ישיבת מליאה בתאריך 15/12/2025 בשעה 09:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת, היום יום שני כ"ה בכסלו התשפ"ו, 15 בדצמבר 2025. חג חנוכה שמח לכולם. הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6354/25 וכלה בהצעת חוק פ/6380/25: הצעת חוק המרכז למורשת ארגון אליאנס: כל ישראל חברים, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק שירותי אבטחה, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יואב סגלוביץ'; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – הגדרת עוסק פטור), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק אספקת החשמל (הוראת שעה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת עפיף עבד; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (שינוי שיטת החישוב של דמי חניה בחניון), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק השבות (תיקון – הוספת המילה כהלכה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון – פטור וגישה למידע לסוכני ביטוח), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק חג הסיגד (תיקון – דרכי קיום), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת בנימין גנץ, פנינה תמנו, מיכאל מרדכי ביטון, יעל רון בן משה ואלון שוסטר; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – הצהרת חייל בדבר רצונו בקבורה בבית קברות צבאי), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת גלעד קריב, משה טור פז ושרון ניר; הצעת חוק מימון הוצאות למשפחות שבויים, חטופים ונעדרים (תיקון – מענק הסתגלות לבני זוג והורים של חטוף שגופתו הושבה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הלוואות לדיור (תיקון – מענק מיוחד לרכישת דירה בירושלים), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת מאיר פרוש; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – מסירת מידע למניעת פגיעה), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך ממלכתי חרדי), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מינוי ועדה ציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות המפורט בתוספת השנייה), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, משה פסל, מיכאל מלכיאלי, יאסר חוג'יראת, אחמד טיבי וירון לוי; הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה בשבע השנים הראשונות), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר ויסמין פרידמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי עד גיל 21), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת סמיר בן סעיד, אחמד טיבי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – שלילת זכות הצבעה מאסירים), מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – תקופה מרבית לכהונה בתפקיד כראש הממשלה), מאת חברי הכנסת בנימין גנץ, פנינה תמנו, חילי טרופר, מיכאל מרדכי ביטון, אלון שוסטר, איתן גינזבורג ויעל רון בן משה; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – פיצוי לעצור ששוחרר ממעצר), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק תגמולים לבני משפחה של חטופים ונעדרים בפעולת איבה (תיקון – מתן זכויות של נפגעי איבה לבן משפחה של חטוף), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר וגלעד קריב; הצעת חוק הקאדים (תיקון – הבטחת ייצוג נשים בוועדה לבחירת קאדים), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ואיימן עודה; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (אי-קבילות ראיה שהושגה שלא כדין), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק שימוע למינויים בכירים ושופטים, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק שחרור על-תנאי ממאסר (תיקון – שחרור על-תנאי ממאסר), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת איתן גינזבורג; הצעת חוק הממשלה (תיקון – נסיעת שר או סגן שר לחוץ לארץ), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמולי מילואים בתקופת חירום), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ומיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית-לאומית לאירועי טבח שמיני עצרת התשפ״ד (טבח 7 באוקטובר 2023), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר. עוד הונחה על שולחן הכנסת הודעת שר הבריאות על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתן של חברות הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, מירב כהן, פנינה תמנו ולימור סון הר מלך בנושא: צורך דחוף בהגברת הפיקוח על ניהול הבתים המאזנים בישראל, לנוכח עדויות קשות שעלו מצד מטופלים והוריהם. עוד אבקש להודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת עמית הלוי כי הוא חוזר בו מהצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4) (הפיכת הוראת השעה להוראת קבע והרחבת סמכויות), התשפ"ו–2025, שמספרה כ/1158. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. את ההצעה הראשונה יציג חבר הכנסת סימון דוידסון מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, אדוני.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, ראשית, לפני שאדבר על הממשלה הנהדרת שלנו, אני רוצה להביע תנחומים למשפחות ההרוגים והפצועים באוסטרליה. עלינו כמדינה ריבונית, מדינת היהודים, לעמוד איתן מול כל צורה של אנטישמיות ולפעול בכל דרך לביטחונם של יהודי העולם. אני אוסיף משפט אישי: כבן לניצולי שואה, ממשפחה שכולה נספתה בשואה – עלינו מהמדינה ליטא למדינת ישראל בשנת 1972, ולצערי הרב, רק אימי נשארה מהשואה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז אני רוצה רק להעיר בהקשר הזה. אני מצטרף כמובן גם לתנחומים וגם לאיחולי החלמה מהירה לפצועים, וגם, השבוע, למרות שבגלל החג ביטלנו את יום שלישי, שזה היום של הימים המיוחדים, אנחנו כן נקיים יום מיוחד ביום רביעי בנושא הקשר בין ישראל לבין יהדות התפוצות והחיזוק של הקשר הזה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני. זה פשוט לא ייאמן ש-85 שנים אחרי אנחנו עדיין נמצאים עם אותה שנאה ליהודים ברחבי העולם רק כי הם יהודים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, נתחיל מהנושא החשוב ביותר בכלל בחיים, וזה אחריות, לקחת אחריות. אנחנו מלמדים את הילדים שלנו לקחת אחריות, אנחנו מחנכים אותם לקחת אחריות. שלשום פורסמה הצעת החוק החדשה של חבר הכנסת קלנר, שמייצג את הקואליציה – המצאה חדשה לוועדת חקירה ממלכתית לאומית. אנחנו קוראים את הצעת החוק ואנחנו רואים את הבלוף, הבלוף האמיתי, הבלוף הגדול: חמישה עמודים של הצעת חוק עם שורה תחתונה אחת. מספיק לקרוא את השורה הזאת: הנחקרים ממנים את החוקרים. זו לא חקירה. איך רפי גינת אמר? קומבינה. אתם זוכרים את התוכנית כלבוטק? זו קומבינה פוליטית, קומבינה שנועדה רק לא להגיע לחקר האמת, זה הדבר העיקרי. איך זה עובד? החוק של הקואליציה מבטיח שהקואליציה תמנה את כל חברי הוועדה. ולמה אני אומר את זה? כי אם האופוזיציה לא תשתף פעולה, וכבר ראש האופוזיציה הכריז ואמר שלא ישתפו פעולה, זה אומר שיושב-ראש הכנסת – אתה, אדוני, תמנה את שלושת נציגי האופוזיציה במקומה; אתה מקבל את הכוח למנות את הנציגים של האופוזיציה. הדבר הזה הוא טיוח אחד גדול ואמיתי, ועם כל הכבוד, אני לא חושב שזה תפקיד של יושב-ראש הכנסת. זה תפקיד שכתוב, ואמר בנימין נתניהו פעם אחרי פעם, ואצטט את מה שהוא אמר בשנת 2022 – ראש הממשלה של כולנו, אמסלם, הוא אמר, מהפה שלו, בכל מקום, ואני מצטט: רק ועדת חקירה ממלכתית תגלה מי נתן את ההוראה, מי היו האנשים שהיו בסוד העניינים. אזרחי ישראל דורשים תשובות, בלי טיוח, בלי מכבסת מילים, בלי כסת"ח. רק ועדת חקירה ממלכתית תבטיח שתשובות אלה יינתנו. רק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לגלות את האמת – ציטוט מילה במילה שאמר ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנת 2022 – על מה? על הפקקטה רוגלות האלה. אבל ועדת חקירה ממלכתית על מה שקרה למדינת ישראל ב-7 באוקטובר זה לא מספיק חשוב. אפשר לטייח את הנושא הזה. זו אינה חקירה, אדוני השר, ואתה יודע את זה טוב מאוד. זו לא חקירה, זה ניסיון ציני לטייח את המחדל הנורא ביותר שקרה בממשלה שלכם – האחריות שלכם ב-7 באוקטובר. אתם יודעים מה, אתם רוצים לחקור את כולם? בואו נחקור את כולם, 20 שנה אחורה. את כולם. אתם רוצים לחקור את השרים, את ראשי הממשלה, את חברי הכנסת ואת בית המשפט? את כולם תחקרו, אבל תעשו את זה בוועדת חקירה ממלכתית אמיתית, כפי שדרש בנימין נתניהו, הוא ולא אחד אחר. לא אני אמרתי את זה; לא נעמה לזימי אמרה את זה; לא אורית פרקש הכהן אמרה את זה. אמר את זה בנימין נתניהו. אחרי שתדאגו, ואתם דואגים, לכסות את עצמכם, אתם דואגים לחברים שלכם, ובסוף מי משלם את המחיר? הציבור. אנחנו רואים את הנתונים: משרתי המילואים צפויים לבצע מינימום 60 ימים בשנה, חודשיים שלמים מינימום. זה נטל כלכלי, נטל משפחתי בלתי נסבל על מי שימשיך ויישא על הכתפיים שלו את הנטל של מדינת ישראל, מי שעשה את זה מ-7 באוקטובר. ואני אספר לכם סיפור קטן על מילואימניק מהרצליה שהקים עסק חודשיים לפני 7 באוקטובר, אחר כך הגיע 7 באוקטובר והוא רץ ונלחם, והעסק שלו כמובן היה סגור. אחרי שלושה חודשים הוא חזר לעסק ושוב קראו לו למילואים. הוא בחובות של 1.5 מיליון שקלים והעסק שלו עכשיו סגור. זה מעניין מישהו? אכפת למישהו? אבל כמוהו יש רבים אחרים. אתם מגישים חוק פטור רפוי שהכלכלנים הבכירים קובעים כי הוא – ואני מצטט: "לוקה בחסר". הוא לא עונה על צורכי הצבא. אתם משאירים את העול של לפחות 9 מיליארד שקלים – 9 מיליארד שקלים בנושא המילואימניקים, במקום לגייס עכשיו 7,500 חרדים שיילחמו ושיהיו חלק מהנשיאה בנטל, וכל זה אחרי שנתיים של מלחמה נוראית של מדינת ישראל. פשוט אין לכם בושה. ומה אומר יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, אדוני היושב-ראש? לא אחר מבועז ביסמוט, ואני מצטט: "אי-אפשר להכריח אנשים להתגייס". יום למחרת, יום למחרת הציטוט הזה, הוא מאשר צווי 8 להארכת גיוס של מאות אלפי חיילים. אתם יודעים כמה זמן זה לקח? 18 דקות בוועדה, 18 דקות לקח האישור לגייס מאות אלפי מילואימניקים בצו 8. אבל הכפייה הזאת היא רק לחלק מסוים של המדינה. את הילדים שלך, אדוני היושב-ראש, או שלך, המזכיר, או שלי, לא ישאלו: לאן אתם רוצים ללכת? מתי אתם רוצים ללכת? הם ילכו לצבא. גם הילדים של אמסלם עשו את זה, ושל רוב האנשים פה. לא שאלו את הילדים שלנו מתי ואיפה; הלכו, התגייסו, ותרמו למען מדינת ישראל. אבל פה, בחוק הזה – לא. נשאל חלק, חלק לא. הנושא הזה, בסופו של דבר, יעלה כל כך הרבה כסף וכל כך הרבה דם למדינת ישראל. וזה מתחבר לי לנושא הבא, של התקציב. אתם יודעים כמה מדינת ישראל משלמת הוצאות ריבית? וחלק מזה הוא בגלל ההורדה של הנושא הזה, של הבין-לאומי, שהורידו לנו פעמיים – פעמיים הורידו למדינת ישראל. אנחנו משלמים, אדוני השר, 62 מיליארד שקלים בשנת 2026 רק על ריביות. 62 מיליארד שקלים האזרחים משלמים רק על הריביות. זה אכפת למישהו? זה מעניין מישהו? אתם בכלל מטפלים בנושא הזה? יושב שר האוצר, שאמור להכין את התקציב, ולא מדבר על זה בכלל, כאילו זה לא מעניין את הציבור. בזמן שאתם, הקואליציה הזאת, בשבוע שעבר לא אישרתם מענק למשפחות החטופים – לא אישרתם, בלי בושה, מענק מיוחד למשפחות החטופים – אין לכם בעיה להעביר מיליונים למשרדים מיותרים. עכשיו גיליתי, היום בבוקר, שיש תוספת 2 מיליון שקלים בתקציב למשרד שאין בו שר, אין שר – המשרד לנושאים אסטרטגיים. השר שלו בכלל פרש, ויש תוספת של 2 מיליון שקלים למשרד למרות שאין שר. פשוט הזיה. אין עם מי לדבר, אין איך לשנות את זה. במקום לקצץ במשרדים, אתם מוסיפים ומוסיפים ומוסיפים. הדבר הנוסף שגילינו בשבוע שעבר, שמקרן העושר – קרן שאמורה לספק צרכים מיוחדים למדינת ישראל, מגרשי ספורט, אני יודע? תרבות. דברים מיוחדים.

נעמה לזימי (העבודה):

לטווח ארוך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

גילינו ש-235 מיליון שקלים, לא פחות ולא יותר, 235 מיליון שקלים נלקחו מקרן העושר, שזה כספים של המדינה.

נעמה לזימי (העבודה):

סימון, זה לפי החוק.

סימון דוידסון (יש עתיד):

את יודעת לאן הם הלכו, הכספים האלה? הם הלכו אל הגב' אורית סטרוק, למשרד שלה. למה? כי אפשר. במקום לדאוג באמת לאלה שצריך, זה הולך לשם. 235 מיליון שקלים, לימור, מקרן העושר.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה עבר בשבוע שעבר, מה בטוח?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

מה, בוועדת הכספים?

סימון דוידסון (יש עתיד):

235 מיליון שקלים, זה כתוב. מה, אני ממציא את זה? אין לי הרבה זמן. אז אני רוצה לומר לכם דבר אחד, ואת המשפט הזה תזכרו, את הפסקה הזאת: מעבר לשיח הפוליטי, הכישלון הוא לא נקודתי, הכישלון הוא של מערכת שלמה, הוא מערכתי. אין תחום שלא נכשלתם בו, אדוני השר. בתחבורה, הגברת שיושבת לידך, מירי רגב – כישלון אחד גדול; חינוך – אתה יודע שאין ועדת חינוך כבר קרוב לשלושה חודשים וחצי? אין ועדת חינוך במדינת ישראל, כישלון אדיר; כלכלה – השר שיושב מולך, ניר ברקת – אין כישלון יותר גדול מזה. יוקר המחיה מגיע למקומות שאי-אפשר לתאר אותם. המוצר הכי נגנב בסופר זה מטרנה, אוכל לילדים. זה מה שגונבים בסופרים. בבריאות – אין ועדת בריאות. אין ועדת בריאות. אין במדינת ישראל ועדת בריאות. ביטחון לאומי – השר שיושב שני כיסאות ממך, השר בן גביר – אין כישלון יותר גדול מזה. מה שחשוב לו הוא שהחולצות של הפועל תל אביב לא ייכנסו למגרשים. זה מה שמעניין אותו. חוץ מזה שום דבר לא מעניין אותו. אתם פשוט לא טובים בעבודה שלכם, אמסלם. אתם לא טובים, אתם כישלון אחד גדול. הציבור משלם בסוף את המחיר. הממשלה הזאת איבדה את הזכות להנהיג. האחריות שלנו היא לאזרחי ישראל ולמען עתידם. אנחנו עומדים כאן ונאבק עד שנחליף אתכם, נקודה ומאה סימני קריאה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת דוידסון. אני מזמין כעת את חברת הכנסת נעמה לזימי לנמק את ההצעה מטעם סיעות העבודה, כחול לבן – המחנה הממלכתי וישראל ביתנו. לאחר מכן תנמק חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, והשר ישיב במשולב.

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד יו"ר הכנסת, אי-אפשר שלא לפתוח את הבוקר הזה, אפילו בהצעת אי-אמון, בהתייחסות לפיגוע המזעזע והנוראי בסידני, אוסטרליה. 15 יהודים נטבחו אתמול בפיגוע חסר רחמים נוכח האנטישמיות הגואה. אני שולחת, באמת מעומק ליבי, תנחומים לקהילות היהודיות באשר הן ולקהילה היהודית באוסטרליה בפרט. אתמול שוחחתי עם חברה מאוד טובה שלי שגרה באוסטרליה. רק לפני שלושה שבועות היא הייתה בביקור בארץ ונפגשנו. היא תיארה לי את התחושות שלה, את הכאב שלה, ואי-אפשר שלא לבכות – את התחושות שלה ואת הכאב שלה נוכח המציאות שהם חווים שם ואת הכאב מההתעלמות, מאוזלת היד. אז אני מחזקת מפה ואומרת: אנחנו כולנו שולחים תנחומים מעומק ליבנו, ומקווים מאוד מאוד שהאנטישמיות הזוועתית והטרור כולו ימוגר מהעולם הזה. אני רוצה להתייחס לתקציב המדינה, ואני אפתח את זה באמירה כוללת: זאת ממשלה שמעבר לממשלת טבח 7 באוקטובר, ההפקרה, ההפיכה – את כל הדברים הללו אנחנו אומרים יום-יום, אבל יש לממשלה הזאת עוד התמחות: הנדסת תודעה. ממשלה שכולה הנדסת תודעה. מבחינתם, דף המסרים סופג הכול. אז איך קוראים לתקציב הביזה הנוכחי, תקציב ההשתמטות למקורבים? ממלחמה לצמיחה. שמעת? ממלחמה לצמיחה. האימא של הנדסת התודעה. כל משק בית במדינה של הציבור העובד והמשרת הולך לשלם בגלל התקציב הזה 12,000 שקל בחודש ויותר. צמיחה, אומרים לנו, כן? במקום לבטל כספים קואליציוניים כדי לשקם את המערכות החברתיות, לתת לעוטף, לתת לצפון, הגדילו את הכספים הקואליציוניים. כל הגזרות שאמרו לנו שיבטלו אותן בשנת 2025 – הקפאת מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי, מע"מ, הכול – לא מבוטל; להפך, נשאר. הארנונה עולה, כל השירותים והתמחור עולים. זאת אומרת שהתקציב הזה הוא תקציב שבמקום לשקם אחרי משבר, שבמקום לבנות מחדש, שבמקום להצמיח באמת את המקומות שצריך להשקיע בהם, הוא תקציב קיצוצים אגרסיבי. לא רק שהציבור משלם מכיסו עליו, כן? הציבור הולך לשלם מכיסו אלפי שקלים בשנה על הגזרות הללו, הוא גם תקציב שלא מייצר מנועי צמיחה, שלא מאפשר למדינה לצאת מהמשבר לטווח הארוך. למה? כי לסמוטריץ' יש חברים, כי לבן גביר יש חברים, כי נתניהו צריך לשרוד, כי גפני רוצה וגולדקנופ רוצה וכולם רוצים, אבל הציבור העובד והמשרת נשאר מאחור. אתה יודע מה זאת הנדסת תודעה? זה בדיוק כמו לקרוא לטבח 7 באוקטובר ולמלחמת 7 באוקטובר מלחמת התקומה. איפה התקומה, תגיד לי? איפה היא? זה בדיוק כמו לקחת ועדת חקירה ממלכתית, להנדס ועדה חלופית ולקרוא לה ועדה לאומית כשדה פקטו זאת ועדת טיוח, ועדת טיוח לאחראים לאסון – הנחקרים ממנים את החוקרים וקוראים לזה ועדה לאומית. הנדסת תודעה על מלא. אז אני רוצה לומר לממשלה הזאת, שכולה הנדסת תודעה: הציבור לא מטומטם. יש סיבה שכבר שנתיים אתם לא עוברים באף סקר. דף המסרים לא סופג הכול – הוא לא סופג את 1,200 הנרצחים, את 2,000 ההרוגים, את הגזרות הכלכליות, את האי-ציות לחוק, את ההפיכה המשטרית, את הקומבינות ומה שאתם עושים למקורבים. לא, הוא לא סופג. אני רוצה להתייחס כאן לבקשת הפטור ממשפט של נתניהו. שמע, זה מדהים. הבן אדם הזה אתמול, ביום של האסון באוסטרליה, פותח על ראש ממשלת אוסטרליה – אגב, בצדק; התעלמו, לא טיפלו נכון באזהרות על אנטישמיות ופעולות טרור. אבל הוא? הוא פותח עליהם? ובאותו יום מעלה גם ועדת טיוח דרך הפרוקסי שלו קלנר על הטבח שהוא מימן. הרי מה באמת היה כאן? הוא מימן את ארגון הטרור מהציר האיראני, את חמאס. איפה האחריות שלך, נתניהו, לאלפי מחבלים שנכנסו לשטחי ישראל וטבחו בעמנו? לארגון טרור שאתה ביססת, שאתה מימנת? איפה האחריות שלך לחדירת ממשלת קטר ללשכת ראש הממשלה ומה הקשר שלך לזה? למה אתה לא נותן דין וחשבון על סגירת יחידת צלצל? על הקשרים הקטריים שלך? אתה יוצא על ממשלת אוסטרליה? איפה אתה, נתניהו? ואתה עוד מבקש פטור ממשפט וסוחט את המדינה באיומים, כי אם לא ייתנו לך פטור ממשפט – מחוץ לכל גזרה חוקית – תמשיך לקרוע את עם ישראל? אתה באמת חושב – ואתם, כל חבר הממשלה שאיתו, באמת חושבים – שהכיסא שלכם חשוב יותר ממדינת ישראל, חשוב יותר ממוסדות השלטון והחוק? לא, הכיסא שלכם לא חשוב יותר. אתם פסיק בהיסטוריה של המדינה הזאת, אומנם כתם, אבל עדיין פסיק. אנחנו נעיף אתכם ונשקם. לימדתם אותנו שיעור גדול מאוד על גבולות הכוח ועל ציניות פוליטית. בחלק האחרון אני רוצה לפנות דווקא למצביעי הממשלה הזאת – שעוד נותרו לה – כי אני מכירה רבים מהם. אני יודעת שהם אוהבים את המדינה, ברור לי, אני יודעת שהם הקריבו בשנתיים הללו בעבור המדינה, ואני רוצה לשאול אותם: איפה אתם? הצבעתם לממשלה הזאת, אבל לא הצבעתם עבור טיוח הטבח; הצבעתם לממשלה הזאת, אבל בטוח לא הצבעתם בעבור השתמטות גורפת; הצבעתם לממשלה הזאת, אבל לא הצבעתם בעבור שררה על פני דאגה לציבור; הצבעתם לממשלה הזאת, אבל לא הצבעתם על ביזה תקציבית חסרת תקדים כשהאדם העובד והמשרת משלם את המחיר; הצבעתם לממשלה הזאת, אבל לא הצבעתם בעבור השחיתות של כולה. לא, לא הצבעתם לזה. אני מאמינה בלב שלם שלא. לא הצבעתם על זה ששר משפטים יורה לא לציית לחוק ולא לציית לפסיקה; לא הצבעתם על זה ששר ביטחון יעשה הכול בעבור השתמטות, ממש לא; לא הצבעתם על זה שהשרה לקידום מעמד האישה תרסק את כל התקציבים של המשרד ותבריח את אימא שלה מחקירה. לא הצבעתם על זה. אני מסרבת להאמין. אז איפה אתם? אני רוצה לשמוע אתכם. אנחנו נבנה כאן את ישראל מחדש כשנשמיע קול ברור נגד הרעות החולות הללו. יותר מכול אני יודעת שלא הצבעתם בעבור הקרבת חטופים ולא בעבור טיוח הטבח הגדול ביותר שקרה כאן ופגיעה כה קשה במשפחות השכולות. אני יודעת שלא הצבעתם לזה. אני שואלת אתכם: איפה אתם? אני קוראת לכם להשמיע קול, להשמיע קול ולומר לממשלה הזאת: דף המסרים לא סופג הכול. המדינה הזאת ספגה יותר מדי. תניחו לנו, תרפו, תלכו מכאן, תנו לתקן, תנו לבנות מחדש, תנו להצמיח את ישראל של כולנו – ישראל טובה, משגשגת, חומלת, ישרה והגונה. שביחד נביא את היום. תודה רבה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחברת הכנסת לזימי. אני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לנמק את ההצבעה מטעם סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. תעלה ותבוא עאידה תומא סלימאן, בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חברי וחברות הכנסת, השר, קודם כול, לפני שאני מתחילה לנמק את האי-אמון, ברצוני לפתוח באיחולי החלמה לאנשים שנפצעו בפיגוע הנפשע בסידני, אשר גבה את חייהם של 15 יהודים, אנשים. ירי באזרחים, באנשים, בצורה כזאת, הוא פשע שלא מתקבל על הדעת. אנחנו מנחמים את המשפחות ומקווים להחלמה של כולם. אני מקווה גם שנראה ונשמע – לא כמו שעשה ראש הממשלה אתמול – על אחמד אל-אחמד, הירקן שקפץ על המפגע, על היורה, בידיים, בלי כלום, השתלט עליו ומנע מהאסון הזה לגדול עוד יותר. הוא בעצמו נפצע וצריך לעבור ניתוח. אנחנו חייבים לדבר גם על זה, כי זו נקודת אור. זה מוכיח שוב ושוב שהאנושיות היא לא רק של צד אחד במשוואה, ותמיד יהיו אנשים שיראו את הצד האנושי, יתחברו אליו ויפעלו. אני מאוד מקווה שגם במדינה הזו נתעורר למצוא עוד אנשים שמוכנים לפעול למען האנושות. אני רוצה להתחיל דווקא בשבוע שעבר. כל המדינה דיברה על הסופה שבדרך אלינו, ביירון קראו לה. לציבור נאמר להתכונן לרוחות חזקות ולגשם חזק בכמויות שלא היו מביישות חודש שלם של ימים חורפיים. ובערוץ הרעל הלאומני, מי שקראו לו חזאי, לא התבייש לנבא שהאוהלים בעזה יתמוטטו ויעופו ולא יישאר מהם כלום, והסערה אולי תעלים גם את האנשים שם – וזה טוב בשבילו. ככה הוא אמר בשידור חי. זה לא מקרה בודד של יצור מלא שנאה והסתה. זה המשך של רוח אשר שררה בחלקים גדולים מהמדינה כבר תקופה, ובשנתיים וחודשיים האחרונים ביתר שאת, הרוח הזו שלא רואה בני אדם בצד השני ומאמינה שרק ליהודים יש זכות לחיים והגנה. זה נכון, ליהודים מגיעים ביטחון, הגנה וחיים, אבל לא רק להם. צריך תמיד לשאול מה מסכן את חיי בני האדם בארץ הזאת. במדינה מתוקנת יצור כזה, הקורא לעצמו חזאי, היה מואשם בהסתה, ולפחות היה מורחק מכל שידור. במדינת ישראל, אשר עדיין נמשלת על ידי קבוצת אנשים משיחיים, הזויים ומחרחרי מלחמות, היצור הזה הופך להיות נורמה. המראות של האוהלים הטובעים במים והתשתיות המתפוצצות מרוב גשם, שלא נשאר מהן כלום אחרי המלחמה, שמונת הילדים אשר מתו מקור והבניינים אשר נשארו עומדים חלקית אחרי המלחמה והתמוטטו על ראשי המשפחות בגלל הסופה – כנראה אותו חזאי ואנשים כמוהו היו שמחים למראות האלה. הסופה הייתה אסון טבע שהתווסף למלחמה איטית, מתמשכת, למרות הסכם הפסקת האש, שמאז כניסתו לתוקף ישראל הפרה אותו מעל 370 פעמים. בעזה נמשכות תקיפות צה"ל על בסיס יום-יומי, לרבות בתוך שכונות צפופות, וגובות שוב ושוב את חייהם של ילדים ושל משפחות שלמות. מאז הוכרז הסכם הפסקת האש נהרגו בעזה 391 אנשים, נשים וילדים ונפצעו כ-1,100. בלבנון מתבצעות תקיפות כמעט מדי יום החוצות את קווי ההבנות ומובילות את האזור לסף התקלחות רחבה. בסוריה נמשכות תקיפות צה"ל גם בתוך תקופת רגיעה מוסכמת, ופוגעות ביציבות האזורית ובמאמצי התיווך האזוריים והבין-לאומיים. בגדה המערבית המתנחלים פועלים בחופשיות מלאה ובתמיכה של הצבא: אלימות וטרור יום-יומי על תושבים, טרנספר של אנשים מהבתים ואלימות מאוד קשה. מצד שני, הצבא מבצע פשיטות, עקירת תושבים מבתיהם, ירי חי והרג תושבים, עקירת עצים ובניית עוד ועוד התנחלויות. בשבועות האחרונים מתחדדת ביתר שאת ההבנה כי הממשלה הזו אומנם ישבה באולם הזה ומחאה כפיים לדונלד טראמפ על התוכנית שלו, אבל לא מתכוונת לבצע שום דבר, כולל שלב א'. כולם מדברים על שלב ב'; כולם מדברים על כך שהממשלה לא רוצה להיכנס לשלב ב'. אני אומרת: היא לא נכנסה לשלב א', היא לא מכבדת אפילו את הפסקת האש. הממשלה מעמיקה את מעגל האש ופועלת בניגוד גמור – אולי תיתן זמן אחר כך לעליזה בראשי להידיין איתי מעל הדוכן? כי היא ממשיכה להידיין.

היו"ר סימון דוידסון:

גם אני נורא רוצה לשאול שאלה, ואני עוצר את עצמי. האם צריך להחזיר קודם את גואילי או לעבור לשלב ב'?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

מה?

היו"ר סימון דוידסון:

האם צריך להחזיר קודם את החטוף שלנו, את גואילי?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני אמרתי מהיום הראשון: צריך להחזיר את כל החטופים.

היו"ר סימון דוידסון:

ואז לעבור לשלב ב'.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני חושבת שצריך להחזיר את החטוף. ברגע שימצאו אותו – מייד להעביר אותו למשפחה שלו, כדי שתסגור מעגל וכדי שתקבור אותו כיאה וכמכובד, כמו שצריך. השאלה שאני מעלה גם כן: האם באמת הממשלה הזו רוצה לכבד את הפסקת האש ולא רוצה לחרחר מלחמה? אני טוענת שהיא רוצה לחרחר מלחמה, לא רק בעזה ולא רק בגדה אלא באזור כולו. האסטרטגיה בעיניי מאוד ברורה: במקום לפעול לשימור הפסקת אש, לייצוב ולהימנעות מהידרדרות וחיפוש אחרי פתרון מדיני שיגאל את כולם ויבטיח את ביטחונם של כולם, הממשלה ממשיכה במדיניות שלה. אני רק רוצה להגיד שלצערי הרב, הממשלה מתעלמת מהמתקפות הגזעניות נגד אזרחים ערבים, ולא רק בגדה המערבית אלא גם בתוך מדינת ישראל. עכשיו מתקיים בבית משפט דיון להארכת מעצר של 14 עצורים ערבים מיפו שכל חטאם ופשעם – שהם יצאו להפגין כאשר הותקפה חנאן אבו שחאדה, אישה בהיריון מתקדם, עם ילדיה, על ידי פרחחים גזענים. הם תקפו אותה בתוך האוטו שלה, ריססו אותה בגז מדמיע. זאת לא הפעם הראשונה שהם מתנהלים ככה – תוקפים נהגי אוטובוס, תוקפים עובדים כמו מוחמד אבו חאמד מג'לג'וליה, מחמוד אגבאריה מאום אל-פחם, עובד התברואה מירושלים. המשטרה מקבלת את התמונות של הפנים של התוקפים של חנאן אבו שחאדה, ומה עושה? מוציאה הודעה לציבור: תעזרו לנו למצוא אותם ולזהות אותם. נו, באמת. נו, באמת. זה מה שהמשטרה עושה. כאשר אנשי יפו יוצאים להביע את התנגדותם למתקפות האלה, עוצרים 14 אנשים שכל חטאם – שלא היו מוכנים להיכנע לגזענות הזו. אז המשטרה מנהלת מלחמה גם נגד האוכלוסייה הערבית בניצוחו של השר הפשיסט, שרק השבוע קיבל תמיכה וגושפנקה מראש הממשלה, שסירב להרחיק אותו מקבלת החלטות בתוך המשטרה. זאת ההחלטה של ממשלה – לפתוח באש בכל החזיתות. לצערי הרב, הממשלה הזו היא הגורם העיקרי בסיכון ביטחונם של האזרחים הערבים, גם של האזרחים היהודים, וגם ביטחונם של עמי האזור. ולכן צריך למשוך - - -

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה. אני רק אומר לך, גברתי, שעכשיו, בישיבת הנשיאות אושרה הצעה לסדר-היום בנושא אלימות כלפי הנהגים, עובד הניקיון וכדומה, וזה נושא שחייבים לטפל בו. חד-משמעית. אני מזמין את השר המקשר בין הממשלה לכנסת, השר דוד אמסלם, להשיב במשולב על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. יעלה ויבוא השר דוד אמסלם, המכונה דודי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לאחל לכולנו חג חנוכה שמח, חג של אור, שיגרש את החושך שאנחנו מצויים בו, לכל כלל עם ישראל. בראשית דבריי ברצוני להתייחס קודם כול לפיגוע המתועב שהיה באוסטרליה. יהודים באו לחגוג את חנוכה, ורק בגלל שהם יהודים – באו ורצחו למעלה מ-15 יהודים, ילדים, נשים ואנשים מבוגרים. כל חטאם ופשעם היה שהם באו לחגוג את חג החנוכה. אדוני היושב-ראש, לדעתי, זה לא מתפתח סתם. כשבדקו מי זה – זה מישהו, אבא שקיבל אשרת סטודנט לפני כמה עשרות שנים, והבן שלו, שבכלל נולד באוסטרליה וגדל בתרבות האוסטרלית. אדוני היושב-ראש, דברים כאלה לא מתפתחים ביום אחד והם לא מתפתחים סתם. כשראש ממשלת אוסטרליה בא לאחר 7 באוקטובר, ומה שהיה לו לומר הוא שצריכים להקים מדינה פלסטינית – וזה הפרס לטרור – אז ברור לכל האנטישמים במדינתו שלהרוג יהודים יש פרס, יש פרס כנראה לכל דבר ודבר. אז ככל שיהרגו יותר יהודים, גם אצלו, כנראה, הוא יעלה ויגיד: רבותיי, הפתרון זה להקים מדינה פלסטינית. אני רוצה להגיד לו: אלה שרצחו את היהודים שם הם לא פלסטינים, הם שלוחיהם. אלה אנשים מורעלים, וזו בכלל מלחמה בין האסלאם ליהדות, ובוודאי לנצרות. המאבק המרכזי הוא עם הנצרות, אבל היות שאנחנו עם קטן, הם מתעסקים איתנו בראש ובראשונה. גם זמנכם יגיע בהמשך, אם אתה לא רואה את זה. לכן, אתה וראש ממשלת בריטניה – אתם הרי מדברים יחד, אתם חברים, אתם עדיין הממלכה המאוחדת – כשאתם לא נלחמים באנטישמיות נגד היהודים, זה מה שיקרה ליהודים. דרך אגב, שלא תתבלבלו, אתם הבאים בתור. לכן זו בושה וכלימה, כל ההתנהלות שלכם. אפילו מאבטח קטן לא שלחתם. הרי אתם רואים מה קורה בעולם. מדינת ישראל העבירה לכם באמצעות כל גורמי הביטחון שלה שהיהודים נתונים שם באיומים והתקפות אנטישמיות. היו למעלה מ-2,500 התקפות אנטישמיות רק בשנה האחרונה: שרפו בתי כנסת, פגעו ביהודים, בבתי ספר יהודיים, מכוניות של יהודים, בבתים – אתה עולה ומדבר על מדינה פלסטינית. תגיד, אתה לא מתבייש? אתה חי באיזה עולם של חלם? צריך להסביר לך, אדוני ראש הממשלה, אלה אזרחים אוסטרלים. אני מניח שאם יש לנו כאן אזרחים או אפילו מבקרים תיירים אוסטרלים, ממשלת ישראל וכל גורמי הביטחון יגנו עליהם בחירוף נפש, כמו על כל אזרח ישראלי. אבל אתה אפילו לא מעלה בדעתך, אחרי כל האזהרות שקיבלת מגורמי הביטחון הישראליים, לשלוח אפילו כמה שוטרים? אבל זה לא אירוע רגיל. גם אם היית שולח שוטרים, אז נניח שהאירוע היה נמנע והיו הורגים אותם, אבל הסיפור הוא האווירה באוסטרליה. אתה מאפשר את האווירה. אנטישמיות לא צומחת סתם, היא צומחת מאווירה שמתפתחת לשנאה נגד יהודים. פעם סיפרו שהיהודים הם הבנקאים, הם מוצצי הדם, הכול, וכתוצאה מזה ההמון הולך ופוגע בהם. אתה מאפשר את כל ההסתה נגד מדינת ישראל ונגד היהודים. הם מתרגמים את זה ישר ליהודים שם. תזכור תמיד: זאת חובתך לשמור על כל אזרחי אוסטרליה, על כל המבקרים באוסטרליה, ובוודאי על כל היהודים שנמצאים באוסטרליה. זו אחריות אישית שלך. ובסופו של דבר, אם אתם לא תעשו שינוי קיצוני ותילחמו בטרור, בשנאה, בהסתה ובאנטישמיות, זה ימשיך ויידרדר עוד, יידרדר וגם יעשו – אתם יודעים שכל מיני אנשים מחכים – כל מיני פיגועי טרור, שמבחינתם הם מוצלחים, טרוריסטים. זה עלול להתפשט גם למדינות אחרות באירופה. אז א. אני קודם כול קורא לכל היהודים בעולם לעלות לארץ ישראל. באמת באמת זה המקום היחידי שיהודים מגינים על יהודים וגם על אלה שלא יהודים. פה לא נניח לאף אחד להרוג יהודי רק בגלל שהוא יהודי; דרך אגב, ולא רק יהודים – גם סתם אזרחים ישראלים. ולכן גם הלכנו לעזה, מר ראש ממשלת אוסטרליה. לא נכנסנו לעזה סתם, אלא אחרי שטבחו לנו 1,500 אנשים ביום אחד, נשים, גברים וטף, ביום חגנו. ועל זה אתה אומר שצריכה לקום מדינה פלסטינית? למה? אתה רוצה שיטבחו לנו את כל מדינת ישראל לכל אורכה? זה הרעיון המסדר אצלך בראש? בושה וחרפה. עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני רוצה למסור גם לכל המשפחות באופן אישי את תנחומינו, תנחומי ממשלת ישראל ועם ישראל, ובוודאי לכל יהדות אוסטרליה, לכל הקהילות בעולם, ובוודאי גם לכל תושבי מדינת ישראל, בגלל שאלה אחינו. כולנו אחים. כשפוגעים ביהודי בעולם זה כאילו פוגעים בנו. לא משנה – זה כאילו פגעו בנו פה, בכל אחד, אפילו במשפחתו. זה צער עצום, אבל עדיין נר חנוכה ימשיך לדלוק. האור ימשיך להיות מופץ. היהודים, למרות כל האסונות שלהם, הם ממשיכים להפיץ את האור הטוב. רק האור מגרש את החושך של הטרור ומגרש את החושך של האנטישמיות. דרך אגב, הם חושבים שכך בעצם עם ישראל יירתע. אני אפילו לא מבין מה המשימה. להפך, כפי שאמרתי, קצת אור מגרש הרבה חושך. אנחנו נמצאים בחנוכה. אני רוצה להגיד איזשהו דבר תורה קטן בהקשר הזה. אנחנו אומרים "על הניסים", אדוני היושב-ראש, ואנחנו מונים את הניסים שקרו לנו, ואז אנחנו אומרים שהקדוש ברוך הוא עשה לנו ניסים גדולים – מסר גיבורים ביד חלשים, רבים ביד מעטים ורשעים ביד צדיקים. אנחנו מבינים שבדרך הטבע הרבים צריכים לנצח את המעטים. נכון, נס גדול. בוודאי הגיבורים צריכים לנצח את החלשים. מה הקשר בין רשעים לצדיקים? הרעיון הוא מאוד פשוט – וזה אפרופו לכל העולם – בגלל שבאמת על דרך הטבע הצדיקים צריכים להפסיד, הם נמצאים בעמדת נחיתות. מדוע? בגלל שיש להם כללי מוסר, יש להם כללים שמגבילים אותם. לרשעים אין שום כלל, הכול מותר: להרוג, לטבוח, לרצוח, לערוף. ליהודי יש כללים בהלכה. גם בעת מלחמה הוא מוגבל. תמיד, תמיד, יש לו כללים, כי הקדוש ברוך הוא נתן לנו את התורה. מטבע הדברים, לבן אדם מוגבל יש חיסרון מול אחד שאינו מוגבל. לכן, זה מצוין כנס. מטבעם של דברים, הצדיקים היו צריכים להפסיד, אבל הקדוש ברוך הוא עשה נס גדול והצדיקים ניצחו. לכן אני גם אומר לכל הטרוריסטים: הצדיקים בסוף ינצחו. הקדוש ברוך הוא ייתן לנו את הכוח גם לנצח את הטרור, ותמיד ננצח את הטרור, בגלל שהוא מלווה אותנו כמעט מאז קומו של העם היהודי, כבר שלושת אלפים שנה. עכשיו אני רוצה לעבור אליך, אדוני היושב-ראש, למה שאמרת. אני אעשה את זה בקצרה. בגלל חנוכה אני לא רוצה יותר מדי להיכנס לפלפולים. תראה, ההצעה שלנו הייתה – הצעה של קלנר או ההצעה שלנו – אנחנו רוצים להקים ועדת חקירה שתחקור את הנושא הזה של 7 באוקטובר, גם את מה שהיה לפני, גם את מה שהיה באותו יום וגם את איך שזה התנהל, אפילו עד היום. דרך אגב, זה לא אינטרס של האופוזיציה, זה אינטרס של עם ישראל. זה אינטרס שלי לא פחות משלך. נהפוך הוא, אנחנו רוצים להפוך כל אבן, כל דבר, ומי שאשם באסון הזה צריך לשלם את המחיר, אין שאלה כזאת בכלל.

גלעד קריב (העבודה):

כמו באסון מירון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ולכן אני אומר, זה אינטרס משותף לכל עם ישראל. אני לא חושב שיש אזרח במדינת ישראל שלא משתוקק שזה מה שיקרה.

היו"ר סימון דוידסון:

יש אחד, אבל לא חשוב. לא אציין את שמו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אומר לך, כולנו מאוחדים במטרה, אין שאלה כזאת. אבל מה, אתה שואל את עצמך: אוקיי, איזו ועדה נקים? אם אנחנו מקימים ועדת חקירה ממלכתית – אתה מכיר את נשיא בית המשפט, אותו אחד שלקח לעצמו את התפקיד של נשיא בית המשפט העליון, לא על פי החוק, דרך אגב. ואתה יודע מה יקרה? לכן אנחנו רוצים להקים – הממשלה רוצה להוציא מידה את כוחה. היא יכולה להקים ועדה, נניח, ממשלתית, שהיא תחליט עליה, אבל היא רוצה להפקיע מידה את הסמכות, את חלקה, והיא אומרת לאופוזיציה: חבר'ה, בואו נקים ועדה ביחד. ביחד. למה? בגלל שאם נקים ועדת חקירה ממלכתית, רוב העם היהודי לא יקבל את העניין הזה; הציבור, לא אנחנו. תשאל אותו. ואם נקים ועדת חקירה לא בהסכמתכם – לא טוב, בגלל שיהיה חלק, שליש מהציבור, שלא יקבל. אנחנו באים ואומרים: רבותיי, בואו נקים - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אבל יש חוק. לך לפי החוק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אענה לך על זה. בואו נקים משהו משותף, משותף, ביחד, פריטטי - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

יש חברי כנסת בקואליציה, יש חברי כנסת באופוזיציה - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תן רק שנייה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עודד, אני אענה לך על החוק, אני אענה, אבל עודד, אני נמצא בקו מחשבה, תן לי לפתח אותו. אנחנו כממשלה, למרות שאנחנו רוב – גם בציבור, בגלל שיש לנו יותר מנדטים היום – אנחנו אומרים: לא, אנחנו מוותרים - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הציבור - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

- - על הרוב שלנו. בואו נקים משהו משותף, ביחד, אחד-אחד, פריטטי.

גלעד קריב (העבודה):

נמשיך בהפיכה המשטרית.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

זה בכל מקום היה מתקבל, באמת. ואומרים: ואללה, אתם יודעים מה? הממשלה מוותרת גם על חלקה, רוצה להביא אותנו לפריטטי – אהלן וסהלן, בואו נשב עכשיו על השמות. ואני בטוח במאה אחוז, במאה אחוז, שבסוף ביחד נצליח למצוא - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אבל דודי, הממשלה שלכם, לפני חודש - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה, אני אסביר. אני אסביר, אבל אני רוצה להסביר את הרעיון. אתה שאלת שאלה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

הממשלה צריכה ללכת - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל אני רוצה להגיד לך. אתה שאלת שאלה טובה. אני הבנתי אותה מייד, ואני אשיב לך על זה. אל תדאג, פטור בלא כלום לא תצא. לכן, קודם כול, בבסיס אני לא מבין מה ההתנגדות. הרי זה פריטטי, בסופו של דבר, עם זכות וטו.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

זו לא שאלה פוליטית - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה, דקה.

היו"ר סימון דוידסון:

עד נר שמיני הוא יענה לך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. עכשיו בואו נעבור לעניין. למה אתם לא רוצים? בגלל שאתם באמת לא רוצים שתיחקר האמת. דרך אגב, זאת ועדה שתאתגר את האמת משני הצדדים. להפך, אני טוען שזה האיזון הכי נכון. וכמובן, אם קלנר הציע, חבר הכנסת קלנר, שמשפחות החטופים גם ילוו – ואני בעמדה שהם יהיו חלק מהתהליך – אז בוודאי ובוודאי אני בטוח שהם יגיעו לחקר האמת, לפחות יעשו מאמצים לכך. עכשיו אתה שאלת שאלה טובה, עודד, חבר הכנסת פורר. אתה שאלת: הרי יש ועדת חקירה ממלכתית לכאורה לפי החוק. תראה, אנחנו נמצאים באירוע מיוחד במדינה. אנחנו נמצאים בסיטואציה כמעט בלתי נסבלת. 70%, להערכתי, מהציבור, אפילו יותר, לא מאמין לבית המשפט העליון, ובדגש, דרך אגב - -

גלעד קריב (העבודה):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה. - - על השופט עמית. אז עכשיו, תבין, זאת סיטואציה – תראה, נער הייתי וגם זקנתי. אנחנו גדלנו במדינה. תמיד כשהיה נשיא בית המשפט העליון, היינו מכבדים את בית המשפט העליון כבוד עצום - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עד שהגישו כתב אישום נגד נתניהו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא, לא. אתה מכיר אותי. זה לא הפרמטר שמעניין אותי, לפחות. בוודאי לא קשור לבית המשפט העליון. דרך אגב, בית המשפט העליון בכלל לא נדרש לסוגיה הזאת. לכן אני אומר לך, קרה משהו. ב-20 השנים האחרונות חלה התדרדרות באמון של הציבור. איך אמר ברק? לי אין חרב ואין לי כלום, יש לי רק את העט ואמון הציבור. היום, כשאין לו את אמון הציבור, מה שהוא עושה – הוא מסית להתפרעויות ואנרכיה. עכשיו, אתה יודע את האמת. לכן אנחנו מנסים לצאת מהעניין הזה ולהביא ועדה מוסכמת איתכם ביחד.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה, דקה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אם אתם חושבים שהציבור לא רוצה ועדת חקירה ממלכתית, לכו לבחירות על זה, ומה שהציבור יבחר, זה מה שתעשו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני רוצה לומר לך, אנחנו נמצאים בשנת בחירות, ואני מודיע לך, לטעמי, זה אחד מנושאי הבחירות. דרך אגב, נושא הבחירות יהיה – אני אומר לך, בוודאות – חוסר האמון במערכות המשפט ובגורמי האכיפה. בגלל שמכאן הכול מוקרן, זה השיבוש המרכזי במדינת ישראל. הרי ברוך לך שאם שמגר, זיכרונו לברכה, היה נשיא בית המשפט העליון, באהבה ובוודאי - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה, דקה, תן לי רק שנייה. הרי ברור לך לחלוטין ששופטי בית המשפט העליון היו – כולם, כמעט, עד שהגיע האדמו"ר הדגול מר ברק, הם היו כמו אור, אנשים התייחסו – לא הסכימו איתם בחלק מהמקרים, אבל בוודאי כיבדו אותם, קיבלו את פסיקותיהם. דרך אגב, לא עלה על הדעת אפילו להגיד אז, באותה תקופה: אנחנו לא מקבלים פסק דין.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עד הממשלה הזו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל קרה משהו, חבר'ה. הממשלה לא עובדת בחלל ריק, צריך להבין. הממשלה משקפת את עמדת הציבור בחוץ. תסתובב ברחוב, בוא איתי לשוק מחנה יהודה מתי שאתה רוצה, בוא נעבור ונשאל אנשים. היות שהנושא הזה הוא נושא כל כך חשוב, שצריך לצאת מהמגרש הפוליטי, ובוודאי כל הפוליטיקה המשפטית שקיימת – היום, בית המשפט העליון לא שופט, הוא בעצם מפלגה פוליטית לכל דבר ועניין – אז לכן אנחנו מבקשים, אנחנו אומרים לכם: חבר'ה, עזבו אותם, בואו ביחד. אבל אתם לא מסכימים בגלל שאתם לא רוצים להקים את הוועדה, אתם רוצים בעצם להפיל את הממשלה. זה האירוע. לכן אני חושב, תחשבו על זה. אני חושב שעם ישראל זקוק לזה. דרך אגב, זה יעשה גם יותר אחדות. אני חושב שאם אנחנו נקים ביחד, זה - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

- - - ועדת חקירה על הרוגלות, את זה רציתם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה, דקה, אני אגיד לגבי הרוגלות.

גלעד קריב (העבודה):

- - - מירון, לא הקימו - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני רוצה להגיד לגבי הרוגלות. לגבי הרוגלות, תראה, בסופו של דבר, מה קרה? להפך, היא הנותנת. עודד, חבר הכנסת עודד פורר, היא הנותנת. שים לב, הרי על מה היה מדובר? ועדת הרוגלות, זה לא קשור אלינו, זה לא קשור לימין ושמאל. מדינת ישראל הפרה ברגל גסה זכויות אדם בסיסיות - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

- - - 7 באוקטובר - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שנייה. דקה, תן לי רק שנייה. - - שאף אחד פה – לא מעניין אותם. דרך אגב, אנחנו בימין, היחידים שמגישים הצעות חוק בנושא זכויות אדם ואזרח אלה אנחנו. מעולם לא שמעתי אותם מגישים חוק אחד.

אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אחד. עכשיו, אנחנו ביקשנו לחקור את נושא הרוגלות. דרך אגב, זה לא קשור אלינו, זה קשור לאזרחי מדינת ישראל. אני מניח שעשרות אלפי אנשים לא ידעו ולא יודעים שנכנסו להם לצנעת הפרט, לתוך הטלפון שלהם. אני חושב שזה אינטרס שלך ושלך ושלו. כולנו.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

- - - למה לא הקמתם - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. אנחנו מנסים כבר שנים. שנתיים.

טלי גוטליב (הליכוד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ושים לב מה קורה: מי מחבל? בית המשפט. הכול מגיע בסוף לעמית, איך שלא תסתובב, ממשחק כדורגל בתוצאה – אם עבר – מה שאתה רוצה, בסוף הכול עמית מחליט. ואומר לנו מר ברק: אני נתין. זה הדהים אותי, כן. אמרתי לו: אני מוכן להחליף אותך בנתינות. בוא, אני אהיה נתין כמוך. בוא תחליף אותי, אנחנו נחליף אתכם כנתינים, כן? אני רוצה להיות נתין כמוך. אתה ראש האצילים ללא שום סמכות. להפך, הבן אדם המתסיס מספר 1 במדינת ישראל זה אהרן ברק. זה בן אדם ש-30 - - -

גלעד קריב (העבודה):

- - - בגלל זה שלח אותו להאג - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בגלל זה 30 שנה הבן אדם הרס את מערכת המשפט. דרך אגב, תראה מה כותבים עליו אפילו גדולי השופטים בעולם, כן?

גלעד קריב (העבודה):

אחד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

זה הבן אדם, כפי שאמרתי. לכן אני מציע לכם לשקול את זה ברצינות, אדוני היושב-ראש. אני רואה את זה באמת כדבר מאחד. אני רואה את זה כדבר משותף, מאחד, שיכול לעשות טוב לעם ישראל, אמיתי. אפשר לחשוב על המנגנון, שלכל אחד יש זכות וטו, אפילו לפסול את זה ואת זה ואת זה אצל השני. בסוף, אנחנו יודעים למצוא שישה אנשים, או שבעה או שמונה, לא משנה מה המספר.

היו"ר סימון דוידסון:

אני יכול לספר לך - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא.

היו"ר סימון דוידסון:

- - ב-20 שניות משהו על אהרון ברק, אישי?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא צריך, עזוב. אני רוצה - - -

היו"ר סימון דוידסון:

לא, זה משהו שיעניין אותך. אהרן ברק ואימא שלי היו בגטו קובנה בשואה. את שניהם הבריחו בתוך שק תפוחי אדמה, וגויים הצילו אותם. אותו סיפור בדיוק אחד לאחד, לאימא שלי ולאהרן ברק. יש לו הרבה הרבה זכויות בעם היהודי, רק שתדע.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

קודם כול, אין מחלוקת על זה.

היו"ר סימון דוידסון:

גם בנימין נתניהו אומר את זה.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

ראש הממשלה שלח אותו להאג לייצג את ישראל.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה. אני חושב שהטעות הכי קשה זה מה שהוא עשה. ראש הממשלה לא תמיד מתנהל נכון.

היו"ר סימון דוידסון:

הופה, סקופ.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בוודאי. אחת ההחלטות שלו היא זו. אני חושב שהיא הייתה החלטה שגויה מלכתחילה, ואני התנגדתי לה גם אז. אנחנו לא שולחים צבוע לבית הדין בהאג. דרך אגב, הוא הצביע באחת ההחלטות נגד המדינה, בניגוד, דרך אגב, לשופטת מאוגנדה, אז עזוב אותך, זה איש צבוע. מה שהוא מסתכל עליו זה על אומות העולם. הוא הופך להיות – דרך אגב, הרי אתה יודע מה? אני אתן לך דוגמה, בסדר? אני אתן לך דוגמה. אדוני היושב-ראש, הרי כשקראנו – קראתי את פסק הדין של קו 300. מי שם התנגד לחנינה? אהרן ברק. מה הוא טען? הוא טען שבכלל הליך החנינה מתחיל בסוף ההליך, לא נכנס לרשויות אחרות. עכשיו, דרך אגב, שמגר אז – בן אדם נבון, חכם – ראה את טובת המדינה תמיד, וזה אפרופו גם הוועדה הזאת: תמיד תעבוד עם שכל ישר. יש מקרה קיצון, ומקרי קיצון מקבלים טיפול קיצון.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה, אני מסביר. לכן עכשיו הוא כתב שהוא בעד החנינה בתנאים כאלה וכאלה. ממה נפשך? זה רק מראה לך את הצביעות של הבן אדם. אם היית נגד, אז אתה צריך להיות גם נגד עכשיו, ואם עכשיו אתה בעד, איך היית אז נגד? זה הבן אדם – הוא תופר את החליפה לפי המציאות שהוא רוצה לייצר. אני אספר לך עוד דבר. הינה, עכשיו - - -

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

- - - מה קיצון - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה, דקה. הם באו לממשלה – אתמול היה בג"ץ חמור מאוד, כן, בהרכב של שבעה שופטים, שהם בעצם פסלו את ההליך של פיטורי היועצת המשפטית לממשלה, למרות - -

גלעד קריב (העבודה):

גם סולברג - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כולם. - - שכל הממשלה פה אחד פיטרה אותה. דרך אגב, זה ברור, הרי אחד התנאים ששמגר כתב, אולי תנאי מרכזי לעילות לפיטורי יועץ משפטי, כשיש מחלוקת יסודית בין היועץ המשפטי לממשלה, זה שהממשלה מרגישה שזה מפריע לתפקודה. הרי בסופו של דבר ההיגיון אומר: אי-אפשר לשדך שני אנשים בכוח. זוג, אי-אפשר לדחוף אותו בכוח. בסופו של דבר, אם יש ביניהם חילוקי דעות מהותיים – מתגרשים. אז זה היה הרעיון. מה באו אתמול? פסלו את הפרוצדורה. אני עכשיו שואל: אם הפרוצדורה כל כך חשובה, אדוני היושב-ראש, הרי אתה, עמית, קורא לעצמך נשיא, ולא התנהלה פרוצדורה, מה לעשות? מי שהיה צריך לכנס את הוועדה זה שר המשפטים, מי שאמור לחתום על המינוי שלך זה שר המשפטים, אז תחליט. אם הפרוצדורה היא הקובעת ולא המהות, אז אתה לא נשיא גם בעיניי, אז איך אתה מתנהל ככה? איך אתה מקבל משכורת כנשיא? דרך אגב, זה לא רק תואר – הוא מקבל מכספי המדינה, כסף, משכורת, שלא כחוק.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא, לא. דרך אגב, אמרתי את זה, חבר כנסת שעולה, נבחר ציבור, נבחר – לא עולה לכאן. עד שהוא לא נשבע, הוא לא חבר כנסת, הוא לא מקבל כלום – לא שכר, לא יכול להגיש הצעות חוק, כלום, למרות שהוא נבחר על ידי העם. הוא מקבל משכורת, איזה 20,000, 30,000 יותר מחבריו כל חודש, מקבל מכונית שרד, מקבל אבטחה יותר גדולה. ויש לו גם סמכויות, אבל הוא לא נבחר על פי הפרוצדורה. אז טלו קורה מבין עיניכם. אני תמיד אומר: אדם צבוע מחליף את האירוע לפי מה שמתאים לו. אני אומר: תחליט. אם החלטת לתפוס את המקל בקצה הזה, לך איתו עד הסוף, ואם החלטת בצד השני, לך גם איתו עד הסוף, אבל בוודאי ובוודאי אתה לא יכול להחליף את הדברים כפי שמתאים רק לך. אני רוצה להגיד לך משהו, היושב-ראש, לגבי הנושא של גיוס חרדים. ותאמין לי, אני חוזר על זה: זה כמעט אנטישמיות, ואני אסביר לך גם מדוע.

היו"ר סימון דוידסון:

מה שאני אמרתי?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא, בכללי. קודם כול אני רוצה לומר לך, חבר הכנסת שוסטר, עד היום יש עשרות אלפי חרדים לוחמים בצה"ל. חרדים.

היו"ר סימון דוידסון:

עשרות אלפים היום?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן. תבדוק אותי. בכל הגדודים, בכל החטיבות. תראה כמה אנשים עם כיפות שחורות וזקן יש.

היו"ר סימון דוידסון:

עשרות אלפים, אתה אומר?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן. תקשיב, נצח יהודה הוקם בשנת 1997, אמרתי את זה פעם. אני פגשתי את יהודה דובדבני. הייתי יושב-ראש ועדת חוק הגיוס, ואז ישבתי עם יהודה דובדבני, הוא ליווה אותי במהלך חוק הגיוס, בזמנו, כשהייתי יושב-ראש הקואליציה, בוורסיה ששר הביטחון היה אביגדור ליברמן. אביגדור ליברמן כתב את החוק, ניסח אותו, והבאנו אותו. מי שליווה אותי הוא יהודה דובדבני. כמה שנים טובות הייתי איתו בקשר – יהודי מדהים, בעל עיטור העוז, תת-אלוף בצה"ל שהקדיש את חייו לנושא הזה, ממש. ואז הוקם הגדוד. הגדוד הזה – מאז עברו, עוד מעט, 30 שנה. שכל אחד יעשה חשבון בראש. כל שלוש שנים משתחרר גדוד.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אבל המספרים לא גדלים. לא רק זה – יש ירידה במספרים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אסביר. לא הבנת, לא הבנת.

היו"ר סימון דוידסון:

תת-אלוף במילואים שרון ניר, את לא שמעת מה אמר השר. הוא אמר שכיום יש עשרות אלפים לוחמים חרדים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בוודאי, בוודאי, גם במילואים.

היו"ר סימון דוידסון:

תת-אלוף בצה"ל היית, זה נכון?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אומר לך, גם במילואים, וגם בסדיר יש.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אין חיילים בצה"ל ואין אפילו לוחמים - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

את רוצה שאסביר? אני יכול לדבר? אחרי זה תעלי ותדברי. רבותיי, מאז ועד היום השתחררו למעלה מאוגדה וחצי.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תגיד לי, אתה יודע כמה חיילים חסרים בצה"ל וכמה חרדים משרתים בצה"ל?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שנייה. את רוצה לצעוק?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אני רוצה שתיתן תשובות לצבא.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אז אני נותן.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לצבא, לא לי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שנייה. למעלה מאוגדה וחצי, לפי חשבוני, אנשים שצה"ל השקיע בהם, להערכתי, עשרות מיליארדי שקלים והפך אותם ללוחמים.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

כל הכבוד להם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שנייה, דקה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

זה מתי מעט.

היו"ר סימון דוידסון:

קיבלתי מידע עכשיו. יש היום 400 לוחמים חרדים בצה"ל.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בסדר, בסדר.

היו"ר סימון דוידסון:

לוחמים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני מסביר לך - - -

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מחלקת העובדות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני יכול לדבר?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

כן.

היו"ר סימון דוידסון:

בבקשה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תנו לי. היום יש לך חטיבה בצה"ל, חטיבת חשמונאים. דרך אגב, יש פלוגה בגבעתי, יש פלוגה בצנחנים, יש פלוגה בחיל האוויר, יש פלוגה באיסוף קרבי, בסדיר. במילואים, אני מספר לך, יש עשרות אלפי חרדים, אנשים שהם חרדים, שמשרתים בכל היחידות. במילואים. תבוא, תסתובב, לך תסתובב בגדודים, תראה כמה חובשי כיפות, עם זקן – דרך אגב, הם לא התחילו כחרדים והיום הם חרדים.

היו"ר סימון דוידסון:

כיפות זה משהו אחר.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מהציונות הדתית.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא הבנת, לא סרוגות – כיפות שמסמלות את הזרם החרדי. עכשיו אני רוצה לומר משהו כזה, ולך, זאת התשובה. לפני כשלושה חודשים באו אליי לחדר, פגשו אותי – מישהו פגש אותי באיזה חתונה ואמר לי: תשמע דודי, אני רוצה לפגוש אותך. אמרתי לו: תבוא, בשמחה. הוא נכנס אליי לחדר – אתה שומע, אדוני היושב-ראש?

היו"ר סימון דוידסון:

כן, כל מילה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בא אליי עם ארבעה חברים שלו לפני חודש וחצי. שאלתי כמובן: מה שמכם? וכו', למה באתם? אמרו לי: אנחנו קצינים. ארבעתנו השתחררנו מחטיבת החשמונאים. שאלתי אותם: מה אתם עושים עכשיו? הם אמרו: תקשיב, נלחמנו, עשינו מלחמת עולם כדי שישבצו אותנו בגדודים לוחמים. אמרתי: ומה עושים החברים שלכם? אמרו לי: שלחו אותם לזיהוי חללים ולרבנות. אמרתי: מה, את כל החטיבה כמעט? אומר לי: כן. תבינו טוב מה קורה. הצבא לא רוצה ולא יכול. הוא משקר את הציבור. לכן, אם אוגדה וחצי השתחררה – הרי הם היו לוחמים, נכון? כל שלוש שנים יש גדוד. איפה האנשים האלה? לא קוראים להם למילואים.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תקשיב מה אמר אתמול יוסי לוי, מג"ד באגף החרדי במילואים: הם מתי מעט, הם צריכים להיות יותר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שרון, שרון, תני לי. אני רוצה להסביר עוד הפעם. הרי בסוף יש מספרים.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

נכון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אם ב-1997 הוקם הגדוד – גדוד זה שלוש פלוגות; היום זה חטיבה, דרך אגב. כל שלוש שנים משתחררים. בואו נניח שמתחיל גדוד ומסיים כל שלוש שנים. אני סיימתי שלוש שנים – שלחו אותי לאימון הקמה, וישר הקמנו גדוד חדש. מה קורה עם המשתחררים האלה? לא שולחים אותם - - -

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אצל יוסי לוי - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תני לי רק שנייה. הם לא קוראים להם למילואים. למה לא קוראים להם למילואים? אני אספר לך, הם היו אצלי; דרך אגב, חבר'ה בני 24, קצינים. למה לא קוראים להם למילואים? אני אגיד לך למה – בגלל שהצבא לכאורה צריך להקים להם מסגרת חרדית, והוא לא יכול. הוא יכול לעשות ניסוי רק עם איזה חטיבה קטנה.

היו"ר סימון דוידסון:

במילואים?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

במילואים הוא לא יכול. הם אומרים לו: אדוני, אנחנו רוצים כשרות כזאת. אנחנו חרדים.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

יש להם כשרות, כל הכשרויות – מחפוד, מה שאתה רוצה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא. לכן אני מספר לך - - -

שרון ניר (ישראל ביתנו):

כל הכשרויות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תפסיקי לצעוק, אחרי זה תעלי. את רוצה לצעוק? בבקשה, תצעקי. אני מסביר לך, אני בדקתי את הנושא. לכן, במספרים - - -

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מה לא - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בסוף אני הולך למספרים ולנתונים. כפי שאמרתי, לא לצעוק לי יש ויש. אני אומר לך, אם משנת 1997 עד היום עוברות 30 שנה, וכל שלוש שנים בערך משתחרר גדוד, צריכים להיות כבר 10–12 גדודים, איפה הם? זה אוגדה וחצי. איפה הם? בגלל שהצבא לא קורא להם. דרך אגב, כולם לוחמים. הצבא לא קורא להם למילואים, ואם הוא קורא להם למילואים – אמרתי לך, שאלתי אותם - - -

שרון ניר (ישראל ביתנו):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל למה? אני מספר לך. אז למה את אומרת שאין חרדים בצבא? אם יש אוגדה וחצי חרדית במילואים, אז למה הוא שואל איפה הם? חצי צבא כבר צריך להיות חרדי. כמה אוגדות כבר יש בצה"ל? לכן, תביני כבר גם את – שאלתי אותם, חבר'ה בני 24 - - -

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אבל אדוני השר, חסרים חיילים בסדיר - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני קודם כול, בא לשקר הגדול - - -

היו"ר סימון דוידסון:

הוא מדבר על המילואים בכלל, לא על הסדיר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני מדבר על המילואימניקים.

היו"ר סימון דוידסון:

הבעיה שלנו זה הסדיר.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

נכון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הבעיה שלנו זה חיילים, חיילי מילואים בוודאי, בגלל שאז הם ירדו בעצם מעומס המילואים. אז לכן אני אומר, טלו קורה מבין עיניכם. זה השקר והאנטישמיות הכי גדולה שעושים לחרדים. אני בדקתי את זה, ולכן אני אומר לך, זה המצב. למה הצבא לא יכול לעשות, אדוני היושב-ראש? כי אז הצבא יצטרך להקים שני צבאות, אחד חילוני ואחד חרדי. לחרדי יש כללים, לכן הצבא לא יכול עם כאב הראש הזה.

היו"ר סימון דוידסון:

יהיה F16 חילוני, F16 חרדי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא קשור. לכן אני אומר, גם עכשיו, כשהחרדים רוצים להתגייס לצה"ל, הרי סיכמנו שצריך לתת להם תנאים של חרדים.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

נותנים להם. שנים נותנים להם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בסדר. לכן אני אומר, זה הבלוף האמיתי. אף אחד לא רוצה לגייס אותם, וגם היום הצבא לא רוצה לגייס אותם. אם אין בג"ץ, אף אחד לא מגייס אותם. דרך אגב, יצא שכרו בהפסדו, אתה תראה את זה בהמשך. עכשיו אני רוצה לסכם לגבי נושא מצבו של המשק. תראה, בישראל – המגזין אקונומיסט הוא לא בדיוק מגזין שאוהב את ישראל. הוא כתב וציין את ישראל כאחת הכלכלות החזקות בעולם, אולי השלישית. עכשיו, בוא תראה. עברנו מלחמה, עברנו שנתיים מטורפות, עם עלויות מטורפות – לדעתי, בכלל, אני אומר באופן ישיר, כמעט למעלה מ-250 מיליארד שקל. זה כמעט חצי מהתקציב. אין מדינה בעולם שיכלה בכלל לנהל משק באותה תקופה והוא לא היה כמעט קורס. זה רק מעיד על העוצמה של המשק הישראלי על כל גווניו. תראה את האינפלציה השנה – היא מתכנסת לפחות מ-3%. הריבית בארצות הברית יורדת, ופה היא עוד תקועה על 4.25% היום, אני חושב. לכן אני אומר, כמעט בכל המדדים – להוציא חוב–תוצר, שעלה לנו מ-63% ל-68%, בגלל המלחמה – כמעט כל הפרמטרים של המשק, ואני רואה בזה סייעתא דשמיא. אני רואה בזה יד אלוהים.

רון כץ (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא. אמיתי. אני רואה בזה יד אלוהים. זה לא הגיוני מה שקרה פה. דרך אגב, תחזית הצמיחה לשנה הבאה – לא שלנו, כמעט של כולם, אני ראיתי גם - - -

היו"ר סימון דוידסון:

אתה יודע, אני אעשה איתך מבצע. יושבים פה למעלה אנשים מהגיל השלישי, אני חושב. נכון?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן.

היו"ר סימון דוידסון:

אם תשאל אותם כמה מהם עוזרים לילדים שלהם עדיין לשלם גני ילדים, לשלם טיפולים וכדומה, חצי ירימו את היד. זה האירוע בסוף. מי עוזר לילדים? תרימו את היד. תסתכל, כולם עוזרים לילדים שלהם. זה המבחן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תן לי רק שנייה. סימון, אתה פה, לא ביציע עכשיו.

היו"ר סימון דוידסון:

לא, אני עוזר לך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו, קודם כול, אני שמח שעוזרים לילדים. גם אנחנו עוזרים לילדים. כל אחד עוזר לילדים שלו.

היו"ר סימון דוידסון:

גם אתה, נכון?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בוודאי. זו לא שאלה.

היו"ר סימון דוידסון:

אין ברירה. קשה, קשה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני רק אומר דבר מאוד פשוט: המשק הישראלי זה משק חזק מאוד בנתוני המקרו. אלה עובדות, אני לא ממציא כלום.

צגה מלקו (הליכוד):

גם כלכלית - - -

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

גם, דרך אגב, השנה הבאה – התחזיות של כל הגורמים, גם הבין-לאומיים, תחזית הצמיחה של מדינת ישראל תהיה למעלה מ-5%.

היו"ר סימון דוידסון:

אלה למעלה – גמלאי משרד ראש הממשלה, דרך אגב.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מאה אחוז. הבעיה שלנו במדינת ישראל היא אחרת, ובזה אני מודה. אני מודה שבוודאי הנושא של המזון במדינת ישראל – יש שם גזל של המונופולים. אנחנו צריכים לטפל בהם. לא יכול להיות שאלה המחירים שאנחנו משלמים בסופר. הם פי שלושה או ארבעה ממה שצריך וממה שיש באירופה.

רון כץ (יש עתיד):

דודי, אז למה לא מטפלים בזה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אז אמרתי. אז עכשיו שר האוצר התחיל בנושא של רפורמת החלב. אמיתי, הינה, אני אספר את הסיפור, ובזה אני גומר. אני נסעתי לוורשה לפני חודש עם אח שלי. אמר לי אחד מהחברים של אחי: תשמע, דודי, בוא ניסע פה לאיזו מחלבה. היה צריך לייבא גבינות. אמרתי לו: בוא. נסענו למחלבה. הגענו למחלבה שהיא פי 25 בגודל שלה מאשר תנובה. הם פרסו שם גבינות – אני לא האמנתי. הביאו לי קטלוגים. יוגורט במדינת ישראל – שם עולה שקל, מדינה אירופית. אני שאלתי אותם: חבר'ה, תגידו, כמה אתם משלמים לעובדים? זה לא אפריקה. אולי אתה משלם לו איזה 2 אירו. הוא אומר לי: לא.

היו"ר סימון דוידסון:

ביוון, נכון?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא לא לא, בוורשה, בפולין. אומר: דודי, שכר מינימום, יש להם 1,000 ומשהו אירו. זה פחות או יותר כמו בארץ. יבוא הגבינה – אני נכנסתי לסופר שלשום, קניתי מאותה גבינה; יש מכסת גבינה שנתנו לייבא משם. 400 גרם – 13.90 שקל. את אותם 400 גרם, של תנובה, אני קונה ב-34 שקלים. עכשיו, זו אותה גבינה צהובה. דרך אגב, יש להם קטלוג. הם שמו לי 260 מוצרים, את חלקם אפילו אין בארץ. הם משווקים ל-260 מדינות, אני לא האמנתי עד שלא ראיתי בעיניים – כמעט לכל העולם. אז לכן אני בעמדה חד-משמעית. במדינת ישראל אנחנו הפסקנו להיות משק קומוניסטי מאז שהמפא"יניקים ירדו מהשלטון. אני בעמדה – לייבא הכול, שכל אחד - - -

רון כץ (יש עתיד):

דודי, תדע שבמדינה הזאת יש יותר מיסים מהקומוניסטים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תקשיב, שכל אחד שכל אחד ייבא כל מה שהוא רוצה ממה שהוא רוצה, גם בעובדים, גם בתוצר - - -

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אז למה ביטלתם את הרפורמה? למה ביטלתם? דודי, אז למה ביטלתם את הרפורמה של כחלון?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תקשיב. אז לכן – דרך אגב, ייאמר גם לזכותו של כחלון, שהתחיל במה שנקרא רפורמת הבשר. אז היו מכסות לבשר טרי, והיום כל המשק, כולנו, כבר קונים בשר טרי. עד אז לא היינו אוכלים בשר טרי.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אז למה ביטלתם את הרפורמה שלי, דודי?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. ולכן אני בעמדה לעשות את כל הרפורמות האלה. אם צריך, אני גם בעמדה כזאת. אתה מכיר אותי. אני לא פוגע בפרנסה של אדם. אם יש 400 רפתות, אנחנו צריכים לשפות את כל אחד מהם, שיקבל פנסיה יפה מאוד עד 120. שישב בבית, יקבל, מצידי, 100,000 שקל כל חודש. זה יהיה יותר זול לנו. אבל 10 מיליון אזרחי מדינת ישראל לא בני ערובה של תנובה. זה לא הגיוני. וכנ"ל – אני מספר לך ובזה אני גומר.

דבי ביטון (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני עשיתי מחקר על הסופרים הגדולים. תדע לך, בסופר, בערך שמונה חברות, שמונה חברות, הן תופסות 80% מהסופר. עכשיו, כשאתה רוצה לבוא ולהתמקח איתו על מוצר מסוים, הוא אומר לך: אדוני, מחר אני לא מוריד לך כלום. אז הכוח שלהם הוא פשוט בלתי נסבל, ואם אנחנו לא נפרק במזון – אני מדבר רק על מזון כרגע - - -

רון כץ (יש עתיד):

זה בידיים שלכם. תעשו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

נכון, ואני מקווה ששר האוצר עכשיו התחיל בזה, בגלל שבסך הכול מוצרי החלב זה בערך, לדעתי, 25% עד 30% מהסל שאנחנו לוקחים הביתה, כן? ואחרי זה נמשיך לשאר הדברים. אבל זה לא מתקבל על הדעת שאלה המחירים, שהם עלו. אני אומר לך, אני קונה, פעמיים בשבוע אני בסופר. המחירים עלו בשנה האחרונה לפחות בין 7% ל-8%. זה לא הגיוני, ואין שום סיבה למה.

רון כץ (יש עתיד):

יותר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אז לכן אני מקווה -לאט אנחנו נטפל בזה. איך אמרתי? בשעת מלחמה המשק היה בחוסר איזון. כשאתה רוצה לעשות מהלך מהסוג הזה, אתה צריך לעשות אותו במשק שנמצא יחסית בוודאות, ביציבות כלכלית מסוימת. אני מקווה שאנחנו נמשיך לעשות את זה בהמשך. תודה לך, אדוני היושב-ראש, ועוד פעם, חג חנוכה שמח לכל עם ישראל.

היו"ר סימון דוידסון:

חג שמח. תודה רבה. אנחנו נעבור לדיון הסיעתי. אני מזמין את חבר הכנסת ולדימיר בליאק. יעלה ויבוא ולדימיר בליאק. שלוש דקות לרשותך, אדוני. לאחר מכן – אלון שוסטר. הוא לא נמצא פה, אז יקראו לו.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, באמת אין לי זמן כרגע להתייחס לשטויות הכלכליות כביכול של השר אמסלם, אז אני אטפל בזה בהזדמנות אחרת. אתמול בבוקר, תוך כדי הדיון בוועדת הכספים, התחילו לזרום דיווחים ראשונים וסרטונים מהטבח הנורא בסידני, וכולנו כמובן חשנו גם זעזוע, גם הלם, גם כאב. האירוע הטרגי הזה גם החזיר רבים מאיתנו שנתיים וחודשיים אחורה, לטבח המזוויע של הנובה. ואז תוך כמה שעות הגיע הזמן של התגובות משרי ממשלת ישראל, שמייד הטילו את האחריות לאירוע על ממשלת אוסטרליה. ואז, אדוני היושב-ראש, אולי לראשונה מזה שלוש שנים, אמרתי לעצמי: השרים צודקים. ממשלת אוסטרליה אכן נושאת באחריות לביטחון אזרחיה. ככה פשוט. זה הקונספט. זה קונספט שאולי גם אנחנו צריכים לייבא אותו, כי כל מה שנכון לאוסטרליה נכון גם לישראל. אתם, ממשלת ישראל, אחראים לכל מה שקורה בישראל, לא התקשורת, לא החברה האזרחית ולא ההסכמים שנחתמו לפני 30 שנה. אתם אחראים. אם 1,200 ישראלים נרצחים ביום אחד, אתם אחראים ואתם אשמים; כש-251 ישראלים נחטפים לעזה, אתם אחראים ואתם אשמים; כש-42 מהחטופים נהרגים ונרצחים בשבי, אתם אחראים ואתם אשמים, ממשלת ישראל; כשיישובים ישראליים נכבשים ונשרפים ועשרות אלפי ישראלים מפונים מבתיהם, אתם אחראים ואתם אשמים; כש-440 ישראלים נהרגים בכבישים בשנה אחת – עד עכשיו – שיא של 18 שנים, אתם, ממשלת ישראל, אחראים ואשמים; כשהפשיעה משתוללת ברחבי המדינה וגובה מחיר מאוד כבד בחיי אדם, אתם אחראים ואתם אשמים; כשיוקר המחיה הולך ומאמיר מעמד הביניים הישראלי קורס ומספר המשפחות שפונות לסיוע ברשויות רווחה מוכפל, אתם אחראים ואתם אשמים. כשהפילוג והשסע בחברה הישראלית הולך ומעמיק, אתם אחראים ואתם אשמים. זה אתם, אתם ולא אף אחד אחר. עכשיו אתם מצופפים שורות ומנסים לשרוד בכל מחיר, אבל לא לעולם חוסן. דווקא מהחושך הנורא של הימים האלה יצמח האור הגדול של השינוי. תודה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת בליאק. יעלה ויבוא חבר הכנסת אלון שוסטר. אחריו – חבר הכנסת חמד עמאר.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה אינו עומד מעל החוק, והוא גם לא עומד מעל הטבע. בניגוד לתחושה שלו עצמו, החוק חל עליו באופן מלא. בניגוד למה שהוא אומר לנו, הוא לא כול-יכול. כראש הרשות המבצעת, אחריותו להוקיר את הרשויות האחראיות ולא להיאבק בהן. חובתו להרכין ראש בפני החוק שנקבע בבית הזה ומפורש בבתי המשפט. חובתו הייתה להרכין ראש בפני צוותי החקירה של המשטרה והפרקליטות ולא להתגולל עליהם. הם אנשי מקצוע נאמנים במשרדי הממשלה שהוא בראשה. חובתו הייתה לומר ליועצת המשפטית ולבית המשפט בשבתו כבג"ץ: לא, אינני מסוגל גם לתפקד כראש ממשלה וגם לעמוד למשפט. בניגוד לי, בניגוד לכולנו ולמאות רבות של ממלאי תפקיד, ראש הממשלה לא פועל תחת הסכם של ניגוד עניינים. הוא לכאורה פטור מזה. בניגוד לאתיקה, למינהל התקין ולחוק, ראש הממשלה פועל כבר שנים, ולאחרונה בתאוצה, בניגוד עניינים קשה, מהותי, בפועלו במישרין ובעקיפין לשינוי עמוק במערכת המשפט ובעיסוקו האובססיבי, בניגוד לחוק הקיים, לשינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק ולקביעת כללים חדשים לוועדת החקירה לחקירת עצמו ואחרים. נתניהו פועל בתחושה אותנטית שהוא כול-יכול, אבל הוא ממש לא. הוא פועל בתחושה שהחוק אינו חל עליו, והוא טועה, כמובן. מדובר בנאשם כדין שנאחז בקרנות השלטון ומתחזה כמבקש חנינה. למעשה, נתניהו דורש פריבילגיה שאסור לתת לו. הוא מבקש לבטל את המשפט, לבטל את כתבי האישום, בלי שיודה בחטאיו. הוא דורש לבטל את משפטו כתנאי להפסקת השיסוי שהוא עצמו מוביל. אם תכירו בעליונות המיוחדת שלי, כך הוא אומר, אסכים ברוב חסדי להפסיק את ההפגזות הנלוזות שאני מקיים על מערכת המשפט. ראש הממשלה, הינך אדם ככל אדם. הינך אזרח ככל אזרח. עליך להתמקד במשפטך ולעזוב את תפקידך. אינך מסוגל להיות ראש ממשלה תוך משפט, ואסור לך להיות ראש ממשלה שמבטל את משפטו. תודה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה, חבר הכנסת שוסטר. יעלה ויבוא חבר הכנסת חמד עמאר, ואחריו – יאסר חוג'יראת.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני רוצה לשלוח את תנחומיי למשפחות שאיבדו את יקיריהן בסידני ולאחל החלמה מהירה לכל הפצועים. אבל אני רוצה להגיד לכם: העולם לא התעורר. העולם רדום. הוא לא מבין שהטרור שהכה בנו ב-7 באוקטובר ונכנס לבתים, הרג ילדים ונשים וזקנים ואנס נשים, זה אותו הטרור שבסידני. הטרור שהכה בדרוזים בא-סווידא, כשנכנסו לבתים שם ורצחו, ושרפו, וערפו ראשים, ואנסו נשים, ועדיין מחזיקים חטופים, הוא אותו טרור שהכה בסידני. אותו טרור הכה גם בארצות הברית. אבל העולם ומנהיגי העולם רדומים, לא מבינים שבטרור צריך להילחם, טרור צריך לנצח, טרור צריך להשמיד. ואתה לא יכול להגיד שניצחת את הטרור אם אתה לא משמיד אותו, כי הטרור יתעורר, והוא יתעורר בכל מקום. אני רוצה לפנות לראש הממשלה בנימין נתניהו, שהשר שלו דרמר ישב עם שיבאני, טרוריסט שמייצג את שלטון הטרור בדמשק. יומיים אחרי שישב איתו דרמר, נכנסו אותם פושעים טרוריסטים, רוצחים שפלים, לא-סווידא, ורצחו והרגו ואנסו. זה הטרור, ובטרור צריך להילחם, וכולנו צריכים להתאחד. וצריך לנתק את הנושא של הטרור גם מיכולות כלכליות, כי אנחנו יודעים מי מממן את הטרור היום בעולם. ומדינת ישראל – עם אותם אנשים שמימנו את הטרור בעזה והזרימו מיליונים, באישורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. שר הביטחון התפטר אז רק בגלל שהתנגד שכסף יעבור לטרור, ואמר משפט: קונים שקט לזמן קצר על חשבון ביטחון מדינת ישראל. וזה בדיוק מה שקרה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. יעלה ויבוא חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, ואחריו – חבר הכנסת טיבי.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, גם אני בתחילת דבריי רוצה לשלוח את תנחומיי לקהילה היהודית באוסטרליה ולאחל החלמה מלאה לפצועים, ואני רוצה גם לשבח את פעולתו של אחמד אל-אחמד, המוסלמי שהשתלט על אחד הרוצחים ומנע רצח נוסף. כבוד יושב-ראש הישיבה, מה שקרה ביפו לפני יומיים זה לא אירוע חריג – זה כתב אישום לממשלה ולשרים הגזענים שנמצאים בתוכה. חנאן מיפו הותקפה על ידי גזענים צעירים מלאים שנאה בגלל שהיא ערבייה. היא הותקפה ליד הבית, בשכונה שלה, היא וילדיה, והשאלה היא מה עשתה המשטרה באותו מקרה. שום דבר. במקום לעצור את המבצעים, המשטרה עצרה את תושבי יפו שהפגינו באופן ספונטני על המעשים שהיו ושהובילו אותם צעירים גזענים. לו זה היה הפוך, המבצעים היו כבר מאחורי סורג ובריח, עם אזיקים, עם הצהרות, עם גינויים ועם מסיבת עיתונאים, אבל כאן יש שתיקה, גרירת רגליים, קריצה מסוכנת. השר הגזעני, השר הכושל, שר הכישלון הלאומי וראש הממשלה שלו, מנהלים מדיניות ברורה: דין אחד לערבים ודין אחר ליהודים. אכיפה סלקטיבית, מוסר סלקטיבי, צדק על תנאי. זו הממשלה הנוכחית. הגיע הזמן לטפל ביד קשה באותם גזענים, באותם מסיתים, ולצערנו, ההסתה מתחילה בבית הזה. תודה רבה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה, אדוני. יעלה ויבוא חבר הכנסת אחמד טיבי.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה אתה עולה לפרלמנט?

היו"ר סימון דוידסון:

בוקר טוב, חברת הכנסת גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא אמר השבוע שהוא לא יכיר במדינה יהודית.

היו"ר סימון דוידסון:

בוקר טוב לחברת הכנסת טלי גוטליב. עד עכשיו היה פה רגוע.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה הוא עשה? הוא לא מכיר במדינה יהודית.

היו"ר סימון דוידסון:

Welcome.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא אמר השבוע, אדוני היו"ר, הוא אמר השבוע - - -

היו"ר סימון דוידסון:

את רוצה לדבר אחרי זה?

טלי גוטליב (הליכוד):

לא. הוא אמר השבוע - - -

היו"ר סימון דוידסון:

אני אתן לך זכות דיבור. את רוצה?

טלי גוטליב (הליכוד):

לא צריך.

היו"ר סימון דוידסון:

אוקיי. אז אני מבקש לאפשר לחבר הכנסת טיבי לומר את דבריו.

טלי גוטליב (הליכוד):

הוא לא מכיר במדינה יהודית, כך הוא אמר.

היו"ר סימון דוידסון:

אני נותן לך חמש שניות. חמש שניות תדברי, ואם את תמשיכי – אני מוציא אותך.

טלי גוטליב (הליכוד):

תן לי חמש שניות - - -

היו"ר סימון דוידסון:

חמש שניות, ארבע, שלוש, שתיים, אחת.

טלי גוטליב (הליכוד):

חברי הכנסת, הוא אמר בשידור שהוא לעולם לא יכיר במדינה יהודית.

היו"ר סימון דוידסון:

זהו, טלי. טלי, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה. נגמר הסיפור.

טלי גוטליב (הליכוד):

אמרת חמש שניות.

היו"ר סימון דוידסון:

טלי, מספיק.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני אומנם רופא, אבל לא בהתמחות הנכונה. כבוד היושב-ראש - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - מה אתם צוחקים?

היו"ר סימון דוידסון:

טלי, את בקריאה וחצי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אדוני היושב-ראש, למול מראות הזוועה שהיו באוסטרליה – כאשר יהודים חגגו את הדלקת נר חנוכה, בוצע מעשה רצח מזוויע, הראוי להוקעה, גם ערכית, גם מוסרית. אסור לתקוף אנשים על רקע דתי, לא בבית כנסת, לא בכנסייה ולא במסגד, גם לא אנשים שחוגגים את חגם. 15 נרצחים, עשרות נפגעים. אני מאחל החלמה מהירה לפצועים. מול הזוועה הזאת התגלה אדם שסיכן את חייו כדי להפסיק את מסע הרצח, וראש הממשלה קרא לו: התגלה גיבור יהודי. ליהודי הזה קוראים אחמד אחמד, פעמיים אחמד. זו הפתולוגיה של אדם שחושב שמעשה כזה יכול להיעשות רק על ידי יהודים. אני אגיד לכם משהו, אם אחמד הזה היה עושה אותו דבר בישראל ותופס את הנשק הארוך, הוא היה מחוסל על ידי מג"ב, גם אם היו קוראים לו יובל קסטלמן. גם אם היו קוראים לו יובל קסטלמן, הוא היה מחוסל על ידי מג"ב, כי זה כבר קרה.

טלי גוטליב (הליכוד):

די כבר. די.

היו"ר סימון דוידסון:

טלי, את בקריאה ושלושה רבעים. זהו. זו קריאה שנייה ממש, את על התהום.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מחמוד אגבאריה מאום אל-פחם הותקף לפני כמה ימים בתל אביב ונפגע בראש, פגיעות בלסת ובראש. הוא הותקף על ידי חוליגנים יהודים, שני חוליגנים יהודים שקראו לו: מה אתה עושה פה? אתה מחבל, הוא וקרוב המשפחה שלו, שבאו לבדוק עבודה במקום, ברחוב שבזי ביפו. מוחמד אבו חאמד מג'לג'וליה - -

היו"ר סימון דוידסון:

אני מוסיף לך דקה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

- - גם כן הותקף ונפצע על ידי חוליגנים יהודים. ח'ליל רישק, עובד תברואה מענאתא, הותקף על ידי חוליגנים יהודים כדי להכניס את זה לטיקטוק. חנאן אבו שחאדה מיפו, אישה הרה, בהיריון מתקדם, הותקפה יחד עם משפחתה על ידי יהודים, חוליגנים יהודים, שתקפו אותה, את חמותה, את ילדיה וריססו אותה בגז פלפל. לכל אלה, גם למחמוד, גם למוחמד, גם לח'ליל, גם לחנאן, היו קריאות גזעניות כמו מוות לערבים, מחבלים, מה אתם עושים פה וכדומה. אלה פיגועים, כך צריך לקרוא להם. פיגועים נגד ערבים על רק לאומני. והמשטרה מפרסמת את התמונה של התוקפים ביפו. אם המצב היה הפוך - -

היו"ר סימון דוידסון:

תודה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

- - הם מייד היו עצורים. ואז, אדוני היושב-ראש, תושבי יפו מחו - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

עבר הזמן.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תושבי יפו מחו, ואז נעצרו כ-14 פעילים בכירים ביפו, ולכן מוכרזת שביתה.

טלי גוטליב (הליכוד):

עבר הזמן.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שר המשטרה, המחבל המורשע, נתן הוראה לכלל השוטרים להיות שוטרים גזענים - -

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

- - והם מיישמים את זה הלכה למעשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

עבר הזמן. רד.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה, טלי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

פעם היית יושב-ראש קצת יותר נחוש.

היו"ר סימון דוידסון:

הוספתי לך עוד דקה.

טלי גוטליב (הליכוד):

נתן לך עוד דקה - - -

היו"ר סימון דוידסון:

חבר הכנסת גלעד – טלי, אני אוציא אותך בסוף, את פשוט גורמת לי לעשות את זה. רק התחלנו את היום ואת תהיי בחוץ.

טלי גוטליב (הליכוד):

אז אני אהיה בחוץ.

היו"ר סימון דוידסון:

אוקיי. סגור. חבר הכנסת גלעד קריב – אינו נוכח. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

אבי מעוז (נעם):

לי את לא מפריעה.

טלי גוטליב (הליכוד):

הפרעתי לך פעם?

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עם כל עם ישראל, גם מחשבותיי ותפילותיי עם אחינו באוסטרליה על הפיגוע הנורא. השם ייקום דמם של הנרצחים וישלח החלמה ורפואה לפצועים. ביום רביעי אדבר כאן, בעזרת השם, בהרחבה על הקשר שלנו עם היהודים בגלויות השונות. לפני שנה וחצי אמר יאיר גולן, היום מראשי האופוזיציה, שהוא מוכן לקבל בזרועות פתוחות חרדים לצבא ולחנך אותם. וזה בתמצות השאלה שעומדת לגבי חוק הגיוס: האם באמת רוצים חיילים חרדים, שיישארו חרדים גם לאחר השחרור, או שרוצים לחנך אותם שיהיו קצת פחות חרדים? לפני כמה חודשים אמר הגאון הרב משה הלל הירש שליט"א, מראשי ההנהגה החרדית, שאם אכן המציאות תוכיח את מה שראש הממשלה הבטיח לו – שחרדי יוכל להיכנס לצבא חרדי ולצאת ממנו חרדי – הוא יתמוך בגיוס חרדים שאינם לומדים. אתם שומעים? אתם מבינים איזו מהפכה זו? אתם רוצים באמת לגייס חרדים? בשביל זה צריך שתנאי השירות של החרדים – כמו אלו שמבטיחים לחרדים בחטיבת החשמונאים, למשל – יעוגנו בפקודות מטכ"ל, בשביל החרדים, בשביל החרד"לים – החרדים הלאומיים – בשביל הדתיים ובשביל כל מי שרוצה לשרת ולשמור על אורח חייו כיהודי שומר תורה ומצוות. צה"ל לא אמור לחנך את חייליו לא לתרבות הפרוגרס, לא לשוויון ולא לשום דבר אחר שאיננו קשור לניצחון ולהכרעה של אויבינו. בניגוד לדמגוגיה המקובלת, אין שום אפשרות להביא לשינוי חברתי בציבור החרדי בכפייה. למה? האם החוק לא מכריח את מי שבגיל גיוס להתגייס? התשובה היא לא. החוק מחייב להתגייס, אבל חייל שיחליט שהוא לא מתגייס לקרבי או לכל תפקיד אחר והוא מוכן להילחם על זה ואפילו לשבת בכלא – כלום לא יועיל למערכת הצבאית. קל וחומר כשמדובר בציבור שלם שיש לו מסורת מושרשת בת מאות ואלפי שנים של מאבק כנגד מי שמאיים מבחינתו על לימוד התורה, או שנתפס בעיניו ככזה שבא לכפות עליו תרבות אחרת. אז מה תשיגו אם תתאמצו לכפות גיוס? חיילים שמשרתים בצבא בכלל וחיילים קרביים בפרט צה"ל בוודאי לא ישיג מזה. ובימים ההם בזמן הזה, מתתיהו ובניו החשמונאים לא יצאו להילחם רק על חייהם כנגד הכובש הזר; הם יצאו להילחם כנגד מי שרצה לכפות עליהם תרבות זרה, כנגד מי שטימא את בית המקדש ורצה לעקור את הקדושה מעם ישראל. כדאי שנהיה חכמים ולא רק צודקים, כדי שבאמת נצליח לגייס עוד חשמונאים. תודה רבה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה. אני מזמין את השר המקשר בין הממשלה לכנסת. אתה רוצה לסכם את הדיון או שעוברים להצבעה? דודי, עוברים להצבעה? אתה רוצה לעלות?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

היו"ר סימון דוידסון:

הודעה זה אחרי ההצבעה, לא עכשיו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר סימון דוידסון:

אז נעבור להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. חברים, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 37 נגד – נמנעים – 1 הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר סימון דוידסון:

בעד – 37, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות העבודה, כחול לבן – המחנה הממלכתי וישראל ביתנו. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות העבודה, כחול לבן – המחנה הממלכתי וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה – 41 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות העבודה, כחול לבן – המחנה הממלכתי וישראל ביתנו להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר סימון דוידסון:

בעד – 41, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות חד"ש- תע"ל ורע"מ. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה – 9 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר סימון דוידסון:

בעד – תשעה, אין מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש.

היו"ר סימון דוידסון:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה להעביר ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה את שטח הפעולה של יישום המלצות דוח לשיקום ארוך טווח, בהתאם להחלטת הממשלה מס' 1710 מיום 17 באפריל 2024, למעט בכל הנוגע לשיקום הצפון, כאמור בהחלטת ממשלה מס' 1786 מיום 27 במאי 2024. אני מזמין את השר יואב קיש למסור את ההודעה מטעם הממשלה. בבקשה.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הודעה על העברת שטח פעולה ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה. אני מתכבד להודיעכם כי בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, הממשלה החליטה להעביר ממשרד האוצר למשרד ראש הממשלה את שטח הפעולה של יישום המלצות הדוח לשיקום ארוך טווח בהתאם להחלטת הממשלה 1710 מ-17 באפריל 2024, למעט בכל הנוגע לשיקום הצפון, כאמור בהחלטת ממשלה 1786 מ-27 במאי 2024. בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-9(ב) לחוק הממשלה, מבקשת הממשלה למסור הודעה בדבר ההחלטה לכנסת.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה.

היו"ר סימון דוידסון:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 24), (ניהול חשבון תשלום על ידי אפוטרופוס או מיופה כוח), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת צגה מלקו, לקריאה הראשונה. אני מזמין את חברת הכנסת צגה מלקו להציג את הצעת החוק. בבקשה, לרשותך עשר דקות. נא לשמור על השקט. רון כץ. יסמין, נא להסתובב. לא עם הגב לפה.

צגה מלקו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, השרים, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אתייחס למה שקרה אתמול באוסטרליה. לא רק באוסטרליה, גם במדינות המערב, כבר שנתיים שהאנטישמיות גוברת. האמת היא שהאנטישמיות קיימת אלפי שנים. באוסטרליה בלבד האנטישמיות גדלה ב-700%, על פי נתונים שהתפרסמו לפני כמה חודשים. הם נרצחו בגלל שהם יהודים. תנחומיי למשפחות הנרצחים והחלמה מהירה לפצועים. מנהיגי מדינות ערב הם האחראים לזה, ובמיוחד באוסטרליה. ממשלת אוסטרליה ידעה והתעלמה. כולנו עוקבים כבר זמן אחרי מה שקורה באוסטרליה בתחום האנטישמיות. זה מצער מאוד. החלמה מהירה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי כנסת, הצעת תיקון החוק המובאת בפניכם לקריאה ראשונה מבקשת להתאים את דיני האפוטרופוס למציאות החיים במדינת ישראל במאה ה-21 ולחזק את עקרונות כבוד האדם והשוויון. ההצעה קובעת כי אפוטרופוס שמונה כדין יהיה רשאי לנהל את ענייניו של האדם שבעניינו הוא פועל גם באמצעים דיגיטליים, בדומה לכל אזרח אחר, תוך שמירה על מנגנוני פיקוח, שקיפות והגנה על זכויותיו של האדם הנתון לאפוטרופוס. בשנתיים של מלחמה מציאות חיינו השתנתה. כתוצאה מהמלחמה נכנסו אלפי חיילים וחיילות למעגל האפוטרופסות, והוריהם ובני משפחותיהם נושאים באחריות כבדה לניהול ענייניהם הרפואיים, הכלכליים והאישיים. מניעת האפשרות לפעול באמצעים דיגיטליים יוצרת נטל ביורוקרטי מיותר, ומכבידה על משפחות המתמודדות ממילא עם מציאות מורכבת וקשה. הצעת החוק אינה משנה את מהות מוסד האפוטרופסות, אלא מסירה חסם טכני שאינו מוצדק עוד, מה שיאפשר לאפוטרופוס, למי שמנהל, להשתמש באמצעים טכנולוגיים – בכרטיס אשראי, באינטרנט. החוק קיים מ-1962 ועד היום פועל ללא שינוי. כדי למשוך כסף – הוא יכול רק 500 שקל במזומן, יותר מזה הוא לא יכול. לכן החוק חשוב כל כך לא רק לאפוטרופוס אלא גם לייפוי כוח מתמשך. ברצוני לתת דוגמה שלאדם בשם מוטי אלוני, שבנו נפצע קשה מאוד ב-2014. המשפחה, על פי דין, קיבלה אפוטרופסות, ומשרד הביטחון הכיר ומסייע, אבל המשפחה לא יכולה למשוך יותר מ-500 שקל ביום. זה מקשה. מי הולך היום לבנק? כולנו משתמשים באמצעים טכנולוגיים, באפליקציות – יישומונים – באתרי אינטרנט ובכרטיס אשראי, אבל החוק מגביל אותם. לכן החוק הזה חשוב כל כך. הוא ישנה את המציאות, יכבד את המשפחות וגם את אלה שזקוקים לנו. הצעת החוק אינה משנה שום מציאות אלא מקילה על המשפחות. מדובר בהצעה חברתית, ערכית ואנושית אשר תסייע לאלפי משפחות, בפרט למשפחות של חיילים פצועים, במיוחד לאוכלוסיות התורמות למדינה יותר מכול בכל תחומי החיים. לפיכך אני קוראת לכל סיעות הבית לתמוך בהצעת החוק בקריאה הראשונה ולהעביר להמשך דיון בוועדת החוקה. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחברת הכנסת צגה מלקו. אנחנו נעבור לדיון האישי. ראשון הדוברים – יעלה ויבוא חבר הכנסת אלעזר שטרן.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חברת הכנסת מלקו, אני רוצה להגיד לך משהו על ההצעה הזאת: היא הצעה מצוינת. גם אני הייתי אתמול באגף השיקום, ודיברתי אחרי זה עם גורמים ממשרד הביטחון. יש הצדקה מלאה להצעה הזאת, ואני אתמוך בה. אבל אחרי שאמרתי את זה בלב מלא ובפה מלא, אני רוצה להגיד לך משהו. יש פה 90% מהחברים שהילדים שלהם בצבא ויודעים שהצעת חוק הגיוס היא קטסטרופה. איפה הם? הינה, אנחנו נותנים דוגמה. אנחנו על הצעה טובה נצביע בעד, למרות שאנחנו אופוזיציה וחושבים שממשלת החורבן מזמן צריכה לסיים את החיים שלה. אבל איפה אתם? אתם בכלל לא באים לוועדה; באים לוועדה בממוצע רבע שעה של כל הקואליציה ביום. אמרתי הרבה, רבע שעה. אנחנו יושבים שם שעות מהבוקר עד הלילה. הינה, אנחנו לא אוטומטים – תראו את הצעת החוק הזאת, שהיא הצעת חוק טובה, אמרתי. אבל אני אגלה לך משהו: היא טובה, היא חשובה, אבל היא הרבה פחות טובה וחשובה מאשר הפלת חוק ההשתמטות שהממשלה הזאת מובילה. תגידו, כל יום אתה רואה את האבסורדים. יש עכשיו גוף כזה – אתמול – אני אגלה לכם מתוך הוועדה: נותנים כוח לוועד הישיבות – הוא יקבע והוא יאשר תלמידים שלומדים בישיבה. הרי כולם פה יודעים שיש עשרות אלפים שרשומים בישיבות ולא לומדים. שנים. הרי מה אומרים לנו גם אלה שתומכים בהשתמטות? קחו קודם את אלה שלא לומדים. איך יש כאלה שלא לומדים והם לא בצבא? לאורך השנים ועד הישיבות נתן להם אישורים, ולא פיקחו על זה. אז מה רוצים עכשיו בחוק? לבוא עוד פעם ולתת לאותו ועד ישיבות את אותו כוח, שהוא ייתן את הרשימות, שהוא יגיד לנו מי באמת לומד בישיבות. הרי עשרות שנים הוא מדווח שקר. זה כבר נהיה חלק מהדנ"א, לצערי הרב, שהולך אחרי זה גם להטבות של משרד השיכון, של משרד החינוך ושל עוד משרדי ממשלה. לא אנחנו יודעים את זה – אתם יודעים את זה. אתם לא צריכים לבוא לוועדה בשביל לראות את המילואימניקים חובשי הכיפה והציצית, את הנשים כסויות הראש, את ראשי הישיבות, את ההורים השכולים מהמגזר של הציונות הדתית, בשביל לדעת את האמת – שהחוק הזה צריך לעבור מן העולם. אבל אתם קואליציה, אז בגלל שאתם קואליציה של חורבן, אתם צריכים להגן על עצמכם. בקו אחד זה הולך עם ועדת חקירה שלא תקום. אבל אולי תיקחו דוגמה מאיתנו. אני מברך אותך על החוק הזה. למרות שאת בקואליציה, הקואליציה לפעמים גם עושה דברים טובים. אנחנו נצביע בעדו – מי שירצה. אני אצביע בעדו, אבל אני מקווה שאתם תלמדו מהעניין הזה על חוק ההשתמטות. תודה, אדוני.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת שטרן. תעלה ותבוא חברת הכנסת מירב בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, במהלך הדיון הקודם, על האי-אמון, עלה לכאן השר אמסלם. אני כמובן לא נמצאת במליאה כשהוא מדבר – זו החלטה שקיבלתי עם עצמי. הוא אמר הרבה הרבה דברים, אבל אני רוצה לצטט משפט מדויק אחד שמולו ניסתה שרון ניר לומר את האמת ולא עבד לה, כי הוא היה עסוק בעצמו. השר אמסלם אמר – שימו לב: עשרות אלפי לוחמים חרדים יש בצה"ל בכל הגדודים. עשרות אלפי, אתם שומעים? בכל הגדודים ובכל החטיבות, אני בדקתי את זה. עכשיו, באמת, לא צריך להתאמץ. יש צ'אט GPT היום, יש גוגל, יש נתונים של צה"ל, ובכל מקום תמצא שבכל מחזור גיוס יש בין 200 ל-400 חרדים שמתגייסים, ו-50% הם לוחמים. כמה זה יוצא, מטי? האם זה עשרות אלפי? זה אפילו לא קרוב. עכשיו, אני לא מתכוונת להסתלבט על זה ואני לא מתכוונת לרדת עליו. לא, לא, אני לא מעוניינת בזה. אני רוצה להגיד את האמת: הגידול המטורף בלוחמים – אתה יודע איפה הוא? אתם יודעים איפה הוא? בלוחמות, בעשר השנים האחרונות – מ-500 ל-5,000, לא בזכותם. להפך, אם זה היה תלוי בקואליציה השמרנית, הימנית, המשיחית, לא היינו רואים. אין אף חבר כנסת, שר או שרה שאי פעם שמעתם אותם על כמה זה חשוב שלוחמות יתגייסו. אחד. להפך, אם זה היה קשור אליהם – הרי הראשונה שפרצה את הדרך זו אליס מילר. היחיד שנתן לה זה בג"ץ, כן?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

לפני 30 שנה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

30 שנה. הם הרי גם כל הזמן רבים עם בג"ץ. הגידול המטורף היחיד בלוחמים – בלוחמות, 5,000 לוחמות. אגב, הצבא לא ערוך אליהן, אבל תראו לי שר או שרה שפעם אחת עמד פה על הדוכן ואמר: כל הכבוד ללוחמות, כל הכבוד, אנחנו נעשה כל מה שצריך. ממש לא. זה לא מתאים לאג'נדה הימנית, המשיחית. זה לא מתאים. עדיף לריב עם אחים לנשק, עדיף לריב עם בג"ץ, זה יותר טוב בבייס. אז לך, אדון דודי אמסלם, זה לא מסובך, עשה גוגל ותבדוק. אגב, שרון, שמעתי אותך מנסה להתווכח איתו. השיא, שהוא אמר – זאת פשוט הנדסת תודעה, אין לי מילה אחרת – וגם אין מספיק יחידות שמתאימות לקלוט חרדים. כמה יחידות יש היום שמתאימות לקלוט חרדים? מפלוגות ספציפיות בגבעתי, עד לחטיבת חשמונאים, עד נצח יהודה. ואז, כשהוא הבין שהוא קצת מתבחבש ואתה הערת לו ואמרת לו שיש רק 400, אז מה הוא אמר לך? זה פרייסלס. אתה זוכר מה הוא אמר לך? במילואים. אז קודם כול, בשביל להגיע למילואים צריך לעשות סדיר, אבל מה שהכי הפתיע אותי זה שהוא אמר לך: כן, יש גם כיפה סרוגה. מה הקשר בין החרדים לכיפה הסרוגה? אלה שנמצאים איתנו היום במאבק מול השתמטות החרדים הם אנשי הכיפות הסרוגות. כל אותם אנשים שאומרים להם שהקואליציה לא דואגת להם – אני מסיימת. בכל פעם שמגיע נציג חובש כיפה, אתה יודע מה הוא עובר בבייס? אתה יודע מה הוא עובר? אני אגיד לך: חוסר פרגון, חוסר תמיכה. עכשיו אני אומרת לך, דודי אמסלם, לא צריך להיות חכם גדול, פשוט תקרא את הנתונים: אין עשרות אלפי חרדים בצה"ל. אגב, חבל שלא. תודה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה. יעלה ויבוא חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה, ואחריו – חבר הכנסת רון כץ.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תודה. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אמר בבוקר ראש הממשלה שמשהו גדול מתרחש בדרום אמריקה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ענק. ענק.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן. הוא רצה לפגוש ופגש בבית המשפט את יושב-ראש הפרלמנט של פרגוואי, אבל הוא צריך לקחת אותו משם ולנסוע דרומה, לנגב, להראות ליושב-ראש הפרלמנט של פרגוואי מה מתרחש בנגב. אתמול התקיימה ישיבת ממשלה בדימונה, והגיעו להחלטה או הסכמה להסכם-גג עבור עיריית דימונה, 17,000 אלף יחידות דיור. מה עם הבדואים? מה עם האזרחים הבדואים בנגב? ראש הממשלה דילג מעל רהט, תל שבע, לקיה, חורה, כסייפה וערערה ולא נכנס לשום יישוב ערבי, לשום יישוב בדואי. ומה הוא טוען היום? משהו מתרחש בדרום אמריקה. אבל תסתכל על אזרחי המדינה, תתעניין במה שקורה כאן. תיקח את היושב-ראש של הפרלמנט למשרדי האוצר, תראה לו מה עשיתם שלשום או אתמול בישיבת ממשלה. הסטתם את כל התקציבים, 220 מיליון שקל, לקחתם אותם ומעבירים אותם למשטרה, שלא עושה כלום בעניין הפשיעה בחברה הערבית. יישובים שלמים הרסתם בנגב, ראש הממשלה. הרסתם את ואדי אום אל-חיראן, הרסתם את ואדי אל-חליל, ורוצים להעביר את ראס ג'ראבה למקום אחר. ואתה נותן את הכול – את כל הכלים אתה מעביר לבן גביר, ששולט במנדטים בממשלה שלך. אין בושה לממשלה הזאת, שמפקירה את החברה הערבית, שלא נותנת שום אופק לאזרחים שלה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה. יש לי רק שאלה. אני הבנתי מהכול את המילה "מסבחה". מה זה מסבחה, זה לא חומוס עם גרגרים?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא, לא, לא הכול חומוס.

היו"ר סימון דוידסון:

יעלה ויבוא חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. אז מה זה מסבחה?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא אמרתי "מסבחה".

היו"ר סימון דוידסון:

אמרת "מסבחה". 28 שקל עם ביצה, את זה אני יודע.

קריאה:

בנתניה.

היו"ר סימון דוידסון:

בדרום נתניה.

רון כץ (יש עתיד):

דע לך שאצלנו, עליית המחירים הביאה את זה כבר למחירים אחרים. אבל מה זה אומר?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא אמרתי "מסבחה".

רון כץ (יש עתיד):

אמרת. אחי, עשית אותי רעב. מה לא? אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, איפה יסמין? היא לא פה. אתמול הייתי יחד עם יסמין בחוג בית בפתח תקווה. הדלקנו נרות, חג חנוכה. זאת גם הזדמנות לברך את כולם בחג שמח, מאיר. דיברו איתנו שם על המצב של המדינה. ופתאום, אתה יודע, ישבתי רגע בצד וקלטתי – אנשים יושבים, מלא אנשים, וכל אחד זורק מה מפריע לו. וזה מטורף. אחד אומר: יוקר המחיה; אנשים יותר מבוגרים מדברים על מענה לגיל השלישי; אוכלוסיות מיוחדות – מדברים על זה שאין להם מענה לילדים שלהם; צעירים שמטיילים בעולם מפחדים ללכת למקומות בעולם, שלא ידעו שהם יהודים. ואני פתאום קלטתי: מה עשו פה בשלוש שנים? מה הממשלה הזאת עשתה בשלוש שנים למדינת ישראל? כי לפני שלוש שנים הייתי בחוגי בית דומים, באותם מקומות, וזה נשמע אחרת. דיברו על אקזיטים ענקיים שההייטק הישראלי עשה; דיברו על פסגת הנגב; דיברו על האנרגיה; דיברו על הישגים שהמדינה עשתה, למען מדינת ישראל. עובדתית, תראו באיזה מצב השארנו את המדינה: פלוס של 40 מיליארד שקל בחשבון; מצב בין-לאומי מהטובים ביותר שהיו במדינת ישראל; ביטחון אישי בשיא – הינה, יואב סגלוביץ' היה פה, והוביל צוות מדהים שידע להתעסק באמת עם הפשיעה. אני לא חושב שהוא עשה סרטון טיקטוק אחד בחיים שלו. לא חושב שליואב סגלוביץ' יש בכלל טיקטוק. שימו לב להשוואה בין שר הפיתות והטיקטוק, שכל היום עושה סרטונים, שמאז יש לנו שיא במספר הנרצחים, לבין יואב סגלוביץ', שאשכרה בא לעשות עבודה מקצועית, והוריד את הנתונים האלה. הרגשנו ביטחון, הרגשנו טוב במדינת ישראל. ואז עלה הנושא שמעסיק היום כל ישראלי במדינה – חוק ההשתמטות. חוק ההשתמטות עלה, ולכו תסבירו למילואימניקים שעושים 200, 250, 300 ימי מילואים למה הם כן ואחרים לא. והינה, יושב מולי שר החינוך של מדינת ישראל, שנכנס לכנסת על שוויון בנטל, ועכשיו הולך בדיוק נגד אותם אנשים שמדברים על שוויון בנטל. אז אני רוצה לשאול אותך, שר החינוך: מה השתנה בין התקופה שבה אתה זעקת, בצדק, על שוויון בנטל, לתקופה היום, כשלוחמים גיבורים אחרים עושים את זה וזועקים על שוויון בנטל? האם יש הבדל? שר החינוך? יואב קיש? ורטיגו? כשמתבלבלים חוזרים מחדש. ככה לימדו אותי בניווטים. ואני רוצה לומר לך משהו, שר החינוך, ולכל מי שנמצא פה: אין הבדל בין מה שהיה לפני שאתה נכנסת לכנסת וזעקת על שוויון בנטל, בצדק, לבין מה שאנחנו אומרים על שוויון בנטל, שוב בצדק. וזאת הסיבה היחידה שיש יותר ויותר חברים בקואליציה שאומרים: אנחנו לא נצביע על החוק. אבל הם אומרים לי את זה בינתיים פה, מאחור, בפרסה, ואומרים לי את זה בפינות. ואומרים: עזוב, זה לא יעלה בכלל, כי החרדים לא ייתנו לזה לעלות, כי החוק הזה לא טוב, כי יהיה עוד מישהו. אז אני רוצה לומר לך, שר החינוך, אתה צריך להוביל את זה. כמו שהובלת בפעם הקודמת את האי-שוויון בנטל, גם הפעם בתור שר אתה צריך להגיד: אני לא מוכן שתהיה אפליה בין ילד אחד לילד שני. תודה רבה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. תעלה ותבוא חברת הכנסת שלי טל מירון. שלום לתלמידים שהגיעו לכנסת ישראל, מה שלומכם? זה שר החינוך פה למטה. יש לכם שאלות? בבקשה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב בראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להקריא לכם שאילתה שהגשתי ב-22 בינואר 2025, ממש כמעט לפני שנה. תקשיבו טוב: מלחמה בפשעי השנאה והאנטישמיות הקשה נגד הקהילה הישראלית באוסטרליה. חברת הכנסת שלי טל מירון שאלה את עמיחי שקלי שר התפוצות והמאבק באנטישמיות: לאחרונה אנו עדים למקרים נשנים של פשעי שנאה. חלקם הגדול אלימים, המונעים כנגד הקהילה היהודית באוסטרליה. לפי נתוני המועצה המנהלת של יהדות אוסטרליה, מתחילת מלחמת חרבות ברזל ועד ספטמבר אשתקד נרשמו כ-2062 מקרים כאלה, עלייה מחרידה של כ-316% מהתקופה המקבילה. רצוני לשאול: מתוקף אחריותך, כיצד משרדך פועל לסייע לקהילה היהודית במדינה? חברים, המענה לשאילתה הזאת היה צריך להגיע, לפי תקנון הכנסת, עד 16 בפברואר 2025. עברה שנה שלמה, וטרם קיבלתי תשובה משר התפוצות. שאילתה ממוקדת לקהילת היהודים באוסטרליה, בגלל שהמצב שם הלך והחריף בצורה קיצונית בשנתיים מאז המלחמה, ולא קיבלתי תשובה. השאלה שלי לאדוני השר, שטרם חזר אליי עם תשובה, היא למה אתה לא עונה לשאילתה? למה אתה לא עונה לשאילתה? מה יש לך להסתיר? מה המשרד שלך ומה הממשלה הזאת עשו בשנה האחרונה, מאז שהגשתי את השאילתה, למען יהדות אוסטרליה, ובכלל למען קהילות אחרות בעולם? נשאלות שאלות קשות מאוד בהקשר הזה, כי אם עשיתם, למה אתם לא משקפים לציבור מה עשיתם? אתם יודעים, הסתכלתי קצת על נתונים. באמת, נתונים פשוטים. מאוקטובר 2023 ועד דצמבר 2025, עד עכשיו, נרשמה עלייה חסרת תקדים בפשעי שנאה אנטישמיים באוסטרליה. בשנת 2024 נרשמו למעלה מ-2,000 תקריות אנטישמיות; בשנת 2025 הייתה ירידה קלה, אבל עדיין רמת האלימות נותרה גבוהה באופן חריג, והיו המון ניסיונות פגיעה ממשיים ביהודים ובישראלים, אם אלה תקיפות פיזיות במרחב הציבורי, איומי רצח, הצתת בתי כנסת, פיגועים ואירועי טרור ממוקדים, הטרדות של תלמידים ונוער יהודי. יהודים באוסטרליה נאלצו להתפנות מבתי כנסת, להסתיר סממנים יהודיים ולהגביר אבטחה סביב מוסדות הקהילה. ואני שואלת, אירוע כל כך גדול שקרה אתמול באוסטרליה, של אלפי אנשים, שהיה ידוע, ושלפי הסרטונים – כן, אני לא יודעת – לפי הסרטונים נראה שלא באמת הייתה שם אבטחה, מה ממשלת ישראל עושה כדי לאבטח את הקהילות האלה? כן, יש אחריות על ממשלת אוסטרליה, חד וחלק, אבל אנחנו יודעים על העלייה הזאת, ואנחנו עוקבים אחריה. אז מה הממשלה שלנו עשתה בנושא הזה? מכאן אני רק רוצה שני משפטים באנגלית לקהילה היהודית והישראלית באוסטרליה. ביקרתי שם פעמים רבות בכובע העסקי שלי לפני שהייתי חברת כנסת. I just want to say to the Australian community, the Jewish community and the Israeli community that our hearts go out to you, and we feel your sorrow and your pain, and we send you warm hugs and our support to what you're going through. Unfortunately, this happened on the first day of Hanukkah, but the light will win. Thank you.

היו"ר סימון דוידסון:

Thank you very much, Member of the Parliament, Shelly Tal Meron. יעלה ויבוא חבר הכנסת יואב סגלוביץ'.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב-בראש, חבריי חברי הכנסת, לממשלה שלא סופרת אף אחד, אני אעזור קצת במספרים. אנחנו היום עם 440 הרוגים בתאונות דרכים. 440 הרוגים. השנה הזו עלינו ב-6% נוספים ל-21% משנה קודמת. אנחנו בנתונים של 2006. ממשלה שלא סופרת: ממשלה שלא סופרת רצח נשים – בעלייה מטורפת; ממשלה שלא סופרת רצח בחברה הערבית – 241 נרצחים, נכון להיום. זו תהיה השנה המדממת ביותר. ומה עושה הממשלה? מקצצת 220 מיליון שקל מתוכנית 550. במה היא מקצצת? בחינוך, בשנת מעבר, בדברים שקשורים להוצאת אנשים ממעגל האלימות – זו הממשלה. ויואב קיש, שר החינוך, ראיתי אותו קודם, אני יודע שכל הדרג המקצועי התנגד, אבל זה לא עזר, כי יש את בן גביר ואת מאי גולן, ויש אחד ששבוי אצלם, שקוראים לו בנימין נתניהו. אני אומר פה בקול רם: אני בעד שיקום עבריינים, אבל זה לא צריך להיעשות בממשלה. הממשלה איננה מוסד לשיקום. יש פה עבריין על כיסא השר לביטחון פנים. אתם יודעים, כמו שאני יודע, שהתוצאות הן כאלה שאין ביטחון אישי, לא אצל ערבים, לא אצל יהודים, לא בחדרה, לא בבאר שבע, לא בצפון ולא בחיפה, וזו תמונת המצב האמיתית. ואני אומר, כל מה שקורה היום אל מול ההתנהגות של משטרת ישראל – יושב פה אדוני היושב-ראש, שהוא גם יושב-ראש ועדת משנה של הספורט. אני רואה ולא מאמין. שולחים פליירים ואומרים: לפי סעיף 12 לחוק הספורט – זה אפילו לא חוק הספורט, זה חוק מניעת אלימות בספורט, וסעיף 12 לא מקנה זכות להוריד לאנשים חולצות בגלל שיש שם משהו שמעליב מישהו. זה סיפור מופרע לחלוטין, וזה עובר חלק, כי יש פה כל כך הרבה דברים מופרעים, שקשה כבר למיין אותם – ועוד מצדיקים את זה. אני רואה את רח"ט דוברות של משטרת ישראל. שואלים אותו בתוכנית בטלוויזיה אצל שרקי, אומרים לו: ומה עם השלט "שמאלנים בוגדים"? הוא אומר: אני לא בטוח שהעניין הזה הוא בכלל הסתה. אני לא מאמין. חברים, אני שירתי במשטרת ישראל שנים רבות. אני רואה אנשים במדים פשוט מדברים שטויות. אם זה היה שטויות, זו פחות בעיה. יש להם דרגות בכירות על הכתפיים. ואם זה היה רק טעות, לא נורא. כולם טועים. זה הבל ורעות רוח, זו כוונת מכוון. ממתי מורידים חולצות לאנשים במגרש כדורגל?

נעמה לזימי (העבודה):

או מחפשים מתחת לסווטשרט.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מה קורה לאנשים? זה לא עומד בסעיף 12. קראו את סעיף 12. זה לא האירוע. איפה אתם חיים? זה אירוע של חופש ביטוי וסתימת פיות. עכשיו, אני לא אוהב את החולצות, אני לא אוהב את הסגנון שכתוב עליהן, אבל מה שאני לא אוהב, לא קשור למה חוקי או לא חוקי. שימוש לרעה בסמכות של משטרת ישראל נהיה רעה חולה. אני אומר זה בכאב ובצער, בייחוד שזה בא מפיקוד המשטרה הבכיר ביותר. רח"ט דוברות של משטרת ישראל, לך תלמד את החוק. אתה מייצג את המשטרה כשאתה יושב במדים באולפן טלוויזיה. אני פשוט לא מאמין. תודה.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחבר הכנסת סגלוביץ'. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – לא נמצאת; חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. יסמין לאחר מכן. יסמין פרידמן אחרי נעמה.

נעמה לזימי (העבודה):

שלום, כבוד היושב בראש. עכשיו, בסאגת המשפט של נתניהו, אותו משפט שהוא מבקש לבטל, היה עוד מופע של סחר בביטחון ישראל ובאינטרסים הבין-לאומיים של המדינה, כשראש הממשלה משתמש – באמת, משתמש – בביטחון המדינה כדי להפסיק את עדותו במשפט. הדבר הזה לא נתפס, בייחוד כשהוא עושה כל שביכולתו כדי לחמוק מכל עדות, כולל לשקר שהוא צריך להיות בכנסת בימים שהוא לא בא לכנסת, וזה ביזיון בית משפט. אני אומרת פה לשופטים: האימים שמהלכים עליכם, והאיומים והכול, הם לא תירוץ לאי-האשמה של ראש ממשלה בביזוי בית המשפט. הוא לא מעל החוק. החוק תקף גם לגביו. כשהוא משקר לגבי הסיבות שבגינן הוא מבקש לא להעיד, כשהוא סוחר בביטחון המדינה, ביחסים הדיפלומטיים של המדינה, הוא מבזה את כולנו. אני רוצה לומר דבר נוסף. היה פה לפני כן שר החינוך.

היו"ר סימון דוידסון:

הוא פה, הוא פה. אה, הוא יצא.

נעמה לזימי (העבודה):

יצא. לא רק שר החינוך, גם נקרא לו הסרבן הוותיק, כן? הסרבן הוותיק.

קארין אלהרר (יש עתיד):

איפה השר? יש שר?

היו"ר סימון דוידסון:

אמסלם פה.

נעמה לזימי (העבודה):

יש, יש שר.

היו"ר סימון דוידסון:

הינה, השר אמסלם נמצא פה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

למה הוא לא יושב? מה קרה? בנו להם שולחן גדול – שיישב.

נעמה לזימי (העבודה):

אני שוב אחזור ואומר על הסרבן הוותיק, שר החינוך שלנו, האיש שהטיף לא לשרת אם לא יהיה חוק גיוס ושוויון בנטל, כן? אני עוד לא מדברת על הצרכים הביטחוניים תחת מלחמה ארוכה ואיומים ביטחוניים, אלא מה קרה לו בדרך שהכיסא הפך להיות שווה לביטחון המדינה – שר החינוך שלנו, כן? ואז, מה עושה אותו סרבן ותיק? הוא מגדף את מי שהם כל מה שהוא לא – אחים לנשק, ישראל היפה. כי כשהמשרדים פה קפאו ולא תפקדו אחרי 7 באוקטובר, החמ"ל של אחים לנשק וכל קבוצות המחאה החליף את המדינה – לצערנו, כן? המדינה צריכה לעשות מה שהם עשו.

מיקי לוי (יש עתיד):

המגזר האזרחי כולו.

נעמה לזימי (העבודה):

הושיטו יד. לא בחלו – איזה אזור, מי, לאן. פשוט היו שם בעבור כל עם ישראל, כי ככה עושים בעת משבר, כי זאת המהות של להיות ישראלי: ערבות הדדית וסולידריות ותמיכה. והם משקפים את כל מה שהממשלה הזאת לא. את כל מה שיואב קיש – הסרבן הוותיק, שנלחם ונכנס לכנסת על שוויון בנטל – מכר בדרך. את כל מה ששר החינוך החליט להקריב. כי כשהם קפצו להציל אזרחים ולהושיט ידם, אתם יודעים מה עשה יואב קיש, בשבועות הראשונים של המלחמה? הוא דאג לתקציב ההשתמטות. ולדימיר, אתה יודע את זה. הוא דאג שגפני יהיה מרוצה. שיעבירו כספים לחינוך ללא ליבה, ושיעבירו תקציבי השתמטות. אתה, יואב קיש, מפרק הצבא. במשרד שלך עוברים מרבית המשאבים שמפרקים את הצבא ושמונעים גיוס מלא. אתה, יואב קיש, האיש שנכנס על שוויון בנטל, מפרק את הצבא. אתה חלק מפירוק הצבא. אתה מממן השתמטות. של נעליך כשאתה מדבר על אחים לנשק, כי בדפי ההיסטוריה של המקום הזה שמור להם מקום של כבוד. ואתה, אתה סרבן ותיק שהפך להיות מכשיר השתמטות גדול.

היו"ר סימון דוידסון:

תודה רבה לחברת הכנסת נעמה לזימי. תעלה ותבוא חברת הכנסת יסמין פרידמן. לאחר מכן – חבר הכנסת נאור שירי.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. אני רוצה לדבר על החלטה 550 שאומרת: בואו נקצץ מתוכנית החומש למגזר הערבי והבדואי ונעביר אותה למשרד לביטחון לאומי, אוקיי? אני מאוד רוצה שיהיו תקציבים נוספים להילחם בפשע במגזר הערבי. בטח בדרום, אוקיי? אבל אני רוצה לומר משהו: ברגע שאתם מקצצים – ואני תכף אקרא את הסעיפים – בחינוך, בתשתיות, בספורט – אתה יודע שמקצצים להם הכול מהספורט? ברגע שאתם מקצצים בעידוד תעסוקה, בהשקעה בנשים, כמה מהר הפשע יגדל? מה אתם עושים? זה כאילו דלי עם חור. לוקחים כסף. אי-אפשר או זה או זה. ההשקעה דרושה בשני המישורים: להילחם ביד קשה בפשיעה – אין שום ספק. אבל בצד השני, אם אתה מקצץ בכספים האלה, תהיה לך יותר פשיעה. אז מישהו יכול להסביר לי את ההיגיון הזה? באמת, אני לא מצליחה להבין את זה. אני רוצה רגע להקריא לכם את הסעיפים. הרי עולה לכאן השר לביטחון לאומי, וכל הזמן טוען: אני הורס מבנים, אני נלחם במשילות. אני הורס מבנים, אני הורס מבנים. מצד שני, קיצצו את כל התקציב של מי שאמור להכין את התשתיות שבעזרתן הפזורה תיכנס לערים. אז אוקיי, הרסת מבנים, 1,500 איש ללא קורת גג, אין כסף להכין את התשתיות שאליהן הם אמורים להיכנס – במה זה תורם לביטחון שלנו? איך זה תורם לביטחון? אתה תצטרך עוד יותר שוטרים, ברור, כי אתה מגדיל את הפשיעה בזה. באמת, אני לא יודעת איך להסביר את זה בלי להתעצבן. ירד הכסף לשם ביצוע תכנון סטטוטורי מפורט בקרקע מעורבת – בבעלות מדינה ובבעלות פרטית – מרובת בעלים או קרקע פרטית מרובת בעלים ביישובים הבדואיים, גם בצפון וגם בדרום. ירד התקציב של משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לסייע ליישובים הבדואיים, גם בצפון, גם בדרום – לתכנון, הקמה, השלמה, שיפוץ, הצטיידות. ירד תקציב לבניית 190 כיתות. אני לא יודעת אם אתם יודעים, 5,000 פעוטות ביישובים הבדואיים בנגב, אין להם מסגרת. שום מסגרת. אין גנים, אין כלום. האם ההורים שלהם יכולים ללכת לעבוד? מה אנחנו עושים, לאן יגיעו הילדים האלה? הם יגיעו למערכת החינוך בלי שום הכנה, יגיעו למערכת חינוך שחסרות בה כל כך הרבה כיתות – מה הסיכוי שהם יגיעו לתעסוקה ראויה, מה הסיכוי שהם יגיעו ללימודים גבוהים? מי ייפגע? אנחנו, היהודים. ולכן – משפט: הקיצוץ בתוכנית 550 לא פוגע במגזר הערבי והבדואי – הוא פוגע במגזר היהודי לא פחות. תודה.