ישיבת מליאה בתאריך 10/11/2025 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר ושלום גם לאורחינו ביציע. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני י"ט בחשוון התשפ"ו, 10 בנובמבר 2025. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6260/25 וכלה בהצעת חוק פ/6277/25: הצעת חוק הרשות לטיפול בנפגעי הלם קרב, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים) (תיקון – הגברת הפיקוח על ניסויים), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק יום לציון זכרו ופועלו של אלי כהן, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק המינהל האזרחי (הכפפת קציני מטה למשרדי הממשלה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק התחרות הכלכלית (תיקון – הגבלת העלאת מחירים במונופולין), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הרשות לטיפול בנפגעי פוסט-טראומה והלומי קרב, התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (הצבת מערכת צילום ביומטרית לצורך מניעת אלימות במגרשי הספורט) (הוראת שעה), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת סימון דוידסון; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – עיקול זמני), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת יעקב אשר ויעקב טסלר; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור שימוש בתרנגולות במנהג הכפרות), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק איסור הפליית משרתים בשירות הביטחוני, הלאומי והאזרחי, התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד תרומת מזון), התשפ"ו–2025, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – החמרת ענישה ואיסור הסתרת פנים), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת סימון דוידסון; הצעת חוק החלת ריבונות על ביתר עילית, התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – מימון המדינה לביטוח תאונות אישיות והגברת האכיפה והפיקוח על תשלומי הורים), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יוסף טייב; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – שמירת זכויות לחייל ששירת במילואים בתום שירות סדיר), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק המועצה להנצחת מורשת יהדות איראן והמדינות הסמוכות, התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, אושר שקלים, לימור סון הר מלך, אבי מעוז וחוה אתי עטייה; הצעת חוק לצמצום השימוש במזומן (תיקון – הארכת הוראת השעה לעניין שימוש במזומן בעסקאות עם תושבי האזור או תושבי המועצה הפלסטינית), התשפ"ו–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד) (תיקון – חבלה שאירעה לחייל מילואים בתקופת שירות המילואים במלחמת חרבות ברזל) (הוראת שעה), התשפ"ו–2025, מאת חברי הכנסת אלעזר שטרן, בועז ביסמוט, אופיר כץ, רם בן ברק, יואב סגלוביץ' ושלום דנינו. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק מרשם בעלי שליטה בתאגידים, התשפ"ו–2025; והצעת חוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות (תיקון מס' 7 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ו–2025. הודעת שר האוצר על מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ינון אזולאי, יצחק קרויזר, מיכאל מרדכי ביטון וולדימיר בליאק בנושא: הכרה בפגיעות הדף ושיקום התשתיות בעוטף עזה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון שעל סדר-היום: נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד כעת. עד שאקבל לידיי את הרשימה – ראשון הדוברים, חבר הכנסת אלי דלל, בבקשה. מי שמבקש להירשם, נא להפנות את תשומת ליבו של המזכיר.

אלי דלל (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חשוב לציין שמדי פעם אנחנו זוכים במקום הראשון בתחרויות ספורט, והפעם אני רוצה לציין את נבחרת ישראל בכדור מים, שזכתה במקום הראשון בטורניר שנערך בקפריסין, וניצחה את כל הקבוצות שהיו בטורניר. אז אני רוצה להודות לאותה נבחרת ולציין: כל הכבוד לנערים שלנו, לנבחרת ישראל בכדור מים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת דלל. חבר הכנסת עמית הלוי, בבקשה.

עמית הלוי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. אני מבקש להזמין אותך ואת חברי הכנסת, וגם את אזרחי ישראל שיכולים לצפות גם מרחוק, לדיון בוועדת חוץ וביטחון מחר בשעה 09:00; דיון חשוב מאוד בעיניי, דיון שבו נציג דוח של ועדת המשנה שעמדתי בראשה, הוועדה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח. הדוח הזה עוסק בהכשרות המפקדים בצבא היבשה. אני אומר כאן בצער: אחרי עשרות שנים, גילינו ב-7 באוקטובר, כמו רבים, שבפיקוד הבכיר בצה"ל, כשאין בעצם מלחמה – צבא היבשה הידרדר מבחינות רבות. ואם יש משהו שאנחנו צריכים לקחת לתשומת ליבנו ולעסוק בו, מלקחי 7 באוקטובר, זה ללכת אחורה לשורשים ומשם להתחיל את התיקון. אחד השורשים הכי חשובים הוא ההכשרות של הקצונה הבכירה בצה"ל. בהכשרות עצמן לא היה אויב, לא הייתה מלחמה, לא היו דפוסי פעולה קלאסיים של צבא יבשה, לא היה מודיעין, לא הייתה למידה על האויב, לא למדו במודיעין אסלאם ומזרח תיכון, לא למדו איך להתריע מפני מלחמה – הדברים הבסיסיים בכל צבא. לכן את זה חקרנו במשך שישה דיונים מאוד רציניים. וסיור במכללות הצבאיות. כל אלו יעלו מחר על שולחן הוועדה. הממצאים הם ממצאים מאוד מהותיים ומאוד חשובים, ואני מאוד מקווה שגם הרמטכ"ל אייל זמיר, הצבא ושר הביטחון ייקחו מאוד ברצינות את ממצאי הדוח הזה ויפעלו לשינוי של ממש בהכשרות בצבא, כדי שנגיע ערוכים בפעם הבאה, ולצערי הרב תהיה פעם הבאה, ושנצליח להביא לניצחון אמיתי. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אכרם חסון, ואחריו – חברת הכנסת מירב כהן.

אכרם חסון (הימין הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לברך את גונדר חאתם עזאם, בן העדה הדרוזית, אשר קיבל את תפקיד סגן נציב שירות בתי הסוהר בהמלצת הנציב וגם באישור השר בן גביר. אנחנו כמובן מברכים אותו כי הוא קצין מעוטר, קצין שתרום רבות לשירות בתי הסוהר, ובוודאי בתפקיד החדש הוא יתרום עוד יותר. הנושא השני – כבוד היושב-ראש, כפי שאתה יודע, הבנקים, חמשת הבנקים במדינת ישראל, הרוויחו בשנה הקודמת 30 מיליארד שקל. ומה עשו הבנקים בשנה האחרונה? סגרו מאות סניפים, אם לא אלפי סניפים ברחבי הארץ. אנחנו כמעט שלא פוגשים היום עובדים בסניפי הבנקים. ומה קיבלנו בתמורה ליעילות הבנקים? יותר ריביות. שכל אחד יבדוק בחשבון שלו כמה ריביות אנחנו משלמים כל יום, כך שהבנקים, במקום שישקיעו חלק מהכסף בקליינטורה שלהם, כדי לעזור להורדת יוקר המחיה של מדינת ישראל ועם ישראל, גורמים ליותר הוצאות, ליותר כאבי ראש למשפחות. ולכן אנחנו כמחוקקים צריכים לתת את הדין, או לתת את הדעה, על נושא כל כך כאוב וחשוב, אחרי שרואים שרק חמישה בנקים מרוויחים 30 מיליארד שקל בשנה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כעת חברת הכנסת מירב כהן. אחריה – חבר הכנסת חמד עמאר. אני מצטרף לברכות לגונדר חאתם עזאם, אכן, אחד הקצינים המוכשרים בשירות בתי הסוהר, מהיכרות אישית. בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

כל ממשלה עם הגינות בסיסית, בתום מלחמה כל כך קשה, הייתה מקימה ועדה ממלכתית לחקר הטבח הזה, אבל הקואליציה הזו לא מוצאת לנכון לעשות את זה, כי אתם רוצים לטייח את האמת, לקבור את האמת. אבל חברה שקברה 1,989 חללים ונרצחים לא תיתן לכם להתחמק. כל זמן הוא זמן טוב לבירור האמת, גם ואולי במיוחד אם האמת היא כל כך כואבת ומכוערת. כל זמן הוא זמן טוב למנוע את האסון הבא. אנחנו לא נסכים להדחיק את כשלי המלחמה, את המחדלים הנוראים. ממשלת 7 באוקטובר מתגלגלת מאסון לאסון, אבל אנחנו, בדגש על הציבור המשרת, לא מוכנים להקריב את הילדים שלנו בשם הטיוח. לא נסכים שהעבר שלנו יהפוך להיות גם העתיד. ועדת חקירה ממלכתית קום תקום, והיא תחקור מי העביר מזוודות של דולרים, מי התעקש לעצום עיניים, מי שתק וישב בחיבוק ידיים, מי לחץ על הגז כשכולם התריעו בפניו שיש סכנה בפתח ומי מסמס עסקאות חטופים בשביל להרוויח עוד יום אחד בשלטון. אנחנו נדרוש ולא נרפה – ועדת חקירה ממלכתית.

טלי גוטליב (הליכוד):

אף אחד לא התריע, זו בדיוק הבעיה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

מירב כהן (יש עתיד):

איך אתם יכולים להתנגד לזה אפילו אחרי שהסתיימה המלחמה?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני פניתי לגנץ כשאתם הייתם בממשלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חבר הכנסת חמד עמאר, ואחריו – חבר הכנסת אריאל קלנר.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

כבוד היושב-ראש, אני רוצה לאחל בהצלחה לגונדר חאתם עזאם כסגן נציב שירות בתי הסוהר. את חאתם אני מכיר כלוחם, כקצין בצה"ל. הוא הגיע לדרגת סמ"פ בצה"ל, ואחרי זה השתחרר והתגייס לשירות בתי הסוהר כסוהר ביטחון. הוא התחיל מההתחלה, עבר שורה של תפקידים, עד שהשבוע מונה כסגן נציב שירות בתי הסוהר. חאתם איש מוכשר מאוד, ערכי. אני מאמין שהוא יצליח, ואני בטוח שהוא יצליח עם הכישרונות שיש לו, עם היכולות שיש לו. שירות בתי הסוהר הרוויח קצין מעולה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אכן כן. כאמור, אני מצטרף לדברים. חבר הכנסת אריאל קלנר. אחריו – חבר הכנסת ניסים ואטורי.

אריאל קלנר (הליכוד):

אדוני היושב-ראש וחבריי לכנסת, כולנו התרגשנו כשהדר גולדין, השם ייקום דמו, הושבו עצמותיו לקבר ישראל. בעצם אין אדם ציוני, יהודי, שלא מתרגש מהדבר הזה. ואז אנחנו – אני לפחות ראיתי פתאום פרסום שהרמטכ"ל מתאר את זה שלוחמים סיכנו את חייהם בשביל עצמותיו של גולדין, והיום גם דובר על כך שלא חיסלו מחבלי חמאס כי ידעו שהם יודעים איפה בדיוק זה נמצא. באמת, גם משפחתו של גולדין וגם בכלל משפחות החללים – ובעיקר בעיקר אנחנו כמדינת ישראל צריכים לשוב להיגיון נורמלי ובסיסי. וההיגיון הנורמלי והבסיסי אומר שאנחנו נשקיע את כל המשאבים כדי להביא לקבר ישראל – כן, אבל לא צריך בשביל זה להביא עוד אנשים לקבר ישראל. זה לא עובד ככה, זה לא צריך לעבוד ככה וזה לא יכול לעבוד ככה. הגיע הזמן שאנחנו נחזור לנורמות בסיסיות מוסריות. זה לא מוסרי, זה לא ציוני, זה לא יהודי, לסכן חיים בשביל חללים. צריך לעשות את כל המאמצים להשיב את החללים, כל מה שאנחנו יכולים. אבל חיים לא מסכנים בשביל חללים לעולם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי. אחריו – חבר הכנסת יאסר חוג'יראת.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני רוצה להגיב לדברי – כן, לאחרונה האופוזיציה מתנהגת בטרלול, כאילו הם לא חיים במדינה. אתם יודעים, רוצים לדעת מי ומי ומי, מיהם הסרבנים? מי הדליף את הסרטון המבושל שפגע בחיילי צה"ל? מי כרגע בוחנים את המצב הזה של ניסיון ההפיכה? של הפצ"רית שפגעה בחיילי צה"ל? בושל סרטון והוציאו אותו החוצה. אנחנו רוצים יותר מכם לבדוק את הדברים האלה. אנחנו בעד גילוי האמת – קצה גלימתכם בוער. אתם חיים בסרט, כאילו לא קרה כלום, עדיין מדברים אותו דבר, לא משנה מה קורה במדינה. אתם מנותקים מהמציאות. אתם לא הבנתם. אנחנו נגלה את המציאות, אנשים ישבו בכלא, אנשים כמו יועמ"שית ופצ"רית, אלה שפגעו בחיילי צה"ל, כן. אל תשחקו לנו אותה, אל תעשו את עצמכם כאילו אתם דואגים לחיילי צה"ל. אתם לא דואגים לחיילי צה"ל, אתם פגעתם בחיילי צה"ל. מיהם הסרבנים אם לא הפעילים שלכם? מי אלה המפגינים שלא תומכים בחמאס? תסבירו לי.

גלעד קריב (העבודה):

רון כץ (יש עתיד):

השותפים שלך.

ניסים ואטורי (הליכוד):

מירב, את תלושה מהמציאות. איפה אתם חיים, תגידו לי? אתם רוצים לגלות את האמת על 7 באוקטובר. אנחנו רוצים יותר מכם לבדוק, אבל את האמת, לא המשחק הזה. אתם רואים את ההגנה אחד על השני. אחד גנב אפוד אז השנייה מגינה – היא מגינה עליה ועכשיו היא מנסה להגן על השנייה. ימצאו. הדברים יצאו החוצה בסופו של דבר. אנחנו נתקן את מערכת המשפט המקולקלת והחולה הזאת, כי, אתם רואים – מה זאת אומרת חולה? פצ"רית באה ומשקרת בפני ועדת החוץ והביטחון, פה בכנסת ישראל. ישבה מולנו בוועדה.

היו"ר אמיר אוחנה:

משפט לסיום.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני אסיים. היא ישבה בחוץ וביטחון ושיקרה לנו. מי שיושב בוועדה זוכר את היום הזה שהיא ישבה נחושה ואמרה: לא, מה פתאום. כל כך תמימה. נכון, טלי? וטלי צדקה כשהיא אמרה את הדברים. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. אחריו – חבר הכנסת גלעד קריב.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, בשבוע שעבר אני ביקרתי אצל משפחה משבט א-שקור (חוזר על המילים בערבית.) המתגוררים באזור של איבטין. המשפחה הזאת גרה בבית שנבנה אולי לפני 100 שנה, אפילו יותר, לפני קום – לפני רמ"י. הם קיבלו צווי הריסה לפני שנה, והיו הסכמות, שקיבלו תוקף של החלטת בית משפט, שהצדדים ייכנסו למשא ומתן בשביל לתת פתרונות. עברה שנה וחצי, המשפחה ועורך הדין שמייצג אותה מנסים הרבה ניסיונות לדבר ולשבת עם רמ"י בשביל להגיע להסכמות, ושום דבר לא התקדם. זה שוב מה שעושה רמ"י כשמדובר באזרחים ערבים במדינה. היא מזלזלת בהם ולא מוכנה להגיע להסכמות איתם בשביל לא להרוס את הבתים, או לפחות לתת להם חלופות, כי הבית שנבנה על אדמה לפני 100 שנה צמוד לאדמה פרטית שקנו גם אותה לפני גם 100 שנה. אז אני מבקש, ופונה גם לרמ"י ולמועצה הארצית של רמ"י, שיטפלו בנושאים האלה בצורה יותר רצינית. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, ואחריו – חבר הכנסת שלום דנינו.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש לברך את נציגי משפחות מועצת אוקטובר שנמצאים ונמצאות כאן ביציע. מועצת אוקטובר מאגדת מאות משפחות שכולות מכל קהליה של החברה הישראלית. קשת רחבה של השקפות פוליטיות, של אורחות חיים, שבאו ביחד בדרישה אחת: להקים ועדת חקירה בהתאם לקבוע בחוק. החוק הישראלי ברור – לא ממלכתית ולא לאומית. חוק ועדות חקירה. לא מחוקקים חוק מיוחד, אלא הולכים בנתיב שהבית הזה קבע, איך צריכה להיראות ועדת חקירה. יש רק סוג אחד של ועדות חקירה על פי הדין הישראלי. נתניהו לא הקים ועדת חקירה אחרי אסון הכרמל; נתניהו לא הקים ועדת חקירה אחרי אסון מירון; נתניהו בורח מאחריות, נתניהו בורח מהאמת, נתניהו בורח מהחקירה. ורוב, רוב ברור בציבור הישראלי דורש הקמת ועדת חקירה בהתאם להוראות החוק של הבית הזה. תודה רבה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אנחנו לא מכירים במועצת אוקטובר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שטרית, את הדוברת הבאה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אנחנו לא מכירים בהם.

גלעד קריב (העבודה):

אתם גם לא מכירים באחריות שלכם - - -

אפרת רייטן מרום (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת קריב, חברת הכנסת רייטן מרום. חבר הכנסת שלום דנינו, בבקשה. אחריו - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הם לא קיימים מבחינתנו. הם לא מייצגים את העם.

גלעד קריב (העבודה):

משפחות שכולות יושבות כאן, ואת לא מכירה בהן? תתביישי לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הם לא מייצגים את העם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אחריו – חברת הכנסת שטרית.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

תקשיבו, אם אני אתחיל להוציא בקריאות אז אתם לא תהיו פה גם ב-40 חתימות. תודה. חבר הכנסת שלום דנינו, בבקשה.

שלום דנינו (הליכוד):

חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, היום התארחו אצלנו מערוץ הילדים לשיחה ממושכת, מעניינת, מרגשת. שאלו אותי שאלות מאוד מאוד חשובות ודנו בעניין מה עושה הכנסת ומה עושה הממשלה לטובת הנוער שלנו. בשיחה, מה שעלה, אמרתי שבאמת בדרך כלל פוליטיקאים רואים את הטווח הקצר ופחות את הטווח הארוך, אבל באמת באמת אנחנו עושים הכול לטובת העתיד, ואתם – הנוער הוא העתיד שלנו. ויכול להיות שחלקם יושבים פה ביציע. עצה אחת נתתי להם, ואמרתי להם, באמת, אל תתרשמו מהמריבות כמו שהיו עכשיו, ומהצעקות ההדדיות בין קואליציה לאופוזיציה. בסך הכול, בסך הכול, אנחנו מסכימים על 80%, 90% מהדברים. כולנו פטריוטים, רואים את טובת המדינה. ואנחנו סומכים עליהם שהם יהיו הדור הבא שנושא על גבו, בעצמם וביכולותיהם, את המדינה הזאת וגורלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, ואחריה – חבר הכנסת אביחי בוארון.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, באמת רציתי לדבר על נושא אחר לגמרי, אבל היות שחברי חבר הכנסת דנינו העלה את הנושא הזה של נוער, ילדים, אז כיושבת-ראש הוועדה לזכויות הילד של הכנסת אני באמת רואה בנושא הזה של הילדים את הדבר החשוב, הקריטי ביותר, היום במדינת ישראל. זה בעצם עמוד התווך שלנו, שאיתו אנחנו נצעד קדימה לחברה בריאה יותר, לחברה טובה יותר. לכן אני רוצה פשוט להזכיר קצת דברים שהם נורא מזעזעים. אני לא יודעת כמה מהחברים שנמצאים כאן יודעים, אבל חובה עבורי להביא את הנושא הזה של הפגיעוֹת בילדים. אז ככה, חודש אוקטובר, אדוני היושב-ראש, היה חודש קשה וכואב במיוחד בהיפגעוּת ילדים בתאונות. שימו לב לנתונים, בחודש הזה דווחו לא פחות מ-174 מקרי היפגעות של ילדים, מתוכם 11 ילדים מצאו את מותם. יש 11 ילדים בחודש אוקטובר שאינם איתנו. הם לא בחיים. יחד איתם יש 26 ילדים שנפגעו במצב קשה עד אנוש ועוד 67 שנפגעו במצב בינוני. אני עמלה בימים אלו על מנת להבטיח שמירה על הזכויות של הילדים שלנו, על הביטחון של הילדים שלנו, במרחב הבית ספרי ובמרחב האינטרנטי. אין לכם מושג מה קורה במרחב האינטרנטי. הילדים שלנו מנוצלים מינית במרחב האינטרנטי, הילדים שלנו לומדים בריונות במרחב האינטרנטי, הילדים שלנו לומדים איך לגנוב במרחב האינטרנטי: אני אגנוב לך את החיות מהחווה שלך, אתה תגנוב לי את החיות. כל הערכים, כל המוסר, כל מה שאנחנו גדלנו עליו כילדים – איננו. הילדים שלנו חשופים למצבים קשים ביותר של ניצול. היום יש אפליקציות מסוכנות ביותר. באפליקציות האלה הילדים נחשפים לניצול מיני, כן, עד למצב של זנות – עד למצב של זנות, שימו לב למה שאני אומרת. בוועדה שלי אני מזמינה את כולם לשמוע, לצפות ולראות כמה המצב הוא קריטי עבור הילדים שלנו. היום קיימנו דיון גם על התפתחות הילד - -

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. לסיום.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - איך אנחנו יכולים לסייע לילדים שלנו להתפתח, גם בריאותית, גם קוגניטיבית, בצורה טובה יותר. בואו נסתכל על עולם הילדים שלנו, שזקוקים לנו, המבוגרים, כדי שנביא לעולם טוב יותר. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון. אחריו – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. בבקשה.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ביום 15 בינואר 2025 נערכה ישיבה אצל היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה. בישיבה הזאת השתתפו ענר הלמן, ראש מחלקת בג"צים, אלון אלטמן, משנה לפרקליט המדינה, שרון אפק, משנה ליועצת המשפטית לממשלה, גיל-עד נועם, משנה ליועצת המשפטית לממשלה ועוד רבים רבים. בישיבה הזאת הוחלט שהבדיקה שנערכת בפרקליטות הצבאית הראשית היא מקצועית, עניינית ונעשית על פי הנהלים שקבעה היועצת המשפטית לממשלה. לימים התברר שהבדיקה הזאת התגלתה כבדיקה פיקטיבית. האמת הייתה מונחת מתחת לפנס, אבל ראשי הפרקליטות העדיפו שלא להקשיב, לא לשמוע ובעיקר לא לשאול את מי שנכח באותה ישיבה, סגן הפצ"רית, עשהאל גל, אלוף משנה: איך אתה עורך את הבדיקה? האם אתה שואל את הקצינים בפרקליטות הצבאית הראשית מי הדליף? האם אתה חוקר אותם? האם שאלת את הדוברת של הפצ"רית אם היא קשורה להדלפה? לא נשאלה שום שאלה, והדבר הזה אומר דורשני. יש בזה, אדוני היושב-ראש, שתי בעיות: בעיה אחת – לא ירדו לחקר האמת, והגישו את המסקנה שכל הגוורדיה הצטרפה לעמוד מאחוריה – "עמדה אחידה", כך הם קראו לה – את זה הגישו לבית המשפט העליון - -

היו"ר אמיר אוחנה:

משפט לסיום.

אביחי אברהם בוארון (הליכוד):

- - ועל העץ הזה הם טיפסו. הבעיה השנייה – כל ראשי הפרקליטות כאן בניגוד עניינים, בדבר הזה, כי כולם היו בהחלטה הזאת, החלטה שאשררה את הבדיקה הפיקטיבית. לכן, אנחנו מצפים שמחר בדיון בבית המשפט האמת תצא לאור. האמת לא רק צריכה להיעשות, היא גם צריכה להיראות. ומראית פני הצדק – לא כמו בדיון הקודם, שנתנו לחתול לשמור על החלב – מראית פני הצדק צריכה להיות כזו שהבדיקה הזאת תיחקר, תגלה את האמת, ושהציבור יוכל לבנות שוב את אמונו במערכת המשפט. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בשבועיים האחרונים אנחנו עדים למסע של חברי כנסת ושרים שמגיעים לנגב על מנת להסית נגד החברה הבדואית. אני רוצה להגיד לחבריי כולם, חברי הכנסת וגם השרים: כל מי שרוצה להגיע לנגב, מוזמן לנגב. שידבר איתנו, שיתאם מראש. אנחנו רוצים שחברי כנסת יבואו ויתמכו בחברה הבדואית, יתמכו בדו-קיום שבנגב. לא צריך לעשות פוליטיקה קטנה על חשבון האוכלוסייה המוחלשת בנגב. לכן, אני פונה לכולם שיגיעו לביר הדאג', שיגיעו לאבו תלול, שיגיעו לאום אל-בדון ואל-בקיעה. תתאמו איתנו את הביקורים שלכם, אנחנו נגיע ביחד גם לבדואים, גם לערבים בנגב וגם ליהודים בבאר שבע, נדבר ביחד. אנחנו מושיטים יד לכולם. די עם ההסתה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מכירים את השיר: "אלף – אוהל, בית – זה בית / גימל זה גמל גדול"? דל"ת, דל"ת, פותחת את הכול? ה"א זה הר – ולמה אני מזכירה פה? רציתי להנגיש למפכ"ל שיש הבדל בין אל"ף לה"א, יש הבדל. יש הבדל בין "אידיוט" ל"הדיוט", מאוד פשוט. ומה זה "הדיוט"? אני גם אנגיש לך. אדוני המפכ"ל, אדוני המפכ"ל - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

טלי, את בושה. את בושה וחרפה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, חבר הכנסת לוי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה בושה. אתה בושה.

מיקי לוי (יש עתיד):

תתביישי. תתביישי לך שאת מדברת על המפכ"ל. בושה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, קריאה ראשונה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני המפכ"ל, אדוני המפכ"ל, תפתח רגע גוגל, תעשה "הדיוט – פירוש". הדיוט זה מי שיש לו חוסר הבנה בנבכי תחום מסוים. ריבון כל העולמים, אתה מפכ"ל; אתה יוצא בהצהרה שבה אתה אומר שאתה מכבד את הצו שהוציא בג"ץ; אבל איזה קטע – לקרוא אתה יודע, נכון, אדוני? יש לך גם יועץ משפטי, נכון? יופי. קרא את הצו שהוציא בג"ץ. בג"ץ לא הוציא צו מניעה על מינויו של השופט אשר קולה במקומה של מיארה היועמ"שית לענייני חקירת הדלפת הסרטון. מה אתה אומר? מאוד פשוט, נכון? אז בוא נניח כך: או שלא ידעת לקרוא או שאתה באמת הדיוט בפן המשפטי. אבל יש לי עוד שאלה אליך. אולי אתה גם לא מבין בחקירות, מה אתה אומר? שלחתי לך סרטון הדרכה אתמול מה החשד הסביר נגד מיארה. נכון, חשד סביר – אני ואתה מבינים את המונחים האלה. גם מיקי לוי, שהיה מפקד תחנת ירושלים, יודע מה זה חשד סביר. קבל חשד סביר, ואני לא מגזימה: הפצ"רית והיועמ"שית נפגשו ערב מעצרם של לוחמינו, כוח 100? נפגשו. הנציגים של הפצ"רית בהליכי מעצר הימים דיברו על המעורבות של היועמ"שית? דיברו. היועמ"שית עצמה באה בבג"ץ – נציגיה באו, ואני הייתי באותו בג"ץ – אמרה שהיא מפקחת על החקירה, נכון? הייתה לכם ישיבה, לך, ליועמ"שית ולכל הצוות, שם דיברו על מה שעושים בבדיקה, נכון?

היו"ר אמיר אוחנה:

משפט לסיום.

טלי גוטליב (הליכוד):

כל זה כשהיועמ"שית רוחצת את ידה של הפצ"רית, לפחות לכאורה. זאת סגרה תיק לבן שלה, וזאת לא חוקרת את הדלפת הסרטון. קבל, אדוני המפכ"ל: אם לא מבינים בפן משפטי, אז יש לך כל מיני עוזרים. אז שמחתי לסייע, אבל מישהו מוכן להסביר לי למה עד עכשיו, למרות ההסברים שלי, גב' מיארה עוד לא נמצאת במעצר לצורך חקירה? מה אתם אומרים?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, תודה לגברתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום: דיון בהשתתפות ראש הממשלה על פי בקשתם של 40 חברי כנסת. ראש הממשלה נמצא איתנו. שלום לראש הממשלה. שלום לראש האופוזיציה, שגם הוא נמצא איתנו. ראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת רון כץ. אני מזמין אותו לפתוח את הדיון. בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

טלי, אם לא היית, היו צריכים להמציא אותך.

היו"ר אמיר אוחנה:

עד עשר דקות לרשותך, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, האמת, לא האמנתי שאחרי שנתיים עדיין אעמוד פה ואגיד את אותן מילים שהיה אפשר להגיד חודשיים אחרי 7 באוקטובר. שנתיים אחרי האסון הגדול ביותר בתולדות העם היהודי מאז השואה, אנחנו עומדים כאן היום ועדיין אין הפקת לקחים, אין דין, אין דיין, אין ניצחון מוחלט, אין חשבון נפש, בעיקר אין לקיחת אחריות. יש ממשלה שמפחדת מהאמת, ואתה, אדוני ראש הממשלה, אתה מפחד ממה שיתגלה. אין שום סיבה אחרת לקרקס הזה אחרי שנתיים. ואם זה לא מספיק, היום פורסם שאתה מנהל משא ומתן על שחרור של 200 מחבלי חמאס. בזמן שאנחנו ישבנו פה, אתה קיבלת הנחיות מהגורמים למעלה, שאמרו לך: אתה צריך לשחרר אותם. אז אני רוצה לומר לך משהו, אדוני ראש הממשלה: למחבלים נותנים 24 שעות – או להיכנע או להיות מושמדים. אין אופציה אחרת. לא יכול להיות שאחרי שנתיים של לחימה אנחנו נהיה פה, וייתנו לנו הנחיות לשחרר מחבלים שרצחו, אנסו וטבחו, ורצחו גם את חיילינו. עכשיו אותם חיילים עומדים שם, ומחכים שנתניהו ייתן את הפקודה אם לשחרר אותם או אם לעשות את מה שכל צבא נורמלי היה עושה – לחסל אותם. אנחנו חיים במדינה שאפשר לאבד קיבוצים ומושבים שלמים, לאבד אמון של עם שלם, ועדיין לא לשמוע את המילים הפשוטות "אני אחראי". אבל אתה יודע מה הכי גרוע? הכי גרוע, נתניהו, זה שהארכיון זוכר מה ששמענו ממך – ממך – לאחר מלחמת הלבנון השנייה, בדיוק את אותן המילים שאנחנו צריכים לשמוע עכשיו, רק שאז, איזה נוח, היית בצד השני. אתה זוכר מה אמרת? אני אזכיר לך, אדוני. אמרת שהאחראים לכישלון הם ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל, ואם יש משמעות למושג אחריות, ראש הממשלה חייב גם הוא ללכת. אם אין משמעות למושג אחריות, אין טעם לדבר עליה בכלל, ובסירובו לפנות את מקומו, ראש הממשלה בורח מאחריות, ולא יעזרו כל התירוצים. אז אני רוצה לשאול: אצלנו נוהגים לומר שהכישלון הוא יתום. אבל לא אצלך, נתניהו. אצלך לכישלון אבות רבים, חוץ מאב אחד. אחריות – בוא לא נדבר עליה. אבל אני רוצה לומר לך, אדוני ראש הממשלה, אחריות – זה לקבל אותה וגם לשאת באחריות. להיות מוכן לשלם את המחיר על הדרך ועל האמונה. מר נתניהו, תגיד לי – אתה אמרת את זה, ואם התכוונת לזה, אז למה הם הלכו? למה הרמטכ"ל הרצי הלוי הלך? למה שר הביטחון גלנט הלך? למה ראש השב"כ בר הלך? אם האחריות היא לא שלך, אז מי אחראי? מי אחראי? למה אתה לא הולך? מה השתנה מאז שדרשת לקחת אחריות וללכת, עד היום, שאתה בורח ממנה כמו מאש? כבר שנתיים שאנחנו יושבים פה ודנים על אותו נושא, שואלים את עצמנו את אותה שאלה: איך יכול להיות שאחרי האסון הגדול ביותר שקרה למדינת ישראל מאז השואה, זה לא קונסנזוס, זה לא פה אחד שכולנו מסכימים שצריך להקים ועדת חקירה ממלכתית? לא יכול להיות. זה בלתי נתפס. ואז קראת לזה קלקול של מפקד. היום זה לא קלקול של מפקד, זאת מדיניות של ממשלה שלמה. אז אמרת שאחריות זה לא לדבר על אחריות, אבל היום אתה מדבר, אתה מסביר, אתה מתפתל. מה לא תעשה בשביל לברוח מאחריות? זה כפיים לנאום, אדוני ראש הממשלה, לא לך. הם רוצים ועדת חקירה ממלכתית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, יש גם מתנגדים. אתה מתעלם מהם. תתביישו לכם.

רון כץ (יש עתיד):

למרות כל הניסיונות שלכם להכניס להקת מעודדות לכנסת, זה לא עובד. העם רוצה לדעת מה קרה שם. העם רוצה לדעת את האמת, וזה לא יעזור לכם.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

העם רוצה אנשים בכלא. גם מי שעודד סרבנות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת.

רון כץ (יש עתיד):

ועכשיו ניתן חמש שניות ללהקת המעודדות להתחנף לראש הממשלה. סיימתם?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הם לא קיימים. להם אין תמיכה כספית.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

גם מי שעודד סרבנות – לכלא. כן, מה חשבת, שהחונטה תדאג לשני?

רון כץ (יש עתיד):

קטי התחנפה. אלמוג התחנף.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, אני עוצר את הזמן.

רון כץ (יש עתיד):

יופי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

להם אין כסף, אין תמיכה כספית להביא אוטובוסים ושלטים. תתביישו לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, רשות הדיבור כרגע לחבר הכנסת רון כץ.

רון כץ (יש עתיד):

את אמרת שאת לא מכירה במשפחות שכולות.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, אל תפתח שיח, כי אז - - -

רון כץ (יש עתיד):

אתה צודק.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אלה משפחות שכולות. הם מצביעים ש"ס.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, תודה רבה. אני ממשיך את הזמן, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

שנתיים עברו, נתניהו, שנתיים שלמות, ואתה עדיין לא עמדת מול הציבור ואמרת: טעיתי, נכשלתי, אני אחראי. במקום זה – שיתוק מלא של הממשלה והאשמות הדדיות, הפניית מבטים מאשימים לכולם, לכולם, אבל לא פנימה. אמרת שאפשר אחרת, שאפשר שתהיה פה ממשלה שתתקן, שתפיק לקחים ותראה את הציבור מול העיניים. תראה מה עשית לנו בארבע שנים – פחות, בשלוש שנים – תראה איזה נזק אדיר עשית. ואפשר אחרת. אפשר שיהיה פה טוב יותר. אפשר שתקום ממשלה שתעבוד עבור אזרחי מדינת ישראל ולא עבור עצמה; אפשר שתקום פה ממשלה – שלא כל יום נגלה פרשיית שחיתות חדשה; אפשר שתקום פה ממשלה שתדאג לאזרחים ולא לבני ביתה. ואני רוצה להזכיר לכם משהו: עד לא מזמן הייתה ממשלה כזאת, ממשלת השינוי של בנט ולפיד. אני שמח שזה מצחיק אתכם, אבל אזרחי מדינת ישראל יודעים את זה.

קריאה:

ממש מצחיק.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

ומנסור עבאס.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

רון כץ (יש עתיד):

ובמקום לטפל בלב הבעיה, אתה מתעסק בכיסוי על הכישלון הבא. לאורך כל המלחמה הממשלה שלך חיה מפרשייה לפרשייה, והחמורה ביותר היא שוחד שהיועצים שלך קיבלו ממדינת אויב. ריבונו של עולם, עד היום לא גינית אותם.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל החבר של יאיר לפיד, ראש עיריית הרצליה, קיבל כסף 20 שנה מקטר.

רון כץ (יש עתיד):

עד היום לא קמת ואמרת: האנשים האלה לא ידרכו יותר בלשכת ראש הממשלה. אני מגנה אותם, זה לא יכול לקרות. זה לא הגיוני הדבר הזה. מדינה שלמה שנבוכה מול תמונות, מול הדלפות, מול שאלות בלי תשובות.

אושר שקלים (הליכוד):

שמענו את השוחד שלכם כסיקור אוהד.

רון כץ (יש עתיד):

לאן, ריבונו של עולם, נעלמה הממלכתיות? ממתי מתנהל פה הכול בדילים ולא כמו מדינה? ואתה לא מעז, לא מעז – הינה, דוגמה של היום – לא מעז לומר מילה בשביל שלא תיפגע המשמעת הקואליציונית. כשאתה חלש מול אויבים וכלוא בתוך עצמך ככה המדינה נראית. אתה יודע, אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לומר לך משהו אישי: יש לי הרבה חברים שהצביעו לך. אנשים שהאמינו בדרך שלך, בערכים של הליכוד, בליכוד של פעם, שהאמינו שמנהיגות זה שליחות, לא מקצוע. שהאמינו בך פעם. ומה נהיה מאותו ליכוד, מהתנועה הלאומית שדיברה על אחריות, על ממלכתיות, על אהבת המדינה?

אושר שקלים (הליכוד):

מה נהיה מכם? אתם לא עוברים את אחוז החסימה. על מה אתה מדבר?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כמה מנדטים יש לכם?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים. חברת הכנסת שטרית, אני לא רוצה להגיע לקריאות. אני מבקש.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, אבל כמה מנדטים יש להם?

רון כץ (יש עתיד):

אני רוצה לומר לך, נתניהו: מה נהיה מהליכוד? מה נהיה מהמפלגה של בגין, של שמיר, של ארנס, של דן מרידור, של בני בגין?

אושר שקלים (הליכוד):

אתה לא עובר את אחוז החסימה. על מה אתה מדבר?

היו"ר אמיר אוחנה:

אז אני אגיע לקריאות. חבר הכנסת שקלים, קריאה ראשונה.

רון כץ (יש עתיד):

זה מה שנהיה מהליכוד.

אושר שקלים (הליכוד):

זה מה שנהיה מכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, קראתי אותך בקריאה ראשונה. די.

רון כץ (יש עתיד):

זה מה שנהיה מהליכוד. חבורה של לקקנים, חובבנים, שלא צריכים לנהל את המדינה. מה נהיה ממך? איך אתה מאפשר לדבר הזה לקרות? ואתה תשב שם כאילו זו גזרת גורל, למה שהפכת את המפלגה שפעם הייתה באמת תנועה לאומית אדירה. זה לא הליכוד של פעם, נתניהו. זה הליכוד של אדם אחד, שמפחד שייקחו לו את הכיסא.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

ממש.

רון כץ (יש עתיד):

ואתה יודע מה ההבדל בין מנהיג שמדבר על אחריות למנהיג שנושא באחריות? הראשון מדבר, השני גם הולך הביתה. נתניהו, תסתכל לי בעיניים: מוכר לך החלק הזה?

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תקרא לו נתניהו, תקרא לו ראש הממשלה נתניהו. מה זה? מי חינך אתכם?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

רון כץ (יש עתיד):

שנינו יודעים למה אתה עושה הכול כדי להימנע מהאמת – כי היא לא תחשוף רק את המחדלים של המערכת, היא תחשוף את המחדלים שלך. נתניהו, ראש ממשלה זה לא ג'וב. זאת שליחות. אתה צריך לאהוב את המדינה הזאת יותר ממה שאתה אוהב את התפקיד שלך. פעם אחת תקבל אחריות, תעמוד מול העם, תפסיק לברוח, תלך בכבוד. מנהיג יכול לעשות טעויות, זה בסדר, אפשר לטעות, אבל חייבים לקבל את האחריות על הטעויות האלה. ואם תעשה את זה, אולי עוד יזכרו לך חסד, אבל אם תמשיך לברוח, אדוני ראש הממשלה, ההיסטוריה תכתוב את שמך בפרק – איך לא מנהלים מדינה. אני רוצה לנצל את 30 השניות האחרונות שנשארו לי בשביל לספר לך משהו אישי, אדוני ראש הממשלה. אתה יודע, כשאני הייתי קטן, כשהייתי נוסע עם אבא שלי ברכב – הוא מאוד אוהב פוליטיקה – הוא היה מגביר כל פעם שהיו חדשות. כל פעם שהיו שומעים אותך, למרות שהוא לא בצד שלך, הוא היה מגביר. הוא היה אומר לי: תשמע, אדם אינטליגנטי, אדם חכם מדבר.

טלי גוטליב (הליכוד):

באיזה רדיו?

רון כץ (יש עתיד):

היום, כשאני מסיע את הבן שלי, ינאי, באוטו, אתה יודע מה אני עושה כל שעה עגולה כשיש חדשות? מכבה מייד, מנמיך, שחס וחלילה הוא לא ישמע מה קורה למדינה. תחשוב מה זה עושה לנפש של ילד בן חמש לשמוע את הדבר הזה. מה עשית למדינה שלנו?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

מפלגה ציונית יושבת עם התנועה האסלאמית.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כהן, די. סליחה, סגן השר.

רון כץ (יש עתיד):

אבל אני רוצה להבטיח הבטחה אחת: יש עתיד, יהיה עתיד, והוא יהיה הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ, וכעת חברת הכנסת מירב בן ארי.

טלי גוטליב (הליכוד):

נתראה בחלומות באספמיה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

רון - - - יושבת עם התנועה האסלאמית, שלא יכולה לגנות את חמאס.

היו"ר אמיר אוחנה:

סגן השר כהן.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

הוא לא יכול לגנות את חמאס, היו"ר. מנסור עבאס היום ירד מריאיון, כי הוא לא יכול לגנות את חמאס. זה השותפים שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. תודה. רשות הדיבור לחברת הכנסת מירב בן ארי ולה בלבד, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

ברוך השם, קדנציה אחרונה שלכם. ברוך השם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, חברת הכנסת גוטליב. די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה, כנסת נכבדה – אדוני ראש הממשלה, כשאתה מסתכל על השרים סביבך, אתה גאה בהם? אתה מרוצה ממה שאתה רואה? אגב, ראיתי שהם גם מבריזים לך מישיבות הממשלה – לא לעניין. הינה אני אומרת לך. כל כך הרבה שרים, ואפילו לישיבה ביום ראשון ב-11:00 הם לא מגיעים. עכשיו תראה, לא סתם אומרים עליך שאתה קוסם. צריך יכולת מאגית מופלאה לרכז כל כך הרבה חדלי אישים בממשלה אחת, ואני רוצה לדבר עליהם. בוא נתחיל עם מענה החטופים בשלט רחוק, מתנגד כמובן לוועדת חקירה ממשלתית, הלוא הוא השר והכישלון איתמר בן גביר. תגיד, כמה עוד אזרחים ישראלים – תשמע, קרעי, גם אליך אני אגיע, אל תדאג – כמה אזרחים ישראלים צריכים למות כדי שתפטר אותו?

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כמה? כמה אזרחים ערבים, יהודים – כמה נשים צריכות להירצח בבית שלהן עד שתפטר אותו? תגיד לי, כששמעת שהחטופים חוזרים מהשבי – אני מניחה שהתרגשת – איך הגבת כשהם אמרו שהם חטפו מכות רצח בגלל שר שאתה מינית לביטחון הפנים? איך זה מרגיש, מה זה עושה לך? אני לא יודעת, כשראיתי את החטוף חוזר מהשבי נקרע לי הלב. הוא חטף מכות רצח מהשובים שלו כל פעם שהבדיחה הזה הלך לבית הכלא ועשה סרטון בטיקטוק.

ניסים ואטורי (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

שקט, אני מדברת והוא מקשיב לי. תגיד, איך אתה מרגיש כשאתה רואה את שר התקשורת שלידך נלחם בתקשורת החופשית? אתה דמוקרט, ליברל. הבן אדם רואה שמכים צלמים של ערוץ 12, 11, 13, ולא מעז לגנות. אתה דמוקרט, ליברל – איך אתה מקבל את זה?

אושר שקלים (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

שקט. אני מדברת אליו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שקלים, אתה כבר בקריאה ראשונה. צריך שנייה?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מדברת, אתה לא תפריע לי. אני התכוננתי עליך די הרבה זמן, ויש לי רק שלוש דקות, אפילו לא, איך אני אספיק את כולם? את סילמן, שנלחמת בארגוני הסביבה; את השרה שישבה פה לא מזמן ונחקרת במשטרה, היא ואימא שלה. איך זה? אתה גאה בממשלה שלך? ותגיד, אבל אני חייבת להגיד, אתה יודע מה זה מחלה אוטואימונית? אתה יודע, נכון? אתה יודע מה זה? זו מחלה שמחסלת את הגוף שלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

יש עתיד מחסלת את עצמה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה מינית ממשלה שמחסלת את מדינת ישראל. אתה מינית שרים שהולכים למשפחות שכולות ואומרים להן: לא תקום ועדת חקירה ממלכתית. למה? לא מגיע להם תשובות? לא מגיע לנרצחים, למשפחות השכולות, תשובות? ממה אתה מפחד? רצית להקים ועדת חקירה ממלכתית על רוגלות. רצית להקים ועדת חקירה ממלכתית, באמת, על כל כך הרבה דברים הכי קטנים.

אושר שקלים (הליכוד):

- - - ביציע.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על האסון הכי גדול לעם היהודי. תסתכל להם בעיניים כשאתה מגיע לפה, תסביר להם איך יכול להיות שראש ממשלה ליברל, אדם שתומך בשוק חופשי, אדם שראה תמיד – זה מה שאתה אומר על עצמך – איך אתה מסוגל להסתכל להם בעיניים ולהגיד לקלנר ביום שישי בצוהריים: נקים איזה ועדה קקמייקה? לא יקרה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקום ועדת – אני מסיימת.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני לא מדברת איתך, אני מדברת רק אליו.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, חבר הכנסת כהן, חבר הכנסת כהן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תקום ועדת חקירה ממלכתית על אפך ועל חמתך. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת איתן גינזבורג, בבקשה.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

לא נשכח שעודדתם את הסרבנות, והבאתם אותם אלינו לבתים. לא נשכח ולא נסלח. לא נסלח לכם.

קריאה:

מי שמנגח זה בן אדם שלא - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

כל הקואליציה הזאת לא - - - שירות צבאי.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

תהיה בשקט כבר. סגן השר - - -

רון כץ (יש עתיד):

מה אתה עושה בחיים?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה עושה - - -

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כהן – סגן השר, סליחה. רבותיי, רשות הדיבור לחבר הכנסת איתן גינזבורג ולו בלבד. בבקשה, אדוני.

נאור שירי (יש עתיד):

גנבה ממעביד, אלמוג. מה שאתה עושה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מפלגה שהיא מחלה אוטואימונית. עשרים - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת גינזבורג, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

אל"ף – אוהל, בי"ת – זה בלון שמתפוצץ.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, בשבועות האחרונים התחלנו לשמוע אותך מדבר לא מעט על אחדות, על לכידות העם – את התנועה הזאת עשית – על הצורך לגשר על פערים. מילים באמת באמת יפות, אפילו גם מרגשות מדי פעם. אבל בוא נסתכל רגע על מה שקורה בפועל, מעבר למילים. אתה מדבר על אחדות, אבל באותו זמן מנסה לקדם חוק שיסדיר את מעמד בני הישיבות כדי להשתמט משירות צבאי. חוק לא שוויוני, חוק שפוגע ברוב הציבור המשרת, ובתוך כך גם מדיח את יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון כי הוא העז לקדם חוק מאוזן יחסית, אחרי שמאות לוחמים נהרגו בקרבות שאתה, אדוני, אתה אדוני ראש הממשלה, שלחת אותם אליהם. ולמה? כדי לשמור על הכיסאות שלכם. אתה מדבר על ריפוי הפצעים, אבל מפחד להקים ועדת חקירה ממלכתית, כפי שקבוע בחוק, לאירועי 7 באוקטובר. המלחמה נגמרה, אדוני, וגם התירוצים נגמרו. אתה מתעקש להשאיר באפלה את אלפי המשפחות שנפגעו מאירוע קשה ומכונן, כשבכל מקום אחר היו כבר מזמן מקימים ועדה כזאת, שהיא כל כך מתבקשת וכל כך הגיונית. אתה מדבר על כמה חשוב שנהיה מאוחדים, אבל מאפשר למכונת ההסתה המשומנת שמשרתת אותך פוליטית, אדוני, משרתת אותך, והיא קורעת את העם. ערוץ טלוויזיה שבו אתה מקפיד להתראיין כבר כמה חודשים משסה ומסית בלי הפסקה. פרשנים הופכים חצי העם ומוסדות שלטון לאויב המדינה, מציפים את הרשתות ברעל. פרשנים שהופכים אותנו כאילו למצורעים. וזה קורה תחת המנהיגות שלך, אדוני, ברוח המפקד. ואף מילה אחת ממך, רק עידוד בקריצה. רק היום כינסה הקואליציה את ועדת חוקה, חוק ומשפט. למה, אדוני? על מה דנו שם? על חוק פיצול היועץ המשפטי לממשלה. ולא בשביל יעילות, חלילה, לא בשביל שיפור, אלא כדי להחליש את היכולת לעצור את הממשלה כשהיא פועלת בניגוד לחוק.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זה היה בהסכם הקואליציוני שלכם.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

בלי איזונים, בלי בלמים, בלי מחויבות לשלטון. וכל זה אחרי מה שעברנו, אחרי שלוש השנים האחרונות – להמשיך להוביל חוק שפילג את החברה הישראלית תחת הנהגתך, במשמרת שלך. במקום לקדם חוקים שמרפאים את החברה הישראלית, שנוגעים במה שכואב, שמשרתים את האזרח, חזרתם לעסוק בכל מה שמפלג וכואב, כאילו לא למדנו כלום. זו לא אחדות, אדוני ראש-הממשלה, זה בדיוק ההפך. והציבור כבר מאס. הוא עייף מלשמוע את ההזיות היום-יומיות שלכם. אדוני ראש הממשלה, אתה יודע, "אזרחים רבים מכל חלקי העם מבקשים מנהיגות אחרת. מבקשים מנהיגות ערכית - - - מנהיגות שתאמר לעם את האמת - - - שתקיים את הבטחותיה, שתוביל בבטחה. מנהיגות שאינה משנה את דרכה על פי צורכי ההישרדות שלה. שאיפה זו מאחדת היום אנשים רבים בעלי דעות שונות, מימין ומשמאל. הם מאסו בתרגילים ובתכסיסים בעולם שבו פוליטיקה היא חזות הכול - - - כי על השיח הציבורי בישראל השתלטה תרבות של טשטוש", אדוני, "תרבות של רמייה. שקר הוא אמת, רע הוא טוב, כישלון הוא הצלחה, ואיפה הערכים? איפה האידאות? איפה האידיאלים?" אם המילים האלו מצלצלות לך מוכרות, אדוני, זה כי אתה אמרת אותן בשנת 2018, אחרי מלחמת לבנון השנייה. אז, אגב, ביקרת את הממשלה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

2008, אדוני מתכוון.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

2008, נכון. סליחה, אדוני. אז ביקרת את הממשלה שלא הקימה ועדת חקירה ממלכתית. והיום המצאת משהו חדש – לאומית, שוויונית, מאוזנת. שוב נשנה את החוק רק כדי שזה יתאים לך. אדוני, יש חוק. צריך לפעול על פי החוק הקיים, ולא להמציא משהו חדש.

אושר שקלים (הליכוד):

איתן - - -

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

צריך להקים ועדת חקירה ממלכתית על פי חוק, הא ותו לא.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

לא כל כך מזמן – אני מסיים, אדוני – אתה שאלת: "זו המנהיגות שנציב בפני ילדינו - - - המניפולטיביות הזאת?" התשובה שלך אז הייתה ברורה. אז תגיד לנו אתה, אדוני, מה נשתנה? מה נשתנה?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

פסקה אחרונה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא פסקה – משפט לסיום, בבקשה. אנחנו כבר הרבה אחרי.

אושר שקלים (הליכוד):

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

משפט אחרון. אחדות, אדוני, לא נבנית מקמפיינים וסיסמאות. הציבור כבר לא קונה פייק. מנהיגות נבנית ממעשים, מבניית אמון, ממנהיגות שמוכנה לשלם מחיר על העקרונות, כמו שאמרת. לכן, אדוני ראש הממשלה, עמוד על דבריך משנת 2008. תן לציבור להחליט בקלפי אם אתה עדיין עובד ופועל בשבילו, או בשביל האינטרסים האישיים שלך. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני ראש הממשלה, אדוני יושב-ראש הכנסת, אני שומע הרבה לאחרונה מסביבת ראש הממשלה על דיפ סטייט, ואני תוהה – היש לנו דיפ סטייט או שיש לנו דיפ פייק? ואני לוקח לדוגמה את התעשייה הכי חשובה במדינת ישראל, התעשייה הכי חשובה לביטחונה של ישראל – התעשייה האווירית. לפני שנה מחליט – כנראה נציג הדיפ-סטייט – השר דודי אמסלם, למנות נציג אחר של הדיפ סטייט, חבר כנסת מטעם הליכוד, שר מטעם הליכוד, שגריר שלנו באו"ם, את גלעד ארדן ליושב-ראש התעשייה האווירית. ומה קרה? מי טרפד – את גלעד ארדן כיושב-ראש התעשייה האווירית? הדיפ סטייט, כמובן. רק הדיפ סטייט. ולכן התעשייה הכי חשובה לביטחונה של ישראל חוטפת קנס מהרשות לניירות ערך. כל הזמן רעש, אי-שקט, כך אתם מתייחסים לביטחון. לפני כמעט חודש משחררים מחבל חמאס, אותו עציר משדה תימן. מי חתום על זה? מי חתום על העסקה לשחרור שלו? אתה והקבינט שלך. אתם אישרתם את העסקה הזאת, אתם הכנסתם אותו לתוך הרשימה. אדוני ראש הממשלה, אני לא מבין מה אתה עושה פה? את ענייני הביטחון מנהל קושנר, את המינויים מנהל הבן שלך, ואת כל הנושא של כוח אדם בצה"ל מנהלים החרדים. אז מה בדיוק אתה עושה כאן? אני אגיד לך מה אתה עושה כאן: אתה אחראי לטרפוד חוק הגיוס, אתה נושא באחריות העיקרית ל-7 באוקטובר, אתה התכתבת עם יחיא סנוואר, אתה העברת כסף קטרי לחמאס בניגוד לדעתי, אתה הובלת את כל מדיניות ההכלה. כל האחריות עליך.

טלי גוטליב (הליכוד):

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

ברחת מאחריות כל הזמן, אבל לא תוכל לברוח לעולם. ועדת חקירה ממלכתית על אירועי מירון, על אסון מירון, קבעה שאתה אחראי אישית, אבל הם לא הוציאו מסקנות אישיות, לא הוציאו מסקנות אופרטיביות. אני מבטיח לך, אנחנו נקים ועדת חקירה ממלכתית שבאמת תחקור את כולם. כולם, כל מי שהיה מעורב, כולם יישאו באחריות, גם אתה.

קריאה:

- - - הצוללות.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

ואנחנו נחייב אותה גם להוציא מסקנות אישיות. ושום דבר לא יעזור לך. הפעם לא תצליח לברוח.

בועז ביסמוט (הליכוד):

מה הדלפנו הבוקר?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אחריו – חבר הכנסת אחמד טיבי.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה עם סוד המדינה שהדלפת?

בועז ביסמוט (הליכוד):

מה הדלפת הבוקר?

טלי גוטליב (הליכוד):

במהלך המלחמה חשפת סוד מדינה - -

קריאות:

טלי גוטליב (הליכוד):

- - שאנחנו מעבירים נשק לאל-קאעידה, למיליציה בעזה. חשפת סוד מדינה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי ראש הממשלה, מכובדי היושב-ראש. אדוני ראש הממשלה, אני מברך על אישור התוכנית האסטרטגית לפיתוח מטרופולין באר שבע, שנחתמה אתמול בינך לבין ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', צעד מבורך לכלל תושבי הנגב. אבל אני מצפה ממך להיות ראש ממשלה של כלל אזרחי המדינה, יהודים וערבים כאחד. אנחנו היום מרגישים מנותקים. המדינה לא נותנת פתרונות לאזרחים שלה בשתי סוגיות: הראשונה, עניין הפשיעה בחברה הערבית. אני לא רוצה להסתכל אחורה, אני רוצה להסתכל קדימה – איך אנחנו יכולים להיפטר מעניין הפשיעה. מינית את איתמר בן גביר לעמוד בראש המשרד, אבל שום צוות לא מטפל בפשיעה בחברה הערבית. יש מספרים, אי-אפשר להתווכח עם המספרים. מתחילת השנה ועד היום 226 נרצחים בחברה הערבית, ברחובות שלנו. דם נשפך ברחובות, אדוני ראש הממשלה. הסוגיה השנייה – סוגיית הבדואים בנגב. אתה עצמך ביקרת בערערה בנגב וביקרת בעוד יישובים בנגב. היום מבקרים אותנו בדחפורים. לפני שבועיים ביקרו שני חברי כנסת מהקואליציה שלך בביר הדאג', לא תיאמו עם ראש המועצה, ואני לא רוצה חיכוך בין הבדואים לבין המדינה. אנחנו אזרחי המדינה. אני אומר לך את זה מפורשות. מתחילת הקדנציה שלך, אדוני ראש הממשלה, נהרסו 6,000 בתים בנגב, השאירו משפחות ללא קורת גג. אתמול מתקשרת אליי זקנה מבקעת באר שבע, הדביקו לה צו הריסה שם. בן גביר הוא מושל צבאי בנגב. אני אומר לך: כל יחידות האכיפה אצלו. הוא עושה מה שבא לו בנגב. שלחתי לך מכתב השבוע. שלחתי את המכתב לכל היועצים שלך. אני מקווה שהם העבירו לך את המכתב הזה. אני מתריע. ומי הצטרף לחגיגה הזאת? נפתלי בנט הגיע. אדוני ראש הממשלה, הוא הגיע לעומר על מנת להסית נגד הבדואים. מה הוא אומר? שהבדואים יעשו מעשה של 7 באוקטובר. אני רוצה להגיד לכולם, ראש הממשלה, השרים, חברי הכנסת: אין דבר כזה. 95% מהאזרחים הבדואים עובדים במשותף בבאר שבע, בסורוקה, בפארק ההייטק, בעמק שרה, עובדים בדימונה באזור התעשייה עם כולם. היחסים הם טובים. הגיע הזמן לשים סוף להסתה. הגיע הזמן להכשיר את הבדואים בנגב. אתה יכול לעשות את זה, אדוני ראש הממשלה, אל תפחד מאף אחד. תקום ותגיד שאנחנו מפסיקים את ההריסות ומטפלים בפשיעה בחברה הערבית. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי. אחריו – חברת הכנסת נעמה לזימי. בבקשה, עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך.

טלי גוטליב (הליכוד):

אחמד טיבי, לא באת לבג"ץ שהיה היום. רצית לפגוש את מרואן ברגותי המחבל. לא הגעת. שלחת את הארגון תומך הטרור שלך לבג"ץ. איפה היית? איזה סודות אתה רוצה לספר לברגותי?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. עד שלוש דקות, חבר הכנסת טיבי.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

נאור, תקשיבו לשותף שלכם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

בינתיים הוא השותף שלכם, לא שלנו.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש - - - -

נאור שירי (יש עתיד):

מה אתה עושה פה בכנסת?

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

שותף טבעי. שותף טבעי.

נאור שירי (יש עתיד):

בינתיים 4 מיליון אתה חייב לציבור. יושב ולא עושה כלום.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אתחיל מההתחלה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

תודה. כבוד היושב-ראש – לפרוטוקול כמובן – אנחנו תומכים בהקמת ועדת חקירה ממלכתית, תמכנו מזמן. ההתחמקות מוועדת חקירה ממלכתית היא התחמקות מאחריות והיא אמירת בוז לכל אזרחי מדינת ישראל. יש לנו בקשה להרחיב אחורה את המנדט של ועדת החקירה לאחריות שלך, ראש הממשלה, ושל ממשלתך, לכל מה שהתרחש בגדה המערבית וברצועת עזה על ידי הממשלה שלך: סגר, כיבוש וכדומה. המחדל שאתה אחראי לו, מחדל 7 באוקטובר, ראוי להקמת ועדת חקירה ממלכתית, אבל אני רוצה לפנות אליך, ראש הממשלה, ולדרוש ועדת חקירה ממלכתית אחרת – בנושא הפשיעה בחברה הערבית. 223 נרצחים בשנה הזאת יותר מאשר בשנה הקודמת. אתמול – אני לא יודע אם אתה יודע, היית במשרד – הפגנו יחד עם משפחות שכולות, עם ראשי הציבור הערבי, חברי כנסת, ראשי רשויות, ועדת המעקב, מולך, מול משרד ראש הממשלה, כדי להשמיע קול זעקה של המשפחות על הדם הנשפך שממלא את הרחובות בחברה הערבית. למה הסכמנו ונאלצנו להפגין אישית מולך? כי כאשר נפגשנו איתך הבטחת לנו, ולא קיימת, כרגיל. גם כשנפגשים איתך, אתה לא מקיים את ההבטחות. נאלצים להפגין נגדך כדי להשמיע קול זעקה. אני אגיד לך מה הבטחת לי ולנו בסיעה. אתה הבטחת, אמרת לי: כפי שמיגרנו את הפשיעה בנתניה, נמגר את הפשיעה בחברה הערבית. מה עשית, בנימין נתניהו, מאז? כלום. יש הסלמה, יש העצמה של ארגוני הפשיעה. מדינה בתוך מדינה, אוטונומיה של ארגוני הפשיעה. חלק מהיישובים הערביים נפלו בידי ארגוני הפשיעה. רק לפני כמה ימים, מהדי סלאמה, צעיר בן 22, בערערה, יצא באזור עם טרקטורון. משטרת ישראל ירתה בו. אמרה: קראנו לו לעצור ולא עצר. ואם היה יהודי על טרקטורון והמשטרה קראה לו, היא הייתה יורה בו? 11 אזרחים ערבים נהרגו על ידי המשטרה בשנים האחרונות. 11 אזרחים ערבים. אחת האימהות – ובזה אני אסיים, אדוני – אתמול בהפגנה אמרה לי: כשתפגוש את בנימין נתניהו תגיד לו (אומר בערבית ומתרגם:) שדם הבן שלי בצוואר שלו. כלומר, הדם של הבן שלי ושלנו על הידיים שלך. זו הדרגה הגבוהה ביותר של אחריות.

טלי גוטליב (הליכוד):

עבר הזמן.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתה אחראי, אתה הראשון. אתה אחראי. ועדת חקירה ממלכתית גם לפשיעה בחברה הערבית, בנימין נתניהו.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

די, חלאס. לשים את כבוב.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי. אחריה – חבר הכנסת אבי מעוז. עד שלוש דקות לרשותך.

נעמה לזימי (העבודה):

אני מאשימה אותך, בנימין נתניהו. מאשימה אותך בטבח 7 באוקטובר. האסון הגדול ביותר שידעה המדינה קרה במשמרתך. גם אם אתה ישן במצפון נקי, לא נשכח לך. נזעק את ההפקרה, תקום ועדת חקירה ממלכתית. אני מאשימה אותך, בנימין נתניהו, במימון חמאס, בבניית הטרור ועצימת העיניים מהאיום הקיומי עלינו, בהפקרת ביטחון המדינה כמדיניות. ביטחון הוא לא אינסטרומנט פוליטי, שמעת?

טלי גוטליב (הליכוד):

הבוחרים של יאיר גולן.

נעמה לזימי (העבודה):

ומעל הכול, אני מאשימה אותך, נתניהו – הפכת את הציבור העובד והמשרת לחמורו של משיח. יצרת את ברית ההשתמטות והסיפוח. גבורת הלוחמים נעלמה מעיניך, אבל לא מעינינו. היא האור שאיתו נבנה מחדש.

טלי גוטליב (הליכוד):

ראש הממשלה נתניהו.

נעמה לזימי (העבודה):

אני מאשימה אותך, נתניהו. השחיתות האישית שלך הפכה למכת מדינה. כל מושחת הופך שותף. ככל שיש לך תיק יותר גדול על מישהו, הוא יותר נוח לך. משפט של איש אחד לקח מדינה שלמה כבת ערובה. אני מאשימה אותך, נתניהו, כי שכחת מה זה להיות יהודי.

טלי גוטליב (הליכוד):

שלי נעלייך, בזויה שכמוך.

נעמה לזימי (העבודה):

טראמפ החזיר חטופים במקומך בזמן שאתה, בלי חשומה, התעסקת בלרתום אותו לחנינה. עשרת חטופים נרצחו ונהרגו בשבי כשאתה לא קיימת את מצוות פדיון שבויים. חסר מצפון ובלי אלוהים.

בועז ביסמוט (הליכוד):

סליחה, בדיוק ההפך.

ניסים ואטורי (הליכוד):

הוא החזיר את השבויים. למה מי החזיר אותם? שקרנית. את משקרת.

נעמה לזימי (העבודה):

אני מאשימה אותך, נתניהו. הגזענות תמיד שירתה אותך. קרעת אותנו מבפנים. הפכת חצי עם לאויב.

קריאות:

מי החזיר את החטופים, יאיר גולן?

נעמה לזימי (העבודה):

אז, נתניהו, אני המרוקאית, המסורתית ממגדל העמק, אומרת לך: אנחנו נשבור את החומות שבנית, אנחנו ננקה את הרעל ששפכת פה 30 שנה. אנחנו נחזור להיות חברה מאוחדת.

טלי גוטליב (הליכוד):

את והבוס שלך. ערלת לב, רעה שכמוך. שקרנית. לכי לבוס שלך שאומר שאנחנו שולחים לוחמים להרוג תינוקות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, די. את בקריאה ראשונה.

נעמה לזימי (העבודה):

אני מאשימה אותך, נתניהו. רוצחים פה אזרחים כאילו הם אבק אדם. משילות עלק. כשהליכוד מתנהל כמו ארגון פשע, ארגוני הפשיעה מרימים ראש.

ניסים ואטורי (הליכוד):

את ויאיר גולן, מסיתה. לכי לשרוף צמיגים באיילון.

נעמה לזימי (העבודה):

אני מאשימה אותך, נתניהו – כן – בהקרבת החיים עצמם. אנשים גמורים, גמורים, תחת המציאות הכלכלית, לא יודעים איך להיכנס לסופר ולשלם חשבונות. הכול פה הפך יקר. רק החיים תחתיך הפכו לזולים עד כאב. אני מאשימה אותך, נתניהו. תקום ועדת חקירה ממלכתית, והיא תחקור גם את הטיוח. אתה לא תנצח את המשפחות השכולות. הן המצפן שלנו.

טלי גוטליב (הליכוד):

גם את הסרבנות ואת המרי, שאפשרו לאויבים שלנו לרצוח בנו נפש.

נעמה לזימי (העבודה):

לא תשכתב, לא תמחק, לא תעלים את 7 באוקטובר. האסון לנצח יישאר הכתם על המצח שלך, נתניהו. על המצח שלך ועל הממשלה שלך.

סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:

מי שהביא את הסרבנות הביא את האסון.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תרדי. נגמר הזמן.

נעמה לזימי (העבודה):

ועדת חקירה ממלכתית תהיה הסמל לתחילת התקומה והבנייה, לתחילת הבנייה מחדש של ישראל, ישראל שחוזרת להיות של האזרחים והעם.

ניסים ואטורי (הליכוד):

איזה תקומה הבאתם? רק שנאה אתם מביאים. שרפת צמיגים באיילון.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. משפט לסיום.

נעמה לזימי (העבודה):

הניצחון המוחלט יהיה שגשוגה ואיתנותה של ישראל אחריך, נתניהו – של ישראל היהודית והדמוקרטית, השוויונית והליברלית, שוחרת השלום ואהבת האדם.

ניסים ואטורי (הליכוד):

רדי. נזק, בושה, בושה לכנסת. את בושה. תתביישי. רדי, נגמר הזמן.

נעמה לזימי (העבודה):

זו תהיה תקומתנו, זה יהיה ניצחוננו. נתניהו, התקווה תנצח.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חברת הכנסת שלי טל מירון.

שלום דנינו (הליכוד):

העלבת את אמיל זולא באופן זול.

אושר שקלים (הליכוד):

נעמה, אני רק מזכיר שיו"ר מפלגת העבודה לשעבר אמר שהשמאל שכח מה זה להיות יהודים לפני ארבע שנים. יו"ר מפלגת העבודה אמר את זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לכי ליאיר גולן. התמונות שלו בכל העולם - - - שאנחנו שולחים חיילים לרצוח תינוקות. בושה וחרפה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחברות וחברי הכנסת. רשות הדיבור לחבר הכנסת אבי מעוז. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - האנשים שמצביעים לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, את כבר בקריאה ראשונה. אני באמת לא רוצה להוציא.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

אני רוצה להזכיר לכולם שמי שאני איאלץ להוציא אותו החוצה, לא יחזור עד להצבעה. חברת הכנסת גוטליב, זה נכון גם לגבייך. תודה רבה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אל תפני אליה בכלל. מי את בכלל, לזימי? עבריינית.

טלי גוטליב (הליכוד):

פושעת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי, די. אני אתחיל - - -

ניסים ואטורי (הליכוד):

אבל למה היא צועקת? לא הספיק לנו? שתסתום את הפה. מה היא צועקת על ראש הממשלה? מי היא בכלל?

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי. חבר הכנסת ואטורי, די.

ניסים ואטורי (הליכוד):

- - - אל תפנה אליו. מי את בכלל?

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, אני קורא לך.

השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה גולן, רשות הדיבור כרגע לחבר הכנסת אבי מעוז, ולו בלבד.

ניסים ואטורי (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי, קריאה ראשונה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תגיד, למה אתה לא קורא אותה? היא לא תדבר ככה לראש הממשלה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי, חבר הכנסת ואטורי.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, אני כבר ביקשתי, ואני לא אבקש שוב. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, את דעתי על ועדת חקירה ממלכתית כבר הבעתי בעבר. לא יעלה על הדעת שנציגי המערכת המשפטית, שחותרת תחת יסודות הדמוקרטיה ושרואה את עצמה מעל החוק ומעל העם, יקבעו את הרכב הוועדה. אחרי שאמרתי זאת, אדוני ראש הממשלה, כמה שאלות: שאלה ראשונה, איך יכול להיות שממשלת הימין בראשותך עדיין לא ביטלה את השת"פ עם קרן וקסנר, שהיא כידוע אחת הפלטפורמות העיקריות של השמאל במלחמתו כגד שלטון הימין ורצון העם. אני קורא לכם להעביר החלטת ממשלה ביום ראשון הקרוב המבטלת את השת"פ עם קרן וקסנר. שאלה שנייה: איך יכול להיות שממשלת הימין בראשותך לא מקדמת את הצעת החוק להחלת ריבונות ביהודה ושומרון, לפחות לקריאה ראשונה? שהרי כידוע, לאחר שהתקבל החוק בקריאה ראשונה תוכל הכנסת הבאה להחיל עליו דין רציפות. החלת הריבונות היא הפתרון האמיתי משום שהיא גודעת את התקוות של המחבלים ותומכיהם להשמיד אותנו כדי לרשת במקומנו את ארץ ישראל. שאלה שלישית: הקבינט בראשותך קבע חמישה עקרונות לסיום המלחמה: פירוק חמאס מנשקו, השבת כלל החטופים, פירוז הרצועה, שליטה ביטחונית ישראלית ברצועה, ממשל אזרחי חלופי שאיננו חמאס או הרשות. ברוך השם, אנחנו קרובים מאוד – הרבה מאוד בזכות ניהול המלחמה על ידיך – להשגת היעד השני של השבת כלל החטופים. אבל, אדוני ראש הממשלה, האם ממשלת הימין בראשותך מוותרת על המטרה של פירוק חמאס והכרעתו? אתם באמת מאמינים שאפשר להכריע ארגון טרור על ידי הסכם הפסקת אש? אתם באמת מאמינים שטורקיה, מצרים וקטר יפרקו את חמאס מנשקו? שאלה רביעית: פורסם בשעות האחרונות על ידי דוברת משרדך, בתדרוך לתקשורת הזרה, שכל החלטה בנוגע ל-200 מחבלי חמאס הנצורים ברפיח תתקבל ביחד עם הממשל האמריקאי. אדוני ראש הממשלה, המחבלים הארורים לא שרפו ילדים של אחרים. הם שרפו את הילדים שלנו. הם לא שחטו הורים של מישהו אחר, אלא את ההורים שלנו. הם לא אנסו נשים מעם אחר. הם אנסו את האחיות שלנו. הם רוצים לכבוש ולהשמיד אותנו, ורק אותנו. האם אנחנו הכוכב ה-51 בדגל האמריקאי? אם לא, אדוני ראש הממשלה, אז ההחלטה על השמדת מחבלי חמאס צריכה להתקבל אך ורק על ידינו. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון. אחריה – חבר הכנסת ולדימיר בליאק. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, אני מסתכלת על היציע ורואה שם את משפחות מועצת אוקטובר, משפחות השכול ומשפחות החטופים. אני רוצה להציע לך הצעה קצרה ופשוטה, שתיקח ממש כמה שניות. תאר לך שתעלה לפה בסוף הדיון הזה ותגיד להן: משפחות יקרות, אני לוקח אחריות על מחדל 7 באוקטובר. אני מתנצל מעומק ליבי. אני מבטיח לכן ועדת חקירה ממלכתית שתחקור עד תום מה קרה לנו, למה קרה לנו, ומי שצריך יישא במחיר. אדוני ראש הממשלה, נגמרו התירוצים, נגמרו הטריקים והשטיקים. אתה מסוגל לזה, אדוני ראש הממשלה? אתמול ראיתי את הפרסומים על הכעס הגדול שאחז בך בגלל חברי ממשלה, שהם, מה לעשות, פשוט לא סופרים אותך, לא סופרים את המדינה, ופשוט לא מגיעים לישיבות הממשלה. שמעתי בדיווחים שאתה, כן, ממש אתה, החלטת להטיל סנקציות על אותם שרים שיאחרו וייעדרו מהישיבות הבאות. אדוני, כמו שאומרים – אני רק שאלה: איפה היה הכעס הזה כשהשרים האלה הציעו, למשל, להטיל פצצת אטום על עזה? זה היה הפיגוע ההסברתי הגדול. איפה היו הסנקציות כשמה שהיה מונח על הכף היה פגיעה והתעללות בחטופים בשבי בגלל אמירות של שרים שלך, בגלל השר בן גביר? איפה היית כששני שרים בממשלתך התנפלו פה, בבית הזה, על שתי חברות כנסת מהאופוזיציה? השר אמסלם והשר בן גביר, שבוע אחרי שבוע, קללות, גידופים, כמעט אלימות פיזית. איפה הכעס והסנקציות כששרים וחברי כנסת שלך מדליפים בלי סוף מישיבות ממשלה וקבינט, מוועדות חסויות בכנסת? שם נדם קולך. אולי כי גם אתה, אדוני ראש הממשלה, מקורב לגורם המדיני הבכיר. למה, באמת, למה, אדוני ראש הממשלה, לא כעסת והטלת סנקציות על הקואליציה כשהתחיל הקמפיין המתוזמר נגד משפחות חטופים, נגד חטופים ששבו הביתה? למה שם שתקת, כשיש את הקמפיין המטונף והבלתי-נתפס כנגד עינב צנגאוקר? איך יכול להיות שראש ממשלה בעצמו עומד ומכנה את המשפחות האלה פלנגות? מדוע אינך נוקף אצבע כאשר חטופים שחזרו מהשבי צריכים לעשות גיוס המונים כדי להתקיים? ההחלטה בידיים שלך. קולך לא נשמע כלפי השחיתות של השותפים שלך לממשלה – מינוי מקורבים; חברי קואליציה ושרים שפורצים לבסיסי צה"ל, פוגעים בביטחון החיילים; שרה שמבריחה מתחנת המשטרה נחקרים; רשימה בלתי נגמרת של חשודים שלא מתייצבים לחקירה – אולי פשוט תעבירו את ישיבות הממשלה ללהב 433? איפה אתה, אדוני, כשהלומי והלומות הקרב צריכים סיוע, כשהם זועקים פה בבית הזה? איפה הסנקציות והכעס אז? איפה העזרה שלך בחקיקה – שאתם מפילים שבוע אחרי שבוע – של האופוזיציה למען הלומי הקרב?

היו"ר אמיר אוחנה:

משפט לסיום. משפט לסיום.

שלי טל מירון (יש עתיד):

איפה היית כשהיה פה דיל פוליטי מלוכלך בשבוע שעבר, שוחד למשתמטים תמורת רפורמת פייק של השר קרעי כדי לשלוט בתקשורת החופשית רגע לפני בחירות?

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, גברתי.

שלי טל מירון (יש עתיד):

למה קולך נדם דווקא ברגעים האלה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שלי טל מירון, משפט לסיום.

שלי טל מירון (יש עתיד):

משפט אחרון. הציבור כמֵהַּ להנהגה אחרת, שרואה אותו ומרגישה אותו ולוקחת אחריות. לא ממשלה שדואגת רק לעצמה ולמקורביה. אנחנו נתקן.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, אחריו – חבר הכנסת נאור שירי. בבקשה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, מצוין שאתה פה, כי בדיוק רציתי לשאול אותך שאלה. יוצא לך לפעמים להסתכל במראה ולהתבייש מהשקרים ומהצביעות של עצמך? אתה זוכר כיצד במהלך מערכת הבחירות, רק לפני שלוש שנים – אתה זוכר את זה – הסתובבת במרכזי קניות ובתחנות דלק, הבטחת להוריד מחירים? בפועל, בשלוש השנים האחרונות, אדוני, מחירי המוצרים, דלק, ארנונה, חשמל, מים, הכול התייקר באופן דרמטי, ויוקר המחיה שובר שיאים. אתה פשוט הרסת את מעמד הביניים הישראלי. אבל מה זה לעומת האמירה שלך ב-9 בדצמבר 2024, ערב פתיחת החקירה הנגדית במשפט שלך? אמרת שזה שמונה שנים, שמונה שנים, אתה מחכה להעיד ולהציג את האמת. אתה זוכר את זה? מאז מדי שבוע אתה ממציא תירוצים באמת מצחיקים, על מנת להתחמק ממתן עדות, ומנסה לגייס מנהיגים זרים שיפעלו לביטול המשפט, תוך פגיעה בריבונות מדינת ישראל. אבל כל זה באמת מתגמד מול הסירוב המביש שלך להקים ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר. אני זוכר כיצד בפברואר 2022 הודעת כי כל יום שעובר בלי ועדת חקירה ממלכתית מגדיל את הסיכוי לשיבוש חקירה, לתיאום עדויות ולהעלמת ראיות. אתה זוכר את זה? אתה זוכר על מה אמרת את זה? על פרשת פגסוס, על פרשת פגסוס. אבל מותם של 1,200 ישראלים ביום אחד זה לא מספיק מהותי עבורך? הבאת את מדינת ישראל למציאות עגומה, לקטסטרופה מתמשכת, לפילוג שמסכן את עתיד המדינה. החדשות הטובות, אדוני ראש הממשלה, הן שבעוד שנה אתה כבר לא תשב פה. אתה כבר לא תשב פה. לא יעזרו לך מכונת הרעל, סוכן השנאה במיאמי, מלחכי הפנכה סביבך, המיליארדרים המקורבים והאיפור המוגזם. את המציאות, אדוני ראש הממשלה, לא ניתן לשפץ ולעוות בעזרת פוטושופ. זה פשוט לא עובד. בעוד שנה מהיום, נתניהו, אתה כבר לא תשב פה, כי אזרחי מדינת ישראל לא מסכימים יותר לתרבות השקר והפילוג שאתה הפנים שלה. אזרחי ישראל יבחרו בעתיד, ביושרה, באחריות, במדינה מתקדמת ומאירת פנים – בכל מה שאתה לא וכבר לא תהיה לעולם. בעוד שנה מהיום אתה כבר לא תהיה פה. תהיה פה ממשלה חדשה וטובה, שתקים ועדת חקירה ממלכתית ותבנה את ישראל החדשה. ואתה, אתה לעולם תישאר ראש ממשלת 7 באוקטובר. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי יהיה אחרון הדוברים לפני שנשמע את ראש הממשלה ואת ראש האופוזיציה. בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לפחות אתם כבר מבינים שהממשלה תמלא את ימיה.

רון כץ (יש עתיד):

קרעי, תדע, הוא רשם לך את זה, אתה התחנפת גם. התחנפת.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר קרעי, תודה לחברי הכנסת. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני. אדוני ראש הממשלה, תשמע, קרעי, לא הייתי מדבר במקומך. אמרתי לך, הדבר היחידי שאתה צריך לדאוג לו הוא שתהיה אפשרות לייצר שיחה אחת רציפה בכביש 1 מתל אביב לירושלים בלי ניתוקים. עד אז, אל תעסוק בשום דבר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

נאור שירי (יש עתיד):

אבל האמת צריכה להיאמר במליאה הזו. אתה הרי חושב, אתה וכל הסביבה שלך, אדוני ראש הממשלה, חושבים שכולנו באמת דגי זהב, כולנו כבשים, כולל מחלקת המושטים הקפואים פה. בכנות. הקואליציה שלך, היית צריך לשמוע אותם איך הם דיברו אחרי 7 באוקטובר 2023. הם כמובן לא יגידו שום מילה פה, אבל אנחנו שמענו אותם. שמענו את כולם, וידענו בדיוק איזו אחריות ומה הם חושבים עליך באמת. הם כמובן לא יעלו לפה ויגידו את זה, אבל כולנו, תכל'ס, כלים במשחק שלך. אפס, אפס - - -

שר התקשורת שלמה קרעי:

נאור שירי (יש עתיד):

תודה שאתה מדבר בדיוק כשאני מציין את הספרה אפס, קרעי. אפס ערכים, אפס אידיאולוגיה, אפס אכפתיות ובטח – אפס יהדות. אותך מעניינים שני דברים, בדיוק כמו שאמרה רעייתך: אתה והמדינה. בנימין נתניהו, אלו שני הדברים היחידים שמעניינים אותך, זה לא משנה בכלל מה אנחנו אומרים ומה אנחנו עושים. בדיוק ככה התייחסת אל משפחת גולדין, בדיוק ככה. לאה אמרה לך – איך הפכת אותם לאויבי העם, בדיוק ככה עשית לעינב, ובדיוק ככה אתה תעשה לרפי בן שטרית, שיושב פה. הייתי במקומך מסתכל ליציע ורואה איך משפחות שכולות משסות אחת בשנייה – תסתכל לאן הבאת את העם. תסתכל מה עשית על ועדת חקירה, שקפצתם כולכם ועשיתם הפגנה על פגסוס, כמו שאמרו פה. תסתכל מה עשית לעם שלך. תסתובב, אל תסתכל עליי, האמת, אני בכלל לא מעניין. בכלל לא מעניין.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מה אתם עשיתם?

נאור שירי (יש עתיד):

הרי שום ועדת חקירה אתה לא תקים, לא על אסון מירון ולא על אסון הכרמל ולא על המנהרות ולא על ההטרדות ולא על השמפניות ולא על הסיגרים ולא על הארוחות. ואם אתה שואל אילו הטרדות, אדוני ראש הממשלה – שנעשו בלשכה שלך. אלו ההטרדות. אתה לא יודע כלום ולא שומע כלום. כל מה שאתה יודע זה להאשים. זה תמיד גלי ורונן וגלנט והרצי ויולי – אתה המלך. הרי אתה סוכן של מוטורולה עם הביפרים, ואתה הגית והורית ואמרת ואספת, ורח"ט המודיעין והטייס והנווט. ואני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת וכל מי שיושב ביציע, הוא לא יקים שום ועדת חקירה בחיים. וגם אם שרה נתניהו, יאיר נתניהו וקאיה נתניהו, שהוצאתם אותה מהקבר בסוכות האחרון בתמונה, יעמדו בראש ועדת החקירה, גם הם ימצאו אותך אשם. גם הם ימצאו אותך אשם. אתה אחראי. זה אירוע מביך שאתה מנסה לצאת ממנו עם כל מיני "קלנרים" וכל מיני שרים מיותרים שמנסים לייצר פה איזו ועדת חקירה.

היו"ר אמיר אוחנה:

משפט לסיום.

נאור שירי (יש עתיד):

כל בן אדם במדינת ישראל עם שתי אונות במוח שנושם באופן עצמאי יודע שאתה הוא אבי אבות הקונספציה. אתה בנית את כולם, אתה יצרת את חמאס. אגב, אתה עדיין - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי.

נאור שירי (יש עתיד):

- - משמר את אותה קונספציה. אתה עדיין משמן את חמאס. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. בבקשה. חברי הכנסת, אנחנו נעבור לשמוע כעת את ראש הממשלה וראש האופוזיציה. אני מבקש להזכיר לכל חברי הכנסת שאני אאפשר מחיאות כפיים במהלך הדברים. אני לא אאפשר הפרעות. מי שאני אוציא אותו בקריאה השלישית לא יחזור עד להצבעות – זה נכון לקואליציה, זה נכון לאופוזיציה, זה נכון לכל חברי הכנסת. ראש הממשלה, בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אדוני יושב-ראש הכנסת, השרות והשרים, חברות וחברי הכנסת, יושב-ראש האופוזיציה, אחיי ואחיותיי בני המשפחות השכולות, משפחות החטופים, אזרחי ישראל, ישנם ימים, כמו היום הזה, שבהם אני מסתכל אחורה על שורשי השליחות שמנחה אותי בחיי הציבוריים – להיאבק באויבנו שחותרים להשמדתנו - -

רון כץ (יש עתיד):

הם עכשיו מתחת לאדמה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רון כץ, קריאה ראשונה.

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לעזור לי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - ולהבטיח את קיומנו בארצנו. היום 10 בנובמבר. אני זוכר היטב את 10 בנובמבר 1975, בדיוק לפני 50 שנה. בתאריך הדרמטי הזה, עצרת האו"ם קיבלה החלטה מקוממת מאין כמוה. אני מצטט: "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית". היה ברור לי והיה ברור לכול שלא רק הציונות עברה השחרה; המתקפה הזאת כוונה בראש ובראשונה למדינה שלנו, שמבטאת את מימוש הציונות. ומה שמדהים הוא שההחלטה האנטישמית הזאת התקבלה באותו תאריך שבו 37 שנים קודם לכן אירע פוגרום ליל הבדולח. זה היה ב-10 בנובמבר 1938. אני בטוח שהוותיקים בינינו זוכרים את הנאום – באמת נאום נפלא – של שגריר ישראל באו"ם דאז, חיים הרצוג המנוח, לימים הנשיא השישי. איך הוא הגיב להכפשת הציונות בישראל. הוא קרע לגזרים את נוסח ההחלטה הבזויה הזאת מעל במת האו"ם, ובכך הוא ביטא משהו. הוא ביטא את הנחישות של העם היהודי לדבוק באמת, לדבוק באמת ולא להיכנע לשקר. כעבור שנים אחדות, מתוך הרצון להציג את האמת על ישראל בראש חוצות בקרב העמים, הצטרפתי אני למערך הדיפלומטי של ישראל. ולימים, ב-1991, כשהייתי סגן שר החוץ, הייתה לי הזכות לראות מקרוב את ביטול ההחלטה שהשוותה את הציונות לגזענות, 16 שנים לאחר שההחלטה הזאת התקבלה. אז מכובדיי, חברות וחברי הכנסת, דווקא ביום הזה, ב-10 בנובמבר, צריך להודות – האנטישמיות היא עובדה קיימת. לאורך ההיסטוריה, כפי שלימדני אבי, לאורך ההיסטוריה היא מופיעה בגלים.

מירב כהן (יש עתיד):

אדוני, מה זה קשור, למה אתה לא מקים ועדת חקיקה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה ראשונה.

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לעזור לי. חברת הכנסת מירב כהן, קריאה שנייה.

מירב כהן (יש עתיד):

למה אתה לא - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה שלישית. נא לצאת, תודה.

מירב כהן (יש עתיד):

יש פה משפחות - - -

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

אין צורך בעזרה, תודה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, ראש הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

קודם כול, אני מתכוון להשיב על שאלתה. קצת סבלנות. ושנית, אני ראיתי שהרבה מהטענות האלה באו מחברות וחברי יש עתיד, ואנחנו נראה אם ליש עתיד יש עתיד. את זה נראה.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה ראשונה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

- - - בוא נראה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ההחלטה המבישה על השוואת הציונות לגזענות אומנם בוטלה רשמית, אבל מה שלא בוטל אלה הניסיונות החוזרים ונשנים לבצע דה-לגיטימציה למדינת ישראל. באו"ם עדיין קיים רוב אוטומטי של בערך 150 מדינות נגד מדינת ישראל. ברוב המוסדות הבין-לאומיים מופנות האשמות הזויות כלפי מדינת ישראל; כמובן, בלי שום קשר לאמת ובלי שום פרופורציה לכל מדינה אחרת בעולם. בתקשורת העולמית קיימים זרמים אנטי-ישראליים מובהקים ויחסם לישראל מוטה מראש, לא חשוב מה נעשה. ראינו את זה עכשיו, אתמול ושלשום, בהתפטרות של ראשי ה-BBC. זה קורה גם במקומות אחרים רק שזה לא נחשף. אגב, אצלנו זה לא קורה. כן, לא נתייחס לזה כרגע. רבים מאבות הציונות - -

נעמה לזימי (העבודה):

אנשים מהלשכה שלו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - לא השלו את עצמם שאם נקים מדינה, ההתקפות עלינו ייפסקו כליל. הם ידעו מצוין – צריך לקרוא אותם, את פינסקר, את נורדאו, זנגוויל, פשוט לקרוא אותם. הם ידעו היטב שהשנאה לעם היהודי עלולה להתגלות במלוא כיעורה גם כשנשיג שלטון ריבוני בארצנו. ואכן, הקמת המדינה לא ביטלה את ההתקפות עלינו. זה לא השתנה. אבל מה שכן השתנה הוא היכולת שלנו להשיב מאבק ולהתנגד למבקשי נפשנו. כשתוקפים אותנו, אנחנו תוקפים בחזרה, ואנחנו גובים מצוררינו מחיר כבד מאוד.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, קריאה שנייה. חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זאת אומרת, המערכה להגנת ישראל בשדה הקרב ובשדה הדיפלומטי נמשכת כל הזמן. היא נמשכת ללא הרף. המלחמה הנוכחית, מלחמת התקומה, היא מלחמה צודקת מאין כמוה נגד מי שקמו עלינו בשבע חזיתות. במתקפת 7 באוקטובר אנחנו ספגנו מכה קשה מאוד. זו הייתה מכה נוראה, אבל מכה שקמנו ממנה מייד. מייד קמנו על רגלינו להכות באויבינו, אל מול רוחות הסערה. זקפנו את קומתנו, בזכות חיילינו ומפקדינו הגיבורים שהתייצבו לדגל בהמוניהם, בזכות כוח העמידה של העם, ובזכות ההחלטות הגורליות שקיבלנו: לא להיכנע לתכתיבי חמאס, לא להיכנע ללחצים הבלתי-פוסקים מבית ומחוץ. אנחנו מנענו תבוסה איומה, והובלנו את הדרך לניצחון. הרי אמרו לנו, גם בבית הזה: אל תיכנסו לרפיח, אל תתפסו את ציר פילדלפי, אל תתקפו בלבנון. ולאחרונה: אל תיכנסו לעיר עזה – עם כל מיני הסברים מנומקים מפרשנים ולא רק מפרשנים, וגם בתוך הבית, וגם בתוך פורומים אחרים שעליהם נדבר בעתיד. בזכות הדבקות במטרות המלחמה, בזכות העובדה שלא נכנענו ללחצים, הפכנו את הקערה על פיה. התוקף הפך למותקף, הרודף הפך לנרדף. ריסקנו את ציר הרשע בהובלת איראן, הרחקנו מעלינו את האיום הכפול שנשקף לנו מאיראן, האיום הגרעיני והאיום הבליסטי כאחד. יומיים לאחר תחילת המלחמה אמרתי שנשנה את פני המזרח התיכון, ואלו לא היו מילים בעלמא. ברצועת עזה, בלבנון, בסוריה, במחנות הפליטים ביהודה ושומרון, בעיראק, בתימן, כן, באיראן, הכינו באויבינו במלוא העוצמה. אנחנו נחושים לאכוף ביד ברזל את ההסכמים להפסקת אש עם מבקשי נפשנו, כמובן ככל שההסכמים הללו קיימים. ואתם יכולים לראות מה שקורה יום-יום בלבנון, ואני חושב שגם קרה הבוקר, כבר אי-אפשר לעקוב אחרי זה. מי שמבקש לפגוע בנו, אנחנו פוגעים בו. ולגבי עזה, הלחץ הצבאי שהפעלנו על חמאס ובראש ובראשונה מה שדובר עליו ומה שהתווכחו עליו ומה שבסוף הוחלט - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - חטופים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - בראש ובראשונה הכניסה למעוז של עזה - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

החטופים - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - הכניסה למעוז החמאס בעיר עזה, בתוספת הלחץ המדיני לבידוד החמאס, שהופעל על ידי ארצות הברית בתיאום מלא איתנו – הלחץ המשולב הזה אפשר להשיב הביתה את כל החטופים החיים ואת רוב-רובם של החטופים החללים - -

נאור שירי (יש עתיד):

אתה אמרת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - והיו אלה, רבים פה, שאמרו: זה לא יהיה, צריך להיכנע, צריך לצאת מעזה, צריך לצאת מפילדלפי. הרי זה מה ששמענו: אל תיכנסו לרפיח, לגמור הכול, תיכנעו לחמאס, רק כך תוציאו את החטופים. וזה נאמר פעם אחר פעם אחר פעם, פה ולא רק פה – בחוצות, בכיכרות. אל תנסו לטשטש את המציאות.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואני האמנתי שרק בשילוב הלחץ הצבאי והלחץ המדיני נצליח, והאמנתי שנצליח, בניגוד, כמעט – טוב, אני לא רוצה להגיד שכולם באופוזיציה, לא דיברתי עם כולם, אבל הם דיברו איתי: תצא, תתקפל, תיכנע. צריך את החטופים, ואין דרך אחרת להציל את החטופים. נעשה חצאי עסקאות. ואני אמרתי לא, לא ולא.

רון כץ (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רון כץ, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו נביא את כולם, אנחנו נשיב את כולם הביתה. והיו כאלה רבים, רבים, שאמרו: מילים בעלמא. כמו שאנחנו נשנה את פני המזרח התיכון – מילים בעלמא. לא מילים בעלמא. זו המשנה שלנו וכך עשינו.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

למה להתעלם - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

למה להתעלם - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת פרידמן, קריאה שנייה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

- - - מחזיקים תמונות של - - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה שלישית. נא לצאת, תודה רבה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברי הכנסת, חברות הכנסת - - -

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה אתה מפחד?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה שלישית. נא לצאת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ממה אתה מפחד, בנימין נתניהו? תקים ועדת חקירה ממלכתית.

היו"ר אמיר אוחנה:

נא להוציא את חבר הכנסת הרצנו. תודה רבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תפסיק לברוח, תסתכל למשפחות השכולות בעיניים. תקים ועדת חקירה ממלכתית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

תכף תשמע.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

- - - לא יחזור שוב, אתה מפקיר את העם. האסון בפתח, הוא יקרה שוב, אם לא נלמד. אתה מכשיל את העם - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

קיבלת סרטון, יוראי. קיבלת סרטון.

אושר שקלים (הליכוד):

בסוף יישארו לכם נציגים כמו שיש לכם - - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל למה אתם מדברים - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. ראש הממשלה, בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברי וחברות הכנסת, אתמול סגרנו עוד מעגל מרגש, השבנו ארצה את גיבור ישראל במבצע צוק איתן, קצין גבעתי הדר גולדין, זיכרונו לברכה. ואנחנו נחושים להחזיר את ארבעת החללים שנותרו בעזה – את דרור אור, את מני גודארד, את רן גואילי וחטוף נוסף, עובד זר מתאילנד. אנחנו פועלים ללא הרף להשיב את כולם - -

מיקי לוי (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - ובו בזמן צריך לומר, אחרי שכל כך השקעתם מאמצים להגיד: הוא לא רוצה, הוא לא פועל, זה בלתי אפשרי, תיכנע – באמת, נו, קצת, קצת יושר. הרי עשיתם קמפיין ענק ואמרתם: אין דרך, יש רק דרך אחת, דרך הכניעה, דרך הרכנת הראש, דרך היציאה המוחלטת מעזה, תעשו את זה, אחר כך נוכל לחזור. הרי זה מה שאמרתם, הרי זה מה שאמרתם, ושיקרתם כל הזמן בכל דרך. מספיק.

מיקי לוי (יש עתיד):

כמה נרצחו בדרך - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

אמרתי שאפשר. אמרתי שאפשר בתחילת הדיון.

מיקי לוי (יש עתיד):

כמה נרצחו, ספר להם. ספר להם כמה נרצחו ונהרגו מאז. ספר, תגיד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני יכול להגיד לך רק דבר אחד.

היו"ר אמיר אוחנה:

וחבר הכנסת לוי, אתה כבר בקריאה ראשונה ועכשיו בקריאה שנייה.

מיקי לוי (יש עתיד):

ספר להם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מיקי לוי, בדרך שלך הם לא היו חוזרים. אבל עוד יותר גרוע מזה, חמאס היה מארגן את החטיפות הבאות.

נאור שירי (יש עתיד):

בדרך שלך הם נחטפו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שנייה.

נאור שירי (יש עתיד):

בדרך שלך הם נחטפו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, אתה בשנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

החמאס היה נוחל הצלחה כבירה, ניצחון אדיר, וזה לא רק החמאס, זה כל הציר הזה, שאתם מתעלמים ממנו. אנחנו טיפלנו בו. אתם לא האמנתם בזה - -

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - אתם רציתם שנעצור לפני שנצליח.

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שלישית, נא לצאת. חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה ראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה מימנת את הציר הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

נא להוציא את חבר הכנסת נאור שירי. תודה רבה.

אושר שקלים (הליכוד):

- - - המפתחות בפנים.

מאיר כהן (יש עתיד):

מה קורה עם 200 החמאסניקים? אתה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כהן.

מאיר כהן (יש עתיד):

אמרתי באמת - - - הם יעברו?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חבריי וחברות הכנסת - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כהן, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - בו בזמן צריך לומר דבר נוסף.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה לגיטימי.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא לגיטימי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

המערכה לא תמה. שוחרי רעתנו מתחמשים מחדש. הם לא ויתרו על כוונתם להשמיד אותנו, את כולנו, עד האחרון שבנו. טוב, לפחות אני שומע אנחות: טוב, עוד פעם שומעים את זה? כמו שהיינו שומעים: עוד פעם הוא מעלה את האיום האיראני, עוד פעם הוא אומר שאנחנו נחסל את האיום הזה? עוד פעם, עוד גחמה? זה איום אמיתי, אבל הוא לא אותו איום שהיה

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - הוא לא אותו איום שהיה משום שאנחנו פעלנו.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה שנייה, מיכל שיר.

ניסים ואטורי (הליכוד):

מיכל, לא - - - בישיבה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

קריאה:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אמרתי "באזורנו". לצד המשך המאבק התקיף באויבינו, אנו שואפים להרחיב את מעגל השלום באזורנו. שלום מתוך עוצמה, כשחרב המגן בידינו, וזוהי חרב דוד, מקדמת דנא.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שרון ניר, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

שמעתי אתכם בקשב רב, שמעתי באריכות, שמעתי כל מילה. תקשיבו, תקבלו תשובה. אני יודע שיש מי שמנסים לצייר אותנו בעולם לא כדוד אלא כגוליית, ואין עיוות גדול מזה של האמת. כפי שקרה לפני 50 שנה עם ההחלטה הצבועה באו"ם, שמשווה את הציונות לגזענות, כך קורה היום ביוזמת השמאל הפרוגרסיבי, האסלאם הקיצוני, חלקים מהימין הרדיקלי וכלי תקשורת רבים בעולם. הם רוצים רק דבר אחד – לראות ולהראות את ישראל כתוקפן דורסני שצריך להביסו. לכן הם קוראים לנו גולית, ואת המרצחים השפלים שתקפו אותנו הם מזהים כדוד, איזה אבסורד. אנחנו דוד. אנחנו, עם חלוקי הנחל המשוכללים שלנו, פעלנו נגד גוליית רצחני, ציר הרשע האיראני, על כל שלוחותיו.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

עם כפכפים, עם כפכפים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו הצודקים, אנחנו המנצחים, ואין לנו שום כוונה להתנצל על כך. הקרב על תדמיתה של ישראל לא התחיל היום, והוא לא יסתיים מחר. אבל אני אומר בצער רב, בעוד שאנו עומדים איתן מול השמצות פרועות בעולם, אנחנו גם נאלצים להתמודד – אנחנו נאלצים להתמודד עם עלילה נוראה מתוכנו בבית פנימה. עלילת שדה תימן נגד יחידת כוח 100 - -

רם בן ברק (יש עתיד):

די, נו, באמת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - לפני שנה וחצי גרמה נזק בל יתואר למדינת ישראל ולצבא ההגנה לישראל.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נכון מאוד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הסרטון הערוך, שמציג כביכול התעללות במחבל, הסרטון הזה, שבושל והודלף לערוץ 12, קיבל למעלה מ-100 מיליון צפיות ברחבי העולם.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

בושה. בושה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

בעקבות הסרטון תוארה ישראל כ"מחנה ריכוז", חיילי צה"ל הושוו לנאצים, והמדינה שלנו הואשמה בפשעי מלחמה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מיארה אמרה שזה לא - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לך אומרים תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני חייב לומר לכם, מתעוררות כאן שאלות קשות, שאלות קשות מאוד על אי-אמירת אמת, על זיוף, על טיוח, על מזימת ההסתרה.

דבי ביטון (יש עתיד):

לזה יש משפט.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מי שהופקדו על בירור האמת עשו שימוש בכוחם לעוות את האמת. הם סיפקו תחמושת תעמולתית לגרועים שבאויבינו. עכשיו, אנחנו ביקרנו את זה, אבל אצלכם באופוזיציה כל ביקורת זו הסתה.

עדי עזוז (יש עתיד):

ומה עם - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כל הבעת דעה שלא מתיישבת עם הקו שלכם - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת עדי עזוז, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - כל ביקורת כזו, זו השתלחות.

דבי ביטון (יש עתיד):

למה - - - לא הולכים להיחקר?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אין לכם שום מודעות עצמית. אתם מדברים על הסתה? הרי הכול מתגמד בהשוואה לקריאות "מחריב" או "מחריבי ישראל", "בוגד", "בוגדים", "רוצחים", "אוכלי מוות". את זה אני שומע בהפגנות שלכם. לכך אתם לא מתייחסים. חברי האופוזיציה, זה לא יעזור לכם, העם רואה בדיוק את כל מה שקורה פה. האמת בפרשת שדה תימן חייבת להיחקר כראוי, היא חייבת להתגלות.

קארין אלהרר (יש עתיד):

מישהו אמר שלא? מי אמר שלא?

מיקי לוי (יש עתיד):

מי אמר שלא?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הצדק חייב להיעשות. והשאלה היא לא רק מה בודקים, ולא רק את מי בודקים, השאלה המכרעת היא: מי בודק את האמת?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

נכון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זה נכון במקרה זה, וזה נכון לא פחות לעניין בדיקת האירוע הקשה ביותר בתולדותינו, האירוע של 7 באוקטובר. האופוזיציה, ושמענו אותה כאן, צועקת: ועדת חקירה ממלכתית.

קריאות:

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה הראש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל באותה נשימה, אתם יודעים שחלק עצום של העם לא יקבל את הרכב הבודקים שאתם מציעים.

רם בן ברק (יש עתיד):

אתה עובד בזה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו רוצים, להבדיל מכם, להקים ועדת חקירה עם תמיכה ציבורית רחבה ככל האפשר. ככל האפשר.

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל אפשרנו את זה.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה לא יקרה. לא יקרה. לא יקרה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא ועדה שאינה מקובלת על חצי העם ויותר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תסתכל, תסתכל למעלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, לא.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תסתכל למה גרמת, תסתכל - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא ועדה שחצי העם מאמין שהמסקנות שלה כתובות מראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, לא. חבר הכנסת דוידסון.

מירב בן ארי (יש עתיד):

- - - אנשים, תראה כמה אנשים - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

לא להפריע. לא להפריע. לא להפריע.

ניסים ואטורי (הליכוד):

- - - אין לכם בושה. תתביישו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, נא לשמור על השקט. ראש הממשלה, בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זו חייבת להיות ועדה מאוזנת, שתשמע את כולם - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה מאוזנת?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - תחקור את כולם, ותזכה לאמון מרבי של הציבור. והדרך היחידה להבטיח את אמון הציבור בעבודת הוועדה - - -

עדי עזוז (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת עזוז, קריאה שנייה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שנתיים עברו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תסתכל על המשפחות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הדרך היחידה להבטיח את אמון הציבור - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אמרת? איזו קריאה? לא שמעתי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - בעבודת הוועדה, היא הסכמה רחבה לגבי הרכב הוועדה. ולכן ועדת החקירה שנקדם תתבסס על הרכב שמייצג את כל חלקי העם, ולא רק חלק ממנו. לפחות את רוב-רובו של העם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כי תמיד יהיה, תמיד יהיה מיעוט צעקני שיחפש את המפריד ולא את המשותף.

קריאות:

דבי ביטון (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה, אני רק רוצה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שלישית, נא לצאת. תודה רבה.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

אה, סליחה. סליחה, סליחה, חברת הכנסת דבי ביטון, סליחה, קריאה שנייה. סליחה, קריאה שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה מרוב שאתה נותן לנו קריאות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואם כבר הזכרתי מיעוט צעקני, אני מתכוון ברחובות - -

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

עכשיו קריאה שלישית, נא לצאת. תודה רבה.

דבי ביטון (יש עתיד):

לא אמרתי כלום.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמרת.

דבי ביטון (יש עתיד):

חשבתי שאתה יותר ידידותי.

ניסים ואטורי (הליכוד):

תכף תישארו כמספר המנדטים שלכם.

דבי ביטון (יש עתיד):

ראש הממשלה, אתה כבר לא צעיר, צריך לצעוק שתשמע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואם כבר הזכרתי מיעוט צעקני, כולנו רואים את ההפגנות עם שלטי הפייק שכל פעם מתחלפים. אותם אנשים, ופעם הם מפגינים על הוצאת הגז מהמים – תארו לכם את מדינת ישראל, איפה היא הייתה נמצאת אם לא היינו מוציאים את הגז; פעם הם צועקים על חיסוני הקורונה – הרי באמצעות חיסוני הקורונה הוצאנו את ישראל ראשונה בעולם מהמגפה הזאת; או צועקים לסיום המלחמה לפני השגת יעדיה. המפגינים הם תמיד אותם מפגינים, רק השלטים מתחלפים. ואני אומר לכם: תביאו לוח מחיק עם טוש, זה יחסוך את הכסף על הפוסטרים האלה – אם כי אתם לא משלמים את הכסף הזה. אבל תחליפו. די, די, מספיק, מבינים. הבנו את ההפגנות הפוליטיות שלכם. אנחנו מדברים תכלס. אנחנו מדברים על מהות, אנחנו לא מדברים על סיסמאות שמשתנות. משתנה הדבר הזה – עוברים לדבר הבא. הדבר הבא הלך – עוברים לדבר הבא אחריו.

קריאה:

בדיוק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני מדבר על המהות, והמהות כרגע - -

מירב בן ארי (יש עתיד):

לעמוד כשמוחאים כפיים, לא לשבת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

- - היא האם יש אפשרות להקים ועדת חקירה שתזכה להסכמה רחבה.

אושר שקלים (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

ששש. חבר הכנסת שקלים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

האם יש אפשרות, האם יש אפשרות - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

תעשה סקר. תעשה סקר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

עשיתי. תאמין לי, רואים שם בדיוק את מה שאני אומר.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה לא עשית. תביא אותו. תביא אותו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתה לא יודע כמה אני צודק.

מיקי לוי (יש עתיד):

תביא את הסקר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, אני מזכיר לך שאתה בקריאה שנייה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל הוא קרא - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

האם יש אפשרות להקים ועדת חקירה שלא תהיה מקובלת, או דחויה, יותר נכון, על ידי יותר ממחצית העם, כשמבררים מי באמת מרכיב אותה? זה טס לשמיים בנגטיב שלו. טס.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

יש חוק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אז האם יש אפשרות – מצד שני, עם ועדה שתוקם אקסקלוסיבית על ידי הממשלה, אתה תזכה לאותה – לא בדיוק אותה, אבל זה לא משנה, להתנגדות מסיבית. אז האם יש אפשרות להקים משהו בהסכמה לאומית רחבה? טוב, אז יש לנו דוגמה, דוגמה מוצלחת להקמת ועדת חקירה עם הסכמה רחבה אחרי אסון לאומי נורא. ואני מדבר - - -

משה טור פז (יש עתיד):

אסון מירון - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא, אני מדבר על האסון הלאומי הקשה ביותר שפקד את הדמוקרטיה שקוראים לה ארצות הברית, וזה אסון 11 בנובמבר - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

בספטמבר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

בספטמבר. האמריקנים, אחרי 11 בספטמבר, ביקשו לדעת איך קרה הדבר.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

בחרו בממדאני. בחרו בממדאני.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

תחת מי קרה הדבר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת איימן עודה, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ולמי האחריות הזו. והם הקימו – ותקשיבו לי טוב, כי אתם לא רוצים להקשיב לאיך הם הגיעו להסכמה על הדבר הנורא ביותר. זה יותר מפרל הרבור, וזה לא היה בסיס ימי בהוואי, זה היה בניו יורק, בלב מדינת ניו יורק, ההתקפה הקשה ביותר שאי פעם קרתה על ארצות הברית, על שטחה, והם צריכים לדון בזה. אז הם דנו בזה, אבל הם דנו בזה אחרת. הם לא עשו את מה שאתם עושים, להפוך את זה לקרדום פוליטי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא דנו בזה בכלל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הם עשו משהו אחר. הם הקימו ועדת חקירה פריטטית, הם הקימו ועדת חקירה לאומית, ועדה משותפת לרפובליקנים ולדמוקרטים כאחד. הם קראו לזהNational Committee of Investigation.

היו"ר אמיר אוחנה:

ששש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ועדת חקירה לאומית, ושני צידי המתרס הפוליטי שיתפו פעולה באופן מלא כדי להגיע למסקנות ולהפיק לקחים לטובת המדינה. אף אחד לא ניסה להשתמש בוועדת החקירה כמכשיר פוליטי, הרי זה כל כך ברור ושקוף, אבל הם עשו משהו אחר לגמרי.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה היה - - - פוליטי, לא היה ממשלתי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מי היה ראש הממשלה - - -

מיקי לוי (יש עתיד):

שנתיים לא עשיתם - - -

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כולם יצטרכו. חברי הכנסת, הרי אתם אומרים שזה נמשך שנים. אכן, בואו נבדוק את זה, בואו נבדוק מה קרה, בואו נבדוק מי עשה דבר כזה או אחר – גם במישור המדיני, גם במישור הביטחוני, גם במישור ההתראתי. כל הדברים האלה חייבים להיבדק, אבל הם חייבים להיבדק לא על ידי הרכב שחצי מהציבור ומעלה מאמין מראש שהמסקנות נכתבו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין חצי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

תביאו את שני הצדדים, תביאו אותם בצורה מלאה, בצורה מאוזנת, בצורה אחראית, אפשר ללמוד משהו מהאמריקנים.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת רייטן מרום, קריאה ראשונה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

- - - להגיד את זה - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יבגני סובה, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברי הכנסת - - -

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

בהסכמה. תתחיל.

קארין אלהרר (יש עתיד):

כמה דמגוגיה. אלליי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

תודה לך. חברי הכנסת, אני רוצה לומר שעוד נכונו לנו ימי מבחן משותפים, ואני רוצה גם לומר שעמדנו באתגרים היסטוריים, ויכולנו להם. זה לא דבר שהוא מובן מאליו. זאת אומרת, ההנחה של האויבים שלנו הייתה שאין לנו שום יכולת עמידה כזאת. נסראללה אמר שאנחנו קורי עכביש, הם אמרו ישראל לא יכולה לעמוד יותר מאשר בחזית אחת, אולי שתיים, אבל בטח לא בשבע חזיתות, וישראל לא יכולה לעמוד במלחמה שנמשכת יותר משלושה שבועות, אבל עמדנו, כי עמדנו יחד. זה לא מבטל את המחלוקות בינינו. מחלוקות זה דבר טבעי – זה דבר טבעי בעמנו, זה גם דבר טבעי במדינתנו, זה אגב דבר טבעי בכל דמוקרטיה. אבל אני מאמין שברגעי מבחן אנחנו אכן נעמוד ביחד, כי בעם שלנו טמונים כוחות מופלאים, וכדי להבטיח את קיומנו לדורי-דורות אנחנו חייבים לעשות דבר אחד, שאותו הדגשתי שוב ושוב מאז תחילת המלחמה. בימי מבחן של מלחמה – ואני מוסיף, כי אני מאמין שאנחנו מתקרבים לזה – גם בימי מבחן של שלום, אנחנו חייבים לעמוד יחד. יחד נעמוד, יחד נעשה, ובעזרת השם, יחד נצליח.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לראש הממשלה. אני מתכבד להזמין כעת את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, ולהזכיר לחברי הכנסת כולם שכפי שעמדתי על זכותו של ראש הממשלה לדבר ללא הפרעות, ככה אעמוד גם על זכותו של ראש האופוזיציה. בבקשה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, בשבועות האחרונים מסתמנת תופעה - - -

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

תהיו בשקט. חלאס.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, אני על זה, הכול בסדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הקשבנו. תהיו בשקט - - -

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, לא הייתי צריך עזרה מהצד ההוא, אני גם לא צריך עזרה מהצד הזה. הכול בסדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

רוצים לשמוע.

היו"ר אמיר אוחנה:

הכול בסדר.

יאיר לפיד (יש עתיד):

בשבועות האחרונים מסתמנת תופעה ישראלית חדשה. אף אחד כבר לא מזועזע משום דבר שהממשלה עושה. וזה מעניין. בישראל הרי זעזוע מוסרי הוא סוג של ספורט לאומי, עד שזה מגיע אליכם. פורצת פרשיית השחיתות בהסתדרות, מתברר כמובן שמי שעומד מאחורי השחיתות הם חברי מרכז ליכוד, שרים, חברי כנסת – כולם משועממים בגלוי. אף אחד לא היה מזועזע.

צגה מלקו (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת צגה מלקו, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אף אחד לא אמר: זה לא יכול להיות. כולם אמרו: כן, טוב, ברור - -

אריאל קלנר (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קלנר, קריאה ראשונה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

- - אם יש שחיתות, הליכוד מעורב. ככה זה, כי אתם מפא"י החדשה. אתם בדיוק כמו שהייתה מפא"י בסוף דרכה – מושחתת, מסואבת, אדישה למה שחושבים עליה.

צגה מלקו (הליכוד):

אבל אתם אמרתם - - -

יאיר לפיד (יש עתיד):

היה טיפה רעש לחצי יום, כשהתברר שמנסים למנות את יאיר נתניהו למנהל מחלקה שאף אחד לא צריך, עם משכורת ותנאים של שר - -