Аналитика (Microsoft Clarity) без личных данных. Только с вашего согласия.Этот сайт использует инструмент аналитики (Microsoft Clarity), чтобы понимать, как посетители им пользуются, — тепловые карты и шаблоны просмотра, без идентифицирующей информации. Он загружается только с вашего согласия. Подробнее
Официальная запись реестра. Текст файла извлечён из официального документа. Это не пересказ и не толкование — источником является файл.
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק · Обсуждение
הצעת חוק · Обсуждение
הצעת חוק · Обсуждение
הצעת חוק · Обсуждение
הצעת חוק · Обсуждение
Извлечение текста заседания из официального файла
Этот текст извлечён из официального файла. Официальным источником является файл.
Легенда
ו / מושב שלישי / ישיבה רכ"ה /
א'–ג' בכסלו התשפ"ה / 2–4 בדצמבר 2024 / 6
חוברת ו'
ישיבה רכ"ה
יום שני, א' בכסלו התשפ"ה (2 בדצמבר 2024)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
הצעות סיעות יש עתיד, העבודה, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה בשל:
1. ממשלה כושלת שממשיכה בקידום הפיכה משטרית שקורעת את העם ומסכנת את ביטחון אזרחי המדינה;
2. ממשלה שהורסת כל חלקה טובה;
3. קיצוץ בתקציב בחברה הערבית, היעדר מיגון והיעדר ביטחון אישי של האזרח הערבי
רם בן ברק (יש עתיד):
נעמה לזימי (העבודה):
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
יאיר לפיד (יש עתיד):
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
שרון ניר (ישראל ביתנו):
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
מרב מיכאלי (העבודה):
הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
רם בן ברק (יש עתיד):
מירב בן ארי (יש עתיד):
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
נאור שירי (יש עתיד):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מיקי לוי (יש עתיד):
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
רון כץ (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מירב כהן (יש עתיד):
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
יאיר לפיד (יש עתיד):
דבי ביטון (יש עתיד):
טלי גוטליב (הליכוד):
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
עידן רול (יש עתיד):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
נעמה לזימי (העבודה):
שלי טל מירון (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
אבי מעוז (נעם):
עודד פורר (ישראל ביתנו):
גלעד קריב (העבודה):
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
מרב מיכאלי (העבודה):
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
משה טור פז (יש עתיד):
אושר שקלים (הליכוד):
צגה מלקו (הליכוד):
מאיר כהן (יש עתיד):
שר הפנים משה ארבל:
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:
הצעת חוק תקציב נוסף לשנת הכספים 2024 (מס' 3), התשפ"ה–
שר הפנים משה ארבל:
רם בן ברק (יש עתיד):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מירב בן ארי (יש עתיד):
שר הפנים משה ארבל:
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מאיר כהן (יש עתיד):
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
רון כץ (יש עתיד):
טלי גוטליב (הליכוד):
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
טלי גוטליב (הליכוד):
נאור שירי (יש עתיד):
ירון לוי (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
דבי ביטון (יש עתיד):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
מיקי לוי (יש עתיד):
מירב כהן (יש עתיד):
עידן רול (יש עתיד):
שרון ניר (ישראל ביתנו):
נעמה לזימי (העבודה):
שלי טל מירון (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
אבי מעוז (נעם):
גלעד קריב (העבודה):
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
משה טור פז (יש עתיד):
ינון אזולאי (ש"ס):
שר התקשורת שלמה קרעי:
הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 46) (דמי חבר), התשפ"ה–
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
טלי גוטליב (הליכוד):
רם בן ברק (יש עתיד):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
גלעד קריב (העבודה):
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
הצעת חוק מכוני כושר (רישוי ופיקוח) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–
יוסף טייב (יו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט):
מיקי לוי (יש עתיד):
מירב בן ארי (יש עתיד):
רון כץ (יש עתיד):
מירב בן ארי (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
שר המשפטים יריב לוין:
סימון דוידסון (יש עתיד):
גלעד קריב (העבודה):
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
היו"ר אמיר אוחנה:
חברות וחברי הכנסת שלום, שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, יום שני א' בכסלו התשפ"ה, 2 בדצמבר 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5091/25 וכלה בהצעת חוק פ/5122/25: הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון בריא בסיסיים), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק קרן פיצויים לנזקי הפשיעה החקלאית, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (עובדים משטחי הרשות הפלסטינית), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק תגמול למשרתים בשירות צבאי או אזרחי באקדמיה, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אריאל קלנר, יצחק קרויזר ושרון ניר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב התגמול לעצמאים בשירות מילואים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – תקופה מרבית לכהונה בתפקיד כראש הממשלה), מאת חברי הכנסת בנימין גנץ, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן ואלון שוסטר; הצעת חוק לתיקון פקודת הדיג (איסור דיג מכמורת), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק הגבלת השימוש ורישום פעולות בחלקי רכב משומשים (מניעת גנבות) (תיקון – חובות החלות בעת רכישה או מכירה של רכב ניזוק), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק עבודת הנשים (תיקון – תגמול לעובדת עצמאית שבן זוגה משרת במילואים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – שלילת זכות עמידה למתגמל טרור), מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי במוסדות להשכלה גבוהה, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – חובת איתור חייבים), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס למשרת מילואים פעיל) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הנחה בארנונה לאזרח ותיק המתגורר בדירה שאינה בהחזקתו), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון – הוספת רכבת לתוספת), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על בניית מרחב מוגן ביישוב צמוד גדר), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – משפחה מלווה ליתומים בגירים), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) (תיקון – ייצוג נישום על ידי רואה חשבון ויועץ מס מייצג), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת משה פסל, אביחי אברהם בוארון ושמחה רוטמן; הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון – שימוש ביתרת ההכנסות על ידי המועצה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת ששון ששי גואטה וסימון דוידסון; הצעת חוק השתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד במעון יום למשרתי מילואים, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק הטבות למשרתים בשירות צבאי או אזרחי, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק הנגישות הלשונית, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – התפטרות ראש הממשלה או שר עקב הגשת כתב אישום), מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (תיקון – שמירה על מעמד האתרים הלאומיים), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק התאמות בבחינת השתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד במעון יום למשרתי מילואים, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת לימור סון הר מלך ופנינה תמנו; הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים (תיקון – הרחבת והבניית שיקול הדעת), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו ומתן כהנא; הצעת חוק מתן עדיפות בהשכרה לטווח ארוך למשרתי מילואים פעילים בתפקידי לחימה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת משה פסל, טלי גוטליב, אביחי אברהם בוארון, מיכאל מרדכי ביטון, דן אילוז, קטי קטרין שטרית, חוה אתי עטייה ושמחה רוטמן; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – מסירת מידע על פוליסות ביטוח), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנגב, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת רם בן ברק, שלום דנינו, מיכאל מרדכי ביטון, אלון שוסטר, יאיר לפיד, יואב סגלוביץ', דבי ביטון, יולי יואל אדלשטיין, משה טור פז, מאיר כהן, עודד פורר, שרון ניר, יוראי להב הרצנו, אלי דלל, ששון ששי גואטה, ינון אזולאי, יונתן מישרקי, טלי גוטליב, דוד ביטן, טטיאנה מזרסקי, מטי צרפתי הרכבי, בועז טופורובסקי, סימון דוידסון, אלעזר שטרן, שלי טל מירון, ניסים ואטורי, יסמין פרידמן ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק חידוש ופיתוח חבל התקומה, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר, יצחק קרויזר, מירב בן ארי ואפרת רייטן מרום; הצעת חוק חידוש ופיתוח חבל התקומה (תיקוני חקיקה) (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 68), התשפ"ה–2024, שהחזירה הוועדה לביטחון לאומי; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון מס' 8), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת החוקה חוק ומשפט; הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון מס' 46) (דמי חבר), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי, והצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2024, של חברי הכנסת שמחה רוטמן, עודד פורר, אוהד טל וקבוצת חברי הכנסת. החלטות ועדת האתיקה בעניין אחריות חברי הכנסת ביחס להתנהלות יועציהם הפרלמנטריים ובעניין מתן תגובה על קובלנה על ידי חבר הכנסת הנקבל. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה למזכיר הכנסת.
היו"ר אמיר אוחנה:
כעת נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום: הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת רם בן ברק לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד, בבקשה. עד עשר דקות, אדוני, לרשותך.
רם בן ברק (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, ההגדרה של "אמון" לפי המילון היא תחושת ביטחון, ביטוי להסתמכות, או ציפייה חיובית כלפי אדם, קבוצה, מוסד או מערכת, מתוך אמונה שהם יפעלו באופן הוגן, מהימן, יציב, או לטובתך, גם ללא פיקוח מתמיד. איזו מילה מבין המילים שמרכיבות את ההגדרה מתאימות לממשלת נתניהו? הענקת תחושת ביטחון – כשאנו נמצאים במצב הביטחוני והביטחון האישי הגרוע ביותר שהיה מיום הקמת המדינה? ביטוי להסתמכות – על מי אפשר לסמוך בממשלה הזאת? ממשלה שעובדת נגד האזרחים שלה, שבשעת מבחן נאלמה דום, ולולא ההתנדבות של אזרחים, ארגונים מהמגזר השלישי ותרומות, לא היינו מצליחים להרים את הראש מאז 7 באוקטובר. ממשלה שרק מפריעה לאזרחים. יפעלו באופן הוגן – מי? קואליציית המשתמטים? קואליציה שפועלת בצורה הכי לא הוגנת שאפשר. דואגת שמי שתורם יתרום עד שיקרוס, ומי שמשתמט יתוגמל וירופד טוב טוב על חשבון אלה שנושאים ומתים בנטל. שום מילה לא מתאימה להגדרת אמון בממשלת נתניהו. אף לא מילה אחת. באיזו סיטואציה אבסורדית אנחנו נמצאים – דיון על אמון בממשלה שרוב הציבור, כפי שרואים בכל סקר מאז 7 באוקטובר, מביע בה חוסר אמון באופן הולך וגדל. אבל גם הקואליציה רואה את הסקרים, ומבינה דבר אחד פשוט: הם תלויים אחד בשני, אחרת הם לא יהיו, ובגלל זה הם מחוקקים כאחוזי אמוק חוקים אשר הולכים להפוך את מדינת ישראל למדינה סמי-דמוקרטית במקרה הטוב, ובמקרה הרע – שזה מה שהם מתכננים – נהפוך למדינה אוטוקרטית דיקטטורית. איך אני יודע את זה? פשוט מאוד, לראות את טירוף החקיקה של קואליציית נתניהו-בן גביר: אי-מינוי נשיא ושופטים לבית המשפט העליון – החלשת הרשות השופטת על מנת שיהיו שופטים מטעם. הכנת תשתית לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה – כי אם יש יועצת שנאמנה לחוק ולדמוקרטיה, שלא נותנת לממשלה לפעול באופן עברייני, אז פשוט נפטר אותה, ועד אז ניכנס למשבר חוקתי. שרים לא מקיימים את החלטות היועצת המשפטית, שהיא ורק היא הפרשנית של החוק, ומגייסים עורכי דין מטעם שיעזרו להם לעבור על החוק. נפטר את ראש השב"כ, ולמה? לא בגלל הכישלון שלו ב-7 באוקטובר – על זה אין חולק, גם רונן בעצמו לקח אחריות על המחדל, מה שביבי והממשלה לא עשו עד היום – אלא בגלל שלא היה מוכן לתת חוות דעת שיש סכנה ביטחונית במתן עדותו של ראש הממשלה בשבוע הבא בבית המשפט. העדות, אוי, העדות – כמה צמרמורת, פחד ובעתה יש לביבי בלהגיד את האמת. ביבי יתנקם, יכתוש וימחק את מערכת המשפט, כי איך היא מעיזה, בשיא חוצפתה, להגיש כתב אישום נגד שמש העמים. זה לא ייסלח. ואם צריך לרמוס את הדמוקרטיה בדרך, נרמוס ונכתוש במסווה של קונספירציות דיפ סטייט מונפצות, שמיובאות ממיאמי לישראל. הדחת יועצים משפטיים במשרדי הממשלה בתוך 90 יום – ולמה? כי יועצת משפטית אחת עומדת בפרץ, ולא מוכנה לאשר הוצאות בלתי מוגבלות ומושחתות באחוזה הפרטית של ראש הממשלה. ועל זה לא רק היא תשלם, אלא כל היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, כדי שהבאים בתור שיתמנו, ידעו מה צופן העתיד למי שלא מאשר את הדרישות של השלטון, גם אם הן לא חוקיות. הגשת חוק הסדרים נוסף על מנת לעקוף את עמדת היועצת המשפטית לכנסת. מינוי נציב מדינה חלש על ידי נתניהו – נציב שירות מדינה שאמור להיות שומר הסף של המינויים בשירות הציבורי ימונה על ידי ראש הממשלה בצורה פוליטית, שתאפשר עוד ועוד ג'ובים למקורבים ולמלחכי פנכה. נציב תלונות הציבור על השופטים – גם כאן נשנה את ההליך, כך שהכוח יעבור לפוליטיקאים. החלשת לשכת עורכי הדין – נשלוט בתקציב של גוף מקצועי, כי הוא לא מוכן לשתף פעולה עם ההפיכה המשטרית של מחרבי הדמוקרטיה. על כך ייענשו כל עורכי הדין בישראל, גם אלה שהצביעו לממשלת נתניהו. ההפיכה המשטרית, משטרה מטעם – רוח המפקד, גם כן מפקד, נושבת מהר מאוד למטה. מעצרים, אלימות כנגד מפגינים ומשפחות חטופים, מינויים שנויים במחלוקת – משטרה פוליטית שמשרתת רק את השלטון היא כבר סכנה מוחשית. לא כל השוטרים שם, אבל זה בדרך. חוק לאי-הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאסון הגדול ביותר לעם היהודי מאז השואה – הצעת חוק שתעשה הכול, אבל הכול, על מנת שביבי לא יעמוד לדין הציבור וישלם על חלקו הענק, ואולי היחיד, בכישלון הקולוסאלי ביותר שהיה במדינה מאז הקמתה. ביבי, אם אתה לא אשם כמו שאתה אומר בכל מקום, ממה אתה בדיוק מפחד? תן לאמת להתגלות, שגם אנחנו נדע כמה צדיק אתה. הגנה על דובר ראש הממשלה – מזה שהוא לא הועסק בלשכת ראש הממשלה, עכשיו אנחנו נעביר חוק מיוחד על מנת שישתוק ולא יעז לזמר על הבוס. מה מסתבר? שהבוס ידע, הבוס הנחה, הבוס מבסוט. הרחבת החסינות לחברי הכנסת בחקירה פלילית וכתב אישום – על ראש הגנב בוער הכובע, ועכשיו גם הכיסא. קואליציה שרוצה להפוך את הכנסת לעיר מקלט לעבריינים. חוק השתמטות וסבסוד מעונות לאברכים שמשתמטים מגיוס – בואו נעמיס עוד על המילואימניקים והמילואימניקיות, שקורסים תחת נטל ימי המילואים כבר בסבב השלישי והרביעי. עסקים קורסים, משפחות נהרסות, אבל את מי מפנקים? את המשתמטים. את אלה קוברים, ולאלה משלמים. חוק סגירת התאגיד – למה לממן ערוץ תקשורת ציבורי שמכוון לאמת? במסווה של ליברליזם ושוק חופשי, מפריטים את התאגיד. זה תירוץ. ביבי חולה על תקשורת ומפחד מתקשורת. לא סתם פעל בין נוני לישראל היום, לא סתם הוא מנסה לחסל את ערוץ 13. ברגע שבעלי הון ישלטו בתקשורת, הוא כבר ידע לחנוק אותם רגולטורית ויעשה כרצונו. כבר ראינו בשבוע שעבר ריאיון מוזמן מעלי אקספרס – אחרת לא מתראיינים ולא נותנים דין וחשבון לציבור. אותו כנ"ל לגבי גלי צה"ל והפסקת ההתקשרות של הממשלה עם עיתון הארץ. כל אלו מגמות ברורות להחלשת התקשורת והדמוקרטיה. הפיכה משטרית לא חייבת להיעשות מלמטה למעלה כמו שאנחנו עדים לכך לאחרונה באזורנו. הפיכה משטרית יכולה להיעשות גם מהשלטון כנגד האזרחים. שלטון שרוצה לעצמו כוח בלתי מוגבל בכל תחומי החיים שלנו צריך להדליק אצלנו נורה אדומה. ממשלה לא רוצה לעצמה כוח רק בשביל שיהיה, היא רוצה כוח בלתי מוגבל כדי להשתמש בו נגדנו, האזרחים. הם מתכוננים לשנות את הבחירות. כבר עכשיו הולכים למנוע, דה פקטו, מ-20% מאזרחי המדינה להצביע. אם ועדת הבחירות, הפוליטית בהגדרתה, שנשלטת על ידי הקואליציה, מחליטה לפי דעתה הבלעדית, ללא בקרה שיפוטית, כי מועמד לכנסת הוא תומך טרור אז הוא לא יוכל להתמודד – אני בעד, אבל שזה יהיה גם ליהודים. אז בכנסת הזאת יש יותר יהודים שהורשעו בתמיכה בטרור מאשר ערבים, והם צריכים להיות מסולקים מהכנסת, ויפה שעה אחת קודם. חבריי חברי הכנסת, לפי בליץ החקיקה והמרוץ לפגיעה בדמוקרטיה, נראה שהמלחמה הסתיימה. אם אפשר לפטר שר ביטחון ופועלים לפיטורי הרמטכ"ל וראש השב"כ, אז אין סיבה לא ללכת לבחירות ולבקש את אמון הציבור מחדש. בכל מדינה מתוקנת ב-8 באוקטובר ראש הממשלה שאחראי למחדל נוראי שכזה היה לוקח את המטוס הראשון לכל יעד שהיה מוכן להטיס אותו ועף מפה, ולא מראה את הפרצוף שלו יותר במדינה. זה לא קורה אצל ביבי, הוא מועמד מיוחד במינו. הוא לא ראוי לנהל את המדינה הזאת. ממשלה שלא ראויה לחייליה ובטח לא לקורבנותיה, ממשלה שמפקירה את 101 החטופות והחטופים שלה על מזבח ההתיישבות בעזה – אינה ראויה לאמון של שום אדם, גם לא של אלה התומכים ברעיון האימים להתנחל בעזה ולבנון, כי החטופים קודמים לכול. אדוני היושב-ראש, אני קורא לחברי הכנסת מהקואליציה, למתי המעט שנשאר להם עמוד שדרה ערכי ומוסרי, לתמוך בהצעת האי-אמון ולהצביע בעד ממשלה בראשותו של ראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד, ממשלה שתשקם את כל מה שביבי הרס, ויש הרבה עבודה. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. כעת אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי לנמק את ההצעה מטעם סיעות העבודה, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.
נעמה לזימי (העבודה):
כבוד יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, זאת ממשלה שהורסת כל חלקה טובה. אבל אני רוצה רגע שנדבר על טרור פסיכולוגי. טרור פסיכולוגי הוא מכבש לחצים שמופעל כדי למנוע פרסום של אות חיים ראשון מעידן אלכסנדר, חייל שנחטף. טרור פסיכולוגי הוא דף מסרים שקורא להתעלם מבקשת משפחתו של עידן להקרנת הסרטון שיזכיר לנו שיש אזרחים ישראלים חטופים בעזה. טרור פסיכולוגי הוא ראש ממשלה שטוען כי הוא רוצה להחזיר חטופים, בעודו מפעיל מכונת רעל על כל מי שטוען ומוכיח אחרת. זה ראש ממשלה סחיט וחלש, שבשם הצורך לשרוד פוליטית מאפשר לפלג הקיצוני אצלו לסחוט אותו ולמנוע עסקה להשבת החטופים, כי הם רוצים חזון משיחי סהרורי להתנחלות בעזה. טרור פסיכולוגי זה להדליף חומרים מסווגים לעיתונות זרה גם במחיר סיכון חיילינו והחטופים בשבי. טרור פסיכולוגי זה להמציא את ספין פילדלפי רק כדי שהממשלה לא תיפול, גם במחיר הצלת האחים והאחיות שלנו, והמחיר הגיע – שישה נרצחו בחסות הספין והפילדלפי. טרור פסיכולוגי הוא מכונת רעל שלמה כנגד כל אדני האומה הזאת והחובות של הממשלה כלפי אזרחיה, מכונה שמופעלת ללא רחמים כנגד מערכת הביטחון ומפקדיה, שומרי הסף, דורשי החובה בשוויון בנטל, תובעי הזכות לחיים בביטחון וכבוד, התקשורת החופשית, מערכת המשפט, חושפי השחיתויות, משפחות שכולות, משפחות חטופים – אין טאבו שלא מחקתם. טרור פסיכולוגי זו דוקטרינת ההלם שבחסות המלחמה דוהרת להפיכה משטרית. זו ממשלה שדאגה להשתיק כל ביקורת מתחילת המלחמה דרך שימוש ציני בגבורת הלוחמים, בעודה חומסת ורודפת אחר ביצור כוחה ומחסלת את הזכויות וההגנות שלנו. טרור פסיכולוגי זה מילוי כל האוויר בספינים, רעשי רקע, פרשיות, סקנדלים, בלוני ניסוי, כדי שלא נוכל לעסוק באופן מסודר במה שאתם מעוללים למדינה. אנשים קורסים כלכלית בזמן שאתם רודפים אחר השררה וביצור הכוח שלכם, בלי חמלה, בלי בושה. מבחינתכם, כל עוד זה הצליח לחמוק מסדר-היום, לא משנה מי נפגע בדרך. ונפגעו, כל כך הרבה נפגעו. טרור אמיתי אנחנו כבר יודעים, חווינו. 7 באוקטובר, המחדל והאסון שקרה אצלכם, מתקפת החמאס – אלו שביבי דאג לממן כל השנים – הביאה עלינו מכת טרור שלא דמיינו. ארגון הטרור הזה עודנו מחזיק באזרחי המדינה בשבי. אבל אל מול הטרור האמיתי יש את ממשלת הטרור הפסיכולוגי, זו שמנסה דרך מכונת הרעל שלה להכשיר כל דבר – הפקרת חטופים, מריחת מלחמה, ביזה תקציבית, חוק השתמטות, הפיכה משטרית. אין מחילה למה שעוללתם לנו ולמדינה. ואני רוצה לומר לממשלה הצינית ביותר שידענו: איך אתם לא מתביישים לעסוק כאן רק בחוקי השררה וההפיכה המשטרית מאז שחזרנו מפגרה? הינה, כבוד השר לשום דבר דודי אמסלם – איך אתם לא מתביישים? המדינה מפורקת, הציבור נאנק תחת יוקר המחיה, אבל אתכם זה לא מעניין. שום דבר חברתי וערכי, רק כוח – נכון, דודי אמסלם? רק ג'ובים לחברות הממשלתיות. במקום להשקיע בשיקום אזרחי בצפון – לא הכנסתם שקל לתקציב 2025, אבל כן עסקתם פה בחוק הרבנים המושחת. במקום להכיר ביתומי צה"ל, קבוצה שלצער כולנו הפכה לגדולה הרבה יותר גדולה בעקבות המלחמה, דחיתם ומסמסתם כל דיון בנושא. אבל חוק החסינות של טלי גוטליב, זה שיהפוך את הכנסת לעיר מקלט לעבריינים, אנסים ופדופילים, זה בסדר. במקום לחוקק פה חוק גיוס שוויוני, ש-7 באוקטובר היה צריך להעיר אליו את כולנו, אתם עובדים לילות כימים כדי להכשיר חקיקת השתמטות בדרכים ישירות ועקיפות, עושים הכול כדי להכביד את הנטל על הלוחמים בסדיר ובמילואים. במקום לעשות הכול כדי למנוע עוד 7 באוקטובר, על הכוונת של הממשלה להקים ועדת חקירה פוליטית, ולחוקק חוק שימנע הקמת ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר. במקום לטפל בעליות המחירים בסופרים אתם מתעסקים בסגירת תאגיד השידור הציבורי וחיסול התקשורת החופשית בישראל. במקום למנוע את קריסת הביטוח הסיעודי אתם עוסקים בסבסוד מעונות לאברכים על חשבון הציבור המשרת. ולציבור, שבאמת מגיע לנו יותר מזה, במקום הזה אמורים לעסוק בנו – אני מסתכלת עליכם – בכם אמורים לעסוק כל הזמן. הצד פה של הקואליציה עסוק בעצמו, בחיזוק הכוח שלו, ושכח מהי פניית ציבור. מגיעה לנו ממשלה שתעסוק בהצלת החטופים, וחיים, ולא בדיכוי המאבק של משפחותיהם. עכשיו אני רוצה לסיים בשיח שחזר אלינו, השיח על ישראל הראשונה והשנייה. אני רוצה להגיד, כאשה מרוקאית מסורתית ממגדל העמק: ישראל הראשונה היא ישראל של המקורבים, מלחכי הפנכה, אנשי הבייס והרמזורים, עסקני המגזר, חברי המרכז, תומכי ביבי בעיניים עצומות, אוזניים אטומות ופה סגור; אלו אומרי האמן לכל טרלול, מפיצי תיאוריות הקונספירציה ומכונת הרעל, חמוריו של המשיח מבחירה ומודעות, ישראל של ה"שמור לי ואשמור לך", בלי מוסר וערכים, רק עם כוח, כסף וכבוד. ישראל השנייה, לעומת זאת, היא משפחות החטופים והחטופות; היא תושבי הנגב שהופקרו לפני האסון ואחריו; תושבי הגליל והצפון, שנשכחו מכול, גם לאחר שנה שלמה. ישראל השנייה היא גם משרתי המילואים, חיילי הסדיר, המעמד הבינוני, שמשלם בדמי הבראה על הביזה; המעמד הנמוך, שעולה לו המע"מ והנסיעות בתחבורה ציבורית. הציבור הכללי, שישלם יותר מס בריאות ומס ביטוח לאומי; ישראל השנייה היא הילדה שיקצצו לה בתנועות הנוער, היא הילד שמנעו ממנו לימודי ליבה, היא הצעיר שלא עומד בתשלומים ולא יוכל לסיים תואר, היא הצעירה עם התינוק שצריכה לבחור בין הבטחת הכנסה להשכלה, היא אלו שאתם, הממשלה, שכחתם. ישראל השנייה היא ישראל של השכונות, שנשכחו מאחור, אלו שאין להם ממ"דים, ותוכניות המיגון שלהם נתקעו במגירה; אנשי טורי הרכבת, דודי אמסלם, אנשי הדיור הציבורי שהופקרו; מי ששוויון ההזדמנויות הוא לו חלום שכבר התייאש מלחלום. לישראל השנייה מגיעה הנהגה שלא תשתמש בה אלא תראה אותה, תאהב אותה, תעסוק בה, תעדיף אותה על פני אינטרסים ונהנתנות, תרצה להעניק לה מזור – על פני טיסות מפנקות על חשבון הציבור בזמן מלחמה. ישראל השנייה צריכה לשוב ולהאמין במדינה והנהגה שתראה אותה. ביום שזה יקרה, היא תנצח. המושחתים הציניים שניצלו אותה יעופו, ואנשים טובים ייכנסו ויבנו פה את ישראל של כולנו. אמן, אמן. התקווה תנצח.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מתכבד כעת להזמין את השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם להשיב במשולב על שתי ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. בבקשה, אדוני השר.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
תענה גם לי?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אענה גם לך, אחמד. לא אשאיר אותך בלי תשובה.
היו"ר אמיר אוחנה:
כשהנושאים דומים אנחנו מאחדים, אבל כשהם שונים – – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, האמת היא – לחברת הכנסת לזימי אני לא מתכוון לענות.
נעמה לזימי (העבודה):
כי אני ישראל השנייה?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני בדרך כלל עונה לאנשים שאני קצת מעריך ולא לאנשים שמגבבים, צורחים ומדברים שטויות.
נעמה לזימי (העבודה):
תעודת כבוד עבורי.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אז אני אתן לה להמשיך לצרוח.
נעמה לזימי (העבודה):
באמת, לא אתה – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת לזימי, תודה.
נעמה לזימי (העבודה):
תעודת כבוד.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת לזימי, שמענו אותך בפעם ראשונה. השר לא הפריע לך בכל דברייך. תאפשרי לו להשיב.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
לא הפרענו לך, אבל את, כדרכך בקודש, כאילו את פה 30 שנה ויודעת את כל הכללים. באת לפני איזה שנה וחצי ואת מקרקרת פה יותר מאשר כל השנים שהייתי בכנסת.
נעמה לזימי (העבודה):
ככה אנחנו המרוקאיות, דודי אמסלם.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת לזימי, קריאה ראשונה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני מבקש לא לקרקר ולא להפריע. זה לא הבסטה שלך פה בכנסת. הבנת?
נעמה לזימי (העבודה):
אמר האיש והגרעינים בכנסת.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
תפסיקי לצרוח פה ולהפריע איך שאת רוצה.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת לזימי, את בקריאה ראשונה. אני לא רוצה להוציא בשלב זה.
נעמה לזימי (העבודה):
אמר האיש והגרעינים בכנסת. אתה מדבר עליי? תתבייש.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אז תפסיקי להפריע.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת לזימי, קריאה שנייה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
תאכלי גרעינים אם את רוצה. תפסיקי להפריע.
נעמה לזימי (העבודה):
אל תדאג, זה אני לא עושה. יש לי יותר קלאס מזה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אז לכן – אני יודע שאת, יש לך קלאסיקה, הכול בסדר. רק אנחנו לא עונים לך בגלל שאני חושב שאת לא ראויה לתשובה באופן כללי, בגלל שאת בן אדם רדוד שנמצא בגובה האספלט. עכשיו אענה לך, רם בן ברק. קודם כול, אתה סיימת בזה שאתה מבקש להביע אי-אמון בממשלה, ואתה מציע לנו להצביע עבור יאיר לפיד כראש הממשלה, לאחר שמנית כל מיני – עוד מעט נתייחס לזה. אני מאמין שאתה עצמך לא מאמין בזה. אין כמעט אזרח במדינת ישראל שחושב שיאיר לפיד זה הבן אדם שיכול להיות ראש ממשלה. גם לא אתה, לדעתי. לכן, מילא תגיד: אני – אתה. יאיר לפיד זה בדיחה. אתה יודע את זה. אז לכן נתפסתי רק לסיומת שלך, כך שהבנתי שאתה באמת לא מתכוון לזה. עכשיו, בוא תראה. בכלל, ככלל, בכל קואליציה תלויים אחד בשני. זה שמה של קואליציה. אתה אמרת את זה כאילו לגנאי. קואליציה, המשמעות שלה – מפלגות מסוימות שיושבות וביחד מרכיבות את הממשלה. ובדרך כלל כשאחד מהגורמים יוצא, הממשלה – –
רם בן ברק (יש עתיד):
כולל – – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
רק שנייה. – – הממשלה נופלת. אני רק רוצה להזכיר לך: הממשלה שהייתה לפני שנתיים, אתם, מי שהחזיק אתכם זה מנסור עבאס.
רם בן ברק (יש עתיד):
מה אתה אומר.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
בוודאי. ואללה, גם לזה אתה מתכחש. אני מבין שהיו לכם איזה 68, 70 פלוס מנסור עבאס. אני זוכר מה קרה כאן בחוק הקנביס. אני זוכר שמנסור עבאס – כבר העברתם – מנסור עבאס פה תוך כדי, מה שנקרא באופן ישיר, אמר: החוק לא מקובל עלינו. באותו רגע הכול הלך. אתם העברתם לו בווידיאו קונפרנס כמעט את כל התקציב בממשלה ודיוני הממשלה. אתם חיללתם – – –
רם בן ברק (יש עתיד):
אז למה לא ביטלתם את התקציב?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
שנייה, תן לי. אתם חיללתם – לחליל של מנסור עבאס.
רם בן ברק (יש עתיד):
אנחנו מבטיחים, בשביל זה – – – מבצעים בעזה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני אסביר לך. ולכן, דרך אגב, אנחנו סברנו – – –
רם בן ברק (יש עתיד):
גם עם מנסור עבאס עשינו מבצעים בעזה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
תן לי, נו. לא הפרעתי לך. לכן אני רוצה לומר לך – א. בקואליציה באמת תלויים אחד בשני. רק אמרתי, אתם הייתם תלויים במנסור עבאס ובתנועה האסלאמית, כן? ולכן קודם כול טלו קורה מבין עיניכם. טלו קורה מבין עיניכם.
רם בן ברק (יש עתיד):
תראה מה שאתה עושה, תראה מה אתה עושה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אתם בושה. ודרך אגב, זו הממשלה, לטעמי, היחידה מאז קום המדינה – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת בן ברק, אתה דיברת ללא הפרעות. הוא משיב לך.
רם בן ברק (יש עתיד):
הוא מדבר איתי. לא פניתי אליו.
היו"ר אמיר אוחנה:
הוא משיב, הוא משיב לך.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
הרי אתה טינפת פה – – –
רם בן ברק (יש עתיד):
לא פניתי אליו, הוא פונה אליי.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני משיב לך. הרי אתה טינפת פה – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
זה לא הזמנה לפינג פונג, אדוני.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני משיב לך. הרי אתה טינפת פה עשר דקות. אני שתקתי, רשמתי. רשמתי מה שאמרת. עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו. נציב שירות המדינה – אני רוצה להסביר לך את הוורט, את העניין. נציב שירות המדינה, דרך אגב, מונה מאז קום המדינה ועד היום באותו הליך. ניסו היועמ"שית וגיל לימון להשתלט על המשרה, דרך אגב, להשתלט בכוח על המשרה באופן לא חוקי. מי שמנהל את המדינה הלכה למעשה זה לא הממשלה, אתה יודע את זה, זה הדיפ סטייט. היום הבן אדם הכי חזק במדינה כל נושא, מחליט בכל נושא, בכל נושא. בכל נושא – – –
רם בן ברק (יש עתיד):
וגם היה בוגד.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
רק שנייה. עוד לא, אני לא יודע על מי אתה מדבר. רק אני אומר – זה גב' מיארה – –
רם בן ברק (יש עתיד):
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת בן ברק, אני מבקש לאפשר לשר להשיב בלי הפרעות.
רם בן ברק (יש עתיד):
אני ממש רוצה שתוציא אותי.
היו"ר אמיר אוחנה:
זה קל, אבל אני לא רוצה להגיע לשם.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
– – והשופט עמית. זה מחולל את כל מה שקורה פה במדינה. עכשיו, בוא אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, לאחר דין ודברים מה שקרה זה שהיועמ"שית, חבר הכנסת דנינו, כבר הסכימה להליך. הג'ינג'י כמובן עתר, עובד אצלם, זה חלק מהאורגן הזה: אחד מרים את הקרן, אחד נוגח. ומה החליט בית המשפט? חכו, אנחנו ניתן תשובה. לא בוער לו. דרך אגב, נציב שירות המדינה מסיים עוד כמה ימים. אתה יודע למה הוא אמר את זה, לדעתי? בגלל שהוא רוצה שהוועדה לבחירת שופטים תתכנס ותבחר אותו. זה עסקן כזה קטן שדואג לעצמו, אבל על הדרך, מה זה מעניין אותו לעצור את המדינה? אז אני מציע לממשלה לא למנות שום נציב שירות המדינה. הוא רוצה בלגן – יהיה בלגן. אתם חושבים שכך אתם רוצים לנהל את המדינה? בבקשה. אז לא יהיה נציב שירות המדינה. אתה לא מאיים עלינו, מר עמית. יש מדינה לנהל; נציב שירות המדינה מסיים בעוד כמה ימים; צריך למנות נציב שירות המדינה. אם יש לך זמן עוד כמה חודשים – אז אתה טועה. זה לא שם. אנחנו לא שם. אתה משחק באמת כאילו מדובר באיזה משחק ילדים. וזאת היא הסיבה המרכזית – אם אתה רוצה לדעת איך מתנהלת המערכת. דרך אגב, אני מבין ממך שאתה בעד. אתה אמרת שעוד מעט אנחנו לא נותנים ל-20% מהציבור הישראלי להצביע. למה? הייתה הצעה שתומך טרור לא יהיה חבר כנסת. אני מבין שמר בן ברק, יש לו בעיה עם הנושא. דרך אגב, אתה מוזמן לא להצביע בהצעת החוק, אבל אני רוצה להזכיר לך שכמעט אף ערבי לא נפסל לכנסת.
רם בן ברק (יש עתיד):
גם היום – – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
דרך אגב, בג"ץ לא פוסל ערבים.
רם בן ברק (יש עתיד):
גם היום תומך טרור לא יכול להיות בכנסת.
היו"ר אמיר אוחנה:
בג"ץ לא פוסל ערבים. שלא תתבלבל.
רם בן ברק (יש עתיד):
– – – על בושה בכנסת – – – על מה אתה מדבר? גם היום יש לך חוצפה לומר – כן, על תומך טרור להיות כאן.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה ראשונה.
רם בן ברק (יש עתיד):
– – – לבחור להיות כאן – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
אתה בקריאה ראשונה.
רם בן ברק (יש עתיד):
אתם רוצים שמישהו במפלגה, מישהו אמר – כל המפלגה נפסלת. על מה אתה מדבר? מה אתה זורה חול בעיני הציבור?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
לא הבנת. בג"ץ לא פוסל ערבים.
רם בן ברק (יש עתיד):
אני לא הבנתי?
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת בן ברק.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
בג"ץ לא פוסל ערבים. בג"ץ פוסל רק יהודים. ממתי בג"ץ פסל ערבי? בחיים לא. דרך אגב, כשבשארה היה חבר הכנסת הייתה עתירה נגדו. נתנו לו להתמודד ואחרי זה מצאנו אותו מרגל. אבל למשל יהודים – היו מספיק יהודים טובים שלא נתנו להם להתמודד.
רם בן ברק (יש עתיד):
מי? מי? מי?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אנשים שאתה לא מסכים איתם. אתה לא מסכים איתם.
רם בן ברק (יש עתיד):
תגיד אחד. תגיד אחד, אחד. תגיד שם של יהודי טוב אחד שלא נתנו לו להתמודד, אחד.
היו"ר אמיר אוחנה:
רם בן ברק.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני אגיד לך אחרי זה, כשאני איזכר.
רם בן ברק (יש עתיד):
מי? הרב כהנא? גולדשטיין?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
לא. קודם כול, גם לרב כהנא לא נתנו להתמודד.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אבל בג"ץ לא פסל את בן גביר, והוא מורשע בטרור. הוא לא פסל אותו.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
היו מספיק אנשים. אני אעשה את הבדיקה ואתה תעשה גוגל, ותראה למי בג"ץ לא נתן להתמודד.
רם בן ברק (יש עתיד):
מי? מי? תגיד מי אנשים טובים, תגיד מי. אתה בטח מכיר אותם, לא?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
עכשיו אני רוצה לעבור לעניין, רבותיי.
רם בן ברק (יש עתיד):
הבעיה שכולכם נעשיתם כמו אותם האנשים הטובים, זאת הבעיה שלכם.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אבל בג"ץ לא פוסל בגלל דת או לאום, הוא פוסל בגלל מעשים.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אתה, דרך אגב, התייחסת לזה – – –
רם בן ברק (יש עתיד):
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה שנייה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אתה התייחסת לזה וטינפת על ראש הממשלה בכך שבעצם הוא רוצה לפטר את ראש השב"כ בגלל שלא הוציא חוות דעת. היום סתם ראיתי – היום, אדוני היושב-ראש, הוחלט להעביר את זה לאולם אחר מסיבות ביטחוניות.
רם בן ברק (יש עתיד):
מה הוגש?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
הוחלט להעביר את הדיון. דרך אגב, ראש הממשלה צדק בטענה: אם כטב"ם הגיע לביתו אין שום סיבה שלא יגיע למשרדו, אבל כנראה שיש אנשים שלא אכפת להם כל כך מזה. לא מוטרדים יתר על המידה.
רם בן ברק (יש עתיד):
אתה לא סומך על צה"ל, על השב"כ, חיל האוויר?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
דקה. לא מוטרדים יתר על המידה.
רם בן ברק (יש עתיד):
איך הוא יושב במשרד שלו – – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני מזמין אותך לקבוע איתו. עם ראש הממשלה.
רם בן ברק (יש עתיד):
הוא קובע?
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מציע שלא ניכנס כאן לסידורי האבטחה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אבל לא משנה, באופן מעשי היה ניסיון התנקשות בראש הממשלה. ואתה מזלזל? וראש השב"כ מזלזל? צריך לבקש מראש השב"כ חוות דעת? למה, ראש השב"כ, מה יקרה?
רם בן ברק (יש עתיד):
למה? אתה חושב שהוא לא יכול להעיד מסיבה ביטחונית? תגיד.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
עכשיו – מה חשבת?
רם בן ברק (יש עתיד):
תגיד, אולי הוא לא יכול לשבת במשרד מסיבה ביטחונית?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
הרי אם היו עושים את זה לבנט לא הייתה לך בעיה. יש לכם בעיה עם הבן אדם. ופה אנחנו מדברים – כשביטחון מדינת ישראל בא לידי ביטוי, זה בתפקיד ראש ממשלת ישראל. ולכן השנאה שלכם מעוורת אתכם ולא אכפת לכם מה יקרה. אתם מערבבים בין התפקיד לבין הבן אדם.
רם בן ברק (יש עתיד):
חס וחלילה, שאף אחד לא ייפגע.
נעמה לזימי (העבודה):
– – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
ולכן, לא אכפת לכם, דרך אגב – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
השר, השר, שנייה אחת. חבר הכנסת בן ברק, אתה דיברת באריכות, אף אחד לא הפריע לך, אף אחד לא עצר אותך. אני מבקש ממך, תאפשר לשר להשיב. אתה כבר בקריאה השנייה, אני באמת לא רוצה להוציא. תודה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
לכן אני מסביר לך. אתה מעלה את זה כאן כאיזה טיעון, כאילו ראש הממשלה, שזה לא בן אדם פרטי, אם הוא מבקש ומתריע על ביטחונו האישי, אז אתה צריך להגיד: בוודאי ובוודאי. מה השאלה פה בכלל? אם ראש האופוזיציה מרגיש מאוים וחושב שהוא צריך, אני בעמדה שצריך באמת באמת לתת לו את כל מה שצריך. אבל אתה טוען שראש השב"כ, בעצם, אנחנו רוצים לפטר אותו בגלל שהוא לא הוציא חוות דעת. אני מציע לך: שאל אותו למה הוא לא הוציא את חוות הדעת. זה נשמע לי יותר הגיוני מאשר שתתלונן. תשאל אותו מדוע הוא נמנע מזה.
רם בן ברק (יש עתיד):
אמסלם, אתה חושב שלא שומרים טוב על ראש הממשלה שלנו, חס וחלילה?
נעמה לזימי (העבודה):
– – –
רם בן ברק (יש עתיד):
– – – הכי טוב בעולם. אתה חושב שהצבא – – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני חושב שאם כטב"ם הגיע לביתו של ראש הממשלה, יש בעיה של מערכת הביטחון, בוודאי.
רם בן ברק (יש עתיד):
כשהוא לא היה בבית, הוא היה במקום אחר באותו זמן. הוא לא היה בבית באותו זמן.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
ואם היו אנשים שהגיעו עם פצצות תאורה לתוך זה, ושרפו גם את הבודקה, יש בעיה לשב"כ. ואם יש אנשים שהגיעו לפתח שלו, יש בעיה לראש השב"כ, בוודאי. דרך אגב, כשמישהו רק פירק מהאוטו של רבין – ישר עצרו אותו. אתה עבדת בגוף ביטחוני, אתה מבין.
נעמה לזימי (העבודה):
מה הוא אומר? אני יושבת מזועזעת.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אדוני, השב"כ צריך לתת אבטחה לראש הממשלה ולבני ביתו.
נעמה לזימי (העבודה):
אתה יושב – – – הרכב של רבין?
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת לזימי, את כבר בקריאה שנייה.
רם בן ברק (יש עתיד):
תגיד, אתה בסדר?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אתה מבין? ואם אנחנו רואים דברים מהסוג הזה, ראש השב"כ – – –
רם בן ברק (יש עתיד):
אבל מישהו הגיע לרכבו? על מה אתה מדבר?
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת בן ברק, קריאה שלישית, נא לצאת.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
גם לרכבו הגיעו, דרך אגב.
רם בן ברק (יש עתיד):
לא הגיעו.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני ראיתי.
רם בן ברק (יש עתיד):
לא הגיעו.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
גם לרכבו וגם לרכבים של שרים.
רם בן ברק (יש עתיד):
לא הגיעו. הוא שמור היטב, וטוב שכך, טוב שכך.
(חבר הכנסת רם בן ברק יוצא מאולם המליאה.)
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
זה מה שאתם רוצים כל הזמן. באמת לא מעניין אתכם ביטחונו של ראש הממשלה. אבל עכשיו, אדוני היושב-ראש, בוא נעבור למשהו אחר, ברשותך. אתמול ישבתי עם כמה חברים בערב, פגשתי אותם. היו שם שני חיילים משוחררים, יש לי את השם הפרטי וגם את המספר האישי, אני יכול להקריא, אין שום בעיה, חבר הכנסת איזנקוט. דרך אגב, הם לוחמים, אחד רובאי 08 ואחד בחיל האוויר. הם אמרו לי: תקשיב, דודי, השתחררנו מצה"ל, באנו ללשכת הגיוס לאחר מכן להיות מוצבים במילואים, ואמרו לנו: יש לכם פטור לכל החיים, אנחנו לא צריכים אתכם. אני יכול לתת לך את השמות. אני הייתי בשוק. דרך אגב, היו עשרות אלפים כאלה. כשאתם בניתם צבא קטן וחכם – הרי בסוף ה-conveyor belt מוציא בכל שנה הרבה מאוד חיילים. אבל אם הצבא צריך להיות קטן, מה נעשה איתם? שלח, קח פטור, וככה מערכת מתנהלת 15 שנה. מה פתאום עכשיו עשיתם? מה קרה עכשיו? אני שומע את הרמטכ"ל במלחמה ואת כולם – כל זה מתגלגל על הראש של החרדים: אתם יודעים למה יש לנו צבא קטן? לא גייסנו את החרדים. אני אומר, אדוני חבר הכנסת איזנקוט, היום יש בחוץ כמעט 50,000, 60,000, 70,000 לוחמי צה"ל שהוכשרו, בוודאי עד גיל 30, 32. הצבא השקיע בהם עשרות מיליארדים לאורך השנים. קודם כול, כשלצבא חסרים חיילים – נא לקרוא להם למילואים, לעשות להם הכשרה קטנה, ואתה תתפלא, אתה יכול להקים שלוש-ארבע אוגדות ככה. בוודאי בכל מה שקשור לכוח האדם. דרך אגב, זה לא סותר את הסיפור של החרדים, בכלל לא. אבל מה עשיתם, בגאונות עצומה? במקום שאתם תבואו ותענו על הפשלה שעשיתם, אנשי הצבא – שהם ניהלו את הצבא; אף אחד לא ניהל את הצבא, אתם קבעתם מה השעה, מה מזג האוויר, מה לקנות מה לא לקנות, כמה צריך, לא צריך. אתם דאגתם רק לתקציב, והתקציב הלך ועלה, הלך ועלה. גנץ כשר הביטחון עשה כאן מאבק על הפנסיות של הצבא – לא שאני לא בעד, אני רק אומר באופן כללי. ולכן, פתאום לא ידעתם מה לענות. נתקענו, אדוני היושב-ראש, בלי מספיק חיילים. אז מה אמרנו? את מי נאשים, את עצמנו? יש חרדים שלא התגייסו. אדוני הרמטכ"ל לשעבר, אתם לא רציתם מעולם לגייס חרדים. לא עניין אתכם, לא רציתם. אתם שחררתם לוחמים שהשקעתם בהם, אמרתי, מאות אלפי שקלים אם לא מיליוני שקלים, בכל אחד. זה מהטנקיסטים – הרי סגרתם אוגדות שלמות של טנקים, ומה עשיתם עם הטנקיסטים? שלחתם אותם הביתה. סגרתם אוגדות שלמות, ואחרי זה, בסוף, כשהסתבר שהצבא קטן על המדינה, פתאום אמרתם: רק שנייה, זה לא, זה, החרדים אשמים.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
מי שלח כסף? מי שלח כסף לחמאס?
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת פרקש הכהן.
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
מי שלח כסף לחמאס?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
דרך אגב, זה נתונים. אני שמעתי את ראש אכ"א – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת פרקש הכהן.
שלי טל מירון (יש עתיד):
זה לא – – – ועדת חקירה ממלכתית?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
דרך אגב, אני אמרתי את זה היום.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
לא צריך ועדת חקירה ממלכתית, פתרתם את הבעיה.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת שרון ניר.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
יש עשרות אלפי משתמטים מצה"ל.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
פתרתם את הבעיה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
דרך אגב, בתקופתי אין דבר כזה חייל שלא שירת בצה"ל. מי שלא רוצה לשרת בצה"ל, איך אמרנו, על אלונקה הוא יוצא מצה"ל. היום יש עשרות אלפי משתמטים מהצבא. הצבא בכלל לא פועל כדי לגייס אותם. הוא יצא מהנחת עבודה שיש לו עודף כוח אדם, והוא לא יודע מה לעשות איתו. ובשעת אמת הסתבר שזה לא נכון, ואז הכי פשוט להסיט את האש לחרדים. זה מה שעשיתם. לכן אני אומר: סיפור החרדים – אנחנו הובלנו את חוק הגיוס אז לא בגלל הסיפור הצבאי, בגלל הסיפור החברתי. ויש עניין שמי שלא לומד תורה יתגייס לצבא או לשירות לאומי, ואחרי זה יצא לשוק העבודה. וככה בעצם אנחנו רוצים שילוב של כל החברה הישראלית. עכשיו, אדוני היושב-ראש, שמענו אתמול את הגאון הגדול בוגי יעלון טוען שצה"ל עושה טרנספר ומבצע פשעי מלחמה.
קריאה:
צודק.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
צבטתי את עצמי להאמין.
מאיר כהן (יש עתיד):
טיהור אתני.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
טיהור אתני, טיהור אתני זה פשעי מלחמה; אתה צודק, חבר הכנסת כהן. אתם יודעים, אני צובט את עצמי, איך בן אדם ששירת בצה"ל כל חייו כמעט, היה רמטכ"ל – דרך אגב, לא האריכו לו בגלל שהוא היה נגד הגירוש. הוא היה נגד פינוי ההתיישבות בעזה. והבן אדם הזה, תראה לאן הגיע, לאיזה מחוזות. באמת גם חז"ל כבר אמרו: גם אוויל מחריש חכם ייחשב. אבל אני טוען שמה שהוא עשה זה דבר חמור. הוא לא מדבר לציבור הישראלי. אנחנו מכירים אותו, זה לא האירוע. כל העולם שומע אותו ומצטט אותו, בגלל שהוא מחפש איזה יהודי שזורק איזושהי שטות. הוא גם בר-סמכא, היה רמטכ"ל לכאורה, זה לא איזה עובר אורח. כל העולם מצטט אותו, ובוודאי שהוא תורם לחלק מהאנטישמיות בעולם. לכן אני חושב שאם הייתה מדינת סדר כאן, ויועמ"שית נורמלית, היו עוצרים אותו היום עם 20 אנשים רעולי פנים בלילה, ב-04:00, ומובילים אותו לחדרי השב"כ. והוא היה צריך להיות נמק בכלא הרבה מאוד שנים בגלל שזאת באמת פגיעה בביטחון מדינת ישראל פר אקסלנס. זה לא קשור, דרך אגב, לזכות הביטוי. זה לא קשור. לא כל דבר מותר לומר. אבל אני חושב שיש אנשים פה במדינה שמגזימים מאוד. ואמרתי, זה לא חונה במסגרת זכויות הביטוי במדינה דמוקרטית. לכן אני מבקש מהיועמ"שית או מהמשטרה – דרך אגב, הוא אזרח. אני חושב שצריך לקרוא לו לחקירה, לעצור אותו ולחקור אותו על פגיעה בביטחון המדינה. בוודאי על הגברת האנטישמיות בעולם, פגיעה בחיילי צה"ל. בכל חיילי צה"ל. דרך אגב, מי נלחם שם? חיילי צה"ל. הוא עכשיו התחיל לתרץ: אני התכוונתי להנהגה, חבר הכנסת איזנקוט. אבל בסוף, החייל, אם הוא לא קיבל הוראה שמבחינתו, מבחינתנו, בעצם דגל שחור מתנוסס עליה, הוא צריך לקיים אותה. הוא האשים את כל חיילי צה"ל כאילו אנחנו בקבינט אומרים לכל חייל מה לעשות. זה האיש הזה שאני כבר לא יודע איך לכנות אותו. שים לב מה השנאה עושה. כבר אמרו חז"ל: השנאה והתאווה והכבוד מוציאים אדם מן העולם. זה הבן אדם. לכן אני חושב שזה לא יכול לחנות יותר ברמת הדיבורים. אני חושב שמדינת ישראל צריכה לעצור את הבן אדם הזה, להעמיד אותו לדין, כפי שמגיע לאנשים שפוגעים בביטחון מדינת ישראל. אני רוצה לספר לך, להזכיר לך: עוד לפני המלחמה – אני שומע את ראש המוסד תמיר פרדו, אני קורא, שאומר: ישראל מנהלת משטר אפרטהייד ביהודה ושומרון. זה אותו אחד, דרך אגב, אותם אנשים, אותה מנגינה, שפוגעים במדינת ישראל. ואחרי זה אנחנו צריכים להלין על האג? הרי מה קרה? היועצת המשפטית לממשלה – פרקליט המדינה מר איסמן, זה שבעצם הואשם בהטרדות מיניות, הוא שקל לחקור את מי? את אייל גולן ואת קובי פרץ, על מה? שהם שרו "יישרף לכם הכפר". כאן בן אדם, אדוני חבר הכנסת איזנקוט, כאן בן אדם פוגע בביטחון מדינת ישראל. אני אגיד לך למה הוא רצה לעצור, לחקור אותם. בגלל שככה אצלנו, יש התבטלות בפני הגויים. הם רוצים להתייפייף בהאג, לכן לא היה אכפת לו לעצור שני אנשים. עוד מעט נגיע לפלדשטיין. לא מעניין אותם. בוגי יעלון – חס ושלום. פרדו – בשר מבשרנו. בשר מבשרנו. דרך אגב, זה יותר גרוע מפיגוע שעושה מחבל; בגלל שזה פיגוע במדינה, זה פיגוע בצה"ל, זה פיגוע ביהודים בעולם. לא שמעתי את דובר צה"ל עולה, לא שמעתי את הרמטכ"ל אומר מילה. מילה. אתה יודע, זה מוציא אותי מדעתי. בסוף המדינה היא מעל הכול. חבר'ה, אלה האנשים שצריכים להיות מוקעים מהחברה, ובוודאי לא להסתובב ולא לבוא לאולפנים. הם צריכים, אמרתי, להיות מועמדים, לשבת בבתי הסוהר. יהיו שניים, שלושה, ארבעה, ויותר אף אחד לא יעשה פיגוע כזה למדינת ישראל. אבל הם מתחרים אחד בשני מי מכפיש יותר את המדינה ואת צה"ל. ועוד הם באים באצטלה של דרגות על הכתפיים שלהם, לשעבר.
נעמה לזימי (העבודה):
אתם מכפישים אותה. אתם. מי מכפישים את המדינה?
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת לזימי.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
ועוד אלה אנשים ששירתו בצה"ל והתפרנסו. כל הקריירה שלהם נבנתה בצה"ל. זאת החוצפה ועזות המצח של המערכת המשפטית. אני לא מתייחס אליו. איך אומרים חז"ל: לאו עכברא גנב אלא חורא גנב. כשהוא רואה חור – העכבר הזה נכנס לתוך החור. לכן אני אומר לך, זה חלק מכל הסיפור של מיארה. תסתכל על כל התמונה. מר פלדשטיין, אלי פלדשטיין ועוד מ', אין לנו מושג מי זה עד היום. במדינת ישראל נעלם בן אדם ב-04:00. 15 אנשי ימ"מ, מה שנקרא שב"כ – שלחו לו איזה חוליית טקילה, כולם עם כיסוי פנים, להוציא איש, חייל, מבית מלון. משהו לא יאומן כי יסופר. וללכת אל פלדשטיין הביתה – אותו סיפור. דרך אגב, אפילו את המחבלים בנוח'בה לא מוציאים ככה. כשהייתי בעזה עשינו מעצרים, ומעולם לא באנו לא רעולי פנים ולא כלום. פתחנו את הדלת, לקחנו את הבן אדם. מחבלים. ככה עושים לאנשים? יהודים במילואים, קצינים בצה"ל – מה קרה? אני אמרתי אז, ואני אומר גם היום: פרשייה חמורה, היא עוד תיחקר. אני אומר גם ליועצת המשפטית לממשלה: תזכרי, יבוא יום ויעמידו אותך לדין, ואת תיכנסי עוד לבית סוהר להערכתי, על כל הפשעים שאת לא מונעת היום. זה לא lineman, את לא שופט קו. כשאת לא פועלת, את בעצם עושה את העבירה. את. וגם איתך בסוף נבוא חשבון בסיפור המשפטי. יבוא לפה בן אדם הגון – – –
נעמה לזימי (העבודה):
של נעליך.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
יבוא בן אדם הגון – –
קריאות:
– – –
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
תגיד לי, כמה אנשים הכנסת לכלא? מה זה הדבר הזה? מי אתה בכלל?
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, עד כאן.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
– – לא מופעל כמוך, לא מריונטה כמוך, ותאמיני לי, יבוא יועץ משפטי, איש הגון וישר ויהודי בליבו, ויעמיד אותך על כל הפשעים שאת בעצם לא מנעת.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
מבזק הממשלה – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת בליאק.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
ותזכרי את זה, את וחברייך. זה לא שעכשיו אתם מהאו"ם, מקסימום תלכו הביתה. לא. אתם הרסתם מדינה שלמה במשך שנתיים, וזה לא יכול לעבור ככה, לסדר-היום. אתם תצטרכו לתת את הדין בבוא העת.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אל תדאג, גם אתה תיכנס לכלא.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
שמעתי עליך, בליאק. לכן אני אומר – – –
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
יש צפי ויש צפי.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אתה רוצה שאני אתן פאוזה עכשיו, בסדר. לכן, אדוני היושב-ראש, אני רק אסכם את הסיפור הזה. הרי הוויכוח – הרי חזרנו בחזרה לאותו פתק, וכו' וכו', שאין בו דבר וחצי דבר. דרך אגב, אני הופתעתי לשמוע שבבילד הוא בכלל לא פורסם. לא צולם בכלל הפתק. הייתה ידיעה, כמו כל מיני ידיעות. דרך אגב, אני רוצה להגיד לך, חבר הכנסת איזנקוט, שרונן ברגמן, לפני הסיפור של הביפרים, הדליף ידיעה, אחת החמורות שהיו, שהולך לקרות משהו חמור מאוד, משהו טיפשי. אני בקבינט תהיתי, לא ידענו מה זה. ידענו שיש אירוע חמור, רציני – לא ידענו מה זה. תבין, שרי הקבינט – אבל ברגמן יודע. אני חושב שעל זה השב"כ היה צריך לבוא ולעצור את ברגמן. דרך אגב, אני שומע בטלוויזיה – וחבר הכנסת איזנקוט, אתה היית בקבינט בישיבה הזאת – על אותו אירוע שהחלטנו, אחרי שבוע או פחות מהמלחמה, ואחרי שבועיים אנחנו רואים את זה בערוץ 12. ירון אברהם מדווח. אני כמעט התעלפתי. אני אמרתי – אתה שמעת אותי עשרות פעמים אומר ליועמ"שית: אני מזועזע. אני מבקש חקירת פוליגרף. חקירה, מצידי שיביאו את ה-CIA – – –
קריאות:
– – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
שום דבר לא קרה. הגברת שומעת, רואה עבירות חמורות על ביטחון מדינת ישראל ולא מגיבה. זה לא קשור לאיזו ממשלה – ביטחון מדינת ישראל מונח פה על כף המאזניים, אנשים מסכנים את חייהם. לא מקורות מודיעיניים, צה"ל.
נעמה לזימי (העבודה):
– – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אבל אתה לא שמעת פה מצפצף. אתה יודע שבקבינט – עוד כשהיינו בפנים, סטנוגרמות בחוץ – – –
שרון ניר (ישראל ביתנו):
– – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני מגיע לקבינט, ובדרך אני כבר שומע ברדיו מה יהיה. כל זה יוצא מתוך המקום הכי מסווג במדינת ישראל. ולכן אנחנו תבענו – דרך אגב, ביקשנו חקירת פוליגרף. ראש הממשלה ביקש את זה כמה פעמים, ואני בעמדה – עד היום. אני חושב שמי שמדליף מהקבינט צריך להיות מועמד לדין, לא משנה מיהו. אבל היועמ"שית יושבת שם, רואה שכולם עוברים באדום, ושום דבר לא מעניין אותה. אני אומר לך, אני חשבתי לעצמי למה היא עושה את זה. המסקנה שהגעתי אליה היא שכנראה היא המדליפה הראשית, אז היא מפחדת על עצמה. אחרת למה שבן אדם יראה – – –
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אם בן אדם אמון על החוק, אמור לעשות את זה ולא עושה, אני שואל למה. הרי בסוף יש היגיון. לכן, אתה רואה, הכול הפוך. הכול הפוך. ועוד רם בן ברק עולה לכאן, מאשים את הממשלה. הכול הפוך. הדיפ סטייט שולט במדינה היום, בסדר-היום, במה עושים, לא עושים, את מי עוצרים, לא עוצרים. עכשיו אני רוצה להגיד לך משהו. יש פה מחלוקת, אולי בין השב"כ לצה"ל, ולפחות העמדה שלי היא שמי שאחראי למידע במדינת ישראל – בעל המידע זה לא השב"כ, הוא משיג את המידע; זה לא הרמטכ"ל – זה ראש ממשלת ישראל. בסוף ראש ממשלת ישראל והקבינט הם האחראים למידע. ואם הם מחליטים לפרסם משהו, ככה צריך להיות. בוודאי לא צה"ל מחליט על דעתו מה הוא מעביר, מה הוא לא מעביר, מה חשוב, מה לא חשוב. במשטר דמוקרטי ראש הממשלה והקבינט אחראים למידע, לא הרמטכ"ל ולא מי שהביא את המידע. זה התפקיד שלו להביא את המידע. ואני ראיתי בסיפור של הפתק הזה – אתה יודע שחשבנו בדיוק ככה, לאורך כל הדרך, שזה מה שיקרה. דרך אגב, אף אחד לא הופתע. בסוף הסתבר לי השבוע שהפתק לא צולם בבילד בכלל. צוטט. ועל זה עצרו אנשים, העלימו אותם במרתפי השב"כ 40 יום, כמעט 40 יום – אתה יודע מה, כמעט בלי לאכול, בלי מיטה. היועמ"שית – אתה זוכר, עשתה לנו תפריט אוכל למחבלי הנוח'בה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
מה קורה עם החטופים?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אתה זוכר מה היה לנו בקבינט עם המחבלים של הנוח'בה. כל היום דאגה להם, מבוקר עד לילה. סיפרה לנו: יש האג. אבל יהודים, בוודאי מלשכת ראש הממשלה, שהולכים וקוטפים אותם ככה, כאילו נכנסו לאיזו בסטה בשוק – לקחו 20 איש והעלימו אותם. זה מראה לך לאן הגענו. אם בארזים נפלה שלהבת, מה יגידו אזובי הקיר. אז עכשיו הם עברו לבן גביר, כי לא בא להם עליו. יחפשו – זה אמר ככה, הוא אמר ככה. זה מה שאמרתי. הזאבים יוצאים ליער, טורפים אותנו כאוות עיניהם, ואין מישהו שישים להם גדר, אין. לכן, אני חושב שהיועמ"שית הזאת צריכה לעוף הביתה אתמול ושלשום. דרך אגב, אדוני היושב-ראש, ובזה אני מסיים – –
קריאה:
– – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
– – אני ראיתי שחמישה שרים מהליכוד חתמו. אני מצפה שכל שר מהליכוד שלא רוצה לחתום על זה, שיצא מהממשלה, בגלל שכמעט כל הליכודניקים חושבים ככה, כל המחנה הלאומי. זה לא עסק פרטי שלכם. היועמ"שית הזאת מחבלת בממשלה באופן יזום כמעט בכל דבר ועניין. אתה לא שמעת – – –
נעמה לזימי (העבודה):
אתה מחבל במדינה.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת לזימי, קריאה שלישית. נא לצאת.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
בממשלה שלכם לא הייתה המילה, לא שמעתם באוזן – –
נעמה לזימי (העבודה):
– – –
(חברת הכנסת נעמה לזימי יוצאת מאולם המליאה.)
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
– – "מניעה משפטית", לא הבנתם מה זו המילה. רצתם אחרי זה רק לפתוח את המילון, להבין מה זה. אין לנו שבוע שאין לנו מניעה משפטית. הסכם עם לבנון, הסכם טריטוריאלי – לא עבר כנסת. כלום.
דבי ביטון (יש עתיד):
היה צריך לעבור – – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אבל אצלנו, הכול זה מניעה משפטית. למנות נציב שירות המדינה – מניעה משפטית. אין סוגיה שהיא לא מניעה משפטית. לכן, אני חושב שהגברת הזאת צריכה ללכת משתי סיבות: אחת, הנזק שהיא עשתה לדמוקרטיה הישראלית הוא בלתי נתפס, גם לביטחון מדינת ישראל.
קריאות:
– – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
היא. והדבר השני, היא מפריעה לממשלה דמוקרטית שנבחרה על ידי הציבור. ואני יודע שאתם לא מעריכים את אותו ציבור, אתם חושבים שהוא דרג ב' והוא לא כל כך, מה שנקרא, אין לו את המשקל הנכון. עזבו, ליכודניקים, כן. והיא מפריעה לממשלה בכל דבר ועניין. קמה בבוקר, איך אמרתי, קורעת את המכנסיים ורצה מהר כדי להפריע ולהפיל את הממשלה. תודה רבה.
נאור שירי (יש עתיד):
מה זה קורעת את המכנסיים?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
בריצה. קורעת את המכנסיים בריצה. ממהרת.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת אחמד טיבי לנמק את ההצעה מטעם סיעות חד"ש-תע"ל ורע"ם.
נאור שירי (יש עתיד):
ומה עם נעליים?
היו"ר אמיר אוחנה:
בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
תודה, כבוד היושב-ראש. לשנה האחרונה היו השלכות רבות על כלל הציבור, ובפרט על הציבור הערבי. רף האלימות עולה ומשתולל, החברה הערבית סובלת פעמיים, שלוש או ארבע. באופן ישיר ועקיף היא סובלת וסופגת יותר – פחות משאבים, פחות תקציבים, פחות מקלטים, פחות ביטחון אישי, כשהיישובים הערביים לעיתים מקבלים יחס של שטחים פתוחים. ולכן מספר ההרוגים בקרב האזרחים הערבים בצפון הוא רב. החברה הערבית, שבשגרה סובלת מעוני מתמשך, מייצוג יתר בקורבנות הפשיעה, תאונות הדרכים ותאונות העבודה; הטריאדה הנוראית הזאת – תאונות עבודה, תאונות דרכים וקורבנות הפשיעה. השנה היא סובלת ממכה כלכלית קשה, ולאור עליית שיעור האבטלה ויוקר המחיה מוצאת את עצמה במצוקה קשה. עלייה באירועי הירי, מקרי הרצח, הברחות הנשק, נרמול אלימות וארגוני פשיעה, שמרגישים שהם הריבון מול משטרה כושלת מרצון, ואחוזי הפיענוח הנמוכים – בשנה האחרונה רק רבע ממקרי הרצח של נשים ערביות פוענחו, כמעט 100% מרצח נשים יהודיות, ושאר הרוצחים מסתובבים חופשי. מבחינת הביטחון האישי של הציבור הערבי, במיוחד מול המדיניות הפושעת בטיפול בפשיעה, כלומר בהיעדר הטיפול בה ובאלימות שגברו – מאז פרוץ המלחמה או בתקופתה אין יומיים שעוברים בלי רצח. לפני שבועיים סוף השבוע היה הנורא ביותר – שבעה מקרי רצח בסוף שבוע אחד. בשבוע אחד אישה נרצחה בדרום; גבר, מנהל בית ספר, נרצח. בבאקה לפני שבועיים היו שבעה מקרי רצח. עכו, עראבה, אעבלין, כפר קרע, ערוער, אל-ליד, רהט. אין כמעט מקום בטוח. את הממשלה זה לא מעניין. אין תוכנית, אין עבודה מסודרת ומוסדרת, ואין אפילו מראית עין של טיפול בנושא, כי דמו של הציבור הערבי מותר. ודווקא בשעה הקשה הזו, כשהיישובים הערביים הכי פגיעים וזקוקים לסיוע ותמיכה ממשלתית, מינה ראש הממשלה את האיש הכי לא מתאים לתפקיד; עבריין סדרתי, מורשע בתמיכה בארגון טרור, מונה לשר המשטרה, השר האחראי על ביטחון אישי ועל ביטחון לאומי. זה האיש. ולא פלא ששיעורי הפשיעה, גם בקרב יהודים אבל בעיקר בקרב הציבור הערבי, נוסקים מעלה. מי שעשה קריירה מאלימות ופרובוקציות, מי שרודף פרסום, לייקים, גם במחיר הדם שלנו ושלכם, גם במחיר הדם של המשפחות שלנו, הביטחון האישי שלנו, של כולנו, בן גביר – שקיווה וניסה מהרגע הראשון להצית זירות נוספות, להצית מלחמת דת כוללת במסגד אל-אקצא, וכשל – השבוע מפרסם הנחיה לקצונה הבכירה: להיכנס ולפרוץ למסגדים; שוטרים שפורצים למסגדים – פעולה שהוא מצהיר ומקווה שתהדהד, הוא כתב, תחת הכותרת האבסורדית של שמירה על השקט, להפקיע את הרמקולים מהמסגדים. אגב, במוצאי שבת יש את הצפירה של כניסת השבת, ויש את המשאיות של הברסלבים. אי פעם שמעתם ערבי ביפו או בחיפה או בלוד מלין על ה"רעש" (אומר בערבית ומתרגם) במירכאות של הצפירות האלה, שהן צפירות עם אוקטבות גבוהות? לא. מתוך כבוד לדת אחרת, מתוך כבוד לאמונה ולדתות – אף פעם. מי שמינה פירומן לתפקיד, אשם ונושא באחריות להשתוללות שלו ולהשלכות של ההשתוללות הזאת, ושלא יגיד אחר כך שלא ידע או שלא משכו בדש מעילו. מה מצפה נתניהו כשהוא ממנה אחד כמו בן גביר לשר המשטרה, וההשפעה שלו על השוטרים ועל האזרחים הטובים היא השפעה נוראית? זה מזכיר לי פתגם בערבית, (אומר בערבית: זה מזכיר לי פתגם בערבית מדוברת: תקשור את הסוס אצל החמור, הוא לא ילמד אותו לצהול ולא ילמד אותו לנהוק. וכל המשטרה האלה נוהקים,) בלי לטפל בדבר העיקרי שצריך לטפל בו, והוא הביטחון האישי, דווקא בשעה הקשה הזאת הממשלה מקצצת גם בתקציבים לשלטון המקומי, מצמצמת משאבים שנועדו לתמוך בהגברת הביטחון האישי, בצמצום הפערים האדירים בין החברה הערבית ליהודית. היום היה בג"ץ של השלטון המקומי הערבי, והעליון הוציא צו על תנאי נגד הממשלה, נגד שר האוצר. זו החלטה חשובה, ואני רוצה לציין לטובה את יושב-ראש ועדת הכספים, שהודיע שהוא לא מתכוון להביא לדיון ולהצביע על הבקשה של האוצר לקיצוץ הנורא של 200 מיליון שקל או 15% בכל מה שקשור בעיירות פיתוח. זו החלטה נכונה של יושב-ראש ועדת הכספים. במקום להימנע מקיצוצים ואף להגדיל את ההשקעה בתחומי החינוך והטיפול בפשיעה כדי לאפשר רווחה, סיוע וטיפול בפשיעה ואלימות, הממשלה בוחרת לקצץ בתקציבי הרשויות, שכבר קורסות מכובד הנטל. במקום להשקיע בצמצום הפערים העצומים בין החברה הערבית ליהודית, הממשלה מתעקשת לקצץ במשאבים ולהפקיר את התושבים הערבים למר גורלם. אומנם הפורמט נועד להצבעה על אי-אמון בממשלה ובקואליציה; אני מנצל את הבמה כדי לומר שבא לי להצביע אי-אמון גם באופוזיציה, כי תראה את ההצבעות: לעיתים בחוקים הנוראיים זה יותר מ-68, כי חלק מהאופוזיציה מצביע עם הקואליציה בחוקים האנטי-דמוקרטיים ביותר. ככה לא בונים חומה, ככה לא בונים אופוזיציה, אם רוצים להפיל את הממשלה הנוראית הזאת. עכשיו דובר על החוק של דיכוי ההצבעה, של הקלה בפסילת רשימות ומועמדים ערבים. המטרה של החוק זה לדכא את שיעור ההצבעה של הציבור הערבי. מאז המחדל ב-7 באוקטובר הסקרים לא מחייכים לבנימין נתניהו, וסקר אחרי סקר אחרי סקר הוא לא מצליח להקים ממשלה. ולכן, מה הפתרון? יש מצביעים ערבים, אפשר לדכא את ההצבעה שלהם באמצעות פסילה של המועמדים שלהם, של הרשימות שלהם. זאת המטרה. זה חוק אנטי-דמוקרטי בעליל, וכל מי שטוען שזו דמוקרטיה – אגב, ישראל היא לא דמוקרטיה ליברלית, מזמן; היא דמוקרטיה אלקטורלית, יש מבנה, יש פרלמנט, יש ממשלה, יש בית המשפט, אבל דמוקרטיה ליברלית היא לא.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
על זה אנחנו מסכימים. שנינו מסכימים על זה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני לא יודע אם תסכים למה שאני אומר.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
לא. עד עכשיו. עד עכשיו אני מסכים איתך.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
שמעתי אותך מדבר על בן גביר, על חקירות, על מסיבות עיתונאים שהוא עושה, על מעצר של בכיר מאוד מאוד מאוד בשב"ס. מה זה מאוד מאוד? מי זה בדרך כלל? אם זה מאוד מאוד מאוד, מי זה?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
זה מה שקראתי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אבל מי זה מאוד מאוד מאוד?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אין לי מושג.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
בכיר מאוד מאוד יש רק אחד. איך זה שעברו כמה שעות, אדוני היושב-ראש, ואף אחד מעוצמה יהודית או מהקואליציה לא חוקק חוק שאומר: פקידים שבן גביר מינה לא ייחקרו במשטרה? איך זה שלא חוקקתם חוק כזה? (אומר בערבית: הייתכן?) נראה לך סביר? שוכרן.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אני מזמין את השר דודי אמסלם, בבקשה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול יש לי איזה חוב קטן לחבר הכנסת רם בן ברק. הוא שאל את מי פסל בג"ץ. הוא הלין על החוק הזה. רם בן ברק, קודם, כשהוא דיבר על האי-אמון, הוא אמר שאנחנו רוצים למנוע מ-20% מהאוכלוסייה – הוא דואג לאוכלוסייה הערבית. קודם כול, תזמין אותו בחג שלכם לחבר'ה, תודה לו. אבל בלי קשר, אמרתי לו שאני לא מכיר ערבי אחד שנפסל. יכול להיות שיש, אני לא מכיר.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לכן הבאתם חוק, להקל על הפסילה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
דקה. אבל אני מכיר יהודים. הוא שאל אותי מי. אז עכשיו בדקתי. הייתה פסילה, אדוני היושב-ראש, גם של מיכאל בן ארי וגם של עופר כסיף. שניהם באו לבג"ץ, אותו בג"ץ שאנחנו מכירים, אותם אנשים; הם החליטו שבן ארי לא יכול להתמודד – –
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
נכון, כי הוא גזען.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
– – ועופר כסיף בוודאי ובוודאי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אחד גזען – – –
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אחד גזען ואחד לא.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אתה יודע, זה הכול בעיני המתבונן.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
לא, בעיני בית המשפט.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אתה יודע, ברוך מרזל רצה להתמודד, כמדומני, וגם אותו פסלו.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אתה רוצה אותו בכנסת?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
לא חשוב. אני לא רוצה לראות גם את כסיף בכנסת.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אבל זה דוגמה כאילו – – –
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אין מה להשוות בכלל.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אבל מה אני רוצה לומר? שבג"ץ, כשהוא מדבר, קודם כול, את מי פוסל בג"ץ? רק יהודים. דרך אגב, תבדוק אותי, בג"ץ תמיד ישפיל את המסורת היהודית, תמיד, איפה שאפשר, תמיד ישפיל ויפגע ביהודים, תמיד. מעולם לא בערבים, לא במסורת שלהם ולא ברגישות של הערבים, ולא של הנוצרים.
נאור שירי (יש עתיד):
בג"ץ הכשיר את כל ההתנהלות של ישראל בגדה.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
למה? בגלל שככה הוא מרשה, ככה הוא חושב שהוא נאור.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
בג"ץ אישר את בן גביר. יש פגיעה יותר גדולה מזו?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
דקה, דקה. אם זה היה תלוי בבג"ץ, כולנו לא יכולים להיות פה, כל החצי הזה לא יכול להיות פה. אבל רק בג"ץ יהודי שיושב כאן – עלק יהודי; מכשירים ומאפשרים להכניס חמץ לבתי החולים בפסח. אני חושב שאם היו שואלים אותך, היית אומר שלא. אתה כערבי, מוסלמי, היית אומר: חבר'ה, אני רוצה לכבד את היהודים שבוע בשנה, שיכבדו אותנו, אנחנו מכבדים אותם. עכשיו אני בא לחוק המאזין. אני מסכים איתך, דרך אגב. חוק המואזין עלה פה בקדנציות נוספות ולא רצינו להעלות אותו. ואני מסכים איתך, אני חושב שהדתות צריכות לכבד אחת את השנייה, ואני נגד הדבר הזה. גם אז הייתי נגד וגם היום. ולכן אני אמרתי את זה, עליתי לדוכן הזה ואמרתי את זה. יש מה שנקרא טקסים דתיים – צריך לכבד אותם. דרך אגב, כשאני עובר ליד כנסייה, מסגד, אני מכבד את המקום, מכבד את המתפללים. ולכן, אני חושב שזה חוק שלא צריך לבוא לעולם. אין לו שום תועלת. ולכן, זה הסיפור. בגלל שאני חושב שכל דת צריכה לכבד את הדת השנייה, לכן אני גם – – –
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
– – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
נכון. תראה, כשהיה חוק הגיוס, מנסור עבאס ישב פה, לא כיבד את זה, בגלל שהסיפור של הגיוס זה סיפור של לימוד התורה. והוא ישב כאן והוא הצביע איתם כדי לגייס את הבן של פרוש. חוץ מהבן שלו. שאלתי אותו: למה הבן שלך לא? לא ענה. עד אז – אתה יודע את זה – גם ביניכם לבין המפלגות הדתיות בנושא דת ומדינה תמיד הייתה הפרדה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
ציפור הנפש.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
כן. ואני בעד להשאיר את זה שם. בוודאי ובוודאי. אני באופן אישי מכבד, באמת מכבד, לא רואה את זה כדבר – עכשיו לגבי הקיצוץ: תראה, המלחמה הזאת עלתה 200 מיליארד שקל, להערכתי. הרי צריך להביא אותם מאיזשהו מקום?
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
5%.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני לא נכנס כרגע לאירוע.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
– – – לא 15%.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אמרתי, אני לא נכנס, לא יודע. אני לא שר האוצר. אז לכן אני אומר, בסוף צריך להביא את זה מהגורן ומהיקב. יש שני דברים שבוודאי צריכים לעלות – או שלושה לפחות – תקציב הביטחון חייב לעלות חזק מאוד. זה וקטור שפועל הפוך. לא שאנחנו מקצצים בו – אנחנו מעלים. אני חושב שבתקציב הרווחה כמעט לא צריך לנגוע, עד כמה שהדבר אפשרי, בוודאי לא להרע את המצב, ובתקציב הבריאות. אז אם פה אתה מעלה, בממוצע זה 5% לכאורה, אבל בסוף, במשרדים האחרים זה יהיה גם 10%. לכן אני אומר, בגדול זאת הכוונה. אתה יודע, אין דבר כזה, פלאט זה בעצם ההחלטה הכי טיפשית. לכן אני אומר בגדול, אני מציע לכם לשבת עם שר האוצר ולנהל איתו דין ודברים ולהגיע להסכמות. וגם בזה, דרך אגב, אני בעמדתי – הינה, אני אומר את זה גם פה וכל פעם אמרתי את זה: אצלי אזרח מדינת ישראל הוא אזרח. לא מעניין אותי אם הוא ערבי, צ'רקסי, דרוזי או יהודי. מגיעות לו הזכויות מהמדינה כמו כל אזרח. אני באמת מאמין בזה באמונה שלמה. הוא אזרח המדינה. מה שמגיע לו בחינוך, צריך לקבל. כולם אותו דבר. דרך אגב, אני לא מצליח לקבל למה שמישהו צריך לקבל יותר ומישהו פחות. אני גם לא מאמין שזה קורה. אני לא יודע. ולכן אני בעמדה שבוודאי ובוודאי האזרחים הערבים, כמו אזרחים יהודים – אותו דבר. בתקצוב, בוודאי של השוטף, בחיים, לא צריכה להיות שום אפליה. על זה לדעתי כמעט אין מחלוקת, אצלנו בוודאי. אזרח, תזכור, קודם כול אדם הוא אדם, צריך לכבד אותו, אזרח הוא אזרח, צריך לכבד אותו. עזוב את המחלוקת שיש לנו עם חלק מהם לגבי הנושא הלאומי. זה משהו אחר. לכן אני בעמדה שאם תשבו עם שר האוצר, אני מעריך שתגיעו לעמק השווה. לגבי חוק של תומכי טרור, תראה, אני בטוח – גם אתה, אחמד – לא מעודד תמיכה בטרור. גם אתה לא. אני לא מאמין שאתה תומך טרור – – –
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אף אחד מאלה לא הורשע בתמיכה בטרור.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
לא עניין של הורשע, לא הורשע. עזוב, זו לא שאלה של הורשע. אני לא אומר לך. אני יודע את מי הם מרשיעים ואת מי לא. אבל אני אומר בגדול, אני מניח שאזרחי מדינת ישראל ברובם הכללי, ובוודאי גם אזרחיה הערבים של מדינת ישראל, לא תומכי טרור. הם רוצים לחיות במדינת ישראל. הם יכולים להחליט, דרך אגב, לא לחיות במדינה. אבל אם הם החליטו שהם חיים במדינת ישראל, אני חושב שחלק הארי רוצה לחיות במדינה כמו כל אזרח. אבל בוודאי ובוודאי שאתה לא צריך להתנגד לחוק כשיש אנשים שתומכים בטרור. ודרך אגב, רוב תומכי הטרור שנמצאים בקרב אזרחי מדינת ישראל, בסוף הם ערבים, ופחות יהודים, אז בוודאי בוודאי צריך למנוע מהם להגיע לכנסת. אין שום סיבה שהם יגיעו לכנסת, מי שתומך טרור. מי יחליט מי תומך טרור? יש בית משפט.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
החוק מבדיל בין ערבים ליהודים. מי שפגע בפלסטינים – החוק לא חל עליו – – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני חושב – אם אתה שואל את עמדתי – מי שתומך בטרור אז הוא לא צריך להיות בכנסת, ובוודאי להיות מטופל על פי החוק, בין שערבי, בין שיהודי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
גם טרוריסטים יהודים?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
בוודאי. מה ההבדל? לא הבנתי.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
מי שתומך בטרור, צריך להגיש נגדו כתבי אישום ולהרשיע אותו – – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
מה ההבדל? אני לא מכיר את החוק. אני רק אומר, אני לא קראתי אותו, אבל קשה לי להאמין – – –
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
נציג מהמפלגה שלך ענה – שאלנו – שאין טרוריסטים יהודים.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
עזוב, אני שואל: האם כתוב בחוק – – –
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
– – –
היו"ר מאיר כהן:
חברים, תנו לו, בבקשה. תסיים.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
האם כתוב בחוק בפירוש: ערבי שתומך טרור לא יהיה בכנסת, יהודי שתומך בטרור יהיה בכנסת? שואל.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אתם לא טיפשים עד כדי כך לנסח את זה כך.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אז לכן – אתה שואל מה עמדתי? עמדתי: טרור זה טרור – –
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
מעצרים מינהליים לא עוברים יהודים – – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
– – אבל לצערי הרב, 99.9% מהטרור באמת בא מהאוכלוסייה הערבית. לא כולה. אלה שכבר מתעסקים בזה הם ברובם ערבים. זה הסיפור האמיתי.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
באמת?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
בוודאי. אמרתי, רוב האוכלוסייה הערבית, אתה יודע – רוב האוכלוסייה הערבית, להערכתי, היא אוכלוסייה שרוצה לחיות בשלום – –
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
מה עם המתנחלים? מה עם המתנחלים? איך אתה מעז להגיד את זה?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
– – אבל אלה שתומכים בטרור, בין שהם יהודים או ערבים, רובם ערבים. זה נתונים.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
איפה יש נוער גבעות?
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
ויש כאלה שמבצעים טרור.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
יש גם. מי שבנוער הגבעות עובר על החוק, צריך לטפל בו, כמו כל אזרח ישראלי. אין שאלה כזאת. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון הסיעתי. חבר הכנסת יאיר לפיד, ואחריו – חבר הכנסת גדי איזנקוט.
יאיר לפיד (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום ראשון, אתמול, עבר בוועדת שרים לחקיקה החוק של חברת הכנסת לימור סון הר מלך, של הפרדה מגדרית באקדמיה. בחוק – לא בדיון, לא בהסכמה, בחוק. אני רוצה לשאול שאלה את הבית הזה: למה לא בכנסת? למה שלא תהיה הפרדה מגדרית בחוק פה בכנסת? יש פה אנשים חרדים, יש פה מפלגות. אני רוצה להזכיר, בכנסת ישראל יש שתי מפלגות שבהן אסור לנשים להיבחר. הם מרגישים מאוד לא נוח ליד נשים. אז למה שלא תהיה פה, במעבר, מחיצה קטנה, שיהיה פרגוד, שלא יצטרכו, חלילה, חברי הכנסת החרדים לפגוש נשים במקום העבודה שלהם? למה אנחנו מטילים עליהם את העול הזה? במדינת ישראל בין 3% ל-4% מהמרצים באוניברסיטאות הן נשים מזרחיות, מרצות מזרחיות. תחשבו איזה מאמץ זה לאישה כזאת לחצות את כל הכשלים וכל הקשיים בשביל להפוך למרצה באוניברסיטה. ועכשיו יגידו לה: לחדר הזה, גברתי, אסור לך להיכנס, כי לנשים אסור להיכנס; כי העבירו חוק בכנסת ישראל איפה לנשים מותר להיות ואיפה לנשים אסור להיות. כי הגענו למצב שהכנסת הזו אומרת: אני אחוקק חוקים שפוגעים בנשים כדי להקל על חרדים, כי לא אכפת לנו, כי זו המדינה שהם רוצים. אני כולי בעד חרדים באקדמיה, ואני גם בעד להקל עליהם ככל האפשר. בחקיקה? ולמה הם מעבירים את זה בחקיקה, למרות שהם יודעים שיש הסכמים? כי זו המדינה שהם רוצים כאן. הם לא מסתירים את זה. אלוהים שבשמיים, למה הציבור הליברלי ממשיך לא להאמין למה שנמצא למול עיניו? הם רוצים פה מדינת הלכה משיחית, חרדית, קיצונית, רדיקלית. והם מחוקקים חוק אחרי חוק, אחרי חוק, אחרי חוק. ואחרי שהם ירחיקו את הנשים, כמה זמן ייקח עד שהם ירחיקו גם את הגאים? ואחרי שהם ירחיקו את הנשים והגאים, הם ירחיקו את הערבים, כי אם מותר אז מותר, כי זו המדינה שהם רוצים פה וזו המדינה שתהיה פה, אלא אם כן כנסת ישראל פעם אחת תחזור לעשתונותיה ותעצור את זה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה לאדוני. חבר הכנסת גדי איזנקוט, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת שרון ניר.
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול אושרה בוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק על הענקת חסינות לאנשי ביטחון על העברת מידע מדיני רגיש לדרג מדיני. המשמעות, אם החוק הזה יעבור, שכל חייל שעובד באמ"ן, מוסד, שב"כ, רשאי להעביר – וכמו שאתם יודעים, יש אלפי אנשים. יש פה ניסיון לשרוף את העליונות המודיעינית שנבנתה בעמל רב לאורך שנים ארוכות. אני מקווה שיש פה מספיק אחראיים שידאגו שביום רביעי החוק המופקר הזה לא יעלה. פה אני פונה גם לשכל הישר וגם לעמוד השדרה, במידה שיש. שימשתי לפני 25 שנים כמזכיר צבאי לשני ראשי ממשלות. אחד היה מהליכוד, אחד היה מהעבודה, ואני מכיר את הדברים שם מלפני ומלפנים. לעוזר למודיעין של ראש הממשלה, וזה לקח מוועדת אגרנט, יש את ההרשאות הרחבות ביותר. יש גם חומר מודיעיני שהוא רואה וראש אמ"ן לא רואה. כל החומר נמצא במשרד ראש הממשלה. האמירה של ראש הממשלה בנאום המפורסם של תשע הדקות, שלא יעלה על הדעת שמסמך בסיווג סודי ביותר לא הועבר אליו, היא אמירה מופרכת, לא רצינית. כי יש ימים שמופקים מאות דוחות מודיעין בסיווג סודי ביותר ויש גם ימים של אלפים, בשב"כ, מוסד וצה"ל; מעבר לזה שראש הממשלה יכול לקבל החלטה היום בערב שכל הידיעות ברמת סודי ביותר מגיעות לשולחנו, הוא יצטרך להוסיף איזה ארבעה שולחנות במשרד. מה שאני רוצה לומר לאנשים שלא יושבים פה, האחראיים, ואני מקווה שזה יגיע אליהם: העברת החוק תיצור אנדרלמוסיה ארגונית, העברת חומר לא מוסמך, וזה יפגע במה שיש כיום כחובת התרעה אישית שיש לכל חייל. דרך אגב, נעשים אלפי פוליגרפים בשנה כדי לשמור על הסוד. השאלה הראשונה של כל מי שמגיע לפוליגרף היא: האם העברת מידע מודיעיני לגורם לא מוסמך? לכן ברור לגמרי שתהיה פה פגיעה אנושה בקהילת המודיעין. השר דודי אמסלם העלה את העניין של צה"ל קטן וחכם. אז אני התלבטתי אם להבהיר את זה ולומר את זה פה על הבימה, כי יש פה גם מסר בעייתי: לפני תשע שנים הושיב ראש הממשלה – זה היה בנימין נתניהו – ועדה בראשות יוחנן לוקר. הוועדה הזאת ישבה על המדוכה שנה שלמה, ובתום העבודה המליצה לקצץ את השירות בצה"ל בשנה שלמה – במקום שלוש שנים, שנתיים שירות. זה עבר את ראש הממשלה וזה הגיע לדיונים. המזל אז שהיו שרי ליכוד הגונים עם עמוד שדרה. אני יכול לציין אותם, ויש משהו מאפיין, לכן התלבטתי אם לספר את זה. זה היה משה כחלון, בוגי יעלון, יובל שטייניץ ויואב גלנט. מה שמאפיין את כל הארבעה האמיצים האלה הוא שלא נשאר אף אחד מהם. אבל רק הם, בעמידה איתנה, גרמו לזה שצה"ל לא יקוצץ בשנה עד שנת 2020. כל מי שלא מאמין, וזה נשמע לו מופרך, שיפתח גוגל. בשורה התחתונה, אני מקווה שהצעת החוק המופרכת הזאת תרד מסדר-היום של יום רביעי. אם היא תעלה בכל זאת, אני מקווה שיימצאו פה אנשים עם שכל ישר ועמוד שדרה שיגידו "עד כאן", כי זאת לא שרפת אסמים, זאת שרפת העליונות המודיעינית של מדינת ישראל ויצירת אנדרלמוסיה מוחלטת בקהילת המודיעין.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת שרון ניר, ואחריה – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. בבקשה, גברתי.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא רוצה להיות נביאה אבל אני בהחלט עומדת בפתח ומתריעה. בעוד שמדינת ישראל מתמודדת במלחמה על עצם קיומנו, כאשר חיילים בסדיר ובמילואים נלחמים למעלה מ-400 יום, עשרות אלפי משפחות מפונות, משפחות החטופים עוברות סיוט מתמשך 423 ימים – הקואליציה החליטה ללחוץ על כפתור במנגנון השמדת ערך לדמוקרטיה במדינת ישראל. במקום ללכד את העם, לסייע לנפגעי המלחמה, ממשלת החורבן מקדמת בכל הכוח, על סטרואידים, חוקים שנויים במחלוקת שמטרתם לפגוע בכוונת מכוון במוסדות שלטון החוק ובמרקם הדמוקרטי במדינת ישראל. הצעת החוק להקמת ועדת חקירה פוליטית ולא ממלכתית לחקר טבח 7 באוקטובר זה ניסיון מובהק להתנער מאחריות, לעוות את המציאות ולהפוך את השכול והכאב לכדור פוליטי. הצעת החוק להעניק חסינות לחברי כנסת, חסינות מוחלטת מהעמדה לדין בעת מילוי תפקידם, זאת יוזמה שמבקשת לנצל את כוחם של חברי הכנסת כדי להבטיח להם חסינות מוחלטת בפני החוק. היוזמות של שר התקשורת להשתלט על התקשורת לסגור את התאגיד תחת הכותרת של הפרטה וייעול – זה נועד לנקמה פוליטית קודם כול ולפגיעה ישירה בתקשורת החופשית ולשלוט בנרטיב, במידע שמגיע לציבור. המהפכה המשטרית נמצאת בעיצומה והממשלה מקדמת אותה על סטרואידים – ניסיון לקדם הצעות חוק שמחזקות את כוחם של חברי הקואליציה, הצעות חוק שמאפשרות לשר המשפטים לפגוע במערכת המשפט. אני שואלת אתכם: לאן הגענו? המשמעות של כל המהלכים האלה ברורה: במקום לעסוק בנושאים הבוערים ביותר – בביטחון, בצפון, בחטופים, במילואימניקים, בתקומה בצפון ובדרום – הממשלה עוסקת בחקיקה מפלגת, שנויה במחלוקת, שעוסקת אך ורק בשלושת הכ"פים: כוח, כסף וכבוד. כל מטרת הממשלה הזאת זה לחזק את כוחות השלטון, כמו שקרעי אמר, באופן בלתי מוגבל, ולפגוע בזכויות האזרחים. זוהי לא העת לטירוף הדעת ולניצול ציני של המחדל והסטת הקשב לחקיקה פוליטית שנועדה פשוט לכסות על הכישלון של הממשלה. אתם קואליציה – אני רואה שהם ברחו, אבל השר, טוב שאתה נשארת להקשיב לי. אתם קואליציה חסרת גבולות ומעצורים. אתם יוצרים כאוס, אתם יוצרים שידוד מערכות במדינת ישראל. אתם מחרבים כל חלקה טובה, אדוני השר. הגיע הזמן לקחת אחריות ולתת תשובות לאזרחי ישראל. הגיע הזמן להפסיק את המשחקים הפוליטיים. תמנו כבר ועדת חקירה, קחו אחריות ותנו הסברים לציבור הישראלי. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה לך, גברתי. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת איימן עודה.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה ביבי נתניהו מינה לפני שנתיים שר לביטחון לאומי, אבל הוא כנראה לא ידע שכדי למנות שר כזה הוא צריך גם ללמוד ולדעת איך להתנהג עם ילדים, צריך להיות גם בקי בפסיכולוגיה של ילדים או בהתנהגות של ילדים. כי השר, כשהוא כועס ורוצה פגישה עם ראש הממשלה, אז הוא הולך ועושה פרובוקציה. הוא יורד למסגד אל-אקצא כדי לעשות פרובוקציה כדי שראש הממשלה יזמן אותו. לפני יומיים – שוב. כנראה הוא רוצה לפגוש את ביבי נתניהו, אז הוא שם את הנושא של המואזין ואת המסגדים על הפרק ואומר שצריך להחרים את מערכות הכריזה במסגדים כי הם מרעישים, וזה עושה נזק ורעש בסביבה, וצריך להחרים אותם. למה? כי צריך לתת קנסות, כי בעצם זה מזיק, ויחד עם השרה סילמן הם רוצים להעניש, כנראה, גם את החברה הערבית על ידי זה שמנסים לעשות גם פרובוקציה בחברה הערבית. זו לא החרמת מערכות כריזה, זה לא הטלת קנסות גבוהים על המואזינים או על האנשים שעובדים במסגדים, זו לא מדיניות; זאת בעצם פרובוקציה שהשר מנסה כל הזמן לעשות כדי להוביל להתנגשות עם החברה הערבית. עם כל זאת, זה לא מצליח לו ולא יצליח לו. אני אומר כאן: (אומר בערבית: האד'אן יתקיים כל עוד יש חיים על פני האדמה.) תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת איימן עודה, ואחריו – חברת הכנסת מרב מיכאלי, אחרונת הדוברים.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני רוצה לספר לשר בן גביר ולכל הגזענים על עירי המשותפת חיפה. בחיפה גרים ערבים ויהודים, נוצרים, מוסלמים ויהודים. מבחינתנו זה שעם כניסת שבת סוגרים את הרחובות, רחוב החלוץ ורחוב יל"ג, זה כל כך טבעי לעיר שלנו וכולנו מקבלים את זה. מאז שהיינו ילדים קטנים אנחנו יודעים שביום שבת אי-אפשר לעבור דרך רחוב יל"ג או רחוב החלוץ בגלל שזו שכונה של חרדים, ואנחנו צריכים לכבד. ביום כיפור זה טריוויאלי. בעירנו חיפה יום כיפור זה יום כיפור, כולנו מכבדים. בעירנו חיפה יש נוצרים, יש הרבה כנסיות. ביום ראשון קול הפעמון של הכנסיות מוסיף עוד יופי לעיר הרב-תרבותית שלנו. אותו דבר בדיוק (אומר בערבית ומתרגם:) קול המואזין. בעברית המואזין, זה המואַדִ'ן, אל-מואַדִ'ן. זה חלק אינטגרלי מהנוף של כולנו. אנחנו עיר רב-תרבותית. אנחנו רואים את היופי בפסיפס הזה של העיר שלנו. כך זה עכו, כך זה לוד, כך זה רמלה, כך זה יפו. קול המואזין היה לפני בן גביר והגזענים, והוא יישאר אחרי בן גביר ואחרי כל הגזענים. אנחנו בערים המעורבות נשב עם ראשי הערים. אנחנו נמצא נוסחה שתכבד את כל הדתות של כולם, ממש של כולם. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה.
מרב מיכאלי (העבודה):
אתה יודע, אדוני היושב-ראש, יש כמעט 100,000 אזרחיות ואזרחי ישראל שמפונים מהבית שלהם כבר למעלה משנה, ולחלקם הגדול אין בכלל בית לחזור אליו, כי הוא מופצץ, הוא מופגז, השדות מופצצים. צריך המון המון כסף בשביל לשקם ולהחזיר אותם הביתה. אבל לקואליציה הזאת זה ממש לא דחוף. הם הקימו עכשיו מינהלת – עד שהיא תקום ועד שיהיו שם מספיק אנשים ועד שאפשר יהיה להגיש. ולכן, משום שבלאו הכי זה ייקח זמן, אז גם מה דחוף להעביר לזה כסף? בינתיים העבירו מאות מיליונים לבתי דין רבניים ולמשרד ההתנחלות. אתה יודע למה צריך להעביר מאות מיליונים למשרד ההתנחלות, אדוני היושב-ראש? משום שההתנחלות בעזה ממשמשת ובאה. אינך שומע את פעמי החמור של המשיח? ההתנחלות בעזה קורמת עור וגידים בעודנו יושבות ויושבים כאן. זה ממש לא מצחיק. יש כאלה שעובדות ועובדים בזה. עובדות, לצערי. מה זה עובדות, אוהו עובדות בזה, ואין להם שום בעיה ללכת ולהתנחל בעזה על גופות החטופות והחטופים שלנו. על גופות החטופות והחטופים הם בונים את ההתיישבות בעזה. אין דבר נורא ואכזרי מזה.
היו"ר מאיר כהן:
חברים, אני מבקש שקט. מדברים כאן על הדוכן. שקט.
מרב מיכאלי (העבודה):
אין דבר נורא ואכזרי מזה. על גופות החטופות והחטופים שלנו הם מתכננים את ההתנחלות בעזה. והם מדברים כאילו הם החלוצים, הם הולכים בעקבות החלוצות והחלוצים. אז לא, חברות וחברים, החלוצות והחלוצים שעשו התיישבות בנו את מדינת ישראל. ההתנחלויות הן אלה שמבטיחות את החרבתה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי. אם כן, אני מזמין את השר המקשר. אתה רוצה לסכם? לא. אז אנחנו עוברים להצבעה. אם כן, אני מבקש מכולם לשבת. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
שמית.
היו"ר מאיר כהן:
לא. לא, לא. סליחה, התחלנו הצבעה. סליחה, התחלנו הצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אם אתם רוצים את ההצבעה הבאה, נא תביאו בזמן. אוקיי. אז בבקשה, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת האי-אמון של יש עתיד. בבקשה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 40 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
40 בעד, אפס מתנגדים וכנ"ל נמנעים ונוכחים. אם כן, אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות העבודה, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות העבודה, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 42 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת העבודה, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
מה? הכול בסדר? חברים, זהו. 42 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. בבקשה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה – 37 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
37 בעד – אחמד טיבי – אפס נגד ואפס נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש.
(קריאה ראשונה)
היו"ר מאיר כהן:
חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית (תיקון מס' 27), התשפ"ה–2024, לקריאה הראשונה. אני מזמין את השר המקשר דודי, דוד אמסלם, בבקשה. אתה אמור להציג את הצעת חוק להפחתת הגירעון. לרשותך, אדוני, עשר דקות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה זה? איפה שר האוצר?
סימון דוידסון (יש עתיד):
אמסלם, אין שר אוצר במדינת ישראל?
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
סימון, יש לך בעיה עם זה שאני עולה ומקריא? אני קיבלתי את זה אתמול, כשהיית בהפגנה ולא שמעת את הגברת קוראת לראש הממשלה "בוגד" וכו' וכו'.
סימון דוידסון (יש עתיד):
– – – לא הייתי.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני יודע שלא היית. אני בטוח שאם היית, היית עולה לבמה ומעיף אותה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
הייתי מוציא לה את – – –
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
אני בטוח בזה במאה אחוז. אבל שר האוצר עסוק עכשיו בענייני האוצר, ולכן הוא ביקש ממני להקריא.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
התקציב זה לא ענייני האוצר.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית חוקק בשנת 1992 כדי לאפשר לממשלה לבנות את תקציב המדינה תוך שמירה על אחריות פיסקלית. חוק זה קובע, בין היתר, את יעד הגירעון ואת מגבלת ההוצאה השנתית. לנוכח הצרכים הרבים שנולדו בעקבות המלחמה ומצב החירום, הן בהיבטי הלחימה והן בהיבטי סיוע ושיקום העורף, אשר חייבו הוצאות תקציביות משמעותיות, בוצעו מספר תיקונים למסגרות הפיסקליות לצורך הצבת יעדים זמניים מרחיבים יותר. בחודש נובמבר 2023 בוצע תיקון למסגרות הפיסיקליות לשנת 2023. בחודש ינואר 2024 הגישה הממשלה תוכנית מאזנת, שכללה את תיקון מגבלת הגירעון ומגבלת ההוצאה והגשת חוק תקציב נוסף לשנת התקציב 2024, אשר אושר בחודש מרץ. בשל הימשכות המצב המיוחד בעורף ולנוכח הגידול בהוצאות האזרחיות הנובעות מהתארכות הלחימה, בדגש על הצורך בהמשך פינוי וריענון אוכלוסיית קווי העימות, אישרה הכנסת את הצעת הממשלה לחוק תקציב נוסף, שני לשנת 2024, שהגדיל באופן חד-פעמי את ההוצאה המותרת בכ-3.4 מיליארד ש"ח. כעת, בשל נסיבות חריגות ומשמעותיות שאין ביכולתה של מסגרת התקציב הקיימת לספוג, מציעה הממשלה הגדלה נוספת במסגרות הפיסקליות, ובפרט הגדלת יעד הגירעון לשנת 2024 ל-7.7% והגדלת מגבלת ההוצאה בסך של 32.2 מיליארד ש"ח. הנסיבות החריגות: 1. במהלך השנה התברר כי בשל העיתוי שבו התקבל הסיוע האמריקאי ואופן מימושו, חלק מהסכום לא יהיה זמין לשימוש השנה. על מנת לאפשר את המשך פעילותו של משרד הביטחון לפי התכנון, מוצע להגדיל את מסגרת התקציב בסכום של 18 מיליארד שקלים חדשים כחלף לכספי הסיוע, שייפרסו על פני השנים הבאות. 2. בשל התמשכות הלחימה העצימה במלחמת חרבות ברזל, תוך גיוס מילואים משמעותי, ובתוך כך היציאה למבצע חיצי צפון בלבנון, מוצע להגדיל את ההוצאה ב-13.4 מיליארד ש"ח לצורך מימון ההוצאות הנגזרות מכך. 3. בשל התייקרות הריבית על החוב הממשלתי מוצע להגדיל את מסגרת ההוצאה בכ-1.8 מיליארד ש"ח. אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק ולהעביר אותה לוועדת הכספים להכנה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. אם כן, אנחנו עוברים – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא, זו קריאה ראשונה. איזו שנייה-שלישית?
היו"ר מאיר כהן:
לא, להכנתה לקריאה שנייה. זו קריאה ראשונה. אבל הוא אומר. פשוט להקשיב. אנחנו עוברים לדיון האישי. אני מזמין את חבר הכנסת מנסור עבאס – מנסור עבאס נמצא כאן? לא; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – לא נמצא כאן; כאן חבר הכנסת יואב סגלוביץ'.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
זו לא הרשימה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
זו לא הרשימה. מתן כהנא. תביא לו את הרשימה.
היו"ר מאיר כהן:
אדוני המזכיר, שוב הרשימה שלפניי אינה הרשימה המתאימה. רגע, אנחנו בודקים. כן, כן, עכשיו בסדר. כן, זה הגיע. חבר הכנסת מתן כהנא, שלוש דקות. אחריו – רם בן ברק.
רם בן ברק (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה, אדוני. מתן, בבקשה.
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, נגיד שלום לבני מכינת אדרת מעיינות, שלום לכם, שם בקהל. אני מקריא פה עכשיו משהו שחברתי למפלגה שירלי פינטו ביקשה שאקריא לקראת יום המודעות הבין-לאומי לאנשים עם מוגבלויות, שיקרה מחר. לקראת היום הזה, אנו נדרשים להביט בכנות ובאומץ על המציאות המורכבת והקשה של אוכלוסיית האנשים עם מוגבלויות בישראל, שעומדת על כמיליון וחצי איש. המלחמה חשפה באופן קיצוני את הפגיעות והקשיים הייחודיים העומדים בפני אוכלוסייה זו. נתונים עגומים מלמדים כי שיעור האבטלה בקרב אנשים עם מוגבלויות עלה באופן דרמטי מ-28% לפני המלחמה, לכ-45% כיום. מדובר בירידה תלולה בתעסוקה, המשקפת את השבריריות והפגיעות של אוכלוסייה זו במציאות של חירום לאומי. מעבר לנתונים היבשים, מאחורי המספרים האלה עומדים סיפורים אישיים של מאבק, כבוד וחתירה מתמדת לשוויון הזדמנויות. אנשים עם מוגבלויות נאלצים להתמודד לא רק עם מוגבלותם אלא גם עם חסמים חברתיים, תפיסתיים ותשתיתיים. המלחמה החריפה את האתגרים הקיימים, מהגבלות בנגישות למרכזי פינוי, דרך קשיים בקבלת סיוע רפואי ותמיכתי ועד לתחושת בדידות וניתוק. רבים מהם מצאו עצמם מנותקים ממעגלי תמיכה חברתיים וכלכליים שהיו להם קודם לכן. אנו כחברה מחויבים לעשות יותר. עלינו לייצר מנגנוני תמיכה ייעודיים, לקדם תעסוקה שוויונית, להנגיש שירותים ולשבור סטיגמות. זה לא רק עניין של זכויות, אלא של כבוד אנושי בסיסי. אני קורא לממשלה ולכל מוסדות המדינה לראות בשילובם המלא של אנשים עם מוגבלויות משימה לאומית עליונה. עלינו להפוך את השוליים למרכז ולהבטיח שכל אזרח, ללא קשר ליכולותיו, יזכה למימוש מלא של הפוטנציאל האנושי הטמון בו. אני מזכיר שוב, הקראתי פה את הדברים שכתבה שירלי פינטו, חברתי למפלגה, לקראת יום המודעות הבין-לאומי לאנשים עם מוגבלויות, שיתקיים מחר. תודה, אדוני.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת מירב בן ארי.
רם בן ברק (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה מכאן לחזק את איל נוה. אני רוצה להתנצל שבשל שיקולים פוליטיים צרים ועל מנת למצוא חן בעיני הבייס הביביסטי, הבן גבירי והסמוטריצ'י, נשללה ממנו הזכות לשרת את מדינת ישראל כפי שעשה עד היום בנאמנות. ואני רוצה להודות לך על מה שעשית לפני 7 באוקטובר, ובמיוחד, ולא פחות, על מה שעשית אחרי, אתה ואחים לנשק, מאז 7 באוקטובר. הצלת את המדינה. בזמן שהממשלה קרסה ולא תפקדה, אתה וחבריך, גיבורים מכל הגוונים של הקשת הישראלית, רצתם דרומה, אחזתם בנשק ויחד עם רבים אחרים הצלחתם לעצור את הרוצחים. מייד אחר כך התחלתם לטפל במפונים. זו מנהיגות, זו פטריוטיות. לכן אני רוצה להודות לך באופן אישי, איל נוה, ולכל חברי אחים לנשק, שעושים ימים ולילות למען החברה בישראל. חזקו ואמצו ואל תמצמצו מול מכונת הרעל שמנסה להשמיץ אתכם. בעיניי ובעיני אזרחים רבים במדינת ישראל, רוב-רובו של העם, אתם גיבורים אמיתיים, ואנחנו מצדיעים לכם. תודה רבה לכם.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני. חברת הכנסת מירב בן ארי, ואחריה – חבר הכנסת יוסף עטאונה. מירב, בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-בראש, כנסת נכבדה, ראשית אני רוצה לפתוח בדברי ניחומים לרונן ואורנה נאוטרה, ההורים של עומר, זיכרונו לברכה. שנה שלמה הם חיכו, ולצערי היום הודיעו להם, בעצם קבעו את מותו של עומר – קצין בשריון שהגיע לארץ כחייל בודד, התגייס לצה"ל וב-7 באוקטובר, כשהיה עם הטנק שלו בכוח מאוד מאוד מצומצם, השתלטו מחבלים על הטנק. לצערנו, עכשיו יודעים שהוא נהרג בקרב. לפני הכול אני שולחת את תנחומיי, אני מתנצלת בפני ההורים ואני קוראת מפה, שוב ושוב, לעשות הכול כדי להחזיר את 101 החטופים הביתה, את החיים לשיקום ואת המתים לקבורה. אי-אפשר להמשיך ככה עם המלחמה הזו, צריך להפסיק ולהשיב את החטופים הביתה. אני רוצה להגיד מילה על מה שקורה בכנסת בשבועיים האחרונים, בעיקר בכל מה שקשור לוועדה לביטחון פנים, או לאומי, איך שקוראים לה. חמד, אני רואה שאתה מסתכל. אתה חבר בוועדה, נכון? אתה יודע שכל השבוע לא נקבעו דיונים בוועדה לביטחון לאומי? אין דיונים. עכשיו אני שואלת אתכם, האם המצב של הפשיעה במצב טוב?
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
מעולה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה זה, יותר טוב מזה – נשתגע. אין קטסטרופה כמו הפשיעה במדינת ישראל. אין קטסטרופה כזאת – בחברה היהודית ובטח ובטח בחברה הערבית. אין יום בלי שאדם נפגע – אבל אין דיונים כל השבוע. בשבוע שעבר ציינו בכל העולם את יום האלימות נגד נשים. תמיד, תמיד היה דיון בוועדה לביטחון הפנים – או לאומי, איך שהוא קרא לה – ובוועדה לקידום מעמד האישה. הוועדה לקידום מעמד האישה כינסה כבר שלושה דיונים, וכל הכבוד לפנינה. אבל סליחה, מי המגיבים הראשונים כשהאישה מתקשרת למשטרה? הינה, עניתי, התשובה בשאלה. למי היא מתקשרת? היא מתקשרת לשוטרים. אין דיונים בוועדה לביטחון פנים על המשטרה, אין דיונים, כי אלימות נגד נשים לא מעניינת אותם. ושוב היום יושבות חברות הכנסת מהאופוזיציה וחבר – סגלוביץ', כמובן, אין דיונים בלעדיך על אלימות נגד נשים – וזה לא נראה לי הגיוני. תגידו, ויש כאן חבר'ה צעירים שצופים בי, ממכינה – רצח נשים זה לא פוליטי. אלימות נגד נשים זה לא פוליטי. כשמרביצים לה בבית, כשלוקחים לה את כרטיס האשראי, כשמתעללים בה מינית, כשאונסים אותה – לא שואלים אותה מה היא הצביעה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני מסיימת. אלימות נגד נשים – זה קשור לכל אזרח ואזרחית במדינה הזאת. לא יכול להיות שוועדה שלמה מתעלמת מאלימות נגד נשים, ולא יכול להיות שאף חברה – עזוב חבר, אין לי ציפיות מחבר – אף חברה בקואליציה לא טורחת להגיע לדיונים על אלימות נגד נשים. אגב, רק שתדע, כשכבר הגיעה שרה לדיון, היא קמה ועזבה באמצע. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. תודה, גברתי. חבר הכנסת יוסף עטאונה, ואחריו – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. מירב, מדוע הוועדה לא מתכנסת?
מירב בן ארי (יש עתיד):
כל השבוע היא לא מתכנסת כי הוא רב עם שמחה רוטמן על הרוגלות.
היו"ר מאיר כהן:
יוסף, בבקשה, אדוני, שלוש דקות.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אי-אפשר לעבור לסדר-היום על התערבות של שר הכישלון הלאומי בן גביר ועל ההנחיות שלו, במיוחד בערים המעורבות, למנוע את קול המואזין, (אומר בערבית: קול האד'אן במסגדים, בעיקר בערים המעורבות.) אני רוצה להגיד בצורה הכי ברורה לשר הגזען, הפשיסט הזה – אני במידה מסוימת גם לא מופתע מניסיון ההתגרות שלו באוכלוסייה הערבית, ובמיוחד בערים המעורבות, אחרי ההתגרות שלו סביב מסג'ד אל-אקצא וגם סביב כל מה שקורה בנגב, הריסות בתים וההתגאות שלו. אני גם לא מופתע ממנו שהוא מתחיל להתעסק עם מסגדים ועם קול האד'אן, כי הוא בעצמו פיקח בצורה ישירה על הריסת מסגדים בנגב. מי שהרס את המסגד בוואדי אל-חליל אצל משפחת אבו עסא הוא השר בן גביר, בהוראה ישירה. מי שהרס לפני שבועיים מסגד באום אל-חיראן, ואני הייתי שם, זה השר בן גביר. ולכן לא מפתיעה אותנו ההתנהגות של השר המופרע הזה, כי ככה הוא היה כל הזמן. מי שאשם זה לא בן גביר, כי בן גביר הוא גזען, פשיסט, כהניסט. אנחנו מכירים את ההיסטוריה שלו, אנחנו מכירים את ההרשעות שלו, אנחנו מכירים את ההרשעה שלו בתמיכה בטרור. ולכן זה לא חדש. כבוד השר אמסלם, מה שחדש – שהשר המופקר, הגזען, הפשיסט הזה, הוא שר סביב שולחן הממשלה. הוא מקבל לגיטימציה מכם. מי שאשם זה ראש הממשלה ביבי נתניהו, שנותן לאדם כזה להיות שר לביטחון לאומי, כביכול, כשהוא לא מפספס אף הזדמנות להתגרות באוכלוסייה הערבית. הוא רוצה להבעיר את השטח. לגבי המסגדים, לגבי האד'אן, אני רוצה להגיד בצורה הכי ברורה לשר המופקר הזה: (אומר בערבית: שיחריבו עלינו את כל הצריחים, אנו הצריחים, שמע את ההלל, אנו אלה שמרגע שנולדנו היינו על גבי הסוסים האציליים.)
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת ווליד טאהא. שלוש דקות, כבודו.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, השר בן גביר יעשה, כך פרסם, מסיבת עיתונאים ב-18:00. אני מוצא לנכון להגיד לו מעל הדוכן הזה שזה בסדר גמור, שיעשה מסיבת עיתונאים, רק שלא יפר צו איסור פרסום. אני אומר את הדברים דווקא גם על הרקע של הצעה של חברת הכנסת גוטליב על חוק החסינות של חברי הכנסת, שהיא רצתה שיהיה מורחב; בסוף הוא לא עלה בגלל איזשהו ויכוח פנימי, כנראה בוועדת השרים לחקיקה: לפי הצעת החוק הזו, אם היא הייתה מתקבלת, הוא יכול לעשות מסיבת עיתונאים ולהפר כל צו איסור פרסום. אני אומר את הדברים האלה כי זו דוגמה קלאסית כיצד אנחנו, או יותר נכון הממשלה או חברי הכנסת, כורתים ענף שכולנו יושבים עליו. בסוף צו איסור פרסום הוא חלק מכלי העבודה. הוא עובר ביקורת שיפוטית. ואז עולה פה על הדוכן שר, חבר כנסת, ויכול להפר כל דבר, ובסוף זה יכול להיות גם שיבוש חקירה. אז זאת הזדמנות גם להגיד לשר לביטחון לאומי – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
לכישלון לאומי.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
– – שבעיקרון אסור להפר צווי איסור פרסום. אז שיראה את זה כאזהרה. אם מישהו אומר לו לפני 18:00, שלא יבוא בטענות אחר כך שפותחים בחקירה או שיש בעיה עם העניין הזה, ויתחיל להתגולל עוד פעם. מי שעובר על החוק לא יכול להתלונן לאחר מכן שאוכפים חוק, בוודאי לא השר הספציפי הזה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
זאת פעם ראשונה שבן גביר יפר את החוק. פעם ראשונה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אני אומר את הדברים האלה. לא היו לי הרבה הזדמנויות להזהיר מראש. הינה, יש הזדמנות להזהיר מראש. אני מניח שהשר לביטחון לאומי לא יעשה את הדברים האלה. בסוף יש לו אחריות, יש לו אחריות על ארגון גדול. לא משנות המחלוקות האחרות, בסוף זה ארגון אוכף חוק, ושר – אסור שיהיה עבריין, גם אם הוא עבריין. המציאות הנוראה היא שיושב על כיסא השר לביטחון לאומי אדם שהורשע בפלילים יותר מפעם אחת, והוא יושב במערכת האכיפה של מדינת ישראל. והתוצאות לא מאחרות לבוא, בכל התחומים כולם: אירועי רצח בחברה היהודית ובחברה הערבית; תאונות דרכים בעלייה של 22% בתאונות קטלניות. כל הדברים האלה לא מזיזים את השר הזה מהכיוון שלו, שאין בינו לבין אכיפת חוק וייצור מדיניות שבאה בסופו של דבר להציל חיים ולא כלום. מעטים האנשים שיש להם את האפשרות בתפקידם להציל חיים. יש לנו שר שעושה הכול חוץ מלהציל חיים. וגם הוא, כנראה, היום בערב יגיד עוד כמה דברים שלא בטוח שהם יהיו עבירה פלילית או לא יהיו עבירה פלילית – בוודאי ובוודאי באתיקה הציבורית הם לא יכולים לשכון בכפיפה אחת, בטח כשאתה שר לביטחון לאומי. אז אם מישהו אומר לו את הדברים האלה, אז בבקשה. ואם לא, אני מניח שאנחנו נדע בהמשך היום את דברי החוכמה שנשמע ממנו היום בערב. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק להסדרת הפיקוח על כלבים (תיקון מס' 6 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון), התשפ"ה–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 140 – הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ה–2024. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
(קריאה ראשונה)
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת אלהואשלה. שלוש דקות, כבודו.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מכובדי היושב-ראש, רבים מאזרחי המדינה מעלים את התהייה מדוע עד עכשיו המלחמה בדרום לא מסתיימת ומדוע הממשלה לא ניגשת למשא ומתן להשלמת עסקה. התשובה היא די פשוטה ודי ברורה: כיוון שבממשלה הזו יושבים אנשים שהאינטרסים האישיים שלהם והאינטרסים המפלגתיים שלהם לא מאפשרים להם להסכים להפסקת המלחמה או להסכים להשלמת עסקה. הראיה לדברים האלה היא התעלולים של הפרחח (חוזר על המילה בערבית) שראש הממשלה מינה אותו לשר לביזיון לאומי, לביטחון לאומי. בכל פעם שהוא מרגיש שיש לו הסתבכות פנימית שלו עם שלטונות החוק וההסתבכות הזאת הולכת לצאת החוצה, אזי הוא מסיט את כל הדיון. הוא מסיט את כל הדיון הציבורי לנושא שהוא חושב שלגביו יש קונסנזוס, לדעתו, ואז הוא נאחז בסיסמאות שלו, שכולנו מכירים, כמו הסוגיה האחרונה שהוא העלה – להיכנס למסגדים ולהחרים רמקולים, לתת קנסות ולהתנכל לאימאמים ולמסגדים. רבותיי, אחרי 75 שנים של המדינה, זו הסוגיה שמעניינת את הקואליציה הזאת עכשיו, להתחיל להתנכל למסגדים שקיימים מאות שנים, לפני שבן גביר נולד לחיים ונהיה שר לביזיון לאומי? ואז קואליציה שלמה וראש ממשלה נכנעים לתכסיסים של (אומר בערבית ומתרגם:) של הפרחח הזה, של העבריין הזה, שמתנגד לסיום המלחמה ומסיט את הדיון כל פעם מחדש לנושא שהוא חושב שהוא מוצא עליו קונסנזוס בקרב תומכיו. עוד כמה דקות נדע איזה תעלולים יצאו מפיו לגבי הסוגיה הטרייה מאוד שיש על השולחן. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת אלהואשלה, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת חמד עמאר.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בדרך כלל כשמרכיבים ממשלה בוחרים את האנשים הטובים על מנת לשרת את האזרחים. אבל במקרה של בן גביר זה הפוך. הוא לא משרת את האזרחים, הוא מתנכל לאזרחים ומתנקם בהם. מאז שמונה לשר במשרד לביטחון לאומי, מה אנחנו רואים? אנחנו רואים עלייה בפשיעה בחברה הערבית ובכלל במדינה; רואים עלייה ברצח נשים; רואים עלייה במחיקת יישובים בנגב; עלייה בהריסת בתים בגליל, במשולש וגם בנגב – אלפי צווי הריסה; אנחנו רואים גם עלייה בתאונות דרכים. במקום להתעסק בכל הבעיות הקשות והמורכבות האלה, במה הוא מתעסק? ברמקולים במסגדים ברמלה, בלוד, ביפו, בחיפה, בעכו. מה הוא רוצה? מה הוא מבקש? בפעם אחרת ראינו שהוא מחפש להצית אש במסגד אל-אקצא, להדליק את התושבים, את האזרחים. הוא כל הזמן מחפש מלחמות. למה? אז אם הוא מקיים מסיבת עיתונאים ב-18:00 על מעצר האנשים שלו במשטרה, אז אני מציע לראש הממשלה לקיים מסיבת עיתונאים ב-20:00 ולפטר אותו, שילך הביתה. מספיק, הגיע הזמן שילך הביתה. הוא לא אמור להישאר דקה אחת בתפקיד הזה. הגיע הזמן שראש הממשלה ישים סוף לכל ההתנהלות הזאת. זה מה שנשאר. אז אני רוצה להגיד לבן גביר ולחבורה שלו ולכל מי שמהלל אותו: (אומר בערבית: האד'אן אינו הפרעה כמו שטוענים אלא קריאה נצחית הנושאת מסר של אמת. הצריחים שלנו ימשיכו לעמוד בגאווה, וקול האד'אן ימשיך לעלות, בעזרת השם.)
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, ואחריו – יאסר חוג'יראת.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אני אדבר על התקציב, על הגירעון, בנאום הבא. עכשיו אני רוצה לדבר על הישיבה שקיימנו היום בכנסת בוועדת הנגב והגליל. היה דיון על תוכנית 716, 717, שאני הכנתי לדרוזים בגליל ובכרמל ולדרוזים ברמת הגולן. אישרנו אז בממשלה – ואתה היית חבר בממשלה – תקציב של 3 מיליארד שקלים. היו אמורים להיות 600 מיליון שקל שיאושרו בתקציב של 2023. בדקנו ביצוע ומה נעשה בתוכנית. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, וזה מה שאמר יושב-ראש פורום ראשי הרשויות יאסר ג'דבאן: לא הייתה תוכנית טובה יותר מהתוכנית שהכנו למגזר הדרוזי מאז קום המדינה. אישרנו 2.459 מיליארד שקלים. היום בדקנו את אחוז הביצוע – אחוז ביצוע של 100%, כי בשנה וחצי שהייתי במשרד האוצר, שר במשרד האוצר, העברנו למשרדים את כל הכסף התוספתי שהיינו אמורים להעביר, 1.5 מיליארד שקל, והמשרדים ביצעו. בשנה וחצי קיבלו הרשויות המקומיות הדרוזיות 2.459 מיליארד שקל – למשרד הפנים, למשרד השיכון, לחלקות לחיילים משוחררים. התוכנית הסתיימה כבר בסוף 2023, אנחנו לקראת סוף 2024 ועדיין אין תוכנית למגזר הדרוזי. היום נאמר שב-22 בדצמבר השנה תבוא תוכנית חדשה למגזר הדרוזי. אני מקווה ומאמין שראשי הרשויות הדרוזיות יעמדו על זה שהתוכנית שתאושר בממשלה הנוכחית לא תיפול מהתוכנית שאנחנו אישרנו. אם בשנתיים אישרנו יותר מ-2.5 מיליארד שקל, אני מקווה שהתוכנית לחמש שנים תהיה לפחות 6 מיליארד שקל, מתוכם 3 מיליארד שקלים תוספתי, אבל אני לא מאמין שיהיה דבר כזה ואני לא מאמין שיאשרו להם תוכנית כזאת. אני דורש מראשי הרשויות לעמוד על שלהם – לקבל 6 מיליארד שקלים לחמש שנים. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, ואחריו – חבר הכנסת נאור שירי.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא מזמן פנו אליי משפחת ח'וואלד, שגרים קרוב לבסמת-טבעון. למעשה במרחק של כ-500 מטרים. הם גרים בחווה חקלאית, כ-100 אנשים, ולא מזמן הם קיבלו צווי הריסה לאחד הבתים שם. המשפחה הזאת פנתה כבר מזמן והגישה תוכנית יחד עם המועצה האזורית בסמת-טבעון – בקשה לגורמי התכנון להרחבת תחום השיפוט. בתוכנית הראשונה הייתה דחייה. אני רק נותן דוגמה לסוגיה בחברה הערבית של תכנון ובנייה של שכונות שלפעמים הן קרובות, ממש על גבול תחום השיפוט – לאשר אותן ולתת להן אפשרות לספח אותן ליישוב קיים, מועצה מקומית קיימת, בשביל לתת להם את השירותים הנדרשים לכל אזרח במדינה. אותה שכונה כמובן מקבלת שירותי חינוך, הילדים שלהם לומדים בבתי ספר בבסמת-טבעון, אבל שירותים אחרים בסיסיים, כמו שיש בכל מדינה מפותחת לאזרחיה, כמובן שאין. השאלה שנשאלת: מה עושים גורמי התכנון? אנחנו רואים ששר השיכון והתכנון מבקר בגבול רצועת עזה בשביל להקים שם התנחלויות. מה יותר חשוב, להקים התנחלות או לאשר את היישובים בחברה הערבית, יישובים בלתי מוכרים, שצריך לאשר אותם, ואזרחי המדינה קיימים וצריכים את השירותים האלה במקום לדאוג לדברים אחרים עכשיו, צריך לדאוג לחברה הערבית. מה עוד? הרשות לאכיפה הועברה בכנסת הזאת לשר לביטחון לאומי. אני הייתי משנה את השם של המשרד, זה משרד האי-ביטחון וההרס הלאומי. לא ביטחון ולא בנייה לאומית, אלא הרס. מה שעושים השר ורשות האכיפה זה רק לחלק צווים, צווי הריסה. יש הרבה בתים שקיימים הרבה זמן בחברה הערבית; שכונות קיימות שנים על גבי שנים ולא סופחו ליישוב קיים – שכונת ח'וואלד שהזכרתי, שכונת סרקיס באזור של שפרעם, שקרובה לקריות. לידה הקימו שכונה לתפארת, שכונה מפוארת של קריית אתא, אבל בהם לא הכירו, רוצים להרוס ולהעביר אותם מקום. זו הבעיה שצריך לטפל בה. זו הבעיה, וצריך לתת להם פתרונות ולא רק לחלק צווי הריסה לחברה הערבית. תודה.
Этот текст извлечён из официального файла. Официальным источником является файл.
החלטה מס' 31/25 החלטת ועדת האתיקה בעניין אחריות חברי הכנסת ביחס להתנהלות יועציהם הפרלמנטריים מיום א' בכסלו התשפ"ה - 2 בדצמבר 2024 בכנסת הנוכחית הוגשו לוועדת האתיקה קובלנות בעניין התנהלות של יועצים פרלמנטריים של חברי הכנסת. הוועדה, בתיאום עם היועצת המשפטית לכנסת, מוצאת לנכון לקבוע הנחיות עקרוניות בעניין התנהגותם של היועצים הפרלמנטריים ולהבהיר את הכללים החלים על חברי הכנסת ביחס להתנהלות היועצים הפרלמנטריים המועסקים על ידם: בהתאם לפרק ה1 להחלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס"א-2001 (להלן -החלטת השכר), הכנסת מממנת עבור חברי הכנסת את שכרם של יועציהם הפרלמנטריים, כדי שיסייעו להם בפעילותם הפרלמנטרית והציבורית. עם זאת, נקבע בהחלטה כי המעסיק של היועץ הפרלמנטרי הוא חבר הכנסת, ולא הכנסת. בהחלטת השכר נקבע, כי "היועץ הפרלמנטרי יסייע לחבר הכנסת במילוי תפקידו בלבד, ולא יועסק על ידו לצרכים אחרים", וכי מחובתו של חבר הכנסת לפקח על עבודת היועץ, בהיותו מעבידו היחיד. היועץ הפרלמנטרי נבחר על ידי חבר הכנסת ולפי שיקול דעתו; לפיכך, ניתן ללמוד כי היועץ הפרלמנטרי הוא "זרועו הארוכה" של חבר הכנסת, והוא פועל בשליחותו ובהתאם להוראותיו ולהנחיותיו בכל ענין ובכל נושא בו הוא מטפל, בכובעו הציבורי כחבר כנסת, ובשל כך מוטלת על היועץ הפרלמנטרי החובה להתנהל באופן שאינו פוגע בכבוד הכנסת, בכבוד חבריה, או במעמדה של הכנסת ובאמון הציבור בה. הוועדה מודיעה כי ממועד פרסום החלטה זו, היא תידרש גם לבחינת קובלנות שעניינן התנהלות יועץ פרלמנטרי שאינה הולמת נוכח אמות המידה המותוות בהחלטה זו. ככל שוועדת האתיקה תמצא כי התנהלותו של היועץ הפרלמנטרי פוגעת או מהווה התנהלות שאינה הולמת כאמור, הוועדה תבחן את אחריותו של חבר הכנסת באופן הבא: התנהלות של יועץ פרלמנטרי שהיא בזיקה למילוי תפקידו של חבר הכנסת - הן בשל המאפיין הייצוגי של היועץ הפרלמנטרי, והן לנוכח החזקה כי הוא פועל בהנחייתו של חבר הכנסת ולסיוע במילוי תפקידו, ככל שחבר הכנסת לא שכנע את הוועדה אחרת, הוועדה תראה בחבר הכנסת כאחראי על התנהלות של יועץ פרלמנטרי הפוגעת בכבוד הכנסת, באמון הציבור בה או בכבוד חבריה וכמי שלא מילא את תפקידו כמפקח על יועצו. התנהלות של יועץ פרלמנטרי שאינה בזיקה למילוי תפקידו של חבר הכנסת - על הקובל להצביע על נימוקים מיוחדים המצדיקים את הטלת האחריות על חבר הכנסת, מכיוון שחבר הכנסת לא מוסמך להטיל על היועץ הפרלמנטרי המועסק על ידו מטלות שאינן קשורות בסיוע למילוי תפקידו. סנקציה בשל התנהלות של יועץ פרלמנטרי - ככל שהוועדה תמצא כי נגרמה פגיעה בכבוד הכנסת או בכבוד חבריה, כתוצאה מהתנהגותו או התבטאותו של יועץ פרלמנטרי וכי חבר הכנסת נושא באחריות על כך, הסנקציה האתית שהיא תמצא לנכון להטיל תהיה כזאת שיש בה משום הלימה והתייחסות גם לעבודת היועץ באופן שתחול גם ביחס אליו ככל הניתן. ועדת האתיקה רואה חשיבות רבה בשמירה על הביטחון האישי של עובדי ועובדות הכנסת, של מוזמניה ואורחיה, וכן בשמירה על שיח מכבד בתוך משכן הכנסת ומחוצה לו. הוועדה קוראת לחברי הכנסת וליועצים הפרלמנטריים לפעול ביתר שאת לשמירה על כבוד הכנסת וחבריה. ההחלטה תונח על שולחן הכנסת. _____________________ חבר הכנסת משה רוט יושב ראש ועדת האתיקה
Этот текст извлечён из официального файла. Официальным источником является файл.
החלטה מס' 30/25 החלטת ועדת האתיקה בענין מתן תגובה לקובלנה על ידי חבר הכנסת הנקבל מיום א' בכסלו התשפ"ה – 2 בדצמבר 2024 ועדת האתיקה בבואה לדון בקובלנות נתקלה במקרים בהם חברי הכנסת הנקבלים לא העבירו לוועדה את תגובתם לקובלנה. תגובה בכתב מטעם הנקבל עשויה לסייע לוועדה בקבלת החלטותיה בעניינו, לשפוך אור חדש על העובדות הנטענות בקובלנה וליתן סיבות להתנהלות הנקבל באותו עניין. הוועדה קוראת לחברי הכנסת הנקבלים להגיב בכתב לטענות המועלות בקובלנות, להפריכן או להסביר ולהצדיק מעשים מסוימים, ובכך למקד וליעל את הדיון בוועדת האתיקה. ככל שלא יצויין אחרת, המועד למתן תגובה לקובלנה יהיה שבועיים ממועד המצאת הקובלנה לחבר הכנסת הנקבל. בהתאם לנסיבות, הוועדה שומרת לעצמה את הזכות להודיע על מועדים קצרים יותר למתן התגובה בכתב או לזימון הנקבל לדיון. הוועדה מבהירה כי לאחר המצאת הקובלנה לנקבל לא תינתן התראה נוספת למתן תגובה. הוועדה מודיעה בזאת כי היא תקיים דיונים בקובלנה בהתאם לחומרים שבפניה. ההחלטה תונח על שולחן הכנסת. __________________ חבר הכנסת משה רוט יושב ראש ועדת האתיקה