ישיבת מליאה בתאריך 12/11/2025 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשרים. שלום גם לאורחים ביציע. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי, כ"א בחשוון התשפ"ו, 12 בנובמבר 2025. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות ורגילות לשר האנרגיה והתשתיות. אני מתכבד להזמין את שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, אל הדוכן. בבקשה. בינתיים אבקש לציין כי גם השבוע אנחנו ממשיכים ומצמידים לשאילתות הדחופות שאילתות רגילות וישירות שלא קיבלו מענה במסגרת הזמן הקבועה בתקנון הכנסת. השבוע הוצמדו שתי שאילתות כאלה. תשובה על אחת מהן נשמע כאן במליאה, והתשובה על השאילתה השנייה תועבר בכתב, בהסכמת חבר הכנסת השואל. אדוני השר, תשומת לבך שגם אחרי מתן התשובות על השאילתות היום, עדיין ישנן 21 שאילתות שלא קיבלו מענה בזמן, ונמצאות בטיפול משרדך. אני בטוח שזה לא הגיע לשולחנך.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

נשמע לי לא סביר. אני יודע שאנחנו עומדים בערך על 90% מענה. לדעתי יש אולי רק שתיים או שלוש שאילתות שלא קיבלו מענה. אין שום מצב שזה 21.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אבקש מהמזכיר מייד אחרי הדיון להעביר אליך את הרשימה. אנא, ככל שיש שאילתות שלא נענו במסגרת הזמן, אנא פעל כדי שייענו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

בשמחה. בשמחה.

היו"ר אמיר אוחנה:

השאילתה הראשונה היא שאילתה של חבר הכנסת איתן גינזבורג, בנושא ביטול חובת תאגידי המים והביוב ברשויות המקומיות. חבר הכנסת גינזבורג, שהוא גם ראש עירייה לשעבר ברעננה, בבקשה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני. גם ראש עירייה וגם יושב-ראש תאגיד מים לשעבר. אדוני השר, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כחצי שנה פורסם דוח בילסקי-שטרום לבחינת סגירת תאגידי המים ומתן אפשרות לרשויות מקומיות לנהל את משק המים באופן עצמאי, במסגרת משק כספי סגור. רצוני לשאול: 1. האם בכוונת השר ליישם את המלצות הוועדה? 2. מדוע טרם הוגשה הצעת חוק ממשלתית בנושא? 3. מה הם לוחות הזמנים להמשך?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כבוד השר, בבקשה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה, אדוני היושב-ראש. חבר הכנסת גינזבורג, אני חושב שהשאילתה הזו היא בהחלט במקומה. תאגידי המים הם בדיוק המקרה שבו הגולם קם על יוצרו. ההחלטה להקים את תאגידי המים הייתה החלטה נכונה בבסיסה, מכיוון שהיו ראשי ראשויות שלקחו את הכספים שהגיעו ממשק המים, ובמקום להשקיע אותו בתשתיות, השקיעו אותו בדברים אחרים. אבל לשם כך יכלו ליצור משק כספי סגור: חשבון נאמנות שאליו מגיעים כל הכספים שיהיו מושקעים בתשתיות. במקום זאת הקימו תאגידי מים – 56 תאגידי מים, ועוד היד נטויה, יש עוד 23 תאגידים שאותם עוד רוצים להקים. אגב, אני התנגדתי לכך עוד כשהייתי חבר הכנסת. אגב, אציין את חבר הכנסת לשעבר שמולי, שהיה שותף איתי בהצעה. ואכן, עם כניסתי למשרד האנרגיה הקמתי ועדה - -

היו"ר אמיר אוחנה:

כבוד השר, סליחה שאני מפריע לך. לא לצלם וידיאו במליאה. אנחנו לא מצלמים וידיאו במליאה. בבקשה. סליחה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - עם ראש עירייה שאתה ואני מאוד מעריכים, בילסקי, שהיה חבר בוועדת השלושה שבדקה את הדברים. אני חושב שבילסקי, גם בשפתו הציורית, מדבר על כספים שהיו יכולים לחסוך ולא להשקיע אותם בכל אותו מנגנון מנופח. אני שמח לומר לך, לאחר עבודה של חודשים, שטיוטת החוק לאפשרות שנסגור את תאגידי המים – ואני מדגיש: לחברות תוך משק כספי סגור, עבור רשויות שמתנהלות בצורה איתנה – כבר כתוב. נכון לעכשיו יש שני משרדים שאיתם הפרטים טרם סוכמו: משרד הפנים ומשרד האוצר. אני אומר לך שזה נמצא על שולחנם כבר למעלה מחודשיים, לכן ההצעה שלנו עלתה לפני שבועיים לוועדת השרים, תוך הבטחה שלהם שנוכל למצות ולסכם את הנושא. לכן, אני תומך בצורה נחרצת בסגירת תאגידי המים, ובמעבר למשק כספי סגור. הדבר הזה צפוי לחזור לוועדת השרים בקרוב. כאן אין קואליציה ואופוזיציה; צריך לעשות את זה; צריך לסיים את זה – זה הדבר הנכון. אגב, זה יוביל לביטול של מאות משרות, פוליטיות בחלקן, מיותרות, אבל זה הדבר הנכון במוצר כזה בסיסי, שיהיה במחיר הנמוך ביותר. בהחלט יש פניות שוטפות ממשרדי גם למשרד האוצר וגם למשרד הפנים לסיים את ההערות שלהם, על מנת להתקדם בחקיקה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר. האם יש שאלת המשך? לאחר מכן, שאלות נוספות לחברי הכנסת שוסטר ומטי צרפתי הרכבי. השר ישיב במרוכז. חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה, אדוני השר, המאבק שלך לאורך שנים לביטול תאגידי המים זכור לכולם, וגם המאבק לפני שתי כנסות לביטול התאגידים זכור לטוב. יחד עם חבר הכנסת ביטן הובלת את הנושא הזה. אגב, הייתה ציפייה כשנכנסת לתפקיד – הגיע האדם הנכון למקום הנכון בזמן הנכון כדי ליישם את המדיניות שאתה באמת מאמין בה. אבל עברה תקופה והדבר הזה לא בא לכדי מימוש. ביום ראשון הקרוב תועלה שוב בוועדת השרים לחקיקה הצעת החוק הפרטית שהגשתי, בדיוק על הדברים שאמרת: ליישום ההמלצות שהרגע הזכרת ולמתן אפשרות לרשויות המקומיות להפעיל את כל משק המים כמשק כספי סגור, באופן וולונטרי. מי שירצה להשאיר את תאגידי המים, שיישארו, מי שירצה לסגור, שיסגור. רק לסבר את האוזן, אדוני היושב-ראש, היום רשות המים עצמה גדולה יותר מכל התאגידים ביחד. הרגולציה – זה גולם שקם על יוצרו כל הדבר הזה. לכן, אין שום טעם בדבר הזה, ואני מבין את הרצון של שרי הפנים והאוצר לשמור את זה. אני מבקש ממך ושואל אותך האם ביום ראשון הקרוב משרדך יתמוך בהצעת החוק הפרטית, על מנת שביום רביעי הבא היא תעלה כאן להצבעה במליאת הכנסת. כמו שאמרת, בלי קואליציה-אופוזיציה, אפילו בחופש הצבעה, כדי לפחות להתחיל לדון בוועדה שבשליטתכם, בראשות הליכוד, כדי להתחיל להוציא את העגלה הזאת מהבוץ; אחרת, גם בהתנגדות שני השרים הללו, הדבר הזה יישאר ברמת סיסמאות והמלצות בלבד ולא נוכל להתקדם. זו שעת כושר, שבה יש קונסנזוס של כל חלקי הבית לעשות מהלך כזה, ואנחנו מבקשים ממך לתמוך בזה, על אף המחלוקות בתוך הממשלה. אנו ממש מבקשים ממך. ולכן שאלתי היא כיצד תפעל ביום ראשון בוועדת השרים לחקיקה?

היו"ר אמיר אוחנה:

עוד רגע, כבוד השר. חבר הכנסת שוסטר – שיניתם את הסדר? אמרתי, גם שוסטר וגם מטי צרפתי הרכבי. גם לשניהם ניסיון עשיר ורב בשלטון המקומי. בבקשה.

אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

נכון. אדוני השר, רשות המים מתכוונת להעלות בראשית ינואר את תעריף המים השפירים לחקלאות ב-7%. המשמעות היא עשרות מיליונים רבים, אולי 100 מיליון. הצעד הזה מנוגד לרוח החוק שקידמנו ביחד – אתה היית בין מוביליו, כאן בוועדת הכלכלה – והכנסת אישרה לפני חצי שנה. זה יגדיל את יוקר המחייה, זה יפגע בייצור החקלאי המקומי, וזה ייפגע בנו, בח"כים ובשרים, שעמלו על הוזלת המים לחקלאות. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אדוני מינה את הוועדה של בילסקי, כמו שתיארת. אתה מינית אותה; ובדוח שפורסם הרבה מאוד מהגופים והגורמים המקצועיים, כמו רשות המים, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, התאחדות התעשיינים ועוד אנשי מקצוע בכירים, מתריעים מפני פגיעה קשה בציבור ובמשק המים כתוצאה מביטול התאגידים. הם המליצו לעשות פיילוט במספר ערים, ולבחון את תיקון הליקויים שקיימים במערכת – ליקויים בתאגידי המים. הם הציעו להקים פיילוט במספר ערים לפני שהורסים את כל מה שנבנה בעמל רב. ציינת 56 תאגידים עם הרבה מאוד עובדים. שוב, זה תאגיד עירוני מקצועי, ובדרך כלל המינויים לא אמורים להיות פוליטיים. אם אני ממירה 56 תאגידי מים עירוניים ב-257 מחלקות מים עירוניות עם יותר משרות ויותר פוליטיות, אין לי אלא להצטער שאדוני לא אימץ את ההמלצה של הוועדה, בפיילוט במספר ערים, לפני שהוא מחליט בצורה כל כך גורפת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. כבוד השר, בבקשה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אוקיי. אז קודם כול, חברת הכנסת הרכבי, אני אתייחס לשאלה שלך ולשאלה של גינזבורג. אני תומך במאת האחוזים בעמדה של חבר הכנסת גינזבורג. אני רק אומר לך, שבתאגידים האלה יש 56 מנכ"לים, 56 יושבי-ראש דירקטוריונים, מאות דירקטורים, מאות סמנכ"לים, תקציבים נפרדים.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ולכן, הינה אני אומר לך: כנגד האינטרס הפוליטי, על מנת שמחיר המים יהיה הזול ביותר, צריך לבטל את תאגידי המים. ואגב, בואי נעשה בכל דבר תאגיד ברשות המקומית - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

בוא נעשה פיילוט. למה לא פיילוט?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - למה רק במים? הינה אני אומר לך – ולכי ותבדקי אם היו אולי גורמים פוליטיים ששלחו אותך – אם תראי רשויות מצוינות, כמו נשר, שמתנהלת ללא תאגיד בצורה מצוינת, תראי את באר יעקב, ללא תאגיד, בצורה מצוינת. אם תלכי ותבדקי, אם היית עושה עבודה רצינית, היית רואה שמרבית - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אל תיתן לי ציונים, אדוני השר.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - יושבי-ראש התאגידים הם גורמים פוליטיים, לא מקצועיים. נכון שהם לא מקבלים שכר, אבל יש משרדים ויש לשכה ויש הוצאות מיותרות. הכלל, אגב, הוא פשוט. הכלל הפשוט אומר: משק כספי סגור, על מנת להבטיח שזה הולך לתשתיות. כלומר, אתה לא נותן, לצורך העניין, אפשרות לחזור לשיטה הקודמת, שבה ייקחו את הכספים מהמים ולא יעשו את הדבר הזה. ולכן זה הדבר הנכון. תדמייני לעצמך שהיו 56 תאגידים לחשמל במדינת ישראל; 56 תאגידים לגז במדינת ישראל – זה בדיוק, כפי שאמרתי, המקרה של הגולם שקם על יוצרו.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אין 257 מחלקות חשמל.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ומי שרוצה לייעל את משק המים, מי שרוצה למנוע ניפוח של הוצאות, זה הדבר הנכון. ולכן, חבר הכנסת גינזבורג: 1. האם ברמה העקרונית אני תומך? דבריי ברורים. התשובה היא כן, ואני אבחן את הדברים ברוח חיובית; אבל מכיוון שאני לא רוצה שההצעה תישאר, מה שנקרא, בקריאה טרומית – וכולנו יודעים שקריאה טרומית זה נחמד, זה יופי, זו כותרת בעיתון, אבל היא לא עושה באמת שינוי – אז אני כן רוצה את התיאום עם המשרדים, מכיוון שאחרי זה הם יגיעו לוועדה וזה ייתקע. לכן אבחן את הנושא הזה, האם לאשר את זה בקריאה טרומית, מכיוון שאני חושב שאתה ואני רואים את הדברים עין בעין. אתה יודע מה? אפילו שאתה מהאופוזיציה, אשמח אפילו אם אתה תהיה יושב-ראש הוועדה, אפילו לא יודע, בהסכמת יו"ר הכנסת, שיראו שבאמת עובדים על נושאים מסוימים ביחד, על מנת לקדם את הדבר הזה. לכן, אבחן את זה בחיוב. אבל מכיוון שאני לא רוצה שנישאר בסיום הכהונה של הכנסת הזאת עם קריאה טרומית, אני אראה איך אפשר לעשות זאת בתיאום.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני השר, אם אפשר במילה, אני מתחייב, גם בפניך וגם בפני ועדת שרים לחקיקה, שככל שהצעת החוק הטרומית תועבר, אני אצמד להצעה הממשלתית שתעביר ולא אתקדם. fair enough? זו קריאת כיוון לציבור - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אוקיי, אני אבדוק את זה. חבר הכנסת גינזבורג, אבדוק זאת בחיוב. לגבי שאלתו בנושא החקלאות של חבר הכנסת שוסטר – אגב, אני אמרתי בצורה ברורה: אין מקום למה שרשות המים רוצה להעלות, ולכן אתנגד לזה, וזה לא יעלה. אגב, רשות המים, אם אתה זוכר, לפני כשנה, רצתה גם אז – לא יודע, היא אוהבת את המספר 7. היא תמיד רוצה להעלות ב-7% פלוס. גם לפני שנה היא רצתה להעלות את המחיר. אגב, היא מעלה את המחיר לכולם, גם לצרכנים הביתיים וגם לחקלאים, באותו שיעור. היא רצתה להעלות זאת אז. אגב, אמרנו 7? ב-7.7%. גם אז אני התנגדתי. למה התנגדתי? בתור רואה חשבון אני מבין קצת בכספים. חברת מקורות מרוויחה, תאגידי המים מרוויחים גם הם. אם שני הגופים האלה מרוויחים, אין שום סיבה להעלות את מחיר המים מעבר למדד, שנאמד באזור 2.5%. לכן אני חושב שהדרישה של רשות המים היא לא במקום. בדיוק בשביל זה יש את נציגי הציבור. גם שר החקלאות דיכטר מתנגד, מהצד של החקלאים. אני מתנגד גם מהצד של החקלאים וגם מהצד של הצרכנים. ואני אומר: ההתנגדות לא רק מגיעה מתוך שיקולים ציבוריים, אלא גם מתוך שיקולים מקצועיים, כי אם תפתח את הדוחות של מקורות – היא מרוויחה; תפתח את הדוחות של תאגידי המים – מרוויחים, ולכן אין לזה הצדקה ולא ניתן למספר הזה לעבור.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר. אני מזמין את השר להישאר על הדוכן. אנחנו נעבור לשאילתה הבאה, היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת משה טור פז, בנושא: חדירת חברות זרות לתשתיות הלאומיות החיוניות בישראל. חבר הכנסת טור פז, בבקשה.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני השר, אדוני היושב-ראש, תודה. אני רוצה לשאול: תחקיר בתוכנית "60 דקות" חשף כי הממשל הסיני פרץ למאגרי מידע של אתרי תשתיות בארצות הברית ובמקומות נוספים, כולל תחנות כוח, במטרה לשבש את פעולתם בשעת חירום. ברצוני לשאול: מדוע ישראל מאפשרת לחברות סיניות גישה לאתרים קריטיים כאלה בארץ? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה. חבר הכנסת טור פז, מדינת ישראל היא כלכלת שוק חופשי, שרוצה שבכל הקמה של מתקני תשתיות – במיוחד כאלה שעולים מיליארדי שקלים – תהיה תחרות. מי שעומד בקריטריונים של איכות מן הצד האחד, והמחיר הנמוך ביותר מן הצד השני, הוא זה שלמעשה יזכה ויקים את התחנות, ואנחנו, כמובן, פועלים מול כולם. חרף זאת, ואני לא מתייחס למדינה ספציפית כזאת או אחרת, יש גוף במל"ל שאמון על בחינת השקעות זרות. בכל מקרה שבו יש חשש שלאותו גורם יש אינטרסים שיכולים לפגוע בביטחון הלאומי של מדינת ישראל, אז אנחנו מעבירים את הפנייה. כל פנייה של בנייה של תחנת כוח – שזה מתקן חיוני, מתקן אסטרטגי – מגיעה למל"ל ונבחנת שם, ובלי לציין מקרים של חברות או של פרויקטים או של מדינות, היו מקרים שפרויקטים נעצרו בעבר. אני לא יכול להתייחס לפרויקטים ספציפיים, אני גם לא רוצה להתייחס למדינות ספציפיות, אבל הדבר הזה קורה. דברים כאלה מגיעים גם מהשוק הפרטי למל"ל ואלינו; אגב, גם מהמשרד שלי מגיעים לאותו גורם. אני גם מציע לך, חבר הכנסת טור פז, לשלוח מסמך רשמי לוועדה. למיטב ידיעתי, שותף שלך לסיעה, חבר הכנסת רון כץ – אם אני לא אתם באותה מפלגה – שלח גם הוא פנייה לוועדה במל"ל. אתה יכול לשלוח גם כן. הדברים האלה בהחלט נבחנים, וגם היו מקרים בעבר שחברות שהגיעו ממדינות מסוימות נפסלו.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם יש שאלת המשך נאפשר זאת. לאחר מכן שאלות נוספות לחברת הכנסת יעל רון בן משה וחבר הכנסת יאסר חוג'יראת, והשר ישיב במרוכז.

משה טור פז (יש עתיד):

אז, אדוני השר, תודה על התשובה. רציתי לשאול אם אתה מודע ללקונה, שהוועדה המייעצת לבחינת השקעות זרות מטעמי ביטחון לא נתנה עמדתה בכמה מקרים לגבי כניסת חברות לתשתיות חיוניות במכרזים פרטיים, אם הזכיין לא היה מחויב לשיקולי ביטחון ישראליים. למשל, לפי דיווח לבורסה, בנוגע לחברה של הקמת תחנות כוח – מכרז של 11 בספטמבר 2025 – מספר חברות שנפסלו בעבר ממכרזים מטעמי ביטחון, ולא נפסלים במקרים מהסוג הזה. אני מכוון, כאמור, לרגישות ספציפית בנושא של תחנות כוח והקמתן בישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלה נוספת לחברת הכנסת יעל רון בן משה, ולאחר מכן – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת.

יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברת נגה, מנהלת המערכת, דיווחה שבשנה החולפת היחידות הפחמיות המזהמות מאוד באורות רבין בחדרה הופעלו במהלך עשרה מקרי חירום. מלבד עם כלביא, שזה חירום ביטחוני, כל השאר אינם חירום ביטחוני. מנכ"ל חברת החשמל, לשמחתנו, דיווח אתמול פה בכנסת שבימים הקרובים יינתן רישיון להפעלה מסחרית למחז"ם 80 ולא יהיה צורך עוד ביחידות 1–4 המזהמות. האם תורה להפעיל את היחידות המזהמות רק בחירום ביטחוני, ולא בכל מקרי החירום האחרים? ואם כן, האם תורה לצמצם את שמירת הכשירות שביקשו לכל ארבע היחידות הפחמיות, כך שהזיהום יצטמצם למינימום? כי שמירת הכשירות היא הרבה מאוד ימי זיהום בשנה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, בבקשה.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אשאל בקשר לתאגידי המים, עמדת השר לגבי ביטול תאגידי מים, כראש רשות לשעבר, לפחות בשלב הראשון לצמצם אותם אולי לתאגיד אחד או שניים, ואחר כך אולי לבטל אותם. והשאלה שלי היא: בתאגיד סובב שפרעם, משנת 2019 עדיין אין מנכ"ל שנבחר בתאגיד הזה. תודה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

איזה תאגיד, סליחה?

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תאגיד מים סובב שפרעם.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

קודם כול, אחד, לגבי השאלה הראשונה של חבר הכנסת טור פז: ברגע שאין עמדה, כמוה כהסכמה, כלומר ברגע שהמל"ל לא פוסל, המשמעות היא שהוא מאשר. הוא הרבה פעמים בוחר לא להגיד באופן פוזיטיבי שהוא מאשר את אותה חברה. לפעמים יש גם סוגיות דיפלומטיות ואחרות, ואתה לא בהכרח מעמיד את אותה חברה במבחן. ולכן, השיטה עובדת באופן הבא, שהדברים מגיעים לפתחו של המלל והוא מודיע רק שהוא פוסל, הוא לא מודיע שהוא לא פוסל, ולכן יש הרבה פניות. זו הסוגיה בנושא הזה, ולכן המשמעות היא שאם הוא אמר שלא, זה תקין; אבל הוא לא אומר שזה תקין, מכיוון שאנחנו לא מעמידים את החברות בסיטואציה הזאת ובחוסר נעימות. לגבי השאלה של חברת הכנסת בן משה, קודם כול, בעניין סגירת תחנות הכוח הפחמיות: 1. אני בצורה ברורה תומך בסגירת התחנות הפחמיות, אבל לא רק תומך בזה, אלא גם דאגנו להשקיע את הכספים, כדי שהתחנות הפחמיות ייסגרו. סך ההשקעה שלנו בסגירת התחנות הפחמיות, בחדרה ובאשקלון, עומד על 1.7 מיליארד ש"ח, וכמחצית מהסכום כבר הוצאה; שתי תחנות מתוך שש התחנות כבר הוסבו לגז; התחנה השלישית נמצאת גם היא במהלך הסבה. מבחינתנו הרבעון האחרון של שנת 2026 יהיה גם הרבעון האחרון שבו נעשה שימוש בפחם. לגבי הנושא של פחם, קודם כול לפי הכללים אנחנו משתמשים בפחם רק כאשר אין לנו אפשרות להשתמש בתחנות כוח מבוססות גז. לכן, 1. בזמן המלחמה היינו צריכים להפעיל את התחנות הפחמיות מכיוון שנאלצנו להדמים חלק מאסדות הגז על רקע איומים ביטחוניים כאלה ואחרים. אם יש שיא ביקוש – היינו לפני כחודש בערך באחד משיאי הביקוש הגבוהים ביותר במדינת ישראל, שבו בפעם הראשונה היקף צריכת החשמל בישראל עבר את ה-17 ג'יגה, ולכן השתמשנו. לכן, תחנות פחמיות, עושים בהן שימוש אך ורק בשעת חירום או במקרים של שיא ביקוש, ורק לאחר הפעלת תחנות הגז. שמנו 1.7 מיליארד ש"ח. אגב, הייתה המלצה של פקידי האוצר לעצור את הסבת התחנות, ולא להמשיך איתה. ההצעה שלהם נדחתה על הסף, ואנחנו ממשיכים את זה ועושים זאת. זאת גם בשורה גדולה מאוד לתושבי אשקלון והסביבה, ולתושבי חדרה והסביבה, על מנת לשפר את איכות החיים שלהם, את הבריאות שלהם ולהפחית את הזיהום. לגבי נושא התאגיד של שפרעם, אני אומר לחבר הכנסת חוג'יראת: אני מציע שתשלח מכתב לתאגיד המים, עם העתק אלינו. אני רק רוצה להזכיר לך שמי שבוחר את מנכ"ל התאגיד הוא לא משרד האנרגיה, ולא בוחרת אותו גם רשות המים; מי שבוחר את מנכ"ל התאגיד זה הדירקטורים שמתמנים על ידי הרשויות המקומיות. לכן שלח פנייה לרשות המים והיא תבדוק את הנושא הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר. אנחנו נעבור לשאילתה הבאה, שאילתה רגילה של חבר הכנסת נאור שירי, בנושא: מצב משק המים בעקבות המלחמה והיערכות למשבר מים אפשרי. חבר הכנסת שירי – שלמיטב זיכרוני גם לו יש ניסיון בשלטון המקומי – בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

אני חושב שכמעט אין חבר הכנסת שאין לו ניסיון בשלטון המקומי.

היו"ר אמיר אוחנה:

הינה. הינה אחד.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

גם לי לא.

נאור שירי (יש עתיד):

טוב, אף אחד לא מושלם. תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ותודה רבה גם שאתה ממשיך לעמוד על כבודה של הכנסת ותפקידה בהעלאת שאילתות והצמדה למליאה. השאילתה הזו נשאלה ב-18 בנובמבר 2024. אדוני השר, המלחמה המתמשכת עלולה להשפיע על אספקת המים ותשתיות המים, במיוחד באזורי העימות. רצוני לשאול: 1. כמה מתקני טיהור מים וקידוחי מים נפגעו כתוצאה מהלחימה? 2. מה היקף הנזק ומה השפעתו על אספקת המים? אני שאלתי שאילתה ישירה, כי אני לא רציתי דווקא לעשות את זה באופן פומבי, בטח לא בזמן מלחמה. תודה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה רבה. קודם כול אני יכול לציין שאנחנו עברנו את המלחמה ושמשק האנרגיה, לרבות משק המים, תפקד ללא דופי. אני חושב שאזרחי ישראל נחשפו במהלך השנה האחרונה לעוד מושג שלא הכירו, תרחיש עלטה, תרחיש שבו כתוצאה מפגיעה בתחנות הכוח של מדינת ישראל, לא יהיה חשמל לתקופה של 48 שעות. אכן, הייתה פגיעה במתקני מים, בתחנות כוח, בבית הזיקוק, ולמרות הפגיעות שהיו, לא היה חסר במדינת ישראל, אפילו לא לשנייה אחת, לא חשמל, לא מים, לא דלק, לא גז. זו בהחלט הזדמנות לבוא ולהוקיר ולהגיד תודה לכל אותם עובדים מסורים ומצוינים, גם בחברת החשמל, גם במקורות, גם במגזר הפרטי בבז"ן, גם בתחנות הכוח, וכן הלאה. לגבי עולם המים, חבר הכנסת שירי, היו פגיעות בכמה מתקני מים – גם פגיעות פיזיות, והיו גם ניסיונות לפגיעות ואיומי סייבר כנגד אותם מתקנים – אבל היינו ערוכים וידענו לתת את המענה המלא גם בנושא הזה למשק המים, שבהחלט תפקד ללא דופי. אנחנו, אגב, פועלים ובונים עוד מתקני התפלה. חשוב לי שאזרחי ישראל יידעו ש-70% מהמים בברזים מגיעים ממתקני התפלה. מדינת ישראל היא במקום הראשון בעולם מבחינת כל עולם המים, וטכנולוגיות המים. העולם כולו הולך למשבר מים, ומדינת ישראל כאן תסייע גם לעולם בפתרון הזה. היום, לא רק שאנחנו מספקים את כל המים של מדינת ישראל – על אף ש-60% משטח מדינת ישראל הוא מדבר – אנחנו גם אפילו נותנים מים לשכנים שלנו. בהחלט יש במה להתגאות. כיוון שזאת השאלת האחרונה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להתייחס לנושא שבאמת הרגשתי בו מאוד לא בנוח במהלך השבוע האחרון. במהלך השבוע האחרון עלה כאן חבר הכנסת, כאן, אחד מה-120, חבר כנסת במדינת ישראל, מדינת העם היהודי, ושואלים אותו שאלה פשוטה: האם צריך לפרק את ארגון הטרור חמאס? אותו חבר כנסת בוחר לא להגיב. שואלים אותו עוד פעם: האם צריך לפרק את ארגון הטרור החמאס מנשקו? הוא אומר: אני לא בחקירה. אותו חבר כנסת, מנסור עבאס, למה הוא לא יכול היה לומר את התשובה הפשוטה: כן, צריך לפרק את החמאס מנשקו? צריך לומר שכל העולם המערבי תומך בפירוק החמאס מנשקו. מרבית המדינות המוסלמיות המתונות, שהצטרפו להסכם שהובילו הנשיא טראמפ וראש הממשלה נתניהו, אמרו גם הן שהחמאס צריך להתפרק מנשקו, אבל כאן, מתוך הבית הזה יש חבר הכנסת שמסרב להשיב האם חמאס צריך להתפרק מנשקו. אז שלאף אחד לא תהיה טעות. מנסור עבאס ויתר החברים שלו זה גיס חמישי. אגב, הייתה לאחרונה חברת כנסת מיש עתיד, מירב כהן, שאמרה שהוא חבר כנסת ציוני, כך היא הגדירה אותו. מנסה להלבין אותו, מנסה לבוא, מה שנקרא, ולהכין את הממשלה הבאה של בנט, גולן ולפיד, שתהיה יחד עם מנסור עבאס. מנסים להגיד שהוא ציוני. הוא לא ציוני ולא קרוב לציוני, מדובר בגיס חמישי.

עדי עזוז (יש עתיד):

גם בן גביר - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני רוצה לומר לכם, שיכול להיות שבעקבות הנאום הזה יעלה מנסור עבאס ויצייץ או יכתוב משהו, ויאמר שהוא מסכים שהחמאס יתפרק מנשקו. אני אומר לכם: אני לא מאמין לו. גם אם הוא יגיד את זה, זה מס שפתיים. מנסור עבאס ויתר חבריו מחכים להזדמנות שמדינת ישראל, מדינת העם היהודי, תהיה חלשה, על מנת לתקוע לנו סכין בגב. זה בדיוק הדבר ושאף אחד לא יתבלבל. ואני אומר כאן גם לחבריי מיש עתיד, אני באמת רואה את יושב-ראש המפלגה שלכם - -

נאור שירי (יש עתיד):

יש שאלה נוספת?

היו"ר אמיר אוחנה:

תהיה לך שאלה נוספת אם תרצה, כן.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - שבאמת לגבי יכולות ההנהגה שלו הציבור הטיל ספק ורואים את מידת האמון שאתם זוכים לה – הנמוכה מאוד – אבל יש דבר אחד שלגבי היכולות שלו, הן לא מוטלות בספק, רב-צייצן מהמעלה הראשונה; בעל יכולת כתיבה באמת אדירה. הוא לא חשב לצייץ על הדבר הזה? הרי על כל התפרעות של איזה יהודי או סורר, ישר הם עולים באמצעי התקשורת ומגנים אותו ומדברים נגדו – מה הוא היה ומה הוא עשה. איזה ציוץ קטן? להגיד: מנסור עבאס, טעית? מנסור עבאס, חמאס חייב להתפרק מנשקו? אלה השותפים שלכם, תתביישו לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך. יש רק שאלת המשך לחבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. וזהו.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה. זה היה בין לבין השאילתות. תבוא יותר לענות על שאילתות, למה אתה מחכה שנה לענות על שאילתות?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני מבטיח לך, תשאל ואני מגיע.

נאור שירי (יש עתיד):

אני שולח לך שאילתות בכיף, תבוא כל פעם.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני בכיף אגיע.

נאור שירי (יש עתיד):

אני אשמח.

טלי גוטליב (הליכוד):

נאום מדהים, אלי כהן.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

נגיע.

נאור שירי (יש עתיד):

משהו, נאום מדהים, כן.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה רבה. אגב, אתה מסכים לצייץ: מנסור עבאס, טעית?

נאור שירי (יש עתיד):

אני מסכים לצייץ על כל אחד, תכף. אני לא יודע אם אני יכול להעסיק אותך בהתאם לתקנון הכנסת כדובר נוסף, או יועץ חיצוני - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני אומר לך לא להעסיק אותי. מכיוון שאני רואה חשבון, אגב - - -

נאור שירי (יש עתיד):

- - אני לא יודע, עכשיו שמו לנו תקנון חדש, אז אני לא יודע אם זה ייחשב מתנה. עזוב.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

שירי, תקנון הכנסת קובע שאסור לנו. חוץ מלכתוב ספר אסור לנו לעשות כלום.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, לא, יש הרבה דברים שמותר לנו לעשות.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה לא יכול להעסיק אותי, ואני מציע את העצות שלי בהתנדבות. ולכן אני יועץ שלך, ככה.

נאור שירי (יש עתיד):

חוץ מזה – לא, לא, אחרי זה תגיד: הינה, גם נאור שירי קיבל מתנות, הייעוץ שלי שווה הרבה מאוד כסף.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ציוץ פשוט: מנסור עבאס, טעית, חמאס צריך להתפרק מנשקו.

נאור שירי (יש עתיד):

תעשה לי טובה. הטפות המוסר, באמת.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה מסכים?

נאור שירי (יש עתיד):

אני שמח תמיד לקבל הטפות מוסר, זה גם נהיה איזה קטע השבוע, שאני מקבל גם שיעור חינוך ועכשיו הטפות מוסר לגבי מה ואיך אני מצייץ. הייתי שמח לשמוע - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

הצלחת להתחמק, אבל לא ענית.

נאור שירי (יש עתיד):

אדוני השר, אני אענה, אני הראשון שחושב שצריך לפרק את חמאס. גם לא זכרתי שהעברנו לו ב-2018 מזוודות של כסף, אבל שים את זה בצד, כי הרי לא נצא מזה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מנסור עבאס העביר. מנסור עבאס העביר לו.

נאור שירי (יש עתיד):

לא נצא מזה, ואומנם היושב-ראש נותן לנו פה לנהל דו-שיח, אבל זו לא הקונסטרוקציה המתאימה.

היו"ר אמיר אוחנה:

מהי השאלה?

נאור שירי (יש עתיד):

השאלה שלי היא כזו – אני ראיתי ציוץ שלך – כי דיברת על ציוצים. אני לא אזכיר לך את הסכם הגז, שהייתם אמורים כבר לסיים, אבל אני מניח שאתייחס לזה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני שמח שאתם מתגאים בהסכם הגז עם לבנון.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, לא אמרת עם חיזבאללה. לפני שלושה שבועות אתה צייצת - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

עליכם נאמר: אבן שטיפש זורק לבאר לפעמים גם אלף חכמים - - -

נאור שירי (יש עתיד):

אדוני.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

וכל פעם אני לא מבין איך אתם מעיזים להתגאות באותו הסכם גז הזוי.

עדי עזוז (יש עתיד):

למה לא ביטלתם אותו?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מכיוון שאתם דאגתם להפקיד אותו באו"ם. לבוא ולעגן את אותו הסכם. תלכי ותלמדי.

עדי עזוז (יש עתיד):

איזה שטויות, אז למה לא לבטל אותו?

שלי טל מירון (יש עתיד):

- - - לבטל אותו.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אנחנו מדינה ריבונית, לא מדינת חסות.

היו"ר אמיר אוחנה:

בואו נאפשר לחבר - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

טירוף הדעת להפקיד אותו.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אנחנו מדינה ריבונית, לא מדינת חסות.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ערב בחירות דאגתם לעשות הסכם עם ויתור על שטח ריבוני של מדינת ישראל בפעם הראשונה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

בואו נאפשר לחבר הכנסת - - -

נאור שירי (יש עתיד):

זה לא שטח ריבוני. לך תלמד כמו שאתה מלמד אותנו ושולח אותנו עם הטפות מוסר. לך תלמד מה זה שטח ריבוני. מה ההבדל בין מים כלכליים למים ריבוניים.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני יודע טוב מאוד. שטח טריטוריאלי, מים - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל אני שם את זה בצד, כי זאת לא השאלה שלי. תן לי לשאול.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חבר הכנסת שירי, מים טריטוריאליים זה שטח ריבוני.

נאור שירי (יש עתיד):

תן לי לשאול את השאלה. זה מים כלכליים.

היו"ר אמיר אוחנה:

מהי השאלה, בבקשה? חברות וחברי הכנסת.

נאור שירי (יש עתיד):

אני ממש מנסה. עומד על זכותי לשאול את השאלה. אתה דיברת על ציוצים, ואני שמח שדיברת. לפני שלושה שבועות העלית ציוץ עם חסן נסראללה ויושב-ראש האופוזיציה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

נכון.

נאור שירי (יש עתיד):

עכשיו, אני לא אחד שנעלב בקלות, וגם אני לא, מה שנקרא, לא טומן את ידי בצלחת ויודע לצייץ בחריפות. אני לא מסתתר ומנסה לייצר פה איזה מציאות. לא זכור לי אי-פעם, באמת, ששר במדינת ישראל, בטח בתקופה כזו, לקח ובאמת עשה מעשה שלא ייעשה. וברוך ה', מה שנקרא, כל יום במליאה יש פה עוד שבירות שיאים. לא ראיתי שר, אחד שחשבתי שיש בו – אתה מדבר על אחדות עם תאגידי מים, בואו נעשה קואליציה ואופוזיציה. אתה לוקח יו"ר אופוזיציה, גם אם אתה מסכים איתו וגם אם לא, ומדביק אותו לגרוע שבמחבלי הטרור שפגע בחיילי צה"ל ומייצר פשוט השוואה בינו לבין יו"ר קואליציה. אתה שם אותם באותה תמונה, בעיניי זה ביזיון. אני אפילו לא מבקש ממך תשובה, אני חושב שאתה צריך, מינימום, לקחת אחריות – כמו שגם אני עשיתי פעם אחת – למחוק את הציוץ ולהתבייש בציוץ כזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ובכל זאת תינתן זכות התשובה לשר.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

קודם כול, אני שמח. אני כמובן אעמוד על זכותי להשיב. שמענו כאן את הדברים של חבר הכנסת שירי, שבאמת נרתע מאותה אנלוגיה שמדברת על הסכם הגז. אבל אתה, חבר הכנסת שירי, אתה זה שלקחת את ראש הממשלה נתניהו ושמת אותו עם ארדואן. אתה זה - - -

נאור שירי (יש עתיד):

לא. אני לא שמתי אותו, הם הצטלמו ביחד. לא זכור לי שמישהו הצטלם עם נסראללה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה זה, לא. תבדוק בדיוק את הפוטומונטאז' שאתה עשית עם נתניהו.

נאור שירי (יש עתיד):

אני לחצתי את היד של ארדואן?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אבל דבר אחד, אני שמח, אז קודם כול, בוא נדבר על הנושא של הסכם הגז.

נאור שירי (יש עתיד):

איך זה קשור אליי?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

הסכם הגז זאת הפעם הראשונה שבה מדינת ישראל נותנת שטח ריבוני.

קריאה:

מה עם פינוי גוש קטיף?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ולגבי מי שלא מבין, המים הטריטוריאליים - - -

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מה עם פינוי גוש קטיף?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תלמדי, זה שטח ריבוני של מדינת ישראל.

משה טור פז (יש עתיד):

אתה החזרת את סיני. אתה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני לא רוצה להגיע לקריאות. רשות הדיבור לשר.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

צאו ותלמדו ותקראו את המפה.

עדי עזוז (יש עתיד):

אבל אדוני אתה לא - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חתמתם על אותו הסכם. ולכן אני אומר לך - - -

משה טור פז (יש עתיד):

אתה החזרת את סיני, אתה החזרת את גוש קטיף.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני רוצה לומר לכם.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת.

עדי עזוז (יש עתיד):

זה מים טריטוריאליים.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

שימו לב, שימו לב, אתם יודעים למה זה מרגיז אתכם? כי האמת היא כואבת.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אבל למה אתה משקר?

עדי עזוז (יש עתיד):

אבל זה מים טריטוריאליים.

משה טור פז (יש עתיד):

זה מביך. זה לא - - -

קריאה:

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

האמת היא כואבת. אתם יכולים לצעוק, אבל את האמת לא תוכלו לשנות. יאיר לפיד - -

משה טור פז (יש עתיד):

אתה מביך.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

זה מים כלכליים.

רון כץ (יש עתיד):

אלי.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - חותם על הסכם גז עם ממשלת לבנון, שבאותה תקופה שהיא ממשלת בובות שנשלטת על ידי החיזבאללה.

עדי עזוז (יש עתיד):

ואתם מממנים את ההסכם - - -

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חד וחלק חתמתם. בסופו של דבר זה נסראללה.

רון כץ (יש עתיד):

אז למה לא ביטלתם את זה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת עדי עזוז, חבר הכנסת רון כץ.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ללא כל ספק. אם הם היו מוצאים שם גז, אתם יודעים מה היה קורה?

משה טור פז (יש עתיד):

הם לא רצו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

הכסף היה מגיע לטובת חיזבאללה כנגדנו. זה מה שהיה קורה.

רון כץ (יש עתיד):

אז אין גז. אז - - - אלי.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ואתם חתמתם איתם. חתמתם איתם מבלי לאשר את זה כאן בכנסת. חתמתם איתם בערב בחירות.

רון כץ (יש עתיד):

למה לא ביטלתם את זה?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חתמתם איתם כשאתם יודעים שההשפעה של ראש ממשלת לבנון היא אפס.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

- - - מביך, זו הבעיה היחידה שיש לך עם הממשלה? זה מביך.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חתמתם איתם כשאתם יודעים. ויאיר לפיד שחתם, ידע.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, די.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא, באמת.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

יאיר לפיד, חברת הכנסת סאקס פרידמן, אתם חתמתם כשאתם ידעתם שראש הממשלה בפועל הוא נסראללה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אבל מי פינה את גוש קטיף?

משה טור פז (יש עתיד):

מי פינה את סיני?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

הוא זה שהיה שם. לכן אני אומר לכם - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מי פינה את סיני? אל תגיד לי שזה ההסכם.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - ברוך השם, אזרחי ישראל יודעים לשפוט מי חתם עם נסראללה וחיזבאללה, ומי חיסל את נסראללה - -

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה זה קשור?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

- - והפך את החיזבאללה לארגון חלש וארגון נרדף. זה בדיוק ההבדל ביניכם לבינינו. תודה רבה.

משה טור פז (יש עתיד):

אתה בונה בסיס בשטח ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר, תודה לחברות וחברי הכנסת השואלים, ואנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, הצעות חוק בדיון מוקדם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אדוני, מי פינה את סיני וגוש קטיף? מי? מי, אני פיניתי? לפיד פינה? אתה פינית.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, אני מדבר. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ההצעה הראשונה היא הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת לחייל מילואים בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד) (הוראת שעה חרבות ברזל) התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת שרון ניר וקבוצת חברי כנסת. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת שרון ניר להציג את הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. גם היום אני מבקשת להעלות על נס את תרומתם של אנשי המילואים, ולהציע תיקון חקיקה המקנה מענק חד-פעמי לילדיהם של אנשי המילואים. אנשי המילואים הם אנשים ציוניים, פטריוטים, שבוחרים שוב ושוב להתנדב לצבא. הם שומרים על כשירות לאורך שנים, והם נכונים לעמוד ולהגן על המדינה מתוך מחויבות ערכית והבנת הצורך הבוער. ציבור אנשי המילואים, למי שלא יודע, הוא בסך הכול 4% מהאוכלוסייה. אנחנו כמובן שואפים להרחיב את זה. אבל אותו ציבור שקפץ ב-7 באוקטובר כדי להציל את המדינה והמשיך לאורך כל השנתיים החולפות, על אף המחירים הכבדים מנשוא, זה אותו ציבור שאנחנו מחויבים לו. מילואים זאת חובה שמעוגנת בחוק, אבל במציאות חיינו, בפועל, שירות המילואים הוא התנדבותי. למרבה הצער לא כולם נושאים בנטל, למרות שחסרים חיילים בצה"ל, למרות שיש שאיפה בלתי פוסקת של הצבא להרחיב את שורותיו, גם במשרתי הסדיר וגם במשרתי המילואים. מדובר באוכלוסיית מילואים שתורמת לאורך שלושה עשורים מחייה למדינת ישראל. במהלך השנתיים האחרונות ראינו כיצד אנשי המילואים לקחו חלק בלתי נפרד ומשמעותי בלחימה. הם עזבו את המשפחות, את מקום העבודה, את העסקים; הסטודנטים עזבו את הלימודים; הם כולם התייצבו פעם אחר פעם להציל את המדינה – הכול מתוך תחושת שליחות עמוקה ואהבת הארץ. בשנתיים האחרונות שמענו לא אחת את זעקתם של משפחות המשרתים, שחלקם שירתו 100 ימים ומאות ימים נוספים במערכה הארוכה והנחושה, ביבשה באוויר ובים. ילדיהם של משרתי המילואים – שבבוקרה של אותה השבת השחורה או האבא או האימא הוקפצו בטווח זמן אפס, חוץ ממה שבמהלך השנתיים האחרונות – חווים תקופה מורכבת שרצופה עליות וירידות ושגרת חייהם משתנה מקצה לקצה. אותם ילדים התמודדו עם סבבים של מילואים חוזרים ונשנים של ההורים שלהם; עם חוסר ודאות לגבי ההמשך; עם תקופות ארוכות שבהן הורה אחד היה צריך לפצות על היעדרו של הורה אחר, ובמקביל גם לעבוד ולפרנס את המשפחה. הצעת החוק שלי פשוטה. היא נועדה לתגמל את אותם ילדים, שבתקופת ההתפתחות החשובה שלהם הוריהם נקראו לדגל – ולמעשה, כבר שנתיים החיים בבית הם לא אותם חיים. הצעת החוק מבקשת להעניק מענק חד-פעמי – ומתבקש – על סך 500 שקלים בעבור כל ילד עד גיל 18 שאחד מהוריו שירת במילואים במהלך השנתיים, למעלה מ-60 יום – מבוקר השבת השחורה ועד לסיום המצב המיוחד בעורף. נכון, לא די בהטבות כלכליות כדי לפצות על החסך העצום שנגרם בתקופה הכה-מורכבת הזאת, אבל זה מעיד על סדרי העדיפויות של מדינה. זה ברור שמאחורי כל חייל מילואים עומדת משפחה, ואנחנו צריכים להוקיר אותה, את המאמץ ואת ההקרבה שלה, לתעדף ולתגמל את אותם אלה שמשרתים, אלה שמקריבים בעבור כולנו. בימים שבהם הממשלה ממשיכה לעלות על סדר-היום את חוקי ההשתמטות מצה"ל ומעבירה חוקים שמתעדפים דווקא את מעמד המשתמט, דווקא את אלה שלא נושאים בנטל, החוק הזה נועד לעשות איזשהו סוג של תיקון עיוות: לתגמל ולתעדף את מי שכן מגיע לו ואת מי שנפגע קשה בתקופת המלחמה. אני חושבת שהצעת החוק הזו – שבסוף גם אם ננרמל אותה לכסף, 500 שקלים כפול מספר הילדים שהוריהם ביצעו מילואים למעלה מ-60 ימים, אנחנו נגיע לעשרות מיליונים של שקלים. זה לא משהו שהוא גדול כל כך; זה משהו שבהחלט מביע איזושהי חשיבה על אותו ילד, בחיסכון לביטוח לאומי לטווח ארוך. אנשי המילואים הוכיחו נחישות ויכולת עמידה מול אתגרים ולאורך זמן. התמיכה שלהם והנכונות שלהם להתייצב בכל עת ובכל מצב, הם שהפכו את מדינת ישראל למדינה חזקה ומוגנת. אני מתחייבת להמשיך לפעול ולתעדף את אנשי המילואים ואת משפחותיהם בכל תחום שאפשר. אני חושבת שזו לא רק חובה מוסרית וערכית, זה חלק ממרכיבי הביטחון הלאומי של כולנו. אנחנו צריכים לדאוג שגם משפחות המילואים וילדיהם ימשיכו לקבל את התמיכה שמגיעה להם. ומכאן, אדוני, בזמן שנותר לי, אני מבקשת לדבר על מסקנות תחקיר התחקירים של אלוף סמי תורג'מן. כידוע, בצה"ל, בחודשים האחרונים, בכהונתו של הרמטכ"ל הנוכחי, מונה אלוף במילואים סמי תורג'מן, אלוף פיקוד דרום לשעבר, להתבוננות נוספת על התחקיר, שנקרא תחקיר התחקירים. בימים האחרונים מסקנותיו הוצגו בפני פורום המטה הכללי וגרמו ללא מעט מתיחות, אבל אני חושבת שדבר אחד היה מוסכם. הדבר שהסכימו עליו הוא שצריך ועדת חקירה מערכתית, רב-תחומית ואינטגרטיבית שתחקור גם את צה"ל, אבל לא פחות גם את הדרגים שהיו מעליו, כי ברור לחלוטין שהייתה פה קונספציה. קונספציית "חמאס הוא נכס" זה לא קונספציה של הצבא, זו קונספציה שמתחילה מלמעלה ועד למטה. העברת הכספים הקטריים זו החלטה שהיא החלטה של מדיניות, שהתחילה כאן משנת 2018. לכן, אין דבר יותר חשוב כרגע מלחקור את הדברים האלה לעומק. אני רוצה לומר לך, אדוני, שיצא לי לשמוע ממש הבוקר את אביה של נועה מרציאנו התצפיתנית, אבי מרציאנו,, שאומר וזועק מדם ליבו: אנחנו אנשי חוק, יש בחוק ועדת חקירה ממלכתית, תחקרו כבר ותנו לנו תשובות. אותו דבר רפי בן שטרית, אביו של ליאור בן שטרית – שאגב הוא איש ליכוד ברמ"ח אבריו – הוא ראש מועצת בית שאן לשעבר, ליכודניק, שדרך ז'בוטינסקי היא דרכו – גם זועק ואומר: תחקרו כבר את המחדל העצום הזה של 7 באוקטובר, תחקרו בוועדת חקירה ממלכתית, אתם חייבים לנו תשובות. אני אומרת לך, אדוני, לא יעזור, נדרשת ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה. זו הדרך היחידה להבטיח שלא נחזור על טעויות העבר. צריך לחקור ללא משוא פנים את כולם, גם את הדרג הצבאי וגם את הדרג המדיני. רק ועדת חקירה ממלכתית, עם סמכויות שמעוגנות בחוק, תחזיר את אמון הציבור בצה"ל וברשויות המדינה: ברשות המבצעת, בבית המחוקקים, בכולם. זאת החובה שלנו; זאת החובה שלנו גם למשפחות השכולות, גם כדי להפיק לקחים ולדאוג שצה"ל ייראה אחרת מהיום שאחרי, וגם לדורות הבאים, גם לכל מי שאיבד את היקר לו מכול. אני אומרת לך, אדוני, כאומה חפצת חיים עלינו להפיק לקחים ולהבטיח שלעולם לא עוד. אני רוצה לצטט את דבריו של ראש ממשלה על פרשה הרבה פחות גדולה, הפרשה האזוטרית של הרוגלות. הוא עמד ואמר קבל עם ועדה שחייבים ועדת חקירה ממלכתית ומהר; שכל יום שעובר פוגע בעדויות, ויכול לייצר תיאום עדויות, שהוא פוגע בזיכרון של האנשים שהיו חלק מהמערכה, בדיונים, בשטח, בכל מקום. אנחנו כבר למעלה משנתיים מהיום הנורא, מאותה השבת השחורה, ועומד פה ראש ממשלה במופע של צביעות ומדבר על ועדת חקירה פריטטית. איזה מין דבר זה? איך אפשר להישיר מבט לציבור, למשפחות השכולות, לאלה ששילמו את המחיר הכבד מנשוא? איזה מין דבר זה? איזה אמון יהיה בכנסת? איך אנחנו רוצים להשתקם ולצמוח ליום שאחרי? אדוני היושב-ראש, אני אומרת לך, אם נותרה בכם טיפת חמלה, מנו ועדת חקירה ממלכתית, כי זו הציפייה של העם. לא רק זה, יש על זה קונסנזוס בעם, קונסנזוס בכל סקר שלא תערכו ובכל ערוץ שאליו תצאו. תעשו משאל עם. ועדת חקירה ממלכתית קום תקום, בין אם בתקופתכם ובין אם כשנחליף אתכם. תודה רבה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מתכבד להזמין את השרה אורית סטרוק, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, כבוד השרה. עד עשר דקות לרשותך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לדעתי צריך הרבה פחות. מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת שרון ניר היקרה והנכבדה, אני רוצה לומר שאני מאוד מעריכה את הרצון שלך – כמו הרצון של הרוב הגדול בעם – להיטיב ככל האפשר עם חיילי המילואים. אני חושבת שהוא רצון נכון ומוצדק. אני חושבת שאין כמעט גבול לתודות שהבית הזה, כבית שמייצג את העם בישראל; צריך להיטיב עם חיילי המילואים שבאמת קרעו את עצמם, את משפחותיהם ואת ילדיהם, שעליהם את מדברת, במהלך השנתיים האחרונות, במסירות שאין כדוגמתה. כל הניצחון הזה הוא במידה רבה בזכותם. בזה אני לא באה לגרוע כמלוא הנימה, מהתודות שאנחנו חייבים לאנשי הקבע, למשרתי הסדיר, שחלקם לא ראו יום אחד של שירות נורמטיבי. שנתיים של מלחמה, לחבר'ה צעירים מאוד שנכנסו לצבא וכמעט ישר למלחמה. אנחנו כמדינה חייבים לדעת להוקיר אותם, וזה צריך לבוא לידי ביטוי גם בתקציבים. במאה אחוז אני מסכימה עם הדרישה העקרונית והצודקת הזו שלך. תבורכי. יחד עם זאת, את בוודאי מבינה, שרון היקרה, שהטבות מהסוג הזה הן הטבות שהממשלה צריכה ליזום. לו היינו במצב שבו הממשלה לא הייתה יוזמת הטבות כאלה, אז אין שום ספק שאת כחברת הכנסת, בטח ובטח גם כמי ששירתה שנים רבות בצה"ל, היית יכולה ליזום את זה באופן פרטי, כהצעת חוק פרטית. אבל לא אלה פני הדברים. את יודעת ודאי ששר האוצר שלנו – יושב-ראש המפלגה שלי, השר בצלאל סמוטריץ' – הנושא הזה של הטבות לחיילי המילואים, ועכשיו ממש בהחלטה שהעברנו בממשלה רק ביום ראשון האחרון, גם למשרתי הקבע. הדבר הזה הוא בראש סדר-היום שלו, בתקציבי עתק שהוא, כשר האוצר, כמובן בהסכמת ראש הממשלה ובשיתוף פעולה עם שר הביטחון ועם הממשלה כולה – וגם שלכם, כי אני יודעת שאתם בעד, אתם מפלגה ציונית ואתם בעד – הטבות ענק לחיילי המילואים. ורק עכשיו, השבוע – הסיבה שביום שני היה פה משבר מסוים בהצבעות היא על רקע של הטבות מס לחיילי המילואים, מי כמוך יודעת את זה. לכן, בשעה שהממשלה באמת עושה כל שביכולתה כדי לחזק את חיילי המילואים, לסייע להם, להוקיר אותם, לתת מענה אמיתי – בכל תחום, אגב, בכל תחום, מלימודים, דרך תעסוקה, דרך הטבות מס, דרך סיוע למשפחות, העתקת הטבות בתוך משפחה בין בני זוג – כי יש הבנה ברורה שכשאחד מבני הזוג משרת, אז הצד השני נושא בעול, והצד השני הרבה פעמים שקוף. הוא שקוף, אנחנו לא רואים אותו. את יודעת, הנשים או הבעלים של המשרתים לא מסתובבים עם דרגות על הכתפיים, אין להם דובר צה"ל שמספר כל יום איזה הישגים הם השיגו. הם השיגו הישג פנטסטי – הצליחו להחזיק את עול המשפחה על כתפיהם לבד. מי כמוני מכירה את זה, את יודעת, כל הילדים שלי, כל החתנים שלי – אלפי ימי מילואים צברה רק המשפחה שלי בשנתיים הללו. הצד הזה, באמת הלא-נורמטיבי – מעתיקים הטבות בתוך משפחה בין בני זוג, גם כדי לחזק את הצד שנושא בעול מהבית. כל הדברים האלה הם מוצדקים, הם נכונים, הם קורים. בשבוע הבא תובא לפה, בעזרת השם, להצבעה בקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק של הטבות המס לחיילי המילואים. יש גם בדיקה כל הזמן איך אנחנו מיטיבים, גם עם אלה שמשתכרים פחות, גם עם אלה שמשתכרים יותר. אני יכולה להקריא לך פה את הרשימה, אבל היא ידועה לכל באי הבית הזה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

- - - שנת 2026 - - -

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

שרון יקרה, אני מתקשה לשמוע אותך, יש פה כל כך הרבה רעש. אני ממש מצטערת, אני רוצה לשמוע אותך.

היו"ר אמיר אוחנה:

שקט במליאה. חברי הכנסת, שקט במליאה, בבקשה, קשה לשמוע.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

יכול להיות שכדאי שתתייחסי גם להטבות לשנת 2026, כי זה שבשנתיים האחרונות – שמענו שאתם מתכוונים להוריד את ההטבות לאנשי המילואים. אז אולי תתייחסי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא, אנחנו לא. אני אתייחס גם לזה. חברת הכנסת שרון ניר שואלת כמובן על מה שמתכוונים גם להוריד. שרון, התכוונת לאנשי הקבע?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

לא, לאנשי המילואים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא, לא, אנחנו לא מורידים לאנשי המילואים, אנחנו מוסיפים. תראי, אני לא דוברת שר האוצר, ואני לא יודעת להגיד לך לפרטי-פרטים את כל הדברים, אבל אני יודעת להגיד לך, ואני חושבת שגם את יודעת ביושר – כי את חברת כנסת ישרה – את יודעת ביושר לומר, שברוך השם הנושא הזה של חיילי המילואים הוא בראש סדר העדיפויות. וכן, להיטיב איתם יותר מאחרים זו לא פרוטקציה, זו לא אפליה, זה רף המינימום כדי שהם בכלל יחזיקו מעמד בתוך השחיקה המטורפת הזו שהם חווים כל הזמן. גם היושב-ראש מכיר את הדבר הזה. לכן אני אומרת, חברת הכנסת שרון ניר היקרה: אנחנו נתנגד להצעה רק בהיבט הזה שהיא מגיעה כהצעת חוק פרטית, בעוד שבאמת, ברוך השם, אנחנו מובילים את זה ביד רמה כממשלה. וכל הצעה נוספת שיש נשמח גם לקבל, לדון, לשלב, וכולנו כולנו מוקירים את אנשי המילואים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

היו"ר אמיר אוחנה:

את מבקשת להתנגד? בבקשה, להשיב להתנגדות, יותר נכון. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עם כל הכבוד, ויש לי כבוד, בטח לשרה, שציינה פה גם את הרקורד והרזומה של ילדיה בתחום המילואים, אני רוצה לומר דבר אחד.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, יותר שקט במליאה. קשה לשמוע מה שקורה פה. סדרנים.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אם ההצעה היא הצעה ראויה, ואנחנו כולנו מבינים שחיסכון לילד של איש מילואים זה דבר ראוי, אז אפשר לקחת את ההצעה הפרטית הזאת ולהפוך אותה להצעה ממשלתית. זה דבר אחד. דבר שני שאני רוצה להגיד: זה לא יכול להיות שבזמן שבבית הזה עסוקים בלחוקק חוק השתמטות ובנוסח אטיאס-ביסמוט, שברור לחלוטין שהוא נוסח של השתמטות, שבא לעגן את מעמד המשתמט ולתעדף את המשתמטים – באותה נשימה מפילים הצעה שנוגעת לילדי המשרתים, שכולה מדברת על 500 ש"ח לכל ילד שאביו או אימו עשו מילואים בתקופה נתונה, בתקופת חרבות ברזל, וגם, כהוראת שעה. אמרתי, לא מדובר בהרבה כסף – 500 שקל, כפול סך ילדים נתון, כפול אותם 70,000 משרתים, הרי ברור לכולם שזו טיפה בים. ואם היה מסר שנכון להעביר פה מעל הבמה הזו, זה שאנחנו מתעדפים את ילדי המשרתים, את אותם ילדי מילואימניקים. אבל אתם בוחרים גם להיות בקואליציה וגם לתעדף את ההשתמטות ואת המעמד של המשתמטים. זאת תפיסת העולם שלכם, לשם התיעדוף זורם. זה גם מה שמקרין ומשליך בסוף על מעמד אנשי המילואים ועל ההטבות שייתנו לאנשי המילואים, לא רק בשנת 2024–2025, אלא גם בשנת 2026 ואילך, אחרי שהם עשו את שלהם. אז אני אומרת לכם: ההצבעה הזו היא הצבעה שקודם כול מדברת על עיקרון, עקרון יסוד, והיא מבהירה בצורה הכי ברורה איפה התיעדוף שלכם ואיפה הלב שלכם חונה. החלטות ותיעדוף מביאים לידי ביטוי במעשים, לא בדיבורים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. חברות וחברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. חברי הכנסת המבקשים להצביע ישבו במקומותיהם. עוד כמה שניות. נאפשר גם לחברת הכנסת אלהרר להגיע לעמדה. אוקיי, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת לחייל מילואים בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 35 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 49 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת לחייל מילואים בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לא נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

35 בעד, 49 נגד. אני קובע כי הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תוספת לחייל מילואים בהפקדות לחיסכון ארוך טווח לילד) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2024, לא אושרה בקריאה הטרומית, ותוסר מסדר-היום. נעבור לנושא הבא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

רגע, ביקשתי שתוסיפו, אני פה. לא הספקתי להגיע, הייתי פה. רק תוסיפו.

היו"ר אמיר אוחנה:

נציין לפרוטוקול שהצבעת בעד?

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן.

היו"ר אמיר אוחנה:

בסדר. מציינים לפרוטוקול, לא משנים את תוצאת ההצבעה – חברת הכנסת בן ארי.

היו"ר אמיר אוחנה:

נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום: הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – לימוד מורשת יהודי ברית המועצות לשעבר), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי – שאני מתכבד להזמין אל הדוכן להציג את הצעת החוק. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום אני מבקשת להעלות מעל בימה זו הצעת חוק שמדברת על ערכים ומהות, הצעת חוק שמטרתה לתקן את חוק חינוך ממלכתי כך שישלב בתוכניות הלימוד בישראל את ההיסטוריה של יהדות ברית המועצות. ביקשתי להעלות את ההצעה הזו דווקא עכשיו, שבוע אחרי שציינו את יום העלייה כאן בכנסת. הרבה חברי כנסת עלו לכאן בשבוע שעבר וביקשו להכיר תודה למילואימניקים; לחיילים עולים; דיברו על חשיבות העולים השונים בחברה הישראלית, אבל אנחנו נמצאים כאן לא רק בשביל לדבר, אלא בשביל לחוקק ולשנות את המציאות למען העולים. החוק שנוגע לאוכלוסיית עולים ספציפית, שאני משתייכת אליה – עולים ממדינות ברית המועצות לשעבר – את הצעת החוק הזו הגישו כבר בכנסת הקודמת חבריי ממפלגת ישראל ביתנו, אשר אני רואה בהם שותפים מרכזיים בסוגיות שונות שנוגעות בעלייה וקליטת עולים, וכמובן גם ולדימיר בליאק מסיעתי שפועל שנים רבות למען העולים יוצאי ברית המועצות – ולא רק הם – גם בכנסת וגם מחוצה לה. אני אשתף אתכם בסיפור אישי. אתם יודעים, וסיפרתי לא פעם, שכשעליתי ארצה, יותר מכל דבר אחר רציתי להשתלב בחברה הישראלית והבנתי שאני חייבת ללמוד את תולדות העם, תולדות העם שלי, הבנתי שאני חייבת להכיר ולהתחבר לשורשים, ללמוד את האגדות והסיפורים על גיבורים וגיבורות של התרבות הישראלית, ובעקבות זה השלמתי את שני תארים בהיסטוריה של עם ישראל. רוב העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, מחפשים את אותה ההשתלבות בחברה ואנחנו רואים בזהות הישראלית שלנו מרכזית. אבל יחד עם זאת, יש גם לא מעט נתונים מדאיגים בקשר לעלייה שלנו, למשל, בסקר שבוצע לפני שנה, שבחן את העמדות והתחושות של העולים ממדינות חבר העמים ב-12 השנים האחרונות, נמצא כי מעל 12% מהעולים לא מרגישים את השייכות למדינה וחשים חוסר יכולת להשפיע על החברה. אתם יודעים, במשך שנים ברית המועצות הייתה מקום סגור שבו היה אסור בכלל לדבר על יהדות או על ציונות, ורבים שמרו על הזהות היהודית בשקט, בסתר, בבתים סגורים, גם במחיר אישי כבד. משפחתי, לדוגמה, בזמן פסח, תמיד דאגה להביא הביתה מצה. החבאנו את המצה הזאת במזוודה מתחת למיטה של ההורים שלי. זה היה דבר אולי יחיד, שקישר וחיבר אותי לעם שלי. ידענו שאוכלים מצה והסתרנו את זה מכולם – מהשכנים, מהסביבה. גם אם לא ידענו מה המשמעות של המצה, ידענו שעבריים אוכלים מצה בפסח. נאלצנו לבחור בין נאמנות לשלטון לבין נאמנות לעמנו. אך בלב תמיד שמרנו על הניצוץ העברי. בתקופת מלחמת העולם השנייה, יהודי ברית המועצות שילמו מחיר דמים כבד. מיליונים נרצחו על אדמת אוקראינה, בלרוס, ליטא, לטביה, פולין, אבל מעל 500,000 יהודים לחמו בצורר הנאצי בשורות הצבא האדום. סיפורי הגבורה של יהודים סובייטים רבים, גברים, נשים, חיילים, אזרחים, כמעט אינם נלמדים בישראל, אך הם חלק בלתי נפרד ממורשת הגבורה היהודית. אותי לימדו שהכול מתחיל בחינוך, ואני בעצמי זוכרת איך ספגתי – כשהייתי תלמידה בבית ספר סובייטי – אנטישמיות ושנאה ויחס משפיל שהיה כלפיי כיהודייה. אתם יודעים, הנתונים שהזכרתי קודם על התחושה – תחושת השייכות של העולים – הנתונים האלה צריכים לגרום לכולנו להבין שיש לנו בעיה שדורשת פתרון מערכתי. המאבק של יהודי ברית המועצות לעלייה לישראל היה אחד הרגעים החשובים בתולדות העם היהודי במאה הקודמת. יהודים בברית המועצות נאסרו, גורשו לסיביר הרחוקה, הוגלו, רק בגלל שביקשו לעלות לישראל ורצו ללמוד עברית. שמות כמו נתן שרנסקי, אידה נודל, יולי אדלשטיין, עידית אלתרמן, אדוארד קוזנצוב, יוסף מנדלביץ', סילווה זלמנסון, ולדימיר סלפאק, יוסף שניידר, איגור בריסוב, מרק נשפיץ, ואחרים. הם ניצחו במאבק שלהם, רק בזכות הסולידריות וההתערבות של פעילים וכוחות בין-לאומיים. הם הצליחו לעלות לארץ ישראל, ואנחנו חייבים ללמוד את ההיסטוריה שלהם, כדי שכל ילד וילדה בישראל יידעו מה היה המחיר כדי להיות יהודי ולעלות לארץ. לפני שנה וחצי עברה החלטת הממשלה על הקמת מוזיאון ראשון מסוגו: מוזיאון מורשת יהדות ברית המועצות. זאת החלטה מצוינת, אבל נכון להיום, לא ברור היכן עומד הפרויקט. בינתיים אין בישראל מקום שמספר על ההיסטוריה של יהודי ברית המועצות ושל העולים, לא מוכר הנרטיב של יהודי ברית המועצות. סיפור העלייה שלנו לא מסופר בספרי הלימוד, ולא מוכר לחלק גדול מדי מהאוכלוסייה במדינה שלנו. הממשלה הנוכחית מבקשת לקבוע נרטיב אחר לגמרי. רק לפני מספר שבועות נחשפנו להצעת חוק שערורייתית שמבקשת להרחיב סמכויות של בתי דין רבניים, ובין השאר גם מאפשרת לייצר בצורה חוקית רשימות שחורות של העולים. הם רוצים לשים בספק את היהדות של העולים יוצאי ברית המועצות, ולפתוח בחקירות שיבדקו את היהדות שלהם בלי שהעולים עצמם ביקשו את הבירור של היהדות שלהם. אלה בדיוק הדברים שפוגעים בשייכות של העולים, ומחזקים את הצורך בחקיקה ראשית שתעגן בחוק את ההיסטוריה של יהודי ברית המועצות ותחזק את קליטת העולים בצורה מיטבית. למדינת ישראל יש חובה להכיר, לכבד וללמד את מורשת התפוצות של כל חלקי העם. ואני קוראת לכם, חבריי חברי הכנסת מכל הסיעות, תתמכו בהצעת החוק שלי. ועדת שרים לחקיקה דחתה את הצעת החוק שלי לארבעה חודשים. מה יקרה בעוד ארבעה חודשים? שום דבר לא ישתנה. הצעת החוק שלי אינה תקציבית, והיא עוסקת בליבה של האומה שלנו. אני אודה לכם על התמיכה.

היו"ר אליהו רביבו:

תודה רבה. אני מתכבד להזמין את כבוד שר החינוך יואב קיש.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - - הכול בסדר.

היו"ר אליהו רביבו:

זה לא מה שהופיע לי בסדר-יום. אוקיי, אז היא מגיבה? אוקיי, אז תעלה ותשיב ותייצג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, כבוד השרה, אורית סטרוק, בבקשה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מכובדי היושב-ראש, קודם כול, תגיד, אתה מגיע או לא מגיע?

היו"ר אליהו רביבו:

אני עדיין מחפש. עדיין מחפש - - - עוד לא אבדה תקוותנו.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עדיין מחפש. טוב, אנחנו נשתדל לעזור. עוד לא אבדה תקוותנו. אנחנו מנסים לסדר לסגן יושב-ראש הכנסת אפשרות לעשות את שבת חיי שרה בחברון, בעזרת השם.

היו"ר אליהו רביבו:

כפי המסורת.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

טוב. חבריי חברי הכנסת, חברתי היקרה מאוד, חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. קודם כול, הקשבתי לך רוב קשב. אני רוצה להגיד לך, טטיאנה, את קרן אור בבית הזה. את מדברת מהלב, כולך ערכים, והנאום שנתת כאן על החשיבות של מורשת יהדות ברית המועצות – ואגב, אני בטוחה שתסכימי לגבי כלל המורשת של כלל היהודים שהגיעו מכל מקום ומקום – באמת, זה מרגש. להצדיע לך. את אישה שעלית לארץ מתוך אמונה ואידיאולוגיה, והמשכת לחזק את האמונה בידע. כל הכבוד. מדהים. אני מקריאה בתור התחלה את דברי חברי שר החינוך יואב קיש, ואחר כך אני אגיד כמה מילים משל עצמי. כך אומר שר החינוך בתגובה להצעתך: הצעת חוק דומה להצעתה של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי הונחה בעבר על שולחן הכנסת העשרים-וארבע, והצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים-וחמש על ידי חבר הכנסת יבגני סובה וקבוצת חברי הכנסת. מודה באשמה, יבגני? הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק חינוך ממלכתי ולהוסיף למטרות החינוך הממלכתי את לימוד תולדות יהדות ברית המועצות לשעבר מאז השואה ומלחמת העולם השנייה, מורשת לוחמיה היהודים שנלחמו בצבאות בעלות הברית נגד גרמניה הנאצית, לרבות המאבק למען עלייתם ארצה, וכן תרומתם של יהודי ברית המועצות לשעבר למורשת המדינה וחוסנה בתחומים שונים. ראשית, מבדיקה שנערכה מול גורמי המקצוע, כותב השר קיש, הנושא החשוב של יהדות ברית המועצות נלמד גם כיום במערכת החינוך במסגרת לימודי ההיסטוריה. עם זאת, תיקון החוק המוצע תוך הוספת התייחסות ללימוד מורשת יהודי ברית המועצות, ולא תפוצות אחרות, מעורר קושי, שכן לימוד מורשת העם היהודי ממילא קבוע בצורה מאוזנת בחוק, וזאת מבלי לתת עדיפות למורשת זו או אחרת, וסעיף 2(4) לחוק חינוך ממלכתי קובע כמטרה ממטרות החוק את לימוד תורת ישראל, תולדות העם היהודי, מורשת ישראל והמסורת היהודית, להנחיל את תודעת זכר השואה והגבורה ולחנך לכבדה. בנוסף, משרד החינוך מתנגד באופן עקרוני לקביעת תוכני לימוד בחקיקה, זאת על מנת שלא לכרסם בשיקול הדעת הנתון בעניין זה לשר החינוך ולמזכירות הפדגוגית, וכדי לשמור על הסמכויות הנתונות לשר לפי סעיף 1 לחוק חינוך ממלכתי. עוד אציין – אלה עדיין דברי השר קיש, טטיאנה – עוד אציין, כי הוספת מטרה נוספת על מטרות החינוך הממלכתי הקבועות בסעיף 2 לחוק עשויה להביא לצמצום המשאבים המוגבלים ממילא שמוקדשים למימוש מטרות אלו. הצעת החוק נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה, בישיבתה מיום 9 בנובמבר 2025. החלטת ועדת השרים הייתה לדחות את הדיון בהצעת החוק בארבעה חודשים. לנוכח האמור ומהנימוקים שצוינו, כותב שר החינוך, אני מציע לחבריי חברי הכנסת, להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעת החוק. עד כאן דבריו של שר החינוך. עכשיו אני רוצה להוסיף כמה דברים ממני אלייך, בתור עולה. את יודעת, אני גרה בעיר – חבר הכנסת בועז טופורובסקי, אתה מסתיר לי את חברת הכנסת היקרה.

היו"ר יעקב מרגי:

לא בועז, לא בועז. זה סגלובסקי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

סליחה, סגלובסקי, סגלובסקי. סליחה, אתה מסתיר לי את חברת הכנסת היקרה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

סגלוביץ'.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

נכון, נכון, סליחה.

היו"ר יעקב מרגי:

הטעיתי אותה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בועז, טוב – סליחה. תכף אדבר גם עליך, תכף, תכף.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

עשית לו את היום, לסגלוביץ'.

סימון דוידסון (יש עתיד):

סגלובסקי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

בועז.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בועז, אתה צודק, ובעוד רגע נדבר גם עליך ונפליג בשבחך.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

חבריי, מצאתם, אפשר להתנפל על דברים אחרים. חבריי, חבריי, לא להתלהב.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

נפליג בשבחך, נפליג, נפליג. אבל קודם אני רוצה להתייחס לחברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. טטיאנה, את יודעת, אני גרה בעיר שנמצא בה העולה הראשון.

נאור שירי (יש עתיד):

קריית אתא.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

העולה הראשון לארץ היה אברהם אבינו, לך-לך. הוא הגיע לארץ, לא היה לו פה אף אחד מהמשפחה. הגיע עם אשתו שרה אימנו, וזהו, לארץ שאין לו בה אף אחד. ואז הוא החליט – וזה כתוב בפרשת השבוע שלנו, שאנחנו נקרא, בעזרת השם, בשבת הקרובה – לקנות חלקת קבר בחברון, ולהפוך את חלקת הקבר הזו, שהוא קנה בהתחלה עבור אשתו היקרה שרה – להפוך אותה לחלקת גדולי האומה. בחלקת גדולי האומה הזו, במערת המכפלה, נקברו כל ראשי האומה שלנו: אברהם ושרה, יצחק ורבקה, יעקב ולאה. רק רחל אימנו לא זכתה להיקבר במערת המכפלה. ובכך, אברהם אבינו, בקניין הזה שהוא קנה, הוא הפך את חברון לעיר האבות והאימהות שלנו, ובעזרת השם בשבת הקרובה יגיעו רבבות יהודים לקרוא במקום הזה את פרשת קניין המערה. אל המקום הזה, שהוא מקום האבות והאימהות שלנו, אליו גם הגיע דוד המלך. פה אנחנו מגיעים אליך, בועז. עכשיו באמת אתה. אתה זוכר שהיית איתי בסיור בקבר ישי? תגידו, אתם יודעים שבועז טופורובסקי הוא מהמשפחה של דוד המלך? והשם בועז לקוח מהשושלת של דוד, נכון?

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אני דור 100 לבועז.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בחברון נמצא קבר ישי, אבי דוד, ובועז ואני ביקרנו שם יחד. בועז התרגש עד עמקי נשמתו להיות במקום הזה, שזה המקום של המשפחה שלו.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

הרגשתי שאני בבית.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הרגשת בבית, נכון? תקשיבו, זה מקסים. יושב פה חבר כנסת שהשם שלו מופיע במגילת רות, ומתגלגל במשפחה כמה דורות?

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אני דור 100 לבועז ורות.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

דור 100, אתם שומעים? דור 100, דור 100 לבועז, ממשפחתו של דוד המלך, יושב פה אצלנו במשכן. הרי זה דבר מדהים. זה דבר שהוא לא ייאמן.

נאור שירי (יש עתיד):

ועוד מהשמאל, מהאופוזיציה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עכשיו, איך קורה הדבר? והוא מהאופוזיציה, כמו שאתה אומר. והוא אפילו מהאופוזיציה.

נאור שירי (יש עתיד):

הנציג של דוד המלך הוא מיש עתיד.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

בדיוק. עכשיו אני שואלת אתכם, איך קורה דבר כזה שאנחנו יושבים פה כולנו, קואליציה, אופוזיציה, וכולנו הגענו לפה מכל הגלויות, עם כל הדעות, עם כל הסגנונות, וכולנו בני אותם אברהם, יצחק ויעקב, שרה, רבקה ולאה? וכולנו חזרנו הנה בזכותם ובזכות דוד המלך, שהתחיל את מלכותו בחברון. הגענו מכל הגלויות – הגענו מברית המועצות, הגענו מאתיופיה והגענו ממש מכל העולם כולו.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מכל העולם כולו. כולנו כולנו הגענו מכל הגלויות לאותו המקום. איך זה קרה? זה קרה בגלל שהעולה הראשון לארץ החליט שהוא כאן מקים את חלקת גדולי האומה, זה בפרשת השבוע שלנו. הוא קבע פה מקום משכן. הינה, השר עמיחי אליהו, למשל, גם הוא מגיע לשבת חיי שרה בחברון, והשרה גילה גמליאל. גילה, איזו שנה זו שאת מגיעה לחברון בשבת חיי שרה?

שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל:

17.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

17? 17 שנים ברצף השרה גילה גמליאל מגיעה לחברון לשבת חיי שרה, לקרוא שם. היא לא מפסידה אף פעם, רצף. גם כשהיא הייתה אחרי לידה, הגיעה; פעמיים אחרי לידה הגיעה לחברון לקרוא את קניין המערה, כי זאת הסיבה שחזרנו לפה, כי זאת הארץ שלנו. הראשון שחזר, אגב, היה יעקב אבינו. הוא בכלל נפטר במצרים, הוא מכנס את כל הילדים שלו ואומר להם: אל תקברו אותי במצרים, אני רוצה להגיע לחלקת הקבר המשפחתית. עשו מסע ענק, ענק, של כל המשפחה של יעקב אבינו וכל חיל מצרים, שמלווים אותם ממצרים עד מערת המכפלה, כדי כאן, במקום הזה, להגיד: זה שלנו, זה שלנו. אנחנו נמשיך להגיד שזה שלנו, ונמשיך להודות לקדוש ברוך הוא על הארץ הזאת, ונמשיך להודות לקדוש ברוך הוא על השושלות המדהימות האלו, כמו השושלת של בועז, מבועז של דוד המלך עד היום, ויש פה עוד רבים רבים כאלה. נמשיך להודות על הזכות הגדולה הזאת לחיות בדור של קיבוץ גלויות. אשרינו שזכינו. דורות על גבי דורות של יהודים. נכון, חבר הכנסת מרגי? דורות על גבי - - -

היו"ר יעקב מרגי:

חיבור חזק לאבות הקדושים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

גם חבר הכנסת מרגי מגיע, נכון? כמה פעמים היית בשבת חיי שרה בחברון?

היו"ר יעקב מרגי:

אני לא סופר, אבל השנה אני לא מגיע, מה אני אעשה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא סופר, יש לו בכלל אח שגר בחברון. אנחנו נמשיך להודות להשם יתברך על הזכות הזאת - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה, תם הזמן.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - לחיות בדור הזה, שבו אנחנו חווים את קיבוץ הגלויות שהובטח לנו בתורה, והינה הוא קורה בנו ממש.

(אחרי כן סג)

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. אני מזמין את חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי להגיב מהדוכן להתנגדות הממשלה. בבקשה, גברתי.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

גברתי השרה אורית, אמרת דברים יפים, שאנחנו צריכים לכבד אחד את השני, צריכים לכבד את המורשת של יהדות התפוצות מכל התפוצות – נכון. אז אין סיבה שתתנגדו. מה הסיבה שדוחים ודוחים? מה הסיבה? יש בעיה? אתה תומך?

שר המורשת עמיחי אליהו:

אנחנו מקימים מרכז מורשת - - -

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

נכון, נכון, דיברתי גם על זה, לא היית כאן במליאה, אמרתי שלפני שנה קיבלתם החלטה. זה לא מתקדם.

שר המורשת עמיחי אליהו:

למה לא מתקדם? מתקדם מאוד.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

מתקדם? אז חבל שאתה לא ענית.

שר המורשת עמיחי אליהו:

מתקדם מאוד יפה.

טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):

רגע, רגע, אני רוצה לענות לשרה. דיברת דברים יפים, אני אחזור על מה שאמרתם, מה שמתחיל בחינוך – הכול מתחיל בחינוך, אבל מה שמתחיל בחינוך לא נגמר בבתי הספר. תסתכלו מה קורה כאן בבית הנבחרים שלנו, כששר מרשה לעצמו אמירות ומתיחות, אמירות גזעניות כלפי חברי כנסת אחרים – כמו דודו אמסלם, השר אמסלם, שמרשה לעצמו לפנות לחבר כנסת בליאק ולשלוח אותו לשתות וודקה. זה הגיוני? אתה יודעים למה צריכים הצעת חוק כזאת? כדי שהיא תשנה את המציאות בשביל כל העולים, לא רק בשביל ולדימיר, לא רק בשבילי. אתם יודעים מה כתבו לי בשבוע שעבר ברשתות החברתיות? אני רוצה לצטט לכם. אני אצטט, כי אני לא יכולה אפילו להגיד דברים כאלה: מסתננת רוסיה, אנטישמית מסריחה, מהגרת זרה, רוסייה גויה, תחזרי לרוסיה. מי נותן לגיטימציה לאמירות כאלה? מי עוקב שזה לא יקרה? זה מתחיל בבתי הספר שלנו, בחינוך ישראלי. ואם אנחנו, חברי הכנסת, נבחרי הציבור, לא נשנה את המציאות ולא נחנך לכבד את המורשת של יהדות התפוצות, זה ימשיך. אנחנו נותנים לגיטימציה. בחקיקה שלנו, באמירות שלנו, אנחנו מהווים דוגמה אישית. איפה הדוגמה האישית? לפעמים אני פשוט מתביישת כשאני שומעת אמירות גזעניות כאן מעל בימת הכנסת. אנחנו חייבים לשנות את המציאות הזאת כדי שזה לא יקרה. לא לתת לגיטימציה למה שקורה בחברה הישראלית, שהיא עדיין גזענית. עם כל הפסיפס הישראלי יש מקום לגזענות כלפי יהודי ברית המועצות, ולא רק. צגה, את יכולה להגיד שגם אתם, יוצאי אתיופיה, גם חווים יחס משפיל. אנחנו חייבים להכניס יותר ויותר לימודים על יהדות התפוצות, על המורשת של התפוצות, כדי לשים קץ לגזענות שפשוט שוררת כאן בחברה הישראלית המודרנית שלנו. הצביעו בעד.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחברת הכנסת טטאינה מזרסקי. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק החינוך הממלכתי (תיקון – לימוד מורשת יהודי ברית המועצות לשעבר), התשפ"ג–2023. חברי הכנסת, נא לשבת, אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 47 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – לימוד מורשת יהודי ברית המועצות לשעבר), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה

היו"ר יעקב מרגי:

בעד הצעת החוק הצביעו 34 חברי כנסת, נגדה – 47, אין נמנעים. אני קובע שהצעת החוק לא אושרה, לא עברה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר יעקב מרגי:

אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק עידוד יישוב עירוני מעורב, התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת ניסים ואטורי וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה, חבר הכנסת ניסים ואטורי. הנמקה מהמקום.

ניסים ואטורי (הליכוד):

רציתי מהמקום, מהכיסא, אמרו לי שזה לא הולך.

היו"ר יעקב מרגי:

נכון. הנמקה מהמקום, בבקשה. יש לך דקה, אדוני.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני קורא מהכתב בגלל שזה דקה. פעם ראשונה שאני מציג חוק בדקה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת את הצעת החוק לעידוד יישוב עירוני מעורב, התשפ"ה–2025. הרצון לסייע ליישובים מעורבים קיים בהחלטות ממשלה רבות לאורך השנים. ההצעה הזו מבקשת לשים זרקור חשוב על סיוע ליישובים מעורבים, ובפרט אלה שבפריפריה, באמצעות משיכת אוכלוסיות חזקות שיבואו להתגורר בהם. הצעת החוק קובעת מתן הטבת מס ייעודית בהתאם לקריטריון פשוט: עיר מעורבת שהאוכלוסייה היהודית בה מתמעטת לאורך השנים. בוועדת שרים התבקשנו לקבוע שיעור של 40% אוכלוסייה שאינה יהודית ושהעיר המעורבת תהיה בפריפריה. גם החלטה זו של ועדת שרים לענייני חקיקה מלמדת על מדיניות הממשלה לחיזוק ההתיישבות בעיר מעורבת. בדומה להצעת החוק שמעניקה הטבת מס לשדרות ועוטף עזה בחקיקה נפרדת בשל שיקול ביטחוני – הצעת החוק הזו בנויה באותו אופן, חוק שעומד בפני עצמו במנגנון של הוראת שעה כדי לבחון את הצלחתו והמשך הצורך בו לגבי ערים מעורבות, כפי שהסברתי. גם האירועים שקדמו ל-7 באוקטובר לימדו אותנו כי ישנם אתגרים רבים לאוכלוסיות המתגוררות בהם. הרציונל הזה הנחה אותי כמציע החוק ואת הממשלה, שתומכת, בדיוק כפי שבזמנו נעשה עם חקיקה דומה להטבות מס ביישובים שלא דרך סעיף 11 לפקודת מס הכנסה. בהצעת החוק מוצע לקבוע בחוק עצמאי, ולא דרך סעיף 11 לפקודת מס הכנסה, שתושב ביישוב עירוני מעורב בפריפריה עם אוכלוסייה שאינה יהודית שעולה על יותר משליש, יהיה זכאי לזיכוי במס בשיעור של 9% מהכנסתו החייבת עד לתקרת הכנסה של 162,000 ש"ח.

היו"ר יעקב מרגי:

מכובדי סגן היושב-ראש, זה הנמקה מהמקום.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אלה רק הנתונים, אתה מבין, זה רק הנתונים.

היו"ר יעקב מרגי:

אז לא צריך.

ניסים ואטורי (הליכוד):

שני משפטים, אף פעם לא חרגתי.

היו"ר יעקב מרגי:

בבקשה, אדוני.

ניסים ואטורי (הליכוד):

עם זאת, ולאור האתגרים בשנים הקרובות, מוצע לקבוע שבין השנים 2025 ועד 2029, לשיעור הזיכוי במס 3% ולתקרת ההכנסה יתווסף סכום נוסף של 24,000 ש"ח. אני מקווה שלצד הצעת החוק תהיה גם החלטת ממשלה שתבהיר זכויות נוספות לתושבי יישובים מעורבים, בעיקר בפריפריה. אני קורא לחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. היא חשובה מאוד לחיזוק הפריפריה, בעיקר ביישובים מעורבים. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

יש שתי בקשות להתנגדות, של חבר הכנסת גלעד קריב ושל אחמד טיבי, אחרי שהשרה תשיב. גלעד קריב כרגע לא נמצא. אם הוא לא יגיע, עומדת לזכותך הזכות. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

חברי היושב-ראש, גם מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני קודם כול מקריאה את תשובת שר האוצר להצעת החוק. חבר הכנסת ואטורי, איפה הוא?

היו"ר יעקב מרגי:

הינה, הוא פה. חבר הכנסת המציע.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

חבר הכנסת ואטורי, אני קודם כול רוצה להגיד לך יישר כוח.

ניסים ואטורי (הליכוד):

לא שומעים אותך.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נא לשבת בשקט. לשמור על השקט ולשבת במקומות. בבקשה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עכשיו אתה שומע אותי, חבר הכנסת ואטורי? אז קודם כול אני רוצה להגיד לך יישר כוח על הצעת החוק. זה קודם כול. תודה רבה שאתה מעלה הצעת חוק שחשיבותה רבה. עכשיו אני אקריא, ברשותך, את התשובה של שר האוצר. ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה טרומית בהצעת החוק, בכפוף לתנאים הבאים – אתה צריך כמובן לומר אם אתה מקבל את התנאים האלה כי אלה התנאים: 1. החוק יחול רק על ערים מעורבות השוכנות בנגב ובגליל, ובשיעור בני מיעוטים העולה על 40%. זה התנאי הראשון; 2. הצעת החוק תוצמד להצעת החוק הממשלתית ותתמזג איתה. זה התנאי השני; 3. המשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד האוצר.

ניסים ואטורי (הליכוד):

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

רק שנייה, אתה צריך להקשיב לי כדי גם להגיב אם אתה מסכים לשלושת התנאים האלה. אז אני מציעה שתקשיב. אלה שלושת התנאים, בסדר? תודה רבה. עכשיו אתה יכול לדבר עם מי שאתה רוצה, אני ממליצה שפחות עם הקליינט הזה, אבל זו כבר החלטה שלך. אני רוצה להגיד כך; מכיוון שהתחלנו ודיברנו על ערים מעורבות, חבר הכנסת ואטורי, אני חיה בעיר מעורבת. אני חיה בעיר שהיא קודם כול עיר האבות והאימהות שלנו, עיר יהודית. העיר היהודית הראשונה בעולם היא חברון עיר האבות. זה קודם כול. אבל מה לעשות שגרים בה גם בני עם אחר, ערבים, יש לא מעט בחברון. אז אני רוצה להגיד – כשהגיע אברהם אבינו לחברון, אז היא גם הייתה עיר מעורבת, כי הוא בא לגור. אז הוא כבר היה אברהם העברי. איך אמרה קודם טטיאנה? הם קראו שם, בברית המועצות, ליהודים "עברים", עברים. עברים עם עי"ן ובי"ת. הוא הגיע, וכל העיר הייתה מלאה כנענים. מה עשה אברהם אבינו במצב כזה? וזה גם מה שאנחנו עושים היום בחברון. אברהם אבינו קנה בחברון את הקניין העברי הראשון בארץ. הקניין העברי הראשון בארץ הוא מערת המכפלה. בעצם אברהם אבינו, כשהוא, בפרשת השבוע שלנו, ניגש לעפרון החיתי ומבקש לקנות את מערת המכפלה, הוא בעצם הקים את הקרן הקיימת לישראל לראשונה. הוא בעצם מקים את הקרן הקיימת לישראל, שבאמצעותה עם ישראל מתחיל לרכוש קרקעות בארץ. עכשיו, אני שואלת אותך, חבר הכנסת ואטורי: הרי הקדוש ברוך הוא הבטיח לו את כל הארץ, למה הוא צריך לשלם? השם יתברך הבטיח לו, זה שלו. זה שלו, למה הוא צריך לשלם על זה? אבל אברהם אבינו מבין – ותכף אנחנו נראה את זה בפרשה – אברהם אבינו מבין שכשאתה משלם, כשאתה ממש מכניס את היד לכיס ומשלם ומשקיע, זה שלך פי כמה וכמה. ולכן הוא גם מסרב להצעה של עפרון. עפרון אומר לו: בשביל מה אתה צריך? בשביל מה אתה צריך לקנות? "קבר את מתך", קבור. אני נותן לך. קבור בחלקה שלי. אומר לו אברהם אבינו: לא ולא. אני רוצה לשלם, שזה יהיה שלי בטאבו.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נא לשמור על השקט.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

שלי בטאבו. וכך כתוב, אחרי ששרה אימנו נפטרה: "ויקם אברהם מעל פני מתו; וידבר אל בני חת לאמר: גר ותושב אנכי עמכם; תנו לי אחוזת קבר עמכם, ואקברה מתי מלפני: ויענו בני חת את אברהם לאמר לו: שמענו אדוני נשיא אלהים אתה בתוכנו במבחר קברינו קבר את מתך; איש ממנו, את קברו לא יכלה ממך מקבר מתך". מציעים לו בחינם: תקבור בחינם, זה יישאר שלנו, תקבור. אברהם אבינו לא מסכים, לא מסכים. "ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ לבני חת: וידבר אתם לאמר; אם יש את נפשכם לקבר את מתי מלפני שמעוני ופגעו לי בעפרון בן צחר. ויתן לי את מערת המכפלה אשר לו, אשר בקצה שדהו, בכסף מלא יתננה לי בתוככם לאחזת קבר".

היו"ר יעקב מרגי:

קטי שטרית.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני אגיד לך, אדוני היושב-ראש, מילא אם מפריעים לי, מה אני חשובה? אבל מפריעים לי לקרוא את הפסוקים המכוננים האלה - -

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

- - מפרשת השבוע, הפסוקים שמראים שלנו – לנו הארץ; ולנו, לנו מערת המכפלה; ולנו, לנו חברון עיר האבות. את הפסוקים האלה צריכים לשמוע.

היו"ר יעקב מרגי:

חברת הכנסת שטרית. פינת היועצים, מה זה? מה זה הצרחות האלה? צעקות.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

לא, לא. זו פינת היועצים. היא התנצלה, זה בסדר. בבקשה, גברתי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אומר עפרון לאברהם אבינו: "לא אדוני שמעני השדה נתתי לך, והמערה אשר בו לך נתתיה. לעיני בני עמי נתתיה לך, קבור מתך".

היו"ר יעקב מרגי:

תושיב אותם. כל מי שעומד, תושיב אותו. כל העומדים, נא לשבת.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כל הזמן עפרון מתעקש לא למכור. הוא רוצה שזה יישאר שלו. ואברהם אבינו מתעקש לקנות.

היו"ר יעקב מרגי:

סדרנים, נא להושיב את חברי הכנסת, במיוחד את אלה שמדברים עם הגב לדובר. מה זה? מה תרבות הדיון הזאת?

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

חברי הכנסת, חלק מכם יזכו להגיע השנה – חבר הכנסת עמית הלוי, אתה מגיע לשבת חיי שרה בחברון?

עמית הלוי (הליכוד):

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

לא מגיע השנה? לא? כי כל שנה אתה בא. אז אני אומרת לאלה שלא מגיעים, תשמעו עכשיו את הפרשה. אומר לו עפרון: "ויען עפרון את אברהם לאמר לו. אדוני שמעני, ארץ ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך מה היא ואת מתך קבר". פה הוא נכנע לו. פה הוא מסכים לקבל את הכסף. עכשיו אברהם אבינו מרוצה: "וישמע אברהם אל עפרון, וישקל אברהם לעפרון את הכסף אשר דבר באזני בני חת, ארבע מאות שקל כסף, עובר לסוחר". ואז מה כתוב?

אופיר כץ (הליכוד):

זהו.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עוד פסוק אחד, אופיר. מה כתוב? "ויקם שדה עפרון, אשר במכפלה, אשר לפני ממרא השדה והמערה אשר בו, וכל העץ אשר בשדה, אשר בכל גבלו סביב". מה אומרים חז"ל? "ויקם שדה עפרון – תקומה הייתה לו". תקומה. השדה הזה של המכפלה, כשאברהם אבינו קנה אותו, הייתה לו תקומה. תודה רבה, חברי הכנסת.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

וכמובן שאנחנו ממליצים, בכפוף לתנאים, להצביע בעד הצעת החוק.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לשרה אורית סטרוק. חבר הכנסת ואטורי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

איך ואטורי עולה? זהו. נגמר - - -

היו"ר יעקב מרגי:

די, דיברו כולם? אתה לא חבר כנסת. לא.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אף אחד לא התנגד. מה הוא רוצה?

היו"ר יעקב מרגי:

אוקיי. תודה. יש חבר כנסת שביקש להתנגד? חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

הוא לא שאל. הוא קבע.

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

למה? זו הסכמה. יש תמיכה של הממשלה, מה?

קריאה:

היו"ר יעקב מרגי:

הוא לא פה. בבקשה, אדוני. שלוש דקות לרשותך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה. תמיד תמכנו בחוקים שמטרתם לתת הטבות ליישובים. יש כאן הצעת חוק שמדברת על יישוב מעורב, אבל יש התניה – חבר הכנסת ואטורי, יש התניה של 40%, הגבלת 40%. כתוב "לא יהודים", הכוונה ערבים. אני לא מכיר יישוב כזה.

היו"ר יעקב מרגי:

חברי הכנסת, נא לשמור על איפוק ושקט.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

חבר הכנסת ואטורי, מה זה 40% התניה בחוק, שאתה הסכמת לה, של לא יהודים בתוך יישוב מעורב? איזה יישוב מעורב יש בו 40%?

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני אומר, זה התנאי שהממשלה אמרה, ואני מקבל אותו.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שמה? חשוב שהדברים שלך יישמעו, כי אנחנו שוקלים איך להצביע.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני אענה לך, טיבי. תסיים, אני אענה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא, לא, מה זה 40% מינימום לא יהודים בתוך יישוב מעורב? מה זה הדבר הזה? חשוב שהוא יענה, אדוני. הינה, הוא רוצה לענות.

היו"ר יעקב מרגי:

בוא, אין פרוצדורה כזו. בוא, בוא, יש דיונים. בשביל זה יש את דיוני ועדות הכנסת, נו. תקרא את החוק.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

לא. הינה, אני לא מכיר יישוב כזה. נוף גליל הוא לא כזה. עכו הוא לא כזה. רמלה היא לא כזאת. לוד היא לא כזאת. למה הכוונה? וגם המילה "התיישבות" – המטרה, כנראה, גם בגלל זהות המציע וגם בגלל הניסוח וההגבלות, היא ייהוד של יישובים. והניסוח מאוד בעייתי עם נופך מפלה בצורה בוטה. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת אחמד טיבי. חברי הכנסת, נא לשבת. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק עידוד יישוב עירוני מעורב, התשפ"ה–2025. הצבעה. תשבו במקומות. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 נגד – 6 נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק עידוד יישוב עירוני מעורב, התשפ"ה–2025, לוועדת הכספים נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד הצעת החוק הצביעו 52 חברי כנסת, נגד – שישה חברי כנסת, אחד נמנע. אני קובע כי הצעת חוק עידוד יישוב עירוני מעורב, התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. לפרוטוקול, חברת הכנסת מיכל וולדיגר רצתה להצביע בעד ולא הספיקה. זה רק לפרוטוקול. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות מס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ה–2025, של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. אני מזמין את חבר הכנסת צבי ידידיה להציג את הצעת החוק. לרשותו עומדות עד עשר דקות. בבקשה, אדוני.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, היום אנחנו מוסיפים נדבך להכרעה היסטורית של עתיד מדינת ישראל, לא פחות. יהודה ושומרון זה המקום שנמצא היום אולי בוויכוח הכי גדול בעולם בהקשר של מדינת ישראל. כל העולם לוחץ עלינו, וכל הלחץ שיש בעולם על מדינת ישראל זה מתוך איזשהו דמיון שיום אחד היהודים יעופו מיהודה ושומרון, ותקום שם מדינה פלסטינית – מדינת טרור בלב ארץ ישראל, מדינת טרור שמשמעותה היא ניסיון חיסול של המדינה היהודית. הדבר הזה, שנמצא בוויכוח כל כך הרבה שנים, נשאר בוויכוח, מפני שביהודה ושומרון עדיין אין מספיק יהודים שגרים בשטח הזה. ביום שיהיו מספיק יהודים שגרים ביהודה ושומרון, לכל העולם יהיה ברור שלעולם לא תקום שם מדינה פלסטינית; לכל העולם יהיה ברור שביהודה ושומרון העם היהודי נשאר לנצח, ולכל העולם יהיה ברור שלעולם, לעולם לא תקום אף מדינה אחרת בין הים לירדן חוץ ממדינת ישראל. לכן, להביא כמה שיותר אנשים וכמה שיותר עסקים ואוכלוסייה מבוססת ליהודה ושומרון זה משימה לאומית, וזו חובתה של המדינה. מעבר לעניין הזה של הכרעה היסטורית של יהודה ושומרון, יש כאן גם תיקון של עוול. כי במשך שנים מדינת ישראל ידעה להכיר בחוסן של תושבי קו העימות בצפון ובעוטף עזה ולתת להם הקלות במס כהכרה באומץ, בעמידה ובתרומה לביטחון המדינה מתוך רצון שלנו, של המדינה, שלמקומות הללו תגיע אוכלוסייה מבוססת ככל האפשר, ייפתחו שם עסקים – כדי לפתח את ההתיישבות בשטח. אבל לעומת זאת, אותם אזרחים, משפחות, ילדים, שחיים יום-יום תחת איום ממשי ביישובי יהודה ושומרון, רובם נותרו מחוץ למפת העדיפויות הלאומית. אותם יישובים כמו איתמר, עופרה, בית אל, שילה, קרני שומרון וכמותם עוד – היום אנחנו כבר יותר מ-200 יישובים – נמצאים תחת איום ביטחוני ממשי. לא מדובר בתחושת איום, אלא בדירוג רשמי של משרד הביטחון. פיגועים, זריקות אבנים, ירי, מטענים – זו שגרת חיים. ובכל זאת תושבי המקום ממשיכים לגדל שם ילדים, לבנות בתים, לנטוע כרמים ולהפריח את הארץ. למען הגילוי הנאות, גם אני תושב יהודה ושומרון, והחוק הזה יחול גם עליי. תושבי יהודה ושומרון לא מבקשים פריווילגיה, הם מבקשים צדק – צדק למי שגר סמוך לעזה ולמי שגר תחת אותם איומים בלב השומרון; צדק בין אזרחי ישראל כולם, שמוסרים נפשם על ההתיישבות ועל האחיזה באדמת הארץ. החוק הזה נועד לשים סוף לאבסורד שבו המדינה עצמה קבעה בהחלטות ממשלה כי מדובר ביישובים בעדיפות לאומית, אך רשויות המס מתעלמות מהדבר הזה עד היום. החוק קובע בפשטות כי מי שחי תחת רמות איום ביטחוניות מ-2 עד 5, לפי הגדרת משרד הביטחון, בכל חלקי הארץ – זכאי להיכלל בהטבות המס כמו כל יישוב קו עימות אחר. שוב, זו לא רק שאלה כלכלית – זו אמירה מוסרית, ציונית וערכית. זו אמירה שמדינת ישראל תומכת בהתיישבות ביהודה ושומרון, זו אמירה שמדינת ישראל רוצה להפוך את יהודה ושומרון ללב של המדינה. היישובים ביהודה ושומרון יפרחו. עם הטבות המס האלה ייפתחו הרבה יותר עסקים ביהודה ושומרון, תגיע אוכלוסייה מבוססת, ואנחנו נוכל לשווק ולמכור הרבה יותר בתים ביהודה ושומרון ולהביא עוד מיליונים של יהודים לשטח שהוא ליבה של ארץ ישראל. כמו שפתחתי בהתחלה, כמעט כל הלחץ הבין-לאומי שקיים עלינו היום מגיע כי אין מספיק יהודים ביהודה ושומרון. כמעט כל הלחץ של מדינות העולם על מדינת ישראל מגיע אך ורק בגלל שהם עדיין חושבים שיום אחד הם יצליחו להקים שם איזושהי מדינה פלסטינית. וכשבעזרת השם, בעזרת החוק הזה, נצליח לבסס את יהודה ושומרון כמקום שימשוך אליו אנשים, עוד ועוד יהודים לשטח של יהודה ושומרון, למרות האיומים ולמרות הסיכון הביטחוני – אנחנו נכריע את עתיד יהודה ושומרון, נכריע את עתידה של מדינת ישראל, ונכריע את עתיד האזור כולו, בעזרת השם, למדינה יהודית אחת בין הים לירדן. זה צעד חשוב מאוד, צעד משמעותי מאוד, צעד שמתקן עוול של שנים ארוכות, וצעד שסוף-סוף משדר לתושבי יהודה ושומרון: אנחנו תומכים בכם. אנשים שחיים בתוך סיכון, מדינת ישראל תומכת בהם ורוצה לחזק עוד ועוד אנשים שיבואו לגור בשטח הזה.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה חלק מממשלה שחתמה על מדינה פלסטינית. למה אתם תמיד - - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, תודה. נאור.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

נאור, עושים עוד צעד ועוד צעד, אני מזמין אותך.

נאור שירי (יש עתיד):

מה עוד צעד, נתתם להם מדינה - - -

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

חבר הכנסת נאור שירי, אני מזמין אותך לבוא לבקר ביהודה ושומרון. הינה, קיבלת הזמנה.

נאור שירי (יש עתיד):

נשמה, הייתי שם לפני יומיים. הייתי, הייתי.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

תבוא לבקר ביצהר, הינה, אני מזמין אותך, ותראה לאורך הדרך כמה דברים אנחנו עושים בשטח, מעשים בשטח – עוד יישובים, עוד חוות, עוד מקומות. הינה, קיבלת עכשיו הזדמנות לדבר.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, אני בא להגיד לך שהייתי.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

עוד חוות, עוד מקומות, מצוין. עוד מקומות, הכפלה של הכבישים, הכפלה של התשתיות. וגם אנחנו נביא - - -

נאור שירי (יש עתיד):

איזו הכפלה? הרי נתתם להם מדינה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה, נאור.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אתה יודע כמה חוות קמו ביהודה ושומרון בשנתיים האחרונות, חבר הכנסת נאור שירי? למעלה מ-100 חוות, יותר מ-100 יישובים. אנחנו מאות יישובים.

גלעד קריב (העבודה):

בינתיים עוזבים את ההתנחלויות.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

ובדיוק בגלל מה שאומר חבר הכנסת קריב – הינה, אומר חבר הכנסת קריב, אני בטוח שאתה תתמוך בזה. חבר הכנסת קריב, אני בטוח שתתמוך בחוק.

היו"ר יעקב מרגי:

גלעד קריב, מה? לא במשמרת שלי, קריאת ביניים בישיבה. הכול נפרץ בכנסת הזו, אני לא מבין.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

חבר הכנסת קריב, אני בטוח שאתה תתמוך עכשיו בחוק. אני בטוח שאתה תתמוך בחוק כדי לחזק את ההתיישבות. יבואו עוד תושבים, יבוא עוד אנשים.

גלעד קריב (העבודה):

- - - הציבור מצביע ברגליים - - -

היו"ר יעקב מרגי:

בסדר. אתה יודע, קריאת ביניים. קריאת ביניים, לא נאום.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

חבר הכנסת קריב, אני בטוח שאם תקרא את החוק, תבין כמה רלוונטי מה שאמרת עכשיו, כי מה שאנחנו רוצים זה בדיוק זה – להביא עוד ועוד תושבים ולתת תמריצים לאנשים לבוא לגור באזורים למרות שהם מאוימים. זה מה שצריך לעשות. ככה מביאים תושבים לעוטף עזה, ככה מביאים תושבים לגבול הצפון, וככה מביאים תושבים ליהודה ושומרון. וככה בדיוק אנחנו נמחק את החלום של המדינה הפלסטינית, נמחק את החזון של מדינת טרור בליבה של ארץ ישראל. זה מה שאנחנו רוצים לעשות כאן. נבקש מחבריי חברי הכנסת לתמוך בחוק. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה לחבר הכנסת צבי סוכות. אני מזמין את השרה אורית סטרוק להשיב בשם הממשלה. בקצב הזה היא תעבור לפרשת תולדות. עד עשר דקות לרשותך, בבקשה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מכבודי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש לנו עוד הרבה לפני תולדות, כל השידוך של יצחק ורבקה.

היו"ר יעקב מרגי:

אני סומך עלייך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

כן, ברוך השם. בתור התחלה אני – רגע, איפה חבר הכנסת סוכות? חבר הכנסת סוכות, חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות.

היו"ר יעקב מרגי:

חבר הכנסת צבי, פונים אליך. נא לשבת.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

שלום. תודה רבה לך, צבי היקר, שאתה מעלה את הצעת החוק החשובה הזו. ברוך השם, חיכינו לה שנים, ואתה זכית להיות זה שמציע אותה, תבורך. ברשותך, אני מקריאה קודם את דברי שר האוצר, ידידנו וראש המפלגה שלנו, ואחר כך אגיד עוד כמה מילים משלי. ובכן, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בקריאה הטרומית בהצעת החוק בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד האוצר – צבי, אתה צריך כמובן להסכים לתנאי הזה. החוק מקנה הטבה במס ליישובים מרוחקים פריפריאלית וסמוכי גבול בין-לאומי וגם בהתאם למדרג החברתי-כלכלי של כל אחד מהם לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. למרות שמפת אזורי העדיפות הלאומית של ממשלת ישראל, שנקבעה בהחלטת ממשלה מספר 667 מיום 4 באוגוסט 2013 – למה אין תאריכים עבריים על הדברים האלה? זה משגע – כוללת גם יישובים מאוימים ביטחונית ביהודה והשומרון – כלומר, אם פותחים את החלטת הממשלה, חבר הכנסת סוכות, רואים בטבלה גם את היישובים המאוימים ביהודה ושומרון – למרות זאת, קריטריון של איום ביטחוני, כאמור, אינו כלול בחוק. כלומר בעצם יש פער בין מפת אזורי עדיפות לאומית לבין מה שאומר החוק של ההטבות. ולכן, זה פער שצריכים לסגור אותו, אנחנו אומרים את זה שנים. הטבות המס נועדו לעודד מגורים של אוכלוסיות חזקות באזורים שבהם המדינה רואה אינטרס לאומי, ובהם ישנם קשיי מגורים הדורשים סיוע כדי להתגבר עליהם – רגע, ארחיב פה טיפה. כשהממשלה קובעת אזורי עדיפות לאומית, המטרה שלה היא באמת לתת עדיפות לאומית באזורים האלה. זה יכול להיות במגוון כלים, אחד הכלים הוא הטבות המס. פה נוצר פער שאין בו שום היגיון, כי האזור הזה הוא אזור עדיפות לאומית, הוא מוגדר ככה. היישובים האלה מופיעים בטבלה, ופתאום כשמגיעים להטבות מס – זה נעלם. לא הגיוני. יישובים מאוימים ביטחונית עונים על תכלית זו, ולראיה החלטת הממשלה בעניינם. כאמור, בהצעת חוק זו מוצע להוסיף לפקודת מס הכנסה קריטריון של איום ביטחוני ברמת איום של 2 עד 5, בדומה לקריטריון הקיים של סמיכות לגבול. קריטריון זה יקנה 25 נקודות שיחושבו במסגרת הניקוד הכולל למתן הטבות למס. הקריטריון מתבסס על קביעת משרד הביטחון בהתאם לסיווג שקובע פיקוד המרכז לאיום ביטחוני. על היישובים הללו יחולו אותם קריטריונים פריפריאליים וסוציו-אקונומיים החלים על יישובים סמוכי גבול, מה שישווה את מפת הטבות המס למפת אזורי העדיפות הלאומית. ההתיישבות ביהודה ושומרון עומדת במשך שנים רבות בגבורה מול טרור מתמשך ביישובים ובצירים, ויש לעודד אותה בין היתר באמצעות מתן הטבות מס. עד כאן דברי שר האוצר. עכשיו אני רוצה להוסיף כמה דברים מטעמי, ופה מעל הדוכן אשמח לפנות לחברנו שר הביטחון. השר שלמה קרעי, השר שלמה קרעי - - -

היו"ר יעקב מרגי:

השר קרעי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הוא לא שומע אותי. אני נשמעת כל כך חלש? אני רוצה להפנות דברים לשר הביטחון. השר קרעי, תאפשר לשר הביטחון לשמוע אותי. שר הביטחון, אתה שומע? אנחנו הולכים לתת הטבות מס ליישובים בגלל שהם מאוימים ביטחונית. סך הכול זה הגיוני, נכון שר הביטחון? נותנים הטבות מס לאשקלון, משום שאשקלון מאוימת ביטחונית. נותנים הטבות מס ביהודה ושומרון משום שהיישובים שם מאוימים ביטחונית. אז סך הכול הגיוני. אבל מה אני רוצה לומר לך, ידידי שר הביטחון? אני רוצה לאחל לך וגם להגיד לך שאני סומכת עליך שאתה תבטל את הטבות המס האלה, כי אתה תייצר מצב שהמקומות האלה לא יהיו מאוימים יותר ביטחונית.

היו"ר יעקב מרגי:

כן, זו שאיפה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אם אנחנו מדברים על אשקלון – הרי אם בעזרת השם – ואנחנו חייבים לעשות את זה –נמחק את חמאס מעזה – נמחק – אם הנשיא טראמפ יודע למחוק את חמאס בכוחות שלו, לא דרך צה"ל ולא דרך כוחות הביטחון של מדינת ישראל – תפדל; אבל אם לא, אנחנו סומכים עליך, שר הביטחון, שאתה תמחק את חמאס מעזה ותפרז את עזה לחלוטין, גם בצד הכחול של הקו הצהוב וגם בצד האדום. נכון, שר הביטחון? בעזרת השם אחרי שאתה תעשה את זה, וזה יהיה במהרה בימינו, לא נצטרך יותר לתת הטבות מס, לא לאשקלון, אפילו לא לשדרות – כי הן לא יהיו מאוימות יותר, כיוצא בזה – יהודה ושומרון. אתה שר הביטחון הראשון – הראשון מאז חומת מגן – שהתחלת לטפל בביטחון ביהודה ושומרון כמו שצריך. יזמת את המבצע במחנות הפליטים – לא היה כדבר הזה. לא היה כדבר הזה.

שר הביטחון ישראל כץ:

מחנות הטרור.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מחנות הטרור, אומר שר הביטחון בצדק. תודה על התיקון הזה. יזמת את המבצע במחנות הטרור, הבאת שם הישגים פנטסטיים, והיד עוד נטויה. אתה לא מרפה, אתה לא מסתפק בהגנה על היישובים, שזה חשוב. אבל אתה הולך לכל מחנות הטרור, כיסי הטרור, מרכזי הטרור – ואתה מטפל בצורה נחושה כדי שלא יהיה יותר איום. בסוף אנחנו לא רוצים הטבות מס, שר הביטחון, אנחנו רוצים שאנשים יוכלו לחיות ביהודה ושומרון, באשקלון ושדרות ובכל ארץ ישראל ללא איום הטרור הזה. ואני רוצה להגיד לך – אנחנו שומעים שמדברים גבוהה-גבוהה, יבואו כל מיני כוחות בין-לאומיים, רב-לאומיים, ינקו את עזה מטרור. סליחה, אני לא סומכת עליהם, אני סומכת רק עליך – עליך ועל צה"ל ועל השב"כ שלנו ועל כל כוחות הביטחון שלנו, שהם באמת באמת יביאו לסוף הטרור ברצועת עזה, ולא נצטרך יותר הטבות מס. נוכל לחיות כמו שיהודים צריכים לחיות בארץ שלהם. אז אני רוצה לברך אותך שתצליח. אנחנו מתפללים כל יום, והשבת הזאת יתפללו במערת המכפלה עשרות אלפי יהודים, כדי שצה"ל יצליח במשימה הקדושה הזו – לנקות את הארץ שלנו מהטרור. ואז בעזרת השם לא נצטרך את החוק הזה. הממשלה כמובן תומכת, כפי שאמרנו. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

הממשלה תומכת, ויש בקשה להתנגד. ראשונת המבקשות, המבקשים – מרב מיכאלי. עשיתי לך מחווה, אמרתי "מבקשות, מבקשים". כי בשפה העברית רבים אומרים ביחיד. עד שלוש דקות.

מרב מיכאלי (העבודה):

לכבוד ייחשב לי, אדוני היושב-ראש. אני מעריכה את זה מאוד. חברותיי וחבריי חברי הכנסת, שמעתם את המציע, חבר הכנסת סוכות. אנחנו רוצים, הם רוצים, הוא רוצה, להרבות את ההתיישבות ביהודה ושומרון, ולכן הוא רוצה לתת עוד הטבות כדי שיותר ויותר יבואו לגור ביהודה ושומרון, וזה באמת יממש את החזון המשיחי למלכות בית שלישי עם בית מקדש וכל מה שבא עם זה. אני לא יודעת איך לספר לכם את זה, חברות וחברים – אתם שופכים כל כך הרבה כסף על יהודה ושומרון. את כל הכסף שהיה צריך ללכת לגליל, כל הכסף שהיה צריך ללכת לנגב, כל הכסף שרק צריך ללכת לחינוך של תלמידות ותלמידים בתוך תחומי מדינת ישראל, לילדות וילדי הגנים, לבריאות, לחברה – כל הכסף הזה הולך ליהודה ושומרון. לכבישים – שליש מתקציב הכבישים אתם שמים ביהודה ושומרון, במקומות שאין בהם התיישבות או מתיישבים בכלל. ובכל זאת, ב-14 מתוך 24 רשויות – הגירה שלילית. ישראליות וישראלים עוזבים את היישובים ביהודה ושומרון ולא באים למרות כל הכסף שאתם שופכים עליהם, למרות כל ההטבות – עוד ועוד, ויותר תכנון ויותר סלילה ויותר בנייה ויותר רעש ויחסי ציבור. לא רק שהם לא באים, הם עוזבות ועוזבים. שמתם את בצלאל סמוטריץ', השר העליון של השטחים. הוא עושה פעילות בלתי נלאית ללא הרף; הן לא באות – הן הולכות, הן עוזבות. בסוף, חברות וחברים, הישראליות והישראלים לא מטומטמים כמו שאתם חושבים שהם. הם ממש לא מטומטמות ומטומטמים, הן מבינות ומבינים שללכת לשבת בתוך אוכלוסייה פלסטינית זה דבר לא בר-קיימה. לא יעזור שום דבר, בסוף יש שם בקושי 5% מהאוכלוסייה בישראל, וזה לא הופך להיות משהו שהוא חסם להסדר מדיני. זה לא ימנע את מה שאין מנוס ממנו – הסדר מדיני לסיום הסכסוך הישראלי–פלסטיני להבטחת קיומה של מדינת ישראל, להבטחת הביטחון של כל אחת ואחד שגרות באזור הזה. אז תעבירו עכשיו עוד הטבות כאילו אלה היישובים היחידים המסוכנים – אם תעשו את זה, הרי תצטרכו להשוות עם כל המסוכנים האחרים, שצריכים לשמור על הגבולות שלנו.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

מרב מיכאלי (העבודה):

אז חברות וחברים בואו, בואו נפסיק את המשחק האידיוטי הזה - -

היו"ר יעקב מרגי:

תודה. תם הזמן.

מרב מיכאלי (העבודה):

- - ונתקדם כבר להסדר שיבטיח את החיים שלנו כאן.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. חברי הכנסת, חבר הכנסת המציע רוצה להשיב, עומדת לו הזכות להשיב למתנגדת. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

חברת הכנסת מיכאלי, יש לי חדשות עבורך: לא רק שביהודה ושומרון אנשים לא עוזבים – באים ובאים, ואני מזמין אותך לבוא ולבקר. פעם אחת תראי בעיניים במקום סתם להגיד כל מיני דברים שמספרים לך. תבואי ותראי איך ההתיישבות מתפתחת, כמה יישובים קמו רק בשנתיים האחרונות, חברת הכנסת מיכאלי. כמה הכבישים שאת תקעת ועצרת – מוכפלים. שר האוצר סמוטריץ' הקצה מיליארדים לכבישים שמוכפלים ומוכפלים. והעלילה האנטישמית הזאת, שכביכול כל הכסף של המדינה נמצא בכיס של המתנחלים – את יודעת שאמרו את זה על היהודים מדורי-דורות - -

מרב מיכאלי (העבודה):

- - - נכון?

גלעד קריב (העבודה):

- - - אתה ואורית סטרוק וסמוטריץ' - - -

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

- - אז אתם מוזמנים לבוא ולבקר, לבוא ולראות בעיניים כמה השטח מתפתח, כמה חוות קמו - -

היו"ר יעקב מרגי:

גלעד קריב - -

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

- - כמה יישובים קמו, כמה הכבישים שעצרתם מוכפלים.

היו"ר יעקב מרגי:

- - אתה רוצה קריאה ראשונה?

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

בעזרת השם אחרי החוק הזה יגיעו מיליונים ליהודה ושומרון.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

החלום שלכם להקים מדינה פלסטינית, מדינת טרור בלב הארץ – פשוט נמחק. תודה רבה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה רבה. חברי הכנסת, נא לשבת, אנו עוברים להצבעה על הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ה–2025. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 57 נגד – 28 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ה–2025, לוועדת הכספים נתקבלה.

היו"ר יעקב מרגי:

בעד הצעת החוק הצביעו 57 חברי כנסת, נגדה – 28, אין נמנעים, אין נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק תיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ה–2025, אושרה בקריאה טרומית, ותעבור לדיון ועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. לפני שאני עובר לנושא הבא בסדר-היום, הודעה לפרוטוקול בלבד: חבר הכנסת ישראל אייכלר מבקש להודיע לפרוטוקול כי הוא תומך בהצעת החוק הקודמת בעניין עידוד יישוב עירוני מעורב, למרות שלא הספיק להצביע – לפרוטוקול.

היו"ר יעקב מרגי:

הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיע לכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ושלישית: הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון מס' 12), התשפ"ו–2025, שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט; לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון מס' 20), התשפ"ו–2025. תודה.

היו"ר יעקב מרגי:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר יעקב מרגי:

אנו עוברים לסעיף הבא בסדר-היום: הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור על עינויים ועל יחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן וקבוצת חברי כנסת. אני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן להציג את הצעת החוק. חברת הכנסת עאידה, את מוותרת?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני לא שומעת.

היו"ר יעקב מרגי:

אם את לא שומעת אותי, אני לא רוצה לומר מה המסקנות.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא, זה סימן שיש לי בעיה באוזניים.

היו"ר יעקב מרגי:

שהפריעו לך, שהפריעו לך שם. יאללה, עד עשר דקות לרשותך.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה רבה. הצעת החוק הזו היא הצעת חוק העונשין. התיקון שאני מגישה הוא איסור על עינויים ועל יחס אכזרי, בלתי אנושי ומשפיל. חשוב לי להדגיש שאת הצעת החוק הזו הנחתי על שולחן הכנסת ביולי 2023.

טלי גוטליב (הליכוד):

אף חוק שלך לא יעבור. אף חוק שלה, תומכת טרור - - - לא יעבור.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

הגשתי אותה ביולי 2023 ואני מעלה אותה לדיון ולהצבעה לאחר שחיכיתי - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אף חוק שלך לא יעבור – אף חוק שלך.

היו"ר יעקב מרגי:

טלי גוטליב.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - אני מסיימת.

היו"ר יעקב מרגי:

אבל יש בינינו הסכם. תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

רק רציתי להזכיר - - -

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לאחר שוועדת השרים דחתה את ההחלטה שלה בארבעה חודשים. היא בדיוק הייתה אמורה לדון מחדש בהצעה הזו עכשיו, ובעצם אני מעלה אותה בתזמון עם דיון אשר - - -

טלי גוטליב (הליכוד):