Аналитика (Microsoft Clarity) без личных данных. Только с вашего согласия.Этот сайт использует инструмент аналитики (Microsoft Clarity), чтобы понимать, как посетители им пользуются, — тепловые карты и шаблоны просмотра, без идентифицирующей информации. Он загружается только с вашего согласия. Подробнее
Официальная запись реестра. Текст файла извлечён из официального документа. Это не пересказ и не толкование — источником является файл.
הקמת ועדה משותפת לוועדה הזמנית לענייני כספים ולוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון, לתקציב הביטחון.
פעולה על פי חוק · Обсуждение
המלצה בדבר בחירת סגנים זמניים ליושב ראש הכנסת
פעולה על פי חוק · Обсуждение
הודעה אישית של ח"כ ווליד טאהא
פריטי מליאה · Обсуждение
ציון היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות
פריטי מליאה · Обсуждение
Извлечение текста заседания из официального файла
Этот текст извлечён из официального файла. Официальным источником является файл.
Легенда
חוברת ד'
ישיבה י"א
יום רביעי, י"ג בכסלו התשפ"ג (7 בדצמבר 2022)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:01
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
הודעת יושב-ראש הוועדה המסדרת
יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת):
בחירת סגנים ליושב-ראש הכנסת
יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת):
אורי מקלב (יהדות התורה):
מירב בן ארי (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
שר המודיעין אלעזר שטרן:
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
שרון ניר (ישראל ביתנו):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
שלמה קרעי (הליכוד):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
רון כץ (יש עתיד):
משה טור פז (יש עתיד):
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית):
נעמה לזימי (העבודה):
ינון אזולאי (ש"ס):
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אבי מעוז (נעם):
ניסים ואטורי (הליכוד):
אופיר כץ (הליכוד):
ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
דבי ביטון (יש עתיד):
בועז ביסמוט (הליכוד):
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת):
הודעה אישית של חבר הכנסת ווליד טאהא
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
ציון היום הבין-לאומי לזכויות אנשים עם מוגבלויות
היו"ר מיקי לוי:
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
אפרת רייטן מרום (העבודה):
טלי גוטליב (הליכוד):
דבי ביטון (יש עתיד):
אברהם בניהו בצלאל (ש"ס):
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אבי מעוז (נעם):
יעקב אשר (יהדות התורה):
שר התרבות והספורט חילי טרופר:
שר הרווחה והביטחון החברתי מאיר כהן:
היו"ר מיקי לוי:
חברי הכנסת, היום י"ג בכסלו התשפ"ג, 7 בדצמבר 2022. אני מתכבד לפתוח את מליאת הכנסת. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הכנסת, אבקש להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת מסמך שכותרתו: תפקידי סיעת יהדות התורה בכנסת העשרים-וחמש ובממשלה השלושים-ושבע, שהוגש הבוקר למזכירות הכנסת והועבר לידיעת חברי הכנסת. תודה.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה למזכיר הכנסת.
היו"ר מיקי לוי:
אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת יואב קיש, יושב-ראש הוועדה המסדרת, בבקשה.
יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת):
בוקר טוב. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברשותך, אני אתחיל בהודעה, ואעבור לנוסח ההצבעה לאחר מכן. בהתאם להוראות סעיף 18(א) לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, מוצע להקים ועדה משותפת לוועדה הזמנית לענייני כספים ולוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון, לתקציב הביטחון. הוועדה תהיה בת שמונה חברים, ארבעה מכל ועדה, לפי ההרכב הבא: מטעם הוועדה הזמנית לענייני חוץ וביטחון, חברי הכנסת: יואב גלנט – יושב-ראש הוועדה – יואב בן צור, רם בן ברק, שרון ניר; מטעם הוועדה הזמנית לענייני כספים, חברי הכנסת: משה גפני, אוהד טל, יצחק שמעון וסרלאוף ומיכאל ביטון. זו ההודעה.
יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת):
אני עובר עכשיו להצעה למינוי סגנים, שדורשת הצבעה ודיון במליאה. הצעה למינוי סגנים זמניים ליושב-ראש הכנסת. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 2 לתקנון הכנסת, מוצע להמליץ לכנסת לבחור ארבעה סגנים זמניים ליושב-ראש הכנסת: חבר הכנסת אופיר כץ, חבר הכנסת מתן כהנא, חבר הכנסת יעקב מרגי וחבר הכנסת יעקב טסלר. כהונתם תסתיים עם מינוים של סגנים קבועים ליושב-ראש הכנסת. אבקש את אישורה של הכנסת להצעה זו. זה כמובן דורש הצבעה. אני רק רוצה לומר כמה מילים שחשוב לי לומר.
היו"ר מיקי לוי:
בבקשה.
יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת):
אחד, היושב-ראש, ביום שני תתקיים הצבעה על החלפת יושב-ראש הכנסת, ואם אכן יוחלף יושב-ראש הכנסת, יש לסיעת יש עתיד מקום למנות סגן נוסף. כך יישמר האיזון, שיהיה 2:3, כפי שהוא, למעשה, עכשיו. אני חייב לומר לחברי האופוזיציה - - -
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
זה ארבעה ושניים.
יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת):
היושב-ראש יצטרף. זה כמו שאם אתה עושה חמישה קואליציה וארבעה אופוזיציה, זה הופך להיות 8:10.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
כן, אבל אם בוחרים - - -
יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת):
עזוב, לא ניכנס. אתה יכול לעלות ולדבר. אני רוצה לציין מה שאמרתי - - -
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
לא, אני רק שואל. אז יהיה 2:4?
יואב קיש (יו"ר הוועדה המסדרת):
עם היושב-ראש הבא שייבחר התוצאה תהיה 2:4, אבל הנשיאות היא 2:3 פלוס יושב-ראש. עכשיו הנשיאות היא 1:3 פלוס יושב-ראש. בסדר? זה מה שהיה חשוב לי לומר, שאחרי שהיושב-ראש יוחלף ביום שני – ולפחות מהצד שלי, בעזרת השם – אז ליש עתיד תהיה זכות להביא שם לסגן. אני אומר לכם שהקואליציה תתמוך בשם הזה. הוועדה והקואליציה. הדבר השני שחשוב לי לומר: בדיון ארוך בוועדה המסדרת עלתה הצעה שבעיניי הייתה סופר-הוגנת: הצענו למנות שבעה לקואליציה, שישה לאופוזיציה. ההצעה הזאת לא התקבלה על ידי האופוזיציה, ולכן הלכנו להצעה הזו, שבעיניי גם היא הוגנת. תודה רבה.
היו"ר מיקי לוי:
מדהים. 13 סגנים – זו סתם הערת ביניים. מי צריך את זה?
קריאות:
- - -
קריאה:
אני מבינה שיהיו כאן משמרות מהבוקר עד הערב?
משה טור פז (יש עתיד):
למה לא 120? אם כבר, כולם.
היו"ר מיקי לוי:
כן, 120.
קריאות:
- - -
יואב קיש (הליכוד):
- - - לא רציתם, אז - - -
קריאה:
10% סגנים.
היו"ר מיקי לוי:
אם כך, חברי הכנסת, אנחנו ניגשים לרשימת הדוברים. מי שעדיין לא התרגל ללוח החדש, בצד ימין של הלוח יש כותרת "עכשיו במליאת הכנסת", אפשר גם ל"סדר-יום מליאה" ואפשר לראות שם את רשימת הדוברים. לחיצה קלה, ויש את רשימת הדוברים. יעקב אשר – אינו נוכח; חבר הכנסת מקלב – אינו נוכח.
קריאות:
נוכח.
היו"ר מיקי לוי:
סליחה, אני מתנצל, חבר הכנסת מקלב, איש רב-כישרונות, ראיתי שמציעים לך כל כך הרבה תפקידים, אני מברך על כך.
אורי מקלב (יהדות התורה):
לי מציעים תפקידים, אדוני היושב-ראש, אבל לך מציעים עכשיו שלושה סגנים, זה לא דבר של מה בכך. זה יותר. אני סגן במשרד, אבל סגן יושב-ראש זה יותר מאשר סגן שר.
קריאה:
- - -
היו"ר מיקי לוי:
הרבה.
אורי מקלב (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר. ראשית, מזכיר הכנסת הודיע שעל שולחן הכנסת הונחו ההסכמים עם יהדות התורה. אני חושב שחשוב לציין שאלה לא הסכמים, אלה סיכומים שיש עם יהדות התורה. זו אפילו לא חתימה, זה מכתב שנשלח ונחתם על ידי ראשי הסיעות של יהדות התורה, אגודת ישראל ודגל התורה, על תפקידים שסוכמו, אבל כפי שידוע, עוד הדרך לפנינו בנושא החוץ-פרסונלי, בנושא ההסכם המהותי שיש לנו, אם ירצה השם, בקואליציה העתידית, אבל אין ספק - - -
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת מקלב, אמרת, אז אני חייב לעמוד לימינו. מה שהוא הקריא, היה "כי הונח היום על שולחן הכנסת מסמך שכותרתו: תפקידי סיעת יהדות התורה בכנסת העשרים-וחמש ובממשלה השלושים-ושבע".
אורי מקלב (יהדות התורה):
אני יודע שמזכיר הכנסת דייק בלשונו, רק אני רציתי להבהיר הבהרה מעבר לדיוק בלשון.
היו"ר מיקי לוי:
בסדר גמור.
אורי מקלב (יהדות התורה):
אולי אנשים רגילים שמונחים הסכמים. רק רציתי לציין ולחדד את זה שאנחנו עדיין נשב – אני מקווה היום, אחרי שבועיים וחצי שלא קרה שום דבר – נשב על הדברים המהותיים כדי לציין ששינויים פרסונליים הם דברים חשובים אבל הדברים המהותיים עוד יותר חשובים. אבל אין ספק, אדוני היושב-ראש, שאנחנו נמצאים עכשיו ברגע, ואולי נפלה בידי הזכות להתחיל את הניצן הראשון של החלפת הקואליציה העתידית - - -
היו"ר מיקי לוי:
שמתי לך את הזמן להתחלה.
אורי מקלב (יהדות התורה):
יופי. תודה. זו באמת אולי תקופה, זה שחר חדש. כל אחד אוהב לדבר במילים מתקופה אחרת. זו תחילתו של התהליך הזה ואני מקווה באמת שהוא יעשה את זה מוקדם. בידינו הדבר; זה לא צריך לקחת הרבה זמן, אם מסכימים אז הכול בסדר ואני מקווה באמת שזו הרכבת, ושהממשלה החדשה יצאה לדרך ברגעים אלו. אני בכל אופן רוצה לציין: בחלק מההסכמים הקואליציוניים או בשיח סביב ההסכמים הקואליציוניים מדברים הרבה על סעיף הנכד. במקום לדבר על כותרות כדאי אולי לדבר במילה אחת על המהות ועל הנתונים. אנחנו מדברים היום – לפי נתונים שיש – עשרה חודשים מאז פרוץ המלחמה, על עלייה שהיא לא מאוקראינה. רוב העולים שהגיעו לארץ או עתידים להגיע לארץ עכשיו בתקופה הזאת, מדובר על בערך 40,000 עולים, שרובם רובם – 71% מהם – באים מכוח חוק הנכד. דהיינו, הם לא יהודים בהגדרה ההלכתית. אבל הרבה מעבר לזה, גם בעניין המהות: אנשים שמהם 41% כבר חזרו חזרה למדינות ברית המועצות לשעבר. 41%. מתוך עשרה עולים חדשים, רק שניים-שלושה הם יהודים.
היו"ר מיקי לוי:
אתמול תיקנה שרת הקליטה שזה 34% – לפי נתוני משרד הקליטה.
אורי מקלב (יהדות התורה):
בכל אופן, הנתונים שהתפרסמו, ואני חושב שאלה גם הנתונים של מרכז המחקר של הכנסת – אני מתבסס על נתונים של מרכז המחקר של הכנסת, שאותם אנחנו ודאי רואים כנתונים מדויקים. אנחנו מדברים על כך שמתוך עשר או 20 עולים, חמישה הם יהודים והשאר – 15 – הם לא יהודים. מדובר באנשים שהזיקה שלהם למדינת ישראל היא חלשה מאוד – הם לא יודעים מילה בעברית, הם לא יודעים איפה זה מדינת ישראל. לפי מחקר שנעשה, אלה אנשים שהתחתנו בכנסייה והולכים כל יום ראשון לכנסייה, ואין להם מחשבה לבוא לארץ. ואני שואל, מה, אנחנו פראיירים? אם תוך עשרה חודשים כבר חזרו חזרה 15,000 אנשים מתוך 35,000 שעלו – הרי גם חוק השבות הקיים מדבר על הרצון להשתקע בארץ. זה נקרא להשתקע בארץ? אני יודע שאומרים שהישראלים לא אוהבים להיות פראיירים, לא אוהבים שעובדים עליהם. מה? אנחנו מוכנים לתת אזרחות לאנשים שאין להם מחשבה לרגע? שהם מנצלים אותנו? חוזרים חזרה? זה שימוש לרעה, כל מה שיש רמייה. אנחנו לא רוצים את החוק הזה? בתחילת התהליך, אדוני היושב-ראש, 93% היו יהודים, 7% היו לא יהודים. היום התהליך הוא ש-72% הם לא יהודים, ובקושי 28% הם יהודים. לכן אני חושב שזאת העת לשנות את זה. צריך להבין מדוע אנחנו מדברים ככה. אנחנו עושים נזק לעצמנו. אין מדינה בעולם שהייתה מאפשרת הגירה כזאת; נותנת אזרחות בקלות כזאת. כל מדינה נחשלת שרוצה אזרחים לא הייתה מקבלת אנשים, ותהליך לקבל רישיון עבודה היה לוקח הרבה יותר זמן. הנתונים האלה טוענים שיש שער פרוץ לארץ, וחובתנו לתקן את זה. תודה רבה.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. חברת הכנסת בן ארי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, אני מציעה לחבר הכנסת מקלב שידבר עם חבר הכנסת יולי אדלשטיין, כי לא נראה לי שהם סגורים לגמרי על סעיף הנכד שם בליכוד. אני רוצה דווקא להתייחס למכירת החיסול של המדינה, של משרד הביטחון ומשרד החינוך. נתחיל ממשרד החינוך: אני לא יודעת מי יהיה השר או השרה, שיגיעו בטח מהליכוד, אבל אני מאחלת להם: תנחומיי. היה משרד חינוך ונשארו לכם, לדעתי, גילאי שלוש עד שש לממלכתי, אפילו לא כיתות. נכון? כל השאר פוצל. אם זה היה בניין, אז היה נראה שמעבירים בלוקים: אחד לאורית סטרוק, אחד לבצלאל. אני כבר לא זוכרת מרוב שפירקו את המשרד הזה לגורמים. המשרד הכי חשוב הולך ומתפרק לנו מול העיניים. נדבר גם על משרד הביטחון – כי הרי כל מה שעשו בקמפיין הזה זה לדבר על משילות. ככה אתם מושלים? גם את משרד הביטחון פירקתם? גם את הנקודות הכי חשובות, במקומות הכי נפיצים, גם את זה הוצאתם משר הביטחון? גם שר הביטחון הבא מהליכוד שקט; לא שומעים אותו; הלכו לו על הראש. מה הוא יגיד עכשיו? מה השאירו לו ממשרד הביטחון? הוועדות שמוקמות, אדוני היושב-ראש, כדי להכשיר חוק, הם הביאו דרך הוועדה כדי לחסוך את 45 היום של פטור מחובת הנחה. אתה מגיע לוועדה המסדרת והם בכלל לא יודעים איך החוק נראה, אבל הם כבר כתבו לו דברי הסבר. עכשיו, יש שני חוקים: אחד, שמאסר על תנאי הוא בעצם לא כמו מאסר בפועל אז זה בסדר להיות שר, כי קיבלת רק על תנאי, לא נורא. אבל אני רוצה להתייחס לפקודת המשטרה שהשר לביטחון לאומי רוצה להביא עוד לפני שהוא ישב עם המשטרה. הוא עוד לא פגש את המשטרה; הוא בעיקר ראה את זה בסיורים של הוועדה לביטחון פנים ובישיבות. איפה נשמע דבר כזה? שר שמיועד לפקח על המשטרה אפילו לא יושב ולא מדבר עם המשטרה ולא מבין את הצרכים שלה, אבל כן ייקח מהם סמכויות. אם ככה נראית משילות – תנחומיי. כי משילות אין פה; לא צבא, לא משטרה, אפילו תכניות לטווח הארוך – זה לא מעניין אותם. כי אם אפשר לפרק גם את משרד הביטחון, גם את משרד החינוך, גם את המשטרה אבל הכי חשוב: את הערכים של המדינה הזאת. למה לא? זאת הזדמנות מצוינת. ככה לא נראית משילות, ככה נראה חורבן של המדינה. תודה, אדוני.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. חבר הכנסת דוידסון, בבקשה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, חילקתי לכם עכשיו מתנה קטנה – קובייה הונגרית – כדי שתבינו על מה אני הולך לדבר. להקים ממשלה זה דבר מאוד מורכב.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
- - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
צריך לאזן בין גורמים שונים - -
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
סימון, לכבוד הממשלה החדשה תקרא לזה קוביה חורבנית.
סימון דוידסון (יש עתיד):
קובייה הונגרית – יודעים כולם מה זה.
עידית סילמן (הליכוד):
אנחנו פשוט לא משחקים בקוביות. באנו לעבוד - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - - אה - - - מי זאת, גברת קואליציוש? היא באה לעבוד, היא לא באה לשחק. את זה היא עשתה שנה פה, אצלכם - - -
עידית סילמן (הליכוד):
קודם כול נעשה בצורה הכי טובה - - -
סימון דוידסון (יש עתיד):
חברים יקרים, להקים ממשלה זה דבר מאוד מורכב. צריך לאזן בין גורמים שונים, בין אינטרסים ורצונות מנוגדים שמבקשים לבוא לידי מימוש. לצערנו, כבר התרגלנו למשרדים מומצאים ולדרישות יומרניות רק כדי לרצות את האגו הפוליטי והגחמות של חברי הסיעות השונות. אבל הממשלה המתגבשת לקחה את זה עוד צעד אחד קדימה. בהסכמים הקואליציוניים שנחשפו לציבור אנו רואים פירוק והרכבה של המשרדים שהכרנו. כל משרד עובר לשולחן הניתוחים ונקרע לגזרים: לתתי-משרדים, לשברי רשויות, לרסיסי אגפים. הפקידים במשרדים מבולבלים ולא יודעים תחת איזה שר הם יעבדו מחר. משרד החינוך, למשל, נפרד מהאגף לתרבות יהודית, שהועבר למשרד למשימות לאומיות; את משרד האוצר חצו לשניים: בחצי מהתקופה צפויה לנו מדיניות כלכלית ימנית, ובמחצית השנייה – סוציאליזם. תגידו לי, זה לא אבסורד? הפריפריה החברתית פורקה ממשרד הנגב והגליל; משרד הביטחון איבד את המינהל האזרחי ואת האחריות על מתאם פעולות הממשלה בשטחים לטובת חבר הכנסת סמוטריץ'; סמכויות המפכ"ל על מדיניות המשטרה ועל פריסת כוחותיה פורקו והועברו לשר לביטחון הפנים מר בן גביר; היחידה לתוכניות חיצוניות – בעלות של שני מיליארד שקל. שני מיליארד שקל – פורקה ממשרד החינוך ועברה למשרד ראש הממשלה תחת פיקוחו של חבר הכנסת אבי מעוז והרב טאו, והצטרפה להמצאת החיוניות שנקראת: הרשות לזהות לאומית יהודית. ואני שואל, לפני המשרד הזה לא היינו יהודים? זה משהו חדש? ממציאים לנו את היהדות? חבריי חברי הכנסת, לסדר ממשלה זה דבר מסובך לא פחות מלפתור קובייה הונגרית. כשילד קטן חסר סבלנות לא מצליח לפתור את הקובייה הוא שובר את החלקים ומנסה להרכיב אותם מחדש; עוקר רשות מפאה אחת ומדביק אגף לפאה אחרת. אני פונה לממשלה ההונגרית המתגבשת: אל תנהגו ככה. אין בעיה, אתם מרכיבים ממשלה? תרכיבו. אבל תעשו את זה בצורה אחראית, שקולה, לא פזיזה, בצורה שלא תפגע באזרחי ישראל. לפירוק המשרדים יש השלכות ישירות ומזיקות לאזרחי ישראל. הוצאת אגפים והדבקה מלאכותית שלהם, לא במקומם הטבעי וההגיוני, נושאת עימה נזקים כלכליים ובירוקרטיה. יד ימין אינה יודעת מה יד שמאל עושה, והאזרח המבולבל ימשיך להתרוצץ בין הרשויות ולנסות למצוא מענה לבעיותיו. מר בנימין נתניהו, בעבר ידעת להרכיב ממשלות בלי לפרק משרדים לשברים ולרסיסים. היום אתה לא מצליח לפתור את הקובייה ההונגרית הזאת, שנקראת ממשלת ישראל השלושים-ושבע, בלי לנפץ כל משרד בדרך לפי הגחמות של כל אחד מהשותפים שלך. אני קורא לכם, חבריי חברי הממשלה ההונגרית שבדרך, לגלות אחריות כלפי הציבור שבחר בכם. את הקובייה ההונגרית הזאת שכל אחד קיבל על השולחן שלו תפרקו בלי לפרק את המשרדים. תודה רבה, חבריי.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. אני מזכיר לחברי הכנסת, אי-אפשר להביא ולעשות מעל הדוכן מצגות ועניינים. חבר הכנסת טיבי, בבקשה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
מכובדי היושב-ראש, אני אתייחס שוב לפסקי בית דין שניתנו בתקופה האחרונה לצעירים ערבים שנעצרו בהפגנות שהיו במאי לפני שנה. אדהם בשיר מעכו – נגזרו עליו עשר שנים; כמה צעירים מטמרה – מוחמד אבו אל-היג'א, מוחמד אבו רומי, בהא אבו אל-היג'א, אברהים מוריח – בין חמש לשבע שנים. בכל פסקי הדין האלה הוכנסו סעיפי טרור בשל העובדה שהעצורים הם ערבים. בעבירות דומות שביצעו יהודים באותה תקופה, באותו מאי, בהפגנות דומות, לינץ' נגד ערבי, סעיד מוסא, בבת ים – לא היו סעיפים כאלה. סעיד מוסא, קורבן הלינץ', עובר לינץ' עכשיו בבית המשפט על ידי עורכי דין ממולחים של התוקפים, ובית המשפט מגלה נדיבות ורוחב לב חסר תקדים כדי לשפד את קורבן הלינץ' ולהקל את העונש של היהודים שעשו לו לינץ'. מה המסר של המדינה? להכניס את סעיף הטרור הוא החלטה של המדינה, שמבוצעת על ידי הפרקליטות ומיושמת על ידי שופטים בבית המשפט. הם רוצים להפחיד את הציבור הערבי, שלא יפגין עוד פעם, שלא ימחה. עכשיו, במקרה של אדהם עורך הדין היה יכול לעשות עבודה טובה יותר – והוא לא עשה. יש ביקורת קשה על עבודתו, אבל הבעיה היא השופטים, לא רק עורך הדין. אין דבר כזה עשר שנים על זריקת אבן ומכה במקל. אין, אין, אין.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה זה "זריקת אבנים"? הוא ניסה להרוג אותו.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אין, אין עשר שנים, אין עשר שנים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הוא ניסה להרוג אותו.
היו"ר מיקי לוי:
חברת הכנסת בן ארי, תודה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
לא שמעתי את הצעקות שלכם על סעיד מוסא. סעיד מוסא עבר לינץ'. גם הוא עבר לינץ'.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה זה קשור? אני מאוד מקווה שהם יקבלו עונש - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
איפה השוויון בפני השופטים? איפה?
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה זה קשור? שגם הם יקבלו עונש.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
למה אתם לא זועקים? אף אחד לא תומך באלימות, אף אחד לא תומך באלימות - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - - הוא פוסט-טראומטי - - -
היו"ר מיקי לוי:
חברת הכנסת בן ארי, קריאה ראשונה.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
- - אבל עשר שנים ושבע שנים וארבע שנים – זה מיועד רק לערבים, מה שמוכיח שבתי המשפט במדינת ישראל מפלים, לעיתים בשיקולים גזעניים של השופטים. כבר הייתה עבודת מחקר כזאת באוניברסיטת חיפה. בתי המשפט בישראל הם כלי – גם הם כלי – שמפלה נגד הציבור הערבי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
בסוף בית המשפט הוא אחד - - -
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני מסיים. אני הייתי בזמנו בבית משפט יחד עם העצורים בבאר שבע, בבית משפט בפתח תקווה, בצפון, נפגשנו עם המשפחות כולן בעכו. אני מבין את המצוקה של המשפחות ואת הכעס - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני פגשתי את המשפחה של מור.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
אני מבין את - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה, אבל הוא אומר שבתי המשפט גזעניים.
היו"ר מיקי לוי:
תעלי ותעני לו. בבקשה, משפט לסיום.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
בתי המשפט בישראל – יש עבודה של פרופ' רטנר – מפלים נגד הציבור הערבי. על אותה עבירה יש גזרי דין שונים, חמורים יותר. הכנסת סעיף הטרור באה להפחיד את הערבים, שלא יפגינו. חובתנו גם כוועדת המעקב, גם כמפלגות, גם כאנשי ציבור, למחות נגד גזרי הדין האלה ולעמוד לצד האנשים שקופחו בצורה דרקונית בהחלטות האלה של בתי המשפט.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. השר שטרן, בבקשה.
שר המודיעין אלעזר שטרן:
אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, הדברים האלה מופנים בעיקר אל המועמד להרכיב את הממשלה. אנחנו נשתדל לקרוא לו ראש הממשלה; לא לחקות אותם בביזיון ובנזק הנורא שהם גרמו לממלכתיות הישראלית. אני באתי לפנות לראש הממשלה המיועד ולהגיד לו: בעדינות, קצת יותר לאט, כדי שהחברה הישראלית לא תתפרק לגמרי. אם החלטתם להרוס את מערכת המשפט, אם החלטתם להרוס את מערכת החינוך, ואם החלטתם להרוס את מערכת הביטחון – לאט, כיוון שבסוף זאת המדינה של כולנו. בימים של השבעת הכנסת אני איחלתי הצלחה לראש הממשלה המיועד ולאלה שזכו בבחירות, לטובת כולנו. בסוף זאת המדינה של כולנו. אבל אנחנו הולכים ברחובות, ואנחנו באמת פוגשים אנשים מפוחדים עד כדי אחוזי פלצות.
משה סעדה (הליכוד):
אתם מפחידים אותם, אז הם מפוחדים. אל תפחידו – הם לא יפחדו.
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת סעדה, תודה.
משה סעדה (הליכוד):
אני דואג - - -
היו"ר מיקי לוי:
אל תדאג, תן לו לדבר, הוא שר.
שר המודיעין אלעזר שטרן:
אני רוצה להגיד משהו: כשאנחנו מדברים על איך נראית האלימות ברחובות, בכבישים – אני אומר את זה פה שנים מעל הדוכן הזה – אנשים במדינת ישראל חושבים ומתנהגים בפרדיגמות. כשאתה משדר להם שחוק הוא חוק, אבל מחר נשנה אותו ושמערכת המשפט היא לא טובה, וכשאתה משתמש בביטויים אלימים – אל תתפלא שאת דרך המחשבה הזאת אנשים מיישמים אחר כך גם בכבישים וגם בשכונות ובערים. כיוון שכשאנשים חושבים בדרך מסוימת וכשאתה משדר להם: אל תדאגו, תעשו עבירות, אנחנו בהסכמים הקואליציוניים נכשיר אותן – למה שלא יעשו עבירות? הם יודעים שיום יבוא ויבוא שלטון שלא משנה איך הוא השיג את השלטון – אם בהסתה ובשקרים – ויגיד: אנחנו נתקן, למה שהוא לא יעשה כבר עכשיו עבירות? למה שהוא לא יתנהג באלימות מילולית, כמו שמתנהגים בבניין הזה גם כן? אני רוצה להגיד לכם יותר מזה: יש לנו מערכת ביטחון. כשאתם מערערים בהסכמים הקואליציוניים על מנגנוני ביטחון של שנים, תדעו – ואני נזהר מלהגיד את זה כאן – גם היום כבר יש לנו קושי להביא חיילים לשירות מילואים. זה לא טריוויאלי בעיניהם. יכול להיות שזה לא היה טריוויאלי לפנות יישובים; זה גם לא טריוויאלי לאבטח יישובים בכל מיני מקומות; זה אפילו לא טריוויאלי להתאמן. זה אחוז קטן, אבל כשמהבניין הזה אתם משדרים ששרים מיועדים – שבתוך משרד הביטחון נקים עוד גוף – אני הייתי צריך ליהנות, בגלל שהשר אומר: אני אדאג לזה שיהיו המון המון אלופים ותת-אלופים דתיים. לבושים כמוני, בכיפה ובציצית. תאמינו לי, הם לא רוצים לשמוע את זה. הם כתף אל כתף. הם לא רוצים שיקדמו אותם בזכות הכיפה והציצית.
היו"ר מיקי לוי:
משפט לסיום, בבקשה.
שר המודיעין אלעזר שטרן:
הם לא רוצים שזה יהיה שיקול, אבל זה מה שאתם משדרים להם. אתם גם משדרים ששר החינוך שיהיה לא יכול להיות אחראי על החינוך, בגלל שיש עוד כמה דברים שבהם אנחנו לא סומכים עליו – צריך לתת לזה תפקידים מיוחדים. אין דבר כזה שלמות חינוכית; אין דבר כזה קו שמקשר בתוך בתי ספר. אז אני חוזר עוד פעם, כיוון שנגמר לי הזמן, ואני מכבד את בקשתך, אדוני היושב-ראש. אני מבקש דבר אחד: זכיתם בבחירות. אנחנו מכבדים את זה, גם אם זה נעשה בהסתה ובהפצה של שקרים, כפי שאנחנו רואים, אבל בסוף אין לנו ברירה אלא לכבד את זה. אבל עכשיו תזכרו: יש מחר. יש מחר, והמחר הוא של כולנו יחד. תודה, אדוני.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. חבר הכנסת כסיף, בבקשה. אחריו – סגן השר סגלוביץ'.
טלי גוטליב (הליכוד):
מתלונן שקר על שוטרים. מתלונן סדרתי, הנואם. אין פה מישהו ממח"ש שיגיד לנו כמה תלונות הגשת על שוטרים.
היו"ר מיקי לוי:
חברת הכנסת גוטליב, הוא עוד לא פתח את הפה, בחייך.
טלי גוטליב (הליכוד):
רציתי להגיד לו.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אבל היא חייבת לפתוח את הפה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני - - - פשוט.
היו"ר מיקי לוי:
תודה, תודה. חברת הכנסת גוטליב, תודה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
חברת הכנסת גוטליב מוכיחה את דבריו של הפילוסוף הידוע דקארט: אני צורח, משמע אני קיים.
היו"ר מיקי לוי:
עזוב. בבקשה, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
לפחות אני אומרת אמת.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. יום ארוך לפנינו. בבקשה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
תודה רבה. כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו נתקלים בימים האחרונים, ובצדק – ואני רוצה לחזק ולברך מפה את מנהלי בתי הספר, את המורים, את ראשי הרשויות, שיוצאים כנגד המינוי של הגזען, החשוך, המיזוגן, ההומופוב, לאחראי על מורשת, תרבות, תוכניות חיצוניות במערכת החינוך; הטלת חשכה עמוקה על מערכת החינוך. אנחנו עומדים בפני חשכה גדולה. הרעש הזה מאוד מפריע לי.
היו"ר מיקי לוי:
בבקשה, שקט. תודה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
תודה, אדוני. אנחנו באמת בפני חשכה גדולה מאוד שעומדת להיכנס למערכת החינוך, אם כי קשה להגיד שעד היום היה יותר מדי מואר שם. אבל במקום חינוך, תהיה תעמולה; במקום מחשבה עצמאית, תהיה שטיפת מוח. שטיפת מוח שתהיה מלאה בתכנים גזעניים, לאומניים, משיחיים. בחינוך, וחבל מאוד שהרבה לא יודעים את זה פה – בחינוך לא שותלים במוחם של התלמידים רעיונות – זו תעמולה. עוד מימי סוקרטס יודעים את זה, מי שיודע מי זה סוקרטס, ואני לא מדבר על הכדורגלן הברזילאי.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, אנחנו לא יודעים. אנחנו לא יודעים. אין לנו ידע כללי.
בועז ביסמוט (הליכוד):
לא יודעים. בוא תסביר לנו.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אבל מה שעומדים לעשות במערכת החינוך – אם כי, כאמור, זה כבר התחיל מזמן – הוא לא לפתח את המחשבה העצמאית של התלמידים; זה התפקיד של חינוך, בטח בחברה שמתיימרת להיות דמוקרטית. לא – רוצים לחסום בפניהם את המחשבה העצמאית, לשטוף להם את המוח, שחלילה לא יחשבו באופן ביקורתי או ספקני. ואחר כך עוד מתהדרים במילים כמו חינוך, כמו דמוקרטיה. לא – זה לא זה ולא זה. בזמנו אפילו לימדו בספר אזרחות שנקרא "להיות אזרחים בישראל" – הציגו שש תפיסות של איך מדינת ישראל צריכה להיות.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
כמה זמן נשאר לאויב?
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
הציגו את הוויכוח.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
כמה זמן נשאר לאויב?
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
הציגו שתי תפיסות שמדברות על מדינת ישראל כמדינת כל אזרחיה וכל לאומיה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
החלטנו.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
והציגו ארבע תפיסות שונות של מהי מדינה יהודית. כלומר נתנו לתלמידים את הכלים לחשוב. את זה מבטלים. אבל כל העניין הזה - - -
אליהו רביבו (הליכוד):
והינה נולדה - - - חדשה – עגבניות ירוקות. נכון?
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
כל העניין הזה של שטיפת המוח - - -
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת רביבו, תודה. אתם רק גורמים לכך שאני אצטרך להוסיף לו זמן.
אליהו רביבו (הליכוד):
לא, אתה לא תוסיף לו זמן.
היו"ר מיקי לוי:
תודה.
אליהו רביבו (הליכוד):
עגבניות ירוקות - - -
היו"ר מיקי לוי:
בבקשה להמשיך.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
קשה לשמוע את האויב. קשה לשמוע את האויב.
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת כהן, תודה. מה לעשות? זה הפרלמנט הישראלי. תודה.
אליהו רביבו (הליכוד):
עגבניות ירוקות.
היו"ר מיקי לוי:
דרך אגב, אני מביא לתשומת ליבך – תקרא את הוראות ועדת האתיקה – זו מילה אסורה בתוך המליאה. אני רק מביא לתשומת ליבך.
אליהו רביבו (הליכוד):
אבל עגבניות ירוקות, אדוני היושב-ראש?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
קיבלתי, אדוני היושב-ראש: התומך טרור.
היו"ר מיקי לוי:
גם זה אסור. אני מציע לך לקרוא.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אז העופר כסיף. זה - - -
היו"ר מיקי לוי:
אז אני מציע לך לקרוא. בבקשה להמשיך.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
תודה, אדוני.
אליהו רביבו (הליכוד):
עגבניות ירוקות.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אבל מעבר לחשכה הגדולה שאנשים הזויים וחשוכים בעצמם מביאים למערכת החינוך, הרי שכל הנושא הזה משמש גם כהסחת דעת מהבעיה העיקרית, מהפשע העיקרי שהממשלה העתידית עומדת לבצע – סיפוח למעשה של רוב השטחים הכבושים; מיסוד של משטר האפרטהייד והטיהור האתני, זה מה שהממשלה עומדת לעשות; הקמה של מיליציות פרטיות בידי טרוריסטים, שאחד מהם אפילו מורשע בתמיכה בטרור, בידי אדם, בקושי אדם, שיושב שם, אני לא אומר את שמו - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתה הטרוריסט היחיד פה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - שהכה והתעלל באנשים שעצר, אזרחים, ללא הצדקה. מישהו יגיד שזה דין הבוחר, כך החליטו בחירות דמוקרטיות. אז אני רוצה קצת להבהיר לאנשים שכנראה לא יודעים כל כך מה זו דמוקרטיה: דמוקרטיה היא לא שלטון הרוב, מעבר לזה שלא הרוב עומד לצד הממשלה העתידית, אבל גם אם כן – דמוקרטיה היא זכויות המיעוט והפרט. זו דמוקרטיה. ומי שאומר אחרת, כנראה מוכיח כמה לימודי האזרחות באמת הוכהו והוכו בשנים האחרונות.
היו"ר מיקי לוי:
משפט לסיום.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
בחירות דמוקרטיות הן בחירות שבהן כל מי שנמצא תחת שלטון יכול לבחור. כיום, תחת שלטונה של מדינת ישראל, למחצית אין זכויות בכלל, לרבות הזכות לבחור ולהיבחר. זאת לא דמוקרטיה.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
מזה מסיטים את תשומת הלב.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה? רגע, איזו מחצית? זה מדהים. קשקושים.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
יאללה, הביתה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אנחנו נמשיך להיאבק נגד כל הפושעים האלה - -
טלי גוטליב (הליכוד):
איזו מחצית?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - - פה זה לא סוריה.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - ביצור הזה, וכל האנשים האלה שבינם לבין דמוקרטיה אין כלום.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
לך.
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת כסיף, תודה רבה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אנחנו ניאבק נגדם וגם נביס אותם.
טלי גוטליב (הליכוד):
איזו מחצית?
אליהו רביבו (הליכוד):
- - - עגבניות ירוקות.
היו"ר מיקי לוי:
תודה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
משפט אחרון: אני קורא פה לכל אזרחי המדינה לצאת להתנגדות לרחובות, לא לתת לממשלת הדמים הנפשעת הזאת לפעול. כן, לצאת לרחובות במיליונים - -
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. חבר הכנסת כסיף, תודה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - נגד הכיבוש והגזענות ונגד השוביניזם והמיזוגניה - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
לך, לך. לך.
אליהו רביבו (הליכוד):
- - - אתה לא במוקטעה.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
- - ונגד היצורים - - -
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. תודה רבה.
אליהו רביבו (הליכוד):
אתה לא במוקטעה.
שלמה קרעי (הליכוד):
ניצחנו את אנטיוכוס, ננצח גם אותך.
היו"ר מיקי לוי:
סגן השר סגלוביץ', בבקשה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
על מי אתה מדבר?
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
מה שאמרתי קודם.
קריאות:
- - -
היו"ר מיקי לוי:
חברת הכנסת בן ארי וחבר הכנסת כהן, מוזמנים לפרסה לשתות קפה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
גם מה אתה צועק עליי משם - - - ונדבר איתך.
היו"ר מיקי לוי:
בבקשה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ברכות לכל חברי הכנסת החדשים, לכל סיעות הבית שהצטרפו לעבודה המשותפת כאן. אני רוצה לומר כמה מילים, לתת תזכורות לדברים שפחות עוסקים בהם, ואולי יש הזדמנות לשים אותם על השולחן או על סדר-היום גם של הכנסת. 9 בדצמבר הוא היום הבין-לאומי למאבק בשחיתות. זה יוצא יום שישי הקרוב. יש יום מיוחד בכנסת ב-14 בדצמבר. אתה מדבר על הנושא הזה של מאבק בשחיתות, והוא כאילו עף עם הרוח; לא נושא. ואם יש דבר אחד גרוע שיכול לקרות במדינה, בממשל, הוא שנושאים שם בליבת העשייה הממשלתית או החשיבות הדרמטית של מאבק בשחיתות – הם לא נושא. הם לא נושא, כי בהסכמים הקואליציוניים שנחתמים ונחתמו, השחיתות היא ממוסדת.
משה סעדה (הליכוד):
ממש לא.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
היא חוקית.
משה סעדה (הליכוד):
ממש לא.
טלי גוטליב (הליכוד):
ממש לא.
שלמה קרעי (הליכוד):
בטח. תספר לנו קצת על זה, מה היה כשאתה היית שם כסגן מפקד או משהו.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
היא באה ואומרת שאדם שהורשע בעבירה פלילית – יעשו שינוי פרסונלי בחוק על מנת שיהיה שר במדינת ישראל.
טלי גוטליב (הליכוד):
אבל אתם חקרתם פרסונלית, לא פעם ולא פעמיים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אני בזמנו כתבתי איזשהו מאמר עם אנשים נוספים – שחיתות חוקית. דיברנו על הדרכים האחרות לטפל, שלא בדרך החוק הפלילי.
טלי גוטליב (הליכוד):
לרדוף זה בסדר? לרדוף זה בסדר?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אז מה שצריך לעשות היום הוא לשים על שולחן הכנסת הצעות מן הסוג הזה, שאין סיכוי שהיו עוברות בעולם מתוקן. אין סיכוי. אבל במקום שבו גם ראש ממשלה יכול להיות ראש ממשלה עם כתבי אישום מעל ראשו ותמונתו תתנוסס מעל כל משרד ממשלתי, והוא יהיה שם כדוגמה וסמל לאיך צריך להיות מנהיג האומה, אז גם זה אפשרי.
שלום דנינו (הליכוד):
זה לא דוגמה לזכות החפות?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
ושאדם שישב על כיסאו של השר לביטחון הפנים יהיה אדם שהורשע בהסתה ויהיה צריך לטפל בכלל אזרחי מדינת ישראל - -
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא יודע מה זה שחיתות - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
- - אז גם האירוע הזה הוא אירוע אפשרי.
טלי גוטליב (הליכוד):
וגם מה זה בריונות, מה זה חוק תקנת השבים, מה זה חוק - - - בתקנות השבים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אבל הממשלה שכאן, היא תקום על אדנים של שחיתות – שחיתות ממוסדת, חוקית - -
טלי גוטליב (הליכוד):
חברי כנסת לא יודעים שום דבר בחוק, כלום.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
- - שהממשלה הזאת תשים אותה בתוך ועדות הכנסת.
אליהו רביבו (הליכוד):
אני מציע לכם להחליף את העם, הכי טוב.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
והיא שמה אותה בתוך ועדות הכנסת. היא תשים אותה. ונשמע נאומים חוצבי להבות עד כמה זה מוצדק למנות אדם שהורשע בפלילים להיות שר. נשמע טיעונים מפה עד הודעה חדשה. בעולם הערכי גם שלכם וגם שלי זה לא היה קורה לפני איקס שנים. וזה קרה רק בגלל דבר אחד: שחיתות, בסופו של דבר, לא רק באה לידי ביטוי במה אסור ומה החוק אומר – בסוף, היא עולם ערכי שלם שעליו אדנים ועליו מחנכים דורות של אנשים.
משה סעדה (הליכוד):
מה עשיתם עם השחיתות במשטרה?
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אבל במקום שהכול אפשרי - -
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת סעדה, קריאה ראשונה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
- - במקום שהכול מותר, במקום שאומרים "הרוב קובע", ללא שום מעטפת נוספת, זאת הכנסת וזאת הממשלה שתקום. תפקידנו כאופוזיציה לשים את תמונת המציאות הזאת מול הציבור, כי תמונת מראה מול עיניכם לא תראו; טחו עיניכם מראות. תודה רבה.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. חברת הכנסת תומא סלימאן, בבקשה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, אנחנו בימים של מה שנראה המתנה – המתנה להרכבת ממשלה שכולנו כבר יודעים איך היא תיראה; כולנו כבר קראנו חלק גדול מההסכמים ההולכים ומתהווים בימים האלה להרכבת ממשלה במדינת ישראל. ככל הנראה הקטר כבר יצא והוא דוהר לכיוון של קטסטרופה בעיניי. הממשלה ההולכת ומתהווה טומנת בחובה אלמנטים פשיסטיים בצורה הכי ברורה. אי-אפשר להתנער מהעובדה שהממשלה הזאת מהווה סכנה אמיתית בשלושה נושאים שישנו את פניה של המדינה שהכרנו. נכון, הייתה לנו ביקורת – לפחות אני וחבריי, מאז ומתמיד – על הממשלות הקודמות, אבל אנחנו חושבים שהפעם הממשלה עוברת פאזה, כי היא הולכת לשנות גם את המשטר בתוך המדינה. הייתה לנו ביקורת, אבל היה לפחות את אחד הבלמים שהשתמשו בהם ושהיו יכולים להוות איזשהו מקום לפנות אליו כמפלט אחרון, שזאת המערכת המשפטית; גם כן הולכים לחסל את הכוח שנמצא בידי המערכת המשפטית, לבקר את עבודת המחוקקים כאשר הם סוטים מהערכים הבסיסיים שאמורים להיות ערכים שמורים בחוקים אשר מחוקק הבית הזה. פסקת ההתגברות, שנראית כאילו דיון משפטי כללי שלא קשור לאנשים הפשוטים שנמצאים בתוך הציבור, היא אחת הנקודות שמובילים כדי לשנות את שיטת המשטר. אין עוד בלמים שנמצאים בפני מה שנקרא דיקטטורת הרוב שהולכת ומתהווה. לצערנו הרב, הנושא הזה יפגע גם בחיי היום-יום של הציבור שאני באה ממנו, הציבור הערבי במדינת ישראל, אבל גם בציבור כולו. בינתיים אנחנו רואים שהממשלה המתהווה הולכת להעמיק את הכיבוש ואת הקולוניזציה כאשר היא מוסרת את מה שהיה אמור להיות מינהל זמני כדי לנהל את האוכלוסייה הנמצאת תחת כיבוש, האוכלוסייה הפלסטינית; מוסרת אותה ביד רחבה למתנחל שמאמין בעליונות היהודית ובתורת הגזע. המתנחל הזה הולך להשריש את הקולוניזציה שקורית בתוך השטחים הפלסטיניים, והממשלה הולכת לעכב כל אפשרות של פתרון מדיני לכיבוש המתמשך. הממשלה הזאת הולכת לפגוע אנושות בזכויות של האוכלוסייה הערבית. אנחנו מריחים את זה, אנחנו רואים את זה, והיא מסתמכת על שנים ארוכות – נכון – של ממשלות אחרות שגם פגעו בזכויות האזרחים הערבים, כולל הממשלה האחרונה. אבל למסור את משרד, מה שנקרא, ביטחון לאומי, לידיים של אדם שכבר הצהיר כמה פעמים, והתלהם על האוכלוסייה הערבית, זה לפתוח במלחמה. אני פונה עכשיו - - -
היו"ר מיקי לוי:
תודה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אני פונה לחברי הכנסת שצועקים מהספסלים.
היו"ר מיקי לוי:
משפט לסיום.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
תפסיקו לצעוק. אל תשימו לב למעוז העז.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אתם נאחזים בעז שמכניסים כדי לנהל מלחמה – להוציא את העז הזאת ולהישאר עם החמור ועם הפרה שכבר הכניסו ולהרגיש בנועם אם תצליחו במאבק.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
עכשיו זה הזמן לנהל מאבק רציני נגד הפשיזם, שהולך להשתולל.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל זה מה שהצבעתם. הצבעתם נגד הממשלה.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. חברת הכנסת ניר, בבקשה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
מירב, לפעמים כדאי להקשיב.
מירב בן ארי (יש עתיד):
למה? למה?
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
לא אנחנו – אתם הבאתם בעצמכם. הייתם חיקוי עלוב.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - - זה מה שקיבלתם.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
הייתם חיקוי עלוב - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - - עלוב, עלוב. יש לך סגן שר כזה - - - על מה את מדברת בכלל?
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
תפסיקי לצעוק.
מירב בן ארי (יש עתיד):
על מה את מדברת?
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
תפסיקי לצעוק, תפסיקי לצעוק.
היו"ר מיקי לוי:
תודה. אני מבקש לאפשר לדובר הבא. חברת הכנסת סלימאן, חברת הכנסת בן ארי, נא לשתות תה בפרסה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תה?
היו"ר מיקי לוי:
קפה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, נאום פירוק לגורמים. הקואליציה המתהווה בעיקר מפרקת. היא מפרקת את מערכת החינוך, היא מפרקת את מערכת המשפט, ושיא השיאים – היא מפרקת את קודש הקודשים, את מערכת הביטחון של מדינת ישראל. בשנת תש"ח, 1948, על גבי נייר אחד חתם בן גוריון וקבע את פקודת צבא הגנה לישראל ועל גביה שמונה סעיפים. אני אקריא שניים מהם. סעיף 4: "אסור להקים ולקיים כל כוח מזוין מחוץ לצבא הגנה לישראל". סעיף 7: "שר הביטחון" – הוא ואין בלתו – "ממונה על ביצוע פקודה זו". 75 שנים חלפו והצבא הפך להיות הצבא הטוב ביותר בעולם, עם כוח המגן החזק ביותר שיש ועם האנשים הכי מוסריים שיש. אז למה מפרקים? אה, תאוות שלטון וכוח. אלא שזאת נוסחה לא מתכנסת. אז מנפחים משרות, מפצלים סמכויות ויוצרים עיוות אחד גדול. לא ניתן להכפיף פלוגות מבצעיות באיו"ש לשר לביטחון לאומי. לא ניתן להכפיף את המינהל האזרחי ומתאם הפעולות בשטחים לשר נוסף. שיעור מס' 1 בבה"ד 1: אחריות אינה ניתנת לחלוקה. ואני שואלת: מה יהיה? מי יהיה הריבון באיו"ש? האלוף במילואים יואב גלנט, שר הביטחון המיועד, יש לך זכויות רבות ועשרות שנות ניסיון. אל תהיה אתה זה שמוריד את השלטר. חיילי ומפקדי צה"ל הם מעל כל עסקנות פוליטית.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. חברת הכנסת צרפתי, בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, "ניסיתי להתנגד ואמרתי: זו לא התורה. שמי נחמה תאנה, והרב צבי טאו תקף אותי מינית. לא פעם ולא פעמיים. הוא תקף אותי כשהייתי ילדה, אחרי שהתחתנתי, וגם כשכבר הייתי אימא לילדים". כך כתבה נחמה תאנה, שחשפה לפני כמה חודשים את הפגיעה הקשה שחוותה. מאז היא עוברת מסכת של הכפשות, איומים וניסיונות השתקה. נחמה נחושה ומתכוונת לעמוד איתן ולא לוותר. נחמה ממשיכה לדרוש דרישה בסיסית – שתלונתה תיחקר. השבוע, בצאתי מהכנסת, עצרתי לשמוע את נחמה תאנה, שעמדה במשמרת המחאה השבועית שלה, יחד עם כמה עשרות תומכים ותומכות, דתיים וחילוניים כאחד. פגשתי אישה עדינה, חכמה, מאירת פנים, אמיצה. אישה שאמרה: לא עוד. אישה שהחליטה לשבור את קשר השתיקה, ועל כך היא משלמת מחיר כבד. פגשתי גם את אביה ואת אחיה, עוטפים אותה במעטפת של אהבה ותמיכה. עומדים כחומה בצורה מול אותם כוחות אופל שמנסים להשתיקה. הם סיפרו לי כיצד מהרגע שבו אזרה נחמה אומץ לספר את סיפורה היא ובני משפחתה נתונים למתקפות בלתי פוסקות, ניסיונות השתקה ואף איומים. הם אוהבים את נחמה, הם מאמינים לה ודורשים צדק עבורה. בלתי נתפס שגם בימינו אנו, אישה או גבר שחווים פגיעה מינית עדיין נאלצים להילחם על כך שהאמת תצא לאור, נאלצים להתמודד עם מתקפות על אמינותם ועל שפיותם; עדיין צריכים להילחם כדי שיקרה הדבר הבסיסי והמובן מאליו – שתלונתם תיבדק. כיצד ייתכן שארבעה חודשים אחרי שחשפה לראשונה את הפגיעה, נחמה עדיין צריכה לעמוד מדי שבוע במשמרת מחאה ולדרוש צדק? הסתרה, הכחשה והשתקה ממשיכות ומעצימות את הפגיעה. הן מאפשרות לפגיעות מיניות להמשיך ולהתקיים. הסתרה, הכחשה והשתקה אינן דרכה של היהדות. פגיעות מיניות קיימות בכל מגזר ובכל שכבות האוכלוסייה. פגיעות מיניות הן לא סוגיה פוליטית, דתית או מגזרית. פגיעה מינית היא נגע שמחובתנו, כנבחרי ציבור, לפעול יחד כדי למגר. לחזק את ידי כל הנפגעים והנפגעות; אלה שמוצאים את הכוח והאומץ לחשוף את סיפורם, וגם עבור אלה שלא. פגיעה מינית היא האויב המשותף של כולנו, נשים וגברים כאחד, ימין ושמאל, דתיים וחילוניים, יהודים וערבים. אני מאמינה לנחמה תאנה ומחזקת את ידיה ואת ידי בני משפחתה. אני קוראת לבאי הבית הזה להתייצב לצידה של נחמה ולדרוש יחד איתה בדיקה מעמיקה של התלונה. תודה רבה.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. תודה רבה גם על העמידה בזמנים. חבר הכנסת קרעי, בבקשה.
שלמה קרעי (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, הנאחז בקרנות המזבח ולא מאפשר העברת שלטון מסודרת כמו שהעם בחר, כנסת נכבדה, אני רוצה להקריא לכם טור מעניין שקראתי: "אולי תסביר לי, אמר יצחק יער ירוק, כאשר על פניו נסוך חיוך של ילד שנתפס בקלקלתו - - - מה יעשו עם זה? מה יעשו עם מה? שאלתי. עם הניצחון של הליכוד, אמר. מה אתה רוצה שיעשו? שאלתי. אתה הרי שומע שמדברים על בגין בתור מיועד לראשות הממשלה, הקשה יער ירוק, שבזמנו היה יו"ר סניף מפא"י בגבעתיים. כן, עניתי, הוא ניצח בבחירות, אז הוא צריך להרכיב את הממשלה. זה לא מוזר בעיניך? הרהר יצחק יער ירוק בקול. הרי זה לא יכול להיות ברצינות? מה? תהיתי. אתה רוצה לומר שבגין ישלוט במדינה על אמת? שבגין יחליט על העניינים? איך הוא יחליט? מה הוא יחליט? הוא יודע לדבר, אבל הוא לא בשביל להחליט. יתרגל, אמרתי. זו המדינה שלו? הוא בנה אותה? בגין? בגין? יש פה איזו טעות, אני אומר לך. יש פה טעות פטאלית, התעקש יער ירוק. אני בטוח שיעשו משהו, שיעשו איזה הסדר פנימי. איזה הסדר? שאלתי. ייתכן שבגין יהיה פורמלית ראש הממשלה, אולי אין מנוס מזה - - - אבל אני בטוח שיהיה פורום בשביל החלטות חשובות. ייתכן שיצטרכו לשתף את בגין, אבל הפורום יחליט, חברינו, ובגין יבצע". בהערת אגב שלי, זה בדיוק מה שהם עשו – בפרקליטות, בתקשורת – השאירו את הפורום שמקבל את ההחלטות והימין ביצע. פחות משל. "אחרת יהיה כאן תוהו ובוהו", הוא ממשיך, "אתה הרי לא מתאר לעצמך שאת מדינת ישראל ינהלו ממצודת זאב? למה לא? שאלתי. בן אדם, הזדעק יער ירוק, אתה לא יודע מה אתה סח. הם ישלטו בנו? הם? רק מפני שיש להם רוב? בגין ידבר בשם המדינה הזאת? בשמי? בשמנו? אם דמוקרטיה פירושה שבגין עולה לשלטון, אז יש משהו מאוד לא דמוקרטי בדמוקרטיה שלכם, אני אומר לך. היו בחירות, לא? אמרתי בשקט. בחירות, בחירות, מלמל יצחק יער ירוק. - - - לא ידעתי איך לנחם אותו. העם גנב לו את המדינה". על החתום על הטור – זה טור של יוסף טומי לפיד משנת 1977. אז, חברים, אני רוצה לומר לכם, אתם גנבתם לעם את המדינה בשנה וחצי האחרונות, והגונב מגנב פטור. העם גנב את המדינה בחזרה, הכריע, ולא יעזור לכם שום דבר – לא זעקות שבר, ולא קשקושים – אנחנו נמשול, נקים כאן את הממשלה הטובה ביותר שהייתה כאן אי-פעם.
קריאות:
- - -
שלמה קרעי (הליכוד):
וכמה שתנסו לאחוז בקרנות המזבח, זה לא יעזור.
היו"ר מיקי לוי:
שקט. תודה רבה.
שלמה קרעי (הליכוד):
עוד שבוע, עוד שבועיים, זה יקרה.
קריאות:
- - -
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה על הדברים המלומדים. חבר הכנסת יוראי להב.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מי מפריע לכם למשול? תמשלו.
קריאות:
- - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כולנו נחשפנו להסכמים הקואליציוניים שבנימין נתניהו חתם עם השותפות הקואליציוניות העתידיות שלו, כדי להקים ממשלה יציבה שתמשול. עכשיו, הם הולכים ומפרקים את מוסדות המדינה; מפרקים משרד אחרי משרד אחרי משרד אחרי משרד – לא פוסחים על אף משרד ממשלתי. מפרקים לחלקי חלקיקים, לפיסות קטנות – בשביל המשילות, כמובן, איך לא. אני מודה, קשה מאוד לעקוב, אבל תנו לזה ניסיון. נתחיל. משרד הביטחון פורק – המינהל האזרחי עבר למשרד האוצר תחת בצלאל סמוטריץ'; מג"ב ואיו"ש עברו למשרד לביטחון לאומי של בן גביר. משרד האוצר פורק – הרשות לאכיפת מקרקעין עברה להיות תחת המשרד לביטחון לאומי של בן גביר. משרד החינוך פורק – החברה למתנ"סים אצל אריה דרעי; חינוך ממלכתי-דתי אצל סמוטריץ'; המועצה לשימור אתרים אצל עמיחי אליהו; היחידה לתוכניות חיצוניות אצל אבי מעוז; האגף לתרבות יהודית הועבר בכלל לאורית סטרוק; סמכויות המינוי למועצת המורים פורקו ממשרד החינוך והועברו לסמוטריץ'. רגע, מה נשאר במשרד החינוך? המשרד לשוויון חברתי פורק – האגף לצעירים ולאזרחים ותיקים הועבר למשרד הנגב והגליל. המשרד להגנת הסביבה גם הוא פורק – הסיירת הירוקה והמשטרה הירוקה הועברו לבן גביר. ממשרד הרווחה לקחו את האגף לתרבות תורנית למשרד למשימות לאומיות. החטיבה להתיישבות – גם היא עברה ממשרד החקלאות למשרד למשימות לאומיות. מבולבלים? רגע, יש עוד. משרד התחבורה, איך לא, פורק גם הוא – המטה לתשתיות לאומיות עבר למשרד האוצר, והאגף לתחבורה חרדית עבר לעוד סגן מונפץ במשרד ראש הממשלה. משרד הדתות פורק גם הוא – ההילולה השנתית במירון עברה למשרד ירושלים. משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי פורק גם הוא – אגף שכונות ופריפריה הועבר למשרד הפנים תחת אריה דרעי. שרי האוצר, הפנים, הבריאות, התחבורה – כולם ברוטציה להגברת המשילות. טירוף, כאוס, איך אפשר לעבוד ככה? איך אפשר למשול ככה?
מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
יש אנשים - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
בחיים לא היה דבר כזה במדינת ישראל. לא בקנה המידה הזה, לא במידת הטירוף הזאת.
היו"ר מיקי לוי:
מלכיאלי, תודה, ותשב, בבקשה.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
לא. אני חייב לתקן אותו.
היו"ר מיקי לוי:
לא. תשב. נראה לי שנרשמת, לא? תענה לו.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
חבר הכנסת מלכיאלי, אנחנו לא רוצים להתרגל לטירוף הזה - - -
מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
- - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אבל ככה זה, חבר הכנסת מלכיאלי, כשיש אווירת סוף עונה, מכירת חיסול, כל דאלים גבר, חטוף ככל יכולתך. ככה זה כשכל סיעת ח"כ נכנסת למשרד ראש הממשלה, מכייסת אותו.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
ההוא נהיה ראש הממשלה - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
איפה שפעם עמד ראש ממשלה - - -
היו"ר מיקי לוי:
מי זה "ההוא"?
מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
ההוא, בנט, שתובע את כולם עכשיו בתביעת דיבה. אגב, כשקוראים לו "נוכל" הוא לא תובע תביעת דיבה. מעניין למה.
היו"ר מיקי לוי:
תודה.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
הוא נהיה ראש ממשלה, אתה יודע מה - - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
חבר הכנסת מיכאלי - - -
היו"ר מיקי לוי:
אני אגיד לך שאני בחיים לא אגיד מילה כזו על ראש הממשלה הנבחר.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
כי לא פגשת ראש ממשלה כזה נוכל. אנחנו פגשנו. העם סובר ככה. ושיגיש תביעת דיבה - - -
היו"ר מיקי לוי:
מכיוון שאני יושב על הכיסא, אני לא יכול להגיב. בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מיכאל מלכיאלי, ככה זה כשבמקום שעמד ראש ממשלה פעם, חזק, היום נותרה רק בבואה חלשה וחיוורת. ראש ממשלת ישראל הנכנס בנימין נתניהו הוא חלש, הוא לחיץ, הוא סחיט. ומי ישלם? הציבור הישראלי כולו.
טלי גוטליב (הליכוד):
הפסדתם - - -
שלמה קרעי (הליכוד):
הפיל אתכם לקרשים - - -
היו"ר מיקי לוי:
תודה. אתם לא חייבים להגיב על כל משפט. חבר הכנסת קרעי, הבנתי אותך, תודה. חבר הכנסת סובה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, מאחר והדיון הזה עוסק בסגנים, אז ראשית אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על זה שהייתי סגן שלך בכנסת העשרים-וארבע ולהודות גם למזכיר הכנסת וגם לסגנית מזכיר הכנסת. אני חושב שעשינו עבודה יפה, ואני חושב שגם נמשיך לעשות עבודה יפה כסגנים כשתקום ממשלה. אני חושב שמה שמאפיין את התפקיד הזה, גם יו"ר הכנסת וגם סגן, הוא ממלכתיות. למדנו שגם כשאנחנו עולים לכיסא שלך, אדוני היושב-ראש, אנחנו יודעים להשאיר את הוויכוחים הלוהטים שם באולם, לא פה. פה אתה צריך להפגין ממלכתיות, ופה אתה צריך גם לדעת לשמור על רמת השפה, רמת ההתייחסות וכמובן, לפעול בהתאם לתקנון הכנסת, בהתאם לחוקי הכנסת. אני לא אתן פה שום שיעור ולא אתחיל ללמד פה ח"כים חדשים. תאמינו לי, הם מהר מאוד ילמדו את חוקי המשחק ומהר מאוד יבינו שלפעמים הלהט הזה בסופו של דבר לא משתלם. אני רק שמעתי – לא שומעים אותי, רגע.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
שומעים, שומעים. שומעים מצוין. אגב, מניסיון אתה אומר שזה לא משתלם, או שסתם אתה נותן עצות?
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
זה לא משתלם בחיים.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
אה, לא מניסיון.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
מלכיאלי, אתה דווקא בסדר. אתה יודע לכבד, נכון? אז צריך לכבד. צריך גם לדבר. וכשאני שומע שהם ממשיכים לדבר על ראש הממשלה לשעבר כבר, ממשיכים לקרוא לו נוכל – חבר'ה, תפסיקו כבר.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
הבוס שלך, מר ליברמן, לימד אותנו פרק - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
תפסיקו. בימים שטרם קמה ממשלה, ראיתי מראות מאוד יפים פה בכנסת: מגיעות קבוצות של ילדים, הילדים נכנסים לוועדות; המורים – כנראה היו רוצים להראות דמוקרטיה. בואו נתאפק לפחות קצת, בואו ניתן להם שיעור בדמוקרטיה.
טלי גוטליב (הליכוד):
למה להתאפק - - - זה היה נורא מה שהוא עשה - - -
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
בואו נדבר יפה לפחות עד שתקום ממשלה. תקום ממשלה – נחזור לוויכוחים, נחזור לריבים, נחזור לכל הדברים המהותיים, ולא דברים פרסונליים. מי אמר, אדוני היושב-ראש, את המשפט "זה לא אישי, זה פרסונלי"? מי אמר את זה? נדמה לי שאריק שרון אמר, לא זוכר, מישהו אמר: "זה לא אישי, זה פרסונלי". אז אני מציע, חבר'ה, קצת להתאפק, קצת לדבר יפה. לא יקרה שום דבר אם לא תגיבו לכל דבר שאתם שומעים או משמיעים. אז אני בכל זאת מקווה – אני לא יודע איך הדיון הזה יסתיים ומה יהיה בסופו של דבר, אבל סביר להניח שתקום ממשלה. אנחנו ניתן מה שנקרא – אני לא רוצה להגיד את המילה מלחמה – אבל ניתן פה מאבק, ולא נשאיר לממשלה הנבחרת דברים כאילו "אנחנו באנו, באנו". חבר'ה, מדינה לא קמה, כמו שאמרתי, ב-2 בנובמבר; היא קמה הרבה לפניכם, היא קמה הרבה לפני שאתם ניצחתם. בסדר, מקבלים את הניצחון, אבל יש גם דמוקרטיה, ודמוקרטיה היא גם זכויות המיעוט, היא גם זכויות האופוזיציה – כל הדברים האלה. אנחנו נמשיך להגן על הבית הזה ולכל הסיעות שמייצגות את הציבור בבית הזה. תודה רבה.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. תודה גם על העמידה בזמנים. חבר הכנסת כץ, בבקשה.
רון כץ (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש, חבריי, חברות וחברי הכנסת, אני הגעתי לפה והתכוונתי לדבר על נושא אחד, והיום פתחתי את עיתוני הבוקר וראיתי שיש דרישות חדשות במשא ומתן שלא נגמר. כל יום קמה שותפה אחרת במשא ומתן והבינה שהיא שכחה את מה שהיא לא ביקשה אתמול, וגם אם זה חתום, זה לא נורא. זה הקו המסוכן של הממשלה הזו. זה התחיל מלפרק חלק ממשרד החינוך – את האגף לשותפויות העבירו לאבי מעוז.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - זה כבר כמו פזמון חוזר - - -
רון כץ (יש עתיד):
הבנו שגם בליכוד מבינים שהם טעו, אבל אין להם דרך לחזור בהם.
טלי גוטליב (הליכוד):
אה, בטח. בטח - - -
רון כץ (יש עתיד):
זה המשיך כשהוציאו את האגף - -
טלי גוטליב (הליכוד):
יתאמו איתך - - -
רון כץ (יש עתיד):
- - לחינוך תורני לאורית סטרוק, והמשיך אתמול כשהוציאו גם את החברה למתנ"סים. הלאה, נעבור למשטרה: עכשיו התחלנו בבקשה שיהיה מפכ"ל-על. לא יודע מה זה אומר "מפכ"ל-על", מי ייתן הנחיות לשוטרים. בן גביר נכנס עכשיו לתחנת משטרה ואומר א', המפכ"ל נכנס לתחנה ואומר ב'. אף אחד לא מבין מה זה אומר. אז הוא הלך והגדיל ואמר: אני רוצה לשלוט בתקציב, כי אם אני אשלוט בתקציב, יקשיבו לי. אז עכשיו אני גם לא יודע איך זה עובר. אולי היושב-ראש יוכל לעזור לי, היית נציב במשטרה – החשבות תעבור למשרד של השר או תישאר אצל המפכ"ל? גם מי יחלק דרגות? עכשיו זה יימדד לפי ביצועים מקצועיים בשטח או שמא הדרגות לפי התפקדות? איך זה עובד? איך יבנו את המנגנון הזה? אף אחד לא יודע.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתם צריכים - - - של הקודם. ככה אין שום מקוריות.
רון כץ (יש עתיד):
ואם זה לא מספיק – בואי, טלי, בואי, אני רוצה לתת לך טיפ ממי שהיה פה קצת לפנייך: תני לאנשים לדבר, אחר כך תגידי מה שאת רוצה, אני גם אקשיב לך. להתפרץ לא ייתן לך כלום. קצת כבוד, אני מבטיח לך שזו הדרך הטובה יותר לעבוד.
טלי גוטליב (הליכוד):
בטח.
רון כץ (יש עתיד):
ונגיע לצבא: בצבא החליטו שלראשונה במדינת ישראל, שר פוליטי ימנה קצינים בצה"ל. פה צריך לעצור רגע ולהבין את המשמעויות. בפורום מטכ"ל ישבו אלופים שחלקם יהיו כפופים לרמטכ"ל, וחלקם יהיו כפופים לשר פוליטי במדינת ישראל.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, לא. זו סמכות - - - זה משהו אחר - - -
רון כץ (יש עתיד):
תבינו את המשמעויות. טלי, אם את רוצה לדבר איתי, בואי - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
רון כץ (יש עתיד):
טלי, בואי, אני אוהב לענות לאנשים שאין להם מושג על מה הם מדברים, ואת מבלבלת את המוח. אני באתי מהפרקליטות הצבאית, אני מכיר את יועמ"ש איו"ש, ואני מבין - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה יודע - - - שרון אפק - - -
רון כץ (יש עתיד):
ואני מבין את הסמכויות – האלוף שרון אפק, בשבילך – ואני מבין את הסמכויות ומה יקרה הרמטכ"ל לא ינחה את הגורמים המקצועיים - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
רון כץ (יש עתיד):
- - ושר פוליטי ינחה אותם. מי ינחה את היועמ"ש? מי ינחה את הפצ"ר? מי ינחה אותו, למי הוא יבוא? לשר המשפטים? לסמוטריץ'? לרמטכ"ל? הצבא בפחדים ממה שאתם עושים. תראו לאיזה תהומות אתם יורדים. אני רוצה - - -
שלמה קרעי (הליכוד):
נגמר הזמן, נגמר הזמן.
רון כץ (יש עתיד):
הוא לא נגמר, כי אתם רק מפריעים.
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת קרעי, אל תעזור לי. שב.
שלמה קרעי (הליכוד):
נגמר הזמן.
היו"ר מיקי לוי:
שב. אל תעזור לי.
שלמה קרעי (הליכוד):
נגמר הזמן.
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת קרעי, קריאה ראשונה.
שלמה קרעי (הליכוד):
גם הזמן שלך נגמר, אדוני. אתה נאחז בקרנות המזבח.
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת קרעי, קריאה שנייה.
רון כץ (יש עתיד):
קצת כבוד, איך אתה מתנהג? זה לא מכבד. זה לא מכבד. אני מבין שאתם מפחדים.
שלמה קרעי (הליכוד):
זה בניגוד לדמוקרטיה. תביאו עכשיו מינוי של יושב-ראש.
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת קרעי, אל תעזור לי. חבר הכנסת קרעי, אתה בקריאה שנייה, בעוד שנייה אתה בחוץ.
רון כץ (יש עתיד):
אני מבין שאתם מפחדים וגם בוועדות זה נראה ככה, אדוני היו"ר, אומרים להם את האמת, זה עובר מהר מאוד ל"צא החוצה, כי אנחנו לא רוצים שהציבור ישמע את האמת". אז אני רוצה גם לתת עצה טובה למי שהולך להיות ראש ממשלת ישראל: תתרחק מהמשא ומתן. מזהים שאתה חלש, אתה מתמודד עם סיעות שכאשר הן מזהות חולשה, הן טורפות. ואתה תאבד כל תיק שניסית לשמור לליכוד, כי שר חינוך כבר אין לך – זה משרד מפורק. מי שייקח את תיק החינוך ידע שהוא לא לוקח כלום חוץ מצרות. שר ביטחון הוא כבר סוג ב', וגם המפכ"ל צריך לדעת שאנחנו נגבה אותו כי במשטרה יהיו שני מפכ"לים, וזה מה שעשיתם. תודה רבה.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. חבר הכנסת טור פז, בבקשה.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני היושב-הראש, כנסת נכבדה, ביבי בישל ממשלה. מכירים את הסיפור? ביבי בישל ממשלה. יהדות התורה, יו"ר ועדת הכספים, שר הבינוי והשיכון, סגן שר במשרד התחבורה שהוא גם סגן שר במשרד ראש הממשלה, שר ירושלים ומסורת, יו"ר ועדת הפנים, יו"ר ועדת העבודה והרווחה, יו"ר ועדת פניות הציבור, סגן שר במשרד הרווחה, וכל זה – רק ליהדות התורה. נועם, עוצמה יהודית, הציונות הדתית – ביבי מבשל ממשלה: נתן לבן גביר, נתן לגפני, נתן לסמוטריץ', נתן לדרעי, ורק לליכודניקים לא נשאר. חבריי היקרים, יולי אדלשטיין נלחם על חוק השבות; ניר ברקת אולי יקבל את תיק החינוך, חצי תיק החינוך; יואב גלנט – חצי שר הביטחון. מה נשאר לכם? הכול נמכר – מכירת חיסול, עשרות ועדות, עשרות תיקים, הליכוד שהוא חצי מהקואליציה יישאר קצוץ כנפיים. ככה זה כשראש הממשלה הוא חלש ונסחט.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. חבר הכנסת אייכלר – אינו נוכח. חברת הכנסת שיר, בבקשה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מסתכלת על מעשיהם של חברות וחברי הקואליציה הנכנסת, ואני חוששת. אני חוששת באמת. אני חוששת, כי אני רואה את הנזק שהולך להיגרם לכל כך הרבה אזרחיות ואזרחים שרבים מהם הצביעו לגוש הביביסטי, וכעת הולכים לגלות את המחיר שהם, ילדיהם ומשפחותיהם ישלמו, בגלל שהאמינו להבטחותיו של אדם חלש, שמכר את עתידם לשותפיו הקיצוניים רק כדי להימלט מדין. רבים ממצביעי הימין המתון הצביעו לימין למרות ביבי, וכעת הם מגלים שהוא לא רק מושחת, אלא גם חלש ובעיקר בן ערובה לגזענים, חשוכים, הומופובים ושוביניסטים; הם מגלים שהימין המתון כבר לא באמת ימני בעיני משטרת המחשבות הכהניסטית, ולא יהודי מספיק בעיני משטרת המחשבות הביביסטית ושותפיה החשוכים. הכתובת הייתה על הקיר, פשוט ימנים מתונים סירבו להאמין שנתניהו יאפשר לקיצוניות חשוכה כל כך להשתלט על המדינה. האם ימנים, חילונים, מסורתיים או חברי הקהילה הגאה שמחזיקים בעמדות ימניות היו מצביעים לנתניהו אם מראש הם היו יודעים שהוא ימכור את המדינה לקיצונים שרוצים לעשות להם מסע דה לגיטימציה? לפני הבחירות ביבי הסתיר אותם, את הקיצוניים, אבל אחרי הבחירות הוא שפוט שלהם. והם מנצלים את חולשותיו כי הם יודעים שעבור המשפט שלו הוא ימכור את כולנו. פתאום כבר לא מדובר רק בפסקת ההתגברות ברוב זעום שתאפשר לכל מי שירצה לגזול זכויות אישיות בלי בקרה; כבר לא מדובר בחוק הג'ובים בליכוד למקורבים או מינוי אסירים לשעבר כשרים. אנחנו כבר מדברים על לבנוניזציה של ישראל, חלוקתה לפלנגות ובעיקר הרס מערכת החינוך הממלכתי שלה, שבמקום לתת לה את הטון, יהפוך להיות זרם חלש שנשלט על ידי קיצונים. הם יחזירו אותנו להיות אוסף שבטים, וזה כדי שיוכלו לחסל את הבוגדים בעם – לשיטתם – אלו שבגלל שהם לא ביביסטים, הם לא מספיק יהודים, כמו ששמעתי חברי כנסת מהליכוד מציינים יומם ולילה. ביבי החלש נתן את המפתחות של המדינה לידיים של אלה שחושבים שהבנות שלכם מסוגלות לפחות וראויות לפחות; לאלה שחושבים שילדים למשפחות חד-מיניות הם ילדים פגועים. אז חבריי בימין, אלה ששמו פתק מחל, כי זה מה שהם רגילים מהבית, מה שנקרא – למרות ביבי, בואו אני אספר לכם איך זה ייגמר: ריבונות הם לא יחילו; משילות הם לא יחזירו; את יוקר המחייה הם לא יורידו. אבל אני אגיד לכם מה הם כן יעשו: את זכויות הפרט שלנו הם לאט-לאט ייקחו. הם ייקחו מהנשים, הם ייקחו מהלהט"בים, הם ייקחו כסף מאלה שאין להם וימשיכו לשמן את המערכת, המכונה היקרה שלהם, בכספים של אנשים רעבים ללחם; הם יצעקו ריבונות ויזניחו את קריית שמונה; הם יזעקו משילות וימשיכו לשלם פרוטקשן לארגוני הפשיעה בנגב; הם ייקחו ויכפו סגנון חיים של מיעוט על הרוב; והכי גרוע – הם יקרעו את עם ישראל, יבעירו את ארץ ישראל ואת כל זה בשם תורת ישראל. כי ככה זה נראה כשהגולם הקיצוני קם על יוצרו המושחת, השקרן והחלש. החדשות הטובות הן שאנחנו כאן כדי לבלום אותם, כי אין לנו ארץ אחרת, וגם אין לנו עם אחר. תודה רבה.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. חברת הכנסת סטרוק, בבקשה.
אורית מלכה סטרוק (הציונות הדתית):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השרה, אני לא הולכת לדבר פוליטיקה, אני הולכת לדבר קצת על המורשת של עיר האבות, שממנה הגעתי לכאן, ובעזרת השם, בקרוב ממש, האור המיוחד שלה, של עיר האבות והאימהות שלנו, יגיע גם לממשלה. השבוע הזה היה שבוע חברוני במיוחד: ציינו בו 20 שנה לקרב בסמטת הגיבורים, שבו נפלו 12 מטובי לוחמנו – גם מח"ט חברון, השם ייקום דמו, דרור ויינברג, גם לוחמים של מג"ב ושל יחידות צה"ל וגם חברי כיתות הכוננות של קריית ארבע. השבוע הזה היה שבוע של ידידי, חברי הטוב, עופר אוחנה, פצוע מהפיגוע של לפני מספר שבועות בחברון, ששלשום זכה לחתן את בתו. כולנו ראינו בהתרגשות ובדמעות – בלי הבדלי עמדות פוליטיות, אני חושבת – את הגבורה של האיש המופלא הזה, שמצווה לילדיו את החסד של אברהם אבינו. כמה מרגש. השבוע הזה הוא גם השבוע של פורים של חלון; מחר, י"ד בכסלו, הוא יום של פורים של חלון בחברון, ואני אספר בקצרה את הסיפור הזה שהולך איתנו 199 שנים, לא פחות. י"ד בכסלו תקע"ד, בחברון הייתה קהילה יהודית גם אז, כמו לאורך רוב שנות ההיסטוריה של עם ישראל, כמעט תמיד היו יהודים בעיר האבות. היהודים האלה היו מסורים למרותו של פחה אכזר. יום אחד אחד החליט הפחה שהוא דורש מיהודי חברון לא פחות מ-50,000 דינר, ואם לא יביאו לו תוך שלושה ימים את הסכום הזה, אמר: את מחציתכם אשרוף באש ואת מחציתכם אגרש מהעיר. מה יכולים לעשות יהודי חברון בסיטואציה כזו? משרד אוצר לא היה להם; צבא לא היה להם; משטרה לא הייתה להם. מה היה להם? היו להם את האבות הקדושים במערת המכפלה. יהודי חברון צמו והתפללו וביקשו רחמים מהאבות הקדושים, ואפילו שלחו שליח מיוחד לבקש מהאבות שיעזרו להם. באישון לילה הגיעו לפחה שלושה אנשים הדורי פנים, עם זקן ארוך, ודרשו ממנו 50,000 דינר. הפחה המפוחד נתן להם את הסכום והוסיף את הענק שלצווארה של אשתו, כי לא היה מספיק כסף בידו. את הסכום הזה מצאו יהודי חברון, למוחרת בבוקר, בחלון של הגטו שבו הם גרו, ומסרו אותו כפי שהוא לפחה, שרק בלילה הקודם מסר אותו לאותם שלושה אנשים הדורי פנים. הפחה הבין מייד שהאבות הקדושים קמו מקבריהם כדי להציל את בניהם, את בני בניהם, היהודים תושבי חברון, ומייד החזיר את כל הסכום הזה לידי הקהילה היהודית, ומאז נזהר שלא לפגוע בה. 199 שנים, אדוני היושב-ראש, חוגגים יהודי חברון את פורים של חלון. אנחנו, בעזרת השם, נמשיך באורם של האבות הקדושים ונביא אותו גם לכנסת וגם לממשלה וגם לכל עם ישראל באשר הוא. תודה.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. חבר הכנסת דנון – איננו. חברת הכנסת לזימי, בבקשה.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
- - -
נעמה לזימי (העבודה):
כבוד יו"ר הכנסת, כנסת נכבדה, אנחנו עדים למכירת חיסול פומבית של משרד החינוך. ביבי בישל דייסה: חילק לנועם, חילק לציונות הדתית, חילק לש"ס, חילק ליהדות התורה, ורק לילדים שלנו לא נשאר.
טלי גוטליב (הליכוד):
הם עשו אותו דבר.
נעמה לזימי (העבודה):
תתביישו. את משרד החינוך לפרק לגורמים. מה עוד תפרקו? אותי לא מעניינים כל מיני משרדים מומצאים. אותי מעניינים משרדי תשתית. מה שהופך אותנו למדינה ששואפת לחברת מופת – שאתם מפרקים לגורמים בשביל ג'ובים, בשביל כוח, בשביל כסף וכבוד, בשביל שליטה, על הגב של הילדים שלנו. ממשלה שהחליטה שהחינוך בישראל הוא מטבע עובר לסוחר. החינוך בישראל.
ינון אזולאי (ש"ס):
- - -
נעמה לזימי (העבודה):
סיעת נועם - -
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת אזולאי, תודה.
נעמה לזימי (העבודה):
- - קיבלה את כל התכנים של התוכניות החיצוניות וקידום שותפויות ממשרד החינוך. כל התכנים לחינוך לשוויון, להכלה ולסובלות הפכו להיות בסכנה, בסימן שאלה. זה מעניין פה את מישהו? לא.
בועז ביסמוט (הליכוד):
- - -
נעמה לזימי (העבודה):
לא מעניין אתכם. הראשון שביבי חתם איתו על הסכם – הראשון – זה הגזען מלא השנאה אבי מעוז. הראשון, כסימן לבאות. כסימן לבאות.
יוסף טייב (ש"ס):
לא הראשון, יהיה השני - - -
ינון אזולאי (ש"ס):
זה בהתחלה. מה יהיה בהמשך?
נעמה לזימי (העבודה):
אה, השני? אה, רק קצת פחות. הציונות הדתית – העברת האגף לתרבות יהודית ממשרד החינוך למשרד למשימות לאומיות. בסדר, תמציאו ג'וב. למה לפרק את משרד החינוך? המשרד למשימות לאומיות. אין כבוד בלהיות שר בשביל השטויות האלה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - - לאחים המוסלמים. על מה את מדברת?
נעמה לזימי (העבודה):
מה זה שונה משר ללא תיק, תגידו לי? מה זה שונה? שחיתות לאור יום. מינוי חברי המועצה לחינוך הממלכתי-דתי – הם ימונו בהסכמת סמוטריץ ונתניהו, לא על ידי שר החינוך. עלא באב אללה, להתראות. העברת תחום הזהות היהודית מהמשרד לשירותי דת למשרד למשימות לאומיות – משרד חדש, צריך למלא אותו. ברור. ש"ס, שלום לכם, חבריי. העברת מינהל חברה ונוער, אחד האגפים החשוב ביותר במשרד החינוך, למשרד הפנים: החברה למתנ"סים, תנועות הנוער, סל תרבות, שנות שירות ומכינות. משרד החינוך הפך לעלה נידף ברוח. אולי, מה הוא עושה? הוא אומר מי יהיה בפרס ישראל? מה עוד הוא עושה? חותם על הסכם שכר? גמרתם את המשרד. איך אתם נותנים לזה לקרות?
טלי גוטליב (הליכוד):
בקלות. בקלות.
נעמה לזימי (העבודה):
איפה כלל ישראל? איפה כולם?
טלי גוטליב (הליכוד):
בקלות.
נעמה לזימי (העבודה):
כוח, כוח, כוח.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
צבועה. צבועה.
נעמה לזימי (העבודה):
תתביישו. אתה אל תגיד לי צבועה. לא תגיד לי צבועה, חתיכת חולה שליטה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
בטח. יש לך - - - עם האחים המוסלמים - - - אבי מעוז.
אלי כהן (הליכוד):
תמשיך, תמשיך עם המשפט הזה פעם אחר פעם.
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת כהן, תודה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
תשטפי את הפה לפני שאת מדברת עליו.
נעמה לזימי (העבודה):
פעם אחר פעם, תמשיך.
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת כהן, קריאה ראשונה.
נעמה לזימי (העבודה):
אני אגיד את האמת שלי גם אם תגיד את השטויות שלך.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
- - -
נעמה לזימי (העבודה):
יהדות התורה, חברים, לא סיימנו. יבגני, יבגני, חבל. זה תחום חשוב, יהדות התורה. עד שנעשתה בכנסת האחרונה סוף-סוף - - -
היו"ר מיקי לוי:
נא לא להפריע. אני מוסיף לה זמן.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
- - -
נעמה לזימי (העבודה):
סוף-סוף הרפורמה שכה ייחלנו לה, כי מה לעשות, יבגני, כי מה לעשות? ילדים לא נולדים בגיל שלוש. אתם יודעים את זה.
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת סובה, תודה.
נעמה לזימי (העבודה):
כל החינוך לגיל הרך - - -
ינון אזולאי (ש"ס):
- - - הילדים שלנו לא נוגעים לך שככה פגעו בהם - - -
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת אזולאי, תודה.
נעמה לזימי (העבודה):
כל החינוך לגיל הרך, שהעברנו אותו סוף-סוף למשרד הכלכלה, כי חינוך ילדינו, זה לא – אני, אתה רואה. מיקי, אני - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - -
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת כהן, קריאה שנייה.
ינון אזולאי (ש"ס):
- - -
נעמה לזימי (העבודה):
- - אמתין רגע שיהיה פה שקט, כי זה חשוב.
היו"ר מיקי לוי:
אני הבטחתי לה.
נעמה לזימי (העבודה):
החינוך לגיל הרך יקבל את תשומת הלב.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר מיקי לוי:
אתם גורמים לי להוסיף לה זמן. זה הכול.
נעמה לזימי (העבודה):
אני אחכה שאני אשלים את הדברים שלי, כי בצעקות לא תפסיקו אותי.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
- - -
ינון אזולאי (ש"ס):
סובה, סובה.
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת סובה, די.
ינון אזולאי (ש"ס):
- - - עזוב - - -
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת אזולאי, מספיק.
נעמה לזימי (העבודה):
חבורה של קומבינטורים, שכחו למה הם באו.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
- - - סובה - - -
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת מלכיאלי, מה, אתה רוצה - - - די. תנו לה לדבר.
נעמה לזימי (העבודה):
שכחתם למה אתם פה. אני אסיים לדבר ואגיד את הכול גם אם זה לא נוח. מכרתם מכירת חיסול פומבית את החינוך, ואני לפחות אגיד את זה כאן.
ינון אזולאי (ש"ס):
אתם נתתם, לא מכרתם. זה ההבדל.
נעמה לזימי (העבודה):
בסדר. בסדר. ינון, אני יודעת טוב מאוד מה את חושב על דברים.
ינון אזולאי (ש"ס):
נתתם חינם לאחים המוסלמים. נתתם למריצות שייקחו אותנו, וישבתם בשקט ולא דיברתם. על מה את מדברת?
נעמה לזימי (העבודה):
אני יודעת. אל תתחיל לדבר לי כמו הסמוטריצ'ים. מה קרה? אתה מדבר ככה? ממתי אתה מדבר ככה?
ינון אזולאי (ש"ס):
על מה את מדברת? על מה? הציבור החרדי – שתקתם.
נעמה לזימי (העבודה):
ממתי אתה מדבר ככה?
ינון אזולאי (ש"ס):
אבל שתקת כשפגעו בנו, בילדים שלנו. כשפגעו בילדים שלי, את שתקת.
נעמה לזימי (העבודה):
ממתי. אתה בדיוק כמוני חושב על הגיל הרך. אתה בדיוק כמוני חושב על הגיל הרך.
ינון אזולאי (ש"ס):
את עמדת שם ושתקת. את אין זכות דיבור בכלל - - - דיברת כלום, נכון? אז אל תתערבי - - -
נעמה לזימי (העבודה):
גם אופיר כץ, גם אופיר כץ. אתם שניכם חושבים בדיוק כמוני.
היו"ר מיקי לוי:
חברת הכנסת לזימי, לא, אני רוצה להגיד משהו.
נעמה לזימי (העבודה):
לא, אני רוצה לסיים.
היו"ר מיקי לוי:
כשאת מנהלת איתו שיחה, אני לא יכול להשתיק אותו.
נעמה לזימי (העבודה):
נכון.
היו"ר מיקי לוי:
נא דברי למליאה, בבקשה.
נעמה לזימי (העבודה):
העברת האחריות על הגיל הרך ממשרד החינוך למשרד הכלכלה – אחרי שנעשה הצעד הזה, כשיש פה ניגוד אינטרסים ברור, שחיתות לאור יום, זה טירוף מערכות. ילדים לא נולדים בגיל שלוש.
אופיר כץ (הליכוד):
- - -
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת כץ.
נעמה לזימי (העבודה):
משרד החינוך לקח אחריות, התחיל לתת תקני פיקוח, בקרה, כדי להסתכל על איך המערך הזה בנוי, ואתם מחזירים אותנו שנות אור אחורה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - -
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת כהן, מספיק.
ניסים ואטורי (הליכוד):
- - -
נעמה לזימי (העבודה):
זה כל מה שיש לכם להגיד. אתם באמת איבדתם את זה, אם זה כל מה שיש לכם להגיד. שום דבר ענייני.
היו"ר מיקי לוי:
אני רוצה רק להגיד לכם. איפה הוא? חבר הכנסת כץ - -
נעמה לזימי (העבודה):
מה יש לך להגיד על הגיל הרך? למה אתה - - - אותו? מה יש לך להגיד על הגיל הרך?
היו"ר מיקי לוי:
- - 53 מיליארד – נגמרו. סוף-סוף אנחנו בתוך - - -
אופיר כץ (הליכוד):
- - -
היו"ר מיקי לוי:
אז 4 מיליארד. זה כל הסיפור. תפסיק לחזור על השקר. זה לא יפה שאתה חוזר על השקר.
נעמה לזימי (העבודה):
אתה, עם כל הכבוד, לא תגדיר את היחסים שלי עם החרדים. עם כל הכבוד, אתה לא תגדיר את היחסים שלי עם החרדים בכנסת. הם יכולים לשמוע כמה מילות ביקורת.
אופיר כץ (הליכוד):
- - -
היו"ר מיקי לוי:
אני מציע לך, אתה חבר בוועדת הכספים, ללכת לבדוק. אני בדקתי.
נעמה לזימי (העבודה):
רגע, ולסיום סיומת של הדייסה.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
אז כמה עבדתם עלינו - - -
נעמה לזימי (העבודה):
המפלגות החרדיות יחד – העברת סמכויות בנוגע לחינוך החרדי ממשרד החינוך לידי המפלגות החרדיות; הפסקת התוכנית לעידוד לימודי ליבה – מכרתם לא רק את הילדים של כל עם ישראל, את הילדים שלכם מכרתם. שלכם.
קריאות:
- - -
נעמה לזימי (העבודה):
ועל - - - הפרטיים, גם אם לא מלמדים בעברית. יוסי, שוויון הזדמנויות בחינוך זו לא סיסמה. שוויון הזדמנויות בחינוך זאת תפיסה, זה ערכים, זה אידיאולוגיה.
קריאות:
- - -
היו"ר מיקי לוי:
תראו, אני – רק שנייה, חברת הכנסת לזימי, אני מבקש – חברת הכנסת לזימי, אני מבקש את זכות הדיבור כיושב-ראש. תאפשרו לי.
נעמה לזימי (העבודה):
בוודאי, היושב-ראש.
היו"ר מיקי לוי:
תודה. אני מבקש לתת לה להגיד מה שהיא רוצה. תראו, אני כבר באיזה חמש דקות איתה. בבקשה.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
- - -
נעמה לזימי (העבודה):
נתת לי פה לפרוק את כל התסכולים.
היו"ר מיקי לוי:
חברי הכנסת, נא לשמור על שקט. תודה. תראו, במושב הזה עוד לא הוצאתי אף אחד.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
- - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
על זה שהיא עשתה את האחים שלי אויבים - - - האישה הצבועה הזאת. האישה הצבועה הזאת - - - נראה אותה - - - חקירות של גופות בזק"א.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. חברת הכנסת ניר, קריאה ראשונה.
נעמה לזימי (העבודה):
אני אסיים לדבר. אני רק אגיד, לפני המשפט האחרון, שמותר לתת ביקורת, אבל עדיין תנסה הלוך ושוב – אני מאמינה בחברה החרדית. כל השנה האחרונה הייתי שותפה שלכם גם מקואליציה של אופוזיציה. אני מאמינה בשותפות הזאת גם עכשיו. זה לא משנה את העובדה שמכרתם את החינוך של ילדינו, את עתיד ילדינו, את שלכם ושל כל החברה, ואתם יודעים את זה. הכול עניין של כוח ושליטה, אבל הפירוק לגורמים והפחתת אחריות המדינה על החינוך ושוויון ההזדמנויות זה לדיראון עולם. עוד לפני שהקמתם – מכרתם את הכול. תתביישו.
מיכאל מלכיאלי (ש"ס):
- - -
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. חבר הכנסת מעוז. אני מבקש לשמור על שקט. מלכיאלי, אתה ראש סיעה. תגיד, אתה מכריח אותי להוציא אותך?
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
- - -
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת סובה, די.
קריאות:
- - -
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת סובה, מספיק. תאפשרו בבקשה לחבר הכנסת מעוז, ונא לא להפריע לו. בבקשה.
היו"ר מיקי לוי:
חברי הכנסת, תודה, מספיק. חבר הכנסת מעוז. נא לא להפריע. בבקשה.
אבי מעוז (נעם):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים האחרונים דובר הרבה על חושך ועל אור, אז אני רוצה להגיד משהו: לפני שנים רבות, כשאני הייתי ילד במערכת החינוך, עוד לפני כניסת ההשפעות של המדינות הזרות, של הקרנות והארגונים הזרים ושל האג'נדות הזרות, לימדו אותנו את שיר הילדים הידוע, שאותו כתבה שרה לוי תנאי והלחין עמנואל עמירן – זה מתאים לימינו: "באנו חושך לגרש" - -
קריאה:
זה אתה החושך.
אבי מעוז (נעם):
- - "בידינו אור ואש".
קריאות:
- - -
אבי מעוז (נעם):
"כל אחד הוא אור קטן, / וכולנו אור איתן // סורה חושך, הלאה שחור / סורה מפני האור". אני מקווה שלא זייפתי, אדוני היושב-ראש. בחנוכה אנחנו חוגגים את הניצחון שהנחיל בורא עולם על ידי גבורת החשמונאים - -
קריאות:
- - -
אבי מעוז (נעם):
- - כנגד היוונים ומשתפי הפעולה שלהם, המתייוונים.
קריאות:
- - -
אבי מעוז (נעם):
שיעור בהיסטוריה.
היו"ר מיקי לוי:
לא להפריע, סובה.
אבי מעוז (נעם):
שיעור בהיסטוריה. בחנוכה אני אשיר "מעוז צור".
קריאות:
לא תשנה את ההיסטוריה - - -
אבי מעוז (נעם):
אדוני יוסיף לי – לא נותנים לי לדבר.
היו"ר מיקי לוי:
אתם גורמים לי להוסיף לו זמן. בבקשה, להמשיך.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
- - -
אבי מעוז (נעם):
על מה התקוממו החשמונאים ביוזמת מתתיהו בן יוחנן, כוהן גדול, ובהובלתו? הם נאבקו על לימוד התורה - -
רון כץ (יש עתיד):
אני מקווה - - - הולכים ללמוד מעתה ואילך.
אבי מעוז (נעם):
- - על שמירת השבת ועל כך שהיוונים רצו לכפות אותם להכריז שאין להם חלק בה' אלוקי ישראל. הם נאבקו על עבודת בית המקדש. הם נאבקו על פך השמן הטהור שנשאר לבדו מכל השמנים, שיד היוונים טימאה כאשר חיללו את בית המקדש בטומאה נוראה.
קריאה:
- - -
אבי מעוז (נעם):
הרוח שהיוונים והמתייוונים ניסו להחדיר לעם ישראל היא החושך האמתי. רוח ישראל סבא - - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אתה עכשיו קראת לנו מתייוונים או שזה רק נדמה לי? אנחנו לא מספיק יהודים בשבילך - - -
קריאות:
- - -
היו"ר מיקי לוי:
חברת הכנסת שיר, שבי, בבקשה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - -
אבי מעוז (נעם):
אני מדבר על היסטוריה - - -
קריאות:
- - -
היו"ר מיקי לוי:
חברת הכנסת שיר, שבי, בבקשה. סדרנים, נא להושיב את חברי הכנסת. חבר הכנסת כהן. חברת הכנסת שיר, שבי במקומך. חבר הכנסת כהן, שב במקומך. לא נהוג לעמוד ולצעוק. או לצאת, או לחזור למקומך. המקום היחיד שאפשר לעמוד בו זה מתחת לגגון.
אבי מעוז (נעם):
שיעור קצר בהיסטוריה - - -
קריאות:
- - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
יותר גרוע זה מראית עין, שכל חובש כיפה – אתם חושבים שהוא כמוהו, ואתם תגרמו לשנאה בעם. זה מראית עין.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
כי אין מי שיחנך את הילדים שלך - - -
קריאות:
- - -
היו"ר מיקי לוי:
תהיו בשקט. תנו לו לסיים.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
- - - מי שמך? מי שמך לקבוע מי יהודי טוב ומי יהודי לא טוב? חוצפה.
אבי מעוז (נעם):
אני מדבר על שיעור בהיסטוריה ואת צועקת "מי שמך"? תקשיבי, חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, תקשיבי למה שאני אומר.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
- - - המקום שלי הוא בבית, הבנתי.
נעמה לזימי (העבודה):
- - -
אבי מעוז (נעם):
תקשיבי למה שאני אומר. אל תדברי את דף המסרים שיש לך, תקשיבי למה שאני אומר.
היו"ר מיקי לוי:
די. עכשיו אני מבקש שקט. חבר הכנסת מעוז, דקה לרשותך, בבקשה.
קריאות:
- - -
אבי מעוז (נעם):
פעם אחת תשמעו שיעור בהיסטוריה, זה הכול. מה קרה?
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
חצוף. אני למדתי היסטוריה יותר ממך.
אבי מעוז (נעם):
רוח ישראל סבא, שבשמה ולמענה יצאו החשמונאים למלחמת המעטים כנגד הרבים - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
- - -
אבי מעוז (נעם):
- - במה שהיה נראה לכאורה בעיניים ריאליות כחסר סיכוי, היא האור האמתי. מי שמנסה לפגוע בזהות היהודית הוא החושך. מי שמזייף את היהדות תוך ניסיון ציני ליצור דת חדשה, נאורה וליברלית לכאורה, שמנוכרת לחלוטין לכל מה שריח של יהדות מקומית נודף ממנו - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אתה - - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
- - -
אבי מעוז (נעם):
- - הוא החושך. מי שבהסתרה מכוונות ובמחשכים מחדיר כל מיני אג'נדות לשטיפת מוחם של ילדי ישראל ללא ידיעת ההורים הוא החושך.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
- - -
היו"ר מיקי לוי:
משפט לסיום.
אבי מעוז (נעם):
כל אחד מאיתנו הוא אור קטן, אבל כפי שכתב רבנו בחיי בספר "חובת הלבבות": "המעט מהאמת ינצח הרבה מן השקר" - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
- - - אתה רוצה לעשות להם שטיפת מוח.
אבי מעוז (נעם):
- - "כאשר המעט מן האור דוחה הרבה מן החושך". תודה רבה, אדוני.
היו"ר מיקי לוי:
תודה. חבר הכנסת ואטורי, בבקשה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
- - - תתביישו לכם. המערכת תלמד פחד ושנאה כלפי כל מי שנראה וחושב אחרת - - -
קריאות:
- - -
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
שמעת מה הוא אמר עכשיו? הוא קרא לכולנו "מתייוונים". איך אתם מקבלים את זה? איך אתם מקבלים את זה? הוא קרא לנו "מתייוונים". למה מי הוא בכלל?
קריאות:
- - -
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. שקט. חבר הכנסת כהן, אתה מפריע לי לנהל את המליאה. אני מודיע שרשימת הדוברים סגורה. אנחנו לא נוסיף שום דובר. עד עכשיו המתנתי. בבקשה, חבר הכנסת ואטורי, שלוש דקות לרשותך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - -
ניסים ואטורי (הליכוד):
מה שמדהים פה – אני לא מבין ממה אתם מפחדים. תקשיבו, אתם הקמתם ממשלה - - -
היו"ר מיקי לוי:
זה הנאום? להתחיל את הזמן?
ניסים ואטורי (הליכוד):
לא. תן לי כמה משפטים ואז תתחיל - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
"אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה".
היו"ר מיקי לוי:
לא, זה לא עובד כך. שקט, אל תפריעו לו. אני עומד על זכותו להגיד את מה שהוא רוצה. בבקשה, שלוש דקות.
ניסים ואטורי (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה – התחלתי באופן רשמי – עכשיו נתחיל.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
- - -
ניסים ואטורי (הליכוד):
תשמעו, אתם כל היום מבקרים. התקשורת בעדכם, זה בסדר – או שזה לא בסדר, תלוי איך מסתכלים על זה. אתם יכולים ליהנות מהבולשיט שהם כותבים. הממשלה שלכם לקחה 30 נורבגים; שיפוץ בית ראש ממשלה א' וראש ממשלה ב' לארבעה חודשים; שעתיים וחצי הם ראש ממשלה. כשרצו לצבוע את הבית של נתניהו – את המטבח – הזדעקתם.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לא היית נורבגי?
ניסים ואטורי (הליכוד):
מיכל, אני לא מבין, את כל פעם נשארת על אותו כיסא. ממשלות מתחלפות - - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אבל אתה היית נורבגי.
קריאות:
- - -
ניסים ואטורי (הליכוד):
אופיר, ממשלות מתחלפות, ותמיד מיכל באותו כיסא. איך זה קורה? אני לא מבין?
נאור שירי (יש עתיד):
אבל הוא לא היה נורבגי - - - הוא לא זוכר את זה. אם היה אפשר, גם אתה היית נורבגי.
ניסים ואטורי (הליכוד):
יש כאלה שאוהבים את השלטון.
אופיר כץ (הליכוד):
דוידסון, גם אתה היית נורבגי.
ניסים ואטורי (הליכוד):
אתם מזדעקים על זה? תגידו איפה הייתם? איפה הייתם שנה וחצי כשרמסו את היהדות? איפה הייתם? אתם דאגתם לאחים המוסלמים, אנחנו דואגים לאחים היהודים. מה לעשות, מדינת היהודים. שכחתם?
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אנחנו לא יהודים?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
- - -
ניסים ואטורי (הליכוד):
תעצור את הזמן, אדוני היושב-ראש?
נאור שירי (יש עתיד):
מה עושה נורבגי בפגרה? אני חייב לדעת.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
ואטורי, אנחנו לא יהודים?
ניסים ואטורי (הליכוד):
אתם יהודים. אמרתי לא? למה אתם לא יהודים? מה קרה? איפה החשש? הרי אתם מתחילים להתלונן כשהממשלה עוד לא קמה. את הפדיחות שעשיתם ואת הנוכלות שהייתה פה בממשלה הקודמת – אתה מבין? אתם לא דוגמה אפילו. אתם לא כאלה שיכולים לבוא ולהטיף לנו מוסר.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תגיד לי - - - היית נורבגי בעצמך - - -
ניסים ואטורי (הליכוד):
אתם עשיתם כל דבר שגובל בנוכלות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תגיד לי, אין לך בושה?
ניסים ואטורי (הליכוד):
אתם רימיתם את כולם כדי לתת לאחים המוסלמים. היום בבתי הספר היסודיים לומדים אסלאם, לומדים נצרות, לא לומדים יהדות. לא לומדים היסטוריה של עם ישראל. על מה אתם יושבים פה בכלל? אין לנו זכות קיום לשבת בכנסת ישראל, אם אנחנו מלמדים את היהודים שלנו התבוללות ולא קצת היסטוריה של עם ישראל. לא אמרתי אפילו יהדות. בואו נתחיל בזה. על מה אתם מדברים?
קריאות:
- - -
ניסים ואטורי (הליכוד):
אתם כולכם צעקנים ושני הבוסים שלכם יושבים פה ומנהלים אתכם. אתם מבינים? מה הבעיה שלכם? עם לאבי מעוז היו קוראים מוחמד, הסיפור היה נראה אחרת. לא היו לכם טענות אולי. למה? כי זה מוחמד. קדוש.
נאור שירי (יש עתיד):
מי מנהל אתכם? תגיד לי. מי?
ניסים ואטורי (הליכוד):
מנהל אותנו ראש ממשלה הכי טוב שהיה פה, לעומת לפיד שלך, שאף פעם לא הגיע לכנסת. מקבל משכורת חינם, ולא היה פה אף פעם.
נאור שירי (יש עתיד):
תגיד לי, נורבגי בפגרה לוקח צוות?
ניסים ואטורי (הליכוד):
30 נורבגים. 30 נורבגים.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה היית נורבגי בפגרה. בפגרה היית נורבגי.
ניסים ואטורי (הליכוד):
אני הייתי נורבגי אחד. הייתי נורבגי יחיד.
נאור שירי (יש עתיד):
בפגרה. בפגרה. אתה לא מתבייש? בפגרה.
ניסים ואטורי (הליכוד):
אתם 30 נורבגים. אני עשיתי יותר ממך בכל הכנסת שהיית פה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כל פעם הכנסת מגיעה לשיאים. עכשיו הנורבגי - - -
נאור שירי (יש עתיד):
בפגרה. אני לא יכול עם זה. אני לא יכול.
ניסים ואטורי (הליכוד):
זה כנסת או לול תרנגולים? אני לא יכול לדבר. אתה אומר להתעלם, אדוני היושב-ראש?
היו"ר מיקי לוי:
מה שאתם עושים, אני פשוט מוסיף לו זמן. זה הכול, תביאו נתונים. אתם רוצים 32 שרים, תביאו נתונים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הוא דיבר על זה שלא צריך נורבגים, כשהוא נורבגי בפגרת בחירות.
ניסים ואטורי (הליכוד):
לא מבינים מה את אומרת מפה. את רוצה שיירשם שהערת הערת ביניים?
היו"ר מיקי לוי:
לא, נא להמשיך.
נאור שירי (יש עתיד):
היא תכף תעלה.
היו"ר מיקי לוי:
בבקשה, אני מוסיף לך זמן. שקט. בבקשה, להמשיך.
ניסים ואטורי (הליכוד):
בכל נושא שנגעתם בו, הבאתם לכישלון חרוץ. חרוץ. מחקתם כמעט את מדינת ישראל. הגענו לפה לבוא ולתקן את כל מה שעשיתם.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
תן דוגמה. תן דוגמה.
ניסים ואטורי (הליכוד):
אתם פגעתם במדינת ישראל.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אבל תן דוגמה - - -
ניסים ואטורי (הליכוד):
אם אלה מובילים אתכם, האחים המוסלמים, אתם בבעיה מאוד קשה. אתם בבעיה קשה. תקשיבי, נכנסת פה למחנה מאוד בעייתי.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
את החקיקות למשפחות המיוחדות? את זה הרסנו? נקודה. תודה רבה.
ניסים ואטורי (הליכוד):
הרסתם את מדינת ישראל, אנחנו באנו לתקן.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
את תקציב ה-100 מיליון שנוספו לרווחה הרסנו? עמדת פה ושיקרת. דיברת שטויות במיץ עגבניות. כלום לא עומד מאחורי הדברים שכרגע אמרת.
היו"ר מיקי לוי:
די. חברת הכנסת פרידמן, די. חבר הכנסת כץ, בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני לא מתאוששת מזה שאתה היית נורבגי בפגרת בחירות ודיברת על נורבגים. איך נורבגי בפגרת בחירות מדבר על נורבגים? ואללה, אני לא הייתי נורבגית, ואני בעד נורבגים.
אופיר כץ (הליכוד):
והיו לכם 32 שרים.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני חושבת שהכנסת - - - -
קריאות:
- - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל אתה נורבגי ומתנגד לנורבגים? זה כמו שיהודי יהיה נגד יהודים - - -
היו"ר מיקי לוי:
די. תודה רבה. חברת הכנסת בן ארי, חבר הכנסת ואטורי, תודה רבה. בבקשה.
ניסים ואטורי (הליכוד):
- - -
היו"ר מיקי לוי:
די. בבקשה.
אופיר כץ (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בימים האחרונים משהו באמת מטריד אותי ובאמת מכעיס אותי. חברי האופוזיציה - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
לא שומעים אותך. חבל.
אופיר כץ (הליכוד):
זה חשוב שתשמעו.
נאור שירי (יש עתיד):
כשזה אתה, אנחנו עוזרים לך.
אופיר כץ (הליכוד):
אני לא יודע אם כל כך תאהבו.
נאור שירי (יש עתיד):
אנחנו איתך. מה שתעשה, אנחנו מכילים.
אופיר כץ (הליכוד):
חברי האופוזיציה המסתמנת, התחילו – התחלתם – במסע מאוד מאוד מסוכן. עדיין לא הוקמה הממשלה, והם כבר מנסים להוביל את המדינה למרד. מדברים על מרד בצבא; מרד בחינוך; מרד ברחובות.
נאור שירי (יש עתיד):
זאת הייתה מאי גולן.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
גלית זו הייתה.
אופיר כץ (הליכוד):
אני רוצה להגיד בתחילת דבריי: מותר להפגין, חשוב להפגין. יודעים מה, אני מאחל לכם גם להפגין בכל מוצאי שבת בארבע השנים הבאות. תבלו, מכל הלב. מה שאתם עושים - - -
נאור שירי (יש עתיד):
אל תזלזל בציבור, אופיר. אל תזלזל בציבור.
אופיר כץ (הליכוד):
אתם זלזלתם בציבור. זו בדיוק הנקודה, אנחנו הולכים להרכיב ממשלה כי אתם זלזלתם בציבור.
נאור שירי (יש עתיד):
באים איתנו גם ליכודניקים הפעם. באים איתנו הליכודניקים להפגין הפעם.
אופיר כץ (הליכוד):
מה שאתם עושים – הליכודניקים הצביעו בקלפי בצורה מאוד משמעותית. אתם גרמתם להוציא יותר ליכודניקים מהפעם שעברה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
כנראה שהם הצטערו אחרת הם לא היו באים איתנו.
אופיר כץ (הליכוד):
בגלל שאתם שכחתם את הציבור, גרמתם ליותר ליכודניקים לצאת ולהצביע. ועל זה נגיד לכם תודה רבה.
נאור שירי (יש עתיד):
כמה מהם אתה מכיר באופן אישי?
אופיר כץ (הליכוד):
פעם אחר פעם אתם מציגים את רצון העם, רצון הבוחר, כסוף העולם, או המשפט הידוע שאתם מתים עליו: קץ הדמוקרטיה. הצווחות שלכם מתכנסות לאמירה אחת ברורה: אנחנו לא מקבלים את מה שהעם קבע; אנחנו לא מקבלים את המדיניות שהעם הצביע לה; אנחנו לא מקבלים את הבחירה הדמוקרטית של מיליוני אזרחי מדינת ישראל.
נאור שירי (יש עתיד):
אופיר, אתה יודע מה אני אוהב בך? לקחת את אותו נאום כשהיית באופוזיציה והפכת אותו עלינו.
אופיר כץ (הליכוד):
ראש ממשלה מכהן מגיע לבור בקריה, ואומר את הדברים הבאים לקציני צה"ל: "אינכם מבינים איפה אתם חיים. זה לא מקרי וזה לא ייפסק. הימין הקיצוני בכל מדינה בעולם חותר תמיד להשיג שליטה בצבא. דרכו להגיע לזה היא לסכסך בין החיילים למפקדיהם. לתת לחיילים להבין שהם רשאים לעשות מה שהם רוצים, כי יש, ותמיד יהיה, להם גיבוי מהדרג הפוליטי. מה שהתחיל באלאור אזריה יהפוך עכשיו למדיניות". ראש ממשלת ישראל אומר את הדברים האלה בבור בקריה. פשוט לא ייאמן.
נאור שירי (יש עתיד):
עכשיו הוא ראש ממשלת ישראל בשבילך? כל הכבוד. יפה מאוד, התקדמנו.
אופיר כץ (הליכוד):
זה פשוט לא ייאמן, הבן אדם פשוט התחרפן. הוא המשיך ושלח מכתב לראשי הרשויות לא לשתף פעולה עם הממשלה. הוא אומר שזאת רק ההתחלה. איזנקוט, שעד לא מזמן שמר על דמותו הממלכתית, אומר שהתנהגות הקואליציה עלולה לפרק את הצבא.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אז למי נקשיב, לרמטכ"ל לשעבר או למי שישב בכלא? מי מבין יותר בצבא? מי? מי?
אופיר כץ (הליכוד):
אתם מבינים איזו אמירה חמורה ומסוכנת? מה אמור לחשוב חייל ששומע את הדברים ממי שהיה רמטכ"ל - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אופיר, בחייאת רבאק. למי אני אקשיב?
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
22 במאי 2022, אופיר כץ: ממשלה שאין לה לגיטימיות לא יכולה להתקיים. ציטוט שלך.
אופיר כץ (הליכוד):
- - חייל בצה"ל ששומע אותו אומר את זה, מה הוא אמור לחשוב?
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
ציטוט שלך: "ממשלה שאין לה לגיטימיות לא יכולה להתקיים". להמשיך בציטוטים?
אופיר כץ (הליכוד):
שרת חינוך שמנצלת מורים ומנהלים - - -
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
להמשיך את ההסתה הברורה שלך פה בשנה האחרונה נגד ממשלה שלמה, נגד ציבור שלם? אתם לא מפסיקים בזה, כי אתם מקימים עכשיו ממשלה שמדירה 50% מהעם; שאומרת לחצי מהעם שאם הוא לא הצביע לראש הממשלה - - - הוא לא מספיק יהודי.
היו"ר מיקי לוי:
חברת הכנסת שיר, שבי.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
את ההסתה אתם לא מפסיקים. אתם לא תסיימו עד שלא תקרעו את העם הזה לגזרים.
היו"ר מיקי לוי:
חברת הכנסת שיר, תודה. אתם פשוט גורמים לי להוסיף לו זמן. זה הכול. בבקשה להמשיך. אני מוסיף לך עוד דקה. בבקשה.
אופיר כץ (הליכוד):
מיכל, מאז שאת חוזרת לאופוזיציה, הווליום שלך עלה.
היו"ר מיקי לוי:
בבקשה. תמיד היה לה קול גבוה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
לא חזרתי, זו פעם ראשונה.
אופיר כץ (הליכוד):
שרת חינוך שמנצלת מורים ומנהלים לקמפיין פוליטי נגד הממשלה הנבחרת. ליברמן אומר אתמול שההסכמים בקואליציה יובילו למרד מיסים. מה הוא מנסה לשתול בראש של האזרחים באמירה כזאת? ואלה אותם אנשים שקראו מהאופוזיציה לא לציית להנחיות הקורונה בזמנו – שהצילו חיי אדם. כל הרעל הזה מגובה בכלי תקשורת קיצוניים, שעושים דה-לגיטימציה לממשלה הנבחרת, קוראים למחאה המונית; מהנדסים תודעה שבה אנשים רוצים לעזוב את הארץ.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אגב, עוזבים, אופיר. עוזבים. 14,000 איש בכל שנה. תבדוק נתונים.
אופיר כץ (הליכוד):
אתם מטיילים על הגבול המסוכן של קריאה למרד, ואתם חושבים שזה בסדר וזה נכון.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
אגב, עוזבים, לא עולים דרך אגב.
היו"ר מיקי לוי:
לא להפריע. בבקשה, להמשיך.
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
לא מפריע, רק לחדד.
היו"ר מיקי לוי:
משפט לסיום. חבר הכנסת סובה, די. תראו, אני תופס את עצמי לא להוציא מתחילת הרבעון הזה אנשים החוצה. אל תכריחו אותי.
אופיר כץ (הליכוד):
אתם מטיילים על הגבול המסוכן מאוד של קריאה למרד. וזה נראה לכם מוצדק וסביר. אתם מבינים מה אתם עושים פה למדינת ישראל? מה המסר שאתם מעבירים לילדים שלנו? איזה מסר אתם מעבירים, שדמוקרטיה זה ערך לבקשתך? זו המשמעות של דמוקרטיה מבחינתכם? זה המסר שאנחנו רוצים להעביר לילדים שלנו? שהיא טובה רק אם התוצאות הן לפי מה שאנחנו רוצים? אם לא – אז הפיכה?
נאור שירי (יש עתיד):
תגיד, היית פה בשנה האחרונה?
אופיר כץ (הליכוד):
במשך שנה שלמה – יותר משנה – הייתם מנותקים מהציבור שלנו, והוא נתן את התשובה המוחצת בקלפי.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה.
אופיר כץ (הליכוד):
תקבלו ותכבדו אותה, כי ישראל לפני הכול.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה.
קריאות:
הופה. הופה. מה? זה של בני גנץ.
נאור שירי (יש עתיד):
אופיר, אל תפזול.
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת וליד, בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד):
- - -
היו"ר מיקי לוי:
אני נזהר לא להסתבך עם שם המשפחה.
ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנו דנים בנושא בחירת סגנים ליושב-ראש הכנסת, נוסחאות לחלוקה, הן מצד הקואליציה והן מצד האופוזיציה, לעתיד. אך מה באמת מידת העניין הציבורי בעניין זה? לציבור יש עניינים בוערים יותר, חשובים יותר: הפשיעה והאלימות, עליית המחירים, ולא פחות חשוב, החופש התרבותי, במקרה זה – לסטודנטים באוניברסיטאות. מפניות רבות של סטודנטים באוניברסיטת בן גוריון בנגב נודע לי שהנהלת האוניברסיטה, בהחלטה תמוהה, החליטה לאסור הקמת מאהל בדואי בקמפוס במסגרת אירוע תחילת השנה של הסטודנטים הערבים - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אבל תדייק בעובדות - - - היה תומך טרור.
ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - דבר שהביא את אגודת הסטודנטים לבטל כליל את האירוע.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
תדייק בעובדות. לא ביטלו את זה בגלל שזה - - - ביטלו בגלל שזה תומך טרור.
ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
תקשיב. אלמוג תקשיב. אל תפריע לי.
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת כהן, אתה בקריאה שנייה. אני מחזיק את עצמי, תאמין לי. אני מחזיק את עצמי.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש - - -
היו"ר מיקי לוי:
אתה לא רוצה להיות ראשון המורחקים.
ואליד אל הואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
התשובה הרשמית של האוניברסיטה היא שהאיסור נובע משום שאין אישור להקמת מבנה כזה בקמפוס; אך העניין תמוה עד מאוד משום שבאותה אוניברסיטה, לפני כמה חודשים, הוקם אוהל דומה במסגרת אירוע שבו השתתף אפילו נשיא האוניברסיטה, פרופ' חיימוביץ' בכבודו ובעצמו. אז מה השתנה? אין מנוס מלהביע את מה ששמענו מהסטודנטים: כנראה שעולה כאן ריח חריף של פוליטיקה חשוכה. חוששני שיש דברים בגו. פונה אני מעל דוכן זה לנשיא האוניברסיטה, פרופ' חיימוביץ': תחזור בך מהחלטה זו ואשר את הקמת האירוע, כהרגלה של אוניברסיטת בן גוריון, אשר תמיד דגלה בסובלנות, דו-קיום, שותפות תרבותית ועשייה למען עתיד הנגב ותושביו. תודה.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. חברת הכנסת ביטון, בבקשה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, רק להקריא ציטוט של הזמרת - - -
היו"ר מיקי לוי:
לא, לא.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
הציונים הם - - - פלסטין - - -
היו"ר מיקי לוי:
לא, לא, לא.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - -
היו"ר מיקי לוי:
חבר - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
- - - פלסטין - - -
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת כהן, קריאה שלישית. החוצה. אתה חוזר - - -
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אתם חיים בסרט. אתם חיים בסרט - - -
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת כהן, החוצה. אתה חוזר רק להצבעה.
אלמוג כהן (עוצמה יהודית):
אין שום בעיה, אדוני. תומכי טרור עלובים.
(חבר הכנסת אלמוג כהן יוצא מאולם המליאה.)
היו"ר מיקי לוי:
תודה.
דבי ביטון (יש עתיד):
כבוד יושב-ראש הכנסת, כנסת נכבדה, היום פורסם, בישראל היום, שבמסגרת הדרישות של החרדים, יהדות התורה, נתבקשה הפרדה מגדרית: מתן שירותים ציבוריים ולימודיים לא רק באירועים למגזר החרדי. אני תוהה: מי שמכם לכפות עלינו את התורים לסופר, את התורים לבנקים, את התורים בכלל? אני חייבת לציין שאמש השתתפתי בכנס חירום, שארגנה השרה יפעת שאשא ביטון, וחבר הכנסת קרעי דאג להשוות אותנו לתקופת אנטיוכוס. אז בואו חברים, בואו נפקח את העיניים ונסתכל מה קורה סביבנו. אני בכמה מילים רוצה לקבל אולי משוב לעניין יהדותי. אני אישה מסורתית, מחזיקה בית כנסת על שם חמי, ספרי תורה, מדליקה נרות – ולא שאני צריכה להצטדק. אוהבת לראות טלוויזיה בשבת, אוהבת לנסוע לבלות בשבת, כי שבת היא שבת מנוחה. בשום מקום בתורה, ריבונו של עולם לא קבע איך תיראה השבת של היהודים.
קריאה:
יש הלכה.
דבי ביטון (יש עתיד):
ההלכה זה אתם. ההלכה זה בשר ודם. ההלכה – אני רוצה לתרגם אותה.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה בסדר, מותר להיות חילוני אני חילונית, זה בסדר גמור.
דבי ביטון (יש עתיד):
בורא עולם נתן לנו עשרת דיברות. ריבונו של עולם, תכבדו אותן, זאת היהדות. איך יכול להיות שבשר ודם כמוני החליט שאני צריכה לכסות את הראש? ללכת עם גרביים? תגידו לי, יצאתם מדעתכם? מי שמכם ליהודים? אתם יודעים שהשם שלי דבורה על שם דבורה הנביאה? שבועיים אחרי שהוריי עלו לארץ נולדתי. וכששאלתי את אבי: אבא, למה דבורה? הוא אמר: דבורה הנביאה, כי אנחנו יהודים. אנחנו הגענו למדינה חדשה ב-1965, רצינו שכולם ידעו שאנחנו יהודים. איך יעלה על הדעת, שאני ניגשת לבית הכנסת ביום שישי - -
קריאה:
- - -
דבי ביטון (יש עתיד):
- - אתה תקשיב לי. ביום שישי ובשבת ומכבדת – איך יכול להיות שמטילים ספק ביהדות שלנו? חברים, חיו ותנו לחיות. איש איש באמונתו יחיה. היהדות היא להיות בן אדם, לאהוב אחד את השני, לקרב. גם ריבונו של עולם אומר: אדם לאדם, אדם למקום, ואחר כך תתפנו אליי. אז יש לי דרישה מכם, תכבדו את זה. די עם כל הטרור היהדותי הזה. זה לא יעלה על הדעת. בנוסף, אני רוצה להדגיש את העובדה שבסך הכול אנחנו עם אחד. עם כל המחלוקות, די עם כל הנושא של הכפייה; אין לה מקום כאן. תשמרו על היהדות כמו שבורא עולם רוצה, ולא כמו שאתם בוחרים. תודה.
היו"ר מיקי לוי:
תודה רבה. חבר הכנסת וסרלאוף – איננו. חבר הכנסת ביסמוט, בבקשה.
בועז ביסמוט (הליכוד):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כל, אני כבר מבטיח לך שאני אהיה קצר יותר כי יש לי חוב כלפיך: בשני הנאומים הקודמים חרגתי, אז אני אהיה קצר. קצר ולעניין. קודם כול, תרשו לי – אני פונה לחבריי באופוזיציה. לא, קואליציה עדיין, סליחה, הקדמתי. אולי בגלל זה קצת יותר קשה לכם – להגיד שלפני שהגעתי לכנסת עבדתי במקצוע אחר שנקרא עיתונות. מה לעשות? הייתי עורך עיתון. ואם היו מביאים לי מאמרים ממוחזרים, מן הסתם, פשוט הייתי זורק אותם. לכן הייתי ממליץ: רעיון, אפשר להביא כל אחד את אותו רעיון, כי אין לכם משהו אחר להציע, וזה בסדר, אני מקבל את זה, אבל לפחות לנסח את זה אחרת. תעבדו על הניסוח, ואם לא על הניסוח עצמו, אם זה גם קשה לכם, אז לפחות תעבדו על הפתיח, שהפתיח יהיה שונה: סבתא בישלה דייסה, דודה הביאה חמאה, כל הדברים האלה קצת לא לעניין. אני רוצה לספר לכם סיפור, אני אתחיל בסיפור. בואו נדמיין ביחד, חבריי לאופוזיציה – או לקואליציה? מה שהם רוצים.
היו"ר מיקי לוי:
אתה יכול להגיד אופוזיציה עתידית.
בועז ביסמוט (הליכוד):
אז חבריי לאופוזיציה העתידית – וזה לא אני החלטתי, זה הציבור, ושכחתם את זה – אני אספר לכם סיפור. דמיינו לכם שאתם מטיילים ברחוב. אתם מטיילים ברחוב, ופתאום אתם רואים גברת. היא בהיריון, אישה בחודש השביעי להריונה נניח. אז ניגש אליה ברנש, מסתכל על הבטן של הגברת ואומר: הומופוב, חצוף, חשוך, לא משכיל. מה הציבור היה אומר? היה מסתכל על אותו ברנש ואומר: האיש הזה, או שהוא לא שפוי, או שמשהו עובר עליו. לא נעים לי להגיד לכם, אבל מסתכלים עליכם, ואתם אותו ברנש, כי הממשלה הזאת – תן לי לסיים.
רון כץ (יש עתיד):
אנחנו יודעים מי האיש.
בועז ביסמוט (הליכוד):
תן לי לסיים. תן לי לסיים. תן לי לסיים. תן לי לסיים.
היו"ר מיקי לוי:
רק שנייה. רק שנייה, תן לו. בבקשה.
בועז ביסמוט (הליכוד):
לא, זו בדיוק הבעיה שלך. אני רוצה שקצת תפחית - - -
רון כץ (יש עתיד):
אתה לא יודע מי הוא, אני יודע.
היו"ר מיקי לוי:
חבר הכנסת כץ.
בועז ביסמוט (הליכוד):
לא, אני רוצה להסתכל עליך. קודם כול, לא נעים לי להגיד לך, אתמול בוועדה המסדרת גיליתי אותך לראשונה, אז תן קצת כבוד.
רון כץ (יש עתיד):
אתמול לא הייתי בוועדה המסדרת.
בועז ביסמוט (הליכוד):
אז לא משנה, אתמול ראיתי אותך בפעם הראשונה.
רון כץ (יש עתיד):
נעים להכיר.
בועז ביסמוט (הליכוד):
אני רוצה להסביר לך דבר אחד: הזחיחות הזו שלך היא לא מובנת, כי אם אתה משתייך למחנה הדמוקרטי, אם אתה משתייך למחנה הנאור, אז תכבד את הציבור הישראלי, שרק לפני כמה שבועות העניק לך - - -
רון כץ (יש עתיד):
- - -
בועז ביסמוט (הליכוד):
שנייה אחת, תן לי לסיים. העניק לך ולמחנה שלך ציון נכשל. הרי זה לא אנחנו; לא באנו לפה וחטפנו את המקומות האלה; לא הייתה הפיכה במדינת ישראל. הציבור ידע בדיוק מה כל אחד ואחת פה מייצגים, להבדיל מכם. בממשלה הקודמת, בממשלה שאתם הרכבתם שיקרתם לציבור. פה, כל אחד, כאשר הציבור בא להצביע - -
רון כץ (יש עתיד):
זה לא נכון, זה לא נכון.
בועז ביסמוט (הליכוד):
- - הוא ידע בדיוק מה הליכוד ומה זה ש"ס ומה זה אגודת ישראל ומה זה עוצמה יהודית.
רון כץ (יש עתיד):
עובדתית – לא נכון.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
הסקרים עצמם מראים שהציבור מזועזע מהשינויים הדמוקרטיים שאתם הולכים לעשות.