ישיבת מליאה בתאריך 28/01/2026 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשרה. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י' בשבט התשפ"ו, 28 בינואר 2026. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתן של חברות הכנסת עדי עזוז, נעמה לזימי ולימור סון הר מלך בנושא: היעדר פיקוח של משרד החינוך על אישורי העסקה של ספקים חיצוניים במערכת החינוך. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, מייד נעבור לשאילתות הדחופות, אבל לפני כן אני ארצה לומר כמה מילים משלי לזכרו של חבר הכנסת המנוח שמואל טולידאנו. אנחנו נציין את זכרו, כמובן, לאחר השאילתות, אבל היות שאני כבר לא אהיה כאן, כי אני נוסע ללווייתו של גיבור ישראל רני גואילי, השם ייקום דמו, אני רוצה כן לומר את הדברים כעת. אם כן, אנחנו חולקים כבוד לחבר הכנסת לשעבר שמואל טולידאנו שהלך לעולמו והוא בן 101 שנים כשבועיים לפני יום הולדתו ה-102; דמות שחייה שזורים בדברי הימים של המדינה עוד טרם הקמתה. שמואל היה בן למשפחה טבריינית שורשית, צאצא לשושלת רבנים מפוארת שעלתה ממרוקו במאה ה-19. סיפור חייו הוא סיפורו של דור המייסדים; מפעילותו בהגנה, דרך הקמת יחידות מודיעין בצה"ל, ועד לשירותו הממושך במוסד, ששם כיהן כסגן ראש הארגון ופיקד על יחידת "ביצור", שהייתה אמונה בין השאר על העלאת יהודים מארצות ערב. כמובן, לא זכיתי להכיר את שמואל באופן אישי, אבל מורשתו הציבורית מלמדת על איש של מעשה וביטחון, שהאמין בכל ליבו כי חוסנה של החברה הישראלית טמון ביכולתה לשלב את כלל אזרחיה. במשך תריסר שנים שירת כיועץ לענייני ערבים תחת שלושה ראשי ממשלה: אשכול, מאיר ורבין. למשכן הזה שמואל נכנס כחבר מן המניין בשנת 1977, כחבר הכנסת התשיעית מטעם סיעת ד"ש, ובהמשך סיעת שינוי. כפרלמנטר הוא התבלט ביושרתו וביסודיותו, ושימש יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה. עדות להערכה העמוקה שרחשו לו בבית הזה, ללא קשר לשיוך פוליטי, היא העובדה שבשנת 1981 הוענק לו פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות חיים. בנימוקי הפרס נכתב כי הוא ניתן לו על תרומתו להעמקת ההבנה והדו-קיום בין יהודים לערבים בישראל. דמותו של שמואל מזכירה כי ניתן לשלב תפיסת עולם ביטחונית נחושה עם רצון עמוק לבניית גשרים בתוך החברה הישראלית. הוא הקדיש את שנותיו הרבות למען ביצורה ודמותה המוסרית של מדינת ישראל. בשם כנסת ישראל ובשמי אני שולח תנחומים למשפחתו טולידאנו, לידידיו ולמוקירי זכרו. כאמור, בהמשך נקיים באופן רשמי את הדברים לזכרו, וחברי הכנסת קריב ולזימי גם יישאו דברים.

היו"ר אמיר אוחנה:

כעת נתחיל בשאילתות הדחופות והרגילות לשר החינוך, שאני מתכבד להזמין אל הדוכן. בבקשה. אני מבקש לציין כי השבוע אושרו שתי שאילתות דחופות. על אחת מהן נשמע תשובה כאן, במליאה, ועל השנייה תועבר תשובה בכתב, בהסכמת חבר הכנסת השואל. וכמו כן, הצמדנו השבוע לשאילתה הדחופה שלוש שאילתות רגילות. על אחת מהן נשמע תשובה היום. אדוני השר, תשומת ליבך שגם אחרי מתן התשובות על השאילתות, עדיין יש שאילתות שלא קיבלנו מענה בזמן ונמצאות בטיפול משרדך. אנחנו חוזרים על הריטואל הזה מדי פעם, אבל יש את הרשימה. אפשר להעביר את הרשימה.

שר החינוך יואב קיש:

אני לא יודע להגיד לך, כי אני בודק אצלי ואני לא רואה פער - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אבקש ממזכירות הכנסת לבקש את איש המקצוע מטעמך שמטפל בדברים האלה כדי לסגור את הפער הזה, בסדר?

שר החינוך יואב קיש:

טוב. הינה, אסיה פה. אני לא מכיר פער.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנא, קשר ישיר. לסגור את הפער הזה, בסדר? תודה רבה.

שר החינוך יואב קיש:

רק במילה. אנחנו המשרד שמקבל הרבה מאוד שאילתות, ועונה הרבה מאוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

זה נכון.

שר החינוך יואב קיש:

ומגיע ועושה את כל המאמצים, וחשוב לי שיקבלו בזמן תשובות.

היו"ר אמיר אוחנה:

זה נכון בהחלט. ואכן, פעם שנייה שאתה מופיע כאן בכנס הנוכחי כדי לענות על שאילתות, ואנחנו מברכים על זה. נעבור לשאילתה הראשונה של חבר הכנסת מאיר כהן בנושא: פיקוח במעונות היום לגיל הרך. חבר הכנסת כהן, בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, בעקבות המקרה הטרגי שבו נהרגו שני פעוטות במעון שפעל ללא רישיון, אבקש לקבל את תשובתך. רצוני לשאול: 1. מה נעשה עד היום בנושא הפיקוח על המעונות במשרדך? 2. האם קיימת עבודת מטה בנושא הזה? תודה.

שר החינוך יואב קיש:

תודה רבה, חבר הכנסת מאיר כהן. ברשותך, לפני שאני עונה על השאילתה שלך שעוסקת במעונות המפוקחים, אני אתייחס ואגיד מילה לגבי האסון בירושלים. באמת ראינו פעילות שהיא למעשה לא מפוקחת, בלתי חוקית, של מעון פיראטי עם עשרות פעוטות שנמצאים בו. זו תופעה שלא נמצאת היום תחת פיקוח, נקרא לזה, של משרד החינוך. למשרד החינוך אין את היכולת "לצאת" לשטח ולהיכנס לדירות, לבדוק, לראות ולעשות פיקוח אקטיבי שכזה.

נאור שירי (יש עתיד):

יש לך הרבה זמן לענות על השאילתות - - -

שר החינוך יואב קיש:

יש לך פה שאילתה. מה אתה רוצה?

נאור שירי (יש עתיד):

לא, אתה צריך הרבה זמן.

שר החינוך יואב קיש:

אני לא חושב שזה מטריד פה מישהו, אבל אני אגיד לך דבר אחר. בקיצור, חזרה לענייננו. הדרך היחידה לטפל באמת באותה תופעה של פעוטונים פיראטים, נקרא להם – דרך אגב, עד שבעה פעוטות זה לא אמור להיות מפוקח, זה המספר שנקבע. גם על זה אפשר לדבר, כי יכול להיות גם אסון כשיש שבעה או שלושה, או אפילו שניים, ובוודאי שמעל מספר מסוים. המספר 7 נובע מזה שאיש צוות אחד עוד איכשהו יכול לטפל במספר הזה. מעבר לכך, זה כבר נהיה אירוע שדורש שני אנשי צוות. אבל גם זו שאלה. בסוף הדרך היחידה להיכנס למהלך אמיתי היא שילוב של משטרה, שלטון מקומי, פרקליטות בשביל האכיפה, ומשרד החינוך ומשרד העבודה. זאת אומרת, זו חבילה שלמה שעדיין לא קורית. המנכ"ל שלי מרכז ומתכלל עכשיו צוות כזה, ובסוף אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתמודדים. דרך אגב, צריך להבין שבסוף גם אותם פעוטונים לא חוקיים נותנים מענה בשביל משפחות, בדרך כלל קשות יום, יותר קשות יום, או כאלה שפחות. בוא נגיד, יש סיבה שזה לא מפוקח וזה לא קורה כי העלויות יותר נמוכות. הם לא נותנים את היחס הטיפולי וכוח האדם שאנחנו דורשים. הרבה מאוד דרישות שדורשים במשרד החינוך לא מתבצעות שם, וזה חלק מהסיבות, חס וחלילה, שאסון יכול לקרות. דרך אגב, בכל מקום יכול לקרות אסון, גם אם הוא מפוקח במאה אחוז. אבל אני אומר, במקומות האלה הם עוד יותר צפויים לפגיעה. ולכן, האירוע הזה של הצוות הבין-משרדי – אני אבקש שיביא המלצות לראות איך אפשר לטפל, לפחות לצמצם את התופעה הזו. אבל אתה שאלת אותנו לגבי מה אנחנו עושים אצלנו במשרד בכל מה שקשור לפיקוח. חוק הפיקוח הוא יחסית חוק חדש. חוקק ועבר לאחריות למשרד החינוך ב-1 בפברואר 2022. עד אז משרד החינוך לא היה באירוע בכלל. זאת אומרת שאנחנו כשלוש שנים בתוך השינוי החקיקתי של העניין, וגם הגיבוי התקציבי היה מאוד מצומצם. אנחנו התחלנו, עם כל המורכבות, לבנות את התשתיות, כאשר המטרה של התשתיות היא לייצר את מתן הרישיונות, הפיקוח, תהליכי ההכשרה, ההדרכה והליווי של הצוותים; לקדם את המקצועיות שלהם, לזהות באמת מקומות שבהם יהיו מסגרות ללא רישוי. וזה קורה. גם סגרנו. אבל זה קורה אחרי שפונים אלינו לרישיון אנחנו מציבים את התנאים, בודקים, ורואים שהם לא עומדים בהם, ואז אנחנו סוגרים. אין פה תהליך של סקאוטינג, נקרא לו, זה לא קורה. לכן אני אומר, כל החשיבות – כל הדברים האלה שאמרתי, זה החשיבות לכך שיש מעון או פעוטון מפוקח. בתחום הבינוי, מ-2023 – קרוב למיליארד ש"ח השקעה בבינוי, ו-712 כיתות חדשות של מעונות יום הוקמו בתקופה זו. בתחום הרישוי, המערכת עלתה לראשונה בחודש יוני 2022, והיא מאפשרת שני מסלולים עיקריים של בקשה. מסלול רישיון הפעלה, ומסלול רישיון ובקרה לצורך סבסוד. פרסמנו גם את נוהלי הרישוי - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

לצורך מה?

שר החינוך יואב קיש:

סבסוד, שזה מעון יום מוכר. נוהל רישוי וקהל: יש לנו, פרסמנו את הנהלים, גם נוהל חידוש רישיון, העברת מעון לבעלות אחרת, העברת מבנה, ויש לנו ממשק עבודה משותף מול משרד העבודה להעברת מידע על המעונות המוכרים לצורך סבסוד. אני חייב לומר שיש לנו גם לא מעט תלונות ממפעילי מעונות היום המסובסדים על התפר הזה שבין משרד העבודה למשרד החינוך. איך זה עובד? אנחנו אחראים על כל הנושא המקצועי-חינוכי-פדגוגי. משרד העבודה אחראי על כל מה שקשור לזכאות הכלכלית, ולסבסוד ולהקטנת העלויות להורים. ויש מידעים שאנחנו דורשים מהמעון, ויש מידעים שהם דורשים מהמעון. זאת אומרת, יש פה כפילות מיותרת. אנחנו מנסים לטייב את האירוע הזה, אבל זה אירוע שפוגע בשירות שאנחנו נותנים למפעילי המעונות, בגלל שזה לא נמצא רק במקום אחד. עכשיו, מה ההיגיון? א. זו החלטה של הממשלה הקודמת אני מניח שהיית מעורב בזה, בתוקף תפקידך כשר הרווחה דאז. למה זה לא נעשה במקום אחד? כי אין במשרד החינוך – אני אומר את זה בצורה ברורה – את הכלים והיכולת לזהות מה הסבסוד שצריך לקבל פעוט בגלל ההכנסה והמעמד התעסוקתי של ההורים שלו. עכשיו, אני לא רוצה להיכנס לאירוע שאני לא מבין בו, לא יודע. אז זה נשאר בעבודה.

מאיר כהן (יש עתיד):

את זה אני מכיר.

שר החינוך יואב קיש:

מה? אתה מבין. חלוקה ברורה, אוקיי. אני רואה שגם דוידסון מסתכל, אולי אני אספר גם לו, שיכיר ויבין את - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני פשוט רוצה לחזור לסעיף הראשון, הסעיף של הפיקוח, הרי זה מתוקצב. עשינו דיון והבנו שיש 40 עובדים ממשרד החינוך שעוסקים בפיקוח - - -

שר החינוך יואב קיש:

אני עובר תכף על המספרים, תכף אתה תראה את המספרים. אז רק זה – אני אומר, האירוע הזה של הממשק מול משרד העבודה. אגף הרישוי עושה גם הדרכות למפעילי מעונות היום לטובת הנגשת המידע וסיוע לבעלויות בתהליכים. בסוף זה אירוע חדש גם להם. אומנם כבר שלוש שנים, זה אחרי חבלי הלידה, נקרא לזה, אבל זה עדיין היה לא פשוט. אחת לשנה יש לנו מפגש הדרכה גם למפקחי לידה במשרד החינוך. כבר בשנת הלימודים התשפ"ג, שזו השנה הראשונה למעבר למשרד החינוך, הסדרנו אלפים רבים, כ-4,000 מעונות יום עם רישיון. בהמשך חלה עלייה, ויש לנו היום מעל 5,000 מעונות יום עם רישיון. יש עוד כ-500 מעונות שהיה להם רישיון ונסגרו, ו-250 מעונות בתהליך קבלת רישיון. זה הסטטוס נכון לעכשיו. צריך להבין שלא כולם מעונות מסובסדים, חלקם פרטיים לחלוטין. זה, כמובן, גם ידוע.

מאיר כהן (יש עתיד):

שר החינוך יואב קיש:

פרטיים, מפוקחים מלא. בתחום האכיפה יש לנו תשתית מחשובית להפעלת עיצומים פיננסיים. אנחנו עושים ביקורים על בסיס מידע מוקדם במאות מעונות, ובמסגרתם נמסרה לבעלי מעונות הפועלים ללא רישיון דרישה להשלמת הליכי הרישוי - - אלו אותם מעונות שאמרתי שבסוף גם הוצאנו להם צווי סגירה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כמה יש, הרבה?

נאור שירי (יש עתיד):

הוא לא יודע.

שר החינוך יואב קיש:

אני חושב ש-70, אם אני לא טועה. - - תוך מתן התראה כי המשרד מתעתד להפעיל הליכי אכיפה, ובכללם עיצומים כספיים. עם השלמת בניית התשתית החלו הליכי אכיפה במאות מעונות ברחבי הארץ. גם בזה נתנו סמינרים למפעילי המעונות, שיכירו את התהליכים. כל זה נועד להגביר את הפיקוח על המעונות, להדק את תהליכי ההכשרה, ההדרכה והליווי של הצוותים, לזהות מסגרות ללא רישוי ולסייע להן במתן הרישוי, ואם לא – לאכוף. בתחום הפיקוח הפדגוגי – זה לגבי המספרים, מישהו שאל. אז זה פה, אמרתי; ראיתי, אני יודע שזה פה: הכפלנו את מספר המפקחות הפדגוגיות על מעונות היום ברחבי הארץ מכשהן היו במשרד העבודה, אנחנו היום עם 60 מפקחות פדגוגיות בשישה מחוזות מצפון לדרום – לשאלתך, חברת הכנסת צרפתי הרכבי, 60 מפקחות. כל מפקחת עוברת הכשרה מותאמת לתפקיד על פי תקנות החוק, לכל אחת יש אזור פיקוח ייעודי וסמכויות ואחריות בהתאם לחוק הפיקוח של המעונות מ-2018, כפי שאמרת, חבר הכנסת מאיר כהן. בכל מחוז מונתה מנהלת תחום מעונות יום, שמתכללת את הפיקוח על מעונות היום במחוז, והוספנו תקן מנהלת יחידת לידה עד שלוש ברשויות המקומיות, במימון מלא של משרד החינוך – לידה עד שלוש – בסך של 45 מיליון ש"ח. עד כה מונו כאלה מנהלות ב-240 רשויות ברחבי הארץ והמימון הוא לפי קריטריונים של אשכול למ"ס ומספר ילדים ברשות. בנוסף לכך גם מינינו מלוות רשותיות בכל מחוז לטובת מנהלות הלידה עד שלוש; מינוי רכזת הדרכה בכל מחוז לתכלול ההדרכה החינוכית של מעונות היום; מיסוד מערך ההדרכה ברשויות – חמש שעות חודשיות, בהיקף של 65 מיליון ש"ח. רצינו להכפיל את זה. לצערי, את התקציב הזה לא קיבלנו, בעקבות המלחמה. פה נפגענו ברצון להרחיב בגלל שנאלצנו להסתפק במה שכבר יש. בנוסף, מממן משרד החינוך פיתוח מקצועי של המדריכות ומנהלות יחידות הגיל הרך – לידה עד שלוש – ברשויות, משהו שאנחנו רואים בו כשותף מרכזי, וזה כמובן השלטון המקומי.

נאור שירי (יש עתיד):

התקן הזה, כל שנה צריך לחתום עליו מחדש במקום לעשות את זה קבוע, למפקחים על הגיל הרך.

שר החינוך יואב קיש:

ברשויות המקומיות?

נאור שירי (יש עתיד):

ברשויות המקומית, בכל שנה.

שר החינוך יואב קיש:

יכול להיות, אני לא יודע בדיוק איך הם מנהלים את זה ברשויות, אבל אנחנו מממנים את זה. בתחום הייעוץ לגיל הרך מינינו 13 מפקחות חדשות - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני, אתה - - - משהו - - - אתה חייב לדעת - - -

שר החינוך יואב קיש:

לא, אני לא יודע – אפשר לבדוק את זה, אבל הוא שאל אותי על ההתקשרות עם אותה גברת אחראית. אני לא יודע, יכול להיות שיש רשויות שעושות מה שהוא אומר, יכול להיות שיש רשויות שלא עושות. בוא, אני לא יכול להתייחס לזה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

- - - הגדלתם - - -

שר החינוך יואב קיש:

בתחום הייעוץ לגיל הרך מינינו 13 מפקחות חדשות להיבטים רגשיים והתפתחותיים מטעם השפ"ח, ושתי מפקחות לכל מחוז. זה בא ללוות את הפיקוח המחוזי בהיבטים רגשיים-חברתיים, מצבי חירום וטיפול באירועים חריגים. בתחום הבטיחות – ועוד פעם, כל זה במעונות המפוקחים; אני חוזר, שלא יישמע זה – ביצענו כ-12,000 מבדקי בטיחות מקיפים בכלל המעונות לצד הוספת הכשרות מקצועיות להתנהלות בטוחה ועזרה ראשונה כנדרש בתקנות. עד היום הוכשרו קרוב ל-80,000 מטפלות בנושא זה ב-15,000 מעונות. הנתונים מבקרות חוזרות מצביעים על שיפור משמעותי בטיפול בליקויים, בעמידה בסטנדרטים. יש הטמעה של תרבות בטיחות במעונות היום, במטרה להפוך את הבטיחות לחלק בלתי נפרד משגרה חינוכית. בוצעה הנגשת ידע באמצעות פרסום של חומרים מקצועיים והנחיות לציבור הרחב, המבטיחים שפה משותפת וסטנדרט בטיחות אחיד לכל המסגרות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הנושא הזה הוא נושא חשוב, הנושא של הבטיחות. רק חשוב להבהיר שמטפלות לא עושות את הקורס הזה לפני שהן מתחילות לעבוד. יש להן שנה שבשנה הזאת הן יכולות לעשות קורס.

שר החינוך יואב קיש:

נכון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

היא יכולה לעבוד שמונה חודשים. זה חייב להיות לפני, לפני שהיא מתחילה לעבוד, כמו בכל מקום, מדריך, למשל.

היו"ר יעקב מרגי:

תביא אותן קודם כול, אחר כך - - -

שר החינוך יואב קיש:

בדיוק. אני אגיד לך גם איפה עוד יש בעיה. אני חייב לומר לך שיש נשירה מאוד גדולה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מכיר את זה.

שר החינוך יואב קיש:

אתה מבין שהיא עושה את הקורס בשנה הראשונה, ויכול להיות שבשנה השנייה היא כבר הלכה למקום אחר. אז אני, יש פה גם עניין של עלות–תועלת. קל להגיד. יש לנו אתגר מאוד גדול במציאת מטפלות. הלוואי – בעולם אוטופי אתה צודק במאה אחוז, מסכים, אני לא נגד, אבל אני מתייחס גם למציאות שאני רואה לנגד עיניי.

היו"ר יעקב מרגי:

ברשותך, כבוד השר, חשובה דעתך: בזמנו החקיקה לא הושלמה, לא העבירו את כל סוגיית המעונות למשרד החינוך כפי שרצינו. מה דעתך לגבי, באמת, פעם אחת, באומץ, לקחת את כל הסוגיה מאל"ף עד תי"ו במשרד אחד - - -

שר החינוך יואב קיש:

אני אתייחס לזה, תכף אתייחס. יש חקיקה כזו של חברך יוסי טייב, בוועדת החינוך.

נאור שירי (יש עתיד):

הרשות לגיל הרך.

שר החינוך יואב קיש:

אני אדבר עליה, ברשותך.

נאור שירי (יש עתיד):

זה בהסכם הקואליציוני של ש"ס והליכוד, הקמת הרשות לגיל הרך.

היו"ר יעקב מרגי:

אני לא קובע את המספרים.

שר החינוך יואב קיש:

איזה ידען בהסכמים קואליציוניים יש פה. אתה שומר על האינטרסים של ש"ס, אני מבין.

נאור שירי (יש עתיד):

יועץ סתרים.

שר החינוך יואב קיש:

יועץ סתרים של ש"ס.

אופיר כץ (הליכוד):

אתה יכול גם לדבר על הצעת החוק שלנו - - -

שר החינוך יואב קיש:

חכה, מה אתה – << דובר_המשך >> חכה. בנושא המצלמות – אתה יודע, זה אפילו לא השקף הבא. אופיר, זה אפילו לא השקף הבא במצגת, אני בדיוק הגעתי לסעיף.

נאור שירי (יש עתיד):

מדהים, מדהים.

שר החינוך יואב קיש:

אתה רואה, אנחנו – great minds think alike. יו"ר הקואליציה, אופיר, יש לך פה יועץ סתרים להסכם הקואליציוני של ש"ס. נאור שירי דואג לאינטרסים של ההסכם הקואליציוני של ש"ס. האמת היא שיש פה רק נושא אחרון שאני רוצה לסיים לפני שנעבור למצלמות, וזה בתחום המוכנות לחירום. גם פה – מיפוי ומיגון פיזי במעונות קיימים – מצאנו ש-70% מכלל המעונות היום ממוגנים. זאת אומרת, אין לנו 100% מיגון, יש לנו 70%. כתבנו תורת הפעלה עם הנחיות ייעודיות להתנהלות בתרחישי חירום שונים וחיזוק מוכנות לתרחישים האלה, ותרגלנו את הצוותים– כולל הכנת סרטונים, חומרי הדרכה מפורסמים בפורטל, ויש גם פרויקט משותף עם פיקוד העורף להדרכה מותאמת לגיל.

יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):

דקה אחת.

שר החינוך יואב קיש:

כן, חבר הכנסת גולדקנופ. אני לא שומע אותך.

יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):

מאיר כהן (יש עתיד):

הוא הכי מבין.

היו"ר יעקב מרגי:

זה לא בסדר.

שר החינוך יואב קיש:

אני מתנצל, אני לא מצליח לשמוע אותך.

יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):

היו"ר יעקב מרגי:

הרב גולדקנופ, יש סדר בשאילתות, בצורה הזו אתה עוקף את מי שבאמת ביקש רשות, ויש עוד שאלת המשך, והשר לשעבר מאיר כהן ממתין בסבלנות יתרה.

יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):

גלעד קריב (העבודה):

חבר הכנסת גולדקנופ, אנחנו לא על הדנובה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני שמעתי את הקול שלך בחזנות, אתה יכול לצעוק.

נאור שירי (יש עתיד):

גם לא הבנתי מה אתה קשור למעונות.

שר החינוך יואב קיש:

מכיוון שכמו שאנחנו רואים, אנחנו יכולים להאריך, אז אין לי בעיה. היושב-ראש, לשיקולך.

יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):

אני מקבל עכשיו הודעה על - - - על המעונות הלא-מפוקחים, צריך לעבות יותר את המעונות הלאומיים המפוקחים.

מאיר כהן (יש עתיד):

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אף אחד לא שומע אותו. אתה שומע אותו?

היו"ר יעקב מרגי:

לא.

יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):

- - - ולקראת תחילת שנת הלימודים תשפ"ז - - -

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא קורא שפתיים.

יצחק גולדקנופ (יהדות התורה):

היו"ר יעקב מרגי:

אני לא רוצה לתת לו, כי זה בניגוד לסדר.

נאור שירי (יש עתיד):

כן, אבל אין לך בעיה שהסדר מופר פה.

היו"ר יעקב מרגי:

לא, יש לי בעיה. אני לא יכול להתערב לשר, הערתי את הערתי. נאור, אני הערתי את הערתי, אתה לא שמת לב.

שר החינוך יואב קיש:

הרב גולדקנופ, חבר הכנסת גולדקנופ, אני אגיד לך ככה: את הנושא הזה עוד לא אישרתי. יש הצעה, זה ייבחן ונראה מה עושים.

היו"ר יעקב מרגי:

בואו נחזור לסדר.

שר החינוך יואב קיש:

מספטמבר 2023 נבדקו 3,100 מעונות לוודא שהם עומדים בתקנות החוק. ב-2,200 מעונות הותקנה מערכת חיווי מחוברת למוקד ארצי שמתריעה במידה ויש תקלות במערכת המצלמות, וזה במימון משרד החינוך. לאחרונה רכשנו 500 מכשירי הקלטה עבור מעונות שמכשיר ההקלטה שלהם מיושן ואינו עומד בדרישות החוק. כמו כן, בוצעה בדיקת רישום פלילי לכלל המעורבים במעון בזמן אמת, שמדווחים במערכת הרישוי, נבדקו 94,000 רישומים. אנחנו מקבלים התרעת אמת ממשטרת ישראל בזמן אמת כשיש משהו. אופיר, עברה גם חקיקה – שהיא חקיקה מרשות, בהובלת יושב-ראש הקואליציה, שעברה פה בכנסת.

אופיר כץ (הליכוד):

יחד עם רון כץ.

שר החינוך יואב קיש:

יחד עם חבר הכנסת רון כץ. אז החוק של הכצים שעבר פה אפשר למעונות שרוצים פיקוח בזמן אמת – שזה בעצם השינוי הגדול – כניסה להורים, להסתכל במצלמות בזמן אמת. יש בחוק הגדרה מסודרת איך ואיפה. זה קורה היום רק במעונות פרטיים שמאושרים – ורוצים להיכנס, מה שלפני כן לא היה מאושר. אני יכול להגיד לכם מה קרה בדיונים. המורכבות הייתה דווקא ממשרד המשפטים, שמירה על פרטיות, כל מיני כאלה. ואז יצאה בסוף חקיקה שבהסכמה די רבה, מלאה, אם ההורים רוצים והגננת מסכימה – ככה בונים מעון שאתה יכול להיכנס בזמן אמיתי ולראות מה קורה, ולפני כן לא ניתן היה. לשאלה השנייה שלך לגבי עבודת מטה – אנחנו עושים עבודה כזו שמטרתה לטייב ולדייק את התפקידים, כולל את מערך הפיקוח הפדגוגי, רישוי, אכיפה, בטיחות ומוכנות לחירום. אנחנו עושים שיח משותף, גם פנימי שלנו, מטה מחוזות, גם נציגי ארגונים ובעלויות ורשויות מקומיות, וזה מוביל לעדכון וכתיבה של נהלים בנושאים שונים. לגבי איפה יש לנו פער: פער מרכזי, אמרתי, זה בממשק למשרד העבודה. נושא נוסף שאני חייב לציין, ובזה אני מתייחס לחקיקה בקשר למה שהיושב-ראש אמר, חקיקה של הרשות לגיל הרך. אנחנו חושבים שכן, צריך לקחת את כל הגיל הרך, דרך אגב, לידה עד שש, לא רק לידה עד שלוש, ולשים את זה במינהל עצמאי מוביל במשרד החינוך, לא כרשות מחוץ למשרד. בעיניי רשות מחוץ למשרד מייצרת מורכבות לא פשוטה אחרת. חייב להיות מינהל עצמאי, אבל במקום להיות איזשהו אגף – לנתק אותו מהאגפים, לעשות אותו מינהל, לעבות אותו ולאחד אפס עד שש. אם תהיה רשות, למה זה חיסרון? אתה גם מאבד את הרצף הפדגוגי שחשוב שהוא יהיה בתוך המשרד, ולכן אנחנו מנסים לקדם עם יו"ר הוועדה תפיסה שאומרת: הולכים לשינוי מאוד משמעותי, היפוך הפירמידה, עוד השקעות בגיל הרך, מיקוד במינהל שלם, כמו שיש לנו מינהל לחינוך התיישבותי, אתה מכיר אותו היטב. הפתרון לא יכול להיות מחוץ למשרד, זו תהיה טעות. אז כן, לעשות מנהל שעוסק – מלידה עד שש, נכניס לשם את כל הדברים שאנחנו עוסקים בהם, שחלקם תוארו פה, יש גם לגילי שלוש עד שש. הנושא היחיד שהיום עדין אין לי מענה עליו ואני מתלבט איך עושים אותו, זה נושא הסבסוד שנותן משרד העבודה. אני לא בטוח שזה צריך להיכנס לתוך המינהל הזה. יש יתרונות וחסרונות לכל גישה בעניין הזה. עד כאן, חברים.

היו"ר יעקב מרגי:

עומדת לך אפשרות לשאלה נוספת, שאלת המשך.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני השר, תודה על התשובה; אדוני היושב-ראש. תראה, אני רוצה את תשומת ליבך, ובכלל, אני אדבר לכולם. היושב-ראש מרגי, בצבא, כשקורה אסון – אתה מכיר את זה, אתה יודע מה הנהלים במשרד הרווחה, שגם אני וגם אתה התקנו. כשקורה אסון בצבא, למוחרת עוצרים את האימונים. לא ראיתי את זה, לצערי, במשרד החינוך. היה צריך, אדוני, לעצור את הנשימה, היה צריך לעשות כנסים של כל הפיקוח. היה צריך מייד באותו יום, כמו שאני ידעתי לעשות, ומרגי ידע לעשות במשרד הרווחה כשהיו אסונות – ולא דווקא, לא חיכינו שימותו – כשהיה איזה אסון שהוא אסון דרמטי. עכשיו, אני רוצה להזכיר לך – לא ראיתי את זה וחבל. ואני מאוד מבקש ממך, זה לא מאוחר, זה פיקוח נפש, מתו שני ילדים. אני רוצה להזכיר לך, אדוני, בממשלה שבה הייתי חבר, הידועה בכינוי ממשלת השינוי, התקציב היה – רק לפיקוח על המעונות בהמשך ההעברה מהמשרד – היה 200 מיליון. היום, במשרד שלך, בתקציב הזה – ואני לא אומר את זה כדי לקנטר, אני אומר את זה כדי להדליק נורה אדומה – התקציב הגיע ל-46 מיליון מ-200 מיליון. לכן רצוי שאתה מייד אחרי הפגישה הזאת תקרא לתקציבן שלך ותחזיר את התקציב ל-200 מיליון. זה בשעה – ושוב, לא כדי להקניט – אתה לא יכול לדבר כאן על כל מה שאתה עושה, ובפועל מ-200 מיליון יורד ל-46 מיליון.

שר החינוך יואב קיש:

מאיר, זה רק לא נכון. אני אעדכן אותך בתשובה.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה נכון. שמע, אני לוקח את זה מהתקציבים, אתה תגיד לי שהתקציב לא נכון?

שר החינוך יואב קיש:

אני אגיד לך בדיוק.

מאיר כהן (יש עתיד):

יכול להיות. במקביל, ברשת המעיין יש תוספת של 28%. במוסדות חרדיים לחינוך המוכר – תוספת של 43%. עשה לי טובה, קח מהתקציבים האלה ומתקציבים אחרים, ותבוא בשבוע הבא עם בשורה שמחזירים את ה-200 מיליון. לא בשביל הקנטור, בשביל הצלת חיי ילדים. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חברי הכנסת שביקשו לשאול שאלה נוספת – הראשון שבהם, יוראי להב הרצנו, בבקשה, אדוני, ואחריו – אוריאל בוסו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, עיתונאי התאגיד לירן כוג'הינוף פרסם שארגונים פנאטיים, הומופוביים, שמתנגדים לשירות בצה"ל, מגיעים לבתי הספר הממלכתיים והממלכתיים-דתיים ומעבירים שיעורים לתלמידים ולתלמידות. אחד מהם זה המכון הישראלי למשפחה, שאחד מראשיו, יעקב אריאל, הגדיר בעבר את קהילת הלהט"ב כנכים שסובלים מבעיה אמיתית שאותה יש לפתור באמצעות טיפולים נפשיים ותרופתיים, או ארגון רבני הקהילות, שקיימו כנס נגד קהילת הלהט"ב - - -

היו"ר יעקב מרגי:

מה השאלה?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - שאמר שמואל אליהו שיחסים חד-מיניים הם נטייה שאסור להשלים איתה, כמו שאסור להשלים עם הנטייה להשמנה. עמיחי אליהו, שגם הוא עמד בראש - - -

היו"ר יעקב מרגי:

מה השאלה, יוראי? מה אתה שואל? שאל. אתה נואם.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני שואל האם הדברים האלה, הכניסה של הארגונים האלה לבתי הספר – אני שואל, האם הדברים האלה, הכניסה של הארגונים האלה לבתי הספר, הם על דעתך? וכיצד הדבר הזה יכול לקרות?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה, אדוני.

אוריאל בוסו (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, ראשית, קיבלתי אפשרות לשאילתה דחופה שאושרה לי, וכמובן שלאחר הטיפול המסור של משרדך, הבקשה והנושא טופל לגבי ילד אחד בצפון שלא קיבל את המענה. גם כן בשביל לא לחשוף פרטים, הסרנו את השאילתה. ואני רוצה, במסגרת שאלת ההמשך שלי, לשאול שאלה נוספת. הבאת בשורה בעקבות פניית ארגון "מסוגלים" להורים לילדים מיוחדים שזכאים להסעות, שההורים יכולים לעשות את ההסעות מהעירייה במקום שתהיה חברה חיצונית. אין יותר טוב מאבא שיסיע את הבן שלו, ילד זכאי מיוחד. אני מדבר על ילדים משותקים וכו'. אממה, הפיילוט הזה – אני יודע שאתם עובדים במסגרת פיילוט – עובד מצוין בירושלים. אני מכיר את זה, זו ברכה אמיתית, זה לא ממשיך לשאר רחבי הארץ. האם משרדך מתכונן להוציא איזה חוזר מנכ"ל, הוראה כזאת או אחרת לרשויות? אני יודע שהורים פונים אלינו, הם מבינים את הרעיון, זו ברכה אמיתית. אין יותר טוב לילד מאשר שאבא שלו ייקח אותו וייתן לו את השירות האמיתי. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

מאיר כהן (יש עתיד):

מאות הורים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אדוני השר.

שר החינוך יואב קיש:

תודה. אני אתחיל מהאחרון ואחזור בסוף לראשון, ברשותכם. אז דווקא לחבר הכנסת בוסו, כן, צריך רגע להבין, נושא ההסעות בסוף מטופל על ידי השלטון המקומי, וכל רשות אחראית להסעות בתחומה. אנחנו מסבסדים. זה לא מגיע לסבסוד מלא, זה חלקי, הם נושאים גם חלק מהעומס, והם גם מנהלים את האירוע. אנחנו בהחלט עוזרים כשיש פניות, כמו במקרה הזה, לנסות למצוא פתרונות. אחד הנושאים שאני התחלתי זה באמת אותו פיילוט מבורך. הוא הצליח. אנחנו ממשיכים איתו בירושלים. אנחנו רצינו להמשיך איתו בכל הארץ ולאפשר אותו. לצערי – ואני רוצה להגיד לך את זה ממה שאני זוכר, זה מהזיכרון, אני צריך לבדוק ולחזור אליכם עם תשובה – האוצר עוצר את זה ולא מאפשר. עכשיו, אני לא יודע למה, אני אומר לך בכנות, אנחנו נמשיך ללחוץ.

היו"ר יעקב מרגי:

אני חושב שאני יודע למה, גם לנו במשרד הרווחה הוא עצר את זה.

שר החינוך יואב קיש:

למה?

היו"ר יעקב מרגי:

עלות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איזה עלות?

שר החינוך יואב קיש:

אבל למה עלות? ממילא מגיע להם להסיע אותם.

היו"ר יעקב מרגי:

כי היום בגלל הכשל – סליחה, זה ידע אישי, חינם, פרו בונו – הכשל בסוגיית ההסעות, יש משבר קשה מאוד. הורים היום, נכון להיום, ההערכות הן שבין 30% ל-40% מההורים עושים את זה ממילא. ברגע שאתה תפתח את הערוץ הזה - - -

שר החינוך יואב קיש:

ולא משלמים להם.

היו"ר יעקב מרגי:

כן, האוצר, שיטת מצליח.

שר החינוך יואב קיש:

בקיצור, אני מבקש ללחוץ על האוצר, ואנחנו נעשה את זה גם עם משרד החינוך. תודה. זה לגבי חבר הכנסת בוסו.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה הרבה כסף.

שר החינוך יואב קיש:

לגבי חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, ראשית, את הנושא הספציפי שהעלית אני לא מכיר, אז תעביר לי אותו בכתב, אנחנו נבדוק את זה. אני כן רוצה להגיד ברמה העקרונית לגבי הגעה לבתי ספר – וזה חשוב, אנחנו גם בשנת בחירות, חשוב שכולם ידעו מה העמדה – יש חוזר מנכ"ל מפורט. אם רוצים לדבר על נושאים שנויים במחלוקת - - -

מאיר כהן (יש עתיד):

זה לא שנוי במחלוקת.

שר החינוך יואב קיש:

לא, לא, אמרתי, זה לא קשור. אמרתי לך שעכשיו שנת בחירות, אני רוצה לתת לך דוגמה, אני תכף אתייחס לזה גם במסגרת הזו. אני רוצה שתבין רגע את התמונה. זה לא. לגבי נושאים שנויים במחלוקת. נגיד, אתה רוצה ללכת לדבר, פוליטיקאי עם עמדה פוליטית בבית ספר מסוים, יש לנו מדי פעם כנסים כאלה, זה חייב להיות אירוע מאוזן. זה חייב להיות שישמעו את שני הצדדים.

מאיר כהן (יש עתיד):

כל השנים האלו. אני 27 שנים - - -

שר החינוך יואב קיש:

נכון, אבל אני מסביר את זה, כי לפעמים, לצערי, אנשים פה לא מבינים, וחשוב שיכירו. האירוע חייב להיות מאוזן, חייבות להישמע עמדות משני הצדדים של העמדה הפוליטית, וזה חייב להיות. לגבי מי יכול או לא יכול להיכנס לדבר בבית ספר, לשאלתך – דווקא עכשיו הוצאנו תקנות בדיוק על סמך שינוי בחוק, נדמה לי שזה היה סעיף 2ב. התקנות האלה הן בהערות הציבור, ואתה מוזמן להתייחס.

גלעד קריב (העבודה):

זה לא שינוי, היה - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יואב, אז נשים הומופובים ונשים את אלה שתומכים בזכויות?

שר החינוך יואב קיש:

החוק קיים, דורש תקנות. התקנות הופצו לעוד סיבוב. יש שם התייחסות, לדעתי, בפגיעה בשוויון וכל מיני כאלה. ובצדק יש גופים שאסור שייכנסו, בין השאר גופים שקוראים לסרבנות – גם הם לא ייכנסו לבתי הספר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אוקיי. הומופובים? והומופובים?

שר החינוך יואב קיש:

בשום פנים ואופן לא. מה זה? זה לא קשור.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אז לא מקובל עליך שהגופים האלה נכנסים?

שר החינוך יואב קיש:

לא, לא מקובל עליי. ותוסיף – אם תסתכל על התקנות, לדעתי זה נמצא שם. אני לא זוכר אותן בעל פה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני אשלח לך.

שר החינוך יואב קיש:

אבל אם לא, תעיר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אוקיי, אני אשלח לך.

שר החינוך יואב קיש:

זה שתיים. ואני חוזר - - -

היו"ר יעקב מרגי:

ואחרון חביב.

שר החינוך יואב קיש:

אחרון חביב, חבר הכנסת - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הראשון.

שר החינוך יואב קיש:

- - הראשון, אני רק רוצה לעבור איתך, מכיוון ששאלת על התקציב. אני רוצה להסביר לך למה הפייק שיצא – אתה יודע מה, קשה לי להגיד לו "פייק", כי בסוף על מה הוא מתבסס? הוא מתבסס על כך שתקנה תקציבית שמספרה 6202 ירדה מ-190 מיליון בתקציב 2026 הקרוב ל-46 מיליון, ולכן הייתה טענה כאילו התקציב שלנו בכל מה שקשור לגיל הרך ירד מקרוב ל-200 ל-46. עכשיו אני רוצה רגע להסביר לך מה קרה באמת, כי זו טענה שעובדתית, תקנתית, יש בה מן האמת, אבל זו טענה שמוציאה דיבה והיא שקרנית במהות. למה?

מאיר כהן (יש עתיד):

אבל זה מה - - -

שר החינוך יואב קיש:

אז הינה התשובה. כשאתה מסתכל על סך כל התקציב שאושר ב-2023 בכל סעיפי הגיל הרך, שזה 6,000 עד 6,300, או משהו כזה, אתה מגיע ל-217 מיליון. כשאתה מסתכל על כל הדברים האלה היום, אתה ב-220 מיליון. זאת אומרת, לקחנו והסטנו תקציבים מאותה תקנה לתקנות אחרות, גם הן רק ייעודיות לגיל הרך. אנחנו לקחנו 100 ו- – כן, תסתכל, יש לי - - -

נאור שירי (יש עתיד):

איזו תקנה? אבל איזה תקנות? מה התקנה במלל? לא במספר.

שר החינוך יואב קיש:

אנחנו הגדלנו את 6,001 מ-27 מיליון ל-63 מיליון. התקנה היא תקנת כוח אדם עבור הגיל הרך. הוגדלה.

נאור שירי (יש עתיד):

מה הפיקוח?

שר החינוך יואב קיש:

הוגדלה מ-27 מיליון ל-63 מיליון.

מאיר כהן (יש עתיד):

פיקוח. פיקוח.

נאור שירי (יש עתיד):

פיקוח והכשרות.

שר החינוך יואב קיש:

והוספנו 110 מיליון, שאנחנו מעבירים ישירות לרשויות המקומיות.

מאיר כהן (יש עתיד):

מה בא לפיקוח?

נאור שירי (יש עתיד):

זה לא הפיקוח והתקנות - - -

שר החינוך יואב קיש:

110 מיליון ש"ח הועברו לרשויות על הדרכות למעונות ותקן למנהל הגיל הרך. זאת אומרת, מסך הכול של קרוב ל-220 מיליון, 217, בסיס התקציב ב-2023 עמד על 217 מיליון ו-743. ב-2024 – 211 מיליון ו-635. ב-2025 – 218 מיליון ו-792,000, וב-2026 – מה שהוגש לכנסת – 220 מיליון ו-299,000, מתוכו 46 מיליון ב-6202. אז תסתכלו על כל התמונה. תגידו לחברה שלכם, חברת הכנסת לזימי שתפסיק להטעות את הציבור ולשקר לציבור, ושתסתכל על התמונה האמיתית - -

נאור שירי (יש עתיד):

אני אומר, זה לא נכון.

שר החינוך יואב קיש:

- - ותדווח אמת ולא שקר. זה לגבי התקציב. עכשיו לגבי השאלה שלך, המסר – אה, דרך אגב, עוד משהו. אמרת: איך יכול להיות שהתקציב של הרשתות גדל ב-28% וב-43% בהתאמה, לעומת גידול של קרוב רק ל-9% בחינוך בסך הכול.

מאיר כהן (יש עתיד):

בממלכתי.

שר החינוך יואב קיש:

גם את זה בדקתי. דרך אגב, זה היה בוועדת החינוך, שבה אני חושב שהיית והלכת. בסוף שנת כספים בדרך כלל האוצר מזרים את הכספים הנדרשים דרך משרד החינוך לרשתות. למה? כי הכספים האלה לא יושבים בבסיס התקציב.

היו"ר יעקב מרגי:

הם לא בבסיס.

שר החינוך יואב קיש:

עברו לשינוי של תקצוב נורמטיבי של הרשתות. מה הכוונה? עכשיו בעקבות שינוי התקציב הנורמטיבי זה ייכנס בבסיס התקציב. אז בעצם היה לך פער תזרימי שהאוצר תמיד נהנה ממנו ושיחק איתו, ודאג להעביר את הכספים רק בסוף השנה מכל מיני. ותמיד, אתה זוכר, זה כל ההעברות האלה.

היו"ר יעקב מרגי:

אני מכיר את זה.

שר החינוך יואב קיש:

עכשיו בתקציב, בגלל השינוי, שהוא מבורך, כשעברנו לתקצוב נורמטיבי, זה נכנס עכשיו בתחילה. אם אתה מסתכל על סך כל ההוצאה, אין שם גידול יוצא דופן ממה שהיה בשנים אחרות, חוץ מהגידול של הילדים. ולכן, כל האירוע הזה הוא אירוע שקרה בגלל המעבר לתקצוב נורמטיבי. אני לא הבנתי את זה בעצמי.

מאיר כהן (יש עתיד):

מה שאתה אומר בבסיס התקציב. זה נכנס לשם.

שר החינוך יואב קיש:

כן, כן, זה נכנס לבסיס. כספים שהושלמו בהעברות תקציביות בסוף שנה, למעשה עכשיו בגלל התקצוב הנורמטיבי עוברים יותר מוקדם.

מאיר כהן (יש עתיד):

- - - נאור.

שר החינוך יואב קיש:

דרך אגב, מאיר, מאיר, זו התשובה שנתן – לא אני נתתי אותה, אני לא ידעתי את זה – שאלתי את האוצר באותה נקודת זמן, ובאותה נקודת זמן בוועדה זו הייתה התשובה של אגף תקציבים, לא שלי.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

שר החינוך יואב קיש:

רגע, הוא שאל עוד דבר, הוא אמר: למה לא לעצור ולעשות הפסקה?

מאיר כהן (יש עתיד):

כמו אצלך בטייסת.

שר החינוך יואב קיש:

אני אגיד לך ככה, חשוב לי לומר לך: בסוף יש הרבה מאוד מעונות – אמרתי, גם אם הם מפוקחים, הם בסוף שוק פרטי. אלה לא מעונות שאנחנו מנהלים או עובדים שלנו. והאירוע גם התנהל במעון פיראטי מחוץ למערכת הפיקוח, אז זה גם מייצר איזשהו אירוע, כי אותם אני לא יודע אם לעצור, לא לעצור. אתן לך דוגמה אחרת. נרצח ילד בבית ספר בכפר קרע לפני ארבעה חודשים, למוחרת, שעתיים ראשונות של מערכת החינוך, בכל מערכת החינוך, הוקדשו למניעת אלימות ולשיח נגד פגיעה בתלמידים וסובלנות וסבלנות. את זה עשינו. אני נזהר מאוד מלהשבית את המערכת ולהגיד להורים "אתם לא" זה.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא אמרתי להשבית.

שר החינוך יואב קיש:

בסדר, אז נתתי לך דוגמה. במקום שזה היה במערכת שלנו, שזה היה בבתי הספר, עשינו את זה. האירוע הזה הוא שונה. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת נאור שירי, בנושא: טיפול בפערים לימודיים באזור הדרום והצפון. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, אדוני.

קריאות:

נאור שירי (יש עתיד):

ציון שלוש, בעיניי, על התשובה.

אופיר כץ (הליכוד):

שלוש משלוש.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. עברו 434 ימים מאז ששאלתי את השאילתה המאוד-חשובה, בעיניי, והתשובה כבר מתייתרת ברובה, אבל עדיין נקריא אותה. אני חושב שחשוב לציין את מניין הימים החוקי שהייתם צריכים לענות, אבל אני מניח שתבדקו את זה ותאשימו את גלי בהרב-מיארה. אני שואל: המצב הביטחוני יצר פערים לימודיים משמעותיים בקרב תלמידים באזורי הדרום והצפון. רצוני לשאול: מה התוכניות הקונקרטיות לצמצום הפערים הלימודיים? בהצלחה.

שר החינוך יואב קיש:

אכן, בנושא המלחמה - - -

נאור שירי (יש עתיד):

למה גלי לא דואגת שתענו בזמן?

שר החינוך יואב קיש:

אכן, בנושא המלחמה, בצפון ובדרום נוצרו פערים לימודיים. הם נוצרו בעקבות הפינויים, והם נוצרו בעקבות אירועי החוסן והמורכבות הנפשית שיש לתלמידים באזורים האלה. אני אתייחס לשאלה שלך. אני רגע אחד אקריא לך את הנתונים, ואחרי זה גם אתייחס בהרחבה בעל פה. צמצום הפערים שנוצרו בעקבות המצב הביטחוני הוא נושא מאוד משמעותי שהמשרד נתן לו את תשומת הלב. כבר בשנת הלימודים תשפ"ד הפעלנו את תוכנית צומחים מחדש, שזו בדיוק מטרתה, צמצום פערים בעקבות מלחמת חרבות ברזל. במסגרת התוכנית ניתנה תוספת משמעותית של 750,000 שעות לקרוב ל-4,600 מוסדות חינוך לצורך צמצום פערים, וגם למחוזות צפון ודרום. נבנתה תשתית ארגונית הדוקה ותומכת למוסדות החינוך על מנת להפעיל את התוכנית הזו, לרבות בתמיכה מול המורים עצמם. התוכנית התבססה על מודל ה-MTSS, שבו ניתנה תמיכה מוגברת לתלמידים שצברו פערים, נבנו מודלים להוראה מותאמת בכיתה ונכתבו חומרי למידה מתאימים, שהופצו למורים. בלמעלה מ-160 מפגשי ליווי ארציים ומחוזיים ניתנו כלים על ידי מומחי משרד החינוך בשפה, וזה היה לטובת המורים והגננות. בנוסף, לכל בית ספר מוקצים תקציבים כחלק ממהלך הגפ"ן. במסגרת זו בתי הספר בונים לעצמם את תוכנית העבודה הכי מותאמת לצרכים שעולים, וזה כמובן נוגע לצמצום פערים באמצעות תקציבים העומדים לרשותם ונותנים מענים. יש לנו גם מספר תוצאות מדגמי של רשויות, ואנחנו רואים שכן הצלחנו בנושא השפה לצמצם, עם עלייה של כעשר נקודות בין תשפ"ג לתשפ"ד. גם בשנה הזו משרד החינוך ממשיך לעסוק בצמצום פערים, ודרך אגב, זה לא רק צמצום פערים. גם את החזקים אנחנו דוחפים קדימה, זאת אומרת, אנחנו לא באים רק להרים את החלשים למטה אלא להרים את כולם למעלה הכי רחוק שאפשר. יש לנו את סלי תקומה וסלי תנופה – תקומה למחוז דרום ותנופה לצפון, שנפגעו בעקבות המלחמה. שם נתנו תקציבים ייעודיים לטובת צמיחה ושגשוג. תקציב זה מוקצה הן לרשויות המקומיות והן למוסדות החינוך עצמם. אנחנו למעשה נותנים להם את החופש התפעולי לבנות תוכנית עבודה, תוכנית התערבות המותאמת לצורכי הקהילה, על בסיס הצרכים והמיפוי שלהם. יש כמובן גם תקציב ייעודי להיבטים רגשיים וטיפוליים עבור אותם תלמידים, כאשר ההגדרה היא ש-30% לפחות מסל תקומה ו-25% מסל תנופה יוקצו למענים רגשיים וטיפוליים. זה כמובן נותן – מביא להשפעה רבה על הרווחה הנפשית של התלמידים, צמיחתם ושגשוגם ולהישגיהם הלימודיים. המטרה שלנו זה חזרה מהירה ככל שניתן, גם לבתים, כמובן, וגם לשגרה חינוכית. אני רוצה לומר כמה מילים - - -

נעמה לזימי (העבודה):

אני יכולה שאלה מהצד?

היו"ר יעקב מרגי:

אדוני השר, קח אוויר. באותו נושא כמעט, אני רוצה לקדם בברכה, כשאתה על הדוכן – יש כאן קבוצה של מדריכי נוער בסיכון משדרות, הפרויקט נקרא סולטנה. אז קודם כול, ברוכים הבאים לכנסת ישראל, ושר החינוך, אתם יכולים לשאול אותו בשידור חי.

שר החינוך יואב קיש:

אז שלום לכם. אתם מדריכים מכפרי נוער? מאיפה אתם?

היו"ר יעקב מרגי:

לא. משדרות.

שר החינוך יואב קיש:

אה, משדרות. אני רוצה לומר לכם שברגעים אלה הצוותים שלי – יחד עם האוצר, יחד עם ההסתדרות – עושים הכול בשביל לסגור הסכם העסקה חדש, שכר, למדריכי הנוער בכפרי הנוער, ואני מאוד מקווה שזה יביא בשורה גדולה מאוד לאנשים מאוד מאוד יקרים, מה שלא נעשה לדעתי מעל עשור.

היו"ר יעקב מרגי:

שנים רבות.

שר החינוך יואב קיש:

מעל עשור. אני דחפתי את זה, אני מאמין בשליחות שלכם, וחשוב לי שתדעו שאני מחזק אתכם ותומך בכם. תודה רבה לכם.

היו"ר יעקב מרגי:

סליחה. בבקשה.

שר החינוך יואב קיש:

אני מקווה שמחר – אמרתי להם, דד-ליין: אני רוצה מחר לחתום בהסתדרות על הסכם שכר חדש שיביא מענה לצרכים של מדריכי הנוער בכפרים.

היו"ר יעקב מרגי:

אנחנו גם מחכים, כי יהיו הסכמי הרחבות אחרי זה, זה טוב. תמיד, כל הסכם הוא טוב, הוא מבורך.

נעמה לזימי (העבודה):

שאלה מהצד.

היו"ר יעקב מרגי:

זו שאילתה רגילה, ברגילה אין.

שר החינוך יואב קיש:

אז כך. סל תקומה: על פי החלטת הממשלה מ-17 באפריל 2024, מוקצה לתלמידים בגילאי לידה עד כיתה י"ב, במרחק של 0–7 קילומטרים מגדר המערכת לרשויות העוטף. המטרה של התוכנית היא תלמידים מתפקדים מבחינה לימודית, פנויים ללמידה ולקדם אותם בהתאם ליכולות ולכישורים שלהם, לייצר מנהיגות חינוכית וצוותי חינוך בעלי חוסן, שמסוגלים להחזיר את התלמידים לשגרה, ולהפוך את העוטף לחלוץ של חדשנות, יזמות ומצוינות של מערכת החינוך בישראל. מפתח התקציב הוא פר תלמיד, 13,500 שקלים לשנת הלימודים תשפ"ה. התקציב ממומש על ידי רכישת מענים מותאמים מסל תקומה – מהלך מבורך שהביא לשינוי מאוד משמעותי ותמיכה מאוד גדולה במערכת החינוך של העוטף. סל תנופה: על פי החלטת ממשלה מיום 27 במאי, גם הוא משמש למענים חינוכיים לתלמידי 12 הרשויות בצפון שנכללו בהחלטת הממשלה, והוא מיועד לכלל הגילאים והנוער מלידה עד כיתה י"ב. המטרה היא שיקום וצמיחה של מערכת החינוך הפורמלית והבלתי-פורמלית ביישובי קו העימות, בהיבטים לימודיים, חברתיים, רגשיים וקהילתיים, כדי להביא תנופה לצפון. זה מתן מענים רגשיים לתלמידים ולצוותים החינוכיים לחיזוק החוסן, מתן מענים להורים, מתן מענים לילדים ולנוער בסיכון, מתן מענים חברתיים לתלמידים במהלך יום הלימודים ובשעות אחר הצוהריים בחינוך הבלתי-פורמלי, מתן מענים להעצמת הקהילות ושיקומן, צמצום פערים לימודיים, קידום חדשנות, יזמות וחינוך טכנולוגי מתקדם, הפיכת האזור למוקד למצוינות חינוכית, חיזוק הקשר עם המוסדות להשכלה גבוהה בתהליך שמגיע לידי ביטוי בהקמת אוניברסיטת קריית שמונה בגליל.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

וזה אותו סכום כמו בדרום?

שר החינוך יואב קיש:

לא. פחות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אתה יודע להגיד כמה?

שר החינוך יואב קיש:

כן, כבר אני אומר. אופן התקצוב: 5,000 ש"ח לתשפ"ה, ו-2,500 ש"ח לשנה לתלמיד לא מפונה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל זה פחות או יותר מה שיהיה בכל הארץ.

שר החינוך יואב קיש:

לא, תוספתי. תוספתי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

זה תוספתי? זה התוספת?

שר החינוך יואב קיש:

כן, אני דיברתי רק על הדלתא.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אוקיי.

שר החינוך יואב קיש:

רק על הדלתא, וזה ממומש. אני חושב שאני, כשהסתכלתי על המלחמה ואיך אני נותן מענים חינוכיים במלחמה הקשה והמורכבת הזו – שכמו שאמרת, יש בה דיפרנציאציה מובנית: לא דין תלמיד בחדרה כדין תלמיד בשדרות או כפר עזה או מטולה או קריית שמונה – אמרתי שהכלי הכי נוח והכי נכון לתת זה דרך הגפ"ן, גם לרשויות וגם לבתי הספר, לייצר מענה דיפרנציאלי שכל בית ספר וכל רשות ידעו לקחת את התקציבים.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אדוני יודע – אחד, היעדים שהגדרת הם יעדים מכובדים, אבל לכל יעד צריכה להיות תוכנית עבודה ממש לצידה, כי אחרת זה יהיה רק באמת הצהרה ולא עשייה. והדבר השני, אתה גם יודע כמה מורים חסרים וכמה מורים מלמדים בלי תעודת הוראה. בעצם זאת הבעיה הכי גדולה של מערכות החינוך שלנו.

שר החינוך יואב קיש:

לא, אני חושב שהבעיה הכי גדולה זה קודם כול החוסן של התלמידים וההתמודדויות הנפשיות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל כמה מורים חסרים?

שר החינוך יואב קיש:

בשביל לתת מענה אתה צריך משאבים. המשאבים זה משאבי ההון האנושי, כוח האדם, וזה משאבים תקציביים.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כמה חסרים?

שר החינוך יואב קיש:

זה גם משאבים פיזיים כאלה ואחרים. אתה צריך להסתכל על מכלול הדברים. כשאתה בונה תוכנית, אז אתה מגדיר את היעדים שלך, אתה בונה את המשאבים בשביל להגיע ליעדים, ואתה רוצה לראות את המדידה. יש לנו את כל המדידה וכל הדברים האלה, ואנחנו בכל מיני מקומות נותנים מענים לצרכים.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כמה מורים חסרים, וכמה מלמדים בלי תעודת הוראה?

שר החינוך יואב קיש:

שאלה שלא קשורה כרגע. היא מדברת איתי עכשיו על - - -

היו"ר יעקב מרגי:

עדיף, צריך להיצמד.

שר החינוך יואב קיש:

כן, אני מציע. בואו נגיד ככה: בסוף, השוק במדינת ישראל הוא שוק צומח, 2.5% לשנה. זה אומר דרישה של אלפי כיתות חדשות כל שנה, זה אלפי מורים שצריכים להצטרף. יש פרישה, יש הכשרה, אנחנו מנהלים את זה, אנחנו מגיעים למצב שמערכת החינוך נפתחת בלי חוסר. נכון שלפעמים את מוצאת מקרים שבהם מחנכת מחנכת שתי כיתות, ולא הצלחנו לתת מחנכת לכל כיתה. את מוצאת מצב שבו לא כל מורה נמצא בתחום שהוא כשיר אליו. דרך אגב, זו תופעה שקיימת לא רק בישראל, היא קיימת בכל העולם, הנושא של חוסר מורים. אנחנו משקיעים בזה הרבה מאוד, ואני לא אענה על זה עכשיו, כי זו תשובה מפה עד הודעה חדשה, ויש דיון גם בוועדת חינוך, אם אני לא טועה, ב-9 בפברואר, ואנחנו נבוא עם תשובות מסודרות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

- - - כיתות.

שר החינוך יואב קיש:

אני רק רוצה לומר כך: בסוף, הדבר המרכזי שמחזיר את התושבים ומשקם ובונה את העתיד זה חינוך. זה חייב לבוא גם עם מענים בתחום התעסוקה, הכלכלה, הרווחה, הרבה מאוד דברים. אנחנו רואים שהעוטף החזיר, והיום הוא עם מעל 100% מהאנשים. יש עדיין יישובים שעוד לא חזרו, אבל בכמות האנשים בסך הכול רואים שיקום מעולה. בצפון עדיין יש לנו אתגרים; יש לנו אתגרים בקריית שמונה, יש לנו אתגרים במטולה. בקריית שמונה אנחנו במענה נקודתי עם החלטת ממשלה נקודתית, ואחד הדברים המרכזיים זה הקמת האוניברסיטה קריית שמונה בגליל, שלוקחת תקציב של קרוב ל-600 מיליון שקלים בשלוש השנים הקרובות; השקעה בתשתיות, בכוח אדם, בהון אנושי, בסטודנטים, בסגל, וזה מנוע מרכזי להביא לשינוי ושיקום של הצפון. האתגרים עדיין יימשכו, ואנחנו שם בשביל לתת להם מענים. עד כאן, חבר הכנסת שירי.

היו"ר יעקב מרגי:

אני מודה לשר החינוך על תשובותיו המפורטות והארוכות.

היו"ר יעקב מרגי:

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, גברתי השרה, בני משפחתו של חבר הכנסת לשעבר שמואל טולידאנו, זכרו לברכה, שצופים בנו באמצעות השידור המקוון, מכובדיי כולם, בפתח הדברים אזכיר גם אני, כפי שעשה היושב-ראש, שבשעות אלו מתנהל מסע לווייתו של לוחם משטרת ישראל רן גואילי, אחרון אחינו החטופים שהושבו מרצועת עזה. במהלך ימי המלחמה, כאשר חודשו דברי הזיכרון לזכרם של חברי כנסת לשעבר שנפטרו, הונהג בבית הזה המנהג שלדברי הזיכרון לזכר חבר הכנסת לשעבר, מוצמדים גם דברי זיכרון לאחד מן הנופלים במערכה הכבדה; ויש משהו סמלי ונוגע ללב שבשעה שאנחנו מספידים חבר כנסת, שבפרקים מסוימים בחייו נחשב לחבר הכנסת לשעבר המבוגר ביותר בין החיים, אנחנו גם נושאים את עינינו לעבר היישוב מיתר, שבו ייטמן בעוד שעה קלה אדם צעיר שיצא כחלוץ לשדה הקרב, מבלי שהוא קיבל צו קריאה רשמי, אלא רק צו קריאה מוסרי של יציאה להגן על אחים ואחיות ועל מדינת ישראל. יהי זכרו של לוחם היס"מ רן גואילי נצור לברכה בליבותינו, כשם שאנו מעלים היום גם את זכרו של שמואל טולידאנו, חבר כנסת, איש השירות הציבורי, איש מערכת הביטחון, שנולד בשנת 1921, ונפטר בשם טוב ובגיל מופלג – לפני שלוש שנים, בעיצומה של מגפת הקורונה, ולכן אנו מעלים את זכרו רק בחלוף שלוש שנים – בגיל 102. חבר הכנסת לשעבר טולידאנו זכה לאריכות ימים, וזכה למלא את כל ימיו מגיל צעיר, עוד טרם הקמת מדינת ישראל, במעשים גדולים ועצומים למען בניינה של מדינת ישראל, למען ביטחונה ולמען החתירה המתמדת להפיכתה של החברה הישראלית לחברת מופת, בהתאם לחזון הציוני שבו הוא האמין ובו הוא דבק לאורך כל חייו. זוהי זכות גדולה בעבורי לשאת את דברי הזיכרון לזכרו, לצידה של חברתי חברת הכנסת לזימי, משני טעמים. ראשית, בשל העובדה שתחנתו הפוליטית האחרונה של חבר הכנסת לשעבר טולידאנו הייתה המפלגה שבה אני זכיתי לעשות את צעדיי הראשונים בעולם הפוליטי כנער צעיר, מפלגת הפועלים המאוחדת – מפ"ם. והסיבה השנייה, כפי שכבר הזכיר יושב-ראש הכנסת בדברי הזיכרון שלו, חבר הכנסת לשעבר טולידאנו זכה לפקד על יחידת ביצור של המוסד, היחידה שעסקה בהעלאתם של יהודי ארצות ערב למדינת ישראל אחרי קום המדינה, ולאחר מכן לעסוק בהבטחתן ובביטחונן של הקהילות היהודיות ברחבי העולם. בעבורי, כיושב-ראש ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, שמופקדת על משימת העלייה ועל משימת הקשר עם הקהילות היהודיות בתפוצות, זהו כבוד גדול לשאת דברים לזכרו של האיש שנרתם במשך שנים ארוכות לעניינה של העלייה ולעניינן של הקהילות היהודיות בכל רחבי העולם. מסע חייו של חבר הכנסת טולידאנו משקף עשייה ומסירות בזירות ציבוריות רבות. הוא החל את דרכו הציבורית במערכת הביטחון, כנער צעיר בהגנה, ולאחר מכן בחיל המודיעין כמפקד יחידת חצב, היחידה המופקדת על איסוף המודיעין מאמצעים גלויים, ולבסוף כאיש המוסד. ממערכת הביטחון הוא עבר לזירת השירות הציבורי, כאשר הוא שימש כיועץ לענייני החברה הערבית של לא פחות משלושה ראשי ממשלה: ראש הממשלה לוי אשכול, ראשת הממשלה גולדה מאיר וראש הממשלה יצחק רבין, בעת כהונתו הראשונה כראש ממשלה. לאחר שנים ארוכות, כעשור בשירות הציבורי, עבר אל המערכת הפוליטית, ושם כיהן בשתי כנסות, וגם לאחר שפרש מן הכנסת, כפי שציינתי, המשיך את העשייה הפוליטית שלו במסגרת מפלגת הפועלים המאוחדת, שהייתה אחת משלוש המפלגות שהתאחדו בשנת 1992 להקמתה של מרצ, אחת משתי הרגליים הפוליטיות של מפלגתנו, מפלגת הדמוקרטים. אבקש, אדוני היושב-ראש, להקדיש דברים קצרים לעשייתו של חבר הכנסת טולידאנו מול אזרחי ישראל הערבים. כבר ציינתי את העובדה שחבר הכנסת טולידאנו עסק רבות בעניינן של הקהילות היהודיות בעולם ובענייניה של העלייה הברוכה למדינת ישראל, ובכך הוא נטע רגל אחת בליבת העשייה הציונית, בליבת היותה של מדינת ישראל מדינת העם היהודי כולו. אבל כציוני אמיתי, כדמוקרט וכאדם ליברלי, חבר הכנסת טולידאנו הקדיש את מיטב שנותיו גם לשילובה של החברה הערבית בתוך מדינת ישראל והחברה הישראלית בכללותה. הוא שימש כיועץ לענייני החברה הערבית בתקופה רבת תהפוכות, תקופה שבה מן הצד האחד בוטל הממשל הצבאי ונעשו המהלכים הראשונים להשקעה אמיתית ביישובים הערביים ובמוקדי החיים של אזרחי ישראל הערבים. מן הצד השני, כיועץ לענייני החברה הערבית, חבר הכנסת לשעבר טולידאנו התמודד גם עם רגעים משמעותיים, כואבים וקשים ביחסיה של מדינת ישראל עם אזרחיה הערבים, ובשלהי כהונתו אירעו אירועי יום האדמה ואירועים נוספים. וחבר הכנסת טולידאנו, לפני שנכנס לזירה הפוליטית, שיקף בעשייתו הציבורית את ההבנה שלא רק הדמוקרטיה הישראלית, אלא גם תפיסתנו הציונית והערכים הציוניים שלנו, ייבחנו ביחסה של מדינת ישראל לאזרחיה הלא-יהודים. דרכו ותפיסת עולמו של חבר הכנסת טולידאנו בנושא הזה רלוונטיות מתמיד לנוכח האתגרים הגדולים שיש במערכת היחסים הכואבת של 2 מיליון אזרחים ערבים כיום עם מדינת ישראל. באותו אומץ לב ציבורי, חבר הכנסת לשעבר טולידאנו – שנע ממפלגת העבודה אל כיוון המרכז הפוליטי, בהצטרפות שלו לתנועת ד"ש בשנת 1977 – חבר הכנסת טולידאנו, לאחר פרישתו מן הכנסת, בחר פעם נוספת לערוך מסע פוליטי והפעם אל הכיוון השמאלי של המפה, אל עבר מפלגת הפועלים המאוחדת, מתוך הבנה שמדינת ישראל חייבת להימצא תמיד במצב של חתירה אמיתית להסכם מדיני בינינו לבין הפלסטינים. וחבר הכנסת טולידאנו, שהקדיש שנים ארוכות לביטחונה הצבאי של מדינת ישראל, עמד על כך בשלבים האחרונים של פעילותו הציבורית – שעתידה וביטחונה של מדינת ישראל נשענים גם על עוצמתה של מערכת הביטחון, אבל גם על היכולת להגיע לפתרון פוליטי ומדיני של הסכסוך הישראלי–פלסטיני. כמה אנחנו נדרשים היום לפוליטיקאים אמיצים, שלא מפחדים לעשות מסעות פוליטיים, שלא מהססים לבחור בבתים פוליטיים שאומרים את הדברים כהווייתם, שלא מהססים לצאת מן המרכז, שנוטה שלא לדבר על הסכסוך הישראלי–פלסטיני, אל עבר עמדה פוליטית וציבורית אמיצה שאומרת: כן, למרות סכסוך הדמים בן 120 שנים, ניתן וחייבים לחתור אל פתרון הסכסוך הישראלי–פלסטיני בדרכים מדיניות ובדרכים של השגת הסכם. הלוואי, הלוואי שהמחויבות הזו של חבר הכנסת שמואל טולידאנו לביטחונה של מדינת ישראל ולתפקידה כמדינת הלאום של העם היהודי, אבל גם להשתתת מערכת היחסים בין מדינת ישראל לאזרחיה הערבים, על יסודות של שוויון, של כבוד, של ביטחון אישי וקבוצתי, של ייצוג הולם, של השתלבות אמיתית בחברה ובפוליטיקה הישראלית, וכפי שאמרתי, גם על החזון של הבאת שלום לארץ המובטחת – מי ייתן ונשכיל ללכת בדרכיו. יהי זכרו ברוך.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי לשאת דברים לזכרו. בבקשה, גברתי.

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, כבוד גדול הוא לשאת דברים לזכרו של שמואל טולידאנו, זכרו לברכה. ואני אפתח גם בזה שברגעים אלו מתקיים מסע ההלוויה של גיבור ישראל רן גואילי, החטוף האחרון. זה רגע חשוב מאוד בחברה הישראלית עבור כולנו, וכולנו שולחים תנחומים למשפחה, למשפחת גואילי, יהי זכרו ברוך. אנחנו מציינים ומזכירים פה היום שליח ציבור מהמעלה הראשונה, אדם שהקדיש את חייו ושליחותו הציבורית עבור יושבי הארץ הזו, כולם. שמואל טולידאנו, בן לרב ברוך טולידאנו, נצר למשפחות רבנים שהגיעו לארץ ממרוקו וסלוניקי, הקדיש את חייו – מגיל צעיר כקצין בשורות ההגנה ועד ימי בגרותו כחבר כנסת – עבור כלל החברה הישראלית. סליחה, חברים.

היו"ר יעקב מרגי:

עמדת היועצים – סדרנים. לקרוא לסדרנים שידברו איתכם?

נעמה לזימי (העבודה):

כיועץ לממשלות ישראל וכחבר כנסת, הוא ראה עצמו שליח עבור כלל יושבי הארץ – לצמצם אי-שוויון ופערים בין האוכלוסיות ולעבוד עבור האפשרות לחיים משותפים ודו-קיום בין האוכלוסייה היהודית והאוכלוסייה הערבית במדינת ישראל. אבל ראשית, אפתח באופן אישי, זה גם בטח ירגש אותך. כשקראתי על פועלו של שמואל, ראיתי שבשירותו במוסד בין השנים 1953 ו-1965 הוא פיקד על יחידת ביצור, שהייתה אחראית להעלאת יהודים מארצות ערב ועל אבטחת מוסדות יהודים בעולם. חשבתי שככל הנראה, לשמואל יש יד בכך שהוריי ומשפחתם עלו ארצה ממרוקו, והגשימו –עבור רבים ועבורם – את חזון הכיסופים של שיבת ציון, וחיים בישראל בזכות עבודתו. כבוד גדול הוא לי במיוחד לדבר בשבחו ולזכרו היום כאן. לאחר שירותו במוסד הוא שימש כ-12 שנים יועץ לענייני ערבים לראשי הממשלה לוי אשכול, גולדה מאיר ויצחק רבין – תפקיד שממנו פרש כדי להיבחר לכנסת מטעם מפלגת ד"ש, התנועה הדמוקרטית לשינוי. אגב, גם פה אני מוצאת איזשהו חיבור לבית. אבא שלי התחיל את דרכו הפוליטית במפלגתו של אמנון רובינשטיין, כאדם צעיר בנצרת עלית. לשם הוא עלה ממרוקו, ומשם התגלגל למפלגת העבודה – דרכים שמצטלבות. לאחר סיום תפקידו שמואל כיהן בכנסת קדנציה אחת, וקיבל על פועלו את פרס יושב-ראש הכנסת לאיכות חיים על העמקת ההבנה והדו-קיום בין יהודים וערבים. טולידאנו, שנפטר לפני כשנתיים בגיל 101, נולד בטבריה – לפני יותר משנתיים, סליחה – ב-1921, גדל בעיר מעורבת, שבה יהודים וערבים חיו זה לצד זה, ולמד בקולג' הסקוטי בצפת, שם ישבו על ספסלי הלימוד יהודים וערבים יחד. חוויות אלו של חיים משותפים, של שפה משותפת, של היכרות אנושית, עיצבו את תפיסת עולמו לכל החיים. אבל לא כך התחיל טולידאנו את דרכו. להפך – וזה מאוד מעניין לקרוא על ההיסטוריה הזאת – הוא סיפר על תקופה בנעוריו שבה נטה לקיצוניות לאומית, הצטרף לתנועה הרוויזיוניסטית ואף השתתף בפיגוע ליד בית הקברות המוסלמי בטבריה כשהיה בן 16. אבל במקום להתקשות בעמדותיו, הוא עבר מסע פנימי של בגרות והתבוננות ושינוי. בגיל 18, כדבריו: התחילה דעתי להתיישב ולהתיישר. הוא הבין שיש צורך בהבנה לעומק, במתינות, בחיים בצוותא. בעיניי, השינוי הזה, שאנחנו לומדים על אדם כה משמעותי בהקשר של חיים משותפים במדינה, הוא סמל לתקווה, גם מול תהליכים שאנחנו רואים היום. ב-1965, בשיא הקריירה המודיעינית שלו, הוא החליט לעבור לתפקיד אחר לחלוטין, יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים. במשך 12 שנים הוא ניסה לעצב מדיניות שתשלב את האזרחים הערבים במדינה, תפתח את חברותם פה ותקדם שוויון אמיתי. הוא עשה את זה כי הוא הבין משהו שחלק מאיתנו עדיין מתקשים להבין או מסרבים להבין. הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא דבר אחד וחשוב, שיש לטפל בו, אבל אזרחות שווה לערביי ישראל היא דבר אחר, ואנחנו מחויבים אליו לא פחות. כך הוא אמר: אי-אפשר להחזיק אזרח כבן ערובה של סכסוך, שהוא לא צד מדינתי בו. היום המשפט הזה אפילו יותר משמעותי נוכח המציאות הקשה והמדממת בחברה הערבית, וגם הקיטוב העמוק והקשה. בריאיון שנתן טולידאנו עם מינויו לתפקיד יועץ ראש הממשלה לענייני ערבים, הוא סיפר על החיבור שחש לחברה הערבית בישראל. הוא אומר על כך שחלק בלתי נפרד ומהותי מהסכסוך נעוץ בזרות העמוקה שבין שני העמים, זרות שאם ננתץ אותה נוכל לייצר פה חיים על בסיס שותפות ערכים הדדיים וערבות הדדית וסולידריות. טולידאנו האמין בכך ששותפות מלאה היא הדרך היחידה לחיבור של האוכלוסייה הערבית למדינת ישראל, וכך הוא אמר: מדינה אינה יכולה לדרוש נאמנות ממי שאינה מעניקה לו שוויון. שוויון, מילה כה נחוצה, כה חשובה, בדיוק לסיפור הישראלי. מדינה אינה יכולה לדרוש נאמנות ממי שאינה מעניקה לו שוויון. שוויון הוא הבסיס לישראליות משותפת, לקולקטיביות משותפת, להשתתפות אזרחית, לחלק מהמנגנונים המדינתיים והמערכתיים. אני מאמינה בזה, ואני יודעת שהדרך להפחתת לאומנות וקיטוב היא הגברת שוויון, וזה עלינו. מי שרוצה פה ישראליות משותפת, עליו להגדיל את השוויון. הוא הזהיר שוב ושוב מפני הדרישה להוכחת נאמנות מצד מיעוטים, וטען שזו שגיאה מוסרית וגם טעות פוליטית. הוא ראה את היחסים עם אזרחי ישראל הערבים כמבחן העומק של הדמוקרטיה הישראלית. להגיד את זה בימים אלו, נוכח המחאה הגדולה, זה אפילו מצמרר. הוא ידע שחובתו לבנות את מערכת היחסים הזו לא על פחד ולא על ניכור. כפי שאמר: רוב חזק אינו זקוק לפחד; הפחד הוא סימן לחולשה, לא לעוצמה. אנחנו רואים את זה פה. מדיניות של הפחדות היא לא חוזקה, היא חולשה. הוא עמד על כך שטיפוח שוויון אזרחי אינו ויתור ציוני, ממש ממש לא, אלא תנאי לקיומה של ציונות מדינתית בת קיימא. אני מזמינה גם את כולם לחזור לכתביו של הרצל, ולראות איך הוא תפס את החיים פה מבחינת המיעוט שחי כאן, ומה תפיסת הציונות של שוויון וחיים משותפים. טולידאנו הבין, כפי שכל כך חשוב שנבין גם היום, שמדובר באחריות של המדינה ולא בבעיה של המיעוט. דווקא נוכח הקיצוצים בתוכניות החומש וכל מה שקורה כאן – בעיה של המדינה, זה עלינו. הוא החליט להשקיע את פעילותו הציבורית בעבודת עומק עבור צמצום פערים בין האוכלוסייה היהודית לערבית במדינה, וחזר בדבריו שוב ושוב על כך שהפערים החברתיים והכלכליים אינם נובעים מתרבות, אלא ממדיניות. אגב, זה נכון לגבי כלל הפערים הכלכליים-חברתיים במדינה. ועל כך אמר: כשאין תשתיות, אין חינוך ואין השקעה, אל תתפלא שיש ניכור. זה משפט שצריך להדהד באולם הזה גם היום. כן, נחוץ לומר כאן: טולידאנו היה איש מוסד, איש מערכת הביטחון ויועץ בכיר לראשי ממשלה. הוא לא היה רומנטיקן ונאיבי, אלא אדם מנוסה, חכם ומפוכח. הוא הכיר בקיומן של מתיחויות, התנגדויות וזהויות לאומיות מורכבות, אך סירב להפוך אותן לצידוק לאי-שוויון. יותר מכך, ראה בצמצום הפערים הללו אינטרס לאומי וביטחוני. הוא צדק והוא צודק היום. מי שמחפש שקט דרך אפליה, יקבל בסוף שקט ולא ביטחון. אמר וצדק, כל כך צדק. היום, בשנת 2026, כשאנחנו מסתכלים על מציאות ציבורית של קיטוב ואי-אמון, על ההסתה הגואה נגד הציבור הערבי בישראל, ועל ההפקרה הממשלתית של ביטחונם ושלומם של אזרחים ערבים, המורשת הפוליטית של טולידאנו – שהאמין שאפשר לבנות חברה משותפת, שדרש שוויון אמיתי, שהבין שביטחון לא בא על חשבון זכויות, אלא דרך כיבודן – נראית רחוקה מתמיד. אבל היא התשובה שלנו והיא התקווה שלנו, בדיוק הדרך הזאת. דווקא בגלל זה אנחנו צריכים את דרכו היום, לא כסמל לעבר שאבד, אלא כמצפן לעתיד שאנחנו צריכים לבנות. מורשתו של טולידאנו מזכירה לנו שהציונות לא אמורה לעמוד בסתירה עם ערכים דמוקרטיים, אלא דווקא להגשים אותם; זה הסיפור הציוני. מזכירה לנו שעם שסבל אלפי שנים כמיעוט יודע להתייחס בצדק ושוויון למיעוט שבתוכו; מזכירה לנו שהיכרות, היכרות אמיתית, אנושית, יום-יומית היא התרופה החזקה ביותר לפחד ולשנאה. שמואל טולידאנו חי 101 שנים. הוא חזה בהקמה של המדינה, במלחמות ישראל, בחלום השלום ובשברו. הוא שירת במוסד ובכנסת, בצבא ובדיפלומטיה. איש שירות המדינה בכל רמ"ח אבריו, אבל מעל הכול הוא היה אדם שלא פחד לשנות ולהשתנות; לא פחד להכיר באמת; לא פחד לדרוש יותר ממדינתו לא פחות שוויון, לא פחות צדק, לא פחות דמוקרטי. דמות שכה חסרה לנו בנוף ובייחוד הערכים שהוא גילם. זכרו יאיר את דרכנו. יהי זכרו ברוך. שדרכו תוגשם פה במהרה. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחברת הכנסת נעמה לזימי.

היו"ר יעקב מרגי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק לדיון מוקדם. אך לפני כן תרשו לי לקדם בברכה את אורחינו ביציע, קהילת חב"ד, ידידי חב"ד שיקגו. ברוכים הבאים לכנסת ישראל. כמובן גם לאורחינו מימין, והלוואי שהייתי יודע את הזהות, הייתי גם אומר. ברוכים הבאים, כל אורחינו בכנסת. הצעת החוק הראשונה היא הצעת חוק ביטוח לאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ו, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. אני מזמין את חבר הכנסת ווליד טאהא, בשמה של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב בראש, אני אכן מציג בפניכם את הצעת חוק הביטוח הלאומי (דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית) של חברתי חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. כיום חוק הביטוח הלאומי אוסר על אישה לעבוד בתקופת הלידה וההורות. עבור אישה שכירה, מדובר בהגנה סוציאלית מבורכת, אבל עבור כ-10% מהנשים העובדות בישראל, שהן בעלות עסקים, עצמאיות, האיסור הזה הוא בבחינת מכה קשה לעסק שלהן. מטרת הצעת החוק היא לאפשר לנשים עצמאיות לעבוד עד 80 שעות בחודש, כחצי משרה, במהלך תקופת הלידה וההורות, ללא בירוקרטיה. האישור יינתן מראש בחוק, ללא צורך בהתכתבויות מתישות מול המוסד לביטוח לאומי. העיסוק שלהן לא יפגע בזכאותן לדמי לידה. הצעת חוק זו הינה עניין של צדק בסיסי, היגיון כלכלי ושוויון הזדמנויות אמיתי. אני מודה על התמיכה בהצעת החוק, שמאפשרת לנשים עצמאיות יכולת להמשיך לנהל את העסק שלהן, וגם לגדל את ילדיהן ללא דאגות. כמו כן, היושב-ראש, אני מבקש להעביר את הצעת החוק לוועדת העבודה והרווחה. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. אני מבקש מהשרה מירי רגב שתציג את עמדת הממשלה ביחס לחוק. בבקשה, גברתי.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

חברי מרגי, יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני אשיב קודם כול לחבר הכנסת בעניין הצעת החוק שלו, ולאחר מכן אני אתייחס לכמה דברים. שלום לחברי ביטן. באת לתמוך בהצעת החוק כאן, חוק ביטוח לאומי של ווליד?

דוד ביטן (הליכוד):

מה את אומרת?

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

כן.

דוד ביטן (הליכוד):

יפה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

זו הצעת חוק חשובה. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, וגם מי שהציג את זה כאן, ווליד. אני עונה בעצם בשם הביטוח הלאומי. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי עובדת עצמאית לא תאבד את זכותה לדמי לידה גם אם היא עוסקת בעסק שלה בתקופת חופשת הלידה וההורות, אם יתקיימו לגבי עיסוקה תנאים מצטברים: היקף עיסוקה לא עולה על 80 שעות לחודש; היא עסקה במשלוח ידה לפחות 12 חודשים רצופים שקדמו ליום הקובע; העסק שאכן בבעלותה הוא עסק זעיר או עסק קטן כהגדרתו בחוק חובת המכרזים, התשנ"ב–1992. בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי חוק הביטוח הלאומי, התשנ"ה–1995, אוסר על נשים לעבוד במהלך תקופת הלידה וההורות. כיום כ-10% מהנשים העובדות בישראל הן עצמאיות, ונדרשות להתמודד עם הקושי לעמוד באיסור זה, במיוחד לאור הצורך שלהן לנהל את העסק בצורה שוטפת, כולל תשלום משכורות, שכר דירה, ולעיתים גם פתרונות לבעיות אד הוק שעולות. כדי להקל על נשים עצמאיות ובעלות עסקים קטנים, מוצע לאפשר להן לעבוד במהלך תקופת הלידה וההורות עד 80 שעות בחודש, כחצי משרה, ללא צורך בקבלת אישור על כך מהמוסד לביטוח לאומי. בכך ניתן יהיה להגדיל את שיעור הנשים העצמאיות, לעודד יציאת נשים לשוק העבודה, לא להעמיד בקונפליקט נשים שגם רוצות להקים משפחה וגם מצד שני להיות בעלות עסק, שהעסק שלהן ימשיך לעבוד כשהן בחופשת לידה. וכך שוק העבודה העצמאי יוכל להתפתח יותר ויותר, ויותר נשים יוכלו לקחת על עצמן לנהל עסק קטן, ויוכלו להמשיך ולהפעיל את העסקים שלהן במהלך תקופת הלידה וההורות בלי לאבד את הזכאות שלהן לדמי לידה. עמדת הביטוח הלאומי להצעת החוק היא כי כבר כיום חוק הביטוח הלאומי נותן מענה לקושי שאותו מעלה ההצעה, כך שסעיף 56 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי המוסד רשאי לשלול את הזכות לדמי לידה אם בתוך זמן הלידה העבודה המובטחת היא שלא במשק ביתה. הביטוח הלאומי עושה שיקול דעת אשר ניתן לו בידי המחוקק, ובמקרים המתאימים, כאשר נדרשות פעולות הכרחיות לשימור העסק בהיקף עבודה נמוך מדמי הלידה, שאינם נשללים. אני חושבת, כבוד היושב-ראש, שהצעת החוק הזאת היא הצעת חוק חשובה. היא הצעת חוק שנכון לראות איך אנחנו בעצם מקילים על נשים שיוצאות לעבודה לקחת גם את חופשת הלידה שלהן, ונכון שהכנסת תצביע על הצעת החוק הזאת, וכאמור, הביטוח הלאומי יתקן את אותם תיקונים שצריך לתקן, אם זה בתקנות או בחקיקה, על מנת שהחוק הזה באמת יוכל להיכנס כמה שיותר מהר לפועל, ונשים עצמאיות יוכלו להמשיך לנהל את העסק שלהן תוך כדי חופשת הלידה שלהן. מכאן אני מבקשת לעבור – חבריי חברי הכנסת, כבוד יושב-ראש הכנסת, מעטים הם הרגעים – טלי חברתי – מעטים הם הרגעים שבהם אומה שלמה מתאחדת ומתעטפת ביגון שמהולה בו התרגשות, בצער וכאב ששזורה בהם אנחת רווחה. אנו נמצאים עתה במהלך מסע ההלוויה, רגע של סגירת מעגל. אלו רגעים מרגשים שבהם אנו חוזים בהתגשמות הבטחת הנביא ירמיהו: "כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך נאם יהוה ושבו מארץ אויב". היום אנו מביאים לקבר ישראל את רן גואילי, זכרו לברכה, לוחם, חטוף, חלל, גיבור ישראל, בן למשפחה מופלאה, בן לעם שלא שוכח את בניו. אני מבקשת מכאן לומר תודה עמוקה לחיילי צה"ל, לוחמות ולוחמים, שנלחמים שנתיים ארוכות בעזה, בצפון, בזירות הרחוקות והקרובות, בקור, בכפור, שבעשר אצבעותיהם, בתנאים בלתי הגיוניים, חפרו והפכו כל אבן עד לאיתורו של רן, זכרו לברכה. זו מלחמה קשה, מורכבת, רווית כאב ואובדן; אבל גם מלחמה של צדק, של אחריות, של עם שמסרב להישבר, שלא מוותר, שלא נכנע ולא ייכנע עד שישיג את אויביו בבונקר, במנהרות, בדירות מסתור, בחדרי השינה שלו. אף אחד לא יימלט מידו הארוכה של צה"ל. הופתענו, הוכינו ביום נורא, ב-7 באוקטובר. אבל מאז מדינת ישראל קמה מחדש, כמו עוף החול. קמנו מהשבר, מהכאב, מהאפר, והשבנו את ההרתעה, את החוסן, ובעיקר את ההבנה העמוקה מי אנחנו ומה עלינו לעשות כדי להבטיח את עתידנו – כי אם אין אנחנו לנו, מי לנו? אני מבקשת מכאן להודות לראש הממשלה שלנו בנימין נתניהו על המנהיגות הנחושה והאחראית של ראש הממשלה, על הקו העקבי שהוא התווה והתנהלנו כולנו איתו. ראש הממשלה נתניהו בחר בעמידה איתנה, בזקיפות קומה, ללא ויתורים, ללא כניעה לאלה שדרשו בכל מחיר תוך ביצוע ויתורים על ביטחון ישראל. אני אומרת לכם את זה כאן היום, ביום הקדוש הזה, כחברת קבינט, הייתי במהלך כל ישיבות הקבינט, לאורך התקופה הזאת, ימים ולילות, ראיתי כמה - - -

רם בן ברק (יש עתיד):

את באמת מאמינה בזה? לא נכון. רוב הזמן היית בחו"ל.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לכבד. תכבד. נא לכבד. נא לכבד.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

תראו כמה האופוזיציה היא צינית ביום הזה.

נאור שירי (יש עתיד):

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

כמה היא צינית ביום הזה.

היו"ר יעקב מרגי:

נאור, נאור.

רם בן ברק (יש עתיד):

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אני לא ארד לרמה שלכם. אני לא ארד לציניות. אני לא ארד לאכזריות ולציניות שלכם ביום הזה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברים, אני בשעה הזו אעבור למנהג היושב-ראש, קריאות לסדר בלי - - -

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

בשעה הזו אני מחייב את הבית הזה להיות יותר רציני, בלי קריאות ביניים, בלי הפרעות.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

בוודאי לא מול אנשים כושלים בביטחון כמו זה שיושב שם.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, את.

היו"ר יעקב מרגי:

לא. טוב.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

ואני חוזרת ואומרת, הייתי - - -

נאור שירי (יש עתיד):

את מדברת על כישלון?

היו"ר יעקב מרגי:

נאור, תודה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אני אנסח את זה כדי שהאגף הימני לא יקרקר. אני אנסח את זה נכון.

היו"ר יעקב מרגי:

מירי, השרה מירי רגב, בואי נשמור על פאסון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא מתאים לך. לא מתאים. לא מתאים לך, מירי.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

רגע. אני מציעה שהמקרקרת הראשית תשב בשקט בלול היום.

היו"ר יעקב מרגי:

השרה מירי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה קרה, מירי? קודם כול, ברוכה הבאה לישראל.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

שהמקרקרת הראשית תשב בלול בשקט היום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נעים מאוד, כנסת – מירי. מירי – כנסת. דברי יפה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. תודה לך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה מסכים איתי? לא להגיד לי לקרקר. אני יכולה לתת ביקורת לגיטימית? יפה.

היו"ר יעקב מרגי:

מסכים שצריך לכבד את השיח, ואני חושב שלא היה במקום. נא לשבת.

נאור שירי (יש עתיד):

מירי, Welcome to Israel.

מירב בן ארי (יש עתיד):

Welcome to Israel. This is the Knesset

היו"ר יעקב מרגי:

נאור שירי, תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

Welcome.

היו"ר יעקב מרגי:

נאור, אתה מתעקש.

נאור שירי (יש עתיד):

Welcome to Israel.

היו"ר יעקב מרגי:

פעם ראשונה, נאור שירי.

נאור שירי (יש עתיד):

לא.

היו"ר יעקב מרגי:

התעקשת. אני לא יכול לסרב לחברים.

נאור שירי (יש עתיד):

תגידי ביקורת לגיטימית. לא לדבר ככה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

חבל. חבל. רציתי שתשמע אותי.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

חבל. אני מבינה את התסכול שלכם, אבל עוד קצת, עוד קצת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, אנחנו לא מתוסכלים.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אני מבינה את התסכול. אני מבינה. זה לא קל לשבת באופוזיציה כל כך הרבה שנים, ועוד הרבה שנים.

נאור שירי (יש עתיד):

את תלמדי על בשרך, מירי. על בשרך. אנחנו נקרקע אותך במדינת ישראל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תדאגי. בקרוב אצלך.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אני מבינה, מבינה את התסכול. אבל לא ביום הזה. זה לא ביום הזה.

נאור שירי (יש עתיד):

לא תקבלי אגודת ידידים - - -

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

לא ביום הזה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

לא ביום הזה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

בואו, תנסו קצת היום להתאחד עם הכאב של העם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה את אומרת? מה זה הדבר הזה, תגידי? למה, אנחנו לא כואבים את זה? למה, לא עצוב לנו? מה יש להבין? מה יש להבין?

היו"ר יעקב מרגי:

השרה מירי רגב, בואי להתמקד בנושא.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אני מנסה לדבר פה מול אופוזיציה מתוסכלת, זה קשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה יש לך, לדבר ככה? מה יש לך? לא מתאים לך. את לא מאי גולן.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אז אני רוצה לדייק את דבריי. כחברת קבינט - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שלא היית בו כל יום.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

בכל דיוני הקבינט שהשתתפתי בהם, בכל דיוני הקבינט שהשתתפתי בהם, ראיתי כמה ראש הממשלה נלחם על מנת להחזיר את כל החטופים. לא היה קבינט שנושא החטופים לא עלה בו, שלא קיבלנו סטטוס, שלא דנו בדילמות הרות גורל, גם ביטחוניות, גם ערכיות וגם דיפלומטיות.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסיים.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

מול ניסיונות בלתי פוסקים לחבל, לאתגר ולהוריד את המורל הציבורי, ישתבח שמו, ותודה לאל, קיבלנו החלטות נכונות. החטופים חזרו הביתה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. תם הזמן.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

לצערי, לא כולם חזרו חיים, אבל אני מעדיפה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

למרות ממשלת ישראל.

היו"ר יעקב מרגי:

תם הזמן.

קריאות:

היא לא - - - בשבי.

היו"ר יעקב מרגי:

תשלחי לי את זה בהודעה, תחנכי אותי בהודעה, בבקשה. ובישיבה, לא בעמידה.

מרב מיכאלי (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

אם היית מקשיבה ולא מטיילת, היית רואה שהערתי לה. אז למה ההערה המיותרת הזו?

מרב מיכאלי (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

לא שמעת, אל תעירי. אז אל תעירי, בבקשה. נא לסיים, גברתי.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

תן לי רגע לסיים. תוריד לי את הזמן שבו הם הפריעו לי.

מרב מיכאלי (העבודה):

- - - אתה צוחק?

היו"ר יעקב מרגי:

לא. אם תקשיבו, תכבדו את הבית הזה.

מרב מיכאלי (העבודה):

אני שמעתי שאתה הערת.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אני מעידה כי פעלנו בכל האמצעים והכלים שעמדו לרשותנו על מנת להשיב כמה שיותר חטופים, בריאים ושלמים.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אני רוצה מכאן לפנות לחברתי טליק - -

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

מירי, הנושא.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

- - אימו של רן, אימו של רן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תבקשי סליחה מהחטופים.

מרב מיכאלי (העבודה):

היא מצפצפת עליך. היא פשוט מצפצפת עליך.

היו"ר יעקב מרגי:

מירי, השרה מירי, זה ניצול.

מרב מיכאלי (העבודה):

היא מצפצפת עליך.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אני רוצה לסיים.

היו"ר יעקב מרגי:

אבל זה ניצול.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

זה עוד דקה. הם לא נותנים לי לדבר.

היו"ר יעקב מרגי:

יכולת להכניס את זה בדברים הקודמים שלך.

מרב מיכאלי (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

נא לשבת – פעם ראשונה.

מרב מיכאלי (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

קורא אותך לסדר פעם שנייה. נא לשבת.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אני רציתי לכבד את חברי ווליד. מרב מיכאלי, שקנתה – את מה שהיא – הרסה לכל הפונדקאיות.

היו"ר יעקב מרגי:

השרה רגב, אני לא מסכים. אני לא רוצה להוריד שרה מהדוכן.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אני לא רוצה להעיר לך על חוסר הערכיות שלך.

היו"ר יעקב מרגי:

השרה מירי רגב, השרה מירי רגב, אני לא רוצה - - -

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אז תן לי לסיים.

היו"ר יעקב מרגי:

אז תתמקדי בנושא, בבקשה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אז תן לי לסיים.

היו"ר יעקב מרגי:

תתמקדי בנושא. נא לשבת.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

תן לי לסיים.

קריאות:

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

לא נתנו לי לדבר. אני לא יורדת עד שאני אסיים. דקה.

היו"ר יעקב מרגי:

יש לך דקה, וזה סיום.

קריאות:

מרב מיכאלי (העבודה):

דברי על החוק ולא נפריע לך.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לאפשר לה לסיים.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אני מבקשת לפנות לחברתי טליק גואילי, שהכרנו באירוע קשה זה – אימא שמאז האסון הפכה לסמל של עמידה, של אומץ, של כוח נפשי בלתי נתפס.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

נא לשבת. פעם שלישית – נא להוציא את חברת הכנסת מרב מיכאלי. נא להוציא אותה, בבקשה.

מרב מיכאלי (העבודה):

אבל אני לא מצליחה להבין את זה. אני צריכה לשבת אבל היא לא צריכה לרדת מהדוכן?

היו"ר יעקב מרגי:

לא, לא.

מרב מיכאלי (העבודה):

מירב בן ארי (יש עתיד):

שתרד מהדוכן - - -

היו"ר יעקב מרגי:

כשאת תשבי פה, תנהלי את האולם כפי שאת חושבת. בבקשה, גברתי, נא לסיים.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר יעקב מרגי:

את רוצה לצאת איתה, נעמה?

נעמה לזימי (העבודה):

- - - לא אכפת לך מה קורה, נכון?

היו"ר יעקב מרגי:

נא לשבת. היא נפגעת, נעמה לזימי, לא משלימה עם זה שלא מוציאים אותה. נא לשבת. נא לשבת. לא קוראים קריאות ביניים בעמידה. נא לשבת. נא לשבת.

נעמה לזימי (העבודה):

- - - בריון. בריון.

היו"ר יעקב מרגי:

בריון? נא להוציא אותה בשלוש קריאות רצופות.

נעמה לזימי (העבודה):

אי-אפשר.

היו"ר יעקב מרגי:

את פעם ראשונה, פעם שנייה, פעם שלישית. נא לצאת. נא לצאת, בבקשה. נא להוציא אותה. אני החלטתי.

נעמה לזימי (העבודה):

הוא לא יכול. יש ייעוץ משפטי פה?

היו"ר יעקב מרגי:

אני קורא לך ואת מבזה את הבית הזה. אני קורא לך לשבת פעם ראשונה. שנייה ופעם שלישית.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

טליק לא ביקשה חמלה.

היו"ר יעקב מרגי:

תאפשרו לה. אתם מספקים לה בדיוק את העילה לא לרדת.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

טליק לא ביקשה חמלה, רק הפיחה בכולנו עוז וגבורה.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסיים, תודה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

היא ניצבה מולנו בלי מילים. הבנו מהי עוצמה של אימא של לוחם.

היו"ר יעקב מרגי:

מירי, נא לקצר. תודה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אימא לוחמת, שעבדה ופעלה בגבורה עד אשר רן גואילי שב לקבר ישראל.

היו"ר יעקב מרגי:

השרה מירי רגב, זה ניצול ציני של הפרקטיקה, נקודה. תודה, נא לסיים. נא לסיים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מספיק. אותנו על פחות מזה מורידים. די. רבע שעה.

היו"ר יעקב מרגי:

מירי.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

טליק, חברתי, "ויש תקוָה לאחריתך, נאֻם ה', ושבו בנים לגבולם".

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, תודה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

את התקווה הגדולה שלנו. יהי זכרו של רן גואילי ברוך. גיבור ישראל. ועם ישראל - -

קריאות:

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

- - שצופה בנו היום, רואה את הבושה הגדולה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

מירי. לא, לא, נא לכבות את המיקרופון. לכבות את המיקרופון. נא לכבות לה. נא להוריד אותה, להוריד את השרה מירי רגב. להוריד את השרה מירי רגב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - נגמר הזמן. נגמר. ביי. תרדי כבר - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תעיפו אותה. תעיפו אותה למיאמי. תעיפו אותה למיאמי.

היו"ר יעקב מרגי:

מה זאת ההתנהגות הזאת?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. תודה רבה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

גם במיאמי נפגשתי עם משפחת גואילי.

היו"ר יעקב מרגי:

נא להוריד אותה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אל תגעי בי. רואים לכם. בושה של אופוזיציה.

קריאות:

נאור שירי (יש עתיד):

את בושה. איזו בושה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - תוריד אותה מהדוכן. מספיק.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

בושה וחרפה של אופוזיציה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

די, די - - -

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

מתוסכלת, מתוסכלת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - לתפארת מדינת ישראל.

קריאות:

מרב מיכאלי (העבודה):

מדינת ישראל – יש בה כללים.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת. סדרנים, נא להושיב את חברי הכנסת העומדים. נא לשבת, אנחנו רוצים להמשיך בסדר-היום. להצעת החוק ביקשה להתנגד חברת הכנסת טלי גוטליב. אני מזמין את חברת הכנסת טלי גוטליב. בטרם היא תעלה לדבר, אני רוצה לקדם בברכה - -

קריאה:

- - - להתנגד?

היו"ר יעקב מרגי:

היא רוצה להתנגד. - - את אורחינו ביציע, שחוו את אחד הרגעים, לצערי הרב לאחרונה שגרתיים, אבל כמעט מביכים של הכנסת, יום עיון של YPO – מנכ"לים ויו"רים מהמשק הפרטי, בליווי והדרכה של היועמ"שית של הכנסת. ברוכים הבאים ליום הכנסת. אני מבין שגם זכיתם, זו פריבילגיה לבקר בתוך אולם המליאה. אשריכם. תודה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אופוזיציה מתוסכלת - - -

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

חמש דקות לרשותך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה חמש? התנגדות זה שלוש דקות.

טלי גוטליב (הליכוד):

תודה. ראשית, על פי דין, אני עולה להתנגד. אני עולה להתנגד, ואני מתנגדת להצעת החוק של אימאן ח'טיב יאסין מהסיבה הפשוטה, שיש לנו חוק של אושר שקלים. מה קרה? לא מספיק טוב? אני צריכה גם הצעת חוק מטעמך, רק כדי להגיד שעשית? לא מצביעה על החוק הזה. יש לנו הצעת חוק כזאת של נציג הליכוד, תודה. ועכשיו אני רוצה לשאול פה: אני יושבת כאן, כרגיל, אני יושבת במליאה. אני פונה פה לחברי יש עתיד, בשיא הרצינות – יושבת כאן תמיד בפיליבסטר שלכם, בנאומים שלכם – מפלגה שנחשבה פעם למפלגה עם חזון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין לך על מי לדבר? שחררי כבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

מפלגה עם חזון. עומדת כאן שרה בישראל, שרה - -

נאור שירי (יש עתיד):

אז מה?

טלי גוטליב (הליכוד):

- - שמדברת על החלל רן גואילי הגיבור, השם ייקום דמו - -

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

- - מדברת לאימא שלו, ואתם צורחים. אני מסתכלת עליכם מהצד, ואני מבינה - -

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

למה אתה מאפשר להם? - - ואני מבינה למה אתם לא תעברו את אחוז החסימה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מנצלת את הבמה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתם לא תעברו את אחוז החסימה, כי העם הזה לא רוצה את הגועל הזה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

יאללה יאללה.

טלי גוטליב (הליכוד):

העם לא רוצה כזה. העם רוצה חזון - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

העם לא רוצה לשמוע אותך.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

את לא מייצגת את העם. את לא מייצגת את העם.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - חזון, אידיאולוגיה, ערכים. מה האידיאולוגיה שלכם? מה האידיאולוגיה שלכם? לתמוך באחמד טיבי? מה האידיאולוגיה שלכם? לתמוך במי? באויבינו?

היו"ר יעקב מרגי:

בליאק, מספיק. מספיק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר יעקב מרגי:

מירב.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה האידיאולוגיה שלכם? אני מסתכלת עליכם, אני מסתכלת עליכם מהצד ומתביישת. עם ישראל הנכבד, דעו לכם, דעו לכם, אסור להצביע למפלגת יש עתיד. אסור לכם.

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

מפלגת יש עתיד הפכה למפלגה שמתחרה באבי אבות המסיתים יאיר גולן.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, אני מזכיר לך שאת צריכה להודיע שאת מתנגדת.

טלי גוטליב (הליכוד):

התנגדתי בפתח הדברים. אני אומרת לכם, מסתכלים עליכם פה, רואים אתכם.

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

עומדת פה שרה בישראל, השרה מירי רגב, רצתה לומר מילים לזכרו של רן גואילי, השם יקום דמו – ואתם צורחים בברבריות - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

את נותנת טיפים?

טלי גוטליב (הליכוד):

- - באפס חמלה. אין לכם חמלה. אין לכם חמלה. אין לכם חמלה. אתם מגבים פה – כשאחמד טיבי עמד השבוע פה, גדול תומכי הטרור, וקרא למשפחות נרצחים בפלילי משפחות שכולות, אתם ישבתם בשקט, צרצרים, כי זו מפלגת אין עתיד. מפלגת אין עתיד. עם ישראל רוצה חזון. פעם היה שמאל, פעם היה מרכז – אתם לא, שום דבר. אתם רק שנאות. שנאות ושנאות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה את עושה בכנסת שלוש שנים? שלוש שנים – חוק אחד לא העברת.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני אומרת לעם ישראל, תסתכלו, הינה נציגה. הינה, נציגה, שצועקת, עומדת פה, כשעומדת שרה. אנחנו אומרים שימו לב, תראו, כזה – אף אחד לא רוצה. העם הזה רוצה אידיאולוגיה. העם הזה רוצה ערכים. העם הזה רוצה - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. נא לסיים. נא לסיים, טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - שנבחרי הציבור ינהגו לכל הפחות בכבוד.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

נגמר הזמן. נגמר הזמן. נגמר הזמן.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסיים. טלי גוטליב, נא לסיים. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ולדימיר, אתה צועק לי פה - -

היו"ר יעקב מרגי:

טלי, תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - אני אומר לך, אתה תקבל ח"ח מהראשונה במעלה, מהמסיתה נאווה רוזוליו.

היו"ר יעקב מרגי:

נא לסיים. תודה. חברים - -

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין עתיד. אין עתיד. שלוש שנים את בכנסת, את לא עושה כלום - - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אין כלום - - -

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, מירב בן ארי. סדרנים, להושיב את כל מי שעומדים. אני רוצה להבהיר משהו לפני שנמשיך להצבעה. חברים.

טלי גוטליב (הליכוד):

עוד קצת - - -

היו"ר יעקב מרגי:

הודעות אישיות – אחרי ההצבעה. נא לשבת. חברת כנסת שבאופן סדרתי קוראת קריאות ביניים בעמידה, זו הפרה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תפסיקי לצרוח. תפסיקי לצרוח. אין לך כלום.

היו"ר יעקב מרגי:

ולדימיר, אני מדבר ואתה מפריע לי.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל תעצור את זה.

היו"ר יעקב מרגי:

צריך לעצור גם אותך, מירב, לפעמים. צעקת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני, בינתיים עשו לי ככה וקוראים לי "מקרקרת". אין לי בעיה עם ביקורת, שיצעקו עליי, אבל תראה איך שרה בישראל - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אני רוצה להבהיר: חברת כנסת שתעמוד ותקרא ליושב-ראש הישיבה "בריון", היא תצא בלי שום קריאה והיא לא תחזור, רק להצבעות, וכל עוד אני יושב בישיבה הזאת, היא לא תיכנס לדיונים. מרב מיכאלי יכולה להיכנס – נכנסה; נעמה לזימי לא תיכנס לדיונים, רק להצבעות, וגם אחרי ההתנצלות אני אשקול את דעתי. יש כבוד מינימלי. חברים, אנחנו הורדנו את הבית הזה לשפל. לשפל. לאן עוד נגיע? לאן עוד נגיע? לא חרבה ירושלים אלא שהעמידו את דבריהם על הדין. אז עמדה שרה, ניצלה – בצורה לא מקובלת עליי. תנו לה לסיים. מה אתם רוצים, שאני אוריד שרה מהדוכן?

נאור שירי (יש עתיד):

כן.

היו"ר יעקב מרגי:

זה מה שאתה רוצה? אתה יודע מה, נאור, התאפקתי לא לומר לך: אנחנו בקדנציה הזו מתגעגעים לאורן חזן.

היו"ר יעקב מרגי:

דרך אגב, סליחה, אני מתנצל בפני אורן חזן. הבאתם את הכנסת הזו להידרדרות שאני מתגעגע לאורן חזן.

נאור שירי (יש עתיד):

למה, היא יכולה לעשות מה שהיא רוצה? היא לא צריכה לכבד את הדוכן הזה? מה, יש לה דם שונה?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. תכבד, יכבדו אותך. תכבד, יכבדו אותך.

נאור שירי (יש עתיד):

אז מה אם היא 15 שנים בחו"ל. אז מה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

15 נסיעות על חשבון הציבור. שתבוא ותיתן דין וחשבון, שלא תגיד לי "מקרקרת". מה זה השיח הזה?

היו"ר יעקב מרגי:

את רוצה הודעה אישית?

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן.

היו"ר יעקב מרגי:

אז למה את מנצלת עכשיו - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

כי רק בדקתי.

היו"ר יעקב מרגי:

אז אני מבקש ממך לא להפריע כרגע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקשיב - - -

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, אני אשמע אותך, יש לך קול - - - אוקטבות - - - אותך שומעים יותר מכולם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה רואה מי מדבר אליי?

היו"ר יעקב מרגי:

אני עובר להצבעה.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

מירב בן ארי (יש עתיד):

די כבר, מירי, שחררי ממני, מירי.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

מירב בן ארי (יש עתיד):

מירי, תניחי לי. תניחי לי, מירי.

היו"ר יעקב מרגי:

חברים, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ו–2025. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות לעבודה חלקית), התשפ"ו–2025, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 34 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני מכאן מאחל רפואה שלמה לחברת הכנסת המציעה אימאן ח'טיב - - -

קריאה:

היא לא פה.

היו"ר יעקב מרגי:

אז אני מאחל לך רפואה שלמה מפה, אימאן ח'טיב יאסין, שהצעת החוק היא שלה. נעבור לנושא הבא - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אמרת שיש הודעה, אדוני.

היו"ר יעקב מרגי:

נכון, נכון. אז כפי שאמרתי, חברים, בלהט הדברים, אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי לידה לעצמאיות – מתן זכות עבודה חלקית), התשפ"ו–2025, אושרה ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה. נאמרו פה חילופי דברים. חברים, אני הקפדתי כאן, כשאני יושב לנהל את הישיבה, שאני קצת מכבד את המוסד של הודעות אישיות. לא כל מי שמזכירים את השם שלו זכאי להודעה אישית. באמירות פוגעניות אני נותן, ולטעמי נאמרה אמירה פוגענית, וכדאי שיפסיקו לייחס אמירות כאלה ואחרות פוגעניות לחברי כנסת. לכן אני נותן. ביקשו כמה הודעות אישיות. מירב, ביקשו כמה הודעות אישיות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז לבוא או לא לבוא?

היו"ר יעקב מרגי:

בשם כל החברים שביקשו, אני נותן למירב בן ארי להודיע הודעה אישית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. גברתי השרה, אדוני היושב בראש, גברתי השרה, כאן זה Israel, את לא יכולה לעשות מה שאת רוצה. וכשאת מדברת יותר מדי, מורידים אותך מהדוכן. וכשלי יש הודעה אישית, את לא יכולה להגיב – למה את מדברת בצורה כזאת מגעילה?

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

- - - אפשר להיות - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה "תמשיכי לקרקר"? מה זה? למה את לא יכולה לדבר בצורה יפה, בצורה מכבדת? מה זה "תמשיכי לקרקר"? מה, את מאי גולן מעלי אקספרס? לא מתאים לך, מירי.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא מתאים לך, מירי. מירי, תניחי לי, מירי. אני רוצה להגיד לך משהו, מירי. אני מבינה שהסרטונים שלי ברשת שוברים את הרשת אז את בלחץ.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

ברור - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז בואי אני אגיד לך משהו, מירי. קודם כול, Welcome to Israel, תודה רבה שהגעת. אנחנו שמחים לארח אותך בכנסת.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

Thank you - - - תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא תאמיני, אני פה שלוש שנים, לדעתי זו הפעם השנייה שאנחנו נפגשות במליאה. אבל שנייה רגע, יש לי עוד משהו להגיד לך. את יכולה לבוא ולהגיד לי: תפסיקי לקרקר, ואת יכולה לבזות אותי, את לא מעניינת אותי. מה שכן מעניין אותי זה שבמשמרת שלך יש הכי הרבה הרוגים בתאונות דרכים. תראי מה קורה עם פרויקטים שתקועים שנים, כי שמת את כל החנפנים שלך בעמדות מפתח. תראי מה קורה בתחבורה ציבורית. את נוסעת בכלל באוטובוסים? את יודעת שי שלך רב-קו חינם לכל החיים, אגב? איך תדעי, בחיים לא עלית על אוטובוס. ואם את עולה על רכבת, זה רק כשאת באה עם ביבי לעשות טיול ברכבת.

עדי עזוז (יש עתיד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה להגיד לך משהו, ושיהיה לך ברור: את לא מזיזה לי. את יכולה לעשות לי סימנים, זה מעליב אותך, זה לא מעליב אותי. את שרה בישראל, חברת קבינט. אז לחברי הכנסת באופוזיציה את עושה ככה? את קוראת לי תרנגולת? תגידי, מה זה הדבר הזה? את בושה לכנסת. ואני רוצה להגיד לך משהו – יום אחד את תיתני דין וחשבון על 15 נסיעות, על עלות של מיליונים. מה עשית במקסיקו, מה עשית בהונגריה, מה עשית בדובאי, מה עשית במרוקו, מה עשית בארצות-הברית? מאיפה כל הכסף הזה לכל החנפים שלך והעוזרות שלך, שבשיא החוצפה עוד הולכות – תכתבי, תכתבי, תכתבי – הולכות ומצטלמות במסיבת סילבסטר במיאמי על חשבוננו, על חשבון הכסף של האזרחים של המדינה הזאת. 15 נסיעות בשביל הישגים מדומיינים. נסיעה אחרונה נסעת ל-14 יום. 14 יום, מוצאי שבת, בביזנס, חזרת ביום שישי בצוהריים. את יום אחד תיתני דין וחשבון על הכסף שאת גוזלת מהציבור. על כל אותם נרצחים בתאונות דרכים. תבואי ותסבירי לציבור למה את לא עושה כלום שלוש שנים חוץ מלבזבז כסף. ואני לא קראתי לך קרקרנית, לא ביזיתי אותך, דיברתי עלייך ועל מה שעשית בקריירה שלך. זה כל מה שאמרתי. לא מגיעה לך שום הודעה אישית, ואת לא תנצלי את הכנסת לבזות כאן חברות כנסת, כי הינה, אני אומרת לך: את לא מזיזה לי בכלל. תסתכלי למשפחות של ההרוגים בתאונות הדרכים בעיניים, תיתני להם דין וחשבון. לא לי, זה לא מעניין אותי.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

כל הכבוד.

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, מי שימחא כפיים יוצא מהבניין. מה ההתנהגות הזאת?

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

גועל נפש של התנהגות, אני אומר לכם.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

אני מבקשת להגיב - - - תאונות הדרכים - - - אני חייבת לענות. אדוני היושב-ראש. אני - - -

היו"ר יעקב מרגי:

לא, סליחה. השרה, את עומדת – את תעני אחר כך בהזדמנות שלך.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

לא, לא, אדוני, כשאני אעלה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה את נלחצת, מה על כל דבר - - -

היו"ר יעקב מרגי:

מירב, את מפריעה לי. עכשיו קיבלת חמש דקות.

שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:

האובססיביות השקרית - - -

היו"ר יעקב מרגי:

קצת קולגיאליות לחבר. אני צרוד. עליתי למשמרת שלי כדי לא לדפוק חבר אחר. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – ועדת חריגים להכרה בנספה), התשפ"ו–2025.

גלעד קריב (העבודה):

אין מה להתעצבן. אין שום דבר - - -

היו"ר יעקב מרגי:

פעם ראשונה, גלעד קריב. אני קורא אותך בפעם השנייה, אם לא תשב.

גלעד קריב (העבודה):

למה אתה קורא בפעם השנייה?

היו"ר יעקב מרגי:

כי תלך לשבת.

גלעד קריב (העבודה):

אתה לא יכול לומר לחבר כנסת אם לשבת או לא.

היו"ר יעקב מרגי:

אז אני קורא אותך פעם שנייה עכשיו לסדר. אתה יכול ללכת, אל תדבר. אתה לא שם לב, אתה נואם תוך כדי הליכה.

גלעד קריב (העבודה):

- - - לשבת או לא.

היו"ר יעקב מרגי:

נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – ועדת חריגים להכרה בנספה), התשפ"ו–2025, של חברת הכנסת קארין אלהרר. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך.

קארין אלהרר (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, בואו נגיע רגע למהות. הרעיון להצעת החוק הזאת שהגשתי הגיע אליי כשביקרתי את משפחתו האבלה של רועי וסרשטיין ז"ל, חייל ששם קץ לחייו בעקבות שירותו במלחמה. בשבעה התוודעתי להבדל שהמדינה עושה בין פציעה פיזית לפציעה נפשית. לצערי, רועי וסרשטיין חזר לא כמו שהיה. הייתה אחרי זה הודעה שתוקם ועדת אלמוז, שתבחן אם להכיר כחלל צה"ל חייל ששם קץ לחייו בעקבות השירות. אותו דבר לצערי קרה גם עם ג'וש בון, זכרו לברכה, חייל בודד ששירת למעלה מ-700 ימים במלחמה כצלף. שבועיים אחרי השחרור שלו ג'וש לא יכול היה לשאת את המראות הקשים, הוא עבר דברים שאף אחד מאיתנו לא מדמיין. אתמול נפגשתי עם קרן, מי שהייתה ארוסתו, והחברים שלו, והם שיתפו אותי בגבורת המלחמה, שהוא היה צלף מצטיין ומוערך, שנפער לו פצע נפשי עמוק ומדמם שהמלחמה הותירה בו, והייתה לו התמודדות מאוד מאוד קשה. מהשיח איתם היה ברור שאין ספק שהוא שם קץ לחייו בעקבות המלחמה. חוק ועדת החריגים הזה שהגשתי, להכיר בחייל לוחם כחלל צה"ל, בא לעשות צדק במקרים האלה. מדינת ישראל היא זאת ששולחת את החיילים, היא זאת ששולחת אותם לקרב. הם הלכו כי הממשלה נתנה פקודה, והפקודה ירדה לצבא וגייסו אותם. במשך יותר משנתיים הם באים לעוד סבב ועוד סבב ועוד סבב, מאות ימים. הם שמים בצד את החיים שלהם, שמים בצד את המשפחה, שמים בצד את העסק, שמים בצד את כל הנורמליות שהם הכירו. אנחנו קוראים לזה "סבב", זה לא באמת סבב, זה פשוט חיים אחרים. אין זה פלא שהנפש שלהם נפגעת. זו טראומה מתמשכת שלא תמיד אפשר באמת לעכל אותה. הם חוזרים הביתה כאילו להפוגה, אבל ההפוגה הזאת היא זמנית ולא באמת נותנת מענה. המדינה היא האחראית ואי-אפשר להגיד שנהיה אחראים רק לחלק מסוים ולחלק אחר לא. החוק הזה אמור לשים קץ לעוול. המשפחה רוצה בהכרה, ההכרה חשובה. תחשבו אפילו על הטקס, שיבוא מישהו מהיחידה וידבר; שביום הזיכרון לחללי צה"ל הם יבואו לבית העלמין ויראו בו כולם גיבור, לא רק המשפחה שיודעת מה היה, אלא כולם; להניח זר, לכבד את זכר הנופל. פציעה בנפש היא הרסנית לא פחות מפציעה פיזית. תחשבו על מצב שבו אדם נפצע פיזית במלחמה. גם אם עובר זמן מהשחרור, עדיין יכירו בו אם בסוף הוא יסיים את חייו. בפציעה נפשית לא, כי כאילו הקשר מתנתק. אז מה אני מציעה בהצעה? פשוט שתהיה ועדה שיהיו בה אנשי מקצוע, שיבחנו אם להכיר או לא להכיר. ההצעה אפילו לא אומרת: תכירו בכולם, היא אומרת: תבחנו. לצערי ועדת השרים קבעה שידונו בזה שוב. מתי? בעוד חודש. כולנו מכירים את הנוהל, כדי לא להגיד לא אז אומרים, בואו נדחה והדחייה היא לא באמת דחייה, היא אמירת לא. אני רוצה קודם כול לפנות לחברי הכנסת. תראו, אני שומעת אין-ספור פעמים בוועדות הכנסת שהכנסת היא הריבון, שאנחנו המחוקקים ואנחנו קובעים. אז אני רוצה לפנות לכולם, גם לחברים בקואליציה: אתם רוצים לקבוע – מה יותר מוסרי, מה יותר צודק מלקבוע שהמדינה אחראית מההתחלה ועד הסוף, גם אם הסוף הוא מר? אז אני רוצה לסיים קודם כול בתפילה שלא יהיו עוד חיילים שיסיימו את חייהם בצורה הזאת. אני רוצה לסיים בתפילה שיהיו פחות מלחמות ולסיים גם בציפייה שחברי הכנסת בקואליציה יוכיחו שהם באמת רוצים לחוקק ולא להיות פיונים של הממשלה. תודה רבה.