ישיבת מליאה בתאריך 01/01/2025 בשעה 11:00

היו"ר ארז מלול:

חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי א' בטבת התשפ"ה, 1 בינואר 2025. הנושא הראשון על סדר-היום – הצעות חוק בדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק נכסי המדינה (תיקון – השכרת נכסים למתקני רדיו טלפון נייד), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אברהם בצלאל. אני מזמין את חבר הכנסת אברהם בצלאל להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש יודע שהיום מנעו מעינב צנגאוקר להיכנס לבית הזה?

היו"ר ארז מלול:

לא.

גלעד קריב (העבודה):

לא יודע?

היו"ר ארז מלול:

לא, לא ידוע לי.

גלעד קריב (העבודה):

שמנעו מאימא של חטוף, מתן צנגאוקר, להיכנס למשכן הכנסת?

היו"ר ארז מלול:

טוב. ידידי, אתה מפריע לי.

גלעד קריב (העבודה):

עד אנה תגיע חרפתנו?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

בוקר טוב.

גלעד קריב (העבודה):

העיקר הדלקנו פה אתמול נרות – כיפה, חטופים – אבל עינב צנגאוקר, כי היא דופקת על השולחן, לא הכניסו אותה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

אתה רוצה לתת לי לדבר?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, זהו.

גלעד קריב (העבודה):

איזו בושה.

היו"ר ארז מלול:

אמרת את מה שאתה רוצה. די.

גלעד קריב (העבודה):

לא אמרתי את מה שאני רוצה, אמרתי את מה שרוב הציבור הישראלי חושב - -

היו"ר ארז מלול:

טוב. תודה רבה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

בוקר טוב, חודש טוב, חנוכה שמח.

גלעד קריב (העבודה):

- - שכנסת שבולמת כניסה של אימא של חטוף לא ראויה וצריכה להתפזר.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב, תודה רבה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

אין אלימות בכנסת, גלעד, לאף אחד.

גלעד קריב (העבודה):

שאתה תדבר על אין אלימות בכנסת.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

לאף אחד אין אלימות בכנסת.

היו"ר ארז מלול:

אני אתחיל עם הקריאות.

אברהם בצלאל (ש"ס):

ברשות אדוני היושב-ראש, אדוני השר קרעי, שר התקשורת – חוק חשוב מאוד; תמכת בו, אז כנראה הוא חוק חשוב מאוד – כמובן ידידי השר שר העבודה, הרב בן צור, חבריי חברי הכנסת, באמת, רק משפט אחד לגבי אתמול. אני חושב שזו בושה וחרפה, מה שקרה פה אתמול, לדאוג שראש ממשלה צריך להגיע ממיטת חוליו. אני חושב שאלה דברים שלא היו. אלה מוסכמות, ומי ששבר את המוסכמות האלה צריך לעשות הרבה חשבון נפש. לכל אחד ואחת מאיתנו יכולים לקרות כאלה מקרים וכאלה דברים וכאלה נסיבות – שלא נצטרך את זה – אבל לבוא ולגרום לראש ממשלה, במצב שהוא נמצא להביא אותו לפה, וגם את חבר הכנסת בועז ביסמוט, שישב שבעה על אימו – אני אומר לכם את האמת, אני אתמול ישבתי פה ופשוט בושתי ונכלמתי לראות עד לאן הידרדרנו ומה המצב שלנו. אני מאוד מקווה שהדברים האלה לא יקרו בשום צורה, משום סיבה, כי יש דברים שצריכים לדעת שהם מעל לפוליטיקה, מעל לימין ושמאל, מעל להרבה הרבה דברים. קצת ערכים. הרגשתי שאני פשוט חייב להגיד שתי מילים על הדבר הזה, כי פשוט חזרתי אתמול הביתה באמת בוש ונכלם. עכשיו לגבי הצעת חוק. למי מאיתנו לא יצא להיתקל בבעיות קליטה שכיחות למדי. מי מאיתנו לא חווה מדי יום שיחות מקוטעות, אזורים שבהם בקושי ניתן לשוחח בטלפון או אפילו לשמוע רדיו, דבר שמהווה מטרד לכולנו. כמה הררי מיילים נכתבו על בעיות הקליטה בפריפריה ובשאר הארץ. כמה מיילים נשפכו על החוסר באנטנות ובקליטת סלולר. זו מציאות בלתי נסבלת שכולנו חווים אותה יום-יום. היא כמובן התחילה בכוונה טובה ובפעילות מבורכת של משרד התקשורת בשנת 2011 להפריט את שוק הסלולר ולפתוח אותו לתחרות ובכך להוריד מחירים, ולכן המחירים ירדו באופן דרסטי. אבל צידו השני של המטבע – הפחד מהתחרות גרם לחברות להפחית את ההשקעה שלהן בתשתיות סלולר באופן דרסטי, והדבר הגיע למצב שישראל הידרדרה למקום ה-64 מתוך 145 מדינות שהקליטה בהן היא פשוט רחוקה מאוד. אזרחי ישראל חווים מדי יום שיבושי קליטה, בדגש על אזורי הפריפריה. כיושב-ראש ועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה אני מקבל בלי סוף פניות על הנושא הזה. רק כדי לסבר את האוזן, בין שנת 2013 לשנת 2021 הוגשו 607 תלונות על בעיות קליטה למשרד התקשורת רק מירושלמים – נתון מטורף שמציב לנו רמזור אדום ודורש מאיתנו לעשות מעשה ולא להשאיר את המצב הזה כמו שהוא עכשיו. לא הגיוני שבשנת 2018 היו בישראל 7,921 אנטנות סלולריות ועד עכשיו נוספו רק 70 אנטנות – עלייה של 1% בלבד. אנחנו יודעים כמה התרבתה האוכלוסייה, כמה רחובות חדשים יש, כמה אנשים צורכים יותר טלפונים ותקשורת. זה פשוט הרחק הרחק ממה שמתבקש לפי הקריטריונים שנקבעו על ידי משרד התקשורת. לבעיה הזאת יש כמה שורשים. השורש הראשון הוא חוסר הנכונות מצד חברות התקשורת להשקיע השקעה נחוצה, חוסר רצון, אבל מצד שני – הרבה הרבה קשיים מצד הציבור עצמו. הציבור מפחד שהקליטה עצמה גורמת לבעיות של סרטן, למחלות כאלה ואחרות. הרשויות פחות רוצות להתעסק עם זה, כי התושבים מתנגדים בהרבה מהמקרים. לכן זה פשוט גורם להפחתה – בסוף זה מפחית לנו את ההליך התקין של השיחה עצמה, או במקרים רבים גם אנשים אומרים לך: התקשרנו אליך, ואתה פשוט אומר: לא ראיתי שיחה כזאת. כנסת נכבדה, היום אנחנו עושים צעד ראשון שיקרב אותנו באופן ניכר לפתרון הבעיה. החוק שאנחנו מעבירים פה היום בקריאה טרומית הוא חוק שיחייב מקומות ציבוריים להשכיר באופן מוזל לחברות התקשורת מקום ולהתקין אנטנות סלולר, דבר שייתן זריקת עידוד משמעותית לחברות הסלולר להתקנת תשתיות תקשורת. אין ספק שהפחתת הקושי במציאת מקום והורדה משמעותית של המחיר שמשלמות היום חברות הסלולר ייתנו bust משמעותי מאוד לטיפול בבעיה המטרידה הזאת. צעד זה, בשילוב אכיפה אפקטיבית של משרד התקשורת, יכול להוות שינוי דרמטי במיגור התופעה שמלווה אותנו. מעבר לתועלת העצומה שתהיה באופן ישיר לכל אזרח בישראל, הרחבת מעגל האנטנות תגרום להפחתת הקרינה הנגרמת על ידי שימוש במכשירים סלולריים באופן ניכר, מכיוון שככל שמכשיר הסלולר יהיה קרוב יותר לאנטנה, עוצמת השידור תפחת באופן ניכר. רואים את זה במחקרים שעשו בכל העולם: כמה שיש יותר אנטנות יש פחות קרינה, כי המכשיר עצמו צריך פחות לחפש איזו אנטנה שרחוקה אליו, הוא פחות מתאמץ, ויש פחות קרינה בין האנטנה לבין המכשיר עצמו. הדבר הזה רק יכול לגרום להורדה בתחלואה, יכול לעזור לאנשים שיהיו פחות חולים. לכן אני מבקש מחבריי חברי הכנסת, אומנם זה צעד קטן, אבל הדבר הזה יכול לעזור מאוד מאוד - -

היו"ר ארז מלול:

ששש. מה קרה היום?

אברהם בצלאל (ש"ס):

- - בלי עלות גדולה. זה יכול לעזור גם לקופת המדינה להפחית באופן ניכר את הקושי שלנו, של כולנו, בפרט של תושבי הפריפריה, שסובלים מתופעה ניכרת זו. החוק הזה יביא למציאות טובה יותר בחיי היום-יום של כולנו. אני רוצה באמת להודות לשר קרעי, שהיה איתי בכל התהליך הזה עד עכשיו – אני מבין שגם הוא עצמו מנסה לקדם דברים מאוד מאוד גדולים למען תושבי מדינת ישראל בכל המישורים, ובפרט במישור הזה של הקליטה הסלולרית, גם במכשירים עצמם וגם כמובן ברדיו; יש הרבה מקומות שאין בהם קליטה – ולכל השרים שתמכו בזה בוועדת שרים. אני מקווה לקדם את החוק הזה כמה שיותר מהר – כמובן, עם משרד התקשורת. לא נקדם שום דבר בלי האישור שלהם. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את כבוד שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מכובדי השר, ידידי חבר הכנסת אברהם בצלאל, שמשקיע מאונו ומזמנו כדי לתקן דברים שהרבה מהם קשורים בנושא התקשורת, אני תמיד שמח על המעורבות שלך בנושאים האלה. חודש טוב ומבורך וחג אורים שמח לכל בית ישראל. אדוני היושב-ראש, הצעת החוק נכסי המדינה מבקשת לקדם את השכרת נכסי המדינה לצורך הקמת מתקני רדיו טלפון נייד על ידי תיקון חוק נכסי המדינה, ולחייב את הגורמים המוסמכים להשכיר את נכסיהם לבעלי רישיון לתקשורת סלולרית לשם הקמת מתקני שידור, אלא אם כן מתקיימת מניעה המנויה בהצעת החוק. אני מברך על הכוונות הטובות של הצעת החוק, שכן היא ברוח הדברים שאנחנו מקדמים במשרד התקשורת. יש בהצעת החוק כמה דברים שצריך לתקן ולהביא אותם בחשבון תוך כדי התהליך. למשל, הצעת החוק מציעה כי השמאי הממשלתי יקבע את המחיר. הדבר הזה, בעינינו, מותיר את הנושא בעצם ללא התייחסות מספקת, כי מחיר השוק היום גבוה, וזה מה שגורם לזה שקשה מאוד לפרוס יותר ויותר אנטנות סלולריות. המחיר והכמות בעצם שזורים זה בזה, וטיפול בנושא היכולת של בעלי הזכויות בנכסי הנדל"ן של המדינה בלי לטפל בסוגיית המחיר לא יביא להשגת המטרות המוצהרות בהצעת החוק. יתרה מכך, להשאיר את זה בידי השמאי הממשלתי עלול גם לפגוע בתהליכים שמשרד התקשורת קידם בשנה האחרונה, ועלול לסכל את הצלחתם. לפיכך, מוטב לוודא כי הצעת החוק, לכשתקודם ותעבור, תתייחס גם לנושא המחיר. לגישתנו, מחיר אשר יעודד הקמת תשתית סלולרית הוא מחיר המגלם את שווי השימוש מנקודת מבטו של מחכיר הנכס, בצירוף מרווח הוגן מינימלי. שווי שימוש מתייחס לחלופות ההכנסה של בעל הזכויות בנכס בגין שימוש בנכס או השכרתו לצרכים אחרים. כיום קיים מחסור בתשתיות סלולריות הפוגע באיכות הקליטה והשירות עבור הציבור. פריסה רחבה יותר תספק שירותי תקשורת יציבים ומהירים יותר בכל רחבי הארץ. משרד התקשורת מוביל שורה של מהלכים והקלות רגולטוריות שנועדו לאפשר לשחקנים נוספים להקים תשתיות, על מנת לעודד תחרות בשוק התקשורת. לכן צריך לוודא שגם שחקנים נוספים שהם לא בעלי רישיון לאספקת שירותי תקשורת, אלא שחקני תשתיות, שאנחנו מתכוונים להכניס עכשיו לשוק התקשורת, גם הם יוכלו להשתמש באותם נכסים. גם זה דבר שצריך לשים לב אליו בקידום הצעת החוק. אדוני היושב-ראש, חברי חבר הכנסת בצלאל, ברוח הדברים של הצעת החוק שלך וכמו שעדכנתי אותך כשקידמנו אותה גם בוועדת שרים לחקיקה, במהלך השנה האחרונה משרד התקשורת ומינהל הדיור הממשלתי פעלו לגיבוש מכרז מסגרת המיועד למתן הרשאה לשימוש בגגות נכסי הדיור הממשלתי לצורך הצבת אנטנות סלולריות. המכרז, שנמצא בשלבי הכנה מתקדמים, יכלול הסכם רוחבי שיאפשר שימוש בכלל נכסי הדיור הממשלתי להקמת תשתית סלולרית. המחיר שאנחנו מדברים עליו, ההולך ומתגבש – חבר הכנסת בצלאל, כדאי שתקשיב – המחיר ההולך ומתגבש - - -

אברהם בצלאל (ש"ס):

- - - מקשיב לברית של אחי עכשיו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אז שיהיה מזל טוב, בשעה טובה. בסדר, תקשיב אחר כך להקלטה. המחיר המתגבש שאנחנו מדברים עליו הוא כשליש ממחיר השוק. אנחנו מדברים על תשלום של כ-1,750 שקלים דמי שכירות, בהשוואה ל-5,000, 6,000 שקלים שיש היום, מה שיגרום באמת – יביא לפריסה מואצת של תשתיות תקשורת מתקדמות. במסגרת הליך הכנת המכרז נדונו לעומק סוגיות הכרוכות בהתקשרות עם בעלי רישיונות רט"ן, לרבות בנושא התמורה הכספית. יש להבטיח, כמו שאמרתי, שהצעת החוק תתייחס גם לשחקנים עתידיים בשוק הסלולר ולא רק לחברות הקיימות. שימוע בנושא הזה של שחקנים נוספים כגון חברת החשמל, נתיבי ישראל וגורמים נוספים שיוכלו להיכנס לשוק התקשורת נמצא באוויר, ואנחנו מתכוונים להאיץ את פריסת תשתיות התקשורת המתקדמות, ולא רק על ידי חברות סלולר קיימות. לפיכך, יש לבחון ניסוח שמכסה כל גורם בעל רישיון מתאים להקמת אנטנות בהתאם לפקודת הטלגרף האלחוטי. שני דברים שצריך לתקן – סוגיית המחיר, והסוגיה שלאו דווקא בעלי רישיונות רט"ן, אלא כל מי שיקבל מאיתנו גם בעתיד רישיונות להקמת תרנים ולהצבת אנטנות.

אברהם בצלאל (ש"ס):

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא, לא לחכות. אנחנו לא צריכים חוק, אנחנו עושים את זה בתקנות. במקביל, החוק שלך, החוק שאתה מביא – לכן גם ביקשתי לאשר אותו בוועדת שרים לחקיקה – זה נותן רוח גבית לתקנות האלה, שדברים וגורמים אחרים לא יעכבו אותן. חקיקה ראשית תמיד פותרת כל בעיה, אבל לא בטוח שבמקרה הזה אנחנו צריכים את החקיקה עד הסוף. יכול להיות שנתקדם מאוד מהר ונייתר את החקיקה, אבל בעיניי, החקיקה הזאת נותנת רוח גבית ומתווה כיוון גם לגורמים אחרים שנמצאים איתנו בתהליך. יוער כי משרד התקשורת עובד על הכללה של נכסים של חברות ממשלתיות נוספות, כגון מקורות, חברת החשמל, נמלי ישראל ורשויות מקומיות, אולם הצעת החוק מבקשת לתקן את חוק נכסי המדינה, שלא חל על חברות כאלו, חברות ממשלתיות או רשויות מקומיות. זאת סוגיה נוספת, ובמידה שהצעת החוק תקודם כדאי להתייחס גם אליה. חברי חבר הכנסת בצלאל, הזכרת כאן כמה אתרים סלולריים חדשים. אני רוצה לעדכן את המספר שלך. פרסמתי אתמול, ביום האחרון לשנה הקלנדרית הישנה, שבשנתיים האחרונות הקמנו 379 אתרי סלולר חדשים בכל הארץ, כולל ביהודה ושומרון. זה גבוה בעשרות אחוזים ביחס לשנים קודמות. ההשקעה שלנו משמעותית מאוד בתשתיות סלולר מתקדמות, וזה – בלי אתרים ששודרגו. בעצם נוספו מאות אתרי דור 5, ששדרגו אתרים קיימים, ואנחנו ממשיכים במלוא הכוח והעוצמה דרך הסרת רגולציה, הפחתת המחירים, כמו שהצעת החוק שלך עושה וכמו שאנחנו פועלים במכרז, וגם בהכנסת שחקני תקשורת חדשים, שיוכלו להגביר את הפריסה ולהוביל את מדינת ישראל לקדמת הבמה הטכנולוגית העולמית בתחום של תשתיות תקשורת מתקדמות. אני רוצה להזכיר עוד כמה נקודות שנוגעות לעניין הזה. יש ביהודה ושומרון תקציב שהשגנו של 50 מיליון שקלים, והפעימה הראשונה של המכרז יצאה לפועל – 22 אתרים. זה מעבר לשגרה, מעבר לשוטף. הקמנו עשרות אתרים ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן בשנה וחצי שעברו. כמו שאמרתי, יש עוד תקציב שראש הממשלה – כבר לפני שנתיים באתי אליו עם הנושא של יהודה ושומרון והסברתי לו, אמרתי לו: ראש הממשלה, מדובר בעניין ביטחוני. זה לא רק עניין כלכלי. הוא קרא לשר האוצר, קרא למנכ"ל משרדו, יוסי שלי, ואמר להם: סוגיית יהודה ושומרון היא צורך ביטחוני, תקצו תקציב לעניין. ואכן, בסופו של דבר, שר האוצר מצא את התקציב מאותה קרן חוץ-תקציבית, והפעימה הראשונה של המכרז יצאה לפועל. יהודה ושומרון, בעזרת השם, בשנה הקרובה יצוצו בהם אנטנות סלולריות כפטריות אחרי הגשם. מעבר לכך, בתקציב הנוכחי של 2025, לראשונה, באופן חסר תקדים, השגנו תקציב של 25 מיליון שקל שנועדו לתמרץ רשויות מקומיות להקל את פריסת אנטנות סלולריות בשטחן. הרבה פעמים העיכובים – היתרי בנייה, התנגדויות תושבים - - -

היו"ר ארז מלול:

אלעזר שטרן שואל, מתי יגיעו לעזה וסוריה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

כבר הגענו לעזה. הגענו לעזה. יש כבר אנטנות סלולריות גם בעזה.

היו"ר ארז מלול:

זה הוא שאל.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תכף אני אגיד לך מה אני שואל.

שר התקשורת שלמה קרעי:

יש כבר אנטנות סלולריות גם בעזה, בציר נצרים. רישתנו גם שם באנטנות סלולריות, מיהודה והשומרון ועד עזה.

היו"ר ארז מלול:

גם בסוריה. חשוב מאוד בסוריה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

גם בסוריה. אמרנו, עתידין שערי ירושלים שיגיעו עד שערי דמשק. כך אומר המדרש, ואנחנו צריכים לדאוג גם שם לאנטנות סלולריות ללוחמים שלנו שנמצאים שם וכל מה שיהיה בהמשך. אז 25 מיליון שקלים נועדו לתמרץ רשויות מקומיות להקל על פריסת תשתיות תקשורת בשטחן. הקול הקורא והקריטריונים יצאו מייד עם אישור תקציב המדינה בחודש הקרוב, בעזרת השם. דיברנו על כניסת שחקנים חדשים לתחום תשתיות הסלולר, הנגשת נכסים ציבוריים, ועוד היד נטויה. ועדת השרים לחקיקה, לסיכום, הביעה תמיכה בהצעת החוק בכפוף להסכמה עם משרד התקשורת. ככל שזה מקובל על היוזם, שכבר הביע את הסכמתו, אבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אלעזר שטרן מתנגד לחוק. שלוש דקות לרשותך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, עמיתיי חברי הכנסת, אני מתנגד להצעה הזאת. אני בפריפריה, מה שנקרא, אבל אני הגעתי כבר מזמן למסקנה שאלף אנטנות לא יעזרו לממשלה הזאת לשפר את הקליטה שלה. זאת האמת. אבל אני רוצה לדבר על היהדות של הממשלה הזאת. נדמה לי שאתה פתחת בזה. אתמול גררו לפה ראש ממשלה חיוור, חלש, חולה בכל הגדרה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אז היית מתקזז איתו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בכל הגדרה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

למה לא התקזזת איתו?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

68 חברי כנסת בקואליציה מול 52 אופוזיציה - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

דוגמה אישית. אין דוגמה אישית.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

- - ואתם לא מתביישים.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת קטי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אין דוגמה אישית. תתקזז איתו. מצאת על מה לדבר?

היו"ר ארז מלול:

קטי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ארבעה רופאים אומרים שהוא לא צריך לצאת מבית חולים, ואתם אומרים: נפגע לו בבריאות, נגרור אותו לכאן. תתביישו לכם.

ינון אזולאי (ש"ס):

איך אתה הופך את זה. אלעזר, איך שאתה הופך את זה מדהים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

למה? בגלל שאף רופא לא חרדי?

ינון אזולאי (ש"ס):

מדהים, מדהים איך שאתה הופך את זה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בגלל שאין לכם רופאים חרדים?

היו"ר ארז מלול:

יש דווקא.

ינון אזולאי (ש"ס):

מדהים איך שאתה עושה את זה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בגלל שאין לכם מקצועות ליבה? לכו תראו כמה רופאים חרדים יש. עמד פה רופא של ראש ממשלה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תעשה לי טובה, תעשה טובה לעצמך, אתה מבזה את עצמך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תתביישו לכם.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אתה תתבייש.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

16 חברי כנסת עודפים של הקואליציה על האופוזיציה - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

היית בא ואומר: אני מתקזז.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

- - והם גוררים ראש ממשלה, ועוד לא מתביישים להגיד לנו: איך אתם לא נתתם קיזוז. 16 חברי כנסת. מה יותר יהודי מזה? מה יותר יהודי?

קריאה:

קטי, תשחררי אותו, תעזבי אותו, נו, מה את מתייחסת אליו?

ינון אזולאי (ש"ס):

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה? להגיד שלוש פעמים ביום "רפאנו השם ונירפא, הושיענו וניוושעה"?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אפילו אתה לא מאמין למה שאתה אומר. אתה לא מאמין למה שאתה אומר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

וראש ממשלה יגררו לכאן, לא רוצה להגיד בדיוק עם כמה צינורות.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

פתאום אתה יהודי?

ינון אזולאי (ש"ס):

עוד יחשבו שאתה באמת דואג לראש הממשלה, חבל.

היו"ר ארז מלול:

מה זה קשור?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הדבר הזה מפתיע.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

לא יאומן. לא יאומן. כמה בזוי יכול להיות בן אדם?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זאת יהדות שאומרת לציונות הדתית: אל תלכו ללמוד, אל תלכו לשרת, בגלל שתראו מה שקורה להם. יכול להיות שחבר'ה מורידים את הכיפות, יכול להיות שחבר'ה מתים. אל תלכו, תראו את המחירים שאתם משלמים. זה המחיר שהציונות הדתית משלמת על זה שיש לה רופאים, שיש לה לוחמים, שהיא נושאת בנטל.

היו"ר ארז מלול:

מי שפסל אותה זה יאיר לפיד. מי שפסל את הציונות הדתית זה יאיר לפיד.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אל תגיד לי ואל תפריע לי. אל תפריע לי.

היו"ר ארז מלול:

מותר לי להפריע לך. מותר לי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אל תפריע לי. אני יודע מה אני אומר.

היו"ר ארז מלול:

מי שפסל אותם זה היה יאיר לפיד.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא נכון, הוא לא פסל את הציונות הדתית. אל תוציא דבר רעה. זה שקר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני חי בתוך הציונות הדתית, לא הפוליטית.

היו"ר ארז מלול:

זה נכון.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא הפוליטית. אני אזכיר לך, הוא גם ישב איתם בקואליציה הראשונה, הוא לא פסל אותם, לכן זה לא נכון. בשורה התחתונה, מה שאני רוצה להגיד: אתם אתמול הוכחתם פעם נוספת, פעם נוספת, ולא בפעם הראשונה, שהיהדות שלכם זה מס שפתיים. זו יהדות שאין בה דרך ארץ, זו יהדות שאין בה התחשבות, גם לא בראש ממשלת ישראל. אני בירכתי אותו אתמול, אני איחלתי לו בריאות. אני לא גררתי אותו לפה – אתם גררתם אותו לכאן.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. תודה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ואני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש, הייתי הבוקר – אני לא אוהב לעשות את זה פה – אצל המשפחה של יובל שהם בירושלים - -

היו"ר ארז מלול:

השם ייקום דמו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

- - שהוא שייך לציונות הדתית, לא הפוליטית. לא בדקתי אותה, אבל לא זאת במירכאות. אני אסע מכאן לבית"ר עילית למשפחה של אוריאל פרץ. הוא חרדי והוא ציונות דתית, והם שניהם יחד הוכיחו, כל אחד במקום אחר, כל אחד ביחידה אחרת, שאפשר וצריך להיות יהודי גאה, איש-איש בדרכו שלו, וגם להיות מוכנים לשלם את המחיר הכי כואב של החיים המשותפים שלנו כאן ביחד כדי שגם אנחנו בבניין הזה נוכל לחיות. תודה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת ינון אזולאי רוצה להגיב במקום המציע על התנגדותו של חבר הכנסת אלעזר שטרן. שלוש דקות לרשותך.

ינון אזולאי (ש"ס):

ברשות אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, השרים, קודם כול, אברהם, בקשר לחוק, יישר כוח, חוק טוב. זה חלק מהחוקים החברתיים והדברים הטובים שאנחנו עושים פה למען עם ישראל. אתה עמדת פה והטפת מוסר, שטרן, לקואליציה: 16, יש לנו, אין לנו. הייתם צריכים לגלות, אתם - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה לא מתבייש, ינון?

ינון אזולאי (ש"ס):

לא, לא.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה לא מתבייש?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא.

היו"ר ארז מלול:

אל תפריע. הוא לא הפריע לך.

ינון אזולאי (ש"ס):

ממה להתבייש, ממך? ממה להתבייש, מעזות המצח שלך?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מעצמך. מעצמך תתבייש.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אלעזר שטרן, אל תפריע לו.

ינון אזולאי (ש"ס):

ממה נתבייש?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מעצמך.

ינון אזולאי (ש"ס):

כשאני מסתכל עליך אני גאה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הם שותפים שלי? 16.

ינון אזולאי (ש"ס):

כשאני מסתכל עליך אני גאה. אתה יודע למה? כי אתה עולה פה בצביעות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

16, 16 יש לכם.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני רוצה להזכיר לך משהו. אני רוצה להזכיר לך משהו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני יודע מה היה כשאבא שלך היה חולה. על זה אתה רוצה לדבר.

ינון אזולאי (ש"ס):

הייתה פה פעם כנסת עם הרבה כבוד.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זאת לא הייתה המציאות הזאת.

ינון אזולאי (ש"ס):

עם הרבה כבוד. אני אגיד לך משהו - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אל תכניס את אבא שלך, זאת לא המציאות הזאת.

ינון אזולאי (ש"ס):

אתה מפריע.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אלעזר שטרן, אתה בקריאה ראשונה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אם אתה תכניס אותו, גם אני אכניס אותו. לא כדאי לך.

ינון אזולאי (ש"ס):

תכניס מה שאתה רוצה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

ינון, ינון, לא כדאי לך.

ינון אזולאי (ש"ס):

תגיד מה שאתה רוצה.

היו"ר ארז מלול:

לא. אל תאיים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא כדאי לך.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אלעזר שטרן, אתה בקריאה ראשונה.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא כדאי לי? כדאי לי, אלעזר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה רוצה להזכיר את אילן גילאון? תזכיר את אילן גילאון. הוא היה צדיק גדול.

ינון אזולאי (ש"ס):

אלעזר, כדאי לי. אלעזר.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אלעזר שטרן, אתה בקריאה שנייה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זה רק מראה לכם שהיהדות היא לא שלכם, היא לא רק שלכם - - - על מה אני מדבר.

ינון אזולאי (ש"ס):

אל תוציא אותו.

היו"ר ארז מלול:

אני מחליט אם אני אוציא או לא.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני רוצה - - - בטוב.

היו"ר ארז מלול:

הוא לא יפריע. הזמן עובר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני זכרתי על מה הוא מדבר. זה לא שייך, זה לא 16 הבדל. למה לא הלכת לחברים שלך מהקואליציה?

היו"ר ארז מלול:

סיימת?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

למה לא הלכת לחברים מהקואליציה ואמרת להם: תראו, יש ראש ממשלה חולה, אנחנו 16 הפרש.

ינון אזולאי (ש"ס):

סיימת? שטרן, יש לך עוד התנגדות. תעלה לעוד שלוש דקות. עכשיו תקשיב למה שאני אומר.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני יודע מה אתה אומר. אתה לא תלמד אותי.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני אלמד אותך, כן, אני אלמד אותך. הייתה פה כנסת פעם עם קצת יותר הגינות, עם קצת יותר הוגנות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

נכון. נכון.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני מסתכל, כן, על אותה פעם שאבא שלי – כן, אני אזכיר את אבא שלי, זיכרונו לברכה - - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

נכון. אתה צודק, זה היה פעם. אתה צודק. אתה צודק.

ינון אזולאי (ש"ס):

תיתן לדבר.

היו"ר ארז מלול:

תן לו לדבר, חבר הכנסת אלעזר שטרן.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה צודק.

ינון אזולאי (ש"ס):

אתה תשמע את המציאות ואת העובדות ואתה לא תתכחש.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה צודק. אלה העובדות. לא היה ככה.

ינון אזולאי (ש"ס):

היה פה אילן גילאון, זיכרונו לברכה, אדם יקר, שכל שנה אני זוכר אותו בפטירה שלו - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

נכון, אמרתי לך. נכון.

ינון אזולאי (ש"ס):

- - שכל שנה אני זוכר אותו בפטירה שלו, ואני אומר משניות לעילוי נשמתו - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני מסכים איתך לחלוטין.

ינון אזולאי (ש"ס):

- - ואמרתי קדיש לעילוי נשמתו. אתה יודע למה?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני מסכים לחלוטין.

ינון אזולאי (ש"ס):

אתה יודע למה? כי יש לי הכרת הטוב לבן אדם הזה, כי פעם, כשאבא שלי היה חולה פה, הוא נתן, וכשהאופוזיציה לא רצתה, הוא אמר: לא מעניין אותי.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

נכון. אתה צודק. אתה צודק.

ינון אזולאי (ש"ס):

והוא בא אליי ונתן לי חיבוק ואמר לי: ינון, אל תחפש לאבא שלך קיזוז, אני הקיזוז האוטומטי שלו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה צודק. אתה צודק.

ינון אזולאי (ש"ס):

זה אילן גילאון. זו הכנסת של פעם. ואתה יודע, אני אגיד לך עוד משהו, ישב פה אתמול בועז ביסמוט, הוא בא עם קריעה על אבל של אימא שלו. על מה? אזכרה של אימא שלו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

נכון. נכון.

ינון אזולאי (ש"ס):

אתה יודע מה, תהיו בוגרים. תגידו: אתה יודע מה, אני נותן לכם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תגיד, מה, הם שותפים שלי? הם שותפים שלי?

ינון אזולאי (ש"ס):

אני נותן לכם. תגידו: אנחנו נותנים, אבל אתם לא מסוגלים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, לא. אתה מטיל את חובת הקיזוז. אתה מטיל את חובת הקיזוז.

ינון אזולאי (ש"ס):

אתה יודע למה אתם לא מסוגלים? כי אתם לא יכולים לעשות מעשה של חסד. אתם לא יודעים מה זה אנושיות, זו הבעיה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא היה עניין של חסד.

ינון אזולאי (ש"ס):

אתם לא יודעים מה זו אנושיות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אל תלמדו אותנו חסד, ינון.

ינון אזולאי (ש"ס):

תביאו את ראש הממשלה, ואחר כך תעמוד פה ותגיד: אני מתפלל על ראש הממשלה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

חסד – לך לצבא. חסד – לך לצבא. חסד – לך לצבא. זה חסד.

ינון אזולאי (ש"ס):

אל תגיד: ראש הממשלה, רפואה שלמה, וגם אל תהרסו לו את הבריאות. זה מה שתעשו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לך לצבא, לך לצבא, זה חסד.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

ינון אזולאי (ש"ס):

אלעזר שטרן, אתה תמשיך לצעוק, תמשיך להכחיש את העובדות. יש פה עובדות, אין מה לעשות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זה חסד.

ינון אזולאי (ש"ס):

העובדות חיות וקיימות, והנבזות שעשיתם אתמול היא נבזות שלא תימחק.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

16 הפרש. 16 הפרש.

ינון אזולאי (ש"ס):

חבל לי שזה ככה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

16 הפרש - -

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

- - ולא נמצא צדיק בסדום. לא נמצא צדיק בסדום.

ינון אזולאי (ש"ס):

לא יעזור כלום, אלעזר, אני אמשיך - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתם סדום. אתם סדום.

ינון אזולאי (ש"ס):

- - אני אמשיך לאהוב כל אדם פה בכנסת - -

אלעזר שטרן (יש עתיד):

איפה הצלחת אתמול? אתה יושב איתם.

ינון אזולאי (ש"ס):

- - כי רק בכוח האחדות אנחנו נביא הצלחה למען עם ישראל.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

היום אתה יושב איתם. איזו אחדות?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

ינון אזולאי (ש"ס):

אחדותנו היא כוחנו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

איזו אחדות? אתה יושב איתם היום, זאת אחדות?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה, חבר הכנסת ינון אזולאי.

ינון אזולאי (ש"ס):

אלעזר, שיהיה חנוכה שמח. אני אוהב אותך גם למרות הצעקות שלך.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זאת צביעות. זאת צביעות. זאת צביעות.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק נכסי המדינה (תיקון – השכרת נכסים למתקני רדיו טלפון נייד), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה –24 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק נכסי המדינה (תיקון – השכרת נכסים למתקני רדיו טלפון נייד), התשפ"ד–2024, לוועדת הכלכלה נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 24 בעד, שני נוכחים. אני קובע כי הצעת חוק נכסי המדינה (תיקון – השכרת נכסים למתקני רדיו טלפון נייד), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת הכלכלה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: מניעת חקיקה למטרות יחיד או קבוצות קטנות, של חבר הכנסת משה טור פז. אני מזמין את עמיתי חבר הכנסת משה טור פז להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אולי זה יפתיע אותך, אדוני היושב-ראש, אבל החוק שאני הולך להגיש עכשיו הוא חוק מיותר, הכי מיותר שיש. חוק שלא צריך אותו, חוק שהיה עדיף שלא ייחקק. אז למה אני עומד כאן לפניכם? כי יש בכנסת ישראל היום חקיקה פרסונלית. הרי אם אני הייתי מעביר חוק - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אתם עשיתם חקיקה פרסונלית בחוק-יסוד ממשלת חילופים.

משה טור פז (יש עתיד):

הו, עוד רגע נגיע אלייך, טלי. אם הייתי מעביר חוק שלכל האנשים בישראל שקוראים להם משה, שנולדו בשנת 1972, שיש להם חמישה ילדים, הם גרים בגוש עציון, ועקב כך יש להם פטור מרמזורים אדומים – איזה יופי, אדוני היושב-ראש. אתה בעד, נכון, חבר הכנסת ברוכי? הייתי נשלח אחר כבוד לוועדת האתיקה והיו מגלגלים אותי מכל מדרגות בית המשפט. אבל אלה בדיוק החוקים שמגיעים לכאן – חוקים שמיועדים לאדם אחד או לארגון אחד, כל חוק והתפירה המדויקת שלו. חוקי מכונת תפירה. הינה, רק לאחרונה הוגש כאן חוק הכוכבת הראשית – חוק לא פרסונלי, רק לאנשים שקוראים להם אלי פדלשטיין, שנולדו אחרי שנת 1992 - -

טלי גוטליב (הליכוד):

החוק לא חל עליו, לא חל עליו כלל.

משה טור פז (יש עתיד):

- - שהם עבדו עם ראש הממשלה, ועל הדרך הדליפו את המסמכים שלהם.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל כמה אפשר להיות בור? בורות. זה לא חל על פדלשטיין, זה חל על הנגד.

משה טור פז (יש עתיד):

חוק אלי פדלשטיין. לא צריך חוק כזה, כי הרי ביטחון ישראל מחייב שמירה על מידע ועל אנשים שעובדים בשירות הביטחון, למרות חסינות חברי הכנסת. אבל אם חברת כנסת מדליפה זהות של איש שב"כ כדי להכניס אצבע לעין לאזרחים מהאופוזיציה והיא נחקרת על כך, אז אפשר לתפור חוק. אז יש לנו עוד חוק, כי לא מספיק חוק פרסונלי אחד: חוק חסינות חברי הכנסת, שהנחקרת טלי גוטליב קובעת שלכל חברות הכנסת בשם טלי משנת 1975 - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני, אני רוצה הודעה אישית.

משה טור פז (יש עתיד):

- - שפגעו בחסיון זהותם של אנשי כוחות הביטחון תהיה – תחזיק חזק, אדוני יושב-הראש – חסינות, חסינות שמרחיבה את החסינות הנוכחית גם לתביעות אזרחיות. כלומר, בואו ניתן לחברי הכנסת לעשות הכול. הכול. אף אחד לא יעז להגיד שום דבר, כי זה מגביר את המשילות, ועושים עבודה כל כך איכותית, אז תנו לנו עוד מהטוב הזה. ממש פוטין משקשק מזה שעקפו אותו בסיבוב. ואז יצוץ השר או חבר הכנסת התורן ויגיד: העם לא מרוצה? תחליפו אותנו בקלפי. אדוני היושב-ראש, העם מרוצה? אתם שמעתם פה מישהו חוץ מגולדקנופ שמרוצה? למישהו טוב פה? הרי המרמור גודש ועולה. אז אחרי שהתקשורת לא תרצה להשמיע את זה, בואו נטפל גם בה. בוא נלך לחוק שמצמצם את הכוח ליריבים פוליטיים או לאופוזיציה. אז הינה, נתפר חוק חדש: חוק הרחבת העילות לפסילת מועמדים לכנסת. נכון, אדוני, שר המשפטים? איזו שפה יפה: הרחבת העילות לפסילת מועמדים לכנסת. לא לא לא, בואו נדייק את המילים, אדוני היושב-ראש: זה חוק הערבים מבל"ד, מחד"ש, מתע"ל, מרע"ם, ולעופר כסיף גם. זה שם החוק. למה לתת לו שם כללי? חוק הערבים המעצבנים, שאין לנו כוח לשמוע אותם, אז בוא נפסול אותם. זה החוק הזה. לא מספיק. חבר הכנסת דוידסון, אני מקווה ששמעת על החוק לשני סגני ראשי ערים בעיריות שמספר תושביהן גדול מ-100,000. נחש לאיזו עיר מוסיפים תקן בתשלום? אלי דלל, חוק נתניה, שאני רוצה להתמודד על ראשות העיר שלה ביום שאחרי שאהיה חבר כנסת. השר קרעי, שר התקשורת – חוק הרייטינג, שייתן לשר התקשורת שליטה מוחלטת על שיטת המדידה של נתוני הצפייה. אבל לא נקרא לו חוק ערוץ 14, לא לא לא, לא כדאי לקרוא לזה בשם. ומה עם חוק הגיוס? חבריי היקרים, משתמשים פה בשפה המכובסת בשם "חוק הגיוס". כל צעיר וצעירה בני 18 יצטרכו להתגייס, זה השם המכובס. אבל בעצם, אדוני היושב-ראש, זה בשבילך: בואו נחקק חוק פטור מגיוס לאוכלוסיות שמצביעות לש"ס וליהדות התורה כל עוד הן שותפות קואליציוניות. זה החוק הנהדר הזה, כי זה מה שקורה בכנסת הזו. שנה של מלחמה, חטופים נמקים בעזה, פצועים, מפונים, ובזה אתם מתעסקים. בכל פעם יוצרים דמון אחר. אתה יודע מה, אדוני היושב-ראש? בוא נחזור שנתיים בזמן. בוא נחזור להבטחת הבחירות המרכזית של ממשלת הימין על מלא מלא. מה הבטחתם? נחזיר את המשילות. זוכרים? נחזיר את המשילות. מישהו זוכר את זה? מישהו מתעסק בזה? טוב, אם היו לנו נתונים, היינו יכולים לעסוק בזה, אבל השר לביטחון לאומי מסתיר אותם. אז מה צריך? צריך לאסוף אותם אחד-אחד. עבירות רכוש, גנבת כלי רכב, תקיפה, הרוגים בתאונות דרכים – כל הנתונים עולים.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת טור פז, אפשר שאלה עניינית?

משה טור פז (יש עתיד):

אם תעצור לי את הזמן.

היו"ר ארז מלול:

אני אעצור לך את הזמן. חוק הממשלה הפריטטית, זה לא היה חוק פרסונלי? תתייחס גם לזה.

משה טור פז (יש עתיד):

אוקיי, אדוני היושב-ראש, אני אגיע, אין בעיה.

היו"ר ארז מלול:

הליכוד ואתם חוקקתם את זה.

משה טור פז (יש עתיד):

קודם כול, לא "אתם", אני לא חוקקתי אותו, אבל בוא נתחיל מש"ס. ש"ס זו מפלגה חברתית.

היו"ר ארז מלול:

עזוב מפלגה, לא. דבר לעצם החוק, לא לעצם המפלגה.

משה טור פז (יש עתיד):

אני מגיע. אני מגיע. אנחנו מדברים על מפלגה חברתית שהבטיחה לפני הבחירות מאבק ביוקר המחיה. אימא, הבטחת לנו עוף לשבת – זוכר? לעזור לחלשים. אפילו היה פה היבט פרסונלי, דיברתם על מסעודה משדרות. אז מה קרה? היום 1 בינואר 2025 – חשמל, מים, ארנונה, דלק, ביטוח לאומי, מע"מ, הכול עולה היום. מי משלם את זה? הרי שום כרטיס מזון שתחלקו לא יצמצם את הקושי. גם מסעודה משדרות, גם יוסי מירושלים, גם אחמד מאום אל-פחם, כל מי שחי – בטח משכר נמוך פה במדינה, מקצבאות – כולם ישלמו יותר, אבל מי שמשתכר שכר מינימום, אדוני יושב-הראש, משלם יותר. למה? כי משפחות מצטרפות למעגל העוני, כי נוצרת התלבטות איומה, כי ילדים מגיעים בלי סנדוויץ' לבית הספר, והורה צריך להחליט בין טיול שנתי לבין תשלום החשמל. תגידו לי: קינלי, תקשיב, כמה ביקורת. אין לך משהו טוב לומר למדינה לכבוד השנה הלועזית החדשה? כן. חבר הכנסת נאור שירי, שים לב: אזרחי ישראל, מדינת ישראל, במקום הראשון, הראשון, במה? יותר מארצות הברית, יותר משווייץ, מקום ראשון ביוקר המחיה, 38% יותר מהממוצע במדינות הארגון. הרי זה היה פרויקט הדגל שלכם, נכון? חיים במזרח התיכון – משלמים כמו במנהטן. ואז מה עושה שר האוצר חוץ מלצייץ ולהאשים את כולם? איזה רפורמות? איזה קיצוצים? במשמרת שלכם, תחת העבודה הכושלת שלכם, מביאים אנשים לעוני. והכי עצוב, שיא העולב, שביום שעלו ההוצאות לכולם, ביום שהגשתם לנו חשבונית על הכול, אפילו לא כיסיתם את הטיפ. כל ההוצאות על האזרחים. ממשלת ישראל לא תקצץ כלום: משרד המורשת, משרד המסורת, המורשת של המסורת, המסורת של המורשת. היום, 1 בינואר, היום שבו המע"מ עולה, החשמל עולה, המים, הדלק, הארנונה – ביום הזה עדיין יש לנו את שר המורשת אליהו, שר המסורת פרוש. אין מה לומר, אזרחי ישראל קיבלו אחד פלוס אחד, גם מורשת וגם מסורת. אז אני לא יודע איזו מורשת הם מייצגים ואיזו מסורת הם מייצגים, אבל כששרים מיותרים נדבקים לכיסא, אז אני אתפלל בנר שמיני של חנוכה שתעביר ממשלת זדון מן הארץ, ואת החוקים המיותרים, הפרסונליים, אני מקווה שהחוק הזה יפסול. כן, אני קורא לכם לתמוך בחוק אחד שבאמת מטפל בחקיקה המיותרת בכנסת הזו. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. מי זה השר? אני מזמין את שר המשפטים. ידידי השר לוין מוזמן להציג את עמדת הממשלה, שאני בטוח כבר מה היא. אני יודע כבר מה היא. לא אהיה מופתע.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

גלעד קריב (העבודה):

אולי אדוני השר רוצה - - -

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב, אתה בקריאה ראשונה.

גלעד קריב (העבודה):

- - - את זה שעינב צנגאוקר לא יכולה להיכנס לכנסת.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת קריב, אתה בקריאה ראשונה.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה לעשות - - - מי שמאיים שייקח את החוק לידיים - - -

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת טלי, התחלתי עם הקריאות. שמת לב.

מיקי לוי (יש עתיד):

זה לא הבית שלכם, זה הבית של העם. מניעת כניסתה היא לא באחריות שלכם. זה הבית של העם, לא שלכם.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה - - - בקריאה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת מיקי לוי, מספיק.

גלעד קריב (העבודה):

תתביישו לכם.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא לא לא. היא לא יכולה לאיים שהיא תיקח את החוק בידיים.

היו"ר ארז מלול:

טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אז בלי קריאה.

היו"ר ארז מלול:

תכבדי פה את שר המשפטים, טוב?

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, אני מכבדת - - -

היו"ר ארז מלול:

ששש. חבר הכנסת סימון, די.

שר המשפטים יריב לוין:

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אדוני היושב-ראש אמר שהוא לא יופתע מהתשובה שלי, אבל אני חייב להודות שאני כן הופתעתי מההצעה של חבר הכנסת טור פז. כי, אני לא יודע – אתה יודע, לפעמים אתה שואל את עצמך מה ערך יש לנאומים שאתה נושא במליאה, אם מישהו בכלל מקשיב. אז אני קיבלתי, לצערי, הוכחה ברורה לפחות שחבר הכנסת טור פז, שהוא בהחלט אדם שיש לו ניסיון חיים רב וראוי להערכה – אני בטוח שלו היה שומע אותי, אולי היה נמנע מהגשת הצעת החוק. אבל הוא כנראה פשוט לא היה כאן, או באמת לא הקשיב כאשר אני ניסיתי כבר פעמיים, אדוני היושב-ראש, לא פעם אחת, להסביר את מקומנו לחבר הכנסת קריב כשהוא הציע הצעות חוק-יסוד.

גלעד קריב (העבודה):

מה זאת אומרת? אני תמיד הקשבתי לך. תמיד אני מקשיב לך.

שר המשפטים יריב לוין:

אתה כן, לכן אני אומר אבל שכנראה חבר הכנסת טור פז לא היה או לא הקשיב, אני לא יודע. אז אני נאלץ, חבר הכנסת טור פז, ויסלח לי הפרוטוקול, לחזור בפעם השלישית על אותו דבר, אבל אתה יודע, לפעמים זה חשוב. חבר הכנסת טור פז, הגיע הזמן שנדע את מקומנו. אני באמת מתפלא עליך. אני שואל אותך ברצינות: מי אנחנו שנציע חוקי-יסוד? מה פתאום? אדוני היושב-ראש, מה זה הכפירה הזו בעיקר? הרי יש גורם – בית המשפט העליון. חבר הכנסת טור פז, אנחנו מדברים על קודש-הקודשים. בכל הכבוד, אנא, תקשיב לי, אחרת אני אצטרך פעם רביעית להגיד אותו דבר. יש בית משפט עליון, עליון על כולנו. הולך הציבור לבחור, מיליוני אנשים מצביעים, הכנסת מתכנסת, מקבלת חוקי-יסוד, ואז יושבים שם שופטים ומחליטים אם החוק נאה בעיניהם או לא נאה בעיניהם, אם ידחו את תחולתו, אם יבטלו אותו, אם יתקנו אותו. אנחנו יכולים להעביר פה את החוקים בשלוש קריאות, ברוב של מעל 61 – הם יכולים לבטל את החוק באיזה הליך מהיר.

היו"ר ארז מלול:

רוב של שופט אחד.

שר המשפטים יריב לוין:

ברוב של שופט אחד. אז חבר הכנסת טור פז, אתה רוצה שאנחנו, הנבערים מדעת, הנחותים, נחוקק חוקי-יסוד? אוי ואבוי. אוי ואבוי. אנא ממך, חבר הכנסת טור פז. אל תביא בפנינו מכשלה כזאת. אבל אני אגיד לך יותר מזה, חבר הכנסת טור פז, כשאני מסתכל על הצעת החוק שלך, עוד לפני שאני אגע בתוכן שלה, אתה מציע דבר מדהים, ממש דבר והיפוכו: מצד אחד אתה אומר לנו: תחוקקו; מצד שני אתה אומר שבית המשפט יוכל לבטל – אתם שומעים טוב – לבטל חקיקה בשלושה שופטים, כאילו עם ישראל לא קיים ואזרחי ישראל לא נחשבים בכלל.

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת.

שר המשפטים יריב לוין:

אתה באמת מתכוון לזה ששלושה שופטים יוכלו לפסול? שלושה? זאת אומרת שאם בית המשפט הוא בהרכב מלא, חמישית משופטי בית המשפט העליון – אגב, זה יכול להיות ברוב של שניים נגד אחד, לפי שיטתך – יוכלו לפסול חקיקה שהתקבלה פה פה אחד על ידי כל 120 חברי הכנסת.

היו"ר ארז מלול:

כל עוד הפסילה היא לטובתם, כן? אם יהיו שופטים שמרנים - - -

שר המשפטים יריב לוין:

תגיד, זה נראה לך הגיוני?

סימון דוידסון (יש עתיד):

יש בעיה, אדוני השר. גם אם החוק יעבור, אין שופטים. אתה לא ממנה שופטים. אין מי שישפוט.

משה טור פז (יש עתיד):

תמנה שופטים.

היו"ר ארז מלול:

162 שופטים שר המשפטים מינה.

נאור שירי (יש עתיד):

למה? אפשר שיאיר נתניהו יהיה שופט.

שר המשפטים יריב לוין:

ישאלו אנשים שצופים בנו, חבר הכנסת טור פז: בשביל מה צריך את כל מה שקורה פה? אנחנו הרי – חבר הכנסת טור פז, אני עוד לא ראיתי אדם שמגיש הצעת חוק שהכותרת שלה להכריז על עצמך כמיותר. בשביל מה הולכים לבחירות, חבר הכנסת טור פז, אם שלושה שופטים, שלושה, לפי שיטתך, יכולים לגבור על האולם הזה כולו? איזה היגיון יש בדבר הזה? תן לי דוגמא אחת למדינה אחת בעולם, דמוקרטית, אחת, שיש בה הסדר כזה. אחת, תן לי דוגמה אחת כזו. אחת. אז נכון, חבר הכנסת טור פז, יש גם אלמנט מעודד בהצעה שלך. אתה כנראה מניח שאתם לא תצליחו לנצח בבחירות, ואז אתה אומר: טוב, בבחירות לא ננצח, אז בוא נבטל את הכנסת. ניתן לבית המשפט בשלושה שופטים למחוק את החקיקה שלה כאילו לא הייתה. אז אני רוצה להגיד לך משהו, חבר הכנסת טור פז: אני, בניגוד אליך, בניגוד אליך, לאור מה שמשתקף בהצעת החוק הזאת, מאמין גדול בדמוקרטיה. אני אומר לך שלא בהכרח - - -

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת מפריעים לשר המשפטים. לא ראוי ולא מכובד. חבר הכנסת ינון אזולאי, זה מפריע.

שר המשפטים יריב לוין:

ראש האופוזיציה, אני מודה לך. אדוני, אני מודה לראש האופוזיציה, שמתדרך את חבר הכנסת טור פז מה לענות לי. אבל אדוני ראש האופוזיציה, אני מכיר את חבר הכנסת טור פז. הוא יודע לענות מצוין. למה אתה גורע מכבודו?

יאיר לפיד (יש עתיד):

הוא כל כך מוכשר שהוא יודע גם להקשיב לך וגם לי באותו זמן.

שר המשפטים יריב לוין:

לא, לא, הוא יודע לענות לבד. הוא לא צריך הכוונה ועצות. דווקא אני צריך. אם אתה מוכן לייעץ לי, אני אשמח. אבל הוא לא צריך, האמן לי. הוא מסתדר מצוין. בוא נשמור על מעמדו. אני רוצה לשמור על מעמדו כחבר כנסת. הוא פחות דואג לזה, אבל לי זה חשוב.

נאור שירי (יש עתיד):

אין ספק שאתה צריך ייעוץ. קריאה >> יאיר לפיד (יש עתיד): << קריאה >> מותר לי להחליף איתו מילה, יריב.

שר המשפטים יריב לוין:

עכשיו אני אומר, אני דמוקרט, ולכן אני מאמין, אגב, חבר הכנסת טור פז, שיהיו גם מצבים שאתם תהיו בשלטון. זה טבעו של העולם הדמוקרטי, וזה בסדר. אבל אני לא חושב, אני לא חושב, שיש למישהו זכות לבטל את הכרעת העם על ידי שלושה שופטים, שבוחרים את עצמם בהליכים פסולים בחדרי-חדרים, כמו שאנחנו רואים רק עכשיו, שחוסמים את הכניסה למערכת המשפט, ובפרט לבית המשפט העליון, בפני כל אחד שלא בא מאותו מיליה שהם שייכים אליו, ואנחנו נשים אותם מעל הכנסת, מעל העם, מעל ההכרעה הדמוקרטית שמתקבלת.

גלעד קריב (העבודה):

חוסמים את הכניסה של מי? של מי?

משה טור פז (יש עתיד):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת גלעד קריב, להזכיר לך, אתה בקריאה שנייה.

גלעד קריב (העבודה):

לא, בראשונה.

היו"ר ארז מלול:

שנייה – ראשונה, סליחה. סליחה, צודק, סליחה, מודה. מה שנכון נכון.

שר המשפטים יריב לוין:

ולכן אני אומר לך, חבר הכנסת טור פז, שההצעה הזו וכל התפיסה מאחוריה הם דבר אנטי-דמוקרטי בהגדרה. אגיד לך עוד דבר – הסוגיה שאתה מעלה לגופה, היא סוגיה מאוד מורכבת וצריך לבחון אותה, כי לפעמים, חבר הכנסת טור פז – ואתה יודע שגם זה קורה כאן לא פעם – יש מצבים שהמחוקק לא צפה אותם, והם מצבים של אנשים בודדים, יחידים לפעמים, שאנחנו יודעים למנוע עוולות שקורות להם ולתת להם פתרון נקודתי בחקיקה. לא פעם יושב ביציע אדם, לפעמים זה אב שכול, לפעמים זו אישה שהותקפה - -

היו"ר ארז מלול:

בעלי חובות.

שר המשפטים יריב לוין:

- - לפעמים אנשים אחרים, שיש להם מקרים פרטניים אבל כואבים, שאין דרך טכנית לפתור אותם אלא באמצעות חקיקה שנותנת להם מענה. אגב, בהרבה מקרים יש גם תמיכה משני צידי הבית בחוקים כאלה, כך שגם הקביעה הגורפת הזאת, בעיניי היא לא נכונה, כי היא בסוף תעשה עוול גדול. אבל אני אגיד לך עוד דבר. אני חושב שההסדרה של כל הנושאים האלה, כולל הנושא שאתה מציע, זה מרכיב אחד בתוך מכלול שצריך להיות מוסדר בצורה אמיתית בחוק-יסוד: החקיקה. אני הצעתי לכם הרבה מאוד פעמים: בואו נשב ונקיים שיח וננסה להגיע להבנות על חוק-יסוד: החקיקה. אני חושב שזה דרוש, אני חושב שזה נחוץ; אגב, אני גם חושב שזה אפשרי. לצערי, עד היום לא היה מענה. הדרך של לנסות לתקן איזה מרכיב קטן, לקבוע אותו, מתוך כלל ההסדרים, אני חושב שהוא לא נכון גם מבחינת תפיסתית, לא נכון מבחינת מבנה החקיקה, ולכן, מכל הסיבות הרבות האלה, אני מבקש מהכנסת להתנגד להצעת החוק. תודה.

היו"ר ארז מלול:

שאלה לשר המשפטים. אתה מוזמן להפגנה של לשכת עורכי הדין ביום חמישי?

שר המשפטים יריב לוין:

אני חייב לומר שאני לא מייחס לאירוע הזה חשיבות כזאת שבדקתי - - -

היו"ר ארז מלול:

לא, אתה השר האמון על לשכת עורכי הדין, לא, מן הראוי שיזמינו אותך, לשמוע את דעתך.

שר המשפטים יריב לוין:

ישמעו אותי כן, אולי כן, אבל אני לא מייחס לאירוע הזה כזאת חשיבות, כך שלא בדקתי אם הזמינו אותי, אבל אני חושב שאני יכול לפנות את היומן לדברים יותר חשובים בלי חשש. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים - - -

משה טור פז (יש עתיד):

רגע, אני רוצה להשיב לשר.

היו"ר ארז מלול:

בוא, בבקשה. טור פז רוצה להשיב לשר. בבקשה. ודע מה שתשיב.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני שר המשפטים, דאגתך נגעה לליבי, מאוד מאוד ריגשת אותי, ולכן שמחתי שאתה כל כך דואג לי – לי ולאופוזיציה. אתה גם דואג לחוקי-היסוד ולקדושתם, ולכן לא היססת לתקן את חוק דרעי וחוק דרעי 2 ואת חוק הממשלה הפריטטית, כי זה לא חוק-יסוד. אני גם זוכר את חוק טבריה. אני מזכיר לך שהממשלה שלך, שאתה סגן ראש הממשלה בתוכה, עוברת על חוק יסודות התקציב פעם אחרי פעם, אבל זה יפה שאתה דואג לחוקים ולנו. אני גם שמח, שר המשפטים, שאתה דואג לחברי הכנסת, ולכן החקיקה הפרסונלית של חברי הכנסת לא מדאיגה אותך; גם היא דואגת לא לאזרחים אלא לחברי הכנסת. והינה אני אסביר לך למה, למה החוק הזה הוא לא מיותר: כי אתם – אתה, אתה, לא רק אתם – לקחת עיקרון דמוקרטי אחד שכל ינוקא יודע לצטט אותו, וזה "הרוב קובע" – כן, למדנו את זה בגן הילדים – אבל שכחת או התעלמת משיעורי האזרחות בכיתה י"ב, שבהם למדנו את עקרון הפרדת הרשויות ואת האיזונים והבלמים. וכן, בבית המשפט שלושה אנשים שלא אני ולא אתה – אולי אתה כן, כי אתה יושב בוועדה לבחירת שופטים; אני לא בוחר אותם, לא הציבור בוחר אותם, אבל בכל דמוקרטיה השופטים מאזנים את הכוח הבלתי-נסבל של הממשלה, והרי כשאתה שולט בכנסת, אתה שולט באופוזיציה, אז אתה חייב את האיזונים והבלמים של בית המשפט. אז אדוני יריב לוין, סגן ראש הממשלה, שר המשפטים, אנחנו נחזור לשלטון מוקדם ממה שאתה מצפה, ואנחנו לא נדרוס את האופוזיציה, ואנחנו נשמור על המיעוטים, ואנחנו נקבל עלינו את מגבלות החוק, ואנחנו נקבל את מגבלות השופטים שאתה כל כך מתקשה לבחור או לקבל אותם, כי כן, זוהי דמוקרטיה, גם כשאתה הרוב, יריב לוין, וגם כשאתה המיעוט. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, בבקשה לשבת. אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק-יסוד: מניעת חקיקה למטרות יחיד או קבוצות קטנות. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק-יסוד: מניעת חקיקה למטרות יחיד או קבוצות קטנות לא נתקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 34 בעד, 51 נגד. אני קובע כי הצעת חוק-יסוד: מניעת חקיקה למטרות יחיד או קבוצות קטנות לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר ארז מלול:

הודעה אישית לחברת הכנסת טלי גוטליב. חמש דקות לרשותך. חמש דקות, כן?

טלי גוטליב (הליכוד):

חבר הכנסת משה טור פז, אי-אפשר להצליח בשקרים. תקשיב לי, אי-אפשר. כשאתה תעמוד כאן ותשקר, לא תצליח, ובטח לא תצליח כשתשים את השם שלי בפה שלך ותוכיח לי או שאתה לא זוכר מה עשיתי או שאתה לא מבין. אבל תראה מה אתה אמרת וכמה שיקרת, ואני נזהרת בכבודך, נזהרת בכבודך, אדוני.

משה טור פז (יש עתיד):

- - - חוק פלדשטיין, בגלל שיש לך חסינות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

את אומרת שהוא שקרן - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

משה טור פז עמד פה והציע חוק, ואמר שאני הצעתי הצעת חוק לתיקון חוק החסינות וזה פרסונלי. בוא אני אזכיר לך רק שלמרות שהגשתם עליי תלונות לוועדת האתיקה על החוק הזה, היועצת המשפטית של הכנסת קיבלה את זה שאני עומדת כאן בכנסת והצהרתי שהחוק לא יחול עליי, אז פרסונלי הוא לא. מה שהוא כן – הוא דואג לחברי הכנסת וגם לך, כי לידיעתך הרבה – ואני מקריאה לך, פשוט שתשכיל; גם אני, מכל מלמדיי השכלתי – חוק החסינות קובע בסעיף 1 את הדבר הבא: חבר כנסת לא יישא באחריות פלילית או אזרחית; כתוב: לא יישא באחריות פלילית או אזרחית. מה המשמעות של זה? שחבר הכנסת, יש מצב שהוא יבצע עבירה פלילית במסגרת תפקידו והוא יהיה חסין מפני העמדה לדין. ולמה זה נועד? זה נועד בין השאר לשמור על כוח הפרלמנט. אבל למה הצעתי הצעה לתיקון? אני רק אסביר לך. חוק החסינות – רבותיי חברי הכנסת, שתבינו את עוצמת כוח הפרלמנט שקבוע בחוק החסינות. אנחנו חסינים מפני כל אחריות פלילית או אזרחית על כל מעשה, אמירה או הבעת דעה שנעשו במסגרת מילוי תפקידנו או למען מילוי תפקידנו.

משה טור פז (יש עתיד):

אז למה חוקקת חוק?

טלי גוטליב (הליכוד):

עד כאן, זה החוק הקיים. רגע, עד כאן.

משה טור פז (יש עתיד):

אז למה חוקקת?

טלי גוטליב (הליכוד):

עכשיו תבינו – כמובן בהסתייגות, שאנחנו לא מעודדים גזענות, אנחנו לא קוראים להסתה לאלימות כדוגמת תומכי טרור פה ולא חותרים תחת קיום המדינה. שואל אותי כאן ברקע טור פז למה שיניתי, אז למה הגשתי שינוי החוק.

משה טור פז (יש עתיד):

למה הגשת חוק?

טלי גוטליב (הליכוד):

אני אגיד לך, אם תקשיב. אני הסברתי את זה פה ארוכות, אבל אתם הייתם עסוקים בלצרוח עליי ולצטט את מיארה, שאמרה שזה יהיה מקלט לעבריינים.

משה טור פז (יש עתיד):

רק את - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

רבותיי, תחשבו שאני – יש לי סוברניות ושום שכל לחשוף את בן זוגה של שקמה ברסלר, שעומדת במרי אזרחי ובראש מרי אזרחי שעודד סרבנות, קרא לאלימות, ובמרד אמרה ברסלר שבספטמבר לא יהיה לנתניהו לא צבא, לא מודיעין, לא חיל אוויר וכו'. זכותי לעשות את זה, חובתי לעשות את זה. אבל מה שעשתה מיארה היועמ"שית כדי להטיל אימה עליי – מחר זה יהיה אתם – להטיל אימה עליי, היא מודיעה לגליקמן, השופר שלה, שהיא תזמין אותי לחקירה. ובכן, כפי שאמרתי לפני חצי שנה וכפי שאמרתי גם לאחרונה, היא יכולה להזמין אותי, שיהיה לה לבריאות, ד"ש חם. אני לא מתייצבת. יושב פה סגלוביץ', ישב פה מיקי, שאתם הייתם קצינים בכירים, ובדקתי היסטורית – רגע, אני אגיד לך משהו - -

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אם הייתי מזמין אותך היית באה. מה את – הייתי מזמין אותך - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

אני אגיד לך יותר מזה, סגלוביץ' – אני יכולה להגיד לך הרבה דברים – אתה מעולם, מעולם – ואתה יודע לחקור, חקרת כל מיני אנשים שהיית צריך לחקור וגם הרבה שלא היית צריך לחקור. אבל במסגרת פעולתך מעולם לא הזמנת, אף פעם, חבר כנסת על הפרת הוראה חוקית, שזה הפרת צו איסור פרסום או חשיפה של משהו אסור לפרסום. מעולם, אפילו לא פעם אחת, לא אתה ולא מיקי. כי אתם, למרות שהייתם קצינים, שאני יכולה לבוא אליכם בטענות וגם להעריך – תלוי, אבל מעולם לא חשבתם לרגע לעשות שימוש לרעה בכוח השררה, להזמין חבר כנסת על הפרת צו איסור פרסום, שזו הפרת הוראה חוקית, או, לצורך העניין, חשיפה של איש שב"כ, שזו לפי חוק שירות הביטחון הכללי עבירת עוון של שלוש שנות מאסר. עכשיו תבינו, למה אני הגשתי תיקון? כי מה אומרת מיארה? מיארה אומרת: אני, אני אזמין אותה לחקירה למרות שאני לא אעמיד אותה לדין. בוא נפחיד אותה קצת, נשים אותה בחקירה, נפחיד, יהיו מצלמות, יהיה לה לא נעים, נבייש אותה קצת ונסגור את התיק. לבריאות, מיארה. את מה שאני שכחתי את עוד לא יודעת. אבל לכם אני אומרת, תחשבו שקריב, לצורך העניין, חשוד בעבירה לכאורית של חשיפת פרוטוקול. גם אותו אני לא חושבת שצריך לחקור, ואני אגיד לכם למה, אני אגיד לכם למה. בהינתן לכאורה שהדבר הזה נכון – כי אני לא אומרת שזה נכון – הוא יכול לעמוד כאן ולהסביר לנו למה הוא חשב שהחשיפה של המידע הזה חשובה לצורך תפקידו, ויכול להיות שהוא ישכנע אותי. אגב, אמרתי בהצעת החוק שמי שיחליט – לא בעבירות שוחד, כמובן, ולא בכל קבוצת עבירות השוחד – מי שיחליט אם פעולה של חבר כנסת הייתה לא במסגרת תפקידו יהיו אנחנו, חברי הכנסת. ולמה עשיתי את זה ברוב גדול? כדי שזה לא יהיה כוח קואליציוני. כדי שאני לא אקח עליי להעזיב פה חבר כנסת שלא בא לי טוב בעין רק כי אני יכולה.

משה טור פז (יש עתיד):

אבל פה את משאירה את הכול לשרירות ליבו של הבניין הזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה יהיה רוב של הכנסת, כך צריך לעשות. אנחנו פרלמנט, אתם לא מבינים איזו עבודה חשובה, איזו זכות יש להיות חברי כנסת.

משה טור פז (יש עתיד):

סכנה לשב"כ, סכנה לעובדי - - -

טלי גוטליב (הליכוד):

בעבודה הזו, אנחנו – החוק הקיים הפך אתכם לסוברנים - -

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. תודה רבה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - לבצע מעשה שלא תישאו באחריות פלילית בגינו.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת טלי, תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך פיננסי), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת אורית פרקש הכהן ודוד ביטן. אני מזמין את חברת הכנסת אורית פרקש הכהן להציג את הצעת החוק. שבע דקות? עשר. עשר דקות, בסדר.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להציג את הצעת החוק שלי, שממתינה כבר יותר מדי זמן להחלטת הממשלה. הצעת חוק חינוך ממלכתי בעצם מבקשת להוסיף למטרות חוק החינוך הממלכתי של מדינת ישראל – להוסיף לילדי ישראל כלים להבין בתחום הפיננסי. להוסיף סעיף שאומר שהמטרה תהיה, בין היתר, לבסס את ידיעותיהם של התלמידים בתחום האוריינות הפיננסית, בדגש על הקניית מיומנויות יסוד בתחום הכלכלי והפיננסי, כהכנה להתנהלות כלכלית עצמאית ומיטבית בבגרותם. נראה לי שהחוק הזה מדבר בעד עצמו. גם נראה לי שהוא ברור. אני אקריא מדברי ההסבר של החוק. הצעת החוק מבקשת להוסיף את החינוך הפיננסי כאחת ממטרות מערכת החינוך הממלכתית בישראל. הצעת החוק לא קובעת אילו מקצועות ילמדו ויילמדו, והיא לא מתווה דרך מקובעת בחינוך הפיננסי, אלא היא משאירה לשר החינוך לקבוע - - -

היו"ר ארז מלול:

למה את מתכוונת "חינוך פיננסי"? ניהול משק בית?

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

אני תכף אסביר.

היו"ר ארז מלול:

זה חשוב, זו הצעת חוק חשובה מאוד.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

נכון, נכון מאוד, היושב-ראש, תודה שאתה תומך בי. היא משאירה לשר החינוך ולמנכ"ל משרד החינוך ולדרג המקצועי לקבוע לפי שיקול דעתם את האופן שבו יש לעצב את תוכנית הלימודים הממלכתית כדי להכין את התלמידים למציאות הכלכלית בבגרותם. כיום מערכת החינוך בישראל לא כוללת חינוך פיננסי, וכתוצאה – ילדים ובני נוער נאלצים לרכוש ידע בתחום הזה מחוץ לכותלי בית הספר. אולי מההורים שלהם, אולי בגיל מאוחר יותר. וכמו שאתה יודע, אדוני היושב-ראש, ככל שאתה בא מבית חלש יותר אז פחות מסבירים לך את הנושא הזה. בעקבות זה, הרבה כלל לא רוכשים ידע פיננסי בנושאים שמשפיעים באופן ישיר על חייהם, ויוצאים לחיים ללא היכרות עם מושגים בסיסיים כמו ביטוח לאומי, בנקים, פנסיה, משכנתה, הלוואות, ריביות, קרנות ועוד.

היו"ר ארז מלול:

ניהול בית.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

נכון, ניהול החיים.

היו"ר ארז מלול:

זה כמו קיוסק קטן, ניהול בית.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

במדינות רבות בעולם אוריינות פיננסית מוכרת כאחד מכישורי החיים והלימודים הבסיסיים וההכרחיים ביותר. לפי ארגון ה-OECD, אוריינות פיננסית היא שילוב של ידע, מיומנות וכולי, לצורך קבלת החלטות מושכלות לקידום רווחתו של האדם. ברוב מדינות ה-OECD מקודמות היום תוכניות אסטרטגיות לאומיות בנושא חינוך פיננסי. ב-16 מדינות הנושא משולב בתוכנית הלימודים בחובה או ברשות. ועכשיו אני רוצה לספר לך שמדינת ישראל רק מדברת על זה ולא פועלת בנושא. גם ברפורמת בכר דיברו על זה, גם באגף שוק ההון פרסמו תוכנית לאומית בשנת 2012, אבל משנת 2018 אין שום תקציב לקידום התוכנית. ולא רק זה, אלא גם אין אפילו גוף שמקדם את הדבר הזה. לאור כל האמור, נמאס לי לחכות - - -

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת שמחה רוטמן, זה מפריע.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

אז אני רוצה עכשיו לומר את זה במילים קצת יותר פשוטות, ולא לקרוא מהצעת החוק. כולם יודעים, אדוני היושב-ראש, שידע שווה כסף. בכל מה שקשור בנושא של פיננסים חוסר ידע עולה, והוא עולה יותר למוחלשים, והוא עולה יותר לחלשים, שמשלמים, למשל, אדוני היושב-ראש, בריבית חובה לבנק, כי הם במינוס. משלמים ריביות של הלוואות שוק אפור, במקום שמישהו היה הולך ומסביר להם: לכו קחו הלוואה בחצי מהריבית. הם לא יודעים איך להתנהל מול חברות ביטוח, מול סוכני ביטוח וכו'. חוסר ידע פיננסי פוגע בשוויון הזדמנויות - -

היו"ר ארז מלול:

נכון.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

- - מרחיב פערים חברתיים, כפי שאנחנו למשל רואים בתוכנית חיסכון לכל ילד. מה בא? בא השר כחלון ואמר: אנחנו רואים שהכסף שאנחנו נותנים לכם, ההורים, לחיסכון לכל ילד – ההורים משקיעים אותו לא טוב, כי הם לא מספיק מבינים בזה. ולכן, רק בשנה האחרונה התערבנו ושינינו את החקיקה, כך שהיא מנתבת את ההורים באילו מסלולים לחסוך את הכסף הזה, כי יצא שהורים שמבינים יותר בפיננסים חסכו לילדים שלהם פי שלושה, פי ארבעה ופי חמישה מאשר הורים שכאילו שונאי סיכון ולא מבינים בזה. לכן אני רוצה לומר שהצעת החוק הזו היא חשובה במיוחד, והיא חשובה במיוחד היום, בימים אלה. הלילה נחתו גזרות שיא על כל אזרח ישראלי העובד ומשרת במדינת ישראל, ואתם יודעים את זה. במשך שלוש השנים הבאות לא יעדכנו את השכר במגזר הציבורי. במשך שלוש השנים הבאות לא יעדכנו מדרגות מס למשפחות בישראל, לא יעדכנו את שווי נקודות הזיכוי של הילדים שלהם, יקזזו להם ימי הבראה במגזר הציבורי, הביטוח הלאומי יעלה, מס הבריאות יעלה, קצבאות הילדים לא יעודכנו. כל אדם, למשל, לדוגמה, במגזר הציבורי, יפסיד חודש משכורת נטו בשנה. ואז הם פוגשים יוקר מחיה משתולל – הריבית על משכנתאות בשמיים, החשמל עולה, המים עולים, הארנונה עולה, נכון? הביטוח הלאומי עולה. הכול עולה. איך יכול להיות שביום כזה הממשלה הזו לא תומכת בהצעת חוק שאומרת שבתום 12 שנות לימוד ילדי ישראל חייבים לצאת לחיים עם כלים לנהל את עצמם? אנחנו העברנו, במסגרת הגזרות, חוק רווחים כלואים. חוק שיחייב את האנשים היותר-אמידים בישראל לשחרר דיבידנדים ולשלם עליהם מס. ומה אתם חושבים? האנשים האלה יעשו תכנוני מס וישלמו הרבה פחות, כי להם יש אוריינות פיננסית. זה לא עוד איזה חוק עם כותרת של חינוך פיננסי, זה חוק סוציאליסטי ממדרגה ראשונה, וזה פשוט חטא לא לעשות את הדבר הזה. ומה עם ממשלת ישראל שלנו? מאז שנת 2012 ממשלת ישראל מסרבת להשתתף במבחנים הבין-לאומיים של פיז"ה בנושא חינוך פיננסי, והיא יודעת למה. היא לא רוצה שהילדים שלנו יבינו כמה לוקחים מהם, כמה משקיעים במקומות הלא-נכונים, לאן הולכים כספי המיסים שלהם. ובכלל, אני חושבת שהדבר הזה הוא שליחות ממדרגה ראשונה. עכשיו תראה, אני דיברתי אתמול, ובכלל בחודשים האחרונים, עם שר החינוך על הדבר הזה. הוא אומר לי: אורית, אני לא יכול לתמוך בהצעת החוק הזאת. אנחנו לא נכתוב בחקיקה מה ילמדו ילדי ישראל. ואני שואלת למה? למה? אם יש לנו שר חינוך שמתאבד על להעביר עוד ועוד מכספי המיסים שלנו ללימודים שלא מלמדים חינוך ליבה, אז בוא לפחות נלמד את מי שלומד ומי שמשלם את המיסים לאותו מגזר שלא תורם לנטל הכלכלי, בואו נלמד אותו איך לשרוד במציאות הכלכלית הזו שבה הוא יצטרך לשלם כל כך הרבה מיסים. לפחות שיבין. אז אני רוצה לסכם, אדוני היושב-ראש: לילדי ישראל מגיע להבין מה זה שכיר, מה זה עצמאי, מה זה ביטוח לאומי, מה הם מיסים, מה זו ריבית פריים, מה זה ריבית חובה, מה זה מע"מ, מה זה פק"מ, מה זו קרן בנקאית, מה זה אומר הלוואה, מה הן השקעות. האם עדיף לו לשכור דירה או לקנות דירה? מה זה אומר יוקר מחיה? מה אפשר לעשות בנושא הזה? מה הם מנועי צמיחה? איך יכול להיות שמדינת ישראל מוציאה את הילדים שלה אחרי 12 שנות לימוד בלי כלים בסיסיים, שבאמת יעזרו להם בחיים – במיוחד לחלשים שבהם, שאין להם מי שיסביר להם איך יוצאים לחיים? אני מבקשת מהממשלה לתמוך בהצעת החוק הזו. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. אני מזמין את שר העבודה בן צור להסביר את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה, עשר דקות לרשותך, אדוני.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, חבר הכנסת דוד ביטן, הצעת החוק של חברי הכנסת אורית פרקש הכהן ודוד ביטן מבקשת לתקן את סעיף 2 לחוק חינוך ממלכתי כך שתיקבע מטרה נוספת לחינוך הממלכתי: לבסס את ידיעותיהם של התלמידים בתחום האוריינות הפיננסית, בדגש על הקניית מיומנויות יסוד בתחום הכלכלי והפיננסי, כהכנה להתנהלות כלכלית עצמאית ומיטבית בבגרותם. לפי דברי ההסבר, ההצעה אינה קובעת אילו מקצועות לימוד יילמדו, ואינה מתווה דרך מסוימת לחינוך הפיננסי, אלא מותירה לשר החינוך לקבוע, על פי שיקול דעתו, את האופן שבו יש לעצב את תוכנית הלימודים כדי להכין את התלמידים להתנהלות כלכלית עצמאית ומיטבית בבגרותם. עוד מצוין בדברי ההסבר כי מערכת החינוך בישראל אינה כוללת היום חינוך פיננסי. על אף האמור בדברי ההסבר, ההצעה מבקשת הלכה למעשה לקבוע תוכני לימוד בחקיקה – אני מדבר בשם שר החינוך. כשר החינוך אני מתנגד לקביעת תוכניות לימודים והוראת תחומי דעת בדרך של חקיקה ראשית. חקיקה זו מכרסמת בסמכות שר החינוך לאשר את תוכניות הלימודים במערכת החינוך ואת מקצועות החובה לבגרות בהתאם להמלצות המזכירות הפדגוגית. זהו נושא הנתון לשיקול דעתם של השר והדרג המקצועי, המנחה את המערכת מזמן לזמן ועל פי הצורך באמצעות הוראות שונות וחוזרי מנכ"ל. דרך זו מאפשרת גמישות ורלוונטיות בתכנים על פי העיתים, הצרכים והמאפיינים השונים של כל שכבת גיל. כמו כן, בניגוד לנאמר בדברי ההסבר, ממילא מתקיימים היום שיעורים, מוטמעים תכנים ומופעלות תוכניות בנושא החינוך הפיננסי המותאמים לשכבות הגיל השונות כפעולות רשות. הפיכת שיעורי החינוך הפיננסי מלימודי בחירה לחובה, בהכרח תבוא על חשבון תחומי דעת אחרים שנלמדים במערכת החינוך, בשעה שבשיח הציבורי עולה בעשורים האחרונים גם שאלת העומס הלימודי על תלמידי בית הספר. חשוב להדגיש כי פעילות בנושא חינוך פיננסי נלמדת בהיקף של כ-18 שעות ומוטמעת בהדרגה בגני הילדים. יתרה מכך, משרד החינוך עוסק בשנת הלימודים תשפ"ה בארגון תכנים לכיתות ב' וג' בנושא החינוך הפיננסי במסגרת תחום הדעת של מולדת, חברה ואזרחות, ובשנת הלימודים הנוכחית הטמענו בלימודי גיאוגרפיה – אדם וסביבה לכיתה ט', קורס "טעימות פיננסיות" בהיקף של 30 שעות. עוד אציין כי נושא החינוך הפיננסי הוא חלק מתוכנית הלימודים בשלוש יחידות לימוד במתמטיקה בכיתה י'. משרד החינוך מאפשר לבחור בקורס השכלה כללית בכיתה י' בהיקף של 30 שעות לימוד שעוסק גם בתחום החינוך הפיננסי. כל התוכניות הרשמיות והתכנים הנלמדים בפיקוח ובאישור משרד החינוך בנושא חינוך פיננסי מפורסמות במרחב הפדגוגי לעובדי הוראה, בהתאם לשכבות הגיל ולכיתות הלימוד וגלויות לעיני כול. מעבר לתוכניות הרשמיות, ישנן תוכניות חיצוניות שמוצעות במסגרת מכרז הגפ"ן לבחירת מנהלי בתי הספר. בשנת הלימודים הנוכחית בחרו 333 בתי ספר בתוכניות אלה, שעלותן עומדת על 5.5 מיליון שקלים. משרד החינוך פועל בשיתוף פעולה עם בנק ישראל בנושא זה. הופקו סדרת ספרונים לגילי כיתות א' וב' ומדריך למורה שנכתבו על ידי בנק ישראל, וסדרת סרטונים ופעילויות שהופקו על ידי משרד החינוך. ביצענו פיילוט לכיתות ח' בחברה הדרוזית במימון בנק ישראל, ומשרד החינוך מאתר את בתי הספר ומכשיר אותם לנושא, בשיתוף בנק ישראל. הצעת החוק נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה מיום 29 בדצמבר 2024. החלטת ועדת השרים הייתה לדחות את הדיון בהצעת החוק בשלושה חודשים. לנוכח האמור ומהנימוקים שצוינו, אני מציע לחבריי חברי הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולהתנגד להצעת החוק.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. אני מזמין את חבר הכנסת מיכאל ביטון - - -

שר העבודה יואב בן צור:

שנייה, שנייה. רק רגע, עוד דקה. עוד כמה דקות, חבר הכנסת ביטון.

היו"ר משה רוט:

סליחה, חבר הכנסת ביטון. שנייה. חבר הכנסת ביטון, שנייה, שנייה. נס חנוכה, יש עוד – קורה פה נס חנוכה, שנר אחד הופך להיות שני נרות.

שר העבודה יואב בן צור:

היום זה הלילה האחרון שמדליקים את נרות חנוכה. זה נקרא "זאת חנוכה", ורבותיי, זה לילה ויום למוחרת שמסוגלים להרבה ניסים, שמסוגלים להרבה בקשות שאפשר לבקש ושתתקבלנה. בחג החנוכה יש לנו שני סוגי ניסים, יש שני סוגי ניסים בחג החנוכה. הגמרא במסכת שבת דף כ"א עמוד ב' שואלת: מאי חנוכה? והגמרא מביאה את כל הסיפורים של פך השמן שהספיק ליום אחד ונעשה נס, והספיק לשמונה ימים. מאידך גיסא, כשאנחנו אומרים בתפילת 18 על הניסים, שם כמעט לא מוזכר הנושא של פך השמן אלא רק ניצחונם של המכבים על היוונים – "מסרת רבים ביד מעטים, גיבורים ביד חלשים, רשעים ביד צדיקים" וכו' וכו'. בסוף יש משפט שאומר: "והדליקו נרות בחצרות קודשך". לא מוזכר בכלל נס של פך השמן. צריך להבין – אז מה היה הנס של חנוכה? היה הנס של פך השמן, חבר הכנסת מלכיאלי – חבר הכנסת השר מלכיאלי – או הנס של ניצחון המכבים על היוונים? אז רוצים לומר פה שיש שני סוגי ניסים: יש ניסים שרואים בחוש את הנס: כשיש פך שמן קטן שהשמן מספיק להדליק ליום אחד והוא דולק לשמונה ימים – זה נס אמיתי. יש דברים, כשאדם עושה איזושהי פעולה והפעולה הזאת מסתייעת. במקרה שלנו המכבים על אף שהיו מעטים יצאו למלחמה, נלחמו, ועל אף שהיו מעטים הצליחו. לכאורה תגידו שהיו להם טקטיקות מיוחדות, נשק מיוחד – כמו שיש לנו היום במדינת ישראל, כשעומדות ארצות חזקות מאתנו ואנחנו מליחים להכניע אותן – ואנו חושבים שזה לא נס. זה דרך הטבע, אבל גם זה בוודאי שזה נס גדול, ועל שני הניסים הללו – יש ניסים שאדם עושה בידיים, מתחיל פעולה ומקבל סיוע בנס, ויש ניסים שהם ניסים בפני עצמם. אופיר, סיימתי. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל ביטון משיב על ההתנגדות של הממשלה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

כבוד היושב-ראש, ראשית, אנחנו מתמידים ללבוש חולצה של חטוף אחד ולספר את הסיפור שלו. אלעד קציר מניר עוז, בן 47, איש טוב, שאהב את משפחתו, נחטף. ראינו סרטון שלו כשהוא בחיים; נרצח בשבי. יהי זכרו ברוך – אלעד קציר.

היו"ר משה רוט:

אמן.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

שני חוקים שלי עולים כאן להצבעה היום, ובשני החוקים האלה הממשלה ביקשה – אפשר קצת שקט?

היו"ר משה רוט:

חברים, אם אפשר, קצת שקט.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

שני החוקים, הממשלה ביקשה שנדחה אותם, כי היא שוקלת בחיוב את הרעיון ואת ההיגיון שבחוקים האלה. חוק ראשון עוסק בלתעדף את אנשי המילואים ונכי צה"ל בשיווק קרקעות, לתת את הקרקעות בעדיפות של 30% עד 70% לאנשי מילואים בכל השיווקים של מינהל מקרקעי ישראל, פלוס 10% המיועדים לנכי צה"ל. הדבר הזה נראה לי הגיוני, ואתם גם קיבלתם עליו החלטת ממשלה. אופיר, הממשלה החליטה גם לתעדף את חיילי המילואים בשיווק קרקעות, והחוק הזה מתכתב עם החלטת הממשלה. ואגב, מינהל מקרקעי ישראל לא סופר את הממשלה ולא מבצע את ההחלטה שלה בשיווק קרקעות לאנשי מילואים, וזה בושה וחרפה שהוא אפילו לא העמיד 1,000 או 2,000 קרקעות בשנה שלמה כשיש 400,000 אנשי מילואים.

חנוך דב מלביצקי (יו"ר הוועדה המשותפת):

חבר הכנסת ביטון, זה לא רק שהם לא משווקים – הם מונעים שיווק.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

מלביצקי, אתה יודע שאנחנו כולנו מתואמים על הדבר הזה. מינהל מקרקעי ישראל לא עושה מה שהממשלה אמרה. החוק הזה אומר: בוא נתעדף את אנשי המילואים ב-30% עד 70%. אני מבקש שהממשלה תתמוך בחוק הזה, אופיר.

אופיר כץ (הליכוד):

אני לא יכול בניגוד לוועדת שרים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

מי השר שאחראי לזה? אין לי אפילו מושג.

אופיר כץ (הליכוד):

שיכון, אני חושב.

קריאה:

שיכון.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

שיכון לא כאן, שיכון לא בא לוועדות הכנסת, ומינהל מקרקעי ישראל לא סופר אותנו ולא מבצע את החלטת הממשלה שאתם קיבלתם לפני כמה חודשים, לתעדף אנשי מילואים. בואו נביא את החוק הזה בטרומית ואני אבצע אותו בתיאום איתכם, נקדם אותו. אני חושב שזה חוק טוב. השר בן צור, החוק השני אומר שנעשה את התקצוב הדיפרנציאלי של קצבת זקנה. מי שמרוויח 40,000 שקל לא צריך לקבל, ומי שלא הייתה לו פנסיה, יקבל יותר. זה חוק של שלמה קרעי.

קריאות:

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

מה יעשו הקשישים עכשיו עם העלייה ביוקר המחיה - - -

שר העבודה יואב בן צור:

אדם חסך כל החיים ושילם ביטוח לאומי.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

צביקה כהן של הביטוח הלאומי - - -

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

החוק שלך הוא הפתרון.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת ביטון.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

רק שנייה, השר אומר לי משהו, חבל.

קריאות:

שר העבודה יואב בן צור:

- - - חסך כל החיים שלו ביטוח לאומי. עם כל הכבוד, אם היה עכשיו חוסך בחברת ביטוח - - - גם אם הוא מרוויח 100,000, הוא היה מקבל?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני אגיד לך למה זה לא טיעון לעניין. כי להגיד - - -

היו"ר משה רוט:

אבל חבר הכנסת - - -

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני רק עונה לו. הוא לקח זמן מהנאום שלי.

היו"ר משה רוט:

זה אחרי השלוש דקות.

אופיר כץ (הליכוד):

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת ביטון, אנחנו מבקשים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני אוכל לבוא לענות לו אחר כך?

אופיר כץ (הליכוד):

כן - - -

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני יכול לקבל את זה מהמזכיר?

היו"ר משה רוט:

יש ועדות בשביל הדבר הזה. תודה רבה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני אגיד עוד משפט כאן ואני ארד. אם אדם לא היה מובטל אף פעם, הוא שילם ביטוח לאומי ולא לקח קצבת אבטלה.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת, אנחנו צריכים לעבור להצבעה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אם אדם לא נפגע בתאונות עבודה, הוא שילם ביטוח לאומי ולא לקח.

שר העבודה יואב בן צור:

זה לא קצבה - - -

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת ביטון.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אבל למה לא נעשה דיפרנציאליות בקצבת זקנה?

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אתם בעד זה.

היו"ר משה רוט:

חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך פיננסי), התשפ"ג–2023. חברי הכנסת, נא לשבת. עוברים להצבעה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 53 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך פיננסי), התשפ"ג–2023, לא נתקבלה.

היו"ר משה רוט:

53 נגד, 34 בעד. אני קובע כי הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חינוך פיננסי), התשפ"ג–2023, לא אושרה, ותוסר מסדר-היום.

היו"ר משה רוט:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנבטים, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת אלמוג כהן. חבר הכנסת כהן, בבקשה, לרשותך דקה מהמיקרופון בצד.

קריאה:

לא, אושרו עשר דקות. אני נתתי על חשבוני.

היו"ר משה רוט:

מאפשרים לו על המכסה? בבקשה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת מכל חלקי הבית, כבוד השרים, אני רוצה לפתוח בברכת שהחיינו.

היו"ר משה רוט:

בבקשה, שקט במליאה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

היו"ר משה רוט:

אמן.

קריאות:

אמן.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

היום אנחנו בעצם מביאים הצעת חוק של הקמת שדה התעופה בנבטים. אני רק רוצה לפתוח בדבריי במילות תודה, ראשית, לראש הממשלה מר בנימין נתניהו, על התמיכה הבלתי-מסויגת - -

רון כץ (יש עתיד):

די, נו, די. באימא שלך, די.

קריאות:

קריאה:

צוחקים עליך שם - - -

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

- - והדחיפה המשמעותית - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מה קרה? מה קרה? אי-אפשר להגיד - - -

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

- - והדחיפה המשמעותית להקמת שדה התעופה הבא של מדינת ישראל - -

רון כץ (יש עתיד):

מה הקשר לראש הממשלה? תגיד תודה לשר הפנים.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

- - שיהיה בנבטים שבנגב. מייד כאשר הגעתי - - -

רון כץ (יש עתיד):

- - - שר הפנים - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אדוני היו"ר, יש לי הפרעות קשב.

מיקי לוי (יש עתיד):

אלמוג, אנחנו מפרגנים לך. אלמוג, מפרגנים לך, שלא תטעה.

היו"ר משה רוט:

שנייה. לא לא לא. לנו יש הפרעה. סליחה, חברי הכנסת, כל קריאות הביניים - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

איזה רעים, כמה רוע יש בכם.

רון כץ (יש עתיד):

קטי, מה קרה?

היו"ר משה רוט:

שנייה אחת. קודם כול, אני מבקש שקט. חברת הכנסת שטרית.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מה אכפת לך - - -

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת שטרית, חברת הכנסת שטרית, אני קורא אותך לסדר פעם ראשונה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת שטרית, קראתי אותך לסדר, אני לא צריך - - -

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

- - - ראש ממשלה?

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת שטרית, אני קורא אותך לסדר פעם שנייה.

קריאה:

מה? מה?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני אצא לבד. לא טוב לאף אחד לשמוע את האנשים האלה.

היו"ר משה רוט:

חברת הכנסת שטרית, אנא.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

מייד כאשר הבאתי לראש הממשלה את הנושא הזה, הוא דפק על השולחן ואמר - -

רון כץ (יש עתיד):

זה לא מכבד את שר הפנים - - -

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

- - אני זה שמחליט, ושדה התעופה הבא של מדינת ישראל יהיה בנבטים. אז תודה לראש הממשלה, ובריאות איתנה מעל הכול, כי הוא ראש הממשלה של כל מדינת ישראל.

רון כץ (יש עתיד):

זה לא מכבד את שר הפנים.

מיקי לוי (יש עתיד):

אמן, אמן. אלמוג, אמן.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

מייד לאחר מכן אני מודה לשר איתמר בן גביר על התמיכה ועל הסיוע הבלתי-מסויגים בהקמה של שדה התעופה הבא של מדינת ישראל.

רון כץ (יש עתיד):

הפרוצדורה, הפרוצדורה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

מייד כאשר הבאתי לשולחנו של השר את המקרה הזה, קיבלתי הקצאה מיידית וגיבוי מלא לאירוע הזה.

קריאה:

למי? למי?

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

תודה לשרת התחבורה מירי רגב, שתומכת בחוק הזה כבר שנים רבות ומחויבת לנבטים; תודה לשרה עידית סילמן, שמתנגדת נחרצות לשדה תעופה ברמת דוד; תודה לשר הפנים משה ארבל, חברי היקר, שתומך בשדה התעופה בנבטים - -

רון כץ (יש עתיד):

יפה - - -

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

- - בתושבי הנגב, בחזונו של דוד בן-גוריון; ואחרון חביב – ליו"ר סיעת ש"ס, הרב אריה דרעי, שסייע לי עד שהגענו למשוכה החשובה הזו. אחרונים חביבים: תודה רבה לחברי ראש עיריית דימונה בני ביטון, שכבר שנים רבות איתנו במטה המאבק של נבטים, דוחף כמו בולדוזר אמיתי - -

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אלמוג, מועצת הנגב הביאה את נבטים לפני עשר שנים - - -

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

אני לא יכול את כולם. - - דוחף שנים רבות את הנושא של נבטים - -

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

- - - מועצת הנגב - - - באר שבע.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

- - בני ביטון, באמת בולדוזר אמיתי, ולחברתי שלומית שיחור רייכמן, ראשת מועצת עמק יזרעאל, שתומכת, עוזרת, דוחפת, ללא סייגים, באמת בצורה מדהימה ומעוררת השראה. תודה לכם. חברים, שדה התעופה הבא של מדינת ישראל חייב לקום בנבטים, ואני רוצה להסביר גם למה.

רון כץ (יש עתיד):

אלמוג, שכחת מישהו.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

כמובן, רם בן ברק, מרב מיכאלי, קואליציה, אופוזיציה – זה חוצה מגזרים, חוצה פוליטיקות – יסמין סאקס פרידמן, באמת תודה לכולם על האירוע הזה. אם שכחתי מישהו נוסף, אני באמת מתנצל. חברים, שדה התעופה הבא של מדינת ישראל חייב לקום בנבטים, ויש לזה כמה סיבות: הסיבה הראשונה – בשנת 1965 הונחה תוכנית המתאר הראשונה להקמת שדה התעופה באר שבע – נבטים בסוגריים; מאז, 50 שנה מדינת ישראל מחליטה החלטה מאוד מאוד חשובה – שלא להחליט. אנחנו, כנסת ישראל מכל חלקי הבית, אומרים כאן היום לממשלת ישראל ולאזרחי מדינת ישראל: היום בחרנו להחליט – בחרנו שהשדה הבא יהיה בנבטים. השדה יקים בתוכו אקו-סיסטם שלם מסביב: תעסוקה, תיירות, מסעדנות, מלונאות, טראפיק אדיר; 53,0000 מקומות תעסוקה שיביאו פרנסה לתושבי הנגב, היהודים והבדואים כאחד; יתקע טריז בהשתלטות הבלתי-חוקית מבאר שבע מזרחה לכיוון דימונה; ויישם את חזונו של דוד בן-גוריון הלכה למעשה. האירוע הזה הוא מדהים ממספר סיבות. הסיבה הראשונה – שלחלופה שכרגע עובדים עליה למעשה, עמק יזרעאל – כולם מתנגדים. תושבי העמק חברים איתנו במטה המאבק בנגב כדי להקים את השדה הבא בנגב. הקמת שדה בנגב תפגע באסם התבואה של מדינת ישראל, תפגע בעתודות קרקע, תפגע בשטחים חקלאיים. נבטים, חברים, תוכנן בראשיתו להיות שדה דואלי, נבטים תוכנן להיות שדה דו-שימושי, אזרחי וצבאי – דבר שנעשה בו שימוש בכל רחבי העולם. ואני חושב שאנחנו בתקופה היסטורית. בטח לאחר 7 באוקטובר, בטח במהלך חרבות ברזל, בטח בזמן שהחיילים והחיילות הקדושים שלנו נלחמים באויב הנאצי, שנס מפניהם, האמירה שלנו צריכה להיות מאוד-מאוד ברורה: אנחנו שמים את הנגב על ראש שמחתנו. העתיד של מדינת ישראל הוא בנגב ובגליל. ואני מצפה מחבריי באופוזיציה ושותפיי לקואליציה להביע נכונות, לתמוך בנבטים, להגשים את חזונו של דוד בן-גוריון, ולהקים הלכה למעשה את השדה הבא של מדינת ישראל, שבאמת ישנה את פני הנגב. ישנה את פניה של מדינת ישראל. בן-גוריון ב-full capacity, אין מקום יותר, זהו. צריך להקים את השדה הבא. אני רוצה טיפה לדבר על העלויות. 10 מיליארד שקלים בעמק יזרעאל, 2 מיליארד שקלים בנבטים. השדה בנבטים הוא מסלול ההמראה הארוך ביותר במזרח התיכון, מוכן למטוסים מסחריים, מוכן למטוסים אזרחיים, מוכן למרלו"גים, מוכן לשגשוג, מוכן לקיים את חזונו של אברהם אבינו – לעלות לנגב, לא לרדת. ואני רוצה מכאן להודות שוב לכל שותפיי. תודה ליו"ר על ההקשבה. תודה לשרים הנכבדים על התמיכה הממשלתית, אתם עשיתם מעשה היסטורי. אני לא בטוח שאתם יודעים - - -

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אלמוג - - - את נבטים. טל אל על, סגן ראש העיר של באר שבע, הביא את זה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

ותודה לשרים שהביעו תמיכה בלתי מסויגת. עשיתם פה מעשה היסטורי. תודה למועצת הנגב, לטל אל על. באמת, יש עשרות שותפים, עשרות שותפים באירוע הזה. מיכאל, מי כמוך כאיש הנגב יודע.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

הוא הראשון. אני הבאתי את זה, אבל הוא הראשון.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

- - - לטקס הנחת אבן פינה.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

וגם, אני רוצה לירות לעצמי ברגל ולומר תודה גם לחברת הכנסת מרב מיכאלי, שבהיותה שרת התחבורה דחפה את זה, וכיום דוחפת את זה השרה מירי רגב. חברים, בואו נקבל החלטה אמיצה. בואו נביא את הנגב למקום שלו הוא ראוי. בואו נמריא מנבטים, ובעזרת השם, ניצור שגשוג, ניצור חזון, ניצור אמת לילדים שלנו. נפסיק להנציח את העוני, נקים מקומות תעסוקה איכותיים, נביא, בעזרת השם, את הנגב למקומות שהוא ראוי להם. תודה רבה לכולם על ההקשבה. עם ישראל חי וינצח.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנגב, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת רם בן ברק וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת רם בן ברק להציג את הצעת החוק. שלוש דקות לרשותך,.בבקשה, אדוני.

רם בן ברק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה רבה, חבריי חברי הכנסת. תודה רבה לכל מי שתמך ועזר להביא את הצעת החוק הזאת, שבאה לשים קץ לאיוולת של שנים, של ניסיון להקים שדה תעופה בעמק יזרעאל, בניסיון הלא-הגיוני לקחת ולשים שדה תעופה, ולכפות אותו על עמק יזרעאל, שמעבר להיותו אסם התבואה של מדינת ישראל, הוא גם היה פוגע בהרבה מאוד תושבים, עד כדי פינוי יישובים. ולכן, הדבר המתבקש הוא להקים את שדה התעופה בנגב. שדה תעופה בנגב יספק פרנסה, יספק פיתוח, יספק תנופה אדירה לנגב. זה הדבר הנכון. יש בעיות כאלה ואחרות שצריך לפתור עם חיל האוויר, אנחנו נפתור אותן. כל מי שדיברתי איתו – הדבר אולי יחייב חשיבה, אבל הכול פתיר. ואין ספק שאנחנו מקבלים כאן היום, אדוני, החלטה היסטורית בממדים של המדינה, לבנות שדה תעופה חדש, משלים לנתב"ג. הוא יקום בנגב, ובזה, אני מקווה, יבוא פתרון לכמות הנוסעים הגדולה מאוד-מאוד של תיירים ואחרים שיבואו למדינת ישראל, ויבואו בבטחה. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. מי השר שעונה? סגן השר פה? אני מזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, הרב אורי מקלב, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעות החוק. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, ברוח הימים האלה, כשהמליאה צריכה להיות מקוצרת, גם אני אקצר בדברי תשובתי. מטרת הצעת החוק היא הקמת שדה תעופה אזרחי בנבטים, משלים לנמל התעופה בן-גוריון. בהצעה מוצע לקבוע כי הוא יקודם על ידי צוות היגוי ממשלתי שתמנה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים. יצוין כי הממשלה פועלת זה מכבר להקמת שדה תעופה משלים בנבטים, ובהחלטת ממשלה מחודש ינואר 2024, לפני שנה, נקבע כי בהמשך להחלטות המועצה הארצית לתכנון ובנייה, יימדד קידומם של הליכי תכנון של שדות תעופה אזרחיים בין-לאומיים במרחב בסיס נבטים ובמרחב בסיס רמת דוד. המשמעות של מה שאני אומר עכשיו – שלא יישמע שאנחנו בהצעת החוק הזאת מזניחים ומבטלים את התכנון ואת החשיבה לבצע גם ברמת דוד, אלא אנחנו עומדים עכשיו ומקדמים את הנושא של נבטים, עם כל המשתמע מכך. ועדת השרים קבעה שהוא יקודם בקריאה טרומית בהסכמת משרד הפנים, האוצר, התחבורה, הביטחון, המשפטים והשיכון, ויחזור לפני הקריאה הראשונה לוועדת שרים לענייני חקיקה. אני רק רוצה לציין, כפי שדיברתי גם עם המציע, היה משמע שאולי משרד התחבורה לא נמצא בצוות ההיגוי – אומנם נכון שהשרה ממנה, אבל בעצם, ודאי – ואז מופיע המספר אחת – אין ספק שמשרד התחבורה גם צריך להיות שותף, וודאי אפילו להוביל את צוות ההיגוי. מעבר לזה, אני שוב אחזור ואחדד, ההחלטה והתמיכה של שרת התחבורה בעניין הזה זה לקדם את זה, הגם שלא צריך הצעת חוק, אלא אפשר לעשות לפי החלטות ממשלה. אבל שלא יישמע שאנחנו מקדמים רק את שדה התעופה בנבטים, בלי שאנחנו בודקים את הדברים האחרים. אני בעצם יכול לעבור ולבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. הגישו התנגדות להצעת החוק. אני מזמין את חבר הכנסת ואליד אלהואשלה להתנגד ראשון.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחרי הסכם קמפ דיוויד ב-1978 הוקם שדה נבטים על הקרקעות של תל אל-מלח, והתושבים גורשו לכסייפה וערערה ולוד וטייבה וכפר קאסם ורהט ועוד יישובים. יש טענות היסטוריות על האדמות של הבדואים בשדה נבטים. אנחנו בעד שגשוג כלכלי ובעד מקומות תעסוקה לצעירים שלנו, אבל לא ברור בחוק ולא מצוין בחוק ששדה התעופה לא יורחב לאדמות נוספות. אנחנו שמחים מאוד ורוצים שיהיה שדה תעופה בנגב, אבל לא על הקרקעות של הבדואים. אנחנו רוצים שהתושבים של המרכז, של תל אביב, הרצליה ושוהם, ייסעו דרומה ויראו את הפנים האמיתיות של המדינה, איך היא מפקירה את האזרחים הבדואים בנגב. אני ראיתי לפני כמה ימים שאלמוג כהן נסע לשדה נבטים ודיבר משם על לתקוע טריז בין באר שבע לדימונה ונבטים ודימונה. אני לא רוצה שאף אחד יתקע טריז בין התושבים הבדואים למדינה, זה מה שחשוב. אנחנו נמתין ונראה, אחרי הקריאה הזאת, הקריאה הטרומית. כרגע אנחנו נצביע נגד, אבל אם הממשלה לא תלך נגד האזרחים הבדואים בנגב, אנחנו נבוא לקריאה ראשונה ונצביע בעד החוק, אם הוא לא ינשל עוד קרקעות של הבדואים בנגב. אני חושב שצריך להיות דיון על הטענות ההיסטוריות של תושבי תל אל-מלח, זה מה שצריך מה לעשות. אני רוצה להגיד לכם עוד משהו: כאשר מקימים את שדה נבטים ומתכוונים להרחיב אותו ולהפוך אותו לאזרחי, צריכים להסתכל על ערערה בנגב. כרגע יש שכונות בערערה שלא מרשות לתושבים שלהם לבנות מעל קומה שלישית או הקומה השנייה.

היו"ר משה רוט:

תודה, תודה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו כרגע מתנגדים לחוק הזה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי מתנגדת.

קריאה:

רגע, מה איתי?

היו"ר משה רוט:

אני צריך לבחור, חבר הכנסת מלביצקי.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

מרב מיכאלי (העבודה):

קודם כול, אני כשרת תחבורה העברתי בממשלה המכונה ממשלת השינוי החלטה שאומרת שלא ייבנה שדה התעופה בין-לאומי ברמת דוד. אבל צריך להגיד, חברות וחברים, קחו בחשבון, הממשלה הזאת, הקואליציה הזאת, הממשלה שתומכת בהצעת החוק הזאת – אלמוג, תשים לב טוב, אלמוג, תשים לב – הממשלה שתומכת בהצעת החוק הזאת והקואליציה שמצביעה בעדה – התכנון ברמת דוד נמשך. כל הזמן הזה ממשיכים את התכנון ברמת דוד, ולא עשו תכנון אלטרנטיבי. אז תשים לב שלא עובדים עליך ולא מרמים אותך ולא מורחים אותך ולא עושים את האסון האקולוגי, החברתי, מה שאתה רק רוצה, ובונים שדה התעופה בין-לאומי ברמת דוד.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

מרב, רגע, רגע.

מרב מיכאלי (העבודה):

סליחה, אלמוג, תן לי, כי אין לי הרבה זמן.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

לא, זה הגיע בעקבות מה שאת אומרת.

מרב מיכאלי (העבודה):

אני הקמתי ועדה מקצועית לעילא ולעילא, שבחנה את כל ההיבטים של כל דבר שנוגע להקמת שדה תעופה, מבחינה סביבתית, מבחינה חברתית, מבחינה כלכלית, מבחינה תעופתית, מבחינה ביטחונית, והמסקנה היא שאין שום ספק שהשדה הבא צריך להיות בדרום ובנגב. אבל המקום המדויק והמושלם ביותר לעשות את אותו זה באתר שנקרא צקלג, שהוא מספיק קרוב כדי שתושבות ותושבי המרכז יוכלו להשתמש בו, ועדיין מספק את כל היתרונות גם לציבור הבדואי במדינת ישראל, גם לכל ערי הדרום ולכל הפריפריה הדרומית. בנבטים אפשר וכדאי להקים שדה קטן. אנחנו יכולות ויכולים לראות בימים האלה בחיפה, למרות שלא נעשה שם המינימום של להאריך את המסלול – בקצת שהיו מאריכים אותו, כבר הוא היה עוד יותר אפקטיבי. אבל אפילו ככה, כשפתחו מחדש את שדה התעופה בחיפה, אפשר לראות איזו פריחה מדהימה זה מביא כבר, ככה. זה מה שצריך לעשות גם בנבטים, ואת שדה התעופה הבין-לאומי צריך לפתוח בצקלג. אני קוראת לך, חבר הכנסת אלמוג כהן, בגלל המחויבות שלך – ואני באמת מעריכה את זה – לאחד כוחות בשביל לגרום לכך שהדבר הנכון ייעשה. ככה אנחנו נביא שני שדות תעופה לדרום, אנחנו נגדיל פי כמה וכמה את התועלת לכל מי שגרות וגרים שם ולמדינת ישראל בכלל. אז אני כבר אומרת שאני אצביע בעד הצעת החוק. ואני אומרת לכם שוב ושוב, שימו לב שההצבעה הזו בעדו - - -

היו"ר משה רוט:

סליחה, גברתי. אני רוצה להגיד לך, אם עלית להתנגד ואת אומרת שאת מצביעה בעד, זה נגד התקנון.

מרב מיכאלי (העבודה):

בסדר גמור.

היו"ר משה רוט:

לא, אז אין לך רשות דיבור, סליחה.

מרב מיכאלי (העבודה):

אז אני אסיים וארד.

היו"ר משה רוט:

ניצלת את רשות הדיבור שלא בצדק.

מרב מיכאלי (העבודה):

אני רק מזהירה שלא יקרה שהדבר הזה יהפוך להיות - - -

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

היו"ר משה רוט:

סליחה, סליחה. חבר הכנסת טיבי, אנא. אמרתי את שלי. אמרתי מה שאמרתי. היא לא יכולה להכריז - - -

מרב מיכאלי (העבודה):

הינה, חבר הכנסת רם בן ברק יכול לעלות עכשיו ולשכנע אותי להצביע בעד. חבר הכנסת רם בן ברק, בוא ותשכנע אותי בעד.

היו"ר משה רוט:

זהו, סיימת רשות דיבור. כבוד השר ארבל, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מותר לפי התקנון גם להתנגד וגם להצביע בעד.

טלי גוטליב (הליכוד):

יש החלטה של הייעוץ המשפטי של הכנסת, האדון הזה טועה.

שר הפנים משה ארבל:

חבר הכנסת טיבי, בפרט כשאתה לא יודע בדיוק מה זה הבעד ומה זה הנגד – זה האדום.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ירוק זה בעד.

שר הפנים משה ארבל:

חשוב, חשוב לחדד. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתייחס לדברים שנאמרו כאן, לרבות בהתנגדויות. הצעת החוק הזו היא בהחלט אירוע חריג. בדרך כלל הליכי תכנון ובנייה מתקדמים במוסדות התכנון, וכך ראוי וכך צריך להיות. יחד עם זאת, כשהגיעה הצעת החוק הזו לוועדת שרים לחקיקה מחברי קואליציה ואופוזיציה יחד, היה חשוב לי שהיא תעלה כאן להצבעה והיא תקודם לכל הפחות בטרומית, כאמירה, כמצפן וכקריאת כיוון. אני אסביר. אנחנו לא יכולים לקבל מצב – חשוב לי לציין אותו – שבו גורמים ביטחוניים יושבים עם חלק מחברי הוועדה לתשתיות לאומיות באופן פרטי, מציגים להם אתגרים ביחס לנבטים ולא מביאים עמדה באופן רשמי לוועדה ולא מביעים התנגדות באופן פומבי בוועדה. יש נושאים שהם ביטחוניים? תגישו פרפראזה; יש נושאים שדורשים דיון מסווג? תעשו דיון מסווג. לכן הליכי התכנון והבנייה חייבים להיות שקופים. אנחנו לא צבא שיש לו מדינה, אנחנו מדינה שיש לה צבא, ולכן זה חייב להיעשות בצורה הזאת ובאופן סדור. יחד עם זאת ובאותה נשימה אני אומר, גם בהליכי הללו שציינה שרת התחבורה לשעבר מרב מיכאלי, נכון שבמקביל מתנהלות בדיקות גם ביחס לנבטים וגם ביחס לרמת דוד, אבל אני הגבלתי – ואני אומר את זה גם כאן לפרוטוקול – אני הגבלתי לשישה חודשים בלבד את הפעלת סעיפים 78-77 לחוק התכנון והבנייה, שמגבילים תכנון ובנייה. לשישה חודשים בלבד. אני אמרתי ואני אומר את זה גם כאן, אני לא אתן הארכה למעלה משישה חודשים, כדי למצות את הליכי הבדיקה בצורה מיטבית. לאחר מכן המדינה תצטרך להכריע. גרירת הרגליים הזו, שנמשכה הרבה מאוד זמן, תהיה חייבת להיפסק ולהתקבל החלטה. כמובן שבסוף התהליך, בתהליך סדור שבו תישמענה עמדות התומכים והמתנגדים, מי שראוי שתקבל בזה החלטה זאת הוועדה לתשתיות לאומיות, המועצה הארצית, בצורה מסודרת, אבל שבוודאי יש למחוקק מה לומר. אני מברך את המציעים על הצעת החוק הזו. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חבר הכנסת אלמוג כהן, תרצה להשיב? לא. חבר הכנסת שלום דנינו, בבקשה. משיב במקום רם בן ברק. חברי הכנסת, נא לכבד. שלוש דקות לרשותך.

שלום דנינו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני באמת מאוד ספקן. אני חושב שהממשלה פה מעמידה, נותנת הצהרה, ואני לא בטוח שהיא הולכת איתה עד הסוף. מינהל התכנון מתכנן באמת את רמת דוד ועוצר את נבטים. הביטויים "אנחנו נקדם", "אנחנו מעדיפים ולא מצהירים באופן חד-משמעי שהשדה הבא צריך להיות בנבטים" – אני מאוד ספקן לגבי הדבר הזה. אני מקווה שזה יגיע לוועדת הכלכלה. אנחנו נטפל בכל הדברים ברמה של כנסת, כי הגיע הזמן. הגיע הזמן. לחברים מהנגב, אני חושב שהמגה-פרויקט הזה הוא גשר והוא פרויקט משותף לנו ולבדואים. הוא לא הולך לתקוע שום טריז. הוא פותח לנו המון אופציות. אני כבר רואה את קו הרכבת שיגיע לבאר שבע, מצד אחד, כי זה קצר על בקעת ערד, ומצד שני הוא יגיע משוקת והלאה. אז אני מקווה שזה יגיע לוועדת הכלכלה. אנחנו נטפל בכל הספקות האלה, כי אני שומע גם את שרת התחבורה, עם כל הכבוד לה, שהיא תומכת בזה ותומכת בהוא ותומכת בכול. וברגע שתומכים בשני שדות, זה לא אומר שתומכים בשדה הזה בנבטים, אוקיי? ובאמת, מראשיתו הוא היה בנוי להיות שדה גם אזרחי. הייתי קצין צעיר בחצרים, והטילו עליי שם את המשימה להריץ את הבסיס לפני שהגיעו הטייסות והגיעה ההנהלה של הבסיס הזה. אני רוצה להגיד לחיל האוויר, אני יודע את עמדתו, אנחנו בנגב נתנו לכם את חצרים, את נבטים, את עובדה ואת רמון. אנחנו מבקשים שתאפשרו לנו, מעט מאוד, להשתמש בשדה נבטים. זה באמת פרויקט לאומי והוא דרמטי לנגב. תודה, חברים.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הקמת שדה התעופה בנבטים, התשפ"ה–2024 של חבר הכנסת אלמוג כהן. חברי הכנסת, נא לתפוס את מקומכם. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – 5 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנבטים, התשפ"ה–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר משה רוט:

34 בעד, חמישה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הקמת שדה התעופה בנבטים, התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת חוץ וביטחון לצורך - - -

קריאות:

היו"ר משה רוט:

לוועדת הכנסת, כדי להחליט לאיזו ועדה זה יעבור לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. חבר הכנסת אחמד טיבי מצביע נגד, לפרוטוקול. חבר הכנסת אושר שקלים וחברת הכנסת צגה מלקו מצביעים בעד, לפרוטוקול. מאה אחוז. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנגב, התשפ"ה–2024 של חבר הכנסת רם בן ברק וקבוצת חברי הכנסת. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 52 נגד – 6 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנגב, התשפ"ה–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר משה רוט:

52 בעד, שישה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנגב, התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת רם בן בקר וקבוצת חברי הכנסת אושרה בקריאה טרומית ותעבור גם היא לדיון בוועדת הכנסת כדי לקבוע ועדה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.

היו"ר משה רוט:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הוספת מחויבות לשוויון זכויות), של חבר הכנסת אלון שוסטר. אני מזמין את חבר הכנסת אלון שוסטר להציג את הצעת החוק. לרשותך עשר דקות, בבקשה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, בטרם אציג את הצעת החוק החשובה אני מבקש להזכיר את אחיותינו ואחינו הנמקים והמתים בעזה, בקרבת ביתי. המחויבות העצומה של הבית הזה ושל ממשלת ישראל היא לא רק להתפלל לניסים ונפלאות ולא רק לקוות ולייחל לתשועות להצלתם, אלא לבצע את מה שצריך, לשלם מחירים. הגיע הזמן לשלם את המחיר ולהשיב אותם הביתה. הצעת החוק שלי, שמבקשת לתקן את חוק-היסוד: מדינת ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, מכבדת את הצעת החוק ומכבדת את החוק הקיים. ואני רוצה לקבוע בשם, אני חושב שכל חברי הבית – בוודאי רוב עצום שבהם – שתי נשמות שוכנות בלב כל אחד מאיתנו: ההכרה במדינת ישראל כביתו של העם היהודי והמחויבות לשוויון זכויות לכל אזרחיה. אין כאן אופוזיציה וקואליציה, וימין ושמאל, ויהודים וערבים, גברים ונשים. יש כאן אמת בסיסית, שאני יודע מחבריי בקואליציה ויודע מחבריי באופוזיציה שזו היא דרכם, זו מהותה של מדינת ישראל וזה מקובל עליה ואני מבקש לדבר על המהות ועל הערכים של המדינה הזו שלנו. עלינו וקמנו ולחמנו למען היות ישראל אור לגויים. כולנו מבקשים שהבית הלאומי של העם היהודי יהיה ביתם של כולם. מדינת ישראל הוקמה שלוש שנים לאחר השואה, והיא הוקמה בצילה של הדרמה הנוראית, של הטבח העצום, של הגזענות האדירה שאנחנו היינו מקורבנותיה ונשבענו להקים את המדינה המופלאה, היפה, המאוזנת, שתכיר בזכות של העם היהודי להקים את ביתו ובמחויבות אדירה, בתפילה שיש מאחוריה מעשה, להיותה של המדינה הזו בבסיסה מדינה של שוויון וצדק לכל אזרחיה. ולכן את חוק הלאום הקיים, צריך להוסיף לו את רכיב השוויון. ואני, ברשותכם, רוצה להקריא את סעיף 1 ולאחר מכן את התוספת. סעיף 1 של חוק-היסוד הוא: ארץ ישראל היא מולדתו ההיסטורית של העם היהודי שבה קמה מדינת ישראל. מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית. מימוש הזכות להגדרה עצמית לאומית במדינת ישראל ייחודי לעם היהודי, אין לשנות את הדברים הללו, אלא יש להוסיף מייד בתום הדברים הברורים הללו את המשפט הבא: ישראל, אותה ישראל שהיא מדינתו של העם היהודי, ישראל מקיימת שוויון זכויות לכל אזרחיה בלי הבדל דת ולאום, בהתאם לעקרונות מגילת העצמאות. זהו האיזון. זהו האיזון הערכי שאנחנו מחויבים אליו. חסרה האמירה הפשוטה שייתכן שהיא כל כך בהירה וייתכן שהיא באה לידי ביטוי בחוקים אחרים ובפסיקות אחרות, אבל בחוק-יסוד שמגדיר את זכותו של העם היהודי להקים את מדינתו בבית הלאומי, במולדת ההיסטורית, מינה וביה, באותה נשימה, צריך גם לומר: המדינה הזו תהיה אור לגויים. במדינה הזו המיעוטים ירגישו שזהו ביתם. זאת לא מתנה, זה לא בחסד, אלא משום שכל אדם, אזרח המדינה, זהו ביתו. אני משוכנע שזאת אמונתכם – גם מי שחושב שהוא לא יכול, מטעמים קואליציוניים, להצביע בעד ההצעה הזו. ואני מבקש מכם, תהיו נאמנים לאמונה שלכם, הרי ברור לי שאתם מסכימים איתי שמדינת היהודים חייבת להיות "טבולה באור היקרות של שוויון", כפי שאמר ז'בוטינסקי: "לבן ערב, בן נצרת ולבני". לכולנו זה מגיע. בעיתות של מלחמה ושל אתגרים ביטחוניים וחברתיים אי-אפשר לשכוח את תרומתם של האחים, של השותפים, של השכנים הדרוזים, הבדואים, הנוצרים, הצ'רקסים, המוסלמים, שמשרתים בצה"ל ובכוחות הביטחון, שמשקיעים את נפשם וחייהם למען המדינה. זה לא רק צעד מוסרי, זו חובתנו הלאומית והערכית; זה חלק מהחוסן הלאומי, שהוא צו השעה במשבר הקריטי הזה ולדורות הבאים. רק מדינה שמקיימת שוויון אמיתי לכל אזרחיה יכולה להיות גם חזקה וגם צודקת. מדינת היהודים, כמדינת הלאום של העם היהודי, היא ביתם של המיעוטים אזרחי ישראל. זו מהות אנושית, זו מהות יהודית, זו מהות הדמוקרטיה במדינת היהודים. חברי הקואליציה, אני פונה אליכם, האם אתם מוכנים לעמוד מול אזרחי מדינת ישראל, יהודים ולא יהודים, ולהגיד ששוויון אזרחי אינו ערך עליון בעיניכם? שהוא לא עיקרון שצריך לעמוד בשוויון אל מול עקרון מדינת הלאום היהודי? אני משוכנע שאתם מבקשים לתמוך בחוק הזה, ואני מציע לכם לאשר אותו. תיקון החוק, חבריי וחברותיי, הוא הזדמנות לאחד, לחזק ולומר בקול ברור: מדינת ישראל היא בית לכולנו. מדינת היהודים היא בית לכל אזרחיה, בואו נוכיח את זה. אני קורא לכם להצביע בעד, למען הערכים, למען השותפות, למען העתיד שלנו, של כולנו. תודה רבה.

היו"ר משה רוט:

תודה רבה. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

- - - אנחנו מדינה שוות זכויות מוחלטות לכל אזרחינו, אבל זאת מדינת הלאום היהודי, על כל הנגזרות של זה – חוק השבות, עלייה וכו'. כל עקרון שוויון בחקיקה מבטל את רעיון הלאום - - -

היו"ר משה רוט:

בבקשה, עשר דקות לרשותך. חברת הכנסת גוטליב, השר רוצה להתחיל.

טלי גוטליב (הליכוד):

סליחה.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, אני חייב לומר אבל שאני דווקא בעד שנשמע את חברת גוטליב, כי הניסיון מלמד שהדברים שלי - -

נאור שירי (יש עתיד):

באמת, לא שמענו אותה.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה, יריב?

שר המשפטים יריב לוין:

אני אסביר. - - כי הניסיון מלמד, רק מהיום, שהדברים שלי כנראה לא מועילים יותר מדי, אז יכול להיות שאולי הדברים שלך יועילו. תראי, יושב פה הרי חבר הכנסת טור פז, הוא – בצדק, זה בסדר שאתה עם אוזניות, אתה כבר שמעת, אתה לא צריך לשמוע פעם שנייה, אני לא רואה בזה טעם גדול – כבר הסברתי את כל הנושא של חוקי-היסוד, ואני חייב לומר, כיוון שידעתי שאני הולך לענות לחבר הכנסת שוסטר, כשעניתי לחבר הכנסת טור פז הסתכלתי ככה בזווית עין לראות אם חבר הכנסת שוסטר פה. לא רק שהוא היה פה, הוא גם הקשיב. וזה לא מועיל. אז מה יועיל עכשיו כשאני אחזור על אותם דברים עוד פעם?

קארין אלהרר (יש עתיד):

מה יועיל? שתתחיל לעבוד כמו בן אדם. מה יועיל?

שר המשפטים יריב לוין:

חבר הכנסת שוסטר, באמת, למה לנו לחטוא ביוהרה? באיזו דרך אני עוד אסביר שיש בית משפט עליון, הוא מחליט איזה חוק-יסוד נאה בעיניו או לא; הוא מבטל ברוב של אחד – לא משנה אם הכנסת קיבלה חוק אפילו במעל 61 בשלוש קריאות; הוא מחליט הכול. ופתאום מתחשק לך לחוקק חוק-יסוד, פתאום אתה רוצה להכתיב דברים, אני לא מבין, באמת.

גלעד קריב (העבודה):

חבל שאתה עולה. חבל שהשר מבזבז את זמנו. שיקליט. תלחץ play וגמרנו.

היו"ר משה רוט:

השר ימשיך. זה בסדר, תודה על הדאגה, הכול בסדר.

שר המשפטים יריב לוין:

היושב-ראש, אבל חבר הכנסת קריב מאה אחוז צודק, זה בדיוק מה שאמרתי - - -

גלעד קריב (העבודה):

אתה שר של נאום אחד.

שר המשפטים יריב לוין:

לא היית פה קודם, בדיוק את זה אמרתי, אתה צודק.

גלעד קריב (העבודה):

שמעתי אותך גם מקודם.

שר המשפטים יריב לוין:

צודק, לא היית פשוט בהתחלה. בדיוק על זה קוננתי.

גלעד קריב (העבודה):

אותו נאום.

שר המשפטים יריב לוין:

אני מסכים. חבר הכנסת קריב, אני מסכים.

גלעד קריב (העבודה):

אתה עמוס עבודה, יש שרים בטלנים בממשלה – תכתוב נאום אחד ותיתן להם.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת קריב, יצאנו ידי חובתנו, זה בסדר. חבר הכנסת קריב, אני מבקש ממך.

גלעד קריב (העבודה):

אני מציע הצעת ייעול.

היו"ר משה רוט:

חבר הכנסת קריב, אני מבקש ממך, יצאנו ידי חובה, זה בסדר. כבוד השר.

גלעד קריב (העבודה):

אולי תיתן לשר הביטחון.

היו"ר משה רוט:

אתה רוצה שאני אקרא אותך לסדר? באמת.

גלעד קריב (העבודה):

לא, לא, סליחה.

היו"ר משה רוט:

אני רוצה לשמוע את השר, אני לא מצליח לשמוע.

שר המשפטים יריב לוין:

אני חייב להגיד ליושב-ראש שהפעם אני מאוד בעד קריאות הביניים, כי כבר אין לי מה להגיד. מה, לחזור על הדברים פעם שנייה ושלישית ורביעית? אז אני דווקא בעד, זה מקל עליי. זה מעביר טוב את הזמן.