Заседание пленума 05.08.2024 в 10:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום, שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני א' באב התשפ"ד, 5 באוגוסט 2024. הודעה לסגנית מזכיר הכנסת, בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק עזרה משפטית בין מדינות (תיקון מס' 12), התשפ"ד–2024; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל), (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ד–2024; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 274), התשפ"ד–2024. עוד הונחו על שולחן הכנסת הודעת שר הכלכלה והתעשייה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת אברהם בצלאל, אימאן ח'טיב יאסין, מיכאל מרדכי ביטון, משה פסל ומשה רוט בנושא: היעדר פיקוח מחירים של מזון הנמכר בבתי החולים; הודעת שר החינוך בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת משה טור פז, קטי קטרין שטרית ונעמה לזימי בנושא: שיבוץ ילדי החינוך המיוחד לשנת הלימודים תשפ"ה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לסגנית מזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעת חוק הסיוע המשפטי (סיוע משפטי לאדם בהליך אזרחי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, לקריאה הראשונה. אני מתכבד להזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000 – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

שם קליט, יש לומר.

שר המשפטים יריב לוין:

כן, שם קליט, אבל דווקא במקרה הזה זה מעיד על טיבו של החוק, צריך להגיד. החוק נועד לקדם דבר שהוא בסיסי כמובן, כמעט מובן מאליו: להבטיח שוויון ושלא תהיה שום אפליה בכניסה למקומות ציבוריים ובאספקה של מוצרים ושירותים. בשנת 2018, בעקבות כל מיני אירועים בעייתיים מאוד מאוד שהיו – זכורים במיוחד אירועים שנגעו לקהילת יוצאי אתיופיה, אבל לא רק – של מקרים שלא אפשרו לאנשים להיכנס באופן סלקטיבי, ללא שום סיבה, רק בגלל המראה שלהם או איזשהו קטלוג שעשו להם, נכנס לתוקפו תיקון לחוק הסיוע המשפטי שקבע שסיוע משפטי בתביעות לפי חוק איסור הפליה במוצרים יינתן על ידי הסיוע המשפטי ללא בדיקת זכאות כלכלית. המטרה הייתה כמובן להקל, לעודד ולתת מסלול פשוט של עזרה משפטית למי שנתקל וקרתה לו תופעה כזאת, והוא יוכל להגיש את התביעה – בגלל העניין הציבורי הברור שיש, אני חושב, לכולנו, במלחמה ללא פשרות בתופעה הפסולה הזאת. בשעתו התיקון נקבע כהוראת שעה לתקופה של שלוש שנים כדי לבחון את ההצלחה במיצוי זכויותיהם של האוכלוסיות הרלוונטיות. המעקב שנעשה בזמנו אחרי יישום הוראות החוק העלה כי באמת חלה עלייה מתמדת במספר הפניות לפתיחת תיקים מהסוג הזה בלשכות הסיוע המשפטי. אגב, הפניות האלה חצו מגזרים והן כללו טענות לאפליה בנוגע לכל קשת החברה הישראלית על רקע דת, גזע, לאום, נטייה מינית – רשימה ארוכה של דברים. מהנתונים מסתמן כי ישנה בהחלט תועלת חברתית בביטול החסם הכלכלי שיאפשר הגשת תביעות כאלה ללא בעיות. אני חושב שלא יכול להיות חולק שההוראה הזאת חשובה לאינטרס הציבורי ולמאבק בתופעה הזאת. צריך לומר שהוראת השעה הזאת פקעה ולא חודשה, אני מעריך, אדוני היושב-ראש, בעיקר כתוצאה מהתחלפות הכנסות. משום מה, זה לא קרה בקדנציה הקודמת, ואני חושב שראוי ונכון לעשות את זה. לכן אני מביא לכאן הצעה לחדש את תוקפה של הוראת השעה, להעמיד אותה לחמש שנים, פרק זמן ארוך יותר. ואני מניח שבתום חמש השנים האלה אפשר יהיה לבחון באמת עד כמה נעשה שימוש בעניין הזה, עד כמה הוא דרוש, ובהתאם לזה להחליט אם לעגן את ההוראה כהוראה קבועה. אפילו אומר שאולי יכול להיות ששווה שבמהלך הדיונים בוועדה בהכנת החוק לקריאה השנייה והשלישית אפשר יהיה לשקול את העניין הזה. המספר של חמש שנים הוא לא איזה מספר קדוש, זה היה נראה פרק זמן ארוך, אולי המקסימלי שאפשר לעשות במסגרת של הוראת שעה, אבל יכול להיות שיש מקום גם לשקול כבר עכשיו לקבוע את העניין הזה כהוראה קבועה. אני כמובן מבקש מהכנסת לתמוך בהצעת החוק הזאת, ורוצה לקוות ולהאמין שהשימוש בה, אחרי שהחוק הזה יעבור, יהיה דווקא מינימלי באופן כזה שתופעות פסולות כאלה תיעלמנה מנוף החיים בחברה הישראלית. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן ואמן. אני מודה לשר המשפטים. כעת נתחיל בדיון האישי. אני קובע כי רשימת הדוברים נעולה. מי שאקרא בשמו ולא יהיה כאן, כאילו ויתר על זכות הדיבור. חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. חבר הכנסת מתן כהנא, בבקשה.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בהצעות החוק הקרובות, בעזרת השם, אני מתכוון להביא דברים, רשמים ודברים שאנשים כתבו או שראיתי אחרי שהייתי בשבוע שעבר בסיור בקיבוצי הצפון – חלקם נטושים, חלקם נטושים למחצה. אני מביא פה דברים שאנשים כתבו. את הדבר הראשון כתבה מישהי שאני מכיר היטב, קוראים לה הדר פרימור-גדמו, גרה בקיבוץ איילת השחר, אבל היא מנהלת עכשיו איזה סוג של עמותה או משהו כזה שתומך בקיבוצים באצבע הגליל, בכל ההתיישבות באצבע הגליל, באלה שעזבו ובאלה שנשארו. היא כותבת כך: "אני חושבת שהיום נפל לי עוד איזה אסימון על הבית שלי, פה, בגליל. היום היכה בי הפער הכל-כך גדול בין השמים התכולים והירוק שמסביב לנחל והמים הצלולים אשר בפארק בקיבוץ דפנה ובין הקיבוץ הריק, עם הסוכה הקרועה אשר נשארה כעדות אילמת למה שהכה בנו לפני כמעט שנה" – האמת היא שהייתי שם בעצמי ופשוט מדהים לראות: בהרחבה של הקיבוץ יש בית, עדיין עם סוכה שלא הספיקו לפרק אותה. תכף הם יכולים לחזור, בעזרת השם, לסוכה שהם כבר בנו כבר לפני שנה – "בין היופי והשקט של הטבע וציוץ הציפורים לעמדות הירי הפרושות במרחב" – בקיבוץ, כמו בתש"ח, עמדות ירי אל מול הגדר – "בין המרחבים הירוקים של המטעים בצפון העמק והחקלאות של כפר יובל וכפר גלעדי, והבטונדות המסמנות סכנה ותערוכת שברי הפגזים והמיירטים בכניסה לכפר גלעדי. הדיסוננס בין הבית רחב הידיים, היפה, עם התקרה הגבוהה וחפצי האומנות, בין הגינה הירוקה המטופחת והדשא המזמין משחק ילדים, ובין השקט והלבד של אנשי כיתות הכוננות אשר בגבורה נשארים להגן על הבית. הבית שלהם, והבית שלי". "בואו לגליל" – אני פה מדגיש: רק על פי הנחיות פיקוד העורף. שאף אחד לא יגדיל ראש מעבר להנחיות פיקוד העורף – "בואו לגליל, גם כדי להבין לעומק את הפער הזה שמטלטל ככל שפוגשים בו, אבל גם כדי להבין כמה אנחנו חייבים לחזור ולהיות פה. בואו ותראו לנו שאנחנו לא לבד פה כדי להחזיק את הפער הזה כמו גשר עבור המדינה. פשוט בואו". בשניות שנשארו לי אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, ולך, אדוני השר: יש שם כ-30 קיבוצים, חלקם מפונים. זה פשוט מחזה עצוב ביותר. סיירתי בקיבוץ דפנה – קיבוץ רפאים, חוץ מכיתת הכוננות אין בו נפש חיה. רואים את הפגיעות גם בבית הספר, באולם הכדורסל של בית הספר, גם בבתים בהרחבה. יש שם בתים שהם בכינון ישיר מול כפרים בדרום לבנון. כמו שתיארתי פה קודם, סוכה שננטשה באותה שמחת תורה, סוכה בנויה לחלוטין, מחכה לתושבים שיחזרו, גינות שצימחו פרא – פשוט מחזה קורע לב. תודה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת כהנא. חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

תודה, כבוד היושב-ראש. כנסת נכבדה, כבוד היושב-ראש, אני רוצה להציג הבוקר מצוקה של האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב בכל מה שקשור למיגון. כבר עשרה חודשים, מאז תחילת המלחמה, שהאוכלוסייה הבדואית בנגב מופקרת וחסרת אונים בגלל חוסר במיגון ובגלל חוסר בהכרה באוכלוסייה הזו על ידי הרשויות, הן משרד הפנים והן פיקוד העורף. במשך עשרת החודשים האחרונים אני העליתי את הנושא הזה לאורך כל הדרך, בכל הוועדות, מול כל השרים, מול כל הגורמים, ועד לרגע זה אין שום מענה. אני אומר לך, בגלל המצב וההסלמה באזור, בימים אלה הטלפון שלי לא מפסיק לצלצל, ואנשים שואלים מה עם המיגון בנגב. אנשים מפוחדים, אנשים מרגישים שאין מי שיגן עליהם, אין מי שייתן מענה. ובמשך עשרה חודשים, הממשלה, כמעט כל השרים, ביקרו בנגב, אבל כשביקרו בנגב האוכלוסייה הערבית הבדואית לא בסדר העדיפות שלהם, ולא נתנו שום מענה למיגון. ברגעים אלה אנשים גם עוקבים אחרי מה שקורה, הם מפחדים, ואין מי שייתן להם מענה. לא רק שלא נותנים להם מענה, אני חושב שהממשלה בתקופה הזו, בתקופה האחרונה, גם מחריפה את המצב והורסת להם את הבתים. יש אוכלוסיות שלמות, גם בוואדי ח'ליל, גם משפחת אל-ע'ול – מהרגע שהממשלה הרסה להם את הבתים לפני ארבעה, חמישה חודשים ועד היום, האנשים נמצאים באוהלים, ובמצב הזה הם מרגישים שמפקירים אותם. לכן אני גם מבקש את ההתערבות האישית שלך, כיושב-ראש וגם כאיש הנגב שמכיר את המצב – שבקטע של מיגון צריך לקחת צעדים מיידיים. אני רואה שנכנס גם יושב-ראש ועדת הפנים מר יעקב אשר. יעקב, בדיונים על ההקלות והניסיון לתת פתרון למיגון – לא נעשה שום דבר עד לרגע זה בנגב. נעשו הרבה הקלות, נעשו הרבה מהלכים להקל עם האוכלוסייה בכלל. לאוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב אין עדיין מענה למיגון, ולכן צריך לתת מענה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לאדוני. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, האמת היא שאני כבר מתביישת לעלות לכאן ולדבר על אותו נושא שוב ושוב ושוב – ואין שום מענה. אני מתכוונת לפשיעה הגואה ברחובות בתוך החברה הערבית. אתמול בלילה נרצחו עוד שני צעירים בבאקה אל-גרבייה, אחד מבאקה אל-גרבייה ואחד מזמר, שני צעירים בתחילת דרכם בחיים. אנחנו עוד מעט ב-140 נרצחים. אנחנו כבר לא יכולים באמת לדבר על הדברים. מה התועלת שאנחנו עוד פעם עולים ועולים ועולים ומדברים, ואף אחד לא שומע? אף אחד לא בא ואומר: הינה, יש תוכנית, הינה, אנחנו עוקבים, הינה, אנחנו עושים. אין שום מעשה בדבר הזה, ואפילו שנעשים דברים בתוך החדרים, אנחנו לא רואים תוצאות. מבחן התוצאה מוכיח שיש כישלון אחד גדול בסיפור הזה. אנחנו יודעים שהחברה הערבית היא החצר האחורית של מדינת ישראל, גם בסוגיה הזאת וגם בסוגיה של מיגונים. אחי ח"כ יוסף דיבר על המיגון בדרום, שם הוא הכי זועק, אבל גם בכלל בתוך החברה הערבית, המצב של המיגונים על הפנים. עכשיו כשאנחנו בתקופת מלחמה ממש, גם בצפון, והילדים שלנו נמצאים בקייטנות ובתוכניות בתוך בתי הספר – לבתי הספר אין את המיגונים המתאימים והמספיקים לאותו מספר ילדים. החצרות של בתי הספר לא מספיקות לילדים בימים הרגילים. מה נעשה? איזה אסון יהיה לנו חס וחלילה אם קורה מקרה באחד מהיישובים? לא מספיק מה שהיה לנו במג'דל שמס – 12 ילדים בתחילת דרכם? אני חושבת שהסוגיות ניתנות לפתרון, ויש אפשרות לעשות דברים, ולא צריך לא פענוח, לא מיפוי ולא יודעת, לא טכנולוגיות חדשות כדי לתפוס את הפושעים. אלה דברים שצריך רק לקבל החלטה ולשים את המשאבים. אני יודעת שכשהממשלה מחליטה החלטה ושמה את ההחלטה הזאת בסדר העדיפויות שלה, היא מוצאת גם את הפתרון. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. חבר הכנסת מאיר כהן – אינו נוכח; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מכובדי היושב-ראש, שוב אנחנו שומעים על שני נרצחים בבאקה אל-גרבייה, אחד מבאקה ואחד מזמר, והמספר עלה, לפי יוזמות אברהם, ל-138 נרצחים – מספר בלתי נתפס. אנחנו לא נפסיק להזכיר את זה, לנאום על זה, לדבר על זה כאן ובכל מקום, וגם נאמר: מלבד הפעילות שלנו בשטח, אנחנו תמכנו כמעט ברוב החוקים שהביאו חברי קואליציה מימין בנושא של ארגוני פשיעה; תמכנו בחוקים של פוגל, אלמוג כהן, קרויזר ומלביצקי בנושאים של פשיעה. אני העברתי חוק שקשור בנשק לא חוקי. אבל גם החקיקה הזאת, מכובדי היושב-ראש, לא בלמה את העלייה הרצחנית, הקטלנית, הנוראית, המפחידה במספר הנרצחים. יש אווירה של טרור אזרחי, של פחד. יש יישובים שנשלטים על ידי ארגוני פרוטקשן, שהם ארגוני פשיעה. כאילו, אתה לא יכול להקים עסק אם אתה מראש לא מתחייב לדמי חסות. עסקים מצליחים נאלצים או לשלם דמי חסות או להיות מאוימים או להיהרג ולהירצח. אתה שואל את עצמך: תגיד, יש יישובים שבהם כל ילד ברחוב יודע מי בא וגובה דמי חסות. המשטרה לא יודעת? מה היא עושה בנדון? ואז בא מישהו שמשלם דמי חסות ואומר לך: אתה יודע מה? עדיף לשלם מאשר ללכת למשטרה, כי אם אני הולך למשטרה, התוצאה ידועה מראש. אני אומר: לא, לא עדיף לשלם, למרות הקושי הרב בדברים האלה, כי אנשים חוששים לחייהם, לחיי משפחתם, לעסק, מירי על הבית, שהפך להיות קלי-קלות. ושוב נשאל: איפה המשטרה? ארגוני הפשיעה שולטים בחלק מהיישוב, ועוד לא הזכרנו שוב את היישוב ג'דיידה-מכר, שכורע תחת נטל אי-פינוי האשפה. למה? כי יש ארגוני פשיעה שהשתלטו על הענף הזה, וכשמישהו מזיז את האשפה מהבית, באים אנשים ואומרים לו: שלא תעז לעשות את זה עוד פעם. מה זה?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת טיבי. חברת הכנסת מירב בן ארי – אינה נוכחת; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת. וכעת רבותיי, אלא אם כן שר המשפטים יבקש לסכם את הדיון – או שנעבור להצבעה. אם כך נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה על הצעת חוק הסיוע המשפטי (סיוע משפטי לאדם בהליך אזרחי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, כאמור, הצעת חוק בעלת שם קליט, ונצביע כעת בקריאה הראשונה. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 9 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסיוע המשפטי (סיוע משפטי לאדם בהליך אזרחי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תשעה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הסיוע המשפטי (סיוע משפטי לאדם בהליך אזרחי לפי חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור כעת לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. ואני מתכבד להזמין את השר חיים ביטון להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

השר במשרד החינוך חיים ביטון:

בוקר טוב, אדוני היושב בראש. חבריי חברי הכנסת, השר שיוצא כרגע, ההצעה לתיקון חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות נועדה לתת למשרד הבינוי והשיכון כלים נוספים להתמודדות עם תופעות העברייניות בענף הבנייה בישראל, שפוגעות ברמת הבנייה ובעלויות הבנייה. החוק המוצע מרחיב את הסמכויות הניתנות לרשם הקבלנים, ומסמיך את הרשם למנוע רישום בפנקס הקבלנים או לבטל את הרישום לגבי מי שהמשטרה מחזיקה במידע מודיעיני הקושר אותו לפשיעה חמורה ומאורגנת. בתקופה האחרונה אנחנו עדים לתופעות חמורות הקיימות בענף, כדוגמת גביית דמי חסות, סחיטה באיומים, איום על קבלנים ודחיקתם החוצה מפרויקטים, ועד כדי דחיקתם מעיסוק בענף בכללותו, הלבנת הון ועוד. מדובר בתופעות בעלות השפעות כלכליות-משקיות רחבות, בין השאר בשל פגיעה בתחרות בין הקבלנים בשוק והעלאת מחירי העבודות, הגוררות בהמשך עלייה במחירי הדיור וירידה ברמה המקצועית של הקבלנים. נוסף לאמור, המשק מתמודד עם תופעה של קבלנים שמבצעים עבודות ללא רישיון מתאים. לצורך זה, החוק המוצע מאפשר הסמכת מפקחים בין עובדי משרד הבינוי והשיכון לאכיפת הוראות חוק רישום קבלנים. מפקחים אלה יוסמכו להגיע לאתר שבו מבוצעות עבודות הנדסה בנאיות כדי לבדוק מי מבצע את העבודות בפועל. במקרה שמדובר במי שאין לו רישיון, רשם הקבלנים והרשויות המקומיות יכולים להורות על סגירת האתר. אני סמוך ובטוח ששתי ההצעות האמורות יגבירו באופן משמעותי את יכולות האכיפה של רשם הקבלנים ויסייעו לשפר את רמת הבנייה, לתרום לתחרות הוגנת בשוק, ובסופו של דבר להגן על בטיחות העבודות ועל כיסי הצרכנים. על כן אנחנו מציעים לתמוך בהצעה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לשר ביטון. ואנחנו נעבור כעת לדיון האישי. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת חמד עמאר – אינו נוכח. אני מזכיר שרשימת הדוברים נעולה. מי שאקרא בשמו ולא יהיה כאן, כאילו ויתר על זכות הדיבור. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי ד"ר אחמד טיבי דיבר על עניין הפשיעה ועל רציחות בחברה הערבית, ועוד שני נרצחים שהיו בבאקה אל-גרבייה, אחד מבאקה ואחד מזמר. אני חושב שהאי-טיפול והאי-התמודדות עם ארגוני הפשיעה בחברה הערבית, ההחלטה לא לטפל ולא להתמודד היא החלטה פוליטית ועניין של סדר עדיפויות. ביום שבת הייתה הפגנה באום אל-פחם נגד המלחמה, בקריאה לעצירת המלחמה ולגבי עסקת חטופים. ההפגנה הייתה ברישיון תחת ועדת המעקב של החברה הערבית. הייתה תהלוכה, ואחרי שהכול הסתיים בהפגנה והיא התחילה להתפזר, בדרך החוצה מההפגנה לרכבים שלנו ראינו איך כוחות גדולים של משטרה באים בצורה פתאומית להתגרות באנשים, ותקפו אנשים אחרי שההפגנה הסתיימה. מי שראה את שיירת הרכבים משני הצדדים שנכנסת ומכתרת את המפגינים שמתפזרים – רואה איך הם התנהגו. ההתנהגות הברוטלית שלהם והפגיעה במפגינים – ורק כשהם מגיעים, הצלם של המשטרה ממש בהתחלה מצלם, וכנראה משדר בשידור ישיר לשר הכושל. ולכן אני חושב שאי-התמודדות עם ארגוני פשיעה בחברה הערבית, אי-התמודדות עם גל הרציחות המדמם בחברה הערבית, זו החלטה פוליטית. זה עניין של סדר עדיפויות שהשר בממשלה הזו מחליט שפתאום למשטרה יש את כל הכוחות לשלוח אותם להפגנה באום אל-פחם, כשיש הריסות בנגב יש לו את כל הכוח של המשטרה לשלוח אותם באלפים לאבטח את ההריסות, אבל לטפל בארגוני הפשיעה – הוא לא רוצה לטפל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח; חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת; חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח; חברת הכנסת טלי גוטליב – אינה נוכחת; חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח; חבר הכנסת אושר שקלים – אינו נוכח; חבר הכנסת נאור שירי – אינו נוכח; חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – אינו נוכח; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – אינו נוכח; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח; חברת הכנסת צגה מלקו? מבקשת או מוותרת?

צגה מלקו (הליכוד):

מוותרת.

היו"ר אמיר אוחנה:

מוותרת; חבר הכנסת מיקי לוי – מוותר; חבר הכנסת מיכאל ביטון – אינו נוכח; חברת הכנסת פנינה תמנו – ראיתי אותה קודם – חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, מוותרת? מוותרת; חבר הכנסת משה טור פז – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – אינה נוכחת; חברת הכנסת בן ארי – אינה נוכחת. ולכן, חברי הכנסת, נעבור להצבעה, אלא אם כן השר מבקש לסכם. איפה השר? מוותר. אנחנו עוברים להצבעה, רבותיי. אנחנו מצביעים כעת על הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ד–2024, בקריאה הראשונה. הצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 11 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ד–2024, לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

11 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק לרישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 8), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר אמיר אוחנה:

לחצת וזה לא תפס, או שלא הספקת ללחוץ?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא, לא – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לחצת ולא תפס? אוקיי, אנחנו נבדוק את זה. מחשוב, נא לבדוק.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ד–2024, לקריאה הראשונה. גם את הצעת החוק הזו, אני מבין, יציג השר ביטון, נכון? בבקשה, אדוני. אני מתכבד להזמין אותך. עד עשר דקות.

השר במשרד החינוך חיים ביטון:

אתה צודק, צריך גם להגיד חודש טוב ומבורך, חודש אב שיהפוך מחודש של אבל לשמחה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חודש טוב.

השר במשרד החינוך חיים ביטון:

כבוד היושב-ראש, החוק המיועד כרגע – אני מדבר על הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ד–2024. מדובר בחוק הממשיך את ההסדר הקיים בהוראת שעה, שלפיה שר העבודה רשאי לחתום על צווי הרחבה בהליך מקוצר ומזורז, בהתייחס למצב המלחמתי השורר במדינה. סעיף 25 לחוק קובע: שר העבודה רשאי ביוזמתו הוא, או לפי בקשת בעל הסכם קיבוצי כללי, להרחיב, בצו, את היקף תחולתה של כל הוראה שבהסכם קיבוצי כללי, אם לדעתו נכון לעשות זאת בשים לב למספר העובדים והמעסיקים שעליהם חל ההסכם הקיבוצי הנדון, ולמשקלו של ההסכם בהסדר יחסי העבודה ובקביעת התנאים בשוק העבודה. השר רשאי לעשות כך בין שההסכם תקף ובין שהותנה תוקפו במתן צו הרחבה. צווי ההרחבה הם כלי עזר משמעותי להחיל הוראות של הסכם קיבוצי כללי על עובדים ומעסיקים שאינם כפופים לאותו הסכם, בהתאם לנסיבות הקבועות בחוק. מאז ההכרזה על מצב מיוחד בעורף בשל מתקפת הטרור הרצחנית ב-7 באוקטובר, שר העבודה חתם על ארבעה צווי הרחבה, וביניהם צו הרחבה להסכם קיבוצי בעניין משרתי המילואים ובנות זוגם וצבירת חופשה שנתית, וכן צו המרחיב את התקופה המוגנת מפני פיטורים של משרתי המילואים ועוד. צווים אלה נחתמו באמצעות הסדר קיים שנחקק בהוראת שעה ואשר אמור לפוג ביום 29 באוגוסט 2024. החוק הנוכחי נועד להאריך את הוראת השעה עד שלושה חודשים ממועד סיום תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, אשר במהלכם היא תאפשר להמשיך ולחתום על צווי הרחבה בהליך מזורז ומקוצר, כדי לתת את המענים הנדרשים אד-הוק בעקבות המצב המלחמתי שאנו נמצאים בעיצומו. אי לכך, ולאור המשך המצב המלחמתי שיש, לצערנו, אני מבקש מחבריי חברי הכנסת לאשר את החוק, אשר ממשיך, כאמור, את המצב הקיים, שבו שר העבודה רשאי לחתום על צווי הרחבה להסכמים קיבוציים בהתאם לנסיבות ולמצב המלחמתי כאמור. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר ביטון. שלום וברוכים הבאים לאורחים הצעירים שלנו ביציע וגם למבוגרים. ברוכים הבאים לכנסת. רשימת הדוברים נעולה. מי שאקרא בשמו ולא נוכח באולם, כאילו ויתר על זכות הדיבור. אנחנו עוברים לדיון האישי, כמובן. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה, גברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר איפשהו – לא יודעת. הוא פה? אהה, שלום לשניכם. כנסת נכבדה, ברגעים אלה ממש – תשמע את מה שיש לי להגיד לך, ביטון. פשוט לא ראיתי אותך אף פעם, אז אם כבר הגעת, אתה כמו כוכב. הגעת, אז בוא נתרגש. תשמע, עלית לכאן, לדוכן, מה עם איזו מילה על מה שקורה בתל השומר, חברים? מילה. אולי מישהו מהקואליציה? מה קורה? תפתחו את החדשות.

אברהם בצלאל (ש"ס):

מה קרה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה קרה? בסך הכול מאות חרדים – וחכה, יש עוד נהירה, אוטובוסים מגיעים לתל השומר כדי להפריע למתגייסים. אתם יודעים, כשתראו את הסרטונים – ביטן, אני שמחה שאתה מתעניין – מגיעים חיילים להתגייס, הם עוצרים אותם ובודקים אחד-אחד. אבל עזוב את זה. הם רבים עם שוטרים, נכנסים לעימותים, ועוד לא התחיל היום. חבל שהשר – אני יודעת שזה לא מטריד אותו. עוד לא התחיל היום ואוטובוסים של חרדים נוהרים, אפרופו האוטובוסים נוהרים, אל תל השומר לעצור את גיוס אוגוסט. האם אין אף אחד בקואליציה הזאת שיגנה את האלימות? אף אחד שיגיד משהו על זה שהקהל שלו רב עכשיו עם שוטרים בתל השומר? שום מילה? אבל ביום שבת, כשישבו ארבעה אנשים עם ג'חנון או עם קפה בדשא בגינה ציבורית, עיכבו אותם ולקחו לארבע שעות לחקירה במשטרה. תגידו, אין לכם פה? אף אחד מכם לא מסוגל להגיד שזה הזוי לקחת אנשים שיושבים על דשא, אבל לריב עם שוטרים זה סבבה? אלפי חרדים רבים ברגעים אלה ממש עם שוטרי משטרת ישראל. אני מצטערת. אני אומרת לשוטרים, אל תצפו לגינוי מהשר לביטחון לאומי, הוא לא יעשה את זה. אם תחטפו מכות, אף אחד מהקואליציה פה לא יגן עליכם. זה לא מעניין אותם. למה? כי זה הבייס. אבל יש לי חדשות בשבילכם: חרדים שרבים עם מתגייסים הם לא הבייס; חרדים שרבים עם שוטרים הם לא הבייס. משה סעדה, ממך יש לי קצת ציפיות, אולי תעלה לפה ותגנה את מה שקורה בתל השומר, או שפשוט תפתחו את החדשות ותראו מה קורה. אבל לא יכול להיות שבשבת לוקחים אנשים נורמטיביים לתחנת משטרה על זה שישבו ושתו קפה.

משה סעדה (הליכוד):

אני מסכים איתך. זאת בושה וחרפה, הדבר הזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז תבוא ותגיד.

משה סעדה (הליכוד):

ברור, איזו שאלה? חייבים, חייבים לעצור את זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה לריב עם שוטרים בתל השומר?

טלי גוטליב (הליכוד):

אלה חרדים שבאו להתגייס.

משה סעדה (הליכוד):

באו חרדים לבית של הרב לייבל והפגינו לו מול הבית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז הינה, אני סיימתי.

משה סעדה (הליכוד):

חייבים לעצור, חייבים לעצור אותם. ברור שזה כך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז הינה, אבל נגמר לי הזמן. תודה. בבקשה, משה, הכנתי לך את השטח.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך. חברי הכנסת, תמשיכו את הדו-שיח בחוץ, או חדל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

חשוב שתגידו מה קורה בתל השומר – – – אתה יודע שעכשיו חבר של המשפחה שלי, שבכלל משרת בתל השומר, נכנס והם התחילו לצרוח עליו. והוא משרת בתל השומר.

משה סעדה (הליכוד):

תקשיבי, במדינה מתוקנת עוצרים אותו – – –

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לא יצא לי לדבר מאז האסון הנורא ביישוב מג'דל א-שמס. קודם כול, אני רוצה לשלוח את תנחומיי למשפחות שאיבדו את יקיריהן. 12 ילדים נרצחו כתוצאה מירי של טיל מארגון הטרור חיזבאללה. כבר חודשים רבים אני מדבר כאן ואומר: לא יכול להיות שמדינה חזקה עם צבא חזק מאפשרת לארגון טרור לשלוט בנעשה בצפון. לא יכול להיות מצב שיותר מ-65,000 תושבים מפונים מהבתים שלהם ונמצאים בבתי מלון, נמצאים במקומות אחרים, לא ביישובים שלהם. לא יכול להיות מצב שילדים שאמורים להיות בבית הספר עם התלמידים שהם מכירים נמצאים במסגרות אחרות ובמקומות אחרים. וגם בספטמבר, כשהובטח שיחזרו לבית הספר – דיברו על זה שב-1 בספטמבר כולם יחזרו לבית הספר. שמענו את שר החינוך מודיע באופן רשמי שהם לא יחזרו לבית הספר. לא יכול להיות מצב שכל יום, כל יום, יורים עשרות טילים על הצפון ואנחנו רק מגיבים. אין לנו יוזמה, אנחנו לא מנווטים את המהלך – אנחנו מנֻוָּטים במהלך הזה. ממשלת ישראל נתנה לארגון טרור רצועת ביטחון בתוך מדינת ישראל. ארגון טרור חיזבאללה – יש לו רצועת ביטחון בתוך מדינת ישראל, כי היישובים פונו, ואנחנו רק מגיבים על ירי של חיזבאללה. מתי הממשלה הזאת תתעורר ותבין שיש בני אדם שחיים בצפון? יש משפחות שגדלו ושלמדו ביישובים קריית שמונה, ביישובי הגדר, עבדו בחקלאות, עבדו בעבודות אחרות, התפרנסו, והיום הם מפונים מהבתים שלהם, חלקם בכלל לא עובדים, חלקם ממתינים לחזרה לבית שלהם, חלקם כבר החליטו שהם לא חוזרים לבית שלהם כי המדינה לא יכולה לתת להם ביטחון. אנחנו צריכים כבר להחזיר את כל תושבי הצפון לבתים שלהם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. חבר הכנסת מתן כהנא – אינו נוכח; חבר הכנסת מנסור עבאס – אינו נוכח. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה. אדוני פועל בחריצות היום.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני דווקא רוצה להמשיך מאיפה שסיימתי כשעליתי לפני כמה רגעים, לגבי גל הרציחות בחברה הערבית. אמרתי שיש עוד שני נרצחים, אבל אני רוצה להעלות כאן שאלה לגבי עבודת המשטרה והזריזות שלה לטפל בדברים כשמדובר באזרח ערבי ובאזרח יהודי. תארו לעצמכם ששני הנרצחים שהיו היום, לפנות בוקר – הרי מי שרצח אותם, הזהות שלו לא ידועה לנו, לכם, אבל אני מניח שלמשטרה ולשב"כ יש את היכולת לדעת מי ביצע את זה. כלי הנשק שירה על שני הצעירים האלה – אני גם מניח שלמשטרה יש מידע על הנשק הזה ועל כל האירוע הזה שהתוצאה שלו היא הפגיעה. אותו אדם, שזהותו לא ידועה לנו, לקח כלי נשק, ירה בשני צעירים והרג אותם. אני מעלה שאלה ורוצה תשובות ממי שיהיה לו את האומץ: אם הנרצחים האלה, ה-138, כולל השניים של אתמול, היו אזרחים יהודים, הייתם שותקים? המשטרה הייתה שותקת? אני כמעט בטוח שאם שני הנרצחים לפנות בוקר היו אזרחים יהודים, אז עד שעות הערב גם המשטרה וגם השב"כ היו מתערבים, היו יודעים את הזהות, כי הם יודעים את הפעילות. אבל יש החלטה פוליטית של הממשלה הזו, של השר הזה, שהדם של אזרחים ערבים הוא דם שונה, ולכן הם לא דואגים לביטחון האישי. המשטרה לא עושה את העבודה ומפקירה את החברה הערבית לדמם. אנשים נרצחים יום אחרי יום, ואף אחד – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

מפריע לך שאני צועק? גם את צריכה לצעוק איתי את הצעקה של האימהות של הילדים. זו בדיוק הצעקה הזאת. 138 נרצחים ואף אחד לא עושה כלום. אם זה היה אזרח יהודי, תאמינו לי, אתם הייתם מתנהגים אחרת, אבל כשמדובר באזרחים ערבים, זה לא מעניין אף אחד.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. חברת הכנסת נעמה לזימי – אינה נוכחת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – אינה נוכחת; חבר הכנסת יואב סגלוביץ' – אינו נוכח. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הבוקר הגיעו ללשכת הגיוס בתל השומר צעירים חרדים להתייצב לצו ראשון שאליו נקראו לפני משהו כמו 14 ימים, כראוי בחוק. אני כמובן רוצה לאחל לכל הצעירים החרדים שהגיעו לשם מלאי מוטיבציה, לאלה שכבר החליטו לעשות מעשה, להגיע ולשתף פעולה – זה אומנם רק 30 מתוך 1,000, שזה מתי מעט, ממש בקצה – אני רוצה לאחל מכאן בהצלחה ולומר להם שהצו הראשון הוא באמת צו ראשון משמעותי בהשתלבות שלהם בחברה הישראלית, פסע בדרך מהגיוס לצה"ל, משירות משמעותי; להגיד להם ששירות בצה"ל זה חובה שהיא זכות לכל צעיר ישראלי. אני רוצה להגיד להם מכאן שאין לי ספק שצה"ל ידע לתת להם סביבת שירות נאותה, בטוחה, מכבדת, שהם יוכלו לשמור על אורח החיים שלהם גם בצבא. אבל אני רוצה לפנות מכאן לאלה שבחרו לא להתייצב, ואתה יודע מה, אדוני, עוד יותר חמור, לאלה שבחרו להגיע לשם ולהפגין בבוקר כזה, כשהמדינה נמצאת בשיא המתיחות שלה, כשידוע שיש למעלה מאלפים של אנשי מילואים שמשרתים כבר 200 ימים ו-270 ימים, שאותם הם צריכים באמת להחליף, כי אלה אנשי משפחות. אלה שהגיעו להפגין בצורה שהיא בלתי נסבלת, בלתי מתקבלת על הדעת – להם אני מבקשת לומר: תתביישו לכם. אני רוצה, מעבר לכך, כי אני רואה פה – לצערי אני לא רואה, אבל יש פה חברי קואליציה שיש להם גם אחריות. אתה יודע מה, חברי קואליציה שהם ההנהגה החרדית, אני מבקשת שיעלו לפה היום על הבמה ויגידו את דברם, יגידו את דברם לאותם פורעי חוק שמגיעים ללשכות הגיוס, מפריעים לצה"ל בפעולתו, מפריעים לאנשים שכבר בחרו כן להתייצב ולשתף פעולה עם רשויות החוק ולהתגייס. איפה האחריות שלכם? האם הכול זה עסקנות קטנה? האם הכול בסוף נמדד באמירות שנספרות בחדרי-חדרים ומביאות אתכם לאיזשהו שמירת סטטוס קוו? איך אתם בכלל יכולים לשמור על סטטוס קוו בגיוס בשעות קשות כאלה? איך לא ברור לכם שאסור להנציח, אסור להנציח השתמטות, בטח לא החל מ-7 באוקטובר? איך לא ברור לכם שבסוגיה הזאת של חיילים צעירים בני 18, כולם, כולם כולל כולם צריכים לשרת בצה"ל? זה צורך קיומי שעולה ומתבסס במציאות העכשווית. איפה האחריות של ההנהגה? אני אומרת, הבית הזה – יש לו פה אחריות. ואני מבקשת מכל מי שיש בליבו קצת מצפון, שרואה עכשיו את ההפגנות מול לשכת הגיוס, שיעלה לכאן ויגיד את דברו. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת; חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה. נקדם בברכה גם את אורחינו ביציע. ברוכים הבאים לכנסת, ברוכים הבאים לירושלים. בבקשה, גברתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

בשם חיילי ולוחמי כוח 100 אני באה לשטוח בפניכם, עם ישראל, את העובדות המחפירות הבאות: מ"פ בג'באליה, זה שהיה חלק מהטבח, מהאונס, מהרצח ב-7 לאוקטובר, סוף כל סוף נעצר על ידי צבא ההגנה לישראל במהלך פעילות עצימה בעזה. מאז הוא נמצא בכלא, ואגב, עובר מכלא לכלא. באחד המעברים שלו מבתי הסוהר, אותו מחבל מג'באליה גם ניסה להסליק בתוך הגוף חלקים של אמצעי לחימה ואמצעים שונים, כאלה ואחרים, האיש האמין הזה. מה זה כוח 100? שתבינו איזה עוול מתרחש מתחת לאף שלנו בחסות הפצ"רית, לא פחות ולא יותר. חיילי כוח 100 הם לוחמים של כוח מתערב באירועים אלימים בתוך בית הסוהר, בתוך כלא, בתוך תא כלא שיש בו מחבלים. אם יש ביניהם אירוע אלים, נכנס כוח 100 ומטפל באירוע. עכשיו תקשיב טוב. מילא שאני אמרתי לכם פה שמדובר בטענה שאי-אפשר לקבל ואי-אפשר לבסס מעצר של לוחמינו על יסוד תלונה של מחבל נוח'בה. מילא, שימו את זה רגע בצד. אני אחרי הכול. כוח 100, אם אתם שומעים אותי, קבלו את הדבר הבא: מחבל מרצח מדמם. יש תחקיר. הגיע לידיי התחקיר. תחזיקו חזק את מה שאני אומרת לכם. במסגרת התחקיר אומר המחבל: יש לי כאב בטן. אף אחד לא פגע בי. שואלים אותו מפורשות – אף אחד לא פגע בי, יש לי כאב בטן, אני אחרי סרטן באשכים. סליחה על ה-too much information. שולחים אותו, בודקים פתולוגית שאין פציעה. אין פציעה, יש דימום. שולחים אותו לחקירה, לתחקיר תוך-בטני, הוא לא אומר מילה על הפגיעה. סוף כל סוף אתמול השופט מתייחס לזה בהחלטה שלו. תבינו מה אני מספרת לכם. יש מצלמות בתאים. בדקו את המצלמות, אין צילום של האירוע. לא הייתה טענה שלקחו אותו לתא צדדי או למקום צדדי. פותחים את כל המצלמות, גם במעברים – אין זכר לפגיעה של לוחמינו במחבל. אבל יש לנו שיטת טרור חדשה, טרור שהמחבלים המציאו בתוך בית המעצר: המחבל יאמר שלוחם כוח 100 פגע בו, והפצ"רית, בזמן מלחמה, לא תפעיל את הצנזור, לא תמנע חס וחלילה פגיעה בחטופינו. הרי מה קורה בעולם כששומעים טענה הזויה שהלוחמים שלנו ביצעו עבירת מין במחבל? עוצרים את הלוחמים הללו. אני יוצאת נגד הפצ"רית כי אני שואלת אותה את השאלה הערכית הבאה: האם את מבססת ממצא של מהימנות לצורך חשד סביר על אמירה של מחבל שרצח וטבח בנו, ויש לו את כל הסיבות בעולם? כששואלים אותו: רגע, לוחם לא פגע בך? ברור שהוא יגיד כן, וזה הסיפור. רבותיי, אני עברתי על התחקיר, קראתי את הפרוטוקול מאתמול. מתשעה נותרו חמישה חשודים. אני מרכינה את ראשי בפניכם, לוחמים יקרים. אנחנו לא נעמוד מנגד. אנחנו לא חוששים לומר לפצ"רית שאנחנו חשים תחושה קשה מאוד, קשה מאוד, נוכח ההחלטה שלה לבסס ממצא על אמירה של מחבל מרצח.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני. אני רוצה לפנות לשר חיים ביטון. השר ביטון, אתה שר בממשלת ישראל, אתה מייצג ציבור, אתה מייצג את הממשלה ששולחת את החיילים כרגע לחזיתות השונות. מדינת ישראל מאוימת בכל הגזרות – צפון, דרום, מזרח. מדינה שלמה יושבת כרגע מכווצת. אני מצפה שתיקח את זכות הדיבור שלך כשר. אתה יכול לעלות לדבר בכל שלב במליאה. אני מזמין אותך לעלות מייד אחריי ולגנות בתוקף את ההשתוללות שיש בכניסה ללשכות הגיוס, את קריאות הנאצה כלפי המתגייסים. העובדה שאף אחד, אף אחד לא עולה ומגנה את זה, היא שערורייה. אני מצפה ממך לעלות ולגנות את זה בכל תוקף. לא יכול להיות שמאפשרים לחבורה של פורעים להתנגד לילדים ולחבר'ה שבאים להתגייס, שבאים להתגייס, שקיבלו צו גיוס ועושים את המובן מאליו. אני לא מדבר עכשיו על חובת הגיוס, ושהיה צריך לשלוח 15,000 צווים ולא 1,000 צווים. אני מדבר על אלה שבאו היום להתגייס. יכול להיות שאם יגיע בחור חרדי ללשכת הגיוס הוא יחווה השפלה, קללות, נאצות. דווקא מנהיגי הציבור החרדי, בעיקר אלה שיושבים בממשלה כשרים, צריכים לעלות לכאן ולגנות את זה, ואני חושב, השר ביטון, שיש לך כאן במליאה הזדמנות מצוינת לעשות את זה. זו תהיה אמירה חשובה מאוד שמצופה משר בממשלת ישראל, קל וחומר שר ממפלגה חרדית. ולגבי המצב שבו אנחנו נמצאים, אדוני היושב-ראש – חבר הכנסת ביטן, אני בטוח שגם אתה לא חי בשלום עם העובדה שכולנו יושבים, משלבים ידיים ומחכים לראות מתי יתקפו אותנו. האויבים שלנו אומרים לנו: שתדעו, אנחנו הולכים לתקוף אתכם, ואנחנו יושבים ומחכים כמו אידיוטים. הגיע הזמן להחזיר את היוזמה למקום שאליו היא שייכת, והיוזמה הזאת צריכה להיות בידיים של מדינת ישראל ולא של האויבים שלנו. ולא יעלה על הדעת שמדינה שלמה כבר שבוע יושבת מכווצת, הרחובות ריקים – שהם יסיימו שם. יש שם איזה ויכוח.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת. חברי הכנסת, קצת יותר שקט במליאה. תודה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לא יעלה על הדעת שכבר שבוע רחובות ישראל שוממים, אנשים מפחדים לצאת בערב, מחכים כולם לראות מה האויבים שלנו יעשו. המדיניות צריכה להיות מאוד פשוטה, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת: שבאיראן, שבלבנון, שבכל מקום שמאיימים עלינו – ששם יחששו לצאת לרחובות, והיוזמה תחזור לידינו. אני מברך את הכוחות שעשו את אותם סיכולים ממוקדים, אבל אסור שהאירוע הזה יהיה חד-פעמי.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אושר שקלים – מוותר. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קודם כול, גם אני אעלה ואדבר, למרות מחאות חברת הכנסת מהקואליציה על מה שקורה עכשיו בכניסה לשערי הבקו"ם. אני מתפלא איך אין חבורה של חברי כנסת, חתולים סמוראים, שהולכים וגם מביעים את התמיכה שלהם במי שרוצה להתגייס, כמו שהם רצו-אצו להם לפרוץ לבסיסי צה"ל. אבל אתם מנרמלים כבר הכול, אז אין מה לדבר, כולם יודעים כבר את כתבי האישום. עולה פה חברת כנסת ואומרת שהיא כבר ראתה את התחקיר, ואין על מה לדבר והכול בסדר. אנחנו חיים במציאות שבה חברי כנסת פורצים לבסיסי צה"ל, וזה לא מזיז לאף אחד. צריך להגיד את האמת. זו כבר כותרת של – לא יודע, כאילו, היה אירוע לפני חצי שנה, ואף אחד לא מתייחס לזה, אז אני עדיין אתייחס לזה. אני חושב שזה ביזיון לא רק לכנסת, זה ביזיון בהיסטוריה של מדינת ישראל שחברי כנסת פרצו לבסיסי צה"ל, מעבר לביזיון שהיה בבית ליד, שלא הייתה אפילו חצי משטרה. וכמו שאמרה חברת הכנסת בן ארי: על ארבעה ג'חנונים הם יודעים להגיע ביום שבת, לעצור ולגרור מפגינה, אם בצדק ואם לא, אבל כשפורצים לבסיסי צה"ל – אין משטרה. אני רוצה להתייחס לעוד נושא שחברת הכנסת – ואני אזכיר, קטי שטרית, כדי שתהיה לך הזכות גם לעלות ולהגן, העירה לי היום, ונורא הפריע לך – אדוני היושב-ראש – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

חצוף. חצוף.

נאור שירי (יש עתיד):

אני לא יודע למה אני חצוף. נורא הפריע לך שדיברתי על איך שהתנהלת אל אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני אגיד לך – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא. לא ככה. לא ככה.

נאור שירי (יש עתיד):

בכוונה אמרתי את שמך – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הוא לא עשה שיעורי בית.

נאור שירי (יש עתיד):

אני לא עושה שיעורי בית?

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל לא ככה, גברתי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

התקציב של קריית שמונה מראה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אני מבקש את הזמן, כי היא לא תפסיק עכשיו.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הוא לא ניהל את העיר שלו, והוא חי בקיסריה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שטרית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הוא מצא הזדמנות לרדת עלינו.

נאור שירי (יש עתיד):

אני חי בקיסריה? לא הבנתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא. היא דיברה על מישהו אחר.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

חוסר מקצועיות. חוסר מקצועיות.

היו"ר אמיר אוחנה:

עצרתי את הזמן, ואני ממשיך.

נאור שירי (יש עתיד):

הייתי שמח לחיות בקיסריה. הגיע אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, לדיון בנוגע לכספים שאמורים להגיע לקריית שמונה, ומה אז אמרה חברת הכנסת? לי זה הפריע, מה לעשות. הפריע לי. הוא לא מהמפלגה שלי, ובכלל זה לא עניין פוליטי, אבל קריית שמונה, לא רק השנה ובמלחמה אלא שנים על גבי שנים, בשנות שלטונכם, מופקרת. ראיה לכך – שעדיין חדר מיון קדמי, שאופיר כץ נאלץ להיאבק עליו גם במסגרת הקיצוצים, ממש היה קשה להשיג.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זה לא ייאמן. זה לא ייאמן – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אמרה חברת הכנסת קטי קטרין שטרית שהוא לא יודע לנהל את העיר. אפשר בבקשה סבלנות?

היו"ר אמיר אוחנה:

רשות הדיבור – – –

נאור שירי (יש עתיד):

כי אמרתי את שמך כדי שתוכלי לעלות להגיב.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא ככה. לא ככה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זה חוסר מקצועיות. לעלות ולהגיד שטויות?

נאור שירי (יש עתיד):

בסדר. אגב חוסר מקצועיות, אני ממליץ לכל חבר כנסת מתחיל להגיע ללשכה של קטי קטרין שטרית וללמוד איך מתנהל חבר כנסת כי הוא רוצה לשאוף למקצועיות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – הוא אומר שטויות.

נאור שירי (יש עתיד):

אני מבקש את הזמן הזה, כי זה בלתי ניתן – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תכין שיעורי בית על מה שאתה לא יודע. אתה לא יודע.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שטרית, תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

אני אכין שיעורי בית. האמת, תמיד הייתי חלש בהכנת שיעורי בית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – הכסף לא מומש.

נאור שירי (יש עתיד):

יומיים אחרי שהיא תקפה את ראש עיריית קריית שמונה – הוא זה שלא יודע לנהל את העיר. אחרי שבאוקטובר, ביום שישי בצוהריים, החליטה ממשלת ישראל לפנות את קריית שמונה, ופינו אותם ל-183 יישובים, הוא לא יודע לנהל את העיר? שני משפטים אחרונים, בגלל ההפרעות שלה – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נאור שירי (יש עתיד):

מה שקורה בקריית שמונה זה ביזיון – ראשית, של הממשלה. היכולת שלך והחוצפה לתקוף את ראש עיריית קריית שמונה על חוסר היכולת שלו לנהל את העיר, ושלושה ימים אחרי זה בריאיון את מתייחסת למשבר הפוליטי ואומרת: הם מתעסקים, בן גביר מתעסק בפוליטיקה קטנה כי הוא רוצה להקים – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – – את האג'נדה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

זה בלתי נסבל. – – הוא רוצה להקים, להצטרף לקבינט שלא קיים, אז הוא מתעסק בפוליטיקה קטנה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נאור שירי (יש עתיד):

אמרה זו שתקפה את ראש העיר אחרי שראש המפלגה שלך וראש הממשלה – בפעם היחידה שהוא הגיע לקריית שמונה, הוא דאג שראש העיר לא יהיה, אבל המועמד לבחירות מטעם הליכוד יהיה. ואת אומרת לי שאני חוצפן, ואת אומרת לי שאני לא מכין שיעורי בית. את צריכה להתבייש. תודה גם על הזמן.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן – אינה נוכחת; חבר הכנסת עופר כסיף – מוותר; חבר הכנסת ווליד טאהא – אינו נוכח; חבר הכנסת אחמד טיבי – אינו נוכח; חברת הכנסת שלי טל מירון – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

המועמד מטעם יש עתיד תוקף אותו.

נאור שירי (יש עתיד):

אין לנו מועמד שם.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

יש – – – מועמד. הינה, אתה רואה כמה אתה לא יסודי? אתה יודע כמה אתה לא יסודי? כמה אתה – פה אין כלום. אין שכל, אין דאגות.

נאור שירי (יש עתיד):

מורה בישראל.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

ברור. הייתי נותנת לך נכשל, כי אתה כישלון – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אני יכול לעשות לך בית ספר – – – בגלל זה מערכת החינוך שלך נראית כך, כי את היית מורה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חדל. חבר הכנסת שירי וחברת הכנסת שטרית, אם תרצו, תמשיכו את זה בחוץ. כאן, במליאה – חדל.

נאור שירי (יש עתיד):

ואת היית מורה – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הייתי שמה אותך בפינה כל היום, אולי היית לומד שם משהו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי, חדל. חברת הכנסת שטרית, די. תודה. חברת הכנסת שלי טל מירון – מוותרת; חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח; חבר הכנסת עידן רול – אינו נוכח; חבר הכנסת אריאל קלנר – מוותר; חבר הכנסת אלון שוסטר – אינו נוכח. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה.

היו"ר משה טור פז:

לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

צגה מלקו (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, תרשו לי קודם כול להגיד שלום במשפט אחד באמהרית. יש לנו אורחים, פנסיונרים מרחובות שבאו לבקר אותנו. (אומרת באמהרית: ברוכים הבאים, תושבי רחובות כולם. תודה.) תרשו לי, חבריי, היום מתנהל חיפוש באזור צפת אחרי הילדה היימנוט קסאו, שעדיין לא מצאו אותה. כמעט, עוד מעט חצי שנה שהילדה היימנוט קסאו נעדרת – עד עכשיו אף אחד לא יודע. אני תמיד חוזרת על זה שזה מעיד איך החברה הישראלית רואה אותנו, וכוונתי, את יוצאי אתיופיה. מחפשים היום את היימנוט קסאו באזור צפת. אדוני היושב-ראש, תרשה לי להגיד תודה ליושב-ראש ועדת העלייה והקליטה עודד פורר, שכרגע לא פה. הוא היה פה. הוא, בהתמדה, קיים דיון, וכתוצאה מהלחץ עושים חיפוש. חבר הכנסת נאור שיר – – –

נאור שירי (יש עתיד):

שירי.

צגה מלקו (הליכוד):

שירי. מתנצלת. אתה יודע, תמיד משבשים את השם שלי, אז מותר לי לטעות. אבל אני מתקנת.

נאור שירי (יש עתיד):

תשבשי כמה שאת – – –

צגה מלקו (הליכוד):

כן. אתה דיברת לפני כמה שבועות על היימנוט קסאו, שהיא באמת עדיין נעדרת ולא מוצאים אותה. לאף אחד לא אכפת. אנחנו מדברים עליה, אבל בחברה הישראלית – אני לא ראיתי את התמונה שלה באיזשהו מגדל. לא ראיתי שום כלי תקשורת מרכזי שפותח או שם את התמונה של הילדה הזו בצד. גם לא ראיתי שסופרים כמה ימים מאז שנעדרה. חבריי חברי הכנסת, תחשבו על זה. על מה אנחנו מדברים? אנחנו מדברים על ילדה בת תשע; עכשיו היא כבר בת עשר. היא לא נערה, היא לא אישה. הילדה נעדרת מהמקום הכי בטוח, שהיא הייתה צריכה להיות בו מוגנת. זה מראה – כל אחד יעשה בדק בית. חבר הכנסת נאור, לא מספיק לבוא לוועדת העלייה והקליטה ולהגיד: אתם לא עושים כלום. אני שמעתי את הנאום שלך בפעם הקודמת.

נאור שירי (יש עתיד):

צגה מלקו (הליכוד):

לא. אתה דיברת באותו יום. אני רוצה להגיד לך, לא רק לבוא בגלל שאני מותחת ביקורת שלא מגיעים, אבל צריך גם לעשות, כל אחד יעשה משהו שהוא יכול. תרגישו. אני חושבת שיש לנו אחריות. תחשבו אם הילדה הזו הייתה ילדה של כל אחד, הנכדה-של, האחיינית-של. היום מחפשים אותה באזור הצפון, וזה לא פשוט מבחינת החיפוש, גם בגלל המצב הביטחוני. למרות שהרבה אנשים רצו להשתתף, עדיין רוב האנשים שמשתתפים בחיפוש שלה הם בני העדה. כולי תקווה שבפעם הבאה – אני אוותר פה. אני אדבר כשהיא איתנו ומצאו אותה. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת מיקי לוי – אינו נוכח. חברת הכנסת פנינה תמנו, בבקשה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אורחים יקרים, אנחנו שוב פותחים את המליאה בפגרה. אדרבה, גם כמי שדרשה יחד עם חבריי מהאופוזיציה שהכנסת הזו תעבוד בזמן פגרה, אני לא מצליחה – באמת, זה מעבר לבינתי – להבין איך זה ייתכן שבשעה שכל מדינת ישראל, כל האזרחים מתוחים עד הקצה, בתקופה הכל-כך הקשה הזו, כאשר יש חופשות מבתי הספר, הילדים – אנחנו כהורים מבקשים מהם להישאר קרוב לבית כשהחיילים שלנו בכל החזיתות נמצאים בכוננות הגנה ומתקפה, כאשר אנחנו מבינים שאויבנו קמים כדי להתגרות ולאיים ולתקוף אותנו, ובסוף מה? פותחים את המליאה בשעת פגרה, ואני מסתכלת שוב על רשימת המכולת הזו ואני אומרת לכם: יש פה אובדן מוחלט של מנהיגות. לא יכול להיות מצב שכבר אתמול אנחנו שיגרנו מכתב מיושבי-ראש סיעות האופוזיציה בדרישה להסיר מסדר-היום כל מה שלא קשור למלחמה. אי-אפשר שאנחנו נהיה כל כך מנותקים מהעם וממה שמתרחש וממה שקורה, כאשר אנשים נמצאים במילואים חודשים, כאשר משפחות החטופים כבר חודשים, למעלה מ-300 ימים, מתחננות בפני ראש הממשלה שילך לעסקה, כאשר אנחנו רואים את המצוקה של עם ישראל. בזה אנחנו דנים? אלה פניה של הכנסת? אלה הפנים של כנסת ישראל? יש גבול, יש קו מסוים שאסור לחצות אותו. אחרת, שלא נתפלא מדוע אמון הציבור בנבחריה הוא כל כך נמוך. ואני שוב אומרת: עוד לא מאוחר, יושב-ראש הקואליציה, עוד לא מאוחר, יושב-ראש הכנסת, להסיר מסדר-יומה של המליאה חוקים שאין להם שום תרומה, שום תרומה לעם ישראל בעת הזו. ועוד לתכנן להביא בחצות חוק תקשורת? אני לא מצליחה להבין איך יכול להיות שאנחנו מתעסקים בחוקים של שגרה, איך אנחנו מתעסקים בחוקים שמרחיבים את הג'ובים, איך אנחנו מתעסקים בחוקים שלא תורמים לא לחיילים, לא למפונים, לא למשפחות, לא לנפגעי פעולות האיבה, כאשר רק אתמול היה כאן פיגוע רצחני. זה היה אמור להיות המקום שמבטא בצורה הכי מזוקקת את מה שהעם צריך. ואין לנו בעיה להיות פה לילות כימים אם זה משהו שיסייע לאזרחים.

היו"ר משה טור פז:

נא לסיים.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אבל כשזו תמונת המצב, אדוני היושב-ראש, עם הרשימה הזו, אנחנו כאופוזיציה צריכים להיאבק ולעשות הכול כדי שהחוקים הביזיוניים האלה ירדו מסדר-היום.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון – אינו נוכח. אם כן, תם סדר הדוברים. אני מזמין את השר חיים ביטון לסכם את הדיון. השר ביטון? אם כך, אנחנו עוברים להצבעה. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ד–2024, בקריאה ראשונה. תפסו נא את מקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 20 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון מס' 11 – הוראת שעה – חרבות ברזל) (הוראות מיוחדות לעניין הרחבת הסכם קיבוצי כללי שנעשה בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה) (תיקון), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר משה טור פז:

בעד – 20, נגד – אחד, נוכח – אחד. אני קובע כי הצעת חוק הסכמים קיבוציים, התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הראשונה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה השנייה והשלישית.

היו"ר משה טור פז:

אם כן, חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביטן להציג את הצעת החוק. חבר הכנסת ביטן, בבקשה.

דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה):

בוקר טוב לכולם. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק התקנים (תיקון מס' 19), התשפ"ד–2024, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית. הצעת החוק, שהיא הצעת חוק ממשלתית המוכרת בכינוי "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", נועדה להסיר חסמים ביבוא טובין שחל עליהם תקן רשמי, והיא המשך לכמה וכמה רפורמות בתחום היבוא שנחקקו בשנים האחרונות במטרה להקל על יבואנים ככלל ועל יבוא מקביל בפרט, ובהן רפורמה שאושרה רק לפני כחצי שנה בוועדת הכלכלה כתיקון לפקודת היבוא והיצוא. הצעת חוק זו היא חלק ממהלך ממשלתי כולל של התאמה לסטנדרטים האירופיים, שבמסגרתו הובאו לאישור הכנסת ארבע הצעות חוק שונות, ששלוש מהן כבר אושרו בקריאות השנייה והשלישית – הצעת חוק מקורות אנרגיה בתחום יבוא מוצרי חשמל שאישרה הוועדה בראשותי, ושתי הצעות חוק שאושרו בוועדת הבריאות בעניין יבוא מזון ויבוא תמרוקים. הבסיס של הצעת החוק המונחת בפניכם הוא מתן אפשרות לכל עוסק – יצרן, יבואן ומשווק – לבחור ב"מסלול האירופי" לעניין ייצור, יבוא ושיווק של מוצרים. בהתאם לכך, מוצע לקבוע חלופה נוספת בחוק התקנים אשר תאפשר לייבא, לייצר או למכור מצרכים שחל עליהם תקן רשמי, בדרך המאפשרת הסתמכות על עמידה בדרישות האסדרה האירופית שתאומץ לתוך הדין הישראלי, כתחליף לחובה לעמוד בדרישות התקינה הישראלית. בדרך זו יוכל יבואן הבוחר במסלול האירופי לייבא טובין העומדים בדרישות האסדרה האירופית בלי להציג הוכחות עמידה בדרישות או לבצע בדיקות מעבדה בעת הכניסה לישראל. בעניין זה אציין כי הצעת החוק כוללת הסדר ייחודי בדין הישראלי, שמאפשר להחיל בישראל את הדין האירופי, ונוסחו המחייב יהיה בשפה האנגלית. מודל חקיקתי זה היה קיים עד כה רק בתחום המזון. הוועדה סברה כי ניתן מענה לקשיים הנובעים ממודל זה, מאחר שמדובר בסופו של דבר באופציה לבחירת העוסק, וכן בהתחשב בהוראות בהצעת החוק המחייבות את משרד הכלכלה לפרסם לציבור תרגום מקצועי ומהימן של האסדרות האירופיות שיחולו בישראל, וכן לבחון באופן ספציפי כל עדכון של האסדרה, ללא אימוץ אוטומטי בישראל של שינויים שייערכו בה באירופה. ועדת הכלכלה קיימה תשעה דיונים ארוכים ומעמיקים בהצעת החוק בתוך תקופה של פחות מחודשיים. בשל היקף הצעת החוק, אתמקד בעיקרי ההצעה בלבד ובשינויים שערכה הוועדה בהצעת החוק. בלב התיקון המוצע עומדת התוספת החמישית לחוק, שבה מנויות האסדרות האירופיות – דירקטיבות ורגולציות אחרות – שיחולו בישראל מכוח החוק, וכן התנאים להחלתן ומועדי התחילה שלהן. לפי המוצע, שר הכלכלה והתעשייה יהיה מוסמך להרחיב בצו את רשימת האסדרות, ובכלל זה נספחים ועדכונים שלהן, תוך אימוצן בלא כל שינוי, וזאת בשים לב לשיקולים הנוגעים לאפשרות האכיפה של ההוראות הכלולות בצו. באופן דומה רשאי השר, מיוזמתו או לפי בקשת שר אחר, לדחות את מועדי התחילה לאימוץ האסדרות השונות החלות בדין האירופי לתקופות שלא יעלו במצטבר על שנה, בהתאם להיערכות ליישומן. לעומת זאת, מוצע כי הסרה של דירקטיבה מהתוספת החמישית, החלתה בשינויים או הוספת תנאים בה וכן דחיית מועדי התחילה לתקופה של מעל שנה, ייעשו בצו של שר הכלכלה, אך רק לאחר שהוא קיבל את המלצתה של ועדת החריגים לכך. ועדת החריגים היא גוף ממשלתי מייעץ, והיא פועלת מכוח פקודת היבוא והיצוא בהתאם לרפורמה ביבוא שאושרה בשנת 2021. תפקידה המקורי של ועדת החריגים היה לדון בהחרגות מהחובה לאמץ תקינה בין-לאומית, כלומר לדון אם יש הצדקה להותיר על כנה דרישה ייחודית לישראל בעניין יבוא מוצרים ולהעביר את המלצותיה לשר הכלכלה. בהצעת חוק זו מוצע להרחיב את סמכויותיה של ועדת החריגים כך שהיא תוסמך לדון בשאלת ההצדקה לקיום חריגים לאסדרה האירופית. בדיוני ועדת הכלכלה עסקנו רבות בסמכויות הוועדה, בסדרי עבודתה ובמשמעות החלטותיה. בהתאם לכך, נקבעו הוראות המסדירות את פנייתם לוועדת החריגים של שר הכלכלה ושרים אחרים שהנושא הנדון נוגע לתחומי אחריותם, את האפשרות שלהם לפנות להכרעת הממשלה לאחר החלטת ועדת החריגים, וכן נקבעו מקרים שבהם שר הכלכלה יהיה מוסמך לתקן את התוספת החמישית בצו אף בלא המלצה של ועדת החריגים. בהצעת החוק הממשלתית נקבעו 17 אסדרות אירופיות, ובמהלך דיוני ועדת הכלכלה נוספו לרשימה עוד חמש אסדרות, שביחס לכל אחת ואחת מהן ערכה הוועדה דיון מעמיק. במסגרת זו קיימנו דיון ביחס למועד תחילת אימוצה של כל אסדרה בישראל, והוועדה הכריעה בהתאם למידע שהוצג על ידי משרדי הממשלה השונים ביחס להשלמת ההיערכות הנדרשת ליישומה ולאכיפתה. כמו כן עסקנו בתנאים נוספים, מעבר לדרישות הקבועות בדין האירופי, שעל המוצר הנוגע בדבר לעמוד בהם. במהלך דיוני הוועדה נוספו תנאים שונים מעבר לתנאים שנכללו בהצעת החוק הממשלתית ביחס למוצרים שיש בהם סכנה, כגון מכשירים המופעלים על ידי גז בישול, גפ"מ, או ביחס למוצרים שהוועדה מצאה שיש מקום לקבוע ביחס אליהם דרישות שונות בגלל תנאים ייחודיים בישראל המצדיקים זאת, כגון דרישות ביחס לריכוזי חומרים בנוזלי ניקוי למדיח כלים שעלולים לפגוע במי הקולחין, שבישראל, בניגוד לאירופה, נעשה בהם שימוש לצורך השקיית גידולים חקלאיים. מאחר שמדובר בסופו של דבר בקליטה של דין אירופי לתוך הדין הישראלי, החלטנו כי כל הוספה של אסדרה אירופית לתוספת החמישית, וכן הסרתה, שינוי התנאים הקבועים בה או דחיית מועד תחילתה, יובאו לאישור ועדת הכלכלה, ובכך יובטח פיקוח פרלמנטרי ודיון ציבורי שקוף ופתוח בנושאים אלה. נושא נוסף שעלה בדיוני הוועדה, בהמשך לדיון שהתקיים בעניין זה במשרדי הממשלה, נוגע להוראות הקבועות בחוקים או בתקנות שבהם יש הפניה לתקנים ישראליים ייחודיים או הוראות המגבילות ייצור, יבוא או שימוש במוצרים. כידוע, תקנים חלים על מגוון גדול מאוד של מוצרים, ולעיתים חקיקה כוללת הוראות ביחס למוצרים שחלים עליהם תקנים רשמיים ואף הפנייה אליהם. מכיוון שהוראות חיקוקים אלה עלולות לסתור את הוראות הדין האירופי שיאומץ בישראל, משרד הכלכלה סבר שיש לתת מענה לקושי זה במסגרת הצעת החוק, וחברי הוועדה תמכו בכך. לפיכך, וכדי להאיץ את תהליך התאמת החקיקה הישראלית לסטנדרטים האירופיים, החלטנו להוסיף להצעת החוק הממשלתית הוראה חדשה שלפיה משרדי הממשלה יערכו מיפוי של כלל החקיקה, ואם תימצא סתירה, השר הממונה על החיקוק הסותר יהיה מחויב לפתוח בהליך לתיקון החקיקה באופן שיתאים את החקיקה שבסמכותו להוראות האסדרה האירופית שאומצה בישראל. אם אותו השר יתנגד לכך מהטעם שישנם תנאים ייחודיים בישראל המצדיקים להותיר על כנו דין ייחודי השונה מהאסדרה האירופית המאומצת, כגון תנאי מזג אוויר וכיוצא בזה, הוא יוכל לפנות לוועדת החריגים, והיא תכריע אם יש הצדקה לחרוג מהוראות האסדרה האירופית. במקרים שבהם הכרעת ועדת החריגים תהיה בניגוד לעמדת השר הממונה, שמורה לו הזכות לפנות לממשלה כדי שתכריע בסוגיה. אם עמדת השר הממונה לא תתקבל גם בממשלה, הרי שיהיה עליו לתקן את אותו חיקוק. אם השר הממונה לא פתח בהליך לתיקון החיקוק כמתחייב מהסעיף המוצע, החלטנו לקבוע מנגנון ייחודי ותקדימי, שמקובל הן על הייעוץ המשפטי לוועדה והן על משרד המשפטים, ומטרתו לתת מענה למצב זה, ובכך ליצור הרמוניזציה בין הדין הישראלי ובין האסדרה האירופית המאומצת. לפי המוצע, שר הכלכלה יהיה מוסמך להוסיף בצו לתוספת השביעית לחוק חקיקת משנה שהיא בתחום סמכותו של משרד אחר, ובכך לקבוע שלצד אותו חיקוק בדין הישראלי יחולו גם הוראות האסדרה האירופית. יש לציין כי הליך זה יחול רק על חקיקת משנה, ולא על חקיקה ראשית, והוא ייעשה באופן פרטני ביחס לכל חיקוק וחיקוק, ובשיתוף הציבור, בין השאר, כיוון שעל פי המוצע, צו לתיקון התוספת האמורה יהיה טעון אישור של ועדה מוועדות הכנסת שהנושא המוסדר הוא בתחום ענייניה. חברי הכנסת, רוב הוראותיו של החוק המוצע ייכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2025. מועד התחילה נקבע בהתחשב בעניינים הנוגעים לפיקוח, אכיפה ויכולת בדיקת המוצרים השונים, ובפרט בהיערכות הנדרשת ליישום האסדרות האירופיות השונות, שחלקן אמורות להיכנס לתוקף באותו מועד, וכן במחויבויות הבין-לאומיות של ישראל. אני מקווה כי הצעת חוק מורכבת זו, על השינויים הרבים שהוכנסו בה בדיוני ועדת הכלכלה, אכן תקל על היבואנים, ובפרט על היבואנים המקבילים, וכי גם הציבור הרחב ייהנה מפירותיהן של הקלות אלה וירגיש אותן בכיסו, בעקבות הרחבת היצע המוצרים שייובאו לישראל, הגדלת התחרות והפחתת יוקר המחיה. אני מבקש מכם לאשר את הצעת החוק בקריאה השנייה ובקריאה השלישית בנוסח שאישרה הוועדה ולדחות את כל ההסתייגויות. אני רוצה להדגיש כמה דברים. ראשית, הצעת החוק הזו מחויבת המציאות לא רק בגלל יוקר המחיה – בגלל שהעלויות של היבואנים יופחתו, וצריך שחלקן לפחות יקלו על הציבור בהפחתת המחירים. יחד עם זה, בלי קשר להפחתת יוקר המחיה, הצעת החוק הזאת בעצם מפחיתה את הרגולציה. גם לזה יש משמעות. אני מזכיר לכם שב-OECD, בכל הדוגמאות של הפחתת רגולציה מפחיתים את המחירים ב-3%–6% בסך הכול. בטווח הארוך יותר זה ודאי יוריד את המחירים וגם יפחית רגולציה. זה לא התחיל מהיום. דרך אגב, גם הממשלה הקודמת, עם שרת הכלכלה הקודמת, התחילה בחקיקה שקשורה לעניין. בינואר הממשלה הזאת הביאה לפתחנו חוק נוסף שמאפשר הכנסה של המוצרים בנמלים בלי לעשות בדיקה פרטנית של כל מוצר, אלא מאפשר לבדוק אותם על המדף באופן שהפיקוח יעשה את זה בלי שום בעיה, ואם יתגלו בעיות – המוצרים האלה יכולים לרדת מהמדף וגם יקבלו קנסות. היום הביאו את הצעת החוק, שהיא שלב נוסף ברפורמה, והשלב הזה לא יכול להיות מושלם אם לא ייעשו תיקונים שלמים בהמון הוראות חקיקה שיש היום שסותרות את האסדרה האירופית. לכן, כיוון שזה לוקח זמן, עשינו איזשהו נוהל, שקיבל תוקף בחוק, שמאפשר בעצם בתוך שנתיים, שנתיים וחצי לעשות חפיפה בין האסדרה האירופית לחקיקה הישראלית, כדי שלא יהיו סתירות וכדי שהיבואנים בסופו של דבר ידעו איך לתפקד ואיך להביא את הסחורות לישראל. אבל הכי טוב היה – ואת זה אני לא יכול לעשות, כי אנשי המקצוע בישראל אמרו שהם עדיין לא מוכנים לתהליך הזה, כי אין להם כוח אדם, אבל בלי קשר אין להם את גם הידע. בעצם היינו צריכים לעשות לא לפי האסדרה האירופית, אלא מעין רפורמת שיווק, זאת אומרת, אם מוצר נמצא בסופר בברלין, אפשר להביא אותו לישראל בלי שום בעיה. עצם זה שהוא נמצא שם בסופר, זה אומר שהוא עומד באסדרה האירופית, ולכן זה מה שנקרא רפורמת שיווק – לא רפורמת תקנים. את זה לא יכולנו לעשות, אבל אני מקווה שזה השלב הבא. אחרי שיתקנו את כל החוקים בישראל ויתאימו אותם, ואחרי שלאנשי המקצוע בישראל יהיה את הידע לעשות את הדברים האלה באופן ברור, וגם יהיה כוח אדם שיוכל לעשות את הבדיקות המדגמיות בישראל – דבר שאין אותו היום – אז נוכל לעשות תיקון נוסף שבעצם ישלים את הרפורמה הזאת באופן מוחלט לטובת אזרחי מדינת ישראל. כבוד השר, אני מודה לך על ההצעה הזאת שהובאה לוועדה. ביחד תיקנו אותה לטובת כל העניין. אני גם מודה ליועצים המשפטיים של הוועדה, למנהלת הוועדה וגם לכל אנשי המקצוע מכל המשרדים שהגיעו לוועדה לכל הדיונים והשתתפו כדי להשלים את החוק, כדי שיהיה כמה שיותר מושלם לטובת אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה לכולם, ואני מקווה שתאשרו את זה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה ליו"ר ועדת הכלכלה. אני מזמין את שר הכלכלה חבר הכנסת ניר ברקת, בבקשה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אדוני היושב-ראש, מכובדיי חברות וחברי הכנסת, בראשית דבריי אני מבקש לחזק את ראש הממשלה ואת מערכת הביטחון כולה. אנחנו בתקופת המתנה לפני מערכה צבאית, ואני קורא לציבור להתלכד, לפעול יחד כגוף אחד, להקשיב להנחיות ולשמור על שגרה ככל שניתן. מכובדיי, אנחנו במלחמת איראן הראשונה. איראן משתמשת בשליחים סביבנו, ואנחנו צריכים לאמץ את המדיניות של הנשיא קנדי בזמנו, במשבר הטילים בקובה. כשהסובייטים הציבו טילי שיוט גרעיניים אצל שליחיהם בקובה, הנשיא קנדי אמר שטיל מקובה ייענה בטיל על מוסקבה. זו הגישה הנכונה מול ראש הנחש, איראן. וגם מול קטר – עלינו להכריז עליה כמדינה תומכת טרור, כי היא כזאת, ולהפעיל את כל הכלים המדינתיים שיש לנו כדי לעצור את תמיכתה בטרור ואת טריליוני הדולרים שהם מזרימים להסתת דעת הקהל האמריקאית נגד ישראל והעם היהודי. בניית הקואליציה הבין-לאומית כנגד ציר הרשע של האחים המוסלמים, שכוללת את האמריקאים ומדינות ערב המתונות, היא חלק משמעותי במלחמה, ואני תומך, ומגבה את פעילות הממשלה ומערכת הביטחון להשלמת המהלך הזה. לאזרחי ישראל יש לי מסר אחד חשוב: להתאחד במשימת הביטחון, לפעול ביחד, כי רק ביחד ננצח את שונאי ישראל. מכובדיי, היום אנחנו עושים היסטוריה. היום פורצים את המחסומים שגרמו ליוקר מוצרי הצריכה בישראל עשרות שנים. אנחנו מצביעים היום לא על עוד סתם רפורמה – זו הכרזת מלחמה בפועל על יוקר מוצרי הצריכה, ואנחנו בדרך לפתיחת התחרות ובדרך לשינוי כללי המשחק. מה שהיה לא יהיה. זו רפורמה שמבטיחה שינוי לדורות. אנחנו, הישראלים, רואים את המחירים במרכולים באירופה ושואלים שנה אחר שנה: איך זה יכול להיות שמה שטוב לאירופה לא טוב לישראל? שמה שיש באירופה אין בישראל? שהמחירים באירופה הם חצי מחיר מישראל? ובכן, אזרחי ישראל, ב-1 בינואר 2025 הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" תיכנס לתוקף, ועידן אירופה יתחיל בישראל. קצת רקע. עוד לפני כניסתי לתפקיד כשר הכלכלה – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני השר, כמה תקנות יש בחוק הזה?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

למעלה מ-520 תקנות.

מאיר כהן (יש עתיד):

והאם התקנות האלה, כבר עובדים עליהן?

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בוודאי, על כולן. אחד לא יתחמק.

מאיר כהן (יש עתיד):

כי אתה יודע, החוק יכול לעבור – – –

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

כן, כן. אני תכף אפרט לך. קצת רקע. עוד לפני שנכנסתי לתפקיד שר הכלכלה והתעשייה, חקרתי את שוק הצריכה הישראלי לעומק. ניסיתי להבין למה פערי המחירים מול אירופה כה גדולים ואיך אנחנו יכולים להבטיח סל קניות הגיוני יותר לאזרחי ישראל. הבנתי שפלסטר לא יפתור את הבעיה, שהמצב מחייב חשיבה מחוץ לקופסה ושהדרך היא להביא לשינוי יסודי ומקיף, וזה בדיוק מה שעשינו כאן בשנה וחצי האחרונות. גיבשנו את הרפורמה הגדולה והמקיפה ביותר ב-40 השנים האחרונות. זה לא היה פשוט. הפעילו עליי לחץ אדיר, כתבות משחירות בתקשורת – למען האמת, עד היום – והפחדות בציר הפוליטי, והרפורמה ממש לא באה להם בטוב. הם רצו שהמצב יישאר כפי שהוא, שנמשיך לאפשר למונופולים ולקרטלים לחגוג על חשבון האזרח הקטן. אבל האיומים, לשמחתי, לא עזרו. לא חששתי, כי באתי לדאוג לאזרחי ישראל ולא לשרת את בעלי ההון. היום אני יכול להגיד בסיפוק רב שהיה שווה לקחת את הסיכון, ואני מאושר. לרפורמה כמה עקרונות בסיסיים: העיקרון הראשון זה שכל מה שמשווק באירופה אפשר למכור בישראל. זה בעצם לאמץ את מודל ניהול הסיכונים האירופי, וככה אנחנו בעצם מאפשרים יבוא מוצרים ללא צורך להתאים אותם לרגולציה הישראלית המוזרה והקשה. קמעונאים ויבואנים רבים שאני מדבר איתם נערכים כעת להביא קונטיינרים מלאים בסחורה מאירופה, ומעצם הכנסת המוצרים התחרות תגבר, מה שישפיע כמובן על הורדת המחירים – לא רק על המוצרים המיובאים החדשים אלא גם על כל שאר המוצרים וכל שאר הספקים, שיידרשו לעמוד בתחרות. חלק נוסף ברפורמה בא למנוע מהמונופולים והקרטלים לעצור ולפגוע ביבואנים מקבילים. כבר ביולי בשנה שעברה העברנו חוק שמטיל קנס של עד 100 מיליון ש"ח על מי שינסה למנוע יבוא מקביל של סחורה לישראל, כך שהרעיון של יבואן בלעדי שיכול לקבוע מחיר כרצונו נעלם מעולם הצרכנות בישראל. חלק שלישי וחשוב הוא הורדת ביורוקרטיות, ואנחנו קוראים לו "לא עוצרים בנמל". כבר מחודש יולי, מלפני חודש, היבואנים לא נדרשים לבדיקות של מכון התקנים ולא נדרשים לחכות בנמל. הביורוקרטיה המיותרת בוטלה, וזה לבד מייצר חיסכון של בין 8% ל-10% ועד 12% ליבואנים. מדוח של חברת KPMG שבחן את השפעת הרפורמה על הצרכן הישראלי עולה בבירור שצפויה ירידה ניכרת במחירים של מוצרים מהקטגוריות שנפתחות ליבוא. אני מדבר על תחום המזון, מוצרי חשמל, מוצרים לתינוקות, תמרוקים, חומרי ניקוי, ריהוט ועוד. אלה צפויים להביא, על פי הדוח של KPMG, לחיסכון של כ-6,000 ש"ח בממוצע למשק בית בשנה. זה כ-500 ש"ח לחודש. מכובדיי, עבורי, הרפורמה "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" היא הראשונה שהובלתי כשר. אני מתכוון להוביל עוד רפורמות משמעותיות כאלה גם בהמשך, רפורמות שמשנות מציאות, שדורשות חשיבה מחוץ לקופסה והסתכלות אחרת על הדרך שבה מדינת ישראל מתנהלת. כך למשל: מדוע מה שטוב לנאסד"ק לא טוב לבורסה בישראל? או למשל, מה שטוב למערכת הפיננסית האירופית – למה זה לא טוב למערכת הבנקאות בישראל? או למשל, היה לנו אתמול דיון בממשלה: מדוע בעל תואר רופא עולה שמגיע מצרפת לא טוב לטפל בחולים בישראל? או למשל, מכיוון אחר – לפרק את המונופול הגדול והמזיק ביותר במדינה, את מינהל מקרקעי ישראל, שהשפעתו על מחירי הדיור והקרקע במדינה היא ענקית ואדירה. היום, אחרי הרפורמה של "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אני מאמין שהדבר הזה אפשרי. ובנימה אישית יותר, חבריי חברי וחברות הכנסת, הרפורמה שאנחנו מעבירים היום נוגעת לכל בית בישראל. כל משפחה תרגיש את הרפורמה: חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים כאחד; יהודים ולא יהודים. את החוק הזה חוקקנו יחד, באחדות, בהסכמה רחבה. היה לי חשוב להכניס לחוק את ההערות הבונות שקיבלנו מכלל משרדי הממשלה, מכלל חברי הכנסת בוועדות השונות, מהתעשיינים ומלשכות המסחר, מכל הרגולטורים וגם מהחברה האזרחית על כלל מרכיביה. אני מאחל לעם ישראל שבאותה דרך של אחדות וערבות הדדית גם ננצח במלחמה, שנשיב את החטופים הביתה במהרה בימינו ושנדע להצעיד את מדינת ישראל לחוף מבטחים בהצלחה וביחד. לסיום דבריי אני רוצה להודות לשותפים הרבים בהשלמת הרפורמה: לראש הממשלה בנימין נתניהו על הגיבוי ועל הנחישות ועל הסיוע להביא את כל משרדי הממשלה ביחד למקום הזה; לשר האוצר בצלאל סמוטריץ'; לשר הבריאות אוריאל בוסו; לשר האנרגיה אלי כהן ולקודמו ישראל כץ; לשותפיי; ליושב-ראש ועדת הכלכלה דוד ביטן – תודה מיוחדת ואישית ממני, דוד, על פועלך – וכמובן לחברי ועדת הכלכלה המסורים מכל סיעות הבית, וגם ליושב-ראש ועדת הבריאות היקר יונתן מישרקי ולחברי ועדת הבריאות מכל סיעות הבית. אתם שיפרתם את החוק, קיבלתם אותו נתון ושיפרתם אותו בצורה משמעותית, ועל כך תודתי הגדולה. אני רוצה להודות למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה אמנון מרחב על הובלה מקצועית של החוק, יחד עם המשנה למנכ"ל מוטי גמיש; ליועץ המנכ"ל טיראן ששון וליועץ המקצועי שלי ברק טייכמן; לראש מערך האסדרה במשרד הכלכלה והתעשייה ינון אלרועי; לממונה על התקינה במשרד הכלכלה והתעשייה איגור דוסקלביץ, על פועלו – באמת יישר כוח, איגור, על קפיצת המדרגה הגדולה שעשית; לממונה על חוקיות הייבוא במשרד הכלכלה והתעשייה אנואר חילף; ליועמ"שית במשרד הכלכלה והתעשייה איילת זלדין; למשנה ליועצת המשפטית במשרד הכלכלה גלית יעקובוב; לראש תחום הסדרה ואכיפה לשעבר קרני קירשנבאום ולעוזרת הראשית בלשכה המשפטית במשרד הכלכלה שני ברוך עזרי. אני מודה למנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב. משה, בלעדיך לא היינו מגיעים למעמד הזה. תודה לך באופן אישי על הירתמותך; לפנינה אורן ולכל צוות שירות המזון; לעוזר מנכ"ל הבריאות ליאור אבינועם; ליועמ"שית במשרד הבריאות שרון גוטמן; מהלשכה המשפטית במשרד הבריאות – לאור אלדר; לאנשי האוצר – לסגן הממונה על התקציבים כפיר בטט, לרכז באגף התקציבים באוצר גל ברנס, לרפרנט באגף התקציבים באוצר עמית גולדמן, תודה על תרומתכם ותמיכתכם. היא הייתה במקום. עודדתם אותנו בכל התקופות שבהן נתקלנו במשבר כזה או אחר בדרך. אני רוצה להודות למנהל רשות האסדרה יואל בריס; לסגן מנהל רשות האסדרה זמר בלונדהיים; במשרד האנרגיה – למנכ"ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין, ליועצת המשפטית במשרד האנרגיה דלית זמיר ולמנהל החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות רון אייפר, למנהל אגף בכיר הנדסה וביצוע אוריאל בבצ'יק ולמנהל תחום הנדסה, רישוי ותקינה איציק יוניסי. אני רוצה להודות לראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה פרופ' אבי שמחון, על כל הגיבוי וההדרכה שנתת לנו; לסגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה ליאור חיימוביץ; לכלכלן בכיר, ראש תחום בכיר אסטרטגיה כלכלית-חברתית איתמר מילרד. ואנחנו עוברים למשרד המשפטים – אין עוד הרבה – למשנה ליועצת המשפטית לממשלה מאיר לוין, לראש אשכול רגולציה במחלקה למשפט כלכלי במשרד המשפטים יובל רויטמן ולצוות – יעל קריב, רומי קאופמן, שי סומך וקרן רוט. אני רוצה להודות ליועמ"ש ועדת הכלכלה איתי עצמון וליועמ"שית ועדת הבריאות נעה בן שבת, לעורכת הדין בלשכה המשפטית ענת מימון ולעורכת הדין בלשכה המשפטית אביגל כספי. אני רוצה להודות גם לנציגי החברה האזרחית, ובראשם לתרצה, שמהיום הראשון שנכנסנו לתפקיד נתנה לנו את המידע הנדרש וכיוונה אותנו – ובזכותך, תרצה, הרווחנו לפחות שנה בחקיקה – ולומר לכולכם שהרפורמה לא הייתה עוברת בלי ההירתמות של כל האנשים שהודיתי להם. התעכבתי טיפה, אדוני היושב-ראש, כי זה היה חשוב לחלוק עם עם ישראל כמה הרבה אנשים עמלו ופעלו ביחד לרגע החשוב הזה. אז אני רוצה לברך שהחיינו והגיענו ליום הזה, ולאחל לכל עם ישראל המון המון הצלחה, כמובן, בחירום ובמלחמה מצד אחד, אבל גם בפעילות השוטפת שלנו. מגיע לנו מדי פעם קצת אור באתגרים שיש לנו נכון להיום. תודה רבה.

היו"ר משה טור פז:

תודה לשר הכלכלה ניר ברקת.

היו"ר משה טור פז:

הודעת סגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, הצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת הכלכלה. תודה.

היו"ר משה טור פז:

תודה.

היו"ר משה טור פז:

להצעת החוק הוגשו הסתייגויות. אקריא להלן את שמות חברי הכנסת המסתייגים לפי קבוצות: קבוצת סיעת חד"ש-תע"ל – חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; קבוצת סיעת המחנה הממלכתי – חברי הכנסת בנימין גנץ, גדי איזנקוט, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, מתן כהנא, אורית פרקש הכהן, אלון שוסטר; קבוצת סיעת יש עתיד – חברי הכנסת יאיר לפיד, מאיר כהן, קארין אלהרר, מירב כהן, אלעזר שטרן, מיקי לוי, מירב בן ארי, רם בן ברק, יואב סגלוביץ', בועז טופורובסקי, מיכל שיר סגמן, עידן רול, יוראי להב הרצנו, ולדימיר בליאק, רון כץ, מטי צרפתי הרכבי, טטיאנה מזרסקי, יסמין פרידמן, דבי ביטון, משה טור פז, סימון דוידסון, נאור שירי, שלי טל מירון וירון לוי; קבוצת סיעת הימין הממלכתי – חברי הכנסת גדעון סער, זאב אלקין, שרן מרים השכל ומישל בוסקילה. ראשון הדוברים מתוך המסתייגים, קבוצת הימין הממלכתי, האם נמצאים כאן? אם כך, נעבור הלאה. קבוצת יש עתיד, חברת הכנסת מירב בן ארי? מטי צרפתי הרכבי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לפי הסדר.

היו"ר משה טור פז:

לפי הסדר שלכם. אם כן, חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, נתת קרדיט להרבה אנשים, יפה, נראה לי שמן הראוי להזכיר גם את שרת הכלכלה לשעבר אורנה ברביבאי. אז יפה, אבל השר יכול להזכיר, בכל זאת, היא התחילה את הרפורמה.

דוד ביטן (הליכוד):

אני הזכרתי.

טלי גוטליב (הליכוד):

דוד הזכיר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

דיברתי על השר.

מאיר כהן (יש עתיד):

– – – מגיע לה, ותרחיבי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

דיברתי על השר. הוא לא הזכיר, אז הזכרנו לו. אז הזכרתי.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

את צודקת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אגב, צריך גם להגיד, הייתי גם אומרת שזה הולך הרבה אחורה, אבל בואו נתמקד באורנה ברביבאי, שרת הכלכלה שהביאה את זה, וזה בסדר. הרי זה קרה במשמרת שלך, תמיד זה יהיה עליך, אבל היו גם אנשים שעבדו בזה ועשו עבודה טובה. לא סתם ביטן הזכיר, ונראה לי ראוי להזכיר, מה גם שהיא כבר לא בכנסת. אין סיבה. הקשבתי לכל הדברים שאמרת, ואני גם חייבת להגיד לך עוד משהו. דיברת הרבה בהתחלה על ערבות הדדית, וביחד ננצח, ובאמת האופוזיציה מתנהלת בצורה מאוד עניינית – אני לא יודעת אם אתה שם לב – מתחילת המלחמה. אבל לא יכול להיות שאתה מדבר, וברגעים אלה בתל השומר מותקפים שוטרים, מותקפים חיילים, ואתה לא אומר כלום. עכשיו, אני לא יודעת אם זה בגלל שעסקת ברפורמה, אבל it's all over the news. ורק שתבין שלפני שבוע שרים וח"כים מפה הלכו לשדה תימן להגן על חיילים שעכשיו הם עצורים, אבל כשחיילים לא יכולים להיכנס לבסיס תל השומר, חיילים שמשרתים בתל השומר – שקט, דממה. עכשיו, אתה יודע, זה קורה כשאתה מדבר. אז עוד פעם, אני לא חושבת שאתה צריך לשלוט בכול, אבל ברגעים אלה ממש חרדים – לא כולם; אמר לי חבר הכנסת בצלאל: הם לא מייצגים. נכון, הקשבתי. אבל עדיין יש אלפים שחוסמים את הבקו"ם. אתה יודע שאנחנו באוגוסט, ואתה יודע מי מתגייס באוגוסט, את זה אתה בטוח יודע, נכון? אי-אפשר להגיע לגיוס. והשוטרים – ואפשר גם לדבר על העיתונאיות. שתי עיתונאיות, אחת של ערוץ הכנסת, אחת של ישראל היום, חולצו על ידי חיילות. אז כן, אני מצפה – ובזה אני אומרת, ואתה תוכל להתעסק בעניינים שלך – אני מניחה שכשאתה עולה לכאן, אפשר מילה אחת על ההתקפות. תראה, מהשר לכישלון לאומי אני לא מצפה, כי הוא לא יגנה; הוא מגנה רק שמאלנים ששותים קפה בגינה ציבורית. אבל עכשיו שוטרים חוטפים מכות, לפרשים קוראים "נאצים", שתדעו, "ניאו-נאצים", על עיתונאיות – תסתכלו על רותם גולן, אתם מכירים אותה מפה, שכל הבגדים שלה – תראו איך מתייחסים אליה. נראה לי שזה ראוי, בטח ביום שמדינת ישראל מגייסת גיוס קרבי של חודש אוגוסט. אתה יודע מה? גם אם הוא לא קרבי, בטח שממך אני מצפה. מה שנקרא, ממנו יש לי אפס ציפיות – הוא לא פה, אבל אתה יודע – אבל ממך אני כן מצפה שתבוא ותגיד שכשחיילים מגיעים לבקו"ם, צריך להגן עליהם. קראתי עכשיו פרשן חרדי שאמר משפט מדהים, אני חייבת להקריא לך אותו. הוא אמר: ככה לא נראה מאבק למען לימודי תורה, למען לימוד תורה. והוא צודק, כי באלימות – ככה לא מגינים על לימוד התורה; להפך, ככה עושים נזק לכל אדם חרדי. באו אליי אחרי זה ואמרו לי: הם לא מייצגים אותנו. הינה, מאחוריך גם ינון, אבל בסוף אלו אלפים.

נאור שירי (יש עתיד):

ינון בעד. לא אמרתי בעד מה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ואגיד לך עוד משהו, אמרתי את זה גם לפני כן: יש עוד אוטובוסים בדרך, אוטובוסים שלמים בדרך. עכשיו, רק שתדעו, הוציאו 500 צווי גיוס היום, ובגלל זה, זה גרם – הגיעו 2,000. מסתבר שאת הדרך לבקו"ם הם יודעים, אבל לעבור דקה מעבר ולהתגייס לזה – הם פחות מתחברים לאירוע. מילה אחרונה. אתה לא יכול – כששרים וח"כים אצים-רצים, עוצרים את ועדת הכספים ואומרים לינון: תעצרו את הוועדה, כשאצים רצים לשדה תימן; אבל לבקו"ם – דממה.

היו"ר משה טור פז:

חבר הכנסת ביטן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

דממה. תודה רבה.

נאור שירי (יש עתיד):

הצל על הבמה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקשיבו, באמת, נאור אמר פה משהו, אבל זה כבר נאום שני שלי. אני פשוט מזועזעת ממה שקורה בתל השומר, ואם לא תעצרו את זה או תעשו משהו – יש עוד אוטובוסים של חרדים בדרך. מה יעשו שם השוטרים? זה לא החבר'ה בגינה ליד הבית של יולי שקמו והלכו למשטרה. זה לא זה. ואגב, זה שאתה אומר לי: מירב, זה הפלג הירושלמי – אבל מישהו צריך לעצור אותם. מישהו צריך לעצור אותם. אין מעצרים, אגב. רק שתדע שהעיתונאית שאלה: למה אתה לא עוצר את זה שתקף אותי? אז הוא אמר: ביקשו בלי מעצרים.

היו"ר משה טור פז:

נא לסיים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה. סיימתי.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. אני עובר, בחברי הכנסת של סיעת יש עתיד, לחבר הכנסת כהן. אתה מבקש לדבר, לממש רשות דיבור? בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יהיה בלגן. אי-אפשר לעבור על זה בשתיקה. יש אוטובוסים בדרך, אוטובוסים של מפגינים. צריכים לעצור.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אדוני השר, בהצלחה. חוק טוב. אנחנו בוודאי נתמוך בו ובכל חוק שיבוא לכאן ויבטיח לנו באמת עתיד כלכלי שבו סל הקניות ירד. גם לכל האנשים הפקידים הטובים ממשרד הכלכלה. ואני מאוד מקווה שהתקנות תעבורנה כמה שיותר מהר. הציבור לא מבין, אבל אנחנו והשרים יודעים שלפעמים אתה מחוקק וזה נתקע בתקנות, ופה צריך להריץ את זה קדימה. אני רוצה לספר, ברשותכם, אדוני היושב-ראש, שאתמול נסענו, גם אני וגם חבר הכנסת נאור שירי. טיילנו ביישובים – טיילנו – נפגשנו עם ראשי הרשויות ביישובי הדרוזים. וזה דבר שצריך לעניין את כולנו, אופוזיציה וקואליציה, כי בימים האלה, כשאתה נכנס ליישובים הדרוזיים, אדוני השר, בכניסה לכל יישוב יש תמונות גדולות שמקבלות אותך, של הנופלים מעוטרים בדגלי ישראל. ואתה נכנס למשפחות, והמשפחות מקרינות ציונות, ויש לנו מה ללמוד מהן. מדברים איתנו ההורים השכולים על הקשר שלהם למדינה, על המחויבות שלהם למדינה. זה מדהים, אתה יוצא משם עם מלא מלא התרגשות, כמו שאתה יוצא מכל בית של נופלים בפגישות עם משפחות. אבל היות שחלק מהמיעוטים לא מתגייסים, אז גם הם וגם הצ'רקסים – אתה כל כך מעריך את זה, ואתה יוצא עם דמעות בעיניים. ואתה הולך לפגוש – טלי – את ראש הרשות, וכאילו אתה נמצא במציאות דמיונית, כאילו במציאות אחרת. אנחנו יודעים כולנו לשבת בוועדת הכספים ולהעביר מקצה אחד לשני 500 מיליון, 400 מיליון, 150 מיליון, ואתה פוגש ראשי רשויות כמו מע'אר – היינו במע'אר, שיש שם נופלים – והוא אומר: יש החלטת ממשלה על 290 מיליון שקל. אין לי כסף לשלם משכורות, כי קיבלתי רשות עם גירעון מאוד גדול, אני מנסה להבריא אותה, ועדיין לא מצליחים להעביר לי את הכסף. אתה חוכך בדעתך ואומר: אם זאת לא התאכזרות שלנו לאזרחים ישראלים שלנו, המיטב שבמיטב, אז מה זה? אני זוכר, כשאני הייתי ראש עיר והייתי יושב-ראש מטה המאבק של מרכז השלטון המקומי – כשהלכנו אז הלכנו, וקיבלנו מייד. ואני פונה לממשלה ולשר האוצר: מה אתם עושים? מה אתם עושים? מה, אתם עיוורים? אלה אנשים שהבנים שלהם, לצד הבנים והבנות שלנו, נלחמים יום-יום, מקיזים את דמם. מה אתם עושים? יד אחת מקצצת, גם ליישובים הערביים, כאילו הם לא אזרחים, הם איזה משהו, סרח עודף, ובאותה נשימה לוקחים גם את היישובים הדרוזיים והופכים את ראשי הרשויות לקבצנים שעומדים מול הממשלה ומבקשים שייתנו להם את מה שמגיע להם. אז אני מאוד מבקש מאנשי הקואליציה – נאור שירי מעלה את זה כבר בשבוע הבא או בשבוע הזה בוועדת הכספים – ומכל מי שמוועדת הכספים: תנשמו עמוק ותצביעו קואליציה כאופוזיציה, תריצו את הדבר הזה, שהאנשים האלה, האנשים הטובים, האחים שלנו, יוכלו לנהל את הרשויות שלהם ולתת לילדים חינוך ותרבות, לנקות את היישובים ולקלוט את מה שצריך לקלוט. נאור, תעשה את זה, ותעשה את זה בכל הכוח, אתה וולדימיר, ותצרפו את החבר'ה מהקואליציה, שבשבוע הבא – ינון, גם אתה נמצא שם.

ינון אזולאי (ש"ס):

הם מדברים איתי על זה.

מאיר כהן (יש עתיד):

ינון, אני שמח שאתה יושב שם. גם אתה תעשה את זה. בואו, תעזרו לראשי היישובים הדרוזיים. מגיע להם, מגיע להם. תודה רבה, אדוני.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אדוני השר, אדוני היושב בראש, חברי הכנסת – אדוני השר, שמעתי בקשב רב את הדברים שאמרת. שמעתי גם את הדברים שענתה לך מירב בן ארי – שהיה ראוי להזכיר את קודמתך בתפקיד, אבל לא נורא, זה יסולח. אין לי בעיה עם העניין הזה שלא הזכרת את השרה ברביבאי. לא על זה רציתי לדבר. רציתי לדבר איתך על הצד הכלכלי. יצרניות המזון מייקרות ונהנות. אתה בטעות אמרת שרשות התחרות אחראית לעניין הזה. לא. רשות התחרות לא אחראית לעניין הזה, זו זריית חול בעיני הציבור. רשות התחרות אחראית לנושאים פליליים שעושים יבואנים, יצרנים: תיאום מחירים, תיאום עמדות. רשות התחרות לא אחראית למחירים. לא יעזור, זה לא התפקיד שלה, ואם אתה לא מאמין, אני מפנה אותך לחוק. יצרניות המזון מייקרות ונהנות. לצרכן הישראלי, אדוני השר, קשה, קשה מאוד מאוד בסופר. סל המזון שלו עלה בעשרות אחוזים בשנה ושמונה חודשים. כל מוצרי המזון התייקרו ב-5.7% בממוצע בחודשים האחרונים. תנובה ייקרה את מוצרי החלב הבלתי-מפוקחים ב-3.5%, סנפרוסט – 4.5%, מעדנות – 4.2%, טירת צבי, אדוני – 9.6%, מאמא עוף – 9.8%, כלל מוצרי החלב – 10%, שטראוס – 7.5%, שמן זית יד מרדכי – 25%, שוקולית – 12%, חטיפים – 9%, ועוד הרשימה ארוכה ארוכה. לא רציתי לסקור את כל המדפים בסופר. מדינת ישראל, אדוני השר, על פי הבנק העולמי, במקום השני לאחר שווייץ ביוקר המחיה. למי שלא קלט את זה, אני אגיד את זה פעם נוספת: מדינת ישראל במקום השני, על פי הבנק העולמי, ביוקר המחיה. כדי לסבר את האוזן, בשווייץ ההכנסה לנפש, אדוני השר, מעל 100,000 דולר, מעל 100,000 דולר, ההכנסה בשווייץ; מדינת ישראל, שהיא אחרי שווייץ ביוקר המחיה על פי הבנק העולמי – רק 53,000 דולר לנפש, והיא במקום השני. אלא מה? שווייץ מדורגת Triple A בדירוג האשראי שלה, ומדינת ישראל – A, ואנחנו גם בסכנה – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נסחרים ב-BBB.

מיקי לוי (יש עתיד):

בוודאי. ואנחנו גם בסכנת הורדה, כי אדון שר האוצר – –

קריאה:

מיקי לוי (יש עתיד):

– – כנראה, או הממשלה שאתה חבר בה, לא מתכוונת להגיש תקציב מדינה, ואם לא תגישו תקציב מדינה, דירוג האשראי של מדינת ישראל נמצא בסכנה נוספת. זה ההבדל. שווייץ – 100,000, אנחנו – 53,000 לנפש. אנחנו במקום השני ביוקר המחיה אחרי שווייץ. לא ייאמן. ההכנסה לנפש בשווייץ, אדוני השר, היא פי שניים ממדינת ישראל, ומדינת ישראל ממוקמת מייד לאחר שווייץ, במקום השני, על פי הבנק העולמי. זה מה שמעניקה מדינת ישראל לאזרחי מדינת ישראל. אי-אפשר לחיות פה. זוכרים את הסרטונים של ראש הממשלה נתניהו כאילו הוא רוכש מוצרים בסופר – מה שכנראה מעולם לא היה ולא קרה – עם הבטחה ריקה מתוכן: אצלנו, כך הוא אמר, בממשלה שנקים, נוריד את המחירים? הממשלה קמה לפני שנה ושמונה חודשים.

היו"ר משה טור פז:

נא לסיים.

מיקי לוי (יש עתיד):

מדינת ישראל נאנקת תחת המחירים במדפי הסופר – המדינה השנייה הכי יקרה בעולם, על פי הבנק העולמי. תודה רבה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה, גם לרשותך חמש דקות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, ראשית, אדוני השר, אני רוצה לברך על החוק, גם אותך וגם את המנכ"ל. אני יודע שעשיתם עבודה יסודית. זה בעצם המשך ישיר של הרפורמה – אבל המשך חשוב – של הרפורמה שהתחלנו בממשלה הקודמת. אבל המבחן שלכם בסופו של דבר הוא ביישום, לא באישור של החוק הזה אלא ביישום, כי תמיד אנחנו נתקעים ביישום. ואני חושב שכאן התפקיד של המשרד יהיה מאוד מאוד חשוב, אבל לכיוון הנכון, והלוואי שנצליח. אבל אני רוצה להתייחס למה שקורה הבוקר בכניסה לבקו"ם בתל השומר. זה ביזיון וזו הפקרות – שלצערי כבר התרגלנו לזה בזמן הכהונה של הממשלה הזאת. הביזיון וההפקרות האלה מתרחשים – וזו עובדה – בחסות הקואליציה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה הפלג הירושלמי, באמת.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אגב, חבריי חברי הכנסת מהמפלגות החרדיות, מי שטרם התעדכן לגבי מה שקורה – חברת הכנסת גוטליב, אנחנו תכף נדבר – אפשר לעשות את זה, להתעדכן גם באמצעות מכשירי הטלפון בקומה הכשרה – עוד חוק הזוי וביזיוני שהעברתם כאן. ומעבר להפרת הסדר וחסימת המתגייסים שאנחנו רואים הבוקר, מדובר במתקפה על שלטון החוק, על הממלכתיות, מתקפה על מדינת ישראל. כן, זו מתקפה של תומכי הקואליציה על מדינת ישראל בעת המלחמה. ואני חייב לציין שזה המשך ישיר למה שקרה בשבוע שעבר בשדה תימן ובבית ליד, לפריצה המופרעת לבסיס צבאי ולבית הדין הצבאי, פריצה שהובילו אותה שרים וחברי כנסת מהקואליציה, וזו מתקפה גם על שלטון החוק וגם על הממלכתיות, מתקפה על מדינת ישראל בעת המלחמה. זאת פגיעה בביטחון המדינה. עד כמה המצב חמור? אין אף עצור או נחקר מהאירוע הזה בבית ליד, גם מתוך אלה שהכו חיילי צה"ל בבעיטות ובאגרופים. כולנו ראינו את התמונות האלה, אבל אין עצורים ואין נחקרים, כי השר לביטחון לאומי הוא ליצן ועבריין מורשע שמעודד עבריינות ותקיפה של חיילי צה"ל. זאת עובדה. לא ייתכן כי חבר הכנסת סוכות, שלא נכנס – פרץ לבסיס צבאי – טרם נחקר באזהרה; לא ייתכן כי חברת הכנסת טלי גוטליב – ובאמת אין לי שום דבר נגדך ברמה האישית – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

גם אני פרצתי. גם אני פרצתי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אבל חברת הכנסת טלי גוטליב, כולנו היינו עדים לתמונה מזעזעת שאת נואמת בהפגנה וסביבך אנשים רעולי פנים – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה יודעת שהם כוח 100? אתם לא נורמליים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – חמושים בנשק ארוך – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אתם לא נורמליים, זה כוח 100.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

חברי הזרוע הצבאית של עוצמה יהודית.

טלי גוטליב (הליכוד):

מי שעמד לידי זה לוחמים. דובר_המשך >> ולדימיר בליאק (יש עתיד): << דובר_המשך >> מה שנראה כמו ניסיון הפיכה ומתקפה על שלטון החוק.

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

סליחה, מי שעמד לידי – סליחה, מי שעמד לידי זה לוחמי כוח 100.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה ניסיון של הפיכה צבאית – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אתם לא נורמליים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – ומתקפה על שלטון החוק. כן, חברת הכנסת טלי גוטליב – –

טלי גוטליב (הליכוד):

תתבייש לך, תתבייש לך. זה לוחמי כוח 100.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – בכל מדינה רבע מתוקנת החסינות הפרלמנטרית שלך – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אתם לא נורמליים, זה הלוחמים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – כבר הייתה היסטוריה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתם לא נורמליים. זה לוחמים, עמדו לידי לוחמים. תיקח את המילים שלך בחזרה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

עוד גיבור אחד של האירוע – –

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

תיקח את המילים שלך חזרה, תיקח את המילים שלך בחזרה. זה לוחמי כוח 100.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – חבר הכנסת ניסים ואטורי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתם לא נורמליים. זה שקר, שיהיה ברור.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

סגן יושב-ראש הכנסת, שפעם מחזיק רישיון קבלן בניגוד לחוק – –

טלי גוטליב (הליכוד):

איך אתה לא מתבייש.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – ופעם משחק עם הנשק בניגוד לחוק – –

טלי גוטליב (הליכוד):

תבקש סליחה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – פעם תוקף את משפחות החטופים במשכן ופעם מתפרע במליאה ומפיל סדרן ממש כאן, ופעם פורץ לבסיס צבאי.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה זה?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

פורע החוק הזה לא יכול שנייה אחת להישאר סגן יושב-ראש הכנסת. אי-אפשר להמשיך בזאת – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

למה אתה לא אומר סליחה? אתה לא מסוגל להגיד סליחה?

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת גוטליב, מספיק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אי-אפשר להמשיך ולבזות את הבית הזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה לא מסוגל להגיד לי סליחה?

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת גוטליב, מספיק.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא הבנתי, אדוני היושב-ראש, אתה מתיר את דמי?

היו"ר משה טור פז:

מספיק – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל אתה מתיר את דמי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני רוצה לפנות מכאן לאזרחי ישראל.

טלי גוטליב (הליכוד):

ולדימיר בליאק, סליחה. אני מקשיבה לך תמיד, גם אם אני ממש לא מסכימה לך, אבל אתה מוציא פה את דיבתי. מספיק ש-ynet קראו ללוחמי כוח 100 "נוח'בות". עם כל הכבוד – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

את נאמת וסביבך אנשים רעולי פנים עם נשק ארוך, חברי הזרוע הצבאית של עוצמה יהודית.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתם לא נורמליים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תתביישי לך. תתביישי לך.

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת גוטליב.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני שוב אומר. בכל מדינה רבע מתוקנת, חברת הכנסת גוטליב – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה לא נותן לעובדות לבלבל אותך. אוה, אלוהים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – היו מסירים את החסינות שלך והייתי נחקרת באזהרה. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה כוח 100, עשו במלחמה הזאת מה שאתה לא עשית באף המלחמה.

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת גוטליב, בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

את פוגעת בביטחון המדינה ואת תוקפת חיילי צה"ל. תתביישי לך. תתביישי לך.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא אתבייש, אני ארים את הראש שלי בגאווה. אני אעמוד ליד לוחמי כוח 100 לפני שאני אעמוד לידך.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אין בזה שום גאווה. אין בזה שום גאווה. זו בושה גדולה, זאת בושה גדולה, לך ולמפלגת הליכוד.

טלי גוטליב (הליכוד):

תתבייש לך. תתבייש לך לשקר על דוכן המליאה.

היו"ר משה טור פז:

נא לסיים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני רוצה – אבל היא הפריעה לי, מה לעשות? אני צריך עוד חצי דקה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לוחמי כוח 100. רעולי פנים, באמת.

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת גוטליב, מספיק.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני רוצה לפנות מכאן – אני לא יכול ככה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אפילו ראש אכ"א אמר שהמעצר היה טעות. מה קורה פה?

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת גוטליב, מספיק.

טלי גוטליב (הליכוד):

לוחמי כוח 100. עומדים לידי רעולי פנים.

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אין צורך, אדוני, באמת – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני רוצה לפנות מכאן לאזרחי ישראל.

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת גוטליב.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

זה לגמרי לא קשור לדעה פוליטית שלי או שלכם. מדינה שנעלמת בהגנה על בסיס צבאי או על בית הדין, מחר תיעלם ברגע שאתם תצטרכו אותה בכל תחום. מהקואליציה המופקרת הזאת לעולם לא תקבלו סדר, ביטחון, חינוך לערכים, כלכלה צומחת שתבטיח לכם ולילדים שלכם את רמת החיים ואת איכות החיים שאתם ראויים להם, רק נאומים ריקים ומתלהמים, הרבה אוויר חם והתנהלות אינפנטילית. הקואליציה הזאת, שתוקפת את מדינת ישראל ומוסדותיה, צריכה ללכת הביתה, אחרת לא תישאר כאן מדינה. תודה רבה, אדוני.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

כוח 100 הוא תמיד רעול פנים, כמו כוח מצדה, לידיעתך. רשום לפניך, הוד רוממות חבר הכנסת – – – בכל הכבוד, תחזור בך. להעתיק מ-ynet זה אחלה – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

רק את מבינה. 22 שנה עורכת דין, ועדיין משתתפת בהפיכה צבאית.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתם ירדתם מהפסים, ירדתם מהפסים.

היו"ר משה טור פז:

לרשותך חמש דקות, בבקשה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני באמת מקווה שהרפורמה הזאת תקל ולו במעט על יוקר המחיה, על האינפלציה הגואה, על דירוגי האשראי שנשחקים, על ההשלכות על הכיס של כל אחד ואחד מאיתנו. היום, 304 ימים למלחמה, 115 חטופות וחטופים עדיין בשבי החמאס. היום זה גם יום ההולדת של ילד קטן, אריאל ביבס. במציאות נורמלית ילד בן חמש חוגג עם החברים בגן הילדים עם זר, בלונים, עוגה. במציאות נורמלית ילד בן חמש קם בבוקר במיטה שלו לבית מלא בבלונים, בשירה, במתנות. במציאות נורמלית ילד בן חמש – – –

היו"ר משה טור פז:

חברת הכנסת שטרית, סליחה, זה מפריע.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

במציאות נורמלית, יום הולדת חמש הוא יום מלא משפחה, סבים, הורים, אושר, צחוק, אהבה. במציאות נורמלית – – –

היו"ר משה טור פז:

שנייה. חברת הכנסת שטרית, השיחה שלך מפריעה לחברת הכנסת צרפתי הרכבי לדבר. תודה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

במציאות נורמלית ילד בן חמש לא נמצא 304 ימים במרתפי ארגון טרור אכזרי. במציאות נורמלית ילד בן חמש, ההורים שלו ואח שלו נמצאים בבית יחד. ב-7 באוקטובר מדינת ישראל הפקירה את אריאל ביבס. כבר 304 ימים שהיא מפקירה אותו ואת שאר החטופות והחטופים. אריאל ביבס חייב לחזור הביתה. כפיר ביבס, אח שלו, חייב לחזור הביתה. שירי וירדן ביבס, ההורים, חייבים לחזור הביתה. כל החטופות והחטופים חייבים לחזור הביתה עכשיו. אז אדוני ראש הממשלה, זאת האחריות שלך, אתה הראש. יש הסכם להשבת חטופים, והתפקיד שלך הוא לקדם את ההסכם, לא לטרפד אותו. ברשותכם, לכבודו של אריאל בן החמש, אני רוצה לסיים בשיר של נועם חורב, שיר מרגש שנקרא "ניפגש בחלומות". השיר נכתב בתקופת הקורונה, כשהיינו רחוקים אחד מהשני, אבל הוא כל הזמן מתכתב לי במוח עם המציאות שלנו ועם גורלם של החטופים. אז "ניפגש בחלומות" של נועם חורב: "עוד נחזור להיפגש, להסתכל שוב בעיניים / יש פקק תפילות כבד בנתיב של השמיים. / אבל החוט הדק בינינו אף פעם לא נקרע. / עוד נצחק שם על הכול, לא תהיה לנו ברירה. // עוד נצא שוב לטייל בבוקר של שבת, / נחזיר את השגרה האבודה לאט-לאט. / נקום מהספה, ננשום את האוויר, / למדנו עם הזמן שהכול כל כך שביר. // ובינתיים ניפגש בחלומות. / אני איתך בכל שעה, בכל הנשימות. / ואם אתה עמוק מתחת לשמיכה / תשאיר לי את הדלת חצי פתוחה. // אני שולחת ידיים ארוכות / הן מחבקות אותך עכשיו, הן מחבקות. / ורק תזכור שנייה לפני שאתה נרדם. / שגעגוע הוא הדבק הכי חזק בעולם. // עוד נחזור שוב לשחק, להתפרק בחיבוק. / השנייה הכי קשה היא אחרי הניתוק. / ושער הדמעות שלי נפתח שוב לרווחה, / כי יש עוגה ויש נרות, אבל אין לי כאן אותך. // עוד נחזור להיפגש, נשכב סתם על הגב, / לא ניקח שום דבר כמובן מאליו. / וגם אם נרגיש שעברו מיליון שנה, / נמשיך, כאילו כלום, כאילו כלום לא השתנה". אז אני באמת נושאת תפילה שאריאל ביבס וכל משפחתו יחזרו במהרה לישראל.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אי-אפשר להתחיל שום נאום היום ושום דבר בלי להזכיר שוב את אריאל ביבס ליום הולדתו, כי הדבר היחיד שאנחנו יכולים לקוות, לילד שחוגג היום יום הולדת חמש – שהוא לא מורעב, שהוא רואה אור יום, ואני רוצה לקוות שאימא שלו לידו, שלפחות הוא זוכה לחיבוק. אני מקווה שאולי אפילו היום נצליח להחזיר אותו הביתה. רציתי להתייחס שנייה – מירב בן ארי עלתה ודיברה כמובן על האירוע שהיה בשבוע שעבר בשדה תימן, ואמרה שצבי סוכות רץ להגן על חיילים. לא צבי סוכות ולא השר המיותר ביותר בישראל – אפילו לא בישראל; השר המיותר בעולם כולו, השר עמיחי אליהו – לא רצו להגן על חיילים. לא הם ולא סגן יושב-ראש הכנסת, שיושב פה, ואטורי, לא רצו להגן על אף חייל. הם רצו בשביל ציוצים, הם רצו מתוך פופוליזם בשקל, הם רצו בשביל לייקים, ואולי הם רצו פעם אחת לראות איך נראה בסיס מבפנים, כי הם לא זכו לזה – מה לעשות, לא שירתו בצבא. ואם החיילים כל כך חשובים להם, הם מוזמנים להתגייס. ואם כוחות הביטחון כל כך חשובים להם, אז למה עכשיו הם לא רצים לתל השומר, להגן על כוחות הביטחון, שקוראים להם "נאצים" ומנסים לפגוע בהם? ואני רוצה לספר על עוד דבר שקרה בתל השומר בשבוע שעבר. הייתה שם כתבת בשם אילנה קוריאל, כתבת של ynet.

דן אילוז (הליכוד):

עמיחי אליהו שירת בצה"ל. היה לוחם בצה"ל ועשה שירות – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אבל החבר שלו לא. אני רוצה לספר לך משהו, דן. אני לא יודעת אם אתה מכיר את אילנה קוריאל. אילנה קוריאל שוקלת, לדעתי, אולי 48 קילו.

טלי גוטליב (הליכוד):

יסמין פרידמן (יש עתיד):

48 קילו, רזונת, קטנטונת, עושה עבודה מסורה. במקרה היא גם מבאר שבע, אני מכירה אותה מימים-ימימה. אילנה הלכה לעשות את עבודתה, הלכה לסקר את מה שקורה בשדה תימן. היה צריך לחלץ אותה. נשים עטופות בדגלי ישראל ירקו עליה. טלי, נשים ירקו על נשים אחרות. אי-אפשר לתאר בכלל את הטראומה הזאת, שהיא נמחצה שם והיה צריך לחלץ אותה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זו טראומה מהמעצר של הלוחמים שלנו, סורי, זו הטראומה שלי.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אין לי מה להתווכח.

טלי גוטליב (הליכוד):

זו הטראומה שלי. אני בטראומה ממעצר של לוחמים – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זה לא אחד על חשבון השני, טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, בסדר.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה שקרה בשבוע שעבר הוא מסוכן. המדינה הזאת נכנסה לשסע שמעולם לא היה כמותו, לשנאה הדדית שמעולם לא הייתה כמותה, מעולם. ובחסות מי ובשם מה? בשם פופוליזם בשקל. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

רק שתדעי שעמיחי אליהו היה צנחן ונלחם במלחמת לבנון.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זו חובתו, כמו כל אחד.

טלי גוטליב (הליכוד):

נכון, אבל אמרת שהוא לא שירת.

היו"ר משה טור פז:

חבריי חברי הכנסת, הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס' 3), התשפ"ד–2024, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. כמו כן, בהתאם לסעיף 37 לחוק הקרן לאזרחי ישראל, מונחות על שולחן הכנסת מסקנות הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל מדיונה בדוח הכספי לשנת 2023 של הקרן לאזרחי ישראל. תודה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה.

היו"ר משה טור פז:

חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. לרשותך חמש דקות, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, אני רוצה להתייחס למה שאמר חבר הכנסת מאיר כהן. אתמול עשינו סיורים. לא רק אני, אני מניח שרובכם מבלים בכפרים הדרוזיים, ועולה השאלה מתי, לפי מה שאתם הבטחתם, תביאו תיקון לחוק הלאום או תיקון לחוק שיסדיר את המעמד של החברה הדרוזית במדינת ישראל. אני לא אנקוב בשמות, אבל אתם הבטחתם שתעשו את התיקון הזה.

מיקי לוי (יש עתיד):

גם את התקציב שהבטיחו.

נאור שירי (יש עתיד):

התקציב, אנחנו דואגים לזה, ולדעתי, גם בעזרת חבר הכנסת ינון אזולאי ויו"ר ועדת הכספים תגיע החלטת הממשלה 708, אם לא השבוע אז בשבוע הבא.

אופיר כץ (הליכוד):

הגיעה אתמול, וביום רביעי ידונו על זה.

נאור שירי (יש עתיד):

נכון. אגב, אתה יודע בזכות מי? לפרגן לעצמי?

טלי גוטליב (הליכוד):

מה חדש? אם לא תפרגן לך מי יפרגן?

אופיר כץ (הליכוד):

כל מי ששותף – – –

נאור שירי (יש עתיד):

מה, על ה-108?

אופיר כץ (הליכוד):

כן.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, לא. מה שעלה לוועדה – חד-משמעי אנחנו.

בועז ביסמוט (הליכוד):

עולה ביום רביעי.

נאור שירי (יש עתיד):

בזכות? לא, אני אחכה שאתה תפרגן לי, בטח.

בועז ביסמוט (הליכוד):

אין סיכוי.

נאור שירי (יש עתיד):

בדיוק.

אופיר כץ (הליכוד):

כל מי ששותף לזה יבורך, כי באמת צריכים את הכסף הזה.

נאור שירי (יש עתיד):

אמן. אז כל הכבוד, קודם כול, שמביאים את החלטת הממשלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

כל הכבוד, נאור.

נאור שירי (יש עתיד):

אני לא בהחלטת הממשלה, אני הייתי עושה החלטות שונות, אבל בסדר, אני שם את זה בצד. העניין של חוק קמיניץ וחוק הלאום, זה משהו שאני לא יודע איך אתם לא נתקלים בו כל פעם שאתם מסתובבים בחברה הדרוזית. אני רוצה להגיד לכם שלי כחבר כנסת, למרות שאני הצבעתי נגד – לא הצבעתי נגד חוק הלאום, כי את זה העברתם בקדנציות שונות; אני הצבעתי בעד התיקון לחוק הלאום, שכן נותן את המילה "שוויון", ומייחס לחברה הדרוזית שוויון בחברה מתוקנת במדינת ישראל. כי יש קטע אצלכם, אני אגיד, בצד הזה, השמאלי מפה – ועכשיו בכלל אפשר לדבר על מה זה ימין ואיך מדינת ישראל ממתינה לתגובה מאיראן, ותודה רבה, ממשלת הימין, על הביזיון הזה – איך זה נהיה, כאילו הם צריכים להתחנן אליכם, החברה הדרוזית, שתיתנו להם את ההכרה ואת השוויון שמגיעים להם. איך יש לכם בכלל פנים לדבר עם החבר'ה? איך יש לכם פנים להיכנס ליישובים ולבקר ולהביע תמיד את הצער וההזדהות, ולהגיד שיש ברית דמים בין החברה הדרוזית למדינת ישראל, אבל לתת להם את השוויון הבסיסי, גם בהכרה, גם בזכויות וגם בחוק קמיניץ – כשאתם מסרבים עדיין לחבר לחשמל שכונות שלמות ולהסדיר את כל נושא התכנון והבנייה בכפרים וביישובים, ותוכניות מתאר ואלף ואחד תקציבים שהם צריכים לקבל מהמדינה, בדיוק כמו כל יישוב יהודי במדינת ישראל – זה לא. זה עדיין נשגב מבינתי, איך אתם לא מסוגלים לעשות את זה. אבל הלוויות – אתם תמיד שם, תמיד לוחצים את הידיים. יש גם שרים שמגדילים לעשות ומעלים את התמונות. איך הם אוהבים את התמונות, להראות: אנחנו תמיד שם ותמיד נהיה, ותודה רבה על התרומה – עד שזה נוגע לשוויון, עד שזה נוגע לחיבור לחשמל, עד שזה נוגע לתכנון ובנייה ועבירות תכנון ובנייה במדינת ישראל. אבל לזה כמובן חבורת הצרצרים, אני לא מצפה מכם. אני שוב חוזר לאירועים שעכשיו קורים בכניסה לבקו"ם במדינת ישראל. וזה כבר לא עכשיו, אלא הפרעות האלה של הפלג החרדי הירושלמי, וכל אחד, זה התירוץ שלו, הוא כבר נותן את השם של הפלג שמותר או אסור לו להפגין. גם עיתונאים, תוקפים אותם עכשיו בכניסה. למשל, עיתונאית מערוץ הכנסת – אני לא יודע אם אתם ראיתם – שופכים עליה מים, זורקים עליה בקבוקים, לוקחים צואה מהפרשים וזורקים עליהם. אותו דבר היה בשדה תימן, עם החתולים הסמוראים, שנהרו לשם, שתקפו את אורי איזק מערוץ 12. גם זה כבר בסדר, וזה מצטרף לתקיפות עיתונאים, גם בהפגנות, גם במשחקי כדורגל, עם חיים לוינסון. זה כבר נהיה גם שגרה. אתם מנרמלים את כל הטירוף הזה, החל מפריצות לבסיסי צה"ל, תקיפות עיתונאים. זו המדינה שאתם מביאים אותנו אליה, ממשלת הימין ימין. אין סדר, אין חוק, אין כלום. אבל הביזיון הכי גדול, שעוד ידובר עליו אני מניח, זו הציפייה שלנו שמדינת ישראל, המעצמה הגדולה, שגדול הדור, מר ביטחון, עם השלטים של טראמפ ופוטין וכל הווג'ראס שכאילו אתה עושה עלינו – אנחנו יושבים ומחכים שמישהו יתקוף אותנו, ואז אנחנו נתכנן את התגובה על התקיפה. זה ביזיון. אני פשוט בהלם, פשוט בהלם, איך מדינה שלמה יושבת ומחכה. אתה כבר מכין את המים בממ"דים, אנשים מבטלים אירועים, כי מישהו אמור לתקוף אותנו. זו פשוט שערורייה.