Plenum sitting, 19/09/2023 at 11:00

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי ד' בתשרי התשפ"ד, 19 בספטמבר 2023. שיהיה לכולם גמר חתימה טובה. הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון מס' 17 – הוראת שעה) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2023, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי. מסקנות הוועדה לביטחון לאומי בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, אריאל קלנר, יצחק פינדרוס, יבגני סובה, מתן כהנא, ארז מלול, לימור סון הר מלך ומשה טור פז בנושא: סוף שבוע של יריות ברמלה; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן ואברהם בצלאל בנושא: יותר מ-95% מהאסירים נאזקים בזמן טיפול רפואי. מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון בהצעתם של חברי הכנסת עופר כסיף, אפרת רייטן מרום, משה רוט ומשה טור פז בנושא: מצוקה אדירה במחלקות הפנימיות בבתי החולים בארץ; בעקבות דיון בהצעתו של חבר הכנסת אחמד טיבי בנושא: הצעת חוק פיקוח על מחירים, שיווק וסבסוד של מזון ללא גלוטן, התשפ"ד–2023; בעקבות דיון בהצעתה של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין בנושא: הצעת חוק סבסוד מוצרים ללא גלוטן, התשפ"ג–2023. הודעת שר הבריאות על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת שלי טל מירון, יונתן מישרקי, מתן כהנא, אחמד וטיבי ומשה רוט בנושא: העדפת ועדת סל התרופות לממן טיפול בחולי סרטן הנמצאים בשלבים הראשונים של המחלה על פני חולים קשים. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הראשון על סדר-היום – הצעות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא בנושא: המשמעות וההשלכות של קידום השינויים במערכת המשפט וחוק-יסוד: לימוד תורה. יציג את זה ראשון הדוברים, חבר הכנסת אביגדור ליברמן. בבקשה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית כול, שנה טובה, גמר חתימה טובה, ובשנה החדשה עם ממשלה חדשה, כך אנחנו מקווים. מדובר בממשלה הכי כושלת בתולדות מדינת ישראל; היא הממשלה הכי כושלת משתי סיבות: האחת, אין – לא קיימת עבודת מטה. המושג הזה, "עבודת מטה", תיאום בין גופים שונים בממשלה, בין המשרדים – זה פשוט לא קיים; והדבר השני – השפל המוסרי של הקואליציה הנוכחית. תראה, במליאת הכנסת ב-29 בדצמבר הופיע ראש הממשלה בנימין נתניהו ודיבר על האתגרים של הממשלה השישית שלו, והוא ציין שני נושאים: 1. איראן; 2. ההתמודדות מול הפשיעה – הפשיעה במגזר הערבי, שהוא ציין מפורשות – הוא דיבר על המשילות, וכך הלאה. הוא לא הזכיר במילה אחת שום רפורמה משפטית. ומה אנחנו קיבלנו? בינתיים איראן מחדשת יחסים דיפלומטיים עם סעודיה, יש ביקורים של שרי חוץ, ביקורים הדדיים, המערב מנהל משא ומתן עם איראן, לא שואל אותנו בכלל, לא סופר אותנו. השבוע אמורים לשחרר להם 6 מיליארד דולרים, שכולם ילכו כנראה לטרור. זה המצב מול איראן. על הפשיעה, המאבק בפשיעה, אני לא רוצה לדבר בכלל: 175 נרצחים בחברה הערבית; עלייה בנרצחים בחברה היהודית. אין צורך לפרש בכלל. ראיתי לפני חודש ריאיון עם יושב-ראש הכנסת הנוכחית אמיר אוחנה אצל רוני קובן. שואל אותו רוני קובן: מתי שמעת בפעם הראשונה מתי יתקיים דיון על נושא הרפורמה המשפטית? אומר לו יושב-ראש הכנסת – לא חבר כנסת זוטר – שמעתי בפעם הראשונה במסיבת העיתונאים ששר המשפטים כינס כאן בכנסת. כלומר בפעם ראשונה יושב-ראש הכנסת, חבר בכיר בליכוד, שמע על הרפורמה פה, במסיבת עיתונאים בכנסת ישראל, דומני ב-4 בינואר; שום עבודת מטה. אותו דבר כרגע לגבי חוק ההשתמטות. אני מסתכל על חוק ההשתמטות – אני מודה ליושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה מיקי לוי, קיימנו דיון מסודר – איזו עבודת מטה עשו בממשלה לקראת החקיקה של החוק המטורלל הזה? מה ההשפעה של חקיקה כזאת על שיעור ההתגייסות בציבור הכללי? מה ההשפעה של חוק ההשתמטות על ההתנדבות של החיילים ליחידות המובחרות? האם מישהו בכלל עשה דיון אחד על מה המשמעות? מה ההשלכות? מתוך דיון בוועדה לביקורת המדינה אני יכול להגיד לך: שום דיון, שום הכנה. הכול זה הישרדות. מוכנים להקריב את הביטחון, את הלכידות של החברה הישראלית, אבל אין שום עבודה, שום דבר מסודר. ולגבי השפל המוסרי – אני שמעתי את עמיתך חבר הכנסת אייכלר משתלח בתנועה הציונית, פוגע בזכר קורבנות השואה, ובמקביל מכנסים את ועדת הכספים בדיוק יומיים אחר כך, ואנחנו רואים איפה מקצצים: קיצוץ בסעיף תקציבים לניצולי השואה, מקצצים תקציבים לאנשים עם מוגבלות, מקצצים 140 מיליון שקל בתקציב הביטחון, מקצצים בבניית כיתות חדשות. וכמובן, לאן הולך כל הכסף הזה? אדוני, הכסף הזה הולך לתקציב הישיבות. זו ההתייחסות, זה סדר העדיפויות של הממשלה הזו. גם בנושא של התקציבים, גם בנושא של הלכידות של החברה הישראלית, זה מה שאנחנו רואים פשוט יום-יום. אגב, אני רוצה להגיד לך, זה דבר באמת מדהים, מי שלא יודע – עם כל ההצגות שאנחנו שומעים בכנסת, אותן מפלגות, ש"ס ויהדות התורה, אין להן שום בעיה לשבת בקואליציה עם הרפורמים ועם התנועה המסורתית – איפה? במוסדות של ההסתדרות הציונית. שמעתי את אייכלר מאשים את התנועה הציונית באמת בכל דבר שרק ניתן להאשים, אבל למה הם יושבים בהסתדרות הציונית בקואליציה עם הרפורמים? לאן הגענו? ש"ס ויהדות התורה יושבים בקואליציה אחת עם הרפורמים – למה? כי יש שם תקציבים ויש ג'ובים. אז כל הסיפורים שלכם – לא מאמינים לאף מילה. יהדות היא הדבר האחרון שמעניין אתכם.

טלי גוטליב (הליכוד):

אם היית יודע היסטוריה – – –

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

הדבר היחיד שמעניין אתכם הוא הג'ובים והתקציבים. היהדות פשוט לא מעניינת אתכם. אין מישהו שפוגע ביהדות יותר מעסקני ש"ס ויהדות התורה. כל מה שאתם עושים הוא חילול השם; שום קשר ליהדות. לכן אמרתי, יש פה קואליציה, יש פה ממשלה שהגיעה לשיא השפל המוסרי, הממשלה הכי כושלת. אני לא אומר את זה בהתרסה. קחו כל נתון אפשרי. אנחנו נמצאים כרגע בשער החליפין 3.82 – אני מדבר על שער חליפין שלא ראינו פה כבר שנים רבות; אני לוקח כל תחום: קחו תאונות דרכים – 249 הרוגים בתאונות דרכים, שיא של עשור. למה זה קורה? כי הדבר האחרון שמעניין את שרת התחבורה הוא אנשים, אזרחים, תאונות דרכים. כל מה שמעניין אותה הוא מתפקדי הליכוד וחברי מרכז הליכוד. אני מדבר על נושא הטרור, מדברים על טרור – ימין, ממשלת ימין מלא מלא – ממשלת סמרטוטים, לא ממשלת ימין מלא מלא. תסתכלו – 35 נרצחים. מאז האינתיפאדה השנייה לא ראינו מספרים כאלה של נרצחים בפעולות טרור. זה ימין מלא? תסתכלו מה קורה כרגע בגבול הדרומי, ברצועת עזה, מה קורה שם סביב הגדר; אני מסתכל מה קורה בגבול הצפוני – הקימו לנו שם נווה נסראללה, שדה תעופה, 20 ק"מ; ראש הממשלה הולך על הנושא של כביכול נורמליזציה עם סעודיה – עד היום הוא לא קיים שום דיון מסודר עם מערכת הביטחון ועם כל האנשים הרלוונטיים. דיון אחד לא התקיים. מישהו בכלל מודע מהן ההשלכות על הביטחון של מדינת ישראל? על עתידה של מדינת ישראל? על האזור כולו? סעודיה, שיש לה עתודות נפט מן הגדולות בעולם, פתאום היא צריכה גרעין לצורכי חשמל? לצורכי שלום? מישהו עושה על כך דיון רציני? מישהו עושה עבודת מטה? הרי ברור לאן זה הולך. ראש הממשלה, אין לו סמכות בחוק להתחייב בשם מדינת ישראל על נושא הגרעין. בחוק מוגדר שאפילו מבצע צבאי מוגבל שעלול לגרור אותנו לאירוע מלחמתי רחב חייב אישור קבינט. מתי התקיים דיון בקבינט על כל נושא תוכנית הגרעין הסעודית? לאן זה מוביל אותנו? למרוץ גרעיני אזורי? לכן אני אומר לכם, מדובר פה בממשלה כושלת. כשאני נכנסתי לתפקידי כשר האוצר, קיבלתי בירושה מממשלת נתניהו החמישית גירעון של 144 מיליארד שקל. כשיצאתי ממשרד האוצר, השארתי עודף של 10.5 מיליארד שקל. איפה אנחנו נמצאים היום? תסתכלו על החודש האחרון – אנחנו כבר ב-30% יותר גירעון ממה שהממשלה הזאת אישרה בתקציב המדינה. תסתכלו מה קורה באמת בכל נושא שנגעתם. מה קורה עם תעריפי הדואר? תעריפי הדואר עלו ב-24%. למה תעריפי הדואר עלו ב-24%? כי שר התקשורת מתעסק רק בדבר אחד – איך הוא מדיח את יושב-ראש רשות הדואר. זה כל מה שמעניין אותו מ-1 בינואר. מה, אכפת לו מהאזרחים? לכן תעריפי הדואר קופצים לנו ב-24%. מה קורה עם ביטוח הרכב, אדוני היושב-ראש? אתה יודע בכמה עלו ביטוחי הרכב מאז תחילת השנה? 37%. מה קרה? מה פתאום תעריפי ביטוח הרכב קופצים מתחילת השנה ב-37%? איפה הממונה על שוק ההון? על חברות הביטוח? איפה שר האוצר? איזו הפקרות זו? אומרים לנו "משבר עולמי" – ובזה אני רוצה לסיים, כי אני אומר לך, זאת לא התרסה. אני מסתכל איזו מין שטות וכמה אפשר לשקר "המשבר העולמי". הבורסה בתל אביב ירדה ב-4.25% מאז תחילת השנה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

בורסת נאסד"ק באותה תקופה, במקביל – כשתמיד באמת הביצועים שלנו תואמים מול נאסד"ק – עלתה ב-19.75%. אנחנו ירדנו ב-4.25%, והם במקביל עלו ב-19.75%. איזה משבר עולמי? הכול שקרים. גם הבוקר, מה שעשיתם – שדדתם את הקופה. עוד פעם העברתם מנושא הפיקוח על הבנייה, שזה דבר קריטי במדינת ישראל, לישיבות, לתרבות תורנית. זה סדר העדיפויות שלכם, ולכן אין לכם זכות קיום.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, שתהיה שנה טובה לכולנו. מישהו יודע מה נתניהו רוצה?

דבי ביטון (יש עתיד):

כשהוא ידע, אנחנו נדע.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

עזבו אותנו, אנחנו אופוזיציה. מישהו בקואליציה יודע מה נתניהו רוצה?

משה טור פז (יש עתיד):

לפרוש בכבוד.

קריאה:

מכונית.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מה שבטוח הוא שצריך להסתכל על המעשים, כי להקשיב לדיבורים – מזה לא נדע מה נתניהו רוצה, מה נתניהו מתכוון, על מה הוא חושב. הוא מדבר על סעודיה? לא היה דיון בקבינט; לא שמעו אף אחד מגורמי הביטחון לגבי מהן המשמעויות. כולנו רוצים שתהיה נורמליזציה, זה יהיה טוב לכולנו. אבל מה המחיר? מישהו עשה דיון על זה? אז מה נתניהו רוצה? מה שהוא רוצה תמיד – לשרוד, לשלוט, להמשיך. אם מסתכלים על מה שקורה, אין תחום אחד, אבל תחום אחד, שראש הממשלה – הממשלה הזאת – אמר שהוא הולך לטפל בו והוא טיפל במשהו. שום דבר. מה שהוא עשה – ויש כאלה שאומרים שהוא לא בשליטה, ואני מאלה שחושבים שהכול בשליטה, כי אני מסתכל אחורה – אני מסתכל אחורה על ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו על ידי הקואליציה; אני מסתכל אחורה, ואני רואה שטרם חתימת ההסכמים האלה היו כמה תנאים. אחד מהם היה לתקן את פקודת המשטרה, כי לא האמינו אפילו לנתניהו שהוא יעשה את זה אם הוא יהיה בקדנציה – ואופיר כץ, יושב-ראש הוועדה, יושב פה – ואכן תיקנו את פקודת המשטרה, בניגוד לכל היגיון. יש צו על תנאי מבג"ץ על העניין הזה, כי זה דבר מופרך. לאחר מכן תיקנו ואפשרו לשר סמוטריץ' להיות שר במשרד הביטחון, אותו סמוטריץ' שכתב – פרסם והתלהב מעצמו שכתב את זה – את אותה תוכנית ההכרעה, תוכנית גזענית, שמביאה למדינה דו-לאומית – אפרופו ממשלה ציונית. חבל שבאמת לא אייכלר מנהל את הישיבה הזאת. יש לו פה דגל שהוא יכול לשבת לפניו. זו ממשלה שחלקה משתמטים וחלקה מספרי סיפורים, אבל רובם מנאצים, ובראש ובראשונה זה נתניהו. מי שרוצה לראות גם את האמירות הקשות שלו על כבש המטוס וגם את ההתנצלות או את ההבהרה – הוא בכלל מבהיר הרבה דברים בזמן האחרון. בתקופה המעורפלת הזאת הוא מבהיר. אני מסתכל על ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו – מי היה האדריכל שהוא שלח למלא או לחתום על ההסכמים הקואליציוניים? יריב לוין, שר המשפטים. איך שקמה הממשלה, יריב לוין הביא את המהפכה המשטרית על כולנו – כשדרך אגב, חלק גדול מחברי הממשלה בכלל לא ידעו את התוכן שלה עד שפרסמו את העניין הזה, כולל השר דרעי, ששמע ונדהם – וגם שילם מחיר על העניין הזה, לטענתו לפחות. ואז, אנחנו מתחילים להגיע לאותה המהפכה המשטרית שמספרים לנו שהיא רפורמה, ואותו שר המשפטים יריב לוין, שגם עשה את ההסכמים הקואליציוניים וגם ייצר את המהפכה המשטרית הזאת – אז זה אחד ועוד אחד. אי-אפשר לקיים את ההסכמים הקואליציוניים, פשוט אי-אפשר, אם לא מפרקים את המערכת. אם לא מפרקים את המערכת אי-אפשר. מה אפשר לעשות? אי-אפשר לעשות את מה שרוצה לעשות סמוטריץ' ביהודה ושומרון אם לא מפרקים את המערכת. אי-אפשר לחוקק אף אחד מהחוקים ־ ויש פה שורה של חוקים – ואנחנו מדברים על המהפכה המשטרית, אבל יש רשימה ארוכה מאוד של חוקים – אי-אפשר לעשות את זה בכלל אם לא מפרקים את המערכת המשפטית. פשוט אי-אפשר. אז יריב לוין עשה את א', יריב לוין עשה את ב', אבל אסור להתבלבל – יש אחד ששלח אותו, ושמו הוא בנימין נתניהו, מסיבותיו שלו. הסיבה שלו היא רק אחת; לא מדינת ישראל מעניינת אותו, גם אם הוא מדבר גבוהה-גבוהה. יש בן אדם אחד, שמו בנימין נתניהו, והוא עושה את זה לאורך כל השנים. אז כל הזמן אני שומע את הניתוחים המלומדים, גם של חבריו לקואליציה וגם של פרשנים, לעיתים, שבאים ומספרים סיפור: תראו, עושים איזשהו ניתוח על סמך העבר, שכנראה בגלל מה שהיה בעבר יהיה מה שיהיה בעתיד. ואני אומר: בואו, תפסיקו להסתכל על העבר, בואו נסתכל על ההווה ומה שיש לנו כאן. מה שיש לנו כאן זה ממשלה שמתנהגת כמו ממשלה שתוקפת את הגוף שלה, ממש ממשלה עם מחלה אוטואימונית, שבראשה עומד אדם שמפרק כל דבר שזז, ולא מזיז לו. ואנחנו כל הזמן מתפלאים ואומרים: מבוגר אחראי. כולנו מבוגרים, גם נתניהו. אחראי הוא כבר מזמן לא: הוא לא אחראי לביטחון, הוא לא מתנהג בצורה אחראית לגבי הכלכלה, לא אכפת לו מהחברה בישראל, לא אכפת לו מהפשיעה, לא אכפת לו משום דבר. מדוע אני אומר? כי כל המדדים אומרים שלא אכפת לו. הוא עומד בראש המערכת, הוא אוהב לעמוד בראשה, אבל מבחינת הביצועים שלו – משילות? ימין על מלא? טרלול על מלא. עולים פה שרים ותוקפים את המערכות שעליהן הם יושבים. בשם מה? בשם אותה אמירה נבובה: משילות. אתם לא מסוגלים לנהל. בואו תתחילו לנהל לפני שאתם מושלים. אבל האמירות האלה – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

איך אפשר לנהל בלי למשול? זו הבעיה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

דודי, את הבעיה אני רואה לפניי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אנחנו באמת לא מושלים – – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

השר אמסלם, את הבעיה אני רואה – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

– – היא יושבת על כיסא ירוק. אחת מהן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

האף, האף – תרים טיפה את האף למעלה מהרמקול. לא רואים.

דבי ביטון (יש עתיד):

עם רולקס, עם שעון רולקס.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

ככה בסדר? ככה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תרים טיפה, עוד קצת, עוד קצת – – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

– – – מה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שחצן.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

שחצן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני הבעיה?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אתה לא הבעיה. אתה השר הכי טוב שהיה אי פעם במדינת ישראל – –

מירב כהן (יש עתיד):

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

– – אחראי לגרעין. עכשיו אני רגוע.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

יפה. אני שמח.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אחרי שסיימנו נעבור לדברים רציניים. אתה מדבר על משילות? השר אמסלם, וכל יתר השרים, אתם רואים מה קורה בפשיעה במדינת ישראל?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – – תמחק את הפגישות ביומן שלך.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אתם רואים מה קורה בפשיעה במדינת ישראל לא רק בחברה הערבית? אתם רואים את העלייה ב-65% במעשי הרצח בחברה היהודית? ותדברו גבוהה-גבוהה. האם אני מיניתי את השר איתמר בן גביר להיות השר לביטחון פנים? אדם בלתי כשיר.

טלי גוטליב (הליכוד):

כשיר מאוד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

יותר ממך.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדם בלתי כשיר לחלוטין.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

יותר ממך.

טלי גוטליב (הליכוד):

בן גביר מצוין, שר מצוין.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

יותר ממך. תרים עוד יותר טיפה את האף.

טלי גוטליב (הליכוד):

סופר-כשיר.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדם בלתי כשיר לחלוטין.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תרים עוד טיפה את האף.

טלי גוטליב (הליכוד):

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדם בלתי כשיר לחלוטין, שבתקופת היותו השר לביטחון לאומי הפשיעה עלתה בכל הממדים שלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

די כבר, כמה אפשר?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

חוסר סדר. בנימין נתניהו לא מכנס קבינטים כי הוא לא רוצה לראות את הפרצוף שלו.

גלעד קריב (העבודה):

בעלת ברית של כהניסטים.

טלי גוטליב (הליכוד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תרים, תרים את האף שלך.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר'ה, חבר'ה, ששש.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

הוא לא מכנס קבינט.

טלי גוטליב (הליכוד):

לך תניף דגל אש"ף. לך תניף דגל אש"ף.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

בממשלה הזאת אפילו השרים – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת. חברי הכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – 120 שנה – – – לכו תניפו דגל אש"ף.

גלעד קריב (העבודה):

מצא מין את מינו.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – 120 שנה – – – לכו תניפו דגל אש"ף.

גלעד קריב (העבודה):

– – – מוזמנים שלו.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת גוטליב, חבר הכנסת קריב, חברת הכנסת דבי ביטון. תודה, תודה רבה.

דבי ביטון (יש עתיד):

טלי גוטליב (הליכוד):

לך תניף דגל אש"ף. פחד אלוהים.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת גוטליב. חברת הכנסת דבי ביטון, תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – 120 שנה. לכו תניפו דגל אש"ף. לכו, לכו.

דבי ביטון (יש עתיד):

לאן הגענו?

טלי גוטליב (הליכוד):

כמה אפשר?

היו"ר אוריאל בוסו:

בואו ננסה לנהל את הישיבה בשיח אחר. אנחנו נמצאים כמה ימים לפני יום כיפור. תודה, תודה רבה. חברת הכנסת גוטליב, תודה.

דבי ביטון (יש עתיד):

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

בממשלה הזאת כל ממדי הביצוע של הממשלה בכל התחומים – חברתי, כלכלי, המאבק בפשיעה, יחסי החוץ, ביטחון – – –

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב.

גלעד קריב (העבודה):

הממשלה שלכם זאת הבושה הכי גדולה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. תודה רבה לכולם.

דבי ביטון (יש עתיד):

את בעצמך לא מצביעה להם, אז תחשבי למה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה הקשר? אתם אומרים שבן גביר לא כשיר?

דבי ביטון (יש עתיד):

אולי הגיע הזמן שתגידי את האמת.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

בוסו, תעצור את הזמן.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתם אומרים שבן גביר לא כשיר? אתם מדברים בלי לדעת על מה אתם מדברים.

דבי ביטון (יש עתיד):

הוא לא כשיר, והתפקיד שלו – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב, את מעכבת אותנו. תודה רבה. לא להגיב. לא להגיב. תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, אני לא רוצה לקרוא אותך לסדר.

טלי גוטליב (הליכוד):

כל הקריירה – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – עורך דין, גם לא הייתי חושבת על זה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. תודה רבה. בבקשה להמשיך.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

בממשלה הזאת 175 נרצחים בחברה הערבית, נכון להיום, מול 106 בכל שנת 2022. כישלון קולוסלי וטוטלי של הממשלה הזאת בכל הממדים בטיפול בפשיעה. אף אחד בממשלה הזאת, ובראש ובראשונה השר לביטחון פנים, לא מסוגל לתקשר וליצור קשר עם מנהיגי החברה הערבית.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

לאומי, לאומי.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

ומי שרוצה לטפל בפשיעה צריך לדעת וצריך לתקשר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

דבי, רק נתניהו, רק נתניהו.

היו"ר אוריאל בוסו:

אמסלם, אתה אחר כך עולה להשיב.

אופיר כץ (הליכוד):

לפחות הוא עבר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אם הם היו ממשיכים את התוכנית של סגלוביץ', עם אותה התוכנית, בלי לגעת בכלום – אבל בן גביר יודע יותר טוב מאיתנו.

אופיר כץ (הליכוד):

– – – את התנגדת לאותה תוכנית.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אופיר כץ (הליכוד):

מה הפריע לך – – – תתנגדו.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא השתמש בזה כשהוא היה שוטר בלי היתר.

אופיר כץ (הליכוד):

אז אכפת לכם או לא אכפת לכם?

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – בלי היתר.

אופיר כץ (הליכוד):

היום רצינו להעביר את "עין הנץ". אחר כך התנגדתם שנעלה את זה להצבעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא השתמש בזה כשהוא היה שוטר בלי היתר.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. תודה רבה. כל אחד ישיב.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל לכל אחד יש זמן דיבור לאחר מכן.

טלי גוטליב (הליכוד):

אופיר כץ (הליכוד):

– – – העמדה שלכם מעניינת – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת גוטליב וחבר הכנסת אופיר כץ.

גלעד קריב (העבודה):

למה אתה מקשקש – – – זאת ועדה פוליטית.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. צריך לתת לחבר הכנסת סגלוביץ' להשלים את הדברים.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת גוטליב, הוא צריך להשלים את הדברים.

טלי גוטליב (הליכוד):

רציתי רק לשאול אותו אם – – – את "עין הנץ".

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – את המצאת את זה.

גלעד קריב (העבודה):

לא, לא, רק לך יש מושג.

דבי ביטון (יש עתיד):

את המצאת את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. אנחנו רוצים להמשיך.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, אין לי את כל החוכמה בידיים שלי.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב.

גלעד קריב (העבודה):

אין לך את כל – – – רק את כל החוצפה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. תודה רבה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

כשאנשים נכשלים, בדרך כלל, מה שאני מכיר – הם שותקים. בממשלה הזאת צועקים. 175 נרצחים בחברה הערבית מול 106 בכל שנה קודמת. שום עשייה בתחום הזה מעבר לדיבורים, קשקושים ואמירות קיצוניות: נביא את השב"כ, נעשה צווים מינהליים. עבודה פשוטה, מסודרת, שקטה לאורך זמן – את זה אתם לא יודעים לעשות בשום תחום: לא כלכלה, לא חברה, לא ביטחון. מלהגים, מקשקשים, מתלהמים, מקללים – זה מה שאתם יודעים לעשות. ואתם לא אופוזיציה, אתם ממשלה. אתם ממשלה, אבל יש לכם דוגמה טובה: יש ראש ממשלה – ושאלתי בהתחלה, ואני שואל גם בסוף, מה נתניהו רוצה? הוא רוצה רק דבר אחד: הוא רוצה להמשיך לשלוט, והוא משתמש בכם. אתם חלק מהיסטוריה שתיעלם; אתם חבורת אנשים שלא יודעים לנהל דבר ולא חצי דבר. נכשלתם בכל מה שעשיתם, בכל התחומים. זה פרצופכם, וזאת גם רמת ההתנהגות שלכם. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו מתכנסים היום בימים מיוחדים, עשרת ימי התשובה, תקופה שמזמינה את כולנו לעצור ולהתבונן פנימה ולבצע חשבון נפש. אז באמת, בואכה תשעה חודשים לממשלת ישראל, אין יותר ראוי מכך שהממשלה הזאת תערוך חשבון נפש, כמובן לטובת המדינה ולאזרחיה. הממשלה הזאת היא ממשלה שפגעה אנושות בכל הנכסים החיוניים של מדינת ישראל – בכלכלה, ביוקר המחיה, בביטחון, במשילות וגם ביחסי החוץ; ממשלה שהיא עתירת הישגים שליליים, שהביאה אותנו לסחרור פוליטי ולשבר כל כך גדול בחברה הישראלית, שבאמת לא ידענו כמותו בהיסטוריה של מדינת ישראל. וכל זאת בממשלה שמתיימרת להיות ממשלת ימין על מלא מלא. בחשבון הנפש הזה, אני חושבת שראוי שראש הממשלה יהיה הראשון שעושה חשבון נפש. אני מצירה על כך שבמקום לעשות חשבון נפש, הוא בוחר – דווקא אתמול, בעשרת ימי התשובה – בהתבטאות אומללה ומסיתה נגד המוני ישראל שהעזו למחות נגדו; הוא מאשים אותם שהם חברו לאש"ף ולאיראן. אבל כל זה למה? כדי להסיח את תשומת הלב מהדבר האמיתי, משיחת הנזיפה של הממשל האמריקני – פנינו לאן, ומהביקור המביך שבו ייאלץ להבהיר מהם הערכים המשותפים למדינת ישראל ולארצות הברית ומהן הסיבות לאובדן הדרך של הממשלה שעה שהוא אוחז בהגה. אז אדוני ראש הממשלה, במסגרת חשבון הנפש אני מציעה לך, קודם כול, תתחיל בבקשת סליחה ומחילה מחיילי צה"ל, מחללי צה"ל ומהמשפחות השכולות. ראוי להזכיר שבימים אלו אנחנו מציינים 50 שנה למלחמת יום הכיפורים, ועדיין אנחנו אומה שמלקקת את הפצעים. מחילה נדרשת מהם על שום הכוונה הבזויה של הממשלה לחוקק את חוק ההשתמטות למען ההישרדות הפוליטית של הממשלה – הניסיון לקבוע סימטריה בין שירות משמעותי בצה"ל לבין לימוד תורה – ובכך לעגן אפליה, להבחין בין אדם לאדם, להבחין בין דם לדם. זה בלתי מתקבל על הדעת. אני מבקשת מכל חברי הקואליציה לשאול את עצמם: כיצד אתם מאפשרים לגולדקנופ למסחר את חוק ההשתמטות תמורת הרפורמה המשפטית? האם צריך להזכיר לכם ששעה שכולנו כאן, חיילי צה"ל עומדים על המשמר, כי ההורים שלהם והמפקדים שלהם חינכו אותם ששירות משמעותי בצה"ל זה ערך ושליחות? זה עדיין ערך ושליחות, למזלנו, בחברה הישראלית. האם אני צריכה להזכיר לכם שאנחנו לא בשווייץ, ורק בימים האחרונים חווינו מאות התרעות וחמישה ניסיונות פיגוע? חברי הקואליציה, תסתכלו עמוק פנימה במסגרת חשבון הנפש ופשוט תתביישו. הפעילות שמתירה למגזר שלם להתנתק מחובתו האזרחית פוגעת במישרין בצה"ל, מחרבת את מודל צבא העם ופוגעת ברגעים אלה ממש במורל הלוחמים. כיצד ייתכן שאתם משתפים פעולה עם חזונו של גפני, שלפיו חצי מהעם ישרת וחצי מהעם ילמד תורה? מה זה פה, גיוס לפראיירים בלבד? מה עם החובה היסודית של "לא תעמוד על דם רעך"? כיצד ייתכן שבזמן שהבן של יהודית מבאר שבע בקורס טיס והבן של רחל מקיבוץ דפנה נמצא בסיירת גולני מעיזים חברי הקואליציה האנטי-ציונית הזאת לבזות את מפעל הציונות שבזכותו הוקמה המדינה? אני מזכירה לכולנו את דבריו של חבר הכנסת אייכלר, שפספס את חיילי צה"ל בדבריו המבזים על מפעל הציונות וזקף את זכות המשמר על מדינת ישראל לשומרי תורה, שבלעדיהם, לדבריו, מדינת ישראל הייתה מחוקה מהמפה. אני שואלת את עצמי, ואני שואלת גם את חבר הכנסת אייכלר – הוא במקרה שכח לציין את חיילי צה"ל בכתב שלו? הוא שכח שהם עומדים על המשמר ממש ברגעים אלה, וכולנו בזכותם כאן, או שהוא פשוט לא מכיר בפועלם? הוא פשוט לא מכיר בפועלם של שומרי ישראל, אלה שמוכנים למות למענה. אז באמת, חבר הכנסת אייכלר, שאביו היה לוחם בלח"י ובצנחנים – כיצד הוא הגיע למצב שהוא מתכחש למקורות? ואני חשבתי על זה. באמת, לחבר הכנסת אייכלר ולאחמד טיבי יש אידיאולוגיה משותפת: שניהם אנטי-ציונים, שניהם אנטי-מדינת ישראל ושניהם אנטי-צה"ל. צריך להגיד את זה ביושר, זה המצב. אז אני רוצה לשאול את חבריי מיהדות התורה ומש"ס: מאיפה הבאתם את זה שיש סתירה בין לימוד תורה לבין גיוס לצה"ל?

טלי גוטליב (הליכוד):

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מה זה לשרת בצבא אם לא קידוש השם?

גלעד קריב (העבודה):

לא נורא. לא נורא.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. חברת הכנסת טלי גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

די כבר. מי כותב לכם את הנאומים?

גלעד קריב (העבודה):

– – – מי כותב לנו את הנאומים?

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש לנו – – – שופטים – – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לא ייאמן, אה?

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

גם לך. תאמיני לי – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת טלי גוטליב, את בקריאה ראשונה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

טלי גוטליב. הוא אנטי-ציוני?

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

זו הייתה הערה.

היו"ר אוריאל בוסו:

בסדר. אבל זה נמשך. זו הערה ונמשך. זה נאום, הערה ונאום.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אני שואלת את עצמי: מאיפה החברים הביאו את זה שיש סתירה בין לימוד תורה לגיוס לצה"ל? מה זה לשרת בצבא? אני שואלת את עצמי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. תודה רבה, חבר הכנסת.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מה זה לשרת בצבא אם לא קידוש השם? הרי נצטווינו כולנו על הצלת ישראל. מה זה לשרת בצבא אם לא קידוש השם? תסבירו לי אתם, כיצד דוד המלך, יהושע בן נון, בר כוכבא, שאול המלך – הרי גם הם היו לוחמים – איפה ומתי נאמר במקורות שאסור לציבור החרדי לשרת ולתרום למדינה? מאיפה הגיעה החרפה הזאת? פעם בן-גוריון אמר: כל העם צבא וכל הארץ חזית. אז פה עשו שינוי של הנוסחה – נשארנו רק "כל הארץ חזית", כי כל העם כבר מזמן לא צבא. חבריי חברי הכנסת, צריך להוריד מסדר-היום את חוק ההשתמטות, שפוגע בסולידריות החברתית במדינת ישראל, מפר את העיקרון הבסיסי של שוויון בנטל. כשם שכולנו שווי זכויות, ראוי שכולנו נישא בחובות. כל בן 18 – יהודי, דרוזי, צ'רקסי, מוסלמי, נוצרי – כולם צריכים לתרום את חלקם למדינה במסגרת שירות צבאי, אזרחי או לאומי. כל פטנט או קומבינה אחרת פוגעים ברוח הלחימה ובמורל הלוחמים שמשרתים ממש כעת. אסור לתת לפוליטיקה הקטנה לפרק את צה"ל. אסור לפגוע בביטחון המדינה. ובאמת, לפני שאנחנו נכנסים ליום הדין, אני מתפללת שבתקופה הזו של עשרת ימי התשובה נצליח למצוא את הזמן ואת הדרך לתקן, לשפר ולבנות מחדש; שנצליח להביא לאיחוי השבר בעם; שנצליח לייצר פה תקווה והתחדשות. עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו יעשה שלום עלינו ועל כל עמו ישראל, ואמרו אמן.

היו"ר אוריאל בוסו:

אמן. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

כל הכבוד, גברתי, על הנאום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כל הכבוד. אני בטוחה שכתבת את הנאום לבד.

סימון דוידסון (יש עתיד):

טלי, היא כתבה את הנאום לבד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, שנה טובה. ברכות לשרון ניר, שכתבה נאום לבד. אנחנו מניחים שזה מאוד קשה. עם כל הכבוד לזה שהיית בסך הכול תת-אלוף, יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר – זה משהו שכל אחת יכולה לעשות, כל אחת עושה היום. אז ואללה, לא תאמיני, טלי, גם פה יש עצמאות מחשבתית.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

למרות שאנחנו לא בפריימריז, שזה נורא קשה לנו, עדיין אנחנו יכולות לחשוב לבד. אנחנו יכולות לחשוב גם כשאנחנו לא בפריימריז. ואללה, אני מסתכלת על החבורה כאן – כולן חושבות לבד. לא תאמיני.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל חבל לבזבז זמן, כי בחודש הצטברו כל כך הרבה דברים, אז מאיפה נתחיל? אבל מכיוון שהדיון הוא על הרפורמה, אין לי ברירה, אני עכשיו אדבר דווקא על הרפורמה; הרבה זמן לא דיברתי עליה. אבל כן, אני גם רוצה להקדיש חלק מהנאום שלי למייסד הרפורמה, הפריבילג הידוע שמחה רוטמן, ולשים אותו רגע בצד, כי אני רק רוצה, קודם כול, לשלוח מפה חיזוקים לכל הלוחמים שלנו, הלוחמים האמיתיים, שנמצאים בארצות הברית ונלחמים על הדמוקרטיה הישראלית. ולא, ישראל זה לא נתניהו; צריך להבדיל בין ראש הממשלה לבין המדינה. רק דיקטטורים חושבים ש"המדינה זה אני". לא, הם נלחמים נגד נתניהו והממשלה שלו, הם לא נלחמים נגד מדינת ישראל. הלוואי ש-10% – גם לא, חבל על הזמן – מהקואליציה, מהממשלה הזאת, היו עושים את מה שהלוחמים האלה עושים, המאבקים שהם מנהלים. עומד על כבש המטוס וקורא להם תומכי טרור? אש"ף ואיראן חברו? מה זה הדבר הזה? מה הבושה והחרפה הזאת? מי אתה בכלל שתדבר אליהם? אלה הלוחמים האמיתיים. הם הלוחמים האמיתיים.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

נכון. ראיתי גם על הרזומה שלך, אני לא מתווכחת. עשית שירות צבאי יפה, אני לא מתווכחת. אבל מה יש לכם לריב כל הזמן עם הצבא? תראי מה עשיתם לצבא. תראי איך הרסתם את הצבא מבפנים.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוקיי. אני יודעת שקשה לך, אבל תסתכלי סביבך. מה לעשות, השתמטות זו דרך חיים בקואליציה שלך. מה לעשות, יש כאלה שעשו צבא, ויש כאלה שלא עשו. רובם פה, הרוב כאן – תראו מה זה נפלאות החיים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מירב בן ארי (יש עתיד):

דודי, אוה, שלום, באמת הרבה זמן לא ראיתי אותך. באמת הרבה זמן.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

את יודעת שבאחוזים זה לא נכון.

גלעד קריב (העבודה):

איפה הייתם כשאייכלר ביזה את חיילי צה"ל?

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

תעצור לי את השעון, השר מדבר.

היו"ר אוריאל בוסו:

קודם כול עצרתי. את יודעת שבאחוזים זה לא נכון כשאמרת "כאן מול כאן".

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

שנייה, אדוני. תגיד לי, אני חרפה? אני? מה אתה עושה כאן, תגיד? איזה שר אתה?

היו"ר אוריאל בוסו:

אין בעיה. אם אתה מנכה את הערבים, ואתה מנכה את החרדים, תבדוק מי עשה יותר צבא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה נתנו לך? את הגרעין האיראני נתנו לך? לא. את שיתוף הפעולה האזורי? שר מקשר?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

היו"ר אוריאל בוסו:

השר אמסלם. טוב. תמשיכי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה, מה, תגיד לי, במה אתה מתפאר? איזה הישג מדהים הבאת לממשלה? תעשה לי טובה, באמת.

גלעד קריב (העבודה):

הוא איים על ראשת החברות הממשלתית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא איים על ראשת החברות – בסדר, לכל אחד יש הישגים מפוארים, אני לא נכנסת לזה. אבל אני רוצה – עזוב, באמת, דודי אמסלם ישב בבית ונלחם למען המזרחים. נלחם. אמר: למען האמסלמים והביטנים. בסוף מה יצא? שר מקשר, שר גרעין ועוד איזה משהו של חברות שאתה – עזוב, נו, באמת. אני במקומך בכלל לא הייתי נכנסת למקום הזה, כי אם ישבת בבית בשביל להילחם למען המזרחים וזה התפקיד שקיבלת, אז ואללה, אני לא מתפלאת כבר. אבל שנייה, אין לי זמן, וקצרה היריעה. חיזקתי את החברים. אוה, הינה עוד לוחם ששירת פעם בשירות החוץ, עכשיו בשירות נתניהו; כל אחד משדרג את עצמו. עכשיו אני רוצה להגיד משהו לשמחה רוטמן, כי שמחה רוטמן שלנו, לא תאמינו, ניצל את ימי הפגרה – למה? להגיש עליי תלונה לוועדת האתיקה. ואללה, מה נגיד? שמחה שלנו – הוא צריך לנקום בכל מי שצעק משהו לאביגדור הסדרן. אז הוא כתב משפט על יוראי, משפט על קארין, משפט על סגלוביץ', ועליי הוא כתב עמוד שלם. קצרה היריעה ואין לנו זמן לתאר את המשפטים הנוראים שאמרתי – גם לא הבאתי את המשקפיים. אני אמרתי, ועל זה הוגשה עליי תלונה: אנשים קרועים, למה מישהו מקשיב לכם? איבדתם את – – –

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, כן, אפרת, מה שאת שומעת. אני כנראה אצטרך עורכת דין. אני מגייסת אותך לשירותיי.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, לא, מתוקה. אני אתן לך את כל המילים. את תהיי המומה מכמות – – –

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מה זה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן. תראי על מה הוא מתלונן עליי.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

איזה יופי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איבדתם את הלגיטימציה מהציבור. אתם יכולים לעצור. אתה מש"ס – תקשיב, בוסו – אתה מש"ס, זה מה שאמרתי, המנהיג שלכם קורא לעצור את החקיקה. אני חושבת שמגיע לי על זה עונש מהגבוהים שנרשמו. עזבו אתכם, למה אתם פה. והמשפט שעליו הוא הגיש את התלונה החמורה זה המשפט שאמרתי עליו: נשארת לבד, אין לך חברי כנסת.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

לא ייאמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שמחה רוטמן הגיש עליי עמוד – ואללה, תקשיבו, אני רוצה להגיד לכם משהו, בעיקר לקהל שצופה בוועדת האתיקה. קראו לי בשמות קשים. קראו לי – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

היי, טלי, תקשיבי, יש פאנץ' – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אני לא מתלוננת אפילו פעם אחת – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

טלי, יש פאנץ', תשמעי. טלי, את יודעת מה? תני לי רגע, אני חייבת להגיד לך, קראו לי בשמות נוראיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין תחרות איתי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא עושים תחרות, אבל עכשיו מדברים עליי, טלי, סבבה? תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

כל מילה, תזכרי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה להגיד לך שקראו לי בשמות קשים – – –

קריאה:

מה זה קשור אלייך?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין מה לעשות, חבר'ה, כדור הארץ, טלי גוטליב – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – פשוט לא צריך להתלונן – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה חייב לעצור לי את זה. אני חייבת להגיע לפאנץ'.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת גוטליב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כשעליי אמרו דברים רעים נורא – גם עלייך, טלי, גם עלייך, טלי – –

טלי גוטליב (הליכוד):

מעל הראש.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – אבל אני מעולם לא הגשתי תלונה. מתי הגשתי תלונה? כשאחת הנשים פה אמרה לי בכנסת: "יש לך ילדה קטנה, תיזהרי מבורא עולם" – פה הלכתי והגשתי תלונה. את יודעת למה, מירב כהן? כי אפשר להגיד עליי הרבה דברים, את יודעת, אני לא חייבת – אבל כשמגיעים לבת שלי, זה המקום הכי רגיש שלי. אני גדלתי בנתניה; בנתניה בשנות השמונים, כשרצו להזהיר מישהו, אמרו לו: "תיזהר, יש בורא עולם, יש לך ילדים קטנים". זה מה שהיא אמרה לי. ביום שהיא אמרה את זה, לקחתי את עצמי והגשתי תלונה לוועדת האתיקה. על כל הקללות, אבל במיוחד על זה. הוועדה התייסרה. במשך חודשיים וחצי היא ישבה על המדוכה, כי כל עם ישראל ראה את שהיא קראה לי "עלובת נפש" ואת כל הקללות, והיה להם קשה, כי בכל זאת היא שרה – שרה? שרה גם לחיסול מעמד האישה, אבל לזה אין לנו זמן – בסוף, אחרי חודשיים-שלושה על המדוכה, קיבלה החלטה לתת לה הערה. הינה, אני אומרת לכם, אני באתי ממקום מאוד מאוד שלם עם עצמי. התלונה הזאת – תקראו אותה – היא בושה, ממנהיג הרפורמה שמפצל את העם. בראש השנה משפחות ישבו קרועות, מסוכסכות, מדוכאות; גם הימין. אלי כהן אמר אתמול שהוא שמע על זה בטלוויזיה, אמיר אוחנה אמר את זה בריאיון, על הרפורמה הזאת. זה שווה את המחיר, לקרוע את העם? חגים, יום כיפור? מה קרה לכם? תבקשו סליחה מהעם הזה. תגידו שתדברו על רפורמה בהסכמה רחבה. זה שווה? זה שווה שראש הממשלה של מדינת ישראל נפגש עם נשיא ארצות הברית בחדר צדדי באו"ם? כשהוא מגיע, רבנים יוצאים נגדו. אתה היית איתי במשלחות, עשינו ארבע שנים משלחות עם הפדרציות היהודיות – איך חיבקו אותנו ואהבו אותנו כשבאנו. הייתי איתך בדרום אמריקה, הייתי איתך בארצות הברית, הייתי איתך באירופה – איתך, כשישבנו באותה קואליציה. אתה בכלל אל תדבר, כי ראית מה עברנו כשהיינו יחד בשטרסבורג, עזוב. אני מדברת אל דודי אמסלם. אני מסתכלת לו בעיניים. הרמתם את כל הפדרציות האמריקאיות היהודיות שחיבקו אתכם – –

בועז ביסמוט (הליכוד):

– – – מי משמיץ אותנו באו"ם? מי משמיץ אותנו? מה שקרה אתמול – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – הרמתם אותן להפגין נגד ממשלת ישראל.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת ביסמוט, תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה, שב בשקט אחרי מה שעברנו בשטרסבורג, כשאמרו לנו: מה יש למדינה שלך. אתה, מה קרה לך?

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת ביסמוט, תודה. תודה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מירב בן ארי (יש עתיד):

רגע. אני רוצה להגיד לך משהו – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת אפרת רייטן מרום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – אף אחד לא רוצה לראות את מדינת ישראל בצורה כזאת.

בועז ביסמוט (הליכוד):

– – – את המדינה, זה אתם – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני ישבתי באמת עם המשפחה שלי – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חבר הכנסת ביסמוט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – אתם יודעים, עכשיו במשפחות בארוחת חג, וכולם פה מכירים את זה, גם פה – –

גלעד קריב (העבודה):

– – – שיקבלו אותו בוושינגטון? פשיסטים – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת גלעד קריב, חבר הכנסת גלעד קריב, תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – אומרים: כשנפגשים לא מדברים על פוליטיקה. נכון, דבי ביטון משדרות? נכון, טטיאנה? כל אחד פה – כרמיאל, באר שבע, כל הארץ של יש עתיד – נכנסים לארוחת חג, אומרים: לא מדברים על פוליטיקה. מה קרה? זה שווה? שווה לקרוע את העם הזה? לפצל? לקרוא להם תומכים באיראן? תומכים באיראן? ואללה, 25 שנה בסיירת מטכ"ל, חבר שלי, 26 שנה בסיירת מטכ"ל, טייסים בכל שבוע הולכים לטוס. עומדת היום אם שכולה, אישה שכולה, ואומרת: בעלי נפל – אתה קורא לו תומך באיראן?

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה קרה? זה שווה? לא שווה. הינה, אני אומרת לך, לא שווה את המחיר הזה. קרעתם את העם הזה לשניים. גם ימנים ממורמרים עליכם. הצביעו משילות, הצביעו ביטחון אישי, יוקר מחיה – אתם לא מתעסקים בכלום חוץ מעצמכם. מה עם העם הזה? לא אכפת לכם ממנו?

גלעד קריב (העבודה):

– – – ממשלה כושלת ומופרעת – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

דרסתם. דרסתם, לא השארתם. מה יהיה ביום כיפור? אנשים לא יוכלו ללכת לבית כנסת, כי הם מפחדים. מה יש לכם? זה לא שווה. זה לא שווה, המלחמה הזאת. תעבדו ביחד.

בועז ביסמוט (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. חבר הכנסת ביסמוט, תן לה להשלים את הדברים. תן לה להשלים משפט אחרון. תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תן לי לסיים משפט אחרון.

היו"ר אוריאל בוסו:

משפט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש בארצות הברית ויש בארץ ישראל אנשים ציונים, פטריוטים, אוהבי המדינה, שכשראש הממשלה שלך, ראש הממשלה, עומד על כבש המטוס ואומר שהם חברו לאיראן ולאש"ף – לא היה דבר כזה.

בועז ביסמוט (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת ביסמוט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם צריכים להתבייש לכם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

כולכם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בכלל עוד לא סיימתי לומר את מה שרציתי לומר על שמחה רוטמן.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

גב' טלי גוטליב, אתם – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – את הנזק שעשיתם למדינת ישראל ילמדו בספרי ההיסטוריה. אבל את התלונה המגוחכת של שמחה רוטמן עליי בוועדת האתיקה עדיף – הינה, סיימנו בהסכמה – צריך לזרוק לפח. אפילו טלי אמרה. תודה.

גלעד קריב (העבודה):

לא רק את התלונה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. ישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת ושר במשרד המשפטים, השר דודי אמסלם. בבקשה.

דבי ביטון (יש עתיד):

– – – לשקול מילים.

היו"ר אוריאל בוסו:

כולנו צריכים לשקול מילים, אם כבר.

דבי ביטון (יש עתיד):

נכון, אבל אצל אמסלם זה קצת יותר בולט – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, לא. זה בדיוק לא נכון. לא צריך להתייחס לסגנון, חברת הכנסת ביטון – כולם, אם כבר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

קודם כול, בוקר טוב. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני רוצה לאחל חתימה טובה וגמר חתימה טובה לכל עם ישראל.

גלעד קריב (העבודה):

כן, כן, ואהבת חינם.

קריאה:

השקט שלפני הסערה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אל תפריע לנו. הרב הרפורמי, לא להפריע לי. רבותיי, לפני שאיכנס לעניין – תראו, אני רוצה רק להגיד לראש הממשלה משהו על איזו אמירה שאמר בארצות הברית. אני חולק על מה שאמר ראש הממשלה על נושא הרפורמה. אני חושב שהרפורמה שהציג השר לוין היא תחילת הרפורמה. היא גם לא הכול, וזו הדרך עד הסוף. היא רפורמה טובה. דרך אגב, אני אומר לכם שמדינת ישראל היא לא מדינה דמוקרטית הלכה למעשה. אתם יודעים את זה, גדעון סער יודע את זה, בגלל שכשהוא היה בצד השני, אלה בדיוק התכנונים שהוא רצה לעשות. אבל אצלכם זו שאלה של פוזיציה. אני קובע שמדינת ישראל היא לא מדינה דמוקרטית, ואנחנו רוצים להפוך אותה למדינה דמוקרטית. אנחנו לא סוג ב'.

דבי ביטון (יש עתיד):

מה ראש הממשלה שלך אמר אתמול?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו אני רוצה להגיע לעניין. רבותיי, האמת היא שמה שעברנו בחודש האחרון – אני כבר לא יודע במה להתחיל. לא יודע, חברת הכנסת טלי גוטליב, אז בואו נתחיל ככה ברפרוף. אני שומע את ראש המוסד אומר שצה"ל עשה פשעי מלחמה. אני אומר – רק שנייה, מודה – קודם כול, בן אדם נאמן על עצמו יותר ממאה עדים. אם אתה עשית פשעי מלחמה, צריך לעצור אותך עכשיו. אתה, ראש המוסד, לא מתבייש? פוגע בביטחון מדינת ישראל, פוגע בחיילי צה"ל – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה איבדת את זה לגמרי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – ועוד אתה הולך, ומזמינים אותך לקוקטיילים – בושה וחרפה. עוד חי על פנסיה של מדינת ישראל. אני שומע את הגברת שלכם, אחת מהאדמו"ריות שלכם, ברסלר, קוראת לנו נאצים – דרך אגב, כשפעם אמרתי: צריך לעצור את הזאבים, לעשות להם מכלאה, במובן זה שצריך לעצור אותם – פתחתם אולפנים ארבעה ימים, הוצאתם את כל הטוקסידו, חליפות, כולל שישי-שבת. אני קם ביום ראשון – לא מאמין. חשבתי שנפתחה מלחמה. היא קוראת לי נאצי, וגב' מיארה עושה פן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא שומעת, לא רואה, כלום. היא מזכירה לי את שלושת הקופים.

דבי ביטון (יש עתיד):

מה זה הפופוליזם הזה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אנחנו נמשיך. הבוס שלכם מתראיין – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא עושים – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה, תן לי. סימון, הבוס שלכם מתראיין – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת ביטון, חברת הכנסת ביטון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הבוס שלכם מתראיין, קורא לי – מכנה את אמסלם "מורד". אני מורד ובוגד. בן אדם שלא שירת בצה"ל, פרחח, פרחח שניגן במועדונים ושתה בירה כל החיים שלו, לא סיים 12 שנות לימוד, מכונת רעל הכי גדולה.

דבי ביטון (יש עתיד):

הבוס שלנו הוא – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

איך אמרתי פעם? מכונת רעל רדיואקטיבית הבן אדם, לי הוא קורא בוגד? הבן אדם חושב ש-M-16 זה סוג של מסטיק. לי הוא קרא בוגד? בן אדם שלא תרם למדינת ישראל יום אחד, לא הזיע, אבל מה, לאגרוף היה לו זמן. לשרת בצה"ל – חס ושלום. לאגרוף היה לו זמן.

דבי ביטון (יש עתיד):

ומה אתה עשית? מה אתה עשית?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת דבי ביטון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו אני רוצה לומר, אני שומע את המממן הראשי שלכם, קובי ריכטר, המיליארדר, אומר בריאיון: הכסף אצלנו – דרך אגב, הם, הקיבוצים, הקימו את המדינה של אבא שלהם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה בכלל יודע מי זה קובי ריכטר? מה הוא הביא לעולם?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. הכסף אצלם. הטייסים שלהם. ומה אנחנו? עושים לנו טובה שאנחנו קצת עובדים אצלם. זה מה שאמרתי לכם, רבותיי, אנחנו צריכים לנקות לכם את הבתים. איך אומר ריכטר? אנחנו פה מנהלים את המדינה, לא משנה כרגע אם אנחנו מיעוט קטן. המדינה שלנו.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

אתה קראת את הספרים שלו?

דבי ביטון (יש עתיד):

שינקו את הבתים – – –

נעמה לזימי (העבודה):

מה עשית בשביל – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת ביטון. חברת הכנסת לזימי, שלום, שלום.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת נעמה לזימי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

זה מה שאומר ריכטר, 70% מהיהודים במדינת ישראל לא נחשבים. אבל המיליארדים – הכסף מתדלק אתכם.

שלי טל מירון (יש עתיד):

בועז ביסמוט – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דרך אגב, הוא הצמיד לכם את זה לשער הדולר. אתם לא מבינים, הבן אדם שופך עליכם כספים. איך אמרתי? אלה שנסעו, אני מקווה שהוא מימן להם מחלקה ראשונה, מה שנקרא, פול פינוקים.

נאור שירי (יש עתיד):

מה? מה הוא עשה? הוא עוד לא עשה את זה, אין – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא מתביישים. אנחנו, העניים עלק, לא נחשבים. המדינה של אבא שלו, הבנת?

נאור שירי (יש עתיד):

20 שנה הוא פה, וזה הדבר היחיד שאתה אומר. מה שנקרא – – –

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת ביטון, קריאה ראשונה.

נעמה לזימי (העבודה):

אתה יודע שהוא ביזיון, אתה יודע שהוא ביזיון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

וזה הבן אדם שמממן אותם. דרך אגב, הם יזמינו אותו גם לקוקטיילים, אותו אחד.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת לזימי, תודה רבה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו אני רוצה לומר, שמעתי את הדיון על עילת הסבירות, חבר הכנסת גדעון סער. אני רואה שם את השופט עמית, אני שומע את יושב-ראש ועדת החוקה של הכנסת מציג את העניין.

דבי ביטון (יש עתיד):

עכשיו השופטים לא – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה ישבת בוועדת חוקה? יום אחד לא ישבת בוועדת חוקה. היית יושב, היית סומך – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הם מפריעים לי.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת נעמה לזימי. קודם כול, אפשר לשבת. קודם כול, אפשר לשבת. דבר שני, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תשבי, תשבי. תשבי ואל תצרחי. תשבי.

נעמה לזימי (העבודה):

תתבייש לך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אל תצעקי. תשבי, תשבי. תצעקו כולכם: בושה, בושה. נו, תצעקו.

נעמה לזימי (העבודה):

דבי ביטון (יש עתיד):

בגלל זה בסקרים אתם מתרסקים – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו, אני שומע את רוטמן טוען את טענותיו. אחרי זה אני שומע את השופט עמית אומר לו: יש לך דקה, דקה. קשה לי לשמוע את הדברים גם ככה, יש לך דקה. למה קשה לך לשמוע? אתה שופט, לא? למה קשה לך כל כך לשמוע? למה? מר עמית, למה קשה לך לשמוע?

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה. חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שנייה. חברת הכנסת מירב בן ארי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני רוצה לומר משהו לגבי ההפגנות בארצות הברית. אני בשוק, אני בהלם. חציתם כל קו אדום. לא אדום – בורדו, הכול. אתם גוררים את כל עם ישראל לתוך התהום.

נעמה לזימי (העבודה):

אתם גוררים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתם טוענים את טענת הקוזק הנגזל, אתם עושים את הבלגן, ואתם אומרים לנו שאנחנו אחראים. אתם הורסים את הדמוקרטיה. והאמת היא שאנחנו אשמים בדבר אחד – ובזה אתם צודקים – מה לעשות, ניצחנו בבחירות. אתה יודע מה? אני אומר לך, מה זה בעיה, אנחנו מה זה מתנצלים. באמת, כואב הלב.

דבי ביטון (יש עתיד):

בגלל זה אתם מתרסקים בסקרים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אנחנו מתנצלים שניצחנו בבחירות. ואיך אומר לכם קובי ריכטר? אם לא תתאחדו עם הערבים, אף פעם לא תגיעו לשלטון. את זה אומר המממן מספר אחת שלכם.

דבי ביטון (יש עתיד):

תמשיכו ככה, נראה איך עכשיו תיבחרו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל עכשיו ראש הממשלה נוסע לייצג את ישראל בארצות הברית.

דבי ביטון (יש עתיד):

מה זה מייצג.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הוא, דרך אגב, לא בן אדם פרטי. זה ראש ממשלת ישראל. מעולם לא קרה דבר כזה, מעולם.

נעמה לזימי (העבודה):

רפורמה רעה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הוא מגיע לארצות הברית, והוא מוצא את כל המופרעים האלה, כל אלה – האחים לחשק: אם יש להם עניין – באים; אם יש להם חשק – באים למילואים, אם אין להם חשק – לא באים.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת נעמה לזימי, תודה.

נעמה לזימי (העבודה):

הוא – – – רפורמה רעה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. נעמה לזימי, קריאה שנייה. את בקריאה שנייה, חבל.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הם מקרינים על כלא אלקטרז את התמונה שלו בבגדי אסיר. אתם יודעים מה? אתם מגעילים אותי.

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה מגעיל אותנו. חתיכת חצוף אחד. חתיכת דוחה, תלך כפרה על כולנו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אומר לך, ביזיון. את זה יהודים לא עושים. לעולם.

דבי ביטון (יש עתיד):

תתבייש לך. חתיכת דוחה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דרך אגב, מי שעושה דבר כזה, אני חושב שהוא פוגע בביטחון מדינת ישראל, במדינת ישראל.

נעמה לזימי (העבודה):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ומה, מראיינים איזה מישהי, יעני הייתה טייסת, והיא אומרת: אני צריכה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נעמה לזימי, קריאה שלישית. נא לצאת.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

למה לצעוק? אומרת: תראו, אנחנו, הטייסים, לפעמים פוגעים באנשים לא מעורבים. זה קורה בלחימה. אני צריכה לסמוך על מי שמקבל את ההחלטה. זאת אומרת, הציבור לא רלוונטי. גם אם נקבל 90%, מה זה משנה? ריכטר, הקיבוצניקים, כל אלה שמקשקשים פה – הם צריכים לקבל את ההחלטות, הם הגאונים. אנחנו לא עושים צבא, הצבא שלכם. אנחנו בכלל לא שייכים למדינה, אנחנו בכלל סוג ב'. אנחנו בכלל סוג ב' במדינת ישראל.

דבי ביטון (יש עתיד):

ברור שאתם שייכים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ובואי אני אגיד לך משפט חשוב, דבי: אמסלם דוד בחיים לא יהיה סוג ב', בחיים. אתם הורסים את המדינה, אתם לא מבינים.

דבי ביטון (יש עתיד):

אתם הורסים. הייתה מדינה נהדרת עד לפני תשעה חודשים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בתפיסת העולם שלי אין לי חיים אם אני סוג ב'. אנחנו לא דרום אפריקה. אנחנו לא דרום אפריקה.

דבי ביטון (יש עתיד):

מי אמר שאתה סוג ב'?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שנייה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

גם בדרום אפריקה, בסוף, הלבנים הפסידו. אנחנו לא נהיה סוג ב' אף פעם, גם אם נצטרך להיאבק איתכם עד הסוף. ועד הסוף. לי אין יאכטות בהרצליה, אין לי בניינים בעזריאלי, אין לי בניינים בהרצליה, זה לא אני. את זה לריכטר יש, ולדומיו. רק אתם תפסידו.

דבי ביטון (יש עתיד):

זה מה שאתה – – – אני מזרחית גאה ואני לא סוג ב'. אני גרה בשדרות ואני לא סוג ב'.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתם בעלי הכסף, אנחנו מגינים עליכם, שאתם בעלי הכסף, ואתם עוד משפילים אותנו? אתם לא מתביישים? מר ריכטר, אני עשיתי מילואים כדי שאתה תשמור על המיליארדים שלך, אתה הבנת?

דבי ביטון (יש עתיד):

לעבוד ולשלם מיסים – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מי בעל הכסף?

נאור שירי (יש עתיד):

מתי עשית מילואים?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עוד אחד, עוד ליצן. אם היית עושה 5% ממה שעשיתי, דיינו.

נאור שירי (יש עתיד):

עשיתי – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בסדר, שמענו עליך, שירי, ועל כל השקרנים שלך, כל החברים שמשקרים מבוקר עד לילה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אמסלם, תגיד לי, מה קרה לך? איך הגעת למצב הזה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אותך אני לא מכיר.

היו"ר אוריאל בוסו:

סימון, סימון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן אני אומר לכם, רבותיי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

"אותך אני לא מכיר" – זה לא לעניין – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

וגם לך אני אומר, הגב' בן ארי – – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

האוליגרך מבת ים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

"אותך אני לא מכיר" – זה מזלזל.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הגב' בן ארי, תקשיבי, לא מזלזל, אני לא מזלזל באף אחד. להפך, אם הייתי מזלזל, לא הייתי מדבר פה. אני רק אומר לכם, רבותיי, ואני אומר את זה לכל השמאל: אם אתם חושבים שבכוח הזרוע וכוח הכסף אתם תנצחו אותנו, אתם טועים. הכול הפוך. כשהימין יצא להפגנות, אתם תישארו בבתים. בסוף יש פה מדינה דמוקרטית, ובסוף והעם מכריע. זה מושג שאתם לא מקבלים אותו בהגדרה.

דבי ביטון (יש עתיד):

אין דמוקרטיה, אתם הורסים אותה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ולכן אני מודיע לכם, אנחנו נמשיך ברפורמה, בגלל שהיא נחוצה למדינת ישראל. אני אומר לכם, ואתם תראו.

דבי ביטון (יש עתיד):

אתה תראה שלא.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ואתם תראו, ואתם לא תאיימו עלינו לא עם הצבא ולא עם הכסף שלכם ולא עם חסימת הכבישים, בגלל שבסוף זאת מדינת חוק, וכולם כפופים לחוק – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אתם לקחתם את החוק לידיים. אתם לקחתם את החוק לידיים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – חוץ מבג"ץ והיועצת המשפטית.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אלה מעל החוק. כולם כפופים לחוק.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שלישית. נא לצאת.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

קריאה שלישית.

דבי ביטון (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ולכן אנחנו מכירים את החוק.

היו"ר אוריאל בוסו:

קשה לך לשמוע – תחכי בחוץ.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ואנחנו לא נאפשר לכם להרוס את המדינה, אם במוח ואם בכוח. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר אמסלם.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

אם את יודעת לשמור על עצמך גם אחר כך, תוכלי להישאר. אפשר לקרוא לחברת הכנסת נעמה לזימי. חברי הכנסת, מה המציע רוצה? חבר הכנסת ליברמן, מירב, מה אתם רוצים? תשובת השר לא הספיקה לכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו רוצים להעביר לוועדה להמשך דיון.

היו"ר אוריאל בוסו:

המשך דיון בוועדה, אז מבקשים להעביר לוועדה. איזו ועדה?

קריאה:

ועדת החוץ והביטחון.

היו"ר אוריאל בוסו:

ועדת החוץ והביטחון; פנים, רוצים גם לוועדת הפנים, אז למעשה צריך לעשות הצבעה.

אופיר כץ (הליכוד):

היו"ר אוריאל בוסו:

אז רגע. אנחנו קודם כול מצביעים. מי בעד להעביר את הנושא לדיון בוועדה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

לוועדת החוץ והביטחון.

היו"ר אוריאל בוסו:

לאחר מכן נחליט לאיזו ועדה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אבל קודם כול צריך להצביע אם להעביר לוועדה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

רגע. הוא אמר שקודם – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

קודם כול צריך להצביע על העברה לוועדה, כי אם – יש כמה אפשרויות: או שמסתפקים בתשובת השר, או העברה לדיון בוועדה או במליאה. לכן אנחנו מצביעים. מי בעד להעביר לדיון בוועדה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה לא למליאה?

היו"ר אוריאל בוסו:

המציע אמר את שלו, שהוא רוצה ועדה. 18. עוד פעם. רגע.

טלי גוטליב (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו כולם בעד להעביר לוועדה.

אופיר כץ (הליכוד):

למליאה או לוועדה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

לוועדה.

היו"ר אוריאל בוסו:

לוועדה. אוקיי. 18 בעד להעביר לוועדה. מי נגד?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו רוצים דיון בוועדת החוץ והביטחון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תציין איזו ועדה. ועדת החוץ והביטחון. הצבעה בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 17 נגד – 2 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הנושא לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

שני מתנגדים. אז למעשה 17 בעד להעביר לוועדה, שני מתנגדים, אחד נמנע. ביקשו כאן להעביר את זה לוועדת החוץ והביטחון, והוצעה כאן ועדה – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

ועדת החוץ והביטחון.

היו"ר אוריאל בוסו:

ועדת החוץ והביטחון?

אופיר כץ (הליכוד):

רגע. אם יש עוד ועדה, זה הולך לוועדת הכנסת או לא?

קריאה:

כן.

אופיר כץ (הליכוד):

כן. אז פנים.

היו"ר אוריאל בוסו:

ועדת פנים. זה הולך לוועדת הכנסת שתקבע את הוועדה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אתה לא יכול.

אופיר כץ (הליכוד):

אצלי זה ועדת הכנסת, נעשה דיון.

היו"ר אוריאל בוסו:

לשם קביעת ועדה. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא בסדר-היום, גם כן הצעה לסדר-היום: השתוללות הפשיעה בחברה הערבית. יציג את זה חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איפה השר?

נאור שירי (יש עתיד):

מה, יש פשיעה בחברה הערבית?

קריאה:

לא, מה פתאום, הכול תותים. לא שמעת?

היו"ר אוריאל בוסו:

שלום לך, חבר הכנסת שירי. מה שלומך?

נאור שירי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש.

היו"ר אוריאל בוסו:

תבוא. אני אעשה לך סיור.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

שלום לשר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שלום, אדוני.

היו"ר אוריאל בוסו:

הממשלה רשאית להשיב. ואכן, נמצא פה השר לביטחון לאומי.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה, נשא דברים בפורום הכלכלי הערבי בסח'נין לפני כשבוע, והוא קבע שהממשלות כשלו בטיפול בפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. כבוד מבקר המדינה, אתה טועה, הן לא כשלו; הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית היא מבית היוצר של הגזענות הישראלית. זוהי האמת. כבוד מבקר המדינה, כשמחליטים על ישיבת חירום בנושא הפשיעה, ומשתתפים בישיבה הזו פחות מעשרה מחברי הקואליציה, זה חלק מהגזענות הישראלית בנושא הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. כשכמה חברי קואליציה מגינים על עמירם בן אוליאל, רוצח משפחת דוואבשה – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שרף אותם. שרף, שרף.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – שרצח ושרף את המשפחה – יותר חברי קואליציה ממספרם בישיבה הזו, שבישיבה הזו יש אחד, שניים, שלושה, ארבעה חברי כנסת מהקואליציה – הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית היא מבית היוצר של הגזענות הישראלית. מאשימים את התרבות שלנו – מפכ"ל המשטרה מאשים את התרבות שלנו, אבל הוא לא טורח לשאול את עצמו את השאלה הבסיסית, למה אחוז הנרצחים הערבים מאז שנת 1948 עד שנת 2000 היה 4.9% מהנרצחים במדינה, ולמה אחוז הנרצחים עלה בצורת הנפשעת הזו מאז שנת 2000 והלאה; הוא לא טורח לשאול את עצמו את השאלה הבסיסית, למה מספר הנרצחים הפלסטינים בגדה המערבית, בעזה, בירדן, הוא פחות מ-20% ממספר הנרצחים הפלסטינים בתוך מדינת ישראל. חלק מהגזענות הישראלית – מטילים את האחריות עלינו, ושואלים אותנו ברחוב: למה אתם מתנגדים שהשב"כ ייכנס ליישובים שלכם? כאילו השב"כ לא נמצא ביישובים שלנו; כאילו הממשלה מחכה לעמדה שלנו; כאילו שכשערבי רוצח יהודי שואלים אותנו איך לטפל בתיקים; כאילו שכשערבי מבצע פעולה נגד מה שנקרא ביטחון המדינה פונים אלינו ושואלים אותנו שאלות – פתאום הקואליציה רוצה להחליט עבור האופוזיציה איך להתנהל. זה חלק מהגזענות. חלק מהגזענות – לפני שנה מביאים תוכנית למיגור האלימות והפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית, וכתוב שם במפורש, שחור על גבי לבן, שהתוצאות ייראו אחרי עשור. כן, כן, כך היה כתוב בממשלה הקודמת, שהתוצאות ייראו אחרי עשור. זה חלק מהגזענות הישראלית. חלק מהגזענות הישראלית, חברי הכנסת וחברות הכנסת – כשהשר שמטפל או אמור לטפל בסוגיית הפשיעה לא מטפל, והם לא רואים בו שר כושל, בגלל שאנחנו שקופים. במידה שמספר הקורבנות בקרב האוכלוסייה היהודית היה עולה בצורה הנפשעת הזו, כולם היו רואים בגלעד ארדן, באמיר אוחנה, באחרים, כשרים נכשלים. אבל אף אחד לא אומר שארדן נכשל. למה? כי אנחנו שקופים, בלתי נראים. זה חלק מהגזענות הישראלית. אני רוצה להגיד לכם, חברי הכנסת וחברות הכנסת, שיש הבדל בין האלימות לבין הפשיעה. לגבי האלימות, אנחנו, אנחנו כחברה וכהנהגה, בכל המישורים יש לנו אחריות. יש לנו אחריות גדולה מאוד בעניין האלימות. אבל כשמדובר על פשיעה, על ארגוני פשע מאורגן, על נשק בלתי מורשה, על פרוטקשן, על שוק אפור – בכל מקום בעולם מי שאמור לטפל בזה זה המדינה. האם נגיע למצב שנחליט – אנחנו כחברה, כהנהגה – שאנחנו רוצים להיכנס ראש בראש עם ארגוני הפשע המאורגן? שאנחנו כחברה נחשוד שבבית מסוים יכול להיות שיש נשק בלתי מורשה בתוך הארון, ואנחנו בעצמנו נחליט להיכנס לבית, על אפם וחמתם של בעלי הבית? האם נגיע לשלב הזה? אם אנחנו נתייאש לחלוטין ונגיע למצב הזה, אז לא יהיו 180 הרוגים בשנה, יהיו 2,000 ו-4,000 הרוגים בשנה. האם קברניטי המדינה רוצים לשים אותנו בפינה הזו בשביל שאנחנו במו ידינו ניאבק מול ארגוני הפשע המאורגן, ושיהיו 4,000 ו-5,000 הרוגים בשנה? אני חושב שאת המאמץ הזה אנחנו צריכים לשים במקום אחר לגמרי, וזה מאבק עיקש נגד הממשלה. כן, כן, אנחנו צריכים להשבית את המשק כולו – כולו – את כל הצוותים הרפואיים, את נהגי המשאיות, נהגי האוטובוסים הערבים, המרצים באוניברסיטאות, שוטפי הכלים במסעדות. את כולם, את כולם. אבל למה רק אנחנו? למה לא גם היהודים הדמוקרטים? דמוקרטיה – מה זו דמוקרטיה אם לא חיי בני אדם? מה זו דמוקרטיה אם לא חיי בני אדם? אנחנו צריכים להגיע למצב שמשביתים את המשק כולו, כולו. לא רק ליום אחד. אנחנו, כן, כן, צריכים לשים חסימות ביציאה מהיישובים שלנו, לא לתת לבן אדם אחד להגיע לעבודה. אנחנו צריכים לסבול שבוע שלם בשביל שיתעשתו, בשביל שיגידו לנו: בואו נשב, נבנה תוכנית; לא כמו התוכנית של הממשלה הקודמת, שהתוצאות שלה אחרי עשור, אלא אנחנו – אני בשם חד"ש-תע"ל דורש הקמת ועדת חירום למיגור הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית. אני לא יודע מי יותר חזק, אם המשטרה הפלסטינית או המשטרה הישראלית. מי יותר חזק? שם מצליחים. בשנה שעברה נרצחו 29 פלסטינים בגדה המערבית. בגדה המערבית יש שלושה מיליון פלסטינים; בתוך מדינת ישראל יש מיליון ו-800,000 פלסטינים. שם נהרגו 29 אנשים, ובתוך מדינת ישראל, עד עכשיו – 175 אנשים. אני מדבר עם מפכ"ל המשטרה הפלסטינית יוסף אל-חילו, שואל אותו: האם הגעתם לרוצחים? אמר לי: כבר הגשנו 27 כתבי אישום מתוך ה-29, והשניים האחרים, אנחנו יודעים מי הם ואנחנו נגיע אליהם. אולי נקרא למשטרה הפלסטינית לטפל בפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית?

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אז המפכ"ל אמר שזה חלק מהתרבות של האוכלוסייה הערבית.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אז אולי אני צריך לבקש מהשר לביטחון לאומי לפטר אותו, ושהוא ימנה בן אדם פשיסט, טרוריסט וגם כושל, וגם כושל – אתה מחייך עכשיו, וגם וצוחק, כשיש נהרגים, כי זה אתה. אבל אתה לא מעבר, לא מעבר לאפס. אפס.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חבר הכנסת איימן עודה, תודה רבה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

לא קטן, פחות מקטן. אפס. זה אתה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת גדעון סער, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מותר לאפס להגיב או שאפס לא יכול להגיב?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יש תקנון, אדוני, כשקוראים ככה ומדברים ככה לשר, צריך להרחיק. לא שייך שאומרים ככה – – –

קריאה:

למה אתה – – – לא לכבודך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל מותר להם. כשאנחנו היינו באופוזיציה, אדוני, אם היינו מדברים ככה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אוקיי, מקבל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תכף אני מביאה את הכרית של הדמעות.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חברי הכנסת, קצת, קצת.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה בדקות הקרובות, למרות שיש לי ביקורת נוקבת על תפקוד הממשלה הנוכחית בנושא שעליו מתקיים הדיון, להשתדל לדבר בנימה פחות פולמוסית, כי בסופו של דבר זה בעיניי הנושא החשוב ביותר, בוודאי מקרב נושאי הפנים במדינת ישראל. זה אתגר מאוד מאוד גדול. למען ההגינות, הוא לא נולד בתקופת הממשלה הנוכחית, זאת בעיה שהתפתחה והתעצמה במשך הרבה מאוד שנים, בתאוצה בעשור האחרון, והיום, בעיניי, היא אתגר אדיר למדינת ישראל. נגע בזה הדובר הקודם חבר הכנסת עודה. יש כל מיני סוגי אלימות, ואני רוצה להתייחס בעיקר לפשיעה שמקורה בארגוני הפשיעה, במשפחות הפשע, הפשיעה המאורגנת. הפשיעה המאורגנת היא היום סרטן מפושט בחברה הערבית, בחברה הדרוזית. היא השתלטה ומשתלטת על תחומים כלכליים הולכים וגדלים; היא השתלטה ומשתלטת על רשויות מקומיות, על עמדות מפתח ברשויות מקומיות, על מכרזים. ידוע הפן הרצחני שלה, של מעשי הרצח, אבל היקף החדירה של הפשיעה המאורגנת לחברה הערבית ולחברה הדרוזית הוא כמעט בלתי נתפס. ואני בדעה – אמרתי זאת גם בתקופת הממשלה הקודמת, בדיונים פנימיים שהתקיימו אז – שהמדינה, יותר נכון הממשלה, חייבת להציג יעד ברור, והיעד חייב להיות פירוק ארגוני הפשיעה. כל עוד לא יוצב היעד הברור הזה ויעסקו בסטטיסטיקות, אפילו סטטיסטיקות מאוד חשובות, של מספר כתבי אישום, אפילו של מספר פיענוחים – שבזה אנחנו רואים את הכישלון הגדול של מערכת אכיפת החוק הישראלית – כל עוד לא יוצב היעד הזה של פירוק ארגוני הפשיעה – שהוא מאיים על החברה הישראלית כולה, הוא לא מאיים רק על החברה הערבית – אנחנו לא נתמודד עם הבעיה כפי שאנחנו צריכים להתמודד איתה. וצריך לאחוז בכל האמצעים. האמצעים הם מרובים, למדינה יש הרבה מאוד כוחות. אנחנו שמנו דגש על הנושא הכלכלי, והסמכנו בזמנו את בתי המשפט הכלכליים בתל אביב ובחיפה, שבעבר עסקו אך ורק בנושאים תאגידיים אזרחיים-מסחריים, לעסוק בפשיעה הכלכלית, מכיוון שאנחנו זיהינו שבתיקים של הפשיעה הכלכלית, שהם בדרך כלל תיקים מאוד מאוד מורכבים – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

הבעיה שזה כרוך בתיק הפלילי, גדעון. זאת הבעיה, שתיק כלכלי כרוך בתיק פלילי. זה מוגש בפלילי, ואז הוא לא מגיע – הרעיון הוא רעיון מצוין, רק שבפועל העונש הכלכלי והחילוטים כרוכים בבקשות לצווים מתאימים כשיש כתב אישום. זאת הבעיה. ואז אתה נשאר בפלילי, וכל הרעיון הכלכלי – – –

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

חברת הכנסת גוטליב, יש הרבה בעיות. אני כרגע נוגע בסוגיה אחת. בסוגיה אחת – –

טלי גוטליב (הליכוד):

צריך לעשות הפרדה בהגשת – – – לדין הפלילי – – –

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

בבקשה. – – התמשכות ההליכים הפליליים – שזו רעה חולה בכל תחומי המשפט, בעיקר בתיקים האלה, שהם תיקים מאוד מורכבים. היא מייצרת הליכים שנמשכים זמנים בלתי סבירים; יש פה צוואר בקבוק מאוד רציני. בסופו של דבר, בהרבה מאוד תיקים זה גורם להגעה להסדרי טיעון שהענישה בהם לא הולמת את חומרת העבירות, או לכך שמגיעים לתת פסק דין תקופה ארוכה מאוד אחרי ביצוע העבירות נשואות כתב האישום, והמשמעות היא – שוב – ענישה לא הולמת. ולכן, הלכנו על העניין הזה של הסמכת בתי המשפט הכלכליים. סוגיית הצ'יינג'ים, סוגיה שהיא מנוע צמיחה של ארגוני הפשיעה, מחייבת היום טיפול, וחייבים לתת כלים למשטרה. אני אמרתי את זה בכנסת הקודמת, ועשינו את זה, ולפעמים נתקלנו בהתנגדות, התנגדות של האופוזיציה. אני מזכיר את ההתנגדות שהגיעה עד סרטים באנגלית של ראש האופוזיציה דאז וראש הממשלה דהיום, שהסביר כיצד חוק המצלמות מסכן את הדמוקרטיה הישראלית, אבל היום השר לביטחון לאומי מתהדר בחוק הזה. הוא יסביר שהם עשו שינויים – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – – בשינויים, בשינויים – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה רוצה שנגיד, את הוויכוחים של – – –

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

והם עשו שינויים שהרעו – –

קריאות:

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

– – שינויים שהרעו את החוק והפכו אותו לחוק יותר חלש. אבל הם גילו את אמריקה בקדנציה הזאת, הם גילו את אמריקה. אני אוהב שאתם מגלים את אמריקה. רק תדמיין – אני הולך להגיע לנושא הבא. השר בן גביר, אתם קיבלתם החלטה על מצלמות זיהוי פנים ביומטריות ברחובות. אני רק מדמיין – אנחנו העברנו את זה, הינה, אני כבר אומר, בוועדת שרים לחקיקה בקדנציה הקודמת, והיה ערר – אני רק מדמיין מה היה קורה אם הממשלה הקודמת הייתה מביאה את החוק הזה לכנסת; הייתם מתנגדים כמו שהתנגדתם לכל החוקים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – – אתם הבאתם על כל פשע, לא על פשע חמור. אנחנו החרגנו הפגנות, אנחנו הכנסנו ענישה. אפשר להתעלם מזה, ואפשר להגיד – – –

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

תקשיב, יכול להיות, אתה יודע, החוק הזה הוא חוק עב כרס, ויכול להיות ששיניתם כמה אותיות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נכון – – –

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

יכול להיות ששיניתם כמה אותיות. אבל השאלה היא שאלה של גישה בסיסית, והינה אני אומר בצורה הברורה ביותר: אני בעד חקיקה שנותנת כלים טכנולוגיים למשטרה. אין דרך להתמודד עם ארגוני הפשיעה – ואני אומר לכם היום שארגוני הפשיעה מתקדמים ברמה טכנולוגית בצורה שקשה להאמין, כמו ארגוני ביון, ולכן צריך לתת למשטרה כלים טכנולוגיים, ואני בעד זה. וצריכים להיות איזונים, וצריכה להיות בקרה, וצריך להיות פיקוח, אבל בסופו של דבר, אם רוצים שהמשטרה תתמודד עם הפשיעה – ואנחנו נתמוך בדברים האלה בתנאי שיש בהם איזונים, בדיוק כמו שהיינו עושים אם היינו היום בממשלה. ואני אומר יותר מזה: היום כל המרחב הציבורי, לטעמי, צריך להיות מרושת במצלמות. אנשים נורמטיביים – אין להם מה לחשוש מזה. אבל בסופו של דבר, כשאנחנו מדברים על זכויות האדם, גם הזכות לחיים היא מזכויות האדם; גם הזכות לביטחון אישי היא מזכויות האדם; ויש עוד זכויות וצריך לאזן, אבל אי-אפשר להתעלם ממה שקורה. ולכן אני מודיע מראש, אנחנו בנושא הזה לא נתנהג באופן שבו אתם התנהגתם עד 29 בדצמבר בשנה שעברה. מכת הפרוטקשן לא קיימת רק במגזר הערבי; היא חלחלה, היא קיימת היום בכל מדינת ישראל, אני קובע את זה, בכל המחוזות בארץ בהיקף כזה או אחר, ובהיקף גדול. צריכים לקרות שני דברים עיקריים: האחד – זה היה קיים בצורה טובה מאוד בתקופת הממשלה הקודמת, למרות שהממשלה הקודמת לא כיהנה זמן רב – תיאום בין כל גורמי המקצוע ודרגי המקצוע, על מנת לתקוף את הבעיה מכל הזוויות כשאתה מטפל בסוגיות האלה; הדבר השני זה מקום-על בסדר העדיפויות הלאומי, ופה אי-אפשר לזייף. אי-אפשר לזייף. כל אדם רואה מתי זה מקבל מקום ראשון בסדר העדיפויות הלאומי או בצמרת סדר העדיפויות הלאומי, ומתי לא. אם רק כשקורה, חלילה וחס – כמו הרצח שהיה באבו סנאן, עם ארבעה נרצחים, יוצאת הודעה שמחר תתקיים ישיבה – זה לא מקנה אמינות גבוהה שיש טיפול שיטתי, רציני, יסודי ובלתי נפסק, עם follow up. וזה לא רק עניין של השר לביטחון לאומי – כל המערכות צריכות להיות רתומות לזה, וגם מערכת המשפט צריכה להיות רתומה לזה בכל הדרגים שלה. אני אומר, גם היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה, מתוקף האחריות שמוטלת עליהם כראשי התביעה הכללית, חייבים לראות את מרכזיות הנושא ולהקדיש לו את כל תשומות הזמן. זה לא עניין שמותירים אותו למשטרה. נכון, כולם מעורבים.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אני לקראת סיום, אדוני היושב-ראש. אני אומר שכל הרשויות הרלוונטיות לתחומים האלה צריכות להשקיע בזה יותר תשומות זמן ולהעצים את הנושא הזה. אני רוצה רק לומר לסיכום, אדוני היושב-ראש: אנחנו אומנם היום משרתים את העם באופוזיציה, אנחנו רואים בזה נושא מרכזי, וכל דבר שיובא כדי להתמודד עם זה, אנחנו נמצא את עצמנו תומכים בו. כמובן, אפשר לבוא ולראות איך לתקן, איך להוסיף, איך לשנות, איך לגרוע, אבל באופן יסודי אנחנו רואים בזה נושא לאומי ממדרגה ראשונה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חבר הכנסת גדעון סער. חברת הכנסת מרב מיכאלי. הינה, חבר הכנסת גדעון סער הוכיח שאפשר להגיד את כל מה שרוצים בשיח אנושי ובמסר שעובר.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה אומר את זה בניגוד לאמסלם.

היו"ר אוריאל בוסו:

לא, לא בניגוד לאחרים שהציגו את הדברים. אתה היית בחלק מהזמן.

מרב מיכאלי (העבודה):

החוב הכי בסיסי וראשוני של מדינה כלפי האזרחיות והאזרחים שלה הוא הגנה על הביטחון האישי שלהם; הגנה מפני גורמים אלימים, ודאי אלה שעוברים על החוק. מדינת ישראל מזניחה את החוב הכי בסיסי והכי ראשוני הזה. היא בעיקר מזניחה אותו כלפי האזרחיות והאזרחים הערבים שלה, בצורה פושעת. סלים אל-הואשלה, אב לשמונה, חירש אילם מהפזורה הבדואית, נסע בינואר האחרון עם הבן שלו על טרקטורון. הם נקלעו לקרב יריות סתם ככה, באמצע היום. סלים נהרג, הבן שלו נעלם. ילד בן 12 בורח מקרב יריות אחרי שאבא שלו נפגע, רץ קילומטרים, מגיע לבד לבית שלו במצב נפשי קשה מאוד. חברות וחברים, עכשיו זה בנגב, אבל זה לא יישאר שם. ביאן עבאס, בת 29, נרצחה במרץ האחרון בפתח הבית שלה בכפר כנא לעיני הבעל שלה פאדי, בעודה מגוננת בגופה על הבן הקטן שלה ראמי. ביאן נרצחה במסגרת סכסוך משפחתי עקוב מדם, שגבה גם את חייו של סאלח, אבא של פאדי, שנרצח גם הוא לנגד עיניו בשנת 2010. אותם אנשים שרצחו את אשתי רצחו גם את אבא שלי, אמר פאדי. כל הכפר יודע, רק המשטרה לא יודעת. לפני כמה שבועות נרצח מנכ"ל עיריית טירה, ד"ר עבד אלרחמן קשוע. באירוע נפצעו שניים נוספים, ביניהם חבר מועצת העיר. לפי המשפחה, הקורבנות התפללו במסגד בעיר, הרוצחים עקבו אחריהם כשהם יצאו, ופתחו באש במרחק של ממש כמה דקות ממשטרת טירה. עכשיו זה בטירה, אבל זה לא יעצור שם. ואלה רק דוגמאות ספורות מתוך 175 נרצחות ונרצחים בחברה הערבית רק השנה, שמצאו את מותם בגלל השתוללות של ארגוני הפשיעה. רבים מהם נקלעו, הם לא קשורים לשום דבר, לאף אחד, הם פשוט עברו במקום. חלק מצאו את עצמם יעד לחיסול בגלל קרבה משפחתית לגורמים עברייניים; יש כאלה שהפעילות החברתית או הפוליטית שלהם לא מצאה חן בעיני מישהו; יש כאלה שהזהות המינית שלהם לא מצאה חן בעיני מישהו; יש כאלה שהקשרים החברתיים או הרומנטיים שלהם לא מצאו חן בעיני מישהו. סיבות לא חסרות. הפשע משתולל. אז עכשיו זה בערבית, חברות וחברים, אבל זה לא יעצור שם. אף אחד לא מדברת ומדבר בכלל על המספר האדיר של פצועות ופצועים שמתקשים להשתקם; ירי מתמשך ביום ובלילה; ילדות וילדים קטנים שגדלים במציאות שבה מסוכן לצאת החוצה; חברה שלמה שהיא בטראומה תחת איום מתמיד ללא מענה. אין ביטחון אישי בשום מקום, לאף אחד, לאף אחת, ואחוז הפענוח מתחילת השנה – פחות מ-10%, כשבחברה היהודית הוא עומד על 83%. חבריי חברות וחברי הכנסת, אפשר לדבר על חוקים, על מצלמות במרחב הציבורי, אבל הפער זועק לשמיים: עם הכלים הקיימים, בחברה היהודית – 83% פענוח, בחברה הערבית – 10%. זה לא שהמשטרה לא מסוגלת לפענח, כאמור. היא פשוט לא מקבלת לא כלים ולא תקציבים כדי לעשות את זה בחברה הערבית, משום שבמקום שבו בפעם האחרונה שבדקו, 60% לפחות ממקרי הרצח היו בחברה הערבית, שהם 20% מהאוכלוסייה. הם קיבלו בקושי 20% מסך שירותי השיטור. בסך הכול הגיוני, לא? עכשיו, צריך להגיד, זה עניין של רצון פוליטי, כי לממשלות נתניהו לדורותיהן זה פשוט לא אכפת, וזה במקרה הטוב. לפני יותר מעשור נתניהו עשה איזה מופע כזה של הבטחות לסיהאם אגברייה, אישה שניגשה אליו בכנסת ואמרה לו: אדוני ראש הממשלה, תעשה שיהיה חוק וסדר ביישוב שלי. אישה שאיבדה את הבעל שלה ואת שני הבנים שלה לפשע המשתולל. נתניהו אמר לה שהוא על זה. ב-2016 הוא עשה סרטון שבו הוא אמר: לא יכול להיות שתהיה מדינה בתוך מדינה, והוא הזכיר את ההבטחה שלו לסיהאם אגברייה. ובכן, ביולי השנה גיסה של סיהאם נרצח. המציאות היא שבמהלך שנותיו של נתניהו בראשות הממשלה – הרבה יותר מדי שנים – הפשע הזה הולך ומתרחב, הולך ומשגשג, הולך וגדל, ומספר הקורבנות הולך וגדל בהתאמה. העניין הוא שזה יכול להיות אחרת. בממשלה הקודמת, שבה מפלגת העבודה לקחה על עצמה את המשרד לביטחון פנים, הוכחנו שאפשר שזה יהיה אחרת – לא רק האטה, אלא הפחתה של 16% במקרי הרצח. בהובלתו של השר עמר בר-לב הממשלה הציבה את המאבק בפשיעה ובאלימות – הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בפרט – בראש סדר העדיפויות. הממשלה הוציאה לפועל תוכנית לאומית למאבק בפשיעה, שכללה הגברת אכיפה במשטרה, תיאום וסנכרון בין זרועות האכיפה השונות ומשרדי הממשלה, תקצוב משמעותי ועוד פעם תקצוב משמעותי לצורך בניין הכוח ופיתוח מענים חדשים לסיכול ולמניעה, וגם חבילת חקיקה תומכת – שבחלק ממנה עכשיו הממשלה הזאת משתמשת לרעה ועושה עליה יחסי ציבור. והתוכנית הביאה לשינוי מגמה בזמן ממש קצר, הפחתה במספר הרציחות. אפשר לעשות את זה אחרת. סגן השר סגלוביץ' – גם לו מגיע קרדיט על זה שהוא הוביל את הפרויקט הזה, והוכחנו שאפשר לעשות את זה אחרת. אבל בממשלת ההפיכה המשטרית והגזענית הפשע חוגג יותר מאי פעם. רק מאז תחילת השנה נרצחו 175 אנשים – גברים, נשים, וגם ילדות וילדים נפגעים – עלייה תלולה ומזעזעת בנתוני הפשיעה. בקצב הזה השנה הזאת תסתיים בלא פחות, אם לא הרבה יותר, מ-200 קורבנות. בן גביר צועק "משילות" – יא, איך אוהבים את המילה משילות. יא, איך אוהבים את המילה משילות, רק לא כשזה נוגע לביטחונם של אזרחיות ואזרחי ישראל. זה ממש לא. העובדות מדברות בעד עצמן. התהליכים שהתחילו בתקופת מפלגת העבודה ובממשלה הקודמת גוועו, התיאום בין המשרדים פסק, תוכניות קריטיות למאבק בפשיעה נעצרו. אבל זאת לא רק גזענות שמובילה את ממשלת ההפיכה המשטרית, אלא זה גם הניסיון העיקש לרסק את הדמוקרטיה, למשול רק בכוח. ככה זה עובד. לפני כמה ימים מוסעב דוכאן, מועמד לראשות עיריית נצרת, הודיע על פרישה מהמרוץ לנוכח איומים מתמשכים על חייו ועל חיי משפחתו על רקע הבחירות המקומיות, אחרי שהוא נורה ונפצע לפני שלושה שבועות באורח בינוני. זמן קצר לפני כן נורו עשרות כדורים על ביתו בזמן שהוא השתתף במפגש נגד אלימות בחברה הערבית, שבמהלכו הוא אמר: אסור לנו להיכנע ולהרים ידיים. ובכן חברות וחברים, אנחנו לא מדברות ומדברים רק על פגיעה בחיי אדם, שזה אמור להיות ערך עליון, אלא פגיעה אנושה בדמוקרטיה, כי ככה נראים הליכים דמוקרטיים במדינה שבה אין דמוקרטיה אלא רק שחיתות, אלימות ופשע. זה כבר לא עוצר בחברה הערבית; כבר עכשיו הליכוד מריץ לרשויות המקומיות מועמדים שהם עבריינים מורשעים, ועושה הפיכה משטרית באמצעות שר לביטחון לאומי עלק, שהוא עצמו עבריין מורשע. לא בכדי אמר יצחק רבין, ראש הממשלה המנוח: אלימות היא כרסום יסודות הדמוקרטיה. ממשלת נתניהו לא תחסל את האלימות, משום שממשלת נתניהו מעוניינת בחיסול הדמוקרטיה, והיא מאיימת לחסל את מדינת ישראל. ולכן חובתנו לעשות הכול כדי להחליף אותה כמה שיותר מהר.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה, חברת הכנסת מרב מיכאלי. אחרון הדוברים, חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול, שנה טובה ומבורכת. אני מאחל לכל האזרחים, יהודים וגם ערבים, שנת ביטחון ושלום ושלווה ונחת, ולמשפחות שהן קורבן של תופעת הפשיעה והאלימות – שיוכלו להשתקם, שיוכלו להתמודד בצורה מוצלחת עם ההשלכות החברתיות, הנפשיות, הכלכליות של התופעה הזאת. בעיקר אנחנו מצפים שכמו שהשנה, 2023, הייתה עלייה תלולה של מספרים שאי-אפשר לתפוס אותם או להסביר אותם ברמת הפשיעה ובאלימות, כך תהיה לנו ירידה. אבל בינתיים זה לא מסתמן, מכיוון שהמדיניות של הממשלה לא משתנה בתחום הזה, והנושאים של החברה הערבית בכלל, ובמיוחד נושא הפשיעה והאלימות, עדיין בתחתית סולם העדיפויות של הממשלה הזאת. בעצם, הפקטור היחיד שהשתנה בין 2022 ל-2023 זה המדיניות, המנהיגות, הנחישות בהתמודדות מול הפשיעה והאלימות, המשאבים, תשומת הלב, לתת את התחושה הזאת שאכן יש ממשלה שמתכוונת למה שהיא אומרת מדי פעם. כי גם צפיפות ההצהרות בתחום הזה היא לא מי יודע מה מאז כינון הממשלה. גם בקווי היסוד שלה יש משפט אחד על הנושאים של החברה הערבית – בפשיעה ובאלימות. לכן נתפס בחברה הערבית שבהחלט הנושא הזה הוא לא באג'נדה של הממשלה. כל פעם שקורה אירוע חריג – ושימו לב, כל רצח הוא אירוע חריג, אבל היום אנחנו לא עומדים ולא שמים לב ולא מדווחים בצורה אינטנסיבית, אלא אם יש טבח של שניים, שלושה, ארבעה, חמישה אנשים – אז מתכנסת הוועדה, ולא יוצאת משם החלטה משמעותית. לכן זה גם פוגע בהרתעה וזה מסמל לארגוני הפשע שאכן אתם יכולים לפעול ולרצוח אנשים בבוקר, בצוהריים, בערב, ואין מי שימנע את זה, אין מי שיעניש, אין מי שירתיע. זה בהיבט הפוליטי. לכן היום אנחנו כמובן מודעים יותר לכמה חשוב שהממשלה תהיה ממוקדת בנושא מסוים, וכל השרים, במיוחד הרלוונטיים לנושא, מגויסים לנושא הספציפי. זה לבדו יוצר אלמנט של הרתעה, שמביא את ארגוני הפשע – שהם לא גיבורים, הם שפלים, הם פחדנים – זה מביא אותם גם להירגע. את זה פספסנו, ואני לא יודע איך אפשר להחזיר את זה. האם השר לביטחון לאומי צריך לצאת ולתת נאום כן ולהודות שהוא נכשל ומתכוון לשנות, או שהוא מתפטר, או שהממשלה מעבירה אותו, או שראש הממשלה יוצא וקובע מדיניות אחרת? לא בטוח שהארגונים האלה יתייחסו ברצינות להצהרות של הממשלה כאשר אין פעולה אינטנסיבית עוצמתית מדי יום ביומו. ולכן בנושא הזה אין ספק שיש כאן פספוס. הירידה בשנה שעברה הייתה של לפחות 15%, והיד הייתה עוד נטויה, אני חושב שאם היינו ממשיכים באותו מסלול היינו יכולים להיות עכשיו בסיטואציה אחרת לגמרי. כמובן שמתווספת לזה – וזה לא מנותק מהנושא של פשיעה ואלימות – כל ההתנהלות של הממשלה בנושאים של החברה הערבית, במיוחד החלטות שנקבעו בשנה שעברה, והממשלה קידמה אותן ב-2022, וההקצאה הייתה כמעט מלאה בתוכנית החומש 550. רק לפני שבועיים יצא דוח הפעילות הממשלתית של 2022, ושם, מתוך חמש החלטות של הממשלה, שלוש החלטות נוגעות לחברה הערבית: 550 – תוכנית תקאדום; 716 – התוכנית לפיתוח כלכלי-חברתי של היישובים הדרוזיים, וגם ההחלטה של הבדואים בנגב – 1297 או 1279, אני חושב. שלושתן נמצאות ממש באחוז הכי גבוה של מימוש – 87%, 84%, 83%. ויש עוד שתי החלטות, אחת של דימונה ועוד יישוב אחר. זה אומר שכאשר יש ממשלה עם כוונות תקינות, שבאמת רוצה לשנות, אכן זה מתקדם ברמות השונות. בכל זאת יש לנו אחריות, ולמעשה כל הזמן אני אמרתי שכל התהליך שעברנו בשנה שעברה בא מהתפיסה הזאת שיש לנו ביקורת עצמית – על הטעויות, על הכשלים שיש לנו בחברה הערבית ברמות השונות – וגם לקיחת אחריות. לכן רצינו להיות חלק מהפתרון ולהיות שותפים כדי לקדם מענה לצרכים של החברה הערבית ובאופן כללי. אני לא חושב שסל הכלים שיש היום בהצעות החוק יספיק, במיוחד כאשר יש מדיניות שלא נותנת תשומת לב לחברה הערבית. אני לא חושב שאפשר להספיק לחוקק את חמשת-ששת החוקים שיש בסל הכלים של הממשלה, וייקח שנים עד שהחוקים האלה יעברו ועד שתהיה להם השפעה על המציאות. לא מספיק לדבר על מצב חירום אזרחי אלא צריך להגדיר אותו, ואפשר בישיבה אחת של הכנסת להתכנס, להגדיר בהוראת שעה מצב חירום אזרחי – מה זה ובאילו כלים פועלים במצב חירום אזרחי של שישה חודשים, של שנה – ונותנים כלים מיוחדים בהתאם להכרזה על מצב חירום אזרחי; גם מה שיש בסל הכלים של הממשלה, אבל עוד כלים אחרים שאפשר להפעיל בעוצמה, בנחישות. ואז מחזירים הרתעה מול ארגוני הפשע, באמת משבשים להם את הפעילות שלהם ומתחילים לפרק את הארגונים האלה. אני אתן דוגמה. לא מזמן הייתה לנו ישיבה עם היועצת המשפטית לממשלה, ואני בעצמי ביקשתי ממנה לתת אישור להפעיל את הרוגלות נגד ארגוני הפשע בצורה ממוקדת, בצורה מבוקרת. אנחנו בטוחים, מידיעה, שהיירוט של השיחות, של ההודעות – יש רשת מיוחדת שמופעלת על ידי ארגוני הפשע. אני לא מבין איך אפשר עד היום להפעיל למשל את המספרים הלא-מוכרים, וכל מי שרוצה לקנות סים לא מזוהה, לא מוגדר – כאשר היינו נוסעים לעלייה לרגל למכה, היינו קונים שם סים, ואז שמים את הדרכון שלנו, את המספר, מי אנחנו, ומשתמשים בסים. למה צריכים לתת רשת תקשורת צדדית לארגוני הפשע? הם משתמשים בזה בצורה יעילה. למה אי-אפשר לעשות מעצרי מנע של שבוע, של שבועיים, של חודש, מעצר בית גם בהיבט הזה, אזיק אלקטרוני, שישבש להם את הפעילות? כל אנשי המשטרה הבכירים אומרים: יש לנו תמונת מצב כמעט מלאה של ארגוני הפשע, של החברים בארגוני הפשע, אבל אין לנו את הכלים.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הלהבות מאוד גבוהות. אפשר להפעיל מצב חירום אזרחי מידתי לתקופה מוגבלת ולהקטין את הלהבות.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני מנסה לדמיין מצב שבו – במקביל למצב חירום לאומי-ביטחוני, אין דבר כזה מצב חירום אזרחי? היינו בתקופת קורונה וראינו את הסכנות, ושם הממשלה הפעילה כלים מיוחדים כדי שהיא תוכל להתמודד בהצלחה עם המגפה הזאת. אנחנו נמצאים באותו אירוע, וזה הולך ומתפתח ומתפתח לממדים מטורפים. אלו חלק מההצעות, אבל אין לי תקווה ואין לי תחושה שהממשלה הזאת באמת מסוגלת להתמודד בצורה רצינית ואמיתית עם התופעה הזאת, ואם חייבים, להודות שהם נכשלו, ולשנות כיוון. תודה רבה לכם.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. ישיב על ההצעות הללו השר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר. השר. האמת היא שאני נמצא פה כמעט שעתיים, וחשבתי שהאופוזיציה – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול – –

היו"ר אוריאל בוסו:

– – יגנו את הדברים של רון קופמן. אף אחד לא התייחס לזה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – התמונה הזאת מדברת בעד עצמה. תראו מה קורה בדיון על הפשיעה בחברה הערבית. תראו מה קורה. הם כביכול באו – – –

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

החוצה. החוצה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, מי שמעוניין לצאת – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בן ארי, החוצה.

היו"ר אוריאל בוסו:

– – לצאת כעת. תודה רבה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מירב בן ארי, החוצה. מירב בן ארי, החוצה.

היו"ר אוריאל בוסו:

מי שמעוניין לצאת – לצאת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את רצית ללכת – החוצה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

החוצה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה שקרן – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מירב בן ארי, קצת יותר כבוד. תודה רבה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תראו את התמונה שמדברת את הכול.

היו"ר אוריאל בוסו:

השר, השר, אני אטפל בהם.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כאילו אכפת להם מהנרצחים. כאילו אכפת להם מהנרצחים.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה, מירב. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אם היה אכפת להם, הם היו נשארים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא צריך להגיד לי החוצה, כי אני הולכת לבד. שקרן ונוכל. הנזק שעשית למשטרה ולשב"ס יילמד – – – בושה. מה שעשית למשטרה, מה שעשית לשב"ס – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

מירב, פעם שנייה. חברת הכנסת מירב, פעם שנייה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל לא אכפת לכם מהנרצחים בחברה הערבית.

היו"ר אוריאל בוסו:

את יכולה לצאת.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

לא אכפת לך מכלום, רק מעצמך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חברת הכנסת אפרת רייטן, פעם שנייה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתם גזענים. צאו החוצה, המקום שלכם לא כאן.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

היו"ר אוריאל בוסו:

פעם שלישית – נא לצאת. חברת הכנסת מירב בן ארי וחברת הכנסת אפרת רייטן מרום, פעם שלישית. נא לצאת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתם גזענים. צאו החוצה, החוצה. המקום שלכם לא כאן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הרסת את המשרד, הרסת – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עכשיו, אדוני היושב-ראש, אחרי התמונה המדהימה הזאת, שמלמדת יותר מכול שאנשים שמדברים גבוהה-גבוהה, לא אכפת להם ממעשי הרצח, אני עולה לכאן כדי באמת – רציתי לנהל איזה שיח, אבל הם הלכו, אז לטובת אלה שנשארו – כן לבוא ולומר את הדברים כהווייתם. אני אתחיל איתך, חבר הכנסת סער, כי חייבים להודות, גם מתוך הדברים שלך נשמע שאתה מבין היטב מה קורה כאן. אתה אמרת, סוג של לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: כן, החוק שאתם מעבירים הוא חוק – אתם לא נתתם לנו להעביר, אנחנו נהיה ענייניים, אבל מצד שני, ב', ג', ד'. למה לא לומר דבר אחד: שסוף-סוף יש כאן ממשלה שמעבירה חוק אחרי חוק, שסוף-סוף יש כאן ממשלה – ואני, אגב, לא מאשים אותך. אתה רצית בקדנציה הקודמת – – –

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אתה עוד פעם לא מדייק – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת סער, אתה רצית בפעם הקודמת, אבל השותפים שלך לא נתנו לך. בוא נגיד את האמת.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

השותפים שלי הלכו איתי, אתם הייתם נגד. אתם, אתם.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אתייחס מייד גם לזה. אבל בוא נגיד את האמת: אנחנו עושים כאן מהפכה של משילות; אנחנו מעבירים חוק ועוד חוק ועוד חוק, שעל כל החוקים האלה אתם חלמתם. אגב, אמרו כאן, צעקו כאן כמה חברות אופוזיציה: זה לא של בן גביר, זה לא. צודקות, זה לא של בן גביר. גם המשמר הלאומי זה לא רעיון של בן גביר – צודקים. גם להביא משכורות ולהעלות משכורות למשטרה זה לא רעיון שהמציא אותו בן גביר. גם לחזק את המשטרה זה לא רעיון של בן גביר. אבל בן גביר מיישם את זה, ובן גביר עושה מה שבמשך שנים אתם צעקתם ודיברתם ואמרתם אבל בסוף לא העברתם.

קריאה:

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אנחנו – – – בהתנגדותכם.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

וצריך להודות לממשלה הזו בראשות בנימין נתניהו, שבאמת מעבירה חוק אחרי חוק אחרי חוק, שהם חוקים – אני ישבתי היום עם המפכ"ל. אגב, ישיבה, בנושא של פרוטקשן. אמר לי המפכ"ל: אדוני השר, חייב להודות לך, איזה חוק הבאת לנו, איזה כלים הבאת לנו, שלא היו למשטרה שנים רבות. אז במקום לעמוד בצד – ואתם יודעים מה? אני לא רוצה את מחיאות הכפיים שלכם, רק לא להפריע. אתם מנסים רק כל הזמן ליצור וליצור וליצור וליצור איזושהי מציאות שהיא מציאות מדומה.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

מי מפריע לכם? מי מפריע לכם? נו, באמת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני רק פתחתי בדברים האלה, אבל אני רוצה אולי להתחיל מהתחלה. כי אנחנו, צריך להודות על האמת, קיבלנו את – – –

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

חשבתי שאתה – – – אני נשארתי, חשבתי – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת סער, גם אם אתה לא מסכים עם הדברים – אני ישבתי כאן, אותך שמעתי, אבל בסדר.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

לא, אני נשארתי לשמוע – – – לא מסכים – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תעשה מה שאתה רוצה, חבר הכנסת סער. אני לא רב.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

אבל אי-אפשר להמציא עובדות מחדש.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מה "ממציא עובדות מחדש"? שהעברנו את החוק הזה? שאתם לא העברתם את החוק? שאנחנו – אני מודה לך, אבל בוא נגיד את האמת. בוא נגיד את האמת. קודם כול, אני מודה לך שתתמוך.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

– – – על חוק שעבר אחרי שהממשלה נפלה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

סליחה, אתם לא העברתם את זה.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

על מה אתה מדבר?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתם לא העברתם את זה, ולא העברתם את חוק הנשק, ולא העברתם את חוק הפרוטקשן, ואפילו את האיזוק האלקטרוני שדיברתם עליו לא העברתם. אתם כל היום מדברים, מדברים, מדברים, ובסוף לא העברתם את החוקים האלה.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

– – – העברנו חוק בדצמבר 2022.

היו"ר אוריאל בוסו:

תן לו להשיב.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

– – – פשוט שקר אחרי שקר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כן. העברתם את החוק הזה?

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

בדצמבר 2022 עבר חוק עונשי מינימום על נשק בלתי חוקי. חוק המצלמות עבר בקריאה – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אנחנו לא מדברים על אותו חוק. חוק הנשק זה חוק להיכנס לבתים ולעשות שם חיפוש בלי צו.

טלי גוטליב (הליכוד):

בדיוק – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את החוק הזה אתה העברת? לא.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא, לא.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

קודם כול, הממשלה נפלה בחודש יוני.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל גדעון, היו לכם שנתיים.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

קודם כול, זה לא נכון. ביוני קמה ממשלה, באפריל סילמן עזבה אותה. היו עשרה חודשים של חקיקה אפקטיבית. אבל זה מה שמלווה אותי כל הזמן. אתם, במקום לבוא ולהגיד תודה, אתם מתייחסים – לא כמו שאנחנו התייחסנו בצורה פוליטית, שמתנגדים כאופוזיציה; אתם מתייחסים בצורה – – – אתם ממציאים מחדש את המציאות. אני לא אפריע לך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל אתה לא שמעת אותי. אני אמרתי, ואני אומר את זה עוד פעם, מה ששלך – שלך. ואני חושב שאתה דווקא כאן רצית, אבל השותפים שלך לא רצו ולא העבירו.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

מי? מי – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זה העובדות. העובדות מדברות בעד עצמן, חבר הכנסת סער. חוק הפרוטקשן עבר במשמרת שלנו, החוק שמאפשר חיפוש בבתים בלי צו להוציא נשק – אגב, צריך להגיד את האמת, כן? צועקים כאן כל מיני חברי כנסת – הם אלה שהתנגדו לחוק הזה – הוא עבר במשמרת שלנו.

גדעון סער (המחנה הממלכתי):

לא, לא התנגדו. הם לא התנגדו, הם לא התנגדו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עכשיו החוק בעניין המצלמות הביומטריות עובר במשמרת שלנו; עכשיו עוד חוק בעניין ההגבלות המינהליות עובר במשמרת שלנו.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה בושה וחרפה – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

קשה לכם, קשה לכם עם האמת. קשה לכם עם האמת.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת ווליד טאהא, תודה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

קשה לכם עם האמת. קשה לכם עם האמת.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – – דבר לעניין, אם הנרצחים היו יהודים היית מזמן הולך הביתה.

היו"ר אוריאל בוסו:

סליחה, חבר הכנסת ווליד טאהא, חבר הכנסת ווליד טאהא, בדרך ארץ תדבר אל השר. תודה רבה, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לך מפה – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

החוצה, החוצה. קשה לכם עם האמת. כי אתם יודעים שעבר כאן חוק אחרי חוק.

היו"ר אוריאל בוסו:

אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מורשע – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אני קורא אותך לסדר פעם שלישית. נא לצאת. נא לצאת, נא לצאת, חבר הכנסת ווליד טאהא. נא להוציא אותו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

החוצה, החוצה. לך לפרלמנט ברמאללה. לך לפרלמנט ברמאללה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. השר, השר, אני מוציא אותו. תודה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לך הביתה, פרחח.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

החוצה, החוצה לפרלמנט ברמאללה. לפרלמנט ברמאללה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – – מורשע.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

טוב, עכשיו, אחרי שבאמת יצאו כל המרעישים, נמשיך לדבר על העובדות.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – תומכי הטרור יצאו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נכון, אני גם מסכים. חלקם, לא כולם, שם. אבל אלה – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא, מה גדעון סער? הוא כן, הוא כן.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – לא דיברתי עליו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כן, כן. אז אני אומר, אלה שיצאו, חלקם תומכי טרור, חלקם אנשים שטועים. אבל אנחנו נתקן את הטעויות שלהם, ואנחנו מתקנים את הטעויות שלהם.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

צודקת, היא צודקת. היא צודקת. תלמדו ממנה איך להיות חברי כנסת. תלמדו מטלי להיות חברי כנסת.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – – זאת שאתה קורא לה תומכת טרור. אתה טרוריסט מורשע.

היו"ר אוריאל בוסו:

סליחה. חברת הכנסת עאידה תומא, תודה.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נכון, נכון. עכשיו אני רוצה, לטובת אלה שנשארו, שאני מאוד מאוד מכבד אותם – נמצאים כאן יושב-ראש הקואליציה וחברי כנסת מאוד מאוד נכבדים שאני מוקיר ומכיר באופן אישי, ואני רוצה לומר את הדברים כהווייתם. אנחנו קיבלנו את המשרד הזה כאשר באמת המציאות הייתה הזויה. לא סתם צעקנו והתרענו, ובאמת רואים את הגל הזה של מאות אלפי כלי נשק, מאות אלפי כלי נשק, במגזר הערבי. כל זה לא קורה בשמונה חודשים; כל זה קורה בשנים אחרי שנים אחרי שנים של הזנחה. צריך להודות באמת: זאת לא רק הממשלה הקודמת, אבל הממשלה הקודמת הפכה את זה למדיניות. המדיניות, אדוני היושב-ראש, הייתה: בואו ניתן כסף, בואו נקנה שקט, בואו נשתיק אותם. כל הסיפורים, סיפורי יואב סגלוביץ' ושות', הכול בבל"ת. הכול סיפורים מארץ עוץ. והאמת היא שמה שהם עשו זה פשוט דבר אחד מאוד מאוד ברור: לתת כסף, להשתיק, לתת עוד כסף, להשתיק, לתת עוד כסף, להשתיק, ולמעשה מה שהם יצרו כאן זו מציאות שהיא הזויה. הם לא רק פגעו במגזר הערבי, אלא גם פגעו במשטרה. יותר מ-1,800 שוטרים התפטרו בשנה שעברה במשמרת של הממשלה הקודמת. משכורת של שוטר – אני הגעתי למשרד, חשכו עיניי: 7,500 שקל, 8,000 שקלים לשוטר. למה שבן אדם ירצה בכלל ללכת למשטרה? ואנחנו, אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, באנו לתקן. אחרי שתקצבנו את המשטרה והוספנו תוספת של 9 מיליארד שקלים, הוספנו ממש ב-1 באוגוסט ליותר מ-13,000 שוטרים וסוהרים, בפעימה ראשונה, משכורת של עוד 1,000 שקלים. עוד 1,000 שקלים לשוטר, כאשר יש פעימה שנייה ופעימה שלישית ומענקים. וממשכורת של 7,500–8,000 שקלים לשוטר, העלינו את זה, ואנחנו מעלים את זה לכיוון ה-12,000–13,000 שקלים, בואכה 13,500 שקלים. הבאנו תקנים חדשים. כל כך הרבה זמן שלמשטרה לא רק שלא היה דם חדש, דם צעיר, אלא היו התפטרויות; הוספנו 3,225 תקנים, ועוד 1,700 תקנים לא מאוישים. 5,000 תקנים שאנחנו מגדילים ומחזקים את המשטרה, ובמקביל, כן, אנחנו מקיימים ומקימים משמר לאומי. זה לא לוקח יום, זה לא לוקח יומיים; לקח לממשלה הקודמת שנתיים, ועדיין לא התחילו לאייש שם אנשים – 46 כבר עכשיו, התחלנו לגייס עוד ועוד ועוד למה שנקרא החטיבה המדברית של המשמר הלאומי. הוועדה שהקמנו, של המשמר הלאומי, סיימה את עבודתה; בימים אלה עוברת הטיוטה הסופית בין חבריה, ולמיטב ידיעתי והבנתי, אחרי החגים יש כוונה להביא אליי את הדוח, ואנחנו נביא ונגיש את הדוח הזה לממשלה. אבל בזמן הזה לא התבטלנו, ולמרות התהליכים שבאמת דורשים נשימה עמוקה, עשינו גם תהליכים מיידים. הזכיר כאן חבר הכנסת סער את חוק הנשק. חוק הנשק שאני מדבר עליו זה חוק שבו ניתן להיכנס לבתים בלי צו חיפוש ולהביא נשק. המשטרה עשתה שימוש בחוק הזה, שהוא חוק בסך הכול כמה חודשים, ועוד ועוד ועוד נשקים נתפסים בזכות החוק הזה. אגב, היו כאן כל מיני כאלה שמצקצקים בלשון, שמתלוננים, כל מיני כאלה שצועקים, וביניהם מנסור עבאס. למיטב זכרוני, עבאס וסיעתו הצביעו נגד החוק הזה. זאת אומרת שמצד אחד הם באים וצועקים את צעקת הקוזק הנגזל, ומצד שני עושים בדיוק בדיוק הפוך. העברנו את חוק הפרוטקשן, חוק כל כך חשוב, שנותן כלים למשטרה. הרי בזמנו העבירה של הפרוטקשן כללה רק איום ישיר, איום ברור. ומי שעוסק בנושא הזה, מי שמקדיש זמן, מי שיושב בישיבות, מבין עד כמה החוק הזה, חוק הפרוטקשן, נדרש, כי רוב האיומים בעבירות פרוטקשן הם בכלל לא איומים ישירים; הם בכלל לא איומים של "אם תעשה ככה, אז אני אעשה לך ככה", אלא הם איומים עקיפים, והכנסנו חזקה ראייתית לתוך החוק הזה שתאפשר לעצור את גובי הפרוטקשן. ולא זו אלא אף זו, למרות הוויכוח שהיה לנו עם היועצת המשפטית לממשלה, בסופו של דבר התקבלה דעתנו שהחוק הזה יכלול גם עונשים של מאסר חובה למי שגובה פרוטקשן. את הדברים האלה אנחנו עושים אחרי ששנים רבות כל כך לא נגעו בדברים; אחרי ששנים רבות כל כך לא הובילו את הדברים, לא הביאו אותם לידי הכרעה. אמר כאן חבר הכנסת סער: היי, אנחנו העלינו את החוק הזה והעלינו את החוק הזה. הכול טוב, אבל אתם לא העברתם אותם. ובמשמרת שלנו אנחנו מעבירים אותם. אבל אנחנו לא מסתפקים בזה.