ישיבת מליאה בתאריך 15/05/2023 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ"ד באייר התשפ"ג, 15 במאי 2023. הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3320/25 וכלה בהצעת חוק פ/3355/25: הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פיצוי כספי בגין איחור אוטובוס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שינוי חלק המקרקעין המותר להפקעה ללא פיצויים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – סיוע ריאלי בשכר דירה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – ייצוג הולם לנשים ברשימת מועמדים לכנסת), מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – חיילים זכאי חוק השבות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (שלילת זכויות יתר מאסיר ביטחוני המשתייך לארגון טרור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על בסיסי צה"ל, שטחי אש, תחנות משטרה ומתקנים ביטחוניים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח אלקטרוני על אדם שהוצא נגדו צו הגנה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת קטי קטרין שטרית, לימור סון הר מלך, פנינה תמנו, צגה מלקו, שלום דנינו, דן אילוז, בועז ביסמוט, יולי יואל אדלשטיין, חנוך דב מלביצקי, אושר שקלים, אריאל קלנר, משה סעדה, עמית הלוי, דוד ביטן, אלי דלל, משה פסל, ששון ששי גואטה, יונתן מישרקי, ארז מלול, צביקה פוגל, יצחק קרויזר, אופיר כץ ועודד פורר; הצעת חוק שירות הביטחון הכללי (תיקון – סיוע בטיפול בפשיעה פלילית חמורה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים) (תיקון – הודעות חירום מונגשות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חילי טרופר; הצעת חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון (תיקון – איסור על ייצור ושיווק של מוצר עישון בטעם או בריח מובחן), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז ביסמוט, אלי דלל, אחמד טיבי, צבי ידידיה סוכות וניסים ואטורי; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (העדפות מתן רישיון למכשור רפואי בפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק חינוך מיוחד (תיקון – חינוך מיוחד מגיל לידה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום עבור נסיעה בתחבורה ציבורית בכרטיס אשראי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול עסקת מכר מרחוק למתן שירותי תיירות בישראל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הקצאת מקומות חניה במקום ציבורי לאזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מכשירים רפואיים מיוחדים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מתן שירותים במרפאה ביישוב קטן לחברי קופה אחרת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק-יסוד: מעמד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת גיל הגיוס הנדרש לפטור מתשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – קביעת אגרה מינימלית להגשת תלונה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק העונשין (תיקון – עונש מזערי לעבירות ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה סעדה; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הזכות להיבחר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עמית הלוי, אביחי אברהם בוארון, ניסים ואטורי, ששון ששי גואטה, משה סולומון, משה פסל, משה גפני ואריאל קלנר; הצעת חוק העדה הדרוזית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – החמרת הענישה כנגד ארגוני סחיטה ושחיתות), התשפ"ג– 2023, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק שיקום, פיצוי וסיוע משפטי לנפגעי עבירות מין, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שוויון בגיוס ליחידות הטכנולוגיות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – דרישת רישוי לאירועים דתיים וטקסים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (צדק חלוקתי בכל הרשויות המתוקצבות במדינת ישראל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – תקופת לידה והורות לבנות זוג מאותו המין), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שלי טל מירון; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (הקמת בתי תפילה מוסלמיים בבתי חולים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק השיפוט הצבאי (תיקון – הארכת תחולת החוק על עבירות מין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו (תיקון – הזכות לשוויון), מאת חברי הכנסת בנימין גנץ, יפעת שאשא ביטון, אלון שוסטר, שרן מרים השכל, מיכאל מרדכי ביטון, חילי טרופר, גדי איזנקוט, פנינה תמנו ואורית פרקש הכהן; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – ממונה על נושא האלימות במשפחה במקומות עבודה גדולים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חוה אתי עטייה וצביקה פוגל. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 106) (שופט עמית), התשפ"ג–2023; הצעת חוק להסדרת הצבת הכוורות וייצור הדבש, התשפ"ג–2023; הצעת חוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 17), התשפ"ג–2023. נוסח מתוקן להצעת חוק להקמת אוניברסיטה במחוז צפון, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מאיר כהן. דוח מבקר המדינה בנושא: סייבר ומערכות מידע, מאי 2023. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון על סדר-היום: הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מזמין את חברת הכנסת יסמין פרידמן לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה. עד עשר דקות לרשותך, גברתי, בבקשה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה, אדוני יושב-ראש הכנסת. קודם כול, אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לחזק ולהודות לתושבי הדרום על ההתמודדות האיתנה שלהם, על החוסן הנפשי, על מרחב הנשימה שהם מספקים למדינה כל פעם מחדש כדי להתמודד עם האתגרים הביטחוניים שניצבים בפנינו. כשהתחיל המבצע היה לי ברור, כמו לרבים מחבריי, שאנחנו נקדיש את הימים הקרובים כדי להסתובב בדרום, לחזק את התושבים, לראות איפה יש בעיות שאפשר לסייע בהן. אבל האדם מתכנן תוכניות, והממשלה צוחקת לו בפנים. במקום לעשות את זה, היינו צריכים לעלות לירושלים, לדיונים והצבעות בכנסת, שהמשיכו כסדרם. עכשיו, אם החליטו להמשיך ולנהל את הכנסת בזמן מבצע צבאי, ראוי היה שהדיונים יתקיימו סביב המצב הביטחוני: על העיר אשקלון שלא מספיק ממוגנת, והתושבים כבר שנים מתחננים לתקציבים מהממשלה; על מיגון מעונות היום בעוטף; על סיוע כספי לעסקים שנפגעים כלכלית כל פעם מחדש. אבל אף אחד מהדיונים האלה לא התקיים. אז על מה כן היה כל כך חשוב לדון בזמן מבצע צבאי כשתושבים יושבים במקלטים? על קרן הארנונה. ולא מספיק שהממשלה החליטה לדון בזה בזמן מבצע, גם גרמתם לראשי הרשויות לעזוב את הערים שלהם כדי להגיע לפה כדי שלא תעשו מחטף של כספים על גב התושבים שלהם. ושיא השיאים של הציניות והעולב היה שראש הממשלה שולח את היועץ שלו כדי לאיים על חברי הכנסת מהקואליציה שמתנגדים לחוק. בלי בושה, הוא פשוט מתיישב סביב השולחן, לוקח מיקרופון ומבהיר שלראש הממשלה חשוב שהחוק הזה יעבור ושחברי הקואליציה נדרשים לתמוך בו. ומה יקרה למי שלא יתמוך בו? תשאלו את חיים ביבס, שאתמול שילם מחיר על כך שהגן על הרשויות המקומיות; תשאלו את גלנט, שכמעט הודח מתפקידו בגלל שהעז להגיד את דעתו המקצועית. עכשיו בואו נדבר קצת על כסף: 13.6 מיליארד שקלים של כספים קואליציוניים אושרו אתמול – 11 מיליארד שקלים יותר מהממשלה הקודמת. אני לא יודעת אם אנשים מצליחים לתפוס עד כמה מטורף המספר הזה. לצורך ההמחשה, מיגון כל יישובי הצפון עולה 5 מיליארד; הקמה של בית חולים עולה מיליארד שקלים; סוללת כיפת ברזל עולה חצי מיליארד שקלים. אז מי שיפתח ויסתכל לאן הולכים הכספים הקואליציוניים לא ימצא אף אחד מהדברים האלה. מה הוא כן ימצא? בואו נראה: 3.7 מיליארד תוספת תקציב לישיבות; 1.18 מיליארד תוספת שכר למורי החינוך החרדי שאינם מלמדים לימודי ליבה; 850 מיליון שקלים תקציב לתלושי מזון שילכו רק למי שדרעי רוצה שהם ילכו, בדיוק כמו שהיה בקורונה – אם אתם משפחות מעוטות יכולת חילוניות, כנראה שלא תראו הרבה מהכסף הזה; 750 מיליון שקלים תוספת לפרויקטים במשרד התשתיות הלאומיות – מעניין מה זה אומר, אני עדיין מחכה להסבר כבר כמה חודשים; 500 מיליון שקלים לרשות החרדים שתוקם במשרד ראש הממשלה; 500 מיליון שקלים למשרד המסורת – להזכירכם, המסורת הייתה איזושהי מחלקה קטנה באחד המשרדים, אז עכשיו גם פתחו משרד עם שר ועוזרים ויועצים ונהגים ותקציבים, וגם עוד 500 מיליון שקלים מהכספים הקואליציוניים. 400 מיליון שקלים לחטיבת ההתיישבות; 160 מיליון תקציב להקמת מבני דת; 150 מיליון שקלים תקציב ליחידת הפריפריה של דרעי. עכשיו, אני לא מבינה לאיזו פריפריה מתכוונים ולמה זה לא נמצא במשרד הנגב והגליל; 285 מיליון שקלים תקציב לזהות יהודית, שעדיין אני מנסה לשאול זהות יהודית של מי הם רוצים לבדוק ולמה; 6 מיליון שקלים מימון ייעוץ והדרכה לטהרת המשפחה – אנשים כנראה לא יודעים לשמור על טהרת המשפחה שלהם לבד, הם צריכים עזרה ב-6 מיליון שקלים. וזה ממשיך וממשיך. אני לא אעבור על כל הביזיון הזה, כי הכול כבר נראה ונשמע אותו דבר, אבל נראה לי שהכיוון די ברור. 13.6 מיליארד כספים קואליציוניים שכולם כניעה לסחטנות של סמוטריץ' והחרדים. במקום להשקיע בחינוך, בהורדת יוקר המחיה, בפיתוח מנועי צמיחה כלכלית, מכרתם את נשמתכם בשביל לקנות עוד קולות לבחירות הבאות. אתם מוכרים את העתיד של הילדים שלנו רק כדי להישאר בשלטון. איך יש לכם את האומץ בכלל להעביר כמות מטורפת כזאת של כספים שנייה אחרי שסיימנו מבצע צבאי? בנייה של 20 מעונות יום ממוגנים ביישובי עוטף עזה הופסקה בגלל שלא הצלחתם למצוא 60 מיליון שקלים – זה בלתי נתפס בעיניי; עם הכספים הקואליציוניים שאתם מעבירים פה אפשר לבנות מעל 4,500 מעונות כאלה. איפה שרי עוצמה יהודית? איפה אלמוג כהן, שפתח לשכה פרלמנטרית בשדרות? הוא פתח אותה כדי להביע סולידריות עם התושבים, אבל כנראה שהוא חושב שהוא כיפת ברזל אנושית, אז תושבי הדרום לא צריכים מיגון. ואם כבר מדברים על כספים, בואו נחזור לקרן הארנונה. לא מספיק שאתם מחלקים את כספי המיסים של כולנו, נותנים תמריצים שימנעו יציאה של מגזר שלם לעבודה, גם את כספי הארנונה שלנו אתם עכשיו רוצים לקחת. אנחנו מדברים על 150 מיליון שקלים בשנה הראשונה, כסף שהמדינה יכולה לשים בעצמה כדי לטפל כביכול במשבר הדיור. כולנו יודעים שיש את הכסף הזה – כסף שהיה יכול להגיע מרמ"י, שהרוויחו בשנה החולפת 37 מיליארד שקלים. אבל למה לקחת מהמדינה? אפשר לקחת מהתושבים, ועל הדרך גם לנקום באלו שהתנגדו להפיכה המשטרית. הרווחתם שתי ציפורים במכה אחת. ראשי ערים קורעים את עצמם כדי להעניק שירותים טובים לתושבים שלהם, ואתם, בלי בושה, מכניסים את היד לכיס האישי של כל תושב ותושב, לוקחים משם כסף לפתרון בעיות שאתם לא הצלחתם לפתור. ראיתי את דף המסרים שיצא אתמול: ישראל הראשונה לא רוצה לתת כסף לישראל השנייה. אז ראשית, חבל שגילינו את זה מהתקשורת, כי תושבי באר שבע, אשדוד, ירוחם, יבנה, חולון, בית שאן, נתניה ועוד היו שמחים לדעת מראש שהם הפכו בלילה אחד מישראל השנייה והמתוקה לישראל הראשונה החזירה והאליטיסטית. ומה היה חטאם? שהם גרים בעיר שבה יש ראש עיר שעבד, ועכשיו, במקום שאת פירות העבודה הקשה שלו יקבלו תושבי העיר, מי שתקבל אותם היא המדינה, והיא תבחר איך לחלק את הכסף. רוצים לדעת לאן הוא יגיע? תסתכלו על חלוקת הכספים הקואליציוניים, תבינו לבד. דבר אחרון, בשבוע שעבר יצא דף מסרים נוסף מטעם הממשלה, ולפיו התבקשו חברי הקואליציה, בכל פעם שיישאלו על הכספים הקואליציוניים ההזויים שלהם, לדבר על 12 המיליונים שהוספנו בממשלה הקודמת לטובת עיקור/סירוס חתולים. ברשותכם, אגיב. 12 מיליוני שקלים זה 0.008% מסך הכספים הקואליציוניים. עיקור/סירוס חשוב גם לבני האדם, לשמירה על סביבה נקייה ועל מניעת סבל. ראשי רשויות דורשים את הכסף מהמדינה עבור הדבר הזה. מי שמבין טיפה יודע שזה טיפה בים לעומת התקציב שדרוש כדי לטפל בבעיה הזאת, אבל אתכם זה לא מעניין. איך אומרים? Sorry, not sorry. הממשלה הזאת תיזכר לדיראון עולם כממשלה הכי בזבזנית, הכי מושחתת, עם הכי הרבה שרים שעושים כלום ושום דבר; ממשלה שמכרה את החינוך של הילדים שלה, את המיגון של תושבי הדרום, את הכלכלה הישראלית, רק בשביל להישאר בשלטון. סליחה, אבל זו בושה, ואתם בושה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחברת הכנסת פרידמן. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת אביגדור ליברמן לנמק את ההצעה מטעם סיעות ישראל ביתנו והעבודה, בבקשה. שלום וברוכים הבאים לאורחים ביציע. אני רואה כאן את חיילי צה"ל האהובים עלינו. ברוכים הבאים לכנסת.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, במדינת ישראל אירוע רודף אירוע, חדשות מתחלפות כמו עננים בחורף, והכותרת הראשית מאתמול הופכת היום כבר להיסטוריה לא רלוונטית. למרות זאת, אני רוצה לדבר על ההיסטוריה של אתמול, על הכותרת של שלשום, על אותו מבצע, על אותו סבב רביעי שרק חווינו אותו לפני יומיים. דבר ראשון, מבחינה צבאית אין ספק, מדובר בהצלחה כבירה, עבודה מדויקת ומרשימה. אבל מה לעשות, זה סבב רביעי בארבע שנים. ביום חמישי נסעתי לאשקלון, נסעתי לעוטף עזה, פגשתי את התושבים, וכולם אמרו אותו דבר: לא אכפת לנו שזה יימשך 15 יום, שזה יימשך חודש או חודשיים, אבל אנחנו רוצים פעם אחת ולתמיד לסיים את זה. אי-אפשר לנהל חיי שגרה ולהיכנס כל כמה חודשים או מקסימום שנה לעוד סבב, ומשתקים לנו יותר מרבע מאוכלוסיית מדינת ישראל. כשאנחנו מדברים על טרור, אדוני היושב-ראש, צריך להבין שמטרת הטרור אינה להכריע צבא סדיר – המטרה היא קודם כול לשבש את השגרה, לזרוע פחד, לזרוע מוות, לזרוע שיבושים. זה מה שהטרור מעמיד לעצמו כמטרה, ואת המטרה הזו במידה רבה הם השיגו. מה שעוד חשוב להבין זה שההצלחה הזו הייתה חלק בלתי נפרד מאותה עבודת מטה רצינית של אנשים רציניים שעשו אותה, וזה כל ההבדל בין מהלך צבאי – ובאמת מי שהכינו את התשתית זה השב"כ, זה הצבא, הרמטכ"ל הרצי הלוי, רונן בר. כשאני מסתכל על מהלכים אחרים – ואני אומר לך, אדוני היושב-ראש, לא משנה איזה מהלך: צבאי, כלכלי, מדיני, אתה חייב אנשים רציניים שיעשו עבודה רצינית, וזה ההבדל מהמהלך המשפטי שעשו עם שמחה רוטמן ויריב לוין. אתה רואה את הביצוע פה ושם ואת כל ההבדלים. אני חושב שפה בהחלט ראש הממשלה והסביבה שלו חייבים לעשות חשבון נפש. באמת, במבצע הזה כולם עשו עבודה יוצאת מן הכלל – גם השב"כ, גם אגף המודיעין וכל החיילים – אבל מי שהיה שפיץ במבצע הזה זה היה חיל האוויר, אותו חיל האוויר ואותם טייסים שאחד השרים אומר שהם נמושות והשני מתחרה ואומר: שילכו לעזאזל, נסתדר בלעדיהם. אנחנו זוכרים את ראש הממשלה מופיע בפורום המטה הכללי, משתלח בפורום המטה הכללי ואומר: אתם עולים למדינה 70 מיליארד שקל ואתם לא נלחמים בתופעת הסרבנות. אנחנו ראינו את אותם סרבנים, אותם טייסים, איזו עבודה הם עשו; אין חיל אוויר כזה, שמסוגל בדיוק ובאפקטיביות כאלה לעשות עבודה. אז כדאי גם לראש הממשלה להזכיר את זה, ושיעשה חשבון נפש. אבל מה צורם במיוחד? אני חייב פה להגיד. אני זוכר, בניגוד לאחרים, קמפיין מ-2006. אני לא יודע, אדוני היושב-ראש, אתה עוד לא היית בפוליטיקה אבל ראש הממשלה יצא לקמפיין ב-2006 עם הסיסמה "חזק מול החמאס", וב-2009 הוא מתייצב בכניסה לאשקלון ומפיק שם סרטון, סרטון שהוא אחר כך הוא מפיץ בין כל הבוחרים ובין כל התומכים. למה הוא מתחייב באותו סרטון? נמגר שלטון החמאס. כל מה שראינו הוא שראש הממשלה בנימין נתניהו הפך לשותף אסטרטגי של החמאס, בעל ברית של החמאס. אין עוד מישהו שמחזק את חמאס בעולם כמו שמחזק אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו; אותו ראש ממשלה, אגב, שכתב – אני זוכר את הספר שלו, האם המערב יכול לנצח את הטרור. כל מה שהוא כתב – הוא עושה בדיוק ההפך. אני זוכר אותו כשגריר באו"ם, הוא יצא חוצץ נגד עסקת ג'יבריל ומסביר למה זה דבר שאסור לעשות. ובתור ראש הממשלה הוא מוביל את עסקת שליט, על אותו עיקרון, ומשחרר יותר מ-1,000 מחבלים, חלקם הגדול עם דם על הידיים. יותר מ-1,000 מחבלים הוא משחרר, כולל יחיא סנוואר, שהפך לפרטנר שלו. ראיתי את ישראל כץ, חבר הקבינט, רק מזכיר שאנחנו נסכל את יחיא סנוואר – ראש הממשלה חטף היסטריה, עשה סקנדל לישראל כץ, נזף בו, כי כל מה שראינו הוא שראש הממשלה נותן חסינות לראשי החמאס מאז שהוא הפך לראש ממשלה. אני יכול להגיד לך מעדות ראשונה – ואני תמיד שמח שמזכירים לי את הנייה – הנייה, 48 שעות. יש סיבה אחת שהנייה עדיין בחיים, ולסיבה הזאת קוראים בנימין נתניהו. אגב, גם יחיא סנוואר, גם לו יש כל הסיבות לא להתהלך, לא להסתובב בכדור הארץ הזה. מי שמונע את זה זה רק ראש הממשלה, בדיוק כמו שהוא מנע פינוי של ח'אן אל-אחמר. אתם זוכרים? ח'אן אל-אחמר, אי-אפשר לפנות אותו לפני הרמדאן; אנחנו אחרי הרמדאן, וגם לא מפנים. ההוראה, הפקודה, על פינוי ח'אן אל-אחמר ניתנה, ומי שמנע את זה הוא ראש הממשלה. הוא מנע את זה בכתב – לא רק בעל פה, גם בכתב. לכן, כשאנחנו אומרים: מה פתאום אנחנו נותנים את החסינות הזאת לראשי הטרור? הרי חמאס – את הסבב האחרון הפעיל חמ"ל יחד עם הג'יהאד האסלאמי, הם ישבו באותו חמ"ל והוציאו יחד הודעות. הרי לו חמאס רצה למנוע, הוא היה מונע מהג'יהאד האסלאמי לירות רקטות על מדינת ישראל. לכן, כל הנושא של החסינות שניתנת לראשי טרור הוא פשוט באמת כניעה לסחיטה ולאיומים. ראש הממשלה פוחד מחמאס. הוא נרתע מחמאס. הדבר העיקרי שראש הממשלה מונע מאזרחי ישראל זה להבין מה ה-end game שלנו מול חמאס. הרי עזה לא תיעלם, ולא ברור לי לאן הוא מוביל. אפשר בימים האחרונים להבין מה האסטרטגיה שלו. האסטרטגיה שלו, אדוני יושב-ראש, זה קודם כול הסקר הקרוב, והחלק השני באסטרטגיה שלו – אחריי המבול. כי באמת, לגבי רצועת עזה יש פתרונות, זה לא נגזר משמיים. אפשר לטפל ויותר קל לטפל מאשר ביהודה ושומרון, כי בעזה אין יישובים יהודיים ואין בתוכה יהודים; יש להם נגישות לעולם החיצון, יש להם חוף ים; הם סגורים בין מצרים לישראל, שתי מדינות שהאינטרס שלהן הוא לחנוק את חמאס. אבל הוא לא רוצה לעשות את זה, כי זה כרוך בלקיחת אחריות; זה אתגר גדול, דברים יכולים להשתבש. הוא לא רוצה לקחת שום אחריות, שום סיכונים. מה שמעניין אותו – סקר. ולכן הסבב האחרון מבחינה מדינית זה באמת מבצע להשבת המנדטים לליכוד, לא יותר מזה. כולם מבינים שהסבב הבא בפתח. סיימנו סבב, וכולם כרגע רק מחכים מתי יהיה הסבב הבא. זה לא ביטחון, זה לא שלום, זה לא חזון. זה כלום. אני חייב להוסיף פה עוד כמה נקודות. תראה, באמת אנחנו התחלנו את היום עם חדשות על ביזה, ביזה כלכלית, עם הארנונה, שזה שוד לאור היום. אנחנו התחלנו את היום הזה עם תקציב שלא מסתדר בשום מספר. אדוני שר האוצר, אני מקווה שראית את התקציב שהגשת לכנסת ישראל. שום מספר – המספרים שם לא מסתדרים. אני מקווה שלמדת לימודי ליבה, כי אני ניסיתי לעשות חשבונות, לא הסתדר שום דבר שם בתקציב הזה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אבל מה שלא מצאתם זה כסף בתקציב לתת לאותם אנשים שבאמת מגיע להם, בדרום; לא מצאתם כסף לאותם מעונות יום ממוגנים; קיצצתם בתוכנית מיגון הצפון ב-80%; לא הוספתם שקל אחד לניצולי השואה. מה שיש בתקציב זה באמת ריסוק הכלכלה, ריסוק הכלכלה יחד עם תבוסתנות. אני אומר לך, המדיניות של ראש הממשלה זאת תבוסנות. מול החמאס זאת תבוסתנות, מול חיזבאללה זאת תבוסתנות.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

הרי הג'יהאד האסלאמי הוא איום משני כשמשווים את האיום – הג'יהאד האסלאמי. אדוני שר האוצר, אתה גם חבר בקבינט. אדוני שר האוצר, כחבר בקבינט, כדאי לך לשאול: מה קצב ההתעצמות של חמאס? כמה רקטות הם מייצרים כל יום?

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

ולסיום, שרק תדעו שאם אנחנו לא נטפל תוך שלוש שנים בקצב ההתעצמות של חמאס, בעוד שלוש שנים זה יהיה חיזבאללה של היום, כולל פרויקטים של דיוק. אז כדאי פה לשים לב. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה, וישיב במשולב על שתי ההצעות שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. בבקשה, אדוני השר. לאחר מכן – הצעת האי-אמון שחברת הכנסת פנינה תמנו שטה תציג פה. בבקשה, כבוד השר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אדוני היושב-ראש, חברי השר, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת ליברמן, אתה יודע, רציתי להגיד "קצת בושה", אבל זו מילה בוטה, אז קצת הוגנות, קצת יושר. הרי אתה הקמת ממשלה בקדנציה הקודמת עם תנועת אחות של חמאס.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

די כבר, סמוטריץ', די, די – – – ברצינות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אורנה ברביבאי, תודה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתה אמרת בקולך, בריאיון לאחרונה, כששאלו אותך בנושא ביטחון, שאתה מראש הפקרת את ביטחונם של אזרחי ישראל בקדנציה הקודמת. נכנסת לממשלה שידעת בה שהידיים של צה"ל ומערכת הביטחון – – –

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

לא צריך לשקר מעל בימת הכנסת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ידעת שאתה לא יכול לעשות שום דבר – –

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

הרי, שר האוצר, יש – – – הרי אתה עומד – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ואתה לא מתבייש לעמוד פה עכשיו בדוכן ולתת לנו מוסר בנושאי ביטחון?

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

עומד על הדוכן – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ליברמן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתה אלוף בדיבורים, חבר הכנסת ליברמן – –

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

קודם כול, אל תשקר מדוכן הכנסת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – וכזה כזה חלש וקטן במעשים. אתה רוצה שאחזור ל-48 השעות שלך עם הנייה? אני חושב שהציבור כבר מספיק חכם – –

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אמרתי. לגבי הנייה תפנה לראש הממשלה נתניהו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ויודע כבר מספיק טוב לשפוט את דברי הרהב שלך – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת ליברמן, המליאה שמעה את דבריך בצורה מכובדת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ובעיקר, אני חושב, לשפוט אותנו במעשים.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני לא פינה את ח'אן אל-אחמר. אדוני שר האוצר, לא פינית את ח'אן אל-אחמר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

גם אתה לא פינית את ח'אן אל-אחמר. אתה היית שר ביטחון ולא פינית את ח'אן אל-אחמר.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אני פיניתי. נתתי פקודה לפנות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

וישבת בממשלה הקודמת שלא פינתה – נתת פקודה. לא פינית את ח'אן אל-אחמר.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

נתתי – – – מי שנתן, מי שביטל – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מספיק כבר עם הצביעות הזאת. היית כל כך הרבה פעמים בקואליציה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

– – ראש הממשלה ביטל אותה בכלל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

היית שר אוצר בממשלה הקודמת – השארת לנו ירושה של עלייה של 20% במחירי הדיור. השארת לנו ירושה של הסכם עם המחלבות – התייקרות של 17.5% במנגנון אוטומטי.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

תקרא את הדוח – – – כנראה אתה לא יודע לקרוא.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר סמוטריץ', סליחה, רגע. חבר הכנסת ליברמן, לא מדובר בדיאלוג. המליאה שמעה את דבריך ברוב קשב, אלה שהסכימו ואלה שלא הסכימו. אנא.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

כנראה שר האוצר לא יודע לקרוא.

היו"ר אמיר אוחנה:

אדוני, אם תמשיך להפריע, איאלץ לקרוא – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מבין, קשה, קשה לחבר הכנסת ליברמן לשמוע את האמת. אני באמת מבין את העמדה שלו. ישב בממשלה עם אויבי ישראל, תומכי טרור אנטי-ציוניים, שיעבד להם את הביטחון של מדינת ישראל. כולנו יודעים שהממשלה הקודמת יכולה הייתה להרשות לעצמה לצאת למבצע עלות השחר אחרי שהממשלה נפלה וכבר לא הייתה תלויה בהחלטת מועצת השורא.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

למה השארת את אותה התוכנית? אני שואל אותך, למה השארת את אותה התוכנית?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת חמד עמאר, תודה. זה לא דיאלוג.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני רוצה לדון את חבר הכנסת ליברמן לכף זכות. הוא, באמת לא נוח לו עם עצמו.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

למה לא שינית אפילו פסיק בתוכנית? אז אל תבוא עכשיו לדבר דברים לא נכונים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יש לו ייסורי מצפון מאוד מאוד קשים על האיוולת הנוראה הזאת שהוא עשה רק בגלל שנאת נתניהו.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

את אותה תוכנית השארת. הוא לא שינה שום דבר בתוכנית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

החרם הזה על נתניהו ועל הליכוד ועל המפלגות החרדיות גרם לו למכור את נשמתו ואת האינטרסים הכי חשובים של מדינת ישראל לתומכי טרור. אז, ברוך השם, הוא חזר לאופוזיציה, כי עם ישראל התפכח והעלה מחדש ממשלה יהודית, ציונית ולאומית.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – – מרגישים את זה – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז האופוזיציה עומדת כאן ונותנת לנו עצות איך לנהל את המערכה הביטחונית. כן, המערכה הביטחונית הזו נוהלה בנסיבות האפשריות – וזה נכון, נכפו עלינו בעשורים האחרונים נסיבות מאוד מאוד לא טובות ביטחונית; אמרתי יותר מפעם אחת, בכל השנים האחרונות וגם בימים האחרונים, שאבן שטיפש אחד זורק לבאר גם 20 חכמים מתקשים מאוד להוציא. האיוולת הזאת של הבריחה מטרור ואוסלו ואחר כך הגירוש מגוש קטיף הכניסו שלושת רבעי מדינה תחת איום של טילים, ואנחנו באיזה ריטואל לא טוב של סבבים חוזרים ונשנים. כן צריך לומר בהקשר הזה ציון לשבח באמת מדהים לתושבי עוטף ישראל: גיבורים, נחושים, עוצמתיים, מאמינים, מחזיקים מעמד, גדלים, משגשגים, מתפתחים, למרות ועל אף כל הקשיים והאתגרים האלה. בתוך המציאות הלא-טובה הזאת, ביטחונית, שיבוא יום ונצטרך לעשות לה טיפול שורש, המבצע האחרון נוהל בצורה מקצועית, נחושה, התקפית, כשהיוזמה שלנו, כשהפגיעה בג'יהאד האסלאמי הייתה באמת, אני חושב, חריפה מאוד, גם בהיבט האנושי – של ראשיו, מחבליו שחוסלו אחד אחרי השני – בהיבט של הפגיעה בתשתיות, ביכולת ההתעצמות, במבנים, בבתי מגורים שהורדנו להם. בעיקר, חבר הכנסת ליברמן, המסר הזה מחלחל לחמאס, מחלחל לחיזבאללה, מחלחל לאיראן ומחלחל – – –

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, הודעה אישית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כיוון שהזכירו את שמך. המסר הזה מחלחל לכל אויבינו מסביב.

היו"ר אמיר אוחנה:

גם אדוני הזכיר את שמו של שר האוצר, ואנחנו לא מאפשרים הודעות אישיות בכל פעם שמזכירים שם של מישהו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תאמין לי שהאפקט של ההסברים האלה שלנו לאויבים שלנו במעשים הוא פי אלף מדברי הרהב שלך על 48 שעות וכל מיני התרברבויות שלך כאן מעל הדוכן. בנושא הכלכלי, ברשותך, היושב-ראש, אני אשיב יותר באריכות בדברי הסיכום. אני רק רוצה לומר דבר כזה: יוקר המחיה, אני חושב שהוא באמת האתגר הגדול ביותר שעומד בפנינו; אירוע שנמשך הרבה מאוד שנים. המשק הישראלי צומח, מתפתח ב-20 השנים האחרונות, ועדיין יותר יקר כאן מבהרבה מדינות בעולם. יש לדבר הזה לפעמים סיבות אובייקטיביות, אבל רובן סובייקטיביות, ואפשר לטפל: מבנה לא נכון של המשק, שמייצר הרבה מאוד ריכוזיות ומונופולים, לא מאפשר תחרות מספיק טובה, הרבה מאוד חסמי יבוא, רגולטוריים, ביורוקרטיים, ולכן יקר במדינת ישראל. וזה האתגר המרכזי שלנו. אנחנו מטפלים בו בכל הספקטרום. אני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, ובאמצעותך גם לכל יושבי-ראש הוועדות וללשכה המשפטית של הכנסת – אנחנו מביאים את חוק ההסדרים הגדול ביותר בתולדות מדינת ישראל, נדמה לי, עם שורה של רפורמות סופר-דרמטיות בעולמות התשתית; בעולמות הדיור; בעולמות החסמים והתחרות במזון; בעולמות המאבק בהון השחור; בעולמות שילוב אוכלוסיות בשוק התעסוקה; בעולמות ההקלה על רגולציה וביורוקרטיה על עסקים, בין אם זה מסלול של רישוי ירוק לעשר שנים, בין אם זה מסלול של עסקים זעירים – נתנו ל-400,000 עסקים לפגוש את מס הכנסה פעם בשנה באפליקציה, עם הכרה בהוצאות נורמטיביות של 30%, וחבר הכנסת גפני עוד עזר לנו לטייב את ההצעה הזו. אנחנו מגדילים את ההכנסה הפנויה של אזרחי ישראל בנקודות זיכוי, בתוכנית לידה עד שלוש, בנקודות זיכוי לשש עד 12 ובהגדלה שלהן עכשיו ל-12 עד 18. חתכנו מכסים על 460 מוצרים; טיפלנו בירושה שהשאיר לנו חבר הכנסת ליברמן, והורדנו כמעט בחצי את ההתייקרות שהוא גזר על אזרחי ישראל – כמעט ב-50% – במוצרי החלב; הורדנו לחצי את ההתייקרות בחשמל; ביטלנו את ההתייקרות במים; ביטלנו את ההתייקרות בדלק. אבל – וזה אבל גדול – אלה טיפולים של עזרה ראשונה שיכולה הממשלה לעשות ממש בימים הראשונים שלה, עוד לפני שיש תקציב. האתגר הגדול הוא עכשיו בתקציב, בחוק ההסדרים, ובעיקר מייד אחר כך. והתקציב הזה כולל שורה של בשורות לאזרחי ישראל, והתקציב הזה כולל, עם הרפורמות שבצידו וחוק ההסדרים, שורה של בשורות בעולמות יוקר המחיה. ופה הצביעות שלכם, מכיוון שאחד המרכיבים הגדולים ביותר ביוקר המחיה, אדוני היושב-ראש, זה יוקר הדיור. כולנו מרגישים אותו במשכנתאות, בוודאי בעולם של ריבית גבוהה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

וחוק הארנונה יפתור את זה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אנחנו מרגישים את זה בשכירויות. ואנחנו מביאים משהו של שנים שנים שנים – ועדות ציבוריות, אנשי המקצוע במשרד האוצר ושר האוצר הקודם ליברמן, שהכניס את זה לתוך טיוטת חוק ההסדרים הקודמת שלו שאושרה בממשלה – סוף-סוף משהו שמתקן את העיוות שמייצר תמריץ שלילי לראשי הרשויות, שלא לבנות לדיור, כי הארנונה לדיור היא הפסדית. באים בלי לייקר – כן, בלי לייקר את הארנונה לכל אזרחי מדינת ישראל, באים ומאזנים נכון יותר בתוך סל הארנונה בין ארנונה עסקית לארנונה למגורים, עושים גם קצת צדק בין ערי המרכז. אגב, הן חזקות לא כי יש להן כאלה ראשי ערים מבריקים; יש להן ראשי ערים טובים, ובפריפריה יש ראשי ערים לא פחות טובים – אתם יכולים להשוות את נתוני הפתיחה? תשימו את בני ביטון, ראש עיריית דימונה, בתל אביב, ותאמינו לי שתל אביב תתפתח; תשימי את רון חולדאי בדימונה, והיא לא תהיה תל אביב. מה לעשות? נתוני הפתיחה שלה שונים לחלוטין, גם בגלל הריחוק הגיאוגרפי שלה אבל בעיקר כי אזרחי ישראל כולם במשך עשרות שנים השקיעו מאות מיליארדים בפיתוח התשתיות. מה שהפך את מטרופולין גוש דן למרכז העסקים של ישראל זה המיקום כמובן, הלוקיישן שלו במרכז הארץ, והשקעות עתק בתשתיות, שהפכו אותו למה שהוא. אנחנו משקיעים עכשיו 150 מיליארד שקל במטרו בגוש דן – מי מממן את המטרו הזה? תושבי אופקים, שדרות, נתיבות, קריית שמונה, בית שאן וטבריה. אז מה קרה? אז אסור לקחת גרוש וחצי? "מרוקנים את הרשויות", "מלאימים" – לא נוגעים בשקל מההכנסה הקיימת של הרשויות, לוקחים להן מקסימום 28% – עדיין, אגב, ארנונה עסקית היום רווחית – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תספר לבאר שבע למה לוקחים לה 4 מיליון. תספר את זה לתושבי אילת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – פי 3.5 מההוצאות שיש לרשות מקומית על עסקים. אז עכשיו זה יהיה רווחי רק פי 2.5. ו-28% בתקרה הכי הכי גבוהה ילכו לקרן בשלטון המקומי – לא ייצבר בה שקל, כיוון שהכנסנו מנגנון בחוק שקובע שכל שקל שלא יצא לדיור בסוף השנה חוזר לרשויות המשלבות. זו לא קרן הניקיון, שאפשר לטעון כלפיה שהפכה לאיזה קופה ואין איך להוציא את הכסף הזה. וגם מתמרצים דיור. אני מציע לא לבחון את זה לפי מצב הבסיס הנוכחי, שיש בו המון תכנון לעסקים שאף אחד לא יממש אף פעם, וכמעט אין תוכניות לדיור. בואו נסתכל מה זה יעשה: זה ייצור מצב שעכשיו כל ראשי הרשויות ירוצו לתכנן דיור ועוד דיור ועוד דיור, ואנחנו נבנה עשרות ומאות אלפי יחידות דיור בשנים הקרובות, וזה יהפוך למאוזן כלכלית בשוטף. אנחנו הרי משקיעים, אתם יודעים את זה, מיליארדים בדיור: בתוספת של כיתות לימוד, בסבסוד תשתיות, ב"נתיב לדירה" – חומש תחבורה גדול תומך דיור – בהסכמי גג גדולים, בתוכניות של מחיר מטרה. נכון, כמו שעשו כל הממשלות הקודמות.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני רק שואלת אם אתה מאמין לעצמך. אתה מאמין לעצמך או שזה סתם, דיבורים בעלמא? אתה באמת מאמין למה שאתה אומר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל יש משהו אחד שלא הצלחנו לפתור, וזה השוטף של הרשויות, שהוא גירעוני בארנונה לדיור. את הדבר הזה אנחנו מתקנים.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אין קשר בין המציאות – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

וכן, יש כמה ראשי ערים שהתרגלו להיות עשירים גדולים, וכתוצאה מזה מייצרים פערים אדירים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, תודה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ושוב, הם לא עשירים גדולים כי הם מוכשרים מי יודע מה. הם עושים עבודה טובה, אני לא אומר אף מילה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אילת מאוד עשירה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, גם אותך המליאה שמעה ללא הפרעה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אילת, יש לנו – תראו, אני מאוד אוהב את הצביעות הזאת. אז בואו אני אגיד לכם, אני אגיד את האמת, עוד פעם, לצביעות של האופוזיציה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

כשאתה היית שר האוצר – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מלינובסקי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רוצים שנילחם ביוקר המחיה, ואז כשרוצים להוריד את יוקר הדיור ולהגדיל היצע, אז אתם מפילים את זה בפופוליזם זול.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

בדיוק. בדיוק. פופוליזם זול עכשיו, שזה לא מסתדר בשום צורה ודרך.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל נאמר יותר מזה: יש לנו פתרון לעיר אילת. אני חושב שאת אילת בהחלט צריך להחריג. יש פתרון, מדד פריפריאלי. באתי לאופוזיציה וביקשתי שתאפשרו לי להגיש הסתייגות שר שתתקן את הנוסחה ותפתור את הבעיה לעיר אילת, והאופוזיציה סירבה, ואמרה לי: תשמע, אם אתה תפתח את זה עכשיו להסתייגות שר, אנחנו דורשים להתחיל מחדש את כל ההסתייגויות, את כל הפיליבסטר של היומיים.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

כי אי-אפשר ככה. זה לא עובד ככה. זה לא עובד ככה, זה לכולם.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז טיפש אני לא. אני בכל זאת יום וחצי פה בכנסת ויודע איך זה עובד. אם אילת חשובה לכם – אני מודיע כאן מעל הדוכן – תאפשרו לי בוועדת הכספים בסיום ההצבעות להגיש רוויזיה, לפתוח את החוק, להגיש הסתייגות שר, להצביע עליה ולהצביע מחדש על החוק.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אבל מה עם בית שאן, עם אשדוד, עם כל – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אם אתם חושבים שתעשו ניצול ציני של העיר אילת כדי לטרפד את כל החוק, זה לא ילך לכם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אבל מה עם באר שבע?

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

מה עם שאר הערים? אוקיי, פתרת באילת, מה עם בית שאן?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מלינובסקי, אני קורא אותך בקריאה ראשונה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

לא, אבל זה מטריף את השכל. אוקיי, תטפל באילת; מה עם בית שאן? הסתייגות שר מבית שאן, הסתייגות שר מאשדוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

כרגע קראתי לך, גברתי, בקריאה ראשונה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בית שאן מרוויחה. אשדוד, אגב, יושבת על נמל, מרוויחה 100 מיליון שקל בשנה מהנמלים שהמדינה בנתה לה; מותר לה להתחלק בכסף הזה עם רשויות שלא יושבות על הים ושהמדינה לא בנתה להן נמל. תפסיקו עם הציניות הזאת.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

הבנתי. בקיצור – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מלינובסקי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני לא העיפרון הכי מחודד בקלמר, אולי, אבל אני גם בהחלט לא הצד של המחק.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אתה יודע, כבר היה כזה ניסיון לקחת מהעשירים ולתת לעניים, שבסוף כולם יהיו עניים. בצלאל סמוטריץ', הכול – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז אם אתם רוצים, אם אילת חשובה לכם – אילת, כידוע, יקרה לליבי. אני הובלתי, יחד עם חבר הכנסת לשעבר איציק שמולי, את המאבק למניעת הסגירה של שדה דב. הצלחנו לדחות את זה בשלוש שנים. אני מחויב לאילת לאורך כל שנותיי, חושב שהיא עיר חשובה. אנחנו, אגב, עכשיו, בסיכום עם ראש הממשלה, נקדם בעזרת השם רכבת לאילת. זה יהיה שינוי דרמטי בעיר הזאת, ובכלל בכל אזור הנגב. אנחנו לא צריכים לקבל מכם הטפות מוסר בעניין הזה. אם אילת חשובה לכם, יש לנו נוסחה שמאפשרת לפתור את בעיית אילת. אל תנסו להשתמש בציניות בתושבי אילת כדי לפגוע בכל החוק הזה ולא לאפשר לנו להעביר אותו בלוח הזמנים של חוק ההסדרים. אני נחוש להעביר את החוק הזה. אמרתי שוב: זה אולי הכלי החשוב ביותר והמרכזי ביותר שנעשה עד היום להורדת יוקר המחיה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

1,800 שקלים זה מה שיעודד בנייה? 1,800 שקלים. זה מה שיעודד בנייה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כן. נו, באמת, באמת. אני אסביר לך למה כן. נורא פשוט: זה לא 1,800 שקלים. נניח שהיום הארנונה הממוצעת בפריפריה לדירת מגורים היא 4,000 שקל בשנה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

איפה יש 4,000?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

למה לא תבדוק מלוות? כמה מלוות יש לרשויות האלה? מה עומס המלוות שלהן?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כשאנחנו עכשיו הופכים את זה לכמעט 6,000 שקל, אנחנו בעצם מוסיפים עכשיו לתשלומי הארנונה לדיור, וזה קבוע כל שנה, כל שנה, לתוך השוטף של הרשות. ואגב, קבענו בחוק שזה מוגדר הכנסות עצמיות ולא תמיכות מדינה, כדי שרשויות לא יפסידו את המעמד של רשות איתנה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל תבדוק מלוות.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

גם זה היה קידום שלנו. זה לא הופיע בחוק.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה לא היה תיקון שלכם, זה היה תיקון שלנו. ברגע שהארנונה למגורים הופכת להיות 6,000 במקום 4,000, שזה יותר מ-30% נוסף, מבחוץ זה כמעט 50%, זה הופך עכשיו ארנונה למגורים למאוזנת כלכלית לרשות. ורשות שתבנה עשרות אלפי יחידות דיור לא תפסיד על זה כסף אלא תרוויח על זה כסף.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אבל זה לא נכון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה נכון מאוד. ולכן החוק הזה הוא טוב. אז אם את רוצה להפיל את החוק הזה כי את לא מסכימה לו, אז אל תדברי בשם תושבי אילת. אם חשוב לך לדאוג לאילת, תגיעו איתנו להסכמה, תגמרו את כל הפיליבסטר שלכם.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

בדקת עומס מלוות על בנייה?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אני מדברת בשם תושבי באר שבע. למה באר שבע צריכה להוציא כסף?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

באר שבע, את יודעת מה הפתרון שלה, ואתם הייתם בממשלה שנה וחצי ולא עשיתם את זה. באר שבע צריכה לקבל את רמת חובב. יש כבר ועדת גבולות בעניין הזה. אני כשר אוצר אילחם בכל כוחי – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

התייחסת לגירעונות?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

באר שבע לא נכנסת לגירעונות. אמרתי: לא לוקחים שקל שיש לרשות היום, זה הכול ארנונה עתידית מהכנסות מבנייה נוספת שלהן.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אבל היא מיועדת לעומס מלוות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מה שיפתור לבאר שבע את הבעיה זה שבאר שבע תקבל את הארנונה על רמת חובב. אני אדחף את זה בכל הכוח. לכם אין שום זכות דיבור, כי לא עשיתם את זה שנה וחצי, בלמתם את זה בגלל כל מיני לחצים פוליטיים, כפי שאתם נכנעים ללחצים פוליטיים לא לגיטימיים גם היום. באר שבע היא גם מטרופולין, שיש לה הוצאות של מטרופולין ואין לה הכנסות של מטרופולין. אנחנו מכינים לה החלטת ממשלה מיוחדת שגם תטפל באתגרים שלה כעיר מטרופולינית עם ייחודיות – אין לה הטבות מס, אנשים עוברים לגור באופקים, בנתיבות, במקומות כאלה. מכירים את הבעיה, נטפל בה, נפתור אותה. זה לא קשור כהוא זה לקרן הדיור הנוכחית, שהיא נדבך מרכזי גם בפתרון משבר הדיור, בהורדת יוקר הדיור, וגם, כן, בצדק חלוקתי של משאבי המדינה, לא של משאבי תושבי תל אביב. הרי רוב משלמי הארנונה העסקית בתל אביב הם לא תושבי תל אביב, הם תושבי ערים אחרות שבאים לעבוד בתל אביב, שמקימים עסקים בתל אביב, ומותר שהארנונה של העסקים בתל אביב, בחלק קטן ממנה, תשרת גם אותם, ובעיקר תשרת את כל מדינת ישראל. הרי בסוף כשמחירי הדיור ירדו, הילדים של כולנו יוכלו לקנות דירות הרבה יותר בזול.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זה לא יוריד את מחירי הדיור, זה העניין.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז פעם אחת, מספיק עם האגואיסטיות הזאת, עם האנוכיות הזאת של כמה ראשי ערים חזקות, עשירות, שיושבות ב-prime location של מדינת ישראל ונהנות מזה. פעם אחת סולידריות חברתית, התחשבות חברתית.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

בגלל זה מדברים על יהודה ושומרון. אגואיסטיות איפה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יהודה ושומרון, אני אסביר, נורא פשוט, הרי אני הראשון שרוצה להחיל את החוק הזה ביהודה ושומרון as is. מבטיח לך שאם תגישי הסתייגות על זה, אני מצביע בעדה. תפסיקו להיות צבועים. הרי אתם צועקים: הדין הבין לאומי, אי-אפשר.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

שהם יקבלו בלבד. מקבלים בלבד ביהודה ושומרון. הקרן ליהודה ושומרון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז בנינו מנגנון מאזן. ביהודה ושומרון כמעט אין בנייה, לצערי הרב, מסיבות מדיניות. אנחנו באמת נבנה. אישרנו 10,000 יחידות – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אתה עושה כל מאמץ לבנות, ברור. ברור.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – נאשר עכשיו במת"ע עוד. יהודה ושומרון – בנינו מנגנון קיזוז, שלפיו רשות שצריכה לקבל, ינכו לה את מה שהיא אמורה לשלם, ולכן אף אחד לא יקבל שקל יותר ממה שמגיע לו. אתם פשוט משקרים במצח נחושה, כי אין לכם יכולת להתמודד אמיתית עם החוק הזה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

זה לא מופיע. זה לא מופיע, לא.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אין לכם יכולת אמיתית לנמק למה הוא לא טוב.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

היועצת המשפטית אמרה שהיא לא יודעת להסביר את זה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתם פשוט פופוליסטיים. ולכן אתם אומרים: חרדים, מתנחלים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

שר אוצר משקר. אתה משקר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אורנה ברביבאי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

משקר.

היו"ר אמיר אוחנה:

שמענו, שמענו. תודה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אין לכם שום טיעונים אינטליגנטיים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

ולדימיר אמר מפורשות, ענתה לו היועצת המשפטית: אין גיבוי לזה. פשוט שקר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אורנה ברביבאי, שמענו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

החלנו מנגנון מיוחד ביהודה ושומרון מכיוון שכרגע בעייתי להחיל את החוק as is.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

החוק הגיע בלי יהודה ושומרון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אגב אומר לכם שאנחנו נחיל אותו ביהודה ושומרון, כמו שאנחנו נחיל את חוק התשתיות הלאומיות שהבאנו ביהודה ושומרון. שוב, אני גם לא צריך לקבל מכם – אגב, אתם יודעים מה, אני נורא נורא שמח, באמת שמח, זה ימות המשיח, שהשמאל דורש ממני להחיל את חוקי מדינת ישראל ביהודה ושומרון. זה ימות המשיח, זה נפלא. זה נהדר.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לדבר על שוויון כערך. שוויון, שוויון כערך. מגילת העצמאות, שוויון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חבר'ה, לוחמינו היקרים, שמחים שבאתם. תחזרו שוב. מקווים שהשארנו לכם טעם של עוד. תשמרו עלינו, ושהקדוש ברוך הוא ישמור צאתכם ובואכם מעתה ועד עולם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בקיצור ולעניין, אני עוד אעלה לסכם פה, חבל עכשיו שאני מאריך בדיבוריי, ואז אני אדבר בכלל על הכלכלה ועל התקציב.

אוהד טל (הציונות הדתית):

אדוני השר, מה – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל באמת, חבריי לאופוזיציה, מספיק עם הצביעות, טלו קורה מבין עיניכם ביחס לביטחון, ביחס לכלכלה. זה בסדר שאתם בפוזיציית אופוזיציה שחייבת להתנגד אוטומטית לכל מה שהממשלה עושה; זה נכון שאתם רוכבים פופוליסטית על מחאת ההייטקיסטים ומחאת הטייסים ומחאת האלה ומחאת האלה. זה מסביר בדיוק איפה רמת הטיעונים העניינים שלכם. אמרתי כשהצגתי כאן את התקציב שאני אהיה השותף הכי גדול לשיח ענייני, מקצועי, קואליציה-אופוזיציה, כשאתם תרצו לנהל שיח כזה. יושב פה חברי אוהד טל, יושב-ראש ועדת המיזמים הלאומיים, מוביל שתי רפורמות מאוד חשובות: 1. חלק מרכזי של חוק תשתיות לאומיות; 2. חוק ה-PSD, שירותי תשלומים ואשראי. אגב, תשלומים, תחרות בשוק הבנקאי, ובאשראי. הוא עשה את זה קואליציה-אופוזיציה, ענייני, מקצועי, חד, עם הסכמות. נדמה לי שהעברת את החוק פה אחד, נכון, אוהד?

אוהד טל (הציונות הדתית):

נכון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

את שני החוקים הוא העביר פה אחד. בכל מקום שבו תהיו בשיח ענייני, אני אהיה הפרטנר הכי גדול שלכם ואקשיב, אשמע, אלמד, אתקן, אתחשב, אתפשר. כשתלכו למחוזות הפופוליזם הזול והצבוע – אז אתם תמשיכו לצעוק, ואנחנו נמשיך לעשות. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לשר האוצר בצלאל סמוטריץ', ומתכבד להזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו שטה להציג ולנמק את ההצעה להציע אי-אמון מטעם סיעת המחנה הממלכתי, בבקשה. עד עשר דקות לרשותך, גברתי, מרגע זה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, מכובדיי כולם, שרים, שר האוצר, אמרת שבמקום שאנחנו מתכנסים לעבודה עניינית, רצינית, שבאה לעזור לציבור בישראל, אתה תהיה השותף הראשון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יש הרבה הוכחות פה בדיונים, ועדת הפנים עשתה את זה. עשו את זה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אז אני רוצה שתסתכל על הצעת האי-אמון, על הסיפור של טיפול ברצח הברוטלי של נשים שאנחנו רואים כמעט יום-יום. הבוקר קיבלנו בשורה קשה על רצח של אישה – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

באיזה מגזר?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

– – דימה בושנאק, שנרצחה ביריות בעודה מנסה להימלט על חייה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

איפה?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

בצפון. היא נרצחה רק כי היא רצתה להתקדם. היא הייתה סטודנטית, היא רצתה להתפתח בחיים שלה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יש איזה מכנה משותף, מאפיין פחות או יותר – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

לצערנו – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – מגזרי במרבית הפשיעה ברציחות האלה?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

לצערנו זה חוצה מגזרים, חוצה עדות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תסתכלי על הסטטיסטיקות, בואי, נו.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

רגע, רגע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עד שלא יהיה לכם אומץ להגיד את האמת – – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אה, אה, אה, אם אתה תנסה לקחת את זה – תראה, אני מבינה שאתה מנסה לומר שאולי אלו נשים מהמגזר הערבי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, אני רק רוצה לומר – – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אני אומרת לך שכשליש היו גם נרצחות עולות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

צריך לזכור את זה. אבל עד שלא יהיה לנו אומץ לומר את האמת, פנינה, זה לא יגיע לשום מקום.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אבל אתה, אתה – אני אשמח שאתה תקשיב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אקשיב.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

הנושא חשוב מספיק בשביל שאתה תקשיב. אני אומרת לך באופן חד וחלק: הדבר הזה חוצה מגזרים, עדות, מעמדות, מצב סוציו-אקונומי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

את עושה עוול לחברה הישראלית.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

היום הגיעה אליי אורחת נכבדה, אורחת יקרה מאוד, שירה איסקוב. היא פה כדי להילחם על הרצח של האישה הבאה. ואם היית שואל את שירה לפני שבעלה פגע בה וכמעט רצח אותה אם מישהו היה חושד בה, אז היא תגיד לך שלא. היא הייתה צעירה – היא צעירה נורמטיבית, כמו כל אחת, אבל מי אני ומי אתה שנדע מה הולך בביתן של נשים כאלה ואחרות. אנחנו רק יודעים שיש מאות אלפי נשים שחיות בצל האלימות; אנחנו יודעות שמדי שנה כמעט 10,000 צריכות צו הגנה במיידי, ואני יודעת לומר לך שאני עושה דיוני חירום שבוע אחרי שבוע – יעידו חברותיי – והשר הרלוונטי ביותר לא מגיע לכאן. אז מה זה אומר? אין פה אחריות שילוחית על הממשלה? אני אומרת לך, יש אחריות שילוחית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בסיכום שלי אני אענה לך.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אבל אני לא אפיל עליך את הבעיות האלה. לא, לא, אני אגיד לך על משהו שאתה כן יכול לעשות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הוספנו 30 מיליון שקל לתקציב הקרוב למניעת אלימות במשפחה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אני אגיד לך מה אתה כן יכול. אז אנחנו לא יודעות ואנחנו לא יודעים. אנחנו מנסים לברר. אין לנו מושג – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז תגידי, יש תוספת בתקציב של 30 מיליון שקלים לטיפול באלימות במשפחה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אז אני מוכנה, הינה, אם זה באופן ענייני – אז אם אתה מצהיר כאן שאתה מוסיף על ה-150 מיליון שהיו – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יש תוספת תקציבית בתקציב הקרוב של 30 מיליון שקלים לטיפול באלימות במשפחה. אני לא נכנס עכשיו לגברים ונשים.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אז 30 מיליון אתה מוכן להוסיף על מה שהיה קיים. אשתקד היו 150 מיליון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כן. תוספת של 30 מיליון שקלים בתקציב הקרוב, לטיפול באלימות במשפחה. תסתכלו בתקציב, זה קיים.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אוקיי, זה מצולם, בריש גלי. אני מאוד שמחה על הבשורה. אני מאוד שמחה על הבשורה, כי תשובות לא הצלחנו לקבל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני לא נכנס עכשיו לגברים ונשים, מגזרים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז גברתי מסירה את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

לא, לא, לא, ממש לא. לא, ממש לא, ואני אגיד לך למה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אענה לך על זה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

הבעת האי-אמון הראשונית שלי, אדוני היושב-ראש, וזו שאלה טובה, זה על עצם העובדה שאני מכנסת דיון חירום – קודם כול זה שהוא יוצא באמצע זה בעיניי לא מכבד.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, יש שר תורן.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

זה לא, לא מכבד.

היו"ר אמיר אוחנה:

יש שר תורן במליאה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אז מה? זה נושא כל כך חשוב, כמה דקות, לא יקרה כלום. אבל האי-אמון זה בזה שבכלל השרים הרלוונטיים לא מוכנים להתייצב. אחריג ואומר שאני כן רוצה לברך את שר הרווחה שהגיע, גם אם זה לא לדיון חירום. הוא הגיע כחודש לפני כן לדיונים אצלי בוועדה. אבל אני שואלת: איפה השר בן גביר, השר לביטחון לאומי? השר לחוסר ביטחון לאומי. השר לחוסר ביטחון לאומי, כי לצערנו דימה מצטרפת ל-15 נשים שנרצחו מתחילת השנה, שזה למעלה מפי שניים בהשוואה לשנה החולפת. נשים הן לא כבשים שלוקחים להישחט. לא יכול להיות מצב ששר שאמור להביא תשובות לא נמצא פה, לא נותן לכנסת תשובות, בזמן שזה התפקיד שלנו כמחוקקים וכמי שמפקחים על תפקיד הממשלה. אמרתי קודם שהיום הייתה לי פגישה – והיא נמצאת כאן, אורחת יקרה, שירה איסקוב, והיא ממשיכה להיאבק את מאבקה האישי, אבל גם את מאבקן של נשים אחרות. היא הגיעה לכאן כדי להוביל ביחד הצעת חוק, ואני קוראת גם לחברי הקואליציה לחתום על הצעת החוק, כי לא ייתכן שבכל פעם שהיא תרצה להתקדם בחיים שלה, אותו עבריין מורשע שניסה לרצוח אותה יטרטר אותה וינסה לממש את זכויות ההורות שלו – זכות להורות של מי שפגע בילד, זכות להורות של מי ניסה ליטול את חייה של זוגתו. במקום הזה אנחנו צריכים להבין שאין זכות ההורות מוגנת בכל מצב ובכל עניין. את זה אנחנו רואים גם בתהליכי אימוץ, שיש לעיתים מצבים שהזכות להורות מופקעת. אני רוצה להקריא את השמות של הנרצחות מתחילת שנה. ואנחנו נעשה את זה בכל פעם שמישהו חושב שאנחנו לא נאבקים את המאבק הזה או שאנחנו נרפה מהממשלה. אז ממש לא. רילי פרי נרצחה בסוף השבוע ביום הולדתה ה-55, לפי החשד על ידי הגרוש שלה; אישה נוספת כבת 40, ששמה עדיין אסור לפרסום, נרצחה יחד עם בן הזוג שלה בתוך המשפחה על ידי בנם המשותף; לידר סוויסה, בת 33 מלוד; סיגלית ברכה אטיאס, בת 53 מלוד; בת 27 מנס ציונה, ששמה עדיין אסור בפרסום; פולינה וייסמן, בת 41 מאשדוד; ביאן עבאס, בת 29 מכפר כנא; דריה לייטל, בת 31 מחיפה; ורה פלצינטה, אזרחית מולדובה בת 61 מתל אביב; אדיסי אלבנה, בת 29 מקריית אתא; בת 76 מרחובות, ששמה עדיין אסור לפרסום.

נעמה לזימי (העבודה):

הינה, הגיע השר שצריך לענות לך.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אזהאר אבו רביע, בת 26 מכסייפה; בראא מסארווה, שנרצחה עם שני ילדיה הקטנים, בת 26 מטייבה; שרה אל-ג'נאמי, בת 33 מערערה; חנאן אבו חיט, בת 24 מחיפה; פלונית ששמה עדיין אסור בפרסום. יהי זכרן ברוך. לצערנו עוד יתומים רבים מצטרפים למעגל השכול והחורבן של רצח נשים, כאשר אנחנו מבינים שהטרגדיה היא כפולה ומכופלת ברגע שגם האבות שרצחו נכנסים לכלא. אני באמת מאמינה, באמת ובתמים, אדוני היושב-ראש, שיש לנו דברים קונקרטיים, שהם אפילו לא רק שאלה של תקציב, שאנחנו יכולים לעשות עכשיו, עכשיו, כדי למנוע את הרצח הבא, להציל את הנפש הבאה, שחלילה חלילה לא נצטרך לשמוע. בצער אני אומרת, מדי כמה ימים אנחנו כבר מזועזעים וכביכול אין לנו מה לומר, אבל אני חושבת שכן יש לנו מה לעשות ויש שורה של דברים שאפשר לעשות, בין אם זה לתקצב את העובדים הסוציאליים, שעכשיו יש ויכוח עם האוצר – עובדים סוציאליים שאמורים לתת את חוות הדעת על גברים שהם מודים שהם מכים, הם מכים והם אלימים; צריך להביא חוות דעת, ובית המשפט לא יכול לשלוח אותם לטיפול כי הם מחכים לחוות דעת של עובדים סוציאליים, שלא נתנו את התקנים שלהם, והתקנים שלהם – רוצים שזה יהיה במיקור חוץ במקום במיקור קבוע. הדברים האלה הם לא רלוונטיים. זה 6 מיליון שקלים בשנה, אם אני זוכרת נכון, לא דברים בשמיים; אלה דברים שאנחנו יכולים לעשות עכשיו. וגם ביושר אני אומר, בשבוע שעבר כן הצלחנו להעביר שני חוקים משמעותיים: שלילה של הרכוש מגבר שרצח את אשתו – כרגע זו הצעת חוק על החלק שלו בדירה המשותפת, והיום יש יתומים שבכלל לא יכולים לחזור לדירה, לא יכולים להשכיר – אבל בוודאי שצריך לקחת ממנו כל דבר שהוא קשור לרכוש המשותף. אני אומרת לכם שיש לצערי אנשים כל כך קרימינליים, שאם הם ידעו שהם יפסידו את כל הונם – כנראה ההון יותר חשוב להם מהאישה – הם לא יעזו לרצוח אותה. אני אישית שמעתי מישהו שהיה גבר מכה, שאמר לי שזה מה שהוא חושב. אז למה שאנחנו לא נעשה את הדבר הזה? יש לנו כל כך הרבה דברים לעשות כדי לעזור לנשים שהן במעגל האלימות. לא הכרנו באמנת איסטנבול. איך הממשלה הזאת מעכבת ואומרת בהסכמים הקואליציוניים – מכל הדברים בעולם מה שנכנס להסכמים הקואליציוניים זה שהם לא מוכנים לחתום על אמנת איסטנבול? מה זה השטויות האלה? האמנה חשובה למאבק באלימות כלפי נשים. למה? אולי כי האמנה הזאת תעזור גם לנשים זרות. סליחה, אישה היא אישה, כולן נולדו בצלם. אני חושבת שאף אחד מאיתנו, אף אחד מהממשלה הזאת, לא היה עומד מנגד – רואה שמכים אישה ושואל: סליחה, את פליטה או מסתננת? והיו עוצרים. אדוני היושב-ראש, אני אומרת לך, ברגע שלא חותמים על האמנה הזאת, פשוט עומדים על הדם של הנשים האלה, ואנחנו לא עושים את כל מה שצריך. אני רוצה לומר לך, אדוני השר – ובזה אני אסיים, אדוני היושב-ראש – זה לא מעליב אותי אישית שאתה לא בא לוועדה שלי, ממש לא. כבודי הוא כלום, אבל זה לכבודן של הנשים שחיות באלימות; זה לכבודם – זה אפילו לא כבוד – של היתומים, אלפי יתומים של נרצחות. אתה צריך להגיע. אם אתה חושש, אני אומרת לך, אצלי בוועדה אנחנו יודעים לכבד את כולם. אנחנו רוצים להיאבק במגפה הזאת. היום נרצחה האישה ה-16. אני מוכנה שתהיה שותף למאבק הזה, אבל הכיוון שאתה הולך אליו, אדוני השר, זה לא הכיוון. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחברת הכנסת פנינה תמנו שטה. יעלה וישיב בשם הממשלה השר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לידר סוויסה, זיכרונה לברכה, נרצחה על ידי השכן הסובל מבעיות נפשיות. לא היה לה צו הגנה. חוק האיזוק האלקטרוני לא היה עוזר לה; ברכה אטיאס, זיכרונה לברכה, נרצחה על ידי בעלה, בעל רקע נפשי. לא היה לה צו הגנה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אבל לא אמרנו שהאיזוק האלקטרוני היה עוזר לכולן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חוק האיזוק האלקטרוני לא היה עוזר לה. הילה ישעיהו, זיכרונה לברכה, נרצחה על ידי אחיה הסובל מבעיה נפשית.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

איך אתה מסוגל להעלות את השמות שלהן כדי – – – במאבק?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תפסיקו לרקוד על הדם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת תמנו.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

איך אתה מזכיר שמות של נרצחות – – –

נעמה לזימי (העבודה):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תפסיקו לרקוד על הדם.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. חברת הכנסת נעמה לזימי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כשחושפים אותן הן רוקדות על הדם.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, לא. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה. המליאה האזינה – – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

לא, זה בלתי אפשרי. הוא מזכיר שמות של נרצחות כדי לפגוע בנשים אחרות – – –

נעמה לזימי (העבודה):

– – – שוטרים מאירועי טרור – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי חברת הכנסת נעמה לזימי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היא עוד רוצה שאני אבוא לוועדה שלה, היא לא תפריע לי.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

צריך להתבייש להקריא שמות של נרצחות – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

את ביקשת שהשר יהיה כדי להשמיע את עמדתו. הוא נמצא כאן.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

כן, אדוני היושב-ראש, אבל צריך להתבייש להקריא שמות של נשים נרצחות כדי – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היא רוצה תשובה.

היו"ר אמיר אוחנה:

גם אם גברתי לא מסכימה, המליאה האזינה רוב קשב לדברייך, ועכשיו נא להאזין לדבריו של השר בלי הפרעות.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

בסדר, אני מקשיבה – – – זה פשוט לא להאמין.

היו"ר אמיר אוחנה:

בלי הפרעות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

פולינה וייסמן, זיכרונה לברכה, נרצחה על ידי זר. לא היה לה צו הגנה. חוק האיזוק האלקטרוני לא היה עוזר לה. ביאן עבאס, זיכרונה לברכה, נרצחה כתוצאה מסכסוך חמולות. לא היה לה צו הגנה. חוק האיזוק האלקטרוני לא היה עוזר לה. אני יכול כאן, אדוני היושב-ראש – ולא יעזרו הצעקות ולא יעזרו הספינים – –

נעמה לזימי (העבודה):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – ולא יעזרו כל הגידופים וההכפשות. שורה ארוכה של נשים – דריה, זיכרונה לברכה, ורה, זיכרונה לברכה, אדיסי, זיכרונה לברכה, ולנטינה, זכרה לברכה, אזהאר, זכרה לברכה, מסראוה בראא, חנאן, רילי, א"פ – הפלונית שהזכרת כאן – ועוד כהנה וכהנה. חוק האיזוק האלקטרוני לא היה עוזר להן.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

הבטחת להביא את הדוחות. הבטחת. חלפו כמעט חודשיים. למה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הבאתי אותו, תכף נדבר גם על זה. צריך לומר את האמת ולהסתכל לאמת בפרצוף.

נעמה לזימי (העבודה):

ומה עם מי שזה כן היה עוזר לה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת נעמה לזימי, אני מבקש לא להפריע יותר לשר, אני מתחיל בקריאות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל מה הכי חורה לי? שהאנשים האלה, שבמשך שנים לא קידמו את חוק האיזוק האלקטרוני – שתכף נדבר עליו, במתכונתו, שאני הבאתי אותו כבר לממשלה, וכן, תכף נזכיר, יש מחלוקת שם – אבל האנשים האלה, שישבו בממשלה ולא קידמו את חוק האיזוק האלקטרוני, באים אליי היום בתלונות.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

שקר. אתה משקר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אז בואו נעשה סדר בדברים.

נעמה לזימי (העבודה):

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אתה משקר. העברנו בקריאה ראשונה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת נעמה לזימי, קריאה ראשונה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

הונח פה חוק.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אורנה ברביבאי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בשנת 2014 הוחלט על הקמת ועדה בין-משרדית לטיפול בתופעת האלימות במשפחה. בשנת 2016 הוועדה מסיימת את עבודתה, החליטה לקדם את החקיקה. בשנת 2017 יש המלצות ועדה, לא הביאו מקורות תקציביים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מי היה ראש הממשלה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ב-2018 מופץ לראשונה תזכיר חוק ממשלתי. ב-2018.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מי היה ראש הממשלה? מי? מי זה? תגלה לנו. מי זה היה?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

מה היה ראש הממשלה – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני איתך. אני איתך. אני איתך. אבל אז – – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

לא, אבל מי היה ראש הממשלה – – – אני לא מצליחה להבין מה הוא אומר – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואז עולה ממשלת בנט-לפיד. שנה שלמה אתן, אתן שבאות וצועקות – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

הבאנו. הבאנו – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אתן שבאות ואומרות "חוק האיזוק", שנה שלמה לא עשיתן שום דבר, לא פעלתן.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, אם אתן תמשיכו ככה, אני פשוט איאלץ להוציא, ואני לא רוצה להגיע לזה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואז, שבוע לאחר שבנט מודיע על פירוק הממשלה, מעלים סוף-סוף לוועדת השרים טיוטת חוק. עכשיו אני, בניגוד אליכם, לא לקח לי שנתיים ולא שלוש ולא שנה – תוך ארבעה חודשים הבאתי משהו מאוזן. קפצתם, צעקתם – למה?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

רק למי שיש הרשעה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

למה? כי אמרתי שצריכה להיות הערכת מסוכנות לפני שנותנים איזוק אלקטרוני למישהו? אז בואו אני אצטט לכם לא את איתמר בן גביר – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

– – – הרשעה – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אלא את חבר הכנסת גדעון סער, אז שר המשפטים גדעון סער. גדעון סער אמר את הדברים הבאים: שמעתי חששות מפני התיקון, מפני שימוש מופרז או שימוש בלתי מידתי בו. אני מבקש להדגיש כמה דברים: קודם כול, מדובר באמצעי שלא יופעל בכל מקרה שבו יתבקש צו הגנה. הוא יופעל רק במקרים שבהם תינתן חוות דעת שתקבע שנשקפת סכנה גבוהה מבן המשפחה ושאמצעים אחרים לא ישיגו את המטרה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

– – – חוות דעת – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כלומר, גם גדעון סער בא ואמר – – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אבל לא התנגדנו – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא נכון, כי הערכת המסוכנות – את אומרת דבר לא נכון. מה שהבאתם היה בלי הערכת מסוכנות. כשאני קיבלתי את החוק שלכם הוא היה מחורר, הוא היה חוק שאפשר להלביש על כל אחד ברחוב.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

– – – הערכת מסוכנות – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

באמת.

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ולכן, אדוני – אמרת לי שאם אני אבוא לוועדה שלך את תכבדי. ככה תכבדי? ככה תכבדי?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אני אכבד, אבל – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ככה תכבדי? ככה תכבדי? לא תיתני לי לדבר? אפילו גדעון סער הבין שכדי להגביל מישהו – מה לעשות, אנחנו במדינה דמוקרטית – צריך איזושהי הערכת מסוכנות, איזשהם פרמטרים. אגב, חברי כנסת נוספים הבינו שהחוק יחול רק במקרים שיש היסטוריה של אלימות. כך לדוגמה אמרה חברת הכנסת קרן ברק: במצב שבו אדם שכבר הורשע באלימות, כבר ריצה עונש בכלא – רק אז אפשר להצמיד לו איזוק אלקטרוני. ובמילים אחרות, כל התיקונים שאני עשיתי, כל התיקונים שאני הבאתי, הפכו את החוק הזה בדיוק למה שגדעון סער ובדיוק למה שחברי כנסת אחרים שהציעו את החוק ולא קידמו אותו – עשו.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

תגיד לי, אתה מזלזל באינטליגנציה שלי? אתה מדבר על אנשים אחרים – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל – ואז האבל החשוב – יש דברים שהם מעבר לפוליטיקה, יש דברים שהם מעבר לרווח הפוליטי. אני ציפיתי למצוא בכן שותפות נאמנות. אני ציפיתי למצוא בכן, אלה שמתהדרות – – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אתה עונה לטלפונים מהוועדות?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אלה שמתהדרות בפעילות למען נשים, זכויות נשים – ציפיתי שתעמדו יחד איתי. ציפיתי שתגידו: איזה יופי, סוף-סוף יש כאן שר שמקדם חוק, סוף-סוף יש כאן שר שעושה מה שאנחנו לא עשינו בשנות הקואליציה שלנו ולא הבאנו להצבעה שנייה ושלישית את החוק הזה. סוף-סוף יש כאן שר שאתם יודעים שהולך להילחם, בעזרת השם, בתופעות האלה בצורה הכי חד-משמעית. אז נכון, צריך אורך נשימה, וזה נכון – – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אדוני השר, אז למה אתה חושש לבוא לוועדה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היא בקריאה שנייה, לדעתי.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אתה משקר. אתה אומר שאני בקריאה שנייה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא יודע, את לא בקריאה שנייה? אז תפסיקי לקטוע אותי, תפסיקי לקטוע. תשמעי, את ביקשת תשובות?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אתה לא מקשיב לנו – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את מבקשת תשובות?

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אתה ממילא לא מקשיב לנו, לא בוועדות ולא בשום מקום.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

את מבקשת תשובות? אני לא מבין את ההתנהלות. את מבקשת תשובות? תשמעי. יש כאן ממשלה שבניגוד אליכם – כשאני נכנסתי לתפקיד העברתי חוקים והתחלתי להעביר חוקים שהמטרה שלהם זה להילחם באלימות ובפשיעה. העברנו את חוק הנשק. אגב, חוק שאתם לא העברתם במשמרת שלכם. חוק שלצערי מנסור עבאס וחבריו התנגדו אליו. אבל זה חוק שמאפשר – אגב, החל מהיום. היום אפשר להתחיל להפעיל אותו – חיפוש כלי נשק בלתי חוקיים גם בלי צו של שופט. השבוע הגשנו, עוצמה יהודית, חבר'ה שלי – אחרי שבמשרד המשפטים עשו לנו פרצופים: לא רוצים, חושבים שזה חמור מדי – הצעת חוק שמחמירה את הענישה בעבירה של הפרת צו הגנה. חמש שנות מאסר, זה מה שאנחנו מבקשים. השבוע הגשנו עוד הצעת חוק, שמחמירה את הענישה בעבירה של תקיפה הגורמת לחבלה ממשית בבן זוג. הצעת החוק קובעת שחייב להיות מאסר בפועל חובה למי שבן זוג – כן, כשבן זוג תוקף מישהי, בן הזוג הזה צריך לשבת במאסר חובה.

נעמה לזימי (העבודה):

אתה לא יודע – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

השבוע הוגשה הצעת חוק זכויות החולה. הצעת החוק הזאת הוגשה כבר בשנת 2018 – ועד היום לא קודמה. גם לא בממשלה שלכם, וזה מה שמדהים.

נעמה לזימי (העבודה):

אצלך הוכפל מספר הנרצחים בחברה הערבית.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זה מה שמדהים, אתם ישבתם בממשלה, לא קידמתם את האיזוק האלקטרוני, לא עשיתם את כל שורת החוקים האלה – – –

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת לזימי, אני רואה שאת כבר רשומה בקריאה ראשונה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא עשיתם את החוקים האלה, ואנחנו באנו – נכון, דברים לא מתרחשים תוך יום, גם לא תוך יומיים. נכון, הינה עכשיו, בעזרת השם, בתקציב הזה אנחנו מביאים בשורה של אלפי שוטרים. לא מגייסים אותם, גם לא תוך חודש-חודשיים, אבל אנחנו עושים מה שאתם בממשלה הקודמת – ולצערי, צריך להודות על האמת, גם בממשלות קודמות הדברים פחות נעשו – היום אנחנו עובדים בכיוון הזה. אז במקום לעזוב את הפוליטיקה, לעזוב את הניצול הציני הזה שלא כל מקרה – שהוא טרגי – במקום לדון עניינית, במקום להישיר מבט לציבור בישראל, להסתכל עליו ולהגיד: חבר'ה, בואו, אנחנו שותפים למאבק באלימות, אנחנו שותפים למאבק באלימות נגד נשים, אנחנו שותפים במלחמת חורמה במי שפוגע בנשים, אתם כל היום עם הגישה הדמגוגית הזאת. אבל זה לא יעזור לכם, כי לממשלה הזאת יש כיוון ולמשרד לביטחון לאומי יש כיוון. וכן, הצעת החוק שאנחנו מציעים היא הצעה חשובה, האיזוק האלקטרוני, היא הצעה מאוזנת. הצעות החוק הנוספות שהקראתי כאן – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מתי תביאו אותה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היא הובאה לממשלה. יש התנגדות, אגב, כי משרד המשפטים עושה קולות של התנגדות. אנחנו מנסים למצוא את עמק השווה. אני את שלי עשיתי, אני הבאתי את ההצעה הזאת. ואני אומר גם לכם ואני אומר גם לחברי הכנסת – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה אתה מתכוון לעשות עם הפשיעה בחברה הערבית?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הינה, בדיוק אני מגיע אליכם. תשמעו, המרחק בינינו הוא מרחק מזרח ממערב. והעמדות שלנו שונות שמיים וארץ. אבל אני ציפיתי שלפחות בנושאים האלה – הרי כשנרצחת נערה או אישה, או שכשנרצח גבר או לא משנה מי במגזר הערבי, אני בטוח שזה כואב לכם לא פחות משזה כואב לי. במקום ליצור איזשהו רצון, במקום להצביע בעד הצעות חוק שאנחנו מביאים לכאן – שאני לא מתבייש להגיד שהן מחמירות, שפוגעות במי שמחזיק נשק לא חוקי, שיישלחו לכלא אנשים שמחזיקים בנשק בלתי חוקי – במקום לעשות את זה אתם הולכים באותה דמגוגיה ובאותו קו, שלצערי הוא קו לא ענייני. אנחנו את שלנו נעשה, אנחנו בשלנו נפעל, כפי שמניתי כאן את ההצעות האלה, גם אם משרד המשפטים יתנגד לחלקן – לדוגמה לענישת מינימום לצערי משרד המשפטים מתנגד – אנחנו נגיש אותן בהצעות חוק פרטיות. אבל אני מצפה שאתם כאן, לפחות את האצבע שלכם תרימו בעד ההצעות האלה ובעד המאבק שלנו, של כולנו, שהוא צריך להיות מאבק משותף של ימין ושמאל, של דתיים – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

כמו שאתה הצבעת על האיזוק.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אתה מזלזל בוועדות שלנו, בדיון שלנו – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – של דתיים וחילונים, של יהודים וערבים. ותפסיקי, גב' תמנו שטה – – –

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

הינה, אני מזמינה אותך לוועדה, אתה לא מגיע.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

באמת אני אומר, תפסיקי לנסות לעשות פוליטיקה. לא הכול פוליטיקה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

לא, אני אעשה פוליטיקה – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

את רשומה פה, תמנו שטה, חברת הכנסת, השם שלך רשום פה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אדוני השר, אם לא היה לך מה להסתיר היית בא, היית מכבד את הכנסת – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אגב, להבא תשלחי הזמנה כשאת רוצה שאני אבוא.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אנחנו שמחים – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא, תשלחי הזמנה. אני לא קיבלתי הזמנה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תגיד לי, מה זאת ההיתממות הזאת – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל אני רק אומר שאם את תתנהגי ככה, אז חבל לי לבוא.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

איתמר – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אומר שאם תתנהגי ככה, חבל לי לבוא. אם תתנהגי ככה, חבל לי לבוא.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

איתמר, השר, עם כל הכבוד, אל תחנך אותי, אני יודעת לבד – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אומר, חברים, גם אם תזמינו וגם אם לא תזמינו, גם אם תמשיכו לנסות הון פוליטי וגם אם לא תמשיכו לנסות הון פוליטי – אנחנו, בעזרת השם, בתקציב הקרוב – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אנחנו מביאים בשורות לביטחון הלאומי. אתם יודעים מצוין שמעולם, מעולם – – –

גלעד קריב (העבודה):

9 מיליארד, לא? 9 מיליארד.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הינה, 9 מיליארד, יפה.

גלעד קריב (העבודה):

איפה ה-9 מיליארד, אני מחפש.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתה תמשיך לחפש, ואחרי זה תאכל את הכובע. אתם יודעים שאף פעם לא הביאו – – –

גלעד קריב (העבודה):

אני מחפש. הינה התקציב, לא מצאתי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אעזור לך.

היו"ר ישראל אייכלר:

נא להתרחק מהדוכן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אעזור לך, אתה תראה את זה, אני אעזור לך. אתם יודעים שמעולם לא הבאתם 9 מיליארד ולא 6 מיליארד ולא 3 מיליארד ולא מיליארד ולא 200 מיליון, לא הבאתם למשטרה. אנחנו הולכים לשינוי.

גלעד קריב (העבודה):

איפה ה-9 מיליארד?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אז כן, אתם יכולים ללגלג, אתם יכולים לצחוק, אתם יכולים לצחקק, אתם יכולים לנסות להמשיך לעשות את מה שאתם אולי יודעים הכי טוב – –

גלעד קריב (העבודה):

בינתיים אנחנו סופרים את המתים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – באמת, לנסות לעשות הון פוליטי על אנשים שנרצחו, הון פוליטי על גופות, הון פוליטי על מעשי פשע, הון פוליטי על אלימות, על תופעה שאתם יודעים מצוין – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

הבטחת משילות, איפה היא?

גלעד קריב (העבודה):

אתה מדבר על לרקוד על הדם? הרקדן האוטומטי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – שאתם יודעים מצוין שהיא במשך שנים על גבי שנים על גבי שנים על גבי שנים.

נעמה לזימי (העבודה):

אתה השר – – – אתה לא מוכן להשיב – – –

גלעד קריב (העבודה):

שר כושל – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אנחנו מתקנים את מה שקלקלתם, אנחנו מתקנים את מה שהרסתם, אנחנו מתקנים את מה שהחרבתם.

גלעד קריב (העבודה):

איך? איך? במה?

נעמה לזימי (העבודה):

בעלייה של 65 מקרים – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

איך נאמר? בסופו של דבר הציבור כאן למעלה – –

קריאות:

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – הציבור כאן למעלה ישפוט. הציבור שופט. אתם תמשיכו לצעוק, ואנחנו, בעזרת השם, נמשיך לעשות למען זכויות נשים.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אולי תגיע ותיתן תשובות לנשים – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

פנינה, אני אשמח לבוא, אבל אם תתנהגו באמת כדי לשמוע.

גלעד קריב (העבודה):

תביא גם את הגזיבו?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אם לא רוצים לשמוע, חבל על הזמן. אם רוצים רק לצעוק, תצעקו. אתם תצעקו, אנחנו נמשיך לעשות. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לכבוד השר בן גביר.

גלעד קריב (העבודה):

– – – שר הגזיבו.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אפס עשייה למען הנשים.

היו"ר ישראל אייכלר:

שקט שיהיה. עכשיו שיהיה שקט, יש הודעה למזכיר הכנסת.

גלעד קריב (העבודה):

עברנו לשר הגזיבו.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אפס עשייה למען הנשים.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 10), התשפ"ג–2023. לוח תיקונים להצעת חוק העונשין (תיקון מס' 133 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

בהתאם לתקנון הכנסת, אנחנו עוברים עכשיו לדיון הסיעתי. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת אורנה ברביבאי.

נעמה לזימי (העבודה):

הוא נתן לך חומר ל-20 נאומים, אורנה. הוא נתן לך פה חומר ל-20 נאומים, הרוקד על הדם.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

שלום, כבוד היושב-ראש. חברי כנסת יקרים, תראו, יש פה – – –

נעמה לזימי (העבודה):

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לזימי, נעמה, יש פה צעירים שבאו להאזין לנו, ואני מתביישת עבורם שהם צריכים לצפות בשרים בממשלת ישראל שעומדים כאן ומשקרים. מזמינה אותם חברת כנסת לוועדה, יו"ר ועדה, ובן גביר עומד פה, משקר ברציפות, ואומר לה: אם לא תתנהגי יפה, אני לא אבוא. הוא מחנך אותך. עולה שר האוצר ונואם נאום שמתחילתו עד סופו רצוף שקרים, חוסר אמיתות, ושוכח לגמרי באיזה מצב כלכלי הוא קיבל את המדינה לפני חצי שנה, ולאיזה דרדור הוא מביא אותה. אני רוצה לדבר על העובדה המאוד-פשוטה: אנחנו בני 75, חגגנו לאחרונה – תמיד תמיד תמיד הייתה משימה לממשלת ישראל, לבית הזה, לבית המחוקקים, לקדם את המדינה הלאה לעבר העתיד, לשים תוכניות עתידיות, לחזק יכולות, לחזק תשתיות, למקסם את הפוטנציאל האנושי. עשרות שנים שירתִּי במשימה הזאת, למקסם את הפוטנציאל האנושי. עד שהגיעה הממשלה הרעה הזאת. מה הממשלה הרעה הזאת מלמדת אותנו? שיש אסטרטגיה אחרת: בואו נעשה רגרסיה בכל מה שישראל השיגה. לא עוד מדינה פורצת דרך, לא עוד מדינה של חדשנות, לא מדינה של פרסי נובל באופן חסר פרופורציה לאוכלוסייה שלה; נקדם הסכמים קואליציוניים ותקציב שערורייתי, שבו ההסכמים האלה, שניתנו בסחטנות, נגבו בסחטנות מראש ממשלה שלא שולט לחלוטין במציאות התקציבית בכלל, בכל היבט שהוא, ומחייבים אותו עם אקדח לרקה: אם לא תיתן 13.6 מיליארד שקל, אנחנו לא נתמוך בתקציב. ואז אני מסתכלת פנימה לתוך התקציב הזה, ואני רואה על מה הוא ניתן. הוא ניתן על תמיכה באברכים, על מוסדות תורניים, על חוסר פיקוח בבתי ספר – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

מה, זה לא בסדר? מוסדות תורניים במדינת היהודים זה לא בסדר?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

זה הזמן שלי, כבוד היו"ר. כבוד היו"ר, זה הזמן שלי.

היו"ר ישראל אייכלר:

את מדברת על שרים שמשקרים?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

כן. זה הזמן שלי.

היו"ר ישראל אייכלר:

ומה עם חברי כנסת שמסיתים מעל הבמה?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אני עליתי לדבר. זה הזמן שלי. אחר כך תגיד מה שאתה רוצה. תעלה בתורך.

היו"ר ישראל אייכלר:

אבל מה שאת אומרת זה דברי הסתה. זכותי לומר זאת. חובתי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

זה בדיוק זה – זה לקחת את המדינה אחורה, ללא לימודי ליבה. מי יקבלו את פרסי הנובל הבאים? ואז מצאתם פטנט לשפר את הדיור, להגדיל את הדיור. איך? בזה שתכניסו יד לעיריות הליברליות, היעילות, שמנהלות את התקציב למופת, ותיקחו 140 מיליון, כי לא היה לכם מספיק כסף ב-13.6 מיליארד לסחוט את תקציב המדינה. אני אומרת לכם, נגמרה החגיגה. הרגרסיה הזאת, שאתם רוצים לקחת בה את המדינה, לא תעבור בשקט. היא מתחברת לרפורמה המשפטית, אתם רוצים לקחת את המדינה אחורה גם בעצמאות, המשפטית, הכלכלית, הביטחונית, בכל היבט.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

הציבור רואה לכם. ראשי העיריות הליברליות רואים לכם, ולא יקרה מצב – אתה הפרעת לי ואני אסיים.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני מודה לך מאוד. נא לסיים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לא יקרה מצב שאתם תצליחו לקדם את הבדיחה הזאת של קרן הארנונה, שכל תכליתה היא לסחוט עוד ועוד כספים, והפעם מתקציב העיריות, שהתכלית שלו היא להגיע בסופו של דבר לכל אזרח.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. כל קשר בין חוק הארנונה ותקציב העיריות לבין חרדים הוא – מנותק לחלוטין.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לא, לא נותר לממשלה.

היו"ר ישראל אייכלר:

מנותק לחלוטין.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

140 מיליון; 13.6 מיליארד יש לה.

היו"ר ישראל אייכלר:

זו פשוט הסתה אנטישמית שמופיעה בתקשורת הישראלית – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אני אנטישמית?

היו"ר ישראל אייכלר:

– – ואני חייב למחות על כך. לתקשורת, לא לך, לתקשורת הישראלית, שמקשרת בין חוק הארנונה, שמעביר כסף לעיריות דלות, שרובן ככולן אינן חרדיות, אבל כדי להסית את ההמונים, אומרים: היהודים אסוננו, החרדים לוקחים את הכסף הזה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

13.6 מיליארד. מתי היו הסכמים כאלה?

היו"ר ישראל אייכלר:

זאת שיטה אנטישמית, שנגמרה. בשביל זה יש מדינת יהודים, ולא נשלים עם הגישה הזאת. אני אומר את זה באופן הכללי ביותר.

קריאה:

כמו באירופה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מתי היו הסכמים של 13 – זה ביזה, זאת ביזה, ביזה, ביזה לאור היום של כספים של אנשים שעובדים ומשרתים בצבא. ואתם, סוחטים אתכם, סוחטים אתכם.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת אלון שוסטר מטעם המחנה הממלכתי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אז מצאתם 140 – – – שקל בארנונה של העיריות. תתביישו לכם. ליכוד ליברלי – לך תקרא את המצע של הליכוד. ליברלי עלק. מה אתם מסבירים לראשי העיריות?

היו"ר ישראל אייכלר:

בושה שיהודייה ככה מדברת על לומדי תורה, על שאינם אנשים עובדים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מה זה קשור, אז אני עכשיו לא יהודייה?

היו"ר ישראל אייכלר:

זאת הבושה. בשביל זה יש מדינת יהודים, שזה לא יהיה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אז בעיניך אני לא יהודייה.

היו"ר ישראל אייכלר:

הייתי עכשיו בהונגריה. אף חבר פרלמנט לא ידבר על יהודים כמו שאתם מדברים על חרדים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אף אחד לא ייקח 13.6 מיליארד וישקיע אותם בבערות.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש – – – ליושב-ראש להגיד דברים כאלה. זה לא מקובל.

היו"ר ישראל אייכלר:

טריליון שקל אתם לוקחים מס מהציבור, כולל מהציבור החרדי, וכאשר החרדי משלם מס הוא משלם גם לאויבים שלו בתוך מדינת ישראל.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

13 מיליארד – לא ללמוד לימודי ליבה ולעודד חוסר יציאה לשוק העבודה. למה אברך לא צריך לעבוד?

היו"ר ישראל אייכלר:

הכול שקרים. את מדברת על שרים משקרים? כל התזה שלכם שחרדים לא עובדים זה שקר. כל התזה שלכם שאתם כן עובדים כשאתם יושבים במשרדים, 750,000 משרות, גם זה שקר.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

50% גברים עובדים. 53% חרדים לא עובדים. מספיק.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

בכל אופן, הסתיים הזמן שאתם תישארו בלי תשובה. אז זכותכם לומר מה שאתם רוצים, ואתם תקבלו תשובה על כל דבר, כל דבר ועניין.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מספיק. 13 מיליארד. אתה יודע, גם לקחת ללא רשות צריך בושה. איבדתם את הבושה.

היו"ר ישראל אייכלר:

עכשיו אני מבקש לתת את הזמן – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אתם חושבים שאנחנו נעבוד ואנחנו נשרת – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

אתם לא עובדים ואתם לא עושים כלום – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לא עובדים? לא משרתים?

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, לא. אתם עושים רק למען עצמכם, ואנחנו עושים למען עם ישראל.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

13 מיליארד שקל של ביזה, ביזת תקציב, ביזה של אנשים שעובדים.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר ישראל אייכלר:

אתם בוזזים מיסי האזרחים היהודים.

אברהם בצלאל (ש"ס):

מה עם תל אביב? אורנה, מה עם תל אביב?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

גאה בעיר שלי. גאה. אנשים עובדים, יצרנים, שבזכותם אתה יושב פה.

נעמה לזימי (העבודה):

היו"ר ישראל אייכלר:

כן, אתם מחלקים לעצמכם, ואני לא רוצה לעשות את החשבון של 75 שנות תקציבים, מה שאתם עשיתם על כל הכסף של העם היהודי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לכו תושיטו יד – ממשלה אנטי-דמוקרטית, אנטי-ממלכתית.

קריאות:

היו"ר ישראל אייכלר:

הסתיים הוויכוח. חבר הכנסת שוסטר, בבקשה, שלוש דקות לרשותך.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

חברות וחברים – – –

אברהם בצלאל (ש"ס):

אורנה ברביבאי לראשות עיריית תל אביב.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא להפריע, לא להפריע, כי שוסטר עומד לדבר. אני לא רוצה שתיקחו מזמנו.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אני מפריעה לך. אני מפריעה לך.

היו"ר ישראל אייכלר:

חברי הכנסת, תם הוויכוח. עכשיו מדבר רק חבר הכנסת שוסטר.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

תודה רבה. תודה, אדוני היושב-ראש. פטור בלא כלום אי-אפשר. אני חושב שהמשימה הגדולה שלנו, של הבית הזה, זה להיות מסוגל להתווכח, אדוני היושב-ראש, לגופו של עניין, אם תרצה, לשם שמיים, עם פחות אמוציות, עם ירידה לפרטים. אני חושב שמה שמפריע לציבורים רחבים הוא כמובן לא שלומדים תורה, חס וחלילה; לא זאת הבעיה, אלא הניתוק, הייתי אומר, בין הנושאים או הדרך שבה אנחנו מכינים את הנערים והנערות החרדים לדבר השם לעבודה, להשתלבות במשק החדש, המתקדם, של המאה ה-21. ויש לנו צורך גדול, דווקא משום שמדובר בציבור גדול וחשוב, לראות שהוא משתלב יותר ממה שהוא משתלב, ואני חושב שהמגמה היא חשובה – מגמת השילוב בעבודה ובשירות היא חשובה. אני מודע לזה שיש לנו פערים גדולים מאוד, יש מי שיגיד תהומיים, בשאלה איך תורמים או מהי תרומה, אבל זה דיון תרבותי, פילוסופי, אמוני. בשאלת השתתפות בכוח הייצור, בפרודוקטיביות המשותפת, פה זה כבר יותר קל, כבר אפשר לשים מספרים וכו'. אני בא ממקום שמחשיב מאוד את האחריות ההדדית ואת הסולידריות – מהקיבוץ – אבל הוא מבקש מכל אחד כפי יכולתו ומבטיח לו לפי צרכיו, וככל האפשר לא לפי צרחותיו. אני מקווה שנצליח להגיע למציאות, אדוני היושב-ראש, שבה חרדים וחרדיות משתלבים ומשתלבות בצורה יותר טובה ממה שנראה לנו כרגע. יש חשש גדול שהמהלכים שהם אינם תומכי השתלבות יעשו בנו שמות ברמת היכולת שלנו לעמוד ברמת החיים ובאיכות החיים עמוק לתוך המאה ה-21. אני לא מזהה – כמו חבריי שעולים ומנמקים ומסבירים מדוע בתקציב הקרוב אנחנו לא מזהים בשורה משמעותית בתחום יוקר המחיה, בתחום עלות הדיור. אני רואה בנושאים שאני עוסק בהם, נושאי החקלאות, היטפלות לנושאים שהם שוליים. עשרות שקלים בחודש, אולי, למשפחה, אבל אין עיסוק משמעותי במה פוגע במאות שקלים מדי חודש בכל משפחה. אני לא מוצא בשורה לזקנים – נדבר על זה מחר ביום מיוחד בכינוס. ככה זה עובד, הם באים מאמונות, ממפלגות, מסקטורים שונים. אני חושב שהממשלה מוכרחה לעסוק בשיפור הקצבאות האוניברסליות עם גישה דיפרנציאלית, קודם כול דגש על הזקנים העניים. ואני משוכנע שהסוגיה של אלימות, גם נגד נשים, גם במגזר הערבי, זה טירוף מערכות.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבל שהזמן תם, כי אתה מדבר דברים של טעם.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

כן. אז גם כשהטעם תם או כשהזמן של הטעם תם, אני אסיים. אני אצפה, יחד עם כולנו, אני מניח, לתקציב שייתן בשורה גם לזקנים וגם לביטחון הישראלים והישראליות. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת ארז מלול מטעם סיעת ש"ס. אגב, חבר הכנסת שוסטר דיבר מאוד יפה ומאוד נכון. הבעיה היחידה שאני רואה בהשתלבות זה שכל המשרות תפוסות על ידי קריטריונים שאיתם יהודי חרדי לעולם לא יוכל להיכנס ולהיקלט. זאת הבעיה, דיברתי על זה עם נציבות שירות המדינה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

דירקטוריונים או קריטריונים?

היו"ר ישראל אייכלר:

קריטריונים. קריטריונים שקובעים תנאי סף של כניסה להיות פקיד, מדביק בולים במשרד ממשלתי או במגזר הציבורי. זה חוסם את הציבור החרדי. אם נפתח את זה, בעזרת השם אתה תראה כמה הם ישתלבו.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

זה לא רק להוריד את התנאים אלא להכשיר את כולם.

היו"ר ישראל אייכלר:

כן, כן. לא נתווכח, מה שאמרת, אמרת.

ארז מלול (ש"ס):

יושב-ראש הישיבה, כנסת נכבדה, אנחנו עומדים כאן היום בכנסת בימים של אישור תקציב המדינה. כרגיל, בכל מה שהממשלה הנוכחית עושה, האופוזיציה, שלא נמצאת פה בכלל, והמחאה – קופצות מייד בראש. הרשו לי להקריא לכם משהו מעניין – סעיף 24: תמריצים לרשויות המקומיות: "תוקם קרן שתעניק כספים לכל עירייה על היתרי בנייה שהיא אישרה. מימון הקרן יגיע מרשויות מקומיות חזקות אשר יש להן הכנסות רבות מארנונה עסקית. רפורמה זו מכניסה גם תיקון למניעת שחיתות ברשויות המקומיות, ומשנה את הרכב ועדת המכרזים בוועדה". הסעיף הזה שהקראתי לכם עכשיו הוגש בטיוטת חוק ההסדרים של הממשלה הקודמת, ממשלת לפיד, ליברמן, גנץ ובנט. הסעיף הזה הוא בעצם קרן הארנונה שהם משמיצים עכשיו. אותם אנשים, שאתם עכשיו שומעים שהם תוקפים בחמת זעם את הממשלה שלנו, תמכו במהלך הזה ממש לפני רגע. זה גם הוגש ביוזמת פקידי האוצר ועל פי דעתם המקצועית. רק שאז התקשורת לא תקפה, המחאה לא התפרצה וראשי הרשויות העשירות לא שבתו. למה זה נפל, למה זה לא עבר? כי הממשלה הקודמת לא עמדה בלחץ. לא עמדה בלחץ של ראשי הרשויות החזקים, ואנחנו כן עומדים בלחץ. אז היום, במקום לברך אותנו על העמידה האיתנה עבור הערים החלשות, הם מגדפים. להצעה לחלוקה מחדש של ההכנסות מארנונה הם קוראים "קרן הגזל"; להחלטה להשוות את התקציבים של הילדים החלשים לתקציבים של הילדים השבעים והעשירים הם קוראים "אפליה". עולם הפוך. אנשים שיש להם, והרבה, קוראים לתקציב שדואג לחלשים "גנבה". איך אמר בנט – אתם השתגעתם? ראשי ערים שיושבים על הכנסות גבוהות מארנונה באים לפה לכנסת וזועקים את זעקת הקוזק הנגזל. ראשי המחאה השבעים עושים הפגנות נגד הכספים של הפריפריה. לצערי, פעם השמאל הישראלי התהדר בכך שהוא דואג לחלשים, היה סוציאלי אמיתי. רבין, זיכרונו לברכה, העביר חוקים חברתיים בממשלה שלו; עמיר פרץ משדרות, עם שכר מינימום, היה מייצג את החלשים. והיום? השמאל רוצה שהכסף יישאר רק בתל אביב. חלילה, ילדים בנתיבות, אופקים, שדרות, ירוחם, דימונה לא יוכלו לקבל עוד כסף לחוגים ועוד דברים. אז תנוח דעתכם, הממשלה שלנו תצליח איפה אתם נכשלתם.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

ארז מלול (ש"ס):

ש"ס, כמפלגה חברתית בממשלה, תדאג לחלשים מכל הסוגים בחברה הישראלית. רק בשבוע שעבר עמד פה השר מרגי, הגיש שאילתה חבר הכנסת קריב על כנפיים של קרמבו, שזה לא קשור לחרדים, והשר מרגי אמר: אני אדאג לתקציב לדבר הזה. כרטיסי המזון – כולם צועקים. למי הולכים כרטיסי מזון, לחרדים? רוב האוכלוסייה שזה הולך אליה זה לחילונים, למעוטי יכולת. אתם שמחים שמעוטי יכולת חלשים – מהמגזר היהודי, מהמגזר הערבי – מקבלים תלושים לאוכל ומזון.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה.

ארז מלול (ש"ס):

אבל בעזרת השם, יש בשורה בתקציב הזה, וש"ס עומדת גאה להעביר את התקציב הזה. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה, חבר הכנסת מלול. חבר הכנסת יצחק פינדרוס, יהדות התורה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

קראנו בשבת האחרונה בין הפרשיות, תחילתה של הפרשה השנייה המחוברת עם בהר, היא בחוקותיי: "אם בחקתי תלכו ונתתי שלום בארץ". תראו, רבותיי – אדוני היושב-ראש, אני מצטער שלא התחלתי עם "אדוני היושב-ראש" – אין כנראה גבול לצביעות, פשוט לא קיים. אתה פותח את ערוצי התקשורת, אתה שומע את נואמי האופוזיציה ואתה בטוח שהרפורמה המשפטית עוברת היום בצוהריים, עוד היום עוברת הרפורמה המשפטית. מסכן ראש הממשלה, חשב שאולי הוא יעצור את זה, אז הבלוף הזה יעצור. אתה רואה את סוכני – איך הם קוראים לעצמם? מחאת ההייטק – מסתובבים פה בכנסת עם הטאבלטים כאילו הרפורמה עוברת היום. ואז מצאו על מה להלין. אתם יודעים על מה? על קרן הארנונה. כמה צביעות, כמה צביעות יכולה להיות באין יראת אלוקים? כמה צביעות יכולה להיות לסוכני הכאוס האלה? דרך אגב, גם הפריע להם שהרגו מחבל של הג'יהאד האסלאמי, והנציגים שלהם, משפחת מוזס וערוץ 13, הצטרפו לעמדתם המסורתית של עופר כסיף וחבריו. בראבו, סוכני כאוס, נוכלים. אין לכם אחריות? אני יודע שראשי ערים הם אנשים חזקים, הייתי גם כן ראש עיר, אולי הייתי פחות חזק; אני יודע שבכל מפלגה יש ראשי ערים חברים במרכז השלטון המקומי שיודעים להתקשר לחברי הכנסת וללחוץ. אין לכם אחריות כלפי הילדים? אתם לא מודעים לזה שהארנונה העסקית, שאנחנו יעני גוזלים, היא גזל במהותו? אדם משלם על שירות שהוא לא מקבל. תושב במושב בשרון נוסע לתל אביב כל יום, משלם ארנונה לתל אביב, והילדים שלו מתחנכים במושב. הוא משלם לתל אביב ולא מקבל שירותים בתל אביב. הוא משלם להרצליה ולא מקבל שירותים בהרצליה. סליחה, משלם בירושלים ומקבל שירותים במבשרת. הרי זה גזל. 15 מיליארד שקל גוזלים מתושבי מדינת ישראל. באה הממשלה באומץ – יש להם גם ראשי רשויות ויש להם גם קבוצות לחץ – באומץ היא באה ומסתכלת בעיניים לדור העתיד ולדור היום כדי שיוכל לרכוש דירות, כי כולם יודעים שראש רשות מוצלח בכמה עסקים הוא עושה וכמה מפעלי תעשייה הוא עושה, גם אם אין שם עובד אחד, בגלל שזה מכניס לו ארנונה. הרי כולם מכירים את התחשיב הזה; באים באומץ ועושים את זה. אז מותר גם להתווכח, מותר להגיד: שמע, ראש העיר לחץ עליי, אני מצביע נגד. אתם יודעים מה, עוד לגיטימי; לבוא וליצור מזה כאוס, הפגנות? איך אמר עידן רול היום, אנשי הייטק הגיעו לפה לוועדה להתנגד. אין לכם אפילו טיפת בושה, סוכני כאוס?

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

גם אתם בממשלה הקודמת – אתה יודע, אצל ווליד טאהא בוועדת הפנים, כשבאו עם רעיונות טובים, תמכנו. כשבאו לוועדת העבודה והרווחה כשהייתה אפרת רייטן, תמכנו. היו דברים שתמכנו בהם גם בוועדת כספים. לבוא וליצור כאוס כאילו זו הרפורמה המשפטית?

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

צר לי על ראש הממשלה, שחשב שאם הוא יעצור את הרפורמה ההיא, המוצדקת, תיפסק העבודה של אותם סוכני כאוס. תתביישו לכם.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לחבר הכנסת פינדרוס. חבר הכנסת אוהד טל, הציונות הדתית. בבקשה.

אוהד טל (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברי האופוזיציה הגישו כמנהגם בקודש הצעות אי-אמון בממשלה תחת הכותרת: ממשלה שמפקירה את המאבק ביוקר המחיה ונכנעת לסחטנות הקואליציונית על חשבון כיסם של אזרחי ישראל. טוב, אני לא זוכר רפורמה שהשיח הציבורי לגביה הפך מתמיכה נלהבת להתנגדות נחרצת במספר כה קצר של חודשים. אני אישית תומך נלהב. את מחירי הדיור מורידים על ידי שינויים מבניים; השלטון המקומי הוא שחקן מרכזי ביותר בקידום פרויקטי הדיור; תמריצים כלכליים עובדים. אנחנו עושים פה תיקון. בעבר הייתי מקבל שבחים מכל הכלכלנים והעיתונות, ואני מאוד מופתע מהמעבר החד הזה. אלו כמובן לא הדברים שלי, זו העמדה המקצועית שהשמיע אתמול, רק אתמול, הממונה על התקציבים במשרד האוצר יוגב גרדוס, מישהו שקשה מאוד לחשוד בו בתמיכה פוליטית בשר האוצר, כי רק בימים האחרונים הוא חתם על מכתב נגד המדיניות של שר האוצר בנושאים אחרים. ואתם יודעים מה עוד יותר מגוחך? הרי הממשלה שלכם ניסתה בעצמה להעביר את החוק הזה בממשלה הקודמת; לא עשיתם את זה רק כי לא עמדתם בלחץ, זה כל הסיפור. אבל למה לבלבל אתכם עם העובדות? זה הרי לא משנה לכם. תוקפים את הממשלה על כך שהיא מפקירה את יוקר המחיה. אז ברשותכם, חבריי חברי האופוזיציה, אני רוצה להזכיר ממש בתמצות את הצעדים האחרונים שלנו בתחום המאבק ביוקר המחיה. רק כמה עובדות: רק בשבוע האחרון התבשרנו על כך שסוכנות הדירוג S&P החליטה על הותרת הדירוג החיובי של ישראל – תוצאה ישירה של התקציב האחראי ששר האוצר הגיש, שכל גורמי המקצוע בארץ ובעולם משבחים. רק לאחרונה השר חתם על צו שמונע לחלוטין את ההתייקרות של הדלק והוביל לצמצום מחירי החשמל והמים. הממשלה ביטלה מכסים על 460 מוצרי צריכה. הוחלט על מתן נקודות זיכוי ממס בשווי אלפי שקלים. נחתם הסכם היסטורי עם ההסתדרות, הסכם שמרני, שחוסך המון כסף לכולנו ומונע שנים של שביתות. אנחנו מקדמים בחוק ההסדרים שורה של רפורמות משמעותיות, שלא קודמו כל השנים. רק אצלי בוועדה, ועדת מיזמים ציבוריים, קידמנו בשבועיים האחרונים שתי רפורמות ענקיות, פתיחה של שוק הבנקאות לתחרות. אתם הייתם עושים כזה דבר? אתם הייתם מעיזים לעמוד כנגד בנק ישראל וכנגד הבנקים? בחיים לא הייתם עושים את זה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

אוהד טל (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, ברשותך, עוד דקה אחת.

היו"ר ישראל אייכלר:

רק משפט סיום.

אוהד טל (הציונות הדתית):

רפורמה שעבדנו עליה – רפורמה נוספת בתחום התשתיות, לקיצור של תהליכים בצורה דרמטית, מה שיוזיל את הפרויקטים של התשתיות במדינת ישראל, יחסוך את הכסף לכולנו. אז אתם תמשיכו לצעוק, תמשיכו להתלונן על זה שאנחנו פוגעים ביוקר המחיה, ואנחנו נמשיך לעבוד קשה למען כל אזרחי מדינת ישראל בלי לפחד מאף טייקון ומאף גורם לחץ, ואנחנו נמשיך לפעול למען אזרחי מדינת ישראל כולם. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לחבר הכנסת אוהד טל. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, עוצמה יהודית, בבקשה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום מציינים בעולם את יום ההיפרמזיס גרבידרום, ואשמח לחשוף אתכם למקצת מתופעה זו. הקושי לבטא את שם המחלה מתגמד אל מול אתגרי המחלה הזו. אנחנו בתחילת היריון. איך אנחנו יודעות את זה? כבר בשלב די מוקדם אנחנו מרגישות בחילות. כ-70%–80% מכלל הנשים ההרות סובלות מבחילות בהיריון, עם או בלי הקאות, כאשר חומרת התופעה משתנה בין אישה לאישה. לרוב הבחילות מתחילות בשבוע החמישי או השישי להריון וחולפות בשבועות 16–18. זה לא נעים, אבל עבור רובנו המצב נסבל. אך זו הסובלת מהיפרמזיס יכולה למצוא את עצמה, כמוני, מבלה בחדר השירותים 10–15 פעמים ביום מקיאה ללא הפסק, ולבסוף גם מאושפזת בגלל התייבשות, הגורמת לחוסר יכולת לעמוד על הרגליים. ולכן משפטים כגון: את רק מקיאה, זה קורה לכולן, והכי: היריון זה לא מחלה – מכעיסים, מקוממים ובוודאי שלא מועילים. לרוב, המענה הרפואי – כפי שטיפלו בי – יהיה עירויים ומתן טיפול תרופתי המפחית את תדירות ההקאות. המדע לא נותן סיבות רשמיות ופיזיולוגיות המסבירות את התופעה אך הוא קושר אותה לשלוש השערות מרכזיות: האטה בתפקוד מערכת העיכול, הפרשה גבוהה של הורמונים בהיריון, וגורמים פסיכולוגיים. אשר על כן, תמיכה בשינוי אורחות החיים בכלל, כולל מנוחת הנפש ושינוי תזונתי בפרט, מסייעת ללא מעט נשים הסובלות מתופעות ההיפרמזיס. אנו כנשים צריכות להכיר כי תופעות ההיריון אינן גזרת גורל וכי יש לנו את היכולת לחוות היריון שלא "בעצב תלדי בנים", אלא בשמחה, ואף לראות בתהליך הנ"ל הזדמנות מבורכת לחוויה טובה, מחברת ומשמחת ושותפות ליצירה האלוקית של הבאת חיים לעולם. המטרה איננה תמיד דווקא להפסיק את ההקאות, אלא לעבור את ההיריון כחוויה נעימה יותר. לשם כך כאימהות עלינו לתת לעצמנו מקום מכבד ומאפשר, מכיוון שאימא שמחה – משמעות הדבר בית שמח, ורעיה שמחה – משמעותו בן זוג שמח, וכן על זו הדרך. תמיכה יכולה להיות בהקדשת זמן לשבת עם חברה טובה, להקדיש זמן איכות שלא הספקת עם הילדים, אפשר להקדיש זמן לתחביבים שכבר זמן רב לא נגעת בהם, או אפילו פשוט סתם לנוח. עבורי באופן אישי הדבר שסייע ביותר הוא העבודה הנפשית: להשלים עם התהליך והתופעות ולקבל אותן כהזדמנות לגדילה ושינוי. כל הרעיונות הללו משקיטים את הנפש ומרגיעים את מערכת העצבים, וכאשר מוסיפים עליהם שינוי תזונתי, שלא יכלול חריף, חמוץ או מטוגן, המגבירים צרבות ובחילות – כל אלו מצטרפים יחד להשפעה מיטיבה על הבריאות ועל תחושת השמחה במהלך ההיריון. שבעה הריונות סבלתי תחושות קשות, שכואב רק להיזכר בהן, אבל היטבתי את אורחות החיים. עברתי לתפריט כמעט טבעוני לחלוטין, שהחזיר לי את האפשרות ליהנות מהיריון בריא ומענג ולחוות חוויות של לידה קלה ומשמחת. ותודה לה', זכיתי לעוד שלושה הריונות כאלה. ברוח הימים האלו אומר שוב, האישה אצלנו היא בת מלך ולא שפחה. הכול תלוי בתפיסה העצמית שלה את עצמה. ועל כן, ההשקעה בה היא השקעה בממלכה שלה ובכל סביבתה. באהבה, לכל אימא באשר היא. רק בריאות ושמחה. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, ישראל ביתנו.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראיתי את חברי הקואליציה כאן עולים ומשבחים את קרן הארנונה. אני קודם כול רוצה להרגיע אתכם. בשיא של קרן הארנונה – –

טלי גוטליב (הליכוד):

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

– – בשיא שלה, 70,000 היתרים בשנה כפול 1,850 שקל, לא נגיע ל-130 מיליון שקל, אדוני היושב-ראש. לא נגיע ל-130 מיליון שקל בשנה. ההסכמים הקואליציוניים לבד והכסף הקואליציוני – 13.6 מיליארד. אם אנחנו רוצים כמדינה, כממשלה, לעזור לאותם יישובי פריפריה, אז קרן הארנונה הזאת – בהסכמים הקואליציוניים יכולים לתת 70 שנה קרן ארנונה רק בשנתיים של ההסכמים הקואליציוניים. אז אל תספרו לנו סיפורים, כי כל הסיפורים שלכם, אף אחד יאמין לכם. אתם רוצים לעודד בנייה? בנו בפריפריה. איפה אנשים ילכו לעבוד? איפה אנשים ילכו לעבוד? ייסעו למרכז לעבוד? אז במקום שנדבר על השטויות האלה של 130 מיליון שקל בשנה – נבנה להם מפעלים, אזורי תעשייה ומסחר, מסחר, ואז אותם אנשים לא יצטרכו לנסוע לתל אביב בשביל לעבוד בתל אביב ובמרכז. כל הסיפור של קרן הארנונה לא יגיע ל-130 מיליון שקל בשנה. ואתם עושים צעקות: אנחנו נותנים לאותם חלשים במקום אותם חזקים. אפילו זה לא יהיה בקרן הארנונה, כי הבנייה במרכז היא יותר גדולה מהבנייה בפריפריה. אז שום דבר, לא ייהנו מזה. אני נתתי דוגמה פשוטה, ונתתי אותה על היישובים הדרוזיים, אחרי שקיבלתי נתונים של אגף תקציבים. עוספיא – אפס היתרי בנייה בשנת 2022; מר'אר, היישוב הכי גדול ביישובים הדרוזיים, כמעט 28,000 תושבים – בשיא שלו, אחרי שאישרנו להם חלקות לחיילים משוחררים בממשלה הקודמת וסבסדנו את זה, הגיעו ל-84 היתרים. זה פחות מ-160,000 שקל, על כל היתר 1,850 שקל. תאשרו לו חמישה דונם לתעשייה, לתעסוקה, הוא יקבל ארנונה פי עשרה ממה שאתם רוצים להעביר לו. אז תפסיקו לספר סיפורים. תדברו את האמת לאנשים. תספרו את האמת של קרן הארנונה. היא לא שווה כלום. היא לא עוזרת כלום לפריפריה. היא לא נותנת כלום לשום יישוב חלש. זה אפס תקציב לאותם יישובים. אני אגיד לך עוד דבר אחד. אני אקח לדוגמה יישוב כמו מעלות-תרשיחא. כמה היתרים הוא יכול לתת בשנה? והוא מתפתח מבחינת תעשייה – אזור תעשייה מתפתח אצלו, מסחר מתפתח אצלו. הוא ישלם לקרן הארנונה, לא יקבל מקרן הארנונה בסופו של דבר. זה פריפריה. אפילו קריית שמונה, אני עשיתי את כל החישובים. אז קרן הארנונה שווה אפס, כמו שהממשלה הזאת שווה אפס.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה. חידוש גדול חידש לנו חמד עמאר, כי בעצם כל הוויכוח הוא על 130 מיליון. זה סותר את העליהום כאילו בזה מממנים את התקציב. מאוד מעניין. תפדל.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שרצינו לדבר על נושאים שקשורים לתקציב ולסדר העדיפויות של הממשלה, אבל הרצח המתמשך בחברה הערבית לא מאפשר לנו לזנוח את הנושא הזה, כי זה לא עניין של תקציבים, אלא עניין של חיי אדם. היום הייתה ישיבה בוועדה לביטחון לאומי, וקיבלנו את הנתונים על פי המשטרה ודוח הממ"מ בכנסת. יש כאן המון נתונים, ואני חושב שחובתם של כל חברי וחברות הכנסת להכיר את הנתונים האלו, כדי לדעת מה קורה ולאן הדברים מתפתחים. אחר כך יגידו: למה תוקפים את הממשלה ואת השר לביטחון לאומי וכו' – אנחנו צריכים ללמוד את הנתונים האלו וללמוד על המגמה, אדוני יושב-ראש הכנסת לשעבר.

מיקי לוי (יש עתיד):

אין לשעבר, לימד אותי ריבלין – העשרים-וארבע.

היו"ר ישראל אייכלר:

בארצות הברית לנשיא לשעבר קוראים Mister President.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל אני אסתפק בשני נתונים מעניינים. בחברה הערבית ברור שיש עלייה. מה זה עלייה? מעל 200%. בשנה שעברה היינו 27 אנשים, היום – 78 אנשים. אבל מה שמעניין, חבר הכנסת מיקי לוי, אדוני היושב-ראש, זה העלייה בארבעת החודשים הראשונים גם בחברה היהודית. בכמה העלייה? 65%. 65%. אפשר לבדוק את זה ולבחון את הנתונים האלו. כמובן, יש כאלו שניסו היום להטיל ספק בעבודת הממשלה הקודמת ובעבודת סגן השר יואב סגלוביץ' על "מסלול בטוח", ואם המסלול הזה הוא שעזר להוריד את הפשיעה והאלימות. אני לא אתווכח עם הטענות האלו, אבל אדוני היושב-ראש, הנתון כאן מצביע על עלייה מתמדת: 2018 – 74; 2019 – 94 נרצחים בשנה; 2020 – 109; 2021 – 126; 2022 – 107, ירידה של מעל ל-15%; וב-2023, אם נחשב בהתאם לארבעת החודשים הראשונים, כנראה, חס וחלילה, נגיע לסביבות 200 נרצחים בחברה הערבית לבדה. אבל עם העלייה המתמדת גם בחברה היהודית של 65%, אז אנחנו אמורים להיות באירוע אחר לגמרי בסוף השנה.