Analytics (Microsoft Clarity), no identifying info. Loads only if you accept.This site uses an analytics tool (Microsoft Clarity) to understand how visitors use it — heatmaps and browsing patterns, with no identifying information. It only loads if you accept. Learn more
An official register record. File text is extracted from the official document. This is not a summary or interpretation — the file is the source.
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעה לדיון מהיר בנושא: "שיפור התמיכה וזכויות משפחות אלמנות ואלמנים צעירים המגדלים ילדים יתומים"
הצעה לסדר היום
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
נאום בכורה של חברת הכנסת עדי עזוז
פריטי מליאה · Debate
הצעת חוק · Debate
חילופים בוועדות הכנסת
פריטי מליאה · Debate
הודעה אישית של ח"כ אביחי בוארון
פריטי מליאה · Debate
Extracting the sitting text from the official file
This text was extracted from the official file. The file is the authoritative source.
Legend
ב' / מושב רביעי / ישיבה שכ"ג /
ה'–ז' בחשוון התשפ"ו / 27–29 באוקטובר 2025 / 2
חוברת ב'
ישיבה שכ"ג
יום שני, ה' בחשוון התשפ"ו (27 באוקטובר 2025)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
הצעות סיעות יש עתיד, ישראל ביתנו, העבודה, כחול לבן – המחנה הממלכתי, רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל:
1. ממשלת מיעוט בלי יכולת לחוקק, למשול ולגיטימציה להמשיך;
2. אובדן המשילות, אלימות משתוללת, שיא במקרי רצח, אובדן הביטחון האישי, פרוטקשן, אוזלת יד מוחלטת;
3. מחדל הממשלה בטיפול באלימות ובפשיעה הגואה בחברה הערבית
יאיר לפיד (יש עתיד):
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
שר התיירות חיים כץ:
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
גלעד קריב (העבודה):
אבי מעוז (נעם):
מירב בן ארי (יש עתיד):
נאום בכורה של חברת הכנסת עדי עזוז
עדי עזוז (יש עתיד):
יאיר לפיד (יש עתיד):
הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6) (סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ה–
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
רם בן ברק (יש עתיד):
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
מירב בן ארי (יש עתיד):
טלי גוטליב (הליכוד):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
רון כץ (יש עתיד):
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
נאור שירי (יש עתיד):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
דבי ביטון (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
מיקי לוי (יש עתיד):
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
מירב כהן (יש עתיד):
נעמה לזימי (העבודה):
צגה מלקו (הליכוד):
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
אושר שקלים (הליכוד):
יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
שלי טל מירון (יש עתיד):
אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
אפרת רייטן מרום (העבודה):
משה טור פז (יש עתיד):
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
מאיר כהן (יש עתיד):
מרב מיכאלי (העבודה):
בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
ינון אזולאי (ש"ס):
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
חילופים בוועדות הכנסת
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
הודעה אישית של חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
היו"ר אמיר אוחנה:
שלום לחברי הכנסת, שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ה' בחשוון התשפ"ו, 27 באוקטובר 2025. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6220/25 וכלה בהצעת חוק פ/6240/25: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (שלילת הכרה בעמותות המעודדות השתמטות משירות ביטחון), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – ביטול צו עיקול), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק תכנון משק החלב (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – איסור על ייצור ושיווק של מוצר עישון בטעם או בריח מובחן), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – שירות מילואים לחברי כנסת), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת ביישובי קו העימות בצפון ובדרום), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון – ביטול שעון חורף), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון – מענק הסתגלות לבני זוג והורים של חטוף שגופתו הושבה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק כליאתם והעמדתם לדין של המשתתפים באירועי 7 באוקטובר, התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק אסדרת שוק הקנביס לצריכה עצמית, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – חובת הדרכה פיננסית), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – הקניית זכות במקרקעין חלף בית שנהרס או חולל באירוע טרור), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – תמרוץ הקמת מתקני מיון פסולת להגדלת המחזור), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת גזענות), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק שיקום מתמודדי נפש בקהילה (תיקון – הסדרת מעמד מדריכי שיקום), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת עופר כסיף וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק להפסקת פעילות אונר"א (תיקון – אי-הספקת חשמל ומים וסמכות תפיסת חזקה במקרקעין), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת יוליה מלינובסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת החברות (עסקאות פקטורינג), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק מדינות אויב ומדינות עוינות, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת עמית הלוי; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – מסלול הסבה בדימות רפואי לבוגרי תואר ראשון מחוץ לארץ), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת שאירים לאלמנה שנישאה מחדש), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יעקב אשר. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 9 והוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2025. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע והרחבת סמכויות), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת אריאל קלנר. כמו כן, הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עפיף עבד, מיכאל מרדכי ביטון, מירב בן ארי, אברהם בצלאל, גלעד קריב ולימור סון הר מלך בנושא: שיפור התמיכה וזכויות משפחות אלמנות ואלמנים צעירים המגדלים ילדים יתומים. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה למזכיר הכנסת. נקדם בברכה את תלמידות ותלמידי מקיף בית ג'ן שנמצאים איתנו כאן ביציע. ברוכות וברוכים הבאים לכנסת. שלום לכם.
היו"ר אמיר אוחנה:
הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מזמין את חבר הכנסת יאיר לפיד, ראש האופוזיציה, לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד, בבקשה.
יאיר לפיד (יש עתיד):
כנסת נכבדה, אני רוצה להסביר לכם את הדיל המגעיל שנתפר פה ביממה האחרונה. הליכוד קונה את הפיצול של תפקיד היועצת המשפטית לממשלה, וכרגיל הוא משלם בזה שהוא נכנע לכפייה דתית. שוב דופקים את החילונים, שוב דופקים את המסורתיים, ובעיקר, כרגיל, שוב כופים על נשים חוקים של גברים. אם אישה לא רוצה להגיע לבית הדין הרבני, יכריחו אותה. אגב, אתם יודעים מה אין בבתי דין רבניים? אין שופטות. גברים יגררו אותן לשם, גברים ידונו בגורלן, גברים יחליטו על החיים שלהן, על הילדים שלהם, לפי הערכים של מפלגות שבהן אסור לנשים להיבחר. זה לא חוק משפטי, זה לא חוק על סמכויות – זה נטו כפייה דתית. זה חוק שאומר שהאישה היא אזרח סוג ב' והיא לא שווה, כי לליכוד היא לא שווה. הליכוד מוכר פה היום את הציבור שמצביע לו. מוכר את החילונים, מוכר את המסורתיים, מוכר את הנשים, מוכר את הערכים הלאומיים והליברליים, והוא גם מוכר בזול. כל הבגידה הזו בנשים היא בשביל עוד ניסיון, שייכשל, לקדם את ההפיכה המשטרית. חקיקה מס' 4,000 נגד היועצת המשפטית לממשלה, שאנחנו נדאג להכשיל בדיוק כמו שהכשלנו את כל הקודמות. כמה פעמים תעשו את זה לפני שתבינו שכפייה דתית לא עובדת? היא לא עוברת את אזרחי ישראל. הם לא רוצים שיכפו עליהם את היהדות, דווקא בגלל שהם אוהבים את היהדות. עוד לא נולד האדם שהאמין באלוהים כי כפו עליו. עוד לא נולד האדם שכפייה דתית גרמה לו לתחייה רוחנית ולאהבה למסורת וליהדות. לא רק את הבוחרים שלכם אתם מוכרים פה, אלא גם את תורת ישראל. אנחנו לא ניתן לכם להקים פה מדינת הלכה חשוכה, אנחנו לא ניתן לכם לכפות על נשים חוקים של ימי הביניים, ואנחנו לא ניכנע לא לכפייה שלכם ולא לשחיתות שלכם. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אביגדור ליברמן לנמק את ההצעה מטעם סיעות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי והעבודה. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה לברך את ראש האופוזיציה על החלטה אמיצה, עם כל הסיעה, להצטרף לחוק "לא מתגייסים – לא מצביעים". אני חושב שההחלטה נכונה, אמיצה, ונעשה הכול כדי ליישם אותה כמה שיותר מהר.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
שכחתי להודות לכם, גם אני.
שר התיירות חיים כץ:
- - - מה לעשות - - -
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
אתה יודע, אנחנו סוף-סוף, כולם, במוקדם או במאוחר, מגיעים לאותן מסקנות. אני בטוח שגם אתה, גם חלק מהליכוד, יצביעו עבור החוק.
שר התיירות חיים כץ:
אני לא חבר כנסת. אני לא יכול להצביע.
נאור שירי (יש עתיד):
איך אמרת? אבל יש לך אצבעות בכנסת.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
ראיתי את העמדה אמיצה היום של השר שיקלי נגד כל נציגי ש"ס בתוך הליכוד. כל הכבוד על ההתייצבות שלו נגד כל עצרת המשתמטים, עצרת המיליון, עצרת משתמטים. אז אני מאוד מקווה שגם בזכות כמה חברים מהליכוד אנחנו נעביר את זה. אבל הפעם אני רוצה לדבר קצת על נושא אחר, על נושא שאיכשהו בורח מאיתנו. חבל שהשר לביטחון פנים לא נמצא כאן, כי אני באמת רוצה לשאול איפה בעל הבית? כשאנחנו מדברים על ביטחון פנים, על הביטחון האישי, על כל מה שקורה – זו השתוללות של טרור פנימי. מה שפעם קראנו לו פשע, פשע מאורגן, הפך לטרור לכל דבר ועניין. אני יודע שבין השורות מדי פעם אומרים לי: אז מה אתה רוצה? ערבים הורגים אחד את השני. חבר'ה, כולנו משלמים מחיר. לא מדובר רק בערבים. אני רואה את הזליגה של אותה הפשיעה לכל הכיוונים. אני מסתכל על החודשים האחרונים. רצח מזעזע בטבריה, דניאל אסלן, לוחם משוחרר מכפיר, סתם הגיע להסתובב בטבריה באמצע היום – טעות בזיהוי, נרצח. כמה חודשים, לדעתי חודש וחצי אחר כך, פבל רוזוב, מאבטח בן 54 מלוד, ניסה לקצר את הדרך, נסע דרך שכונת הרכבת – טעות בזיהוי, נרצח. רק לפני שבוע, באמצע היום, בכביש 433 ליד מודיעין, קרב עבריינים, מילואימניק בן 40, מהנדס, נרצח בקרב יריות בין עבריינים. אני מסתכל מה קורה – רצח נשים, הגענו פה לשיאים. אפילו בתאונות דרכים. אני מסתכל מה קורה – תושבים בזיכרון יעקב, פרדס חנה, כבר לא מסוגלים לישון; כל לילה פסטיבל, יריות באוויר, השתוללות. אני מדבר עם חבר'ה בפרדס חנה, והם מספרים לי – היום זו עיר גדולה, פעם זה היה כפר, היום זו עיר ואם בישראל, 50,000 תושבים, 25,000 דונם – שבכל תחנת משטרה יש שלושה שוטרים, לא עובדים בלילה, לא עובדים בשישי שבת. אבל להקים שם איזושהי משמרת, משמר אזרחי, כיתות כוננות, לא מאשרים להם. כל מה שאתה שומע זה שהם פשוט כבר לא מסוגלים לישון. ילדים פוחדים לצאת בלילה. הדבר הזה הוא בלתי סביר. אני רוצה להגיד את האמת: אי-אפשר לבוא בטענות רק למשטרה. המשטרה לבדה לא מסוגלת להתמודד עם התופעה הזאת. חייבים להקים פה – כשאנחנו נקים ממשלה – אדוני יושב-ראש הכנסת, ופעם היית שר לביטחון פנים – אנחנו נקים מטה לאומי, מטה חירום לאומי, למאבק בפשע מאורגן ודמי חסות, פרוטקשן. אתה חייב להקים מטה שחברים בו גם פרקליטות המדינה, גם רשות המיסים, גם שב"כ וגם משטרת ישראל. בלי זה, זה לא יעבוד. שב"כ הגדיר, כתב דוח מיוחד שהיקף הנשק הבלתי-חוקי היום במגזר הערבי מסכן את ביטחונה של מדינת ישראל כולה. אי-אפשר להסתפק רק בטיפול המשטרתי. חייבים להקים גם בתי משפט מיוחדים כמו שהיה פעם היה בלוד, בתי משפט מיוחדים בלוד, בדרום ובצפון למאבק בפשע המאורגן, למיגור הפשע המאורגן. חייבת להיות גם מחלקה נפרדת בפרקליטות שפשוט תדע להתמודד עם זה. כמובן, אני מקווה שגם אתה ראית אתמול – סתם אלימות, זה הפך לנורמה. בית חולים בכפר סבא, איזו השתוללות, מכות. אתה יודע מה תהיה התוצאה הסופית? אולי יעשו לאותו בריון נו נו נו. הוא לא ייכנס לכלא ליום אחד. יעשו נו נו נו, יעשו עוד משהו וזהו. אין שום ענישה. עד שלא תהיה באמת גם מחלקה ייעודית בפרקליטות וגם בתי משפט מיוחדים למאבק בפשע מאורגן, שום דבר לא יקרה. ולכן אנחנו מדברים גם על כל הכלים, לתת לאותו מטה את כל הכלים כולל גם הרוגלות.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
השר כץ - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת פרוש.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
לראש אגף החקירות - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה):
- - -
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת פרוש.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
עצרו אותו בגלל שאולי הוא אלים. כלומר ליועמ"שית לא אכפת להפסיד עשרות אלפים - -
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
- - בעבודה שלה. לא אכפת לה. העיקר - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה, חבר הכנסת פרוש.
שלי טל מירון (יש עתיד):
סרבנים.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
- - -
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת פרוש, שמענו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לכו להתגייס.
נאור שירי (יש עתיד):
כל הסרבנים לצאת החוצה.
היו"ר אמיר אוחנה:
עצרתי את הזמן. רשות הדיבור לחבר הכנסת ליברמן בלבד. תודה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הוא לא מתגייס - - -
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
אני אומר לך, אדוני היושב-ראש - - -
מאיר פרוש (יהדות התורה):
לא אכפת לך?
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת פרוש, קריאה ראשונה.
קריאות:
- - -
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת פרוש, אתה בקריאה ראשונה.
נאור שירי (יש עתיד):
לא אכפת. סרבנים. סרבן. סרבן.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
- - -
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת פרוש, די.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא יכולים לשמוע את זה כבר. שיתגייסו כבר.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
פשע מאורגן זה לא גזרה משמיים, אפשר להתמודד עם זה. אתה יודע, כשישראל ביתנו, כשאנחנו החזקנו את תיק ביטחון הפנים ואיציק אהרונוביץ' היה שר הבט"פ, אני יכול להגיד לך – גם אם אני לוקח את המגזר הערבי, היו פי ארבעה פחות מקרי רצח בשנה מאשר היום.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כי היה שר.
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
כלומר אפשר להתמודד עם זה, אבל צריך להנהיג את כל הכלים, כולל את כל האמצעים שיש לשב"כ, וחייבים פה לתת אפשרות להשתמש בכל התוכנות וכל הרוגלות וכל האמצעים. אם לא נטפל בזה, אני כבר רואה בנגב אותן חבורות פשע חוברות לאותם ארגונים, ארגוני פשע וטרור בעזה, בסיני, ועוד מעט אותן חבורות פשע יהפכו לנוח'בות תוצרת ישראל. אנחנו באמת כבר לקראת השעה האחרונה. עוד מעט המצב יהיה בלתי הפיך, ולכן אחד הנושאים שחייבים לקבל עדיפות, אחד הנושאים שחייבים לטפל בהם מייד, בטח כשנקים ממשלה פונקציונלית, ממשלה שתדאג לאזרח, יהיה הנושא של ביטחון פנים. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
היושב-ראש, מי אחראי לאכיפת פשע? לא אכפת לה, כי לא מעניין אותה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
השר אחראי. השר, לא היועמ"שית.
קריאות:
- - -
מאיר פרוש (יהדות התורה):
לא מעניין אותה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת מנסור עבאס. בבקשה, אדוני.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
לא אכיפת פשע.
רון כץ (יש עתיד):
תתגייס. פשוט תתגייס.
היו"ר אמיר אוחנה:
מטעם סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל, חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זאת לא הפעם הראשונה שאנחנו מגישים בקשה או הצעה לאי-אמון בממשלה על רקע העלייה המתמשכת בפשיעה ובאלימות, לא רק בחברה הערבית.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
זה היועמ"שית.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת פרוש, ההערה שלך נשמעה בפעם הראשונה, השנייה והשלישית. מספיק.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
היועמ"שית אחראית לפתיחת - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
אבל זה לא יימשך כל הדיון ככה. די, מספיק. הבנו. ההערה ברורה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
צריך לדאוג שהיועמ"שית תטפל בפשיעה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אדוני, אתה כבר בקריאה ראשונה. אני לא רוצה להגיע לשנייה. אנא.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה אמרת להם? להילחם בפשיעה? יש לך שר ליצן. שיילחם - - - באמת האשמת אותה עכשיו בפשיעה?
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
סליחה, אדוני.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני עצרתי את הזמן. עצרתי, עצרתי.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
- - -
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת פרוש, קריאה שנייה. תודה. חבר הכנסת מנסור עבאס.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
שיפנה ליועמ"שית.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת פרוש, חשבתי שיצאת.
רון כץ (יש עתיד):
תתגייס.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
שיפנה ליועמ"שית.
קריאות:
- - -
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. זאת לא פעם ראשונה שאנחנו מגישים הצעת אי-אמון בממשלה על רקע הכישלון המהדהד בטיפול בתופעת הפשיעה והאלימות, לא רק בחברה הערבית. כבר בשנה הראשונה, ב-2023, בדוח של הממ"מ בכנסת הראינו שיש עלייה גם בתוך החברה היהודית. זה מצביע על כישלון ממלכתי, רוחבי בתפקוד.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
גם בתאונות דרכים ששוברות שיאים של 20 שנה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
גם. כמעט בכל תחום שנוגע לחיי האזרחים יש כישלון.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
גם פרוטקשן.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
גם.
מירב בן ארי (יש עתיד):
במה יש הצלחה?
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
ולכן הכישלון הזה לא רק מצביע על כישלונו של השר לביטחון לאומי, ששינה את השם, כאילו לתת עוד נפח ומשמעות למשרד הזה. בעצם הוא רוקן את המשרד הזה מהמשמעות שלו: לספק ביטחון אישי, קהילתי, פנימי לאזרחי מדינת ישראל כולם, יהודים וערבים. אדוני היושב-ראש, היום, לצערנו, התבשרנו על שני מקרי רצח: אחד של בחור בן 18 מעראבה, ליד אביו; מול עיניו של אביו הוא נרצח. והשני, לצערנו, תלמיד בבית הספר בכפר קרע. אני לא אומר שהמקרה הזה שייך לאותם ארגוני פשע – כנראה המקרה הראשון, בוודאי. אבל אין ספק שהאווירה הזו שבה הממשלה מהיום הראשון לא רק שלא מצליחה להתמודד עם תופעת הפשיעה והאלימות בכלל, אלא לא מנסה באמת להתמודד עם התופעה הזאת – ולכן אנחנו ראינו שמגמת העלייה בפשיעה בחברה הערבית ובאופן כללי היא מהיום הראשון של הממשלה הזאת. ואני מזכיר שהירידה בפשיעה ובאלימות בצל ממשלת השינוי גם הייתה מהיום הראשון. מה זאת אומרת – יש השפעה לזהותה של הממשלה, לאג'נדה, לסדר העדיפויות שלה, של העומד בראשה, של האיש שמופקד על ביטחון אזרחי מדינת ישראל; יש להם השפעה ישירה על תפקודם של ארגוני הפשע או אפילו על אזרחים שמתנהגים בצורה אלימה. כאשר יש לך ממשלה שהציבור עצמו תופס שהנושא מעניין אותה, שהוא בסדר העדיפויות שלה, שיש באמת תקינות במה שאומרים השרים או ראש הממשלה או השר לביטחון פנים, ויש מעקב ויש ישיבות ויש תוכניות – קידמנו את תוכנית 549 – אז כנראה שזה בעצמו יוצר אלמנט של הרתעה שמביא גם לירידה ברמת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. אני מאמין, השר חיים כץ, אני מאמין שאולי אם היית ממשיך להיות השר לביטחון לאומי לעוד חודש, חודשיים, שלושה, יכול להיות שזה היה יוצר אלמנט כזה של הרתעה. הינה יש שר חדש. בשבוע הראשון הוא כבר הזמין את חברי הכנסת הערבים ואת ראשי הרשויות לישיבת עבודה עם השר ועם הצוות – מה שלא נעשה במשך שלוש השנים האחרונות. גם אדוני היושב-ראש, יו"ר הכנסת, שגם הוא היה מופקד על הנושא הזה ומהיום הראשון התחיל להתמודד עם האתגר הזה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כי כל מי שמבין – מבין את האירוע. הוא, פשוט לא אכפת לו, זה לא מעניין אותו, האזרחים הערבים. זה לא מעניין אותו. זה הגזענות שלו.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
חברת הכנסת מירב בן ארי, אני מזכיר שתוכנית מיגור הפשיעה והאלימות, 549, גובשה בתקופתו של השר אז אלי אוחנה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא אלי אוחנה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
סליחה, לא אלי אוחנה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אולי גם זה יקרה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אולי היו"ר יהפוך לכדורגלן.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אמיר אוחנה, יו"ר הכנסת.
קריאה:
אבל לא הייתי שואל את אלי אוחנה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
תיקנתי את זה. תיקנתי את זה. היו לנו כמה ישיבות בנושא הזה, וקידמנו את הנושא הזה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
ברור. טיפה אכפתיות.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
זה אמור להיות מעל למחלוקות פוליטיות. אנחנו מדברים על חייהם של אנשים, של ילדים. לפעמים יש אנשים שאומרים: המקרים האלה הם בתוך ארגוני הפשע עצמם. נכון, חלק נכבד מהנרצחים הם חלק מארגוני הפשע. אני לא רוצה להגיד שמגיע להם, זה לא בתפיסת העולם שלי. ארגוני פשע נלחמים אחד בשני, אבל אנחנו לא יכולים להתעלם מכך שהתופעה הזאת נכנסת לכל פינה – אני לא רוצה להמשיך ולהגיד ביישובים הערביים; לא, אל כל פינה בערי ישראל, ביישובים. גם חבר הכנסת איווט ליברמן ציין את הנושא הזה. באזור שלי – אני חי במע'אר, בגליל המזרחי-צפוני, ושם יש המון אנשים שאנחנו מתחככים בהם, יהודים, אזרחים יהודים, שמתלוננים שהם משלמים פרוטקשן, והמדינה לא מגינה עליהם, ולא נעשו צעדים משמעותיים. הרי כשהיינו בתקופה הקודמת, התופעה – אם אנחנו מודדים לפי מקרי רצח, זה אחד הפרמטרים: 106 נרצחים ב-2022; עלינו מעל 247 ב-2023 ו-2024; ב-2025 אנחנו היום עם 215 בעשרה חודשים. אם נעשה חישוב מתמטי, לצערי אנחנו נגיע למשהו כמו 260. ולכן הצעדים אמורים להיות מותאמים לתופעה הזאת, לעלייה הזאת, לדורסנות של ארגוני הפשע ולהתפשטות של התופעה הזאת בתוך החברה הערבית ומעבר לחברה הערבית. ולכן כאשר אנחנו שוב ושוב מגישים הצעת אי-אמון בממשלה, אנחנו באים לומר שהממשלה הנוכחית לא עושה את תפקידה לספק ביטחון אישי פנימי לאזרחי מדינת ישראל, במיוחד לאזרחים הערבים בהקשר הזה, וכנראה שהיא לא תספק את זה, כי אנחנו לא רואים צעדים אמיתיים, לא בתחום החקיקה. יכולים לעלות ולהתגאות שהיו כמה וכמה חוקים. חברים, הינה, אנחנו כבר שנתיים אחרי חלק מהחוקים. מה התוצאה? זה לא אפקטיבי, ולכן צריך מעשה אחר לגמרי, שמתחיל ביצירת הרתעה. אני לא יודע אם הממשלה הזאת תצליח לעשות את זה, לשכנע את ארגוני הפשע שהיא רצינית בתחום הזה, כי ממש הם מבינים שהעולם נוהג כמנהגו, ואין את האלמנט הזה של הרתעה. אתמול הייתי בטמרה אצל חבר, ושמעתי את היריות שם, גם בסח'נין. זה היה חלק מהנוף של היישובים הערביים. כנראה שאנחנו לא נצליח להחליף את הממשלה היום, אבל בהחלט לא רק מסיבות פוליטיות. באמת אנחנו רוצים להחליף את הממשלה הזאת, כדי לחסוך בחיי אזרחים, יהודים וערבים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. אני מתכבד להזמין כעת את השר חיים כץ להשיב במשולב על הצעות האי-אמון בממשלה. בבקשה, אדוני.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
חיים, אל תתייחס לנושא של הפשיעה - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה? דווקא - - -
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
התשובה תהיה לקונית.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אמרנו שהוא היה - - -
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הוא יספר לנו מה הוא עושה.
היו"ר אמיר אוחנה:
כשהשר כץ עולה, לא משעמם. לא משעמם. בואו נקשיב.
שר התיירות חיים כץ:
אני לא השר המקשר, ואני גם לא השר לביטחון פנים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה לאל שהחלפת אותו היום.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אנחנו מודים לך מקרב לב.
שר התיירות חיים כץ:
מה קרה? מה קרה, מירב?
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה שבאת.
שר התיירות חיים כץ:
ואני אקריא - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני יכולה לשבת במקום שלי.
שר התיירות חיים כץ:
אני אקריא את מה שכתבו לי, ואם את רוצה לצעוק, זה בסדר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני לא צועקת, אני מדברת. אני יכולה לשבת במקום שלי.
שר התיירות חיים כץ:
שנייה. משפט.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני לא צועקת.
שר התיירות חיים כץ:
אני אקרא את מה שדודי, השר המקשר, כתב לי. אני אעיר כמה הערות, כי הייתי השר לביטחון פנים כחודשיים – מה עשיתי, מה ניסיתי. חלק אולי ימצאו חן בעיניכם, חלק לא, אבל אני אגיד מה עשיתי, לצורך העניין. אני מתחיל עם דודי, ובסיכום אני אמשיך. כבר בהסכם הקואליציוני בין סיעת עוצמה יהודית לסיעת הליכוד, ניתן היה לראות כי הממשלה ידעה היטב שהפשיעה בחברה הערבית מסכנת את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. סעיף אחר סעיף קבע כיצד הממשלה תכניס את השב"כ למלחמה בפשיעה, תורה לארגוני הביטחון לצאת במבצע איסוף נשק, יישוב אחר יישוב, וכן הלאה וכן הלאה. לצד זאת – לא אני – אני, ביחד עם לא מעט מחברי הכנסת של הסיעות השונות, בדגש על המפלגות שציינתי, קראנו לפטר את היועצת המשפטית לממשלה עוד טרם השבעת הממשלה – קראנו וצדקנו. למן הרגע הראשון, היועצת המפוטרת - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
המה? המפוטרת?
שר התיירות חיים כץ:
כן, היא פוטרה על ידי הממשלה. - - סיכלה שוב ושוב כל פעולה שמטרתה בלימת גל הנרצחים בחברה הערבית. כך, לדוגמה, הסיבה הבלעדית שבגינה משטרת ישראל לא עושה שימוש בכלים הטכנולוגיים מול ארגוני הפשיעה היא התעקשותה - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה התפקיד של השר. מה התפקיד שלה? זה התפקיד שלה? שיעשה כבר את העבודה שלו.
היו"ר אמיר אוחנה:
רבותיי, יש חברי כנסת שקיבלו את רשות הדיבור.
שר התיירות חיים כץ:
פניתי אליה וישבתי איתה ואמרתי: תני לנו להשתמש ברוגלות בארגוני הפשיעה הערביים. התשובה שהיא ענתה לי: אנחנו ממוקדים בפשיעה שלטונית.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אז אני יכולה להגיד לך - - -
שר התיירות חיים כץ:
רגע. לא. אני אומר לך וממשיך הלאה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין בעיה.
שר התיירות חיים כץ:
התעקשותה להחזיק בכלים אלו כבני ערובה על מנת לשים מקלות בגלגלים של ועדת הבדיקה בעניין הרוגלות מחד גיסא, ולדרוש שימוש בכלים הדרקוניים הללו מול נבחרי הציבור מאידך גיסא – ביד אחת היא מצהירה בפני בג"ץ שהכלים הללו הם כשרים למהדרין מן המהדרין, וביד השנייה היא מטילה וטו מסיבות לא ברורות. גם חקיקת החירום התקדימית שכן קודמה עד כה, לא קודמה בזכותה אלא למורת רוחה על ידי כנסת ישראל באמצעות חקיקה פרטית, בעיקר של חברי סיעת עוצמה יהודית. היועצת המפוטרת מעניקה חסינות דה פקטו לארגוני הפשיעה בחברה הערבית.
מירב בן ארי (יש עתיד):
באמת זה מה שאמרת?
שר התיירות חיים כץ:
יצא לי להיות שר לביטחון פנים לפרק זמן קצר. אני חושב שיש בעיה בחברה הערבית. אני חושב שיש בעיה בחברה הערבית. התכנסנו כל צמרת המשטרה, המפכ"ל, חברי הכנסת הערבים, ראשי עיריות במגזר הערבי, וראינו שם גם את חברי הכנסת – אני לא נוקב בשמם – וגם את ראשי העיריות, שהם משדרים מצוקה. היו כאלה שאמרו: ואללה, פוחדים אנחנו – על עצמם. אמרו. תשאלי את מנסור, הוא יגיד לך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני מסכימה איתך.
שר התיירות חיים כץ:
אמרו: פוחדים אנחנו, אבל אנחנו מוכנים לעשות הכול למגר את הפשיעה במגזר הערבי. אני לא המשכתי להיות בתפקיד, אבל לפני זה, רק בשביל לסבר את האוזן, כשבאתי, ביקשתי לדעת כמה תיקי משטרה לאנשים פתוחים משנת 2013. ירדתי אחר כך ל-2010 או 2005, אני כבר לא זוכר, ומצאתי 25,000 תיקים פתוחים מ-2005 עד 2025, 20 שנה, 11,000 במשטרה ועוד 15,000 בפרקליטות. אם מישהו נתן סטירה לשכן שלו, הוא בא להוציא תעודת יושר – לא יקבל 20 שנה, גם כשיש על זה חיסיון. במשטרה מחקנו 8,000 תיקים, נשארו 3,000 בפרק הזמן הזה. הלכתי ליועצת המשפטית, ישבתי איתה ועם חגי הרוש, אמרתי לה: הינה המספרים. 20 שנה – את לא יכולה להחזיק תיקים פתוחים על אנשים. את מסמנת אותם. תמחקו. לצערי, לא קיבלתי מענה, והפסקתי לטפל בזה. אבל בפרקליטות יש היום כ-15,000 או 16,000 תיקים של אנשים במשך 20 שנה שזה לא רצח, לא אונס ולא כלום, והתיקים האלה זה אות קלון על אנשים, ואללה, שעשו עבירה טכנית קטנה אי פעם, והם לא יכולים לקבל תעודת יושר.
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
אדוני השר, יש הרבה מה לתקן במערכת המשפט, אבל - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא הכול זה היועמ"שית.
שר התיירות חיים כץ:
- - - בוא.
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
אבל חוסר המעש שלכם – לא עשיתם שום דבר שלוש שנים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתם לא עושים כלום. אפילו למנות שופטים – אתם לא ממנים. כלום אתם לא עושים.
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
- - - באלימות בחברה הערבית. למה - - - את הצוות הבין-משרדי שטיפל בזה והצליח להוריד 20% מהאלימות? על זה תענה, אל תדבר איתי על מה אחרים לא עשו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
ממש היגיון.
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
על מה אתם לא עשיתם, על מה אתם לא הועלתם. איך בתקופה שלכם - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה, מה עשיתם?
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת גינזבורג, אתה מייד תקבל את רשות הדיבור בצורה מסודרת.
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה עשיתם? אתם לא עושים כלום.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת בן ארי.
שר התיירות חיים כץ:
אני אגיד לך מה עשינו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כן, מה עשיתם?
שר התיירות חיים כץ:
את רוצה? 130,000 איש - - -
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה, מה עשיתם?
שר התיירות חיים כץ:
איתן, ואללה, הקשבתי לך. 130,000 איש היו במלחמה הזאת מחוץ לבית.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כן.
שר התיירות חיים כץ:
לא ראית טענה – לא בערוץ 12, לא בערוץ 13, לא בערוץ 11 – ולא הפגנות. הם קיבלו טיפול שאתם לא הייתם יודעים לעשות אותו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
על מה, על המפונים - - -
שר התיירות חיים כץ:
זה לא יש מאין.
מירב בן ארי (יש עתיד):
על המפונים אתה מדבר?
שר התיירות חיים כץ:
נכון.
קריאות:
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתה רוצה שאני אודה לך על זה שהוצאתם אנשים מהבית?
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה, אנחנו - - -
שר התיירות חיים כץ:
אני אגיד לך מה אני רוצה. אני רוצה שיעלה פה בן אדם ולא תנהלי את העסק כמו שכונה ותצעקי על כל מילה. זהו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תגיד לי, אני אמרתי לך – על זה שהוצאת מפונים?
היו"ר אמיר אוחנה:
טוב, חברת הכנסת בן ארי.
שר התיירות חיים כץ:
זהו. זהו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה זה תצעקי כמו שכונה?
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת בן ארי.
שר התיירות חיים כץ:
אני, מותר לי להגיד משהו בניגוד לדעתך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא. אז תגיד.
שר התיירות חיים כץ:
אני אקשיב לך.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת בן ארי, לעבור לקריאות? די.
שר התיירות חיים כץ:
אני אקשיב לך בקשב.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל הוא פונה אליי.
היו"ר אמיר אוחנה:
לא, אבל הוא ביקש שלא תתערבי.
שר התיירות חיים כץ:
אני לא פונה אלייך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אתה פנית אליי.
היו"ר אמיר אוחנה:
הוא פנה בבקשה שלא תעירי על כל מה שהוא אומר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל הוא פונה אליי אישית. אישית.
שר התיירות חיים כץ:
אחר כך את תעלי, תגידי מה שאת רוצה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני אגיד מה שאני רוצה.
שר התיירות חיים כץ:
ואני לא אפתח את הפה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אחלה.
שר התיירות חיים כץ:
לא אפתח. אני לא אפריע לך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל אתה לא תגיד לי מה לעשות.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת בן ארי.
שר התיירות חיים כץ:
אני לא אפריע לך, אני לא אפריע לך, דברי מה שאת רוצה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מעולה. אבל אתה לא תגיד לי מה לעשות, זה לא עובד ככה. נגמר הסיפור הזה. די, חיים, נגמר.
שר התיירות חיים כץ:
יאללה, תגידי משהו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כלום. אני מכבדת אותך.
שר התיירות חיים כץ:
את רוצה לצעוק שתי דקות? את רוצה לצעוק? צעקי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, אני לא רוצה לצעוק. אני מקשיבה למה שאתה אומר. אתה יודע מה? יכולתי גם ללכת. אני יושבת פה ומקשיבה לך.
שר התיירות חיים כץ:
לא, בסדר גמור. גם אני אקשיב לך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אמרת לי, מירב תגידי תודה.
שר התיירות חיים כץ:
מירב, גם אני אקשיב לך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מעולה. אמרת לי: תגידי תודה על 130,000 מפונים - - -
שר התיירות חיים כץ:
יאללה, טוב, תני לי להמשיך עכשיו. אני ממשיך בקטע של דודי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תמשיך, בבקשה.
היו"ר אמיר אוחנה:
בבקשה.
שר התיירות חיים כץ:
התנגדות למעורבות השב"כ בפשיעה המאורגנת בחברה הערבית – היועצת המפוטרת, יחד עם רונן בר המפוטר, מנעו שוב ושוב את הכנסת שב"כ למלחמה בפשיעה, בין היתר בטענה שיש להעמיס על הגוף הזה – וכולנו ראינו, רונן, ב-7 באוקטובר – או שזה פוגע בזכויות אזרח, מה שבקורונה היה מותר. רוגלות מול ארגוני פשיעה – היועצת המפוטרת מסרבת לאשר למשטרה את השימוש ברוגלות כמעט שלוש שנים, והספירה נמשכת, וזאת לאחר שמולאו כל הדרישות שלה ושל צוותה שנקבעו בדו"ח מררי, לרבות ניוונים שבוצעו למערכות בעשרות מיליוני שקלים, ובניגוד לפרשנות שלה עצמה כפי שנמסרה לבג"ץ במסגרת הליך 6604/23, שלפיה החקיקה הקיימת מאפשרת שימוש בכלים אלה לצורך האזנות סתר, וזאת תוך הסתרת מידע – זה משופטי בית המשפט העליון שדנים בימים אלה בעתירה בנושא – וכאשר ארגוני הפשיעה בחברה הערבית ממשיכים לגבות את חייהם של חפים מפשע רבים רק בגלל שהם היו במקום מסוים במקרה. הרחקות מינהליות של פצצות מתקתקות מכוח סעיף 4א לפקודת המשטרה – כבר בשנת 2023, לאור הפשיעה הגואה בחברה הערבית בדגש על ארגוני הפשיעה, ביקשה משטרת ישראל לעשות שימוש בסמכותה לפי סעיף 4א לפקודת המשטרה על מנת להרחיק עבריינים בכירים מאזור מגוריהם לצורך מניעת אירועי רצח, סמכות שעושים בה שימוש תדיר בהר הבית. היועצת המפוטרת התנגדה, התנגדה, ואף פתרון אחר לא מצאה. מעצרים מינהליים - - -
קריאה:
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
הכול היועמ"שית. הם לא קשורים למדינה הזאת. אין להם - - -
שר התיירות חיים כץ:
מעצרים מינהליים – בדומה לסעיף הקודם, גם כאן היועצת המפוטרת - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין לך. קח אחריות כבר.
שר התיירות חיים כץ:
תתאפקי דקה, עוד דקה אני גומר. תתאפקי דקה. אחר כך אני אשמע אותך בקשב רב.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תגיד לי – אני לא רוצה לענות לך בכלל.
שר התיירות חיים כץ:
בדומה לסעיף הקודם, גם כאן היועצת המפוטרת התנגדה התנגדות נחרצת לעשות שימוש נקודתי ובמקרים ייחודיים לבקשת משטרת ישראל. לצערי הרב - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
הרב.
שר התיירות חיים כץ:
- - חלק מן המקרים הסתיימו ברצח. קידום תזכיר ממשלתי לצווי הגבלה – למרות הסכמתי לפשרה מרחיקת לכת בנושא של צווים מינהליים והסתפקות בצווי הגבלה בלבד ורק באישור בית המשפט, ולמרות החלטה מפורשת של ועדת שרים לענייני פשיעה בחברה הערבית, היועצת המפוטרת מנעה את קידום התזכיר הממשלתי. עד שלבסוף העברנו חקיקה פרטית של חבר הכנסת צביקה פוגל שביקשה להציע הסדר דומה, וגם אליו היא התנגדה. החוק עבר - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה הכול היועמ"שית.
שר התיירות חיים כץ:
- - המשטרה העבירה 70 פניות להוצאת צווים בשנה האחרונה, והיועצת אישרה שלושה בלבד. אפשר להמשיך ולהמשיך, אבל אין צורך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אפשר, אבל למה?
שר התיירות חיים כץ:
ברוך השם - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת בן ארי, את שמה לב? את שמה לב?
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני מדברת בשקט.
היו"ר אמיר אוחנה:
לא, את לא יכולה לדבר עכשיו.
שר התיירות חיים כץ:
- - - עזוב.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני אפילו לא צועקת.
היו"ר אמיר אוחנה:
את לא יכולה לדבר עכשיו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל אני לא צועקת.
היו"ר אמיר אוחנה:
על כל משפט יש לך מה להגיד. די.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כן, אבל אני מדברת לעצמי. אסור?
היו"ר אמיר אוחנה:
לא, אסור לדבר לעצמך פה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אוקיי.
היו"ר אמיר אוחנה:
דברי לעצמך בחוץ.
מירב בן ארי (יש עתיד):
בסדר, דיברתי בשקט.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תמשיך.
היו"ר אמיר אוחנה:
היא מאפשרת לך להמשיך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני לא מפריעה לו.
שר התיירות חיים כץ:
ברוך השם, והודות להתעקשותו של ראש הממשלה, הגיע ראש שב"כ חדש, ראש שב"כ שמבין היטב באיזו שכונה אנחנו נמצאים, שלא שבוי בקונספציה, שלא עסוק בפוליטיקה קטנה על חשבון הגנה על אזרחי ישראל. והינה, לפתע פתאום שומעים בשב"כ עמדות שדומות לבן גביר. בשבוע שעבר, בתמיכתו של ראש השב"כ, אושרה הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת צביקה פוגל שתאפשר לממשלה להכריז על ארגוני הפשיעה כארגוני טרור.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
לא הייתה תמיכה של - - -
שר התיירות חיים כץ:
אומנם זהו צעד ראשון - - -
קריאה:
האמת שכן, לא הייתה תמיכה.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת בליאק, אתה מייד מקבל את רשות הדיבור.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אבל לא הייתה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אבל אתה מייד תקבל את רשות הדיבור. רק רגע.
שר התיירות חיים כץ:
בליאק, אתה עולה אחריי?
היו"ר אמיר אוחנה:
כן.
שר התיירות חיים כץ:
אה. אומנם זהו צעד ראשון, אך זהו צעד חשוב. מה שהיה צריך לקרות מייד עם כניסתנו לממשלה קורה לצערנו באיחור של כמעט שלוש שנים. רק שילוב זרועות של משטרה, שב"כ וגם צה"ל מול הזירה השמינית – כמויות הנשק הבלתי-חוקי במגזר הערבי, שלא מביישות חטיבות של צה"ל – יאפשר לנו להתמודד מול האיום הגדול הזה על מדינת ישראל. הטילים, המטענים, הרימונים, הרובים ושלל האמצעים המתקדמים שיש בחברה הערבית, בין שנגנבו מבסיסי צה"ל ובין שהוברחו מאיראן, יכולים מחר בבוקר להיות מופנים כלפי תושבי תל אביב, גבעתיים, כפר סבא או ירושלים. עוד לא מאוחר, וזו העת להתעלם מרעשי הרקע, מכל מיני משפטנים שמעולם לא יצאו מהמשרד הממוזג, ולרסק את המיליציות החמושות שנקראות בטעות ארגוני פשיעה. תודה רבה לכם, ואני מקווה להסיר את הצעת האי-אמון. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לשר כץ. ואנחנו נעבור לדיון הסיעתי. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת ולדימיר בליאק.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הינה, אתה תראה איזה הבדל שאתה יכול לדבר ומעירים לך, וגם אם אתה מתעצבן, אתה לא מקלל. זו כבר התפתחות. ואתה גם בליכוד.
היו"ר אמיר אוחנה:
עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, השר כץ, אתה יודע שאני מכבד אותך. ואני יודע שהקראת פה את התשובה של השר אמסלם, אבל עדיין, אתה שר בממשלה. הסיבה היחידה שאין רוגלות היום במשטרה היא כי אתם לא מוכנים לשימוש ברוגלות בעבירות שחיתות, כי יכול להיות שיש אצלכם בקואליציה או בממשלה אנשים מושחתים. זאת הסיבה שאין רוגלות. ומעבר לזה, למען הדיוק - - -
שר משרד הרווחה והביטחון החברתי חיים כץ:
אמרתי את זה. יחד עם זה, בשביל להציל חיים, הייתה צריכה - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
קודם כול, הייתי חייב להגיד את זה. הייתי חייב להגיד, או שיש רוגלות או שאין רוגלות, ואין להוציא החוצה את עבירות השחיתות. אני יודע שיש לכם יחס מיוחד לעבירות השחיתות. אבל - - -
שר משרד הרווחה והביטחון החברתי חיים כץ:
אני זוכר את יאיר לפיד בהסכם המורים, שהוא אמר - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אל תגיד יאיר לפיד. אתה היום שר בממשלה. יאיר לפיד – על מה אתה מדבר?
שר משרד הרווחה והביטחון החברתי חיים כץ:
אדוני, אני זוכר אותו, הסכם המורים, כשלא היה בסיס תקציבי. אמרו לו: זה לא חוקי. הוא אמר: אני החוק - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אני מדבר איתך על עבירות השחיתות. אתה מדבר איתי על הסכם מורים? על מה אתה מדבר, חיים, בחייך. די, נו. אתה בן אדם הרבה יותר רציני ממה שאתה אומר עכשיו.
שר משרד הרווחה והביטחון החברתי חיים כץ:
לא יודע מה איתך. זה לא שחיתות לקחת מיליארדים ולתת בלי הסכם?
היו"ר אמיר אוחנה:
אני ממשיך את הזמן. השר כץ - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
והדבר השני, אומנם לא הייתה תמיכה של השב"כ בחוק של חבר הכנסת פוגל, אבל בואו נשים את זה בצד. כי היום, השר כץ, פורסם כי השר קרעי וחבר הכנסת בוארון, שניהם מהליכוד, מתכוונים לקחת חלק בעצרת המשתמטים נגד גיוס החרדים לצה"ל. השר כץ, אני זוכר כי פעם, האמת שדי מזמן, הליכוד הייתה תנועה לאומית, ציונית. מפלגה שדיברה על אהבת הארץ, על אחריות, על שוויון בנטל. היום הליכוד הפך לסניף של העסקונה החרדית המשתמטת. אותם פוליטיקאים מקואליציית הימין על מלא, שהיו אמורים לשאת בגאווה את דגל השירות ואת דגל העבודה, בוחרים לשאת את דגל ההשתמטות. היום חסרים בצה"ל לפחות 15,000 לוחמים. קרוב ל-50% מהגברים החרדים לא משתתפים בשוק העבודה גם היום, וכלכלת ישראל מאבדת כל שנה קרוב ל-30 מיליארד שקלים, וחברי כנסת מהליכוד והשר מהליכוד רצים לעצרת המשתמטים. ויתרה מזאת, מקדמים את חוק ההשתמטות. זה לא ימין, זו לא ציונות – זו בושה. איך אתם ממשיכים לקרוא לעצמכם מפלגה לאומית ליברלית בזמן שאתם מוחאים כפיים למשתמטים ומרעיפים עליהם מיליארדי שקלים של פינוקים ומפנים גב ללוחמים? הליכוד נכנע למשתמטים הלכה למעשה. אבל אנחנו לא ניכנע. אנחנו נמשיך להיאבק על ישראל שווה, ישראל צודקת, ישראל ציונית, ישראל שבה אין זכויות בלי חובות. זו לא רק פוליטיקה – זה מאבק על הנשמה של המדינה הזו, ובמאבק הזה אין לרוב הישראלי השפוי שום כוונה לוותר. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת בליאק. ואני מתכבד כעת להזמין את חבר הכנסת איתן גינזבורג לשאת את דבריו. אחריו – חבר הכנסת חמד עמאר. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך.
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אדוני השר, אני מאוד מאוד שמח שאתה זה שעלית לענות על הצעת האי-אמון. זה היה באמת נאום מרענן כאן, במליאה. ומסתבר שאפשר לענות בצורה נעימה ומכובדת גם כשלא מסכימים, וגם בלי לגדף ולדבר בגסות. באמת מרענן. ואני גם רוצה להגיד לך משהו, אדוני השר – באופן אישי אני מצטער שלא המשכת להיות השר לביטחון פנים. אני יודע שעבדת קשה, אני יודע שעבדת הרבה מאוד שעות ביממה, ואני יודע שאם היית ממשיך אולי היה גם שינוי, כי לך אכפת. אבל מה שבטוח, אדוני השר, שלא ענית בכלל על מה שנשאלת. לא ענית בכלל על הצעת האי-אמון שהועלתה. רק היועמ"שית והיועמ"שית והיועמ"שית. לזכותך ייאמר שכתבו לך את זה. אבל הייתי מצפה שמכיוון שהיית שם, שתאמר משהו ענייני בהקשר הזה. רק היועמ"שית. איפה האחריות שלכם כממשלה? איפה האחריות שלכם כקולקטיב? כשר? מה קרה? מה קרה? הרי אתה אדם רציני. אפשר להאשים את כולם כל הזמן.
שר משרד הרווחה והביטחון החברתי חיים כץ:
אמרת שאני אדם רציני.
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
נכון.
שר משרד הרווחה והביטחון החברתי חיים כץ:
אתה יכול לחזור על זה?
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
לא. אמרתי את זה פעם אחת, ואני חושב שזה ישר נקלט. אבל אתה אדם רציני, ואתה אדם רציני מאוד. אבל לא יכול להיות שאתה, כאדם רציני, תעמוד כאן מעל דוכן הכנסת ותאשים את כולם מלבד את עצמכם, כשאתם נושאים באחריות. זה פשוט לא יכול להיות. יש עלייה באלימות בחברה הערבית, יש עלייה בתאונות הדרכים. גם בממשלה הקודמת, אדוני השר, כשהאלימות בחברה הערבית גאתה, לא היו כלים טכנולוגיים כמו שדיברת עליהם. והפלא ופלא, האלימות ירדה. הצלחנו להוריד את האלימות. למה? כי היה אכפת לנו מהאזרחים, אדוני. כל הזמן אתם בעולם של אכלו לי ושתו לי, ואתם כבר מעייפים. אתם מתבכיינים. זה כבר לא מעניין את הציבור. בבכי ונהי וחוסר מנהיגות אתם רק מציגים חוסר יכולת מדהימה. ברשלנות, בחוסר אכפתיות, כל היום עוסקים באחרים ולא מראים במה אתם אחראים. אתם לא אחראים לכלום. לא לאלימות. אתם לא אחראים לפשיעה, אתם לא אחראים למחדל האזרחי, אתם לא אחראים ל-7 באוקטובר, אתם לא אחראים לתאונות הדרכים. כלום. למה אתם אחראים? למינויים מופקרים, לחוקים מביכים, לדילים פוליטיים בזויים. מה יצא לאזרחים מהממשלה הזו, אדוני השר? מה יצא להם? סכסוך, פילוג, יוקר מחיה, פשיעה, פיגועים, הפגנות, 7 באוקטובר, חטופים – זה מה שיצא מהממשלה הזו לאזרחים, ולכם אין שום אחריות בכלום. אני רוצה להגיד לך, אדוני השר, שלא ירחק היום ונגיע לבחירות, והציבור יאמר את דברו. והציבור יחליף אתכם כממשלה, כי מגיע לציבור ממשלה אחרת. ממשלה שאכפת לה, ממשלה שרואה את האזרחים, ממשלה שרוצה לטפל בבעיות שלהם. והדברים האלה ייאמרו בקלפי. לא ירחק היום ואתם תוחלפו. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת גינזבורג. ואני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת חמד עמאר. אחריו – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. בבקשה, אדוני. עד שלוש דקות לרשותך.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – אגיד לך את האמת, היושב-ראש, הממשלה הזו מנותקת. כמו שהשר לביטחון לאומי מנותק ממה שקורה היום בשטח, גם הממשלה מנותקת. אתה יודע שאין משילות היום במדינת ישראל? אתה יודע שכל שלושה אנשים מחליטים שהם ארגון פשע ומסתובבים עם נשק ולוקחים דמי חסות, פרוטקשן? אין היום עסק במדינת ישראל שלא משלם פרוטקשן. אין עסק שלא משלם. תלכו לצפון, תלכו לחקלאים בצפון, תלכו לדרום, תשאלו את האנשים, תהיו בשטח. אני לא רוצה לדבר על הרציחות ועל מספרים, כי כל דקה המספר משתנה. אבל כשאתה מדבר על איבוד משילות זה משהו אחר לגמרי. אין אזרח במדינת ישראל שמעז להגיד מילה נגד ארגון פשע. כי אם הוא אמר מילה שופטים אותו ומחייבים אותו לשלם מאות אלפי שקלים. ואת זה המשטרה יודעת, ואת זה הממשלה יודעת. ומה הממשלה עושה? כלום. היום שאלתי את השר – הוא הגיע לוועדה. ותאמינו לי, זו הייתה ההצגה הכי טובה בעיר. דיבר, דיבר, דיבר, דיבר, ולא שמע אף אחד. רק לי יצא לשאול אותו שאלה אחת. שאלתי אותו על פיענוח הרציחות בחברה העברית. ואתה יודע, גם אתה היית שר לביטחון פנים, שיש פחות מ-10% פיענוחי רצח במגזר הערבי. כשאתה אומר אפס פיענוחי רצח, אתה מדבר על זה שאתה מזמין את הרצח הבא. כולם יודעים שהמשטרה לא עושה כלום, ואתה יכול ללכת בלילה לירות על הבתים, לשרוף מכוניות, לרצוח אנשים, ולעשות מה שאתה רוצה בחברה הערבית. אין משטרה. אין דין ואין דיין. אבל כל זה התהפך, אני אומר לכם, התהפך. אם היו דמי חסות רק במגזר הערבי – היום לא. היום אין עסק יהודי שלא משלם. כולם משלמים. כולם מפחדים. כולם רוצים שקט אצלם. ולבוא ולשמוע את השר היום יותר משעה וחצי ולראות סרטים שהוא הכין – זו בושה של סקירה של שר שצריך לבוא ולתת תשובות ולהגיד בדיוק מה שקורה היום בשטח.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. תודה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
איבוד משילות. אפס משילות.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני. תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, אדוני, ואחריו – איימן עודה.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני מגיע עכשיו מהצפון, מכעביה-טבאש, משכונת רשיד. פגשתי שם קשישה בת 90. נכנסתי אליה – היא בוכה, יושבת על המיטה שלה ואומרת לי: תראה מה עשו לי. היא גרה עם ארבע בנותיה בתוך בית ישן, בן 70 שנה. היא אמרה לי: אני בניתי את הבית בידיים שלי, אבן על אבן בנינו את הבית שלנו, בית בן 60 או 70 שנה. באו היום כוחות שוטרים, כוחות גדולים, אלפי שוטרים, בשביל לבצע הריסת בית. הנכד שלה, עם המש"ק של היישוב, מתחנן אליהם, רוצה לדבר עם הממ"ז שהיה שם. הם דחפו אותם ולא רצו לדבר עם אף אחד, לא רצו להקשיב להם. לקחו לנכד את הטלפון, לא נתנו לו את הטלפון. מה בסך הכול הוא רצה להגיד להם? הוא רצה להראות להם את צו עיכוב הריסת הבית. זה הצו שנתן בית המשפט היום בבוקר, שאוסר את הריסת הבית, צו עיכוב. המשטרה לא רצתה לראות את זה ואף אחד לא רוצה לראות את זה. לא מכבדים בתי משפט, לא מכבדים צווים של בתי משפט, ורק באים להרוס. לא מקשיבים לאנשים. זו המשטרה, זו משטרת בן גביר. כבר אין משטרה שמשרתת את התושבים. המשטרה של בן גביר מבצעת את המדיניות שלו בלי להקשיב לאנשים, בלי לתת להם את ההגנה, בלי לעשות את התפקיד שלה. כבוד יושב-הראש, הרסו בית למרות שיש צו ביניים לאסור את ההריסה מהיום בבוקר; עם זאת, הם הרסו את הבית. זאת המשטרה. זה שר ההרס הלאומי, זה לא שר של ביטחון לאומי ולא שר של כלום.
היו"ר מאיר כהן:
חברים, בשקט.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני אומר בשם הקשישה ובשם כל השבטים הבדואיים בצפון.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
טלי גוטליב (הליכוד):
מה זה קשור בן גביר להסדרת המעמד של האדמות.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(- - -) תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל בדיוק, שווה זכויות. עם כל הכבוד, זה לא האדמות של אף אחד - - -
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת גוטליב, תודה. בבקשה, איימן עודה.
טלי גוטליב (הליכוד):
גדול תומכי הטרור, כן, בבקשה. בואו נשמע.
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה, אדוני.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת וחברות הכנסת, שר האוצר סמוטריץ' לעג לסעודיה: "תמשיכו לרכוב על גמלים במדבר בסעודיה".
היו"ר מאיר כהן:
אני מבקש שקט בצד ימין. שלי. עדי עזוז.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
סליחה, תוסיף לי זמן, בבקשה, כי אומרים שלא שומעים.
היו"ר מאיר כהן:
אם אפשר, אדוני, על ההגברה. תודה. יש לך עוד 20 שניות, בבקשה. אני אוסיף לך.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
שר האוצר סמוטריץ' לעג לסעודיה: "תמשיכו לרכוב על גמלים במדבר בסעודיה". אמירת מר כלכלת בעזרת השם הכעיסה חלקים גדולים בציבור הישראלי. ואני רוצה לשאול אתכם באמת ובתמים: האם הכעס נובע מעמדה אמיתית, אידיאולוגית, נגד מה שאמר או מעמדה פרקטית שזו אמירה מטומטמת שמרחיקה את סעודיה, כלומר טקטית זו אמירה לא נכונה, או שהיא מעבר לכך?
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - לאויב.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
אם זה מעבר לכך, אז צריך לשאול מה ההבדל בין האמירה הזו לבין האמירה של נתניהו שצריך להגן על הווילה מפני חיות הטרף, או האמירה של ראש הממשלה לשעבר ברק שישראל היא וילה בג'ונגל, או האמירה של הרצל ב"מדינת היהודים" שעלינו להוות חלק מחומת ההגנה של אירופה באסיה, מוצב של הציוויליזציה מול הברבריות, כדברי הרצל. אז האם הכעס על סמוטריץ' הוא כעס אידיאולוגי או כעס טקטי, שאנחנו מזילים ריר כי אנחנו רוצים את סעודיה ואתה, טיפש, מרחיק אותה? מאיפה נובע העניין הזה? אני רוצה להגיד לכם שלפני העברית, בערבית נאמר: הגמל לא רואה את הדבשת שלו, (חוזר על הדברים בערבית.) הדבשת היא הגזענות מול הערבים, מול העולם הערבי. זוהי הבעיה העיקרית. ואני רוצה להגיד שישראל תמיד הייתה בצומת דרכים – האם להיות חלק מאירופה מול המזרח או להיות חלק מהמזרח. לצערי הרב, תמיד בחרה לעשות, כמו שאמר בן גביר - -
טלי גוטליב (הליכוד):
מדינת העם היהודי מדינה שוות זכויות לכל אזרחיה - - -
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
- - את העבודה המלוכלכת בשביל שהידיים של אירופה יישארו נקיות, או להיות חלק מהמערב נגד המזרח. זו לא הדרך הנכונה. הדרך הנכונה היא להיות חלק מהמזרח ולעשות שלום, בעיקר עם הפלסטינים ועם כל העולם הערבי. תודה רבה.
טלי גוטליב (הליכוד):
נגמר הזמן.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. טלי. חבר הכנסת גלעד קריב מסכם את הדיון. אבי מעוז אחריו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - - דובר אחרון.
היו"ר מאיר כהן:
אבי מעוז.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, השר כץ, אני במקומך הייתי מסרב לעלות היום לדוכן ולקרוא תשובה מטעמו של השר איתמר בן גביר, כי אחרי מה ששמענו אתמול מפיו של החטוף ששוחרר בר קופרשטיין, אני הייתי מהסס אם להפוך להיות דוברו של איתמר בן גביר. אני מציע לך, השר כץ, לצפות בריאיון שעתיד להיות משודר מחר עם בר קופרשטיין, כיצד הוא מתאר את המכות ואת ההתעללות שהם ספגו בעקבות ההתבטאויות של איתמר בן גביר בעקבות חגיגות התקשורת של איתמר בן גביר. אני במקומך לא הייתי רץ להגן על השר הזה, שלמרות שהוא קיבל את ההתראות מהשב"כ, ולמרות שמינהלת החטופים בראשותו של גל הירש התריעה בפניו, הוא הלך בכוונת מכוון להצטלם מחוץ לתאים של לוחמי הנוח'בות. הזהירו אותו שבעקבות כתבות היח"צ האלה החטופים שלנו יחטפו מכות, אבל הוא רצה את דקות התהילה המפוקפקות שלו. הפכתם את עצמכם להיות הזנב של הזנב; הוא זה שמקשקש בכם. ממשלת נתניהו האחרונה היא ממשלת בן גביר השנייה, ואתם כולכם הפכתם למשרתי הכהניסטים. ועכשיו, אדוני היושב-ראש, לעניין שאנחנו דנים בו. פעמים רבות האופוזיציה שוגה כאשר היא מתארת את המציאות הנוכחית ככישלון של השר איתמר בן גביר. המציאות הנוכחית היא הצלחה של בן גביר, היא תוצאה של מהלך מכוון שלו להביא לקריסת החברה הערבית במדינת ישראל. בצלאל סמוטריץ' מקדם תוכנית הכרעה לקריסת החברה הפלסטינית בשטחים, ואיתמר בן גביר מכוון. הוא לא נכשל. זה מה שהוא רוצה. הוא רוצה שהחברה הערבית בתוך מדינת ישראל הריבונית תקרוס לתוך עצמה. אתה מדבר איתנו על היועצת המשפטית? הרי האלף-בית של מאבק בארגוני פשיעה זה לאתר את החדירה שלהם לרשויות השלטון, למכרזים, לרשויות המקומיות. מי שרוצה רוגלות שבעזרתן אי-אפשר לבדוק שחיתות שלטונית, לא רוצה לפרק את ארגוני הפשיעה. זה שקר וכזב.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא נכון - -
גלעד קריב (העבודה):
זה שקר וכזב.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - נו, באמת.
אושר שקלים (הליכוד):
- - -
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. תודה, אדוני.
גלעד קריב (העבודה):
איתמר בן גביר שמח בנתוני הרצח בחברה הערבית ובדם שזורם ברחובות.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
גלעד קריב (העבודה):
הוא לא נוקף אצבע, מכיוון שזו ההצלחה שלו.
היו"ר מאיר כהן:
הרב קריב, תודה רבה.
גלעד קריב (העבודה):
תוכנית הכרעה נגד אזרחי ישראל הערבים - -
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
גלעד קריב (העבודה):
- - ואתם השותפים לפשע של הכהניסטים.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, שלוש דקות, אדוני.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
ריבונות על עזה.
אבי מעוז (נעם):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אבי, ריבונות על עזה.
אבי מעוז (נעם):
- - גם תלות מסוימת והכרת הטוב גדולה לא מצדיקים פגיעה בציפור נפשנו. אכן, יש לנו תלות מסוימת בממשל האמריקאי - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מסוימת.
אבי מעוז (נעם):
- - כמו למשל, באספקת חימושים ונשק ובתמיכה בזירה הבין-לאומית, אם כי חשוב לציין שמדובר גם באינטרס אמריקאי מובהק. אכן יש לנו הרבה הכרת הטוב לממשל טראמפ על העמידה לצידנו בשנה האחרונה. אבל יש דברים, אדוני היושב-ראש, שהם ציפור הנפש. הסכם השלום המדומה שמייצר הנשיא טראמפ זו אשליה מסוכנת, שמזכירה את האשליה שבהסכם אוסלו. שלטון זר על חבל עזה – של מצרים, טורקיה, קטר, מדינות ערב, אמריקה, אירופה ועוד – זו פגיעה בציפור נפשנו.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לא נכון.
אבי מעוז (נעם):
אי-החלת הריבונות ביהודה ושומרון, שמשמעותה היא יצירת האפשרות להקמת מדינת טרור בלב הארץ, זו פגיעה בציפור נפשנו. בגידה בברית שבין עם ישראל לארץ ישראל היא כמו בגידה בין בני זוג. אנחנו חייבים לומר לנשיא טראמפ: תודה רבה על הכול, אבל עד כאן. לא נסכים לשלטון זר כלשהו בחבל עזה ואנחנו, בעזרת השם, נחיל בקרוב את הריבונות ביהודה ושומרון. כאשר הנשיא ביידן איים עלינו שיעצור את החימושים אם ניכנס לרפיח שבעה חודשים לאחר מתקפת שמחת תורה, וכאשר רוב החטופים עדיין בשבי החמאס, הגיב ראש הממשלה ואמר – ואני מצטט: "אם נצטרך לעמוד לבד, נעמוד לבד - - - אם צריך, נילחם בציפורניים". סוף ציטוט. לפני 50 שנה, לאחר שהממשל האמריקאי של הנשיא פורד התנה את גודל הסיוע הביטחוני לישראל בהתקדמות בהסכמים מדיניים שמשמעותם הייתה נסיגה מחבלי סיני, כתב רבנו הרב צבי יהודה זצ"ל, תחת הכותרת: לשברון עול הגויים מעל צווארנו כך – ואני מצטט: מדינתנו היא מדינה עצמאית ככל המדינות שבעולם. כמו שבענייני המדינה בכלל אנחנו לא מתערבים באמריקה בענייניה הפנימיים ואמריקה אין לה להתערב בתוכנו בעניינינו הפנימיים, כן גם בענייני הצבא אנחנו לא מתערבים בענייני הצבא שבאמריקה ואין לנו כל עניין בהתערבות של אמריקה בסידורי כוחותינו הצבאיים העצמאיים. "ה' בדד ינחנו ואין עִמו אל נכר"; "ה' צבאות עִמנו משגב לנו אלֹהי יעקב סלה". סוף ציטוט. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. השר כץ מסכם או עוברים להצבעה?
קריאה:
אין צורך.
היו"ר מאיר כהן:
עוברים להצבעה. אם כן, אני מבקש מכל חברי הכנסת לשבת. אנו עוברים להצבעה על הצעת אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. הצבעה. מי בעד ומי נגד?
מירב בן ארי (יש עתיד):
בעד. איפה הסדרנים פה?
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אני אצביע לה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, לא. אבל אל תוסיף אותה.
קריאה:
לא, לא.
מיקי לוי (יש עתיד):
אין סדרן. אין סדרן.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הכול בסדר, תוסיף אותה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 41 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
אוקיי, תוצאות ההצבעה: 40 בעד, אפס מתנגדים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תוסיף אותה.
קריאה:
- - -
היו"ר מאיר כהן:
שנייה, שנייה. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. כן, בבקשה, מה קורה עם קארין? נוסיף את הצבעתה. על כן, התוצאות הן 41 בעד, אפס מתנגדים וכו'. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי והעבודה. הצבעה, בבקשה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה – 41 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות ישראל ביתנו, כחול לבן – המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
41 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות רע"מ, חד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה – 37 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות רע"מ, חד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
37 בעד, אפס מתנגדים אפס נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש.
היו"ר מאיר כהן:
חברות וחברי כנסת, בכבוד גדול, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – נאום הבכורה של חברת הכנסת עדי עזוז. חברת הכנסת, בבקשה. אני מאוד מבקש להיות בשקט בנאום בכורה, להקפיד על זה. בכבוד.
עדי עזוז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, מזכיר הכנסת, משפחה, חברות יקרות, כנסת נכבדה, אני עומדת כאן היום נרגשת, ויראת כבוד בליבי למעמד ולשליחות. לפני כחודשיים, עת הושבעתי כחברת כנסת, הצהרתי: מתחייבת אני לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת. אני מייחסת חשיבות רבה להתחייבות זו, ואומרת כאן כבר בתחילת דבריי: אני כאן למען החברה הישראלית. הפודיום הזה – הוא אינו שלי. הבית הזה – הוא אינו ביתי הפרטי ואינו ביתו הפרטי של אף אדם אחר. זהו ביתו של כלל הציבור הישראלי, על כל גווניו. המיקרופון הזה הוא כלי עזר עבורי להדהד את קולו של ציבור גדול המבקש מציאות אחרת, מציאות טובה יותר. אני גדלתי בראשון לציון, להוריי, בת-שבע עזוז, שנמצאת כאן, ואבי דניאל עזוז, זיכרונו לברכה. גדלתי בבית חם ופשוט, במשפחה שעבדה קשה וידעה מה זה להתמודד כדי שלא יחסר לי, לאחיי ולאחותי דבר. כשהייתי בת 18 אבי נפטר ממחלת הסרטן. פטירתו הובילה למשבר אישי ומשפחתי, ועברתי להתגורר אצל סבתי דבורה עזוז, שבשבילי היא נונה. נונה זה סבתא בלדינו, והנונה שלי בת ה-90 נמצאת כאן. ואדוני היושב-ראש, אני קצת אגביר את קולי כדי שהיא תשמע אותי. זו זכות גדולה עבורי, נונה. תודה. הנונה שלי, שקיבלה אותי כבת, היא אישה חכמה, חזקה ורגישה, והיא הייתה לי לעוגן של יציבות, אהבה וביטחון. נונה לימדה אותי שגם כשקשה ממשיכים, גם כשאין נותנים, ושאסור לוותר. זה עניין של התמדה – בסוף הדברים קורים. חוויות החיים שלי עיצבו את זהותי הבוגרת ואת תחומי העניין שלי. אולי אפשר היה לראות סימנים מקדימים כבר בתיכון. אז, בספר המחזור בכיתה י"ב ציירו אותי על פודיום שכתוב עליו: מפלגת ע"ע – עדי עזוז. בדיעבד, אולי זה היה רמז לבאות. אבל הדרך הייתה ארוכה ולא קלה. אני דור ראשון במשפחה ללימודים אקדמיים, והייתי צריכה להיאבק על עצם הזכות ללמוד לתואר ראשון. בכל שנה עבדתי בשלוש עבודות כדי לממן את התואר הראשון, ואני יודעת על בשרי כמה קשה לשרוד כצעירה בלי חיבור למוביליות חברתית בישראל. אבל כמו שנונה אמרה: ההתמדה משתלמת. לימים הפכתי לעורכת דין עם תואר שני במשפטים ומגדר. את עבודת המחקר שלי בתואר השני בחרתי לכתוב בנושא: מיתוס תלונות השווא בעבירות אינוס, מתוך תחושת מחויבות עמוקה להגדיל את הידע והמחקר לקידום זכויות נשים ולמניעת אלימות מינית. כל חיי הבוגרים פעלתי מתוך תחושת מחויבות להוביל שינוי בתחום האלימות המינית. כאקטיביסטית פמיניסטית הובלתי את מחאת "צדק צדק רודפות" כנגד הענישה המקילה והזעומה בעבירות של אלימות מינית. ברור לי כי אם יש רפורמה שצריך להעביר במערכת המשפט היא בתחום האלימות המינית, ובכך אעסוק במושב הנוכחי. לכנסת אני מביאה איתי עשייה ענפה מהשטח בתחום זכויות הנשים וקידום אנשים עם מוגבלויות. עד לפני חודשיים כיהנתי כמנכ"לית עמותת החצר הנשית לנערות וצעירות בסיכון. העמותה מסייעת לנערות וצעירות לצאת ממעגל הסיכון והמצוקה לשילוב מיטיב בקהילה. יצאתי מהחצר, אבל החצר נשארה איתי, וחלקן נמצאות פה איתי. העשייה בשטח לצד מקבלות השירות לימדה אותי שאין עלינו בלעדינו, nothing about us without us. כלומר, הקולות מהשטח של מי שזקוקה או זקוק לסיוע הם קולות שחובה עלינו, נציגי הציבור, להקשיב להם, ללמוד מהם ולפעול לאורם. המקצועיות שלנו כמי שנבחרו לשרת את הציבור היא גם בצניעות, בהקשבה, בלמידה מהשטח. נשים מהוות מעל 51% מאוכלוסיית ישראל, אך הן לא זוכות ליחס שווה, לא לשכר שווה וגם לא זוכות להגנה שווה וראויה על חייהן. מתחילת השנה נרצחו בישראל 33 נשים על ידי גברים קרובים להן. זה מספר חסר תקדים. אלימות נגד נשים אינה גזרת גורל, אלא ביטוי נוסף לאוזלת יד. אני פה כדי להדהד את קולן של נשים שהן נפגעות אלימות, ולקדם עשייה פרלמנטרית שתבטיח טיפול שורש בסוגיה. יש פתרונות, אפשר להתמודד, צריך רק לבחור לרצות להתמודד. אני לא יודעת איך זה מרגיש אחרי הרבה שנים בבית הזה, אבל אני יודעת איך זה מרגיש להיות כאן בפעם הראשונה, לעמוד על הדוכן הזה ולהרגיש את כובד האחריות על הכתפיים, את האחריות למילים, את הזכות והחובה להמשיך ולהשמיע גם מכאן את קולותיהן של מי שייצגתי לפני שהגעתי לכנסת, ולזכור כל העת שהפודיום הזה הוא אמצעי ולא מטרה. כל מה שיבוא מכאן צריך להיות לשירות הציבור ולא לשירות עצמי. לפני 11 שנים עבדתי כעורכת דין צעירה באלו"ט, האגודה הלאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם. חלק מתחומי האחריות שלי היו קשרי ממשל וקידום זכויות. נפגשתי עם שורה ארוכה של חברי כנסת במהלך השנים במטרה לדבר אל ליבם ולגייס את נכונותם לקידום זכויות של ילדים ובוגרים עם אוטיזם. אני זוכרת היטב את הפגישה הראשונה שלי עם ראש האופוזיציה ויו"ר סיעת יש עתיד יאיר לפיד. אני זוכרת את הפגישה הזאת היטב, כי זאת הייתה הפעם הראשונה שנכנסתי לפגישה עם חבר כנסת – ולא הייתי צריכה לשכנע אותך. לא הספקתי לתת בכלל את הנאום הקבוע שלי על הצרכים והאתגרים ומה צריך לעשות, ואתה דיברת אותם הרבה יותר טוב ממני. והבחירה שלך לשנות את סדרי העדיפויות ולשים את הצרכים של ילדים עם מוגבלויות ובני משפחותיהם בקדמת הבמה, למרות שאתה כבר עברת את הדרך וזה היה מאחוריך – לא היית צריך לחזור אחורה לפעוטות בני שלוש, ובחרת לעשות את זה – זה היה מעורר השראה בעיניי, והיה שיעור במנהיגות, באכפתיות ובהובלה. תודה על זה. במשך עשור קידמנו יחד חקיקה לאנשים עם מוגבלויות. עברנו ביחד את כל שרי הרווחה והאוצר לדורותיהם, ובכל הממשלות שקמו לאף אחד במשך עשור לא היה מספיק אכפת להעביר את החוק שלנו. ולבסוף כשקמה ממשלת השינוי וכיהנת כראש ממשלה, ואדוני היושב-ראש כיהן כשר הרווחה וקידם את זה במלוא הכוח, העברנו את החוק בתקציב של 2.2 מיליארד שקלים, שזה חוק חסר תקדים לקידום משפחות וילדים עם אוטיזם. הם לא צריכים יותר לחזר על הפתחים, יש להם זכויות בחוק, ובימים אלה אנחנו עובדים על התקנות. זה היה רגע מכונן עבורי, זה היה הרגע שבו התחלתי לפתח שאיפות פוליטיות. זה היה הרגע שבו הבנתי שבאמת אפשר, שכאשר ההגה בידיים הנכונות אפשר לשנות את החיים של אזרחי ישראל לטובה. באמת באמת אפשר, עשינו את זה. אני רוצה לשתף אתכן ואתכם בזכות שהייתה לי לצמוח בחברה האזרחית. יש לנו מגזר שלישי חזק ומפואר בישראל, אנשים רבים וטובים מכל חלקי האוכלוסייה שקמים בכל בוקר ועושים עבודת קודש עבור אוכלוסיות מוחלשות. אני רוצה גם לומר להם תודה מכאן. אתם עמוד השדרה של הרווחה, הבריאות והחינוך בישראל. מגיע לכם מקום של כבוד סביב שולחן מקבלי ההחלטות, אתם נלחמים כמו אריות ולביאות בוועדות הכנסת כדי להשמיע את קולם של מי שאינו יכול להשמיע את קולו בעצמו. אני רוצה להתחבר גם לשיח בוועדות הכנסת וכאן במליאה, כחדשה. החיים של אזרחי ישראל מורכבים היום בצורה יוצאת דופן בכל תחום שרק מפנים אליו מבט. הכול פה קשה, ונראה שהקיטוב ושנאת האחר נוכחים מתמיד בשיח, וזה לא בחלל ריק. אנחנו יכולים לקדם דיונים בוועדות על בריונות ברשת, על חרמות של בני נוער, על גזענות ומיזוגיניה כמה שנרצה. אבל כמו בכל בית, ויושבים פה הילדים שלי, זה פחות משנה מה ההורים אומרים, זה יותר משנה איך ההורים מתנהגים. קוראים לזה modeling. אנחנו יכולים להתווכח ויכוחים נוקבים, זה חלק מהמשמעות של דמוקרטיה תוססת, אבל אנחנו לא יכולים לדבר בשפה שאינה מכבדת את המקום. האלימות היא רצף והיא מתחילה בנו בבית הזה. יש לנו המון כוח, אנחנו חייבים לפעול באחריות. אחדות לא אומרים, אחדות עושים. אנחנו בימים קשים עם דעות מנוגדות ב-180 מעלות זו מזו. אנחנו בשלהי מלחמה שנמשכת שנתיים ועדיין מחכים לכל חטופינו שישובו ארצה למשפחותיהם. עבודת שיקום רבה עוד לפנינו. אנחנו ננהל דיונים נוקבים, נדרוש ועדת חקירה ממלכתית ונפעיל כל כלי דמוקרטי שעומד לרשותנו, אבל לא נשרוף את המועדון. אסור לשרוף את המועדון. אסור לשרוף את ישראל, כי אין לנו מקום אחר ללכת אליו, לכולנו, מכל הצדדים ועל כל הגוונים. בנימה אישית, אני רוצה לבקש מכם עזרה, מכל חברות וחברי הכנסת בבית, גם מהאופוזיציה וגם מהקואליציה. כמו שאמרתי, הילדים שלי פה, דניאל, בת העשר ואיתמר בן השבע, שחיכו בסבלנות לנאום של אימא – כל הכבוד על הסבלנות – ולפעמים הם רוצים לפתוח את ערוץ הכנסת ולראות מה אימא עושה בעבודה. אז בבקשה, תעזרו לי שהם לא יתביישו בעבודה של אימא, ויוכלו מדי פעם לזפזפ ולראות מה אנחנו עושים בבית. ולסיום, אני רוצה להודות למשפחה שלי, לחברות שלי, הכפר שלי שהולך איתי שנים רבות. אני אוהבת אתכן מאוד. אני רוצה גם להודות לאהוב ליבי, בן זוגי אייל, שיושב כאן. תודה על העיניים הטובות, והתמיכה והחיבוק כל הזמן. תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
(מחיאות כפיים)
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. אני מזמין בינתיים את ראש האופוזיציה מר יאיר לפיד. ראש האופוזיציה, בבקשה.
יאיר לפיד (יש עתיד):
כמו שהיא אמרה, בתפקיד האחרון שהיה לעדי, לפני שהיא הגיעה לכאן לכנסת, היא הייתה מנכ"לית החצר הנשית, שזה ארגון שמסייע לנערות ונשים צעירות שנמצאות בקצה הלא-נכון של הרצף החברתי, מה שנהוג לכנות צעירות בסיכון – אני מברך את נשות הארגון שנמצאות פה. היא עשתה את התפקיד הזה באהבה ובמסירות כמו שהיא עשתה כל תפקיד אחר בחייה, אבל אולי קצת יותר, מפני שהיא עצמה הייתה צעירה בסיכון: ילדה שאביה מת כשהיא הייתה בת 18; אימא שלה, שהיא מלאה באהבה, נפצעה ולא הייתה יכולה לטפל בה, ובגיל 18 היא עוברת לגור אצל נונה, אצל הסבתא, ולא מתחילה מאפס – מתחילה ממינוס. אבל היא מתעקשת. זה סיפור חייה, שהיא מתעקשת. היא מתעקשת להתגייס, היא הולכת לשב"כ, למרות שאומרים לה: את לא צריכה, עושה שירות מלא כחיילת בודדה, ואז היא מנסה להתקבל ללימודי משפטים ולא מקבלים אותה, מסבירים לה שהיא לא מתאימה, אבל היא מתעקשת. והיא עובדת בשלוש עבודות, והיא מסיימת תואר ראשון במשפטים בהצטיינות במכללה, ואז היא מסיימת תואר שני בהצטיינות באוניברסיטה העברית פה בירושלים, והיא אומרת לעצמה והיא אומרת לעולם: אני, אני אחליט אם אני מתאימה, אתם לא תחליטו בשבילי. אני, כמו שעדי סיפרה, מכיר אותה מהתקופה שהייתה היועצת המשפטית והסמנכ"לית של אלו"ט, האגודה הלאומית לילדים ובוגרים עם אוטיזם, והיא הייתה אכן אחד האנשים שעיצבו איתנו ביחד את חוק אנשים עם מוגבלויות – לא רק לאוטיסטים, כל האנשים עם מוגבלויות – אבל היא גם הייתה מישהי שליהיא ואני יכולים להתקשר אליה אם משהו מטריד אותנו באלו"ט ובטיפול בבעיות שיש לנו עם יעלי, שזה לא מעט, ותודה. ורק בדיעבד אני מבין שזו הבחירה שהיא עשתה. היא לא בצד שעוזרים לו, היא בצד שעוזר. לא כל אחד יכול לעשות את הבחירה הזו, ולא כל אלה שיכולים גם עושים את הבחירה הזאת, אבל עדי עשתה אותה. ועבדנו אז הרבה מאוד ביחד, ואני אוהב אנשים שמחזיקים ניגודים. את מחזיקה ניגודים – היא קשוחה, אבל היא נחמדה; היא מהירה, אבל יש לה סבלנות; היא תמיד יודעת יותר מכולם כי היא בילתה את כל הלילה כשאנחנו ישנו בללמוד את החומר, אבל היא לא נותנת לאנשים להרגיש את זה; והיא יודעת מה היא שווה, אבל היא לא מתנשאת. והיא, כאמור, מתעקשת, אבל בלי שזה יפריע לכל מי שמכיר אותה לאהוב אותה, גם אלה ניגודים. ככה זה היה באלו"ט, ככה זה היה ב"צדק צדק רודפות", שהיא ממקימיו, ככה זה בכל מקום שהיא עשתה ובכל דבר שהיא עשתה ובכל רגע שבו היא הייתה. נהוג באירועים כאלה שממרומי קשישותי אני אתן עצה טובה לח"כית צעירה. במקרה הזה אני חושב שאני דווקא אתן עצה טובה לכנסת ישראל – תיזהרו. היא תבוא אליכם, היא תיראה קטנה וידידותית לסביבה, ואתם תעשו את הטעות ואתם לא תיקחו אותה ברצינות, ואז יתברר לכם שאין שום דרך לעצור אותה, כי היא מתעקשת. מזל טוב, יקירתי, בהצלחה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני, תודה רבה. מזל טוב, עדי. תודה רבה למשפחה.
[נספחות.]
היו"ר מאיר כהן:
חברי הכנסת, אנחנו ממשיכים בסדר-היום – החלטת ועדת החוקה, חוק ומשפט בדבר פיצול הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6) (סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ה–2025. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן להציג את החלטת הוועדה. לרשותך עשר דקות. לאחר מכן נעבור לדיון אישי. בבקשה.
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מדובר בהחלטה בדבר פיצול הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6) (סמכות כריכת מזונות ילדים), תשפ"ה–2025. לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת, על פי הצעת ועדת החוקה, חוק ומשפט, מחליטה הכנסת, לפי סעיף 84(ב) לתקנון הכנסת, לאשר את החלטת הוועדה לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות לפי תקופות, כך שחלק אחד מההצעה יתייחס לתקופה זמנית שבה יוחל ההסדר שייקבע כהוראת שעה, חלק אחר מההצעה יתייחס להסדר קבע. הצעת החוק נדונה בכנסת בקריאה הראשונה ביום כ"ד באדר תשפ"ה, 24 במרץ 2025, והועברה לוועדת החוקה, חוק ומשפט. מוצע לפצל את הצעת החוק להצעות חוק נפרדות לפי תקופות כדי לאפשר לוועדה שהות ללבן את הסוגיות העולות מההסדר המוצע, ובינתיים לקבוע הסדר זמני לעניין סמכות בתי הדין הרבניים לדון במזונות ילדים שנכרכו. מעבר לטכניקה שמאחורי הפיצול הזה להוראת שעה ולהוראת קבע, חשוב להסביר את הסוגיה בקצרה – הבטחתי לוולדי שזה יהיה בקצרה. בפסיקה שניתנה לאחרונה בנושא מזונות, למרות שהחוק קובע במפורש שהסמכות נתונה לבית הדין הרבני, בית המשפט החליט שהחוק לא מחייב אותו, זה לא בוויכוח בכלל. כתוב בחוק במפורש מזונות ילדים – הוא אומר: לא מזונות ילדים. הדבר הזה עורר בעיה מאוד קשה, כולל בהרבה מאוד תיקים שמתנהלים, ודרוש תיקון לדבר הזה, מצד אחד. מצד שני, צריך לדון גם בנושא המהותי. כולנו מכירים את התופעה הזאת, מקבלים פניות ציבור, זה לא עניין של קואליציה ואופוזיציה, בעיניי. סיטואציה שבה תיקים דומים מגיעים להרכבים שונים בבית משפט לענייני משפחה, בבית דין רבני – מקבלים מספרים שונים לחלוטין כמה שווה מזונות ילד, אם 300 שקל או 3,000 שקל, פערים שקשה להכיל אותם; פסקי דין שמשאירים משפחות שבורות, אנשים שלא יכולים לשלם. וכל הסיטואציה הזאת דורשת דיון מהותי בסכומים, בכללים, בקביעת חובת המזונות, על מי ואיך הדין הדתי חל, מה זה בדיוק אומר הדין הדתי, גם בזה יש מחלוקות בין בית משפט - - -
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
זה רק לענייני משפחה?
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
רק לענייני משפחה, במזונות.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
מזונות רק לענייני משפחה?
שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):
לא, לא. החוק מדבר על כך שבתי הדין הרבניים יוכלו לדון כמו שדנו עד עכשיו, מקום המדינה עד היום. אין ויכוח שזה מה שצריך לעשות ההסדר, רק השאלה מה יהיה הדין המהותי, ובהחזרת הסמכות בלי שום עיסוק בדין המהותי – האם אנחנו לא עושים נזק. לכן הוחלט לפצל – שהוראת השעה, קודם כול, תפתור את הבלגן שיצרה הפסיקה לפרק זמן מסוים, ובזמן הזה גם תיעשה עבודת המטה בבתי הדין, במשרד המשפטים, בוועדת החוקה, כדי שהסדר הקבע, כשהסמכות תחזור לבתי הדין בדרך המלך להוראת קבע – תהיה שם גם התייחסות לדין המהותי בצורה שתעשה סדר ולא תגדיל את הבלגן. לכן הוחלט על הפיצול הזה. אני מבקש מחברי הכנסת לאשר אותו, ואני חושב שבלי קשר מה חושבים על הסוגיה לגופה, הפיצול הוא יותר טוב מאשר הוראת קבע לכל התקופה, שפשוט תחזיר כפי שהציעה הצעת החוק הממשלתית, ומבחינה זאת, גם האנשים שלא מסכימים עם סמכות בתי הדין, הצעת החוק הזאת יותר טובה עבורם מההצעה הממשלתית. בוודאי אלו שחושבים שכמו שצריך, הסמכות צריכה להיות לבתי הדין על השולחן, רוצים שהדבר הזה יוסדר בחקיקה עם עבודת מטה מסודרת. תודה רבה לכולם.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון אישי של שלוש דקות לכל אחד. אני אקפיד על השלוש דקות, אל תחרגו, זה לא נעים לעצור אתכם. שלוש דקות כולם. בבקשה, ולדימיר בליאק, ואחריו – אלעזר שטרן.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שאלו אותי היום באחת מתחנות הרדיו מה אני חושב על ההצהרות של שר האוצר לגבי הורדת מיסים בשנה הבאה והעברת התקציב. קודם כול, מה שאני חושב על שר האוצר אני חושב שהבעתי פה לא פעם – בדיוק מה שאני חושב על הממשלה הזאת – וההצהרות שלו הן לגמרי מנותקות מהמציאות. קודם כול, אין שום עבודת מטה מסודרת היום במשרד האוצר על תקציב המדינה לשנה הבאה, גם אין ראש לאגף התקציבים, אבל לזה בממשלה הזאת אנחנו כבר התרגלנו. מעבר לזה, שר אוצר שמדבר על הורדת מיסים כנראה לא מתקשר עם ראש הממשלה, כי ראש הממשלה רק בסוף השבוע האחרון תדרך שהוא מתכוון להעביר את תקציב המדינה תמורת גיוס. כלומר, במקום חוק ההשתמטות, לעביר את תקציב ההשתמטות. ומי שמתכוון להעביר את תקציב ההשתמטות, לא יכול להגיע למצב של צמיחה במשק, ולכן לא יכול להגיע למצב של הורדת מיסים. זה מאוד מאוד פשוט, אני מדבר פה על כלל מאוד מקובל בכלכלה. אני מבין ששר האוצר לא בדיוק מחובר לנושא הזה, אבל עדיין. אבל אני כן מוכן להגיד לכם מה כן צריך לעשות כדי להוריד מיסים בשנת 2026 – צריך לבטל לפחות 80% מהכספים הקואליציוניים, לסגור בין 12 ל-15 משרדים מיותרים, כן להעביר את חוק הגיוס, שיאפשר גם להוציא את הגברים החרדים לשוק העבודה - -
היו"ר מאיר כהן:
סליחה, אדוני. רשימת הדוברים סגורה בזה הרגע. תודה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
- - שגם על זה אנחנו מאבדים כל שנה בין 25 ל-30 מיליארד שקלים. עם ביטול הכספים הקואליציוניים, עם סגירת משרדים מיותרים, עם הוצאת הגברים החרדים לשוק העבודה, אנחנו כן יכולים להגיע למצב של הורדת מיסים ב-2026. אבל ברור לכם לגמרי שצריך עוד תנאי: להחליף את הממשלה הכושלת הזאת ולהחליף את שר האוצר המופקר, שהביא אותנו למצב של הורדת דירוג אשראי פעם ראשונה בהיסטוריה, ופעם ראשונה בהיסטוריה שלוש שנים של צמיחה שלילית לנפש וירידה דרמטית ברמת החיים. לבטל כספים קואליציוניים, לסגור משרדים מיותרים, להעביר חוק גיוס אמיתי ולהחליף את הממשלה – ככה מגיעים לצמיחה במשק. כך מורידים מיסים ממעמד הביניים. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני. חבר הכנסת שטרן, בבקשה, ואחריו – סגלוביץ'.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, צריך להגיד את האמת – ההצעה הזאת של הפיצול, שזאת ההצעה היחידה שבאה היום, נגועה בטעם ההשתמטות. אין ספק שכמו שהכנסת נראית עכשיו, זה כדי להכשיר את הקרקע לעוד איזשהו תרגיל מסריח בנושא של ההשתמטות, ואז מחר תונח איזושהי הצעה שאני מניח שהייעוץ המשפטי לא יכול להסכים לה ולא יסכים לה, אבל היא צריכה להיות מונחת בגלל שנאמר שאם היא תונח, אז יכול להיות שש"ס יצביעו עם הקואליציה, והדיון של עכשיו הוא חלק מהעניין הזה. אני רוצה לפנות מכאן ליושב-ראש ועדת חוץ וביטחון חבר הכנסת בועז ביסמוט: אני מכיר את הלחצים. אני יודע שאומרים שבשביל זה מינו אותך. תעצור, אל תעשה צחוק מהוועדה. אני אזכיר לך רק שמי שעושה הכי הרבה צחוק מהוועדה זה קודם כול ראש הממשלה, שחודשים לא היה שם. כשפניתי אליך לפני שבוע בוועדה, בדיון בוועדה, אמרת לי שהשבוע הוא יהיה. השבוע, אדוני היושב-ראש, נגמר. ראש הממשלה לא סופר את ביסמוט כיושב-ראש ועדת חוץ וביטחון. זאת האמת. הוא סופר אותו כטכנאי לחוק ההשתמטות. ולכן, אם ועדת החוץ והביטחון חשובה לך, חברי חבר הכנסת בועז ביסמוט, תגיד לראש הממשלה: ועדת החוץ והביטחון – אני לא עושה ממנה צחוק. אני לא שם חוק רק כדי שיהיה איזה וי שביום חמישי נרשם דיון על טיוטה של חוק שכולם יודעים שהוא לא יעבור, לא בגלל בית המשפט העליון – בגלל הערכים הכי בסיסיים של החברה הישראלית הוא לא יעבור. ואנחנו לא מריונטות, או אנחנו אולי כן מריונטות. נגיע ביום חמישי, למרות שאנחנו יודעים שאנחנו באים לדיון על חוק שלא יהיה, אבל נשחק את המשחק שיושב-ראש הוועדה שלנו, ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת ביסמוט, החליט לשחק, ואולי התחייב לשחק. ואני אומר לבועז ביסמוט: זה לא מאוחר. נכון, בגלל זה שמו אותך שם, בגלל זה הזיזו את חבר הכנסת יולי אדלשטיין, אבל תעצור, בגלל שהתחתיות שנמצאת בהן היום ועדת חוץ וביטחון, יש עוד מקומות יותר נמוכים, וראש הממשלה עושה את זה גם בחוק הזה וגם בזה שהוא מבטיח לך שהוא יבוא, והינה, הוא לא בא.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אין הפתעות בליגה. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, ואחריו – מנסור עבאס.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמונה שנים אני מחכה ליום הזה לפוצץ את ההאשמות – נתניהו. שואלים אותו: האם תבטל את המשפט? מה? מה? מה פתאום – לא אני אמרתי, הוא אמר. לאחר מכן כל חבריו בליכוד מתחילים להמציא לנו פטנטים. ראש הממשלה בנימין נתניהו בבריחה. בבריחה. הוא בורח מחקירה נגדית, אבל הוא לא בורח לבד. אנשים ממפלגתו, מה שהם עושים – מוציאים כל מיני חוקים בשם הצדק, בשם האומה, וכשהם יגמרו להוציא את החוקים בשם הצדק והאומה, הם יתייצבו פה בהפגנת המיליון, כך קוראים לה, של משתמטים, והם יצטרפו אליהם, לפחות חלקם, בזמן שהם מדברים גבוה גבוה על מלחמה, על לאומיות ועל לכבוש ולנצח, והם יניחו חוק מושחת. אנשים מופתעים. האמת היא שאני לא מופתע. אני רואה את ההתנהלות של ראש הממשלה נתניהו, אני רואה את ההתנהלות של חברי הכנסת שמדברים גבוה גבוה על איך צריך לחקור – את מי? את המערכת המשפטית. מה לעשות, כתב האישום של בנימין נתניהו הוא מדינת ישראל נגד בנימין נתניהו, לא מדינת ישראל נגד הליכוד, לא נגד הימין; נגד אדם שמיוחסות לו עבירות פליליות. ואז אומרים: הכול קרס. מה לעשות, כשנגמרה פרשת התביעה יכול היה נתניהו באמצעות סנגוריו להגיד: אין להשיב לאשמה. הוא לא אמר את זה. במקום זה, הוא בבריחה. אם הוא היה בורח לבד, מילא. הוא לוקח אותו בתוך הרכבת, מעלה למעלה, הצעות חוק הזויות שהוא לא קשור אליהן. הוא לא קשור. מדובר בהתנהגות עבריינית של ראש ממשלה שהוא נאשם בתיק פלילי. אבל זה לא נורא שהוא נאשם בתיק פלילי; הוא לא הראשון, היו אחרים לפניו. הנורא מכל הוא שמפלגה פוליטית לקחה את עצמה ושמה את עצמה למרמס אידיאולוגי. לא צדק; שחיתות אתה רואה שם. ואתה רואה אנשים פה, בכנסת הזאת, מגלגלים עיניים לשמיים, כאשר יש פה חברי כנסת שחשודים, עוד פעם, חשודים באונס, ומקבלים מחיות כפיים.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אחרים לא מתייצבים לחקירה בשם החוק והצדק. שחיתות היא רעה חולה. היא הייתה בעבר, היא נמצאת בהווה, ומה שצריך לוודא – שהיא לא תהיה בעתיד. על מנת שלא תהיה שחיתות ממוסדת, כמו שאתם מיסדתם אותה כאן, מפלגת השלטון, אתם פשוט לא צריכים להיות בשלטון. ואז יהיה restart רציני למדינה, ואז אנשים שיושבים בצד הזה ובצד הזה – לא יהיה מצב שעבריין מורשע ישב על כיסא של שר לביטחון פנים. מי שרצה לראות את המופע היום, יכול לקנות כרטיסים. זה בסינמטק.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני. מנסור עבאס, בבקשה, ואחריו – רם בן ברק.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו הגשנו היום הצעת אי-אמון, ודיברתי עשר דקות על הנושא הזה. אני רוצה לדבר שלוש דקות בערבית על הנושא הזה, ברשותך.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - את כל הנאום בערבית.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(- - -)
טלי גוטליב (הליכוד):
איך זה יכול להיות שאתה תעמוד כאן ותדבר בלי שנבין? זה לא יכול להיות, אדוני היו"ר.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(- - -)
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא חייב לאפשר - - -
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(- - -)
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר מאיר כהן:
חברת הכנסת גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(- - -)
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר מאיר כהן:
אוקיי. תשבי לידו - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אני לא אשב לידו. אני לא יושבת ליד תומכי טרור.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(- - -)
טלי גוטליב (הליכוד):
אני לא יושבת ליד תומכי טרור. הוא חייב לתרגם.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(- - -)
טלי גוטליב (הליכוד):
לא יכול להיות שאנחנו לא נבין מה הוא אומר פה.
היו"ר מאיר כהן:
טלי, אני צריך לעצור ולתת לו את הזמן - - -
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(- - -)
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר מאיר כהן:
אני שוב מבקש ממך.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא כבר נואם דקה.
היו"ר מאיר כהן:
טלי, אני לא נוהג לקרוא קריאות - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל אדוני, זה לא יכול להיות.
היו"ר מאיר כהן:
תני לו לדבר.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(- - -)
טלי גוטליב (הליכוד):
למה אתם מרשים להם - - - זאת פגיעה בריבונות. זו פגיעה בריבונות, אדוני.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(- - -)
היו"ר מאיר כהן:
טלי, אני מבקש שוב. שוב אני מבקש.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה אתם יושבים כמו דגים? חבורה של כלום, של כלום - - -
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(- - -)
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(- - -)
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה ממש לא דואג לאוכלוסייה הערבית. אתה משתמש בנו - - -
היו"ר מאיר כהן:
טלי, אני מבקש להירגע. אנא ממך, אני גם מבין את מה שהוא אומר. בבקשה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(- - -)
טלי גוטליב (הליכוד):
מה הוא אומר - - -
היו"ר מאיר כהן:
מנסור עבאס, אני עוצר שנייה - - -
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(- - -)
טלי גוטליב (הליכוד):
רגע, שקט, שקט. מה הוא אמר? שקט - - -
היו"ר מאיר כהן:
טלי, טלי.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אני חושב שצריך לזרוק אותה מהמליאה. לזרוק אותה מהמליאה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אותך צריך לזרוק מהפרלמנט. בקרוב. בקרוב.
רם בן ברק (יש עתיד):
למה אתה לא מוציא אותה?
היו"ר מאיר כהן:
טלי, מה שחבר הכנסת מנסור עבאס עושה, וטוב שהוא עושה את זה, הוא מדבר על ממוצע הנרצחים ועל העלייה של הנרצחים - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
שידבר על החוקים של - - -
היו"ר מאיר כהן:
אין שום תקנון בכנסת שאוסר - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר מאיר כהן:
אין שום תקנון שאוסר עליו, וטוב שהוא עושה את זה.
רם בן ברק (יש עתיד):
- - - תירגעי כבר, די, חלאס. תירגעי - - -
היו"ר מאיר כהן:
תמשיך. יש לך עוד דקה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
זה לא מקובל. זה לא הוגן - - -
רם בן ברק (יש עתיד):
למה אתה לא מוציא אותה?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
זה לא בסדר - - -
היו"ר מאיר כהן:
תודה, תודה רבה. מה שאנחנו לא נעשה, אתה תגיד שזה לא בסדר. אני לא עושה את זה בשביל שאתה תיתן לי ציון. תמשיך, אדוני, עוד דקה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(- - -)
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
עצם - - - לא בסדר - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(- - -)
טלי גוטליב (הליכוד):
זהו, די, עבר הזמן.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
(- - -)
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. טלי, את הפרעת, אני השתדלתי לא לקריאה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
הפרעתי. מה אני עושה פה? מה אני בכלל עושה פה? - - -
היו"ר מאיר כהן:
רגע. טלי, עכשיו אני אקרא אותך בקריאה ראשונה. תפסיקי.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר מאיר כהן:
טלי, קריאה שנייה.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה שנייה? קראת אותי בקריאה ראשונה.
היו"ר מאיר כהן:
קריאה שנייה כי - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל למה שנייה - - -
היו"ר מאיר כהן:
כי, כי - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
מכבדת, אבל לא מגיעה לי שנייה - - -
היו"ר מאיר כהן:
אני מכבד אותך. אפשר לנהל שיח בלי שאנחנו נראה לכולם דם. אם אני הייתי מוציא אותך – לא צריך.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל לא מגיעה לי קריאה שנייה.
היו"ר מאיר כהן:
אז לכן אני שוב אומר לך, זהו. בבקשה. רם בן ברק.
שר התיירות חיים כץ:
הוא אמר שעכשיו הוא קרא אותך בקריאה שנייה, אבל הוא לא קרא אותך בראשונה - - -
היו"ר מאיר כהן:
מנסור, תודה רבה. רם בן ברק.
שר התיירות חיים כץ:
אז תן לה אחד מינוס, אז יש לה אחד.
היו"ר מאיר כהן:
רם, שלוש דקות. בבקשה, אדוני. חבר'ה, לא כל יום צריך להמציא איזה - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - לא, זה - - -
היו"ר מאיר כהן:
די. די. מספיק.
רם בן ברק (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – טלי, תירגעי קצת - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אני רגועה לגמרי. רגועה לגמרי.
רם בן ברק (יש עתיד):
את רגועה? איך התוכנית להדחת אדלשטיין? מתקדמת יפה?
טלי גוטליב (הליכוד):
אני לא ביקשתי להדיח אותו. אני הדחתי אותו מיו"ר הוועדה. הבטחתי וקיימתי. כמו שהבטחתי לאחמד טיבי שהוא לא יהיה סגן יו"ר הכנסת.
רם בן ברק (יש עתיד):
אבל אני מבין שיש לזה עוד המשך, לתוכנית. היא עוד לא נגמרה - - -
היו"ר מאיר כהן:
רם, אם אתה מנהל את השיחה – אל תנהל את השיחה, בבקשה. דבר.
רם בן ברק (יש עתיד):
טוב. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, היום ישבתי בחדרי וצפיתי במופע של השר בן גביר לגבי המשילות. שמחתי שאני לא נמצא בחדר כי לא בטוח שהייתי יכול להחזיק מעמד למול הדברים שראיתי. אבל אני רוצה להגיד לשר בן גביר שמשילות לא נמדדת במספר הפחונים שאתה הורס בנגב. כך לא נמדדת משילות. משילות נמדדת באלימות שיש בחברה הערבית, משילות נמדדת באיך אתה מטפל בחוליגנים היהודים ביהודה ושומרון. ואדוני היושב-ראש - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אל תקרא ליהודים חוליגנים - - -
רם בן ברק (יש עתיד):
ואדוני היושב ראש - - -
היו"ר מאיר כהן:
טלי.
רם בן ברק (יש עתיד):
מה לעשות, חברת הכנסת גוטליב, כאנשים - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה אני, קוראים אותי לסדר, ואתה מקבל את זה? לא מצליחה להבין.
היו"ר מאיר כהן:
היא קיבלה כבר שתי קריאות. בקריאה הבאה היא תצא. אז אני מבקש - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
נו, אז - - -
היו"ר מאיר כהן:
א. אני מבקש מכם להירגע, כולם. כשמנהלים שיחות אז זה מה שקורה. לא צריך לנהל שיחות. תנאם את נאומך, בבקשה.
רם בן ברק (יש עתיד):
אני רוצה להגיד לכם שיש לי גם טענות לגבי התקשורת הישראלית. מה שקורה היום ביהודה ושומרון הוא ההתעללות הבלתי מתקבלת על הדעת של כל מיני אנשים שנמצאים שם, שאני קורא להם חוליגנים, שהם לא חלק מההתיישבות שיש לי איתה ויכוח אידיאולוגי אבל אני מעריך אותם. הם חלק מפושעים שמסתובבים ותוקפים פלסטינים שבאים למסוק בזיתים, ושורפים מכוניות, ושורפים בתים, וכמעט אף אחד במדינת ישראל לא יודע מזה. פה ושם יש איזו ידיעה קטנה. אם מדברים על משילות, זו מדינה שלא מסוגלת לאכוף את החוקים שלה, ולא רק שהיא לא מסוגלת, אדוני היושב-ראש – היא מקבלת עידוד מהקואליציה הזאת, מהשר הזה, מהמשטרה הזאת. מקבלת עידוד, ולכן אתה רואה עוד ועוד אנשים שמצטרפים למעגל שם ומקבלים אפשרות לבצע מעשים מזעזעים שלא מתאימים לנו, כמדינת ישראל, לא מתאימים לאופי היהודי של המדינה הזאת, ויותר דומה למקומות אפלים שאנחנו לא רוצים להידמות אליהם. זו בושה וחרפה. אם אתם מדברים על משילות, תלכו לראות מה קורה ביהודה ושומרון ותתביישו. זו לא חלוציות – זה ביזיון.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. ואליד אלהואשלה. ואליד נמצא פה?
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - מה זה ההשחרה הזאת - - -
היו"ר מאיר כהן:
טלי, לא, זה כבר מתחיל לעבור את כל הגבולות.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, אני פה לבד מהקואליציה - - -
היו"ר מאיר כהן:
זהו, די. שרון ניר, בבקשה, גברתי. לא נמצאת. גלית, בבקשה, גברתי, ואחריה – אורית פרקש הכהן.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. יתום נלקח מהשבעה על אביו כי הוא לא התגייס. אני חוזרת: יתום נלקח מהשבעה על אביו המת כי הוא לא התגייס. זה לא פתח מהדורות כי זה בסדר, הוא חרדי, מותר לעשות להם הכול. בשבוע שעבר ישבתי פה ושמעתי מהאופוזיציה הצעת חוק נהדרת: בואו נרעיב את הילדים של החרדים, בואו ניקח להם את הקצבאות - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה עם היתומים שנשארו בלי אבא?
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
הרעבה. הגענו להרעבה - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה יש לה?
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
כשהם אומרים "נמות ולא נתגייס", הם לא מתריסים. כשהם אומרים "נמות ולא נתגייס" הם במצוקה. ואף אחד, אף אחד, לא יקשיב למצוקה של החרדים. אנחנו הופכים אותם מבני אדם, מגישה הומנית, אנחנו הופכים אותם - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה הומנית? שיתגייסו - - -
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
אנחנו הופכים אותם - - -
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
מה המצוקה? מה מצוקה בזה? הם השתמטו. איזו מצוקה? השתמטו - - -
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
אני לא מוכנה שתפריעו לי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תגידי, מאיזה כוכב את באה? על מה את מדברת?
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
אני לא מוכנה שתפריעי לי. 24 שעות ביממה, באולם הזה, באולם הזה, 24 שעות ביממה משחירים אותם. 24 שעות ביממה גומרים עליהם את הצורה - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
- - -
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
תעצור לי.
היו"ר מאיר כהן:
יבגני, אני מבקש שקט. יבגני, אל תפריע לה לדבר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
היו"ר מאיר כהן:
מירב, מירב.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
מה שאתם עושים הוא אחד – להרחיק את האפשרות של גיוס אי-פעם. מי שפוגע - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
היא מפריעה לי.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
- - -
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
אני לא – תעצור את הזמן.
היו"ר מאיר כהן:
אני עוצר את הזמן. אני מבקש לאפשר לחברת הכנסת לסיים את נאומה.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
לא לסיים, רק התחלתי. הפריעו לי לאורך כל הנאום.
היו"ר מאיר כהן:
יש לך עוד שתי דקות מרגע זה. בבקשה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר מאיר כהן:
יבגני, אני מבקש.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
שימו לב, רק אומרים חרדים, איך אתם קופצים. מאיפה השנאה הזו? אתם יודעים לקבל את השירות שלהם בזק"א, אתם יודעים לקבל את השירות שלהם ביד שרה, אתם יודעים לקבל את השירות שלהם בעזר מציון. אתם יודעים לקבל את השירות שלהם כשאתם שוכבים בבתי חולים והם באים ונותנים לכם את הארוחה החמה, אבל כשזה מגיע למצוקה אמיתית, אף אחד לא מקשיב להם. טוב, אני לא - - -
היו"ר מאיר כהן:
יבגני, קריאה ראשונה.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
תוציא אותו.
היו"ר מאיר כהן:
קריאה ראשונה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר מאיר כהן:
יבגני, קריאה ראשונה.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
- - - בחוץ. לשנוא את החרדים בחוץ.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
מי שונא חרדים? על מה את מדברת?
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
אתה. אתה. אתה שונא חרדים. אם פעם אחת מישהו היה מקשיב למצוקה שלהם. אני מנסה כבר שתי דקות להסביר את המצוקה פה מעל הדוכן ואתם לא נותנים. אתם לא נותנים.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
את לא שומעת את עצמך - - -
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
אוקיי, אוקיי. אתה שמעת את עצמך כששנה וחצי אתה ישבת בקואליציה? למה לא גייסת אותם? שאני אספר את הסוד? לא גייסת אותם בגלל הערבים. לא גייסת אותם בגלל הערבים. לא גייסת אותם בגלל הערבים.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
שטויות - - -
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
שנה וחצי. שנה וחצי - - -
היו"ר מאיר כהן:
יבגני, קריאה שנייה. יבגני, קריאה שנייה. זהו. די. יבגני, קריאה שנייה.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
התנהלות פתטית. שנה וחצי לא גייסתם, למה? במקום לגייס אותם, גנץ הלך ונתן להם פתק: תחתמו כאן ותקבלו הכול.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
20 שנה - - -
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
במקום לגייס אותם, פרוש קיבל הצעה: בוא תקבל מיליארדים, רק תעבור אלינו.
היו"ר מאיר כהן:
תודה.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
במקום לגייס אותם, גפני קיבל הצעה מיו"ר האופוזיציה: קח הכול, רק בוא. אתם חכמים על הציבור הקדוש הזה, אתם ציניים, אתם לא מבינים את המצוקה שלהם.
היו"ר מאיר כהן:
חברת הכנסת דיסטל - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אנחנו מבינים - - -
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
לא, את לא, גברת - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - - אנשי המילואים - - -
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
את לא מבינה את המצוקה. את אפילו לא יכולה שנייה אחת להקשיב לה. את אפילו לא יכולה שנייה אחת להקשיב לה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני הקשבתי לכם - - -
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
את נכנסת לי לדברים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני בהלם - - -
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
עליתי לפה כדי לומר את המצוקה ולא אפשרת לי, לא אפשרת לי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - - המצוקה של המילואימניקים - - -
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
כל מה שאתם יודעים, כל מה שאתם יודעים, זה לרדוף אותם. אין מיעוט, אין מיעוט אחד בישראל שהיה זוכה לכזה יחס של חוסר הומניות - -
היו"ר מאיר כהן:
חברת הכנסת דיסטל, זמנך תם.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
- - לא הנשים, לא הערבים, אבל לחרדים מותר הכול.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
להטב"ים? אתם רוצחים להט"בים. על מה את מדברת? שילכו לצבא - - -
קריאות:
- - -
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
פה אני גאה. גאה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
על מי את מגנה? על העריקים, על הסרבנים.
היו"ר מאיר כהן:
חברת הכנסת אורית פרקש הכהן – לא נמצאת; שרון ניר? שרון? גלית, עבר זמנך. מירב בן ארי, בבקשה.
קריאות:
- - -
היו"ר מאיר כהן:
יבגני. גלית. יבגני, יבגני, יבגני. חברת הכנסת גלית דיסטל, את בקריאה הראשונה. חברת הכנסת דיסטל, את בקריאה שנייה.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
- - -
היו"ר מאיר כהן:
חברת הכנסת דיסטל, את בקריאה שלישית. את בקריאה שלישית. אני מבקש להוציא אותה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
לכי, לכי.
היו"ר מאיר כהן:
יבגני, אתה גם בקריאה שלישית, צא החוצה. צא החוצה, בבקשה. צא החוצה, בבקשה. אתה סגן יושב-ראש הכנסת, לא צריך – לא, אתה לא יכול להגיד יש לך הפרעה במוח. תירגעו.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
לא אמרתי.
היו"ר מאיר כהן:
אמרת. לא צריך להגיד את זה. מה יש לכם אתם? די, מספיק.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אמרתי שתלך לטיפול.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
לך אתה.
היו"ר מאיר כהן:
שניכם צאו החוצה, בבקשה. חברת הכנסת דיסטל, בבקשה. די, די.
מירב בן ארי (יש עתיד):
חבל שאת יוצאת. תשמעי את הנאום שלי מהטלוויזיה. אני אדבר בנחת, אני לא אכעס.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
- - -
היו"ר מאיר כהן:
צאו. גלית, די.
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
צבועים. על חשבון נשים חרדיות, ילדים חרדים.
מיקי לוי (יש עתיד):
מה זה? הכול רוח וצלצולים.
(חברי הכנסת יבגני סובה וגלית דיסטל אטבריאן יוצאים מאולם המליאה.)
מירב בן ארי (יש עתיד):
אדוני היושב בראש - - -
היו"ר מאיר כהן:
רגע, רגע. חבריא, תורידו את הטון. בבקשה, גברתי. גם אם אומרים דברים שלא מקובלים עלינו - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב בראש. שנייה, לא יכול להיות שהאישה הזאת, מהרגע שהגיעה לכאן - - -
היו"ר מאיר כהן:
שלוש דקות. לא לא לא, את לא אמורה לתת לה ציונים פה. יש לך זמן. בבקשה, גברתי. בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב בראש. תודה. העובדה שעולה לכאן אישה ממפלגת הליכוד, חברת כנסת מהליכוד, שאמורה – אני כבר באמת; אגב, הקשבתי לה, פשוט הייתי בהלם. הייתי בהלם, כי אני מכירה את המפלגה הזאת. מה זה? כל שבוע מחדש זה ירידה מהפסים. היא עומדת כאן ומדברת על יתומים שנלקחו. חשבתי באמת שהיא מדברת על משפחות שכולות של 7 באוקטובר, של חיילים. היא דיברה על יתום שנלקח מביתו החרדי.
טלי גוטליב (הליכוד):
באמצע השבעה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אוי אוי אוי, זה נורא עצוב. מה זה שבעה? יש חיילים שלא יושבים שבעה על ההורים שלהם כי הם במילואים. למי אכפת שלקחו אותו מהשבעה? שייקחו אותם מכל מקום, שיגייסו אותו. שיחזירו לנו את הילדים שלנו, את האחיינים שלנו, שלא עושים בבית חג, שאין להם שבתות. לקחו אותו מהשבעה. תגידי, ועוד מייצגת את המפלגות החרדיות שאפילו נשים אין שם. נשים מודרות מהמפלגות, הן לא חלק, הן לא מצביעות בכלל. איך, מה קרה לליכוד? מה קרה למפלגה הזאת, שפעם הייתה שוחרת באמת זכויות של נשים, שמדברת על אנשי המילואים – היא מפריעה לי. לא, אני אעצור עד שהיא תפסיק.
טלי גוטליב (הליכוד):
את טעית - - -
היו"ר מאיר כהן:
טלי, את בקריאה שנייה. אני מבקש ממך. זהו.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מספיק. די, די.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - אבל את ראית - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
די כבר. לא דיברתי אלייך.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא קשור - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה הקטע שלך איתי? את באובססיה עליי. אני רק עולה – טה טה טה טה. די.
טלי גוטליב (הליכוד):
תסתכלי על עצמך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
די.
טלי גוטליב (הליכוד):
תסתכלי על עצמך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני לא יכולה להעביר כלום כשהיא כל הזמן מדברת. אני רק עולה – היא: טה טה טה טה. די, שחררי - - -
היו"ר מאיר כהן:
טלי, אחד, שניים, אבל לא. כל הזמן את נמצאת ברקע. את בקריאה שנייה. טלי, אם את תמשיכי להפריע, אני אצטרך לקרוא אותך בקריאה שלישית.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - לכלל טעות. אמרת - - -
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל הזמן שלי עובר. די, באמת תפסיקי לי להפריע לי לדבר.
טלי גוטליב (הליכוד):
אף אחד לא מפריע לך - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
וואו. אני לא אמשיך. די. העובדה שמפלגת – די כבר, שחררי ממני. לכי תשתי קפה. תני לי לסיים לדבר ואני ארד.
טלי גוטליב (הליכוד):
תגידי, מה יש לך?
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה משהו לא הגיוני הסיפור הזה. לא, לא, תקשיב, אני בכלל. לא, יש לי עוד דקה, הוא ייתן לי. אני שעה רק מדברת איתה – מספיק. הוא הבטיח שהוא ייתן לי. אני בכלל עליתי כדי לדבר על השר הכושל הזה, על זה שחטופים קיבלו מכות רצח בשבי בגללו. על זה שהיום הוא הגיע לוועדה לביטחון לאומי, ובמקום לפתוח בהתנצלות – אחרי שעודד בן עמי אמר, אחרי שאלי שרעבי אמר, וראינו את זה – במקום לפתוח בהתנצלות, הוא קרא לי דוברת החמאס. אז הינה, אני אומרת לך - - -
היו"ר מאיר כהן:
לכולם הוא קרא דוברי החמאס.
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, אני רוצה לדבר עליי. בזמן שהבחור הזה השתמט משירות צבאי, כי הוא הואשם בטרור, אני התגייסתי לצבא. בזמן שהוא הגיע לסמל של רבין, אני יצאתי לקצונה. אוקיי, בזמן שאתה היית מפקד מחוז ירושלים, הוא רב עם שוטרים. אז החצוף הזה, השר הכושל הזה, באמת נרקומן של לייקים, כשראש השב"כ אמר לו שהם חוטפים מכות, וכשראש מינהלת החטופים אמר לו שהם חוטפים מכות, הוא המשיך להוציא סרטונים. עכשיו, באים אליי כל מיני אנשים בטוויטר וזה ואומרים לי: מה, ולא צריך להרע את התנאים? תן להם את המינימום של המינימום.
היו"ר מאיר כהן:
עוד 30 שניות, גברתי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין בעיה. תן להם את המינימום, אבל למה אתה עושה סרטון? למה אתה מעלה לטיקטוק? למה בשביל לייקים חטופים קיבלו מכות רצח? והעובדה – הינה, אני אומרת לך ולך – שהבן אדם, במקום להתנצל, עשה סרטון ובא היום והאשים את התקשורת – את התקשורת, כן? ואותנו שאנחנו מדבררים מסרים של חמאס. תקשיב, חשבתי, כשראיתי את מאי גולן – זה השפל; כשראיתי את סילמן – זה שפל; כשראיתי את בצלאל. היום, כשראיתי את זה, אמרתי: אין דבר יותר גרוע שנפל על מדינת ישראל, כתם על הכנסת, כמו השר הזה, איתמר בן גביר.