ישיבת מליאה בתאריך 29/03/2026 בשעה 09:00

היו"ר מישל בוסקילה:

חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום ראשון י"א בניסן התשפ"ו, 29 במרץ 2026. על סדר-היום – דיון משולב בקריאה שנייה ושלישית בחמש הצעות החוק הבאות: הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנת 2026) (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026; הצעות חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו–2026; הצעות חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026; הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה מס' 285, התשפ"ו–2026. הדיון יתקיים בהתאם לסדרי הדיון המיוחדים שקבעה ועדת הכנסת – תחילה יוצגו חמש הצעות החוק על ידי יושב-ראש ועדת הכספים ויושבי-ראש ועדות אחרות שטיפלו בפרקים מתוך הצעות החוק. אני מזמין את חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, יושב-ראש ועדת הכספים. בבקשה.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הבוקר התבשרנו בצער על נפילתו של סמל משה יצחק הכהן כץ, זיכרונו לברכה, לוחם גדוד 890 של חטיבת הצנחנים. לעילוי נשמתו נקרא פרק ק"ל בתהילים: "שיר המעלות ממעמקים קְרָאתיךָ ה' אדוני. שִמעה בקולי תהיינה אזניך קַשובות לקול תחנונָי. גם אם עֲוֺנות תִּשְׁמׇר-יה אדונָי מי יעמד. כי עִמְך הסליחה למען תִוָרֵא. קִויתי ה' קִוְתה נפשי ולִדְבָרו הוֹחלתי. נפשי לַאדנָי מִשֹמְרים לַבֹּקר שֹּמְרים לַבֹּקר. יחל ישראל אל ה' כי עם ה' החסד והרבה עִמו פדות והוא יפדה את ישראל מכל עֲוֺנֹתיו". פרק כ' בתהילים נקרא לשמירה על חיילי צה"ל. ניתן להם כוח, ניתן להם עוצמה. שהשם ישמור אותם: "למנצח מזמור לדוד יַעַנְך ה' ביום צרה יְשַׂגֶבְך שֵם אלהי יעקב. ישלח עזרך מקֹדֶש ומציון יסעדֶך. יזכור כל מִנְחֹתֶך ועולָתך יְדַשְנֶה סלה יתן לך כלבבֶך וכל עֲצתך ימלא. נרננה בישועתֶך ובשם אלהינו נדגֹל ימלא ה' כל משאלותיך. עתה ידעתי כי הושיע ה' משיחו יענהו משמי קֹדשו בִּגְבֻרות ישע ימינו. אלה ברכב ואלה בַסוסים וַאֲנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר. המה כרעו ונפלו וַאֲנחנו קמנו ונתעודד. ה' הושיעה המלך יעננו ביום קׇרְאֵנו". הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו–2026. אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026, התשפ"ו–2026; הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנת 2026); את הצעת חוק ההסדרים, ההתייעלות הכלכלית והתוכנית הכלכלית וכן את הצעת החוק לעדכון פקודת מס הכנסה, מס' 285, לעניין קרנות "ריט". בהצעת חוק מסגרות תקציב המדינה נקבעו הוראות מיוחדות לעניין המסגרות הפיסקליות לתקציב 2026. בהצעת החוק מוצע לתקן את חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ"ב–1992. חוק זה קובע את תקרת הגירעון כאחוז מהתוצר וכן את מגבלת ההוצאה הממשלתית. בהתאם להצעת החוק, מוצע לקבוע כי תקרת הגירעון לשנת 2026 תעמוד על 4.9%, זאת בין היתר בשל הלחימה הממושכת בשאגת הארי, בהצעת החוק המקורית שהביאה הממשלה. בהצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 30) הוצע להגדיל את תקרת הגירעון כך שתעמוד על 3.9%. בהצעת החוק המתוקנת שהועברה לוועדת הכספים הוחלט בהתאם להחלטת הממשלה להגדיל את תקרת הגירעון לשיעור 5.1%, אולם בעקבות סיכום שנערך ביחס לפרק תשלום רווחי הבנקים, שעליו אעמוד בהמשך, הוחלט כי בשנת 2026 הבנקים ישלמו לאוצר המדינה סכום של שלושה מיליארד ש"ח, שיאפשר את הפחתת הגירעון כאמור בשיעור של 4.9%. בנוסף, בהצעת החוק מוצע להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת לשנת 2026 בסך של כ-32 מיליארד ש"ח נוספים בנוסף על גידול השיעור המותר בהוצאה הממשלתית המותרת בשנת 2026, בסך של עד כ-4.4%, שהוצעה בהצעת חוק הפחתת הגירעון כאמור, ובסך הכול בשיעור של 8.8%, שהם כ-60 מיליארד ש"ח, וכן לקבוע כי הממשלה תהיה רשאית להגדילה בסכום נוסף של 7 מיליארד ש"ח, שהם 1.2%, לשם מימון הוצאות הדרושות לצרכים ביטחוניים בשל הימשכות המערכה הנוכחית או בשל פעילות צבאית נוספת בשנת 2026, אשר דומה בעצימותה לעצימות המערכה הנוכחית של חודש מרץ, ולמטרה זו בלבד – ולאחר שיתקיימו התנאים שנקבעו בחוק יסודות התקציב לעניין זה, ולאחר שראש הממשלה ושר האוצר בהתייעצות עם הממונה על התקציבים במשרד האוצר מצאו כי נדרש שימוש בסכום הנוסף בשל התקיימות שני התנאים: הימשכות המערכה הנוכחית בעצימות דומה לעצימותה במהלך חודש מרץ 2026 או בעצימות העולה עליה או קיומה של פעילות צבאית נוספת וכן כי היקף ההוצאה לצרכים ביטחוניים הנובעת במישרין מהמערכה הנוכחית עלה על 28 מיליארד ש"ח. בהצעת החוק מוצע לקבוע כי הממשלה תהיה רשאית להגדיל את ההוצאה הממשלתית המותרת בסכום של 5.8 מיליארד ש"ח נוספים לשנת 2026, שהם כאחוז אחד; בהצעת החוק המקורית סכום זה נקבע במסגרת הסכום הכללי בשיעור של 8.8% ללא מנגנון ייעודי הדומה למנגנון שנקבע ביחס ל-7 מיליארד ש"ח. עם זאת, בעקבות הדיון שהתקיים בוועדה ולאחר שחברי הכנסת עמדו על כך, הוחלט לתקן את הצעת החוק ולקבוע במפורש כי הסכום האמור יוקצה לשם מימון הוצאות ביטחוניות או אזרחיות ככל שיידרשו בשנת 2026, שנובעות במישרין מהתמשכות המערכה הנוכחית או מפעילות נוספת – ולמטרה זו בלבד. ההגדלות האמורות לא יובאו בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2026 לצורך סכום ההוצאה הממשלתית לשנים הבאות. בהצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2026 מוצע לקבוע כי תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2026 יעמוד על סכום של 850,590,078 ש"ח. בהצעת חוק התוכנית הכלכלית ועדת הכספים דנה בהצעת חוק זו בפרק שעניינו "עידוד ותמרוץ של מחקר ופיתוח". חקיקת פרק זה נעשתה בהמשך לחקיקת מס חברות מזערי, בהתאם למודל פילאר 2 וכדי לשמר את תמריצי המס לחברות עתירות ידע, כך שיבחרו לפעול בישראל על פני מדינות אחרות בעולם. בהצעת החוק מוצע לקבוע תמריץ של זיכוי ממס בשיעור מהוצאות המחקר והפיתוח תוך אבחנה בין אזורי פריפריה לאזורים אחרים ובאופן שיאפשר את הפיכת הזיכוי למענק בתנאים שנקבעו בהצעת החוק. במהלך הדיון שהתקיים בהצעת החוק בוועדה ובשיח משותף עם התעשייה, הוחלט להחיל את התמריצים גם על חברות בעלות מפעלים תעשייתיים. בהצעת חוק ההתייעלות הכלכלית ועדת הכספים קיימה במסגרת הצעת החוק דיון בכמה נושאים ובכלל זה מיסוי קופות גמל, ריווח מדרגות מס הכנסה, עידוד עלייה לישראל וחזרה אליה ותשלום מיוחד על רווחי בנקים. מיסוי קופות גמל – בהצעת החוק מוצע לתקן את פקודת מס ההכנסה ולהרחיב את מסגרת ההשקעות המותרות לקופת גמל במסגרת הפקודה בהתאם להוראות החלות לגבי השקעות קופות גמל, כפי שנקבעו על ידי רשות שוק ההון. בהתאם לאמור מוצע לשנות את ההגדרה של "החזקה מהותית" בהתאם להוראות הפיקוח לעניין אי-החלת הפטור ממס אם ההכנסה שולמה על ידי חבר בני אדם שלקופת הגמל יש בו החזקה מהותית כאמור. ריווח מדרגות מס הכנסה – מוצע לתקן בפקודת מס הכנסה ולרווח את מדרגות מס הכנסה ביחס לשתי מדרגות: אישורי המס העומדים על 20% – 228,000 ש"ח במקום כ-193,000 ש"ח, ו-31% – כ-300,000 ש"ח עם הון כ-269,000 ש"ח. אלה כמובן הכנסות בשנה. מוצע לקבוע כי התיקון יחול באופן רטרואקטיבי על הכנסה שהופקה או נצמחה החל בשנת המס 2026. עידוד העלייה לישראל וחזרה אליה – מוצע לקבוע בחוק החדש כי עולה יחיד ותושב חוזר ותיק שהפכו לתושבי ישראל בשנת 2026 יהיו פטורים ממס על חלק מהכנסתם המזכה שהופקה או שנצמחה בישראל בשנת המס 2026 עד 2030, באופן הדרגתי, עד תקרת סכום שנקבעה בתיקון המוצע ביחס לכל שנה. תשלום מיוחד על רווחי הבנקים בשנים 2026–2027 – כאן זה היה אולי החלק הכי מעניין ועצים, אם תרצו, בדיוני התקציב. הבנקים הרוויחו בשנים האחרונות סכומים מטורפים. הרווח המצרפי של הבנקים עמד בשנים האחרונות על בין 32 מיליארד ל-40 מיליארד שקלים בשנה. סכומים באמת באמת מוטרפים, והם לא סכומים שנובעים ממהלך העסקים הרגיל, כי בדרך כלל עסק שבא ועובד ומתייעל ומרוויח או מגדיל פעילות – מצוין, אנחנו לא נמסה אותו אקסטרה על זה. אבל אצל הבנקים, הרווחים האלה, חלק גדול מהם נבע ממרווחי הריבית, שזה המרווחים של הריבית בין הריבית שבנק ישראל לוקח מהבנקים עבור הכסף לבין השרשור של הריבית הזו אלינו, לצרכנים, שכל מי שיש לו חשבון בנק מכיר ויודע את הבדלי הריבית הללו. וכך גם הרבה פעמים יצא שלמרות הורדת ריבית שהגיעה על ידי בנק ישראל, ההורדה הזו לא שורשרה לפעמים בכלל, וברוב המכריע של המקרים בטח ובטח שלא במלואה, לטובת הצרכנים. ולכן הרווחים הללו היו באמת רווחים גדולים מאוד, רווחי יתר, והאוצר הביא הצעה למסות את הבנקים על אותם רווחי יתר שנובעים מסביבת ריבית מיטיבה – ככה זה נקרא במילים עדינות – בשיעור של 15% למשך חמש שנים. ההצעה הזו, לו הייתה מתקבלת ככתבה וכלשונה, הייתה צפויה להניב למדינת ישראל במהלך חמש שנים בסביבות 7 עד 7.5 מיליארד שקל, כשמדובר על בסביבות 1.2, 1.3 מיליארד שקל בשנה. אני מוכרח להודות שאומנם אני חבר כנסת חדש, אבל בליץ כזה ולחץ כזה מצד הבנקים אני לא מכיר, ולא ראיתי שום גוף שמפעיל לחצים מהסוג הזה מהגורן ומהיקב ודרך כל מיני מקורבים לכאורה ודרך כל מיני אנשים פה בכנסת, ומימין ומשמאל ומכל מקום. טלפונים מכל מיני מקומות שאתה לא מבין מה פתאום מתקשרים אליך בשביל הדבר הזה, שאולי תשב עם הבנקים, אולי תדבר איתם. בכל זאת, צריך לעשות משהו. פשוט מכבש לחצים אדיר.

היו"ר מישל בוסקילה:

חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים):

לא. אנחנו לא זזנו מכיוון שהעיוות פה וניצול המצוקה של האזרח הקטן היה צועק לשמיים. כי בסופו של דבר, היזמים הגדולים, האנשים שיש להם כסף, הם עושים שופינג בין הבנקים לריביות. מי שבסופו של דבר דורסים אותו זה האנשים הפשוטים, שאין להם לעשות שופינג, שהרבה פעמים הם כבולים ורבים עם עצמם כל חודש כדי לעמוד בתקרה – או ברצפה, אני לא יודע איך לקרוא לזה – של יתרת החובה שלהם בבנק. להיכנס לתוך המסגרת, זה כבר המאבק שלהם, אף אחד לא מדבר שם על לחסוך או משהו כזה. יש המון אנשים כאלה, ואותם הבנקים דורסים ללא הכר. זה ממשיך בצמצום שיש בסניפים. בעובדה שכדי להתנהל היום בבנק אתה צריך להתמצא בסביבה האינטרנטית, לדעת להפעיל מחשב. הרבה אנשים לא מכירים, לא יודעים, בטח ובטח אוכלוסייה מבוגרת, שזה הרבה יותר קשה לה. והבנקים לא רואים ממטר. לא רואים ממטר את האנשים, הם לא רואים ממטר את האנשים הקטנים, והם גם לא רואים ממטר אותנו כשהם באים לנסות ולשנות יוזמות כאלה שמטילות עליהם מס. באיזשהו שלב, לקראת הסוף, הם הבינו שכל הדברים האלה לא יעזרו להם ושאנחנו מתכוונים להעביר את החוק הזה למרות כל הניסיונות שלהם לקרקע ולקעקע אותו. ואז הם באמת התיישבו עם משרד האוצר למשא ומתן כמו שצריך, ובסופו של דבר שר האוצר החליט שכדי להוריד את הגירעון מ-5.1% השנה ל-4.9%, הוא מוכן להגיע איתם לסוג של פשרה שתכניס לאוצר המדינה 3 מיליארד שקלים, ובזה הסתיים הסיפור לפעם הזאת לפחות. זו הייתה ההחלטה של האוצר ושל הבנקים. היא הגיעה אלינו, לוועדת הכספים, ואנחנו לא הסכמנו לקבל אותה מסיבה אחת פשוטה – כי אנחנו דרשנו שלכל פשרה שיגיעו אליה, אם יגיעו אליה, תתווסף קרן שתחזיר חלק מהכסף לציבור ותפעל לטובת בעלי העסקים, לטובת חיילי מילואים, לטובת איזשהו משהו שראוי לעבוד. ולצורך העניין, חבר הכנסת ינון אזולאי וחבר הכנסת בליאק שיתפו פעולה וישבו עם הבנקים וגם עם נציגי האוצר, והגיעו לסכום של 175 מיליון שקל שהבנקים הולכים להעביר בנוסף ל-3 מיליארד כדי לשפות ולעזור לבעלי עסקים קטנים ובינוניים בצפון. זו הייתה עבודה מאוד יעילה ומאוד מהירה של חברי הכנסת בליאק ואזולאי ביחד. האמת שבהתחלה רצינו יותר מה-175 מיליון, אבל זה בסופו של דבר הסכום שהגענו אליו. זה סכום גבוה ולא מבוטל, ואני מקווה שהוא יעשה הרבה טוב. הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה – בהצעת החוק הזו מוצע לבטל שני חסמים הפוגעים בהתפתחות קרנות הריט: החסם הראשון עניינו במגבלת האיזון הקבועה היום בחוק, שלפיה קרן הריט רשאית להחזיק בשיעור מצומצם בלבד של נכסים שאינם מניבים, דבר אשר מקשה על הקרנות להקים נכסים חדשים ומגביל את אפשרותם לצמוח צמיחה אורגנית; החסם השני עניינו בתקופות הקבועות כיום בחוק להשלמת בנייה בתחום הדיור והשכרה לטווח ארוך. בהצעת החוק מוצע לקבוע קטגוריה שתאפשר לקרנות להחזיק בשיעור רחב יותר של מקרקעין בשלבי הקמה. מוצע כי ההכנסות הנלוות המופקות מהקרקע בטרם הושלמה הבנייה לא יסווגו כהכנסות חריגות, כך שהקרן לא תיחשף למיסוי החל על הכנסות חריגות כאמור. כמו כן, מוצע להסמיך את המנהל, מנהל רשות המיסים, להאריך את התקופות להשלמת הבנייה וכיוצא בזה. אני מוכרח לציין, לפני שניכנס לדיון, ואנחנו בטוח נשמע פה הרבה טענות נגד התקציב ונגד הממשלה ונגד הכול – אני רוצה לציין את העבודה בוועדת הכספים, שהתנהלה ברוב המוחלט של הזמן בצורה עניינית מאוד. חברי האופוזיציה עמדו על שלהם בתוקף ובעוז ועשו לנו הרבה עבודה, אבל ברוב המוחלט של המקרים הם עשו את זה, וזה היה ברור לכולם, ממקום טוב, ממקום של דאגה לציבור, ממקום של רצון לשפר ולייעל ולא מתוך להתנגח סתם. היו גם כאלה, אבל הרוב המוחלט לא היה כזה, ואת זה אני חושב שבהחלט ראוי לציין. ולכן, לאור האמור, אבקשכם לאשר את הצעות החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית. עד כאן זה היה בנושא של ועדת הכספים. ולבקשתו של יושב-ראש ועדת הפנים חבר הכנסת קרויזר, אני אקרא גם את הנושא של ועדת הפנים. תודה. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה להעביר לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה עשרה חלקים משמעותיים מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית. בין היתר, הועברו לדיון בוועדה תיקונים מורכבים לענייני תכנון ובנייה, תשתיות מקומיות ורשויות מקומיות. למרות לוחות הזמנים הקצרים, קיימה הוועדה דיונים מעמיקים ופוריים בכל אחד מהנושאים הללו. על אף המורכבות הרבה של חלק מהנושאים, הצליחה הוועדה לסיים את הדיון בהם בהסכמה רחבה יחסית, ומספר ההסתייגויות שהוגשו בעניינם אינו רב. במהלך הדיונים הגיעה הוועדה למסקנה שנושא אחד, שעניינו פטור מהיטלי תיעול וסלילה למתקנים פוטו-וולטאיים, אינו ראוי לדיון בזק במסגרת חוק התוכנית הכלכלית בשל חוסר בבשלותו והרצון להרחיבו להסדר נכון ושלם יותר, ולכן אין הוא מובא כעת יחד עם שאר סעיפי הצעת החוק. להלן פירוט הנושאים שנדונו בוועדה ומובאים היום כחלק מחוק התוכנית הכלכלית: פרק א' – ייעול הליכי תכנון ובנייה; במסגרת פרק ב' להצעת החוק מוצעים כמה תיקונים בחוק התכנון והבנייה אשר אמנה את עיקריהם: התיקון הראשון עוסק במכוני הבקרה, שהם גופים שהוסמכו לבחון את עמידתן של בקשות להיתרי בנייה בהיבטים הנוגעים לתוכן הבנייה, ולבצע בקרת ביצוע על הבנייה בהתאם לאותם היתרי בנייה. מכונים אלה הם מכונים פרטיים אשר פועלים מכוח רישיון של המדינה ומוודאים שבקשות להיתרים עומדות בדרישות שכן נקבעו, וכן מבצעים בקרה על הבנייה שמתבצעת בפועל. בעניינם של מכוני הבקרה מוצאים כמה תיקונים: ראשית, מוצע להסמיך את שר הפנים לקבוע תקנות שיסדירו את ההכרה בגופים שיעניקו את ההכשרה לעובדי מכון הבקרה העוסקים בביצוע אותה בקרה ומכונים "בקרים". תקנות אלה עודכנו באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. שנית, מוצע לבטל את החובה שהוטלה בחוק על מכוני הבקרה להעסיק בקר מורשה שיקבל הסמכה מיוחדת מטעם המשרד להגנת הסביבה לצורך בחינת ההיבטים הסביבתיים של בקשות להיתרים. לאחר בדיקה מעמיקה בנושא ועל דעת המשרד להגנת הסביבה, נמצא כי אין צורך בהסמכה מיוחדת של בקר מורשה כאמור, וניתן להסתפק בבדיקה של הבקר הרגיל המועסק במכון לפי ההנחיות והתנאים שנקבעו מראש על ידי הגורם המוסמך במשרד להגנת הסביבה. ביטול חובת העסקה של בקר מורשה נקבעה כהוראת שעה בתיקון לחוק, ולאחר סיום הבדיקה המעמיקה שצוינה לעיל נמצא כי ניתן לבטל חובה זו באופן קבוע. ולכן מוצע גם לבטל את הוראת השעה שנקבעה בהוראה דומה לתקופה מוגבלת. שלישית, הוועדה בראשות חבר הכנסת קרויזר החליטה להוסיף להצעה הממשלתית הוראות המגבירות את הפיקוח הפרלמנטרי על תקנות הנוגעות למכוני הבקרה, כך שהחל משנת 2027 יידרש אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לתקנות שיתקין שר הפנים, הקובעות את סוגי המבנים, העבודות והשימושים שיש חובה לערוך לגביהם בקרה באמצעות מכוני הבקרה, וכן תקנות הנוגעות להיבטים של חופש העיסוק ומתן הרישיונות למכוני הבקרה. תיקון נוסף בחוק התכנון והבנייה עוסק בסמכויות רשות הרישוי הארצית, שהוקמה לאחרונה במסגרת החוק ומטפלת בהיתרי בנייה ליחידות דיור בהיקף נרחב במקרים שבהם רשות הרישוי המקומית לא נותנת את ההיתרים המבוקשים במועד. מוצע להבהיר במסגרת החוק כי רשות הרישוי הארצית היא מוסמכת להחליט במקום רשות הרישוי המקומית גם בעניינים שלגביהם נדרשת החלטה לפי הוראות התוכנית החלה, ולא רק אם אותה דרישה קבועה בחוק או בתקנות. כך יובטח שבידי רשות הרישוי הארצית יהיו כל הסמכויות שהיו קודם לרשות הרישוי המקומית לגבי מתן היתר. תיקון מוצע נוסף עוסק בוועדה לשמירת הסביבה החופית, הפועלת לפי חוק התכנון והבנייה. על פי המצב כיום, כל תוכנית שעוסקת בתחום הסביבה החופית צריכה להיות נדונה תחילה בוועדת המשנה של הוועדה לשמירת הסביבה החופית, אשר מחליטה אם יש צורך להביא את התוכנית לאישור מליאת הוועדה. מוצע לייעל הליך זה ולהסמיך את יושב-ראש הוועדה לשמירת הסביבה החופית להחליט שיש צורך להביא את התוכנית למליאת הוועדה ללא צורך בדיון בוועדת המשנה. אם היושב-ראש לא מקבל החלטה במועד שנקבע לכך, תעבור התוכנית לדיון בוועדת המשנה בשאלת הבאתה לדיון במליאת הוועדה, כפי המצב היום. כך, באותם מקרים שבהם החליט יושב-ראש הוועדה להביא את התוכנית לדיון לא יהיה עוד צורך בדיון נוסף בוועדת המשנה, אולם יודגש כי יושב-ראש הוועדה אינו מוסמך להחליט החלטה שלפיה אין צורך באישור המליאה. גם אם הוא סבור כך, עדיין להביא את התוכנית לדיון בוועדת המשנה, והיא זו שתקבל החלטה בעניין. פרק ז' – האצת מיזמי תשתיות לאומיים. בפרק זה מוצעים כמה תיקוני חקיקה שמטרתם קידום תשתיות לאומיות וחסמים רגולטוריים, קיצור לוחות הזמנים ושיפור הוודאות במשק. העברת מידע למאגר מיפוי – מוצע להטיל על משרד הביטחון חובה להעביר למאגר מיפוי אחת לרבעון לפחות מיפוי המפרט תחומים של אזורים שבנייה בהם עד גובה מסוים עלולה להוות סיכון מטעמים ביטחוניים או בטיחותיים מבחינת צה"ל או שלוחה אחרת של מערכת הביטחון. כיום מידע זה אינו מועבר לגופי התכנון, לרשויות הרישוי או ליזמים באופן שוטף, דבר היוצר חוסר ודאות תכנוני ועיכובים בקידום תוכניות ובהוצאות היתרים, מצב הפוגע ביעילות תהליכי תכנון וביצוע של מיזמי תשתיות לאומיים. ההצעה משתלבת כמובן בהסדרים הקיימים בחוק לקידום תשתיות לאומיות, שבמסגרתם מוטלת חובה לגופים שונים להעביר למרכז למיפוי ישראל מידע שיש בו רלוונטיות לקידום תשתיות, ובכלל זה סקרי קרקע, מיקום קווי תשתיות, מיקומם של אזורי מגן ועוד. מתקני הטמנת פסולת – היום מטמנות פסולת אינן מוגדרות כמיזמי תשתיות חיוניים, ועל כן אינן נכללות בהסדרים החלים על מיזמי תשתיות אלה לפי חוק לקידום תשתיות לאומיות. למתקנים אלה חשיבות לאומית, והם חוליה קריטית במערכת לניהול פסולת. לאור זאת הציעה הממשלה תחילה כי כל מתקן הטמנת פסולת בעל היקף מינימלי של 150,000 טונות בשנה ייחשב למיזם תשתיות חיוני. הוועדה בראשות חבר הכנסת קרויזר סברה כי לאור הרצון לעבור לפתרונות מתקדמים יותר של טיפול בפסולת בישראל, כגון מחזור והשבה, יש להגביל את הפיכתם של מתקני ההטמנה למיזמי תשתיות חיוניים, ועל כן החליטה על כמה שינויים משמעותיים בהצעה: ההוראה תיקבע כהוראת שעה לארבע שנים ולא כהוראת קבע; ניתן יהיה לקבוע עד חמישה אתרי הטמנה בלבד כמיזמים חיוניים בכל זמן נתון; ההסדר יחול רק לעניין אתר שהוא צמוד דופן או סמוך לאתר ההטמנה הקיים או בתוכו ובעל קיבולת של מיליון מ"ק לפחות; שר האוצר יקבע את רשימת האתרים בהסכמת השר להגנת הסביבה. מטרו – לפי חוק רכבת תחתית (מטרו), התביעה לפיצויים לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה ביחס לתוכניות תשתיות לאומיות, הכלולה בתוכנית המטרו, תוגש לוועדה המיוחדת שהוקמה לעניין זה לאור אי-בהירות שנוצרה בנוגע להליך התביעה בהקשר זה. מוצע להבהיר באופן מפורש בחקיקה כי במקום המנגנון הקבוע בתביעות לפי סעיף 197 בחוק התכנון והבנייה לעניין תביעות המוגשות לוועדה לפיצויים למיזם מטרו, תקיפת החלטות הוועדה תיעשה בדרך של הגשת ערעור מינהלי לבית המשפט לעניינים מינהליים, וכי לא יהיה ניתן להגיש ערר לוועדת ערר או לפנות לשמאי מכריע. תוכנית שינוי החוק - - -

היו"ר מישל בוסקילה:

- - - משימה.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר ועדת הכספים):

כן, הוא כתב הרבה. שינוי חוק התכנון והבנייה מסמיך את הוועדה לתשתיות לאומיות לדון ולאשר תוכניות משנה בעניינים נקודתיים הקבועים בחוק תוכנית תשתיות לאומיות שאישרה הממשלה, וזאת בהליך קצר יותר מאשר משך הזמן שדרוש להליך התכנוני המלא של תוכניות לתשתיות לאומיות, זאת בין השאר על בסיס הנחה כי מערכת התכנון המרכזית שנוגעת לעצם הצורך בתשתית, מיקומה והשלכותיה, נבחנו זה מכבר בתוכנית שאושרה. מוצע לתקן את הסעיף, להסמיך את הוועדה לתשתיות לאומיות לדון ולאשר עניינים נוספים בהליך מקוצר זה, וזאת על מנת לזרז ביצוע תוכניות תשתיות לאומיות. כמו כן, מוצע לקבוע כי הוראות אלה יחולו לגבי מועצה ארצית וועדה מחוזית לגבי תוכניות תשתיות לאומיות שהן אישרו. הקלה למבני דרך – חוק התכנון והבנייה מאפשר לתת הקלה מתוכנית לצורך הקמת מבנה דרך שאושר בתוכנית בשטח של 75 מ"ר כדי להקים את ההיקף האמור בסטנדרטים מודרניים של מבני דרך הנדרשים לתשתית. מוצע לתקן את הסעיף כך שתוספת השטח לצורך הקמת מבנה שאושר בתוכנית יהיה עד 150 מ"ר, אם מבנה הדרך הוא תת-קרקעי – עד 500 מ"ר. כמו כן, מוצע כי אם המבנה הוא בתחום כלוא בגשר בחלל סגור, תתאפשר הוספה בהליך האמור ללא מגבלה של מטרים, וכך יתאפשר ניצול של השטח הכלוא. לסיכום, לנושאים שהציג חבר הכנסת קרויזר הוגשו הסתייגויות מועטות יחסית, והם התקבלו בוועדה בהסכמה רחבה. אבקש שתדחו גם את ההסתייגויות האלה ותצביעו בעד הסעיפים האמורים בנוסח המוצע על ידי הוועדה. תודה רבה.

היו"ר מישל בוסקילה:

תודה רבה לחבר הכנסת חנוך. אני מזמין את חבר הכנסת דוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה. בבקשה. לרשותך חמש דקות.

דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הפרקים מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית שהובאו לדיון בוועדת הכלכלה. ועדת הכלכלה דנה בנושאים אלה: פרק ו' – קידום התחרות בשוק מתן הערבויות; שני נושאים בפרק ז' להצעת מיזמי תשתיות לאומיים, תיקון פקודת מסילות הברזל ותיקון חוק משק הגז הטבעי, ופרק ט', שעניינו תיקון לחוק המים. ועדת הכלכלה בראשותי קיימה דיון רציני וענייני בכל אחד ואחד מהנושאים תוך שינויים לא מעטים לתיקונים המוצעים, והתוצר המונח לפניכם משקף זאת. כעת אפרט בתמצית לגבי כל אחד מהפרקים. ראשית, אתייחס לפרק הנוגע לקידום התחרות בשוק מתן הערבויות. שוק הערבויות בישראל הוא שוק ריכוזי יחסית, שפועלים בו בעיקר התאגידים הבנקאיים. מטרת הפרק המוצע היא לאפשר לעוד גופים נותני ערבות להיכנס לשוק זה ובכך לפתוח אותו לתחרות ולהוזיל את העלויות לציבור. הפרק כולל תיקונים בשורה של חוקים שונים שעוסקים במתן ערבויות אך ברוב המקרים מגבילים אותה לערבות בנקאית בלבד ובמקרים מסוימים גם לערבות של מבטח, כהגדרתו בחוק הפיקוח לשירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א–1981. הוראות אלה הקבועות בחוקים מהוות את אחד החסמים לפעילות גופים נוספים בשוק זה, ובכללן גופים חוץ-בנקאיים. הגבלת הערבות לערבות בנקאית מקנה יתרון לתאגידים הבנקאיים על פני גופים אחרים, שרשאים אף הם להעמיד ערבות במסגרת רישיונותיהם. כמו כן, ריכוז רוב שוק מתן הערבויות בידי התאגידים הבנקאיים מגבילה את התחרות ומטילה עלויות גבוהות על הציבור, שלעיתים נדרש אף להעמיד הון משמעותי כנגד הנפקת הערבות על ידי הבנק. אני חושב שדווקא התיקון הזה הוא תיקון מצוין, ואני לא מבין למה לא עשו את זה הרבה לפני זה מכיוון שבסופו של דבר, זה מקטין עלויות להרבה מאוד עסקים או אנשים שצריכים לתת ערבות בנקאית. במצב החוקי כיום רשאים לתת ערבות, במסגרת רישיונותיהם, גם בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, וכן חברות הביטוח וחברות כרטיסי אשראי. מדובר בגופים מפוקחים, שמחזיקים ברישיון מטעם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ולעניין חברות כרטיסי האשראי – מטעם המפקח על הבנקים בבנק ישראל. גופים אלה הם גופים מפוקחים שעברו הליך רישוי סדור ומעמיק וכפופים לתשתית אסדרתית נרחבת שחלה עליהם בהיבטי יציבות, ניהול סיכונים, הגנות צרכניות ועוד. על כן, מוצע לתקן את ההוראות העוסקות בהפקדת ערבות בנקאית הכלולות בדברי החקיקה המפורטים בפרק זה, כדי לקדם את התחרות בשוק ולאפשר העמדת ערבות גם מטעם גורמים המתחרים עם המערכת הבנקאית. אציין כי בדיוני ועדת הכלכלה החלטנו להגביל את האפשרות לתת ערבות מכוח חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), רק לבעל רישיון מורחב למתן אשראי, לבעל רישיון מורחב למתן שירותי פיקדון ואשראי, לחברת כרטיסי אשראי או לחברת ביטוח, וזאת לאור הרגישות הרבה שבמתן הערבויות לפי החוק בצורך לבחון את יישום ההסדר המוצע לפני פתיחת האפשרות לכל נותן ערבות לתת ערבות לפי חוק המכר. בנוסף, החלטנו להוסיף תיקונים לפקודת העיריות ולפקודת המועצות המקומיות כדי לאפשר מתן ערבויות מנותן ערבות אחר גם במכרזים של רשויות מקומיות. במהלך דיוני הוועדה נדון הצורך להמשיך ולהרחיב את תיקוני החקיקה לחוקים נוספים ולחקיקת משנה, שלא היו כלולים בתיקון הנוכחי. לשם כך, קבעה הוועדה חובה על כל משרד ממשרדי הממשלה להעביר לשר האוצר, בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של החוק, רשימה של חיקוקים שבתחום הפעילות שבאחריותו, הקובעים חובת הפקדת ערבות בנקאית בלבד, ואת עמדת השר המוסמך לגביהם בעניין הצורך לתקן את אותם חיקוקים ולאפשר גם הפקדת ערבות על ידי נותן ערבות אחר. כן נקבע כי שר האוצר ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, בתום שנה מיום תחילתו של החוק, לגבי רשימת החיקוקים כאמור וההמלצות לתיקונים, אם יש כאלה. כעת אסקור את התיקונים שעסקנו בהם בפרק האצת מיזמי תשתית לאומיים. הנושא הראשון הוא תיקון לפקודת מסילות הברזל. לפי סעיף 46א לפקודת מסילות הברזל, שר התחבורה והבטיחות בדרכים רשאי, באישור הממשלה, להעניק זיכיון לבנייתה, להפעלתה או לניהולה של מסילת ברזל מקומית, כלומר רכבת מקומית, לחברה הרשומה בישראל שאינה חברה ממשלתית. מוצע לבטל את הצורך באישור הממשלה לשם הענקת זיכיון כפי שציינתי, כדי לפשט או לזרז תהליכים הנוגעים להענקתו. אציין כי במסגרת הצעת החוק הממשלה הציעה לקבוע כי במקום אישור הממשלה להענקת הזיכיון, יידרש אישור שר האוצר לכך, אך אנו בוועדת הכלכלה סברנו כי ראוי שההליך בעניין יהיה פשוט ומהיר ככל האפשר, ולכן קבענו שהזיכיון יינתן רק בידי שר התחבורה והבטיחות בדרכים, האמון על מדיניות התחבורה בישראל. הנושא השני בפרק זה, עניינו בתיקון חוק משק הגז הטבעי, בנוגע להרכבה של הוועדה לתיאום תשתיות שהוקמה במסגרתו. תפקידה של הוועדה לתיאום תשתיות הוא להכריע במהירות וביעילות במחלוקות בין גופי תשתית כגון בעלי רישיונות חלוקת גז לבין בעלי תשתית, ובכלל זה תאגידי מים וביוב ורשויות מקומיות ובסכסוכים בין חברות ממשלתיות ובין חברות-בת ממשלתיות העוסקות בתשתיות. זאת, במטרה למנוע עיכוב ואף סיכול של מיזמי תשתית בשל מחלוקות הנוגעות אליהם. הוועדה מורכבת מנציגי משרד האוצר ומינהל התכנון וכן חברים נוספים המכהנים בוועדה, לפי העניין שבו דנה הוועדה, ממשרדי ממשלה והרשויות הבאות: משרד הפנים, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד התקשורת, משרד האנרגיה והתשתיות, רשות החשמל, רשות הגז הטבעי, רשות המטרו, הרשות הממשלתית למים ולביוב ורשות החברות הממשלתיות. לפי החוק כיום נדרש מינוי של רוב חברי הוועדה בידי השר או מנהל הרשות הרלוונטיים. דרישה זו הביאה לעיכובים בכינוס הוועדה בשל כך שחבריה לא מונו או שמינויים פקע והיה צורך לחדשו כך שלמעשה, הוועדה לא התכנסה כלל בשנים האחרונות. לפיכך, מוצע לקבוע כי מרבית חברי הוועדה יכהנו בה מתוקף תפקידם, תוך שמירת סמכותו של השר ומנהל הרשות הנוגעים לעניין למנות במקומם חבר אחר. מטרת התיקון היא לייתר את ההכרח במינוי אקטיבי של רוב הוועדה ולהוביל לכך שהוועדה תוכל להתכנס כאשר הכרעתה בסכסוך תידרש, ללא עיכובים. במסגרת הדיונים בוועדה החליטה ועדת הכלכלה לערוך כמה תיקונים בהסדר המוצע, וביניהם להוסיף לוועדה לתיאום תשתיות נציג של הארגון המייצג, את מרבית הרשויות המקומיות בישראל, שיתווסף לוועדה במקרים שבהם רשות מקומית אחת או יותר היא צד לסכסוך שבו דנה הוועדה, כדי להשמיע את עמדת הרשויות המקומיות. כיום גוף זה הוא מרכז השלטון המקומי. כדי לשמור על האיזון הקיים בהרכב הוועדה וחבריה, קבענו עוד כי לנציג מרכז השלטון המקומי לא יהיה קול עודף על הקול של נציג משרד הפנים. כך שאם שני הנציגים שציינתי הצביעו באופן זהה בעניין מסוים, ייחשבו שני הקולות שלהם כקול אחד וזאת משום שפעמים רבות הם מייצגים אינטרס משותף. הנושא האחרון שאציג הוא פרט ט' להצעת החוק, שעניינו תיקון חוק המים. סעיף 48(ג) לחוק המים קובע כי רשות המים הארצית, שהיא חברת מקורות, רשאית להפעיל סמכויות לפי פקודת המיסים (גבייה), לשם גביית חובות מגורמים מסוימים המנויים בסעיף. מוצע לתקן את הסעיף ולקבוע כי רשות המים הארצית תהיה רשאית להפעיל סמכויות לפי הפקודה שציינתי לגבי גורמים נוספים, זאת, כחלק ממהלך רחב יותר שמקדמת הממשלה ומטרתו לעודד הקמה ותפעול של תשתיות הולכה וטיפול בשפכים, המצויות כיום במחסור, בידי יזמים פרטיים. במסגרת זו, מוצע לשנות את חלוקת הסיכונים בנוגע לגבייה מתאגידי מים וביוב כך שסיכון הגבייה מהתאגידים יוטל על רשות המים הארצית חלף הטלתו על בעל מתקן טיהור השפכים שאליו מזרימים התאגידים שפכים, ובכך לעודד יזמים פרטיים להקים מתקנים אלה. צריך לציין שהמתקנים האלה מעכבים המון היתרי בנייה בהרבה מקומות, וכך צריך לדאוג שיקימו כמה שיותר אתרים כאלה. לפיכך, מוצע לקבוע כי פקודת המיסים (גבייה), תחול על גבייה של כל התעריפים לפי חוק המים בידי מקורות מבעלי רישיונות הפקה או הספקה. כפועל יוצא מכך, בניגוד למצב היום, חברת מקורות תוכל להפעיל את הסמכויות האמורות גם כלפי תאגידי מים וביוב. בנוסף, הוועדה החליטה לקבוע כי ניתן יהיה להפעיל סמכויות כאמור גם כלפי חייבים שהם רשויות מקומיות, בניגוד להצעות הממשלה ו זאת כדי לאפשר ל"מקורות" לגבות את מלוא החובות המגיעים לה. עם זאת, הוועדה קבעה מספר הסדרים משלימים לעניין זה. ראשית, הוועדה החליטה כי לא ניתן יהיה להפעיל סמכויות לפי הפקודה כלפי צרכנים שצרכו מים למטרות שימוש ביתי או שימוש במלאכה, מסחר ושירותים, כצדדים שלישיים לפי אותה פקודה וזאת כדי להגן על צרכנים ביתיים ועסקים מפני נקיטת פעולות כלפיהם לפי הפקודה האמורה, רק בשל חובותיהם של התאגידים או הרשויות המקומיות שסיפקו להם את המים. כיוון שאפשר לעשות עיקול צד ג', לא אפשרנו לעשות את זה על הצרכנים עצמם, על חוב של צרכן לתאגיד או לעירייה. שנית, הוועדה החליטה לקבוע כי לשם הפעלת הסמכויות לפי הפקודה כלפי כל רשות מקומית מסוימת, תידרש חברת מקורות לקבל אישור מהחשב הכללי במשרד האוצר וממנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב. אישור החשב הכללי יינתן לאחר שבחן בין השאר את יכולתה של הרשות המקומית לעמוד בחובותיה לפי כל דין, על אף הפעלת הסמכויות לפי הפקודה, וזאת בין השאר כדי לוודא שיכולתה של הרשות המקומית לספק שירותים חיוניים לתושביה לא תיפגע בשל כך. במקרים שבהם החשב הכללי לא נתן אישור, משום שסבר שיכולת הרשות המקומית לעמוד בחובותיה תיפגע, מוצע לקבוע כי מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב יורה לאותה רשות מקומית על הפרדה מבנית בין הפעלת משק המים והביוב שלה ובין שאר פעילותה, כך שמשק המים והביוב שלה ינוהל בנפרד. במקרה כזה, חברת מקורות תהיה רשאית להפעיל את הסמכויות לפי הפקודה לעניין משק המים הנפרד, והדבר לא יפגע ביכולתה של הרשות המקומית להמשיך ולתפקד. בנוסף, אם הרשות המקומית לא מילאה אחר ההוראות בנוגע להפרדת משק המים שלה משאר פעילותה, חברת מקורות תוכל להפעיל סמכויות לפי הפקודה כלפיה כאילו ניתן לה אישור לעשות כן. קודם כול, אני מבקש מהכנסת לאשר את החוקים האלה ולדחות את ההסתייגויות שהוגשו. בנוסף, אני רוצה להודות ליועצים המשפטיים של הוועדה; למנהלת הוועדה על העבודה שעשתה; לכל חברי הוועדה שהגיעו ותרמו לדיון; וגם לפקידות הממשלתית, שהסכימה לתיקונים בחוק, תיקונים משמעותיים שהם קיבלו בניהול המשא ומתן מול הוועדה. אני רוצה להודות לכל מי שפעל. תודה רבה לכולם.

היו"ר מישל בוסקילה:

תודה רבה לחבר הכנסת דוד ביטן. אני רוצה להזמין את חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בשם יושב-ראש ועדת הבריאות. בבקשה. חמש דקות לרשותך.

לימור סון הר מלך (בשם ועדת הבריאות):

תתחיל לי את הזמן מעכשיו, כי גם ככה זה לא נאום של חמש דקות. את הדברים אני אומרת בשם יושב-ראש ועדת הבריאות. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבדת להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה והשלישית, את חוק ההתחשבנות בין בתי חולים לקופות החולים לשנים 2026–2030. התחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים, התשפ"ו–2026, שמחוקק עתה במסגרת פרק ו' להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2026), התשפ"ו–2026. אציין כי נושא ההתחשבנות פוצל בתחילה מחוק ההתייעלות ונדון בדיונים ממושכים ומקיפים בוועדת הבריאות, כולל סעיף 16 שלו, שפוצל בנפרד והועבר לוועדת הכנסת ואז לוועדת הבריאות, ובסופו של דבר הוזן בחזרה אל הצעת חוק ההתייעלות. הצעת החוק מסדירה את ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי חולים ציבוריים כלליים לשנת 2026 מתחילתה ועד 2030, אך יש בה מספר חידושים לעומת חוקי ההתחשבנות הקודמים. ראשית, ההגדרה "בית חולים ציבורי כללי" כוללת גם תנאי של הכשרת רופאים. נוסף על התנאים של היקף התחשבנות מינימלית וקיומן של עמדות מיון, הוצע כי הגדרה חדשה זו תחול מעלה גם לעניין סעיף 9 לחוק ההתחשבנות משנת 2021 לעניין התשלום הקבוע, וייעשה בה שימוש גם בחוק ההתחשבנות בתחום בריאות הנפש. במהלך הדיונים בהצעת החוק הובהר לוועדת הבריאות שאותם בתי חולים שנכללו בחוק ההתחשבנות הקודם הם גם אלה שנכללים בהגדרה החדשה. בחוק ההתחשבנות הקודם הייתה התייחסות לגבי תקרות ורצפות לברוטו לעומת נטו, שהפער ביניהן ביטא הנחה מהשקל הראשון על תעריפים בתעריפון משרד הבריאות, וזאת בשל תפיסה שמחירי השירותים אינם משקפים את עלותם. כעת מוצע לקבוע תקרה ורצפה ללא הבחנה בין ברוטו לנטו. לנוכח התחייבות הממשלה לביצוע מהלך של עדכון התעריפים בוועדת מחירים, שאמור להיות מושלם בשבועות הקרובים, הוועדה חששה כי המהלך לא יושלם, ועקב כך המערכת תיקלע למצוקה. כדי למנוע זאת, קבעה הוראת מעבר שתחול לגבי שנת 2026 במקרה שהמהלך בוועדת המחירים לא יסתיים עד 30 ביוני 2026. הוועדה החליטה כי לעניין קביעת התקרות והתשלום בעד השירותים יחושבו הסכומים בהתבסס על המחיר המלא של השירות, אף אם ייתנו לגביו הנחת מחזור או הנחת תעריף. לעומת הסדרי ההתחשבנות הקודמים, מדובר בשינוי יסודי בתפיסה לגבי השאלה מה הנתון המבטא את הצריכה בפועל. קביעת התקרות לגבי שירותים שאינם במחלקות פנימיות, דהיינו, שירות דיפרנציאלי ושירות בריאות אחר, מבוסס על התקרה לשנת 2025, כשהן מקודמות בשיעורי קידום שהוועדה החליטה על הגדלתן ומחושבות לפי חלקה היחסי של הצריכה של אותה קופת חולים בשנת 2026. ולעניין בית חולים שברבעון האחרון של אותה שנה נפגעה פעילותו בצורה משמעותית עקב המלחמה על חלקה היחסי בשנת 2022 – בהבחנה זו, החוק מבקש לבקש שבתי החולים שנפגעו במלחמה יישרו קו עם יתר בתי החולים. לבית חולים שטיפל באזורים שאינם בני הרחקה באנשים בגילאים עד 18 ומ-65 ומעלה ונרשמו לקבלת שירות מקופת חולים לאומית, תוגדל התקרה. שינוי בקפיטציה של קופת החולים ישפיע על גובה התקרה שתיקבע לגביה, ואם היה בין שנת 2022 לשנת 2024 גידול חריג בפעילות של בית החולים, התקרה שלו תוקטן ואותו חלק יגדיל את התקרה בבתי החולים האחרים. אציין כי הוועדה החליטה על הגדלת השיעור שלפיו תיקבע החריגה באופן שמקטין את הפגיעה בבתי החולים. התקרה מושפעת גם מהתוספת הריאלית שמביאה לידי ביטוי גידול דמוגרפי, אף שחלוקתה בין בתי החולים מושפעת מאישור מיטות ופתיחתן ועשויה להיות מושפעת גם מגורמים נוספים, כגון תוספת מכשירים רפואיים. בעד צריכת שירותים מעבר לתקרה משלמות קופות החולים לבתי החולים מחירים מופחתים אך הוועדה שינתה במהלך הדיונים את שיעורי ההפחתה, תוך הבחנה בין שירות דיפרנציאלי לשירות בריאות אחר כדי לצמצם את הפגיעה בבתי החולים. אציין עוד כי הוועדה ביטלה הוראה שנכללה בהצעת החוק ולפיה בעד שירותים פרטיים של שר"פ החורגים מהתקרה, ישולמו 10% בלבד מהמחיר המרבי. ה. הצעת החוק מבטיחה גם סכום מינימלי, המכונה רצפה, שישולם על ידי קופת החולים לבתי החולים. קביעת הרצפה לגבי שירותים שאינם במחלקות הפנימיות נגזרת בשנת 2026 באופן יחסי לתקרת הצריכה – סליחה, סליחה. אציין עוד כי הוועדה ביטלה הוראה שנכללה בהצעת החוק ולפיה בעד שירותים פרטיים של שר"פ החורגים מהתקרה, ישולמו 10% בלבד מהמחיר המרבי. הצעת החוק מבטיחה גם סכום מינימלי, המכונה רצפה, שישולם על ידי קופת החולים לבית החולים. קביעת הרצפות לגבי שירותים שאינם במחלקות הפנימיות נגזרת בשנת 2026 באופן יחסי לתקרת הצריכה לאותה שנה. ואולם, מאותה שנה ואילך, הרצפות מקודמות במנותק מהתקרות. לגבי קופות שהיקף ההתחשבנות שלהם בבית חולים מסוים הוא קטן במיוחד יחסית לכלל קופות החולים, כולל קופה שבית החולים בבעלותה, נקבעו הוראות שלפיהן שיעור הקפיטציה הכולל שלה קטן, תשלם רצפה מופחתת – מה קורה פה? משהו מוזר.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אז כמה קפיטציה?

לימור סון הר מלך (בשם ועדת הבריאות):

דרך אגב, הייתי בתחילת הדרך שם, אז את המושגים ואת ההחלטות עוד לא – בחלק דווקא הייתי. כמו כן, יינתן שיקול דעת לשרים להפחית את הרצפה לקופה קטנה, כאמור עם שיעור קפיטציה נמוך, גם לגבי שירות בריאות אחר וגם לעניין קופה ששיעור הקפיטציה שלה נמוך לא באופן כולל אלא רק באותה נפה. הוועדה קבעה עוד כי לעניין ההחלטה כאמור יתחשבו השרים במצבו הכלכלי של בית החולים וכן בשאלה אם קופת החולים דאגה להסטת מטופלים ממנו שלא בדרך של פיתוח שירותים בקהילה. במהלך הדיונים ועדת הבריאות דרשה ממשרד הבריאות לוודא כי הסדרי הבחירה לא מנוצלים לרעה לפגיעה מכוונת בבתי החולים. בכוונת הוועדה להמשיך ולעקוב מקרוב אחר נושא זה. לשרים תהיה סמכות להגדיל את התקרות והרצפות במקרה של הגדלת עלות סל שירותי הבריאות לקופות עבור רכישת שירותי בריאות מבתי החולים הכלליים הציבוריים, וכן לשנות את תקרות הצריכה במקרים של שינוי במחירי שירותי הבריאות. כמו כן, נקבעה הוראה לעניין חישוב רצפה ותקרה לבית חולים ציבורי כללי, שהוא איחוד של שני בתי חולים כאמור. ו. בדומה למודל שמיושם כבר משנת 2022, מוצע כי קופות החולים ישלמו לבתי החולים בעד השירות למחלקות הפנימיות סכום קבוע, שהוא למעשה תקרת הצריכה המבוססת על מספר ימי האשפוז היחסיים של קופת החולים לעומת קופות אחרות באותו בית חולים לשנת 2025, נתון שהוועדה קבעה כי יימסר לקופה אחת לרבעון בצירוף תוספת ריאלית המחולקת בעיקר לפי מספר המיטות. כך לבית החולים אין תמריץ להגדיל את התפוסות במחלקה ולקופות החולים יש תמריץ לפתח שירותים חלופיים כחלק ממודל זה, נשארה על כנה ההוראה שלפיה בעד שירותים בחדר מיון משולם המחיר המלא. כמו כן, מוצע להמשיך ולהחיל תשלום של סכום כולל של 90 מיליון שקלים, המשולם לבתי החולים לפי הציון שקיבלו במדד לשיפור השירות במחלקות הפנימיות. מדד זה מבוסס הן על מדדים קליניים שנקבעים על ידי מנכ"ל משרד הבריאות והן על מדדים של איכות השירות הנקבעים על ידו ועל ידי הממונה על התקציבים באוצר וכוללים בין השאר סקר חוויית השירות, שלצורך עריכתו מועבר מידע אישי של שם ומספר טלפון. הוועדה עמדה על קביעת ההוראות להגברת השמירה על פרטיות המידע האישי של המטופלים ועל זכותם להודיע בתגובה למסר אישי שיימסר להם כי אינם מעוניינים שיפנו אליהם במסגרת הסקר, והגבילה את האפשרות לשנות את התמהיל שבין מדדים קליניים למדדי שירות. הוועדה הגבילה את סמכות השר לשנות את הסכום הכולל המחולק לפי המדד האמור כך שהשר יוכל רק להוסיף על הסכום ולא לגרוע ממנו. ז. כחלק ממהלך שנועד בין השאר להקטין את העומס במחלקות הפנימיות ולהבטיח שמטופלים לא יישארו לשווא באשפוז במסגרת שאינה מתאימה לצורכיהם, מוצע לחייב את קופת החולים בתשלום המוגדל עבור התמשכות ימי האשפוז של המטופל המיועד להעברה, כשהפרטים בעניין זה יקבעו בהוראת מנהל – בעוד בהצעת החוק המקורית התשלום המוגדל עמד על 140% והוועדה הפחיתה אותו ל-120%, באופן המקל על קופות החולים. הוועדה הוסיפה גם חובת דיווח בנושא זה כדי לוודא שמתפתחים שירותי המשך ראויים לטיפול במטופלים אלה ולבחון באיזה אזורים מתגלות בעיות מיוחדות, במטרה לעודד פיתוח של שירותי אשפוז בית, שנמסר לוועדה כי יש להם יתרונות עבור המטופלים ובתי החולים, וכדי לעודד בתי חולים להפנות מטופלים המתאימים לכך לאשפוזי בית, וכך לצמצם עומסים במחלקות. מוצע לקבוע כי בעד שירות אשפוז בית, שהוא חלק משירות דיפרנציאלי, ישולם המחיר שיהיה משולם אילו השירות היה ניתן בבית החולים. יתרה מכך, נקבע כי בית החולים שיפנה מטופלים לאשפוז בית שהוא חלק משירות אשפוז במחלקות פנימיות או שירות בית אחר, יקבל ממשרד הבריאות כספים, הן במקרה שבו בית החולים הפנה את המטופל לאשפוז בבית, בקופת החולים, והן כשהאשפוז בבית מבוצע באמצעות בית החולים ורופאיו, אחרי שקופת החולים הודיעה כי אינה מתכוונת לבצע את אשפוז הבית – אף שהכלל לגבי סוגי שירות אלו הוא מתן קדימות לקופת החולים לבצע שירות אשפוז בית. הוועדה הסמיכה לקבוע בהוראת מינהל סוגי שירות בריאות אחרים שבהם לא תינתן קדימות כאמור לקופת החולים. יתרה מכך, הוועדה הגדילה את הסכום הכולל שיחולק למטרה זו מ-10 מיליון עד ל-30 מיליון לשנת 2026, 40 מיליון לשנת 2027 ו-50 מיליון בכל שנה מהשנים 2028 ועד 2030. הוועדה תעקוב אחרי חלוקת הסכומים ויישום ההוראות. הוועדה גם עמדה על כך שתיקבע הוראת מינהל מסודרת שתפרט - -

היו"ר מישל בוסקילה:

אנחנו חורגים. אי-אפשר את הכול.

לימור סון הר מלך (בשם ועדת הבריאות):

אני יודעת. לא יודעת מה קרה פה.

היו"ר מישל בוסקילה:

זה יופיע בפרוטוקול.

לימור סון הר מלך (בשם ועדת הבריאות):

זה הסעיף האחרון. הוועדה גם עמדה על כך שתיקבע הוראת מינהל מסודרת, שתפרט מהם התנאים לאשפוז בית, מהם התנאים לביצועו באמצעות בית חולים וכן את המנגנון לעניין הודעות בתי החולים וקופות החולים לעניין הפניית המטופל לאשפוז בית. רק לאחר קביעת הוראת מינהל כאמור, תתאפשר לבית החולים לבחור, במקום קבלת כספים ממשרד הבריאות כאמור, להמיר מיטות אשפוז בבית החולים למיטות אשפוז בית שאינן כלולות בהתחשבנות תוך הפחתה מתאימה של התקרה וחיוב הקופות בתשלום שלא יעלה בסך על 110% מהסכום שהופחת מהתקרה ככל שהקופה לא הודיעה כי היא תספק את שירות האשפוז בבית בעצמה. הצעת החוק כוללת הוראה לעניין מודל תשלום לבתי החולים – זה חשוב – לנוכח תלונות של בתי החולים שאינם חלק מרשת. על הקושי הנגרם להם משיטת התשלומים של שוטף פלוס 60, הודיעו משרדי הבריאות והאוצר כי במסגרת התקנות המסדירות את התשלום הקבוע לפי סעיף 9 לחוק ההתחשבנות הקודם, תינתן תוספת תשלום לבתי חולים אלה כדי לפצות אותם. לסיום – סליחה.

היו"ר מישל בוסקילה:

אנחנו חייבים לסיים.

לימור סון הר מלך (בשם ועדת הבריאות):

אחרון חביב. הצעת החוק כוללת הוראה – אמרנו. סעיף 16 שבהצעת החוק המקורית, שבתחילה פוצל בנפרד לוועדת הכנסת ולאחר מכן הועבר ממנה אל ועדת הבריאות ומוזג בחזרה אל הצעת החוק, נועד להבטיח כי בתי החולים יתפקדו בפעילות הייחודית שלהם ולא יסיגו את גבולן של קופות החולים בביצוע שירותים בקהילה. לשם כך נקבע כי קופת החולים לא תשלם לבית חולים ציבורי כללי בעד שירותים. אני אעבור לתודות. עד כאן עיקרי החוק שנכללו בהוראות פרק ו' להצעת חוק ההתייעלות שבפניכם. תודות בשם יושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת יונתן מישרקי, ליושב-ראש ש"ס, הרב אריה דרעי, על הדחיפה והליווי לאורך כל הדרך עד לאישור החוק לשר הבריאות חיים כץ, ופה אני גם רוצה להוסיף את תודתי, כי בתחילת הדרך הייתי שם; לאורלי מלכה, מנהלת אגף בכיר כלכלה במשרד הבריאות; לדניאל פדון, רכז בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר. אחרונים חביבים – צוות הוועדה המסור: ליועצת המשפטית לוועדה, עו"ד נעה בן שבת, שעשתה שם עבודת קודש, שלי לוי, ראש צוות בכירה במרכז המחקר והמידע של הכנסת, מיכל דיבנר כרמל, מנהלת הוועדה, שירה טחן, סגנית מנהלת הוועדה, גו'אנה חדאד ומוריה רוט. ובאמת, גם לי זו הזדמנות להודות ליושב-ראש הוועדה, חבר הכנסת יונתן מישרקי, שבאמת עשה עבודה נחושה ובאמת הגיע להישגים מאוד מרשימים. תודה רבה.

היו"ר מישל בוסקילה:

תודה רבה לחברת הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. בבקשה. חבר'ה, תנסו להיכנס לזמנים שלנו, כי אנחנו מאבדים את זה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אדוני היושב-ראש כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להציג קודם שני פרקים – פרק ד' ופרק ה' בהצעת חוק התוכנית הכלכלית. פרק אחד – חברות ממשלתיות ביטחוניות. בפרק מוצע לתקן את חוק החברות הממשלתיות ולקבוע בו הסדר ייחודי לגבי חברת חוץ, שאילו הוקמה בישראל הייתה חברת-בת ממשלתית ביטחונית-תחרותית. על פי ההצעה, חברה בת ממשלתית ביטחונית-תחרותית היא חברה ששר הביטחון הוא אחד השרים האחראים על ענייניה לפי חוק החברות הממשלתיות, שהיקף הכנסותיה בשלושת הדוחות השנתיים האחרונים הוא בהיקף פעילות של 5 מיליארד שקלים לפחות, ושהיקף היצוא שלה 40% לפחות. בפרט מוצע לקבוע כי סמכות המינוי של דירקטור בחברה בת ממשלתית ביטחונית-תחרותית, שאינו מקבל גמול נוסף בגין אותה כהונה, תהיה בידי דירקטוריון חברת האם, לאחר שהתייעצה בוועדה לבדיקת מינויים, כלומר ללא צורך באישור השרים, וזאת נוכח האקלים התחרותי שבו פועלות החברות וכדי להקל על מינוי עובדי חברת האם בהן לדירקטורים בחברת הבת – אלו מינויים מקצועיים הנדרשים לתפקוד התקין של קבוצת החברות. עוד מוצע בפרק זה תיקון מבהיר להצעת חוק החברות הממשלתיות המעגן את המצב הקיים, ולפיו לגבי מינויים בחברת חוץ, שאילו הייתה חברה ישראלית, הייתה חברה בת ממשלתית, יחול ההסדר הקבוע בסעיף 57(3) לחוק החברות הממשלתיות, כך שדירקטור בחברת-בת מטעם חברת האם יתמנה בידי הדירקטוריון של חברת האם באישור השרים ולאחר התייעצות עם הוועדה לבדיקת מינויים. לפרק זה הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מחבריי לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הפרק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, בנוסח שאישרה הוועדה. בנוסף, פרק ה' להצעת חוק התוכנית הכלכלית: ייעול וקיצור הליכי הניהול של נכסים עזובים והעברתם לקניין המדינה: בפרק זה מוצעים מספר תיקונים לחוק האפוטרופוס הכללי, התשל"ח-1978, בעניינים הנוגעים לניהול נכסים על ידי האפוטרופוס הכללי, וזאת כדי לצמצם את פעילויות הניהול, להקדים את פעילויות האיתור המיוחדות של בעלי נכסים ולהעביר לקניין המדינה נכסים שאין להם בעלים. בפרט מוצע לאפשר לאפוטרופוס הכללי לנהל, בלא החלטה שיפוטית, נכס ששוויו עד 100,000 ש"ח וזאת במקום 60,400 ש"ח בלבד כיום. שנית, מוצע לאפשר העברה של נכס המנוהל על ידי האפוטרופוס הכללי לקניין המדינה אם חלפו שלוש שנים מאיתור בעליו מבלי שזה נקט אמצעים לקבלתו לידיו, זאת לאחר קבלת אישור בית המשפט לכך ובכפוף לשמירת זכות הבעלים לקבלת הנכס (בהיעדרו – לשוויו) בעתיד מהמדינה. בנוסף, מוצע לצמצם את משך הניהול של נכסים על ידי האפוטרופוס הכללי לפני העברתם לקניין המדינה. מוצע לקצר את משך ניהולו של נכס מיטלטלין שאינו נכס של נספה השואה מ-15 שנים ל-10 שנים. בנוסף, ביחס לנכס מקרקעין שהיום לא ניתן להעבירו גם בחלוף שנים רבות, מוצע לקצוב את משך הניהול שלו על ידי האפוטרופוס ל-25 שנים, ובהוראת שעה – ל-15 שנים, ולאחר מכן לאפשר להעבירו לקניין המדינה, זאת, בתנאי שתבוצענה פעולות לאיתור בעל הנכס במשך שנה לפחות ביחס למיטלטלין ושנה וחצי לפחות לנכס מקרקעין, וכן שבית המשפט או האפוטרופוס הכללי, לפי העניין, יסברו שאין עוד הצדקה להמשיך בניהולו. לצד ההסדר המוצע, מוצעת גם הרחבת זכויותיו של בעל נכס שנכסו עבר לקניין המדינה – הן לעניין השבה בעין והן לעניין השבת שוויו – ככל שזה אכן יפנה לקבלת נכסו בעתיד. לבסוף, מוצע לשנות את הוראות הפרסום הפרטניות הקיימות היום, הכוללות דרישה לפרסום פרטיו של כל נכס ספציפי בשני עיתונים יומיים נפוצים ולהחליפן בהוראת פרסום רציף באתר האינטרנט של האפוטרופוס הכללי למשך שנה אחת לפחות ולצידה פרסום כללי, אחת לחצי שנה בשלושה עיתונים יומיים, ביחס לכוונת האפוטרופוס להעביר נכסים בניהולו לקניין המדינה, וזאת נוכח המסקנה כי יעילותם של הפרסומים הפרטניים בעיתונים נמוכה יותר. התיקון המוצע הוא תיקון חשוב, שצפוי להוביל לצמצום משמעותי של פעילויות ניהול על ידי האפוטרופוס הכללי, לעיתים משך שנים ארוכות ובעלויות ניכרות, החלות על בעל הנכס, ככל שזה מאותר בסופו של דבר. מנגד, קציבת הזמן וצמצומו צפויים להביא להקדמה של פעילויות האיתור המיוחדות של בעלי הנכסים ובתקווה לאיתור בעליהם. לפרק זה הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מחבריי לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הפרק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה. ואחרי שדיברנו על חוק התוכנית הכלכלית – פרק א' בחוק ההתייעלות הכלכלית עוסק בשני דברים: אחד, הגבלה על החלפת שטר במזומן – מציע להחליף החלפת שטר במזומן, לרבות פריטה או המרה של שטר למזומן, ולקבוע כי החלפת שטר במזומן תהיה פעולה שמותר יהיה לבצע אותה במזומן עד לסכום של 6,000 שקלים בלבד. כלומר ניתן יהיה להחליף את השטר במזומן אך במידה שסכום השטר יהיה מעל 6,000 שקלים לא ניתן יהיה לשלם את התמורה במזומן אלא רק 10% בלבד מהסכום. חרף האיסור המוצע, כדי למנוע פגיעה קשה מדי בעסקים הקטנים מוצע לאפשר החלפת שטר במזומן במקרים הבאים: בין 6,000 שקלים ל-25,000 שקלים עם חשבונית וקבלה – עוסק במסגרת עסקו יהיה רשאי לקבל מגוף פיננסי מפוקח, למשל, נש"פ, מזומן בתמורה לשיק או לתת מזומן לגוף פיננסי מפוקח בתמורה לשיק, גם אם סכום השיק עולה על 6,000 שקל, ובלבד שהוא אינו עולה על 25,000 שקל ושתצורף לעסקה חשבונית בשל העסקה שבעניינה ניתן השיק או המזומן וכן קבלה. מטבע חוץ – אם השטר נקוב במטבע חוץ האיסור להמירו למזומן יחול רק אם הסכום עלה על 25,000 שקלים. החזר הלוואה – אם השטר ניתן כהחזר הלוואה שניתנה במזומן השטר לא יוכל לעלות על סכום של 25,000 שקלים. סייג זה נועד לשמר את פעילותם של הגמ"חים ולא לפגוע בפעילותם החברתית הייחודית – המזומן לא יוכל לעלות על סכום של 25,000 שקלים. משיכת מזומן – ההסדר המוצע מבהיר כי האיסור המוצע אינו מונע משיכת מזומן מגוף פיננסי מפוקח בשל שטר שהופקד בו, ובלבד שלא מדובר בפעילות שנועדה לעקוף את איסור הניכיון, ההמרה או הפריטה. בגין הפרת האיסור המוצע ניתן יהיה להטיל עיצום כספי על עוסק או קנס מינהלי על אדם שאינו עוסק. בנוסף יש חובה לדיווח של נותני שירותים פיננסיים. כיום על אי-דיווח של ביצוע פעולה בסכום של למעלה מ-50,000 שקלים על ידי נותן שירותים פיננסיים מוטל עיצום כספי. בדיוני הוועדה נטען על ידי רשות המיסים כי קיים חסר במידע לגבי סיבת אי-הדיווח וחסר בכלי בקרה על הדיווחים ואמינותם. כתוצאה מכך נפגעת יכולת האכיפה של חובת הדיווח על ידי רשות המיסים. כדי להגביר את הציות להוראות החוק וכדי שיהיה בידי רשות המיסים מידע מלא לצורך אכיפתו, מוצע לקבוע, נוסף על חובת הדיווח הקיימת, חובת הגשת דיווח שוטף פעם ברבעון על ביצוע או אי-ביצוע של פעולה חייבת בדיווח כאמור. אי-דיווח כאמור, יגרור אף הוא עיצום כספי. הוגשו הסתייגויות ובקשות רשות דיבור. אני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות, ולאשר את הצעת החוק בקריאות השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני מודה להנהלת הוועדה ולייעוץ המשפטי של הוועדה, ומתנצל בפני הנש"פים על כך שהמאבק שלי הצליח להגיע רק עד 25,000 שקלים ולא עד יותר. תודה רבה לכולם.

היו"ר מישל בוסקילה:

תודה רבה לחבר הכנסת. מקצוען. אני מזמין את חבר הכנסת אוהד טל, יושב-ראש הוועדה למיזמים ציבוריים, בבקשה.

אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים):

בוקר טוב. אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת. אני מתכבד להציג בפניכם היום את פרק י"א, קידום התחרות בשוק הבנקאות, מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית לשנת 2026. פרק זה, שיהפוך לחוק עצמאי, חוק לקידום התחרות בשוק הבנקאות (תיקוני חקיקה), קובע את אחת הרפורמות המשמעותיות, אדוני היושב-ראש, שהובאו לאישור הכנסת במסגרת התוכנית הכלכלית השנה, והמטרה שלו היא לקדם את התחרות בשוק הבנקאות בישראל. כמו שאנחנו יודעים, אדוני היושב-ראש, שוק הבנקאות בישראל הוא מהשווקים הריכוזיים ביותר שיש בכלל, גם בהשוואה בין-לאומית. שוק הבנקאות בישראל הוא מאוד ריכוזי: חסמים רגולטוריים משמעותיים מונעים את הכניסה של השחקנים החדשים לשוק הזה, ומשאירים אותו עם מספר שחקנים מאוד מאוד מצומצם במערכת הבנקאית. התוצאה של הדבר הזה היא תחרות מוגבלת במתן שירותים בנקאיים, דוגמת מתן אשראי, ניהול חשבונות עו"ש וקבלת פיקדונות. במילים פשוטות, היעדר התחרות במערכת הבנקאית בישראל עולה לכל אזרח הרבה מאוד כסף. אנחנו משלמים ריבית גבוהה על האשראי ועל ההלוואות שאנחנו לוקחים, ואנחנו מקבלים ריבית נמוכה מאוד על החסכונות ובעצם מפסידים הרבה מאוד כסף. אבל זה לא רק משקי הבית, גם העסקים הקטנים והבינוניים משלמים ריבית מאוד גבוהה על כל ההלוואות שהם לוקחים – ריבית שכמובן מתגלגלת לציבור ומייצרת מעגל שלם של יוקר מחיה, שפוגע בכולנו. זאת אומרת, צריך לחשוב – זה לא רק הריבית שבעלי העסקים משלמים ומגלגלים את זה על הציבור; כתוצאה מזה גם יש פחות עסקים שנפתחים. עסקים לא מצליחים לשרוד, וכל הסביבה הופכת להיות סביבה לא תחרותית, שמייצרת יוקר מחיה. אדוני היושב ראש, את הדבר הזה היום ברפורמה הזאת אנחנו משנים. אז אנחנו מביאים רפורמה שתכניס תחרות אמיתית לשוק הבנקאות, למערכת הבנקאית בישראל – יותר שחקנים, יותר תחרות, יותר כסף שיישאר בכיס של אזרחי ישראל. על רקע המציאות הנוכחית בנובמבר 2024 מונה צוות עבודה בין-משרדי בידי שר האוצר ונגיד בנק ישראל בראשותם של הממונה על התקציבים במשרד האוצר והמפקח על הבנקים מבנק ישראל. המנדט שניתן לצוות היה לבחון דרכים להגברת התחרות בשירותים שמעמידים תאגידים בנקאיים למגזר הקמעונאי, ולגבש במסגרת זו המלצה לעניין מתן רישיון תאגיד בנקאי לגופים נוספים, כך שיוכלו לקבל פיקדונות מהציבור ולתת אשראי כאחת, למגזר הקמעונאי. במסגרת זו נבחנו בין השאר תנאים מקילים לקבלת רישיון ולפיקוח בהתאם לנוהג הרישוי וההסדרה הבנקאי המקובל בעולם. הפרק המונח בפניכם, חבריי, הוא פרי עבודתו של הצוות המקצועי, שישב על המדוכה לאורך כמעט שנה, וכולל שורה של תיקוני חקיקה שתכליתם העיקרית להסיר חסמים בפני הקמתם של בנקים חדשים, ולעודד את פעילותם של בנקים קטנים. על אף לוחות הזמנים הקצרים, הוועדה למיזמים ציבוריים בראשותי קיימה דיונים רציניים, ענייניים ומעמיקים בפרק המוצע. במסגרתם נשמעו בהרחבה חברי הכנסת ונציגי הגופים השונים, ונערכו כמה וכמה שינויים משמעותיים בתיקונים המוצעים. מפאת קוצר היריעה לא אסקור כאן את כל התיקונים המוצעים, אבל אתמקד בעיקריים. ראשית, מוצע לתקן את חוק הבנקאות (רישוי) הקובע את הסדרי הרישוי של תאגידים בנקאיים. מוצע לאפשר לבנק קטן המוגדר כבנק ששווי נכסיו אינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל לעסוק, באישור המפקח על הבנקים, בעיסוקים נוספים על אלה המותרים כיום לבנק. מטרת תיקון זה היא לאפשר לגופים חוץ-בנקאיים שיפנו לקבלת רישיון בנק להמשיך לעסוק בעיסוקים שבהם עסקו טרם קבלת רישיון הבנק, וכן לאפשר להם להתאים את המודל העסקי שלהם לסביבה המתפתחת והמשתנה ובכך לאפשר להם להתחרות באפקטיביות רבה יותר מול שאר השחקנים במערכת הבנקאית. תיקון משמעותי נוסף בחוק האמור, שעורר דיון ציבורי רחב, שהשתקף גם בדיוני הוועדה, נוגע למתן אפשרות לגוף מוסדי להחזיק בבנק זעיר שהוגדר כבנק ששווי נכסיו אינו עולה על 2.5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל. החוק בנוסחו היום, כפי שתוקן ב-2005 ברפורמת בכר, קובע כי על גוף השולט בתאגיד בנקאי יחולו הגבלות החזקה באמצעי שליטה בחברה המנהלת, במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, בתאגיד שעיסוקו ניהול תיקי השקעות או בתאגיד השולט בהם או המחזיק בהם בשיעורי החזקה כמפורט בחוק. מה שאנחנו עושים עכשיו זה שאנחנו מציעים לשנות זאת ולאפשר לגוף מוסדי לשלוט בבנק זעיר, וזאת בהתבסס על המלצת הצוות הבין-משרדי, שסבר כי כדי לקדם את התחרות בשוק הבנקאות באופן ממשי יש לאפשר לשחקנים חוץ-בנקאיים קיימים שיש להם ניסיון קודם בחיתום אשראי ובמתן אשראי, מוניטין פיננסי והון עצמי מספק, לפעול בשוק הבנקאות. זה באמת נושא שהשקענו בו הרבה מאוד זמן בדיונים. הוא עורר מחלוקת גדולה וחששות גדולים שעלו מנציגי הציבור השונים שהגיעו לוועדה, והקדשנו זמן רב לדיון בנושא העקרוני הזה. עלו גם חששות של ניגודי עניינים שיכולים להיווצר כתוצאה מהדבר הזה והסגה לאחור של העקרונות שהוסכמו בוועדת בכר. אבל אנחנו השקענו הרבה מאוד שעות של דיונים בנושא החשוב הזה, גם בעזרתו של דרור שטרום – ואני חייב לציין את שמו – שהתנגד בהתחלה למתווה, אבל ישבנו איתו כדי לגדר את כל הסיכונים ואת כל החששות האמיתיים שעלו לאורך דיוני הוועדה ולנסות לתת להם מענה. לאחר ששמענו את נציגי הגופים השונים והמומחים בתחום הגענו למסקנה כי ההסדר המוצע, שלפיו רק בנק זעיר יוכל להישלט על ידי גוף מוסדי ותחת הגבלות ביחס לתיווך מוצרים פיננסיים, כפי שמוצע בפרק – זה מייצר איזון נכון בין החששות העולים לגביו ובין היתרונות המשמעותיים הטמונים בו מבחינת קידום התחרות בשוק הבנקאות. בנוסף, מוצע לקבוע כי שינוי רף הנכסים שאליו מתייחסת הגדרת "בנק זעיר" ייעשה רק לאחר התייעצות עם הצוות המייעץ לפי החוק שהרכבו דומה להרכב הצוות הבין-משרדי. לפי המוצע, ברשות הצוות המייעץ יעמדו הממונה על התקציבים במשרד האוצר ואחד מבין שני נציגי בנק ישראל בצוות, לפי החלטת נגיד בנק ישראל, המפקח על הבנקים או מנהל חטיבת המחקר; חבריו הנוספים יהיו הממונה על התחרות, הממונה על שוק ההון, יושב-ראש רשות ניירות ערך והיועץ המשפטי לממשלה או המשנה ליועץ. בדיוני הוועדה החלטנו לאפשר לשר האוצר הוספת נציג ציבור שימנה שר האוצר, שיהיה בעל מומחיות בתחום הבנקאות, הפיננסיים או התחרות. מינוי זה מותנה בתקנות שיתקין שר האוצר לעניין תנאי הכשירות למינויו ולכהונתו של נציג ציבור. הצוות המייעץ אמור לבחון את נקודת האיזון העתידית של עניין שינוי הרף הקובע. לאחר קבלת עמדת הצוות המייעץ שינוי זה יוכל להיעשות רק בצו שיקבע נגיד בנק ישראל, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. בכל מקרה, השיעור שייקבע לא יוכל לעלות על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל. עם זאת, בעקבות הטענות הנוקבות שעלו בדיונים לגבי החששות משינוי האיזון הקיים במערכת הפיננסית, החלטנו להוסיף שני תיקונים משמעותיים שנועדו למתן את החששות: האחד, תיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), שלפיו סוכנות ביטוח לא תוכל לעסוק בתיווך, בשיווק או במכירת מוצרים פיננסיים של תאגיד בנקאי אם סוכנות ביטוח ותאגיד בנקאי נשלטים בידי אותו גוף; התיקון השני עניינו הוא איסור מיזוג, ומטרתו לאסור על מיזוג בין תאגיד החזקות פיננסי גדול המוגדר כתאגיד השולט על גוף מוסדי, וששווי נכסיו עולה על 10% משווי כלל הנכסים של כל הגופים הפיננסיים בישראל, ובין בנק קטן קיים, כלומר, בנק קטן הפועל ערב תחילת החוק המוצע. איסור המיזוגים יחול כהוראת שעה לחמש שנים, וניתן יהיה לחרוג ממנו רק באישור של הממונה על התחרות כפוף לתנאים המפורטים בהוראת השעה. תיקון משמעותי נוסף שנכלל בפרק זה הוא תיקון חוק הבנקאות (שירות ללקוח), שבמסגרתו מוצעות הקלות לבנקים קטנים ולבנקים זעירים ביחס להוראות צרכניות שונות בחוק האמור. בתמצית, ההקלות הן לעניין החובה המוטלת היום על כלל הבנקים לתת שירות פתיחת חשבון עובר ושב לכל סוגי הלקוחות, לעניין חובות גילוי נאות ללקוח, לעניין מעבר בין בנק לבנק ולעניין הפיקוח על עמלות. בכל הנושאים שציינתי מוצע לקבוע חובות חלופיות שיחולו על בנקים שונים - -

היו"ר מישל בוסקילה:

אם אפשר, לסכם את הסיכום.

אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים):

זה ייקח לי עוד קצת זמן, אדוני היושב-ראש, זו רפורמה גדולה וחשובה, אני אשתדל.

היו"ר מישל בוסקילה:

אז תזדרז - - - הזמן כבר - - -

אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים):

- - ובחלק מהמקרים על בנקים חדשים, ללא קשר לגודלם, והכול כדי לעודד את התחרות בשוק ולהסיר חסמים שעלולים למנוע מגורמים חדשים להיכנס לפעילות בענף. נוסף על כך, מוצעים תיקונים גם לחוק שירות מידע פיננסי, במטרה לתת הקלות זמניות לגופים חדשים שייכנסו לענף הבנקאות בכל הנוגע למתן גישה למידע פיננסי על לקוחותיהם לשם יישום הבנקאות הפתוחה; ובדומה לכך – גם תיקון לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום ואיזון תשלום במטרה לתת הקלות זמניות לשחקנים החדשים בענף לעניין מתן גישה לחשבונות התשלום לצורך מתן שירות איזון תשלומים. ההצדקה להקלות אלו נעוצה בכך שיישום הדרישות הרגולטוריות משית על הגופים החדשים עלויות משמעותיות, שעלולות להקשות על גופים המצויים בראשית דרכם. תיקון נוסף, שהביא לדיון ער בוועדה, נוגע לחוק תגמול לנושאי משרה בתאגידים פיננסיים. החוק, שנחקק בשנת 2016, קבע הגבלות על שכר נושאי משרה בגופים פיננסיים, אך אינו חל על הגופים החוץ-בנקאיים, אשר מהווים שחקנים פוטנציאליים לקבלת רישיון בנק. כדי למנוע תמריץ שלילי לגופים אלה להיכנס לפעילות בשוק הבנקאות, מוצע לקבוע כי הוראות חוק תגמול לנושאי משרה לא יחולו על בנק קטן כפי שהוגדר בחוק הבנקאות (רישוי), שטרם חלפו שבע שנים ממועד שהיה לבעל רישיון בנק. בדיון שקיימה הוועדה בנושא עלו גם טענות ביחס להסדר הקיים היום בחוק, אך מאחר שמדובר בתיקון נקודתי הנוגע למתן הקלות לבנקים קטנים, החלטנו שלא נכון במסגרת זו לדון בחוק בכללותו, אלא רק לוודא כי ההגבלות הקיימות לשכר העובדים וחברי הדירקטוריון בגוף השוקל לפעול לקבלת רישיון בנק לא יהוו חסם לכניסת שחקנים חדשים לענף הבנקאות. לאורך דיוני הוועדה עלה שוב ושוב הצורך בהסדר לעניין ביטוח פיקדונות, בין היתר כדי להגביר את אמון הציבור בגופים החדשים שייכנסו למערכת הבנקאית. מאחר שלצערי לא נעשתה עדיין עבודת מטה מספקת בעניין זה, החלטנו לקבוע בחוק את המתווה לביצוע העבודה הזו, כולל לוחות זמנים. לפי המוצע, שר האוצר ונגיד בנק ישראל יבחנו בתוך שנה מיום התחילה את הצורך בביטוח פיקדונות הציבור בתאגידים בנקאיים או בסוגי תאגידים כאמור, ואם הגיעו למסקנה כי יש צורך כזה, יהיה עליהם להמליץ על פרטי ההסדר הראוי בעניין זה. לבסוף, מוצע להקים צוות מעקב שחבריו הם חברי הצוות המייעץ שהזכרתי בראשית דבריי, שתפקידו יהיה לבחון, לאורך תשע שנים מיום כניסתו לתוקף של החוק החדש, את יישומו של החוק והשפעתו על המערכת הפיננסית ועל הגברת התחרות. במהלך דיוני הוועדה החלטנו להרחיב את תפקידי הצוות, כך שייכללו גם את כל אלה: בחינה של התחרות בתחום תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב; השפעת תנאי האשראי והבנקאי לגופים פיננסיים על כניסת שחקנים חדשים למערכת הבנקאית; חסמים לפעילות בנקים קטנים ובנקים חדשים; קידום הליכי חקיקתו של חוק בעניין פיקוח על תאגידי החזקה פיננסיים – בעקבות טענות שעלו בדיונים מצד הגורמים שהתנגדו לכניסתם של הגופים המוסדיים לשוק הבנקאות; וכן, חסמים לכניסתם של בנקים קטנים בתחום הקריפטו והשפעתו של חוק החדש על תחרות בתחום זה. עוד החלטנו בדיוני העבודה כי צוות המעקב ידווח לוועדות הכלכלה והכספים בכל שנה על עבודתו וממצאי הבחינה שערך כדי להבטיח פיקוח פרלמנטרי נאות על עבודת הצוות. לסיכום, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות לצוות הבין-משרדי שפעל יחד בשיתוף פעולה שלא תמיד רואים בין גופי ממשלה; אנשי מקצוע צעירים ונמרצים לצד ותיקים ומנוסים שעובדים יחד כשטובת הציבור לנגד עיניהם. אני רוצה להודות במיוחד גם לאנשי אגף תקציבים באוצר, במיוחד לתמר לוי בונה, לטל ישראלי, לאוהד מרדכי, למירב לבנה, לאלה בית-און; וגם לאנשי בנק ישראל בהובלת סימה שפיצר, שהובילו את הדבר הזה בדיוני הוועדה. באמת, חבר'ה, פקידי ציבור שעושים, אדוני היושב-ראש, עבודה נאמנה למען הציבור מאחורי הקלעים בלי לקבל את הקרדיט הציבורי, והם ראויים לכל הערכה. אני רוצה גם להודות לצוות הוועדה: למנהלת הוועדה אריאלה אהרון, שניווטה את הדיונים הארוכים בתקופת מלחמה אל מול הרבה מאוד לחצים, וגם לה מגיעה תודה גדולה, ולכל הצוות שלה: לשקד שעובדת איתה, לדוברת הוועדה מירב כהן. אני רוצה להודות גם לצוות הייעוץ המשפטי לוועדה, לאיתי עצמון ולאביגל כספי, שאני אומר לכם, באמת, הם שחקני נשמה אמיתיים. באמת, אנשים מסורים, שגם כן מאחורי הקלעים עובדים למען הציבור בנאמנות גדולה מאוד - -

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אמת.

אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים):

- - והלוואי, אני מאחל לכל מדינת ישראל יועצים משפטיים, מקצועיים ורציניים כמו הצמד הזה. אני רוצה להודות גם לחברי הכנסת שהגיעו לוועדה, באמת מעומק הלב, במיוחד לחברי הכנסת מהאופוזיציה. אני רוצה לציין גם את עודד פורר וגם את אורית פרקש וגם את רון כץ, שאני חייב לומר שהם הגיעו לאורך שעות ארוכות של דיונים, בהעמקה, במקצועיות, בדיון ענייני, מתוך אכפתיות אמיתית למען הציבור. אני אומר, באמת, זה פשוט מרשים. הציבור בישראל צריך לדעת שיש לו נציגי ציבור רציניים, מסורים, שעובדים עד שעות ארוכות, ימים ולילות למען הציבור - -

היו"ר מישל בוסקילה:

חבר הכנסת אוהד - -

אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים):

- - וכל הכבוד. תודה רבה לכם. בסדר, מגיעות להם כמה מילים טובות – הינה, יש עוד 10 דקות, לפי השעון.

היו"ר מישל בוסקילה:

לא.

אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים):

אה, זה מבלבל, זאת השעה. אז אני עוד מרשה לעצמי. אני מסיים.

היו"ר מישל בוסקילה:

אנחנו חורגים יתר על המידה, אם אפשר - - -

אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים):

חברי הכנסת, הרפורמה העומדת בפניכם היום לקידום התחרות בשוק הבנקאות היא רפורמה פורצת דרך, שמתקנת קלקול ארוך שנים. כולי תקווה כי נזכה בקרוב לראות את פירותיה בדמות גופים חדשים שייכנסו לשוק הבנקאות ויהפכו לשחקנים חזקים ומשמעותיים בשוק זה, לטובת כלל הציבור. יותר תחרות אומר פחות יוקר מחיה – יותר כוח לאזרחי ישראל. תודה רבה.

היו"ר מישל בוסקילה:

תודה רבה לחבר הכנסת. חברי הכנסת, נעבור להנמקת ההסתייגויות. בהתאם להחלטת ועדת הכנסת, הנמקת ההסתייגויות תסתיים עד השעה 21:00, וככל שתסתיים לפני השעה 21:00 אנו נצא להפסקה. כראשון הדוברים אני רוצה להזמין את חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה. 15 דקות לרשותך, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה להשתתף בצער משפחתו של סמל משה יצחק הכהן כץ, בן 22, שנפל הלילה בלבנון, ולאחל החלמה מהירה לפצועים.

היו"ר מישל בוסקילה:

אמן.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני רוצה לומר, חבריי חברי הכנסת, כי התקציב הזה הוא לא תקציב רגיל מפני שמדובר בתקציב בזמן מלחמה; ומאידך, התקציב הזה הוא תקציב רגיל לממשלה הזאת, כי הוא ממשיך את האין-מדיניות הכושלת שגרמה לירידה דרמטית ברמת החיים ובאיכות החיים של מיליוני ישראלים בשלוש השנים האחרונות. לפני 30 ימים החל מבצע שאגת הארי. המלחמה הזאת החלה במפגן כוח מרשים של חיל האוויר וגופי המודיעין של ישראל, והמדדים המובילים בבורסה בתל אביב ממש זינקו תוך שעות ספורות ב-6% ואף יותר. אתם בטח זוכרים את הציוץ הנלהב של שר האוצר בנושא בבוקר יום שלישי של המלחמה עם גרף המניות שממש הרקיע שחקים. אבל כבר אז כל כלכלן מתחיל – כלומר, אני לא מתכוון לשר האוצר שלנו, ידע כי התיקון יבוא. והתיקון הזה הגיע. היום הבורסה בישראל מחקה כמעט לחלוטין את העליות מלפני חודש. ושר האוצר, באופן לא מפתיע, כבר לא מצייץ על הבורסה. חזרנו למציאות שבה כלכלת ישראל, שנתיים וחצי אחרי השבת השחורה, 7 באוקטובר, ממשיכה לסבול מבעיות מבניות משמעותיות, והממשלה פשוט לא יודעת לנהל שום דבר, כולל היא לא יודעת לנהל את כלכלת ישראל. מלבד זאת, אנחנו קיבלנו רק ביום שישי האחרון תזכורת למצבנו הקשה מבחינת חברות הדירוג. סוכנות פיץ', שהיא בדרך כלל הסוכנות הכי שמרנית, הודיעה כי היא מותירה את דירוג האשראי של ישראל ברמת A עם תחזית שלילית – רוצה לומר, ציפייה להורדה נוספת של דירוג האשראי. וזה בניגוד לכל ההצהרות המנותקות של ראש הממשלה ושל שר האוצר. אני רוצה להסביר לכם מדוע. הגירעון הרשמי בתקציב הזה עומד על 4.9%, וכבר היום, כעת, בשעה הזאת, אפשר לומר כי מדובר בפיקציה, במסך עשן. הגירעון האמיתי יהיה גבוה הרבה יותר, והוא גבוה יותר כבר היום. כך, למשל, בפיץ' סבורים כי הגירעון הגיע ל-5.7%, והמספר הזה יוביל לזינוק ביחס חוב–תוצר ל-72.5% לעומת 60% בתקופת ממשלת השינוי. מדינות אחרות שנמצאות בדירוג אשראי A, בדומה לישראל, רושמות יחס חוב–תוצר ממוצע של 56% בלבד. מכאן התחזית השלילית של פיץ'. עד כמה זה מסוכן לנו, עד כמה זה מסוכן לכלכלת ישראל, עד כמה זה מסוכן לתקציב המדינה? תזכרו רק מספר אחד: 78 מיליארד שקלים. מדינת ישראל משלמת בשנת 2026 חובות קרן פלוס ריבית ב-78 מיליארד שקלים יותר לעומת ההחזר ששילמה רק בשנת 2022. 78 מיליארד שקלים – במקום חינוך, בריאות, רווחה, שיקום הצפון, הכסף הזה הולך לפח. מדובר במידה רבה במחיר ההפקרות הפיסקלית של הממשלה הזאת. התקציב הזה מוביל את מדינת ישראל לקטסטרופה כלכלית של ממש. בתקציב הזה בזמן המלחמה, בימים שבהם מיליוני ישראלים נמצאים במקלטים, מאות אלפי מילואימניקים נמצאים בחזית ועצמאים ושכירים עדיין לא קיבלו שקל אחד של פיצוי, הממשלה מקצה כ-6 מיליארד שקלים – סכום חסר תקדים – לכספים קואליציוניים. זה שיא של כל הזמנים בהיסטוריה של מדינת ישראל. לא זו אף זו, הצלחנו בוועדת הכספים לבלום מהלך מסוכן שהיה הופך עוד 5.8 מיליארד שקל לכסף פוליטי. בתקציב הזה אין צעד אחד שמעודד מנועי הצמיחה. מדוע זה חשוב? כי השנים 2023–2024 היו שנים של צמיחה שלילית לנפש, ושנת 2025 – צמיחה זניחה לנפש. כבר היום ברור שתחזית הצמיחה לשנת 2026 חייבת להתעדכן כלפי מטה. ויש לי חדשות בשבילכם: ללא צמיחה, לא רק התקציב הזה יקרוס וניאלץ שוב להעלות מיסים על מעמד הביניים – זה מעבר לכך. היכולת של מדינת ישראל להמשיך ולנצח בשדה הקרב ולקיים כאן מדינה מתקדמת ומשגשגת תלויה במידה רבה בצמיחה במשק. ומשנת 2023, מהשנה הראשונה של כהונת הממשלה הזאת, אין צמיחה ריאלית. אבל את ממשלת נתניהו-סמוטריץ' זה כנראה כלל לא מעניין. הצמיחה, חבריי חברי הכנסת, מתחילה בחינוך ובשוויון בנטל. מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך ולשלם 60 מיליארד שקלים בשנה למשתמטים החרדים; מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להמשיך ולייבש את החינוך הממלכתי ולתת תיעדוף תקציבי למערכת חינוך פרטית פוליטית שלא מלמדת לימודי ליבה; מדינת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה לקצץ במדע, במחקר, בהשכלה הגבוהה, ולהמשיך להזרים תקציבים אדירים למשרד לשירותי דת, משרד ההתיישבות של סמוטריץ' וסטרוק, וחמש-שש מינהלות לזהות יהודית במשרדי הממשלה השונים. מדינת ישראל לא יכולה לעמוד מנגד מול השחיתות הציבורית המתפשטת, שמפרקת את השירות הציבורי, הופכת אותו ללא מתפקד וללא יעיל וגורמת נזק של מיליארדים רבים למשק. וזה אומר שמדינת ישראל לא תוכל לשגשג ולנצח ללא משטרה ומבקר המדינה שנלחמים בשחיתות, ללא מערכת משפט עצמאית וללא תקשורת חופשית שמבקרת את השלטון. ואני לא במקרה מזכיר את זה. זה כאילו לא קשור לתקציב – זה כן קשור לתקציב. כן, גם אלה, בסופו של דבר, סוגיות תקציביות בעלות השלכות רוחב משמעותיות ביותר. החלק האופטימי בדיון הזה של הבוקר הזה נעוץ בעובדה כי מדובר כנראה בתקציב האחרון של הממשלה הכושלת והמופקרת הזאת. אני שם פה כוכבית קטנה – אלא אם כן בחודש מאי-יוני מחכה לנו עוד – איך הם קוראים לזה – תקציב נוסף, שזה כמובן לא יפתיע אף אחד. כי אין כאן ניהול, ואין כאן עבודת מטה, ואין כאן באמת מקצועיות או ראייה לטווח כלשהו, רק ציניות, שקר והישרדות פוליטית. זה מה שרואים מהממשלה הזאת בכל שלוש השנים האחרונות. כך או אחרת, תקציב 2027 יאושר כבר על ידי ממשלה אחרת, ואני סמוך ובטוח כי הציר המרכזי בממשלה הזאת יהיה רשום על מפלגת יש עתיד. ובתקציב הבא אנחנו נתקן. בתקציב הבא אנחנו נתחיל לשקם את ההריסות שממשלת נתניהו משאירה לנו. התקציב הבא – בממשלה הבאה – יהיה תקציב של צמיחה, תקציב של אחריות, תקציב שידאג לישראלים שעובדים, שמשרתים ומשלמים מיסים. בתקציב הבא צריך לבטל את מוסד הכספים הקואליציוניים ולקצץ 100% בכספים פוליטיים; בתקציב הבא צריך לסגור 15 משרדים מיותרים; בתקציב הבא אסור שמי שלא עובד ומשתמט יקבל שקל אחד מהקופה הציבורית; בתקציב הבא צריך להשקיע תקציבים עודפים בחיזוק החינוך הממלכתי ולשלול תקציבים מכל מוסד חינוכי שלא מלמד, אגב, בניגוד לחוק, 100% לימודי ליבה; בתקציב הבא יש לבטל קיצוצים של השנים האחרונות בבריאות, בתרבות, בספורט, במדע ובהשכלה הגבוהה; בתקציב הבא חובה להפנות משאבים משמעותיים לפרויקטים לפיתוח תחבורה ציבורית בישראל; בתקציב הבא לא תהיה שאלה האם וכמה להשקיע בשיקום הצפון – אנחנו נשקיע ונשקם ונפריח את הצפון; בתקציב הבא יש לקדם תמריצים אפקטיביים, חיוביים ושליליים, לשילוב המיידי של הגברים החרדים בשוק העבודה; בתקציב הבא עלינו ליצור את המעטפת הנדיבה והרחבה להשבת מאות אלפי ישראלים שעזבו את ישראל בשלוש השנים האחרונות: רופאים, מורים, מהנדסים, מתכנתים. אנחנו רוצים לראות אתכם שבים לכאן, לישראל החדשה – יהודית, דמוקרטית וליברלית. חבריי חברי הכנסת, אני משוכנע כי התיקון והשינוי בדרך, אך בכוחנו להתחיל אותו כבר היום בהצבעה נגד תקציב ההשתמטות של נתניהו וסמוטריץ'. כן, כל אלה בקואליציה שמתגאים היום בבלימת חוק ההשתמטות חייבים להצטרף אלינו הערב ולבלום את תקציב ההשתמטות, שמפרק את החברה הישראלית, את הכלכלה שלנו, את הביטחון שלנו, את החוסן הלאומי שלנו. אני קורא לכם להשליך הצידה את המשמעת הקואליציונית, לנהוג על פי צו מצפונכם ולהצביע נגד התקציב; ויחד אחרי הבחירות אנו נבנה כאן את ישראל החדשה ונצעיד אותה קדימה. יש לי עוד שתי דקות וחצי, ואני רוצה לומר עוד דבר: אתמול נחשפו התבטאויות מאוד קשות של מועמדת, כנראה, לתפקיד הדוברת בלשכת ראש הממשלה, נגד קהילת עולים מחבר העמים, אדוני היושב-ראש. אני לא אחזור על הביטוי הזה, אני רק רוצה לומר שלאחר החשיפה הקודמת, לפני כמה ימים, של התבטאויות של הדובר, שבינתיים התפטר, היה גינוי מקיר לקיר נגד קהילת עדות המזרח. היה גינוי מקיר לקיר מהאופוזיציה ומהקואליציה. מאתמול, משנחשפו ההתבטאויות הקשות והמכוערות האלה נגד הקהילה שלי, אני לא שמעתי אחד מהקואליציה – לא שר ולא חבר כנסת – שמצא לנכון לגנות את זה. אז אני אומר לכם, יש לכם עוד זמן. הקהילה שלי, הקהילה שלנו, 1.2 מיליון עולים מחבר העמים, עולים דוברי רוסית – הם תורמים, הם עובדים, הם משלמים מיסים, הם משרתים את המדינה הזאת, הם מצעידים אותה קדימה. אסור לנו לשתוק, אסור לנו להבליג כנגד הגזענות המכוערת הזאת. אני מצפה מכל חברי הכנסת לגנות את ההתבטאות המכוערת הזאת, וכמובן, המועמדות הזאת חייבת לרדת משולחן מקבלי החלטות. כי אם זה יקרה, זו פשוט תהיה יריקה בפנים של הקהילה המפוארת הזאת. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש.

היו"ר מישל בוסקילה:

תודה רבה לחבר הכנסת בליאק. אני רוצה להזמין את חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. לרשותך 20 דקות, בבקשה.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

25.

היו"ר מישל בוסקילה:

25? בבקשה.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

רק נראה שהשעון עובד, כי בפעם שעברה היו תקלות. אדוני היושב ראש, כנסת נכבדה, אנחנו בפתח ההצבעות על תקציב המדינה לשנת 2026, תקציב רביעי ואחרון של הממשלה הזו, תקציב בימים של מלחמה, תקציב שהיה צריך ויכול היה להביא בשורה, כן, בשורה – הייתה פה הזדמנות גדולה להראות מנהיגות לעם שמקריב הכול ומשלם מחיר כבד בימים קשים ותקופה ארוכה. אבל לצערי אין בו בשורה, יש בו אכזבה. ראשית כול, לידתו, הכנתו וההצבעה היום על התקציב הזה מבטאות, במקום ידיים בטוחות על ההגה, חוסר מנהיגות. התקציב הזה יעלה להצבעה הלילה, בשעות הקטנות של הלילה, לאחר שאנחנו, חברי ועדת הכספים, ניהלנו מרתון ארוך של דיונים על התקציב הזה בבהילות ובחיפזון. למה בבהילות, אתם שואלים? כי קודם כול, הכנסת הזאת הגישה את התקציב הזה ברשלנות בניגוד לחוק, באיחור מחפיר של מעל שלושה חודשים בימים של מלחמה – רק בגלל שיקולים פוליטיים; התקציב התעכב והתעכב פעם אחרי פעם לא כי הפקידים המקצועיים לא הכינו אותו במועד, אלא בגלל הממשלה הזאת. מדינה שלמה התנהלה בתקציב המשכי חנוק של 1:12 מדי חודש מאז ינואר, באופן שחנק את המשרדים, באופן שחנק את מערכת הביטחון, ולמה? כי התקציב התעכב עד שיהיה חוק פטור מגיוס לדרישת המפלגות החרדיות. וכל אחד מכם בקואליציה הזאת שיתף עם זה פעולה בימים של מלחמה. אנו נצביע הלילה על תקציב מחורר, מדולל, כמעט בלי רפורמות אמיתיות. בגלל שהוא עוכב ונדחה פעם אחר פעם בהבטחה למפלגות החרדיות, לכן כל כך הרבה דברים הוסרו ממנו, כי לא נשאר זמן. על הדרך הצלחתם לדחות ולדחות ולדחות את חוק השוויון בנטל ואת העזרה לחיילים שלנו – ממש שאפו, כל הכבוד. הצלחתם במשימה העליונה שלכם להאריך את חיי הממשלה באמצעות דחיית התקציב, וכל הזמן הזה לרצות את המפלגות החרדיות ולומר להן: אל תדאגו, אנחנו איתכם, אנחנו ממסמסים את הרחבת הגיוס, את העזרה לחיילים שלנו, והינה, אנחנו דוחים את התקציב כמו שביקשתם. עד לרגע בשבוע שעבר שהרמטכ"ל שלנו מרים עשרה דגלים אדומים ואומר בישיבת הקבינט האחרונה שאם לא יוסיפו בדחיפות מעל 10,000 לוחמים, הצבא שלנו, צבא העם, יקרוס לתוך עצמו. תגידו, נגד מי אתם נלחמים? היה לי חשוב מאוד להתחיל בנקודה הזאת דווקא ביום שבו אנחנו נצביע על התקציב; כי אני לא אתן לכם להשכיח את הסוגיה העיקרית שעומדת בבסיס הכישלון בתקציב הזה. 160,000 איש מגויסים למילואים, היועץ שלי צחי בסבב חמישי, מי לא מכיר בן של חברים שרק התגייס וכבר למוחרת מקצרים את הלו"זים של ההכשרה שלו כלוחם כדי שכמה שיותר מהר הם ייכנסו ללחימה כי אין כוח אדם? חלק כבר בעזה, חלק בלבנון, חלק, כמו הבת שלי, סוגרים כבר ארבע שבתות רצוף, לא יודעים כבר איזה מספר, בצבא, כי אין מי שייתן להם יד ויחליף אותם, גם לא את הסדירים. עסקים של מילואימניקים קורסים, הרבה מילואימניקים מתגרשים, ומזכיר הממשלה הזאת – מה הוא עושה בשם ראש הממשלה? מגיש מכתב לבג"ץ, שבו הוא מבקש מבג"ץ: אל תדרשו עכשיו מהממשלה להגיש עמדה לבג"ץ מה אנחנו עושים כדי להגביר את הגיוס. זה לא מתאים בימים של מלחמה. אמיתי, זה מה שהממשלה והקואליציה המופקרת הזאת עושים. אז לפני כל דבר אחר אני פה כדי להזכיר לכולם, בפתח ההצבעות על התקציב, את הנקודה הזאת, שתהיה אות קין על מצחו של כל אחד מכם בקואליציה הזאת. כי לא רק שמשכתם ודחיתם את סוגיית השוויון בנטל, ודחיתם התקציב בשבילה – לא טיפלתם בנושא הזה, בתקציב, שהוא כמעט באמת אחד הנושאים העיקריים שיכולתם לעשות כדי לתת עתיד ואופק אמיתי של שינוי לכלכלה הישראלית; אוויר לכלכלת ישראל בשנים הקרובות, אוויר לישראלים שעובדים ומשרתים, בשורה לטאלנטים שעוזבים את הארץ כי הם לא רואים איך זה מתכנס, המודל הזה, של חלק "נמות ולא נתגייס" וחלק משרתים ומממנים. והתקציב הזה היום, לא רק שהוא לא מטפל בסוגיה הזאת, שרק האובדן שלה למשק הוא כל שנה 9 מיליארד שקלים, בלי קשר לכל העלויות של המימון, שנדבר על זה, של ההשתמטות – הוא גם באמת מתמרץ את מי שאומר, "נמות ולא נתגייס" בעקיפין, במרמה, בהסתרה, בהיקפים שלא ידענו כמותם. בכספי המיסים שלנו ביזה בימים של מלחמה, והדבר הזה יהיה אות קין על מצחה של הממשלה הזו. ועכשיו, בואו נדבר על הפרטים. בגלל האיחור הגדול שבו הוגש התקציב, בגלל הפוליטיקה, אין בו כמעט שום רפורמה משמעותית. בגלל הפוליטיקה, כמעט 60%–70% מהפרקים שלו פשוט פוצלו, בגלל חוות הדעת המשפטיות של הכנסת כי אין זמן נאות לדון בדברים; ובגלל הפוליטיקה גם אין בו שום דוגמה אישית, פשוט בזזו והעמיקו את החוב. כמו משפחה שהיא בדרך לפשיטת רגל, כי זה הכי קל. זה תקציב שבמקום מנועי צמיחה מקדם מנועי קריסה; תקציב שבמקום חזון של חוק גיוס ושירות לאומי ראוי קיבלנו בו עידוד למי שמשתמט. יעד הגירעון, שאמור היה לראשונה לרדת ולאותת לשווקים על אחריות פיסקלית, זינק מ-3.9% ל-4.9% אחרי המס על הבנקים, הדיל עם הבנקים, יש לומר; חברת הדירוג פיץ' לא מאוד מתרשמת. אחרי שהיא פרסמה תחזית שלילית, היא אמרה, אני לא מאמינה לממשלה הזאת, הגירעון יהיה 5.7%. התרגלנו, אבל זה לא היה תמיד ככה שחברות דירוג פשוט לא מקבלות את ההערכות של הממשלה הזאת, וגם את ההתנהלות הכלכלית שלה כבר רואים כפוליטיקה. מסגרת ההוצאות של ישראל העמיקה בעוד 39 מיליארד שקלים; מצבת החובות זינקה בעוד 24 מיליארד שקלים רק בגלל דרדור הגירעון. בסך הכול בשנה הזאת – בעוד 110 מיליארד שקלים. רק התוספת של החובות, בקטנה, תהיה עוד 1.2 מיליארד בשנה – תשלום של תוספת ריבית על פני מאות מיליוני שקלים ומיליארדי שקלים. ישראל דוהרת ליחס חוב–תוצר מאוד מדאיג של כ-70%. זה אחרי שאנשי אגף תקציבים אמרו לי: אל תדאגי, זה לא יקרה, אנחנו כל כך בטווח משם; נכין תוכנית, נחזור לשר, נקצץ בדלתא, נקצץ בפוליטי. ואז חזרו אלינו נכלמים ואמרו: את צודקת, טעינו, אנחנו דוהרים לשם. אפס קיצוצים בכספים הפוליטיים פעם רביעית, שיא של כל הזמנים. וזה רק מה שגילינו, בין 6 ל-7 מיליארד שקלים בניגוד לחוק. אחוז הצמיחה כבר לא ברור. ולמה זו החמצה גדולה? אני רוצה להסביר. ישראל במלחמה כבר שלוש שנים. אנחנו במצב מיוחד. חברות הדירוג סלחו לנו פעם אחר פעם על העמקת הגירעון, קיבלו בהבנה שישראל בהוצאה תקציבית חריגה, ולכן אין ברירה, מעמיקים כל פעם את הגירעון, אבל הפירות יבואו בדמות של ניצחון, של מזרח תיכון חדש וכו'; הם ציפו לממשלה ראויה, שתנצל את זה להוצאות חכמות וגדולות מכספי המיסים שלנו, כספים שיניבו פרי לעתיד הכלכלה; לא סתם הוצאות – הוצאות שהן השקעות. הייתה פה הזדמנות, אם כבר מעמיקים את הבור, לשים את הכסף בכספים טובים, חכמים. אם כבר יש ברוך ויש בור ויש חובות, שזה יחזור אלינו כפליים; או למשל לקצץ ולהדק, להסיט כסף רק ללוחמים, רק למלחמה, כמו ששר האוצר הבטיח בחודש היחיד שבו הממשלה הזאת חזרה בתשובה אחרי 7 באוקטובר, ואמר, אני עוצר הכול – רק מה שרלוונטי למלחמה וללוחמים. אבל מאז שכחו את זה. ואם כבר ממילא מעמיקים את הגירעון, אז במקום בשביל כספים קואליציוניים והטבות מס מגזריות יכלו בכסף הזה לעשות הרבה דברים טובים שאני אדבר עליהם. ומה עשינו? מה עושה הממשלה בתקציב הזה? לא ניצלה את ההזדמנות הזאת לשום דבר טוב. לקחו את הכסף שלנו, הישראלים, ופשוט לקחו שיא של כספים פוליטיים ושרפו אותו לעוד חוב בלי בשורות, בלי חוכמה, בלי מקצועיות – העיקר הבייס והפוליטיקה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו הישראלים נצא מהמלחמה הזאת עניים יותר, עם מעמד ביניים כפוף יותר, עם עסקים קטנים קורסים יותר; נשלם יותר מיסים במשך כל העשור הבא, עם תקציב ביטחון עצום שלא הולך להשתנות לשנים ארוכות ואל מול הוצאות גדולות, כשלקחו את הכסף שלנו והשתמשו בו לכל מה שלא נכון. במקום לתת כסף לסורוקה, למכון ויצמן, לתוכנית של השבת המוחות שבורחים מישראל, לייצר תנופה של פרויקטי תשתית על בסיס הסכמי אברהם, שיכלו והיו צריכים להתרחש הרבה קודם; במקום למגן 4,700 דירות בקריית שמונה בכל הזמן הזה שהיה לכם, על חשבון המדינה, בתשתיות טכנולוגיות, בתחבורה, בחינוך – בלימודי ליבה, לדאוג לעסקים הקטנים; במקום לסיים את חוק השוויון בנטל שעולה למשק בהפסד של לפחות 9 מיליארד שקל בשנה רק עלות עקיפה – שברתם שיא אחרי שיא של כספים קואליציוניים, פי שבעה מממשלת השינוי, ממשלת בנט, שהייתי בה שרה, שאצלה אפילו לא הייתה מלחמה. מה יכולנו לעשות בכסף הזה? 4 מיליארד שקלים למיגון אזרחי – כסף שחסר; 1.4 מיליארד שקלים לחינוך לגיל הרך – כסף שחסר; 700 מיליון שקלים למערך בריאות הנפש – אנחנו פוגשים משבר לאומי בבריאות הנפש; 1 מיליארד שקלים למכון ויצמן בגין עם כלביא, שעדיין לא התקבל. הדברים האלו לא נעשו, ובמקום זה קיבלנו חוסר מנהיגות. ואני שואלת, איפה המנהיגות? איפה ממשלות ישראל שידעו לקחת משברים ולרתום אותם להזדמנויות? בשנות השמונים ניצבנו מול משבר כלכלי ואינפלציה אדירה, חברו יחד קואליציה ואופוזיציה, הביאו תוכנית עיצוב, החזירו את ישראל למסלול; בשנות התשעים, כשהביאו מיליון עולים חסרי כול, מדינת ישראל יזמה, פעלה, בנתה, לא רק דיברה ודיברה ודיברה, ועוד יו"ר חדש למינהלת ועוד מינהלת ועוד החלטות ממשלה, והכסף לא עובר בפועל; בתחילת שנות האלפיים, גם אז ישראל עמדה על פרשת דרכים, והיה אומץ מנהיגותי לקצץ בכספים מגזריים, לקבל החלטות קשות ולבנות את הבסיס לפריחה הכלכלית שתבוא אחר כך. והיום דואגים רק לדבר אחד – לשמור על הממשלה. בזמן שחיילינו נלחמים ומותשים מתוך תחושת אחריות ומנהיגות, הם מביטים למעלה ורואים חוסר מנהיגות. נגיד בנק ישראל הזהיר: צריך להפחית את הכספים הקואליציוניים, צריך לעצור כספים למוסדות שלא מלמדים ליבה, גם ככה נצטרך להעלות מיסים החל משנה הבאה, ועוד ועוד גזרות. אבל למי אכפת? הוא אפילו לא מוזמן לישיבות הממשלה. ובכן, התקציב הזה מצטיין בדבר אחד עיקרי – כספים פוליטיים בסכומי שיא; ובדיונים שהיו בוועדת הכספים נדהמנו מהיקף הכספים בתקציב האחרון של הממשלה הזאת, מתחכום השיטות כדי להבריח אותו לפני הבחירות. נכון להיום אנחנו מדברים על מעל 7 מיליארד, אבל זה רק מה שגילינו באופוזיציה. באמת צריך לומר פה, ואני רוצה לומר גם תודה לחבריי בוועדת הכספים: היינו אופוזיציה לוחמת. כמעט כל הדברים שיצאו החוצה וניסו להסתיר היו תוצר של עבודה בלתי מתפשרת שלנו לילות ארוכים. עכשיו בואו נדבר על איך הממשלה הזו בימים של מלחמה עבדה בדבר אחד – כמה שיותר כסף קואליציוני. היא עשתה את זה בשיטות מאוד מאוד יצירתיות: פעם אחת מסלולים ירוקים – יש לך הרבה מאוד כסף שממתין לשימוש, והם יצרו איזה כלל מול הדרג הפקידותי המותש – מה שהיה בשנה שעברה פוליטי, קודם כול יעבור ישר. מצאנו את עצמנו יושבים עם חוות דעת משפטיות מלפני 15 שנה – סתם, משנת 2023 – כשבעצם עדיין לא. אז באמת, מה היו המסלולים שבהם השתמשנו בכסף פוליטי? במסלולים ירוקים, במאות מיליונים שממתינים לשימוש בניגוד לחוק הגיוס או החובה ללימודי ליבה; בקופסאות ששמו בצד, שכותבים עליהן שעדיין לא נקבע השימוש שלהן; בהסרת מנגנוני פיקוח ממשלתי לאן הולך הכסף; ובשימושים כפולים ומכופלים; ולקינוח, בהטבות מס מגזריות. לא קוראים לזה כסף פוליטי, אבל זה פוליטיקה מלא מלא בימים של מלחמה. נפרט: מסלול ירוק – מעל 51% מהכספים הפוליטיים למפלגות החרדיות לא נבדקו משפטית מחדש בתקציב הזה. 1.2 מיליארד שקלים לחרדים עברו בלי בדיקה חדשה. אין שינוי נסיבות, אמרו לנו. זה מסלול ירוק כמו בשנה שעברה. אין שינוי נסיבות? שאלנו; אתם רציניים? אנחנו באמצע מלחמה עצימה, שאנחנו לא יודעים לאן תוביל. אנחנו בתהליך מול בג"ץ שעוצר כספים שבאים לעקוף חוק השתמטות. כלום. 2. הסתרת חלק מהכסף בבסיס התקציב. אלו גם כספים פוליטיים שפשוט הוחבאו בתוך התקציב: 147 מיליון שקל למשרד של סטרוק; מאות מיליונים רבים למשרד החינוך בגין החינוך החרדי – כסף פוליטי שלא נספור אותו, כי הוא יעני בסיס. 3. סתם קופסאות כסף בצד, ככה, שיהיה. יש בשפע, למה לא? למשל, קופסה שמצאנו היא של 721 מיליון שקלים מכספי המיסים שלנו, והיא הושמה בצד לכספים פוליטיים ספייר. וככה כתוב בהחלטת הממשלה: עד שייקבעו השימושים שלהם. תגידו לי, אתם רציניים? קחו את זה למערך בריאות הנפש או שתצמצמו את הגירעון. וכפילויות במימון. בדיוני ועדת הכספים גיליתי שיש היום שולחן עגול בממשלה שיושבים בו שמונה – תקשיבו לי טוב – שמונה משרדי ממשלה, שדנים ביניהם איך לחלק את האחריות, את התפקידים, את המשימות על תקציבים כפולים – על מה? תרבות יהודית, זהות יהודית, תרבות תורנית, זהות תורנית – אף אחד לא מצליח להסביר מה ההבדל. וגם מנכ"ל משרד ההתיישבות אמר בעצמו, זה באמת היה צריך להיות במשרד אחד. ולמה זה ככה מפוצל? פשוט – כדי שאי-אפשר יהיה לעקוב אחרי זה, וכדי שיהיה פי שמונה ממה שצריך. הלאה, שיטה נוספת שמצאנו: כסף לא חוקי בניגוד לחוק הגיוס שפשוט שמים אותו בצד עד שאפשר יהיה להפשיר אותו, עד שהפריץ ימות; עד שתושלם הרפורמה המשפטית שתאפשר לעבוד בצפצוף על החוק; עד שיגמרו להרוס את השופטים, שלא יהיה אף אחד שיעמוד מולם, ופשוט יוכלו להפשיר את הכסף. כן גילינו שבעצם אחרי שבשנה שעברה שמו לצרכים הללו 700 מיליון שקלים, קצבאות לאברכים שאסור היה לשלם בגין השתמטות, ואז פשוט לא הצליחו להעביר את זה, השנה שמו 600 מיליון שקלים בצד לאופק חדש, כסף לחינוך חרדי בניגוד לחוק שדורש ללמד ליבה – אנגלית ומתמטיקה. אז שמים את זה בצד. לא מקטינים את הגירעון, לא עוזרים בו לציבור. ועכשיו, נדבר על השיטה. הממשלה הזו יצרה שיטה שמחלישה את הפקידות מהיכולת לפקח על הכסף ומכניסה את כולנו להיריון מראש. מה זאת אומרת? על מה אני מספרת לכם? קודם מעבירים החלטת ממשלה עם סכומים עצומים בסעיפי רזרבה, בסעיפים שייקבעו שימושים מראש, בכל מיני מסלולים ירוקים; ובעצם אחרי זה, במהלך שנת התקציב, עושים טפטוף ועוד טפטוף ועוד טפטוף של הכסף ועוד כסף מסעיפי הרזרבה המפלצתיים, מכל מיני מקומות עלומים, ככה שאף אחד כבר לא יודע איך כל המשרדים המיותרים האלו מתחילים את התקציב, ואיך הם גומרים; איך הכספים הפוליטיים לחרדים מתחילים ובכמה הם נגמרים. אפס שקיפות, צונמי של העברות. במקום שהתקציב יגיע מראש, כמו שהיינו עושים בממשלות נורמליות, יושבת ממשלה, רבה עם כולם, רבה עם הפקידים; שר האוצר עובד, מכינים תקציב, יושבים עם אגף תקציבים, ואומרים ככה וככה לכסף פוליטי; עוברים ייעוץ משפטי, מכינים את הכול, והכול עולה לממשלה בפעם אחת, חוץ ממקרים מאוד חריגים עם חוות דעת מה כן, מה לא. פה עובדים הפוך: קודם מחליטים על הכסף הפוליטי, ואחרי זה לוחצים על הדרג הזה להתחיל לשחרר ולחשוב – כמה שיותר לשחרר מהרזרבה, מה שמשוחרר לא יוחזר, תעשו לנו מסלול ירוק, תחזירו לנו עוד, לא יהיה לכם תקציב אם לא תשחררו, ועוד ועוד. המקרה של המשרד של סטרוק, המסורת והמורשת הציגו לנו את התמונה הזאת לאור שאלות שלנו בוועדת הכספים. אני ביקשתי וקיבלתי טבלה מאגף תקציבים: תגידו לי, אני כבר לא יודעת כלום – בכמה התחילה סטרוק ב-2022, בכמה היא סיימה; בכמה היא התחילה ב-2024, בכמה היא סיימה; בכמה היא התחילה ב-2025, בכמה היא סיימה. והמספרים הממו גם אותם. בשנת 2022–2023, שנת המלחמה הכי עצימה בעזה, סיפרו לנו שהמשרד הזה מתחיל ב-133 מיליון שקל – קיצצו בגלל המלחמה. בכמה הוא נגמר, אתם שואלים אותי? מעל ל-757 מיליון שקל. נציג אגף תקציבים אמר לי: אני בשוק. בימים של מלחמה לא קלטתי שאחרי כל ההעברות זה הסכום. השנה שעברה התחילה ב-400 – שימו לב גם לקפיצה של הבסיס, כבר, כי כבר מתחילים לשים קואליציוני בפנים – והוא נגמר, תקשיבו, טוב, ב-837 מיליון שקלים. אתם מכירים עוד ממשלה כזאת שעובדת ככה בלי יד על ההדק, בלי בדיקה בכוונה? זה מתוכנן מראש, זאת השיטה. מתחילים קצת, מסתירים פי כמה וכמה מהתקציבים, ופשוט מתישים את הצוות המקצועי ומעבירים עוד ועוד. ככה גם ראינו במשרד המסורת, ככה גם ראינו במשרד המורשת. ובאמת, אם אנחנו משווים את שנת 2026 בכספים פוליטיים מול שנת 2022, למשל, של ממשלת השינוי, אנחנו רואים פי שבעה כספים קואליציוניים בימים של מלחמה. זה פשוט לא ייאמן. שיטה אחרונה לכספים פוליטיים בימים של מלחמה היא הטבות מס מגזריות. חצי מיליארד שקל התאבד שר האוצר שלנו – שהוא גם שר ביטחון, כן? אני לא יודעת, הוא לא זה ולא זה – לקחת את כספי המיסים שלנו. עכשיו, בשבוע שעבר, בלילה ישבנו כדי לתת הטבות מס של חצי מיליארד שקל ליהודה ושומרון. עכשיו, זה נשמע יחסית משהו הגיוני – זה לא. יש במדינת ישראל קריטריונים להטבות מס, ליישובים ליד הגבול, ליישובים עם סוציו-אקונומי נמוך, ליישובים שרוצים למשוך אליהם תושבים ולחזק אותם מסיבות שונות. על בסיס הקריטריונים האלה 35 יישובים ביהודה ושומרון כבר מקבלים הטבות מס. מה עושה סמוטריץ? דרס את כל הכללים. הוא מתחת לאחוז החסימה, חצי מיליארד מכספי המיסים שלנו ייתנו עכשיו בין 7% ל-12% הנחה במיסים, במס הכנסה, לכל מי שגר ביהודה ושומרון באשר הוא, גם אם הוא ביישוב סוציו-אקונומי גבוה, גם אם זה אפרת, גם אם זה כל מיני יישובים שאנשים עומדים בתור להיכנס אליהם. שוב – אנחנו בימים של מלחמה – שקל למישהו אחד נגרע משקל למישהו אחר; פחות בחינוך, פחות ברווחה, פחות בכל כך הרבה דברים חשובים. וזה מה שעושים כדי לעלות מעל האחוז החסימה. אז אני שואלת אתכם היום, אני שואלת אותך, אדוני היושב-ראש, האם ככה נראית ממשלה שהפכה תקציב להזדמנות? זאת באמת אכזבה, זאת החמצה. ובאמת פגעו גם בשוק העסקי. ובואו נדבר על העסקים הקטנים. איזה בשורה הייתה כאן לעסקים קטנים? ואני יודעת שאתה מבין על מה אני מדברת. הם כבר בקושי מחזיקים את הראש מעל פני המים. סבב רביעי ועדיין אין חוק שבלחיצת כפתור יקבע מה כללי הפיצויים לעסקים. אחרי זה שתבוא הממשלה ותעשה התאמות – כמה פעמים ביקשנו את זה בוועדת כספים, שהנטל יעבור לממשלה לעבוד? אתם יודעים מתי תתחיל הממשלה לדון בטיוטת מתווה הפיצויים לעסקים קטנים במדינת ישראל? אחרי פסח. אפילו ביום חמישי זה לא היה מספיק חשוב כדי לדון בו; זה לא הטבת מס ליו"ש, זה לא הרחבת סמכות בית הדין הרבני, אפילו לא לצפון לעסקים קטנים. ובאמת, הפעמים הבודדות שראינו את חברי הליכוד מתייצבים בוועדת כספים – זה רק בנושא 130 דולר, המע"מ והפטור, ולא לבוא ולהילחם עליהם. אלה 70% מהמועסקים במשק, 65% מהמחזור, 55% מהעסקים הקטנים. אז אני אסיים ואומר שהתקציב הזה מספר הכול, לאן הולך הכסף, ומראה על המנהיגות שלכם. ביום שישי האחרון חברת הדירוג הבין-לאומית פיץ' פרסמה תחזית דירוג שלילית לכלכלת ישראל; כי לצד הצלחות המלחמה היא צופה גירעון אסטרונומי בסכום של 5.7% ולא כפי ששר האוצר מספר לנו. היא מדברת על פוליטיקה פנימית מקוטבת ששולטת בכלכלה, וזהו תמרור אזהרה ברור בפנינו. אני רוצה לסיים ולומר שהתקציב הזה הוא התקציב האחרון של הממשלה הזאת. הוא באמת ליקוי מאורות בימים של מלחמה, שהיינו צריכים לראות ערבות הדדית באמת, ערבות הדדית כלכלית, היינו צריכים לראות שוויון בנטל; היינו צריכים לראות עזרה לחיילים שלנו ובשורה ואיזשהו אופק של רפורמה אמיתית לכלכלת ישראל – זה שוויון בנטל ולימודי ליבה. ובעוד כל העם מראה חוסן, רץ למקלטים, משלם מחירים כלכליים, עסקים שחלקם סגורים, אנשים לא ממוגנים – סופג מחיר באמת קשה; חיילים שלנו שמקריבים את החיים שלהם – כולם מפגינים מנהיגות. ומי לא מפגין מנהיגות? אתם. גם בתקציב הזה לא גיליתי מנהיגות, להפך. וגם את זה ייקח הרבה מאוד לתקן, ובעזרת השם נתקן. תודה רבה.

היו"ר מישל בוסקילה:

תודה רבה לחברת הכנסת אורית פרקש הכהן. אני רוצה להזמין, בבקשה, את חבר הכנסת חמד עמאר. 15 דקות לרשותך.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

כבוד היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, תראה, לפני חודש התחילה מלחמה; מלחמה עם איראן. טיסות רחוקות, טייסים שעושים עבודה נהדרת, מעולה, אבל העלויות הן אדירות. אני ציפיתי, כחבר ועדת הכספים, שיגיעו אלינו לוועדת הכספים ויגידו: חבר'ה, אנחנו חייבים לתקן את התקציב כי המלחמה הזאת תעלה לנו המון המון כסף. אבל הדבר לא קרה. ואתה חבר ועדת הכספים. הדבר לא קרה. אף אחד לא הגיע – לא שר האוצר, לא שר אחר, שבא להגיד ולהודיע שהתקציב שאנחנו מאשרים הוא לא רלוונטי, שזה לא התקציב שהמדינה זקוקה לו עכשיו בשעה הקשה הזו. היו פתקי החלפה. הגיעו עם תקציב, ותוך כדי דיון אני מגלה 30 מיליארד שקל לצה"ל ועוד 7 מיליארד עתודה, ועוד 5.8 – עתודה אזרחית. ואז אני שואל על הכסף של חירום אזרחי, כי 7 מיליארד לצה"ל – דובר שיש מנגנון חלוקה ואיך מחלקים את הכסף, ואם רוצים לשנות את הייעוד של הכסף, צריכים לחזור לכנסת ולחוקק חוק. 5.8 מיליארד שקל אזרחי – אין שום מנגנון, לא צריך לחזור לכנסת; הממשלה בהחלטה שלה יכולה לשנות ייעוד של הכסף. אז אני שואל את נציג אגף תקציבים – ואתה יכול להיכנס לפרוטוקולים – האם יכולים את אותו כסף לייעד לכספים קואליציוניים? אומר לי: אם הממשלה תחליט, היא יכולה לייעד אותו לכל דבר שהיא רוצה; פנייה תקציבית לוועדת הכספים, ומעבירים אותו. זו הממשלה בזמן מלחמה, בזמן שאנחנו זקוקים לכל שקל לחיילי צה"ל, לאנשי המילואים, ושכחו שחילקו 6 מיליארד שקל כספים קואליציוניים. 6 מיליארד שקל כספים קואליציוניים. בארבע השנים האלה חולקו יותר מ-25 מיליארד שקל כספים קואליציוניים. אתם יודעים מה זה 25 מיליארד שקל ומה מדינת ישראל יכולה לעשות עם 25 מיליארד שקל לציבור הכללי במדינת ישראל, לתחבורה, לתשתיות, לבריאות, לעסקים הקטנים, לעסקים? היא יכולה לפתח דברים אדירים, אבל היא החליטה לחלק 25 מיליארד שקל כספים קואליציוניים. באים אלינו ואומרים לנו: בממשלת השינוי גם אתם חילקתם כספים קואליציוניים. אני הייתי שר במשרד האוצר, חולקו 1.2 מיליארד שקל לשנתיים. זה מה שחולק, והוא חולק לכלל אזרחי ישראל, לא לקבוצות מסוימות ולא לסקטורים מסוימים. לכלל אזרחי ישראל חולק הכסף הקואליציוני. אנחנו אמרנו: מלחמה, מה אני צריך עוד חמישה משרדים או שישה משרדים? שר האוצר הודה שיש חמישה משרדים מיותרים בתקציב הקודם, אפילו לפני הקודם, ואמר שצריך להוריד אותם ולפרק אותם, כי אלה משרדים מיותרים. אבל בנושא הזה שום דבר לא נעשה. משרדים מיותרים ממשיכים לתפקד. שמעתי את חברת הכנסת פרקש מדברת על זהות יהודית ומורשת יהודית – תאמין לי, אני כדרוזי יושב בוועדה ומסתכל, בודק בתקציב, ואין משרד שאין בו זהות יהודית. כמו הסברה – תיכנס למשרדים ותראה: הסברה במשרד ראש הממשלה, הסברה במשרד החוץ, הסברה בעוד משרד. אותו דבר זהות יהודית ומורשת יהודית – בכל משרד תמצא זהות יהודית. אני שאלתי את זה בצחוק: יש משהו שקשור לדרוזים?

שר המורשת עמיחי אליהו:

כן.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

עם זהות דרוזית? מורשת דרוזית? תרבות דרוזית? אין.

שר המורשת עמיחי אליהו:

יש.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

איפה?

שר המורשת עמיחי אליהו:

שמנו 4 מיליון שקל כדי לספר את המורשת הדרוזית והחיבור שלה למורשת ישראל, שהיא קיימת מאז יתרו.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

4 מיליון שקל?

שר המורשת עמיחי אליהו:

אני שמתי השנה 4 מיליון שקל - - -

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

כל הכבוד לך אם שמת את זה. אבל אני אומר לך, בשעת מלחמה אני לא זקוק לכסף הזה לדרוזים; בשעת מלחמה אני רוצה את הכסף הזה לחיילי צה"ל, אני רוצה לאנשי המילואים, אני רוצה לנשות המילואים, אני רוצה לאנשים שלא רק תורמים, הם יכולים גם לתרום את החיים שלהם למען המדינה - -

שר המורשת עמיחי אליהו:

בדיוק.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

- - ולאבד את החיים. אני רוצה לתרום להם, לתת להם. זה מה שמעניין אותי עכשיו. אתה שר בממשלת ישראל, ואני אומר לך, אנחנו בשעת מלחמה קשה, והתקציב הזה לא רלוונטי. אני ישבתי בכל הדיונים, שעות ישבתי בוועדת הכספים, גם בדיון על התקציב עצמו וגם בחוק ההסדרים, אין דיון שפספסתי, ואני מכיר כל שקל שנמצא בתקציב, אני מכיר יותר טוב משר האוצר, כי אני ישבתי בוועדה, ואני יודע איך עוברים על התקציב עם השר ואיך מסבירים לו את התקציב; ואני אומר לך, אנחנו, הכנסת, נביא תקציב חדש אחרי הפגרה, יהיה תקציב חדש, כי התקציב הזה לא יכול לתת לנו את הפתרונות לכל מה שצריך, לכל כסף שצריך לצה"ל, לצפון ולעסקים. ממשלת ישראל הנוכחית ביטלה את תוכנית מיגון הצפון. אתם מבינים? אנשים אתמול אמרו – אני גר בצפון ואני יודע – שאנשים רצו למקלטים כל 20 דקות. כל 20 דקות הייתה אזעקה, ואין מיגון. שם צריך להשקיע את כל הכסף. שם צריך לשים את כל הכסף, למגן את הצפון. אנחנו מאבדים את הצפון, חבר'ה. מי שגר בצפון הם אנשים מיוחדים, מי שגר בקו העימות הוא איש מיוחד, כי הוא לא חי – הם כבר שנתיים וחצי כמעט חיים מאזעקה לאזעקה. איך הם יכולים להמשיך לחיות ככה? ובמקום לשים כסף ועוד כסף על מיגון הצפון, לוקחים כסף ממיגון הצפון, מקצצים, מבטלים. אביגדור ליברמן שם 5 מיליארד שקל ב-2018 למיגון הצפון. אישרנו את זה שוב בממשלה, בממשלת השינוי, ואם היינו ממשיכים עם התוכנית שלו מ-2018 היינו במקום אחר היום. לא היינו במצב הזה שלאנשים אין מקלטים, אין להם חדרים אטומים, אין להם כלום. יכולנו להגיע עד בית שאן עם מיגון הצפון, גם בגלל רעידות אדמה. זה לא רק עניין של מלחמה – מיגון הצפון זה היה גם נגד רעידות אדמה. אבל הממשלה הזאת החליט לבטל את התוכנית הטובה, כי לא רוצים שמשהו יירשם על שם מישהו אחר. אביגדור ליברמן הביא את התוכנית, תקצב את זה גם בממשלה כשהוא היה שר האוצר, וזה לא טוב לממשלה הזאת, לא טוב לביבי נתניהו. אבל אני רוצה להתמקד עכשיו, בחמש הדקות האחרונות שלי, בנושא העדה הדרוזית, ואני רוצה לדבר על ההבטחות של הממשלה הזאת, הבטחות של ממשלת נתניהו לעדה הדרוזית. בואו נתחיל. הבטחה ראשונה – חיבורי חשמל לעדה הדרוזית. יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ עומד באמצע, ראש מועצה מצד ימין, ראש מועצה מצד שמאל, ומבטיח להם שיתחברו לחשמל כל הבתים שלא מחוברים לחשמל בעדה הדרוזית, והתוצאה – אף לא בית אחד שהתחבר. אני עמדתי ואמרתי לו: אופיר, אתה מבטיח הבטחה שלא יכולה להתקיים, אין חוק ייעודי לעדה הדרוזית. הוא עשה את זה עוד פעם עם מס רכוש, וגם אז אמרתי לו, ומה הוא ענה לי? נחיה ונראה. חיינו וראינו שלא היה. זה מה שהוא אמר לי. אז את ההבטחה הראשונה זרקנו לפח. הבטחה שנייה – ועדה ייחודית לתכנון ובנייה לבני העדה הדרוזית. אני הבאתי חוק הקמת ועדה, עמד שר הפנים ואמר לי: אנחנו מקימים ועדה, לא צריך חוק, זו ההחלטה שלי, נקים ועדה ייחודית בסמכות של ועדה מחוזית שתטפל בעדה הדרוזית, ביישובים הדרוזיים, ותפתור את הבעיה. זה היה לפני קרוב לשלוש שנים. קמה ועדה? לא קמה ועדה. הבטחה – אין ועדה, ולא קמה ועדה, ועדיין בעיות התכנון רצות בלי שום הישג. הבטחה שלישית – נחוקק חוק שוויון לעדה הדרוזית. פרסומים הגיעו לעדה הדרוזית: נחוקק חוק שוויון מול חוק הלאום. זה הגיע לוועדת שרים ודחו אותו אפילו בוועדת שרים, לא הגיע לכנסת החוק הזה, ולא היה. הבטחה רביעית – ראש הממשלה שוב עומד עם ראש רשות ועם חבר כנסת, ואומר להם: את התוכנית הכי טובה שהייתה לעדה הדרוזית אני מאשר כתוכנית חומש, ומאשר 3.8 מיליארד שקל. אז אמרתי לו, תקצבנו 3 מיליארד שקל לשנתיים בממשלת השינוי, כשאביגדור ליברמן היה שר האוצר ואני הייתי שר במשרד האוצר. זו לא התוכנית הכי טובה לדרוזים, אבל מעשית שום שקל לא עבר עד עכשיו חוץ משוטף שנכנס לתקציב של הרשויות. שקל אחד לא עבר. הבטחה חמישית – חלקות לחיילים משוחררים. בסוף השבוע הייתה חגיגה בעדה הדרוזית תודות לשר חיים כץ, וגם אני רוצה להודות לו. הוא החזיר את המצב לקדמותו. בראשון לראשון, מאז הממשלה הזאת, מגרש אחד לא חולק. הייתה החלטה של 90% סבסוד לחלקות לחיילים משוחררים – וביטלו את ההחלטה, אין החלטה לסבסוד. ואז באו וביטלו עוד העמסות. בחלקות לחיילים משוחררים יש העמסות – חדש מול ישן, מבנה ציבור – באה הממשלה הזאת ואמרה, הכול יהיה על חשבון רוכש הקרקע. מה שהיה כל הזמן וכל השנים – המועצה החליטה אם ההעמסות יהיו על חשבון הרוכש או על חשבון המועצה – ואז החזירו את המצב – שהמועצה תחליט, זו כל החגיגה שהייתה. אני אגיד לכם את האמת, הם חושבים שהעדה הדרוזית, או שהיא לא מבינה, או שהיא לא קוראת, או שאולי היא לא יודעת – אבל כולם יודעים שזה תרגיל, תרגיל מסריח, להגיד, עשינו משהו – אבל בעצם לא עשו שום דבר. אם אני אחרוג דקה או שתיים, תרשה לי. אני רוצה לעבור עכשיו להבטחות לדרוזים בסוריה: בחודש מרץ 2025 ראש הממשלה עמד, הכריז ואמר: אנחנו לא ניתן לפגוע באחים שלנו, האחים שלנו הדרוזים בסוריה. מי שיתקרב, אנחנו נטפל בו. מאז ההבטחה במרץ, מה קרה לדרוזים בסוריה? אלפים נהרגו, נשחטו, נשרפו, מאות נשים נאנסו, 150,000 נעקרו מהבתים שלהם, 38 יישובים עד עכשיו כבושים בידי ג'בהת א-נוסרה ודאע"ש והשלטון של אל-ג'ולאני. ומה הממשלה עשתה? ומה ראש הממשלה עשה? תקף אחרי 72 שעות של רצח – כשהיה יכול לעשות את זה – אני הייתי שם, אני דיברתי עם כל אנשי הצבא, כי השיירות עלו לכיוון ההר, הר הדרוזים, ואמרתי להם: תורידו רק את המשאית הראשונה, את הסמי הראשון עם הטנק, ואז ייעצר כל הטבח. אבל אף אחד לא עשה את זה, חיכו שהטבח יהיה – ויהיה רציני, וייהרגו אלפים – ואז התערבו. ועובדה, כשהתערבו, תוך שעות זה הופסק. אבל אני רוצה להמשיך לעוד הבטחה – וסיימתי: ראש הממשלה מגיע לדרוזים כמציל של הדרוזים בסוריה, מגיע לדרוזים אצל השייח' מוואפק טריף, ראש העדה הדרוזית, יושב שם ומבטיח מעבר בטוח לדרוזים מסוריה לישראל – מעבר בטוח, אנשים יבואו לעבוד כאן בישראל, חסרים לנו עובדים; לא מעבר בטוח לכאן, לא עובדים, עד עכשיו אין להם דלקים, עד עכשיו אין להם תרופות, עד עכשיו אין להם אוכל, עד עכשיו מצבם קשה. אז אני רוצה להגיד לכולם: אל תאמינו לשום הבטחה של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. כל ההבטחות שלו לחינם. תודה רבה שגם אישרת לי קצת.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. אדוני, כשאתה מדבר על הדרוזים אני לא יכול לא לאפשר לך, אבל אני מבקש מהדוברים אחרי – יש פה רשימה שמסתיימת ב-21:00 - - -

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

סליחה, אני תכננתי אחרת את הנאום - - - זו הבעיה, שאתה לא כותב שום דבר.

היו"ר מאיר כהן:

חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. אני מבקש, לוח הזמנים מחלק עד הדקה לכל אחד. מי שעובר את זמנו, פוגע באנשים שיצטרכו לדבר. תודה. בבקשה, גברתי, 15 דקות לרשותך.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, תחילה אני רוצה לציין שמחר (אומרת דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). כעת אני אעבור לנושא הישיבה של היום – תקציב המדינה 2026. אני רוצה שנחזור אחורה שלוש שנים ומשהו, ארבע שנים כמעט, לפרסומת ולתעמולה הפוליטית של ראש הממשלה בנימין נתניהו בבחירות. אתם זוכרים איך הוא הצטלם עם העגלה של התינוק? איך הוא הצטלם כשהוא מתדלק? איך הבטיח חיים מכובדים לכולנו, להילחם ביוקר המחיה? אני בטוחה שכולנו זוכרים. הוא הבטיח ביטחון אישי, תזונתי וכלכלי. ואיפה אנחנו נמצאים היום? אולי נתחיל בביטחון האישי, ואני רוצה לדבר ספציפית גם על החברה הערבית. עוד לא עברה רבע שנה, וכבר יש לנו 73 נרצחים ונרצחות. ביטחון אישי – בואו נסתכל מסביב על המלחמות, אחת אחרי השנייה, שאוכלות את כולנו וגובות מאיתנו מחירים כבדים; על יוקר המחיה – בואו ניזכר כמה עלה ליטר דלק אז. אני הלכתי ובדקתי אתמול, זה היה משהו בסביבות חמישה שקלים וכמה אגורות. ביום שלישי מחירי הדלק יגיעו לשמונה שקלים ועוד כמה אגורות לליטר. הוא דיבר על חוק חינוך חינם לגיל לידה עד שלוש. זוכרים איך הוא התגאה בזה ורצה לעשות את זה? מה יש לנו היום? יש לנו תינוקות, ילדים ותלמידים שיושבים בבית, שאין להם אפילו אפשרות ללמוד, והסיבות מרובות. הורים משלמים לגנים ולא מקבלים שירותים, הילדים בבית כי המסגרות סגורות. אחד משני ההורים חייב להישאר עם הילדים בבית כי אי-אפשר להפקיר ולהשאיר ילדים קטנים בבית. מה עם אלה שהם יותר גדולים? תארו לעצמכם משפחה נורמלית של שלושה ילדים בממוצע, הממוצע לפעמים יותר מזה. הם לומדים בזום. תאמינו לי, אני מכירה מקרוב מאוד מה זה הזום הזה. בן הזוג שלי עוסק בהוראה, הוא מלמד אלקטרוניקה, מקצוע שאמורים להגיע אליו התלמידים הכי טובים. ואני רואה כמה תלמידים נכנסים לזום וכמה זמן מבוזבז, ואלה עוד הגדולים בתיכון, שיש להם אחריות אישית על עצמם בעצמם. מה עם הילדים הקטנים, שכל אחד צריך מחשב משלו כדי להיכנס לזום? ואמא צריכה לחלק את עצמה או אבא לחלק את עצמו לשלושה חלקים בכל חדר. למי יש בבית שלושה מחשבים? זה במקרה שיש מחשבים. למי יש תשתיות לאינטרנט? ובכלל, בתקופה של מלחמה, וכל 20 דקות יש לנו אזעקות, כשהילדים וגם המורים צריכים להיכנס למרחב המוגן, אז מה הטעם בכל הסיטואציה הזאת? נחזור לחינוך חינם. כולם משלמים מחירים, אפילו הסטודנטים שלומדים באוניברסיטה – לא רק שהם לומדים מרחוק, יש כאלה שאיבדו את העבודה שלהם בתקופת המלחמה, ויש הרבה כאלה שממשיכים לשלם שכר דירה למרות שהם לא נמצאים בדירה שלהם. יוקר המחיה – למי יש את האפשרות היום לתזונה נכונה, שבסופו של יום תביא להתפתחות בריאה של האדם? למי יש את היכולת לקנות פירות כאשר מחיר לקילו יכול להגיע ל-40 או 50 שקל? למי יש אפשרות לקנות בשר או אפילו עוף? עוף – 45 שקל לקילו, ובשר אין פחות מ-100, זה במקרה הכי זול, וגם לא הכי משהו. מה עוד אפשר לספר על יוקר המחיה – על הארנונה שהעלו השנה ב-30% כמעט בכל היישובים? מדברים איתנו על ריווח מדרגות מס לאוכלוסייה ספציפית שמשלמת מיסים, והם לא צריכים את ה-200 שקל שיקבלו בריווח הזה; ובמקביל, כל ההוצאות והגירעונות יגיעו לשיא שאין כמוהו, יושתו בסופו של יום על האזרח, על האזרח הפשוט שמשתכר במקרה הטוב שכר מינימום. אז ביטחון תזונתי, כולנו כבר יודעים, אין. חינוך, לא רק שהוא לא חינם, משלמים עליו וגם לא מקבלים חינוך. ביטחון אישי – בואו נסתכל על החברה הערבית. 73 נרצחים כבר, ולא לדבר על אלה שנפצעו, ואולי פציעות קשות מאוד, שמשתקות את החיים שלהם. אבל הם עדיין נרשמים ורשומים בספר של אלה שעדיין חיים. מה עם אלו שנמצאים בסביבה של אותו נרצח? הילדים, השכנים, האישה, הבן. מי שואל בכלל מה מצבם? מה הוקצה לטיפול בהם בתקציב הזה? תגידו לי. אנחנו כבר יותר משנתיים בתוך מלחמות. אנחנו גם יודעים שהאזור הזה – חס וחלילה, מקווים שלא יקרה, אבל אומרים שתהיה כאן רעידת אדמה ענקית. במה אנחנו מוכנים? בכלום, אני אומרת לכם, בכלום. 60% מהבתים ביישובים הערביים הם בלי מרחב מוגן, לא כי הם לא רוצים, כי פשוט אלה מבנים ישנים. אין מקלטים ציבוריים בתוך החברה הערבית, חוץ מבתי הספר, שהתחילו לדאוג להם לפני כמה שנים. מה יש בתקציב הזה כדי לתת מענה לבעיה של המיגונים? כלום. ואסור לנו לשכוח שישנם יותר מ-150,000 אזרחים, ילידים במדינת ישראל, שגרים בנגב, בלי אף מקלט, חוץ מהתרומות והאנשים הטובים שתרמו, שלא מספיקות אפילו לעשירית מהצורך הקיים. אז גם בתוך התקציב הזה לא נמצא שום מענה. למה יש מענה בתקציב הזה? לכספים קואליציוניים, ועובדים יומם ולילה כדי להכניס אותם לבסיס של התקציב. אני לא נגד מתן מענה לצרכים, אבל שהדבר ייעשה בצורה מקצועית ושוויונית. יש מושג כזה שקוראים לו צדק חלוקתי, שצריך לתת למי שצריך באמת. במדינת ישראל יש יותר משני מיליון עניים, רובם ילדים, ו-52% מהילדים הערבים חיים מתחת לקו העוני, אוכלוסייה מבוגרת שרעבה למנה חמה, שאין לה יכולת לשלם אפילו עבור חשמל. אגב, גם החשמל עלה בצורה נוראית בשנתיים האחרונות, ועוד יעלה. זקנים מוותרים לא רק על מנה בסיסית וחמה, הם מוותרים על חלק מהתרופות שהם צריכים לקחת ביום-יום שלהם כדי לסגור את החודש. אז זה שכר מינימום שלא מספיק למינימום, יוקר מחיה שממריא עד לשמיים, אוכל שאינו בהישג יד, אלימות הולכת ומשתוללת. ומה אנחנו מקבלים בסופו של יום? הבטחות, הבטחות והבטחות, שאינן מתקיימות. עוד דבר שאני חייבת להזכיר לגבי החברה הערבית – דובר לפניי על מנועי צמיחה כלכלית, ואין ספק שמדינת ישראל בעשור הבא תסבול, וכולנו נסבול רבות, מהמצב הכלכלי הקיים, ונצטרך לשלם הרבה מיסים. אבל ריבונו של עולם, אין בממשלה הזאת מישהו שיכול להעז לפקוח את העיניים, ולשים תוכנית כלכלית שתוציא את המשק ואת האזרחים מהמקום שהם נמצאים בו בתחתית, למטה למטה? הוכח מחקרית שהחברה הערבית היא מנוע לצמיחה הכלכלית הכי גדול, שיכול להביא צמיחה למדינת ישראל. אבל איך? צריך להשקיע בתחבורה, בתשתיות, באזורי תעשייה, בהפחתת אחוזי אבטלה, בהנגשת תחבורה ציבורית, ואז באמת אפשר להוות מנוע צמיחה כלכלית. אבל כנראה שהממשלה הזאת אומרת, יש פתגם בערבית שאומר: (אומרת בערבית ומתרגמת), כאילו, גם עליי וגם על האויבים שלי. אני לא אומרת את המילה "אויבים שלי" – רבים מתוך הממשלה זאת, שרים וחברי קואליציה, חברי כנסת וגם ראש הממשלה, אפילו התבטאו והסתכלו ואמרו שיש להם אויב בפנים, ככה כינו את החברה הערבית, כאויב מבפנים, למרות שהחברה הערבית הוכיחה את עצמה לאורך כל הדרך. כולי תקווה שבאמת יבוא תיקון, ואני מקווה שמהר מאוד. אני בטוחה שזה לא התקציב האחרון ל-2026. אני בטוחה שאחרי הפגרה אנחנו נחזור ויפתחו את זה שוב. תודה.