ישיבת מליאה בתאריך 05/01/2026 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ט"ז בטבת התשפ"ו, 5 בינואר 2026. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6427/25 וכלה בהצעת חוק פ/6448/25: הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – איסור הפליה מחמת מוגבלות), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הכנסת (תיקון – בחירת יושב-ראש ועדה), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק דיווח לכנסת על הטרדות מיניות בשירות הביטחון הכללי ובמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים והטיפול בהן, התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לפיצוי קורבנות טרור (פיצויים לדוגמה) (תיקון – דרכי מימוש והחלה על פסקי דין חלוטים), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – מתן פסק דין במקרי אלימות קשים), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון – פטור וגישה למידע לסוכני ביטוח), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק עיון במרשמי המקרקעין ביהודה והשומרון, התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – מחיקת חוב בנקאי לעסקים זעירים, קטנים, בינוניים ואזרחים חדלי פירעון), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה על פגיעה בקטין או בחסר ישע), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת סימון דוידסון; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – תיעוד מכירת כרטיסי SIM אנונימיים), התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג מינימלי לשני המינים ברשימת מועמדים לכנסת), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – משך מעצר מרבי ועילות מעצר), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – פיצוי לעצור ששוחרר ממעצר), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק הבטחת קשר בין ילדים והוריהם, התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, אושר שקלים, אריאל קלנר, עפיף עבד, ניסים ואטורי, חנוך דב מלביצקי, רון כץ, סימון דוידסון, נאור שירי, מטי צרפתי הרכבי, מיכל שיר סגמן, צגה מלקו, חוה אתי עטייה ואוהד טל; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (אכיפת עבירות תעבורה על ידי רשויות מקומיות), התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת איתן גינזבורג, ינון אזולאי, אלי דלל, רון כץ, שמחה רוטמן, נאור שירי ויעל רון בן משה; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (העסקת סוהרים בתשלום), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת לימור סון הר מלך; הצעת חוק הקמת חדר מיון בקריית שמונה, התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – גיל המקנה אי-המתנה בתור), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הסרת תכנים מיניים שמפורסמים ללא הסכמה מרשת חברתית, התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, ששון ששי גואטה, אושר שקלים, לימור סון הר מלך, אריאל קלנר, מישל בוסקילה, אכרם חסון, אביחי אברהם בוארון, פנינה תמנו, עאידה תומא סלימאן, יעל רון בן משה, מיכאל מרדכי ביטון, עודד פורר, שרון ניר, אופיר כץ, ניסים ואטורי ועפיף עבד; הצעת חוק הסרת תכנים מיניים שמפורסמים ללא הסכמה מרשת חברתית, התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק הכנסת נשק ברישיון למקומות ציבוריים, התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – השוואת תהליכי המיון, השיבוץ, התקינה וההכשרה, המסלולים המקצועיים ואופקי הקידום לנשים וגברים), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי. עוד הונחה, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה) (תיקון מס' 4), התשפ"ו–2026. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון שעל סדר-היום – נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים לנאום מוזמנים להצביע בעד כעת. נוסיף גם את חברת הכנסת גוטליב, ועד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הדוברים – חבר הכנסת אכרם חסון. בבקשה. נוסיף גם את חברת הכנסת צגה מלקו. מי שירצה – נא לבקש מהמזכיר, נוסיף גם אתכם.

אכרם חסון (הימין הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה ימים פנה אליי מר ג'בר חמוד, שהיה יושב-ראש פורום ראשי הרשויות הדרוזיות וכיום הוא גם ראש מועצת סאג'ור, ודיבר איתי על חלוקת מענקי איזון באופן לא חוקי שנוגד החלטת ממשלה בנושא. הוא אומר, למשל: מענק האיזון בא לאזן היעדר הכנסות בהתאם לנוסחת גדיש – בעבר הייתה נוסחת סוארי – אך לצערו, אין קשר בין אופן החלוקה לנוסחה ולמודל. הוא מביא דוגמה: עד היום ביישוב הדרוזי סאג'ור, שיעור המימוש של המענק ביחס למודל הוא 80%, אבל הוא עשה בדיקה ומצא שמגדל, למשל, שהיא ליד טבריה ולא רחוקה מסאג'ור, מקבלת 329% מהמודל, ויש יישובים אחרים. לכן הוא אומר: מי הסמיך לתת מענק מעל 100% לחלק מהרשויות ולא לתת לרשויות אחרות שמגיע להן? הוא מצפה ממשרד הפנים, מהיועצים המשפטיים, מוועדת הכספים, משר האוצר, מכולם, לתקן את העוול הזה ולתת להן מה שמגיע להן. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד לך שהרבה רשויות במגזר הלא-יהודי – במגזר הדרוזי ובמגזר הערבי – הן בדירוג סוציו-אקונומי של מקסימום 4, כך שהן מועצות נכשלות. בלי מענק האיזון אין להן זכות קיום. לכן חשוב מאוד שאנחנו נעשה צדק עם מועצת סאג'ור ועם המועצות האחרות. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת חסון, וכעת – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. בבקשה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברות וחברי הכנסת, שנת 2025 הסתיימה עם 455 הרוגים בדרכים – שיא של 20 שנה. אנחנו כולנו קצת שמענו – עלה לכותרות נושא תאונות הדרכים עכשיו עם המוות של נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע השופט בני שגיא, זיכרונו לברכה, אז אנשים שמעו ומדברים על זה, אבל 99.99% מתאונות הדרכים הן של אנשים שאנחנו לא שומעים על התאונות שלהם, אנחנו לא שומעים. הן קורות כל יום; כל יום יש או הרוגים או פצועים קשה. אני מקווה שאולי – אף תאונה היא לא טובה, אבל כתוצאה מפטירתו של בני שגיא בתאונת הדרכים, אולי זה יעלה קצת לגורמי ההחלטה, אולי אנשים יבואו, אולי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים ושרת התחבורה והבטיחות בדרכים יעשו סוף-סוף משהו בשביל להביא עוד תקציבים למלא את התוכניות, להוציא אותן לפועל. הכול ידוע, כולם יודעים מה צריך לעשות, רק מדינת ישראל לא עושה את זה, ולכן גם הוציאו אותנו מהגוף לבטיחות בדרכים באיחוד האירופי. יש לנו את זה, אנחנו יכולים לעשות את זה. בואו נעשה ששנת 2026 תהיה טובה יותר משנת 2025 בדרכים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טופורובסקי, אתה מקפיד להעלות את נושא תאונות הדרכים והמאבק בתאונות הדרכים, ובצדק, והפעם אני רוצה להצטרף אליך בכמה מילים על כבוד נשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע השופט בני שגיא, שהלך לעולמו. הכרתי אותו יותר מ-20 שנה, מאז התמחיתי בפרקליטות מחוז מרכז והוא היה פרקליט שם. הערכתי אותו מאוד. כשופט – ויעידו גם מי שזכו להופיע בפניו – היה איש ישר, נעים הליכות, תמיד היה לו כישרון מיוחד למצוא את הדרך לפשר, לגשר בין הצדדים, היה ידען גדול בחוק הפלילי. אהבתי אותו אהבת נפש. בשבוע שעבר התקשרתי לברך אותו. התפרסם שהוא נתן למעשה את פסק הדין הראשון בנושא חוק הפרוטקשן – זה חוק חדש שחוקק בכנסת הזאת – ודיברנו על המאבק בתופעה. הוא היה איש באמת משכמו ומעלה, לא רק פיזית – הוא היה מאוד גבוה – גם מבחינת ההתנהלות שלו. אבדה גדולה למערכת המשפט; אבדה גדולה למדינת ישראל. כמובן, אני מבקש בשם כולם להשתתף בצער הרב של משפחתו ושל חבריו, ויהי זכרו ברוך. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

אבי מעוז (נעם):

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לספר על פנייה נוספת שקיבלתי למוקד השקיפות שלי, שהצטרפה לעוד הרבה פניות דומות. מדובר במערכת שעות שבועית של כיתה ט' בתיכון ממלכתי בקריית ביאליק. מה יש במערכת השעות? כמובן מתמטיקה, אנגלית, עברית ומדעים. בנוסף, יש גם היסטוריה, ספרות, ערבית, אזרחות, שיח אישי, כישורי חיים, חינוך גופני ואפילו מחול. ומה אין? שיעורי תנ"ך. לא ייאמן שבמדינה יהודית, לאחר 78 שנים, עדיין יש מי שלא מבין שלימוד התנ"ך זה ליבת הליבה של החינוך ושל הזהות. מקצוע התנ"ך חייב להיות לא רק אחד ממקצועות הליבה, כפי שנקבע בחוזרי מנכ"ל משרד החינוך, אלא המקצוע, בה"א הידיעה, ליבת הליבה של מערכת החינוך. אני ממליץ לכלל ההורים לבדוק מה בדיוק מלמדים את הילדים ולדרוש שלימודי התנ"ך, הזהות, המורשת וההיסטוריה היהודית יקבלו את מקומם הראוי להם במערכת השעות. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה, וכעת – חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

חידון. כרגיל, אני עושה לכם חידון בנאום של דקה. באיזו שנה נאמרו הדברים הבאים על ידי נשיא בית המשפט העליון? לא לא, לא יצחק עמית וגם לא אהרן ברק; משה לנדוי, בשנת 2000. החידה היא: איפה הדברים נרשמו? בעיתון הארץ. הארץ. מי המראיין? ארי שביט. קבלו את נבואתו של משה לנדוי - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אנו מקדמים בברכה את ראש הממשלה. שלום לך.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - נשיא בית המשפט העליון, לפני עשרות שנים, אומר כך על אהרן ברק. תקשיבו טוב, לא נגעתי ואפילו לא אני אמרתי את זה: "אני חושב שהנשיא אהרן ברק לא השלים ולא משלים עם המקום שראוי להיות לבית המשפט בין רשויות המשטר שלנו". הוא רוצה להשליט את המשפט – להשליט את הערכים המוסריים המסוימים כפי שהם נראים לו, "וזו כעין דיקטטורה שיפוטית שאינה נראית לי כלל" – לא טלי גוטליב, לא, לא; משה לנדוי, נשיא בית המשפט. כוח שלטוני "זה מוליך למבוי סתום. כי בית המשפט נכנס לתוך מים עמוקים מדי. לתוך ביצה טובענית של דעות ואמונות פוליטיות". הנשיא לנדוי, מחיאות כפיים סוערות, ניבא ולא ידע מה ניבא.

היו"ר אמיר אוחנה:

בלי מחיאות הכפיים. נעבור לחברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה. בשלב זה, בכל אופן. כן.

צגה מלקו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יושב-ראש מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן אמר: כשאנחנו נעלה לשלטון, נסגור את ערוץ 14. אבל מה שהוא לא הבין, לא הבחין – ערוץ 14 זה ערוץ פרטי, לא ממומן על ידי המדינה. הוא לא הבין את זה. בנוסף, מה זה סתימת פיות? מפלגת הדמוקרטים. לכן אני מציעה ליושב-ראש מפלגת הדמוקרטים, ליאיר גולן, קודם כול ללכת וללמוד שיעור אזרחות, להבין מה זה דמוקרטיה, מה זה כלי תקשורת, מה זה חופש ביטוי, איזה כלי תקשורת ממומן על ידי המדינה ואיזה על ידי אנשים פרטיים. אדוני, אם לא הבין יאיר גולן, לדעתי לא יזיק לו לשבת קצת וללמוד לפני שהוא מתבטא. למרות שאצלו, כמו שאמר ליברמן, יש בעיה בין דבריו לקואורדינציה במוח שלו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. תודה, גברתי. חבר הכנסת עמית הלוי. אחריו – חבר הכנסת אלי דלל.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני יושב-ראש הכנסת. אדוני ראש הממשלה, לפני שישה ימים השופטים יצחק עמית, עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ החליטו החלטה: "ניתן בזאת צו על תנאי המורה למשיבים" – למשיבים זו הכנסת, אדוני היושב-ראש – "לבוא וליתן טעם מדוע לא יבוטל חוק" – עוד לפני שאני ממשיך, אני מציע לעצור כאן. בא בית המשפט ואומר לכנסת שתבוא אליו ותיתן טעם מדוע לא יבוטל חוק. השערורייה הזאת, שבית המשפט מבטל חוקים, מאיין חוקים, מאייד חוקים, מאיין אותם ביישומיות שלהם, כל הדברים הללו – בחוסר סמכות, בשרירותיות, בכלי התערבות מוזרים, זה עצמו חייב לבוא לידי ביטוי בתשובה, גם של הכנסת. שלא לומר, על איזה חוק מדובר, אדוני היושב-ראש? על איסור העסקת עובדי הוראה ושלילת תקציב ממוסדות חינוך עקב הזדהות עם מעשה טרור. כלומר, מורים בעלי זיקה לטרור, תומכים בטרור, אנחנו בכנסת הזאת חוקקנו – גם זה עבר פה מסע ייסורים, כמו שכבודו זוכר – שהם לא יחנכו את אזרחי ישראל. ובא בית המשפט העליון ואומר שאנחנו ניתן טעם למה מורים תומכי טרור לא יחנכו את אזרחי ישראל. יש מישהו במדינה הזאת, יש אדם בעולם, שיכול לשאול שאלה כזאת, או שאין לו תשובה לשאלה למה המדינה לא תפקיר את ילדיה לחינוך של תומכי טרור? ואני אומר את זה כאן, אחרי שהחיילת הגיבורה רוז לובין, זו שהייתה חיילת בודדה, שהצילה את קיבוץ סעד ב-7 באוקטובר, ונשחטה כאן בשער שכם – על ידי מי? על ידי תלמיד א-ראשידיה, תלמידו של אבו שח'ידם – בעצמו רוצח, של אליהו קיי – שהיה מורה בבית הספר. אם יש משהו הכי ברור זה החוק הזה, ואני מאוד מקווה שגם הכנסת תעמוד לא רק על זכותה לחוקק, על חובתה לחוקק, אלא בוודאי – את החוק הזה, לא תאפשר להפקרות משפטית כזאת להתרחש אצלנו. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אלי דלל. אחריו – אחרון הדוברים לשלב זה, חבר הכנסת אריאל קלנר. אה, נרשמת? הוא נרשם?

אלי דלל (הליכוד):

במוצאי שבת שמענו את נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק אומר שישראל כבר לא דמוקרטיה ליברלית. אני רוצה להזכיר לאהרן ברק שלפני שני עשורים ויותר הוא בעצם הטביע את המושג "הכול שפיט". ברגע שהוא אמר את זה, זו בעצם ההפיכה המשפטית. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אריאל קלנר. ואני רואה עוד שני נרשמים אחרונים, חברת הכנסת קטי שטרית וחבר הכנסת אושר שקלים.

אריאל קלנר (הליכוד):

טוב, אדוני היושב-ראש, אני אגיד עכשיו מה שלא הספקתי להגיד היום בכנס שעשו, כנס הצדעה לפורום גבורה ולפורום תקווה שנעשה היום כאן בכנסת, כנס מרגש מאוד, גם לאותם פורומים, גם לאותם אנשים, חלק שראינו, ברוך השם, שחזרו, אותם חטופים השבים, וחלק – המשפחות השכולות, שאיבדו את היקר להן מכול. שני הפורומים מייצגים רוח אחרת, רוח של גבורה, רוח שמגיעה עם הסתכלות, בהחלט גם על הפרט, אבל גם מתוך ראייה של הכלל, מתוך מחויבות לכלל. ואני חושב שלשני הפורומים האלה יש נדבך גדול מאוד בתקופה הזאת שאנחנו חיים בה. בזכותם, הרבה מאוד בזכות העוצמות שהם נתנו, יכולנו להתקדם, יכולנו לנצח אויבים רבים בחזיתות רבות. מכאן, אומנם לא הספקתי להגיד את זה להם בכנס, אבל מכאן אני בא, אני מצדיע לאותם הורים שכולים, שקמו מהיגון ולקחו את מדינת ישראל קדימה, וגם לאותם הורים של חטופים, ששמו את מדינת ישראל, את כלל ישראל, במרכז; רצו להחזיר את יקיריהם, אבל מתוך מחויבות לכלל. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת קטי שטרית. אחריה – אחרון הדוברים לשלב זה, חבר הכנסת אושר שקלים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ראש הממשלה, שרים נכבדים, חבריי חברי הכנסת, בהמשך לדיונים שאנחנו מקיימים בוועדה לזכויות הילד, שאני עומדת בראשה, אני רוצה להודיע לכם שראשי הערים במדינת ישראל מקבלים בברכה את חברי הוועדה שמגיעים אליהם, ללשכות שלהם, ופועלים בתוכנית סדורה, שעבדנו עליה הרבה זמן, למניעת חרמות בבתי הספר. אני רוצה להודיע להורים שאנחנו מגיעים עם תקווה גדולה ועם רצון עז לעזור למערכת לשפר את היחסים הבין-אישיים בין הילדים. כן, ילדים עושים חרם על ילדים אחרים. אנחנו מטפלים גם בילדים המוחרמים וגם במי שעושה את החרם. אז אני רוצה להגיד לכם, אנחנו מטפלים בזה, נמשיך לטפל בזה, זה בראש מעיינינו, ואני מודה לכל ראשי הערים שמרימים את הכפפה ומעבירים את התוכנית הזו אצלם בעיר. תודה רבה לכל ראשי הערים. תודה רבה לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

יישר כוח, חברת הכנסת שטרית. את עושה עבודה מצוינת בוועדה. כל הכבוד. חבר הכנסת אושר שקלים. ולאחר מכן נעבור לנושא הבא. בבקשה.

אושר שקלים (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש הממשלה. חבריי חברי הכנסת, המיועד להיות ראשון הנחקרים, מבחינתי, בוועדת החקירה הלאומית, פרופ' אהרן ברק, המכונה מר דיקטטורה, מכריז השבוע: אנחנו איננו אזרחים אלא נתינים. ועוד הוסיף ברוב חוצפתו, ישראל אינה דמוקרטיה ליברלית, המשטר נשלט על ידי אדם אחד.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה לא יעזור לך להיבחר, אושר.

אושר שקלים (הליכוד):

אז במקרה, האדם האחד הזה עומד למשפט הזוי ובזוי, שמאלץ אותו להתייצב כשלוש פעמים בשבוע בבית המשפט. ואני חייב להגיד לך, אדוני ראש הממשלה, שעם כל אהבתי ותמיכתי בך, לשיטתו של אהרן ברק אתה פשוט דיקטטור גרוע. מפני שאם היית כזה דיקטטור מוצלח, אז איך זה שלא אישרו לך להחליף את התריסים בבית ראש הממשלה? ואם אתה כזה דיקטטור מוצלח, אז איך זה שמבטלים לנו חוק-יסוד, או בכלל את הרפורמה המשפטית? ואם אתה כזה דיקטטור מוצלח, אז איך זה שהיועמ"שית עדיין במשרדה, ואיך זה שיצחק עמית פוסק בניגוד לחוק? ואם אתה כזה דיקטטור מוצלח, איך זה שאהרן ברק לא נלקח לחקירה על הסתה למרי?

מיקי לוי (יש עתיד):

יאללה, גמרת ללקק?

אושר שקלים (הליכוד):

אז, אדוני ראש הממשלה, בדמוקרטיה אנחנו מבקשים את אמון העם, ואני משוכנע כי עלינו לקיים ולממש את רצון הבוחר. והגיע הזמן להעמיד לדין את מי שפוגע באמת בדמוקרטיה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

וכעת, חברות וחברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – דיון בהשתתפות ראש הממשלה על פי בקשתם של 40 חברי כנסת. ואני מזכיר לכל חברי הכנסת שמי שאיאלץ להוציא אותו – ואני לא רוצה להוציא אף אחד – לא ישוב לכאן עד להצבעה. אנא שמרו על זכותם של כל הדוברים לומר את דברם. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת בנימין גנץ, שיפתח את הדיון. בבקשה, עשר וחצי דקות, יחד עם חצי דקה להעלאת הדוכן. בבקשה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

צריך ג'ק. צרות של עשירים.

בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, ב-2009 כָּרַתָּ ברית עם השותפים הטבעיים, כך הגדרת. מאחוריך, בנאום הניצחון, עמדו אז יולי אדלשטיין, כחלון, שטייניץ, וגם שרים כמו גילה גמליאל ואבי דיכטר, כולם ליכודניקים אמיתיים. אז אני שואל אותך, איך הפכת, איך אפשרת לליכוד להפוך מהליכוד של בגין לליכוד של בן גביר? איך הפכו אנשים שמשווים סנקציות נגד מי שמשתמט מצה"ל לטלאי צהוב שענדו היהודים בשואה לשותפים טבעיים? איך אתה זורם עם מי שמשווים את החטופים לעריקים? ראש הממשלה, מה בין הימים של ז'בוטינסקי ובגין של קיר הברזל למי ששמים אולטימטום של השתמטות תמורת תקציב, למי שאומרים שכהנא היה ראוי לפרס ישראל? איך יושב לצידך בקבינט שר גזען שקורא לשים את ראש השב"כ בצינוק? איך אתה משאיר בקואליציה שלך אנשים שפורצים לבסיס צבאי ומפעילים אלימות כלפי חיילי צה"ל?

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - כלפי חיילי צה"ל.

בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אתה גדלת על בגין שנאבק מול בן גוריון על זכויות הפרט ועליונות המשפט – אני חוזר: עליונות המשפט, כך הוא אמר. אתה רואה באנשים שאומרים שתנועת הלהט"ב מסוכנת מחיזבאללה שותפים טבעיים. מה טבעי בזה? אפילו לא גינית שר בכיר שקורא לנשיא בית המשפט העליון מגלומן אלים שגונב את הדמוקרטיה הישראלית, שאומר שהתוצאה של ההתנהלות שלו היא שנדרוס אותו. אלו לא סתם מילים. כל יום אנחנו מתקרבים למשבר חוקתי. בכל שעה משרתי צה"ל ומשפחות המילואים נפגעים. זה לא בלוק הימין – זה בלוף הימין. בלוף שחוסם אותנו מלנצל את ההישגים האדירים של צה"ל, מלהשלים את פירוק חיזבאללה, מלהשלים את מיטוט שלטון החמאס. אדוני ראש הממשלה, למעלה מחצי שנה אחרי מבצע עם כלביא, שהיה חשוב, בוצע היטב וטוב שבוצע, ואין הסכם שמרחיק את איראן מהגרעין. להפך, מספרים על התקדמות שיקום התוכנית ויכולת הטילים שלהם. אנחנו צופים היום באיראן באירוע פנימי מכונן, ואסור למצמץ – ישראל חייבת להתכונן לאפשרות של תקיפה נוספת באיראן בקרוב.

טלי גוטליב (הליכוד):

טוב לדעת. אדוני, אתה - - -

בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

נתניהו, זה הזמן להפסיק לפרק את הבית מבפנים; להתבונן באתגרים האדירים וגם בהזדמנויות מבחוץ, לגייס את ארצות הברית שוב ולתמוך בעם האיראני מול משטר האייתוללות עד שייכנע או יקרוס.

טלי גוטליב (הליכוד):

מחר.

בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אסור להחמיץ את ההזדמנות, ואם צריך, אז חשוב שתיסע שוב לוושינגטון. ואני בטוח שיהיה לך כל גיבוי מבית שתצטרך, כי אסור לתת למשטר המסוכן של טהראן לנצח את העם האיראני, את המזרח התיכון, את העולם. לא בטוח שהזדמנות כזו תחזור בכלל, ולא תחזור בקרוב בפרט. ראש הממשלה, אתה אמרת ששלום עושים מתוך עוצמה. עכשיו, כשהשתמשנו בעוצמה, איפה השלום? איפה הנורמליזציה עם סעודיה? ויתרת עליו בגלל כמה שרים צעקנים. איך אתה, שהגדרת תמיד את ביטחון ישראל כמשימת חייך, מאפשר לקטר לחדור לעומק הלשכה שלך? נתניהו, תסתכל לי בעיניים – שנינו, גם אני וגם אתה, יודעים שאלי פלדשטיין היה עובד שלך. הוא היה צמוד אליך לאורך המלחמה; הוא היה איתנו בבור; הוא היה לידינו באקווריום בלשכה; אני ראיתי אותו בעיניים שלי. אז תכף אתה תעמוד פה, ואני מציע לך להישיר מבט לעם ישראל וסוף-סוף להסביר לו איך אדם שקיבל שכר וכסף אישי מקטר יושב לצידך ברגעים הכי מכריעים לביטחון ישראל. אם לא ידעת, תפטר את כל מי שהייתה לו יד בנושא הזה עכשיו, בלי משחקים. ואם ידעת, זה חמור יותר מכל התיקים שמתנהלים נגדך בבתי המשפט – זו פגיעה קשה בביטחון המדינה, ולעם ישראל מגיע הסבר. ולסיום, אני מבקש לפנות אליכם, חבריי חברי הכנסת. אם הייתי שם פה לשמאלי, כמו שאנחנו עושים בבחירות לנשיא ולמבקר המדינה ולוועדה לבחירת שופטים, קלפי, וכל אחד מ-120 חברי הכנסת היה נכנס להצביע הצבעה חשאית על מתווה השירות, היה פה רוב של 90 חברי כנסת. אם הייתי שם פה קלפי להצביע על חוקה מאוזנת שמעגנת את חוקי היסוד שלנו ומגבילה את הביקורת השיפוטית עליהם – היה פה רוב של 100 חברי כנסת. ואם הייתה פה הצבעה חשאית על חובת לימודי ליבה וחינוך ממלכתי – היה פה רוב של 110 חברי כנסת. העובדה שהקיצוניים שולטים במציאות של חיינו, ולא מצליחים, כתוצאה מכך, לקדם את כל הנושאים החשובים הללו – העובדה הזו היא, בעיניי, אחד מהאיומים הגדולים ביותר על מדינת ישראל. ולכולנו, לכל חברי הכנסת הציוניים והממלכתיים – כן, גם מהקואליציה וגם מהאופוזיציה – יש אחריות למגר את האיום הזה. הדרך לעשות את זה עוברת בקלפי, אבל גם בהחלטות של אחרי הקלפי. הילדים שלנו ראויים שנשים הכול בצד, נקים עבורם ממשלה ציונית ורחבה שתבטא את מה שהעם רוצה, ולא פחות חשוב מכך, את מה שהעם צריך. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת גנץ. כעת חבר הכנסת אלעזר שטרן, בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

היושב בראש, ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת – אדוני ראש הממשלה, באתי להשלים לך קצת חומר מוועדת חוץ וביטחון. האמת היא שחשבתי שעשו את זה חלק מהנציגים שלך, מהחיילים שלך בוועדה, אבל הם לא באים. הם לא באים גם כשבאים הורים שכולים שהצביעו לך והצביעו להם. אז אני אשתדל להשלים לך בקצרה, קצת. תשמע, מאיה מורנו, אתה מכיר אותה, הכרת את בעלה – הינה עוד אחד שמתחמק מהוועדה ומפריע לך להקשיב למה שמאיה מורנו אומרת – היא האלמנה של עמנואל מורנו. היא אומרת: החשש שלי הוא מקרע גדול מאוד בעם. אני מטבעי אדם אופטימי ומאמינה בעם שלנו ושיהיה פה טוב. אני חושבת שהציבור שלא משרת כרגע, קורה בו משהו. אבל ההנהגה שלו לא רוצה שהוא ישרת. אפי שהם, אבא של יובל שהם, שנהרג במהלך קרב בג'באליה בשוגג מאש כוחותינו, אמר: הוא נהרג מטעות במהלך הלחימה שנובעת מהשחיקה הממושכת של הלוחמים. כלוחם וכמפקד אני יודע וראיתי מה קורה כשחייל עייף ומותש. חייל כזה אינו חף מטעויות. אין בליבי על חבריו ומפקדיו של יובל. יש בליבי על מי שמונעים ממי שמבקש להתייצב, להתייצב. יש בליבי על הנהגת הציבור ועל מי שבוחרים להסדיר את ההשתמטות בחוק. צביקה גרינגליק – גם אותו אתה מכיר, אדוני ראש הממשלה – אבא של שאול גרינגליק, שנפל בעזה, אמר: 80 שנה אחרי, אנחנו מוצאים את עצמנו עם איזו רפורמה ביהדות שמתחילה לחפש 5,000 לגייס. איך קרה הדבר הזה? יש לנו פה כיפת ברזל. שים חליפה, שים עניבה, שים חולצה לבנה – ואתה פטור מכדורים. צבי זוסמן, אבא של בן שנפל – זה הכול רק מהשבוע, אדוני, בוועדת חוץ וביטחון – אני אב לבן, זכרונו לברכה, שנפל לפני שנתיים ברצועת עזה. חברי הכנסת מהליכוד והציונות הדתית, אתם מתעלמים מצורכי הביטחון ואתם תמיטו עלינו אסון. אדוני, אני אקצר. אני רוצה להגיד לך משהו, באמת. אתה היית ראש הממשלה ב-7 באוקטובר. יש דברים שאתה לא יכול לתקן. זה מה שקרה. זאת הייתה הממשלה ב-7 באוקטובר, זאת הייתה הקואליציה. אבל יש דברים שאתה עוד יכול לתקן. אתה עוד יכול לסובב את הספינה הזאת קצת. זה תלוי רק בך. תפסיק את מכונת הרעל. תגיד לשרים שלך שיקשיבו לשופט קולה, שהשופט עמית הוא אדם נקי.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

- - - מה עם - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, חבר הכנסת כהן.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תגלה להם שבקפלן – הקפלניסטים היו בתימן ובאיראן ובכל המקומות שאנחנו משוויצים בהם, לא בעזאזל, כמו שאמר זה שיושב לידך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תכבד, אדוני, אתה אותם. יכבד אותם, אני מקווה, גם יושב-ראש הכנסת, יזמין גם את נשיא בית המשפט העליון - -

אושר שקלים (הליכוד):

מי זה?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

- - יגיד לו: נשיא בית המשפט העליון, אני אומר לך, אתה יודע יותר טוב ממני, עוד נכונו לנו מבחנים, אולי גם בקרוב. אבל אנחנו צריכים להיות בהם יחד, אבל יחד באמת, לא יחד כתוצאה מהסתה שממשיכה. ואני באמת פונה אליך, אתה היחיד שיכול לעצור את זה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, בבקשה.

קריאה:

מיכאל, לך אני לא יכול להעיר.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לבקש ממך שני דברים קונקרטיים שהם דחופים בעת הזאת. קריית שמונה זאת עיר ייחודית שחטפה ושילמה מחיר, והפינוי הזה פגע בה. תושביה הלכו לתל אביב וראו מערכת רפואית טובה, ראו בתי ספר טובים, גנים טובים, עושר מוניציפלי ועושר של שירותים, והם נדרשים לחזור הביתה. חלקם לא חזרו. העיר הזאת לא תשוקם ללא החלטת ממשלה. בתקופה שלך, אני זכיתי כראש עיר להחלטת ממשלה על ירוחם, והבאנו 300 מיליון שקל שהעיפו אותנו קדימה לאיזון תקציבי, לצמיחה, לפיתוח. קריית שמונה לא תעמוד על הרגליים אם לא תטיל את כובד משקלך האישי ותבנה החלטת ממשלה מיידית של כמה מאות מיליוני שקלים – גם לייצב את התקציב העירוני כדי שייתנו שירות טוב, גם לעשות מוקד רפואת חירום ורפואת מומחים בעיר, גם להביא לתושבים פרנסה ופעילות עסקית ואזור תעשייה והכנסות, מארנונה וגם להיות קשובים לחלום על פיתוח עוגנים כלכליים בעיר הזאת. הדבר הזה לא יקרה בלי ממשלה שלמה ובלי החלטה. הממשלה הייתה מאוד נדיבה במימון הפינוי, זה עלה מאות מיליונים. פינוי ללא שיקום וצמיחה כלכלית לא היה שווה כלום. אנחנו חייבים להחזיר את קריית שמונה, ואני יודע שיש מגעים ויש מחשבות. אני מבקש ממך להטיל את כובד משקלך. אני שם בצד כל שיקול אחר, וזה לטובת מדינת ישראל. הדבר השני, מתעוררת על סדר-היום הסוגיה של ההתיישבות הבדואית בנגב והסדרתה, וזה מתעורר בצורה לא טובה, עם תקלות, עם פופוליזם, עם רעיונות לעשות ביקור מצולם ורעשים. הדבר הזה לא יקרה. בשנים שאתה מכהן כראש ממשלה היה רגע דרמטי שבו נכתב דוח גולדברג, ואתה הנחית את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, להטיל את כובד משקלו להביא תוכנית להסדרת ההתיישבות הבדואית, ושם נכתב דוח פראוור. ואת הדוח הזה תקפו ימין קיצוני ושמאל קיצוני, ואני נכחתי במשרד ראש הממשלה – עם מוכנות גם לעסוק בהסדרת סוגיית הקרקעות, גם בשיפוי קרקע וכספים וגם להסדיר. תראה, לא יהיה עתיד למדינה הזאת. חשבו שהבעיה של התיישבות בדואית או אי-הסדרה תהיה בעיה של הנגב. זו בעיה של המדינה. זה הפך לפרוטקשן, לגנבת אמל"ח, לביטחון וחוסר משילות בנגב. אם לא נסדיר את ההתיישבות לא יהיה עתיד לנגב, לא יהיה עתיד למדינה. כדי שזה יקרה, ממשלה צריכה לעשות את זה, ממשלה שלמה. יש בזה צד של כוח ואכיפה, אבל גם צד של שותפות והסכמות. כשסימון דוידסון – אני לא רואה אותו פה – הביא בריכה לחורה, ונערים ונערות בחורה התחילו לשחות ולמדו לשחות, הם עוסקים בשחייה. כשצעירים בדואים, אין להם מגרש כדורגל, הם באים לשכנים. צעירים בדואים הם ללא תעסוקה, ואחוז התעסוקה של צעירים בדואים ואחוז הסיכון של צעירים בדואים הוא הגבוה במדינה, ואחוז התמותה של תינוקות בדואים הוא הגבוה במדינה. מי שחושב שיהיו לנו חיים טובים אם אנחנו לא נסדר 100,000 בדואים ללא התיישבות חוקית, שלכל בדואי יהיו בית וחשמל ומים וארנונה וכתובת – זה טובת המדינה, ויש 100,000 כאלה. אתם לא נושאים באחריות לחידלון הזה. זה 50 שנה של הזנחת הסדר במרחב של הנגב וההתיישבות הבדואית, אבל עכשיו זו המשמרת שלכם, והדבר הזה בוער וזה מחייב מעשה גדול של ממשלה להסדרת ההתיישבות הבדואית. אני קורא לך, ראש הממשלה, להטיל את כובד משקלך גם למען העיר קריית שמונה וגם למען הסדרת ההתיישבות הבדואית כמה שיותר בהסכמה לטובת מדינת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה, וכעת יעלה ויבוא חבר הכנסת אביגדור ליברמן. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני ראש הממשלה, אני רוצה להסביר איך הובלת את ישראל לטבח ב-7 באוקטובר, ולמה אתה נושא באחריות לטבח ב-7 באוקטובר. לפני ההמראה שלך לפריז, בנובמבר 2018, כשנשאלת על ידי הכתבים על הביקורת שלי כשר הביטחון על העברת הכסף הקטרי, כך ענית: "הדברים - -"

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה בישלת את זה - - -

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

"- - האלו נעשו כדי למנוע משבר הומניטרי - -"

היו"ר אמיר אוחנה:

השר קרעי.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

"- - על דעת כל גורמי הביטחון וגם הקבינט, בדיונים רציניים שערכנו"; "מדובר בשאלה של אלטרנטיבות. יש לנו עוד נושאים לטפל בהם בחזיתות אחרות. אנחנו פועלים בצורה מושכלת ואחראית". עוד הוספת כי "לכל צעד יש מחיר. כשאתה נוקט צעדים של מנהיגות, יש מחיר. אם אתה לא יכול - -"

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

לא. חברת הכנסת גוטליב.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

"- - לשאת במחיר, אתה לא יכול להנהיג, ואני יודע לשאת את המחיר." זאת לא הייתה מנהיגות, אדוני ראש הממשלה; זאת הייתה פחדנות, זאת הייתה כניעה לטרור, ולכן אני התפטרתי מתפקידי כשר הביטחון. בתכלס, אתה לא שילמת שום מחיר. מי ששילם את המחיר זה עם ישראל. גם עכשיו אתה ממשיך לברוח מאחריות, אתה ממשיך לשקר במצח נחושה לכולם כל הזמן. הבטחת ניצחון מוחלט, הבאת אסון מוחלט. מערכת הביטחון מדווחת שחמאס ממשיך לשלוט בשטח ביד רמה, מתחזק מדי יום ומשתלט על רוב הסיוע שנכנס לרצועה ומשקם תשתיות טרור. לכן, הסכמה למעבר לשלב ב' לפני שרן גואילי, זיכרונו לברכה, חוזר לקבר ישראל ולפני שמפרקים את חמאס מנשקו, זו שוב כניעה לטרור. זאת הפקרות שמשמעותה שכל הקורבנות וכל מחיר ששילמנו במשך יותר משנתיים, הכול היה לשווא. מי שלא יודע לקחת אחריות, לא ראוי להנהיג את עם ישראל. ואני מבטיח לך, ההחלטה הראשונה של הממשלה הבאה תהיה הקמת ועדת חקירה ממלכתית. אתה תישא בכל האחריות ואתה תשלם את כל המחיר.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי. עד שלוש דקות לרשותך.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי ראש הממשלה, כשמדובר באזרחים ערבים בדואים, היד קלה מאוד על ההדק. שני אזרחים ערבים בדואים נהרגו בשבועיים האחרונים, אדוני ראש הממשלה: איוב אל-טוחי, תושב ביר הדאג', שנורה באזור צומת קציעות על ידי אזרח, ומוחמד חוסיין טראבין א-ס'אנע, אבו חוסיין, שנורה בפתח ביתו בטראבין על ידי שוטר. את המקרה הראשון צה"ל הסתיר במשך יממה. במקרה השני שר הפרובוקציות בן גביר אמר מייד לאחר המקרה: "ברכת יישר כוח ללוחמים שפעלו, יש להם גיבוי מלא ממני". והמפכ"ל, אדוני ראש הממשלה, דני לוי, הודיע כי הוא מחזק את ידי הלוחם שחתר למגע.

טלי גוטליב (הליכוד):

טוב מאוד.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לצערי, גם אתה, אדוני ראש הממשלה, מצאת לנכון דווקא לברך את בן גביר על המאמץ של משטרת ישראל להחזיר את המשילות בנגב, ואת האזרח שנהרג שכחת. שכחת גם את חקירת מח"ש שנפתחה כנגד השוטר היורה. לפני כמה שנים כבר התנצלת בפני משפחת יעקוב אבו אלקיעאן, שנורה והושאר לדמם למוות בשנת 2017. כמובן, אנחנו מדברים על האירוע של אום אל-חיראן. "אמרו שהוא מחבל - - - התברר שהוא לא מחבל", אתה אמרת. לא כדאי היה ללמוד מהניסיון לפני שמברכים על אירוע שבו נהרג אזרח, לפני שקובעים כעובדה מוגמרת את ההאשמות של המשטרה ושל השר המסית, השר שמחפש תמיד את התעמולה שלו לפני הכול? לפני שמגבים משטרה שניקתה לחלוטין, אדוני ראש הממשלה, את הזירה, בלי שחוקרי מח"ש הספיקו לבדוק את המקום ואת הזירה? ראש הממשלה, אל תיתן להם לשחק בך. תעצור את ההשתוללות. תעצור את ההשתוללות של השר המסוכן לפני שיהיה מאוחר מדי. הוא לא מעוניין בשקט, הוא לא מעוניין במשילות. הוא רוצה כאוס, פאודה ובלגן. חיים לוינסון אמר – תחילת ציטוט: "המדיניות הפורמלית של ממשלת ישראל היום היא להרוג ערבים - - - מבחינת ממשלת ישראל והשר לביטחון לאומי, צריך להרוג ערבים. ככל שייהרגו יותר ערבים – כך ייטב."

טלי גוטליב (הליכוד):

את זה אמר חיים לוינסון.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אלו לא דברים שלי אלא של עיתונאי יהודי. תוכיח שזה לא נכון. תגן על האזרחים שלך, לא על השר הכושל.

היו"ר אמיר אוחנה:

אדוני, לסיום.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה לא צריך להקשיב ליועצת המשפטית לממשלה, לא לחיים לוינסון, אפילו לא לי; תקשיב למצפון שלך. אני מסיים. חובה להיאבק בפשיעה, אדוני היושב-ראש, אבל מה שקורה בנגב זה ענישה קולקטיבית שמכוונת נגד אזרחים שומרי חוק, אפילו נגד ילדים שנעצרים ברחובות. ענישה קולקטיבית לא תמנע שום פשע, היא רק מייצרת עוד תסכול ועוד שנאה. תעזוב סקרים, תעזוב פוליטיקה. תנהיג. אל תיתן לפרובוקטור להרוס את הנגב. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, חבר הכנסת אלהואשלה. תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חזרתי היום, יחד עם חבריי, מההלוויה של מוחמד חוסיין תראבין, אבא לחמישה ילדים שנורה מטווח אפס על ידי שוטרי בן גביר מול עיני ילדיו. בנו סיפר – סיפר גם לאנשים, סיפר לציבור – שרק פתח את הדלת וירו בו בחזה. אחיו מספר שלאחר מכן הגיע צוות, ניקה את הדם והסיר את הממצאים. ראש הממשלה, אתה יודע איפה רואים דברים כאלה? יש סרט שקוראים לו Wolfs - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

- - ויש אחד שקוראים לו The Fixer, המסדר – אחרי הרצח של ארגוני פשיעה, באים ומנקים. ככה מתנהגת משטרת ישראל – באה ומסירה את הדם לפני שהחוקרים מגיעים?

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ועוד לפני שהאיש הספיק להגיד מילה, ירו בו בחזה, הרגו אותו בכדור אחד. ומייד לאחר מכן, בא שר אבו נפחא שלך, האחראי לשוטרים, ונותן לו גיבוי, ויש חקירה של מח"ש, והשוטר הושעה, הורחק מהמשטרה. צריך לחקור – אני קורא ליועצת המשפטית של פרקליטות המדינה לחקור אם יש קשר בין ההוראות הכלליות שהוא נתן לשוטרים בכניסתם לתראבין לבין החיסול, הוצאה להורג, תרתי משמע. יתרה מזו, מה חמור, ראש הממשלה? שאתה נתת לו גיבוי, לבן גביר. מה, אתה נער צעצוע של בן גביר? אתה ראש ממשלה. אתה נותן גיבוי למי שירה באזרח בפתח ביתו? אתה היית אצלם בבחירות. אתה לא מתבייש? אתה לא מתבייש? היית בתראבין אצל האנשים האלה, שתית אצלם קפה, אמרו לך: אבו יאיר, ואתה רקדת משמחה. עכשיו אתה רוקד על הדם שלהם. האימא לא יודעת מה לספר לילדים שלהם. תראבין זה אזרחים. נגיד שיש עבירה, שיש מישהו ששרף רכב או גנב סוס – אתם מכתרים יישוב, סוגרים אותו בבטונדות בגלל עבירה כזאת? זה רק בגלל שהם ערבים. זה משילות? זאת מאפיה, זה לא משטרה. ככה מתנהגת מאפיה – עושה fixing לזירת הרצח. אנשים כועסים.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אנשים מתוסכלים מהעובדה שמי שאמור לשמור על הסדר יורה להם בפתח הבית. תגיד, אתה חושב שמה שטראמפ עושה וחוטף מנהיגים, אתם יכולים לעשות – לירות באזרחים?

אושר שקלים (הליכוד):

תמיד בצד של הרעים - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני מסיים.

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לעזור, לא לעזור. תודה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני חושב שאתה צריך להיזהר, כי את מדורו עצרו בלי צו. נגדך יש צו לפחות.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - נגמר הזמן.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת אבי מעוז.

נעמה לזימי (העבודה):

נתניהו, מנהיג אומה נמדד בחרדה ההורית לשלום אזרחיו.

אושר שקלים (הליכוד):

אדוני ראש הממשלה. קצת כבוד.

נעמה לזימי (העבודה):

אבא – זה מה שאנחנו כה משוועים לו; דמות אם או אב שתעטוף ותרפא, כל מה שאתה לא.

אושר שקלים (הליכוד):

יאיר גולן.

נעמה לזימי (העבודה):

במשפט שלמה על משמורת המדינה הזאת, אתה האב המתחזה. ידעת בזמן אמת שרומי גונן עוברת פגיעות מיניות קשות ונתת לזה לקרות. ידעת, נתניהו, משכו בדש מעילך.

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, די.

נעמה לזימי (העבודה):

אחות שלנו, בת ישראל, נפגעה כשאתה הפקרת. הפכת את הצפון לבן חורג ומנוכר, הוצאת אותו מצוואת האחריות של המדינה. הייתי בקריית שמונה הנטושה והעזובה, עיר שכל חטאה, שהעזה לדחות את השידוך הכפוי שלך. תושבי הבית לא גומרים את החודש, הכול עולה, ובמקום שיקום ובניית הבית מחדש, העברת את כל משאבי הבית לקומבינות פוליטיות ומושחתות. וכשנחטפו ילדינו תחת משמרתך, כי מימנת את הטורף האכזר שנכנס אלינו, הקרבת אותם. אז פנינו לדוד סם כדי שיציל אותם, והעם קרא לך בוז שכולו זעקת אמת. יותר מ-2,000 הלוויות נרצחים והרוגים של בני ובנות ישראל – לאחת לא הגעת, נתניהו. בתי העלמין התמלאו בקברים שמהם אתה נפקדת מחוסר עניין. אינך ראוי לגיבורים ולילדי העם הזה. ידעת שכשבן חסותך הבריון השכונתי בן גביר מוציא סרטוני טיקטוק, מפוצצים במכות את האחים והילדים שלנו, מתעללים בהם עד זוב דם; ידעת ולא עשית דבר. נתת לו להביא עליהם גיהינום. אימצת כבניך סוכנים זרים שמכרו את ישראל, את הבית, לקטר. הם עשו זאת תחת החסות, הטיפוח והחינוך שלך. ומה קיבלת אתה מקטר? מה מכרת בתמורה לאויב? כשאתה, נתניהו, הפכת את השחיתות הפרטית שלך לאסון של ישראל כולה, בני הבית קמו ואמרו לך: לא. הדיקטטורה לא תעבור, נתניהו. לא ניתן. הטיוח לא יעבור. את טבח 7 באוקטובר תחקור רק ועדת חקירה ממלכתית. כשאב הבית מתגלה כמסוכן ולא כשיר הוא חייב לקבל צו הרחקה מהבית והילדים, מהמרחב שבו הוא פוגע, מתעלל ומענה. אתה הזנחת, הפקרת, סיכנת את ביטחון הבית – בפרשת הצוללות; באסון הכרמל; באסון מירון; בטבח 7 באוקטובר; פתחת את לשכת קטר בישראל; מממן חמאס, ארגון הטרור שטבח, אנס ושרף אותנו. אתה הוא האיש הזה, המתעלל, הלא-כשיר, הסדיסט, המסוכן לביטחון הבית והמדינה. אתה ראש ארגון הפשע שחטף מדינה וחשוד בבגידה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. לסיום.

נעמה לזימי (העבודה):

ישראל זקוקה לחמלה ואהבה הורית, דמות שתיתן מזור, שתאחד את המשפחה, תלמד כי אחים אנחנו - -

אושר שקלים (הליכוד):

יאיר גולן אמר - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי.

נעמה לזימי (העבודה):

- - אחים אנחנו. אתם תלכו, אנחנו נבנה ונרפא. נביא את היום, נתניהו. נעיף אותך ואת כל השחיתות שלך.

אושר שקלים (הליכוד):

יאיר גולן אמר - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת סגלוביץ'.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מירב בן ארי (יש עתיד):

חברי הכנסת, שקט. כרגע – חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

מה קרה, לא קיבלתם מספיק כסף מקטר? סוכנים סמויים.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, השופט אהרן ברק אמר במוצאי שבת בהפגנה בתל אביב - -

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, קריאה ראשונה.

אבי מעוז (נעם):

- - שאנחנו כבר לא דמוקרטיה ליברלית ושהממשלה פגעה קשות בערכיה של מגילת העצמאות. בדמוקרטיה הליברלית שלו המיעוט קובע, ולעומת זאת, בדמוקרטיה האמיתית של המדינה היהודית הרוב הוא הקובע. כידוע, המילה דמוקרטיה לא מופיעה במגילת העצמאות, אבל המונח מדינה יהודית, שממנו אהרן ברק התעלם בהפגנתיות, מופיע חמש פעמים. הביטוי הבסיסי והמשמעותי של היות מדינת ישראל מדינה יהודית היה סעיף הלאום בתעודת הזהות, אבל בגלל פסק דין של בג"ץ שכתב אהרן ברק עצמו לפני 24 שנים הושמט סעיף הלאום מתעודת הזהות. בפסק הדין צוין כי לרישום במרשם האוכלוסין אין כל משמעות מלבד המשמעות הסטטיסטית. השופט אנגלרד, בדעת מיעוט, אמר אז כי אין כאן עניין בסטטיסטיקה בלבד, אלא מחלוקת אידיאולוגית חריפה. אז נרשם הניצחון הראשון של תפיסת מדינת ישראל כמדינת כל אזרחיה על פני תפיסתה כמדינה יהודית. אדוני ראש הממשלה, הממשלה בראשותך משולה לספר, וכמו שאומר הביטוי, העיקר חסר מן הספר. הממשלה מעבירה הרבה חוקים ומקבלת הרבה החלטות, אבל הכול מתמקד בתחום שנוגע לדמוקרטיה ודוקטרינת הדמוקרטיה והמשפט מבית מדרשו של אהרן ברק. אבל בכל מה שנוגע לזהות היהודית ולהכרעה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, הממשלה פסיבית לחלוטין. המגמה של אהרן ברק וממשיכיו זה להוביל את מדינת ישראל לאסון של מדינת כל אזרחיה. המטרה של הממשלה הנוכחית הייתה אמורה להיות חיזוק מדינת ישראל כמדינה יהודית, אבל במציאות – פספוס אדיר, וכלום אחד גדול בנושא הזהות היהודית של המדינה. אדוני ראש הממשלה, אנחנו נמצאים בסייעתא דשמיא תחת הנהגתך העוצמתית והגיבורה במלחמה על הקיום הפיזי שלנו בשבע חזיתות. אבל בחזית השמינית, הנוגעת לקיום הרוחני הזהותי שלנו כמדינה יהודית, אנחנו נמצאים תחת הנהגתך בקונספציה עמוקה וכניעה לתפיסה של מדינת כל אזרחיה שמובילים אהרן ברק וחבריו לשמאל הרדיקלי בניגוד גמור לרצון רוב העם. לקראת סוף ימיה של הכנסת הנוכחית אני רוצה להעניק לממשלה ולקואליציה הזדמנות להצטרף להצעת החוק שאני מעלה להצבעה בשבוע הבא, להגדרת מיהו יהודי במרשם האוכלוסין, מה שיאפשר לנו להחזיר את סעיף הלאום לתעודת הזהות. אדוני ראש הממשלה, בידך הדבר, הענק לחברי הקואליציה חופש הצבעה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת סגלוביץ'. אחריו – חברת הכנסת מירב בן ארי. בבקשה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, אתמול שוב ביקרתי בניר עוז. בין השבילים והבתים המפויחים, שאלה חוזרת על עצמה כל הזמן: האם על ההפקרה לא מגיעה תשובה, אדוני ראש הממשלה? האם על ההפקרה לא מגיעה סליחה? האם לא הגיע הזמן שאתה באופן אישי תגיד את המילה הפשוטה, האנושית, המובנת מאליה, הלא-משפטית – "סליחה"? ועדת חקירה ממלכתית לא הוקמה ואתה מתנגד לה, אתה מסכל אותה, אתה – ועודך, ראש ממשלת 7 באוקטובר, וכל מה שאתה עושה מאז זה רק לדחות, לסכל ולהתחמק. אתה מפקיר את הביטחון הלאומי ואת ביטחון הפנים, והפקרת את ביטחון הפנים של כולנו בידי עבריין, בידיו של בן גביר. נתת לחדל אישים לעשות סיבובים פוליטיים על הפצעים המדממים של החברה הישראלית. נתת לו לשלוט בביטחון שלנו, למרות שהוא לא מסוגל. סוכן כאוס, אדוני ראש הממשלה, סוכן כאוס לא יכול לעסוק בביטחון. שנת 2025 הייתה השנה עם הנתונים הגרועים ביותר אי פעם בביטחון האישי של אזרחי ישראל. 307 נרצחים בחברה בישראל, 252 – בחברה הערבית. אתה באמת חושב ששר לאומן וגזען יכול לטפל בחברה הערבית? אדוני ראש הממשלה, גם אם תקרא ותעשה את עצמך קורא חומרים, את העובדות לא תצליח לנקות. בסוף, המשמרת שלך היא המשמרת המדממת ביותר בביטחון האישי. חמישה ימים עברו מתחילת השנה. חמישה ימים עברו – ארבעה בני החברה הערבית נרצחו והיום נרצחה אישה בפרדס חנה, ואתה שותק. סע ללוד, סע לבאר שבע, סע לחיפה, לשפרעם, לדרום תל אביב, תגיע גם ליפו, חדרה, השתוללות בכל מקום. תבדוק את נתוני תאונות הדרכים, 455 הרוגים בתאונות דרכים – ואת המציאות לא תשנה אם תהפוך דפים גם עכשיו – וההפקרה הזאת היא על ראשך. היא על ראשך, כי אתה ראש הממשלה, והנתונים האלה הם 20 שנה אחורה, 455 הרוגים בתאונות דרכים. הפקרת את הביטחון הלאומי, ובלשכתך הועסקו אנשים שקיבלו כסף מקטר, ממדינה עוינת, בזמן מלחמה. שוב אתה שותק ומגדיל לעשות, אתה גם מחבק. ממתי אדם מחבק אנשים בלשכתו בזמן שהם חשודים בפלילים, בקבלת כסף במדינה זרה, מקטר? מי עושה דבר כזה? במקום להדיר, להגיד: לכו מכאן, מה אתה עושה? מחבק אותם. ממה אתה מפחד? אני יודע שאתה יודע ממה אתה מפחד, אבל אני לא מפחד, אני חושש רק מהעובדה שאתה עדיין ראש הממשלה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת ולדימיר בליאק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש ממשלת 7 באוקטובר, כנסת נכבדה, קצת עצוב פה במליאה, אין ח"כים של הקואליציה, רק גדולי החנפנים הגיעו. איפה כל השרים? קצת הקיץ של אביה באזור הקואליציה. לא נורא, זה לא מפריע לי. אני רוצה לפנות אליך. קודם כול, מזל טוב, אדוני, מזל טוב, שלוש שנים לממשלה. אין חגיגות? שלוש שנים. אף אחד לא האמין שנחזיק יותר משנה וחצי, אבל הינה, למרות הטבח, אתה עדיין כאן. וגם אתה, אבל זה אירוע בפני עצמו. אז ציינת שלוש שנים, ואין לי הרבה זמן – פחות משלוש דקות – לציין את כל ההישגים של הממשלה הכושלת, וזה בלי להתייחס ל-7 באוקטובר, למרות שהייתי רוצה לדעת מה עבר לך בראש כשראית את הסרטונים של ששת הנרצחים במנהרות והתעקשת להיכנס לרפיח; מה עבר לך בראש כששמעת על התקיפות המיניות שעברה רומי גונן. אבל, כמו שאמרתי, הזמן קצר, ויש כל כך הרבה הישגים. אז בוא נתחיל עם ההישג הדרמטי שלך. בשנת 2025 יותר מ-70,000 ישראלים עזבו את מדינת ישראל; בשלוש שנים יותר מ-200,000 ישראלים עזבו את מדינת ישראל. בטח תגיד עליהם שהם שמאלנים, שהם אנטי-ציונים, אבל תכלס, אפשר להגיד את זה גם על הבן שלך. תכלס, למה הוא לא בארץ? למה הם עוזבים? אתה יודע מה מדהים? אל תפריע לי, שלמה קרעי, אני רוצה שהוא ישמע אותי. מה מדהים? שלמרות האנטישמיות המטורפת בעולם, שגם היא כמובן תוצר של המדיניות שלך, אנשים מעדיפים לברוח מפה, לא לגור פה ולהתמודד עם אנטישמיות, רק לא לסבול את הממשלה שלך ואותך. אני רוצה לעבור לעוד הישגים. אני בטוחה שאתה שומע אותי. אני מניחה שאתה יודע שבממשלה שלך יש הכי הרבה הרוגים בתאונות דרכים, יש הכי הרבה נרצחים בחברה הערבית, בחברה היהודית, הכי הרבה נשים נרצחות בבית שלהן, וכל זה בגלל השר הכושל שאתה מינית, אותו אדם שלא היית מוכן להצטלם איתו; אותו אדם - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מירב בן ארי (יש עתיד):

שקט, חנפנית. שקט, חנפנית. אל תפריעי לי.

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה, השרות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תפריע לי. שתיכן לא מעניינות, יאללה.

היו"ר אמיר אוחנה:

השרות גולן וסילמן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תפריעו לי. חבל.

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה גולן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה מינית שרה לשוויון חברתי ששונאת נשים, מינית שר תיירות - - -

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה מעצבן, האמת מעצבנת.

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, השרות גולן וסילמן, אני מבקש להפסיק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תעצור לי רגע, זה לא פייר.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אתן לך עוד כמה שניות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תן לי עוד חצי דקה. זה לא עוזר, הוא לא שומע. את רק מפריעה לי. אני רוצה לדבר איתך על עוד הישג חשוב, כי הם לקחו לי את הזמן. אתה חיסלת עיר במדינת ישראל. קוראים לעיר הזאת קריית שמונה. התושבים של קריית שמונה, ציונים ופטריוטים, חזרו לגור בעיר שאתה לא מוכן לשלוח את השרים שלך לבקר בה רק בגלל שראש העיר הוא לא ראש עיר שלך, הוא לא יהלום. תושבי קריית שמונה זועקים אליך שתתייחס אליהם. למה קיימת ישיבה בדימונה? דימונה עיר מדהימה, דימונה עיר מהממת, יש בה הגירה חיובית. למה לא קיימת ישיבת ממשלה בקריית שמונה?

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה מתעלם מהתושבים? אין לי הרבה זמן ויש שתי חנפניות. בבקשה תסתכל עליהן כדי שיניחו לי.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, גברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני יודעת, אני מסיימת. ברור לי שתדבר עכשיו על הביקור בארצות הברית, אבל לא יעזור לך, חזרת לפה בלי תשובה למשפחה של רן גואילי, זיכרונו לברכה, וחזרת לפה עם פתיחה של מעבר רפיח לשני הכיוונים. ורחמנא ליצלן, גם חגגת סילבסטר, שזה ממש לא חג של המחנה האמוני. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת כולם, השרות, השרה, השרה גולן – חברת הכנסת בן ארי והשרה גולן, אני מבקש להפסיק. תודה. חבר הכנסת בליאק וחבר הכנסת בליאק בלבד, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה, ברוך הבא לישראל. איך היה נובי גוד במאר-א-לאגו? נהנית? היה כמו שאתה אוהב: סוויטה מפוארת, שועי עולם, אוכל טוב. זה די מדהים שהוצאת הודעה כי אתה המנהיג הזר היחיד שנמצא בנשף. אתה יודע למה? כי כל מנהיג נורמלי, שלא מנותק כמוך, נמצא ביום הזה עם העם שלו. זה כל כך פשוט וכל כך מתבקש וכל כך רחוק ממך, ראש הממשלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני עובר לקריאות. אני עובר לקריאות, גברתי. תודה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אגב, גם, כמובן, חגגתי ב-31 בדצמבר את חג ילדותי, וכמובן עוד 1.2 מיליון ישראלים דוברי רוסית, 1.2 מיליון ישראלים דוברי רוסית, ראש ממשלה, שבשלוש השנים האחרונות אתה והממשלה שלך מנסים להפוך אותם לאזרחים סוג ב' דרך הבלימה של העלייה מחבר המדינות חבר, דרך הניסיונות לצמצם את חוק השבות, וכמובן הדרך להטיל ספק ביהדות שלנו. מדובר, ראש הממשלה, באזרחים ישראלים שעובדים, משרתים בצה"ל, משלמים מיסים. כל חטאם הוא שהם לא באים בטוב לקואליציית המשתמטים שלך, ולכן אפשר להכפיש אותם ולכנות אותם גויים, מטעמי נוחות – נכון, השר קרעי? ולא במקרה, ראש הממשלה, השר אמסלם, המינוי שלך, מרשה לעצמו פעם אחר פעם להתגזען על חברי כנסת, יוצאי חבר העמים, לפזר אמירות מכוערות, לצחוק על המבטא שלנו ועל הדרך שעשינו כאן בישראל מיום העלייה. אתה, ראש הממשלה, מכיר את המקרים האלה היטב, אבל אתה בוחר לשתוק, וגם עכשיו אתה בוחר לא להגיב. אתה בוחר לשתוק, ובשתיקה המבזה והפחדנית שלך אתה מגבה את הגזענות, אתה נותן גיבוי מלא לשרים הגזענים ומפקיר את הציבור של הישראלים דוברי הרוסית. במקום לגנות את הגזענות, להתנצל ולקרוא את השר אמסלם לסדר, אתה מתחבא מאחורי הפמליה והאיפור, כי ישראלים דוברי רוסית הם לא חלק מהבייס שלך. אבל לא לדאוג, יש לנו זיכרון מצוין, וביום הבחירות, בבחירות הקרובות, אנחנו, ישראלים דוברי רוסית, נזכור היטב את הגזענות שלכם ואת השתיקה שלך, ראש הממשלה, וזו אחת הסיבות שבעוד מספר חודשים אתה כבר לא תשב על הכיסא הזה. תודה

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כעת, חברות וחברי הכנסת, אנחנו נשמע את ראש הממשלה, ואחריו – את ראש האופוזיציה. אני מבקש להזכיר לכולם, בעיקר למי שלא היה כאן בתחילת הדיון, שמי שאיאלץ להוציא אותו בקריאה השלישית, לא יחזור עד להצבעה. לכן אני מבקש מכולם לשמור על השקט ולאפשר לשני האישים להשמיע את דבריהם. אני מתכבד להזמין את ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו להציג את עמדתו. ראש הממשלה, בבקשה. שקט במליאה, שקט במליאה. תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מכובדי יושב-ראש הכנסת, שרות ושרי הממשלה, חברות וחברי הכנסת, אזרחי ישראל – שמעתי אתכם, נציגי האופוזיציה, גם את דברי הנאצה. אני אענה לכם כאן על הכול. אבל לפני הכול, אני מבקש לפתוח בביקור המדיני החשוב שקיימתי בשבוע שעבר בארצות הברית. זה היה המפגש השישי שלי עם ידידי הקרוב, ידידנו, הנשיא טראמפ, מאז תחילת כהונתו לפני שנה. מביקור לביקור, ממפגש למפגש, אנחנו מהדקים את השותפות בין שתי המדינות שלנו, כפי שלא היה מעולם. כן, העובדה שרעייתי ואני ציינו עם הנשיא טראמפ ורעייתו את תחילת השנה האזרחית החדשה, בהזמנתו – העובדה הזאת מבטאת את עומק הקשר בינינו. הברית האמיצה, גם ברמה של המנהיגים, וגם ברמה של המדינות, היא מתכון להמשך שרשרת ההישגים שלנו גם בשנה הזו, 2026. הנשיא טראמפ הדגיש את המחויבות המשותפת שלנו לפרק את החמאס מנשקו ולפרז את רצועת עזה. עסקנו רבות בצורך להשיב את החטוף האחרון מעזה, כפי שהשבנו 254 חטופים. אני מדבר על גיבור ישראל, סמל ראשון רני גואילי. הזמנתי את משפחת גואילי להצטרף אליי למפגש עם הנשיא טראמפ. זה היה רגע מרגש מאוד כשהנשיא טראמפ פגש את ההורים של רני, את איציק וטליק, ואת האחים עומרי ושירה. אני ראיתי שהוא התרשם מאוד לא רק מהעוצמה הנפשית שלהם, אלא בראש ובראשונה מאצילות הנפש שלהם. אני הבטחתי למשפחה המופלאה הזאת שלא נרפה מהמשימה הקדושה להחזיר את רני הביתה, וגם עכשיו אנחנו פועלים במישור הזה בדרכים שונות. ובאשר לאיראן, שמושכת בחוטי הטרור במזרח התיכון וגם מעבר למזרח התיכון, הנשיא טראמפ ואני הבענו עמדה נחרצת: לא ניתן לאיראן לשקם את תעשיית הטילים הבליסטיים שלה, ובוודאי שלא נאפשר לה לחדש את תוכנית הגרעין, שפגענו בה קשות במהלך מבצע עם כלביא. העמדה המשותפת שלנו לגבי איראן עומדת בעינה: אפס יכולת העשרה, הוצאת כל האורניום המועשר – כל האורניום המועשר – אל מחוץ לאיראן, ופיקוח קפדני ורציף על מתקני הגרעין. עכשיו, כשאנחנו דנו באיראן, ההתקוממות העממית – לא רק בטהרן, כבר במקומות אחרים – היא רק התחילה, ובינתיים היא התרחבה מאוד. אנחנו בישראל מזדהים עם המאבק של העם האיראני, ועם השאיפה שלו לחירות וצדק. ייתכן מאוד שאנחנו עומדים ברגע מכריע, רגע שבו העם האיראני ייקח את גורלו בידו. בכל מקרה, עוד לפני ביקורי בארצות הברית, ובמהלך ביקורי, אני הבהרתי ביחס לתרגילים צבאיים שאיראן קיימה לפני ימים אחדים, לפני הביקור, שאם נותקף, ההשלכות על איראן תהיינה חמורות מאוד. מלבד השיחות החשובות עם נשיא ארצות הברית, שוחחתי גם עם מזכיר המדינה מרקו רוביו, עם שר המלחמה פיט הגסת', וגם עם סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס. אני חייב להגיד לכם את הדברים כהווייתם: אנחנו מסכימים על הדברים הגדולים. מעת לעת, כפי שמקובל בכל מערכת יחסים, כפי שמקובל במשפחה, יש בינינו הבדלי גישות בנקודות מסוימות, לא מז'וריות, ואנחנו מיישבים את הדברים בשיח פתוח כשותפים אמיתיים. אני מבקש לומר, חברות וחברי הכנסת, שאני חושב שאני מייצג את עמדת הרוב בבית הזה ובציבור הרחב כשאני אומר שישראל תומכת בהחלטה הנחושה של הנשיא ובפעולה הנועזת של צבא ארצות הברית בוונצואלה. יש כאן מאבק עולמי בין מדינות שדוגלות בערכי החופש והקדמה, לבין מדינות אלימות, שמאיימות על הסדר העולמי. במזרח התיכון, ישראל היא שמובילה את המאבק של העולם התרבותי בכוחות הברבריות והרשע. וארצות הברית, הממשל האמריקני, מעריכים זאת מאוד. אני הרחבתי בנושא היחסים עם ארצות הברית, כי זה חשוב בפני עצמו, אבל גם משום שאתם טעיתם לחלוטין לאורך כל הדרך בהבנת המציאות המדינית. חבר הכנסת לפיד, אתה אמרת לפני שמונה חודשים: "איבדת את טראמפ"; "לא היה שפל כזה ביחסים עם ארצות הברית מעולם". עוד אמרת - - -

מירב כהן (יש עתיד):

חמאס הוא נכס זה טעות, טעות בהערכה הייתה לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה ראשונה. לא לעזור לי. חברת הכנסת מירב כהן, קריאה שנייה.

מירב כהן (יש עתיד):

זו טעות בהערכה שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה. לא לעזור. חבר הכנסת כהן, לא לעזור, תודה. לא לעזור. לא לעזור.

טלי גוטליב (הליכוד):

צאי החוצה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, לא לעזור. תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חבר הכנסת לפיד, בקשה לי לחבר הכנסת לפיד, אני מבקש: תרשום את גובה הצעקות ואת משך הצעקות של חברי סיעתך, כי יש תחרות קשה מאוד על ארבעה מקומות ואתה לא יכול לנשל את אלה שמגיע להם מקום. אז תמשיכו לצעוק.

היו"ר אמיר אוחנה:

כמקובל בנאום 40 חתימות, אני מתיר מחיאות כפיים לשני הצדדים. כל מי שנמצא פה רשאי.

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי, תודה רבה. ראש הממשלה ימשיך. חבר הכנסת נאור שירי, תודה. בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לפני –Before I was interrupted – לפני שהפריעו לי, ציטטתי את חבר הכנסת לפיד: "איבדת את טראמפ"; "לא היה שפל כזה ביחסים עם ארצות הברית". ועוד אמרת: "לאמריקנים נמאס מנתניהו. ממשל טראמפ פועל היום בלי תיאום ובלי להקשיב לנתניהו". חבר הכנסת ליברמן אמר – הוא לא פה? חבר הכנסת ליברמן אמר: "כשאני מסתכל על יחסינו עם ארצות הברית, הגענו לשפל חסר תקדים". יאיר גולן אמר לפני חודשיים: "טראמפ לא סופר אותנו ולא סופר אותו". "אותו" זה כנראה אני, אני חושב שהוא התכוון. אז הנשיא טראמפ כנראה לא סופר את יאיר גולן, כי את יחסו אליי שמעתם במסיבת העיתונאים שקיימנו. אגב, כל הטענות האלה כמובן מהודהדות ומוחזרות וממוחזרות על ידי ערוצי התבהלה והפרשנים שמהדהדים את זה כל הזמן, מחכים לפיצוץ – מתי זה יגיע?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שרון ניר, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אופס, לא מגיע. אז זה יגיע בפעם הבאה. לא, לא מגיע. זה יגיע בפעם אחרי הבאה, כן, מחכים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הפיצוץ הגיע ב-7 באוקטובר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מי היה ראש הממשלה ב-7 באוקטובר? מי היה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הפיצוץ היה ב-7 באוקטובר, שאתה אחראי לו. אתה אחראי לטבח הכי גדול מאז השואה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית. נא לצאת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תגיד סליחה. תגיד סליחה. אתה אחראי ל-7 באוקטובר - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

נא לצאת, חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

עדי עזוז (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת עדי עזוז, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

honorary mention – אני לא יודע לגבי הגובה של הווליום, הזמן לא מספיק, אבל תמשיכו, זה בסדר, תתחרו על המקומות האלה. בסדר גמור.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תסתכל על עצמך, אתה מביך.

היו"ר אמיר אוחנה:

ראש הממשלה לא צריך עזרה, רבותיי. חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה מתנהג כמו ליצן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתה נותן הרצאות על דרך ארץ. אני חושב שצריך לתת לו עוד דירוג גבוה. תודה רבה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שטרית, לא לעזור. חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הוא פנה אליי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה שלישית. נא לצאת.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה אמיתי? הוא פנה אליי.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז מה אם הוא פנה. נא לצאת. תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברי האופוזיציה - - -

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, מה קורה פה? אתם לא תשמעו את נאומו של ראש האופוזיציה, חבל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברות וחברי האופוזיציה, בדיון הזה שמעתי אתכם מלינים על קבלת ההחלטות הקיצוניות של הממשלה, החלטות שלפי הטענות שלכם, פוגעות בחוסן הלאומי של מדינת ישראל. אז אני רוצה לומר לכם, החוסן הלאומי שלנו הוא קודם כול עצם הקיום שלנו, כי בלי קיום אין חוסן. וכל הטררם שאתם עושים פה – תכף נתייחס לזה, טענה-טענה. אבל כל הטררם שאתם עושים פה לא שווה שום דבר אם אין קיום. ההחלטה החשובה ביותר שממשלת ישראל בהנהגתי קיבלה הייתה לתקוף באיראן כדי להרחיק מעלינו שני איומים על עצם קיומנו: האיום הגרעיני והאיום של עשרות אלפי טילים בליסטיים. והיה גם איום קיומי שלישי – טבעת החנק שאיראן וציר הרשע ביקשו לשים סביב צווארנו, פשוט לשים סביב צווארנו, כדי להשמיד אותנו. במלחמת התקומה קיבלנו החלטות אמיצות ששברו את ציר הרשע הזה. הוא עדיין כאן, הוא מלקק את הפצעים, הוא מנסה להרים את הראש, אבל הוא הרבה הרבה יותר חלש. קיבלנו רבות מההחלטות הגורליות הללו, ממש גורליות, מול לחצים כבירים מן החוץ ומול התנגדות עקבית שלכם מבית. אתם התנגדתם כמעט לכל דבר. החלטנו להיכנס לרפיח – אתם התנגדתם; החלטנו לתפוס את ציר פילדלפי – אתם התנגדתם; החלטנו לדבוק ביעד של מיטוט החמאס – אתם לא רק שהתנגדתם, אתם ביקשתם להיכנע לתכתיבי החמאס; החלטנו להיכנס למעוז האחרון של החמאס, העיר עזה – ואתם התנגדתם גם לזה; החלטנו להשיב את כל החטופים בפעימה אחת, תוך הפעלת לחץ צבאי שלנו ולחץ מדיני של ארצות הברית – וגם לזה התנגדתם. אמרתם שזה בלתי אפשרי, אמרתם שאני מפקיר את החטופים, אמרתם שזו מלחמה פוליטית. אז חברות וחברי האופוזיציה - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתם לא האמנתם שזה יקרה. אני האמנתי, חבריי האמינו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת עדי עזוז, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו פעלנו. אתם אמרתם: לא, צריך להיכנע לתכתיבים, לעולם אי-אפשר להוציא עד האחרון שבהם, זה בלתי אפשרי. נתניהו, אתה משחק בחיי החטופים. וכהנה וכהנה וכהנה. אמרתם את זה – תעמדו מאחורי זה.

עדי עזוז (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת עדי עזוז, את בקריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

תפסיקו להכחיש את העובדות. חברות וחברי האופוזיציה, אתם אופוזיציה - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

דיברת אליי?

היו"ר אמיר אוחנה:

דיברתי אלייך, חברת הכנסת עזוז.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברות וחברי האופוזיציה, אתם אופוזיציה קיצונית שמתנגדת באופן אוטומטי להחלטות הגורליות שאנחנו מקבלים ושבזכותן, ובזכות גבורת לוחמינו, אנחנו מבטיחים את נצח ישראל. מזל, מזל גדול, שלא הקשבנו לכם. זה לא מזל – זה גם שיקול דעת. כי אם היינו מקשיבים לכם, היו עדיין חטופים בעזה, דף היה חי - -

נאור שירי (יש עתיד):

עדיין יש.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - סנוואר היה חי, נסראללה היה חי - -

נאור שירי (יש עתיד):

צריך להחזיר אותם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - ואיראן הייתה שועטת באין מפרע לגרעין. המציאות מוכיחה בבירור שלא אנחנו הקיצוניים. אנחנו שקולים מאוד, נחושים מאוד, עוצמתיים מאוד. ואילו אתם, בתבוסתנות שלכם, בהרכנת הראש שלכם, בהתנגדות שלכם לכל החלטה שהממשלה קיבלה לטובת ישראל, אתם הקיצוניים ואתם אלה שפוגעים בלכידות שלנו ובחוסן הלאומי שלנו.

נאור שירי (יש עתיד):

בן גביר הוא שר בממשלה שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

וזה מתבטא בעוד הרבה תחומים. אתם לא מפסיקים לדבר על אחידות וכל הזמן מסיתים. אתם לא מפסיקים לדבר על אחדות וכל הזמן מפלגים. כל הזמן, בלי יוצא מן הכלל. וזה מתבטא בעוד תחומים. השמעתם נבואות זעם.

נאור שירי (יש עתיד):

מאז סמוטריץ' לא ראיתי - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שלישית, נא לצאת. תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

אנחנו מסיתים.

קריאות:

כן, כן, כן.

היו"ר אמיר אוחנה:

די. חברות וחברי הכנסת, די.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני כבר לא מדבר על אופן ההתבטאות, על הוולגריות, על גסות הרוח. אפשר, אפשר להגיד דברים נוקבים, אבל אפשר גם לבטא אותם בדרך מקובלת.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, עכשיו את בקריאה ראשונה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אתה יודע מי חברי הסיעה שלך?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה, שימי לב.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

די. באמת, יש גבול.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

עוד מקום אפשרי, אבל אני לא רוצה לקבוע.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אני יוצאת. באמת, יש גבול. מדבר על וולגרי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, אם את יוצאת, אנא צאי. אבל לא להמשיך בצעקות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

היחס שלכם מתבטא בעוד תחומים. אתם השמעתם נבואות זעם על מצב הכלכלה, ואני חייב להגיד: זה נכון, המלחמה אתגרה אותנו מבחינה כלכלית. אבל אני תמיד אמרתי: כשננצח – הכלכלה תצמח בענק. וזה בדיוק מה שקורה עכשיו.

עדי עזוז (יש עתיד):

יש מיליון ילדים רעבים, על מה אתה מדבר?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת עדי עזוז, את בקריאה שנייה, בפעם הבאה אני איאלץ להוציא אותך.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני רוצה לשבח את שר האוצר ואת חבריי לממשלה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שעשה כאן עבודה חשובה מאוד, ולא פשוטה, תחת ביקורת אין-סופית. אבל התוצאות מדברות בעד עצמן. השבועון הבריטי, האקונומיסט, מדרג את כלכלת ישראל בין שלוש הכלכלות הטובות בעולם. תראו מה הממשלה הקיצונית שלנו השיגה בתחום הכלכלי. ואני אומר, אחרי שנתיים של מלחמה, המלחמה הארוכה ביותר בתולדותינו – השקל התחזק מאוד מול הדולר; הבורסה זינקה בעשרות אחוזים בשנה האחרונה. אני לא בטוח, נדמה לי שהיא הכי גבוהה בעולם; האבטלה בשפל; ההשקעות בהייטק הישראלי חזרו בעוצמה, כולל החלטת ענקית הטכנולוגיה אנבידיה להקים מרכז חדשנות בגליל שיעסיק אלפי עובדים; מחירי הדירות, שזה מרכיב ההוצאה הגדול ביותר במשפחה – איך אומרים ביידיש? By far – מחירי הדירות ירדו בפעם הראשונה מזה שנים. אני אומר לכם דבר מעניין: בשנה של הממשלה שלכם הם עלו ב-20%, ובחצי השנה האחרונה הם ירדו ב-2.5%.

גלעד קריב (העבודה):

וב-30 השנה שאתה ראש הממשלה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

רק להבין מה קרה פה. ועוד דבר, חתמנו על עסקת גז ענקית עם מצרים שתכניס לקופת המדינה כמעט 60 מיליארד שקל. אלה ההחלטות שאנחנו קיבלנו. אתם, אתם ויתרתם על שדות הגז שלנו בגבול הלבנון תמורת כלום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ועוד למי? לנסראללה, לחיזבאללה. אללה ירחמו.

גלעד קריב (העבודה):

תבטל את ההסכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל אין שם גז, אין שם גז, אין גז.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה ראשונה.

מאיר כהן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כהן, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברי האופוזיציה, אתם מנסים להדביק תווית של קיצוניות לממשלה, אבל במציאות הכול הפוך. אתם אלה שנוקטים עמדות קיצוניות שמפלגות את העם, בעוד אנחנו מקדמים יוזמות שיאחדו את העם וייטיבו עימו.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

עכשיו בואו נראה את זה בשתי הסוגיות המרכזית שעומדות על סדר-יומנו הפנימי, חוק הגיוס והקמת ועדת חקירה לאירועי המלחמה. אתם נוקטים עמדה קיצונית, צרה, מפלגת, בעוד שאנחנו מחפשים הסכמה רחבה. בניגוד לרטוריקת התבהלה שלכם, אנחנו מקדמים מתווה היסטורי, מתווה שיביא לגיוס של 23,000 חרדים בשלוש וחציה שנים הקרובות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מדובר כאן במהפכה אמיתית שלא הייתה מאז הקמת המדינה, עם מספר עצום של מתגייסים. והדבר יקל מאוד על משרתי המילואים. בחוק שאנחנו גיבשנו – לא סלוגן, לא סיסמאות, עובדות – אנחנו מדברים על 23,000 מתגייסים. אתם הבאתם חוק שתכף נדבר עליו. החוק שאנחנו גיבשנו קובע סנקציות הן אישיות והן מוסדיות, אבל אני מאמין שלא יהיה צורך בהן כי הציבור החרדי יעמוד ביעדי הגיוס שקבענו. רק אתמול התגייסו כ-400 חרדים – אני צודק, ישראל? 400 חרדים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כל השכבה שלי בבית הספר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב בן ארי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כ-200 לחטיבת החשמונאים ואחרים כתומכי לחימה ולתפקידים אחרים. לכן, זה החוק שאנחנו מביאים, 23,000 מתגייסים בשלוש וחצי שנים.

קריאה:

העיקר שיתגייסו. לא בחוק, בסנקציות.

מאיר כהן (יש עתיד):

מה זה סנקציות?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואתם עם סנקציות – דבר שלא היה קיים. זה החוק שלנו. בואו נראה את החוק שלכם, החוק שרציתם להעביר לפני שלוש שנים. החוק שלכם היה חוק ההשתמטות האמיתי, כן. דיברתם על גיוס של אלפים בודדים מהציבור החרדי, בלי שום סנקציות – לא אישיות, לא מוסדיות.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה סילמן, ראש הממשלה לא צריך עזרה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא מסתדר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא רק זה, לא רק זה, אתם כללתם - - -

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סובה. חבר הכנסת סובה. השרה סילמן וחבר הכנסת סובה, אנא חדלו. תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא רק זה, אתם כללתם ביעדי הגיוס הנמוכים שלכם – שוב, יעדי גיוס נמוכים, בודדים, אלפים בודדים, בלי סנקציות – אתם כללתם בזה שירות לאומי.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שרון ניר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זאת אומרת אתם כללתם ביעדים – וזה נכלל כיעדי גיוס – מתגייסים שישרתו בבתי החולים, בארגוני הסביבה, במתנ"סים, בעוד שאנחנו צמצמנו את השירות מחוץ לצה"ל רק ל-10% מהמתגייסים – מספר הרבה יותר גדול, וגם זה - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתם הבאתם 70 ימי מילואים בשנה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - רק בשירות הביטחוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

70 ימי מילואים הבאת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זאת אומרת, אתה יכול לשרת בצה"ל, ומיעוט, 10%, יכולים לשרת לא במתנ"סים – בשב"כ, במוסד, במשטרה, בשב"ס. שירות ביטחוני, לא פייק. ועוד יותר מזה, אצלכם היה אפשר לשרת שירות מקוצר – יכולת לשרת שנה, וזה נחשב – בעוד שאצלנו, בחוק שאנחנו מביאים, יש רק שירות מלא, שלוש שנים, לא פחות מזה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שרון ניר, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתם אומרים: בינתיים הייתה מלחמה, אבל גם לפני המלחמה החוק שלכם היה בדיחה, פשוט בדיחה. דווקא בגלל המלחמה אנחנו הגדלנו את מספר המגויסים פי ארבעה. פי ארבעה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

בטח.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ופי עשרה ימי מילואים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אז אני שואל שאלה פשוטה: איזה חוק טוב יותר למדינה? איזה חוק טוב יותר להקל על המילואימניקים, חוק ההשתמטות שלכם או חוק הגיוס האמיתי שלנו? הגיע הזמן להגיד את העובדות, וכשמנטרלים את שטיפת המוח שלכם, את הנדסת התודעה שלכם – שכמובן, מסתייעת על ידי כל ערוצי התבהלה והפרשנים, שפשוט משקרים לציבור ולא אומרים להם את העובדות ששמתי כאן, והן עובדות – התשובה ברורה: החוק שלנו משרת את המדינה, והחוק שלכם משרת אתכם, משרת אתכם פוליטית. אתם הגשתם לחרדים דף לבן, דף ריק - -

קריאה:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - דף ריק, כמו זה, דף ריק, ואמרתם להם: תמלאו כל מה שאתם רוצים, ואנחנו נחתום בתחתית הדף.

בנימין גנץ (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא נכון.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בני גנץ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כך הצעתם בנושא הכספים לחרדים, וכך עשיתם בפועל עם רע"מ. איך אומרים, נתתם להם את הדף: תכתבו כמה עשרות מיליארדים שאתם רוצים, ונקבל.

מיקי לוי (יש עתיד):

- - - מנסור, מי - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתם, חברי האופוזיציה וגם חברות האופוזיציה, אתם בוודאי שמעתם על מדיניות הספר הלבן. אתם ממשלת הדף הלבן. אתם אמרתם ותאמרו לחרדים ולרע"מ: תמלאו מה שאתם רוצים, ואנחנו נחתום בלנקו. ממשלת הדף הלבן, זה מה שהייתם.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

גם הדגל הלבן. תוספת יפה, תודה לך. אני אגלה עוד סוד גלוי, אתם, האופוזיציה הקיצונית, התגרנית, הינה האמת: אתם בכלל לא מעוניינים בגיוס החרדים, אתם רק רוצים לתקוע מקלות בחוק ההיסטורי שאנחנו מביאים. אתם רוצים לתקוע מקלות בגלגלי הממשלה ולהפיל אותה. זאת המטרה היחידה שלכם. ואתם יודעים מה הפחד הכי גדול שלכם? הפחד הכי גדול שלכם – שאנחנו נצליח, שחוק הגיוס יעבור - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא לא יעבור.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - שעשרות אלפי חרדים יתגייסו לצה"ל.

מיקי לוי (יש עתיד):

ממש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מזה אתם מפחדים. זה כל ההבדל בינינו. אנחנו רוצים לגייס את הציבור החרדי, ואתם רוצים לגייס אותם לקמפיין הבחירות שלכם. אתם לא מעוניינים באמת לפתור את הפצע הזה. אנחנו רוצים לרפא את הפצע הפעור שמלווה אותנו כמעט 70 שנה, ואתם רוצים שהוא יישאר פתוח. עכשיו לגבי ועדת החקירה. בעוד שאנחנו מציעים ועדת חקירה בהסכמה לאומית רחבה, אתם מתנגדים בתוקף להסכמה כזאת, כי שוב, אתם עסוקים רק בהסתה ורק בפילוג.

דבי ביטון (יש עתיד):

כי יש חוק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הרי אתם יודעים היטב, לא צריך להגיד לכם את זה, אתם יודעים היטב שלא יהיה שום אמון רחב בוועדת חקירה שיותר ממחצית העם לא מיוצג בה ולא מאמין בה. אתם יודעים היטב שחלק עצום בציבור חושב שוועדה שחבריה ימונו ממחנה אחד בלבד תהיה ועדה חד-צדדית, ועדה מוטית - -

מיקי לוי (יש עתיד):

שסולברג ימנה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - ועדה שמסקנותיה כתובות מראש. ורוב הציבור, חלק עצום בציבור חושב שזאת ועדת הטיוח האמיתית. ולכן ההצעה שלנו היא להקים ועדת חקירה ממלכתית לאומית, ועדה שוויונית, ועדה שוויונית - -

מאיר כהן (יש עתיד):

ממלכתית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - שמייצגת גם את הקואליציה וגם את האופוזיציה. זו לא תהיה ועדה של שמאל, זו לא תהיה ועדה של ימין, זו תהיה ועדה פריטטית, חצי–חצי, 50:50 - -

מיקי לוי (יש עתיד):

ממש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - כמו ועדת החקירה המיוחדת - -

מיקי לוי (יש עתיד):

ממש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - שהוקמה בארצות הברית לאחר אירועי 11 בספטמבר. שם היה ייצוג שווה בשווה לרפובליקנים ולדמוקרטים.

מיקי לוי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

וזה מה שצריך להיות גם אצלנו, בהבדל אחד, בהבדל אחד: אצלנו חברי הוועדה ימונו שווה בשווה על ידי שני צידי המתרס של הכנסת, אבל הוועדה לא תהיה מורכבת מפוליטיקאים אלא ממומחים מקצועיים. אתם תביאו את מי שאתם רוצים, אנחנו נביא את מי שאנחנו רוצים. הוועדה הזאת תוכל לשאול כל שאלה, לחקור כל אדם. אף אחד לא יוכל לברוח, אף אחד לא יוכל לטייח. ואני אומר לכם, רק כך האמת תצא לאור. אז איך בכלל אפשר להתנגד לזה? מסתבר, חברי הכנסת, שישנה עמדה קיצונית, אני אומר שזה על גבול הטוטליטריות. אתה פשוט רוצה להשתיק, לכוון את הכול למסקנות מוסכמות מראש. כשיש עמדה שאומרת: אני רוצה שליטה של 100% במסקנות הוועדה, אז אפשר להתנגד לזה. את עבודת הוועדה שאנחנו מציעים ילוו משקיפים מקרב המשפחות השכולות. אני בטוח שהם יוודאו שהכול נחקר, ששום דבר אינו מוסתר, ואני חושב שזה בוודאי יוסיף לאמינות הוועדה. אז אני שואל: ממה, ריבונו של עולם, אתם מפחדים? כמו תמיד, אתם נוקטים עמדה קיצונית. תביאו מי שאתם רוצים, שישאלו מה שרוצים, שיחקרו. כל שני חברים בוועדה הזאת יכולים להביא מה שהם רוצים, לשאול את מי שהם רוצים. אי- אפשר להסתיר כלום. וזה כמובן פתוח לציבור, הכול מצולם, שיראו, הציבור ישמע. אתם רוצים תמיד לנתב את זה דרך הפילטרים שלכם, דרך הפרשנים שלכם, דרך הפריזמה שלכם. לא. הכול גלוי. הכול גלוי. זאת, דרך אגב, הדרך היחידה שהאמת יוצאת לאור. כי מה אתם רוצים? אתם רוצים כמובן שרק אתכם ישמעו, שישמעו רק את הצד שלכם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

למה לא עשית את זה לפני שנתיים?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

איך אתם חושבים שזה יעבוד? למה אתם חושבים שזה יעבוד? שזה יעבור? כי אתם חושבים שקומץ של שומרי סף – אני חייב להגיד: היום זה במירכאות כפולות ומכופלות – שקומץ של "שומרי סף" ייתן לכם את כל מה שאתם מבקשים. אז כבר גילינו מה עושים שומרי הסף הללו – הם בעיקר שומרים אחד על השני. אתם שתקתם כמו דג, כמו דגים, זה כולכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

דגים זה אצלכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתם שתקתם כמו דגים כששומרת סף בכירה סרחה, שיקרה, הוציאה את דיבתם של לוחמי צה"ל ושל לוחמי המדינה כולה ברחבי העולם. היא הדליפה סרטון אחד מבושל שנצפה על ידי יותר מ-100 מיליון איש.

משה סעדה (הליכוד):

102 מיליון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

וזה גרם לנזק תדמיתי עצום לצה"ל ולמדינה. אז עשו לי טובה, אף אחד לא קונה יותר את הצביעות המתחסדת שלכם, בדיוק כפי שאף אחד לא קונה את תחזיות הפרשנים שמייצגים אתכם בתקשורת, תחזיות שמתנפצות פעם אחר פעם על קרקע המציאות. ועוד דבר: אל תדברו, כפי שאתם עושים כאן, אל תדברו בשם הרוב הציוני, כמו בכותרת הדיון הזה. זאת עוד סיסמה חלולה ושקרית. אתם, שנשענתם ורוצים להישען על האחים המוסלמים, על מי שעודדו סרבנות או פילוג בצה"ל - -

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה מימנת אותם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מנסור עבאס.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה מימנת את חמאס.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מנסור עבאס.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - ועל מפלגתו של יאיר גולן, שרואה בישראל מדינת אפרטהייד.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מנסור עבאס, נשמעת. נשמעת, מספיק.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שיסתכל לו בעיניים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא רק שאני אסתכל לו בעיניים, תקשיב טוב.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, לא לעזור, בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני לא מתכוון להשיב פניו ריקם. אני הולך להגיד לו, לפנים שלו: אתם, שנשענים על מפלגתו של יאיר גולן, שרואה בישראל מדינת אפרטהייד – אתם ממש לא הרוב הציוני. אתם המיעוט הקיצוני, זה מה שאתם.

גלעד קריב (העבודה):

איפה הילדים שלך ואיפה הילדים שלו?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יאיר גולן לא ציוני?

אופיר כץ (הליכוד):

לא, לא ציוני.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יאיר גולן לא ציוני?

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת. חברי הכנסת.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

יאיר גולן גר במיאמי?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת כולם.

עדי עזוז (יש עתיד):

הבנים שלו לא משרתים - - -

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתה אומר ציוני - - - יאיר גולן, את זה אנחנו יודעים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת כולם, די. ראש הממשלה על הדוכן, ורק ראש הממשלה מדבר כרגע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

יאיר גולן - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

איפה הילדים של יאיר גולן?

היו"ר אמיר אוחנה:

רק ראש הממשלה מדבר כרגע. השר. בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

שוב, מעניין לשמוע. יאיר גולן אומר: השותפים האפשריים הם מנסור עבאס ואפילו איימן עודה. גדי איזנקוט אומר: נדע להקים ממשלה עם 58 מנדטים – תעשו חשבון, אין דרך לעשות את זה בלעדיהם. אחמד טיבי אומר: אנחנו נחושים לעשות הכול כדי להפיל את הממשלה, גם דברים שלא עשינו בעבר. אני לא עשיתי את זה. היו לי 60 ויכולתי להקים, אבל כשיכולתי להקים, לא הקמתי, וזה ההבדל.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ניסית.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מנסור עבאס.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

- - - לסמוטריץ'.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתם הקמתם, אנחנו לא הקמנו, ואתם, לו תוכלו, תקימו. חבר הכנסת לפיד, אתה חייב להגדיל את מספר המוחים, כי עם ארבעה זה לא ילך, זה פשוט לא ילך. בניגוד לכם - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

ראש הממשלה, אתה לא עוזר לי. אני מנסה לשמור פה על הסדר.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה כבר לא מצחיק.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

אוקיי, זו הייתה הפוגה קצרה והיא נגמרה, זהו.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

זאת הפוגה קומית כל הנאום. גולדקנופ ציוני?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', תודה לך. מאה אחוז. תודה גם לך, חבר הכנסת כהן. תודה רבה לכולם.

גלעד קריב (העבודה):

- - - עזמי בשארה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ראש הממשלה וראש הממשלה בלבד כרגע, בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתם יודעים היטב - - -

גלעד קריב (העבודה):

למה לא - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתם יכולים להגיד מה שאמרתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, די.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני רוצה לשמוע שזאת לא הייתה הצעת החוק שהבאתם. אני רוצה לשמוע שאתם לא תקימו ממשלה עם המפלגה שמייצגת את האחים המוסלמים. אני רוצה לראות את זה, אבל זה לא מה שאתם אומרים.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו לא מייצגים את האחים המוסלמים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מנסור עבאס, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתם יודעים היטב שאין לכם שום דרך להקים.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל אתה - - - אתה - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

שום דרך להקים. תשמע, אני רוצה להגיד לך משהו. בניגוד לאחרים, אני לא פוסל את הזכות להיבחר, אני לא פוסל את הזכות לבחור, אבל אני גם לא פוסל את החובה, ואני מחייב אותה, להגיד את האמת הקואליציונית. אתם מתכוונים להקים ממשלה עם האחים המוסלמים. זו ההחלטה שלכם. אתם מנסים להסתיר את זה בכל מיני דרכים, כמו שבנט מנסה להסתיר את העובדה שהממשלה שלו הביאה את החוק הביזארי הזה, הבדיחה הזאת, שהוא קורא לה חוק הגיוס. ואני אומר: חוק ההשתמטות פר אקסלנס, לא היה דבר כזה. היום הוא יציג תוכנית אחרת. אתה, כשהיית – הייתה לך הזדמנות. לא היה לך חרדי אחד בקואליציה – אחד. יכולת להעביר חוק, אבל לא העברת חוק. ממשלת הדף הלבן. לא העברת חוק. אז אתם כל הזמן מנסים לאחז את עיני הציבור, ואין פלא שהציבור לא קונה את זה. אין פלא, כי הוא יודע את האמת ואתם לא תוכלו לברוח ממנה. אי-אפשר לבנות לא מדינאות וגם לא קואליציות על שקרים, כי במוקדם או במאוחר השקרים הללו מתנפצים על סלי המציאות, רק שפה זה מתנפץ הרבה יותר מוקדם, הרבה לפני הבחירות. בניגוד לכם, אנחנו נמשיך לייצג את הערכים המשותפים של עם ישראל, של מדינת ישראל, של צבא ההגנה לישראל. בד בבד נשמור על הזהות שלנו, על המורשת שלנו, על הרוח שלנו – רוח נשגבת שאנחנו מייצגים בכל מעשינו, בכל ניסיוננו, בכל מאמצינו. לא תמיד מצליחים – תמיד שואפים. אבל זו הרוח הנשגבת שאותה מייצגים חיילינו ומפקדינו הגיבורים בשדה הקרב. בעזרת השם, נעשה ונצליח, בשם העם ולמען העם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. תודה לראש הממשלה. כעת אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת לפיד. אני חוזר ואומר: אנחנו נאפשר לראש האופוזיציה לומר את דברו ללא הפרעות. מי שיפריע, יצא ולא יחזור עד להצבעה.

קריאה:

- - - גם יחזור להצביע?

היו"ר אמיר אוחנה:

בוודאי, כולם.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – אדוני ראש הממשלה, אני מקווה שאתה מודע לזה שדיברת עכשיו 40 דקות רצוף על האופוזיציה. חשבתי על זה שבמהלך נסיעתך שאלו אותי בתקשורת לגבי הנסיעה שלך לארצות הברית, ואמרתי שכמובן שאני מאחל לך בהצלחה; כי לא משנה מה חילוקי הדעות בינינו, כשראש ממשלה ישראלי נוסע לפגוש נשיא אמריקאי, אני תמיד רוצה שהוא יצליח ומאחל לו בהצלחה. כי יש כאלה מאיתנו שעדיין מבינים מה זה ממלכתיות ויש כאלה שפחות. אני רוצה לשאול מפה - - -

אושר שקלים (הליכוד):

ריק מתוכן.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני רוצה לשאול מפה שאלה. כל ישראלי שמקשיב לנו עכשיו – זו שאלה קריטית, אז אני מבקש מאנשים לקחת שנייה לחשוב לפני שהם עונים עליה. השאלה היא: האם אתם חיים יותר טוב או פחות טוב מלפני שלוש שנים?

עדי עזוז (יש עתיד):

פחות.

שלי טל מירון (יש עתיד):

הרבה פחות.

יאיר לפיד (יש עתיד):

האם אתם חיים יותר טוב או פחות טוב מלפני שלוש שנים?

טלי גוטליב (הליכוד):

האשליות - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, את כבר בקריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

כן, אני יודע שחברי כנסת ושרים מהליכוד חיים יותר טוב, זה חלק מהבעיה. אני מדבר על האנשים מחוץ לבניין הזה. אני שואל אותם, את אזרחי ישראל: יותר טוב או פחות טוב מלפני שלוש שנים?

אושר שקלים (הליכוד):

ראיתם את זה - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

אולי תשתוק כבר?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, קריאה שנייה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

החיים שלכם, היום-יום שלכם, הכלכלה שלכם, הביטחון האישי שלכם, המצב הנפשי של הילדים שלכם, כמות הרעל והשנאה שאתם מרגישים סביבכם – יותר טוב או פחות טוב? אתם שמחים יותר או עצובים יותר? הייתם ביותר לוויות או בפחות לוויות? אתם מכירים יותר אנשים שהם פצועים ושבורים או פחות אנשים שהם פצועים ושבורים? אתם מרגישים יותר בטוחים כשאתם הולכים בלילה ברחוב או פחות בטוחים? מה מצב חשבון הבנק שלכם? החיים שלכם יותר יקרים או פחות יקרים? כשאתם נכנסים לסופר, אתם מוותרים על יותר מוצרים? לוקחים אותם מהמדף ואז מחזירים אותם למדף? מה לגבי החינוך של הילדים שלכם, הוא יותר טוב או פחות טוב? המורים שלהם יותר מרוצים או פחות מרוצים? מה לגבי הפקקים – אתם עומדים בפקקים יותר שעות או פחות שעות? וכל מה שאמרתי עכשיו זה לפני שהזכרתי את 7 באוקטובר, האירוע הנורא ביותר שקרה למדינה הזאת אי פעם וקרה בשלוש השנים האחרונות. וזה לפני שהזכרתי את זה שבזמן שהלוחמים הגיבורים שלנו נהרגים ונפצעים כל יום, הממשלה שלכם מקדמת חוק השתמטות מביש ומחפיר, שגם לא יעבור. אדוני ראש הממשלה, שמעתי את סקירתך על החוקים. אני מציע לך, עזוב, מישהו כתב לך דף עם פרטים לא נכונים. אל תיכנס לזה, אתה לא מכיר את הפרטים.

אופיר כץ (הליכוד):

מדויקים אחד לאחד.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר כנסת אופיר כץ, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

שם את הדברים האלה בצד, את כל הדברים הנוראים שרשומים על שמכם. נשאר עם השאלה הפשוטה, לכל אזרח ישראלי: אתם חיים יותר טוב או פחות טוב? זה מבחנה של ממשלה, לא? אנחנו בשנת בחירות, אז על זה הולכים לבחירות – על החיים, על מה שקורה בחיים של אנשים אמיתיים שנמצאים בתוך החיים האמיתיים. אדוני ראש הממשלה, אני רוצה להגיד לך מה קרה בחייהם של אזרחי ישראל בזמן שלא היית. אני יודע שזו הייתה נסיעה קצרה, אבל אני השתכנעתי עם הזמן שבסביבתך אף אחד לא מספר לך את האמת על מה שקורה במדינה. בזמן שלא היית הדרום הישראלי נשרף. באר שבע – בתחתית הערים בארץ מבחינת תחושת ביטחון אישי של התושבים. היום ביקרה אצלי איריס, חברה מהדרום. קמה בבוקר במשמר הנגב, כל האוטו שלה היה מנופץ. צלצלה לאבא שלה, התברר שגם כל האוטו שלו היה מנופץ. זו מציאות החיים בדרום הישראלי. במקביל יש חסימות כבישים ויש אלימות ויש פריצות לבתים ויש פרוטקשן בהיקפים שלא היו כמותם; יש עלייה של 45% - - -

אופיר כץ (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אופיר כץ.

אופיר כץ (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אופיר כץ וחברת הכנסת מירב בן ארי, די.

יאיר לפיד (יש עתיד):

עלייה של 45% בעבירות מין.

אופיר כץ (הליכוד):

הִשְבַּתֶּם את המדינה עם החסימות שלכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אופיר כץ, די.

יאיר לפיד (יש עתיד):

עלייה של 45% בעבירות מין בשלוש השנים האחרונות; עלייה של 74% במספר הנרצחות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היום נרצחה אישה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

והיום נרצחה אישה. אגב, בניגוד למה שמספר לכם בן גביר, שזה הכול הערבים – לא. רוב הנרצחות היו יהודיות, לא שחלילה נרצחת ערבייה היא פחות חשובה מנרצחת יהודייה. אני מזכיר לכם שאפשר אחרת. בזמן הממשלה שלנו – יושב פה יואב סגלוביץ' – כשהיה פה יותר טוב, הורדנו את אחוזי הפשיעה האלימה, את הפרוטקשן, את הרציחות, את עבירות המין, את האלימות. זה לא דעות, אלה העובדות. אנשים הרגישו בטוחים לצאת מהבית. לא עשינו שום ניסים, סתם עבדנו בזה, באופן יסודי, מסודר, בשקט. אדוני היושב-ראש, קורה שם איזה אירוע, אני לא רוצה להפריע להם.

היו"ר אמיר אוחנה:

סדרנים, תעזרו לנו לעשות שקט, בעיקר בירכתיים.

מיקי לוי (יש עתיד):

הם בינתיים מרשים לעצמם לעשות שיחות טלפון - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, אני לא צריך עזרה מאף צד, תאמין לי. תאמין לי, הכול בסדר, הכול בסדר והכול בשליטה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא הכול בסדר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, אני מאוד נזהר בכבודך, אתה יושב-ראש הכנסת לשעבר. אנא ממך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אנשים הרגישו בטוחים לצאת מהבית, היה פעם כזה דבר. ולא עשינו ניסים, סתם עבדנו בזה, באופן יסודי, מסודר, בשקט, בלי להגיע לזירות ולהשתולל מול המצלמות. כל גורמי המקצוע היו מגיעים אליי, למשרד ראש הממשלה, לדווח לי אישית איך הם מתקדמים. מה עוד קרה בזמן הקצר שלא היית? מחירי החשמל עלו, מחירי המים עלו, הארנונה עלתה, סל המזון עלה. יוקר המחיה מקריס פה דור שלם של ישראלים, ומה שהכי קשה להם הוא זה שהם הבינו שאף אחד לא באמת הולך לטפל בזה. הדבר היחיד שאתם עושים זה מסיבות עיתונאים. הקמתם קבינט יוקר מחיה ברעש גדול – כבר שנה וחצי הוא לא מתפקד; הקמתם את ועדת סלבין להפחתת יוקר המחיה – עשתה ישיבה אחת ונסגרה בקול דממה דקה; הקמתם צוות בין-משרדי לטיפול ביוקר המחיה – הוא לא נפגש אפילו פעם אחת, התפרק עוד לפני שנולד. מה שכן, הממשלה שלך ממשיכה להעביר כל שנה, כמו שעון, 60 מיליארד שקל למשתמטים; ממשיכה לתחזק משרדים מיותרים לגמרי; ממשיכה להעביר פה בלילות מיליארדים בכספים קואליציוניים כאילו אין מחר. ועוד משהו שקרה בזמן שלא היית פה – הייתי ממש משוכנע שתעלה הנה ותתייחס לזה. שר האוצר שלך אמר שצריך לדרוס את נשיא בית המשפט העליון. לדרוס. אתה עלית הנה לא מזמן ואמרת, אדוני ראש הממשלה, שאתה מכיר בזה שיצחק עמית הוא נשיא בית המשפט העליון. הערכתי את זה. איך זה שלא שמענו ממך מילת גינוי? אני בשנה האחרונה גיניתי פחי זבל ואנשים שלא פגשתי מימיי. עמדתי פה פעם אחר פעם ואמרתי שאני מגנה את ההסתה נגד ראש הממשלה ובני משפחתו. איך אתה שותק? תאר לך שאני הייתי אומר מול מצלמות שצריך לדרוס אותך. לא היית חושב שזה חמור? לא היית חושב שצריך לעצור אותי, להסיר לי את החסינות, להעמיד אותי למשפט? עוד אירוע שקרה פה בזמן שלא היית – כמה זה? ארבעה ימים, נכון? – פורסמו נתוני הלמ"ס, והתברר שכבר שנתיים יש שיא של הגירה שלילית ממדינת ישראל. 69,300 אזרחים ישראלים עזבו את ישראל השנה; בשלוש השנים האחרונות עזבו 200,000; בשנה שעברה עזבו את ישראל 875 רופאים – במקצוע כמו רפואה זה חתיכת דרמה; עזבו בשנה שעברה 3,000 מהנדסים. לפי הלמ"ס, זה הפרופיל של העוזבים: אנשים צעירים, משכילים, עובדים, משלמים מיסים, משרתים במילואים – עמוד השדרה של המדינה הזו, האנשים שמחזיקים אותה בחיים. הם עוזבים במאות אלפים, תנועת הגירה שלמה, כי הם מרגישים שהם ננטשו והופקרו בידי ממשלה ששונאת אותם, לא מעריכה את ההקרבה שלהם, אדישה לקושי שלהם, בזה לערכים שלהם. אני חושב, כמובן, שהם טועים. אני חושב שאסור לוותר ולהרים ידיים. ישראל היא מטרה שראוי להילחם עליה. אני לא רק אוהב את המדינה הזו, אני גם מאמין בה. היא הייתה ונשארה המדינה הכי טובה בעולם לגדל בה ילדים. זו הטרגדיה, הם לא שונאים את המדינה, הם התייאשו. הם הסתכלו על הממשלה שלך, אדוני, ואיבדו אמון בעתידה של מדינת ישראל. אתה לא חושב שזו בעיה? בזמן הקצר שלא היית פה, בוועדת החוץ והביטחון התנהל גם השבוע אחד המופעים הכי מבישים, ציניים, חסרי אחריות ובו בזמן שוברי לב, שידעה המדינה הזו מעודה. משפחות שכולות יושבות ומתרסקות כשהן רואות איך מנסים לתת לחרדים פטור משכול. זה מה שזה, פטור משכול. מאיה אוחנה מורנו, אלמנתו של גיבור ישראל עמנואל מורנו, באה לוועדה וסיפרה על הילדים היתומים שלה שהתעקשו להתגייס ולהיות לוחמים קרביים. והתשובה שהיא קיבלה היא שגולדקנופ בא במיוחד לישיבה להגיד שלהגיד לחרדים להתגייס זה כמו לשים עליהם טלאי צהוב. טלאי צהוב. לאבא שלי היה טלאי צהוב בגטו, אז הוא עלה לארץ והתגייס לצבא של היהודים, כדי שזה לא יקרה שוב. לסבא שלי היה טלאי צהוב, אבל אז לא היה צה"ל, אז הנאצים הרגו אותו במחנה הריכוז. בזמן שלא היית פה, כולה ארבעה ימים, כאמור, היו עוד ועוד גילויים בפרשת קטרגייט. עכשיו גם ראש הלשכה שלך, ברוורמן, ייחקר. כי הריקבון מגיע לכל מקום. אבל בעיקר, אף אחד לא מצליח להבין את העמדה שלך בנושא, אין אזרח ישראלי אחד שמבין. קרעי, אני יודע שיש לך הנחיה ללחוש לו כל פעם שאומרים את המילה קטרגייט, רק תדע, כל כנסת ישראל יודעת את זה גם. אין אזרח ישראלי אחד שמבין איך זה שאתה לא אומר: כל מי שקיבל כסף מקטר בגד במדינת ישראל ובגד בי אישית, והוא לא ייכנס יותר ללשכתי לעולם. ברגע שיתברר לי שאוריך קיבל כסף מקטר הוא אצלי גמר – למה אתה לא אומר את זה? זה המינימום.

גלעד קריב (העבודה):

כי הבן שלו בזה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני אעצור כאן את הרשימה הארוכה הזו, של הדברים שקרו בזמן שלא היית, כדי לחזור להתחלה. אזרחי ישראל, מתי החיים שלכם היו טובים יותר, היום או לפני שלוש שנים? לפני שלוש שנים הייתי ראש הממשלה, החיים היו טובים יותר. עמדתי פה ואמרתי לך, אני מעביר לך מדינה במצב מצוין. כי זה מה שהיא הייתה. מדינה במצב מצוין, חזקה, בטוחה. החמאס ידע שהוא לא יכול לעבור את הגדר. העולם היה בעדנו. הכלכלה הייתה מצוינת. שמענו כבר 70 פעם את הסיפור שלך על זה ששינית את המזרח התיכון. אני שואל אותך: איך שינית את חייהם של אזרחי ישראל, לטובה או לרעה? כל אחד לעצמו, כל אחד עם חשבון הבנק שלו והילדים שלו – מצבו השתפר או שמצבו הורע? אנחנו יודעים את התשובה, וגם אתה יודע אותה. אנחנו ניהלנו את המדינה הזו הרבה יותר טוב מכם – יותר בשקט; הרבה פחות מתים ונפגעים; הרבה יותר ביעילות.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אז למה העם לא בחר בכם?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רוטמן.

יאיר לפיד (יש עתיד):

זה מה שאנחנו יודעים לעשות. במקום להתבכיין מהבוקר עד הערב על דיפ-סטייט ועל בית המשפט, אנחנו יודעים לעבוד ולנהל מדינה לטובת אזרחיה. עם זה אנחנו באים אליהם. אנחנו נבוא ונציע בוקר חדש למדינת ישראל. אנחנו נציע את האפשרות שאנחנו לא נגדיר את עצמנו לפי המריבות בינינו.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זה לא עובד ככה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אנחנו נציע את האפשרות שאחדות זה לא שכולם חושבים אותו דבר; אחדות היא כבוד הדדי, הדבר הבסיסי הזה שאתה יודע להקשיב לאנשים שחושבים אחרת ממך. אנחנו יודעים להוריד את הפשיעה, להוריד את יוקר המחיה, להוריד את הרעש והרעל שאופפים ומקיפים את חיינו. אנחנו יודעים לקחת מהמשתמטים 60 מיליארד שקל ולהוציא אותם על חינוך ובריאות ושיטור. אנחנו יודעים לגרום לעולם לחזור לאהוב את מדינת ישראל בלי שדגלי פלסטין יקדמו צעירים שלנו שיוצאים לטיול אחרי צבא. אנחנו יודעים לעשות רפורמה משפטית. צריך לעשות רפורמה משפטית, תמיד חשבתי ככה, רק צריך לעשות אותה במתינות ובזהירות, ובשביל לתקן, לא בשביל להרוס. והרפורמה המשפטית אצלנו תיגמר בחוקה, לא במלחמת אזרחים. ואנחנו יודעים לנהל ביטחון. אתם יודעים מתי הביטחון מנוהל? כשהוא מובן מאליו. כשהאזרחים לא חושבים עליו. הם יודעים שהממשלה תגיב על כל איום במהירות ובכוח ובלי היסוס, והם לא יצטרכו לשבת עם הילדים בממ"ד פעמיים בשנה. זה לא קרה אצלנו, זה קרה אצלכם, כי להבדיל מכם, אנחנו יודעים לנהל מדינה, ובעיקר – אנחנו לא חושבים רק על עצמנו, אלא על כלל אזרחי ישראל. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. נאפשר לראש הממשלה להשיב. לאחר מכן, כמובן נאפשר גם לראש האופוזיציה. הודעות אישיות שנתבקשנו, ככל שנאפשר אותן, תהיינה אחרי ההצבעה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - תגיד לו מה עם - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מנסור עבאס.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ראשית, לחבר הכנסת ביטון, מה שהצעת - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ביטון, מיכאל ביטון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יש כמה ביטון.

היו"ר אמיר אוחנה:

הוא אמר חבר הכנסת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

דיברו כאן, מעל הבמה הזאת, פנו אליי, ואני מבקש להשיב לו. ההצעה שלך התקבלה; הצעה טובה. התקבלה בטרם ניתנה, זאת אומרת אתמול בישיבת הממשלה אני הנחיתי להכין ישיבת ממשלה בקריית שמונה. מה שנאמר כאן לגבי החשיבות של חיזוק העיר הזאת, שהיא עיר עוגן בגבול – באמת חזרו, חזרו בהיקפים גדולים מאוד לאורך הגבול, וזה הישג גדול מאוד, הישג גדול מאוד של הממשלה - - קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - של צה"ל, של המנהיגים המקומיים. אבל לא כך הדבר בקריית שמונה, כי עזבו רבים.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה בקריאה שנייה, חבר הכנסת קריב. אני לא רוצה להוציא אותך, אבל אני אוציא.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ולכן אנחנו עושים מאמץ ממשלתי. אני משיב עכשיו לחבר הכנסת ביטון. אנחנו עושים מאמץ גדול, ואתם כמובן תשמעו על הדברים. תוכלו להביע את דעתכם בהמשך. לגבי הדרום, כנ"ל, לגבי באר שבע, אבל במיוחד לגבי מרחב הנגב. אני שמעתי את חברי הכנסת שדיברו על המצוקות הגדולות, על המצוקה שבעובדה שאזרחים איבדו את חייהם. זה נבדק, וטוב שייבדק וצריך להיבדק. אבל נוסף לזה, יש לנו שתי משימות ענקיות שם, ואני מתכוון לרדת לשם בימים הקרובים. היינו עסוקים במלחמה בשבע חזיתות וגם בחזית השמינית, הבין-לאומית, אבל זו חזית חשובה מאין כמוה.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, באיזו קריאה את? קריאה שנייה כרגע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ויש שם שתי משימות: המשימה הראשונה - -

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אלהואשלה, תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - היא כמובן השלטת חוק וסדר, שלא יהיה לנו כאן הדרום הפרוע, עם הפשיעה שגובה את חייהם של כל אזרחי ישראל - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה שקר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת דוידסון, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - ערבים ויהודים כאחד. ויש משימה שנייה, של הסדרת החיים שם לתושבים הבדואים – עבודה גדולה, בהחלט נכון. ושני הדברים ייעשו, וצריך – אני מתחיל באחד, כי לדעתי בלי זה אין לנו כלום. אם הכול פרוע, אפשר לפגוע באזרחים תמימים; אם הפשע משתולל, אין שום ערך לדברים אחרים. אבל יש ערך גם לזה וגם להסדרה, שבזמנו, לפני שהתחלפו הממשלות, כל פעם, כל שני וחמישי, עסקתי בזה, ואני מתכוון לחזור לזה.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה שלישית, חברת הכנסת לזימי. נא לצאת. תודה רבה.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, נא לצאת.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

מירב בן ארי (יש עתיד):

בלי אצבע. את לא תפני אליי.

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה גולן, תודה רבה. חברת הכנסת בן ארי, תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אין לי כוונה להזים את כל הדברים השגויים – אני מנסה להיות דיפלומט – שאמר ראש האופוזיציה. אני אציין שני דברים קטנים, ואחר כך אגע במשהו שלדעתי הוא יותר עמוק. אתה אמרת שעזבו 60,000, 70,000 איש, 80,000, לא משנה. למיטב ידיעתי, ואני מציע לכם לבדוק את זה, עשרות אלפים מהם הם אנשי אוקראינה, אזרחי אוקראינה שעלו לארץ, כך אומרים, וחזרו. לא יודע, בוא נבדוק את זה – 1.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

נבדוק. והדבר השני, אתה דיברת על המיליארדים שיוצאים על מטרות פסולות. אנחנו יודעים שאתם הוצאתם עשרות מיליארדים, עשרות מיליארדי שקלים.

קריאה:

מאות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מאות לא, אני לא יודע. על מאות אני לא יודע. אני יודע על עשרות מיליארדי שקלים שניתנו לשותפיכם בקואליציה ללא שום ביקורת והגיעו לארגוני פשע, ואת זה אנחנו משנים.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה גולן, אני באמת לא רוצה להגיע לקריאות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

באמת נורא. זו הייתה תוכנית החומש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

יש על זה הרבה ביקורת, ואתם עוד תשמעו על כך.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

זה שקר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ. תורידו את הפידבק כאן, יש פידבק.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה גולן.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

- - - שקרן - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה גולן, די, די.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', די. את יודעת שאת לא חייבת להשיב לכל מי שקורא לך. לא צריך.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ביטון, תודה. בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ודבר נוסף, אני דיברתי על החוק שאנחנו מביאים.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ביטון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אגב, מעניין, רק אמרתי שהאכיפה של חוק וסדר זה היסוד, ואני מזכיר לכם שממשלת בנט ובנט עצמו הכריעו בסוגיית החברה הבדואית בנגב והאכיפה: "פרק האכיפה" – אני מקריא – "יוסר מתוכנית החומש", זאת אומרת, בנט קיבל את הדרישות של מנסור עבאס.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא נכון. לא נכון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מותר לך להעלות את הדרישה, אבל זה מה שהוסר. הוסר. אנחנו נחזיר חוק וסדר, ואנחנו נעבור גם להסדרה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

זה שקר - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ'.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

זה שקר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה ראשונה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אבל יש גבול. זה שהוא ראש ממשלה, זה לא אומר שהוא יכול לשקר - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה.