Plenum sitting, 05/02/2024 at 16:00

היו"ר ארז מלול:

חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ"ו בשבט התשפ"ד, 5 בפברואר 2024. הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4256/25 וכלה בהצעת חוק פ/4288/25: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 134) (תשלום דמי חניה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת נעמה לזימי, אברהם בצלאל, ואליד אלהואשלה, יונתן מישרקי, יוסף טייב וניסים ואטורי; הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון מס' 11) (מתן אישור בידי עובד בריאות הסביבה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלה למי שבן זוגו משרת במילואים בנסיבות חירום), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת שלי טל מירון, יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי וירון לוי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (נקודות זיכוי בעד בן זוג במילואים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת שלי טל מירון, יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי וירון לוי; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות בעלי חיים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור נסיעת משאיות בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, יסמין פרידמן, סימון דוידסון, מטי צרפתי הרכבי, דבי ביטון, רון כץ, מאיר כהן, מירב בן ארי, נאור שירי ושלי טל מירון; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – מינוי שרי הממשלה), מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי לידה עבור משרתות מילואים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, דוד ביטן, שלי טל מירון, קטי קטרין שטרית, יצחק קרויזר, משה טור פז, אלון שוסטר, שרן מרים השכל, מתן כהנא, ולדימיר בליאק, עודד פורר, יוליה מלינובסקי, ששון ששי גואטה, מירב בן ארי וזאב אלקין; הצעת חוק לתיקון פקודת הבנקאות (חובת איתור בעלי חשבונות ללא תנועה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק לעידוד הקמת מרחבים מוגנים דירתיים, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה (נכים ונספים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (ביטול הצורך בקבלת רישיון להפגנה), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הפחתת מס רווחי הון), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אליהו רביבו, אחמד טיבי, יצחק קרויזר, מיכל שיר סגמן, ולדימיר בליאק ואלי דלל; הצעת חוק מיגון יישוב מאוים ביטחונית, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק פיקוח על עסקאות רכש מערכת הביטחון, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – הוספת יום חופשה ביום אזכרת בן משפחה שנפטר), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת נאור שירי, סימון דוידסון, שלי טל מירון, ולדימיר בליאק, מטי צרפתי הרכבי, יוסף טייב, מיכל מרים וולדיגר וירון לוי; הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון – פנייה מוקדמת), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, ששון ששי גואטה ואליהו ברוכי; הצעת חוק אספקת החשמל, התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת ווליד טאהא, מנסור עבאס, ואליד אלהואשלה, אימאן ח'טיב יאסין ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (תיקון – דחיית תשלום משכנתה למשרת מילואים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת משה טור פז, יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – חובת מרחב מוגן כתנאי לרישיון), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת נאור שירי, סימון דוידסון, דבי ביטון, נעמה לזימי, יסמין פרידמן, שלי טל מירון, ולדימיר בליאק, מטי צרפתי הרכבי, יוסף טייב, מיכל מרים וולדיגר וירון לוי; הצעת חוק לקביעת מועד בחירות חדש ברשויות בקו העימות, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – מדרגות המס על דירה יחידה) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הרחבת תקופת הגנה מפני פיטורים למשרתים במילואים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק תקופת כהונה סטטוטורית של ראשי גופים ביטחוניים, התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – פטור מארנונה לבית עסק של משרת בשירות מילואים פעיל) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון – הארכת תקופת ההגנה מפיטורים למשרתי מילואים), התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – מימון שימור פריון לאלמנה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, צבי ידידיה סוכות, משה סולומון, אוהד טל, מירב בן ארי, יוראי להב הרצנו ודוד ביטן; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – נסיבות מחמירות להסעה, להלנה ולהעסקה של תושב זר השוהה בישראל שלא כדין שביצע מעשה טרור או תמך בטרור), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת אופיר כץ ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון – משרת בודד), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – מינוי קצינה לקידום נשים לתפקידים בכירים ויצירת מסלולים לקידום קצינות בדרג הבכיר), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה, התשפ"ד–2024, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה) (תיקון – הנחה בארנונה למשרת בשירות מילואים פעיל) (הוראת שעה), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הרחבת נפגעי עבירה בשל טבח ה-7 באוקטובר), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת קארין אלהרר ואליהו רביבו; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הסדרת הזכויות של יתומים בוגרים), התשפ"ד–2024, מאת חברי הכנסת מתן כהנא, זאב אלקין, משה טור פז, אורית פרקש הכהן, מיקי לוי, מירב כהן, אלעזר שטרן, יוראי להב הרצנו, נאור שירי, סימון דוידסון, דבי ביטון, יסמין פרידמן, שלי טל מירון, טטיאנה מזרסקי, מטי צרפתי הרכבי, נעמה לזימי, יואב סגלוביץ', רם בן ברק, גלעד קריב, ארז מלול, ירון לוי, חנוך דב מלביצקי, אריאל קלנר, פנינה תמנו, ניסים ואטורי, משה סעדה, אברהם בצלאל, בועז ביסמוט, אפרת רייטן מרום, אלמוג כהן ואלי דלל; הצעת חוק העונשין (תיקון – פיצוי עבור בעל חיים שניזוק), התשפ"ד–2024, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן. עוד הונחו על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק סיוע להורים לילדים עד גיל שלוש (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–2024; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חופשה מיוחדת לאסיר), התשפ"ד–2024; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024. כמו כן הונחו על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון מס' 11) (מתן אישור בידי עובד בריאות הסביבה), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 134) (תשלום דמי חניה), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת נעמה לזימי, אברהם בצלאל, ואליד אלהואשלה, יונתן מישרקי וקבוצת חברי הכנסת. עוד הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, ארז מלול, מירב בן ארי, צגה מלקו ולימור סון הר מלך בנושא: גיבוש תוכנית סיוע מקיפה למשפחות משרתי הקבע במלחמה. כמו כן אבקש להודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת, הודיע חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון כי הוא חוזר בו מהצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 76) (הגבלות מוסכמות על שירות תקשורת וציוד תקשורת), התשפ"ב–2022, שמספרה פ/3637/24. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

הנושא הראשון על סדר-היום – הצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת יש עתיד. אני מזמין את ידידי חבר הכנסת מאיר כהן לנמק את ההצעה. בבקשה, עשר דקות לרשותך; עד עשר דקות.

מאיר כהן (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני. אדוני יושב-ראש הכנסת, חברות וחברי כנסת נכבדים – מי שנמצא כאן – הגם שכנראה ההצעה הזאת לא תפיל את הממשלה, חשוב שהיא תיאמר היום, כשרק לפני כמה דקות תקציב המדינה הונח על שולחן הכנסת. לצערי, אנחנו חוזרים ואומרים שהממשלה הזאת לא התעוררה למציאות הקשה הזאת שבה אנחנו נמצאים. גם 120 יום אחרי פרוץ המלחמה עדיין אין היגיון בממשלה הזאת, והיא מעבירה תקציב כל כך מנותק מהעם בדרך כל כך מנותקת. ממשלה שלא משרתת את אזרחיה, שלא מסתכלת לטווח ארוך; ממשלה שלא מסוגלת להסתכל בעיניים למשפחות הנרצחים והפצועים, משפחות החטופים והתושבים המפונים ולהגיד להם: אנחנו אחראים, אנחנו נתקן. ממשלה שהביאה אותנו להרס וכזה מחדל, כנראה חושבת שהיא לא תוכל לתקן. והיא לא תוכל לתקן. 122 ימים היו לכם לתקן, ובמקום זאת אתם מעבירים תקציב לא אחראי ומסוכן בעבור תושבי מדינת ישראל. זהו תקציב של חרפה לאומית. במקום להעביר כספים כאן ועכשיו למפונים, למילואימניקים, לחיזוק הביטחון, הממשלה מאשרת תקציב פוליטי שמשאיר משרדים מיותרים וכספים קואליציוניים ופוגע קשות במשרדי הרווחה, החינוך והבריאות. תכף אוכיח את זה. סדר העדיפות לא השתנה בממשלה הזו, והיא תקועה עדיין ב-6 באוקטובר. הכול עניין של סדרי עדיפויות. שימו לב: 984 מיליון שקל בעבור מעיין החינוך התורני, לעומת תקצוב הגיל הרך רק ב-184 מיליון שקלים – 984 מול 184. אלה הנתונים שלקוחים מהתקציב שהונח לפני חצי שעה. לא שאני נגד חינוך המעיין התורני – עזרתי לו כל חיי – אבל עכשיו, בשעת מלחמה, היה אפשר לחלק את זה לשניים. הכול עניין של סדר עדיפויות. 4.6 מיליארד שקל בעבור חינוך התיישבותי, שימו לב, לעומת הארכת יום הלימודים רק ב-1.7 מיליארד שקלים. מי שהיה ראש עיר ומי שהיה ראש רשות מבין איך משפחות בכל הארץ משוועות להארכת יום הלימודים. אפס תקציב תוספתי; אפס לשכרם של הפסיכולוגים, לשכרם של העו"סים, בשעה של משבר כל כך כל כך קשה; 142 מיליון שקל בעבור מינהל החינוך הדתי, 116 בעבור תרבות יהודית – סעיפים אלה לא קוצצו, אלא הגדילו את הסעיפים האלה. מעניין למה. 357 מיליון שקל למועצות דתיות לעומת 179 מיליון שקל לטיפול חוץ-ביתי לאזרחים ותיקים. ריבונו של עולם, אני מכיר את המועצות הדתיות; אין להן בעיה תקציבית. להוסיף להן 357 מיליון ולקשישים במצבים קשים לתת תוספת של פרוטות? 79 מיליון שקל בעבור תמיכה בשירותי דת לעומת 1.7 מיליון שקל לתמיכה במוסדות רווחה. אני מסתכל על החבר הטוב שלי, שר הרווחה מרגי, שעושה עבודה מצוינת, ואני אומר: מרגי, לך תדפוק על השולחן. העמותות האלה הן העמותות שאני ואתה מכירים. אגב, תמכתי בהן כל חיי. מעולם לא ראיתי מה צבען הפוליטי. אז אני אומר לך, מרגי: לך תילחם בשביל החבר'ה האלה. הם מגיעים לדימונה ולירוחם, לצפון ולדרום, וחשוב שייתנו להם כסף. התקציב הרע הזה מראה עד כמה הממשלה הזו מנותקת מהעם. אני לא מאמין שמדינה חותמת על כזה חוזה עם האזרחים שלה. אתם יודעים שהחליטו להעלות את יעד הגירעון ל-6.6%. זה מוטרף. זה הרבה, אבל אנחנו מבינים שיש מלחמה וכך צריך לעשות, אבל אנחנו משדרים, באמת משדרים, שיעד הגירעון הזה הוא גבוה ומסוכן. אבל אם הם היו סוגרים את המשרדים המיותרים ואם לא היו מעבירים 5.7 מיליארד שקלים לכספים קואליציוניים, היינו מורידים את יעד הגירעון ל-5%. זה יעד גירעון גבוה, כשאנחנו לא לוקחים חס ושלום בחשבון אם תהיה איזה התפתחות בצפון, כי התקציב הזה הוא כבר גמור. מספיק לפתוח את עיתוני היום, אדוני היושב-ראש: ישראל מתייקרת – עליית מחירים נרחבת ברשתות שנעה בין 4% ל-9% בפחות מחודש. להוציא את שר הכלכלה, שאמר איזה משפט, לא שמעתי מילה אחת כנגד המופקרות הזאת של הרשתות. בתקציב אין כלום שמדבר על משפחות מהסוג הזה, שייקרעו תחת יוקר המחיה. אז יש מלחמה – יאללה, אנחנו נדחוף את הכספים הקואליציוניים, ושכל סופרמרקט יעשה את כל מה שהוא רוצה, שכל רשת תחליט שהיא מעלה מהיום למחר. דיור – תקשיבו לפטנט הזה. מזל שיש פה חברי כנסת שהיו ראשי ערים. משרד הבינוי מגדיל את תקציבו ב-1.1 מיליארד שקלים לסבסוד דירות, בעיקר למגזר החרדי. עכשיו הם עוטפים את זה: זה למעמד הביניים. אני יודע מי קונה דירות היום. ושוב, לא בגלל שאני חושב שהחרדים, חס ושלום, לא צריכים לקנות דירות, אבל עכשיו לתפור טבעת בדיוק לאצבע של מי שצריך? מי קונה היום דירות בפריפריה? אני אגיד לכם – אני יודע מדויק, על המספר: רק חרדים שעוברים לדרום ולצפון. אגב, הם לא מש"ס.

קריאה:

מאיר, אתה – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

לא, תאמין לי שלא. תאמין לי שלא. תאמין לי שלא, ואתה יודע שלא.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – – בית שאן, דימונה, אופקים, שדרות, נתיבות – – – על מה את מדבר?

מאיר כהן (יש עתיד):

ואל תתווכח. חבל שאתה מתווכח. כשגולדקנופ יושב ורוצה שיקנו בסבסוד דירות בדרום, אז אני יודע למי זה. אני הייתי שם.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

היו"ר ארז מלול:

אני ראיתי באופקים שהרבה זוגות קנו, מכל המגזרים. בניינים גבוהים.

מאיר כהן (יש עתיד):

האמן לי שלא. אתה טועה. חבל, אתה טועה ומטעה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

המילואימניקים – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

זה משהו אחר. אל תערב מין בשאינו מינו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – – משהו אחר.

מאיר כהן (יש עתיד):

אתה יודע מה? תקרא את התקציב, במקום לעמוד פה ולהתנצח איתי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – – זה לא נמצא בתקציב. מאיר, די. יש 35% בני מקום, עוד 25% מילואימניקים – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

לא ב-1.1 מיליארד שקלים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בוודאי שכן. מה אתה מדבר שטויות? נו, באמת, דחילק, מאיר, אתה פשוט – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

במצגת שהוצגה על ידי הלשכה שלך, אדוני, הופיע נתון של 155% גידול ביחידות הדיור. למי? תגיד לי למי. תגיד לי אתה, שר האוצר, למי? זו מצגת שלך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תגיד לי, לא הבנתי. החרדים, לא מגיע להם גם לקנות דירות – – – קשור אליהם – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אתה יודע מה? שר האוצר, אני אומר לך שעזרתי לחרדים. אתה צריך עוד 20 שנה כדי לעזור לחרדים כמו שאני עזרתי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ולכן אתה עכשיו – – – בתוך המלחמה.

מאיר כהן (יש עתיד):

השאלה היא מתי. ואם אתה היית אחראי – ואני ציפיתי לזה ממך, כי אתה, אתה לפחות מתיימר להיות שר חכם והגון. אילו לא היית נותן כספים קואליציוניים, ואילו היית סוגר את המשרדים המיותרים, אתה וראש הממשלה, יעד הגירעון – לא היית צריך להכריז על 6.6%, אז היית עושה את זה פחות. כי זה לא ייגמר ב-6.6%, אתה יודע שלא. אין לך שוליים בתקציב הזה. אם חלילה מתפתח משהו בצפון – תגיד לי אתה מאיפה. אל תתחכם. תחושת האדנות הזו שאתם משדרים, שלא מוכנים להקשיב לרחשי העם, זו הבעיה הגדולה שלכם. ניתוק מוחלט. העיקר לשרת את המגזר שלי. השאר – שיחכו. מה שלא אלקטורלי, לא חשוב.

שר התקשורת שלמה קרעי:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הסתיים הזמן.

היו"ר ארז מלול:

בבקשה, אדוני, נא לסכם.

מאיר כהן (יש עתיד):

אני מסיים. אילו לא היו מפריעים לי, הייתי מסיים בזמן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עשר דקות זה יותר מדי בשביל לדבר שטויות.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אתה יודע, אתה תעלה לפה, וכל דקה אני אגיד לך שאתה מדבר שטויות.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זו הרמה שלו.

היו"ר ארז מלול:

אם אתה מתייחס אליו, אז – – – משפט סיום.

מאיר כהן (יש עתיד):

אני מסכם. צר לי מאוד שברגע של מלחמה, כשאנחנו כולם ביחד, ובניגוד לשר, שאומר על דברים של חבר כנסת שהם ביקורת "שטויות", נעשה פה בכנסת הזו – ועם פרוץ המלחמה היה פה שיתוף פעולה יוצא מן הכלל. מזל שאנשים כמו סמוטריץ' לא היו בסיפור הזה, כי כל דבר בעיניו היה שטויות. תודה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אם רוצים – – – אני אוכל ללכת. לא צריך – – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להשיב על הצעת האי-אמון.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, לא היית צריך לקבל את האמירה שלו כלפי השר. היית צריך לנזוף בו. הוא פנה בצורה לא מכובדת.

היו"ר ארז מלול:

כל אחד פה נהיה יועץ של – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אדוני היושב-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, ימים גדולים, חשובים, נוראים מכדי להתייחס לפופוליזם זול. אנחנו מניחים היום, ברוך השם, את התקציב.

מאיר כהן (יש עתיד):

קשקשן.

היו"ר ארז מלול:

די, די, די.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני רוצה לדבר על הגיבורים שלנו – על רב-סרן במילואים – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

כל שר, אם הייתה לו זכות – – – אל תדבר על פופוליזם.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת מאיר כהן, לא, לא.

קריאות:

תדבר על הכסף. תדבר על הכסף.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – – בגללך, בגלל אנשים כמוך, בגלל כהניסטים משיחיים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני רוצה לדבר על ואל הגיבורים שלנו בימים האלה – על רב-סרן במילואים מתן, שחזר הביתה אחרי ימים ארוכים בשטח, ואמר בכנות לאשתו שהוא רק רוצה לחזור כבר לעזה כדי לסיים את העבודה.

מאיר כהן (יש עתיד):

גם הבן שלי חזר הביתה אחרי ארבעה חודשים. קשקשן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

על מני, קצין במילואים ואב לשבעה מהיישוב עטרת, שרדף אחר מחבל שדקר אותו והצליח לפצוע אותו, ותפס אותו, הביא למעצרו; על שוהם, בת 27, שלמרות הסרטן שהתגלה בגופה התעקשה לא להיגרע משירות המילואים, וב-7 באוקטובר התייצבה מייד ביחידה שלה, היישר ממסיבת האירוסין שלה; וגם על עזרא, יהודי בן 95, שמייד עם פרוץ המלחמה שם עליו מדים, הלך לשדה הקרב, באותה חדוות ניצחון כמו בימי הלח"י, שם נלחם בבריטים.

גלעד קריב (העבודה):

ומה הבשורה שלך בקצבת הזקנה להוא בן ה-95? אני שואל, מה – – – בן 95 וקצבת הזקנה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

איך קוראים לבן שלך, מאיר?

מאיר כהן (יש עתיד):

גלעד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

גלעד. מה הוא, קצין? גם על גלעד, שעזב הכול ויצא לחרף נפשו על הגנת המולדת בעזה ובכל מקום אחר. לכל דור ודור יש הגיבורים שלו, אותם אנשים אמיצים שעזבו את הכול בלי להביט לאחור, בלי לחשוב על ההשלכות, השאירו בצד כל אינטרס שאיננו לאומי, הפגינו תושייה ואומץ, ונכונו להקריב את חייהם למען כולנו. הם הגיבורים שלנו. אל תתבלבלו. מי שמסתכל בטלוויזיה או קורא עיתון יכול בקלות להתבלבל ולשקוע בעיסוק בטפל. לא לא לא, זה לא השחקן ששיחק בפריים-טיים, לא הזמרת שהרימה את המסך, לא הכדורגלן שהבקיע שער וגם לא הפוליטיקאי שיושב כאן במשכן. חברים, אל תתבלבלו. כל מהדורת חדשות צריכה להיפתח באייטם על הגיבורים האמיתיים שלנו. הם צריכים להופיע על שלטי החוצות ברחובות הערים; הם אלה שצריכים לערוך לכבודם פרמיירות חגיגיות ולהצדיע להם ברחובות. אני לא מתבלבל. משרד האוצר בראשותי עבד בשבועות האחרונים על תוכנית מקיפה – זה נמצא בתקציב שהונח בפניכם – 9 מיליארד שקלים, שהם הבסיס לתקציב, שידאגו שלאף מילואימניק לא יהיה מחסור. המלחמה הזו תביא איתה ימים לא פשוטים למשק הישראלי, אבל במילואימניקים, גיבורי העם שלנו, לא נחסוך שקל. אנחנו נמצא את כל השקלים שצריך. זו התחייבות, אל דאגה. מילואימניקים גיבורים שלנו, אל תתבלבלו. כשאתם יוצאים הביתה, לפני שאתם חוזרים חזרה לשדה הקרב, זה כל מה שאתם צריכים כדי להיות רגועים ולדעת שהמשפחות שלכם, שהעסקים שלכם, שהחיים שלכם, בידיים טובות. בימים האחרונים פגשתי כמה מהגיבורים שלנו. שלפנו יחד את המחשבון שלנו בטלפון הסלולרי, ראיתי את אנחת הרווחה על פניהם. יונתן, אורי, נטלי, חיים, יצחק, אלישע, ליהי, כשראיתי שאתם נושמים לרווחה, גם אני הצלחתי סוף-סוף לנשום קצת לרווחה, אחרי החודשים הקשים האלה. חבריי המילואימניקים, אתם הגיבורים שלנו. אני מצדיע לכם. מדינה שלמה מצדיעה לכם. אני קורא מכאן לכל המילואימניקים בישראל, לבני המשפחות שלהם, לחברים שלהם: תפיצו את הבשורה גם לאלה שנמצאים בחרמון, בסמטאות ח'אן יונס, במארבים ביהודה ושומרון, באוויר, בים וביבשה: אנחנו כאן בשבילכם. תילחמו. תנצחו, בעזרת השם. אנחנו נדאג שתקבלו את כל מה שצריך. אני אישית אדאג לכך. תראו, יש כשלים ביורוקרטיים ביישום. אני מתחייב להפוך כל אבן, כל אבן, כדי שכל מילואימניק יקבל את מה שמגיע לו – שכיר, עצמאי, בן משפחה – עד השקל האחרון.

גלעד קריב (העבודה):

אבל בינתיים – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אם יש לכם בעיה, כל בעיה, דברו איתי. אתם מוזמנים לצלצל ללשכתי – 02-5317440 – ותקבלו מענה. גיבורים שלנו, אתם לא לבד. ואם אתם עצמכם באמצע לחימה או תעסוקה, אתם יכולים לשלוח בן משפחה או חבר. הגבורה שלכם כבר נכתבת בימים האלה בדברי הימים של מדינת ישראל. תודה לכם על הזכות לעזור לכל מי שאתם.

נאור שירי (יש עתיד):

שוב, מה המספר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

02-5317440. זו לשכתי, ואנחנו נטפל. אגב, מטפלים כבר בהמון המון פניות, ונפתור, בעזרת השם, את כל הבעיות הביורוקרטיות, באמת, קודם כול של משרתי המילואים.

גלעד קריב (העבודה):

למה? ארבעה חודשים – – – מתווה, וזה עוד לא עובד. מה הבעיה הביורוקרטית? השר, כבר חודשיים עברו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אמרתי קודם שאני לא רוצה לעסוק בפופוליזם בימים האלה.

גלעד קריב (העבודה):

שאלה עניינית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני חושב שהתקציב שאנחנו נניח היום – באיחור, אמרתי כבר, בעיניי בטעות באיחור – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נקבל את זה היום?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בעזרת השם, כן, בוודאי, זה יונח כאן היום.

גלעד קריב (העבודה):

– – – דיווח.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – הוא תקציב טוב, הוא תקציב אחראי.

מאיר כהן (יש עתיד):

הוא יונח?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הוא יונח, כן כן. אני לא אחראי פה ללוחות הזמנים. הוא יונח היום. הוא תקציב שמצד אחד נותן מענה מלא – נדבר עליו ביום רביעי, כשנציג אותו לפני ההצבעה – לכל צורכי המלחמה בחזית ובעורף, עם המדיניות המרחיבה שאני הכרזתי עליה, ואתה יודע שהיא נכונה. הוא עושה את זה במסגרת אחריות פיסקלית גדולה, ולכן הוא זוכה לתמיכה של בנק ישראל, של אנשי המקצוע אצלי, אגב, ושל גופים בין-לאומיים רבים; וכן, הבטחתי תקציב של אחדות, עמדתי בו – על כל אזרחי ישראל. מצד אחד, כולם נכנסים תחת האלונקה ומרגישים משהו, כי מה לעשות, יש מלחמה, ומצד שני, אין מישהו שקם בבוקר ואומר: ואו, שמו עליי את כל האלונקה, כי, לא משנה ימין, שמאל, דתיים, חילונים, חרדים, לא – כמו טל, זה מתפזר על כולם. זאת מלאכה קשה – אגב, זה חלק מהסיבה שאנחנו איחרנו – פעם אחת לתת מענה לכל הצרכים, להתנהל באחריות פיסקלית, כי צריך לדעת שיש מחר, ולחלק את הנטל הזה בצורה חכמה. המון המון המון צעדים היו אפשריים, וכל אחד בחנו – יתרונות, חסרונות. אני חושב שניסינו ללכת לצעדים שיש בהם הכי הרבה תועלת, הכי הרבה יתרונות. מספיק עם הדמגוגיה של הכספים הקואליציוניים. הרי אתה יודע ש-90% מהם היו אצלכם והיו בכל ממשלה אחרת, אז 10% מתוך 4 מיליארד, עוד 400 מיליון, זה בערך פרומיל.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא בשעת מלחמה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עזוב, די, די, די. היה בקורונה. למי נקצץ בקואליציוני – למכינות לקצץ? לגרעינים לקצץ? לשינשינים לקצץ?

גלעד קריב (העבודה):

– – – בוא נסביר לך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לקבוצות המשימתיות לקצץ? למכינות הקדם-צבאיות לקצץ? לשירות – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

זה פופוליזם.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, זה לא פופוליזם. למי? למי? אז יש קצת כסף לחינוך החרדי, שאתה לא אוהב. ודי כבר עם הקמפיינים האנטישמיים האלה בזמן מלחמה.

גלעד קריב (העבודה):

לא לא לא לא לא – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

צריך אחדות. מספיק להתנגח אחד בשני. מספיק לתת לסנוואר מתנות ופרסים ולתקוף אחד את השני.

דבי ביטון (יש עתיד):

גלעד קריב (העבודה):

מי נותן את הפרסים והמתנות?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתה יודע יפה מאוד שכל הכספים הקואליציוניים כולם, שאתה רוצה לקצץ – הרי גם אתה לא רוצה לקצץ בכל מה שמניתי עכשיו, נכון? אז אתה רוצה קצת מהישיבות, וזה כמה מאות מיליונים, אז הגירעון לא היה 6.6%, היה 6.612%.

גלעד קריב (העבודה):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תפסיק. זה מגוחך. אין לזה שום השפעת מקרו. סגירת המשרדים – גם אני תמכתי בה.

גלעד קריב (העבודה):

פשוט לא ייאמן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ועוד פעם, כמה עשרות מיליונים, זה לא מגרד את הקצה של הכלום. זה פופוליזם זול.

נאור שירי (יש עתיד):

התמיכה של ארצות הברית זה 1%, והיום נראה – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רוצים לדבר על חסכונות אמיתיים? אני מוכן לדבר איתכם. אני מוכן לדבר על המקומות האמיתיים שבהם יש מחסור ולקצץ.

גלעד קריב (העבודה):

3 מיליארד, 3 מיליארד ש"ח, על מה אתה מדבר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

די עם הפופוליזם. אז אני – הרי אותה מילה שאתה נותן פה על תקציב הישיבות, יש מי שאומר לי – הינה השר קרעי: תחתוך 800 מיליון שקל מתקציב – עכשיו שמעתי שיש איזה אחד, רולניק אחד, עוד איזה שמאלן אחד מזה, שזכה עכשיו בתאגיד, עושה הפקות, כל פרק 600 מיליון שקל, אתה מבין? בזה לא לקצץ, זה בסדר.

היו"ר ארז מלול:

מה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

600,000, סליחה.

היו"ר ארז מלול:

600,000.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

600,000 שקל לפרק, לפרק, איזה סדרה של כמה פרקים של תחקירים, זה בסדר. אז אני לא נגעתי בזה. לא נגעתי – –

היו"ר ארז מלול:

מעניין איך הוא גומר את החודש.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – כי אני לא רוצה להיכנס למחלוקות פוליטיות. יכולתי, תאמין לי – הרי אתם רוצים שנתקע את החרדים. יש כאלה שאומרים לי: תקע אותם בתרבות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא נכון. אנחנו לא אמרנו דבר כזה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, לא עשיתי את זה. לא איכנס לשיח המפלג, המפצל, המחליש, חסר האחריות שאתם גוררים אותו. אני שר האוצר של כולם.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – – של החברה הערבית?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אנחנו ממשלה של כולם. אנחנו נותנים מענה לכולם, כולם – למילואימניקים, לתושבי הדרום, לצפון, דתיים, חילונים, וחרדים וקיבוצניקים ועירוניים וישראל הראשונה וישראל השנייה, כי ברוך השם יש לנו כאלה וכאלה בצפון ובדרום, ולכל בעלי העסקים במדינת ישראל ולכל אנשי מערכת החינוך במדינת ישראל. ואנחנו מגדילים את תקציב הבריאות ונותנים מענה גדול בתוכנית לבריאות הנפש לכולם, כולם, כולם – אגב, יהודים – –

גלעד קריב (העבודה):

ומקצץ כמעט מיליארד בחינוך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – וערבים ודרוזים. כן. עכשיו, לא אמרתי לעצמי: אני שר האוצר הימני, הדתי-לאומי, אני אחליט מה חשוב ומה לא. אני אקצץ לכל מי שלא – – –

גלעד קריב (העבודה):

אבל זה בדיוק מה שעשית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

איתכם אני לא מדבר. מאיר לפחות מקשיב.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל למה – – – את החברה הערבית? 5 מיליארד, למה הפלית את החברה הערבית? תגיד, תענה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא אמרתי: אני אקצץ כי זה לא חשוב. אני לוקח את הנטל הזה, גם בצד ההכנסה וגם בצד ההוצאה, מפזר אותו כמו טל, קצת לכולם, כל אחד מרגיש קצת, אף אחד לא מרגיש יותר מדי.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא נכנס לקרבות, לא נכנס למלחמות עולם. הינה, לא קיצצתי בתוכנית של הערבים יותר ממה שקיצצתי בתוכנית של יהודים.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

קיצצת, למה לא? איך אתה אומר שלא?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אל תשקרו. ממש לא.

גלעד קריב (העבודה):

15%.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

550 קיצצנו בדיוק כמו בכל תוכנית אחרת, 15% גורף לכולם. נקודה. זה הכול.

נאור שירי (יש עתיד):

קיצצת 15%.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל לכולם. יש גם מלא החלטות – – –

נאור שירי (יש עתיד):

5%.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא.

נאור שירי (יש עתיד):

כן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תקשיב, נאור, תשמע, אם אתה רוצה לעשות מעצמך צחוק ולדבר שטויות בלי עובדות, אתה יכול.

נאור שירי (יש עתיד):

אולי תפסיק להיות כזה יהיר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז אני אסביר לך. יש 5% פלאט כללי.

נאור שירי (יש עתיד):

לכולם.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יפה. ויש 15% פלאט בכל החלטות הממשלה, לחברה הערבית והיהודית – – –

קריאות:

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל לכל החלטות הממשלה, יש שם לרמת הגולן ויש למזרח ירושלים, ליהודים – לכולם כולם כולם.

נאור שירי (יש עתיד):

מענקי איזון קיצצת להם? לא קיצצת מענקי איזון?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא. אגב, זה לפני המלחמה, זה לא קשור.

נאור שירי (יש עתיד):

מה? 200 מיליון מענקי איזון; 15% בפשיעה הערבית; 5% פלאט.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

היה כסף קואליציוני שאין לו שום הצדקה. כשהם היו בקואליציה הם צ'יפרו את עצמם. שום הצדקה אין לזה. זה לא קשור למלחמה.

נאור שירי (יש עתיד):

לא קשור לכלום.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הודעתי על זה כבר ב-2023. ביקשו ממני ב-2023 להחזיר, נתנו למלחמה.

קריאה:

– – – כסף קואליציוני – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בקיצור, אני לא איכנס לשיח המפלג הזה, ואתם תחליטו.

דבי ביטון (יש עתיד):

למה קיצצת למיוחדים שלנו?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ומאיר, תאמין לי, באמת שלך אני עונה, כי ממך יש לי אכזבה.

דבי ביטון (יש עתיד):

איך הם יתפרנסו בחיים שלהם?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתה יודע, יש אנשים שאין ציפיות – אין אכזבות. ממך יש לי אכזבה גדולה. תוכנית הנדל"ן שהשקנו – אחד הדברים, בעיניי, הטובים ביותר שקרו כאן, אגב, גם לכלכלה – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אנחנו במלחמה עכשיו, לא לעניין.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – תוכנית כלכלית גדולה, להאיץ את שוק הנדל"ן, שמתמודד עם האטה גדולה בגלל הריבית הגבוהה עוד הרבה לפני המלחמה, בגלל מצוקת כוח האדם. אגב, הוא מנוע חזק מאוד בכלכלה. יש בה תכלית ציונית לאומית לחיזוק הנגב והגליל, פריפריה, ואותה העדפה למשרתי מילואים, ויש בה תכלית חברתית של הוזלה משמעותית של הדיור. שמנו כסף טוב במקומות מעודדי צמיחה, ושוק הנדל"ן הוא משמעותי. אגב, יש תוכנית מקבילה בהייטק שנציג אותה גם בזמן הקרוב. זה לא קשור לחרדים בכלל. האם גם חרדים קונים דירות? כמו כל אזרח אחר במדינת ישראל, אבל אתה תראה את זה מקריית שמונה וטבריה ובית שאן וכרמיאל ועפולה ונוף הגליל, כמובן – אגב, גם בנצרת יש מכרזים כאלה – ואתה תראה אותה בדימונה, בירוחם, באופקים, בשדרות ונתיבות ובכל ערי הפריפריה, בכל ערי הפריפריה, ובחלק גדול הבטחתי יותר מ-10,000 דירות מקסימום 800,000 שקל לדירה. עכשיו, גם במקומות אחרים, שלא הצלחנו להגיע לזה, כי המחירים טיפה יותר גבוהים – אגב, גם באשקלון נגיע למחירים האלה. אז יש מקומות שאנחנו גם מעמיקים את סבסוד הפיתוח, אבל זה עדיין יוזיל; זה עדיין יעלה קצת יותר, כי מה לעשות, יש מחירי דיור יותר גבוהים. זה בכל הפריפריה. זה פשוט הולך לפי אזורי פיתוח א'1, עם תוכנית השיווקים של משרד השיכון, של רמ"י, שהיא פונקציה כמובן של בשלות של תכנונים, של בשלות של מכרזים. אבל יש תוכנית תמרוץ להיתרי בנייה לרשויות המקומיות, כדי שיהיה להן אינסנטיב לקדם את ההיתרים בצורה מהירה; יש שם כמה תהליכים של פישוט ביורוקרטיה; יש סיוע תזרימי לקבלנים דרך – לא חשוב, עשינו איזשהו מסלול מע"מ שמאפשר להם לקזז תשומות עכשיו ולשלם מע"מ כשהם ימכרו את הדירות, כדי להעמיק את היצע הדירות לשכירות. כל מה שעשינו היה לוודא שהמכרזים לא נכשלים, כי היום הקרקע לא יודעת לספוג את ירידת הערך בפריפריה, ולכן אתה צריך להעמיק את הסבסוד, כדי שהמכרזים לא ייכשלו, ויהיו לנו מכרזי מחירי מטרה עם מחירים נמוכים. שוב, זאת בעיניי תכלית כלכלית של האצת הנדל"ן, תכלית ציונית של ייהוד הנגב והגליל והעדפה גדולה מאוד למשרתי המילואים, אלה שעשו עכשיו את חרבות ברזל – אגב, זה on top ה-9 מיליארד שדיברת עליהם קודם – ותכלית חברתית של פריפריה, שוב, לפחות שהזכאים יוכלו לרכוש דירות בזול בהיצע גדול מאוד. האתגר הכי גדול שלנו עכשיו, מאיר, שלך ושלי ביחד, שלך ושלי ביחד, זה שגם עכשיו נשמור על קצב התחלות בנייה גבוה כמו שהיה בשנים האחרונות, שכשהריבית תתייצב והביקושים יחזרו, הם לא יפגשו היצע נמוך, ונקבל פה קפיצה כמו בשנה שעברה, אצלכם, במשמרת שלכם, 20% עלייה במחירי הדיור בשנה. עכשיו, אני לא מאשים – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אל תגיד לי לא, זה מה שקרה בדיוק. עכשיו, אני לא רוצה – חבל להתווכח על עובדות.

מאיר כהן (יש עתיד):

העובדות – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

20% בשנה התייקרות של מחירי הדיור. אני לא מאשים, יש פה גם נסיבות עולמיות ואינפלציה שהיא תוצר של הקורונה. אני באמת לא מאשים. בוא, במקרו-כלכלה, זאת לא תמיד הממשלה שיושבת פה עכשיו. כמו שביוקר המחיה התהליך ענק – דיברת על זה – 30 שנה משק ריכוזי, לא בגללי, אני לא המפא"יניק שבנה פה את המשק הריכוזי הזה. אז רגע לפני המלחמה היינו עם – אתה מכיר את זה מצוין – עם ישורת אחרונה של חוק "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", שהיה פותח פה את שערי היבוא ומציף כאן תחרות, והקמנו את ועדת הריכוזיות; אנחנו נצטרך לפרק קונגלומרטים משמעותיים בשוק המזון ששולטים פה – ואגב, כן, עושים שימוש ציני, חצוף, בכוח השוק העודף שלהם כדי להתעמר באזרחי ישראל, להעלות מחירים בלי שום הצדקה. בכל העולם בשנה האחרונה מדד המזון ירד ב-10%.

מאיר כהן (יש עתיד):

למה אתה לא קורא אותם לסדר עכשיו?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני קראתי אותם לסדר. הם לא עובדים אצלי.

מאיר כהן (יש עתיד):

עכשיו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

קראתי להם פומבית, למה לא התייחסנו? התייחסתי לזה כמה וכמה פעמים, אבל אני לא רוצה לדבר איתם, אני רוצה לחוקק, אז המלחמה עצרה לנו את זה, מה לעשות? אתה יודע, כבר פרסמנו תזכיר, ניר ואני, של חוק "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". הקמנו כבר ועדה, היא התכנסה, היא פנתה בקול קורא לציבור לקבל התייחסויות. רגע לפני שאני מתערב בזכויות קניין ומכריח את הקונגלומרטים האלה להתפרק מהנכסים שלהם, מהאחזקות שלהם, ולמכור מותגים, אני צריך ביסוס, אז הקמנו ועדה מסודרת – כמו שעשו לבנקים, כמו שעשו לגופים אחרים. כשאתה רוצה לפרק ריכוזיות, אתה צריך תשתית מספיק מקצועית. לבוא באיזה פופוליזם זול, לחוקק וזה, ורגע אחר כך בג"ץ יפסול לי את זה – לא רוצה. עכשיו, אלה תהליכים שהתקדמנו בהם מאוד לקראת המלחמה, אנחנו מבינים שזה חשוב. אגב, אנחנו גם מבינים שנורא נחמד להטיל עלינו בפחות משנה אחריות ל-30, 40, 50 שנה של משק ריכוזי. אז חוק "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" – נדמה שכבר קבענו דיון אצל ראש הממשלה לחודש הזה, אנחנו שמים אותו בחזרה על השולחן, ונחוקק אותו הכי מהר שאפשר. ואמרתי, ביקשתי עכשיו מחברי ועדת הריכוזיות לשוב ולהתכנס ולחדש את המאמצים. נכון, במלחמה, מה לעשות, הדחוף והחשוב דחה דברים חשובים אחרים, ונחדש אותם עכשיו. הדבר הזה הוא בלתי מתקבל על הדעת, ואני לא חושב שבזה יש קואליציה–אופוזיציה – כולנו הולכים לסופר, לכולנו יש ילדים – אתה כבר מן הסתם עוזר לנכדים – כולנו רואים בעיניים כלות את ההתייקרות הזאת, כולנו מבינים שהיא גם לא מוצדקת עכשיו. היא לא מוצדקת. כולנו צריכים לשלב ידיים. יש דברים שלא – אתה יודע, מאיר, אני הייתי אופוזיציה בקדנציה הקודמת. היה פעם חבר כנסת מישראל ביתנו, אלכס קושניר, חבר טוב שהיה יושב-ראש ועדת כספים, עבדנו יחד, קואליציה-אופוזיציה – בסוף פה במליאה הצבעתי נגד התקציב. מה לעשות, ככה זה, קואליציה–אופוזיציה. אבל בוועדה? עבדנו יחד, השפענו, הבנו שאנחנו לא בניגוד אינטרסים. אפשר להתווכח על סדרי עדיפויות מסוימים בתקציב, זה נכון. תקציב משקף סולם עדיפויות. אני חוזר ואומר, אני מאוד השתדלתי עכשיו בתקציב הזה כמה שאני יכול להיות עיוור להשקפה שלי, כי אני לא רוצה להיכנס למחלוקות עכשיו, במלחמה. תקציב הוא חד-משמעית אירוע ערכי, אמרתי, ואני עושה את זה על כולם, גרוסו מודו, כמה שאני רק יכול. אבל בדברים שלא קשורים לסדר עדיפויות תקציבי, ברפורמות, בחוקים, אין בינינו – אנחנו רוצים כולנו להוריד את יוקר הדיור ולהאיץ את השוק הזה. כולנו רוצים להאיץ את ההייטק, וכולנו רוצים להוריד את יוקר המחיה. זה לא צריך להיות קרב של קואליציה–אופוזיציה, בטח לא במלחמה. תאמין לי, יש לנו מספיק על מה לריב, גם יהיה לנו על מה לריב. אני הרי לא מאלה שחושבים שאין ימין ואין שמאל, נגמרו המחלוקות. אנחנו צריכים לנהל את המחלוקות אחרת ממה שעשינו ב-6 באוקטובר – בסגנון, ביכולת לנהל שיח, בלאהוב אחד את השני; אגב, כן, גם ביכולת לדעת על מה מתווכחים ואיפה עובדים יחד כשמסכימים, למרות שנמצאים משני צידי מתרס פוליטי; להבין שכולם פועלים מתוך תפיסת הטוב שלהם, כולם רוצים את טובת מדינת ישראל. אני בטוח שאתה רוצה אותה לא פחות ממני, ואתה חושב שמה שאני עושה הוא רע ואני חושב שהוא טוב ולהפך. זה בסדר גמור, זה לגיטימי לכבד אחד את השני. אבל בואו נעשה שיח ענייני. כשהולכים למקומות האלה של החרדים, של זה – אני אומר, זה לא אמת, זה לא אמת.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה לא אמת?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה לא אמת, אני אומר לך עובדתית. זה לא אמת. אין שום קשר בין המכרזים האלה לחרדים. זה פשוט לא אמת. זה פשוט לא אמת. בכל מכרז כזה יש 35% בני המקום, אנחנו נוסיף עכשיו בין 20% ל-25%, אז כמעט 60% לא קשור לחרדים, זה בני המקום. כמה חרדים יש, לא יודע, בקריית שמונה? ועוד פעם, החרדים הם חלק מעם ישראל, ומי שרוצה לקנות דירה והוא זכאי וניגש להגרלה ומקבל – אהלן וסהלן. אי-אפשר כל היום להיכנס למחלוקות האלה ולקרוע אותנו – על מה? על כלום, על כלום. בואו, עוד פעם, התקציב יונח, וזה בסדר שיהיו מחלוקות גם סביב התקציב הזה.

מאיר כהן (יש עתיד):

הקשבתי לך בנחת, וזה לא נכון.

דבי ביטון (יש עתיד):

מזל שאין תקציב – – – זה כלום.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא בפופוליזם, לא בפופוליזם. אדוני היושב-ראש, סליחה שהארכתי. תודה רבה. אני כמובן אמור להגיד לפרוטוקול שאני קורא להצביע נגד הצבת האי-אמון.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אגב, לא ענית על הדברים – – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לכבוד שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בהתאם לתקנון הכנסת, נעבור לדיון הסיעתי. ראשון הדוברים הוא חבר הכנסת ואליד אלהואשלה מסיעת רע"מ. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שר האוצר לא יענה לנו על הקיצוץ בתוכנית 550 בתוכנית תקאדום, שמיועדת לחברה הערבית. זו מדיניות שהוא מוביל במשרד האוצר מאז שנכנס, וראינו גם לפני חצי שנה, כשהוא עצר את ה-200 מיליון שקל לראשי הרשויות ולרשויות הערביות. עד שנכנס ארבל לתמונה, הוא לא שיחרר את הכסף לרשויות שלנו. זו מדיניות גזענית שמוביל האוצר. אנחנו רואים בתקופה האחרונה שכל הממשלה הזאת, שמורכבת מנתניהו, בן גביר וסמוטריץ', מובילה להחלטות קשות נגד החברה הערבית ומובילה למדיניות מבדילה, מדיניות שמובנית על גזענות. איך יכול להיות ששר שעומד במשרד לביטחון לאומי מרשה לעצמו להשתלח במנהיגים של החברה הערבית ולא מטפל בנושא הפשיעה בחברה הערבית? המספרים רק מזנקים למעלה – 244 נרצחים בחברה הערבית ב-2023 לעומת 111 ב-2022. המצב הזה לא סביר. לא יכול להיות ששר שממונה, שמופקד על הביטחון של התושבים, מפקיר אותו. לכן הממשלה הזאת צריכה לחלוף מהעולם הזה. אי-אפשר לקצץ 5 מיליארד שקל לחברה הערבית כשהיא החברה החלשה והענייה, וזה בהוראה משר האוצר הגזען הזה. עד שהיינו בממשלה הקודמת והשגנו תקציב לחברה הערבית, שבמשך שנים קופחה על ידי הממשלות הקודמות – פתאום מגיע השר סמוטריץ', מחליט לקצץ אותו על מנת לפגוע בסח'נין, בנצרת, ברהט, בחורה. אין לו אינטרס לעזור לאנשים. אין לו אינטרס לטפל בסוגיות של התושבים שלנו – כמו החבר שלו איתמר בן גביר, שנותן גיבוי לכיתת הכוננות בקיבוץ רתמים כאשר רוצחים בן אדם בדם קר. במקום להזמין משטרה ולטפל באירוע – נותן גיבוי למרצחים. איפה קיים דבר כזה? ג'ומעה דנפירי מהיישוב ביר אל-משאש. אם התמונה הייתה הפוכה, בן גביר היה קורא מייד לחקירה וקורא לשימוע ומזמן את המפכ"ל לשיחה. אבל כאשר מדובר בחיי אנשים מהחברה הערבית – מפקירים אותם. אני מתפלא על ראש הממשלה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אדוני, מי השר במליאה?

קארין אלהרר (יש עתיד):

אין שר במליאה.

היו"ר ארז מלול:

שנייה, השר קרעי. הוא יצא שנייה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תעצור את הזמן, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הוא רשאי להמשיך לדבר בלי הגבלת זמן עד שיגיע השר.

דבי ביטון (יש עתיד):

מלול, איפה השר? יש פה שר?

היו"ר ארז מלול:

איפה הוא? לא, השר, יש לו גם צרכים, כן. אז הוא יצא, מה יש?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני מבקש שיהיה שר אחר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – – יש כל כך מעט שרים.

היו"ר ארז מלול:

חשוב לו שהשר קרעי ישמע אותו.

גלעד קריב (העבודה):

לא, היה חשוב לו ששר האוצר ישמע אותו. אבל שר האוצר רוצה רק לדבר – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ייגמר לי הזמן.

היו"ר ארז מלול:

רגע, אני עצרתי.

דבי ביטון (יש עתיד):

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

האמת היא שאפשר להבין, רק 38 שרים.

גלעד קריב (העבודה):

איפה שר האוצר?

היו"ר ארז מלול:

אתה רוצה – על חשבונך.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא, אני אמתין.

גלעד קריב (העבודה):

– – – שר משיב – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גלעד קריב (העבודה):

פשוט לא ייאמן, שר משיב מטעם – – – שישב פה והקשיב.

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

הינה, הינה, הגיע.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תקראי לשר, בבקשה, טייבי.

גלעד קריב (העבודה):

פרשת השבוע היא משפטים, זה דבר שלא אוהבים בממשלה הזאת – משפט צדק, עצמאות מערכת המשפט – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא, לא, אדוני, הוא אמור להמשיך ללא הגבלת זמן עד שהשר מגיע, ככה מקובל.

היו"ר ארז מלול:

מזכיר הכנסת, מה?

גלעד קריב (העבודה):

אז הוא אמור לעמוד על הבמה – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

הוא אמור לעמוד ככה בלי לדבר? שידבר, תחשיב לו את הזמן.

גלעד קריב (העבודה):

ואליד, יש לך חסינות – – – אתה יכול לדבר.

היו"ר ארז מלול:

לא סיימת, יש לך עוד דקה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

ארז, מהר למנות עוד שר, מהר למנות שר. חסר שר.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כמה זמן יש לי?

היו"ר ארז מלול:

את רוצה להיות? יסמין, את רוצה? את רוצה?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

חסר שר. חסר שר.

גלעד קריב (העבודה):

ואליד, תנצל את העובדה שטלי לא פה ותדבר בערבית, לפני שהיא באה להפריע לך.

היו"ר ארז מלול:

שימשיך? טוב.

קארין אלהרר (יש עתיד):

לא, מה זה שימשיך – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

איפה השר? אבל מה אומר התקנון? שנייה, לא שומע אותך.

דבי ביטון (יש עתיד):

הוא מסיים שמונה עשרה.

היו"ר ארז מלול:

הוא מתפלל. תפילת – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל מה אומר התקנון? תדבר למיקרופון, שנשמע אותך, דן.

היו"ר ארז מלול:

הוא מתפלל עכשיו, נו, מה? להמשיך? הזמן על חשבונך, עזוב. יש פה תקנון.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אין שר. איך זה יכול להיות? הממשלה הפקירה את המליאה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר ארז מלול:

בסדר, אתה רוצה? זה על חשבון, זהו.

גלעד קריב (העבודה):

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הינה, קרעי חזר.

היו"ר ארז מלול:

יאללה, יש לך 30 שניות.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני אסכם מה שאמרתי, ואני אדבר בערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: הממשלה הזאת אחראית לצמצום התקציבים בחברה הערבית; ממשלה גרועה, ממשלה אשר מתעלמת מכל העניינים של החברה הערבית, ממשלה אשר הורגת בנגב. השר לביטחון לאומי נותן חסינות לאנשי הביטחון אשר הרגו את ג'ומעה דנפירי באזור ביר הדאג', בביר הדאג', וכך גם היום זה קרה בביר הדאג'.)

היו"ר ארז מלול:

שוכרן.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר ארז מלול:

שוכרן. חבר הכנסת עופר כסיף מסיעת חד"ש-תע"ל, שלוש דקות לרשותך.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, "ואין לך מצווה גדולה כפדיון שבויים, שהשבוי הרי הוא בכלל הרעבים והצמאים והערומים, ועומד בסכנת נפשות. והמעלים עיניו מפדיונו, הרי זה עובר על 'לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך' ועל 'לא תעמוד על דם רעֶך' – – – מצוות 'וחי אחיך עמָך', 'ואהבת לרעך כמוך' – – – והרבה דברים כאלו. ואין לך מצווה רבה כפדיון שבויים". כך כתב הרמב"ם בחיבורו "משנה תורה", גולת הכותרת בחיבוריו ההלכתיים, שמכונה גם "היד החזקה". אבל ידה של הממשלה רפה וחלשה. ידי השרים שמוטות ואצבעותיהם לא ששות להצביע בעד שחרור החטופים, ידי נבלים שמעדיפות את שלמות הקואליציה על שלמות גופם בנפשם של החטופים; ידי הזדון של ממשלה שאין לה את האומץ לבוא לציבור ולומר: נכשלנו. כן, נכשלתם. נכשלתם בביטחון כי מנעתם שלום, נכשלתם בהגנה על אזרחים חפים מפשע כי העדפתם להגן על פורעי המאחזים, נכשלתם בסיוע לעקורים ולמפונים כי העדפתם לשדוד את הקופה הציבורית בכספים קואליציוניים מושחתים, וכבר 122 ימים שאתם ממשיכים להיכשל בשחרור הקורבנות הישירים של כישלונכם; ממשיכים להיכשל בשמירה על חירות האדם וחיי החטופים. ממשלת ישראל התנתקה מאזרחיה בכלל ומקורבנות הטבח החמאסי בפרט. אין מחיר יקר מדי להצלת החטופים, אבל את נתניהו מעניין רק המחיר הפוליטי שהוא ישלם. את נתניהו מעניינת חירותו שלו יותר מחירות החטופים. מעניינים אותו תנאי הכליאה הפוטנציאליים שלו, לא תנאי השבי המזוויעים של החטופים. 122 ימים ש-136 אזרחים מצויים בכלובי החמאס, ושרי הממשלה ובכירי הקואליציה יוצאים בחגיגות ריקוד משיחיות. החטופים נמקים, מורעבים, גוססים, ואתם שרים ורוקדים, כאילו הנטבחים והחטופים אינם אלא חמורו של משיח השקר שלכם.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

תרשה לי עוד כמה משפטים, אדוני.

היו"ר ארז מלול:

מהר אבל. לסיים.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

בקיבוץ בארי נדהמו לגלות שתנועות משיחיות מתכננות טקסי ניצחון בהתאם לפרופגנדה מלשכת ראש הממשלה על המשך המלחמה בכל מחיר מעל ראשיהם שלהם. הם כבר הודיעו שימנעו בגופם את הריקוד על דם הנרצחים. ממשלת ההפקרה צריכה לעוף. לכו עכשיו.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב מסיעת העבודה, שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אדוני השר, בפתח הדברים אי-אפשר להתעלם מהעובדה שספסלי הקואליציה ריקים לחלוטין. ל-30 שרים וחברי כנסת מהקואליציה מותר, בעיצומה של מלחמה, להשתתף בכנס שכולו בסימן טרנספר וחידוש ההתנחלויות. זה לא פוגע בלכידות, אבל השימוש בכלי הפרלמנטרי הבסיסי שנקרא הצבעת אי-אמון – זה לא בסדר. גמרנו לספור את הטפות המוסר שלכם; גמרנו להתייחס ברצינות לשר שעומד כאן על הבמה ואומר: השמאלני הזה, וכעבור שנייה זועק לעברנו: לכידות, לכידות. גמרנו. גמרנו לספור את התעמולה הזולה שלכם. אני רוצה לדבר אליך, אדוני, יושב-ראש המליאה. אתה יודע, חבר הכנסת מלול, שבמסגרת הצעת התקציב הרצינית שהוגשה קיצצו בחצי את התקציב של כרטיסי המזון של ש"ס. שומע? ניהלתם קמפיין שלם על איך אתם מצילים משפחות מרעב, אבל בתקציב הזה קיצצתם בחצי – בחצי – –

היו"ר ארז מלול:

ענה על כך השר סמוטריץ'.

גלעד קריב (העבודה):

– – את תקציב כרטיסי המזון.

היו"ר ארז מלול:

גלעד קריב (העבודה):

לא ב-5% – ב-50%. לא די בזה, את תקציבי הישיבות אתם דוחפים לבסיס התקציב אבל את מפעל ההזנה, הביטחון התזונתי, שהוא באחריות של השר מרגי, שר שלכם – את זה השארתם בכספים הקואליציוניים. תאמרו, אתם לא מתביישים? אתם צועקים על המורה משדרות בתקציבי אופק חדש. בוא, בסדר, בוא נאמר – רגע, השר מלכיאלי – בא נאמר שאתם צודקים בעניין אופק חדש – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

בממשלה שאתה היית יושב-ראש ועדת החוקה ביטלתם את זה לגמרי. אפס.

גלעד קריב (העבודה):

כן, רק שאתה שוכח שבממשלה שלנו הגדלנו דרמטית את הבטחת ההכנסה לקשישים, את התקציב לפרויקט הביטחון התזונתי. נכון, אנחנו מאמינים שטיפול בעוני צריך לעשות כמו שצריך ולא בכרטיסים פוליטיים, אבל לשיטתכם, קמפיין שלם צעקתם על כרטיסי המזון, וקיצצתם ב-50%. לא שמענו אתכם צועקים צעקה אחת. אבל עזוב, אני בעד אופק חדש והמורה בשדרות. הסבר לי מדוע הגדלתם עכשיו, שוב, ב-50% גם ב-2024 את המלגה לאברכים, אלה שכבר התחתנו – התחתנו, ובמקום לצאת – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

– – לפרנס את משפחתם, ממשיכים להיות בישיבות, ואתם מוסיפים מאות מיליונים, מאות מיליונים עכשיו, במלגות לאברכים, במקום כרטיסי המזון למשפחות העניות. אתם לא מתביישים?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. נא לסיים. תודה רבה, חבר הכנסת קריב, הבנו. תודה רבה. תודה רבה. השר רוצה לסכם? השר קרעי? טוב, השר מוותר על סיכום. אי לכך, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. חבריי חברי הכנסת, נא לשבת במקומותיכם. אני עובר להצבעה עכשיו. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 21 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 21 בעד, אין מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה, מאחר שלא זכתה לרוב הדרוש. לפרוטוקול, חבר הכנסת מאיר כהן לא הספיק. לצרף אותו – בעד? חבר הכנסת מאיר כהן בעד, בסדר.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, הנושא הבא – הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (הארכת כהונה של הרבנים הראשיים לישראל ושל חברי מועצת הרבנות הראשית לישראל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את ידידי השר לשירותי דת חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עד עשר דקות; לא חייב.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, ברשותך, אדוני היושב-ראש, לפני שאציג את החוק, היה כאן לפניי חבר הכנסת קריב ודיבר על כרטיסי המזון. אני רוצה לספר לך, ממש לפני כמה דקות הגיעו אליי לחדר לישיבה, לדיון, שני אנשים, אחד קוראים לו חננאל ואחד קוראים לו יהודה, חברים טובים שלי. שניהם דיברו איתי – הם אנשים מאוד חברתיים, ולאחד מהם יש גם עמותה שעוזרת לאנשים חלשים – על כמה אנשים מחכים וחיכו – –

גלעד קריב (העבודה):

אבל אני איתך.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

רגע, שנייה – – –

גלעד קריב (העבודה):

אבל למה הסכמתם לקצץ – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

רגע, אני אענה על הכול. – – כמה אנשים מחכים וחיכו לכרטיסי המזון. עכשיו, כשאתה מדבר שאתם בממשלה הגדלתם את – איך זה נקרא? התזונתי – –

גלעד קריב (העבודה):

הבטחת הכנסה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

– – אתה יודע כמה אנשים, לאו דווקא חרדים, לא זכאים מכל מיני סיבות? הרי מעולם לא נברא קריטריון פשוט וברור וקליט, וגם אמיתי, של מבחני הכנסה. עכשיו תראה – – –

גלעד קריב (העבודה):

אבל אנחנו איתך.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אם אתה איתי אז למה כשאתה היית בממשלה לא שמתם שקל על דבר הזה? אילולא אריה דרעי נלחם, גם בפעם שעברה וגם הפעם, לא היה בזה כלום.

גלעד קריב (העבודה):

השר מלכיאלי.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

גם בפעם שעברה וגם הפעם לא היה בזה כלום.

גלעד קריב (העבודה):

השר מלכיאלי – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

עזוב, אתה לא רציני.

גלעד קריב (העבודה):

– – עכשיו מדברים על הממשלה שלכם. אתם הובלתם את הדגל החברתי.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

נכון, נכון.

גלעד קריב (העבודה):

למה הסכמת להוריד ב-50%?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

ש"ס גאה להיות סיעה חברתית.

היו"ר ארז מלול:

אנחנו במצב מלחמה.

גלעד קריב (העבודה):

אבל אתמול לא שמעתם – – – חדשות.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת קריב.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

תנועת ש"ס גאה להיות סיעה חברתית.

גלעד קריב (העבודה):

נו.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

ונכון, אנחנו נאבקנו על כרטיסי המזון. ואתה יודע מה – – –

היו"ר ארז מלול:

אי-אפשר לקבל הכול.

גלעד קריב (העבודה):

הגדלתם בחצי את המלגות לאברכים.

היו"ר ארז מלול:

רגע, רגע.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא, זה לא נכון.

היו"ר ארז מלול:

לא הגדלנו בחצי.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

זה לא נכון.

גלעד קריב (העבודה):

כן נכון.

היו"ר ארז מלול:

לא נכון.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

בדוק נתונים, על מה אתה מדבר איתי.

היו"ר ארז מלול:

לא נכון.

גלעד קריב (העבודה):

תבדוק.

היו"ר ארז מלול:

לא נכון.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני בדקתי.

גלעד קריב (העבודה):

בדוק נתונים.

היו"ר ארז מלול:

בדוק מלפני חמש שנים וארבע שנים, זה אותו דבר.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

זה לא נכון.

גלעד קריב (העבודה):

אתה טועה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אגב, זכותך לטעות, אבל זה לא נכון. ואני לא מתבייש בזה שהממשלה רואה ערך עליון בלימוד תורה ובלומדי תורה.

גלעד קריב (העבודה):

יותר ממאבק בעוני.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

ובדיוק כמו שהממשלה מתקצבת עוד דברים שיכול להיות שהם מיותרים, ואצלכם בממשלה האדרתם אותם והכפלתם אותם – –

גלעד קריב (העבודה):

השר מלכיאלי.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

– – להזכיר לך, כל מיני דברי הבל שתקצבתם, אנחנו מאמינים בלומדי התודה.

גלעד קריב (העבודה):

השר מלכיאלי, אין בעיה עם לומדי תורה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

שלום, מירב. הינה, וגם היא מסכימה איתי. יופי.

גלעד קריב (העבודה):

אין בעיה עם לומדי תורה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אני לא.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא מסכימה.

גלעד קריב (העבודה):

יש בעיה שבשעה הזאת אתם מגדילים מלגות – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

טוב, גלעד, תשמע – –

גלעד קריב (העבודה):

– – לאנשים בגיל שבו על פי ההלכה צריך האדם לפרנס את ילדיו.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

– – בוא נסכם שנינו שאת ההלכה לא אתה תקבע?

גלעד קריב (העבודה):

לא.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

יפה.

גלעד קריב (העבודה):

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

יש רבנות ראשית, תלך שמה.

גלעד קריב (העבודה):

אתה כופר בזה שההלכה מחייבת את האב לפרנס את ילדיו?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני כופר בזה – –

היו"ר ארז מלול:

אבל יש גם חיוב צדקה – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

– – שאתה תפרשן את ההלכה.

היו"ר ארז מלול:

– – לעזור לעני. יש משפחות שעובדות ומגיע להן.

גלעד קריב (העבודה):

אז תטפלו בהן.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אדון קריב, אני כופר בזה – –

היו"ר ארז מלול:

כבר עוזרים להן.

גלעד קריב (העבודה):

אבל אני נגד – – –

היו"ר ארז מלול:

עוזרים להן.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

– – שאתה תפרשן את ההלכה. בוא נסכם שעל זה אנחנו מסכימים? יופי. עכשיו – – –

גלעד קריב (העבודה):

לא, על זה אנחנו לא מסכימים.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

כן.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אבל השר מלכיאלי, למה אתם מעודדים ארגונים שדואגים להשתמטות מצה"ל? למה אתם מעודדים השתמטות מצה"ל בזמן מלחמה?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא, זה לא נכון.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

35 מיליון שקלים – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

זה לא נכון.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – לארגונים שעוסקים – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה לא נכון.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

– – בעידוד השתמטות מצה"ל.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

מר הרצנו היקר, אולי מה שאתה אומר כתוב באיזה עיתון – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בתקציב.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

– – אבל זה לא נכון.

גלעד קריב (העבודה):

זה כתוב בהחלטת הממשלה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה זאת אומרת? זה בתקציב.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא נכון.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

35 מיליון שקלים – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

ככה עיתונאי מסוים פירש את התקציב, והוא לא הבין.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – לגופי תיאום וסנכרון. מה הם – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא זה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – שנכנס מיליוני שקלים?

היו"ר ארז מלול:

תפסיקו להאמין לכל מה שכתוב.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

זה הכול, אמר לי פעם מישהו: אל תאמין למה שכתוב בעיתון. מה שאתה אומר היה כתוב בעיתון, נכון.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא כתוב? היה כתוב בתקציב.

היו"ר ארז מלול:

מה? איפה? לא נכון.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא לא לא. לא היה כתוב בתקציב.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בתקציב של 2023 – –

היו"ר ארז מלול:

תגיד, איזה סעיף? איזה סעיף?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – הוקצו 11 מיליון שקלים לטובת הסעיף הזה – –

היו"ר ארז מלול:

לא, אל תגיד כתוב.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

למה? למה?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – לגופי תיאום וסנכרון.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

מה זה?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה תפקידם?

דבי ביטון (יש עתיד):

רואים את זה, היושב-ראש. רואים את זה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

מה זה?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לוודא שאברכים יוכלו לקבל פטור משירות בצה"ל.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא נכון.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אז תסביר.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

כל מה שאמרת נכון, חוץ מהמשפט האחרון.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אז תסביר.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני ארד ואנחנו נלמד את זה ביחד. אבל אף אחד לא מעודד, זה לא נכון.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בתקציב אין שקל לעידוד השתמטות מצה"ל?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

בתקציב יש עידוד ללימוד תורה. אף אחד לא מעודד השתמטות. לא נכון. אתה ראית פעם מישהו שמעודד? זה לא נכון, זה סתם. תקשיב, אני יודע שיש עיתונאים שככה מגדירים את זה – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה הקשר? יש ספר תקציב.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

– – וזה נעשה כנראה בשגגה ולא במזיד.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יש ספר תקציב.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

נכון. בספר התקציב לא כתוב שום פרט עידוד.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הקודם?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני מכיר את ספר התקציב – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה זאת אומרת?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

– – זה לא כתוב שם. כתוב דברים אחרים ופירשו את זה ככה. זכותם לטעות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אוקיי.

היו"ר ארז מלול:

כבוד השר.

נאור שירי (יש עתיד):

אני אוהב תמיד את הפרשנות.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

מר שירי, לאיפה נעלמת?

נאור שירי (יש עתיד):

מה שנקרא מרשי.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

מרשי, טוב. הרי הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק לדחיית מועד הבחירות לרבנות הראשית. אשמח לתמיכת חברי הכנסת. תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

אולי תסביר רק למה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

למה? תסביר למה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן.

נאור שירי (יש עתיד):

תסביר.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני אסביר, אני אסביר.

היו"ר ארז מלול:

לא, אתה, אתה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה חייב.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא. אני אסביר, למה לא?

גלעד קריב (העבודה):

אתה חייב להסביר.

נאור שירי (יש עתיד):

אם התמיכה שלנו כל כך חשובה לך – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

נסביר, נסביר.

היו"ר ארז מלול:

לא, מה יש להסביר?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא, נסביר.

היו"ר ארז מלול:

כתוב, הארכת כהונת הרבנים.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני אסביר. אנחנו דחינו את הבחירות מכל מיני טעמים, ואמרנו גם כאן בזמנו – הסיפור של הסמיכות לרשויות המקומיות והסיפור של הרצון למנות רבנים בערים הגדולות. מה שקרה הוא שבגלל שהבחירות נדחו, אז טכנית אי-אפשר בתאריך הנוכחי. למה? כי יש לך את הבחירות – –

היו"ר ארז מלול:

סיבוב שני.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

– – יש לך אחר כך 14 ימים לסיבוב שני, יש לך 21 ימים להגיש ערער, 30 יום, משהו כזה, של הרשומות, ואז אנחנו צריכים למנות גוף בוחר. מבחינת לוחות הזמנים לא הגעת לראש חודש ניסן, שזה התאריך שהיום קבוע בחוק. עכשיו אנחנו, אומר לך את האמת, רצינו תאריך הרבה יותר מאוחר, אבל משרד המשפטים לא בדיוק – ומתוך הבנה איתם, הורדנו את זה לאזור כ"ב באייר. בסדר?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כמה?

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

כ"ב באייר. זה בערך דחייה בחודש וחצי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

בשביל לעמוד בלוחות הזמנים שהחוק קבע. בסדר?

מירב בן ארי (יש עתיד):

בסדר.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה, כבוד השר. נעבור לדיון אישי, ראשונת הדוברים – חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, כאשר נתניהו מסרב לדון ביום שאחרי, הוא מחזיר אותנו ליום שלפני. כשהוא מסרב לדון ביום שאחרי, הוא חוזר על הטעויות שנעשו כאן בעבר, ומישהו צריך לומר את זה. כשהוא אינו מוכן להיכנס לדיון, הוא מכניס יום-יום ללא הגבלה סיוע הומניטרי של משאיות אספקה, שמגיעות אפילו לצפון הרצועה ולאנשי חמאס. התמונות שאנחנו רואים, של השתלטות של גורמי חמאס על משאיות ועל צרכים הומניטריים – ואפילו למכור אותם, למכור אותם במחיר מופקע – זה מחזיר אותנו בדיוק למה שהיה ביום שלפני. נוצר כאן אירוע שמישהו חייב לבוא ולצעוק אותו. כשאתה רואה את המפגינים בכרם שלום – רובם, אגב, מתנחלים – על מי הם צועקים? על מי הם מוציאים את העצבים שלהם? הם לא מעיזים בריאיון לומר שיש ראש ממשלה או ממשלה שהחליטה. הם צועקים על הצבא, אבל הצבא מבצע פקודות. אז מגיע השיא: מגיעים לקבינט המורחב ושרים פחדנים – אין לי מילה אחרת – מתייצבים בעוז מול המפכ"ל וצועקים עליו למה הוא אוכף את החלטת הממשלה. עכשיו, אני לא יודעת כאילו אם לצחוק או לבכות. כאילו – – –

גלעד קריב (העבודה):

לבכות, לבכות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לבכות. אתה מבין אותי, גלעד?

גלעד קריב (העבודה):

אם את מסתבכת אז לבכות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אומרת לעצמי: יש ראש ממשלה, הוא לא מוכן לדון ביום שאחרי. הוא ממשיך להכניס משאיות, חמאס משתלט עליהן. אני אומרת לך, אדוני השר, תדונו ביום שאחרי. לפחות תעשו סדר. אבל לא יכול להיות שתוקפים את המפכ"ל, שדופקים – שתוקפים את הצבא.

היו"ר ארז מלול:

לא דופקים אף אחד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוי ואבוי. תוקפים, ישר שיניתי. אתה יודע, לפעמים, בלהט הדברים.

היו"ר ארז מלול:

לא, הכול בסדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

חלילה.

היו"ר ארז מלול:

הכול בסדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ממש לא. לא יכול להיות שבזה שמסרבים לדון ביום שאחרי, מחזירים אותנו ליום שלפני. לא יכול להיות שבצפון הרצועה חמאס משתלט על משאיות הומניטריות ומוכר אותן. אני שמחה שאתה מסכים איתי, אבל אתה שר ואני חברת כנסת באופוזיציה. מישהו צריך לדפוק על הדלת, מישהו צריך לדפוק על השולחן. מה אנחנו עושים? מה אנחנו עושים? מה נגיד לחיילי המילואים שחוזרים הביתה ורואים את התמונות עכשיו בסלון ביתם? מה יגיד חייל המילואים שנלחם – הינה, דבי תושבת שדרות, היא יודעת – יצא הביתה, נלחם, איבד חברים שלו, קבר את החברים שלו ועכשיו הוא רואה שהשטח נכבש מחדש? זה לא הגיוני.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מסיימת. אדוני השר, תעצרו את הטירוף הזה. לא יכול להיות שאנחנו חוזרים לקונספציה של היום של לפני ופשוט מחזקים את חמאס. זה נורא. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי – לא נוכח. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, ברוח התקופה המאוד-מאוד קשה והמלחמה בעזה, נדמה לכם שהאזרחים במדינת ישראל לא שמים לב. האזרחים במדינת ישראל כורעים תחת נטל התשלומים בסופר. אדוני שר הדתות, אדוני היושב בראש, זכור לי היטב הקליפ של המפלגה שלכם שמראה עליית מחירים לכאורה – נכון, הלחם עלה בעשר אגורות בממשלה הקודמת, אבל המחירים היו סבירים לחלוטין – הקליפ של ראש הממשלה שעומד בסופר, ראש ממשלה לשעבר, ומצביע על החלב, על כמה החלב עלה. מה אתם עושים במשך השנה הזו? המחירים מרקיעים שחקים. מדינת ישראל שוברת גבולות בעניין הזה. תקשיבו טוב: מחירי המזון בעולם ירדו ב-10%, מחירי המזון בעולם ירדו ב-10% בתוך שנה; בארץ המחירים שברו שיאים שלא ידענו. כמו שאמרתי, אני זוכר את הקליפ של ראש הממשלה עומד ומדבר על מוצרי החלב. אני שומע את שר הכלכלה – במקום לטפל במחירים בסופר, שפגעו בכל משפחה במדינת ישראל, מצא שעיר לעזאזל: ראש רשות התחרות. בטח אם היו פה עוד כמה חברי כנסת מהצד הזה של המליאה, הם היו מניעים את ראשם בהסכמה. רשות התחרות איננה ממונה על מחירי הסחורות במדינת ישראל, היא ממונה על כך שאם יש תיאום מחירים, אם מישהו מבצע עבירה פלילית, היא צריכה להעמיד אותו לדין, כמו שהיה באירועים של כמה חברות יצרניות פה במדינת ישראל. אבל לא מתפקידה להילחם במחירי הסחורות על המדפים בסופר. זה התפקיד שלכם, של הממשלה הזו, הכושלת בתולדות המדינה. תסתכלו מה קורה למחירים בסופר; צעקתם לפני הבחירות על 10 אגורות על הלחם – גם זה לא בסדר, אבל כשבכל העולם יורדים המחירים ב-10%, במדינת ישראל הם רק עולים, והשעיר לעזאזל של הממשלה הזו הוא ראש רשות התחרות.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

הכישלון הוא של שר הכלכלה. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת אלעזר שטרן.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עמיתיי חברי הכנסת, אנחנו עדיין בזמנים של ביחד ננצח – אדוני השר מקשיב? מה שאני אומר לממשלה הזאת: אל תשאירו רק לנו את הביחד הזה. כל פעם, כל יום אנחנו קמים להפתעות. אתמול זה היה השר לביטחון פנים, שמתערב בבחירות בארצות הברית, כאילו לא התרגשנו מהביקורים של הנשיא ביידן כאן. גם ראש המפלגה שלך דיבר על הדברים הגדולים. רק אנחנו חושבים שעם לבדד ישכון, ואנחנו מסתדרים בלי כל העולם, ואפשר לבעוט בכולם, ויכול להיות שבתוך המלחמות בתוך הקואליציה, אפשר להקריב גם את העתיד של כולנו כאן. זאת המציאות שאנחנו רואים. ואני אומר עוד פעם: ביחד ננצח. היום עשינו דיון, שאני עוד לא התייאשתי ממנו, על איך מקצצים בשנת השירות, מקדימים להם, לנוער הנהדר שלנו, שהלך למכינות והלך לשנת שירות, גם לטיפול בילדים עם כל מיני צרכים וגם לטיפול במפונים. משרד הביטחון מבין שצריך יותר חיילים – היו נפגעים – ולאן הוא הולך? למקומות הקלים האלה. אדוני שר הדתות, אתה יודע, הוא הולך לאלה שמשרתים, הוא לא הולך לאלה שלא משרתים. הוא הולך לאלה שאם לא יתגייסו במרץ, יתגייסו באוגוסט, ואם לא באוגוסט – במרץ. הוא לא הולך לאלה שלא יתגייסו לא באוגוסט ולא במרץ, לא באלול ולא בתשרי, לא בכסלו וגם לא בשבט. זה הכי קל, כיוון שהממשלה הזאת מגינה עליהם. מה זה מגינה עליהם? מעודדת אותם. התקציב שקודם דיברנו עליו מטפח יותר את אלה שלא ישרתו מאשר את אלה שישרתו. אנחנו בזמן מלחמה. לא רוצה לדבר על זה הרבה, אבל תפעלו אתם בתוך הממשלה, שצה"ל יבין שדווקא האנשים האלה, אלה שבשנת שירות נוספתף לא מתחמקים משירות צבאי, הם דוחים אותו כדי לעשות עוד פעילות חברתית, כדי לתרום עוד לחברה, אלה שהולכים למכינות הקדם-צבאיות ואומרים: אנחנו נתכונן כדי שנהיה חיילים עוד יותר טובים.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אז במקום זה שמעת – נותנת הממשלה גיבוי לכאלה חברות כנסת שפוגעות פיזית – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. נא לסיים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

– – בביטחונה של מדינת ישראל ואומרות: יש לנו חסינות. עם היחד הזה לא ננצח.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת דבי ביטון.

היו"ר ארז מלול:

הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024, התשפ"ד–2024. תודה.

היו"ר ארז מלול:

בשעה טובה.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת דבי ביטון.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה, מזה שבוע אני מקבלת שיחות מוטרדות, גם פוגשת אנשים ששוהים איתי במלונות. אנחנו, העקורים שנמצאים כבר ארבעה חודשים מחוץ לבתים, המפונים קוראים לנו, ובכל שבוע עולה איזשהו ניסיון איך מחזירים אותנו לבתים שלנו. בכל פעם אנחנו רואים איזשהו מתווה: אתם תחזרו כנראה בתחילת מרץ, נשלם לכם 200 שקל ליום, וב-200 שקל האלה אנחנו כנראה נקנה את הביטחון. אז אני רוצה להודיע פה: זה לא יקרה. זה לא יקרה משום שב-28 בינואר עוד ירו על שדרות, ואתמול היה על יד מרדכי. אז אני רוצה לשאול אתכם: האם רק המספרים הכספיים, רק התקציב, זה מה שמעניין אתכם? האם מישהו חושב שאנחנו – העקורים, המפונים – נהנים לשהות בחדר כל היום, שזה מה שאנחנו רוצים? האם אתם מעלים על דעתכם מה קורה במלונות האלה? אתמול התקשר אליי אבא ושאל אותי: תגידי, דבי, נתנו לנו 1,000 שקל לפני חודש ו-1,000 שקל לפני חודשיים, אמרו לנו שיהיה לנו איזשהו תקציב, כי אנחנו כל היום במלונות. אז נכון, יש לנו מיטה, נכון שיש לנו אוכל שלא תמיד אנחנו אוכלים. אני עברתי מתל אביב לאילת משום שלילד שלי עם צרכים מיוחדים לא היו פתרונות בתל אביב, אבל אני הגעתי מעיר גשומה, אני עברתי לאילת – חם שם, אני צריך לקנות לו בגדים. את ה-1,000 שקל האומללים האלה לא יכלו לתת לנו? האם מישהו בממשלה הזו חושב שמיטה ואוכל – מזה מתקיימים אנשים? אותם עקורים שהיו רגילים אולי קצת לחיי חברה, אולי לקחת את הילד לקולנוע, אולי לצאת לטייל איתו, אולי אפילו לקנות לו פיצה – לא מגבים אותם? ועכשיו, מה התוכנית? להחזיר אותנו. כבוד היושב-ראש, אתמול בערב פגשה אותי סבתאל'ה כמעט בת 80, היא יחד איתי במלון שאני נמצאת בו. היא באה אליי, ובגלל שאני חברת כנסת הם חושבים שיש לי תשובות. אין לי תשובות. ואז היא אומרת לי בפחד: תגידי, מה, זה נכון שאנחנו עוד מעט חוזרים הביתה? אמרתי לה: תראי, מסתמן. לא, אני לא הולכת. אמרתי לה: ומה תעשי? אני לא יודעת, אני לא הולכת, אני מפחדת. ואני עומדת מולה, כבוד היושב-ראש – הבית שלי היה מוקף מחבלים, וכמעט רצחו לי את הילדה, ואני מרגישה בדיוק כמוה, אבל אני לא אמיצה להגיד לה: תשמעי, אני פוחדת יותר ממך.

היו"ר ארז מלול:

לסיים, בבקשה.

דבי ביטון (יש עתיד):

אז אני רוצה לקרוא לממשלה הזו: אנחנו, לא קונים אותנו בכסף, לא בהטבות, לא ב-200 שקל. קחו את זה בשבילכם. תנו לנו ביטחון, ואנחנו נחזור לעיר שלנו כמו גדולים. אנחנו רוצים, ונחזור להיות שם. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

מירב כהן (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא מצליחה להשתחרר מהשאלה איך זה קרה לנו, איך אסון כל כך כבד קרה למדינת ישראל. והאמת היא שאותה שאלה פמפמה בראשי גם לפני שנתיים וחצי, באסון מירון. 45 חוגגים תמימים, ילדים, נערים וגברים, נהרגו באסון האזרחי הקשה ביותר בתולדות המדינה תחת הממשלה של נתניהו. אז אף אחד בדרג הפוליטי לא באמת לקח אחריות. להפך, שם הוטבע על ידי השר לביטחון פנים דאז מטבע הלשון המפורסם: אחריות אין פירושה אשמה. אפילו ועדת חקירה ממלכתית הם לא הקימו. בשביל זה הייתה צריכה להתחלף הממשלה בבחירות, וממשלת השינוי הקימה את ועדת החקירה תוך שבוע מיום הקמתה; ועדה שלצערי כבר יותר משנתיים פועלת, והגיע הזמן שהיא כבר תגיש את המסקנות שלה. איך יכול להיות שבממשלה שאצלה קרה האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות המדינה אף אחד לא אשם? התשובה היא – כי שולטת בה התרבות הרעה הזו של בריחה מאחריות, של להאשים את הש"ג. הכול בשם ההישרדות הפוליטית. נתניהו כמובן לא לקח אחריות באסון מירון. הוא אמר – שימו לב לציטוט המדהים: אם היו תופסים בדש מעילי ואומרים לי שעומד לקרות אסון נורא, הייתי מטפל. נשמע מוכר, נכון? אז מה בעצם אנחנו מתפלאים שעכשיו, אחרי טבח 7 באוקטובר, הוא אומר פחות או יותר במילים האלה: אני אחראי לעתיד של המדינה, אני לא אחראי לעבר, ושולח את אנשיו לתקוף את צמרת מערכת הביטחון? כל עוד תרבות ההישרדות הפוליטית גוברת על המנהיגות, על האחריות, לצערי יגיעו לפתחנו עוד ועוד אסונות. כשהממשלה לא לוקחת אחריות על האסון האזרחי הגדול ביותר בתולדות המדינה, אז אין מה להתפלא שבמשמרת הבאה של אותה ממשלה מתרחש גם האסון הביטחוני הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת יבגני סובה – אינו נוכח. חבר הכנסת גלעד קריב, לרגע חשבתי שאתה מוותר, לא יודע, היה לי איזה חלום כזה.

גלעד קריב (העבודה):

חשבת. אני פשוט עדיין נרגש מהתשובה של השר מלכיאלי על כרטיסי המזון, איך הסכמתם. אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי חברי הכנסת, אדוני השר, אני מבקש להמשיך את דבריו של עמיתנו חבר הכנסת אלעזר שטרן בנושא המכינות ושנות השירות. אנחנו נמצאים במצב מאוד מאוד עגום, שבו במקום לנהל דיון וויכוח עם אותן קבוצות באוכלוסייה הישראלית שבוחרות לא לשרת – בעיניי תוך נשיאת שמה של היהדות, של תורת ישראל, לשווא – בוחרות פשוט לא להתגייס, גם בעיצומה של מלחמה, אנחנו מוצאים את עצמנו במצב הזוי שבו מתנהל ויכוח בין המסגרות השונות שמחנכות את בוגריהן להתגייס לשירות משמעותי ולפיקוד, אבל גם מעודדות את חבריהן ותלמידיהן לדחות את הגיוס בשנה ולפעמים יותר. אני מדבר כמובן על המכינות, על שנות השירות, על גרעיני הנח"ל, על ישיבות ההסדר, על הישיבות הגבוהות הציוניות. והינה הצבא, בשל המצוקה הגדולה של כוח האדם, שכולנו מבינים אותה, מקדים בימים הללו את הגיוס של 1,300 חניכי שנות שירות, מכינות קדם-צבאיות, ולכאורה גם ישיבות הסדר והישיבות הגבוהות. אבל כשצוללים למספרים ולנתונים מגלים קודם כול שלמרות שיש יותר תלמידי ישיבות בדחיית שירות – אני מדבר על הישיבות שמגייסות את בוגריהן, לא הישיבות החרדיות – יש יותר תלמידי ישיבות גבוהות ציוניות מאשר חניכי מסגרות שנות שירות ומכינות קדם-צבאיות, רוב הנטל נופל דווקא על המכינות ושנות השירות. והדבר היותר-מטריד, שבשעה שמאות, מאות, יותר מ-1,000 חניכים בשנות שירות ובמכינות הקדם-צבאיות – שעוסקים גם בהתנדבות חברתית וקהילתית, לא רק לומדים – לא יזכו להשלים אפילו שנה אחת של הכנה לצה"ל, בישיבות ההסדר ובישיבות הגבוהות תלמידי שנה א' ישלימו את השנה, ואפילו יש לנו יותר מ-2,000 תלמידי ישיבות גבוהות שבסוף יתגייסו, אבל כבר השלימו שנתיים של דחיית שירות. עכשיו, לא רק שליבנו לא גס באף אחת מהמסגרות, אנחנו מסירים את הכובע ומצדיעים לבוגרי כל אחת מהמסגרות הללו. כולנו יודעים את המחיר הכבד שבוגרי המסגרות – ישיבות הסדר ומכינות קדם-צבאיות – משלמים בשדה הקרב. אוי לנו שעכשיו, בעיצומה של מלחמה, אנחנו בכלל מגיעים לרגע הזה שאנחנו צריכים לדבר כאן מעל הדוכן. אבל מה לעשות שהצבא אינו מוכן לחלוקה הגונה של הנטל; הצבא אינו מוכן לבחון חלופות אחרות. אני אומר כאן, ואני אומר את הדברים בעיקר לחניכי שנות השירות והמכינות: אנחנו לא נרפה מהעניין. חברת הכנסת ניר, שעוסקת בנושא, חבר הכנסת טור פז, חבר הכנסת אלעזר שטרן, חבר הכנסת מיכאל ביטון – לא נרפה. אנחנו דורשים מהצבא – – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

חבר הכנסת אושר שקלים.

גלעד קריב (העבודה):

כן, טוב. אנחנו דורשים מהצבא תשובות, ובעיקר – מתן מענה לחוסר הצדק במתווה הנוכחי. לא נוותר בעניין הזה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, אתמול, יום ראשון בבוקר, המשטרה עצרה שני אזרחים ערבים תושבי העיר לוד, אימאם של מסגד ומואזין, (חוזר על המילים בערבית,) וטענה שמערכת הכריזה של המסגד מפריעה ופוגעת בסביבה. מי ששומע את הידיעה, או מי שקורא את הידיעה הזו, לתומו יכול לחשוב שבאמת מדובר במשהו שקשור להפרעה, לפגיעה בסביבה. אבל אז צייץ לו השר לביזיון לאומי, שאמור היה לייצג את כלל אזרחי המדינה ללא דופי, הוא צייץ הודעה בטוויטר, או הוציא הודעה – –

גלעד קריב (העבודה):

הוא לא שלח סמ"ס לשני מיליון אזרחים?

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – ובהודעה הוא מגבה את פעולת המשטרה ומגבה את מעצרם של שני האזרחים. ואז אני שואל, היושב-ראש: מתי שר, השר לביטחון פנים, השר לביזיון לאומי, צריך לצייץ על כך שהמשטרה עצרה או עיכבה לחקירה שני אזרחים על שימוש במערכת כריזה? ואז האסימון נופל, ואז האסימון נופל, שמי שתלה על הקיר בסלון ביתו את תמונתו של הרוצח ברוך גולדשטיין הוא זה שמכהן היום כשר לביטחון פנים – בלשונו; השר לביזיון לאומי. מי היה מאמין שחניכיו ותלמידיו של מאיר כהנא יכהנו בתפקידים בכירים ובמשרדים בכירים וחשובים במדינת ישראל. אוי לנו על המצב שהגענו אליו.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב.

סימון דוידסון (יש עתיד):

טלי, תספרי לנו מה היה בישיבת הסיעה, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

סמוך עליי.

נאור שירי (יש עתיד):

אושר, אתה מתבקש לשבת כשטלי מדברת.

טלי גוטליב (הליכוד):

עם ישראל הנכבד, שר בישראל, שר בישראל, דודי אמסלם, במיזוגיניות שאין לתפוס – זאת גם לא פעם ראשונה שאני זוכה ליחס המחפיר הזה כי אני לובשת חצאית. שלא יהיה לכם ספק שזה המצב, כי מצפים ממני כחברת הכנסת אישה בליכוד לומר אמן על כל דבר שעושה הממשלה הזו, מה שלא יקרה, כי אני אתן חיזוק לממשלה הזו ככל שהיא תהיה ראויה לחיזוק הזה. כשאנחנו נמצאים היום בישיבת סיעה ודנים בהכנסת עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון למדינת ישראל, אני אומרת לראש הממשלה – שואלת את ראש הממשלה: אני חייבת להבין, זו מדינה שיש לה צבא או צבא שיש לו מדינה? כי הממשלה החליטה שלא ייכנסו עובדים פלסטינים מיהודה ושומרון, אבל אני שומעת בכיר במשרד הביטחון, לא פחות, מספר לכתב צבאי שאנחנו כן נכניס. חייבים להכניס 100,000 עובדים פלסטינים, כי אם לא, יהיה לנו טרור ברמדאן. יש ויכוח, ומכולם השר אמסלם צועק עליי – הינה, הוא נכנס לכאן אחר כבוד, השר, כן – שהוא יעיף אותי מהמפלגה ושאני אסתום ואשתוק – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא מאמין.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – באלה המילים, רק יותר גרוע. ישיבת סיעה בישראל. אני בלי פלאפון, אז אני לא יכולה להוציא הדלפות או ציטוטים. אני יכולה לומר לכם את הדבר הבא: אני במפלגה דמוקרטית. אני נבחרת, ותמיד אבחר, או לא אבחר – או שיבחרו בי או שלא. אין לי פקוד אחד בליכוד. אין לי דילים. היו לי דילים חוסמים. אני נכנסתי לליכוד עם 10,890 מצביעים, אזרחי מדינת ישראל, שמכירים את העבודה שלי. כן, אני מאמינה שהמפלגה שלי היא מפלגת ימין – לא ימין כמו שראינו 15 שנה, שאין מינוי של ימנים בצמרת ושכל האינסטנציות הבחירות זה אנשי שמאל. אני מדברת פה כבר למעלה משנה על עומק הדיפ-סטייט בכל המערכות. אוי אוי אוי, איך אני מעיזה. תרשמו בפניכם, אזרחי מדינת ישראל: אני אהיה בכנסת אם אתם תרצו. זה שלכם. כך זה עובד. או שתבחרו בי או שלא, אבל כל זמן שתבחרו בי, דעו לכם, אנשי ימין ואנשי הליכוד הימני – אלה שבוחרים בפריימריז לא כי מסמנים להם בדפים במי לבחור, הם בוחרים כי הם רוצים אחרת, כי הם רוצים משילות ימנית, הם רוצים מדינת ישראל בגאווה, בחוסן, עם הרתעה, בלי להחרות-להחזיק אחרי כל דרג בכיר רק כי הוא בכיר – כאן אני אהיה בשבילכם, עם ישראל, הליכוד הימני. אם אתם תיתנו בי אמון, אני אעשה כאן בכנסת מה שראיתם בשנה וחצי האחרונות – – –

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ולא שר כזה יגיד לי שהוא יעיף אותי ולא שר אחר.

היו"ר ארז מלול:

תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

לא נגמר לה הזמן.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

יש לה עוד דקה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ארז, גם הוא קבוע – – –

היו"ר ארז מלול:

נאור, תירגע. אני מזמין את כבוד השר דוד אמסלם.

נאור שירי (יש עתיד):

מה זה, אפילו לא נתת לה לסיים – – –

היו"ר ארז מלול:

ימות המשיח. נאור דואג לטלי, ווליד טאהא דואג לטלי. אלו ימות המשיח.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אני מבקש לתת לשר את כל זמן הדיבור.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא צריך. אני לא צריך הרבה זמן. דרך אגב, אנחנו כמנהגנו עושים ישיבת סיעה, והליכוד – –

נאור שירי (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – היא מפלגה דמוקרטית, כל אחד אומר את מה שרוצה לומר ויש את על ליבו לומר, אף אחד לא עוצר אותו – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

– – – ודרך ארץ.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – רק צריך קצת דרך ארץ. הגב' גוטליב – כרגיל, אתם מכירים אותה – היא לא נותנת לאף אחד לדבר, צורחת תמיד, צועקת, ממציאה, וגם משקרת. אז לכן, מה שאמרתי לה הוא לתת לנו לנהל דיון, ולא – אפשר לצאת החוצה. לא חייבים. כידוע לכם, בסיעת הליכוד זה מתנהל בדיוק כמו בכל ישיבה בכנסת: מי שמפריע לחברים שלו יוצא החוצה. היות שכל חבריי פה היו שם, אתם מכירים. אתם מכירים את הגברת, אתם מכירים את האמיתות שלה, אתם גם יודעים מה היא אמרה על כל מיני אנשים, גם במערכת הביטחון לאחרונה, אז תשפטו, עם ישראל. אני חושב שהיא מביאה לליכוד, בהתנהלות שלה – לא בדעות שלה, זה לא חשוב, כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה; בהתנהלות שלה – הרבה נזק, והרבה, בואו נגיד כך, שיח לא נכון, שמפריע לכל חברי הסיעה. אז לכן, מבחינתי, אני כבר לא מרגיש צורך להמשיך ולדבר איתה בכלל ולפנות אליה, וחבל שזה קרה. אני מניח ואני מקווה שהיא תיקח לעצמה לפחות – תעשה קצת חשבון נפש עם עצמה על ההתנהגות שלה, גם בכנסת, על ההתנהלות; לא על התוכן, שתגיד מה שהיא רוצה, הכול בסדר. אפשר להסכים, אפשר לא להסכים, אבל דרך ארץ קדמה לתורה, בוודאי כשמנהלים דיון עם 30 חברי סיעה. יש דרך ארץ, לכל אחד יש את הזמן שלו שידבר, ובוודאי לא יפריע לחבריו. זו הגברת, ואתם כבר מכירים אותה. זה הסיפור.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לשר דודי אמסלם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רגע, יש עוד דבר. אבל היא הגדילה לעשות ופתאום היא אומרת לי: אני מריחה את הוודקה מהפה שלך. תבינו, היא אומרת לי – – –

היו"ר ארז מלול:

אתה מרוקאי, מרוקאי לא שותה וודקה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

א. בחיים שלי לא שתיתי וודקה. היום שתיתי נס קפה ואספרסו – – –

נאור שירי (יש עתיד):

ערק אשכוליות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מילא היה ערק, ניחא. הגברת, תבינו באיזה רמה – ליד כולם צורחת: אני מריחה את הוודקה מהפה שלך. נו, תגידו לי אתם. ועוד בחוצפתה עולה לכאן ומנסה לדבר עליי: מיזוגיני, לא מיזוגיני. אתם מכירים אותה כבר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

דודי, מה עשינו שאתה מכניס אותנו לישיבת סיעה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא, אני רק מספר לכם.

היו"ר ארז מלול:

נראה שאתם נהנים לשמוע. תראו איזה שקט במליאה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מריחה את הוודקה מהפה שלך. אז זה אמרתי לה: בואי תריחי, בואי. אתה מבין עם מי יש לי עסק? תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לשר דודי אמסלם. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת. חבר הכנסת יוסף עטאונה, שלוש דקות.

נאור שירי (יש עתיד):

אפשר להתערב לך? לעזור לך? רק הזמן, זה כל מה שאני אומר, אם זה בסדר, ארז.

היו"ר ארז מלול:

תודה, נאור.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא רוצה לקלקל לכם את מצב הרוח, אבל עם כל הצער שבדבר, תחת הממשלה הזו, תחת ראש הממשלה הזה, תחת שר הכישלון הלאומי – שר שמהיום הראשון התרענו בחברה הערבית שהוא לא כשיר להיות שר לביטחון הפנים. אנחנו אמרנו מהיום הראשון שלא יכול להיות שאזרח שמורשע בתמיכה בטרור יכול להיות שר לביטחון הפנים. אנחנו אמרנו גם שלא יכול להיות שאזרח שמסתובב עם אקדח שלוף ממקום למקום ומאיים על אנשים, יכול להיות השר הממונה על הביטחון של האנשים. אנחנו גם אמרנו שבמיוחד בנגב, כל מסע הבחירות שלו היה מסע דה-לגיטימציה של החברה הערבית הבדואית בנגב. הוא קרא למשילות, אבל שכח מהי משילות אמיתית בנגב לגבי האוכלוסייה. כל יום שהשר – שר הכישלון – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

צריך לשלוח אותו להסתכלות.

היו"ר ארז מלול:

לא. די, ווליד, לא מכובד.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כי אדם כזה לא יכול להיות – – –

היו"ר ארז מלול:

אחרי זה תגיד למה אתה בוועדת אתיקה. לא מכובד.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

לא יכול להיות שאוכלוסייה שלמה תשלם את המחיר של המינוי הכושל הזה. החברה הערבית מדממת. מקרי הרצח נמצאים בחברה בכל יום. ויש עוד צעד מאוד חמור: בכל מגע של המשטרה עם האזרח הערבי, בלי לברר מה הנסיבות שהביאו למקרה של מגע בין אזרח למשטרה, שר הכישלון הלאומי ממהר לגבות כל רצח של אזרח ערבי על ידי המשטרה, בלי לבדוק את הנסיבות, בלי לבדוק את המקרה. הוא ממהר לגבות כל מקרה שבו צעיר ערבי משלם בחייו על ידי שוטר. למהר לגבות נקרא להתיר את הרצח הבא. למדיניות הזו של השר הזה, של הממשלה הזו, אנחנו לא נסכים.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

רק ביום שבת, בכפר ביר הדאג' – בקיבוץ רתמים היה מקרה מאוד מצער בנגב, ואני לא יכול לדבר על השר הזה בלי להזכיר גם מה שקרה בנגב. אזרחים נעצרו על ידי כיתת כוננות ברתמים, במועצה האזורית רמת הנגב.

היו"ר ארז מלול:

הזכיר את זה חבר הכנסת ווליד טאהא.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

הם נעצרו – – –

היו"ר ארז מלול:

הוא הזכיר את זה, לא?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

שנייה, שנייה. אבל המקרה הוא כל כך מזעזע, המקרה הוא כל כך חמור. המקרה הוא הוצאה להורג. עוצרים אנשים עם אזיקים, הם כפותים עם ידיים מאחור, ובאים ויורים בהם. זה רצח. זה רצח. אסור שיקרה דבר כזה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת דן אילוז – אינו נוכח. חברת הכנסת שלי טל מירון, שלוש דקות לרשותך.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. רצה הגורל, והנאום שלי מתלבש די יפה על המופע שהיה לנו כאן לפני רגע. אתם יודעים, ביום רביעי הקרוב, 7 בפברואר, נציין ארבעה חודשים לטבח 7 באוקטובר, ונציין גם את יום הקולנוע הישראלי. הממשלה שלנו מתנהלת כאילו היא חיה בסרט, סרט של 6 באוקטובר, אבל בעצם מדובר בסרט אימה, ולצערנו, הוא החיים שלנו. מכירים את הסרט "הצעקה"? אצלנו זה הסרט "הממשלה". נוסף לזה שלא קיבלנו פופקורן ממירי רגב בכניסה לסרט, שזה עוד יותר מעצבן, הייתה לנו כאן גם דוגמית לסדרה בהמשכים של ישיבות סיעת הליכוד, שמספקות למדינת ישראל בידור זול. זה שאתם לובשים חליפות לא הופך אתכם לפחות מטורללים. הגיע הזמן להתאפס על החיים שלכם, ממשלה יקרה. אי-אפשר להמשיך עם הקמפיין הפוליטי המתוזמר שלכם בזמן שחיילים שלנו נהרגים בחזית. בזמן שמספר החללים עולה כל יום ומשפחות בישראל מאבדות את האהובים שלהם, אתם עסוקים בקמפיין עם בן גביר, שמתחפש משל היה היפסטר תל אביבי. זה נראה לכם הזמן להתחפש? הגיע הזמן להעיף את התחפושת של השרים וחברי הקבינט ששמתם על עצמכם, כי מנהיגים אתם לא. אזרחי המדינה שלכם סובלים, כואבים, מתחננים לסיוע, מבקשים בכל דרך שהמדינה הזאת תיכנס מתחת לאלונקה. רגע, אני אתן הסבר קצר, כי יש פה הרבה אנשים שלא היו בצבא ולא יודעים מה זה להיכנס מתחת לאלונקה: אתם יודעים, כשסוחבים פצועים על האלונקה – כזה. אז כולם רוצים שתיכנסו מתחת לאלונקה. ככה מצופה לפחות מממשלה – כמו המחדל הזה שאתם הייתם אחראים לו ושעדיין לא לקחתם אחריות עליו: הטבח בקיבוצים, חטיפת האנשים ממסיבת הטבע, מהבתים, מהקיבוצים – אתם, אתם, שנכנסתם בשמאלנים, אתם שנכנסתם בהם והפקרתם אותם. חבר הכנסת פוגל מגדיל ומאשים את השמאלנים בכך שהם תומכים בסנוואר, בזמן שהממשלה שלכם מקדמת מדיניות שחיזקה את סנוואר ואת החמאס במשך עשורים, וממשיכה לחזק אותו גם היום תוך כדי לחימה. לסיכום, בואו לא נדבר על ערוץ התועבה, שמעז לתקוף את משפחות החטופים ולהאשים את החטופים שלנו שנמקים במנהרות בכישלון המדיניות שלכם. ואני שואלת: עד מתי ממשלת דצמבר 2022? תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. לאחר מכן – חברת הכנסת שרון ניר.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בתקופה האחרונה אנחנו רואים שיש ח"כים בליכוד שמובילים את המדיניות של המדינה גם בחוץ, כמו איתמר בן גביר וניסים ואטורי, שרוצים לקבוע את המדיניות ואת כל היחסים בין המדינות, וגם להטיף מוסר לג'ו ביידן. יש לנו ביקורת עצומה על הפוליטיקה האמריקנית כלפי המזרח התיכון, אבל אנחנו בינתיים משאירים את זה לוואטורי ולבן גביר ורוצים לדבר על הכישלון שלהם, איך הם מנהלים את המשרדים הממשלתיים שלהם, וכאן אני מדבר במיוחד על בן גביר. לשרוף את היחסים עם המדינות – עכשיו הוא התחיל לפנות לתקשורת הבין-לאומית, וזו המטרה שלו. הוא מומחה לענייני שרפות; איך הוא שרף את היחסים עם החברה הערבית – ביקור אחד לא עשה בחברה הערבית, להפך. המצב הידרדר אצלנו. מאז שנכנס למשרד הזה – נכשל. אני לא מבין איפה ראש הממשלה. כשממנים מנכ"ל שיעמוד, מנהל חברה ממשלתית או חברה פרטית, ויש אחד שלא מנהל את העניינים בצורה נכונה או טובה, מזמנים אותו לשיחה אחת, שתיים, שלוש, שימוע – אבל אצל ראש הממשלה כלום. נאדה. איך יכול להיות ששר שנכשל בתפקיד שלו לא מוזמן פעם אחת לדיון אצל ראש הממשלה על הפשיעה בחברה הערבית? איך יכול להיות? מפקירים את האנשים שלנו, את האזרחים, את התושבים – עלא באב אללה. איך המדינה מתנהלת? ככה לא מנהלים מדינה. אי-אפשר. אני זוכר שכשהיינו בממשלה ב-2022, כל שבוע היה דיון במשרד שהיה אז המשרד לביטחון הפנים, וניהלו ביחד, וכל הזמן היו עדכונים והיו תוצאות – הפשיעה ירדה בחברה הערבית ב-16%. אבל בעידן הזה הוא שורף את היחסים בלוד, ברהט, בביר הדאג' – בכל מקום. לא השאיר כלום. אז מה אנחנו דורשים? אנחנו דורשים מראש הממשלה שישלח את השר איתמר בן גביר הביתה. הוא לא צריך אותו.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, במלחמה הזאת הפסקנו למנות ימים ועברנו למנות חודשים. ארבעה חודשים עברו מאז 7 באוקטובר, שלושה חודשים מאז הכניסה הקרקעית, מעל חודשיים מאז הפעימה האחרונה שבה שבו החטופים לביתם. מאז הממשלה דורכת במקום, ופשוט מסיגה אותנו לאחור. הממשלה לא השכילה להשתמש במנופי הלחץ העומדים לרשותה. הממשלה לא קיבלה אף החלטה שמקדמת את האינטרסים של מדינת ישראל. לא פלא שהחמאס משקם את כוחו בצפון הרצועה. לא פלא שסנוואר מנהל אותנו ומקשיח עמדות במשא ומתן להשגת החטופים. בשבוע האחרון אנחנו רואים את מחבלי החמאס משתלטים מחדש על אזורים שצה"ל כבר טיהר – בצפון הרצועה, בשג'אעיה, בעיר עזה, בשווקים, וכעת במרכז הרצועה צפיתי בשוק בדיר אל-בלח, שבו אנשים כבר עושים שוק וקונים מכל טוב ומכל הבא ליד. לא ייתכן שחמאס מחלק מזון במחסות; לא ייתכן שחמאס כבר משלם משכורות לפעילים; לא ייתכן שחמאס מפעיל מנגנוני שיטור ומשתלט מחדש על תושבי הרצועה. כבר שבועות שסנוואר מקבל יום-יום כ-200 משאיות דרך מעבר כרם שלום, משאיות מלאות בכל טוב. בשבוע שעבר הייתי במעבר כרם שלום וצפיתי בעיניים: קמח; מים; תרופות; ציוד רפואי; קרואסונים הם ניסו להכניס פנימה. מי אמר שדלק זה סיוע הומניטרי? ראוטרים, גנרטורים, לוחות סלולריים – מה הם לא ניסו להכניס? זה סיוע הומניטרי? העברת המשאיות ללא תמורה זו טעות אסטרטגית של מדינת ישראל. התבוסתנות של ממשלת ישראל קובעת מראש את התוצאה. אין שום מנוף לחץ על סנוואר. להפך, עושים לו חיים קלים. ראש הממשלה מחליט כהרגלו שלא להחליט, ובכך שוחק את ההישגים המבצעיים של צה"ל. זאת פגיעה הלכה למעשה במשא ומתן ובכל עסקה אפשרית להצלת החטופים שלנו. רבותיי, תתעוררו, ומייד. החמאס הוליך אותנו שולל. המשוואה צריכה להיות פשוטה: אין חטופים – אין משאיות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

נכון.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח. חבר הכנסת אריאל קלנר, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

אריאל קלנר (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול פורסם שבנק לאומי הקפיא חשבון של אזרח ישראלי בשם ינון לוי. היום מוקפא חשבונו של אזרח ישראלי בשם דוד חי חסדאי בבנק הדואר. זאת, כי במסמך האמריקאי ייחסו להם חלק ב"אלימות המתנחלים". אז קודם כול, ראשית, ברכות לארגוני הדה-לגיטימציה במימון מדינתי זר, תומכי האויב ומפיצי הדיבה, על ההצלחה עם עלילת הדם. אבל הברכה שלהם היא החרפה לכל שוחר צדק; החרפה למי מתוכנו שנותן יד לעלילות, כאילו יש סימטרייה בין הרצחנות הערבית למקרי שוליים שספק אם קיימים בחברה הישראלית; החרפה למי שבולע את השקרים. לפני כחודש, יחד עם עוד 23 חברי כנסת שחתמו על המכתב, שלחנו מכתב לנשיא ארצות הברית מר ביידן עם שאלה פשוטה: על אילו עובדות – רק שאלה – על אילו עובדות הסתמכת כשקבעת שיש תופעה שנקראת "אלימות המתנחלים"? זאת חרפה לבנקים שהחליטו, על סמך מסמך שנשען על עלילת דם, להקפיא את החשבונות. זאת חרפה למי ששותק. חבריי, אם יש ראיות נגד ישראלי שפגע בחפים מפשע רק כי הם ערבים, יש לחקור זאת ולהעמיד לדין. אבל הגיוני לדעתכם שאדם בישראל קם בבוקר, וללא משפט מגלה שהוא לא יכול לקנות אוכל רק כי ככה החליטו במדינה אחרת, ידידותית ככל שתהיה? השתגענו? ותגידו, אתם באמת חושבים שזה ייעצר במתנחלים? אתם לא מבינים שהיום זה נער הגבעות ומחר זה מפקד חטיבה שנלחם קצת יותר מדי לטעם מישהו? ב-7 באוקטובר יצאו מתנחלים מיהודה ושומרון להציל חיים בקיבוצים.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

אריאל קלנר (הליכוד):

אדוני, משפט אחרון.

היו"ר ארז מלול:

משפט אחרון.

אריאל קלנר (הליכוד):

מאז אנחנו נלחמים יחד. מספר הלוחמים בציבור המתנחלים וגם מספר הנופלים, לצערי, שובר שיאים. הניסיון לייצר תופעה, תופעה של "אלימות המתנחלים", הוא דבר בזוי. מי שיש לו טיפת ערבות הדדית, חייב לצאת נגד עלילת הדם הזו.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

אריאל קלנר (הליכוד):

מי שטיפה רגיש לזכויות האדם, חייב לצאת נגיד רמיסת זכויות האדם.

היו"ר ארז מלול:

בבקשה לסיים.

אריאל קלנר (הליכוד):

מילה אחרונה. אני לא אשתוק, ביחד עם חברים. אני מצפה מכל חברי הבית להיאבק נגד המהלך של הבנקים ולדרוש מממשלת ישראל לעמוד גם כלפי חוץ וגם כלפי פנים על העניין הזה. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כפי שפרסמו כבר העיתונאים בנצי רובין, שירה קדרי ואחרים, צה"ל הודיע על קיצור דחיות השירות לכ-1,400 צעירים – מספר שטיפה השתנה מאז – שנקראים להפסיק את לימודיהם במכינות הקדם-צבאיות, בשנת השירות וגם בישיבות הסדר גבוהות ולהתגייס לצה"ל בחודש הבא. לפי פרסומים גלויים, כ-3,500 חיילים נפצעו ונהרגו מתחילת מלחמת חרבות ברזל. רובם לא ישובו, והם חסרים במצבת הלוחמים. אני פונה מכאן לאחינו החרדים בלשונו של משה רבנו, בלשונו של משה רבינו שקורא לשבט גד ולשבט ראובן: "האחיכם יבֹאו למלחמה ואתם תשבו פה?" כן, אני יודע, יש זק"א ויש מד"א, ובשבוע שעבר עשו מנגל אצלנו לחיילים, ועוד הרבה סיפורים. אבל אנחנו יודעים ש"גדול המצוּוה ועושה ממי שאינו המצוּוה ועושה". אנחנו יודעים שבמלחמת מצווה יוצא חתן מחדרו ויוצאת כלה מחופתה. הרי חובתנו היא חובתכם. הדם של ילד ציוני לא אדום יותר או פחות משל כל אדם אחר. האימא הציונית בישראל לא צריכה לישון פחות טוב בלילה. אנחנו כן ביחד, ביחד, צריכים התגייסות של כל חלקי החברה הישראלית עכשיו, לא בשנה הבאה, לא בעוד עשור. כל חלקי החברה הישראלית, גם החרדים, צריכים לתת את חלקם בנטל המלחמה. מה שהיה אחרי שמחת תורה האחרון לא יהיה. בשבוע שעבר נפל חברי לנשק, פקודי, גם חבר הקיבוץ שלי, יובל ניר, בן 43, אב לחמישה ילדים – גם צדיק, גם לוחם בחסד, בן אדם, אב משפחה. מדינת ישראל מלאה באנשים כאלה. מי החליף אותו, חבריי היקרים? מי יבוא במקומו ובמקום חבריו לנשק? "האחיכם יבֹאו למלחמה ואתם תשבו פה?" זה לא רק פסוק, זו דרך חיים. זו הציפייה מכל אחד מאיתנו, לקחת חלק בנטל הזה. כן, גם אתם, חבריי החרדים, תצטרכו לקחת חלק בדבר הזה. גם ילדיכם יצטרכו לסכן את חייהם על מנת לשמור על בטחון ישראל. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה, שלוש דקות.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, באוניברסיטאות יש עשרות אלפי סטודנטים יהודים וערבים, וזה דבר מבורך, חשוב שאין כמותו. אחוז הסטודנטים הערבים מגיע בחלק מהמוסדות ליותר מאחוזם בכלל החברה. מאז 7 באוקטובר יש את המצב שכולנו מכירים, אבל אני בטוח שיש לרוב המוחץ עמדה ערכית להוציא את כל האזרחים ממעגל האימה והמלחמה, בוודאי הטבח. אלה דברים די ברורים. זה צריך להיות האלמנטרי ביותר, ולא צריך לדבר עליו אפילו. יחד עם זאת, חלק גדול מהסטודנטים הערבים מרגישים חוסר סימטרייה בהתנהלות, כלומר, כשיש אמירה שהיא בעצם פשע מלחמה נגד ילדים, נגד טף בעזה, זה לא מעורר אף אחד, גם באוניברסיטאות. במקביל, יש כל מיני ועדות אתיקה, ועדות משמעת באוניברסיטאות לגבי סטודנטים ערבים. אני בוודאי לא מקבל את ההגמוניה המרושעת שמבדילה בין דם לדם, בין ילד לילד, בין אימא לאימא. כולם שווים, ממש ממש שווים, וכך צריך להתנהג. אני מדבר על כל האוניברסיטאות, לרבות אוניברסיטת חיפה, שהיא קרובה אליי מאוד – גם פיזית – בעירי חיפה, העיר המשותפת של יהודים וערבים ביחד. אני קורא להנהלת האוניברסיטה להתנהג באחריות בתקופה הזו – הרבה סבלנות, הרבה פתיחות, הרבה ויכוחים פוליטיים, הרבה קירוב. הרבה קירוב, הרבה ניסיון לשכנע בכיוון מתון ומקרב – אלה הדברים שאנחנו בוודאי רוצים. אסור בתכלית האיסור לפגוע בחלק מהסטודנטים הערבים בוועדת המשמעת, אלא נהפוך הוא – איך לשמר את כולם, ממש ממש את כולם, כסטודנטים באוניברסיטאות. צריך להבין ששם יושבים על ספסל אחד ערבים ויהודים, וזה בדיוק מה שאנחנו רוצים, ורוצים שזה יושלך על כל תחומי החיים במדינה. אני מבקש מהנהגת האוניברסיטאות – כן, לרבות אוניברסיטת חיפה – להתנהג באחריות ובסבלנות כלפי כל הסטודנטים, ערבים כיהודים. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת – אינו נמצא. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גם אני רוצה את החטופים עכשיו. בשביל להביא את החטופים עכשיו, צריך להשמיד את החמאס עכשיו. המחשבה על בנינו ובנותינו במחילות אצל האסלאמו-נאצים הללו מטריפה את הדעת, הכאב של המשפחות קורע את הלב, לכן גם אני מבקש את אחיי החטופים, ועכשיו. בשביל להביא את החטופים עכשיו, צריך לחסל את החמאס עכשיו; בשביל להביא את החטופים עכשיו, צריך להשמיד את היכולות הצבאיות של החמאס עכשיו; בשביל להביא את החטופים עכשיו, צריך להרוס את כל יכולותיו השלטוניות עכשיו. כל עוד סנוואר, הטרוריסט האכזר, יחשוב שאפשר עוד לכופף אותנו, שאפשר עוד להכניע אותנו, לא נראה את החטופים. כל עוד נמשיך להכניס סיוע הומניטרי לרצועה, הוא לא ייכנע ולא נראה את החטופים. רק כשהוא ירגיש את החבל מתהדק על צווארו וכשזה יהיה או הוא או החטופים, נזכה לראות אותם. אז איך עושים את זה? חוזרים ללחימה בעצימות גבוהה בצפון הרצועה כדי לוודא שהחמאס לא חוזר לשם – ועכשיו; מגבירים לחימה בעצימות גבוהה במרכז הרצועה ובח'אן יונס – עכשיו; פותחים במתקפה בעצימות גבוהה כנגד רפיח ובציר פילדלפי – עכשיו. זו הדרך היחידה להחזיר את החטופים עכשיו, זו הדרך היחידה להציל את החטופים והנרצחים העתידיים שעוד ייחטפו ויירצחו אם לא נכריע אותם עד הסוף – ועכשיו, וזו גם הדרך היחידה להחזיר את תושבי הדרום לבתיהם – ועכשיו. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו – אינה נוכחת; חבר הכנת יצחק פינדרוס – אינו נוכח; חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

אבי, לא העלית את הדוכן הפעם יותר מדי. אתה בחור גבוה.