ישיבת מליאה בתאריך 02/07/2025 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. שלום גם לאורחינו ביציע משירותי הביטחון. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום רביעי ו' בתמוז התשפ"ה, 2 ביולי 2025. זהו היום ה-635 למלחמה, שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-50 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל, עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות ורגילות. אני מבקש לציין שאנחנו ממשיכים גם השבוע להצמיד לשאילתות הדחופות שאילתות רגילות וישירות שלא קיבלו מענה במסגרת הזמן הקבועה בתקנון הכנסת. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חברת הכנסת שלי טל מירון לשר התקשורת בנושא: קליטה סלולרית ללוחמי צה"ל ברצועת עזה. אני מתכבד להזמין אל הדוכן את שר התקשורת חבר הכנסת שלמה קרעי, בבקשה. האורחים שלנו ביציע הם משירות בתי הסוהר. אנחנו מברכים אתכם. ברוכים הבאים לכנסת. ברוכים הבאים לירושלים. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חיילי צה"ל המשרתים כעת ברצועת עזה חווים תקשורת סלולרית דלה, ולטענתם חברה ישראלית אחת בלבד מספקת שירות, מה שמכריח התקשרות של המשרת עימם אם רוצים לתקשר עם הבית. ברצוני לשאול: 1. להבנת המשרד, כיצד השירות מסופק בפועל? 2. האם ישנה תוכנית להרחבת השירות?

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, נציגי שירות בתי הסוהר, ברוכים הבאים. מאז פרוץ המלחמה משרד התקשורת פועל לתת מענה מהיר ורציף לחיילי צה"ל המשרתים ברצועת עזה, במטרה לאפשר להם תקשורת סלולרית זמינה ואמינה לשמירה על קשר עם משפחותיהם. המשרד מקבל מעת לעת פניות מחיילים ששוהים ברצועה שברשותם כרטיסי סים של חברת סלקום אך אינם מקבלים שירות מאתרים קיימים. כל פנייה נבדקת בקפידה, ובמידת האפשר ניתן אישור למתן שירות סלולרי שיאפשר לחיילים ליצור קשר עם הבית. מפאת רגישות המידע, אני לא מפרט כאן את כל המידע שעומד בבסיס הבדיקות האלה. תשתיות התקשורת הסלולריות בתוך רצועת עזה הוקמו, בין היתר, לטובת מתן מענה לצרכים מבצעיים, לרבות נקזי אוכלוסייה, תחנות סיוע הומניטרי וכיסוי בצירי תנועה מינהלתיים לפי צורכי הביטחון. התרנים שעליהם שולבו אתרי הסלולר ברצועת עזה מוגבלים, מכיוון שהם משמשים לצרכים נוספים. לאור זאת, החברה היחידה ששולבה הינה חברת סלקום, שקשורה עם צה"ל בהסכם מסחרי מתוקף זכייתה במכרז, והיא זו שמספקת מענה לצה"ל. לאחרונה התקבלה פנייה לבחינת שילוב של חברת סלולר נוספת. הבקשה נבחנת הן בהיבט מיקומים להקמת אתרים והן בבחינת נוהלי עבודה מול גורמי הביטחון. לסיכום, חברות הסלולר מחויבות על פי רישיונן במתן שירות בתוך שטחי מדינת ישראל. רצועת עזה אינה כלולה בחובות הרישיון של החברות, והרגולציה של המשרד לא חלה באזור זה. אגב, אדוני היושב-ראש, אני שמח שחברי יש עתיד מעוניינים בהחלת ריבונותה של ישראל גם בחבל עזה. אני בעד, כמובן – בהמשך, בעזרת השם. כפי שהוסבר לעיל, לאור צרכים מיוחדים, הוקמו כמה אתרים של חברת סלקום בלבד. וכיוון שכבר הוקמו, אנו מאפשרים, לאחר בדיקות מיוחדות, גם לחיילים, בעיקר לאנשי מילואים, לקבל שירות באמצעות אתרים אלו.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אפשר שאלה, שאלת המשך?

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך, בבקשה, כן.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אדוני השר, השאילתה היא באמת באמת לא פוליטית. חשוב לי רגע לשים את זה על השולחן. אתה כנראה יודע שיש לי איתך הרבה חילוקי דעות בנושאים פוליטיים ואחרים, אבל השאלה הזאת היא באמת עבור חיילי צה"ל. הדובר שלי נכנס עכשיו בפעם החמישית לעזה. הוא שוב במילואים. הוא הציף לי את הבעיה הזאת מחיילים בשטח. הקשבתי בקשב רב לתשובתך. מה שקורה בפועל הוא שחיילים שלא שייכים לחברת סלקום פשוט נאלצים לעבור לסלקום. ומה שהם בדרך כלל עושים הוא שהם משאירים גם את החבילה הנוכחית שיש להם בחברה אחרת, ומחזיקים שתי חברות, כי הם לא רוצים לעבור באופן קבוע לחברה השנייה. זו בקשה אמיתית שלי – כי אמרת שאתם בוחנים את זה, ואני שמחה שאתם בוחנים את זה – לחשוב מה לעשות, או לשפות את החיילים על זה שהם צריכים לעשות עוד חבילה סלולרית, כי הם באמת מוכרחים לעבור לסלקום כדי לקיים קשר עם הבית, כי אין להם קליטה בחברות אחרות. אז הבקשה שלי היא זאת. אתה יודע, בהקשר למה שאמרת, כי היית חייב, כזה, לקחת את זה למקום הפוליטי – גם הדובר שלי, שהוא דובר של חברת כנסת ממפלגת מרכז, עושה מאות ימי מילואים בעזה. זה של כולנו. זה לא של צד אחד על המפה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רון כץ – שאלה נוספת, והשר ישיב במרוכז. בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני. אדוני שר התקשורת, אני מצטרף לחברתי חברת הכנסת שלי טל מירון בשאלה הזאת. זה באמת עניין קריטי. בסופו של דבר, לוחמים גם משלמים יותר וגם לא מקבלים מענה. אני רוצה לשאול אותך שאלה נוספת. דווח היום בתקשורת שהשר בן גביר מנסה ליצור גוש חוסם יחד עם שר האוצר סמוטריץ' נגד עסקת חטופים. אני רוצה להבין מה אתם מתכוונים לעשות בנושא הזה. אני רוצה גם לעדכן אותך, כי אולי עוד לא שמעת – אנחנו, עם 23 אצבעות של יש עתיד, מתכוונים לתת בלוק חוסם בנושא הזה. אנחנו נעזור לכל עסקה שתחזיר את אחינו החטופים למדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, כבוד השר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה. אני חושב שלא הקשיבו כל כך לתשובה שעניתי, אדוני היושב-ראש. אני אסכם אותה בקצרה בשתיים-שלוש נקודות. הנקודה הראשונה – אנחנו בוחנים בקשות של חברות חדשות ומנסים לפעול כדי שזה יקרה. הנקודה השנייה – רצועת עזה לא נמצאת בתוך אזור הרישיון, חובות הרישיון של חברות הסלולר, לכן באופן בסיסי לא צפויה להיות שם קליטה סלולרית של חברות ישראליות בכלל. הקליטה הסלולרית שקיימת היום, של חברת סלקום, נובעת לא מכוח חובות הרישיון של סלקום, שלא צריכה לספק וגם לא הייתה יכולה לספק שירות סלולרי ברצועת עזה, אלא מכוח כך שהיא הזוכה במכרז של צה"ל, והיא מספקת מענה מבצעי אחר בתוך רצועת עזה. במקביל, מכיוון שכבר יכולים מאותו נר ליהנות עוד כמה אנשים, אז אנחנו מאפשרים ללוחמים שפונים אלינו – פונים אליי המון לוחמים שה-SIM שלהם נחסם כשהם רוכשים סלקום, ואנחנו משחררים אותו כשמבינים שבאמת מדובר בלוחם צה"ל. לכן אני מעריך, וכולנו מעריכים את לוחמי צה"ל; ולכן אנחנו מתגייסים מאוד כדי שיהיה להם השירות הטוב ביותר. זה לא נכון מה שאמר חבר הכנסת רון כץ, שגם משלמים וגם לא מקבלים. כי מי שעושה ניוד – אגב, שלא כמו בעבר, כשהיה צריך להתנייד ולחכות לשליח שיבוא עם כרטיס הסים הפיזי, לפני שנתיים שחררנו, והכרחנו את כל החברות בשוק לאפשר ניוד באמצעות eSIM, כרטיס סים דרך האינטרנט, בלי צורך בכרטיס סים פיזי. הדבר הזה הוא שמאפשר ללוחמים שנמצאים בשטח להתנייד מחברה לחברה, לאותה חברה שמספקת שירות באזור הלחימה שם. כאמור, אזור הלחימה ברצועת עזה הוא לא חלק מחובות הרישיון. אין שם אנטנות סלולריות רגילות. אבל הצורך המבצעי אפשר לנו להשתמש באותה חברה שמספקת את השירות המבצעי ולתת גם ללוחמים את השירות האזרחי ואת היכולת שלהם לתקשר עם הבית באופן שוטף. לגבי חברות אחרות נעשית בדיקה מול גורמי הביטחון. יש כאן גם עניינים ביטחוניים של צורך למצוא מיקומים כאלה. לא תמיד אפשר להקים על אותם תרנים גם אנטנות של חברות נוספות. במידה והדבר יתאפשר, מבחינת משרד התקשורת אנחנו בוודאי בעד לאפשר לחברות סלולריות נוספות לתת שירות גם ברצועת עזה וגם בכל רחבי ארץ ישראל. לגבי ההצעה הלא-קשורה לשאילתה, של חבר הכנסת רון כץ – אני חושב שאנחנו מסתדרים יפה, אדוני היושב-ראש, תסכים איתי, גם בניצחון, וברוב ככל הזירות עד היום, כולל הניצחון המפעים והמדהים של לוחמינו באיראן על ראש הנחש. וגם ראש הממשלה והקבינט פועלים, וראש הממשלה טס בשבוע הבא לארצות הברית, כל זה במאמץ להשיב את החטופים הביתה, להשלים את המלחמה בניצחון המוחלט. אני חושב שאנחנו נודה לכם, אני חושב שהראיתם בתקופת המלחמה איזשהו גילוי אחריות לאומית, ואני אשמח אם גילוי האחריות הזה יימשך – –

רון כץ (יש עתיד):

– – – השר קרעי, הוא טס לארצות הברית, ומתוך הממשלה שלו שרים בכירים אומרים לו: אנחנו לא מקבלים את ההחלטה שלך. למה על זה אתה לא עונה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – ובמקום לתקוף את הממשלה ואת ראש הממשלה, לתת לו את הקרדיט ולתת לו את הגיבוי הנדרש לעשות את מה שנדרש כדי לנצח את הניצחון המוחלט במלחמה ולהשיב את החטופים הביתה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. רגע אחד, אני חושב שגם השאילתה הבאה היא לשר התקשורת. גם היא שאילתה של חברת הכנסת שלי טל מירון, בנושא הבהרות בנוגע להפרטת תאגיד השידור הציבורי ונכסיו. בבקשה, חברת הכנסת שלי טל מירון.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, לפי הצעת חוק הפרטת תאגיד השידור הציבורי הישראלי, של חברת הכנסת גוטליב, מסיעת הליכוד, ההפרטה תבוא לידי ביטוי בתצורה של מכרז למתן רישיון שידורים בטלוויזיה וברדיו. רצוני לשאול: 1. מהו מבנה הרווחים הצפוי במכירת הרישיון, לרבות העברת הנכסים שבגינו לידי המפעיל? 2. כיצד מתכוון המשרד לדאוג, לשמר ולטפח את הפקות המקור שבסיסן בערוץ כאן 11? תודה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ראשית אומר שמדובר בהצעת חוק פרטית של חברת הכנסת טלי גוטליב, ולכן כדאי לשבת איתה ולשמוע ממנה פרטים ופרטי-פרטים של הצעת החוק הזו. דבר שני, אני חושב שזה מיותר לשבת איתה ולשאול את השאלות האלה מכיוון שהחבר שלכם, יושב-ראש ועדת הכלכלה, הכריז שהוא מקפיא את החוק ושם אותו בבוידעם עד להודעה חדשה. אז אולי תפנו גם אליו. שלישית, לגבי הפקות המקור שבסיסן בערוץ כאן 11, את הצעת החוק החדשה שאישרנו השבוע, לפי המתווה שהצעתי כבר לפני חצי שנה בוועדת הכלכלה – שזה רק סגירת החדשות בעברית ושימור הפקות המקור ואפילו עידודן ותוספת תקציב לנושאים כמו ספורט ואחרים, דברים שבאמת השוק החופשי לא יודע לעשות – הגישה חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן. הצעת החוק הזאת תגיע, כנראה, לוועדת הכנסת אחרי שתעבור כאן בקריאה טרומית, ושם נמצא ועדה אחרת שכן מוכנה לקדם את הנושא הזה, שחשוב כל כך לציבור שלנו. תודה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

רק רגע, שאלת המשך, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איזו ועדה תעביר לך את החוק הזה?

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע, רגע. לאחר מכן שאלות נוספות לחברת הכנסת מירב בן ארי ולוואליד אלהואשלה, שנמצא איתנו. בבקשה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה, אדוני השר. יש כמה דברים שאני רוצה להבין מתוקף תשובתך. קודם כול, אם זה חוק פרטי וזה לא מעניינך, מדוע ישבת בישיבה הכה-ארוכה על הצעת החוק של חברת הכנסת גוטליב? כל הצעות החוק הפרטיות שהוגשו בנושא משרדך, נדמה לי אחד-עשר במספר, הקפדת לבוא לשבת בוועדת הכלכלה כדי לוודא – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אחת-עשרה. אחת-עשרה, לא אחד-עשר.

שלי טל מירון (יש עתיד):

– – שהן יעברו, בעוד שמציע החוק קלנר, למשל, לא היה בדיון. כך שכנראה – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אחת-עשרה. אחת-עשרה, לא אחד-עשר.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אוקיי, תודה רבה על התיקון. – – כך שכנראה מאוד חשוב לך שחוקים פרטיים יעברו. זה – 1. 2. מדוע ביקשת להעביר את הטיפול בהצעת החוק של חברת הכנסת דיסטל, שהיא הצעת חוק פרטית, לוועדה אחרת? בעודך המשרד המפוקח, השר המפוקח, אתה תגיד לכנסת ישראל מי יפקח עליך? יש פה ניגוד עניינים מוחלט. אדוני היושב-ראש, אני מפנה גם אליך שאלה, כי הוצאתי מכתב ליועצת המשפטית לכנסת: הכיצד שר אומר בקולו לפרוטוקול בוועדת שרים לחקיקה שהוא מעוניין להעביר את החוק לוועדה אחרת, כי לא בא לו שוועדת הכלכלה תפקח עליו ותעשה את עבודתה? שאלה אחרונה שהייתה לי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נראה לי שזה – – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

על מה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אמרת את כל הדברים.

שלי טל מירון (יש עתיד):

כן. נראה לי שזה לסיכום הדברים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בוא תסביר לנו איך אתה מפקח על עצמך.

שלי טל מירון (יש עתיד):

הוא רוצה לפקח על עצמו, זה הפתרון לדבר.

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע, רגע. חברת הכנסת בן ארי, גשי למיקרופון ושאלי שאלה נוספת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עכשיו?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה. לא שאת צריכה מיקרופון, אבל בסדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה. אקבל את זה כמחמאה, אמיר, תודה. תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, שלי אמרה כאן את הכול אבל אני חייבת עוד שתי שאלות. אם החוק כל כך חשוב, למה לא מתכבד השר ומביא ממשלתית? למה הוא שולח לחברת כנסת, שאגב, מיום כניסתה לכנסת לא העבירה אף חוק? אגב, בחירה פחות מוצלחת. הייתי הולכת, נגיד, על אלי דלל, שיושב פה – אני לא יודעת אם הוא היה מסכים – על פוגל, אפילו. נראה לי שאפילו לצגה עבר חוק. זו חברת כנסת שלא העבירה אף חוק. דבר שני, איזו ועדה תיבחר? הרי ביטן הוא חבר שלנו. אגב, בפעם האחרונה שבדקתי הוא חבר מרכז ליכוד, לא חבר של מירב בן ארי. אבל מילא, זה שאתה הולך לו על הראש זה עניין שלכם, לא נכנסת לכם בזוגיות. אבל תסביר לי איזו ועדה יחליט שר התקשורת לכנסת ישראל, שתבחר לעסוק בנושא תקשורתי, כשמיום הקמת הכנסת ועדת הכלכלה היא הוועדה האמונה על התקשורת בישראל? תענה לנו. כי אם אתה דורס את זה שיושב לידך, אם לא התערבתי בזוגיות בינך לבין ביטן, בזוגיות שלכם אני בטוח אתערב. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. מכובדי השר, אני יודע שאתה עושה הרבה למען שיפור הקליטה בכל הארץ וגם בחברה הבדואית בנגב, והיו לנו כמה פגישות על הנושא הזה. הדברים מתעכבים ביישוב ואדי א-נעם, ודיברתי איתך על הנושא הזה, בדיוק ספציפית על האתר שממוקם שם. אני רוצה לדעת, ברשותך, איך אנחנו יכולים ביחד לקדם ולסגור את הנושא הזה של ואדי א-נעם. הדבר השני מתייחס גם ליישוב לקיה. בלקיה עד עכשיו הקליטה חלשה. במקביל, הקליטה ברהט ובחורה השתפרה מאוד, ועל זה אני רוצה להודות לך, תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. הרבה נושאים, השר. בבקשה, הבמה שלך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, ברשותך, אענה על אחרון ראשון כי יש כאן שאלה באמת עניינית. אני רוצה לענות קודם על השאלה של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. חבר הכנסת אלהואשלה, קודם כול, תודה על ההערכה. אנחנו באמת מתאמצים מאוד כדי לתת שירות טוב לכל אזרחי ישראל, ויש הרבה מאוד פעולות שהמשרד עושה כדי שמדינת ישראל תהפוך למקום שבו התקשורת תהיה בין המובילות בעולם. לגבי ואדי א-נעם, אחרי הפנייה שלך השבוע פניתי שוב, לגבי העיכוב. בדקתי את השאלה ומתברר שזה נמצא בבחינה של הקונסטרוקטור של חברת החשמל. ביקשתי מרוני חורי מהמשרד שלי – אדוני היושב-ראש, מפריעים מאוד כאן.

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי, קצת יותר שקט במליאה, בבקשה. בשני הצדדים. יותר שקט, בבקשה, במליאה. שם, שם, מאחור, שם. כן, בבקשה השר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

ביקשתי מהפרויקטור במשרד, שאחראי להקמת סלולר וחיבור בין הרשויות למשרד, רוני חורי, לבדוק מה קורה עם הקונסטרוקטור של חברת החשמל. אמרתי לו: אם לא תקבל תשובה עד יום חמישי, תשובה חיובית שמתקדמים, תעדכן אותי כדי שאפנה למנכ"ל חברת החשמל. מבחינתנו אנחנו דוחפים את זה בכל הכוח. יש גורמים נוספים שמעורבים, ואני מתכוון להמשיך לפעול בעניין הזה. לגבי לקיה, אני לא זוכר אם יש לנו תוכנית שם להקמת אתר, זה נושא שלא העלית בתקופה האחרונה. אם יש פנייה מיוחדת או משהו, אז אשמח שתפנה ותיתן לי יותר פרטים. לגבי השאלות של חברות יש עתיד, קודם כול, כשאנחנו היינו באופוזיציה קראנו היטב את תקנון הכנסת והיינו ממש בקיאים בכל סעיף בתקנון. כנראה שאת הזמן שיש לכם באופוזיציה אתם לא יודעים לנצל מספיק כדי ללמוד את תקנון הכנסת. בואו, אני אגלה לכם, תקנון הכנסת קובע שבמידה שוועדה מסוימת החליטה שלא לקדם חוק מסוים ולא לדון בו ולא להביא אותו להצבעה במשך חצי שנה, יש זכות לבקש בוועדת הכנסת להעביר את הטיפול בהצעת החוק לוועדה אחרת. זה תקנון הכנסת, תקראו קצת את התקנון.

קריאה:

איזה סעיף זה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

איזה סעיף זה? אני חושב שיש לנו כאן ייעוץ משפטי שיוכל לתת לכם את הסעיף.

היו"ר אמיר אוחנה:

אחרי זה תבדקו, תבררו. בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

היועץ המשפטי, אתה זוכר את מספר הסעיף בתקנון?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא צריך לערב את היועץ המשפטי בדיון הזה. אחר כך הם ילכו ויבדקו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

בכל מקרה, כדאי שתנצלו טוב יותר את הזמן שלכם באופוזיציה, גם כדי לקרוא את תקנון הכנסת. דברים אחרים גם ככה אתם לא עושים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה נותן לי עצות – אין לכם חקיקה בטרומית כבר חודשיים. לי אתה נותן?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

זה למעשה המקור של הבקשה להעביר את הצעת החוק להפרטת שידורי החדשות בתאגיד לוועדה אחרת, מכיוון שיושב-ראש הוועדה החליט שהוא לא מקדם – שם את זה בבוידעם, מקפיא את זה, כל מיני משלים שהוא מצא לעניין הזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה? למה?

שלי טל מירון (יש עתיד):

השאלה, למה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות הכנסת, עמדתן, שאלתן. עכשיו השר משיב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תענה לי על השאלה שלי. הוא לא עונה.

היו"ר אמיר אוחנה:

הוא יענה כמיטב הבנתו, זה הכול.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני לא סיימתי. שאלתם הרבה שאלות ואני מתייחס.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני שאלתי שתי שאלות.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לגבי השאלה למה הצעת החוק הזו לא באה כהצעת חוק ממשלתית – שאלה מצוינת. אילו הייתה משילות והייעוץ המשפטי לממשלה היה מאפשר לשרים לקדם מדיניות גם כשהיא לא מוצאת חן בעיניהם, כנראה היינו מביאים הרבה הצעות חוק, כולל שר המשפטים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל גם פה יש ייעוץ משפטי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מירב, בחייך, תני להשלים משפט.

היו"ר אמיר אוחנה:

אגב, גם עכשיו כשהפרעת לו הוא לא ענה? הוא עונה בדיוק על השאלה. מדוע פרטית ולא ממשלתית – הוא עונה בדיוק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז אמרתי שגם פה יש ייעוץ משפטי. אבל גם בכנסת יש ייעוץ משפטי.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל לא להפריע.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

זאת השיטה? זאת השיטה? הכול בפרטיות?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא להפריע, בבקשה. רשות הדיבור של השר קרעי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

גם שר המשפטים, שהוא זה שלכאורה אמון על הייעוץ המשפטי לממשלה – הם נמצאים תחת משרד המשפטים – גם הוא לא מצליח לקבל שיתוף פעולה בנושאים שלא מוצאים חן בעיני הייעוץ המשפטי לממשלה, ולכן גם את כל החוקים של הרפורמה המשפטית, החשובה כל כך, הוא נאלץ להביא בחקיקה פרטית. לצורך הדוגמה, חוק השידורים – שזה לא קשור לתאגיד. חוק השידורים, שהוא חוק טוב כמעט לכל הדעות – חוץ מהאינטרסנטים – שפותח את השוק לתחרות ומפסיק את התערבות הממשלה בתוכן, אפילו במשרד המשפטים לא מצליחים למצוא את הנקודה שכואבת להם בחוק הזה. אחרי שנתיים של עבודה מולם ונסחות של שמונה חודשים במשרד המשפטים הם עדיין מסרבים להעביר את החוק לרשומות, למרות אישור פעמיים של ועדת שרים לחקיקה, כי משהו שם לא מוצא חן בעיניהם. לא מוצא חן בעיניהם שבחוק יש סעיף שבו ספקי התכנים צריכים לשקף את נתוני הצפייה, הרייטינג, בלשון העם. והדבר השני, אנחנו לא רוצים פיקוח על החדשות והם רוצים שפקידים יפקחו על התוכן, כדי שהם בסוף יוכלו, דרך אותם פקידים, לשלוט בתודעה ובכוח של הצרכן – שני דברים שהם עניין שבמדיניות, שיש לגביהם כמעט קונסנזוס. ובכלל, לגבי כל החוק, הייעוץ המשפטי לממשלה משתמש בכוח הטכני שיש לו בידיים ולא מאפשר לנו להביא – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל גם פה יש ייעוץ משפטי, גם בכנסת. יש יועצת משפטית לכנסת.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אין בעיה. אבל הייעוץ המשפטי לכנסת מכיר את מקומו – מחווה את דעתו, אבל לא משתמש בכוח הטכני שיש לו בידיים כדי למנוע חקיקה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תתפלא.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא תראי כאן יועץ משפטי שאומר בוועדה: עבר בקריאה שנייה ושלישית, אנחנו לא מאפשרים להעלות את זה לכנסת להצבעה. אין דבר כזה. לא קרה בכל תולדות ימי הכנסת. מקסימום הם לא מגינים על החוק בבג"ץ. היועצת המשפטית לממשלה מסרבת להכניס את החוק לרשומות – זה עניין טכני. להדפיס את החוק אפשר גם כאן בכנסת – ולכן הדבר הזה מתעכב. ולכן, כמו שאתם מבינים, יש דברים שאפשר להביא בחקיקה ממשלתית, ויש דברים שעד שנתקן ונסדיר את המשילות ואת הפרדת הרשויות באופן המובהק, כמו שהיא צריכה להיות, נצטרך כנראה לעקוף ולהיכנס דרך החלון ודרך דלתות אחוריות, וכך נעשה. את הציבור אף אחד לא יכול לעצור. הציבור בסוף – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

איזו ועדה תדון?

שר התקשורת שלמה קרעי:

איזו ועדה? זה לא מעניין אותי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה? אתה שר התקשורת.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא. לא חשוב לי איזו ועדה. ועדה שפשוט תדון בחוק. ועדה שתדון בחוק, זו יכולה להיות – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אין אנשי מקצוע שם.

שר התקשורת שלמה קרעי:

יש.

היו"ר אמיר אוחנה:

בלב פתוח ובנפש חפצה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

בלב פתוח ובנפש חפצה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי יושב?

שר התקשורת שלמה קרעי:

אגב, דיברת על תקנון הכנסת. תקנון הכנסת קובע – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני עוד קוראת, עוד לא מצאתי את הסעיף.

שר התקשורת שלמה קרעי:

רגע, אני אמצא לך. עוד סעיף שכדאי לך למצוא – לפי תקנון הכנסת, בכלל תחום השידורים נמצא בוועדת החינוך של הכנסת, לא בוועדת הכלכלה של הכנסת. זה מופיע בתחומי – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, האחריות על התקשורת זו ועדת כלכלה. לא לוח שידורים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא, לא. תראי לי את זה בתקנון הכנסת. לא תמצאי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז תעביר את האירוויזיון לוועדת חינוך ואת החדשות תשאיר. אתה רוצה – – – את החדשות, לא את הכלכלה, לא את האירוויזיון.

שר התקשורת שלמה קרעי:

נכון, שם זה צריך להיות. על פי תקנון הכנסת, חברת הכנסת בן ארי, נושא השידורים מופיע תחת אחריות ועדת החינוך של הכנסת. או למשל – יש גם ועדה למיזמים ציבוריים, או ועדת הכנסת, או לא משנה לי מה. העיקר, ועדה שתדון בחוק ולא תגיד: אני מקפיאה אותו ולא מוכנה לדון בו. כי מי שמנסה להתנהל באופן אנטי-דמוקרטי ולסכל את היכולת הדמוקרטית שלנו לקדם הצעות חוק – צריך פשוט לדלג עליו. תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לקחת חברת כנסת שלא העבירה חוק אחד.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה מאוד לשר התקשורת ולחברי הכנסת השואלים. אני מתכבד להזמין את שר הבריאות אל הדוכן לשאילתה הבאה, שהיא שאילתה של חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי בנושא מניעת מקרי רצח על ידי בני משפחה מתמודדי נפש. שר הבריאות, בבקשה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני שר הבריאות, לאחרונה אירעו מקרי רצח מזעזעים על ידי בני משפחה של הקורבנות, שהינם מתמודדי נפש המוכרים לשירותי הבריאות. תזכיר לתיקון חוק זכויות החולה שיאפשר לגורמים ממערכת הבריאות לדווח על הסכנה לאלימות תקוע שנים. רצוני לשאול: מדוע לא מקודם התיקון לחוק שיכול להציל חיים?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. בבקשה, השר.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברי הכנסת, כנסת נכבדה והמבקשת שואלת השאילתה היקרה, תודה רבה על העלאת הנושא הכל-כך חשוב על סדר-יומה של הכנסת. אז קודם כול, בפתח הדברים אני מבקש לשלוח בשמי, וכמובן בשמכם, השתתפות מעומק הלב בצערה של משפחת רוזנפלד על נפילתו של סמל ישראל נתן רוזנפלד, השם ייקום דמו, לוחם הנדסה קרבית שנפל השבוע בקרב בצפון רצועת עזה. ליבנו עם משפחות הגיבורים הקדושים שנפלו בקרבות בתקופה האחרונה. באמת, מספרים לא נתפסים. לגופה של השאילתה, חשוב לי להדגיש כי משרד הבריאות ער כמובן למקרים מצערים שעלו לאחרונה, ומשתתף מעומק הלב בצער המשפחות. אנחנו נמצאים כולנו בתקופה מורכבת, תקופה שבה המתח הנפשי שפועל על כולנו הוא רב. ישנן עליות ומורדות, אך כלל האוכלוסייה בישראל מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים. רוב האוכלוסייה צולחת, ואולי לעיתים אף מתחזקת מההתמודדות, אך ישנם לא מעט שמתקשים להתמודד עם המצב, ובראשם לא מעט מתמודדי נפש שסבלו מתחלואה נפשית עוד טרם חרבות ברזל, וכמובן גם מבצע עם כלביא. האוכלוסייה הזו נמצאת בסיכון רב להחמרה נוספת במצבה. יש לציין כי בניגוד לסטיגמה – ואני חייב להדגיש את זה – מתמודדי נפש אינם אלימים. יש להיזהר מיצירה של סטיגמה כזו, ויש לזכור שמצבי הקצה שכוללים אלימות הם מצבי קצה, ולא מעידים על הכלל. יחד עם זאת, ברור לכולנו כי מצב מתמשך של מתח מגביר את הסיכון של כולנו להתפרצויות, לחוסר סובלנות. בוודאי, השפעה על אנשים שסובלים מתחלואה נפשית קשה – ניכרת. בשל כך, מייד לאחר פרוץ חרבות ברזל, יצא משרד הבריאות בתוכנית לאומית לבריאות נפשית שמטרתה לטייב את מכלול השירותים בבריאות הנפש, להרחיב ולדייק את המענים, והגדיל את מספר אנשי המקצוע, הרחיב מסגרות לטיפול קהילתי ולטיפול אינטנסיבי, והושקעו תקציבים רבים בכך. ישנו מיקוד משמעותי בצרכים של המתמודדים עם תחלואה נפשית קשה, בניסיון לתת מיקוד על רצפי הטיפול ואיכות הטיפול, וליצור מנגנונים שמסייעים לשפר את ההיענות לטיפול בתוך האוכלוסייה הזו. גם בתקופה האחרונה, משרד הבריאות פנה, בתחילת מבצע עם כלביא, ודרש מקופות החולים ומבתי החולים לעקוב בקפידה ולשמר רצף טיפולי, במיוחד באוכלוסיות שסובלות מתחלואה נפשית קשה. בתי החולים והקופות הונחו להוציא רשימות של המטופלים, ליצור איתם קשר ולוודא את הטיפול ואת הסיוע שנדרש. משרד הבריאות, כמי שאמון על יישום חוק טיפול בחולי נפש, מקפיד לפעול לפי דרישת החוק, ששומר על איזון עדין בין חירותו של הפרט והיכולת לכפות עליו את הדעה המקצועית של גורמי המקצוע. זה אתגר מורכב, המעלה סוגיות אתיות מורכבות, ולא תמיד ניתן לפעול בניגוד לרצונו של אדם, וטוב שכך. אבל זוהי בדיוק המורכבות של הסוגיה האתית. כדי להימנע מאפשרות נדירה של סיכון אנחנו מחליטים לשלול מאנשים רבים את זכותם לסודיות רפואית או להחלטה עצמאית על דרך הטיפול. בתוך מורכבויות אתיות אלו פועלים הצוותים הרפואיים בבריאות הנפש והפסיכיאטרים המחוזיים של משרד הבריאות, תוך מחויבות לחוק והפעלת שיקול דעת ורגישות. חובת הדיווח על פגיעה בחסרי ישע, חובת הידע על האפשרות לפגיעה ועזרה במידה שאדם נפגע מאלימות והחובה המוסרית לפעול כדי למנוע אלימות מכל סוג, הן נר לרגלי צוותי הבריאות. בהתאם לכך, עלו הצורך וההצעה להוסיף בחוק זכויות החולה את האפשרות לדיווח על סיכון. תזכיר חוק נשוא השאילתה הוא תזכיר חוק זכויות החולה. זה נקרא "תיקון – מסירת מידע לצורך מניעת פגיעה", כפי שציינת. בחוק זכויות החולה הקיים מעוגנת חובת שמירת הסודיות של מידע רפואי הנוגע למטופל בסעיף 20 לחוק קבועים החריגים לכלל. חבר הכנסת רון כץ וחבר הכנסת מיכאל ביטון, אני עוד מעט צריך לענות לכם גם על שאילתות. את השר וסרלאוף אני לא יכול לקרוא לסדר.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אדוני השר, זה שכן מפתח תקווה.

היו"ר אמיר אוחנה:

זהו, מילא ביטון, אבל כנופיית פתח תקווה? הלו. הלו.

רון כץ (יש עתיד):

פשוט הצענו הצעה לווסרלאוף, הוא שוקל אותה.

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

די, די, זה לא נכון.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

השר וסרלאוף, אנחנו מתערבים בתוך האגף הזה בשבוע האחרון – לחזק את השורות. לחזק את השורות. לצופף את השורות. בהצלחה לכולם.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

הוא הציע הצעה בתוך ש"ס.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

בחוק זכויות החולה הקיים, חברת הכנסת דבי ביטון – סליחה, מטי צרפתי הרכבי – מעוגנת חובת שמירת הסודיות על מידע. בסעיף 20 לחוק קבועים החריגים שמכוחם אפשר להעביר מידע רפואי לאחר במקרים מסוימים. בתזכיר החוק האמור מוצע להוסיף לרשימת חריגים אלו חריג נוסף, שנוגע למקרים שבהם העברת מידע נדרשת לצורך מניעת פגיעה אפשרית במטופל עצמו או בזולתו, וכן העברת מידע לגורמים ממשלתיים האמונים על טיפול בסוגיות אלו לצורך לימוד התנהלות ומניעת הישנות מקרים דומים בעתיד, כגון ועדה בין-משרדית הפועלת במינוי הממשלה לתחקור מקרי רצח במשפחה. עבודת ההכנה של תזכיר החוק לקראת קידומו לאישור ועדת השרים לענייני חקיקה הושלמה בחודש אפריל 2023. את צודקת, בשלב זה הועלו דרישות תקציביות מצד משרדי הממשלה, אשר מנעו את קידומה בוועדת השרים. לאחרונה, ולאחר שיח עם אותם משרדים, הוסרו אותן דרישות תקציביות וניתן אור ירוק מצד אותם משרדים לקידום תזכיר החוק. בימים אלה ממש המשרד פועל מול משרד המשפטים בניסוחים האחרונים, לדייק ולתאם ולקדם את תזכיר החוק לוועדת השרים לענייני חקיקה, ובעקבות הפנייה שלך אנחנו מקדמים את זה יותר. נמצא פה גם כן יועץ החקיקה שלי, שיודע ורואה את הדברים. את הצפת את זה, וכפי שציינת, בתקופה הקשה הזו המתח עולה, ואז במקרים האלה הצורך הוא יותר דחוף. כמובן, אנחנו משתתפים בצערן של המשפחות שסבלו מאותה אלימות, קוראים לציבור כולו, חלילה, כפי שציינתי, לא לקבוע סטיגמה על מתמודדי נפש, ומעודדים כל תהליך שמטרתו הפחתת אלימות ומתן טיפולי רפואי טוב יותר למתמודדים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

האם יש שאלת המשך או שנסתפק? בבקשה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כן. קודם כול, תודה רבה, ואני מודה לאדוני על קידום החוק. אני רק רוצה להוסיף שקיים סעיף דומה בחוק העובדים הסוציאליים. הסיבה שהגשתי את השאילתה היא בעקבות דיון על רצח נשים, ואחוז גבוה שנדון שם היה הנושא של רצח על ידי בן משפחה מתמודד נפש, ואיזושהי מצוקה, שאמרו שמגבלות הסודיות באמת לא מאפשרות התרעה בדומה לגופים אחרים. אז אני מודה לאדוני. כן חשוב לי לציין ששבע שנים תזכיר החוק הזה מדשדש. בתזכיר החוק ובהצעת החוק כתוב מפורשות שאין השלכה על תקציב המדינה. זאת אומרת, לא נכון היה לדחות כל כך הרבה שנים. אני מודה לאדוני, שעכשיו דוחף את החקיקה, ואכן גם בהצעת החוק יש בסוף את שיקול הדעת לעובד אם לדווח או לא. כמובן שאל לנו לקבוע סטיגמות כוללניות. אני רק רוצה לציין את מאיה כהן, שנרצחה לפני חודשיים בחדרה על ידי בן משפחה מתמודד נפש, ואת דניאלה יעקובוביץ', שגם היא נרצחה בחודש יוני בנהריה על ידי בן משפחה, ועוד אישה, ששמה לא הותר לפרסום, בקריית מלאכי. במהלך שבע השנים שהחוק הזה לא קודם לצערי נרצחו הרבה, נשים בעיקר, על ידי בני משפחה מתמודדי נפש. תודה רבה, אדוני, על קידום החוק.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

קודם כול, אני רק אחדד את מה שאמרת. אני חושב שאת בעצמך מבינה שמה שנמצא בחוק של העבודה הסוציאלית לא נותן מענה רחב, כי כנראה שהאכסניה הנכונה לסעיף הזה היא בחוק זכויות החולה, כי בסוף, כשמדובר בתחלואה יותר רצופה ורחבה, בסוף המידע הרפואי נמצא במקום הזה, בעקבות החקיקות האחרונות שהעברנו בנושא מידע רפואי והשמירה, תוך מתן מענה טיפולי, נכון שהוא יהיה שם. אני מסכים איתך. זה התחיל להתקדם טרם כניסתי למשרד, ואז נשאבנו למלחמה אחר מלחמה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

האתגר הוא כמובן הבלמים והאיזונים הרלוונטיים, ואני בטוחה שאדוני יקדם אותו בהקדם.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

ללא ספק, אנחנו נהיה על זה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מזמין את שר הבריאות להישאר על הדוכן גם לשאילתות הבאות. השאילתה הבאה היא של חברת הכנסת צגה מלקו לשר הבריאות, בנושא: מצב הבריאות של יוצאי אתיופיה. בבקשה.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

הוא רצה שאלת המשך?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, שאלת המשך הייתה. זהו. בבקשה. יש נרשם לשאלה. תקבל שאלה נוספת בשאילתה הזאת. בבקשה.

צגה מלקו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, בעקבות דוח מחקר אשר פורסם בחודש יולי 2024 – או-טו-טו כמעט שנה – מתוך תקציר הדוח עולה כי יש שיעור התמותה בקרב גברים יוצאי אתיופיה גבוה משמעותית; שיעורי ההתאבדות גבוהים; סרטן המעי הגס שכיח יותר; בהפסקת ההיריון יש פער גבוה במיוחד. כך עולה מהנתונים של המרכז המחקר והמדע של הכנסת, שעל פי בקשתי פורסם לפני שנה. רצוני לשאול: 1. בעקבות הדוח ובעקבות המכתב ששלחתי אליך, האם משרד הבריאות מפיק לקחים על מנת לשפר את מצבם הבריאותי של בני הקהילה? 2. מדוע משרד הבריאות לא מיישם את תוכנית הדרך החדשה מעל עשור? 3. מדוע בשלוש השנים האחרונות חזרו לאוצר 15 מיליון שקל בשל היעדר יישום תוכנית הדרך החדשה?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

קודם כול, אני שמעתי את היושב-ראש בקשב רב בפתיחת השאילתות. ציינת שגם שאילתות ישירות שלא נענו נמצאות כאן. חברת הכנסת צגה מלקו, אני חושב שהמשרד כן נתן לך מענה, ואני אחד שמקפיד לענות תשובות על שאילתות ישירות.

היו"ר אמיר אוחנה:

הוא אומר שהמשרד כן נתן מענה על השאילתה הזאת.

צגה מלקו (הליכוד):

השאילתה שלי מלפני שמונה חודשים.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אני הגבתי והמשרד ענה לך תשובה.

היו"ר אמיר אוחנה:

יכול להיות שיש פער?

שר הבריאות אוריאל בוסו:

לא משנה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

השאילתה היא השאילתה רגילה. חברת הכנסת סירבה לקבל את התשובה בכתב. ביקשה שהדבר יעלה למליאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

סירבה לקבל את התשובה בכתב, וביקשה שהדבר יעלה במליאת הכנסת. לפי התקנון זה אפשרי.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

לפחות אני צריך לדעת שאני עומד בנושא הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אכן כן.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אכן, השבנו תשובה, כתבנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר בוסו מתייצב בכל פעם שהכנסת מבקשת אותו, ובהיבט הזה, של הפיקוח הפרלמנטרי – שר מצטיין, ללא ספק.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אני רוחש כבוד רב לבית הזה עוד מכובעי כסגנך. אני חושב שזה המקום האמיתי לתת קודם כול כבוד לחברי הכנסת, שעושים עבודת קודש בוועדות, בחקיקה. השרים צריכים להתייצב ולתת מענה, ולא על ידי שליחים. להגיע בזמן. זה המקום האמיתי, וכך צריך להיות, ויישר כוח. אבל חברת הכנסת צגה מלקו, אני קודם כול מאוד מוקיר את העבודה שלך, האין-סופית, למען בני הקהילה שאת מייצגת, בפניות האישיות אליי והציבוריות, ובהעלאת נושאים כל כך חשובים. למרות שהגבתי לזה, ביקשת שזה יעלה כאן מעל הבימה. אני כן שמח להשיב כאן מעל הבימה על השאילתה החשובה הזו, כי מספיק שיש תחושה מסוימת או חוסר מידע לגבי מצב בריאותם של בני הקהילה, או חוסר מענה, כי הדוחות הם דוחות נכונים, ואלו ועדות שהמשרד בעצמו הקים בשביל לטפל, ולא נעשו דברים. אני אענה אחד לאחד על השאלות ששאלת, עד כמה שניתן. קודם כול בנושא, בעקבות הדוח ששלחת, אם משרד הבריאות מפיק לקחים על מנת לשפר את מצבם הבריאותי של בני הקהילה – משרד הבריאות משקיע מאמצים נרחבים לצמצום פערי הבריאות ולהובלת תהליך מתמשך של שוויון ושותפות. משרד הבריאות מינה ועדה בראשות אלוף משנה במילואים ד"ר אבי יצחק, שהוא גם כן משמש כמנהל הרפואי של בית החולים אסותא באר שבע החדש, שכוללת גורמים מתוך המשרד ומחוצה לו, לרבות נציגי הקהילה. מטרת הוועדה הייתה לקיים תהליך מעמיק של בחינת צרכים והגדרת תחומי פעילות מרכזיים לקידום בריאות וצמצום פערי בריאות בקרב יוצאי אתיופיה. במהלך 2024 גובשה תוכנית עבודה מרחבית הכוללת מרכיבים העוסקים בכלל היבטי הבריאות של הקהילה, בהתאם להמלצות של הוועדה. התוכנית בביצוע כעת, משלבת מהלכים ממוקדים לתמיכה בבריאות הנפש ולמניעת אובדנות, כולל מערך הסברה ייעודי – בשיתוף הערוץ האתיופי שאת מכירה, שאת מלווה אותו – הכשרת כוח אדם לפתוח מענים מותאמים לקידום בריאות הנפש ולהפחתת התמכרויות לקהילת יוצאי אתיופיה. בנוסף, המשרד מפעיל מגוון תוכניות לקידום בריאות בשיתוף עמותת טנא בריאות והחברה למתנ"סים, העוסקות בנושאים שונים כגון גילוי מוקדם של סרטן, תזונה בריאה, פעילות גופנית ומניעת עישון. המשרד הוביל מהלך שיתוף ציבור משמעותי לקראת כניסת בדיקות BRCA – את היית חלק מהתהליך הזה, שנכנס השנה לסל עבור הנשים בקהילה. הינה, כבר דוגמה אחת למה הדוח הזה גרם, לדיוני ועדת הסל – כפי שאת ציינת בפוסטים, זה פורץ דרך להצלת חיים של נשות יוצאי הקהילה. המשרד מפעיל תוכנית פיילוט ייחודית לחיזוק בריאות האישה עם אימהות ונערות, עם ארגון נשים אתיופיות מעצימות. המשרד מקדם תהליכי מחקר והערכה לניטור מצב הבריאות ולחיזוק האמון של הקהילה במערכת. המשרד מקדם מענים לפי הצרכים שעולים, בשיתופים בין-משרדיים ובהתאם לצו השעה. כך לדוגמה: הצוות במשרד קידם בריאות גוף, נפש וחוסן בקהילה בתקופת מבצע עם כלביא – האחרון – כולל התאמת מסרים; מענים מותאמים לשונית ותרבותית, הרחבת שירותים בקול הבריאות למתן מענה ראשוני, לחוסן מותאם שפתי ותרבותי, ומפגש ייעודי עם גורמים מובילים במשרד הבריאות לאנשי מקצוע שעובדים עם הקהילה מתוך ומחוץ למשרד. עם עבודת הוועדה התבהר גם שכדי לעשות את קפיצת המדרגה הנדרשת, יש לגייס פרויקטור ייעודי מתוך הקהילה, לתכלל ולהוביל את כל התוכנית, על מרכיביה השונים, שמופעלים על-ידי יחידות שונות במשרד. בעקבות זאת, גויסה גב' קסה קאברי-גטו להוביל את התוכנית. התוכנית הלאומית לקידום בריאות יוצאי אתיופיה, שמיצובה הולך ומתחזק, היא מהלך אסטרטגי שמבטא את המחויבות שלנו להפוך שינוי חברתי למדיניות סדורה. שאלת מדוע המשרד לא מיישם את תוכנית הדרך החדשה מעל עשור. משרד הבריאות פועל באופן מתמשך לפיתוח והרחבת מענים לקידום בריאות בקרב יוצאי אתיופיה ולצמצום פערים, תוך התחשבות במאפיינים התרבותיים. אציין שבמסגרת החלטות ממשלה 609 בעבר והאחרונה, 787, זה למעלה משנה שהמשרד קידם מהלכים מגוונים כולל העסקת אנשי מקצוע, הסברה ותוכניות התערבות בקרב הקהילה, הנגשה תרבותית ולשונית של שירותי הבריאות, מחקר וניטור ועוד. שאלה נכונה ששאלת: למה חזרו לאוצר 15 מיליון שקלים בשל היעדר יישום תוכנית הדרך החדשה – כשנכנסתי למשרד גיליתי שאכן תוכניות שהגיעו ממשרד ראש הממשלה, 5 מיליון שקלים כל שנה, לא יושמו בגלל שלא מונה פרויקטור, והתוכניות עמדו על המדף. אז החל משנת 2024–2025 הוגשו תוכניות נרחבות שמיושמות, כפי שאמרתי, עם הפרויקטור. בשנת 2023, טרם תקופתי, היו הליכים ביורוקרטיים, שדילגנו עליהם, ואת בעצמך רואה שהדברים מתממשים לאחרונה. עכשיו, שאלת אם הפרויקטור היה צריך לקלוט לצורך הסברה – האם התחיל את עבודתו בפועל – משרד הבריאות בחר לגייס פרויקטור ייעודי להובלת התוכנית, לא לטובת הסברה אלא כדי להוביל את התוכנית בפועל עם מי שעושה את זה, ביחד עם שיתוף הפעולה. בוצע תהליך מיון מעמיק לפני הבחירה של גברת קסה קאברי-גטו, בעלת ניסיון מקצועי, היכרות עמוקה עם הקהילה ועולם התוכן ויכולות וחזון מתאימים. אני מברך על העשייה הענפה שנעשית במשרד. ישבתי איתה, לשמוע איך היא מדייקת את העבודה שלה. אני חושב שלראשונה משרד הבריאות רואה עין בעין את הצרכים האמיתיים של בני הקהילה בשביל לתת להם תשובה הולמת בגלל מה שעלה בדוח בעבר, כפי שציינת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. שאלת המשך לחברת הכנסת מלקו, ולאחר מכן שאלה נוספת לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

צגה מלקו (הליכוד):

שאלת המשך: אדוני השר, נכון שיש התקדמות וכמה נקודות שציינת נעשו. גם בשאלות שהגשתי בכוונה לא ציינתי, כי כבר יישמתם אותן. אבל הנושא הכי מרכזי בהנגשת מידע וגם הסברה – עדיין הקהילה לא מקבלת מידע. אין הסברה. אני יכולה להגיד שלפחות בתוכנית הטלוויזיה IETV, מה שסופר זה סיכום של לפני שנתיים, שעדיין לא יצא לפועל. ממה שאני רואה להנגשת מידע בשפה שמבינים אותה, השפה האמהרית – עדיין הקהילה לא מקבלת את זה. הדבר הזה יכול גם לתת אי-אמון בין משרד הבריאות לקהילה. כבוד השר, אתה יודע את זה, אני יודעת שאתה עובד קשה ופתרת הרבה בעיות אבל עדיין יש מה לעשות, במיוחד בנושא של הסברה והנגשת מידע.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, שאלה נוספת לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה רבה, היושב-ראש. אדוני שר הבריאות, לפני יומיים נמדדו על הגדר של בז"ן בחיפה ערכים חריפים של בנזן, שהוא חומר מזהם ומסוכן ומסרטן, של פי 100 מהכמות המותרת בשגרה. זה, על רקע עדכון של המשרד להגנת הסביבה את היתר הפליטה של קבוצת בז"ן במפרץ חיפה. אני רוצה לשאול אם אתה ער לנתונים החריגים של זיהום האוויר באזור, שמביאים לקטילה של חיי אדם. מה דעתך על הנושא הזה, של היתר הפליטה המחודש, שבוצע ממש במחטף, תוך 24 שעות, בניגוד לחוק אוויר נקי?

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אני אענה קודם כול לחבר הכנסת יוראי להב הרצנו. קראתי את הנתונים הללו, כפי שציינת. אני יודע שנעשית עבודה. גם בעקבות הפגיעות האחרות שהיו במבצע עם כלביא בבז"ן, נעשית עבודה צמודה של המשרד ביחד עם המשרד להגנת הסביבה. אני לא אענה לך על משהו כשאין לי את הנתונים לפניי – מה המשמעות. אני יודע שהמשרד פועל מבחינת בריאות הציבור וההרחקות הנדרשות לכך. כמובן שבסוף הסמכות נמצאת בידי המשרד להגנת הסביבה. אני מאמין שהדוחות של משרד הבריאות עמדו לפניה. אנחנו נדאג שהדוחות האלה יהיו מאוד ברורים ושהסכנה הבריאותית הזאת, ככל שיש לה השלכות, תוצג. אני יודע שהוחלט להחזיר שם לפעילות לאחר ניטורים שעשו, אבל מאחר שאין לי כרגע המידע המדויק להסביר את המדדים ומה המשמעות ומה השתנה מאז ומה ההרחקות שעשו, אני אבדוק ואענה לך גם בפרטי. חברת הכנסת צגה, בנושא ההסברה, בסוף תקציב משרד הבריאות להסברה – גם מבחינת הציבור החרדי, הציבור הערבי או כל ציבור שהוא יותר ייחודי – מוגבל בצורה כזאת או אחרת. בתוך התקציב בני הקהילה נמצאים בצורה מאוד ברורה וגדולה. אני אבדוק את החלוקה התקציבית וכל מה שנעשה. לי אין ספק בכך שכל תקציב שאנחנו נעלה בהסברה זה למניעת תחלואה וסיוע אמיתי לבני הקהילה – כמו הרבה דברים שעליהם אני טוען שצריך לתת כסף להסברה: בנושא הסוכרת – עם עשרות מיליונים, ולא שקלים, אנחנו נמנע אחר כך הוצאות של מאות-מיליונים. אותו דבר עם העישון, והלוואי ואנשי האוצר כרגע שומעים אותי, ואומרים: אם המדינה מוציאה למעלה מ-20 מיליארד בשנה על הוצאות של השמנה וסוכרת, של קטיעות, חלק ישיר וחלק בעקיפין, או עשרות מיליארדים בגלל נזקי העישון – אם הייתי מקבל כמה מאות מיליונים להסברה או למלחמה אמיתית, הייתי ללא ספק מצליח להביא. אבל צריך לדעת שתוכנית היא בין-דורית, עם התייחסות לתזונה מסורתית ובישול משותף, נכד וסבתא. הייתה תוכנית בחברה למתנ"סים, תתחיל בקיץ, תוכנית מהגיל הרך ועד גיל שלוש למשל, מפרטים תוכניות ייעודיות בעבורם עם טנא בריאות ועם החברה למתנ"סים. יש גם במסגרת ובינר ייעודי, וגם בקבוצות זה עבר. נותנים את הדעת על כך. אני מאמין שעדיין זה לא מספק. אם את מעלה את זה, זה אומר שזה לא מספיק, אבל אנחנו נבדוק ונדייק את זה יותר כדי שיגיע למקומות הנכונים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. השאילתה הבאה והאחרונה – של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון לשר הבריאות, בנושא: מצוקת חולי מחלות מעי דלקתיות בפריפריה. בבקשה, חבר הכנסת ביטון.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני מצטרף לדברים שלך, גם על הנגישות של שר הבריאות לפניות של חברי כנסת והיחס הרציני. השר כמובן עשה עבודה מדהימה במלחמה, גם במחנה שורה, גם בבתי החולים, כל הצוותים הרפואיים. הכאב הכי גדול שלי זה הפערים בבריאות בין הנגב והגליל למרכז הארץ, והדוחות – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה שאני קוטע את אדוני. אנחנו דבקים בנוסח של השאילתה משום שהמזכירות אפילו – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

טוב. בשאלת ההמשך אני – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע. רגע. אם תרצה לומר דברים נוספים, בשביל זה יש שאלת המשך. בבקשה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אז השאילתה שכתבנו: מעל 50,000 חולי קרוהן וקוליטיס, מחלות מעי דלקתיות, חיים בישראל. רבים מהם, במיוחד אלה המתגוררים בפריפריה, נאלצים להתמודד עם המתנה ממושכת לתורים ונסיעה למרכזים רפואיים רחוקים מבתיהם כדי לקבל טיפול מהיר, ויש מחסור בטיפול נפשי להתמודדות עם המחלה הקשה. רצוני לשאול: מה בכוונת המשרד לבצע כדי לשפר את המענה לחולי מחלות המעי הדלקתיות בפריפריה?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה. נאפשר לאחר מכן שאלת המשך, ככל שתרצה.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

חבר הכנסת מיכאל ביטון, איש פריפריה אמיתי שתמיד נמצא שם במקומות הללו, יושב-ראש הוועדה לצמצום פערים, אתה באמת פועל ועושה, ותמיד אתה נמצא במקומות הללו. אבל אתה יודע שמיום כניסתי למשרד, החלק העיקרי שאני נותן עליו דגש זה לצמצום פערים בבריאות, בחברה. אני חושב שללא ספק זה מתחיל בבריאות, וזה משתרע על הרבה רבדים – אם זה בכוח אדם רפואי, במענה הרפואי. אתה אומנם נגעת בנקודה מסוימת, אבל אתה יודע שכשנפל הטיל בסורוקה הייתה עוד משמעות אמיתית לכלל מערכת הבריאות – העוגן העיקרי של תושבי הדרום והנגב כמרכז-על נפגע, וללא ספק יצאנו בנס גדול, והצלחנו להמשיך לתת רצף תפקודי בזכות הראייה ההוליסטית של מערכת הבריאות ושיתוף הפעולה בין הגורמים הפרטיים והציבוריים ואסותא ועוד ועוד, לאחר שרידדנו לפני כן, ואף אחד לא ניזוק ממתן טיפול רפואי, שזה מה שהכי חשוב. אבל זה רק חידד לנו יותר מה המשמעות של לתת מענים נוספים לאנשי הפריפריה, הנגב והדרום – כמו הצפון, אגב, שחלק גם בצפון וגם בדרום. אתה דייקת כרגע. אני אענה לך על השאילתה, אבל אני עושה את זה ממש לילות כימים, כי זה עומד מול עינינו – גם בקולות הקוראים שלי של המשרד, במתן תמיכות ובהעדפות תקציביות, בחלוקת מיטות ובחלוקת מכשירים רפואיים, MRI, PET-CT ועוד ועוד – קודם כול העדיפות הראשונה שלי והעיניים שלי הן גם בפתיחת חדרי ניתוח. זה לא נגמר ולא ייגמר בין הרצליה לתל אביב, לא במשמרת שלי. אנחנו פורסים את זה, פותחים את זה, מותחים את זה לצדדים, כי רק ככה אני חושב שאפשר לעשות צדק אמיתי ושוויון. לגופה של השאילתה, הוקם צוות עבודה לבחינת טיפול במחלות מעי דלקתיות, תוך שיתוף עמותות החולים, הרופאים המומחים והאיגודים המקצועיים, מתוך מטרה לדייק את הפערים ולהעלות בהמשך המלצות משותפות לשיפור השירות. הצוות כולל גם נציגים של דיסציפלינות שונות במשרד הבריאות, כגון חטיבת הרפואה, מינהל האחיות ובריאות הציבור. עבודת הצוות התמקדה בפעולות כגון הליך שיתוף ציבור להעמקת הידע בפערים וחוויית המטופל עם IBD, כפי שציינת, איסוף נתונים לאומי רציף וגיבוש מסקנות ראשוניות, קידום פעילות רב-מקצועית במרפאות הקהילה, קידום פלטפורמות של רפואה מרחוק, טיוב ודיוק דרכי ההתקשרות בין גורמי הקהילה השונים למרכזי המומחים וכן המלצות ארוכות טווח, כגון פיתוח מקצועי בתחום הרפואה והאחיות. צוות העבודה עוסק בימים אלו בגיבוש המלצות להמשך התהליך, כולל שיתוף פעולה בין רפואת הקהילה לבתי חולים, כולל הכשרות מתאימות לצוותי הרפואה הראשונית, אפיון של ההצעה למבחן תמיכה וכן כתיבת חוזר מקצועי מטעם חטיבת הרפואה במשרד הבריאות. אני אמשיך ללוות מקרוב את עבודת הצוות ואת קידום ההמלצות ברגע שיתגבשו. תודה שהעלית את הנושא הזה. אנחנו נדאג להוציא את זה. אני חושב שחבר הכנסת רון כץ, שנמצא כאן, וחבר הכנסת יוני מישרקי, יושב-ראש הוועדה, החוקים שהם הובילו, כמובן בתמיכת משרד הבריאות, על המידע הרפואי – וחבר הכנסת אליהו ברוכי, שחוזר אלינו מחופשה קצרה, בנושא פנקס חיסונים דיגיטלי – אלו תהליכים כוללים עם מאות מיליונים שמושקעים, בשביל שבסוף נוכל לקחת את כלל הנתונים הללו ולתת הסתכלות אמיתית, ובאמת לטייב ולדעת איפה הפערים נמצאים. ככה תוכל לטייב. לפני כן, צריך לזכור, הדברים לא היו נתונים. אני חושב שעולמות ה-AI, שכרגע נמצאים לפתחנו, יוצרים הזדמנויות אמיתיות במערכת הבריאות להגיע למענים לאותן נקודות שאתה העלית.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך, בבקשה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אדוני השר, אני יודע שאני ואתה אותו דבר בכאב על הפערים, אבל הפערים בין הנגב והגליל למרכז הם גדולים מדי: יש פי שניים רופאים על 1,000 תושבים במרכז. פי שניים, וכך גם אחיות ומיטות אשפוז. ואז – בית חולים יחיד נפגע. הפער הזה של 100% בין נגב וגליל למרכז הוא בלתי אפשרי, הוא גדול מדי. אי-אפשר לחיות עם זה. זה לא מה שאנחנו גדלנו עם הערכים שלנו. מדינה לא יכולה לתת שני סוגי בריאות, בנגב ובגליל ובמרכז. היא לא יכולה. עכשיו, אני יודע שלא ממך באה ההרעה הזאת; פערי הבריאות הם 70 שנה, ואתה פועל, אבל הממשלה צריכה להציג לציבור איך בתוך חמש שנים, שלוש שנים, מ-100% פערים – ל-50%, ל-30%. אנחנו עוד יכולים לחיות עם פערים, אבל לא של 100%. זה המספר הקיים. באשר לבית החולים העתידי, החדש, שצריך להאיץ את הבנייה שלו, הממשלה קבעה מבנה מורכב מדי. זה בשיתוף בית החולים הממשלתי שיבא, עם קופת חולים מפעילה, אבל היא לא רצתה לעשות אותו ממשלתי, ואז הם צריכים להתחלק בכספים, בהפעלות. הם קיבלו 10 מיליון שקל להתחיל לתכנן. תכנון מפורט עולה מיליוני שקלים. האוצר מגמגם שהוא לא מעביר להם את הכסף. שם אני מבקש ממך דבר אחד – בעצם יש לי שתי בקשות: האחת, תכנס דיון על האצת הבינוי של בית החולים השני, הכספים של האוצר ומי שצריך, ממש להאיץ את זה, כי הם אמרו שהם לא יעמדו ביעדי הממשלה. הממשלה קבעה שנה, והם אומרים: לא, זה יהיה באיחור של שש-שבע שנים. הדבר השני, אם אתה תתברך ותהיה שר בריאות חמש שנים, תיקח תוכנית מסיבית להוריד את הפערים בעשרות אחוזים, כי המצב הזה קשה מדי.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

חבר הכנסת מיכאל ביטון, קודם כול אני לא אחלוק עליך, אבל אני רוצה לומר לך משהו אחד לגבי נושא בית החולים שנקרא בנגב על שם פרס – שיבא נגב, כפי שקוראים לו. החלטת הממשלה הקודמת הייתה לפני כמעט 12 שנה, ועד שלא הגעתי למשרד זה פשוט לא הצליח להתקדם בגלל אותן נקודות שהעלית. אני חושב שבסוף הפתרון – אגב, בהובלה של יושב-ראש ש"ס הרב אריה דרעי; עוד כשהוא נכנס, בתקופה קצרה הוא הבין שאם לא נעשה מעשה אמיתי לא נצליח – שיתוף הפעולה, הבעלות של לאומית ומאוחדת כבעלות של בית חולים, קודם כול בשביל ליצור תחרות אמיתית; תמיד היה שחקן אחד בדרום שקוראים לו כללית, ויש שם עכשיו את מכבי. לפני שבועיים חנכתי את בית החולים הזה, אסותא בבאר שבע, שייתן שירותי בריאות מתקדמים, כולל שירותי רפואה יועצת וכו', וכרגע לאומית ומאוחדת נכנסות להיות שחקניות שם. ועדיין, בגלל שרצינו שיהיה את הכוח ללאומית ולמאוחדת, לקחנו פרויקטור כמו פרופ' קרייס, שאתה יודע שהוא יודע לעשות דבר אחד או שניים בחיים שלו, והוא פועל ביתר שאת. אני קצת לא יודע איפה אתה ניזון מבחינת פרטים, אני יודע משהו אחר. כמובן שהתכנון זה לא עשרות מיליוני שקלים, זה מאות מיליוני שקלים – רק התכנון. יש תכנון. נבחרה מנהלת, פרופ' אורלי ויינשטיין.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

לא. השר, רק לדייק את הדברים. אנחנו קיימנו דיון בוועדה להסרת חסמים והחלטות ממשלה אצלי, והנציגים של מאוחדת, לאומית ובית החולים אמרו: אנחנו לא עומדים בלוחות הזמנים של ההחלטה הזאת שנקבעה בממשלה. הם אמרו בכנות בדיון שהם תלויים באוצר בקבלת כסף. אז על שני הדברים האלה רציתי שתטיל – – –

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אני אעקוב אחרי זה. אני יודע שאין שום עיכוב בלוחות הזמנים מבחינת גיוס רופאים, מבחינת פתיחת מרפאות ראשוניות, מבחינת המנגנון, בחירת צוותי ניהול, חברות שנפתחו. אלה דברים שלקחו זמן, איך שעושים את זה. אבל בסוף מסתבר שכנראה זה הדבר הכי טוב בשביל להביא שם גם רפואה וגם רפואה מקצועית. נעשים הרבה דברים. אני אומר לך, אני מאוד אופטימי שבשנים הקרובות תראו, לצד פעולות נוספות שאנחנו עושים – הרפורמה הענקית שאנחנו עושים בכוח אדם רפואי היא בשביל לתת כוח אדם מקצועי ורציני שייגש לנגב ולגליל. הרי אחד הדברים הראשונים שעשיתי לתוך המלחמה – הכרזתי על שני בתי חולים כמרכזי-על, בית חולים ברזילי באשקלון וזיו בצפת. המשמעות של מרכז-על היא לתת שם את כל המנגנונים ואת כל כוח האדם ואת כל היחידות בשביל להרים את בית החולים. והם מתרוממים בצורה נפלאה. לאחרונה – אתה יכול לבדוק גם כן ברישום של המתמחים ושל הסטאז'ים וכו' – עדיין מגיעים לשם סטודנטים ומתמחים רציניים שרוצים להיות במקומות הללו. נמשיך לעשות, לעודד, לתת מלגות – תוכנית אילנות, הרבה תוכניות במשרד – כדי לחזק את כוח האדם הרפואי. אין ספק שבפערים, כולל בחלוקת מיטות, נתתי כמובן לנגב ולגליל משהו אחר. צריך לזכור, אני חושב שאנשי משרד הבריאות, גם הנהלה, הרופאים והרופאות – זו ההזדמנות, כי לא יצא לי לפני כן, אחרי מבצע עם כלביא: כשיש אירוע בשעה 03:00, יש הרבה אנשים שאומרים: טוב, בבוקר לא הולכים לבית הספר, לא עושים אירועים. אבל המשרד היחיד, לצד משרד הביטחון, שאומר: מה אני עושה כרגע – להוריד אנשים לתוך מרתפים, לגייס כוח אדם, להמשיך רצף טיפולי – הוא משרד הבריאות. מהנהלת המשרד למעלה עד למטה, עד אחרון עובדי הסיעוד וכוח האדם, כולם תפקדו באופן מעורר השתאות. גם החיבור בין הרפואה הפרטית לרפואה הממשלתית וקופות החולים פעל בצורה יוצאת מן הכלל. היית מגיע לחניון של בית חולים רמב"ם – מדהים. בתוך חניון אחד שבעה בתי חולים, עם החלוקים שלהם, עם הכול. אתה רואה את בית חולים כרמל, את בית חולים פלימן, את אלישע, הכול נמצא שם תחת בית החולים רמב"ם, שהוא בית החולים הגדול ביותר במזרח התיכון, אם לא בעולם, שהוא תת-קרקעי; לאחר מכן אתה רואה את בית החולים בית בלב בראשון לציון, שחולים שנותן מענה לשיקום ולבית אבות; מחלקה של בית חולים וולפסון – וולפסון גם כן היה ברמב"ם, גם שם, בשביל שלא נסכן את המטופלים ואת החולים, והמשיכו – המשיכו לידות. הלכתי למעייני הישועה, הלכתי לשיבא, הייתי בכל מקום, בבית חולים שמיר – אסף הרופא. מדהים איך המערכות תפקדו ונתנו מענה מיידי, והמשיכו. המשיכו ניתוחים, המשיכו צנתורים. אין מה לעשות, לצערנו תאונות ממשיכות ופעולות ממשיכות. זה הזמן, זה המקום לומר להם תודה רבה. כמובן לצד צוותי החירום, מד"א, איחוד הצלה וכל הגופים הללו, שפעלו ללא לאות בזמנים הקשים הללו. זה הזמן לומר להם תודה רבה. נמשיך לפעול למען אזרחי מדינת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

בהחלט, אנחנו מצטרפים לתודות, ומודים מאוד לשר הבריאות ולחברי הכנסת השואלים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצהרת אמונים של חבר הכנסת אליהו ברוכי. ברוך תהיה עם שובך לכנסת. אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת יעקב טסלר, שנכנסה לתוקפה היום, יום רביעי ו' בתמוז התשפ"ה, 2 ביולי 2025, בא במקומו חבר הכנסת אליהו ברוכי. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת, ולסעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, נקיים עתה את הצהרת האמונים. חבר הכנסת ברוכי, אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת ואתה תעמוד במקומך ותשיב "מתחייב אני". וזה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת.

אליהו ברוכי (יהדות התורה):

מתחייב אני.

היו"ר אמיר אוחנה:

ברכות לחבר הכנסת ברוכי. ברוך שובך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעות חוק לדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת חייל צה"ל), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אלון שוסטר. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת חילי טרופר, בשם חבר הכנסת שוסטר, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני היו"ר, לפרוטוקול, הוספנו עוד אחד מפתח תקווה בחזרה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אכן, כן. הכנופיה מתרחבת.

חילי טרופר (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הצעת החוק לתיקון חוק העונשין – תקיפת חיילי צה"ל, היא קריאת כיוון ברורה: תקיפת חיילים היא לא עוד מקרה תקיפה, זו חציית קו אדום. כאשר נחקק חוק העונשין לפני קרוב ל-50 שנה, איש לא העלה על דעתו מצב שבו חיילי צה"ל יותקפו ברחובות, בתחבורה הציבורית ובשכונות מגורים. האתוס הלאומי, הכבוד וההוקרה כלפי מי שמסכנים את חייהם כדי להגן עלינו היו מובנים מאליהם, ואולי לכן המחוקק לא ראה צורך לייחד עבירה מיוחדת למקרה של תקיפת חייל. אך המציאות השתנתה, ולצערי בחודשים האחרונים אנחנו עדים לעלייה מדאיגה במספר המקרים של תקיפות חיילים. מול עינינו מתרחש תהליך מסוכן של איבוד קונסנזוס סביב מוסד צה"ל, צבא העם. קבוצות קיצוניות מקרב אזרחי ותושבי ישראל מרשות לעצמן להרים יד על חיילים. זהו מצב בלתי נסבל. הצעת החוק הזאת, שקיבלה השבוע את תמיכת ועדת השרים לחקיקה, נועדה להבהיר: חיילי צה"ל אינם הפקר. מי שירים יד על חייל, ירצה עונש של עד שלוש שנות מאסר. ומי שיעשה זאת בנסיבות מחמירות, כפי שהחוק מגדיר גם לגבי תקיפת שוטר או סוהר – צפוי לעונש של עד חמש שנות מאסר. חיילי צה"ל שומרים על כולנו ומסכנים את חייהם מדי יום. הם ראויים שנעלה אותם על נס, שנגן עליהם גם במישור החוקי ונשדר מסר ברור: מדינת ישראל עומדת כחומה בצורה בין חייליה ובין כל ניסיון לפגוע בהם. לכן אני מבקש מכם לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. שר המשפטים יציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, סעיף 382א לחוק העונשין קובע עבירה מוחמרת של תקיפת עובד ציבור בקשר למילוי תפקידו שעונשה שלוש שנות מאסר, ואם התקיפה בוצע בנסיבות מחמירות המפורטות בסעיף – חמש שנות מאסר. "עובד ציבור" מוגדר בסעיף 34כד לחוק באופן רחב, ונקבע בחוק במפורש כי הוא כולל גם חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו–1955. כמו כן, הגדרת "עובד ציבור" כוללת עובדי מדינה ובעלי תפקידים נוספים. סעיפים 273 ו-274 לחוק קובעים עבירה מובחנת ונפרדת של תקיפת שוטר ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, אשר העונש המרבי בצידן זהה לעונש בצד העבירה של תקיפת עובד ציבור. כמו כן, לאחרונה נכנס לתוקף תיקון חוק העונשין (תיקון מס' 151), ובמסגרתו נוסף לחוק סעיף 275ב, המחיל את הוראות סעיפים 273 עד 275א לחוק, ואת העונשים בצידם, על תקיפת סוהרים בשירות בתי הסוהר והפרעה להם. הצעת החוק מבקשת להחיל את ההסדר שנקבע לאחרונה לגבי סוהרים גם על חיילים, כך שתחול לגביהם העבירה של תקיפת שוטר בשינויים המחויבים ולא העבירה של תקיפת עובד ציבור. בדברי ההסבר נאמר כי המחוקק בחר שלא לייחד עבירה לתקיפה של חייל, ובכך להחריגה מעבירת התקיפה הכללית, משום שבעת חקיקת חוק העונשין לא ניתן היה להעלות על הדעת תופעה כאמור. המציעים מסבירים בדברי ההסבר כי בתקופה האחרונה התופעה של תקיפת חיילי צבא ההגנה לישראל הפכה לנפוצה יותר, ויש לצערנו זרמים קיצוניים ואנשים שעושים מעשים שראויים, כמובן, בעניין הזה לכל גינוי. לפיכך ההצעה היא לייחד את העבירה של תקיפת חייל משאר עבירות התקיפה, ובעצם לייצר הקבלה שלה לנושאי תפקידים אחרים בשירות ובכוחות הביטחון וברשויות אכיפת החוק. אני חושב שבאופן עקרוני צריך לומר שההצעה הזאת, אין לה שום משמעות מעשית בסוף, יותר משמעות דקלרטיבית. אבל אנחנו בהחלט חושבים שחיילים בעניין הזה לא שונים.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – – זה צריך לעבור קריאה ראשונה – – – עמדת ועדת שרים – – –

שר המשפטים יריב לוין:

אני אומר, ההשוואה היא להצעה הזאת. בעיניי אין להצעה הזאת שום משמעות מעשית. אין להצעה הזאת שום משמעות מעשית, יש לה רק משמעות דקלרטיבית. אבל אני חשבתי שבמקרה הזה, כשמדובר בחיילים, בנסיבות שאנחנו נמצאים בהן, תקופת המלחמה הזאת, אני לא רואה מניעה. בוא נגיד ככה, אני לא רואה שזה ישנה הרבה, אבל אני לא רואה מניעה לאפשר את החקיקה הזו, ובעצם להזיז את החיילים מהסעיף שנוגע לעובדי ציבור לסעיף שמדבר על שוטרים, סוהרים ואחרים. לכן ועדת השרים לחקיקה החליטה להציע לכנסת לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמות עם משרדי המשפטים, הביטחון והביטחון הלאומי.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי מתנגדת. שלוש דקות לרשותך. בבקשה.

מרב מיכאלי (העבודה):

זה יפה מאוד שהממשלה תומכת בהצעת החוק של עבירה של תקיפת חייל. מה יפה? שהממשלה גם תומכת בתקיפת חיילים, בכל הכוח. בכל הכוח, גם מממנת את הגורמים הקיצוניים שעושים את זה ללא הרף, גם מונעת מעצר שלהם. שר הביטחון רק עכשיו סירב שוב לבקשות של מערכת הביטחון להחזיר את האפשרות לעצור את הגורמים המסוכנים שמתקיפים חיילים בצורה מסוכנת. שר המשטרה פונה למשטרה שלא תאכוף ולא תעצור, ואז פונה לשב"ס כדי להקל בתנאיהם של המחבלים היהודים שכבר עצורים. ממש, באמת, מקיר לקיר: כמה שאתה יותר בכיר בתמיכה בתוקפי חיילים, ככה אתה מגיע יותר גבוה לתפקיד בממשלה הזאת. חברי כנסת מהקואליציה פורצים לבסיס צבאי מול חיילים כדי לשבש חקירת מצ"ח שלא מוצאת חן בעיניהם. למותר לציין שתוקפים את המפקדים ואת החיילים, שמנסים לעצור בכל זאת את תוקפי החיילים, אם זה מפקדי פיקוד מרכז, אם זה אשתו של המג"ד ג', שהוצאה על ידי השב"כ מהבית. ממש, חד-משמעית. באמת, קשה לי לחשוב על עוד מהלכים שהם יכולים לעשות כדי לעודד את תוקפי החיילים האלה. עכשיו, מה מצער? באמת, יושבים בקואליציה ובממשלה הזאת אנשים שלקחו את השם "הציונות הדתית". הציונות הדתית משרתת בצה"ל, בניגוד לנציגים שלה כאן. הציונות הדתית מתנגדת לאלימות, הציונות הדתית מתנהגת בצורה יהודית עם מוסר וערכים יהודיים ולא עם המסחרה והתופת שעשו מהם ומשתמשים בשמם. אני יודעת שהציונות הדתית זה לא בן גביר-סמוטריץ', שלא תהיה לכם טעות, אנחנו יודעות מצוין את הדבר הזה. אבל אתן יודעות, יודעים מה? בסדר, סבבה, נגיד שעבר החוק. עבר, יש עבירה עכשיו, תקיפת חייל. מי יאכוף אותה? שר המשטרה, שמנחה את מחוז ש"י של המשטרה לא לשתף פעולה עם שב"כ? החטיבה היהודית של שב"כ, שהממשלה הזאת הולכת לה על הראש בכל הכוח? אולי, אולי שב"כ בכלל, שעכשיו מנסים לשים בראשו תומך של הרב טאו? ואולי בכלל לשרי הממשלה הזאת יש אחד מהם שאבא שלו קורא לסגירת החטיבה היהודית בשב"כ? מי בדיוק יאכוף את החוק הזה? אז כמו שאמר שר המשפטים, פעם לא הייתה מחשבה שצריך עבירה של תקיפת חייל כי רק אויבים שלנו, של מדינת ישראל, היו תוקפים חיילים; היום, בתמיכת הממשלה הזאת, יש מיעוט שתוקף מפקדים, חיילים, גם חיילות, גם שוטרות, שוטרים, ללא הרף, ויש למה לצפות. כמו שאמר שר המשפטים, החוק הזה לא ישנה הרבה, אבל בואו נתמוך בו, למה לא? זה נשמע ממש טוב.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת חייל צה"ל). אבל הם בעד, הממשלה בעד. חבר הכנסת חילי טרופר, אתה רוצה לענות להתנגדות שלה? לא. ידעתי, אני מכיר. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת חייל צה"ל), התשפ"ה–2024. הצבעה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

50 שניות להצבעה.

היו"ר ארז מלול:

למה 50 שניות?

קריאה:

אני לא אספיק להצביע, כרגע אין מספיק זמן, אני לא אספיק להצביע.

היו"ר ארז מלול:

אז תשנה, יש לך עוד זמן.

קריאה:

לא, הוא לחץ בטעות – – –

היו"ר ארז מלול:

ביטלתי, ביטלתי את ההצבעה. נתחיל מההתחלה, ביטלתי. חברי הכנסת, עוד לא עשינו הצבעה, אנחנו עכשיו עושים. יש תקלה במחשוב, אז לא להתפזר. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת חייל צה"ל), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 21 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת חייל צה"ל), התשפ"ה–2024, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 21 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת חייל צה"ל), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה. חבר הכנסת נאור שירי – לפרוטוקול בלבד.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – אמרנו – – – לא עבדה לי ההצבעה.

היו"ר ארז מלול:

לא משנה, אני ממתין. גם לחבר הכנסת ירון לוי לא עבד? לא הייתה תקלה, נאור, פשוט אתה לא יודע ללחוץ במקומות הנכונים. צריך לדעת ללחוץ במקומות הנכונים.

נאור שירי (יש עתיד):

ארז, זה לא לפרוטוקול.

היו"ר ארז מלול:

זה לפרוטוקול, כי העמדה תקינה. תקינה. אתה לא – תשאל את המזכיר, הוא יודע.

נאור שירי (יש עתיד):

לא כזה אכפת לי.

היו"ר ארז מלול:

מה עם חבר הכנסת ירון לוי? את ירון לוי בדקת? תבדוק גם שם. אני רוצה להמשיך את סדר-היום.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – סיוע טיפולי לבוגרי השירות הצבאי), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת משה טור פז ויאיר לפיד. אני מזמין את חבר הכנסת טור פז לשש דקות. אחרי חבר הכנסת טור פז – ארבע דקות לחבר הכנסת לפיד.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תקשיבו למספר הבא: 365 ימים, 365 ימים זו כמות ימי המילואים שמשרתים חברי הגדוד שעליו פיקדתי, גדס"ר שועלי מרום, שנה, מ-7 באוקטובר – שנה שלמה של שירות. לצידם משרתים כבר קרוב לשנתיים, קרוב לשנתיים, מ-7 באוקטובר, חיילי הסדיר. הצעת החוק הזו באה לקבוע הצעה של טיפול נפשי לכל חייל, לכל מי שחזר משדה הקרב, כל חייל קרבי. על מה אנחנו מדברים כאן? על ערכים, על חוסן לאומי, על ציונות, אבל שוכחים את מי ששם, את החיילים הקרביים, את הלוחמים, את מי ששלחנו והשארנו אותם מאחור בברכת הצלחה באזרחות. חוק טיפול נפשי לחיילים קרביים לא אמור להיות שנוי במחלוקת. מי שנשא על גבו את המלחמה, מגיע לו שיטפלו בנפש שלו כשהוא חוזר, בלי להתחנן, בלי טובות. והאמת, המדינה שלנו נכשלת בזה. החיילים הקרביים שלנו בעזה, בלבנון, שנמצאים בהתשה בלתי נגמרת של לילות בשטח כבר יותר מ-600 יום, חוזרים הביתה חלקם שלמים בגופם, אבל לא שלמים בנפשם. ממשלת ישראל, 635 ימים, והשיטה היא אותה שיטה – לדחות, למסמס, להתעלם, לקוות שדברים יסתדרו. חיילים אלה, שבלשון העם טוחנים כבר שנה ותשעה חודשים, מה אומרים להם? יהיה בסדר. יש נאום ידוע, מפורסם, של יצחק רבין. בנאום הזה רבין אמר ככה: "לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שם, שם פרטי ושם משפחה – זהו צירוף שתי המילים 'יהיה בסדר'. צירוף המילים האלה, שרבים מאיתנו שומעים בחיי היום-יום של מדינת ישראל, הוא בלתי נסבל. מאחורי שתי המילים האלה חבוי בדרך כלל מה שלא 'בסדר': יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה שאין להם מקום. ה"יהיה בסדר" מלווה אותנו כבר זמן רב", אומר רבין, "שנים רבות, והוא סממן לאווירה הגובלת בחוסר אחריות ברבים מתחומי חיינו. ה"יהיה בסדר" הוא אותה טפיחת כתף חברה'מנית, אותה קריצת עין, אותו 'סמוך עליי'. הוא סממן לחוסר סדר ומשמעת, למקצועיות שאיננה, לבטלנות שישנה. אווירת החפיף היא, לצערי הרב, נחלת ציבורים רבים בישראל, לאו דווקא בצה"ל. היא אוכלת אותנו בכל פה. למדנו בדרך הקשה והכואבת ש'יהיה בסדר' פירושו שהרבה מאוד לא 'בסדר'." כך נאם רבין לפני למעלה מ-30 שנה, ויש תחושה שלפעמים הדברים האלה, אדוני היושב-ראש, כאילו נכתבו היום. שליש מהחיילים הקרביים סובלים מתסמינים של פוסט-טראומה. שליש. מחציתם מדווחים על קושי רגשי משמעותי לאחר השירות הקרבי, וכשאין טיפול, אין תקציב, אין מענה, אין למי לפנות. מה מבקש החוק הזה? להבטיח זכות בסיסית – טיפול נפשי ממומן ומסודר לכל חייל קרבי. טיפול בנפש. לא 12 טפסים, לא שלושה אישורים, לא ועדות עם תור של שנה – זכות ישירה אוטומטית. סיימת שירות – קח טיפול. כל חייל קרבי שיסיים את שירותו יקבל מעטפת רגשית וטיפול מקצועי בלי ביורוקרטיה. המדינה שלחה אותו לחזית, ולפעמים הוא הוקפץ מעכשיו לעכשיו – עכשיו צריך לדאוג לו כשהוא חוזר. לא רק טיפול, לא פריבילגיה; מניעת קריסה. היכולת של בן אדם להקים משפחה, לעבוד, לחיות, לישון בלילה בלי סיוטים, בלי פחד, בלי לבכות קודם באוטו לפני העבודה, בלי לחשוב על להתאבד – כן, גם על זה צריך לדבר. ולא רק הם; לדאוג למשפחות שלהם – להורים – שנושאות את המשקל הזה על גבן. למה זה לא קרה? למה זה לא עבר? לא כי זה לא נכון, לא כי זה לא צודק; כי יש פה ממשלה שעדיין נלחמת על חוקים קואליציוניים, אבל לא על נפש החיילים. ומה חשוב יותר עכשיו, למסד השתמטות חוקית או לטפל באלו שבאמת שם? להעביר תקציבים למוסדות שמעודדים השתמטות או לתת ללוחם קרבי את החיים הנורמליים? מה יגיד חייל שחזר מעזה עם ידיים רועדות ודופק שלא יורד, שלא מצליח לתפקד ועדיין אין לו תקציב לפסיכולוג? שילך להתחנן לוועדה? מה יגיד הילד שקם בלילה וצועק מתוך שינה? אז למה בעצם לא? כי מחר, כי בעוד שבוע, כי בעוד ארבעה חודשים. לא עוד מעט. עכשיו. חברות וחברי הקואליציה, אני קורא לכם להפסיק לברוח, להפסיק לדחות, ולהצביע בעד חיילי צה"ל לא במילים – במעשים. להעביר את החוק הזה, כי הוא לא פריבילגיה, כי הוא צורך קיומי. כי חייל קרבי שחזר הביתה הוא גיבור, והוא צריך לדעת שהמדינה לא שכחה אותו. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת יאיר לפיד להציג את הצעת החוק. ארבע דקות לרשותך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים הקרובים תתפרסם טיוטה של חוק השתמטות, לפי מתווה הכניעה שחובר בחופזה כדי להציל את הממשלה לפני התקיפה באיראן. אני לגמרי יכול להבין למה יולי אדלשטיין, יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, רצה למנוע את נפילת הממשלה רגע לפני שהמטוסים ממריאים לכיוון טהראן. אבל המלחמה נגמרה, כל מטוסינו חזרו בשלום לבסיסם. אפשר לסיים גם את מבצע ההונאה הזה. אין דבר קל יותר מאשר להבדיל בין חוק גיוס אמיתי לבין חוק השתמטות. אם הסנקציות בחוק, כולן ללא יוצא מן הכלל, הן לא מיידיות – זה חוק השתמטות. הרי מי שבא להתגייס, לא יהיו עליו סנקציות, נכון? מה אכפת לו אם יש סנקציות? הוא מתגייס. למי אכפת מהסנקציות? מי רוצה לדחות אותן? רק אלה שלא מתכוננים לבוא להתגייס; אלה שהתוכנית שלהם היא לרמות, למשוך זמן, לחכות, לעשות תרגילים וטריקים ושטיקים ולשקר עד יעבור זעם. אם אין סנקציות מיידיות, אז אין אכיפה, וזה חוק השתמטות. אם אין סנקציות כלכליות גם על הישיבות, גם על האברכים שלא יתגייסו, זה חוק השתמטות. בחוק גיוס אמיתי, מהיום הראשון, מי שלא מתגייס, לא מקבל מהמדינה אפילו שקל אחד – לא מעונות, לא תקציבים, לא קצבאות ולא תמיכות. אם אין סנקציות פליליות, זה חוק השתמטות. אם הבן שלי מקבל צו גיוס והוא לא בא, עוצרים אותו, כי זו עבירה פלילית. זה החוק. לא יהיה ולא יכול להיות חוק אחד לחרדים וחוק אחר לילדים שלנו. החרדים צריכים להתגייס כי אין ברירה, אין לצבא מספיק חיילים – אין מספיק חיילים בעזה, אין מספיק חיילים ביהודה ושומרון, אין מספיק חיילים בסוריה, בלבנון, בגבול ירדן, בגבול מצרים. יש דבר אחד שלמדנו אחרי 7 באוקטובר: אם לא נהיה מספיק חזקים, נמות. אם לא יהיו פה מספיק יהודים עם נשק ביד להגן על עם ישראל ועל מדינת ישראל, יהודים ימותו. יש לנו, לבית המחוקקים, הזדמנות נדירה לשים על השולחן חוק גיוס אמיתי. לא חוק כניעה, לא חוק דחייה, לא חוק השתמטות, לא חוק לתחזוקת הממשלה – חוק אמיתי שאומר: גמרנו להפלות בין דם לדם. מעכשיו כולם מתגייסים. אני קורא לכנסת, אני קורא מפה ליולי אדלשטיין: בואו לא נרמה את עצמנו. בואו נעשה את הדבר הנכון. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את השר וסרלאוף להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת חוק.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי הכנסת משה טור פז ויאיר לפיד מציעים לקבוע בחוק שירות ביטחון כי יוצא צבא ששירת כלוחם את שירותו הסדיר, יהיה זכאי למפגשים ללא תשלום עם פסיכולוג לאחר תום השירות. מערכת הבריאות תומכת ככלל בהרחבת זכויותיהם של המשרתים בצה"ל וחיילים משוחררים אשר תרמו לביטחון המדינה. עם זאת, כבר היום ניתן מענה לכלל המשוחררים בתחום הנפשי גם לקראת השחרור, על ידי חיל הרפואה, וגם אחריו, באמצעות אגף חיילים משוחררים ממילואים במשרד הביטחון. כמו כן, מי שיוכר כנכה צה"ל משל מצב נפשי, ממילא זכאי למימון הטיפולים. בנוסף, אף אם היה צורך ממשי בהצעה, חוק שירות ביטחון, המסדיר את ההוראות השונות בדבר הגיוס לצה"ל, אינו האכסניה הנכונה לתיקון המוצע. לפיכך, הממשלה החליטה לדחות את הדיון בהצעת החוק. בהיעדר הסכמתם של חברי הכנסת המציעים לדחיית הדיון, לא ניתן לתמוך בשלב זה בקידום הצעת החוק הפרטית. לפיכך, אני מציע כי מליאת הכנסת תסיר את הצעת החוק מסדר-יומה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

יש עוד זמן. אתמול בישיבת הממשלה הצבענו על הצעת מחליטים על טיוטת הגנה על עובדים בשעת חירום, בין היתר מילואימניקים, לוחמים ושאר הכוחות המשרתים – אוכלוסיית המשרתים, ציבור המשרתים, הגנה עליהם מפני פיטורים, מפני הפחתת שכר. אנחנו באמת נמצאים בתקופה מאוד מאוד מאתגרת. האיומים גוברים והאויבים מנסים אותנו. ברוך השם, ידנו על העליונה, אבל דבר אחד צרם לי. אמרתי בישיבת הממשלה, ואני אתייחס לזה גם כאן עכשיו. אתמול בבוקר פורסם ב-ynet על לוחם, מג"ד, סגן אלוף במילואים, שנפצע במלחמה בעזה וקיבל מכתב פיטורים ממשרד ראש הממשלה. גם אני שר במשרד, וככל שהמשרד גדול יותר, אין לנו יכולת לדעת מה קורה בתוך המשרד, והרבה פעמים זה מול גורמי המקצוע. לכן חשבתי שהיה נכון שראש הממשלה ייווכח בעניין הזה, ובישיבת הממשלה הראיתי לראש הממשלה את הכתבה. הוא דרש תשובות מהמנכ"לית. אני לא יודע איפה זה עומד, אבל אני חושב שכולנו נמצאים באותה סירה, באותו מעמד, בסיטואציה מורכבת שבה הלוחמים שלנו הולכים לשדה הקרב, עוזבים את הבית, עוזבים את העבודה. למרות שזה קשה לכולנו וגם להם, ומעסיקים לפעמים מרגישים גם הם מתוסכלים, צריכים לזכור שהם נרתמים, תחת האלונקה עבורנו, נכונים להקרבה עבור כולנו. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי לבטח אותם, כדי לתת להם את ההגנה הנדרשת, ואם היינו יכולים לתת תעודת הוקרה לכל אחד, היינו עושים את זה. אני חושב שכל מעסיק צריך לשקול לתת איזושהי הוקרה ואפילו העלאה, או לתת לו איזשהו תמריץ, לתת לו הרגשה טובה, לאותו משרת שעוזב את העבודה, למרות שהמעסיק הרבה פעמים נפגע מזה בצורה ישירה, אבל בערבות ההדדית שלנו כמדינה ובאחריות הקולקטיבית שיש לנו עליה ואחד על השני כאן, אני חושב שהמעסיקים צריכים לתת את ההרגשה הכי טובה לקהילות המשרתים. גם המקרה שהבאתי כאן של פיטורים, ואני מקווה שבסוף לא יפוטר אותו עובד – אני מבין שהוא עבד הרבה שנים במשרד, ושאנחנו נשמע בעניין הזה בשורות, כי זה סמל, זה דוגמה לכל המדינה. אי-אפשר שאנחנו נביא הצעת מחליטים שמגינה על עובדים, ואנחנו שומעים שיש משרדים מסוימים, משרדי ממשלה, שיש פיטורי עובדים בהם בגלל שהם שירתו במילואים או מסיבות כאלו ואחרות, ומנסים להצדיק את זה בכל מיני תירוצים כאלו ואחרים. הדברים הללו אלה דברים שהם לא מתקבלים על הדעת. אני שמח שראש הממשלה בעניין הזה במשרד ראש הממשלה נכנס בעובי הקורה, ונקווה לבשורות בקרוב. תראו, במהלך המלחמה ביקרנו כולנו גם בלוויות, גם בניחומי אבלים. אנחנו רואים וחווים הרבה מאוד כאב בעם. בתחילת המלחמה הייתי בניחום אבלים מיוחד אצל לוחם שנכנס לי ללב, שהוא גם לוחם מחטיבת גולני, בחטיבה שאני שירתי בה. הוא מהדרום, ממושב גילת, בנם של צילה ודקר, נאור סיבוני, אח לדור, רותם ואליה. הבטחתי להם שאני אזכיר את שמו במליאה ואנצור את זכרו. נאור היה לוחם בגדוד 13 של גולני, פלוגה ב', זאבי הדממה. הוא לחם בגבורה בבוקר שמחת תורה, ב-7 באוקטובר, במוצב נחל עוז. נאור היה קלע, הפק"ל שלו היה קלע. באותו הבוקר הוא עלה לעמדה לאחר האזעקות הרבות שהיו. כשעלה לעמדה נפרס לפניו נחיל של 200 מחבלים ששעטו לכיוון המוצב. נאור ירד מהר להזהיר את כל חבריו שיהיו מוכנים. אנחנו במלחמה – הוא אמר. נאור עלה שוב לעמדה והסתער לעבר המחבלים מספר פעמים, עד שבאחת הפעמים נפצע כתוצאה מירי המחבלים. במשך ארבע שעות טיפל בו החובש הפלוגתי עד שכבר היה מאוחר מדי ונאלצו לקבוע את מותו. בגופו הציל נאור חברים ותושבים רבים. נאור היה בעל חיוך כובש עם לב שמח, אוהב אדם באשר הוא. היה נותן בסתר ועוזר לזולת. הערכים האלו היו ערכים שהוא גדל עליהם, ואלו היו נר לרגליו. הוא היה ספורטאי, זמר, בדרן וחקיין. היה מנהיג של החבורה. נאור גיבור ישראל. יהי זכרו ברוך. כמותו יש עוד רבים מהלוחמים שלנו, שאנחנו חבים להם את הזכות שלנו לקום כל בוקר ולקחת את הילדים שלנו לבית הספר. אנחנו חבים להם את כל הטוב שיש פה במדינה, את כל החסד והערכים שאנחנו מחנכים על פיהם. אני חושב שספר דברי הימים של ימינו צריך להילמד בכל מוסד חינוכי. המורשת שהלוחמים הגיבורים הללו השאירו לנו זה דבר שצריך להילמד בכל בית, כל תלמיד צריך להכיר את סיפורי הגבורה הללו. מהסיפורים הללו אנחנו שואבים השראה ומקור, וזה נותן לנו כוח להמשיך לפעול למען עם ישראל, למען המדינה שלנו. הדברים הללו, הסיפורים הללו, מזכירים לנו שאנחנו עם אחד ומאוחד עם גורל משותף, ואנחנו נחיה כאן, בעזרת השם, בשלום ובביטחון, בסייעתא דשמיא, בערבות הדדית ובאחריות שנתונה על כתפינו, על כתפי כולנו. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לשר וסרלאוף. אני מזמין את חבר הכנסת טור פז להשיב על עמדת הממשלה. שלוש דקות לרשותך.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר וסרלאוף, אתה מכיר בטח את הפסוק "רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם". אתה מזכיר כאן מקרה של מג"ד, מג"ד במשרד ראש הממשלה, שמפטרים אותו. משרד ראש הממשלה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

רוצים. עוד לא.

משה טור פז (יש עתיד):

רוצים. תבין, הבן אדם חוזר ממילואים, ומשרד ראש הממשלה מודיע לו שהוא איבד את העבודה שלו.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

כולנו יודעים שלא ראש הממשלה נתן את ההנחיה. אלה גורמי מקצוע. נטפל בהם.

משה טור פז (יש עתיד):

עדיין, אתה יודע, אם זה היה קורה במשרד הנגב והגליל, אין לי ספק שבאותו בוקר היית מתעסק בזה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא, אבל בנגב-גליל יש 70 עובדים. פה מדובר על אלפי עובדים.

משה טור פז (יש עתיד):

אתה יודע שגדודים בעזה עכשיו עושים שבוע-שבוע כי הם לא מצליחים לגייס אנשים. אני בטוח שאתה יודע, השר וסרלאוף, שבגדודים הסדירים, שעושים עבודה מדהימה, יש בחלק מהמקומות 50% מהחיילים, כי הם לא מצליחים להחזיק את האנשים. 50%, זה לא סוד צבאי. יש גדודי מילואים שעושים שבוע-שבוע כדי להחזיק את הקו. מה שמוצע פה בהצעת החוק זה באתגר מספר אחת, זה האתגר הנפשי. הבעיה היא לא רק טיפול, אדוני היושב-ראש, האתגר הוא בעיקר מניעה. מה שעולה מההצעה הזו, שהקואליציה שלכם הולכת לדחות, זה לתת לחייל קרבי, אחרי שהוא השתחרר מטיפול, קודם כול טיפול מונע ואחר כך גם אבחון, שיגרום לזה שיזהו מי צריך את הטיפול. והדבר השלישי, וזה החשוב, זה ההתחלה של טיפול לאלה שזקוקים לו. אז אני שואל את עצמי באמת – בשבוע שממשלת ישראל מקצה עשרות מיליונים לבתי הספר של החופש הגדול למוסדות הפטור, פינדרוס, יש לה ים של כסף – –

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

מוסדות הפטור, שלא נדע.

משה טור פז (יש עתיד):

– – ושהיא הולכת או-טו-טו להעלות חוק השתמטות מגיוס, חוק השתמטות מגיוס בימים הקרובים – אבל טיפול לחייל הקרבי, פינדרוס, לזה אין לכם כסף, אין לכם מקום. אין לכם בושה. זו בושה.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – סיוע טיפולי לבוגרי השירות הצבאי), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 32 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – סיוע טיפולי לבוגרי השירות הצבאי), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 32 בעד, 51 נגד. אני קובע כי הצעת חוק שירות ביטחון, התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – חברי הכנסת, זה מפריע. חברת הכנסת מירב, זה מפריע לי. נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק להגדרת רצועת עזה כאזור עוין ואיסור יחסי מסחר, התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת יוליה להציג את הצעת החוק. עשר דקות לרשותך.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני לא יכולה להגיד שום מילה טובה על מה שאתם עושים.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא לי, להם.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שרים, קודם כול אני רוצה לברך – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ששון גואטה, זה מפריע.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

קודם כול, אני רוצה לברך את חיילינו שם ביציע, להגיד לכם תודה, לברך אתכם פה, בכנסת ישראל. אתם עושים עבודה, ואנחנו משתדלים. אנחנו לא תמיד מצליחים, אבל אתם הנר לרגלינו, ובסוף אנחנו רוצים שאתם תהיו שלמים, בריאים, תחיו באושר ושאנחנו ננצח את כל המחלוקות הפנימיות שלנו, שזה הכי חשוב. תודה רבה לכם. אני מתכבדת להציג בפני הכנסת – ואולי זה באמת יעניין מישהו – הצעת חוק להגדרת רצועת עזה כאזור עוין ואיסור יחסי מסחר. אנחנו כמעט שנתיים במלחמה, ואיזה פלא, מדינת ישראל לא מגדירה את עזה כאזור עוין ולא אוסרת מסחר. כן, רבותיי, גם בימים אלו מתקיים מסחר, מסחר, מסחר, מסחר, סחורות בכסף, בין מדינת ישראל לעזה. זה קורה. הסחורות נכנסות לסוחרים פרטיים בתוך עזה, וסוחרים פרטיים בתוך עזה זה חמאס, שלאף אחד לא יהיה ספק – אבי דיכטר יודע להגיד את זה – והכסף חוזר לישראל, כן, וזה לא מזיז. זאת הקואליציה שאמרה שאנחנו ננצח, ושהם רוצים להכריע את החמאס, ושנרדוף אותם עד החמאסניק האחרון. לא לא לא, אתם מאפשרים בימים אלו מסחר חופשי עם עזה, עם חמאס, וכסף שזורם לישראל בחזרה. אני רק שואלת: למי יש אינטרס? למה ממשלת ישראל כל כך דואגת למסחר עם חמאס? מי עומד מאחורי דבר כזה? מה האינטרס, או יש אנשי עסקים מקורבים כאלה או אחרים שזה מאוד מאוד חשוב להם שחלילה המסחר עם עזה לא ייפגע? זה מדהים עד כמה יש בכלל חוסר בהקשבה ועד כמה יש חוסר באכפתיות.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אביחי בוארון, זה מפריע.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

חבר הכנסת בוארון, כשאתה מעיף את איימן עודה מהכנסת, אנחנו מסכימים איתך, אבל להגדיר את עזה כאזור עוין ולעצור מסחר עם עזה – לא אכפת. כי מה? כי יש אנשי עסקים מקורבים לראש הממשלה שהם יושבים שם על הצלחת הזו? אבל יש, אתה יודע מה, יש. עזוב רגע את ראש הממשלה. מסחר – אנחנו בזמן מלחמה, וכשהחיילים האלה נלחמים באויב מאפשרים הכנסת סחורות לסוחרים פרטיים, שזה חמאס, והכסף חוזר לישראל, ויש גם ישראלים שמרוויחים יופי יופי. איך אתם חיים עם זה? זה לא צורם? זה לא מפריע? זה לא עושה איזשהו מצפון, משהו? כלום ושום דבר. לפי פקודת המסחר, לפי סעיף 1, אויב מוגדר בין היתר כמדינה או גוף שהוכרזו על ידי ממשלה כאויב. זה יכול להיות מהאזור, זה יכול להיות תאגיד, זה יכול להיות אזרח בשטח שנמצא תחת שליטת אויב. עזה נמצאת תחת שליטת אויב – חמאס. להזכיר לכם מה עשה פה חמאס, או שכבר שכחתם? הפקודה אוסרת על כל קשר מסחר עם האויב, לרבות העברת סחורות, קיום קשרים, פעילות בנקאית ופיננסית. זה זה, וזה מה שאתם לא מוכנים לעשות, כי כנראה שיש אינטרסים. ומי אמון, מי אמון על כל היופי הזה? מי השר שההחלטה היא בידיו? שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שעושה לנו פה הצגות, מדבר גבוהה-גבוהה. השר סמוטריץ', אולי אתה לא יודע שזה בכלל בסמכותך, אבל שר האוצר יכול להוציא צו ולקבוע מהו אויב או מי נחשב לכזה בעניין הפקודה, הוא יכול לעשות את זה, זה לגמרי סמכותו. שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הלו, תתעורר. לא מספיק להיות שר האוצר, צריך להיות שר האוצר. אז שר האוצר יכול להכריז על עזה כאזור עוין שאסור עימו מסחר, כן, במסגרת פקודת המסחר עם האויב, שר האוצר רשאי להוציא צו שמכריז על רצועת עזה או גוף אחר כאזור או ישות עוינת, ובכך לאסור על קיומי קשרי מסחר עם הגורמים שם. זה בסמכותך, שר האוצר. אתה פה שם אולטימטומים וחדשות לבקרים מאיים להתפטר מהממשלה על הסיוע ההומניטרי שזורם שם לעזה – זה לא רק סיוע הומניטרי, זה סחורות. הטלפונים הכי חדשניים יש עכשיו בעזה, בוא נשאל איך; אגב, זה יותר זול מישראל. ויש כבר דוגמאות. מערכת הביטחון הכריזה על רצועת עזה כאזור עוין עוד ב-2007. זה בידינו. כשהחמאס השתלט שם על השטח, הכרזנו את זה ופעלנו בהתאם להכרזה הזאת. פה, במקרה הזה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', קח את הסמכות הזאת, היא בידיך, תכריז על עזה כאזור עוין, תעצור מסחר, תסגור את המערכת הבנקאית. אתם יודעים שמתחילת המלחמה המערכת הבנקאית של עזה עובדת. הכסף עובר לשם, הכסף חוזר משם, הכול בסדר. מישהו סיפר לנו פה שאנחנו במלחמה? על זה ממשלה עשתה סיבובים? אז ככה לא מנהלים מלחמות – מלחמה שבה הסחורות עוברות, שהסוחרים הישראלים מעבירים לשם סחורות, שהכסף חוזר, והכול באישור, באישור הממשלה, באישור מתפ"ש. היו תקופות שכ-30% מהסחורות שנכנסו לעזה – אלה היו סוחרים פרטיים. כשאתם רואים בשוק בעזה כול טוב ושפע, אלה סוחרים פרטיים. הכסף חוזר לישראל, מרוויחים מזה. אני אגלה לכם עוד משהו לגבי המלחמה ההזויה הזאת, וזאת כנראה המלחמה שיכתבו עליה בספרי ההיסטוריה איך לא מנהלים את המלחמות. לאחרונה, באישור ממשלת ישראל, נכנס כסף מזומן לעזה, שטרות. אתם שומעים? טלי גוטליב, בוארון, הצד הימני של הליכוד, כסף מזומן נכנס לעזה באישור ממשלת ישראל, שטרות, בכמויות. אתם מאמינים לזה? זה קורה, זו האמת. איך אתם חיים עם זה? זאת אומרת, במקום לנצח את החמאס, הממשלה עושה הכול כדי לתת לחמאס את החיים, כדי שחמאס ימשיך לפעול בעזה, לשלוט בעזה, שיהיו סחורות, שיהיה כסף מזומן. שטרות, 20 שקל, בכמויות, בכאלה בוכטות – אם מישהו מתעניין, אני יכולה להראות תמונות – באישור, חברים. אז אתם עדיין אומרים שאנחנו במלחמה? אתם עדיין מספרים לנו שטויות שאתם רוצים לנצח? כן, אולי אתם רוצים לנצח – אתם רוצים למשוך את אורח החיים הפוליטי שלכם. אתם רוצים להיות בשלטון. אתם קונים שלטון בדם חיילינו עכשיו, כי מי שלא מכריז על עזה כאזור עוין, מי שלא אוסר מסחר עם עזה כאזור עוין, עם חמאס, הוא קונה את השלטון בדם חיילינו, שרק בחודש האחרון 20 הלכו לנו. זה מה שאתם עושים. מי שמכניס שטרות במזומן לעזה – זאת בגידה, אין משהו אחר.

שלום דנינו (הליכוד):

תתביישי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

כי ככה לא מנהלים מלחמות, ככה קונים שלטון בכסף ובדם.

שלום דנינו (הליכוד):

תתביישי במה שאת אומרת עכשיו. תתביישי במה שאת אומרת.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני מצפה שאתם תצביעו בעד החוק הזה – –

שלום דנינו (הליכוד):

היה צריך להוריד אותך מהדוכן, חצופה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – כי מי שלא מוכן להכריז על עזה כאזור עוין, מי שלא מוכן להכריז על איסור הכנסת סחורות והעברת כסף מעזה ומי שמכניס כסף מזומן לעזה, הוא משת"פ של חמאס, אין משהו אחר.

שלום דנינו (הליכוד):

חצופה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את השר וסרלאוף להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. חבר הכנסת עודד, כל אחד והבוס שלו.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

היו"ר ארז מלול:

נשמע קודם את עמדת הממשלה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

תצטרך לשמוע אותו בפרסה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תכף נדבר על חסינות. קודם כול, הצעת חוק להגדרת רצועת עזה כאזור עוין ואיסור יחסי מסחר, התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי ואחרים. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לדחות את המשך הדיון בשלושה חודשים. התקנון לעבודת הממשלה קובע כי הצעת חוק פרטית שתובא לדיון במליאת הכנסת וטרם נקבעה עמדה לגביה על ידי ועדת השרים לענייני חקיקה – תהיה עמדת הממשלה להתנגד. אבקש מחברי הכנסת להסיר את הצעת החוק מסדר-היום. חברת הכנסת מלינובסקי – איפה היא?

היו"ר ארז מלול:

היא פה, במקום שלה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא בטוח שיתנגדו לזה, פשוט צריך לחכות קצת, זה הכול. אז אני מציע שאולי כן כדאי להסיר את זה מסדר-היום, כדי שנוכל – היו פה כבר דברים מעולם עם חברי כנסת, לא רוצה לנקוב בשמות, שהם הגיעו לפשרה, ואחר כך, בד בבד – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

על מה פשרה?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לא, הגיעו לפשרה לדחות את ההצבעה כדי לקיים דיון ענייני ומהותי. זה נושא חשוב. אני חושב שכדאי לתת צ'אנס מכל הצדדים. אבל לא על זה רציתי לדבר איתכם. דיברת, חבר הכנסת פורר, על – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

איך אתה מסביר שעד עכשיו אנחנו מעבירים סחורות לעזה בכסף, בכסף – – – כבר שנתיים. מה זה? אי-אפשר. בוא, אתה – – – אתה חושב שאני – – –

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני חושב שכל הכנסה של סיוע הומניטרי, והשר בן גביר אמר את זה באין-ספור ראיונות והזדמנויות – אנחנו סוברים – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

זה לא הומניטרי, זה כסף. זה כסף.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

– – שכל הכנסת גרגיר חיטה לעזה כל זמן שהחטופים שלנו שם זה דבר נוראי. אסור לנו לאפשר לזה – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אבל אתם עושים את זה – – – משאיות – – –

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אין לנו 61 מנדטים בעוצמה יהודית.

היו"ר ארז מלול:

השר וסרלאוף, אפשר שנייה לגנוב ממך?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

כן.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – לשים את האצבע על השלטר.

היו"ר ארז מלול:

רגע, רגע, חבר'ה. אני רוצה לברך אורח שנמצא ביציע, מר סלמאן ח'טיב, מנהל בית ספר סלמאן פרג', לרגל יציאתו לפנסיה אחרי 51 שנה במערכת החינוך. הוא תרם למען חינוך ילדי ישראל בצורה טובה, בצורה דמוקרטית, למען אהבת הארץ. יישר כוח. נאחל לך בריאות והצלחה בהמשך הדרך. תודה רבה לך.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אתה מכיר אותו?

היו"ר ארז מלול:

שמעתי עליו.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אז אולי לכבוד האדון הנכבד נדבר קצת חינוך. נדבר קצת חינוך.

היו"ר ארז מלול:

סלמאן.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – – כסף מזומן – – –

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אבל המיקרופון אצלי עכשיו, אני אחליט על מה לדבר. יוליה – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – – כסף מזומן לתוך עזה – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אתה יודע מה זה – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

יוליה, בנושא הזה, כל הסוגיה של הכנסת הסיוע ההומניטרי, אני חושב שזה אירוע הזוי. יש כאלו שחושבים אחרת, ויש עוד שיקולים שאני לא מסכים איתם.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – אחרי 7 באוקטובר – – – ממשלה הזויה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אני לא מסכים איתם, ואני חושב שזו הזיה מוחלטת. ואמרנו את זה, ואנחנו אומרים את זה וזועקים את זה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – ממשלה הזויה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

ואני מזכיר לכם שגם עשינו מעשים אופרטיביים. וחלק מהזמן גם יצאנו מהממשלה. עכשיו בואו נדבר קצת חינוך. אנחנו בימים אלו – אתה שומע, ארז?

היו"ר ארז מלול:

כן, שומע. כל מילה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אדוני היושב-ראש, בימים אלו אנחנו כותבים את הספר לזכרו של אבא.

היו"ר ארז מלול:

יפה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אבא, הרב יששכר וסרלאוף, היה איש חינוך והעמיד אלפי תלמידים בכל שנותיו כשהוא היה ראש ישיבה, ראש ישיבת אהבת חיים בכוכב השחר. והוא היה חוקר חינוך, אוהב את התלמידים בכל – – –

היו"ר ארז מלול:

ששש. השר דיכטר, זה מפריע. חבר הכנסת אבוטבול, זה מפריע. השר וסרלאוף מדבר עכשיו על אבא שלו, אז לכבד. זה מפריע.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

ואני רוצה לתת ספוילר של אחד הפרקים שנכתבו בספר. כמובן שזה עוד לא פורסם, יש עוד זמן. "'שוב נשבר החלון', הרים ידיו מעלה מנהל הפנימייה" – תקשיב גם אתה, אדוני הנכבד שיוצא לפנסיה אחרי למעלה מיובל שנות חינוך.

היו"ר ארז מלול:

סלמאן.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

סלמאן. את אנשי החינוך אנחנו צריכים להוקיר ולהכיר, והחזקת תקופה כזאת בחינוך צעירים היא דבר מרשים כשלעצמו, ואנחנו מוקירים. "'שוב נשבר החלון', הרים ידו מנהל הפנימייה. תקופת בגרויות החורף הסתיימה לא מכבר, והלחץ הלימודי שהורגש לאחרונה החל מתמוסס. שעות הפנאי נעשו מקור לשעמום ל-180 המתבגרים האנרגטיים. ספות נקרעו, לכלוך שרר ברחבי הפנימייה, ונזקים שונים היו תופעה שכיחה. 'מה אתה אומר, הרב, לוותר? אני לא רואה שתשלום על הנזק עוזר למנוע נזקים'. הרב יששכר חייך ברוגע, 'אנחנו מלמדים את התלמידים שלנו לשאת באחריות להתנהגות שלהם. על זה לא מוותרים, גם אם נוח לפעמים להעלים עין', הבין הרב לליבו. 'אבל אתה צודק שצריך לחשוב עוד. דע לך, כל מצב הוא רב-פתרונות'. הוא הרהר כמה רגעים והוסיף: 'בוא נמנע את הבעיה מראש ולא נחכה להתמודד איתה כשכבר קשה, רק אחרי שהנזק נוצר', הקדים ראש הישיבה את הרציונל להצעתו. 'תקים להם מועדון. אבל לא סתם כמה כורסאות ושולחן – בוא נכניס שולחן סנוקר'".

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ששון גואטה, אני עומד להתחיל בקריאות. אני עומד להתחיל.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

ששון, תקשיב.

ששון ששי גואטה (הליכוד):

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

רגע, אז אני אסיים, לא נעים.

היו"ר ארז מלול:

בוא, אני מבקש שלא תהיה הראשון.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

"'בוא נמנע את הבעיה מראש. בוא תקנה להם שולחן סנוקר, נעשה מגרש טניס, משהו ברמה. סע לתל אביב'" – עבר הרב לביצוע – "'תזמין שם ציוד מתאים'. ואכן, מנהל הפנימייה שם פניו למרכז הארץ, לציוויליזציה. בחנות רחבת ידיים ניצבו לנגד עיניו שולחנות ביליארד בגדלים שונים, באיכויות שונות. הוא בירר את טיבם ואת מחירם, וחייג אל הרב – 'מחיר מופרך, שולחן עולה 14,000 שקלים', כבר התכונן לסגת חזרה אל מעבר לקו הירוק. 'תקנה שלושה, אבל את הכי טובים', פסק הרב. 'זה המון כסף, הרב יששכר. יש עוד שולחנות, לא חייב הכי יקר', מחה ניר, מנהל הפנימייה. 'אני רוצה את הכי יקר בשביל התלמידים שלי. וזה יהיה שווה, אתה תראה. לאורך זמן זה ישתלם', שמע את קולו הבוטח של ראש הישיבה". זה הספתח של אחד מהפרקים בספר.

היו"ר ארז מלול:

מרגש.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

לדאוג לתלמידים, ואחר כך – – –

היו"ר ארז מלול:

אתה מבטיח שכשהספר יוצא אתה מביא לי עם הקדשה?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

הספר יוצא, ואני מבטיח שאני אחלק לכל מי שיחפוץ בכך, ומבטיח שהוא יקרא ויעביר את המסר הלאה. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

חשוב מאוד. תודה. רגע, כבוד השר, אתה הצעת לדחות את זה.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

כן, הצעתי.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת יוליה רוצה להשיב.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

היו"ר ארז מלול:

אבל בתשובתך תתייחסי להצעה שלו, אם לדחות את ההצבעה ולקיים דיון.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

מה פתאום.

היו"ר ארז מלול:

בסדר, מה שתחליט.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, עם כל הכבוד – וסרלאוף, וסרלאוף, הקשבתי לך, לפחות בחלק הרלוונטי.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

בחלק השני.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

בחלק הרלוונטי הקשבתי לך. תקשיב משהו, זו לגמרי סמכות של הממשלה. זה בדיוק מה שהיו צריכים לעשות מייד, דקה אחרי 7 באוקטובר. אני שמעתי את שר האוצר, שמעתי גם את השר בן גביר, שמעתי את שרי הממשלה פה. איפה הייתם? הפקודה הזאת קיימת, הסמכות של הממשלה, של שר האוצר, זה עניין של החלטה. אני לא צריכה להגיע איתכם – זה שאני בכלל מגישה כזו הצעת חוק וזה עולה עכשיו כמעט שנתיים אחרי פרוץ המלחמה, זאת בושה וחרפה שאני צריכה לעשות את זה בחקיקה פרטית. אתם הייתם צריכים לעשות את זה מייד. אתה יודע מה, חודש אחרי פרוץ המלחמה הייתם צריכים לחשוב על זה. אתם יודעים לעשות מצוין חושבים כשזה נוגע לעניינים פוליטיים. משקיעים בזה זמן וימים ולילות. למה לא בזה? זה בכלל לא צריך להיות בחקיקה פרטית. זה שאני עושה את זה זו מראה לפרצוף של הממשלה שלך, שאתם לא עושים כי אתם לא רוצים, כי אתם רוצים שזה יקרה ככה; אתם רוצים להחזיק את עזה הזאת חיה ובועטת, כי ככה אתם ממשיכים את המלחמה, כי זה נותן לכם רוח לחיים הפוליטיים. זה הסיפור פה. כי אם באמת באמת רציתם לנצח, המון דברים היו קורים אחרת, כולל סיוע הומניטרי, הכרעת חמאס, וכמובן סחורות. תסביר לי, וסרלאוף, על איזה סיוע הומניטרי אתה מדבר? אני פותחת אינטרנט ואני רואה את המכשירים האלה, הטלפונים החדשניים, שם בחנויות בעזה. מכשירים, דברים – אתה יודע מה, דברים שזה כבר אקסטרה, שזה אקסקלוסיבי. כל זה נכנס לסוחרים פרטיים. ואתה, גרגיר לא מדבר איתי. את זה תמנע. את זה תמנע. והכסף – שם המשחק זה כסף. הכסף חוזר לישראל. יש פה אנשים שמרוויחים מזה, אתה קולט את זה? ממשלת ישראל – איפה סוכות? אני ראיתי עכשיו את סוכות, אני מכירה את העמדות שלו. להכניס בזמן המלחמה שקלים בערמות לתוך עזה, איפה נשמע דבר כזה? למה אני לא שומעת את טלי גוטליב? למה אני לא שומעת את בוארון? למה אני לא שומעת את קרעי? למה אתם כמו כבשים? למה? ואז אנחנו שולחים לשם חיילים, הם נלחמים עם החמאס, עם אותם סוחרים, שזה אותו דבר. אתם נותנים לעזה ולחמאס חיים בכל מה שאתם עושים. אז זה מתבקש, זה מתבקש.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

כמו שיש איסור מסחר עם איראן, עם עיראק, עם סוריה – עזה זה אזור עוין. צריך להוכיח את זה למישהו? אני מצפה שאתם תצביעו בעד החוק הזה, כי אין יותר נכון וצודק מזה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק להגדרת רצועת עזה כאזור עוין ואיסור יחסי מסחר, התשפ"ה–2025. נא לשבת, הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 6 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 45 נמנעים – 1 ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק להגדרת רצועת עזה כאזור עוין ואיסור יחסי מסחר, התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: שישה בעד, 45 נגד, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק להגדרת רצועת עזה כאזור עוין ואיסור יחסי מסחר, התשפ"ה–2025, לא אושרה ותוסר מסדר-היום.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק טיפול בכיתות פוגעניות, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יואב סגלוביץ' וקבוצת חברי הכנסת. הצעת החוק נומקה ביום 19 ביולי 2023. להצעת החוק הוצמדו שתי הצעות חוק, של חבר הכנסת קריב ושל חברת הכנסת פנינה תמנו. אני מזמין את חבר הכנסת קריב – כתוב פה קריב. הוא לא נמצא, לא קריב וגם לא חברת הכנסת פנינה תמנו.

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

ההצמדות, הם לא נמצאים.

גלעד קריב (העבודה):

ההצמדות פה. למה לא נמצאים?

היו"ר ארז מלול:

שלוש דקות לרשותך לנמק. שלוש דקות, וחברת הכנסת פנינה או מיכאל ביטון.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, מכובדיי השרים, הצעת החוק שאני מדבר בזכותה מוצמדת להצעת חוק חשובה של חבר הכנסת סגלוביץ', שנומקה לפני חודשים לא מעטים. דומה שאין מחלוקת בבית הזה על הצורך לחוקק חוק שיעניק מעטפת טיפולית ומעטפת משפטית לניצולי כיתות פוגעניות. הצעת החוק הזו הונחה בעבר על ידי חברים מן הקואליציה, לרבות שר המשפטים, וכיושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות אני יכול להעיד עד כמה הצעת החוק הזו נחוצה, וזאת לאור הדיונים האינטנסיביים שאנחנו מקיימים בסוגיית הצלת ילדי כת לב טהור שנמצאים כרגע בגואטמלה, ואין מחלוקת בין הבית הזה לבין משרדי הממשלה, ובראשם משרד ראש הממשלה, על הצורך להסדיר באופן רציני ובחקיקה את המענה הממשלתי לניצולי כיתות פוגעניות, משלב ההגדרה של אותה כת ככת פוגענית ועד לפירוט המענים המשפטיים והסוציאליים הניתנים בחוק. אנחנו למדים מדי שבועיים, כשאנחנו מקיימים דיון מעקב בעניינם של ילדי כת לב טהור, כיצד תורת הלחימה בנושא הזה נכתבת ממש בימים אלו, ומן הראוי להסדיר אותה בחקיקה. ועל כן, לאור העובדה שהממשלה לא התקדמה עם מהלך החוק, אני פונה אל הממשלה בבקשה שהממשלה תתמוך בהצעות החוק הללו בקריאה טרומית – הצעת החוק המקורית של חבר הכנסת סגלוביץ', הצעות החוק הצמודות – ואנחנו בוודאי מתחייבים לפעול בשיתוף עם משרדי הממשלה, וכשתגיע הצעת חוק ממשלתית נשמח לתת לה את הבכורה. בשניות האחרונות שעומדות לרשותי אני אזכיר שבשעה שאנחנו מדברים על הצלת אנשים מכיתות פוגעניות, ישנם עדיין 50 ישראלים, 49 גברים ואישה אחת, שצריך להציל אותם לא מידי כת פוגענית אלא מידי כת של רוצחים טרוריסטים ארורים. ואני שואל את חברי מפלגת עוצמה יהודית ואת חברי מפלגת הציונות הדתית: איך אתם עוד מעיזים להביע התנגדות לעסקה שתחזיר את האחים והאחות שלנו הביתה?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

איך תוכלו לעמוד ולומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה"? איך?

היו"ר ארז מלול:

תודה, חבר הכנסת קריב. חבר הכנסת קריב, אני מבקש לסיים.

גלעד קריב (העבודה):

איך לעזאזל אתם קמים בבוקר, מניחים תפילין, מתעטפים בטלית, אבל מפקירים את האחים והאחות שלנו?

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, שלוש דקות לרשותך, בשם חברת הכנסת פנינה תמנו. לא רואים אותך, לא ידעתי שעברת לקואליציה. עוד מהלך. אצלכם יש הרבה מהלכים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, בכל יום בכנסת אני לובש חולצה של חטוף. היום אני לובש חולצה של עידן שתיוי, בן 28, שבא לנובה לצלם, לתעד חברים שלו בפעילות, נשאר לעזור לזוג ונרצח בנובה. אומרים עליו שהוא עבר לגור בתל אביב, היה צריך לעבור לגור עם החברה שלו; אחרי שבוע ראה הומלס, נתן לו את השמיכה שלו ונשאר בלי שמיכה. אלה האנשים שאיבדנו. אבל עדיין יש לנו להביא מעזה כ-20 חטופים בחיים, להציל אותם ולשקם אותם, ולהשיב גם את החללים האלה לקבורה, לקבר ישראל. אני היום נואם בשם חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, שהיא יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, והיום יש בר-מצווה לבן שלה, לאורי, ואני מאחל מזל טוב לפנינה, לציון, למשפחה, לבן שלה אורי.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אתה לא מתכונן ללכת בערב?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני הולך, אבל היא שמה אותי פה כיושב-ראש הסיעה, המחליף שלה. אני רוצה להתקזז, אבל היא לא מרשה לי. אולי אני אגיע מאוחר. אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להציג את הצעת החוק של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, חוק טיפול בכיתות פוגעניות, חוק שנולד מזעקת אמת של נפגעות ונפגעים שנשארו חסרי אונים מול מערכת שלא נתנה מענה. כת פוגענית היא מבנה כוח מסוכן, שמתנהל תוך שליטה פסיכולוגית, ניצול של מצוקה נפשית, כפייה, ולעיתים גם פגיעות מיניות טקסיות. בוועדה לקידום מעמד האישה שמעה הכנסת רק לפני כמה שבועות עדויות קשות של נשים, לעיתים ילדות, שניצלו אותן באופן שיטתי. הבעיה – החוק הקיים לא מאפשר להעמיד לדין את ראשי הכיתות גם כשהם אחראים ישירים לפגיעה. הצעת החוק הזו נועדה לתקן את העוול הזה ולקבוע שראש כת פוגענית או מנהל פעילות בתוכה יישא באחריות פלילית עם עונש של עד עשר שנות מאסר. מעבר לכך, החוק מחייב את משרד הרווחה לפרסם מאגר מידע פומבי עם שמות ראשי הכיתות, מנהליהן ומקומות הפעולה כדי להתריע ולהרתיע, ומחייב גם הקמה של מערך טיפולי לנפגעים ולמשפחות, כי לא מספיק לעצור את הפוגעים, צריך גם לרפא את הפגיעה. החוק שומר על חופש הדת. הוא עוסק בכיתות שפועלות תוך ביצוע עבירות פליליות חמורות. אני מודה לחבר הכנסת יואב סגלוביץ' על קידום הצעה מקבילה, וקוראת לחברות וחברי הקואליציה: בואו נשים את הפוליטיקה בצד. יש כאן נפגעות, והן צריכות את ההגנה של הכנסת. החוק הזה הוא הצלת חיים. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. אני מזמין את ידידי כבוד שר הרווחה יעקב מרגי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עשר דקות לרשותך.

ינון אזולאי (ש"ס):

היו"ר ארז מלול:

זה לא חוק שלו, חבר הכנסת ינון. זה של פנינה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

יו"ר סיעת ש"ס המכובד, אם אתה חפץ ביקרו של חבר הכנסת ביטון, היית צריך לדאוג לזה בוועדת שרים לענייני חקיקה.

ינון אזולאי (ש"ס):

הוא לא דיבר איתי.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, תחילה, ובטרם אשיב על הצעות החוק, אני מצטרף לקריאה, לתזכורת היום-יומית ולקריאות ההשכמה למי שנרדם, אם נרדם, שיש לנו עדיין 50 מבני אחינו שנמצאים בשבי הקשה, הארור, הן חיים והן חללים, וצריך לעשות הכול, ונעשה הכול, כדי להשיב אותם כמה שיותר מוקדם, וככל שנשיב אותם יותר מוקדם, זה עדיין באיחור של מעל 600 ימים. צריכים לעשות הכול ונעשה הכול כדי להשיב אותם.

היו"ר ארז מלול:

אמן.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

חבריי, לפני שאני אגש לקריאת התשובה הרשמית, אני חייב לומר, ליוויתי את הסיפור של כת לב טהור בהיותי חבר כנסת מן המניין כאן מעל עשור, איך שהתחילו, ובני המשפחה היו מגיעים אליי, וראיתי את חוסר האונים המשפטי. לא היה חוסר רצון, היה חוסר אונים משפטי, והם ידעו לנצל את הכלים, ולצערי הרב, אלה שנפלו ברשת שלהם ושניסינו לסייע בידם הפריעו לנו ועשו כל מיני תחבולות, מי שמכיר את סיפור הבריחות דרך הגבולות ועוד. אני שמח, קודם כול, אני שמח שיש סדק טוב ואפילו מעל סדק שמתחיל להיות בקטע הזה של להציל ולהשיב את כל נפגעי הכת. אני יכול לומר בגדול, לכאורה זו הצעת חוק שכולנו מסכימים ורוצים, אבל כולנו מכירים את האמירה – חבר הכנסת טיבי, שלום לך. פשוט אני רוצה שתקשיב לי – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא תמיד מה שאתה אומר נוח לאוזניים.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני מבין. זה בעטייה של הצעת החוק. הבנתי אותך. אין מי שמבין אותך פה בכנסת יותר טוב ממני. תודה. יש את האמירה וידוע הסיפור עם מלך כוזר: כוונותיך רצויות אך מעשיך אינם רצויים, בלשון המעטה. הכוונה של הצעת החוק הזו היא ראויה, התכלית היא ראויה, אבל בפרקטיקה של החקיקה אנחנו יושבים בלהט, מגדירים כל מיני דברים, ואז באים היועצים המשפטיים: בחיי היום-יום זה לא ניתן ליישום, זה כבר קיים, זה לא בסמכות, ואז התשובה אומרת: בסדר, בואו נעביר את זה בקריאה טרומית ואחר כך – תוך כדי. רבותיי, אין ספק שהטיפול בכתות הוא בעיה מורכבת מאוד.