Analytics (Microsoft Clarity), no identifying info. Loads only if you accept.This site uses an analytics tool (Microsoft Clarity) to understand how visitors use it — heatmaps and browsing patterns, with no identifying information. It only loads if you accept. Learn more
An official register record. File text is extracted from the official document. This is not a summary or interpretation — the file is the source.
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
דברי ברכה של יושב ראש הכנסת לנשיא הפרלמנט האיטלקי איגנציו לה רוסה
פריטי מליאה · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
Extracting the sitting text from the official file
This text was extracted from the official file. The file is the authoritative source.
Legend
חוברת י"ז
ישיבה נ'
יום שני, י"ג באדר התשפ"ג (6 במרץ 2023)
ירושלים, הכנסת, שעה 09:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי וחדש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל:
1. ממשלה מנותקת שדואגת רק לעצמה ומפקירה את כלכלת ישראל, ביטחון אזרחי ישראל וקורעת את החברה הישראלית;
2. ממשלה כושלת שבצעדיה פוגעת בכיס האזרחים ובכלכלת ישראל;
3. ממשלה כובשת שתומכת בשרפת בתים
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
הצעות סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי וחדש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל:
1. ממשלה מנותקת שדואגת רק לעצמה ומפקירה את כלכלת ישראל, ביטחון אזרחי ישראל וקורעת את החברה הישראלית;
2. ממשלה כושלת שבצעדיה פוגעת בכיס האזרחים ובכלכלת ישראל;
3. ממשלה כובשת שתומכת בשרפת בתים
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
יאיר לפיד (יש עתיד):
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אבי מעוז (נעם):
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות אונקולוגיות שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ג–
דוד אמסלם (הליכוד):
סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר:
הצעת חוק שירות הציבור (מתנות) (תיקון – תרומה למימון הליך משפטי או טיפול רפואי וחובת דיווח), התשפ"ג–
עמית הלוי (הליכוד):
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:
דברי ברכה של יושב-ראש הכנסת לנשיא הפרלמנט האיטלקי איגנציו לה רוסה
היו"ר אמיר אוחנה:
הצעת חוק שירות הציבור (מתנות) (תיקון – תרומה למימון הליך משפטי או טיפול רפואי וחובת דיווח), התשפ"ג–
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
עמית הלוי (הליכוד):
הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון – הגבלה על העלאת דמי השכירות), התשפ"ג–
רון כץ (יש עתיד):
שר המשפטים יריב לוין:
רון כץ (יש עתיד):
הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (קיצור תקופת הפטור מתשלום ארנונה לבניין שנהרס או ניזוק), התשפ"ג–
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – התראת חיוב בהתקשרות לחוץ לארץ), התשפ"ג–
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
שרת ההסברה גלית דיסטל אטבריאן:
מיקי לוי (יש עתיד):
הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכאות לתגמולים ולפיצויים לפי חוק אחר), התשפ"ג–
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכאות לתגמולים ולפיצויים לפי חוק אחר), התשפ"ג–
שרון ניר (ישראל ביתנו):
השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בשל תקיפת צוות רפואי), התשפ"ג–
אופיר כץ (הליכוד):
הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי), התשפ"ג–
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת הענישה על עבירות כלפי אנשי צוות רפואי), התשפ"ג–
אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):
הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בשל תקיפת צוות רפואי), התשפ"ג–
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עובד ציבור מטפל), התשפ"ג–
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
שר המשפטים יריב לוין:
מיקי לוי (יש עתיד):
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, בוקר טוב וחג פורים שמח. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, י"ג באדר התשפ"ג, 6 במרץ 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/2667/25 וכלה בהצעת חוק פ/2759/25: הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מינימום למצית נכס ציבורי) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום בגין נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת איש כוחות הביטחון וההצלה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – החרגת עיקול רכב), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – איסור קבלת תרומות מיישוב שיתופי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – ביטול השתתפות רשות מקומית בתקציבי מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שיעור ריבית פיגורים מקסימלי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – גביית תשלומים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק-יסוד: משק המדינה (תיקון – בחינת העלות לרשויות מקומיות), מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי תשלומים לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס על תרופות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – סבסוד מחוללי חמצן ניידים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דני דנון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול מבחן ההכנסה לצורך קבלת גמלת סיעוד), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הרשות לפיתוח הפריפריה החברתית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הרשות לפיתוח הפריפריה החברתית, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק מענק יובל לעובדי הוראה עולים, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד תרומת מזון), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוריאל בוסו, יוסף טייב ואברהם בצלאל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למתמחים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון – ביטול שלילת גמלאות מאלמנים שנישאו), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסדרת העיסוק בייצוג דוגמנים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דני דנון; הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון – הצלת מזון), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק לעידוד הנקה ושמירה על אופן הזנת תינוקות, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הגבלת שעות העסקה של מתמחה ברפואה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בניתוח התנהגות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דבי ביטון ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – הטמעת עקרונות מגילת העצמאות בתוכנית הלימודים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות בשל ארוחה עסקית לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הגבלת ייבוא צאן לישראל, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חובת הענקת הנחה בארנונה לאדם בעל מוגבלות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק להארכת מועד לקבלת דברי דואר (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – חילוט הכספים וניהולם), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עמית הלוי וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק למניעת מפגעים (תיקון – הגבלת שימוש בזיקוקין די-נור באזורי מגורים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (פיצוי עקב טעות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הפסיכולוגים (תיקון – איסור טיפולי המרה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי, נעמה לזימי, אפרת רייטן מרום וגלעד קריב; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – התקנת תשתית לעמדת טעינה לרכב חשמלי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יעקב אשר ומשה גפני; הצעת חוק לעידוד השקעות הון (תיקון – ביטול מסלול הטבות המס), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הרחבת תחולה על עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה למכללה טכנולוגית מוכרת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכאות לדמי אבטלה מגיל 19), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הקמת מאגר מידע גנטי של כלבים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בשל הובלת עגלת ילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק נכסי נפקדים (תיקון – החזרת נכסים לנפקד שהפך לאזרח), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הפחתת אגרה לעובדים בענף המלונאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – כשירות מועמדים לכהונה כנשיא המדינה), מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', רון כץ, טטיאנה מזרסקי, דבי ביטון, ולדימיר בליאק, קארין אלהרר ומירב בן ארי; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – עובד סוציאלי או פסיכולוג חינוכי במוסד חינוכי ביישוב סמוך גבול), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת דבי ביטון; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הוספת סעיף שוויון), מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק פיקוח על מחירים, שיווק וסבסוד של מזון ללא גלוטן, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, אופיר כץ, יוסף טייב, עמית הלוי, אליהו ברוכי, משה רוט, משה ארבל, אחמד טיבי, פנינה תמנו, אברהם בצלאל ואושר שקלים; הצעת חוק טיפול בכתות פוגעניות, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', רון כץ, טטיאנה מזרסקי, דבי ביטון, ולדימיר בליאק, קארין אלהרר ומירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי להורי חיילים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – התיישנות וריבית מיוחדת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – קיצור זמן המענה בפניות ציבור), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – חובת יידוע נפגעי עבירה בדבר זכויותיהם), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בפודולוגיה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – העברת האחריות למשרד החינוך), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אורנה ברביבאי ורון כץ; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – זכות במקרקעין בקבוצת רכישה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות (תיקון – הרחבת הגישה לצילומים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יפעת שאשא ביטון, אורנה ברביבאי, שרון ניר, יוראי להב הרצנו, קארין אלהרר, אפרת רייטן מרום, אימאן ח'טיב יאסין, פנינה תמנו ויוסף טייב; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – סכום ההשתתפות בהוצאות התקציב של מועצה דתית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק הסדרת מקומות רחצה (תיקון – קביעת מקומות לרחצה נפרדת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת תיק רפואי במעבר בין קופות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – טיפול בפעוטות במעונות יום כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – שכר לימוד לסטודנטים יהודים זכאי חוק השבות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי, סימון דוידסון, אלי דלל, מתן כהנא, בועז ביסמוט, דן אילוז, מירב בן ארי, משה טור פז ויוסף טייב; הצעת חוק המלחמה בפדופיליה (מאגר מידע), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הטיפול הרפואי, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק שריון איסור הפליה על רקע נטייה מינית או זהות מגדרית (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עידן רול, אורנה ברביבאי, מירב בן ארי, מאיר כהן, נעמה לזימי, יוראי להב הרצנו, יואב סגלוביץ' ורם בן ברק; הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – דמויי כלי ירייה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יואב סגלוביץ', רון כץ, טטיאנה מזרסקי, דבי ביטון, ולדימיר בליאק, קארין אלהרר ומירב בן ארי; הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון – מניעת שוד והרס אתרי מורשת והעצמת תשתיות במדבר יהודה, ביהודה והשומרון ובקעת הירדן), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דני דנון; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חובת לימודי ליבה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, יאיר לפיד, טטיאנה מזרסקי, נאור שירי, ולדימיר בליאק, דבי ביטון, רם בן ברק, משה טור פז, מטי צרפתי הרכבי, סימון דוידסון, מיכל שיר סגמן, יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו, רון כץ ומירב בן ארי; הצעת חוק לימודי בטיחות בדרכים בבתי ספר, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ייצוג הולם בשמות מקומות ציבוריים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום תוספת לגמלת אזרח ותיק לנכה שהכנסתו נמוכה משכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר הוצאות עבור נסיעה באמבולנס), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר הוצאות עבור נסיעה באמבולנס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – קנס מוגדל בגין הרצת מניות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון – צעדים ליישום מיטבי של החוק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה, עופר כסיף ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגבלת קצבאות הילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות) (תיקון – עונשין על קיום פעילות וחובות דיווח לכנסת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – טיפול בזמן סביר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (תיקון – קביעת תאגיד שאינו מדווח או שותפות כחברת שכבה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – ביטול המועצות הדתיות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק סיוע למשפחות ברוכות ילדים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת ארז מלול, משה ארבל, יוסף טייב, יונתן מישרקי, אברהם בצלאל, ינון אזולאי, קטי קטרין שטרית, משה רוט, מנסור עבאס, יצחק פינדרוס, פנינה תמנו, יצחק קרויזר, גלעד קריב, סימון דוידסון, אליהו ברוכי וסימון מושיאשוילי; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – חניה חינם לאזרח ותיק שמלאו לו 75 שנים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יונתן מישרקי, יצחק קרויזר וארז מלול; הצעת חוק סיוע לצעירים חסרי עורף משפחתי, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קארין אלהרר; הצעת חוק פיצויי פיטורים (תיקון – התפטרות בשל השתתפות במכינה קדם צבאית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
הנושא הראשון על סדר-היום – הצעות להביע אי-אמון בממשלה של סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי וחד"ש-תע"ל. אני מזמין את חברת הכנסת אורנה ברביבאי לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, גברתי, עשר דקות לרשותך.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברים, נתניהו מפרק את המדינה. הוא ממשכן את העתיד של הילדים שלנו כדי להבטיח לעצמו הגנה מגזר הדין. תראו, אנחנו יודעים שאמון הציבור בפוליטיקאים הוא מהנמוכים ביותר, אבל הממשלה הזאת הצליחה להוריד אותו לשפל חסר תקדים. כמה רעש ואי-שקט הכנסתם לחיי האזרחים בחודשיים בלבד. הבוקר החלטתי להרים את המסך מעל מקבץ ההחלטות ההרסניות שהתקבלו לאחרונה, ולהסביר בפשטות את התוכנית האסטרטגית שעומדת מאחוריהן. כבר אמרתי, האיום הכי גדול על נתניהו הוא להגיע לכלא. לשם כך הוא מוכן למכור את המדינה. מבחינתו אין מחיר לחופש, אחרת איך יכול להיות שהוא ממנה את בן גביר להיות מופקד על המשטרה? הוא מגבה שר שיכור מכוח לשלוח שוטרים כדי לזרוק רימוני הלם על אזרחים הגונים. נראה לכם הגיוני שאזרחים שלקחו דגל ויצאו להפגין, כפי שעדיין מותר במדינה דמוקרטית – ואני מדגישה, עדיין – יסיימו בחדר מעצר עם אזיקים על הידיים והרגליים, או בלי אוזן בבית חולים? את מי בדיוק הם מסכנים? מה הפחד הגדול כל כך מהאזרחים?
משה סעדה (הליכוד):
– – – הם חסמו כבישים.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
כדי להבטיח שהשוטרים יצייתו לשר המביך הזה, שלא מבין מה קורה מימינו ומשמאלו, נתניהו נאלץ להעביר לו סמכויות על המשטרה, ומאפשר להעביר בקריאה טרומית – כן, זה קרה – חוק שנותן לפוליטיקאים את הסמכות לחקור שוטרים ופרקליטים. מזכיר לכם משהו?
משה סעדה (הליכוד):
ממש לא נכון – – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
כן, הפוליטיקאים, שהאזרחים כבר מזמן לא סומכים עליהם. מה זה, אם לא מדינת משטרה? איך אפשר להסביר שהוא נותן לסמוטריץ' ההומופוב, השוביניסט והגזען, שאפילו האמריקאים מוכנים לזרוק אותו מהמטוס, את האחיזה בסמכויות משרד הביטחון גם במחיר הפגיעה באחדות הפיקוד ובאינטרס המדיני והביטחוני של מדינת ישראל? ואיך אפשר להסביר את מרוץ החקיקה שנועד לבטל את מעמדו של בית המשפט עד כדי כך שהוא פשוט לא יהיה רלוונטי? הרי זאת המשימה. הינה רק כמה מהחוקים המביישים שראש הממשלה בפועל, השר יריב לוין, מקדם. הוועדה למינוי שופטים תהיה ועדה של פוליטיקאים. למה לא? הרי הציבור מאמין בהם. לא מספיקה להם משטרה פוליטית, עכשיו דחוף להם להפוך גם את מערכת המשפט לפוליטית. יועצים משפטיים במשרדי הממשלה ימונו לפי שיוך פוליטי, שלא לומר מפלגתי, והסכמה שבשתיקה להכשיר כל גחמה של השרים. כן, כבר הבנתם את התמונה, כלום לא מספיק להם, אז הם מעבירים חוק נוסף – אחרי שימנו שופטים מטעמם, הם מוודאים שמערכת המשפט בישראל תישאר בלי שיניים. השופטים יוגבלו מעתה בכל דיון על הנושאים המשמעותיים ביותר שמעסיקים את אזרחי המדינה. רוצים דוגמה? שוויון, למשל, הערך הכי בסיסי במדינה דמוקרטית.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
חירות זה הערך הכי בסיסי.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
בעוד שלושה שבועות, למי שלא הבין, בג"ץ לא יוכל לדרוש תשובות מהממשלה לגבי הצדקת האפליה בחוק הגיוס, למרות שמדובר בחוק מפלה, המבחין בין אזרחים המחויבים בגיוס לצה"ל לבין אזרחים שיקבלו פטור גורף. שנים הייתה התכתשות, בית המשפט דרש מהממשלה תשובות. איך פותרים את העניין הזה? מבטלים את היכולת של בית המשפט לדון בשוויון. זה התאפשר לא כי זה הוגן, אלא כי לנתניהו אין בררה. ואם בשוויון עסקינן, אנחנו יודעים כמה סבל נגרם לנשים שמגיעות לבתי הדין הרבניים בנושאים שקשורים לדיני משפחה, ואיך תמיד הגישה השמרנית שמבוססת על ההלכה נותנת עדיפות לגבר על פני האישה. אז תרשו לי לעדכן אתכם כי בישראל 2023 עבר ממש לאחרונה חוק בקריאה הטרומית שלוקח את הנשים אחורה ומרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים גם לדיני עבודה ותחומי חיים אחרים.
משה סעדה (הליכוד):
זה ממש לא נכון, זה דיני ממונות. אתם לא מכירים – – –
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
זה רק דיני ממונות? בוא נהפוך לאיראן.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מיכל, מיכל, מיכל, עזבי, תתעלמי. אני מתעלמת.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת משה סעדה, תודה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
50% מהאוכלוסייה בישראל, ואני בתוכן, חשות כי בשם הצורך של נתניהו לרצות מפלגות פוליטיות שאין בהן נשים בכלל – אף לא אישה אחת – הזכויות שלנו נפגעות. ובקרוב מאוד תאושר הפרדה, הדרה של נשים במרחב הציבורי, ולנשים לא יהיה סיכוי להגיע לתפקידים בכירים בשום מקום. כאילו כל מה שעשינו עד עכשיו, כל פריצות הדרך כבר לא יהיו רלוונטיות. על הפגיעה בזכויות הלהט"בים, כבוד היושב-ראש, היה אפשר כמובן להוסיף רבות מתוך דאגה עמוקה גם לזכויות שלהם. כשאני מתבוננת על הממשלה אני רואה כיצד הנשים שכבר מונו הפכו לעלה תאנה בתפקידים ריקים מתוכן, ומצטערת על כך שהממשלה הזאת לא יכולה לשמש מודל למציאות שוויונית וליברלית המקדמת זכויות אדם. בצער רב אני אומרת את זה. במציאות הזאת אני לא יכולה להתחמק מלחשוב איזה סיכוי היה לי, ברמה האישית, להגיע מעפולה, להיות אלופה במטה הכללי ושרה בממשלה, אם הייתי צריכה להתמודד אז עם המדיניות המחפירה שאתם מובילים היום. סדרת החוקים המטורללים האלה לא עוצרת באדום. חוק קומבינת דרעי 2 נועד לעקוף את בג"ץ, למרות ההחלטה שהתקבלה רק לאחרונה ברוב מוחלט של שופטים על כך שדרעי לא יוכל להיות שר. דרעי לא יוכל להיות שר בשל העבירות שמיוחסות לו. אז מה עושים? במסגרת חבר מביא חבר נתניהו הבטיח לדרעי להיות שר. בלעדיו הרי לא הייתה לו ממשלה. כולנו יודעים. ואם כבר חברים, למה לתת לו רק משרד אחד? הוא קיבל שני משרדים – משרד הבריאות ומשרד הפנים. גם החוק הזה עבר בקריאה טרומית, ותכליתו היא – תקשיבו טוב מה אני אומרת לכם, חבר'ה, תקשיבו טוב – התכלית של החוק הזה היא שמותר לאדם אשר הורשע בעבירות פליליות ובג"ץ החליט לגביו שהוא אינו כשיר להיות שר – נחשו מה? להיות שר בכל זאת. למה? כי נתניהו מוכן לשלם כל מחיר על חשבון הציבור. אז כולנו כבר מבינים שאף אחד לא מתעסק לא בבריאות שלנו, לא ביוקר המחיה, לא במשילות שהובטחה ולא בהתעצמות הטרור כדי למנוע את הרצח הבא. אחרי רצח של 14 אנשים צעירים, ילדים, נשים וגברים שנרצחו מתחילת השנה. נתניהו כל כך חרד, כל כך חלש, כל כך סחיט, שאתמול ישבנו שעות בוועדה שהוקמה במיוחד לצורך כך, במיוחד, רק כדי לעסוק בשאלת הנבצרות שלו. זאת שאלה שמרחפת באוויר, וכבר היועצת המשפטית אמרה שהיא לא עוסקת בזה. על מה דיברנו שם? דנו בהצעת חוק שקובעת כי היועצת המשפטית לממשלה ובית המשפט לא יוכלו לדון בנבצרות של ראש ממשלה. כן, גם אם הוא יעשה את הדבר החמור ביותר בזמן כהונתו, יפעל בניגוד עניינים מובהק ויוכח מעל לכל ספק שהוא פוגע באופן ישיר באזרחי המדינה. גם אז, היועצת המשפטית לממשלה ובג"ץ לא יוכלו לדון בנבצרות ראש הממשלה. זה מה ששמעתם. תבינו, מחסנים כאן לא רק את החוקים בחיסון פורטה אלא גם את ראש הממשלה, כדי שהוא יוכל לרצות את כל מי ששולט בו. עיניכם הרואות, נתניהו הגיע לקדנציה הזאת כדי לשנות את הכיוון של ישראל, מ-75 שנים של יצירה, חדשנות וקדמה למדינה שמרנית שהולכת אחורה בכל תחומי החיים, רק כדי לרצות ולפצות מיעוט חמדן, אשר זיהה שעת כושר ויודע להפעיל לחץ יום-יומי על ראש ממשלה שכבר לא מסוגל לשמור על האינטרסים של המדינה. האנשים הנפלאים שאני פוגשת יום-יום ברחובות גדלו והתחנכו על האתוס של הרצל, חוזה המדינה, "אם תרצו אין זו אגדה". כל פעם אני מסתכלת על התמונה שלו. את הדנ"א הזה לא תוכלו לשנות. הציבור נחוש לשמור על כל מה שמדינת ישראל מייצגת כמדינה יהודית ודמוקרטית. המגמות המדאיגות בשיח הסרבנות לשירות מילואים לא ייעלמו מאליהן. אני כמובן מגנה סרבנות לשירות בצה"ל, אך אי-אפשר להתעלם מהכאב הגדול שמשתקף מהאמירות שלהם על אובדן הדרך. אין ביטוי גדול יותר לניתוק המוחלט של הממשלה הזאת, כאשר שרה בישראל קוראת לטייסים "נפולת נמושות". פשוט אין לתאר. בחודשיים האחרונים עשיתם הכול כדי להפוך את המסורת היהודית, שדוגלת בעקרונות "חביב אדם שנברא בצלם" וכיבוד הגר ו"ואהבת לרעך כמוך", ליהדות מרחיקה, המיוצגת על ידי פוליטיקאים קיצוניים, שמעודדים שרפת כפר על יושביו וחיפוש חמץ בתיקים של אזרחים בכניסה לבתי חולים.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
חוק האימוץ.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אימא שלי, שעלתה כילדה בת 13 מעיראק למעברה וגדלה במשפחה של 11 נפשות, אמרה לי השבוע שהיא לא עשתה את כל הדרך הזאת – עבדה בחקלאות ועמדה בתור כדי לקבל דלי תפוחי אדמה להאכיל את המשפחה שלה, גידלה שבעה ילדים בעצמה – רק כדי שיגיע פוליטיקאי, בכיר ככל שיהיה, ויחבל באחדות העם ובערבות ההדדית שהושגה כאן בעמל רב. לא בעבור זה הקמנו מדינה; לא בעבור זה שלחנו חיילים לחרף את נפשם כדי להגן על הבית. בשם דור המייסדים, ההורים שלנו שבנו את המדינה, הסבים שלנו, והותירו לנו אותה למשמרת, אני קוראת לך, ראש הממשלה, להתפכח מייד, לעצור את החקיקה ההרסנית הזאת. עשה זאת לפני שישלח איש יד ברעהו וחלילה, חלילה, חלילה, יישפך כאן דם.
היו"ר אמיר אוחנה:
לסיום, גברתי.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
כראש הממשלה, האחריות היא עליך, ועליך בלבד. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. אני מזמין את חבר הכנסת אלון שוסטר לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. בבקשה, חבר הכנסת שוסטר. בבקשה, אדוני. עשר דקות לרשותך.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
בוקר טוב, פורים שמח. אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, אנחנו נמצאים במציאות כל כך קשה, שאני – לתפיסתי הממשלה הייתה צריכה להודיע על אי-אמון בעצמה, להתנדב לעשות את זה. ראש הממשלה, בהתכנסות הראשונה של הממשלה, הציג בפני האומה את היעדים של הממשלה, של ממשלתו – ממשלתו השישית, הוא כבר יודע מה זה להיות ראש ממשלה. ובכן, המשימות – – –
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
ארבע מטרות. היו לו ארבע מטרות.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
כן, בדיוק, ארבע מטרות. ממשלה שישית וארבע מטרות: האחת, לבלום את איראן. המשימה הזו קשה, קשה מנשוא. לאחר השיקול האסטרטגי המוטעה, השגוי, של לשכנע את ארצות הברית לצאת מההסכם, איראן קרובה מאי פעם לפצצת גרעין. המשימה השנייה היא להחזיר את הביטחון והמשילות. ובכן, בכך לא עושים. מדברים, מספרים סיפורים, ולא הביטחון ולא המשילות הם בראש סדר-היום שלנו, של הממשלה הזאת ושל הבית הזה. המשימה השלישית היא לטפל ביוקר המחיה ובמצוקת הדיור – לא שמעתי, לא ראיתי. המשימה הרביעית היא להרחיב דרמטית את מעגל השלום. כעבור כמה ימים הבליחה בשמי עולמנו הרפורמה הדגולה שמאיימת היום לקרוע לגזרים את הבית המשותף שלנו. לקרוע לגזרים את הבית המשותף שלנו, ואני מתכוון לכל מילה: הבית הזה הוא משותף, והבית הזה הולך ונקרע. וארבע המשימות, החשובות, הראויות, שהציג לממשלתו ראש הממשלה – הוא ראש הממשלה שלי, שלנו – פגו, התאיידו אל מול מהלך שאני מבקש להגדיר אותו כמכירת מוצר מורעל, מוצר קלוקל, מוצר פגום במחיר מופקע, במחיר בלתי אפשרי, במחיר פרימת החוסן הלאומי של מדינת ישראל, של הקהילה, של העם, של האומה הזו; במחיר של פגיעה חסרת תקדים בביטחון הלאומי, פגיעה חסרת תקדים שעוד תלך ותתגלגל, חס וחלילה, לכלכלה שלנו, לביטחון, למעמדה של ישראל בעמים, לתחושות הצדק של ישראלים. אנחנו משלמים את כל זה, בשביל מה? בשביל לפורר מערכת מרכזית, חשובה, כשהדבר היחיד שניתן לומר על היוזמה הזו הוא שאכן, גם במערכת המשפט יש מה לתקן. ואללה, מציאה יפה, גילוי נאה. בהחלט יש מה לתקן. במחיר של החרבת המעשה המשותף הזה. עיניך, ראש הממשלה, לא יכולות לנדוד מהמציאות הקשה שהולכת ומתהווה; המכתבים שהולכים ומתרבים, שנכתבו ביד רועדת על ידי אזרחים מסורים, לוחמים עזי נפש, שאומרים: עד כאן. אני, אגב, מצר על כך, כואב על כך, לא מקבל את המהלך הזה, אבל המהלך הזה הוא תוצר של תחושת הפחד, הכעס והנחישות: הפחד ממה יהיה, הכעס על מה שנעשה, והנחישות שלא תקרה הנבלה הזו בעת הזו. ראש הממשלה שלנו, ששכח את ארבעת היעדים שהוא הציג לנו, בעצם מקדם את אותם צעדים שאנחנו בכחול לבן – אחר כך במחנה הממלכתי – הזהרנו מפניהם. דיברנו לפני שנתיים על מזימת אפריל. התכוונו בדיוק בדיוק לאותו מהלך שהסתיר אותו ראש הממשלה בקמפיין לפני הבחירות. בבחירות האחרונות קראנו לזה "סיוט נובמבר", סיוט נובמבר. מי ששמו על סדר-היום את ההפיכה, את ההתנקשות בדמוקרטיה הישראלית, היינו אנחנו, לא ראש הממשלה. ראש הממשלה, חברות וחברים, הסתיר את התועבה הזו מעיני הציבור, הסתיר את התועבה הזו מעיני הציבור, ואנחנו הזהרנו את הציבור הזה, את הציבור שלנו, מפני מה שיתחולל. אני משוכנע שמצביעי הליכוד בוודאי, ואני מאמין שגם מפלגות אחרות בקואליציה, ראו לנגד עיניהם את המשימות שעליהן דיברנו במערכת הבחירות: משילות, יוקר מחיה – ואני מצטרף ליעדים שהציגו ראש הממשלה וממשלתו: איראן, שלום, בהחלט. מאיפה הגיעה הזוועה הזו לחיינו? אנחנו משלמים הון עתק בחוסן הלאומי שלנו על החרבת הדמוקרטיה, משלמים פעמיים, בחוסן הלאומי שלנו בדמוקרטיה, במעמדנו הבין-לאומי ובכלכלה שלנו. ומי עושה את זה? ראש ממשלה שנגוע בניגוד עניינים חמור דווקא בנושא הזה. אין לו ניגוד עניינים לעסוק בביטחון לאומי אל מול איראן, אין לו ניגוד עניינים לעסוק בביטחון הכלכלי שלנו, ביוקר המחיה, בדיור, אין לו ניגוד עניינים לעסוק בהרחבת מעגל השלום; אסור לו לעסוק בנושא המשפטי, כי זה נוגע ישירות בענייניו האישיים, במשפטיו. יש לו שתי אפשרויות, לראש הממשלה: אפשרות אחת – אכן להיות ראש ממשלה; אפשרות שנייה היא שמדינת ישראל תקדם את הצעדים הנוראיים הללו. הוא לא יכול להיות בעת ובעונה אחת ראש ממשלה שמקדם את הזוועה הזו. החברה שלנו נקרעת. החברה נקרעת, לשם מה? הכלכלה קורסת, בעבור מה? בעבור שינויים שאפשר לעשות אותם בהסכמה רחבה, או בעבור שינוי משטרי עמוק, שאומר שלשלטון – אגב, לכל שלטון, לכל ממשלה – תהיה אפשרות נטולת מצרים, נטולת מגבלות, לעשות ככל העולה על רוחה. זאת המשמעות. דמוקרטיה היא שני יסודות, ולא אחד. היסוד האחד הוא שלטון העם, שבא לידי ביטוי בבחירות חופשיות; וחירות העם, שבאה לידי ביטוי בהגבלתו של החופש המוחלט של השלטון הזה, יהיה השלטון אשר יהיה, תהא הממשלה אשר תהא. וכן, יהיה ראש הממשלה אשר יהיה, מותר לישראל שיהיה לה גם ראש ממשלה אחר. ידידותינו נדות לנו בעולם, והחמור מכול, הצדק – תחושת הצדק שלנו הולכת ומתרופפת. לאן, אדוני היושב-ראש, נוליך את החרפה הזו? לאן אנחנו מובילים את הבנים והנכדים שלנו? לא באנו לכאן ל-75 שנים – יש מי שאומר שזה לנצח-נצחים, אני מסתפק בהבטחה עבור שלושת הדורות הבאים. אני מבקש מהכנסת להביע אי-אמון בממשלה. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לאדוני. ישיב במשולב על ההצעות להביע אי-אמון של סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי השר עמיחי שיקלי. אני מזמין את השר שיקלי לשאת את דברו. בבקשה, אדוני.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – כמה זמן יש לרשותי?
היו"ר אמיר אוחנה:
ללא הגבלה.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
בוקר טוב, אני חושב שאנחנו פה, בתוך הכנסת הזאת, כדאי מאוד שנפעל פחות כדי לעודד היסטריה, הגם שזה מאוד משרת – אני מבין שזה משרת צד פוליטי מסוים. כדאי מאוד שנפעל להרגעת הרוחות. הגיע אליי זה הרגע סקר של Political Labs, ענו עליו 30,000 איש: 40% מהציבור, מרביתם אנשי המחנה הלאומי, תומכים ברפורמה ללא שום קשר להידברות, עוד 30% תומכים עם הידברות, והיתר מתנגדים.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
תבדוק את הסקר שלך.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
זאת אומרת, לרפורמה הזו יש קונסנזוס לאומי רחב. קונסנזוס – – –
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
על זה? על התועבה הזאת אין שום קונסנזוס לאומי.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת שוסטר, אתה דיברת בלי הפרעה בכלל.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
קונסנזוס לאומי רחב. לפני שאני אתייחס לרכיב אחד, אני חושב שאנחנו לא יכולים להתעלם מההיבט הסוציולוגי שמלווה את האירועים. אני עוקב אחרי כל מיני מכתבי מחאה, ואנחנו רואים שלצערנו זה מגיע מכיוונים מאוד מסוימים, מאזורי חיוג מאוד ספציפיים. ובאמת, לאורך השנים התהוותה כאן עילית שהתרגלה שמגיע לה יותר, ואני חושב שהדבר הזה הוא דבר פסול. אנחנו רואים שיש יחס אחר לחסימות כבישים כשמדובר בהתנתקות, ואז זה בסדר להפעיל אלימות – נכון, אורנה? ואז זה בסדר לזרוק נערות בנות 14 למעצר.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מישהו מאמין לך?
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
איך אמר ראש המפלגה שלך? אלה אנשים אחרים. את ערה לכמה פטרונות – – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אתה אומר "מלהיט", ובעצמך מלהיט את הרוחות.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
כמה פטרונות יש בביטוי "אנשים אחרים"?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אנשים טובים יוצאים לרחובות לשמור על המדינה.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
וזה מזכיר לי את האמירה שלו – עמד כאן יאיר לפיד אז, כשהוקמה ממשלת השינוי ואמר: אנחנו אנשים נורמליים. יש אנשים נורמליים, אנשי יש עתיד – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
אז האנשים שבהפגנה הם לא אנשים נורמליים.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
אלו לא טענות שלי, אלו טענות של יאיר לפיד.
דבי ביטון (יש עתיד):
– – – הם לא צריכים אותנו – – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לא תצליח. לא תצליח.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
יש אנשים נורמליים ויש אנשים אחרים. הציבור המסורתי – אנשים אחרים. הציבור הדתי-לאומי – אנשים אחרים.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
כמה רעל יש לכם. כמה רעל.
דבי ביטון (יש עתיד):
למה? למה? למה? אני מסורתית, אנחנו לא אנשים אחרים. אנחנו אנשים כמו כולם.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
אלו דברים של ראש המפלגה שלך. אין לי אלא להצר על הדברים האלה.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אף אחד לא אמר את זה מעולם.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
זה נאמר.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
זה נאמר לפני 48 שעות.
נאור שירי (יש עתיד):
אתם קוראים לנו "טרוריסטים". אתם קוראים לנו "טרוריסטים". תגיד לי, אתה רציני?
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת. חברי הכנסת. תגלו את אותה מידה של סובלנות כמו שגילו בצד השני כשהקשיבו לכם.
נאור שירי (יש עתיד):
טרוריסטים ובוגדים.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת נאור שירי.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
טייסים – נפולת נמושות, זה מה שהם אומרים. שרת התעמולה שלך קוראת לטייסים "נפולת נמושות".
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
תכבד את עצמך ואל תצעק, אל תרים את הקול.
נאור שירי (יש עתיד):
תמשיך להטיף לנו מוסר.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
אני גם מברך על החלטות ועדת האתיקה לגבי חלק מהיושבים פה, וחושב שאנחנו כולנו יכולים להיות קצת יותר מענטשים וקצת יותר רגועים, איך שמתבטאים. אני אומר עוד פעם, האמירות האלה, גם אם הן נאמרות במתק שפתיים, "אנשים אחרים" ו"אנשים נורמליים", אלו אמירות מאוד מאוד בעייתיות, בעומק האירוע. אמרתי שוב, אני חושב שיש היבטים סוציולוגיים שאי-אפשר להתעלם מהם, ואי-אפשר להתעלם מהעובדה שהמכתבים האלה, מכתבי המחאה, מגיעים מאזורים מאוד מסוימים בחברה. אני חושב שהדבר הזה מדאיג, שהדבר הזה מטריד. עכשיו עוד כמה הערות. אחת – – –
נאור שירי (יש עתיד):
מעניין, אם אנחנו היינו אומרים את זה, מה היה קורה.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
אני מצטט רק את יאיר לפיד, אני מזכיר לך.
נאור שירי (יש עתיד):
אני יכול לצטט אותך ואת ראש הממשלה שלך, רוצה?
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
אני מצטט את יאיר לפיד. אני אגיד ככה – – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
"אנרכיסטים", "טרוריסטים".
דבי ביטון (יש עתיד):
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת אורנה ברביבאי וחברת הכנסת דבי ביטון.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
אני אדבר רגע על אנרכיסטים. מרבית המפגינים הם לא אנרכיסטים, הם אנשים טובים. יש לי גם חברי משפחה שהולכים להפגין. יש לי חברים מהצבא, מהאקדמיה. אני לא רואה במפגינים אנרכיסטים כמכלול, אבל יש בתוכם אנשים שבוחרים לחסום את נתיבי איילון, וזו פעולה אנרכיסטית. זו פעולה אנרכיסטית.
דבי ביטון (יש עתיד):
כמו ששרפו את חווארה.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
זאת פעולה אנרכיסטית. זו פעולה אנרכיסטית.
שלי טל מירון (יש עתיד):
גם לשרוף – – – גם לשרוף כפר.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
נכון, גם לשרוף כפר זו פעולה אנרכיסטית, אני מסכים איתך. אבל – – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
חסימת כביש וחווארה זה אותו דבר, same same.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
נכון. נכון. אנרכיסט זה אנרכיסט זה אנרכיסט. מי שבסופו של דבר מגבה פעילות כזאת, מגבה גם אנרכיזם, והדבר הזה הוא פסול.
דבי ביטון (יש עתיד):
אתה משווה – – – אנשים חיים על מוקד לחסימת כביש? זו שערורייה, פה זה חיי אדם.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
אני אומר, מי שלוקח את החוק לידיים הוא אנרכיסט, זו ההגדרה היבשה. האם כל המפגינים הם אנרכיסטים? התשובה היא לא. האמת, רחוק מכך. האם יש בתוכם כמה עשרות, אולי אפילו כמה מאות, שבוחרים לחסום צירי תנועה מרכזיים? כן. ולכן לגבי אותם אנשים, הם מפירי חוק, ועל כן הם אנרכיסטים, זה הכול.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אריה דרעי אנרכיסט? אריה דרעי אנרכיסט?
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
אתם יכולים – – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מורשעים בפלילים.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
אתם יכולים לגבות את זה – – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
כמה חברי כנסת יש פה שהורשעו? שרים. שרים.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אריה דרעי אנרכיסט?
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, אני לא רוצה להתחיל בקריאות. האזינו לחברי הכנסת מהאופוזיציה ברוב קשב.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
אתם יכולים לגבות את זה, אבל – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
השר שיקלי, שנייה. האזינו ברוב קשב, כמעט ללא הפרעות. תגלו מידה של סובלנות. האמינו לי, גם הדברים שאמרתם כאן, לא כולם הסכימו איתם. אז לא חייבים להסכים, אבל לא להפריע. בבקשה, השר שיקלי.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
אני רוצה להסביר לכם מה העניין עם מערכת המשפט, ולמה יש לנו כל כך הרבה ביקורת. תסלחו לי שאני חוזר בזמן כמעט שנה אחורה, למאי שעבר, לשבוע מאוד קשה, עם שלושה פיגועים: אחד בבאר שבע, אחד בחדרה ואחד בבני ברק, שנרצחו בהם 11 אזרחים. אני לא מדבר על זה שהיה טרור או לא היה טרור, אני מדבר על עניין משפטי, שימו לב. בשלושת הפיגועים האלה – גם בחדרה, גם בבאר שבע וגם בבני ברק, מערכת הביטחון, בהובלת שירות הביטחון הכללי, הצליחה לשים את ידה על המחבלים מבעוד מועד. כולם היו אצלנו. אלא שמערכת המשפט עשתה הנחות סוף עונה לכל שלושת המחבלים, והתייחסה אליהם כאל נוער בסיכון. הפרקליטות לא דרשה ענישה מקסימלית, והשופטים בחרו באופן גורף להקל ולהתחשב. בואו נעבור אחד-אחד: הפיגוע בבאר שבע – מוחמד אבו אלקיעאן, תושב חורה, רצח בדקירות סכין ארבעה אזרחים במרכזה של העיר באר שבע: דורית יחבס, לורה יצחק, הרב מחב"ד ועוד אדם מבוגר – אחד הפיגועים היותר-קשים שראינו. אלקיעאן הקים בעבר חוליה שתכננה להצטרף לדאעש. הוא נדון לארבע שנות מאסר ושוחרר מהכלא בשנת 2019. הנימוק של השופטים: הנאשם, מורה במקצועו – מאוד רלוונטי – מוערך ומכובד בקהילתו, נטל אחריות על מעשיו והביע חרטה כנה. כן? משל היה מדובר בילד שובב בכיתה ו'3 שהביע חרטה. טוב שלא נתנו לו לכתוב 100 פעמים על הלוח "לא תרצח". אחיו אכרם אבו אלקיעאן, ביקש גם הוא להצטרף לשורות הארגון, ובגזר דינו קבע השופט המחוזי אליהו ביתן: "אין להקל ראש במעשה תמיכה של תושב ישראל בארגון כמו דאעש" – להזכירכם, אולי ארגון הטרור הכי ברברי ומעוות שקם בעולם בשנים האחרונות – "יחד עם זאת – – – חשוב לשמור על פרופורציות ולא להגזים". אכרם נידון לחצי שנת מאסר על תנאי. בסדר, זה לא שהוא השליך נעל על שופטת, כן? בסך הכול רצה להצטרף לדאעש. הלאה, בוא נעבור לחדרה; אבראהים אגבאריה, תושב אום אל-פחם, טס לטורקיה, ונעצר רגע לפני שעלה על טיסה לסוריה במטרה להצטרף לארגון דאעש. פה לא מדובר בכוונה תיאורטית, אלא בפעולה ממשית – בעוד רגע הוא היה שם. זה לא הרשים את מערכת המשפט. הפרקליטות דרשה שנתיים, שלוש שנות מאסר. שופט בית משפט השלום בחדרה אהוד קפלן החליט לצאת לארג', לגלות חמלה ורגישות. הנימוקים: גיל צעיר, חרטה והיותו בן למשפחה נורמטיבית. העונש על ניסיון חבירה לארגון טרור דאעש – 18 חודשי מאסר בלבד, כן? אני מזכיר לכולכם: כל אחד מהאנשים האלה שהשתחרר, הלך ורצח אזרחים. אחרון חביב, בני ברק – דיא חמארשה, שירה למוות בחמישה אנשים בבני ברק; יצר קשר ב-2011 עם פעיל של הג'יהאד האסלאמי, אוקיי? גם הוא נשפט, גם הוא ישב בכלא. אמר השופט רס"ן סמזר שגוג: "התרשמתי שהנאשם מגיע ממשפחה נורמטיבית" – שוב, זה חוזר על עצמו, הרקע המשפחתי הנורמטיבי, אביו יפעל לשקמו, ויפקחו עליו. איזה פיקוח, חבל על הזמן. תראו, במדינת ישראל נוצר פער בלתי נתפס בין תפיסות העם – הריבון, להזכירכם – לגבי החוק לבין העמדות שמציגה מערכת אכיפת החוק. העם מבקש לראות הרתעה, ענישה חמורה, אבל מערכת אכיפת החוק מתקשה להרשיע, להרתיע, והתוצאה היא תחושת רפיון וחוסר אונים. חיי אדם, ביטחון אישי – זאת עוד סיבה אחת מאלף לצורך ברפורמה, כי חשוב לנו למנות שופטים שיש להם זיהוי עם ערכים שהם לא רק פרוגרסיביים, לא רק ערכים ליברליים, אלא גם עם ערכים לאומיים. עד כאן דבריי, תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לשר שיקלי.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, בטרם נעבור להצעת האי-אמון הבאה, אני רוצה לברך את תלמידי בית הספר המקיף ירכא שנמצאים איתנו כאן ביציע. ברוכים הבאים לכנסת. כמו כן, יש הודעה למזכיר הכנסת. בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ג–2023; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה )תיקון מס' 133(, התשפ"ג–2023; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 140), התשפ"ג–2023. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה למזכיר הכנסת.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מזמין את חבר הכנסת איימן עודה לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת חד"ש-תע"ל. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, בסוף החודש הזה, ב-30 במרץ, אנו מציינים את יום האדמה, יום אל-ארד אל-חאלד. לפני כמה ימים נכנסתי לארכיון המדינה, שנקרא פעם גנזך המדינה. ביקשתי מסמכים מיום האדמה, וגיליתי שחלק גדול מהמסמכים מוסתרים, וכתוב שם שהם ייפתחו לציבור הרחב בשנת 2084 – בשנת 2084, אחרי 108 שנים מיום האדמה, אחרי 61 שנים מהיום – ושם כתוב שאם אתה רוצה להגיע למסמכים ולקרוא אותם, תציין את השם שלך ותעודת הזהות שלך. רשמתי את שמי, איימן עודה, ואת תעודת הזהות שלי. מכיוון שאז אני אהיה בן 109 שנים, רשמתי גם את השם של הילד שלי – טייב עודה, ותעודת הזהות שלו. זה חלק ממדינת הנפלאות היהודית והדמוקרטית, שמסתירה מידע מהילדים שלי, מהילדים של היהודים, מהנערים הערבים והיהודים, מתלמידי תיכון ערבים ויהודים. מה הבעיה שידעו את כל מה שקרה ביום האדמה? מה הבעיה? אם ביום האדמה אפשר להגיע למסמכים אחרי 108 שנים מהאירוע, מתי אפשר להגיע למסמכים של שנת 1948, למשל? בעוד 1,000 שנה? אני הגשתי שאילתה בנושא, ואני רוצה לעקוב. אחר כך אני גם מתכוון לעתור לבית המשפט. האזרחים צריכים לדעת את האמת. מי בורח מהאמת, חברים? מי בורח מהאמת? (אומר בערבית: פחד הפולשים מהזיכרונות, על האדמה הזו מה ששווה חיים.)
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
ארץ ישראל ועם ישראל, זה מה שאמרת?
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
אתה כל כך טיפש?
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
פספסתי אותך?
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת עודה, זה לא נחוץ – – –
קריאה:
– – –
קריאה:
הינה, זה יוצא החוצה.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
מחאה חברתית נגד ההפיכה המשפטית – – –
קריאה:
הינה, זה יוצא החוצה.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
מחאה נגד ההפיכה המשפטית – – –
קריאה:
– – – טיפש.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
תומכי טרור הייתם ותישארו.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
אנחנו, האוכלוסייה הערבית, נעשה את הכול בשביל שהציבור שלנו – –
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
תומכי טרור כולכם.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
– – עוד ישתתף במחאה החשובה הזו. המצב הוא רע, אבל אנחנו לא רוצים שהמצב יהיה יותר רע. אנחנו לא רוצים עוד שני שופטים פשיסטים. חבר הכנסת אחמד טיבי, מזה 20 שנה יש שופט ערבי אחד בבית המשפט העליון. מאיפה הוא מגיע? מהוועדה למינוי שופטים. מאיזה צד? מלשכת עורכי הדין. ההפיכה הזו רוצה לצמצם את המעמד של הלשכה ולחזק את המעמד של הממשלה. והממשלה היא ימנית. אבל זה לא רק השופט הערבי. אנחנו יודעים הרבה דברים רעים על בית המשפט, אבל יש דבר שצריך להגיד לזכות בית המשפט העליון: בכל פעם שוועדת הבחירות פוסלת אותנו, בית המשפט העליון מחזיר אותנו. חייבים להגיד את זה. בפעם האחרונה, בעניינה של היבה יזבק, זה עמד על שופט אחד. האם האינטרס שלנו הוא עוד שני שופטים פשיסטים או עוד שני שופטים דמוקרטים? ברור שהאינטרס של האוכלוסייה הערבית ושל היהודים הדמוקרטים הוא עוד שני שופטים דמוקרטים נאורים. לכן האוכלוסייה הערבית, מכל מיני סיבות, צריכה להשתתף בהפגנות; אבל לא להיות חלק אינטגרלי ללא עקרונות, ללא זהות. לא, צריך לבוא עם כל העקרונות שלנו, והעיקרון מספר אחת – מדינה שכובשת עם אחר לא יכולה להיות מדינה דמוקרטית. ועוד להסביר לציבור היהודי, עוד להסביר לציבור היהודי שהכיבוש מזין את הפשיזציה בתוך מדינת ישראל. מה, זה פלא שבן גביר הגיע מהתנחלות? שסמוטריץ' הגיע מהתנחלות? שראש הנחש של הפשיזם במדינת ישראל זו הציונות הדתית, שהגיעה מההתנחלויות? מה, לא קושרים בין זה לזה? אני פונה ליש עתיד, אני פונה למחנה הממלכתי, אני פונה למפלגת העבודה. לא קושרים בין המשך הכיבוש לפשיזציה בתוך מדינת ישראל? אני למשל קושר בין הכיבוש לבין המצב בין ערבים ליהודים בתוך מדינת ישראל. מביאים צעיר יהודי בן 18, שמים אותו במחסום, מול מי? מול מוחמד, מול פאטמה, מול מי? הוא מגיע לפה כשהוא נפגש עם מוחמד ועם פאטמה, איך הוא מתנהג כלפינו? מה, אני לא קושר בין הכיבוש לבין היחסים בין ערבים ויהודים בתוך מדינת ישראל? לכן, אנחנו בחד"ש-תע"ל, תפקידנו להשתתף בהפגנות החשובות, ויחד עם זאת להשמיע את הקול הדמוקרטי ולהרחיב את המחנה של יהודים וערבים, שאומרים מה העיקר – מי מזין את הפשיזציה, מי מזין את הפגיעה במרחב הדמוקרטי. להצביע על העיקר. מה שקרה בחווארה יכול לקרות בכל מקום. אני מתריע. אני מתריע: חודש רמדאן, כולם ידעו שבהיסטוריה – מה זה חודש רמדאן? זה חודש של תפילה; זה חודש שבו אנשים מתבוננים בתוך עצמם; זה חודש של קשרים טובים בין השכנים, בין המשפחה, עם המשפחה הגרעינית. פתאום עשו מרמדאן חודש מפחיד. ממתי הוא מפחיד? ממתי חודש רמדאן מפחיד? אבל בגלל שיש מתנחלים שרוצים לשנות את הסטטוס קוו במסגד אל-אקצא, פתאום משם הרוחות משתלהבות. אז צריך להצביע על איפה הבעיה. מי שמגיע למסגד אל-אקצא במטרה לשנות את הסטטוס קוו אלה אותם אנשים ששרפו בחווארה; זה אותם אנשים שתקפו אותנו בערים המעורבות בחודש מאי לפני שנתיים. צריך למצוא את הקשר בין הכיבוש הארור הזה לבין הפשיזציה בתוך מדינת ישראל. לכן אנחנו בחד"ש-תע"ל נהיה חלק אינטגרלי מההפגנות, החשובות בפני עצמן, ואנחנו רוצים שהן יצליחו. יחד עם זאת, אנחנו נדגיש את הייחוד שלנו ונרחיב את המחנה הדמוקרטי האמיתי במדינה. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. אני מזמין את השר עמיחי שקלי להשיב גם על הצעת האי-אמון הזו. בבקשה אדוני.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
תודה רבה. בפתח דבריי אני רוצה להקדיש לאיימן עודה מכתב. מכתב שכתב אדם שציינו השבוע, בי"ב אדר, תשע שנים לפטירתו – תכף נגיע למי הוא. בשבת היה י"א באדר, ובראשון גם ציינו את יום תל חי, אז נחבר בין שתי הדמויות, בין מחבר המכתב לבין י"א באדר. זו גם הזדמנות לציין פה בכנסת את היום החשוב הזה, יום נפילתם של נופלי תל חי. חורף 1943, בעוד החרמש הנאצי קוצר במלוא העוז את המוני בית ישראל – אבות על בניהם, אימהות ותינוקותיהן בידיהן, יושב בארץ ישראל, במושב רשפון, ילד בכיתה ג' וכותב חיבור מופלא על הגיבור טרומפלדור: "טרומפלדור היה אחד מגיבורינו, אשר עמד על נפשו ונלחם עד טיפת דמו האחרונה. הגיבור הזה כבר מת, אך בדמיוננו מתארים אנו שנשמתו הברוכה משוטטת בכל המקומות ומעודדת את היהודים, שיש להם תקווה להינצל מהרשע, אשר מתנכל להשמידנו. לפני מותו עוד עמד על המשמר, ואחר מת מות גיבורים. ועם צאת נשמתו הטהורה השמיימה יצאו גם המילים האחרונות מפיו" 'טוב למות בעד ארצנו'. מתאר אני שהנשמה של טרומפלדור אומרת: עוד יקום גיבור גדול ממני ויאסוף את הבנים המפוזרים בתבל. כך מעודדת נשמתו את היהודים, הנשמה הברוכה הזאת. ואנוכי מקווה שבאמת ישוב אלינו גיבור, אשר יקבל את נשמתו של טרומפלדור, גיבור חדש ויאחד את עמנו מצרתו הנוראה". מי חיבר את המכתב הזה? מיהו הילד בכיתה ג'? זהו הלוחם האגדי מאיר הר ציון.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
טרוריסט.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
מאיר הר ציון.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת טיבי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
שחט משפחה – – – שחט משפחה.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת טיבי – קריאה ראשונה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
שחט משפחה, שחט משפחה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
אתה מדבר על טרוריסטים? אתה מדבר על טרוריסטים?
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת מלביצקי, תודה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
שחט משפחה – – – בירדן הוא שחט משפחה.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
זאת הייתה הקדשה אישית.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אלה הגיבורים שלך.
היו"ר אמיר אוחנה:
קריאה שנייה, חבר הכנסת טיבי.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
אני רוצה לומר דבר חשוב: יש באקדמיה הלך רוח פוסט-ציוני מובהק שמושל בכיפה. בתוך הלך הרוח הזה אחד המפגשים שלי היה כאשר לפני למעלה מעשור – כבר עבר הרבה זמן מאז – ביקשתי ממרצה שיספר על טרומפלדור, והוא טרח לומר: אה, הוא קילל ברוסית. אני רוצה לומר לכם מה הוא כתב ב-1906, כשהוא כבר גיבור לאומי ברוסיה – ואגב, הקצין היהודי הראשון שמקבל דרגות קצונה בצבא הרוסי מבלי להמיר את דתו. הוא כתב לחברתו מכתב. הינה המכתב של טרומפלדור: "מאמין אני, יבוא יום ואני, עייף ומיוגע מעבודה קשה, סקור אסקור בשמחה וגיל את שדותיי אני בארצי אני. ולא יאמר לי איש" – איימן עודה – "לא יאמר לי איש – – – 'זר הינך בארץ הזאת!'" בחברון, בשילה, בהר עיבל, במקומות שאתה אפילו לא דרכת בהם, שאין לך אבק של מושג על המקומות האלה ועל ההיסטוריה שלהם. כובש, פולש – תגיד, מי אתה בכלל? מי אתה, איימן עודה? מאיפה באת לפה? מה הקשר שלך לחברון? מה הקשר שלך לשילה? מה הקשר שלך להר עיבל? מה אתה יודע לומר על המקומות האלה? מה אתה יודע לומר על המקומות האלה? מה אתה יודע לומר על המקום שבו שיכנו את המשכן לראשונה בשילה, על מזבח יהושע בהר עיבל, על הר הברכה והר הקללה, על אבותינו שקבורים במערת המכפלה? אתה חושב שזה עניין של הציונות הדתית? אז אין לך מושג, זה אלף-בית של היסטוריה לאומית. אין עם כובש בארצו, ידידי. אני חוזר אל טרומפלדור.
היו"ר אמיר אוחנה:
סליחה, השר שיקלי, רק רגע.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
– – –
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
"ומאמין אני", אמר, "יום יבוא ואני עייף ומיוגע מעבודה קשה, סקור אסקור בשמחה ובגיל את שדותי אני בארצי אני. ולא יאמר לי איש: 'לך לך מפה נבזה: זר הינך בארץ הזאת!'. וכי יימצא איש ויאמר כך, בכוח ובחרב אגן, אקום ואגן על שדותיי, על זכויותיי. יבוא! מאחורי שדותיי, מימיני, משמאלי חבריי – – – ואם אפול בקרב, מאושר אהיה, יודע לשם מה אני נופל". וכך, במכתב הזה, נסגר הדיון על אם טרומפלדור אמר או לא אמר, כי הוא כתב את זה. והוא כתב את זה לא רק ב-1906, הוא כתב את זה גם מאוחר יותר בגליפולי. יהיה זכרו וזכר חבריו ברוך. אני מקווה שתשובתי סיפקה אותך.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה, חברות וחברי הכנסת. נעבור כעת לדיון הסיעתי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יאיר לפיד. בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני.
יאיר לפיד (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה. כמובן, בהמשך לדיון שמתקיים בימים אלה על נושא הסרבנות, אני מתנגד לכל סרבנות. השירות בצה"ל הוא ערך עליון. אבל יש גבול לצביעות של הממשלה הזו, כשהיא מדברת – –
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
איזה גינוי יפה. בושה, בושה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
אבל, אבל, אבל – – –
יאיר לפיד (יש עתיד):
– – כשהיא מדברת סרבנות, כשיש – –
היו"ר אמיר אוחנה:
לא, לא, לא. השר שיקלי.
יאיר לפיד (יש עתיד):
– – בממשלה שתי מפלגות שסרבנות לשירות בצה"ל זה המהות שלהן.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
– – – פיטרת את העוזר שלך? פיטרת את העוזר שלך?
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת מלביצקי.
קריאות:
– – –
יאיר לפיד (יש עתיד):
אתם הקמתם ממשלה עם שתי מפלגות שכל מה שהן שעושות עכשיו זה לדאוג שהסרבנות לצה"ל תהפוך להיות חוק במדינת ישראל.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
מסית ומדיח. אתה מסית ומדיח.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת מלביצקי, קריאה ראשונה.
יאיר לפיד (יש עתיד):
אז אתם מטיפים לפטריוטים ישראלים שרק דואגים למדינה שלהם? חצופים.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
BDS, אתה BDS על מלא.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת מלביצקי, תודה. בבקשה. חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
– – –
אריאל קלנר (הליכוד):
בנ"מ או בשריון, איפה? איפה היית בצבא? אתה כבר זוכר איפה שירת?
דבי ביטון (יש עתיד):
הוא עדיין היה בצבא, מה שאתם לא עשיתם.
קריאה:
כן, כן.
דבי ביטון (יש עתיד):
להיות בצבא זה להיות בצבא. להבדיל.
רם בן ברק (יש עתיד):
– – – לכו תעזרו בעוד הצעות לנתניהו.
רון כץ (יש עתיד):
– – – מי רוצה – – – איפה הוא היה בצבא?
מיקי לוי (יש עתיד):
שני בתים.
רון כץ (יש עתיד):
מישהו רוצה לנסוע לקרב?
קריאה:
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
רשות הדיבור לחברת הכנסת יפעת שאשא ביטון.
רם בן ברק (יש עתיד):
לא, הילדים שלו – – –
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
תודה רבה, אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת.
היו"ר אמיר אוחנה:
חדל, חדל.
רם בן ברק (יש עתיד):
אין לכם בושה. כמה זמן – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
חבריי חברי הכנסת, אנחנו נמצאים כאן הבוקר, חבר הכנסת רם בן ברק.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה ראשונה.
רם בן ברק (יש עתיד):
– – – בחשבון, הכול על חשבון משלם המיסים, על חשבון החברים – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה שנייה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
חבריי חברי הכנסת. אנחנו נמצאים כאן הבוקר בבוקר פורים, וראשית חג שמח. אני מקווה שהחג הזה יביא איתו קצת שמחה ושפיות, אני עדיין נשארת במידת האופטימיות, אבל שימו לב, אנחנו מסתכלים על מה שקורה בכלכלת ישראל לנוכח ההפיכה המשטרית שמתרקמת לה כאן, ואנחנו בדאגה עצומה גם לנוכח החלשת השקל, גם לנוכח הכלכלה, שהולכת ומתרסקת לנו מול הפרצוף, וגם לנוכח העובדה שהממשלה הזו, שדיברה כל כך הרבה על יוקר המחיה, לא עושה שום דבר שקשור ליוקר המחיה של האזרחים אבל בהחלט דואגת ליוקר המחיה של עצמה. ראו אתמול בלילה, נפתר המשבר עם החרדים – כי שילמו להם עוד כמה שקלים; זאת אומרת שאת השקט של הקואליציה קנו בכסף, אבל מכרו את העתיד של הילדים החרדים. כשאנחנו נותנים כסף למוסדות חרדיים מבלי שהם ילמדו ליבה, אנחנו פוגעים בעתיד של הילדים החרדים; אנחנו גוזרים עליהם חיי עוני. ומי שמשלם את המחיר הוא לא רק הם אלא גם אנחנו, אלה גם הילדים שלנו שיצטרכו לשאת בנטל אחר כך. עכשיו, אני מנסה להבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההחלטות שלכם. אחרי שאנחנו בממשלה הקודמת הבאנו מתווה שאומר: תלמדו ליבה – תקבלו תקציב, ככל שתלמדו יותר, תקבלו תקציב מלא יותר, בא נתניהו ואמר: עזבו, לא צריך, אל תלמדו, אל תלמדו.
יוסף טייב (ש"ס):
הם לומדים ליבה. מספיק עם הצביעות שלכם – – – לומדים ליבה – – –
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אנחנו – – –
יוסף טייב (ש"ס):
– – – הושטת יד – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת טייב.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אנחנו ניתן לכם את הכסף גם בלי שתלמדו ליבה. כי כנראה למישהו כאן יש איזשהו אינטרס להשאיר את הילדים האלה תלויים בו פוליטית, כי אחרת איך יוכלו להיבחר פעם אחר פעם? אבל זה לא רק זה, אנחנו רואים שדמי פורים באו לממשלה הזו בצרורות; זה חוק התרומות של אתמול, זה כל העיסוק עם האבטחה של שרה נתניהו והילדים שלה אחרי הפארסה שהייתה במספרה, זה כל הסיפור של מעון ראש הממשלה, הביגוד שלהם. זאת אומרת שאנחנו רואים שיש פה דאגה אמיתית ליוקר המחיה – אבל לא של האזרחים, אלא של העריץ כאן. ועם כל הכבוד לפורים, חג מאוד מאוד אהוב, חברים, אנחנו לא בשלטון מלוכה. הגיע הזמן שתתעוררו, הגיע הזמן שנתניהו יתעורר. האנשים שנמצאים איתו בקואליציה מרסקים כאן – –
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה, לסיום.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
– – את החברה פעם אחר פעם. אנחנו שמענו את השרה דיסטל נגד הטייסים, נגד האנשים שבזכותם אנחנו יושבים כאן בכלל.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
– – – נגד סרבנות, לא נגד טייסים.
היו"ר אמיר אוחנה:
גברתי, תם הזמן.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
יושבים כאן – אני לוקחת קצת מהזמן של יאיר לפיד.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
נגד סרבנים, לא נגד טייסים. נגד סרבנים.
היו"ר אמיר אוחנה:
לא, לא. לסיום.
אריאל קלנר (הליכוד):
– – – טייסים שלא מוכנים – – –
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אני אגיד, אז אני אגיד.
היו"ר אמיר אוחנה:
גברתי, גברתי, סליחה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אני אדבר על סרבנות.
היו"ר אמיר אוחנה:
גברתי, לא, לא, משפט לסיום, בבקשה.
אריאל קלנר (הליכוד):
– – –
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
משפט לסיום.
היו"ר אמיר אוחנה:
משפט לסיום, בבקשה.
אריאל קלנר (הליכוד):
אלה טייסים שלא מוכנים להגן על המדינה, זה לא בידיים שלהם – – – אז לא יהיו טייסים, אז מותר להם לעשות מה שהם רוצים?
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת קלנר, תודה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אני אומר, חברים: קודם כול תנמיכו טוס גם אתם – וקצת צניעות.
אריאל קלנר (הליכוד):
גם את.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אף אחד פה לא מגבה סרבנות. ואסור לנו להגיע למקום שבו תהיה סרבנות. אבל מכאן ועד לקרוא לאנשים האלה, שבזכותם אתה יושב פה – – –
אריאל קלנר (הליכוד):
מה את עושה שם? אז תגני אותם, תגני אותם.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
למה את לא מגנה סרבנות?
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
בזכותם הילדים שלך ישנים בשקט – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת שאשא ביטון.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
– – לקרוא להם "נפולת נמושות"?
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
תגנו את הסרבנים. תגנו את העוזר של יאיר לפיד.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אני חושבת שזה לרדת למקום הכי נמוך שיש בחברה הישראלית.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת שאשא ביטון, תודה.
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
אז תצדיעו להם, וקצת צניעות. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. תעלה ותבוא חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. לא ראיתי את אדוני, אדוני מייד אחר כך. רציתי לשמור את התור של אדוני. מייד אחרי חברת הכנסת ח'טיב יאסין.
אריאל קלנר (הליכוד):
טייסים, אז מותר להם לסרב. לא צריכים – – – לישראל.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
בעולם שלכם טייסים הם טרוריסטים. אבל אתם יושבים בממשלה עם טרוריסטים. איך אתם לא מתביישים?
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת מיכל שיר.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
לפני רבע שעה היית בליכוד, חלאס עם הבושה הזאת.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
– – – אצלכם.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת, תודה רבה. חברי הכנסת, חדל.
משה סעדה (הליכוד):
מה, מה עכשיו?
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
די עם ה-BDS שלך.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, רשות הדיבור שלך, בבקשה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
לא ראיתי אחד שמגנה סרבנות, אחד שיקום ויגנה סרבנות.
היו"ר אמיר אוחנה:
די, די. אני עוצר את הזמן, נותן לזה עוד כמה שניות.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
תגיד את זה לטייסים, תגיד את זה ליחידות המובחרות, תגן עליהם. במקום זה אתה מגן על טרוריסטים.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
מריונטות.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. נמשיך, בבקשה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
להקת המעודדות של הביביזם. אתה מדבר איתי על מריונטות?
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת מיכל שיר, די.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אמון בממשלה – מאיפה להביא סיבות כדי לתת אמון? במה נתחיל? בביטחון אישי של האזרחים הערבים שנרצחים בכבישים בכל יום? בכאוס? בהריסת הבתים בנגב, בצפון, בכל מקום? בכיבוש, שעולה מדרגה בכל יום? מדברים ועושים. התחלנו בלמחוק, עברנו לשרוף, עברנו להשמיד. ועכשיו, על הבוקר, אנחנו מתעוררים עם תוכנית של הריסת בתים – ומתי? בירושלים בחודש רמדאן. אני תוהה באמת ושואלת את האנשים שיושבים כאן, במיוחד את אלה שמאמינים, שמחשיבים את עצמם כדתיים – רמדאן הוא חודש של תפילה, של אהבת אדם. (אומרת בערבית: רמדאן הוא חודש החמלה, לא חודש הרדיפה וההריסה.) זו התוכנית שאתם מתכננים לרמדאן, ואתם באים ומבקשים אמון? לא יכול להיות.
משה סעדה (הליכוד):
מה אמרת?
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא יכול להיות. אמרתי את מה שאמרתי בעברית גם בערבית. נעבור ליוקר המחיה. אני רוצה לעבור על ההבטחות של הממשלה בתקופה של הבחירות. התחלנו בביטחון אישי. יוקר מחיה. איפה ההבטחות לעזור לאנשים לעבור את היום שלהם בכבוד? מאות אלפי עניים במדינת ישראל; בחברה הערבית יותר ממחצית החברה חיה מתחת לקו העוני. מאות אלפי ילדים רעבים למנה חמה, ומה? לא מסתפקים בזה. לא רק שלא מורידים – מעלים. לקראת החגים, לקראת חודש רמדאן שמתקרב, לקראת פסח, חג הפסחא. אפילו את בשר העופות, שהוא לא בשר ממש, שהוא תחליף בשר לאנשים שידם אינה משגת, שיהיה להם לפחות פעם אחת בשבוע, מעלים ביותר מ-40%.
קריאה:
לא יעלה.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא יעלה? נחיה ונראה.
היו"ר אמיר אוחנה:
לסיום, גברתי. לסיום.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
בינתיים אנשים לא יכולים להיכנס למכולת ולקנות ירקות. אנחנו כבר לא מדברים על פירות. פירות זה פריבילגיה. פריבילגיה זה לעשירים – תסלחו לי. זה האוכל החם של היום-יום.
היו"ר אמיר אוחנה:
גברתי, לסיום.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
משפט אחד, ברשותך. במקום שתתעסקו בדברים האלה, על הממשלה לקיים את ההבטחות שלה לביטחון אישי, ביטחון תזונתי, חינוך ראוי לילדים שלנו. טיפול במערכת הבריאות הקורסת – בתי החולים לא יכולים לקבל את החולים והמיונים הקורסים תחת העומס. תעשו את זה ככה, ואחר כך תבקשו אמון.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לגברתי. יעלה ויבוא חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
מה איתי?
היו"ר אמיר אוחנה:
גברתי לא הייתה באולם, אז עברתי.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
הייתי.
היו"ר אמיר אוחנה:
הסתכלתי היטב.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
הייתי באולם.
היו"ר אמיר אוחנה:
גברתי, בלי לחץ. שלוש דקות ומייד את.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אבל הייתי באולם.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת סון הר מלך, שלוש דקות ומייד את. בלי פניקה. בבקשה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השרים, אני שומע יותר ויותר מילואימניקים, לוחמים, קצינים, טייסים, שאומרים שלא נתייצב למילואים. אני מבין את הכאב שלהם. אני מבין את אותם מילואימניקים. אני, כדרוזי, עברתי את זה, הרגשתי את זה. חטפתי את הכאב הזה מהממשלה אחרי חוק הלאום. היא דרסה את העדה הדרוזית. לקחו לנו את המדינה. לקחו לנו את השייכות למדינה. צעיר דרוזי שמוכן למות למען המדינה – אין לו לאום ייחודי. הלאום הייחודי – של העם היהודי. איפה אני, כצעיר דרוזי שמוכן לתת הכול למען המדינה? אחרי זה הביאו לי את חוק קמיניץ, שמאפשר לפקיד להוציא צו הריסה, להוציא צו, שיכול להרוס את הבית שבניתי, שיכול לתת לי קנס שיכול להגיע ל-800,000 שקל. אבל עם כל זה, בואו נשאיר את צה"ל מחוץ לוויכוח הזה. בואו נשאיר את הצבא כצבא העם. ואתם דוהרים, דוהרים, צועקים, משתוללים. כל אחד שעולה לכאן – עומדים מולו וצועקים. כאילו שתכנתו אתכם שכל מי שמדבר נגד הממשלה הזאת הוא שמאל. הוא אנטי מדינת ישראל. ואני אומר לכם, במהלכים שאתם עושים אתם אנטי ביטחון למדינת ישראל. דיברתם על ביטחון? לא רואים לא ביטחון אישי ולא ביטחון של אף אזרח במדינת ישראל. הטרור משתולל, הפשע משתולל; שר לביטחון לאומי – שר לביזיון לאומי, עם מה שהוא עושה ומה שהוא מוביל. אני אומר לכם, אתם בתחפושת. הימים האלה זה פורים, ואתם בתחפושת, והעם גילה את התחפושת שלכם. יש לכם רוב בכנסת, אבל אין לכם רוב בעם.
משה סעדה (הליכוד):
יש לנו רוב בעם שאמר את דברו.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. הדוברת הבאה, לימור סון הר מלך, בבקשה. שלוש דקות לרשותך.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברשותכם אני רוצה לדבר על תופעה חמורה ולא אנושית, פסולה, שמתרחשת כבר שנים ארוכות, ונמשכת, לצערי, גם תחת ממשלת הימין שבה אנו שותפים. תופעה חמורה ומקוממת גם מצד עצמה, אך חמורה שבעתיים כשהיא מתרחשת בעיצומו של גל פיגועים רצחני ומדמם. כפי שמן הסתם שמעתם, במדינת ישראל כיום מופעלים באופן תדיר צווי הגבלה מינהליים. אלו צווים שמוצאים ללא משפט, ללא ראיות, מכוח תקנות לשעת חירום, ונועדו לתת למערכת הביטחון ולשר העומד בראשה סל כלים כדי להתמודד עם גורמי טרור מסוכנים ופצצות מתקתקות במקרים חריגים וקיצוניים. לצערי, בכל הנוגע לפעילות כנגד ציבור המתיישבים, השימוש בצווים מעין אלו חרג מזמן הרבה מעבר לגבולות הייעוד המקורי שלהם. עשרות צווי הגבלה מינהליים שאוסרים על פעילים בהתיישבות להיכנס לתחומי יהודה ושומרון מוטלים מדי שנה, בנוסף לעשרות צווי מעצר בית אחרים. צווי איסור יצירת קשר מוצאים באופן סיטונאי, ובהם נאסר על הנידון ליצור קשר עם עשרות ומאות בני אדם שנבחרו באופן שרירותי ונגזרו נטו מרשימות שחורות שמופיעות במערכת. על האופן המרושל והסיטונאי שבו מחליטה מערכת הביטחון כנגד מי להוציא את צווי ההגבלה המינהליים הללו ניתן ללמוד משורת טעויות פרוידיאניות שהתרחשו במהלך השנים, וחשפו טפח מההתנהלות הקלוקלת. פעילים קיבלו לידיהם צווי הגבלה, ובהן, ברשימות איסור יצירת קשר, מופיע שמם שלהם עצמם. אחרים קיבלו צווים שבהם הופיעו שמות כפולים בשני מקומות בצו, ועל שורה ארוכה של אנשים נאסר ליצור קשר עם אנשים שהם אינם מכירים כלל, או כאלו שמשרתים ביחידות מיוחדות וכל חטאם היה שלפני עשור השתתפו בכמה הפגנות ימין, ועוד לא דיברנו על הסנקציות הקיצוניות ביותר שמופעלות במסגרת תקנות לשעת חירום – הסנקציה של המעצר המינהלי. זהו כלי דורסני ביותר, ובאבחת קולמוס ניתן להשליך בן אדם למרתפי הכלא למשך חודשים ארוכים בלי שתהיה לו כל אפשרות להתגונן מולו. במהלך השנים נמתחה ביקורת חריפה מימין על השימוש בצווים אלו כנגד פעילים בהתיישבות. רק בשלהי הממשלה הקודמת 40 מחברי הכנסת הזו שיגרו מכתב לשר הביטחון דאז בני גנץ, שבו דרשנו את שחרורם של שני תושבי השומרון שנעצרו בהוראתו של גנץ, וזאת, חרף החלטת בית המשפט שהורה על שחרורם.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
באופן צפוי אך מצער לא נענה גנץ לבקשנו, והפעילים נותרו במעצר. עם הקמת הממשלה הזאת קיוויתי שתופעת הצווים המינהליים כנגד מתיישבים תיעלם מן העולם ותחזור לייעודה המקורי – מניעת פיגועים רבי-נפגעים מצד ארגוני הטרור הערבי – אבל בסוף השבוע שעבר נדהמתי לראות כי דבר לא השתנה, ואפילו המצב רק הלך והחמיר. ימים בודדים לאחר הפיגוע המחריד שבו נרצחו הלל ויגל יניב, תושבי היישוב הר ברכה בפיגוע הירי בחווארה – –
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
– – החליט שר הביטחון של ממשלתנו יואב גלנט להטיל צווי מעצר מינהליים למשך ארבעה חודשים על שני יהודים תושבי היישובים הר ברכה ויצהר. לא צעדים חריפים כנגד סביבתו התומכת של המחבל או ענישת תושבי הכפר שסייעו לו להימלט נראו בעיניו של שר הביטחון כצעד מתבקש וראוי לאחר פיגוע – –
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים, חברת הכנסת הר מלך.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
– – אלא דווקא מעצרם של שני תושבי השומרון, ששעות ספורות לפני כן הורו בתי המשפט השלום והמחוזי לשחררם. בנוסף לשני הצווים הללו, האריך שר הביטחון בשלושה חודשים נוספים את מעצרו המינהלי של אלחי כרמלי, תושב השומרון שנעצר בהוראת בני גנץ.
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים, חברת הכנסת הר מלך. הארכת כבר בכפול מהזמן.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
לא לזה פיללו אנשי הימין שבחרו בנו לכנסת.
רם בן ברק (יש עתיד):
כמה זמן היא אחרי הזמן? יש פריבילגיה לקואליציה? אותנו כבר היית מוריד.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
הם קיוו לקבל בשורה אחרת ותמונות אחרות.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
לא פגיעה בהתיישבות ובמתיישבים אלא מאבק נחוש בטרור.
רם בן ברק (יש עתיד):
מספיק. ארבעת החבר'ה האלה שבמעצר מינהלי רצו לבצע עוד פיגוע, לכן הם במעצר מינהלי. צריך להגיד את זה. הם רצו לשרוף עוד בתים. את זה היא הייתה צריכה להגיד.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה.
רם בן ברק (יש עתיד):
את מעודדת את הטרור שלהם? אין לכם בושה?
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אני לא מעודדת את הטרור שלהם.
רם בן ברק (יש עתיד):
אז למה את לא רוצה שהם יהיו במעצר?
מיקי לוי (יש עתיד):
הם רצו לבצע פיגוע נוסף.
רם בן ברק (יש עתיד):
שהם יעשו עוד פיגוע? ילדים – – – בדרכם?
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
לא, כי אנחנו יודעים בדיוק למה משתמשים בהם וכנגד מי.
רם בן ברק (יש עתיד):
או שאתם מעודדים את זה? אולי תיתנו להם רוח גבית, שישרפו עוד איזה כפר על הדרך. למה לא? אתם לא מתביישים?
היו"ר אוריאל בוסו:
לאחר מכן חברת הכנסת אפרת רייטן מרום. בבקשה, אדוני.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר – –
רם בן ברק (יש עתיד):
אתם מדברים על משילות? אפילו על האנשים שלכם אתם לא משתלטים.
היו"ר אוריאל בוסו:
רם בן ברק.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
– – בכל משטר, כשיש ממשלה חדשה, מקובל באופן רגיל לתת לה 100 ימי חסד כדי להציג לציבור את התוכניות שלה, את הבשורות שלה, איך היא הולכת להיטיב עם האזרחים. הממשלה הזו לא עשתה חסד עם אף אחד מהיום הראשון לכינונה; הממשלה הזו לא עשתה חסד גם בקווי היסוד שלה כשקמה; הממשלה הזו בתחילת דרכה עושה עוול לכולנו בכל התחומים – גם לערבים, גם ליהודים, גם לדמוקרטיה, גם להעמקת הכיבוש. כבוד השר לשוויון חברתי, אני פונה אליך פעם נוספת באופן ישיר כממונה על החברה הערבית הבדואית בנגב: הממשלה שאתה שר בה, ואתה ממונה על החברה הערבית הבדואית בנגב – אתה יודע שכבר יומיים 19,000 תלמידים במועצה האזורית נווה מדבר לא הולכים לבתי הספר בגלל בעיות במערך ההסעות? הבעיה הזו, הסוגיה של ההסעות בנגב, במיוחד בכפרים הבלתי-מוכרים במועצות אזוריות נווה מדבר ואל קסום, מתגלגלת, וזה שנים רבות שלא מוצאים לה פתרון.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
אין מענה מהאשכול, כמו שנתנו במועצה האחרת?
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
הם ניסו לתת מענה דרך האשכול, אבל גם באשכול במתכונת שקיימת היום המערך לא עובד. התוצאה היא שבשתי המועצות היום כרגע בנווה מדבר 19,000 תלמידים לא מגיעים לבתי הספר. גם באל-קסום יש בעיה; לפני שש שנים היה סיכום עם משרד החינוך כי ביישובים הבלתי-מוכרים אי-אפשר להקים גני הילדים, והייתה החלטה שביישובים האלה יהיה מערך הסעות מותאם לילדי שלוש-ארבע. משרד החינוך חזר בו מהסיכום.
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט לסיכום.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
היום הילדים האלה מוסעים בהסעות הרגילות. זה מסכן אותם, זה למרחקים גדולים. ולכן אני מבקש את ההתערבות האישית שלך בנושא. אני כבר העברתי לחברי יושב-ראש ועדת החינוך יוסף טייב את המכתבים של שתי המועצות האזוריות האלה. הגיע הזמן שהילדים האלה – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
מגיע להם חינוך כמו לשאר ילדי המדינה. לכן בשתי המועצות האלה אנחנו מבקשים את הפתרון לבעיית ההסעות בנגב. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, אחרונת הדוברים – בעצם, חבר הכנסת מעוז, אתה גם עולה לדבר? קטי שטרית גם עולה לדבר?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אדוני יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, אני רוצה לברך את כל חברות הקואליציה, את השרות, את המנכ"ליות: יום האישה שמח. הוא מצוין ממש השבוע הזה. אני מודה לכולכן שהגעתן לציין איתנו את היום הזה, יום למען זכויות האישה, השוויון המגדרי. אני רואה את כולכן, אתן נהדרות, אתן חשובות לנו במאמץ המשותף שלנו. תודה רבה שבאתן, כל אחת ואחת מכן. איזו ממשלה אתם? תראו אתכם. איזה פרצוף יש לכם? באמת, ככה אתם מוסיפים לשוויון במדינת ישראל? ככה אתם מתייחסים לנשים שלכם, לבנות שלכם, לחברות שלכם, אולי לפילגש שלכם? מה יש לכם? איפה, איפה הנשים שלכם? השתגעתם לגמרי.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
במטבח. הן לא בכנסת.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
במטבח – תראו מה זה. אנחנו ב-2023, איזה פרצוף יש לממשלה שלכם? לקחתם אותנו 100 שנים אחורה.
משה סעדה (הליכוד):
אפרת, אמת באופוזיציה היא כבר לא אופציה מזמן. אפשר לשקר, לא להגיד אמת.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
יא אללה, ממשלה עם שתי מפלגות שבתפיסות העולם שלהן אין נשים בכלל; ממשלה שהיושב-ראש שלה, יושב-ראש ועדת החוקה, אומר שנתנו לאליס מילר להיות בקורס טיס כי היא נחמדה, כי היא דומה לבת של השכנים. איזה היגיון מעוות יש לכם. מה קרה לכם? זאת לא ישראל, זה משהו אחר. השתגעתם לגמרי. אני מסתכלת על הכנסת, שלא יודעת לחוקק חוקים, לא יודעת לעשות שום דבר למען נשים. מזל שהיה בית המשפט, שפתח וסלל את דרכן של נשים לתפקידים קרביים בצה"ל, שפתח את הכניסה של נשים למועצות דתיות, שאסר הפרדה מגדרית בתחבורה ציבורית. אבל הכנסת – מה היא עושה בקדנציה הזאת? היא לוקחת את מה שעשינו שנה שעברה, את הכמה-חקיקות האלה שהתחלנו לקדם, כמו חוק האלימות הכלכלית, כמו חוק איסור השחתת שלטים בנסיבות מחמירות, כמו החוק של האיזוק האלקטרוני – איפה הם? קידמתם משהו? גורנישט. לא עשיתם כלום. כי מה שמעניין אתכם אולי הוא להעביר עכשיו את חוק המתנות וכל הקשקושים האלה, ולדאוג שנשים יעשו פן בבטחה, ועוד כל מיני דברים אחרים שאין להם מקום בעולם הזה.
רם בן ברק (יש עתיד):
לממן את הבית של ראש הממשלה, את שני הבתים. את הבית בקיסריה צריך לממן. את המים בבריכה בקיסריה צריך לממן.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
המים בבריכה בקיסריה. תקשיבו, נשים שייכות לכל מקום, ונשים יהיו בכל המקומות שבהם מתקבלות החלטות. נשים לא רק מביאות חיים לעולם הזה, הן מביאות תבונה, הן מביאות גישור – –
היו"ר אוריאל בוסו:
משפט לסיכום.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – הן מביאות הכלה. אני חושבת שאתם מפספסים ובגדול. אפשר לראות את ההתנהלות – אני מסיימת – של הדהירה ושל הדריסה גם עכשיו. אלה לא תכונות נשיות, אלה תכונות של גברים, ותראו לאן זה לוקח את המדינה שלנו. כדאי לכם לחשוב על זה, ויום האישה שמח.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
נאום הנדסת תודעה – איזה מספר?
רם בן ברק (יש עתיד):
רגע, ההתפטרות נכנסה לתוקף? שנבין.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
זה סגן שר או שזה חבר כנסת?
אבי מעוז (נעם):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אחד הדברים המיוחדים במגילת אסתר הוא ההבנה שמתגלית בסופה; איך כל המהלכים וכל התוכניות, גם אלו שנראו כשליליים וכמזיקים, היו בעצם חלק מאותה תוכנית אלוקית לגאולת עם ישראל. לאחר יותר מ-200 שנות שיבת ציון ו-75 שנות קיומה של מדינת ישראל באופן מופלא שלא היה כמותו בין העמים, כולל ניצחונות מזהירים במלחמות קשות ביותר של מעטים מול רבים, עולה השאלה המתבקשת: איך אויבינו לא מתייאשים? אני חושב שדי ברור שהתשובה היא שכאשר מבקשי רעתנו בלבנון ובאיראן, ברמאללה ובעזה, וגם שונאינו במערב, מתבוננים בחברה הישראלית, הם רואים שעם כל זה שבדרך כלל הימין מנצח בבחירות, יכולת המשילות שלו מוגבלת מאוד, ובסופו של דבר מי שמושל במדינת ישראל ומוביל אותה מבחינת המשילות, הביטחון והלכי הרוח התרבותיים – –
רם בן ברק (יש עתיד):
חבורה של כלומניקים שלא יודעים לשלוט. מה אתה רוצה? מישהו מפריע לכם לשלוט? 30 שנה בשלטון, והם מאשימים את השמאל שהם לא שולטים. לא ייאמן כי יסופר. 42 שנה הם בשלטון.
אבי מעוז (נעם):
– – אלו כוחות הדיפ-סטייט, שבמימון זר בלתי מוגבל שולטים במערכת המשפט, בתקשורת, באקדמיה, בתרבות, בצה"ל ובמערכת החינוך. בניתוח די פשוט כל אחד מהם מגיע למסקנה שהחברה הישראלית היא חברה מנותקת מעברה, מנוכרת למורשתה וצועדת במסלול ישיר להתפרקות ערכית מוחלטת, שתוביל גם לחוסר היכולת לעמוד מול כל הניסיונות לחסלה. זה מה שהוביל לנאום קורי העכביש המפורסם של הצורר נסראללה לפני 23 שנה במסגרת חגיגות הבריחה של ישראל מלבנון, וזה גם מה שהם רואים היום בשיח של השמאל הרדיקלי על המדינה המתפרקת, הוצאת הכספים מהארץ, הסרבנות והירידה ההמונית הצפויה. אבל כל זה מסך עשן שמטעה את אויבינו ומסמא את עיניהם.
רם בן ברק (יש עתיד):
בוא נחכה למשיח, אחרי שהוא יבוא – – –
אבי מעוז (נעם):
גם המן הרשע בנה על כך שמדובר בעם מפוזר ומפורד שמתבולל בפרס, ושאבדו סיכוייו להיגאל. מה שהצורר האגגי לא הבין הוא שמדובר בעם שבמהותו הוא אחד, וגם הוא, המן הרשע בעצמו, הוא בסך הכול כלי משחק בידי ההשגחה האלוקית, שלא עזבה ולא תעזוב את עם ישראל לעולם. הבחירה בעם ישראל היא מוחלטת. תהליך הגאולה הוא ודאי, והכוחות הטמונים בעם הזה, גור אריה יהודה, מתחת לכל המסכים והקליפות, הם עצומים ועוד יצאו ויתגלו ויביאו ברכה לאנושות כולה. פורים שמח לכל עם ישראל.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת אבי מעוז. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית – אינה נוכחת; יעלה ויבוא שר התפוצות, השר עמיחי שיקלי, לסכם. בבקשה.
השר לשוויון חברתי עמיחי שיקלי:
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בואו ננסה לקיים רגע התייחסות רצינית לרפורמה. הפילוסופים וההיסטוריונים מספרים לנו על אתונה וירושלים; אתונה הביאה לעולם את הפוליטיקה והפילוסופיה, ומירושלים, מעמנו, יצאה בשורת הצדק לעולם – תיקון העולם והחברה, מכוחו של חוק מוסרי עליון. הספרים הגדולים הם דיון מתמשך במקומו של הצדק בחיי הכלל ובדרכים שבהן אנו יכולים וצריכים להביא אותו לידי ביטוי. בניגוד למלכויות האבסולוטיות של ימים עברו, שבהן שלט אדם אחד ללא מצרים או מגבלות מוסריות, קבעה התורה כי שלטון ראוי הוא שלטון מחולק ומוגבל המודרך על ידי שאיפת צדק. "שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שעריך – – – ושפטו את העם משפט צדק". השופטים והשוטרים לא שולטים לבד, הם חולקים את השלטון עם ההנהגה הפוליטית, הכפופה יחד איתם לחוק צודק המבטיח כי השלטון יפעל לטובת האזרחים. ריבונות עמנו נגדעה על ידי גלות ארוכה, אך הרעיונות והאידיאלים הטמונים במורשת הספרותית שלנו המשיכו לחיות בקרב העמים. לפני קצת יותר מ-800 שנה הגבילה אנגליה את כוחו של המלך במגנה כרטה, מסמך הזכויות הגדול; החוקה האמריקאית, שנחתמה לפני קרוב ל-250 שנה, הייתה צעד נחשוני נוסף בדרך לכינונה של הדמוקרטיה המודרנית שהבטיחה שגשוג, חירות, צדק ושוויון. בהקדמה הקצרה לחוקה פרסו מחבריה, משתתפי ועידת פילדלפיה המהוללת, את מטרותיה: "אנו, אזרחי ארצות הברית, כדי ליצור איחוד מושלם יותר, לייסד צדק, להבטיח שלווה מן הבית, לספק הגנה לעם, לטפח רווחת הכלל ולהבטיח את ברכת החירות עבורנו לנו ועבור צאצאינו, קובעים ומכוננים חוקה זו לארצות הברית של אמריקה". החירות והשוויון שהבטיח המסמך המפואר הזה אינם נובעים מהתוקף של המילים הנוקבות בהקדמה לחוקה, אלא מהאיזונים והבלמים שפירטו סעיפיה. הגאונות של המסמכים האלו, הנשענים על התובנות של הטקסטים המכוננים שלנו, יצרה רווחה ושגשוג חסרי תקדים, שהפכו את בריטניה וארצות הברית לערש הציוויליזציה המערבית. בתולדות האדם מעולם לא היו אומות שמימשו את עקרון חירות האדם באופן שלם יותר מאומות כבירות אלו. אך התנ"ך, פרקי אבות והתלמוד, שסיפקו את התשתית המוסרית והרעיונית של המערב, יצקו דבר גדול נוסף: עם ייחודי, שעסוק ללא הרף בחתירה לצדק. וכך, לצד מדענים ויזמים פורצי דרך הוציא עמנו מתוכו מתקני עולם, שלקחו חלק בכל תמורה ותנועה מוסרית בעת המודרנית. את אחד מהם איבדנו השבוע, פרופ' שלום רוזנברג, יהי זכרו ברוך. מתוך הפרספקטיבה ההיסטורית הזו השיח העז שמתנהל בימים אלו סביב הרפורמה המשפטית אינו מפתיע; הישראלים האוחזים בדגלי כחול-לבן ויוצאים לרחובות מתוך דאגה ואהבה לעם ולמדינה, כמו גם אלו שהצביעו כדי לקדם ממשלה שתייצר רפורמה עמוקה במערכת המשפט, הם חלק משרשרת ארוכה של דורות של דורשי צדק, וקולותיהם חשובים לכאן או לכאן. אני קורא מכאן לחוששים משינוי ולקוראים לשינוי: אנחנו נדרשים לרפורמה הזאת כדי לייצר איזונים ובלמים שיביאו צדק ויבטיחו את שלטון החוק. לחוסר האיזון כיום בין נבחרי הציבור ומערכת המשפט בישראל אין אח ורע במדינות המתוקנות, והוא דורש תיקון. בניגוד למדינות אחרות, יחסיה של מערכת המשפט הישראלית עם הכנסת והממשלה אינם נובעים מחוק שזכה לאישור נציגי הציבור או מחוקה שאושרה על ידי העם, אלא מפסיקות שהגדירו מחדש את מערכת היחסים בין רשויות השלטון. ב-1995 החליט נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק להוסיף לסל הכלים של שופטי העליון את הביקורת השיפוטית. למרות לשון החוק והמסורת המקובלת עד לאותה עת פסק ברק כי חוקי-היסוד מהווים חוקה – חוקה שנולדה ללא הסכמת הממשלה, ללא הסכמת הכנסת, חוקה שנולדה יש מאין. עוד הוא קבע כי לבית המשפט עומדת הזכות לבטל חוקים הסותרים את חוקי-היסוד. ברק חולל למעשה רפורמה עמוקה – הפיכה משטרית, אם תרצו – בסדרי השלטון בישראל. הייתה זו תנועת מטוטלת חדה. שינוי זה לא זכה עד כה לאשרור הכנסת ולא להסדרה על ידי המחוקק. ב-2020 המטוטלת המשיכה בתנועתה, ובאותה שנה קיבל בג"ץ עתירה שהוגשה לביטול חוק-יסוד: הלאום וקבע למעשה כי בסמכות בית משפט עליון לא רק לבטל חוקים רגילים, אלא גם חוקי-יסוד. כאן נחצה קו נוסף, וכך הפך בג"ץ לא רק לרשות השופטת העליונה על יתר הרשויות, אלא גם לרשות מכוננת, שעולה בכוחה גם על החוקה. המצב הזה הוא מעוות, והרפורמה הזאת היא חיונית כדי להשיב את האמון, כדי להשיב את הסדר וכדי לעשות משפט צדק. תודה רבה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לשר עמיחי שיקלי. הוגשו 20 חתימות בבקשה להצבעה שמית. רבותיי חברי הכנסת, אנחנו עוברים כעת להצבעה על הצעות להביע אי-אמון בממשלה. נתחיל בהצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. ההצבעה תהיה שמית. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת, בבקשה. הצבעה שמית
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
משה אבוטבול– נגד
יולי יואל אדלשטיין– נגד
אמיר אוחנה– אינו נוכח
ינון אזולאי– נגד
גדי איזנקוט– בעד
ישראל אייכלר– נגד
דן אילוז– נגד
ואליד אלהואשלה– אינו נוכח
קארין אלהרר– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
דוד אמסלם– נגד
משה ארבל– נגד
יעקב אשר– אינו נוכח
אוריאל בוסו– נגד
דבי ביטון– בעד
מיכאל מרדכי ביטון– בעד
דוד ביטן– אינו נוכח
בועז ביסמוט– נגד
ולדימיר בליאק– אינו נוכח
מירב בן ארי– אינה נוכחת
רם בן ברק– בעד
איתמר בן גביר– נגד
אברהם בצלאל– נגד
אורנה ברביבאי– בעד
אליהו ברוכי– נגד
ניר ברקת– אינו נוכח
טלי גוטליב– אינה נוכחת
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– אינה נוכחת
בנימין גנץ– אינו נוכח
משה גפני– נגד
סימון דוידסון– בעד
אבי דיכטר– נגד
גלית דיסטל אטבריאן– נגד
אלי דלל– נגד
דני דנון– אינו נוכח
שלום דנינו– נגד
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
עמית הלוי– נגד
שרן מרים השכל– בעד
ניסים ואטורי– אינו נוכח
מיכל מרים וולדיגר– נגד
יצחק שמעון וסרלאוף– נגד
יאסר חוג'יראת– בעד
אימאן ח'טיב יאסין– בעד
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
משה טור פז– בעד
אחמד טיבי– בעד
יוסף טייב– נגד
אוהד טל– נגד
יעקב טסלר– נגד
חילי טרופר– בעד
אלמוג כהן– נגד
מאיר כהן– אינו נוכח
מירב כהן– בעד
מתן כהנא– אינו נוכח
עופר כסיף– בעד
אופיר כץ– נגד
ישראל כץ– נגד
רון כץ– אינו נוכח
יוראי להב הרצנו– אינו נוכח
מיקי לוי– בעד
יריב לוין– אינו נוכח
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– אינו נוכח
יאיר לפיד– בעד
סימון מושיאשוילי– נגד
טטיאנה מזרסקי– בעד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
שלי טל מירון– בעד
יונתן מישרקי– נגד
חנוך דב מלביצקי– נגד
ארז מלול– נגד
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
מיכאל מלכיאלי– נגד
צגה מלקו– נגד
אבי מעוז– נגד
שרון ניר– בעד
בנימין נתניהו– אינו נוכח
יואב סגלוביץ'– בעד
יבגני סובה– אינו נוכח
צבי ידידיה סוכות– נגד
משה סולומון– נגד
לימור סון הר מלך– נגד
אופיר סופר– נגד
אורית מלכה סטרוק– נגד
משה סעדה– נגד
גדעון סער– אינו נוכח
מנסור עבאס– בעד
איימן עודה– בעד
יוסף עטאונה– אינו נוכח
חוה אתי עטייה– נגד
חמד עמאר– בעד
צביקה פוגל– נגד
עודד פורר– אינו נוכח
יצחק פינדרוס– נגד
יסמין פרידמן– בעד
אורית פרקש הכהן– בעד
מטי צרפתי הרכבי– בעד
יואב קיש– אינו נוכח
אריאל קלנר– אינו נוכח
יצחק קרויזר– נגד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– אינו נוכח
אליהו רביבו– נגד
משה רוט– נגד
שמחה רוטמן– אינו נוכח
עידן רול– בעד
אפרת רייטן מרום– בעד
יפעת שאשא ביטון– בעד
אלון שוסטר– בעד
קטי קטרין שטרית– נגד
אלעזר שטרן– בעד
מיכל שיר סגמן– בעד
נאור שירי– בעד
אושר שקלים– נגד
עאידה תומא סלימאן– בעד
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אוריאל בוסו:
מזכיר הכנסת יקרא שוב בשמות חברי הכנסת – אם מישהו לא היה נוכח בקריאה הראשונה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
אמיר אוחנה– נגד
ואליד אלהואשלה– בעד
זאב אלקין– אינו נוכח
יעקב אשר– אינו נוכח
דוד ביטן– אינו נוכח
ולדימיר בליאק- אינו נוכח
מירב בן ארי– בעד
ניר ברקת– נגד
טלי גוטליב– אינה נוכחת
מאי גולן– אינה נוכחת
יואב גלנט– אינו נוכח
גילה גמליאל– נגד
בנימין גנץ– בעד
דני דנון– אינו נוכח
אריה מכלוף דרעי– אינו נוכח
ניסים ואטורי– אינו נוכח
ווליד טאהא– אינו נוכח
בועז טופורובסקי– אינו נוכח
מאיר כהן– בעד
מתן כהנא– אינו נוכח
רון כץ– בעד
יוראי להב הרצנו– בעד
יריב לוין– נגד
נעמה לזימי– אינה נוכחת
אביגדור ליברמן– בעד
מרב מיכאלי– אינה נוכחת
יוליה מלינובסקי– אינה נוכחת
בנימין נתניהו– נגד
יבגני סובה– אינו נוכח
גדעון סער– בעד
יוסף עטאונה– בעד
עודד פורר– אינו נוכח
יואב קיש– אינו נוכח
אריאל קלנר– נגד
גלעד קריב– אינו נוכח
שלמה קרעי– אינו נוכח
שמחה רוטמן– אינו נוכח
פנינה תמנו– אינה נוכחת
היו"ר אוריאל בוסו:
האם יש מישהו באולם שמעוניין להצביע?
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
(קורא בשמות חברי הכנסת)
זאב אלקין– בעד
ולדימיר בליאק– בעד
היו"ר אוריאל בוסו:
מי עוד? האם יש עוד מישהו באולם שמעוניין להצביע ושמו טרם נקרא או שאנו נוכח? אם כך, תמה ההצבעה. נא לספור. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם, ההצבעות הבאות יהיו אלקטרוניות, אנחנו רוצים היום לקצר את סדר-היום בשל הצום, להתחשב בצמים. אז לאחר קריאת תוצאות ההצבעה, הצבעות אלקטרוניות. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 46 בעד, 53 נגד, אני קובע שההצעה להציע אי-אמון בממשלה, של סיעת יש עתיד, נדחתה, ברוב קולות. נעבור להצעה הבאה, ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת המחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה – 45 נגד – 54 נמנעים – אין הצעת סיעת המחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
רון כץ (יש עתיד):
ההצבעה שלי לא נקלטה.
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת רון כץ, טכנאים, נא לבדוק. 45 בעד – אם לא נקלטה הצבעתו של חבר הכנסת רון כץ, אז 46 בעד, 54 נגד, אף הצעת האי-אמון של סיעת המחנה הממלכתי נדחתה. נעבור להצעת האי-אמון הבאה, של סיעת חד"ש-תע"ל. אף הצבעה זו תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעת חד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה – 11 נגד – 55 נמנעים – אין הצעת סיעת חד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
היו"ר אוריאל בוסו:
11 בעד, 55 נגד, אחד נוכח, אין נמנעים. אני קובע שאף ההצעה של סיעת חד"ש-תע"ל להצביע אי-אמון בממשלה נדחתה ברוב קולות, והממשלה תמשיך לכהן.
[הצעת חוק פ/ 1458/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת דוד אמסלם)
היו"ר אוריאל בוסו:
אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור כעת להמשך סדר-היום, הצעות חוק פרטיות לדיון מוקדם בקריאה הטרומית. הצעה ראשונה היא הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות אונקולוגיות שאינן כלולות בסל הבריאות), של חבר הכנסת דוד אמסלם. בבקשה, חבר הכנסת אמסלם.
דוד אמסלם (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני הגשתי היום הצעת חוק לפטור ממע"מ על תרופות אונקולוגיות. שהמע"מ יהיה אפס. אני נקלעתי לעניין לפני כ-15 שנה. רעייתי, זיכרונה לברכה, חלתה במחלת הסרטן. מה שקרה, במהלך הטיפולים היא אמרה לי: תשמע דודי, שמעתי שיש תרופה שיכולה להציל אותי. ואני הולך לפרופסור ואומר לו: נחושתן, יש? הוא אומר לי: לא. כל פעם היא חוזרת, כל שבוע. ואז אני תופס אותו יום אחד ואני אומר לו, תקשיב, אני מכיר את רוזי, הרי אם היא אומרת, היא יודעת. הוא אומר לי: תשמע, דודי, יש תרופה שעולה כ-40,000 שקל לחודש, היא רק תאריך לה את החיים. כמו שאני מכיר אותך, בסוף תישאר בלי בית, בלי כלום. אמרתי לו: אז איך אתה לא אומר לי את זה? נתן לי את הטלפון – חברה ביבנה. אני מתקשר – אני זוכר את זה כמו עכשיו – אומרים לי את המחיר ואז היא אומרת לי: לא כולל מע"מ. אני נפלתי, אמרתי: חבר'ה, מה זאת אומרת, מדינת ישראל גובה מע"מ על תרופות כאלה? היא אומרת לי: כן. הייתי בשוק. אני לא יודע איך בכלל מארגנים 40,000 שקל – לא כולל מע"מ? אמרתי, זה דבר מרושע, אין חברה שעושה דבר כזה, זה דבר הכי מרושע שאני מכיר. ואז כשהגעתי לכנסת, זה הדבר הראשון שעשיתי, שאלתי: איפה המזכירות פה? איך מגישים הצעת חוק? הגשתי את ההצעה. כמובן בא האוצר ואמר לי: עזוב, דודי, מה אתה רוצה עכשיו, לפתור את הבעיה? אמרתי: כן. ואז הם אומרים לי: עזוב. לא נביא את זה בחוק. נתקצב את זה ונוציא קול קורא. אמרתי: בסדר, חשוב לי רק שהבעיה תיפתר. אנחנו מגישים קול קורא, לוקח לי שנה כמובן. משרד המשפטים, משרד האוצר, כולם – בסוף אנחנו מוציאים קול קורא לעמותה מבני ברק, אנשים צדיקים שאוספים גם את התרופות מהחולים שלא שרדו ומחלקים אותן לחולים אחרים. ואז ברוך השם, אני נושם, אומר: אולי נתנו בשורה לכמה משפחות. עוברות כמה שנים, מתקשר אליי איזה עיתונאי – אני כבר שר בממשלה – ואומר לי: מר אמסלם, אתה יודע כמה חולים קיבלו את הפטור הזה? אני אומר: לא. אם זה היה מתוקף תפקידי – הייתי יושב-ראש ועדת הפנים בכלל, התעסקתי בזה בגלל הנושא האישי שלי; עברו שנים, וגם לא רציתי שמישהו ייקלע לסיטואציה הזאת. אז הוא אומר לי: אפס. אני מתקשר לשר האוצר ישראל כץ, ואומר לו: עכשיו דיון, עם כולם. אנחנו מביאים את כולם. הוא יספר לכם מה היה שם בישיבה. אז קם היועץ אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר, ואומר לי: זה לא חוקי. אומר לו: מה לא חוקי? הרי היה קול קורא של משרד המשפטים, תיאמנו את זה איתכם. תיאמנו עם משרד הבריאות, מה לא חוקי? לא חוקי. ואני נחנקתי. דרך אגב, אלה היועצים המשפטים שאנחנו מדברים עליהם. אמרתי, בעזרת השם, שהקדוש ברוך ייתן לי את הכוח לשנות את זה. אני מעלה את זה בכנסת הקודמת, מר קריב, ומי מתנגד? אתה והחברים שלך. כולכם הצבעתם נגד. כמובן גם שר המשפטים המהולל, לשעבר, הצדיק הגדול. אני הגשתי את הצעת חוק הזאת, ואז – אתם לא תאמינו – בא שר האוצר ואומר לי: דודי, לא, למה במע"מ, נעשה את זה בחוק. בוא נעשה את זה עוד הפעם. אתה יודע, לפרוץ את המע"מ? יבוא אליהם זה עם המשקפיים. אמרתי לו: נכון הם אמרו לך גם אלה עם המטרנות? הוא אומר לי: כן. אמרתי לו: תקשיב, סמוטריץ', פירות וירקות זה בלי מע"מ; טלוויזיה באילת – בלי מע"מ. אלה אנשים שהולכים למות – ודרך אגב, הם ימותו אבל אתה נותן להם אוויר לכמה חודשים, שיהיו עם המשפחה ועם הילדים. אין, נגמרו הבלופים של הפקידים, השקרים שלהם. אמרתי למר אסי מסינג, כנראה אם זה היה אבא שלך או אח שלך מזמן הכול היה עובר. לכן הגשתי את הצעת החוק הזאת. אנחנו נביא את זה בחוק, והפטור יהיה בחוק ולא יהיה נתון לשיקול דעתו של פקיד כזה או אחר. לא מספיק שהמדינה לא נותנת להם את התרופה, היא עושה עליהם ביזנס כאילו הוא קנה שעון רולקס, כאילו הוא קנה איזה מרצדס. אתם מבינים את הרשעות שיש פה?
מירב בן ארי (יש עתיד):
תגיד, אתה הבאת את החוק הזה?
דוד אמסלם (הליכוד):
אני הגשתי, ועמדתי על כך שהחוק הזה יבוא בחוק. דרך אגב, לא שמעתי את בג"ץ מתערב בעניינים האלה. אלה לא אנשים מוחלשים. אני רוצה לספר לכם, אנשים עשירים לא צריכים את הפטור הזה. יש להם כסף.
מירב בן ארי (יש עתיד):
– – – אתה הבאת את החוק גם בכנסת העשרים.
דוד אמסלם (הליכוד):
אני הסתובבתי בבתי חולים ואני רואה – אגב, הבוקר קיבלתי טלפון מחבר שלי שהאחיין שלו צריך תרופה במיליון שקל. הוא בכה לי בטלפון בדרך לכאן. אבל אתם הצבעתם נגד. לפני שנה העלינו את זה לפה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
גם בכנסת העשרים הבאת את זה. כשאני הייתי איתך.
דוד אמסלם (הליכוד):
למה? בגלל שזה – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני הייתי איתך, והצביעו נגד.
דוד אמסלם (הליכוד):
צודקת, אני מדבר כרגע מה הצבענו כשאתם הייתם – מר לפיד – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
אנחנו? אבל אנחנו הצבענו לך גם כשהיינו בקואליציה ביחד. למה כל הזמן אתה מסלף את העובדות?
דוד אמסלם (הליכוד):
אני מדבר על מר לפיד. העליתי את זה לפני שנה כאן. אבל מר לפיד, זה לא מעניין אותו. לכן הם הצביעו נגד.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
ואללה, עד עכשיו הקשבנו לך.
דוד אמסלם (הליכוד):
לכן העלינו את ההצעה הזאת, ובעזרת השם – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני ישבתי איתך בקואליציה, כחלון היה שר האוצר, והוא התנגד לחוק. למה אתה מאשים רק – – – זה מדהים. תגיד את האמת, ממתי החוק הזה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אבל אמרתי, משה כחלון – מירב, אמרתי: משה כחלון תמך בזה, נתן לנו, דרך אגב – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה לשקר כל הזמן, לא נמאס לכם? אין מנגנון פה?
דוד אמסלם (הליכוד):
מירב, אני לעולם לא משקר. אני אמרתי – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
שמה?
דוד אמסלם (הליכוד):
– – כשהיינו בקואליציה אנחנו סגרנו עם שר האוצר וסגרנו מעטפת. הוא אמר לי: דודי, לא בחוק, בוא נעשה את זה ככה, דרך העמותות, כל הסיפור. אמרתי לו, אחלה, משה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
והחוק לא עבר.
דוד אמסלם (הליכוד):
לא היה חוק, בגלל שהם אמרו לי: דודי, מה אתה רוצה? נעשה את זה מהיר. ואז בא אסי מסינג וביטל את זה על דעת עצמו. לכן אני אמרתי – – –
אלעזר שטרן (יש עתיד):
דודי, גם בהצעות טובות למה אתם מכניסים – – –
דוד אמסלם (הליכוד):
נביא חוק, אבל יש הצעות – – –
היו"ר אוריאל בוסו:
רגע, אבל יש משהו עם מטרה טובה, למה להתווכח?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
נכון – – –
דוד אמסלם (הליכוד):
אני אגיד לך משהו. יש הצעות שאני טוען – גם אני, אם אני באופוזיציה, כאלה דברים שהם לא מוסריים, ברמה הכי גבוהה, כשמדובר בחיי אדם.
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה מדהים. שום דבר טוב לא קורה במקום הזה.
דוד אמסלם (הליכוד):
לכן אני קורא לכולם – עכשיו אני רוצה לנצל את הזמן שנותר לי להצעת החוק שהגיש חברי – עוד מעט תדבר עליה גם השרה דיסטל – לגבי התרומות להליך משפטי. אני רוצה לומר משהו כזה. רבותיי, אין צביעות יותר גדולה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
קודם אתם מכשירים את העבריינים ואחר כך אתם גם נותנים להם מימון – – –
דוד אמסלם (הליכוד):
אני, כשראיתי את חוות הדעת של מיארה, לא ידעתי אם זה נובע יותר מבורות או מרשעות, בסוף החלטתי שכנראה אלה שני הדברים יחד.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אתם קולטים? הם מכשירים את העבריינים ואז רוצים שהציבור ישלם על עורך דין.
דוד אמסלם (הליכוד):
מיארה, אני רוצה לספר לך. מי שהעביר את חוק הפריימריז זה אני, לחברי הכנסת.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
הגיוני. לקחת את השחיתות. העלית והשווית.
דוד אמסלם (הליכוד):
מכל אלה ישב פה לפיד ואמר שאנחנו מושחתים. דרך אגב, העברנו את החוק רק לחברי כנסת, לא לראשי ממשלה וראשי סיעות. עד היום, דרך אגב, הם יכולים לגייס כספים לטובת העניין הזה. עד היום.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
מה עם יוקר המחיה, לפני שאתה מממן לעבריינים את עורך הדין?
דוד אמסלם (הליכוד):
גם היום, חבר כנסת שמקבל מוועדת אתיקה – כשצחי הנגבי היה צריך למימון המשפטי שלו, הוא קיבל וגייס כספים.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אולי תתחיל לממן לציבור משהו במקום לממן עורכי דין וייעוץ משפטי לחברים העבריינים שלך.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברת הכנסת מיכל שיר.
דוד אמסלם (הליכוד):
אנחנו מדברים פה על גיוס המונים. דרך אגב, כל מי שחולה, מי שלא יודע, בכל העיריות, בכל מקום שיש שם אנשים טובים, אז כל המערכת מתגייסת לעזור לו.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
זה חוק למוחלשים.
דוד אמסלם (הליכוד):
רק שנייה. אבל אני רוצה לומר, אנחנו מדברים – – –
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
זה חוק לאוכלוסיות המוחלשות.
דוד אמסלם (הליכוד):
אני מדבר על מימון המונים. אני אסביר לך מה הרעיון במימון המונים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תסביר את זה. תסביר.
דוד אמסלם (הליכוד):
זה לא שאין לך כסף, אלא הציבור מזדהה איתך והוא רוצה להיות חלק מהמצווה. זה העניין. הרי אם מישהו פה עבריין ואנשים חושבים שמגיע לו, אף אחד לא יתרום לו שקל.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
יש ברוך השם מספיק עבריינים פה בכנסת. עכשיו, אתה רוצה – – –
דוד אמסלם (הליכוד):
אבל על מה אנחנו מדברים? אני אספר לך. בתרומות שפתח השדרן לנתניהו, אתה תעבור על התורמים, ואתה תראה כמה ח"י שקלים, כמה 20 שקלים. אלה אנשים עניים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אתם לא מתביישים לקחת כסף מאנשים עניים? אתה לא מתבייש?
דוד אמסלם (הליכוד):
תן לי לסיים. תן לי, תן לי.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אתה משכנע אנשים שבמקום לשים אוכל על השולחן, שילך לתת לביבי שלך. שיממן לעצמו את המשפט ולחבר שלך דרעי.
היו"ר אוריאל בוסו:
חברי הכנסת.
דוד אמסלם (הליכוד):
את צועקת כל הזמן. תקשיבי – – –
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
לא, זו פשוט חבורת עבריינים.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
למי אתה דואג? למי אתה דואג?
דוד אמסלם (הליכוד):
אני מסביר: מימון המונים, יש לזה ערך ציבורי. הרי מדוע בן אדם בא לתרום? אחד שאין לו כסף תורם 30 שקלים כי הוא רוצה להיות שותף.
מירב בן ארי (יש עתיד):
על מי אתה מגן? על האנשים הכי מסכנים בחברה? מה יש לכם?
דוד אמסלם (הליכוד):
לכן אתם צבועים. גב' מיארה, את לא מבינה שעד היום שר המשפטים לשעבר שמינה אותך יכול לתרום לעצמו, לגייס לעצמו לפריימריז מיליונים. אבל כשהוא קיבל ערבות – אני אספר לכם – כשהוא קיבל ערבות מקולבר והוא קידם לו חוק, מה עונה לי מר לימון? מר לימון אמר לי שהוא לא ידע שקולבר עוסק בקנביס. ואללה, אתה צודק. קיבלת 4 מיליון שקל ערבות מבן אדם ולא ידעת מה הוא עושה. לא עשית גוגל קטן. דרך אגב, מי שנותן לי 100 שקל אני עושה גוגל קטן לראות מי זה. כשמר אלקין לקח ערבויות, ועד היום הוא חייב למעלה – מיליוני שקלים. עם זה אין להם בעיה. עם מה יש להם בעיה? שהציבור רוצה להיות שותף עם המימון של ראש הממשלה נתניהו, בגלל שהוא יודע שתפרו לו תיקים. הוא כועס ומתרגז. ומה התרומות שם, דרך אגב?
היו"ר אוריאל בוסו:
נא לסיים.
דוד אמסלם (הליכוד):
100 שקלים, 50 שקלים. 70. זה מפריע לך, גב' מיארה? בואי ספרי לי איך נפגוש את האנשים האלה וגם נחזיר להם.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה.
דוד אמסלם (הליכוד):
לא 4 מיליון שקלים של קולבר. אנחנו מדברים על עשרות אלפי אנשים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אמרת שצריך לעמוד בזמנים היום, לא?
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה, חבר הכנסת אמסלם.
דוד אמסלם (הליכוד):
אז את מבינה שגם דעת אין לך? את מבינה שחוץ מרוע – גם בורות? את, פשוט היגיון בסיסי אין לך.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה, חבר הכנסת אמסלם.
דוד אמסלם (הליכוד):
את מבינה למה אני גם חושב שאת לא ראויה לתפקיד שלך בכל רמה – לא ברמה המקצועית, לא ברמת החשיבה, לא ברמת המינוי שלך? השופט היחיד שהיה הגון בוועדה שלך, התנגד לך.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה.
דוד אמסלם (הליכוד):
לכן, רבותיי, טלו קורה מבין עיניכם. איך אמר ינאי המלך לשלומציון המלכה? היזהרי מהצבועים שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס. צבועים, תתביישו.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לחבר הכנסת דוד אמסלם. סגנית שר האוצר תעלה ותשיב, תציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בבקשה. חברת הכנסת מיכל וולדיגר.
סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר:
כבוד היושב-ראש, כבוד השרים, חברי כנסת נכבדים. כבוד חבר הכנסת דודי אמסלם. מס ערך מוסף הינו מס עקיף המוטל על כלל הצריכה, והוא חל על המוצרים והשירותים ועל כל הצרכנים במשק. מס זה מהווה חלק חשוב מהכנסות המדינה. המדינה משקיעה מדי שנה משאבים רבים להכנסת כמה שיותר תרופות וטכנולוגיות מצילות חיים לסל הבריאות. שווי הסל בשנת 2023 גדל, ועומד על כ-650 מיליון שקלים. הדרך המרכזית לסבסוד תרופות לאזרחי מדינת ישראל נעשית באמצעות הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות. הוועדה בוחנת את הכללת התרופות והטכנולוגיות החדשות בסל ביחס לחלופות הקיימות ולמחרים עדכניים. בין הקריטריונים לבחינה עומדים מניעה, הצלת חיים, יעילות הטיפול, הארכת חיים, איכות חיים, עלות כלכלית ברמת הפרט וברמה הלאומית ועוד ועוד. חשוב לציין כי תרופות לחולים אונקולוגיים הן קרוב ל-40% מהתוספות שניתנו לסל שירותי הבריאות בשנים האחרונות. בתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו–1976, בסעיף 9א(א) נקבע כי ישנם טובין הפטורים ממלוא המכס ובהם תרופות המשמשות לניסויים קליניים. כאמור, פטור מחייב אישור של ועדת הכספים. עוד אציין כי בעבר, ממש בעבר הלא-רחוק, הוועדה להחזר מיסים עקיפים אישרה החזר מע"מ במצב הומניטרי יוצא דופן של תרופת חמלה – תרופה שאינה רשומה ויקרה מאוד, שניתנה בחינם על ידי היצרן בחו"ל, כאשר שום דבר אחר לא עזר לחולה. באותו מקרה זה היה ילד קטן שהיה מאושפז בבית החולים, וידו ויד משפחתו לא הייתה משגת לרכישתה. לידיעה, המע"מ חל בהתאם למחיר התרופה בשוק גם כאשר התרופה ניתנת בחינם. הוועדה הזאת, הוועדה להחזר מיסים עקיפים, פועלת בהתאם לקריטריונים ברורים בהתאם לחוזר מנכ"ל. כאמור, ולסיכום, המדינה עושה רבות על מנת לסייע לחולים בכלל, ולחולים אונקולוגיים בפרט. על פי המוצע בהצעת החוק שלך, חבר הכנסת דודי אמסלם – דודי, דודי?
היו"ר אוריאל בוסו:
חבר הכנסת אמסלם, היא משיבה לך.
סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר:
על פי המוצע בהצעת החוק שלך, יינתן הפטור בעת מכירת תרופות אונקולוגיות, המסווגות כמצילות חיים ואינן כלולות בסל שירותי הבריאות, במטרה לסייע לאוכלוסייה שאין ידה משגת לרכוש תרופות אלה. חשוב לי לציין לכולכם כי ישנן תרופות וטכנולוגיות מצילות חיים גם ביחס למחלות אחרות ונוספות, כולל בבריאות הנפש, שאינן כלולות בסל התרופות והן יקרות ביותר. בקיצור, מדובר בסוגיה מורכבת מאוד ולא פשוטה, וראוי ונכון לעסוק בה. תודה, חבר הכנסת אמסלם, שהעלית אותה. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית, בכפוף להתניות ולקידומה בהסכמת משרד האוצר ומשרד המשפטים. לפיכך, אני קוראת לכל חברי הכנסת להצביע בעד החוק בקריאה טרומית. תודה.
היו"ר אוריאל בוסו:
תודה רבה לסגנית שר האוצר. אתה לא רוצה? אין לך מה להוסיף? אפשר לעבור להצבעה. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות אונקולוגיות שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת דוד אמסלם. אנא, תפסו את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות אונקולוגיות שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ג–2023, לוועדת הכספים נתקבלה.