האתר משתמש בכלי אנליטיקה (Microsoft Clarity) כדי להבין איך גולשים משתמשים בו — מפות חום וניתוח דפוסי גלישה, בלי מידע מזהה. הכלי נטען רק אם תאשרו. פרטים נוספים
רשומה רשמית מהמאגר. נוסח הקבצים מחולץ מהמסמך הרשמי. זה לא תקציר ולא פרשנות — המקור המחייב הוא הקובץ.
הצעה רגילה לסדר היום בנושא: "חוסר תקנים לפסיכולוגים בשירות הציבורי לאחר הסכם השכר החדש"
הצעה לסדר היום
הצעה דחופה לסדר היום בנושא: היעדר פסיכולוגים חינוכיים בבתי הספר בנגב
הצעה לסדר היום
הצעת חוק
נאומים בני דקה
פריטי מליאה · דיון
יום בנושא שנה לחזרת אזרחים לישובי הצפון המפונים במלחמת "חרבות ברזל"
פריטי מליאה · דיון
הודעה אישית של חבר הכנסת סימון דוידסון
פריטי מליאה · דיון
מחלץ את נוסח הישיבה מהקובץ הרשמי
הנוסח כאן חולץ מהקובץ הרשמי. המקור המחייב הוא הקובץ.
מקרא
חוברת ט"ז
ישיבה שס"ה
יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ו (3 בפברואר 2026)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
נאומים בני דקה
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אכרם חסון (הימין הממלכתי):
סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):
יונתן מישרקי (ש"ס):
יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
יום בנושא שנה לחזרת אזרחים ליישובי הצפון המפונים במלחמת חרבות ברזל
יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
משה ארבל (ש"ס):
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
השר במשרד האוצר זאב אלקין:
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
הודעה אישית של חבר הכנסת סימון דוידסון
היו"ר סימון דוידסון:
היו"ר סימון דוידסון:
חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי, ט"ז בשבט התשפ"ו, 3 בדצמבר 2026. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה: הצעת חוק שיקום נרחב לחבל התקומה כאזור מיקוד לאומי וסיוע ליישובים הסמוכים אליו (תיקון) (סכום חד-פעמי למימון הוצאות מיוחדות), התשפ"ו–2026, של חבר הכנסת ששון ששי גואטה. מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתו של חבר הכנסת ירון לוי בנושא: חוסר תקנים לפסיכולוגים בשירות הציבורי לאחר הסכם השכר החדש, ודיון בהצעה לסדר-היום של חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, מאיר כהן ונעמה לזימי בנושא: היעדר פסיכולוגים חינוכיים בבתי הספר בנגב. עוד אבקש להודיעכם, כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת נאור שירי כי הוא חוזר בו מהצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – שיעור מס מופחת על מוצרי מזון בסיסיים) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, שמספרה פ/3486/25. תודה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
הנושא הראשון על סדר-היום: נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד. בבקשה. עד שנקבל את הרשימה, אני מזמין את חבר הכנסת אכרם חסון, שיהיה ראשון הדוברים, בבקשה.
אכרם חסון (הימין הממלכתי):
- - -
היו"ר סימון דוידסון:
בשמחה. לימור, את רוצה להתחיל? ראשונת הדוברים – הג'נטלמן אכרם חסון – בבקשה, לימור.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, בכל שבוע אני ניצבת כאן כדי לספר על הפיגועים המושתקים ברחבי ישראל. בחודשים האחרונים מספרים לנו סיפורים על ירידת הטרור בשטחי יהודה ושומרון, אבל אני ניצבת כאן היום כדי להגיד את האמת שכולנו מרגישים בכבישים, ושעכשיו גם מספרים מוכיחים אותה שחור על גבי לבן. משקרים לכם באמצעות סטטיסטיקה. איך יוצרים אשליה של שקט? פשוט מאוד, עושים מניפולציה בהגדרות. בפיקוד מרכז החליטו שטרור זה בעיקר פיגועי ירי. ואכן, אולי יש פחות פיגועי ירי, ועל זה הם בונים את כל הנרטיב שלהם. אבל מה שהם מסתירים מכם, מה שהם משתיקים, זו העובדה שכל שאר סוגי הטרור לא רק שלא ירדו, הם התגברו. תראו את הנתונים של "הצלה ללא גבולות" שנחשפו בערוץ 14, המלמדים על הזינוק המטורף בפיגועי האבנים: בשנת 2024 היו 1,868 פיגועים כאלו; ומה קרה ב-2025? המספר זינק ל-3,299. זו כמעט הכפלה. האם אבן שנזרקת על רכב נוסע ב-100 קמ"ש היא לא טרור? האם 655 דיווחים על סנוורי לייזר על רכב הם שקט? האם 296 השלכות צמיגים בוערים שנועדו לחסום צירים וללכוד משפחות הם ירידה בטרור? ומה עם 78 פיגועים נגד רועי צאן? חבריי, הירידה בטרור היא מניפולציה של מספרים. סופרים קליעים, אבל מתעלמים מהסלעים; סופרים רובים, אבל מתעלמים מהאש שבוערת בכבישים. אני מסרבת לקבל את המצגות האלה יותר. אני דורשת שמערכת הביטחון תסתכל למציאות בעיניים. הטרור לא ירד, הוא פשוט שינה צורה, והוא מסוכן, והוא קטלני, והוא נמצא בעלייה דרמטית. אל תשתיקו את הנתונים ואל תפקירו את החיים שלנו. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה. הבא יהיה חבר הכנסת אכרם חסון. אחריו – חבר הכנסת סמיר בן סעיד. בבקשה.
אכרם חסון (הימין הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום קיימנו בכנסת באולם ירושלים כנס מאוד מיוחד לחיזוק הקשר בין מדינת סין למדינתו, ישראל, וגם כדי לחגוג את חג האביב הסיני. הגיעה משלחת מסין – ארבעה נציגי ממשלת סין, ארבעה מהעיר מהגדולות בסין, שהקימה את הפארק הכי גדול על שם ישראל-סין, ועוד ארבעה נגנים, וכל הסגל הדיפלומטי – 11 איש ביחד עם שגריר סין, הקונסולים והעובדים הבכירים. הגיעו גם רב מאחינו היהודים, בישוף מהעדה הנוצרית, נציג העדה המוסלמית וגם נציג הדרוזים. הייתה ישיבה ושבת אחים גם יחד במטרה אחת – שסין, שהיא מעצמת-על, שהתחילה את הקשרים איתנו בשנת 1992 – סין העממית הוקמה ב-1949, שנה לאחר קום מדינת ישראל, ולצערי הרב, אנחנו לא הצלחנו לקדם את הקשרים איתם. אנחנו גם הודינו להם, כי הם בין המדינות הבודדות שגינו את הרצח ומה שנעשה ב-7 באוקטובר בדרום ועמדו לצידנו, וגם לא אפשרו ל-20,000 עובדים סינים לעזוב את מדינת ישראל בשעתה הקשה. תמכו בנו ועמדו לצידנו. גם ביקשנו מהם שיעבירו את השגרירות לירושלים. אני חושב שבאמצעות חברי הכנסת אנחנו יכולים לקדם הרבה דברים שקשורים בדיפלומטיה ובקשרים כלכליים, בתחום החינוך, ההשכלה ועוד הרבה דברים. אני מודה לחברי הכנסת שהשתתפו ולכל עובדי הכנסת שהיו איתנו ועזרו לנו בהצלחת הכנס הזה. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה, אדוני. אני רק מזכיר לכם שאלו נאומים בני דקה. אני לא עוצר אתכם, אבל תבינו שאלו נאומים בני דקה. נברך את כל התלמידים שהגיעו לכנסת ישראל, ברוכים הבאים. חבר הכנסת סמיר בן סעיד, תפדל.
סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):
תודה לך. התלמידים האלה הם מסח'נין, נחף וכל המקומות והערים ליד סח'נין. אדוני היושב-ראש, קודם כול, אתמול בוצעו הריסות אצל משפחת אבו אל-קיעאן, ובייחוד אצל משפחת המורה השהיד יעקוב אבו אל-קיעאן, שהיה באום אל-חיראן. עברו אחר כך לחורה, הרסו להם את המקומות הזמניים שעשו להם. למרות שאני יכולתי להגדיר את זה ולעצור את זה בכמה חודשים, אבל בסופו של דבר יש הריסות. המדיניות הזו, לא צריך שהיא תמשיך. זה דבר ראשון. דבר שני, אני מדבר על מהנדס המועצה, עובד ציבור, עובד מדינה, אומיה חסין אל-חלמי, מהנדס מועצת דיר חנא. אזרח. הוא עובד מדינה, אבל האיומים הגיעו ליד הבית שלו. לא ייתכן שאנחנו נמשיך להיות מאוימים אם אנחנו עובדי מדינה, אם אנחנו בונים בתים באדמות ההיסטוריות שלנו. או שאתם הורסים לנו, או שהממשלה הורסת לנו ולא פותחת שיח, או שאנחנו עובדי ציבור, וגם אז מאיימים עלינו. תודה לך.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה, אדוני. יעלה ויבוא חבר הכנסת יונתן מישרקי. לרשותך 15 דקות.
יונתן מישרקי (ש"ס):
תודה רבה. מי שמכיר את סימון מכיר את הקונספט. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעלות פה נקודה ולדבר עליה, נקודה חשובה שאמורה להרעיד את כל אמות הסיפין בבית הזה. אתמול בלילה נפרץ בית הכנסת דגל דוד בראשון לציון. חמישה ספרי תורה הושלכו על הרצפה, ובית הכנסת חולל. זה מקרה חמור שפוגע בלב הזהות היהודית, באמונה ובתחושת הביטחון של קהילה שלמה. ביום חמישי שעבר התרחש מקרה דומה בעיר יפו. גם שם בית כנסת הושחת בכתובות גרפיטי ובציורים בעלי משמעות מאיימת. שני המקרים החמורים הללו מצטרפים למקרים נוספים – בקדימה-צורן היה גם במהלך השנה, ועוד מקרים חמורים. המסר שחייב לצאת מכאן היום באופן ברור הוא שפגיעה בבתי כנסת, בספרי תורה, במרחב הדתי, היא קו אדום. האחריות כמובן מוטלת על המשטרה, לפעול בנחישות לאתר את האחראים, להביאם לדין ולייצר הרתעה אמיתית בשטח. נדרשת נוכחות משטרתית מוגברת, חקירה רצינית ושיתוף פעולה עם הנהגות מקומיות כדי למנוע את המקרה הבא. אני רוצה לומר שאני באופן אישי הייתי עד – הלכתי לבקר בבית כנסת כזה שחולל. המקרים האלה כואבים לכל מי שיש בו רגש ולב יהודי, לראות ספר תורה מחולל על הרצפה. אני קורא כמובן לגורמים שאחראים על האכיפה, למשטרה, למצות את הדין במהירות וביעילות. תודה רבה
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה. תעלה ותבוא חברת הכנסת יעל רון בן משה.
יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני מצטרפת לברכות לתלמידים ולתלמידות היקרים שהגיעו אלינו מסח'נין, עראבה והסביבה. ובטח כשאתם כאן, זכות לברך את רב-סרן אלה, שמונתה היום לדוברת צה"ל בערבית. הקצינה המוסלמית הראשונה – אלה מקלנסווה. בהצלחה, קפטן אלה. בהזדמנות זו אני שולחת ד"ש וברכות לחיילות שאני יודעת שצופות בנו עתה אי שם. אתן נהדרות, אתן אלופות בלי לעבור את בה"ד 1, מעצם התפקיד שאתן עושות. תמשיכו בעבודה המעולה שאתן עושות. השמיים הם הגבול בשבילכן.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה. איזו דרגה זה? סגן אלוף? רב-סרן?
קריאה:
בינתיים רב-סרן.
היו"ר סימון דוידסון:
בינתיים.
היו"ר סימון דוידסון:
חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא: ציון יום מיוחד בנושא: שנה לחזרת אזרחים ליישובי הצפון המפונים במלחמת חרבות ברזל. ראשונת הדוברים תהיה חברת הכנסת יעל רון בן משה, בבקשה. חמש דקות.
יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, כבוד שר האוצר, אי-אפשר להתחיל את הדיון לציון שנה להחזרת אזרחים ליישובי הצפון המפונים מבלי להתייחס ל-7 באוקטובר. האסון האמיתי התרחש באותו יום בדרום, וחובתנו לזכור ולהזכיר את תושבי הנגב המערבי ומשתתפי מסיבת הנובה שנטבחו, נחטפו ועברו מעשי זוועה בעוד אחרים מחרפים נפשם בלחימה ותוך מעשי גבורה. האסון הנורא הזה, שהוא כישלון מדיני וביטחוני, ילווה אותנו לעד, וממנו מתחיל גם השבר הנורא של הפינוי בצפון. פינוי שראשיתו, כפי שאמרתי, הוא בשבר ביטחוני, אבל המשיך בשבר חברתי וכלכלי אדיר, שעדיין לא נגמר. עוד רבות ידובר על הפינוי עצמו – מה ואיך, והאם היה צריך, והאם כפי שבוצע – אבל בזמן הקצר פה, רק תארו לכם שאומרים לכם עכשיו שמפה אתם לא יכולים לחזור הביתה, מפה אתם הולכים לחדר באיזה מרכז פינוי – אם יש לכם מזל אז זה במלון – עם הבגדים שעל גופכם. שם תתאחדו עם בני משפחתכם, ותחיו עכשיו בחדר אחד עד יעבור זעם. אף אחד לא יודע להגיד לכם מתי זה יקרה. האם אפשר ללכת לבית הספר מחר? איפה בית הספר? ממה מתפרנסים? אתם לא תדעו את זה. אתם תצטרכו ללמוד ולהבין את זה לאט-לאט. 60,000 אזרחים ישראלים – כך היו ב-7 באוקטובר. אגב, צו הפינוי הגיע רק עשרה ימים מאוחר יותר. עשרה ימים המדינה בכלל לא הייתה באירוע. לא לגבי הצפון. היינו עסוקים בדברים אחרים. אבל ככה עשרה ימים אנשים התגלגלו עד שהגיע צו הפינוי. וגם אז הדברים לא התבהרו עבור אותם פליטים בארצם. והמסע הזה עוד נמשך. ככה האנשים חיו במשך שנה וחצי, ולפני שנה המדינה הודיעה להם: אפשר לחזור הביתה. ואכן, חלק גדול מהאזרחים חזרו. וזכות גדולה להצדיע היום לחוזרים, שבחוסן אישי ומשפחתי אדיר שבו ליישובים שלא תמיד קל ונוח לחיות בהם. צריך שוב להזיז את הילדים ממסגרות החינוך, צריך שוב לחזור למקום העבודה או לייצר בכלל מקום עבודה חדש נוסף, שלישי או רביעי במהלך השנתיים האלה. יכול להיות שהמכולת השכונתית נסגרה, יכול להיות שהרופא המשפחתי עוד לא חזר או עזב, יכול להיות שהחוג שהילד היה רגיל ללכת אליו נסגר. אבל אותה אוכלוסייה עשתה את זה, ועושה את זה גם היום, וממשיכה להפריח את הגליל. זה הזמן גם להזכיר את הרשויות המקומיות, העיריות, המועצות האזוריות, המועצות המקומיות. הן היו שם ב-7 באוקטובר. הן היו במרכזי הפינוי, הן היו ביום החזרה, והן עדיין נמצאות, מראשי הרשויות ועד העובדים והעובדות הסוציאליים שהולכים יד ביד עם התושבים. זכות גם להזכיר את כל ארגוני החברה האזרחית, שהיו ועדיין נמצאים, ממכונות הכביסה במרכזי הפינוי – אתם אולי לא זוכרים, אני לא יודעת עד כמה שמנו לב לזה באמת תוך כדי הזוועה שהתחוללה בדרום, לאנשים לא היה איפה לעשות כביסה של הבגדים שעל גופם. שם ארגוני החברה האזרחית נכנסו, ובעוד הרבה מאוד מקומות, וגם היום, בהפעלה של לא מעט שירותים ביישובים, מחוגים ומרכזים לקשישים ועוד ועוד. חובה היום להסתכל בעיניים גם לאלפי אזרחים שעדיין לא חזרו הביתה. אנחנו מדברים הרבה מאוד על קריית שמונה – בעיניי אנחנו לא מדברים מספיק – אבל רק שם יש כ-8,000 או 9,000 אזרחים שעדיין לא שבו. ופה התפקיד שלנו, חובה עלינו לבדוק מה קרה, למה הם לא חזרו, ומה עוד אפשר לעשות כדי שהם יחזרו. זה גם בשביל אותם אזרחים, שאנחנו פשוט חייבים להם, אבל זה גם הדבר הנכון למדינה. ובהסתכלות לעתיד לשנת 2048, שנת ה-100 למדינת ישראל, כשנחיה כאן 16 מיליון או 18 מיליון אזרחים – ואני רק אומרת "שנת ה-100", אני ישר גובהת בסנטימטר, ואני רואה את החיוכים פה במליאה כשאנחנו מדמיינים את מדינת ישראל בת 100. נהיה פה 16 מיליון אזרחים. איך נדאג לזה שהפריסה הדמוגרפית תשרת את כלל האזרחים, תשרת את המדינה? הרי לא יעלה על הדעת שבעוד 20 שנים בצפון עדיין יחיו קצת מעל מיליון אנשים, כנ"ל בנגב, וכל הגידול הדמוגרפי יתרכז בין חיפה לבאר שבע. גם מי שגר באזורים האלה לא היה רוצה לחשוב שבין חיפה לבאר שבע יגורו 12 מיליון אזרחים. איך ייראו הכבישים? איך ייראו בתי החולים? איך ייראו שירותי הבריאות? איך ייראו שירותי החינוך? היום המיוחד הזה מאפשר לנו לעצור לרגע. להסתכל מה נעשה מאז השיבה הביתה בשנה האחרונה, ומה עוד יש לעשות מחר בבוקר. וגם איפה אנחנו רוצים להיות עוד 10 ו-20 שנים. אני מברכת גם את השר אלקין, שהצטרף אלינו ובקי מאוד בפרטים. ואדוני, יש לנו עוד עבודה רבה רבה רבה מאוד, ויפה שעה אחת קודם. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה לחברת הכנסת יעל רון בן משה. גם אתם הייתם מפונים, לא?
יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
אנחנו, כל היישוב, לא הסכמנו להתפנות, ואני שמחה שכך.
היו"ר סימון דוידסון:
תעלה ותבוא חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, קודם כול, אני רוצה להודות לחברת הכנסת יעל רון בן משה. את יזמת את ציון היום המיוחד לרגל שנה לחזרת אזרחים ליישובי הצפון המפונים בתקופת מלחמת חרבות ברזל. כל הכבוד, יישר כוח. גם אני אוהבת את הצפון. זה הבית שלך, שלי. זה המקום הראשון שאליו הגעתי כשעליתי ארצה; המקום שבו יש לי את מרבית חוויות חיי, המקום בארץ שבו הלב שלי נמצא. ובשנתיים האחרונות המלחמה הזאת נגעה ופגעה כמעט בכולנו. כתושבת העיר כרמיאל בגליל חוויתי ימים שלמים שבהם יירוטים עפו ממש מעל הראש. שעות של פחד ואימה. ובתקופה הזאת אני אישית ליוויתי משפחות, תושבי יישובים שפונו גם מהגבול הדרומי וגם מהגבול הצפוני, והייתי בקשר גם עם אלה שלא פונו. ביקרתי כמה פעמים, לא פעם ולא פעמיים, בקריית שמונה, וגם באזורים וביישובים של הגליל העליון ומטה אשר. הדבר הבולט ביותר שאני זוכרת מהחודשים הראשונים מאז שפינו את תושבי הצפון זה שהתושבים שאלו: כיצד נשקם את הקהילה? כיצד נחזיר את התושבים שכבר טעמו חיים במקום אחר? אולי הוא פחות קסום, לא כמו הצפון המדהים שלנו, אבל הוא מציע מגוון שירותים ואופציות שאין לנו בפריפריה הצפונית. אכן, ישנם פערים רבים בין הפריפריה למרכז כמעט בכל התחומים. גם לפני המלחמה הצפון נלחם על צמצום הפערים האלה. גם לפני מלחמה הצפון סבל משיעורי הגירה שלילית. שירותי בריאות פחות טובים, פחות אפשרויות תעסוקה – כל אלה היו חלק מהמציאות של תושבי הצפון. שיעור הבתים הממוגנים בצפון הוא הרבה יותר נמוך מהמרכז; תוחלת החיים של תושבי הצפון עומדת על גיל 81.3, לעומת תושבי המרכז – 83.4. זאת אומרת שאנחנו נמות שנתיים קודם לעומת תושבי מרכז הארץ. לאורך שנים לא דאגו לפתח את הצפון, לא ייחסו לו את תשומת הלב הראויה שמגיעה לו. המלחמה רק החריפה את הבעיה. עברה שנה שלמה מאז שהתושבים קיבלו אישור, הוראה לחזור הביתה. ואתם יודעים, תושבי הקיבוצים והמושבים חזרו די מהר; מעל 90% כבר משתקמים בבתיהם. לתושבי העיר קריית שמונה יותר קשה לחזור. כך לדוגמה כל ההטבות שמציעים עכשיו לתושבי קריית שמונה שיחזרו הביתה – גם עם כל התמריצים, לא בטוח שהם יהיו מוכנים לחזור לרמת החיים שהייתה להם לפני המלחמה אחרי שגילו את התשתיות השוות שיש למקום אחר להציע. היום ניהלתי דיון בוועדת העלייה והקליטה, ודנו בנושא עידוד העלייה והקליטה של עולים חדשים ביישובי הצפון. המדינה חייבת להפעיל מדיניות רצינית, הוליסטית, שתעודד צעירים ועולים חדשים להגיע ולהישאר כאן ביישובי הצפון. חייבים גם להציע תמריצים לחברות הייטק להגיע ולהשתקע בצפון. לעודד משקיעים להשקיע באזור הזה. אכן, סוף-סוף הכריזו על הקמת אוניברסיטת תל חי בקריית שמונה. אני בטוחה שזה ימשוך אוכלוסייה חזקה לאזור הזה, אבל בלי תחושת ביטחון, אף אחד לא ירצה לגור שם. אם תושבי הצפון לא ירגישו שהמדינה תגן עליהם במצב חירום, אם הם לא ירגישו שיש מענה לאיומים המרחפים על הגבול הצפוני, הם לא יישארו בצפון. הביטחון הוא הבסיס. אסור שהצפון יקופח, ואסור גם שיחזור להיות מה שהיה לפני המלחמה. הצפון לא יכול להיות שוב פעם אזור מנותק. אנחנו לא רק שואפים לשוב ולהחזיר את תחושת החוסן, אנחנו שואפים למנף את הצפון, שיהיה חי, מפותח ומשגשג מאי פעם. תודה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. יעלה ויבוא חבר הכנסת משה ארבל.
משה ארבל (ש"ס):
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, אני כמובן רוצה לפתוח בתודה לחברת הכנסת יעל רון בן משה על היוזמה לציון היום החשוב הזה כאן במליאת הכנסת. ואני רוצה לדבר, ברשותכם, על הגבורה האזרחית. ממשלת ישראל, ראשי הרשויות, כמובן – מי כמו דוד אזולאי במטולה, שלא פעם ולא פעמיים פגשתי אותו תחת אש ממש בהיותי שר הפנים, ואבטחת אישים לא אפשרו לי לצאת ממטולה למשך כמה שעות בגלל החשש, אבל דוד לא עזב את מטולה ונשאר ונאבק, וגם כשהבן שלו סיים קורס בצה"ל הוא לא עזב את מטולה ונשאר, ומעטים מאוד המנהיגים מהסוג הזה. בנוסף למנהיגים, התברכנו בעם, בעם מופלא, אמיץ. ואני רוצה לציין בין הרבבות האמיצים הללו את איציק בוכריס, זיכרונו לברכה, בן קריית שמונה, שהערב ממש זה יום ה-30 לפטירתו. איציק לא סיפר לאף אחד, אבל הוא סבל מניוון שרירים, ולמרות האתגרים האישיים הקשים שהיו לו ולמרות המלחמה ולמרות הפינוי, איציק תפס חברים קרובים מקריית שמונה – את בר, תומר ואמנון עובד, שיש להם את "הקבב של עובד" בקריית שמונה, מוסד קולינרי ידוע – ובזמן המלחמה תחת אש שכנע אותם להמשיך לעבוד, לא לוותר למען החיילים הרבים שמגיעים, ולספק להם באמת כל יום את הארוחה הטעימה והחמה הזו. והם נשארו לעבוד תחת אש בקריית שמונה. ביקרתי אותם יחד עם ידידי היקר חבר המועצה יהודה חיים. בנוסף לאתגר האישי של המלחמה, הם בני דודים של החטוף השב עמרי מירן. הם באמת דוגמה ומופת לאנשים שמייצרים את הפסיפס המדהים של הארץ הזאת. אזרחים ששמו באמת את מטרת-העל של המדינה, החוסן הלאומי והאישי שלנו, לפני כל אינטרס אישי אחר. יכול מאוד להיות שהמוטיבציה הכלכלית שלהם הייתה לסגור ולקבל פיצויים, אבל הם הבינו שיש להם שליחות, שיש להם משימה, שיש לנו מדינה, שיש לנו ארץ שלא מוותרים עליה. ובמפגשים שלי עם אותם אנשים, עם בני משפחת עובד, ראיתי באמת דמות הוד, שביום הזה, כשאנחנו מציינים את השנה לחזרה, אנחנו צריכים לזכור כמובן, להוקיר ולייקר את חיילי צה"ל, את הלוחמים הגיבורים, את האנשים שעשו את תפקידם – ראשי הרשויות, ראשי המועצות, אבל לא פחות מכל אלו, את אזרחי ישראל שיצרו חוסן. אזרחי ישראל הגיבורים הללו שהחליטו לקום ולעשות מעשה, לא להתבכיין. תחת אש כפשוטו ממש, עם מיגונית שצמודה למסעדה, יצרו מקום – באמת מוסד קולינרי מפואר. אבל לצד המטעמים הטובים שהם הכינו, היו שם הרבה לב והרבה נשמה. ואני חושב שהנשמה הזו היא הכוח המניע של אזרחי ישראל כולם, בצפון ובדרום, בקו העימות ובמרכז. ואת הגבורה האזרחית הזו אנחנו צריכים לציין, לעודד ולטפח. ירבו כמותם בישראל, אמן. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה לחבר הכנסת משה ארבל. תעלה ותבוא חברת הכנסת לימור סון הר מלך. אחרי לימור – יאסר חוג'יראת. כבוד השר, יש לך אורחים למעלה, הם עושים לך שלום.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת ותושבי הצפון היקרים והגיבורים שלנו, בראשית דבריי אבקש להודות לחברת הכנסת יעל רון בן משה, תושבת הצפון בעצמה, על היוזמה והבאת הנושא והאתגרים לקדמת הבמה הציבורית. אנחנו מציינים יום מיוחד מאוד, יום מאוד ייחודי – שנה לחזרתם של אזרחים ליישובי הצפון המפונים במלחמת חרבות ברזל. אבל עבורי הקשר איתכם לא התחיל ביום החזרה ולא יסתיים בו. אני נזכרת בביקורים במלונות המפונים בטבריה, בראש פינה, בירושלים, בתל אביב. ראיתי את העיניים שלכם, שמעתי את הקושי של המשפחות שנעקרו מהבית, מהקהילה, מהשגרה; שמעתי על האתגרים האין-סופיים שמביאה העקירה מבית ומקהילה. המחויבות שלנו אליכם היא חוב מוסרי וערכי עמוק, היא חובה ציונית, והיא עוברת דרך תביעה בלתי מתפשרת להכרעה צבאית. עמדתנו לאורך כל הדרך הייתה ונותרה ברורה: לא יהיה ביטחון אמיתי וארוך טווח מבלי הכרעה מוחלטת של ארגון החיזבאללה בלבנון. עם זאת, לצד המערכה הצבאית, התנהלה מערכה לא פחות קריטית – המערכה על השיקום, על הקהילה ועל התקווה והשיבה של התושבים. ובחזית הזו, לצד האתגרים האדירים, אני מוכרחה לומר כאן מעל בית הכנסת: אני גאה בסיעת עוצמה יהודית על הזכות לעמוד בחזית השיקום באמצעות שר הנגב והגליל חבר הכנסת יצחק וסרלאוף. במהלך המלחמה שוחחתי רבות עם ראשי ערים ומועצות, שוחחתי עם תושבים, עם ועדי יישובים, כולם אומרים את אותו הדבר: השר וסרלאוף הוא מספר אחת בטיפול במפונים. אני מכירה את השר וסרלאוף היטב – הוא לא שר של כותרות, הוא שר של מעשים ושל נשמה. אני רוצה לשתף אתכם בפרט שמעיד על דמותו. השר יצחק וסרלאוף לא הסתפק בדוחות ובישיבות ממשלה, הוא ביקש מראשי הרשויות את מספרי הטלפון הישירים של המפונים. הוא ישב והתקשר אליהם באלפיהם כדי לשאול ולדרוש בשלומם ומה חסר להם. גם הצוות בלשכה שלו היו שותפים למשימה הזו; הם הרימו טלפונים, הקשיבו למצוקות וטיפלו בכל פנייה באופן אישי. השר יצחק וסרלאוף לימד את כולנו על המשמעות של שליחות ציבורית במיטבה, והמעשים הללו תורגמו למספרים ולשינוי מוחשי בשטח: השר וסרלאוף הוביל תקצוב של 89 מיליון ש"ח עבור שיקום ראשוני במרחב העירוני, ו-56 מיליון ש"ח להפעלת מערכי אבטחה ביישובים צמודי גדר; הוא דאג ל-14 מיליון ש"ח לחיזוק החוסן הקהילתי, ול-120 מיליון ש"ח לבנייה ושיפוץ מבני ציבור ושיפור פני העיר. ראינו את ההשקעה ב-10 מיליון ש"ח להקמת מתחמי עבודה משותפים, ובסכום דומה לאירועי שוקי איכרים כדי להחזיק את העסקים המקומיים מעל המים. נוספו עוד 134.5 מיליון ש"ח לשיקום תשתיות, וראינו איך המילים הופכות לקירות ולגגות. בקריית שמונה שופצו למעלה מ-73 מבני חינוך וציבור; בשלומי – 28 מבנים, ובמטולה עוד עשרה. השר וסרלאוף הבין שהצפון צריך עתיד, לא רק הווה. לכן הוא אישר תקציבים לחינוך בלתי פורמלי, מימן רכזי צעירים בקריית שמונה, במטולה, בשלומי וביישובי קו העימות, והשיק את פרויקט "שובו הביתה" בלמעלה מ-10 מיליון ש"ח כדי להחזיר את הצעירים והסטודנטים הביתה. השר יצחק וסרלאוף, בשם תושבי הצפון וגם בשמי, אני רוצה להודות לך על העבודה המאומצת, על הלב הפתוח ועל כך שלא הרפית לרגע. אנחנו נמשיך לעמוד לצד התושבים, להילחם על ביטחונם ולהבטיח שהצפון, שספג ושילם מחיר קשה, לא רק שישתקם, אלא ישגשג ויפרח יותר מאי פעם. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה לחברת הכנסת לימור סון הר מלך. יעלה ויבוא חבר הכנסת יאסר חוג'יראת.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, את האמת, אני אתחיל, איך מגדירים את הצפון? מה זה צפון? האם צפון זה חדרה צפונה? האם צפון זה יוקנעם צפונה? האם הצפון זה ביר אל-מכסור צפונה? האם זה צומת ראש פינה, טובא-זנגרייה צפונה? ההגדרה היא פתוחה. אני אציין כאן, כיושב-ראש ועדת המדע, עשינו סיור בצפון. יצא לנו לבקר במיגל, יצא לנו לבקר בקריית שמונה, בהאבים שם, וגם באוניברסיטת תל חי. ויצא לי להיות גם איזה יומיים דרך תוכנית מאוניברסיטת חיפה שנקראת דמוקרטיה מקומית, להיות יומיים בצפון, ללמוד יותר ויותר מה היה שם, לשמוע את התושבים, גם ממטולה. ישנו גם במטולה. גם בערב אל-עראמשה, גם בקריית שמונה, גם מהקיבוצים מסביב שמענו על כל הדברים הטובים וגם על מה שהיה, ובעצם אפשר ללמוד ממה שהיה, ויש שתי סוגיות: של הפינוי והחזרה. אני אקח דוגמה אחת – ערב אל-עראמשה. ערב אל-עראמשה הוא יישוב בדואי שיושב על הגבול. יש שם איזה 1,800 תושבים. כשהחליטו על פינוי, שבועיים אחרי ה-7 באוקטובר, התוכנית הייתה – 700 מהם פונו לבית מלון בנצרת, ו-200 פינו לאן? למזרח ירושלים. הם לא עשו שיעורים מוקדמים בעצם, לא לקחו בחשבון את התרבות, את המנהגים של אותם תושבים. מדובר בתושבים בדואים. במזרח ירושלים הם לא הסתדרו, תוך ימים התחילו לחזור צפונה. גם בתוך בית המלון לא הסתדרו. אנשים התחילו להיכנס למצוקות כלכליות, אנשים התחילו לחזור ליישוב שלהם. בתוך חודשיים, שלושה, כל היישובים של ערב אל-עראמשה חזרו, למרות המלחמה, למרות שהיה צו אלוף פיקוד. כולם חזרו לשם. למה? כי גם שמעו שמי שנמצא בתוך הבית שלו מקבל כסף, מקבל 600 כל יום, ומי שנמצא בבית מלון – יש לו מצוקה כלכלית. אז המדינה לא לקחה בחשבון לעשות טיפול נכון באותם תושבים מפונים בדואים, לא התחשבו במנהגים שלהם, בתרבות, בזמן הפינוי וגם בזמן החזרה. לכן הם הרגישו שהם בעצם מוזנחים, שקופים, אף אחד לא ראה אותם. אנחנו נלך לסיפור של קריית שמונה. גם הפינוי לא היה פינוי מושכל. לקחו אותם – חלק שמו בתוך בתי מלון, בלי לתת חשיבות לשמירה על קהילות ולכידות. למרות זאת, במטולה לדוגמה, שמענו סיפור אחר. שם נכנסה ישר לעבודה גם הרשות המקומית וגם מי שהיו אחראים על החירום, ונפל להם האסימון. אמרו: אם אנחנו בעצם נתחיל לפנות אנשים בצורה אקראית זה גם יעשה בעיה, ולכן מה שעשו, הם הצליחו לפנות את התושבים שלהם למקום אחד, לבית מלון אחד או שניים, וככה שמרו על הקהילות. זה מה שעזר, אחרי שהחזירו אותם, בעצם הם חזרו כולם, כמעט 90% חזרו למטולה. אבל לקריית שמונה אנחנו רואים, אנחנו יודעים היום, חלק גדול מהתושבים עדיין לא חזר, ולכן זה סיפור שצריך ללמוד ממנו. לגבי הנושא של תקציבים ו-09 וכו'. אני אומר, יש את ה-09, אבל יש את המעטפת סביב 09. אם אתה לא מחזק את המעטפת סביב 09, גם 09 לא יצליח ולא יתקומם ולא יחזור למה שהיה. אנחנו צריכים להחזיר אותם ליותר טוב. כל הנושא של תעסוקה – אנחנו דנים בוועדת המדע והטכנולוגיה, דנו כמה פעמים על סוגיות שונות, איך להמציא עוגנים של צמיחה כלכלית – אחד מהם דובר, והיה דיון על הקמת מושבה רפואית או מושבה אקדמית ליד ראש פינה, שתהיה העוגן של בית הספר לרפואה, ומסביב להגדיל ולהוסיף עוד מקצועות בריאות, ואולי מסביב לזה אפשר להכניס עוד תעשייה וכו'. גם היום היה דיון. מה שעלה שם בעצם זה שצריך לקדם טכנולוגיה למה שיש בתוך הצפון. זאת אומרת, לחזק, לקדם את הטכנולוגיה בנושא של חקלאות, אגריטק, פוד-טק, זה דברים שבעצם הצפון הוא ייחודי בהם, ולכן צריך לחזק אותם ולקדם אותם כדי שאנשים שיגיעו לשם וזה יעבוד, הם יישארו שם. לכן אני אומר, אחד הנושאים שעלו זה תמריצים, לתמרץ את החברות שמגיעות לשם. לתת תמריצים לאנשים גם שיעבדו שם, וכל הנושא הזה שעלה היום, עבודה מרחוק, שחברות הייטק יאפשרו עבודה מרחוק לאנשים מהצפון. לכן אני אומר, חשוב מאוד לתקצב גם את כל המעטפת מסביב ל-09, כבוד השר אלקין, ולקחת בחשבון את היישובים הערביים, שהם גם מהווים מקור לכוח אדם, והם חלק מהפסיפס של הצפון, שצריך גם לתקצב אותם ולחזק אותם. אם אנחנו מחזקים את כל היישובים שם, אפשר שיהיה לנו צפון יותר חזק, יותר משגשג, שכל אחד ירצה לגור שם. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה, אדוני. יסכם את הדיון השר זאב אלקין, בבקשה.
השר במשרד האוצר זאב אלקין:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני קודם כול רוצה לברך את חברת הכנסת יעל רון משה על היוזמה הזאת, אני חושב שזה מאוד מאוד חשוב. אומנם היום הזה – אנחנו עדיין לא שנה, השנה היא ב-1 במרץ; הכנסת פינתה דווקא את יום שלישי הזה, אבל אני חושב שהשיח גם על הפינוי שהיה וההשלכות שלו וללמוד לקחים ממנו, וגם ההסתכלות על תהליך החזרה והשיקום ובוודאי קדימה על תהליך הפיתוח הוא מאוד מאוד חשוב, והבית הזה – חשוב מאוד שייתן עליו את דעתו. אגב, אני דווקא מצטער שלא כל הסיעות בבית לקחו חלק בדיון הזה ולא כולם מיוצגים כאן. אני חושב שיש לזה משמעות מאוד מאוד גדולה. אני קודם כול אשתף אתכם בנתונים, שיכול להיות שחלקם גם עלו היום בוועדות השונות של הכנסת בדיונים שהתקיימו. אנסה לתאר בקווים בסיסיים מה באמת היו צעדי הממשלה בהיערכות לתהליך החזרה והליווי שלו, וגם קצת לשתף אתכם בהסתכלות פנים קדימה. אני רק אעיר לפני שאני איכנס לתהליך החזרה, בכל זאת, אומנם לא הייתי חבר בממשלה בתקופת הפינוי ולא השתתפתי בתהליכי קבלת החלטות, אבל אני בכל זאת אעיר לחבר הכנסת חוג'יראת שאני לא בטוח שהוא מתאר נכוחה את פני הדברים. קריית שמונה פונתה אחרי מטולה, לא באותו זמן, ולכן המציאות הייתה כבר אחרת. לא היו מקומות בכלל בבתי מלון בארץ, היה פה אתגר גדול מאוד בכלל למצוא מקום לכל המשפחות, כי אף אחד לא תכנן מלכתחילה לפנות את קריית שמונה. זה דבר אחד. בכלל, הפינוי לבתי מלון לא היה תוכנית ממשלתית מוכנה מראש. ההיערכות הייתה לפינוי לבתי ספר, וזאת הייתה החלטה תוך כדי תנועה, קודם בדרום ואחר כך בצפון, לפנות אנשים לבתי מלון ולא לבתי ספר, כמו שזה תוכנן מלכתחילה. אגב, טוב שכך. התנאים בבתי ספר היו הרבה יותר גרועים. ברור שזה עלה למדינה הרבה יותר כסף, אבל אני חושב שההחלטה הייתה נכונה מאוד. כשהתקבלה ההחלטה אחרי הרבה לבטים לפנות את קריית שמונה, האתגר הגדול היה בכלל למצוא מקומות פנויים. לכן כבר לא הייתה אפשרות לפנות את כל העיר כקהילה אחת, כי לא היה לאן.
יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
- - - זאת כוכבית לדיון, אולי היינו חוזרים יותר מהר הביתה, אולי זה היה מניע מהלך צבאי.
השר במשרד האוצר זאב אלקין:
בהתחשב בזה שמבחינה ביטחונית הפינוי נמשך שנה וחצי, בטח אי-אפשר להתקיים שנה וחצי בבית ספר.
יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
זה בדיוק מה שאני אומרת.
השר במשרד האוצר זאב אלקין:
האם נכון היה לפנות? זאת סוגיה אחרת, אבל אני לא איכנס אליה כאן. אני רק אסביר לחבר הכנסת חוג'יראת, בעקבות מה שהוא העיר, שמה שהיה אפשר לעשות עם מטולה כבר אי-אפשר היה לעשות עם קריית שמונה, פשוט מבחינת מלאי החדרים שהיה במדינת ישראל.
יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
- - - לא, לא, ברור. ברור שאנשים לא היו נשארים שנה באולם ספורט. עכשיו השאלה היא לאן הם היו הולכים. אני אומרת, יכול להיות שאם הם היו חוזרים הביתה וכל מהלך הדברים היה מתנהל אחרת – בסוף זה דיון היפותטי, וחבל על - - -
השר במשרד האוצר זאב אלקין:
אני מתייחס למה שהיה, לא למה שהיה יכול לקרות. אגב, מבחינת נתוני החזרה אתה טועה. נתוני החזרה במטולה הרבה יותר נמוכים מקריית שמונה למרות שהיא פונתה כקהילה, מסיבות אחרות לגמרי. לא, דווקא לא בגלל שהיא הרוסה, מסיבות אחרות, אבל אני לא איכנס אליהן כאן. אני רק אומר שהקשר הזה לפינוי לא נכון, הוא לא נתן את התוצאה שדיברת עליה. עוד הערה אחת על ערב אל-עראמשה. אני דווקא ביקרתי ביישוב הזה, שוחחתי עם תושבים ומדבר הרבה עם ראש המועצה שלהם. בסך הכול, אני לא חושב שיש להם מה להתלונן על היחס של המדינה, ואני תכף אסביר למה. זה נכון שליישוב כזה קשה מאוד להתארגן בבית מלון, ואני חושב שפתרונות אחרים היו יכולים להיות יותר נוחים לו, אבל בסוף מה שקרה כאן, הרי כל תושבי ערב אל-עראמשה עברו למסלול של קבלת כסף משמעותי מהמדינה ברמה היומית. הנוסחה המפורסמת – 100, 200, שבפועל הביאה למשפחות 20,000 שקל לחודש, אפילו יותר. צריכים להגיד את האמת, רובם המוחלט חזרו הביתה די בהתחלה והמשיכו לקבל את הכסף הזה. המדינה לא התקטננה ולא פנתה אליהם ולא אמרה: אם חזרתם, לא נשלם. בפועל, במשך שנה וחצי אנשים גרו בבתים שלהם, תוך סיכון ביטחוני שהיה שם – זאת ההחלטה שהם קיבלו – אבל קיבלו מהמדינה המון המון כסף.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - -
השר במשרד האוצר זאב אלקין:
לא היה איסור לחזור. היה צו על שטח צבאי סגור, אבל התושבים יכלו להיכנס, והייתה המלצה של המדינה להתפנות. המדינה לא פינתה בכוח אף תושב בצפון, וגם בקריית שמונה אחוז מסוים של התושבים נשארו לאורך כל המלחמה. גם ביישובים אחרים. לא היה יישוב, נדמה לי, שלא נשאר בו אף אחד. נשארו, נשארו מעטים, אבל לא הייתה חובה לעזוב, הייתה דרך לעזוב. אני רק אומר שתושבי ערב אל-עראמשה – המדינה הייתה מאוד לארג'ית, בשפת הרחוב, ואפשרה להם לקבל מענק חלופי לבתי מלון, למרות שכולם ידעו שהם נמצאים בבתים שלהם, ולכאורה, פורמלית, זה לא היה צריך לקרות. זאת רק הערה, שנדע מה היה באמת. לכן, הם בוודאי לא הופלו לרעה בהקשר הזה. אגב, היה עוד יישוב כזה, יישוב עלאווי, בע'ג'ר – אותו הדבר. הוא אפילו לא התפנה; הוא נשאר במקום, והתושבים קיבלו שם סכומים משמעותיים מאוד כאילו הם התפנו. מפה אני מגיע כבר לסיפור החזרה. קודם כול, נתונים. הנתונים שאני מביא כאן נכונים לספטמבר 2025, ואני אסביר למה: בקיץ נגמר המימון של המדינה לפינוי, ולכן גל החזרה האחרון היה לקראת 1 בספטמבר. מפה והלאה זה פחות או יותר המצב. כמובן, יש אנשים שלא חזרו בספטמבר והחליטו לחזור אחר כך – למשל הסטודנטים בתל חי, שבכלל חזרו בסוף אוקטובר, והם לא נכנסים לסטטיסטיקה הזאת. מצד שני, אני מניח שיש משפחות – וזה תמיד קיים באירועים מהסוג הזה – שחזרו ועזבו שוב. גם גלים כאלה קיימים, וצריך להיערך לזה. בגדול, בספטמבר זאת הפעם האחרונה שהמדינה מדדה בצורה משמעותית ורצינית את המספרים באמצעות מפקדת אלון בפיקוד העורף ובאמצעות פיקוד צפון דרך הרבש"צים. לכן, הנתונים פחות או יותר מאומתים. כל מה שהתפרסם אחרי זה מאוד מאוד פלואידי, כי לא הייתה שם בקרת נתונים ברמה שמפקדת אלון ופיקוד צפון ידעו לעשות. הנתונים הם אלה: נכון לאמצע חודש ספטמבר בשנה שעברה חזרו הביתה כ-87% מכלל התושבים, 55,500, וכמובן כתוצאה מזה לא חזרו 13%. אני חייב להגיד שמצד אחד כואב לי על כל משפחה שלא חזרה. מאוד צריכים אותם בצפון, ואני מקווה שאת חלקם נצליח לשכנע. מצד שני, אגיד לכם ביושר – אף פעם לא אמרנו את זה לפני תחילת תהליך החזרה כי לא רצינו לרפות את הידיים – ההערכות שהיו במסדרונות הממשלה, של אנשי מקצוע, היו שאחוזי החזרה יהיו נמוכים בהרבה מ-87%. דיבר כאן חבר הכנסת ארבל – הוא כבר יצא – על התושבים האמיצים שלמרות הכול חזרו הביתה. גם את, יעל, דיברת על כך. אני חושב שאת המספר הזה צריכים קודם כול לזקוף לזכותם. המדינה עשתה צעדים, עזרה ופעלה, אבל ההחלטה הזאת אחרי פינוי של שנה וחצי, חלקם שנתיים, אחרי שהם נחשפו, כמו שאמרה חברת הכנסת מזרסקי, לרמת שירותים אחרת במרכז, אחרי שחלקם הכו שורשים כבר במקום – שנתיים זה המון זמן. אתה מוצא מקום עבודה, אתה מתארגן במערכת החינוך – עם כל הנתונים האלה – אני כבר לא מדבר בכלל על דינמיקה שלילית שהייתה בצפון והגירה שלילית והכול – עם כל הנתונים האלה, אחוז חזרה של 87% זה כמעט בגדר נס.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אפשר להגיד על קריית שמונה?
השר במשרד האוצר זאב אלקין:
תכף אני אגיד. אני מדבר קודם כול על כלל המפונים, והנס הזה הוא בראש ובראשונה בזכות התושבים, האהבה שלהם לאזור הזה, ההיצמדות שלהם לקרקע, למקומות שבהם הם גדלו.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
- - - קיבוצים ומושבים למעלה מ-90%.
השר במשרד האוצר זאב אלקין:
הינה, גם פה, שמעתי מה שאמרת, את טועה. תכף אני אשתף אותך בנתונים. אבל אני קודם כול רוצה להצדיע לתושבים – אני בטוח שבשם כולנו – על הגבורה הזאת וההחלטה לחזור ולבנות מחדש את החיים בחבל הארץ הזה. זה בעיניי הניצחון האמיתי, כי זאת התשובה – אנחנו חוזרים ובונים, ובונים הרבה יותר חזק וגדול ממה שהיה. עכשיו קצת לתוך הנתונים. יש יישובים שאחוזי החזרה שם הם 100% ומעלה. אני אתן לכם דוגמאות: יש יישובים שאחוזי החזרה הם 120%. שלומי, למשל, יישוב עירוני – דיברת על קיבוצים ומושבים שחזרו באחוזים יותר גדולים. שלומי, שהוא יישוב עירוני, חזר ב-110%. זאת אומרת שהגיעו עוד הרבה תושבים חדשים בנוסף לאלה שחזרו. שלומי חזר ב-100% כמעט וקלט תושבים חדשים תוך כדי תהליך החזרה, וכבר עבר 110% בהשוואה למה שהיה במלחמה. זה מספר שאומר הרבה. לגבי הצד השני, היכן שיש בעיות – בניגוד למה שמקובל לחשוב, דווקא אחוזי החזרה הנמוכים ביותר הם לא בקריית שמונה. אחוז החזרה בקריית שמונה הוא 76% – זה המצב בספטמבר 2025, וזה המון לעיר. עיר שמאבדת רבע, יש לזה המון השלכות – כלכלה, עסקים, רבע לקוחות נעלמו, מוסדות חינוך. זאת דרמה בעיר לאבד פתאום רבע מהתושבים, אבל זה המספר הנכון, 76%. אגב, לא כולל סטודנטים, כי סטודנטים חזרו קצת יותר מאוחר. לכן, כנראה המספר האמיתי של החזרה יותר גבוה. לעומת זאת, ישנם יישובים כפריים, גם קיבוצים וגם מושבים, שאחוז החזרה בהם אפילו נמוך יותר מכך. אני כבר לא מדבר על מטולה, שם זה 48%. מנרה – 52%; שתולה, שהיא מושב – 52%; משגב עם, שזה קיבוץ – 63%. אין בדיוק הלימה בין אופי היישוב לבין אחוזי החזרה. יותר מכך, אני נתקלתי בתופעות של יישובים שממש סמוכים אחד לשני, הם מאותו סוג, למשל שני מושבים או שני קיבוצים – באחד אחוזי החזרה קרובים ל-100%, ובשני הם מאוד מאוד מדשדשים. אין פה איזושהי חוקיות, וזה תלוי המון בחוסן של הקהילה, בהנהגה המקומית גם של הרשות המקומית – במקרה הזה, אלה יישובים כפריים של מועצות אזוריות – גם בהנהגה היישובית, אם אנחנו מדברים על יישובים כפריים. בהרבה מאוד מרכיבים יהיה מעניין לנתח את זה בדיעבד, אבל אתה לפעמים עומד ומשתאה ואין לך הסבר: שני יישובים חטפו באותה מידה ירי בכינון ישיר, אותה רמת סיכון, ובאחד חזרו כמעט כולם ובשני להפך, יש בעיה וצריך לחזק. אז זה קודם כול לגבי המספרים. אני חושב שהמספרים האלה מאוד מאוד מעניינים ועוד ייחקרו בטח גם כהפקת לקחים לעתיד. עוד נתון אחד מספרי, לפני שאני אתאר פה את פעולות הממשלה, שגם הוא מלמד על אופי של אוכלוסייה שחזרה. הופתענו מאוד ממנו, אגב, חבריי חברי הכנסת. כשמשרד החינוך בדק מה מספר התלמידים ב-1 בספטמבר בכל מוסדות החינוך ביישובים האלה הוא גילה שהמספר הוא 95% ממה שהיה ב-1 בספטמבר לפני המלחמה, זאת אומרת יותר גבוה מאחוזי החזרה הכלליים. מה זה אומר? כנראה שזה אומר שמשפחות עם ילדים קטנים חזרו באחוזים גבוהים יותר מהממוצע. זה מאוד מעניין וחשוב, אגב. זה מלמד על כך שיש גרעין חזק וקשה בחבל הארץ הזה שהוא ימשיך את הדרך. כי אם היינו מגלים שדווקא משפחות עם ילדים נשארו באחוזים יותר גבוהים בחוץ ולא חזרו, היינו צריכים להיות מאוד מאוד מודאגים מהסוגיה של ההמשכיות. זה גם עוד נתון אחד מעניין שרציתי לשתף אתכם. כמה משפטים על ההיערכות הממשלתית לתהליך הזה, איך תפסנו אותו, מה עשינו ומה הלאה. קודם כול, כך קרה שאני נכנסתי לתפקיד בערך, נדמה לי, שבועיים לפני החתימה על הסכם הפסקת האש. זאת אומרת שנכנסתי לתפקיד של האחריות הזאת של שיקום הדרום והצפון, ואז פגשה אותי, כחבר קבינט קודם ואחר כך כחבר ממשלה, ההחלטה להגיע להסכם הפסקת אש. ואז כמובן השאלה הראשונה ששאלתי: אוקיי, מה תוכנית המגירה לחזרת התושבים? והתברר שאין. והיינו צריכים למעשה לבנות אותה תוך כדי תנועה, כשמצד אחד צה"ל נתן לנו תאריך, 1 במרץ – זה התאריך המשוער שלדעת צה"ל חשבו שיהיה ניתן לחזור ממנו והלאה. אגב, באופן מקרי זה נפל בול על אותו תאריך שהתחילה החזרה של תושבי דרום שנה קודם, אז יכולנו להשוות וללמוד מהניסיון שהיה שם. ומפה היינו צריכים לבנות למעשה את כל המבנה. וההחלטה הניהולית הראשונה שקיבלתי, דווקא לאור הסיפור הזה – אני משנה את הכיוון. אם קודם עסקו בלהכין תוכנית חמש-שנתית שתתעסק גם בצמיחה וגם בפיתוח ובכול, תכלול עשרות משרדי ממשלה, הבנתי שאם אני אמשיך בדרך הזאת בלבד, אנשים יחזרו ב-1 במרץ, ושום דבר לא יהיה מוכן. ואמרתי: אנחנו מחלקים את המסלולים. אנחנו ממשיכים לעסוק בפיתוח ובצמיחה, אבל במקביל מעבירים החלטות ממשלה מיידיות למה שמוכן ודחוף, ובראש ובראשונה היערכות לחזרת התושבים. ובדרך הזאת נהגנו. רק לצורך השוואה, יחד עם ההחלטות שעברו ביום ראשון בישיבת הממשלה בקריית שמונה, אנחנו היום נמצאים במצב שאם התקציב שהוקדש לקו העימות כולו היה 12 מיליארד שקל – 7 מיליארד ממנו כבר חויבו בהחלטות הממשלה השונות, כולל החלטות ממשלה שהתקבלו ביום ראשון – יצא לדרך, פועל, חלקו כבר בוצע, חלקו יתבצע, חלקן זה פעולות רב-שנתיות. אבל הממשלה חייבה את עצמה בכסף הזה, והוא כבר נמצא במשרדי הממשלה הרלוונטיים, ברשויות הרלוונטיות ובאפיקים הנדרשים, ונשאר להחליט על עוד כ-5 מיליארד, מתוכם כ-600 מיליון שקל זה רמת הגולן, וכל השאר זה הכסף שנשאר למרכיבים שעוד לא אושרו. ההחלטות הראשונות שבאו באו בתחום ההיערכות לחזרת התושבים – אלה הם הדברים המיידיים. קודם כול הממשלה לקחה 200 מיליון שקל ואמרה: אנשים חוזרים, יש פה תשתיות ציבוריות, בראשן מוסדות חינוך, הם צריכים להיות מוכנים ב-1 במרץ. לכאורה לא צריך את הממשלה, יש מס רכוש, כל מבנה שנפגע – מגיע לו החזר. אבל היה ברור לנו שזה לא יספיק, כי למס רכוש יש כללים מאוד מאוד קפדניים. מס רכוש נותן את הערך כפי שהוא היה בזמן הפגיעה. למשל, אם היה לך בית ספר ישן והוא נפגע, אתה תקבל מימון כמה עולה בית ספר ישן. אם בית ספר נפגע משמעותית, אי-אפשר לבנות בית ספר ישן, אפשר לבנות רק בית ספר חדש, אז מישהו צריך לשלם את ההפרש. או דוגמה אחרת. במוסדות היו חיילי צה"ל. אם יש נזק משמעותי, מס רכוש מכסה את זה, אבל אם זה פשוט בלאי בגלל השימוש, כי בכל זאת כיתות הפכו לחדרי מגורים של החיילים שלנו, אז אף אחד לא מפצה על זה. ברור שהמוסד הוא לא שמיש אחרי כזה שימוש במשך שנה וחצי, ולכן אחת מההחלטות הראשונות שקיבלנו, ממש תוך שבוע בערך, שצריכים להביא כסף. ואז שאלו אותי כמה כסף. לכו תספרו את כל הנזק, תגידו כמה צריך, תנמקו. אמרתי: לא, לא, זה לא יעבוד ככה, כי כשנסיים לספור התושבים כבר יחזרו. נעשה הפוך – אנחנו ניקח איזשהו מספר מספיק משמעותי, ניתן אותו כמקדמה לכל הרשויות לפי איזשהו מפתח אומדן של גודל השטח הבנוי של מבני ציבור, נבנה כלל שמוסדות חינוך – מטפלים בהם קודם, בראש ובראשונה. נצא לדרך, כל מה שיהיה חסר נשלים בהחלטה משלימה. עד אז נספור ונדייק. וזה מה שעשינו, וזה מה שאפשר ב-1 במרץ לחזור בפועל למוסדות חינוך שהיו שמישים ופעילים. ועוד כלל אחד שקבענו: לא מתקטננים. אם כבר משפצים בגלל מה שקרה, עושים את זה ברמה יותר גבוהה ממה שהיה לפני המלחמה, ב-10%, 15%, 20%. משקיעים קצת יותר כסף כדי שבסופו של דבר לפחות הילדים ירגישו את ההבדל כשהם חוזרים הביתה. זה לא אומר שבונים בית ספר חדש במקום ישן, אבל זה אומר שבית ספר ישן מקבל שיפוץ שברגיל הוא בדרך כלל לא קיבל בסטנדרט הזה במשך שנים רבות. היו לי אפילו כל מיני קטעים מרגשים – באחד מבתי הספר בקריית שמונה שהגעתי אליו לקראת 1 במרץ, המנהלת אמרה: הכול השתנה פה, מאוד מאוד דרמטי, הרבה יותר טוב ממה שהיה לי לפני המלחמה, אבל יש לי חלום – אני צריכה להחליף את הדשא הסינטטי בחצר בית הספר, כי הילדים נפגעים שם ויש שם בעיה, ואולי זאת ההזדמנות. אם כבר אז כבר. ואישרנו את זה כחריג, וחזרתי לאותו בית ספר אחר כך, והדשא הסינטטי הוא כבר חדש, ובית הספר מימש את החלום שלו שהוא נלחם עליו. היא אמרה: עשר שנים אני נלחמת, אין לי כסף לעשות את זה, ובסוף קרה. ההחלטה הבאה שהיינו צריכים לעשות זה כמובן היערכות. למשל, חוזרים תושבים – הרשות המקומית צריכה יותר כסף. אפילו פינוי זבל, כמות הזבל שיוצאת לרחוב היא מטורפת אחרי ששנה וחצי אנשים לא היו בבית. פינוי פסולת. חוזרים ילדים, בהתחלה – ותכף אני אגיד על זה משהו – לא מייד כולם. זה אומר שהכיתות הן הרבה יותר קטנות ממה שבדרך כלל. מה עושים עם זה? משרד החינוך לא מרשה לקיים כאלה כיתות. אז אופציה אחת שעלתה: בואו נקים בתי ספר מיוחדים למפונים בתוך היישובים שהם חזרו אליהם. כי אי-אפשר להקים מוסד רגיל, כי אין מספיק ילדים. ואני התנגדתי לזה. גם משרד החינוך חינוכית התנגד לזה. אם ילדים כבר חוזרים הביתה, הם צריכים לחזור למסגרות שלהם ולהרגיש שהינה החיים מתחילים להיבנות מחדש, ולא להיות עוד פעם בבית ספר מיוחד למפונים בתוך העיר שלהם עצמם. איך פותרים את הפלונטר? שמים כסף כדי שיהיה אפשר להחזיק כיתת גן מתחת לתקן, כיתת בית ספר מתחת לתקן, לפחות בחצי השנה הזאת של תהליך החזרה ההדרגתי. וזה מה שעשינו. המדינה שמה 150 מיליון שקל לטובת המטרות האלה של כיתות קטנות, של הסעות חריגות. אמרנו: ילדים שההורים שלהם עוד לא יחזרו אבל הם גרים בצפון ורוצים לנסוע לבתי הספר שלהם, נאפשר להם. נהיה מאוד מאוד גמישים בתהליך הזה. החלטה נוספת שהיינו צריכים לקבל, והיא הייתה מאוד משמעותית ולא פשוטה, זו השאלה איך חוזרים. האם חוזרים כולם בבת אחת ב-1 במרץ? לא בפקודה, כי המדינה לא יודעת לתת פקודות, אבל היא יכולה להגיד: מ-1 במרץ נגמר הפינוי מבחינת צה"ל, אני לא מממנת אף אחד. אם אנשים רוצים להישאר במרכז יותר, שיעשו את זה מכספם, אבל אני כמדינה מפסיקה את המימון. ואני די מהר הגעתי למסקנה שזה לא נכון. 1. זה לא עבד ככה בדרום, ואין סיבה להפלות; 2. 1 במרץ זה כבר שני שלישים של שנת הלימודים מאחורינו. מי שיש לו לימודים במוסדות חינוך – לא כולם מוכנים לקחת את הילדים באמצע ולהוציא אותם מהמסגרת, להכניס אותם למסגרת חדשה. ולכן היה ברור לי שיהיו הרבה משפחות שיעדיפו להישאר עד הקיץ. ואז אמרנו: אנחנו ניתן כסף לאנשים כמענק מיוחד. הוא לא יהיה באותו סדר גודל כמו שהיה בזמן הפינוי, אבל מספיק להישאר בשכירות עד הקיץ. כן, עדיין הוא היה מענק מאוד נדיב מצד המדינה, ונגיד: תעשו מה שאתם מחליטים. מי שרוצה להישאר בפינוי – הינה, יש לו את הכסף לפחות עד יולי. מי שרוצה להישאר במלון עד תחילת יולי – נמשיך לשלם מלונות, אז הוא לא יקבל כמובן מענק; ומי שרוצה לחזור ב-1 במרץ ולקבל את הכסף הזה להתארגנות במקום החדש, כי יותר קשה בחודשים הראשונים, כי עוד לא כל העסקים חזרו לפעול ועוד אין איפה לקנות וצריך לנסוע יותר רחוק ויותר הוצאות והכול, הוא ייקח את הכסף הזה וייעזר בו. וכמובן, זאת הייתה החלטה מאוד משמעותית, שעלתה למדינה לא מעט כסף מהתקציב הזה של השיקום, אבל גם היום בדיעבד אני בטוח שזאת הייתה החלטה נכונה, שאפשרה לכל משפחה לעשות את זה בקצב משלה. סוגיה נוספת שעלתה, והיא לא הייתה בדרום, והיא חסרת תקדים במדינת ישראל – אגב, אני זורק את זה ככפפה גם לבית הזה מבחינת החקיקה – מדינת ישראל אף פעם לא חוותה פינוי של שנה וחצי, שנתיים. מתברר שכשבן אדם לא בבית שנה וחצי, שנתיים, גם אם לא נפל שם טיל, יש נזקים לבית. קראנו להם באיזושהי כותרת "נזקי עזובה" מכל מיני סוגים: מכרסמים נכנסו לבית והפכו אותו לחלוטין ופגעו ברכוש; הייתה רטיבות, אף אחד לא טיפל בה. תחשבו, כל אחד מאיתנו, בבית שלו, כשיש רטיבות, הוא מטפל בה. תחשבו מה קורה עם רטיבות שלא מטפלים בה שנה וחצי, מה זה גורם לבית ולתכולת הבית ולהכול. ועוד כהנה וכהנה. ולכן אני באתי ואמרתי: יש פה סוג חדש של נזק. אמרו לי: אין דבר כזה, זה לא בתוך חוק מס רכוש, לא מגיע כלום. והיה ויכוח מאוד קשה. בהתחלה אמרו לי משפטנים ואנשי אגף תקציבים שאין סיכוי, זה מסוכן, זה תקדים, זה משהו נורא ואיום פה בעתיד. אמרתי: אל תפנו אנשים לשנה וחצי, אז לא יהיה תקדים מסוכן. נלחמתי על מענק העזובה הזה, ובסוף הצלחתי לשכנע את שר האוצר – ייאמר לזכותו שהוא הלך פה איתי – וקיבלנו החלטה. זה עלה לנו לא מעט כסף מתוך התקציב הכולל, אבל לדעתי זה היה מאוד הוגן לאנשים, וגם את המענק הזה נתנו בצורה שמי שרצה היה יכול לקבל אותו מייד במסלול הירוק. מי שרצה ללכת ולהוכיח שהנזקים שלו גדולים יותר – פתחנו אופציה דרך מס רכוש. עשרות בודדות פנו למס רכוש. זה סימן שהיינו נדיבים במסלול הירוק. כן, זה בדרך כלל מה שקורה אם כמעט כולם הולכים למסלול הירוק, זה סימן שהמספרים שם נדיבים, ולרוב המוחלט של האוכלוסייה הם כיסו את העלויות אפילו יותר. כמובן, כל התהליך הזה כאמור עלה לנו כמעט 1.7 מיליארד שקל, כל המענקים האלה האישיים שעברו לתושבי הצפון, אבל אני חושב שנהגנו נכון כשהלכנו בשיטה הזאת ולא עשינו את זה באבחה אחת, את כל תהליך החזרה. כמובן נדרשו עוד הרבה פעולות אחרות כדי להשלים את המעטפת הזאת של החזרה. אני הזכרתי רק את הדברים הבסיסיים. היינו צריכים לטפל גם במוסדות – למשל, מכללת תל חי, שכבר אז התחלנו לדבר על החלום להפוך אותה לאוניברסיטה, התקשתה לחזור וגם לגייס תלמידים, וברור שאם רוצים שתהיה שם אוניברסיטה, צריכים קודם כול להעמיד אותה מהר על הרגליים. השקענו סכומים משמעותיים מאוד בה כדי לאפשר לה לחזור כבר במרץ ולהביא סטודנטים ראשונים שרוצים כבר אז, לא לחכות לשנת הלימודים החדשה. הבאנו מלגות לשנת הלימודים שאחרי זה כדי לגייס יותר סטודנטים, זאת אומרת שהלימודים בתל חי יהיו חינם לכלל הסטודנטים השנה כדי שבאמת המוסד ישקם את עצמו מבחינת כמות התלמידים. בטיפול דומה טיפלנו גם במכללות טכנולוגיות, גם בתל חי וגם במעלות, שאומנם מעלות לא פונתה, אבל חלק מהסטודנטים שלהם פונו והם איבדו סטודנטים רבים והייתה סכנת סגירה. אני חושב שהמכללות הטכנולוגיות הן חשובות מאוד לאזור הזה, ולכן נחלצנו לעזרתן. ועוד הרבה מאוד בעיות מהסוג הזה, אני לא איכנס כאן לפרטים. בסופו של דבר, מיליארדים הלכו להיערכות הזאת של השיקום הראשוני ושל הסיוע בחזרת התושבים, מעבר למה שמגיע ממס רכוש, אגב, שזה עוד מיליארדים רבים שאותם אני לא משקלל כי זה לא בתקציב שאני הייתי אחראי עליו. במקביל, עשינו סוג של שינוי פאזה והתחלנו להסתכל כבר לכיוון הפיתוח, כי המטרה שלנו הייתה ועדיין לא לשקם מה שהיה אלא להביא את האזור הזה למקום אחר לגמרי. גם מבחינת כמות תושבים, שמנו לעצמנו יעד להגדיל ב-100,000 תושבים את האזור של קו העימות. זה קצב גידול מטורף לאזור הזה, אף פעם לא היה שם. להפך, הוא סבל מדינמיקה שלילית. שמנו לעצמנו יעד כלכלי לחזק את הכלכלה של האזור ולחזק משמעותית את רמת השירותים. ואז התחלנו לעבוד. היו לנו קשיים. היה קושי משפטי: מה זה קו העימות? לכאורה ידוע ויש החלטת ממשלה, אבל אמרו לנו: לא, לא, לא. הייתה פה מלחמה, הכול מתחיל מחדש, תביאו חוות דעת ביטחונית חדשה. הייתה סאגה של שיח בין המשפטנים של משרד הביטחון לבין שאר משרדי הממשלה, היא נמשכה חודשים רבים, לצערי, עד שנכנסתי לזה באופן אישי והתחלתי לשמש כמתורגמן מיועץ משפטי אחד לאחר ולהיכנס ביניהם, ובסוף הצלחנו לקבע בסיוע של פיקוד צפון מי הם היישובים המאוימים יותר ומה זה באמת קו העימות, כי עד אז לא יכולנו לתת לאף יישוב שלא היה מפונה. זה מה שאפשר לנו להתחיל לעזור ליישובים שלא פונו ודווקא מצאו את עצמם בחזית הקדמית של המלחמה. בעיה שנייה שמייד ראינו אותה היא שכל היישובים שהתקשו בחזרה היו יישובים צמודי גדר. באופן טבעי זה יותר מסוכן, יותר הרס, יותר פגיעה, ולכן אמרנו שאנחנו לא מחכים לכל התוכנית הגדולה – מביאים עכשיו החלטה לפיתוח וצמיחה דמוגרפית של יישובים צמודי גדר עד 2 ק"מ מהגבול, כולל יישובים עירוניים כמו קריית שמונה, שלומי ומטולה וכל היישובים הכפריים שם. מיליארד שקל שמה הממשלה על ההחלטה הזאת, גם להביא סבסוד קרקעות כדי שחייל מילואים יוכל לקבל קרקע בכזה יישוב כפרי ב-50,000 שקל, ומתיישב רגיל ב-100,000 שקל, קרקע מפותחת. זה חיסכון של מאות אלפי שקלים למשפחות שרוצות לבנות את ביתן ביישובים האלה. מימנו לחטיבה להתיישבות ולמשרד ההתיישבות יכולת להביא קרוואנים ליישובים, קרווילות יותר נכון, כדי לקלוט את המשפחות. את הכסף שמנו. הביצוע, לצערי, הוא איטי מדי, אני מניח שזה גם נידון פה. אנחנו ציפינו לקצב אחר ממשרד ההתיישבות ומהחטיבה להתיישבות. אני מאוד מקווה שהם יצליחו להדביק את הפערים, שהם רובם רגולטוריים, כמו אישורים תכנוניים ודברים מהסוג הזה. הכסף קיים, ואני מאוד מקווה – אומנם לא הספקנו לראות את הקרווילות האלה השנה, בשנה העברית הזאת, אבל אני מקווה שנראה אותן לפחות בתחילת שנת הלימודים הבאה. המשפחות בדרך כלל עוברות בקיץ, לקראת שנת הלימודים. השקענו כסף בתשתיות ציבוריות כדי שהיישובים יוכלו לממש פרויקטים שהם חלמו עליהם, רשויות מקומיות, ולמעשה השלמנו את ההחלטה הזאת, שעלתה כמיליארד שקל, בהחלטה נוספת על קריית שמונה ביום הראשון הזה עם עוד כ-400 מיליון שקל, הפעם רובם לטובת היישובים העירוניים צמודי הגדר – קריית שמונה, שלומי ומטולה, בכלים שונים, שאני לא איכנס כאן לפירוט. אז סך הכול, המדינה שמה כמעט 1.5 מיליארד שקל ברצועה הדקה הזאת של 2 ק"מ. אגב, גם לנמק אותה משפטית הייתה סאגה שהיינו צריכים להתמודד איתה. לכאורה זו עדיפות שקיימת במדינת ישראל, אבל על כל הגבולות. אמרו לנו: למה רק בגבול הצפוני? אמרתי שהמלחמה עם לבנון הייתה רק בגבול הצפוני, היא לא הייתה בגבול המזרחי או במקום אחר. לקח זמן לשכנע את המשפטנים שאפשר לעשות את הדבר המוזר הזה, לקחת עדיפות קיימת על 2 ק"מ ולהפעיל אותה רק בגבול הצפון, אבל בסוף הצלחנו לשכנע, וההחלטה הזאת המריאה. במקביל התחלנו להתקדם עם החלטות ממשלה כבר בהסתכלות קדימה לעולם של פיתוח: החלטת ממשלה עם משרד הכלכלה על 600 מיליון שקל, שאגב הבאנו להשלמות לטובת צמודי גדר ביום ראשון בהחלטה בקריית שמונה; החלטת ממשלה על החינוך בהיקף של כמעט 1.5 מיליארד שקל לחמש השנים הקרובות לכל אזור. גם כלכלה, גם חינוך, היה לכל אזור של קו העימות; החלטת ממשלה על חקלאות, מים וסביבה בהיקף של מיליארד שקל, שעברה; החלטת ממשלה מאוד משמעותית על הנחה במעונות, שמאפשרת למעשה ביישובים צמודי גדר עד 2 ק"מ את ההנחה הכי גבוהה שיש במדינת ישראל וחוסכת לכל משפחה כזאת לפחות 2,000 שקל בחודש על ילד. זה סיוע כספי מאוד מאוד משמעותי, שגם מעודד את הנשים לצאת לשוק התעסוקה; וגם יש מחסור בידיים עובדות באזור הזה, וסיוע במעונות גם בכל קו העימות כולו – בהיקף קטן ממה שביישובים צמודי גדר באופן טבעי, כדי לעודד אנשים לבוא ליישובים צמודי גדר כמו קריית שמונה, כמו שלומי, כמו יישובים כפריים. אבל גם בנהריה ומעלות יש היום הנחה במעונות שלא הייתה קיימת קודם. החלטה גדולה מאוד שהתקבלה ביום ראשון על הקמת אוניברסיטת קריית שמונה בגליל על בסיס מכללת תל חי. זה באמת, בעיניי, אירוע היסטורי. הממשלה השקיעה ביום ראשון 570 מיליון שקל, ועוד קודם כ-100 מיליון במהלך השנה הזאת. למעשה זו אוניברסיטה חדשה, האוניברסיטה ה-11 – עשירית ציבורית, ומספר 11 בכלל במדינת ישראל – בגליל, בצפון. חלום של שנים רבות סוף-סוף התממש. זהו, זה קרה, זה יוצא לדרך. זה מוסמר, יש כסף, יש החלטה רגולטורית של מל"ג, הם קיבלו אישור לפעול כאוניברסיטה, ויגייסו סטודנטים לשנת לימודים הקרובה כבר כאוניברסיטת קריית שמונה שבגליל. זה שינוי דרמטי בכל הגליל המזרחי, שינוי בקריית שמונה, שהופכת לעיר אוניברסיטאית. אגב, שמנו תקציבים לחזק את קריית שמונה כעיר האוניברסיטה, ממוקדים לחיבור בין האוניברסיטה לקריית שמונה, מעבר לאותם 570 מיליון שקל. גם זה אושר ביום ראשון. עד כאן סקרתי מה קרה ומה הוחלט ומתבצע כרגע בשטח. יש עוד המון עבודה, ובזה אני רוצה לסיים. אני חושב שצדקו פה חברי הכנסת – יש עוד המון נושאים שעוד לא טיפלנו בהם. בנושא התיירות, למשל, ובנושא הרווחה טיפלנו רק בשוליים, בהחלטות ראשונות, ונושאים של השכלה גבוהה במקומות אחרים מעבר לקריית שמונה והגליל המזרחי, ונושאים של צמיחה דמוגרפית, התחדשות עירונית, בניית דירות, סיוע במוסדות ציבור חדשים, פרויקטים מניבים לרשויות כדי שהן יוכלו להתקיים כלכלית. השקעה בכלכלה של האזור – יש עוד הרבה תוכניות על אותם 5 מיליארד שקל שנשארו. החלטה ייעודית על רמת הגולן ועל קצרין. לא חסרה לנו עבודה. אנחנו עובדים על זה עכשיו, מתקדמים שלב אחרי שלב. זה לא פשוט, יש המון קשיים. השיח בין משרדי הממשלה השונים, הסכמות עם אגף תקציבים, ניסיונות לתאם עם ראשי רשויות, שלפעמים כל אחד רוצה משהו אחר, ולך תגיע לאיזושהי עמדה.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אתם בקשר עם ראשי רשויות?
השר במשרד האוצר זאב אלקין:
אנחנו עובדים המון בשיח עם ראשי רשויות, אבל לא תמיד כולם רוצים אותו דבר, באופן טבעי. לפעמים יש אינטרסים סותרים, עמדות סותרות. אנחנו מנסים להגיע למקסימום תיאום שאפשר ובהידברות. אבל סך הכול, ובזה אני רוצה לסיים, יש כאן משימה לאומית אולי בין הכי חשובות שיש היום כאן במדינת ישראל. אני מודה לקדוש ברוך הוא שזיכה אותי לקחת בה חלק בשנה האחרונה. נעשה פה לא מעט. חלק גדול ממה שנעשה אנשים עוד לא רואים – הם יראו את זה בהמשך, כי זה הקצאות של כסף שעד שהם יהפכו לבניינים ולפרויקטים וכו' – אלה תהליכים שלוקחים זמן. חלק גדול מאוד אנחנו צריכים עוד להחליט – מקווה שנדע לעשות את זה בחודשים הקרובים ולסיים את זה לפחות עד פסח השנה, את כל ההקצאה של הכספים, ונעבור לשלב של הביצוע. זו הזדמנות מבחינתי, לסיום, רק להודות לכל האנשים שהיו שותפים שלנו בעבודה הזאת: לאנשי משרדי הממשלה השונים, אנשי המקצוע במשרדים והשרים שמובילים אותם, למשרד האוצר, שהוא האכסניה שלנו, ובלי תמיכה שלו וסיוע שלו לא היינו מצליחים לפעול, ולשר האוצר, כמובן, שמעורב מאוד בתוך התהליך הזה; לראש הממשלה, שתמיד נתן גיבוי, ולמזכיר הממשלה. היה שלב בתהליך חזרת תושבים שבמזכירות הממשלה שמרו לנו שורה בכל ישיבת ממשלה. היו אומרים: יש לך מראש – תגיד רק מה אתה מביא. לפעמים היינו מביאים החלטות ביום ראשון ב-09:00, והן היו עולות למעטפה ומאושרות ב-11:00 בבוקר. באמת מזכיר הממשלה פה יצא מגדרו כדי לעזור, כי כולם הבינו את צו השעה ואת החשיבות; לראשי הרשויות המקומיות והצוותים של הרשויות המקומיות; לאנשי תנופה לצפון, שהייתה לאורך כל השנה הזאת גוף קטן של בין שמונה ל-11 איש, ורק עכשיו מקבלת צורה של מינהלת מסודרת. אני מקווה מאוד שהתהליך הזה יושלם כמה שיותר מהר. ההחלטות לפחות התקבלו בממשלה. בראש ובראשונה – בזה פתחתי, ובזה אני רוצה לסיים, לתושבי הצפון עצמם, שנשאו על הכתפיים שלהם את הפינוי הקשה של כל התקופה הזאת, את המורכבות של תהליך החזרה, והם למעשה המנוע העיקרי לצמיחה של הצפון, שאני מאמין שתגיע עם ההשקעה הממשלתית הגדולה וחסרת התקדים הזאת. תודה רבה.
היו"ר סימון דוידסון:
תודה רבה, אדוני, וזה נקרא סבלנות של אומן שחמט. זה היה ארוך.
היו"ר סימון דוידסון:
הודעה למזכירת הכנסת, בבקשה.
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת דוח מיוחד של נציב תלונות הציבור בנושא תלונות הציבור בנושא ארנונה. תודה.
היו"ר סימון דוידסון:
לפני שאני סוגר את המליאה, גברתי, חשוב לי, הודעה אישית שלי. אתמול ניהלתי את המליאה, וזה היה בזמן אי-אמון, ונאם פה כתגובה של הממשלה סגן השר אלמוג כהן, ואני טעיתי. אלמוג כהן קרא לאזרחי ישראל להפר את החוק ולבנות בנייה לא חוקית. הייתי צריך להוריד אותו מהדוכן. אני לא עשיתי את זה – אני רק הערתי לו, ואני מבטיח שפעם הבאה שמישהו בכנסת הזאת יקרא לאזרחים להפר את החוק, אני אוריד אותו מהדוכן. תודה רבה. חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי, י"ז בשבט התשפ"ו, 4 בפברואר 2026 בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 17:16.
הנוסח כאן חולץ מהקובץ הרשמי. המקור המחייב הוא הקובץ.
משרד מבקר המדינה מדינת ישראל ונציב תלונות הציבור שבט התשפ"ו דוח מיוחד פברואר 2026 נציב תלונות הציבור תלונות הציבור בנושא ארנונה מס' קטלוגי C-2026-001 ISSN 0579-2770 ניתן להוריד גרסה אלקטרונית של דוח זה מאתר האינטרנט של משרד מבקר המדינה WWW.MEVAKER.GOV.IL צילום השער: שאטרסטוק דוח מיוחד נציב תלונות הציבור תלונות הציבור בנושא ארנונה דוח מיוחד זה של נציב תלונות הציבור מוגש לכנסת בהתאם להוראת סעיף 46(ב) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. הדוח מציג את תלונות הציבור בנושא ארנונה וכולל נתונים על התלונות ותיאור אופן הטיפול בהן. שבט התשפ"ו, פברואר 2026 דוח מיוחד|נציב תלונות הציבור דבר מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ומנהלת נציבות תלונות הציבור מוגש בזה לכנסת דוח מיוחד של נציב תלונות הציבור בנושא ארנונה, על פי סעיף 46(ב) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. לעיסוק של הנציבות בנושא זה ובפרט בתלונות בנושא הנחות בארנונה חשיבות רבה במיוחד מאחר שהנחות רבות בארנונה ניתנות לאוכלוסיות ראויות לקידום, כגון בעלי הכנסות נמוכות, אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים. הדוח המיוחד מפנה זרקור לתלונות הנוגעות לארנונה שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור מינואר 2023 עד נובמבר 2025 (להלן - תקופת הדוח), ומוצגים בו נתונים על תלונות אלו ועל אופן הטיפול בחלקן. בתקופת הדוח התקבלו בנציבות תלונות הציבור 937 תלונות הנוגעות לארנונה; שיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו היה 40%. הנושא העיקרי של התלונות הנוגעות לארנונה בתקופת הדוח היה הנחות בארנונה. 41.8% מהתלונות עסקו בנושא זה, ושיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן באו על תיקונו היה 41.6%. אוכלוסיות הזקוקות להנחות בארנונה לעיתים חשופות יותר לפערי מידע ולקשיי נגישות מול הרשויות, ונציבות תלונות הציבור רואה חשיבות עליונה בהבטחת מימוש זכויותיהן וסיוע להן מול הבירוקרטיה הציבורית. נציבות תלונות הציבור היא הבית המקצועי של נציבי תלונות הציבור והממונים על תלונות הציבור בגופים הציבוריים, והיא פועלת במגוון דרכים כדי להעמיד לרשותם את הידע והניסיון הרב שצברה בבירור תלונות. במסגרת זו אנו מזמינים את הממונים על תלונות הציבור ברשויות המקומיות לעיין בדוח זה ולהיעזר בו לצורך הטיפול בתלונות המגיעות לפתחם. נציבות תלונות הציבור תוסיף לעמוד לרשות כל הזקוק לשירותיה. אנו מזמינים את הציבור הרחב להוסיף ולהסתייע במשרדנו במקרים של קושי במימוש זכויות או בקבלת שירות מהגופים הציבוריים. מתניהו אנגלמן כרמית פנטון, עו"ד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור מנהלת נציבות תלונות הציבור ירושלים, שבט התשפ"ו, פברואר 2026 4 תלונות הציבור בנושא ארנונה كلمة مراقب الدولة ومفوّض شكاوى الجمهور، ومديرة مفوّضية شكاوى الجمهور يُقدَّم إىل الكنيست بهذا تقرير ٌ خاص لمفوّض شكاوى الجمهور بشأن ضريبة األرنونا، وذلك استنادًا إىل المادة46(ب) من قانون مراقب الدولة لسنة1958[النص الموحّد]. وتكتسب معالجة المفوضية لهذا الموضوع، وال سيما الشكاوى المتعلقة بالتخفيضات يف ضريبة األرنونا، أهمية ً خاصة، نظرًا ألن العديد من هذه التخفيضات تُمنح لفئات سكانية مستحقة للدعم، مثل ذوي الدخل المحدود، واألشخاص ذوي اإلعاقة، وكبار السن. يُسلِّط هذا التقرير الخاص الضوء عىل الشكاوى المتعلقة بضريبة األرنونا التي وردت إىل مفوضية شكاوى الجمهور خالل الفترة الممتدة من كانون الثاين/يناير2023حتى تشرين الثاين/نوفمبر2025(فيما ييل: فترة التقرير)، ويعرض معطيات بشأن هذه الشكاوى وبشأن طريقة معالجة جزء ٍ منها. وخالل فترة التقرير، تلقت مفوضية شكاوى الجمهور937شكوى تتعلق بضريبة األرنونا؛ وبلغت نسبة الشكاوى المُحِقَّة والشكاوى التي تم تصحيح الخلل يف شأنها40%. وكان الموضوع الرئيسي للشكاوى المتعلقة بضريبة األرنونا خالل فترة التقرير هو التخفيضات يف ضريبة األرنونا؛ إذ تناولت 41.8%من الشكاوى هذا الموضوع، وبلغت نسبة الشكاوى المُحِقَّة والشكاوى التي جرى تصحيح الخلل يف شأنها41.6%. تعاين الشرائح السكانية التي تحتاج إىل تخفيضات يف ضريبة األرنونا، يف كثير من األحيان، من نقص يف المعلومات ومن صعوبات يف الوصول والتعامل مع السلطات، وتُويل مفوضية شكاوى الجمهور أهمية قصوى لضمان تمكين هذه الفئات من تحصيل حقوقها وتقديم العون لها يف مواجهة بيروقراطية المؤسسات العامة. وتُعد ّ مفوضية شكاوى الجمهور البيت المهني لمفوّضي شكاوى الجمهور ولمسؤويل معالجة شكاوى الجمهور يف الهيئات والمؤسسات العامة، وهي تعمل بوسائل متعددة إلتاحة المعلومات والخبرات الواسعة التي راكمتها يف فحص الشكاوى لتكون يف متناولهم. ويف هذا اإلطار، ندعو مسؤويل شكاوى الجمهور يف السلطات المحلية إىل االطالع عىل هذا التقرير واالستعانة به يف معالجة الشكاوى المعروضة عليهم. ستواصل مفوضية شكاوى الجمهور الوقوف إىل جانب كل من يحتاج إىل خدماتها. كما ندعو الجمهور الواسع إىل االستمرار يف االستعانة بمكتبنا يف الحاالت التي يواجه فيها صعوبة يف ممارسة حقوقه أو يف الحصول عىل خدمات من الهيئات والمؤسسات العامة. متنياهوإنغلمان كارميت فِنتون، محامية مراقب الدولةومفوّض شكاوى الجمهور مديرة مفوضية شكاوى الجمهور القدس، شهر فبراير/ شباط2026 5 דוח מיוחד|נציב תלונות הציבור תוכן העניינים דבר מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור ומנהלת נציבות תלונות הציבור. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .4 מבוא. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .8 נתוני מפתח. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .10 שיעורי העדכון השנתי של תעריפי הארנונה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .11 נתונים על התלונות. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .12 חמש הרשויות המקומיות שמספר התלונות עליהן בתקופת הדוח היה הגדול ביותר. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .13 חמש הרשויות המקומיות בהן השיעור הגבוה ביותר של תלונות מוצדקות ותלונות שעניינן בא על תיקונו. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .14 נושאי התלונות. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .15 תוצאות הטיפול בתלונות בנושא ארנונה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .16 העילות שעל פיהן קבעה נציבות תלונות הציבור שהתלונות מוצדקות. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .17 סוג הרשות המקומית. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .18 מגדר המתלוננים. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .19 מחוז המגורים של המתלוננים. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .20 התפלגות המתלוננים לפי המדד החברתי-כלכלי של יישוב מגוריהם. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .21 נושאי תלונות נבחרים. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .22 תלונות בעניין שינוי שטח הנכס. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .22 סירוב העירייה להשיב הפרשי ארנונה בשל הקטנת שטח הנכס. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .22 סירוב העירייה להחזיר סכום שגבתה ביתר בעקבות הגדלה מוטעית של שטח הנכס. . . . . . . . . . . . . . . . . . .23 תלונות בעניין הנחות בארנונה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .24 תלונות על הזכאות להנחה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .25 הנחה בארנונה להורה לילד שהוכר כנפגע איבה בשל אירועי שבעה באוקטובר. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .25 זכאות להנחה להורה עצמאי שבהחזקתו ילדים. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .26 6 תלונות הציבור בנושא ארנונה סירוב למתן הנחה בארנונה לאזרחית ותיקה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .27 הנחה למשרת מילואים פעיל. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .28 הנחה בגין נכס ריק. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .29 ביטול שגוי של הנחה בארנונה לאזרח ותיק. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .30 ביטול שגוי של הנחה בארנונה לפי מבחן הכנסות. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .31 תלונות על טעויות בחישוב ההנחה בארנונה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .31 חישוב הנחה מטעמי הכנסה בעקבות שינוי במספר הנפשות המתגוררות בנכס. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .31 חישוב כפול של דמי לידה לקביעת ההכנסה לצרכי הנחה בארנונה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .32 חישוב שגוי של קצבת נכות. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .33 חישוב שגוי של התקופה שבה התקבלו הכנסות התושב. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .33 חישוב שגוי של הכנסות בעקבות הכללת מענק קורונה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .34 תלונות על אי-מתן הנחה בארנונה למפרע. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .35 הנחה לאישה עם נכות שנכותה הוכרה למפרע על ידי המוסד לביטוח לאומי. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .35 הנחה למפרע לאזרח ותיק. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .35 תלונות על הליכי גביית חובות ארנונה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .36 גבייה שלא כדין של חוב ארנונה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .36 גביית חוב ישן. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .37 גביית הפרשי הצמדה וריבית ממשרת מילואים בגין חוב ארנונה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .38 חיוב בהוצאות גבייה לאחר משלוח דרישות תשלום לכתובת שגויה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .39 תלונות על השירות לציבור בנושא ארנונה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .39 שלילת הזכאות להנחה בארנונה בעקבות מסירת מידע מוטעה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .39 פגיעה בפרטיות של נישום. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .40 עיכובים ניכרים בטיפול בבקשות הנחה בארנונה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .40 תלונות בעניין זהות המחזיקים בנכס. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .41 חיוב תושבים שאינם מחזיקים בנכס בתשלום ארנונה. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .41 סירוב לרשום זכאית לקצבת נכות כללית כמחזיקה בנכס. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .42 רשימת הרשויות המקומיות שתלונות בעניינן מתוארות בדוח. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .43 7 דוח מיוחד|נציב תלונות הציבור מבוא הארנונה היא מס שמטילה הרשות המקומית על המחזיק בנכס, ומטרתה לממן את הפעילויות השונות של הרשות1. הנכסים שמוטלת עליהם ארנונה הם בניין, אדמה חקלאית וקרקע תפוסה כמשמעותם בפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן - פקודת העיריות). הרשויות המקומיות (עיריות, מועצות מקומיות ומועצות אזוריות) מטילות ארנונה על המחזיקים בנכסים שבתחומן לפי סוג הנכס, שטחו, השימוש הנעשה בו והאזור שבו הוא נמצא. הארנונה היא המקור העיקרי להכנסות עצמיות של הרשויות המקומיות2. כללי הארנונה מעוגנים בחקיקה ראשית - פקודות מנדטוריות וחוקי הכנסת; בחקיקת משנה - תקנות וצווים שהותקנו בידי שרי הפנים והאוצר; ובצווי ארנונה שהמועצות של הרשויות המקומיות מחוקקות מדי שנה. בשורה של פסקי דין הנוגעים למהות הארנונה קבע בית המשפט העליון כי הארנונה במהותה היא מס ולא היטל או אגרה, והתשלום אינו מותנה במתן שירותים למשלם על ידי הרשות המקומית3. עד שנת 1985 היו הרשויות המקומיות מוסמכות לקבוע את תעריפי הארנונה בתחומי שיפוטן ללא כל הגבלה. בעקבות משבר כלכלי שפקד את המדינה בשנות השמונים של המאה העשרים נוצר צורך לייצב את המשק, לרסן את עליית המחירים ולעצור את האינפלציה הדוהרת. במסגרת החקיקה, שתחילתה בתוכנית לייצוב המשק משנת 19854, נקבעו מגבלות שונות על סמכות הרשויות המקומיות בנוגע להטלת ארנונה ולקביעת שיעורה, לרבות לעניין קביעת סיווגים ותעריפים לצורכי ארנונה בגין נכסים שבתחום שיפוטן. תעריפי הארנונה שמטילות הרשויות המקומיות על תושביהן מתעדכנים מדי שנה על פי נוסחה הקבועה בדין5. רשות מקומית שמבקשת לחרוג מהנוסחה הקבועה בדין נדרשת לקבל אישור חריג משרי הפנים והאוצר, והבקשה לאישור זה תוגש לפני תחילת שנת הכספים העוקבת6. האיתנות הפיננסית של רשות מקומית נבחנת בין היתר על פי שיעור גביית הארנונה7. שיעורי גבייה גדולים הם ביטוי למינהל תקין, והם משקפים חלוקה שוויונית של נטל המס. הרשויות המקומיות מוסמכות לבצע 1 מבקר המדינה,דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת2023(2023), "ארנונה ברשויות המקומית - אסדרה, הטלה ומתן הנחות". 2 שם, עמ'245. 3 עע"מ3447/12מפעלי תרנ״א מלונאות ונופש בע״מ נ׳ עיריית חדרה ואח'(פורסם בנבו,12.11.13); בג"ץ764/88דשנים וחומרים כימיים נ' עיריית קרית אתא, פ"ד מו(1)793,805(1992); רע"א1816/97מדינת ישראל נ' עיריית חיפה, פ"ד נד(2)16,25(2000); דנ"א2687/00 עיריית חיפה נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(4)332,335(2002.) 4 חוק לייצוב המשק, התשמ"ה-1985. 5 על פי תקנות הסדרים במשק המדינה (ארנונה כללית ברשויות מקומיות), התשס"ז-2007. 6 סעיף9(ב)(2) לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992. 7 מבקר המדינה,דוח על הביקורת בשלטון המקומי לשנת2023(2023), "ארנונה ברשויות המקומית - אסדרה, הטלה ומתן הנחות", עמ' 292. 8 יצואוי רטהתוב תאושפ פבאואר פעולות גבייה ואכיפה לצורך מיצוי פוטנציאל גביית הארנונה ברשות. אי-שימוש בכלי האכיפה והגבייה העומדים לרשותן או שימוש בררני בהם עלול להתפרש כאכיפה בררנית וכפגיעה בשוויון8, ובמקרים מסוימים הדבר יכול להגיע לכדי פגיעה בטוהר המידות. קיימת חשיבות רבה לכך שהרשויות המקומיות יפעלו לגביית חובות הארנונה בסמוך ככל הניתן למועד היווצרותם. הצטברות של חובות משנים קודמות עשויה להעיד כי הליכי הגבייה והאכיפה אינם מתבצעים באופן מספק. ועדת הערר על קביעת ארנונה כללית (להלן - ועדת הערר) פועלת מתוקף חוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), התשל"ו-1976 (להלן - חוק הערר). הוועדה היא גוף עצמאי מעין שיפוטי שתפקידו להכריע בסכסוך שהצדדים לו הם מנהל הארנונה - כזרוע המבצעת של הרשות המקומית, והחייב בארנונה9. על פי חוק הערר, "המועצה תמנה ועדת ערר אחת או יותר, בהרכב של שלושה חברים מבין בעלי הזכות להיבחר כחברי המועצה, ואת היושב ראש שלהן". הנציבות מבררת תלונות הנוגעות להיבטים המינהליים של ועדת הערר, כדוגמת תלונות בנושא אי-כינוס ועדת הערר או עיכובים במתן החלטותיה. הנציבות איננה מבררת תלונות על החלטות ועדות הערר לגופן, המהוות פעולות מעין שיפוטיות (בהתאם לסעיף 38(4) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]). 8 שם. 9 משרד הפנים, "הדרכת נבחרים ברשויות המקומיות - ועדת ערר לענייני ארנונה",2019. 9 דוח מיוחד|נציב תלונות הציבור נתוני מפתח להלן נתוני מפתח לשנים 2023-202110 (במיליארדי ש"ח): 30.579 31.237 28.168 11.89010.687 10.584 7.382 7.667 7.592 סך ההנחות והפטורים מארנונה שניתנו חובות תושבים ביית הארנונה על ידי רשויות מקומיות ובעלי עסקים לארנונה ברשויות המקומיות 2023 2022 2021 לאחר הפחתה של חובות מסופקים וחובות המיועדים למחיקה. שיעור גביית הארנונה ברשויות המקומיות 2023 2022 2021 72 74 73 10 משרד הפנים - אגף בכיר לביקורת ברשויות במקומיות, דוח נתונים כספיים מבוקרים רשויות מקומיות2023(דוח מס' 29) (דצמבר 2024), עמ'4; משרד הפנים - אגף בכיר לביקורת ברשויות במקומיות,דוח נתונים כספיים מבוקרים רשויות מקומיות2022(דוח מס' 28)(מרץ2024), עמ'4ו-9. 10 תלונות הציבור בנושא ארנונה שיעורי העדכון השנתי של תעריפי הארנונה להלן נתונים על שיעורי העדכון השנתי של תעריפי הארנונה בשנים 2026-2021: 5.29 2.68 1.92 1.626 1.37 1.10 2026 2025 2024 2023 2022 2021 11 דוח מיוחד|נציב תלונות הציבור נתונים על התלונות נציבות תלונות הציבור במשרד מבקר המדינה מבררת תלונות הנוגעות לארנונה ברשויות המקומיות בהיבטיה השונים ומסייעת למתלוננים בהתנהלותם מול הרשויות המקומיות בנושא זה. לא פעם, בעקבות בירור של תלונה בנושא הארנונה, הצביעה הנציבות על ליקויים פרטניים ומערכתיים שנמצאו בפעילותן של הרשויות המקומיות. הנושאים העיקריים המועלים בתלונות הם הנחות ופטורים מארנונה אך בנציבות מתקבלות גם תלונות על הטלת הארנונה, שיטת החישוב, התעריפים והליכי גביית הארנונה. בנושא הנחות ופטורים מארנונה מתקבלות בנציבות תלונות, בין היתר, על אי-מתן הנחות סוציאליות, פטור לנכס ריק, הנחות לעסקים בתקופות הקורונה, אופן חישוב ההנחה ואי-מתן הנחות אוטומטיות. תלונות על שירות לציבור הקשור לארנונה נוגעות למגוון נושאים, ובהם: אי-מתן שירות לציבור באמצעים דיגיטליים מצד אחד ועודף דיגיטציה מצד שני, עיכובים במתן מענה, ליקויים במוקד הטלפוני, אי-כינוס ועדות ערר, אי-הנגשת מידע לתושב והטלת נטל בירוקרטי. בדוח המיוחד נסקרות תלונות הנוגעות לארנונה שהתקבלו בנציבות תלונות הציבור מינואר2023עד נובמבר 2025 (להלן - תקופת הדוח). בפרקים הבאים יוצגו הנתונים של התלונות בתקופת הדוח ותיאור הטיפול בתלונות במבחר נושאים. בתקופת הדוח התקבלו בנציבות תלונות הציבור 937 תלונות בנושאים שונים הקשורים לארנונה. בעקבות בירור התלונות, בתקופת הדוח קיבלו המתלוננים ואנשים אחרים שהושפעו מהחלטות הנציבות סכום כולל של 376,508₪ שיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו בנושא ארנונה בתקופת הדוח היה 40%. 12 אעפתפא חרהופמ ותפני ימתפתח חמש הרשויות המקומיות שמספר התלונות עליהן בתקופת הדוח היה הגדול ביותר מאחר שמספר התושבים המתגוררים בתחום השיפוט של כל רשות הוא שונה, נציבות תלונות הציבור בדקה את מספר התלונות שהתקבלו על הרשויות המקומיות לפי מדד של מספר התלונות ל-100,000 תושבים. תרשים 1: חמש הרשויות המקומיות שמספר התלונות עליהן בתקופת הדוח לפי מדד של מספר התלונות ל-100,000 תושבים היה הגדול ביותר מקרב הרשויות שהתקבלו עליהן 20 תלונות ומעלה 64.2 60.5 45.6 40.7 41.9 עיריית לוד עיריית נתיבות עיריית בית שמש עיריית חריש עיריית טבריה 13 דוח מיוחד|נציב תלונות הציבור חמש הרשויות המקומיות בהן השיעור הגבוה ביותר של תלונות מוצדקות ותלונות שעניינן בא על תיקונו תרשים 2: חמש הרשויות המקומיות ששיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו בנוגע להן בתקופת הדוח היה הגדול ביותר מקרב רשויות שבוררו עליהן מעל 20 תלונות 60% 58.1% 50.9% 47.2% 41.7% עיריית לוד עיריית באר שבע עיריית ירושלים עיריית טבריה עיריית חריש בעיריית באר שבע מדובר רק בתלונות שעניינן בא על תיקונו. מהתרשימים עולה שחמש הרשויות המקומיות שמספר התלונות עליהן בתקופת הדוח לפי מדד של מספר התלונות ל-100,000 תושבים היה הגדול ביותר: עיריית טבריה (64.2 תלונות), עיריית חריש (60.5 תלונות), עיריית בית שמש (45.6 תלונות), עיריית נתיבות (41.9 תלונות) ועיריית לוד (40.7.) חמש הרשויות המקומיות ששיעור התלונות שנמצאו מוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו בנוגע להן בתקופת הדוח היה הגדול ביותר הן: עיריית חריש (60%), עיריית טבריה (58.1%), עיריית ירושלים (50.9%,) עיריית באר שבע (47.2%) ועיריית לוד (41.7%.) 14 תלונות הציבור בנושא ארנונה נושאי התלונות בתרשים שלהלן מוצגת התפלגות התלונות שהתקבלו בתקופת הדוח לפי נושאי התלונות העיקריים הקשורים לארנונה, שיעורו של כל נושא מכלל התלונות ושיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו בכל אחד מהנושאים11. תרשים 3: התפלגות נושאי המשנה של התלונות שהוגשו לנציבות בנושא ארנונה בתקופת הדוח ושיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו בכל נושא 41.6 41.8 43.1 36.7 34 34.8 18.2 5 6.7 3.4 הטלת ארנונה הנחות ופטורים אופי הנכס זהות הנישום ארנונה - אחר שיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו שיעור התלונות מרבית הנושאים שהתקבלו בתקופת הדוח בנושא ארנונה נוגעים להנחות ולפטורים מארנונה, ושיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו בנושאים אלו הוא 41.6%. לפעמים, נוסף על תלונה בנושא הארנונה, הועלו טענות גם על שירות לקוי שקיבל התושב מהרשות המקומית. במקרים אלו ביררה הנציבות גם את הטענות על השירות הלקוי והכריעה אם התלונה מוצדקת. נושאים של שירות לציבור כוללים היבטים של טיפול בפניות, זמינות מוקד השירות, התנהגות עובדי ציבור, סדרי קבלת קהל, שירותים מקוונים ועוד. שיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו בנושא השירות לציבור הוא 11 תלונה שמתקבלת בנציבות תלונות הציבור יכולה לכלול נושא אחד או יותר. בניתוח התלונות שיובא להלן ההתייחסות היא לכל נושא תלונה. כלומר, אם תלונה מכילה כמה נושאים, ההתייחסות תהיה לכל נושא בנפרד. 15 יאצ נבאצי|הפבו תטאהאת שפבואר בתקופת הדוח מרבית התלונות בנושא ארנונה שעסקו גם בנושא השירות לציבור נגעו לטיפול בפניות (35 תלונות), ושיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו בנושא הטיפול בפניות היה גדול -65.7%. תוצאות הטיפול בתלונות בנושא ארנונה תרשים 4: תוצאות הטיפול בתלונות שיעור התלונות המוצדקות שיעור התלונות והתלונות שבאו על תיקונן הלא-מוצדקות 40 32 שיעור התלונות שבירורן שיעור התלונות שמגישיהן הסתיים מסיבות שונות או התבקשו להשלים פרטים שלא הוחל בבירורן ולמצות את ההליכים לפני בירורן בנציבות תלונות הציבור 16 12 לעיתים קרובות די בפניית נציבות תלונות הציבור לגוף הנילון כדי שהוא יבחן שוב את עניין התלונה, יכריע בו מחדש ולעיתים ייתן למתלונן את מבוקשו. כל אימת שעניין התלונה בא על תיקונו או שהליך הגישור בין הצדדים הסתיים בהצלחה - הטיפול בתלונה מסתיים ללא הכרעה של הנציבות אם היא מוצדקת אם לאו. 40% מהתלונות שנציבות תלונות הציבור הייתה מוסמכת לברר בתקופת הדוח בנושאים שונים הקשורים לארנונה נמצאו מוצדקות או שעניינן בא על תיקונו ללא צורך בהכרעה. 16 תלונות הציבור בנושא ארנונה העילות שעל פיהן קבעה נציבות תלונות הציבור שהתלונות מוצדקות תרשים 5: התפלגות העילות שעל פיהן קבעה נציבות תלונות הציבור שהתלונות מוצדקות התנהלות פעולה בניגוד לחוק נוקשות יתרה בניגוד למינהל תקין או ללא סמכות חוקית או אי-צדק בולט 70.3 24.1 5.6 כפי שעולה מהתרשים, לגבי הרוב המוחלט של התלונות שנמצאו מוצדקות עלה כי התנהלות הגוף הנילון הייתה בניגוד למינהל תקין (70.3%-ב .)24.1% מהתלונות המוצדקות נמצא כי הגוף הנילון פעל בניגוד לחוק או ללא סמכות חוקית. שיעור התלונות שבהן נמצא כי הגוף הנילון פעל בניגוד לחוק או ללא סמכות חוקית (24.1%) גדול כמעט פי חמישה משיעור התלונות המוצדקות בעילה זו מכלל התלונות שהתבררו בנציבות שהטיפול בהן הסתיים בתקופת הדוח שהיה 5%. לגבי רוב התלונות שנמצאו מוצדקות עלה כי התנהלות הגוף הנילון הייתה בניגוד למנהל תקין (70.3%) 17 דוח מיוחד|נציב תלונות הציבור סוג הרשות המקומית תרשים 6: התפלגות התלונות שהתקבלו בתקופת הדוח לפי סוג הרשות המקומית, מספר התלונות ל-100,000 תושבים ברשות ושיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו 11 6.4 5.9 מועצה אזורית מועצה מקומית עירייה שיעור התלונות המוצדקות והתלונות שבאו על תיקונן 25 21.8 39.3 מהתרשים עולה כי השיעור הגדול ביותר של התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו נוגע לתלונות שבוררו על עיריות (39.3%.) 18 תלונות הציבור בנושא ארנונה מגדר המתלוננים תרשים 7: התפלגות המתלוננים לפי מגדר שיעור הנשים והגברים המתלוננים בנושא ארנונה 65.3% 34.7% שיעור הנשים והגברים המתלוננים באוכלוסיה הכללית 49.6% 50.4% מהנתונים עולה כי שיעור הנשים מכלל המתלוננים בנושא הארנונה היה קטן משיעור הגברים: 34.7% לעומת 65.3%. שיעור הנשים המתלוננות בנושא ארנונה (34.7%) נמוך משיעורן בכלל האוכלוסיה (50.4%.) 19 דוח מיוחד|נציב תלונות הציבור 12 מחוז המגורים של המתלוננים תרשים 8: מספר המתלוננים ל-100,000 תושבים שהגישו תלונה אחת או יותר בתקופת הדוח, לפי מחוז המגורים של המתלוננים 15.1 10.7 11.1 8.7 7.1 7.6 7.9 תל אביב צפון מרכז דרום חיפה יהודה ירושלים ושומרון צ ץ א כ ן שיעור התלונות המוצדקות והתלונות שבאו על תיקונן 28.7 40.7 29.7 38.5 40.4 34 46.7 מהתרשים עולה כי המחוזות שבהם מספר התלונות ל-100,000 תושבים היה הגדול ביותר הם ירושלים (15.1), יהודה ושומרון (11.1) וחיפה (10.7.) המחוז שבו מספר המתלוננים ל-100,000 היה הקטן ביותר הוא תל אביב (7.1.) שיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו במחוז ירושלים היה הגדול ביותר מבין המחוזות (46.7%), והשיעור הקטן ביותר היה במחוז תל אביב (28.7%.) 12 לפי חלוקת המחוזות במשרד הפנים. 20 תלונות הציבור בנושא ארנונה 13 התפלגות המתלוננים לפי המדד החברתי-כלכלי של יישוב מגוריהם נציבות תלונות הציבור רואה חשיבות בהנגשת שירותיה לאוכלוסיות ראויות לקידום ובסיוע להן. בתרשים שלהלן מוצגים נתונים על התלונות שהוגשו בתקופת הדוח, על פי האשכול החברתי-כלכלי של היישוב שבו המתלוננים מתגוררים. אשכול 1 מייצג את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר, ואשכול 10 מייצג את הרמה הגבוהה ביותר. תרשים 9: מספר התלונות ל-100,000 תושבים, לפי האשכול החברתי-כלכלי של היישוב שבו מתגוררים המתלוננים, נכון לתקופת הדוח14 13.9 13.9 11.1 9.3 8.3 6 5.9 5.6 3.7 9 8 7 6 5 4 3 2 1 מן התרשים עולה שמספר התלונות הגדול ביותר בנושא ארנונה התקבל מתושבים המתגוררים ביישובים המשתייכים לאשכולות 2 ו-3, מרביתן בנושא הנחות ופטורים. 13 על פי הודעה לתקשורת מיום 29.7.24 בנושא "אפיון יחידות גאוגרפיות וסיווגן לפי הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה בשנת 2021", שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדה באמצעות שילוב של תכונותיה הבסיסיות של האוכלוסייה בתחומים האלה: הרכב דמוגרפי, השכלה וחינוך, רמת חיים, תעסוקה וגמלאות". 14 לא התקבלו תלונות על יישובים מאשכול10. 21 דוח מיוחד|נציב תלונות הציבור נושאי תלונות נבחרים תלונות בעניין שינוי שטח הנכס עיריית תל אביב-יפו סירוב העירייה להשיב הפרשי ארנונה בשל הקטנת שטח הנכס התלונה המתלוננת הלינה על כך שעיריית תל אביב יפו לא טיפלה בבקשתה לקבל החזר בגין ארנונה ששילמה ביתר בשל טעות במדידת שטח דירתה. לטענתה, היא ואביה שילמו במשך 12 שנה ארנונה בעבור שטח של 28 מ"ר, אך מדידה עדכנית שביצעה העירייה בשנת 2022 העלתה כי שטח הדירה הוא 25 מ"ר. הבירור במסגרת הבירור נמצא כי העירייה מדדה את הדירה ביום 15.8.22 בעקבות בקשה לחילופי מחזיקים בנכס מיום 21.7.22 ולאחר שנמצא כי הנכס לא נמדד שנים רבות. בעקבות המדידה העירייה רשמה את המתלוננת כמחזיקה בנכס במקום אביה ועדכנה את שטח הנכס ל-25 מ"ר החל ביום 1.11.22. העירייה ציינה כי היא לא קיבלה כל פנייה הנוגעת לשטח הנכס במהלך השנים, ולכן לא היה בידיה כל מידע אחר בקשר אליו עד למועד המדידה הנ"ל. עוד מסרה העירייה כי לפי סעיף 3(א) לחוק הערר, ניתן להגיש השגה על גודל הנכס בתוך 90 יום מקבלת הודעת התשלום, ומשלא הוגשה השגה בגין שנות המס שקדמו לשנת 2022, הרי שהשומות הפכו להיות חלוטות. בבדיקה שערכה הנציבות בתיק הארנונה של הבניין לא אותרו המסמכים שעל פיהם חויב הנכס שבנדון בשטח של 28 מ״ר. שטח זה מופיע במערכת הארנונה עוד מתחילת שנות השבעים. הנציבות הפנתה את העירייה לשורה של פסקי דין העוסקים במקרים דומים שבהם נקבע כי אי-מדידת הנכס בידי העירייה במשך שנים וקביעת שטח באופן שאינו מאפשר להבין כיצד נקבע מהוות רשלנות. כמו כן נקבע בפסיקה כי למנהל הארנונה ולוועדת הערר אין סמכות לדון בתביעה להשבת ארנונה שנגבתה ביתר בשנים עברו. לפיכך, אין מקום לדחות את טענות המתלוננת רק משום שלא הגישה למנהל הארנונה השגה בגין שנות המס שקדמו לשנת 2022. לגופו של עניין ציינה הנציבות כי לא כל טעות בחישוב גודל הנכס מהווה רשלנות מצד הרשות, ובכלל זה במקרים שבהם הרשות הסתמכה בקביעת גודל הנכס על נתונים שמסר לה הנישום עצמו. עם זאת הבהירה הנציבות כי על הרשות הציבורית מוטלת החובה לבצע גבייה על סמך נתונים מאומתים ותוך הקפדה יתרה, ובכלל זה מוטל עליה לברר את כלל הפרטים הנדרשים כדי לוודא כי המס המשולם הוא מס אמת. במקרה הנוכחי נמצא כי ההפרש בין המדידות קטן מאוד, ולא היה למתלוננת או לאביה יסוד להניח כי שטח 22 יצואוי רטהתוב תאושפ פבאואר הדירה קטן במקצת מזה שנקבע בשומה. הם הניחו כי העירייה מסתמכת על נתונים תקינים ופעלו בתום לב, בהתאם לחיובים שנשלחו אליהם. עוד עלה כי העירייה לא מדדה את השטח של הדירה במשך עשרות שנים ונמנעה תקופה ארוכה מביצוע סקר נכסים. כמו כן לא נמצאה המדידה שעל בסיסה חויב המחזיק בעבר, ולכן לא ניתן לברר מה מקור הטעות שנפלה בקביעת גודל השטח. נוכח נסיבות המקרה, ובכלל זה אי-מדידת הנכס במשך עשרות שנים - המהווה רשלנות מצד העירייה, ומאחר שהמתלוננת ואביה שילמו ארנונה ביתר על שטח דירה גדול מזה שהיה בפועל, קמה להם עילה להשבה לפי סעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט-1979. לפיכך, על העירייה להשיב להם את תשלומי הארנונה ששילמו ביתר, וזאת לתקופה של שבע שנים למפרע. התוצאה העירייה עדכנה למפרע את שטח הדירה מ-28 מ"ר ל-25 מ"ר החל בינואר 2015, וחשבונם של המתלוננת ושל אביה זוכה בהתאם. 1151486 עיריית לוד סירוב העירייה להחזיר סכום שגבתה ביתר בעקבות הגדלה מוטעית של שטח הנכס התלונה המתלוננים הבחינו בשנת2022כי שטח הנכס לצורכי ארנונה הוגדל מ-74.9מ"ר ל-89.26מ"ר, אף שלטענתם הם לא קיבלו כל הודעה על הגדלת השטח. מייד כשנודע להם על כך הם פנו לעיריית לוד וביקשו להגיש השגה למנהל הארנונה על שטח הנכס, אך נמסר להם כי החיוב חוקי ולכן אין מקום להגשת השגה. כעבור שנה וחצי הגיעה העירייה למסקנה כי לא היה בסיס להגדיל את שטח הנכס והקטינה אותו בחזרה ל-74.9 מ"ר. עם זאת, העירייה קבעה כי ההקטנה תיכנס לתוקף רק מיום 19.6.23 וסירבה להשיב למתלוננים את הסכומים שחויבו שלא כדין בגין התקופה שקדמה למועד זה. הבירור והתוצאה בעקבות הבירור החליטה העירייה להקטין את שטח הנכס למפרע (מ-89 מ"ר ל-74 מ"ר) החל במועד שבו הוגדל בפועל - 1.9.21, והמתלוננים זוכו בסכום ששילמו ביתר. 1186463 23 דוח מיוחד|נציב תלונות הציבור תלונות בעניין הנחות בארנונה הרשויות המקומיות בישראל רשאיות, ולעיתים אף מחויבות, להעניק לתושביהן ולגופים הפועלים בתחומן פטורים מארנונה והנחות בארנונה15. הנחות ופטורים ניתנים לאוכלוסיות שונות, ובהן נזקקים, אנשים עם מוגבלות ואזרחים ותיקים. חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992, הגביל את סמכות הרשויות המקומיות, בין היתר, בתחום מתן הנחות בתשלום ארנונה. בחוק נקבע כי הנחות בארנונה יינתנו על פי תנאים שנקבעו בתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה בארנונה), התשנ"ג-1993 (להלן - תקנות ההנחות), ובהן רוכזו הכללים ואמות המידה למתן הנחות בארנונה ופטורים מארנונה, ונקבעו השיעורים של ההנחות שהרשויות המקומיות מוסמכות לתת. ההנחות נחלקות לשני סוגים עיקריים: הנחות שהרשות המקומית מחויבת להעניק ואין לה שיקול דעת בנתינתן, למשל הנחת אזרח ותיק, הנחה לנכי המלחמה בנאצים והנחה למשפחות שכולות16; והנחות שהיא רשאית לאמץ במלואן או בחלקן או להגביל את שיעורן (להלן - הנחות רשות), כגון הנחה לאדם עיוור הנושא תעודת עיוור, הנחה לעולה חדש והנחה להורה יחיד לילד מתחת לגיל 18. הנחות רשות כוללות גם הנחות שאישורן הוא בסמכות ועדת ההנחות של הרשות המקומית, כגון הנחת נזקק. יצוין כי ועדת ההנחות מוסמכת בין היתר להפעיל שיקול דעת גם לעניין שיעור ההנחה17. ההנחות בארנונה ניתנות בחלקן בכפוף להגשת בקשה לקבלת ההנחה ובחלקן ללא צורך בהגשת בקשה. בתקנות ההנחות נקבעו סוגי ההנחות שיינתנו על פי בקשה חתומה של המבקש; למשל, הנחה לאדם עם נכות אשר דרגת נכותו הרפואית המוכחת על פי כל דין היא בשיעור של 90% ויותר או הנחה לעולה חדש, לאדם עיוור ולאסיר ציון. כך, מחזיק בנכס שהוא אדם עיוור נדרש על פי התקנות להגיש בקשה חתומה בכל שנה לקבלת הנחה בארנונה. לאחר הגשת הבקשה הוא יהיה זכאי להנחה בשיעור שהרשות המקומית קבעה בצו הארנונה ובהתאם לתקנות ההנחות - ובלבד ששיעורה אינו עולה על 90%. המחוקק קבע חובת הגשת בקשה חתומה רק בנוגע להנחות שנקבעו בתקנה4לתקנות ההנחות, ועל כן יתר ההנחות אמורות להינתן באופן אוטומטי, ללא צורך בהגשת בקשה (להלן - הנחות אוטומטיות). בהנחות האוטומטיות נכללות הנחות שהזכאים להן מקבלים קצבאות שונות מהמוסד לביטוח לאומי, כגון אזרח ותיק, אדם עם נכות שדרגת אי-כושר השתכרותו היא בשיעור של 75% ומעלה, אדם הזכאי לגמלת סיעוד, פדוי שבי המקבל תשלום לפי חוק ומחזיק בנכס שמתגורר עימו ילד נכה. 15 במשך השנים נחקקו חוקים ספציפיים שקבעו הנחות בארנונה לאוכלוסיות שונות. בניסוח חוקים אלו נעשה שימוש במונח "פטור מארנונה", לדוגמה חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), התשי"ג-1953. נוסף על כך, בפקודת מסי העיריה ומסי הממשלה (פיטורין),1938, נקבעו פטורים נוספים, כגון פטור לבתי ספר ופטור לבתי כנסת. 16 לפי החקיקה המובאת להלן, בהתאמה: חוק האזרחים הוותיקים, התש"ן-1989; חוק הרשויות המקומיות (פטור חיילים, נפגעי מלחמה ושוטרים מארנונה), התשי"ג-1953, וסעיפים14ה (2-ב) ו()14ה(2)(ד)לתקנות ההנחות. 17 בפסיקה נקבע כי אם הרשות המקומית מחליטה לתת לתושביה את הנחות הרשות, היא אינה רשאית לחרוג מהשיעורים שנקבעו לכך בתקנות - עע"מ1373/14אריה יהודה גואטה נ' עיריית תל אביב(פורסם בנבו,17.6.2015). בפסק הדין נקבע כי רשות מקומית המאמצת הנחת רשות מסכום הארנונה רשאית לקבוע את מדיניות מתן ההנחה, לפי שיקול דעתה, אך היא מוגבלת בקביעת שיעור ההנחה המרבי שיינתן לפי טבלת ההנחות הנמצאת בתוספת הראשונה לתקנות ההנחה. 24 יצואוי רטהתוב תאושפ פבאואר מתן ההנחות האוטומטיות פוטר אוכלוסיות אלה מהצורך בהגשת בקשה להנחה בכל שנה; הדבר גם מסייע בהקלת הנטל הבירוקרטי ובמיצוי הזכויות, בייחוד של אוכלוסיות ראויות לקידום. הגשת בקשה לקבלת הנחה בארנונה בכל שנה משמעותה איסוף מסמכים ממוסדות שונים במדינה והמצאתם לרשות המקומית. דרישה זו מאוכלוסיות מסוימות מקשה עליהן עד מאוד, ופעמים רבות הזכאים להנחה אינם מגישים את הבקשה - הן בשל מוגבלות והן מפני שאינם מודעים לזכאותם. אוכלוסיית האזרחים הוותיקים זכאית להנחה בארנונה הן מכוח תקנות ההנחות והן מכוח חוק האזרחים הותיקים, התש"ן-1989 (להלן - חוק האזרחים הוותיקים). ההנחה הניתנת להם מכוח תקנות ההנחות היא הנחה אוטומטית שאין צורך בהגשת בקשה כדי לקבלה18. לצורך קבלת ההנחה מכוח חוק האזרחים הוותיקים נדרשה בעבר הגשת בקשה בכל שנה. במסגרת התיקון לחוק האזרחים הוותיקים ממרץ 2022 עוגנה החובה למתן הנחה אוטומטית לאזרחים ותיקים ללא הצורך בהגשת בקשה19. תלונות על הזכאות להנחה עיריית אשקלון הנחה בארנונה להורה לילד שהוכר כנפגע איבה בשל אירועי שבעה באוקטובר התלונה תושבת אשקלון פנתה לנציבות בתלונה על עיריית אשקלון. לדבריה, בנה פיתח קשיים בעקבות אירועי שבעה באוקטובר, ובנובמבר 2024 הוא הוכר למפרע מיום 7.10.23 כנפגע פעולות איבה וכזכאי לגמלת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי. במכתב ששלח המוסד לביטוח לאומי לעירייה צוין כי הילד זכאי להנחה בארנונה. בתחילת שנת2025פנתה המתלוננת לעירייה בבקשה לקבלת ההנחה בארנונה למפרע, אך בקשתה נדחתה בנימוק ולפיו לא ניתן לתת הנחה לנפגע פעולות איבה למפרע. המתלוננת הלינה על התנהלות העירייה וטענה כי מאחר שהזכאות הוכרה באיחור ולמפרע, היא זכאית להנחה גם עבור התקופה הרלוונטית. הבירור במסגרת הבירור מסרה העירייה לנציבות כי התשובה שניתנה למתלוננת הייתה שגויה. העירייה אכן מעניקה הנחות רטרואקטיבית בתנאים שונים, אולם במקרה הנוכחי מדובר במתן הנחה לנפגע פעולות איבה. תקנה 14ה(2)(ו) לתקנות ההנחות קובעת כי הנחה זו תינתן רק למחזיק בנכס שזכאי לתגמולים לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, התש"ל-1970. מאחר שהילד שהוכר כנפגע פעולות איבה אינו המחזיק בנכס, לא ניתן לתת לאם את ההנחה. עוד ציינה העירייה כי ההנחה לנפגע פעולות איבה שונה למשל מההנחה הניתנת למחזיק בנכס שבנו זכאי לגמלת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי. מאחר שבשל נכותו הילד מקבל גמלת 18 הנחה בשיעור של עד 25% ניתנת לאזרח ותיק המקבל על פי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 אחת מהקצבאות האלה: קצבת זקנה, קצבת שאירים, קצבת תלויים או נכות בשל פגיעה בעבודה; והנחה בשיעור של עד100%ניתנת לאזרח ותיק המקבל גמלת הבטחת הכנסה נוסף על הקצבאות שלעיל. ההנחות יחולו על עד100מ"ר משטח הנכס. 19 לפי הקריטריונים שנקבעו בתיקון לחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן-1989. 25 יאצ נבאצי|הפבו תטאהאת שפבואר קצבת ילד נכה, פנתה הנציבות לעירייה בבקשה לבחון את מתן ההנחה מכוח סעיף 2(11) לתקנות ההנחות, העוסק בזכאות למחזיק בנכס שבנו מקבל גמלת ילד נכה. התוצאה אף שבנה של המתלוננת אינו זכאי להנחה בארנונה מכוח הכרתו כנפגע פעולות איבה (מאחר שאינו המחזיק בנכס), ולאחר שנמצא כי המתלוננת לא קיבלה הנחה בארנונה אף שבנה הוכר כזכאי לגמלת ילד נכה, העירייה הודיעה לנציבות כי תיתן למתלוננת הנחה למפרע בשיעור של 33% החל ביום 7.10.23 בשל זכאות בנה לגמלת ילד נכה. 1203276 עיריית ירושלים זכאות להנחה להורה עצמאי שבהחזקתו ילדים התלונה המתלונן, גרוש שבהחזקתו שלוש בנות, הלין על סירוב עיריית ירושלים לתת לו הנחה בארנונה הניתנת להורים עצמאיים (ראו בהמשך הגדרת הורה עצמאי). לדבריו, לו ולגרושתו הסדר משמורת משותפת על הבנות, אך העירייה דחתה הן את בקשתו והן את בקשת גרושתו לקבלת ההנחה, ולאחר מכן אישרה את ההנחה לגרושתו בלבד. הבירור סעיף 2(א)(10) לתקנות ההנחות קובע שהורה יחיד כהגדרתו בחוק משפחות חד-הוריות, התשנ"ב-1992, זכאי להנחה של עד 20% בתשלום הארנונה. בחוק סיוע למשפחות שבראשן הורה עצמאי, התשנ"ב-1992 (לשעבר חוק משפחות חד-הוריות), ההגדרה של הורה עצמאי היא "תושב ישראלי אשר בהחזקתו ילד הנמצא עמו ואשר נתקיים בו אחד מאלה: (1) הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו...". כלומר, הזכאות להנחה מותנית בכך שיש ילד שנמצא בהחזקתו של ההורה, וההורה אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו. כדי לבחון אם בנותיו של המתלונן נמצאות בהחזקתו ביקשה ממנו הנציבות להמציא לה את הסכם הגירושין. מעיון בהסכם עלה כי הבנות שוהות כמחצית מהשבוע אצל אימן וכמחצית מהשבוע אצל המתלונן. עם קבלת ההסכם פנתה הנציבות לעירייה והפנתה אותה לסעיפים הרלוונטיים הנוגעים לאחריות ההורית המשותפת ולזמני השהייה של הבנות. כן הפנתה הנציבות את העירייה להנחיות המפורסמות באתר העירייה בעניין ההנחה להורה עצמאי, שלפיהן "כאשר המשמורת משותפת, כל הורה זכאי להנחה בשיעור 20% על דירת מגוריו". 26 תלונות הציבור בנושא ארנונה התוצאה העירייה העניקה למתלונן את ההנחה מארנונה להורה עצמאי מפברואר 2023 (מועד חתימת ההסכם) ולשנת 2024. 1175885 עיריית אשדוד סירוב למתן הנחה בארנונה לאזרחית ותיקה התלונה אזרחית ותיקה, שמלאו לה 62 שנים באוקטובר 2023, פנתה לנציבות והלינה על סירובה של עיריית אשדוד לתת לה הנחה בארנונה בשיעור של 30% לשנים 2023 ו-2024 - הנחה המגיעה לה עם הגיעה לגיל המזכה אזרחים ותיקים בהטבה. עיריית אשדוד דחתה את הבקשה של המתלוננת להנחה בנימוק ולפיו היא אינה מוכרת כאזרחית ותיקה מאחר שטרם מלאו לה62שנים ושמונה חודשים, בהתאם להוראות חוק גיל הפרישה, התשס"ד-2004(להלן - חוק גיל הפרישה), ועל כן אינה עומדת בתנאי הזכאות שנקבעו בסעיף 9 לחוק האזרחים הוותיקים. הבירור במסגרת הבירור הסבה הנציבות את תשומת לב העירייה להגדרת "אזרח ותיק" בחוק האזרחים הוותיקים: "תושב ישראל שהגיע, לפי הרישום במרשם האוכלוסין, לגיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה, התשס"ד-2004". אומנם בחוק גיל הפרישה צוין כי גיל הפרישה לאישה ילידת ינואר 1961 עד דצמבר 1961 הוא 62 ושמונה חודשים, אולם סעיף 13ג לחוק האזרחים הוותיקים מחריג נשים שמגיעות לגיל 62 בשנים 2022 עד 2025 וקובע כי על אף האמור בהגדרת "אזרח ותיק", בשנים 2022 עד 2025 יראו כאזרח ותיק לעניין הנחה בארנונה גם אישה תושבת ישראל שהגיעה, לפי הרישום במרשם האוכלוסין, לגיל 62. בהתאם להוראות חוק אלו המתלוננת זכאית לקבלת ההנחה. 27 דוח מיוחד|נציב תלונות הציבור התוצאה העירייה הודיעה לנציבות כי היא תיתן למתלוננת הנחה בארנונה בשיעור של 30% החל ב-26.10.23 (מועד הגיעה לגיל 62) ועד 31.12.25. כמו כן, בעקבות התערבות הנציבות, ומשהתברר שמדובר בליקוי מערכתי, חידדה העירייה את הוראות החוק לכלל העובדים הרלוונטיים למניעת הישנות מקרים דומים; פעלה לאיתור נשים נוספות שבקשותיהן נדחו מאותו נימוק שגוי עד ליוני 2025; ונקטה צעדים להביא לתיקון הדבר גם בעניינן ולמתן ההנחה בהתאם. נוסף על כך, העירייה קיבלה את המלצת הנציבות לפרסם באתר האינטרנט שלה הודעה בדבר ההנחיות הרלוונטיות להנחה לאזרח ותיק ולאפשר לכל אישה שהגיעה לגיל62ושבקשתה להנחת אזרח ותיק נדחתה בשל אותו נימוק שגוי, להגיש את בקשתה לבחינה חוזרת. תודה מהמתלוננת - "אני מודה לך מאד. אני מבקשת לציין שאני בהתפעלות רבה בתחושת תקווה מהמסירות שלכם בטיפול בעניין שהוא על פניו פעוט ואישי שעבורנו הוא כמובן משמעותי מאד. תודה וישר כח!" 1193803 עיריית קריית אתא הנחה למשרת מילואים פעיל התלונה המתלונן, אשר שירת בצו 8 וביצע עשרות ימי מילואים מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, הלין על סירובה של עיריית קריית אתא לתת לו הנחה בארנונה כמשרת מילואים פעיל. המתלונן מתגורר ביחידת דיור בפורייה עילית, בתחומי המועצה האזורית עמק הירדן, אך אינו רשום כמחזיק ביחידה זו ואינו משלם ארנונה בגין יחידה זו; לפיכך אינו זכאי להנחה. עם זאת, המתלונן הוא המחזיק הרשום של דירה בקריית אתא, שאותה ירש מאמו המנוחה, ולדבריו הוא משתמש בדירה מדי פעם. עיריית קריית אתא דחתה את בקשת המתלונן מאחר שלפי נתוני משרד הפנים כתובתו הרשומה במרשם האוכלוסין אינה קריית אתא, ולפיכך אינו עומד בתנאי הזכאות שקבעה. הבירור ההנחה לחייל מילואים פעיל מעוגנת בתקנה 3ו לתקנות ההנחות, הקובעת כי חייל מילואים פעיל זכאי להנחה בארנונה בשיעור של עד 5%. עיריית קריית אתא אימצה את ההנחה בצו הארנונה שלה לשנת 2024 וקבעה כי שיעור ההנחה יהיה 5% עד לשטח של 100 מ"ר. 28 יצואוי רטהתוב תאושפ פבאואר לפי תקנות ההנחות ולפי צו הארנונה העירוני, על מבקש ההנחה לעמוד בשני תנאים - להיות המחזיק הרשום בנכס ולהציג תעודת משרת מילואים פעיל בתוקף. העירייה טענה כי היא מקבלת מצה"ל את דוח הזכאים להנחה בשל שירות מילואים פעיל, וכי שמו של המתלונן אינו מופיע ברשימת הזכאים של העיר מכיוון שהוא ומשפחתו מתגוררים בפורייה עילית בתחומי המועצה האזורית עמק הירדן. עוד הוסיפה העירייה כי לאחר מתן ההנחות היא מגישה למשרד הפנים בקשה לשיפוי, וכי מתן הנחה למי שאינו תושב העיר יביא לכך שההנחה לא תיכלל בשיפוי. המתלונן הבהיר שהוא אכן מתגורר בפועל עם משפחתו בפורייה עילית, אך מאחר שאינו רשום כמחזיק בנכס שבו הוא גר, הוא אינו יכול לממש את ההנחה בארנונה במקום מגוריו. הנציבות מסרה לעירייה כי דרישתה מהמתלונן, כתנאי למתן ההנחה, לשנות את כתובתו במרשם האוכלוסין לכתובת הנכס נעשתה בלא סמכות שבדין. מאחר שהמתלונן הוא בעליה של הדירה בקריית אתא, והיא אינה מושכרת, הוא נחשב בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס ולכן נחשב גם המחזיק בו. לאור האמור, וכמי שמחויב בארנונה עבור הדירה בקריית אתא, הוא זכאי גם להנחה, ולפיכך נמצא ששלילתה במקרה זה אינה כדין. הנציבות הוסיפה כי העירייה אינה יכולה לתפוס את החבל בשני קצותיו - מצד אחד להכיר במתלונן כמחזיק בדירה אף שאינו רשום כתושב העיר במרשם האוכלוסין ולהשית עליו את החיובים בארנונה הנובעים ממעמד זה, ומצד שני שלא להכיר בזכותו להנחה בארנונה מכוח החזקתו בדירה. התוצאה העירייה העניקה למתלונן את ההנחה בגין שירות המילואים וכן בחנה אם יש בקשות נוספות להנחה בארנונה שהוגשו לה באותה שנה ושנדחו על ידה מטעם זה, אולם בבדיקתה לא נמצאו מקרים דומים. 1198472 עיריית אשדוד הנחה בגין נכס ריק התלונה המתלונן הלין על החלטת עיריית אשדוד לדחות את בקשתו למתן הנחה בארנונה בגין נכס ריק עבור דירה באשדוד שעברה לבעלותו מן הטעם שהתקופה שבה הנכס היה בבעלותו והיה ריק היא פחות מחודש, התקופה המזערית שבגינה ניתן לבקש פטור זה. לפי הסכם המכר המקורי נקבע מועד מסירת הדירה ליום מסוים, אך לטענת המתלונן הדירה נמסרה בפועל כשבועיים לפני כן; לפיכך הוא ביקש שההנחה תחול ממועד המסירה בפועל ולמשך חמישה שבועות. הבירור העירייה מסרה כי לאחר החתימה על הסכם המכר לא ניתן לעדכן בו את מועד המסירה, ולכן המועד הנקוב בחוזה הוא המועד המוקדם ביותר שממנו ניתן להעניק את ההנחה. עוד הוסיפה העירייה כי לפי תקנות 29 יאצ נבאצי|הפבו תטאהאת שפבואר ההנחות לא ניתן לקבל הנחה לתקופה הקצרה מחודש (ממועד המסירה המקורי ועד אכלוס הדירה חלף פחות מחודש). במסגרת הבירור עלה כי המתלונן צירף לבקשתו להנחה נספח מאוחר להסכם המכר שלפיו הוקדם מועד מסירת הדירה. הנציבות ביקשה מהעירייה להבהיר מה המקור החוקי לעמדתה כי לא ניתן לעדכן את מועד המסירה. התוצאה לאחר בחינה חוזרת של המקרה החליטה העירייה לעדכן את תאריך הכניסה למועד המסירה בפועל ולהעניק למתלונן הנחה בגין נכס ריק, כמבוקש. 1186729 עיריית ראשון לציון ביטול שגוי של הנחה בארנונה לאזרח ותיק התלונה המתלוננת הלינה על כך ששיעור ההנחה בארנונה שלו זכאים הוריה בשל היותם אזרחים ותיקים הופחת מ-30% ל-12.5% ללא הצדקה. לטענתה, נמסר לה כי ההפחתה בוצעה מאחר שגם היא וגם בנה מתגוררים בנכס שבו מתגוררים הוריה, ולכן יש להקטין באופן יחסי את שיעור ההנחה. עוד היא ציינה כי פניותיה החוזרות ונשנות לעיריית ראשון לציון, שבהן הבהירה כי אינה מתגוררת בנכס זה, לא נענו. הבירור העירייה טענה כי מבדיקה שעשתה במרשם האוכלוסין עלה כי המתלוננת רשומה כמתגוררת בדירה זו עם בנה. כלומר, על פי הבדיקה, בדירה זו מתגוררים שני תאי משפחה שונים: תא משפחתי אחד של הוריה, הזכאי להנחה בארנונה הניתנת לאזרח ותיק, ותא משפחתי נוסף של המתלוננת ובנה, שאינו זכאי להנחה בארנונה. לפיכך בוטלה ההנחה לגבי החלק היחסי של הדירה שבה מתגוררים המתלוננת ובנה. הבירור העלה כי אף שלאחר הפחתת שיעור ההנחה פנתה המתלוננת לעירייה וצירפה אסמכתאות שלפיהן אינה מתגוררת עם הוריה בדירה הנדונה, לא נערך חישוב מחדש של שיעור ההנחה לגבי מקום מגורי הוריה מהיום שבו נמצא כי היא אכן מתגוררת בדירה אחרת. התוצאה בעקבות פניית הנציבות נעשתה בדיקה מחודשת, ושיעור ההנחה המקורי הוחזר להורי המתלוננת מהמועד שבו, על פי האסמכתאות, החלה המתלוננת להתגורר ברשות מקומית אחרת. 1157667 30 תלונות הציבור בנושא ארנונה עיריית בית שמש ביטול שגוי של הנחה בארנונה לפי מבחן הכנסות התלונה המתלונן, אב ל-13 ילדים מבית שמש, קיבל הנחה בשיעור של 90% בארנונה לשנת 2024 עקב הכנסות נמוכות. מודד של עיריית בית שמש סייר בסמוך לביתו ומצא מחסן שהוסב למשרד. בעקבות זאת ביטלה העירייה את ההנחה שניתנה למתלונן בטענה שלא הצהיר כנדרש על המשרד בעת הגשת הבקשה להנחה, וציינה כי מאחר שניתן להפיק ממנו רווחים, היה עליה להביא זאת בחשבון במסגרת מבחן ההכנסות (מבחן הבודק את הכנסותיו של אדם לצורך מתן הנחות בארנונה). עקב ביטול ההנחה נוצר למתלונן חוב בסך 7,000 ש"ח, ובהמשך הוטל עיקול על חשבון הבנק שלו. המתלונן פנה לנציבות וטען כי המחסן הוסב למשרד רק לאחר הגשת הבקשה, ולכן לא ניתן היה לדווח עליו בטופס הבקשה, ולפיכך הוא אף לא הניב לו הכנסות בתקופה שנבחנה. לדבריו, פניותיו לעירייה בנדון לא הועילו. הבירור במסגרת הבירור פנתה הנציבות לעירייה והציגה מסמך על הזמנת העבודה להסבת המחסן למשרד והוכיחה כי העבודות היו מתוכננות להתבצע בהמשך שנת2024ולאחר מועד הגשת הבקשה להנחה. לפיכך עולה כי בעת הגשת הבקשה המתלונן לא היה מחויב להצהיר על המשרד, שעוד לא היה קיים. מנגד טענה העירייה כי מן המסמך ניתן דווקא ללמוד שבמועד הוצאתו המחסן כבר הוסב למשרד. הנציבות שבה לעירייה והבהירה כי מדובר במסמך על הזמנת העבודה, וכי ביצועה בפועל היה מאוחר יותר, לאחר מועד הגשת הבקשה, כך שהנימוק לביטול ההנחה בשל "אי-דיווח על יחידת דיור" לא היה מוצדק. התוצאה העירייה הודיעה לנציבות כי בעקבות הבירור היא השיבה למתלונן את ההנחה. 1197404 תלונות על טעויות בחישוב ההנחה בארנונה עיריית חיפה חישוב הנחה מטעמי הכנסה בעקבות שינוי במספר הנפשות המתגוררות בנכס התלונה המתלוננת הגישה לעיריית חיפה בקשה להנחה בארנונה לשנת 2024 מטעמי הכנסה וקיבלה הנחה בשיעור 90%. לצורך חישוב גובה ההכנסה הממוצעת מובאת בחשבון ההכנסה בשנת 2023 בשקלול מספר הנפשות המתגוררות בנכס: ככל שמספרן גדול יותר - ההכנסה הממוצעת לאדם תהיה נמוכה יותר. 31 יאצ נבאצי|הפבו תטאהאת שפבואר במהלך שנת 2024 הפחיתה העירייה את שיעור ההנחה שקיבלה המתלוננת ל-70% ללא הסבר, ולפיכך המתלוננת פנתה לנציבות. הבירור העירייה מסרה לנציבות כי תחילה חישבה את ההכנסה הממוצעת על בסיס מספר הנפשות שהתגוררו בנכס במועד הגשת הבקשה (שנת 2024), ועל יסוד חישוב זה נקבע כי המתלוננת זכאית להנחה בשיעור של 90%. לאחר מכן החליטה העירייה לחשב את מספר הנפשות לא במועד הגשת הבקשה אלא בתקופה זהה לתקופה של ההכנסות העומדות בבסיס חישוב ההכנסה הממוצעת - כלומר שנת2023. מאחר שמספר הנפשות שהתגוררו בנכס בשנת 2023 היה קטן ממספר הנפשות שהתגוררו בו בשנת 2024, הופחת שיעור ההנחה ל-70%. במסגרת הבירור עלה כי בהחלטה להקטין את שיעור ההנחה פעלה העירייה בניגוד לחוות הדעת של היועץ המשפטי שלה, ולפיה יש להביא בחשבון את מספר הנפשות המתגוררות בנכס במועד הגשת הבקשה, כלומר בשנה שבגינה הוגשה הבקשה להנחה, ולא בתקופה שעומדת בבסיס חישוב ההכנסה (השנה הקודמת לשנה שבגינה מבוקשת ההנחה). התוצאה העירייה החזירה למתלוננת את ההנחה בשיעור 90% לשנת 2024. כמו כן העירייה פרסמה את מדיניותה בנושא באתר המרשתת שלה. 1188102 עיריית דימונה חישוב כפול של דמי לידה לקביעת ההכנסה לצרכי הנחה בארנונה התלונה המתלונן הגיש לעיריית דימונה בקשה להנחה מטעמי הכנסה ונדרש להמציא מסמכים שונים המפרטים את הכנסות המשפחה, ובהם צילומי דפי חשבון בנק, פירוט גמלאות שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי וכיו"ב. לטענתו, הוא העביר לגיסו את דמי הלידה ששילם המוסד לביטוח לאומי לרעייתו כדי שהם לא יוציאו את הכסף בפעימה אחת; והגיס העביר להם את הכסף ב"תשלומים" באמצעות המחאות. לטענת המתלונן, העירייה הביאה בחשבון את דמי הלידה פעמיים: פעם אחת כהכנסה מהמוסד לביטוח לאומי ופעם נוספת כהכנסה המתקבלת באמצעות ההמחאות שהפקיד הגיס בחשבונם. הבירור במסגרת הבירור פנתה הנציבות לעירייה והסבה את תשומת ליבה לכך שבהתאם לאסמכתאות שהמציא לה המתלונן קודם פנייתו לנציבות קיים אישור על תשלום דמי הלידה מהמוסד לביטוח לאומי ועל העברתם המיידית לחשבון של גיסו. כמו כן, מתדפיסי החשבון שהומצאו לעירייה עלה כי ההמחאות שהופקדו 32 יצואוי רטהתוב תאושפ פבאואר בחשבון המתלונן ורעייתו נמשכו מחשבונו של הגיס, והיו בסכומים זהים לדמי הלידה. התוצאה בעקבות הבירור החליטה העירייה שלא לכלול בחישוב הכנסותיו של המתלונן את ההמחאות שהתקבלו מהגיס, ושיעור ההנחה הוגדל ל-80%. 1174353 עיריית בית שמש חישוב שגוי של קצבת נכות התלונה המתלונן הגיש לעיריית בית שמש בקשה להנחה בארנונה מטעמי הכנסה. אחת הדרכים לחישוב ההכנסה היא חישוב ממוצע ההכנסה החודשית בשלושת החודשים האחרונים של השנה הקודמת לשנה שבגינה מתבקשת ההנחה. לטענת המתלונן, על בסיס ההכנסה הממוצעת של משפחתו ומספר הנפשות המתגוררות בנכס הוא זכאי להנחה בשיעור של 90%; ואולם העירייה העניקה לו הנחה בשיעור של 80% בלבד. הבירור במסגרת הבירור נמצא כי העירייה חישבה את קצבת הנכות שקיבלה אשתו של המתלונן בשנת 2022 כהכנסה חודשית בסך 6,800 ש"ח. אולם לפי אישור המוסד לביטוח לאומי, בשנת 2022 שולמה לה קצבת נכות בגין חודש דצמבר בלבד, ולכן היה על העירייה לחשב רכיב זה של ההכנסה כממוצע לתקופה של שלושת החודשים האחרונים של השנה, דהיינו כשליש - 2,267 ש"ח בלבד. התוצאה בעקבות הבירור חישבה העירייה מחדש את ההנחה והגדילה את שיעורה ל-90%בהתאם למבחן ההכנסות. 1178664 המועצה המקומית חצור הגלילית חישוב שגוי של התקופה שבה התקבלו הכנסות התושב התלונה המתלונן ורעייתו הגישו למועצה המקומית חצור הגלילית בקשה להנחה בארנונה לשנת 2023 מטעמי הכנסה. המועצה חישבה את הכנסתה החודשית הממוצעת של האישה על בסיס הכנסותיה בשנת 2022 והעניקה להם הנחה בשיעור של 50%. לטענת המתלונן, היה על המועצה לחשב את הכנסותיה של רעייתו על בסיס שלושת חודשים האחרונים של שנת 2022; חישוב כזה היה מזכה את הזוג בהנחה בשיעור של 70% וגם בזכאות לתווי מזון. 33 דוח מיוחד|נציב תלונות הציבור הבירור במסגרת הבירור הפנתה הנציבות את המועצה להוראות סעיף 8(ב)(4()1) לתקנות ההנחות שלפיהן לגבי שכיר - ברירת המחדל לחישוב ההכנסות היא שלושת החודשים האחרונים של השנה שלפני השנה שלגביה מבוקשת ההנחה. רק אם מבקש ההנחה מבקש במפורש לחשב את הכנסותיו על בסיס שנה שלמה, יש לחשב את ההכנסה החודשית הממוצעת על בסיס 12 חודשי השנה. התוצאה המועצה תיקנה את חישוב ההכנסה, ובעקבות זאת הוענקה למתלונן ורעייתו הנחה בשיעור של70%במקום 50%, וגם עודכנו פרטיהם כזכאים לקבל תווי מזון. כמו כן המועצה הודיעה שחודדו ההנחיות לגבי חישוב הכנסות ומתן הנחות. 1180364 עיריית ירושלים חישוב שגוי של הכנסות בעקבות הכללת מענק קורונה התלונה המתלונן, תושב ירושלים, הלין כי לצורך בחינת בקשתו להנחה בארנונה מטעמי הכנסה הביאה עיריית ירושלים בחשבון את מענקי הקורונה שקיבל מרשות המיסים כעצמאי. בהתאם לכך חושבה לו הנחה בשיעור של 70%. הבירור סעיף 16(א) לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה), התשס"ח-2007, קובע כי מענק ששולם מכוח הוראות חוק זה (מענק שמקבל עובד שכיר ששכרו נמוך מהשיעורים שנקבעו בחוק) לא ייחשב כהכנסה לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים לפי כל דין. לפי סעיף 18כג לחוק זה הורחבה הקביעה שלפיה מענק לא ייחשב כהכנסה גם לגבי מענקים נוספים, ובהם מענק סיוע לעצמאי, תוספת לעסק קטן ומענק סיוע לשכיר בעל שליטה. מאחר שמענקי הקורונה נכללים בהגדרה זו, הנציבות מסרה לעירייה כי לא היה מקום לכלול את מענק הקורונה בחישוב הכנסותיו של המתלונן במסגרת בחינת זכאותו להנחה מטעמי הכנסה. התוצאה בעקבות פניית הנציבות ביצעה העירייה חישוב מחדש וזיכתה את המתלונן בהנחה בשיעור של90%. נוסף על כך, לבקשת הנציבות בחנה העירייה אם היו מקרים נוספים שבהם חושבו מענקי הקורונה כהכנסה. בעקבות הבדיקה אותרו849 בקשות הנחה דומות של עצמאים שביקשו הנחה מטעמי הכנסה, והן נבחנו מחדש. 1157191 34 תלונות הציבור בנושא ארנונה תלונות על אי-מתן הנחה בארנונה למפרע עיריית לוד הנחה לאישה עם נכות שנכותה הוכרה למפרע על ידי המוסד לביטוח לאומי התלונה במאי 2022 הכיר המוסד לביטוח לאומי במתלוננת כאישה עם נכות שדרגת אי-כושר השתכרותה היא בשיעור של 100%, הזכאית לקצבת נכות כללית למפרע מאוגוסט 2020. לאחר ההכרה בנכותה פנתה המתלוננת לעיריית לוד וביקשה לקבל את ההנחה בארנונה בשיעור של 80% המוענקת לאנשים עם נכות מתחילת מועד נכותה, אולם העירייה העניקה לה את ההנחה מתחילת שנת2022בלבד, ולא ממועד תחילת הזכאות - 1.8.20. הבירור העירייה טענה בפני הנציבות כי אין באפשרותה לעדכן את ההנחה בארנונה למפרע כאשר זכאות המבקש לקצבה של המוסד לביטוח לאומי, הנושאת עימה זכאות להנחה בארנונה, נקבעה למפרע. במסגרת הבירור עלה כי העירייה קבעה, בהתאם להנחיות משרד הפנים, מדיניות למתן הנחה למפרע, המעוגנת בנוהל, ולפי הפרמטרים שנקבעו היה ניתן להעניק למתלוננת את ההנחה למפרע ממועד תחילת הזכאות לקצבה - 1.8.20. הנציבות קבעה כי על העירייה לדון בבקשת המתלוננת לקבלת הנחה בארנונה למפרע. התוצאה בעקבות הבירור העניקה העירייה למתלוננת הנחה בארנונה בשיעור של 80% ממועד תחילת הזכאות לקצבת הנכות. 1166148 עיריית גבעת שמואל הנחה למפרע לאזרח ותיק התלונה המתלונן, אזרח ותיק המקבל קצבת זקנה זה שנים רבות, עבר לגור בתחום העיר גבעת שמואל בשנת 2018, אך רק בחשבון הארנונה לשנת2023הופיעה לראשונה הנחה בארנונה בשיעור של25%, והתברר שהוא זכאי להנחה זו עקב זכאותו לקצבת זקנה. בקשתו מעיריית גבעת שמואל להעניק לו את ההנחה למפרע מהמועד שבו עבר לגור בעיר התקבלה חלקית, והוא קיבל את ההנחה מתחילת שנת 2022 בלבד. 35 דוח מיוחד|נציב תלונות הציבור הבירור במסגרת הבירור טענה העירייה כי ההנחה ניתנת למפרע לשנה אחת בלבד, בהתאם למדיניות שקבעה העירייה בדבר מתן הנחות רטרואקטיביות, וזאת בהתאם להנחיית משרד הפנים לרשויות המקומיות לקבוע מדיניות בעניין זה. הנציבות הפנתה את תשומת לב העירייה לכך שההנחה למקבלי קצבת זקנה ניתנת על בסיס רשימות שמעביר המוסד לביטוח לאומי לרשויות המקומיות לפי מען הזכאים, וכי בהתאם לתקנות ההנחות, ההנחה אינה מותנית בהגשת בקשה מצד האזרח. עוד עלה מבירור שערכה הנציבות במוסד לביטוח לאומי כי שמו של המתלונן הועבר לעירייה במרץ 2019, לאחר שעדכן את כתובתו. העירייה השיבה לנציבות כי בדיקתה העלתה שאכן חלה טעות, ולכן לא ניתנה למתלונן ההנחה במועד. התוצאה בעקבות הבירור העניקה העירייה למתלונן את ההנחה משנת 2018 וזיכתה את חשבונו בסכום ששולם על ידו ביתר. 1168686 תלונות על הליכי גביית חובות ארנונה גביית הארנונה השוטפת וחובות הארנונה ברשויות המקומיות נעשית, בין היתר באמצעות חברות הגבייה, בכלי אכיפה וגבייה שונים, כגון משלוח התראות וביצוע עיקולים. היעדר גבייה או אי-שימוש בכלי אכיפה לגביית ארנונה יכולים להביא גם לפגיעה באיתנות הפיננסית של הרשות המקומית. הליכי הגבייה מוסדרים בכמה דברי חקיקה: פקודת העיריות, פקודת המסים (גביה), תקנות המסים (גבייה) (קביעת הוצאות מרביות), התשע"א-2011, אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות מקומיות) (הוראת שעה) התש"ס-2000והנחיית היועץ המשפטי לממשלה מס' 7.1002, "הפעלת הליכי גבייה מנהליים לפי פקודת המסים (גביה)", שבה נקבע האופן שבו תבוצע הגבייה, לרבות לוחות הזמנים שהרשות המקומית צריכה לעמוד בהם כדי שהליכי הגבייה לא יתיישנו ולא יחול בהם שיהוי. הרשויות המקומיות רשאיות למחוק חוב בכפוף למיצוי אפשרויות הגבייה של כל חוב באופן פרטני, ולאחר בחינת הנסיבות הייחודיות של כל מקרה, וזאת בהתאם להוראות נוהל מחיקת חובות שפורסם בחוזר מנכ"ל משרד הפנים 5/2012. עיריית אלעד גבייה שלא כדין של חוב ארנונה התלונה באוגוסט 2023 שלחה עיריית אלעד למתלוננים דרישת תשלום חוב ארנונה משנת 2022 בגין נכס שהיה בבעלותם בעבר, ולטענתם אין להם כל קשר אליו מאז מכירתו בשנת 2021. המתלוננים הוסיפו כי הם לא 36 יצואוי רטהתוב תאושפ פבאואר גרו בנכס, וכי התגוררו בו שוכרים שהיו המחזיקים בנכס והחייבים בתשלום הארנונה. השוכרים נשארו בנכס גם אחרי מכירתו, ולכן, לטענתם, לא היה צורך בחילופי מחזיקים במועד מכירת הנכס. בעקבות קבלת דרישת התשלום הגישו המתלוננים ביום 4.9.23 השגה למנהל הארנונה בטענה שאינם המחזיקים בנכס, אך הם לא קיבלו מענה להשגה בתוך 60 יום, בניגוד להוראות חוק הערר. חרף זאת שלחה העירייה למתלוננים התראה לפני עיקול מיום 1.3.24 לפי סעיף 4 לפקודת המיסים (גבייה). הבירור במסגרת הבירור עלה כי בעקבות בדיקה חוזרת שביצעה העירייה נמצא כי חוב הארנונה לחודשים מרץ- אפריל 2022 הועבר בטעות מהשוכרים למתלוננים, וזאת אף שהשוכרים הודיעו לעירייה על הארכת הסכם השכירות, ולכן היה על העירייה לדרוש את תשלום החוב מהשוכרים ולא מהמתלוננים. סעיף4לחוק הערר קובע שעל מנהל הארנונה להשיב על ההשגה בתוך60יום מיום קבלתה, ובהיעדר מענה ייחשב הדבר כאילו התקבלה. העירייה לא השיבה להשגה שהוגשה לה במועד, ולכן היה עליה לראות את ההשגה כאילו התקבלה. נוסף על כך, אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה), התש"ס-2000 (אכרזת המיסים [גבייה]), קובעת שאין להוציא דרישות תשלום בגין חוב השנוי במחלוקת שלגביו הוגשו השגה, ערר או ערעור, עד לקבלת החלטה סופית בעניין. לפיכך, בהיעדר מענה להשגה, ובשים לב לכך שלפי החוק יש לראות בהשגה כאילו התקבלה, היה על העירייה להימנע משליחת התראה לפי סעיף 4 לפקודת המיסים (גבייה). התוצאה בעקבות הבירור ביטלה העירייה את החוב על שם המתלוננים וכן את הליכי הגבייה שננקטו כלפיהם. 1182075 עיריית צפת גביית חוב ישן התלונה המתלונן קיבל להפתעתו מעיריית צפת דרישה לתשלום חוב בסך כמה אלפי שקלים עבור נכס בעיר. דרישת החוב הראשונה נשלחה לו רק בשנת 2013, וצוין בה כי מדובר בחוב משנת 1992. המתלונן טען כי אומנם שמו מופיע בדרישת החוב כמשלם, אולם מספר תעודת הזהות של המשלם הוא של אדם אחר. עוד הבהיר המתלונן כי הוא התגורר בנכס בשכירות בשנים 1987 עד 1991, אך לאחר מכן התגוררה בו דיירת אחרת שתעודת הזהות שלה היא שמופיעה בדרישת החוב. 37 דוח מיוחד|נציב תלונות הציבור הבירור העירייה התבקשה להעביר לעיון הנציבות מסמכים המאששים את טענתה שלפיה מדובר בחוב של המתלונן, ובכלל זה פירוט פעולות הגבייה שננקטו לאורך השנים. בבדיקה שערכה העירייה נמסר כי שמו של המתלונן מופיע ברשומות ספרי העירייה, אך אין בידי העירייה יכולת לוודא כי הוא אכן החזיק בנכס בתקופה הרלוונטית. התוצאה נוכח האמור החליטה העירייה להעביר את החוב לדיון בוועדה למחיקת חובות לצורך מחיקתו. 1187439 עיריית ירושלים גביית הפרשי הצמדה וריבית ממשרת מילואים בגין חוב ארנונה התלונה המתלונן, משרת מילואים שהשתחרר משירות המילואים ב-25.2.24, הלין על כך שעיריית ירושלים חייבה אותו בריבית פיגורים על הארנונה לשנת 2024. לטענתו, לא היה מקום לחיוב זה מאחר שלא קיבל הודעת תשלום בדואר עבור שנת 2024 וכן מאחר ששירת במילואים מ-7.10.23 עד מועד הגשת התלונה. התלונה נגבתה בעמדת קבלת קהל שהפעילה הנציבות עבור חיילי מילואים. הבירור הנציבות הפנתה את תשומת לב העירייה לחוק דחיית מועדים (הוראת שעה - חרבות ברזל (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות)), התשפ"ד-2023, שבו נקבע כי חיילים ומתנדבים בשירות חובה, קבע ומילואים, ששירתו מיום 1.1.24 עד יום 29.2.24, ואשר מחויבים בתשלומים שונים לרשויות המדינה, ובכלל זה ארנונה, זכאים לדחיית מועד התשלום ב-31 יום. לאור הוראה זו, ומאחר שבמועד תשלום חוב הארנונה טרם חלף המועד הקבוע בדין, סברה הנציבות כי לא היה מקום לגבות מהמתלונן ריבית פיגורים. התוצאה בעקבות הבירור זיכתה העירייה את המתלונן בריבית הפיגורים ששילם. כמו כן היא מסרה שחיילי מילואים שיבקשו דחייה של מועד התשלום בהתאם להוראות החוק יקבלו אותה. 1180945 38 תלונות הציבור בנושא ארנונה עיריית עפולה חיוב בהוצאות גבייה לאחר משלוח דרישות תשלום לכתובת שגויה התלונה המתלוננת הלינה על דרישה לתשלום חוב בגין נכס בעפולה הנמצא בבעלותה. לטענתה, הדרישה נשלחה עוד בטרם קיבלה את חשבון הארנונה לתשלום ולפני שחלף המועד האחרון לתשלום. הבירור במסגרת הבירור עלה כי דרישות התשלום נשלחו לכתובת ברחובות שבה התגוררה המתלוננת בעבר (בשנים 1988 עד 1996) אף שבמרשם האוכלוסין עודכנה כתובת אחרת ברחובות. עוד עלה כי המתלוננת פנתה לעיריית עפולה בעבר בבקשה לעדכן את כתובתה ברחובות, אך מאחר שהמכתבים נשלחו לכתובתה הישנה, הם הוחזרו לשולח. סעיף 2(א)(11א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965, קובע כי "כתובת למשלוח דואר" היא הכתובת שנמסרה לפי חוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005. לפי חוק עדכון כתובת, אם רשות ציבורית שולחת מסמך לאחר שחלפו 50 יום מיום עדכון הכתובת, יראו את המסמך כאילו לא הגיע ליעדו. יוצא אפוא כי שתי דרישות התשלום שנשלחו למתלוננת לא הומצאו כדין. התוצאה בעקבות הבירור החזירה העירייה למתלוננת את הוצאות הגבייה ושינתה את כתובתה במערכותיה. 1155801 תלונות על השירות לציבור בנושא ארנונה עיריית בית שמש שלילת הזכאות להנחה בארנונה בעקבות מסירת מידע מוטעה התלונה באוגוסט 2024 עברה המתלוננת עם משפחתה לבית שמש ופנתה לעירייה בבקשה לקבל הנחה בארנונה בהתאם למבחן ההכנסות. בעקבות פנייתה מסרה לה העירייה כי לא תוכל להגיש בקשה להנחה לשנת 2024 מאחר שחלף המועד להגשת בקשות. הבירור מעיון בצו הארנונה לבית שמש לשנת 2024, שפורסם באתר העירייה, עלה כי ניתן להגיש בקשה להנחה בארנונה עד יום 31.8.24, ובמקרים מיוחדים אף ניתן לאשר הארכה. עוד עלה כי הפרסום באתר המרשתת 39 יאצ נבאצי|הפבו תטאהאת שפבואר של העירייה ולפיו ניתן להגיש בקשה להנחה עד יום 30.6.24 אינו עולה בקנה אחד עם האמור בצו הארנונה. יתרה מכך, גם לפי אותו פרסום ניתן להגיש בקשה להנחה בתוך שלושה חודשים מיום הכניסה לנכס. לפיכך המידע שנמסר למתלוננת היה מוטעה, ונמנעה ממנה האפשרות לממש את זכאותה להנחה מארנונה. התוצאה העירייה דנה בבקשה והחליטה להעניק למתלוננת הנחה לשנת 2024 בשיעור של 20%. 1200535 עיריית ביתר עילית פגיעה בפרטיות של נישום התלונה המתלונן פנה לנציבות והלין כי עיריית ביתר עילית שלחה לו הודעות הכוללות קישור מקוון בנוגע לארנונה, אך כשפתח את הקישור ראה פרטים אישיים של נישום אחר. לדבריו, פניותיו לעירייה לתיקון העניין לא הועילו. הבירור רק בעקבות פניית הנציבות תוקן הקישור כך שפתיחתו הובילה לפירוט המידע האישי של המתלונן. הנציבות העירה לעירייה כי פעולותיה הובילו לפגיעה בפרטיותו של צד שלישי וביקשה כי יופקו מן המקרה לקחים למניעת הישנותו. בעקבות זאת עדכנה העירייה את הנציבות כי היא רעננה את הנהלים לפני עובדי הגבייה ונקטה צעדים לצמצום הפגיעה בפרטיות. 1216457 עיריית ירושלים עיכובים ניכרים בטיפול בבקשות הנחה בארנונה התלונה בנציבות תלונות הציבור התקבלו כמה תלונות של תושבי ירושלים שעסקו בעיכוב חריג במתן מענה לבקשות להנחה בארנונה. הבירור במסגרת הבירור מסרה העירייה כי העיכובים במתן מענה לבקשות נבעו מהחלפת מערכת הגבייה העירונית ומריבוי בקשות להנחה בעקבות המעבר לטופסי בקשה מקוונים. עם זאת נמצא כי העירייה לא פרסמה כנדרש מידע על העיכוב הצפוי בטיפול בבקשות להנחה באמצעים הזמינים לתושבים, כגון המענה האוטומטי שנשלח לתושבים עם הגשת טופס הבקשה המקוון. 40 יצואוי רטהתוב תאושפ פבאואר עוד נמצא כי הפרסום באתר העירייה בדבר האפשרות לשלם רק את חלק החוב שאינו שנוי במחלוקת עד לקבלת ההחלטה בבקשה אינו ברור דיו; פרסום זה עלול להתפרש בטעות כאילו יתרת החוב שתיוותר לתשלום לאחר קבלת ההחלטה - במקרים שבהם הבקשה להנחה תידחה או תתקבל חלקית - אינה נושאת ריבית והצמדה, בניגוד לדין. התוצאה העירייה הודיעה כי בעתיד היא תפעל ליידע את התושבים על עיכובים צפויים בטיפול בבקשות להנחה בארנונה. כמו כן היא תיקנה את הפרסום באתר המרשתת שנגע לתשלום חלק החוב שאינו שנוי במחלוקת. 1163015 תלונות בעניין זהות המחזיקים בנכס עיריית נצרת חיוב תושבים שאינם מחזיקים בנכס בתשלום ארנונה התלונה עיריית נצרת שלחה למתלונן דרישה לתשלום ארנונה, וימים ספורים לאחר מכן היא שלחה לו מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים אף שלטענתו אינו תושב נצרת ואינו מחזיק בנכס בתחומי העיר. הבירור במסגרת הבירור מסרה העירייה כי בהוראת החשב המלווה מטעם משרד הפנים היא ביצעה סנכרון בין קובץ מרשם האוכלוסין ובין קובץ הארנונה כך שכל תושב שכתובתו הרשומה במרשם האוכלוסין היא נצרת - גם אם אינו רשום כמחזיק בנכס בקובצי העירייה - חויב אוטומטית בנכס על פי גודל ממוצע של 130 מ"ר לשנים 2024 ו-2025. תושבים שקיבלו את ההודעות הנ"ל התבקשו לשלוח השגה, תצהיר או הודעה כתובה כי אין ברשותם נכס. הנציבות מסרה לעירייה כי בהתאם לפקודת העיריות לא די בכך שאדם רשום במרשם האוכלוסין כתושב העיר כדי לחייבו בארנונה, וכי לצורך זה עליו להיות מחזיק בנכס. לכן חיובם של כלל התושבים שכתובתם רשומה בנצרת נעשה שלא כדין. התוצאה המתלונן הבהיר לעירייה כי מעולם לא התגורר בעיר, והכתובת המופיעה בדרישת התשלום היא בכלל הכתובת של חמיו. עקב כך בוטל חיובו בארנונה. הנציבות החלה בבירור מערכתי של הגבייה בניגוד להוראות הדין אלא שזמן קצר לאחר מכן הוגשה תובענה ייצוגית בעניין שעודנה תלויה ועומדת, ולכן הופסק הבירור20. 1201362 20 ת"צ (נצרת)67166-04-25. 41 דוח מיוחד|נציב תלונות הציבור המועצה האזורית מטה בנימין סירוב לרשום זכאית לקצבת נכות כללית כמחזיקה בנכס התלונה המתלוננת, אישה הזכאית לקצבת נכות כללית שדרגת אי-כושר השתכרותה היא בשיעור של 75% ומעלה, הלינה על סירובה של המועצה האזורית מטה בנימין לרשום אותה ואת בן זוגה כמחזיקים בנכס ששכרו בתחומי המועצה. לטענתה, כתוצאה מסירוב זה נמנעה מהם האפשרות לקבל הנחה בארנונה בשיעור של 80% - שיעור ההנחה שהיא זכאית לו בשל נכותה. הבירור במסגרת הבירור מסרה המועצה כי כיוון שהמתלוננת מתגוררת ביחידת דיור מפוצלת בניגוד לדין, שהיא חלק מנכס גדול יותר, לא ניתן לרשום אותה כמחזיקה בנכס, וזאת בהתאם למדיניות המועצה שלפיה אין להתייחס ליחידות דיור מפוצלות בניגוד לדין כאל נכסים שיש לרשום בהם מחזיק נוסף על המחזיק בנכס העיקרי. הנציבות מסרה למועצה כי מהמסמכים שמסרה לה המתלוננת עולה כי היא שכרה את מלוא שטח הנכס ולא רק את יחידת הדיור המפוצלת, ולכן בקשתה להירשם כמחזיקה בנכס מתייחסת למלוא השטח, לרבות יחידת הדיור. לפיכך, אין ברישומה כמחזיקה בנכס כדי לפגוע במדיניות המועצה ולפיה אין לרשום מחזיקים שונים בנכס המפוצל שלא כדין. עקב כך היה על המועצה להיעתר לבקשת המתלוננת לרשום אותה כמחזיקה בנכס ולהעניק לה את ההנחה בארנונה בהתאם. התוצאה בעקבות התערבות הנציבות החליטה המועצה לרשום את המתלוננת ואת בן זוגה כמחזיקים בנכס ולהעניק לה את ההנחה בארנונה למפרע, מתחילת שנת 2025. 1202053 42 תלונות הציבור בנושא ארנונה רשימת הרשויות המקומיות שתלונות בעניינן מתוארות בדוח שם הרשות המקומית מספר העמוד בדוח עיריית אלעד 36 עיריית אשדוד 27, 29 עיריית אשקלון 25 עיריית באר שבע 14 עיריית ביתר עילית 40 עיריית בית שמש 13, 31, 33, 39 עיריית גבעת שמואל 35 עיריית דימונה 32 עיריית חיפה 31 המועצה המקומית חצור הגלילית 33 עיריית חריש 13, 14 עיריית טבריה 13, 14 עיריית ירושלים 14, 26, 34, 38, 40 עיריית לוד 13, 14, 23, 35 המועצה האזורית מטה בנימין 42 עיריית נצרת 41 עיריית נתיבות 13 עיריית עפולה 39 עיריית צפת 37 עיריית קריית אתא 28 עיריית ראשון לציון 30 עיריית תל אביב יפו 22 43 דוח מיוחד|נציב תלונות הציבור פרטי קשר של משרדי נציבות תלונות הציבור חיפה רח' חסן שוקרי12, הדר ת”ד4394, חיפה3104301 טל':04-8649748 פקס:04-8649744 [email protected] נוף הגליל - נצרת ירושלים רח' מנחם אריאב18, רח' מבקר המדינה2 מתחם מול הרים קריית הלאום, ת”ד1081 ת"ד13919, נוף הגליל1769101 ירושלים9101001 טל':04-6455050 טל':02-6665000 פקס:04-6455040 פקס:02-6665204 [email protected] [email protected] תל אביב-יפו רח' הארבעה19(קומה13) לוד מגדל התיכון, ת”ד7024 שד' הציונות1 תל אביב-יפו6107001 מגדל קיסר (קומה7) טל':03-6843560 ת”ד727, לוד7110603 פקס:03-6851512 טל':08-9465566 [email protected] פקס:08-9465567 [email protected] באר שבע רח' הנרייטה סולד8ב בניין רסקו סיטי, ת”ד559 באר שבע8489434 טל':08-6232777 פקס:08-6234343 [email protected] אתר המרשתת של הנציבות דואר אלקטרוני יישומוןWhatsApp www.mevaker.gov.il/he/ombudsman @mevaker.gov.ilombudsman 050-3995422 שעות קבלת קהל במשרדים:בימיםא'-ה', בשעות9:00–13:00|ביום ד',גם בשעות 15:00– 17:00 44 רחוב מבקר המדינה 2, קריית הלאום ת״ד 1081 ירושלים 9101001 02-6665204 טל' 02-6665000, פקס mevaker.gov.il