ישיבת מליאה בתאריך 29/12/2025 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת, היום יום שני ט' בטבת התשפ"ו, 29 בדצמבר 2025. הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6408/25 וכלה בהצעת חוק פ/6426/25: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על ספרי לימוד וחומרי לימוד), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת סמיר בן סעיד ואחמד טיבי; הצעת חוק נכסי המדינה (תיקון – הרשאת שימוש לשם הקמת מיתקני שידור לתקשורת בשיטה התאית), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יוסף טייב; הצעת חוק הגנה על קטינים (הזכות למחיקת מידע אישי), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק הגבלת תשלום בעד טיפול בתביעה לגמלת סיעוד ולתגמולי ביטוח סיעודי (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת מירב כהן, ירון לוי, נעמה לזימי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן ודבי ביטון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמולי מילואים בתקופת חירום), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק מענק לחטוף ששב מן השבי או למשפחתו של חטוף שנרצח בשבי וגופתו הושבה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת בנימין גנץ; הצעת חוק הגנה על קטינים ברשת (הגבלת גיל), התשפ״ו–2025, מאת חברי הכנסת יוסף טייב, יונתן מישרקי, אוריאל בוסו, משה אבוטבול ומיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק החברות (תיקון – מכסות ייצוג לנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (השגה על שומת מקרקעין), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שינוי שיטת חישוב דמי חניה בחניון ופטור מתשלום עבור עשר הדקות הראשונות), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – טיפול בפסולת בניין), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת יעל רון בן משה; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות בהשכלה גבוהה לסטודנטים עקב מחלה קשה), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (עדכון על זכאות אפשרית לגמלה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – החלת הוראות חוק חוזה סוכנות (סוכן מסחרי וספק) על חוזה בין מבטח לסוכן), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנכי צה"ל ולנפגעי פעולות איבה), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הדיינים (תיקון – תנאי הסמכה להליכים מוסכמים והבטחת ייצוג נשים), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – סייגים לעניין חברי הכנסת), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – הסדרת גביית דמי טיפול ארגוני–מקצועי לארגון מעבידים), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת איתן גינזבורג, משה פסל, אוהד טל, שמחה רוטמן, אורי מקלב, רון כץ ומירב בן ארי. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 70 והוראת שעה), התשפ"ו–2025. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון מס' 4) (איסור יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), התשפ"ו–2025, מאת קבוצת חברי הכנסת. הודעות שר החינוך על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת משה טור פז, מיכל מרים וולדיגר וקטי קטרין שטרית בנושא: הנחיות בדבר מיקום הצבת צופרי אזעקה במסגרת חינוך מיוחד; בהצעתם של חברי הכנסת דבי ביטון, ינון אזולאי וואליד אלהואשלה בנושא: מחדל חמור של דליפת מידע רגיש של ילדי החינוך המיוחד; בהצעתם של חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, גלעד קריב ויבגני סובה בנושא: חשש מפסילת תוכני העשרה ליברליים ולהט"ביים במערכת החינוך; בהצעתם של חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, סימון דוידסון, דן אילוז ויבגני סובה בנושא: הפסקת לימודים לסטודנטים משרתי מילואים במהלך צו 8. לבסוף, אבקש להודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת ניסים ואטורי כי הוא חוזר בו מהצעת חוק חכירה הוגנת, התשפ"ד–2024, שמספרה כ/4337. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום: נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד כעת. בסדר, בסדר, נרשום אותך גם כך, לא צריך לרוץ. הכול בסדר. תוסיף את חברת הכנסת מיכאלי. פספסת את ההצבעה? נרשום גם אותך, הכול בסדר. אין בעיה, גם את חבר הכנסת כסיף. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשונת הדוברים חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. שנים שתושבי הדרום לא ישנים בשקט, סובלים מירי על היישובים, מפריצות לבתים ולעסקים, מאיומים בפרוטקשן, מפחדים לנסוע בכבישים. שנים. בימים האחרונים המציאות התפוצצה לנו בפרצוף, עוד עליית מדרגה מסוכנת: השחתת ושרפת רכבים, יידוי אבנים על הסעות תלמידים, ותושבי גבעות בר, משמר הנגב והסביבה זועקים לעזרה. הדרום הוא מערב פרוע, ושנים שהכתובת כתובה על הקיר, שנים שמושכים בדש המעיל, אבל הממשלה מתעלמת מהבעיה. הדרום הוא החצר האחורית של מדינת ישראל. אז שבענו מצילומי תדמית על אופנוע בווסט וקסדה משטרתית; שבענו מאמירות גזעניות, הצהרות ריקות; שבענו ממילים כמו משילות, יד קשה, פשיטה, אכיפה. הפשיעה גואה בכל המדינה ואובדן השליטה רק מחמיר. לא ירחק היום שההסלמה שקרתה בדרום תזלוג לשאר הארץ. אז שר הטיקטוק הוא ממש לא בעל הבית. בעלי הבית האמיתיים הם כנראה כנופיות של עבריינים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אחריו – חבר הכנסת סימון דוידסון.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מקבלים דיווחים בשעה האחרונה על כך ש-600 שוטרים מכתרים את היישוב תראבין א-צאנע. כמובן שאנחנו בעד החוק ואנחנו יודעים שהיחסים בין תראבין א-צאנע לבין היישוב גבעות בר הם יחסים טובים. ביממה האחרונה נכנס בן גביר ליישוב עם כוחות משטרה, נותן הנחיות לשוטרים וגורם נזק עצום למשטרה. קודם כול, התדמית של המשטרה נפגעת בגלל השר בן גביר. יכלו לפתור את הסוגיה בין גבעות בר לבין תראבין א-צאנע בשתי דקות, אבל השר מתעקש להלהיט את הרוחות בנגב, לגרום לנזקים גם ביחסים בין יהודים לערבים בנגב. לכן, אדוני היושב-ראש, מכאן אני פונה לראש הממשלה. הגיע הזמן שיקבל החלטה להוריד מסדר-היום את העניין של בן גביר עם הבדואים בנגב. הוא עשה את זה עם היישוב לקיה, אחר כך תל שבע ואחר כך אום בטין ועוד יישובים בנגב. אנחנו דורשים שהמשטרה כן תטפל בפשיעה, אבל לא בצורה כזאת שהיא מכתרת את היישוב מכל הכניסות, מכל היציאות, וחונקת את האנשים. זה לא פתרון. זה גורם לנזקים וגורם לכך שהיחסים יידרדרו. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כעת חבר הכנסת סימון דוידסון, אחריו – חבר הכנסת אכרם חסון, ואני מציע לקרוא לחבר הכנסת ביסמוט, שיצטרך להציג את הצעת החוק מייד. בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, היום בוועדת הכנסת בראשות יושב-ראש הקואליציה אופיר כץ היה אחד הדיונים היותר-עצובים למדינת ישראל. ראית שם משפחות שכולות שאיבדו את היקר להן מכול פשוט בריב אחד מול השני – צעקות, עלבונות, אווירה שאי-אפשר לתאר את הכאב שלה. תחשבו ותציירו לכם תמונה של משפחה שכולה שאיבדה את הבן שלה, וזה לא משנה מאיפה הם בארץ, מול משפחה שכולה אחרת, והם מתווכחים, רבים וצועקים אחד על השני ועל חברי הכנסת. השיסוע והקיטוב האלה הגיעו למקומות הכי עצובים של החברה הישראלית – משפחות שכולות שפשוט רבות אחת עם השנייה על נושא ועדת החקירה. אני קורא לראש הממשלה בנימין נתניהו – זה הזמן שלך להראות מנהיגות, זה הזמן שלך לנסות ולחבר את מה שנשאר בחברה הישראלית, ובייחוד את נושא הכאב של משפחות השכול. קח מנהיגות, תחתוך את האירוע הזה, תקבע ועדת חקירה ממלכתית למדינת ישראל וצא לדרך עם חקירה שצריכה להיות הוגנת לכולם. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אכרם חסון. אחריו – חבר הכנסת טופורובסקי.

אכרם חסון (הימין הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אני אדבר על הכפר הדרוזי בוקעאתא, אחד מארבעת הכפרים הדרוזיים שנמצאים ברמת הגולן, שכמובן נמצאים איתנו מאז מלחמת ששת הימים. הכפר מונה כ-7,000 איש, הוא הוכר בשנת 1982 כמועצה מקומית שיכולה לתת שירותים באופן עצמאי, ולפני כמה שנים, אדוני היושב-ראש, הייתה החלטה לתת עדיפות לאומית וגם הטבות לאלה שנמצאים בקו העימות עד 9 ק"מ מהגבול עם לבנון. לצערנו הרב, למרות שחלק מהאדמות של בוקעאתא נמצאות בתוך האדמות של מסעדה, שקיבלה הכרה, וכך גם מג'דל שמס, עין קניא וע'ג'ר, משום מה השאירו את בוקעאתא מחוץ לתחום, ולכן הוא הכפר היחידי מבין הכפרים הדרוזיים שלא מקבל את ההטבות האלה. אני רוצה להגיד לך שבוקעאתא רחוק מהגבול עם סוריה פחות מ-2 ק"מ, כך שהמצב גם השתנה. כמובן שזה לא נעשה בגלל בוקעאתא, גם ראיתי שיסוד המעלה קיבלה, ורק שער מבדיל בינה לבין חולתה, וחולתה לא קיבלה. לכן, אנחנו כחברי כנסת חייבים לעשות צדק עם היישובים, שמגיעות להם הטבות כאלה שייטיבו עם התושבים וכמובן יקלו עליהם בחיי היום-יום. אז אני אשמח מאוד אם כולנו נעשה צדק וניתן למי שמגיעה לו ההטבה הזו. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. אגב, זכיתי כשר משפטים לחנוך בית דין לעדה הדרוזית בבוקעאתא, יישוב יפה עם אנשים טובים מאוד. חבר הכנסת טופורובסקי. אחריו – חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, אנחנו עוד לא סיימנו את השנה האזרחית, ואנחנו כבר סופרים 455 הרוגים בדרכים. זאת שנת שיא מאז 2005. גם בשנה שעברה הייתה שנת שיא. איכשהו אנחנו שוברים בשנים האחרונות את השיאים, אבל זה לא תמיד היה כך. לפני שלוש שנים בלבד היו 348 הרוגים בתאונות הדרכים, 107 הרוגים פחות. ואנחנו עוד לא סיימנו את השנה, יש לנו את היום ועוד יומיים, זאת אומרת, שלושה ימים שבהם לצערי כנראה יהיו עוד הרוגים. המלחמה הזאת זו מלחמה שגם בה לממשלה הזאת לא אכפת. השרה לבטיחות בדרכים נוסעת הרבה לחו"ל, אבל פחות בכבישים כאן, ואפשר להבין אותה, כי זה מסוכן. ואפילו ארגון הבטיחות בדרכים של האיחוד האירופי השעה את מדינת ישראל מחברות בארגון, כי הוא אמר שהמדינה פשוט לא עושה שום דבר ממה שהארגון מקבל ומחליט, כאשר כל המדינות שעשו את זה הורידו את כמות ההרוגים בתאונות הדרכים. אז הכתובת על הקיר, המוות קורה מדי יום. יודעים מה לעשות, הממשלה ושרת הבטיחות בדרכים פשוט לא עושות את זה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז; אחריו – חבר הכנסת איימן עודה.

אבי מעוז (נעם):

תודה, אדוני היושב-ראש. במסגרת נאומי השקיפות, אני רוצה לספר על עוד פנייה שהגיעה למוקד השקיפות שלי, והפעם מתיכון בנתניה. במסגרת לימודי של"ח התבקשו התלמידים לכתוב סיכום על כל אחת משלוש הדתות המונותאיסטיות, כולל התייחסות למנהגים, האמונות והמייסדים של כל אחת מהן, וכן סיכום על דת פוליתאיסטית והשוואה בינה לבין דת מונותאיסטית. בנוסף, הם נשאלו אם היו שמחים לראות עצי אשוח למכירה בסופר ליד הבית. ככה לא מגדלים ילדים שמחוברים לזהותם הלאומית היהודית. ככה מגדלים ילדים מבולבלים עם זהות מטושטשת ומסלילים אותם להיות אזרחי העולם הגדול, ללא זהות וללא שורש. אני ממליץ לכל ההורים לבדוק היטב מה מלמדים את הילדים בכיתות, לדרוש חינוך מתאים לעם היהודי במדינה היהודית, ולדווח למוקד השקיפות שלי במספר 055-9804775 על כל מקרה של הסתרה ושל פגיעה בזהות היהודית ובזהות הלאומית בבתי הספר של ילדיהם. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת איימן עודה, ואחריו – חברת הכנסת עדי עזוז. בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

חבר הכנסת לשעבר עסאם מח'ול הלך לעולמו ביום שישי האחרון בגיל 73. הוא היה יו"ר חד"ש וכיהן כחבר כנסת מטעם חד"ש בין השנים 1999 ו-2006. עסאם אבו חנא היה מנהיג עקבי, מנהיג מהסוג שהיה לנו, ובמיוחד לדור שלי, כל כך הרבה מה ללמוד ממנו. הוא האמין, ונאבק למען שלום, צדק ושוויון, ובמשך כל חייו עמד איתן מול הפשיזם והגזענות בלי פחד, בלי פשרות ובלי לשנות את עמדותיו לפי רוח הזמן. אבל חייו היו יכולים להיגמר הרבה לפני הזמן. לפני 22 שנים, מטען חבלה הוטמן מתחת למכוניתו בחניון ביתו בחיפה. שנה לאחר מכן מח'ול אמר: זו תופעה מסוכנת שצומחת באקלים של הסתה מופקרת כנגד כוחות השלום והאוכלוסייה הערבית. הקול שלו חסר לנו מאוד. הוא חסר במאבק הפוליטי והחברתי שלנו, וחסר לנו במיוחד בתקופה הקשה הזאת. אבל המורשת שלו לא תיעלם. אנחנו נמשיך להיאבק, בדרכו למען שלום צודק, שוויון מלא, נגד הכיבוש והעליונות ובעד עתיד משותף ליהודים ולערבים בארץ הזאת. יהיה זכרו ברוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת עדי עזוז; אחריה – חברת הכנסת טלי גוטליב.

עדי עזוז (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. "אני פתאום מרגישה שהוא מתקרב אליי והוא מתחיל לעשות לי מסאז' בגב, ואז הוא מתחיל לרדת לי למותניים, ושם חתכתי את זה, ואמרתי לו: תפסיק לגעת בי. תפסיק לגעת בי". זה חלק מעדותה של רומי גונן שהתפרסמה ביום חמישי האחרון בתוכנית עובדה. עדותה של רומי מצטרפת לשבים נוספים שהעידו על האלימות המינית הקשה שעברו בשבי החמאס והג'יהאד האסלאמי. ופה בכנסת מדברים איתנו על ועדת חקירה ממלכתית, כן או לא. לא רק שצריך ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה פוליטית, צריך גם לפתוח בחקירה פלילית בחשד להפרת אמונים בנסיבות מחמירות כנגד חברי הקבינט המדיני-ביטחוני. חברי הקבינט הביטחוני ידעו היטב החל מהיום הראשון מה עובר על החטופים בשבי, והם שתקו, במקרה הטוב. במקרה הרע, הם התגאו שהם סיכלו עסקאות. לכן פניתי היום אל היועצת המשפטית לממשלה בבקשה לפתוח בבדיקה לחשד לעבירה של הפרת אמונים בנסיבות מחמירות. אתם תיתנו את הדין, אתם תיתנו אותו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, ואחריה – חברת הכנסת מרב מיכאלי.

קריאה:

היא שכחה את הנאום.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, פשוט היית כל כך מרתק. תודה רבה. תודה רבה, אדוני היו"ר.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

יש לי חידה. נגיד, הסנגורית הצבאית הראשית היא לא פקודה של הרמטכ"ל? זה לא עובד כך? היא לא אמורה להיות ת"פ שלו? כי פשוט ראיתי – היום הייתי בבג"ץ, והיה בג"ץ. מי הגיש את הבג"ץ? הסנגוריה הצבאית. אבל מה מדהים? שהרמטכ"ל כבר הגיש בג"ץ לפני למעלה משנה, שכבר נדון, והיו הסכמות בין הרמטכ"ל לבין מבקר המדינה. היה בג"ץ שמבקר המדינה, כפי סמכותו וזכותו לחקור את מאורעות תופת אוקטובר, לא ידון בענייני הצבא. הגיעו שם להסכמות עם הרמטכ"ל שהוא כן ידון, במתווה מסוים. הסנגוריה הצבאית החליטה שהיא לא קשורה לרמטכ"ל. היא הגישה בג"ץ בשם הקצינים, בג"ץ אחר, והיום היה דיון על זה בבג"ץ. לא היה צו על תנאי, בגלל שזה הוגש באיחור ניכר ובמנותק מהרמטכ"ל. הלכתי לשמוע ובאמת ביקשתי לייצג, כדי שאני לא אצטרך להפריע, וקיבלתי זכות לייצג את עצמי – כן, מישהי מתוך הכנסת. ושאלתי את השופטים: אם אתם תתערבו למבקר המדינה בסמכות שלו, אתם גמרתם את המוסד החשוב הזה שנקרא מבקר המדינה. כי מבקר המדינה דן גם בענייני הממשלה, והגיש לנו דוחות קשים במהלך המלחמה. מה יש לסנגוריה הצבאית, איזו סיבה יש לה, לא לרצות שהקצינים שלה יתייצבו בפני המבקר, בדיוק כמו שהסכים אז הרמטכ"ל? אז רציתי לשאול, מי אחראי עליה ומטעם מי היא פועלת?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חברת הכנסת מיכאלי; אחריה – חבר הכנסת עופר כסיף, שיהיה אחרון הדוברים לשלב זה.

מרב מיכאלי (העבודה):

מי שצפה או צפתה אתמול בסרטון שבו רואים את חבר הכנסת מלביצקי, בשבתו כיו"ר ועדת הכספים, מאיים ממש פיזית עם היד על היועצת המשפטית לוועדת כספים, שפשוט מנסה לסיים לתת את חוות הדעת שלה, יכול לקבל את הרושם, באמת לראות בעיניים את האלימות שמופעלת – מילא על חברות וחברי כנסת מהאופוזיציה, מילא על אזרחיות ואזרחים, אבל על עובדות ועובדי הכנסת, שפעם היו מחוץ לקרב הזה. פעם, עובדות ועובדי הכנסת, וזה לא משנה אם זה הייעוץ המשפטי או צוותי הוועדות או - -

טלי גוטליב (הליכוד):

נו באמת, מרב.

מרב מיכאלי (העבודה):

- - הסדרניות והסדרנים, נהנו מהאמון שהם פה בשביל הממלכה, בשביל המדינה; שהם אותו הדבר לקואליציה ולאופוזיציה; שהם לא צריכים להיות כפופות וכפופים לאלימות, שהפכה להיות השיח היחיד שהקואליציה הזאת יודעת לדבר בו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

חברת המפלגה שלך הגישה תלונה נגד אחת מבנות המשמר, רק שתדעי. שהם כבר - - -

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת. "אנחנו חיים בעיר מוכת אסון, אין לנו איך להאכיל את הילדים שלנו". כך תיארה שירן חסון תושבת קריית שמונה את המצב בעיר כשנה לאחר הסכם הפסקת האש. בשבוע שעבר הפגינו מאות מתושבי קריית שמונה במחאה על המצב הקשה בעיר ועל הזנחת הממשלה את שיקומה. על פי הנתונים הרשמיים של עיריית קריית שמונה, מעל 7,600 מתושבי העיר, 30% מסך התושבים הרשומים, לא שבו להתגורר בה מאז נחתמה הפסקת האש, וקרוב ל-60% מהעסקים שפעלו בעיר, רובם עסקים קטנים שהיו מנוע הצמיחה של הכלכלה ושל החברה המקומית, הפסיקו את פעולתם כליל. אז אני מבקש לשאול אותך, כבוד יושב-ראש הכנסת, מדוע נשיאות הכנסת בראשותך דחתה הצעה דחופה לסדר שהגשנו, חמישה חברי כנסת מסיעות הקואליציה והאופוזיציה גם יחד, בהובלת חברי חבר הכנסת אלון שוסטר, לאחר שבשבוע שעבר הנשיאות דחתה הצעה דומה לסדר שאני הגשתי? מדוע אתם לא נותנים קול למצוקות של תושבי קריית שמונה? את הבוס שלכם אנחנו יודעים שהם משעממים, השאלה היא אם הם משעממים גם אתכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני לא נוהג להשיב על שאלות שמופנות אליי באופן ישיר בצורה הזאת, אבל אני אגיד לך שהסיבה היא שהשבוע תידון הצעה רגילה לסדר בנושא קריית שמונה כאן במליאת הכנסת ביום רביעי. זאת הסיבה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אז תצרף את מי שביקש להצעה הזאת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אין בעיה, אבל רק במענה על שאלתך, נושא קריית שמונה יידון כאן במליאת הכנסת השבוע.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו–2025, בקריאה השנייה והשלישית. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת בועז ביסמוט, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, להציג את הצעת החוק, בבקשה. חבר הכנסת כסיף, מפנה את תשומת ליבי מזכיר הכנסת שבתקנון הכנסת, סעיף 54(ד)(2), כתוב: "אם מובאים לפני הכנסת באותו שבוע הצעה לסדר-היום או שאילתה דחופה או הצעה להביע אי-אמון בממשלה בנושא דומה" – אז לא מאשרים את הנושא הזה לכפל דיונים באותו שבוע. בבקשה, חבר הכנסת ביסמוט.

בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. לפני כשנה החוק שיזמתי בזמנו להפסקת פעילות אונר"א עבר ברוב – הייתי אומר אפילו – חסר תקדים בבית הזה, של כמה? 92 חברי כנסת מהאופוזיציה והקואליציה. דבר שאגב – אני אגיד ברמה האישית שהייתי מצפה לראות אפילו קצת יותר בזמן מלחמה. אתה יודע, תקופה של קונסנזוס בחייה של אומה. אבל היום אנחנו ממשיכים בצעדים נגדם, נגד אונר"א. עכשיו תעלה להצבעה הצעת חוק להפסקת החשמל והמים לארגון הטרור אונר"א. כן, כך אני קורא להם, ולא רק אני – ארגון הטרור אונר"א. יונתן סמרנו, השם ייקום דמו, נרצח וגופתו נחטפה לעזה על ידי – איך נקרא לזה? על ידי טרוריסט, על ידי מה שהעולם רוצה לקרוא פעיל הומניטרי, עובד סוציאלי – טרוריסט, אדוני היושב-ראש. מחבל של אונר"א. אביו – ראיתי אותו כאן, את אביו של יונתן, קובי. אני חושב שהאימא, איילת, גם כן נלחמה נגד אונר"א, כולל בשווייץ. אני עדיין זוכר את אותו, איך אני אגיד, מאבק שלה, כאשר היא חושפת את פרצופה האמיתי של הסוכנות הזו על ידי כך שהיא מתעמתת עם האיש שעומד בראש הארגון המתועב הזה. וכמובן האבא, אבא שפעל פה רבות למען קידום החוקים האלה. וביום שבו אושר החוק – אני חייב להגיד לך, אדוני היושב-ראש – אביו של יונתן סמרנו, קובי, ניגש אליי, חיבק אותי ואמר לי: תודה לך. ואני חייב להגיד לך, ואמרתי את זה באותו רגע ואני אומר את זה גם היום, שנה אחרי: רק בשביל הרגע הזה היה שווה להגיע לבית הזה. רק בשביל הרגע הזה היה שווה להגיע לכנסת, לעבוד קשה כמו כולנו כאן בכנסת ישראל, בשביל הרגע הזה, לקבל את התודה מאביו של יונתן סמרנו, השם ייקום דמו.

היו"ר אמיר אוחנה:

משפחה אצילית.

בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):

משפחה אצילית, משפחה מקסימה, משפחה שאנחנו מצדיעים לה, לכל המשפחות המדהימות האלה. עובדי אונר"א, אדוני היושב-ראש, היו שותפים מלאים בטבח האכזרי שביצעו בנו ב-7 באוקטובר. הם לא רק סייעו, הם הובילו את הרוע, רצחו וחטפו. שנים שאונר"א מתחזה לסוכנות סיוע כשבפועל היא זרוע של חמאס, מחבלים בתחפושת בחסות האו"ם. הצביעות הבין-לאומית כמובן חוגגת. אני אומר את זה בכל משלחת בין-לאומית – אמרתי את זה רק הבוקר לעוד דיפלומט שמשתייך למדינה זרה שהשעתה את הסיוע לאונר"א, אבל חידשה אותו שוב, לצערי הרב – ובכל ריאיון לתקשורת הזרה: כל מי שעוד מאמין שהארגון עוסק בסיוע פשוט בוחר לעצום עיניים, וכן, אדוני היושב-ראש, להיות שותף לטרור. למרות היקף הדיונים והאתגרים הביטחוניים שאנו עוסקים בהם יום-יום בוועדת החוץ והביטחון, דחפתי להביא את הצעת החוק הזו לדיון ולהצבעה באופן מיידי. מדינה שמכבדת את עצמה לא יכולה לאפשר לארגון הזה להמשיך לפעול בה עוד דקה אחת. לאויבים שלנו אין זכות קיום במדינת ישראל. תפקידנו לוודא שהחוק שאושר לא נשאר רק על הנייר אלא נאכף הלכה למעשה. אני מתכבד להציג היום בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו–2025. הצעת החוק שאני מציג היום לפניכם היא מיזוג של שלוש הצעות חוק: הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו–2025 מטעם הממשלה; הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל (תיקון – תפיסת חזקה בכל שטח שהוחזק בידי אונר"א), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך; והצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון – אי-הספקת חשמל ומים וסמכות תפיסת חזקה במקרקעין), התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. הצעת החוק המונחת לפניכם היא תוצר של דיוני המעקב הרבים שנערכו בוועדת החוץ והביטחון מאז חקיקת שני חוקי אונר"א המקוריים במהלך שנת 2024: החוק הראשון, כאמור, שיזמתי, החוק להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, התשפ"ה–2024, שקבע כי ישראל תפעל להפסקת פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל. בתוך כך נקבע כי אונר"א לא תפעיל כל נציגות, לא תספק כל שירות ולא תקיים כל פעילות במישרין או בעקיפין בשטחה הריבוני של מדינת ישראל. וכמובן, החוק להפסקת פעילות אונר"א, התשפ"ה–2024, שקבע כי חילוף האיגרות בין ישראל ובין אונר"א שנחתמו לאחר מלחמת ששת הימים ביוני 1967 ושעל בסיסן הוזמנה אונר"א לפעול – יפקעו. בנוסף, חוק זה קבע כי רשות מרשויות המדינה לא תקיים כל מגע עם אונר"א או עם מי מטעמה. כמובן, אדוני היושב-ראש, לא אחזור על הרקע המפורט שקדם לחקיקת שני חוקי אונר"א המקוריים, רקע שהוצג בהרחבה גם לפני מליאת הכנסת בעת אישורם. אולם אני חש חובה להזכיר כי חוקים אלה קודמו על רקע ראיות ועדויות על מעורבותם העמוקה של אונר"א ועובדיה במתקפת הטרור הרצחנית שהחלה ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, ובמלחמה שנפתחה לאחר מכן. מעורבות זו באה לידי ביטוי הן בביצוע מעשי הטבח בידי עובדי הסוכנות והן באמצעות העמדת מתקני אונר"א – בדרך של עצימת עיניים, או חמור מכך, ביודעין – לטובת פעילות ארגוני הטרור ברצועת עזה. נזכיר שוב למי ששכח: אונר"א ארגון הומניטרי, כביכול. אין להתכחש לזהות הפרסונלית של עובדי אונר"א בהיותם חברים בארגון טרור. אין להתכחש לעובדה כי מתקני אונר"א שימשו לטובת מפקדות ארגוני הטרור בבניית מנהרות ומתקנים תת-קרקעיים מתחת למוסדות הסוכנות, והעמדתם של מוסדות אלה ומקומות המגורים של עובדיה כמחסות לפעילי טרור ולפעילות טרור, לרבות החזקת חטופים. וגם, אדוני היושב-ראש, אין להתכחש לדיווחים ולמחקרים שנערכו עוד בטרם טבח 7 באוקטובר והעידו על כך שאונר"א – שוב, הארגון ההומניטרי, כך הוא נתפס בעולם – פועלת באמצעות מוסדותיה השונים, ובפרט מערכת החינוך שלה, להנצחת טענות בדבר פליטות, וגרוע מכך – מקדמת הסתה לטרור, שנאה וגזענות, קריאות למאבק מזוין כנגד מדינת ישראל והעם היהודי. על רקע כל אלה, משהוכח כי אונר"א ועובדיה השתתפו בפעילות טרור נגד מדינת ישראל, אושרו שתי הצעות החוק המקוריות ברוב משמעותי במליאת הכנסת, שתי הצעות החוק גם יחד. בדיוני המעקב שערכה ועדת החוץ והביטחון צפו ועלו קשיים שונים בנוגע ליישום החוקים המקוריים. זה היה דבר מדהים, באמת, לראות עד כמה קשה ליישם. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שנמצאת כאן יחד איתנו, ראתה יחד איתי בדיונים, ואיך אני אגיד בצורה הכי אמיתית וכנה – רתחה כשראתה עד כמה החוק שלה לא בא לידי ביטוי ולא מיושם. ואני כמובן הצטרפתי אליה. הצעת החוק שלפניכם מבקשת לעגן הסדרים שונים שיהיה בהם כדי לתת מענה לקשיים אלה. בכך הצעת החוק תביא להגשמת התכלית של החוקים המקוריים, אשר, כפי שכבר ציינתי, ביקשו להפסיק את פעילותה של אונר"א בישראל ולמנוע מרשויות המדינה – ובתוך כך גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין – לקיים מגע עם אונר"א. ואלה ההסדרים העיקריים המוצעים בהצעת החוק שלפניכם, אדוני היושב-ראש: ראשית, מוצע לקבוע כי רשות מרשויות המדינה תבטל כל אישור, רישיון, היתר או הטבה שניתנו במישרין או בעקיפין לאונר"א. הוראה זו מהווה הוראה משלימה ומרחיבה להוראה בדבר אי-קיום מגע עם אונר"א אשר נקבעה בחוק להפסקת פעילות אונר"א. ההוראה המשלימה המוצעת נועדה לטפל באותם המקרים שבהם האישורים מטעם רשויות המדינות ניתנו לאדם או תאגיד בעבור אונר"א מבלי שהרשויות ידעו שבפועל מדובר בפעילות של אונר"א או עבורה. שנית, חלק ניכר מהצעת החוק שבפניכם הוקדש להוראות בדבר ניתוק אונר"א משירותים שונים שיפורטו להלן והפסקת מתן שירותים לאונר"א בידי ספקי שירות ונותני שירות מסוגים שונים, כדוגמת שירותים בנקאיים. לשם יישום הוראות אלה נקבעו בין היתר הוראות האוסרות אספקת חשמל, מים וגז לנכסים הרשומים על שם אותו ארגון מתועב, ארגון אונר"א, ונקבע הליך פרוצדורלי, הדרוש לשם ניתוק נכסים אלה. כמו כן, מוצע לאסור אספקת שירות בנקאי, שירות פיננסי או שירות תשלום בידי גופים פיננסיים שונים לאונר"א, וכן איסור מתן שירות בזק בידי ספק מורשה של שירותים אלה, שירותים הכוללים שירותי אינטרנט, טלפוניה ושירותי תקשורת אחרים – בקיצור, כל שירות. בנוסף, מאחר שבעתיד ייתכן שיהיה צורך להוסיף שירותים שאסור לספק לאונר"א, ועל מנת שניתן יהיה לפעול במהירות לניתוק והפסקת השירות, מוצע לקבוע בחוק מנגנון עדכון בדרך של תיקון תוספת. בהתאם למנגנון זה, כל שר ששירות רלוונטי נמצא בתחומי הפעילות של המשרד שבאחריותו יהיה רשאי לשנות את התוספת בצו, באישור ועדת החוץ והביטחון, ולכלול בתוספת את רשימת ספקי השירותים והשירותים עצמם שאסור יהיה לספק לאונר"א. שלישית, בהצעת החוק מוצע לקבוע הוראה שלפיה מספקי השירותים המפורטים בהצעת החוק יידרשו להפסיק את אספקתם של שירותים רלוונטיים, או לא לספקם מלכתחילה, כאשר הם נוכחו לדעת כי מבקש השירות מבקש לקבל אותו לשם פעילות אונר"א בשטח מדינת ישראל, או בשמה או מטעמה, גם באופן זמני או חד-פעמי, בתמורה או ללא תמורה. משמעות הדברים, אדוני היושב-ראש, היא כי מרגע שהובא לידיעת מספקי השירותים שייתכן שהם מספקים שירותים לארגון הטרור אונר"א, או למי שפועל מטעמה של אונר"א או בשמה, עליהם להיות אקטיביים בבירור העניין. ולשם בירור זה – אם מבקש השירות מבקש לקבל את השירות לשם פעילות אונר"א – מוצע לקבוע כי מספקי השירות יהיו רשאים לפנות לרשות המקומית שבה נמצא הנכס שלגביו ניתן השירות, או למשטרת ישראל ולגופי ביטחון אחרים, לקבלת סיוע בבירור האמור. במקביל הוצע כי הרשות המקומית תהא רשאית להסתייע במשטרה או בגופי ביטחון בבירור, וכי משטרת ישראל וגופי הביטחון יסייעו, בהתאם לסמכויותיו של כל גוף ולתפקידיו לפי כל דין, בעריכת הבירור הן בעת פנייה של מספקי השירות והן בעת פנייה של רשות מקומית. רביעית, בהצעת החוק מוצע לקבוע הוראות בדבר סמכות תפיסת חזקה במקרקעין. הוראות אלה מתייחסות לרשות מקרקעי ישראל – רמ"י – כאשר מדובר במקרקעי ישראל, ולרשות מקומית – כאשר מדובר במקרקעי הרשות המקומית. רמ"י והרשות המקומית יהיו רשאים, לפי העניין, לתפוס חזקה במקרקעין אשר הוחזקו על ידי אונר"א או אשר מוחזקים על ידי מי שמייצג את אותו ארגון טרור או את מי מטעמו, במתחמים המפורטים בהצעת החוק. על מתחמים אלה ניתן יהיה להוסיף בעתיד מתחמים נוספים שבהם אונר"א פעלה או פועלת, וזאת בדרך של תיקון התוספת השנייה להצעת החוק. בהצעת החוק הוקנו סמכויות לשם תפיסה מקרקעין. לשם תפיסת החזקה במקרקעין עוגנה הוראה בחוק המחייבת את צבא הגנה לישראל ומשטרת ישראל לסייע לרמ"י ולרשות המקומית ולהקצות כוחות ומשאבים לשם תפיסת החזקה. כמו כן, נקבע כי צה"ל ומשטרת ישראל יסייעו, בכל עת שיתבקשו לכך על ידי רמ"י או הרשות המקומית, להפעלת המתחמים לאחר תפיסתם, במקרה שיהיה צורך בכך. בהקשר זה נקבע כי תפיסת החזקה הראשונית תיעשה בתוך 30 ימים מתחילת הצעת החוק שבפניכם, וזאת מבלי לגרוע מהסמכות של רמ"י או הרשות המקומית לחזור ולתפוס את החזקה במתחמים אלה, או לבקש סיוע כאמור ממשטרת ישראל וצבא הגנה לישראל. חמישית – ואני מסיים – מוצע לקבוע כי הוראות פקודת החסינויות וזכויות היתר של האומות המאוחדות, משנת 1947, לא יחולו על אונר"א, על פקידיה, על בני אדם המועסקים מטעמה ועל נכסיה. במקביל להוראה זו, מוצע בהוראת התחולה לקבוע כי הוראות הצעת החוק יחולו על תביעות שעילתן אירועי כ"ב בתשרי התשפ"ד – 7 באוקטובר 2023 – ומלחמת חרבות ברזל, גם אם התובענות הוגשו לפני מועד התחילה, כל עוד לא החל הדיון בהן. כלומר, בהצעת החוק שלנו יש מתן אפשרות להגשת תביעות נגד אונר"א בגין אירועי 7 באוקטובר. אני חוזר שוב: בהצעת החוק יש מתן אפשרות להגשת תביעות נגד אונר"א בגין אירועי 7 באוקטובר. מעבר לכך, מוצע לקבוע כי ראש המטה לביטחון לאומי או נציגו ידווח על יישום הוראות החוק לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אחת לשישה חודשים, וכי בשנה הראשונה מיום תחילת הצעת החוק הדיווח ייעשה אחת לחודשיים. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה והשלישית. אני חושב שהעובדה ששני החוקים עברו כאן לפני שנה ברוב מוחץ של קואליציה ואופוזיציה, אופוזיציה וקואליציה, היא תעודת כבוד לכנסת ישראל. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת ביסמוט. אני מבקש לקדם בברכה את סגל הפיקוד הכללי של שירות בתי הסוהר, בראשות נציב בתי הסוהר רב-גונדר קובי יעקבי וסגנו חאתם עזאם, והמפקדים הבכירים, שביקרו במוזיאון הכנסת, ביקרו במשכן הכנסת, וזכיתי גם לפגוש אותם ולהודות להם בשם אזרחי ישראל על הפעילות הברוכה, שתורמת לביטחון ישראל, שנעשית למרבה הצער הרחק מעיני התהילה הציבורית. אבל אנחנו כאן רוצים לומר לכם, מקרב לב, תודה. תודה על מה שאתם עושים. ונקדם בברכה את קובי סמרנו, אביו של יונתן סמרנו, השם ייקום דמו. הרוח שלך, קובי, ושל איילת שורה מעל החוק הזה. אתם דחפתם, והרבה בזכותכם הגענו ליום המיוחל הזה, שבו אנחנו נצביע על החוק בקריאה השנייה והשלישית. ברוכים הבאים לכנסת. אנחנו נעבור להסתייגויות, חברות וחברי הכנסת. הוגשו הסתייגויות של קבוצת ישראל ביתנו, של חבר הכנסת אלעזר שטרן ושל חבר הכנסת אליהו רביבו. אנחנו נתחיל מההסתייגויות של קבוצת ישראל ביתנו, על פי הסדר. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. אם אפשר קצת יותר שקט במליאה, בבקשה. תודה. חמש דקות לרשותך.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הבעיה שלי היא לא עם החוקים – האם אנחנו מצליחים ליישם את החקיקה? אני שומע גם בחוק אונר"א שזה ארגון טרור נתעב, שאנחנו אוסרים לספק להם חשמל ומים. אבל תסתכל, רק היום אנחנו קיבלנו ידיעה שחברת החשמל נערכת לחיבור של כל רצועת עזה לחשמל, חשמל ישראלי. אנחנו כבר חודשים מספקים גם חשמל וגם מים לכל הרצועה, והכול על חשבון משלם המיסים. אני כבר לא מדבר על כל הנושא של המעברים, שמכניסים שם טונות של אספקה – הכול על חשבון משלם המיסים. אתה יודע, אנחנו עדיין תחת הזעזוע הזה של רצח על ידי שב"ח של תושב בית שאן ובחורה צעירה מקיבוץ, ואני שואל, אנחנו רק – פחות משנה, בחודש מאי, פחות משנה, העברנו את חוק השב"חים כאן בכנסת. יוליה מלינובסקי ואופיר כץ העבירו את חוק השב"חים. לפי אותו חוק ניתן לעשות חילוט. אני עוד לא שמעתי פעם אחת שמישהו ביצע חילוט לרכב ולרכוש. לפי אותו חוק, כל שב"ח, כל מי שנתפס מסיע את אותו שב"ח, אפשר לחלט לו – לעשות חילוט רכב. זה מעולם לא בוצע. אפשר לקחת לאותו אדם, אותו מעסיק של אותו שבח – ולעשות חילוט של הרכוש שלו. שום דבר לא נעשה. אתה יודע, יש לנו עוד כמה חוקים. דיבר פה יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון – יש חוק שירות ביטחון מ-1986, ולפי אותו חוק היו חייבים לגייס מזמן את כל החרדים. אין ואקום, החוק קיים. אף אחד לא גייס, אף אחד גם לא מתכוון לגייס. כשאנחנו היינו בשלטון הייתה הוראת שעה. אדוני היושב-ראש, כדאי שקצת תלמד מה תפקידך. אז קודם כול, הוראת השעה הסתיימה. אין לך מושג מה אתה מעביר ומה אתה מדבר.

בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):

טוב שאתה נמצא פה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

הוראת השעה הסתיימה. כרגע יש חוק שירות ביטחון מ-1986. חייבים לגייס את כולם. חוק העונשין מ-1977 – אגב, מי שאז היה ראש ממשלה הוא מנחם בגין ועזר ויצמן היה שר הביטחון. לפי אותו חוק, כל מי שמסית נגד גיוס לצה"ל בזמן מלחמה צפוי לעשר שנות מאסר. לא ראיתי שמישהו מיישם את זה. ולכן יש לנו פה בעיה, לא רק להעביר את החוקים, אלא ליישם אותם. אני קורא גם לראש הממשלה, שכרגע נמצא בארצות הברית – המנוף הכי חזק שיש למדינת ישראל כנגד חמאס הוא שיקום עזה. אסור להסכים לשיקום עזה עד שהחטוף האחרון חוזר הביתה. אסור להסכים לשיקום עזה כל עוד לא פירקנו את החמאס מנשק. הרי אנחנו זוכרים, דיברו פה על ניצחון מוחלט. איפה הניצחון המוחלט? אני שומע את כל הדיווחים ממערכת הביטחון: חמאס מתעצם מיום ליום. 35,000 מחבלים עומדים כרגע לרשות חמאס. יתרה מזאת, מעבר לקו הצהוב, 200 מטר מהחיילים שלנו, רואים את חמאס מתאמן, עושה תרגילים, משקם תשתיות טרור, ואנחנו לא יכולים לעשות כלום. איך זה יכול להיות? יתרה מזאת, חמאס גם מעמיק את השליטה האזרחית שלו. ולכן אני קורא לראש הממשלה בשום פנים ואופן לא להסכים לשיקום עזה לפני שפירקו את חמאס מנשקו. גם אסור להסכים לנוכחות טורקית, ולא משנה באיזה מסכה הם יבואו, מפקח בנייה או מדריך חקלאות. הגעת טורקים לרצועת עזה, בשילובF-35 שכבר בדרך לרצועה, עם נוכחות טורקית בסוריה, זה שינוי מאזן כוחות דרמטי בכל האזור שלנו. ולכן צריכים להיות פה ברורים. צריך לעמוד על שלנו. גם עם הידידה הכי קרובה לפעמים יש חילוקי דעות, ואנחנו חייבים לעמוד על האינטרסים שלנו. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה, עד חמש דקות לרשותך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. מי השר? אה, אדוני השר יושב שם. אדוני השר, אני לא יודע אם אתה זוכר, אבל לא מזמן העברנו כאן בכנסת גם את חוק אל-ג'זירה, נכון? חוק אל-ג'זירה, כדי למנוע את השידורים של אל-ג'זירה בישראל. אז מי שגר באזור הדרום מוזמן לפתוח את תדר FM96.3 ולהאזין לאל-ג'זירה. אגב, זו חשיפה של בועז גולן בערוץ 14. אני אומר את זה גם לך, אדוני היושב-ראש – תסתכלו, תאזינו. אתם מחוקקים פה חוקים, אבל בסוף הם הופכים לאות מתה. מה המשמעות של סגירה אם בסוף אל-ג'זירה משדרת? מה המשמעות אם אנחנו נחוקק פה ואונר"א ימשיכו לפעול? אנחנו כמובן תומכים בחקיקה הזאת, ואני מברך גם את חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מהסיעה שלי שהובילה אותה יחד עם יושב-ראש הקואליציה, אבל המשמעות צריכה להיות שבאמת תסגרו את הפעילות של אונר"א. בהקשר הזה, צריך לזכור שאנחנו נמצאים כבר שנתיים במלחמה, ולצערי, חמאס עדיין שולט ברצועת עזה. ואז נחשף היום שבמה עוסקים במדינת ישראל בזמן שחמאס שולט בעזה, בזמן שלא התחילו את הפירוז? בחברת החשמל עוסקים בעבודת מטה להחזרת קווי מתח גבוה לרצועת עזה בהתאם למתווה שהיה לפני המלחמה. מה שנקרא, חזרנו חזרה ל-6 באוקטובר, עולם כמנהגו נוהג. קודם כול, אסור שיתחיל שיקום לפני פירוז. אין דבר כזה שאחרי שנתיים של מלחמה, חמאס ימשיך לנהל את עזה ואנחנו נאפשר למאות המיליארדים של הדולרים להמשיך לזרום. אבל יותר מזה, אדוני היושב-ראש, אם אנחנו נחזור לקונספציה שבה מדינת ישראל אחראית לחשמל ולמים לרצועת עזה, ואנחנו צריכים לספק להם, ואנחנו אחראים שיהיה להם טוב ולהזרים להם – זאת בדיוק הקונספציה. זאת הקונספציה שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים לטפל בהם כל הזמן. מדינת ישראל לא צריכה להיות אחראית לרווחתם של תושבי רצועת עזה. הגיע הזמן שממשלת ישראל תעסוק ברווחתם של תושבי מדינת ישראל, שתהיה עבודת מטה איך מביאים חשמל לעוד ועוד התיישבות בארץ ישראל. אתה יודע, אני ביקרתי בחווה בגוש עציון, חוות קידר. חברת חשמל לא הגיעה לשם. אין תשתית של חברת חשמל שמגיעה לשם. לא ראיתי תוכנית חירום של חברת חשמל להזרים חשמל לחווה הזאת. אני לא רואה איך תשתית של חברת חשמל להתיישבות ביהודה ושומרון, או תוכניות מטה להעברת קווי מתח גבוה. חברת החשמל עושה תוכניות מטה להעברת מתח גבוה לרצועת עזה? איבדתם את הכיוון לחלוטין. ולכן אני אומר, בתוך האירוע הזה צריך לזכור דבר אחד מאוד מאוד חשוב: אי-אפשר להתקדם לשלב הבא לפני שרן גואילי חוזר, ולפני שמפרזים את חמאס מנשקו. הדבר השני, אדוני, היום בוועדת הכנסת התנהל דיון על הצעת החוק של ועדת החקירה הפוליטית שאתם מנסים להקים, ומדברים שם כל הזמן על אמון הציבור. עכשיו תראו, אתם יושבים כממשלה עם אמון ציבור שניתן לכם בנובמבר 2022. אחרי 7 באוקטובר לא הלכתם לעם חזרה כדי לקבל את אמון הציבור. אתם נמצאים עכשיו במצב שבו אתם אומרים: אין לציבור אמון בחוק שכבר חוקק, של ועדת חקירה ממלכתית, שחוקק ללא קשר לממשלה הזאת או לממשלה אחרת, שתמיד כך נהגו כשרצו לחקור אירועים קשים, ובטח את הטבח הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז מלחמת העולם השנייה, מאז השואה. אבל אתם באים ואומרים: אנחנו רוצים שיהיה פה שוויון, קואליציה ואופוזיציה. מה זה קואליציה ואופוזיציה? קואליציה ואופוזיציה זה ועדת חקירה פוליטית. הפוליטיקאים יחליטו איך הם חוקרים ואת מי הם חוקרים. הינה, אני אומר לך, יושבים באופוזיציה גם שרי ביטחון לשעבר ורמטכ"לים לשעבר שצריכים להיחקר בוועדת החקירה; צריכים לפתוח את כל הפרוטוקולים של הדיונים ולראות מה הם אמרו בדיונים, בדיוק כמו חברי הקואליציה. ולא הקואליציה, בגלל הרוב שיש לה מנובמבר 2022, היא זאת שתחליט איך יחקרו את המחדל של הממשלה הזאת. אם אתם רוצים לקבל את אמון הציבור מחדש, יש דרך לעשות את זה – תפזרו את הכנסת, תלכו לבחירות, ותגידו לבוחר: מי שרוצה ועדת חקירה פוליטית, שיצביע לכם, ומי שרוצה ועדת חקירה ממלכתית, שיצביע למפלגות האחרות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך, אדוני.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני דווקא רוצה לספר משהו שהיה היום בדיון של ועדת העלייה והתפוצות, במסגרת דיון בנושא של נתוני הירידה מהארץ. הרי כל שנה אנחנו מקבלים נתונים שיותר ויותר ישראלים עוזבים את מדינת ישראל, ומוצאים את עצמם במדינות המערב. אלה לא אנשים שהם נטל – אלה אנשים שהם נכס למדינה, והיום אתה יכול לשמוע עברית רהוטה – איך אמר נציג של המכון הישראלי לדמוקרטיה? בלוס אנג'לס ובניו ג'רזי יותר מאשר בתל אביב. ואז כל שנה אנחנו מגלים שעשרות אלפי ישראלים בוחרים לרדת מהארץ, בוחרים במודע, בגלל שלל סיבות – סיבות ביטחוניות, סיבות כלכליות, גם סיבות שקשורות לאופי המדינה, כי מדינה שמתנהלת תחת לחצים דתיים היא לא מדינה חופשית. אגב, זה גם בא לידי ביטוי בסקר של אותו מכון, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ואז – סתם לדוגמה, בשביל לסבר את האוזן – 26% מהציבור היהודי שוקלים ברצינות לעזוב את מדינת ישראל. עוד 6% כבר בחרו לעזוב אך טרם עזבו. הסקר נעשה באפריל 2025, כלומר חודש וחצי לפני התקיפה באיראן, מבצע עם כלביא. אני ביקשתי שהמכון הישראלי הדמוקרטי יבצע סקר עוד כמה חודשים, ב-2026, על מנת לראות את המגמות, וקיבלתי תשובה מאוד מדאיגה, אדוני היושב-ראש, שבמשך שנים המגמה היא שלילית. עכשיו אני לוקח את הנתונים של הסקר ומתחבר לנתונים של סקר אחר, שכל הזמן שואל: מה חשוב לכם במדינה? ואז מה אני מגלה? שלרוב הציבור במדינה חשוב: הקמת ועדת חקירה ממלכתית, חוק גיוס לכולם, פירוק חמאס מנשקו, ניצחון על האויבים, ואני עושה שתיים ועוד שתיים ואני מגלה שהסיבות לכך שאנשים צעירים בעלי משפחות, בעלי השכלה, עוזבים את מדינת ישראל, בין היתר, למרות שהם ציונים בליבם, הן הדברים שהממשלה לא מטפלת בהם. חברים, זה פשוט מתמטיקה. תיקחו את הדוגמה של סקר שביעות הרצון של הציבור בנושאים אקטואליים, תעשו השוואה לנתוני ההגירה, ולא צריך לחפש גאון בשביל שיסביר לכם שהמדיניות שאתם, בממשלה ובקואליציה, מובילים בשנים האחרונות אחראית לזה שיותר ויותר ישראלים לא בוחרים במדינת ישראל כבית הלאומי שלהם. פעם אחר פעם עולים לכאן חברי כנסת מהקואליציה ואומרים: תעזבו, אנחנו לא צריכים אתכם. מה זאת אומרת, אתם לא צריכים אותנו? לא הבנתי. אתם לא רוצים שאנשים עם השכלה יתרמו לכלכלה של מדינת ישראל ולביטחונה? אתם לא רוצים שאנשים יגדלו פה את הילדים? אז אתם פשוט אנטי-ציוניים. אתם אלה שמובילים את ההשתמטות ופוגעים בציונות – ומה תגידו בעוד כמה שנים, שיותר ויותר אנשים יעזבו את המדינה? מה, תגידו שלא ידעתם? שלא העירו אתכם? אני חושב שאנחנו נמצאים בנקודה קריטית ביותר באשר לאופי המדינה והמשך קיומה כמדינה ציונית, יהודית ודמוקרטית. ואם אנחנו לא נבין את זה, המדינה שלנו לא תוכל להמשיך להיות ציונית, יהודית ודמוקרטית, ואת זה אנחנו נשנה בשנת 2026 כי זאת תהיה שנת הבחירות. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך, גברתי.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני מבקשת לברך את המציעים על החוק החשוב הזה; את חברתי, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שעסקה רבות בהגדרה פשוטה שאונר"א זה ארגון טרור; לברך כמובן את אבא של יונתן סמרנו, זיכרונו לברכה, קובי סמרנו, ואת איילת סמרנו, שלא עזבו לרגע את המאבק החשוב הזה להגדרת אונר"א מחוץ לחוק. וצריך להגיד בצורה ברורה ושאינה משתמעת לשתי פנים לכל אזרחי מדינת ישראל: אי-אפשר להגדיר ארגון כארגון סיוע כשהעובדים שלו מבצעים בבוקר 7 באוקטובר רצח וטבח ובימים כתיקונם הם מורים בבתי ספר. אז זה ארגון שאנחנו לא נקבל אותו ונוציא אותו מחוץ לחוק, ועל כך תבוא ברכה על כל המציעים. ומכאן לאירועי היום. ראש ממשלה נתניהו טס לפגישה שמתקיימת הערב במאר-א-לאגו. כמובן שכולנו נאחל לו בהצלחה, אבל נגיד לו קו אחד אדום ברור: אסור, אסור להתפשר על האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל. האינטרסים הביטחוניים של מדינת ישראל זה מעל הכול. חודשים ארוכים הבטיחו לנו ניצחון מוחלט, ולא יכול להיות שניצחון מוחלט יישאר סלוגן בכובע שנשאר בערוץ 14. המנוף הגדול ביותר שיש למדינת ישראל הוא קודם כול שיקום רצועת עזה, ושיקום רצועת עזה חייב להיות מותנה בדברים הבאים: קודם כול, השבת רן גואילי, גיבור ישראל, לקבר ישראל – רן גואילי, שהוא גיבור ישראל, מגן עלומים, החטוף האחרון, צריך לחזור הביתה; דבר שני, פירוק חמאס ופירוז הרצועה מנשק. לא ייתכן שמחיר הדמים הכבד ששילמו אזרחי מדינת ישראל, משפחות שכולות, 1,200 נרצחים, יהיה לשווא. חמאס צריך להיות ממוגר. והנושא השלישי שעליו צריך לעמוד ראש ממשלה הוא איסור נוכחות טורקית ברצועה. כניעה ללחץ בין-לאומי והתפשרות על ביטחון ישראל ועל אינטרסים של מדינת ישראל מבחינה ביטחונית זה פשוט חזרה לקונספציית 6 באוקטובר, ואסור שזה יקרה. אני רוצה לדבר על בליץ החקיקה שכולנו נמצאים בו בוועדת חוץ וביטחון – מרתון של חקיקה ימים על גבי ימים, שעות על גבי שעות, רק כדי לחוקק חוק השתמטות. כל זה כשאנחנו מבינים איזה אתגרים יש לנו ברמה הביטחונית, בכל החזיתות – בלבנון, בסוריה, בעזה, ביהודה ושומרון, באיראן וגם בתוך הבית. ולכן צריך להבין: לחוקק חוק השתמטות זו פגיעה קודם כול באחדות העם, ואסור לאפשר חקיקת חוק השתמטות. ומכאן אני אומרת לכם, ואומרת את זה בצורה ברורה – יושב כאן יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, שלהוט לחוקק את החוק הזה, שהוא חוק השתמטות – אנחנו לא נאפשר לחוקק את החוק הזה, כי הבחירה היחידה שיש בידי אזרחי מדינת ישראל עכשיו היא או אחדות או השתמטות, ואנחנו בוחרים באחדות. אנחנו בוחרים באותם אנשי מילואים, אלו שקיבלו היום 280,000 צווים שיהיו לאורך כל השנה; אלה שעושים מאות ימי מילואים בשנה, ובשנה הבאה צפויים לעשות 70 ויותר ימי מילואים. אנחנו בוחרים קודם כול במשרתים. ולכן צריך להוריד את החוק הזה מסדר-היום. השתמטות – לא. אחדות – כן. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי. אני מזמין את יוליה מלינובסקי. בבקשה, גברתי. חמש דקות להנמקת הסתייגויות, בבקשה. את גם מגישה?

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני מגישה. ירקתי דם.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

היא היוזמת.

היו"ר מאיר כהן:

יופי. היוזמת, מצוין.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, קובי, קובי סמרנו; איילת בדרך – דיברתי איתה, היא עדכנה אותי שעוד מעט היא צריכה להגיע לפה. כל האירוע הזה מוקדש ליונתן וגם למשפחה מאוד מאוד אמיצה, שלא פחדה והייתה מספיק אמיצה גם לחשוף את כל הסרטונים ואת כל המידע, ובעצם בזה סתמה פיות להרבה מאוד אנשים פה, גם בכנסת וגם בעולם; אלה שאולי חששו, וחשבו, ולא אהבו: אונר"א קדוש, או"ם, עניינים, סיפורים – לא, ארגון טרור לכל דבר ועניין. ומה שאנחנו ראינו, מה שקרה עם יונתן, ז"ל, זה רק אחוז קטן, פתיל של אחוז ממה שקרה שם בפועל, עם כל הכספים, עם כל הכיסוי לחמאס, לכל המעורבות של חמאס בתוך אונר"א. אונר"א שבעצם הרימה את זכות השיבה הזו; אונר"א בעצם הפכה לתשתית לבניית מדינת פלסטין בעזה, ללאומיות של העזתים, וזה משהו מטורף, ועשו על זה שימוש באונר"א נגד עם ישראל ונגד מדינת ישראל. אני נמצאת בתחושה מעורבת, כי כשהעברתי חוק אונר"א אחד הייתי בטוחה שזהו, סגרנו את הפרצה הזאת, ואנחנו מעיפים אותם מפה לצמיתות. אממה, היו פה שרים ופקידות בכירה שנורא פחדו, והלכו לפרשנות כזו או אחרת, מה שלא היה ולא נברא. בעיניי, החוק הראשון שעבר הוא היה מספיק, הוא היה מספק. הוא נתן את כל הפתרונות, גם לדעתי וגם לדעת הייעוץ משפטי של הכנסת. אבל אחרי דיונים רבים בוועדת החוץ והביטחון הבנו שפשוט העסק תקוע. העסק תקוע. כולם מפחדים. ממה מפחדים? אלוהים יודע ממה מפחדים. יש פה אנשים שאומרים: באנו למשול, לא נותנים לנו – אז זו דוגמה. הינה, בבקשה, תעשו. אין מעצורים, אין מערכת משפט. הכול בסדר. העתירות תקועות בבג"ץ חדשות לבקרים. בג"ץ לא מתערב. לא מסוגלים. אז אחרי דיונים רבים, דיוני מעקב בוועדה, ובתמיכה של יושב-ראש הקודם של הוועדה ובתמיכה – לפחות בזה יש קונסנזוס – של היושב-ראש הנוכחי של ועדת החוץ והביטחון, פשוט הבנו שאין ברירה, אין ברירה. וגם בשיתוף פעולה עם היועצת המשפטית לממשלה, כן, היועצת המשפטית לממשלה, והשר אלי כהן הרים את זה, הכנו הצעת חוק ממשלתית. אני לא אספר איך כתבנו אותה. לא אספר מה היה שם בדרך. אבל כן היה שיתוף פעולה ביני, בין היועצת המשפטית לממשלה, בין הייעוץ המשפטי של הוועדה, בין השר אלי כהן, ובסוף יצאה הצעת חוק ממשלתית. אממה, היא נתקעה בכנסת בגלל הבלגן הקואליציוני. אז נאלצתי להעביר הצעת חוק פרטית, כדי לזרז את העניינים. בסוף זה קרה. זה קרה בזכות היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, מירי פרנקל-שור, בזכות הצוות שלה, בזכות התגייסות של צוות הוועדה, בזכות בועז, יושב-ראש הוועדה, שנתן לנו ממש carte blanche, ואמר: תביאו את הנוסח, אני עושה את זה. פשוט נתן לנו את האפשרות להתקדם, ועשינו את זה. וגם שמעתי אחר כך, ככה, איפשהו, צלילים שהיו משרדי ממשלה שלא אהבו. כאילו, כולם רוצים להעיף את אונר"א, אבל אף אחד לא רוצה לקחת אחריות על זה. כאילו, רוצים כולם להיות ילדים טובים. אז לא, חבר'ה. משרדי ממשלה היקרים – משרד האנרגיה, רשות מקרקעי ישראל – זה נגמר. אתם חייבים לפעול. החוק מאוד מאוד ברור. חברת החשמל חייבת לנתק את אונר"א מחשמל. חברת מקורות או חברת מים – ממים. גם מגז, משירותים פיננסיים. נגמרו התירוצים: זה לא אנחנו, זה מישהו אחר. חייבים לפנות אותם ממתחמים. זה לא נסבל שיש פה, חמש דקות מהכנסת, מתחם במעלות דפנה. שני שומרים שאונר"א הציבה שם, ומדינת ישראל הגדולה לא מסוגלת להשתלט. אז החוק נותן את האפשרות הזאת, ואומר, זהו, תפרצו, תעשו את זה. אני פרצתי לשם בכוחות הדלים שלי – מדינת ישראל הגדולה לא מסוגלת. אז עכשיו החוק נותן את זה ממש, אומר: זהו, אתם רשאים. מתחם בכפר עקב, שנים רבות; זה שלנו, אבל לא מסוגלים להשתלט. אז יש בחוק הוראה ברורה לצבא: אתם חייבים להקצות כוחות. נגמרו התירוצים. ריבונות זה לא ריקודים. ריבונות זה לא שירים. ריבונות זה לא מילים יפות. ריבונות זה אחיזה בשטח, באדמה. ריבונות זה לתת שירותים לאזרחים בשטח הזה. זה להכניס ידיים לתוך הביוב, כי זו הריבונות.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אז מי שרוצה לרקוד ולשיר, יכול להמשיך. אנחנו קובעים את הריבונות בירושלים שלנו על ידי החוק הזה. תודה רבה לכל מי שתמכו ועזרו והיו שותפים לדרך.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה לך, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. בבקשה, חמד עמאר, חמש דקות לרשותך.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול שמעתי את המפכ"ל מדבר על הפשיעה ועל ירידה בפשיעה במדינת ישראל, ועל העשייה של המשטרה. קודם כול, אני מאוד מכבד את המפכ"ל. אבל תהיתי: האם הוא נותן את הנתונים על מדינת ישראל, על המדינה שאני חי בה, או שהוא נותן את הנתונים על מדינה אחרת? כי רק ניקח את הנתון של הנרצחים במדינת ישראל, רק בחברה הערבית – 252 נרצחים מתחילת השנה, והשנה עוד לא הסתיימה, לעומת השנה שעברה, שגם היו הרבה מאוד נרצחים, 230 נרצחים. אז אני לא מצליח – איזו ירידה בפשיעה במדינת ישראל? תגידו לי, איזה עסק במדינת ישראל לא משלם פרוטקשן היום, מה שנקרא בערבית חאווה? כולם משלמים חאווה היום במדינת ישראל, כל עסק. ואני אספר לכם על עסק בשפרעם, חברת הסעות שמסיעה ילדים, ואני דיברתי כאן במליאה על ירי על אוטובוס שבתוכו ילדים עם צרכים מיוחדים. 14 אוטובוסים נשרפו לאותה חברה, כי היא לא שילמה דמי חסות, פרוטקשן, חאווה. אז על איזה נתונים מדבר המפכ"ל? אני אומר לכם, איבדנו את המשילות במדינת ישראל. זה בכל מקום. אם אני קורא בבוקר שתלמידים צריכים לנסוע שעה וחצי של נסיעה של עשר דקות, רק בגלל שלא רוצים לעבור ליד יישוב מסוים, אז על איזו משילות אנחנו מדברים? אין משילות במדינת ישראל. הפשיעה משתוללת. אנשים מפחדים. משפחות שלמות מזדקנות בתוך הבית. משפחות שלמות עזבו את הארץ, כי חייבו אותן לשלם דמי חסות ולא היה ביכולתן לשלם את דמי החסות. לכן אני אומר לך, המפכ"ל, אם היית חוזר לנתונים של 2022, שנת 2022, בממשלת השינוי – ואני חושב, היושב-ראש, היית איתי גם בוועדה למיגור האלימות בחברה הערבית, שעמד בראשה ראש הממשלה אז. אין חודש שלא קיימנו דיון בוועדה.

היו"ר מאיר כהן:

והיו תוצאות.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

והיו תוצאות – 116 נרצחים בחברה הערבית, לעומת 252 נרצחים עד עכשיו. אני פונה לכל החברה הישראלית, ואומר לכם: יש אפשרות, ויש יכולת של מדינת ישראל להשתלט על הפשיעה, למגר את האלימות, להוריד את כל משפחות הפשע במדינת ישראל, ואת ארגוני הפשע. אבל צריך רצון, וצריך מישהו שייקח את הנושא ויגיד: אנחנו עושים את זה, ואנחנו נעשה את זה. בממשלה הבאה נעשה את זה: נשתלט על הפשע. לא נאפשר אי-משילות במדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אלעזר שטרן – לא נמצא; חבר הכנסת אלי רביבו, אליהו רביבו – לא נמצא. אם כן, האם מסירים את ההסתייגויות? בקשות רשות, אבל שיגידו לי אם - - -

קריאה:

לפני הצבעה.

היו"ר מאיר כהן:

לפני ההצבעה, אוקיי. בקשות רשות דיבור: חבר הכנסת יאיר לפיד – אינו נוכח; חברת הכנסת קארין אלהרר – לא נמצאת. מירב כהן, בבקשה. חמש דקות לרשותך. בבקשה, גברתי, חמש דקות. בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

כנסת נכבדה, קודם כול, מכבד אותנו קובי סמרנו, אבא של יונתן סמרנו, זיכרונו לברכה. תודה שאתה מכבד אותנו בנוכחות שלך. מי שמאמין שאונר"א הוא גוף הומניטרי, אז הוא בטח גם מאמין שחמאס הוא ארגון צדקה. רק מי שמאמין שחמאס הוא ארגון צדקה יכול לקנות את זה שאונר"א הוא גוף הומניטרי. השופטים בהאג, לצערנו, בדיונים שלהם, אומרים לכל העולם: אין מספיק הוכחות שהיה קשר בין אונר"א לחמאס. ואני שואלת מכאן: תגידו, שופטים נכבדים בהאג, למה אתם מצפים בדיוק, ללוגו משותף? יש כל כך הרבה הוכחות לכך שהם נתנו את המתקנים, את המבנים של אונר"א, שהיה שילוב בכוח האדם, שהעובדים של אונר"א לקחו חלק במעשים הלא אנושיים שקרו מאז 7 באוקטובר. למה עוד אתם מצפים? אני ממליצה לשופטים בהאג להזמין את אמילי דמארי שלנו לשיחה, אולי היא תספר להם. היא עדיין בחיים – היתר כבר לא בחיים ולא יכולים לספר. אולי היא תספר להם שהיא הוחזקה כחטופה במתקן של אונר"א, כשנשלל ממנה טיפול רפואי. אולי היא תספר להם שעובדי אונר"א ידעו כל הזמן איפה החטופים שלנו ושיתפו פעולה עם חמאס. יש כל כך הרבה סרטונים, ומבחינתי השופטים בהאג מאבדים את כל האמינות שלהם כשהם מתכחשים לזה. לכן גם אני תומכת בחקיקה החשובה הזו. בנושא הזה אין אופוזיציה, אין קואליציה, וכולנו מאוחדים בזה שצריך להילחם בגופים האלה שהם גופי טרור לכל דבר ועניין. אני רוצה להתייחס לעוד נושא שקשור בקשר ישיר, והוא הקמת ועדת החקירה הפוליטית שהותנעה כבר היום בוועדות הכנסת. כשאני רואה את ההתפתחויות בפרשת קטרגייט, אותה פרשה שבמסגרתה בעצם עובדים בלשכת ראש הממשלה שהיו נגישים לחומרים הכי מסווגים שיש ועבדו מתוך קודש הקודשים ממשרד ראש הממשלה תוך כדי מלחמה קיבלו כסף מקטר. כשאני רואה לאן החקירה הזו מסתעפת, אני מבינה מדוע ראש הממשלה וחברי סיעתו כל כך מתנגדים להקמת ועדת חקירה ממלכתית, מקצועית, עצמאית, בלתי תלויה, שתרד לחקר האמת. כי הם כנראה חוששים שזה יגיע אליהם. תקשיבו, זה לא משנה איך יקראו לזה, ועדת חקירה לאומית, ועדת חקירה מצוינת, ועדת חקירה פריטטית, ועדת חקירה פתטית – זה לא משנה. כל מודל שבו הנחקרים הם אלו שממנים את החוקרים, כל מודל כזה הוא ועדת טיוח, טיוח של האמת. ואם לא נעשה בדק בית דחוף, דחוף, אנחנו נביא אלינו עוד אסון. הרי קרה לנו מחדל נוראי. אם לא נפיק לקחים באמת, בידיים נקיות, אנחנו נביא עלינו פשוט מאוד עוד אסון. זה הזוי לקחת חברי כנסת, שהם בעצמם אמרו בעבר "חמאס הוא נכס", ולתת להם לבוא ולהקים ועדת חקירה. זה לא נכון שפוליטיקאים, גם מימין וגם משמאל, יבחרו את החוקרים. לא נכון לעשות מזה עסקונה פוליטית. פעם אחת צריך להתנהל במקצועיות – אלו חיי אדם. אני גם אזכיר שדברים פריטטיים תמיד נתקעים. תדמיינו לעצמכם סיטואציה הזויה כזו שבה יש ועדת חקירה פוליטית, חצי מהחברים בה ממליצים על א' וחצי ממליצים על ב', ושוב עם ישראל ממשיך להתווכח בלי שיש בסיס עובדתי מוצק ומקום שהוא אובייקטיבי. גם חברי הקואליציה הזו, שישבו באופוזיציה לא מזמן, דרשו ועדת חקירה ממלכתית, על הרוגלות, על הסוהרות. לפני חודשים ספורים הם ישבו פה ובאולפני הטלוויזיה והבטיחו למשפחות שכולות שתוקם ועדת חקירה ממלכתית ברגע שיירגעו הקרבות, שהמלחמה תעצור, ופתאום הם התהפכו כמו סטייק. כל אחד צריך לשאול את עצמו מדוע. אנחנו לא נשתף פעולה עם ההצגה הזו, ובעזרת השם, בישיבת הממשלה הראשונה של הממשלה הבאה אנחנו נקים ועדת חקירה ממלכתית.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת מיקי לוי, חמש דקות לרשותך.

רם בן ברק (יש עתיד):

מי אחריו?

היו"ר מאיר כהן:

מירב בן ארי. אחריה – רם בן ברק.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אני מבקש לייחד את מספר הדקות שיש לי לאדם יקר, ירימי דוד, שנמצא איתנו כאן במליאה, אדוני. ירימי דוד, איש יקר, החל את תפקידו בשנת 1984. נחשפתי לעבודתו בתפקידי הקודם כיושב-ראש הכנסת העשרים-וארבע. לאחר שחרורו מהצנחנים בצה"ל, החל ירימי את עבודתו בכנסת ישראל כהנדסאי חשמל. ב-2008 זכה במכרז ראש מדור בכיר חשמל בכנסת. מר ירימי דוד היה אחראי לכל מערכות החשמל בכנסת, והוא אחראי לכך שהכנסת נהנתה משירות בכל מערכות החשמל שעבדו כמו שצריך. אם זה חימום, אם זה קירור, וכל מערכות החשמל האחרות. במסגרת התפקיד שלו הוא נתן גם שירות לכל השרים המאובטחים, בביתו של ראש הממשלה. לא פעם הוזעק באמצע הלילה כדי לתת שירות בבתי השרים. ירימי ראה בעבודתו שליחות בכנסת ישראל, ורק לאחר מכן מקום עבודה. אדם ראוי, מסור לעבודתו, איש נוח לבריות. אנחנו מבקשים להודות לך, מכנסת ישראל. אם אדוני ירשה לי, בבקשה, לאפשר לירימי לעלות שתי מדרגות, לא יותר.

היו"ר מאיר כהן:

כן, כן. ירימי.

מיקי לוי (יש עתיד):

בבקשה. תעלה, ירימי.

היו"ר מאיר כהן:

אחרי 34 שנים? יישר כוח.

מיקי לוי (יש עתיד):

אנחנו רוצים להודות לך על עבודה מסורה. ראית בעבודתך שליחות. אנחנו מאחלים לך הרבה בריאות, ובסיבוב השני של החיים תיהנה מהנכדים והמשפחה שלך. אני בטוח שגם תלך לעבוד ולתרום לחברה בישראל. תודה רבה לך על שירות ממושך. בהצלחה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, יישר כוח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, גברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, ירימי. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קובי סמרנו – דיברתי גם עם איילת, היא בדרך. אנחנו, חברי האופוזיציה, לפחות חברי יש עתיד, נגיע ונתמוך בחקיקה הזאת כפי שגם תמכנו בקריאה הראשונה. הצעת החוק הזאת הייתה גם של יאיר לפיד, עוד לפני הרבה שנים, וגם של חבר הכנסת רון כץ. אני רוצה להגיד כמה מילים על אונר"א, אותה סוכנות פליטים שהוקמה מראש בגלל פוליטיקה גרועה. במקום שהאו"ם יטפל בכל הפליטים, כמו שהוא מטפל בכל הפליטים, הם החליטו לייחד סוכנות מיוחדת לפליטים הפלסטינים. ובמקום לטפל בבעיה, במקום 711,000, כשהם התחילו, הפליטים הפלסטינים צמחו ל-6 מיליון – שלום גם לך, הזכרתי אותך. המערב שילם 40 מיליארד דולר לאונר"א. 40 מיליארד דולר, מהיום שהיא הוקמה, בלי לטפל בבעיה – רק הגדילו אותה. רוב התקציב של אונר"א מוקדש לחינוך. המחקר הרציני ביותר על אונר"א, של מכון IMPACT – אני מצטטת: ספרי הלימוד של אונר"א נותרו אנטישמיים בגלוי; הם ממשיכים לעודד אלימות, ג'יהאד ומות קדושים, בעוד שלום אינו נלמד כעדיף או אפילו אפשרי. הבעיה עם אונר"א ועם ממשלת ישראל היא שבמשך שנים ממשלת ישראל התעלמה מהבעיה. היא חשבה שאפשר להכיל, שאפשר לשתוק. כמובן שהכול התפוצץ לנו בפנים ב-7 באוקטובר. כל הנוח'בות שפרצו לישראל, כולם בוגרי מערכת החינוך של אונר"א. נכון, לא כל אנשי אונר"א חברים בחמאס, אבל כל מי שפרץ ב-7 באוקטובר למדינת ישראל הוא בוגר מערכת החינוך של אונר"א. שנים של אנטישמיות, שנים של גי'האד, הביאו אותנו ליום הזה. וממשלת ישראל במשך שנים הכילה ולא עצרה את ההסתה המטורפת הזאת. היום, אחרי איחור, איחור דרמטי, מדינת ישראל עוצרת ואומרת: עד כאן. חבל שזה לא היה לפני הרבה שנים. אנשי הנוח'בות שרצחו וחטפו, שהשתמשו במתקנים של אונר"א כמרכזי פיקוד ושליטה צבאיים של חמאס, מקומות מסתור, מנהרות תת-קרקעיות – היום מדינת ישראל אומרת לא. בעיניי, קצת מאוחר מדי. אני חושבת שישראל הייתה צריכה לעצור ממזמן. אני חושבת שמדינת ישראל הייתה צריכה למנוע את המימון הבין-לאומי לאונר"א, אבל השקט נענה ברפש. בסוף, אני רוצה להגיד משהו למשפחת סמרנו היקרה: קודם כול, פגשתי אתכם גם בכיכר החטופים, פגשתי אתכם גם בבית שלכם – אתם משפחה מיוחדת, ולא היה מגיע לכם הסוף הזה. יונתן היה צעיר, כריזמטי, מלא חברים, בחור יצירתי; הוא הלך ליהנות ולשמוח במסיבת הנובה, כי זה מה שהוא היה, הוא היה ילד שמח. הוא ניסה למצוא מחסה בקיבוץ בארי, אבל משם הוא נחטף, ומי שחטף אותו, את יונתן, היה עובד אונר"א, שבשיא החוצפה גם נהג ברכב עם הסמל של אונר"א והסמל של האו"ם. בהמשך החזירו לכם את יוני, והוא קבור בתל אביב. אני רוצה להגיד לכם משהו: נורא קל להיכנס לעצב ולצער. קל, אתם יודעים, אתם מוקפים במשפחות שכולות – מי שמדבר, שיצא, בבקשה, זה מפריע לי. זה ממש מפריע לי.

היו"ר מאיר כהן:

חברים, אני מבקש שקט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה חשוב לי להגיד לכם משהו. אני רוצה להגיד לכם משהו: עזבו רגע את הכול, יכולתם להיכנס לקשיים ולדכדוך, ומתוך האפר צמחתם כמו עוף החול, והלכתם אל העולם, השמעתם לו והראיתם לו את התמונות על אונר"א. וזה כוח מטורף, תדעו לכם, זה לא קל. לא קל לאבד בן, ואחרי זה לקחת את הכוח המטורף הזה – את הולכת ומדברת, ואתה, פגשתי אותך על הקורקינט בכיכר החטופים ואמרת לי: מירב, זו המלחמה ואני אנצח בה. ניצחתם בה, ומשכתם איתכם את הקואליציה והאופוזיציה בתקופה שמאוד קשה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מסיימת. תן לי חצי דקה, אני בסוף. אני ממש בסוף.

היו"ר מאיר כהן:

חצי דקה, כי את כבר דקה וחצי אחרי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני הבטחתי לך, איילת, שאנחנו נבוא כדי לתת כאן מסר של אחדות בתקופה שמאוד מאוד קשה לנו באופוזיציה, מאוד קשה. אבל מגיע לכם, כי כמו עוף החול אתם קמתם. איבדתם את יוני, אבל לא איבדתם את הדרך, ונלחמתם בשביל להגיע לרגע הזה. אנחנו, כל הח"כים של יש עתיד, נהיה כאן בשבילכם. תמשיכו, ואתם לא לבד. תזכרו, אנחנו איתכם תמיד. זהו, תודה.

היו"ר מאיר כהן:

יישר כוח, תודה רבה. חבר הכנסת רם בן ברק. בבקשה, חמש דקות.

רם בן ברק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להקריא לכם מה שכתב לי מי שלא הכרתי, אבל בשנתיים האחרונות הכרתי אותו היטב, ואפילו נעשינו חברים, ואני גאה להקריא את מה שהוא כתב: ב-7 באוקטובר קמתי בשעה 06:30 מהאזעקות, הסעתי את תמר, אשתי ההריונית, לבית הוריה - - -

היו"ר מאיר כהן:

אני מבקש שקט בצד שמאל, אנא מכם.

רם בן ברק (יש עתיד):

באמת, טלי, קצת כבוד. אפשר לצאת החוצה ולדבר. אני לא מבין למה אתם עושים את כל הקשקשת הזאת בתוך המליאה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל למה רק אני?

רם בן ברק (יש עתיד):

תשבי בשקט, ונגמר הסיפור.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל למה אתה מדבר אליי ככה?

רם בן ברק (יש עתיד):

אבל אפשר לשבת בחוץ ולדבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל רם, סליחה, שנייה - - -

היו"ר מאיר כהן:

טלי, די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם מדברים, וזה לא נעים.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה את רוצה ממני?

רם בן ברק (יש עתיד):

אני רוצה להתחיל מההתחלה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה, תתחיל.

רם בן ברק (יש עתיד):

אני מקריא משהו שכתב לי חבר, חבר טוב, שאומנם לא הכרתי עד 7 באוקטובר, אבל מאז המלחמה ועד היום הכרנו ואני מאוד מעריך אותו: ב-7 באוקטובר קמתי בשעה 06:30, בבוקר, מהאזעקות. הסעתי את תמר, אשתי ההריונית לבית הוריה, כי לנו לא היה ממ"ד. מייד לאחר מכן קיבלתי טלפון מסבתא שלי, סבתא נירה זיכרונה לברכה. היא אמרה לי שיורים בחוץ, שיש פיצוצים ושאלה אותי מה לעשות. אמרתי לה, זה כנראה הצבא או כיתת הכוננות, תלכי לממ"ד. מייד אחרי השיחה הקפצתי את הצוות שלי למילואים, בלי צו, ביוזמה שלנו. כשהגעתי לימ"ח כבר איבדנו את הקשר עם סבתא שלי. הצוות שלי היה הראשון שירד לדרום מכל היחידה. חשוב לזכור, זה היה ב-7 באוקטובר – אין ודאות, אין מידע, הכול מעורפל. עם זאת, יצאנו להגן על אנשי העוטף. זה מי שאנחנו, לוחמים שמגנים על העם ועל הארץ. הגענו לניר עוז, ראינו טבח. הריח עד היום לא יוצא לי מהאף. שרפה, שחיטה, ביזה, השפלה, הפקרה מוחלטת. עברתי בית אחרי בית כדי לנסות לספק מידע למשפחות שלא ידעו מה עלה בגורל יקיריהן, בדיוק כמו המשפחה שלי שחיכתה לתשובה. אבל אחרי שראיתי את ניר עוז, אני כבר ידעתי את התשובה. אחרי שלושה ימים קיבלנו את האישור. סבתא שלי נרצחה. הכרתי כל כך הרבה שנרצחו, כל כך הרבה שנחטפו. זה היה האסון הכי כבד מאז השואה במשמרת שלכם, ואתם עדיין כאן. האם אתם באמת חושבים שאי-פעם נסלח לכם? שאי-פעם נשכח? זה לא התחיל באותו הבוקר. זה התחיל בשנים שלמות של מדיניות כושלת, רופסת ועלובה שלכם. קטר חדרה ללשכת ראש הממשלה. מימנתם והאכלתם את חמאס, שיבנה לו קיני טרור ויתעצם. טעות אחרי טעות. חשבתם שאפשר לקנות שקט במקום הכרעה, אין ספור סבבים, קראתם לטילים שעל ישראל "טפטופים". אתם, אתם הקונספציה. המחבלים הארורים בני העוולה אפילו השאירו למשפחה שלנו פתק: אתם תמותו ולא תישארו פה. אנחנו נמשיך לבנות, להחיות, להפריח. אבל בלי צבא חזק, בלי צבא כל העם, לא נוכל לחיות כאן. בלי צבא שאליו מתגייסים כל הישראלים לא נצליח לעמוד במשימות ובאתגרים שלנו. מעולם לא נשמע על עם שרוצה לנצח ולהגן על עצמו ובזמן מלחמה הוא פותר אנשים מגיוס. אני עשיתי מעל 320 ימי מילואים בכל הגזרות. את הבן שנולד לי בקושי ראיתי. הקריירה נעצרה, המשפחה דואגת והאתגרים עצומים. טיל איראני פגע לנו בבית, ואנחנו מפונים מביתנו. ואתם אטומים, בלי לב, בלי כבוד, בלי תחתית. אנחנו, המילואימניקים, נותנים את כל מה שיש לנו. אנשים נשברים, עסקים קורסים, משפחות מתרסקות, ואתם, בלי בושה מעבירים חוק השתמטות על מלא, גיוס רק לישיבות. אתם יורקים לנו בפרצוף. רק כסף, כוח וכבוד מעניינים אתכם ובריחה מהאחריות על החורבן שהבאתם עלינו. זה חוק אנטי-ציוני, זה חוק שקורא קריאת מלחמה על כל מה שבנינו ב-80 שנה. כל מי שיצביע לו הוא אנטי-ציוני. אנחנו נתקן, בדיוק כמו בחירום, כשנעלמה הממשלה. אנחנו נעבוד קשה כדי לתקן את כל מה שהרסתם גם בשגרה. שמי עמרי רונן, אני קצין ולוחם ביחידה מיוחדת. אני איש "אחים לנשק" ואני גאה בזה מאוד. ב-7 באוקטובר רצתי לאש, כשאתם נעלמתם, הייתם בהלם. תתביישו לכם כולכם, לכו הביתה, הרסתם מספיק. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. אני מבקש מהשר אלי כהן, חמש דקות לרשותך. עליזה, אני מבקש שקט, באמת, יש גבול. זה לא רק את. בצד שמאל כל הזמן מפריעים. אתם השמאלנים זה פשוט נורא, תפסיקו. חמש דקות, כבודו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה. אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בהצעת החוק הזאת, שמגיעה לאישור בקריאה שנייה ושלישית, אנחנו מכבים את האור באונר"א. אנחנו מורידים את השלטר, אנחנו מנתקים את המים מהארגון הבזוי הזה. שיהיה ברור לכולם: אונר"א שווה חמאס. אונר"א שימשה כזרוע הביצועית של חמאס, והעסיקה באופן ישיר מחבלים שהשתתפו בטבח 7 באוקטובר.

היו"ר מאיר כהן:

7,000.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

עובדי אונר"א, אדוני היושב-ראש, היו מאלו שפלשו לישראל, רצחו אזרחים חפים מפשע, וחטפו אותם לעזה; מורים מטעם אונר"א, במקום ללמד את הדור הצעיר – חינכו להסתה נגד יהודים ונגד מדינת ישראל; פקידים שקיבלו כספים מהעולם ומהאו"ם, במקום לקדם הקמת בתי חולים – העבירו תחמושת; עובדים סוציאליים, במקום להושיט יד – רצחו בדם קר אזרחים ישראליים חפים מפשע; מפקדות אונר"א היו בפועל מפקדות של חמאס; במקום לדאוג לזכויות אזרחים, אונר"א דאג למחבלים השפלים ביותר. לארגון הזה אין זכות קיום, והיום אנחנו נוריד לו את השלטר. תמיד ידענו שאונר"א זה ארגון חסר תועלת, שכל מטרתו היא הנצחת הבעיה הפלסטינית, אבל ב-7 באוקטובר נחשף גם הפרצוף האמיתי והרקוב של הארגון הזה – שהוא גם שותף פעיל בטרור. היום, כשתיערך ההצבעה עוד מספר דקות, נגלה מי מחברי הכנסת כאן, במקום לייצג את אזרחי ישראל, מייצג את מחבלי חמאס.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תחשוב שראש הממשלה - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מבקש ממך לא להפריע. תודה. אחמד טיבי - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

ב-7 באוקטובר - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - עאידה תומא סלימאן - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

טוב שלא - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - והינה, אני רואה גם את איימן עודה. כל מי שמתנגד לחוק הזה – ונראה גם מה שעושה אדון איימן עודה – הוא גיס חמישי במדינת ישראל. כל מי שמתנגד לחוק הזה הוא כתם על מדינת ישראל.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

כל מי שמצביע נגד – לא ראוי לשבת כאן בכנסת ישראל. שיהיה לך טיפה כבוד עצמי, ותלך, ותעבור לעזה ותעבור לירדן ותעבור לכל המקומות.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

כאן, איימן עודה, זה לא המקום שלך. זאת לא המדינה שלך. אתה בוגד בעמך, אתה גיס חמישי.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

בוז - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה יכול לראות את אותם גורמים באונר"א שרצחו, שחטפו, שפעלו נגד אותם אנשים. ואגב, השבוע שמעתי על מי אייזנקוט רוצה להישען כשהוא מקים ממשלה – על עוכרי ישראל כמוכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על השותפים של ביבי - - - על השותפים.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

לפחות הייתה לו היושרה לומר את האמת עם מי הוא רוצה להיות. ולכן, היום, מי שמצביע נגד – צריך להוקיע אותו ממדינת ישראל. תתביישו לכם שאתם רוצים להתנגד לחוק הזה כאשר יש עדויות ברורות ומוכחות של מי שחטף, רצח, ראה לנגד עיניו ולא עשה. תתביישו לכם, ותכבדו את עצמכם ותעופו מכאן.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני אומר לך שאני כאן מסתכל בעיניים. אתה גיס חמישי. אתה גיס חמישי בכנסת ישראל. אתה לא אמור לשבת כאן ולא אמור להיות כאן בכלל. סע לירדן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - ממשלת השינוי - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

גברת מירב, את ישבת עם מנסור עבאס, שקרא לחיילי צה"ל - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

עם מי? אני? אני? תגיד לי, אתה לא מתבייש? זה השותף של ביבי.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

את, כן, בממשלה שלך. כן, את. את ישבת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

התחנן כאן למיקי זוהר, שר בממשלה שלכם - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

את ישבת איתו והיית שותפה לממשלה שתיזכר לדיראון עולם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו? אתה, אפילו עם כחלון חתמת - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זה לא - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני רוצה, ברשותכם – חברים יקרים, חברים יקרים. אדון פורר, זה לא מוסיף לך כבוד. אדון פורר, זה לא מוסיף לך כבוד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה הלכת. אתה ממשלת 7 באוקטובר. לנצח תהיו. אתה שר בממשלת 7 באוקטובר. לנצח זה יהיה - - - על הממשלה הזאת.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

היו"ר מאיר כהן:

מירב ופורר, שמענו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני יכול לומר לך, לא מוסיף.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

היו"ר מאיר כהן:

עודד, עודד, אני מבקש. עודד, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר. זהו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תשמע לי, עודד, אתה, מה שנקרא, מעצים ומזכיר לנו עם מי ישבת. אז זה – הדבר הבא.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. אדוני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איזה בושה. איזה בושה זה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני – חברת הכנסת בן ארי, את העובדות לא ניתן לשנות - - - אני – חברים יקרים - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה בן ארי? הדובר של ביבי קיבל כסף מקטר.

היו"ר מאיר כהן:

מירב, מירב, זהו. זהו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא פונה אליי, אז אני עונה לו.

היו"ר מאיר כהן:

אדוני השר, זמנך נגמר. אני אתן לך עוד 30 שניות. בבקשה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה. אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אני מבקש מכם להסתכל בעיניים של קובי סמרנו, שיושב איתנו כאן ביציע, אביו של יונתן, זכרו לברכה, שנרצח ב-7 באוקטובר וגופתו נחטפה על ידי עובד אונר"א לעזה. קובי, אני רוצה לומר לך שכל מי שמכיר את המקרה - -

היו"ר מאיר כהן:

נמצאת כאן גם האימא, גם איילת.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - כמובן מבין את הדברים. וכמובן, אנחנו מחזקים אותך ואת המשפחה. אני רוצה להזכיר את עדינה משה, שנחטפה מקיבוץ ניר עזה, ומורה מאונר"א - -

היו"ר מאיר כהן:

ניר עוז.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ניר עוז.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - במקום לסייע לה – זה אותו מורה שהחזיק חטופים בביתו.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הוא לא יודע - - -

היו"ר מאיר כהן:

תיקנתי אותו, ניר עוז. זהו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה על התיקון. תודה. אני מסיים. תסתכלו בעיניים של המשפחות של כל הנרצחים שנרצחו על ידי עובדי אונר"א, ותתביישו. אני רוצה לומר תודות. אני רוצה להודות לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי, שפעלה לקדם את החוק הזה גם בהצעה פרטית וגם שלנו, של משרד האנרגיה ושלי, שקידמנו זאת כהצעה ממשלתית. אני חייב לומר שבהחלט פעלת לטובת החוק הזה בנחישות. תודה לך. אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, חברי חבר הכנסת ביסמוט. ידיך עמוסות מאוד בנושא שחשוב לכל מדינת ישראל, אבל יחד עם זאת, כשגם חברת הכנסת מלינובסקי וגם אני פנינו אליך, לא היססת לשנייה. דאגת בלו"ז העמוס להכניס את הדבר הזה, על מנת לעשות את אותו תיקון נדרש ולכבות את האור באונר"א.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מי שיצביע היום נגד החוק הזה – אין לו מקום בכנסת ישראל. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. יואב סגלוביץ' – כבודו נמצא כאן? בועז טופורובסקי – מוותר; מיכל שיר סגמן – לא נמצאת; יוראי – לא נמצא; ולדימיר בליאק – לא נמצא; רון כץ – לא נמצא; מטי צרפתי הרכבי – לא נמצאת; טטיאנה – מוותרת; יסמין פרידמן – אני לא רואה אותה; דבי ביטון; משה טור פז – מוותר; סימון דוידסון – מוותר; נאור שירי – לא נמצא; שלי טל מירון – מוותרת; ירון לוי – מוותר; עדי עזוז – לא נמצאת; דן אילוז, חבר הכנסת דן אילוז – לא נמצא; ינון אזולאי – לא נמצא; מאיר פרוש – לא נמצא; צביקה פוגל – לא נמצא. לימור סון הר מלך, בבקשה, גברתי, חמש דקות לרשותך.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

בבקשה. דרך אגב, גם אני יוזמת החוק. אני יודעת שיש מי ששכח, כנראה באופן די מכוון. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו ניצבים כאן היום כדי להשלים את המשימה שהתחלנו, ולהוציא אל הפועל את מה שהיה צריך לקרות כבר מזמן – חיסול מוחלט של תשתית הטרור אונר"א בתוך מדינת ישראל. אני מבקשת בהזדמנות זו - -

היו"ר מאיר כהן:

חילי טרופר, אתה מפריע לטלי.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אבל תעצור לי את הזמן, אחרת אני לא אספיק. אני מבקשת בהזדמנות זו להודות לקובי ואיילת סמרנו, הוריו של יונתן סמרנו, שמובילים את המאבק, אלו שמובילים את המאבק באונר"א, וכן לשותפתי לחקיקה חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, על מאבק עיקש ונחוש כנגד ארגון הטרור אונר"א. בואו לא נתבלבל ולא נכבס מילים. אונר"א הוא ארגון טרור לכל דבר ועניין. זה ארגון שהיה שותף מלא לטבח, לחטיפה ולרצח ב-7 באוקטובר, והיום אנחנו קובעים בחוק שאין לו יותר מקום בשטחי מדינת ישראל. אנחנו אמרנו זאת מזמן, אך בשנתיים האחרונות נחשף כל עם ישראל לפניה האמיתיים של אונר"א. הוא ראה כיצד עובדים רשמיים של אונר"א השתתפו בפועל בטבח 7 באוקטובר. הוא נחשף כיצד יונתן סמרנו נחטף על ידי עובדי אונר"א. הוא שמע את החטופה דיצה הימן, שהוחזקה בשבי בעזה על ידי מורה מטעם אונר"א. הוא האזין להקלטות שחשף דובר צה"ל של מורה אחר של אונר"א, שמספר בקולו שלו כיצד יצא לחטוף אזרחים ישראלים. אין תיאור חמור יותר, אין הוכחה ברורה יותר, ואין הצדקה מוסרית אחת שתאפשר לארגון הזה להמשיך להתקיים. הוסיפו לכך את מה שכבר נחשף לאורך השנים: המעורבות של אונר"א בהסתה, בהברחות, בהסתרה, בשימוש בתשתיות טרור, בבנייה מתחת לבתי ספר ובניהול דאטה שמשרת את חמאס. הכול ידוע, הכול תועד, הכול היה מול העיניים, ורבים העדיפו לעצום אותן. לצערי אנו פוגשים את ההתנהלות הזאת גם היום. ולכן החוק הזה הוא הכרחי, לכן החוק הזה הוא פשוט, ולכן החוק הזה הוא צודק. החוק הזה הוא צעד מעשי של משילות, של ריבונות. לא באנו הנה כדי להצהיר הצהרות, אלא כדי לשנות את המציאות בשטח. מהיום המעמד המשפטי המיוחד של הארגון הזה מבוטל באופן סופי. פקודת החסינות וזכויות היתר של האו"ם לא תחול יותר על אונר"א, לא על הפקידים שלה ולא על הנכסים שלה. כל אישור, כל רישיון, כל היתר או הטבה שהמדינה נתנה לאונר"א מבוטלים עם תיקון החוק. המציאות שבה מחבלים נהנים מחסינות דיפלומטית בלב ירושלים נגמרה. אנחנו עוצרים לחלוטין את זרימת המשאבים הישראליים שמחזיקים את הארגון הזה בחיים. מדינת ישראל לא תספק יותר חשמל, מים או גז לשום נכס שבו אונר"א רשומה כצרכנית. זה כולל איסור מוחלט על גופים פיננסיים - - -

היו"ר מאיר כהן:

חברים, זה מפריע ליוזמת החוק, אני מבקש.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

איסור מוחלט על גופים פיננסיים ובנקים לספק להם שירותי בנקאות, העברות כספים או שירותי תשלום. גם ספקי התקשורת ינתקו להם את שירותי ההתקשרות והאינטרנט. הבהרנו בחוק: האיסורים האלו חלים גם על כל אדם או תאגיד שינסה להיות איש קש, ולפעול בשם אונר"א או מטעמה. אנחנו סוגרים כל פרצה. חבריי, היום אנחנו משיבים לעצמנו את אדמות המדינה. החוק הזה נותן למדינה ולרשות המקומית סמכות מלאה וישירה לתפוס חזקה בכל המקרקעין שמוחזקים על ידי אונר"א או נציגיה. אנחנו מדברים על המתחמים בירושלים ובכפר עקב שמסומנים במפות של החוק. תפיסת החזקה הזו לא תחכה עד שיבוא אליהו, היא תתבצע בתוך 30 ימים מיום תחולת החוק. צה"ל ומשטרת ישראל יקצו את כל הכוחות והמשאבים הנדרשים כדי לפנות את הארגון הזה ולהחזיר את המשילות לידיים שלנו. אנחנו לא שוכחים את מה שראינו. אנחנו זוכרים את המעורבות של עובדי אונר"א בטבח. מי שפגע בנו לא יתחבא מאחורי שום סמל של האו"ם. במקביל, אנחנו דואגים לשליטה וניהול החיים בבירה. זה זמן אמת, והגיע זמן משילות. הצעת החוק הזו באה לעשות סדר פעם אחת ולתמיד. אני קוראת לכל חברי הבית לתמוך בחוק שיעצור סופית את פעילות ארגון הטרור אונר"א במדינת ישראל. אני רוצה להודות ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון חבר הכנסת בועז ביסמוט, על הובלת החוק, ליועצת המשפטית של הוועדה מירי פרנקל-שור, וליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ על תיעדוף החוק והבאתו למליאה במהירות ההכרחית. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, גברתי. תודה רבה. יצחק קרויזר – לא נמצא; בנימין גנץ – מוותר; פנינה תמנו שטה – לא נמצאת; חילי טרופר – מוותר; מיכאל ביטון - - -

קריאה:

היו"ר מאיר כהן:

אני חייב לקרוא. אורית פרקש; אלון שוסטר; איתן גינזבורג; יעל רון בן משה. בועז, בבקשה, יושב-ראש הוועדה. אני אתן גם לך חמש דקות, בכבוד. רבותיי, אני רק מבקש שקט. זה חוק שיש סביבו קונסנזוס. לפחות שתקו נא. אדוני, חמש דקות, בבקשה.

בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):

תודה. כנסת נכבדה, אדוני היושב-ראש, קובי ואיילת היקרים, זה לכם, הוריו של יונתן, השם ייקום דמו. כפי שאמרנו קודם, ואמרת את זה עכשיו, אדוני היושב-ראש, זה חוק של קונסנזוס, ולכן אני לא מבין למה אנחנו צריכים לריב פה. אין טעם להתווכח. בחוק הזה יש הסכמה מלאה, ובחוק הזה אנחנו פשוט נראה מי פה אוהב את המדינה הזאת, אוהב את האזרחים של המדינה הזאת, ומי לא. מי נלחם בטרור, ומי לא. פה זה מאוד קל, פה לא צריך להיות גאון גדול, פה תהיה הצבעה, ונוכל לראות בקלות מי יצביע בעד החוק ומי יצביע נגד או יימנע. זה פשוט מאוד. צריך להבין דבר אחד, החוק הזה חשוב מאוד. ולמה? כי אכן לפני שנה, ברוב כמעט מוחלט – 92 לחוק הראשון, כמעט 90, אני חושב, לחוק השני – קואליציה-אופוזיציה, חוקקנו חוק. ואז באמת בוועדת החוץ והביטחון ישבנו כאן, יוליה זוכרת זאת היטב, ומכירה זאת היטב – נכון, יוליה? – את התסכול שלנו כאשר אנחנו רואים כיצד לא מיישמים חוק במדינת ישראל. רוצה לקרוא סוג של אות מתה, כמו שקוראים לזה בעולם המשפטי. אות מתה, מחוקקים חוק, וזה לא מיושם. ולכן החוק הזה היום - - -

היו"ר מאיר כהן:

אני מבקש מכולם שקט, פשוט שקט.

בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):

החוק הזה, חבריי לקואליציה, חוק שהוא חשוב ביותר. ולמה? כי פה אנחנו מיישמים הלכה למעשה חוקים. בכלל החוק הזה, לא היינו צריכים לפי דעתי לעמול עליו, אבל מאחר שראינו עד כמה שני החוקים שעברו כאן לפני שנה לא היו מיושמים, אז פה לא ניתן, אין אפשרות לברוח, ולכן החוק הזה חשוב. עכשיו מילה אחת לגבי אונר"א, אם היום בעקבות החוק הזה ישראל מתנתקת מאונר"א באופן מוחלט – השאיפה הייתה שהעולם יתנתק מאונר"א, אבל זה לא קורה. כפי שאמרתי קודם לכן, רק הבוקר בשיחה שלי עם דיפלומט מערבי בכיר שהמדינה שלו מסייעת לאונר"א, אני מסביר לו: איך ייתכן, איך ייתכן? היום אחר הצוהריים יהיו פה ההורים, יהיו פה קובי ואיילת, הבן שלהם נרצח ונחטף לעזה על ידי הסוכנות הזאת, ואתם נותנים לה כסף, אתם תומכים בה. הם הסתכלו עליי ואמרו שאנחנו לא עושים מספיק. אז אם צריך לעשות יותר, מדינת ישראל תעשה יותר. מילה אחת לגבי אונר"א, מאחר שיש לנו קצת זמן, אדוני היושב-ראש. בוא, אני אראה לך את כל המסע הזה, כל מסע השקר, מסע הגידופים, ואונר"א היא אולי ההוכחה לכל השקר הגדול הזה של הקהילייה הבין-לאומית נגד ישראל. הרי במה האשימו אותנו במלחמה הזאת? במה לא האשימו אותנו? אחרי שרצחו אותנו, חטפו אותנו, אנסו אותנו, באו ואמרו שאנחנו מבצעים רצח עם, טיהור אתני, הרעבה – ולצערי הרב כלי תקשורת בישראל הצטרפו למסע הזה. אז לגבי רצח עם, סוכנות אונר"א הוקמה ב-1949, דצמבר 1949, ואז על פי המספרים, על פי החוקרים, על פי הספרים, על פי הנתונים, היו בין 600,000 ל-700,000 פלסטינים בעולם. אפשר להתווכח בכלל על הרעיון; פלסטינים, מי שרוצה להמציא אומה, שימציא אומה, אז אני אזרום עם ההמצאה. יאללה, פלסטינים. בין 600,000 ל-700,000. היום הסוכנות לסטטיסטיקה הפלסטינית מעריכה אותם ב-15 מיליון. אז אני שואל את אונר"א, ואני שואל את העולם כולו, ואני שואל את כל התקשורת ואת כל אותם אלה שמכפישים אותנו: מעולם, אבל מעולם – אלא אם כן זה איזה סטרטאפ ישראלי אדיר, שבו אתה עושה רצח עם והעם צומח מ-600,000, אם יש עם כמובן, ל-15 מיליון. את זה עוד לא ראיתי בחיים. אבל זה בדיוק הסיפור של אונר"א, זה להנציח, להנציח פליטות כדי למנוע את קיומי כאן בארץ הזאת.

היו"ר מאיר כהן:

דור שלישי ורביעי.

בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):

ולכן החוק הזה הוא מאוד חשוב. ורק מילה אחת, כי אני מניח שפה חלק מחברי הכנסת יבואו ויגידו לי: הכיצד, הכיצד אתה מדבר, כיצד אתה מפקפק ומערער בקיומה של אומה פלסטינית, אותה אומה שאונר"א מנציח. אני אגיד דבר אחד, אני רק אאתגר אתכם בדבר אחד. בואו, תגידו לי מי אבות האומה שלי, ואני יכול למנות לכם שמות בלי סוף. תמנו לי אבי אומה אחד שלכם. יש להניח – אני אעזור לכם – שאתם תגידו לי, כמו שתמיד אומרים לי בכל עימות טלוויזיוני, צלאח א-דין. יש רק בעיה אחת, הוא היה כורדי. תודה רבה. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. אני מבקש מכולם לשבת. אדוני יושב-ראש הוועדה, אני רק נזכר בדברי איווט ליברמן, שעלה לכאן והזכיר לכולנו שמחר מתחילים לחבר חשמל לרצועת עזה – חברת החשמל הישראלית.

קריאה:

היו"ר מאיר כהן:

אנחנו צריכים לחשוב על זה. היות שכל ההסתייגויות הוסרו, אנחנו עוברים להצבעה בקריאה השנייה על הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א, בוודאי כנוסח הוועדה. מי בעד? מי נגד? יש עוד הצבעה. אבקש להישאר במקומות. הצבעה מס' 2 בעד סעיפים 1–5 – 59 נגד – 7 נמנעים – אין סעיפים 1–5 נתקבלו.

היו"ר מאיר כהן:

59 בעד, שבעה מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק אושרה בקריאה השנייה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה בקריאה השלישית על הצעת החוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו–2025. בבקשה. מי בעד? מי נגד? הצבעה מס' 3 בעד החוק – 59 נגד – 7 נמנעים – אין חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו–2025, נתקבל.

היו"ר מאיר כהן:

59 בעד, שבעה מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון), התשפ"ו–2025, התקבלה בקריאה השנייה ובקריאה השלישית, ותיכנס לספר החוקים. משפחת סמרנו, תודה רבה לכם. חיבוק גדול מכולם. תודה רבה למציעים. אכן, חוק חשוב.

היו"ר מאיר כהן:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 70 והוראת שעה), התשפ"ו–2025, לקריאה ראשונה. מי השר שמציג? השר אמסלם, בבקשה. לרשותך, עד עשר דקות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, מאיר, כמה זמן יש לי?

היו"ר מאיר כהן:

עשר דקות, אדוני.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הרבה זמן. לפני שאני אתייחס להצעת החוק, אני רוצה להתייחס לסוגיה שקרתה בימים האחרונים בבית המשפט העליון. בואו נעבור לכרונולוגיה. הרי הייתה עתירה לבית המשפט העליון בנוגע לסגירת גלי צה"ל. בית המשפט העליון לא נתן צו על תנאי, אבל קבע דיון. מה עשתה הממשלה כרגיל, כמו כל ממשלה? אין צו על תנאי, מתקדמים. אבל לעמית זה לא מתאים. מה הוא עושה? אין לי מושג באיזו פרוצדורה הוא משתמש, מחליט להוציא צו על תנאי אחרי כמה ימים. אתה יודע, אם אני עושה אנלוגיה לעולם הכדורגל, אחרי שכל האוהדים התפזרו והמשחק נגמר, הוא חזר למגרש ריק לבד ושרק ואמר: חבר'ה, היה גול. ואת מי הוא מינה? חבר הכנסת פורר, תקשיב טוב. דרך אגב, זו לא שאלה של שמאל או ימין.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. הוא מינה כמובן את ידידתנו דפנה ארז-ברק, התאומה הסיאמית שלו; קבע את השופטת רונן – זו שהלכה לבדוק אם המזרון של הנוח'בות מספיק עבה או לא מספיק עבה. את חיילי צה"ל הם אף פעם לא בדקו. את האסירים היהודים – אף פעם. וכמובן את מר כשר. זה ההרכב שאמור, אדוני היושב-ראש, לקבוע אם סוגרים את גלי צה"ל. תבין טוב. אני בשוק. אני שאלתי את עצמי בשבוע הקודם, הרי אם הממשלה לא יכולה לסגור את גלי צה"ל – דרך אגב, יש להם תמיד את הסיסמאות הנבובות: פגם מהותי וכו' וכו'. דרך אגב, ההחלטה עברה פה אחד בממשלה. סגירת גלי צה"ל זה לא שאלה פוליטית. גם השמאל במהלך השנים רצה לסגור את גלי צה"ל. לא יעלה על הדעת שחייל בסדיר עם מדים אמור לעלות בחדשות ולתקוף את הרמטכ"ל שלו, למה לדעתו הרמטכ"ל לא פעל נכון באזור כזה או אחר או בסוגיה כזאת או אחרת, ובוודאי לא את הממשלה. אז לאחר שקיבלה הממשלה החלטה לסגור את גלי ישראל, גיל לימון, כפי שאמרתי בשבוע שעבר, בוודאי ובוודאי לא הניח את חוות הדעת של היועצת המשפטית של משרד הביטחון, שליוותה את זה, והמציא כרגיל שהממשלה לא יכולה. למה? בגלל שהחברים שלהם שם. זה הילדים שלהם. והיות שזה החבר'ה שלהם, כמו שהם עושים בכל סוגיה – אני לתומי סברתי, כפי שאמרתי, שלא הוצא צו על תנאי, והממשלה מתקדמת. אבל כמובן למר עמית לית דין ולית דיין. אין חוק, אין כלום, אין כללים. מהמקפצה הוא מטיל את מימיו ומחליט גם להוציא צו על תנאי, על דעת עצמו, כפי שאמרתי, אחרי איזה כמה ימים שהוא נרדם, וכמובן הוא קובע את הרכב השופטים שיושבים אצלו בסלון כל יום שישי ומתכננים איך פוגעים בממשלה. תתביישו לכם. אני רוצה להגיד משהו לשאר השופטים, עזבו את החבורה הזאת. אני מדבר באמת לחבר'ה שבאמת טובת המדינה לנגד עיניהם. הרי אתם מבינים, ואני אומר את זה פעם שנייה, הרי אין אמון בבית המשפט, בעיקר בגלל מה שעושה עמית. אתם יושבים איתו בספינה. הוא מטביע אתכם בתוך הספינה, עם הספינה, לתוך הים, למצולות. תראו מה הציבור חושב. הציבור לא עושה הבחנה בינו לביניכם. לכן, אני משתגע איך אתם לא קמים. הרי זה מה שאני הייתי עושה – דרך אגב, הרבה פעמים שילמתי מחיר אישי על זה - מתקומם, לא מקבל. אתם יודעים שלא מתנהגים ככה, בוודאי לא בבית המשפט העליון. אתם יודעים שאין, תוצאות מוכתבות מראש. אתם יודעים שהוא משחק איתכם. אתם גם יודעים שסוגיות מהותיות, הוא לא ייתן לכם לדון בהן, ואם תקבלו החלטה כזאת או אחרת כמו שקיבלתם בזמנו, אז הוא יבוא ויעשה לכם מעקף. בגלל שהוא בריון, הוא מתנהג – משפיל אתכם. כל הציבור רואה את זה. כל הציבור רואה את ההשפלה שלכם. אבל בסוף מי שצריך לתבוע את כבודכם זה אתם עצמכם, קודם. אני חושב ששופט בבית המשפט העליון לא יכול למחול על כבודו מול הנשיא שלו. לכן, אני מצפה שתקומו ותעשו מעשה. תגידו לו: אנחנו לא מסכימים יותר להתנהגות הנלוזה שלך, הבריונית שלך, האלימה, ובעיקר בעיקר, לא משפטית. זה לא לפי החוק בכלל. לאחר שסיימתי את הפרק הזה, אדוני היושב-ראש, נעבור להצעת החוק. אני אסביר בקצרה. הצעת החוק היא לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 70 והוראת שעה), התשפ"ו–2025. בעיקרון, מדובר על כל השחרורים המינהליים. דרך אגב, כל שנה אנחנו מביאים אותם. זה היה בהוראת שעה, זה אמור לפוג. התוקף אמור לפוג, לדעתי, עוד מספר ימים. לכן, הממשלה מבקשת להאריך את תחולת החוק. כמובן היא מסייגת את כל הנושאים של כל העצורים הביטחוניים וכו' וכו'. אני מבקש מהכנסת לתמוך בחוק חשוב זה. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון האישי: חבר הכנסת רם בן ברק; חברת הכנסת צגה מלקו; חבר הכנסת ואליד אלהאושלה. רגע, רגע. סליחה, סליחה. חבר הכנסת רון כץ, אני פשוט – אני אקרא לך. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. שלוש דקות. אני מאוד מבקש מכל מי שעולה לכאן להקפיד על שלוש דקות. בבקשה, גברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על שרת התאונות לדרכים או שרת התאונות בדרכים, שבמוצאי שבת האחרון המריאה, היא וחבורת החנפנים, למיאמי, על חשבוננו, בוודאי. מירי שלנו נסעה לכנס של הג'רוזלם פוסט. מתי הכנס של הג'רוזלם פוסט, אתם שואלים? מתי? מישהו יודע? מתי הכנס? ב-12 בינואר. ב-12 בינואר הכנס, היא המריאה במוצאי שבת עם חבורת החנפנים, אפילו בלי אנשי מקצוע, סתם בשביל – אתם יודעים – הרשמיות. שמעתי את אמסלם מדבר על הנשיא עמית – שהוא מהמקפצה. זה לא מהמקפצה, אצל מירי רגב זה מהטרמפולינה. הוא מדבר על הנשיא עמית, שנתן צו, שעשה את העבודה שלו. אבל הגברת שאחראית לתאונות הדרכים, היא נסעה על חשבוננו לסילבסטר במיאמי. הרבה יותר כיף מפה, בכל זאת, מה אכפת, מה אכפת לי מכם. הרבה יותר כיף השמש במיאמי, נהיה קר במדינת ישראל, גם גשום.

שלי טל מירון (יש עתיד):

יש סיילים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש סיילים מטורפים, את צודקת. אז למה לא? אבל את יודעת מה? זה הכול על חשבון אזרחי ישראל. ושלא תתבלבלי, חוץ מהכנס ב-12 בינואר, עוד שבועיים, יש לה גם כנס שנקרא ואני מצטטת: פרלמנט הריביירה. פרלמנט הריביירה במיאמי – היית רוצה להיות שם – הוא פורום של ישראלים לשעבר שיושבים, והזמינו אליהם את השרה. אגב, יכול להיות שהיא הגיעה גם לגייס כספים לפריימריז, בכל זאת, זו שנת הפריימריז, גם שם יש משימה. הנסיעה הכיפית הזאת תעלה למשלם המיסים הישראלי מיליונים. זו הנסיעה ה-15 של השרה המעופפת. 15 נסיעות כשרק בספטמבר היא הייתה בארצות הברית, למקרה שאתה לא עוקב. אני עוקבת. ואני רוצה שיהיה לך ברור ממקום מושבך במיאמי – מה השעה שם עכשיו? נראה לי בוקר – את צריכה להיות פה ולתת תשובות. אתה יודע שאנחנו הודחנו מהפורום של תאונות הדרכים של האו"ם? הודחנו השבוע. אתה יודע למה? כי מדינת ישראל לא נותנת פתרונות אמיתיים לתאונות הדרכים. במקום שהיא תבוא לפה ותיתן תשובות לאזרחים, שכל יום נהרגים בכבישים, כל יום, היא טסה למיאמי לשבועיים על חשבון משלם המיסים עם חבורת חנפנים. בכל מדינה אחרת היא הייתה מגיעה ונותנת תשובות, אבל אין מבקר ואף אחד לא בודק איך מהכסף שלנו היא טסה, על חשבוננו. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת אלעזר שטרן; חבר הכנסת רם בן ברק; חברת הכנסת צגה מלקו. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, ואחריו – חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. בבקשה, כבודו. שלוש דקות.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר נורה למוות איוב א-טוחי מהיישוב ביר הדאג' על ידי אזרח - -

היו"ר מאיר כהן:

ששש.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

- - שהתלווה לאיש מילואים, קרוב לניצנה. וכאשר יש אירועים כאלה, מייד הצבא ממהר ומדבר על הברחות, אבל במקרה הזה ספציפית, לא מדובר בהברחה. הגרסה של הצבא, הגרסה הראשונית, אינה מקובלת על החברה הבדואית בנגב. ולכן היום הגשתי שאילתה לשר הביטחון על מנת לבדוק בדיוק מה קרה שם. היד קלה על ההדק כאשר מדובר באזרחים בדואים, ואנחנו דורשים מהצבא לחקור, ובנוסף, דורשים מכל ראשי מערכת הביטחון בנגב לבדוק למה הצבא יורה בצורה אוטומטית על האזרחים הבדואים בנגב, כאשר אנחנו מדברים על אזור שהוא מרוחק מגבול מצרים. הדבר השני, אנחנו רואים מדיניות אגרסיבית כלפי החברה הבדואית בנגב. מדיניות אגרסיבית כלפי החברה הבדואית בנגב, ו-600 שוטרים, 600 שוטרים עכשיו מכתרים את היישוב טראבין א-ס'אנע. אמרנו ונמשיך לומר שאנחנו בעד החוק, אבל לא יכול להיות שהמשטרה מיישמת את המדיניות של הגזען בן גביר. ממתי שר מצטרף לכוחות המשטרה ועורך חיפושים ומתגרה בתושבים ביישובים הבדואיים בנגב או בכל יישוב אחר? זה לא תפקיד השר. זה תפקידה של המשטרה לעשות את זה. והיום השר משחיר את המשטרה. ולכן אני מכאן קורא למחוז הדרום לחזור בו מההחלטה לכתר את היישוב, לדאוג לכך שתהיה מערכת הידברות עם ראשי טראבין א-ס'אנע. אנחנו רוצים שהדברים יתנהלו בצורה מסודרת, לא שהמשטרה תקבל הנחיות מהשר בן גביר. ולכן אלו הדרישות של ההנהגה הבדואית בנגב. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:).

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני. תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; חבר הכנסת יאיר לפיד; חברת הכנסת מטי צרפתי. בבקשה, שלוש דקות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ביום שישי בצוהריים כולנו הזדעזענו מהפיגוע הקטלני בבית שאן ועמק יזרעאל, פיגוע שקטף את חייהם של אביב מאור מעין חרוד איחוד, ילדה יפה, טובת לב, ושל שמשון מרדכי מבית שאן, איש משפחה. המחבל המתועב שדקר ודרס הוא שוהה בלתי חוקי. הוא והאחים שלו נכנסים לישראל ועובדים באופן קבוע באין מפריע. ככה פשוט. בערב שבת האחרון, כל המדינה כאבה את אובדן החיים, השתתפה בצער משפחות הנרצחים, חוותה בעוצמה את חוסר הביטחון האישי; את הפחד מהפיגוע הבא, כי הגדר פרוצה; את הפחד כי אין מספיק הרתעה; את הפחד כי אין משילות; את ההבנה שגם הפעם הכתובת הייתה על הקיר. אבל מה עשה ראש הממשלה, ראש ממשלת 7 באוקטובר, בדיוק באותו הזמן? ראש הממשלה היה עסוק בהנדוס תודעה. בזמן של עוד טרור, עוד אירוע טרור מזוויע, הדבר הראשון שנתניהו עשה הוא להכריז בחגיגיות כי הוא, בשם האומה, מכיר בסומלילנד. סומלילנד מצטרפת לכאורה להסכמי אברהם. לנתניהו לקח בערך עוד רבע שעה להתרצות ולהגיב, וכתב: "לצערנו אנו חווים מעת לעת פיגועים רצחניים". כאילו זו גזרת גורל, כאילו איזה כוח עליון מכתיב שאנשים טובים צריכים להירצח קרוב לבית על ידי טרוריסט מתועב. המהלך של נתניהו – ספק גזלייטינג, ספק ניתוק מוחלט מהמציאות הישראלית. העיקר שלא נדבר על מחדל השוהים הבלתי-חוקיים, על הטרור הגואה. העיקר שלא נדבר על מה הממשלה עושה נגד הפרצות לאורך הגדר, על האיום הרדום, על הפצצה המתקתקת, על אין-סוף התראות, על דוח מבקר המדינה, שמושך שוב ושוב בדש מעילו, על הכתובת שעל הקיר. נתניהו וממשלתו הכושלת פשוט לא מסוגלים להתמודד עם כל המחדלים שקורים במשמרת הארוכה שלו כראש ממשלה, ושהוא, רק הוא, אחראי להם. אז עוד טריק ועוד ספין של נתניהו. בכל אירוע קיצון, מייד מהנדסים הסחת דעת בצורת סערה תקשורתית כזו או אחרת של שר תורן כזה או אחר, של חבר כנסת כזה או אחר מהקואליציה. הם נקראים לדגל. ראש ממשלה שדואג למחוק את המילה אחריות מהלקסיקון הלאומי, שבורח שוב ושוב מאחריות – הוא לא ראוי להיות מנהיג. הוא לא מר ביטחון, הוא לא מר כלכלה, הוא רק מר החורבן ומר המחדל.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף, ואחריו – חבר הכנסת מיקי לוי.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בשבוע שעבר נפטר חבר כנסת לשעבר, חברי הטוב, הוותיק, עסאם מח'ול, שהיה חבר כנסת במשך שבע שנים מטעם סיעת חד"ש. עסאם, שכפי שאמרתי היה חבר יקר לליבי, אח גדול, אפשר לומר, היה אדם מיוחד. הוא היה אדם מיוחד, משום שהיה בו שילוב נדיר של נחישות ורגישות. הוא היה אדם נחוש מבחינה אידיאולוגית, הוא היה מצפן אידיאולוגי, הוא היה מגדלור אידיאולוגי. תפיסות העולם שלו הקומוניסטיות, הנאמנוּת לאינטרנציונליזם, שבמחוזותינו משמעה שותפות אמיתית, עמוקה, שותפות יהודית-ערבית, מאבק יהודי-ערבי למען עתיד טוב לשני עמי הארץ, נגד הכיבוש האכזרי, נגד הפשעים שנגזרים ממנו, נגד הפגיעה באזרחים חפים מפשע באשר הם, כל אלה, המחויבות שלו למעמדות המנוצלים, לשכבות המקופחות והמדוכאות, לשוויון מגדרי, לשוויון חברתי-כלכלי, לשוויון לאומי-אזרחי, כל הדברים האלה היו מבחינתו חובה מוסרית וערכית. הוא היה נחוש ומחויב לדרך הקומוניסטית שאנחנו האמנו בה, בדרך האמיתית של שלום אמת ללא כיבוש, ללא גזענות. הנחישות שלו מעולם לא באה על חשבון הרגישות שלו, ההומניזם העמוק שלו, הרגישות והאכפתיות לאדם באשר הוא אדם. מעולם לא הכהתה הנחישות האידיאולוגית שלו את הרגישות והאכפתיות שלו לזולת. שני הדברים האלה למעשה שימשו אצלו ביחד. עבורי, כפי שאמרתי קודם, מדובר היה במנטור, באדם יקר, אח קרוב, שהשיחות איתו היו שיחות מרתקות. למדתי ממנו הרבה. היה אדם שהערכתי ואהבתי וכיבדתי בכל מאודי. הוא יחסר לי מאוד, הוא יחסר לכולנו, אדם מיוחד. יהי זכרו ברוך.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, ואחריו – חבר הכנסת איימן עודה.

מיקי לוי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. עומד שר בכיר בממשלת ישראל, ואומר את הדברים הבאים: "יצחק עמית" – לא כבוד הנשיא, לא השופט עמית – "הוא מגלומן אלים, דורסני - - - שגונב את הדמוקרטיה הישראלית - - - התוצאה תהיה שנדרוס אותו". שר בכיר בממשלת ישראל מסית לרצח, לא פחות. אנשים מן השורה, אנשים ברחוב, יכולים להבין מהדברים האלה שניתן לדרוס את כבוד השופט עמית, פיזית. איזו בושה. מי גונב את הדמוקרטיה, בית המשפט העליון? הרשות המבצעת/הממשלה איבדה את עצמה לדעת. אמירות כאלה לא היו נשמעות. אבותיכם, אבות הליכוד, מתהפכים בקברם.

אושר שקלים (הליכוד):

איפה היית - - - של ראש הממשלה, איפה - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

די, די, די.

אושר שקלים (הליכוד):

למה די? למה הצביעות הזו? למה הצביעות הזו שלכם?

מיקי לוי (יש עתיד):

די, שתוק כבר. די, כל פעם אתה מפריע. מנחם בגין - - -

אושר שקלים (הליכוד):

אתה צבוע, כל כך צבוע.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה צבוע. אין לך שום דרך ארץ.

היו"ר מאיר כהן:

זהו, זהו.

אושר שקלים (הליכוד):

למה? למה - - -

היו"ר מאיר כהן:

די, זהו, אמרת לו פעם אחת צבוע. זהו.

מיקי לוי (יש עתיד):

אין לך מספיק – אתה יודע מה חסר לך.

אושר שקלים (הליכוד):

ראשים כרותים של ראש הממשלה, חבל תלייה. על מה אתה מדבר בכלל? לא שמענו ממך מילה אחת. מילה אחת.

היו"ר מאיר כהן:

אושר, אושר.

מיקי לוי (יש עתיד):

ולכן – סתום כבר, סתום. נו, באמת, שתוק כבר.

אושר שקלים (הליכוד):

לא, אתה - - - סתום אתה. תתבייש. אתה לא תדבר בצורה כזו.

מיקי לוי (יש עתיד):

נמאסת עם הצעקות שלך, הריקות מתוכן. די, די, אתה מפריע לכל אחד. שתוק כבר.

אושר שקלים (הליכוד):

אתה לא תדבר בצורה כזו. תתבייש. תתבייש לך.

היו"ר מאיר כהן:

זהו, להפסיק, שניכם. אושר, שב בבקשה, אושר.

אושר שקלים (הליכוד):

מיקי לוי (יש עתיד):

לא דיברתי אליך בכלל. שתוק.

אושר שקלים (הליכוד):

אתה היית יושב-ראש כנסת. תתבייש. תתבייש לך, צבוע.

היו"ר מאיר כהן:

אושר, אושר.

אושר שקלים (הליכוד):

ראשים כרותים של ראש הממשלה.

היו"ר מאיר כהן:

אושר, קריאה ראשונה. אושר, קריאה ראשונה.

אושר שקלים (הליכוד):

היית יו"ר כנסת. תתבייש.

היו"ר מאיר כהן:

אושר, קריאה ראשונה. די. תודה, שמענו אותך.

מיקי לוי (יש עתיד):

הממשלה הזו איבדה את עצמה לדעת כשהיא פוגעת ברשות השופטת. זהו ניסיון אלים לרצח מפי שר בכיר בממשלת ישראל. אבות הליכוד – מנחם בגין, זכרו לברכה, אמר: יש שופטים בירושלים. איפה ההדר הבית"רי שאבד לכם? איבדתם את הדרך, את הכיוון. חס וחלילה, אם ייעשה מעשה, כפי שקרא שר האוצר – לדרוס את הנשיא, את השופט עמית – דמו בראשו של שר האוצר. אני מזמין את שר האוצר להוריד את החסינות שלו, ויעמוד למשפט הציבור. בבקשה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני.

מיקי לוי (יש עתיד):

מכיוון שהפריע לי, אדוני, אני מבקש עוד 15 שניות.

אושר שקלים (הליכוד):

עם ראשים כרותים זה בסדר – של ראש הממשלה, כן?

מיקי לוי (יש עתיד):

שתוק כבר. שתוק, שתוק.

אושר שקלים (הליכוד):

שתוק אתה. תתבייש. אתה מבייש את עצמך.

היו"ר מאיר כהן:

מיקי, גם אתה עונה לו.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל אני לא מתייחס אליו. ואתה, במקום לקרוא לו ולהוציא אותו - - -

היו"ר מאיר כהן:

מיקי, מיקי, אני מטפל בזה.

אושר שקלים (הליכוד):

אתה מבייש את עצמך.

היו"ר מאיר כהן:

אושר, אתה בקריאה ראשונה. אני לא רוצה - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

תאמין לי, אני לא רוצה להתייחס אליך.

אושר שקלים (הליכוד):

אתה בושה לבית הזה. אתה בושה לבית הזה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה ריק מתוכן. ריק. אתה יודע מה זה אדם ריק מתוכן? אתה ריק מתוכן.

אושר שקלים (הליכוד):

אתה צבוע. אתה בושה לבית הזה.

היו"ר מאיר כהן:

חבר הכנסת איימן עודה – לא נמצא. חברת הכנסת קטי שטרית.

מיקי לוי (יש עתיד):

ריק מתוכן.

אושר שקלים (הליכוד):

אפילו לפיד מתבייש - - - לפיד מתבייש שהוא - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

כל הזמן אתה צועק בלי - - - כלום. אתה ריק מתוכן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

די, די. באמת, קצת כבוד. קצת כבוד.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה ריק מתוכן.

היו"ר מאיר כהן:

אושר, זהו. מיקי, בבקשה, נא לשבת.

אושר שקלים (הליכוד):

צבוע.

היו"ר מאיר כהן:

מיקי, אושר, זהו.

אושר שקלים (הליכוד):

קצת - - - צבוע - - -

היו"ר מאיר כהן:

אושר, מה יש לך, תגיד לי? מספיק.

אושר שקלים (הליכוד):

מדבר ככה - - - תתבייש.

מיקי לוי (יש עתיד):

טיפש.

אושר שקלים (הליכוד):

תתבייש.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

טוב, חבר'ה, די. די, זהו, עכשיו אני התחלתי, אושר.

היו"ר מאיר כהן:

קטי, שלוש דקות. ואם אושר יפריע לך, אני אוציא אותו.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, לא, הוא לא מפריע, הוא לא מפריע.

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה, גבירתי, שלוש דקות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כשבועיים מתחם בית חב"ד בעיר הוד השרון הושחת בידי אלמונים, תשמישי קדושה נהרסו, שלושה זוגות של תפילין הושלכו לשלולית בוץ. אירוע מזעזע, שבגינו אף הוגשה תלונה למשטרה. בישיבת מועצת העיר הוד השרון שהתקיימה לאחר המקרה ביקש חבר מועצת העיר ארנון אברמוב, חבר מועצת עיר, לגנות את הביזוי של התפילין והשחתת בית חב"ד בעיר. במקום להצטרף לגינוי הברור, מה בחר לעשות ראש העיר אמיר כוכבי – שלא לקבל את העלאת הנושא. הוא אמר לו: לא, לא, אני לא מוכן לדון בזה. והשיב בביקורת על עצם החוצפה, הדרישה של החבר אברמוב, להעלות את הנושא – זה בסך הכול השחתה. למה שלא לדבר על זה? אבל אין לכם מה להיות מופתעים. כמובן, זה הרי אותו ראש עיר שביום הזיכרון לשואה והגבורה בחר לנצל את בימת הטקס בעירו ולהגיש כתב אישום חריף נגד חיילי צה"ל, כשהוא טוען: אסור לנו להחריש מול הזוועות שמתבצעות בשמנו ברצועת עזה. האדם הזה התבלבל, מי עשה את הזוועות. לא החיילים שלנו, בשום פנים ואופן, אלא אותם נוח'בות, אותם חמאס מנוולים שעשו, שחטו ואנסו את האנשים שלנו. אני רוצה לחזק את ידיו של אותו חבר מועצת עיר, של ארנון אברמוב, שעמד על כבודה של דת משה וישראל והתעקש לפתוח בגינוי הזה, החריף. חבריי חברי הכנסת, לא מדובר בעוד מעשה של ונדליזם, אלא פגיעה אנטישמית קשה בסמל בסיסי וחשוב מאוד ביהדות. כיצד ייתכן שראש עיר במדינת ישראל, שצריך להיות ראש העיר של כל התושבים שלו, מסרב להשתתף בגינוי לפשע שנאה אנטישמי שקורה אצלו, בעיר שלו? כיצד חתירה נפשעת תחת היסודות התיאולוגיים של כל אחד ואחד מאיתנו עוברת בנרמול כזה באין מפריע? הרי כולנו יודעים שאם היה קורה אירוע כזה או דומה, פגיעה באיזה סמל קדוש למוסלמים או לנוצרים, היינו שומעים גינויים מקיר לקיר, אם זה במהדורות, זה היה נפתח בזה, אם זה בכל מיני כותרות כאלה ואחרות, אבל פגיעה בתפילין – אפשר, בתפילין אפשר לפגוע. דבר כזה של פגיעה בתפילין עובר את הרדאר של כולנו. אז מתי נפנים את הדיכוי הזה, כשזה מגיע לאורח החיים שלנו, היהודים? עד מתי אנחנו נוכל להתנכר לתרבות שלנו ולהפנות עורף למורשת שלנו? אני גאה לחתום את הנאום בפסוק שנקרא בתפילת השחרית בעת שאנחנו מניחים את התפילין, ובבקשה, תקשיבו לפסוק הזה, שזה ציווי אלוקי: ושיננתם לבניכם.

היו"ר מאיר כהן:

"ושִננתָם לבניך".

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יפה, "ושננתָם לבניך ודברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשׇכבך ובקומֶךָ". נדמה לי שיש מי ששכח את תמצית הציווי האלוקי הזה, שבא ואומר לנו: בבית, בשער, ברחוב, בכל מקום. אז כל אותם אנשים שמתנכרים לדת היהודית שלנו, שיתביישו להם, בעיקר אותו ראש עיר. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, קטי. אני מאוד מקווה שדיברת עם ראש העיר לפני - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, למה שאני אדבר.

היו"ר מאיר כהן:

מן הראוי כן לדבר. חבר הכנסת עודד פורר, שלוש דקות. קטי, תודה רבה.

דבי ביטון (יש עתיד):

אני מגנה את זה, אבל צריך לגנות גם את החנות שעשו לה נזק.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כל מעשה ונדליזם פה צריך לגנות. להתחיל מפה.

היו"ר מאיר כהן:

קטי, אנחנו באנו לקראתך לפנים משורת הדין, אנא ממך. בבקשה, אדוני, שלוש דקות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – חברת הכנסת שטרית, אני רוצה להודות לך שהעלית באמת את נושא מורשת ישראל כאן, ואת החשיבות של לא להפנות גב למורשת ישראל. אבל מה שעושה הקואליציה כשהיא מקדמת חוק השתמטות זאת הפניית הגב הגדולה ביותר, הגדולה ביותר, למורשת ישראל ומסורת ישראל.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

עודד, החוק שלכם - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

מתי הפכתם את ההשתמטות לאיזשהו ערך בתורת ישראל?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

די, הציבור לא מטומטם.

היו"ר מאיר כהן:

זהו, קטי. אני מבקש. זהו.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אתם כל כך חופרים בהשתמטות הזו, שאתם התבלבלתם לחלוטין. ואתם מוציאים את דיבתם של תלמידי חכמים, בני הציונות הדתית, שחירפו נפשם בקרב, ואומרים: כאילו זה או תורה או הגנה על הארץ? הגנה על הארץ זאת התורה שלנו. זאת התורה שלנו. הלוחמים הגדולים ביותר, המצביאים הגדולים ביותר, היו תלמידי חכמים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אנחנו אישרנו 69 יישובים של הציונות הדתית.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

דוד המלך, דבורה הנביאה – אלה הלוחמים. ופתאום הופכים את ההשתמטות לאיזשהו ערך? זאת הפניית הגב הגדולה ביותר למורשת ישראל. ובעניין אחר, אדוני היושב-ראש, עלה פה שר האנרגיה, שר ממשלת 7 באוקטובר, ואומר לנו שהממשלה הקודמת תיזכר לדיראון עולם. זאת אומרת, טבח 7 באוקטובר, הטבח הגדול ביותר שאירע לעם היהודי מאז השואה, הפעם הראשונה שנכבשו יישובים מאז קמה מדינת ישראל – תחת ממשלת 7 באוקטובר, שהוא חבר בה, זה לא דיראון עולם. הוא לא לדיראון עולם. האחר הוא לדיראון עולם. אתם כל כך עיוורים לאחריות שלכם שאיבדתם את הכיוון לחלוטין. דיראון עולם הוא טבח 7 באוקטובר. הוא ילדים, נשים ומבוגרים שנטבחו, שנאנסו, שנשרפו חיים באדמת ארץ ישראל, אחרי שקמה מדינת ישראל שמצווה הייתה להגן עליהם, וכשלה בהגנה הזאת תחת ההנהגה של הממשלה הזאת. זה דיראון עולם. ואני אגיד לך מה ייזכר עוד לדיראון עולם, אדוני היושב-ראש, שאחרי טבח 7 באוקטובר, ממשלת ישראל עוסקת באיך אנחנו יכולים לסייע לעזתים. ודווקא חבל ששר האנרגיה לא התייחס לכך שחברת החשמל תחת אחריותו מכינה היום תוכניות לחיבור מתח גבוה לרצועת עזה. זאת אומרת, הוא, חבר הממשלה שכשלה ב-7 באוקטובר – תחתיו היום עוסקים בהכנת תוכניות לחיבור מתח גבוה לרצועת עזה, כאילו חזרנו חזרה לקונספציה כולה.

היו"ר מאיר כהן:

כמו לפני 7 באוקטובר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני אומר, חזרנו בחזרה לקונספציה. חזרנו חזרה לקונספציה. איבדתם את הכיוון לחלוטין. אתם צריכים ללכת הביתה, כי אי-אפשר להמשיך עם האחריות שלכם, שממנה אתם ממשיכים לברוח.