ואפשרו את הכול מהכול, עם גלימתה של היועמ"שית המפוטרת, המודחת - -

נאור שירי (יש עתיד):

אין לה גלימה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - שנתנה את ההסכמה לכך, וגם שופטי בית המשפט העליון, שכמובן תמיד מגינים על המחנה הנאור והנכון והמתאים של המיליה שלהם.

נאור שירי (יש עתיד):

היא אמרה נאור, זה חמש דקות הודעה אישית.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אבל מה לעשות, תיקון זה דבר שלוקח זמן, ואנחנו מתקנים. דוד זיני ראש השב"כ, רומן גופמן הוא במוסד ובן עזרא במל"ל, ויהודה אליהו יהיה איפה שהוא צריך להיות, ומיכאל ראבילו יהיה מבקר המדינה. מה לעשות, תיקון – דבר שלוקח זמן, אבל הוא יקרה. וגם היועצת המשפטית המפוטרת המודחת בסוף תלך הביתה. אל תדאגו. אני רק מקווה שבמקום לרדוף אחרי חברת הכנסת שלנו טלי גוטליב עם כתבי אישום, שהיועצת המשפטית תרדוף אחרי הפצ"רית, שהאשימה את חיילי צה"ל, ואחרי חבר הכנסת גלעד קריב, שהוציא דיונים חסויים מוועדת החוץ והביטחון. אז, אתה יודע, אכיפה בררנית היא פשע – אנחנו רואים אותה פה למול עינינו. חברת הכנסת טלי גוטליב, אנחנו ממשיכים לתמוך בך, הכול בסדר, עם ישראל תומך בך. אבל את יודעת, זה תיקון. תיקון לוקח זמן.

נאור שירי (יש עתיד):

זה לא יעזור לך בפריימריז.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אל תדאג, חיים שלי. הכול טוב, נאור שירי, אתה תמשיך לייצר בדיחות ושירים, זה באזור שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת יוראי להב הרצנו ויעל רון בן משה עם שאלות נוספות. בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, בשבוע שעבר פרסם מבקר המדינה, בתום כמעט ארבע שנות כהונתך, כי ועדת השרים לענייני אקלים שאת הקמת ב-2023 לא התכנסה ולו פעם אחת; ש-89% מהמשרדים והגופים הציבוריים בישראל ללא תוכנית היערכות ישימה למשבר האקלים; שישראל אינה צפויה לעמוד ביעדי הפחתת הפליטות והאנרגיות המתחדשות. איך את מסבירה את הנתונים האלה?

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד שנייה, השרה. חברת הכנסת יעל רון בן משה. השרה תשיב במרוכז. בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני חייבת להגיד משהו על יעל רון בן משה, יושב-ראש הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז אולי תחכי שהיא תשאל, ואז? אפשר?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

היא עושה עבודה טובה. כן, בטח. יאללה, יעל.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז, בבקשה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

למה? בוא נשמע את השרה קודם, שאני אדע. תודה, אדוני היושב-ראש. האמת שהייתה לי שאלה לגבי הרחבת אתר הפסולת אבליים, אבל אני מוותרת עליה, מכיוון שאמרת דברים מאוד חשובים על הקמת רשות הפסולת הארצית, וגם הכרזת על כך בכנס השלטון המקומי לפני כשבועיים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נכון.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אחר כך צוות האסדרה הבין-משרדי דיווח בוועדה שיש עיכובים ויש פערים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נכון.

היו"ר אמיר אוחנה:

עד כאן מה שגברתי לא רוצה לשאול. עכשיו – מה שהיא כן רוצה לשאול.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא, לא, זה בסדר. היא שואלת את זה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא, לא, לא. על אבליים רציתי לשאול – ולא. אבל אני אומרת, האם צריך לחכות לרשות הפסולת הארצית כדי לפרסם קול קורא להקמת מתקני ההשבה – שגם להם התכוונת?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

ואת בטח יודעת שבאזור שבו אני גרה, בגליל המערבי - -

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נכון, יש שני מתקני השבה, עברון ומילואות.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - יש משבר פסולת חמור ביותר. יש כבר שני אתרים מוכנים, מחכים לקול קורא. האם תוכלי לספר לנו כאן על לוחות הזמנים? תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי השרה, בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

קודם כול, אני חייבת להגיד משהו. אני מאוד מעריכה את חברת הכנסת יעל רון בן משה, ואני אגיד גם למה. קודם כול, היא חברת כנסת שבאה לעבוד. יש לי ניסיון איתה גם מהממשלה הקודמת. ובאמת, אתה יודע, לפעמים אנחנו נמצאים בעולמות של ערכים מתנגשים, אבל יש ראייה נכונה ומפוקחת על המציאות, ומשתדלים לעשות טוב למען אזרחי מדינת ישראל. והאמת היא שחברת הכנסת יעל רון בן משה באה כדי לעשות טוב לאזרחי מדינת ישראל. כשהיא באה ואומרת: אני רוצה לשים אל מול העיניים את עולמות הפסולת, את עולמות איכות הסביבה, את עולמות השלטון המקומי והאזורי – זו דוגמה לחברת כנסת שבאה לעבוד, ועובדת איתנו כתף אל כתף, עם המשרד להגנת הסביבה וגם עם אנשי המקצוע במשרד. ובאמת, הרבה מהעשייה המשותפת שלנו מקדמת את הסביבה ואת האינטרס הציבורי. אז קודם כול, יעל רון בן משה, אני רוצה להגיד לך יישר כוח על כל מה שאת עושה ותודה רבה.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה. תודה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

גם הרבה פעמים את מביאה דברים שהם מאתגרים, גם את משרדי הממשלה, גם אותי בתור שרה – ואני מעריכה את האתגור שלך. את עושה עבודה מצוינת, ואני באמת גאה להיות שותפה שלך בכנסת לדברים טובים.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה. אני יכולה, לפני שהיא עונה, רק – ברגע הנדיר הזה פה, ציינת קודם את האשכולות האזוריים, שהוקמו על ידי משרד הפנים. אז למען הדיוק ההיסטורי, אשכול הרשויות הראשון שהוקם בארץ הוקם על ידי שלמה בוחבוט, שהיה ראש עיריית מעלות תרשיחא. זכיתי להיות מנכ"לית האשכול ולקדם את ההסדרה שלו מול משרד הפנים, ככה שהוא הוכר כאיגוד רשויות מסוג אשכול. אחר כך באמת קמו אשכולות אזוריים נוספים. אני שמחה שהמשרד להגנת הסביבה עובד עם האשכולות, מקדם את האשכולות, אני בעד התפיסה האזורית. רק אציין שאני מ-2015, נדמה לי, הייתי מנכ"לית האשכול, במשך שש שנים, וכבר אז התחלנו לקדם את מתקני ההשבה, בגלל משבר הפסולת החמור. והינה זה מתחבר לשאלה שלי אלייך, ואני מקווה שאני אקבל תשובות.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נכון. ולכן כשבן אדם גם בא ממקום באמת מאוד מקצועי, שהוא מבין, שהוא יודע, שהוא יכול להוסיף, אנחנו מאוד מעריכים את זה. יעל אומרת: תראו, בסוף אנחנו השתמשנו בפלטפורמה של האשכולות – המשרד להגנת הסביבה – כי היא פלטפורמה מאוד נכונה, מאוד נוחה, והיה לנו נוח להשתמש בה, לקחת אותה ולרתום אותה אלינו, אל המשרד להגנת הסביבה, כדי לפתח ביחד עם כל האשכולות של הרשויות מתקני קצה שהם אזוריים. כי, בסוף, מתקן קצה לא יכול לשרת רשות אחת, הוא צריך לשרת כמות גדולה של פסולת, שמגיעה מכמה רשויות. לכן באמת באזור שבו יעל רון בן משה גרה, בגליל המערבי, יש לנו שני אתרים, גם מילואות וגם עברון, שמקדמים מתקני קצה לטיפול בפסולת, מתקני השבה גדולים, ויתמודדו על הקול הקורא שהמשרד להגנת הסביבה ביחד עם האוצר יוציא. אני רק אגיד שבעברון זכינו גם לחנוך לא מזמן אתר למיון פסולת, מתקן למיון פסולת, מאוד מאוד גדול, שהוא מייצר לנו את אותה כלכלה מעגלית – הוא קודם כול מפריד את הפסולת לפסולת שניתן למחזר אותה ופסולת שלא ניתן למחזר אותה, ומה שלא ניתן למחזר ייכנס לתוך מתקני ההשבה וייצר אנרגיה, חשמל וחום.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אז יש בשורה לגבי הקול הקורא? מחכים לזה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני כן אגיד שיש לנו בשורה, באמת. כי מה שקורה זה כזה דבר: הכסף היחיד שנשאר בקרן הניקיון, שאני השארתי, הוא להקמת מתקנים. זאת אומרת, את כל שאר הכסף מימשתי, ניצלתי. אני חושבת שלשר הבא שיבוא אחריי יש שנתיים של קיפאון – אל תתפסו אותי על המילה, צריך לוודא את זה עם האוצר – אבל באמת משימושים, כי יש לנו מחויבויות בקרן גם להרבה החלטות ממשלה של שיקום צפון, דרום, גם להרבה מתקנים שכבר שחררנו להם תקציבים עם הרשאות להתחייב בקרן. נשאר עוד כסף לשני מתקנים. אני מאמינה שזה יספיק לקול קורא של שני מתקנים. עכשיו אנחנו בשלבים אחרונים אל מול החשכ"ל, כי נכנסה חשכ"לית חדשה וגם נכנס ממונה על התקציבים באוצר חדש, מהרן, ואנחנו יושבים איתם כרגע ממש על הניסוחים האחרונים של הקול הקורא, שיצטרכו להתחשב – כי יש בסך הכול הרבה יותר דרישה - - -

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

ממה אתם מפחדים? תעשו את זה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

יש, אגב, הרבה יותר דרישה למתקנים מכמות כסף. וזה טוב, כי גם בקול הקורא הם יראו את זה, ואז האוצר והחשכ"ל יוכלו לבוא ולהגיד: רגע, אנחנו רוצים מהמדינה להשקיע יותר, כי אנחנו מבינים שהמשרד עשה צעדים, כבר יש דברים על השולחן, אנחנו רוצים לממן אותם ורוצים להתקדם איתם. ויכול מאוד להיות שזה יקרה, כי בסוף אלה תשתיות לאומיות. וגם, יחד עם זה אנחנו מאסדרים את התחום של ללכת אל עבר רשות פסולת בישראל, שבאמת תאסדר בקורת גג את כל העולמות האלה של המתקנים, אסדרה מאוד מאוד רחבה, ותראה בהם תשתית לאומית אמיתית של משק סגור, עם תעריף שיוכל להתנהל. שני הדברים האלה באים ביחד, יעל. הוועדה כבר מסיימת את המסקנות שלה, אנחנו בשלב כתיבת המסקנות, אנחנו סיימנו את הדיונים בוועדה. יש לנו עוד משהו עם השלטון המקומי והאזורי, שאנחנו מעוניינים לשמוע אותם, אבל המסקנות נכתבות ממש בימים אלה, איתנו ועם האוצר, ואנחנו נפרסם את זה. מבחינתי זו בשורה עצומה, כי המסקנות האלה – זה יושב בתוך חוק ההסדרים, אלה מסקנות שיש איתן אמירה שהיא ברמת החלטת ממשלה, שאנחנו נביא אותה, להקמת רשות פסולת בישראל, ואיתה גם ההוצאה של שני הקולות הקוראים. זה יהיה ביחד, אני מקווה. ובזה אני יכולה גם להגיד שמימשתי את קרן הניקיון במלואה, וזו באמת בשורה עצומה למי שמבין בעולמות האלה. לגבי האקלים, יוראי, אפשר לומר שאולי אתה האנטי-תזה ליעל רון בן משה בעבודה מולנו, מול המשרד, מולי כשרה ובכלל בוועדות. אני חושבת שגם אתם יכולתם לעשות עבודה הרבה יותר טובה בעבודה על חוק האקלים ובהגעה ליעדים הרבה יותר טובים. אנחנו במשרד הוצאנו חקיקה ממשלתית, שהיא הרבה יותר שאפתנית, אבל עדיין אנחנו מקיימים את הנושא של היערכות לשינויי האקלים ביחד עם השלטון המקומי והאזורי. עשינו אירוע גדול בבית הנשיא להרבה רשויות שנמצאות בתוך התוכנית. הכנסנו רשויות נוספות. גם עכשיו בכל החלטת ממשלה, רשויות שלא היו, הכנסנו אותן לתוך התוכנית, ואנחנו עושים היערכות לשינויי אקלים, שינויים אמיתיים – של הצפות, של איי חום בערים, עם מפות של סיכוני אקלים. אנחנו באמת מאוד מאוד מקווים שהחקיקה הזאת, שדי הושלמה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, תוכל לעבור בהסכמות ביחד עם האוצר. אני מבינה שהאוצר רצו לשמר יעדים שהם יעדים שלהם ויכולות שלהם לשנות חקיקה כזאת במידת הצורך, אבל אני יכולה לומר שעדיין, אנחנו בתור משרד לא מוותרים ועושים כל מה שצריך בתחום הזה גם מבחינת אדפטציה וגם מבחינת מיטיגציה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

רק אתמול השקתי באשדוד את התוכנית לצמצום זיהום אוויר וריחות באזור התעשייה הצפוני של אשדוד, תוכנית של 32 מיליון שקלים עם עד 56% יעדי הפחתה של מזהמי אוויר. עשינו את זה ביחד עם ראש עיריית אשדוד, יחיאל לסרי, עם יבנה, גן יבנה, חבל יבנה, גדרות – אזורים שבאמת מושפעים – מושפעים – אשכרה משינויי האקלים, וכתוצאה מזה שיש השפעה סביבתית גדולה להקמת אזורים שיש בהם תשתיות לאומיות מרובות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

השרה, למה לא כינסתם את ועדת השרים? אני מברך אותך על זה. את צודקת, אבל למה לא כינסת את ועדת השרים לענייני אקלים ב-2023?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

כמו שאמרתי, אנחנו מבצעים עבודה גם במשרד וגם ביחד עם הרשויות, הלכה למעשה. קיימנו דיונים גם עם האוצר בנושאים האלה כדי לקדם את זה. ואללה, אני אגיד לכם את האמת, אני יכולה לומר, יו"ר הכנסת, שקיבלתי משרד שאמרו לי בעיקר מה הוא לא יודע לעשות. היום הוא יודע לעשות הרבה דברים, והוא מנוע וקטר כלכלי למשק, ואני מאוד מאוד גאה בו. עשינו מהפכה במשרד הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת עמית הלוי בנושא אכיפת רעש במסגדים. חבר הכנסת הלוי, בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, הנושא הזה עלה במשכן בשבוע האחרון בהקשר של חוק נוסף, אבל החוק הקיים מסדיר, והוא חוק ברור, והרעש הבלתי-נסבל בכל רחבי הארץ ובערים ספציפיות ובשכונות, כולל שכונות בירושלים, הוא באמת בלתי נסבל. יש פניות חוזרות ונשנות גם למשטרה, גם אליכם. למרות שהדין קיים, החוק קיים, הכלים קיימים, הסמכויות, הטכנולוגיה היום נגישה וקלה להפעלה, גם מקורות הרעש ידועים לכול – אפשר לעשות איתי סיור – בכל זאת יש אזורים אקס-טריטוריאליים שאנשים נאלצים לא לישון בלילה, ואוזניהם תחרשנה בגלל המצב הזה. השאלות שלי היו, ועדיין: 1. למה קציני המשטרה, הפקחים, לא אוכפים את החוק הקיים? אגב, משני צידי הקו הירוק, כי גם מי שעובר מהצד השני של הקו הירוק, אפשר לאכוף לפי החוק וההסכמים. 2. כמה מדידות רעש בוצעו בשנה האחרונה? 3. באילו אזורים? אני חייב לומר לך, בוועדה – עושים עוד פעם מדידות, ועוד פעם מדידות, זה עולה המון כסף לאזרחי ישראל, ובסוף זה לא מביא לאכיפה. 4. כמה הליכי אכיפה נפתחו? 5. כמה קנסות הוטלו? 6. כמה מערכות הגברה הוחרמו? תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, גברתי השרה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני יכולה קודם כול לומר שמה שאתה אומר הוא דבר נכון. אנחנו במשרד להגנת הסביבה אמונים גם על חוק הרעש. חוק הרעש אמור להסדיר את איכות החיים ובריאות התושבים בצורה הטובה ביותר. אנחנו נכנסנו בעולמות הרעש גם לעולמות של רעש מכלי רכב, שאגב, זו אחת המהפכות הגדולות שעשינו. יש לנו היום את מהפכת הרעש במשרד להגנת הסביבה. יצאנו בקול קורא לרשויות גם, לאכיפת רעש על ידי גלאים ומצלמות מכלי רכב ותחבורה. אנחנו עושים את זה בצורה טובה. יצא פיילוט כזה גם בעיריית עכו וגם בעיריית פתח תקווה. היום נפרסו גלאים ומצלמות אפילו בירושלים. ירושלים היא אחת הערים הגדולות שזכתה גם בקול הקורא הזה. רכבים שצופרים צפירה שהיא ארוכה, מעצבנת, לא ראויה, כדי להפריע, ומעירה את השכנים, וגם אופנועים שמוציאים את האמצעים המכניים ומכניסים אמצעים משופרים ועושים קולות של צפירות והדי פיצוצים – היום אנחנו אוכפים את הדברים האלה, ויש נוהל אכיפה מסודר. אנחנו רק מרחיבים את המהפכה הזאת, שהיא מהפכת הרעש בישראל, כי מדינת ישראל היא קטנה וצפופה. עם זאת רעש לא מגיע רק מכלי רכב ותחבורה, הוא מגיע מעוד הרבה גורמים – אם זה מסיבות, אם זה כל מיני דברים אחרים. יש נהלים כאלה, ובסוף כשיש רעש, אז כמו שיש חוקי תעבורה ומי שאוכף אותם זו משטרת ישראל – גם בעולמות הרעש האכיפה נעשית הרבה על ידי משטרת ישראל. לדוגמה, שוטרים מגיעים לבית או למסיבה שעושה רעש אחרי השעות ולא בזמנים, ואוכפים את זה. גם בנושא של מואזינים ובתי תפילה אני חייבת להגיד שבמשרד להגנת הסביבה מתקבלות והתקבלו הרבה פניות בנושא הזה. הפניות שאני קיבלתי הן גם מערים מעורבות – עכו, לוד, רמלה, יפו, ואנחנו פעלנו בכל הערים האלה, תכף אני טיפה אפרט לך במה פעלנו ואיפה פעלנו. אבל אני יכולה להגיד לך שבוצעו יותר מכמעט 315 מדידות של רעש ממסגדים, זה התפלג בכל הארץ. משקל רב קיבלו הערים לוד, ירושלים ויפו. הגיעו תלונות למשרד גם בקיסריה, רמלה, מושב עזריאל – כך שהמדידות נעשות, והמדידות הן על ידי כניסה לתוך בתי תושבים, שימת האמצעים הדיגיטליים, ומודדים שם כדי להרגיש איך תושב מרגיש ומה כמות הדציבלים. ביחד עם משטרת ישראל יש נוהל משטרתי, של המשטרה, שהוסדר, של המשרד להגנת הסביבה, של משרד הפנים – כי בסוף יש לנו מסגדים שנמצאים תחת משרד הפנים בנוהל שירותי הדת – הנוהל הזה נכתב גם בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, ואנחנו פועלים על פי הנוהל הזה. על פי הנוהל הזה, יש לנו שני הליכי אכיפה שנפתחו, מערכות הגברה – שלוש מערכות הגברה שנתפסו גם בצפון, גם בדרום וגם במרכז, ויש היתכנות ליותר מזה. למה אני אומרת שיש היתכנות ליותר מזה? כי גם אני בתור השרה להגנת הסביבה הפניתי למשטרת ישראל בקשות לאכיפה. הנוהל אומר – ואני יכולה לתת לך אותו, אם תרצה, הוא נוהל שאפילו נכתב ב-2016 – שבתחומי האחריות, יש תחומי אחריות למשטרת ישראל, שזה הובלת כל הגורמים בהליך הטיפול במטרד הרעש, וזה ביצוע הליך האכיפה. זאת אומרת המשטרה צריכה לבצע את הליך האכיפה. אתה יודע, למשרד להגנת הסביבה יש אנשים סביבתיים, הם לא אנשים שבאמת נכנסים בסוף פיזית למסגדים. הם עושים את זה גם במידה, וצריך, מודדים ונמצאים, ויש נוהל – הנוהל המשטרתי מציין משא ומתן שצריך להיעשות גם עם הקהילה, גם עם השלטון המקומי והאזורי, גם עם המסגדים, במידה והם שייכים למשרד הפנים, כדי לגרום למטרד הרעש להיעלם. אבל במידה וזה לא קורה, אז יש לנו עלייה בעולמות האכיפה. אנחנו במשרד להגנת הסביבה מטפלים גם באמצעות הודעות קנס, אבל כשיש הפרות חוזרות, סוכם בינינו לבין המשטרה שהם צריכים גם לפתוח בחקירה כאשר קורים כמה מקרים כאלה, ותביעות להב צריכות לטפל בזה, וגם חקירות של המשטרה. אז תחומי האחריות במשטרת ישראל הם הובלת כל הגורמים, כמו שציינתי, לטפל במטרד הרעש, ביצוע הליך לאכיפה; על פי הנוהל, המשרד להגנת הסביבה צריך לבצע את המדידות ומתן חוות דעת, לעשות מעקב, במידה ויש צורך בכך; והאגף לשירותי דת גם צריך לבצע הליך מקדמי ונקיטת צעדים לצמצום הרעש, אם זה סנכרון המסגדים, אם זה כוונון של רמקולים, שיגור של מפקח אזורי על פי בקשת המשטרה וביצוע של הסברה בקרב האוכלוסייה כדי לעמוד בחוק. לכן, ברמת העיקרון, הכלים עומדים היום לרשות משטרת ישראל, וגם זה מה שאני אמרתי בפעם הקודמת. אנחנו הפנינו גם מכתבים במקומות שבהם היו חריגות בלתי סבירות, כמו במסגד של אל-עומרי בלוד, שהפריע באמת בצורה חריגה ובלתי סבירה. אגב, על פי הוראות החוק, משטרת ישראל רשאית לטפל בכל רעש חזק ובלתי סביר. זאת אומרת גם אם לא הבאתי לך את כמות הדציבלים בדיוק, אם שוטר בא ורואה שיש רעש חזק ובלתי סביר, הוא יכול להפעיל את שיקול דעתו ולטפל במפגע הזה, כי מפגעי רעש הם מפגעים לכל דבר ועניין, אם זה קורה ברחוב, אם זה קורה בתחבורה, אם זה קורה בהופעות, וגם אם זה קורה בעולמות של מסגדים ובתי תפילה – צריך לטפל בזה, נקודה. יש מקומות שבהם אנחנו יודעים שזה מכוון כמטרד כנגד אזרחי מדינת ישראל, וגם כמו שציינת, ביהודה ושומרון. ביהודה ושומרון זה אפילו יותר מורכב, כי שם הרבה פעמים זה נעשה בכוונת מכוון, ואנחנו יודעים את זה. החוק שם נתון בידי המינהל האזרחי ומשרד הביטחון. אנחנו במשרד להגנת הסביבה – כמו שחוק שמירת ניקיון וחוק אוויר נקי לא חלים באזורים האלה, אני חייבת לומר שבגלל זה הבאתי את הצעת המחליטים של זיהום חוצה גבולות, שמדבר על הטיפול בכל המפגעים הסביבתיים ביהודה ושומרון. אנחנו, במשרד להגנת הסביבה, בתוך הצעת המחליטים הזו – שאגב, קודמה כשלב ראשון, והיא מקודמת גם בימים אלה. אנחנו סיימנו את כל העבודה עליה, וזה באמת רק עניין תקציבי להעביר אותה. אנחנו מעבירים אותה עכשיו בשלביות. אני השגתי לה כרגע 40 מיליון שקלים, ובתוספת משאבים של קרן יו"ש, ואני במשרד להגנת הסביבה מטפלת בזה עכשיו. אנחנו נשקיע בזה, כי אנחנו רואים בזה טרור סביבתי לכל דבר ועניין. אז אני מקווה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. האם יש לחבר הכנסת הלוי שאלת המשך? לא. אם כן, אני מודה לשרה להגנת הסביבה על תשובותיה לשאילתות, וגם לחברות ולחברי הכנסת.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

רק נגיד שחבר הכנסת פוגל העביר עכשיו חקיקה כדי לאסדר את הנוהל הזה בצורה הרבה יותר מסודרת. הוא רוצה לאפשר יותר סמכויות ופיקוח למשרד הגנת הסביבה. סוכם שבמידה שתהיה באמת הקצאה של תקנים, משאבים, כל מה שצריך – אז באהבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

כאמור, תודה רבה לשרה להגנת הסביבה, השרה סילמן. תודה גם לחברות וחברי הכנסת השואלים. אני רק רוצה לציין לפרוטוקול שתשובות על שתי שאילתות נוספות לשרה להגנת הסביבה יועברו לחברי הכנסת השואלים בכתב ובתיאום איתם. הכול בסדר.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום, והוא הצעות חוק לדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלון שוסטר. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת שוסטר לדוכן להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מבקש להציג את הצעת החוק לתיקון חוק המאבק בארגוני פשיעה. יש לנו שר?

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה סילמן פה, והשר לוין הוא זה שישיב.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

בסדר, בסדר, מאה אחוז. הצעת החוק הזו נולדה מתוך מציאות קשה שמוכרת היטב לאלפי בעלי עסקים, חקלאים, קבלנים ותושבים ברחבי המדינה - -

היו"ר אמיר אוחנה:

רק שנייה. השרה סילמן, אם תוכלי, את כרגע השרה היחידה במליאה, אז שלא – אה, הינה, השר לוין הגיע. מאה אחוז. בבקשה.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - מציאות שבה ארגוני פשיעה אינם מסתפקים עוד בפעילות עבריינית קלאסית, אלא מטילים אימה באמצעות השם, המוניטין והזיקה שלהם לארגון, בעיקר במסגרת תופעת דמי החסות, הפרוטקשן. לא פעם העבריין אינו פועל בהכרח כחלק מהפעילות הכלכלית – העבריינית כמובן – הישירה של הארגון, אבל עצם הזיקה שלו לארגון, או ההצגה שלו כבעל זיקה לאותו ארגון, היא זאת שמאפשרת את הסחיטה. האיום, אם כן, אינו נובע רק מהאדם שעומד מול בעל העסק, אלא מהארגון שעומד, כביכול או בפועל, מאחוריו. המצב המשפטי הקיים יוצר קושי להחיל את הנסיבה המחמירה, כפי שראוי היה, כאשר קשה להוכיח שהעבירה בוצעה במסגרת הפעילות האורגנית, השוטפת, של ארגון הפשיעה. התיקון הזה נותן מענה לפער הזה. הוא קובע שגם עבירות שמתבצעות בזיקה לארגון הפשיעה, בין אם הזיקה היא אמיתית ובין אם הזיקה היא רק על פניו, יישאו בחומרה הראויה להן. זה תיקון נכון, מידתי, חשוב. אבל צריך לומר ביושר, חקיקה לבדה לא תנצח את הפרוטקשן, את התופעה החמורה הזו, שפוגעת באמון הציבור, ברווחתו ובמשטר הדמוקרטי. אי-אפשר להתעלם מההקשר. טוב שהממשלה אומרת – ואני מקווה שכך יהיה – שהיא תומכת בהצעת החוק הזאת, בסיטואציה הסמלית של סיום הצעת חוק טרומית בסיום ימיה של הכנסת. אבל אי-אפשר שלא לשאול איפה הייתה הדחיפות הזו במשך כל הקדנציה. במשך שנים, בעלי עסקים, חקלאים, תושבי פריפריה זעקו לעזרה, והפרוטקשן הלך והתרחב, כשארגוני הפשיעה היו והינם בבחינת צל כבד שמעיב על שלטון החוק, על רווחת התושבים ופרנסתם. חשוב לתמוך בהצעת חוק, גם אם זה בשבועות האחרונים של כהונת הכנסת, גם אם זה צעד סמלי. הרבה יותר קשה היה להפוך את המאבק בפרוטקשן למדיניות ממשלתית עקבית, סדורה, לאורך כל הקדנציה, כפי שחלקים מחבריה הבטיחו לאורך מערכת הבחירות האחרונה, הקודמת. הבטיחו, ולצערנו לא קיימו. אזרחי ישראל, במיוחד תושבי הנגב, הגליל, היישובים החקלאיים, שילמו את המחיר בזמן שהממשלה התמהמהה. בעלי עסקים ברחבי הארץ, במיוחד בפריפריה, ממשיכים לשלם מס פחד. חקלאים ממשיכים להגן על השדות שלהם בכוחות עצמם, קבלנים חוששים להתלונן, יש אזורים שבהם התחושה היא שעבריינים הם בעלי הבית. אזרחים מהוגנים, בעלי עסקים נורמטיביים, משלמים כסף מחשש שיבולע להם, למשפחתם ולעצמם. חברי הכנסת, המאבק בפרוטקשן חייב להיות משימה לאומית. באמצעות אכיפה נחושה, חקירות איכותיות, חילוט נכסים, הגנה על מתלוננים ונוכחות משמעותית של המדינה בשטח, רק כך נחזיר את המשילות, את תחושת הביטחון, לאזרחים שומרי החוק. לכן, לצד הצעד הסמלי הזה, הגיע הזמן למדיניות עקבית, למשאבים, לאכיפה ולתוצאות. הציבור לא מודד – או, לפחות, אני מקווה שהוא לא מודד – ממשלות לפי ההצהרות לפני או אחרי בחירות, אלא לפי השאלה אם בעלי עסקים יכולים לפתוח את העסק בבוקר בלי לשלם דמי חסות. אני מקווה שהכנסת, ועוד יותר – הכנסת הבאה, תתאחד סביב ההצעה הזו והצעות אחרות שצריכות להגיע לכאן כמשלימות לפעולות תקיפות של משרדי הממשלה השונים, ובכך נעביר כולנו ביחד מסר ברור, אדוני היושב-ראש: למדינת ישראל אסור לאפשר לארגוני הפשיעה להטיל את אימתם על אזרחיה, לא באופן ישיר ולא באמצעות שליחיהם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת שוסטר.

היו"ר אמיר אוחנה:

להצעת החוק הזו הוצמדה הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה בארגון פשיעה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. אני מזמין אותו אל הדוכן להציג ולנמק את הצעת החוק שלו. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, וגם אדוני השר לביטחון פנים לשעבר ואדוני שר המשפטים יריב לוין, תקשיבו, זה - - -

שר המשפטים יריב לוין:

אל תיתן לי תואר שלא מגיע לי. אתה נותן לי תואר שהוא נכון, מה שנקרא, עובדתית, אבל הוא לא ממש מגיע לי, כי הייתי שר לביטחון - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אני לא בטוח שחבר הכנסת סגלוביץ' התכוון לשר לביטחון פנים. התכוונת שר משפטים?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

לא, לא. זו טעות שלי. אדוני שר המשפטים.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, כי אדוני היה – השר לוין היה - - -

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

לא, לא, לא התכוונתי לקדנציה הארוכה שהיית שר לביטחון פנים. האמת היא שפרח מזיכרוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

כן, כן. לזה - - -

שר המשפטים יריב לוין:

- - - אבל - - -

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

ברשותכם, אני צופה עכשיו פני עתיד. תקשיבו לי, גם אם יש לי ביקורת. הביקורת שלי היא פשוט – איך אפשרתם לבן גביר להיות שר? תקשיבו, הרי זה אירוע מופרך. ואני אספר לכם את הסיפור על החוק הזה. זו לא באמת הצעת חוק פרטית. בממשלה הקודמת, כשהייתי ממונה על המאבק בפשיעה, הקמתי – הממשלה הקימה ואני סייעתי, היה צוות משפטי שנתן את התיקון של הסעיף הזה. תזכיר חוק ממשלתי, זה לא פרטי. באתי לממשלה החדשה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע, אני חייב להתערב. זה יהיה על חשבון זמני, אל תדאג, אני אוסיף לך. דווקא חבר הכנסת שוסטר ועבדך, כשהיינו שרים מקבילים, שר החקלאות והשר לביטחון פנים, עסקנו בתופעת הפרוטקשן, ואז התחלנו, התנענו את המהלך מול משרד המשפטים כדי לחוקק עבירה של סחיטת דמי חסות, שלא הייתה קיימת בספר החוקים.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אבל זה לא האירוע.

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע. ההתנעה הייתה אז. ההשלמה הייתה, אגב, בממשלה הזאת.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

חברים, אני לא מדבר על הפרוטקשן. יש לי הרבה מה להגיד על הפרוטקשן – זה לא הסיפור. יש פה תיקון לחוק מאבק בארגוני פשיעה. התיקון הזה הונח, ואז הייתה ממשלה חדשה. אני פניתי, אמרתי: חברים, קחו את הדבר הזה, זה לא עסק פרטי שלי – תעבירו את זה, צריך את זה. הממשלה אמרה לא. סתם. חבר הכנסת גדעון סער, היום שר החוץ, היה אז חבר באופוזיציה. הוא הגיש את הצעת החוק, הוא היה שר המשפטים לפני זה, הוא הגיש את הדבר הזה, ששוסטר הציג ואני שמתי אותו, ושמתי את זה איתו. ב-14 ביוני 2023 הממשלה זרקה את זה. פניתי לאנשים מאחורי הקלעים, כמו שלעיתים אני עושה, שיקדמו דבר טוב. לא עשו. אמרו לא. חברים, תשמעו, האירוע הזה – אני לא צריך להגיד לכם מה המצב בפשיעה. מעולם לא היה כל כך גרוע במדינת ישראל. מעולם לא היה מספר נרצחים, הרוגים, סחיטת דמי חסות – אתה יודע, אדוני היושב-ראש, שאני בשבוע שעבר, בצר לי, באמת בצר לי, הצגתי תוכנית כוללת למאבק בפרוטקשן? ואמרתי יותר מזה – קחו את זה, תעשו את זה אתם. לא היום ולא אתמול. כלום לא נעשה. החידלון הזה של הממשלה בתחום של המאבק בפשיעה, הוא פשוט נורא ואיום. אני אומר את זה – הרי זה הצעת חוק פרטית, והממשלה סוף-סוף החליטה שהיא נותנת לה תמיכה. תראו, המציאות לא השתנתה, אבל המציאות הנוספת היא שאם יושב בן אדם – ואני אומר לכם בכנות, אני אומר את זה לשר המשפטים: יש לנו מחלוקות על המון דברים, אבל זה שבכלל אם כתוב השם יואב סגלוביץ' על איזושהי הצעת חוק הוא נפסל, כי יש לבן גביר וטו, זה נראה לכם הגיוני בממשל תקין? תגישו את זה אתם. תעבירו את זה. תעבירו את זה. למה זה נזרק פעם קודמת? מדוע זה נזרק פעם קודמת?

שר המשפטים יריב לוין:

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

שר המשפטים, בוא, אמרתי לך, יש לנו מחלוקות גדולות, על החוק הזה - - -

שר המשפטים יריב לוין:

יואב, זה לא עוזר, זה לא שם - - -

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני השר, עובדה היא, החוק הזה הוא לא חוק שהוא קשור לפוליטי, אני אומר לך, זה לא חוק שלי. זה לא חוק שלי. זה חוק שעבדו עליו במשרד המשפטים, וזרקתם אותו מכל המדרגות בתקופה שהפשיעה היא מטורפת. דיברתי איתך יותר מפעם אחת בשיחות צד, לא על החוק הזה, אבל כשיושב שר בלתי כשיר בעליל, זאת תמונת המצב בסופו של דבר. אפשר להגיד מה שרוצים, אז היום יגידו שהעבירו את זה, והשרה מאי גולן תציג תוכנית למאבק בפשיעה בחברה הערבית, ואנחנו בשבוע הבא פיזור הכנסת. זאת מציאות שצריך לשנות אותה, כי בסוף אנשים נרצחים. אתמול בג'דיידה-מכר, נכנסנו לבית של אדם מבוגר וירו בו ובבנו; אתמול בטמרה נכנסו למספרה ואפילו מילה אחת לא נאמרה על ידי השר לביטחון פנים; לא נאמרה, כי הבן אדם הוא עבריין. עבריין לא משתנה – סליחה שאני אומר את זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. אני מתכבד להזמין את שר המשפטים יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעות החוק.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברות וחברי הכנסת, אתחיל דווקא מסוף הדברים של חבר הכנסת סגלוביץ'. למען האמת, אני מוכרח להגיד לך, חבר הכנסת סגלוביץ', אני לא יכול לבוא אליך בטענות, כי פשוט ביטאת בדיוק את הלך הרוח באופן שבו התנהלה ועדת שרים לחקיקה בתקופה, בקדנציה הקודמת, כאשר הממשלה הייתה שלכם. בכל פעם שראיתם שם של מישהו שלא מוצא בעיניכם, פשוט פסלתם את החוקים שלו, גם אם הוא הציע הצעות חוק שאתם עצמכם הייתם שותפים להן בעבר.

נאור שירי (יש עתיד):

ואתם לא עשיתם ככה בקדנציה הזאת.

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת שירי, תן לי לסיים, אחר כך אשמע כל דבר. רק נדמה לי שלפני שבועיים או שלושה העברתי בוועדת שרים הצעת חוק שלך, אם אני זוכר נכון. אמת? אז בוא נדייק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בסדר, אז אני אגיד את זה. אני אגיד את זה. את כל החוקים שלי פסלתם.

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת בליאק, גם אתה - - -

נאור שירי (יש עתיד):

הייתה הצעה של אלי דלל ושלי, העברתם את שלו ולא את שלי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אדוני השר, בתחילת הקדנציה הזאת, הבטחת לנהוג אחרת.

שר המשפטים יריב לוין:

נכון, ואכן נהגתי אחרת. אני מציע לבדוק את הסטטיסטיקה. אני חושב שרואים את זה עכשיו בהצעת החוק הזו – הרי מי שהציע אותה במקור, הוא חבר הכנסת שוסטר, ולא ידוע לי שהוא שייך לקואליציה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה יודע מתי הכנסת מתפזרת?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

ב-2023 זרקתם את זה מכל המדרגות.

שר המשפטים יריב לוין:

תכף אסביר לך.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

- - - גדעון סער. זה מה שאמרתי.

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת סגלוביץ', חכה רגע, תכף אענה לך, יש לי גם תשובה עניינית. אענה לך, האמן לי. אני רק רוצה קודם כול, איך אומרים? למען דיוק הדברים. אני זוכר שכאשר אני הייתי מאלה שזכו בכבוד הזה שכל הצעה שלו נזרקה על הסף, לא משנה מה היה התוכן שלה. עד כדי כך הגיעו הדברים שכאשר הגשתי את הצעת החוק שיזם בשעתו, חבר הכנסת דב חנין וצירף את חברת הכנסת מרב מיכאלי, בשעתה, ואותי כשהייתי חבר כנסת להצעה הזו. אני הגשתי אותה שוב, וחברת הכנסת מיכאלי הייתה אז שרת התחבורה, גם את ההצעה הזו היא סירבה להעביר. כאשר אמרתי לה, את יודעת מה? מכל ההצעה הזאת, שהיא הצעה ארוכה ומפורטת, אין אפילו סעיף אחד שנוגע לעולם האופניים שראוי לקדם אותו? היא אמרה: כן, ודאי שיש. אמרתי: אין בעיה, אז אני מוריד את זה מסדר-היום ואני מוכן שתסכימי לסעיף אחד מכל ההצעה, ורק אותו נקדם. בסוף אגב זה עבר פה, כשהממשלה הייתה בהתפרקות, וזה עבר אל מול עמדת נגד של ועדת שרים לחקיקה. עכשיו אומר לך מה הבעיה: הבעיה היא שגורמי המקצוע במשרדי – ולא רק במשרדי – מתנגדים להצעת החוק. זאת האמת. עמדתם הייתה כזאת גם בוועדת השרים אז, וגם בוועדת השרים עכשיו. למה החלטתי בכל זאת לקדם את ההצעה? מסיבה פשוטה - - -

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אזכיר לך שוב, זה הצעת חוק, זה תזכיר חוק ממשלתי.

שר המשפטים יריב לוין:

אבל אני מתאר לך מה אומרים: נוכח כל האמור, עמדת גורמי המקצוע היא שלא לקדם את הצעת החוק, אלא להכפיפה להצעת חוק ממשלתית, שאז בשעתו – שמע אותי רגע, באמת הדברים הם עניינים – נאמר לי פעם אחר פעם, שישלימו אותה וישלימו אותה וישלימו אותה; וכמו הרבה דברים בייעוץ המשפטי לממשלה הזה, שאתם כל כך מגנים עליו כל הזמן, לא השלימו ולא השלימו ולא השלימו. לכן כאשר הביא חבר הכנסת שוסטר עכשיו את הצעת החוק, קיבלתי שוב את התשובה הזאת, וגורמי המקצוע ביקשו בוועדת שרים לחקיקה שאתנגד לחוק, היה לי הכי קל להגיד: מה אתם רוצים, אופוזיציה, גורמי המקצוע מתנגדים, מה פתאום שאני אעביר? איפה נשמע ששר יעביר הצעת חוק שהגיש חבר כנסת מהאופוזיציה אל מול עמדת גורמי המקצוע במשרד שלו? אני חשבתי, שלו בגלל ההתנהלות הזאת, שהייתה באמת לא בסדר – נכון, הם עמוסים, אני לא חושב שבמקרה הזה היה איזה משהו מכוון, אבל בסוף התוצאה הסופית, הדבר הזה נגרר ונסחב ואתה צודק שלא טוב שזה מה שקרה. אני מסכים. אמרתי, שלפחות ברמה ההצהרתית – כי אני מודה שכרגע בשלב הזה של הכנסת אנחנו לא עושים איזה דבר שיש לו משמעות מעשית גדולה – אבל לפחות ברמה ההצהרתית, אגב, אני חושב שצריכה להיות אמירה של הכנסת שמכוונת בעיקר לגורמי המקצוע, ואומרת להם: רבותיי, אנחנו חושבים שצריך לקדם את הדבר הזה. הוא חשוב. הוא אולי לא פתרון, איך אומרים? לא בזה אנחנו נחסל את בעיית הפשיעה המאורגנת, אבל זה יכול אולי לעזור. אתה יודע מה? אגיד לך את האמת, חבר הכנסת סגלוביץ', אני אפילו נוטה לחשוב שיש לא מעט צדק בדברים שלהם ובהתלבטויות שלהם סביב העניין הזה. אבל אני חושב שאין הרבה מה להפסיד מלנסות את זה. אני לא רואה שזה יפגע במשהו; ואם זה יעזור, אז הרווחנו. ולכן, אתה יכול אחר כך להשיב. או שאי-אפשר כי אם הממשלה תומכת, אז אולי לא ניתן. אנחנו תומכים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתם תומכים?

שר המשפטים יריב לוין:

תומכים. תומכים, אז אי-אפשר.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אני אומר לך, אדוני השר, אני אומר לך, אהבתי את ה"אתם". ברמת ההצהרה, שלי, לא יכול להישבע - - - גורמי המקצוע, שהייתי בישיבות איתם, היה תזכיר חוק ממשלתי. מי שאמר לך את העניין הזה, תבדקו איתם את - - - אולי אני טועה.

שר המשפטים יריב לוין:

הכול יכול להיות. אני אומר לך, זו עמדה שהוצגה לי בהצעה ביום ראשון, לא לפני שנה, ביום ראשון. ולכן אני חושב שזה נכון להעביר את הצעת החוק הזו. אני חושב שזה נכון שתושלם באמת עבודת המטה שנעשית שם סביב העניין הזה. כשנגיע לכנסת הבאה, בדבר שהוא באמת, אני לא חושב שיש עליו מחלוקת פוליטית. עכשיו אני רוצה להגיד עוד דבר, חבר הכנסת סגלוביץ' – ובעניין הזה אני חושב שלו תצטרף לדעתי, יש לזה משקל ויהיה לזה בוודאי משקל להמשך – אני חושב שבסוף אנחנו לא נפתור. הבעיה היא כל כך גדולה, והיא מתעצמת כל הזמן, אנחנו לא יכולים לפתור אותה, לא בתיקון חקיקה כזה ולא בתיקון חקיקה אחר. אני חושב שמעבר למשאבים ודברים אחרים – ואגב, מעבר לטיפול של מתן מענה לבני נוער שצריכים תעסוקה וכל הבעיות שאנחנו מכירים – יש דבר אחד יסודי שניסיתי לשכנע בו את רשויות אכיפת החוק לאורך כל הקדנציה שלי ולא הצלחתי. הדבר הוא כזה: אני חושב שאנחנו מפעילים אמצעים דרקונים אל מול אזרחים שמבצעים עבירות ראשונות – שהם סך הכול אנשים נורמטיביים, אבל יכול להיות שעשו דברים שלא היו צריכים לעשות, וצריכים באמת לתת את הדין, אבל מפעילים אמצעים דרקוניים – בראשם, הנתון המזעזע של מעצרי ימים, כאשר 54% מכלל האנשים שנעצרים במעצרי ימים, בכלל לא מוגש נגדם כתב אישום, ורק כנגד 17% מהם בסוף ניתן פסק דין של מאסר בפועל. אלה נתונים נוראיים. פגיעה נוראה בזכויות אזרח. אגב גם, תנאי הכליאה והמעצר הם הרי מתחת לכל ביקורת בגלל העומס העצום וכו'. ולעומת זאת, כאשר אנחנו לוקחים את הכלים הקיימים אל מול ארגוני הפשיעה, אנחנו לא מסוגלים להתמודד איתם. הם הרבה יותר מתוחכמים והרבה יותר חזקים והרבה יותר גדולים. ואני חושב שצריך לעשות שינוי בשני הקצוות; צריך לבוא ולומר: אנחנו עוברים לדרך אכיפה אחרת לגמרי אל מול הפשיעה הרגילה שנעשית על ידי אזרחים, שהם בסך הכול נורמטיביים, גם אם מעדו, ושם ללכת לדברים הרבה יותר מקילים, בטח בעבירה ראשונה. ביד השנייה לעשות החמרה דרמטית, כולל בעולם של דיני הראיות, בעולם של אופן ניהול המשפט, של שורה ארוכה של דברים, כשברגע שאדם מוכח כחבר בארגון פשיעה, כולל הקלה של הסף, כי הבעיה הגדולה, וזו גם הבעיה הגדולה בהצעה הזו, שבסוף כדי לצלוח את המחסום של להגיד: האדם הזה שייך לארגון פשיעה, קשה מאוד לצלוח את המחסום, למרות שאת האמת כולם יודעים. אתן דוגמה למה אני מתכוון, אני חושב, זאת רק דוגמה אחת מני רבות, שאם אדם יסתובב רעול פנים עם נשק, חזקה עליו שהוא - -

יעקב מרגי (ש"ס):

מתכוון לעשות עבירה.

שר המשפטים יריב לוין:

- - פועל בניסיון לרצח. זו החזקה, שיוכיח שהוא התחפש ביום כיפור – פורים, אני בכוונה אומר ביום כיפור כי זו טענה אבסורדית, מגוחכת – שיוכיח שהיה לו קר אז הוא שם כובע גרב, ויש לו רישיון לנשיאת הנשק וכו'. נו, באמת, ואז אתה לא צריך שום דבר. עצרת אותו ככה, הוא הולך לשנים ארוכות בבית הסוהר באופן מיידי; החזקה היא שהוא שייך לארגון פשיעה וכו' – וזו רק דוגמה. תעשה את זה ותהיה הרתעה הרבה יותר גדולה. הדברים האלה ייעלמו. אף אחד לא יעז להסתובב רעול פנים עם נשק ולירות ולרסס, ואחר כך אתה לא יכול למצוא אותו בגלל שהוא היה רעול פנים. זאת רק דוגמה, ואני חושב שלשם אנחנו רוצים ללכת. זה מצריך הרבה אומץ. זה מצריך לשים את המשאבים ואת המאמץ במקום שהוא באמת צריך להיות בו. אני חושב, ואני אומר לך את זה, לצערי הרב, כי אני עשיתי אין-ספור ישיבות אצלי, וניסיונות להביא את המערכות למקום הזה. נכשלתי בזה, אני אומר לך את האמת. לא הצלחתי, הם לא היו מוכנים בשום אופן, לא מסוגלים לצאת מהקיבעון הזה. אגב, מה שהיה מאוד מעניין, שדרגי השטח תמכו בזה מאוד. אבל זה לא הצליח לחלחל לאלה שעומדים בראש המערכות האלה, ואני חושב שאם נדע לחבור סביב הדבר הזה – וזה לא משנה באיזו פוזיציה כל אחד מאיתנו יהיה בקדנציה הבאה – אני חושב שזה יהיה דבר נכון ודבר טוב.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

שר המשפטים יריב לוין:

לכן אני אומר, מצאתי לנכון לעשות מעשה לא רגיל, חריג, להעביר את ההצעה הזו, גם אם היא – אמרתי, לא מעניין אותי אם היא אופוזיציה או לא – אני חושב שבנסיבות האלה זה היה נכון, ולכן זה קרה עכשיו ולא קרה בפעם הקודמת. חס וחלילה, לא בגלל שמו של המציע. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לשר המשפטים. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלון שוסטר. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ה–2025, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, תשומת ליבכם. בעד הצביעו 17 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים, אי-לכך אני קובע כי הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת אלון שוסטר אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ', הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

אפשר לשמור על השקט קצת?

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, אפשר. אפשר בהחלט.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, בעד הצביעו 16 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ', אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון – חילוט כלי ציד), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת יסמין פרידמן. אני מזמין את חברת הכנסת יסמין פרידמן להציג את הצעת החוק. התמדה יתרה בנושא.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה, אדוני. מי השר המשיב?

היו"ר יעקב מרגי:

יהיה שר משיב, שר המשפטים פה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

הוא המשיב, לא השרה?

היו"ר יעקב מרגי:

כנראה. בבקשה, גבירתי, עשר דקות לרשותך.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אז הינה אני בחקיקה השבועית שלי שמדברת על חמלה. היום בבוקר העליתי סרטון – אחד המזעזעים שאי-פעם העליתי – והתלבטתי קשות אם להעלות אותו, כי מצד אחד אני יודעת כמה הוא הולך להיות קשה, מצד שני, זו האמת, זו המציאות, ואני חושבת שכדאי שכולם שיראו אותה ויידעו. בסרטון רואים כלי רכב – ממש מצולם מתוך כלי הרכב – נוסע במהירות מופרזת בתוך שדה חרוש – אגב, כן, גם את השדה הורס – במרדפו אחר ארבעה גורי במבי. במבי. הם נמלטים על נפשם. נמלטים, והוא בנסיעה פראית עושה הכול כדי להשיג אותם, ולצערי בסוף מצליח, דורס, משחרר את כלבו; משסה את כלבו בציד המזעזע הזה. הצעת החוק הזאת באה לשים סוף גם לכלי הרכב. מי שצד ציד לא חוקי – לא שאני בעד צייד חוקי. גם על זה אני שנייה אגיד מילה – ניתן יהיה להחרים את רכבו, כי הרכב הזה שימש כמו כלי נשק: הוא דרס, וגם אם הוא לא דרס, ורק השתמש כדי לנסוע ולצוד באופן לא חוקי, גם אז ניתן יהיה להחרים לו את כלי הרכב. זה צעד מתבקש וחשוב במאבק שלנו להגנה על חיות הבר. אני רוצה להזכיר לכם שעדיין קיים ציד ספורטיבי במדינת ישראל. מה ספורט בציד בעלי חיים? מה ספורטיבי בהרג של עשרות-אלפי בעלי חיים? למעשה, עונת הציד בפתח ואנחנו נהיה עדים אך ורק ל-50 פקחים בכל הארץ, שמסוגלים לעשות בקרה רק על 10% מאירועי הציד המדווחים. בכל שנה ניצודים מעל 380,000 בעלי חיים. חיות בר, מגוון מיני-ביולוגי הכרחי – אנחנו צומת כל כך נדירה במזרח התיכון שמכילה בעלי חיים שלא נמצאים במקומות אחרים. זה לא מעניין אף אחד, אף אחד. אין טיפה, טיפה של חמלה לבעלי חיים. אני רוצה להזכיר ששוק הסחר בחיות בר מגלגל מיליארדים; משמש ארגוני פשיעה להמשיך פשע. זה אחד מהכלים הכי ידועים לצבירת כסף, להמשיך פשיעה. למיטב הבנתי. אנחנו נזכה סוף-סוף, סוף-סוף, גם לתמיכה בהצעת החוק הזאת, שאני מברכת עליה, אבל לצערי זו הצעת חוק טרומית. גם אם נזכה לתמיכה, הממשלה עוד שבוע מתפזרת ולא נזכה להעביר אותה בראשונה. עדיין זו אמירה חשובה; זו אמירה חשובה שלמדינת ישראל יהיה אכפת מחיות הבר שלה. אני מקווה, אדוני היושב-ראש, להיות פה גם בכנסת הבאה. אני מקווה להמשיך לזעוק פה בכל שבוע את קולם של בעלי החיים, את קולם של כל בעלי החיים, להיות זאת שעושה ומגינה על חלשים, על אלה שאין להם קול, שאין אף אחד שידבר בשמם, בטח ובטח לא בכנסת ישראל. אז אני מניחה שזאת תהיה הצעת חוק האחרונה. אני מניחה שזאת תהיה הצעת חוק האחרונה שאני מגישה בכנסת הזאת, אבל אני רוצה לקוות שגם אם אני לא אהיה כאן, יהיה לפחות חבר הכנסת אחד שימשיך את מפעל חיי, להגן על בעלי החיים. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחברת הכנסת יסמין פרידמן. אני מזמין את השרה עידית סילמן להשיב, ולהציג את עמדת הממשלה על הצעת החוק. בזמן הזה שמגיעה השרה, אני רוצה לקדם בברכה את תלמידי כיתות ז' עד י"א מכיתות תקשורת בישיבה התיכונית מטה בנימין, בית אל – ברוכים הבאים לכנסת ביום חקיקה פרטית; וכן את עובדי משרד החקלאות, שמכבדים אותנו כאן בנוכחותם, להסתכל קצת מאחורי הקלעים של סעיפים ותקנות בצורת החקיקה. גם באתם בעיתוי נכון, אנחנו דנים בחוק צער בעלי חיים. בבקשה, גברתי. עשר דקות לרשותך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ברוכים הבאים לעובדי משרד החקלאות – מאיפה במשרד החקלאות, מבית דגן? יפה. טוב, אז משרד החקלאות עובד עם המשרד להגנת הסביבה בצמידות, עושים הרבה דברים טובים, אז תודה רבה לכל עובדי משרד החקלאות, וברוך בואכם למשכן של כנסת ישראל. אני חייבת להגיד, פה במקרה הזה, חברת הכנסת יסמין פרידמן, אנחנו תומכים בחוק שלך, ואנחנו נעביר אותו היום בטרומית. אני חושבת שבאמת, קודם כול - - -

היו"ר יעקב מרגי:

משום מה, אני מזהה נדיבות של הממשלה בשבוע הזה, לא יודע למה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

נדיבות? תראה, קודם כול, אני אגיד את האמת: הרבה פעמים מביאים עלינו חקיקות עלא באב אללה, לא קשור בכלל, חקיקות שלא תואמו, שלא סונכרנו, חקיקה שהיא עם סעיפים תקציביים לצידה, כל מיני דברים שהם לא הגיוניים, וגם צריך לומר – הרבה הרבה הטרלות. ואל מול המשרד להגנת הסביבה גם הביאו הרבה טרלולים והטרלות כדי לנסות להתנגח – בסדר, אנחנו מכירים איך זה עובד בכנסת, ולכל אחד יש את הרצון שלו. אבל מה שאי-אפשר לקחת מיסמין – ואת זה אני חייבת להגיד לך – למרות שאנחנו נמצאות במפלגות שונות, ולמרות שיש בינינו חילוקי דעות בהרבה נושאים, ולמרות שאנחנו לפעמים בתוך עולמות של ערכים מתנגשים – אני כן אומר שאת האהבה שלך לבעלי חיים ואת הדאגה שלך לבעלי חיים אי-אפשר לקחת ממך, וזה טיקט שאיתו נכנסת למשכן, כמו שבאמת יש הרבה אנשים, גם אצלי במפלגה וכדומה, וזה באמת חשוב ויפה. ולכן, במשרד שלנו – אגב, גם במשרד החקלאות וגם במשרדים נוספים שדואגים לבעלי חיים ולרווחתם של בעלי חיים. אגב, משרד החקלאות, אפעס, יש לכם עוד טיפה, טיפה מה לעשות בנושא בתחומים של צער בעלי חיים, ועוד הכול – כי מה לעשות? צריך לקדם את זה ולהתקדם עם זה. אני בכלל הייתי שמחה מאוד אם העולם של צער בעלי חיים היה במשרד להגנת הסביבה, ולא במשרד החקלאות. וזו הזדמנות, ובשביל השר הבא אני מוכנה לבוא ולנסות לעזור בהסכמים הקואליציוניים לארגן את האירוע הזה, כי אני חושבת שזה באמת נדרש. המשרד שלנו, תחתיו נמצאת רשות הטבע והגנים, והחוק להגנת חיית הבר, שזה החוק שאנחנו מדברים עליו כאן, גם נמצא תחתיו. סעיף 12 לחוק בנוסח שלו כיום מאפשר חילוט של כלי ציד - -

היו"ר יעקב מרגי:

לא מצלמים וידיאו במליאה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - ואמצעי ציד שישמשו לביצוע עבירה לפי החוק וכן של חיית בר שניצודה שלא כדין. אבל הוא מחריג מהתחולה שלו כלי רכב ממונע, שדרס, או כמו שציינת, פגע בבעל חיים. ובהצעת החוק את מציעה לתקן את הסעיף כך שתתבטל ההחרגה הקבועה הזאת, ויתאפשר גם לחלט כלי רכב שביצע עבירה בחיית בר, לפי החוק. השימוש בכלי רכב זה באמת דבר שהולך וגובר. ציד מכלי רכב מאפשר פגיעה מוגברת בחיות בר, והוא מצטרף לאמצעי ציד אחרים. חלק מהעבירות כוללות שימוש ברכב, כמו בשיטה של רדיפה בכלי רכב, לפי החוק. לאור זאת, אין הצדקה באמת להבחין בין כלי רכב לבין האמצעים האחרים שמשמשים לציד, ויש הצדקה לתקן את החוק, כפי שאת מציעה. החוק להגנת חיית הבר, חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, גנים, אתרי הנצחה, הם חוקים שמסדירים את פעילותה של רשות הטבע והגנים, רט"ג, ואת התפקידים שלה והסמכויות שלה והרגולציה, וכן, כגורם פיקוח ואכיפה בתחום הגנה על חיות הבר. אני כן אגיד שעם זאת, יש דברים שלא תמיד תואמים את החקיקה הפלילית וגם לגבי חומרת הענישה. המשרד פועל ביחד עם רשות הטבע והגנים כדי לקדם תיקון רחב יותר לחוק בכמה היבטים, שירחיב את הסמכויות שניתנות היום לרשות הטבע והגנים, יחמיר ענישה בחלק מהעבירות הקבועות היום. טיוטת החוק הראשונית גם יושבת בינינו לבין משרד המשפטים, לבין רשות הטבע והגנים, והיא מצויה בשלבי תיאום אחרונים. זו טיוטת החוק הממשלתית שאנחנו רוצים להביא, שזה גם יצטרף אליה, על פי הסיכומים. היא מהווה הסדר מקיף יותר. היא תכלול לא רק את ההסדר הנקודתי הזה שאת מדברת עליו, אלא גם הוראות נוספות שנדרשות כדי לתת מענה כולל ומיטבי לנושא. הטיוטה כוללת ביטול של הוראות שאין בהן צורך בנושא של חילוט, החמרת ענישה, אופן שתואם את חומרת המעשים, הוספת סמכות, תפיסת חומרי מחשב וכדומה. לכן אנחנו תומכים עקרונית בהצעת החוק בכפוף לתיאום עם המשרד, וגם אנחנו מציעים לעשות את זה, לקדם את זה, בכפוף לחקיקה ממשלתית. אני כן אגיד משהו, אם אנחנו כבר מדברים על החוק להגנת חיית הבר. אני רוצה לספר לכם משהו שדווקא קצת יוצא מגדר הרגיל. לאור אירועי 7 באוקטובר, לאור העובדה שמחבלים באו, פשעו בנו, הרסו, אנסו, טבחו, רצחו, ונמצאים בבתי כלא – אותם מחבלים, מחבלי נוח'בות, שהם אנשים שעשו את הדברים הגרועים מכול – אני קיבלתי בקשה מהשר לביטחון לאומי, בקשה שאני יושבת וחושבת עליה בימים אלה. הבקשה שלו היא שסביב בתי הכלא של הנוח'בות יהיו תנינים. וכמובן, החוק להגנת חיית הבר, שנמצא גם בסמכות רשות הטבע והגנים והמשרד, בבקשה של - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתם מה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חכה, חכה עד הסוף.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה זה השטויות האלה, תגיד לי?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

תשמע, צריך לשמור על החיות האמיתיות שנמצאות בתוך בתי הכלא, צריך לומר. חיות בר לצורך הגנה, גם עליהן, באיזשהו אפיון מיוחד. קיבלנו אפיון מיוחד של השב"ס, ואני כשרה להגנת הסביבה גם יושבת על הבקשה הזאת של השר לביטחון לאומי בישיבות נמרצות - -

נאור שירי (יש עתיד):

נמרצות? עד עכשיו האמנתי לך.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

- - כדי לראות איך יהיה אפשר לשמור על החיות האמיתיות שטבחו – חיות שהן לא, אתה יודע, אי-אפשר להשוות אותם בכלל לחיות, חיות לא עושות את הדברים שאותם אנסים טבחו, שחטו, אנסו, רצחו בבני עמנו. אבל בהחלט צריך לומר שיש כאן בקשה שהיא בקשה חריגה של כוחות הביטחון, של שב"ס לצורך שמירה והרתעה, צורכי ביטחון, על אותם מחבלי נוח'בות, ואני בימים האלה בודקת את הדבר, כאמור. אז רק כשכבר מציינים את ההגנה על חיות הבר ובכלל את תיקון הסעיפים של חיות הבר, יש פה הרבה דברים שקשורים גם להיבטים האלה. יסמין, אני רוצה להגיד לך שלאור כל האמור לעיל, הדברים שדיברנו עליהם, אנחנו במשרד להגנת הסביבה מאשרים בכפוף להתניות את הצעת החקיקה, ושיהיה בהצלחה. וכמובן, זה מצטרף לעוד הרבה תיקונים שצריך לעשות בחקיקה של שמורות הטבע וגנים לאומיים, תיקונים שתואמים לזמנים הנוכחיים, לימינו אנו, עוד הרבה דברים שחסרים שם שצריך להכניס כדי לשמור בין עולמות של שטח פתוח לבין פיתוח. זה תמיד האתגר הגדול ביותר שלנו במדינה קטנה וצפופה. אז שיהיה בהצלחה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה – הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון – חילוט כלי ציד), התשפ"ה–2025. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 13 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק להגנת חיית הבר (תיקון – חילוט כלי ציד), התשפ"ה–2025, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 13 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק להגנת חיית הבר (תיקון – חילוט כלי ציד), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. לפרוטוקול, חבר הכנסת מיקי לוי ביקש להצטרף לתומכים – כמובן, זה רק לפרוטוקול.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון – איסור צריכת תוכן מיני מקוון מותאם אישית), התשפ"ו–2026, של חברות הכנסת פנינה תמנו, לימור סון הר מלך ועדי עזוז. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב בראש. אבל תחילה, לפני שאני ניגשת להצעת החוק שאני מציגה כאן – הצעת חוק חשובה – אני רוצה לברך אותך, חברתי חברת הכנסת יסמין סאקס פרידמן. אני רוצה לומר לך: את כל כך מיוחדת בכנסת הזאת, כל כך חשובה. החמלה שלך לבעלי חיים היא לא מובנת מאליה. אני רואה אותך בימים שאת רואה סרטון והתעללות, ואיך את דומעת ובוכה ונלחמת, ונמצאת עם הלב הענק שלך בעבורם, כדי שלא יתעללו בבעלי חיים. בעלי חיים שהם אור ותוספת כל כך משמעותית לכדור הארץ, לעולם שלנו, לחיים שלנו. ואני חושבת שזה בכלל בכלל לא מובן מאליו לראות אישה עם אידיאל, עם ערך עליון, בלי למצמץ – באמת, כל הכנסת הזאת היא המשיכה. אז אני רוצה להודות לך על הדבר הזה, כי מי ששומר על בעלי חיים, בוודאי בוודאי גם שומר - - -

היו"ר יעקב מרגי:

ישמור על בני אדם.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

ישמור על בני אדם. אדוני היושב-ראש חבריי וחברותיי חברי הכנסת - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אני מקווה שהרוח החיובית הזו תימשך כל היום.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אין סיכוי.

היו"ר יעקב מרגי:

למה? תהיה אופטימי פעם.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הוא יוסיף לי דקה, כי סימון ומרגי זה סיפור אהבה. ועכשיו לנושא שהוא כבד משקל. קודם כול אני רוצה לומר למטה המאבק בזנות – למוריה, לכל הצוות – תודה רבה שאתם כאן. החוק הזה נחקק יחד איתכן. אני חייבת לומר לך, קבוצת הנשים המופלאה הזאת, שבהן שורדות זנות שהפכו להיות פורצות דרך ובאמת נלחמות ועושות שליחות אדירה, חשפו וחושפות את נבחרי ונבחרות הציבור שלנו למציאות קשה ועגומה שעלינו להמשיך להיאבק בה. כולנו רוצים להגן על הילדים שלנו בבית, ברחוב. הרבה פעמים אנחנו נועלים את הדלתות לפני שאנחנו הולכים לישון, מרשתים הרבה פעמים את הבתים, את הרחובות, יש אבטחה בגני הילדים, בבתי ספר, אנחנו דואגים לתאורה ברחובות, הכול כדי להרחיק את הילדים שלנו מסכנות או ממי שינצל אותם. אבל האמת המרה היא שהסכנה האמיתית בזמננו, חברים, נמצאת בתוך הבית. היא נמצאת ממש ממש שם, לידינו, ליד הילדים שלנו ועל דעתנו. הדבר המסוכן הזה נמצא על המיטה שלהם, בתוך הכיס שלהם, בתוך המסכים הזוהרים שכף ידם של בני ובנות נוער, וגם ילדים יותר תמימים וקטנים, כשהם מחזיקים את מכשיר הפלאפון ואת הניידים ממש לפני שהם עוצמים את העיניים – יש שם מלא רעש.

היו"ר יעקב מרגי:

יועצים ויועצות, אפשר ללחוש. בבקשה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אפשר להוסיף לי דקה אחת אחר כך?

היו"ר יעקב מרגי:

הורדתי אותך מאיפשהו? אל תדאגי.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני יודעת שאתה קשוח.

היו"ר יעקב מרגי:

אני קשוח, אבל הוגן.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

המרחב הווירטואלי שכולנו חיים בו בשנת 2026 הופך לא אחת לזירה שיש בה – מצד אחד זו באמת זירה של יצירת קשרים חברתיים, אבל לא אחת זה הופך להיות עולם תחתון, עולם אפל, עולם קשה, שבו מסתובבים סרסורים דיגיטליים. אני יודעת שהרבה פעמים לאמץ – סליחה, אדוני היושב-ראש, אי-אפשר עם הרעש הזה.

היו"ר יעקב מרגי:

סדרנים, להרגיע את סביבת היועצים, בבקשה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

זה לא להאמין. תכבדו, אי-אפשר לנאום בצורה כזאת.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אני אוסיף לך בסוף.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

המרחב הווירטואלי מכיל בתוכו – ותתחילו לשנן את זה – סרסורים וירטואליים. נקודה. אני יודעת שקשה לנו להדביק את העולם האינטרנטי והרשתי, ואני אומרת לכם, אם לא נתחיל לשנות דיסקט ולשנות המשגה וטרמינולוגיה – קודם כול להפנים שזה מתחיל בדיבור – כדי שתהיה תודעה לסכנות של הילדים שלנו, לסכנות של נשים, של גברים. רק שבוע שעבר העברנו את חוק הארכת ההתיישנות בגין פגיעות מיניות של נפגעים על ידי בני משפחה, של קטינים. אותו מרחב וירטואלי שאני מדברת עליו לא דומה לתעשיית המין העתיקה, תעשיית הזנות העתיקה, והכול משתנה לנגד עינינו. תעשיית הזנות לא נעלמה. רק אתמול – רק אתמול – התפרסם דוח של מבקר המדינה, ואנחנו נמצאים במקום מאוד רע: יש פשיטת רגל של רשויות אכיפת החוק. המבקר מצביע על התרסקות של ממש; יש לנו ירידה תלולה במספר הקנסות שהוטלו בגין צריכת זנות; האכיפה בקושי קיימת, ואנחנו רואים שאולי בשלוש תחנות משטרה בכלל מתעסקים בזה; יש לנו 1,300 זירות זנות, ואנחנו רואים שבתוך אתרי האינטרנט נסגרו לא מספיק אתרים. וכשאנחנו מדברים על אתרים פיזיים, 1,300 זירות זנות – בתוכן אנחנו רואים שנסגרו רק 13 זירות. הדבר הזה מלמד אותנו שהמשטרה לא מתעסקת בזה, לא מתעסקת בכל מה שקשור לזנות וניצול והשחתת הנפש. אבל החוק הזה שאני מביאה, אני רוצה לספר לכם, הוא בעקבות סיפור שאני שמעתי בסביבתי – הרי אנחנו חיים בתוך עמנו, וסביבנו יש ילדים – של ילדה בת 15 שעושה כסף זמין דרך האונליפאנס. היא נכנסת – אפשר לפתוח משתמש באונליפאנס – היא כותבת שהיא בת 18, אף אחד לא בודק את זה, היא פותחת מצלמה – חדר סגור, ההורים לא יודעים – היא מתפשטת. ומה שבהתחלה נראה התפשטות קלה – אני בוחרת מתי ואיך – לאט-לאט הולך וחוצה רף של הנפש של אותה ילדה, של אותם ילדים שנמצאים שם ועושים כסף זמין. עושים כסף זמין. יש מי שמוכר להם את זה, שזו החירות שלהם, שזו העצמה אפילו. יש כאלה שמוכרים את זה כהעצמה של האישה. ולא רק ילדים – נשים וצעירים. והיו כבר עדויות שהתפרסמו על צעיר שנכנס לאונליפאנס וחשב שככה הוא מרוויח כסף. לאט-לאט זה הידרדר למפגש עם מבוגר מחוץ לביתו, ומה שהתחיל בזנות אינטרנטית עבר לזנות פיזית, ומשם הוא היה צריך להתמסטל, ובמשך תקופה הוא נוצל, נפגע מינית, ומצא את עצמו במקום רע מאוד. עכשיו, אנחנו צריכים להחליט. כן, איך ילדים הרבה פעמים אומרים לנו על דברים אחרים? אה, אתם מבוגרים. אימא, את לא מעודכנת; אבא אתה לא מעודכן. כדאי מאוד שבנושא הזה נהיה מעודכנים. כדאי מאוד. אנחנו לא יודעים כמה משתמשים קטינים יש לנו שנמצאים באונליפאנס, שגם מפרסמים את זה בכל מיני מקומות ונותנים לגיטימציה לדבר הזה. ואותם ילדים, בזמן שאנחנו בעבודה, בזמן שאנחנו ישנים, לא רק מתפשטים – מבצעים אקטים, מקבלים על זה כסף. הדבר הזה חייב להיפסק. זו השחתה של הגוף, השחתה של הנפש של הילדים שלנו. עכשיו, יש כאלה שמלגלגים ואומרים לי: מה עכשיו את הופכת אותנו לאיראן? אנחנו עכשיו נכנסים לאנשים אל תוך האינטרנט? אנחנו צריכים להגן על הילדים שלנו. זו הבחירה. אם אנחנו רוצים לטמון את ראשנו בחול, לעצום את העיניים, לאטום את האוזניים, אנחנו נהיה בבעיה מאוד מאוד מאוד קשה. אין לזה קשר לדת, אין לזה קשר לכפייה על נשים מה הן יעשו בגופן, אבל יש לנו עניין אחד פשוט וברור: אנחנו ניאבק בזנות בכל הדרכים. ואני רוצה להזכיר שבשנת 2019 עשינו כאן בבית הזה היסטוריה והעברנו חוק למאבק בצריכת זנות, והמסר היה אז ברור מאוד: הבושה והאשמה עוברות לנצח מהמנוצלות, מהשורדות, אל המנצל, אל הסרסור, אל העבריינים. כדאי מאוד שנזכור כולנו שבמחקרים מוחצים מוכח שרוב הנשים והגברים שנמצאים בזנות עברו פגיעה מינית קשה, עברו ניצול מיני. וכמה פעמים שערותינו עומדות מלשמוע על פרשות כמו פרשת הפדופילים. פרשת הפדופילים – ילדים כאלה שנפגעים כשהם קטנים. השם ישמור, כמה פעמים שמענו על שורדי זנות שפגעו בהם מגיל קטן. מגיל קטן. ובשביל שהילדים שלנו – לא נטשטש את הגבולות שלהם ואת הנפש שלהם, ושהם לא יצטרכו לצרוך זנות, ובכלל לא להבין שבעצם הם נותנים זנות והם מעניקים שירות של זנות, שזה לא יעבור לרחוב ולניצול של פדופילים, אנחנו חייבים לשים סטופ. וזה מזעזע אותי שמפרסמים את האתרים האלה ויש אנשים שעושים על זה מיליונים, אם לא – אני אומרת לך, אנשים עשו על זה גם מיליארדים. אנחנו מכירים אנשים שעשו מיליארדים בעולם על תעשיית זנות. אבל הבית הזה, בטח שמושתת גם על ערכים של מדינה יהודית ודמוקרטית, עם האיזון הנדרש - -

היו"ר יעקב מרגי:

הוספתי לך שתי דקות.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה. - - צריך לבוא ולומר: עד כאן. כי הצעת החוק הזאת – ותאמינו לי, אין ליברלית יותר ממני, אבל במצב שאנחנו נמצאים בכמות הפגיעות בילדים ובנשים בעולם המטורף שאנחנו נמצאים בו, אני חושבת שהיה נכון שוועדת השרים הצביעה בעד הצעת החוק. אני חייבת לומר, כמו יסמין, שנכון שזה טיפה צורם שזה קורה בסיומה של הכנסת הזאת, שבוע לפני פיזורה, אבל יש בזה אמירה. ואנחנו יודעים שבסופו של דבר גם ועדת השרים הבאה – בעזרת השם, עם ממשלה אחרת – תראה מה קרה עם החוק הזה. גורמי המקצוע השונים היו בדיון, הם נתנו את תמיכתם, ולכן אין ספק בכלל, אדוני היושב-ראש, שזה סימון כיוון. לצערנו אולי לא נצליח לסגור את כל האתרים שמציגים לנו איך מנצלים נשים ופורנו והשם ישמור, אבל בכסף, בתשלום, בלי פיקוח, שכל ילד וילדה יכולים להיכנס? הדבר הזה חייב ויכול להיקטע. יש לזה היתכנות. אם הייתי מאמינה שאין לזה היתכנות הייתי אומרת שאין לזה היתכנות. ברשותך, ב-30 השניות האחרונות שנשארו לי אני רוצה לומר: גם משטרת ישראל וגם משרד המשפטים והפרקליטות, לא יכול להיות שיעבור פה חוק בבית הזה, חוק היסטורי למאבק בצריכת זנות, ובסוף אנחנו נראה שלא משתמשים בו והחוק הופך עקר. הם חייבים להשתמש בכלי ובדוחות, וחייבים שתהיה אכיפה ברורה בנושא הזה. כשהייתי יושבת-ראש הוועדה סגרנו כמה מועדוני חשפנות, אבל זה לא מספיק. אנחנו רואים שיש הרבה מאוד מוקדי זנות. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. אני מזמין את השר דוד אמסלם להציג את עמדת הממשלה. בזמן שהוא מגיע, אני רוצה לקדם בברכה את משתתפי הסדנה לתלמידי תואר שני בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטה העברית, שהייתי אמור לפגוש אותם הבוקר, אבל צוק העיתים והצבעות בוועדות – לא זכיתי. אני מקדם אתכם בברכה. עבודת קודש תעשו. אין ספק שכל מה שתלמדו בסוף יהיה לטובת האזרח ולטובת מי שצריך אתכם. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, קודם כול, בואו נתחיל מהסוף: את סיפרת לי קודם, בחוץ, על מה מדובר, ואני רוצה להגיד לך שהממשלה תומכת בהצעת החוק הזאת, ואני חושב שזה דבר מבורך. כל הפריצות שקורית, באמת, בוודאי בעיקר להגנה על ילדים קטנים, זה פשוט – כשסיפרת לי אני התחלחלתי להאמין שזה קיים. אבל, אדוני היושב-ראש, אני רוצה דווקא מכאן ללכת לנושא אחר. מה שנקרא – מנושא לנושא באותו נושא. לפני כמה חודשים חבר הכנסת גפני הביא לכאן הצעת חוק שזוגות יוכלו ללכת לבית הדין הרבני כדי לדון. הרי הם דואגים גם לזה שהחרדים לא יעשו את מה שהם רוצים, בשם חופש הביטוי והדאגה לנשים החרדיות. הם דואגים להם כל כך, שהם לא מאפשרים - -

היו"ר יעקב מרגי:

שילכו לבית דין.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

- - שהם ילכו בכלל לבית הדין הרבני. עד כדי כך הם דואגים. דרך אגב, למעונות – לא מעניין אותם האישה שם, זה לא. אבל חברת הכנסת תמנו שטה, מה כן מעניין? שאם אישה או גבר או זוג חרדים רוצים ללכת לדון גם בנושא ממונות או גם בנושא גירושין בבית הדין הרבני – זה לא. למה? כי אתן החלטתן שאתן מגינות על הנשים החרדיות. הן לא רוצות כל כך ללכת וכו'. לכן זו צביעות, באמת, בהתגלמותה. אבל אני רוצה להתקדם. מחר אנחנו מביאים, בעזרת השם, אדוני היושב-ראש, למינוים של חמישה קאדים מהמגזר הערבי לבתי הדין השרעיים. אני הייתי יושב-ראש הוועדה, שנים לא היה מינוי של קאדים – אנחנו מינינו חמישה קאדים, הבאנו תקן נוסף. מי שדואג לאוכלוסייה הערבית המוחלשת זה הליכוד וזה מר דוד אמסלם ויריב לוין. לא הם, הם מעולם לא דאגו. לכן אני גם אומר לאוכלוסייה הערבית: אל תדאגו, הם לעולם לא ידאגו לכם, הם תמיד רומסים אתכם. דרך אגב, כפי שאמרתי, קודם כול הם רומסים אותנו, ואחר כך אתכם. אחד הדברים שבדקנו, חברת הכנסת תמנו שטה, זה הסיפור של הפוליגמיה. בדקנו שמדובר באנשים שבאים לבית הדין, ובוודאי ובוודאי, כפי שאת יודעת, בנושא גירושין, מי שבא לבית הדין השרעי אלה הנשים המוחלשות, בעיקר בחברה הערבית. ובדקנו והקפדנו על כך שהם יצהירו כולם שהם נגד הפוליגמיה, למרות שעל פי ההלכה המוסלמית עד שלוש או ארבע נשים אפשר בעצם להתחתן, אבל אנחנו הקפדנו – בגלל שאני חושב שזה דבר מאוד חשוב, בוודאי מדובר בכבוד האדם וכבוד האישה, ובוודאי דבר שמקובל עלינו גם ביהדות מאז חרם דרבנו גרשום, ולא רק במדינת ישראל. אנחנו מקפידים על כך. אבל צצה לי השאלה הבאה, אדוני היושב-ראש, וזה בעצם הדהים אותי. ארגוני הנשים והשמאל – ובכלל גם אנחנו, בהלכה; ההלכה הותאמה לשם אחרי חרם דרבנו גרשום – אבל אני רוצה לשאול אותך, חברת הכנסת תמנו שטה, אני פתאום ראיתי איזו תוכנית שמדברת על פוליאמוריה. אמרתי, מה זה פוליאמוריה? אלה זוגות שחיים, יענו שניים-שלושה זוגות יכולים לחיות אחד עם השני. שאלתי את עצמי, רק רגע - - -

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

סימון - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ובאו לטלוויזיה, וזה אנשים נאורים ואנשים משכילים, פרופסורים. שאלתי, רק שנייה, זה פוליגמיה, חבר'ה. אבל כשאתם רוצים לעבור על החוק, כמו כל דבר, אין לכם לא מוסר ולא כלום.

סימון דוידסון (יש עתיד):

זו לא פוליגמיה, מה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתם עוטפים את זה באיזו מילה כזאת יפה, פוליאמוריה. זו זנות לכל דבר, זו פוליגמיה לכל דבר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה, על מה אתה מדבר, תגיד לי?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ולכן – הינה, עכשיו הוא אומר לי על מה אני מדבר.

נעמה לזימי (העבודה):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כשיש תא משפחתי – הוא התא המשפחתי. וזה שיש אנשים אחרי זה שפועלים בניגוד לכללים של תא משפחתי, זה משהו אחר. אבל אתם הבאתם את זה כדבר נאור. עוד מעט באוניברסיטה יפתחו חוגים כאלה – אני היום הולכת עם בעלי פה, יש לי חבר טוב, הוא גם מכיר. ואם האישה לא רוצה? ואם הבעל לא רוצה? למה אתם לא דואגים לנשים? הרי אולי בעלה מכריח אותה? זה לא משנה, בגלל שאתם צבועים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה הקשר?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ואמרתי לארגוני הנשים אצלכם, הכול חרטבונה, הם מעולם לא דואגים לנשים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אה, הוא אומר עכשיו שבגידות זה רק אנחנו. רק אנחנו - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן אני שואל, איך אתם, כשאתם רואים דברים כאלה בטלוויזיה – שבאים כל מיני פרופסורים, כן?

נעמה לזימי (העבודה):

יש לו ראש מפלגה ששמח שהוא בגד - - - יותר מזה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אנשים יענו נבונים ומשכילים. לכן אני אומר, גם זה - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה אתה רוצה מאיתנו? תפנה לראש הממשלה, לביבי. הוא עשה את זה, לא אנחנו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שנייה. תן רק שנייה.

נעמה לזימי (העבודה):

ראש הממשלה שלך מספר על הבגידה שלו בריש גלי לכל העולם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא בגד באשתו, מה אתה רוצה מאיתנו?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אנחנו לא מדברים, אני מסביר - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, סימון דוידסון. קריאת ביניים, לא יותר מזה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

השר, תתייחס לחוק - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן אני חושב שגם זה, אתם צריכים שיהיה חוק במדינת ישראל נגד הדבר הזה. עכשיו, זה שאנשים עושים את זה – אחלה, בסדר, זה עניינם. אבל בוודאי אנחנו לא מנרמלים את זה, חבר הכנסת שוסטר, כאיזה מה שנקרא התנהלות אפילו מאוד משכילה, מאוד נאורה, מאוד פתוחה - -

היו"ר יעקב מרגי:

נורמטיבית.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

- - פלורליסטית, נורמטיבית. עוד מעט מי שלא עושה פוליאמוריה, הוא בן אדם פרימיטיבי. לכן, מה אני רוצה לומר לכם? אצלכם המהות אף פעם לא הייתה. אתם עושים את הדברים הכי גרועים שיכולים להיות, אתם רק עוטפים את זה באיזה שם יפה, נאור, זכויות אדם, זכויות בטיח - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

דודי אמסלם הבריא. קיבלת אישור שאתה בריא.

היו"ר יעקב מרגי:

סימון דוידסון, בישיבה. קריאות ביניים בישיבה, אתה יודע את זה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

דודי אמסלם בריא.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

סימון, סימון, נו, למה לך?

סימון דוידסון (יש עתיד):

די, מה הקשר לזנות? זנות ובגידות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תן לי לדבר. אני מציע לכם, עמיתי חבר הכנסת שוסטר, תחשוב על זה לעומק. אני חודשים חושב על הדבר הזה, שנים, לעומק, איך במדינת ישראל אנחנו לא מפסיקים את התופעה הזאת, לפחות ברמה ההצהרתית החוקית. מה עושים – עושים. אנחנו צריכים, מה שנקרא, לדחות מהחברה שלנו אנשים שעושים דברים כאלה, בוודאי לא לקבל את זה כנורמה – ועוד נורמה, דרך אגב, מה שנקרא הכי נאורה, אנחנו אנשים כל כך משכילים, נאורים פתוחים. ולכן אני אומר, בסוף זאת הצביעות בהתגלמותה. חברה צריכה להקיא מעצמה דברים כאלה. אני רואה אנשים באים בטלוויזיה – דוקטור לפה, דוקטור לשם – מסבירה איך זה עובד, בטלוויזיה. אז לכן, חבר הכנסת דוידסון לא מבין עדיין את ההבדל, הוא חושב שאני מדבר על בגידות או שאני מדבר על מערכת יחסים בתוך משפחה שהיא לא ברמה החוקית מוסדרת. יש הרבה, הכול יש בעולם. דרך אגב, מאז בריאת העולם ואחרי זה, תופעת הזנות קיימת, תופעת הרצח קיימת, אנחנו מפרמלים את זה, כחברה? אז לכן אני אומר לכם, טלו קורה מבין עיניכם. דרך אגב, אני מסכים עם הצעת החוק בגלל שאני חושב שהיא חשובה, אבל אני חושב שגם הנושא שהעליתי הוא מאוד מאוד חשוב, כדי שכל הכנסת תבוא ותדחה בשאט נפש את התופעה החברתית המטופשת והלא-מוסרית הזאת. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. להצעת חוק איסור צריכת זנות מבקשת להתנגד חברת הכנסת מרב מיכאלי. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

מרב מיכאלי (העבודה):

תודה רבה, אדוני. אני רוצה להגיד שיש חשיבות אדירה להצעת חוק איסור צריכת זנות, להרחבה שלה לתוכן מקוון, מותאם אישית לכל השכלולים הטכנולוגיים שהופכים את הזנות לעוד יותר ועוד יותר נפוצה, נגישה ומסוכנת. אבל, וזה אבל כל-כך גדול, חברות וחברים, תראו את הממשלה הזאת. מצד אחד, היא תומכת, וטוב שהיא תומכת בהצעת החוק הזאת, אבל באותה נשימה היא הפקירה את היישום ואת האכיפה של חוק איסור צריכת זנות לחלוטין. רק אתמול פורסם דוח מבקר המדינה, שמעיד – אני רוצה להגיד כעשרות אלפי עדות, נפגעות, קורבנות בזנות, חלקן ילדות, ילדים, נערים, נערות – שהמשטרה לא עושה כלום, אבל כלום, שום דבר, בשביל להגן עליהם.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נא לשמור על השקט.

מרב מיכאלי (העבודה):

המשטרה לא עושה שום דבר כדי להגן עליהם. במדור לסחר בבני אדם במשטרה יש קצינה אחת, לפי המבקר, אחת, לטיפול בסדר גודל של 10 מיליון אינטראקציות של אונס על רקע זנות בישראל במהלך שנה. האם אתה קולט את הנתונים האלה, אדוני היושב-ראש? זאת פשוט הפקרה אקטיבית, מכוונת, של פשוט חוסר אכפתיות, או אני לא יודעת, אולי באמת שר המשטרה תומך בזנות ולא מעוניין למגר את הזנות. זאת אומרת, שר המשפטים מצידו ניסה להביא את איסור צריכת זנות כחקיקת קבע, אבל יושב-ראש ועדת החוקה מנע את זה. הצלחנו להמשיך את הוראת השעה, אבל המשטרה במקביל מרוקנת את החוק מתוקף. אז טוב מאוד עושות חברותיי שמרחיבות את האיסור, אבל מה המשמעות של ההרחבה הזאת אם המשטרה בלאו הכי מוצאת לנכון לעבור על החוק, שהיא ממונה על אכיפתו, ופשוט להפקיר את הנשים, את הילדות, את הילדים, את הנערות והנערים האלה, לאלימות המחרידה של סרסורים, של זנאים, לאלימות הנוראה של פגיעה מינית בילדות, שהן נאספות ונאספים לזנות בגיל 11 בממוצע, שתוחלת החיים שלהן היא 40 בממוצע, שבדרך הן ממוכרות לסמים ועוברות זוועות גיהינום על בסיס שעתי מדי יום ביומו? מה המשמעות של כל זה? החקיקה טוב שתעבור, אבל הממשלה חייבת להתחלף גם – גם, בנוסף לשאר הפשעים שלה – גם בגלל פשע ההידרדרות באכיפת החוק הזה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. אני מקדם בברכה ביציע האורחים את בני ובנות בר מצווה ובת מצווה והוריהם, שביום החשוב שלהם מבקרים בכנסת ישראל, ברוכים הבאים. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון – איסור צריכת תוכן מיני מקוון מותאם אישית), התשפ"ה–2026. חברי הכנסת, הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 18 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון – איסור צריכת תוכן מיני מקוון מותאם אישית), התשפ"ה–2026, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

אנחנו לא בכיכר השוק, נא לשמור על השקט.

קריאה:

בכיכר השבת אנחנו.

היו"ר יעקב מרגי:

גם לא. בעד הצביעו 18 חברי הכנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אי לכך אני קובע כי הצעת חוק איסור צריכת זנות (הוראת שעה ותיקון חקיקה) (תיקון – איסור צריכת תוכן מיני מקוון מותאם אישית), התשפ"ה–2026, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר יעקב מרגי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות שנאה, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת יוראי להב הרצנו להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ב-1 באוגוסט 2009 נכנס אדם רעול פנים – הוא לבש מסכה שחורה – לברנוער ופתח באש. הוא רצח שניים, ניר כץ, זכרו לברכה, וליז טרובישי, זכרה לברכה. חן לנגר, שנפצע קשה בפיגוע, לקח את חייו כמה שנים לאחר מכן. 14 נפצעו באותו ערב מחריד, מוצאי שבת, וחייהם השתנו לעולם. אותו רוצח ככל הנראה לא הכיר את האנשים שנמצאים בברנוער, הוא לא הכיר אותם באופן אישי, אבל הוא רצה לרצוח אותם – רק כי הם היו להט"בים, רק בגלל מי שהם, כי הם משתייכים לקהילה הגאה. וזאת ההגדרה, אדוני, של פשע שנאה. אדם רוצה לפגוע בך לא כי הוא מכיר אותך אישית, לא כי אמרת משהו שמעצבן אותו, כי עשית משהו שפגע בו. הוא רוצה ליטול ממך את חייך, למחוק אותך מעל פני כדור הארץ רק בגלל מי שאתה. אנחנו מכירים את זה טוב, בני העם היהודי, אנחנו מכירים את האנטישמיות הנוראה, שמנסה למחוק ולהכות בנו כי אנחנו יהודים – לא כי אנחנו יוראי, נעמה, יעקב, דן – רק כי אנחנו חברי העם היהודי. כך ביקש לעשות המחבל מהברנוער לפני 17 שנה. הוא נכנס למרכז הקהילתי של הקהילה הגאה במטרה אחת, לרצוח כמה שיותר להט"בים – לא משנה מיהם, מה שמם, מהיכן הם בארץ, מה הרקע הסוציו-אקונומי שלהם, מה עמדותיהם הפוליטיות. הם להט"בים, ולכן הוא ביקש להשמיד אותם. 17 שנה חלפו, ועדיין הרצח בברנוער הוא פצע שותת דם בתוך הקהילה הגאה, משתי סיבות עיקריות. אחת, המשטרה לא הצליחה לתפוס את אותו רוצח, את אותו מחבל, הוא עדיין מסתובב חופשי בקרבנו. והסיבה השנייה, הסיבה שאני עומד מעל הדוכן ופונה לחברות וחברי הכנסת, היא ש-17 שנה, והממשלה, המדינה, מתייחסת לנפגעים של הברנוער כאילו הם נפלו ברחוב ושברו רגל, לא כמי שעברו פיגוע שהם עדיין זוכרים אותו יום-יום, שעדיין מלווה את החיים שלהם. רבים מהם לא הצליחו להשתקם מאז אותו היום. הם הולכים וקמלים כי הם לא מקבלים את ההכרה, את הסיוע ואת הליווי שנפגעי פעולות איבה מקבלים, אותו סיוע שנועד להחזיר אותם לחיים, לשקם אותם ולאפשר להם לרדוף אחרי החלומות שלהם.

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, נאור, עודד – חברכם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אותו סיוע שמגיע להם, כי הם לא נפגעו כי הם עשו משהו רע, אלא כי הם פשוט היו מי שהם. ערב פיזור הכנסת יש לנו היום אפשרות – לכם, ל-120 חברי הכנסת – להעביר מסר לאותם נפגעים, לקהילה שלמה, לחברה הישראלית לומר ל-14 הפצועים שעדיין חיים בקרבנו מברנוער, לומר להם: אנחנו רואים אתכם, אנחנו מכירים במה שעברתם ואנחנו נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי להציע לכם את הסיוע ואת התמיכה שאתם צריכים כדי לחזור לחיים, כי ביקשו לפגוע בכם כי אתם להט"בים. שהרי אין הבדל בין אנטישמיות להומופוביה, התנגדות ושנאה לאנשים באשר הם – זו אותה שנאה, אלו שני צדדים של אותו המטבע. ערב פיזור הכנסת יש אפשרות לכנסת הזאת להעביר מסר ברור, של הכרה, של הבנה, של תמיכה. הרוצח לא נתפס, המחבל מסתובב חופשי, אבל לפחות הנפגעים יזכו למענה שיאפשר להם לחזור לחיים. מה יותר מזה? למה לא? למה לא לאפשר לאותם נפגעים שירו לעברם, שניסו לקטול את חייהם, שנפגעו ושנפצעו, שלא יכולים להשתקם מאז אותו היום לפני 17 שנה, את היכולת להשתקם. למה לא? למה לא להעביר את המסר המפייס הזה, הראוי הזה, הצודק הזה? חברות וחברי הכנסת, אני מדבר כאילו אל הקיר, כי הממשלה כבר הודיעה שהיא מתנגדת להצעת החוק, מבקשת לדחות את הדיון בה מעבר לפיזור הכנסת. ואני תוהה לעצמי למה. השאלה הזאת כנראה תיוותר ללא מענה. אבל אני כן רוצה להזמין את הציבור הישראלי וגם אתכם, 120 חברי הכנסת: ביום ראשון הקרוב אלמנו של רב-סרן במילואים שגיא גולן, שנפל ב-7 באוקטובר, גיבור ישראל, נפל בעודו מחלץ משפחות נצורות בבארי – עומר אוחנה, אלמנו, מקיים כנס במרכז פרס לשלום, כנס חוקי שגיא לחיים. בכנס הולכים להציג את חוקי שגיא לשוויון בחיים, אותם חוקים שאם נחוקק אותם בכנסת הבאה, יוודאו שכל אזרחי ישראל – שהלהט"בים יזכו לשוויון גם בחיים. מתוך אותו אסון הכנסת הזאת כבר תיקנה את חוק משפחות שכולות באופן שיכיר בבני ובנות זוג של נופלים להט"בים כאלמני ואלמנות צה"ל, ייתן להם את ההכרה הראויה להם ברגעים הכי קשים בחיים שלהם, כשאומרים להם שבן או בת הזוג שלהם נפלו לטובת הגנת ישראל. שוויון יש לנו כבר במוות, עכשיו צריך לוודא שיש שוויון בחיים. ולכן אני מזמין את כל הציבור הישראלי וכמובן את 120 חברי הכנסת להגיע ביום ראשון הקרוב למרכז פרס לשלום ולשמוע על חוקי שגיא – אותם חוקים שיהפכו את הלהט"בים לאזרחים שווי זכויות במדינת ישראל. אני שב וחוזר ומבקש, מפציר בכנסת ישראל בערב פיזורה – תסתכלו לנפגעים בעיניים ותגידו להם: אנחנו רואים אתכם, אנחנו מכירים בזכות שלכם לכבוד, לשוויון, לשיקום מלא, כדי שתוכלו להמשיך בחיים שלכם מאותה נקודה שחורה שבה מחבל ניסה לקטול את החיים שלכם, תודה רבה.