Заседание пленума 05.03.2025 в 11:00

היו"ר ארז מלול:

חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי ה' באדר התשפ"ה, 5 במרץ 2025. היום הוא היום ה-516 למלחמה, שעודה נמשכת. זהו גם מניין הימים ש-59 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם נמצאות כאן לנגד עינינו, עוד נמצאים בשבי, וכולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם.

קריאה:

אמן.

היו"ר ארז מלול:

הנושא הראשון על סדר-היום הוא שאילתות דחופות. השאילתה הראשונה היא של חבר הכנסת אלון שוסטר לשר האנרגיה והתשתיות, בנושא השוואת ארכות שניתנו על ידי חברת החשמל בעקבות המלחמה לכל חלקי הארץ. אני מזמין את כבוד שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן לדוכן. בבקשה. חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

תודה רבה. כבוד השר, שלום לך. ב-30 בספטמבר 2024 האריכה רשות החשמל את המועדים לחיבור מתקנים סולריים בשלושה חודשים, לכלל הארץ. למוחרת, ב-1 באוקטובר 2024, החל תמרון קרקעי בלבנון. ברצוני לשאול: 1. האם נעשתה בחינה של המציאות שהשתנתה ושל ההשפעה על לוח הזמנים בחיבור המתקנים? 2. האם בכוונתך לפעול לקיום שימוע נוסף בנושא? תודה רבה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה, חבר הכנסת שוסטר. קודם כול, הרשות בהחלט עוקבת אחרי הנתונים של חיבור מתקנים באופן שוטף. במסגרת המדיניות עד כה הארכנו שלוש פעמים את המועדים, ואני לא חושב שהייתה רשות שהאריכה כבר שלוש פעמים את המועדים. אנחנו נמצאים בנקודה שבה תושבי הדרום, כבר יותר מ-90% מהם, חזרו. בצפון, בתחילת החודש כבר חלק ניכר מהתושבים חזרו. אנחנו מדברים על אנשים שגרים שם. לכן אנחנו חושבים שנכון יהיה שגם יחזרו לפעול ולעבוד גם בסולרי באופן שוטף. אני חושב שזה ישרת את האינטרסים שלהם; זה גם יענה על הצרכים של המדינה מבחינת האנרגיה; זה גם יענה על הצרכים של המדינה מבחינת אנרגיה ירוקה. לכן במציאות הנוכחית, כשהתושבים חוזרים, מן הראוי שגם החברות העסקיות שפועלות וגם הגופים שמתקינים אנרגיה יחזרו גם הם לפעילות מלאה בשטח. לכן, נכון לעכשיו לא מתוכנן מועד נוסף. אבל אם יש מקרה ספציפי שתרצה להעביר אליי או ליושב-ראש רשות החשמל, שממנו נוכל ללמוד שיש מקום כן לבצע הארכה, אז אנחנו כמובן נשקול את זה.

היו"ר ארז מלול:

השואל רוצה שאלת המשך.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

כן, בוודאי. השר, אני מכיר את הנושא. הרי לא מדובר פה ברצון של החברות אלא באמירה שלהן שלא היה סיפק בידן. והעובדה הפשוטה ביותר היא – אני מקריא – שרשות החשמל כתבה בהחלטתה שהיא קבעה את האזורים שבהם ניתנה הארכה לאור ההנחיות מינהל התכנון לוועדות המקומיות בעניין ספירת הימים על רקע ביטחוני. רשות החשמל חייבת לקחת בחשבון שמניין הימים שבהם לא היה אפשר לעבוד, גם בהמשך, הלך וגדל, כי מינהל התכנון הרחיב דרמטית את ההנחיות – הנחיות העצירה – לכל מחוז הצפון. הייתי אצל המנכ"ל. המנכ"ל אמר שהוא יבחן את העניין עם רשות החשמל, הוא חבר שם. אני חושב שמן הראוי להגיד לאותן חברות – וצריך להגיד, מדובר פה בגביית כסף, בגביית הערבות שניתנה להן; אני חושב שזה פשוט לא הגון לא לתת להן את האפשרות לשימוע, שימוע נוסף, שיחדד את הפרטים הללו של כמה ימים הן הפסידו כתוצאה מהמצב הביטחוני. תודה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני רוצה להציע, ברשותך, חבר הכנסת שוסטר, את הדבר הבא: שתתקיים, היום או מחר לכל המאוחר, שיחה שלך עם יושב-ראש רשות החשמל, שבה אתה תציג לו את המקרים. אם יש הצדקה, יהיה שימוע נוסף.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

אני מחדד, אני רוצה לחדד. המנכ"ל, בשיחה איתי ועם – – –

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

לא, אמרתי עם יושב-ראש הרשות.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

כן, אבל אני מבקש שתדבר עם המנכ"ל ותנחה אותו לבצע את מה שסוכם באותה ישיבה. חשוב לי מאוד שהם יעשו. אני אעשה את השיחה הזאת.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

עשינו שלוש פעמים הארכה. לפי הנתונים המקצועיים, לפי האינטרסים של המשק, אנחנו חושבים שלא קיימת – אבל נכבד את בקשתך לקיים שיחה נוספת על מנת לוודא. אם יש הצדקה, אנחנו נסייע.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

תודה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

בבקשה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. כבוד השר יישאר על הדוכן. השאילתה הבאה היא של חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, בנושא הפעלת שש היחידות הפחמיות בתחנת אורות רבין. בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני שר האנרגיה, שש היחידות הפחמיות בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה פעלו בשבוע שעבר בניגוד להיתר הפליטה, תוך זיהום אוויר חמור וסכנה לבריאות הציבור. ברצוני לשאול אותך, אדוני השר: 1. מדוע משרדך לא נערך לאספקת חשמל ממקורות פחות מזהמים לאותם ימים? 2. מתי יופסק השימוש בפחם בתחנות הכוח בישראל?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

קודם כול, זאת שאלה חשובה. אני רוצה לומר לך שהסבת תחנות הפחם לגז היא אחד הדברים שנמצאים אצלנו בראש סדר העדיפויות. רק לפני כמה חודשים אישרנו 1.7 מיליארד ש"ח על מנת להשלים את כל ההסבות. הייתה התייקרות מאוד משמעותית ביחס לאומדנים של 1.3 מיליארד. כן אישרנו את התוכנית הזאת, ודאגנו לשריין מקומות מול החברות הבין-לאומיות שעושות את הסבות הפחם. אני רוצה לומר לך שתושבי חדרה ותושבי אשקלון והסביבה הם לא תושבים סוג ב'. הם צריכים ליהנות מבריאות וגם מזיהום אוויר נמוך. לכן אישרנו את התוכנית הזאת, והיא מוצדקת והיא נכונה על אף העלות הגבוהה שלה. אנחנו, במסגרת אסטרטגית, נשאיר לעצמנו את תחנות הפחם כרזרבה בלבד. אם אתה רוצה את התאריך המדויק, התאריך שבו התחנות הפחמיות תפסקנה לפעול זה 15 בספטמבר 2026. התוכנית הייתה עד דצמבר 2025. ההתארכות של השמונה וחצי חודשים היא כתוצאה מהמלחמה. בעיקר תחילת המלחמה, חברות בין-לאומיות לא הגיעו לישראל, ולכן הדבר הזה התארך, יותר זמן. אבל עדיין דאגנו שהתארכות הזמן תהיה הקצרה ביותר. לפי האסטרטגיה שלנו, על רקע הצרכים הביטחוניים של מדינת ישראל אנחנו נשאיר את התחנות האלה כרזרבה בלבד, והן ישמשו אותנו בשני מקרי קיצון. מקרה אחד, כשיהיו אירועים ביטחוניים שבהם שאנחנו נצטרך תחליף לנושא של אסדות הגז או משהו דומה לכך. המקרה שני יכול להיות מקרה קיצון של מזג האוויר, שבו יהיה ביקוש משמעותי מאוד. אני יודע שאתה גם עוסק הרבה מאוד במשבר האקלים. לכן אנחנו נשאיר את התחנות. אבל אנחנו בספטמבר 2026 מפסיקים את השימוש בפחם. זה חלק מהיעדים שלנו, זה נושא שעומד לנגד עינינו.

היו"ר ארז מלול:

זו בשורה לעם ישראל, כבוד השר. ממש בשורה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

כן. אני גם בכלל לא מתכוון להקים עוד תחנות כוח, לא בחדרה, לא באשקלון. אני מגיע מתפיסה של צדק חלוקתי, וצדק חלוקתי אומר שאת הדברים הטובים מפזרים בין כולם, והדברים שפחות רוצים, גם אותם מפזרים בין כולם. אני רוצה לומר לך עוד כמה דברים: אחד, אנחנו נעמוד ביעד של 30% אנרגיה מתחדשת בשנת 2030. האנרגיה הזאת היא, כאמור, אנרגיה לא מזהמת. אנחנו משקיעים עשרות מיליארדים ברשת. מה שמונע מאיתנו היום להגיע ל-30% אפילו לפני 2030, או שאפילו נגיע לפני זה, הוא פשוט שרשת ההולכה היא פקוקה. אנחנו מבצעים השקעות משמעותיות מאוד בתשתית על מנת לעמוד באנרגיה מתחדשת. ולשמחתנו, יש לזה הצדקה כלכלית. לפני כשבועיים הודענו על תוכנית שלנו של 100,000 גגות; כלומר, לא רק שדות סולריים רחבי היקף, אלא הודענו גם על 100,000 גגות, שיהיו פרוסים בכל רחבי מדינת ישראל. אנחנו נותנים תוכנית תמריצים, שבה מי שישקיע באנרגיה מתחדשת יוכל לראות את כספו בפרק זמן של ארבע-חמש שנים, ולכן גם את זה אנחנו בהחלט עושים.

היו"ר ארז מלול:

יש שאלת המשך למציע.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

השאלה הראשונה שלי לא נענתה, אדוני השר, בכל הכבוד.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מה השאלה ? בבקשה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

בשבוע שעבר הופעלו כל היחידות הפחמיות בתחנת אורות רבין בחדרה. אם תרצה – יחידות 5, 6, אשר כוללות אמצעי הפחתת זיהום, סולקנים, פעלו רק בתפוקה של 50%. יחידת ייצור מחז"מ 70, הפועלת בגז ופולטת פחות מזהמים, פעלה בתפוקה של 70% בלבד. יכול להיות שלא היה צריך להפעיל את יחידות 1–4, שהן הכי מזהמות. האם בחנתם, האם משרדך בחן – – –

היו"ר ארז מלול:

בוא נשמע את כל השאלות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זאת השאלה הראשונה ששאלתי: האם בחנת? תפקידך, אדוני השר, הוא לוודא שאספקת האנרגיה תהיה הכי פחות מזהמת, ודאי לתושבי חדרה, עיר שיש בה ריכוז חריג של תשתיות לאומיות מזהמות. האם בחנת, לפני שהוכרז מצב סיכון שמאפשר חריגה מהיתר הרעלים, אפשרות לספק את החשמל בצורה פחות מזהמת? על גבי השאלה הזאת אני רוצה לשאול שאלה נוספת. הממשלה הזאת תיקנה את חוק אוויר נקי ב-2023, באופן שמאפשר לממשלה להכריז על מצב סיכון שיאפשר למפעלים ותחנות כוח לחרוג מהיתר הרעלים שלהם ולזהם מעבר למה שמותר. אני רוצה לשאול, אדוני השר, מאז שנכנס לתוקף ב-2023 התיקון אשר מאפשר את ההפעלה החריגה, כמה פעמים השתמשה הממשלה בהגדרה של מצב סיכון זה ואפשרה לחרוג מהיתר הרעלים בחדרה ובכל ישראל?

היו"ר ארז מלול:

יש שאלות נוספות, אז אני מציע שהשר יענה על כולן. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני רגע אענה על השאלות האלה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

בכל זאת, אדוני היושב-ראש, הוא שאל משהו אחר, ואני, יש משהו אחר שאני רוצה לשאול.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אוקיי, אני אענה על זה. קודם כול, יוראי, אני חייב לומר שבנושא הזה אני רואה איתך את הדברים עין בעין. אני כמובן אומר בצורה ברורה, תחנות פחמיות יהיו רק לאחר שכל אמצעי ייצור האנרגיה הפחות-מזהמים ימוצו עד תום. צריך לזכור, בסוף היום, שחשמל זה מקור חיים. חשמל משמש אותנו באנרגיה, חשמל משמש בתי חולים, חשמל משמש מערכות ביטחוניות. אבל בצורה ברורה, בריאות התושבים והפחתת זיהום הסביבה הן חשובות לנו מאוד.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

במקרה הזה זה לא היה המצב, אדוני השר.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אז אני אומר לך, אני מוכן לבדוק את זה, אבל זה בניגוד להוראות. ההוראות אומרות קודם כול למצות את כל מה – אגב, אני רוצה לומר לך שכתוצאה מההנחיות האלה, שהן הנחיות נכונות וצודקות, אנחנו גם משלמים יותר בתעריף. אני אסביר לך, יש היום במערכת האנרגיה מכרזים של ביקוש והיצע. ובמכרזים של ביקוש והיצע הפחמיות לא לוקחות חלק. ומכיוון שהן לא לוקחות חלק, רק שתדע – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

לכן, אגב, יש לנו שתי מטרות בהסבת תחנות הפחם לגז. אחת – הפחתת הזיהום, והדבר השני – זה יגדיל את ההיצע, ההיצע יגדיל את התחרות, והתחרות תוריד את המחיר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

חד-משמעית.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני שמח גם לומר לך שלפני כשבוע וחצי חנכתי את מחז"מ 70, שבא לעבודה, וכמובן יפחית את השימוש בפחם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אמת.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

רציתי רק לחדד. חבר הכנסת הרצנו, כשאנחנו אומרים ספטמבר 2026 – השימוש בפחם הולך ויורד בצורה מדורגת. כלומר בערך כל ארבעה-חמישה חודשים מסתיימת הסבה של תחנה אחרת, ולכן כל פעם יש לנו אלטרנטיבה באמצעות הגז שהוא פחות מזהם ביחס לפחם. לכן – אני אבדוק זאת, אבל ההוראות הן הוראות ברורות. קודם כול פועלים בכלים של האנרגיה שאינם מזהמים. אלה ההנחיות. אין לי ספק שעמדו בהנחיות – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא עמדו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

צריך לזכור דבר אחד: לפני כשבוע היה שיא בביקוש של חשמל במדינת ישראל בעונת החורף.

נאור שירי (יש עתיד):

שיא בזיהום.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אגב, ראינו עיתון מסוים, מרקר – אני קורא לו מר שקר, למה אני קורא לו ככה? כי לפני שהיה את הדבר הם אמרו שהולכת להיות קריסה בשוק החשמל. מי שיודע, אגב, שוק החשמל שקוף לכולם. כל מי שרוצה יכול להיכנס לאתר של חברת נוגה ויכול לראות בכל רגע נתון מה מצב ההיצע, מה מצב הביקוש, כמה רזרבות יש לנו וכן הלאה. לא הגענו למצב האדום, אפילו לא הגענו למצב הכתום, והיינו שם עם רזרבות מאוד משמעותיות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

השאלה באיזה מחיר, אדוני השר? באיזה מחיר? הפעלתם את כל היחידות הפחמיות במחיר של זיהום אוויר וסכנה לבריאות הציבור. יכול להיות שזה לא נדרש.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חבר הכנסת הרצנו, סכנה גדולה יותר זה שלאנשים לא יהיה חשמל. סכנה גדולה יותר – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אבל זה לא שחור או לבן. אדוני השר, אתה צודק. אדוני השר, אתה כמובן צודק, אבל זה לא שחור או לבן. והתפקיד שלך הוא לוודא שתהיה אספקת חשמל באמצעים הכי פחות מזהמים.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

נכון. ולכן, סדר הפעלת תחנות הפחם הוא קודם כול התחנות שאינן מזהמות. ולכן, מחז"מ 70 – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אז תענה, למה מחז"מ 70 לא עבדה ב-100%? למה יחידות 5 ו-6, שהן פחות מזהמות מיחידות 1–4, לא עבדו בתפוקה מלאה?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חבר הכנסת הרצנו, לא צריך לשכנע אותי. אני יכול לומר לך שאנחנו יכולים להתווכח על הרבה דברים, אבל על הדבר הזה אין מה להתווכח. כמה שפחות זיהום זה עדיף. וההנחיות – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אז למה זה לא קרה?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני אבדוק את זה.

היו"ר ארז מלול:

השר יבדוק.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

לפי הנתונים שיש בידי, ההנחיה הברורה הייתה קודם כול להפעיל – אגב, אלה דברים שבשגרה וגם בחירום – קודם כול להפעיל תחנות שאינן מזהמות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה לא היה המצב, אדוני.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

זה בנושא הזה, ואנחנו פועלים. אגב, אדוני היו"ר, אני רוצה להתייחס ברשותך – – –

אושר שקלים (הליכוד):

זה עניין של הצלת חיים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אושר, זה לא שחור או לבן – – –

היו"ר ארז מלול:

השר אמר את זה במפורש.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני אומר בצורה ברורה: בנושא של הפחתת זיהום האוויר תמצא בנו פרטנרים מלאים בנושא הזה. בריאות הציבור, בריאות התושבים של אשקלון, חדרה והסביבה, היא בהחלט דבר חשוב ומשמעותי. עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני בכל זאת רוצה לנצל את הבמה – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה, השר.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

בשמחה, בשמחה, יוראי. יש משהו שהייתי אומר – לא הייתי אומר שהוא הפתיע אותי, אבל זה בהחלט היה דבר מתסכל. ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד נשאל בעבר אם הוא מבין בכלכלה. ייאמר לזכותו שהוא אמר שהוא לא מבין בכלכלה. ואני רוצה לומר לכם, לאחר שלפיד הציג את התוכנית שלו ליום שאחרי לרצועת עזה אפשר לקבוע בוודאות: הוא גם לא מבין בביטחון וגם לא מבין במדיניות. אז הוא לא מבין – לא בכלכלה, לא בביטחון ולא במדיניות. למה אני אומר זאת?

נאור שירי (יש עתיד):

לא, אתה. ראינו כמה אתה מבין בביטחון.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אבל זה לא קשור. מה זה קשור עכשיו?

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת יוליה, את הצעת שהוא קודם יענה ליוראי. אני רציתי שאת תדברי קודם.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מגיע הנשיא טראמפ, מי שעומד בראש המעצמה הגדולה ביותר בעולם, בעל ברית שלנו. ומציג הנשיא טראמפ את החזון שלו לעזה ביום שאחרי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

מה זה קשור?

נאור שירי (יש עתיד):

הבן אדם הזה פתח שגרירות במרוקו כשהייתה שגרירות במרוקו.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת נאור שירי, אל תפריע.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

קשה לשמוע את האמת. קשה לשמוע את האמת.

נאור שירי (יש עתיד):

ממש לא, אתה מצחיק אותי.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מעניין אותי מדוע אתם ביש עתיד לא תגידו בצורה ברורה – – –

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אושר שקלים, אל תפריע.

נאור שירי (יש עתיד):

זה שעת בידור, לא שעת שאלות. אתה פתחת שגרירות במרוקו כשהייתה כבר שגרירות.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני אשמח לשמוע מכם: מדוע אתם לא תומכים בתוכנית טראמפ? מדוע לא שומעים אתכם בצורה ברורה? הייתי מצפה, כשבא בעל הברית שלנו, שמגיע לצורך העניין מארצות הברית, ובא, יוצר חזון ליום שאחרי, חזון מוסרי וחזון צודק – אומר הנשיא טראמפ, מה שלא עבד בעשרות השנים האחרונות לא יעבוד בעשרות השנים הבאות, ובמקום להגיד שאתם מאמצים את אותה תוכנית, שאתם רואים בה תוכנית חשובה לביטחון מדינת ישראל, שקרתה גם במקומות אחרים, מגיע לפיד עם תוכנית, שמה היא אומרת? מה אומרת התוכנית?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה קשור לשאילתות?

היו"ר ארז מלול:

זה לא חייב להיות קשור.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ממתי שר לא עונה על השאילתות?

היו"ר ארז מלול:

יש תקנון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר, ממתי זה?

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אדוני – – –

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

התוכנית אומרת – שימו לב. שימו לב, מה אומרת התוכנית?

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת יוליה, אני אתחיל עם הקריאות. חשבתי לא להתחיל עם הקריאות, אבל את מאלצת אותי. חברת הכנסת יוליה, אל תפריעי לשר, זכות השר להגיב.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

התוכנית אומרת את הדבר הבא. התוכנית אומרת: מצרים – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת יוליה, אל תפריעי לשר, זכות השר להגיב. חברת הכנסת יוליה, את בקריאה ראשונה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני אענה על השאלה שלך. כשאני אסיים, אני אענה. מה אומרת התוכנית של לפיד?

היו"ר ארז מלול:

את בקריאה ראשונה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

זה לא אמור להיות ככה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

התוכנית של לפיד אומרת: מצרים בגבולנו והרשות הפלסטינית תהיה אחראית לביטחוננו. שימו לב מה קורה.

נאור שירי (יש עתיד):

שקרן. שקרן. שקרן.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

כל פעם שלפיד רואה קושי, הוא נסוג. ראינו זאת בהסכם הגז – במקום הסכם – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ביטלת את הסכם הגז עם לבנון?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

– – ראינו כתב כניעה. אנחנו רואים זאת עכשיו. והינה, אני אומר בצורה ברורה – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ביטלת את הסכם הגז עם לבנון. ביטלת?

נאור שירי (יש עתיד):

שר האנרגיה, ביטלת?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

– – בצורה ברורה, בצורה ברורה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה הדבר הזה?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

ביטלת את הסכם הגז?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני אומר ככה, בצורה ברורה: לא עבאס ולא חמאס. מי שיהיה אחראי לביטחון מדינת ישראל זה רק אנחנו. לא נעביר את זה לא למצרים, לא לרשות הפלסטינית. ולכן אני הייתי שמח לשמוע – – –

נאור שירי (יש עתיד):

ראינו. אתם – – –

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת נאור. נאור, לא להפריע.

נאור שירי (יש עתיד):

הוא מפריע. הוא מפריע – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הוא יודע שיש תקנון? הוא מבין את תקנון הכנסת?

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ולדימיר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה בניגוד לתקנון הכנסת. אתה צריך להגן על התקנון.

היו"ר ארז מלול:

זה לא בניגוד. לא, לא סתם לזרוק דברים. זכותו של השר להגיד מה שהוא רוצה בדוכן.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני הייתי שמח – – –

נאור שירי (יש עתיד):

– – – מה תעשה?

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת נאור שירי, אתה בקריאה ראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – עם חיזבאללה? מה תעשה?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני הייתי שמח לשמוע, שירי, ממך, האם אתה תומך בתוכנית של טראמפ?

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אושר שקלים, אתה בקריאה ראשונה. חבר הכנסת נאור שירי.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

לא הייתי במרוקו אפילו פעם אחת. אבל חבר הכנסת שירי, שים לב לדבר אחד: האמת לא נעימה לאוזניכם. אני הייתי מצפה לשמוע מיש עתיד דבר אחד: אנחנו תומכים בתוכנית של טראמפ בצורה ברורה. לא להתחכם. לא רשות פלסטינית, לא מצרים ולא גורם אחר. ולכן, הגיע הזמן – – –

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ולדימיר, אתה בקריאה ראשונה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הוא הבטיח לבטל.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

תענה לי על השאלות שלי שאני באתי לשאול.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת יוליה, את בקריאה שנייה.

נאור שירי (יש עתיד):

תגיד, מה זה, נאום לאומה? זה שאילתה.

היו"ר ארז מלול:

כן, זכות השר להגיד. לא תסתמו פה פיות. לא תסתמו פה פיות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה סותם לנו פיות.

היו"ר ארז מלול:

נכון, צעקות אני סותם.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אגב, אדוני היושב-ראש, אני לא רוצה לסתום להם פיות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

"לא תסתמו פה פיות". מה אתה אומר? דורסים אותנו שנתיים.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ולדימיר, אתה בקריאה שנייה. אתה בקריאה שנייה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לשמוע מה הם אומרים. אתם בעד התוכנית של טראמפ או נגד התוכנית של טראמפ? למה אי-אפשר להגיד: אנחנו בעד התוכנית של טראמפ? כזה פשוט, כזה קל. אבל אתם מתחמקים.

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אושר שקלים, אתה בקריאה ראשונה. די.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני בטוח שיעלו היום אחריי לא מעט דוברים מיש עתיד, ואני אשמח שבמסגרת הנאומים שלכם רק תענו על שאלה אחת: האם אתם תומכים בתוכנית של טראמפ, או בתוכנית ההזויה שהציג לפיד – להביא את הרשות הפלסטינית, לקרב את מצרים, לוותר לה על החובות ועוד כל מיני שטויות? ולכן, אנחנו אומרים בצורה ברורה: לא עבאס, לא חמאס. רק מדינת ישראל תשלוט ביטחונית בעזה. נקודה. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה. שאלת המשך לחברת הכנסת יוליה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

יופי. אחרי שאני הקשבתי בקשב רב לנאום חוצב הלהבות שלך, תענה לי אתה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

בבקשה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

למה ממשלת ישראל, ואתה כשר הממונה, מסרבים לעמוד בחוק שחוקק פה בכנסת ישראל והועבר פה ברוב עצום, יותר מ-90 חברי הכנסת, על הפסקת הפעילות של אונר"א וניתוק מגע עם אונר"א? ולמה אתה כשר הממונה נותן הנחיות – אתה נותן הנחיה – לא לנתק את אונר"א מחשמל וממים? אתה דיברת פה גבוהה-גבוהה על טראמפ, על השלום העולמי. למה אתה, השר הממונה, מונע ניתוק של אונר"א מחשמל וממים פה בירושלים ובמזרח ירושלים? עכשיו תענה על השאלה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אז הינה, אני אענה לך.

היו"ר ארז מלול:

רגע, רגע, כבוד השר, יש עוד שאלה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. תענה במרוכז.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אענה לך. אני אענה לך בשמחה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

עכשיו אתה, ממשלת ישראל, משתף פעולה עם מחבלים שנקראים אונר"א – – –

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אענה לך בשמחה.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת יוליה, השאלה הובהרה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני מאוד אשמח.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אענה לך בשמחה. בשמחה אני אענה לך.

היו"ר ארז מלול:

אחר כך. קודם כול עוד שאלה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי השר, אני רוצה קודם כול להודות לך באופן אישי על הסיוע והעזרה שלך בפנייה שלי ליישוב תל שבע. יש לי שאלה לגבי התשתיות ברהט. אנחנו מקבלים פניות על תשתיות ישנות בעיר רהט. יש ניתוקים בשכונות 18 ו-29 ברהט, וכנ"ל בשכונה 9 בחורה. האם משרד האנרגיה יכול לשקול הקמת צוות לבדיקת השכונות שיש בהן תשתיות ישנות ולשדרג אותן? תודה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אפשר לענות?

היו"ר ארז מלול:

כן, בבקשה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני קודם כול אתחיל מהשאלה – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני מבטיח לך שאני אענה לך.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת יוליה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

תענה כפי שזה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חברת הכנסת מלינובסקי, אני רוצה להשקיע בך ואני רוצה לענות לך תשובה מפורטת.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

היו"ר ארז מלול:

לא, לא, חברת הכנסת יוליה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

היו"ר ארז מלול:

יוליה, את רוצה לשמוע את התשובה מבחוץ או מפה?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני רוצה לענות לך. מאוד חשוב לי להשקיע בתשובה שלך.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני לרשותך.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ולכן אני אענה בקצרה, ואז אני אענה באריכות לחברת הכנסת מלינובסקי. קודם כול, התשובה היא כן, נשמח לקבל רשימה של מקומות שיש בהם בעיה. אתה יכול לשלוח אליי למייל בכנסת או למשרד ונבדוק את זה. אנחנו, האחריות שלנו היא לספק חשמל סדיר לכולם. ולגבי שאלתה של חברת הכנסת מלינובסקי, אז קודם כול אני רוצה לומר לך שבצורה ברורה אנחנו רואים באונר"א גוף שצריך לנתק איתו כל מגע. אני רוצה לברך את חברי חבר הכנסת ביסמוט וחברי כנסת נוספים – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תני לי להשיב. – – חברי כנסת נוספים מהקואליציה שתמכו בדבר הזה. אגב, אני רוצה לומר לך – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – – החוק שלי, כן? התבלבלת. התבלבלת.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תמתיני ותשמעי את התשובה. ואני רוצה לומר לך, אגב, שבישיבה שקיימתי השבוע נתתי הנחיה ברורה. חבר הכנסת דנינו, חשוב שתשמע את התשובה שאני רוצה לתת לחברת הכנסת מלינובסקי. חשוב שאת תדעי – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

היו"ר ארז מלול:

לא, לא, לא להפריע. חברת הכנסת יוליה, את בקריאה שנייה. יוליה, את בקריאה שנייה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

– – שעשיתי פגישה מקצועית ונתתי הנחיה, כמובן, לנתק גם את המים וגם את החשמל. אבל אני אומר, שומו שמיים, מי שואלת אותי על אונר"א? חברת הכנסת מלינובסקי, שהיא וישראל ביתנו ישבו עם רע"מ, שישבו עם מפלגה תומכת חמאס, שישבו עם עוכרי ישראל.

קריאות:

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתם ישבתם עם מפלגה – אז אני שומע את הדבר הבא – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – – בוקר טוב אליהו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני אומר באמת, חברת הכנסת מלינובסקי, אנחנו הראשונים שנגד אונר"א.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת יוליה. יוליה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אנחנו העברנו חוק לסגירת ערוץ אל-ג'זירה. יוליה, האמת לא טובה לשמוע, נכון? אז קודם כל תשמעי טוב טוב. תשמעי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

לא, לא, הבעיה, אדוני השר, שאתה קיימת – – –

היו"ר ארז מלול:

לא, לא תפריעי. להתרחק מהדוכן.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת יוליה, להתרחק מהדוכן.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

תשמעי טוב-טוב: אנחנו תומכים בסגירת אונר"א.

היו"ר ארז מלול:

יוליה, את בקריאה שלישית. תוציאי אותה מהאולם.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

חצוף.

היו"ר ארז מלול:

תשמעי את התשובה מבחוץ.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אנחנו תומכים בניתוק המים והחשמל, אבל חשוב – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

חצוף. אתם ממשלת אימפוטנטים.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

האמת כואבת. מי שישב עם תומכי חמאס זה את. מי שישבו עם עוכרי ישראל זה את והמפלגה שאת חברה בה. אז לכן, אני באמת, אדוני היושב-ראש, כל כך שמח – –

היו"ר ארז מלול:

האמת כל כך קשה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

– – שחברת הכנסת מלינובסקי שאלה את השאלות. ואני רוצה לומר לכם, אנחנו גאים להוביל קו לאומי, פטריוטי, אוהב הארץ – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה מביך, המופע הזה. הוא לא עונה על אף שאלה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

– – תומך בחיילי צה"ל.

היו"ר ארז מלול:

מה לעשות, הוא השר. הוא השר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הוא מבלבל את המוח.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ואנחנו, בנושא של אונר"א – למי שבנושא הזה מתלבט – תומכים בסגירת אונר"א, תומכים בניתוק החשמל והמים, ואלה ההנחיות שיוצאות מהמשרד שלי. אבל לשמוע את השאלה הזאת מחברת כנסת בישראל ביתנו שישבה עם רע"מ, שהם לא רק תומכי אונר"א, העבירו כספים לחמאס – על זה נאמר, לצורך העניין, איבדתם את הבושה. איבדתם את הבושה. אחרי שאתם ישבתם עם עוכרי ישראל, עם כאלו שמכנים את חיילי צה"ל בשמות גנאי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה ירדת מהפסים לגמרי. פעם היית נורמלי.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ולדימיר, אתה בקריאה שלישית, בבקשה לצאת. קריאה שלישית – בבקשה לצאת.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ולדימיר בליאק, אני שמח – כי גם אתה ישבת איתם, ולדימיר בליאק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה מביך. אתה מביך.

היו"ר ארז מלול:

קשה לשמוע.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

גם אתה ישבת איתם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אין לך מושג. אין לך מושג על מה אתה מדבר.

היו"ר ארז מלול:

בבקשה לצאת. סדרנים. זה לא יימשך ככה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

גם אתה לא תוכל למחוק את הכתם הזה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה מכרת את כל הערכים שלך. מכרת את כל הערכים שלך.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

לא תוכל למחוק את הכתם הזה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אין לך תשובות. אתה שר מביך.

היו"ר ארז מלול:

סדרנים.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה הלכת עם קואליציה – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה בן אדם מביך. אתה בן אדם מביך. מביך.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

– – שיש בה גורמים שמתנגדים לחיילי צה"ל.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מכרת את כל מה שאתה מאמין בו תמורת הג'וב הזה. מביך.

היו"ר ארז מלול:

בבקשה לצאת. רגע, השר. בבקשה לצאת.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ולכן אני אומר לכם, אין לכם תקומה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין לך בושה?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ולכן אני אומר לכם, אנחנו בנושא הזה גאים על הדרך שאנחנו מובילים. נמשיך תמיד להוביל את מדינת ישראל בפטריוטיות, בעד ארץ ישראל, תורת ישראל, בעד חיילי צה"ל. אלה הדברים. אגב, אני רוצה לפרגן לחברי חבר הכנסת משה פסל, שעושה עבודה מדהימה עבור חיילי המילואים. יישר כוח. יותר מ-300,000 חיילי מילואים התגייסו, ואני רואה שהסוגיה הזאת לנגד עיניך. זו בדיוק הדרך שלנו – חיילי צה"ל בסדיר, חיילי צה"ל במילואים. אגב, נמצא לידך גם חבר הכנסת דנינו, שהוא חבר יקר. ואני שמח לומר לך, חבר הכנסת דנינו, בימי שלישי אני נוסע לטייל ברחבי ישראל, ואני נוסע בדרך כלל לפריפריה, ואני שומע שם את המעורבות שלך לטובת העסקים בכלל, להסרת מחסומים, ולכן, בנושא הזה, יישר כוח. חבר הכנסת אילוז, אתה היית בירושלים, היית חבר מועצה לפני שהיית חבר כנסת, והינה, אני אומר לך שגם באונר"א בירושלים, חד-משמעית – אגב, מי שיודע, גם עשינו ביקורות, ולכן אנחנו נמשיך. אני רוצה לאחל לרמטכ"ל הנכנס – והיושב-ראש שלנו כמובן עדכן שהוא נכנס בדיוק לפני חצי שעה לתפקידו. נאחל לו הצלחה, שיוביל את כוחות הביטחון, שיוביל את חיילי צה"ל בעוז ובגאון. יש לנו עוד מערכה מאוד משמעותית לפנינו. אני רוצה לומר לכם בצורה ברורה: אנחנו נמשיך במלחמה עד אשר כל 59 החטופים יחזרו והחמאס לא יהיה ביום שאחרי. זאת מחויבות שלנו, זאת אחריות שלנו לביטחון ישראל. אנחנו לא עוצמים עין, לא מתפשרים. ה' עוז לעמו ייתן, ה' יברך את עמו בשלום.

היו"ר ארז מלול:

אמן. תודה רבה, כבוד השר, על כל מה שאתה עושה למען עם ישראל. באמת יישר כוח.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

לנושא הבא אני מזמין לדוכן את סגנית שר החוץ חברת הכנסת שרן מרים השכל, בבקשה. איך אומרים ביידיש "תפדל"? עליזה, לא להפריע לסגנית. חבר הכנסת המציע, משה טור פז, בבקשה. רגע, לא אמרתי את הנושא לפרוטוקול. הנושא: תפוקות ולא תשומות – מאמצי ההסברה.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, גברתי סגנית השר, מפרוץ המלחמה התגבר הצורך המדיני לנקוט מאמצי הסברה בין-לאומיים לשם קבלת תמיכה ולגיטימציה לפעולות. רצוני לשאול: 1. מהם המשאבים שהוקצו לפעולות הסברה מתחילת המלחמה, וכיצד נוצלו? 2. מהם מדדי ההערכה של המשרד להצלחת מאמצי ההסברה? 3. האם ישנם נתונים על תפוקות הפעולות שנעשו עד כה? תודה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אז קודם כול, חבר הכנסת משה טור פז, אני רוצה להודות לך על השאילתה הזו. אני יודעת שמתחילת המלחמה אתה לא רק מגויס למילואים, אלא אתה גם עוסק במאמצי ההסברה, כולל משלחות ללא מעט מקומות, כדי לסייע בעניין הזה. עם פרוץ המלחמה, באופן מיידי, משרד החוץ על כלל עובדיו נרתם למאמצי ההסברה הלאומיים של מדינת ישראל. מרבית העובדים שינסו מותניים ובמשך חודשים עבדו לילות כימים, ללא הפסקה, למען תדמיתה ועתידה של מדינת ישראל. ניתן גם לומר, חבר הכנסת טור פז, כי הם היו למשרתי ציבור במשמרת לילה. מהרגע הראשון, עם שיגור הטילים, כל פעילות הדיפלומטיה הציבורית במטה משרד החוץ ובנציגויות הוקדשה לקידום תכליתו המדינית של המשרד, שהיא השגת לגיטימציה בין-לאומית מתמשכת לחופש הפעולה של כוחות הביטחון, להשמדת היכולת הצבאיות והשלטוניות של חמאס בעזה ולהחזרת כלל החטופים. לשאלתך בעניין ההוצאות, בגדול, סך כל ההוצאות עבור פעילויות דיפ"צ, שזה דיפלומטיה ציבורית – הוחלט לשנות את המונח "הסברה" ל"דיפלומטיה ציבורית". הסברה, אתה יודע, זה לא מונח מקצועי במונחים של משרד החוץ, והמונח החדש, דיפלומטיה ציבורית, חשוב שגם הוא ישקע בלקסיקון שלנו, של חברי הכנסת. אז סך כל ההוצאות עבור דיפלומטיה ציבורית במסגרת חרבות ברזל, בין התאריכים 7 באוקטובר 2023 ו-1 במרץ 2025, הוא 31.7 מיליון ש"ח, זה כלל הסכום, ומתוכם 18.3 מיליון ש"ח מתקציב משרד החוץ ו-13.3 מיליון ש"ח ממערך ההסברה לטובת פעילות המשרד. השימוש בתקציב: 23.8 מיליון ש"ח לקמפיינים וקידום ממומן; 7.8 מיליון ש"ח למשלחות לישראל, מיצגים בחו"ל, רכישת מדיה בחו"ל. חשוב כמובן להדגיש כי הנתונים הללו כוללים רק את נתוני הפעילות שבוצעו לדיפלומטיה הציבורית בארץ, ואנחנו ממתינים גם לשאר הנתונים לגבי כלל התקציבים לפעילות בעולם כולו, כולל, בין השאר, תקציבי דיפ"צ בנציגויות. בין הפעילויות החשובות והבולטות ביותר שהוקדשו להן משאבים ניתן למצוא את שימור נושא החטופים גבוה בסדר-היום הציבורי והעולמי, מיזמי הנובה בעולם, מיזם תערוכה של פרויקט המלאכים, תערוכה נודדת, משלחות משפחות החטופים, קמפיין משפחת ביבס; קמפיין נוסף היה השחרת איראן וחמאס בתוך המלחמה; ביסוס הנרטיב שלפיו אסור שחמאס יישאר בעזה ביום שאחרי; השחרת אונר"א. ואתה יודע טוב מאוד, עבדנו על קמפיין משותף פה גם מתוך הכנסת – אונר"א זה נושא שאני עסקתי בו כבר מעל כמעט עשור עד עכשיו. אז משרד החוץ הוביל את הקמפיין נגד הארגון, החל מחשיפת השתתפות עובדי הארגון בטבח 7 באוקטובר, במסגרת כניסתן לתוקף של חקיקות אונר"א עד עתה. אני רוצה גם לציין – אתה יודע, אנחנו נכנסנו למשרד החוץ לפני ארבעה חודשים, אבל לפני כן שר החוץ ישראל כץ היה הראשון שלמעשה הביא את העדויות של עובדי אונר"א שהשתתפו בטבח, מה שיצר את העצירה המיידית של כספים לאונר"א ברמה העולמית. דבר נוסף הוא הדהוד זיכרון לציון 7 באוקטובר ברחבי העולם. נושא חמישי הוא בעצם המערכה המדינית המשפטית. אל תשכח שיש פה מערכת עולמית שלמה שעובדת נגדנו במשפט הבין-לאומי כדי לכבול את ידי מדינת ישראל במלחמה מול חמאס. המשאבים של המחלקה המשפטית ושל הנציגויות בחו"ל שהושקעו כדי להילחם – זה מטורף. אף מדינה לא הייתה צריכה להיאבק בכמות כזאת של פניות, תביעות בבתי הדין הבין-לאומיים. כלומר, גם זה חלק מאותו המערך. והאחרון זה קמפיין של הדהוד הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה ועמידה בדרישות הדין הבין-לאומי. בנוגע לשאלת המשאבים התקציביים, להלן נתוני המשרד: התקציבים הייעודיים הוקצו עבור אין-ספור פעילויות, החל מדוברות ודיגיטל, דרך עבודה עם משפחות החטופים ועבודה מול ניצולים של טבח 7 באוקטובר, וכלה בשיתוף פעולה עם המוסדות הלאומיים וארגונים אחרים בתוך הקהילות היהודיות ברחבי העולם, מאבק באנטישמיות ובפשעי שנאה כנגד יהודים בעולם, בניית תשתיות, מידע והסברה והכנת סקרים לשימוש העיתונות הזרה. אני רוצה לפרט את הפעילות המרכזיות של אגף הדיפלומטיה הציבורית במלחמה. קודם כול, במערך הדוברות – הקמת גשר, ראיונות לתקשורת הבין-לאומית והישראלית, סיוע בהגעת כתבים לישראל, תיאום מרואיינים לתקשורת בחו"ל, כולל באופן רשמי, כולל מומחים, משפחות חטופים, ניצולים, תדרוכים לכתבים בין-לאומיים בישראל, ליווי עיתונאים לסיורים בעוטף, בשדרות, בעזה, תדרוכים מקוונים לכתבים בחו"ל, העברת הודעות ומענה על פניות של כתבים שמגיעים למשרד החוץ, ליווי דוברותי של ביקורי בכירים בארץ והנחיית נציגויות. מתחילת המלחמה ביצעו נציגויות והחטיבה למעלה מ-14,000 ראיונות ותדרוכים לתקשורת. דיגיטל – הפעלת ערוצי המשרד בעצימות גבוהה, הפקות מקוריות ועם שותפים לתמיכה בנרטיבים שלנו, כולל אינפוגרפיקות, ויזואליה, קידום ממומן של תכנים רלוונטיים, פנייה לחברות הטכנולוגיה למאבק בתכנים עוינים וקידום נרטיב ישראלי, הנחיית נציגויות ומתן כלים. הפקה – הופקו למעלה מ-800 סרטונים, 150 הפקות חיצוניות בקנה מידה גדול. פעילות דיגיטל אורגנית בערוצי המשרד – זה בשש פלטפורמות. חבר הכנסת טור פז, זה בשש פלטפורמות, בשש שפות שונות, שהמשרד מתפעל: טוויטר, אינסטגרם, פייסבוק, טיקטוק, טלגרם ולינקדאין.

משה טור פז (יש עתיד):

חבר הכנסת לוי מקשיב במקומי. אני מתנצל. קראו לי למשהו.

היו"ר ארז מלול:

תמשיכי, תמשיכי. הוא יעביר לו את התשובה. תמשיכי, הכול בסדר.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

בסדר. אז ככה, דיברנו על ערוצים בשש שפות שונות: אנגלית, פרסית, ערבית, ספרדית, רוסית וצרפתית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגידי לי כמה – – – את צריכה לעשות פיליבסטר כי הם בטקס של הרמטכ"ל – – – פשוט יש לי שאלה נוספת.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

רגע, זה אחר כך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את יכולה להגיד לי עוד כמה עמודים יש לך, שאני אעשה ההערכה? בערך 20 עמודים, 50?

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אני באמת, האמת היא – קודם כול, מירב, את יודעת שככה, יש בינינו כנות. הנאום הזה – – –

היו"ר ארז מלול:

למה, את לא אוהבת להקשיב לה? מה זה? תקשיבי, היא אומרת דברים מעניינים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, יש לי עוד דברים לעשות. אני מאוד מכבדת אותה, אבל אני לא יכולה כל היום.

היו"ר ארז מלול:

בסדר. תקשיבי.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

תקשיבי, קודם כול הכנתי מראש את הנתונים. השאילתה הייתה על נתונים ספציפיים, ואני אפרט לו באמת את הנתונים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין בעיה. אבל רק אם זה 20 עמודים? חמישה?

היו"ר ארז מלול:

במקום להעריך את התשובה המקצועית. היא לא מזלזלת ובאה מוכנה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

להפך. גם אני לא מזלזלת. אני מכבדת אותה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

לא 20 עמודים. שלושה עמודים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה. הינה, אתה רואה? נפתרה הדילמה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

חבר הכנסת מיקי לוי, בעניין קידום ממומן, אוקיי? קידום מאות תכנים שזכו ללמעלה מ-2 מיליארד חשיפות ביעדים בארצות הברית ובאירופה, בתקציב של כ-25 מיליון ש"ח.

היו"ר ארז מלול:

משה, משה פסל – מפריע. מירב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה בשבילה. זה טוב.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת פסל, זה מפריע.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

זה לא הוא, זה הם. הם יוצאים. אבל בסדר.

היו"ר ארז מלול:

עליזה, עליזה, עליזה, שומעים רק אותך.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

קידום ממומן – חבר הכנסת מיקי לוי, לשאלת חבר הכנסת טור פז, קידום מאות תכנים שזכו ללמעלה מ-2 מיליארד חשיפות ביעדים בארצות הברית ובאירופה, וזה תקציב של כ-25 מיליון ש"ח, רובו ממערך ההסברה. הייתה עבודה עם משפחות החטופים והניצולים. בעצם היה גיוס של נציגי משפחות חטופים וניצולים ושיגורם במשלחות ברחבי העולם. זה בתיאום מול משרד התפוצות, ארגוני חברה אזרחית והנציגויות שלנו בכל העולם. כמו כן, תיאום ראיונות של בני משפחה וניצולים לאמצעי התקשורת הבין-לאומיים. מאז 7 באוקטובר טופלו כ-300 משלחות וביקורים פרטניים, שכללו כ-850 איש, ברובם בשיתוף עם משרד הביטחון, מינהלת משפחות החטופים, הנעדרים והשבים במשרד ראש הממשלה וצה"ל. יעדים מרכזיים היו האו"ם, החברות במועצת הביטחון, ותיקן, זירות ארב"ליות ומדינות משפיעות. הקהילות יהודיות – עבדנו בשיתוף פעולה עם המוסדות הלאומיים וארגונים אחרים. מתן סעד למשפחות חיילים בודדים שנפלו, ביקורי סולידריות של ההנהגה היהודית, תדרוכים לראשי קהילות, הפעלת קהילות בנושאים מדיניים ודיפ"צים, סיוע בתיאום תרומות, תוכניות התנדבות, פרויקטים לקידום חוסן וביטחון קהילות ועלייה גם. דתות – תדרוכים למנהיגי כנסיות, עבודה מול ותיקן והפעלת נציגויות לעבודה מול דתות. מאבק באנטישמיות – במאבק באנטישמיות למעשה גייסנו מדינות להצהרות נגד אנטישמיות ונבחרי ציבור, פעילות מול שליחי המאבק באנטישמיות, עבודה מול IHRA, תוכנית עבודה מול הקמפוסים. עד כה אימצו 1,266 ישויות ברחבי העולם את הגדרת IHRA, ובהן 45 מדינות, 98 רשויות מקומיות ו-37 מדינות בארצות הברית. אגב, האימוץ של הגדרת IHRA לאנטישמיות, כחלק מאותו מאבק ב-BDS – אנחנו כרגע גם בונים תוכנית למאבק בחרם בקמפוסים, ב-BDS. כחלק מהמאבק הזה, הכלי המשפטי הוא בעצם הכלי הכי חזק – המלחמה באנטישמיות. מה שגילינו הוא שכמעט הרוב המוחלט של האוניברסיטאות כאן במדינת ישראל אפילו לא אימצו את ההגדרה של IHRA לאנטישמיות, כשאנחנו פועלים בעצם בקמפיין לאימוץ הגדרה לאנטישמיות של IHRA בקמפוסים ברחבי העולם. אז אנחנו גם נכנסים לזה כאן במדינת ישראל. אומנם זה לא תחומו של משרד החוץ, אבל שר החוץ נאבק בנושא של ה-BDS, של ההסברה הדיפלומטית-ציבורית, ולכן זה גם נמצא על השולחן שלנו. דיפלומטיה ציבורית-אזרחית – האגף יזם והוציא אל הפועל עשרות משלחות חברה אזרחית לישראל, אשר כללו מאות משתתפים. במשלחות – משלחת גולים איראנים, משלחת משפיעני רשת מארצות הברית ומאירופה, משלחות מפיקי תרבות וקניינים לחתימה על הסכמי שיתוף פעולה, גם כנס משפיעני רשת. בנוסף מקיים האגף: קשר קבוע עם ארגוני חברה אזרחית, העברת מידע, מסרים ותוצרים לארגונים ולמשפיענים, תיאום וליווי סיורים לעוטף לגורמים אזרחיים, תדרוכים וסיוע לנציגויות בתחום. מידע והסברה – הכנה ושיגור של מסרים יומיים, מסרים ייעודיים, הכנת מאמרי דעה, שיגור מאמרים רלוונטיים וחומרים אחרים, וכן ארגון וניהול התיקייה המשותפת המרכזת את כל החומרים. דיפלומטיה ציבורית-תרבותית – בעצם מיפוי יצירות ישראליות הקשורות לטבח ולמלחמה, כמו למשל סופרנובה, Nova, זועקות ואז שתיקה. הקרנות ברחבי העולם, כולל שידורים בטלוויזיה מסחרית, קמפיין אוסקר לסרט "עוד נשוב לרקוד" בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה האחרים, קידום אומנות רלוונטית מול הנציגויות בחו"ל, פעילות מול אומנים בארץ ובחו"ל לקידום סרטוני הסברה לאימוץ וירטואלי של החטופים, סיוע במענה ל-BDS תרבותי, הסבת אירועי תרבות בין-לאומיים מתוכננים למפגני הזדהות ותמיכה בישראל, השקעה באימפקט חברתי – זה היה קידום תכנים לקהלים ליברליים במערב ושיתוף פעולה בין-קהילתי – ומשרדי ממשלה. סקרים – זה גם נדבך מאוד חשוב. ביצוע סקרי דעת קהל וניתוח סקרים קיימים כדי להבין את אותה השפעה של מדינת ישראל על הציבורים השונים בקהילה הבין-לאומית. פניות הציבור – מענה לאלפי פניות הציבור הקשורות למלחמה. עבודה מול חמ"לים רלוונטיים – זה התנהלות נציגי המכלול בחדר מצב מול שלוחות מערך ההסברה, השפעה, דובר צה"ל, מינהלת החטופים ומתפ"ש, וכמו כן עבודה מול חמ"לי הסברה אזרחיים ומתנדבים כדוגמת גיתם, Taboola, ועוד. מדדי ההערכה של המשרד להצלחת מאמצי ההסברה – ראשית, בכל עת נבדקים נתוני חשיפה ומעורבות במדיות הדיגיטליות השונות, אורגנית וממומן, בדגש על צמיחה בכמות העוקבים בפלטפורמות השונות כמדד להשפעה חיובית; שנית, מתקיים מעקב הדוק אחר כמות הפרסומים בכלי תקשורת מובילים בעולם ומספר הראיונות הן מצד דוברים רשמיים והן מצד דוברים לא רשמיים; שלישית, האגף בוחן את פעילותו בהסתמך על מדד של גלי תהודה, שהינם תגובה או הדהוד הפעולה ההסברתית על ידי גורם שלישי משמעותי – מושא הפעולה עצמה – ותגובה רשמית של האו"ם לקמפיין המשרד, למשל נגד אונר"א. בהתאם לקמפיינים השונים והיעדים שהוגדרו על ידי המשרד, הפעילויות שצוינו קצרו הצלחות משמעותיות בזירה הבין-לאומית לאור היעדים המדיניים של מדינת ישראל ושל המשרד, כולל אלה: העברת החלטות בפורומים בין-לאומיים המדגישות את זכותה של ישראל להגנה עצמית ומכירות במעשי הזוועה של חמאס; הטלת סנקציות והכרה באיראן וחמאס כארגוני טרור; מניעת הוצאת צווים ב-ICJ להפסקת הלחימה; השעיית המימון על ידי תורמות מרכזיות דוגמת ארצות הברית, שווייץ, איטליה ויפן, לסייעני חמאס – אונר"א. מאז 7 באוקטובר המשרד ליווה כ-300 משלחות וביקורים פרטניים, שכללו כ-850 איש, רובם בשיתוף עם משרד הביטחון, מינהלת משפחות החטופים, הנעדרים והשבים במשרד ראש הממשלה וצה"ל. מבחינת הזירה התקשורתית, המשרד דאג לא להשאיר ואקום וחלל משמעותי, ובוצעו ברחבי העולם למעלה מ-14,000 ראיונות, תדרוכים לתקשורת. גויסו למעלה מ-800 סרטונים, שמהם 150 הפקות חיצוניות בקנה מידה גדול. תראו, מבחינת מדיניות השר, חבר הכנסת מיקי לוי, החזית ההסברתית לא תופקר לרגע, ולא נאפשר לשקרים, הסתות, מסרים אנטישמיים ועידוד שנאה לישראל על ידי אויבינו לעלות מבלי שנשיב מלחמה ולו לרגע אחד. לא ניתן להם לפגוע בזכותו העליונה של העם היהודי להיות עם חופשי בארצנו. לכן, עם כל מה – אתה יודע, הסקירה, באמת חבר הכנסת ביקש סקירה מתחילת המלחמה. אני רוצה להזכיר: נכנסנו לפני ארבעה חודשים, ועם כניסתנו לממשלה ועם כניסת השר למשרד החוץ, מתוך ראייה מערכתית שבה ההסברה היא חזית לחימה לא פחות חשובה מהחזית הצבאית, הנותנת אורך נשימה ולגיטימציה למלחמה נגד חמאס ונגד כלל אויבינו, דאגנו כי במסגרת ההסכם הקואליציוני עם מפלגת הימין הממלכתי, שר החוץ יהיה אמון על ההסברה הבין-לאומית, וכן הוסכם על תוספת תקציבית למשרד החוץ בסכום של 545 מיליון ש"ח בשנת 2025. אני רוצה להזכיר שהכסף עדיין לא נכנס. הוא עדיין לא עבר, והוא אמור לעבור בתקציב שאמור להגיע במרץ, אבל המטרה היא לפעול להעצמת ההסברה של מדינת ישראל ומדיניותה בעולם. זה בכפוף לאישור התקציבי. זה בעצם אישור לכך שהמלחמה בזירה ההסברתית היא חזית כמו כל חזית אחרת, כמו החזיתות הצבאיות.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני רוצה לספק לך ידיעה שהתקבלה זה עתה: אני לא יודע אם את זוכרת את האח והאחות מבית החולים בסידני שאמרו שהם נותנים תרופות להרוג יהודים – –

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

נכון, נכון.

מיקי לוי (יש עתיד):

– – אז בשעה זו נחת קצין משטרה אוסטרלי לקחת עדויות. שימו על זה פוקוס, יכול להיות שאפשר לעשות עם זה משהו, כי זה נראה – – –

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

תדע לך, שברגע – – –

היו"ר ארז מלול:

זה מונף, בכל העולם דיברו על זה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אבל איך זה עלה? שתדע לך שגם זה קיבל דחיפה. ברגע שאנחנו קיבלנו את זה, אנחנו העברנו את זה לעיתונאים אוסטרלים, לנבחרי ציבור אוסטרלים, לאנשים רמי דרג כדי שיטפלו בזה.

היו"ר ארז מלול:

אבל למה דווקא באוסטרליה? אפשר להעביר את זה לכל העולם.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אבל שם ספציפית יש בעיה, אנחנו צריכים להילחם באנטישמיות. לא נלחמו בה עד אז, וכאשר הדבר הזה יצא, אמרנו כעוגן, ממש כעוגן: אנחנו מתחילים לדאוג שהממשלה הזאת מתחילה להילחם באנטישמיות שם. צריך להבין שמתחילת המלחמה, עוד לפני שחייל אחד דרך בתוך עזה, היו צעדות בסידני, בבית האופרה, כשאנשים שם צעקו the Jews Gas – –

היו"ר ארז מלול:

וואו.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

– – תהרגו את היהודים – ואף אחד לא הועמד לדין. ברגע שאתה לוקח גם את האירועים שנחשבים קטנים ומעביר אותם לגורמים הרשמיים, אתה לא מתעלם ממה שקורה, אתה פועל. והם התייחסו לזה, והם התייחסו לזה ברמה הכי חמורה, והם חוקרים אותם והשעו אותם.

מיקי לוי (יש עתיד):

אז הקצין היום נחת בארץ.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אנחנו נראה מה יהיה אחר כך עם בית המשפט. אבל אתה צריך להבין שאנחנו לא מתעלמים יותר מהדברים האלה, אנחנו רואים את זה כחלק מהעבודה שלנו.

מיקי לוי (יש עתיד):

הקצין נחת היום בארץ לקחת עדויות. הקצין האוסטרלי – – – משטרת ישראל. הוא על זה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אני אעקוב אחרי זה, מעולה. מעולה. אנחנו נעקוב אחרי זה. העבודה על תוכנית עבודה חדשה בחזית ההסברה, כולל מדדי הצלחה ומדדי תפוקות, תעבור שינוי מערכתי עכשיו כשנכנסנו, על מנת להתאימה. כלומר, אנחנו מתגברים את מה שהיה באופן מטורף, מעצימים את זה. וגם את מדדי ההערכה אנחנו משדרגים. אנחנו משדרגים כדי להגיע למקסימום אפקטיביות. אחד הצעדים הראשונים המשמעותיים ביותר שהתווספו לעבודת המשרד בעקבות כניסתנו לממשלה היא הוספת תדרוך שבועי לכתבים זרים במשרד החוץ, שמתקיים בכל יום שלישי ומשפיע על החדשות בערוצים הזרים, תוך עדכונים תדירים בנוגע לשינויים קריטיים שעשויים להשפיע על דעת הקהל הבין-לאומית. כמו כן, בשבוע שעבר, לראשונה מזה חמש שנים, שר החוץ סער, קיים מפגש אסוציאציה של שרי החוץ של האיחוד האירופאי. אני גם שמחה לבשר ליושבי המשכן שבשבוע שעבר מדינת ישראל נבחרה להוביל את הארגון הבין-לאומי הברית לזיכרון השואה. במקביל נעשים מאמצים רבים בתחומי הפעילות השונים טרם קבלת התוספת התקציבית, בדגש על גיבוש תוכנית פעולה עם החברה האזרחית ופעילי הסברה לא מדיניים. ראוי להדגיש כי בעקבות הוראתו של השר עמלים אנשי המשרד מזה כמה שבועות על תוכנית פעולה אסטרטגית, המתגבשת בהובלת מנכ"ל משרד החוץ, וצפויה לכלול, בין השאר, מדדי הערכה ואפקטיביות שיסייעו לפעילות הדיפלומטית הציבורית של המשרד. עד כאן.

היו"ר ארז מלול:

יש שאלות המשך. חברת הכנסת מירב בן ארי, חברת הכנסת מירב בן ארי, שאלת המשך?

מירב בן ארי (יש עתיד):

האמת שאני מוותרת.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה. עד שהוא יגיע, אני רוצה לשאול: יש לנו הרבה שגרירים בכל המדינות. קיבלתי תלונה – לא משנה מאיזו מדינה, אני אגיד לך אחרי זה. יש בקרה על השגרירים שהם מתאימים? שהם ראויים? קיבלתי ממדינה מאוד גדולה – השגריר לא משווק את ישראל כמו שצריך. אני אגיד לך אחרי זה איזו מדינה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אז אני אגיד לך ככה: קודם כול, אם יש תלונות כאלה ואחרות, אתם תמיד מוזמנים להפנות את זה אלינו, אנחנו נטפל בזה באמת באופן מיידי – –

היו"ר ארז מלול:

לשגריר יש הרבה כוח.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

– – אבל צריך להבין: נציגי משרד החוץ, באמת הם הטופ של הטופ. הם אנשים שנבחרו בהליכים קפדניים במשך למעלה משנה, עם מבחנים.

היו"ר ארז מלול:

כן, אבל לא כל אחד מתאים להסברה, ובתקופה כזאת.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

ברור. הם עוברים הכשרה של חמש שנים. חמש שנים. האם יש בעיות? היו בעיות, לא הכול מושלם. יש בעיה ספציפית עם אדם כזה או אחר? תפנו את זה אלינו.

קריאה:

היו"ר ארז מלול:

לא, אני מדבר רק בנושא ההסברה. כולם טובים, וכולם – אני מדבר על הנושא הספציפי הזה: הסברה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אז צריך להבין – זה לא רק שגריר. יש להם גם נושאי משרות בתוך המשרד שהייעוד שלהם הוא אך ורק לעניין של הסברה.

היו"ר ארז מלול:

טוב. חבר הכנסת דן אילוז, בבקשה.

דן אילוז (הליכוד):

רק תקנונית, מותר לי שתי שאלות? שאלה אחת ועוד שאלה? מה, אני שואל.

היו"ר ארז מלול:

לא. שאלה אחת. שאלה, נו, תשאל.

דן אילוז (הליכוד):

אז אני אשאל שאלה אחת שיש לה שני סעיפים. איך אני, בסדר?

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת דן אילוז, לא, זה לא מקובל.

דן אילוז (הליכוד):

לא, כי דיברת על נושאים חשובים ואני אשמח לשמוע. שרן, אשמח לשמוע הרחבה, במיוחד בנושאים – אנחנו יודעים שיש אנטישמיות גדולה מאוד בקמפוסים. מה המשרד עושה בנושא הזה?

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

של האנטישמיות בקמפוסים?

דן אילוז (הליכוד):

וגם הרחבה על אונר"א. אני יודע שהיית מאוד פעילה בנושא הזה. אנחנו נשמח מאוד לשמוע עוד הרחבה בנושא הזה.

היו"ר ארז מלול:

רגע, חבר הכנסת אביחי בוארון, שאלת המשך, בבקשה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

שלום וברכה, בוקר טוב. אני מבקש לשאול שאלה, גברתי סגנית השר: מאמצי ההסברה של ישראל, נכון להיום, לא מתכתבים – – –

היו"ר ארז מלול:

ישיבת סיעה של האופוזיציה, בשקט.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

גברתי, מאמצי ההסברה של ישראל היום, בהובלת משרד החוץ, לא מתכתבים עם סדר-היום – – –

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת מירב, זה קשה לנו.

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

חבר'ה, אתם רוצים שנרד מהר, זה קצת קשה ככה.

נאור שירי (יש עתיד):

כן, אנחנו ממש רוצים.

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

נו, אז תנו לנו שנייה לשמוע. הוא חזר שלוש פעמים על השאלה. שאלה אחת קטנה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אביחי, תתחיל מהתחלה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

גברתי סגנית השר, אני מבקש לשאול כדלקמן: נכון להיום, מאמצי ההסברה של משרד החוץ לא מתכתבים עם סדר-היום המתהווה של תכנית טראמפ בעזה ובכלל, עם כל סדר-היום של הממשל האמריקאי בנוגע לפתרון שתי המדינות. נכון להיום, מתגבשת הבנה גדולה יותר ויותר, שפתרון שתי המדינות, בזירה הבין-לאומית הוא לא נושא, .non-issue ואני שואל: איפה משרד החוץ בסוגיה הזאת? והשר יודע כמה אני מעריך את מאמציו ואת ערכיו בעניין הזה. אבל כמשרד חוץ של מדינת ישראל, לא ראינו איזשהו שינוי כיוון במישור ההסברתי. אם כן נעשים מאמצים כאלה, אולי תפרסי אותם בפנינו ונדע לאן אנחנו הולכים. תודה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

תודה רבה. חבר הכנסת בוארון, אני שמחה מאוד על השאלה הזאת כי אתה עוזר לי לענות לך תשובה מאוד פשוטה: זה לא נכון. אני חושבת שיש לך היכרות ארוכת שנים עם שר החוץ גדעון סער, עמדותיו המדיניות מאוד ברורות. אני חושבת שאתה יודע שמדיניות משרד החוץ היום – אתה יודע, ארבעה חודשים – מנוהלת על פי תפיסת העולם והמדיניות שאותה הוא התחייב להוביל במשך עשרות שנים. עמדתו המדינית מעולם לא השתנתה. מי כמוך יודע שהוא שילם מחירים יקרים מאוד, יקרים מאוד – מחירים פוליטיים, מחירים תקשורתיים, מחירים משפחתיים – כדי לעמוד על אותם העקרונות לאורך כל השנים.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אני רק רוצה לחדד, שלא תצא תקלה: ודאי לי ששר החוץ, עמדותיו המדיניות ידועות, השאלה מי מחרה-מחזיק אחריו. שאלתי רק על ההסברה של משרד החוץ.

היו"ר ארז מלול:

לא, חבר הכנסת אביחי, תן לסגנית לסיים. חבר הכנסת אביחי, זה לא דיאלוג. שאלת, זהו.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

בסוף השר גדעון סער ואני נפגשים עם הנציגים הדיפלומטיים, עם ראשי מדינות, ראשי משרדי החוץ, שרי חוץ, משלחות רמות דרג. השיח מתנהל בינינו, אוקיי? לכן, אתה יכול להיות בטוח אילו דברים נאמרים. אתה יודע מה? אני מפנה אותך עכשיו לפייסבוק שלי, אישית, תפתח אותו, תסתכל על הסרטון האחרון עם משלחת של ועדת החוץ של אנגליה, שהגיעה כדי לבחון את הנושא ולעשות תשאול על העניין הזה, ספציפית על זה. הם טוענים בעניין שתי המדינות, טה-טה-טה. תסתכל עכשיו ותראה מה אני עניתי להם.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת פסל, זה מפריע לסגנית השר.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

התשובה שלי היא למעשה התשובה – כלומר, אנחנו הפנים של משרד החוץ. שר החוץ הוא הנותן את הטון, הוא זה שמוביל את אותה מדיניות. לכן, הדברים נוגדים. אני מציעה לך לצפות בזה. אגב, לדעתי גם בתדרוך לפני שלושה שבועות השר סער התייחס ספציפית לשאלה הזאת. בסוף משרד החוץ הוא נושא המילה של מדיניות ממשלת ישראל, בטח בזירה הבין-לאומית. אז אני מפנה אותך ספציפית לשם. דבר שני, נשאלה עוד שאלה על ידי חבר הכנסת דן אילוז, שגם עוסק המון בנושא ההסברה החל מתחילת המלחמה, עם כמה שדולות, כמו שדולת ההסברה, שדולת אונר"א, שדולת הקמפוסים. ראיתי אותך בלא מעט ראיונות, אולי זו גם הזדמנות להודות לך על הפעילות שאתה עושה בהגנה על מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית. בסוף זה מאמץ כולל של כולנו. שאלת שאלה בעניין הקמפוסים ובעניין של האנטישמיות בקמפוסים. אני לא יודעת אם היית פה כשהתחלנו לדבר. קודם כול, הנושא של אנטישמיות לא יושב במדיניות של משרד החוץ, הוא יושב במדיניות של משרד התפוצות. אוקיי? זה באחריותו, זה בסמכותו, אבל יש ממשקים משותפים, בטח בארבעת החודשים האחרונים. יש לא מעט מיזמים שאנחנו עושים כרגע ביחד, באופן רשמי ומוצהר, וגם מתחת לפני השטח, כקמפיינים, כדי להילחם באנטישמיות, וכדי להגן על הסטודנטים. חשוב להגיד שהנשיא טראמפ, מרגע שנכנס, שם את זה על המפה – זה לא היה שם לפני כן – כשהוא הצהיר שלמעשה ימנע כניסה, ויזות וכל הדברים האלה, מסטודנטים שהם למעשה תומכי ג'יהאד, תומכי חמאס – זה כבר כלי. אני יכולה לומר לך שאני, במשלחת האחרונה שלי לניו יורק – קודם כול, עוד לפני כן, במשרד החוץ ערכנו כמה מפגשים עם קמפוסים מחו"ל, עם אוניברסיטאות פה בארץ. אנחנו לומדים את זה. חשוב להבין, אנחנו בונים תוכנית מערכתית להסברה גם בקמפוסים. אנחנו לא חושבים שכל הידע נמצא במשרד החוץ, ותוך כדי התייעצויות עם המון ארגוני הסברה, ארגוני סטודנטים שעובדים יום ולילה בתחום הזה, שמבינים באמת לעומק, אנו שואבים משם את המידע ובונים עכשיו את התוכנית הזאת. נוסף לזה – דיברתי על כך לפני כן – בביקור שלי בניו יורק, וגם בביקור שלי בוושינגטון, לא רק נפגשתי עם סטודנטים; שמנו לנו למטרה לפגוש גם נשיאי אוניברסיטאות. נפגשתי עם הנשיאה של האנטר קולג', אחד הקמפוסים הגדולים ביותר בניו יורק. דיברנו על אנטישמיות, דיברנו על הפחד של מרצים ושל סטודנטים ישראלים, דיברנו על המלחמה בגזענות, בהחרמה של סטודנטים ומרצים ישראלים. גם זה נמצא כחלק מהקמפיין שלנו. אני חושבת שבסך הכול עם השדולה שלך גם יכולים להיות לא מעט שיתופי פעולה. אבל מה גילינו באחד המפגשים? אנחנו עושים עכשיו קמפיין כדי שהאוניברסיטאות יאמצו את ההגדרה של IHRA על האנטישמיות, כדי להילחם באנטישמיות בכלים משפטיים. אבל פה בארץ, אתה יודע כמה אוניברסיטאות אימצו את ההגדרה של IHRA? אחת. אוניברסיטת בן-גוריון היא האוניברסיטה היחידה שאימצה את הגדרת IHRA, ולכן גם פה אמרנו שאנחנו צריכים שהאוניברסיטאות שלנו יקבלו את זה. לשאלה השנייה שלך, בעניין אונר"א, האחרונה – ברור לך שגם פה אנחנו עובדים בקמפיין מאוד מאוד אגרסיבי. בסוף אונר"א סללה את הדרך לאירועי 7 באוקטובר. העובדים שלה השתתפו בטבח 7 באוקטובר. למעשה, חמאס השתלט על אותו ארגון. לכן, גם החקיקה – חקיקה היא מלפני שבע שנים. שאלו אותי לפני שבע שנים: שרן, מה זה אונר"א? על מה מדברים? למה את עוסקת בדברים שאף אחד לא מתעניין בהם? אני אמרתי: הדבר הזה יכריע את גורלה של מדינת ישראל. אני שמחה – אתה יודע, עצוב לי שרק אירועי 7 באוקטובר הובילו לשם, שזה קיבל כזאת תשומת לב, אבל אני שמחה שסוף-כל-סוף הצלחנו להעביר את החקיקה – –

היו"ר ארז מלול:

ברוך השם.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

– – ולהילחם בארגון הזה, ויש עוד מדינות שמצטרפות אלינו. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. יש הודעה אישית לוואליד אלהואשלה. מוותר? מוותר על ההודעה האישית.

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק לדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת משה פסל. אני מזמין את חבר הכנסת משה פסל להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך.

משה פסל (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי כנסת, אני מציג בפניכם היום הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ה–2025. האמת היא שלא ידעתי על האבסורד הזה שקיים, אדוני היושב-ראש.

היו"ר ארז מלול:

שמה?

משה פסל (הליכוד):

אתה לא תאמין. למעשה בנת"צים, בנתיבי התחבורה הציבורית – שכולנו רואים אותם, רוב הזמן גם רואים אותם ריקים, את נתיבי התחבורה הציבורית האלה – אם אתה נוסע עם מונית עם אשתך, אתה נוסע לאיזו מסעדה טובה או נוסע לראות סרט, מונית תיקח אותך ותעקוף את כל התור. לעומת זאת, אם אתה אמבולנס שנוסע, אתה לא יכול לנסוע בנתיב תחבורה ציבורית.

היו"ר ארז מלול:

מה, מקבלים דוח?

משה פסל (הליכוד):

קודם כול הוא מקבל דוח, by default. ברירת המחדל היא שהוא מקבל דוח, גם אם הוא נסע נסיעת חרום. אחר כך הוא צריך להגיש – – –

היו"ר ארז מלול:

ממש איוולת.

משה פסל (הליכוד):

תבין, יש מחלקה שלמה בכל ארגוני ההצלה, של 30–35 איש, שכל היום עוסקים בלהגיש דוחות ופטורים מדוחות. הדבר הזה הוא בוודאי אבסורד שאמבולנסים, שהם שירות לציבור, לא יכולים לנסוע בנתיב של שירות לציבור, של תחבורה ציבורית.

היו"ר ארז מלול:

אתה מדבר על כולם? גם איחוד הצלה, זק"א, כל ארגוני ההצלה?

משה פסל (הליכוד):

כן, כן. בדיוק, הם לא יכולים לנסוע בנתיבים הללו. הדבר הזה הובא לידיעתי על ידי – – –

היו"ר ארז מלול:

במיוחד שהם בדרך כלל ריקים, אתה מבין. האוטובוסים נוסעים לפעמים בנתיבים שלנו, של הפרטי.

משה פסל (הליכוד):

כן, כשהנתיבים ריקים. זה נכון שאם זה מקרה חירום, בדיעבד הוא יכול לקבל החזר. למה הדבר הזה כל כך מפריע לי? כי גם כדי לתפוס כוננות – לצורך העניין, אמבולנס צריך לחזור לכוננות – – –

היו"ר ארז מלול:

אדם לא נוסע עם אמבולנס לבילוי בדרך כלל, הוא נוסע למד"א. זה גם נסיעה לצורך. הכול שם לצורך, זה לא אוטו פרטי, נו.

משה פסל (הליכוד):

לכן נוצר מצב אבסורדי שאם אתה נוסע במונית – לא יודע לאיפה – ליהנות, לראות סרט – –

היו"ר ארז מלול:

לא משנה, לא משנה. לעבודה גם, מה זה משנה?

משה פסל (הליכוד):

– – אתה יכול לנסוע, אבל אם כואב לך הראש או שברת את היד, אתה לא תגיע בזמן לבית החולים, כי האמבולנסים לא יכולים לנסוע בנתיב תחבורה ציבורית. ורק בדיעבד, אם זה היה חירום, אולי, כן, בערך – – –

היו"ר ארז מלול:

אתה אומר שקודם נותנים את הדוח ואז אתה צריך לבקש.

משה פסל (הליכוד):

החוק הזה, בעצם מה הוא עושה? הוא יאפשר לאמבולנסים להשתמש בנתיב תחבורה ציבורית בכל עת ולא רק במקרים דחופים, בדיעבד, כשאולי ובערך. זה יקצר את זמני התגובה של שירות הרפואה הדחופה. אמבולנס שחוזר מהר יותר לבסיס שלו יהיה זמין לקריאה הבאה. מבחינה זו זה ממש מציל חיים. זה ימנע עיכובים בהעברת ציוד רפואי וצוותים רפואיים. אמבולנסים זה לא רק פינוי חולים, זה גם תחזוקת מערכת הרפואה עצמה. זה יבטל ביורוקרטיה מיותרת, ובמקום לנהל מערכת מסורבלת של צוותים שמגישים כדי לבטל את הדוח – ייתנו להם לנסוע –האנשים האלה יתפנו לצרכים נוספים. האמת היא שהצעת החוק הזאת, מי שהביא את זה לידיעתי הוא קרוב משפחה שלי, שהוא מתנדב, נהג אמבולנס. הוא אומר לי: תראה, אני לפעמים חוזר מפינוי, פיניתי חולה, אני בא לחזור לעמדה שלי בשביל שאני אוכל להיות זמין לחולים, ואני תקוע בפקק שלוש שעות. לעומת זאת, נתיב התחבורה הציבורית ריק, אני רואה אותו ריק. המון פעמים המוקדן לא יודע לזהות מה קורה. זאת אומרת, בן אדם אומר: כואבת לי הבטן. הוא אומר לי: אני מגיע – כי אני לא השתמשתי בנתיב תחבורה ציבורית – אני מגיע, וזה מקרה דחוף שבו הייתי צריך להשתמש. לכן מה שאני מציע זה לתת לאמבולנסים לנסוע בנתיבי התחבורה הציבורית. כמובן, זה דבר שהוא אלף-בית. אם אנחנו רוצים באמת לשפר את שירותי הרפואה בישראל, אז זה לא עולה כסף, זה לא מסובך, זה לא תהליך מסובך. ולכן, אני כמובן חושב שראוי שהבית הזה וגם הממשלה יתמכו בהצעת החוק הזו, וביחד נשפר את שירותי הרפואה בישראל בעניין הזה. זהו. אז אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, כמובן לתמוך בהצעת החוק הזו ולהעביר אותה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה לכם, חבריי חברי הכנסת.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחבר הכנסת משה פסל. אני מזמין את סגן שר התחבורה והבטיחות בדרכים הרב אורי מקלב להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עשר דקות לרשותך.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מקווה שאני אעשה את זה במהירות אמבולנס שנוסע בנתיב תחבורה ציבורית, ולא אצטרך עשר דקות, כפי שגם המציע לא השתמש בכל עשר דקותיו. מטרתה של הצעת החוק – קודם כול אני אגיד משהו לפרוטוקול, כפי שמסרו לי הגורמים המקצועיים – –

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, בבקשה.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

– – ואחר כך אני עוד אוסיף עוד כמה משפטים משלי. אדוני המציע, חבר הכנסת פסל, מטרתה של הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית) הינה מתן היתר לאמבולנסים לנסוע בנתיבי התחבורה הציבורית בכל עת, ולא רק בנסיעות שבהן הדבר חיוני לשם מילוי תפקידו של האמבולנס בהצלת חיים. בדיון שנערך בוועדת השרים לענייני חקיקה הוחלט לתמוך בקריאה טרומית בהצעת החוק, בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודם בתיאום עם המשרדים הרלוונטיים – משרד הבריאות, המשפטים, הביטחון הלאומי והתחבורה. אני שואל קודם כול את המציע: האם זה מקובל עליך? עכשיו אני אגיד – – –

היו"ר ארז מלול:

לגופו של חוק.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

לגופו של חוק. אין ספק – – –

היו"ר ארז מלול:

מעניין אותי, זה נראה לי צועק.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אני מקבל הרבה פניות של כל מיני גופים, ארגונים ובעלי תפקידים שמבקשים לנסוע בנת"צים, כשנת"צ באמת אמור להיות יותר פנוי, והוא יותר פנוי, כי לכך הוא נוצר, בשביל האוטובוסים. אוי ואבוי אם אנחנו – – –

היו"ר ארז מלול:

לעודד את התחבורה הציבורית בישראל.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

ראינו בכביש 1 את המשחקים שיש משער הגיא. אנחנו לא מוצאים את האיזונים. מצד אחד ביטלנו, לא עשינו 2 פלוס, אז רוב התחבורה תועלה לשני הנתיבים, ואז היו פקקים, ואמרו: נתיב התחבורה הציבורית ריק – אז מה עשינו? הורדנו את המספר שאפשר. היום טוענים שזה יותר מאוזן, אבל אז האוטובוסים אומרים: אנחנו לא מגיעים מספיק מהר. אבל גם כאחד ששימש 15 שנה בעיריית ירושלים – אני חושב שעיריית ירושלים הייתה מהראשונים שעשו את הנת"צים לתחבורה הציבורית – מערכת איזונים צריכה להיות. חבר הכנסת פסל, אומנם הצגת מצג נכון לגבי אמבולנסים – עכשיו, מה ההגדרה של אמבולנסים? אמבולנסים זה רק אמבולנסים של מגן דוד אדום? אמבולנסים זה גם איחוד הצלה? גם הצלה? גם פרטיים? גם זה אמבולנסים? הם עושים גם כן כל מיני שליחויות של ציוד רפואי. אם כן, אז למה דווקא רק אמבולנסים? מה קורה עם גופי הצלה אחרים שגם רוצים? במאמר מוסגר אני יכול להגיד לך: ישבו אצלי מהרכבת הקלה בירושלים. הניידות נוסעות על המסלולים, על המסילות של הרכבת הקלה, וזה גורם לבעיות בטיחותיות קשות ביותר, לתאונות – גם תאונות, גם עצירות פתע, גם עיכובים. מתברר שהניידות שנוסעות על הנתיב הזה, על הנתיב של הרכבת הקלה, לא נוסעות נסיעות מבצעיות, אלא נסיעות רגילות. ואיך אנחנו יודעים?

ינון אזולאי (ש"ס):

ניידות לא צריך.

היו"ר ארז מלול:

הוא מדבר על ניידות בפסי רכבת.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

ניידות המשטרה שנוסעות על הרכבת הקלה.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא צריך ניידות שיטור ולא כלום. הצלת חיים צריך, אבל לא ניידות שיטור.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

פניתי למפכ"ל בעניין הזה, והמפכ"ל נענה.

היו"ר ארז מלול:

אבל מותר להם, מותר להם.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

הם עושים את זה. מי נותן להם דוח?

היו"ר ארז מלול:

אה, לשלול.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אם האמבולנס ייסע בחזור – אבל מי נותן? השוטר ייתן דוח למי, לעצמו? הם לא נותנים. אני כבר ראיתי סיטואציות של מחלוקות – – –

ינון אזולאי (ש"ס):

תחריגו אותם מהחוק, שלא יוכלו להגיד בחקיקה שאלה לא יכולים. בתפקיד יכולים, ונגמר הסיפור.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

המציע בהצעת החוק מבקש גם שלא בתפקיד. זאת הנקודה.

היו"ר ארז מלול:

כי בדרך כלל אמבולנס הוא בתפקיד, הוא לא נוסע לחוף ים.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

לא, הוא מדבר גם על חזרה מאירוע.

היו"ר ארז מלול:

בסדר, עדיף שיגיע מהר בשביל האירוע הבא. אבל זה בתפקיד. הוא בתפקיד.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

יפה. הוא תמיד בתפקיד, זה נכון, אבל מצד שני, אני לא משוכנע שהתפקיד – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אבא שלי נהג אמבולנס, אדוני סגן השר, ואני חייבת לומר על זה משהו: ראשית, כשאתה כונן עם אמבולנס, אז אתה כונן עם אמבולנס, ולכן עדיף שתהיה בדרך שבה תוכל צ'יק-צ'ק להשתלב ולהגיע לאירוע, ממש – – – אמבולנס.

היו"ר ארז מלול:

מדברים על חזרה מאירוע.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אני לוקח את הדברים שלך, זה לא מה שהמציע מציע. מי אמר שתחנת המוצא של האמבולנס היא המקום הכי טוב להגיע לאירוע? דווקא יכול להיות שהעיכובים שלו – יש לו מסלול, קוראים לו לכל העיר. הוא נוסע עכשיו מהדסה הר הצופים לבסיס שלו ברוממה. הקריאה הבאה לא חייבת להיות ברוממה, הקריאה הבאה יכולה להיות דווקא באמצע, דווקא בשכונת בית וגן, ואז אתה יותר קרוב. נכון שבסופו של דבר אמבולנס צריך להגיע לבסיס, שם יש לו תחנה, שם יש לו שולחן.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל בדרך הוא עוצר בעוד מקומות – – –

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אני אגיד לך, דווקא הדבר הכי יעיל שהיה באמבולנסים הוא שהיו מסתובבים בעיר כל הזמן.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין לו בסיס. אבל למה משרד התחבורה מתנגד לזה?

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

הוא צמוד לכל קריאה. אף אחד לא יודע מאיפה הקריאה שלו מגיעה, ככה שעל פי רוב הבסיס רחוק מהקריאה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל, אדוני, תיקח בחשבון את כל האמבולנסים שיש, את כל האמבולנסים. מה הבעיה?

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

מה היתרון של איחוד הצלה?

היו"ר ארז מלול:

זה לא יעמיס על התחבורה הציבורית.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

חבר הכנסת אזולאי.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ינון.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אני רק רוצה להגיד לך, מה היתרון של איחוד הצלה וארגונים אחרים? שהאמבולנסים שלהם ובעלי הרכבים לא נמצאים בתחנת המוצא. הם נמצאים בכל מקום, ולכן הם מגיעים יותר מהר. לכן, להגיד שאמבולנס יחזור למקום והוא צריך לנסוע בנת"צ – אני בכלל לא בטוח.

היו"ר ארז מלול:

לא, לא, אז לא לחזור למקום, העיקר שיהיה נייד, שלא ייתקע בפקקים, זה הרעיון.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אבל אמבולנס יוצא בכל מקום, הנת"צ הוא לא בכל מקום. הוא בסוף יוצא – לכן אני אומר: הכוונה היא טובה, ויש בזה גם היגיון, אבל הדרך – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר ארז מלול:

במי זה יפגע? זה לא יפגע באף אחד, כי רוב הזמן הם פנויים, וזה לא יפגע. כמה אמבולנסים יש? זה יפגע בתחבורה הציבורית?

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

לא, יש, יש הרבה. אז השאלה – המציע לא כותב פה, ולכן משרד התחבורה רוצה להיות מעורב בזה. כשאתה לא אומר אילו אמבולנסים – רק מגן דוד? גם פרטיים? גם איחוד הצלה למיניהם, שמדובר בהרבה אמבולנסים? למה אמבולנסים, זה גם כל הרכבים, ניידות כאלה שנותנות עזרה.

טלי גוטליב (הליכוד):

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

הפוך, דווקא הרכבים של כל המתנדבים – לנסוע בנת"צ הרבה יותר טוב, הרבה יותר קל לו והרבה יותר מהיר מהמקום שבו הוא נמצא.

היו"ר ארז מלול:

צריך לעשות סיעור מוחות על זה.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

לכן, יש יתרונות, יש חסרונות – מערכת האיזון צריכה להיות מאוד מאוד מקצועית, עם הרבה שיקול דעת, לקחת את הכול בחשבון, לכן – – –

היו"ר ארז מלול:

אולי בשעות מסוימות. אפשר להגיע – – –

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

יכול להיות, יכול להיות בשעות מסוימות.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

ולכן, על פי החלטת ועדת השרים, חבר הכנסת משה פסל, אני מבקש לתמוך בהצעת החוק, אבל בכפוף למה שאמרנו. במקרה הזה אנחנו יודעים שצריך להיות משא ומתן עם משרד התחבורה. אני בהחלט חושב שיש לו פה הרבה מאוד חוות דעת מקצועיות ביתרונות, וגם אם יש חסרונות. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. התנגדו להצעת החוק – חבר הכנסת יוני מישרקי וחבר הכנסת רון כץ.

יונתן מישרקי (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, אני מבקש להתנגד להצעת החוק של חבר הכנסת פסל משום שאני חושב שההצעה כל כך ברורה, פשוטה ומובנת, ולא ברור למה צריכים בכלל חוק בשביל הדבר הזה. אבל אתה עושה דברים טובים, ואני מברך אותך על זה.

ינון אזולאי (ש"ס):

אתה – – – יושב-ראש ועדת הבריאות, ועדיין לא הצלחת – – –

יונתן מישרקי (ש"ס):

אני מבקש שהצעת החוק הזאת תבוא לוועדת הבריאות של הכנסת כדי שנקדם אותה כמה שיותר מהר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז איך אתה עולה להתנגד? איך?

יונתן מישרקי (ש"ס):

אמרתי שאין צורך בכלל.

היו"ר ארז מלול:

הוא אמר: אני מתנגד.

נאור שירי (יש עתיד):

אה, הוא אמר?

יונתן מישרקי (ש"ס):

אני אמרתי שאני מתנגד. כן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני – הורידו אותי מהדוכן פיזית. לא, אתה.

יונתן מישרקי (ש"ס):

אמרתי שאני מתנגד. אין צורך בהצעת החוק.

נאור שירי (יש עתיד):

תגיד, מה אתה חושב? זה – – – התפקיד שלכם?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אישאר פה. אותי הורידו מהדוכן, ואתה תדבר נגד החוק. אני נשארת פה. מישרקי, אני מאוד מעריכה אותך – – – לא יהיה.

היו"ר ארז מלול:

די, רבותיי, מספיק.

נאור שירי (יש עתיד):

אל תגיד די.

יונתן מישרקי (ש"ס):

נאור ומירב.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

תגיד מה שאתה רוצה.

נאור שירי (יש עתיד):

אל תגיד "נאור ומירב".

מירב בן ארי (יש עתיד):

הורידו אותי. לא תהיה כאן איפה ואיפה.

יונתן מישרקי (ש"ס):

מירב, תקשיבי לי רגע. מירב, תקשיבי לי רגע, למה שאני רוצה לומר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תסביר למה אתה נגד החוק – – –

יונתן מישרקי (ש"ס):

הסברתי. אני רוצה לחדד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מקשיבה.

היו"ר ארז מלול:

הוא אמר שלא צריך את הצעת החוק.

נאור שירי (יש עתיד):

מה, הוא מתנגד מהותית? זאת התנגדות? אתה רציני?

יונתן מישרקי (ש"ס):

מירב, מירב, שימי לב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

פיזית, פיזית הורידו אותי.

יונתן מישרקי (ש"ס):

מירב, תני לי רגע לדבר, בבקשה. את מפריעה לי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי למה אתה נגד החוק.

יונתן מישרקי (ש"ס):

אני הסברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מקשיבה. הינה, היועצת המשפטית פה.

יונתן מישרקי (ש"ס):

הסברתי, ועכשיו תקשיבי לי עוד רגע. יושבים פה למעלה מנכ"ל קרפור העולמית, שהביא לכאן לארץ, בקיץ האחרון – פתחו כאן רשת גדולה מאוד של חנויות. אנחנו עבדנו מאוד מאוד קשה בוועדת הבריאות של הכנסת כדי להוריד את יוקר המחיה. כוח הקנייה שיש לקרפור בעולם הוא כוח קנייה גדול מאוד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה קשור להתנגדות?

יונתן מישרקי (ש"ס):

שנייה, רגע, דקה. לא, אני רק רוצה לברך. אני מייד חוזר להתנגדות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז תן לו פתק, הוא יברך.

יונתן מישרקי (ש"ס):

לא, הוא לא זה. נמצאים כאן פטריק, המנכ"ל העולמי, ומר סיימון פינטו, מהבעלים של קרפור, ומיכאל היקר, מנכ"ל קרפור ישראל – ברוכים הבאים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה לראות שתורידו חבר כנסת אחד מהאופוזיציה. אחד שתורידו. שתורידו אחד.

יונתן מישרקי (ש"ס):

תודה רבה, תודה רבה. אני אמרתי שאני מתנגד כי אין צורך בחקיקה הזאת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני באופן אישי מאוד אוהבת אותך ואותו, אבל הורידו אותי פיזית. הורידו מהדוכן.

יונתן מישרקי (ש"ס):

ואני אשמח שזה יגיע לוועדת הבריאות של הכנסת כדי שנוכל לדון, ולקדם את ההצעה הזו במהירות. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת משה פסל רוצה להציג – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין לי בעיה. כל אחד באופוזיציה יעלה ויגיד מה שהוא רוצה. נגמרה החגיגה. הורידו אותי פיזית. אמרו לי: את חייבת להתנגד לחוק הספציפי. זה התקנון, שהוא רק שלכם. אין לי בעיה. נאור, אתה תגיד מה שאתה רוצה היום. מישרקי, זה לא נגדך.

יונתן מישרקי (ש"ס):

אני מתנגד. זה לא צריך להיות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יפה, אז זה מה שאמרתי. אמרתי – בוא, בוא, בוא. אני אמרתי, בלי לצעוק, שאני מתנגדת, ואז אמרתי משהו, והוא הוריד אותי מהדוכן פיזית. אתה מבין?

קריאה

כל מי שצועק על מישרקי אני איתו – – –

משה פסל (הליכוד):

חבר הכנסת מישרקי, כשחבר כנסת מתנגד להצעת החוק שלי, אני חייב לשכנע אותו. לשכנע אותו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא לא מתנגד.

משה פסל (הליכוד):

ההתנגדות שלך להצעת החוק מובנת לי, ואני גם מסכים איתך. אומר לי חבר הכנסת ינון אזולאי שהוא היה בדין ודברים עם המשרד. אני אומר לך שאם יקדמו את זה בתקנה, אני בשמחה מוותר על הצעת החוק. לכן, ההתנגדות שלך היא לעניין, ואני חושב שאם הצעת החוק הזאת יכולה להתקדם בתקנות ובלי צורך בהצעת החוק, זה מצוין. רק בואו נקדם את זה.

היו"ר ארז מלול:

זה גם סוג של התנגדות. אתה מתנגד לכך שזה יהיה בחוק – רק בתקנות.

משה פסל (הליכוד):

רק בואו נקדם את זה, כדי שבאמת אמבולנסים יוכלו לנסוע. סגן השר מקלב, אני רק רוצה לחדד. העניין של האמבולנסים הוא קריטי גם בחזרה שלהם, נניח אחרי שהם פינו חולה דחוף. כל המערכת עבדה בשביל לבטל את הדוח – אני אומר לך, יש 30 איש שעוסקים בזה, בביטול דוחות של אמבולנסים. גם בדרך חזרה הוא חוזר לכוננות. הכוננות הזאת, קובעים אותה באזורים ספציפיים, מכיוון שיודעים מראש שבאזור מסוים יהיו X פניות באותו יום. האמבולנס – הדרך שלו לחזור למקום שהוא קיבל את הפנייה היא סופר-חשובה. יכול להיות שהוא יצא, ובינתיים המקום הזה ריק, בלי מקום שאפשר – הכוננויות האלה נקבעות.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

משה פסל (הליכוד):

לכן, אני חושב שביחד, כמובן, עם המשרד אנחנו נקדם את זה.

היו"ר ארז מלול:

זה רעיון. סגן השר, זה רעיון.

משה פסל (הליכוד):

נביא חוק או תקנה טובים לטובת הציבור, בעזרת השם. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברי הכנסת, נא לשבת, בבקשה. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 53 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ה–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 53 בעד, אין מתנגדים, אחד נמנע, שבעה נוכחים. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (נסיעת אמבולנס בנתיב תחבורה ציבורית), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכנסת לקביעת ועדה.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת יעקב אשר. אני מזמין את חבר הכנסת יעקב אשר להציג את הצעת החוק. איפה חבר הכנסת יעקב אשר? לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

יעקב אשר (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג – –

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, בבקשה לכבד את יושב-ראש ועדת הפנים, ידידי היקר.

יעקב אשר (יהדות התורה):

– – את הצעת החוק שיזמתי, הצעת חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות המקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה. על פי פקודת העיריות, חוק הרשויות המקומיות עובד לפי מספר תושבים ברשות המקומית, שמהווה מפתח לקביעת מספר חברי מועצה, גובה שכר הבכירים ברשות המקומית ומספר סגנים לפי גודל הרשות. הרציונל הוא שככל שהרשות גדולה יותר, כך צריך אנשי מקצוע יותר טובים, וממילא השכר שלהם גבוה יותר. כך צריך גם לעשות את נטל החלוקה בין ראש העיר לסגניו, בצורה הטובה ביותר. ויש קשר בין שני הדברים הללו. הרציונל מחייב את אותה רשות מקומית מבחינת תושבים, כי הוא מחייב עבודה רבה יותר, מורכבויות שונות, ולכן יש צורך במספר גדול של חברי מועצה ושכר בכירים, שעבודתם תהיה הרבה יותר מאומצת. עם זאת, בקביעת מספר התושבים ברשות המקומית אין התייחסות ליחידות הדיור. יכול להיות מצב שבו יש רשות מקומית שבה ראש העיר חתם על 3,000 היתרי בנייה. כולנו יודעים שהיתר בנייה ותחילת עבודה – זה אומר שתוך שנה עד שלוש שנים הדירות האלה יאוכלסו. מישהו צריך לדאוג לאנשים שיבואו, מישהו צריך למצוא להם מקומות חינוך, מישהו צריך לטפל בכל מה שקשור מסביב. אבל היום אתה עדיין נקרא רשות קטנה. אתה רשות קטנה שהולכת לגדול בעוד שלוש שנים. אתה עובד עם כוח אדם ברמה יותר נמוכה, כי המדינה לא מאפשרת לך לשלם לו שכר בכירים כמו לרשות חזקה, ויש כאן אבסורד. כולנו גם יודעים עוד דבר. אנחנו רוצים לתמרץ את ראשי הרשויות להוציא היתרי בנייה כמה שיותר, כדי למנוע את משבר הדיור. כי כולנו יודעים את הכלל הפשוט: כשיש היצע גדול המחירים יורדים. יש רשויות מקומיות שמעדיפות – גם לתוכנית שכבר עברה אצלן הן לא מוציאות היתרים. הם לא יודעים, הם לא בטוחים, הם לא רוצים. והצעת החוק הזאת תתמרץ אותן יותר מכל דבר אחר, כדי לעשות את הדברים הללו. על מנת לתת בידי כלל הרשויות המקומיות, עיריות ומועצות אזוריות כאחת, כלים לטיפול בליווי הבנייה של אותן יחידות דיור, וכדי לתמרץ את הרשויות המקומיות להגדיל את היצע יחידות הדיור ואף לזרז מתן היתרי בנייה ואישור תחילת עבודות, מוצע כי בקביעת מספר התושבים בתחומי רשות מקומית יילקחו בחשבון יחידות דיור חדשות הנמצאות בהליך בנייה – ביחידות דיור בהתחדשות עירונית תיספר רק התוספת, כי בהתחדשות עירונית יש דירות קיימות – אנחנו לא סופרים את זה פעמיים. לא יימנו אלו הנבנות חלף הדירות הישנות. על פי המוצע, ביחידות הדיור החדשות יימנו כשני תושבים לכל יחידת דיור – שזה מספר נמוך מהממוצע. בנוסף מוצע כי על מנת שיחידת הדיור תימנה לא די כי התקבל היתר בנייה, אלא הדרישה בחקיקה תהיה שהתקבל אישור של תחילת עבודות. אני רוצה לדבר על העקרונות של הדבר הזה. אנחנו צריכים לתת לרשויות המקומיות כוח, אבל אנחנו צריכים לתת לרשויות המקומיות האלה כוח ואנחנו גם רוצים שהן יקיימו מדיניות רחבה ממשלתית, ולא הכול בעין של העיר. אם מדינת ישראל צריכה היום עוד עשרות אלפי יחידות דיור, לא יכול להיות שראש עיר יחליט שמבחינתו הוא עוצר עכשיו את הכול ולא מוציא אותן. אבל כדי לתמרץ אותו אנחנו גם באים ואומרים לו כאן בהצעת החוק הזאת: אתה לא רק נותן, אתה גם מקבל כוח להתמודד עם זה, לעשות את זה נכון. כי רשות מקומית שהולכות להיכנס אצלה 2,000 יחידות דיור, וזה יכול להיות משהו כמו 8,000, 9,000 או 10,000 תושבים במכה, היא חייבת להיערך בכל התחומים. אני נלחם הרבה בוועדת הפנים על כל נושא הקיצוב וייעול היתרי הבנייה. אנחנו נלחמים בביורוקרטיה, ברגולציה המיותרת. רק בימים אלה נמצאים אצלי שני דברים שהולכים להיות רפורמות: האחד, הנושא של אישור בשתיקה – גוף ממשלתי שמעכב תוכניות ולא עונה תשובה ייחשב על פי החוק כאילו נתן תשובה חיובית. ואז זה יגרום לכך שכל פקיד בגוף ממשלתי יצטרך לתת את התשובה שלו מייד, ולא לעכב היתרים ולא לעכב תוכניות. רפורמה שנייה שנמצאת אצלנו בחוק ההסדרים, דבר שיזמתי אותו בחוק ההסדרים הקודם ומשרד האוצר הלך עם זה קדימה ביחד עם מינהל התכנון – וצריך לשבח את יושב-ראש מטה הדיור נתן אלנתן ואת מנכ"ל מינהל התכנון רפי אלמליח – ואנחנו הולכים לאשר בזמן הקרוב: רשות רישוי ארצי תוכל להוציא היתרי בנייה ברשויות שבהן ראשי הרשויות לא מוציאים את ההיתרים. כבר הקימו מערך לעניין הזה, משרד האוצר תקצב את זה, ואני רוצה גם להודות כאן באמת למשרד האוצר, למתן יגל ולחברים שם, שהבינו את הצורך החשוב. הצעת החוק שאני מביא היום – – –

היו"ר ארז מלול:

יש שם, כבוד חבר הכנסת, את חוק הממ"דים.

יעקב אשר (יהדות התורה):

וחוק הממ"דים של היושב-ראש שלנו, כמובן. הרחבת הממ"ד והתאמתו לאתגרים המלחמתיים שלמדנו אותם על בשרנו, כולנו. בהצעת החוק, כמו שאמרתי, לגבי שכר בכירים ומספר חברי המועצה והסגנים – זה ייספר גם לפי פרמטר של היתרי בנייה. כי אם יש לך היתרי בנייה, העיר שלך כבר גדולה, והמהנדס שלך צריך להיות ברמה כזאת שהוא יוכל להתמודד עם זה, ותוכל לתגמל אותו כראוי. וכדי שלא ייפול עומס רק על ראש הרשות הוא גם יוכל למנות סגן נוסף, ולהאציל לו מסמכויותיו על פי חוק. קבענו בהצעת החוק שלא די בהיתר בנייה, אדוני היושב-ראש. זה לא רק היתר בנייה. יש היום פטנט חדש של רשויות, שנקרא אישור תחילת עבודות. כדי שייספרו להן היחידות הללו לצורך הגדלת מספר התושבים זה חייב להיות היתר בנייה וזה חייב להיות גם אישור תחילת עבודות. אלה העקרונות שאנחנו עושים, והרעיון הוא לא ללכת עם שוט אלא ללכת עם תמרוץ. והלוואי שהיו עושים את זה גם בדברים אחרים. השלטון המקומי הוא לא נגד המדינה, השלטון המקומי מוביל הרבה דברים. רק יש לפעמים רשויות או ראשי רשויות שמנצלים את כוחם יותר מדי, וצריך לאזן את זה. מצד שני, אני נלחם עבור הרשויות גם לעצמאותן בהרבה מאוד דברים. שוב, עצמאות שלא יכולה לפגוע במדיניות ממשלתית. ואני שמח שבהצעת החוק הזאת קיבלתי אוזן קשבת מידידי שר הפנים משה ארבל, שכולנו יודעים שהוא כישרוני, אבל הוא תפס את זה מהר מאוד. הוא אמר לי: כבר נראה לי שאני הולך על זה, שלח לי רק לראות שמה שאמרת זה גם מה שכתוב.

היו"ר ארז מלול:

אז למה הוא לא הציע את זה ממשלתית, השר ארבל?

יעקב אשר (יהדות התורה):

ארז, את החשבונות בתוך סיעת ש"ס תעשו בישיבת סיעה, לא אצלי פה. אני באמת רוצה לשבח אותו על שהוא נתן רוח גבית לעניין הזה. אני כיושב-ראש ועדה אקדם את זה. אני חושב שזה דבר חשוב שאנחנו עושים, א'. כדי להילחם במצוקת הדיור; ב'. לתת לרשויות את הכוח שמגיע להן; לתת לעובדים ברשויות המקומיות, שעושים עבודת קודש, את השכר שמגיע להם, את המעמד שמגיע להם. ולכן אני מצפה מכולם, אופוזיציה וקואליציה כאחת, להצביע בעד הצעת החוק הטובה הזאת. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את ידידי שר הפנים משה ארבל להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך.

שר הפנים משה ארבל:

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע, חבר הכנסת הרב יעקב אשר, בראשית דבריי אני רוצה לציין בסיפוק רב: אתמול בלילה, בשעה טובה ומוצלחת, השלמנו למעשה, יחד איתך, אדוני חבר הכנסת יעקב אשר, את מערכת הבחירות לרשויות המקומיות. מערכת הבחירות לרשויות המקומיות שהסתיימה אתמול בלילה הייתה מערכת מהארוכות והמורכבות ביותר שידעה מדינת ישראל. הבחירות לרשויות המקומיות, שנועדו להתקיים ב-31 באוקטובר 2023 נדחו בגלל 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, לרבות המלחמה בצפון, הן פוצלו לשלוש מערכות בחירות נפרדות, ולמעשה נמשכו כמעט שנתיים ימים. אני בהחלט יכול לציין בסיפוק שלמרות המציאות המורכבת, משרד הפנים, המפקח על הבחירות רו"ח ריאן גאנם וצוותו, יחד עם המנכ"ל עו"ד רונן פרץ, בהחלט עמדו במשימה בהצלחה רבה. הצלחנו להבטיח את זכות ההצבעה לכלל התושבים בכל מקום בארץ, והדמוקרטיה הישראלית שוב הוכיחה את חוסנה בצורה הטובה ביותר, בצורה מעוררת השתאות. מערכת הבחירות ברשויות המקומיות זו חגיגה לדמוקרטיה. מערכת הבחירות התנהלה בסוף במצטבר באופן כזה כמעט שנתיים, חבר הכנסת רון כץ, בצורה כזאת שלפעמים תוצאות הבחירות לא תמיד היו טובות למפלגה כזאת, לא תמיד היו טובות למפלגה אחרת, אבל זה היה רצון העם. ובדמוקרטיה – – –

רון כץ (יש עתיד):

שר הפנים, איך זה קשור לזה – – – שעדיין לא הגיעו התשובות שלהן?

שר הפנים משה ארבל:

אני אתייחס להצעת החוק לגופה. ויחד עם זאת, ובאותה נשימה, אני מאמין – ודווקא אתה, שבא מהמוניציפלי, מהשלטון המקומי, מי כמוך אמור לדעת ולהבין עד כמה סגן ראש רשות הוא כלי עבודה, הוא לא עוד איזה סידור עבודה למישהו, בפרט ברשויות עם אתגרים ניהוליים מורכבים, עם אתגרים גדולים. וברגע שאנחנו מייצרים את – – –

רון כץ (יש עתיד):

אני רוצה להגיד משהו.

שר הפנים משה ארבל:

הוא מבקש לפי סעיף 35 לתקנון הכנסת רשות להודעה אישית.

היו"ר ארז מלול:

לא, אין פה הודעה אישית. עצם ההזכרה – לא, אם יש פגיעה.

שר הפנים משה ארבל:

אז הוא רוצה שנזכיר אותו יותר חזק. חבר הכנסת רון כץ – – –

היו"ר ארז מלול:

אין פה עדיין עילה. הוא לא נכנס תחת העילה של הודעה אישית.

רון כץ (יש עתיד):

– – – על זה שהייתי סגן ראש עיר ומה אני חושב על החוק? אני יכול לצעוק מפה, לא נעים לי.

היו"ר ארז מלול:

תצעק, חופשי. אני יכול להוציא אותך.

שר הפנים משה ארבל:

סעיף 35 נתון לשיקול דעת היושב-ראש, אבל אני חושב שבהחלט יש מקום – הינה, תקנון הכנסת בפניך: עומדת בפניך אופציה, במידה שהממשלה תומכת בהצעת החוק, לבקש להתנגד להצעת החוק.

היו"ר ארז מלול:

אבל יש חבר רשות לשעבר שהתנגד לפניו.

רון כץ (יש עתיד):

חבר רשות לשעבר.

היו"ר ארז מלול:

נכון? נכון? צדקתי?

רון כץ (יש עתיד):

אני רוצה להסביר לך למה הצעת החוק הזאת הזויה.

שר הפנים משה ארבל:

קח בחשבון שבמידה שתקבל היתר מהיושב-ראש להודעה אישית, הרי שהתקנון קובע שזה רק לאחר ההצבעה. ולמרות זאת, אתה אומר שאתה מוכן לקחת את – – –

רון כץ (יש עתיד):

אין היגיון לעמדה של המשרד שלך. אין היגיון.

שר הפנים משה ארבל:

אבל היא עוד לא נאמרה. אנחנו קודם כול פרגנו למערכת הבחירות, לעובדי מינהל הבחירות – –

היו"ר ארז מלול:

בוא נשמע אותה. יכול להיות שחבר הכנסת נאור שירי יוותר על ההתנגדות.

שר הפנים משה ארבל:

– – שעשו עבודה נהדרת. וגם חבר הכנסת נאור שירי בא מהשלטון המקומי – אנשים שבאים במסירות כדי לסייע. ואני רוצה לומר לכם, חבר הכנסת רון כץ וחבר הכנסת נאור שירי, אם יהיה לכם זמן להקשיב לדובר – חבר הכנסת כץ, בנוסף לזה בשבועות הקרובים אני מתכוון להביא לכאן הצעת חוק שתיתן גם תגמול לחברי מועצה.

רון כץ (יש עתיד):

זה מבורך. זה מבורך.

שר הפנים משה ארבל:

וזו הצעה חשובה, שתאפשר לחברי מועצה – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

יש מקור תקציבי?

שר הפנים משה ארבל:

כן, המקור התקציבי הוא קופת הרשויות המקומיות. אני העליתי לרשויות המקומיות את הארנונה בשנתיים האחרונות ב-10%; שישימו כמה שקלים לדבר הזה, לא קרה שום דבר. דמוקרטיה חייבת להיות חיה ובועטת, ועם אופוזיציה שיכולה לבוא ותהיה לה מוטיבציה לבוא ולדבר.

רון כץ (יש עתיד):

ראשי הערים תומכים?

שר הפנים משה ארבל:

כן, וזה מצוין בעיניי. אני חושב שקולות אופוזיציוניים הם קולות חשובים שחייבים להישמע, ובסופו של דבר, ההצעה הזו תעודד הליכים דמוקרטיים. עכשיו אני חוזר לגופה של הצעת החוק של חבר הכנסת יעקב אשר. הצעת החוק המוצעת מבקשת לערוך תיקונים בשלושה חוקים שונים: פקודת העיריות, פקודת המועצות המקומיות וחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש רשות וסגניו וכהונתם), התש"ה–1975, וזאת במטרה להגדיל את העניין ואת היכולות של הרשויות המקומיות לאשר תכנון יחידות דיור בתחומן ולהגדיל את מספר יחידות הדיור והתושבים המתגוררים בהן. כידוע, קיים בישראל משבר אמיתי של דיור ודיור בר-השגה, בעיקר באזורי הביקוש במרכז הארץ, אבל גם באזורים רבים נוספים. מדינת ישראל התברכה באוכלוסייה הגדלה בקצב מרשים וגבוה משאר מדינות ה-OECD. משמעות הדבר היא שמדי שנה נדרשות עשרות אלפי יחידות דיור רק כדי לעמוד בקצב הגידול ולמנוע פיגור גדול יותר שיביא לקפיצה נוספת במחירי הדיור, אשר מבוססים, כידוע, על כללי היצע וביקוש. הצעת החוק המדוברת מציעה לתמרץ את הרשויות המקומיות לאשר וליזום בניית יחידות דיור בשטחן באמצעות סל של גזרים לתמרוץ הרשות עצמה וראשי הרשויות. לנוכח מצב שוק הדיור וחלקן המרכזי של הרשויות המקומיות בשוק זה, אין ספק שנדרשת בחינה מקיפה ומעמיקה במסגרת דיוני ועדת הפנים של הכנסת כיצד ניתן לתמרץ את הרשויות המקומיות לתכנן, לאשר ולבנות יחידות דיור בשטחן, ולבחון אילו כלים יהיו אפקטיביים בתמרוץ הרשויות המקומיות ואילו כלים יהיו פחות רלוונטיים. אשר על כן, כפי שאמרתי בתחילת דבריי, התכנסה השבוע ועדת השרים לענייני חקיקה והחליטה לתמוך בהצעת החוק המדוברת בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שהמשך קידומה של הצעת החוק ייעשה בהסכמת משרד האוצר, משרד הפנים ומשרד המשפטים, וכן היא תוחזר לוועדת שרים לפני קריאה ראשונה. בכפוף לכך, אני מציע לחברי הכנסת להצביע בעד ההצעה. שאלה שלי לחבר הכנסת המציע, חבר הכנסת יעקב אשר, האם הוא מסכים לתנאים שהציבה ועדת השרים לענייני חקיקה? השאלה היא: האם כבודו מסכים לתנאים שהציבה ועדת השרים לענייני חקיקה ביחס להצעת החוק?

יעקב אשר (יהדות התורה):

ברור.

שר הפנים משה ארבל:

אם כך, אני מבין שישנה הסכמה, ולכן אני חושב שבהחלט אנחנו צריכים יחד לבחון את הנושא הזה בצורה רצינית, מעמיקה ומקיפה, כדי לעודד ולקדם את אותן תוכניות פיתוח דיור ברשויות המקומיות לטובת כלל הרשויות במדינת ישראל. זו עמדת הממשלה, אדוני היושב-ראש. אני מודה לחברי הכנסת על הקשב. תודה רבה לכולם.

היו"ר ארז מלול:

אני מודה לך מאוד. תודה רבה לידידי. להצעה התנגדו כמה ח"כים. אני מזמין את חבר הכנסת נאור שירי להציג את התנגדותו להצעת החוק. שקט, בבקשה, חברי הכנסת. מנהלי הסיעות, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

לא הבנתי את הבעיה. תודה, אין לי.

היו"ר ארז מלול:

הוא חזר בו. לא מקובל לעשות את זה, לא מכובד. הוא לא התנגד, בסדר. הממשלה ביקשה – אה, יש עוד. חבר הכנסת עודד פורר. עודד פורר – נוכח?

יעקב אשר (יהדות התורה):

היו"ר ארז מלול:

רגע, עודד פורר. אתה רוצה להשיב. רגע, יש עוד מתנגדים.

קריאה:

הוא לא ישיב.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת רון כץ – הם לא רוצים. אף אחד לא רוצה. חבר הכנסת יעקב אשר, בבקשה.

קריאות:

קריאה:

הוא יכול להשיב. הוא יכול להשיב, למה לא? הוא עלה. הוא עלה להתנגד.

רון כץ (יש עתיד):

לא, לא, לא, לא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

רגע, אם אין התנגדויות, הוא לא יכול לעלות. הוא לא יכול לעלות.

רון כץ (יש עתיד):

תבדוק.

היו"ר ארז מלול:

הוא עלה להתנגד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, לא, אם אין התנגדות, הוא לא צריך. אין דבר כזה.

יעקב אשר (יהדות התורה):

אז למה הוא עלה? אז למה הוא עלה?

שר הפנים משה ארבל:

יעקב, יועצת משפטית.

יעקב אשר (יהדות התורה):

יועצת משפטית. יועצת משפטית.

רון כץ (יש עתיד):

אין מתנגדים. אין מתנגדים, צריך לעבור להצבעה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מה זה? איפה היועצים המשפטיים?

שר הפנים משה ארבל:

שהייעוץ המשפטי יחליט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אם הוא לא מתנגד, למה הוא עולה?

היו"ר ארז מלול:

הוא עלה והתנגד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, הוא ירד, הוא לא התנגד. תרד. תרד.

יעקב אשר (יהדות התורה):

הוא אמר שתי מילים, לא משנה מה הוא אמר.

שר הפנים משה ארבל:

שהייעוץ המשפטי יכריע.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז לרדת. לא יקרה יותר. לא מספיק מה שקרה לי, ארז?

מיקי לוי (יש עתיד):

התקנון לא מאפשר. התקנון לא מאפשר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, אל תגזימו. תרד עכשיו. תודה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

אין דבר כזה.

מיקי לוי (יש עתיד):

התקנון לא מאפשר.

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה, הצבעה שמית, לבקשת הממשלה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה לא יכול. לא, לא, אתה לא יכול.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לרדת.

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, יש הצבעה עכשיו, לידיעתכם. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, אתם מפריעים למזכיר. רגע, רגע, רגע, תעצור את ההצבעה, תעצור. חברי הכנסת, בבקשה, שקט. עליזה, זה לא עוזר לנו. בבקשה להמשיך.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

לא, הוא אמר שהוא לא משתתף.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

לא, הוא לא אמר שהוא לא משתתף.

היו"ר ארז מלול:

אז מה הוא עשה ככה עם היד?

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

חבר הכנסת בן גביר, חבר הכנסת בן גביר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה צריך לענות.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

הוא לא חייב להצביע, הוא יכול לשקול עדיין.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר ארז מלול:

לא להפריע להצבעה. מי שיפריע – אני אוציא אותו.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

היו"ר ארז מלול:

אני אוציא אותך.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תוציא אותי.

מזכיר הכנסת דן מרזוק: