ישיבת מליאה בתאריך 23/02/2026 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ו' באדר התשפ"ו, 23 בפברואר 2026. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6577/25 וכלה בהצעת חוק פ/6596/25: הצעת חוק מקרקעי ציבור (פינוי קרקע) (תיקון מס' 5), התשפ"ו–2026; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חילוט תקבולי עבירה), התשפ"ו–2026; הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר וינון אזולאי; הצעת חוק לקידום ולפיתוח העדה הדרוזית בישראל (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת אכרם חסון; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – סייג לחסינות בפני מעצר בשל אי-התייצבות לחקירה), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת דבי ביטון; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מערכת דיווח מאובטחת לקבלת מידע על מחזיקי אמצעי לחימה בלתי חוקיים), התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק להנצחת זכרו של רבי נחמן מברסלב, התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מענק מוגדל לעבודה מועדפת בחקלאות ובתיירות בקו העימות הצפוני) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת נעמה לזימי וסימון דוידסון; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הוספת סרסור והבאת אדם לידי זנות להגדרת עבירת מין או אלימות), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הפסקת כהונה של נושאי משרה בכירים בתקופת הכהונה הראשונית של ממשלה חדשה, התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק לטיפול סביבתי בציוד חשמלי ואלקטרוני ובסוללות (תיקון – חובת מיחזור פסולת רכב חשמלי ורכב היברידי), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק הפסקת היריון, התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת עדי עזוז; הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – מתן הסכמה לטיפול פסיכיאטרי), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (עדכון על זכאות אפשרית לגמלה), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק אסדרת משק הפסולת בישראל והקמת הרשות הארצית לטיפול בפסולת, התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, יעל רון בן משה, צביקה פוגל, יונתן מישרקי, יוסף טייב, מיכאל מרדכי ביטון, חוה אתי עטייה וששון ששי גואטה; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – ייצוג הולם למשרתים בשירות צבאי), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק–יסוד: הכנסת (תיקון – הצהרת אמונים בפני מליאת הכנסת ועיצומים נגד מי שלא הצהיר), מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הגדרת שנת היעדרות לגבי לימודים אקדמיים בחו"ל), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – מניעת התערבות בית המשפט בסמכות החקיקה של הכנסת), מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – התרת פרסום שמו של פוגע), התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת מירב בן ארי ויעקב מרגי; הצעת חוק למניעת הפצת תוכן פוגעני ברשת החברתית, התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת יוסף טייב, אופיר כץ, פנינה תמנו, יונתן מישרקי, רון כץ, קטי קטרין שטרית, אבי מעוז, בועז ביסמוט, לימור סון הר מלך, סימון דוידסון, אליהו רביבו, יצחק קרויזר, אביחי אברהם בוארון, משה ארבל, משה סולומון, שלום דנינו, חנוך דב מלביצקי, ינון אזולאי, יעקב טסלר, גלית דיסטל אטבריאן, איתן גינזבורג, נעמה לזימי, אכרם חסון, אוהד טל, דן אילוז, משה אבוטבול, אוריאל בוסו, מיכאל מרדכי ביטון, יעל רון בן משה ואלי דלל; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הוספת מכשור רפואי לפריפריה), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – תגמול מחיה לאזרחים ותיקים), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ו–2026, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (חילוט תקבולי עבירה), התשפ"ו–2026. הסכם בין מועצת השרים של הרפובליקה של אלבניה לבין ממשלת מדינת ישראל בדבר שיתוף פעולה בתחומי הבריאות והרפואה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

זו הייתה הודעה קצרה יחסית, ברוך השם.

היו"ר אמיר אוחנה:

כעת אנחנו נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום, נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים לנאום מתבקשים להצביע בעד כעת. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הדוברים, חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, החלטתי להקדיש את הנאום בן הדקה ליושב-ראש, כי אני הבנתי שיש לנו חיבה משותפת לריצ'י בלקמור ולדיפ פרפל.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמת.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אז אני רוצה, ברשותך, לצטט משיר שלהם, ולעשות ממנו משהו פוליטי, כמובן. Sweet child in time you'll see the line / The line that's drawn between / Good and bad. / See the blind man / Shooting at the world / Bullets flying, / Taking toll / - - - / You'd better close your eyes, / Bow your head / Wait for the ricochet. אני בטוח שאתה מכיר את השיר. הצעירים, או הילד בשיר, נגררים לעולם האלימות והמלחמות שבו הקו המפריד בין טוב לרע מיטשטש והעיוורון המוסרי של היורה, the blind man בשיר, מוביל להרס מיותר. היורה לא רואה את הקורבנות שלו כבני אדם, אלא כמטרות. השנאה מעוורת את האדם עד שהוא מאבד את היכולת להבחין בין טוב לרע. אבל כשאדם סוגר כך את עיניו, השנאה, המוות וההרס חוזרים אליו כבומרנג, או כבמילות השיר, כריקושט. חומר למחשבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה גם מנגן, חבר הכנסת כסיף?

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

בעוונותיי הפסקתי בגיל שבע. אבל אני מנסה לשיר Death Metal.

נאור שירי (יש עתיד):

מנגן לנו על העצבים.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז. יש על מה לדבר.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

יש על מה לדבר.

היו"ר אמיר אוחנה:

יש על מה לדבר. אנחנו נעבור לחברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. אחריה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אני אחרונה? אפשר להחליף?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא אחרונה. את רוצה להחליף? בסדר. קודם כול, תוסיף את חבר הכנסת אחמד טיבי, שביקש גם הוא, וכעת חבר הכנסת אכרם חסון, בבקשה.

אכרם חסון (הימין הממלכתי):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, פנה אליי ראש מועצת כסרא-סמיע, יחד עם עאסם חאמד במשרד הפנים, כמובן בנוגע לנושא חשוב הנוגע לביטוח הכלכלי והחברתי של היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בגליל ובכרמל. כחלק מהתוכנית הלאומית להעצמת היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים, הוחלט להקים ועדת תכנון משותפת שתפעל להסרת חסמים תכנוניים ולהאצת תהליכי התכנון, מתוך הבנה שמדובר בצורך מיידי בחיזוק התשתיות והפיתוח האזורי. לשם כך, הוועדה תקבל סמכויות ועדה מחוזית ותקציב תוספתי של 50 מיליון. למרות שהעבודות המקדימות להקמת הוועדה הושלמו, ישנה בעיה משפטית אשר מעכבת את התהליך – היעדרו של שר פנים מכהן, שבגללו לא ניתן לחתום על צו הקמת הוועדה. בעיה זו עלולה לעכב את יישום החלטת הממשלה ולפגוע בהשגת היעדים שהוגדרו. לכן אני פונה לממשלה בבקשה להסמיך את ראש הממשלה לחתום על צו הקמת הוועדה, כדי שנוכל להבטיח את יישום ההחלטה באופן מיידי ולמנוע כל עיכוב נוסף העלול לפגוע בהצלחת התוכנית. הקמת הוועדה אינה רק צורך תכנוני, אלא צורך לאומי. מדובר במהלך חיוני להסדרת הבנייה הלא מסודרת, להאצת תוכנית מתארית מפורטת ולשיפור התנאים הכלכליים והחברתיים של היישובים הדרוזיים והצ'רקסיים; כל זאת בהתאם למדיניות הממשלה והנחיות ראש הממשלה. אני סומך על הממשלה, בראשות ראש הממשלה, שתפעל במהרה ותסייע בהסרת החסמים המשפטיים כדי למנוע כל עיכוב במימוש החלטת הממשלה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת חסון, וכעת חבר הכנסת בועז טופורובסקי, בבקשה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, ברצוני לאחל איחולי החלמה מהירה למוחמד עבאס בן ה-15, בנו של מחמוד עבאס, חברנו הטוב, שנפצע אתמול קשה מפגיעת רכב כאשר רכב על אופניו. כמובן, דיברתי על מנסור עבאס ובנו מוחמד. יש לנו הרבה מאוד תאונות דרכים. התחלנו בהתחלה עם אופטימיות זהירה, אבל לצערי אנחנו כבר עם 66 הרוגים מתחילת השנה. אנחנו מדביקים, ועוברים את הקצב של שנה שעברה. התוכניות לא מיושמות מספיק מהר ואנשים ממשיכים למות בכבישים. מכאן אני קורא לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, שעמדה על הפודיום והבטיחה שדברים משתנים – צריך פשוט לשנות אותם עכשיו, ולא מחר. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת טופורובסקי. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חברת הכנסת צגה מלקו מבקשת לדבר, בבקשה.

צגה מלקו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כבוד ראש הממשלה, חבריי חברי הכנסת, היום בית משפט השלום בפתח תקווה פסק לגברת בשם פסלר, שדרסה לפני שלוש שנים את רפאל אדנה, קנס של 10,000 שקל. 10,000 שקל זה מה ששווים החיים של רפאל אדנה, זיכרונו לברכה, ילד בן ארבע.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

בושה וחרפה.

צגה מלקו (הליכוד):

אני אומרת את המספר הזה ופשוט לא מאמינה. 10,000 שקל ושנת מאסר לקרול פסלר. תחשבו על זה, חיים של ילד במדינת ישראל – 10,000 שקל. זו פשוט בושה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

מה השם של השופטת? שכל עם ישראל ידע את השם שלה, שתתבייש בעצמה.

צגה מלקו (הליכוד):

אני אגלה לך. כן, ממש בושה וחרפה. חיים של ילד, ילד שנדרס. אתם יודעים מה היה? רשויות אכיפת החוק בהתחלה בכלל רצו לטשטש – לטשטש – ולא רצו להאשים את הדורסת. פעם אמרו שזה האימא, פעם הבת. בסופו של דבר, תראו: 10,000 שקל ושנת מאסר לפסלר שדרסה והפקירה אותו למוות על הכביש. אני מבקשת פה, בהזדמנות, סליחה מההורים שלו, אני מתנצלת. ההורים שלו מסכנים. חיכו שלוש שנים. החיים של הבן שלהם – 10,000 שקל. בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, מוחמד ג'אבר עובד כנהג של מכונית לפינוי אשפה. הוא מג'לג'וליה. הוא עבד באלעד לפני יומיים, הותקף על ידי שלושה צעירים יהודים שקראו לו: ערבי, אתה צריך למות, ומילים נוספות קשות. לאחר מכן התאספו עוד כמה צעירים, התחילה קטטה, הוא ניסה להגן על עצמו כי תקפו אותו פיזית. באה המשטרה, וראה זה פלא, עצרה את הערבי, את הנהג שהותקף באלעד. אחר כך היא שחררה אותו. ארבע שעות, חמש שעות, הוא היה במעצר. הוא נפגע, נפגע גם פיזית ונפגע גם נפשית מהמתקפה הגזענית הזאת. הנושא לא קיבל תהודה כי מדובר בצעיר ערבי, שאומנם עובד למחייתו באלעד, שהותקף על ידי צעירים על רקע גזעני. זה מחייב מחשבה על איך המשטרה נוהגת במקרה כזה ואיך שהתקשורת התעלמה מהנושא הזה. צריך לעמוד לצידו כדי שיתבע את התוקפים ויקבל פיצוי. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב – מעוניינת לדבר?

טלי גוטליב (הליכוד):

צריך?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא יודע.

אושר שקלים (הליכוד):

דברי טלי, אני אחריך.

טלי גוטליב (הליכוד):

איזה קטע. הידעתם? מנכ"לית לשכת עורכי הדין רצתה לקבל מעמד של חושפת שחיתויות, והעולם שותק. לא מעניין אתכם שמנכ"לית לשכת עורכי הדין פנתה למבקר המדינה אתמול לקבל מעמד של חושפת שחיתויות? ולמה, למה? יו"ר לשכת עורכי הדין, עמית בכר, החבר הטוב של – בואו נענה ביחד: מיארה – מינה מישהו שקשור לפרשיית ההסתדרות. זוכרים? סיפרתי לכם את זה פה. אבל הוא הניע אנשים בתוך הלשכה להאשים אותה בזה. מסתבר, לפי מה שהיא אומרת, שיו"ר לשכת עורכי הדין – טוב, הכול מותר לו, כי כשאתה חבר של מיארה, מותר לך הכול – השתמש בכרטיס של הלשכה לכל מיני נסיעות בחו"ל. אז מה אתם אומרים? אתם שותקים. איזו סיבה בעולם יש לעובדה שאתה מהאופוזיציה לצופף שורות, לשתוק ולא להתחלחל מזה שמנכ"לית לשכת עורכי הדין מבקשת לקבל מעמד של חושפת שחיתויות?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה, וכעת אחרון הדוברים, חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה.

אושר שקלים (הליכוד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שראש הממשלה נמצא כאן ולעדכן אותך, אדוני: מפיו מפיק המרגליות של יו"ר האופוזיציה שלנו – הוא אמר היום, ואני מצטט: שב ומפציר בראש הממשלה נתניהו "להורות ליו"ר הכנסת לא להחרים את נשיא בית המשפט העליון ולאפשר לאופוזיציה להשתתף בישיבה החגיגית לכבוד ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי" – סוף ציטוט. אז דבר ראשון, ברצוני לחזק אותך, אדוני יו"ר הכנסת, על צעד זה. מי שמנסה לרמוס את רצון העם, את רצון הבוחר, אינו ראוי להימצא בבית נבחרי העם. מי שהמליך עצמו בניגוד לחוק, מצוי בניגוד עניינים מתמשך ופוסק בניגוד לחוק, לא ראוי כלל להיות שופט. דבר נוסף, עד כמה שזכור לי, השופט עמית כלל לא הוזמן לכנסת לנאומו ההיסטורי של כבוד הנשיא טראמפ, ויו"ר האופוזיציה המביכה שלנו כלל לא החרים את הטקס. אז מה קרה, מר לפיד? הודו אינה מדינה מספיק חשובה בעיניך? אז מר לפיד, אני לא מתיימר לתת לך עצות פוליטיות, אבל חשוב שתבין שדווקא בגלל הדברים האלה, דווקא בגלל הפלגנות הזו, הגעת לסיטואציה שאתה מגרד את אחוז החסימה, אנחנו לא יודעים אם מלמעלה או מלמטה. בגלל מופע הטהרנות והצדקנות שלך הגעת למצב של מפלגה מפורקת, ואנשיך פוזלים למפלגות אחרות. העם מאס בפילוג ורוצה לראות יותר אחריות לאומית. אנחנו, יחד עם יו"ר הכנסת וראש הממשלה, נייצג את מדינת ישראל בכבוד. צפייה נעימה מהטלוויזיה למר לפיד וחבריו.

דבי ביטון (יש עתיד):

חס וחלילה, אושר שקלים, תתחיל לארוז כי אתה הולך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. גברתי חברת הכנסת ביטון, שלום גם לך.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי. חברת הכנסת ביטון.

היו"ר אמיר אוחנה:

עברנו לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא דיון בהשתתפות ראש הממשלה על פי בקשתם של 40 חברי כנסת. ראש הממשלה נמצא איתנו, גם ראש האופוזיציה. אני מזכיר לחברות וחברי הכנסת שבדיון הזה אנחנו נקפיד הקפדה יתרה על כללי ההתנהגות. מי שאיאלץ להוציא אותו בקריאה השלישית, לא ישוב עד להצבעה. תודה רבה. ראשון הדוברים – חבר הכנסת אביגדור ליברמן יפתח את הדיון, בבקשה. אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

ראש ממשלת 7 באוקטובר, זה היה טבח, טבח אכזרי. במשמרת שלך נרצחו, נאנסו, נשרפו, נחטפו תינוקות, ניצולי שואה, נשים וגברים. מחבלים של נוח'בה התעללו בגופות, שרפו אותם חיים. 7 באוקטובר זה הטבח הכי גדול, הכי נורא בתולדות עם ישראל אחרי השואה, ואתה, אדוני, אתה אחראי על כך. אתה האשם העיקרי באותו טבח. אומנם כתבת תשובה למבקר המדינה המשתרעת על 55 עמודים, אבל מה? שכחת רק להזכיר נושא אחד. ישיבה אחת אתה שכחת לגמרי, ישיבת הקבינט ב-13 בנובמבר 2018. לא דילגת על זה במקרה. באותה ישיבה, אני רוצה להזכיר לך, באותה ישיבה אני דרשתי להתחיל במבצע רחב היקף למיגור שלטון החמאס, לאחר ששיגרו 500 רקטות לדרום הארץ, כולל פגיעה ישירה בבתים בבאר שבע. ואתה על הראש שלי העברת החלטה הפוכה על הפסקת אש עם חמאס. להוסיף חטא על פשע, באותה ישיבה בפעם ראשונה הצהרת לפרוטוקול על מדיניות ההסדרה, קרי העברת כסף מזומן מקטר לחמאס. ב-14 בנובמבר, אני רוצה להזכיר לך, התפטרתי מתפקידי, וכך אמרתי במסיבת העיתונאים: ההחלטה מאתמול על הפסקת אש עם חמאס זו כניעה לטרור. אתם קונים שקט לטווח קצר במחיר פגיעה קשה בביטחון הלאומי לטווח הארוך. אגב, אדוני ראש הממשלה, ניסיתי עשרות פעמים להגיע לאותו פרוטוקול של אותה ישיבת קבינט מ-13 בנובמבר. פניתי ישירות לשר הביטחון, פניתי באמצעות מבקר מדינה, ומשום מה, אחרי עשרות פעמים וחודשים נמנע ממני להגיע לאותו פרוטוקול. אבל אל תדאג, אנחנו נגיע לזה. עוד אני רוצה להזכיר מה שכחת לכתוב בתשובה שלך למבקר המדינה. בספטמבר 2023 אתה פונה לקטרים, חודש לפני הטבח, ואתה מבקש להגדיל את הכסף שמועבר מדי חודש לחמאס, לרצועת עזה. הפכת ממש לאחד – אולי ליקיר ביותר של הקטרים. יצרת מרחב חסינות למחבלים כשהתחייבת מעולם לא לתקוף יותר את קטר. בזכותך הקטרים זכו להסכם הגנה מארצות הברית שאין לאף מדינה בעולם. אבל בוא נדבר על מה שקורה עכשיו. ראש ממשלת 7 באוקטובר, איפה הניצחון המוחלט? הבטחת לנו ניצחון מוחלט, הבאת ביזיון מוחלט. מה זה שיקום הרצועה? שיקום לפני פירוק חמאס מנשקו? באישורך, מדינת ישראל מספקת לרצועת עזה חשמל, מים, דלקים ו-4,200 משאיות מדי שבוע. תשאל את ראש השב"כ דוד זיני, שאתה מינית אותו לראש שב"כ, שיספר לך שחמאס מתעצם מדי יום; שהיום מקור המימון העיקרי שלו זה אותן משאיות, והוא משתלט על 80% מהמשאיות. ואתה מתקצב את זה. נכון שחלק גדול מהמימון מגיע מחו"ל, אבל מדינת ישראל, מממנת מכספי המיסים חלק לא מבוטל מאותו סיוע "הומניטרי", כמו שהיא מממנת פינוי הריסות מרפיח. הכול על חשבון משלם המיסים. החלפתם מזוודות של כסף במשאיות עם פררו רושה. 35,000 מחבלים עומדים לרשות חמאס היום, מאות קילומטרים של מנהרות, וזה אחרי שנתיים וחצי של מלחמה. המורשת שלך תהיה מייסד המדינה הפלסטינית. הורדת אותנו ליגה. החזרת אותנו לתקופת המנדט הבריטי. הבאת לכאן נציב עליון, ניקולאי מלאדנוב, ככה הוא מוגדר, גם בעברית וגם באנגלית, High representative. ניקי מלאדנוב, זה שבנה מנגנון של העברת כסף קטרי לרצועת עזה. בגללך הוא קיבל עכשיו קידום לנציב עליון משליח מזכ"ל האו"ם. הרשות הפלסטינית יושבת במעבר רפיח, וניקולאי מלאדנוב הכריז על הקמת משרד קישור בין ועדת הטכנוקרטים לרשות הפלסטינית. זאת בדיוק הקונספציה שהביאה אותנו ל-7 באוקטובר, ועכשיו אתה מחזיר אותנו לשם, לאותו כישלון, לאותה מדיניות תבוסתנית, לאותה מדיניות הכלה. אני מקווה שלפחות קראת את תוכניתו המקיפה של הנשיא דונלד ג'יי טראמפ לסיום הסכסוך בעזה, ובמיוחד את סעיף 19. ואם לא קראת, ואם לא הקריאו לך, אני אקריא לך עכשיו את סעיף 19 בתוכנית טראמפ.

קריאה:

- - - מה עם - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

סגן השר אלמוג כהן.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

ככל ששיקום עזה יתקדם, וכאשר תוכנית הרפורמות של הרשות הפלסטינית תיושם במלואה, ייתכן שהתנאים יהיו בשלים לנתיב אמין להגדרה עצמית פלסטינית ולהקמת מדינה שאנחנו מכירים בה כשאיפה של העם הפלסטיני. אתה אישרת את המתווה הזה, אתה חתמת עליו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - - בקפריסין.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר קרעי.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אתה מביא את הקטרים והטורקים לרצועת עזה. ראש ממשלת טבח 7 באוקטובר, ספר לאזרחי ישראל את האמת – אתה סגרת את הדיל, מדינה בתמורה לחנינה. אתה הסכמת להקמת מדינה פלסטינית בתמורה לביטול המשפט שלך. אזרחי ישראל, אני מבטיח לכם – לאחר שננצח בבחירות, אנחנו נדאג לפרק את חמאס מנשקו, ואנחנו נפרק את חמאס בכלל, ואנחנו, בניגוד אליך, נמנע הקמת מדינה פלסטינית. אבל ככה תיכנס להיסטוריה – כאחראי, כאשם העיקרי על הטבח ב-7 באוקטובר. זה רשום עליך, ולא תוכל לשכתב את ההיסטוריה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. תעלה ותבוא חברת הכנסת מירב בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני ראש ממשלת 7 באוקטובר, כנסת נכבדה, מכיוון שאתה מגיע לפה פעם בחודש, וזה רק לפי בקשתנו – אתה לא מגיע בכלל למליאת הכנסת – אני רוצה לדבר איתך על אירוע שיתקיים עוד כמה ימים, יצוין בארץ ובעולם, והוא יום האישה הבין-לאומי. ולפני שנדבר על נשים פורצות דרך – והכוונה לפורצות דרך; לא פורצות לבסיסים, לא פורצות לרצועת עזה, לא משתמשות ב"הותר לפרסום" לקדם מסיבת פורים – אני רוצה לדבר על מה הממשלה שלך עשתה למען נשים. ונתחיל מהבסיס – הכי הרבה נשים נרצחו במשמרת שלך. לא היו נתונים כאלה מקום המדינה. 46 נשים נרצחו בבית שלהן. נכון, הכי קל להאשים את שר הכישלון, את השר לכישלון לאומי, העבריין, שלא הצטלמת איתו, אבל מינית אותו לשר, אבל זה באחריותך ובמשמרת שלך. אגב, שתדע, עלייה של 83%, עלייה של 1,600% בנשים שנרצחו בנשק חם מרישיון שהשר הכושל הזה חילק. שלוש נשים – מאוד חשוב לו יהודיות או ערביות, אז גם יהודיות וגם ערביות. אגב, לפני שבוע נרצחה אישה שהלכה לתלות כביסה. זה מה שהיא עשתה. אומנם היא ערבייה, וזה פחות חשוב לכם, אבל היא נרצחה בבית שלה. ואם מדברים על נשים, אי-אפשר – אני מסתכלת עליך – שלא לדבר על ערוץ הממשל שלך - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תפריע לי.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר קרעי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - הערוץ שאתה מתראיין בו, הערוץ שמתנגד לשירות המשותף, שיש לו קמפיין עם עדויות על כמה ששירות משותף הוא שירות לא מקצועי. אגב, השר שלך בעצמו מקדם את זה. אז הערוץ שלך, זה שמהדהד ומלבין את קטר, זה שאומר שבזכות השם היה לנו 7 באוקטובר – הערוץ שלך, ערוץ הבית שלך, מקדם קמפיין ברור נגד שירות משותף. אז לפני שאתה רץ ביום האישה להצטלם עם נווטת או עם טייסת או עם טנקיסטית, חשוב שתדע שהערוץ שלך הוא נגד שירות נשים ושירות משותף. ואי-אפשר, כשמדברים על נשים – אני מדברת איתך – שלא לדבר על החטופות שחזרו מהשבי. אני לא יודעת אם ראית את הריאיון של ארבל יהוד ואריאל קוניו, בן זוגה. אני לא יודעת אם ראית, אני מניחה שלא. אתה יודע שארבל לא מסוגלת לדבר על הפגיעות המיניות שהיא חטפה בשבי. עכשיו, אתה ידעת, אתה ידעת, שהן חוטפות פגיעות מיניות בשבי. אמרו לך כל ראשי מערכת הביטחון, ולמרות זאת, הן נשארו בשבי, במשמרת שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

רק מילה אחרונה לסיום. חבל, לא הספקתי להגיד על השרות שסביבך, הפמיניסטיות והלביאות. אני רוצה להבטיח לך שבממשלה שאנחנו נקים נקדם נשים, נפעל למען נשים, יהיו מנכ"ליות נשים, כי כשיש נשים בממשלה, החברה טובה יותר, שוויונית יותר ובריאה יותר. והלוואי, הלוואי, שיום אחד תיתן מסר אחד לכל אותן נשים צעירות שצופות בנו, שאתה נגד הקמפיין ושאתה בעד שירות נשים. אבל כולכם שותקים. כולכם שותקים, ואתה במיוחד, כשנשים משלמות את המחיר הכי גבוה והכי גדול רק בגלל שהן בחרו בממשלה שלך. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת איתן גינזבורג. בבקשה, עד ארבע דקות לרשותך.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לדבר לא על עזה ולא על איראן, אלא על החיים עצמם, על הבעיה הקשה ביותר בחברה הישראלית היום – הבריונות והאלימות. 15 גברים אלימים, ובהם פעילי ליכוד מוכרים, מגיעים לבית של עיתונאית באמצע הלילה כדי להטיל עליה אימה. טוק-טוק-טוק, מי שם?

שר התקשורת שלמה קרעי:

טוב שהתעוררתם.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

חבורת בריונים, בחסות מפלגת השלטון, שהגיעו לאיים על אשת תקשורת בכניסה לבית שלה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אבל איפה הם היו - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

למה? אבל איפה הם היו כשהילדים - - -

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

ולך, אדוני ראש הממשלה, זה נראה תקין. אתה שותק. שר התקשורת שלך שותק. אתה יודע, אני זוכר את עצמי כשר התקשורת, אדוני ראש הממשלה – עיתונאית הותקפה ברחובות, ואני נחרדתי. הבנתי שיש לי אחריות, שלמילים ולמעשים שלי כשר תקשורת יש משמעות יתרה. הבנתי שאני הראשון שצריך לגנות, כי אני נציג הממשלה בתחום - -

אושר שקלים (הליכוד):

- - - למה לא גיניתם - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

סגן השר, אני לא רוצה לקרוא בקריאות, אבל אני אגיע לזה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - וגיניתי. אבל אצלכם – שתיקה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

איזו צביעות.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

זה לא שייך לכם בכלל. וכשמדברים על אלימות, נזכיר - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני לא רוצה לבייש אותך.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני, החברה הערבית בוערת. יותר מ-21% מאזרחי ישראל חיים במציאות שבה דם נשפך ברחובות יום-יום. הייתי בטמרה שבוע שעבר, נפגשנו עם תושבים. הם אמרו לי שם דברים שעדיין מהדהדים אצלי. הם אומרים: אנחנו לא יודעים אם אחרי השיחה שלנו נגיע הביתה בחיים. אין לנו מושג אם נקום מחר בבוקר. בכל רגע יכולים להרוג אותנו. באותו לילה, אדוני, נרצחה שם אישה. ומאז נרצח עוד גבר. ושוב, ושוב, ושוב.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה היית שר בממשלה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

השר שלמה קרעי.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

ומה חברי הכנסת וחברי הממשלה שלך אומרים? זה עניין תרבותי, שיפסיקו לרצוח אחד את השני. השר הגזען שלך, לביטחון לאומי עלק – כי הרי שינית עבורו את השם של המשרד, מהשר לביטחון פנים לשר לביטחון לאומי – מחכך ידיים בהנאה. מה אכפת לו? ערבים רוצחים ערבים – הוא אומר. מה רע? שיישאר ככה. אז מה אם הם אזרחי ישראל? ואתה, ראש הממשלה, ראש הממשלה של כל אזרחי ישראל, מתי לאחרונה, אדוני, התייחסת לרצח בחברה הערבית? הרי הזדמנויות לא חסרות, לצערנו יש כל יום, לפעמים גם פעמיים ושלוש ביום. מתי לאחרונה כינסת את ועדת השרים לענייני החברה הערבית, שאתה, אתה עומד בראשה? חיפוש קצר באתר משרד ראש הממשלה מסגיר מייד את התשובה: הכינוס האחרון של הוועדה הזאת היה בחודש יולי 2023, לפני שנתיים וחצי, אדוני. תגיד, ראש הממשלה, זו התרבות שאתה רוצה להוביל כאן? שרצח זה בסדר? הרי כשאתה רוצה לגנות, אתה יודע לגנות. כשאתה רוצה להיכנס לאירוע, אתה נכנס אליו. תתעורר, אדוני, כי דם אזרחי ישראל נשפך ברחובות במשמרת שלך. ואני מזכיר לך, שכשהמדינה רצתה למגר ארגוני פשיעה, היא עשתה את זה. ופשוט נראה שאתם לא רוצים. ואל תגידו לי היועמ"שית, ואל תגידו לי רוגלות ולא תקציבים. תביאו תוצאות. תדפוק על השולחן. כל יום נרצחים פה ילדים, נשים, סבתות עם נכדים – אזרחים ישראלים. ואם נראה לך שזה יעצור בחברה הערבית, אדוני, אתה טועה. זה כבר התפשט לערים מעורבות. וזה יהיה בכל מקום.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני מסיים, אדוני. חשבתי אולי להגיד לך שכשיהודי יירצח פה אתה תתעורר. אבל מייד הבנתי שאתה לא תתעורר.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

די עם הצביעות. יאללה. נגמר הזמן.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הרי גם למעלה מ-2,000 הרוגים במשמרתך – אתה ממשיך בדיוק באותה הדרך. כלום לא השתנה מבחינתך.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

הצביעות. הצביעות. הצביעות שלכם.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אתה חי עמוק עמוק ב-6 באוקטובר, ובאדישות שלך, ראש הממשלה, אתה מדרדר אותנו לתהום נוספת. תודה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כמה אפשר לשמוע שטויות, אדוני היושב-ראש?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כעת אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

איפה היית כשתקפו את ינון מגל ועמית סגל?

שר התקשורת שלמה קרעי:

נאום חלש ברמות.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

אפשר לראות כמה דו-פרצופיות, כמה מוסר כפול. אני לא מבין איך - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

עוד מעט יעלה ראש הממשלה - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

נאום חלש ברמות.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, חבר הכנסת חמד עמאר, עד שלוש דקות לרשותך.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

היו"ר אמיר אוחנה:

סגן השר כהן. בבקשה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כבוד ראש הממשלה, מי אחראי על המשילות במדינת ישראל? מי הריבון?

טלי גוטליב (הליכוד):

מיארה. מיארה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

משפחות הפשע?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

ארגוני הפשע או ממשלת ישראל? השר שלך, שר האוצר בוועדת הכספים, אומר לחברי הכנסת הערבים: אתם יורים אחד בשני, מה אנחנו אשמים? שר אחר אומר: יורים ובוכים. 945 נרצחים בשלוש השנים האחרונות – אזרחי מדינת ישראל. ירי בכל מקום, שרפת מכוניות, פשע משתולל. להשיג נשק במדינת ישראל היום יותר קל מלהשיג תפוחים בשוק. נשק ארוך, נשק קצר, משתמשים ברחפנים, זורקים רימון – איבוד משילות לגמרי. ומה הממשלה עושה? כלום. אפילו אין החלטה למגר את הפשיעה במדינת ישראל. אין החלטה כזאת. ואני רוצה להגיד לך, ראש הממשלה: ארגוני הפשע יותר חזקים ממשלת ישראל, הם גובים יותר מיסים מאשר הממשלה גובה. אין עסק במדינת ישראל היום שלא משלם פרוטקשן. אבו יאיר, חאווה, אם אתה מבין ערבית. אין עסק שלא משלם, לא בדרום, לא בצפון ולא במרכז. אנשים מפחדים לצאת מהבית. מתי כינסת את הממשלה בנושא הזה? בשבוע שעבר – עשרה נרצחים בפחות משבוע. לא שמעתי אותך אומר מילה על הנושא. אתה אמור להתערב בנושא. אתה אמור להזיז. אנחנו תוקפים את השר לביטחון לאומי, אבל מי שאחראי על השר לביטחון לאומי זה אתה. אתה ראש הממשלה, אתה האחראי, אתה נושא באחריות. ברחת מהאחריות של 7 באוקטובר. אתה ראש הממשלה, אתה אחראי גם על הנושא של הפשיעה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

למה ביטלתם את פרק האכיפה? גם אתה הייתה שר בממשלה הקודמת.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר קרעי. השר קרעי.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

עדיף שלא תדבר, שלא איכנס בך, גם אתה. עדיף שלא תדבר, שתשתוק. אני מכיר אותך טוב, ואני מכיר את היכולות שלך, ואני מכיר מה שאתה עושה. ראש הממשלה, מדינה שאין ביטחון אישי לאזרחיה – מדינה שאין לה זכות להתקיים. באיראן נוכל לטפל, בחיזבאללה נוכל לטפל, בנוח'בות נוכל לטפל, אבל בתוך המדינה – אין משילות, אין לכם זכות קיום.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. וכעת חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני ראש הממשלה - - -

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

תעודת עניות שתומך טרור בכלל יכול לדבר במדינת ישראל. תעודת עניות.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא נמאס להרים להנחתה לראש הממשלה ב-40 הדקות האלה?

היו"ר אמיר אוחנה:

רשות הדיבור לחבר הכנסת ווליד טאהא, ולו בלבד. בבקשה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב בראש, בשנים שקדמו להקמת הממשלה הנוכחית שלך, אבו יאיר, מספר הנרצחים כתוצאה מפשיעה מאורגנת בחברה הערבית היה פחות מחצי ממספר הנרצחים בשלוש השנים האחרונות של הממשלה שלך, אבו יאיר. קח למשל – בשנת 2020 מספר הנרצחים עמד על 113 נרצחים. בשנת 2021 מספר הנרצחים עמד על 128 נרצחים. בשנת 2022 מספר הנרצחים עמד על 111 נרצחים. עכשיו אנחנו ניכנס לתקופה שלך, אבו יאיר, בשנת 2023, השנה הראשונה של הממשלה שלך, מספר הנרצחים עמד על 247 נרצחים. בשנת 2024 מספר הנרצחים עמד על 239 נרצחים. 2025, השנה החולפת – מספר הנרצחים עמד על 267 נרצחים. שיא של כל הזמנים.

טלי גוטליב (הליכוד):

נו, אז תקרא להם להביא את הנשק - - - כל היום אתם רוצחים.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בכל מדינה מתוקנת, אדוני ראש הממשלה, אדם לוקח אחריות על מעשיו, על מחדליו, על כישלונותיו. אתה מינית לתפקיד אדם שהורשע על ידי בתי המשפט בישראל בתמיכה בארגון טרור. מינית אותו אחראי על ביטחונם האישי של אזרחי המדינה. אז הוא כשל. או שאתה תפטר אותו או שאתה בעצמך תיקח אחריות על הכישלון הזה. לא יכול להיות שאנשים נרצחים, ואף אחד לא מקבל אחריות. במדינה מתוקנת אין כזה דבר. במדינה מתוקנת שר אחראי על מעשיו, ראש ממשלה אחראי על שריו, אבל במדינת ישראל אף אחד לא משלם מחיר על כלום, והפשיעה חוגגת. אנחנו לא מרימים ידיים. אני עדיין קורא לך, אבו יאיר, אני עדיין קורא לך: קבל אחריות, תפעל למיגור הפשיעה, תפעל למיגור הפרוטקשן, תחליף את השר הכושל שלך, ותחסוך דם. תודה רבה.

אושר שקלים (הליכוד):

למה לא הצבעת נגד הפרוטקשן?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כעת חבר הכנסת עופר כסיף.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, לכול ידוע שאתה, נתניהו, חיזקת את חמאס והחלשת את הרשות הפלסטינית בניסיון לשסע את העם הפלסטיני, למנוע אפשרות של משא ומתן לסיום הכיבוש, הקמת מדינה פלסטינית והשגת שלום אמת בין העמים וביטחון לכולנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

עם חמאס, עם חמאס - - -

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אתה וחברות מלחכי הפנכה שקיבצת סביבך, ולהם אתה בעצמך בז בסתר ליבך, גם גרמתם לריסוק החברה הישראלית, לא רק במובן של ההסתה, השנאה והאלימות שאתם מפיצים, אלא גם במובן מוסדי ומבני: הפרטתם פונקציות שעל המדינה למלא, ויצרתם במכוון מערכות חוק וסדר אלטרנטיביות אלימות ומסוכנות, מסגרות בעלות כוח מעין-שלטוני ואף נשק ולגיטימציה להשתמש בו. מדינות בתוך מדינה. מצב שכזה מכונה במדע המדינה "מדינה ממוטטת", ולו יש כמה מאפיינים: 1. אובדן הביטחון האישי והקולקטיבי – הממשלה לא משתלטת, או מאפשרת במכוון לקבוצות חמושות לשלוט באזורים שלמים או על אוכלוסיות ספציפיות; המשטרה והצבא מפסיקים לתפקד, או שהם משמשים ככלי לדיכוי במקום להגנה. 2. קריסה של שירותים ציבוריים ומשבר כלכלי, המתבטא בעוני, חוסר במוצרי יסוד ויוקר מחיה. 3. שחיתות ודה-לגיטימציה של שלטון החוק – דמוניזציה של בתי המשפט ושומרי הסף, קבלת החלטות על בסיס טובות הנאה וקרבה לשלטונות. 4. בריחת מוחות, מה שנקרא. מתוך זדון הצמחתם מיליציות טרור מאורגנות של מתנחלים, הפורעות השכם והערב בפלסטינים בשטחים הכבושים.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

איך אתה מדבר על מתנחלים - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

סגן השר כהן, קריאה ראשונה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

היו"ר אמיר אוחנה:

סגן השר כהן, אתה בקריאה ראשונה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אתם אלה שמעודדים, מממנים ומציידים את הפורעים. אתם אלה שמובילים את הטיהור האתני שהן מבצעות בשטח, המיליציות האלה. אתם הזרוע המדינית של כנופיות הפרא.

טלי גוטליב (הליכוד):

די כבר. איך אתה מעז לדבר כך - - -

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

בד בבד, בחסותכם פורחים ארגוני פשיעה שהקימו בתוך ישראל אוטונומיות המבוססות על דמי חסות, נשק בלתי חוקי, בתי דין של שוק אפור ורצח.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אתם אלה שמאפשרים, מחזקים ומדרבנים אותם. מישהו אמר פעם שהיכולת לזהות סכנה בזמן ולהתארגן נגדה זה המבחן של קיום של גוף כלשהו.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אתם, נתניהו, אתה וממשלת הטבח, הטרור והפשיעה שלך, אתם הסכנה. כבר זיהינו אתכם ואנחנו מתארגנים נגדכם. No Pasarán.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. וכעת חבר הכנסת גלעד קריב. בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה זה "אתה מתארגן נגדנו"? מה אתה מתארגן נגדנו? מה אתה מתארגן? איזו התארגנות יש לך נגדנו? איזו התארגנות? מעניין מאוד. איזו התארגנות - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

עד שלוש דקות לרשותך. תודה רבה לכולם, תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש.

טלי גוטליב (הליכוד):

לך תתארגן - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

גלעד קריב (העבודה):

מר נתניהו, מר נתניהו - - -

אופיר כץ (הליכוד):

ראש הממשלה.

גלעד קריב (העבודה):

ראש הממשלה מר נתניהו, אמור לנו, אתה זוכר את המילים "הם תקפו אותנו עם כפכפים"? זוכר? אתן לך עוד רמז: באותו נאום גם אמרת על קיבוץ עין השלושה שלא קרה שם כלום, הקיבוץ שבו נטבחו ונפלו ארבעה ישראלים. אלה היו הדברים שלך, מר נתניהו, בחודש מאי. ומי שקיווה שהשיטיון המניפולטיבי שלך, שהדמנציה מבחירה, ייעלמו בחלוף הזמן, התבדה עד מהרה. המצב, מר נתניהו, רק הלך מאז והחמיר. עכשיו אתה כבר שוכח שהיה שם טבח. שוכח ומנסה להשכיח. אבל אנחנו, מר נתניהו, אנחנו לא כמוך, אנחנו מעולם לא שכחנו להביא ארנק למסעדה על מנת לשלם על האוכל שנכנס לפינו, אז איך נשכח את 7 באוקטובר? ומכיוון שכל ישראל ערבים זה בזה, תן לנו, מר נתניהו, לעזור לך עם תרגיל לחיזוק הזיכרון, ובמקרה שלך תרגיל לחיזוק המצפון. מול המראה, כל בוקר, מר נתניהו, לפני האיפור הכבד שאתה מורח על הפנים ולפני חליפת הפאר, מול המראה, מר נתניהו: טבח בארי, טבח ניר עוז, טבח כפר עזה, טבח חולית, טבח נתיב העשרה, טבח נחל עוז, טבח אופקים, טבח עין השלושה, טבח כיסופים, טבח רעים, טבח ניר יצחק, טבח סופה, טבח מגן, טבח פרי גן, טבח נירים, טבח שדרות, טבח חוף זיקים, טבח הנובה, טבח מסיבת הפסיידאק, טבח כביש 232, טבח – טי"ת, בי"ת, חי"ת. תנסה לקבור את האמת, אנחנו כאן כדי להזכיר לך אותה; תפרסם פרוטוקולים מזויפים, אנחנו כאן להזכיר לך; תשנה את שם המלחמה באופן שקורע את המשפחות השכולות, אנחנו כאן להזכיר לך. אנחנו כאן, נתניהו, כדי שלא תשכח, כדי שלא תשכיח, כדי שלא תטייח. נתניהו, לא ניתן לך לשכוח את טבח 7 באוקטובר.

היו"ר אמיר אוחנה:

כעת אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ד"ש ליאיר גולן, שאומר שאנחנו שולחים חיילים לרצוח תינוקות כתחביב. התמונות של יאיר גולן, ערל הלב הזה, מתנוססות בהפגנות פרו-חמאס בעולם. הפגנות פרו-חמאס בעולם – הבוס שלך, יאיר גולן.

בועז ביסמוט (הליכוד):

אין לך מה לענות. אין לך מה לענות.

ניסים ואטורי (הליכוד):

זאת המפלגה שלך.

גלעד קריב (העבודה):

תסגדי לעגל הזהב, תשתחווי לעגל הזהב.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, רשות הדיבור לחבר הכנסת אבי מעוז. אני אומר את זה לכולם. חבר הכנסת קריב, חברי הכנסת, די. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. חבר הכנסת קריב, די. בבקשה.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, לפני כשבועיים צייצת מחדש דברים שנוגעים להחלטה של רונן בר לא להעיר ולעדכן אותך בליל שמחת תורה. באופן לא מפתיע, כל השופרות מהשמאל מסגרו את הדברים כהסתה שלך כנגד שומר סף מסור כרונן בר, אבל הארכיון, כידוע, לא שוכח. כפי שחשפתי כאן מעל הדוכן לפני למעלה משלוש שנים, רונן בר התכונן ליום הזה. לאחר הבחירות האחרונות, עוד טרם הקמת הממשלה בראשותך, העיתונאי אלון בן דוד כתב בטורו במעריב שבשב"כ, שאחד מתפקידיו הוא שמירת סדרי המשטר הדמוקרטי, מתקיימים דיונים שנוגעים בשאלות של הגנה על הדמוקרטיה מפני בית המחוקקים מתוך הבנה שהן לא יישארו תיאורטיות. בגרסה הדיגיטלית של הטור המשפט הזה נמחק, אבל הארכיון, כאמור, לא שוכח, ואני מחזיק כאן בידי את אותו טור עם אותו משפט מזעזע, שסימן את תחילת המרד של ראשי הדיפ-סטייט בנבחרי הציבור, עוד טרם הקמת הממשלה בראשותך. מה שאירע באותו לילה מר ונמהר טרם התקפת הטרור היה תוצאה של אותו מרד שהחל כשנה קודם לכן. זו בדיוק אותה הרוח שמניעה את מה שפורסם אתמול בערוץ 14 על כך שהמשנה ליועמ"שית ויועמ"ש השב"כ מכינים חוות דעת שתאסור על ראש השב"כ דוד זיני להיות מעורב בפעילות ברצועת עזה. כלומר, סיכול ממוקד של ראש השב"כ, שהתמנה סוף-סוף על ידך שלא מקרב הדיפ-סטייט השולט. שוב מוכנים לפגוע בביטחון ישראל במסגרת מאבק הדיפ-סטייט בשלטון הנבחר. אדוני ראש הממשלה, לצערנו יש מי שמעולם לא ראו בשלטון של מחנה הימין הלאומי המסורתי דבר לגיטימי, וכיוון שאתה זה שנבחרת על ידי עם ישראל להוביל את מדינת ישראל מטעם המחנה הזה במשך כל כך הרבה שנים, הם מרכזים את עיקר התחמושת נגדך. אבל זה מה שנקרא שירת הברבור של הדיפ-סטייט. זו שירת הברבור של חייליו של אהוד ברק, שאמר שצריך להיות סלקטיביים בבחירת העולים לארץ, כדי שיעלו יותר כאלה שדומים לו לעצמו, כלומר אשכנזים, חילונים, שמאלנים, פרוגרסיביים. זו שירת הברבור של מי שעדיין שואפים בכל כוחם להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה. ברוך השם, עם ישראל חי והולך וחוזר אל מקוריותו, אל מורשתו, אל זהותו, אל אמונתו ואל ערכיו היהודיים. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כעת אני מזמין את חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, רציתי לשאול אותך אם אתה יודע מה זה אומר "בנאום". מכירים? אני אגיד לכם מה זה אומר. בנאום זה אומר מצב שמדינה מאבדת את השליטה בניהול הסכסוך שלה, ואז הזירה הבין-לאומית וגופים זרים נכנסים בנעליה וקובעים במקומה. ולמה אני מספר לכם את זה? כי ראש הממשלה נתניהו הוא זה שנלחם, עמד על הדוכן הזה והסביר לנו למה אסור שזה יקרה. אתה אמרת לא לרשות הפלסטינית, אבל הם לא צריכים רשות, הם עושים מה שבא להם. פעם זה היה תיאורטי, היום זו המציאות שלנו. שנים שעמדת פה והזהרת מזה. עמדת פה ואמרת שישראל חייבת לשמור על חופש הפעולה המלא ואפילו להתנגד לכל גורם זר, גם אם זו ידידתנו הטובה. דרך אגב, אני מסכים איתך לחלק הזה. אבל היום, ביוזמתך ובגללך, מתגבש מהלך בין-לאומי מסוכן בהובלת קטר וטורקיה. אתה, אדוני ראש הממשלה, אמרת שזה לא יקרה, נלחמת בזה, עמדת פה והסברת לנו – הסברת בעולם, הסברת באו"ם, איפה לא הסברת, עם שלטים ומה לא, למה זה לא יכול לקרות. ולכן אני שואל את עצמי, איך זה יכול לקרות? איך זה יכול לקרות שדווקא המתנגד הגדול ביותר למהלך הוביל אותנו בדיוק לשם, למציאות שכולם מחליטים עלינו ובשבילנו? ואין לי שום ציפיות ממחלקת הדגים הקפואים שיושבת שם – שאולי תשאל אותך, חלילה: איך אתה מסביר שהעברת לרשות הפלסטינית שליטה במעברים? איך אתה מסביר שאישרת שוטרים חמושים? איך אתה מסביר מעל 30,000 חמושים שנמצאים כרגע ברצועת עזה? איך אתה מסביר סיוע במיליארדים? נתניהו, בשם החנינה, ובשם אלוהים, הכול כשר? הכול קדוש? ואני שואל מפה: באמת, איך הצלחת להביא אותנו למצב הזה? לא מזמן עמד פה ראש הממשלה לשעבר לפיד, השאיר לך מדינה עם חשבון בנק מסודר, עם מצב כלכלי מדהים, עם יחסים בין-לאומיים מהטובים שהיו לנו. היה כיף להסתובב כישראלי בעולם. כיבדו אותנו, קראו לנו בירת ההייטק, אומת הסטרט-אפ. איך לקחת אותנו, ובשלוש וקצת שנים הבאת אלינו את 7 באוקטובר, את המצב הכלכלי הגרוע ביותר שהיה פה מאז שאני זוכר את עצמי, את העובדה שהיום ישראלי שהולך בעולם צריך לפחד לא לקבל מכות? איך בשלוש וחצי שנים לקחת את האימפריה של מדינת ישראל ודרדרת אותה למצב הזה – איך, אדוני ראש הממשלה? משפט לסיום אני אומר לך. אני גדלתי, אני בן 40. רוב חיי היית ראש ממשלה. אני רוצה לומר לך מה שהדור שלי רוצה לומר לך כשהוא פוגש אותך ברחוב: איך עשית לנו את זה? תודה רבה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כעת, חברת הכנסת דבי ביטון. בבקשה, גבירתי, עד שלוש דקות לרשותך.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כבוד ראש הממשלה, חבריי חברי הכנסת, כבוד ראש הממשלה, מה שלומך? אפשר התייחסות? כבוד ראש הממשלה, מה שלומך? איך אתה מרגיש?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

תודה.

דבי ביטון (יש עתיד):

אני שמחה. אני רוצה לשתף אותך, אדוני ראש הממשלה, שאנחנו לא מרגישים טוב. אני גרה בשדרות. הדי הפיצוצים ממשיכים, ואין לי תלונות ואין לי טענות נגד הצבא והחיילים הנפלאים שיש לנו. יש לי רק בעיה אחת, אדוני: הסיוטים בלילה, הנכדים שלי, שלא יכולים להסתובב חופשי כמו שהם ידעו, והניצחון המוחלט, שהוא בעצם הכישלון המוחלט, אדוני. אני כבר מתנצלת מראש אם יוצא לי הגן המזרחי, רק שתדע שהוא גן מאוד מאוד אינטליגנטי. אדוני ראש הממשלה, הוריי, דורות לא מבוטלים, גדלו לאור האמרה הזו שזה הקהל הכי מטומטם, זה הקהל שיורקים עליו והוא חושב שזה גשמי ברכה. צא מהסרט הזה, אדוני. כן, היו מטומטמים, וכנראה יישארו חלק מטומטמים. דור חדש לא יהיה מטומטם, ואני נמנית איתו, כי אתה יודע מה? כשירדו קסאמים, כשהמצב הביטחוני היה קשה, טלפון אחד, מאדם אחד שקוראים לו יאיר לפיד – לא ראש ממשלה, לא שר: בואי אליי הביתה עם הבנות שלך. בלי תקשורת, בלי מצלמות, בלי כלום. משפט אחד שהצליח לגרום לי להבין שזו מנהיגות, שמישהו רואה אותי, שמישהו רואה את האזרחים, וזה מה שאנחנו מבקשים. אדוני ראש הממשלה, עשית דברים יפים, למה לחרבן הכול, למה להרוס את מה שעשית? למה ציר פילדלפי, רפיח – וואו, איזה קמפיין עשית – ואללה, הוא פתוח. איך אני ישנה בלילה, אדוני ראש הממשלה, איך אפשר לישון ככה? ממשיכים לזנב בחיילים שלנו, כל יום כמעט יוצאים לכיוון הקו הצהוב, ואדוני, אתה ישן טוב? אגב, יש לנו מאות, עשרות של קצינים – לא לבנים – קצינים בצבא הגנה. ומה אתה עושה, מנרמל פטור? מה קרה לך, אתה באת מהסיירת, לא? אתה מנרמל פטור, אדוני ראש הממשלה? ימין מלא על מלא? ימין מלא על מלא בסיסמה. אתה צודק, קהל מטומטם, כי זה בסדר לחשוב שזה ימין מלא על מלא ולעשות את זה בצורה שנוחה לך, להמשיך להשקיע בחמאס. הרי הוא ממשיך ומתגבר ומתעצם, אנחנו יודעים את זה, אדוני, הם עוד לא עברו, הם לא הלכו לשום מקום. הם שם, הם עוד עושים מפגנים, והם ממשיכים להראות כמה הם חזקים. אז איזה ניצחון בדיוק הבאת?

שר התקשורת שלמה קרעי:

דבי ביטון (יש עתיד):

וכל ה"קרעים" למיניהם, הסנגורים – שמור, שמור, בשביל הכבוד שלך, שמור על עצמך. תן לראש הממשלה להקשיב פעם אחת - -

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גבירתי.

דבי ביטון (יש עתיד):

- - לבת שדרות, דבורה ביטון, מזרחית גאה ביש עתיד. ואני קוראת לכולם, זה הבית שלנו, תודה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תצעקי את זה לאהוד ברק.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. כעת חברת הכנסת עדי עזוז.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תצעקי את זה לאדמו"ר שלכם אהוד ברק, שרוצה להחליף אותך.

היו"ר אמיר אוחנה:

עד שלוש דקות, גבירתי, לרשותך.

עדי עזוז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה. אני חברת כנסת חדשה, נכנסתי באוגוסט האחרון. בתפקידי הקודם מנכ"לתי עמותה שנקראת "החצר הנשית" לנערות וצעירות במצבי סיכון. בכל החודשים האחרונים, אדוני ראש הממשלה, ישבתי כאן והקשבתי לנאומים שלך פה במליאה. שמעתי אותך מדבר על הקטרים, על האיראנים, על הסעודים, על האמריקאים, אבל על מי שכחת לדבר, אתה זוכר? על הישראליות. בשנתיים האחרונות מאז טבח 7 באוקטובר, עבור הרבה יותר מדי נשים ביתן הוא לא מבצרן אלא מלכודת מוות. השם אינה דנילוב מוכר לך? היא נרצחה על ידי בן הזוג שלה, מול הילדים שלה, לפני כחודש. תחת המשמרת שלך נרצחו בשנה שעברה 46 נשים מאלימות במשפחה. זה מספר חסר תקדים. העלייה הגדולה ביותר, ראש הממשלה, היא בקרב האוכלוסייה היהודית. אפילו פעולה כל כך פשוטה כמו קמפיין להעלאת המודעות לאזיק האלקטרוני הממשלה שלך לא מצליחה לייצר. ראש הממשלה, אין דרך אחרת להגיד את זה. אתה מפקיר נשים למותן, אם זה במעשה או במחדל. אתה רחוק, לצערי, מלהיות מר ביטחון, ראינו את זה ב-7 באוקטובר. וזה שאתה רחוק מלהיות ראש ממשלה שדואג לביטחון האישי של האזרחים והאזרחיות, את זה ראיתי פה במו עיניי לפני שבועיים, כשהממשלה שלך הפילה הצעת חוק שלי לחדרים האקוטיים, לתת מענה ראוי לנפגעות ונפגעי אלימות מינית, לרבות ילדים קטנים, שחוזרים הביתה בבגדים שבהם הם נפגעו מינית. << אחרי_כן >> והיו כאבי בטן בסיעה שלך, היו חברות כנסת שרצו להצביע בעד, אבל אתה סירבת לתת חופש הצבעה קואליציוני. ואתה יודע מה? המצב הזה לא יכול להפתיע אף אחד. בממשלה שלך רשמת מספר שיא של אפס מנכ"ליות במשרדי ממשלה. איזה מין דוגמה אישית זאת? ואפשר אחרת: בממשלת השינוי כיהנו תשע שרות ועשר מנכ"ליות, וגם לא היה קשה למצוא אותן. בממשלת השינוי בהובלת ראש הממשלה דאז, לפיד, הייתה פריחה לארגוני החברה האזרחית. אני גם יודעת, כי הייתי שם. היום, תחת המשמרת שלך, ארגוני החברה האזרחית גוועים ברעב, ואיתם ציבורים שלמים, המוחלשים ביותר. בממשלת השינוי עסקנו בחיים עצמם ולא שרדנו מאירוע חירום לאירוע חירום. לפיד לא דיבר ביטחון, הוא הביא ביטחון, היה שקט. תכף תעלה לפודיום ובטח תתבדח, ואולי תצחק על מנדטים, אבל אל תעשה טעות פרוידיאנית שוב. אם לא קשה לך, אני כן אשמח שתתייחס לחיים עצמם, 46 נשים זה מספר שכתוב בדם והוא באחריותך. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברות וחברי הכנסת, אנחנו נעבור כעת לשמוע את ראשי שני המחנות, את ראש הממשלה ואת ראש האופוזיציה. אני מבקש להזכיר לכל חברות וחברי הכנסת שאנחנו נשמע אותם ללא הפרעות, את שניהם, ונאפשר להם להשלים את דבריהם, ואם איאלץ להוציא מישהו החוצה, הוא לא ישוב לפה עד ההצבעה. כבוד ראש הממשלה, בבקשה. קצת יותר שקט במליאה, בעיקר בצד של הקואליציה, בבקשה. תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אחת לחודש אנחנו נפגשים כאן, אני שומע ואפילו מקשיב קשב רב לדברים שלכם, שהולכים ונעשים פולמוסיים, מאוד מאוד תוקפניים, מידרדרים לפעמים לשפה שלא אמורה להיות שגורה פה. אבל אני חייב להגיד לכם, אני לא בדיוק נרתע מהמפגשים הללו, אני אפילו לא סולד מהם, לפעמים אני יכול גם ליהנות מהם. חזרתי לאחרונה מהפגישה השביעית עם נשיא ארצות הברית מאז היבחרו. בשנתיים וחצי האחרונות אנחנו הרחקנו איום על כל אזרח ואזרחית בישראל, על יהודים ולא יהודים, חרדים וחילונים וכל מה שבאמצע, על 10 מיליון אזרחי ישראל שעמדו בפני סכנת כליה על ידי הצורר האיראני וגרורותיו. ואני אומר היום, ביחס לנושא הדיון הזה, על הבטחת החיים של מיליוני אזרחי ישראל – ישראל מעולם לא הייתה חזקה יותר; הברית עם ארצות הברית מעולם לא הייתה הדוקה יותר. גם בין נשיא ארצות הברית וראש ממשלת ישראל, ביני לבין דונלד טראמפ, לא היו אף פעם יחסים כאלה. בין צבא ההגנה לישראל לבין צבא ארצות הברית; בין גורמי הביטחון שלנו ושירותי הביטחון שלהם, מעולם לא היה דבר כזה. וכל העולם יודע את עוצמתה של ישראל, מגיעים אלינו מנהיגים של מעצמות, קנצלר גרמניה, ראש ממשלת הודו – מעצמה של 1.5 מיליארד בני אדם – הנשיא טראמפ קודם לכן, וגם מנהיגים אחרים שהיו פה ודיברו כאן. אז אני יכול עכשיו לבוא – מה אגיד לכם? הכנתי את זה, הכנתי פה נקודות לוולה – פק, פק, פק, מכירים את זה? חוף הים, אפשר? אפשר.

נאור שירי (יש עתיד):

התבלבלת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אפשר. לא התבלבלתי, ואני יכול לענות לכם באותו מטבע, אבל הרבה יותר חזק, לעמת אתכם עם האמת שאתם מנסים להסוות.

נאור שירי (יש עתיד):

מה לך ולאמת?

קארין אלהרר (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני יכול. אבל זו לא העת להתפלמס.

קארין אלהרר (יש עתיד):

גדול עליך האמת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זו לא העת להתפלמס.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לעזור.

קריאה:

לא להפריע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני שם את זה בצד.

קארין אלהרר (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת קארין אלהרר. תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

תקשיבי לי, חברת הכנסת אלהרר, אנחנו בחיים של המדינה, אנחנו בימים מאוד מורכבים ומאתגרים. יכול להיות שאת מזלזלת, תמשיכי, אבל העם יודע וכל חבר וחברת כנסת כאן יודעים את זה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

זה אתה, אתה מזלזל בכל מוסדות המדינה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת קארין אלהרר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היא אפילו לא צועקת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו בימים מורכבים ומאתגרים, חברי הכנסת - -

קארין אלהרר (יש עתיד):

מי צועק? אני לא צועקת.

קריאה:

מירב בן ארי (יש עתיד):

את מפריעה לכולם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - איש אינו יודע מה ילד יום. אנחנו עם עין פקוחה. אנחנו ערוכים לכל תרחיש. אני העברתי והבהרתי למשטר האייתוללות שאם הם יעשו את השגיאה אולי הקשה ביותר בתולדותיהם ויתקפו את מדינת ישראל, אנחנו נגיב בעוצמה שהם לא יכולים אפילו לדמיין אותה. זו לא העת להתפלמסות. בימים האלה, ערב חג פורים – בימים ההם, כמו בזמן הזה, צריך לצופף את שורות העם, לעמוד כתף אל כתף, שכם אל שכם. אני בטוח בכוחנו, אני בוטח במפקדינו, אני בוטח בלוחמים ובלוחמות שלנו, אני בוטח בעמנו, אני בוטח בכם, אזרחי ישראל. כבר הוכחנו שכשאנחנו עומדים יחד אנחנו משיגים הישגים כבירים. ערב חג פורים נעמוד יחד, ובעזרת השם, נבטיח את נצח ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מתכבד כעת להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני אתן להם לסיים את הטקס.

קריאה:

ראש הממשלה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תפני אליו.

קריאה:

שקט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שקט. תהיו בשקט.

נאור שירי (יש עתיד):

מי שואל אותך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, ראש האופוזיציה כעת, חבר הכנסת יאיר לפיד, והוא בלבד. בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה. לכל מי שעומד בראש מדינה יש את האירוע המרכזי שמגדיר את הכהונה שלו, דבר אחד שהוא, לטוב ולרע, האירוע המכונן, קו פרשת המים שלו, ככה יזכרו אותו.

אופיר כץ (הליכוד):

שינה את המזרח התיכון.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אופיר כץ.

קריאה:

די כבר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, תהיה בשקט כבר.

אופיר כץ (הליכוד):

רק לכם מותר להפריע? אני אומר משפט.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אופיר כץ.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הייתה פה דממה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, די.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נאור שירי (יש עתיד):

- - - 200 נרצחים ביום - - - לראשונה מזה שלוש שנים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מתחיל בקריאות, משני הצדדים, רבותיי.

קריאה:

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתם מפריעים לו - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

שקט כרגע.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה, המשך יום טוב - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתם מפריעים לו - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שטרית, די. לא לעזור. לא לעזור. תודה רבה. בבקשה, חבר הכנסת לפיד.

יאיר לפיד (יש עתיד):

זה מעניין. אמרתי שלכל ראש ממשלה יש דבר אחד שבזכותו יזכרו אותו, לא אמרתי מה, והם התחילו לצעוק בבעתה.

אופיר כץ (הליכוד):

אמרתי: שינה את המזרח התיכון. מה יזכרו אצלך?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אופיר כץ, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

דוד בן גוריון עשה בלי סוף דברים, אבל אנחנו זוכרים ממנו את הכרזת המדינה. זה האירוע המכונן שלו.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

מנחם בגין עשה בלי סוף דברים, ואנחנו זוכרים ממנו את השלום עם מצרים.

אופיר כץ (הליכוד):

הסכמי אברהם.

יאיר לפיד (יש עתיד):

גולדה – מלחמת יום הכיפורים; שרון – ההתנתקות; רבין – אוסלו. ככה זה עובד.

שלום דנינו (הליכוד):

לפיד – החזרת שדות הנפט.

יאיר לפיד (יש עתיד):

ככה פועל הזיכרון ההיסטורי. אנחנו זוכרים ממנהיגים את הדבר המרכזי שקרה בתקופת כהונתם. לכל ראש ממשלה ישראלי יש את האירוע שמגדיר אותו, האירוע שממקם אותו בתוך הזיכרון הלאומי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

בנט – אח"ס.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר קרעי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

כשאנחנו מסתכלים אחורה, תמיד יש הרגשה שהאירוע הגדול הזה היה בעצם בלתי נמנע, שבעצם כל מה שעשה בחייו אותו ראש ממשלה הוביל לאירוע מרכזי אחד, שיכול היה לקרות רק בכהונה שלו. ומה שיגדיר אותך בהיסטוריה, אדוני ראש הממשלה, זה 7 באוקטובר. זה רק 7 באוקטובר.

שלום דנינו (הליכוד):

אתה היסטוריון?

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני מבין לגמרי את הניסיון לכתוב היסטוריה אחרת, את הרצון לכתוב סיפור אלטרנטיבי שבמרכזו עומד מבצע הביפרים או ההפצצה באיראן. זה לא ילך. זה לא עובד ככה. אריק שרון היה מאוד שמח אם מה שהיינו זוכרים ממנו זה מבצע חומת מגן שסייע כל כך למיגור האינתיפאדה השנייה. זה לא מה שאנחנו זוכרים. ורבין היה שמח אם מה שהיינו זוכרים ממנו זה מבצע אנטבה המפואר, אבל זה לא מה שאנחנו זוכרים. ואתה הרי יודע את האמת, וזה מה שכל כך מפחיד אותך. ההיסטוריה תזכור ממך רק את 7 באוקטובר, לא רק כי זה האירוע הגדול ביותר, בלי שום השוואה לכל האירועים האחרים של 20 שנות כהונתך כראש ממשלה, אלא גם כי הכול הוביל לשם. חלק מההלם, חלק מהכאב, זה שאנחנו מסתכלים אחורה ולא מצליחים להבין, גם היום, איך לא ראית את כל מה שהיה מולך? איך לא ראית לאן מובילות מזוודות הכסף מקטר? איך לא ראית לאן מובילה המדיניות השגויה, ההרסנית, של חיזוק החמאס? איך לא ראית את ההזנחה של צבא היבשה? איך לא ראית שההפיכה המשטרית מחלישה את הביטחון? איך לא ראית שבלשכה שלך קורים דברים מסוכנים? איך לא ראית איזה מחיר נורא יש לקיטוב ולרעל שחלחלו לתוך החברה הישראלית? קרו גם דברים טובים במהלך כהונתך הארוכה מדי, אדוני ראש הממשלה. אני לא מכחיש את זה לרגע. יש כמובן משהו קצת מצחיק ומאוד מופרך בניסיונות שלך להתהדר בנוצות לא לך, לקחת קרדיט על דברים שלא היה לך שום קשר אליהם, כמו ההייטק הישראלי, אבל גם עשית דברים – הגדר בדרום, בגבול עם מצרים, היא דבר טוב; כאמור, ההפצצה באיראן הייתה דבר מצוין. אלה לא דברים שוליים. אבל זו לא תהיה המורשת שלך, וזה לא יהיה המקום שלך בהיסטוריה הישראלית. שום דבר שעשית או לא עשית, שום הצלחה, שום כישלון, לא יהדהדו בזיכרון הלאומי כמו טבח 7 באוקטובר. שיהיה ברור, המילה היא טבח. אין מילה אחרת. כשתינוקות נשרפים, כשמשפחות שלמות נרצחות בממ"ד, זה טבח. ולא תהיה אסוציאציה חזקה יותר או משמעותית יותר. ולא יהיה דבר שיגדיר חזק יותר ומשמעותי יותר את תקופתך כראש ממשלה מאשר טבח 7 באוקטובר. הדבר המדהים הוא שבגלל שאתה יודע את זה, ובגלל שאתה כל כך רוצה לשנות את מה שאי-אפשר לשנות, כל יום שעובר אתה רק מחזק את זה. הפרוטוקולים המוזרים, הגזורים, הערוכים והמזויפים שהגשת למבקר המדינה, 55 עמודים של שקרים שהכי קל להפריך, רק מחזקים את זה. הסירוב שלך להקים ועדת חקירה ממלכתית רק מחזק את זה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה מסרב.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני שואל את עצמי אם אתה מבין עד כמה ברור לכולם שאתה נורא פוחד מזה. מעל הכול, הדבר שהכי מחזק את זה הוא העובדה שאתה לא מבקש סליחה. העובדה שלא התייצבת בפני עם ישראל, בפני המשפחות השכולות, בפני 46 חטופים שנרצחו בשבי, בפני נרצחי הנובה, בפני דור שלם שליבו נשבר, וביקשת סליחה. לא נעמדת מולנו ואמרת פעם אחת: אני אחראי, אני עמדתי בראש המערכת, זה עליי. אין לי איך להתחמק. אני לא אנסה להפיל את האשמה על אחרים, ובטח לא על הצבא ועל השב"כ. מנהיגות פירושה אחריות, ואני מבקש סליחה. לא אמרת: סליחה שהזנחתי, סליחה שלא ראיתי, סליחה שלא מילאתי את תפקידי, סליחה שזה קרה, סליחה שלא עמדתי במשימה העליונה של כל ראש ממשלה ישראלי – למנוע טבח של יהודים בארץ ישראל. אדוני ראש הממשלה, אין לך דרך לחמוק מהגורל ההיסטורי הזה, אבל יש דבר אחד שאתה יכול לעשות כדי שזה לא כל מה שנזכור ממך. אתה לא יכול לשנות את העבר, אבל אתה כן יכול לשנות את העתיד. מדינת ישראל צועדת לתוך קיר. אתה לא בנית את הקיר, הוא לא אשמתך, אבל הקיר הזה גדל מאוד בתקופת כהונתך. הקיר הזה הוא ההשתמטות החרדית. זה מפרק אותנו. דמוגרפית זה מפרק אותנו, כלכלית זה מאיים עלינו, זה קורע את החברה הישראלית. האפליה בין דם לדם מרסקת את עצם הרעיון היהודי הבסיסי של ערבות הדדית. כל עם ישראל ראה את המרדף המטורף והעברייני של מאות חרדים צעירים בבני ברק אחרי שתי חיילות צה"ל במדים. כל עם ישראל ראה לפני כמה ימים את הרב שלום בער סורוצקין – לא רב שולי, ראש רשת הישיבות עטרת שלמה – רוקד עם מאות תלמידים ושר: בשלטון הכופרים אין אנו מאמינים, ומאחוריו צועקים: נמות ולא נתגייס. זה לא נטורי קרתא, זה לא חסידים קיצוניים – זה המיינסטרים החרדי, ואתה חתום על זה. רק במקרה הזה, להבדיל מ-7 באוקטובר, אתה עוד יכול לשנות את זה. אתה רוצה לעשות משהו היסטורי? אתה רוצה להיות מנהיג היסטורי?

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא מנהיג היסטורי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

זה לא יהיה באזור הנוחות שלך. זה יקרה רק אם תצא מאזור הנוחות שלך ותעשה את הדבר שאף אחד לא מצפה שתעשה. מה יש לך להפסיד? חודשיים בלשכה? אתה יכול לעמוד פה ולהגיד: אני לא אתן את ידי להשתמטות. אני לא מוכן להיות חתום על זה שיהיו פה שני סוגים של יהודים – יהודים שמותר להקריב את חייהם ויהודים שאסור להקריב את חייהם. אתה יכול לעמוד פה ולהגיד: הציבור המשרת והלוחם לא יכול להמשיך לשלם 60 מיליארד שקל בשנה. הוא לא יכול להמשיך לעשות 300 ימי מילואים בשנה, הוא לא יכול להמשיך להיות היחיד שקובר את מתיו.

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, קריאה ראשונה.

אושר שקלים (הליכוד):

- - - מנסור עבאס.

יאיר לפיד (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. מי שמבקש להצביע, אנא, שבו במקומותיכם. אנחנו נצביע על עמדת ראש הממשלה, כפי שהוא הציג אותה. מי שבעד – בעד, מי שנגד – נגד. הצבעה. כולם ישבו? הצבעה כעת, בבקשה. הצבעה מס' 2 בעד הודעת ראש הממשלה – 50 נגד – 43 נמנעים – אין הודעת ראש הממשלה נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

50 בעד, 43 נגד. נוסיף את חברת הכנסת מיכאלי לפרוטוקול – לא הספיקה להצביע. זה כמובן לא משנה את תוצאות ההצבעה. גם את חברי הכנסת טייב, אשר וזהו – ואת חבר הכנסת ביטון. סליחה, סליחה, סליחה. חבר הכנסת ביטון, מאה אחוז. טעות שלי, חבר הכנסת ביטון, כמובן.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו עוברים כעת לאזכר את זכרו של חבר הכנסת לשעבר מנחם הכהן, אבל אני ארצה לתת הזדמנות למשפחה להיכנס. מישהו יודע להגיד לי איפה המשפחה? בדרך למליאה. אני אתן עוד דקה או שתיים לפני שנתחיל. להבנתי, משפחתו של חבר הכנסת המנוח מנחם הכהן נכנסת עתה ליציע. חברות וחברי הכנסת, אנחנו מתכנסים היום במליאת הכנסת בהתאם לתקנון הכנסת כדי להעלות את זכרו של אחד מבניה של ירושלים, איש שחי וחיבר בין עולמות ובין קהילות. חבר הכנסת לשעבר הרב מנחם הכהן, זכרו לברכה. ותודה למשפחתו שמכבדת אותנו בנוכחותה כאן. מנחם נולד בין סמטאות העיר העתיקה ושכונת נחלת ציון, בנו של החוקר הרב מרדכי הכהן, למשפחה ששורשיה נטועים עמוק במורשת הספרדית המפוארת של העיר. הוא היה תלמיד בישיבת חברון, ושירת בצה"ל הן בנח"ל והן בחיל הים כרב צבאי, ופעל בכל תפקידיו כמי שהבין שצבא העם הוא המקום שבו הגשמי והנשגב נפגשים. את הדרך הזו הביא עימו אל עולמות השליחות הציבורית, עת נכנס לראשונה לכנסת מטעם סיעת המערך בכנסת השמינית, וכיהן בה במשך 14 שנים. הוא הניף את דגל העובד הדתי, ועבורו היהדות הייתה כוח מאחד. בעת השבעת ממשלת ישראל השבע-עשרה במליאה, הוא דיבר על החובה וההכרח לשיבתנו למקורות היהדות. כאן, מעל דוכן הנואמים שלצידי, אמר את המילים הבאות: "מי שעיניים לו לראות, אוזניים לשמוע ולב להבין, חש את התהייה והתעייה של דור לוחמי תשכ"ז" – 1967, מלחמת ששת הימים – "ותשל"ד" – 1973, מלחמת יום הכיפורים – "בעולמם היהודי. כאשר הארץ שקטה והחיים מתנהלים כסדרם, עולים הלבטים זעיר פה זעיר שם מתוך עלונים, שיחות וכיוצא באלה. אך כאשר הארץ סוערת בסערת מלחמות, נסערים הלבבות ותוהים, ובשדות הקרב היינו עדים להתעוררות יהודית שמצאה ביטויים רבים בקרבות ואחריהם. חובה עליונה מוטלת עלינו להאזין לרחשי לב, להבין לסערת הרוחות ולראות עין בעין התעוררות רוחנית זו". מי כאן יכול לומר שהדברים לא יפים גם לגיבורינו מהדור הזה, שנלחמו על תקומת ארצם ועל שחרור עמם? במהלך הקריאה של דברים שאמר כאן במליאת הכנסת, כאיש מפלגת העבודה, התרשמתי מאוד מהיושר ומהעומק האינטלקטואלי, והדברים בהחלט שווים קריאה ועיון. תרומתו רבת השנים זכתה להכרה יוצאת דופן. בשנת תשע"ט הוענק לו עיטור יקיר ירושלים, ובשנת 2023 זכה להוקרה של עיטור הנשיא. גם מעבר לים זכה פועלו הרב להערכה רבה, כאשר כיהן כרב הראשי ליהדות רומניה, וזכה לקבל ממנה אף אזרחות של כבוד. אותות אלו היוו עדות חיה למפעל חיים של איש ספר והגות, פובליציסט ופוליטיקאי, שראה בשירות הציבור חובה מוסרית עליונה. הרב מנחם הכהן, שהלך לעולמו באוגוסט 2025, הותיר אחריו מורשת ענפה של אהבת העם ואהבת המדינה. אנחנו משתתפים בצערה של משפחתו, בצערם של ידידיו ומוקירי זכרו. יהי זכרו ברוך, וחקוק בדברי הימים של הכנסת ובלב בירתנו ירושלים שכה אהב. נכבד את זכרו בקימה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מתכבד כעת להזמין את חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין לשאת דברים לזכרו. בבקשה, אדוני.

יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר ובוודאי בני המשפחה של חבר הכנסת לשעבר הרב מנחם הכהן. אדוני היושב-ראש, אתה פירטת את הפרטים העיקריים של הביוגרפיה של הרב מנחם הכהן, אז אני ארשה לעצמי לא לחזור על הדברים, אלא להיות הרבה יותר אישי. אתחיל ממשפט תמוה: אני הכרתי את הרב מנחם הכהן לפני שהכרתי את הרב מנחם הכהן. מעשה שהיה כך היה: אי -שם ב-1980 התגלגלה לידיי קלטת עם מהדורות החדשות בעברית קלה של קול ישראל. שמעתי אותה וגם לימדתי את תלמידיי באותם ימים במוסקבה, במחתרת, מתוך אותה קלטת. הייתה, כפי שאמרתי, מהדורת חדשות שתיארה – אדוני היושב-ראש, היו גם ימים כאלה שתיארו את זה בחדשות – הצעת אי-אמון כאן, במליאת הכנסת. ונאמר שם, בשם האופוזיציה דיבר הרב מנחם הכהן. אני הייתי תלמיד טוב לעברית ומורה טוב לעברית, וידעתי טוב מאוד שאותי לימדו שאין דבר כזה הירושלים או הישראל או האוחנה או האדלשטיין. איך יכול להיות הכהן? מאוד הפריע לי העניין הזה, ומטבע הדברים, לא היה את מי לשאול, כי קלטת היא קלטת. ואז, תאמינו או לא, ב-1981 התקיים כינוס האינטרנציונל הסוציאליסטי במוסקבה, והגיעה משלחת של חברי כנסת מישראל. גיליתי שאחד מהם היה הרב מנחם הכהן. הוא ועוד שתי חברות כנסת – לצערי, כולם זיכרונם לברכה, חייקה גרוסמן ממפ"ם ואורנה נמיר מהמערך – הגיעו לפגוש מורים לעברית ומסורבי עלייה. וזאת הייתה ההזדמנות שלי – דרך אגב, אני אומר את זה כמובן מאליו, אבל לא נעים להיזכר שזה לא היה מובן מאליו. היו גם חברי כנסת שאמרו שלא נעים מהמארחים, ולכן נמנעו לפגוש מסורבי עלייה. אבל הם ודאי היו שונים, שלושת אלה, וזאת הייתה ההזדמנות שלי לשאול את הרב מנחם הכהן למה הוא הכהן ולא כהן. ובוודאי שקיבלתי הסבר מפורט מאדם שידע להסביר טוב מאוד מה זה הכהן. באותה הזדמנות גם עשיתי מעשה שרדף אותי הרבה שנים. הרב מנחם הכהן הוציא כיסוי למצות, לחלות, וביקש מכולם לחתום. וגם אני, מורה מתחיל לעברית, חתמתי בגאווה, אבל בשם העברי שלי, יואל אדלשטיין. בוודאי שעשיתי את זה עם שגיאות כתיב, והרבה מאוד שנים המשפחה של הרב מנחם הזכירו לי שכשהם מכסים את המצות בפסח הם רואים שפעם לא ידעתי לכתוב את השם שלי בעברית. אני חייב לומר שההצטלבות הזאת בין הרב מנחם הכהן לביני נמשכה, כי במרוצת השנים גם קיבלתי אשרת עלייה והתכוונתי להגיע ולהתיישב בגוש עציון, באלון שבות. אמרתי, היו שלושה חברי כנסת שביקרו אותנו, ובאורנה נמיר, זיכרונה לברכה, אחזקה פאניקה: איך חטפו מורה לעברית ומביאים אותו לשטחים? והרב מנחם הכהן הצליח להרגיע אותה ואת חייקה גרוסמן ולומר שזה בסדר, ואפילו הילדים שלו למדו בישיבה באלון שבות. אז הן נרגעו, ויכולתי באמת להגיע למקום מגוריי הראשון בארץ. דרך אגב, גם הביקור הראשון בכנסת היה בהזמנתו, והביקור הראשון בלשכת יושב-ראש הכנסת, אדוני היושב-ראש, אז שלמה הלל היה היושב-ראש, יחד עם הרב מנחם הכהן. אני חייב לומר שחוץ מהסיפורים האישיים של פעם, אפשר גם להזכיר שהחתונה הראשונה שהייתי בה בישראל הייתה של בנו של הרב מנחם, פרופ' אביעד הכהן, בהר הצופים, ליד כל המי ומי של אותם ימים בפוליטיקה הישראלית.

היו"ר אמיר אוחנה:

ברוך בואך, פרופ' הכהן.

יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):

אבל אני חייב לומר שגם כשחשבתי ורשמתי נקודות, אמרתי – אבל מה אפשר לומר על כאן ועכשיו? מתברר שאפשר. התברר שחבר הכנסת הרב מנחם הכהן עמד בראש ועדת משנה בוועדת חוץ וביטחון שעסקה – שלושה ניחושים – בחוק הגיוס. זה אומנם היה לפני 40 שנה, אבל עסקו בחוק הגיוס. ואז התברר לי, להפתעתי, שאני הרבה יותר מתון מהרב מנחם הכהן, כי אותה ועדת משנה הגיעה למסקנה ש-3% מהצעירים החרדים צריכים לקבל הסדר תורתם אמנותם וכל השאר צריכים להתגייס.

משה טור פז (יש עתיד):

אנחנו בעד.

יולי יואל אדלשטיין (הליכוד):

אבל לצערי הרב, מסקנות הוועדה לא יושמו. גם כן, אני לא חושב שאנשים קופצים כרגע מרוב הפתעה כאן, באולם הזה. ולסיכום, נתרחק טיפה מפוליטיקה ונגיד שאני ממליץ לחבריי חברי הכנסת – עכשיו באים החגים, פורים, פסח – גם להיעזר בספרים של הרב מנחם הכהן. דווקא אחד כמוני, רחוק מלהיות תלמיד חכם, במסגרת ההכנות לחג תמיד יכול למצוא שם דברים נהדרים. אתן דוגמה שאולי קצת משתפת את השקפתו ואת כל מה שהיושב-ראש פירט, העובד הדתי ורב המושבים: בשבת בבית הכנסת שלנו היה שיעור על מתנות לאביונים. ואחרי השיעור אמרתי שקראתי – באחד הספרים של הרב מנחם הכהן – שמסופר באדמו"ר שתמיד נהג לתת מתנות לאביונים למוחרת פורים. וכשחסידיו שאלו אותו לפשר מעשיו, אמר: תמיד עניין אותי מה העניים אוכלים גם למוחרת פורים. אז אולי השילוב הזה באותו אדם של מסורת ישראל, של רב ידען ושל דאגה לזולת כמיטב המסורת של בין איש לרעהו, ילווה גם אותנו כחברי הכנסת דהיום. יהי זכרו ברוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן ואמן. תודה רבה. כעת אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת בני גנץ לשאת דברים לזכרו.

בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כבוד היושב-ראש, חברי וחברות הכנסת, בני המשפחה היקרים של הרב מנחם הכהן – בשמי, בשם משפחתי, בשם הוריי ועמי, אני נרגש לשאת דברים לזכרו של הרב מנחם הכהן. הרב מנחם הכהן הקדים את זמנו. אם הייתי צריך להגדיר את הרב מנחם הכהן במילה אחת היא הייתה קירוב. הוא היה קרוב כמובן אל הדת, מאמין אדוק, רב אורתודוקסי לכל דבר. הוא היה קרוב לחברה הישראלית, שבה ואותה חי, ועשה הכול כדי לקרב בין הזרמים, כל הזרמים. הוא לקח על עצמו לקרב בין דתיים לחילונים ולגשר בין זרמים בתוך הציונות הדתית. זה בא לידי ביטוי בכל דרך שבה צעד, גם בפוליטיקה, גם כאן בבית הזה. כאיש דתי, הוא היה יכול להצטרף למפלגה סקטוריאלית במסלול הנהוג, אבל הוא בחר אחרת, ולא במקרה, להיות חבר כנסת דתי אמוני אמיתי במפלגת שלטון שהקימה את המדינה דווקא על בסיס של ציונות חילונית. הרב מנחם הכהן אמר שיש שלושה דברים שהוא שמח שלא חוקקו במדינת היהודים: תפילה ביום הכיפורים, איסור חמץ בפסח וברית מילה. לימים, איסור החמץ חוקק, ואת התוצאה כולנו רואים. הרב מנחם הכהן הוא הדוגמה לכך שהיהדות חייבת להיות מקרבת, או כמו שהוא קרא לזה, יהדות בדרכי נועם, ובכך היה מפעל חייו. הוא היה קרוב למאמיניו, הוא תמיד הסתכל עליהם בגובה העיניים, נכון להקשיב, ללמד, אבל גם ללמוד. הוא היה אדם שמנסה לקרב אל הדת דרך אמונה חזקה, ערכים של "ואהבת לרעך כמוך" ואהבת האדם. לכן, לקח על עצמו גם לרכז את העבודה עם יוצאי שואת רומניה שהיו קרובים לליבו. הוא היה אדם אמיץ שלא פחד להיות במקומות שאחרים נמנעו מהם, כמו בימים שלאחר מלחמת יום הכיפורים, שאותם תיאר בספרו כימים הקשים ביותר בחייו. הוא היה שם גם בשחרור ירושלים, בהגעה לכותל, בשחרור חברון ובכל מקום שבו צעד צבאה של ישראל, בשם עמה של ישראל. הוא סיפר איך כרב תנועת המושבים, במיוחד לאחר מלחמת יום הכיפורים, הוא ערך ביקורי תנחומים רבים, ולא פעם גם נאלץ להיות זה שמודיע את ההודעה הקשה ביותר כשאף אחד אחר לא היה מוכן לעשות זאת. והוא היה שם גם בימים הקשים האלה, קרוב כל כך למאמיניו, לאנשים שאהב ואהבו אותו, באומץ וברגישות, בתורה ובדרך ארץ. הרב מנחם הכהן אכן הקדים את זמנו. לא איכנס בנאום הזה לפוליטיקה של היום-יום, אבל הרב מנחם הכהן היה גם פורץ דרך בכל הקשור לשילוב שבין עולם התורה לשירות המדינה. עוד כתלמיד ישיבת חברון, עם הקמת המדינה, הצטרף לגדוד טוביה, שהיה מכונה אז גדוד בני הישיבות. השירות בגדוד, עוד לפני הקמת צה"ל, הקנה לו את הכרטיס הכחול שמעיד על שירותו בגדוד ומעניק פטור משירות חובה, אבל עם הקמת צה"ל היה לו ברור שהוא מתגייס. וכך כתב: כתלמיד ישיבה קיבלתי דחייה בחובת השירות הצבאי כדי שאוכל להמשיך את לימודיי בישיבה. אילו רציתי יכולתי להמשיך לקבל דחיות ככל בחור ישיבה אחר שרוצה בכך, אבל כבר אז גמלה בליבי ההחלטה כי לא אמשיך לבקש דחייה ואתגייס לצה"ל – כתב הרב מנחם בספרו. הוא לא ראה סתירה בין העולמות, אלא להפך. הוא לא יצא פחות דתי אחרי שירותו, אלא להפך. גם כאן הוא ידע לקרב בין העולמות, להיות גשר, להקדים את זמנו. ולסיום, אדוני היושב-ראש, משפחה יקרה, ברמה האישית, הרב היה קרוב אליי, קודם כול לאבי ולאימי. הוא היה קרוב אליי ולמשפחתי, ואני זוכר אותו מילדותי כחבר באמת מאוד קרוב של אבא, כמעט כבן משפחה. עם השנים לימד אותי באופן אישי את מצוות הנחת התפילין, ולאחר מכן גם זכיתי שהרב מנחם הכהן יחתן אותי ואת רעייתי, כמו גם את אחיותיי, והיה שם גם באירועי הברית של ילדיי. בכל חיי, כנער וכבוגר, הרב מנחם תמיד היה שם כדי לתת עצה טובה, מילה טובה וגם ביקורת טובה עם חיוך, ביקורת שבאה לתקן. לפני כשלוש שנים, כשזכיתי ללוותו כשקיבל את עיטור הנשיא, הוא כבר התקשה בהליכה, אבל כשהתכופפתי לחבק אותו, המבט בעיניים מקרוב הספיק לי כדי לראות שהוא שמח בחלקו. הרב מנחם חסר לי בכל פעם שאני חושב על הגשרים שצריך לבנות פה. הוא חסר לי בחוכמתו האבהית ובאהבתו לעם הזה, שהלכה והתחזקה ככל שהקשיים הגיעו, כי ברגעים הקשים הוא תמיד ראה הזדמנות ומצא פתרון. גם כשנראה היה שאין שום דרך לקרב ולגשר, הרב מנחם הכהן מצא את הדרך, וכמה זה חסר לנו היום. אזכור תמיד את הרב מנחם כמורה רוחני, כיועץ וכחבר, וכמי שהנחיל לי ולרבים את המורשת שאהבת ישראל מושתתת קודם כול על הכרת האחר וקבלת כל אדם שנברא בצלם. אזכור אותו כמי שהמחיש לנו בצורה הטובה ביותר – לא בסיסמאות, אלא דרך סיפור חייו המעשי – שדרך ארץ קדמה לתורה. באחד מנאומיו, שזכיתי לשמוע, אמר הרב מנחם הכהן: שאיפתי הגדולה הייתה להביא לקירוב לבבות בין אדם לחברו. ביקשתי להביא בדרכי שלום ונועם ליותר אחדות בין חלקי העם, בין דתיים וחילוניים, ולהנחיל את מורשת היהדות מתוך רצון ולא מתוך כורח של שטיפת מוח והטפה מתנשאת. בסיום, בצניעותו האופיינית אמר הרב, וכדאי שנקשיב לכך: אם הקדוש ברוך הוא ייתן לי עוד שנות חיים עלי אדמות, אוסיף ואחלום ואעשה הכול להגשמת שניים מחלומותיי – כך אמר – לראות את חלקי העם המפולגים ביניהם מתאחדים ולחזות בנועם השלום שכולנו מייחלים לו. ואני הקטן חוזר, אומר ומבין שהרב מנחם הכהן כבר לא איתנו, אבל עלינו המשימה להוסיף ולחלום, וגם לפעול כדי להגשים את חלומו – להביא שלום עלינו ולעשות שלום בינינו. הרב מנחם הכהן אכן הקדים את זמנו. הוא מילא את העולם, כנסת ישראל והחברה הישראלית, בחוכמה וברגישות. יהי זכרו ברוך, ודרכו בבחינת מורשה להנחיל לנו, כולנו. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת גנץ על הדברים הנאים. וכעת יעלה ויבוא חבר הכנסת גלעד קריב.

גלעד קריב (העבודה):

כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, משפחת הכהן המופלאה, "הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה"; כך לימד אותנו הלל הזקן במסכת אבות, וכך לימד אותנו גם חבר הכנסת הרב מנחם הכהן שהיה לא רק מצאצאיו של אהרן הכהן, אלא גם מתלמידיו. כמה הולמת את דרכו הרבנית, הציבורית והפוליטית, העובדה שמשפחתו היקרה ביקשה משלושה חברי כנסת משלוש סיעות שונות לשאת דברים לזכרו; שלושה חברי כנסת שמייצגים צדדים שונים של הבית הזה. מבלי ששוחחתי עימו בעניין, בפגישות הקצרות ובשיחות הטלפון הקצרות שהזדמנו לנו בשנותיו האחרונות, אין לי ספק כי הוא כאב את המתרחש בבית הזה בשנים האחרונות, ואת המתרחש בחברה הישראלית כולה. אשר על כן, העמדת זכרו והעמדת מסכת חייו כמופת אינן רק חסד של אמת כלפיו, כי אם שיעור שראוי להעמיד בפני הבית הזה; שיעור של שליחות ציבור שהייתה רבת-כוח, אך חפה מכוחנות; שליחות ציבור שהייתה בתקיפות בנושאים ערכיים ורעיוניים, אך כזו שתמיד שללה את התוקפנות. שני הדוברים שקדמו לי – חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין וחבר הכנסת בני גנץ – גדולים ממני רבות בניסיון ובחוכמה, אבל לי עומדת הזכות לדבר כאן כחבר במפלגה שהרב מנחם, זכרו לברכה, ראה כביתו הפוליטי והמפלגתי. רבים הם השינויים שחלו בבית הפוליטי הזה, שידע טלטלות גדולות בעשורים האחרונים. אני יוצא מנקודת הנחה שלא כל השינויים היו לרוחו של הרב מנחם, אך אין לי ספק שאמונתו העמוקה ברעיון חברת המופת, בחובה להקפיד בכבודו ובמעמדו של האדם העובד, בצורך העמוק להושיט יד ליתום, לאלמנה ולגר אשר בשערנו, ובהכרח, בהכרח, לבקש שלום ולרדוף אחריו, גם בימים שבהם הוא נראה רחוק ומוסתר מן העין – אמונה זו, שהיא אמונתנו, המשיכה ללוות אותו עד יומו האחרון. ומתוך שכך, אני מרשה לעצמי לאחל לנו, לעצמנו – הרואים עצמנו כממשיכי דרכו הפוליטית – שנזכה להקים מחדש קשרים בין הציונות הדתית המתונה לקהליה של תנועת העבודה ובין הציבור הליברלי לציבור הדתי שמאמין בתורה ובעבודה, בתורה עם דרך ארץ, בתורה ובדמוקרטיה, בתורה שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה השלום. כל חייו פעל הרב מנחם, זכרו לברכה, להקמת הגשרים הללו, וגשרים רבים נוספים, בתוך החברה הישראלית ובתוך העם היהודי. וברוח זו, אין לי ספק שהיה רווה נחת, כרב תנועת המושבים, מלראות כיצד כל תנועות המושבים בארץ מתאחדות לתנועה אחת גדולה, כפי שקרה בשנה האחרונה, וכיצד תנועת הקיבוץ הדתי משתלבת בתוך התנועה הקיבוצית הכללית, כפי שקורה ממש בימים אלה. הלוואי שברוח דרכו ומשנתו של הרב מנחם הכהן נזכה להביא עידן של שילובי ואיחודי כוחות ושיתופי פעולה עמוקים גם בתוך המערכת הפוליטית. את דברי הזיכרון לרב מנחם אנו נושאים בשעותיו הראשונות של יום ז' באדר – יום פטירתו של משה רבנו עליו השלום. בדומה למשה רבנו, גם הרב מנחם שילב כל חייו בין תורה לבין מנהיגות ציבורית ונשיאה בעול הציבור. כמו משה רבנו, הענווה הייתה לאחד מסימני מנהיגותו הרבנית והפוליטית. לימים נקבע יום פטירתו של משה רבנו כיום הזיכרון הממלכתי לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. גם מועד עברי זה הולם את מסכת חייו של הרב מנחם, זכרו לברכה, שהקדיש את מיטב שנות בחרותו לצבא ההגנה לישראל ולשילוב בין סייפא לספרא. לימים, כפי שכבר הוזכר, היה הרב מנחם הכהן הראשון שהתריע מפני הגידול הדרמטי במספר תלמידי הישיבות שאינם שותפים לנשיאה בנטל הביטחון; הראשון להציע מתווה הגון וראוי שיאפשר לעולם התורה לפרוח במדינת העם היהודי, לא על חשבון ביטחונה של מדינת ישראל, אלא דווקא על יסודו. קל לדמיין מה היה אומר על כל המתרחש בבית הזה בסוגיה הכאובה של השוויון בנטל, קרוב ל-30 חודשים אחרי האסון הנורא. עוד שיעור אחד למדנו ממסכת חייו של הרב מנחם – שיעור חשוב וראוי לכל אחד ואחת מאיתנו, יושביו של הבית הזה. בניגוד לרוח התקופה, שבה רבים מהמסיימים שנות שירות ציבורי ארוכות הולכים לעשות לביתם, הרב מנחם הכהן לא ראה את סיום כהונתו בבית הזה כפטור מעיסוק בצורכי ציבור באמונה; שליחותו הציבורית תמה רק ביומו האחרון. והבית שלמענו עשה כל חייו היה תמיד גדול מביתו הפרטי, מבית משפחתו המופלאה והמרשימה שהייתה מקור גאוותו. בניגוד למשה ולאהרן שנולדו בגלות מצרים והובילו את העם אל עבר הארץ המובטחת, הרב מנחם, יליד ירושלים, עשה את הדרך ההפוכה, והוציא את תורתה של ציון אל הגולה, מתוך אמונה גדולה בחשיבותם של החיים היהודים בכל מקום שבו חיים יהודים. האיש שכל תורתו הייתה תורת ארץ ישראל, שזכה לסמיכה מידיו של הרב הראשי לארץ ישראל, הרב הרצוג; שזכה לצעוד לצידו של הרב גורן, לרבות בשעת שחרור העיר העתיקה והכותל; האיש שהיה רב תנועת המושבים ורב ההסתדרות, הסתדרות העובדים הכללית, בחר אחרי כהונתו המפוארת בבית הזה להקהיל קהילות בגולת רומניה ולהעמיד יד ושם חיים ליהדות רומניה המפוארת. כאברהם ושרה שעסקו, כפי שמלמד אותנו מדרש האגדה, במלאכת הגיור בחרן טרם יציאתם למסע אל עבר ארץ כנען, הרב מנחם עשה נפשות לעם ישראל כאן ומעבר לים, והכניס רבים כל כך תחת כנפי השכינה, קרבם לתורה בעבותות של אהבה. אני יכול רק לתאר את אשר היה חושב על הפיכת הכותל המערבי, שהיה לאחד ממשחרריו, למקום של מחלוקת; תחת מציאת הפשרה שתאפשר לכל יהודי ויהודייה להרגיש בו בבית. והדברים, לצערי, רלוונטיים מאוד לימים אלה ממש. אדוני היושב-ראש, הזכרנו את יום ז' באדר, ובחתימת הדברים, אזכיר כי השבוע אנו קוראים בפרשת תצוה, הראשונה לפרשות התורה המתמקדת בעניינם של אהרן הכהן, אהרן ובניו הכהנים. כמה מתאימים הפסוקים המתארים כיצד נשא הכהן הגדול את שמות כל שבטי ישראל על שתי כתפיו, לתיאור מסכת חייו של הרב מנחם, זכרו לברכה, שראה עצמו תמיד שליח ציבור לא רק של מפלגתו, מפלגת העבודה, אלא של כל הציבור הישראלי והעם היהודי. כמה מתאימים לו, למסכת חייו ולמורשתו, שתי המילים המתארות את תכלית בגדי הכהונה: לכבוד ולתפארת. כבוד גדול לנו להעלות על נס את זכרו ואת מורשתו בבית הזה, והלוואי שיהיו מעשינו תפארת להערכה ולדרכו – ממש כשם שמשפחתו הייתה ועודנה תפארת לשורשים שהוא, הרב מנחם, נטע יחד עם רעייתו דבורה, תיבדל לחיים טובים וארוכים. יהי זכרו של רבנו ומורנו הרב מנחם ברוך. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. לפני שנמשיך הלאה, אני רוצה להגיד דבר מה. חבר הכנסת הרב מנחם הכהן, זכרו לברכה, העמיד ילדים מדהימים. אני יכול להעיד כתלמידו של בנו, פרופ' אביעד הכהן, שנמצא כאן, גם בתואר ראשון, גם בתואר שני במשפטים, תודה רבה. זה מעיד על אביך, כמובן. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת ועדת הכנסת להקמת ועדה לעניין מסוים לפי סעיף 108 לתקנון הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת מישל בוסקילה בשם יושב-ראש ועדת הכנסת להציג את הצעת הוועדה.

מישל בוסקילה (בשם ועדת הכנסת):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מתכבד להביא לאישור הכנסת את הצעת ועדת הכנסת להקמת הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק-יסוד: הממשלה, בהתאם לסעיף 108 לתקנון הכנסת. שם הוועדה: הוועדה המיוחדת לתיקונים לחוק-יסוד: הממשלה. סמכויות הוועדה: בהתאם לסעיף 89 לתקנון הכנסת, הוועדה תדון בחידוש הדיון בהצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 13), כ/953, שהונחה על שולחן הכנסת ביום 29 במרץ 2023, ובהכנתה של הצעת החוק לקריאה השנייה והשלישית ככל שיוחלט על חידוש הדיון כאמור. הרכב הוועדה: בוועדה יכהנו 16 חברי כנסת על פי ההרכב הבא: סיעת הליכוד, חמישה חברים – אופיר כץ, טלי גוטליב, עמית הלוי, אביחי בוארון וחבר נוסף; סיעת יש עתיד, שני חברים; סיעת כחול לבן – המחנה הממלכתי, חבר אחד; סיעת הימין הממלכתי, חבר אחד – מישל בוסקילה; סיעת יהדות התורה, חבר אחד; סיעת הציונות הדתית, חברה אחת – מיכל וולדיגר; סיעת עוצמה יהודית, חברה אחת – לימור סון הר מלך; סיעת ישראל ביתנו, חבר אחד; סיעת רע"מ, חבר אחד; סיעת חד"ש-תע"ל, חבר אחד; סיעת העבודה, חבר אחד. מוצע כי יושב-ראש הוועדה יהיה חבר הכנסת אופיר כץ, מטעם סיעת הליכוד. ממלאי מקום קבועים: מסיעת הימין הממלכתי – אכרם חסון; מסיעת עוצמה יהודית – צביקה פוגל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ניסים ואטורי:

ראשון הדוברים, חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב-בראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא – ואללה, אתם יודעים ללהק את הכנסת. חבר הכנסת בוסקילה, אני לא יודע איך שלחו דווקא אותך לפה, על החוק המושחת הזה, אבל ליהקו לאירוע הזה גם את היושב-ראש ואטורי, ואת האיש ושלושת הכ"פים, השר מיקי זוהר – כסף, כוח וכבוד, האיש והשחיתות.

היו"ר ניסים ואטורי:

מה הבעיה שלך איתי? לא הבנתי. מה הבעיה?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הוא בעצמו מושחת. השוטר הכי מושחת. הוא בעצמו מושחת. אתה היית הכי מושחת במשטרת ישראל.

היו"ר ניסים ואטורי:

מה הבעיה? תענה לי, מה הקשר?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

האיש עם שלושת הכ"פים – השר צועק.

היו"ר ניסים ואטורי:

איך אתה מדבר ככה? תחזור בך מהדברים, סליחה. סליחה, סליחה, תורידו אותו למטה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

השר צועק. יש פה שר צועק.

היו"ר ניסים ואטורי:

תורידו אותו. לא, הוא לא יגיד לי "מושחת".

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אתה לא יכול להוריד מהמליאה.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני יכול להוריד, אתה רוצה לראות?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אתה לא יכול.

היו"ר ניסים ואטורי:

תראה איך אני מוריד אותך.

קריאות:

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אתה השוטר הכי מושחת במדינת ישראל. אתה השוטר הכי מושחת שהיה במדינת ישראל.

נאור שירי (יש עתיד):

מה זה "תוריד אותו"? מה זה "תוריד אותו"? מי שואל אותך? מה זה "תוריד אותו"?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני המזכיר, אני מבקש את הייעוץ המשפטי. הוא לא יכול להוריד אותי. השר ושלושת הכ"פים.

נאור שירי (יש עתיד):

מה זה "תוריד אותו"? מי אתה? מה אתה מוריד אותו?

היו"ר ניסים ואטורי:

אני היושב-ראש, מה זה מי אתה?

נאור שירי (יש עתיד):

אז מה? אז מה?

היו"ר ניסים ואטורי:

אתה לא תגיד לי "מי אתה" - - -

נאור שירי (יש עתיד):

ממש לא. ממש לא, אתה לא יכול לעשות את זה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

חבר הכנסת ואטורי, אתה יושב-ראש כנסת, זה לא עסק שלך - - - אתה לא יכול לעשות את זה.

היו"ר ניסים ואטורי:

הוא לא יגיד לי "מושחת".

נאור שירי (יש עתיד):

אין סיכוי. אין סיכוי. אל תוריד אותו. אל תוריד אותו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מה להוריד? על מה? על מה להוריד אותו?

נעמה לזימי (העבודה):

איפה הייעוץ המשפטי? איפה הייעוץ המשפטי?

נאור שירי (יש עתיד):

מה זה הדבר הזה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

על מה הוא הוריד אותו?

נאור שירי (יש עתיד):

על מה אתה מוריד אותו? אתה לא יכול.

היו"ר ניסים ואטורי:

בסדר. אני יכול לעשות את זה.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה לא. אתה לא.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני יכול, הינה. הינה עשיתי.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אתה לא יכול. אתה לא יכול. אתה לא יכול. אתה לא יכול. אתה לא יכול. אתה לא יכול. השר עם שלושת הכ"פים – כסף, כבוד וכוח, הנאום שלו. אתה לא יכול להוריד את זה. אתה לא יכול להוריד מהמליאה. אני מבקש להתייעץ עם הייעוץ המשפטי. אני מבקש ייעוץ משפטי.

נאור שירי (יש עתיד):

אין דיון. אין דיון. לא יהיה דיון. אתה תיתן לו לעלות, ואתה תרד.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מדבר איתו, שיקשיב.

נאור שירי (יש עתיד):

מה זה אתה תדבר איתו? הוא יכול לדבר מה שהוא רוצה, הוא לא שואל אותך. הוא לא שואל אותך מה לעשות.

קריאות:

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

השוטר הכי מושחת במדינת ישראל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מי אתה מדבר?

נאור שירי (יש עתיד):

אתה תגיד על בן אדם מושחת?

נעמה לזימי (העבודה):

הוא מושחת? אתם מושחתים. הוא מושחת?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

האיש ושלושת הכ"פים. אתה שר כזה קטן. אתה כזה קטן, ועבריין.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה לא יכול לעשות דבר כזה. אין, לא יהיה לך דיון. אין דיון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו רוצים לדעת על מה הוא הוריד אותו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

על מה הורדת אותו?

נאור שירי (יש עתיד):

על מה?

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

הוא אמר לי "מושחת".

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

לא אמרתי. לא אמרתי.

נאור שירי (יש עתיד):

מה זה "הוא אמר לי מושחת"? אז מה? לא הבנתי, מה זה הדבר הזה?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

צא החוצה.

קריאות:

נעמה לזימי (העבודה):

מה יש בתקנון שאוסר להגיד "מושחת"? לא הבנתי.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

לא נאמר. לא נאמרה המילה הזו. אמרתי על השר מיקי זוהר עם שלושת הכ"פים – כסף, כבודו וכוח. זה - - - שלו.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

מושחת. אמרת "מושחת".

קריאות:

נאור שירי (יש עתיד):

- - - מושחת? מי שואל אותך מה לומר?

היו"ר ניסים ואטורי:

אוקיי, זה מה ששאלתי אותך, אתה לא עונה לי. אתה מתעלם ממני. תעלה, אבל אני מזכיר לך - - -

שר החינוך יואב קיש:

אני אחזור על מה שאמרתי בדיוק.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה הוא אמר? זה לא יכול להיות.

היו"ר ניסים ואטורי:

טוב, אני מבקש מכולם לשבת, תודה רבה. תושיב אותו בבקשה, את נאור שירי.

נאור שירי (יש עתיד):

כן, רצית משהו?

היו"ר ניסים ואטורי:

נאור שירי, קריאה ראשונה - - -

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

שים את השעון בחזרה. אדוני היושב-בראש, חבריי חברי הכנסת, ראיתם את כנסת ישראל עכשיו. עכשיו ראיתם. ואני אחזור על הנאום שלי, כפי שאמרתי אותו בדיוק.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אתה מבזה את הכנסת - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אל תתייחס אליו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה מבזה את הכנסת, הוא? מי אתה בכלל? מה הוא עשה?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מי מלהק אתכם פה בכנסת? יושב פה בראש הישיבה סגן יושב-ראש הכנסת ואטורי - -

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

עם הרעל שהוא מביא לפה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה הוא עשה? מה הוא עשה? מה?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

- - יושב פה השר זוהר, האיש ושלושת הכ"פים – כסף, כבוד וכוח. האיש ושלושת הכ"פים – כסף, כבוד וכוח.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה אחד המושחתים פה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

וחבר הכנסת בוסקילה, שלא בטובתו, הגיע להציג את החוק הכי מושחת, חוק דרעי 2 נהיה חוק בן גביר 1. העליתם כאן - - -

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אתה יכול לעצור, עם השר שמפריע?

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, זה חוק מושחת. חוק מושחת, מה לעשות?

היו"ר ניסים ואטורי:

סליחה, גם את מפריעה, ובישיבה. לשבת, בסדר?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא נמאס לכם להרעיל פה?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

השר ושלושת הכ"פים – כסף, כבוד וכוח – מיקי זוהר. והעלו לכאן את חבר הכנסת בוסקילה, כמו תינוק שנשבה - -

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

תמשיך להרעיל. תמשיך להרעיל. תמשיך להרעיל.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

- - להציג הצעת חוק מושחתת. מי מלהק אתכם לתפקידים האלה? והחוק הזה, חוק דרעי – אני אזכיר לכם, חבר הכנסת דרעי אמר: לא יוציאו אותי מהכנסת, אני איכנס מהחלון, ואם לא מהחלון, מהתקרה. עכשיו לא מהחלון, לא מהתקרה, לא מהדלת – מהדלת הראשית של ממשלה מושחתת. אתם גם ממשלה מפקירה, גם ממשלה של משתמטים וגם ממשלה מושחתת.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

היית השוטר המושחת ביותר במשטרת ישראל. היית השוטר המושחת ביותר במשטרת ישראל.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מספר החוקים המושחתים שאתם שמתם פה בבית הזה הוא בלתי נתפס. החוק הזה, שהבאתם היום, מקומו היה צריך להיות בוועדת החוקה, הוא חוק משנת 2023 שדן בעניינו של דרעי. אבל דרעי אומר: עכשיו זה לא אני, זה לא בשבילי. בוודאי שזה לא בשבילו. באמצע מרץ, 24 במרץ, יש דיון בבג"ץ בעניינו של בן גביר והעתירה כנגדו. מה עושה הממשלה המושחתת? מה עושה ראש הממשלה הזה? דוחף את זה היום לסדר-היום שאתמול נקבע.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

- - - הפוסל במומו פוסל.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

והחוק אומר ששרים שהורשעו בעבירות ימשיכו להיות שרים, והחוק הזה מביא לידי ביטוי עליון את האמירה של השר זוהר - -

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הפוסל במומו פוסל - - - הוא המושחת ביותר, אתה המושחת ביותר.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

- - שלושת הכ"פים המפורסמים. אלו לא המ"מים של ז'בוטינסקי, אלו הכ"פים של מיקי זוהר. זה מה שהגעתם אליו, זה מה שהחלפתם. ותגידו, מי מלהק אתכם? כשכותבים בישיבת הממשלה, או אצלכם קובעים, מי יהיה סגן באותו יום, מי יהיה הבן אדם והשר שמדבר מטעם הממשלה, שמתם את שלושת הכ"פים. במקום חמשת המ"מים של ז'בוטינסקי קיבלתם את שלושת הכ"פים של מיקי זוהר. ממשלה מושחתת ומשחיתה, ששמה חוק מושחת כאן בכנסת. ואם תרצו, גם ההתנהגות של יושב-ראש הכנסת, שיושב כאן – והוריד אותי בגלל דברים שאמרתי דברים שאומר – היא חלק מאותה שחיתות ושימוש בכוח לא מוגבל. והדבר הזה – כך נראה פרצופה של הממשלה הנוראה ביותר, המושחתת ביותר, ממשלה מפקירה של משתמטים ומושחתים. גם יומכם ייגמר, ותרדו מעל מפת ההיסטוריה.

היו"ר ניסים ואטורי:

לא למחוא כפים. סימון דוידסון, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תראו, הממשלה הזאת יום-יום, שעה-שעה, מנסה להסיט מהדבר המרכזי שנוגע לכל אדם במדינת ישראל. הממשלה הזאת יכולה לדבר מהבוקר עד הערב על הפצמ"רית, שמצמ"רית, יועצת משפטית, המצאות, כל מה שאתם רוצים, אבל האמת האמיתית קורית בשטח. האמת האמיתית נמצאת בשווקים, בסופרמרקטים, במעונות היום, בגני הילדים, באוכל לילדים, בטיטולים לילדים. בחיים של היום-יום. את האמת האמיתית מרגיש כל אזרח במדינת ישראל. עמד פה בשבוע שעבר נפוליאון סמוטריץ', ובנאום חוצב להבות סיפר לנו כמה שהמצב הכלכלי טוב במדינת ישראל. ואני אזכיר בכל יום לאזרחי מדינת ישראל את השקר הגדול הזה, את השקר של סמוטריץ' ושל הממשלה הגרועה הזאת, שמנסה להסיט מהדבר המרכזי. הדבר המרכזי הוא חיי היום-יום של כל אזרח במדינת ישראל. ביום חמישי האחרון ירדתי לדרום, נסעתי לבאר שבע. נסעתי לשני מקומות – אחד זה השוק של באר שבע, כדי לדבר עם הרוכלים, ועם האזרחים, עם אלה שהולכים לקנות ומחפשים מוצרים יותר בזול. מה גיליתי בבאר שבע? 30% מהעסקים בשוק סגורים. הרוכלים כבר לא מצליחים להחזיק את העסקים. התושבים שמגיעים לקנות קונים חצי ממה שהם הספיקו לקנות בשנה האחרונה, חצי מכמות המוצרים. אם קנו שני קילו, קונים קילו. למה? כי אין להם כסף. ועומד אחרי זה שר האוצר ומספר כמה כסף יש. לאחר מכן הלכתי למקום נוסף בבאר שבע, המקום הזה נקרא סופרמרקט הצינור. אני לא עושה את זה כדי לפרסם אותם, אני עושה את זה כדי שהמונופולים הגדולים והסופרמרקטים הגדולים יבינו שאפשר גם למכור יותר בזול: אותו מוצר בחצי מחיר. ומגיעים לשם אזרחים, למה? כי אין להם כסף. אז הסיפור הזה שאתם מנסים להמציא, שאזרחי מדינת ישראל חיים בפרוספריטי, שהבורסה מתפוצצת ומתפקדת, זה הבולשיט הכי גדול. האזרחים יודעים כמה כסף באמת יש להם בכיס, ויש להם הרבה פחות ממה שהיה להם. אז אני מציע, לפני התקציב הנוכחי, תדאגו לאזרחים, תדאגו למשפחות הצעירות, תדאגו לזוגות הצעירים.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תורידו את המחירים של החיים ביום-יום. זה התפקיד שלכם. קצת מוסר כלפי אזרחי מדינת ישראל.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת אלעזר שטרן.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, אנחנו ננצח.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא, אתם לא.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אנחנו ננצח, כיוון שאנחנו, הציונות הדתית האמיתית, תרמנו הרבה גם לחורבן הזה. שכנים שלי, חברים שלי, בני משפחה, נתנו יד לממשלת החורבן. נתנו יד לממשלת ההשתמטות. נתנו יד לממשלת השחיתות. אבל אנחנו ננצח, לא בגלל ש-100% הבינו שהם טעו. מספיק ש-20%, 30%, 40% יודעים שלא לזה הם התכוונו. הם לא התכוונו לתת יד לממשלה שאחרי חורבן 7 באוקטובר יושבים בה שרים שלא רק שלא עשו יום אחד – נותנים יד למועצת חכמי תורה שקוראים לזרוק צווי גיוס לזבל. זאת לא הציונות הדתית שתשתוק שם. זאת לא הציונות הדתית שתיתן מיליארדים לבתי ספר תיכוניים שמחנכים להשתמטות ואומרים: אל תתגייסו. במקרה קוראים להם ישיבות קטנות, אבל זה מה שעושים שם כשהציונות הדתית משלמת את המחיר הכבד כל כך, של שילוב לימודי תורה עם שירות. הם לא ייתנו יותר יד לשרת תחבורה שבשנתיים של מלחמה נמצאת 15 פעמים בחוץ לארץ על חשבון הציבור; הם לא ייתנו יד לשרה לוקחת שוחד, שכאילו חוק חמץ הפריע לה, ואנחנו רואים את ההתנהלות הוולגרית שלה, המושחתת, הלילה ב-5,000 דולר בארצות הברית. למה, לא היינו שר? לא היינו שרים? מישהו חשב על חדר של 5,000 דולר, מעבר לכל ההוצאות? זו תרבות של ציונות דתית? לזה בציונות הדתית לא ייתנו יד. הם לא ייתנו יד לשתיקה סביב ראש ממשלה - -

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

- - שעובדים בלשכתו מקבלים כסף קטרי, והוא לא יודע.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זאת לא הציונות הדתית. אדוני היושב בראש, תדע, אנחנו ננצח בזכות הציונות הדתית האמיתית. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת נאור שירי. תכף, הוא מכין.

נאור שירי (יש עתיד):

הוא עולה? אתה רוצה שהוא יעלה עכשיו? אין לי בעיה. אתה רוצה לעלות - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

הוא כותב, הוא כותב. כנראה שהוא יגיב גם לך, נראה לי. תמשיך, תמשיך.

נאור שירי (יש עתיד):

בגלל זה אני רוצה לעלות אחריו.

היו"ר ניסים ואטורי:

אה, אוקיי. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה רוצה להגיד לי, לתת לי כמה כותרות, שאני כבר אגיב?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

תדבר, ואז אני אגיב גם לך, אם צריך.

נאור שירי (יש עתיד):

מה תגיד לי כבר? תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, כל החברים שנמצאים פה, לא הבנתי בכלל על מה הייתה המהומה. אני חושב שאתם ממשלה מושחתת, ויש לי תימוכין לגמרי לאירוע הזה. מה קרה? אמרו שאתם מושחתים. מי ישמע, פעם ראשונה ששומעים את זה. אתה רוצה לעבור על כמה דברים שהם שחיתות בעיניי? אני אשמח להגיד, אין לי בעיה, למרות שתכננתי, כמו שסימון אומר, לדבר על דברים אחרים לחלוטין. לקחת כספים קואליציוניים בזמן מלחמה, בזמן שכל מדינת ישראל, כל אזרחי מדינת ישראל, משלמים למעלה מ-30 מיליארד יותר במיסים, לקחת 15 מיליארד שקל – אתה מדבר על השוק בבאר שבע – 15 מיליארד שקל, זו שחיתות. לייצר פה ספסלים אחר ספסלים של משרדים מיותרים, שאף אחד בכנסת, ובטח לא מי שיושב בקהל, לא יודע מה ההבדל בין שר המסורת לירושלים, למורשת, להילולת מירון – זו שחיתות; לעשות הילולת מירון, בזמן שאי-אפשר בכלל להיכנס לשטח ההילולה, ב-114 מיליון שקלים – זו שחיתות; לשלם 14 מיליון שקלים לחברת הפקות, לאירוע של 30 אנשים – זו שחיתות. מה הבעיה? לתעדף באופן חסר פרופורציה על פי הפריימריז פרויקטים בתחבורה ארצית שמונעת – ירידה בתאונות הדרכים ומצילה חיי אדם – זו שחיתות. מה הבעיה? אני לא מבין. להזמין מתנות – חבר'ה שיושבים בקהל, אתם, שיש לכם יום הולדת, מה שלומכם? אתם מקבלים מתנות, נכון? נכון. פעם אתם הזמנתם מתנה שהגיעה אליכם בשקית שחורה שאי-אפשר היה לראות, ופתחתם והוציאו משם שמפניות? לא. אני 40 שנה חי, אני לא יודע, רון, אתה גם 40 שנה חי. האם אי-פעם קיבלת מתנות, שאתה הזמנת ברגע שנגמרה לך האספקה, בשקית שחורה? לא. אני יודע שאני מוזר, אני יודע, אבל בעיניי זו שחיתות. אני לא מבין מה הבעיה. יש לכם בערך עשרה שרים וחברי כנסת שמואשמים או בדרך להאשמה בתיק פלילי, אתם פורצים לבסיסי צה"ל, פורצים לעזה, אתם ממשלה שהעבריינות והשחיתות אינהרנטיות, טבועות בכם. עכשיו, אני לא מבין מה הבעיה, רק שמנו לכם שנייה מראה ואמרנו לכם: כן. אני מאוד מצטער, נשמה, אתם מושחתים. תודה. באמת תכננתי לדבר על דברים אחרים.

היו"ר ניסים ואטורי:

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

רגע, איך זה? מה?

היו"ר ניסים ואטורי:

הוא שר. הוא שר. כשתהיו בקואליציה תבינו איך זה עובד, טוב? אולי ניתן לכם - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אל תתנשא עלינו.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מתנשא עליכם?

נאור שירי (יש עתיד):

מה אתה עכשיו עושה?

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מתנשא? האחרון שאתה יכול להגיד עליי זה שאני מתנשא.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אז תדליק לו בבקשה שעון - - -

היו"ר ניסים ואטורי:

אני אקבע מה אני נותן לו, בסדר? תהיה רגוע.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

יש לי חמש דקות.

היו"ר ניסים ואטורי:

נכון. למה אתה מגלה לו? תן להם רגע - - -

נאור שירי (יש עתיד):

זה לא פוגע בשר המסכם?

היו"ר ניסים ואטורי:

לא, לא. זה שר נוסף, דרך אגב. נכון? חמש דקות, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

בשבילכם אני פה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אתם יודעים למה אתם באופוזיציה? למה במשך 20 שנה, בערך 18 שנים אתם באופוזיציה? חוץ מאיזה שנתיים שנתנו ליאיר לפיד הזדמנות, וגם זה לא עבד?

רון כץ (יש עתיד):

טוב שנתת לו, מיקי. מעריכים את זה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אתם יודעים למה? אתם יודעים למה? כי אנשים כמו יואב סגלוביץ', שמייצג את המפלגה שלכם, הם אנשים שהם מלאים ברעל, הם מרעילים את הבארות. מדינת ישראל היא מדינה שיש בה מקום לכל אזרחיה, ואנחנו מכבדים את כולם. אבל יש כאלו שנקראים "מרעילי בארות". מה זה מרעילי בארות, אתם יודעים מה זה? זה אנשים שמתוך האומה עצמה עושים הכול - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תגיד, גם דודי אמסלם מכבד אותי? על מה אתה מדבר? על מה אתה מדבר - - -

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

תקשיב, תן לי לסיים. אני דיברתי על יואב סגלוביץ' עכשיו. אתם בעצמכם לא יודעים אפילו - -

היו"ר ניסים ואטורי:

ולדימיר, תודה. ולדימיר, תודה. אני אשלח לך תמונה של דודי ואז תבדיל ביניהם.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

- - שמתוך עצמכם אתם אלו שמרעילים את המדינה בשנאה – סליחה. בשנאה - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שר התקשורת - - - זה בסדר?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

תשמע, בשנאה, בהסתה. עכשיו תראו - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הוא קרא לי "בהמה" - - -

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

עכשיו, תראו, אני אומר לכם דבר אחד.

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי, די. יוראי, יוראי.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אם אתם חושבים שהמעשים שלכם משרתים את היכולת שלכם להיבחר, אתם טועים טעות מרה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בוא נצא לבחירות מחר. בוא נצא לבחירות.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אתם הולכים להיות בדיחה בבחירות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לפחות - - - 1,200 איש, 1,200 איש נרצחו, נאנסו, נחטפו במשמרת שלכם.

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

יש עתיד כנראה לא יעברו את אחוז חסימה, ולמה? כי אתם מביאים רעל.

היו"ר ניסים ואטורי:

יוראי להב הרצנו.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אתם לא מביאים בשורה לעם הזה. אין בשורה בפיכם. יש רק רעל, שנאה והסתה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איזו בשורה אתם הבאתם ב-7 באוקטובר?

היו"ר ניסים ואטורי:

אני יודע שאתה רוצה שאני אוציא אותך, אבל תצא לבד, זה יותר טוב.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

עכשיו, תראו, מה קרה. אני מדבר ליש עתיד.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איזו בשורה הבאתם?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

כולם נעלמו מהאולם. תראה, היחידי שנשאר, הגיבור האחרון. כולם יצאו.