ישיבת מליאה בתאריך 26/11/2025 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לאורחינו ביציע. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת, היום יום רביעי ו' בכסלו התשפ"ו, 26 בנובמבר 2025. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה, הצעת חוק מס חברות מזערי בקבוצה רב-לאומית, התשפ"ו–2025. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות ורגילות לשר הביטחון, שאני מבין שהוא בדרכו מוועדת החוץ והביטחון. מישהו יכול לבדוק לי איפה הוא, בבקשה? תבדקו, תרימו טלפון. ועדת החוץ והביטחון סיימה את דיוניה, אז אני מניח שהוא בדרך. בינתיים אני אקדם בברכה את אורחינו שנכנסו עתה ליציע. אני אעשה זאת בשפה האנגלית, ברשותכם. Members of Knesset, I warmly welcome the delegation visiting us today from the NACL, who have come from various states across the United States of America, together with the Shomron Regional Council. We have the governor Yossi Dagan here. Welcome to Jerusalem, welcome to the Knesset. Good to have you friends with us. Thank you. Please be seated. יש תשובה היכן שר הביטחון? בדרכו. לא, לא. הוועדה הסתיימה. רבותיי, נא להודיע שהוועדה הסתיימה. המליאה התחילה, השר צריך להיות פה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אולי נצא להפסקה עד שהוא יבוא?

היו"ר אמיר אוחנה:

מייד נראה אם זה ייקח דקה או עשר דקות. אני מקווה שזה לא ייקח יותר משתיים, שלוש דקות. רוני, בבקשה, דבר עם יו"ר הוועדה, שישחרר אותו אם הוא מחזיק אותו שם. אוה, יש לנו את השר זוהר, אבל אנחנו עדיין נחכה בכל זאת לשר הביטחון.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

בוא נברך אותו על הזכייה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

בהחלט. השר זוהר, יישר כוח, כל הכבוד. הוא לא שומע. בירכתי אותך על ההצלחה הגדולה בקריית גת. יפה מאוד.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

היו עוד כמה מקומות.

היו"ר אמיר אוחנה:

היו עוד מקומות. מצוין. אנחנו ממתינים, השר זוהר, לשר הביטחון שישיב על שאילתות, הוא בדרכו מוועדת החוץ והביטחון. אני מקווה שזה ייקח עוד כמה שניות ולא יותר. אנחנו מקדמים בברכה את שר הביטחון, שהגיע אלינו היישר מוועדת החוץ והביטחון. אני מתכבד להזמין אותך, שר הביטחון, אל הדוכן. ברוך הבא. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, בנושא עמדת מערכת הביטחון והמדיניות הממשלתית בנוגע להסכם הגבול הימי עם לבנון, הסכם הגז. חברת הכנסת מלינובסקי, בבקשה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה גם לברך אותך על זה שאישרת לי את השאילתה הזאת. אנחנו לפעמים מתווכחים, במקרה הזה – באמת, תודה רבה. אדוני שר הביטחון, ישראל, היי, שלום. אני מקריאה את השאילתה. באוקטובר 2022 – ובמליאת הכנסת פה לפני שבועיים – תקף נתניהו את הסכם הגבול הימי עם לבנון, וטען שמדובר בכניעה לחיזבאללה, וכי עם שובו לשלטון יבוטל ההסכם. ברצוני לשאול: 1. מה עמדת מערכת הביטחון ביחס להסכם? 2. מדוע השר והממשלה לא נקטו צעד כדי לבטל את ההסכם הזה כפי שהבטחתם בקמפיין ב-2022? ואתם כבר שלוש שנים בשלטון. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. כבוד השר, בבקשה.

שר הביטחון ישראל כץ:

אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת מלינובסקי, חברות וחברי הכנסת, מאז כניסתי לתפקיד שר הביטחון פועל צה"ל בלבנון לנוכח עיקרון מאוד חד וברור: לא נאפשר כל איום על תושבי הצפון, ואכיפת המקסימום תימשך וגם תעמיק, כפי שהוכחנו היטב גם לפני ימים אחדים בחיסולו של רמטכ"ל חיזבאללה טבטבאי. לא יהיה שקט בביירות וסדר ויציבות בלבנון בלי ביטחון למדינת ישראל. לנוכח המדיניות החד-משמעית שלנו, בחודשים האחרונים אנחנו פועלים על מנת לוודא שממשלת לבנון מבצעת את מה שהיא התחייבה עליו – לסלק את ארגון הטרור חיזבאללה מדרום לבנון, לפרוק אותו מנשקו, לא לאפשר לו לייצר אמצעי לחימה וכטב"מים שיאיימו על יישובי הצפון ואזרחי ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

קצת יותר שקט במליאה.

שר הביטחון ישראל כץ:

מתוך המחויבות שלנו לתושבי הצפון, לשלומם של תושבי הצפון, אם ממשלת לבנון לא תעשה את מה שנדרש ממנה, אנחנו נמשיך לפעול ובעוצמה רבה. בכל מקרה לא נאפשר לחזור למציאות של לפני 7 באוקטובר. באשר להסכם הגבול הימי עם לבנון שנחתם בידי ממשלת לפיד-בנט ועליו שואלת חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – נדמה לי ששר האוצר גם - - -

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

היו"ר אמיר אוחנה:

לא להגזים, לא להגזים. שומעים את השר היטב.

שר הביטחון ישראל כץ:

שר האוצר היה ליברמן, נדמה לי. ראשית, אין חולק על כך שההסכם לא הובא בשעתו לאישור הכנסת, וזוהי כשלעצמה עובדה בעייתית ומטרידה. שנית, אין חולק גם על כך שמאז חתימת ההסכם לפני שלוש שנים, שינינו בצורה משמעותית את תמונת המצב בלבנון, ומצבו של חיזבאללה גם צבאית וגם אזרחית שונה בתכלית משהיה. לנוכח שני העקרונות הללו, ובהתאם לשינויים שמתהווים באזור, נשקול גם אנחנו את עמדתנו בנוגע להסכם הגבול הימי, שיש בו, למרבה הצער, לא מעט נקודות תורפה וסוגיות בעייתיות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. שאלת המשך, אם יש. לאחר מכן – שאלות נוספות לחברת הכנסת מירב בן ארי וחבר הכנסת גלעד קריב.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

תודה רבה, אדוני השר. לצערי, התשובה הייתה מעורפלת מאוד. אנחנו נחזור לשאול בהמשך. שתשקלו. בינתיים שמעתי בדיווחים בתקשורת שחיזבאללה חזר לכוחו. אני רציתי לשאול בשלומך. האם אתה מרגיש בסדר? מה הכוונות שלך בהמשך הדרך? כי אתמול היו פרסומים שרוצים להדיח אותך מתפקיד שר הביטחון. אז מה המשרד הבא שלך? שאנחנו נדע, כי אנחנו חברים הרבה מאוד שנים, אז יש לי דאגה אישית כלפיך.

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד רגע, השר. שאלה נוספת – חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. אחריה – חבר הכנסת גלעד קריב. הוא פה איתנו? אני לא רואה אותו. אם הוא לא יהיה, חברת הכנסת דבי ביטון תשאל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אני כאן.

היו"ר אמיר אוחנה:

כן, כן, מצד ימין.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ישראל, שר הביטחון – קלטתי שאתה לא רואה אותי. שלום, בוקר טוב, אדוני השר, אדוני יושב-ראש הכנסת. כיום, לפי נתוני צה"ל, נשים מהוות כ-20% מהכוח הלוחם בצה"ל – עלייה משמעותית לעומת העבר, וזה נתון חשוב. הן משרתות ביחידות קרביות, מג"ב וכדומה. לעומת זאת, נראה שהצבא אינו ערוך לטיפול המיוחד בהלומות הקרב כאשר הן זקוקות לטיפול ספציפי הן בנושא דיכאון אחרי לידה, טיפול בתוך המשפחה, פגיעות מיניות וכדומה. מה אדוני מתכוון לעשות על מנת לסייע באופן ספציפי? בכוונה אני מחדדת לך את השאלה, כי כבר קיימנו דיון בוועדת החוץ והביטחון בנושא הלומות הקרב. אני רק אגיד לך שעשיתי מחקר משווה, ובמדינות שיש חובת גיוס לנשים יש טיפול ספציפי בהלומות הקרב. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, שאלה נוספת.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני השר, בימים האחרונים ישנם פרסומים על מתיחות הולכת וגוברת בינך לבין הרמטכ"ל, דווקא בימים של מתיחות ביטחונית גוברת, ימי קרב. אני מבקש לדעת אם אדוני סירב להשתתף בישיבה משותפת בהובלת ראש הממשלה יחד עם הרמטכ"ל על מנת להביא לסיום את המתיחות הזו, שאין ספק שיש לה השפעה רעה מאוד גם על תדמית מערכת הביטחון וצה"ל וגם על ההרתעה הישראלית מול האויבים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כבוד השר, בבקשה.

שר הביטחון ישראל כץ:

טוב, קודם כול, אני לא רוצה שתהיי בחרדות וחששות לגבי מה ששאלת, אז בואי נאמר שצפוי שאני - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה מדבר אל יוליה?

שר הביטחון ישראל כץ:

כל פעם שניפגש, כאן או במקום אחר, זה יהיה כשאני שר ביטחון ואת חברה באופוזיציה. זה המצב שצפוי להימשך לפחות עד הבחירות, עוד יש זמן, אל דאגה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

שר הביטחון ישראל כץ:

לגבי הנושא של הלומות קרב, אם הבנתי נכון, אני אשמח – להעביר לי בצורה יותר מדויקת. אנחנו נבדוק את זה, כמו שאנחנו עושים. נעדכן גם לגבי הטיפול וכל מה שאפשר לעשות. ברור שזה נושא חשוב. צריך לטפל בו. יש כאן לוחמות, יש משרתות, יש תופעה של הרבה פגועי גוף ונפש, וכמובן, צריך לטפל בדברים האלה הרבה מעל ומעבר. גם הקמנו ועדה מיוחדת לדברים. ודאי. צריך להילקח בחשבון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז אתה מזמין אותי להמשיך את השיח המקצועי עם הצוות שלך בעניין?

שר הביטחון ישראל כץ:

כן, כן, ודאי, ואני גם אעודכן. בהחלט, כמו שאנחנו עושים. למשל, חבר הכנסת ביטון הביא לתשומת ליבי נושא מאוד חשוב, וטיפלנו בו ביחד. אנחנו פתוחים לכל דבר. לגבי הרמטכ"ל, אנחנו עבדנו, עובדים ונעבוד ביחד בכל מה שקשור לזירות המבצעיות של מדינת ישראל בכל החזיתות. פועלים ביחד עם ראש הממשלה, עם הרמטכ"ל, עם צה"ל, ונמשיך לעבוד, ומתקיים שיח כל הזמן. קבענו מראש מחר פגישת עבודה, ואנחנו ודאי נקיים אותה. השתתפנו אתמול בדיון אצל ראש הממשלה בנושא חשוב לגבי יהודה ושומרון. אנחנו עובדים, עובדים כל הזמן. אני אומר את זה כך: יש מחלוקת מסוימת לגבי נושא התחקירים והצורך להעמיק בהתאם להמלצות ועדת תורג'מן, סמי תורג'מן. אני, גם בזמן הרמטכ"ל הקודם, בגישה עניינית, חשבתי שחשוב לקדם את התחקירים ולעשות את זה בזמן. כתוצאה מהמאמצים שלי הם קרו, וגם היו כרוכים בהם עוד דברים, שכל עוד הם לא היו, לא יכולתי – גם בנושא המילואים – לקבל החלטות מסוימות. עכשיו אנחנו בדיוק במצב דומה. זה דבר ענייני, דבר ענייני, ואני הטלתי על מבקר מערכת הביטחון, שהוא גורם מקצועי לחלוטין, עם יכולות גבוהות מאוד, עם אנשים מקצועיים, לבדוק ולהעמיק בדברים בעקבות דוח תורג'מן, על מנת שאני, כמי שמאשר מינויים בצה"ל – זה החוק, אגב, שבן-גוריון יזם, שהרמטכ"ל ממליץ ושר הביטחון מאשר – ואם אני מאשר, אני חייב לדעת את מה שניתן היום לדעת כדי לקבל החלטות. אני אומר גם יותר מזה, אין לי ספק שאני מייצג אינטרס ציבורי מאוד נרחב לדעת מה היה ב-7 באוקטובר.

גלעד קריב (העבודה):

תקימו ועדת חקירה ממלכתית.

שר הביטחון ישראל כץ:

גם הציבור רוצה לדעת, גם המשפחות השכולות רוצות לדעת, גם אחרים רוצים לדעת. ולכן אני פועל כדי להשלים את זה באופן מקצועי, מתוך שיקול מקצועי. כמו שאמרתי, אנחנו נמשיך לעבוד בכל התחומים ביחד, גם אם יש חילוקי דעות מסוימים בדבר הזה. עכשיו, לגבי הערה שנשמעה - - -

גלעד קריב (העבודה):

אדוני השר, לא ענית על השאלה. אני שאלתי אם סירבת לישיבה משותפת.

שר הביטחון ישראל כץ:

אה, ודאי שלא. התשובה היא, טוב שאתה – עוד פעם, ודאי שלא. ראש הממשלה מזמין לישיבה, אז באים לישיבה. ראש הממשלה החליט בעצמו, משיקולים שלו, לעשות ישיבות נפרדות, והוא עשה. יחד עם זאת, אמרתי כבר, היינו אצלו אתמול בעוד ישיבות, ונהיה גם היום, וגם נהיה בעצמנו. חד-משמעית, ראש הממשלה מזמין – באים, זאת בכלל לא הנקודה. הפרסומים היו שקריים, כמו פרסומים אחרים שהיו שקריים. זה בסדר. אגב, לגבי הדבר הפופולרי הזה להגיד – אני אומר לשר זוהר, כי הוא חלק איתי את הדבר, וגם יושב-ראש הכנסת – בכל פעם שבכיר בליכוד מביע עמדה, דעה, אומרים לו: לא, בגלל הפריימריז. אני גאה שהליכוד היא מפלגה דמוקרטית, מפלגה גדולה ודמוקרטית, והיא גם תמשיך להיות. אבל זה לא קשור לאתמול. לא היו שום פריימריז, היו בחירות בסניפי הליכוד. טוב שזה קורה.

אופיר כץ (הליכוד):

הייתה חגיגה דמוקרטית. הם לא מכירים את זה.

שר הביטחון ישראל כץ:

לכן, אפילו באופן תיאורטי, מלבד הזלזול הזה בהליכים דמוקרטיים כשזה נוגע לליכוד ולימין, אז פשוט עובדתית - - -

גלעד קריב (העבודה):

את זה אתה יודע - - -

שר הביטחון ישראל כץ:

אני נוקט עמדות מקצועיות, לפי השקפת עולם ולפי המידע, ואני אמשיך לעשות את זה לטובת צה"ל, לטובת הציבור הישראלי, וכך אני אמשיך גם כן לעשות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. השאילתה הבאה, אף היא שאילתה דחופה לשר הביטחון, של חבר הכנסת עמית הלוי, בנושא: חזרה למדיניות 6 באוקטובר בעוטף עזה. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני השר. העוטף שב לחיים, חמאס מתעצם. חמאס בשיא כוחו מבחינת סד"כ, מנהרות וחומרי נפץ, כפי שדווח לנו. קצינים אמריקאים מסתובבים בפיקוד דרום. רצוני לשאול: 1. האם יש הגבלות בין-לאומיות כלשהן על צה"ל? 2. מה היערכות ההגנה לאור שחרור החיילים בהגנה המרחבית בעוטף? 3. מה המלצות הרמטכ"ל כנגד ההתעצמות הצבאית של חמאס? 3. כיצד תמומש החלטת הקבינט, אותה אחת מבין חמש, לשליטה ישראלית ביטחונית בכל רצועת עזה? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כבוד השר, בבקשה.

שר הביטחון ישראל כץ:

אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת עמית הלוי, אני מבקש לחדד את העובדות הבאות: קודם כול, זה דבר לגיטימי וטוב שהמערכת הפרלמנטרית מקיימת בקרה, מאתגרת ומובילה לשיח בדברים האלה. לא כל החוכמה נמצאת בצד אחד, אם כי האחריות בהחלט נמצאת. במסגרת הזאת אני בהחלט פועל כשר הביטחון עם ראש הממשלה, עם הרמטכ"ל ועם צה"ל, כדי לגבש ולבצע מדיניות. לפני חודש בדיוק החלטתי לאמץ את החלטת צה"ל ולהסיר, לראשונה מאז 7 באוקטובר, את המצב המיוחד בעורף. ההחלטה הזאת, שהשפיעה בעיקר על יישובי העוטף, משקפת את המציאות הביטחונית החדשה בדרום מדינת ישראל. המציאות הזאת הושגה הודות לפעילותם הנחושה והעוצמתית לאורך השנתיים האחרונות של לוחמינו הגיבורים מול ארגון הטרור חמאס. לצד המשך המאמץ להשבת שני החללים החטופים הנותרים – היום התבשרנו על חזרת אור – אנחנו מחויבים לחלוטין למימוש כל יעדי המלחמה שהוגדרו, ובראשם פירוק חמאס מנשקו, פירוז עזה ולוודא שחמאס לא יהיה קיים כשום גורם שלטוני ואחר בתוך עזה. כחלק מהמחויבות שלנו לפעול בעוצמה ובאחריות לשמירה על ביטחון אזרחי ישראל, המבצע להריסת מנהרות הטרור של חמאס בעזה, בכל השטח שנשלט על ידי ישראל, שזה רוב השטח עד המנהרה האחרונה, מתקדם היטב, בצורה חסרת תקדים, לא דומה לעבר, באופן שיטתי. האתגר כאן הוא גדול, וגם ההישג. ההישג יהיה הישג גדול מאוד – לסכל ולהרוס תשתית חסרת תקדים בהיסטוריה העולמית שנבנתה במשך למעלה מ-20 שנה ועלתה בהרבה על כל המידע ועל כל ההערכות שהיו בידי גורם כלשהו במדינת ישראל. צה"ל פועל להרס המנהרות באמצעות פיצוצים או מילוי והזרמת בטון לתוך המנהרות בכל השטח שבשליטתו. לא אטימה שמאפשרת לבנות מעקפים; הרס המנהרות האלו בכל הממדים. רק במנהרה שנמצא הדר גולדין לפני ימים, זיכרונו לברכה – התגלתה שם מנהרה באורך 7 קילומטר עם 80 אולמות. ברפיח, שהיא תחת שליטתנו המוחלטת שמונה חודשים, אין שם הומניטרי, אין שם אזרחים, אין שם שום דבר, רק צה"ל שעמד, כתש והרס את המבנים כדי להסיר איומים וטיפל במנהרות. כלומר, האתגר הוא גדול, וזה הדבר שאנחנו עושים עכשיו. הכוח הרב-לאומי בהובלת ארצות הברית אמור להיבנות ואמור לטפל בפירוק ופירוז חמאס מנשקו בעזה הישנה. קודם כול, בכוח הזה לא יהיו טורקים ולא שום גורם שהוא עוין למדינת ישראל. אנחנו ממתינים לראות שהוא ייבנה, זאת המשימה שכלולה בתוכנית הנשיא טראמפ. הנשיא טראמפ הוא ידיד גדול של מדינת ישראל. הוא עזר מאוד לבצע את השלב הראשון, השלב הזה, שאני אומר, שהיה פרי מאמצים, קודם כול של חיילי צה"ל והלחימה בעזה. הלחימה – אתם יודעים, שחמאס פנים לחץ על אנשי המלונות בחוץ לעשות את העסקה הזאת. הוא אמר: אנחנו לא יכולים יותר מול הלחץ. אבל ראש הממשלה, בסיוע השר דרמר, פעלו מול נשיא ארצות הברית, ויצא כאן לדרך מהלך בהובלת נשיא ארצות הברית, מהלך חשוב ביותר. הוא גייס מדינות ערביות מוסלמיות ללחץ על חמאס, והתוצאה היא תוצאה שפיללנו אליה, אבל אף אחד לא היה בטוח שאפשר להשיג אותה בדרך כזאת מושלמת: החזרת כל החטופים החיים מייד בהתחלה; החזרת החטופים החללים – הינה ההתחייבות. תראו, עוד שניים, עוד אזרח ישראלי ועוד עובד זר, ואנחנו פועלים, וצה"ל נשאר בלמעלה מ-50% מעזה. אבל זה לא שחמאס מטייל בשאר השטח, אני רוצה להסביר: אסטרטגית צה"ל שולט על שאר השטח. נכון, נכון, ברצועה שהם נמצאים בה יש כשני מיליון איש. כרגע יש דבר שאף אחד לא אוהב לראות אותו, שחמאס מעורב בחלוקות מזון ובדברים. אבל הגורם הבין-לאומי – שאגב, בראשו יעמוד הנשיא טראמפ, המועצה – הכוח הבין-לאומי וכל הגופים, אמורים לקחת על אחריותם את כל הנושא ההומניטרי הזה ולוודא שזה לא יגיע לידי חמאס. הם אמורים לפרוק אותו מנשקו, לסכל את כל המנהרות והתשתית שנמצאות שם. אם הם לא יעשו את זה, אנחנו נעשה את זה בתיאום ובגיבוי של ארצות הברית. אני אומר, אדוני היושב-ראש, אם אפשר גם לפעול ולעשות מה שצריך וגם לקבל גיבוי מנשיא ארצות הברית, ודאי שזה עדיף. זה הדבר שאנחנו נמצאים בו בתוך התהליך – מאמצים אדירים של ראש הממשלה, שמקיים שיחות כמעט יומיות עם נשיא ארצות הברית. הם בעניינים, התיאום הוא גדול, וכולם מבינים. קודם כול, כל איום אנחנו פועלים מולו. אני רוצה להגיד לכם, בלבנון אנחנו עושים אכיפת מקסימום. סיכלנו קרוב ל-400 מחבלים מאז הפסקת האש. אתם יודעים, בעזה לאורך התוואי של הקו הצהוב ומול איומים, כמה סיכלנו, מאז הפסקת האש? 200 מחבלים סוכלו בעזה, כי אנחנו לא מגלים סובלנות. כלומר, צה"ל פועל להוריד איומים, אנחנו פועלים בכל השטח שבשליטתנו לסכל את כל התשתית הנוראית הזאת, ואנחנו מאפשרים לנשיא ארצות הברית ולכל הגופים לפעול בהתאם לתוכנית. במידה שהדברים לא יקרו, אז ברור שאנחנו נצטרך לפעול ונעשה את זה. בעניין הזה הדברים צריכים להיות ברורים. ההנחיה לצה"ל היא ברורה. נושא הריסת המנהרות – משימה מרכזית, לצד ההגנה על החיילים ועל היישובים – להרוס את תשתית. אנחנו מקיימים שיח עם השותפים, כמו שאני אומר, באשר למימוש התוכנית ובאשר לצעדים שהם אמורים לנקוט. אנחנו שותפים מלאים, כמו שאמרתי. אנחנו אחראים על ביטחוננו ורק אנחנו אחראים על ביטחוננו, אבל מאפשרים לנשיא ארצות הברית להוביל את התוכנית הזאת. אני אומר ומתחייב: חמאס לא ישלוט בעזה; לא אזרחית, לא בנשק, לא במנהרות. או בדרך האחת או בדרך השנייה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מייד אאפשר שאלות נוספות, אך קודם אני רוצה לברך את חברי בית המלוכה הבלגי שנמצאים פה איתנו ביציע. Members of the Knesset, I warmly welcome the delegation from the noble house of de Ligne–La Trémoïlle, and I hope I pronounced it correctly, of Belgium visiting Israel this week. Welcome to Jerusalem, welcome to the Knesset, it is an honor to have you here. Welcome.

היו"ר אמיר אוחנה:

אפשר. תודה רבה. שאלת המשך נוספת לחבר הכנסת עמית הלוי. לאחר מכן – שאלות נוספות לחברי הכנסת דבי ביטון ואבי מעוז.

עמית הלוי (הליכוד):

אדוני השר, אני ממשיך את השאלה שלי, ואני אומר אותה בשם הרבה מתושבי העוטף. היו אצלי עשרות רבות כאלה בשבועות האחרונים שמסתכלים מציר נצרים, רואים את אל-בורייג', רואים את נוסיראת. מה שאדוני אמר על החטופים נתפס בעיניהם כהחלפת השכפ"ץ שהיה לחמאס, שכפ"ץ של 20 חטופים – שטוב שחזרו הביתה – ושכפ"ץ בין-לאומי שלא באמת מאפשר, כמו שאדוני מתאר, לפעול בצורה משמעותית בחלק שנשלט בידי החמאס, אותם 200 שנהרגו בפינצטה. גויסו מאז 400, אני חושב שאדוני מכיר את הנתונים. גם לגבי המערכת הבין-לאומית – אני חייב לומר שלא הייתי פה כשהיה פה הנשיא טראמפ, אבל את תוכנית טראמפ קראתי. סעיף 17 בתוכנית טראמפ אומר שגם אם חמאס לא יתפרק מנשקו, עדיין אותו ISF יוכל לשלוט ב-53%. ואני, בכל הכבוד למערכת הבין-לאומית, אני מכיר את הכלל שאנחנו צריכים להגן על עצמנו בעצמנו, ואני מצפה ודוחק בך, שר הביטחון, לשנות את המדיניות הזאת – לעבור למדיניות של הכרעה; לא להסתמך על כוחות בין-לאומיים, אלא לפעול לשינוי המצב. אתה יודע ואני יודע שלא יהיו boots on the ground, לא אמריקאיים, ושאף אחד לא יפרק את חמאס מנשקו, כמו שאף אחד לא מפרק את חיזבאללה מנשקו. לכן, בסופו של דבר זה תלוי בנו, ולכן השאלות האלה ששואלים אנשי העוטף הן מאוד מאוד מהותיות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. שאלה נוספת – לחברת הכנסת דבי ביטון. לאחר מכן – לחבר הכנסת אבי מעוז.

דבי ביטון (יש עתיד):

תודה. כבוד השר, בהמשך למה שקרה ב-7 באוקטובר, דהירת המחבלים והאזרחים דרך גדרות, מחדל האמצעים הטכנולוגיים, אני רוצה לשאול: ראשית, מה נעשה אחרי 7 באוקטובר בנושא? כי בסך הכול אפשר לראות תחקירים שלצערי עדיין אזורים שם די מסוכנים ויאפשרו כניסה. אז כמובן, מה נעשה בפועל מ-7 באוקטובר כדי להבטיח שהשיקולים הביטחוניים של יישובי העוטף ושדרות לא יידחקו? דבר נוסף שאני רוצה לשאול: האם אדוני מתחייב שכל מסקנות הדרג המקצועי ייושמו ללא שיקולים פוליטיים כדי שתושבי שדרות, העוטף ועשרות אלפי אזרחים שחיים בקו האש יקבלו הגנה? תודה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

אבי מעוז (נעם):

תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני שר הביטחון, ראשית, ברצוני לברך אותך על הנחרצות באי- טיוח התחקירים בצה"ל. שנית, ברצוני לשאול לקראת הדיונים על חוק הגיוס: מדוע הרמטכ"ל והמטכ"ל אינם מכניסים לפקודות מטכ"ל את כל תנאי השירות של החרדים לכשיגויסו בכמויות שאנחנו מדברים עליהן בחוק הגיוס? אני חושב שכדי להראות לציבור החרדי שצה"ל באמת רוצה אותם, חובה לעגן את כל תנאי השירות שלהם בפקודות מטכ"ל, על מנת שיהיו בטוחים שהם נכנסים חרדים וגם יוצאים חרדים מהשירות הצבאי.

היו"ר אמיר אוחנה:

כבוד השר, בבקשה.

שר הביטחון ישראל כץ:

לגבי חבר הכנסת הלוי – שוב, השיח עם תושבי העוטף הוא חשוב, והחששות מובנים, וקרה כאן משהו. אבל אני אומר את זה בצורה ברורה: החליפה, הניצול הנוראי – זה לא חליפה, שהחמאס ניצל את החטופים, ולמרות זאת החלטנו לכבוש את עזה, תוך הגנה על החטופים, והדבר הזה הצליח. זה לא שימש להם גם שכפ"ץ, אבל כמובן שהיינו צריכים לתמרן ולהגביל. אין שום חליפה בין-לאומית ושכפ"ץ בין-לאומי שמגינים על החמאס, חד-משמעית. חבר הכנסת הלוי, מאחר שאני מצוי בדיונים – לפעמים זה טלפון אדום באמצע הלילה עם ראש הממשלה, עם הצבא, עם השב"כ, עם המוסד, אם צריך וכו' מול איום – הם פועלים ומתקיים דיון, ואני אומר לך באופן חד-משמעי שההחלטות הן החלטות ביטחוניות לטובת ההגנה לחיילים ועל מדינת ישראל. אם צריך לסכל – מסכלים. זו הדוגמה שהבאתי במסגרת ה-200 אנשים האלה – אין שום הגבלה בדבר. מה שיש זה תוכנית נשיא ארצות הברית, שהוא מוביל את הניסיון לפרק את החמאס מכל שליטה אזרחית, מכל נשיאת נשק, מכל מנהור, וזה דבר שאנחנו תומכים ומגבים, אבל גם נערכים. שמעת גם בוועדה שצה"ל מכין תוכנית חד-משמעית להכרעת החמאס ולטיפול בכל הדברים האלה אם זה לא יקרה בדרך אחרת. אני לא אומר שנקבו כאן בזמן, אבל זה לא זמן בלתי מוגבל. אף אחד לא מתכוון לאפשר לחמאס להתנהל ולטפל בתחומים האלה לאורך זמן, אבל העובדה שנשיא ארצות הברית בונה קואליציה, ואלה היעדים שגם הם תומכים בהם – מדינות ערביות ומוסלמיות התחייבו לתמוך בפירוק החמאס מכל שלטון, בפירוק החמאס מנשק ופירוק החמאס ממנהרות ובפירוז עזה – יש משמעות לדבר הזה. אבל כמו שאני אומר, אנחנו מודעים לדברים, ומחויבים שלא לאפשר את זה. בהמשך ל-7 באוקטובר, חברת הכנסת ביטון, יש אמצעים טכנולוגיים, יש כל מיני דברים, יש מודיעין. אבל הלקח המרכזי שאנחנו הפקנו ומיישמים בעקבות אירועי 7 באוקטובר – קודם כול לפעול נגד הימצאות גורמים כאלה סמוך לגבולנו, אם זה בצפון, אם זה במזרח, אם זה בדרום. צה"ל חייב להיות חוצץ בין גופים כאלה לבין התושבים, בין הגבול לבין היישובים. בעזה אנחנו נמצאים היום הרבה יותר, אבל בכל מקרה לעולם לא תהיה מציאות שצה"ל לא יהיה בתוך עזה, במקומות שולטים, אם זה רכס השבעים או מקומות כאלה, כדי להגן על היישובים שלנו מתוך השטח שם, לא כמו שהיה. אותו דבר בלבנון – כל עוד החיזבאללה קיים; אותו דבר בסוריה – אנחנו לא יוצאים מסוריה, לא זזים מהחרמון, לא מאזור הביטחון, לא ממדיניות האכיפה. צה"ל נמצא מול האיומים בכל הגזרות ובכל הגבולות, בוודאי ובוודאי בעזה, ששם הכול התחיל, חד-משמעית. יש כל מיני אמצעים - -

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד השר, אני רוצה לדעת - - - בשרשרת.

שר הביטחון ישראל כץ:

- - אבל הדבר הכי חשוב הוא שצה"ל מגן על היישובים ועל התושבים. גם היישובים נערכים באופן מיטבי, תוך הפקת לקחים וכל הדברים האחרים, אבל צה"ל נמצא בתוך השטח כדי לעמוד מול האיומים האלה. אבי מעוז, תודה על האמירה. אני אומר שלא יהיה טיוח, וזה הקו שאני מוביל. אנחנו חייבים את זה, חייבים את זה. אמרתי לתושבים, למשפחות, שחייבים לכולם - -

גלעד קריב (העבודה):

שר הביטחון ישראל כץ:

- - וגם ענת תורג'מן הצביעה באופן מובהק על הצורך לשנות תחקירים ולעשות תחקירים. זה מה שמבקר – מערכת הביטחון – שוב, דמות מקצועית לחלוטין, אמורה לעשות כדי לסייע לי בקבלת ההחלטות, אבל בעיקר להביא לידיעת הציבור את מכלול הדברים. אנחנו נעשה את זה בצורה ברורה. לגבי הגיוס, אני היום לא מוביל את זה, זה ועדת החוץ והביטחון. אני יכול להגיד בצורה ברורה, ואמרתי מלכתחילה: הגיוס חייב כל חוק שייעשה בהסכמה, וזו הדרך לגייס, אני לא מכיר דרך אחרת. הוא חייב מצד אחד לוודא שירות צבאי משמעותי של הציבור החרדי, לוחמים ותומכי לחימה והכול, ומנגד לשמור על עולם התורה, גם הכללי וגם של המשרתים, וזו תהיה אחריותי כשר ביטחון. זה כבר לא עניין משפטי. ברגע שאכן יהיה ויתגייסו אלפים – לוודא שהם משרתים שירות צבאי משמעותי ושיש להם מוגנות מעוגנת – אני שומע את ההערות שלך, אני אבדוק אותן – בתוך כל החוקים והכללים, כדי שידעו שהם יוכלו לשמור על אורח החיים. לשרת ולשמור, זה החזון שאנחנו רוצים לממש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. אני מבקש להזכיר לחברי הכנסת כי גם השבוע אנחנו ממשיכים ומצמידים לשאלות הדחופות שאלות רגילות שלא קיבלו מענה במסגרת הזמן הקבועה בתקנון הכנסת. השבוע הוצמדו שלוש שאילתות כאלה. אדוני השר, יש עוד שאילתות שמחכות. לא הצמדנו אותן, אבל אם השר יוכל להפעיל את כובד משקלו כדי להשיב, כי זה כבר עבר את הזמן, נודה לשר. אני מזכיר לחברי הכנסת שבהתאם לתקנון הכנסת, אין שאלות נוספות לחברי כנסת נוספים, אלא רק שאלת המשך לשואל ולו בלבד. השואל הראשון הוא חבר הכנסת עמית הלוי, בנושא הדחת אלוף משנה משירות מילואים. בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. תודה, אדוני השר. התבקשתי לא להזכיר את השם, אבל אני חושב שכל מדינת ישראל מכירה אותו. הרמטכ"ל הקודם הדיח את אותו אלוף משנה ממילואים. הוא היה מגיבורי המלחמה, לחם ב-7 באוקטובר, זיהה כשלים בתוכנית המבצעית המחייבים תיקון. לאחר שלא הצליח להשמיע ביקורת מול הרמטכ"ל, פנה אותו אלוף משנה לציבור, השמיע את התיקונים שהוא מציע להצלחת המלחמה. רצוני לשאול: 1. האם קיים נוהל בצה"ל להדחת משרתי מילואים? אם כן, מהו? 2. מה התהליך שביצע הרמטכ"ל טרם ההדחה? 3. האם הצבא אוסר על אזרחים משרתי מילואים להביע ביקורת בשעה שאינם במדים? 4. האם שר הביטחון עודכן טרם ההדחה? הדברים האלו נכונים גם לתת-אלוף גיא חזות, שבצורה מבישה נכפתה עליו חובה להתנצל פומבית על ביקורת שהוא העלה על מרכבות גדעון, במקום לקבל תיקונים ולדון בהם ברצינות. אני בטוח שאדוני השר יכול לפעול בעניין, ואני מבקש לדעת את התשובות על השאלות האלה. תודה.

שר הביטחון ישראל כץ:

אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת הלוי, קודם כול, אלוף משנה במילואים חזי נחמה הוא אדם ראוי, הוא לוחם. פגשתי אותו. הוא בהחלט תרם תרומה גדולה מאוד לצה"ל, לביטחון מדינת ישראל. הייתה החלטה על הקפאת שירות המילואים שלו אחרי שהוא מתח ביקורת פומבית על הפעילות של צה"ל בעזה. זה בוצע בתקופת שר הביטחון הקודם, בהנחיית הרמטכ"ל הקודם. לא הכרתי את הדברים האלה. אני גם מייחס חשיבות רבה לקיומו של שיח פתוח ונוקב גם במערכת הביטחון, וזאת במטרה להשתפר, להתחדש ולהכריע. כמובן, השיח צריך להתקיים בצורה ראויה, תחת מגבלות החוק והפקודות. אני אומר עוד פעם: אלוף משנה במילואים חזי נחמה הוא לוחם רב-זכויות, ששירת בין היתר כמפקד של שתי חטיבות בצה"ל, אשר אומץ ליבו קיבל הוכחה נוספת רק לפני כחודשיים במישור האזרחי, לאחר שחתר למגע וחיסל את המחבל המתועב בפיגוע בגוש עציון. בצה"ל קיים נוהל לגבי הפסקה והקפאה של שירות מילואים. ניתנת סמכות לפי הנוהל למפקדים בדרגים השונים להקפיא את שירות המילואים של משרת מילואים מסיבות שונות. מדובר בהליך פיקודי שלא מחייב את אישורו של שר הביטחון כתנאי לביצוע. אם הוא מביע דעתו כשהוא לובש מדים, זה לא בסמכות צה"ל. השורה התחתונה ואולי החשובה בהקשר הזה – בחלוף שנה מאז ננקטו הצעדים נגד אלוף משנה במילואים חזי נחמה, צה"ל, גם בעידודי, בוחן בימים האלה את סוגיית החזרתו של חזי נחמה לשירות מילואים פעיל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. נעבור לשאילתה הבאה, שאילתה רגילה של חברת הכנסת שרון ניר בנושא פערי כוח אדם בטיפול בנכי צה"ל באגף השיקום. חברת הכנסת ניר, בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חיים בינינו רבבות גיבורים שנפצעו במלחמות ישראל, ואסור שהם יהיו שקופים. השאילתה שלי היא באמת על אותם גיבורים שנוספו מאז 7 באוקטובר – כשכתבתי, היו 13,200 פצועים, אבל להבנתי, כבר יש יותר פצועים, 16,000 פצועים, כפי שאני מכירה. הפערים בטיפול בהם זועקים לשמיים. לכל 4,000 פצועים יש רופא אחד, ולכל 750 פצועים יש עובד סוציאלי אחד. ברור לחלוטין שזה מפתח שפוגע באיכות הטיפול באותו פצוע. אני רוצה לשאול: 1. מהם הצעדים הננקטים לצמצום הפערים ולתוספת רופאים ועובדים סוציאליים לאגף השיקום, מתוך ידיעה שיש גם פעילות טובה באגף השיקום כולל תוספת תקציבים – אבל עדיין בסוף זה פוגש בקצה פצוע שלא מקבל את כל השירותים? 2. כיצד המשרד, משרד הביטחון, מתכנן להבטיח מענה חקיקתי הנותן מענה שיקומי מקיף לנכי צה"ל, בדגש על בני המשפחות, וזה לאחר רפורמת נפש אחת, שאנחנו מבינים שהיא כבר צריכה לעבור שדרוגים אל מול היקף הפצועים שיש בצה"ל? תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

שר הביטחון ישראל כץ:

אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת שרון ניר, לאחר שנתיים ויותר של מערכה מורכבת ורב-זירתית, אנחנו פועלים בכל הנוגע לפצועי המלחמה לנוכח שני גורמים מרכזיים: הראשון שבהם – מחויבות ערכית עמוקה לעשות כל שניתן על מנת להקל על הפצועים ולעמוד לצידם ולצד בני המשפחות לאורך הדרך המאתגרת שהם עוברים; השני שבהם – אל מול הגידול חסר התקדים מאז קום המדינה בהיקף הנכים המטופלים – ביצוע פעילות מתמדת להרחבת היקף העובדים ויתר אנשי המקצוע הנותנים מענה לפצועים ולמשפחות. באשר להיקפי הפצועים, אגף השיקום במשרד הביטחון מטפל כיום בכ-82,000 פצועי צה"ל ומערכת הביטחון, ומתוכם, אדוני היושב-ראש, מעל 19,000 פצועים שנקלטו באגף מאז 7 באוקטובר 2023. בנוגע לפערים הקיימים, נכון לשלב זה מדובר במחסור בבעלי מקצוע מכלל הדיסציפלינות המטפלות בפצועי צה"ל: רופאים, עובדים סוציאליים, מנהלי קשרי לקוח, עובדי רווחה ועובדי שירותים רפואיים. פערי התקינה הללו הם תוצאה ישירה של הגידול המשמעותי בהיקף המטופלים, והם הוצגו על ידי אנשי אגף השיקום בוועדות הכנסת הרלוונטיות. חברת הכנסת שרון ניר שואלת באשר לצעדים שנוקט משרד הביטחון כדי להביא לצמצום הפערים הללו. בהקשר לכך אני מבקש לחדד כי משרד הביטחון פנה בבקשה לתוספת תקינה, וזאת בהתאם להמלצות ועדת נגל. כמו כן, המשרד פועל במקביל לייעול תהליכי השירות באמצעות טרנספורמציה דיגיטלית וקידום פעולות בשירות עצמי באתר האינטרנט. בנוסף, כחלק מהמאמץ לשיפור המענה למטופלי אגף השיקום, עודכן בסוף חודש דצמבר שכר הרופאים, ובמסגרתו הוכללו גם רופאי אגף השיקום. במקביל, פעל גם משרד הביטחון לגיוסם של רופאים, יועצים, על מנת לסייע בנושא. כמקובל, תוכנית העבודה ותקציב אגף השיקום לשנת 2026 יוצגו בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון. נמשיך לפעול מתוך מחויבות עמוקה למען מי ששילמו בגופם ובנפשם למען ביטחונה של המדינה. נעשה הכול על מנת להעמיד לצורך כך את כלל המשאבים הנדרשים. אני מודה לחברת הכנסת שרון ניר על השאילתה בסוגיה החשובה הזאת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אין שאלת המשך? אם כן, נעבור לשאילתה - - -

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אני רוצה רק - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני השר, אני רק רוצה לומר שבסוף החוסן שלנו מתבטא בחוסן החוליה החלשה. כל עוד לא נקפיד שיהיה בקצה מענה שמאפשר להם לא רק להשתקם, אלא לחזור לשגרה פעילה, לעבודה, לכל מה שצריך – זה יהיה כישלון מוחלט שלנו. לכן חייבים לראות שהנושא הזה מקבל ביטוי. וכפי שאמרת, בוועדה המשותפת לתקציב הביטחון זה צריך בסוף להיות מתורגם גם לשורות תקציב. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. השאילתה הבאה - - -

שר הביטחון ישראל כץ:

את צודקת, החוסן הזה מתבצע גם בחוליה החלשה, אבל היא לא חלשה – אלה גיבורים וגיבורות. משרד הביטחון מחויב לעשות הכול כדי לשקם, לאפשר להם לחזור לשגרה, וכלל החברה במדינת ישראל צריכה לחבק אותם ולחזק אותם וגם לסייע להם.

היו"ר אמיר אוחנה:

השאילתה הבאה והאחרונה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון בנושא זכויות בשוק הדיור לנכי צה"ל. חבר הכנסת ביטון, בבקשה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני השר, קודם כול תודה על דברים חברתיים משמעותיים לאוכלוסיות מיוחדות שבטיפול המשרד. כשאתה שומע על הבעיה והיא מגיעה אליך, אז משהו זז. שמענו דבר מדהים - - -

שר הביטחון ישראל כץ:

חבר הכנסת ביטון, כתוצאה מהיוזמה שלך עשינו ביחד דבר גדול.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

נכון, אני אתייחס לזה בשאלת ההמשך. הכתבים גל גנות וראובן וייס הביאו לידיעתי שנכי צה"ל לא זכאים לעדיפות במכרזים של משרד השיכון. אנשי מילואים זכאים, נכי צה"ל, לא בעדיפות במכרזים של משרד השיכון. הדבר הזה הוא שערורייתי. אני שואל: האם הונחה הטיוטה לתיקון החלטת הממשלה שתכלול גם את נכי צה"ל בעדיפויות למכרזים של משרד השיכון? אני רוצה לומר שכידוע יש 100,000 נכי צה"ל – עכשיו נוספו כמעט 20,000. לחלקם כבר יש בית, אבל חייבים לכלול אותם עם אותם 400,000 אנשי מילואים. הם הגיבורים שלנו. עשינו פה יום הוקרה, אדוני השר.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

שר הביטחון ישראל כץ:

אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת ביטון, בטרם אתייחס ספציפית לשאילתה החשובה של חבר הכנסת ביטון, אני מבקש לחדד עיקרון מרכזי שמנחה את העשייה שלנו: שיקום הפצועים והפצועות של מערכת הביטחון נמצא בראש סדר העדיפויות של משרד הביטחון. מתוך המענה ההולם לנכי צה"ל והטיפול בסוגיות הרווחה שלהם, מתן המענה הזה הוא מרכיב מרכזי לא רק בחוסן החברתי שלנו אלא גם בביטחון הלאומי שלנו. בדיוק משום כך, ולנוכח החשיבות העליונה של הנושא, מעמיד כיום משרד הביטחון תקציבים חסרי תקדים כדי לתת מענה לצורכיהם השונים של נכי מערכת הביטחון. באשר למענה שניתן לנכים בעולם הדיור, קיימים אפיקי הסיוע הבאים: ההשתתפות בשכר דירה – משרד הביטחון מסייע בתשלום שכר הדירה לתקופה זמנית בהתאם לאחוזי הנכות, לסוג הפגיעה ולמצב האישי של הנכה. סיוע ברכישת דירה – ניתן לקבל סיוע של מענקים והלוואות עבור רכישת דירה שתהיה מתאימה לצרכים האישיים של הנכה. בין היתר מדובר בסיוע כלכלי ברכישת דירה ראשונה, בסיוע בהחלפת דירה שבבעלות הנכה או בהלוואה לכיסוי המשכנתה. כמו כן, ניתן לקבל מענק למימון התאמתה של הדירה למצב הרפואי החדש באופן שיסייע במימון השיפוצים הנדרשים בדירת המגורים. הטבות נוספות שקיימות בתחומים אלו הן הלוואה לשיפוץ דירה, הנחות בתשלומים ומיסים – ארנונה, חשמל, מים ועוד. אציין כי קיימת גם אפשרות למגורים בשכירות בדירה בבעלות משרד הביטחון. דירות אלו ניתנות לנכי ונכות צה"ל למגורים בתנאי שכירות, ומיועדות למי שנמצא במצב כלכלי קשה ומצוקת דיור ללא כל יכולת כלכלית להשגת פתרון אחר. באשר לסוגיה שמעלה חבר הכנסת ביטון, אציין כי אגף השיקום וצה"ל מנהלים שיח שוטף מול רשות מקרקעי ישראל ומשרד האוצר, וזאת במטרה להביא להרחבת הזכאויות בתחום הדיור לנכי צה"ל. הכוונה שלנו היא בהחלט לקדם מתן עדיפות במכרזים של משרד השיכון והבינוי לנכי צה"ל – ברוח השאילתה שלך – נושא שממתין להכרעה סופית של מועצת רשות מקרקעי ישראל. אנחנו כבר פנינו. הסוגיה כבר קיבלה את ברכתו של שר האוצר, ולכן אנחנו מקווים בהחלט להביא בשורות טובות גם בעניין הזה. לצד זאת, משרד הביטחון ימשיך לפעול במגוון דרכים גם בכל הנוגע לעולמות הדיור כדי להבטיח שפצועי מערכת הביטחון, ששילמו מחיר יקר על שירותם למען המדינה, יקבלו מהמדינה את מלוא המענה והתמיכה שלהם הם ראויים וזכאיים.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך, אם יש, בבקשה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני השר, שני נושאים שאנחנו נאבקים עליהם כבר שנים היו בכנסת בשבועות האחרונים. אחד מהם הובא לידיעתך: ארבע שנים – 300 מיליון שקל סיוע משפטי שתוקצב לנכי צה"ל לא בוצע - - -

שר הביטחון ישראל כץ:

אתה הבאת לידיעתי.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כן, ואתה טיפלת בשבוע הזה, ונציגי המשרד הודיעו לנו, לוועדה, שהם יביאו החלטת ממשלה כבר ביום ראשון שעבר - - -

שר הביטחון ישראל כץ:

אולי תציין במה מדובר, בסכומים גדולים.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כן. מי טרפד? האוצר. סגן ראש את"ק שלך אומר בוועדה: יש לי את הכסף לבצע, ותקציב נכי צה"ל הוא בתקציב הביטחון, ה-15, 100% ביצוע, והאוצר לא מאפשר את אותם - - -

שר הביטחון ישראל כץ:

100 מיליון שקל לשנה במשך שלוש שנים.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

השר, כרגע זה לא קורה. המשרד אמר שהוא יביא החלטת ממשלה ביום ראשון, והאוצר בולם. רק אתה תכריע את זה, שלראשונה נביא סיוע משפטי לנכי צה"ל. הדבר השני שעלה פה בקונסנזוס של המליאה הוא מכינות אופק של ילדים שלא קיבלו הזדמנות להיות במכינה ועושים חצי שנה. הם מתוקצבים מהמדינה ב-56 מיליון שקל. גדל מספרם ב-25%. הם עושים שינוי, גם צה"ל אומר – באופק אתה מקבל ילד בלי מוטיבציה, והוא נהיה בסוף לוחם או טייס. מתוך ה-56 המשרד נותן 10 מיליון. השר, אני מבקש ממך אישית: תן עוד 10 מיליון. הדבר הזה משתלם. אלה 10 מיליון מתוקים מדבש, תקבל את החיילים הכי טובים בצה"ל. יש פה החזר על ההשקעה. אני יודע שזה קשה, אבל כשאני הייתי שר במשרד הביטחון, התקציב החברתי של המשרד – בניגוד לצבאי, שהיה 100% ו-120% ביצוע – החברתי היה 60%–70%. נמצא את הכסף הזה להביא את מכינות אופק לרמה יציבה, כי הם מביאים את האנשים, את החיילים, את החיילות, הכי טובים למדינה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

שר הביטחון ישראל כץ:

לגבי תוכנית אופק – אני התוודעתי לזה, ואני אפעל ואעשה הכול כדי לסייע שהתוכנית החשובה הזאת תימשך. לגבי הדבר הראשון, אתה מעמיד בחלקך – ואני חושב שהניסיון והידע שרכשת בתפקידיך הקודמים בהחלט אפשרו לך להיעתר ולפנות, ומייד הוריתי לבדוק, ונמצא שאתה צודק. זה יכול להיות דבר מאוד גדול. אנחנו בעד, ופועלים. אני מקווה שנצליח להסדיר גם את זה בקרוב. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר על המענים המפורטים והמעמיקים. תודה רבה לחברות וחברי הכנסת השואלים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעות חוק בדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל אומן), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת קארין אלהרר. הצעת החוק כבר נומקה, ונשמעה בעניינה תשובת הממשלה ביום 29 באוקטובר 2025. ביקש להתנגד חבר הכנסת אלהואשלה, אבל אינני רואה אותו באולם, ולפיכך אנחנו נעבור מייד להצבעה. חברי הכנסת, אנא, שבו במקומותיכם. אנחנו מצביעים על הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל אומן), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת אלהרר. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל אומן), התשפ"ה–2025, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

15 בעד. אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל אומן), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת קארין אלהרר, אושרה בקריאה הטרומית. נוסיף לפרוטוקול גם את חברי הכנסת שיאמרו למזכיר שהתכוונו להצביע בעד – שרון ניר, בועז טופורובסקי – ואם יש נוספים, אנא, למזכיר. היא תעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל אומן), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ינון אזולאי. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת ביטון – אני מבין שאתה תנמק את הצעת החוק. לרשותך דקה מהמיקרופון בצד.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

כבוד לנמק לחברי כנסת חברתיים שעושים בבית הזה כל היום יוזמות חברתיות, כולל חבר הכנסת ינון אזולאי. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, הצעת החוק שמובאת היום לדיון מבקשת לתקן עיוות קטן אבל משמעותי: העלאת הגיל המרבי של הורה אומנה מ-56 שנים ל-60 שנה. מדובר בתיקון פשוט, שמותאם למציאות החיים של ימינו. בשנים האחרונות השתנתה התפיסה החברתית והמשפחתית בישראל – גיל ההורות עלה, גיל הנישואים נדחה, ובני 60 רבים הם אנשים פעילים, בריאים, מבוססים ובשלים מבחינה רגשית וכלכלית המסוגלים להעניק לילד בית חם ויציב. אפשר לכלול בזה גם פורשי צה"ל ואנשי חינוך שהם בפרישה מוקדמת כבר בגיל 60, ויש להם 20 ו-30 שנה לתת הזדמנות לילד או לילדה שלא קיבלו. הצעת החוק נועדה להרחיב את מעגל המשפחות היכולות לשמש משפחות אומנה, ובכך לתת מענה לצורך ההולך וגובר במציאת בתים לילדים הזקוקים לכך. ראוי לציין כי גם כיום באומנה של קרובים משרד הרווחה מאשר השמות אצל אנשים מעל גיל 56, כך שהצעת החוק מתיישרת עם הפרקטיקה הקיימת ועם השכל הישר. בסופו של דבר כולנו חותרים לאותה מטרה: שכל ילד במדינת ישראל יזכה לבית חם ואוהב, לביטחון אישי, לתקווה וליציבות. העלאת גיל האומנה ל-60 תאפשר זאת לעוד ילדים ולעוד משפחות, כי יש תור והמתנה למשפחות. אני קורא לחבריי לתמוך בהצעת החוק. אני מודה לחברי כנסת חברתיים שתומכים בכל החוקים, ולחבר שלי ינון אזולאי. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. אני מתכבד להזמין את השר מכלוף מיקי זוהר להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חוק אומנה לילדים כפי שנחקק בשנת 2016, מטרתו לעגן את זכויותיהם של ילדים באומנה ואת חובת המדינה להבטיח את טובתם ואת זכויותיהם, בהתאם לאמנה בדבר זכויות הילד ומתוך הכרה בפגיעותם הייחודית ובזכותם להגנה ולעזרה מיוחדת, ובלי לגרוע מאחריות הוריהם, שמחובתם ומזכותם להבטיח את טובת ילדיהם ואת זכויותיהם. בחוק הוגדרו קריטריונים שמאפשרים לאדם להיות אומן, כלומר אדם שבידו רישיון אומנה, ושקיבל כדין ילד לטיפולו למטרות אומנה, ואחד הקריטריונים הוא גיל מרבי שנקבע ל-56 שנים. בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע לתקן את סעיף 24 בחוק כך שגיל האומן המרבי יעלה מ-56 ל-60 שנים. ההצעה נועדה להרחיב את מאגר האומנים הפוטנציאליים, ולאפשר לילדים רבים יותר להיקלט אצל משפחות מתאימות באופן שיסייע למשרד הרווחה והביטחון החברתי להתמודד עם הקושי שבגיוס משפחות אומנה. אכן, העלאת גיל האומן תגדיל את מספר המשפחות שיוכלו לסייע לילדים, וניתן להניח כי במציאות החברתית הנוכחית, שבה תוחלת החיים עולה, ברוך השם, ואיתה גם איכות החיים בגילים מבוגרים יותר, גם אנשים מבוגרים יותר יוכלו לטפל בילדים הזקוקים למשפחה. בהתאם לכך, ועדת השרים לענייני חקיקה, שהתכנסה השבוע, החליטה על תמיכה בהצעת החוק בכפוף לתיאום עם משרד המשפטים ומול משרד הרווחה והביטחון החברתי, על מנת להגדיל את היצע המשפחות הקולטות ולתת מענה הולם לילדים הנזקקים למשפחות אומנה. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לשר מיקי זוהר על הצגת עמדת משרד הרווחה, ותודה למציעים. עכשיו אנחנו עוברים להצבעה על אותה הצעה שעברה קודם. הצבעה, חברים.

קריאה:

של ינון?

היו"ר יעקב מרגי:

של ינון אזולאי, ודאי. הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל האומן), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ינון אזולאי – הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 25 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק אומנה לילדים (תיקון – העלאת גיל האומן), התשפ"ה–2025, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברים, בעד הצעת החוק – 25 חברי כנסת, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק אושרה בקריאה טרומית, ותעבור להמשך דיונים בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. חברים, אנחנו מאמינים – אני מאמין, בכל אופן – בהשגחה עליונה. זה שאני מנהל את הישיבה כשעוברים החוקים גם של קארין אלהרר וגם של חבר הכנסת ינון אזולאי, העלאת גיל האומנה, ששר הרווחה לשעבר, עבדכם הנאמן, אישר אותה, אין דבר יותר – ואני אומר לכם שזה נדרש, נדרש למשרד, לילדים, למשפחות, ויש הרבה אומנים שיכולים לתת אור ושפע והצלחה לילדים האלה. תודה לחברי הכנסת המציעים.

היו"ר יעקב מרגי:

אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – החמרת ענישה על יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, גברתי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

- - - אחרי ההצבעה.

היו"ר יעקב מרגי:

אה, נכון. אנחנו עוברים להצבעה.

קריאה:

יש התנגדות של חבר הכנסת אבי מעוז.

היו"ר יעקב מרגי:

אבי מעוז ביקש להתנגד? בבקשה. נכון.

קריאה:

אבי מתנגד.

היו"ר יעקב מרגי:

הוא מנצל כלי פרלמנטרי, וזכותו. הוא חייב כמובן להיות נאמן להתנגדות ולהודיע שהוא מתנגד.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתנגד. מדוע אני מתנגד? מכיוון שאני חושב שהעונשים לא מספיקים. חברת הכנסת מלינובסקי, על זריקת חפצים בלבד את קבעת בהצעת החוק רק הגדלת הקנס. אני חושב - - -

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

לא, שלוש שנות מאסר.

אבי מעוז (נעם):

לא, זה על זריקת חפצים ופירוטכני. אבל על זריקת חפצים בלבד – רק העלאת הקנס. לכן אני חושב שצריך להיות גם עונש מאסר, של שבועות בודדים, אבל צריך להרתיע יותר. אחרי שאמרתי את זה, אני רוצה להתייחס רגע לפרשת הפצ"רית ופרשת היועמ"שית. אני מציע לחבריי בממשלה, אדוני השר - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אין פרשת היועמ"שית.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

איזו פרשה?

אבי מעוז (נעם):

אני מציע לחבריי בממשלה, במקום להתלונן כל הזמן על כך שהשופט עמית הוא זה שמונע את מינוי החוקר השופט בן חמו, השופט בדימוס – אני מציע לממשלה להקים ועדת בדיקה ממשלתית בראשות השופט בן חמו, ולהטיל עליו – לתת לוועדת הבדיקה הזאת סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית, ולהטיל על השופט בן חמו, להטיל עליו לבדוק את פרשת שדה תימן – הפצ"רית, היועמ"שית, השופט עמית, הקשר ההדדי ביניהם והחיפוי ההדדי ביניהם. תודה רבה.

מאיר כהן (יש עתיד):

ועדת חקירה ממלכתית, ממלכתית.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מי זה השופט בן חמו?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

איזו ועדה?

קריאה:

הפצ"רית.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה מדבר על ניסן - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

והרב טאו, גם אצל הרב טאו יש מה לחקור.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. לחברי הכנסת שנמצאים לימיני, אני שמח שאתם ערניים ומשתתפים בדיון, רק – רק תהיו ערניים - -

נאור שירי (יש עתיד):

רק לא. רק אל תהיו ערניים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

- - כשקצת מעירים לכם, לעיתים, ותהיו רגישים באותה מידה גם כשאחרים מעירים.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה על ההערות - - -

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה. חברת הכנסת יוליה, את רוצה להשיב לו?

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

לא.

היו"ר יעקב מרגי:

לא – אז אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק איסור אלימות בספורט, (תיקון – החמרת ענישה על יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), התשפ"ה–2025, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 נגד – 1 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – החמרת ענישה על יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), התשפ"ה–2025, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד – 29 חברי כנסת, אחד מתנגד. אני קובע שהצעת חוק איסור אלימות בספורט, (תיקון –החמרת ענישה על יידוי אמצעי פירוטכני באירוע ספורט), תשפ"ה–2025, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

לוועדת הכנסת.

היו"ר יעקב מרגי:

ועדת הכנסת? אז אנחנו מתקנים. לפרוטוקול, חברי הכנסת אחמד טיבי ואליד אלהואשלה, ביקשו, חשבו, רצו להצביע בעד – מצרפים אותם. לא היו במליאה אבל רצו – לפרוטוקול.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אין ועדת חינוך, אדוני, לכן - - -

היו"ר יעקב מרגי:

הבנתי, רגע. משה אבוטבול, מה אומר? גם אתה לפרוטוקול. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי מבקשת שוועדת הכנסת תקבע. היא תעבור לדיון בוועדת הכנסת, שתקבע לאיזו ועדה זה יעבור.

היו"ר יעקב מרגי:

חברים, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הפחתת תקציב בשל אי-גיוס בוגרים), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת משה טור פז. אני מזמין את חבר הכנסת משה טור פז להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.

משה טור פז (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני אפתיע אותך, אדוני היושב-ראש. יש טענה אחת נכונה - - -

היו"ר יעקב מרגי:

אל תהיה בטוח שאתה תפתיע אותי.

משה טור פז (יש עתיד):

אני חושב שאני אפתיע אותך, בוא נראה. יש טענה אחת נכונה של אנשים מרקע של חינוך חרדי, בוגרי החינוך החרדי, שאומרים שקשה להם להתגייס לצה"ל, טענה אחת שאני מזדהה איתה בכל כוחי. נתחיל במה לא. הטענה שלימוד תורה מציל יותר – מה אני אגיד לכם? לא קונה את זה. אם יבוא אליך חמאסניק לישיבה, למי תקרא, לחניוק שלומד 22 שעות, או לחייל ולשוטר שניצבים על המשמר? מה שנקרא – בוא נראה.

היו"ר יעקב מרגי:

אתה יודע, לפעמים – ככה, בדיון פתוח, באהבה – כשאתה רוצה לשים טיעון ואתה מוסיף רק מילה אחת, אתה משבש את זה.

משה טור פז (יש עתיד):

מה, החניוק? לא אהבת את החניוק?

היו"ר יעקב מרגי:

"יותר". המילה "יותר". גם אלה שאומרים, על "יותר" - - -

משה טור פז (יש עתיד):

אז אתה יודע, אני שמעתי, סיפרו לי חבריי בגור שמייד אחרי 7 באוקטובר קמה כיתת הכוננות של חסידות גור, כיתה לתפארת. אמרו לי שיש מחלקות בצה"ל שלא נראות ככה. אז מסתבר שכשצריך, אתה יודע, גם בגור יודעים להתחמש בנשק ולהגן על בית המדרש. יש עוד טענה שאני לא חושב שהיא נכונה, שלימוד תורה סותר גיוס לצה"ל. אתה יודע שיש עשרות אלפי דוגמאות הפוכות, אדוני היושב-ראש? הינה, אני אחת מהן – שבע שנים בישיבה. כמה מחבריי הטובים הם ראשי ישיבות היום. לא ראיתי שלימוד התורה נפגע מזה שבן אדם שירת בצה"ל, כנראה להפך. אבל יש טענה אחת נכונה לגבי הקושי בגיוס חרדים, והיא שקשה לקחת בן אדם בגיל 18, אחרי ש-18 שנה הזריקו לו לווריד ולראש שהצבא זה רע ושירות המדינה זה שמד ושאי-אפשר להישאר חרדי בצה"ל, ובגיל 18 – היהפוך נמר חברבורותיו? זה באמת קשה, קשה לעשות שינוי דרמטי בגיל 18, ולכן צריך להתחיל הרבה יותר צעירים. חינוך לשירות משמעותי בצה"ל צריך להיות חלק מכל מערכות החינוך בישראל, מהגן, כי כמו שאומרים, וזו לא קלישאה, הכול מתחיל בחינוך. אני בטוח שאני לא היחיד שאומר את זה, אבל אני כנראה האחרון שעוד מזכיר כאן שהכול מתחיל בחינוך. אם למדינה יש מודל, יש ערכים שחשובים לה, חבר הכנסת לוי, יש ערכים שהיא רוצה לראות בדור העתיד, בחינוך הדור הבא, אותו דור שכבר היום מחליף אותנו, אז ראוי שהדבר הזה יבוא לידי ביטוי בתקצוב מערכת החינוך ומוסדות החינוך. תקצוב מוסדות חינוך צריך להיות ביטוי של הערכים שחשובים למדינה. משלמי המיסים של מדינת ישראל משלמים למוסדות החינוך באמצעות המיסים כדי שהילדים שלנו יקבלו חינוך, לא בייביסיטר, לא סתם מסגרת, לא חימום כיסאות ובטח ובטח לא ערכים שיוצאים נגד המדינה. ואחד הערכים של מדינת ישראל הוא שירות המדינה, כולל, אולי בראש, שירות צבאי. אתם יודעים, שירות צבאי הוא לא סתם סעיף בתקציב – הוא קונספט שנחוץ להישרדות של המדינה יהודית. המדינה הזו מתקיימת על כתפי האנשים שנושאים אותה עליהם צבאית. הייתה אצלי לפני כמה דקות איזושהי אישה מהמגזר השלישי שסיפרה לי ששתי הבנות שלה ובעלה והיא עצמה והילדה שאו-טו-טו מתגייסת, כולם משרתים. אז כן, ככה, כשקמים עלינו אויבינו ופורצים לנו לבית, אנחנו גם יושבים ומתפללים, אבל גם עושים השתדלות, גם נלחמים פיזית, כי רק אידיוט סומך על הנס. חז"ל אמרו: אין סומכים על הנס. וגם זה – לא בשעת סכנה. ושוב הדברים מתחברים. אז הכול מתחבר לחינוך, וחינוך זה לא רק מתמטיקה ואנגלית. שותפות, רעות, סולידריות, הם ערכים שמחזיקים את המדינה הזו. אדוני היושב-ראש, היום מדינת ישראל מממנת, לפעמים ב-100% תקצוב, מוסדות שלא רק שלא מחנכים לשירות צבאי – מתנגדים לשירות צבאי. כלומר שוב, בוא נגיד את האבסורד, כי אולי צריך להבין אותו: מדינת ישראל נותנת תקציב, ובתקציב הזה אומרים: אסור לך לשרת בצה"ל. אסור לך, זה בניגוד לאמונתנו, דתנו, דרכנו. פשוט אבסורד, מדינה מממנת מוסדות שמחנכים נגדה. ולכן, הצעת החוק שלי מציעה שיהיה קשר בין סיבה לתוצאה, בין מימון לערכי המדינה. כספי משלמי המיסים לא יממנו מוסדות שלא מחנכים למחויבות למדינה. אתה יודע, דרך אגב, אדוני היושב-ראש, אני עוקב – שמעתי שהאדמו"ר מסאטמר נמצא בארץ. אני לא יודע אם אתה עוקב, מיקי לוי, האדמו"ר מסאטמר הביא איתו 5 מיליון דולר. לחיילי המילואים? לא; לנשות המילואים? לא; ליחידות הסדירות? לא. למי הוא הביא 5 מיליון דולר? למוסדות החינוך שמלמדים לא לשרת. אבל אתה יודע מה? אין בעיה. קחו את 5 מיליון הדולר של האדמו"ר מסאטמר, אבל רבותיי, אל תיקחו שקל מהמדינה. לפחות סאטמר הם הגונים, כמו שכתב אותו גביר מסאטמר לאדמו"ר מגור לא מזמן, וציטטתי כאן, "עד מתי אתם פֹסחים על שתי הסעִפים"? אם אתם לוקחים כסף מהמדינה, אל תשתמשו בו כנגד מדינת ישראל – כי זה מה שקורה כרגע. בתי הספר מגייסים הכי הרבה. אז עכשיו אני רוצה לומר לכם משהו. המדינה משלמת, והיום, על פי חוק, אנחנו לא שואלים מה נותנים בחזרה. אנחנו רק נותנים זכויות ולא דורשים חובות. ולכן, בזמן שחלק ממדינת ישראל שולח את ילדיו לצבא – לשנים של שירות, לסיכון חיים, וחלקם לא חוזרים משם – וחלק אחר גדל במערכת חינוך שמלמדת אותו שהכול אופציונלי – המדינה תשלם, המדינה תעזור, המדינה תגן, ואתה, אתה לא חייב כלום – הצעת החוק הזו אומרת משהו מאוד פשוט. אמר פה מישהו שמגיע לפעמים לבית הזה: ייתנו – יקבלו, לא ייתנו – לא יקבלו. זו כל התורה כולה על רגל אחת. אני קורא לחבריי בקואליציה, לחבריי באופוזיציה, לתמוך בהצעת חוק שבעצם באה ואומרת: אם אתה לא גידלת ילדים לשירות משמעותי וקיבלת חובת שירות, הדבר יפגע בתקציב שלך. דרך אגב, אדוני היושב-ראש, זה לא חל על מי שלא מקבל צו. לצורך העניין, מגזר או מגדר שלא מקבל צו גיוס לא ייפגע, אבל מי שמקבל צו גיוס ולא משרת, ייפגע בתקציב החינוך.

היו"ר יעקב מרגי:

מחריג את הערבים. ערבים, זה מחריג אותם.

משה טור פז (יש עתיד):

אמרתי, כל עוד הם לא מקבלים. מי שלא מקבל צו, לא מקבל.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא מקבלים.

היו"ר יעקב מרגי:

זה נקרא עוקף. זה כביש עוקף המגבלה.

משה טור פז (יש עתיד):

אישה חרדית לא מקבלת – לא ייפגע תקציבה; ערבים לא מקבלים – גם כן. אם מדינת ישראל תחליט כן להוציא צווים, אז זה יחול על כולם. דרך אגב, אין לי בעיה עם זה, כל עוד זה חל על כולם. כן, עאידה, איזה כיף זה שיש את החרדים, שאפשר – מה שנקרא, הם ידאגו לנו כבר. אז אני אומר כאן, ייתנו – יקבלו, לא ייתנו – לא יקבלו, גם במערכת החינוך, לא רק בתחומים אחרים. וכן, הגיע הזמן שמערכת החינוך כולה תחנך לקראת שירות משמעותי, צבאי, אזרחי. כך ראוי. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת משה קינלי טור פז. אני מזמין את השר. מי השר המשיב? מיקי זוהר. בינתיים הוא משיב למישהו אחר, הוא לא משיב על ההצעה. עד עשר דקות לרשותך, אתה לא חייב לנצל אותן.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, דברי תשובה להצעת חוק לימוד חובה (הפחתת תקציב בשל אי-גיוס בוגרים). ההצעה היא של חבר הכנסת משה טור פז. מטרת הצעת החוק של חבר הכנסת משה טור פז היא לעודד גיוס לצה"ל ושירות לאומי-אזרחי. ההצעה מבוססת – תן להתחיל חיובי. ההצעה מבוססת על מנגנון קיזוז תקציבים מבתי הספר שלא עומדים ביעדי החוק, מתוך הנחה שכך בתי הספר יתומרצו כדי לפעול להעלאת שיעורי הגיוס. ואולם, בדיקה יסודית שנערכה על ידי גורמי המקצוע במשרד החינוך העלתה שההצעה כפי שהיא מנוסחת איננה ישימה מבחינה תקציבית וחינוכית, ויישומה עלול לגרום נזק כלכלי חמור למוסדות החינוך ולתלמידים.

מאיר כהן (יש עתיד):

מי בדק את זה, השר?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אני קורא בשם שר החינוך, יקירי. אני שר התרבות והספורט. בנושא תרבות וספורט אתם מוזמנים לשאול שאלות. תקציב משרד החינוך לבתי הספר בחטיבה העליונה מהווה את המקור העיקרי לתשלום שכר צוותי החינוך לפי הסכמי שכר. הפחתת תקציבים רטרואקטיבית, כפי שמוצע, עלולה להביא לקריסה בעלויות ולחוסר יכולת לעמוד בתשלום השכר לצוותים. חשוב לי לציין – חשוב לשר החינוך לציין – כי התקציב השנתי המועבר לבתי הספר נקבע לפי מספר התלמידים ובהתאם למאפיינים ייחודיים, לרבות מסלול הלימודים וסוג הכיתה. מהלך כזה ימנע מבתי הספר לעמוד במחויבויות שנקבעו על ידי משרד החינוך כבסיס שכל תלמיד זכאי לקבל על פי חוק. לשם ההמחשה, תקציבו השנתי של בית ספר ממוצע בחטיבה העליונה עומד על 15 מיליון ש"ח. קיזוז של 3 מיליון ש"ח בגין אי-עמידה ביעדים תשתק את פעילותו התקינה של בית הספר ותפגע ביכולתו לספק מענה חינוכי ראוי לתלמידיו. מתוך חשש לקיצוץ עתידי ייאלצו בתי הספר לצמצם מראש את שעות הלימוד. המשמעות היא פגיעה מיידית ובלתי מוצדקת באיכות החינוך של כלל תלמידי התיכון. עוד עולה כי ספק רב אם עידוד גיוס, מטרה ראויה בפני עצמה, מצדיק פגיעה בזכות לחינוך חינם במוסד חינוך. הפחתת תקציב חינוכי כמנגנון ענישה פוגעת ישירות בזכות הבסיסית לחינוך חינם עד כיתה י"ב, זכות המעוגנת בליבת העקרונות של מדינת ישראל. כמו כן, הצעת החוק יוצרת מצב שבו תלמידים הנוכחים במוסד חינוכי נענשים על מעשיהם של תלמידים אחרים, ועוד שנים לאחר שסיימו את לימודיהם. יש פה מעין חשש לענישה קולקטיבית.

היו"ר יעקב מרגי:

נטע, תעזרי לי שם.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הצעת החוק נדונה בוועדת שרים לענייני חקיקה בישיבתה מיום 23 בנובמבר, והחלטת השרים הייתה, לצערנו הרב, להתנגד להצעת החוק. לאור האמור לעיל ומהנימוקים שצוינו, אנחנו מבקשים מחברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה בהתנגדותה להצעת החוק. עכשיו אפשר לדבר על דברים אחרים.

היו"ר יעקב מרגי:

ברשותך, לפני כן, אני רוצה לקדם בברכה את כלל האורחים ביציע.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

ברוכים הבאים.

היו"ר יעקב מרגי:

אתם נמצאים ביום פעילות של הכנסת – יום רביעי בכנסת מיועד להצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת, ואתם באמצע הליך חקיקה של הצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת. ברוכים הבאים. בבקשה, אדוני.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

ברוכים הבאים לכנסת.

היו"ר יעקב מרגי:

כנראה שהם רוצים שתספר להם מה היה אתמול.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

מה היה אתמול? אני לא יודע אם זה לפה. היה מעניין.

היו"ר יעקב מרגי:

מעבר לזה, מעבר. תראה, תראה איך הם מחכים בשקיקה לדעת מי ניצח ומי לא.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

רגע, יש עתיד, אתם עוד חלק מהפוליטיקה? אני לא יודע.

היו"ר יעקב מרגי:

מאיר, שאלתי את כולם למטה: מי ניצח? כולם ניצחו, אף אחד לא הפסיד.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אתמול הייתה לנו ועידת ליכוד. אני לא יודע, אני חושש, יאיר, לא להכניס אותך לאיזו סוגיה פה, שתבוא אליי בטענות אחר כך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

ראיתי את התוצאות, מיקי.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

תוצאות לא רעות.

יאיר לפיד (יש עתיד):

חוץ מזה שהשתלטו עליכם מבחוץ.

רון כץ (יש עתיד):

אותי יותר מעניין מה קרה אתמול בפריימריז.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

לא היה פריימריז – הייתה ועידת ליכוד.

גלעד קריב (העבודה):

בקריית גת ביבי ניצח.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

בין השאר. היו עוד מקומות.

רון כץ (יש עתיד):

קריית גת זה קל.

גלעד קריב (העבודה):

קריית גת זה אתם.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

זה הבסיס, הבייס, ספינת האם.

היו"ר יעקב מרגי:

אני רואה שיש עתיד מגלה עניין רב במה שקרה במרכז הליכוד.

שר המורשת עמיחי אליהו:

קריית גת הייתה של הפלישתים פעם.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

קריית גת עכשיו של התותחים. תראו, אני אגיד לכם משהו, דווקא באמת בתנועת הליכוד יש דמוקרטיה. יאיר, אדוני יו"ר האופוזיציה, בליכוד יש דמוקרטיה. אנשים מתפקדים, משלמים דמי חבר ומצביעים.

יאיר לפיד (יש עתיד):

גם ביש עתיד.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

נכון. דרך אגב, בפעם באחרונה בבחירות ראיתי אצלכם שזו דמוקרטיה אמיתית. רם בן ברק נתן פייט רציני.

נאור שירי (יש עתיד):

איך היה אצלכם בבחירות?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

רם, אני שמעתי את הסיפור, שתדע לך. אני אספר לך את הסיפור שלך ואת הסיפור שלי, זה יהיה מצחיק. לפני בערך 12 שנה התמודדתי על מזכירות הליכוד כיושב-ראש סניף קריית גת. עמדתי בכניסה לקלפי בבאר שבע ונלחמתי, הכול - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

הדמוקרטיה היא אחת ל-14 שנים, אדוני.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

הייתי אומר לאנשים: חבר'ה, אני לא רוצה להתבזות. תעזרו לי, אני לא רוצה לקבל פה תוצאה לא מכובדת. תנו לי עוד קול, עוד קול, עוד קול. בסוף נבחרתי. שמעתי שאסטרטגית, דיברת עם האנשים יפה, אמרת להם: חבר'ה, אני רוצה תוצאה סבירה. הצלחת להגיע ל-40% ומשהו. כמה? 48%. ואתה, חביבי, אמרת: הכול נראה לי מובן מאליו, ותראה מה זה. מה למדתי מזה - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אדוני, לכם יש דמוקרטיה אחת ל-14 שנים.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

מה למדתי מזה - - -

יאיר לפיד (יש עתיד):

עד עכשיו הם - - -

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

עזוב, זה ניתוח מדויק. אבל אני אגיד לך מה למדתי מזה.

נאור שירי (יש עתיד):

שהוא שכח את - - -

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

כל קול קובע, אסור לוותר על קול. תעשה עוד טלפון ועוד טלפון, וגם אם אתה חושב שהוא איתך, תתקשר. זה חלק מרכזי ממה שלמדתי, אגב, מהסיפור הזה. עכשיו, אני אגיד לך איפה הבעיה שלכם. בפעם הבאה הוא יתקשר לכולם. לא יהיה אחד שהוא יוותר עליו. הוא יתקשר אחד-אחד, יביא אותם לפגישות אישיות. הוא כבר מתקשר. אז בקיצור, חבר'ה, הייתה הזדמנות אחת, פספסתם, ולהערכתי האירוע נגמר. סתם מבחינה פוליטית, ניתוח קר – אני יודע, ככה, מהצד.

משה טור פז (יש עתיד):

ניתוח התוצאות של הליכוד.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

מבחינתי הן לא רעות. ניצחתי בכל המקומות שרצתי, ברוך השם.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל זה הרבה יותר טוב ממה שקורה בליכוד, שיש לכם שליט יחיד.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

תקשיבי, אני אגיד לך מה הנקודה בליכוד. יש מתפקדים והם מכריעים. יש לנו 160,000 כאלה – זה מספרים מטורפים. דרך אגב, רק במנדטים – זה ארבעה מנדטים, או אפילו חמישה. אז זו תנועה חזקה ובועטת. מפלגת הליכוד היא מפלגה דמוקרטית. אגב, לדעתי, באמת, מקור השראה לאיך דמוקרטיות צריכות להיראות, באמת, בהקשר הזה. עכשיו ברשותכם, נראה לי שנדבר על ענייני המשרד. לא?

היו"ר יעקב מרגי:

הגיע הזמן.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אלימות במגרשי הספורט.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

אוה, אוה, נושא חשוב. קודם כול יש הצעת חוק של חברת הכנסת מלינובסקי, שאנחנו תומכים בה, להחמרת ענישה. כדי לפתור את הסוגיה הזו, חלק מהעניין הוא באמת החמרת ענישה, ואנחנו תומכים בעניין הזה. אבל מעבר לזה, אני אגיד לכם עוד דבר: אני חושב שהמשטרה בזמן האחרון עושה עבודה לא רעה בכלל; היא מבהירה שאין דבר כזה זריקת חזיזים לתוך המגרש, מה שהפסיק אפילו כבר כמה משחקים. ואני חושב שהאוהדים מתחילים להבין שלזרוק חזיזים לתוך המגרש לא עובד, זה פשוט מפסיק את המשחק, הקבוצות שלהם מפסידות בהפסד טכני. אני חושב שזה כבר חצי מהעבודה, יחד עם החמרת ענישה פרטנית לגבי הפורעים. ואני מקווה למצלמות לזיהוי פנים, ואני עובד על זה קשה. ובנוסף לזה, אני מאמין שהסדרת פירוטכניקה לאוהדים גם יכולה להיות נדבך חשוב נוסף כדי להגיע לסיום הסיפור הזה שנקרא אלימות בספורט. אדוני יו"ר הקואליציה, להערכתך, מה מצב הגיוס?

היו"ר יעקב מרגי:

על השולחן.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

חוק הגיוס. איפה ביסמוט, שיגיד לי מה קורה עם חוק הגיוס? מה קורה? שאלתי את אופיר, מה עם הגיוס של הח"כים - -

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

מה עם הגיוס באמת?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

- - ואז שאלו אותי מה עם חוק הגיוס, אז אמרתי אני אשאל אותך?

בועז ביסמוט (הליכוד):

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

יפה מאוד, יפה מאוד. אנחנו סומכים עליך שאתה תביא לנו חוק גיוס טוב, מאוזן, כדי שבאמת הסוגיה הזאת תיפתר. סומכים עליך בעניין הזה, חבר הכנסת ביסמוט. חבר הכנסת ביטן, התאוששת מאתמול? חבר הכנסת ביטן? חבר הכנסת ביטן, התאוששת מאתמול? הוא לא עונה, אתה רואה? הוא מתעלם.

קריאה:

מה עם דוד? מיקי, מה עם דוד?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

שאלתי אם הוא התאושש מאתמול.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. תודה לשר מיקי זוהר, תם זמן. משה קינלי טור פז, אתה רוצה לענות?

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

רגע, אבל הם רוצים שאני - - -

היו"ר יעקב מרגי:

נגמר, נגמר.

שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:

זה עניין של זמנים? אפשר?

היו"ר יעקב מרגי:

נגמר הזמן. יאיר לפיד, במקום משה קינלי טור פז, רוצה להשיב. חברי הכנסת, נא לשבת, לשמור על השקט. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. אני אתן לך עד שתוריד את הפודיום. בבקשה, אדוני.

יאיר לפיד (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לנצל את ההזדמנות כשאני רואה ששר הביטחון פה ושר המשפטים פה. בשבוע הבא אני מעלה בכנסת ישראל הצעה לסדר-היום - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נא לשבת ולשמור על השקט. בבקשה, אדוני.

יאיר לפיד (יש עתיד):

בשבוע הבא אני מעלה לכנסת ישראל הצעה לסדר-היום שבכנסת ישראל כולה, קואליציה ואופוזיציה כאחד, יאמצו את תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

היו"ר יעקב מרגי:

קטי שטרית, זה נכנס למיקרופון.

יאיר לפיד (יש עתיד):

התוכנית הזאת אומצה על ידי ראש הממשלה, אבל הוא עשה את זה רק באנגלית. ראוי שהכנסת תתייצב מאחורי נשיא אמריקאי, שהקדיש מאמץ אדיר לטובת אזרחי ישראל לסיום המלחמה ולהחזרת החטופים. ואני קורא לכל כנסת ישראל - - -

היו"ר יעקב מרגי:

סדרנים, אתם לא צריכים לחכות להוראה שלי. כל מי שעומד – להושיב אותו. מי שלא רוצה – להוציא אותו, גם שרים, גם חברי כנסת וגם יועצים. ומי שמדבר בטלפון בקול – גם כן. אתם מכירים את העבודה שלכם. בבקשה, אדוני.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אני מעריך את זה. תודה רבה. הנשיא טראמפ עשה מאמץ אדיר, יחד עם הצוות שלו, יחד עם רוביו, מזכיר המדינה, עם סטיבן ויטקוף, עם משפחת קושנר, ג'ארד קושנר ואחרים, כדי להביא את תוכנית 20 הנקודות, שהפסיקה את המלחמה בעזה, שהחזירה את החטופים, שאפשרה למדינה הזו לחזור ולנשום. ומן הראוי שמדי פעם כנסת ישראל כולה תתנהג כאילו יש פה עם אחד שיש לו מטרות משותפות. עמד פה ראש הממשלה רק בשבוע שעבר ואמר שהגיע הזמן לחזור לאחדות. הפעם אני מצטרף אליו. אני קורא לקואליציה, לאופוזיציה, לכל סיעות הבית: בשבוע הבא תהיה לנו הזדמנות לאשרר יחד את תוכנית 20 הנקודות של הנשיא טראמפ. לא עולה בדעתי שראש הממשלה לא יחייב את כל סיעות הקואליציה לתמוך בזה. מובן שכל סיעות האופוזיציה – אני אדבר איתן אחת-אחת כדי לוודא שגם הן יתמכו בזה. התוכנית של הנשיא ראויה מאיתנו לכבוד, ראויה מאיתנו להוקרה, ראויה מאיתנו לתמיכה. פעם אחת שכנסת ישראל תראה שעם ישראל עומד מאחורי הידיד הטוב ביותר שהיה אי פעם למדינת ישראל בבית הלבן. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת יאיר לפיד. חברים, אנחנו עוברים להצבעה. על מה? אתם יודעים על מה עוברים להצבעה? אז בואו, תקשיבו. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הפחתת תקציב בשל אי-גיוס בוגרים), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הפחתת תקציב בשל אי-גיוס בוגרים), התשפ"ה–2025, לא נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד הצעת החוק הצביעו 35 חברי כנסת, נגדה – 53. אני קובע כי הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – הפחתת תקציב בשל אי-גיוס בוגרים), התשפ"ה–2025, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום. חברים, זה בלתי נסבל, הרעש במליאה. סדרנים. אפשר לדבר, אבל לא לצעוק. אפשר לדבר בלי לצעוק. קטי, את מפריעה לי, שומעים את זה עד לכאן.

היו"ר יעקב מרגי:

נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – מניעת שידורים), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת עמית הלוי. אני מזמין את חבר הכנסת עמית הלוי להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות עומדות לרשותך. בבקשה, אדוני.

עמית הלוי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חברות וחברי הכנסת, אזרחי ישראל.

היו"ר יעקב מרגי:

השרה מאי גולן. השרה מאי גולן. תודה. זה מפריע. השר ניר ברקת. עם הגב לדובר וגם מדברים בעמידה. אני מסייע למפקד הסדרנים. בבקשה, אדוני.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה. חברותיי וחבריי לכנסת, שר התקשורת, אזרחי ישראל, החוק הזה הוא למעשה אוסף של ההסתייגויות שהנחתי על החוק המקורי, המכונה חוק אל-ג'זירה; הוא לא עוסק רק באל-ג'זירה או באל-מיאדין, הוא עוסק בכל הערוצים שבמסווה של תקשורת הפכו להיות כלי מלחמה של ממש. שמענו בוועדה את המשמעות של אל-ג'זירה – היא לא משמעות דוברותית, היא לא עניין תקשורתי, היא עניין של רצח ממש של חיילי צה"ל. לא אפרט כאן את הדברים שנאמרו לנו בדיון החסוי, אבל המסקנה היא ברורה: שידורי אל-ג'זירה היו ונשארו שידורים שרוצחים חיילים, רוצחים את אזרחי ישראל, שופכים את דמם. לכן, אחרי שניסינו במשך חודשים את החוק שהוגש בעבר, חבר הכנסת קלנר, שהניח אף הוא חוק דומה לחוק הזה ואת אותן הסתייגויות אז, ואנוכי, שמבקש להצטרף אליו בחוק הזה, מבקשים לסתום את הפרצות הללו בחוק ולא לאפשר ולא להמשיך לאפשר, כמו שרצתה הצעת החוק הממשלתית ורצה שר התקשורת, ובצדק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אתה תמכת בהצעת החוק. אתה תמכת.

עמית הלוי (הליכוד):

לא, לא, לא. לא, מירב, לא. אני הנחתי את אותן הסתייגויות. אני חייב לומר לך, זאת פעם שלישית שזה קורה לי בכנסת הזאת – פעם שלישית שזה קורה לי בכנסת הזאת, שמגיע חוק, הוא מגיע לוועדה, מתגלים כל החורים וכל הפרצות - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן. הייתי שם.

עמית הלוי (הליכוד):

- - ואני מגיש את ההסתייגויות כדי שהחוק יהיה טוב ומהודק וימשיך לשמור על ביטחון ישראל, ואז באה המציאות וטופחת על פנינו, מירב, ואנחנו מגלים, גם היום, ואת יודעת את זה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אני יודעת?

עמית הלוי (הליכוד):

את יודעת ששידורי אל-ג'זירה נמשכים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה יודע שזה לא רק אל-ג'זירה.

עמית הלוי (הליכוד):

אמרתי, לא רק אל-ג'זירה – אל-מיאדין.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה כל התקשורת הזרה. אז אל תגיד אל-ג'זירה.

עמית הלוי (הליכוד):

כל כלי תקשורת שבמסווה תקשורתי שופך את הדם של אזרחי ישראל ושל חיילי צה"ל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, זה לא נכון.

עמית הלוי (הליכוד):

והדיווח בוועדה לביטחון לאומי – ונמצא פה יושב-ראש הוועדה, צביקה פוגל, הוא היה איתנו בדיון – השורה התחתונה של הדיווח, ואמרתי את זה קודם, הוא שפיכות הדם של אזרחי ישראל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה אומר דברים לא נכונים.

עמית הלוי (הליכוד):

השידורים של אל-ג'זירה שפכו את דם החיילים. אגב, יותר מזה, לא רק את דם החיילים בעזה, אלא את דמם של אזרחי ישראל בתוך מה שמכונה הקו הירוק. ולכן אני בא כאן – ובאמת זה מביך שזה קורה לי פעם שלישית – לסתום את הפרצות הללו. אני שמח גם על החוק שהגיש חבר הכנסת קלנר, גם על ההסכמה של שר התקשורת בדיון שכבר היה, ובחוק הזה אנחנו נסתום את הפרצות. אני אציין פרצה אחת מרכזית, והיא העובדה שאל-ג'זירה, כמו הרבה תחנות אחרות, נקלטת בקרב רבים מאזרחי ישראל לא דרך האינטרנט, מירב, אלא דרך צלחות הקולטות את שידורי הלוויין.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה רוצה להשתלט על כל התקשורת הזרה במדינת ישראל. זה מה שאתה עושה.

עמית הלוי (הליכוד):

לא. מירב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היית איתי בחוק הראשון.

עמית הלוי (הליכוד):

מירב. החוק הזה זה רק אם כל גופי הביטחון אמרו – מה זה התקשורת הזרה? אם כל גופי הביטחון היו – הייתי בחוק הראשון. והמציאות לימדה אותנו: רוב גופי הביטחון – רוב גופי הביטחון מאשרים - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

גופי הביטחון לא ידעו בכלל - - -

עמית הלוי (הליכוד):

- - ואישור קבינט, ואחרי ששוכנע ראש הממשלה והקבינט, אחרי ההמלצה – בחוק המקורי, שאני מתנגד, עוד יש איזה אישור שיפוטי – ואחרי כל אלו, כשגופי הביטחון אומרים לך שכלי תקשורת מסוים מסכן את חיילי צה"ל, את רוצה שזה יישאר משהו זמני?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי, אתה אומר לי על חיילי צה"ל? מה אתה מוכר פה? אתה בא ואומר: אני הצבעתי על החוק הקודם, זה חוק - - - הצבעת בעד.

עמית הלוי (הליכוד):

לא, אני הגשתי הסתייגויות לחוק הקודם. אני, כמו שאת יודעת - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל הצבעת בעד. אופיר כץ בא לוועדה, אליך ולקלנר, ואמר לכם: אתם תצביעו.

עמית הלוי (הליכוד):

כן? ומה קרה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

ואתם, מה עשיתם?

עמית הלוי (הליכוד):

רגע, רגע, אבל הגשנו הסתייגויות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל הן נפלו, כי לא הצבעת עליהן - - -

עמית הלוי (הליכוד):

לא, הן נפלו כאן. אני עליתי לפה, גברת. תחזרי לדברי הכנסת. היו הסתייגויות, לא הצלחתי לשכנע את הקואליציה, ואני מאוד שמח שגם שר התקשורת וגם חבר הכנסת קלנר, שהגיש למעשה את החוק הזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

גם שר התקשורת אמר שהחוק שכתוב זה לא החוק שיצא. גם הוא אמר את זה. לפחות תהיו אמיתיים עם עצמכם. רק אל תגיד לי - - -

עמית הלוי (הליכוד):

מירב, מירב, תשמעי, דבר אחד צריך להיות משותף לכולנו – שלא את ולא אני רוצים שמאות אלפי אזרחים במדינת ישראל יקומו בבוקר ויצפו בערוץ שלא רק מסית לרצח יהודים אלא גורם לרצח יהודים ומטווח, לא בתי"ו, בטי"ת, כן? מטווח חיילי צה"ל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל תמכנו בחוק של אל-ג'זירה. תמכנו בו. הוא יודע שתמכנו.

עמית הלוי (הליכוד):

מירב בן ארי, יש חוק ויש מציאות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

עמית הלוי (הליכוד):

אלעזר שטרן, יש חוק. אנחנו לא פה כדי לעשות חוקים – וציפיתי גם ממך, כמי שמסכימה לכאורה לעניין הזה – לא פה כדי לעשות חוקים שאחר כך במציאות הם לא משמשים חומה בצורה כנגד – ביטחונית. לא, דווקא להפך, להפך. שר התקשורת הגיע וחברי הכנסת הגיעו ואמרו: אכן, בואו נשפר. זאת מטרת החוק, וזה בסדר גמור שגם חברי כנסת וגם שרים באים ואומרים: גילינו שהמציאות לא מסתדרת, לא מיתקנת, ולכן אנחנו לא משאירים חוק עם חורים כמו גבינה שווייצרית - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה חורים? זה כל מה שהייעוץ המשפטי אמר. מבחינתך זה חורים.

עמית הלוי (הליכוד):

- - אלא אנחנו סותמים אותם. אני אומר לך מה החור הראשי, ואני לא חושב שזה במחלוקת כאן. החור הראשי הוא שמעל - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה החור הראשי?

עמית הלוי (הליכוד):

אני מסביר. מעל 90% מערביי ישראל – יש פה כמה במשכן, את יכולה לשאול אותם, וזה אני אומר לך גם מידע אישי, מכל המקומות, אני מבקר במקומות הללו – צורכים את אל-ג'זירה על ידי צלחות לוויין. ולכן, לא השתנה כלום מבחינת הרגלי הצריכה. לא השתנה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - תקשורת ערביי ישראל, באצטלה של חיילי צה"ל, << דובר_המשך >> ואתה כל הזמן עושה את זה. כל הזמן.

עמית הלוי (הליכוד):

לא, לא, לא. יש דוח של השב"כ, יש דוח של צה"ל, יש דוח של המל"ל, מירב, על רצח, על רצח, רצח חיילים, רצח אזרחים, אגב. הינה אני אומר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תפסיק, תפסיק - - -

עמית הלוי (הליכוד):

גרמת לי לומר, אני אומר – רצח אזרחים. אל-ג'זירה רצחה פה אזרחים, ממש, ממש.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי, אתה משכנע אותנו? אנחנו הצבענו בעד החוק של אל-ג'זירה. הצבענו בעד.

עמית הלוי (הליכוד):

רגע. ולכן הצבעת על חוק חסר, ועכשיו יש לך הזדמנות להשלים אותו. וההשלמה תהיה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, לא, לא - - -

עמית הלוי (הליכוד):

יש כמה השלמות בחוק שאני הצעתי, אבל אני לא רוצה להאריך, ואני אומר לך מה הפרצה העיקרית שאותה אני סותם בהצעה הזאת, וגם חבר הכנסת קלנר בהצעתו סותם, והיא שלא יוכלו –המחוקק, הכנסת, מאפשרת לממשלת ישראל להשתמש בכל דרך כדי לסגור את הערוצים הללו ואת ההגעה שלהם, של החומר הברברי והרצחני הזה, לאזרחי ישראל. ולכן, זה לא כל כך חשוב אם זה באינטרנט או בצלחות לוויין. הדברים הטכנולוגיים גם משתכללים. היום את יכולה לאסור חלק מהשידורים, מחר יותר. אנחנו ככנסת צריכים לומר את הדבר הפשוט: במדינת ישראל או בכל שטח שבאחריותנו, לא יתקיימו שידורים גבלסיים מהסוג הזה של אל-ג'זירה. ולכן, אדוני היושב-ראש, אני מאוד מבקש – אמרתי גם לשר התקשורת בוועדה ואני אומר את זה גם כאן לכולנו. החוק הזה מתמזג עם אותו חוק של חבר הכנסת קלנר במטרה אחת, והיא לאפשר בישראל שידורים פתוחים, חופשיים, אבל חופש השידור הוא לא החופש לרצוח, הוא לא החופש להסית. ואת זה אנחנו עושים בסתימת החורים בחוק המקורי ונעשה את זה בצורה רצינית, יסודית, לטובת הביטחון שלכם, אזרחי ישראל. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לחבר הכנסת עמית הלוי. להצעת החוק הזו ביקשו להתנגד.

שר התקשורת שלמה קרעי:

היו"ר יעקב מרגי:

סליחה. לפני כן, עמדת השר, נכון. אתה רואה, הלהט שלי לבוא ולרצות את חברי הכנסת.

שר התקשורת שלמה קרעי:

להתנגד למשהו.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, נכון. אני מזמין את שר התקשורת, השר שלמה קרעי, להציג את עמדת הממשלה להצעת החוק. עשר דקות לרשותך, אדוני.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדיי השרים, ראשית, הצעת החוק הזו של חבר הכנסת עמית לוי היא הצעת חוק ראויה וטובה, וניסיון נוסף לסתום פרצות במציאות הקיימת. התחלנו מתקנות לשעת חירום, עברנו לחקיקה כהוראת שעה, אנחנו עוברים עכשיו בוועדה לביטחון לאומי להפוך אותה להוראת קבע. יש כמה פרצות בחוק. יש רשתות חברתיות כמו יוטיוב, שהערוץ אל-ג'זירה משודר בהן בשידור חי, ואת זה אני מקווה שכבר יסתמו בהצעת החוק שנמצאת בדיון, ובשבוע הבא אולי כבר תהיה הצבעה לקריאה שנייה ושלישית אצל חבר הכנסת פוגל בוועדה לביטחון לאומי. יש את הסוגיה של הלוויינים, שהיא סוגיה שאם אנחנו מכריחים אותה בחוק, יש התנגדות של האוצר. הסיכום היה שאנחנו מביאים את החוק, כי אנחנו כרגע נמצאים בלי חוק למעשה. להשאיר את המצב פתוח לגמרי, פרוץ לחלוטין, זה יותר חמור בעיניי, ולכן הסכמנו לבוא ולהעביר חוק, את המקסימום שנצליח להוציא ממנו בהסכמות עם האוצר ועם מי שצריך.

עמית הלוי (הליכוד):

שר התקשורת שלמה קרעי:

זה בסדר. אני מסכים, אני מסכים. אמרתי, יכול להיות שזה יקרה כבר בחוק של קלנר, בשבוע הבא. אם זה דבר שהוא בלי לחייב עלות תקציבית של עשרות מיליוני שקלים, כמו שהם אמרו, אלא משהו שיינתן לשיקול דעתו של שר הביטחון – זה משהו שמבחינתי וגם מבחינת האוצר הוא בסדר גמור. צריך לסגור איתם את הדבר הזה. אם לא, אז את החוק של קלנר נעביר בקריאה שנייה ושלישית, נסתום עוד משהו, ובחוק של עמית הלוי נמשיך לדון כדי לפתור את שאר הדברים. אבל המטרה שלנו כאן בכנסת בסופו של דבר זה לטייב, לגרום לחוק טוב יותר להגיע מפעם לפעם. אנחנו עכשיו הופכים את זה להוראת קבע, הדברים האלה מאוד ברורים. אני לא מבין את הערת הביניים של חברת הכנסת בן ארי - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה לא מבין?

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - שאומרת שלא מבינה את זה, למה אנחנו הופכים להוראת קבע, שלא מבינה - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני חייבת להתייחס.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אם יש כאן גופים שגורמי הביטחון אומרים שהם פוגעים פגיעה ממשית בביטחון המדינה, למה אנחנו צריכים בכלל להתווכח אם צריך לנסות לחסום אותם בכל דרך או לא? לא על זה הוויכוח.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אסביר לך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הוויכוח יכול להיות תקציבי, הוויכוח יכול להיות שמבחינה טכנית אולי אין אפשרות לעשות את הכול, אבל מבחינה מהותית, מה אתם מתנגדים לחסום את אל-ג'זירה ואל-מיאדין? הם פוגעים בחיילי צה"ל, פוגעים באזרחי ישראל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה להסביר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מה את אומרת? נשאיר את המצב כמו שהוא, שימשיכו לשדר ביוטיוב?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד, למה - - - אמרת לי: מירב, החוק שאת רואה זה לא החוק שיעבור? אמרת?

שר התקשורת שלמה קרעי:

אז הסברתי עכשיו, לא הקשבת לי. אבל אמרתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל הקשבתי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הסכמנו להביא את החוק בהסכמה של משרד האוצר, ושלא יהיו העלויות התקציביות שיש בסוגיה הזאת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא. אמרת עוד דברים - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

איזה עוד דברים? אני מסביר, אני אחזור עוד פעם. אמרתי בוועדה ככה: קודם כול, הבסיס הוא שהחוק יעבור כהוראת קבע, שלא יהיה תלוי במצב חירום מיוחד בעורף.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה, אין בעיה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

יפה, זה הבסיס. מעבר לזה, כל פרצה שנצליח לסתום זה טוב. אם לא נצליח כי לא תהיה הסכמה, אז לא נעשה את זה, אז נחכה לחוק של עמית הלוי, אבל באופן מהותי - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

שר התקשורת שלמה קרעי:

רגע, אבל - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אנחנו משכנו את ההסתייגויות, ובאמת האופוזיציה תמכה, כי אף אחד לא רוצה באמת שיפגעו בחיילי צה"ל, זו הסכמה של כולם. למה היית צריך להביא את החוק הזה, שאתה יודע, יש פה בפנים דברים שהתנגדנו אליהם? תסביר לי אתה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אז אני מסביר. החוק הזה הוא היכולת הטכנית שלנו להביא חוק במהירות, לסתום את המצב הקיים. אנחנו עכשיו נמצאים - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל זה הערות של הייעוץ המשפטי. מה זה לסתום?

שר התקשורת שלמה קרעי:

רגע. זה בסדר שיש הערות של הייעוץ המשפטי לממשלה. הם לא קובעי מדיניות כאן, תפסיקו לחשוב - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה קשור? אנחנו מתייעצים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - שאם יש הערה של הייעוץ המשפטי לממשלה, זה קודש קודשים. זה בסדר, זה בסדר שיש - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה? יש - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא, לא, זה פשוט ההחלטה של ועדת השרים, אני אקריא את ההחלטה של ועדת השרים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקריא.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני אקריא, תכף. זה בסדר שיש הערות, ואפשר לקבל חלק מהן ולהסכים איתן ואפשר להתווכח על חלק. למשל, ההערה שבזמנו לא הצלחנו להכניס – לסגור את השידור החי ביוטיוב. אני לא מקבל את זה. את מתנגדת שנגיד ליוטיוב לסגור את השידור החי של אל-ג'זירה? יש סיבה מהותית להתנגד?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אגיד לך איפה הבעיה שלי. הבעיה שלי היא שכל הדברים שכולנו קיבלנו, כולל קלנר ועמית הלוי, שישבו איתנו בוועדה, וקיבלו את ההערות של הייעוץ המשפטי – מה הוא הלך ועשה? הלך, כתב את כל ההערות, ועשה הפוך והביא את החוק הזה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אז אני אסביר. אבל זה תהליך חקיקה שמטייב את עצמו, זאת הדמוקרטיה. בהתחלה הלכנו, אמרנו: תפסת מרובה לא תפסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני מסביר. בחוק הראשון אמרנו: תפסת מרובה לא תפסת. חברת הכנסת בן ארי, בחוק הקודם אמרנו: תפסת מרובה לא תפסת. בואו נכניס צעד, רגל בדלת, נסגור את התחנות של אל-ג'זירה, נחרים להם ציוד, נוריד אותם מאתרי האינטרנט, נסגור אותם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה היה בחוק הקודם.

שר התקשורת שלמה קרעי:

נכון, זה מה שאני אומר, בחוק הראשון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שר התקשורת שלמה קרעי:

מסכים, אבל לא הצלחנו להשיג בחוק הראשון, לא את הלווייני ולא את הרשתות החברתיות ולא את הסיפור הזה של ביקורת שיפוטית שקבועה בחוק, כשזה גם ככה קיים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל למה אתה מוותר על ביקורת שיפוטית? מי יבקר אותם?

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא, יש ביקורת שיפוטית בכל מקרה על כל דבר במדינה. הרשות השופטת, יש לה מקום של כבוד גם בלי שתכניסי את זה לחוק הספציפי הזה. אנחנו לא רצינו שיהיה כתוב במפורש שחייב כאילו איזשהו אישור תוך שלושה ימים. זה מה שלא רצינו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל למה? למה?

קריאה:

שר התקשורת שלמה קרעי:

למה? כי לא יכול להיות, אני אסביר לך.

היו"ר יעקב מרגי:

אתה עולה להתנגד. לא? מילא, היא לא עולה להתנגד, אני מאריך אפי, אבל - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני אסביר לך למה. אני אסביר לך למה, מירב. כי כאשר גורמי הביטחון מחווים את דעתם שגוף השידורים הזר הזה פוגע פגיעה ממשית בביטחון המדינה, זה עבר בממשלה ובקבינט, ראש הממשלה שוכנע, עברנו את כל התהליך הזה – למה דעתו של שופט יחיד חשובה יותר מכל גורמי הביטחון במדינת ישראל? למה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז מה זכות העתירה של אותו גוף?

שר התקשורת שלמה קרעי:

יש זכות עתירה לכל אחד במדינה. אבל לא צריך לקבוע שתוך שלושה ימים, בדחיפות, זה צריך להגיע לבית המשפט.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני יודעת, נשמה. אבל תסביר לי, שנייה - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

זה הדבר שהתנגדנו לו. אבל אני אמרתי עוד דבר בוועדה, רגע. אני אמרתי עוד דבר בוועדה. גם אם אני מתנגד לדבר הזה, זאת מחלוקת אחרת, גדולה מאוד, של מאבק בין רשויות. אני יכול להתפשר על זה. והתפשרתי על זה בחוק הקודם, כי ביטחון המדינה חשוב לי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שר התקשורת שלמה קרעי:

אז אני מסכים. לכן אני אומר גם כאן אותו דבר. בחוק של - - - אם זו תהיה הברירה – נתפשר בדבר הזה. אבל אנחנו מנסים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת משמאלי – ששון גואטה, משה סעדה, מה היה אתמול, חוויות מאתמול יש בפרסה, לא פה. גב לדובר. אילוז, גם כן. וגם ואטורי. חוויות מאתמול בפרסה. בבקשה, אדוני.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה, אדוני. גם אם אני מתפשר באופן נקודתי, זה לא אומר שאני עוזב את המאבק הזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על מה אתה מתפשר בחוק של עמית הלוי?

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני אומר, אני מסכים עם כל מילה בחוק של עמית הלוי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין פשרות?

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא. כשנגיע לוועדה, אם נצליח להעביר אותו כמו שהוא – לא, תכף אני אקריא גם את ההסתייגויות.

היו"ר יעקב מרגי:

את רוצה לעשות פה קריאה טרומית, ראשונה, שנייה ושלישית?

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - הוא מעביר את הזמן.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תכף אני אקריא את ההסתייגויות של ועדת השרים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בוא נשמע.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אבל ברור שמפעם לפעם אפשר לטייב דברים בחקיקה. וזה מה שאנחנו עושים כל פעם כשבאים עם תיקונים נוספים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על זה אנחנו לא מסכימים. זה לא טיוב, זאת הרעה של החוק.

שר התקשורת שלמה קרעי:

של מה? על איזו סוגיה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

של החוק הקודם.

שר התקשורת שלמה קרעי:

על איזו סוגיה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

כדי להעביר את זה להוראת קבע – מקובל. אבל העובדה שהוצאתם את הביקורת השיפוטית כשמדובר בכלי של תקשורת זרה – מה ההבדל בינינו לבין מדינה של דיקטטורה? תגיד לי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא הוצאנו את הביקורת השיפוטית. יש זכות לעתור לבית המשפט על כל החלטה, לכל אזרח. זה קבוע. מה שאנחנו מתנגדים לו זה לקבוע את הביקורת השיפוטית אוטומטית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל זה מה שהיה בחוק הראשון.

שר התקשורת שלמה קרעי:

בסדר, אבל התפשרנו על זה, ואנחנו חושבים שיש מקום לקיים דיון מחדש.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז אני לא התפשרתי על זה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אין בעיה. יש מקום לקיים דיון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז אל תגיד לי שזה קשור לחיילי צה"ל. פשוט לא התפשרתי על זה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

את צודקת. הסוגיה הזאת של הביקורת - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה מה שעמית אמר לי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הסוגיה הזאת של הביקורת השיפוטית לא קשורה לפגיעה בביטחון המדינה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נכון.

שר התקשורת שלמה קרעי:

את צודקת, אני מסכים. אבל יש לנו מחלוקת גם על זה. אפשר להביא את זה לדיון, מותר לדבר על זה. אני אקריא את ההחלטה של ועדת השרים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקריא, תקריא.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הצעת החוק תקודם בהסכמת שר התקשורת ושר המשפטים. המל"ל יוסר מנוסח הצעת החוק. זאת אומרת, המל"ל הוא לא אחד מגורמי הביטחון שמחווים את דעתם, אלא הוא גורם מתכלל, כמו שהיה עד עכשיו. וסעיף 2(1)(א) יוסר מנוסח הצעת החוק. חבר הכנסת הלוי, מה זה סעיף 2(1)(א), שיוסר? אתה יכול להזכיר לנו?

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

פגיעה ממשית.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אה, פגיעה ממשית. שיישאר העניין הזה של פגיעה ממשית בביטחון המדינה כמו שהיה בחוק הקודם. אלה ההסכמות שהיו בוועדת השרים. אני קורא לכם, חבריי חברי הכנסת, לתמוך – לתמוך בחיילי צה"ל, לתמוך באזרחי ישראל ולהגן על ביטחון המדינה. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לשר התקשורת שלמה קרעי. חבר הכנסת גלעד קריב ביקש להתנגד להצעת החוק, והוא מוזמן לנמק את התנגדותו, ולהישאר נאמן להתנגדותו גם בהצבעה. עד שלוש דקות לרשותך. בבקשה, אדוני.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדי השר, הצעת החוק הזאת מתאימה לצפון קוריאה, לטהראן. הצעת החוק הזאת, אחרי כל הפלפולים, תאפשר בסופו של דבר למפקחים של משרד התקשורת ולשוטרים להיכנס לבתים של אזרחי ישראל הערבים ולמנוע מהם לצפות בשידורים של ערוצים מהעולם הערבי. מה שאמרה חברת הכנסת בן ארי מדויק. הצעת החוק הזאת היא הביטוי המיטבי לתופעת המדרון החלקלק. יושבים במשך חודשים, עובדים על הצעת חוק, מגיעים לאיזונים ולבלמים נחוצים כדי להבטיח שנושא רגיש כמו חסימת שידורים במדינה דמוקרטית – שהנושא הזה יטופל במידה הנכונה, וכמה חודשים אחרי הבאת החוק הזהיר מביאים לכאן חוק קיצוני שיהפוך מאות אלפי אזרחים, בסוף, בקצה הדרך, לעבריינים, כי הם צופים בערוץ שמשודר מהעולם הערבי. הסיבה שבחוק המקורי הוכנסה ביקורת שיפוטית מקדימה היא כדי לאזן בין צורכי הביטחון לבין זכויות היסוד. זאת הסיבה מדוע נדרשת פגיעה ממשית בביטחון המדינה ולא צל-צילה של פגיעה. אבל אתם תמיד נגררים לקיצון. אתם כביכול מקדמים חוקים באחריות, אבל אז אתם נותנים לגורמים הכי קיצוניים לעצב את סדר-היום. הצעת החוק הזאת היא הצעה מסוכנת, היא הצעה שתביא לפגיעה לא מידתית בחופש הביטוי ובזכות של אזרחים במדינת ישראל לצרוך ערוצי תקשורת. אחרי שאמרנו את זה, תאמר לי, אדוני השר. שמעתי שדוברות הליכוד מתכוונת להחזיר את יונתן אוריך לעבודה מלאה - - -

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

חברים, מה קרה? מה קרה?

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

חברים, מה קרה? מה קרה? לא צריך לצעוק.

גלעד קריב (העבודה):

עכשיו, אני לא מצליח להבין, אם אלג'זירה - - -

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

רגע, תן לי לעזור לך. חברי הכנסת, אם מישהו חושב שמהצדדים שומעים אתכם או מבינים מה שאתם אומרים – אתם טועים. רואים כמה חברי כנסת צורחים, לא מבינים על מה הם צורחים. לכן – קריאת ביניים. קריאת ביניים נועדה לשנייה, לא ליותר. בבקשה, תמשיך.

שר התקשורת שלמה קרעי:

גלעד קריב (העבודה):

אני אחזור לעניין. אם אלג'זירה, ערוץ שידור שמשודר מדוחא ומוכוון כל-כולו על ידי השלטון הקטרי – אם הערוץ הזה הוא פגיעה חמורה בביטחון ישראל, איך תנועת הליכוד לוקחת סוכן קטרי?

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

גלעד קריב (העבודה):

אדם שקיבל מאותו שלטון - -

היו"ר יעקב מרגי:

כמה זמן? תודה, תודה.

גלעד קריב (העבודה):

- - תשלומים וממון רב – איך אתם מחזירים אותו להיות עובד של מפלגת הליכוד?

היו"ר יעקב מרגי:

אתה דקה אחרי הזמן. תודה. תודה.

גלעד קריב (העבודה):

תחליטו, טרור או לא טרור? כמה צביעות. סוכנים קטרים בשירות הליכוד.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. אתה יודע שהסבלנות של היושב-ראש מתאפסת, גלעד, מתאפסת, כשלא מקשיבים ליושב-ראש. והינה, אני אומר לך, זה יבוא בחשבון - - -

גלעד קריב (העבודה):

עשרים שניות - - -

היו"ר יעקב מרגי:

נתתי לך. ואני אומר לך די – תפסיק.

שר התקשורת שלמה קרעי:

- - - לסיים משפט.

היו"ר יעקב מרגי:

אז להבא, בדיון הבא, הגמישות תיעלם. אתה רוצה להשיב? השר לא רוצה להשיב. חברים, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – מניעת שידורים), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 47 נגד – 34 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – מניעת שידורים), התשפ"ד–2024, לוועדה לביטחון לאומי נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

לא מפריעים בזמן ההצבעה. חברי הכנסת, בעד הצעת החוק הצביעו 47, נגדה – 34. לפיכך, אני קובע שהצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – מניעת שידורים), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לדיון בוועדה לביטחון לאומי לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברים, אנו עוברים לנושא הבא בסדר-היום: הצעת חוק איסור הפליה במוצרים - - -

קריאות:

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת רוטמן, מה זה? מירב, תודה. אני באמצע להקריא את סדר-היום. עם כל הכבוד, אני נלחם עם עצמי – עם מיקרופון, עם צעקות, ולא שומעים אותי. נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. אני מודה לה על היעילות, היא הייתה מוכנה והיא כבר פה. לעיתים אנו קוראים לחברי כנסת והם רק נזכרים לאסוף את הכבודה ולהגיע. פנינה, כל הכבוד. עד עשר דקות לרשותך.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, תודה רבה על הקומפלימנטים. כנסת נכבדה, חברי כנסת יקרים, אני אגיד לך, היושב-ראש - - -

היו"ר יעקב מרגי:

השר דיכטר, מקלב. השר דיכטר, תודה. אין קול ואין עונה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אבל הזמן רץ, הזמן רץ.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת מקלב, מה זה ההתעלמות הזו? בבקשה, גברתי.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

הזמן רץ. רק תוסיף לי, בבקשה.

היו"ר יעקב מרגי:

איפסתי לך, והכול מתחיל מחדש.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הגדלת סכום הפיצוי בלא הוכחת נזק) – אני מנסה להביא לכך שהתיקון הזה יעבור, תקשיב, משנת 2018. עכשיו, יש כאלה שיגידו לי, פנינה, למה את לא מתייאשת ואת שוב ושוב מעלה את החוק להכפלת הפיצויים בגין אפליה וגזענות? התשובה שלי, כמו שהגזענים לא מתייאשים ופוגעים יום יום ומפלים יום יום אנשים ששונים מהם על רקע צבע עור, על רקע מגדר, על רקע לאום, אז גם אני לא אתייאש. ואני אומר, המאבק שלי על החוק הזה, חוק הפליה, והכפלת הפיצויים בגין אפליה וגזענות, הוא בעצם מאבק על פניה של מדינת ישראל. אל תתבלבלו, זה שהחוק שלי נופל זה לא כישלון שלי, זה כישלון של מדינת ישראל, ממשלת ישראל והקואליציה. עכשיו בואו נדבר בכנות. העלה כאן לא מזמן חברי חבר הכנסת מאיר כהן הצעת חוק שתפסיק את האפליה בסמינרים ובבתי הספר של המגזר החרדי. עכשיו יש פה חברים שאני מאוד אוהבת מהמגזר החרדי, ואני שואלת אתכם, אתם יודעים למה החוק הזה נופל? כי רוצים שילדות מזרחיות שלומדות בסמינרים רק למזרחיות ימשיכו להישאר בכוך שלהן, וחס וחלילה, גם אם אין להן מקומות לימוד ועשרות ומאות לא מוצאות מקומות לימוד, אז שהן לא יוכלו לתבוע. עכשיו תראו איך זה משליך על הכול. כי החוק שלי, שמדבר על הכפלת פיצויים – האמת, לא נעים לי להגיד, פיצויים עלובים. מ-50,000 ביקשתי להגדיל את זה ל-120,000. תחשבו מה קורה לבן אדם רק בגלל שהוא יוצא אתיופיה. מגיע למועדון, אומרים לו, אתה לא נכנס, זו מסיבה סגורה; או בא ילד, רוצה להירשם לבית ספר – ואני עכשיו אספר לך סיפור מאוד כואב. אסצ'אלו סמה, זכרו לברכה, מפתח תקווה, היה חייל שנהרג במלחמת חרבות ברזל. אני הלכתי לנחם את המשפחה, ואז האבא חיבק אותי ואמר לי, את זוכרת? את זוכרת אותו, את אסצ'אלו? אמרתי לו, מה זאת אומרת? הוא אומר לי, את היית צעירה ובהיריון, לא רצו להכניס אותו לכיתה א', לא רצו להכניס אותו לאף בית ספר, לא רצו לקבל אותו. את זוכרת שנאבקת ובסוף הוא נכנס? וכמה סיפורים כאלה יש לנו? אותם אנשים שנפגעים מאפליה וגזענות, תחשבו על זה, הם נאלצים להתמודד עם כך – הם לוקחים עורך דין, היום, עורך דין – עוד לא נשמת, בכלל לא דיברת – 50,000 שקל שכר טרחה. הלכת לבית משפט, נגררת שנה, שנתיים, שלוש, ובסוף בא השופט ואומר, הידיים שלי כבולות, ידיי כבולות, אני יכול לפצות רק עד 50,000 שקלים. עזבו שקשה לאנשים במדינה הזאת בכלל לאמוד את הנזק של אפליה וגזענות, ומה זה עושה לילד ומה זה עושה לילדה ומה זה עושה לצעיר שזה עתה השתחרר מהצבא והלך רגע למועדון ולא קיבלו אותו, או בסופר, שלא מוכנים למכור לו – כל אלה לא בדיות, זו מציאות – או נהג אוטובוס שמוריד ילדים, ואומר להם, אתם לא, לא. אתם לא עולים לאוטובוס. עכשיו, תבינו שאותם אנשים מבינים שאין להם בכלל סיבה ללכת לבית המשפט. למה ילכו לבית המשפט? בשביל שאחר כך יקבלו בממוצע 20,000 שקלים, אחרי ששילמו 50,000, 60,000 שקלים לעורך הדין? איזו מדינה אנחנו? לא מצליחים לתקן עיוותים ועוולות. שר המשפטים, אני בטוחה שאתה בעד זה. אתה מדבר על זה שצריך לתקן אפליה. אבל אפליה זה לא עסק פרטי, גזענות זה לא עסק פרטי. המדינה צריכה לבוא ולומר: המאבק באפליה וגזענות זה ערך עליון. אנשים לא אמורים להתמודד עם זה לבד. ולכן, לפני כשנה, אדוני היושב-ראש, אני חוקקתי חוק שלפחות את החלק של הנטל עם עורך הדין אנחנו נוריד, כך שעורך הדין יינתן מהסיוע המשפטי בחינם, בחינם, במקרים של אפליה וגזענות. זה היה תקדים וזה מצוין, וזה חוק סופר-משמעותי. אבל מדינת ישראל וממשלת ישראל לא יכולה להגיד מצד אחד: כן, אתם צודקים, אפליה וגזענות זה נגע רע בתוך החברה הישראלית; ומצד שני לא מוכנים לשחרר את הידיים הכבולות של שופטים. לא מוכנים לומר: אנחנו נכפיל, המחוקק יכפיל את הפיצויים בגין אפליה וגזענות. אני אומרת לך, הדבר הזה הוא נגע רע. וצריך לתת כלים לאזרחים, ולא לכבול אותם.

היו"ר יעקב מרגי:

פנינה, אולי בדקת את זה – את יודעת לומר לנו אם 50,000 הם כן נתנו? הם כן קנסו?

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא. זה מקרים נדירים.

היו"ר יעקב מרגי:

גם זו בעיה כשלעצמה.

פנינה תמנו (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אני עשיתי את הממוצע, אבל ברגע שאתה שם להם תקרה אתה מאותת לא נכון. המחוקק צריך לאותת: אנחנו רוצים שתעלו. והאיתות הזה צריך להינתן על ידי תיקון החוק, ושהמחוקקים מהבית הזה, נבחרי הציבור, יגידו: אנחנו לא נוותר במקרים כאלה. עכשיו, אם אתה הולך למקומות אחרים בעולם הפיצויים במיליונים. במיליונים הפיצויים, לא בעשרות אלפי שקלים בודדים. שלא לדבר על זה שהרבה פעמים תעצומות הנפש – זה הטרדה נפשית. גזענות ואפליה זה הטרדה נפשית, זה ריסוק הנפש, בטח כשמדובר בגילאים צעירים. זה כובל אותם, זה מוריד אותם, זה פשוט לשים להם חסמים על גבי חסמים. אז החוק הזה הוא חוק מאוד מאוד חשוב. ותדעו לכם, כל אלה שמצביעים נגד החוק הזה, אני רק יכולה לומר לכם: תתביישו. תתביישו, כי אתם מפקירים אחים ואחיות. מי שלא מצביע בעד החוק הזה ממש לא אכפת לו מיהודי אתיופיה ולא אכפת לו משוויון בחברה הישראלית. ואל תדברו על שוויון ותביאו לנו רפורמות משפטיות, כשאתם לא מסוגלים להצביע על חוק כל כך פשוט, שבא ואומר: ממגרים ונאבקים באפליה וגזענות. עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעבור להצעת החוק הבאה שלי שתעלה – מענק למשפחות חטופים ולמשפחות של חטופים ששבו חללים, אחרי שנתיים מאוד מאוד קשות. אנחנו רואים חטופים שבחיים ואני לא מצליחה להבין איך אנחנו מרשים לעצמנו, איך אנחנו מסוגלים להרשות לעצמנו שהם יושיטו יד, יבקשו נדבות מהציבור, בגלל שאנחנו דוחקים אותם למקום הזה. יש חטופים ששבו מהשבי אחרי התעללויות מיניות, אחרי מאות ימים שהם היו נידחים בחושך, באפלה, ולא מסוגלים לשרוד את היום-יום, ואנחנו מוסיפים עליהם נטל כלכלי. שלא לדבר על משפחות שלמות שהיו בטבח בעוטף עזה, ולא מסוגלים לחזור לביתם, לא מסוגלים. ומי יכול לבוא אליהם בביקורת? אבל הבית שלהם לא ברשותם, כי אין שיוך בקיבוצים שהם נמצאים בהם. לאנשים האלה אין קורת גג. אנחנו מפקירים אותם להיות נוודים ופליטים בארצם. אז הדרך היחידה לתקן את זה היא לאפשר להם מענק. מענק לכל חטוף וחטופה, מענק לכל משפחה של חטוף שנרצח והובא לקבורה, כדי שלא יהיה אות קלון על מצחן של מדינת ישראל וממשלת ישראל. תסתכלו עליהם בעיניים. לא מספיק שמחבקים אותם והולכים להזיל דמעה איתם אחרי שהם חוזרים, ומבקשים מהם שיבואו לכל העולם ויספרו מה חמאס עשה להם. בואו נשאל מה אנחנו עושים להם עכשיו. למה עמותות צריכות לגייס להם כספים? אתם יודעים שעמותת להושיט יד גייסו כספים לביבס וליהלומי? גיוס המונים. אני מתביישת. בושה ונכלמת. וכל אחד פה צריך להתבייש. ותקשיבו, התשלומים האלה שאני מציעה בחוק הם לא מעל 4 מיליארד שקלים. אני רוצה להזכיר לכם, הכספים הקואליציוניים בתקציב הקודם עמדו על 5 מיליארד שקלים. 4 מיליארד שקלים כדי למחות את אות הקלון מעלינו; 4 מיליארד שקלים כדי לעזור למי שהופקרו; 4 מיליארד שקלים כדי לעזור למשפחות לשרוד את היום-יום. ואני אגיד לכם, הגשתי עוד הצעת חוק: כל מי שנרצח ב-7 באוקטובר, מהמסיבה או מהעוטף או בשדרות או באופקים – כולם צריכים לקבל את הסיוע של המדינה. המדינה, הממשלה, תכניס ידה לכיס, כי היא ידעה לעשות את זה, היא יודעת להעמיד קופסאות קורונה, היא תדע להעמיד תקציב בשביל האנשים האלה שהופקרו לנפשם לשרוד.