Plenum sitting, 19/02/2024 at 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני י' באדר א' התשפ"ד, 19 בפברואר 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4324/25 וכלה בהצעת חוק פ/4342/25: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגדלת זיכוי מס על תרומה לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק יום לציון זכרם של חללי ונפגעי יהדות התפוצות על רקע אנטישמי, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק סל הקליטה (תיקון – שעות לימוד עברית), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – עדיפות למשרת מילואים פעיל), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, חמד עמאר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק מתן הטבות בדיור ללוחמים משוחררים ולמשרתי מילואים, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק להפסקת פעילות סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – הזדמנות שווה לנשים בצה"ל), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום; הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין המחאה כנגד אלימות משטרתית כלפי יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק להפסקת יחסי מדינת ישראל עם סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א) והכרזתה כארגון טרור, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת החסינות וזכויות היתר של האומות המאוחדות (ביטול החסינויות וזכויות היתר של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א)), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק למניעת הוצאה של כספים מישראל על ידי מסתנן או נתין זר או עבורו, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – סמכות השר לדחיית מועד בחירות ופיצוי כספי בגין דחייה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת נאור שירי, חנוך דב מלביצקי, יסמין פרידמן, אלי דלל, מיקי לוי ועמית הלוי; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – תוקף היתר בנייה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק חכירה הוגנת, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, אופיר כץ, יעקב אשר, דני דנון, דוד ביטן, אליהו רביבו, קטי קטרין שטרית, ולדימיר בליאק, לימור סון הר מלך, שלום דנינו, אריאל קלנר, דן אילוז, מירב כהן, רון כץ, צבי ידידיה סוכות, מאיר כהן, יוליה מלינובסקי, מטי צרפתי הרכבי, חוה אתי עטייה, אושר שקלים, נעמה לזימי, ניסים ואטורי, יסמין פרידמן, שלי טל מירון, חמד עמאר, צביקה פוגל, גלעד קריב, משה סולומון, אלעזר שטרן, מיכל מרים וולדיגר, ירון לוי, עודד פורר, אפרת רייטן מרום, אורית פרקש הכהן, מיכל שיר סגמן, אלון שוסטר, טטיאנה מזרסקי, צגה מלקו, אלמוג כהן, יצחק פינדרוס ודבי ביטון; הצעת חוק חכירה הוגנת, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הרחבת תקופת הגנה מפני פיטורים למשרתים במילואים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר, משה סולומון ומשה טור פז; הצעת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה (תיקון – איסור הפליה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הארכת תקופת הגנה מפני פיטורים למשרתי מילואים ובני ובנות זוגם), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת מיקי לוי; הצעת חוק הטלת סנקציות על תומכי טרור, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. עוד הונחו על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מס' 41), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הבריאות; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (הוראת שעה – חרבות ברזל) (דייר ממשיך מיוחד), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. כמו כן הונחו על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק איסור התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רבייה) (תיקון מס' 5), התשפ"ד–2024; הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש) (תיקון מס' 2) (הארכת תוקף – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. נוסף על כך הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, ינון אזולאי, חמד עמאר, אורית פרקש הכהן, אליהו רביבו ויצחק קרויזר בנושא: אובדן השקעות זרות בישראל. כמו כן הונחו הודעת שר החינוך על מסקנות ועדת החינוך התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חבר הכנסת חוה אתי עטייה, יוסף עטאונה, זאב אלקין, אימאן ח'טיב יאסין ומשה טור פז בנושא: ההגנה על זכויות הסטודנט ושכר לימוד בעת שביתות של סגל אקדמי או מקצועי באוניברסיטאות; הודעת שר האוצר על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת ולדימיר בליאק בנושא: קריסת המכון לרפואה משפטית בישראל תחת העומס. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת על הודעתו המפורטת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הראשון על סדר-היום – הצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת יש עתיד. אני מזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד לנמק את ההצעה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בעיקר ממשלת ישראל, מה יקרה ביום שאחרי? מה התוכנית שלכם? מה, איך ייראה היום שאחרי? מה יקרה ביום שאחרי בצבא? יגייסו את החרדים או לא יגייסו אותם? מה תשובת הממשלה? האם אתם באמת מתכוננים להאריך את השירות הסדיר, להעלות את מספר ימי המילואים, להאריך את השנים במילואים, ואין לכם שום כוונה לגייס חרדים? בעשרות אלפי בתים ברחבי מדינת ישראל אנשים לא ישנים בלילות, שוכבים ערים ומתפללים שלא תהיה דפיקה בדלת. האם ביום שאחרי ממשלת ישראל מתכוננת לעשות משהו בנדון? כל יום נהרגים לוחמים; כל יום נפצעים אנשים. הם הולכים לשם מפני שהם אומרים: זו חובתנו. יש לנו חובה לחברה הישראלית, לעם ישראל. הם צודקים, רק אין דבר כזה זכויות בלי חובות. החרדים הם 17% מכל מחזור גיוס. אם יגייסו אותם, לא יהיה צורך להאריך את השירות הסדיר, לא יהיה צורך להעלות את מספר ימי המילואים, לא יהיה צורך לגרום לעסקים להתמוטט, למשפחות בבית להתפרק מרוב עומס. האם הממשלה מבינה שמה שהיה לא יהיה? שלא יהיה פה יותר ציבור אחד שיש לו רק חובות וציבור אחר שיש לו רק זכויות? שהציבור היצרני והעובד והמשרת לא מוכן יותר לחוזה שבו הכול נופל רק עליו? מה יהיה ביום שאחרי בכלכלה? ההבדל היחיד בין השטויות שאומר שר האוצר לשטויות שאומר ראש הממשלה על הורדת הדירוג הוא שראש הממשלה יודע שזה שטויות. זה לא המלחמה, הדירוג לא ירד בגלל המלחמה. כבר היו פה מלחמות, אפילו קשות, והדירוג לא ירד. זה הניהול, או ליתר דיוק – חוסר הניהול וחוסר התפקוד הכלכלי של הממשלה. זה המיליארדים לכספים הקואליציוניים, זה המשרדים הממשלתיים המיותרים, זו העובדה שלממשלה אין שום תוכנית איך להחזיר את המשק למסלול. הדירוג ירד בפעם הראשונה בתולדות המדינה, וכל אחד מאיתנו ישלם על זה ביוקר, כי שמתם תקציב שאין בו מנועי צמיחה, אין בו חיזוק של המשק, אין בו מלחמה ביוקר המחיה. שוב לוקחים את הכסף של מעמד הביניים ומחלקים אותו לחבר'ה. במקום לנהל כלכלה, אתם עושים על חשבוננו מסיבה. מה יהיה ביום שאחרי בתחום המדיני? אוקיי, אתם מעבירים, העברתם בממשלה, אתם רוצים להעביר החלטה שאתם נגד צעדים חד-צדדיים. אני בעד, נתמוך, למרות שמדובר בניסיון באמת שקוף להסיט את הדיון מהחטופים ומחוק ההשתמטות. עכשיו, מה התוכנית המדינית שלכם? האם יש לכם איזשהו רעיון חוץ מלריב עם האמריקאים בשביל לשמח את הבייס? אם אתם לא מוכנים ליזום שום דבר, איך בדיוק אתם מתכוננים לעשות הסכמים עם הסעודים? איך תשקמו את הציר האנטי-איראני? איך תרחיבו את הסכמי אברהם למדינות נוספות, ואיך תוציאו את מדינת ישראל מהאסון ההסברתי שהפלתם על ראשנו? בעיקר – איך אתם מתכוננים להחזיר את המפונים הביתה בלי עשייה מדינית? מה התוכנית שלכם לגבי תושבי הצפון? עשרות אלפי אנשים שגרים במלונות. מלבד זה שהמתווך האמריקאי יפתור לכם את הבעיה, האם יש לכם רעיון מה אתם רוצים לעשות בעניין? מה יהיה ביום שאחרי בעזה? אני כמובן בעד זה שנמשיך במלחמה עד הניצחון, נהרוג את סנוואר, נהרוג את מוחמד דף, נשמיד את גדודי החמאס ונציף את המנהרות. ואז מה, מה התוכנית? מי אמור לנהל את עזה? מי אמור לדאוג למים ולחשמל? מי אמור לדאוג לחינוך של ילדי עזה? מי אמור לשבת על מעבר פילדלפי? יש את התוכנית של סמוטריץ' ובן גביר שכל זה יקרה בכספי המיסים שלנו – אנחנו נחזור לעזה ונממן את תושביה. אבל האם יש גם תוכנית שפויה ליום שאחרי? אם אנחנו רוצים שבעזה תשב קואליציה של מדינות ערב המתונות יחד עם הקהילה הבין-לאומית, איך בדיוק אתם רוצים להתקדם לשם? ומה זה אומר על ההיערכות של צה"ל? ומה זה אומר על התפקיד של הרשות הפלסטינית? האם יש למישהו אצלכם תשובה? האם יש למישהו אצלכם איזושהי תוכנית? ומה יהיה ביום שאחרי בתוכנו, בחברה הישראלית? כי אנחנו לא יכולים לחזור ל-6 באוקטובר, ואם אנחנו לא רוצים לחזור לשם צריך שינוי אמיתי; צריך לוודא שהסיבות העמוקות של המריבה הפנימית שלנו לא יחזרו על עצמן. מדינת ישראל צריכה חוקה. מדינת ישראל צריכה ליצור אמון מחודש של הציבור במערכת הפוליטית, אמון שנובע מסדרי עדיפויות נכונים, מחלוקת משאבים הוגנת, משוויון בנטל הביטחוני, הכלכלי והחברתי. מדינת ישראל צריכה ממשלה שאין עליה את הכתם הנורא, את האשמה הנוראה של 7 באוקטובר. מי שכשל – לא יוכל לתקן; מי שבמשמרת שלו נרצחו הכי הרבה יהודים ביום אחד מאז השואה – לא יזכה מחדש באמון הציבור. ממשלת ישראל הנוכחית איבדה את אמון הישראלים, איבדה את אמון ההורים שילדיהם נחטפו וחשבו שמישהו יתאמץ להחזיר אותם. אתם זוכרים איך פעם האמנו שאם הילד שלנו ילך לאיבוד בהודו, הממשלה תשלח מישהו לחלץ אותו? היום אנחנו כבר לא מאמינים. כבר אי-אפשר להאמין, וכבר אין במי להאמין. הממשלה הזאת איבדה את אמון האמריקנים והקהילה הבין-לאומית, איבדה את אמון מערכת הביטחון הישראלית ואיבדה את אמון השווקים והמערכות הכלכליות. האמון הזה לא יחזור. הוא אבד לנצח. מדינת ישראל צריכה שינוי. השינוי יתחיל בכך שתהיה לנו ממשלה אחרת שאפשר יהיה להאמין לה ולהאמין בה. אני קורא לכנסת ישראל להצביע אי-אמון בממשלה הכושלת והגרועה ביותר בתולדות עם ישראל. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. ישיב על ההצעה, בשם הממשלה, השר יואב בן צור. בבקשה, אדוני.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עונה בשם שר האוצר על הצעת האי-אמון. התקציב הנוסף לשנת 2024 הוכן לצורך התמודדות פיסקלית עם האתגרים שהמלחמה מציבה בפני ישראל. עיקרו הוא גידול תקציבי ניכר לצורך מימון הוצאות הלחימה וההוצאות הנלוות למלחמה, לצורך תמיכה באוכלוסייה האזרחית, כגון במסגרת מתווה הפינויים והסיוע לתושבי יישובי עוטף עזה וגבול הלבנון. התקציב מכיל תוספת משמעותית למימון תשתיות הביטחון, ביטחון הפנים ושיקום התשתית האזרחית והקהילתית של היישובים הפגועים. עם זאת, תקציב 2024 הנוסף נדרש לתת מענה גם לאתגר הכלכלי שמציבה המלחמה בפני הממשלה. הזינוק בהוצאות והפסד ההכנסות הנגרם מהאטה בצמיחת התוצר מובילים לגידול חד בגירעון ובחוב, אשר יכבידו למשך שנים ארוכות על הוצאות הממשלה. על מנת להתמודד עם האתגר הפיסקלי, הממשלה בחרה לנקוט שורת צעדים אחראיים להגדלת הכנסות המדינה ולצמצום הוצאות הממשלה. במסגרת חבילת הצעדים האמורה כלל משרדי הממשלה הפחיתו מתקציביהם וצמצמו את התוכניות שבתחום אחריותם, ובוטלו תוספות תקציב מתוכננות. בשקלול צעדי ההתאמה, הגירעון לשנת 2024 צפוי לעלות ל-6.6%, אך בכך שהממשלה מקבלת על עצמה צמצום הוצאות כואב, וכן בכך שהיא מביאה לאישור המחוקק צעדים להעלאת מיסים, היא מאותתת לשווקים המקומיים והבין-לאומיים כי היא נחושה לנקוט מדיניות פיסקלית שקולה ונכונה, אשר נדרשת לצורך הבטחת החוסן הכלכלי של ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אנחנו נעבור כעת לשלב הדיון הסיעתי. יש נרשמים חדשים או מה שמופיע? מה שמופיע. אם כך, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מטעם רע"ם, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, ממשלה של אינטרסים אישיים צרים, אשר ממוקדת רק בפוליטיקה האישית הצרה ורק בלהישאר על הכיסא – לצערי הרב, לא רק המציאות הכלכלית במדינת ישראל היא על הפנים, גם המציאות הכלכלית וגם המציאות הפוליטית. אין ספק שמי שנפגעים מכל המהלכים האלה בדרך כלל וגם הפעם הם השכבות המוחלשות במדינה. אני רוצה להתייחס לקיצוצים בתקציב – ולא משנה מה הסיבות, כי בסופו של יום הכול סדר עדיפויות, כמו שאמר שר האוצר. האמת היא שהכול סדר של אידיאולוגיה ושל ראייה פוליטית צרה והסתכלות שמאוד מאוד ממעיטה מערכם של 20% מאזרחי המדינה הערבים. לא יכול להיות שבאים לקצץ, ומקצצים קודם כול במקום שיכול להוות מנוע צמיחה כלכלי כמעט מרכזי במדינה. למרות הזמן הקצר שלהן, התוכניות הוכיחו שאכן התוכניות מצמצמות פערים בחברה הערבית ומביאות תמורה, ואכן – תמורה מהירה, אם זה בשילובן של נשים בעולם התעסוקה והעבודה, אם זה בקבלה וכניסה של סטודנטים ערבים לאוניברסיטאות, אם זה בפתיחת עוד אפשרויות למקומות תעסוקה בחברה הערבית. הדברים האלה יכולים לצמצם את העוני בחברה הערבית, אבל הם גם יכולים לתרום לתוצר הגולמי בכללותו, ויכולים להביא טוב לכולנו. אז מה אנחנו מקבלים מהממשלה הזאת, שחרתה על דגלה בהתחלה להוריד את יוקר המחיה? מה אנחנו מקבלים? יוקר בכל התחומים. נתחיל בפיתת הלחם הקטנה שכל בן אדם צריך, עד שנגיע לדלק, לחשמל ולמים. אנחנו לא מסתפקים בזה – לצערי הרב, הממשלה הזאת לא מסתפקת בזה, והיא דואגת עכשיו להבעיר את השטח בתוך החברה הערבית על ידי שר שהוא שר של כישלון לא רק לאומי ושל ביזיון, שרוצה להבעיר את החברה הישראלית בכללותה. אני קוראת מעל במה זו לכל מי שיש בראשו טיפת שכל, שיקום וימנע את ההחלטה הזאת. חודש רמדאן הוא חודש של אהבה, של סלחנות, של עבודת אל, ולא חודש שמנסים ללבות שנאה ושיסוע בתוך החברה הישראלית.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

להחזיר את החטופים. אני רוצה לראות שיחזירו את החטופים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תשבי בשקט. פעם אחת תשתדלו.

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, נא לרדת.

טלי גוטליב (הליכוד):

את החטופים להחזיר.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תגני את חמאס. תגני את חמאס.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

פעם אחת.

טלי גוטליב (הליכוד):

להחזיר את החטופים. חמלה, חמלה ואהבה, בטח.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

האחים שלך, החברים שלך.

קריאה:

מה אתה צועק?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הוא לא יודע לעשות חוץ מזה – שימשיך.

טלי גוטליב (הליכוד):

חמלה ואהבה של חמאס בעיקר.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי, בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. האמת היא שדובר רבות על המכה שהנחיתה הממשלה בהצעתה לקצץ בתקציב שהיה לתוכניות לאוכלוסייה הערבית. עצם העובדה שהקיצוץ הרוחבי בכלל משרדי הממשלה הוא 5%, אבל כשזה מגיע לתוכניות לאוכלוסייה הערבית הוא 15% – זה כשלעצמו אמירה פוליטית שצריך כנראה להבין עד הסוף ולהבין מה עומד מאחוריה. אבל עוד מכה מחכה לנו בדרך, כאשר לצערנו הרב, לפני ארבעה חודשים, חמישה חודשים, מישהו תכנן לפתוח בשומר חומות 2. הבטיח לנו: יהיה שומר חומות 2, התחיל לחמש את הציבור, התחיל במסע הסברה איך יתפרץ שומר חומות 2. כל הכבוד לאוכלוסייה הערבית בארץ, שהתנהגה באחריות ובחמלה, והיא באמת לא נתנה לשר שום אופציה לפתוח בתוכניות שלו. אז מה הוא עושה עכשיו? רוצה לגרור את כלל הממשלה להחלטה שמונעת מהאוכלוסייה הערבית המוסלמית להתפלל במסגד אל-אקצא בחודש רמדאן.

טלי גוטליב (הליכוד):

תודה, תודה רבה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כולם יודעים שצמצום מספר המתפללים התחיל כבר לפני כמה שנים, זה לא מהשנה הזאת. אי-אפשר להגיד שזה כאילו בתגובה למצב שאנחנו נמצאים בו, כי קודם כול מנעו ממוסלמים מהשטחים הפלסטינים הכבושים, מהגדה, להגיע ולהתפלל במקום הכי קדוש שקרוב אליהם וכולם מחכים להתפלל בו, אחר כך צמצמו גם את מספר הירושלמים מירושלים המזרחית – לעלות ולהתפלל באל-אקצא; עכשיו זה מגיע אפילו לאזרחי מדינת ישראל הערבים המוסלמים שרוצים להגיע ולהתפלל במקום הקדוש הזה. הוא רוצה למנוע מהם, הוא מחפש לגרור את האוכלוסייה הערבית להתלקחות. הוא מחפש איך ימצא הזדמנות להיכנס באוכלוסייה הערבית. אז אנחנו אומרים ככה: חופש הפולחן הוא אחד מהחופשים שניתנים לכל אזרח ולכל אדם בהיותו אדם מאמין. צריך לאפשר את התפילה, צריך לא למנוע מאנשים להגיע למקום הקדוש, במיוחד בימים המאוד-מיוחדים של חודש רמדאן. ואני חושבת שהגיע הזמן שראש הממשלה לא ייגרר אחרי הפרובוקציות של השר שלו, למרות שאני יודעת שהוא מחפש איך להשאיר את הממשלה מלוכדת. כדאי מאוד לחשוב על כלל האזרחים.

טלי גוטליב (הליכוד):

רציתי לשאול: 1,400 נרצחים בשמחת תורה, זה כלום?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

וכדאי פעם אחת שמישהו ישב באולם ויקשיב לנאומים במקום כל מוזיקת הרעש.

היו"ר אמיר אוחנה:

דווקא מקשיבים. גברתי, תודה. חבר הכנסת גלעד קריב, אחרון הדוברים בשלב הדיון הסיעתי, בבקשה, אדוני.

טלי גוטליב (הליכוד):

בשמחת תורה אפשר לרצוח, אגב, אזרחים שלנו. בשמחת תורה הכול אפשר, רק ברמדאן – תודה לערביי ישראל שלא פרעו בנו ולא עשו עבירות. איזה נאומים יש לכם? כנסת ישראל, איזה נאומים?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת קריב, הזמן שלך.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא. לא הכללתי אותך. בוא נשמע מה אתה אומר.

גלעד קריב (העבודה):

בסוף יאספו את כל הערות הביניים שלך וזה יהיה הזמן הסיעתי של סיעת הליכוד.

טלי גוטליב (הליכוד):

למדתי ממך. יש לי מה ללמוד. כמות הערות הביניים – אתה לוקח אותי בהליכה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לכולם. חבר הכנסת קריב, עד שלוש דקות לרשותך.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, לפני שבוע עמד כאן שר האוצר, וכמו סטנדאפיסט כושל הוא חזר פעם אחר פעם על הבדיחה הלא-מצחיקה: יש לךָ שעון, יש לךְ שעון. זה הגיע אפילו לארץ נהדרת. אז אני למדתי מהשר. ענייני כלכלה הוא לא יכול ללמד אותנו, אבל בדיחות אולי כן. ואני רוצה לשאול את שר האוצר: אדוני, יש לך מחשבון? כי במספרים אתה לא כל כך טוב. לא משנה איך נהפוך את התקציב, 9 מיליארד ש"ח למילואימניקים ממש לא מופיעים בו. ולא משנה איך נהפוך את התקציב, הקיצוץ במשרד החינוך הוא ממש לא כמה עשרות מיליוני שקלים – יותר לכיוון 800 מיליון ש"ח כשסוכמים את כל הקיצוצים. אז לפני ששר האוצר שואל אותנו אם אנחנו זוכרים את התאריך, אנחנו נשאל אותו אם הוא יודע להיות שר אוצר, כי התקציב שמונח על שולחנה של הכנסת הוא תקציב מבשר רעות לחברה הישראלית. אין בו מנועי הצמיחה ששר האוצר מדבר עליהם, אין בו מעטפת התמיכה במילואימניקים, אין בו חלוקה הוגנת של הנטל ויש בו קיצוץ מחפיר בליבת השירותים החברתיים הדרושים דווקא בתקופת המלחמה. אבל כדי שחברת הכנסת גוטליב לא תצא מאוכזבת מדבריי, גם אני – –

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא חייב להזכיר את השם שלי.

גלעד קריב (העבודה):

– – גם אני, ללא תיאום עם הדוברות שעלו כאן לפניי, תכננתי לומר הערה אחת על הקיצוץ חסר הפרופורציה בתקציב תוכניות החומש של הממשלה שמיועדות לאותן אוכלוסיות מודרות ומוחלשות – לא רק הציבור הערבי; גם הציבור הדרוזי, גם יוצאי אתיופיה, גם קהילות נוספות בפריפריה. וחשוב שהקול שידבר מהבמה הזאת על הנושא הזה לא יהיה רק קולם של חברי הכנסת הערבים. ממשלת ישראל מבקשת לקצץ 33 מיליארד ש"ח בתוכנית החומש לאזרחי ישראל הערבים, בשעה שנהרות של דם שוטפים מחדש, לצערנו, את היישובים הערביים, בשעה שאין מענה להתחדשות האלימות הרצחנית ביישובים הערביים. אז על איזה עתיד מדבר שר האוצר כאשר ממשלת ישראל מקצצת באבחת חרב יותר מ-30 מיליארד ש"ח שמיועדים למשימה הבוערת ביותר והחשובה ביותר של צמצום פערים? תקציב אנטי-דמוקרטי, תקציב אנטי-ציוני, תקציב אנטי-ציוני, תקציב שראוי להיגנז.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. השר בן צור, האם תרצה לסכם או שנעבור להצבעה? נעבור להצבעה. אם כן, רבותיי, אנחנו מצביעים כעת על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. נאפשר למי שמעוניין להגיע למקומו. ההצבעה תתקיים כעת. בבקשה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 24 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

24 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי ההצעה לא קיבלה את הרוב הדרוש בחוק, ועל כן לא התקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעת ועדת הכנסת בדבר הפסקת חברתו בכנסת של חבר הכנסת עופר כסיף לפי סעיף 42א(ג) לחוק-יסוד: הכנסת. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ להציג את הצעת הוועדה. בבקשה, עד עשר דקות, אדוני, לרשותך.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

חבל שיאיר לפיד יצא, אולי הייתי מצליח לשכנע אותו. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, סעיף 42א לחוק-יסוד: הכנסת, נחקק על מנת לתת לחברי הכנסת מנגנון משלים לסעיף 7א לחוק-היסוד, באופן שבו חבר הכנסת שמוסיף בכנסת לאחר היבחרו לתמוך במאבק מזוין על ידי גוף טרור כנגד מדינת ישראל, יתקיים בכנסת הליך להדחתו. ההליך, שנקבע בחוק-היסוד ביחד עם חוק הכנסת והתקנון, הוא הליך סבוך, ומורכב משלבים רבים. עתה הגענו לשלב האחרון שבו. כל אחד מהשלבים הללו דרש רוב גבוה במיוחד, החל מהבקשה, שחתמו עליה 85 חברי הכנסת ומתוכם 17 מהאופוזיציה, המשך ברוב המיוחד בוועדת הכנסת, שבה הצביעו בעד ההצעה שבפניכם להדיחו 14 חברי כנסת מתוך 17, גם מהאופוזיציה, ועתה נדרשים 90 חברי הכנסת שימצאו, אני מקווה, שמדובר במקרה של חבר הכנסת שנכון להדיחו, לאחר ששוב ושוב הוא מתבטא בכנסת ומחוצה לה כנגד מדינת ישראל ותוך תמיכה במאבק המזוין של ארגון טרור, תוך כדי שישראל שרויה במלחמה קשה מנשוא. ועדת הכנסת דנה בבקשה במשך שתי ישיבות ארוכות, בהתאם לסדרי דיון מיוחדים ותוך שחברי הכנסת הקשיבו בקשב רב גם לעמדת נציגת היועצת המשפטית לממשלה וגם לעמדת היועצת המשפטית לכנסת. לאחר שתי ישיבות ארוכות ולאחר שחברי הכנסת גם הביעו את עמדתם וגם קיבלו מענה על שאלותיהם, בתום הדיון, הוועדה החליטה ברוב של 14 מתוך 17 חברי הוועדה להציע לכנסת להפסיק את חברותו של חבר הכנסת כסיף. בהצבעה השתתפו רק חברי הכנסת שהיו רשאים להשתתף בהצבעה. הצעת ועדת הכנסת התקבלה לאחר שחברי הכנסת שמעו את כל העמדות, קראו את כל המסמכים שהונחו לפניהם, וכן לאחר ששקלו את העמדות המשפטיות. המסקנה של ועדת הכנסת הייתה חד-משמעית – שחתימה על עצומה כנגד מדינת ישראל היא תמיכה במאבקו המזוין של חמאס. לפיכך, אבקשכם לתמוך בהצעת ועדת הכנסת ולהפסיק את כהונתו של חבר הכנסת כסיף. חשוב לי להגיד: עופר כסיף הוא תומך טרור, הוא מהלל מחבלים, הוא נותן לגיטימציה לפגוע בחיילי צה"ל ופוגע בלגיטימציה של מדינת ישראל. כל דקה שהוא נמצא בכנסת ישראל היא ביזיון לנו כפרלמנט ולנו כמדינת ישראל. המעשה שהוא עשה בזמן מלחמה כל כך קשה וכואבת, מעשה שהחמאס התפלל להצלחתו, הוא בגידה במדינת ישראל ותמיכה בארגון טרור ובמטרותיו. לפני כמה ימים פורסם כי מרואן ברגותי, רב-מרצחים שהורשע בחמישה מעשי רצח של ישראלים, ניסיון רצח, במעורבות ואחריות לארבע פעולות טרור, הנהיג חוליות טרור וסייע בהוצאת פיגועים רבים במדינת ישראל, הועבר לכלא אחר ולבידוד. הוא הועבר מאחר שבימים אלו הוא פועל מהכלא בכמה ערוצים להתסיס את השטח ברשות הפלסטינית כדי לנסות לעורר אינתיפאדה שלישית ולהביא לעוד נרצחים, אזרחים וחיילים. בתחילת דצמבר עלה עופר כסיף לדוכן ואמר את הדברים הבאים: הלוחם של היום יכול להפוך לנשיא השלום של מחר, אם שחרורו נעשה כחלק ממהלך מדיני של השכנת שלום ושותפות. גם בכלא הישראלי יושב אדם שהורשע בטרור, אך מגלם בתוכו פוטנציאל עצום לשים קץ לסכסוך הדמים בארצנו. למרבה הצער, ממשלות ישראל העדיפו להתעלם ממרואן ברגותי וממסמך האסירים שנחתם בראשותו עוד בשנת 2006, מסמך שבו הסכימו הפלגים השונים על הקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 ועל פעילות דיפלומטית ומשא ומתן מול ישראל לסיום הסכסוך. אבל ברגותי, בניגוד לנלסון מנדלה, לא שוחרר מהכלא. הוא ממשיך: חבריי ואני נמשיך להיאבק ללא מורא, ונמשיך לקרוא גם לשחרורו של מרואן ברגותי למען השלום לכולנו ועל כולנו. אתם מבינים מה קורה פה? רוצח שיושב בכלא על רצח של ישראלים מתכנן להמשיך ולרצוח, וחבר הכנסת כסיף קורא לשחרורו. אילו זה היה תלוי בי וברוב אזרחי מדינת ישראל, עופר כסיף היה יושב בתא ליד ברגותי, ושם היה מהלל אותו כמה שהוא רוצה, אבל לצערי, הוא עושה זאת על הדוכן בכנסת ישראל. הדיון בוועדת הכנסת היה ארוך וממושך. לאורך כל הדיון הוא לא חזר בו אף לא פעם אחת מהחתימה על העצומה שתומכת בתביעה בהאג כנגד ישראל, על עצומת הרצון של חמאס. יותר מזה, במהלך הדיון בוועדת הכנסת שאלתי אותו חמש פעמים: האם אתה מתנגד לפגיעה בחיילי צה"ל? חמש פעמים שאלתי את השאלה הזו, שאלה נורא פשוטה. הוא לא השיב. ואתם יודעים למה הוא לא השיב – כי הוא מאמין שלגיטימי לפגוע בחיילי צה"ל שלנו. הוא גם אמר את זה. יושב פה בעצם חבר כנסת שנותן לגיטימציה לפגוע בחיילי צה"ל, ואנחנו ממשיכים כרגיל. הוא בעצמו אמר שפלסטינים שיורים בחיילי צה"ל הם כמו פרטיזנים שנלחמים בנאצים. אתם מבינים? חיילי צה"ל נאצים בשבילו. תראו לי עוד מדינה אחת שיושב בפרלמנט שלה מישהו שנותן לגיטימציה לפגוע בחייליה. אני משוכנע שבמדינות רבות בית המשפט לא פחות מכובד מזה שבירושלים. לצערי, זה הריטואל הקבוע של תומכי טרור בכנסת ישראל: לתמוך בטרור, להסית לטרור, להלל מחבלים, לתת לגיטימציה לפגוע בחיילי צה"ל, ואז, כשהחרב מונחת על הצוואר, להגיד שלא התכוונו, שהם התחרטו, ושהם בכלל פעילי שלום. אנחנו סתם מציקים להם. השופטים מאמינים לזה פעם אחר פעם, לצערי, ושוב אנחנו מוצאים את עצמנו עם תומכי טרור בכנסת ישראל. זה קרה גם עם עזמי בשארה. אתם זוכרים שהכנסת החליטה לפסול את מועמדותו? בית המשפט העליון הכשיר אותו חזרה. ואז מה קרה איתו? הוא הורשע בריגול לטובת חיזבאללה בזמן מלחמת לבנון השנייה. זה קרה גם עם היבא יזבק, שהיללה את הרוצח סמיר קונטאר והרוצחת דלאל מוגרבי. אומרים לי פה חברי כנסת: תשמע, זה לא בדיוק החוק, זה ליד החוק. אז בואו אני אגיד לכם שההתבטאויות, למשל, של יזבק היו במדויק לפי סעיף 7א, אבל גם אותה ועדת הבחירות פסלה ובית המשפט הכשיר. צריך להגיד את זה: בית המשפט מפרגן במרחב תמרון כשמדובר על חברי כנסת מהרשימות הערביות.

קריאה:

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

לצערי, הוא לא נהג בעבר באותה נדיבות עם חברי כנסת מהימין, ואני גם לא מאמין שינהג כך; פרשנות אחת לחוק לחברי הכנסת מהימין, ופרשנות אחרת, מקילה, לתומכי טרור. חשוב לי להגיד לחברי הכנסת המתלבטים: אם לא תצביעו בעד, אתם תנרמלו – אתם תנרמלו התנהגות של פגיעה במדינת ישראל, התנהגות של לגיטימציה לפגוע בחיילי צה"ל; אתם תנרמלו תמיכה בטרור; אתם תנרמלו הלל למחבלים. זה יהיה על ראשכם. אם כנסת ישראל לא תעמוד איתנה מול מי שבא לפגוע במדינת ישראל, מה ימנע מחברי הכנסת פה להפוך להיות העזמי בשארה והבאסל גטאס הבאים? מה ימנע מהם לסייע לטרוריסטים ולארגוני טרור? הרי יש להם אור ירוק לתמוך בטרור בלי השלכות, אז למה שיעצרו שם? אז חברי הכנסת, אם יש לכם אחריות כלפי שמירה על חיילינו היקרים, שמירה על ריבונותה וביטחונה של מדינת ישראל, אחריות להוקיע טרור, הצביעו היום בעד הבקשה להדיח את תומך הטרור עופר כסיף. תודה.

קריאה:

אופיר, יישר כוח.

גלעד קריב (העבודה):

– – – התהליך המעין-שיפוטי?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כעת אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר, שהגיש את הבקשה בעניינו של חבר הכנסת כסיף, לשאת את דבריו. עד שלוש דקות, אדוני. בבקשה, אדוני.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אדוני השר, שמעתם את דברי נשיא ברזיל על כך שהוא מאשים את מדינת ישראל ברצח עם, והזדעזעתם. הזדעזעתם. זימן שר החוץ את השגריר הברזילאי ליד ושם כדי לנזוף בו. אבל על מה הוא נוזף בו? הרי בכנסת ישראל יושב חבר כנסת שאומר את אותם הדברים בדיוק. וכדי שלא תתבלבלו, חברי הכנסת, כי מנסים לבלבל אתכם, כדאי להיצמד לעובדות. אני אקריא שוב לפרוטוקול על מה חתם חבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת חתם על כך: "החומרים העולים מהתביעה של דרום אפריקה מזוויעים ואמינים. ישראל אכן נוקטת בצעדים שיטתיים ויסודיים למחיקת אוכלוסיית עזה, להרעבתה, להתעללות בה ולעקירתה, ומיישמת מדיניות של מחיקת אפשרויות מחיה המובילה לג'נוסייד. היא הורגת באופן שיטתי שכבות אוכלוסייה רחבות: אנשי אקדמיה מובילים, סופרים, רופאים, צוותי רפואה, עיתונאים ואזרחים פשוטים". זאת העצומה שעליה חתם עופר כסיף, ולא שום דבר אחר מהבלבולים שמנסים לבלבל אתכם, ולא שום דבר אחר מהפלפולים שמנסים להשתמש בהם כדי להצדיק חתימה של חבר כנסת על הצטרפות לתביעה בבית הדין הבין-לאומי בהאג כנגד מדינת ישראל. מבחינתו של חבר הכנסת עופר כסיף, החיילים שלנו הם פושעי מלחמה. מבחינתו, יושבי קבינט המלחמה הם פושעי מלחמה. השר בני גנץ, השר גדי איזנקוט, ראש הממשלה נתניהו, לפי החתימה של חבר הכנסת עופר כסיף, אתם צריכים לעמוד לדין בבית הדין הבין-לאומי, כי אנחנו מבצעים רצח עם. על זה אנחנו נמצאים כאן, חברים – כדי להגיד: לא עוד. לא ישב פה מישהו בתוך כנסת ישראל כדי לפעול כנגדה. לשיטתו, פלסטינים שיורים בחיילים צה"ל, כך אני מצטט, הם לא טרוריסטים, הם כמו הפרטיזנים שנלחמו בנאצים. מבחינתו, נרצחי הפיגוע ביום שישי, תלמיד ישיבה, תושב ביתר עילית שביהודה ושומרון וחייל צה"ל – דמם מותר; הם הנאצים, והטרוריסט הפלסטיני הוא הפרטיזן. חברים, השופט העליון ברק אמר בחוות הדעת שלו בהאג שלו תתקבל התביעה, מדינת ישראל לא תוכל להגן על עצמה. מה שאנחנו עושים כאן עכשיו זה להגן על מדינת ישראל. חבר הכנסת עופר כסיף אפילו לא חזר בו. למרות שניתנה לו הזדמנות אחת ועוד אחת ועוד אחת, כולל ההזדמנות הזו, הוא לא חוזר בו, לא בוועדת הכנסת ולא בשיחות שלו עם חברי הכנסת. לסיכום, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפנות רק לחברי הכנסת בפנייה אחת: אתם נבחרתם כדי לקבל החלטות. כאן אתם תצטרכו להצביע לפי מה שאתם חושבים, לא לפי מה שיחשוב מישהו אחר בבית המשפט העליון שיש לו את הסמכות לחשוב כך. תצביעו למען חיילי צה"ל, תצביעו למען החיילים שלנו שנמצאים כרגע בחזית, מסכנים את חייהם, ויושב כאן בכנסת מישהו שטוען שהם פושעי מלחמה כשהם מגינים עלינו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. אנחנו ממשיכים בשלב הדיון האישי. הדובר הבא – חבר הכנסת עמית הלוי. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, אנחנו נדרשים כאן, אדוני היושב-ראש, להצבעה מיוחדת, שלא כרגיל. אנחנו לא נדרשים כאן לאשר חוק או לאשר חקיקה אלא דווקא ליישם חוק. אנחנו בדרך כלל הרשות המחוקקת, ואנחנו בהצבעה הזאת קובעים בפועל ומדיחים בפועל ומגרשים בפועל מהבית הזה את עופר כסיף, ולכן אנחנו נדרשים לשאול את עצמנו מה עשה חבר הכנסת כסיף ומה החוק. ובכן, החוק אומר את הדברים הברורים, שחבר הכנסת – ההדחה הזאת ברוב מיוחד, במקרה של חבר כנסת שבמעשיו יש בין היתר משום תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור כנגד מדינת ישראל. מה עשה עופר כסיף? עופר כסיף לא נאם נאום – אני אומר את זה גם ליועצת המשפטית כאן את שאמרתי בוועדה כי לפעמים המושג "חופש ביטוי" מעוור את העיניים וסותם את האוזניים; עופר כסיף לא כתב מאמר אקדמי בהרווארד – ולא שזה בית אקדמי טוב בהקשר הזה, אדוני היושב-ראש; עופר כסיף לא התבטא לחבר שלו או אמר לחברה במפלגה. עופר כסיף הצטרף לדרישה בטריבונל בין-לאומי, בבית דין שיש לו סמכויות, בדרישה מעשית להפסקת הלחימה. עכשיו אני אומר לכל חברי הכנסת, אם יש פה כאלה שמתלבטים – ולא צריכים להיות כאלה: ברצועת עזה יש שני צדדים, ישראל וחמאס. פשוט. סה-טו. מאוד פשוט. מי שקורא לטריבונל בין-לאומי לכפות על מדינת ישראל לקשור את הידיים לחיילי צה"ל – מה שחמאס דורשים עכשיו, ולא סתם – הוא אומר: אתם תחזרו, כמו המצב שהיה עד 6 באוקטובר, רק עם ידיים קשורות. יירו עליכם, לא יירו עליכם, סיימתם את ההגנה ההתקפית שעשיתם, לא סיימתם – אתם עם ידיים קשורות. אז זה מאוד פשוט: מי שאומר לקשור את הידיים לחיילי צה"ל בזמן מלחמה, לכפות על חיילי צה"ל, לכפות את הידיים של חיילי צה"ל בזמן מלחמה, הוא תומך תמיכה ישירה, גברתי היועצת המשפטית לכנסת, בחמאס. תמיכה ישירה. לא עניין לשאלה אם הוא שונא את חמאס או לא שונא את חמאס, או אם עופר כסיף אמר עשר פעמים יימח שמו על חמאס או לא. זה לא נוגע לעניין. אנחנו דנים בשאלה המעשית: האם עופר כסיף תמך, כמו שנאמר בחוק, תמיכה מזוינת בחמאס. ובכן, מי שקורא להפסקת אש, לכפיית הפסקת אש על חיילי צה"ל, על מדינת ישראל, הוא תומך תמיכה בין-לאומית. ועוד משהו. גם בענייני חופש ביטוי, יש משמעות לסוג הדרישה ויש משמעות למעמד. אנחנו בחוק הזה לא אומרים שעופר כסיף ילך לכלא, לא שוללים את אזרחותו – אולי היה ראוי לדון בזה; אנחנו שוללים לו את המעמד, כי גם למעמד יש משקל בעניין הזה, כיוון שהוא אמר את זה כחבר כנסת. ראינו כמה בית הדין מצרף דברים של חברי כנסת לעתירה ולדיון. אז גם למעמד יש משמעות, ולכן ההלימה פה היא מלאה. מי שקורא לכפייה על מדינת ישראל, לכפייה לקשירת ידיהם של חיילי צה"ל, הוא תומך באופן ישיר בחמאס. ולכן כנסת ישראל צריכה לעשות את הפעולה הזו, להסיר את מעמדו כחבר כנסת. לא יהיה בתולדות כנסת ישראל שחבר כנסת מצטרף לעלילת דם מהסוג הזה והכנסת עוברת על כך לסדר-היום. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לאדוני. חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, שאלו למה אני עולה לדבר – הכי טוב לא לדבר פה. הרי ברור שזאת הצגה, התלהמות – תקראו לזה איך שאתם – מבחנים שעושים לנו: כמה אתה ציוני, כמה אתה יהודי, כמה אתה לאומי. עופר כסיף לא צריך להיות כאן. להתבטאויות שלו אין כאן מקום. אני מתבייש בהן, אני קראתי לו לחזור בו ואני קורא לו גם עכשיו לחזור בו מהן. אבל מהצד השני, אנחנו חברי הכנסת לא נשפוט חברי כנסת, ויש פה חברי כנסת שעשו דברים יותר גרועים: לא הצהירו, לא חתמו – אני אגיד לכם תכף מה הם עשו. אבל יגידו לי: זה הסנטימנט הציבורי. כשהייתי מפקד בית הספר לקצינים, חינכתי את הצוערים שלי להחזיק ביד מצפן ולא שבשבת. יש לנו ערכים, יש לנו חוקים. אז מה אנחנו עושים פה? ואני מבקש שתחשבו. אומרת היועצת המשפטית לכנסת – היא לא שופטת בית המשפט העליון, שאתם מזלזלים בה, היא מונתה בתקופתו של יריב לוין כיושב-ראש הכנסת – –

קריאה:

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – היא נתנה גיבוי לכנסת הזאת גם בדברים שאני התנגדתי מאוד. אני מאוד מכבד אותה; מילאה את תפקידה. והיא אומרת לנו שהדבר הזה הוא לא חוקי.

קריאה:

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אז למה עושים אותו אם הוא לא חוקי? אני אגיד לכם – בשביל להתלהם עוד פעם על בג"ץ. הרי זה יגיע לבג"ץ, ואז כל אלה שחותמים יגידו: אמרנו לכם, בג"ץ אנטי-ציוני, בג"ץ שמאלני. מה שאתם רוצים. היא אומרת: עלינו להפריד בין שאט נפש, סלידה והתקוממות – זה מה שיש לי כלפי עופר כסיף – כלפי המעשים והדיבורים שלו לבין עמידה בתנאי העילה שקבע המחוקק. אתם מדברים על להגן על חיילי צה"ל בהאג? את מי ציטטו בהאג יותר, את עופר כסיף או חברי כנסת ושרים שקראו לשרוף וקראו לנשק גרעיני? את מי ציטטו? מי מגן על חיילי צה"ל, מי שחותם או מי שמדבר ככה?

קריאה:

גם את מירב בן ארי ציטטו – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אל תעשו לי מבחנים, תעשו לעצמכם. אמר ראש השב"כ על חברת כנסת כאן: "פגיעה בביטחון המדינה אשר בוצעה ביודעין ובמכוון, ובהעמדתו של עובד שירות ובני משפחתו בסיכון לחייהם ולשלומם". קראתם להרחיק אותה? היא אמרה: יש לי זכות חסינות. קראתם להסיר, אפילו את החסינות שלה?

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אז מה אתם משווים? כן, אני אעשה הכול שעופר כסיף לא יהיה כאן. תוסר החסינות – אני אתמוך בזה. אבל אני רוצה להגיד לכם, לסיים את דבריי: אם כנים דבריכם ואתם דואגים לחיילי צה"ל, תנו להם כסף, לא לאלה שמחנכים לא לשרת. זה התקציב שאתם מביאים. אל תהיו לי צבועים. ואני מסיים. אל תעשו לי מבחן בלאומית, אני אנצח אתכם; אל תעשו לי מבחן בציונות, גם בזה אני אנצח אתכם. ויש לי הרבה כבוד לחברי עודד פורר. בלאומנות? תעשו לי מבחנים – תנצחו אותי. אני קורא לחבריי וחברותיי שרואים כמעט כל יום פה את כנסת ישראל בחדלונה – אדוני היושב-ראש, אני יודע שאתה נלחם במעמד שלנו – אני קורא לכם לגלות אחריות ולא עדריות. תגלו מנהיגות. ועופר כסיף, מי ייתן ולא יהיה פה, אבל נעשה את זה בנהלים המקובלים, שיש להם סיכוי באמת למצות את עצמם. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בדגש על נכבדה, אני רוצה קודם כול לברך את חברי עודד פורר, יוזם ההצעה הזו. אני חושב שיש הצעות שבהן נגמרת הפוליטיקה. אין פה לא ימין, לא שמאל. מי שמצביע – בעצם פה אנחנו מצביעים על ציונות. אתם הציונים הגדולים, שתצביעו כדי להדיח מכאן את עופר כסיף. לא בשבילי, לא בשביל עודד פורר, לא בשביל אף אחד – בשביל חיילי צה"ל שנלחמים בעזה, נהרגים ונופלים, הקדושים, שעושים את העבודה השחורה של כולנו; בשביל החטופים. אלה שחטפו אותם הם האשמים, לא מישהו אחר. לא לחפש אשמה עצמית והלקאה עצמית כאן. הנרצחים שנרצחו ב-7 באוקטובר, אלה שיצאו לבלות, אלה שקמו בבוקר לסעודת חג – הם לא אשמים. אני יודע שאומרים: אתם, טוב, תצביעו כאן, זה אולי יעבור – יגיע לבג"ץ. לא צריך לעשות את ההפרדות האלה. אני מאמין היום, מאמין שכל נפש יהודי היום בארץ ישראל, ובכלל, גם בג"ץ, ספציפית על בג"ץ, אני מאמין שהפעם, אחרי 7 באוקטובר, כולנו יד אחת. כולנו מבינים את המשימה של חיילי צה"ל ברצועת עזה. לא המצאנו פה מלחמה יש מאין. 7 באוקטובר נפל על כולנו בצער רב. אנחנו יודעים בדיוק מה קרה. אבל בהצבעה שלנו כאן בכנסת יש אמירה, אמירה חדה וברורה שאנחנו לא נקבל כאלה דברים. לא ייתכן שחבר בכנסת ישראל מקבל משכורת מהציבור הישראלי והוא יוצא נגד עם ישראל ונגד הקיום של המדינה, בעצם. הרי מה באו פה לעשות? באו לחסל את מדינת ישראל. זאת ההתחלה שלהם. ושלא יקראו לנו היום על הקמת מדינה פלסטינית, השם המומצא הזה. זה לא צריך להיות חלק מהחבילה הזאת. הרי מה נותנים פה, פרס לטרור? ההמשכיות של הדבר הזה? אלעזר שטרן, חברי, אני רוצה להגיד לך דבר אחד בעד. ציטטו את נשיא המדינה, ואני לא חושב שאתה חושב שיש בעיה עם האמירות שלו. כולנו פה הזדעזענו מ-7 באוקטובר. לא ציטטו אותי. בשם ה' נעשה ונצליח. אני מקווה שהיום נעביר את ההצבעה הזאת כאמירה שלנו כחברי כנסת. היום יתברר פה מי ציוני באמת ומי משחק פוליטיקה. מי שלא יצביע איתנו כדי להדיח מפה את עופר כסיף, שהוא כתם על הכנסת, מי שלא יצביע איתנו, הוא לא ציוני, ושלא יספר סיפורים לעם ישראל. פה אתם נבחנים, פה עם ישראל רואה אתכם היום, ואנחנו נראה מי באמת ציוני. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת ואטורי. חבר הכנסת אריאל קלנר. אחריו – חבר הכנסת דן אילוז, שאיני רואה במליאה. נא לקרוא לו. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך, מינוס זמן העלאת המיקרופון.

אריאל קלנר (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, ביום שישי נרצחו ישי גרטנר, תושב ביתר עילית בן 23, ורב-סמל במילואים אורי יעיש, השם ייקום דמם, בפיגוע טרור נפשע. כסיף לא מגנה רצח חיילים ולא מגנה רצח תושבי יהודה ושומרון, ולכן כנראה גם לא מגנה את רצח אורי יעיש וישי גרטנר, השם ייקום דמם. חבריי חברי הכנסת, כסיף לא היה צריך להיות לכתחילה חבר בכנסת ישראל. איך אדם העומד לדין על תקיפת שוטר, המכנה את חיילי צה"ל קלגסים, שלא מגנה רצח יהודים רק כי הם גרים ביהודה ושומרון, עדיין כאן? איפה טעינו? והאמת, חבריי, לא טעינו – חוקקנו את חוק-יסוד: הכנסת, סעיף 7א, הקובע במפורש: לא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת אם יש במעשיו, לרבות בהתבטאויותיו, לפי העניין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: "(1) שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; (2) הסתה לגזענות; (3) תמיכה במאבק מזוין, של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל". אחד מהנ"ל מספיק כדי לפסול אותו. כסיף עבר על שלושתם: הוא אינו מקבל את מדינת ישראל כמדינה יהודית; הוא לא מגנה רצח חיילים ורצח אזרחים יהודים ביהודה ושומרון. בחודש מאי, אדוני היושב-ראש, בוועדת חוקה, כששאלתי את כסיף אם הוא מגנה את רצח בנות משפחה די, הוא קרא לי ניאו-נאצי. כמובן, מכלל לאו אתה שומע הן – מכך שאינו מגנה, אנו מבינים מה עמדותיו. הוא גם גזען ואנטישמי, אוטו-אנטישמי, במקרה הזה. הוא נוקט סטנדרט כפול כלפי מדינת היהודים ומאשים אותה במה שאינו מאשים את אויביה. ואכן, ועדת הבחירות המרכזית פסלה אותו, והוא כאן רק כי בג"ץ הכניס אותו. נקווה שגם שם תהיה התפכחות אחרי 7 באוקטובר. כך הגענו למציאות המטורפת שבה חבר פרלמנט ישראלי חתום על עלילת דם נגד ישראל, עם קריאה לכפות עליה הפסקת מלחמה. עכשיו הוא מגלגל עיניים. האם מי שכופת את הקורבן בלי לאפשר לו להתגונן יכול לומר: אינני תומך ברצח? קשירת ידינו על ידי כפיית הפסקת לחימה עלינו זה בדיוק מה שחמאס צריך, וזה מה שעושה כסיף – תמך בחמאס. מי שמצביע בעד להדיח את כסיף, מצביע בעד מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ומי שלא – שיעשה חשבון בעצמו איפה הוא נמצא. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת קלנר. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אכן יום שחור לבית המחוקקים, כי חברי כנסת ונבחרי ציבור באים להדיח חבר כנסת שנבחר על ידי הציבור שלו, ובאים להדיח אותו על עמדה פוליטית. שכחו דבר אחד – שבמשטר דמוקרטי, כשהולכים לבחירות, הולכים ומציגים עמדה פוליטית, והציבור בוחר בה. אין שום זכות ואין שום סמכות לחבר כנסת בתוך הבית הזה להדיח חבר כנסת שנבחר על ידי הציבור שלו, מבטא את העמדות שלו. כמיעוט ערבי-פלסטיני בתוך מדינת ישראל, שהוא נבחר מתוך רשימת חד"ש-תע"ל, ברור, ברור לכולם שהעמדות הפוליטיות שלנו מנוגדות לרוב בבית הזה, ובטח ובטח לממשלה הכי פשיסטית והכי גזענית שיכולה להיות. הבדיחה הגדולה בכל ההדחה הזו היא שעומד עודד פורר, ועל מה מדבר? שעופר כסיף פוגע בביטחון המדינה. מי שקורא להפסקת המלחמה, הוא פוגע בביטחון המדינה. אתם יודעים מי באמת פוגע בביטחון המדינה – מי שישב אתמול בקבינט המלחמה ודן פעם ראשונה בהיסטוריה על למנוע מאזרחים ערבים לבקר במסגד אל-אקצא, (אומר בערבית: במסגד אל-אקצא,) למרות שגורמי הביטחון שהיו שם בחדר התנגדו להחלטה הזו. מי שנותן יד לשר מורשע בטרור להוביל להחלטה כזאת, למנוע מהאוכלוסייה הערבית לבקר ולקיים פולחן דתי בחודש הרמדאן, אכן פוגע, הוא פוגע בביטחון המדינה. הוא רוצה לשרוף את כל האזור. הוא רוצה שתהיה מלחמה. העמדה שלנו, העמדה של עופר כסיף, זה כל השפיות בבית הזה, שמהיום הראשון אמרנו: אין שום דבר טוב במלחמה חוץ מלסיים אותה. ולכן הניסיון הזה הוא פופוליסטי, הוא ניסיון של חבורת מתוסכלים. באו להטיף מוסר – אבי תורת הטרנספר. ישראל ביתנו והעומד בראשה באים להטיף לנו מוסר על דמוקרטיה. באמת, תתביישו לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, חבר הכנסת איימן עודה. עד שלוש דקות לרשותך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, מאז שהתחיל ניסיון ההדחה, נפגשתי עם הרבה חברי כנסת, אבל האמת היא שחברי הכנסת הכי מעניינים היו חברי הכנסת של הימין. למה הכי מעניינים? כבוד היושב-ראש, כך קיבלתי תשובות מחברי הכנסת מהימין – אמרו שאם יהיה רוב של 90% וזה יגיע לבית המשפט העליון, אם בית המשפט העליון יקבל את העמדה של – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

90 ח"כים, 90 ח"כים, לא אחוזים.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

90 ח"כים. אם בית המשפט יקבל את עמדת 90 הח"כים, זה יהיה חצי ניצחון, אבל הניצחון הגדול – שבית המשפט ידחה את עמדת 90 הח"כים. זהו הניצחון הגדול מבחינת חברי הכנסת מהימין. למה? כי הם רוצים להמשיך את אותה מגמה של ההפיכה המשטרית. אורית פרקש, שמעת מה שאמרתי? אני אגיד לך מה, חברי הכנסת מהימין אמרו לי שאם בית המשפט העליון יקבל את העמדה של 90 הח"כים, זה יהיה חצי ניצחון. אבל הניצחון הגדול – שבית המשפט ידחה את העמדה של 90 הח"כים, וכך נמשיך בהפיכה המשטרית. להסית נגד בית המשפט העליון – זה מה שהם מחפשים. הם יודעים מה הם רוצים. הבעיה היא בצד השני, שצעק במשך 11 חודשים: "ד-מוק-רט-יה". עכשיו, אפשר להסכים ואפשר לא להסכים, אבל זה שחברי כנסת מדיחים חבר כנסת אחר, מה גם שאנשים שנמצאים פה, כולם, כולם הצביעו נגד חוק ההדחה; ומה גם שעמדו פה ודיברו נגד החוק הדיקטטורי – רק לקרוא מה שנשיא המדינה, כשהיה ראש המחנה הציוני, מה אמר על החוק הזה. אבל עכשיו חלק מהם, רק בגלל סיבות פופוליסטיות, חלק מהם אומרים לי: תשמע, אם לא יהיו 90 אנחנו נצביע בעד רק מסיבה פופוליסטית, רק כדי לא להפסיד חלק מהציבור.

דבי ביטון (יש עתיד):

זה ממש לא, זה ממש לא – – – ב-7 באוקטובר וירצחו אותך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני קורא לכם: אפשר להסכים או לא להסכים עם חבר הכנסת עופר כסיף.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – להסכים – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

בואו לפה, תדברו איתו, תתווכחו איתו – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – שהבת שלי, שמשרתת בצבא – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אתם יכולים גם לתקוף, אבל להשתמש בהדחה זה התנהלות דיקטטורית.

דבי ביטון (יש עתיד):

החיילים שלנו הכי מוסריים – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

לא צריך לתת לה יד. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עופר כסיף הצטיין שנים בהשתלחויות קשות וזדוניות כנגד מדינת ישראל וכנגד חיילי צה"ל. בזמנו, חבר הכנסת כסיף הגיב על חיסול מחבלת שניסתה לבצע פיגוע דקירה וטען כי "הוצאה להורג בידי אחד מקלגסי הכיבוש הרצחניים". כמו כן, בשנת 2021 אמר: "חברון היא עיר כבושה שמתנהל בה משטר אפרטהייד מחליא עם פשעי מלחמה על בסיס יום-יומי – – – משטר אפרטהייד מחליא שמנהל אותו צבא ברוטלי ומתנחבלים". "יש פה כיבוש אלים על ידי צבא אלים ופולשים שמכונים מתנחלים". עוד אמירה מזעזעת מפיו של חבר הכנסת כסיף: "פלסטינים שיורים בחיילי צה"ל לא טרוריסטים – הם כמו הפרטיזנים שנלחמו בנאצים". הדרישה להדיח אותו מהכנסת הגיעה על רקע תמיכתו של כסיף בתביעה של דרום אפריקה כנגד מדינת ישראל בבית הדין בהאג, לאחר הטבח הנוראי של 7 באוקטובר, תביעה שמשמעותה שכל חייל או חיילת שיוצאים לחו"ל עלולים למצוא את עצמם במאסר, תחת כתב אישום בשל ביצוע פשעי מלחמה, כביכול, ורצח עם. לכן זה לגמרי לא במקרה שעוד לפני תמיכתו בתביעה של דרום אפריקה, גם היועצת המשפטית לממשלה וגם ועדת האתיקה החליטו לנקוט צעדים חריפים כנגד כסיף. חשוב להדגיש כי יושב-ראש הוועדה הוא לא חבר בסיעת ישראל ביתנו אלא הוא ינון אזולאי, חבר כנסת מטעם סיעת ש"ס, וחברים בוועדה בין היתר ח"כים מטעם המחנה הממלכתי ויש עתיד. יתרה מזאת, חבר הכנסת כסיף בא מרשימה שבה שני ח"כים לשעבר הורשעו בריגול ובסיוע לטרור, אז הדרישה שלנו לא באה משום מקום, כלומר, יש פה היסטוריה של פעילות אקטיבית כנגד מדינת ישראל וכנגד כוחות הביטחון. לכן אני לא יכול להבין כיצד שני רמטכ"לים לשעבר, בני גנץ וגדי איזנקוט, אנשים שפיקדו על חיילים לאורך שנים רבות – איך דווקא הם בורחים מהכרעה בנושא כה חשוב. אני גם לא יכול להבין את ראש האופוזיציה מר יאיר לפיד, שמצביע נגד; חבר כנסת שמדבר על חובות וזכויות, על החשיבות של שירות צבאי, וברגע כזה לא נעמד לצד החיילים. כל מי שיצביע היום נגד או יברח מההצבעה, הוא פשוט מפקיר את חיילי צה"ל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עופר כסיף אויב המדינה. עופר כסיף לא אמור להיות בכנסת ישראל. עופר כסיף הוא תומך טרור על מלא. אלו לא דברים שנתונים במחלוקת. הרוב המוחלט של הסיעות הציוניות בבית הזה – רוב חברי הכנסת יודעים את זה, יודעים שעופר כסיף חבר כנסת בגלל עיוות משפטי ולא בגלל שום דבר אחר. אין פרלמנט בעולם שבו חבר כנסת קורא לפגיעה בחיילים של אותה מדינה. אין פרלמנט בעולם שבו חבר כנסת מאחל מוות לאזרחים של אותה מדינה. אין פרלמנט בעולם שבו חבר כנסת מצטרף לתביעת ג'נוסייד שמוגשת נגד אותה מדינה. עופר כסיף הוא אדם בזוי באופן מיוחד. עופר כסיף נהנה ממנעמי מהשלטון, מהיותו חבר כנסת, מהיותו בעל חסינות, ומשתמש בחסינות שאנחנו מעניקים כדי לפגוע בנו ולפגוע בחיילי צה"ל ולפגוע בכל אזרח ישראלי באשר הוא. אז נכון שהיועצים המשפטיים חושבים אחרת, אבל תפקידנו לא להתקפל בפני הייעוץ המשפטי. תפקידנו ללכת ולעשות את מה שנכון לבוחרים שלנו, את מה שנכון לנו לפי האמונה הפנימית שלנו, את מה שאנחנו מאמינים בו. אל תיתנו ליועצים משפטיים להרתיע אתכם. אל תיתנו לביורוקרטיה להרתיע אתכם. שום שיקול הוא לא רלוונטי חוץ משיקול אחד: האם אנחנו רוצים את עופר כסיף בכנסת ישראל. מי שרוצה את עופר כסיף בכנסת ישראל, שיצביע היום נגד; מי שבעד להעיף את עופר כסיף מכאן – כי מקומו לא פה, מקומו לעמוד לדין פלילי על מעשים חמורים של פגיעה בביטחון ישראל – צריך להצביע היום בעד ההדחה. אם בית המשפט העליון יחשוב שיש בזה כזה דבר נורא ואיום, יתכבד ויעשה את מה שעשה כבר פעם ויבטל או יהפוך את ההחלטה. זה לא צריך להרתיע אותנו. אל תירתעו, כי אם אנחנו נרתעים מהדבר הזה, אז מראש, מה הטעם שאנחנו יושבים פה? תעשו את מה שאתם מאמינים בו, תעשו את מה שנכון למדינת ישראל ותדיחו מכאן אדם לא ראוי, אדם תומך טרור. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת דני דנון – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה, שלוש דקות, גבירתי, לרשותך.

מירב כהן (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לדבר על מה שבאמת חשוב ברגעים האלו: 1, 2, 3, 4, 5, 6, 7, 8, 9, 10, 11, 12, 13, 14, 15, 16, 17, 18, 19, 20, 21, 22, 23, 24, 25, 26, 27, 28, 29, 30, 31, 32, 33, 34, 35, 36, 37, 38, 39, 40, 41, 42, 43, 44, 45, 46, 47, 48, 49, 50, 51, 52, 53, 54, 55, 56, 57, 58, 59, 60, 61, 62, 63, 64, 65, 66, 67, 68, 69, 70, 71, 72, 73, 74, 75, 76, 77, 78, 79, 80, 81, 82, 83, 84, 85, 86, 87, 88, 89, 90, 91, 92, 93, 94, 95, 96, 97, 98, 99, 100, 101, 102, 103, 104, 105, 106, 107, 108, 109, 110, 111, 112, 113, 114 – –

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, לסיום.

מירב כהן (יש עתיד):

– – 115, 116, 117, 118, 119, 120, 121, 122, 123, 124, 125, 126, 127, 128, 129, 130, 131, 132, 133, 134, 135, 136. זה מספר הימים שהחטופים והחטופות שלנו נמצאים בעזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אחת השאלות שעלו גם בדיוני הוועדה בנוגע לפסילתו של חבר הכנסת עופר כסיף הייתה שאלת המבחן המשפטי. שאלת המבחן המשפטי נדונה וגם הוצגה בישיבת הוועדה. הוצגה פסיקתו של בית המשפט העליון בנושא, ואני תוהה לעצמי: מה הקשר בין פסיקתו של בית המשפט העליון בנושא לבין המצב המשפטי? הכנסת חוקקה את סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת. הכנסת חוקקה את הסעיף הזה פעם אחר פעם אחר פעם. היא הבהירה שבכוונתה לנקוט גישה מרחיבה בכל מה שנוגע לפסילתם של מועמדים ומפלגות. המציאות הזאת של – ולמעשה, מה שקרה בסוגיה הזאת, זה די לעג לרש. כי הרי בהתחלה, בפעם הראשונה שנפסלה רשימה, הדבר הזה היה בכלל בהחלטה שלא מבוססת על החוק; מבוססת על ההיגיון, על השכל הישר, על האמירה הפשוטה ביותר שדמוקרטיה וזכויות חוקתיות אינן מרשם להתאבדות. הדבר הזה נקבע כבר מזמן מזמן מזמן, על ידי ועדת הבחירות, ואושר על ידי בית המשפט. ואז בית המשפט בא ואמר: כדאי שתסדירו את זה בחקיקה. והכנסת הסדירה את זה בחקיקה, וקבעה במפורש שמספיקה תמיכה במפורש או במשתמע במאבק מזוין ובשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ועשתה את העבודה. ובית המשפט לא הבין את הרמז, ואישר את בשארה ואישר את זועבי ואישר ואישר ואישר, והכנסת תיקנה את החוק עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, ואמרה: לא, כאשר אנחנו אמרנו, אנחנו התכוונו למה שאנחנו אומרים. אפילו הדבר נאמר, בדברי החקיקה עצמם נאמר, שרוצים לעשות הפוך ממה שקבע אהרן ברק בפסיקתו, שמעוניינים לוודא שהפרשנות המצמצמת הזו של בית המשפט נעלמת מן העולם, ופעם אחר פעם אחר פעם בית המשפט התעלם מאותה אמירה ברורה של הכנסת. אנחנו כבר קיבלנו בדבר הזה את בשארה, קיבלנו בדבר הזה את באסל גטאס – אנשים שהשתמשו בחסינות הפרלמנטרית שלהם כדי להבריח ציוד למחבלים, לפגוע אקטיבית בביטחונה של מדינת ישראל. כאשר אנחנו מדברים על מאבק מזוין של האויב נגדנו יש גם תומכי לחימה, אדוני היושב-ראש. ברור לכולנו שגם מי שנמצא בצה"ל בתור אפסנאי, הוא משתתף במאבק המזוין של מדינת ישראל לטובתנו. זה ברור לכולנו? גם קצין שנמצא במחלקת הדין הבין-לאומי של הפרקליטות הצבאית – הוא משתתף במאבק המזוין של מדינת ישראל? אז גם מי שמשתתף במחלקת דבל"א של חמאס, הדין הבין-לאומי של חמאס, גם מי שדוחף לכלים הבין-לאומיים נגדנו, גם הוא חלק מהמאבק המזוין. ועל זה בנה חמאס. וזה משפט אחרון, אדוני היושב-ראש, ובזה אסיים. מה חשב לעצמו יחיא סנוואר כאשר הוא יצא למתקפתו נגדנו? הרי הוא מכיר את יחסי הכוחות בין מדינת ישראל לבין חמאס. הוא ידע שבמאבק צבאי בשטח הפתוח אין לחמאס סיכוי נגד חיילי צה"ל הגיבורים. אבל הוא ידע שמה שיכבול את ידיה של מדינת ישראל במאבק המזוין זה הלחץ הבין-לאומי והדין הבין-לאומי והמעורבות הבין-לאומית. הוא ידע את זה, הוא בנה על זה, זה חלק מתוכנית הלחימה שלו. ולצערנו חבר בכנסת ישראל השתתף באופן פעיל במאבק המזוין של יחיא סנוואר נגדנו במחלקת הדין הבין-לאומי, ואנחנו חייבים להדיח אותו מהכנסת. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן. חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. עד שלוש דקות, אדוני.

רם בן ברק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, נתניהו, אתה הראש ואתה אשם. אתה האשם העיקרי באירועי 7 באוקטובר. לא יעזור לך קמפיין הכפשת קציני צה"ל. לא יעזור לך להאשים את המחאה הצודקת, את ההתנתקות, את אוסלו, את עסקת שליט, את הרצל. לא, לא, נתניהו. אתה הראש, אתה אשם. אתה אשם בסנקציות האמריקאיות על הפושעים הפורעים ביהודה ושומרון, כי אתה, ברפיסות שלך, לא עושה מה שעושים במדינת חוק. אתה אשם בהחרבת היחסים שלנו עם ארצות הברית. אתה האשם הבלעדי בהקמת מדינה פלסטינית באופן חד-צדדי. כן, נתניהו, אתה אשם שבחרת, מטעמים פוליטיים צרים שישמרו אותך בתפקיד, לקשור את גורלך בידיים של אנשים קיצוניים שמובילים אותנו בעזרתך האדיבה לחורבן. בחרת בחרפה, בחרת בבושה. הממשלה שלך היא ממשלת בן גביר, וההחלטות שאתה מקבל בהשראתו יובילו אותנו לעימות מיותר ובלתי נמנע גם ביהודה ושומרון וגם כאן בתוך ישראל. וכן, גם כאן, בתור הראש, ראש הממשלה, אתה תהיה אשם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת משה סעדה – אינו נוכח. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך, גברתי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אין ספק שהדיון שמתנהל כאן בעיקרו אמור להיות דיון ערכי במקום שאמור להיות דמוקרטי. אבל אמרתי: אמור להיות. לצערי הרב, מה שקורה – לא רק בימים האחרונים, בשנה האחרונה – מה שקורה, כולו מתוך אינטרסים פוליטיים צרים, אישיים. חבר כנסת שנבחר על ידי קרוב ל-200,000 מצביעים, נבחר על רקע אג'נדה פוליטית, חברתית, ערכית, שמשקפת את העמדות של האנשים. אני חושבת שהתהליך הזה של הניסיון של הדחת חבר כנסת, ולא משנה מי הוא, על ידי חברי כנסת אחרים, הוא הליך לא צודק, ולא ראוי שיתנהל במקום הזה. במדינת ישראל יש בתי משפט, והם ורק הם אלו שיכולים לקבוע דברים כאלה, כי זה בלתי אפשרי שמישהו מהח"כים יכול לבוא נקי, בלי אינטרס אישי שלו, ולהצביע, ולא משנה מה. ולכן, בעיניי ההליך הזה, צריך להפסיק אותו, ולהפסיק אותו לאלתר. ודבר אחרון, אני רוצה להגיד המובן מאליו, אבל כנראה יש כאן הרבה שמסרבים להבין ולראות: מהותה של הדמוקרטיה האמיתית היא בשמירתה על זכויות המיעוט. אין ספק שח"כ עופר כסיף הוא מיעוט במקום הזה, אז לפחות שתהיה לו הזכות להביע את הדעה שלו, ובסופו של יום יכולים להסכים או שלא להסכים. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ב-7 באוקטובר, בזמן מתקפת המחבלים, שהיתי בביתי – סליחה, נתחיל מהתחלה. ב-7 באוקטובר, בזמן מתקפת המחבלים, שהיתי בביתי כשהמחבלים מתרוצצים מאחורי ביתי, מה גם שבאותו רגע בתי שהתה בכפר עזה יחד עם בני משפחתה, וכולנו היינו נתונים לניסיון רצח. בנס אנחנו עומדים כאן. אין לי רצון לשוב ולספר את סיפור חיי, כי זה סיפור של עוטף עזה ושדרות. עם זאת, התחלחלתי מפעולתו של חבר הכנסת כסיף, שהביע תמיכה בעצומה שתומכת בתביעה כנגד מדינת ישראל הקוראת להאשמת מדינת ישראל ברצח עם. אני ובני משפחתי, עם אזרחים רבים בעיר, חשים בגידה – מתוך כנסת ישראל תמיכה בהאשמה כל כך שפלה. ואני רוצה לשאול אותך, חבר הכנסת כסיף: האם הקסאמים שאנחנו מקבלים בכל יום זה לא רצח עם? האם חשבת על זה פעם? איך אתה יכול להאשים את החיילים והחיילות שלנו, ובהם בתי, ילדת העוטף, כמי שמנסים לרצוח עם? אין לך בושה? 7 באוקטובר טרף את הקלפים, וגם יהיו דעותיך אשר יהיו, קיצוניות ככל שיהיו, אתה לא יכול לחתום על עצומה. והגדלתי לעשות וניגשתי אליך ואמרתי לך: עופר, תסיר את החתימה. זה עוול, מה שאתה עושה. וסירבת. ומבחינתי מחשבה יוצרת מציאות. זו העמדה שלך, זה מה שאתה חושב על העם שלנו, על הצבא הכי מוסרי, במדינת ישראל, אותם חיילים שמשקים ילדים עם בקבוקי מים, נותנים להם סנדלים, מלבישים אותם. אתם מספרים רק את מה שאתם רואים. אז יש לי חדשות: אני אצביע להדחתך, כי לא מגיע לך לקבל אגורה אחת מאזרחי מדינת ישראל, בטח ובטח לא מחיילינו שמסכנים ומחרפים את נפשם. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תודה לך, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, הדיון הזה וההצבעה הזאת הם בעצם מבחן לאופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל. לכן, ברשותכם, אני החלטתי שהנאום שלי יהיה ציטוט של העיתונאי עמית סגל מלפני כמה שבועות, לאור ההצבעה שהייתה בוועדת הכנסת. וכך הוא אומר – אני כמובן מצטט: "לא מפתיע שנציגי הקואליציה תומכים בהדחה. לא מפתיע גם שהמפלגות הערביות והעבודה מתנגדות. מה כן מפתיע? שמי שאשתקד נכחו ברחובות בכל מוצ"ש וזעקו על קץ הדמוקרטיה, הרוב שלא תמיד קובע וחופש הביטוי, תומכים עכשיו בצעד הדורסני ביותר בהיסטוריה של הכנסת", הוא אומר. "תומכים עכשיו בצעד הדורסני ביותר בהיסטוריה של הכנסת: 90 ח"כים מדיחים חבר כנסת אחד, נגד עמדת הייעוץ המשפטי הקדוש ותוך התעלמות מלשון החוק". כמובן עכשיו ציטוט של עמית: "כסיף הוא אדם – – – שאין מקומו בכנסת", ככה הוא אומר, "אבל תמיכה בהדחתו" מצד מי "שהזהירו מדיקטטורה מעידה שבראש דאגתם היה האינטרס הפוליטי ולא חשש לדמוקרטיה". ולכן זהו מבחן של כל תומכי הדמוקרטיה ואלו שקראו לעצמם המחנה הדמוקרטי במדינת ישראל. אין ספק, רבותיי, שבית המשפט העליון יפסול את ההחלטה הזאת. למה לשים את בית המשפט העליון בפני הכרעה מול רוב חברי הכנסת? מה זה תורם לדמוקרטיה? מה זה תורם לכנסת? מה זה תורם לבג"ץ? מי שבחר ומי שישלח הביתה כל חבר כנסת, עופר כסיף או אחר, זה הבוחרים. כך עובדת השיטה הדמוקרטית. ולכן, גבולות האופי הדמוקרטי של מדינת ישראל, בין היתר, נקבעים בהתנהלות חברי הכנסת בדיון הזה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה. בבקשה, גברתי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. זכיתי שאתה מנהל עכשיו את הישיבה בזמן הנאום שלי. יש לי הרבה מה לומר לך והרבה שאלות. אגב, אני פניתי אליך במכתב שמשהו קורה שם, משהו לא תקין קורה בכנסת, אבל אני מקווה מאוד שאתה תראה את זה. שלחתי את זה גם בדרכים המקובלות וגם בווטסאפ. לתשומת ליבך. אבל אני חוזרת לדיון, על מה התכנסנו. מדינת ישראל שנים רבות מנסה להצטייר כמדינה הכי מוסרית בעולם. זה אפילו עובר את גבול הטיפשות, אני חייבת להגיד. בהרבה מאוד תחומים זה כבר לא מוסר, זה הרג עצמי, מה שאנחנו עושים, כי אנחנו כל כך מפחדים מה יגידו. זה בדיוק כמו ילד שיש לו תסמונת כזאת "מה יגידו החברים". אז אתם יודעים מה? לא אכפת מה יגידו החברים. אני רוצה לדאוג לשלומנו, לביטחוננו ולחיינו, ושהחברים – או שהם מבינים את זה, או שיבינו את זה, או שיקבלו את זה או שאני לא צריכה כאלה חברים; אגב, בהרבה מאוד תחומים: גם בזה שאנחנו טיפחנו את חמאס; זה שאנחנו טיפחנו את ארגון הטרור אונר"א; זה שאנחנו אפשרנו לאנשים שהם תומכי טרור והם נגד המדינה שלנו לכהן בכנסת ישראל. באמת, איפה יש דבר כזה? איפה נשמע חבר כנסת, בכל פרלמנט בעולם, שתומך במסמך בין-לאומי בהאג, חותם על הצהרה שמדינת ישראל מבצעת רצח עם, קובע את זה – והוא חבר כנסת אצלנו? אני מבינה שאנחנו יכולים להתווכח, אני מבינה שאנחנו יכולים לא להסכים בהרבה מאוד דברים, אבל בנושא הזה אין מחלוקת. 7 אוקטובר קרה. מי שהתחיל, מי שטבח, מי שאנס ומי שביצע את הפשע הזה היה חמאס. בצפון מי שהתחיל הוא חיזבאללה, לא אנחנו. אז מה מצפים מאיתנו, שאנחנו נגיד אמן ונבקש סליחה על זה שאנחנו נלחמים על חיינו? אם ב-7 באוקטובר אותם חמאסניקים היו פוגשים את עופר כסיף שם ביישובי הדרום, עם כל התמיכה שלו בהם ועם כל האהבה שלו אליהם, הם היו הורגים אותו, פשוט רוצחים אותו. זה מה שקרה. הם לא בדקו בדיוק את הדעות הפוליטיות, מי בעדם, מי נגדם – את כולם; כי הוא ישראלי, כי הוא יהודי. ככה הם התנהגו – אגב, לא רק כלפי יהודים, גם כלפי בדואים וערבים, כי הם ישראלים. הם אפילו לא עשו בדיקת יהדות, הם עשו הכול ביחד. אני מסיימת. אני פונה לח"כים מיהדות התורה: אל תברחו מאחריות. אל תברחו מאחריות. או שאנחנו כולנו ביחד, או שאתם בוחרים צד. גם למחנה הממלכתי וגם ליש עתיד זה יירשם בהיסטוריה. חבר הכנסת הזה, עופר כסיף, צריך לעוף מכנסת ישראל, וכמה שיותר מהר. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח; חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השרה סילמן, תודה רבה לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תתחדשי, גברתי. זה הולם אותך.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תודה רבה. במקרה הלא-הכי-טוב זה שני ניתוחים בעין. הייתי מעדיפה שלא. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, על הנושא הזה של עופר כסיף יש לי הרבה מה להגיד, אבל זה לא הזמן. קשה לי מאוד, אתה יודע, ישבתי בבית קרוב לשבוע וחצי וצפיתי בראיונות בטלוויזיה. נורא נורא קשה לי להתעלם ממה שקרה בשבתרבות עם יושב-ראש ההסתדרות אדון ארנון בר דוד. אתם יודעים מה? היו המון דיונים בכנסת על המילואימניקים, מילואימניקים שפוטרו. אתה מנותק, ארנון בר דוד. היית צריך לטפל בהם. יש אנשים שחזרו משירות מילואים ומצאו שמקום עבודתם איננו; לא שמעתי אותך פעם אומר את זה. הלאה. סטודנטים שחזרו ללימודים, ולצערם הרב, הם מצאו שכבר ממשיכים ללמוד, מתעלמים מהם. יש מכללות שאפילו בכלל לא מתחשבות בכך שאותם סטודנטים נלחמו – על מה? כדי שאתה, אדון בר דוד, ואני נוכל לחיות במדינה הזו בבטחה. אבל מה כן שמעתי ממך? בחירות עכשיו. אז אני שואלת את האדון ארנון בר דוד: מה עם החטופים? אם עכשיו יש בחירות ומפסיקים הכול וצריכים לגשת, מי מטפל בחטופים? מילה וחצי מילה לא שמענו. אתה יודע, ארנון בר דוד, שכרגע יושבים בכל רחבי הארץ בסניפים המוניציפליים כדי להיבחר לרשויות המקומיות, ויש חצי מדינה שאין לה בחירות מוניציפליות כי היא נמצאת בדרום ובצפון? על זה מה יש לך להגיד? כלום, כי אתה מנותק. אתה בעצם מנותק מהעבודה שאליה בחרו בך הרבה מאוד ליכודניקים, אגב; אתה מנותק מאותה עבודה שבה בחרו בך להיות יושב-ראש ההסתדרות – ההסתדרות. אתה צריך להתייחס, לסייע ולעזור לעובדים, לאותם עובדים שכרגע נמצאים בבעיות פרנסה מאוד קשות, כי כשהם חזרו מהמילואים, המעסיקים שלהם פיטרו אותם, אבל לא לא לא – בחירות עכשיו. זה מה שכרגע דחוף לאדון בר דוד. ארנון בר דוד, אולי בבחירות האחרונות שבהן בחרו בך, יש כמה ועדים שעשו טעות – חומר למחשבה לעתיד. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לגברתי. חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר הכנסת בועז ביסמוט, בבקשה. צבע יפה לעניבה של אדוני.

בועז ביסמוט (הליכוד):

התאמתי את עצמי, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

עד שלוש דקות לרשותך.

בועז ביסמוט (הליכוד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הבוקר ביקרתי בירושלים את משפחת חבה, שאיבדה את בנה הצנחן הגיבור נועם חבה. האבא ששון פנה אליי ואמר לי: דבר אחד אני מבקש ממך, חבר כנסת ביסמוט, וזה אחדות; זה כל מה שאני מבקש ממך – נכון, חברת הכנסת קטי שטרית? את יצאת, אני נכנסתי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הוא אמר לי את אותם דברים – אבא שמבקש רק אחדות.

בועז ביסמוט (הליכוד):

יפה, את רואה – אחדות. לכן את הנאום הזה אני רוצה באמת קודם כול להקדיש לבן הנפלא שלו, ולהגיד לאבא שאני למעשה סוג – מה זה סוג, אני מייצג אותו עכשיו במליאה, אדוני היושב-ראש. ולמה אני אומר את זה? כי היום בפני הכנסת יש אתגר, והוא כמובן להשיג את אותן 90 חתימות כה חיוניות כדי באמת להרחיק מהבית הזה אדם – איך נקרא לזה, חבר כנסת שמבחינתי הוא עוין את הערכים שעומדים כאן מאחוריי, ולא טבעי שהאיש הזה ישב כאן. לא טבעי. אני דמוקרט, תאמין לי, וכולנו דמוקרטים, אבל אנחנו לא דמוקרטיה מתאבדת. הבוקר גם, אתה יודע, בדרכי לירושלים הצצתי בעיתונים – מה לעשות, יש לי כזה הרגל ישן, לעבור על עיתונים, ובאחד העיתונים יש מאמר המערכת נגד הרעיון הזה של הרחקת עופר כסיף, כמובן מצטדק, אתה יודע, אנחנו הלא-בסדר. זה הביא אותי בכלל לדבר איתכם על תופעת – סליחה שאני אומר את זה בצורה קצת ישירה ובוטה – הישראלי המכוער. כן, תמיד מדברים על הישראלי היפה; אני דווקא אדבר על הישראלי המכוער, אדוני היושב-ראש, זה שעדיין תקוע מבחינה תפיסתית ב-6 באוקטובר, זה שתקוע ב-6 באוקטובר, והוא לא הצליח להתפתח או להתפכח מאז ולהבין שמשהו קרה. הבוקר בעיתון הזה, באותו עיתון שמטיף לי, יש איזה עיתונאי ותיק שמסביר לי בעיתון ששנאת האחר ופירוד הם הפתרון. ככה הוא כותב: הפירוד זה הפתרון. למעשה, האיש הזה, באמצעות השופר שלו – מה הוא עושה לנו פה היום, בזמן מלחמה בישראל של 2024, בישראל שנלחמת, כאשר לוחמים שלנו כתף-אל-כתף, שכם-אל-שכם נלחמים בעזה? באמצעות השופר שלו הוא מתדלק קמפיין של שנאה והסתה נגד חברי הממשלה והעומד בראשה, אדוני היושב-ראש. בסוף השבוע האחרון העיתונאי הזה פרסם טור וכתב – העיתונאי הוותיק, אני חייב לציין: נתחיל לנצח כשניפרד מהשקר של הביחד. אתמול, אגב, הוא אף העצים את הטור באמצעות איזו תוכנית שיש לו. אתה יושב, אדוני היושב-ראש? התוכנית שלו בתאגיד – אתה יודע, בתאגיד, בכאן 11, מקום שאנחנו גם מממנים, אתה יודע – שם הוא מסביר עד כמה הביחד לא בריא, ועד כמה יש להעצים את גיבורי 6 באוקטובר. אז לפחות מבחינתו הדברים ברורים: יש טובים ויש רעים בתוך ישראל. אני מסיים ואני אומר לך שאני לתומי חשבתי שבימים שכאלה הטובים הם פה והרעים הם מעבר לגבול. כל זה כדי להגיד לך שהבוקר בניחום האבלים ששון חבה ביקש מאיתנו רק דבר אחד: אחדות. חלק מהמטיפים מדברים על פירוד; עם כל הכבוד, אני מעדיף להקשיב לששון חבה. תודה רבה לבן שלו נועם, שבמותו ובגבורתו העניק לנו את החיים. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לך. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לעיתים נדירות אנחנו נדרשים להחלטות קולגיאליות מורכבות, אבל הפעם הגיעה השעה. עופר כסיף עבר כל גבול. הוא חצה את כל הקווים האדומים. עופר כסיף תמך בתביעה שמסייעת לאויב בזמן מלחמה. היום אנחנו נדרשים להחלטה שהיא קודם כל ערכית-מוסרית. בזמן מלחמה כל כך קשה לא ייתכן שחבר כנסת מהבית הזה יפגע בלגיטימציה של מדינת ישראל להגן על עצמה. חתימה על עצומה התומכת בתביעה המופרכת והשקרית שהוגשה לבית הדין לצדק בהאג על ידי דרום אפריקה בתואנה שמדינת ישראל מבצעת רצח עם – זה בלתי מתקבל על הדעת. עופר כסיף סיכן את חיילי צה"ל, שמחרפים את נפשם שם יום-יום, שעה-שעה, להגן עליו ועל כולנו. שוו בנפשכם שהתביעה הייתה מתקבלת – כל חייל בצה"ל, בסדיר ובמילואים היה נאלץ להסתובב עם עורך דין. על שום מה ולמה?

גלעד קריב (העבודה):

הממשלה מסדרת להם את זה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

המעשה שעשה עופר כסיף פגע בביטחון המדינה בשעת מלחמה. זה לא אחרת מתמיכה בארגון חמאס. אנחנו חייבים לייצר הרתעה. על כולנו, על כולנו בבית הזה מוטלות הגבלות. אגב, זאת דמוקרטיה. גם לדמוקרטיה יש מגבלות. יש משמעות לפעילות שלנו, יש משמעות ומשקל לכוח שלנו, ויש משמעות ומשקל לדברים שאנחנו אומרים ועושים. חשוב שניצור הרתעה בבית הזה. כל מי שמסייע לאויב ובכך עלול לפגוע בביטחון המדינה או מביע אמירות שמוציאות את הצבא הכי מוסרי בעולם כפושע, ימצא את עצמו מחוץ לבית הזה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברים יקרים, ברמה האישית אין לי דבר נגד חבר הכנסת עופר כסיף. להפך, פעמים רבות אני מוצא את עצמי מתייעץ איתו כפרלמנטר ומנסה לקדם איתו דברים בעולמות שאני מעוניין לקדם. עם זאת, אני לא יכול לעשות שקר בנפשי. אירועי 7 באוקטובר היו לנו קריאת השכמה בכמה תחומים. מעבר לקונספציה הביטחונית שקרסה ושאנחנו כעם מדממים בעקבותיה עד לרגע זה, יש גם קונספציה פרלמנטרית שקרסה. ב-7 באוקטובר הבנו שבית הנבחרים של עם ישראל הוא מקום שיש להגן עליו מכל משמר. לא כל דעה הבית הזה יכול לסבול, לא כל מעשה הבית הזה יכול להכיל. הגבולות הם גם גבולות החוק – תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. המציאות הקשה שנכפתה עלינו מעוררת אותנו להגדיר איפה ישראל מותחת את הקו האדום; לאיזה מעשים ודעות אין מקום במדינה יהודית ודמוקרטית משום שהם מסכנים אותה, את אזרחיה ואת חייליה. העצומה שעליה חתם עופר כסיף, שמצטרפת לתביעה שהגישה דרום אפריקה, מבקשת בעצם לשמוט ממדינת ישראל את הזכות הכי בסיסית – להגן על עצמה. משמעות אותה תביעה שהוגשה בהאג היא כבילת הידיים של ישראל מול המתקפה הרצחנית שפקדה אותה. בכך חתימתו של עופר כסיף הופכת לכלי שרת במאבק המזוין של טרוריסטים נגד מדינת ישראל. נכון, הדחת חבר כנסת מכהן אינה דבר פשוט. אני עושה זאת בלב כבד, והיד שאני ארים היום בעד הדחתו תהיה יד כבדה לא בשל מעשיו, אלא בשל הצבתי והצבתנו, חברי הכנסת, כשופטים. אבל בזמנים האלה, בעת שעם ישראל נאבק על קיומו, בעת שאזרחים חטופים בעזה, בעת שחיילינו משלמים בחייהם, הדבר פוגע במאמץ המלחמתי ועלול לעלות בחייהם היקרים של בנינו ובנותינו. כמובן, אכבד כל החלטה של בג"ץ, כשם שראוי במדינה מתוקנת, אך חשוב שידע כל אדם, על אחת וכמה נציג ציבור, שאסור לו לחצות את הקו מביקורת לגיטימית לעבר תמיכה באויבינו. ההתנהלות של עופר כסיף כנגד המדינה היא בדיוק הקו האדום שיחצה. ואני אומר עוד משפט אחד לעופר, כי אני בטוח שהוא מסתכל עלינו: עופר, אם היית מושך את החתימה מהעצומה והיית מבקש סליחה, לא הייתי עומד פה, לא הייתי חותם. גם היום אני מודיע: אם עופר כסיף יעלה לפה ויודיע שהוא מתנצל וימשוך את חתימתו, אני לא אצביע בעד. ההזדמנות היא של עופר כסיף. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, התקיים דיון ארוך, כמובן, בעניינו של עופר כסיף בוועדת הכנסת, וחברי הכנסת הביעו את דעתם ושמעו גם את היועץ המשפטי. לכולם היה ברור מהדיון ההוא בוועדת הכנסת שאין שום בסיס משפטי להדיח בגינו את חבר הכנסת עופר כסיף, והדיון שנשאר הוא דיון פופוליסטי, פוליטי – רדיפה פוליטית. מתברר שעל כל המחדלים שהממשלה הזו עושה מאז כינונה ועד היום – מתברר שעופר כסיף אשם. מצאו את האשם. מצאו את מי שפורקים עליו את התסכול. אז עופר כסיף אשם במחדלי 7 באוקטובר; עופר כסיף אשם במשבר ההפיכה המשטרית או המשפטית; עופר כסיף אשם בזה שבית המשפט הפך את החלטת הכנסת בעניין עילת הסבירות; עופר כסיף אשם בזה שבית המשפט הפך את החלטת הכנסת בעניין חוק הנבצרות; עופר כסיף יהיה אשם בכך שבית המשפט יהפוך בפעם השלישית את החלטת הכנסת ויבטל את הביטול שיעשו לו כאן, במליאה. אז חגיגה בקואליציה – מצאתם את האשם. אבל למען האמת, המחדלים שהקואליציה שלכם הביאה על המדינה וממשיכה להביא, עולים אלף מונים על איך שהתבטא עופר כסיף, על מה שאמר עופר כסיף. המדיניות שאתם עושים והמדיניות שאתם מממשים היא מדיניות הרסנית, מדיניות של שיסוי, מדיניות של העמקת פערים, מדיניות של העמקת שנאה. יש לכם שר לביזיון לאומי שרודף חמישית מאוכלוסיית המדינה על רקע גזעני, מבצע רדיפה גזענית בנגב נגד האוכלוסייה הערבית, עושה את זה בכל מקום. עכשיו הוא מכוון למשחק באש – הוא משחק באש בכל מה שהוא עושה לגבי הגבלת כניסה של אזרחים ישראלים למתחם מסגד אל-אקצא. מישהו צריך להתעורר בזמן כדי להבין שיש אסון מתקתק במדינת ישראל שקוראים לו בן גביר.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

תתחיל מרגע – – –

היו"ר ארז מלול:

אין בעיה. ניתן לך גם עוד 15, מגיע לך.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, היום אנחנו עומדים להצביע על הדחתו של חבר הכנסת עופר כסיף. ההדחה אומנם מועטה מדי, ולטעמי נכון היה להכניס לתהליך ההדחה גם את חבריו לסיעה תומכת הטרור, אך היא איננה מאוחרת מדי, ואני מקווה שבקרוב נוכל להצביע גם נגד חבריו. ב-1 במאי 1936 נשא ברל כצנלסון, אחד מאבותיה הרוחניים של מפלגת העבודה דאז, נאום נגד הקומוניסטים היהודים של פלשתינה שתמכו במרד הערבי. דבריו הנכוחים והמדויקים כוחם יפה גם לשעתנו אנו: "היש עם בעמים אשר בניו הגיעו לידי סילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס, ממלא את ליבם רגש הערצה והתמכרות". מסיים ברל: "כל עוד אפשרי הדבר שיבוא ילד יהודי לארץ ישראל, ילד שטופח על ידי ייסורי הדורות ומשאת הנפש של הדורות, וכאן ידבקו פה חיידקים של שנאה לעצמו, של עבדות בתוך המהפכה, ויטרפו עליו את דעתו עד כדי כך שיראה את הגאולה הסוציאלית בנאצים הפלשתינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח, אל ידע מצפוננו שקט". קרוב ל-90 שנה אחרי אותו נאום חוצב להבות של ברל כצנלסון, זכרו לברכה, נאלצים גם אנו חברי הכנסת, בפעם הראשונה, לפתוח בהליך הדחה של קומוניסט יהודי אשר נטרפה עליו דעתו עד כדי כך שהוא רואה את הגאולה ברדיפת עמו ובניסיונות להכשיל את מדינת ישראל בעולם. זאת, לצד תמיכה עקבית ואקטיבית בנאצים הפלסטינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח. שלא יובן לא נכון, אני אומנם עמוק עמוק בימין, אך קשה לי מאוד לדבר כך אל בן עמי, גם אם לטעמי הוא טועה. יעידו על כך חבריי לבית הזה, שעם כל המחלוקות האידיאולוגיות הנוקבות, תמיד ידעתי לכבד אותם ואת דעתם גם אם לא הסכמתי איתם. לצערי, במקרה של חבר הכנסת עופר כסיף הגיעו מים עד נפש, כאשר הוא מסייע לאויב בשעת מלחמה, מתראיין בתקשורת הזרה ומבקש להטיל סנקציות על ישראל שיפריעו לה במלחמתה באויב הנאצי בעזה. אך את זה אנחנו לא נוכל לספוג. ובכל זאת, אני מתפללת: יהי רצון מלפניך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שתחתור חתירה מתחת כיסא כבודך להחזיר בתשובה שלמה לפניך כל חוטאי עמך בית ישראל, ובכללם תחזיר את עופר בן אמירה בתשובה שלמה לפניך. כי ימינך פשוטה לקבל שווים. ברוך אתה ה' הרוצה בתשובה.

משה סעדה (הליכוד):

שיישאר איפה שהוא.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

היו"ר אמיר אוחנה:

בינתיים, הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת לוח תיקונים להצעת חוק עובדים זרים (תיקון מס' 24), התשפ"ד–2024. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות לרשותך.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה, כבוד היושב-ראש. אחד מהעקרונות הדמוקרטיה ובסיס הדמוקרטיה – הדמוקרטיה הגיעה בעיקר להגן על זכויות המיעוט. וחבר הכנסת עופר כסיף ואיתו אנחנו – מאמינים גם כן בדרכו הפוליטית – אנחנו כן מודעים שאנחנו מיעוט. לא בגלל שאנחנו מיעוט לאומי, לא. אנחנו מיעוט אידיאולוגי, אנחנו מיעוט פוליטי, וזכותנו – מה שנקרא דמוקרטיה – להגן על זכותנו כן להביע את דעתנו וכן להגיד מה שאנחנו חושבים, בימים רגילים וגם בימים קשים ביתר שאת, כדי להשמיע את הקול השונה. הניסיון הזה להדיח את חברי חבר הכנסת עופר הינו פגיעה ישירה בזכות חוקתית בסיסית של לבחור ולהיבחר. הדמוקרטיה הישראלית כרסמה עם הזמן – באיום בעניין הפסילה – בזכות להיבחר. עכשיו רוצים לכרסם גם בזכות לבחור. חבר הכנסת ליברמן הודיע שאפילו אם ההדחה לא תתממש, השגנו את ההישג העיקרי, שהוא ההרתעה. גם בעניינים האלה יש הרתעה, מושגים מאוד מיליטנטיים כאלה. הרתעה ממה, הרתעה מבריונות שיפעילו נגדך אם תגיד דעה שונה? התרת דם אם לא תיישר קו עם הרוב ועם דעת הרוב? אז בשביל מה אתה מיעוט? אם אתה צריך לשנן מה שהרוב חושב, ואם אסור לך – –

משה סעדה (הליכוד):

את הופכת את זה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – לבטא דעה שהיא שונה.

משה סעדה (הליכוד):

האיש הזה העליל עלילת דם.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

קיים משהו אפילו יותר מסוכן בהפעלת החוק הזה, חוק ההדחה, שעצם חקיקתו היא מבישה. התעלמו לגמרי מהדעות של היועצות המשפטיות. היועצות המשפטיות – שתי היועצות המשפטיות, גם של הממשלה וגם של הכנסת – אומרות בצורה הכי נחרצת וברורה שאין עילה משפטית להדחת חבר הכנסת עופר. ובכל זאת מעלילים עליו עלילות דם.

משה סעדה (הליכוד):

תגידי, את לא מתביישת? עלילות דם?

טלי גוטליב (הליכוד):

החללים – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

יש ניסיון נבזי להפליל את העמדה העקרונית שהיא נגד מלחמה. העמדה מאוד ברורה.

טלי גוטליב (הליכוד):

על חשבון החיילים – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כן, אנחנו נגד מלחמות.

טלי גוטליב (הליכוד):

די, די.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כן, אנחנו חושבים שהפתרון יהיה רק פתרון מדיני. זה מה שאנחנו חושבים בסיעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

דברי עם ח'אלד משעל – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני אומרת לכם, עופר לא יודח, אבל הקרקס הזה שהתקיים ישאיר צלקת מאוד ברורה, ואיום שכל הזמן ישתמשו בו, כמו שנאמר, כדי להרתיע מהבעת דעה – דבר שלא יקרה.

טלי גוטליב (הליכוד):

עבר הזמן.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. לרשותך עד שלוש דקות.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעד שאנחנו עומדים להצביע עליו היום הוא אנטי-דמוקרטי. בדמוקרטיה פרלמנטרית כמו שלנו האזרחים הם שקובעים מי יכהן כחבר כנסת. להחליש את המשטר הדמוקרטי שלנו זה דבר בעייתי מאוד, כי בדמוקרטיה כמו שלנו העם ורק העם הוא הריבון, ולא נכון להגביל בשום צורה ואופן את העם. לכן ההפיכה המשטרית של אהרן ברק היא דבר פסול; לכן הניסיונות להדיח את ראש הממשלה נתניהו על ידי תפירת תיקים הם דבר פסול; לכן ההתעצמות של שלטון הפקידים על חשבון סמכות נבחרי הציבור היא דבר פסול; לכן הצעות החוק להגבלת כהונת ראש ממשלה באופן כללי או אישי הן דבר פסול; לכן הניסיונות להפיל ממשלה נבחרת בעלת רוב מובהק באלימות, באיומי סרבנות ועל ידי פגיעה בכלכלה, הם דבר פסול. אבל יש דברים שהם מעל שיטת המשטר הדמוקרטית. קיומה של מדינת ישראל היא מעל שיטת המשטר הדמוקרטית; זהותה היהודית של המדינה היא מעל שיטת המשטר הדמוקרטית; ביטחונה של המדינה הוא מעל שיטת המשטר הדמוקרטית. כאשר חברי הכנסת, שהם שליחי הציבור של הריבון, מזהים שיש מי שמאיים על קיומה, זהותה או ביטחונה של המדינה, זכותם וחובתם לפעול בכל יכולתם באמצעות החוק כדי למנוע זאת ממנו, גם אם מדובר בפגיעה בזכותם הדמוקרטית שלו ושל בוחריו. אנחנו לא פועלים כמו אלו שאומרים שהדמוקרטיה היא דבר נפלא אבל מבחינתם תוצאות הבחירות מקלקלות אותה. הדמוקרטיה חשובה לנו, חשובה לנו מאוד, אבל זכותנו וחובתנו להגן על המדינה מפני מי שמבקש לפגוע בה ותומך בטרור המופעל כנגדה, ולכן חייבים להדיח את עופר כסיף מכנסת ישראל. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני, פלוס משך העלאת המיקרופון.

עידן רול (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני אתחיל מהסוף. עופר כסיף לא צריך להיות חבר כנסת במדינת ישראל. חבר כנסת – והוא לא היחיד; ניגע בזה – חבר כנסת שמנצל את חסינותו, את מעמדו, את החוק במדינת ישראל כדי לאפשר לעצמו להסית פעם אחר פעם נגד מדינת ישראל ונגד חיילי צה"ל, פשוט כופה על הבית הזה להפוך לדמוקרטיה מתגוננת. אני מסכים עם אלה שאמרו פה שההדחה היא לא דרך המלך. גם אני הייתי מעדיף שלא נגיע למצב הזה. חוק ההדחה הוא לא חוק פשוט. במצב אידיאלי חברי כנסת לא צריכים להיות שופטים בהליך הדחה של חבר כנסת אחר. אבל היום אני מזהה בבית הזה אמירה של רוב גדול: גם אם הוא לא יודח היום – כי זה ככה מה שמשתמע פה במסדרונות, אולי אין את המספרים – גם אם הוא לא יודח היום, אני רואה בהצבעה שלי, וגם בהצבעה של רבים ממפלגות ציוניות רבות כאן בבית, אמירה ברורה של הבית הזה כמחוקק שיש חברי כנסת שמראש לא צריכים לאפשר להם להתמודד בבחירות בכנסת. עופר כסיף צריך להיות מודח היום, אבל מוטב היה אם בכלל לא היו מאפשרים לו להתמודד בבחירות. והסוגיה הזו עולה פעם אחר פעם. חשוב לציין: הוא לא לבד. יש איתו עוד חברי כנסת עם רקורד עשיר של דברי הסתה ותמיכה בטרור, כמו חבר הכנסת טיבי, כמו חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, והם לא היו צריכים להיות כאן בכנסת, כי כנסת ישראל היא לא כסות ולא מפלט לאנשים שמחפשים לפורר את חוסנה של מדינת ישראל מבפנים. אני מקווה שהיום הבית הזה יצליח להדיח את עופר כסיף, אך אם לא – אני מקווה שזו בעצם אמירה של הבית שבה אנחנו אומרים שאת סעיף 7א צריך לפרש בצורה מרחיבה יותר, ושהאנשים שיש להם רקורד ברור ולא מוכחש של הסתה ותמיכה בטרור, אסור שיתאפשר להם להפוך לחברי כנסת במדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח. בכובעו כחבר כנסת – השר שלמה קרעי. בבקשה. אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, נראה לי שיש קונסנזוס גם בקרב אלו שאולי לא יצביעו היום בעד הדחתו של עופר כסיף שעוכר ישראל כזה, שמכשיר פגיעה בחיילי צה"ל ומייחל לה, לא צריך להיות בכנסת. אלא מאי? יגידו פרשנים ויועצים משפטיים: זו לא הפרשנות המדויקת, ולא – סיפורים ואגדות. בואו ואני אספר לכם משהו שקרה ממש בשבועיים האחרונים. אתה מכיר, אדוני היושב-ראש, את הצו הנשיאותי שבגללו סגרו כאן והקפיאו חשבונות של אזרחי ישראל?

היו"ר אמיר אוחנה:

לצערי, מכיר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

גם בבנק הדואר. פניתי לייעוץ המשפטי שלי במשרד שיבדקו אם יש לי סמכות לבטל את ההקפאה הזו. שימו לב מה הם עשו – גילו שהיה אסור בכלל לבנק הדואר להקפיא חשבון, וכתבו מכתב ליועץ המשפטי לממשלה: אנחנו מבקשים פרשנות תכליתית שתאפשר את ההקפאה הזאת. החוק אוסר, אבל פרשנות תכליתית היא בסדר. אנחנו מכירים הרבה סיפורים כאלה. אז גם כאן, המהות היא שחברי כנסת שתומכים בטרור ותומכים במאבק מזוין נגד מדינת ישראל לא צריכים להיות כאן בכנסת, ואם זו פרשנות תכליתית שאנחנו צריכים לתת לחוק, אז יהי כן. אני רוצה לומר עוד משהו, לנצל את הזמן, אדוני היושב-ראש. הייתי לפני כמה רגעים בערוץ 12 ואמרתי להם שם: "עֹמְדות היו רגלינו בשעריִך ירושלם" – בזכות מה עומדות היו רגלינו במלחמה? בזכות שערייך ירושלים, שעוסקים בתורה. זאת המסורת שלנו. ולכן התורה – יותר משאנחנו שומרים על התורה, התורה שומרת עלינו. ואוי אוי אוי, איזה פוש יצא. ואיזה להג.

משה סעדה (הליכוד):

צריך ספרא וסייפא, אתה יודע.

שר התקשורת שלמה קרעי:

בוודאי, בוודאי, אין שום ספק. אבל התורה שומרת עלינו. וכתוב: למה חזקיה ניצח את סנחריב? וחובל עול מפני שמן. לא חובל עולו של סנחריב, אלא מפני שמנו של חזקיה שהיה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. אז כואב להם. הלוחמים הגיבורים שלנו והמפקדים המעולים יוצאים לקרב כשספר תורה בידיהם, כשהם שואבים כוח ועידוד מפסוקי התורה. נחום ברנע – זה לא מוצא חן בעיניו כל כך; הוא קורא להם "משיחיים" בטור האחרון שלו בשבת. אז הם יכולים להגיד מה שהם רוצים, אבל אנחנו יודעים שהלוחמים שלנו, והחוזקה שלנו כעם, והאחדות שלנו כעם, זה כמו שאמרת – ספרא וסייפא, זה משולב. לוחמים – יש כאלה שעושים את זה ביחד בישיבות הסדר, יש כאלה שתורתם אומנותם, ויש כאלה שרק לוחמים. בוודאי ובוודאי שמי שלא תורתו אומנותו צריך היום להתגייס ולצאת חלוץ לפני אחיו למלחמה, אין פה שאלה בכלל. אבל גם אם רוצים להגיע להסכמות, לא צריכים לבוא לעשות את זה על הראש בכפייה. הכול צריך להיות בהידברות, ואנחנו נמשיך להרבות שלום גם אם זה לא מוצא חן בעיני כמה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים כאן בדיון על הדחת עופר כסיף מהכנסת, אבל זו ההזדמנות להגיד, ולראות איך כולם עומדים ביחד – –

טלי גוטליב (הליכוד):

תצטרף אלינו, תבטיח את הרוב.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – חותמים על עצומה על מנת להדיח חבר כנסת מכהן.

טלי גוטליב (הליכוד):

תצטרף אלינו.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ואני רוצה להגיד לכם, להפך, דווקא הכוח של הכנסת והכוח של הדמוקרטיה זה לשמוע דעות אחרות – –

טלי גוטליב (הליכוד):

זו לא דעה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – ולשמוע חברי כנסת שמייצגים את המיעוט גם אם לא מסכימים איתם.

טלי גוטליב (הליכוד):

האויב הוא לא מיעוט. האויב הוא לא מיעוט. האויב הוא אויב. הוא אויב. תפסיקו כבר, נו, באמת.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טלי, אני ציפיתי שמי שיעמוד במבחן הזה הוא דווקא מישהו אחר – איתמר בן גביר. למה?

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא שומר על מדינת ישראל. הוא שומר על מדינת ישראל, שומר על הגדרת מדינת ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית. כן, כל הכבוד לשר.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

האיש שאמרת עליו – –

טלי גוטליב (הליכוד):

כן. כל הכבוד לשר.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – לוחם למען שוויון – –

טלי גוטליב (הליכוד):

נכון.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – ולמען זכויות אדם.

טלי גוטליב (הליכוד):

נכון מאוד.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל איפה זכויות האדם עכשיו – –

טלי גוטליב (הליכוד):

נכון מאוד.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – כשאנחנו מדברים על כניסה להתפלל במסגד אל-אקצא? תגידי לי, איפה?

טלי גוטליב (הליכוד):

תגיד לי – – – תגיד תודה, תגיד תודה שמדינת ישראל שומרת על חופש הפולחן.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תסבירי לי איך הוא חישק את ראש הממשלה, איך הוא קיפל אותו – –

טלי גוטליב (הליכוד):

ממש לא.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – למרות חוות הדעת של השב"כ ושל המל"ל.

טלי גוטליב (הליכוד):

כל הכבוד לראש הממשלה וכל הכבוד לבן גביר.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

למה את מגינה עליו?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני אגיד לך בדיוק למה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

למה?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא רוצה פלסטינים שיהיו במדינת ישראל. לא רוצה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

האחראי לפשיעה בחברה הערבית – –

טלי גוטליב (הליכוד):

לא סומכת על הפלסטינים מיהודה ושומרון.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – ומי שאמור לטפל בפשיעה בחברה הערבית זה איתמר בן גביר.

טלי גוטליב (הליכוד):

איך זה קשור לאל-אקצא?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נכשל בתפקיד שלו – –

טלי גוטליב (הליכוד):

שאלת שאלה – קבל תשובה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – ועדיין את אומרת עליו: איש שלוחם למען זכויות אדם.

טלי גוטליב (הליכוד):

נכון.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

איתמר בן גביר?

טלי גוטליב (הליכוד):

כן, איתמר בן גביר.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא מצאת מישהו אחר?

טלי גוטליב (הליכוד):

לא אתה, לא אתה. איתמר בן גביר, שרוצה פה ביטחון ושלום. כן.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חוץ מזה, האיש האחראי לאזור בנגב שהרס 3,283 בתים ב-2023. איך זה יכול להיות?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני מציעה לך לבדוק את המספרים שאתה אומר.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני מציע לך שב-2024, תבחרי מישהו אחר.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני מציעה לך לבדוק את הדברים שאתה אומר.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אולי תבחרי בווליד טאהא, במנסור עבאס?

טלי גוטליב (הליכוד):

בטח, במנסור עבאס, שתומך בחמאס, עמותת 48, שתומך בלהביא כסף לחמאס. זה לא נורמלי.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

את צריכה להסתכל על כל האזרחים בצורה שווה.

טלי גוטליב (הליכוד):

תמשיך. אני לא אפריע לך.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אי-אפשר להסתכל על האזרחים בצורה שונה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אנחנו מתייחסים לכל האזרחים באופן שווה. לכל האזרחים.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ולכן, אני חושב שההחלטה של ראש הממשלה היא החלטה אומללה, החלטה שלא מתיישרת עם גופי הביטחון. צריך לחשוב פעם אחת לתת לצעירים להיכנס, לאנשים להתפלל, ולתת לאנשים חופש פולחן בתוך מסגד אל-אקצא. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – אינה נוכחת; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי.

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה. לא שמעתי. לא לא, כשפונים לחברת הכנסת גוטליב וכששואלים אותה שאלות, אז היא משיבה. אני חושב שזה טבעי.

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

מי שפונה, שלא יצפה שלא יקבל תשובה. בבקשה. שלו << דובר >> אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל): << דובר >> מכובדי היושב-ראש, אני בהחלט יכול להבין חברי כנסת שכועסים, לא מסכימים או אפילו נרתעים מהדעות של עופר כסיף או מהחתימה שלו על העצומה. התשובה לא צריכה להיות הדחה, אלא מאמר, נאום, תלונה בוועדת האתיקה. ככה פועלת כנסת. חוק ההדחה הוא חוק דרקוני, אנטי-דמוקרטי, וחלק מאלה שיצביעו בעד ההדחה של עופר כסיף, הצביעו נגדו אז, כשהוא בא אל העולם. מה קורה כאן? יש קמפיין פוליטי קר, מחושב, של ישראל ביתנו, וליברמן מקבל קולות באמצעות הקמפיין הזה מהליכוד, מהימין. הוא מרוויח, לא חשוב מה תהיה התוצאה. מצד שני, אם יגיעו ל-90 – ולא יגיעו ל-90 – בג"ץ יצטרך לפסול, כי היועצת המשפטית לממשלה, היועצת המשפטית של הכנסת, אמרו: אין סימוכין משפטיים. ואז כל מתנגדי המערכת המשפטית, כל תומכי ההפיכה המשפטית יגידו: בג"ץ נגד 90 ח"כים. זה Catch-22 ברור. הנקודה השנייה היא שבפרלמנט שיש בו בעד ונגד, אי-אפשר לבקש שכולם יהיו בעמדה אחת. גם בתקופת מלחמה, גם בתקופה קשה, גם בתקופת טראומה, חושבים אחרת. יש שמאל, יש ימין, יש מרכז, יש מרכז א', יש מרכז ב', יש מרכז מתהפך, יש מרכז אופורטוניסטי; יש יהודים, יש ערבים ויש מרכז אופורטוניסטי שוב. אלה מרכז אופורטוניסטי שמדברים נגד עופר, מדברים ומדברים ובסוף אומרים: לא צריך לפגוע בבג"ץ – אבל נותנים כלים לפגוע בבג"ץ. לכן, אדוני היושב-ראש, למען האמת, אני מודה שעבדנו קשה בשבועיים האלה מול כל סיעות הבית. יש אנשים שלא פנינו אליהם כי אנחנו לא רוצים, וכמעט פנינו באופן אישי, באופן סיעתי, מפלגות, ראשי מפלגות, עד לפני חמש דקות אפילו. נפגשנו עם בכירים פה, שם. אנחנו רוצים לסכל את המהלך האנטי-דמוקרטי הזה. עופר כסיף עבר שבעה מדורי גיהינום מאז שהחלו במתקפה אישית בוטה נגדו. הוא אוים ברצח, הוא ובני משפחתו.

משה סעדה (הליכוד):

הוא מאיים על העם היהודי.

טלי גוטליב (הליכוד):

מאיים על כולנו ברצח.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לכן אני אומר שגם חברי כנסת שאני לא מסכים איתם – אני לא מסכים שאף אחד יאיים עליך. אני לא מסכים. אי-אפשר, אי-אפשר לפעול ככה באופן חופשי אם אתה נתון לאיומי רצח בגלל העמדות שאתה מציג. אסור לאפשר את זה. זה תנאי יסוד. לכן אני קורא לחברי הכנסת – אני קורא גם לחברי הכנסת מהסיעות החרדיות, יש לנו כאן את ליברמן, שנוא נפשכם – אני אסיים, אדוני – שנוא נפשכם, שאומר עליכם דברי שטנה – הוא אפילו לא אמר את הדברים האלה על הח"כים הערבים – מתעב אתכם, משפיל אתכם, ואתם משחקים לידיו במשהו שמבחינה משפטית אין לו סימוכין? חלק מהסיעות – ש"ס מתגייסת באופן מלא. מה אתם מתגייסים באופן מלא, חברי ש"ס?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, אדוני.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה אתם מתגייסים באופן מלא למישהו שמתעב אתכם, שאומר שאתם מושחתים, שאומר עליכם דברים נוראיים – ואתם מתגייסים כדי להדיח את חברינו עופר כסיף?

משה סעדה (הליכוד):

כדי להגן על חיילי צה"ל.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לכן אני חושב שבסופו של דבר, אדוני היושב-ראש – ובזה אני אסיים – מבחינת האחריות לחיי אדם ופגיעה בחיי אדם, אם נשווה את עופר כסיף, שלא פגע בציפור, לאחרים – האחרים נושאים באחריות לאובדן חיי אדם גם ב-7 באוקטובר ומשם הלאה, (אומר בערבית: ומשם,) מאז עד היום הזה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת משה סעדה, בבקשה. ראיתי שיש לך הרבה מה להגיד. זה המקום.

משה סעדה (הליכוד):

עד שהצלחתי להיכנס אליו.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני אפריע לך כמו שאתה מפריע לי.

משה סעדה (הליכוד):

אין לי בעיה. תרגיש חופשי.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.

משה סעדה (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החל מ-7 באוקטובר העם היהודי מצוי במלחמה קיומית על מולדתו, מדינת ישראל, מלחמה מוצדקת שאיחדה את כל העם סביב מטרותיה. על מלחמת ההגנה הזו אמר חבר הכנסת כסיף – ותקשיבו: ישראל מבצעת רצח עם מכוון ושיטתי בפלסטינים, טובחת בהם, הורגת סופרים, עיתונאים, רופאים, צוותי רפואה ואנשי אקדמיה; השמדה מכוונת של אליטות פלסטיניות. ברור לכל מי שיושב בכנסת וגם לכם, שאתם מגבים אותו, שזה שקר גמור. מדובר בעלילת דם של העידן המודרני. לאורך כל ההיסטוריה וגם היום עלילות דם נגד יהודים מביאות לרצח של יהודים. האשם העיקרי בעלילת דם ומי שגורם לטבח בפוגרומים הוא מי שהפיץ את עלילת הדם. בעלילת הדם של 2023 כסיף מפיץ עלילת דם נגד מדינת ישראל ונגד העם היהודי בשעת מלחמה. בעלילת דם כסיף מלבה את אש השנאה ואש הטרור נגד מדינת ישראל ונגד העם היהודי. כסיף למעשה הוא תומך טרור, מעודד טרור ומחולל טרור נגד העם היהודי. אדם כזה לא ראוי לשבת בכנסת ישראל או בפרלמנט בשום מדינה מתוקנת בעולם. לכן, החובה המוסרית והערכית שלנו, של כולנו כרגע, היא להדיח אותו עכשיו. אני רוצה לפנות לחבריי מהמחנה הממלכתי ומיש עתיד – אין פה הרבה באולם כרגע, אבל אני מדבר אליכם: לפני שתצביעו, תסתכלו לחיילי צה"ל בעיניים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר עם – – –

משה סעדה (הליכוד):

איך אתם רוצים להשאיר בכנסת את מי שטוען שלגיטימי לרצוח חיילים? איך תשאירו בכנסת את מי שטוען שלגיטימי להעליל עלילת דם נגד ישראל? אני מדגיש – ודיבר על זה חבר הכנסת סימון דוידסון – עד היום נתנו לאיש הזה הזדמנויות לחזור בו: תתחרט, תבקש סליחה. הוא לא רוצה, הוא עומד במריו, כי הוא מאמין בזה. חבריי מיש עתיד, ההצבעה שלכם היום נותנת לכסיף במה ולגיטימציה – לגיטימציה לתמיכה ברצח חיילים, לגיטימציה לתמיכה בטרור נגד ישראל ולאימוץ הנרטיב של החמאס. ואני שואל אתכם וגם אותך, מר קריב: על מי אתה מגן – על אזרחי ישראל שנלחמים, שנמצאים במלחמה קיומית – –

גלעד קריב (העבודה):

– – – אני מגן על הדמוקרטיה הישראלית – – –

משה סעדה (הליכוד):

– – או שאתה מגן שוב על מעליל עלילות דם אנטישמיות נגד מדינת ישראל? אני קורא גם לך באופן אישי: תתעשת. קרה פה משהו ב-7 באוקטובר.

גלעד קריב (העבודה):

קרה פה משהו – – –

משה סעדה (הליכוד):

אני רוצה להגיד לכם, חבריי, אם הדחת כסיף לא תעבור היום במליאה, ויש מצב – –

גלעד קריב (העבודה):

– – – מזכיר לי – – – תחת איזו ממשלה זה קרה?

משה סעדה (הליכוד):

– – החרפה הזאת תהיה על שמכם. להזכיר לכל אחד ואחד מהציבור מי כאן תמך ומי כאן ברח. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. בכובעה כחברת הכנסת – השרה מאי גולן, בבקשה. עד שלוש דקות, גברתי.

השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן:

רק לפני השלוש דקות, להגיד לאדוני היושב-ראש ברוך שובך ואשריך על מה שעשית בנכר למען עם ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

עשינו. תודה.

השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן:

עשיתם. אז כל הכבוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, התכנסנו כאן לרגל אירוע שבכל מדינה מתוקנת היה טריוויאלי: אדם שחותר נגד מדינתו, שמשתף פעולה עם שונאיה, מרביץ לשוטריה ומשפיל את חייליה, מקומו יכול להיות במקומות שונים, מהכלא ועד עזה – בטח שלא בבית המחוקקים. זו לא גזענות, זו לא התנכלות; זו התגוננות בסיסית מפני אויב מבית ושמירה על הכבוד הלאומי, שכל כך חשוב לנו בימים אלה. אבל מה שמדהים לראות הוא לאו דווקא את המקרה הספציפי שלו כגיס חמישי, אלא לראות לאיזו עוד נקודת שפל תגיע האופוזיציה, או למי שיותר נוח – "קואליציית הריפוי" עד לפני שנה תמימה. הרי במסגרת מצעד האבסורד, מי שמקדם את הצעת החוק לפסילתו של אדון כסיף הוא מפלגתו של שר האוצר בממשלה הקודמת; מי שבורחים מהצבעה הם לא פחות מאשר הטוענים כעת לראשות הממשלה. והרי מה הסיפור? מה מסע הצביעות שאנחנו עדים לו? הם כולם עשו את כל ההכנות לקראת ממשלה עתידית בשותפות עם כסיף וחבריו. הם אלו שעלו מדרגה ושכנעו אותם להתפצל מבל"ד, על מנת – ואני מצטטת – שזה יעבור בגרון לציבור הרל"ב. מה זה ציבור הרל"ב? ציבור הרק-לא-ביבי. זאת אומרת לפיד ושות' לא באמת יודעים איך לצאת מהפלונטר הזה. הרי זה בעצם השינוי שהם דיברו עליו. זו האלטרנטיבה שצועקים עליה "בחירות עכשיו", "בחירות עכשיו" – רק לא באמת אומרים את זה בשום מקום, שהרי מבחינתם האויב הוא נתניהו, לא כסיף ולא סנוואר. כמו אחרים, כסיף וסנוואר מבקשים לעצור את המלחמה בשל שנאת נתניהו, כל אחד במילותיו המכובסות שלו. בדיוק כמו שהם צועקים דמוקרטיה, ככה הם מאמינים בזכויות אדם ובשחרור חטופים. מבחינתם כסיף הוא שותף לגיטימי, והמחנה הלאומי ומצביעיו – לא. למה? כי אנחנו קיצוניים ומשיחיים, והם הליברלים הדמוקרטים שמגינים על כסיף מפנינו, הגזענים והקיצוניים. אז עכשיו תקשיב טוב, אדון גיס חמישי מר כסיף: לא אתה ולא השותפים שלך שמגינים עליך מבית ובמחוץ, מזיזים לנו כהוא זה. הממשלה הזו לא מגמגמת לגביך. אתה יכול להמשיך לחלום שנסיים את הלחימה ללא ניצחון. אנחנו לא מתביישים לומר שאנחנו רוצים לראות את חיילי צה"ל הגיבורים והקדושים שלנו תופסים את סנוואר והמחבלים שלו באוזניים וגוררים אותם בכל הרצועה בדרך למרתפי שב"ס – אבל שב"ס של בן גביר, לא של בר לב או מיכאלי – או במקרה הכי טוב לארון קבורה כזה או אחר. אני אישית גאה בהריסות של עזה, ושגם בעוד 80 שנה מהיום כל תינוק יספר לנכדיו מה עשו היהודים כשרצחו להם משפחות, אנסו אותם וחטפו להם אזרחים. אתה והחברים שלך יכולים לחלום שנאפשר לכם לבנות ממשלה, כי אם אתם חושבים שהפרס על שחיטת יהודים, אונס נשים, עריפת נשים וחטיפת אזרחים יהיה לקבל לשבת בממשלת שינוי, אתה חולם. תצעקו עד מחר "שלום עכשיו" ו"בחירות עכשיו", שישמעו אתכם מקפלן ועד עזה. לנו יש משימה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום.

השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני מסיימת. הדבר האחרון שניתן לכם הוא שעופר כסיף יעלה להר הבית עם דגל פלסטין וסנוואר יהיה שר הביטחון של המדינה הפלסטינית כמו אחיו ערפאת. לא יונה ולא עלה של זית, רק חרב לערוף לסנוואר את הראש – זה מה שהוא יקבל מאיתנו. תודה רבה. אני יכולה עוד משפט? משפט קטן. תודה. באמת, משפט שאני רוצה להגיד לחבר הכנסת שהגיש את זה, חבר הכנסת – –

היו"ר אמיר אוחנה:

פורר.

השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה מאי גולן:

– – פורר. סליחה, נכון. ממש נקודה קטנה. בנימה אישית אני רוצה לשאול את חבר הכנסת פורר, אדוני היושב-ראש – אני ראיתי את כל המאמצים שלו בשבועיים האחרונים, להתקשר לכולם בגוש השינוי שלו, עם החברים שלו מהגוש, כדי שיצביעו בעד הדחתו של הגיס החמישי עופר כסיף. עכשיו, חבר הכנסת פורר, עזוב רגע את כל המשחקים, את האופוזיציה, את הקואליציה, את כל הפוליטיקה. אם אתה באמת מאמין שכסיף לא צריך לשבת בממשלה, איך אתם רוצים לבנות ממשלה עם השותפים האלה מגוש הריפוי? זה באמת נראה לך נורמלי שאזרחי ישראל ישבו ויראו את הדבר הזה? הרי אנחנו בלי משחקים מצביעים בעד, אבל לכם זה נראה ריפוי, הגוש הזה? זה באמת חומר למחשבה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. חבר הכנסת רון כץ – אינו נוכח; חבר הכנסת, השר ניר ברקת – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. ובטרם תעלה חברת הכנסת וולדיגר, הרשו לי בבקשה לקדם בברכה את קבוצת הידידות מהפרלמנט ההונגרי בראשות חברי הפרלמנט יאנוש פונאז' ואישטוון הילר, שמייצגים את הקואליציה ואת האופוזיציה, שהגיעו לישראל לביקור הזדהות ונמצאים כאן לצד שגריר הונגריה בישראל. אנחנו מעריכים מאוד את תמיכתה החד-משמעית של הונגריה בישראל גם בפרלמנט, גם בזירה המדינית ובמוסדות הבין-לאומיים, ובמיוחד באו"ם ובאיחוד האירופי. מוקדם יותר הקבוצה סיירה בקיבוץ כפר עזה והתרשמה מקרוב מהזוועות שביצעו מחבלי חמאס ב-7 באוקטובר. תודה לכם על ידידותכם לישראל והתמיכה בנו בזמנים הקשים הללו. ברוכים הבאים לכנסת וברוכים הבאים לירושלים. Welcome to the Knesset and welcome to Jerusalem. אפשר למחוא כפיים.

סימון דוידסון (יש עתיד):

קֶסֶנֶם. קֶסֶנֶם זה בהונגרית.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת וולדיגר, בבקשה.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

תודה רבה. כבוד היושב-ראש, כבוד השרה, חברי כנסת נכבדים, כל האורחים כולם, האם חבר הבית, הפרלמנט שלנו, של מדינת ישראל, יכול ביודעין ובגלוי לפגוע בביטחונה הן בתוך המדינה והן כלפי אומות העולם? סעיף 7 לחוק-יסוד: הכנסת מגדיר כמה עילות שבגינן ניתן לפסול מועמד יחידי מהתמודדות בבחירות לכנסת כדי למנוע ממי שפועל כנגד מדינת ישראל לכהן בה כנבחר ציבור. אך מהי פעולה כנגד? מהי פעולה? האם הסתה או תמיכה בהסתה נגד מדינת ישראל ונגד צבא ההגנה לישראל, כשזו נעשית בשעת מלחמה, אינן מהוות פעולה כנגד המדינה? בוודאי שכן. חבר הכנסת כסיף לא רק שיצא נגד בני עמו ומדינתו, אלא אף הביע תמיכה במהלכים המובלים על ידי אויבי עמו בזמן מלחמה, ולמעשה העמיד בסכנה את ביטחונם של מדינת ישראל וחיילי צה"ל. תמיכה בעצומה שקבעה שמדינת ישראל מבצעת רצח עם ויועדה להישלח לשופטי בית הדין בהאג בתביעה נגד המדינה – אין כל ספק שמדובר בהסתה; אין כל ספק שמדובר בפגיעה בביטחונם של מדינת ישראל וחיילי צה"ל. מדינה חפצת חיים חייבת לעשות גבולות שאסור לעבור, אסור בתכלית האיסור. אסור לטעון בשם חופש הביטוי שמותר לדבר ומותר לומר כל דבר. אסור. אסור להסית נגד המדינה; אסור להסית נגד חיילי צבא ההגנה לישראל. אי-אפשר לקרוא בשם חופש – ואני כן רוצה לתת לכם ציטוט מציוץ שצייץ חבר הכנסת כסיף; לא אקרא את כולו, כי הוא ארוך, אבל אני כן אקרא את הסוף שלו: "כי מי שפולש לערים כבושות הוא הפושע והוא הטרוריסט". כלומר לדברי כסיף, החיילים שלנו, שבזכותם הוא נמצא פה, לא רק פה בכנסת אלא בכלל במדינת ישראל – להם הוא קורא הפושעים והטרוריסטים, ולמי שנלחם בהם הוא קורא לוחמי חופש, כלומר מבחינתו, הנוח'בה וכל מי שנלחם בנו הם לוחמי חופש. הקריאה הזו, שבעצם נותנת גושפנקה למי שנלחם בנו, היא למעשה הסתה ופגיעה במדינת ישראל. לא יעלה על הדעת, ממש לא יעלה על הדעת שאנחנו נאפשר לו להמשיך להיות חבר כנסת. לכן אני קוראת לכל חבריי פה בכנסת להרים אצבע בעד הדחתו של חבר הכנסת כסיף. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

פעם ראשונה שלנו ביחד אחרי הרבה זמן. תודה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, עקבתי אחרי הנאומים מלשכתי. מה יש לומר? קואליציית המשתמטים נותנת לנו טיפים על ציונות, על אהבת הארץ, על תמיכה בחיילי צה"ל: השרה לקידום מעמד האישה, המשתמטת, השר לכישלון לאומי, המשתמט, או שמא נאמר לא גויס בשל מאורע טרור – הם נותנים לי טיפים שאם אני מצביעה על עופר כסיף אני לא ציונית, אני לא תומכת בחיילי צה"ל. תגידו לי, ירדתם מהפסים? מה זה השטויות האלה? מה הקשר בכלל? מישהו יכול להגיד לי שאני לא ציונית? שאני נגד חיילי צה"ל? אני, שכל שלושה שבועות מבקרת בשיקום בתל השומר, שהולכת לשבעות? שחמש שנים מהחיים שלי תרמתי לחטיבת גולני? לא למורה חיילת – אין לי בעיה עם זה, אבל ואללה, עליה לא זרקו בקת"ב באמצע רמאללה, היא כולה מש"קית חינוך. ולמי? לאלעזר שטרן, שהיה ראש אכ"א? לרם בן ברק, סגן ראש המוסד? למי? לסגלוביץ'? למיקי לוי? למי אתם נותנים טיפים? טיפה עמוד שדרה בנהר הפופוליזם ששטף את המקום הזה. טיפה. ואל תתבלבלו, אני לא חושבת שעופר כסיף צריך להיות חבר כנסת. הוא לא צריך להיות. ויש דרך – מוועדת האתיקה של שלילת שכר ועד ועדת בחירות. לי אתם אומרים? הוא עלה כאן בכנסת העשרים-וארבע, קרא לי תרנגולת. אחרי זה עלתה השרה, הכישלון המהדהד הזאת, וקראה לי קוקוריקו, ופתחה עליי את שערי הגועל. שערי הגועל. אין gif שלא מכניסים לי תרנגולת. אחמד טיבי קרא לי כהניסטית, חלאת אדם. תאמינו לי, ספגתי פה רעל מהצד הזה בכמויות. אבל צריך לומר ביושר, אני הלכתי עם דגל חצי שנה בהפגנות, ואם אני עכשיו אזרוק את האחריות לבית המשפט העליון שיפסול, ובצדק, הרי שאני חוטאת לכל מה שאני מאמינה בו. הרי אם אני אדם שומר חוק, אני חייבת לכבד את האירוע הזה. ויש כאן התנגדות של שגית אפיק ויש כאן התנגדות של המשנה ליועמ"שית. אני לא אזרוק לבית המשפט העליון את העבודה שלי. אני אעמוד פה בראש מורם נגד נהר של פופוליזם, שדורש ממני עמוד שדרה כל כך רחב, אבל אני אעשה את זה. ואל תיתנו לי טיפים על ציונות, על אהבת הארץ. אני לא פחות מכם, אם לא יותר. מאה שנה עד שתגיעו לכמות ההשקעה פה והשנים של תמיכה במדינה. ואני רוצה להגיד לכם מילה אחת. כל דבר שתעשו, כתב אישום על הכאת שוטר – שאני פניתי ליועמ"שית בכנסת הקודמת – ועדת אתיקה, שלילת שכר, כל דבר – חברי יש עתיד יהיו פה. אבל אני הלכתי עם דגל, ואני ביקשתי, וידעתי שבית המשפט העליון הוא לא שמאלני והוא לא כל מה שאתם יוצרים ממנו. וכשאתם שולחים היום פה להעביר – אגב, כנראה לא יהיה לזה רוב – אם יהיה רוב, לבית המשפט העליון, הרי שכל מי שיושב פה בשורות האלה חוטא לתפקיד שלו.