Plenum sitting, 12/02/2024 at 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, אני מתבקש לפתוח את ישיבת הכנסת, היום יום שני ג' באדר א' התשפ"ד, 12 בפברואר 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4289/25 וכלה בהצעת חוק פ/4323/25: הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות לסטודנטית לאחר לידה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק מענק יובל לעובדי הוראה עולים, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק זיכרון השואה והגבורה – יד ושם (תיקון – עידוד יצירה להנצחת זיכרון השואה והגבורה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק העונשין (תיקון – חילוט בעבירות החזקת נשק בלתי חוקי ללא אישום או הרשעה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק העונשין (תיקון – פריצה למיתקן ביטחוני), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק כבישי אגרה (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות ביזה) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על בסיסי צה"ל, שטחי אש, תחנות משטרה ומתקנים ביטחוניים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – עדות קטין בהליך אזרחי), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת לידה בשל לידת תאומים), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק המועצה לענף הלול (ייצור ושיווק) (תיקון – סימון ביצים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אלי דלל, שרן מרים השכל; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – פיקוח על עבודת השופטים), מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סייגים למתן רישיון נהיגה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, שלי טל מירון; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה בעבירת סחר בנשק של כוחות הביטחון), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – סנקציות על מוסדות פיננסיים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – ערעור על החלטת שופט בית המשפט העליון בטענת פסלות), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי הונאה ועושק), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – מינוי דירקטורים מקרב עובדי החברה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – התאמות למועמד ללימודים שעברית אינה שפת אימו), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות לנשים בעבודה פיזית קשה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלה לשמירת היריון בעד כל התקופה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק לייצור אמצעי לחימה בתעשיות הביטחוניות בישראל, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת דני דנון, אלמוג כהן, דוד ביטן, שלום דנינו, רון כץ, אופיר כץ, טלי גוטליב, מיכאל מרדכי ביטון, חנוך דב מלביצקי, משה גפני, אברהם בצלאל ודן אילוז; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מבחן הכנסה לצורך קביעת זכאות ניצול שואה לגמלת סיעוד), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למתמחים), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק הגנה על עובדים בשעת חירום (תיקון – הגנה על בני ובנות זוג של משרתי מילואים) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אפרת רייטן מרום, אלון שוסטר וארז מלול; הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הגנה על בן זוג של חייל מילואים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אופיר כץ ונאור שירי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלה בשל דיכאון לאחר לידה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום דמי אבטלה לנשים שיצאו לחופשה ללא תשלום לאחר לידה מסיבות מוצדקות) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מניעת הפעלת השפעה בלתי הוגנת בעת הכרזה על מצב חירום), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת דוד ביטן, ינון אזולאי, זאב אלקין, ישראל אייכלר, שלום דנינו, ששון ששי גואטה, אופיר כץ, מיכל מרים וולדיגר, אברהם בצלאל, חנוך דב מלביצקי, משה פסל, פנינה תמנו, רון כץ ואליהו ברוכי; הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הרחבת תקופת הגנה מפני פיטורים למשרתים במילואים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, חמד עמאר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק זיכרון הלחימה והגבורה – מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת עודד פורר, זאב אלקין, אלי דלל, יבגני סובה, מיכאל מרדכי ביטון, טטיאנה מזרסקי, ולדימיר בליאק, ששון ששי גואטה וסימון דוידסון; הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף לאומי ביישובי ישראל המוגדרים, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, צביקה פוגל, עודד פורר, אריאל קלנר, דוד ביטן, ששון ששי גואטה, שלום דנינו, ניסים ואטורי, דן אילוז, משה סולומון, גלעד קריב, חנוך דב מלביצקי, אושר שקלים, בועז ביסמוט, צבי ידידיה סוכות, טלי גוטליב, אוהד טל, לימור סון הר מלך ואלמוג כהן; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – כהונה בוועדת אתיקה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת שמחה רוטמן; הצעת חוק הפסקת הליכים ומחיקת רישומים בעניין עבירה על רקע מחאות יוצאי אתיופיה, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק לתיקון פקודת החסינויות וזכויות היתר של האומות המאוחדות (ביטול החסינויות וזכויות היתר של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב (אונר"א), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת רון כץ, חנוך דב מלביצקי, ירון לוי, עידן רול, מיכל שיר סגמן, פנינה תמנו, נאור שירי ומאיר כהן. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון מס' 2), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 26) (סיוע משפטי לניצולי שואה), התשפ"ד–2024; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים) (תיקון מס' 13), התשפ"ד–2024; הצעת חוק החברות (תיקון מס' 38), התשפ"ד–2024. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק קידום התחרות בענף המזון (תיקון מס' 8) (החלה על ענף התמרוקים ומוצרי הניקיון), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ינון אזולאי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגע העבירה, התשפ"ד–2024, של חברות הכנסת לימור סון הר מלך וחוה אתי עטייה; הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 150) (הפחתת תוספת הפיגור על אי-תשלום קנס), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת יונתן מישרקי, יוסף עטאונה, אחמד טיבי וקבוצת חברי הכנסת. החלטת ועדת הפנים והגנת הסביבה בעניין תיקון טעות בחוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות והוראות שעה לעניין הבחירות הקרובות, התשפ"ד–2024. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

מתמונותיהם של 136 החטופים המביטים עלינו הוסרו שתי תמונות, תמונותיהם של לואיס ופרננדו, שאנחנו מברכים, ברוך השם, על ששבו הביתה למשפחותיהם, ומייחלים שכל התמונות הללו יוסרו – בנסיבות טובות, כמובן – והם ישובו לבני משפחותיהם. אנחנו עוברים לנאומים בני דקה, זה הנושא הראשון על סדר-היום. חברי הכנסת המעוניינים לנאום יצביעו כעת. עד שאקבל לידי את הרשימה, ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה.

משה סולומון (הציונות הדתית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השבוע נחשפנו כולנו, בסרט "אנחנו גולני" של חן ליברמן, בתוכנית עובדה, לגיבור ישראל טשאגר טוואבה, אחד ממפקדי גולני שנלחם באותו בוקר של שמחת תורה במחבלי חמאס הארורים. גבורתו של טשאגר, בן לקהילה האתיופית, שזכה לצאת מהתופת בחיים, מצטרפת לגבורתם של הנופלים מבני הקהילה, שמקריבים במלחמה הזאת כפי-שניים מחלקם היחסי באוכלוסייה. מי שעוד שירת באותו גדוד – גדוד 13 של חטיבת גולני – הוא סמל ראשון אדיר בוגלה, השם ייקום דמו, שנפל בקרב מול מחבלים נתעבים בהגנה על מוצב נחל עוז באותה שבת, שמחת תורה. כשהתגייסתי למילואים בתחילת ימי הלחימה קיבלתי טלפון מאביו גדעון, ידיד קרוב, שיצא בגפו לשטח בתקווה למצוא את בנו: הצלחתי לעבור את כל המחסומים, אני פה לפני המחסום האחרון. בבקשה, עזור לי לעבור אותו כדי למצוא את הבן שלי – הוא אמר לי. ניתקתי לו את הטלפון והתחלתי לבכות. בתוקף תפקידי במילואים כבר ידעתי מה הוא יראה לאחר המחסום האחרון, וניסיתי לחסוך זאת ממנו. במלאת השלושים לנפילתו של אדיר על הגנת הארץ ישבתי עם אביו לשיחה כאובה ושמעתי ממנו את סיפור הגבורה של בנו ואת השתלשלות העניינים מלאת העוצמה שלו, כאבא, שיצא לשטח המדמם לחפש את בנו אהובו. אדיר הקפיד לתת מעשר לבית הכנסת מהמשכורת שלו מהצבא, מהסדיר. בכל פעם שחזר מהבסיס היה הולך, עם המדים, ישירות לבית הכנסת לתת את אותו מעשר. אדיר לא רצה שידעו, הוא ממש התעקש שגבאי בית הכנסת לא יספר לאף אחד. כזה היה אדיר, לוחם ללא חת עם לב ענק, יהי זכרו ברוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן ואמן. חבר הכנסת ניסים ואטורי. מוותר? מוותר. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת בועז טופורובסקי.

מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):

כבוד היושב-ראש, גם אני מצטרפת לברכות על שיבתם הביתה של פרננדו ולואיס. הלוואי שנראה את שיבתם של כל החטופים כולם הביתה, ושל כל החיילים, בשלום. כשהייתי בתנועת הנוער מדריכיי לימדו אותי את "שירת הנוער". מי שכתב את המילים של השיר היפה הזה הוא שמואל בס: "שירת הנוער, שיר עתידנו / שיר התחדשות, בניין ועלייה. / מן הגולה ינהרו אחינו, / ארץ מולדת שבה לתחייה. // מי זה חולל הפלא? ארץ מולדת / מי זה הקים כל אלה? ארץ מולדת. / זו ידך, ידך היא הזורעת, / זו ידך, ידך היא הנוטעת. // כל עוד הנוער לנו במולדת, / קום יקום חזון עם ישראל". תנועות הנוער בני עקיבא, עזרא, השומר הצעיר, הנוער העובד והלומד, הן באמת תקוותנו. כל כך חשוב, ממש לא פחות מהחינוך הפורמלי. לכן נפגשתי היום עם כמה וכמה נערים ונערות מתנועות הנוער. אנחנו איתכם, כל חברי הבית איתכם. אני יכולה להבטיח ששקל לא יקוזז מהתקציב שלהם. אני מקווה אפילו שהוא יעלה, כי הם כל עתידנו. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לך, גברתי. חבר הכנסת בועז טופורובסקי, ואחריו – חבר הכנסת אבי מעוז.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברות וחברי הכנסת והשר קרעי, אנחנו היום גם שמחים וגם עצובים בתקופה מטורפת ולא ברורה שעוברת עלינו – שמחים על השחרור של פרננדו ולואיס ועצובים על הנפילה של אלון ועדי. אנחנו מקווים שכמה שיותר מהר ישוחררו שאר 134 החטופים ויחזרו אלינו, למשפחות ולמדינת ישראל. אבל עם זאת, חשוב לי כמו בכל יום – בדרך כלל אני עושה את זה ביום שלישי, אבל היום יש נאומים בני דקה אז אני עושה את זה היום – להזכיר שיש מלחמה שבה לא רק שאנחנו לא מנצחים, לא ניצחון מוחלט ולא ניצחון חלקי, אלא אנחנו נוחלים תבוסה מוחלטת, וזו המלחמה בתאונות הדרכים. מתחילת השנה 40 איש נהרגו בתאונות הדרכים. זה מוות מיותר; מוות שיש בידינו להוריד, להקטין גם את מספר ההרוגים וגם את מספר הפצועים. לצערי אנחנו לא עושים מספיק, וגם כאן אני קורא, כמו בכל שבוע, למקבלי ההחלטות: שימו את הקטל בתאונות הדרכים כאחד המרכזיים בסדר העדיפויות. נוכל להקטין את מספר ההרוגים, נוכל להקטין את מספר הפצועים, ונוכל לעזור לעשות טוב לעם ישראל, תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חברת הכנסת לימור סון הר מלך.

אבי מעוז (נעם):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, נאום הנדסת תודעה מס' 104, והפעם על התנחלויות לא חוקיות. אתמול פורסם שממשל ביידן שוקל להגדיר את ההתנחלויות כנוגדות את החוק הבין-לאומי. זוהי כמובן הנדסת תודעה. האם ממשל ביידן היה מקבל מצב שבו העיר חברון שבמדינת קנטקי או העיירה שילה וילג' שבמדינת אילינוי היו מוגדרות כיודנריין? אז למה הם פועלים להפוך את חברון, שבה קמה מלכות בית דוד, ואת שילה, שבה שכן המשכן, ליודנריין? אני לא יודע מי נתן לכובשים מאירופה את הזכות לנשל את האינדיאנים מאדמתם, אבל אני בהחלט יודע מה מקור הזכות והחובה שלנו להתיישב בכל מרחביה של הארץ המובטחת: דבר ה' שבתנ"ך. אני ממליץ לממשל ביידן לזכור את דבר האלוקים לאברהם אבינו על יחסם של העמים לעם ישראל: "ואברכה מברכיך ומקללך אָאֹר". תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לך, אדוני. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, ואחריה – חבר הכנסת עודד פורר.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להשתתף בשמחה של כל העם שלנו על שיבתם של פרננדו ולואיס, ובצד זאת להשתתף בצערם של המשפחות של עדי ואלון. בתקופה האחרונה אני שומעת קולות הן מהבית הזה והן מבחוץ המבקשים לסגת מעזה ולמסור אותה לידי הרשות הפלסטינית. לטענת אותם מבקשים הרשות הפלסטינית, וגרורותיה, היא הגוף שצריך לנהל את עזה ביום שאחרי. ולכן, חבריי, אני מבקשת לערוך לכם היכרות קטנה עם מנסור ג'לאל ג'באר, יימח שמו. מנסור הוא קצין בדרגת סגן בביטחון הלאומי הפלסטיני, המקבילה הערבית לצה"ל, והוא תושב הכפר ג'לקמוס, הסמוך ליישוב החרב גנים. מנסור הוא גם המחבל שביצע את פיגוע הירי בשבוע שעבר ליד היישוב שבי שומרון, וכך מצטרף מנסור למאות אנשי משטר הרשות הפלסטינית שפיגעו בשנים האחרונות ביהודים ומביעים הזדהות עם הטבח ב-7 באוקטובר, שמגמותיו הן להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים במדינת ישראל. מנסור ורבים מחבריו חוסלו, ברוך השם, על ידי חיילינו הגיבורים, אבל האם אתם עדיין בטוחים שאתם רוצים למסור לחבריו את השליטה בעזה?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. חבר הכנסת עודד פורר, ואחריו – חבר הכנסת משה טור פז.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, כעת, בזמן ביקורו של ראש ממשלת הולנד בישראל, נודע שבית המשפט לערעורים בהולנד הורה לממשלה בהולנד להפסיק בתוך שבוע ימים את יצוא חלקי החילוף למטוסי F35 לישראל, ובעצם קיבל את טענת העותרים שלפיה אספקת החלפים לישראל הופכת את הולנד לשותפה לפשעי מלחמה ורצח עם שלכאורה מבצעת מדינת ישראל. אם למישהו מחברי הכנסת כאן עדיין לא ברור עד כמה חמורה החתימה של חבר הכנסת כסיף כשהוא הצטרף לאותה תביעה בבית הדין בהאג, שקובעת שישראל מבצעת רצח עם – אולי הינה הדוגמה לפגיעה בביטחון כתוצאה מהטענה הזאת, שעוד עלולה להיות חמורה יותר אם חס וחלילה תתקבל התביעה הזאת בהאג. ולכן אני אומר לכם, חברי הכנסת: בשבוע הבא, כשאתם הולכים להצביע בעד או לא להצביע בעד הדחת חבר הכנסת כסיף, שימו לנגד עיניכם שהמעשה שלו לא רק מסכן את חיילי צה"ל ביכולת שלהם לצאת לחו"ל, אלא גם מסכן, מפריע ליכולת של צה"ל להילחם כאן על ביטחונה של מדינת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, אדוני. חבר הכנסת משה טור פז, ואחריו – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול יצאנו, ראשי שדולת המילואים, לסיור בעוטף עזה, לפגישה עם חיילי המילואים, והיו להם מסרים מאוד חדים למסור לנו. המסר הראשון הוא זה: אנחנו עושים עבודה מדהימה, תעריכו אותה – חיילים שנלחמים בח'אן יונס, חיילים ששומרים על הגדר למעלה מארבעה חודשים – ותבינו שמה שאנחנו עושים כאן הוא לא פחות מהיסטוריה. המסר השני אולי חשוב ממנו: אל תשכחו אותנו. יעבור חודש, יעברו חודשיים, יהיו לכם הרבה דברים על הראש, אתם תחזרו למריבות – אל תשכחו מה עשינו כאן, אל תשכחו כמה אנחנו עובדים קשה, ויש עשרות סוגיות, למרות הקונסנזוס בעניין. בימים האחרונים אני עוסק למשל בהכרה במילואים כסטז' למורה שנמצא בסטז' – נשמע מובן מאליו, אבל לא, משרד החינוך לא מוותר למורה שאיבד ארבעה חודשים משנת הסטז' שלו, והוא צריך כרגע לצבור אותה מחדש. אז הינה דוגמה לאחד מתוך עשרות נושאים שהשדולה מטפלת בהם. לסיום, אנשי המילואים הם מגש הכסף, עליהם עומדת מדינת ישראל היום. יש לנו בבית הזה חוב אין-סופי לדאוג להם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, ואחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בתקופה האחרונה אנחנו עדים לעלייה גדולה בתאונות הדרכים בחברה הערבית. רק שלשום נהרג מעדי סגר אבו מסאעד בתאונת דרכים בכביש 31 הישן, ולכן הפנייה שלנו היא גם לממשלה וגם לשרת התחבורה: לבדוק את הסכנות בכביש 31 הישן על מנת שנמנע כמה שיותר תאונות בכביש הזה, נסגור את המקומות שיש בהם תאונות דרכים ונביא להפחתה במספר ההרוגים ובמספר תאונות הדרכים. הנושא השני הוא תאונות הבית, שנמצאות תחת הקטגוריה של תאונות הדרכים. שלושה ילדים נהרגו בסוף השבוע: שדואן חסאן אלהזיל, עבד עדוי מטורעאן, אחלאס אלמיטראט מכסייפה. מה אנחנו דורשים? אנחנו דורשים שהשרה מירי רגב תתייחס לנושא הזה בשיא הרצינות ותשים אותו על השולחן, כי אנחנו עדים בתקופה האחרונה למספר הילדים שנהרגים בבית, וזה נמצא גם בטיפול של "בטרם" ועמותות אחרות – אנחנו רוצים שישימו דגש על מנת להעלות את המודעות בחברה הערבית ולהביא גם לשיפור מבחינת המספרים האלה. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעביר בקצרה כמה שניות הודעה בערבית, או כמה מילים. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנו מפנים את המסר שלנו לצעירים הערבים ולצעירים בכל המדינה: סעו בזהירות בכבישים. בפועל מספר ההרוגים בחברה הערבית דומה למספר נרצחים במעשי האלימות והפשיעה; שיעור ההרוגים שווה בתאונות הדרכים וברצח. לכן, אנחנו מבקשים מכולכם לשמור על הנפשות שלכם. יש לכם משפחות שמחכות לכם בבית, אז אנחנו מבקשים היום להירגע ולא להיות פזיזים בדרכים, כדי להפחית את מספר תאונות הדרכים, וכן את מספר מעשי הרצח בחברה הערבית. תהיו בריאים.)

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן תהיה אחרונת הדוברים לשלב זה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לפני כמה שעות פרקליטות המדינה הכריזה שהיא החליטה לסגור את התיק נגד הזמרת והמדענית דלאל אבו אמנה. היא עשתה את זה לאחר שדלאל אבו אמנה נעצרה מייד אחרי 7 באוקטובר תחת האשמה שהיא הסיתה בפוסט שהיא כתבה בו שאין מנצח חוץ מאלוהים. מאז שחרורה עוברים דלאל אבו אמנה ומשפחתה, כולל בן זוגה ד"ר עבאסי, מסע הסתה, הפגנות יום-יומיות מול הבית שלה. ההפגנות האלה מונהגות על ידי ראש העיר עפולה, שמנסה לגרש אותה מהבית. כדאי לזכור שבן הזוג שלה הוא סגן מנהל בית החולים העמק. היום ההחלטה הזאת אומנם עושה קצת צדק עם הזמרת והמדענית, כי היא דוקטור בטכניון למדעי המוח, אבל מי יפצה אותה ואת בניה ובנותיה ואת בן זוגה על ארבעה ימים של הסתה, התרת דם ושיבוש חיים רגילים, שנעשו באופן סיסטמטי על אדם שהוא גם אמור להיות סמל של ממלכתיות, ראש עיר? אני חושבת שהגיע הזמן גם לזכור שקל מאוד להזכיר את דלאל אבו אמנה, כי היא זמרת ידועה – –

טלי גוטליב (הליכוד):

זה מתוך השהאדה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – אבל כמו דלאל אבו אמנה יש עשרות צעירים וצעירות ערבים וערביות שעוברים את המסכת הזו בארבעת החודשים האחרונים, והגיע הזמן לעשות גם איתם צדק.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום הוא הצעת חוק מניעת – – –

אופיר כץ (הליכוד):

שתפסיק לתמוך בטרור, אז לא יפגינו לה מול הבית.

טלי גוטליב (הליכוד):

סגרו את התיק, אבל אנחנו יודעים בדיוק מה היא אמרה. אנחנו יודעים.

אופיר כץ (הליכוד):

איפה שהיא הייתה ומה שהיא אמרה, התמיכה שלה בטרור – זה לא ישתנה.

טלי גוטליב (הליכוד):

תורת האסלאם, אין אלוהים מלבד אללה. שתגיד תודה שסגרו לה את התיק, כי בוועדת חוקה החלטנו שאם זו רק אמירה אחת לא יוגש כתב אישום. חבל מאוד, על כל אמירה כזאת צריך אתכם בכלא.

אופיר כץ (הליכוד):

דוקטור למדעי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, תודה רבה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

יאללה, עוד משהו.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא כל אחד עכשיו ינסה כמיטב יכולתו. תודה, הבנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה – –

אופיר כץ (הליכוד):

היא פרסמה את זה ב-7 באוקטובר. ב-7 באוקטובר, איזה – – – חברת כנסת בישראל.

טלי גוטליב (הליכוד):

ב-7 באוקטובר, אדוני היו"ר. ב-7 באוקטובר. אין, בושה וחרפה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני באמצע משפט, אבל אני באמצע משפט. – – (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את שר התקשורת, חבר הכנסת שלמה קרעי, להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך, אדוני.

אופיר כץ (הליכוד):

זה דברי הסתה נגד מדינת ישראל. פסוקי הקוראן – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

דוקטור למדעי מוח זו לא ראיה שיש מוח. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום שמחת תורה, כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, החלה מתקפת טרור רצחנית מרצועת עזה על מדינת ישראל. אלפי מחבלים חדרו משטח רצועת עזה לשטח ישראל מהיבשה, מהאוויר ומהים, ותקפו באכזריות אזרחים וחיילים, במקביל לשיגור אלפי רקטות לשטח מדינת ישראל. בהתאם למידע שפורסם עד עתה, במתקפת טרור זו נרצחו מעל 1,200 אזרחים, לרבות אנשי כוחות הביטחון השונים, נפצעו אלפים, ולמעלה מ-200 אזרחים וחיילים נחטפו לשטח רצועת עזה. נוכח האירועים האמורים, הכריז שר הביטחון ביום כ"ב בתשרי התשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, על מצב מיוחד בעורף. ועדת החוץ והביטחון של הכנסת החליטה לאשר את ההכרזה. הכרזה זו הוארכה מעת לעת על ידי הממשלה באישור הוועדה. ביום כ"ג בתשרי הודיעה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי כי הכריזה על נקיטת פעולות צבאיות משמעותיות בהתאם לסעיף 40 לחוק-יסוד: הממשלה. סעיף 39(א) לחוק-יסוד: הממשלה קובע כי במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות לשעת חירום כדי להגן על המדינה ועל ביטחון הציבור ועל קיום אספקה ושירותים חיוניים. בהתאם לסמכות האמורה ונוכח המצב כאמור לעיל, וכדי למנוע פגיעה ממשית בביטחון המדינה כתוצאה משידוריו של ערוץ זר המשדר בישראל, התקינה הממשלה לבקשתי ביום ה' בחשוון, 20 באוקטובר, תקנות לשעת חירום – מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה. ביום כ"ט בחשוון, 13 בנובמבר, הוצאתי הוראה מכוח תקנה 2 לאותן תקנות, לאחר קבלת הסכמת שר הביטחון ובאישור ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי, המורה על החרמת ציוד, איסור כניסת עיתונאים והגבלת הגישה לאתרי האינטרנט של הערוץ הלבנוני אל-מיאדין. בתקנות שעת החירום נקבע כי תוקפן יהיה לשלושה חודשים מיום פרסומן, בהתאם למגבלה הקבועה בסעיף 39(ו) לחוק-יסוד: הממשלה, או עד מועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, או עד לסיום הפעולות הצבאיות המשמעותיות, לפי המוקדם שבהם. משההכרזה על מצב מיוחד בעורף עדיין בתוקף וטרם הסתיימו הפעולות הצבאיות המשמעותיות, תוקף התקנות פקע בתום שלושה חודשים, ביום י' בשבט, 20 בינואר 2024. נוכח העובדה שמדינת ישראל מצויה עדיין בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, ובהמשך לעמדת גורמי הביטחון באשר לצורך להותיר את הסמכויות שהיו נתונות לשר התקשורת בתקנות לשעת חירום על כנן, מוצע לקבוע בחקיקה את הסמכויות שנכללו באותן תקנות בנוגע לערוץ זר המשדר בישראל שידורים הפוגעים באופן ממשי בביטחון המדינה, כמפורט להלן. הצעת החוק קובעת כי לאחר קבלת האישורים הנדרשים רשאי שר התקשורת, בצו, להורות לספק תכנים על הפסקת שידוריו של ערוץ זר; להורות על סגירת משרדים של ערוץ זר הנמצאים בשטח ישראל; להורות על תפיסת מכשיר המשמש לאספקת תכנים; להורות על הסרת אתר אינטרנט של ערוץ כאמור, אם השרת שעליו מאוחסן אתר האינטרנט נמצא בישראל או שהוא בשליטת אדם הנמצא בישראל, או על הגבלת גישה לאתר האינטרנט כאמור. לשם יישום הוראות אלו, מסמיך סעיף 4 לחוק מפקח שהוסמך לכך לפקח על ביצוע החוק ועל ההוראות שייתן שר התקשורת מכוחן, וכן לבצע את הפעולות הבאות: לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג בפניו תעודת זהות או תעודה אחרת המזהה אותו; לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוע ההוראות; להיכנס לחצרים, למעט מקום המשמש למגורים; לתפוס מכשירים המשמשים לאספקה של תכנים; ולסגור את משרדי הערוץ המשדר. אבקש מחברי הכנסת לאשר את הצעת החוק הזו בקריאה ראשונה, על מנת שבידי הממשלה יהיו הכלים המתאימים להתמודד עם שידורים זרים הפועלים בישראל ופוגעים בביטחון המדינה. אציין כי כל פעולה של משרד התקשורת בראשותי בנושאים הנוגעים לביטחון המדינה נעשית בתאום מלא עם גורמי הביטחון. לא את הכול מותר לפרט ולא על הכול אפשר לדבר, אבל דעו לכם שאנחנו עושים הכול, בכל ימות השבוע, כדי להגן על המדינה היקרה שלנו בכל חזיתות התקשורת – ביבשה, באוויר, בים, במרחב הספקטרום ובמרחב התודעתי. לפני שבועיים קראנו בשבת פרשת בשלח: "ה' יִלחם לכם ואתם תחרישון". השם יתברך הוא בעל המלחמות, אבל יש ציווי שאפשר לפרש אותו גם כלפינו: "ואתם תחרישון" – זו משימה שמוטלת עלינו. תשתיקו את התקשורת שפוגעת בביטחון המדינה. בעזרת השם נעשה ונצליח. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לשר התקשורת, ואנחנו נעבור לדיון האישי. אני מתכבד להזמין את ראשונת הדוברים, חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך.

טלי גוטליב (הליכוד):

תודה, אדוני. עם ישראל הנכבד, אני תכננתי לנאום על חוק הגיוס, יש לי עוד נאום בהמשך. אבל אני מתכבדת לענות כאן לחברת הכנסת עאידה סלימאן, אותה חברת כנסת שעמדה פה ושיקרה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

תומא סלימאן.

טלי גוטליב (הליכוד):

תומא סלימאן. אותה חברת כנסת עמדה פה, ואני מזכירה לכם שבזמן המלחמה אמרה שיש ריח של זרחן בבית חולים שיפא ושצה"ל יורה במסדרון ההומניטרי. אותה חברת כנסת תומכת טרור, אין לה בעיה לעמוד כאן בכנסת ולומר לנו על הזמרת – איך קוראים לה, הזמרת? דלאל אבו אמנה, שהיום הפרקליטות סגרה את התיק בעניינה, תיק פלילי. אני רק אזכיר לכם על מה היא הייתה עצורה, שתגיד תודה שהתיק נסגר; גם על זה, אגב, צריך לקיים דיון אם בכלל היה לזה מקום. אותה זמרת אמרה ב-7 באוקטובר, ביום התופת שבא על עם ישראל, באותו יום שבו כבשו את יישובי הדרום, רצחו, אנסו, טבחו, התעללו בבני עמנו, אמרה הזמרת הדגולה שאין מנצח מלבד אללה. זה מתוך הקוראן עצמו, כן? זאת אמירה שיש לה משמעות של תמיכה בטרור בזמן לחימה. אותה זמרת, דרך אגב, רק תרשמו בפניכם, במשך שנים עומדת ותומכת במחבלים. אפילו עיתון הארץ, שאני קוראת לו "עיתון אל-ג'זירה", פרסם היום כתבה ואמר שבאמת במשך השנים היא הביעה תמיכה במחבלים. עכשיו פה אני רוצה להבהיר לכם למה אנחנו לפעמים האויבים – – –

אופיר כץ (הליכוד):

בתמונה שהעלו הכול מאחורה מחבלים.

טלי גוטליב (הליכוד):

עכשיו אני רוצה רק לומר – קודם כול, יו"ר הקואליציה, כל הכבוד לעיר שלך, לעיר עפולה, שאתה תומך בה, אבל הם מחזירים פה תמיכה מאוד מאוד גדולה בכבוד עם ישראל כשהם ממשיכים להפגין לה מתחת לבית ולהראות לה שאנחנו לא נתמוך ולא נאפשר פה תמיכה בטרור, אז כל הכבוד לעיר עפולה בהקשר הזה. ופה אני רוצה רק לומר לכם למה לא פעם אנחנו האויבים הכי גדולים של עצמנו. אנחנו ישבנו בוועדת החוקה ושאלנו את עצמנו איך סוגרים תיקים ומתי מגישים כתבי אישום בעבירות של הסתה לטרור או תמיכה בטרור. ואז דובר שם שאם מישהו מזכיר את אללה, אז אם זה יהיה פעם אחת אנחנו לא נגיש כתב אישום. ולמה בעיניי זה לא נכון, אגב, ולא נשמעה דעתי – כי מה שקובע זה תמיד הנסיבות, ו-7 באוקטובר זאת נסיבה מחמירה, ולכן אסור היה לסגור את התיק. ואם כבר סגרתם את התיק, אז חברת הכנסת הזאת תאמר פה שזה בסדר? ואנחנו שוב משתמשים כאן בפרלמנט לבזות את העם היהודי, לבזות את המורשת היהודית, ואני כאן, כמו שאני אומרת כל הזמן – כל אמירה שתבזה את עם ישראל, אנחנו נשקף אותה כאן מעל בימת המליאה. ואני אומרת כאן, וגם פה אני פונה ליו"ר הקואליציה, כי אני יודעת שהוא חושב על זה: אנחנו את חוק המפלגות צריכים להדק. מקום שפה – ועדת הבחירות לא אפשרה לאיימן עודה, לעופר כסיף, לאחמד טיבי, להיות חברי כנסת, מי שהכשיר אותם היה בג"ץ. ולכן אני מבהירה פה, אנחנו צריכים לחשוב על חוק שישמור על הגדרת המדינה שלנו כמדינה יהודית ודמוקרטית. ומי שחותר תחתיה, ניחא שנסבול את זה כשהוא אומר את זה – לא נסבול את זה כשהוא יושב בין כותלי הפרלמנט בישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. חבר הכנסת אלעזר שטרן – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חברת הכנסת לימור סון הר מלך – אינה נוכחת; חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נוכחת. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נכון שהנושא הוא בעניין ערוץ אל-ג'זירה. אני בטוח שהנושא הזה ייסגר, בסופו של דבר, בין שתי המדינות – בין הממשלה כאן לבין קטר. אבל אני רוצה להתייחס לנושאים של החברה שלנו, החברה הבדואית, החברה הערבית בנגב, לנושא ההריסות, שכל כך מטריד את התושבים בנגב, מטריד את האוכלוסייה הערבית בנגב, נושא ההריסות של הבתים, איך משאירים משפחות ללא קורת גג. והאחראי על כך הוא משרד השיכון. למרות הפניות שלנו, גם ללשכת ראש הממשלה וגם לכל הגורמים הממונים על החברה הבדואית בנגב, נכון לעכשיו הדחפורים של רמ"י ממשיכים להרוס בחברה הבדואית. לא מקשיבים לתושבים, לא לאזרחים, לא שומעים את הקול של התושבים, הקול המוחלש של האוכלוסייה הערבית בנגב. ומה בסך הכול אנחנו רוצים, מה דורשים? אנחנו דורשים שייתנו פתרונות לאנשים, חלופות לאזרחים שלנו, ולהפסיק להטריד ולהרוס את המבנים ואת הבתים של התושבים. יש אפשרות לשנות גישה עם האוכלוסייה הערבית בנגב. הגיע הזמן להחליף דיסקט ולדבר עם האוכלוסייה, ולהפסיק לדבר עם האוכלוסייה דרך הדחפורים והטרקטורים. הגיע הזמן להתייחס לחברה הבדואית בכבוד, לשוחח איתם. יש מנהיגות לחברה הבדואית, יש ועדים מקומיים.

היו"ר משה רוט:

יש עם מי לדבר?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן, יש. אני בטוח שיש עם מי לדבר. ואני פניתי בצורה ישירה, גם לראש הממשלה, על מנת לשוחח איתנו. אי-אפשר להפקיר את האוכלוסייה הבדואית ולא להתייחס אליה. אני פונה לכל חברי הכנסת, גם מהליכוד וגם מהמפלגות שמרכיבות את הקואליציה: גם אם אנחנו לא מצליחים להגיע לראש הממשלה וגם אם ראש הממשלה לא עונה למכתבים שלנו ולא לפניות שלנו – שיתייחסו אלינו. יש פה חברה שגרה ונמצאת בתוך המדינה. אז מה, ביבי הוא ראש הממשלה רק לחלק מהעם? לא. יש פה אוכלוסייה שמחפשת פתרון. רבותיי, הגיע הזמן לדבר עם האוכלוסייה, להפסיק את ההריסות, למצוא חלופות לאנשים, ולהביא לפתרונות לאזרחים הבדואים בנגב. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, מודי'ס הורידה את דירוג האשראי למדינת ישראל, דבר שיפגע ישירות בכל אזרח במדינה. כולנו נפסיד, המשפחות שלנו יפסידו. ואנחנו צריכים לשאול את השאלה האמיתית – למה. למה זה קרה? אני זוכר תקופות אחרות, גם פה במדינה, וגם בקרב עמים אחרים, שהגישה הייתה אחרת לגמרי. למשל, בקרב עמים אחרים אפשר לזכור את סוף עידן האפרטהייד ואיך הכלכלה בדרום אפריקה הכפילה את עצמה. אפשר, למשל, לזכור את יום שישי הטוב באירלנד, איך אחרי יום שישי הטוב האבטלה ירדה, הצמיחה עלתה, והיום אירלנד – מדינה משגשגת בהייטק. וגם פה, במדינת ישראל בשנות התשעים, בתקופת אוסלו. כולנו הרגשנו איך המצב הכלכלי השתפר. ויש כיוון קסם, שיביא גם צדק וגם שלום וגם ביטחון – כן, כן, גם ביטחון – וגם שגשוג כלכלי, כל הדברים הטובים: זה רק להכיר באמת הפשוטה שיש פה שני עמים, ומגיעה לשניהם זכות להגדרה עצמית; היהודים מימשו זאת, והפלסטינים טרם. השגת שלום תביא לכל דבר טוב. ואני רוצה להתריע, אני רוצה להזהיר. עכשיו לומדים בממשלה מה לעשות ברפיח, או בעצם איך לפגוע ברפיח כשיש שם מיליון וחצי.

טלי גוטליב (הליכוד):

להביא את החטופים – – – לנצח למלחמה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

זה מפריע לך, נכון? מפריע לך שהולכים לנצח.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אה, גוטליב, האמת, הפולמוס בינך לבין אמסלם היה מעורר השראה. תשמעי. האמת, בהיסטוריה זה לא רק את ואמסלם. היו דברים, למשל ברמה הספרותית, בין גבריאל גרסיה מרקס לבין מריו ורגס יוסה – האגרוף הספרותי.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אמר לפני שבועיים שהוא רוצה אותנו בים. לפני שבועיים.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

או, למשל, בין אבן רושד לאל-ע'זאלי – הפלת הפילוסופים והפלת ההפלה, או בין לנין לרוזה לוקסמבורג על זכות העמים להגדרה עצמית. ועכשיו אמסלם וגוטליב. זוהי הרמה של הכנסת של היום. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

זמנך עבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – תומך טרור בכנסת ישראל.

גלעד קריב (העבודה):

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

קריב, אני – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

קריב, אני לא מפריעה לך – – – אותך. הוא תומך טרור. איימן עודה תומך טרור. הוא קיווה – – – את המלחמה. נאום שלו. תומך טרור – – –

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת גוטליב, כבר אמרת. חברת הכנסת גוטליב, אנחנו רוצים לשמוע את חבר הכנסת קלנר. בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אנחנו נקשיב לו בנחת. דובר >> אריאל קלנר (הליכוד): << דובר >> אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאברך על שחרור החטופים, אני רוצה להזכיר את מגש הכסף, עדי אלדור ואלון קליינמן, השם ייקום דמם, שנפלו במלחמה הקשה ברשע. תנחומים מכולנו למשפחות על האובדן הכבד למען תקומת האומה. ועכשיו, אדוני היושב-ראש, כמה מילים מכאן ליחיא סנוואר, הוא הרי יודע עברית. יחיא, לא מנצחים אותנו כל כך מהר. אתה אומנם יודע עברית, וגם חשבת שאתה מכיר אותנו. אתה וחבר מרצחיך הייתם בטוחים שעוד רגע נתקפל, עוד רגע נישבר, עוד רגע ניכנע, וניתן לכם את כל מבוקשכם. טעיתם. שונאי ישראל תמיד טועים בעניין הזה. חבריי השרים, כמו המן הרשע, שהיה בטוח שאנחנו עם מפורד ומפוזר בין כל העמים, ואותו המן שלא חשב על האפשרות של "כנוס את כל היהודים" של אסתר ומרדכי, כך גם אתה. אתה, יחיא, היית בטוח שאת החברה הישראלית מייצגים כמה עיתונאים, אולי כמה לשעברים ואולי אפילו מספר פוליטיקאים שתבוסתם אומנתם, כאלה שכניעה, התרפסות, לפני האויב, לעומת עוצמה אדירה מול האחים שלהם, היא דרך חייהם. טעות בידך, טעות גדולה, big mistake. לא הבנת שמה שראית זו הקליפה שרואים מבחוץ, אבל בפנים יש פרי, שכל מהותו שונה לגמרי. ליאהוד, יחיא, יש כוח סבל, כוח רצון, רוח גדולה וגם יכולות אדירות. וגם סייעתא דשמיא יש לנו. ראית את זה הלילה במבצע המדהים. ויחיא, עוד לא ראית כלום. אני מברך את כוחות הביטחון על ההישג המרשים, את שר הביטחון, את ראש הממשלה. אני מברך את פרננדו סימון מרמן ולואיס הר, השבים לציון ברינה. אתה חושב יחיא, שיש לכם כוח רצון? עוד לא ראית את כוח הרצון של עם הנצח. אתה חושב שיש לכם אמונה? עוד לא ראית את האמונה של עם הנצח. אתה וחבריך מחללים את שם האלוהים. עם הנצח, עם אמונת הנצח, נושא את בשורת הנביאים, ועוד ילמד אתכם מה היא אמונת אמת; אמונה ששרדה אלפיים שנה ועברה זוועות שלא ייאמנו, אבל אמונה שבאה להטיב לאנושות, ולא לשעבד ולאמלל אותה. לא מנצחים אותנו כל כך מהר. יהי רצון שנראה בקרוב את כל חיילינו שבים לביתם, עטורי ניצחון, יחד עם כל אחינו הנתונים בשִׁבְיָה ובצרה. עם הנצח ינצח. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אדוני השר, חברי הכנסת, אני רוצה שנייה לעשות לכם תרגיל בדמיון מודרך. תארו לכם שהימים הם ימי מלחמת העולם השנייה. תארו לכם, ובואו נדמיין מצב שבימי מלחמת העולם השנייה היה קיים בית דין בין-לאומי לפשעי מלחמה. ובזמן שהבריטים נלחמים נגד הגרמנים, בנות הברית נלחמות נגד ציר הרשע, באה איטליה ועותרת לאותו בית דין בין-לאומי ואומרת: הי, הבריטים מבצעים פשעי מלחמה בגרמנים. ואז חבר פרלמנט בריטי היה חותם על עצומה לבית הדין הבין-לאומי, שאומרת: נכון, הבריטים מבצעים פשעי מלחמה ורצח עם בגרמניה. אתם חושבים שהוא היה נשאר חבר פרלמנט דקה אחת? אתם חושבים שהוא לא היה נעצר בכלל באשמת בגידה בזמן מלחמה? על מה אתם מדברים בכלל? עכשיו, אחרי שעשינו את התרגיל הזה בדמיון מודרך, התעוררו וחשבו על עופר כסיף, ותחשבו על חבר כנסת בתוך כנסת ישראל, שחותם על עצומה, שעתידה להישלח לבית הדין בהאג, כדי להגיד שהטענות נגדנו הן אמינות, ושמדינת ישראל מבצעת רצח עם והורגת בשיטתיות קבוצות של אזרחים, רופאים, משוררים. הדבר הזה הוא בלתי נסבל, הוא בלתי נסלח, ויותר מזה, הוא לא חוקי, חברי הכנסת, כי מה שעשה חבר הכנסת כסיף זו תמיכה חד-משמעית במאבק המזוין כנגד מדינת ישראל. אם תתקבל התביעה בהאג – כפי שמתפלל חבר הכנסת כסיף, כפי שהוא רוצה, כפי שהוא ביקש – אם תתקבל אותה תביעה, חיילות וחיילי צה"ל שלנו יעמדו בפני דין בכל מדינה שהם יגיעו אליה. הם יהיו בסכנה של מעצר, כי יגישו נגדם צווי מעצר ובקשה לעצור אותם כי מדינת ישראל מבצעת רצח עם. אדוני היושב-ראש, את מי שאני לא מבין בכל הסיפור הזה זה את חבר הכנסת בני גנץ, יו"ר המחנה הממלכתי. אני רוצה דבר אחד, חבר הכנסת גנץ, השר גנץ: עמדה, תגיד לי מה עמדתך בעניין? אני כבר מנסה שבועות ארוכים לשמוע את עמדתו, אני לא מצליח. אז מצד אחד אין חופש הצבעה בסיעה שלו – –

גלעד קריב (העבודה):

אולי יש דברים יותר חשובים – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – ומצד שני, את העמדה שלו על העניין הזה – אני רק אגיד לך, חבר הכנסת קריב, שלפי חבר הכנסת עופר כסיף בני גנץ צריך לעמוד בפני בית הדין הבין-לאומי לפשעים כי הוא מבצע רצח עם. זאת המשמעות של התביעה.

גלעד קריב (העבודה):

עופר כסיף לא הוביל ליחס – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

ולכן אני מצפה ממנו לתמוך בהדחה של חבר הכנסת כסיף.

גלעד קריב (העבודה):

הבית הזה לא היה צריך לעשות שימוש בחוק. לא היה צריך לכונן את חוק ההדחה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הוא חוקק, מה לעשות? יש חוק. אתה לא אוהב את החוק, אבל הוא קיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא מתאים לך להגיד את זה. לא מתאים לך להגיד את זה, כי זה בסופו של דבר דמוקרטיה מתגוננת בבייסיק שלה, במלוא התפארת של דמוקרטיה מתגוננת. מי שחותר תחתינו ישב כאן? זה לא הגיוני.

גלעד קריב (העבודה):

טלי, יש לנו מחלוקת על חוק ההדחה, לא על המעשה של עופר כסיף.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לברך את צה"ל, את השב"כ, את הימ"מ על המבצע המעולה בהחזרת שני השבויים לבית שלהם, וגם לשלוח את תנחומיי למשפחות שאיבדו את יקיריהן, ולאחל החלמה מהירה לפצועים. אדוני היושב-ראש, היום הגיע שר האוצר לוועדת הכספים להציג את התקציב, ואמר שהתקציב הוא משהו ערכי לממשלה ולמה שהממשלה רואה בו חשיבות, ואמר שאם היו מחלקים לכל חבר כנסת מה סדר העדיפויות שלו, היו יודעים מה הוא מצביע. אני רוצה להגיד לשר האוצר: יכול להיות מצב כזה לא בזמן מלחמה; לא אחרי 7 באוקטובר. התקציב שצריך היה להגיע היום לכנסת היה צריך להיות תקציב שיתמוך בביטחון, שיתמוך בחברה האזרחית. הוא היה צריך להיות ריק מכספים קואליציוניים, עם סגירת משרדים מיותרים. אבל התקציב שהגיע רק מוריד 3 מיליארד מתוך 13 מיליארד שקל לכספים קואליציוניים. 10 מיליארד שקל הולכים לכספים קואליציוניים, עשרה משרדים מיותרים, שלוקחים יותר ממיליארד ו-200 מיליון שקל. לכן דירוג האשראי של מדינת ישראל ירד מ-A1 ל-A2. זאת הפעם הראשונה שבה דירוג האשראי של מדינת ישראל יורד. לא היה דבר כזה. אבל זה התחיל עוד לפני המלחמה, כי שמעתי את שר האוצר אומר שזה עניין פוליטי. לא. זה עניין כלכלי, זה ניהול כלכלי. אתה לא מנהל את הכלכלה של מדינת ישראל כמו שצריך וכמו שצריך להיות במצב מלחמה, במצב שאנחנו נכנסים לגירעון של 6.6%. אם היית מנהל את זה נכון, לא היינו מגיעים למצב של הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל. אבל אני רק רוצה להגיד לכם: זה התחיל לפני, גם ברפורמה שרצו להוביל במערכת המשפט, ובעצם בסירוס מערכת המשפט והשתלטות על מערכת המשפט. זה נמשך בתקציב פוליטי, תקציב של הישרדות, של איך להמשיך ולשלוט. אבל יצא דבר חיובי אחד מהישיבה עם שר האוצר. הוא הבטיח שהתקציב של הדרוזים יבוא, והוא יראה לי איפה הוא נמצא בתוך תקציב המדינה, כי אני לא הצלחתי למצוא אותו בתוך תקציב המדינה. אם הוא החביא אותו באיזשהו סעיף ואני לא הצלחתי להגיע אליו, הוא הבטיח שהוא יראה לי איפה יהיה התקציב. הוא הבטיח לי עוד דבר אחד, שלא יהיה קיצוץ שקל אחד. ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, כשאביגדור ליברמן היה שר האוצר ואני הייתי איתו במשרד, הכנו תוכנית תלת-שנתית של מיליארד אחד לשנה למגזר הדרוזי, לחברה הדרוזית. אני מצפה שיכינו תוכנית חומש של 5 מיליארד שקל עם 2.5 מיליארד שקל תוספתי. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, חה"כ חמד עמאר, אתה חיפשת ולא מצאת לא סתם – כי אין שם תקציב.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אין, אני יודע.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הוא אמר שלא ייגע בתקציבים של הדרוזים. אין מה לגעת, התקציב נוצל בשנה שעברה, כולו במלואו, נגמר הסיפור. אין – הוא לא ייגע כי אין. אנחנו יודעים ומבינים דברים. לצערי הרב, בוועדת הכספים היום התחילו הדיונים בהצעת התקציב לשנה הזאת, וכל מה שיש לי להגיד על התקציב הזה הוא שני דברים בסיסיים: הראשון, שהתקציב הזה משקף את אידיאולוגיה התנחלותית, שדוגלת בכיבוש ובאג'נדות של מי שיושב במשרד האוצר, ותו לא. הדבר השני, התקציב הזה בא לעשות את המוחלשים בתוך החברה עוד יותר מוחלשים, והם יישאו בנטל, והם ישלמו את המחירים. אני רוצה לפנות שוב פעם מהדוכן הזה לשר האוצר ולהגיד לו: לגבי הקיצוץ בחברה הערבית, אנחנו לא מבינים כל כך הרבה בחשבון, אבל יודעים להשוות בין 5% ל-15%. אני לא יודעת מאיפה הוא הביא את הנתון הזה, שבסופו של דבר מסתכם כאילו שזה שווה בשווה. אנחנו מחכים לחומר, להוכחות שזה שווה בשווה. הדבר השני, שאני מעלה שוב ושוב ושוב: לא יודעת מאיפה התעוזה, על רקע, איזו חשיבה, מה הרעיון שעומד מאחורי קיצוץ במקום שגורמים מקצועיים, גם בארץ וגם בחו"ל, אומרים שהחברה הערבית וההשקעה בחברה הערבית ובאזרחים הערבים, היא המנוע המרכזי לצמיחה של כלכלת מדינת ישראל. אז עדיין לא מאוחר, אנחנו בתחילתה של דרך. כולי תקווה שכל מי שיושב, כל מי ששומע ויש לו השפעה, שיש לו שכל ישר והוא מפעיל היגיון, שיפעיל אותו כמו שצריך, ושיביאו תקציב יותר חברתי, יותר מצדד במוחלשים, יותר מרים את העניים ויותר מאפשר עתיד טוב לכולנו. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה. שלוש דקות, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, כקודמיי, גם אני מבקש בפתח הדברים להשתתף באבלן של משפחת אלדור ומשפחת קליינמן, כמובן בצד השמחה על חילוצם ההירואי של שני החטופים. אחד הדברים המרגשים ביותר בעיניי, היה הדברים שאמרו הוריו של אחד מן הנופלים, ממשפחת אלדור. בדברי ההספד שהם אמרו לכלי התקשורת על בנם הם גם דיברו על הצורך בהשבת כל החטופים. בתוך שעת האבל הנוראה הזו, שנחתה עליהם, הם מוצאים את כוחות הנפש להתריע באוזני כולנו שנושא החטופים – השבת החטופים לחיק משפחותיהם – זה דבר שאסור לו להפוך לעניין משני. איזו גדלות נפש נדרשת מהורים, שעות אחדות לאחר שהם מתבשרים על נפילת בנם בקרב, על מנת לחשוב ברגע הזה על משפחות החטופים. מי ייתן שאנחנו נקיים את הצוואה הזו שהם ביטאו בשם הבן. אתה שומע את ההורים ומבין מהיכן הבן שאב את ערכיו. בזמן הקצר שנותר לי, אדוני היושב-ראש, אני מבקש לומר שבמוצאי שבת חברת הכנסת נעמה לזימי ואני חווינו ממש על בשרנו התנהגות אלימה מצד שוטרים. אני חוויתי אלימות פיזית, חברת הכנסת נעמה לזימי זכתה להערות מבזות מצד קציני משטרה בעלי דרגה בכירה. כדי להוסיף חטא על פשע, דוברות המשטרה הפיצה בלילה הודעה שקרית שטוענת שאני דחפתי את אותו שוטר. אני אדע לטפל בהודעת המשטרה השקרית, אבל אני אומר כאן שכל מה שקרה במוצאי שבת לחברת הכנסת לזימי ולי אלה עניינים קטנים. העניינים היותר-חשובים הם מה שסופגים מפגינים בשנה האחרונה מידי המשטרה, כאשר כל מערכות הבקרה של המשטרה ושל מח"ש לא מתפקדות. כאשר הסופרת ארנה קזין נעצרת ללילה שלם בנווה תרצה, ולמוחרת היום בית המשפט אומר למשטרה: על מה השארתם אותה בלילה? אין לכם שום דבר ביד; כאשר אזרחית, היום ברעננה, נגררת לתוך ניידת משטרה כי היא הניחה שלט בגודל של חצי בריסטול – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

– – על הגדר של הבית של חבר הכנסת דני דנון – כולנו, אדוני היושב-ראש, מימין ומשמאל, חרדים וחילונים, כולנו צריכים להיות מאוד מאוד מוטרדים. אני מודיע למשטרת ישראל שאם הם לא ידאגו לעשות סדר בביתם במה שנוגע להפעלת אלימות על ידי שוטרים וקצינים, אנחנו נמצא את הדרך לעשות זאת כאן בבית הזה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. סליחה, חברי הכנסת, המליאה רוצה לשמוע את חברת הכנסת.

מירב כהן (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כל ישראלי שקם הבוקר ופתח חדשות התרגש לשמוע שכוחותינו, במבצע באמת מעורר השראה, הצליחו לחלץ שני חטופים חיים מלב התופת ולהחזיר אותם לחיק המשפחה. לצד תחושת ההקלה והגאווה הלאומית, שהיא באמת אדירה, יש עוד 134 משפחות שגם הלילה לא יצליחו לישון. חשוב לברך על כל מבצע מוצלח כזה לחילוץ חטופים וחטופות – זה מדהים, כן ירבו – אבל חשוב לי להגיד את זה דווקא היום: אסור לנו לסגת מהמגעים לשחרור של מי שעדיין מוחזק בעזה. הצלחת המבצע לא מייתרת את הצורך בעסקה. למדנו היטב ב-7 באוקטובר שלא את הכול ניתן להשיג ולפתור באמצעים צבאיים. בחודשים שחלפו מאז השבת השחורה למדנו היטב שלא את כולם נוכל להחזיר הביתה חיים רק באמצעות הצבא. בארבעה חודשי לחימה הצלחנו, באמצעות שני מבצעים הירואיים, להחזיר בחיים שלושה מתוך כ-250 חטופים וחטופות. זה ברור, זה מפתה להפוך את המבצעים הצבאיים לאפשרות היחידה לשחרור החטופים והחטופות. לכן, חשוב לזכור שלצד ההצלחות היו לצערנו גם אסונות ותוצאות טרגיות. הלוחמים וכוחות הביטחון עושים עבודה מדהימה; אני מצדיעה להם מכאן. הם עושים ככל יכולתם, והלוואי ויכולנו להתעורר כל בוקר לעוד כותרות על מבצע כזה – מבצע אנטבה. הלוואי. אבל הניסיון מוכיח אחרת, הוא מבהיר שלחטופות ולחטופים פשוט אין זמן. חובה עלינו כחברה, כמדינה, לבחור בכל רגע נתון את האפשרות שתענה על שלושה פרמטרים חשובים ביותר: לא לוותר על אף אחד או אחת; להחזיר את כולם בריאים ושלמים ולהחזיר אותם מהר. אז חשוב להזכיר גם היום, להמשיך לחתור למימוש מהיר של עסקה להשבת החטופים והחטופות, ולנצל כל חלון הזדמנויות צבאי שנפתח בינתיים. היה לי חשוב לומר את הדברים דווקא היום, כשיש לנו איזו תחושה קטנה של אופוריה שאנחנו יכולים להשיג את הכול באמצעים צבאיים. אסור להפסיק את המאמצים לבצע עסקה, שתאפשר להחזיר את כולם בשלום הביתה עכשיו. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת עמית הלוי – אינו נוכח. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. חבר הכנסת כץ, תתנצל ותגיד שאתה צריך לדבר. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני. כנסת נכבדה, עדכון קצר בכל מה שנוגע לאונר"א: בימים האחרונים התגלה מתחת למטה אונר"א בסיס מודיעין משמעותי וגדול של החמאס, מנהרה בעומק של 20 מטרים שמשתרעת על פני 800 מטרים עם כבלים שמחוברים – אני אפתיע אתכם, תהיו בשוק – ממש למשרדים בתוך אונר"א. זה לא סוד, זה לא משהו שיכולים להגיד עליו שזה עובד סורר פה, עובד סורר שם. הם לקחו חלק פעיל באיסוף מידע נגד מדינת ישראל, ואני רוצה לבשר שהיום סוף-סוף החוק שלי, שימנע הטבות שהמדינה עדיין נותנת לאונר"א, קיבל פ', ואנחנו נבקש פטור מחובת הנחה בשביל שיתקדם מהר יותר. אתם לא תאמינו, גם אחרי הגילויים האלה מדינת ישראל נותנת להם הכרה, נותנת להם פטורים בארנונה, נותנת להם חסינות לעובדים, נותנת להם הרבה יותר מדי דברים – ואת זה אנחנו הולכים לסיים. אני רוצה לשבח את המבצע המדהים שהתרחש הלילה על ידי כוחות הביטחון, שב"כ, צה"ל, ימ"מ וחיל האוויר – כולם – –

אושר שקלים (הליכוד):

לראש הממשלה גם מגיע, גם.

רון כץ (יש עתיד):

– – ואני חושב שזה גם מקום – – –

אושר שקלים (הליכוד):

תגיד תודה גם לראש הממשלה, הוא פיקד על המבצע.

רון כץ (יש עתיד):

אני חושב שלחנפנות, לא, אין טעם פה. אני חושב שזה גם מקום לדבר על משהו שחייבים לדבר עליו: הצבא שלנו קטן מדי, אנחנו חייבים לשנות את הדיסקט וחייבים להבין שקרה משהו במדינה. קרה משהו במדינה, וכולנו צריכים לשנות ולהבין שהמדינה שלנו, אם אנחנו רוצים להישאר בה ורוצים שהיא תישאר חזקה, צריכה שכל מי שנמצא פה ומייצג 100% מהעם הזה ייקח חלק, ייקח חלק בדיוק כמו שקרה ב-7 באוקטובר. כולם הגיעו והתגייסו, כל אחד בחלק שלו, כל אחד עשה מה שהוא יכול לעשות, וזה מה שצריך לקרות פה עכשיו. אי-אפשר לתת ל-7 באוקטובר לחלוף, אי-אפשר שנחזור כל אחד למה שהיינו קודם, ואי-אפשר לתת לחלק אחד מהאוכלוסייה להחזיק על הגב שלו ועל הכתפיים שלו את כל האוכלוסייה; אי-אפשר להאריך למילואימניקים שלנו, שעכשיו מסיימים חמישה חודשים מילואים, את שירות המילואים שלהם בעוד שנים ובעוד חודשים כל שנה; אי-אפשר לבקש מחיילי החובה לשרת יותר בזמן שאחרים לא משרתים בכלל. צריכים כולנו יחד – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

רון כץ (יש עתיד):

– – למצוא פתרון לדבר הזה ולהביא את זה בהסכמה מוחלטת בלי ריבים בכלל – – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני היו"ר, משפט אחרון, אני חושב שאולי חשוב שגם אתה תשמע את זה – אני לא רוצה לריב בנושא הזה. אני חושב שכולנו יחד צריכים להביא בהסכמה פתרון של כולנו, כי עם ישראל חזק, וערבות הדדית – –

היו"ר משה רוט:

אכן.

רון כץ (יש עתיד):

– – כמו שהייתה אתמול בלילה, צריכה להיות גם בבית הזה. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חברת הכנסת מרב מיכאלי – אינה נוכחת; חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – אינה נוכחת. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ממשלה, שאם אפשר להגדיר אותה במשפט אחד: הממשלה שבה אין משמעות לאמת; אותה ממשלה שהביאה אלינו את המשפט האלמותי: מה קשורה הממשלה למלחמה – מביאה אלינו את הציטוטים הבאים בעקבות הורדת דירות האשראי. שר האוצר שלנו: הודעת מודי'ס על הורדת האשראי "אינה כוללת טיעונים כלכליים רציניים" – השר שהיום אמר לי שהוא לא ידוע מה זה הספר הירוק של התקציב. וכמובן, ראש הממשלה, מר כלכלה: "הורדת הדירוג אינה קשורה לכלכלה", משהו חדש. הרי מה קשורות הורדת הדירוג והתחזית השלילית לחיים עצמם, לכלכלה? אין קשר מבחינתם. אז כן, חברים, אובדן הכנסות, ירידת השקעות, ריביות גבוהות, פגיעה בפנסיות, בקרנות, בשירותים החברתיים – כל אלו הם השלכה ישירה של חוסר האחריות וההתנהלות של חדלי האישים המנותקים שבממשלה הזאת. זאת הממשלה שהתנתקה מהעם ומהחיים עצמם. שאלתי בדיון התקציב את שר האוצר מה עם הספר הירוק שמפרט את התקציב, הפירוט המספרי. נאלצנו להגיש על זה עתירה, חברי הכנסת. אז הוא שאל אותי מה זה – רמה גבוהה; שאלתי אותו מהם מנועי הצמיחה בתקציב, אז הוא סיפר לי משהו מעניין, כבוד היושב-ראש, שהוא השקיע בתעסוקת חרדים. אז כשהזכרתי לו שהוא תקצב תמיכה בעשרות מיליונים לעמותות שמעודדות השתמטות ואי-יציאה אל שוק העבודה, הוא הלין שאני מפריעה לו לדבר. הוא אמר לנו בדיון שלא הצענו לו במה לקצץ, אז אמרתי לו שדווקא יש לי רעיונות לקיצוצים. הוא פשוט טען שאין לנו והיסה אותנו. בקיצור, אם האמת לא מסתדרת, נכתוב אותה בעצמנו, גם אם היא בדיה שבינה לבין המציאות והאמת אין דבר; ממשלה של סיפורים ומעשיות בימים שבהם אנחנו חייבים מעשים. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. שלוש דקות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, לפני הכול גם אני כמובן רוצה להצטרף לברכות ללוחמי הימ"מ, לוחמי השב"כ וכמובן לוחמי צה"ל על המבצע ההירואי, המדהים, המיוחד, שבו פרננדו ולואיס חזרו למשפחות שלהם. פרננדו ולואיס, שניהם נחטפו מניר יצחק בשבת השחורה. אני חושבת שכל אדם, כל אזרח חייב לומר להם תודה על המבצע ההירואי הזה, חד-משמעית, שלא מפתיע אותי. ביקרתי בימ"מ וראיתי אילו לוחמים, מלח הארץ של מדינת ישראל. אני רוצה למסור את תנחומיי למשפחות אלדור וקליינמן על אובדן בניהם. כשקמתי בבוקר וראיתי גם את המבצע ההירואי לצד האבל על אותם שני לוחמים, כמרכזת האופוזיציה הרגשתי אחריות מאוד גדולה וישר פניתי ללפיד, כמובן, כדי לומר שביום כזה, שבו כל מדינת ישראל קיבלה קצת אור על הספסלים האלה, שעליהם אנחנו רואים את התמונות, קצת אור בקצה המנהרה – ישר פניתי ליאיר לפיד, יו"ר המפלגה שלי, וניסיתי להבין, להגיד לו: תראה, אולי הדיון היום לא כל כך מתאים ביום כזה. במקביל כמובן פניתי לכל ראשי האופוזיציה, והייתה הסכמה מקיר לקיר שהיום הוא יום שלא מתאים לריב בו ב-40 חתימות ולשים את ראש הממשלה. באחריות מלאה פניתי גם לחבריי בקואליציה, כמובן לחברי אופיר כץ, כדי לבוא ולמנוע את ההתנהלות של הדיון ביום כזה. אני רוצה להגיד לכם שהתשובה שקיבלתי – אופיר כמובן רלוונטי, רלוונטי מאוד, אבל לא אחראי על העניין אלא ראש הממשלה אחראי על זה לחלוטין, והצוות שלו – שבעצם אני שומטת את הדיון כדי לא לתת לו במה. אז קודם כול, אדוני ראש הממשלה, נעים מאוד, כנסת; כנסת, ראש הממשלה. יש לי חדשות בשבילך: אתה יכול לבוא כל יום שני, שלישי ורביעי ולדבר. אתה אפילו יכול לבקש מכל חברי הסיעה שלך להגיע, אפילו מכל חברי הקואליציה לבוא. תבוא ותספר על איזה מבצע הירואי מדהים, שבו פתחתי. אני לא מזלזלת. אני? אני לא הסיבה שלך בכלל. אם אתה רוצה לכנס, תכנס ותשב ותספר. לבוא ולומר לנו באופוזיציה שאנחנו מתנהגים בחוסר אחריות? רק בזכות האחריות של כל יושבי-ראש הסיעות מנענו את הדיון היום. במקום טיפה אחריות, לבוא כראש ממשלה ולהגיד: אני אעשה הכול, כי ננצח ביחד, כי כוחנו באחדותנו – דווקא ביום הזה שבו הוא יכול לבוא לפה ולומר משהו אחד, הוא אמר: לא, אם אין לי את הדיון, אני לא מגיע בכלל.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה להגיד לך מילה אחרונה על זה: יש הרבה ביקורת בתקופת מלחמה, לא קל להיות באופוזיציה. בכל זאת ציונים ופטריוטים אנחנו לא פחות מאף אחד כאן, אבל אנחנו התנהגנו בצורה מאוד אחראית היום, ובמקום לקחת אחריות ופשוט להעביר את הדיון בצורה אחראית לשבוע הבא, הוא פשוט בא והאשים אותנו שאנחנו שומטים לו את השטיח לעשות פה נאום. אתה יכול לבוא ולנאום מתי שאתה רוצה.

היו"ר משה רוט:

תודה. חבר הכנסת אושר שקלים, בבקשה.

אושר שקלים (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, החוק מדבר על סגירת ערוץ תקשורת של האויב. הדבר צודק לחלוטין, אבל מצד שני, גם בחלק מהאולפנים שלנו לפעמים מתקיים איזשהו שיח שאינו ראוי. אתמול בערב עלה ברוב חוצפתו הכתב גיל תמרי, והסית בצורה מתועבת כנגד ראש הממשלה באומרו: ראש הממשלה נתניהו רוצה במותם של החטופים. היום בבוקר שלחתי מכתב למנכ"לית הרשות השנייה, ובו דרישה להשעות לאלתר את הכתב. הבנתי שערוץ 13 אכן השעו אותו לכמה ימים, אולם לטעמי זה כלל לא מספיק. אנחנו צריכים להעביר כאן מסר שהשיח שהיה ב-6 באוקטובר לא יכול להתקיים יותר. אסור שיתקיים יותר.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

כולל בערוץ 14.

אושר שקלים (הליכוד):

אנחנו בזמן מלחמה. צריך להפגין יותר אחדות. אפשר להעלות שיח שיהיה מבקר, אך שיח מכבד; שיהיה נוקב, אך לא לבוא כשיח מסכסך, מפלג, שגורם לשנאה בתוך העם שלנו. אני שואל את גיל תמרי: כנגד מי עשית את זה? אתה חושב שהחיילים שלנו לא ראו אותך? שמשפחות החיילים לא ראו את זה? חשוב שיהיה כאן שיח של תקווה, שיח של איחוד, של חיבור. גם אם יש מחלוקת, זה בסדר. המטרה שלנו היא זהה, ולא משנה אם אנחנו בשמאל או בימין. 7 באוקטובר לימד אותנו שאין שום מקום לדבר שנאה ולאנשים שמדברים כמו גיל תמרי. אין להם מקום בחברה שלנו, נקודה, ועל אחת כמה וכמה בשיח תקשורתי, כיוון שלעיתונות ולתקשורת יש כוח אדיר בתפקידן לתווך לציבור את המציאות, וזה בסדר ולגיטימי שלכל אחד גם תהיה הפרשנות שלו. בנוסף, כשאני חושב על זה, אני לא ראיתי אף מישהו כאן, בצד השמאלי של המפה, שגינה את הדברים של גיל תמרי, וזה הכעס האמיתי שלי. איפה כל הממלכתיים למיניהם? כאשר השרה מירי רגב או אחד משרי הקבינט רק מעיזים לשאול את הרמטכ"ל – –

מיקי לוי (יש עתיד):

צריך להתייחס אליו?

אושר שקלים (הליכוד):

– – על עניינים מבצעיים כאלה או אחרים, מייד מכנים אותם "מכונת הרעל", אבל עכשיו, כאשר כתב בכיר מסית בשידור חי בצורה מפורשת – שקט. רק לפני שבועיים אמר בני גנץ על ראש הממשלה: מי ששותק אינו מנהיג. אז מר גנץ, אתה וחבריך הממלכתיים, למה אתם שותקים? איפה המנהיגות שלכם? מה זה הצביעות הזאת? אנחנו נמצאים כאן כדי להיות גשר למען הציבור, למען כוחות הביטחון והחיילים שלנו, שנלחמים כעת בחזית. בהזדמנות זו אני מברך את ראש הממשלה ואת הקבינט ואת כוחותינו המופלאים ואת כל מי שלקח חלק בפעילות החשובה והנועזת לשחרורם של החטופים. יישר כוח על התעוזה ועל הנחישות. אני מקווה שיהיה בכך פתח, בעזרת השם, להחזרתם של כל החטופים בדרך לניצחון המוחלט, ואכן אנחנו בהחלט מתקרבים אליו.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן – הופיעה פעמיים; חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: "חזרנו, והחזרה טובה". זה הנאום הראשון לאחר שמנעו ממני דיבור במשך שבועיים, והשבח לאל, אנחנו מדברים בו על חוק שמונע את הדיבור ואת חופש הביטוי, חוק סגירת תחנות טלוויזיה, ובעיקר תחנת אל-ג'זירה. זו פגיעה בזכויות הכי בסיסיות והכי חשובות, זכות הביטוי וזכות האנשים לדעת מה מתרחש, כי יש שם מי שרוצה שיתבצע כל הכיעור וכל הפשע הזה בלי שאל-ג'זירה ושאר התחנות ישדרו זאת לעולם. הקהל הישראלי מסתמך אך ורק על תחנות ישראליות, אשר לא משדרות את האמת על מה שמתרחש בעזה. יש שם פשעים, ויש לחשוף את הפשעים.)

טלי גוטליב (הליכוד):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

(יש להסתמך על מקצועיות, ואל-ג'זירה מסתמכת על מקצועיות, וכך גם שאר התחנות. חוסר היכולת לשאת באמת לא משנה את הפשעים, ובייחוד את פשעי המלחמה). כבוד היושב-ראש, אני רוצה לומר שהצעת החוק הזאת היא סתימת פיות ורצון לא להעביר – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

סתום את הפה של המחבלים.

היו"ר משה רוט:

שנייה, שנייה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה מוכן לסתום לה את הפה? יש כלי.

היו"ר משה רוט:

שנייה. אני אטפל בזה. לא צריך עזרה, הכול בסדר. אני דואג, חבל לנצל את הזמן לזה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני מכבד את החלטתך. יש כלי בתקנון, קוראים לו לקרוא לסדר.

היו"ר משה רוט:

אני יודע, אני יודע.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה מכיר אותו?

היו"ר משה רוט:

אני מכיר אותו.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

יפה. כל הכבוד.

שר התקשורת שלמה קרעי:

צריך לבדוק אם אתה – – – גוף שידורים זר – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

בסדר. עכשיו, מה רוצים בישראל? רוצים שכולם יהיו ערוץ 14.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לא, רוצים שכולם יהיו – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

רוצים שכולם יהיו ערוץ 11, 12, 13, שלא מעבירים כלום ממה שקורה בעזה או ממה שקורה בשכם.

קריאות:

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא רוצים לשמוע, לא רוצים לראות – כלום. זה נקרא פגיעה בחופש הביטוי – –

אופיר כץ (הליכוד):

לא, זה לא.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – ומי שלא רוצה לשמוע את הצד האחר, ומסתמך על ערוץ 14 – –

טלי גוטליב (הליכוד):

חמאס הוא לא צד אחר.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

– – ומתראיין רק בערוץ 14, נראה כמו מדינה טוטליטרית שמתנגדת לחופש הביטוי, לא מדינה בעלת פרקטיקה דמוקרטית, שמוכנה לשמוע את הצד האחר.

אופיר כץ (הליכוד):

מי זה צד אחר?

טלי גוטליב (הליכוד):

לא יהיה – – – ארגוני טרור – – לא יהיה פה מה – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

עכשיו, כל הדברים שלכם על אל-ג'זירה וקטר הם צבועים. למה אני אומר צבועים? כי יום-יום אתם מנהלים משא ומתן עם קטר. יום-יום ראש הממשלה, נציגיו – – –

היו"ר משה רוט:

תודה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתם מתחננים לקטר שתגיש את כל מה שהיא יכולה כדי לעשות דבר טוב, והוא עסקת חילופין שתחזיר חטופים ואסירים, כל אחד לבני ביתו ובני משפחתו.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה יותר אנושי מזה? ותמיד תדעו שהכלל הוא דעה ודעה אחרת (חוזר על דבריו בערבית.) תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה.

קריאה:

שר התקשורת שלמה קרעי:

לך תספר לחמאס שאתה מוכן – – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

עיתונאי שהוא טרוריסט.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני אמרתי שהם דמוקרטים? אתה טוען שהם דמוקרטים. ואתה עושה דברים אחרים.

טלי גוטליב (הליכוד):

דמוקרטיה נאורה. לכן אתה חבר כנסת פה. אנחנו דמוקרטיה כזאת נאורה שאחמד טיבי חבר כנסת בפרלמנט. הדמוקרטיה איבדה את עצמה. בגלל הדמוקרטיה אתה יושב כאן – – – דמוקרטיית קצה, בשם חופש הביטוי שמאפשר לך לעשות כותרות – – – הכנסת.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה לשמוע את חבר הכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

נמאס כבר.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אכן, חברי אבו אל-כאמל, ככה נראית הדמוקרטיה היחידה שמתגאים בה במזרח התיכון, שבאים, מדברים על חופש ביטוי ועל עיתונות ועל לשקף את המציאות וכל מה שקורה. הם רוצים למנוע – – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

למה, ראית – – – ברמאללה?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הם רוצים למנוע מהציבור הישראלי לראות את האמת. אני רוצה להגיד לך, רופא בצנחנים מה הוא אומר – לעיתונות הישראלית, לא לאל-ג'זירה ולא לאל-מיאדין. הוא אומר ששבוי פלסטיני, שבא עם ידיים ורגליים שבורות וחוקר שבויים חקר אותו, בא חייל במילואים וירה בו. כנראה יש לכם מה להסתיר.

טלי גוטליב (הליכוד):

איזה רופא של צנחנים אמר את זה? די לשקר.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

ככה לא נראה צבא מוסרי. ככה נראה צבא כיבוש.

טלי גוטליב (הליכוד):

די לשקר כבר. אף רופא בצנחנים לא אמר זה. תפסיקו כבר לשקר פה כל הזמן.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם יודעים מה קורה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

די, די.

טלי גוטליב (הליכוד):

די, אדוני היושב-ראש, הוא משקר. הוא פוגע ברופא בצנחנים.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

ואתם רוצים להסתיר מהעולם. אתם רוצים להסתיר מהעולם.

ניסים ואטורי (הליכוד):

איזה שטויות, תגיד לי, על מה אתה מדבר?

בועז ביסמוט (הליכוד):

די.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם רוצים להסתיר מהעולם את הזוועות. אל-ג'זירה זה ערוץ תקשורת – –

בועז ביסמוט (הליכוד):

אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש?

ניסים ואטורי (הליכוד):

– – – מ-7 באוקטובר? את זה שכחת, על זה אתה לא מדבר.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – שמשדר לכל העולם. אל-ג'זירה לא יכולה לייצר מצב שלא קיים בשטח.

טלי גוטליב (הליכוד):

פועל באל-ג'זירה ביום, ובערב תומך טרור.

בועז ביסמוט (הליכוד):

כן, היא יכולה, היא יכולה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אל-ג'זירה לא יכולה לייצר הרס בתים שלא קיים.

אופיר כץ (הליכוד):

היא עושה את זה כל הזמן עם ישראל. היא עושה את זה כל הזמן בישראל.

בועז ביסמוט (הליכוד):

כן, היא יכולה. זה מה שהיא עושה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אל תבקש זמן. לא מגיע לך כלום.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אל-ג'זירה לא יכולה לייצר רצח ילדים. אל-ג'זירה לא יכולה לייצר רצח נשים.

בועז ביסמוט (הליכוד):

זה מה שהיא עושה, זה מה שהיא עושה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

זה מה שמעניין אותך, תגיד לי?

בועז ביסמוט (הליכוד):

זה מה שהיא עושה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

את התמונות האלו, את הזוועות – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

– – – צפיית תקשורת.

בועז ביסמוט (הליכוד):

זה מה שהיא עושה. זה מה שהיא עושה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – אתם רוצים למנוע, בעיקר מהאזרחים שלכם.

ניסים ואטורי (הליכוד):

לגבי 7 באוקטובר – – – תתבייש לך שאתה מדבר ככה. תתבייש.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתה תמשיך לדקלם את דף המסרים והשקרים של נתניהו.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תתבייש. אנחנו נחסל את כל המחבלים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה עומד ומשקר כאן. משקר.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

את זה אתה רוצה. תמשיך לדקלם אותו.

ניסים ואטורי (הליכוד):

דינם של מחבלים – מוות.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כי ככה אתה, אתם לא רוצים לראות את האמת. כי האמת – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

לא רוצים לראות פה מחבלים. נגמרו המחבלים.

אושר שקלים (הליכוד):

מה האמת?

ניסים ואטורי (הליכוד):

זהו, נגמר הסיפור של המחבלים.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – אתם לא רוצים להתעמת איתה.

אושר שקלים (הליכוד):

ניסים ואטורי (הליכוד):

כל המחבלים ימותו, נקודה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם יודעים את האמת ומה שאתם עושים שם?

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת ואטורי, רגע אחד, שנייה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם לא רוצים שהציבור שלכם ושהעולם יראה את מה שקורה בעזה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

גזר דין מוות למחבלים.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אני רוצה להגיד לכם, אולי בעזה אתם מנסים למנוע את ההרס ולהראות אותו לעולם. אבל אני רוצה להגיד לכם, בנגב, בנגב – – –

אושר שקלים (הליכוד):

לחסל את – – –

בועז ביסמוט (הליכוד):

תתבייש. אין לך בושה. בושה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

איזה הרס? איזה הרס?

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני, זה תומך טרור. תומך טרור בזמן מלחמה. תומך טרור בזמן מלחמה. אתה פוגע בחיילי צה"ל.

בועז ביסמוט (הליכוד):

בושה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

שר הכישלון הלאומי שלכם מכריז מלחמה על הנגב ומתראיין בתקשורת הישראלית, ואומר: אני – –

טלי גוטליב (הליכוד):

בוגד בחיילי צה"ל. תוריד אותו.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – אהרוס בנגב.

טלי גוטליב (הליכוד):

להוריד אותו. אתה פוגע בחיילי צה"ל.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הדחפורים שלכם, שעכשיו אתם מכניסים אותם לרפיח.

טלי גוטליב (הליכוד):

רד כבר, נגמר הזמן.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אני אומר לכם, הם הורסים את הנגב ביום-יום.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

נגמר הזמן, רד מפה. לך מפה, נגמר הזמן.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תתביישו לכם.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

אופיר כץ (הליכוד):

תתבייש לך.

טלי גוטליב (הליכוד):

נגמר הזמן.

היו"ר משה רוט:

שנייה, חברי הכנסת, נא לתת – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

הייתי שולח אותך לפרלמנט בעזה.

אושר שקלים (הליכוד):

לפרלמנט של עזה – – –

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת רם בן ברק – אינו נוכח.

טלי גוטליב (הליכוד):

זאת תמיכה בטרור, פגיעה בחיילי צה"ל בזמן מלחמה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

תתבייש. אין לכם בושה.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת סימון דוידסון. אני מבקש, חברי הכנסת.

בועז ביסמוט (הליכוד):

צא החוצה, לך.

טלי גוטליב (הליכוד):

יש לך מזל שיש לך חסינות.

בועז ביסמוט (הליכוד):

בושה. אתה בושה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אחרת אתה צריך להיות מאחורי סורג ובריח. סורג ובריח.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

חלאס, חלאס. בושה שאתם – – –

בועז ביסמוט (הליכוד):

בוא'נה, אתה בושה. אין לך בושה, היום עברת את הגבול.

ניסים ואטורי (הליכוד):

רגע, רצחו גם בדואים, תגיד לי, איפה היית?

בועז ביסמוט (הליכוד):

היום עברת את הגבול.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תגיד לי "חלאס". אל תגיד לי "חלאס" ואל תסתכל עליי.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם לא רוצים שהעולם יראה מה שיש בעזה, מה שאתם עושים – – –

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברי הכנסת.

אושר שקלים (הליכוד):

חבר הכנסת, אתה עושה נזק.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם מפחדים כי יש לכם מה להסתיר. יש לכם מה להסתיר.

היו"ר משה רוט:

רוצים לשמוע את חבר הכנסת דוידסון. הוא סיים, הוא סיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני, תפנה לתומך הטרור, לא אליי.

היו"ר משה רוט:

בבקשה, אנחנו רוצים לשמוע את חבר הכנסת דוידסון.

שר התקשורת שלמה קרעי:

בפרלמנט של עזה אתה יכול להגיד את זה.

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברי הכנסת, אני מבקש.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

יש לכם מה להסתיר. אתה תדקלם את מה שנתניהו כותב לכם.

היו"ר משה רוט:

סליחה, אני מבקש שקט במליאה. חבר הכנסת דוידסון, אני אאפס לך את הזמן.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם תדקלמו את דף המסרים של נתניהו. אין לכם משהו אחר להגיד.

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברי הכנסת – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם לא יכולים – – –

היו"ר משה רוט:

אני ביקשתי, די.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה עמדת כאן ואמרת שאנחנו עושים בעזה – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

חצופים, צבועים.

טלי גוטליב (הליכוד):

צא החוצה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם צבועים. אתם צבועים.

טלי גוטליב (הליכוד):

צא החוצה.

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברת הכנסת גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

של נעליך מעל רגליך כשאתה מדבר על החיילים שלי.

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה לשמוע את חבר הכנסת דוידסון. אני מבקש שקט במליאה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הוא צודק.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

1,400 נרצחים, והם עוד מעיזים לדבר. פשוט לא ייאמן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני שמח מאוד שבועז ביסמוט נמצא פה. בועז, אני רוצה לספר לך משהו. כיושב-ראש ועדת המניעה לסמים ואלכוהול, אנחנו דיברנו בוועדה הרבה מאוד על המשמעות של הספורט בנושא של גמילה מסמים ואלכוהול, וגם על מניעה. אספר לכם משהו, חברי הכנסת, שבתקציב הקרוב שמגיע לכנסת ישראל מדברים על הרבה מאוד מיליארדים שרצים מצד ימין לצד שמאל, ולפעמים אנחנו מחמיצים, חברי הכנסת, את הכסף הקטן שעושה דברים גדולים. כסף קטן שעושה דברים גדולים.

אושר שקלים (הליכוד):

סימון, אני חייב להגיד לך משהו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

במדינת ישראל – – –

אושר שקלים (הליכוד):

רגע, סימון, אני חייב להגיד לך משהו. עשיתי לך גם לייק בפוסט בפייסבוק על מה שאתה הולך להגיד עכשיו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה. במדינת ישראל יש גוף שנקרא התאחדות הספורט לבתי הספר – גב' טלי גוטליב, חשוב לי שתהיי גם כן בהבנה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא יצאתי כי ראיתי שאתה הולך לנאום. איך אני איתך? הוא עצבן אותי, ונשארתי כדי לשמוע אותך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הגוף הזה נוגע במאות אלפי ילדים בכל מדינת ישראל, בעיקר בפריפריה. לילדים עם צרכים מיוחדים, לנשים שלא היו מגיעות בחיים לספורט. הגוף הזה גם מוציא ממנו גם ספורטאים גדולים. למשל דני אבדיה, שהוא שחקן NBA, הוא גדל בהתאחדות בתי הספר. אם לא היה את הגוף הזה, לא היה דני אבדיה, שהוא כוכב NBA. אבל, למה לא שמו לב בכנסת ישראל? לכך שבתקנה של התאחדות בתי הספר יש אפס שקלים. זאת אומרת, נכון לעכשיו, אם היה עובר בצורה חלקה הנושא של התקציב, ההתאחדות הייתה נעלמת. לא היה את הגוף הזה, לא היה מי שיעשה את ארגון פל"א לילדים יוצאי אתיופיה – גוף מדהים שגורם לעשות פעילות ספורטיבית; לא היה את פרויקט לזוז לבנות בגיל ההתבגרות, שמוציא אותן לספורט. הגוף הזה היה נעלם. מה שאני מנסה לעשות עכשיו זה לחבר בין המשרדים, משרד הספורט למשרד החינוך. ולהחזיר את הגוף הזה למה שהיה עד 2006, גוף שנמצא בתוך משרד החינוך, מתוקצב ומופעל על ידי משרד החינוך. עשו טעות ב-2006 – על ידי אופיר פינס, שמשך את הגוף הזה למשרד הספורט והוא לא שייך אליו. הוא צריך להיות במשרד החינוך. אני ישבתי עם שני השרים, גם עם מיקי זוהר וגם עם קיש, עכשיו, לפני כמה דקות, כדי להגיע למצב שהגוף הזה ימשיך לפעול. חבל לי שסמוטריץ' לא נמצא פה, אבל היום בבוקר בוועדת הכספים ביקשתי ממנו, והוא הבטיח לטפל בזה – לדאוג, לא תאמינו, רק ל-5 מיליון שקלים. 5 מיליון שקלים שיהיו בבסיס התקנה כדי שהגוף הזה יוכל לעבור ולהמשיך לפעול.

היו"ר משה רוט:

יש הסכמה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

נכון לעכשיו אין עדיין פתרון לדבר הזה. דעו לכם, שבוועדת הכספים כל חברי הכנסת כולם מבינים מהי המשמעות של סגירת הגוף הזה, ולא יצביעו – לא יצביעו על העברת התקציב בנושא של משרד הספורט עד שהדבר הזה יתוקן. לשים 5 מיליון שקלים, להעביר את זה בחזרה למשרד החינוך, ולהפעיל את הגוף המדהים הזה, למען הילדים של כולנו. זה לא בשבילי – לילדים של כולנו. במי אנחנו פוגעים? בילדה בקריית שמונה, בילד בשדרות, בחלשים, במוחלשים. אני מקווה שכולם יהיו איתי, תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת, נאור שירי.

אושר שקלים (הליכוד):

סימון, כל מילה. יישר כוח.

היו"ר משה רוט:

אם יש הסכמה זה מצוין.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אין עדיין.

היו"ר משה רוט:

יש לך הסכמה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא, כל הקואליציה איתי בזה, זה דבר הגיוני.

נאור שירי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. קודם כול, אושר, אם אתה עושה לייק תעשה כבר comment. זה טראפיק יותר גבוה.

אושר שקלים (הליכוד):

מה לעשות?

נאור שירי (יש עתיד):

comment זה טראפיק יותר גבוה.

אושר שקלים (הליכוד):

כתבתי לו גם תגובה. כתבתי לו גם תגובה, כי זה מגיע לו. ואני לא צריך עצות ממך.

טלי גוטליב (הליכוד):

גם וגם.

נאור שירי (יש עתיד):

גם וגם, יפה – מה? מה?

אושר שקלים (הליכוד):

אני אומר, אל תיתן לי עצות, עשיתי את זה עוד לפניך.

טלי גוטליב (הליכוד):

סימון לא צריך עזרה, הוא כוכב רשת. כל נאום שלו – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אוקיי, בסדר גמור. עצה חברית. אם עשית, מעולה. אני אצטרף לחברי חבר הכנסת סימון דוידסון גם כן.

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברים, תנו לו. אני רוצה לשמוע.

נאור שירי (יש עתיד):

22 שניות. לדעתי צריך לעשות פה שינוי תקנון, כשטלי במליאה יש פקטור של 30 שניות לכל נואם.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה כבר אמרתי? יש חברי כנסת אחרים, והוא רואה רק אותי. מה אמרתי?

אושר שקלים (הליכוד):

שירי, גם בזה אני איתך.

נאור שירי (יש עתיד):

לייק וcomment-. לא, אני מנסה, אבל – – –

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת שירי, לפי התקנון הקיים אתה יכול להמשיך לדבר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, תראה איזו אחדות.

נאור שירי (יש עתיד):

אני גם אצטרף לדברים שאמרת, גם כאחד שהיה במסגרות הספורט, ובערך זה הדבר היחיד שגרם לי לסיים תיכון. אבל זה הרבה מעבר. לא ארחיב, כי גם אתה אוטוריטה בתחום. אתה לא צריך הרבה חברי קואליציה, אתה צריך אחד. אופיר כץ, יו"ר הקואליציה, הוא יהיה איתנו. אני בטוח שתצטרף למאבק, והדבר הזה של 5 מיליון שקלים, כן, לסגור ספורט בבתי הספר – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה הכי פוגע בעפולה, דרך אגב, יש שם המון פעילות של חוגי בתי הספר.

נאור שירי (יש עתיד):

עפולה, טוב. אני רוצה לדבר בזמן הדי-קצר שנשאר לי, יש לי עוד 20 שניות – בסדר, זמן טלי – על המילה האהובה "קונספציה".

טלי גוטליב (הליכוד):

מה הוא רוצה ממני?

נאור שירי (יש עתיד):

דיברו פה המון על קונספציה, אבל אני רוצה לדבר על קונספציה, והיום שמתי לב אליה בעקבות פוסט או ציוץ של דובר הליכוד, שאני מודה שלא הכרתי אותו. הוא דיבר היום והתבטא בנוגע ליכולת של בנימין נתניהו לדעת מה קרה. זה בעיניי מתאר את הקונספציה: הוא לא קיבל את המצגות – אני שנייה עושה פרפרזה, כי אין הרבה זמן – הוא לא קיבל את החוברת והתעלם; הוא לא התעלם מהתצפיתניות, מהנגדת ב-8200, מקצין המודיעין; הוא לא ידע על בלוני התצפית; לא קיבל שיחת התראה; לא קיבל התראה ב-04:00. הוא ממשיך עם עוד כמה נושאים כאלו וסעיפים כאלו. ואחרי זה הוא גם מחק את הפוסט. אבל זאת בדיוק הקונספציה, כי מה שמאפיין בעיניי את 17 השנים, 16 השנים האחרונות של בנימין נתניהו, זו היכולת שלו, באמת ובתמים – שהיא יכולת מולדת וסופר-מוערכת, פחות או יותר, תלוי בעיני מי – לייצר מצב שהוא לא אחראי על שום דבר רע. הוא לא קשור למירון, זה בכלל משה מירון אשם; הוא לא קשור לשרפה בכרמל, הוא בכלל הראשון שזיהה; מחירי הדיור שעלו בתקופתו – זה לא הוא, זה אולמרט שהחליט, שהעביר החלטת ממשלה לבנות רק במרכז; את ההתנתקות הוא בכלל עשה כיו"ר האופוזיציה; 244 נרצחים בשנה השחורה ביותר – הוא בכלל לא קשור, זה המפכ"ל; שוחד, מרמה והפרת אמונים – לא הוא, זו התקשורת; מזוודות הכסף, זה בכלל בנט; ההתעצמות של חיזבאללה, כולל האוהל שהוא לא חיסל, זה בכלל בגלל הסכם הגז עם לבנון; הפיגועים זה אוסלו; מי שהחזיר את חברון זה בכלל רבין.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

מי ששחרר 1,000 מחבלים זה לא הוא, הוא לא קשור, זה בכלל היה דפני ליף – איך קוראים לה, סתיו שפיר; את פינוי הצפון בכלל מפא"י עשתה. שום דבר רע הוא לא אשם. אני מבקש ממכם להפסיק לצפות מראש ממשלה לאיזו לקיחת אחריות מינימלית.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת שירי. תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

זה די והותר. כשיהיו דברים טובים, דברו אליו.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי, בבקשה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול אני בהלם מהנאום מקודם של יוסף עטאונה. הבחור שהגיע מחורה, הוא לא יודע שנרצחו גם בדואים? או שהם לא קשורים אליו – כשאתה רוצה לתמוך במעשי טרור. אם חיילי צה"ל נוהגים – תגידו, מה קרה ב-7 באוקטובר? מי עשה את הדברים האלה? איפה אלה? יש כאן שותפים של אנשים – – –

היו"ר משה רוט:

שנייה, חבר הכנסת ואטורי. סליחה, אפשר לקבל שקט שם? עוזרי הסיעות, סליחה, אפשר לקבל שקט מוחלט? תודה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

בעזה אנחנו מטפלים רק במחבלים. מי שקיבל כדור כנראה מגיע לו. מגיע לו, מי שחוסל בעזה. אנחנו הורגים מחבלים. מי שבא לרצוח ילדים, זה 7 באוקטובר, זה אנשים פונדמנטליסטיים, החברים שלכם מעזה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

ילד בן חמש זה מחבל? תפסיקו עם זה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אלה שבאו – ילדים. כמה ילדים נרצחו, תגידי, ב-7 באוקטובר?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

ילדים. תינוקות.

ניסים ואטורי (הליכוד):

על מה את מדברת בכלל. אין לך בושה? אתם בושה לכנסת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אתה בושה לאנושות.

ניסים ואטורי (הליכוד):

זה שאתם עומדים פה על הדוכן הזה. את בושה לכנסת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אתה בושה לאנושות.

ניסים ואטורי (הליכוד):

את בושה לכנסת ישראל. את מקבלת פה במה, ואתם טוענים על דמוקרטיה?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני מעדיפה לא להיות בושה לאנושות.

ניסים ואטורי (הליכוד):

איזה יהודי, תגידי, עומד ברמאללה ונואם ככה באולם? מי? נעצור פה. קיבלתי כבר שבועיים פעם, כן? בושה וחרפה לדבר כזה דבר אחרי 7 באוקטובר. מה שעשו המחבלים, עוד מישהו שיצדיק אותם פה בכנסת הזאת. טוענים לזכות הדיבור. דמוקרטיה קוראים לזה. איזה דמוקרטיה? לרצוח ילדים יהודים בעוטף עזה, להיכנס ליישובים, לרצוח ילדים, לתלוש להם איברים? זו הדמוקרטיה שאתם דורשים? איזו בושה, איזה עזות מצח. יוסף עטאונה, באת מחורה, תגיד לי, איזה מין דבר זה? המחבלים באו ורצחו, וזה לא קשור עכשיו מוסלמים או לא, הם רצחו בדואים, שהם מוסלמים. רגע, אתה תומך במעשה הזה, אתה מגן על אנשים שרצחו בדואים? אין לך בושה? אתה באת מהאזור הזה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תתבייש לך. תמשיך לדקלם את המסרים של נתניהו.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה כאילו עכשיו מייצג את הבדואים, כן? אתה תומך בבדואים, תגיד לי? אין לך בושה? זה כמו שאני אצא נגד יהודים מרמת הגולן.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תפסיק, אין לך עמדה. שום עמדה אין לך. אתה יודע רק לדקלם את דף המסרים, השקרים של נתניהו.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה מדבר על דמוקרטיה. הדמוקרטיה נתנה לך את זכות הדיבור לעמוד פה על הדוכן – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתה כלום, אין לך עמדה. אתה תתבייש. אתה תתבייש.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תתבייש אתה, תתבייש אתה והחברים שיושבים לידך שם – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – – כי יש לך מה להסתיר, יש לכם מה להסתיר.

ניסים ואטורי (הליכוד):

– – שאתם פוגעים ומסיתים נגד חיילי צה"ל. אתם, אתה יודע מי, מי. אתה צריך להתבייש.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

מה הקשר למה שאתה אומר – – – אנשים צריכים לראות את המציאות, מה שקורה – – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

הדמוקרטיה. דיברת על דמוקרטיה. אתה עומד פה, אומר שקרים. אתה אומר שקרים נגד חיילי צה"ל, אתה מדבר על דמוקרטיה?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתה כלומניק, בושה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

חבל שאנחנו דמוקרטיה. בקטעים האלה אולי לא צריך להיות דמוקרטים, אתה יודע את זה? כי אתם בושה פשוט, אתם בושה. ב-7 באוקטובר, אתה יודע מה היה?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

מה הקשר – – – מי שמביא חוק כזה, שלא – – – על דמוקרטיה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אנשים שאתה אומר שירינו עליהם, אנשים שאתה מדבר שירינו עליהם, אלה רצחו ילדים.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

מי שמביא הצעת חוק – – – רוצה למנוע מהתקשורת – – – שלא ידבר על דמוקרטיה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה תומך ברצח הזה? תגיד לי עכשיו, תענה לי.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

שלא ידבר על דמוקרטיה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תענה לי. תגנה את המעשים של 7 באוקטובר. תגנה את המעשים של 7 באוקטובר.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

שלא ידבר על דמוקרטיה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תגנה את המעשים האלה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

שלא ידבר על דמוקרטיה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

צביעות. אתה צבוע.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אל תדבר על דמוקרטיה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה צבוע. אלה רוצחים, ומגיע להם למות.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תמשיך לדקלם את הדברים; את השקרים של נתניהו. בשביל זה אתה בכנסת.

ניסים ואטורי (הליכוד):

רוצחים, מגיע להם למות. אתה יודע מה הקטע? אתה יודע, יש כאן אחדות דעים. אחדות דעים.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת ואטורי.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אין לך משהו אחר לתת חוץ מלדקלם את השקרים של נתניהו. אין לך כלום.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אחדות דעים, תקשיב, יש פה בכנסת ישראל, לזה שצריך לחסל את כל המחבלים בעזה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אין לך כלום. אין לך כלום. אין לך כלום, אין לך מה לתת.

ניסים ואטורי (הליכוד):

כל מי שמחבל צריך למות, נקודה. תתביישו לכם.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תמשיך לדקלם את השקרים של נתניהו. אין לך כלום.

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברי הכנסת, אני מבקש שקט. חבר הכנסת ולדימיר בליאק – אינו נוכח.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש – –

היו"ר משה רוט:

שנייה אחת. חבר הכנסת בועז ביסמוט, בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – למה לא לקחו את ואטורי במקום אהרן ברק להאג?

היו"ר משה רוט:

עוד רגע. חבר הכנסת ביסמוט, בבקשה.

קריאות:

ניסים ואטורי (הליכוד):

תפסיק, נו – – – מה השטויות האלה. לא, למה לא לקחו אותך? תתבייש לך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

שאלה חשובה.

טלי גוטליב (הליכוד):

איזה חוש הומור. איזו שאלה חשובה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תתבייש לך. על מה באת להגן, על תומכי טרור, תגיד לי? אין לך בושה?

קריאות:

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה אתה מתעסק עם עטאונה? ביידן מחכה לך.

ניסים ואטורי (הליכוד):

די, נו. מה, נכנסו כל הכוכבים של המפלגה הערבית – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ניסים ואטורי (הליכוד):

אחמד, עזוב. אתם מגינים על רוצחים, על מה, מה הוויכוח?

קריאות:

היו"ר משה רוט:

סליחה, חברים. חבר הכנסת ואטורי, אני רוצה לשמוע. אנחנו, כל המליאה, רוצים לשמוע את חבר הכנסת ביסמוט.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אז תשתיק אותם. למה נכנסים וצועקים גם מבחוץ? מה, הם ראו את הוויכוח אז באו להשתתף?

היו"ר משה רוט:

אני משתיק את כולם שווה בשווה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר משה רוט:

סליחה, חבר הכנסת עטאונה, אנחנו סיימנו את הדיון.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תגיד תודה – – –

היו"ר משה רוט:

סליחה. אני מבקש שקט במליאה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

זה פספוס. במקום אהרן ברק היה צריך לשלוח אותך. אדם דגול, משפטן. רק אותך היה צריך לשלוח לייצג את ישראל כי רק אתה ראוי לייצג את ישראל.

היו"ר משה רוט:

סליחה, לא להמשיך. אני מבקש לא להמשיך. סיימנו? חבר הכנסת עטאונה, אני מבקש. תודה רבה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא שומעים פה. חבר הכנסת, לא שומעים.

בועז ביסמוט (הליכוד):

עכשיו שומעים? יקירתי, אז אני אחזור שוב. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כאשר הרע הופך לטוב, נכנסת שמחה גדולה. זאת הסגולה של חודש אדר, שאליו נכנסנו. הפור מתהפך, ומזלנו משתנה מרע לטוב. אני מבקש לברך, כמו כולם פה, אני חושב, את כוחות צה"ל – כמו כולם, אני אומר – את כוחות צה"ל, שב"כ וימ"מ על מבצע הירואי ברפיח, מבצע יד הזהב, להצלת החטופים פרננדו סימון מרמן ולואיס הר, שחולצו בשלום. אבל, לצערנו הגדול, שעות קודם לכן נפלו בקרבות בדרום הרצועה שני לוחמי מגלן הגיבורים, רס"ל עדי אלדור ורס"ל במילואים אלון קליינמן. הם סיכנו את חייהם באומץ ובגבורה למען חילוץ החטופים. אנחנו, אדוני היושב-ראש – כל המדינה יודעת – רוצים את החטופים בחיים. אנחנו לא רוצים את החטופים מתים; חיים פה, יחד איתנו במדינתם, ולא מתים כפי שהעליל אתמול על ראש הממשלה, באיוולת גדולה, אדם, שאני חייב להודות שבעולמי הישן, כאשר הייתי בעולם העיתונות, כדי להיזכר בשמו הייתי חושב תמיד על הצריף של תמרי כדי להיזכר בגיל של תמרי. וכשאני חושב על הצריף של תמרי, אני נזכר בדמות החמור שהייתה שם, בלעם, אם אתה זוכר, שבא לקלל ויצא מברך – והמבין יבין. אנחנו רוצים את החטופים חיים; אנחנו רוצים את הראש של סנוואר; אנחנו רוצים להשמיד את האיום מעזה. לכן, למרות הלחץ הבין-לאומי להימנע מפעולה ברפיח, לא נהמר על ביטחוננו. כפי שפעלנו תמיד, ננקוט אמצעי זהירות כדי למנוע פגיעה באוכלוסייה אזרחית, אבל לא נשאיר גדודי טרור ברפיח; לא נשאיר גדודי חמאס ברפיח. צריך להבין דבר אחד, המשוואה פשוטה: סנוואר ברפיח, החטופים ברפיח, הניצחון ברפיח. אבל צריך לומר ביושר שבשעה שסכנה גורלית מרחפת מעל ראשנו, במקום לתמוך בפעולות הממשלה ולשתף פעולה, יש כאלה שמחלישים אותנו ומפוררים אותנו מבפנים. אני רוצה להגיד לכם, חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, רק חיות בטבע פועלות לפי האינסטינקטים ההישרדותיים. לעומת זאת, לבני אדם יש מוסר וחמלה; בחירה חופשית בין טוב לרע, בין הברכה לבין הקללה. עם ישראל יכול להתפתח בשתי הדרכים: בדרך החיובית, שהיא למידה דרך השכל, או בדרך השלילית, שהיא למידה דרך התנסויות קשות. כל אחד כאן, חברי הכנסת, צריך לבחור לאיזה מחנה הוא משתייך, החיובי או השלילי. תרשה לי, אדוני היושב-ראש, לשתף אתכם כאן, חברי הכנסת, בסיור שקיימתי אתמול בגבול עם לבנון, במטולה. אני חושב על תושבי הצפון – מדברים הרבה על הדרום – אני רואה ערים, ערים ריבוניות, ערים ישראליות, שוממות – סיטואציה, מצב בלתי מתקבל על הדעת. החזית הצפונית מול חיזבאללה מתלקחת, וזו רק שאלה של זמן עד שהיא תתפתח. לכן, אנחנו חייבים לגרום לשינוי וליצור אחדות בעם כי אין לנו דרך אחרת. אויבינו מאמינים בחרב – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

– – אנחנו מאמינים במגן דוד, שהופך בשעת אמת לחרבות ברזל. ביחד, אבל רק ביחד, ננצח. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת יצחק פינדרוס – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בפתח דבריי אני מבקשת להביע הערכה עמוקה לכוחות צה"ל, לימ"מ, לשב"כ, לשייטת, לחטיבה 7, לכל הגיבורים ההירואיים שביצעו מבצע חסר תקדים, בתנאים לא תנאים, והשיבו את החטופים הלילה הביתה. אני מבקשת גם למסור תנחומים למשחות אלדור וקליינמן על אובדן יקיריהן. יהי זכרם ברוך. בנאום הזה אני מבקשת לדבר על חוק הגיוס שבפתח. אתם יודעים, המלחמה הזו הוכיחה לנו שכדי לשרוד כולם, כולל כולם, צריכים לשרת בצה"ל. האחריות היא על כולנו. "יחד ננצח" זה לא סלוגן, זו שותפות גורל. ב-7 באוקטובר התעוררנו לסיוט. עדיין לא עיכלנו את גודל האסון. דבר אחד ברור: מדינת ישראל מאוימת משבע זירות במקביל, ועלינו לדעת להתמודד עם כולן. אתמול סיירתי יחד עם חבריי לשדולת המילואים בסמיכות לצפון הרצועה. האתגרים המבצעיים הם עצומים, אבל מי שמנצח את כל האתגרים האלה הם האנשים, זו רוח הלחימה של הלוחמים. פגשנו לוחמים מחטיבה 261, שהתייצבו עוד לפני שנקראו, ב-7 באוקטובר. הם הותירו את הכול מאחור: משפחות, נשים, ילדים, מקום עבודה, עסקים, לימודים אקדמיים. הם הבינו את גודל השעה ואת כובד האחריות. עלינו לכבד אותם ועלינו להודות להם. החוק שהממשלה רוצה להטיל על אוכלוסיית המשרתים בפועל, שכבר שנים נושאים בנטל, הוא חוק לא מכבד. הקלות הבלתי-נסבלת שבה הממשלה רוצה להפיל את כל העומס – כלומר עומס כפול ומכופל – על אוכלוסיות מסוימות מבלי להרחיב את הפתרונות, היא בלתי מתקבלת על הדעת. אני מצפה שהאוכלוסייה החרדית ואוכלוסיית ערביי ישראל יבינו את גודל השעה. עלינו להרחיב את שורות הצבא ואת שורות המתגייסים; עלינו לעבות את המסגרות; עלינו לפתוח מסגרות חדשות. ברור לכולם ששירות בצה"ל הוא חובתנו כדי לשרוד כאן. שירות בצה"ל הוא לא רק חובה, הוא זכות גדולה. כולנו יחד מול אויב אחד. אנחנו צריכים להיות חזקים יותר. זה החוסן של החברה הישראלית. "יחד ננצח" זה לא סלוגן, זו שותפות גורל.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה. בבקשה, שלוש דקות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה. חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב בראש, היום נכחתי בשני דיונים ואני רוצה לספר עליהם ועל הקשר ביניהם. הדיון הראשון היה בוועדת הכלכלה, על רשות החברות, והדיון השני היה בוועדת החינוך, על הקיצוץ הצפוי בתקציבי תנועות הנוער. מה הקשר בין שני הדברים? בדיון בכלכלה הנושא היה נבחרת הדירקטורים. קצת היסטוריה: בשנת 1995 התריעה המבקרת מרים בן פורת כי החברות מתנהלות בצורה פוליטית. ממה שאני מבינה, אפילו אחד הדירקטורים היה נהג של שר, ולא היו בה נשים בכלל בכלל. אחרי כמעט 20 שנה הוקמה נבחרת הדירקטורים, כדי ליצוק איזשהם קריטריונים מי יכול להיות דירקטור בחברות הממשלתיות. אבל עכשיו מגיע השר ורוצה לתקן את הנבחרת בטענה היחידה שאין מספיק אנשים מהפריפריה בנבחרת. הפריפריה חשובה לי, אני מגיעה מהפריפריה, אני פועלת למען הפריפריה כל חיי, אבל אי-אפשר – וחבל שהשר לא פה, כי הוא היה פה קודם – לבכות בסוף השרשרת. הדיון השני היה על הקיצוץ בתנועות הנוער, בחינוך הבלתי-פורמלי; כדי שאנשים מהפריפריה יגיעו לנבחרת צריך קודם להשקיע – הרבה הרבה קודם – בחינוך, בבריאות, במצוינות, ברופאים, ברפואה ראויה. כך נגדל אוכלוסייה שמרגישה נוח להגיש מועמדות ותעמוד בקריטריונים. הבעיה היא שמהפריפריה כמעט בכלל לא הגישו מועמדות לנבחרת הדירקטורים. אם אתה באמת רוצה לתקן ולא רוצה להרוס, זה מאוד פשוט: במקום למנות אנשים שאתה חפץ ביקרם תוסיף לסעיף 18א סעיף (ב) – אפליה מתקנת לפריפריה. זה כל התיקון שצריך. אפשר להכניס שם כמה סעיפים. דירקטור זה מקצוע, זה לא כבוד וזה לא ג'וב שמחלקים לחברים. החברה הממשלתית נועדה לאפשר לממשלה לספק שירותים ציבוריים חשובים: חשמל, מקורות, רכבת. התפקיד של הדירקטוריון הוא לפקח על ההנהלה שתנהל את זה כראוי ומצריך אנשים מקצועיים.

צגה מלקו (הליכוד):

יסמין, אם הם לא יקבלו הזדמנות, אף אחד לא יגיע. אני מכירה את הנושא. צריך לתת הזדמנות – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זה מה שאני אומרת. אני מסכימה. אז כל מה שאנחנו צריכים, חברת הכנסת, זה להוסיף סעיף, אבל השר רוצה לבטל את נבחרת הדירקטורים. להוסיף לה כפול אנשים, לעשות שינויים מרחיקי לכת – – –

צגה מלקו (הליכוד):

לא נכון – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

את לא נכחת היום בדיון. את נכחת היום בדיון?

צגה מלקו (הליכוד):

לא, אבל הוא לקח מהנבחרת.

היו"ר משה רוט:

שנייה, חברת הכנסת מלקו, תני לה לסיים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

כן. אני רק אסיים, באמת משפט סיום, ואחרי זה, אם תרצי, אני אענה לך על מה שאת רוצה, כשארד. ממש משפט סיום. סמכות המינוי של שר ניתנה לשר כנאמן בעבור הציבור בכללותו. זו לא סמכות פרטית, אלא ציבורית. זה מה שחשוב. תודה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי. סליחה, חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בבקשה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לשאול אותנו, את עצמנו, איזו מין מדינה אנחנו. אנחנו מדינה שכנראה צריכה טיפול פסיכיאטרי עם אשפוז כפוי. אני חושבת שאנחנו גם כן לוקים בסינדרום מזוכיזם ואני אתן דוגמה. פתחתי דוחות כספיים של אונר"א, גוף הומניטרי, אוהבי אנשים. יש שם סעיף שאומר שבשנת 2023 אונר"א קיבלה 12.5 מיליון דולר מתורם אנונימי. אנונימי. זה הגוף שאנחנו מאפשרים לו להכניס כספים שלהם לתוך מדינת ישראל. יש שם גם רשימה ארוכה של גופים פרטיים שאף אחד לא יודע מהם. נדהמתי. 12 מיליון דולר, 12.5 מיליון דולר, מתורם אנונימי. אולי זה איראן? אולי זה חיזבאללה? אולי זה מאפיה? אלוהים יודע מה זה. אז הגשתי שאילתה דחופה ליו"ר הכנסת, למשרד ראש הממשלה, לראש הממשלה: האם אנחנו, מדינת ישראל, טורחים לבדוק את הכספים שאונר"א מגייסת? כי אני הייתי תמיד בטוחה שהם מגייסים כספים ממדינות. אז שם אין מה לעשות, מדינות תורמות להם; לא, גם גופים פרטיים. ריאל מדריד תורמת להם. אם יש פה אוהדים של ריאל מדריד, תדעו לכם שהם אחד התורמים של אונר"א. 12.5 מיליון דולר, בנוסף לכספים רבים של גופים פרטיים שתורמים להם. אז כן, הגשתי שאילתה, וכן, יו"ר הכנסת דחה את השאילתה. כנראה שזה מסכן את ביטחון מדינת ישראל או שזה מסכן את אותם אנשים שצריכים לענות. אני רוצה לדעת אם גופי הביטחון שלנו, בדקו אי פעם כספים שאונר"א מקבלת מגופים פרטיים או מתורמים אנונימיים. אני כבר אומרת לכם שכנראה התשובה היא לא. לכן השאילתה הזו לא אושרה וכנראה שאני לעולם לא אקבל תשובות, ויגידו לי שזה חסוי וזה פוגע בביטחון מדינת ישראל. אני הגשתי עוד שאילתות. שאלתי אם אנחנו אישרנו העברת כספים במזומן בדולרים מ-7 באוקטובר לעזה, לאונר"א. אני יכולה להגיד שלכאורה, כנראה, על פניו כן אישרנו. מי אישר? יש לי הרגשה שאני גם לעולם לא אקבל תשובות על השאלה הזאת. אני שאלתי על סמך מה אונר"א הוכרזה כארגון הומניטרי, איפה האסמכתאות? אני שאלתי כמה עזתים מקבלים קצבאות מביטוח לאומי – יש דבר כזה – –

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – כנראה גם על זה אני לא אקבל תשובות. לכן אמרתי שאנחנו צריכים טיפול פסיכיאטרי – וכנראה בכפייה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת ירון לוי, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

את לא הולכת להיות שרת העבודה?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא – – – חברת כנסת, נשמה. יהיה לכם יותר טוב שאני אהיה שרה?

היו"ר משה רוט:

את כל השאלות האישיות אפשר לשאול גם בפרסה.

ירון לוי (יש עתיד):

כן, יש פרסה מאחור.

היו"ר משה רוט:

בשביל שאלות אישיות במיוחד. יש שם ספסלים וכורסאות. בבקשה.

ירון לוי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בתחילת השבוע קיבלתי טלפון ממנהלת בית הספר יד מרדכי בבת ים, הבן שלי אביתר לומד שם. היא אמרה לי בהתרגשות שתלמידי כיתה ד' בחרו בשיעור מדעים ליצור את האובייקט הזה, את הסמל שמזוהה עם משפחות החטופים. לבקשת הילדים, היא שאלה אותי אם אני אוכל לחלק את זה לחברי וחברות הכנסת. כמובן השבתי בחיוב, והיא שלחה לי עם אביתר הבן שלי שקית מלאת רגש בצבע צהוב. מה שמרגש בדבר הזה בעיניי הוא הדרך שבה הילדים בחרו להביע את הדאגה שלהם ולהראות לנו, לחברי הכנסת, לחדור לכאן דרך הפלסטיק הזה, שיש לו משמעות מאוד גדולה. הם בחרו להגיד: תראו – – –

היו"ר משה רוט:

כל הכבוד למחנכים שלהם.

ירון לוי (יש עתיד):

כל הכבוד למחנכים, כמובן. הם מצאו צורה מדהימה ודרך להביע את הדאגה שלהם ועוד פעם, להגיד לנו כאן בבית הזה: אנחנו אומנם קטנים, אבל אנחנו גם חלק ממה שקורה כאן במדינה. זה מרגש בעיניי.

היו"ר משה רוט:

סליחה שאני עוצר אותך. זה ראוי להצטיינות, עצם הדבר שלימדו את הילדים לקחת חלק בתחושות של הציבור. זה באמת ראוי לציון לשבח.

ירון לוי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר משה רוט:

אני מבקש למסור את זה.

ירון לוי (יש עתיד):

אני אמסור. זאת הייתה בחירה של הילדים, שזה עוד יותר מרגש בעיניי; ילדים קטנים שבאו ושאלו: איך אנחנו נוציא את הרגש שלנו? איך אנחנו נביע את עצמנו? אז הם בחרו לעשות את הדבר הזה. אז כמובן, אני אחלק למי שירצה. מכאן אני רוצה להגיד לאותם ילדים, חברים וחברות של אביתר, שזה מרגש בעיניי, היצירה והיצירתיות שלכם להביע רגש. אני גאה בכם, ואני מאוד מרוגש מהדבר הזה. מי שירצה, אני אעביר לו את הפלסטיק הזה, שיש בו אולי צורה, אבל יש בו הרבה רגש ומשמעות בימים האלה. אני מבטיח שאנחנו נעשה הכול להשבת החטופים והחטופות. תודה.

היו"ר משה רוט:

אמן, תודה רבה.

ירון לוי (יש עתיד):

זה בשבילך, מתנה.

היו"ר משה רוט:

תודה, לכבוד לי. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, אני רוצה להתייחד עם זכרם של שני הנופלים מאתמול ברצועת עזה. יהי זכרם ברוך.

היו"ר משה רוט:

אמן.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל אי-אפשר להתעלם מהמבצע ההירואי של צה"ל, שב"כ וימ"מ לחילוץ שני בני הערובה. ידיעת זהב של ימ"מ הביאה למיקום מדויק וחילוץ. ימ"מ יחד עם שירות ביטחון כללי הגיעו לבניין. אני מכיר היטב את היחידה הזאת, שירתי בה כקצין חמש שנים – אחת היחידות הטובות בעולם למלחמה בטרור וחילוץ בני הערובה. בהצלחה, חברים יקרים.

היו"ר משה רוט:

אמן.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני, ב-16 באפריל 2023 הגיב שר האוצר סמוטריץ' לפרסום דירוג האשראי על ידי סוכנות מודי'ס, שהותירה את דירוג האשראי 1A. זה היה כמעט לפני שנה, 11 חודש: מי שקורא את חוות הדעת של האנליסטים – חסינותה של מדינת ישראל, כלכלת ישראל יציבה ובעזרת השם תישאר כזאת, כך אמר שר האוצר אז ובירך אותם על כך. שר האוצר סמוטריץ' מודל פברואר 2024, 11 וחצי חודשים אחרי, על הורדת דירוג האשראי של ישראל על ידי מודי'ס לרמה של 2A, כך אמר: הורדת דירוג האשראי "אינה כוללת טיעונים כלכליים רציניים", והיא "משקפת חוסר אמון בחוסנה הביטחוני של ישראל". רק לפני 11 חודש בירכת אותם על הותרת דירוג האשראי על כנו, ופתאום אתה יוצא נגדם? שר האוצר בגלי צה"ל השבוע: "אני מאמין שהורדת דירוג האשראי של מודי'ס לא תשפיע בצורה משמעותית על המשק הישראלי, אם בכלל". באמת, שר האוצר? כך אתה מאמין? זאת שאלה של אמונה או שאלה של מספרים? אם כך אתה חושב, כך אתה חושב, אם כך, אתה סכנה ממשית לכלכלת ישראל, סכנה ממשית לכלכלת ישראל. כך אמרו בציונות הדתית על שר האוצר: תגובה מטומטמת של סמוטריץ' – לא אני, בציונות הדתית – תגובה מטומטמת של סמוטריץ' על הורדת דירוג האשראי; בציונות הדתית, מייסד תנועת הליברלים בציונות הדתית דביר כרמון אמר: איזו תגובה מטומטמת.

אוהד טל (הציונות הדתית):

אתה שמעת את שר האוצר אומר את זה, או שאתה מביא מהתקשורת את מה ששר האוצר אמר?

מיקי לוי (יש עתיד):

כנראה אתה לא שומע.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת לוי – – –

אוהד טל (הציונות הדתית):

שמעת אותו?

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה כנראה לא שומע.

היו"ר משה רוט:

סליחה, חבר הכנסת לוי.

אוהד טל (הציונות הדתית):

הבאת את דביר כרמון – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל אתה לא שומע.

אוהד טל (הציונות הדתית):

אם הבאת את דביר כרמון, זה באמת – – –

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת לוי, חבר הכנסת לוי, בזמן הזה – – –

אוהד טל (הציונות הדתית):

אז אני שואל – מה אתה מנסה להגיד?

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת לוי, השעון – מסתיים. תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

מה ששמעתי, שר האוצר – תקשיב אליי; אל תדבר ורק תפריע, תקשיב. מה ששמעתי את שר האוצר אומר זה לפני שנה. לפני שנה הוא מחזק ועכשיו יוצא מקלל, שר האוצר. במקום לשלוח כלכלנים, לשבת איתם לדיון ולראות מה ניתן לעשות.

אוהד טל (הציונות הדתית):

שר האוצר.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת לוי, תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

תגובה מטומטמת.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן – אינה נוכחת; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

ציונות דתית, אני מצטט אותו.

היו"ר משה רוט:

מנסור עבאס – מוותר. אחרונת הדוברים – חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

למה? דביר כרמון הוא לא בן אדם? אין לו יכולת לחוות דעת? לא אתה ולא אני יותר טובים ממנו.

אוהד טל (הציונות הדתית):

היו"ר משה רוט:

אני אשתיק את המליאה לפני זה. חברי הכנסת, המליאה רוצה לשמוע את חברת הכנסת מזרסקי. חברי הכנסת המכובדים – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

בוא, אני מוכן להתווכח איתך.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת לוי, המליאה רוצה לשמוע אותה.

מיקי לוי (יש עתיד):

סליחה, אני מתנצל. כבוד הגברת.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אני רוצה לדבר כתושבת הגליל. אני מבקשת לתת קול לתושבי הצפון, אלה שנעקרו מהבתים לפני ארבעה חודשים בגלל איומי חיזבאללה מלבנון. אלפי משפחות מצאו עצמן פליטות בארצן שלהן. הן פוזרו לכל עבר, מנותקות מהקהילות שהן בנו במשך שנים ארוכות; קהילות שהתגבשו סביב הערכים של עזרה הדדית, תמיכה ושייכות; קהילות שבנו יחד בתי כנסת, בתי ספר, מרכזי תרבות ופנאי. עתה כל זה התפרק והתפזר במכה אחת. אתמול קראתי את סיפורה של יפעת, אם חד-הורית ממושב בצת. ס << יור >> היו"ר משה רוט: << יור >> סליחה, אפשר לקבל שקט במליאה? אני אבקש, חבר הכנסת.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

יפעת סיפרה שבמשך כל התקופה מאז שפונתה, היא ביקרה בביתה. מה היא ראתה? מאז שפרצה המלחמה היא גילתה שעכברים אכלו את כל הרהיטים והבגדים שלה ושל ילדיה. כל מה שהיא בנתה בעמל רב, במשך שנים רבות, חרב בלילה אחד. 120 ימים חלפו מאז הפינוי, ועדיין אין אופק לשוב הביתה. מתוך אלפי המפונים ממועצה אזורית מטה אשר רק מאות בודדות חזרו ליישובים עד כה. שאר המשפחות עדיין מפוזרות ברחבי הארץ, כפליטים. למרות המאמצים הרבים שמשקיעה המועצה האזורית לשקם את המפונים בבתי מלון בסביבה, לשמר לפחות חלק מהקהילה, רבים מהמפונים כבר החלו לבנות חיים חדשים במקומות אחרים. התחושה הכללית היא שהצפון הולך ומתרוקן מתושביו הוותיקים, והממשלה, איפה היא? איפה היא בתמונה הזאת? אין תוכנית ברורה להשבת המפונים, אין לוח זמנים, אין תקציבים ייעודיים. הממשלה פשוט שוכחת ומתעלמת מהאזרחים שנעקרו מבתיהם ומחייהם. הגליל הוא זירת מלחמה. תאמינו, אני שומעת את זה כל שבוע בעצמי. שומעים אזעקות, קולות נפץ ונפילות של טילים. יש המון בעיות שאיתן מתמודדים ראשי הרשויות הצפוניות; יש המון בעיות שהממשלה לא מטפלת בהן – לדוגמה בתי מלון שקלטו את המפונים ובעצם הפכו לבתי מגורים; האם הם צריכים להמשיך לשלם את המיסים לפי התעריפים העסקיים, ארנונה, מים וחשמל? מי דואג להם? מישהו מתחשב בהם? משרד התיירות אחראי על האכלוס בלבד, ובקפדנות בודק את הדוחות לפי פרטי המפונים במלונות, אבל יש הרבה מעבר למיטות, לינה.