ישיבת מליאה בתאריך 27/03/2023 בשעה 10:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום ה' בניסן התשפ"ג, 27 במרץ 2023. הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/2911/25 וכלה בהצעת חוק פ/3047/25: הצעת חוק מתן שירות של קבלת קהל במשרדי הממשלה בשעות אחר הצהריים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – תשלום על פי צריכה בעסקה מתמשכת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – הורדת גיל הזכאות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ריבית פיגורים בגין אי-תשלום קנס על עבירת חניה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור הגבלת גיל בהרשמה למוסד להשכלה גבוהה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ביצוע סקר מבנים מסוכנים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יעקב אשר, משה גפני, אליהו ברוכי; הצעת חוק נתוני אשראי (תיקון – תקופת החזקת מידע במאגר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פיצוי כספי בגין איחור אוטובוס), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הפרטת גלי צה"ל, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון – ביטול מועצת הצמחים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – חובת הצבת מכשיר אוטומטי למשיכת והפקדת מזומנים ושיקים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – קביעת סכום מינימום להגבלת חשבון בנק והגבלת לקוח), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים קטנים ובינוניים באזור פריפריה במכרז), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון – ביטול סמכויות גבייה ואכיפה מיוחדות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הצמדה למדד של תקרת המס בקרן השתלמות לשכירים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (שלילת הסכמה כהיתר לחיפוש בחומר מחשב), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד תרומת מזון), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – ועדה מיוחדת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק פיקוח על בתי ספר (תיקון – איסור התחזות לגננת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק למניעת העסקה של עובד הוראה התומך בטרור, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – החלטה בבקשה לתג נכה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – קביעת סכום מרבי לחיוב חשבון), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק איסור הבעת אהדה לשלטון הנאצי או הזדהות עמו (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – תעריף מופחת לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת פרסום שם יצרן ודגם מוצר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק התחרות הכלכלית (תיקון – ביטול הפטור לענף החקלאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בשל הובלת עגלת ילדים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – החמרת ענישה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק להקמת טכניון בנגב, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק לימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים לתלמידים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק העונשין (תיקון – סחיטת דמי חסות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת סימון דוידסון, יסמין פרידמן, נאור שירי, מטי צרפתי הרכבי, רון כץ, מיכל שיר סגמן, נעמה לזימי, חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חניית נשים בהיריון והורה לתינוק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (חובת נשיאת לוחית זיהוי באופניים ממונעים ובקורקינט ממונע), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הגדלת זיכוי מס על תרומה לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – סימון תאריך ייצור ומועד תפוגה עברי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלות על מכירה מיוחדת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – מסירת מידע על עמלות וריביות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס בגין תרומות לבתי חולים בפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – מכירת יין בחנות גדולה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – הסמכת מתנדבים וטכנאי מצלמות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – הקמת מוסדות להשכלה גבוהה בפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – חובת לימודי היסטוריה ומורשת ישראל בבית ספר יסודי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק הדגל, הסמל והמנון המדינה (תיקון – הצבת דגל המדינה בבתי ספר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה בחניוני בתי חולים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הרשות הלאומית לתרבות הארמית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק ארגוני עזר רפואיים הפועלים בתחום רפואת חירום דחופה טרום אשפוזית, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – קנסות בגין הנפת דגל של ארגון טרור) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת איום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק לתיקון פקודת הראיות (עדות עובד במשרת אמון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק פיקוח על מחירים, שיווק וסבסוד של מזון ללא גלוטן, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אלי דלל, צגה מלקו, משה סעדה, בועז ביסמוט, חנוך דב מלביצקי, חוה אתי עטייה, אושר שקלים, לימור סון הר מלך, אפרת רייטן מרום, סימון מושיאשוילי, יונתן מישרקי, סימון דוידסון, מירב כהן, מיכל שיר סגמן; הצעת חוק פיצויי קורבנות הטרור (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, עודד פורר, דוד אמסלם, דוד ביטן, משה סעדה, דן אילוז, אברהם בצלאל, משה גפני, בועז ביסמוט, צבי ידידיה סוכות, אליהו ברוכי, משה רוט, יונתן מישרקי, ארז מלול, ינון אזולאי, צביקה פוגל, יצחק קרויזר, אוהד טל, יוסף טייב, ישראל אייכלר, עמית הלוי, קטי קטרין שטרית, דני דנון, פנינה תמנו, יוליה מלינובסקי, משה סולומון, זאב אלקין, מתן כהנא, אליהו רביבו, אריאל קלנר, אלי דלל, חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – גמלה לתלמיד), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק שירותי הסעד (תיקון – הגבלת מספר התיקים בטיפול עובד סוציאלי המטפל במשפחות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הרחבת הזכאות למענק לימודים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – דמויי כלי ירייה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק החלת הריבונות של מדינת ישראל בחבלי יהודה והשומרון, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת לימור סון הר מלך, יצחק קרויזר, צביקה פוגל; הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי, חמד עמאר; הצעת חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום (כפר שלם), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכאות לתגמולים ולפיצויים לפי חוק אחר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכאות לתגמולים ולפיצויים לפי חוק אחר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה (תיקון – אי-פתיחת חקירה בשל יבוא בהיצף בשוק מונופוליסטי או ריכוזי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס הכנסה לנכים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוריאל בוסו, יוסף טייב, אברהם בצלאל; הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון – הענקת שירותי רפואה מרחוק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – זכאות להטבות נלוות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (ביטול חיוב בעד בדיקת טובין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק יום אבל במות קרוב מדרגה שנייה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק עוסק זעיר, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק להכרה, לחקר האמת, להנצחה ולפיצוי של נפגעי פרשת ילדי תימן, המזרח והבלקן, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון – פינוי לבית חולים כללי הקרוב בתשלום קבוע), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב אשר, יצחק פינדרוס, מיכאל מרדכי ביטון, אברהם בצלאל, צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק שלילת זכויות למעורב בטרור ולבני משפחתו (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (איסור השמדת טובין חבי מכס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדרת ילד נכה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון – השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – מיתקן של חובב רדיו בבתים משותפים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אלי דלל, אופיר כץ, דני דנון, חנוך דב מלביצקי, יבגני סובה, אלון שוסטר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת תלויים וקצבת אזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק יום ציון ממלכתי לוועידת סן רמו, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פנייה לנציב קבילות הציבור), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הפחתה בדמי ביטוח בריאות לתושבי הפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הרחבת הסדרי הבחירה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות תקיפה או התעללות בילד), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – מחלת תינוק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מכפל תשלום דמי ביטוח לאומי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – הפחתת אגרה לעובדים בענף המלונאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – הקמת מוסדות להשכלה גבוהה בפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הקלטה של עסקה טלפונית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – הרחבת הגדרת פנסיה תקציבית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק יסודות התקציב (תיקון – תמיכת משרדי ממשלה במוסדות ציבור), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – טיפול בפעוטות במעונות יום כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – תמיכה בסטודנטים שהם הורים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קיזוז הכנסות שאינן מעבודה או ממשלח יד מקצבת נכות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (העדפות מתן רישיון למכשור רפואי בפריפריה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק להגברת האכיפה של דיני העבודה (תיקון – הפרות בטיחות בעבודה בתחום הבנייה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ערעור על החלטת ועדה לעררים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אריה מכלוף דרעי, משה ארבל, ינון אזולאי, אוריאל בוסו, יוסף טייב, אברהם בצלאל, יונתן מישרקי, ארז מלול, סימון מושיאשוילי; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הארכת תקופת הלידה וההורות להורי פעוט עם מוגבלות מורכבת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה, יאסר חוג'יראת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קביעת אחוזי נכות ללקויי שמיעה – דו-צידי וחד-צידי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק טיפול במכורים לסמים קשים ואשפוזם (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק מפעל הזנה במוסדות חינוך על יסודיים לנוער בסיכון ולנוער נושר, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – שמירת דגימות שנלקחו מנפגעי עבירות מין), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תנאי זכאות לדמי לידה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, עופר כסיף; הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון פקודת מיסי העירייה ומיסי הממשלה (פטורין) (פטור מארנונה לישיבת הסדר ולמכינה קדם צבאית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מימון הסעת יולדת באמבולנס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – פנקס שכר, תלוש שכר וגיליון אלקטרוני), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – הקדמת גיל הזכאות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לתיקון פקודת בריאות העם (מכרז להצבת מכונות מזון אוטומטיות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – שיעור היטל השבחה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יוסף עטאונה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה למתמחים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוסף עטאונה, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעות עבור חולה סיעודי וחולה שנפטר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – שעות היעדרות מעבודה לאישה בהיריון בר-סיכון), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014) (תיקון – ביטול השיעור הנוסף), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק קרן קיימת לישראל (תחולת דיני המס והוראת שעה) (תיקון – היטל מימון פיתוח על מקרקעי קרן קיימת לישראל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת צבי ידידיה סוכות, יצחק קרויזר, אליהו ברוכי, יצחק פינדרוס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת זכויות אלמן ואלמנה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה באבטחה כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אי-תחולת הסדר פנסיוני על עובד זר המועסק אצל יחיד בענף הסיעוד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) (תיקון – הארכת תוקף והוספת תבחינים לרכישת הדירה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו רביבו, דוד ביטן, אופיר כץ, יולי יואל אדלשטיין, חוה אתי עטייה, קטי קטרין שטרית, ניסים ואטורי, שלום דנינו, טלי גוטליב, בועז ביסמוט, חנוך דב מלביצקי, משה סעדה, אלי דלל, צגה מלקו, אושר שקלים; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – מתן העדפה למשרתים בהעדפה מתקנת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, צביקה פוגל, לימור סון הר מלך; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – בחירה מבין נותני השירותים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – שכר שווה לאנשים המתמודדים עם מוגבלות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה נדירה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) (תיקון – מוסד ליישוב סכסוכים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מירב כהן, דוד ביטן; הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, חמד עמאר; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – איסור כניסת פעילי טרור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עמית הלוי. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 31), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון על סדר-היום – הצעות להביע אי-אמון בממשלה של סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי. אני מזמין את חבר הכנסת סימון דוידסון לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד, בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חברתי חברת הכנסת, כנסת נכבדה, אדוני השר, הנאום הזה, נאום סיכום כנס החורף – אני קורא לו "מבול של צרות של הממשלה החדשה". חברים יקרים, רגע לפני הפגרה אני חושב שזה זמן טוב לסכם את כנס החורף ההזוי שעבר עלינו בכנסת העשרים-וחמש. ארבעה חודשים שנראים כמו סיוט מתמשך. מה לא הבטחתם לנו לפני הבחירות? אין-ספור תשדירים של ש"ס והליכוד להורדת יוקר המחיה. הבטיחו לנו הורדת מחירים, הורדת יוקר המחיה. ביבי נתניהו, ראש הממשלה שלנו, נזכר שיש דבר כזה שנקרא תחנת דלק; הגיע לתחנת דלק לתדלק, נזכר שיש סופרמרקט – הגיע והראה לנו כמה המחירים יקרים בסופרמרקט; והשלטים של ש"ס זעקו: ממשלה שמרעיבה ילדים; כן, כך קראו לנו, ממשלה שמרעיבה ילדים. בפועל מה קיבלנו? עליית מחירים על הראש של האזרחים. רק בשבוע שעבר פרסמה המועצה לצרכנות כי סל המוצרים של כולנו מתייקר ב-1% בכל חודש – שיהיה בהצלחה לכל הציבור בקניות לקראת פסח; ש"ס הבטיחו לציבור עוף בשבת, הייתה הבטחה כזאת, עוף בשבת לכולם, אבל בפועל מה קיבלנו? מחירי העוף זינקו בעשרות אחוזים בחודשיים האחרונים. לפחות אפשר לאכול את השקרים שהממשלה הזאת מוכרת לנו. יתרה מכך, חברים יקרים, הממשלה הזאת, עם ההפיכה המשטרית המטורפת שלה, עוד מוסיפה שמן למדורה והורסת את כלכלת ישראל. חברות ההייטק נוטשות, סוכנויות הדירוג מזהירות, משקיעים בורחים, אבל את ביבי, או המכונה קינג ביבי, שמחה רוטמן ומר לוין זה לא מעניין. אנחנו הציבור שקופים עבורם, הם לא רואים אותנו ממטר. מאיפה בדיוק אתם רוצים לממן לראשונה תקציב של מעל 500 מיליארד שקל? קיבלנו עכשיו פה על השולחנות את תקציב המדינה – מעל חצי טריליון שקל. מאיפה? מהבור התקציבי שאתם חופרים פה? 500 מיליארד שקל. רק בשבוע שעבר בכירי הכלכלנים במשרד האוצר הזהירו את השר שלהם סמוטריץ' מאובדן של מאות מיליארדי שקלים, וזאת עוד הערכה זהירה. בתגובה שר האוצר שלנו ביקש מאותם כלכלנים להציג גם את ההזדמנויות שמביאה איתה הרפורמה המשפטית, אבל מה קרה? הפלא ופלא – לאף כלכלן לא הייתה דעה כזאת, אפילו לא לאחד. לא מצאו אחד שיתמוך בטירוף הזה. כנראה זה מעניין לסמוטריץ' את הגרנמייזר, כי הוא ממשיך בשלו. ורק ועדת הכספים המנותקת בדיון ללא אנשי מקצוע קבעה ברוב קולות שהרפורמה – אני מצטט – הרפורמה לא פוגעת בכלכלה. כך הצביע גפני בוועדת הכספים. חברים, איזה עוד שקרים סיפרו לנו? מס עבאס, זוכרים את הדבר הזה? השקר הכי גדול של השנה האחרונה. בשנייה שביבי חזר לשלטון, מה הוא עשה? הוא אישר את כל העברת המיליארדים למנסור עבאס ולחברה הערבית. במשך שנה וחצי שיקרו כל יום על הסיפור הזה של 53 מיליארד שקלים, 53 מיליארד שקלים למס עבאס. מה היה בפועל? 3.5 מיליארד שקלים. כי ביבי פשוט שקרן. ולמה? כי הוא בעצמו יודע שכל הכסף הזה, גם 3.5 מיליארד, היו לטיפול בתשתיות של החברה הערבית. אבי מעוז, סגן השר לשעבר, נואם פה כל שבוע על הנדסת תודעה, אני כבר לא יודע איזה מספר זה – שבעים ומשהו – כשבפועל הממשלה הזאת היא מהנדסת התודעה הגדולה ביותר ובראשה האדריכל הראשי, בנימין נתניהו. ואני מצטט, כפי שאמר שר האוצר שלו – לא אני אמרתי את זה, לא נאור שירי, אמר את זה שר האוצר שלו: שקרן בן שקרן. מספרים לנו שנתניהו הוא מר ביטחון, ימין, חזק, מצליח. בפועל מה אנחנו רואים? שאותו נתניהו הוא היחיד שביטל את מצעד הדגלים בפעם הראשונה מאז 30 שנה. למה? כי פחדו מהחמאס. חברים, מי כן אישר את מצעד הדגלים? מי כן אישר להם לצעוד בירושלים? הייתה זאת ממשלת בנט-לפיד – לא נתניהו. רק ימין חזק מצליח – כל הזמן דיברו על זה – ימין חזק מצליח. חברים, זה לא ימין, לא חזק ולא מצליח. אני רק רוצה להזכיר לכל מי שיושב פה את הבלונים שהתעופפו למדינת ישראל במשך חודשים רבים ושרפו שטחים אדירים בעוטף עזה. מי הפסיק את הבלונים? מי עצר את זה? לא ביבי, לא ממשלת ימין חזק – ממשלת בנט-לפיד. אחרי כל בלון נכנסנו בהם בכל הכוח. ומה קרה? זה הופסק, אפילו לא בלון אחד. והיום החיים בעוטף עזה חוזרים להיות חיים ללא חיים – עוד טיל ועוד רקטה. ומה עושה הממשלה? מבליגה. אבל ממי ביבי מפחד? מהשותפים שלו בממשלה, אלה שהחופש שלו בידיים שלהם. הבטיחו לנו משילות, אתם זוכרים? כל הזמן דיברו על משילות. ומי דיבר על משילות? מר בן גביר, הקאובוי שהגיע לכל זירה, פתח לשכות, הדליק את השטח, נפנף באקדח שלו בכל מקום. ואני אמרתי לפני חצי שנה: נושא בן גביר יהיה על הראש של חברי הליכוד. אתם ממליכים אותו, אתם דואגים לעבריין שהורשע להיות אחראי על משטרת ישראל. ואת התוצאות אנחנו רואים עכשיו: יש הידרדרות אדירה. בחברה הערבית נרצחו 37 אנשים בשלושה חודשים – 37 אנשים. לאן זה יגיע? איפה זה ייפסק? אי-אפשר לעצור אותו, הרי. שמונה נשים נרצחו בשלושת החודשים האחרונים. ומה עשה בן גביר לפני שבוע ימים? עצר, מנע מחוק האזיק האלקטרוני לעבור בכנסת ישראל. ומי הצביעו נגד החוק הזה? אותן חברות כנסת שכל הזמן אומרות שהן חברתיות ולמען נשים: מאי גולן, קטי שטרית. עלק בעד נשים. אתם פשוט בושה. בן גביר, אני רוצה להגיד לך משהו באופן אישי: אתה לא מתאים, זה גדול עליך. אתה לא מסוגל לנהל את זה. לא ניהלת שום דבר בחיים שלך. כלום לא ניהלת. אני מציע לך, שים את המפתחות על השולחן למען מדינת ישראל. חברים יקרים, הנושא של ממשלת ישראל הוא לא רק במדינת ישראל. גם בחוץ הצרות לא מפסיקות: שר האוצר סמוטריץ' נואם ליד מפת ארץ ישראל הגדולה וגורם לפרלמנט הירדני להצביע בעד גירוש שגריר ישראל. כמובן לסמוטריץ' היה עוד הישג גדול – פשוט ציטט ואמר שצריך למחוק את חווארה, ואין דבר כזה עם פלסטיני. מה הדבר הזה יצר לנו? עוד משבר בין-לאומי ועוד משבר בין-לאומי. סעודיה, שהתקרבנו אליה והיינו כבר אמורים להיות ביחסי ידידות איתם – הם פנו ימינה לכיוון איראן ומחזקים את היחסים עם איראן. כמה בעיות הממשלה עושה לנו בעולם. אפילו את ראש הממשלה שלנו מר ביבי נתניהו, קינג ביבי, לא מזמינים בארצות הברית. איפה זה נשמע שנשיא ארצות הברית לא מזמין את ראש ממשלת ישראל? כמה אתם גרועים? לאן אתם מובילים אותנו בכל דבר, בכל מקום? אבל יש גם הישגים לממשלה הזאת, ואני אמנה לכם כמה מהם: ביטול המס על החד-פעמי, כדי שיזיק לסביבה; ביטול מס על משקאות מתוקים – להזיק לילדי ישראל; ביטול הנבצרות, למען קינג ביבי; חוק החמץ – בלי זה אי-אפשר לנהל את המדינה; חוק אפליה במתן שירותים, שעולה עוד מעט; חוק המתנות למשפחת ביבי; חוק דרעי 1; חוק דרעי 2; יש עכשיו חוק חדש ששמענו עליו, תוספת 12 מנדטים לקואליציה; חוק מאסר לנשים עם שרוול קצר בכותל; מעונות לראש הממשלה במקום לפעוטות שלנו. והדבר הראשון שעשה מר קרעי – הרצון לסגור את ערוץ 11. ההיסטוריה תשפוט את אותם אנשים שיושבים בקואליציה. ההיסטוריה תשפוט את המצב שאתם מביאים את מדינת ישראל אליו. כך מסתיים לו כנס החורף בכנסת העשרים-וחמש, כנס חורף שהביא איתו מבול של צרות וגשם של טירוף. לסיום, משפט אחרון: אני רוצה לומר לכל אזרח ולכל אזרחית שיוצאת או יוצא עם דגל ישראל – –

היו"ר אמיר אוחנה:

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – בכל נקודה במדינה: בעיניי אתם גיבורים וגיבורות. אתם אלה שעוצרים את המהפכה המטורפת. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. ישיב על ההצעה להביע אי-אמון של סיעת יש עתיד השר לירושלים ומסורת ישראל השר מאיר פרוש, בבקשה.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שמעתי בקשב רב את דבריו של חבר הכנסת סימון דוידסון, ואני חייב לומר שאתה עשית את הלא-ייאמן, כי בבוקר כזה הנאום שלך היה צריך להיות לגמרי לגמרי לגמרי שונה – כי הינה, הלכתם למאבק, ויש סדקים, ויש כאלה שחושבים שאולי צריכים לעצור את החקיקה – –

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

אתה חושב שאנחנו מרוצים מזה? אנחנו לא מרוצים מזה.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

– – אבל אתה הכנת נאום כמו שחבר באופוזיציה צריך להכין, ואתה מנסה להתדיין ולהתחשבן עם הממשלה, ובצדק. אני רוצה לומר לך מה היה הבסיס של האופוזיציה בקדנציה הקודמת. לא היה דבר כזה בהיסטוריה של מדינת ישראל, וכנראה של עוד מדינות דמוקרטיות, שדווקא חבר כנסת מסיעה של שישה חברים הוא שמצליח לכהן כראש ממשלה. עכשיו, למה זה היה? לפיד הבין שהוא לא יכול להקים ממשלה. למה הוא לא יכול להקים ממשלה? בנט אמר לו: תשמע, יש לך סכסוך עמוק עם החרדים. אם אתה תנסה להיות ראש ממשלה, אין לך סיכוי לרכז פה 61 חברי כנסת – זה היה הסיפור שבנט מכר ללפיד – ואני דווקא כן מקובל; אומנם הייתי בממשלה של 2013, תשע"ג למנייננו, והייתי אחר כך גם במשרד החינוך, נהגתי עם הדתיים, עם החרדים, פחות או יותר טוב; אני, אם אני אהיה ראש ממשלה, הדבר הזה יכול לעבוד. וכך לפיד קנה את זה, עם הסכם שבו הוא יהיה ראש ממשלה חליפי ומחליף אותו במחצית הקדנציה. עד כאן זה בסדר – בנט זכה בפיס הזה והיה ראש ממשלה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

חשבתי שתענה לי כמה הממשלה שלכם כל כך טובה, אבל בסדר.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

קודם כול נדבר על הממשלה הקודמת. אחר כך נגיע.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הממשלה הקודמת זה היסטוריה.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אבל מה שקרה, וזה מה שבעצם הקפיץ את כל מי שהיה פה, כולל חברים בתוך הקואליציה ההיא – עובדה שחברת הכנסת עידית סילמן בסופו של דבר עזבה את הקואליציה הזאת, והיו עוד כאלה שלא הייתה להם הרגשה טובה לחיות בקואליציה כזאת. בואו נתחיל מהתחלה. אנחנו כאופוזיציה מגלים שבנט, כאחד שמכריז שהוא עשר או מאה מעלות ימינה מהליכוד, הקבוצה שלו ימינה, וכך גם גדעון סער, שבאופן עקרוני הלך על הטייטל של איש ימין – הוא לא רצה להיות בליכוד כי יש לו טענות על נתניהו, אבל גדעון סער בעצם הלך על הטייטל שהוא איש ימין. הראיה – לקראת הבחירות שהיו לפני ארבעה, חמישה חודשים, לא ימינה עברה את אחוז החסימה בסקרים ולא גדעון סער יכול היה לעבור בסקרים. הוא לא קיבל את המנדטים מכיוון שבסופו של דבר, הבוחרים שלו שבחרו בתקווה חדשה או אלה שבחרו בימינה, הבינו שבגדו בהם – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה לא מדבר על דברים שאני דיברתי עליהם – על ימין חזק, על מצב כלכלי, על יוקר המחיה, על כמה שהממשלה גרועה.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אני אומר מה היה בקדנציה הקודמת. ואז אנחנו הבנו גם שהממשלה הזאת בראשותו של בנט ולפיד כראש ממשלה חליפי מחוברת, והם לא מסוגלים לעשות שום דבר ללא הסכמה של מנסור עבאס. שום דבר. אנחנו זוכרים את ההצבעות שנפלו כאן במליאה מכיוון שמנסור עבאס לא הסכים להן. זה התחיל מהחוק של הקנביס ועוד חוק. כל מה שהממשלה רצתה לכאורה להציג משהו שדומה לימין, הם הבינו שהם לא יכולים לעשות את זה, מכיוון שבנט היה מחויב לקואליציה שבה, מי שלט? מפלגת העבודה, מרצ, גם יש עתיד, עם דעות שלא במרכז או בימין. בעצם לקחו את הקולות שקיבלו מהעם ובגדו בבוחרים. זה היה הבסיס, וזה היה שיא הבושה להתנהל כאן בכנסת כקואליציה שבקושי היה לה – בהתחלה 61, שיקלי עזב אותם. אתה הבנת שמדובר פה בחבורה שבקומבינציה מסוימת לקחו את השלטון למרות שהעם לא בחר בהם – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

– – או בוודאי שהוא לא בחר בהם על הרקע הזה של התנהלות כאשר אתה מחובר למנסור עבאס, אתה מחובר למפלגות הערביות. אני לא נכנס לשאלה אם ביבי כן הבטיח. זה לא ענייני אם ביבי הבטיח למנסור עבאס דרך יואב קיש. זה לא העניין. אבל לנהל את הממשלה כשאתה קשור למפלגות הערביות זה דבר שהיה אנטיתזה למה שנפתלי בנט ייצג או גדעון סער ייצג או אביגדור ליברמן ייצג. בסופו של דבר, מכיוון שרציתם להיפטר מממשלה שקוראים לה ממשלה בראשות נתניהו, חברתם והייתם לקואליציה. אין לי טענות ליש עתיד, אין לי טענות למפלגת העבודה ולא למרצ – זה בסדר, זה הרעיון שלכם. מכאן אנחנו ראינו שפשוט גנבו שלטון ללא מנדט מהעם. לכן עשינו הכול והצלחנו – שנה של כהונה והממשלה הזאת הלכה. עוד כמה חודשים קיבל לפיד, גם הוא היה ארבעה חודשים ראש ממשלה, וזהו זה. הממשלה הנוכחית מלכתחילה מבוססת על 64 חברי כנסת. אתה יודע, הנאום שאתה מכין הוא נאום שאתה יכול להציג אותו, וזה בסדר גמור – אתה כאופוזיציה צריך לומר דברים כאלה. אבל אתה יודע ששום דבר מהדברים שאתה ביקשת או שהממשלה הזאת רוצה לתקן – היא לא יכולה לתקן את זה בארבעה חודשים. גם אם היא מתקנת, זה לא יכול להשתקף בשום דוח. בארבעה חודשים אי-אפשר לעשות שום דבר. דרך אגב, אני רוצה לומר לך, הממשלה הזאת מכהנת עוד לא 100 ימים. עוד לא 100 ימים היא מכהנת. אז תמיד יש לנו המושג של 100 ימי חסד.

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – – לא יהיה.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אז אתה בא ונותן נאום – אל תמהר ואל תספיד את הקואליציה הנוכחית. אין לה עוד 100 ימים. שום דבר טוב שהיא תעשה לא יכול להשתקף בשום דוח שייעשה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

בגלל – – –

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

ומה שאנחנו עשינו היה דבר שנדרש על ידי העם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

כן.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

פשוט לקחתם ממשלה, לקחתם – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

כן, נדרש לשים את בן גביר שר משטרה. זה נדרש. לשים את בן גביר שר משטרה.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

– – אוסף של דעות שאין להן קשר אחת לשנייה – אין לזה שום קשר. מה הקשר של מנסור עבאס לתקווה חדשה? מה הקשר של המפלגות הערביות לימינה?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עכשיו זה העניין שלך – – –

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

מנסור – לא, הוא הזכיר אותך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה המשבר עכשיו – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

אנחנו ניהלנו מאבק נגד קואליציה שפשוט אמרה לציבור לפני הבחירות משהו אחד ואחרי הבחירות עשתה משהו אחר. לכן אנחנו הפלנו את הממשלה הזאת, ואנחנו נמשיך פה לתפקד. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לשר מאיר פרוש, ומזמין את חברת הכנסת שרן מרים השכל לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

השר פרוש, אני מבינה שאתה עומד כאן ומתפתל משום שאתה לא מסוגל להסביר איך יכול להיות שנתניהו העביר בדיוק את אותו מס עבאס שאתם ישבתם וצעקתם עליו במשך שנה שלמה. אבל זה לא הסיפור, זה לא העניין. העניין הוא שאתמול בלילה אזרחי ישראל הלכו לישון שבורי לב ובוכים – בוכים על העתיד של הילדים שלהם, על מה שקורה כרגע במדינה. וזה הסיפור. מה שחיזבאללה וחמאס לא הצליחו לעשות ב-75 שנים אתם עשיתם בשלושה חודשים. שברתם את רוחו של העם העמיד ביותר, שעמד במתקפות בלתי רגילות לאורך כל ההיסטוריה, אלפי שנים. ואתם הצלחתם לשבור את רוחו אתמול בלילה, ממש ככה. בא שר ביטחון של מדינת ישראל – הרי מעולם עניין ביטחוני לא היה נושא של קואליציה ואופוזיציה עד שאתם כאן הצבעתם נגד ביטחון ישראל פעם אחר פעם. אופוזיציה למדינת ישראל. ועכשיו חציתם גבול נוסף שמעולם לא נחצה. אתה יודע מתי לא הקשיבו להתרעות הרשויות הביטחוניות? מה קרה ביום כיפור? מה היה הכישלון האדיר ביום כיפור? כל כך הרבה אנשים שילמו בחייהם כי לא הקשיבו למודיעין ולמערכת הביטחונית על מה שקורה, על מה שגועש מתחת לפני השטח, ואנחנו שילמנו מחיר כבד. בא שר הביטחון באומץ, יודע שהוא הולך להקריב את עתידו הפוליטי. למה? כי הוא עושה מה שהוא הבטיח כל חייו – להגן ולשמור על מדינת ישראל ועל אזרחי ישראל. הוא העלה את עצמו על המזבח הפוליטי, יודע שהוא לא ישוב. למה? כי זה הדבר הנכון לטובת מדינת ישראל ולביטחונה של מדינת ישראל. ומה הוא עשה? הזהיר את ראש הממשלה מפני מה שעלול לקרות אם אתם תמשיכו בדהירה המסוכנת הזאת. הוא הציג לו את מה – אתם לא כינסתם קבינט, אז הוא הלך ואמר לו מה הולך להיות. על זה מפטרים שר ביטחון במדינת ישראל? איזו בושה. איך אתם מסוגלים לבוא לכאן ולעמוד מולנו ואפילו לדבר? אנחנו מסתכלים על איזה שיקול דעת יש למי שאמור לנהל את המדינה. אנחנו רואים את חיזבאללה בפעם הראשונה באומץ, בתעוזה שלהם להכניס מחבל לתוך לב-ליבה של מדינת ישראל ועוד להודיע שהם אחראים לזה. איזה אומץ נדרש; איזה קרע אמור להיות כדי שהם, יהיו להם ביצים לבוא ולעשות מעשה כזה. אנחנו נמצאים בתחילתו של חודש הרמדאן, חודש שבו המתיחות הביטחונית היא לפעמים בלתי אפשרית. אני אומרת לך, אני הייתי במג"ב בתקופה של האינתיפאדה השנייה. אתה יודע, אתה מבין בכלל איזה לחץ יש על החיילים, על המג"בניקים, על השוטרים בתקופה הזאת? באיזה שיקול דעת ראש הממשלה מגיע בתקופה הזאת ומפטר את שר הביטחון של מדינת ישראל? הוא אומר לנו דבר אחד: אין פה שיקול דעת. אתם ירדתם מהפסים. אני לא האמנתי שאתם תעשו דבר כזה. על זה אזרחי ישראל הלכו לישון שבורי לב ובוכים בלילה – כי הם מבינים שהאינטרס הביטחוני לא עומד לנגד עיניכם כדבר ראשון. אתם מביאים פה כבר שלושה חודשים חוקי קומבינות. אתם מוכיחים לציבור איך אתם רוצים להיות מעל החוק. על מה? אתם רוצים לתקן את מערכת המשפט על איזה פקקטה שני מינויים פוליטיים כדי להפוך את בית המשפט העליון לפוליטי? על זה אתם שוברים את העם שלנו? על זה אתם קורעים אותנו? אתה מבין מה קרה לטייסים שיצאו למשימות שבהן בערב הם נותנים נשיקה לילדים שלהם בידיעה מוחלטת שיכול להיות שמחר בבוקר הם לא יראו את הילדים שלהם? למה? כי הם יוצאים להילחם באויב, ולא אכפת להם. גיבורים, חסונים. אבל אתם, השר פרוש, אתם שברתם את הגיבורים האלה. אתם שברתם אותם. מה שהאיראנים לא הצליחו לעשות לאנשים בסיירת מטכ"ל, לשבור את רוחם – אנשים שילמו בחייהם – אתם שברתם. אתם הפחדתם אותם כל כך מעתיד המדינה, עתיד הילדים שלהם. אתם שברתם אותם. אתם מתגאים כל כך שאתם יושבים בכוללים ובישיבות ולומדים תורה, שזה כל כך הרבה יותר חשוב מכל דבר אחר. ואתם לומדים את ההיסטוריה של העם היהודי לפרטי-פרטים, פלפולים של הפלפולים, כל פרט וכל מילה וכל פסיק, ואתם רואים את ההיסטוריה חוזרת. איך אתם לא מתעוררים? איך אתם לא אלה שמתריעים בשער? אתם מבינים שאנחנו עומדים לקראת קרע בממלכה והיפרדות לשתי ממלכות, חורבן בית שלישי? והינה, אבא סיקרא צועק עוד פעם בממשלה: תמשיכו, תמשיכו – הינה, בן גביר אומר לנתניהו, ורוטמן: תבעירו את האסמים, תשברו אותנו; שתלך המדינה, שילך הביטחון, שתלך הכלכלה. היחסים הבין-לאומיים שלנו נמצאים בשפל. ראש הממשלה הולך ממדינה למדינה לשיחת נזיפה. האמריקאים – שברתם את היחסים איתם. איזה הישגים הבאתם בשלושה חודשים. ואתם עם הפלפולים של הפלפולים אפילו לא מסוגלים לזהות את מה שלמדתם חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה, יום אחרי יום, איך למנוע את זה. איפה הרבנים שלכם? איך הם לא מזהירים אתכם? איך הם לא אומרים לכם? אתם שוברים את הברית בינינו. אתם קורעים אותנו. אנשים הולכים לישון שבורי לב כי הם חוששים לעתיד של הילדים שלהם ממה שאתם עושים פה. עמד כאן חבר הכנסת סימון דוידסון ואמר: אתם הבטחתם משילות. אתם הבטחתם לתקן את הכלכלה. אתם השתמשתם בכל מיני תכסיסים כמו מס הסוכר, נכון? אנחנו פתאום הפכנו להיות אנטישמים כי עשינו איזה מס על סוכר, חס ושלום. למה, לחרדים לא קוטעים רגליים וידיים בגלל סוכרת? ריבונו של עולם, אתם לא דואגים לילדים שלכם, לבריאות שלהם? אתם כן, כי דרעי שלח עכשיו דרך משרד הבריאות בקשה לא לבטל את מס הסוכר הזה. אז אתם יודעים טוב שאלו היו תכסיסים פוליטיים, אבל מילא. השר פרוש, אם אתם תעבדו במשילות, אם אתם תדאגו לכלכלה – כל הכלכלנים עומדים ומזהירים אתכם, עומדים ואומרים לכם; נגיד בנק ישראל, הכלכלן הראשי באוצר, מניפים לכם דגל אדום, ואתם מתעלמים. בואו, תעזרו, תתקנו את המצב הכלכלי, תורידו מחירים – אנחנו נהיה איתכם, ניתן לכם את כל הגיבוי שתצטרכו. אבל על מה? אתם עכשיו שלושה חודשים נלחמים בנו כדי להעביר חוקים של קומבינות? איך לשים את עצמכם מעל החוק? איך להפוך את בית המשפט העליון לאיזה משרד פוליטי שלכם גם כן שבו אתם מתחילים להתווכח בתוך ההסכמים הקואליציוניים מי ימנה איזה שופט? איך אתם מסוגלים? מהי השליחות שלכם? השליחות שלכם היא עסקנות? השליחות שלכם היא לראות איך המגזר שלכם ימשיך לחיות בעוני, בתוך המעגל הזה? כי זה בדיוק מה שאתם עושים. אתם עושים הכול חוץ מלהתרכז במשילות; אתם עושים הכול חוץ מלהילחם ביוקר המחיה. נתניהו כל כך מתגאה בהישגים הבין-לאומיים שהוא הביא כל כך הרבה שנים – בשלושה חודשים הוא החריב אותם עד עפר. הוא יכול היה להביא בשלושת החודשים האלה הסכם שלום עם סעודיה, ובמקום זה סעודיה הולכת וחותמת על הסכם שלום עם איראן, האויבים הכי גדולים שלנו. מה יהיה עלינו? הרי האיראנים בשטח, נתניהו מתריע. איך הוא לא שומע לאזהרות מערכת הביטחון? ואיזה מין שיקול דעת לפטר שר ביטחון בתקופה כזאת? בושה. בושה. אתם שמים את עצמכם לפני הכול – לא ביטחון, לא כלכלה, לא הקרע בעם. כסף, כוח וכבוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מזמין את השר מאיר פרוש להשיב גם על הצעת האי-אמון הזאת.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני שמעתי את דבריה של חברת הכנסת שרן השכל, שנאמרו בכאב. הם נאמרו מתוך נהמת הלב על מה שבעיניה זה חורבן הבית. זה ברור שקשה מאוד להפסיד בבחירות, ודאי כאשר ההפסד הוא כל כך צורב וגורם להפך ממה שהיה בקואליציה הקודמת. זה מאוד קשה. אני מבין שחברת הכנסת השכל, שבאה מהליכוד ואחר כך היא הייתה בתקווה חדשה, ותקווה חדשה התמזגה עם המחנה הממלכתי מתוך תקווה שיובילו איזשהו מהפך – יש עתיד ואחר כך בני גנץ – וירכיבו ממשלה אחרי ארבעה סבבים, ולבסוף קרה מה שאף אחד מהצד הזה שקוראים להם "שמאל" או "מרכז" או מה שנקרא לו לא חשב שיקרה, ונתניהו ניצח בבחירות עם קואליציה יציבה של 64 חברי כנסת – זה מאוד קשה. גם אני כבר הייתי במצבים כאלה – – –

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

ברור – – –

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אני שמעתי בקשב רב את מה שאמרת.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

– – – זה לא קשה. אנחנו הפסדנו. ההפסד בידיים שלכם – – – תעצרו את זה, תעצרו את זה.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

מותר לי לדבר? אז אני מבקש שתרשי לי. צריך לדעת להפסיד, ומותר גם להביע את הכאב על כך.

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

– – – ביטחון.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת השכל.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

מותר גם להביע את העמדה הנגדית למה שהממשלה החדשה מציגה. מותר, בהחלט מותר. אבל אנחנו מבינים ויודעים שמה שנעשה עכשיו זה לא מתוך הניסיון להציג את הממשלה שהיא זאת שמטפלת בנושא של הרפורמה המשפטית, ואז זה האסון של מדינת ישראל, זה חורבן הבית, ולכן אתם מפגינים; ההפגנות הן מכיוון שמדובר בציבור שהוא מאוד יציב בדעתו ובעמדותיו, והוא לא קשור למה שהממשלה הנוכחית מייצגת, ומכאן, על רקע הדיונים על רפורמה משפטית, יש מי שיודע לארגן את המחאות וההפגנות וכל האופוזיציה נגד. אז, דרך אגב, אני רוצה לומר לך – את אומרת לי שאתמול בלילה אנשים בכו. אני חייב לומר לך, אני לא ראיתי את האנשים בוכים; גם לא ראיתי את האנשים שירדו לנתיבי איילון וסגרו אותו. אבל מה שאני שמעתי – לא שמעתי דיווחים מאף כתב על אנשים שבוכים. אני דווקא שמעתי על אנשים ששמחים שהצליחו לחסום את נתיבי איילון, שהצליחו לשרוף גלגלים, שהצליחו לעשות מדורות, שהצליחו לשבש את התנועה ברחבי הארץ. שמעתי שהצליחו ושמחו, לא בכו; שמחו על כך שיכלו לפרוץ את הגדרות ברחוב עזה. זה מה שאני ראיתי. לא ראיתי אלא שמעתי שזאת השמחה. אף אחד לא בכה על הדבר הזה. וזה לא נכון, מה שאת מנסה לומר פעם, פעמיים ושלוש, שאנחנו כאילו רוצים להיות מעל החוק. מותר להביע דעה שמה שמתרחש היום בכל מה שקשור לנושא השפיטה הוא לא דבר מקובל, בוודאי שלא מקובל, במדינה דמוקרטית. אז אני לא בא ואומר שאנחנו נאבקים ומתגייסים למאבק, שאנחנו רוצים לשנות את סדרי הכוחות בקרב שופטי בית המשפט העליון. כל אחד מבין וכל אחד יודע שאף יהודי חרדי לא יגיע לעולם להיות שופט בית משפט עליון, לא בגלל שלא ירצו לבחור בו, אלא בגלל שהוא לא ירצה להיבחר. אני לא חושב שזאת השאיפה של יהודי חרדי, להיות שופט בבית המשפט העליון, ואולי גם לשפוט שלא לפי ההלכה. אז אנחנו לא מאלה שמובילים את המאבק הזה. אבל אנחנו כן מבינים וכן יכולים להבין את אותו חלק בעם שטוען שלא ייתכן שסדר ההתנהלות בבתי המשפט – הוא מתנהל כמו שהוא מתנהל היום. ואני לא מבין מדוע אי-אפשר לשנות דברים מסוימים בכל מה שקשור לבחירת שופטים או אם אפשר לפסול חוקים, אם בית משפט הוא מעל הכול. כשאת מדברת, חברת הכנסת השכל, על כך שאנחנו רוצים להיות מעל החוק – מה שאני מבין זה שהשופטים רוצים להיות מעל החוק. שופטים יודעים שהכנסת כאן מחליטה על חוק ובוחרת ויש לה רוב, ויש שופטים שהם מעל החוק. אז אני מבין ששופט יכול לעשות מה שהוא רוצה – –

שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):

השופטים לא עברו עבירות מס – – –

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

– – אבל הרי מותר לבקר את ההתנהלות הזאת, מותר לבוא ולומר שלא כל דבר ששופט רוצה לעשות או לא כל דבר שבית משפט עליון רוצה לעשות הוא יכול לעשות, כי הם לא מעל החוק. הם רוצים להיות מעל החוק. אנחנו רוצים להיות מעל החוק? מה זה ההתנהלות הזאת? איפה נשמע שמצד חלק מהעם, שופטים שיודעים שרוב הציבור לא רוצה אותם, והם נאחזים בקרנות המזבח: אל תיגעו בנו, אל תגידו לנו דעות, אנחנו רוצים לשלוט. יש ציבור גדול שלא רוצה אתכם. איך מרגיש חבר כנסת כשהוא יודע שרוב העם לא רוצה אותו? איך הרגיש בנט פה במליאה כשהוא הבין שרוב המליאה לא רוצה אותו? לא היה לו נעים להיכנס לפה. השופטים יודעים שיש חלק גדול בעם שלא רוצה אותם, והם נאחזים: אל תפטרו – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

– – אותנו, אל תעשו דברים שונים. אנחנו לא רוצים את זה, אנחנו רוצים להיות מעל החוק?

קריאות:

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

השופטים רוצים להיות מעל החוק, ואנחנו מבקשים לעשות קצת סדר בדבר הזה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – – באלימות?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

אני רוצה לומר לחברת הכנסת השכל – היא הזכירה כאן את מס הקנייה על השתייה המתוקה. אנחנו לא נכנסים לשאלה אם זה בריא או לא בריא. מי שעשה את זה – ואנחנו יודעים שהוא היה שר האוצר בקדנציה שלכם – עשה את זה, ככה אנחנו יודעים, הוא עשה את זה כדי לפגוע באותה אוכלוסייה שיש בה שימוש רב בכלים מפלסטיק, בשתייה מתוקה. הזכרת גם שאריה דרעי בא אמר, לא אני: אני בעד זה שימתנו את ההורדה הזאת. אבל אנחנו, יש לנו עניין למחוק את כל מה שליברמן עשה – והוא עשה – כדי לפגוע בציבור החרדי, ואם אנחנו יכולים לעשות את זה, זה גם במחיר של דבר שאולי לא מובן, אבל ודאי שאנחנו לא יכולים להסכים לכך שזה מה שישלוט כאן. אז אם אביגדור ליברמן עשה את הדברים האלה כדי לפגוע בציבור החרדי, אנחנו נעשה הכול כדי לשרש כל דבר רע שהוא עשה נגדנו. זאת הסיבה שאנחנו עושים את זה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר הרב מאיר פרוש, השר לירושלים ולמסורת ישראל. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. בבקשה. שלוש דקות, אדוני.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

בוקר טוב, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, בבוקר הזה לדבר על אי-אמון – ואללה. בוקר טוב לאזרחי ישראל שיוצאים להגיד לממשלה המופקרת והמפקירה הזאת: עד כאן. הם יוצאים 12 שבועות ברצף. בלילה יצאו בספונטניות מאות אלפים בכל רחבי הארץ. והיום אני חלק ממגישי האי-אמון בממשלה המופקרת והמפקירה הזאת. "איכנס לאירוע", אמר נתניהו ביום חמישי בקול עמוק, בשחצנות אופיינית, תוך הפרת הסדר ניגוד העניינים. ואכן, ואללה, נכנס לאירוע; נכנס לאירוע מלא מלא, כמו הממשלה המופרעת שלו מלא מלא. הדבר הראשון שהוא עשה – הוא פיטר את שר הביטחון יואב גלנט, שמילא את חובתו הציבורית ואמר לממשלה ואמר לראש הממשלה ואמר את זה בקולו: אתה, אתם, סיכון ביטחוני מיידי וברור למדינת ישראל. את זה הוא אמר, אז ראש הממשלה פיטר אותו. ראש הממשלה החליט גם לפטר את המציאות, והוא אמר בקול בוטח: המציאות, את מפוטרת. המציאות סירבה להתפטר. עד כדי כך היא סירבה להתפטר, שאני שומע שהיא אפילו פנתה ליושב-ראש ההסתדרות שיסייע לה, ופותחים בשביתה כללית במשק. המציאות היא מציאות חמורה של ממשלה מופרעת ומופקרת, כשאיתמר בן גביר הוא שר לביטחון הפנים. איתמר בן גביר מבין היטב לא באזיקים אלקטרוניים – בזה הוא לא מבין; באזיקים רגילים הוא מבין היטב. פי שניים פשיעה ומעשי רצח בחברה הערבית – אף אחד בממשלה לא פוצה פה ומצפצף. אף אחד. רצח נשים – פוגעים ולא מאפשרים להעביר את החוק בדין רציפות. בושה על ראשכם. ממשלה מופקרת ומפקירה. אבל דבר אחד טוב קרה: עבר חוק הנבצרות בשבוע שעבר. עכשיו, נתניהו מבין בנבצרות, והוא עושה את הכול שאם מישהו חשב שהוא נבצר, נהיה משוכנעים שזה נכון. הוא נבצר ברמה הכי עמוקה שנבצרות יכולה להיות. נבצרות אומרת ניתוק מהמציאות. כשראש ממשלה מנותק ממציאות, לא מבין מה קורה, רוצה להרוס את מוסדות המדינה – אתם, חברי הממשלה, צריכים להגיד: עד כאן. ומה אתם עושים? יושבים ושותקים. יושבים ושותקים כבר תקופה ארוכה. חברי הקואליציה יושבים ושותקים בוועדת החוקה; הם יושבים, שומעים טיעונים, והם יושבים ושותקים. למה הם יושבים ושותקים? כי השתיקה היא ערך מרכזי בפוליטיקה הישראלית. לא עוד. עד כאן, אמר הציבור בישראל לכם, ממשלה מושחתת, מפקירה, גזענית, מפלה, מדירה. עד כאן. לכו. צריכים לעשות משהו אחר טוב יותר. אבל לפני הכול, את מה שאתם קוראים לה "רפורמה", הרס הדמוקרטיה במדינת ישראל, את זה לפני הכול צריך לעצור. עד שאני לא אשמע את נתניהו אומר: הכול ירד מסדר-היום, הכול הלך לפח, אני לא נרגע. הוא שקרן. אני לא מדבר על אביו – את זה עשה סמוטריץ'.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. הדובר הבא – חבר הכנסת אלון שוסטר. בבקשה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברים, יש לי שלוש דקות כדי להסביר למה הממשלה הרעה הזאת צריכה ללכת ומהר. ראשית, משום שהיא מרסקת את המגן היחיד של הדמוקרטיה הישראלית, משום שהיא מלאה באמירות כזב ששמענו רק כעת מנציג ממשלת ישראל נגד שופטים. מותר להגיד לראש ממשלה: לך הביתה, ולתת לו הרגשה רעה; אסור לעשות את זה, אדוני השר, לשופטי ישראל. הם המגינים; הם אלו שבולמים כל ממשלה, כל רשות מבצעת, משימוש מופרז בכוח. אתם צריכים ללכת הביתה, לפזר את עצמכם ולתת למוכשרים מכם, כי אתם הצלחתם להוכיח כיצד אפשר להתרסק, כיצד אפשר להיכשל בפחות מ-100 יום. יש מושג כזה 100 ימי חסד. ובכן, אתם לקחתם את 100 הימים הללו והשמדתם את הערך שנקרא הפרויקט של מדינת היהודים הדמוקרטית, כלכלית, ביטחונית, וחמור יותר – את החוסן הנפשי, את החוסן החברתי, את האמון ההדדי שיש בינינו. יש לנו יכולת לעבוד ביחד, והיא עוד תבוא לידי ביטוי. אגב, מה שראינו הלילה היה חלק מזה – גורמים שבאים מכיוונים שונים. והדבר האחרון שאני רוצה להזכיר – הבריחה המפוארת מאחריות. הרי זה דבר נפלא. אני שומע כיצד מאשימים את המפגינים, את האופוזיציה, בפגיעה בביטחון, בפגיעה בכלכלה, בפגיעה בחוסן האומה. זה דבר מופלא. מי בחר להתעלם מקווי היסוד של הממשלה שהציג נתניהו לפני פחות מ-90 יום? הוא עצמו. מי מפריע לו להתעסק במשילות? מי מפריע לו להילחם ברציחות הנוראיות במרחב הערבי והכלל-ישראלי? מי מפריע לו לעסוק ביוקר המחיה, לעסוק בגרעין האיראני? מי מפריע לו לעסוק בהסכמים נוספים עם מדינות ערב? הוא עצמו, בכניעה המפוארת שלו לסדר-יום שולי, שמכניס את מדינת ישראל לסמטה אפלה ומיותרת. בדבר אחד הצליחה הממשלה הזאת – לאחד ציבורים רחבים במדינת ישראל – –

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

– – כנגד ריסוק מערכת המשפט, כנגד הכישלון וכנגד הבריחה מאחריות. תסיימו את הכישלון הזה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, בבקשה. אני מבין שאין דובר מש"ס ואין דובר מיהדות התורה; ירד.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אז תבואנה שתיים נשים אל המלך. זאת אומרת: בני החי ובנך המת, וזאת אומרת: לא כי, אלא בנך המת ובני החי. אני עומד פה עכשיו וחושב על כל אותן ילדות בנות 14 שנשלחו למעצר עד תום ההליכים כי חסמו כבישים; על אוטובוסים שנעצרו בקריית שמונה שבצפון כדי למנוע מהם להגיע להפגנות סמוך לגוש קטיף; על איך שדיברתם אז על סרבנות ואיך אתם מדברים עליה היום. אני נזכר איך באותם ימים מלאה הארץ סרטים כתומים. חסמנו כבישים, הפגנו, אבל זה לא היה אכפת לכם. בתי הקפה היו מלאים, בתי הקולנוע, ובחופש הגדול טיילתם. הדמעות שלנו לא המסו לבבות קרים. הבתים הוחרבו, הקברים נחפרו והפיות נסתמו. אנחנו זוכרים איך רמסו אותנו אז, ואנחנו רואים איך מנסים לרמוס אותנו גם היום, את הבחירה הדמוקרטית שלנו. אנחנו עומדים בעיניים פעורות מול המראות ומבינים שהקול שלנו מבחינתכם שווה פחות בקלפי מהקול של ציבורים אחרים. במדינת ישראל 2023, אחרי 70 שנות, מותר לימין להצביע ולהיבחר בבחירות, לשבת פה על הכיסאות, להחזיק בתעודות חברי כנסת ושרים, אבל זהו, זה כל מה שמותר לנו. ברגע שרק נעז לנסות למנות שני שופטים בקדנציה, הטייסים יסרבו לתקוף באיראן, יפסיקו את המראות המטוסים מנתב"ג, הרופאים יסרבו לבוא לעבודה והכבישים ייחסמו לזמן ארוך בחסות משטרת ישראל. וכל זה אחרי שהתחננו אליכם כמו שלא התחננה מעולם קואליציה לאופוזיציה במדינת ישראל לבוא לדבר. התחננו כי אנחנו אוהבים אתכם ואנחנו אוהבים את העם הזה ומכיוון שלא רצינו פה משבר. אבל אתם, לא מעניינת אתכם הרפורמה; מעניין רק שהימין לא ישלוט היום ולא יוכל לשלוט לעולם. זאת, רבותיי, לא דמוקרטיה. זאת אנרכיה. תנו אמון בממשלה, תנו אמון בדמוקרטיה הישראלית. יש דרך איך העם הזה מכריע, והדרך הזאת קורית כאן. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. חברת הכנסת לימור סון הר מלך – איננה. חבר הכנסת יבגני סובה, בבקשה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, "אין לי ארץ אחרת / גם אם אדמתי בוערת, רק מילה בעברית חודרת / אל עורקיי, אל נשמתי / בגוף כואב, בלב רעב / כאן הוא ביתי. // לא אשתוק, כי ארצי / שינתה את פניה. / לא אוותר לה, / אזכיר לה, / ואשיר כאן באוזניה / עד שתפקח את עיניה". זהו בוקר של יום היסטורי. אנחנו מאוד מקווים שהקואליציה במיידי תעצור את החקיקה המטורללת הזאת ותתחיל להפנים מה קורה בעם ישראל. כשאני אומר, אדוני היושב-ראש, "להפנים", אני מתכוון גם לחברי הקואליציה, ואני רוצה להגיד להם בקול ברור כאן מדוכן הכנסת: אף אחד לא רומס אתכם, אף אחד לא דורס אתכם ואף אחד לא כופה עליכם שום דבר. בינתיים שלושה חודשים אתם דורסים, אתם כופים, ואתם אלה שניסיתם לרמוס את הדמוקרטיה הישראלית. זה נכון, כולנו עם אחד, ואני בטוח שנישאר עם אחד. אני עליתי ארצה לפני 26 שנה, כשראש הממשלה היה בנימין נתניהו – נתניהו אז, שניצח את פרס ב-1996, שדיבר דברים מאוד גבוהים ובסוף החזיר את חברון, שחרר מחבלים, ושנים רבות רק דיבר על הביטחון כשהמצב הידרדר. אני קורא מפה לחבריי בליכוד: זהו צו השעה. תבואו לראש הממשלה, לראש התנועה שלכם, ותגידו לו מילה אחת: די, מספיק עם ההטרלה הזאת, מספיק עם האינטרסים האישיים שלך, מספיק לקחת את האינטרס האישי שלך לפני האינטרס של המדינה. היום בבוקר קיימנו דיון עם שר הביטחון גלנט – עדיין שר הביטחון – בוועדת חוץ וביטחון. היו שם חברי כנסת מכל קשת הבית. אני לא יכול לדבר על זה כי זה היה דיון חסוי, אבל שר הביטחון אמר את זה בקולו: יש דאגה אמיתית וכנה שכל מה שקורה היום כאן בכנסת מחלחל לצבא ההגנה לישראל; ואם זה יביא לסדק ענק, כשכבר אנחנו רואים את הסדק הזה – לא יהיה לנו צבא, לא יהיה לנו ביטחון וגם לא תהיה לנו מדינה. מי שאחראי למצב הזה זאת לא האופוזיציה – זה ראש הממשלה והשרים שלו, שמסתגרים עכשיו במשרדים שלהם וחושבים שהם יכולים להמשיך בחקיקה הזאת. מי שממשיך בחקיקה מנותק מהרחש הציבורי, מנותק ממאות אלפי אזרחים שרק רוצים דבר אחד – רוצים לשמור על המדינה שלנו ורוצים לכבד אחד את השני. הגיע הזמן לקום ולהגיד לנתניהו: די, מספיק.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, שהגיעה באיחור קל, לפנים משורת הדין.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

"לישועתך קויתי ה'". ברשות היושב-ראש, כנסת נכבדה, את הדברים הבאים אני מבקשת למסור לעם האהוב והטוב שלי. הדברים יוצאים מן הלב הדואב, בתקווה שייכנסו אל הלב. הדברים מופנים לאלה שעוד ליבם פתוח ואוזנם כרויה לשמוע, וגם לאלה שכבר איבדו אמון ותחושת האימה מלווה אותם אך עוד תרים אחר האמת – אליכם המילים האלה מופנות. אני ערה וקשובה לזעקות ולכאב ומאמינה בכנות הפחד ובתחושות הייאוש המכלה וחוסר האונים. תאמינו לי, לא רצינו לפגוע באף אחד – לא לפגוע באוכלוסיות מוחלשות, כמו שאתם מנסים להפחיד את כולם, לא בלהט"בים, לא בנשים, בוודאי לא בדמוקרטיה; רצינו לעשות רק טוב, להוסיף עוד טוב לעם האהוב שלנו; רצינו לעצור את הטירוף והסבל שהיו עד עכשיו נחלתם של כל כך הרבה חלקים מעם ישראל בחסות שלטון בג"ץ. לכם, מנהיגי האופוזיציה, היה לכם יסוד של אמת, אבל אתם לקחתם אותו כל כך רחוק – כל כך רחוק כדי לשסות ולהפחיד עד אימה את עם ישראל; רחוק כדי לשסות אחים באחים; רחוק מדי כדי לשקר על דבר שגם אתם רואים בו חשיבות וצורך קריטי; רחוק מדי כדי לתת דרור לכל היצרים הכי אפלים ואלימים שקיימים בעולם; רחוק כל כך כדי לתמוך בסרבנות ובסרבנים, בצה"ל, שהיה הדבר הכי קדוש ושמור; רחוק כל כך כדי להבעיר את המדינה וליצור כאן אנרכיה ומלחמת אחים. כולכם יודעים את האמת: הרפורמה – או ההפיכה המשפטית, כלשונכם – היא לא הסיבה, היא באמת רק התירוץ כדי לא להשלים עם הבחירה של העם – העם הטיפש, הנבער, שלא מבין מה הוא בחר. אני מאמינה שיש בקרבכם אנשי אמת; אני מאמינה שרבים מכם רוצים בטובת העם והארץ הזאת, אך בפעם הזו נהגתם בחוסר אחריות מנהיגותית בלתי נתפסת, ניצלתם וגיליתם את הפנים המכוערות של הדמוקרטיה. זו הדמוקרטיה היחידה שבה המיעוט שולט ומכתיב את הערכים. לזאת ייקרא דיקטטורה. וגם לזה אפשר לעשות תשובה. אני מאנשי האמונה, ויודעת שבסוף בורא עולם מוליך את העולם, וכמו שהבעל שם טוב אומר: אם זה טוב, אז זה ממך, בורא עולם; אם זה רע, זה גם ממך, בורא עולם; אם זה ממך, אז זה טוב. אז גם בתוך ההסתרה שיש היום אני יודעת שיש כאן מי שיצר כאן מהלך שלם שהוא גדול מכולנו, מהלך מדויק וטוב, מברר ומדייק גם כשהוא כואב, אבל הוא מוליך לעתיד בטוח, אמיתי וטוב יותר עבור כולנו. ולכם, חבריי באופוזיציה, אני פונה לרגש האחריות שבכם: צאו לעם המבוהל, תספרו לו אמת שלמה שאין בה אגו, שאין בה פופוליזם, שאין ניצול לרעה של הפוזיציה. תעודדו את עם ישראל, תנו לו תקווה, כי לשם כך נבחרנו. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת מנסור עבאס, בבקשה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מאוד מוזר שהשר התורן בחר להחזיר אותנו לימים האפלים שהיו במליאה הזאת בקדנציה הקודמת. לא מוצא חן בעיניו שמפלגה ערבית תהיה שותפה לקואליציה ושתוכל להשפיע ולתת מענה למצוקות של החברה הערבית. אדוני השר, אני לא יודע אם אתה מודע לכך שמאז כינון הממשלה הזאת מספר הנרצחים בחברה הערבית הוכפל.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

מה?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הוכפל. הינה, אתה לא מודע לזה.

היו"ר אוריאל בוסו:

הנרצחים.

השר לירושלים ומסורת ישראל מאיר פרוש:

הנרצחים. לא שמעתי שאמרת.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לכן כאשר אתה בא בטענות על נוכחות מפלגה ערבית בקואליציה בלי לתת מענה לצרכים של חלק מהאזרחים, 20%, שעד עכשיו סובלים מהדרה, מגזענות ומאפליה בתחומים רבים, וגם כאשר באים חברי כנסת לדבר בשם המוסר והערכיות, ולא באנו לפגוע באף אחד – אפילו את זה שוכחים לכתוב. גם לא רוצים לפגוע בחברה הערבית, וכן רוצים לטפל בסוגיות של החברה הערבית. אנחנו יצאנו לדרך הזאת. זה ביטוי של לקיחת אחריות מצד אחד, גם כדי לקחת חלק בפתרון של הבעיות הספציפיות של החברה הערבית, אבל גם של כלל האזרחים בישראל. אנחנו המפלגה היחידה שהגישה מתווה פשרה לוועדת החוקה, חוק ומשפט כדי לתרום את תרומתנו בניסיון למצוא פתרון הוגן והולם למשבר שאנחנו נמצאים בו. לכן מי שחושב על המשך ההסתה, ההדרה, ההתעלמות מהבעיות של החברה הערבית – הוא טועה, בסופו של דבר זה ישליך את עצמו גם על כל מרקם היחסים בין כל המגזרים השונים במדינת ישראל. אנחנו היינו שם, ואנחנו נחזור לשם כדי להשפיע לטובת החברה הערבית ולטובת כלל הציבור בישראל. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת מנסור עבאס. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה, כבוד היושב-ראש. אני חושבת שיש משהו מאוד ביזארי בזה שאנחנו מגישים היום אי-אמון או מנמקים אי-אמון כאשר הציבור אתמול כבר הכריז שאין לו אמון בממשלה הזו, כאשר הציבור יצא במאות אלפים לרחובות אתמול כדי להגיד בצורה הכי ברורה: ראינו והבנו שזו דיקטטורה. הדיקטטורה אתמול התנהגה כמו כל דיקטטורה. מי שמרים ראש, אפילו אם הוא מתוך המחנה, אפילו אם הוא גנרל שהוכיח את הנאמנות שלו בזה שדרך על גופות, הוא יסולק, הוא יחוסל. ככה זה בדיקטטורה, והציבור הבין את זה. נתניהו חשב שהוא ככה ישתיק את הקולות, אבל הוא בעצם הוציא את הקולות לרחובות, כי הבינו. הקולות האלה – אנשים יצאו כבר 12 שבועות כדי להגן על הדמוקרטיה; התחילו מסע בלהגן על בתי המשפט, ואחר כך זה התרחב להגנה על הדמוקרטיה. אני מאוד מקווה שבדרך פקחו את העיניים והבינו שדמוקרטיה לא התקיימה במדינה הזו. הדמוקרטיה היא אותה דמוקרטיה שגורמת לחוסר ביטחון גם לאזרחי המדינה על ידי כיבוש של עם אחר. דמוקרטיה לא מתקיימת בצל כיבוש, דמוקרטיה לא מתקיימת בצל הדרה של אוכלוסייה שלמה, 20% מהאזרחים. זאת לא דמוקרטיה, זאת הגמוניה לבנה ציונית, יהודית – תקראו לה מה שאתם רוצים. עכשיו האתגר האמיתי הוא לא להסכים לחזור לסדר הישן, שלא היה דמוקרטי. אם כבר יצאתם מהבתים, אם אתם כבר מוכנים להיאבק כדי שהמדינה הזאת תהיה דמוקרטית, בואו נבנה משהו אחר. בואו נגיד שדמוקרטיה שמחוקקת את חוק הלאום ואת חוק האזרחות הגזעני היא לא דמוקרטיה. ואם רוצים לבנות, אז בואו נתחיל לבנות משהו אמיתי, שבו יהיו שותפים גם מהאוכלוסייה הערבית, גם מיוצאי אתיופיה, שהדרתם אותם לאורך שנים, וגם מקרב האנשים המוחלשים מעמדית. הגיע הזמן להבין. יצאנו למאבק? בואו נמשיך אותו כמו שצריך. לא להתקפל עכשיו. להמשיך ללחוץ לכיוון של דמוקרטיה אמיתית וסיום הכיבוש.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חברת הכנסת מרב מיכאלי, בבקשה. למי קראת לא להתקפל? לנתניהו? לחקיקה?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא, למפגינים.

היו"ר אוריאל בוסו:

אה, למפגינים. שמעתי את המילים "לא להתקפל", לא הבנתי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

דווקא בחקיקה תתקפלו, תכניסו למזוודות. מבחינתי, תלכו הביתה בחקיקה.

היו"ר אוריאל בוסו:

ברור. מבחינתכם.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אולי נבהיר את זה לפרוטוקול? אם היה חוסר הבנה, נסביר.

היו"ר אוריאל בוסו:

הבהרת יפה מאוד. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

מרב מיכאלי (העבודה):

תודה, אדוני היושב-ראש. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, זאת הצעת אי-אמון בממשלה. וכאן אנחנו עולות ועולים לנמק למה יש לנו אי-אמון בממשלה. אבל ברגע הזה במדינת ישראל – אם אי פעם היה אי-אמון בממשלה כלשהי, זה הרגע הזה. אי-אמון מוחלט של הלוחמות והלוחמים שלנו, של הצבא שלנו. אי-אמון מצד זרועות הביטחון האחרות. אי-אמון מצד ההסתדרות, שמשביתה עכשיו את המשק יחד עם המעסיקים, בשיתוף פעולה נדיר בין המעסיקים וההסתדרות וארגוני העובדות והעובדים. אי-אמון מצד ההסתדרות הרפואית, מצד הסתדרות המורות והמורים. אי-אמון של מאות אלפי אזרחיות ואזרחים שיוצאות ויוצאים לרחובות כבר 12 שבועות ברצף. מכל עבר, אדוני היושב-ראש, איך שלא תסתכל על זה, באמת מכל עבר, יש אי-אמון בממשלה הזאת ובמהלכים שהיא מובילה. אני אומרת לך, אני עשר שנים בכנסת, שמונה מתוכן הייתי באופוזיציה לממשלות נתניהו – כזה לא היה. לא היה כזה מצב שבו ממשלה פשוט דורכת, דורכת, על החוק, על המוסר, על הציבור העצום, שלחלקו הגדול היא פשוט שיקרה – כי היא הבטיחה לו ביטחון אישי, היא הבטיחה לו חינוך חינם מגיל לידה עד שלוש, היא הבטיחה לו לבטל את הפריפריה, היא הבטיחה המון המון דברים. אבל מה היא עושה? מביאה חוקי שחיתות פרסונליים והפיכה משטרית שתפגע בכל אזרחית ואזרח, לא משנה למי הם הצביעו. זה נמשך כבר שבועות ארוכים, אבל אתמול, אתמול נחצה קו שהוא לא אדום – הוא שחור. בא שר ביטחון. הוא מביא את הקולות שהוא שומע, שמובאים לו בצורה המוסמכת ביותר, מתוך הצבא וזרועות הביטחון, ואומר: המהלכים של הממשלה הזאת מייצרים סכנה ברורה, מיידית, מוחשית לביטחון ישראל. ומה עושה ראש הממשלה בתגובה? מפטר אותו. נפטר מהשליח. כלומר, ביטחון ישראל, שתמיד היה פה מעל ומתחת לכל מחלוקת פוליטית, הופך למרמס בידי ראש ממשלה שמעוניין אך ורק באינטרסים שלו. זה קו שלא נחצה מעולם, ואסור שייחצה. בישיבה בוועדת החוץ והביטחון הבוקר יצאה קריאה, לא בשם הוועדה, אבל של רבות ורבים מהחברים, שלא לפטר בעת הזאת את שר הביטחון, משום שדווקא ברגע הכל כך רגיש הזה לביטחון ישראל, ודווקא כשיש ראש ממשלה כל כך לא כשיר, כל כך לא אחראי, כל כך מנותק מהמציאות, אסור לפטר את שר הביטחון. אבל, אדוני, בעיקר זה הרגע להסתכל נכוחה ולהגיד: זוהי ממשלה שראויה לאי-אמון גדול וגורף.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז – אחרון הדוברים. בבקשה.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בימים אלו מושלמת ההפיכה המשטרית, שמטרתה להפוך את המשטר במדינת ישראל מדמוקרטי, שמבוסס על שלטונם של נבחרי הציבור, לדיקטטורה של האליטות, שמכבסת מילים ובהנדסת תודעה נקראת בציניות "דמוקרטיה מהותית". כלומר, שלא משנה מה הציבור בוחר אלא רק מה משרת את האג'נדה הליברלית השמאלנית הרדיקלית כנגד הזהות היהודית והציונית של המדינה. המקור זה כמובן אהרן ברק, שמעולם לא עמד לבחירת הציבור, ומאז המהפך של עליית הליכוד לשלטון עשה הכול כדי לרוקן את המהפך הזה מכל תוכן ולהחליש עד כמה שניתן את הכוח ויכולת המשילות של נבחרי הציבור. השיא היה ביצירת מעמד-העל של חוקי-היסוד, כנגד כוונת המחוקקים, בהמצאת הסמכות לפסול את החלטות הרשות המחוקקת והרשות המבצעת ובהעמדת מוסד הייעוץ המשפטי מעל נבחרי הציבור ללא שום תוקף חוקי. אבל אפילו ביחס לערכים שלהם הכול היה צביעות והעמדת פנים. מעולם מערכת המשפט, התקשורת הישראלית והפוליטיקאים המאתרגים מהשמאל לא דרשו מעצמם את מה שדרשו מהימין. אלו שדרשו נורמות של זהירות מניגוד עניינים וממינוי מקורבים היו אלופים בנפוטיזם ובעיסוק בעניינים שנוגעים להם אישית בתוך בית המשפט העליון; אלה שדרשו ניקיון כפיים וטוהר מידות העלימו עין וטייחו חקירות של בכירים בעלי הדעות הנכונות; אלו שמתקוממים עכשיו כנגד פיטורי שר שמנהל מדיניות עצמאית כנגד מדיניות הממשלה לא פצו את פיהם כששרון המאותרג, שהגה תוכנית העקירה והגירוש כדי להינצל מהתיקים שלו, פיטר שרים שלא התיישרו עם הבגידה שלו בהתיישבות; אלו שזועקים כנגד זכות הממשלה להעמיד על מקומם פקידים בלתי נבחרים, שמונעים ממנה לממש את המדיניות שלה, נאלמו דום כאשר מופז ושרון לא האריכו את כהונתו של הרמטכ"ל דאז בוגי יעלון בגלל שהעז להביע את דעתו כנגד תוכנית ההתנתקות, שראה בה מתן רוח גבית לטרור. אפשר להביא עוד אין-ספור דוגמאות לצביעות של השמאל ונציגיו, אבל המכנה המשותף הוא שבעיניהם הכול כשר בהפיכה שהם מבצעים במדינת ישראל לאחר שהפנימו שהעם כבר לא איתם והם מיעוט הולך וקטן. אני קורא מכאן לראש הממשלה ולחבריי ראשי הקואליציה: המשיכו במה שהתחלנו. כלומר, בתיקון ובהחזרת האיזון בין הרשויות. כניעה שלנו תהווה מתן אישור סופי לכך שאין עוד כל טעם בבחירות דמוקרטיות בישראל, ובעצם בזה ישראל תהפוך למדינה דיקטטורית שבה הדיקטטורים הם האליטות בבית המשפט העליון, בתקשורת ובפקידות הבכירה במערכות הציבוריות. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. אני מזמין את שר התקשורת חבר הכנסת שלמה קרעי לסכם את הדיון. לאחר מכן נעבור להצבעות על הצעות אי-אמון של סיעות האופוזיציה. בבקשה, אדוני השר.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני השר, ללכת עכשיו לעזאזל או אחרי שאני אשמע את הדברים שלך?

שר התקשורת שלמה קרעי:

פשוט תלך לאן שאתה רוצה לשלוח את המדינה האהובה שלנו. תלך לשם.

טלי גוטליב (הליכוד):

לאיפה שאתה רוצה ללכת. בדיוק, טוב מאוד, השר.

גלעד קריב (העבודה):

אה, הבנתי. אתה נותן לי בחירה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תלך לאן שאתה שולח את אזרחי מדינת ישראל, אל המקום ששם אתה רוצה לשרוף את המדינה, כי היא לא מעניינת אותך.

מרב מיכאלי (העבודה):

אתה שולח אותנו לעזאזל – – –

גלעד קריב (העבודה):

אתה שלחת אותנו לעזאזל.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מבחינתך, אין לך בסידור "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים". מבחינתך זה "ותחזינה עינינו בשובנו לאוגנדה או לקנדה".

גלעד קריב (העבודה):

– – – לא נלך לשום מקום, לא לעזאזל ולא לשום מקום – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

מדינת ישראל לא מעניינת אותך בכלל. אתם מחקתם מסידור התפילה את השיבה לציון, את ירושלים, את המורשת, את הזהות היהודית, את הכול אתם מחקתם.

גלעד קריב (העבודה):

אנחנו לא ניתן לך, לא לשלוח אותנו – – – ולא לעזאזל.

היו"ר אוריאל בוסו:

אפשר לשבת, חבר כנסת קריב, אפשר לשבת.

גלעד קריב (העבודה):

חוצפן, מסית, מדיח, חדור שנאה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

מבחינתכם, הסרבנות, לשרוף הכול.

טלי גוטליב (הליכוד):

די, כבר. די, די.

היו"ר אוריאל בוסו:

אפשר לשבת, חבר הכנסת קריב, ולקרוא קריאות ביניים בנחת. חבר הכנסת גלעד קריב, תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

– – – לא לעזאזל ולא לשום מקום.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא רק "יהודית" אין לך, לא רק "יהודית" אין לך, גם "דמוקרטית" אין לך. אתה לא יודע לכבד הכרעה דמוקרטית.

גלעד קריב (העבודה):

– – – שמפיצים שנאה. אתה חדור שנאה, מסית, מטומטם. דוקטור שנאת חינם. דוקטור שנאת חינם.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תתייחס אליו. צא החוצה.

היו"ר אוריאל בוסו:

שנייה, השר. השר, רק רגע. חבר הכנסת גלעד קריב.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תן לו, זה בסדר. זה כל מה שנשאר לו. לצעוק, לצעוק, לשרוף את המדינה, לסרב להגן על אזרחי מדינת ישראל, לעודד סרבנות.

גלעד קריב (העבודה):

לא, לא – – – אתה מגן על אזרחי מדינת ישראל – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה והיושבת-ראש שלך, שבגללה אתה יושב באופוזיציה. היא זו שמחקה את מרצ. אתם אלה שלא ידעתם. אתם לא יודעים פוליטיקה, לא יודעים "יהודית", לא יודעים "דמוקרטית", כלום אתם לא יודעים. חבורה של אנשים שכמעט ונמחקתם בבושת פנים ונזרקתם לפח האשפה של ההיסטוריה.

גלעד קריב (העבודה):

אתה, שהרב שלך, הרב מאזוז – – – לשלוח את הילדים שלו לישיבה להתגייס – – – לצה"ל להגן על גבולות המדינה – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

איפה מפלגת העבודה של פעם? איפה האידיאולוגיה? איפה הציונות? בושה וחרפה. אתה פרצופה של מפלגת העבודה, או כדאי לומר פרצופה המכוער של מפלגת העבודה. זה בדיוק מה שאתה מייצג.

גלעד קריב (העבודה):

שומע? אתה תאמר לרב שלך שישלח את תלמידי הישיבה לשירות צבאי. לא – – – לא הילדים שלי, לא עשית דבר אחד, אחד, למען הציבורים שאתה מתיימר לייצג.

טלי גוטליב (הליכוד):

אל תתייחס אליו, אדוני השר. תן לו לצרוח. הוא – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

בושה וחרפה. אדוני – – –

גלעד קריב (העבודה):

ממשלה שמעמיקה פערים. אנחנו יודעים לקרוא את התקציב הזה. תקציב עם אפס בשורות, תקציב שאין בו שום דבר למען הקבוצות המוחלשות. אתם יודעים רק לנצל את – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני השר, תתעלם ממנו.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לך תצטרף לאנרכיסטים ברחובות. לך תשרוף כמה צמיגים. לך תהרוס את הכול. הרי מבחינתך אין "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".

גלעד קריב (העבודה):

לא נלך לעזאזל, נמשיך – – – ולא נשאל אותך – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

לך. אתה לא רוצה את מדינת ישראל. אתה באת לקעקע את היסודות של המורשת שלנו. אתה וחבריך באתם לקעקע את היסודות של המדינה היהודית, ומתברר שגם את הדמוקרטית. מתברר שגם "הדמוקרטית" כבר לא חשובה לכם. איזה ערכים עוד נשארו לכם?

גלעד קריב (העבודה):

ולא את המושחת שיושב כאן. לא את המושחת הזה, לא את הקנאי הזה ולא את העבריין הזה. שומע? לא את המושחת, לא את הקנאי ולא את העבריין.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת קריב, חבר הכנסת קריב, תפוס את מקומך ותקרא קריאות ביניים בצורה הגיונית.

שר התקשורת שלמה קרעי:

איזה ערכים עוד נשארו לכם? לא פוליטיקה אתם יודעים לעשות – היושבת-ראש שלך זרקה אתכם לפח האשפה של האופוזיציה. לא דמוקרטיה. לא מדינה יהודית. מה נשאר לכם?

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

מה נשאר לך חוץ משנאה וגזענות ומשיחיות?

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה, בכלל, מה אתה עושה פה? אתה צריך להיות בפרלמנט ברמאללה. מה, גם אבו מאזן לא מקבל אותך לפרלמנט ברמאללה?

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

מה נשאר לך? גזען משיחי, צר אופקים וצר מוח. מה נשאר לך? זה מה שאתה רוצה למכור?

שר התקשורת שלמה קרעי:

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, כנסת נכבדה – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני השר, אתה השר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא. יש כאן עוד שר.

טלי גוטליב (הליכוד):

גם אתה שר. אני רק אומרת להם. אתה השר, אתה היו"ר, אתה השר. הינה יו"ר הקואליציה. הינה, אנחנו כאן. אנחנו כאן.

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה, טלי. תודה, אבל מבחינתם אין דמוקרטיה. מבחינתם מה שווה הדמוקרטיה אם אנחנו לא יכולים להשתלט עליה דרך הזרועות שיצרנו לעצמנו במערכת המשפט, בתקשורת?

טלי גוטליב (הליכוד):

מבחינתם, לקלל את חיילי צה"ל ולא להצביע על חוק שלילת אזרחות ממחבלים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הם מרגישים, הם מבינים ששנה וחצי באופוזיציה גרמה לנו להבין איך צריך למשול. כשהעם הולך לקלפי ואומר: כך וכך אנחנו רוצים, זה סדר-היום שאנחנו רוצים להעביר, זה סדר-היום שאנחנו רוצים שתקדמו – אז מבחינתם, הם מבינים שאי-אפשר כבר. כי, הינה, הימין הבין איך למשול. הימין חוזר לשלטון ואומר: באנו לכאן כדי למשול באמת. באנו לכאן כדי לשקף את הציבור. הציבור היום הולך לקלפי, אבל במערכות החשובות באמת במדינה הוא לא בא לידי ביטוי, לא בתקשורת, לא במערכת המשפט. על מה קמה כל הזעקה? על מה קמים האנרכיסטים, שהולכים ורוצים לשרוף את המדינה ושחוסמים כבישים? ראיתי סרטון הבוקר של אותו מפקד מחוז תל אביב, שהוא מפקד מחוז תל אביב במינוי היועצת המשפטית לממשלה. הוא צועד בראש החוסמים, בראש המפגינים, כמו בתהלוכת ניצחון, וחוסם את איילון ביחד איתם. איזה פריבילגים. איזה עוד אוכלוסייה ראיתם – לא חרדים, לא אתיופים, לא ערבים – איזה עוד אוכלוסייה ראיתם שהולכת ומנסה לחולל אנרכיה, לחסום כבישים, למנוע מאמבולנסים להגיע לבתי חולים, למנוע מאימהות להגיע לילדים הקטנים שלהם בבית שעת ארוכות, ומקבלת ליטוף, מקבלת פינוק ממפקד מחוז תל אביב? איפה נשמע כדבר הזה? עצירת החקיקה, מצד אחד היא פרס לאנרכיסטים, היא פרס לסרבנות. זו המחשה מציאותית של הביטוי "כל דאלים גבר". גם אתם, חבריי באופוזיציה, חבר הכנסת שוסטר, חבר הכנסת גנץ, שר הביטחון לשעבר, אתם יודעים שלא משנה מה דעתכם על מה שהממשלה הנבחרת עושה, והיא קיבלה לכך את המנדט מהעם – לא משנה מה היא עושה, לאפשר מציאות כזו שסרבנים, כאלו שאומרים: אם לא תקבלו את דעתנו? או כאלה שיוצאים לרחובות וחוסמים כבישים ומבעירים צמיגים, ובסוף הם אלו שיקבעו כאן מה יהיה במדינה הדמוקרטית שלנו?

קריאה:

קרעי, תנצל את הזמן לפני שהצבא יבוא – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

תודה, השר. זה מדרון חלקלק שאף אחד מאיתנו לא ידע לצאת ממנו. זה ממש כל דאלים גבר. מי שיותר אלים הוא זה שקובע את סדר-היום במדינה. זו לא דמוקרטיה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

זה בדיוק מה שאתם עושים. בדיוק כך ועדת חוקה מתנהלת. זה מה שאתם עושים – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אנחנו נבחרנו בבחירות דמוקרטיות וקיבלנו את המנדט מהציבור, ואנחנו כאן מייצגים את הרוב.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

– – – לשרוף את המדינה – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתם שורפים את המדינה.

נעמה לזימי (העבודה):

לא. אתם שורפים את המדינה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

– – – מטען בהר הבית – – – דמוקרטיה – – – בלב שלנו מטען חבלה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

חברת הכנסת לזימי, את חברת מפלגת העבודה. את חושבת שהערכים של מפלגת העבודה הם לאפשר לאלימות ברחובות ולסרבנים לקבוע את סדר-היום? זו התורה שלכם, זו המתודולוגיה, זו הדמוקרטיה שאתם מאמינים בה? מה נשאר? לא "יהודית" – – –

נעמה לזימי (העבודה):

לא. שלמה קרעי, המפלגה שלי הקימה מדינה דמוקרטית. ואתם, אתם, שונאי ישראל, שזה מה שאתם עושים למדינה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אפשר לשבת, חברת הכנסת לזימי. לא עומדים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

המפלגה שלך לא הקימה. עם ישראל חזר כאן לארצו לאחר אלפיים שנות גלות והקים כאן מדינה. לא המפלגה שלך ולא המפלגה שלי ולא המפלגה של אף אחד אחר. עם ישראל אלפיים שנה, להבדיל מהרפורמי אצלכם במפלגה, מתפלל: "ותחזינה עינינו בשובך לציון".

נעמה לזימי (העבודה):

מי שרוצה להחריב את הדמוקרטיה, לא אוהב את המדינה. אתם לא אוהבים את המדינה, אתם אוהבים את המלך. אתם לא אוהבים את המדינה, אתם אוהבים את המלך. המפלגה שלי בנתה פה מדינה דמוקרטית, שלמה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אחרי אלפיים שנות גלות הקימו כאן מדינה, הקימו כאן מדינה דמוקרטית – בדיוק. לא מדינה שבה שופטת אחת, נשיאת בית המשפט העליון, או יועצת משפטית לממשלה תקבע אם אפשר לגרש מסתננים, אם אפשר להרוס בתי מחבלים, אם אפשר להנחיל ולממש מדיניות של ממשלה נבחרת או לא. לא נשיאת בית המשפט העליון וגם לא האנרכיסטים והסרבנים, החברים שלכם, שאתם מעודדים אותם, אתם מעודדים את האנרכיה ברחובות.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

– – – להתחיל לסמוך עליך. זה מה שאתה רוצה – – –

קריאה:

שר התקשורת שלמה קרעי:

חבר הכנסת גנץ, חבר הכנסת טרופר, עם כל זה שאתם מתנגדים, ולמרות שבאמת – לגופו של עניין, קשה להבין; אין מי שמבין באמת את ההתנגדות העזה שלכם לחוק שמוצע כאן, לחוק לשינוי הוועדה לבחירת שופטים. אין מישהו – אדוני היושב-ראש, אני חושב שהיא ענתה לי. אני חושב שהיא ענתה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

– – – אתה פריבילג. אם אתה מתייחס כך לציבור, אז אתה הפריבילג האמיתי – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני מתייחס לציבור מאוד גדול, שאתם חושבים – אתם, האליטיסטים, הפריבילגים, אתם חושבים שקולם של 64 מנדטים, שניים וחצי מיליון איש – אתם חושבים שהקול שלו לא שווה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

שר התקשורת שלמה קרעי:

זה לא מעניין אתכם. הם יכולים ללכת לקלפי, לשחק בדמוקרטיה כאילו זה עוד הצגה בהבימה, כאילו זו הצגה. מה זה משנה? שילכו לקלפי. מבחינתכם, הם לא שווים כלום.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

שר התקשורת שלמה קרעי:

הקול שלהם לא שווה. מבחינתכם, שהקול שלהם יידום. אתם אומרים להם: אל תלכו לקלפי, אל תבחרו ממשלה, אל תבחרו כנסת. למה? כי אנחנו קובעים. אנחנו נשלח כמה קצינים, כמה טייסים, כמה הייטקיסטים, נשרוף כמה צמיגים ברחובות, והינה, קיבלנו "כל דאלים גבר". והינה, את ממשיכה להתנהל באותה צורה של אלימות. את מטנפת. את בעצמך מטנפת על ראש ממשלה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

– – – זה ביזיון – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת רייטן.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הופכת להיות פסיכולוגית ורופאה, ומנסה להיות – במה שלא ניצחתם באופן דמוקרטי, אתם מנסים לחתור תחת יסודות השלטון הדמוקרטי, תחת יסודות המדינה היהודית והדמוקרטית, ובלבד ששלטון המיעוט שלכם ימשיך לקרות, בין אם זה דרך התקשורת ובין אם זה דרך מערכת המשפט. אבל מי שיש לו טיפת אחריות על כתפיו, מי שרואה את עתידה ואת גורלה של מדינת ישראל, לא יכול לאפשר לקומץ של סרבנים ולמחוללי אנרכיה – –

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

זה אתם.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

תומכי טרור אתם. העבריינים – אתם. אתם – – – מה אתם עושים פה במדינה הזו – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – שאומרים: לא משנה מה תעשו, גם אם תסירו את החוק, גם אם תשנו לגמרי, גם אם יהיו הסכמות, איתנו לא יהיו הסכמות. כי אנחנו רוצים להחליף את הממשלה הזו. אנחנו רוצים שביבי לא יהיה ראש ממשלה. זה מה שאמרתם לאורך כל תקופת הבחירות, וזה מה שאתם אומרים עכשיו. אתם רק נתלים בכל מיני דברים אזוטריים כדי להמשיך.

נעמה לזימי (העבודה):

שלמה קרעי, הוא לא כשיר. הוא הפקיר את הביטחון. הוא לא כשיר. הוא מסכן את הילדים שלנו. הוא לא כשיר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

כתוב: "לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא כדי להתיר להם גזל ועריות".

גלעד קריב (העבודה):

בגזל אתם מבינים, בגזל אתם מומחים. בגזל אתם מומחים גדולים.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתם לא זועקים כנגד תיקון מערכת המשפט – למרות שחלק גדול מכם מאמין בתיקון הזה והיה מגיש בעצמו הצעת חוק דומה, אתם לא עושים את זה, רק כדי להתיר לכם לתקוף את הממשלה, להתיר לכם להשתולל ברחובות, להתיר לכם לחולל אנרכיה, לעודד סרבנות. כל מה שאתם עושים זה רק בשביל העבודה הזרה ששמתם מולכם, רק בשביל זה שביבי לא יהיה ראש ממשלה.

קריאות:

שר התקשורת שלמה קרעי:

בשביל האובססיה שיש לכם כנגד ראש הממשלה נתניהו. האובססיה שיש לכם כנגד נתניהו.

נעמה לזימי (העבודה):

עבודה זרה זה – – – את ביבי? אתה ישבת – – – של ביבי. אתה עובד עבודה זרה. ישבת עם פסל שלו, הלכת עם תליונים שלו. עבודת אלילים – זה מה שאתם עושים.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת לזימי, בישיבה, בבקשה. חברת הכנסת לזימי, אפשר בישיבה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

האובססיה שיש לכם כנגד ראש הממשלה נתניהו, כנגד המחנה הלאומי, כנגד כל דבר שמדיף ריח של קדושה, ריח של מסורת, ריח של מורשת.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

– – – אתה – – – עבודה זרה?

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתם רוצים שבבג"ץ ימשיכו לכנות את פסח, את חג החירות שבו נהיינו לעם, אתם רוצים שבבג"ץ ימשיכו לכנות אותו "דיאטת מצות". שיגידו: תכניסו חמץ לצבא העם, לבסיסי צה"ל. אתם לא רוצים מגוון, אתם לא רוצים שופטים כמונו שישבו, מדימונה, מירוחם, מעפולה, מקריית שמונה. אתם רוצים רק את החבורה הקטנה שלכם, את אותה קליקה שתמשיך לפגוע בקודשי ישראל, שתמשיך לפגוע במדיניות ההרתעה של ממשלת ישראל, שתמשיך לפגוע במדיניות, בכלל, של ממשלת ישראל, שהיא זו שתוביל כאן סדר-יום. על מה מדובר בסך הכול? שני שופטים מתוך 15 בקדנציה, כשפעם זו ממשלה כזו ופעם זו ממשלה אחרת. פעם זה שר משפטים מכאן ופעם זה שר משפטים מכאן. אבל לכם, כמו שאמרתי, זה לא משנה. גם אם השינוי שהיינו מציעים היה להחליף חבר אחד בוועדה למינוי שופטים, רק אחד, לא יותר מזה, וזו הייתה כל הרפורמה המשפטית של יריב לוין, עדיין הייתם אומרים: קץ הדמוקרטיה, בושה; מעודדים סרבנות, מחוללים אנרכיה. כי לא החוק הוא זה שלא מוצא חן בעיניכם – אנחנו לא מוצאים חן בעיניכם, הדעות שלנו לא מוצאות חן בעיניכם, המורשת שלנו לא מוצאת חן בעיניכם, פסח לא מוצא חן בעיניכם, השבת לא מוצאת חן בעיני מיכאלי, שהייתה חייבת לרמוס ולדרוס את השבת ברגל גסה בטקס ממלכתי בחיפה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

לך לעבודת האלילים שלך. תשתחווה לנתניהו. לך תשתחווה לנתניהו – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתה עוד כאן, כסיף? איך אתה לא ברמאללה? האם יש מישהו ברמאללה שמקשיב למה שקורה אצלנו, בערוץ הכנסת – –

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

לך, תשתחווה לנתניהו. עובד עבודה זרה, עובד אלילים – – – וקורא לאחרים עובדי אלילים – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – אני מנדב לו את חבר הכנסת כסיף שיהפוך להיות חבר פרלמנט. אנחנו מוכנים גם לממן את המשכורת שלו כחבר פרלמנט ברמאללה. רק תיקחו אותו ואת מי שתומך טרור כאן במליאה. מצד אחד, עצירת החקיקה משמעותה פרס לסרבנות, פרס לאנרכיה, והמחשה מציאותית של הביטוי – – –

נעמה לזימי (העבודה):

אנשים לא רוצים לשרת דיקטטורה, שלמה קרעי. הם לא רוצים – – – זו שירות במדינה לא לשרת דיקטטורה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת לזימי, אולי הוא רוצה להגיד משהו אחר שאת לא – הוא אמר: מצד אחד. תני לו להשלים את הדברים. חברת הכנסת לזימי.

נעמה לזימי (העבודה):

הם עושים שירות במדינה. כולכם, אתם מסוכנים, אתם, אתם האנרכיסטים, אתם מעודדים סרבנות. המילואימניקים משרתים את המדינה. תתבייש לך.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת לזימי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

איסתרא בלגינא.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

נעמה, כמה אפשר לשקר על ארץ ישראל? גם את יודעת שאת משקרת – – – דמוקרטיה. שקר.

נעמה לזימי (העבודה):

הפריבילגיה שלכם – – – שלכם.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

חסרי אחריות, חסרי אחריות. אל תשתמשי בזה, אנחנו לא – – – כמה אפשר לשקר?

נעמה לזימי (העבודה):

הפריבילגיות שלכם נגמרו. עבריינים.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

חוסר אחריות מנהיגותיות – זה מה שיש פה. חוסר אחריות מנהיגותית, חוסר אכפתיות לעם ישראל.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת סון הר מלך.

נעמה לזימי (העבודה):

כן, כן. רק לכם אכפת – – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

בושה, בושה. תתביישו לכם – – –

קריאות:

– – – גזענים, משיחים – – –

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אפרת רייטן מרום (העבודה):

– – – למדינה מצורעת הפכתם אותנו בעולם – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת הר מלך, אפשר לשבת.

שר התקשורת שלמה קרעי:

חברת הכנסת לזימי, הגמרא במסכת יומא מביאה – – –

נעמה לזימי (העבודה):

חבורת עבריינים – – – נמאס.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – – תראו לאן הגעתם, אלימות, תראו – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. נא לתת לשר להשלים את הדברים. בבקשה. חברי הכנסת. חברת הכנסת הר מלך, אפשר להירגע.

שר התקשורת שלמה קרעי:

חברת הכנסת גוטליב, את צריכה רשות?

טלי גוטליב (הליכוד):

ארבעה מנדטים, כמה רעש הם עושים? מפלגה בגסיסה, והם עכשיו דוהרים על הדבר הזה. ארבעה מנדטים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

כי הם כבר לא עוברים בסקרים. גם ארבעה מנדטים אין להם בסקרים.

נעמה לזימי (העבודה):

– – – טלי גוטליב מדברת על רעש. עולם הפוך ראיתי. שלום, טלי גוטליב, האישה השקטה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

חברת הכנסת גוטליב, את עדיין באיסור דיבור במליאה, נכון?

טלי גוטליב (הליכוד):

לא. נגמר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אה, מותר? כי הייתי נותן לך עכשיו לדבר מהמקום.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – ארבעה מנדטים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אם את רוצה לדבר, להציג משהו, אני אשתוק ואתן לך להציג מהמקום. אני אשלים איזה טיעון ואני אתן לך.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה. תנו לשר להשלים את הדברים. בדרך כלל הוא מדבר נכוחה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

חברת הכנסת לזימי, דיברת על אלה ששירתו הרבה הרבה שנים. אז בואי אני אספר לך. הגמרא במסכת יומא מביאה כמה דוגמאות לכאלה שעשו מעשים מאוד טובים, כמו הלני המלכה, אני חושב שהיא תרמה מנורת זהב, ועוד כל מיני כאלה שעשו דברים טובים למען ישראל.

נעמה לזימי (העבודה):

החיילים, שלמה – – – צה"ל זה לא מטבע עובר לסוחר. עם כל הכבוד, החיילים הם לא – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

רגע. תקשיבי עד סוף הטיעון. תקשיבי. חבל שאת לא מסוגלת להתמודד עם טיעונים.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת לזימי, אפשר לשבת ולקרוא קריאות ביניים ולא לתת הרצאות.

נעמה לזימי (העבודה):

עם כל הכבוד, החיילים הם לא בשר תותחים של ביבי. הצבא לא – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת לזימי, אני לא רוצה לקרוא לך קריאות. שבי, שבי. להירגע.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אני חושב שהדרך שבה את מתמודדת עם טיעונים יכולה להתאים לתוכנית של אופירה וברקו. אגב, הם הזמינו אותי, אבל אני לא רגיל להתמודד עם דרך של התלהמות כזו, אבל נראה לי שאת מסוגלת.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

גם אותי הם הזמינו. אנחנו לא הולכים לתוכניות כאלה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

הגמרא במסכת יומא מביאה כמה דוגמאות לאנשים שעשו שירות טוב לעם ישראל, וגם בזקנותם, וגם בערוב ימיהם או כשהיו צריכים לתת את השירות הזה, להנחיל אותו לאחרים, גם בשעת מבחן המשיכו לתת את השירות. הגמרא אומרת עליהם: "ועליהם נאמר זכר צדיק לברכה". מצד שני, הגמרא מביאה שם שתי משפחות שעשו שירות של עשרות שנים לעם ישראל. הם היו מכינים את הקטורת לבית המקדש, הם היו מומחים בעשיית לחם הפנים. עשרות שנים של שירות לעם ישראל, אבל כשהגיע הזמן לבוא, וביקשו מהם: אנחנו רוצים שתנחילו את המורשת הזו לאחרים, הם אמרו: לא. זו המומחיות שלנו, לא נלמד זאת לאחרים. כל זה אחרי עשרות שנות שירות. רק לא רצו ללמד אחרים. הגמרא אומרת שעליהם נאמר "שם רשעים ירקב". אדם לא יכול לבוא ולהיתלות במעשים שהוא עשה בעבר כשבהווה הוא חותר תחת אותם מעשים, כשבהווה הוא מוכן להפקיר את החברים שלו בשדה הקרב, כשבהווה הוא מוכן להפקיר את ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל ולומר: בגלל שיש ממשלה נבחרת, בגלל שיש כאן שינוי, רוצים להכניס שופט מהפריפריה לבית המשפט העליון שייצג גם אותנו, בגלל זה שיירו טילים על עוטף עזה, על הילדים שלנו, אנחנו לא נשרת.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

יורים טילים על עוטף עזה רק כשאתם, כשאתם בשלטון יורים טילים. כשאתם הולכים הביתה יש פה שקט.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אגב, שר הביטחון לשעבר גנץ, אני בטוח שאם אתה היית שר ביטחון, היית נוקט יד קשה מאוד כלפי סרבנים, ולא משנה מה הייתה עמדתך הפוליטית, כי כלפי סרבנות נוקטים יד קשה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

– – – אנחנו נראים – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

לבוא ולומר עכשיו: אנחנו נעצור את החקיקה, או לבקש מאיתנו; עזבו מה אנחנו נעשה, אבל כשאתם באים ואומרים: תעצרו את החקיקה בגלל סרבנות, בגלל מחוללי אנרכיה, אתם אומרים: אנחנו רוצים שמדינת ישראל יותר לא תתנהל באופן דמוקרטי.

נעמה לזימי (העבודה):

אין ברירה, שלמה – – – זה לא קשור אלינו. הציבור התעורר.

שר התקשורת שלמה קרעי:

אנחנו רוצים – במקום מדינה יהודית ודמוקרטית, בואו נשנה את מגילת העצמאות ונכתוב בכותרת שלה "כל דאלים גבר". זה מה שאנחנו רוצים. לא רוצים דמוקרטיה. תגידו: אנחנו רוצים אלימות, אנחנו רוצים כל דאלים גבר.

נעמה לזימי (העבודה):

אתה לא רואה – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

זה מה שאנחנו מבקשים. אנחנו נשקול את הבקשה, האם "אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעהו", או האם אנחנו רוצים מלכות ודמוקרטיה שהיא לא דמוקרטיה, שבה כל דאלים גבר. עוד דבר, חברת הכנסת לזימי – חבר הכנסת ששון גואטה, ברוך הבא. אני מאחל לך המון המון בהצלחה. לתפארת עם ישראל. ששון גואטה. אחת הסיבות שאסתר המלכה אמרה למרדכי היהודי: אני לא יכולה להיכנס לאחשוורוש כי זה מסוכן, יש לי בעיה עם זה, הייתה כדי שלא יאמרו ישראל: אחות לנו בבית המלך. אנחנו, עם ישראל, יש לנו מורשת של אלפיים שנה בגלות, ועוד הרבה שנים לפני כן בכל מיני דברים. עם ישראל לא יכול להיתלות בטייס, לא יכול להיתלות בהייטקיסט. אין דבר כזה שאנחנו מטילים את יהבנו על אחות בבית המלך, על טיס בקוקפיט, על הייטקיסט ששוקל לקחת את הכסף שלו.

היו"ר אוריאל בוסו:

ששש. חברי הכנסת, קצת.

שר התקשורת שלמה קרעי:

עם ישראל לא תולה את מבטחו באנשים פרטיים. בהשגחה פרטית הקמנו כאן את מדינת ישראל אחרי אלפיים שנות גלות, ומדינת ישראל תמשיך להתקיים ותמשיך להתעצם בכלכלה, בביטחון, במדיניות החוץ, למרות חבורה של סרבנים ולמרות חבורה של אנרכיסטים. יחד עם זאת, מצד שני, יש פה דילמה. הדילמה היא משפט שלמה. יש את האימא הלא-אמיתית, שמוכנה להפקיר את החיילים בקרב, שמוכנה לא להגן על אזרחי מדינת ישראל, שמוכנה לשרוף את הרחובות, שמוכנה לחולל אנרכיה, שמוכנה לחסום כבישים, לחסום אמבולנסים, לחסום רופאים ואחיות, לחסום אימהות שלא יוכלו להגיע לילדים שלהן בבית.

קריאות:

שר התקשורת שלמה קרעי:

הם אומרים: אם אנחנו לא בשלטון, אז שלא יהיה שלטון, שתהיה אנרכיה. "גם לי גם לך לא יהיה, גזרו". זה מה שאומרת האימא הלא-אמיתית, זו שמוכנה לשרוף את הכול. זה מה שאתם אומרים, חברים.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

שר התקשורת שלמה קרעי:

אבל יש את האימא האמיתית. האימא האמיתית, שוויתרה על הילד ובלבד שיישאר בחיים, זו האימא האמיתית שאכפת לה, שהמדינה חשובה לה הרבה יותר מסרבנים שמוכנים לסכן את החברים שלהם בקרב, הרבה יותר מכאלו שרוצים להגר לגרמניה בשביל מחיר המילקי, והרבה יותר מכאלו שכל מה שחשוב להם זה לא רק ביבי. אז יש כאן התלבטות. ואני אומר לכם שעצירה, מתן פרס לסרבנות ולאנרכיה, זה דבר שאתם לא רוצים.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

שר התקשורת שלמה קרעי:

אתם לא רוצים להביא את מדינת ישראל למצב שבו על קרן השור חורטים: כל דאלים גבר. אם בממשלה הקודמת, החברה שלך, חברת הכנסת ניר, חרתה על דגלה: אין לנו חלק ונחלה באלוהי ישראל, אנחנו ניכנס באימ-אימא של הרבנות הראשית, אז היום אתם חורתים על דגלכם: כל דאלים גבר. זה מה שאתם אומרים. לא משנה הדמוקרטיה. הדמוקרטיה לא שווה אם אנחנו לא יכולים לשלוט בה. הדמוקרטיה לא שווה אם אנחנו לא יכולים לשלוח את זרועות התמנון שלנו דרך מערכת המשפט, דרך התקשורת, דרך ההסתדרות – כל מוקדי הכוח ששימרתם אותם למרות שאתם באופוזיציה ולמרות שאתם לא בשלטון, הינה, הם קמים עלינו כגיס חמישי.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מי גיס חמישי – – – גיס חמישי – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

גיס חמישי זה מי שאומר למדינה: לכי לעזאזל, אנחנו נשרוף את המדינה – –

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה שורף את המדינה. אין לך בושה? איך אתה לא מתבייש?

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – אנחנו לא נכבד את ההכרעה הדמוקרטית של אזרחי ישראל. אנחנו האלימים, אנחנו הבריונים, וכל דאלים גבר. זה מה שאת אומרת, חברת הכנסת בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הרסתם את המדינה כבר. על מה? על שני השופטים האלה. תפסיק כבר. איך אתה לא מתבייש עוד לדבר? עד 04:00 היינו ברחוב. מה יש לכם? די כבר. בגלל בן גביר? הפך אתכם למטורללים. אי-אפשר לשמוע כבר את השטויות האלה. קצת עמוד שידרה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מירב בן ארי, אפשר לשבת ולהירגע. תודה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

והאמת, לאחרונה גם נכנסת לדמות. את אומרת: אנחנו הבריונים, אנחנו קובעים באלימות, בשרפת צמיגים, בחסימת כבישים, בעידוד סרבנות, אנחנו נחולל את האנרכיה עד שדעת הרוב תתבטל. אנחנו נחולל כאן – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה יודע מה קורה ברחובות? אתה מדבר עם אנשים? אפילו רוב אין לך – – – מנדטים מהר מאוד.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

שר התקשורת שלמה קרעי:

– – אנרכיה עד ש-64 מנדטים, שרוב אזרחי ישראל שהלכו לקלפי ואמרו: אנחנו רוצים כאן שינוי – עד שדעתם תתבטל. אנחנו לא מכבדים דמוקרטיה אם אנחנו לא שולטים בה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא. אתה לא מכבד שום דמוקרטיה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא. אתם אומרים: אנחנו לא מכבדים דמוקרטיה, אם אנחנו לא שולטים בה.

נעמה לזימי (העבודה):

– – – אתה עושה פה דיקטטורה – – – דמוקרטיה עלק.

קריאות:

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת טיבי מתלונן שאי-אפשר לקרוא לכולם גיס חמישי.

שר התקשורת שלמה קרעי:

לא אמרתי לכולם.

היו"ר אוריאל בוסו:

הוא אמר שזה שמור להם. למה אתה קורא לאחרים?

מירב בן ארי (יש עתיד):

תאמין לי, אין לכם בושה. אין, אין בושה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

תצפה בריאיון שלך – – – במוצאי שבת, ותבין – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת בראשי, מחכים פה להוראות ממך. עליזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא מצליחים אפילו לגייס להצביע לאי-אמון.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אתה לא מסוגל להסתכל במראה, זה פשוט לא ייאמן.

היו"ר אוריאל בוסו:

חיכינו. הוא מסיים.

שר התקשורת שלמה קרעי:

חברים, אני אומר לכם שבעזרת השם ממשלת הימין שלנו תוביל את מדינת ישראל לעתיד טוב יותר, לעתיד שאתם מנסים להרוס, לעתיד שאתם אומרים עליו: האנרכיה טובה לנו ממנו, הסרבנות טובה לנו ממנו. בעזרת השם, בחג החירות בשבוע הבא אזרחי ישראל ישבו סביב שולחן הסדר עם המשפחות שלהם ויגידו ויחגגו את חג החירות, את החג שבו נהיינו לעם, ויאמרו אחד לשני: הלוא אנשים אחים אנחנו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי ישב? גם את המשפחות של ליל הסדר פיצלתם. את ליל הסדר פיצלתם. אנשים לא יושבים ביחד בערב חג. מה עשיתם למדינה הזו? ובשביל מה?

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת בן ארי, לא לצעוק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

המשפחה שלי לא יושבת ביחד בליל הסדר, אתה יודע? למה? מה עשיתם? מה עשיתם למדינה הזו? בשביל מה? בשביל מה? איך אתם לא מתביישים?

שר התקשורת שלמה קרעי:

כולנו רוצים כאן מדינה עם עתיד טוב יותר. כולנו רוצים כאן מדינה עם עתיד טוב יותר לילדים שלנו. נעשה את זה בשום שכל, בזהירות, ובלי לשרוף את המדינה, בלי לחולל אנרכיה ובלי לעודד סרבנות.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר שלמה קרעי, שר התקשורת. חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת האי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, נא לקרוא בשמות חברי הכנסת. בבקשה. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק: