ישיבת מליאה בתאריך 10/02/2025 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

שלום, אנחנו מתכבדים לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני י"ב בשבט התשפ"ה, 10 בפברואר 2025. זהו היום ה-493 למלחמה, שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-76 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל, עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. שלום גם לשרה, ברוכה הבאה. הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5474/25 וכלה בהצעת חוק פ/5508/25: הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית בגין אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת אורית פרקש הכהן; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – העמדת סיוע לנפגע פעולות איבה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק-יסוד: רמת הגולן, מאת חברי הכנסת צביקה פוגל ואיתמר בן גביר; הצעת חוק הוקרה לאזרחים נושאי נשק ברישיון פרטי שהצילו חיים בפיגוע, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר, יצחק קרויזר וצביקה פוגל; הצעת חוק דרישת פירוט מקורות רכוש בלתי מוסבר מאדם הפעיל בארגון פשיעה, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק חסיון שמות ראש המטה הכללי, ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים וראש שירות הביטחון הכללי, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – בנייה או הרחבה של מרחב מוגן דירתי לאדם עם מוגבלות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק העונשין (תיקון – המאבק בפוליגמיה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר, יצחק קרויזר, לימור סון הר מלך וצביקה פוגל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת אבל לעצמאים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הצהרת אמונים של חבר הכנסת), מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק למניעת מפגעים (בטיחות מקררים) (תיקון – ביטול איסור הפקרת מקרר), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק המוהלים, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הגבלת שכר טרחת עורך דין), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר ולימור סון הר מלך; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור שימוש בבעלי חיים במוסד חינוך או תרבות), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הפחתת הרוב הדרוש להפסקת חברותו של חבר הכנסת), מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר, יצחק שמעון וסרלאוף, לימור סון הר מלך ויצחק קרויזר; הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו (תיקון – זכאות לבן משפחה של חטוף ששוחרר), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית וירון לוי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שלילת זכויות סוציאליות לאדם שהורשע ברצח או בניסיון לרצח על רקע לאומני), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק ציונות כערך מנחה בפעולות הממשלה, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר, יצחק קרויזר, לימור סון הר מלך וצביקה פוגל; הצעת חוק העונשין (תיקון – הכרה באינוס גברים), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, קטי קטרין שטרית, סימון דוידסון, שלי טל מירון, נעמה לזימי, נאור שירי, קארין אלהרר, מירב כהן, מטי צרפתי הרכבי, רון כץ ובועז טופורובסקי; הצעת חוק יום המודעות למאבק במחלת הסרטן, התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק-יסוד: הצבא (תיקון – עקרונות היסוד של הצבא), מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר וצביקה פוגל; הצעת חוק-יסוד: הצבא (תיקון – שמירה על אורח חיים דתי), מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – חשיפת זהותו של מטריד ברשת תקשורת אלקטרונית), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת נעמה לזימי, חוה אתי עטייה, יסמין פרידמן, עאידה תומא סלימאן, דבי ביטון, מטי צרפתי הרכבי, שלי טל מירון, אפרת רייטן מרום, שרון ניר, אימאן ח'טיב יאסין, פנינה תמנו, מירב בן ארי, מיכל שיר סגמן, מרב מיכאלי, טטיאנה מזרסקי, אורית פרקש הכהן, קארין אלהרר, מירב כהן, קטי קטרין שטרית וצגה מלקו; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – חשיפת זהותו של מטריד ברשת תקשורת אלקטרונית), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, ששון ששי גואטה, ניסים ואטורי, לימור סון הר מלך, יונתן מישרקי, ארז מלול, עפיף עבד, אביחי אברהם בוארון, משה פסל, יצחק קרויזר, עמית הלוי, אריאל קלנר, יוסף טייב ואושר שקלים; הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בסמים ובשימוש לרעה באלכוהול, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אלי דלל, מירב בן ארי, מישל בוסקילה, דוד ביטן, דן אילוז, קטי קטרין שטרית, פנינה תמנו, חנוך דב מלביצקי, צגה מלקו, שלום דנינו ואביחי אברהם בוארון; הצעת חוק עקרונות לפדיון שבויים, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק איסור אספקת שירותים חיוניים לגורמים עוינים, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק חובת פרסום שמותיהם של אסירים ביטחוניים ששוחררו ממאסר, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, צביקה פוגל ואיתמר בן גביר; הצעת חוק איסור אלימות בספורט (תיקון – החמרת ענישה ואיסור הסתרת פנים), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת רון כץ, יוסף טייב, מאיר כהן, מיכאל מרדכי ביטון, גלעד קריב, ולדימיר בליאק, שלי טל מירון, ירון לוי, ינון אזולאי, אופיר כץ, אליהו ברוכי, אחמד טיבי, עופר כסיף, דבי ביטון, אלמוג כהן וקטי קטרין שטרית; הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הענישה על עבירות גנבת רכב כדין ענישה בגין חברות בארגון פשיעה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – הרשות והמועצה לתקשורת משודרת), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק איסור שהייה וישיבה בישראל שלא כדין (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עמית הלוי, אושר שקלים, קטי קטרין שטרית, חוה אתי עטייה, יוסף טייב, אברהם בצלאל, ינון אזולאי, מישל בוסקילה, סימון מושיאשוילי, יונתן מישרקי, שלום דנינו, ניסים ואטורי, אליהו רביבו, גלית דיסטל אטבריאן, מיכל מרים וולדיגר, אופיר כץ, דוד ביטן, ששון ששי גואטה, עפיף עבד, משה פסל, צגה מלקו, טלי גוטליב, משה סעדה, בועז ביסמוט, חנוך דב מלביצקי, אלי דלל, יצחק פינדרוס, יולי יואל אדלשטיין, אביחי אברהם בוארון, דן אילוז, אריאל קלנר, אליהו ברוכי, משה רוט, יצחק קרויזר, לימור סון הר מלך, אלמוג כהן, משה סולומון, עודד פורר, איתמר בן גביר, יצחק שמעון וסרלאוף, ארז מלול, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי, שרון ניר, צביקה פוגל, אוהד טל, שמחה רוטמן, עמיחי אליהו, עידן רול ומתן כהנא; הצעת חוק להגדלת היצע הדיור ברשויות מקומיות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יעקב אשר. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 40), התשפ"ה–2025, שהחזירה ועדת הפנים והגנת הסביבה. הצעת ועדת החינוך, התרבות והספורט בדבר פיצול הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – הרחקת סטודנטים תומכי טרור ממוסד לימוד ופירוק תאים תומכי טרור), התשפ"ג–2023. עוד אבקש להודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון כי הוא חוזר בו מהצעת חוק להסדרת מגורים בשטחי מרעה, התשפ"ה–2024, שמספרה פ/1001/25. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת שלי טל מירון לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, הצעת האי-אמון הזאת מדברת בעצם על מה שאני קוראת לו חוק ההשתמטות, אבל אני עוד אגיע לזה בהמשך דבריי. אני לא יכולה שלא לפתוח את דבריי בהצעת האי-אמון הזאת ואת המליאה הזאת בלי לדבר על מה שקרה במדינת ישראל ביום שבת. קיבלנו אלינו שלושה מחטופינו, שהם כבר שבים, וכמובן התמלאנו תחושת שמחה ועוד סדקים בלב התאחו, עוד שלושה סדקים. ויחד עם זאת, אני חושבת שזה היה רגע שבר מאוד גדול בחברה הישראלית לראות אותם חוזרים בצורה שבה הם חזרו. אני חושבת שכל יצור אנושי שיש לו לב פועם בחזה לא יכול להסתכל על התמונות האלה ולהישאר אותו בן אדם. אני בטוחה שמרבית האנשים במדינת ישראל, זה זרק אותם להיסטוריה שלנו, לאירועים הכי קשים בהיסטוריה של העם היהודי, ולא יכולנו שלא לעשות את ההשוואה הזאת. וכן, יש פה אנשים שחושבים שצריך להשוות את זה לשואה ויש את אלה שסוברים שלא, וזה בסדר שיש דעות שונות, אבל כולנו, אני בטוחה, מסכימים שלא יכולים להיות מראות כאלה של אזרחינו במדינת ישראל. הבהילות שאני מרגישה כשאני מדברת היום כאן היא פשוט כי הם ימותו. הפחד והחרדה והדאגה היא שמתוך 76 חטופים שעדיין שם, רבים עדיין בחיים, והם פשוט ימותו. הם ימותו. ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שהם ימותו. אנחנו צריכים לעשות הכול כדי להציל אותם. והיום בוועדות הכנסת היה מאוד מאוד קשה. היה מאוד קשה עם הדיסוננס הזה בין מה שהמשפחות חשות כרגע לבין לקיים דיונים בכנסת על פקודת בנקים, על שטחי מרעה ועל כל מיני דברים. אפילו דיונים על חטופים, שהם מאוד מאוד חשובים, לא יכולים, לא יכולים להשתוות לכך שהבית הזה יתאחד כולו בקריאה להשבת החטופים. אבל לא כמו שאנחנו תמיד אומרים, אלא ביחד, בפעימה אחת וכמה שיותר מהר. אסור לנו לפרוס את זה, אסור לנו לדרג את זה. אין לנו את הזכות יותר לדרג את זה כי הם פשוט ימותו. וכשישבתי בוועדות ושמעתי את המשפחות מדברות – את אחות של שלמה מנצור, שהוא בחודש הבא בן 87, ואת בתו, שממש פרצה בבכי ואמרה שהיא רוצה לחבק את אבא שלה – אני לא יכולה להישאר אדישה ולהמשיך בסדר-יומי כאילו הכול בסדר. התפקיד שלנו כנבחרי ציבור זה לייצג את העם ולעשות את הדבר הנכון, והדבר הנכון שצריך לקרות בבית הזה זה שכולנו נתאחד בקריאה לראש הממשלה, שאני מבינה שאמור להגיע לכאן, לממש את העסקה במלואה ובמיידי, לצמצם את לוחות הזמנים, לבטל פעימות, לייצר פעימה אחת כוללת להחזרת כולם הביתה, החיים לשיקום, והמתים לקבורה. וכשאני אומרת "החיים לשיקום" אני רוצה לקוות שהם יישארו בחיים. אתמול שמעתי את אימא של אלון החטוף – אני לא חושבת שמי שראה את הריאיון הזה מסוגל להישאר אדיש – מספרת שהיא קיבלה מידע מהחטופים ששבו עכשיו שהילד שלה פצוע בעיניו מרסיסים, והוא לא מטופל, והוא כבול בשלשלאות כמו חיה, כמו חיה, במנהרות. איך אנחנו יכולים להמשיך את סדר-היום שלנו? איך אנחנו יכולים להמשיך כרגיל כאילו כלום לא קרה כשזה המצב של החטופים שלנו? איזה עם אנחנו, מי אנחנו, מה אנחנו, אם לא נחזיר אותם? איך נוכל לחיות עם עצמנו, עם המצפון שלנו, כמי שעיני העם נשואות אלינו להוביל אותם, לייצג אותם? אם לא נחזיר אותם, איזה מין עם אנחנו? לאן אנחנו הולכים? מה הדרך שלנו? מה היהדות שלנו? רציתי לקשור את זה לחוויה שחוויתי אתמול. אתמול נסעתי לסיור בחברה הדרוזית בצפון, הייתי בפקיעין, בבית ג'ן, בחורפיש, ופגשתי אנשים מופלאים, קודם כול את ראשי המועצה המופלאים, באמת, וגם פעילים ותושבים, ששוחחו איתי על המצוקות של החברה הדרוזית. אבל בסיום היום הזה נכנסתי לכפר הילדים בחורפיש, שזה כפר שמשקם ילדים מרקעים מאוד קשים מהחברה הדרוזית. זה כפר מאוד יוצא דופן ומאוד ייחודי. כשעשיתי סיור במקום והסתכלתי – כל המקום היה מלא בציורים של ילדים להשבת החטופים. ולרגע אחד קינאתי ביכולת שלהם להיות כל כך מאוחדים בקריאה להשבת החטופים, מה שאנחנו, בינינו לבין עצמנו, לא מספיק יודעים לעשות, כי יש עדיין אנשים שחושבים שלא צריכה להתבצע עסקה, שלא ירימו את ידם, ובכך הם חורצים את גורל החטופים למוות בייסורים. אני לא יכולה להבין, לא יכולה להבין אנשים שמרימים את ידם לשלילה לעסקה הזאת. לא יכולה ולעולם לא אוכל להבין. רציתי לדבר לרגע על החברה הדרוזית כי אני מרגישה שעם ישראל עושה להם עוול מאוד מאוד מאוד גדול, והמצוקות שהם סיפרו לי עליהן – זו לא פעם ראשונה שאני כמובן מבקרת שם ושומעת על המצוקות אבל זה חוזר על עצמו מיישוב ליישוב וזה הדהים אותי – אין גינת שעשועים לילדים, אין מגרש כדורגל, אין אולם ספורט, אין היכל תרבות. דברים בסיסיים מינימליים שכולנו מכירים מחיי היום-יום שלנו, אצלם הם לא קיימים. אפילו בשכונה שלי, בשכונה שלי בתל אביב, יש אולי חמישה גני שעשועים. זה בלתי נתפס. ואי-אפשר להתעלם כל פעם מחדש מהבעיות המהותיות שמאפיינות את החברה הדרוזית וזה בראש ובראשונה ולפני הכול חוק הלאום, וכמובן חוק קמיניץ, שבעצם דוחק את האוכלוסייה הזאת, גם החוצה מתוך היישובים שלהם, כי הם לא יכולים לבנות ולהתפתח, וזה משפיע כמובן על היכולת שלהם להינשא, ואפילו משפיע על אחוזי הגירושים בחברה הזאת. וזה לא רק תוכניות החומש שמתבטלות ותקציבים שהבטיחו להם ולא הגיעו בפועל, זה באמת תקיעת אצבע ממושכת ממש ישר לתוך העין. מה שהיה מדהים כשפגשתי את ראשי המועצה המדהימים האלה, זה שבניגוד להרבה אנשים בבית הזה, אותם לא מעניין הכוח, והכסף והכבוד. אלה אנשים שהיו בכירים מאוד בצבא, במשטרה, בכוחות הביטחון שלנו ויכלו לשבת בכיף בפנסיה בבית, אבל הם החליטו לגשת לחיים הציבוריים כדי לעשות למען התושבים שלהם. בזמן שאנחנו מפלים אותם בחוק הלאום ובכל כך הרבה דברים שהם פירטו בפניי, הם משרתים את מדינת ישראל. הם הולכים לצבא, והם נופלים בצבא, והם מחרפים את נפשם בשבילנו, בשביל הביטחון שלנו, בעוד אנחנו מפלים אותם. הדיסוננס הזה הוא בלתי נתפס, שיש חלקים שלמים ומגזרים שלמים בעם היהודי במדינת ישראל שלא משרתים את המדינה ולא תורמים את חלקם לחברה; ויש חלקים אחרים שכן תורמים וכן נותנים, אבל אותם מפלים ונגדם מחוקקים חוקים מפלים. יש אפילו יישובים, כמו חורפיש, שלא התפנו בתחילת המלחמה, למרות שהמליצו להם להתפנות, בעוד הם סופגים ירי רקטות אין-סופי, וכטב"מים. ראיתי סרטונים של פגיעות, זה היה באמת בלתי נתפס. כשעדיין הייתה סכנה מרחפת של פלישה של חיזבאללה, התושבים שם התגייסו תחת פקודת "בני המקום" והקימו מערכי האבטחה, חילוץ, פינוי רפואי ביישובים. הם שיתפו פעולה באופן מלא עם הצבא. הם אירחו אותם. הם פתחו כמובן את כל מבני הציבור, והעבירו סיוע משמעותי, ועשו הרבה מאוד דברים כדי לפעול עם הצבא ועם הרשויות השכנות כדי להציל חיים של אנשים. הזכויות שלהם מגיעות להם, כי באבני היסוד של המדינה שלנו קבעו האבות המייסדים מכל קצוות הקשת הפוליטית, שמדינת ישראל תקיים שוויון זכויות ללא הבדלי דת, גזע ומין. כל הזמן מדברים פה על לעשות חוזה חדש בין הציבור לבין המדינה, ושכל הצדדים חייבים לקיים את הצד שלהם בחוזה. אבל לפני שרצים לנסח חוזה ישראלי חדש, הגיע הזמן שהממשלה תתחיל לקיים את הצד שלה בחוזה כלפי החברה הדרוזית וכלפי כל אזרחי המדינה. זה לא נתפס שגם אחרי שנים של אצבע בעין, החברה הדרוזית ממשיכה להתגייס למען המדינה, ממשיכה לשרת את המדינה, ומלמדת אותנו הרבה פעמים ציונות יותר טוב ממה שאנחנו בעצמנו עושים. אז מכאן אני רק רוצה לשלוח להם חיזוק ותודה על מי ומה שהם, ושאנחנו נעשה הכול כדי לפעול לתקן את העוולות שהם חווים כחברה. שוב, רק משפט אחרון, אני חוזרת על הבקשה והדרישה שלנו מראש הממשלה: לקיים את העסקה במלואה. לקצר אותה, לצמצם את המועדים, ולהביא את כולם בפעימה אחת. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מתכבד כעת להזמין את חבר הכנסת עודד פורר לנמק את ההצעה מטעם סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה. בבקשה. בבקשה, אדוני.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, גברתי השרה, לצערי, שוב אנחנו עדים לניסיון מביש של הממשלה לברוח מהאמת. אתמול בישיבת הממשלה, ראש הממשלה סירב לאפשר לראש השב"כ להציג את עמדתו המקצועית בעניין הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את מחדלי 7 באוקטובר. הוא אפילו לא היה מוכן לשמוע. הוא פחד שמא תיאמר האמת. ראש הממשלה לא רצה להקשיב, בדיוק כפי שהוא לא הקשיב לאזהרות הדרגים המקצועיים לפני טבח 7 באוקטובר; בדיוק כפי שהוא סירב לפגוש את הרמטכ"ל בקיץ של שנת 2023 לסקירה ביטחונית. והתוצאה, לצערי, ידועה לכולנו. אדוני היושב-ראש, מנהיגות אמיתית לא מפחדת מהאמת. מנהיגות אמיתית דורשת את האמת. היא מתייצבת מול הציבור. היא לומדת את הלקחים. היא פועלת כדי לתקן את הטעויות – אבל בממשלת 7 באוקטובר לא מחפשים אמת. בממשלת 7 באוקטובר מחפשים אליבי ולא מתמודדים עם המחדל; מחפשים למצוא את הדרך לטייח אותו. במקום להילחם בטרור, במחדלים הביטחוניים או אפילו בפשיעה שמשתוללת ברחובות, מנהלים בממשלה מלחמת הישרדות פוליטית יום אחרי יום. ראינו זאת בעבר. ראינו את העדות המביכה של ראש הממשלה בוועדת החקירה לאסון מירון, כשהוא אמר שאם רק היו מושכים בדש מעילו, הוא היה עושה משהו. הוא רק שכח שהוא קיבל אזהרות בעל פה ובכתב על הסכנות בהר מירון, כולל ממי שהיום הוא שר בממשלתו – היה אז יושב-ראש ועדת הפנים – ממש בדיוק כפי שהוא קיבל כראש ממשלה בשנת 2016 דוח מיוחד משר הביטחון דאז אביגדור ליברמן, שהזהיר מפני תוכניות חמאס, הזהיר מהתוכנית לפרוץ ולהשתלט על יישובים, ודרש לצאת למכת מנע מול חמאס. אבל ראש הממשלה סירב לשמוע. הוא בחר לקנות את השקט לטווח הקצר על חשבון ביטחון אזרחי ישראל לטווח הארוך, והלך להסדרה מול ארגון חמאס, במקום להכרעה. שום דבר לא נעשה, והמחיר ששילמה מדינת ישראל על הדחיינות ועל ההססנות כבד מנשוא. כך, אדוני היושב-ראש, תחת הנהגתו של ראש הממשלה נתניהו בפעם הראשונה מאז קום המדינה יישובים ישראליים נכבשו, צירי תנועה וצמתים מרכזיים נשלטו על ידי מחבלים, וטבח אכזרי התבצע בחפים מפשע: ילדים, נשים, גברים וזקנים. רצח, אונס, ביזה וחטיפה – והכול כי ההנהגה שהייתה אמורה לדאוג לביטחון כשלה במשימה הבסיסית ביותר שלה, במשימה לשמור על ביטחון אזרחי ישראל. האמת הפשוטה היא שלא זו בלבד שעברנו את הטבח הנורא הזה, אלא שתחת הנהגת הממשלה הזאת בוצע טרנספר לאזרחים ישראלים מחבלי ארץ שלמים: מהגליל, מעוטף עזה, מבתים שעדיין נותרו ריקים בצפון ובדרום. אזרחים שנמצאים כבר 16 חודשים ללא בית וללא ודאות מתי הם בכלל יחזרו. האמת הפשוטה היא, אדוני היושב-ראש, שמאז 7 באוקטובר, במשך 16 חודשים, הממשלה הזאת לא הצליחה להביא למיגור חמאס, והותירה אותו ריבון ברצועה, בין היתר בזכות הזרמה בלתי פוסקת של דלק וציוד, שאפשרו לחמאס להמשיך ולפעול, עד כדי כך שגם על המזון – שחלקו נקנה בכספי משלם המיסים הישראלי – חמאס גובה מיסים ומבצר את שלטונו. האמת הפשוטה היא, חברי הכנסת, ש-80 שנה אחרי שחרור אושוויץ, 80 שנה אחרי שנשבעה כל ההנהגה הישראלית לדורותיה: לעולם לא עוד – 80 שנה אחרי צפינו במראות של חטופים ישראלים חוזרים הביתה בתת-תזונה, במצב קשה, למציאות מחרידה שבה הם מגלים מי נותר בחיים ומי לא, אחרי שמשפחות שלמות נרצחו בטבח 7 באוקטובר. האמת הפשוטה היא, אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חברי הכנסת, שמנהיגות פירושה אחריות. אחריות אינה רק תארים וכיבודים; אחריות היא היכולת להודות בכשלים; אחריות היא היכולת לשאת בתוצאות ולתקן. אבל ראש הממשלה ושריו עושים הכול – הכול – כדי לברוח מאחריות. המלחמה שמנהל ראש הממשלה היא לא מול חמאס. מלחמת החורמה שהוא מנהל היא נגד ועדת החקירה הממלכתית. זה האיום הגדול ביותר מבחינתו על מדינת ישראל – לא שלטון החמאס, לא העובדה שהאיראנים קרובים לנשק גרעיני, רק הנושא: לא להקים ועדת חקירה ממלכתית, ואליו מגייסים את כל הכוחות כולם. אבל אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו, הציבור, לא ניתן לזה לקרות. האמת תצא לאור. היא תביא את הדין וחשבון שמדינת ישראל זקוקה לו כדי לעשות את התיקון. לנו אין אמון בממשלה הזאת. היא כשלה בכל ממד, והיא חייבת להתפטר. היא חייבת להתפטר לא רק בגלל מחדלי 7 באוקטובר; היא חייבת להתפטר בגלל כל מה שקרה מאז 7 באוקטובר; היא חייבת להתפטר בגלל שאחרי 16 חודשים, אחרי כל כך הרבה הרוגים ופצועים, עדיין חמאס נמצא בשלטון; היא חייבת להתפטר כי תחת הממשלה הזאת המשיכו להעביר סיגריות וציוד, אני לא יודע, קרואסונים, ומשאיות מלאות בכל טוב. למי? לחמאס. הממשלה הזאת חייבת להתפטר כי שר הביטחון של הממשלה הזאת כתב מייד אחרי טבח 7 באוקטובר, כשהוא היה אז עוד שר האנרגיה: לא תהיה יותר אף טיפת מים ולא יהיה חשמל. כמה זמן לקח לחמאס לחבר מחדש את החשמל? כמה זמן לקח עד שנכנסו המשאיות עם הדלק והציוד? הממשלה הזו חייבת ללכת הביתה כי היא נכשלה, וועדת החקירה הממלכתית חייבת לקום כדי שאפשר יהיה לתקן את הליקויים שנעשו על ידי הממשלה הזאת. עכשיו, לצערי, אדוני היושב-ראש, בתוך העולם הכאוטי הזה, הממשלה הזאת גם מקדמת את החוק הנורא הזה שנקרא חוק ההשתמטות. זאת אומרת, לא די שאנחנו נמצאים במלחמה בכל החזיתות, לא די שחיילים עושים 200 ו-300 ימי מילואים, וכבר מכינים אותם לשנה הבאה, והם לא יודעים אם יהיה להם עסק, אם יישאר להם מקום עבודה, אם יהיה להם לאן לחזור. לצד זאת שהממשלה הזאת שולחת אותם לכל כך הרבה ימי מילואים, ביד השנייה היא מקדמת במהירות שיא פה בכנסת חוק שיפתור אחוזים ניכרים מהאוכלוסייה משירות צבאי בכלל. אנחנו נמצאים במצב שבו כל אזרח במדינת ישראל חייב לאחוז בנשק, ומי שלא יכול לאחוז בנשק, כי הוא לא מתאים לצבא או שהצבא לא רוצה שהוא יחזיק נשק, יש מספיק מה לעשות בשירות הלאומי, בכוחות הביטחון האחרים: במשטרת ישראל, במערך הכיבוי, במגן דוד אדום, בבתי חולים. לא חסרות לנו משימות לאומיות. לכן, אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אין לנו אמון בממשלה הזאת, ואני מצפה שגם הכנסת תודיע שאין לה יותר אמון בממשלת 7 באוקטובר.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. אני מתכבד כעת להזמין את השרה עידית סילמן להשיב במשולב על שתי ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. בבקשה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני נואמת ונותנת למליאת הכנסת את התשובה בשם שר הביטחון במענה על הצעת האי-אמון. יש שני עקרונות יסוד, בראייתי, לחקיקה בנושא: הראשון, קידום שירות צבאי אפקטיבי של בני הציבור החרדי תוך אפשרות לשימור אורח החיים החרדי; השני הוא שימור עולם התורה. שר הביטחון אומר שהוא לא יקדם חקיקה שלא תשמור על שני העקרונות האלה. החקיקה היא משימה מורכבת אך הכרחית, כשהמציאות הקיימת היא עשרות שנים של אי-גיוס. ובואו, כבר היינו שם בהחלט, ראינו, היינו בממשלות קודמות. אנשים שהיום נמצאים בתפקידי מפתח היו שרי ביטחון, היו רמטכ"לים, ובמשך שנים לא קידמו גיוס. כיום ניצב בפנינו אתגר עצום: להביא לתיקון בשירות הביטחון. המשבר הנוכחי לאחר 7 באוקטובר מייצר גם הזדמנות שבה ניתן יהיה לקדם את החקיקה ובכך לתת מענה לצורכי צה"ל. הדרך הנכונה לקידום החקיקה היא הידברות משותפת והסכמה רחבה על יעד שבסבירות גבוהה ימומש. החברה החרדית תהווה בעתיד כשליש מאוכלוסיית מדינת ישראל, ולכן אי-השתתפותה בשירות הביטחון ובכלכלה תשפיע באופן דרמטי על המדינה. בדיוק משום כך אנו פועלים לקדם את החקיקה המבוססת על הידברות, הסכמה של כלל הציבור, כולל גם של מנהיגי ציבור מקרב המגזר החרדי. קבענו יעדי גיוס העולים בהדרגה, מתוך התחשבות במסלולים מותאמים למגזר החרדי, וזאת כדי להבטיח לכל מתגייס חרדי סביבה מתאימה ומעטפת שירות תומכת לאורח החיים שלו. היעד בהקשר הזה הוא ברור: חרדי שנכנס לצה"ל כחרדי – יוכל גם לצאת מצה"ל כחרדי. מימוש היעד הזה יוכל להביא איתו שינוי דרמטי בכך שבדורות הבאים השירות בצה"ל יהפוך לנורמה רווחת גם בחברה החרדית. חברות וחברי הכנסת, מאז כניסתו של שר הביטחון לתפקיד ומתוך החשיבות הרבה שהוא מייחס להשלמת תהליך החקיקה שבלעדיו התוכנית לגייס את בני הציבור החרדי צפויה להיכשל, השקעתי – הוא מציין – שעות מרובות בשיח עם דרגי המקצוע בצה"ל, עם נציגי הציבור החרדי, עם יו"ר ועדת החוץ והביטחון, עם קבוצות ונציגים מקרב הציבור, וכן עם היועצת המשפטית לממשלה, וזאת על מנת לגבש את העקרונות הנדרשים להצעת החוק לשם הצגתם בפני חברי הוועדה, ולהתקדם בתהליך החקיקה. העקרונות המונחים בפני ועדת החוץ והביטחון מביאים בחשבון את המציאות שהשתנתה מאז 7 באוקטובר, את המלחמה הרב-זירתית שישראל מצויה בה, ואת הצורך להקל את הנטל הכבד שבו נושאים כיום חיילי הסדיר, הקבע והמילואים בגבורה ובהקרבה גדולה. זוהי הצעה שמהווה מענה לצורך בהגדלת הסד"כ הצה"לי ובמימוש המשימה ההיסטורית של שילוב בני המגזר החרדי בצה"ל. התאמת המסגרות והמסלולים, קביעת יעדי גיוס מדורגים בהסכמה עם נציגי המגזר החרדי והגדרת סנקציות אפקטיביות, מוסדיות ואישיות – כל אלו יחד יבטיחו עמידה באותם יעדים. וכשאני מדבר – בשמו, הוא אומר – על קביעת יעדים בהסכמה, נדמה שהמציאות שכולנו עדים לה בשבועות האחרונים מוכיחה מדוע ההסכמה הזאת נחוצה: למרות שצה"ל קבע יעד של 4,800 מגויסים לשנת הגיוס 2024, והוציא אלפי צווי גיוס לחרדים, והחוק מטיל סנקציות פליליות על מי שאינו מתגייס – בפועל רק אחוזים בודדים התייצבו לשירות. את המצב הזה נוכל לפתור כאשר נעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית, כאמור, על ידי הסכמה. בהקשר זה אני מבקש להתייחס – בשמו – לעמדה שהוצגה על ידי אגף כוח האדם בצה"ל, שלפיה משנת 2026 ואילך לצה"ל תהיה היכולת לקלוט מספר בלתי מוגבל של מתגייסים מהמגזר החרדי. חשוב להבחין בין שני מושגים שונים בתכלית: גיוס וקליטה. היכולת לקלוט קשורה אך ורק לקיבולת המייצרת תהליכי מיון ומסלולים מותאמים, ובעניין הזה אני סומך על צה"ל שידע להיערך כראוי. לעומת זאת, היכולת לגייס בפועל קשורה למרחבי ההסכמה עם המגזר החרדי ולקיומו של חוק המסדיר את מעמדם של לומדי התורה שתורתם אומנותם. ולכן, ללא אותו גיוס, המתבסס כאמור על איזון בין הצרכים שפירטתי לתמיכת הנהגת הציבור החרדי, וללא אותו הסדר חוקי, יכולת הקליטה נותרת על הנייר בלבד, כפי שציינה גם צמרת צה"ל בהמשך לדבריהם בדבר יכולת הקליטה. אני מבקש – זה בשמו של שר הביטחון – להזכיר לכולנו את העקרונות המרכזיים של ההסדר שאותו אנו מקדמים: היעד שלנו הוא להביא לגיוסם של כ-50% מהמחזור השנתי של בני 18 מהמגזר החרדי בתוך שבע שנים, לעומת 7% המתגייסים כיום. ההגעה ליעד הזה תהיה מדורגת: בשנה הראשונה – 4,800 מתגייסים; בשנה השנייה – 5,700 מתגייסים, בהתאם לאומדנים שקבע צה"ל, העלייה היא הדרגתית ותימשך עד להגעה ליעד של 50% מתגייסים בשנה השביעית, שהם 9,000 מתגייסים חדשים לשנה. מדובר בתוספת של עשרות אלפי משרתים בשרות צבאי משמעותי, בסדיר ובמילואים. גיל הפטור יעמוד על 26. על מנת לוודא שתהיה עמידה ביעדים, בניגוד להסדרים קודמים, כולל ההסדר של סנקציות כלכליות לאי-עמידה ביעדים השנתיים גם סנקציות מוסדיות על הישיבות בגין כל תלמיד שמיועד לשירות ביטחון, וגם סנקציות אישיות על כלל המיועדים לשירות ביטחון, אלו הלומדים ואלו שאינם לומדים. מעבר לכך, מי שלא לומד ולא מתגייס ייחשב כמפר חוק על כל המשתמע מכך. ההצעה ממסדת מנגנוני אכיפה שיבטיחו את קיום הוראות החוק ביחס למוסדות הלימוד, לרבות כל התנאים המאפשרים לקבל דחיית שירות לאלו שתורתם אומנותם. ההסדר קובע גם כי שירות אזרחי-לאומי כמו בזק"א לא ייכלל ביעדים השנתיים, למעט שירות במסלול הביטחוני – מג"ב, שב"כ, שב"ס וכדומה, וכל זאת תחת הגבלה מספרית, שתכליתה ברורה: לשמר את העדיפות לשירות בצה"ל. החוק כולל גם, כאמור, התייחסות למסלולי שירות ייחודיים לחרדים, וכן מגדיר הטבות והעדפות שיינתנו למשרתים. חברותיי, חברי הכנסת, המציאות הביטחונית המורכבת – זו הנוכחית וזאת הצפויה לנו – ולצידה נתוני הדמוגרפיה הישראלית, מתלכדים לכדי הבנה ברורה: עלינו לעשות כל שניתן על מנת להרחיב את סדר הכוחות בצה"ל, וכל זאת תוך שאנו פועלים בחוכמה, בשיתופיות ומתוך הבנת גודל השעה, ייחודה של החברה החרדית, וכמובן, חשיבותו של לימוד התורה. מערכת הביטחון בראשותי – אומר השר – וממשלת ישראל כולה, מחויבות לעקרונות הללו, ולכן אני מבקש מהכנסת לדחות את הצעת אי-האמון שהוגשה. תודה לכם, בשם שר הביטחון.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשרה סילמן. אני מתכבד כעת להזמין את חבר הכנסת מנסור עבאס לנמק את ההצעה מטעם סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל. בבקשה, עד עשר דקות, אדוני.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תודה, אדוני היושב-ראש. באמת, השרה עידית סילמן, את חושבת שהנושא של חמץ, שכבודו במקומו מונח, הוא סיבה מספקת כדי להפיל את הממשלה הקודמת, ואת לא חושבת שכל המחדלים והבעיות שאנחנו סובלים מהם היום הם סיבה מספקת כדי להצביע אי-אמון בממשלה הזאת?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני אענה לך.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה תעני לי? מה תעני לי, עידית?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני חושבת – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חמץ, חמץ, והסתבר בסופו של דבר שאין שחר לדברים האלו. שר הבריאות אז – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

קודם כול, רק תסתכל על מה אנשים שלנו, ברגעים הכי קשים שלהם, שמרו. ודבר נוסף, מנסור, אתה גם יודע את זה וער לזה שבטח ובטח אי-אפשר להסתמך על ממשלה של 61 ביחד איתכם – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גם אחרי המחדל של 7 באוקטובר?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

– – אנשים שלא ידעו לבוא ולגנות את 7 באוקטובר.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עידית, עידית, תקשיבי לי. עכשיו, אני שואל – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

שיבואו כל אנשי הרשימה שלך ויגנו את זה. אנשים ברשימה לך לא ידעו לגנות את 7 באוקטובר. איתך, איתך – – –

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מנסור עבאס פנה אליה, אז היא משיבה לו.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השרה – מותר לה, אני מאפשר לה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני משיבה לך: איתך אי-אפשר לבנות ממשלה. הייתי איתכם, מנסור עבאס, הייתי איתכם. בלתי אפשרי.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עידית, אני רוצה לשאול אותך שאלה מוסרית. שאלה מוסרית, עידית, אני רוצה לשאול אותך: מה היית מעדיפה, להישאר בממשלה הגרועה שהייתה ולא יהיה 7 באוקטובר או לבוא לממשלה הזאת, עם 7 באוקטובר ועם כל מה שהשתמע מזה? באמת, אני שואל את המצפון שלך. מה היית מעדיפה? מה היית מעדיפה, עידית?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מנסור עבאס, אני הפלתי את הממשלה הקודמת כי אני חושבת שלא היה ראוי לנהל אותה ביחד איתכם. ואני שמחה שראש הממשלה היום זה בנימין נתניהו, שעושה סדר בכל העולם. אשרינו שזכינו.

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, בואו נעשה קאט, חבר הכנסת עבאס וגם השרה סילמן. אם השרה תבקש להשיב אחר כך, נאפשר לה, אבל – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן, היא תרצה אולי להשיב על הנושא של הפשיעה והאלימות.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני אשיב. אני אשמח להשיב.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, אדוני.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מנסור, עד שהוצאנו אתכם מהממשלה – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עידית, אני מכיר אותך לפני הפוליטיקה. אני מכיר אותך. אני מכיר אותך, את אישה ערכית. אנחנו מכירים את הפעילות שלך, את הדיאלוג שהיית מנהלת עם קבוצות אחרות. אבל לבוא – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

יש ממשלה יהודית ודמוקרטית. וככה זה יהיה. ולא איתכם בתוך הממשלה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה, הממשלה שהייתה – לא יהודית ודמוקרטית?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא, לא.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא ציונית? נו, באמת. נו, באמת. נו, באמת.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

סליחה, מנסור עבאס, לא קידמת שום דבר. שקודם החברים שלך יגנו את 7 באוקטובר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עבאס, אני יודע שהנושא שעליו אתה רוצה לדבר קרוב לליבך.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן, כן, בוודאי.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז אני מציע שתעבור לדבר עליו.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

7 באוקטובר – שקודם הסיעה שלך תגנה.

היו"ר אמיר אוחנה:

השרה, תודה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז אנחנו נעבור לנושא שהוא באמת פיקוח נפש. עידית, את הפסדת. בדיבייט הזה הפסדת.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מה זה הפסדתי – ברוך השם שאתם לא בממשלה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן, אוקיי, בסדר. אנחנו נעבור. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, זאת לא פעם ראשונה שאנחנו מגישים הצעת אי-אמון על הנושא של המחדל בטיפול בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית. אנחנו מגישים את הבקשה הזאת כל הזמן, מכיוון ששנתיים וחודש אחרי כינון הממשלה הזאת אנחנו לא מוצאים מענה אמיתי לבעיה, למגפה הזאת, של הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. ולכן בצדק אנחנו מגישים כל פעם את הבקשה הזאת להביע אי-אמון בממשלה, על רקע המספרים העולים כל הזמן. ב-2023 – עלייה של 130%. היינו, אדוני היושב-ראש, ב-2022 ב-106 נרצחים, אחרי הירידה שהייתה לנו ב-2022 – זאת פעם ראשונה שיש ירידה – ועלייה ב-2023, עלייה ב-2024. אבל מה שמטורף, בחודש הראשון של ינואר 2025 אנחנו בעלייה מטורפת. עכשיו – 31 נרצחים מתחילת השנה. מה זאת אומרת? שאנחנו אולי, חס וחלילה, נחצה את הרף של 300 נרצחים ב-2025. ולכן אנחנו מגישים את הבקשה הזאת, ומבקשים מחברי הכנסת כן להביע אי-אמון בממשלה על רקע הכישלון שלה במיגור הפשיעה והאלימות, במיוחד הפשיעה המאורגנת, בתוך החברה הערבית. מי כמוך, אדוני היושב-ראש, שהיית – תקופה קצרה מאוד – במשרד לביטחון הפנים אז, ועשית עבודה מצוינת – הינה, אני אומר את זה: עשית עבודה מקצועית, מצוינת, אינטנסיבית. ואני זוכר שבתחילת דרכך ביקשת ממני, וישבנו אולי שעתיים, ואמרת לי: מנסור, אני רוצה להבין מה קורה. ואחר כך ניגשת לעבודה. תחילת הדרך הייתה איתך במשרד לביטחון הפנים. ואתה זוכר, אדוני היושב-ראש, שגיבשנו את התוכנית למיגור הפשיעה והאלימות בתקופתך, ובאת עם ראש הממשלה אז לוועדה המיוחדת למיגור הפשיעה והאלימות, וראש הממשלה בנימין נתניהו נתן את הסכמתו לקדם את התוכנית. ואכן, היא אושרה בהחלטת ממשלה 852, אבל לצערי לא תוקצבה אז כראוי, והיינו גם בתקופת בחירות. ואז הבאנו את התוכנית הזאת לממשלה שבאה אחרי זה, וקידמנו את התוכנית למיגור הפשיעה והאלימות. ולכן אני אומר, מבחינת פתרונות אנחנו לא צריכים להמציא את הגלגל מחדש. גם בממשלה ההיא, שהיית חבר בה, היה צוות מנכ"לים בראשות המנכ"ל רונן פרץ, אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה. גובש אז מסמך מדיניות מפורט ביותר. אני תמיד אומר, מי שרוצה להבין את התופעה הזאת בחברה הערבית, מי שרוצה גם לדעת כיווני פתרון ופעולה, צריך ללמוד את המסמך הזה, מסמך של 80–90 עמודים. בהמשך, על סמך המסמך הזה, גובשה החלטת הממשלה 549, אבל כפי שציינתי, ההחלטה נפלה בממשלה שלפני כן, ממשלת בנימין נתניהו-גנץ, החלטה 852, ואז היית השר לביטחון הפנים. יש לנו חילוקי דעות פוליטיים, גם איתך, אז וגם היום. אבל האם זה מנע מהשר המופקד על המשטרה ועל ביטחון הפנים לעבוד עם החברה הערבית, עם נציגי החברה הערבית, עם ראשי הרשויות? בוודאי שלא. בוודאי שלא. אבל השינוי – למה אנחנו תמיד אומרים שהממשלה הזאת הפקירה אותנו? יכול להיות שאם היה במשרד לביטחון לאומי שר אחר, שיש לו זיקה מסוימת לחברה הערבית – לא חייבים להסכים על דעות פוליטיות – שיש לו גישה ממלכתית, מקצועית, ערכית, התוצאות היו יכולות להיות אחרות בוודאי. הינה, אני אומר לך, אדוני היושב-ראש. אתמול, ישיבה ראשונה שעשינו ביחד עם השר חיים כץ, בשר מבשרו של הליכוד, חבר הכנסת מן הימין, כולנו מכירים אותו. לא התווכחנו עכשיו על סוגיות פוליטיות. ישבנו במשך שעתיים עם השר, עם מפכ"ל המשטרה וכל מפקדי המחוזות והמטה הארצי של המשטרה, דנו במשך שעתיים בבעיה – מה צריך לעשות, אילו ממשקי עבודה אנחנו צריכים ליצור עם המשטרה, עם המשרד לביטחון לאומי בראשות השר חיים כץ. שוב אני שואל את השאלה הזאת. יש מקום לוויכוחים פוליטיים, יש מקום למחלוקות, אבל יש את הרמה הבסיסית, הממלכתית. השמירה על החוק הבסיסי. לטפל בבעיה כל כך יסודית, כל כך אנושית, כל כך כואבת – לא הצלחנו במשך שנתיים, לא לגשת למשרד לביטחון לאומי ולא למשטרה, כי הוא גם אסר על מפקדי המשטרה להיפגש איתנו, אלא אם כן יש לנו קשר איתם דרך ווטסאפ, מתחת לרדאר. ולכן, בתחילת הדרך, אדוני היושב-ראש, פניתי וביקשתי בדרך זו או אחרת מאחד מחברי הממשלה היום, ביקשתי מראש הממשלה לפחות להקצות את המשרדים הרלוונטיים לחברה הערבית בידיים של שרים ממלכתיים. לא נענינו. גם לפני שבועיים, כשהשר בן גביר התפטר, פניתי לראש הממשלה דרך סגנו השר יריב לוין, וביקשתי שוב להפקיד את המשרד הזה בידיים של איש מקצוע א-פוליטי, או שר ממלכתי, נקרא לו. בינתיים יש לנו את השר חיים כץ, שבהחלט אפשר לעבוד איתו. אבל האם הוא יישאר במשרד הזה? לאורך השעתיים, אדוני היושב-ראש, אין ספק שתמונתו של השר לשעבר בן גביר ריחפה, וכולנו דיברנו כמה זמן יש לשר לעשות את המלאכה שהוא צריך לעשות. ובמשפט אחד אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, כן, בהחלט. בחודש אחד – –

היו"ר אמיר אוחנה:

זה לסיום, כן?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – בחודש אחד הממשלה והשר יכולים לקבל החלטות, להנחות הנחיות שישפיעו רבות על כיווני הפעולה נגד ארגוני הפשע. ואז נתחיל לראות ירידה, אחרי העלייה התלולה שחווינו בשנתיים האחרונות, במיוחד בחודש האחרון. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן ואמן.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ואני מקווה שלא פגעתי בך.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא. בכלל לא.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נתתי לך מחמאות על התפקוד שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

בכלל לא. תודה רבה. כעת, אני מתכבד לקרוא שוב לשרה עידית סילמן אל הדוכן להשיב על הצעת האי-אמון.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עידית, אל תעני מהנייר.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא עונה מהנייר. עונה לך אמיתית. מנסור, תקשיב, מזל שראש הממשלה היום זה בנימין נתניהו ולא מישהו מתוך ממשלת השינוי שלך. אוי ואבוי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

תגיד לי, תגיד אתה, שהח"כית שלך מרע"מ, ואני מצטטת מה שהיא אמרה: לא שחטו תינוקות ולא אנסו נשים. תגיד לי, אתה תבוא ותטיף פה מוסר איזה ממשלה צריכה להיות ואיזה ראש ממשלה צריך להיות?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

במיוחד כשחברי הכנסת שלך התעוררו, ואמרו שהיא צריכה להיות מחוץ לסיעה שלך. תגיד לי, זה נראה לך?

קריאות:

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

חמץ? אתה מעז לשאול אותי על חמץ? אתה מעז לשאול אותי על חמץ? שזה השורש שלנו, של היהדות שלנו, של הזהות היהודית שלנו פה, בארץ הזאת – –

קריאות:

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

– – שבלי זה אין לנו מה לחפש פה. אתה מעז לבוא ולהגיד לי על הממשלה הקודמת? מי זה הממשלה הקודמת? לא שמרה על הזהות היהודית. מי שלא ישמור על הזהות היהודית לא תהיה לו סיבה להיות במדינה הזאת.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

את רוצה שאני אענה לך?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא, אני לא רוצה שתענה לי. אין לי מה שתענה לי. ברוך השם שאת הממשלה ההיא זכיתי להפיל, ושלא אתה תהיה על ההגה בממשלה של 61 – מי שמוביל.

קריאות:

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אז ביום חמישי השבוע, חבריי חברי הכנסת והיושב-ראש, יתכנס ויערוך השופט עמית טקס הכתרה לעצמו, אחרי שבית המשפט כינס בניגוד לחוק את הוועדה שסמכות הכינוס שלה נתונה אך ורק בידי שר המשפטים. הוועדה הזאת, שהתכנסה מבלי שזומנה כחוק כאמור, בחרה, כמה מפתיע, את מי שבית המשפט, שהורה על כינוסה, רצה שייבחר. מה שנקרא, מופת של ניגוד עניינים. כצפוי וכמתבקש, ראשי המדינה לא יהיו חלק מההצגה הזאת ששופטי בית המשפט העליון והשופט עמית ארגנו לעצמם, ולכן גם לא ישתתפו בטקס ההכתרה העצמי הזה. לא שר המשפטים יריב לוין ישתתף, לא ראש הממשלה בנימין נתניהו ישתתף, לא יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת אמיר אוחנה ולא אף שר אחר ממשלת ישראל. אבל מי כן כבר הזדרז להודיע שהוא ישתתף? יושב-ראש האופוזיציה יאיר אנחנו-הרוב לפיד. לא מפתיע שחבר הכנסת יאיר לפיד בטוח שהוא מייצג את רוב העם. זה הגיוני. בפרט הסקר האחרון בערוץ 14, שנתן לו חמישה מנדטים. האמת שאני מבינה אותו, קרובים שם לאחוז החסימה, אז חייבים לנצל הזדמנויות. מי יודע עוד כמה הזדמנויות שם יהיו לאנשים להשתמש בתואר חברי כנסת, ובטח יושב-ראש האופוזיציה. מה זה משנה אם זה טקס הכתרת שופטים, שבו מתייצבת רק האופוזיציה, והוא פיגוע תדמיתי של בית המשפט, שמרסק את אמון הציבור בו – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

– – שהופך את בית המשפט לגורם צבוע פוליטית יותר מאי פעם? העיקר הסיבוב הפוליטי והציני. תאמינו לי, גם יושב-ראש האופוזיציה יאיר לפיד מבין את זה מצוין, אבל כנראה לא אכפת לו מבית המשפט ולא מעניין אותו השופט עמית, ומעניין אותו רק הרוב של לפיד. אז לך, כבוד יושב-ראש האופוזיציה יאיר לפיד, לאירוע, תודיע שאתה הרוב, דבר בשם מיליוני מצביעיך, ורגע לפני שאתה יורד מהבמה הפוליטית, אל תשכח לעדכן אותנו ש"תם עידן נתניהו". תודה רבה לכולם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אנחנו עוברים כעת לדיון הסיעתי.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש – – –

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מנסור עבאס, מזל שאני לא צריכה לנהל איתך דיון – – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

על פי התקנון היא יכלה גם לעלות ולומר שהיא מציעה לדחות את ההצעה ולרדת. זה גם מספיק.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, חברי הכנסת. חבר הכנסת ווליד טאהא, אני מבין את האנרגיות, אבל בבקשה. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, זכות הדיבור שלך כעת בדיון הסיעתי. בבקשה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – – נאמנות לחוק. איזו בושה. מביישת. את מביישת.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מה בושה – – –

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא יכולה שלא להתייחס לישיבת הממשלה המזעזעת שקיימה אתמול הממשלה בנושא הקמת ועדת חקירה ממלכתית. ישיבה שהתקיימה אמש, שנכפתה על הממשלה הזאת, שמסרבת לרצון רוב העם. רוב העם, אני מדגישה – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

– – כי הממשלה הזאת נורא אוהבת לדבר על הרוב, לדון מדוע לא תקים ועדת חקירה ממלכתית, עוד מעט שנה וחצי אחרי הטבח הגדול בתולדותינו, עם המחירים שכולנו משלמים עד היום. סליחה, מפריע – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר'ה, לא לעזור. אנחנו יודעים לטפל בזה לבד, הכול בסדר. תודה. בבקשה.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

בזבזתי זמן בגלל ההפרעה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חמש שניות תקבלי עליי.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

תודה. הישיבה הזו נכפתה על הממשלה הזאת, שחבריה מעיזים לקרוא לעצמם "מנהיגים", ועל מנהיג החבורה, שקורא לעצמו "מנהיג המדינה". אתמול התביישתי. אז בואו ניזכר מה היה שם: ראש הממשלה סירב להכניס מסמך מקצועי של ראש השב"כ – ראש השב"כ – בעניין נושא הדיון של הקמת ועדת חקירה. האדם שיהיה הראשון מבין אלה שיישא באחריות בגין ועדת חקירה ממלכתית – ואומר, ואני מצטטת: מדובר בפקיד, מה הוא רלוונטי לסוגיה? באיזו סמכות הוא מביע עמדה? זה מה שאומר ראש הממשלה. שר האוצר שלנו, גדול מפקירי חיילי ישראל והציונות הדתית, שאץ-רץ ומתאבד על חוק השתמטות, אומר ליועצת המשפטית: אין לנו זמן לוועדת חקירה עכשיו. והוא גם מוסיף ואומר לה: מה שאת אומרת לא שונה מסימונה מדימונה. זה מה שאומר לה שר האוצר שלנו, זו הרמה. אלה האנשים. שר התקשורת, עוד עילוי בצבא חילול השם, אומר ליועצת המשפטית בוועדה: מה אכפת לנו מהעמדה שלך? מה היא עושה פה בכלל? ואז הוא ממשיך ומטנף על בית המשפט העליון ואומר: מה פתאום שנקים ועדת חקירה ממלכתית במתכונת שאותה ימנה השופט עמית? בג"ץ צריך לעמוד לחקירה. כן, רק בג"ץ, לא הוא. מזכיר הממשלה, עובד מדינה, אומר גם: ראש השב"כ לא רלוונטי. למה הוא רלוונטי? מסמך של התנועה למשילות – מסוג קהלת, כן – זה המסמך הרלוונטי. ואם לא די בכך, נציגים של משפחות של הורים שכולים, מפונים, חטופים, לא הורשו להיכנס לישיבה, כי מה הם רלוונטיים? הם לא רלוונטיים. אבל האמת היא ברורה והיא שקופה, וכשחושבים על זה, אדוני היושב-ראש: קו שקוף מחבר בין כל ההתלהמויות הללו. זה מתוכנן, זה מאורגן. הממשלה הזו במסע דה-לגיטימציה מטורף נגד הרשות השופטת, נגד ראש השב"כ, נגד היועצת המשפטית לממשלה. הם במסע מטורף, כי היועמ"שית עומדת על החוק וצריך לסלק אותה בשביל חוק השתמטות; כי ראש השב"כ אולי יגיד שהם מרסקים את הדמוקרטיה וצריך להכשיר את הקרקע לסילוקו; כי בית המשפט העליון פוגע ביכולת שלהם לעשות מה שהם רוצים והם צריכים לרסק אותו. פתאום, התגובה הכל-כך קיצונית, אדוני היושב-ראש, של ראש הממשלה שלנו – אני לא האמנתי כשראיתי שראש ממשלה בכבודו ובעצמו מסרב להגיע להשבעת נשיא בית המשפט העליון – נראית מובנת. הם פשוט חייבים להסיח את דעת הציבור ולהמציא סיבות מדוע הם מתחבאים ומסתתרים מוועדת חקירה. כי איזה תירוץ אחר יסתיר את החשש מוועדת חקירה מאשר לפקפק ולהרוס את הלגיטימיות של כל מי שיצטרך לבדוק אותם? אז באמת, אדוני היושב-ראש, עם שלם רוצה ועדת חקירה ממלכתית; עם שלם רוצה שוויון בנטל; עם שלם רוצה עסקת חטופים. בשלושת הנושאים האלה, אנא, ממשלה יקרה, תפסיקו לפעול משיקולים פרסונליים וזרים ותייצגו את העם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול איבדה העדה הדרוזית במדינת ישראל מנהיג גדול, חבר הכנסת לשעבר אמל נסראלדין אבו לוטפי, האיש והאגדה. אב שכול, סבא שכול, שאיבד את בנו ואת נכדו במלחמות ישראל. הוא הקים את יד לבנים הדרוזי, תמך, ליווה ועזר למשפחות השכולות הדרוזיות. עד יומו האחרון ליווה את המכינה הקדם-צבאית שהוא בעצמו הקים בדאלית אל-כרמל. אני הכרתי אותו באופן אישי. נפגשתי איתו פעמים רבות, תמיד כשהייתי צריך עצה וצריך משהו כדי לעשות למען העדה הדרוזית. בהיותו חבר כנסת, כאן בכנסת ישראל מטעם הליכוד, הוא עשה רבות למען העדה הדרוזית, ועשה רבות למען כל אוכלוסיית ישראל. תמיד מצאתי אצלו אוזן קשבת, עצה טובה, ואני אומר לכם, זו אבדה גדולה לכולם. שיהיה זכרו ברוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת חמד עמאר. חמד, את אמל זכיתי לבקר בפעם האחרונה כשהוא ישב שבעה על רעייתו המנוחה, והזכרתי לו אז את מה שאמרתי לו כשהוא קיבל את פרס ישראל. זכיתי ללחוץ את ידו. הייתי על הבמה, אמרתי לו: אמל, אתה האדם הכי צעיר פה. הוא כבר אז היה בן 90 וכמה, אבל היה מלא רוח חיים. אללה ירחמו. יהי זכרו ברוך. איש יקר. בבקשה, חבר הכנסת ווליד טאהא.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, השרה עידית סילמן עסוקה בנאומים האחרונים שלה בטקסים של פולחן הנאמנות לבוס החדש שלה ולמפלגה החדשה שלה – שבעבר עידית סילמן כינתה אותה "בוגדת". הפגינו מול הבית שלה והשמיצו אותה, ומה לא אמרו עליה? האמת, מנסור, אני לא מסכים איתך. עם כל הכבוד לך, מי שיש לו מערכת ערכים סדורה אינו בוגד פעמיים. אז בפעם הראשונה היא בגדה בראש הממשלה שלה, של המפלגה שלה, כשהייתה יו"ר הקואליציה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היא בגדה בראש הממשלה שלך, ואגב היא עשתה את זה לא מתוך אילוצים פוליטיים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אתה אמרת שאתה – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היא אמרה שהממשלה ההיא רוצה להכניס חמץ לבתי החולים, ואז היא הפילה את הממשלה. אין קשר לאידיאולוגיה בכלל. אין קשר לפוליטיקה בכלל. אין קשר לתפיסה המדינית בכלל.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

למה אתה לא מכניס – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז היא חיפשה הזדמנות לבגוד. עכשיו, במי היא בגדה עוד? עם כל הקבוצות שאתה מדבר עליהן היא נפגשה, ושיקרה שקרים בפניהן. בכל פעם שהיא עולה על הדוכן היא מנסה לערוך טקס פולחן נאמנות, ועל כן מתחילה לדבר שטויות ולחזור על השקרים, כאילו אזרחי המדינה לא מכירים אותה כבר. יא עידית, חלאס. (אומר בערבית: די לשקר, די לשקר. את שקרנית.)

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

אני לא מבינה ערבית, כפרה עליך – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז שלא תביני. עליתי כדי לענות על הצעת אי-אמון שמדברת על הפשיעה.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא מעניין אותך הפשיעה בחברה הערבית, ואת הולכת לשקר לקבוצות שנפגשת איתן שכל בני האדם שווים בעינייך? חיי האדם אדם הם שווים?

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

מה אתה מקשקש – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

את עולה ולא מזכירה במילה את סוגיית הפשיעה בחברה הערבית, ועוד יש לך ערכים? אין לך שום ערכים.

השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:

לא, לך יש.

היו"ר אמיר אוחנה:

כעת חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, היום לפנות בוקר המשטרה פשטה על חנויות הספרים של עימאד מונא ומחמוד מונא ברחוב צלאח א-דין בירושלים המזרחית, וגם על חנות ספרים מוכרת מול אמריקן קולוני. השוטרים חיפשו בגוגל טרנסלייט על הכותרת של הספרים – איפה שכתובה המילה "פלסטין" הם אסרו את הספרים ועצרו את בעלי החנויות. חשוב לי להגיד לחברה כולה: מי שאוסר ספרים רוצה לאסור מחשבות, ומי שעוצר מוכר ספרים עוד יעצור סופרים. חשוב לי להגיד לכם משהו על פרשת השבוע. חבר הכנסת השר בוסו, חבר הכנסת מאיר פרוש, חשוב לי להגיד לך משהו על פרשת השבוע מספר שמות. בספר שמות כתוב: "ויאמר משה אל האלהים מי אנכי". השאלה המהדהדת הזו: מי אנוכי? מאן אנא? משה היה בארמון. הוא חונך בארמון של פרעה והיה אצל המדיינים, אצל הנביא יתרו, כל חייו, אבל נולד יהודי. לכן הוא שאל את השאלה המהותית והעמוקה כל כך: מי אנוכי? כל פלסטיני, למרות כל מה שאתם מנסים לעשות לו, שואל את השאלה המהותית: מי אנוכי? אם אתם חושבים שעל ידי איסור של ספרים ולעצור מוכרי חנויות ולרדוף את המחשבות שלנו אנחנו לא נדע מי אנחנו, אתם לא למדתם משהו עמוק מפרשת השבוע: מי אנוכי? אני בן של העם הזה, ואתם חייבים לכבד את העם הזה. מי שרודף אחרי סופרים ומוכרי ספרים וספרים עצמם, זה מעיד גם על חולשה. אנחנו מזהים את החולשה הזו, והחולשה היא סוף דרך. אני מציע לכם דרך אחרת, דרך של לכבד את העם הזה; דרך של להפנים את העובדה שצריך להגיע למשוואה שמכבדת את זכויות העמים. רק כך נבחר בחיים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כעת חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה. בבקשה, גברתי. עד שלוש דקות.

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, כנסת נכבדה, תגיד, נתניהו, ישנת טוב במלון של 40,000 ש"ח ללילה, עם כל הפמליה על חשבון המיסים שלנו ביום שבו חוזרים חטופים? קמת כמו חדש כאשר אוהד, אור ואלי חזרו אלינו כשלדים מהלכים אחר הרעבה בידי ארגון הטרור הרצחני שמימנת היטב? הרי אתה אמרת: החטופים סובלים, אבל הם לא מתים. אז אמרת. כנראה לא משכו בדש מעילך מספיק. לא הכי ברור לך שמחבלים רצחניים מתעללים באזרחי המדינה שנחטפו תחת חסותך ומכספי המימון שחילקת לנוח'בות? איך אתה מעז לטרפד עסקה? איך יש בך את גרם המחשבה על הפסקת הפעימות? מי אתה חושב שאתה, שהחלטת שהכיסא שלך חשוב יותר מהחיים שהפקרת? לא מגיע לעם הזה מנהיג שיתעקש על עסקה בפעימות רק כדי שיהיה לו מפלט בכל זמן נתון, סדיסט שמעביר את המשפחות רולטה רוסית, שמעביר אותנו את תוכנית הריאליטי האכזרית ביותר שידע העולם, רק כי אתה צריך מפלט, כי סמוטריץ' מאיים, כי בן גביר עושה רעש. היום, בצעקות ודפיקה על השולחן אמרת: שמונה שנים אתם גוררים אותי בגיהינום הזה. אתם לא מתביישים? מה עם אברה מנגיסטו, שנמצא בגיהינום כבר 11 שנים? מה עם השישה שנרצחו כי טרפדת עסקה? אתה לא מתבייש? ביבי, הכיסא שלך לא חשוב יותר ממי שנרצחו כי הפקרת אותם במכוון, בלי חמלה ואנושיות. זה יהיה הכתם הכי גדול על כהונתך, ואחרי ועדת החקירה הממלכתית שנקים פה, וגם נקים, זה יהיה כתוב לדיראון עולם. אנחנו אומה שמקדשת את החיים, נתניהו, זאת הגאווה שלנו, מדינת ישראל, שבה כולנו ערבים זה לזה. אתה לא תבין את זה, אין בך את השריר הפועם שמבין מהי ערבות הדדית, חמלה בסיסית ואנושית, ואין בך את היראה של המוסר היהודי. אתה, ביבי, שכחת מה זה להיות יהודי, אבל אנחנו לא. שלא תעז לטרפד. אנחנו עם של חמלה, קדושת החיים וערבות הדדית. והערכים האלה ינצחו. התקווה תנצח את הרודנות. האם חשבת לפני השינה על אלון אהל, חטוף שהעדות לגביו היא שהוא כבול בשלשלאות, חבול בעיניו ומעונה? האם קול הזעקה של אימו עידית פילח את נפשך כמו שהוא ריסק את כולנו? היום אלון בן 24, היום. תסתכלו עליו – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, לא, לא להציג.

נעמה לזימי (העבודה):

תסתכלו על אלון.

היו"ר אמיר אוחנה:

תורידו את חברת הכנסת לזימי. תודה רבה.

נעמה לזימי (העבודה):

תסתכלו על אלון, תסתכלו עליו, בן 24 היום. עד החטוף האחרון, נתניהו. אתה הראש, אתה אשם.

היו"ר אמיר אוחנה:

שוב ושוב מפירה את התקנון. שוב ושוב.

נעמה לזימי (העבודה):

אוה, התקנון המקודש. לכו תפקירו עם התקנון המקודש שלכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. כן, נכון. להוריד את חברת הכנסת לזימי.

נעמה לזימי (העבודה):

קצת חמלה. קצת חמלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

להוריד, בבקשה. תודה רבה. כעת השר שלמה קרעי, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

התקנון – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

כן, יש תקנון בבית.

נעמה לזימי (העבודה):

יש תקנון.

היו"ר אמיר אוחנה:

נכון.

נעמה לזימי (העבודה):

איך אתה מעז – – – משפחות חטופים – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

את רוצה גם לצאת החוצה מהאולם? תוציאו אותה החוצה מהאולם, בבקשה. תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

מה קרה? למה לצאת מהאולם?

נעמה לזימי (העבודה):

התקנון.

היו"ר אמיר אוחנה:

על זה שהיא הניפה כרזה בדוכן. על זה, בסדר? תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, תודה על העזרה, מעריך את זה מאוד. השר שלמה קרעי, והשר שלמה קרעי בלבד. חמש דקות.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה, אדוני. תודה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, עמד כאן קודם אחד משונאי ישראל ואמר שאנחנו צריכים ללמוד מפרשת השבוע מה זה "מי אנֹכי כי אלך אל פרעה". אז חבל שאתם שם, בקרב שונאי ישראל שרוצים להשמיד אותנו, לא לומדים קצת מפרשת השבוע, מכל פרשות השבוע האחרונות, שבהן עם ישראל הפך לעם. זה התחיל, חבר הכנסת עודה, מ"כאשר יענו אֹתו כן ירבה וכן יפרוץ". אמרו באותו זמן המצרים לפרעה: בואו נרע לאומה זו. אנחנו רוצים להרע לעם הזה. אמר להם: איך נרע להם, משלהם אנחנו חיים. הרי בזכות יוסף לא מתנו כולנו ברעב. לא שמע בקולם, הורידו אותו מכיסאו למשך כמה חודשים, עד שלא נשארה לו ברירה, רצה לקבל את הכיסא בחזרה ואמר להם: כל מה שאתם רוצים, הריני עימכם. כדי שתבינו מה זה "כאשר יענו אֹתו כן ירבה וכן יפרוץ" – מסופר על הגאון רבי מאיר שפירא מלובלין, שפעם שאל אותו אחד מצירי בית הנבחרים הפולני, אמר לו: למה אתם אוכלים ביצים קשות בליל הסדר? הוא אמר לו: המנהג הזה בא לסמל תכונה אופיינית של עם ישראל מאז ועד היום הזה. הביצה הזאת שונה מכל מאכל אחר, ככל שהיא מתבשלת יותר, ככה היא מתקשה יותר. ככה עם ישראל, ככול שהם נרדפים על ידי האויבים שלהם, ככל שהם סובלים יותר צרות, ככה הם מתחשלים יותר. "כאשר יענו אֹתו כן ירבה וכן יפרוץ". את הדבר הזה נוכחנו לראות גם באסון הנורא שקרה בשמחת תורה בשנה שעברה. היו המון מחלוקות בעם, הרבה פירוד, הרבה חוסר הסכמות, אי-הסכמות. כשגילינו שהאי-הסכמות האלה, שהפירוד בינינו מוביל אותנו לדבר כזה שהאויבים שלנו כבר מריחים חולשה, כבר מריחים דם ובאים ונכנסים כדי להשמיד אותנו, זה מה שגרם לעם ישראל להתאחד. זה מה שגרם ללוחמי ישראל ללכת כתף אל כתף מימין ומשמאל, דתיים וחילונים, להתאחד נגד האויבים האלה שביקשו להשמידנו. בתקופה האחרונה אנחנו גם רואים ממש את חזון אחרית הימים, איך שציר הרשע קרס, איך שהאויבים שלנו, נופלת עליהם אימתה ופחד, איך שראש ממשלת ישראל נתניהו מצליח להחזיר את כוח ההרתעה של מדינת ישראל מבית ומחוץ. הוא מגיע לארצות הברית, זוכה לכבוד מלכים שאף מנהיג של אומה אחרת לא זוכה לו אצל נשיא ארצות הברית. אנחנו רואים את הנחישות של נשיא ארצות הברית, איך יחד עם ראש הממשלה – הם באים ואומרים: לא תהיה יותר סבלנות לטרור, לא לאיראן, לא לאלה שמחזיקים בחטופים שלנו. החטופים יחזרו עד האחרון שבהם. אתם לא תטיפו לנו מוסר של חמלה, אנחנו עם שיודע – כולם רוצים את החטופים בבית וכולם גם יחזרו הביתה, עד האחרון שבהם. כל השאלה היא אם נעשה את זה מתוך רפיסות וכניעה או אם מתוך עוצמה, מתוך נחישות ומתוך כך שיחד עם השבת החטופים נשמיד גם את אויבינו עד האחרון שבהם. בנושא הזה אנחנו רואים ש"כאשר יענו אֹתו", כמו שאמרתי קודם, "כן ירבה וכן יפרוץ". כוח ההרתעה שלנו חוזר, אויבינו מסביב, נופלת עליהם אימתה ופחד, ובעזרת השם, נשמיד את כל אויבינו עד האחרון שבהם, ונשיב את חטופינו הביתה לחיים טובים ולשלום, ואת לוחמינו – עטורים בכתר ישועה ובעטרת ניצחון. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר שלמה קרעי. כעת אני מתכבד להזמין את ראש הממשלה חבר הכנסת בנימין נתניהו. בבקשה בלי מחיאות כפיים. תודה. חברי הכנסת, שקט באולם, בבקשה. חברי הכנסת, יש רעש. תודה. גם לא חברי כנסת. תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי השרות והשרים, חברות וחברי הכנסת, ראש האופוזיציה, משפחות החטופים היקרות, מכובדיי, אנחנו אומנם בכנסת בהצבעת אי-אמון, אבל אני חוזר מוושינגטון, ושם היה אירוע כביר של הבעת אמון – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

.Welcome

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – הבעת אמון במדינת ישראל, הבעת אמון בצבא ההגנה לישראל והבעת אמון כבירה בממשלת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, זה לא דיון 40 חתימות.

מירב כהן (יש עתיד):

ראש הממשלה, האם תחזיר את כל החטופים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה ראשונה. חברת הכנסת. רגע, רגע. חברי הכנסת של האופוזיציה, מייד לאחר מכן, אם ירצה, יעלה גם ראש האופוזיציה.

קריאה:

אתה מייצג את אזרחי ישראל?

היו"ר אמיר אוחנה:

כמו שאתם ודאי לא רוצים שהוא יישאר לבדו, אנא מכם. נא לשמור על כבודם של שני הדוברים לדבר. בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

שם מביעים בך אמון.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת גלעד קריב, קריאה ראשונה.

דבי ביטון (יש עתיד):

החטופים שלנו לא – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה ראשונה.

טלי גוטליב (הליכוד):

די. ראש ממשלה עומד כאן.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לעזור לי, תודה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אה, שם לא לעזור, ופה קריאות?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לאורך שנותיי כראש הממשלה נפגשתי בבית הלבן 20 פעם עם נשיא ארצות הברית, אבל המפגש ההיסטורי עם הנשיא דונלד טראמפ – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל המפגש ההיסטורי – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כמה פעמים היית בנחל עוז? מה זה בית לבן, נחל עוז.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

נחל עוז.

טלי גוטליב (הליכוד):

די, חברים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, קריאה ראשונה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מתי אתה מבקר בנחל עוז?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לאורך שנותיי כראש הממשלה – – –

גלעד קריב (העבודה):

– – – עם ראש השב"כ?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

20 פעם ועדיין – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה.

אופיר כץ (הליכוד):

מה מוציא אתכם מדעתכם כל כך? שהוא הצליח בארצות הברית, זה מוציא אתכם מדעתכם?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אופיר כץ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לאורך שנותיי כראש הממשלה נפגשתי 20 פעם עם נשיא ארצות הברית, אבל המפגש ההיסטורי עם הנשיא טראמפ היה החשוב ביותר, הידידותי ביותר והמשמעותי ביותר – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אבל למה הנשיא טראמפ מחליט על היום שאחרי?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – שהיה לי אי פעם עם נשיא אמריקני. ואני מעריך שלא היה משמעותי ממנו לשום ראש ממשלה בישראל. זו הייתה פגישה חמה ואישית, שנמשכה חמש שעות.

נאור שירי (יש עתיד):

איך אתה אוהב את עצמך.

דבי ביטון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ביקור ראשון של ראש מדינה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

הייתה שנייה, ואחרי זה המשכת.

דבי ביטון (יש עתיד):

רק רציתי להגיד לו: חבל שטראמפ – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לא לא. נא לצאת, תודה רבה. ולא לעזור פה. לא לעזור, לא לעזור.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

זרקו שישה אנשים – שישה מנדטים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אלמוג כהן, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שקט.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה אתה לא מבקר בניר עוז? למה אתה לא מבקר בניר עוז?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה ראשונה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תסתירו קצת את הקנאה. קצת להסתיר את הקנאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת קטי שטרית, קריאה ראשונה. די.

מירב כהן (יש עתיד):

מה יש לקנא? ממשלה שחתומה על הטבח הגדול מאז השואה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה שנייה.

אושר שקלים (הליכוד):

שקט, שקט. שקט.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה שנייה.

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה שלישית. נא לצאת, תודה.

מירב כהן (יש עתיד):

מזל שטראמפ החזיר לנו את החטופים. אנחנו צריכים להתחנן לטראמפ שיחזיר לנו את כולם.

אופיר כץ (הליכוד):

אתם משתגעים מזה שהוא הצליח בארצות הברית. אתם משתגעים מזה, אתם נלחצים מזה. אתם משתגעים מזה.

קריאה:

שונאי ישראל. שונאי ישראל אתם.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לעזור. לא לעזור.

ניסים ואטורי (הליכוד):

ואללה, מה כואב לכם?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, תודה.

מאיר כהן (יש עתיד):

כואב לנו 7 באוקטובר.

אושר שקלים (הליכוד):

כואב לכם שראש הממשלה הצליח בארצות הברית, זה מה שמפריע לכם.

מאיר כהן (יש עתיד):

כואב לנו החטופים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מאיר כהן.

טלי גוטליב (הליכוד):

קצת כבוד, אתה בכנסת, די. באמת. מה יש לכם?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה יש?

נאור שירי (יש עתיד):

יש.

מיקי לוי (יש עתיד):

טבח. טבח יש לנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לעזור. לא לעזור. זה לא עוזר, תודה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יש חטופים בעזה, זה מה שיש לנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

זו הייתה פגישה חמה ואישית שנמשכה חמש שעות, ביקור ראשון של ראש מדינה בבית הלבן לאחר השבעתו של הנשיא טראמפ לכהונתו השנייה. ישראל מעולם לא הייתה חזקה כל כך, והברית בין ארצות הברית לישראל – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – מעולם לא הייתה איתנה כל כך.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אתה חי על כדור הארץ?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה ראשונה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

יסמין פרידמן (יש עתיד):

חזקה? טובי בנינו נרקבים במרתפים עכשיו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

במה זה עושה אותנו חזקים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה שנייה.

אופיר כץ (הליכוד):

את רוצה להגיד לחיילים שלנו שאנחנו לא חזקים? תגידי להם את זה. לאלה שנפלו ואלה שנלחמו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אופיר כץ, קריאה ראשונה. חבר הכנסת אופיר כץ.

אופיר כץ (הליכוד):

מה זה השיח הזה שאנחנו לא חזקים? זה מה שאתם רוצים לשדר? שאנחנו לא חזקים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אופיר כץ, קריאה ראשונה. בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לאחר תקופה מאתגרת, וצריך לומר זאת ביושר – תקופה מאוד מאתגרת – אנחנו רואים עין בעין עם ממשל ארצות הברית את הנושאים המהותיים – –

קריאה:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – שעומדים על סדר-היום במזרח התיכון: מימוש כל מטרות המלחמה שלנו, לרבות חיסול חמאס, חיסול חמאס, השבת כל חטופינו הביתה – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – הבטחה שעזה לא תהווה עוד איום על ישראל, החזרת תושבינו גם בדרום וגם בצפון בבטחה ליישוביהם, שאותם נשקם ואותם נפריח. יתר על כן – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

מתי? מתי?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מאיר כהן, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

יתר על כן – תקשיבו, חברי האופוזיציה, עכשיו זה מכוון אליכם. יתר על כן, הנשיא טראמפ – – –

גלעד קריב (העבודה):

אז למה אתה פה? למה אתה פה? תצא.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, קריאה שלישית. נא לצאת. קריאה שלישית, נא לצאת. כן.

גלעד קריב (העבודה):

תבדוק. מדינת ישראל חזקה? אתה אחראי לאסון הגדול ביותר של העם היהודי מאז השואה.

היו"ר אמיר אוחנה:

נא להוציא את חבר הכנסת קריב.

גלעד קריב (העבודה):

תלך למיאמי. תלך לניר עוז.

טלי גוטליב (הליכוד):

צא החוצה. תהיה בשקט.

ניסים ואטורי (הליכוד):

צא החוצה. החוצה. צא.

גלעד קריב (העבודה):

תלך לניר עוז.

היו"ר אמיר אוחנה:

נא להוציא את חבר הכנסת קריב, תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

צא החוצה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה חוצפן. תוציא אותו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

יתר על כן – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, קריאה שנייה. די.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

דיברת איתו על ועדת חקירה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ראשונה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, ממש לא.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

קשה. קשה, קשה להם לשמוע. הם אוהבים לשמוע את ערוצי התעמולה, להדהד את תיבת ה-talking point שלהם. לא יכולים לשמוע עובדות. קשה להם. אז אני אומר: תתגברו, תשמעו, לא יזיק לכם, אולי תלמדו משהו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הוא נדבק לעובדות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה? לא דיברתי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתם כל הזמן דיברתם. כל הזמן אתם דיברתם על דבר אחד: מה עם היום שאחרי? מה יהיה עם היום שאחרי? ובכן, קיבלתם את היום שאחרי. רק שזה לא היום שאחרי שאתם כל הזמן מטיפים לו בנרטיב אוסלו שכשל.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר, קריאה שלישית. נא לצאת. קריאה שלישית, מיכל שיר, נא לצאת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואתם מסרבים ללמוד את הלקח. ובכן, הנשיא טראמפ – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה עוד – – – היום שאחרי אתה אומר?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ווליד טאהא, קריאה ראשונה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אנשים נשחטו בבית שלהם, בפיג'מות שלהם, ואתה לא מחזיר אותם.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ווליד טאהא, אתה בקריאה ראשונה, די.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אתה הורג אותם. הם נשחטו במיטות שלהם במשמרת שלך.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה מדבר על היום שאחרי?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אתם הורגים אותם.

אושר שקלים (הליכוד):

אתם הורגים אותם. אתם הורגים אותם.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתם הורגים אותם.

אושר שקלים (הליכוד):

אתם, שאתם מדבררים את חמאס, אתם הורגים אותם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת חנוך מלביצקי וניסים ואטורי, לא לעזור לי. זה לא עוזר. באמת זה לא עוזר. תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הנשיא טראמפ – – –

ניסים ואטורי (הליכוד):

אבל אם נתניהו לא ידבר, גם לפיד לא ידבר. גם לפיד לא ידבר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי, קריאה ראשונה. חבר הכנסת ואטורי, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הנשיא טראמפ הציג חזון חדש ומהפכני על היום שאחרי חמאס, כדי שבעזה לא תקום שוב מדינת טרור, ואני מוסיף: לא רק בעזה. אסור שהיא תקום בשום מקום בגבולותינו. ואנחנו, באופוזיציה, אתם באופוזיציה אמרתם: אין ברירה, חייבים להשיב את – לא את חמאס, סליחה – את הרש"פ. צריך להשיב את הרשות הפלסטינית.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תשיב את כל החטופים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה שנייה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

תחזיר את כל החטופים, הם מתים שם. הם מתים שם במנהרות. הם מתים שם – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת להב הרצנו, אתה בקריאה שנייה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – ואתה מבלבל את השכל.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת להב הרצנו, קריאה שלישית. נא לצאת, תודה רבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הם מתים שם במנהרות. הם מתים שם במנהרות, ואתה מטרפד את העסקה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תפסיקו לדברר את חמאס כבר. תפסיקו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי. חבר הכנסת מלביצקי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה מטרפד את העסקה ברגעים אלה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תפסיקו לעזור לתעמולה של האויב.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מלביצקי, קריאה ראשונה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הם מתים שם. הם מתים שם. הם מתים שם במנהרות, במשמרת שלך.

טלי גוטליב (הליכוד):

צא החוצה כבר. צא החוצה כבר. די כבר.

היו"ר אמיר אוחנה:

נא להוציא את חבר הכנסת להב הרצנו, תודה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

ואתה מטרפד. הם מתים שם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתם אמרתם פעם אחר פעם: אי-אפשר לנצח את חמאס – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא אמרנו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – אם אין חזון – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה שלישית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אם אין חזון של היום שאחרי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה שלישית. נא לצאת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אם אין חזון, וכולם ידעו מה זה החזון: אתה, ראש הממשלה, גם אתה יודע, אין ברירה אלא לשים שם את הרשות הפלסטינית – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה משקר, בחיים לא אמרנו ככה. אתה משקר עוד פעם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – את אותה רשות שמחנכת את ילדיה לאותה שנאה, משלמת לרוצחים – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בחיים לא אמרנו ככה. אתה שקרן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – מציירת מפלצות אדם כגיבורים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מי העביר מזוודות לחמאס?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל אני חוזר מארצות הברית עם חזון אחר, חזון בלי חמאס ובלי רש"פ. לא אלה ולא אלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

את בשנייה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

החזון של הנשיא טראמפ הוא חזון חדש, חזון יצירתי, חזון מהפכני, והוא נחוש להוציא אותו אל הפועל. דיברתם על היום שאחרי? קיבלתם את היום שאחרי. רק שהוא לא תואם את נרטיב אוסלו. ובדין הוא לא תואם אותו, כי אנחנו לא נחזור על הטעות הזאת פעם אחר פעם כמוכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מאיר כהן, קריאה שנייה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אנחנו שמחים לחזור לזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מאיר כהן, קריאה שנייה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אנחנו בסדר.

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה שנייה, חבר הכנסת כהן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הנשיא טראמפ וכל בכירי הממשל האמריקני שיבחו את ההחלטות שקיבלנו כדי לשבור את הציר האיראני, ממיגור חמאס דרך מתקפת הביפרים, חיסול מרבית מאגר הטילים והרקטות של חמאס – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מה עם החטופים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – חיסול המערך התת-קרקעי של כוח רדואן, הרחקתו מגבולנו הצפוני, והפגיעה המשמעותית בהגנה האווירית של איראן. אבל אני רוצה להגיד לכם על מה הם דיברו מעל הכול. מעל הכול ידידינו האמריקנים שיבחו את החיסול של רבי המרצחים הנייה, דף, סנוואר, וכמובן נסראללה.

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא להתפרץ.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כפי שצפינו, חיסולו של נסראללה שבר את ציר הרשע, והוא גם הביא כמובן לנפילת אסד. בו בזמן, השמדנו את מערך הנשק של צבא אסד, ותפסנו שטחים שולטים אל מול גולן. כל ההישגים הכבירים הללו היו עד לאחרונה חלומות בלתי נתפסים. ואכן, כל אלה שתוקפים אותי היום באמת לא תפסו זאת. צריך לומר את האמת: רובכם – לא כולכם, אבל רובכם – תמכתם בהפסקת המלחמה בשלב מוקדם מאוד – –

מיקי לוי (יש עתיד):

חד-משמעית. אבל הם מתים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – לפני הכניסה לרפיח, לפני תפיסת ציר פילדלפי, לפני כל ההישגים המזהירים שפירטתי כאן. ותארו לכם מה היה קורה לנו – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

תארו מה היה קורה לנו אם הייתי נכנע לכם, באיזה מצב היינו – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא צריך לתאר, זה קרה ב-7 באוקטובר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה שלישית. נא לצאת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – אם דף, סנוואר, נסראללה והציר האיראני במלוא עוזו ועוצמתו – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה יש לתאר – – – לטרפד את שלב ב' של העסקה. תסתכל לעם בעיניים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אם הייתי נכנע לכם, אם הייתי נכנע לך, אם הייתי נכנע לכם, לא היינו עומדים פה כחולמים, היינו עומדים פה כחלמאים. ואנחנו לא חלמאים, אנחנו יודעים מה זה ניצחון מוחלט, ולא נוותר עליו.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, לא, בלי מחיאות כפיים. אנחנו לא ב-40 חתימות, רבותיי. תודה.

קריאה:

הם מתים. הם גוססים.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

הם מתים.

רם בן ברק (יש עתיד):

שנה וחצי, ולא הכרעת את החמאס. אתה לא מתבייש?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברות וחברי הכנסת – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

שנה וחצי של מלחמה – – – ואתה מדבר על ניצחון מוחלט? תן למישהו אחר לנהל את זה.

קריאה:

אתה חמאס. חמאס.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה ראשונה.

קריאה:

איזה ביזיון.

טלי גוטליב (הליכוד):

עומד כאן ראש ממשלה שקיבל תהילת עולם, אולי קצת כבוד?

רם בן ברק (יש עתיד):

זו בדיוק הבעיה מבחינתה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, אני רוצה להזכיר לך – ראש הממשלה, וראש הממשלה בלבד, בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

היה לנו ויכוח נוקב, ויכוח נוקב בקבינט.

קארין אלהרר (יש עתיד):

כן, ממש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הוויכוח היה, אחרי שנכנסנו לעזה, בניגוד לעצת הממשל האמריקני; אחרי שנכנסנו לעיר עזה, בניגוד להמלצות ידידינו; אחרי שנכנסנו לשיפא – בית חולים, איזה בית חולים – בניגוד לעצות; אחרי שנכנסנו לחאן יונס, שוב, בניגוד לעצות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עצות של מי?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, קריאה – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

ראשונה עכשיו.

היו"ר אמיר אוחנה:

– – שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הועמדנו בפני דרישה אולטימטיבית של ארצות הברית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא.

היו"ר אמיר אוחנה:

שנייה, שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

שאלת ותשמעי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, את או-טו-טו בקריאה שלישית. תודה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הועמדנו בפני דרישה אולטימטיבית של ארצות הברית, והדרישה הייתה חד-משמעית: אל תיכנסו לרפיח.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל של מי?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

של ארצות הברית. והדרישה אמרה: אם תיכנסו לארצות הברית, אתם תהיו לבד, ואנחנו נעצור את הנשק.

קריאות:

מה קורה לך היום? אתה מבולבל. לא באירוע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הגיע בכיר של ארצות הברית.

טלי גוטליב (הליכוד):

די. אז מה קרה? מה יש לכם? באמת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברת הכנסת גוטליב, את כבר בקריאה שנייה, או-טו-טו שלישית.

קריאה:

השר בוסו דואג.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הגיע בכיר מאוד בממשל האמריקני ואמר, חזר על המסר הזה, ואמרתי לו – לא אגיד את שמו המלא – אמרתי לו: טוני, אם אנחנו נהיה לבד, נילחם בציפורניים.

קריאה:

טוני לא מבין עברית.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל אנחנו נכבוש את רפיח, ואנחנו נתפוס את ציר פילדלפי, ואנחנו נשלים את המלאכה, גם של שחרור כל חטופינו וגם את השמדת חמאס. ואכן עשינו את זה. יש לנו עוד עבודה, לא נוותר עליה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

מה עם החטופים הגוססים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טופורובסקי, קריאה ראשונה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

מה עם החטופים?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

יש המשך. האם להיכנס? מה עם הביפרים? צריך להגיד לאמריקנים. מה עם נסראללה? צריך להגיד לאמריקנים. כל הדברים – להגיד לאמריקנים. ואמרתי: אנחנו לא נגיד לאמריקנים. אנחנו נעשה את זה.

משה אבוטבול (ש"ס):

יופי-טופי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אבוטבול, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כי אני לא רוצה לקרוא על זה בוושינגטון פוסט או בניו יורק טיימס או לפני, כדי שזה לא יתבצע. ואנחנו עשינו את הדברים אחד לאחד. ורוב העם הבין בדיוק מדוע אני ורוב שרי הממשלה – לא כולם, רוב שרי הממשלה – התעקשנו על המשך המלחמה כדי להשיג את הניצחון המוחלט.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

רוב העם לא רוצה לראות אותך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, לדעתי אתה בקריאה שנייה.

קריאה:

כל זה עשה הפקיד ראש השב"כ. הפקיד.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ועשינו זאת אל מול כל הלחצים מבית ומחוץ, אל מול כל ההפגנות, אל מול שטיפת המוח והנדסת התודעה של רוב ערוצי התקשורת, לילה-לילה, יום-יום, אבל אנחנו דבקנו בזה. ואם כבר הזכרנו את ההפגנות, בוודאי ראיתם אתמול את הפרסומים על הכסף הענק – סכומים שהם באמת כמעט בלתי נתפסים – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שקרן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – שזרמו לכאן ממפעלים זרים, כדי ללבות את הפגנות האופוזיציה – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה שלישית, לצאת.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

שקרן ומסית. עדיף שתחזיר את החטופים. לעולם 7 באוקטובר יהיה על המצח שלך.

קריאה:

אתה שקרן, בליאק. אתה טיפש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – את המחאה "העממית והספונטנית".

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, נא לצאת.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה מפקיר את החטופים למוות.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לעזור לי מהצד הזה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לעולם 7 באוקטובר על המצח שלך.

קריאה:

סנוואר שולח לכם פרחים.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לעזור לי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

באשר לחטופים, אני אספר לכם משהו שאתם לא יודעים. כבר בתחילת המלחמה, אני וחבריי בקבינט – קבינט המלחמה – שמענו מגורמים בצמרת הממסד הביטחוני שלנו שצריך להניח שלא נוכל להחזיר את החטופים, אולי לא נוכל להחזיר אפילו אחד מהם. אני גרסתי אחרת, אני פעלתי אחרת, אני נאבקתי עבור זה ואני נאבק עבור זה גם היום.

מאיר כהן (יש עתיד):

הצבא אשם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מאיר כהן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אריה דרעי מהנהן בראשו. אתה ישבת שם, אתה שמעת את הדברים. אני גרסתי – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

אז תגיד לו – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה שנייה. חבר הכנסת רם בן ברק, אתה בקריאה שנייה.

קריאה:

כואב לכם שאנחנו מנצחים. תתביישו.

אריה מכלוף דרעי (ש"ס):

רם, הוא לא משקר. אני אומר לך את האמת.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

כל מילה אמת – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה שנייה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

סגלוביץ', מה כואב לך? ממה אתם פוחדים? שייתנו לדבר. אתה תדרוש גם לתת ללפיד לדבר, נכון?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ואטורי. לא צריך לעזור.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הוא האחרון שיכול – – – סגלוביץ' הוא האחרון – המימד החמישי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, די. חברת הכנסת שטרית, די.

גלעד קריב (העבודה):

אם ביושרה עסקינן, ביושרה עסקינן – – – על מפלגת הליכוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתם מפריעים לראש הממשלה, למקרה שלא שמתם לב. חברת הכנסת שטרית, די. חברת הכנסת בן ארי, די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה להרגיע אותה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא, מירב, אני אומרת: בואו נקשיב. זה לא כל כך קשה להקשיב.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, די.

קריאה:

טלי גוטליב, תלמדי.

משה אבוטבול (ש"ס):

בן ארי בקריאה שלישית בכלל, לא?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא צוחקת. עומד כאן ראש ממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני גרסתי אחרת. אני חשבתי והאמנתי שהשילוב של גבורת לוחמינו בשדה הקרב וההתנהלות המושכלת והתקיפה שלנו בשדה המדיני, אני גרסתי שהשילוב הזה יביא – והוא אכן הביא עד כה – לשחרור הרוב המכריע של חטופינו. ואני נחוש להחזיר את כולם, את החיים והחללים כאחד. אבל כמובן שכשערוצי התעמולה לא מפסיקים להדהד את השקר הנורא שכאילו אני עצרתי את השחרור, השקר הופך לאמת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה עם היועצת המשפטית?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סימון דוידסון, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כל בכירי הממשל האמריקני הקודם, והרי הם לא חשודים באהדה יתרה לי ולממשלה בראשותי, כל בכירי הממשל הקודם באמריקה אמרו במפורש שחמאס היה המכשול היחיד לעסקה לשחרור החטופים. ואני אגיד לכם גם למה: כי במשך חצי שנה הם פשוט סירבו להיכנס למשא ומתן. ועד שלא נכנסנו לרפיח, ועד שהם לא ראו כיצד התקווה שלהם, שתבוא הישועה מחיזבאללה או מאיראן – הם פשוט סירבו לנהל משא ומתן. ופתאום זה נסדק, בגלל העוצמה והתקיפות שהפגנו. אני הצעתי הצעה, זו הייתה הצעה שלי, והם בתחילה סירבו לה, אבל אחרי הלחץ הגובר, וגם התוספת האיתנה שקיבלנו מהנשיא טראמפ, הם נכנעו לעסקה שאני הבאתי ושאני הסכמתי לה, ולא אנחנו זזנו, אפילו בננומטר.

רם בן ברק (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רם בן ברק, קריאה שלישית, נא לצאת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הם זזו, הם הסכימו לדברים שאנחנו רוצים.

היו"ר אמיר אוחנה:

רם בן ברק. לא מירב, רם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אגב, הם רצו, והיו בינינו כאלה שגם רצו שנקבל את התכתיב שלהם, שנשחרר, תקשיבו טוב, 12 חטופים, 14 חטופים. ואני אמרתי: לא יהיה. לא יהיה. אנחנו נכפיל, נמקסם את מספר החטופים, ואלה שיצאו עכשיו יצאו כי התעקשנו על זה, כי אני התעקשתי על זה, ואני מתכוון להתעקש על כולם. זאת האמת, כל השאר זה שקר גס.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

רם בן ברק (יש עתיד):

כולם ימותו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה שלישית. חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה שלישית.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

תגיד את זה לסמוטריץ'. אל תגיד את זה לנו, תגיד את זה לשותף שלך לקואליציה.

היו"ר אמיר אוחנה:

נא לצאת, חבר הכנסת סגלוביץ'.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אמרתי לסמוטריץ' ולבן גביר, לכולם.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אלמוג כהן, די, זה לא עוזר. אתה בראשונה, אתה תהיה בשנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חמאס אמר: 12, 14 לכל היותר. והיו כאלה שאמרו: אין ברירה, צריך להסכים. ואני אמרתי: לא, יש שם אנשים שקמלים, יש שם אנשים שאם לא נוציא אותם, לך תדע מה יקרה, ואנחנו חייבים להוציא אותם. ולכן הכפלנו – יותר מהכפלנו את מספר החטופים החיים שיוצאים, כי אנחנו התעקשנו, כי אני התעקשתי, ורוב חבריי תמכו בי. ועכשיו אני שומע את הנדסת התודעה הזאת מאנשים שתמכו ודרשו אפילו – לא יכלו לדרוש, כי הם לא מחליטים, אבל רצו והמליצו להיכנע לדבר הזה, ולא היינו מוכנים להיכנע. ואני רוצה לומר עוד דבר. אנחנו כולנו הזדעזענו מהמראות הקשים של חטופינו ששוחררו בשבת האחרונה. מי שאחראי לכך ישלם על כך. מי שפוגע בחטופינו, דמו בראשו. חברות וחברי הכנסת, אני מודה מעומק ליבי לנשיא טראמפ, שהוא שותף אמיתי למטרות המלחמה בעזה, וכמובן לשתי מטרות-על נוספות: להבטיח שלאיראן לא יהיה נשק גרעיני, שלאיראן אף פעם לא יהיה נשק גרעיני; ולהבטיח שישראל לא תהיה עוד מאוימת בגבולותיה – לא מלבנון, לא מסוריה וכמובן לא מעזה.

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אחרי הביקור בארצות הברית אנחנו ניצבים בפתחו של עידן חדש. אני לא יכול לפרט את הכול, מטבע הדברים, אבל אני אומר בנחרצות: אנחנו בפתחה של תפנית היסטורית – –

משה טור פז:

מתי יחזרו החטופים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טור פז, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – ושל הזדמנויות היסטוריות. ארבע השנים הבאות של עבודה משותפת עם ממשל טראמפ הן פרק זמן שבו נוכל לבצר את כוחה ומעמדה של מדינת ישראל, לבצר אותה לדורות. רק במהלך השבוע שהייתי בוושינגטון הנשיא טראמפ ביטל את ההגבלות על משלוחי הנשק לישראל, הטיל סנקציות על בית הדין הפלילי בהאג, הוציא צווים נגד תומכי חמאס, והחל בצעדים לסגירת סוכנות הסיוע האמריקנית USAID, שבין היתר התערבה בסכומי עתק בפוליטיקה הישראלית, ונתנה תמיכה ישירה לחמאס. שוחחתי עם בכירי החמאס על הצורך לבטל את החלטת הממשל הקודם על הגבלות יצוא שבבים מתקדמים למדינת ישראל. הם מתכוונים לעשות זאת, ועוד שוחחתי איתם, עם אילון מאסק, ואחר כך – –

מאיר כהן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מאיר כהן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – עם משקיעי ענק על העמקת שיתוף הפעולה בתחום הבינה המלאכותית. אגב, כל הדיונים האלה – – –

משה טור פז (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טור פז.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כל הדיונים האלה היו ביום שישי עד כניסת השבת. בזה עסקתי שם – איך לבנות מחדש את ישראל כמעצמת-על בבינה המלאכותית, וזה בנוסף לפגישה בקונגרס עם יושב-ראש הקונגרס ג'ונסון ועם חברי קונגרס אחרים. זה מה שעשיתי שם. ואתם עם הצעקות שלכם לא יכולים להסתיר את האמת. ביקור היסטורי, הישג היסטורי ועידן היסטורי לפנינו, אם רק נדע להתמיד ולעשות את הדבר הנכון, ולא לחזור על שגיאות העבר שלכם, אנשי אוסלו.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, קריאה שלישית. נא לצאת.

מיקי לוי (יש עתיד):

17 שנה. שלנו? 17 שנה בשלטון.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, קריאה שלישית. נא לצאת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שלי? אתה 17 שנה בשלטון.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת עודה, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

17 שנה אתה בשלטון, מה עוד צריך לעשות כדי שתלך כבר? אי-אפשר לשמוע אותך כבר. כל הזמן אתה מאשים את כולם.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, די.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

העיקר שהבוס מבסוט.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מה שצריך לעשות מבחינתכם זה לנצח בבחירות.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת צרפתי הרכבי.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואתם לא מנצחים בבחירות, כי התזה שאתם מביאים מתבררת פעם אחר פעם כשגויה, והתזה שאנחנו מביאים וגם מיישמים מתבררת לאורך זמן כנכונה. ואני מאמין שיחד, בעמידה משותפת של ארצות הברית וישראל אל מול אתגרי השעה, אנחנו נקדם מהלכים מרחיקי לכת שפירושם יותר עוצמה, יותר ביטחון, יותר שגשוג, ובהמשך גם יותר שלום.

מאיר כהן (יש עתיד):

יש בחירות?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חברי הכנסת, אתם רשאים לנסות.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה נראה כאילו זה נאום של בחירות.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתם רשאים לנסות. אני תכף אדבר גם על זה. שאלת – אני אדבר על זה. חברי הכנסת, אני רוצה לקחת אתכם לאחד הרגעים המרגשים ביותר בביקורי בארצות הברית. היינו בבית הלבן, מפגש העבודה היה יוצא מן הכלל, והשתתפו בו כל בכירי הממשל – גם רוביו היה, בשיחת ועידה מדרום אמריקה, שיחה מקודדת, כמובן. אחרי זה הייתה לנו ארוחת ערב נפלאה, אבל בין לבין הנשיא טראמפ הזמין אותי להיכנס לחדרו של הנשיא לינקולן, הנשיא הדגול, שהציל את ארצות הברית במלחמת האזרחים. זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי שם – הייתי ב-20 ביקורים, אף פעם לא הייתי שם, בחדרו של האיש שהציל לא רק את ארצות הברית; הוא למעשה הציל את העולם החופשי. החדר הושאר שם בדיוק כפי שהיה ביום שלינקולן נרצח ב-1865. אני לא יודע אם רבים מכם יודעים זאת, אבל באותו יום שהוא נרצח המשאלה הכמעט-אחרונה שלו הייתה שהוא מבקש לבקר בירושלים. ואני חשבתי לעצמי, בחדר לינקולן, שאילו יכלו הקירות הללו לדבר, הם לבטח היו מהדהדים התלבטויות כבדות משקל והכרעות גורליות. יש שם העתק אחד ששמו, של נאום גטיסברג, כתב היד המקורי. דורות ארוכים לפני זמנו של לינקולן נאבקנו באימפריות עצומות, שילמנו מחיר כבד, אבל רוחנו לא נשברה. כנגד כל הסיכויים חזרנו למולדתנו, הקמנו את מדינתנו, כוננו את צבאנו והעמקנו שורש בנחלת אבותינו. אבל צריך לומר גם שהעמקנו שורש בנחלת אבותינו, אבל סביבנו אנחנו נטועים במרחב פראי רוחש סכנות. מתקפת הטרור המחרידה ב-7 באוקטובר המחישה לאילו תהומות של רוע ואכזריות – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אלהרר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – אויבינו מסוגלים להגיע. אבל בניגוד לעבר הרחוק, וגם בניגוד לעבר הלא-כל-כך רחוק, מי שמניף עלינו את חרב ההשמדה סופג את נחת זרועה של מדינת ישראל. אנחנו מתקדמים, אנחנו מנצחים, אנחנו משנים את פני המזרח התיכון. אבל המערכה עדיין לא הסתיימה. הישגים כבירים מאחורינו, ואתגרים כבירים לפנינו. אף אחד מאיתנו לא מתכוון לעצור לפני קו הסיום, ואיני יכול לשתף אתכם בכל הדיונים. המערכה טרם הסתיימה. עלינו להשלים את הכרעת החמאס. עלינו להבטיח את שאר מטרות המלחמה, לרבות החזרת כל חטופינו. עלינו להבטיח שמסביבנו אין איום קיומי על מדינת ישראל. אנחנו נמשיך הלאה בתנופה. אנחנו נעביר את תקציב המדינה. אנחנו נעביר חוק גיוס מאוזן, אחראי ושקול.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו נשלים את הניצחון, ונבטיח שמפירותיו ייהנו כל אזרחי ישראל. אבל אנחנו תמיד זוכרים, ואני תמיד זוכר, שהישגינו באים בזכות לוחמינו הגיבורים בצה"ל, במשטרת ישראל, בשב"כ, במוסד, בגופי הכבאות, הרפואה וההצלה ובקרב המתנדבים בעם, אזרחינו הנפלאים.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, די. חברת הכנסת גוטליב, את בקריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

נכיר תודה עמוקה לבנינו ובנותינו הנופלים, אדירי הרוח והמעש, שחירפו נפשם למען כולנו. אני יודע את גודל כאבכם, המשפחות, אחיי ואחיותיי, בני המשפחות, משפחת השכול. אני מחבק אתכם עם רעייתי שרה, בהוקרת אמת, כפי שאנחנו מחבקים את משפחות החטופים, את השבים ארצה ואת פצועינו, שמשלמים מחיר כל כך כבד בגוף ובנפש. חברות וחברי הכנסת, בעוד כמה ימים, בט"ו בשבט, ניטע שתילים רכים, עצים, חורשות לזכר מגיני המולדת. נעשה זאת בדרום, נעשה זאת בצפון, נעשה זאת בכל מקום. הנביא ישעיהו אומר כי כימי העץ ימי עמי. העצים שניטע יסמלו את עץ החיים של עמנו שיונק ממעיינות קדומים ושכיוונו תמיד מעלה. בעזרת השם נעשה, ובעזרת השם נצליח.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, לא. רבותיי, רבותיי, זה לא 40 חתימות. זה לא 40 חתימות. תודה לראש הממשלה. וכעת אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

– – – בשלב שניים. להחזיר את כולם – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת רייטן מרום.

מיקי לוי (יש עתיד):

בסוף הם ימותו. עם כל התוכנית הזאת בסוף הם ימותו. בסוף הם ימותו – – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת רייטן מרום ואלמוג כהן, תודה רבה. בבקשה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

– – – חמאס חוגג בעזה עכשיו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, נא לשמור על שקט באולם.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני ראש הממשלה, אמרת עכשיו פה על הדוכן שהיית מזועזע ממראה השבויים החטופים שיצאו ביום שבת, כמו כולנו. מדינה שלמה לא הצליחה לנשום. אני רק לא מבין ממה היית מזועזע. הרי ידעת. ידעת שזה המצב שלהם. מערכת הביטחון אמרה פעם אחר פעם שזה המצב שלהם – בכלובים, מורעבים, שלדים. אתה ידעת.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אופיר כץ (הליכוד):

זה עדיין מזעזע.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתה ידעת, אלא אם כן אתה שוב לא קורא דוחות מודיעין.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה עדיין מזעזע.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתה ידעת. זה גם מידע גלוי. גופתו של הרש גולדברג-פולין שקלה 52 קילו במותו. ממה אתה מזועזע?

טלי גוטליב (הליכוד):

זה עדיין מזעזע.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

יאיר לפיד (יש עתיד):

עדן ירושלמי שקלה 36 קילו במותה. ממה היית מזועזע? ממה אתה מופתע? אתה ידעת מה מצבם, אתה יודע מה מצבם.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה יודע את ההבדל בין מופתע למזועזע?

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתה יודע שהאנשים האלה מתים כל רגע. מורעבים, בכלובים, בשרשראות, נרצחים כל יום מחדש. אתה יודע את זה. אתה לא מזועזע, אתה לא מופתע, זה לא מידע חדש, אתה יודע מה מצבם. ואתה זה שאמור לעשות משהו בעניין. לא ידעת שחמאס מפלצות וחיות אדם, וככה הם יתנהגו לחטופים שלנו? לא ראית את מה שכתוב בכל דוחות המודיעין על מצבם? לא ראית את דוח המודיעין על גופתו של הרש, על גופתה של עדן? לא שמעת את העדויות של כל מי שחזר משם ודיבר על מצבם של החטופים? כי הן כתובות. שום דבר במצבם של שלושת המוזלמנים, שלושת שלדי האדם שירדו בשבת מההליקופטר איננו הפתעה ואיננו מזעזע. אתה ידעת, כולכם ידעתם, כל הממשלה הזאת ידעה, כל הקבינט הזה ידע. העולם שלכם התהפך. אתם יודעים שהם מתים שם, ובמקום למהר אתם מאיטים. במקום לזרז את התהליך, במקום לוותר על הפעימות ועל השלבים ועל העיכובים ועל המשחקים – לשלוח אותם לדוחה, להחזיר אותם מדוחה – במקום זה אתם רק מושכים זמן עוד ועוד. הם מתים שם, אדוני ראש הממשלה. הם הפכו לחטופים במשמרת שלך, ב-7 באוקטובר, בגלל דברים שאתה אשם בהם, והם מתים שם עכשיו, ואתה פתאום מזועזע שהם חזרו רזים? אין לך ממה להיות מזועזע, אתה ידעת. זה הופיע בחומר. זה נמצא בעדויות. לא אכפת לך שהם ימותו? לא מעניין אותך שהם ימותו?

טלי גוטליב (הליכוד):

שר התקשורת שלמה קרעי:

איזה דמגוג אתה.

קריאות:

יאיר לפיד (יש עתיד):

בוא איתי, היום, מפה. אתם רוצים אחדות במדינת ישראל? אתם רוצים אחדות במדינת ישראל?

קריאות:

שר החינוך יואב קיש:

במי אתה פוגע? במשפחות החטופים אתה פוגע בשקרים האלה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אתה פוגע בחטופים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תתבייש לך.

שר החינוך יואב קיש:

בושה וחרפה.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתה רוצה אחדות במדינת ישראל, אדוני ראש הממשלה? אתה רוצה אחדות במדינת ישראל, אדוני ראש הממשלה? בוא איתי היום לכיכר. בוא מכאן. אימא של אלון אהל עושה לו היום יום הולדת בכיכר החטופים, הוא היום בן 24. הוא היום בן 24. אופיר כץ, אל תנסה להסב את תשומת הלב, ראש הממשלה צריך לדעת שהיום יום הולדתו ה-24 של אלון אהל, שפצוע בעיניו, שכבול בשרשראות, שיושב בכלוב, שרעב ורעב והופך להיות יותר ויותר רזה. ואימא שלו היום מארגנת לו יום הולדת טרגי בכיכר החטופים. אתה רוצה אחדות? בוא ניסע לשם ביחד. בוא נצא עכשיו מהבניין הזה, ניסע לשם ביחד אני ואתה, נראה להם שאכפת לכם. נראה להם שאתם מתעניינים בגורלם.

משה סעדה (הליכוד):

למה אתה משסה? למה?

יאיר לפיד (יש עתיד):

נראה להם שאתם לא החלטתם פשוט להשאיר אותם למות שם בגלל שיקולים פוליטיים.

אריאל קלנר (הליכוד):

יאיר לפיד (יש עתיד):

בוא נראה להם שאכפת לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קלנר, קריאה ראשונה.

אריאל קלנר (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קלנר.

יאיר לפיד (יש עתיד):

הוא ימות. אתם לא מבינים שאלון אהל ימות? הוא ימות שם.

אריאל קלנר (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קלנר.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אם לא נעשה משהו הוא ימות שם, אדוני ראש הממשלה, ואתה עוד פעם תהיה מזועזע.

היו"ר אמיר אוחנה:

ייעוץ משפטי – טוב, אם כן – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

יש לך לב אבן, לפיד, אתה – – –

יאיר לפיד (יש עתיד):

שתוק.

מיקי לוי (יש עתיד):

שתוק, מכונת רעל.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע, רגע. שנייה אחת. חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. אחרי ההצבעה, אם ראש הממשלה ירצה, אנחנו נאפשר הודעה אישית, ואז במקרה כזה אני גם אאפשר כמובן לראש האופוזיציה לעלות. אז אנחנו מצביעים.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

לקרוא לכל מי שיצא. להכניס את כל מי שיצא.

קריאות:

נאור שירי (יש עתיד):

– – – או שתלך לניר עוז, זו גם אופציה, אדוני ראש הממשלה. אתה מכיר את ניר עוז?

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

סדרנים, האם מי שהוצא נכנס? אם כן, אנחנו מצביעים תחילה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 34 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

34 בעד, שישה נוכחים. אני קובע כי ההצעה לא התקבלה, כי לא קיבלה את הרוב הדרוש בחוק. אנחנו מצביעים כעת על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות ישראל ביתנו, העבודה והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה – 35 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות ישראל ביתנו, העבודה והמחנה הממלכתי להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

35 בעד, שמונה נוכחים. גם ההצעה הזאת לא התקבלה, מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש בחוק. אנחנו מצביעים כעת על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות רע"ם וחד"ש-תע"ל. הצבעה כעת. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות רע"ם וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה – 36 נגד – אין נמנעים – 1 הצעת סיעות רע"ם וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

36 בעד, נמנע אחד ונוכח אחד. גם הצעה זו לא התקבלה, מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש.

היו"ר אמיר אוחנה:

האם ראש הממשלה מבקש למסור הודעה אישית? בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, הקריאות מתאפסות?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא מתאפסות. אאפשר למי שנכנס להישאר, אבל אם יפריעו – מי שבקריאה שלישית יצא מייד, לא תהיינה שלוש קריאות. בבקשה, אדוני, עד חמש דקות לרשותך.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חבר הכנסת לפיד כדרכו טועה, מטעה ומסית. אני זה שפעלתי להביא לשחרור החטופים.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אתה זה שבגללו הם נרצחו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר, נא לצאת. חברת הכנסת מיכל שיר, נא לצאת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני זה שהחזרתי את מרבית החטופים. אילו הייתי נכנע לתכתיבים של החמאס, אלה שיצאו עכשיו במצב המזעזע – ומי לא הזדעזע, למי אין לב?

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, נא לצאת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

למי יש לב של אבן ולא מזועזע מזה? אילו הייתי נכנע לתכתיבים שלהם, היינו לכל היותר מוציאים 12 חטופים.

גלעד קריב (העבודה):

אתה הבאת – – – כסף.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, נא לצאת.

<< קריאה >> גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, נא לצאת.

גלעד קריב (העבודה):

אתה עזרת לבנות את המנהרות. אתה עזרת להם – – –

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואנחנו, בעזרת השם, נוציא היום יותר, אולי כפליים, ובהמשך את כולם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אביגדור, אביגדור, אביגדור, אני אומר שצריך לצאת.

גלעד קריב (העבודה):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

חבר הכנסת לפיד, אני מבקש לתת – – –

גלעד קריב (העבודה):

הדם על הידיים שלך. תתבייש.