Analytics (Microsoft Clarity), no identifying info. Loads only if you accept.This site uses an analytics tool (Microsoft Clarity) to understand how visitors use it — heatmaps and browsing patterns, with no identifying information. It only loads if you accept. Learn more
An official register record. File text is extracted from the official document. This is not a summary or interpretation — the file is the source.
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצהרת אמונים של חבר הכנסת עוז חיים
פריטי מליאה · Debate
הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה לפי סעיף 266ה(ב) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965
פעולה על פי חוק · Debate
הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה לפי סעיף 265 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965
פעולה על פי חוק · Debate
הודעת הממשלה בהתאם לסעיף 31(ב) על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה לפי סעיף 11ב לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971
פעולה על פי חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
Extracting the sitting text from the official file
This text was extracted from the official file. The file is the authoritative source.
Legend
ל / מושב רביעי / ישיבה ת"א /
כ"ג–כ"ה בסיוון התשפ"ו / 8–10 ביוני 2026 / 30
חוברת ל'
ישיבה ת"א
יום שני, כ"ג בסיוון התשפ"ו (8 ביוני 2026)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
הצעות סיעות יש עתיד, רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל:
1. ממשלה כושלת המעודדת השתמטות, פוגעת במעמד הביניים ומפקירה את נושא יוקר המחיה;
2. תוכנית הפקעת הקרקעות של החברה הבדואית בנגב
סימון דוידסון (יש עתיד):
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
נאור שירי (יש עתיד):
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):
גלעד קריב (העבודה):
הצהרת אמונים של חבר הכנסת עוז חיים
עוז חיים (יש עתיד):
הצעות סיעות יש עתיד, רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה בשל:
1. ממשלה כושלת המעודדת השתמטות, פוגעת במעמד הביניים ומפקירה את נושא יוקר המחיה;
2. תוכנית הפקעת הקרקעות של החברה הבדואית בנגב
הודעת הממשלה על העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
מירב בן ארי (יש עתיד):
עדי עזוז (יש עתיד):
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מירב כהן (יש עתיד):
שרון ניר (ישראל ביתנו):
טלי גוטליב (הליכוד):
מיקי לוי (יש עתיד):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
הודעת הממשלה בדבר העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה
קארין אלהרר (יש עתיד):
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אפרת רייטן מרום (העבודה):
שלי טל מירון (יש עתיד):
משה טור פז (יש עתיד):
מאיר כהן (יש עתיד):
נאור שירי (יש עתיד):
אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
עוז חיים (יש עתיד):
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
הודעת הממשלה בדבר העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה
מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון), התשפ"ו–
בועז ביסמוט (יו"ר ועדת החוץ והביטחון):
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
נאור שירי (יש עתיד):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מירב בן ארי (יש עתיד):
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית, התשפ"ו–
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן:
אושר שקלים (הליכוד):
עמית הלוי (הליכוד):
הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 154), התשפ"ו–
עמית הלוי (הליכוד):
הצעת חוק הכרה בשפת הסימנים הישראלית, התשפ"ו–
צבי ידידיה סוכות (יו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט):
חילי טרופר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
היו"ר אמיר אוחנה:
חברות וחברי הכנסת, שלום, שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני כ"ג בסיוון התשפ"ו, 8 ביוני 2026. הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/6755/25 וכלה בהצעת חוק פ/6767/25: הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – השוואת זכויות של יתום עצמאי ליתום משני הורים), התשפ"ו–2026, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הגבלת הזכות להיבחר בשל כתב אישום), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – זכאות להיתר העסקת עובד זר למשפחות שכולות), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת יעקב טסלר; הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – תקופת זיכיון), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הארכת תקופת הכהונה), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת עפיף עבד; הצעת חוק-יסוד: לימוד תורה, מאת חברי הכנסת אריה מכלוף דרעי, יעקב מרגי, יואב בן צור, מיכאל מלכיאלי, חיים ביטון, ינון אזולאי, משה אבוטבול, אוריאל בוסו, יוסף טייב, יונתן מישרקי וארז מלול; הצעת חוק הדרכונים (תיקון – מתן דרכון לעולה), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת עודד פורר; הצעת חוק הקמת מאגר מידע גנטי לכלבים (תיקון – הסמכת מפקחים, אכיפה ועונשין), התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת אלי דלל, נאור שירי, ולדימיר בליאק ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – המצאה מלאה), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת נאור שירי; הצעת חוק המפלגות (תיקון – איסור תרומה על ידי שדלן), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק המאבק בנטילת דמי חסות (תיקוני חקיקה), התשפ"ו–2026, מאת חברי הכנסת עודד פורר, ששון ששי גואטה, יצחק פינדרוס ויעקב מרגי; הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור פרסום הסתה לעוינות כלפי ציבור), התשפ"ו–2026, מאת חבר הכנסת יוראי להב הרצנו. עוד אבקש להודיעכם כי על פי סעיף 96(ד) לתקנון הכנסת, משחדל חבר הכנסת בועז טופורובסקי לכהן בכנסת ביום כ"ב בסיוון התשפ"ו, 7 ביוני 2026, הוסרו מסדר-היום הצעות חוק שהגיש כמציע יחיד, ושמו נמחק מהצעות חוק שהיה שותף להן עם מציעים אחרים. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
לפני שנצביע על הצעות האי-אמון בהמשך, אני רק אציין שנמצא איתנו חבר הכנסת עוז חיים, שאנחנו נקיים את הצהרת האמונים שלו לפני ההצבעה. ברוך הבא לכנסת.
היו"ר אמיר אוחנה:
כעת, כאמור, הנושא הראשון שעל סדר-היום – הצעות להביע אי-אמון בממשלה. ואני מתכבד להזמין את חבר הכנסת סימון דוידסון לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, יום רביעי, אדוני היושב-ראש, היה יום קשוח מאוד בכנסת ישראל. הגעתי הביתה, פתחתי את הטלוויזיה – לא הגעתי הביתה, הייתי במשרד, פתחתי את הטלוויזיה, והיה דיווח על מה שקרה בחדר הסגור לפני שיצאנו להצבעה. אני מסתכל על הטלוויזיה ואני אומר: תגידו, זה אמיתי, לא אמיתי? אני הייתי שם. אני, סימון דוידסון הקטן, היה בחדר, היה חלק מהדיון הזה, ואני רואה בטלוויזיה דיווח שבכלל לא קשור למציאות, הוא לא קשור בכלל למציאות, והגיע הזמן להגיד את האמת: כשבאה כתבת, ולא משנה מאיזה ערוץ, ומדווחת שהאופוזיציה הסכימה עם הקואליציה שחברי הכנסת יכניסו טלפונים מאחורי הפרגוד – לא היה משהו קרוב לזה אפילו. ישבנו בחדר, אדוני היושב-ראש – ויש פה כמה מהאנשים, גם המזכיר – אני לא אגיד את כל מה שהיה, אבל לגבי הדבר הזה של ההסכמה, ישב אייל בייעוץ המשפטי וביקש פעם אחרי פעם להראות את ההודעה או להקריא את ההודעה של שגית, היועצת המשפטית של הכנסת, ובסוף הוא קרא את ההודעה. ההודעה הייתה חד-משמעית – שהיועצת המשפטית של הכנסת אוסרת, או לא מאשרת, להכניס טלפונים מאחורי הפרגוד. אדוני היושב-ראש לא קיבל את מה שאמרה היועצת, וזו הזכות שלך, אתה היושב-ראש, אבל זה מה שהיה. ולאחר מה שאמרת היה דין ודברים אם להתחיל מההתחלה את ההצבעה או לא להתחיל את ההצבעה, ואתה הסכמת איתנו שצריכים להתחיל את ההצבעה, אבל לא הייתה שום הסכמה בין הקואליציה לאופוזיציה להכניס טלפונים מאחורי הפרגוד. ואני לא אומר את זה משמועה, אלא אני אומר את זה כאדם שהיה שם, ואדוני המזכיר גם היה שם. ואני לא אגיד עוד דברים שנאמרו שם, כי זה לא הוגן, אבל לגבי הנושא הזה לא הייתה שום הסכמה בין הקואליציה והאופוזיציה. את זה אני חייב לשים על השולחן, זה אחד, כי נורא הרגיז אותי לראות דברים שהם לא אמת, פשוט לא אמת. היום בכנסת ישראל, חברים, יום אחרי שחלק מהאזרחים לא ישנו בלילה, הילדים לא הלכו לבית ספר היום בבוקר, פתחנו את כנסת ישראל כשיותר מ-50% מהוועדות בכלל לא מתקיימות, מסיבות כאלה ואחרות, אבל הייתה ועדה אחת שהתקיימה ואף התקיימה, וזו ועדת הכנסת – לגבי הנושא של החסינות של חברת הכנסת טלי גוטליב. ישבה שם חברת הכנסת טלי גוטליב ובמשך ארבע שעות, ארבע שעות ללא הפסקה – וזה לזכותה – ארבע שעות דיברה ללא הפסקה, עם הפרעות לפעמים של חברי הכנסת, גם מהקואליציה, דרך אגב. והחלק המרכזי של טלי גוטליב בדיון הזה היה להלבין את פני קציני צה"ל, ולקרוא כחברת כנסת בישראל – על זה שהיה בוגד ב-7 באוקטובר בצה"ל, אמרה את זה פעם אחרי פעם. אני שואל אתכם, זה נורמלי שחברת כנסת – כשהדיון הוא בכלל אחר, על הנושא של החסינות שלה – מגיעה וארבע שעות עשתה קמפיין פריימריז מטורף, והתוצאות שלה בליכוד ייראו. עשתה קמפיין לטלי גוטליב, אבל על הראש של קציני צה"ל, של ראשי המוסד, השב"כ, השפילה את היועצת המשפטית לממשלה כאילו היא ילדה קטנה מהגן, תקפה אותה, העליבה אותה. אני לא יודע מאיפה יש לגלי בהרב מיארה את העוצמה עדיין לשבת על הכיסא ולשבת שם. זה פשוט היה מחפיר, הנושא הזה, זה פשוט ביזיון לכנסת ישראל, ביזיון לממשלה הזאת, ביזיון לליכוד. ועוד היום בפריימריז – הולכת להיות בראש הליכוד, בעשירייה הראשונה, חברת כנסת בישראל. ובזמן שהיא נואמת ונואמת ונואמת, נקרע לי הלב מדבר אחר: שוועדת החינוך – שאנחנו יושבים שם, שהיא הוועדה של הילדים שלנו, ביום שאין בתי ספר במדינת ישראל והילדים יושבים בבית, פעם אחרי פעם – לא מתקיימת. כל הדיונים בוטלו, ולא היה את השכל לעשות דיון אחד קטן לגבי מה קורה עם הילדים שלנו, מה קורה עם המורים והמורות, מערכת החינוך של מדינת ישראל. כי זה פשוט לא מעניין אתכם, זה לא מעניין. האמת, זה לא מעניין אתכם, ואני אגיד לכם למה זה לא מעניין אתכם, כי בשנה האחרונה יותר מחודשיים ועדת החינוך בכלל לא פעלה. היא לא פעלה כי יוסי טייב התפטר ולא היה מחליף ליוסי טייב, אני חושב, שלושה חודשים. ואז אחרי שלושה חודשים מינו את איש החינוך הדגול, הפרופסור לחינוך, מר צבי סוכות. הוא ולא אחר צריך להיות יושב-ראש ועדת החינוך של כנסת ישראל. ואתם יודעים מה צבי סוכות עשה בשבוע שעבר ביום חמישי? נסע לטובא-זנגרייה בצפון. אתה מכיר את זה טוב מאוד, את המקום הזה, אדוני השר, יישוב בדואי. נסע כמשלחת פרלמנטרית של כנסת ישראל, של ועדת החינוך. ואיך שהתחיל שם האירוע, התחיל שם בלגן, וצבי סוכות הוציא מסור דיסק והתחיל לנסר את שער הכניסה לבית הספר, כשילדים נמצאים שם ומורים נמצאים שם ויכולים להיפצע. תחשבו על הדבר המטורף הזה – יושב-ראש ועדת החינוך בישראל. אבל שקט, לא צריכים לגעת בזה, הכול בסדר, זה יכול לקרות. אתמול בכוכב יאיר, לצערנו הרב, נרצח אזרח ישראלי, ואני אספר לך – הוא אצלך במפלגה – שלושה דיונים קיימתי בחצי השנה האחרונה אצל צבי פוגל, בוועדה לביטחון לאומי, לגבי קו התפר, שלושה דיונים. בכל דיון הוא הבטיח שהוועדה תצא לסיור בקו התפר, ותגיע ליישוב עזריאל ולכוכב יאיר, ויראו מה קורה שם ויעזרו לתושבים. כמה סיורים הוא עושה, אתה יודע? איך סבתא שלי הייתה אומרת? נאדה, אפס, גורנישט, כלום. כי הם באמת לא מעניינים אתכם, הם פשוט לא מעניינים אתכם. יש מבקר חדש למדינת ישראל, מבקר המדינה. והיום גיליתי שבהצעת החוק על הוועדה שתחקור את אירועי 7 באוקטובר, למבקר המדינה יהיה שמה כוח בלתי רגיל – את זה הכנסתם עכשיו. אחרי שנבחר המבקר הכנסתם אותו לתוך החוק. כמה בזוי זה יכול להיות? כמה אתם רוצים לעצום לאנשים את העיניים, לא לגלות את האמת. ויותר מזה, שר בכיר בקבינט – הוא לא שר, אבל הוא בקבינט – אתמול ביקר בכלא 10, חבר הכנסת אריה דרעי, יחד עם גולדקנופ. אבל אריה דרעי הוא בקבינט, ואתמול הוא ביקר עריקים מהצבא, לחזק אותם, לראות מה קורה איתם, ומה הוא עשה אחרי שהוא ביקר אותם? הוא מייד משם נסע לקבינט של מדינת ישראל לשלוח חיילים לקרב. מחיזוק עריקים לצבא נסע לשלוח חיילים לקרב. למה? כי זו ממשלת ישראל. הייתי בטוח שאמסלם נמצא פה, יש לי הרבה מאוד דברים להגיד לו, אבל הוא לא נמצא פה היום. אבל אני רוצה להגיד לכם משהו לגבי הנושא של החרדים. אנחנו יכולים להתווכח, אנחנו יכולים להתעמת על זה. אבל בסוף, בסוף, בסוף יש דבר אחד שמבדיל בין שני העולמות האלה, דבר אחד בלבד שאני רואה אותו מול העיניים, והדבר הזה הוא אימא ואבא. מצד אחד, יש אימא ואבא של חייל או חיילת שנמצאים בצבא או במילואים או בסדיר, והם מפחדים מהקשה בדלת, לראות קצינים מול העיניים; מצד שני, יש אבא ואימא שישנים טוב-טוב מתחת לפוך עם הראש על הכרית ולא דואגים שמישהו ידפוק להם בדלת. זה כל ההבדל בין שני העולמות האלה. ולכן, כשמצביעי ליכוד ילכו לשים בקלפי את הפתק, הם צריכים לזכור את שני העולמות האלה: עולם אחד של ממשלה שבוחרת השתמטות ובוחרת לתמוך בהורים שישנים טוב בלילה, ובעולם השני – הורים שלא ישנים בלילה – ובהם הממשלה הזאת לא תומכת, וזה הדבר הנורא מכול. ואנשי הצפון – אנחנו יכולים לדבר על הצפון בלי סוף. כשאני שמעתי בוועדה שניהלתי שהשר מיקי זוהר לא ביקר פעם אחת בצפון מ-7 באוקטובר, אני הזדעזעתי, לא האמנתי, לא חשבתי שזה נכון. שתקתי, לא אמרתי מילה, אבל לפני חודש זה יצא לו בריאיון ברדיו – הוא אמר: אני לא הייתי בצפון, בקריית שמונה, מ-7 באוקטובר. אין גרוע מזה, אין בזוי מזה. לסיום אני רוצה לומר לכם רק דבר אחד: אני רוצה להזכיר לכולם, לכל אזרחי ישראל, שב-7 באוקטובר 2023 מי שהיה ראש הממשלה, ראש המדינה הזאת, היה בנימין נתניהו; השרים שניהלו את המדינה באוקטובר 2023 הם אותם השרים שרוצים להיבחר שוב. כל מה שהם יעשו עד הבחירות– וראינו את זה היום – הוא לטשטש את העובדות ולחשוב שאנחנו נשכח, אבל כל אזרחי ישראל גם בקלפי יזכרו את 7 באוקטובר ואת מי שעמד בראש המדינה ב-7 באוקטובר. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה, אדוני. כעת אני מזמין את חבר הכנסת ואליד אלהואשלה לנמק את ההצעה מטעם סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל. אני רק אציין לפרוטוקול שהעובדה שלא הפרעתי לחבר הכנסת דוידסון לומר את דבריו, שלא תתפרש בטעות כהסכמה עם כולם, לרבות הדברים שנאמרו בפתח הדברים. בבקשה, חבר הכנסת אלהואשלה.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אין לימודים בבית הספר היסודי בתל עראד כבר כמה ימים, אדוני השר, עוד לפני המלחמה, כי אי-אפשר ללמוד כשבית הספר הופך למרכז קליטה למשפחות חסרות בית. ברגע זה יש ביישוב 300 פליטים, פליטים ביישוב שלהם, שנאלצים לחיות בבית הספר. זו המציאות בימים האחרונים בתל עראד, כשהמדינה מאלצת עשרות אזרחים להרוס את הבתים שלהם במו ידם, כי אחרת הם יאבדו לא רק את הבתים, אלא גם את רכושם. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה ימים ביקשה רשות הנגב וגם רמ"י מהתושבים – אילצה אותם, בעצם אילצה אותם – להרוס את הבתים שלהם. אנחנו מדברים על כמעט 300 נפשות ביישוב תל עראד, אדוני השר, ועכשיו הם נמצאים בבית הספר היסודי תל עראד. האנשים האלה חסרי בית. כאשר נבחרת ממשלה, היא אמורה לתת שירות לכלל האזרחים, לא להפקיר אותם. אנחנו מדברים על אזרחי המדינה, שעכשיו חסרי אונים מול ממשלה שמתנכרת להם, שלא מסייעת להם, לא עוזרת להם. ואנחנו נמצאים במציאות עגומה בנגב למרות כל הפניות גם לדרג המקצועי וגם לדרג המדיני כולל ראש הממשלה, לסייע לחברה הבדואית בנגב – אבל אטומים. הרשויות נותנות לשיקלי להוביל מהלך בנגב, יישור קו, למרות ששיקלי לא שוחח עם אף ראש רשות בנגב, לא עם ההנהגה הבדואית בנגב ולא עם בעלי הקרקעות, שיש להם זכויות היסטוריות על הקרקע שלהם. הוא הגיע לפני שבוע, השיק את התוכנית שלו בנגב, ועכשיו הוא מצפה מהבדואים לנהל איתו שיח לגבי התוכנית שלו, אבל מי, איזה שר מביא תוכנית לפני הבחירות, בחודש-חודשיים? העסק הזה לא רציני. שיקלי מנסה להתרומם גם בפריימריז של הליכוד על חשבון הבדואים בנגב. אני רוצה להגיד לכם שאנחנו מצפים שהשרים בממשלה יהיו רציניים כלפי אזרחי המדינה, כלפי האזרחים הבדואים בנגב. מגיעים לנגב, מכינים תוכניות לאזרחים של המדינה, ורוצים לצופף את הבדואים בכמה שפחות קרקע. העסק הזה לא הולך, רבותיי, לבדואים יש תרבות. אנחנו רוצים לפחות שאנשים שגרים בכפרים הלא-מוכרים, המדינה תכיר באופי החיים שלהם, אופי חיים חקלאי-כפרי. אנחנו מדברים על זה רבות, מנסים לשכנע את כולם כאן – ומגיעה ממשלה שלא רוצה לשמוע את העניין הזה. גם יובל תורג'מן בנגב מכיר את המציאות בנגב, אבל לא מעביר את זה לממשלה, מנסה לעשות מה שהשר רוצה. רבותיי, יש אוכלוסייה בנגב, האוכלוסייה הבדואית בנגב מונה מעל 350,000 אזרחים, תושבים, אזרחי המדינה. ולכן, אנחנו רוצים פתרונות, אנחנו לא רוצים ששרים יגיעו לנגב, ישיקו תוכניות בלי פורום ראשי הרשויות, בלי ההנהגה הבדואית בנגב, בלי האזרחים הבדואים בנגב. אי-אפשר לעשות את זה. דבר שעושים אותו יותר מפעם אחת ולא מצליח – לא יצליח. אנחנו אומרים לכם שידנו מושטת לפתרונות, לשיח, אבל אתם מובילים אותנו למקומות אחרים. ולכן, אדוני היושב-ראש, מה שקורה היום בתל עראד מצריך התערבות דחופה של הממשלה, התערבות ישירה מול האזרחים שלה, על מנת להציל את המצב, להציל את הכפרים בנגב ולתת אופק לאזרחי המדינה. אני שוב חוזר על המילה הזאת ועל המשפט הזה כמה פעמים: אזרחי המדינה, רבותיי – המדינה צריכה לשרת את כלל האזרחים, ולא לשרת 60%-70% מכלל אזרחי המדינה. המדינה והעסק הזה לא רציניים. בתקופה האחרונה אנחנו עדים גם לגל הריסות בנגב, גל הריסות בתל עראד, ביישוב קסר א-סיר, במקומות אחרים. היום בברטעה למרות הירי הרקטי המשיכה המדינה להרוס, לא מתחשבת באזרחים. לפני כמה ימים גם בכאבול – הריסות על ימין ועל שמאל, בצפון ובדרום. המדינה לא מתחשבת באזרחים שלה, וזה חבל. אני רוצה להגיד בצורה ברורה ובצורה כנה: יש שרים שבאמת משרתים את האזרחים, גם הערבים וגם היהודים, מסתכלים על האזרחים בצורה רחבה, בצורה אחרת, אבל חלק מסתכלים כל הזמן, במשך ארבע שנים, אדוני היושב-ראש, רק על פריימריז, וזה עצוב. ככה הממשלה לא אמורה להתנהל. הדבר השני – אנחנו מדברים כל הזמן – דיברנו גם בעבר, וביקשנו, לא רק דיברנו – ביקשנו, הגשנו מסמכים, מכתבים, גם ללשכת ראש הממשלה וגם לכולם בעניין מיגון בנגב. אין מיגון בכפרים הלא-מוכרים בנגב – נמצא כאן השר שאחראי לתיק הנגב והגליל – ואני יודע שיש ניסיון, ומשתדלים להכניס מיגון בנגב.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
- - - 33 מיליון ש"ח לטובת מיגון הבדואים בנגב, 33 מיליון ש"ח - - -
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כן, ציינתי את זה, יש שרים שבאמת מסייעים, ולכן חשוב מאוד - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
אתה מהשרים הטובים, כך אני שומע.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אני לא יודע אם זה טוב לי בפריימריז - - -
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא, חשוב לי להגיד את האמת. לא הכול פוליטיקה, יש דברים שבהם מדובר בחיי אזרחים, ולכן חשוב מאוד - - -
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אין לו פריימריז.
היו"ר אמיר אוחנה:
אגב, אני חייב להגיד משהו – ואם תצטרך עוד כמה שניות, אני אתן לך – לי כן יש פריימריז, וכשהייתי שר לביטחון הפנים - -
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אין ספק.
היו"ר אמיר אוחנה:
- - עבדנו יחד למיגור ולמלחמה בפשיעה בחברה הערבית, ומעיד על כך גם חבר הכנסת מנסור עבאס, וזה לא הזיק לי בפריימריז. עוד לא ראיתי מישהו שבא בטענה על הדבר הזה.
נאור שירי (יש עתיד):
הפוך, תראה לאן זה הביא אותו.
היו"ר אמיר אוחנה:
זה אינטרס של מדינת ישראל כולה.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
צודק, אדוני היושב-ראש. האינטרס שלי באמת להביא בשורה לתושבי תל עראד, בשורה לתושבי הנגב. רבותיי, אנחנו מוכנים לשבת ולשוחח עם כל הגורמים בממשלה ולהביא לפתרון הסוגיה של הנגב. אני מגיע לכאן ומסביר את הסוגיה של הבדואים, מסביר את העניין של אופי חקלאי, שכאן בממשלה, הגורמים הממשלתיים, לא מבינים את זה. אני מגיע לכאן ומסביר את זה. אני רוצה פתרון לבדואים, פתרון פעם אחת ולתמיד. אנחנו מוכנים לשיח, אבל לצערנו, אנחנו נתקלים לפעמים בשרים שלא רוצים לתת פתרונות. דיבר כאן היושב-ראש על כך שבתקופה שלו ניסה להביא פתרונות גם בעניין הפשיעה בחברה הערבית – אנחנו מבינים את זה, אנחנו יודעים את זה, ואנחנו מעריכים את זה. ולכן, ההסתכלות שלנו גם כחברי כנסת ערבים – אנחנו לא מסתכלים רק על החברה שלנו, החברה הערבית, אנחנו מסתכלים על הכלל, על כלל האזרחים. אני חושב שזה צריך להיות אינטרס של כל הפוליטיקאים כאן בכנסת, של כל השרים וגם של הממשלה. אני רוצה שגם חלק מהשרים וחלק מחברי הכנסת – בגדר המלצה – ייסעו ליישוב תל עראד, יראו את המציאות שם, איך אנשים שהרסו את הבתים שלהם עברו לגור במוסד חינוכי, בבית ספר, ועכשיו אין להם קורת גג. כמו התושבים של תל עראד יש תושבים אחרים שאין להם בתים, גם בערערה בנגב, משפחת אל-ע'ול, וגם ביישוב א-סיר, אום אל-חיראן, הרבה יישובים בנגב – לאלפי אזרחים אין בתים, רבותיי. יכול להיות שבממשלה הזאת לא נגיע לזה, אבל בממשלה הבאה, גם אם תהיה ממשלה מכאן או מכאן, שיסתכלו על כלל האזרחים. זאת הדרישה שלנו. ברשותך, אדוני היושב-ראש, בהצעת אי-האמון הזאת אני גם רוצה להגיד כמה דברים לאזרחים הערבים באותו עניין שדיברתי עליו (נושא דברים בשפה בערבית, להלן תרגומם:). תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. כעת אני מזמין את השר וסרלאוף, שר הנגב והגליל, להשיב במשולב על ההצעות להביע אי-אמון בממשלה. כבוד השר, בבקשה.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, חבל לי שחבר הכנסת דוידסון לא נמצא כאן. אני מתרשם מהרבה מהביקורות מהאופוזיציה, יש דברים אמיתיים, אבל יש דברים – נו, חלאס, חבר'ה, אתם משחקים בצביעות. לא רק אני רואה את זה, גם אנשים פשוטים בעם מסתכלים ורואים את זה. יש דברים נכונים – בואו ניגע רגע באחד מהדברים הנכונים. אני חושב שכל שרי הממשלה צריכים להגיע לצפון. זאת אמירה מאוד נכונה, ואני חושב שהביקורת בעניין הזה על אחד מהשרים שהוזכרו כאן נכונה, צריך לומר את זה. גם אם אין לך איפה לתת ולסייע, תבוא ותקשיב. אני חושב שגם אוזן קשבת נותנת תקווה. היו פניות שקיבלתי, ואמרתי לצוות שלי, אין לנו מה לעשות. אתה יודע, דברים שקשורים בתכנון ובנייה, וגם דברים שקשורים למיגון ובעלי מוגבלויות וכו' – באלה אנחנו לא יכולים לטפל. אבל אתה יודע לשבת אצל הבן אדם בבית, יודע לשים לו יד על הכתף, להקשיב לו, אתה שר בממשלה. אני חושב שזה דבר שהוא מבורך, מתבקש, נצרך, בטח בימים אלו וגם בשגרה. לגבי דברים אחרים שנאמרו כאן, דיברתם על החרדים – לא קשור למלחמה, הרי ברור שהשאיפה היא שמי שלא לומד תורה, יתגייס. אני כמי שהיה אברך ולמד תורה כמה שנים טובות בישיבה, שבע שנים, שמונה שנים, למדתי רבנות וגם שירתי כלוחם בגולני, מאמין שאפשר לשלב בין השניים – "ספרא וסייפא ירדו כרוכים מן השמיים". אבל מתוך הערך של התורה אני גם מכיר בערך של הצורך בגיוס לוחמים, בצד המוסרי של העניין. אבל יש אנשים, מגזרים שלמים, שגדלו אחרת. מה זה גדלו אחרת? בתפיסה שלהם גיוס לצבא נוגד את התפיסה של לימוד התורה. אנחנו מנסים לגשר על הפער הזה. אני רואה אצל השר בן גביר במשרד לביטחון לאומי מאות חרדים שמתגייסים, שמשרתים ומגיעים למשטרה. הם מגיעים למשטרה והם רוצים לשרת. יש חששות כמו תמיד, אבל הם רוצים והם מתמסרים לעניין הזה בלי כותרות ובלי רעש וצלצולים – פשוט במעשים, הם רוצים להתגייס במעשים. יש פה קמפיין אדיר, אני תוהה לעצמי כל הזמן מה יקרה אם נגיע לבחירות, ואחרי הבחירות תגיע ממשלה חדשה, ונפתלי בנט או לא משנה מי זה יהיה, יבוא ויציע לחרדים: בואו תצטרפו אלינו בתמורה - - -
מאיר כהן (יש עתיד):
לא יהיה, אל תדאג.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אתם אומרים לא יהיה, אבל הבעיה היא שקשה לי - - -
מאיר כהן (יש עתיד):
לא היה פעמיים ולא יהיה גם עכשיו.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
תראה, מאיר, נפתלי בנט אמר שהוא לא ישב עם מנסור עבאס, הוא חתם על זה במסמכים ונתן על זה הצהרות. אני לא הייתי ממעיט מערך הדברים שהוא אמר לולא הוא היה מפר את מה שהוא אמר. לכן, אני לוקח את זה בעירבון מוגבל, לצערי - - -
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - -
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
רגע, שנייה, ווליד – משום שאדם מועד בעניין הזה. עכשיו, זה לא משנה, ביבי רצה, ביבי לא רצה – אני לא יודע, אני לא הייתי פה בכנסת, ויכול להיות שהיו דברים בגו. אני שואל את עצמי, אם כשיגיע הרגע שבו יצטרכו את האצבעות של החרדים, לא תבואו ותגידו, המדינה כל כך חשובה, יש דברים כל כך חשובים – נוותר להם על העניין הזה. ואני אפילו מוכן להמר על חלק מכספי שאפילו הייעוץ המשפטי לממשלה, שלצערי היום מאוד מאוד לעומתי – אני יכול לנהל על זה פודקאסט שלם – יגיד בסדר, אפשר – פתאום יותר יאפשרו ויותר ייתנו. גם את זה אנחנו כבר רואים מהמקפצה. זו לא מציאות – אם דיברתם על פוליטיקה והזכרתם פריימריז – לצערי – אני פוליטיקאי, אבל יש מערכות אכיפת חוק – מתנהגים כפוליטיקאים, הם מתנהגים כפוליטיקאים לכל דבר. שמעתי שהיועצת המשפטית לממשלה הגיעה היום לכנסת – אדוני היושב-ראש, כמה פעמים ביקשנו מהיועצת שתגיע לדיונים והיא לא הגיעה? היא לא השיבה – היא השיבה אותנו ריקם. זה מצער מאוד, כי כנראה שזה עניין של סדרי עדיפויות. לכל אחד יש סדרי עדיפויות, אבל אם אתה רואה בסדרי העדיפויות שהיא מגיעה לדיון בעניין חסינות, הייתי מצפה שהיא תבוא גם לסדרי עדיפויות שקשורים לפשיעה בחברה הערבית בוועדה של צביקה פוגל, או שתגיע לדיונים נוספים שהכנסת מזמינה אותה, כנ"ל פרקליט המדינה. ולכן - - -
נאור שירי (יש עתיד):
היא הייתה.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
היא הייתה. השאלה היא כמה היא הייתה, והשאלה היא אם היא הייתה בעשירייה הפותחת של הוועדה.
נאור שירי (יש עתיד):
- - - כשבן גביר לא היה פעם אחת - - -
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אני יודע שהיועצת המשפטית לממשלה היא איננה פוליטיקאית, היא לא אמורה להיות פוליטיקאית; היא פקידה שצריכה לתת דין וחשבון. היא לא נותנת דין וחשבון בקלפי, אבל לפחות שתיתן דין וחשבון בוועדות הכנסת, שהן הגוף שנועד לפקח עליהם. לצערי, היא לא נותנת את אותו דין וחשבון. נאור, אני בעצמי שלחתי לה מכתב כמה וכמה פעמים בעניין אכיפה בררנית.
נאור שירי (יש עתיד):
גם אני, אתה יודע כמה מכתבים אני שלחתי לה?
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
שנייה, רגע, רגע. עתרתי לבג"ץ, היא ביקשה דחייה שוב ושוב, חצי שנה, כדי לקבל תשובה כל כך לקונית, כל כך שרירותית וכל כך מזלזלת של כמה שורות. בהודעה לבג"ץ היא הודיעה שהם עוד עובדים על מתן תשובה, הם יושבים על זה ומעבדים את זה. אמרתי, בוא'נה, לוקחים אותי כל כך ברצינות, איזה יופי. היא בטח יושבת עם כל המשנים שלה, והם חושבים איך לשקף לציבור שאין אכיפה בררנית. בסוף קיבלתי תשובה כל כך לקונית. למה לא נשמעה הזעקה הזאת מכל קצוות הבית? עכשיו - - -
אורית פרקש הכהן (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
שרים לא עונים על שאילתות - - -
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
רגע. אוקיי, תודה, עליזה. אני אתייחס במשפט למשהו אחד שלא התייחסתי אליו ברשתות, ואני רוצה להגיד אותו, עליזה.
היו"ר מאיר כהן:
עליזה, תודה רבה.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אני מגנה כמובן את המתקפה הפרועה על ביתו של כבוד השופט סולברג, אבל יחד עם זאת - - -
נאור שירי (יש עתיד):
למה אבל?
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אתה יודע מה? לא אבל.
נאור שירי (יש עתיד):
- - -
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אני מוחק את המילה "אבל" מהפרוטוקול. אני מוחק את המילה "אבל" מהפרוטוקול, נאור. בסדר? יחד עם זאת, הייתי מאוד שמח לראות - - -
נאור שירי (יש עתיד):
"יחד עם זאת" זה די נרדף ל"אבל".
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
וגם הייתי שמח לראות - -
היו"ר מאיר כהן:
ברם.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
ברם. - - את אותם גינויים ואת אותה יציאה מהכלים, ומקצה לקצה, כאשר תקפו את רעייתי ושלושת ילדיי בזמן מלחמה; כאשר השכנה צעקה עליהם: אנחנו לא ניתן לכם, שלא תעזו להתקרב למקלט שלנו – דברים חמורים, הסתה פרועה. הייתי מצפה לראות את כולם, גם את התקשורת וגם את הפוליטיקאים שיושבים כאן, מקצה לקצה, באים ומגנים את האירוע הזה. וזה פורסם. אבל מה לעשות? כנראה או שהדם שלי ושל משפחתי - - -
היו"ר מאיר כהן:
השר, אנחנו גינינו את זה בכל פה ולשון. אני זוכר את זה.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
כן, אני - - -
נאור שירי (יש עתיד):
אתה כל פעם מזכיר את זה. זה - - -
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אני מזכיר את זה משום - - -
נאור שירי (יש עתיד):
כמה פעמים אמרו לך שגינו את זה?
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
נאור, נשמה - -
נאור שירי (יש עתיד):
נשמה אתה - - -
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
- - ראיתי בדיוק את הגינויים שהיו פה ואת חוסר הגינוי שהיה שם. אגב, לא גינו את זה בזמן אמת. אבל - - -
היו"ר מאיר כהן:
תגיד לי, אתה משווה? אדוני השר, בחייך.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
מה זאת אומרת? מה זה "אתה משווה"? אני משווה בין מה?
היו"ר מאיר כהן:
א. כל אירוע, לא משנה, הוא נורא.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
לא, אני לא משווה, אני רק אומר, זה ראוי לגינוי וזה ראוי לגינוי.
היו"ר מאיר כהן:
אבל גינינו.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
רק שלצערי, לצערי הגינוי של מה שקרה לבני ביתי הגיע מאוחר מדי ומעט מדי ובקול צרוד מדי. לא צריך להיות גדול הדור כדי לראות את זה. ולכן אני מצפה, חבר'ה, אבל אני מצפה – הפקת לקחים של כולנו. אם כולנו רוצים להוכיח שאנחנו יודעים לגנות, מכל קצות הקשת, מעשים ופעולות כאלו, אז הבה נסגל לעצמנו דפוס כזה שמעשים כאלו אנחנו מוקיעים, ולא מסתכלים ולא בודקים של מי הייתה הכתובת ומי חבר הכנסת או השר שבגינו קרה הדבר. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני. תודה רבה. נאור שירי, שלוש דקות, אדוני, בבקשה. אנחנו עוברים לדיון. בוא.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה מציע לדחות את האי-אמון?
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
כן.
היו"ר מאיר כהן:
הוא מציע לקבל - - - אחריו – עודד פורר. בבקשה, אדוני, שלוש דקות.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. באמת, בפעם ה-9,000: אנחנו מגנים פגיעה במשפחות, מגנים התקפה אישית. באמת, זה כבר – די, די. סיבוב אחד, סיבוב שני, סיבוב שלישי. זה בסדר גמור. לא – זה בסדר, אנחנו בסדר עם זה.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
- - -
נאור שירי (יש עתיד):
לא, כי אמרנו את זה כל כך הרבה פעמים. ובאמת, האמת – בכל פעם שאתה עולה, באינטונציות שונות – כבר פעמיים – אתה על זה. גינו.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
- - -
נאור שירי (יש עתיד):
אנא לא לתקוף בני משפחות, בטח לא בבית הפרטי של נבחרי ציבור. תראו, אני רוצה לדבר על מה שהיה היום. האמת, זה לא היה בוועדת הכנסת – זה ועדת המדע והטכנולוגיה. אני חושב שבקומה שלישית אולי יש קצת חמצן, אבל כשיורדים למטה האירוע הוא בהידרדרות טוטלית.
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
בחדר של ועדת המדע.
נאור שירי (יש עתיד):
החדר, בחדר של ועדת המדע והטכנולוגיה. זה כמובן דיון בוועדת הכנסת על הסרת או אי-הסרת חסינותה של טלי גוטליב, שבאמת, אני – איזו אשמה לא נזרקה שם? אדוני היושב-ראש, החל מאהוד ברק, יצחק רבין, לא יודע, שולמית אלוני, יצחק שמיר, לא יודע, מוש השור – מי לא אשם במה שהיה. פשוט אין לתאר את מה שהלך שם. הסיבה היחידה שאני חושב שאולי זה יזיז למישהו – אני רוצה שתבינו את הטענה המרכזית שבגינה טוענת טלי גוטליב לאירוע שבו היא חשפה את השם של איש השב"כ: חשיפת שמו של איש השב"כ נעשתה במסגרת תפקידה ועל מנת להוכיח כי צמרת השב"כ, צבא, אמ"ן, מוסד, ביצעו הפיכה על ראשו של ראש הממשלה ביודעין, והם אלו שהביאו לתופת אוקטובר. מאשימה טלי גוטליב, בכתב – לא בעל פה, לא בטיקטוק, לא בערוץ הפינוק 14 – היא מאשימה את השב"כ, את המוסד, את הצבא, את אמ"ן, בבגידה, והם הביאו את תופת אוקטובר. זה בסיס הטענה. אני פעם חשבתי שהליכוד אוהב את כוחות הביטחון. היום אני הבנתי שהליכוד אוהב את כוחות הביטחון, אבל טוען שכוחות הביטחון בוגדים. עכשיו, זאת הייתה חדשה בשבילי. היה קשוח לשבת שם ארבע שעות. הוציאו אותי תשע פעמים; היה תענוג. אבל הבנתי סוף-סוף את בסיס הטענה: כל מי שמתפארים בהישגים שלו – זה בסדר גמור בחיסולים - -
היו"ר מאיר כהן:
הוא בוגד. הוא בוגד.
נאור שירי (יש עתיד):
- - זה בסדר גמור שמפציצים בטהראן, זה בסדר גמור שמפציצים בלבנון ועושים מבצעים וביפרים והכול, אבל תזכרו טוב מאוד: למרות שפוצצתם את כל חיזבאללה בביפרים ובאמצעי קשר, אתם בוגדים; למרות שחשבתם על הרעיון המעולה הזה, אתם בוגדים; למרות שאיתרתם וידעתם להפיל 80 טון פצצה על נסראללה, אומנם אתם טסים טוב, אבל אתם בוגדים. פעם הליכוד היה בית. היום זה הבית של הסרבנים, המשתמטים והבוגדים.
היו"ר מאיר כהן:
תודה. תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת עודד פורר – לא נמצא. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. אחריו – סמיר בן סעיד. תפדל.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
שוכרן. מכובדי היושב-ראש, ביום חמישי שעבר התרחש אירוע מביש, ומי היה כוכב האירוע המביש הזה? לא אחר מיו"ר ועדת החינוך בכנסת ישראל. יו"ר ועדת החינוך עורך ביקור של פרובוקציה ביישוב טובא-זנגרייה, לוקח איתו מכשיר ניסור – משחזת, שהיא מנסרת ברזל – לוקח איתו בארנק לביקור.
גלעד קריב (העבודה):
- - -
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
למה הוא לוקח את זה? כי אמרו לו: כיוון שאתה אדם לא מכובד, ולא תיאמת ביקור כמו שצריך מולנו, ואתה לא באמת בא לעמוד על הבעיות של מערכת החינוך של טובא-זנגרייה, אז אתה לא אורח רצוי, ואתה לא תיכנס לבית הספר. אז איך הוא ייכנס לבית הספר? באמצעות מסור – זה מכשיר שחותך בברזל.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
יש לכל אחד ברכב.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
יא אלוהים. ועל הדבר הזה עוברים לסדר-היום כאילו דבר לא קרה? יו"ר ועדת החינוך מתנהג כמו אחרון העבריינים, אחרון העבריינים, ומפעיל את המכשיר המסוכן הזה, החשמלי.
אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
זאת הנורמה.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
רק בנס לא חתך את ידו של מישהו לידו. כמעט חתך. ועוברים על הדבר לסדר-היום. אז האם יש קשר בין חינוך לאיש? אין קשר. האם יש קשר בין חינוך למעשה שהוא הלך לעשות? אין קשר.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
בין תרבות לאיש – אין קשר. בין ספורט לאיש - - -
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
האם בפרלמנט מכובד צריך לעמוד בראש ועדת החינוך אדם כזה, ללא תפיסת חינוך? זו גם שאלה. אבל אני רוצה באמת לנצל את ההזדמנות כדי לברך את ראש המועצה המקומית של טובא, חברי מואייד אל-הייב, וכל תושבי טובא-זנגרייה – נשות טובא, ילדי טובא, תלמידי טובא, הגברים בטובא – שיצאו ואמרו לו: אתה אורח לא רצוי, תחזור על עקבותיך - -
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת שטרן, אנא, שב על כיסא בבקשה.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - כי לא עשית את זה בצורה מכבדת ומכובדת. כל הכבוד להם על העמידה מולו ועל זה שמנעו ממנו באמת להיכנס למוסד חינוך - -
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
- - כי הוא אנטי-תזה של חינוך, והוא באמת לא צריך להיכנס למוסד חינוך.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת סמיר בן סעיד, בבקשה. אחריו – גלעד קריב, ירום הודו. בבקשה, אדוני.
סמיר בן סעיד (חד"ש-תע"ל):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני עומד כאן היום להביע אי-אמון מוחלט בממשלה שהופכת אזרחים לאויבים. תוכנית יישור קו של השר שיקלי, אבו תעריפה, היא לא פיתוח, היא אולטימטום דורסני שמכוון אקדח לתושבים הבדואים בנגב. אבו תלול, סעווה, מרעית, כסייפה, לקיה – זו לא הסדרה, זה נישול. אומרים להם: תוותרו על אדמות אבותיכם תוך שישה חודשים, או שנמחק אתכם. (אומר בערבית:) מי שתוקע ותקע את הביטוח עשרות שנים זו המדינה, לא התושבים. מאחורי הסרטוטים האכזריים שלכם יש בני אדם. יש את סבחה אלנבארי, בת 80 מתל עראד, שפונתה בדחיפות לבית חולים לאחר שחיה במבנה בית הספר המקומי היסודי תל עראד. זו מציאות שאתם מייצרים, הפקרות אנושית ובריאותית של האוכלוסייה הפגיעה ביותר, (אומר בערבית: הבדואים בנגב). אנחנו בעד פיתוח, תשתיות וחינוך, אך פיתוח אמיתי לא בונים על גבם של מנושלים. התוכנית הזאת היא פצצת זמן חברתית. אנו מביעים אי-אמון מוחלט בממשלה, וקוראים לעצור מייד את המתווה החדש, הנוכחי, של השר אבו תעריפה. תודה רבה. כמה מילים בשפה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) בסופו של דבר גם אני מתייחס למה שקרה בטובא-זנגרייה עם יושב-ראש ועדת החינוך, צבי סוכות. אני לא יודע, זו בושה לעם היהודי בכל מקום בעולם. יושב-ראש ועדת חינוך בא עם מסור חשמלי, עם משחזת. איזה שיגעון. תחליפו אותו, תמצאו פתרון. (אומר בערבית:).
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.
קריאות:
- - -
היו"ר מאיר כהן:
חבר הכנסת סימון, בתימן לא דיברו ערבית?
סימון דוידסון (יש עתיד):
- - - דיברו רוסית.
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה, אדוני, שלוש דקות.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, שוב חזרנו לאודיטוריום - - -
היו"ר מאיר כהן:
חבריה, שומעים אתכם. אני מבקש שקט.
גלעד קריב (העבודה):
שוב חזרנו לאודיטוריום עם הכיסאות הירוקים.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
חזרנו לשגרה.
גלעד קריב (העבודה):
כן. שוב מיליוני אזרחים ישראלים התעוררו הבוקר, במלאת שנתיים וחצי למלחמת התקומה המפוארת, התעוררו לפנות בוקר ולקחו את ילדיהם אל המקלטים. אני שואל אותך, אדוני היושב-ראש: מאיפה יש לממשלה הזו את החוצפה להמשיך ולהשמיע דברי רהב, דברי יוהרה, על אופן ניהולה של המלחמה הזאת? שנתיים וחצי עברו מאז 7 באוקטובר. שנתיים וחצי של מלחמה, ומדינת ישראל נמצאת באחד מרגעי השפל האסטרטגיים שלה – רגעי השפל האסטרטגיים. עמדתי על הדוכן בשבוע שעבר, ואמרתי ששני הנשיאים האמריקאים אמרו Don't, אלא שביידן אמר Don't לאיראן ולחיזבאללה, ואילו הנשיא טראמפ אומר Don't גם היום לממשלת ישראל ולצה"ל. עכשיו, אנחנו לא מאמינים בחרחור מלחמה מתמיד; אנחנו מאמינים שעת מלחמה ועת שלום. אנחנו מאמינים שממשלה אחראית פותחת חזית, אבל גם פועלת לסיים חזית כאשר למהלכים הצבאיים מתלווים מהלכים מדיניים. לכן אנחנו לא עסוקים בלדרבן את הממשלה ואת צה"ל לפעילות צבאית ללא הפסק, אבל אנחנו כן שואלים כיצד הגענו למצב שבו ידיו של צה"ל כבולות בהגנה על אזרחי המדינה, וההחלטות לא מתקבלות על ידי הממשלה בירושלים, אלא על ידי הממשל האמריקאי בוושינגטון. כיצד ממשלה שכל היום מטרטרת את הציבור הישראלי בשם משילות מדומיינת, כיצד הממשלה הזו הביאה אותנו אל המצב שבו צה"ל תוקף מפקדה ריקה בדאחייה, האיראנים מרשים לעצמם לשגר טילים בליסטיים לעבר רוב שטחה של מדינת ישראל – וידיו של צה"ל בסופו של דבר כבולות? זאת ממשלה של משילות? זאת ממשלה של מלחמת תקומה? זאת ממשלה של עוצמה? ממשלה של פחדנים, ממשלה של חסרי חוליות, ממשלה שלא ראויה להמשיך ולשלוט כאן עוד דקה אחת.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז.
גלעד קריב (העבודה):
אוי, איזה חבל שהוא לא פה.
היו"ר מאיר כהן:
הוא אחרון הדוברים. אבי מעוז נמצא כאן?
קריאה:
- - -
היו"ר מאיר כהן:
לא נמצא כאן. חברות וחברי הכנסת - - -
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
השר לא רוצה לסכם?
היו"ר מאיר כהן:
לא, הוא אמר הצבעה. אני שמעתי נכון, אדוני השר? אתה לא רוצה לסכם, אתה רוצה הצבעה.
היו"ר מאיר כהן:
חברות וחברי הכנסת, לפני שנעבור להצבעות על הצעות האי-אמון – ששש - - -
קריאות:
- - -
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אין מפטירין אפיקומן אחר הפסח.
היו"ר מאיר כהן:
קריב, אתה מתבקש לשבת. לפני שנעבור להצבעות על הצעות להביע אי-אמון בממשלה, נקיים את הצהרת האמונים של חבר הכנסת עוז חיים. אני מזמין את חבר הכנסת עוז חיים לדוכן. הצהרה היא התרגשות, והוא איש מצוין, עוז חיים.
נאור שירי (יש עתיד):
וגבוה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אצלי הוא כתוב: עוז חיים מדיה.
היו"ר מאיר כהן:
הצהרת אמונים. אני מתכבד להודיע לכנסת שעל פי סעיף 43 לחוק-יסוד: הכנסת, עם הפסקת חברותו בכנסת של חבר הכנסת בועז טופורובסקי, שנכנסה לתוקפה ביום ראשון, כ"ב בסיוון התשפ"ו, 7 ביוני 2026, בא במקומו חבר הכנסת עוז חיים. בהתאם לסעיף 15 לחוק-יסוד: הכנסת, ולפי סעיף 2 לחוק הכנסת, התשנ"ד–1994, נקיים עתה את הצהרת האמונים. חבר הכנסת עוז חיים, אקרא בפניך את הצהרת האמונים של חבר הכנסת, ואתה תשיב: "מתחייב אני". זה נוסח ההצהרה: אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי בכנסת.
עוז חיים (יש עתיד):
מתחייב אני.
היו"ר מאיר כהן:
מזל טוב. ברוך הבא.
(מחיאות כפיים)
מירב בן ארי (יש עתיד):
אנחנו מאחלים לך קדנציה קצרה ויעילה. זה הכי חשוב.
היו"ר מאיר כהן:
ניתן חצי דקה לנישוקים וחיבוקים, ונעבור להצבעה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
קצר וקולע.
קריאות:
- - -
היו"ר מאיר כהן:
חברי יש עתיד ושאר חברי הכנסת, כל מי שמברך, שישב במקומו, אנחנו רוצים להמשיך בסדר-היום. עוז חיים, ברוך הבא. מזל טוב. חברי הכנסת - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
רגע, חכה דקה. דקה. תן להם עוד רגע כאן.
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה, חברים.
קריאות:
- - -
היו"ר מאיר כהן:
זהו, אני מבקש.
היו"ר מאיר כהן:
אנו עוברים להצבעות. תחילה נצביע על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. אנחנו עושים את זה בהרמת יד. אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 26 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
26 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה – 28 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.
היו"ר מאיר כהן:
28 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש.
היו"ר מאיר כהן:
אם כן, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הודעת הממשלה, בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר לראש הממשלה את הסמכויות הנתונות לשר הפנים לפי כמה חוקים. אני מזמין את השר וסרלאוף, אדוני, למסור הודעה מטעם הממשלה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
איך אפשר לראות רשימת דוברים?
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
ראשית, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, טרם הודעת הממשלה, נאחל הצלחה רבה לעוז חיים. יש לך שם יפה, זה מה שאני יודע, ואמרתי למעלה שיש לך גם עיניים טובות.
עוז חיים (יש עתיד):
תודה רבה.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אז אני מאחל לך הרבה הצלחה בזמן שאתה פה. אנחנו מתפללים שתרבה אהבה, אחווה, שלום ורעות בתוך המשכן. העברת סמכויות הנתונות לפי חוק משר הפנים לראש הממשלה בנושאים דחופים. אדוני היושב-ראש, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה – לנוכח היעדר שר פנים ועל מנת להבטיח מענה לצרכים דחופים וחיוניים בתחומי משרד הפנים, ובהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה – להעביר לראש הממשלה את הסמכויות הנתונות לשר הפנים לפי החוקים שלהלן, ובעניינים המפורטים לצידם, וזאת עד למינוי שר פנים: 1. סעיף 266ה(ב) לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, לעניין התקנת הצווים הבאים: (א) צו התכנון והבנייה (פטור מתוכנית ומהיתר להמשך הצבה ושימוש במתחם מגורים) (מלחמת התקומה) (רוחמה) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026; (ב) צו התכנון והבנייה (פטור מהיתר לעבודות הנדרשות לשיקום נזקים במתחם בית הזיקוק במפרץ חיפה) (חרבות ברזל) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"ו–2026; 2. סעיף 265 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה–1965, לעניין התקנת תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה) (הוראת שעה), התשפ"ו–2026; 3. סעיף 11ב לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971, לעניין שינוי סכומי ההשתתפות הרגילים של הממשלה בהוצאות התקציב של המועצות הדתיות על פי אמות מידה שוויוניות שייקבעו. מובהר שהסמכויות יוחזרו באופן אוטומטי לשר הפנים מייד לכשימונה, ללא צורך בהעברה נוספת.
סימון דוידסון (יש עתיד):
יש לי שאלה, אדוני השר.
היו"ר מאיר כהן:
רגע. לא, לא.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
רגע, אני אסיים ואני אתן לך זמן לשאול.
סימון דוידסון (יש עתיד):
משפט.
היו"ר מאיר כהן:
סימון, בסוף הדברים.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
נשארה לי שורה אחת. בהתאם לסעיף 31(ב) לחוק-יסוד: הממשלה, מבקשת הממשלה את אישורה של הכנסת להחלטה. שאל בני ונען.
סימון דוידסון (יש עתיד):
השאלה שלי היא כזאת: מתי יהיו במדינת ישראל שר בריאות, שר רווחה, שר פנים ושר עבודה?
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
לא. שר בריאות ושר רווחה יש, אבל - - -
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אתה שואל אותי בתור ראש ממשלה? בתור מי שממנה פה שרים? אני חבר ממשלה. אני יכול להגיד לך שבמשרד הנגב והגליל אנחנו - - -
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני השר.
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
אין שר פנים כבר מחודש נובמבר. אין שר.
היו"ר מאיר כהן:
אנחנו עוברים לדיון האישי. חברת הכנסת מירב בן ארי, שלוש דקות לרשותך, ואחריה –חברת הכנסת עדי עזוז. שלוש דקות, אני מבקש להקפיד. בבקשה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב בראש, אדוני השר, כנסת נכבדה. אי-אפשר שלא להתייחס למופע הטרלול שהיה בוועדת הכנסת מ-10:00 עד 14:00 – זה מפריע לי פה.
היו"ר מאיר כהן:
סימון, אני מבקש, זוז הצידה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מ-10:00 עד 14:00, ישבנו ארבע שעות, חברי הכנסת, וזכינו במופע שאם אני אקרא לו טרלול זה יישמע כאילו נורמלי, אבל זה לא היה נורמלי. עכשיו תראו, טלי גוטליב האשימה את כולם. היא האשימה כמובן את שקמה ברסלר והיא האשימה את היועמ"שית, והיא האשימה את הפצ"רית ואת יאיר גולן, ואת המחאה ואת אחים לנשק. על עצמה היא לא לקחה אחריות לכלום. עכשיו, צריך לומר משהו מאוד ברור. מי שתמך בהגשת כתב האישום נגדה, צריך לומר, הוא ראש השב"כ דוד זיני, שאי-אפשר לחשוד בו שהוא איזה חבר של היועמ"שית; נראה לי להפך. מי שתמך בזה זה כמובן ישראל כץ, אחרי תשעה חודשים. לקח לו קצת זמן, אבל בסוף, מה לעשות, בשורה התחתונה, הגברת חשפה שם של אדם שעבד בשב"כ. אפשר לדבר על הפצ"רית, על היועמ"שית, היא גם דיברה על השואה, אגב, היא דיברה על ששת המיליונים, על כולם היא דיברה, רק לא על האחריות שלה. והעובדה שבתוך הוועדה יושבים חברי כנסת מהקואליציה וזה נראה להם נורמלי, זאת אומרת זה נראה להם הגיוני שאישה כזאת מפיצה שם של ראש שב".– אני חייבת להגיד לכם משהו, באמת ישבתי וראיתי את כל המופע הזה, זה לא היה קל, באמת לא היה קל, אבל אחד הדברים שהיא טוענת – היא לא אמרה שם הרבה – היא אמרה: יש לי חסינות מהותית, צווים שיפוטיים לא חלים עליי. אז האמת, חל עלייך, וחבר כנסת שעובר עבירת ביטחון, אין לו חסינות. אין לו. העובדה שעוד פעם ועוד פעם היא הולכת ליועמ"שית ולפצ"רית ולשקמה ברסלר, זה לא מוריד מהאחריות שלה. ובסוף, בעולם נורמלי היה מוגש נגדה כתב אישום, אבל אנחנו נמצאים בעולם שהכול מנורמל והכול בסדר. ואישה כזאת, במקום שתעמוד לדין – אגב, גם לחקירת המשטרה היא לא הלכה, שאין חסינות. היא דיברה על גלעד קריב, אגב.
היו"ר מאיר כהן:
בחקירות אין חסינות - - -
מירב בן ארי (יש עתיד):
בחקירות אין חסינות, את חייבת ללכת. היא לא הלכה. לשימוע לפני כתב אישום גם אין לך חסינות – היא לא הלכה גם לשימוע. ולמרות זאת, היא יושבת שם וחובטת בכולם. ותאמינו לי, העובדה שאין לנו ברירה, אנחנו חייבים לשבת – אנשים שואלים אותי: למה את יושבת שם? כי אם חברי ועדה יושבים פחות מ-50% - -
היו"ר מאיר כהן:
50%.
מירב בן ארי (יש עתיד):
- - הם לא יכולים להצביע. אנשים מהציבור שואלים: למה אתם נשארים לשמוע את זה? ואין לנו ברירה, ואנחנו יושבים שם ואנחנו אומרים לעצמנו, אוקיי, מתי תדברי על האישום שלך? מתי תדברי על זה? לא, שקמה ברסלר, אחים לנשק, יאיר גולן, בוגי. על מי היא לא דיברה שם, רק לא על עצמה. עכשיו לסיכום אני אגיד לכם, תראו, כל הדיון הזה, הרי זה פאתט. יש רוב בוועדת הכנסת, רוב עצום לליכוד, יש רוב עצום במליאה, יש לה. זה ברור לי שהיא תקבל את החסינות שלה, אבל כתב האישום הזה יעמוד, ובכנסת הבאה היא תצטרך לבוא, והמופע הזה שראינו היום לא יחזור על עצמו. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי. עדי עזוז, בבקשה.
עדי עזוז (יש עתיד):
התגעגעתי לפודיום הזה, הוא יותר נוח לי.
היו"ר מאיר כהן:
אוקיי. הוא לא עולה ולא יורד. בבקשה, גברתי, שלוש דקות לרשותך.
עדי עזוז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי הנכבדים, רציתי לדבר על דברים אחרים, חשובים, שאנחנו גם מקדמים בבית הזה בוועדות – בעיקר, שלא לומר רק חברי וחברות האופוזיציה. אבל מה שקרה היום בוועדת הכנסת – ובדיוק ברוכה הבאה, חברת הכנסת טלי גוטליב – היה באמת פסטיבל מבזה. עכשיו אני אגיד, לכל אחד יש את הזכות לבוא ולטעון בעד חפותו ולהסביר למה הוא חושב שכתב האישום נגדו הוא שגוי ולתת את הטיעונים ולנמק, והכול בסדר. בעוונותיי, אני גם עורכת דין, אני ממש ממש מבינה, וגם בעד, זו גם זכות יסוד. אבל מפה ועד שאנחנו כחברי כנסת יושבים בישיבה – באמת מבזה, מבזה – לא הייתה שם שום בנייה של טיעון אמיתי כלפי "עדנה קרנבל" וכל הדברים ההזויים האלה שהגענו אליהם בתוך הבית הזה, שמאשימים בו, ואנשים באמת עושים אותם. היו שם נציגי ציבור שחטפו – מה זה חטפו? זו התעמרות, הייתה פה התעמרות בעובדי ציבור בוועדת הכנסת בצורה חריפה ביותר. להיכנס בעובדי ציבור על הילדים שלהם? על בני הזוג שלהם? איך זה רלוונטי לעבירות שמיוחסות לך, חברת הכנסת טלי גוטליב? אין לזה שום רלוונטיות. יושב-ראש הוועדה ניהל את זה בצורה בריונית, חלק מחברי הכנסת שבכלל לא דיברו הוצאו החוצה; חלק שדיברו, הוציאו אותם החוצה; חלק מהקואליציה שדיברו, השאירו אותם בתוך הדיון. ואז מגיע חבר הכנסת איתמר בן גביר, השר המורשע, עבריין בעצמו, לתמוך בחברת כנסת שבעצמה מואשמת בעבריינות. שומו שמיים, לאן הגיע הבית הזה? לאן עוד נלך? לאיזו תחתית נגיע? באמת, אדוני, היושב-ראש, בכל שבוע שאנחנו באים לפה, אנחנו אומרים, די, הגענו לתחתית, ואז בכל פעם – בשבוע שעבר פגשנו את זה עם המבקר, והשבוע פגשנו את זה עם שיח באמת אלים ובריוני – וצריך להגיד: אנחנו במלחמה. כולנו קמנו בלילה ולפנות בוקר לאזעקות. הצפון כבר שלוש שנים קם לאזעקות, ובמקום שיתעסקו פה במה שחשוב באמת, מתעסקים בחסינות של טלי גוטליב. את מי זה מעניין? ואז יבואו ויבקשו מאיתנו: אתם עם חזק; תפגינו חוסן; אתם חזקים; אתם ציוניים; אתם פטריוטים. אה, אבל רגע – ביום רביעי תביאו לנו הצעת חוק על לימודי תורה, שהם שווי ערך לחיילי צה"ל. איפה ההיגיון שלכם? אנחנו עם חזק ואנחנו פטריוטים ואנחנו ציונים, ולעם הזה יש כוחות לעמוד מול כל מלחמה ומול כל חזית. אבל המינימום שהבית הזה יכול לעשות כשהוא מוציא אותנו למלחמה, הוא ששרים – כמו השר אריה דרעי, שהולך ומבקר משתמטים בכלא, ואז משם הוא לוקח את הרכב שלו לישיבת קבינט ושולח את בני הזוג שלנו להילחם ולמות. זה הפרצוף של המדינה הזאת ושל הקואליציה הזאת – חברת הכנסת טלי גוטליב.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת חמד עמאר, אדוני.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
כבוד היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שוב אנחנו מורדים לכאן מהמליאה, מהמקום הקבוע שלנו. אני אומר לכם, אנחנו בסבב השלישי עכשיו עם איראן, שמענו על הפסקת אש שאיראן הכריזה, ושהיא לא תתקוף יותר, אבל עם משוואה חדשה: אם נתקוף בדרום לבנון, היא תתקוף בחזרה, וחזק מאוד. גם שמעתי את ההודעה של ישראל, בכיר שאמר שאנחנו לא נתקוף יותר באיראן. אני לא יודע אם הסבב השלישי הסתיים או שיהיה לנו עוד סבב, אם הוא הסתיים, או שנמשיך לעוד סבב בעתיד; אף אחד לא יודע, כי אנחנו לא קובעים את המשוואה, ובעצם אנחנו כמדינת ישראל לא קובעים כלום. ממשלת ישראל, עם הצבא הכי חזק במזרח התיכון, עם חיל האוויר הכי טוב בעולם – ומי שיושב באיראן קובע אם ניכנס למקלטים או לא ניכנס למקלטים, אם יהיה סבב רביעי או לא יהיה סבב רביעי, אם הסבב השלישי יימשך או לא יימשך. זה ביזיון של ממשלה. זאת לא ממשלה. אם לא הייתה לנו היכולת, הייתי יכול להבין, אבל יש לנו את היכולת, יש לנו את הטייסים הטובים, והם יכולים להגיע לכל מקום. יש דברים שיכולים להכאיב מאוד לאיראן, להכאיב מאוד. אנחנו נקבע את הנוסחה, לא הם יקבעו את הנוסחה ואת המשוואה. אבל עם ממשלה כזאת חלשה, עם ראש ממשלה שנשיא ארצות הברית אומר בעצמו: ביבי יעשה מה שאני אומר לו – אתם יודעים עד לאן הגענו, שנשיא ארצות הברית אומר את זה, משיב במסיבת עיתונאים ואומר לכולם: ביבי נתניהו יעשה מה שאני אומר לו. זאת בושה של ראש ממשלה, בושה של ממשלה. החיילים שלנו עכשיו בדרום לבנון, נלחמים שם, עוזבים את המשפחות שלהם, מסכנים את החיים שלהם – ואנחנו כאן, בכנסת, מחר בוועדת הכספים, נדון על מעונות, חוק - -
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
חוק ההשתמטות.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
- - שמאפשר ומעודד השתמטות.
היו"ר מאיר כהן:
תודה. תודה רבה, אדוני.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
החוק הזה – יש לי משפט אחד, ואני מסיים.
היו"ר מאיר כהן:
משפט.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
החוק הזה שמביאים לנו אותו לוועדת הכספים, מעודד – אמר את זה גם נציג האוצר, אנשי המקצוע מהאוצר. אבל אני לא מצליח להבין – יושב לך שם בממשלה ובאוצר עכשיו מישהו שלא מבין בכלל בכלכלה ובניהול כספים – הכול יכול לקרות.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בבקשה. אחריו – חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. ואליד, בבקשה.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הממשלה מביאה לכאן את הדיון בהעברת סמכויות לראש הממשלה במשרד הפנים, כאילו שהכול מתקתק בממשלה הזאת. אבל אנחנו מזה עשרה חודשים כמעט ללא שר במשרד הפנים, וכל הסוגיות תקועות במשרד הפנים. לא מטפלים בעניין הזה, ואין שום התקדמות. ממשלה רופסת, ממשלה כושלת, שלא עשתה כלום למען האזרחים, ועכשיו מנסים להעביר סמכויות לראש הממשלה, כאילו שהדברים יסתדרו עכשיו לפני בחירות בחודש-חודשיים. אדוני היושב-ראש, הממשלה פישלה, כשלה בכל עניין החברה הערבית. בעניין הפשיעה בחברה הערבית, הממשלה עם כישלון גדול: יותר מ-800 נרצחים בחברה הערבית, אדוני היושב-ראש; אלפי פצועים; אלפי הריסות בנגב; מעל 6,000 בתים הרסה הממשלה הזאת בנגב, ועקרה יישובים שלמים. שום תקווה היא לא השאירה לאזרחים, לתושבים. רק בשבוע האחרון הממשלה אילצה את המשפחות בתל עראד להרוס את הבתים שלהן. הממשלה הזאת לא מסייעת לאזרחים, לא ליהודים ולא לערבים. כישלון חרוץ לנתניהו ולכל החבורה שלו. עכשיו מבקשים להעביר סמכויות בעניין משרד הפנים? תסתכלו לאזרחים בעיניים, על צמצום שטחי שיפוט, על אי-מתן זכויות על הקרקע לצעירים בכפרים וביישובים. תסתכלו על רהט: כמה פעמים הם מבקשים להגדיל או לתת אפשרות לאזרחים לבנות ולתת להם זכויות על הקרקע? ולכן, אדוני היושב-ראש, הממשלה הזאת לא מתפקדת, לא מסייעת. ראינו את הפרצוף האמיתי של הממשלה הזאת בשבוע שעבר בטובא-זנגרייה – יו"ר ועדת חינוך מגיע ליישוב עם משחזת, ומנסר את הדלתות של בתי ספר שם. אין לכם בושה – לא מתביישים. את היושב-ראש הזה צריך לפטר באופן מיידי, לא לעמוד, לא להוות דוגמה לילדים שלנו. הוא מתכוון גם לקחת השבוע את העובדים של הוועדה, אדוני היושב-ראש, יחד עם הדוברות של הוועדה, לביר הדאג', לעשות את אותו מעשה – מה שעשה בטובא – בביר הדאג'. היושב-ראש סוכות כשל ונכשל בתפקיד שלו. הוא אישיות לא רצויה, הוא איש קיצוני מאוד, והוא לא רצוי בנגב. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, ואחריה – חבר הכנסת ולדימיר בליאק. לא, אני לא אוכל לשאת נאום שלוש דקות. בבקשה, גברתי, שלוש דקות.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. היום שוב קיבלנו תזכורת כואבת, במה עוסקת הקואליציה שלנו. רק לפני שבוע עמדתי כאן ואמרתי: הקואליציה עוסקת בקידום השתמטות, בהשתלחות ביועמ"שית ובהשתלחות בבג"ץ, והיום קיבלנו הוכחה נוספת. בזמן שמדינת ישראל עומדת מול איומים מאיראן, כשתושבים ואזרחים יורדים ועולים למקלטים ולמרחבים מוגנים, כשבתי ספר סגורים בכל רחבי הארץ ויש פחד ואי-ודאות – במה עוסקת הכנסת? מקיימת דיון של כמה שעות על חסינותה של חברת הכנסת טלי גוטליב.
טלי גוטליב (הליכוד):
החוק מחייב, מה לעשות? 30 יום יש מהיום שהודיעו. בשבוע הבא זה עוד לא 30 - - -
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
אתם יודעים, זה כואב. בוטלו דיונים אחרים גם על בריאות האזרחים – זה לא חשוב; בריאות האישה – זה לא חשוב; ירידה מהארץ – זה לא חשוב; בריחת מוחות – זה לא חשוב. מה שחשוב הוא חסינותה של חברת הכנסת טלי גוטליב, וזה בניגוד לבקשתה של היועמ"שית, שאומרת שאת צריכה לעמוד בפני משפט פלילי.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
וזאת בעקבות הפרסומים, כן, שחשפת שם של איש שב"כ.
טלי גוטליב (הליכוד):
נכון.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
ואני חושבת שאנחנו צריכים להיות אסירי תודה לאנשי השב"כ. הגיעו שרים, הגיעו חברי כנסת מהקואליציה, לדבר על קונספירציות. אני נכנסתי – השערות שלי עמדו: הם מדברים על קונספירציות, מאשימים את היועמ"שית ואנשי שב"כ בבגידה? זה לא ייתכן. אתם זוכרים פיגועים? את זוכרת פיגועים, את זוכרת דם על הזפת, על האדמה? אני זוכרת – אני זוכרת שפחדנו להסתובב ולהיכנס למסעדות, אני זוכרת את התקופה הזאת. ואת יודעת למה אנחנו עכשיו לא מפחדים ללכת למסעדות? כי יש אותם אנשי שב"כ ששומרים עלינו. ולחשוף אותם, ככה, קחו אותם כטרף? המדינה חייבת לשמור עליהם, ואת כנציגת ציבור צריכה לשמור עליהם.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר מאיר כהן:
טלי, טלי, תאפשרי לה לדבר.
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
וכואב לי, כואב לי שאלה סדרי העדיפויות של נציגי הציבור ונבחרי הציבור. מחר זה יימשך ומחרתיים זה יימשך. מחר, כפי שאמר חבר הכנסת חמד עמאר, לוועדת כספים מגיע חוק המעונות, ושוב תקבלו הטבות נוספות למעונות. אתם משתמטים – תקבלו עידוד, עידוד ופרס מהממשלה. ביום רביעי תבוא הצעת חוק של משה גפני: בבקשה, אלה, אתם לומדים תורה – זה שירות משמעותי למדינה. בושה, בושה. אני לא רוצה להשוות ולחשוב מה היינו עושים בלי אותם אנשי ביטחון ובלי אותם אנשים שמגינים עלינו וממש מסתכנים, מסכנים את עצמם ואת המשפחות שלהם. וזה היחס של נבחרי הציבור כלפי אנשי שב"כ וכלפי הביטחון. אני מתביישת במה שקורה עכשיו בכנסת, ואני בטוחה שאחרי בחירות אנחנו נשנה ונסובב את סדרי עדיפויות ב-180 מעלות. נתקן.
היו"ר מאיר כהן:
תודה. תודה, גברתי. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, ואחריו – אלעזר שטרן. חבריא, אני מאוד מבקש להקפיד על שלוש דקות.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אנחנו נשתדל, אני מבטיח לא להאריך.
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה, אדוני.
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, דווקא היום, בשעות הבוקר שבהן אזרחי ישראל היו צמודים למרחב מוגן, אולי השעות האלה חידדו את הטרלול ואת השפל של הקואליציה, חבורה מושחתת ומופקרת, שאיבדה את הדרך, את המוסר, את הקשר עם המציאות וגם את הקשר עם הציבור. המופע המטורלל – באמת אין לי מילה אחרת – המופע המטורלל שחווינו היום בוועדת הכנסת, לא היה מנותק לגמרי ממה שאנו חווים פה כמעט מדי יום. זה לא היה חריג, זה היה לגמרי שגרתי לכנסת הזאת. חברת הכנסת טלי גוטליב היא הפנים של הליכוד והקואליציה של יוני 2026 – הליכוד שמבליט ומעודד שחיתות פוליטית וציבורית, הליכוד שמפיץ קונספירציות הזויות, הליכוד שמתגאה בפגיעה בביטחון המדינה, הליכוד שמאשים את לוחמי צה"ל ואת לוחמי שב"כ בבגידה. תגידו, אתם השתגעתם? אתם ירדתם מהפסים לגמרי? הליכוד שמעודד ומגבה השתמטות המונית. הליכוד שמחר בוועדת הכספים צפוי לתמוך בחוק המעונות, שמעניק הנחות דווקא לחרדים שמסרבים לעבוד ולשרת. הליכוד שביום רביעי מתכוון להצביע בעד הצעת החוק שמעניקה למשתמטים חבילת זכויות של משרתי מילואים. הליכוד שמקדם הקמת ועדת חקירה פוליטית שבה המבקר מטעם, שנבחר באופן פסול, ימנה את חברי הוועדה מטעם האופוזיציה, ועדה שכל-כולה יריקה בפנים של משפחות שכולות ושל משפחות החטופים. אבל כל הטרלול הזה הולך להסתיים ממש ממש בקרוב, וכולנו יודעים את זה. בקואליציה עוד יעשו הרבה רעש ויזרקו הרבה רפש, אבל האירוע הזה הולך להיגמר. בקרוב יהיו כאן בחירות, ואנחנו ננצח ונעשה שינוי עמוק ותיקון אמיתי. זה קרוב וזה בדרך וזה יקרה, ואלה החדשות הטובות של היום הזה. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. יש לך עוד 22 שניות, ולד.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מאיר, הוא העביר אליי.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. ולד, אתה מאשר?
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
אני מאשר. זה לא מספיק לו, אבל בסדר.
היו"ר מאיר כהן:
אלעזר, בבקשה, כבודו. הרשימה סגורה, חברים.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
יושב-ראש הקואליציה, אל תלך, אני באתי להגיד לך תודה – תודה שאתה שמת הבדל ביני לבינך, בינינו לביניכם.
אופיר כץ (הליכוד):
כן. הבדל גדול יש בינינו.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מחריבים את המדינה. מה אתה יוצא? תישאר. מביא לפני שבוע מבקר מדינה שבוחרים אותו בתהליך הכי מושחת שהיה פה, שגם המועמדות שלו היא הכי מושחתת שהייתה כאן.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
למה?
אלעזר שטרן (יש עתיד):
הוא עורך דין של ראש הממשלה שהכי אחראי לחורבן של 7 באוקטובר, והשר וסרלאוף, גם אתה אחראי לו.
טלי גוטליב (הליכוד):
אתה - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
גם אתה אחראי לו. טלי, תשתקי, יותר טוב. אל תדברי עכשיו, אל תפריעי. אל תפריעי. אני אמרתי ככה, אני יודע מה אמרתי לך. אני יודע מה אמרתי לך, טלי. אל תפריעי לי, אני יודע שזה קשה לך.
טלי גוטליב (הליכוד):
קח אוויר - - -
היו"ר מאיר כהן:
טלי, טלי. טלי ושטרן.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
טלי, אני לא מתעסק עכשיו עם הסרת החסינות שלך, אז תחכי.
טלי גוטליב (הליכוד):
בגלל זה אתה - - - תבקש סליחה - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
טלי, טלי, את רוצה שאני אגיד לך משהו?
טלי גוטליב (הליכוד):
תגיד לי סליחה - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אז אני אגיד לך משהו, לא סליחה. טלי, אני רוצה להגיד לך משהו. לא, אני אגיד לך משהו. טלי, אני אגיד לך משהו.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא תדבר אליי ככה - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני קיבלתי טלפון מהורים שכולים שהיום השתמשת בשם של הבן שלהם שנהרג ב-7 באוקטובר - -
טלי גוטליב (הליכוד):
אין מצב.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
- - בלי לדבר איתם.
טלי גוטליב (הליכוד):
אין מצב.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אז אני אגיד לך עכשיו. אז אני אגיד לך עכשיו.
טלי גוטליב (הליכוד):
אין מצב.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
את שאלת – אני אגיד לך.
היו"ר מאיר כהן:
טלי, טלי, תני לו.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אדוני, לא על חשבון הזמן.
היו"ר מאיר כהן:
טלי.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
לא על חשבון הזמן. טלי, שמת שקף – אני לא הייתי בדיונים בוועדה.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר מאיר כהן:
טלי, טלי, תאפשרי לו לדבר.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
שמת סרטון שבכותרת שלו היה כתוב סרן ניר בוימפלק, סמג"ד 13. ההורים שלו ישבו אצלנו בשבת בצוהריים. הם לא חלמו שבדיון על הסרת החסינות שלך, על חשיפת שמות או על שימוש בטכנולוגיה של ביטחון שדה, שהייתה אסורה פה על דעת כל ממשלות ישראל, בדיון על זה, לא משנה איזה שימוש, יעשו שימוש בשם של הבן שלהם.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני אמרתי לך, טלי, את רצית שאני אגיד לך, אז אמרתי לך.
טלי גוטליב (הליכוד):
למה אתה מטעה - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
טלי, את רצית שאני אגיד לך, אז אמרתי לך גם מה שלא רציתי להגיד כאן.
היו"ר מאיר כהן:
טלי, אני מבקש ממך. טלי - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה):
- - -
טלי גוטליב (הליכוד):
זה הסמג"ד שאומר לא להתקרב לבורמה עד 09:00.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
הודעת להם?
טלי גוטליב (הליכוד):
לא להתקרב לבורמה עד 09:00 - - -
אפרת רייטן מרום (העבודה):
הודעת להם שאת הולכת להשתמש בשם של הבן שלהם?
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - אני לא צריכה - - -
היו"ר מאיר כהן:
טלי, אני מבקש. טלי, זהו.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה את צריכה להודיע להם? הם - - -
היו"ר מאיר כהן:
אפרת.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
בכל זאת, הבן שלהם נפל.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה את רוצה?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
בכל זאת.
טלי גוטליב (הליכוד):
מה את רוצה?
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה תמשיך. טלי ואפרת, אני מבקש מכן להפסיק את הוויכוח. אני מבקש מכן להפסיק את הוויכוח.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - הוא לא נפל. אתן לא נורמליות.
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה, שטרן. אני מוסיף דקה וזהו. בבקשה, תדבר.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אמרתי ואני אגיד עוד פעם שבאתיקה הכי בסיסית שלי, הכי בסיסית, באיזה שימוש, לא בשימוש, נראה להם, לא נראה להם הדיון – ואני, טלי, לא תכננתי לדבר על זה כאן - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
טלי, אני מבקש אל תפריעי לי.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - - תכבד אותי.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני מכבד, בסדר? אני מכבד. אני אגיד לך מה אני מאוד לא מכבד. אני מדבר על פעולות.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה משהו אחר - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אני מאוד לא מכבד שהורים שכולים צריכים לראות את השם של הבן שלהם שנהרג בתוך דיון על הסרת חסינות שקשורה לביטחון ישראל, ולא משנה איזה שימוש נעשה בעניין הזה. זה מה – סליחה, הוא לא נהרג, הוא נפצע אנוש. סליחה, צודקת, הוא נפצע אנוש.
טלי גוטליב (הליכוד):
אמרתי לכם.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
טלי, הוא נפצע אנוש, את צודקת. טלי, הוא נפצע אנוש, בסדר? אוקיי, הוא נפצע אנוש.
היו"ר מאיר כהן:
התיקון הזה חשוב. שייבדל לחיים ארוכים.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אוקיי, ובעיניי אין הבדל, בעיניי אין הבדל.
טלי גוטליב (הליכוד):
זה מה שהסברתי - - -
היו"ר מאיר כהן:
טלי, הבהרנו את זה. זהו, לא צריך להפריע.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
ובעיניי אין הבדל, אז אני אגיד ככה, אני אחדד את זה: באתיקה שלי, כשבחור נפצע אנוש, והוא סוחב את הפציעות האלה כל יום, כל דקה, הוא וההורים שלו, לא שמים את השם שלו בדיון על הסרת חסינות שקשורה לביטחון ישראל.
היו"ר מאיר כהן:
תודה. תודה רבה, אדוני.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
בשורה התחתונה – אני מסיים בזה – אני חושב שמה שאנחנו צריכים לעשות זה להתעורר, בלי קשר למה שדיברנו עכשיו - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
בסרטון ששלחת לאילנה דיין, על מה אתה מדבר - - - לאילנה דיין, אני שיתפתי? מה, התוכנית שלי - - -
אלעזר שטרן (יש עתיד):
להבדיל ממך, אילנה דיין ביקשה רשות מהם. להבדיל ממך, אילנה דיין ביקשה רשות מהם.
היו"ר מאיר כהן:
שטרן, תודה רבה. אלעזר.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. זהו. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא ייאמן.
היו"ר מאיר כהן:
טלי, זהו.
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר מאיר כהן:
טלי, היות – טלי, אני לא רוצה להוציא. אני חושב שהדיון הזה הוא דיון שמקשיבים לו. אבל – אני מבקש. בבקשה, ווליד. אחרי ווליד יסמין תעלה לדבר. ווליד, בבקשה, שלוש דקות לרשותך, כבודו.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
תודה רבה, היושב בראש.
היו"ר מאיר כהן:
אפרת רייטן, אני מבקש שקט.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
בזמן שהפשיעה מכה, מכה חזק – בעיקר בחברה הערבית, אבל גם בחברה היהודית – בזמן שאנשים נרצחים, בזמן שהביטחון האישי של אזרחי המדינה אבד, מוצאת לה הממשלה הנוכחית, שמתנהלת במעין סוף בסטה, סוף עונה – גם בתוך עצמם מתנהלים כמעין סוף עונה – במה הם מתעסקים? במה הם גיבורים? על מי הם חזקים? לא על ארגוני הפשיעה, שלא סופרים אותם ובזים להם ולא רואים אותם ממטר. מזמן כבר לקחו את הריבונות של המדינה לידיהם, ארגוני הפשיעה, והמדינה השלימה שהיא יכולה לחיות בלי ריבונות ביישובים בתוך המדינה. במקום לטפל בדבר הזה, שאי-אפשר לחיות בלעדיו – הרגשת הביטחון האישי היא צורך חיוני לכל אדם כדי להתקיים – הם כשלו לעשות את זה, אז על מי הם גיבורים? הם גיבורים על אנשים. דווקא בזמן שיש טילים ויש אזעקות ואנשים מחפשים מקום להסתתר בו, פתאום שולחים כלים כבדים, טרקטורים ודחפורים, כדי להרוס עשרות בתים ביישוב ברטעה. כשהטילים מגיעים. היום, כשהטילים מגיעים, יש להם זמן להתעסק בהריסת עשרות מבנים, בנוסף, כמובן, למיעוט המשפחות בנגב, שמפנים אותן לשום מקום, הורסים להן ולא מעניין אותם לאן הן הולכות. אף אחד לא דואג לחלופה כשהם הורסים להן את הבית. אז עכשיו, בסוף עונה, כאשר אתם מתנהלים גם כממשלה – ממשלת סוף עונה. אז יש דברים שלא נעשים בתקופות מסוימות, אבל אתם איבדתם את זה לחלוטין. איבדתם את זה לחלוטין.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לחלוטין.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת יסמין פרידמן סאקס, בבקשה, גברתי. שלוש דקות.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב בראש. קודם כול, אני חייבת רגע – השר וסרלאוף, פשוט שמעתי אותך מלמעלה, כשדיברת אתמול על מה שנעשה לך ולמשפחה שלך, שהותקפת.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
לא אני, לא אני.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
מה?
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
המשפחה שלי. אני גם הותקפתי, אבל לא דיברתי עליי.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
לא משנה. המשפחה. וכמובן שגינינו את זה אז, ואנחנו מגנים את זה גם היום. אבל חשוב לי לומר: לא ניתן להשוות. כי המתקפה שהייתה בסוף השבוע על ביתו של שופט, היא הייתה במאסות של אנשים. מה היה קורה אם הם היו נכנסים? אני באמת אומרת, מה היה קורה אם לא היו עוצרים אותם? זה היה נגמר במוות. ככה זה היה נראה. היו שם להט והסתה וטירוף והרס.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אני מסכים איתך. אבל זה ככה היה גם אצלנו בבית.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
שבא המון זועם והתפרץ לכם לתוך הבית?
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
3,000 איש.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אני לא הייתי עדה לדבר כזה. לא ראיתי דבר כזה. אני מודה.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
זה לא פורסם - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
לא ראיתי דבר כזה אצל אף אחד, בבית, ככה, שמתפרצים לתוך הבית והורסים את כל מה שנקרה בדרכם.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
פרצו אליכם הביתה?
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
- - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אבל חשוב לי להתייחס כמובן לכל מה שקרה פה היום. עכשיו, בעיניי, טלי, היום הגשמת חלום. ארבע שעות לדבר בלי שיעצרו אותך, זה סוג של חלום, נראה לי.
טלי גוטליב (הליכוד):
היו משלמים לי - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אבל בשורה התחתונה, בשורה התחתונה,– אסור לנרמל חשיפת זהות של איש שב"כ. האם זו עבירה על החוק? כן. אין פה יותר מדי על מה לדבר. זו עבירה על החוק. החוק קובע את זה, מערכת המשפט קובעת את זה, שר הביטחון קובע את זה. מה את רוצה מאיתנו? משקמה ברסלר, מאהוד ברק, מבוגי. ולא נכחתי בדיון, אבל עקבתי אחר כל הדיון. עכשיו, זה שאת תשבי שם - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
וואי וואי, אמין מאוד.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
רגע, טלי. עכשיו, יכולת למחוק את הפוסט – לא מחקת.
טלי גוטליב (הליכוד):
למה את פונה אליי?
יסמין פרידמן (יש עתיד):
אני לא פונה. אני מדברת עלייך. אף אחד לא פונה אלייך.
היו"ר מאיר כהן:
הם לא פונים אלייך. זה נכון.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
הדבר היחיד שפניתי אלייך הוא שתפסיקי.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא - - -
יסמין פרידמן (יש עתיד):
עכשיו – אני לא פונה אליה – היא יכלה למחוק את הפוסט. היא לא עשתה את זה, היא המשיכה לעמוד מאחורי הדברים שלה. עכשיו, בעיניי, בכלל היה צריך להעמיד אותך קודם לדין על נעלי הבית הוורודות במליאה. אני לא רוצה שתשבי בכלא. אני רוצה שתכירי במעשים שלך, שתדעי שזה לא תקין, שזה לא חוקי. כי את משמשת דוגמה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני אמשיך לעשות אותם. אמשיך לעשות אותם. אני אמשיך לעשות אותם.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
זה מה שהייתי רוצה. אני לא רוצה שתשבי בכלא, כי את מפזרת שורה של קונספירציות, במשך ארבע שעות, שכלום לא עומד מאחוריהן. אבל מה מדהים? שבוארון, באיזה ציוץ, רשם: ארבע שעות, סיפורים שהבהירו תמונה שלמה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה.
יסמין פרידמן (יש עתיד):
רק בוארון הבין איזו תמונה שלמה ציירת, כי חוץ ממנו אף אחד לא הבין.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי חברת הכנסת. תראו, יושבת כאן חברת הכנסת - - -
טלי גוטליב (הליכוד):
- - -
היו"ר מאיר כהן:
לא. סליחה, טלי. כשפונים אליה, תצפו שתהיה תגובה. אני מבקש שכל אחד יגיד את מה שיש לו להגיד, שלוש דקות, ואנחנו נמשיך בדיון. גברתי, בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
תודה רבה, מכובדי היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני אדבר על נשוא הדיון שלנו, ואני אפנה לראש הממשלה ואני אבקש ממנו שיתחיל להתנהג כמו ראש. כמעט שנה שאין במדינת ישראל שר פנים, וראש הממשלה, בשיטת הסלמי, מנכס לו לאט-לאט עוד ועוד ועוד סמכויות של שר הפנים, כי בג"ץ אמר שהוא לא יכול להיות שר הפנים. אז אנחנו מתבקשים לאשר הפעם העברת סמכויות בעניין הוצאות תקציב המועצות הדתיות, כי זה מאוד חשוב, ועוד סמכויות בעניין התקנת צווים בחוק התכנון והבנייה. כבר אישרנו בעבר סמכויות כאלה לראש הממשלה – סמכויות לחוק ההסדרים, לחוק יסודות התקציב, למאגר הביומטרי, להסדרים בעקבות הכרזה על צו מיוחד בעורף. בכל כמה שבועות אנחנו מרחיבים לראש הממשלה את הסמכויות. בפנייה של הממשלה להעברת סמכויות זה מאוד לקוני: "הממשלה החליטה, לנוכח היעדר שר פנים ועל מנת להבטיח מענה לצרכים דחופים וחיוניים בתחומי משרד הפנים", וגם מבהירים שהסמכויות יוחזרו באופן אוטומטי לשר הפנים מייד כשיתמנה. מה זאת השטות הזאת? הרי אנחנו יודעים שנתניהו לא מתכוון למנות שום שר פנים. בדקתי מה התפקיד של משרד הפנים. הרי יש שר, נכון? מדיניות, אנחנו נבחרים. אז הוא, משרד הפנים, בתחום השלטון המקומי, אחראי על תכנון מדיניות לאומית, על תקצוב, על פיקוח, על הכוונת פעולות, על ליווי, על בקרה, על סיוע לרשויות בעת חירום, על רישוי עסקים ועוד ועוד. ועוד כתוב שם, באתר משרד הפנים, שהוא מהווה חוד החנית הממשלתית במטרה להוביל לשינוי משמעותי באיכות החיים של תושבי המדינה. שיפור השירות. אז אני שואלת אתכם, מכובדיי, איך זה יקרה, כל ההגדרות האלה של משרד הפנים, בלי שר פנים? לי אין ספק, נתניהו פשוט חושש מה יגיד חבר הכנסת דרעי. עד כמה נתניהו מתבזה מול השותפים הקואליציוניים שלו. ראש הממשלה פשוט איבד את הדרך; מצפצף עלינו, האזרחים. מצד אחד, ראש הממשלה אפילו לא טורח לסגור משרדים מיותרים. מצד שני, הוא שומר על הולד את כל המשרדים הכי חברתיים ולא ממנה להם שרים במשרה מלאה. יש לנו גיבור-על, חיים כץ, שהוא גם שר התיירות וגם שר הבינוי והשיכון וגם שר הבריאות וגם שר הרווחה. ויש לנו עוד סופרמן – יריב לוין, שהוא שר המשפטים ושר העבודה ושר הדתות ושר ירושלים ומסורת ישראל. העיקר לשמור את הקומבינה של ש"ס ולשמור להם מקום, ולאפשר את ביזת הקופה הציבורית בדמות כספים קואליציוניים, כמובן, ובפועל לאפשר לש"ס לנהל את המשרדים האלה בשלט רחוק. זה קשקוש – הם מכהנים בפועל, למרות שהם לא במינוי. אז ידעו כל אזרחי ישראל שכמעט שנה אין בישראל שר פנים.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, גברתי. תודה רבה. חבר הכנסת יוראי להב, בבקשה. אחריו – מירב כהן.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו יושבים במליאה של הכיסאות הירוקים כי ירו על אזרחי ישראל טילים. בזמן שיורים על אזרחי ישראל טילים, במה הכנסת מתעסקת? בבקשת החנינה של טלי. לא במערכת החינוך הסגורה ולא בעסקים הקטנים ולא בעובדים ולא בסיוע למילואימניקים ולמשפחות שלהם ולא באיום הרחפנים – זה לא. במה כן? בלהפוך את כנסת ישראל לעיר מקלט לעבריינים. בזמן שלוחמי צה"ל מגינים על אזרחי ישראל, יושבת סוכנת כאוס מסוכנת, טלי גוטליב, חברת ליכוד, ובמופע מופרע, מסוכן, באמת, שאי-אפשר לתאר אותו במילים, מאשימה, מפנה אצבע מאשימה למערכת הביטחון, וטוענת לבגידה. בזמן שחיילי צה"ל מסכנים את חייהם, היא מאשימה בבגידה את חיילי צה"ל, את מערכת הביטחון, את שב"כ, את המוסד; מפריחה תיאוריות קונספירציות מופרעות, מטורללות, נגד חיילי צה"ל. כל זה קורה בשעת מלחמה, כשאזרחי ישראל רצים לעבר המקלטים. בזה אתם עוסקים, זה מה שנהיה ממפלגת הליכוד. עדנה קרנבל, תיאוריות קונספירציה על בגידה, אצבע מאשימה נגד חיילי צה"ל, נגד מערכת הביטחון. זה מה שנהיה מכם. טלי גוטליב, בזה אזרחי ישראל צריכים לעסוק היום, או בכך שאין בתי ספר ומעונות יום, בכך שעסקים קטנים לא פתוחים, בכך שמילואימניקים קורסים, בכך שרחפנים עדיין מאיימים על חיילי צה"ל וקוטלים חיים יום-יום? אז לא, בכל הדברים האלה אנחנו לא נעסוק, אבל בטלי גוטליב –החסינות שלה, הרצון שלה להימלט מהדין כי היא סיכנה ביודעין את מדינת ישראל, את ביטחון מדינת ישראל. היא אמרה את זה חזור ואמור – בכוונת מכוון חשפתי שם של איש שב"כ תוך כדי מלחמה, תוך סכנה ברורה לביטחון ישראל. גם אם תעמדי אלף פעמים עם הגב לדוכן הכנסת, זה לא יצמצם ולא ימעיט את הפגיעה האנושה ואת הזלזול שלך בחיי אזרחי ישראל. כי סיכנת את חיי אזרחי ישראל ביודעין כשחשפת שם של איש שב"כ. אני רוצה לומר לאנשי הליכוד – תתביישו לכם. תתביישו לכם שבמקום לשרת את אזרחי ישראל בזמנים הקשים האלה, אחרי לילה לבן שבו ילדים והורים וקשישים ופעוטות נאלצו לרוץ למקלטים – בזה אתם מתעסקים ביום שאחרי; לא בשירות המדינה, אלא בשירותה של עבריינית, או תסלחו לי – של נאשמת בפלילים, שנאשמת בפגיעה בביטחון המדינה לדיראון עולם.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת מירב כהן, ואחריה – אכרם חסון. בבקשה, גברתי.
מירב כהן (יש עתיד):
כנסת נכבדה, אני חושבת שהיום הייתי באחד מהדיונים הכי מטורללים שהייתי בהם אי פעם במשכן הזה. אני חברת כנסת כבר שבע שנים, היו פה רגעי שפל לא מעטים, לצערי, בעיקר בשנים האחרונות – אבל שפל כזה אני מודה שעדיין לא ראיתי. אחרי לילה שאני, משפחתי, הילדים, כל עם ישראל, הלכנו למרחבים המוגנים תחת אזעקות, במקום לקום לבוקר שבו המדינה מנוהלת ומתעסקת בלתת מענה לאזרחים, לבתי הספר הסגורים, לחיילים, למילואימניקים, לעורף, לאנשי הצפון שכבר כל כך הרבה זמן תחת מתקפות יום-יומיות – במקום זה התכנסה הכנסת, הביאו את העובדים תחת אזעקות, לדיון על בקשת החסינות של חברת הכנסת גוטליב. מעבר לזה שחברי הליכוד התייצבו בזה אחר זה כדי להגן על החברה שלהם, שעברה על חוק שב"כ וביודעין עשתה עבירה ביטחונית וחשפה את שמו של איש שב"כ תוך כדי מלחמה – הם היו גאים בה, כן? הם התייצבו שם להגן עליה – מעבר לזה צריך להבין שחברת הכנסת גוטליב היא היום ציר מרכזי שבאמצעותו מפיצים תיאוריות קונספירציה מסוכנות. הנתונים הם מבהילים: כ-30% מהציבור מאמינים שאנשי צבא מבפנים בגדו על מנת להפיל את השלטון. אלה התיאוריות שחברת הכנסת גוטליב ואחרים מפיצים, וזה קורע אותנו מבפנים, זה ממש איום ביטחוני. זה לא רק היא, גם אלמוג כהן ואחרים, אבל אני חושבת שחברת הכנסת גוטליב היא באמת מהצירים המרכזיים ביותר שעושים את זה, כשהיא מתבססת על כל מיני מידעים אקראיים כמו עדנה קרנבל ברשתות, והיא הופכת את הדבר הזה לאמת צרובה, כשזה לא נבדק, כולם הכחישו את זה. היא פשוט מתירה את דמם של אנשים. זה דבר מסוכן למדינת ישראל. עכשיו, התרגלנו לצחוק מחברת הכנסת גוטליב, שהיא דמות מאוד ורבלית ויש לה חיקוי בארץ נהדרת, וזה מאוד מצחיק.
טלי גוטליב (הליכוד):
מזל שהעם לא התרגל לצחוק. זה המזל שלנו, זה המזל.
מירב כהן (יש עתיד):
זה לא מצחיק, הבדיחה הזאת היא על חשבוננו. היא היום בצמרת הליכוד. מופע האימים שראינו היום בכנסת רק יוביל אותה עוד יותר גבוה. וזה לא רק היא, זה חברי הכנסת אופיר כץ, סעדה ואחרים, שישבו שם והריעו לה, ולא עצרו את מופע האימים גם כשחברת הכנסת גוטליב פשוט הקרינה סרטון בתוך ועדה של הכנסת עם הכותרת "בגידה מבפנים".
טלי גוטליב (הליכוד):
זאת לא הייתה הכותרת של הסרטון. זאת לא הייתה הכותרת של הסרטון.
מירב כהן (יש עתיד):
אף אחד לא פצה פה ואמר: זה לא נכון, אתם מאשימים האשמות שווא, זה לא קרה - -
היו"ר מאיר כהן:
תודה.
מירב כהן (יש עתיד):
- - אל תכתימו ציבור שלם. זה כבר לא הליכוד של מנחם בגין. זה, חברת הכנסת גוטליב, קן הקוקייה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת אכרם חסון; חבר הכנסת אבי מעוז; חבר הכנסת יצחק גולדקנופ. חברת הכנסת שרון ניר, גברתי, ואחריה – אריאל קלנר. כן, בבקשה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, במשמרת של הממשלה הכושלת ביותר בתולדות ישראל נוצר פער תהומי בין החיים עצמם לבין סדר-היום כאן בכנסת. קחו למשל את היממה האחרונה: בעוד שבעולם האמיתי הגיבורים שלנו, הטייסים, תוקפים באיראן, לוחמים עזי נפש מגינים על תושבי העוטף, על תושבי הצפון, הצבא נלחם על עצם קיומנו כבר אחרי שמונה עשורים – חבורה של חברי כנסת מייצרת פה סדר-יום, אג'נדה. במה הם עסוקים? בלשמור מכל משמר על חוקי ההשתמטות. אז אם לא חוק השתמטות, שאנחנו דנים בו מכל הכיוונים והופכים אותו בוועדת החוץ והביטחון, ואין לו שום היתכנות כי אי-אפשר לעגן מעמד למשתמטים בזמן מלחמה, מצאו את בן הדוד של חוק ההשתמטות הזה ואת האח שלו; נתחיל בבן הדוד, כי הוא עולה מחר. בן הדוד של חוק ההשתמטות הוא חוק המעונות. ובכן, חוק המעונות נועד קודם כול לפגוע בציבור. צריך להגיד את זה לציבור – הוא פוגע ביכולת שלנו לשלב חרדים בשוק התעסוקה ובניגוד לאינטרס הציבורי. הוא גם פוגע ביכולת שלנו לשלב חרדים בצבא, כי כל ההטבות יינתנו להם ככה על פארש, מעקף – מעקף להטבות. והוא כמובן פוגע בכלכלה. אבל אז עוברים – כי לא בטוח שגם הוא יעבור – לאח של חוק ההשתמטות, ומפרסמים שגם זה על האג'נדה השבוע: חוק-יסוד: לימוד תורה. לכאורה כולנו – התורה היא ספר הספרים. לימוד תורה – הפוך בה והפוך בה והכול בה – כולנו רוצים ללמוד תורה. אבל אז, כשאתה צולל לתוך הפרטים, אתה מבין שהחוק הזה נועד פשוט לאגד את כל מעמד המשתמטים, ולתת להם מעמד של לוחמי צה"ל, כשלוחמי צה"ל, ברור שמה שהם עושים עבורנו זה בראש הפירמידה. הם מסכנים את חייהם כבר למעלה משנתיים וחצי. הם נאבקים על המדינה הזאת. אז אני אומרת לך, אדוני, לא יעזור לממשלה הזוץ מכל מקום שהם יבואו עם חוק השתמטות כזה או חוק השתמטות אחר – זה חוקים שהם לא חוקתיים, ואנחנו את החוקים הלא-חוקתיים האלה נבטל, בכל שלב שיהיה. ואנחנו נדאג שבסוף מי שתורם יותר יקבל יותר, ושכל בני ה-18 יתגייסו לצה"ל, כי כך צריך, כי כך צריך, כי חסרים לצה"ל 17,000 חיילים.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, גברתי. חבר הכנסת אריאל קלנר – לא נמצא. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, ואחריה – חבר הכנסת מיקי לוי. בבקשה.
טלי גוטליב (הליכוד):
הורים שכולים יקרים, כל ההורים שדיברו איתי בשעתיים האחרונות, תודה רבה לכם, תודה לכל אחד שמתקשר ואומר. תודה רבה לכם. אתם הכוח שלי, אתם הרוח שלי. הקולות האלה, הזמזומים האלה על איזו תיאוריה אני מפיצה או לא מפיצה, דפי המסרים ההזויים של מפלגת אין עתיד, שלא תהיה כאן בכנסת הבאה בדיוק בגלל זה – וחבל, כי יש שם כמה חבר'ה מעולים, חבל – כל הרעשים האלה, הרעשים התבוסתניים האלה, שלא מסוגלים להסתכל למציאות בעיניים, זה לא אני. זה גם לא אתם, ששילמתם מחיר ביקר לכם מכול, כי גם אתם וגם אני יודעים ש-7,000 מחבלים לא פורצים את גבולות ישראל באין מפריע. כמעט שלוש שנים חיכיתי לדיון הזה בוועדת הכנסת. כמעט שלוש שנים. ארבע שעות היום אתם הקשבתם, ראיתם. מדברים פה על מה אנחנו עושים, איך היה דיון, אין דיון. מה לעשות, החוק קובע: תוך 30 ימים צריך לקבוע שיש לי חסינות או אין לי. אי-אפשר להאריך את המועד הזה, מה לעשות, זה המצב בחוק. בעוד עשרה ימים נגמר הזמן. מחר יש עוד דיון. צריך להביא את זה גם למליאת הכנסת. זה המצב. משפחות שכולות יקרות, משפחות של חיילינו הגיבורים שהגיעו לדרום ב-7 באוקטובר וחיכו שעות, שעות, לאווירייה. אנחנו קוראים להם והם לא באים; קוראים להם והם לא באים. אני באה ממשפחה של לוחמים שמסתערת לאש. יש לנו חיילים אדירים. מנסים לומר פה שאני יוצאת נגד הצבא. אני כבר אחרי זה. אנחנו כבר שנים אחרי זה, אתם כבר יודעים את זה. ברוך השם, ברוך השם שהעם הזה גיבור, והעם הזה חכם, והעם הזה נבון, והעם הזה מחובר לצדקת הדרך. ומי אני אל מולכם חוץ מלהיות השופר שלכם? וזה מה שעשיתי היום, בצניעות רבה, עבורכם, עבורכם, עבור העם האדיר הזה שלנו. מחבלים לא נכנסים לרצוח ככה את הבנים והבנות שלו, ככה. חיילים, לא להתקרב לגדר – ציטטתי היום בסרטון את דבריו של הסמג"ד הגיבור: לא להתקרב לבורמה עד 09:00. הם אפילו לא יודעים את מי הם מצטטים. עומד פה חבר כנסת, הוא לא יודע שהלוחם שאמר את זה הוא ברוך השם חי, הוא לא מנוח, ברוך השם. לא ייאמן. זה ציטוט שהוצא מתוכנית עובדה, לא ממני, תוכנית טלוויזיה, משודרת בפריים טיים. איפה אתם חיים, תגידו לי? חברי הכנסת, איפה אתם חיים? באמת, אין לי מה לומר. אני יושבת היום בוועדת הכנסת. החשיבות של החסינות היא כל כך אדירה. הרי מה אתם לא מבינים? גלעד קריב חשוד בחשיפת פרוטוקולים מוועדת החוץ והביטחון. הראיות חותכות וסוגרות. אז מה? אז אני רוצה שיעמידו אותו לדין? אם זה היה בא לפתחי פה, הייתי אומרת: הוא עשה דבר נוראי, אבל מה לעשות, זה במסגרת החסינות שלו. חשב, ושיקול הדעת שלו הוביל אותו לחשוף את הדברים, הלך, ציטט מילה במילה. לא, אני יכולה להגיד על זה שזה גרוע ביותר, אבל שום השכל שלי חזק משום השכל שלו או להפך? איפה אנחנו נמצאים? איפה? יושבים מולי אנשים בוועדה ממפלגת יש עתיד עם אותם מסרים. אותם מסרים.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, גברתי.
טלי גוטליב (הליכוד):
לא, זה לא קשור לעדנה קרנבל, וזה לא קשור לקונספירציות. זה קשור לעובדה ומסקנה. 7,000 מחבלים לא פורצים את גבולות ישראל באין מפריע, זה – 1. אמרו שלא יהיה צבא, לא יום הדין ולא יהיה חיל אוויר – הבטיחו וקיימו.
היו"ר מאיר כהן:
תודה.
טלי גוטליב (הליכוד):
דם נרצחנו מחייב אותי לעשייתי. ותודה למשפחות השכולות.
היו"ר מאיר כהן:
תודה ,טלי.
טלי גוטליב (הליכוד):
תודה על התמיכה. תודה לקולות החזקים האלה שמדייקים את כולנו – לצדקת דרכי, דרכנו, עוצמתנו כמדינה וכעם.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. חבר הכנסת מיקי לוי, ואחריו – יואב סגלוביץ'. מיקי בבקשה, שלוש דקות לרשותך, כבודו.
מיקי לוי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בשבוע שעבר, יום רביעי, נעשה מעשה נבלה בפרלמנט הישראלי. אין לי מילה קשה אחרת, ואני לא חוזר בי. נבחר מבקר מדינה בחטא. לא, אינני מכיר את השופט אלרון, לא הייתי חבר שלו, הופעתי כמה וכמה פעמים בפניו, זה הכול. בסיבוב הראשון נבחר כבוד השופט אלרון, 60:57. נהדר. שמונה חברי קואליציה אמיצים שראו בבחירה של עו"ד ראבילו, עורך הדין של משפחת נתניהו, ראו בזה טעם לפגם, ראו בזה לא נכון. והינה, ראש הממשלה משנס מותניים, מזמן אליו. ראיתי את המצעד הזה אל חדרו פה בכנסת ישראל, כולם צועדים שמאל–ימין, הוא נוזף בהם. ומוציאים הוראה: תצלמו את עצמכם בווידאו. לא רוצה להגיד, כי אין לי איתו שום עניין, דובר הליכוד – לא הייתה הוראה כזו. אז למה הם צילמו? ראש הממשלה נקט מהלך פלילי לחלוטין, סחיטה. הוא פשוט סחט את חברי הכנסת, סחיטה באיומים. אין לך בושה? מהלך בחירתו של עורך הדין המשפחתי נולד בחטא. אם אתה מכבד את עצמך, תפרוש. אנחנו לא נסכים ולא נשלים עם הבחירה שלך. ושר המשפטים, שאך לפני כמה חודשים השופט אלרון היה המועמד שלו לנשיא בית המשפט העליון, הפך עורו ולא בחר בו, לא פצה פה. לא ייאמן. ככה זה עבר מתחת לרדאר שלנו, של התקשורת. הבחירה הזו נולדה בחטא, יצאה לדרך בחטא. לא נשלים איתה. גם אם חס וחלילה זה יעבור בבג"ץ, אנחנו לא נשתף איתך פעולה. ויותר מכך. משפט אחרון. ראש הממשלה מגזים ואומר: במידה שחברי האופוזיציה לא ישתפו פעולה עם ועדת החקירה הנוראית הזאת, ועדת חקירה ממשלתית מטעם – פחדנים, פחדנים, פשוט פחדנים - -
היו"ר מאיר כהן:
תודה.
מיקי לוי (יש עתיד):
- - אז מבקר המדינה יקבע מי יהיה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה.
מיקי לוי (יש עתיד):
לא נעשה שיתוף פעולה איתך.
היו"ר מאיר כהן:
תודה אדוני. חבר הכנסת סגלוביץ', ואחריו – משה אבוטבול.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אולי מישהו יודע אם חבר הכנסת דרעי, שהלך לבקר בכלא 10 את אותם תוקפים פורעים שתקפו את המשנה לנשיא בית המשפט העליון – אחרי שהוא ביקר אותם, הוא עשה הפסקת קפה לפני שהוא נסע לקבינט או בלי הפסקת קפה כשהוא נסע לקבינט?
מיקי לוי (יש עתיד):
בכלא 10 היו משתמטים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
היו משתמטים. משתמטים זה סבבה.
מיקי לוי (יש עתיד):
בכאילו זה סבבה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
זה בסבבה. טוב, זאת טעות שלי. הם היו רק משתמטים, כאלה שלא מתגייסים לצבא. ביום רביעי הקרוב, הממשלה – שמעתי פה נאומים חוצבי להבות על ממשלת הימין – יעלה חוק-יסוד: לימוד תורה, שמי שיושב בישיבה ולומד דינו לעניין הזכויות כדין חייל משוחרר. לעניין החובות – סיפור אחר לגמרי, אין חובות. וזה יעלה ביום רביעי הזה, וממשלת הימין על מלא, המשתמטים על מלא, עם דרעי בראשם, גולדקנופ וכו', יעלו ויגידו כמה החוק הזה חשוב, והקואליציה הזו, שמתיימרת להיות פטריוטית, מתיימרת להיות פטריוטית – כנראה תצביע בעד. אם זה לא מספיק, יש מחר הכנה לקריאה ראשונה של חוק המעונות, שאמור לעשות מעקף ולייצר עוול בפני אלה שלא עושים דבר ולתת להם הכול. זו הממשלה הזו. והיום אנחנו נמצאים פה, באודיטוריום היפהפה הזה עם הכיסאות הירוקים – חזרנו לכאן, המקום הזה ממוגן. לא רק המקום הזה ממוגן, גם ועדת המדע והטכנולוגיה ממוגנת, שנוכל לשבת בדיון החסינות של טלי גוטליב, כי לא מספיקים הטילים של הרעל שהיא הפיצה על ראשינו משעה 10:00 עד השעה 14:00 בשם הזכות לטעון לחסינות. איבדנו את זה לגמרי. מה הקשר בין עולם הטיעונים המופרך, המופרע, הקונספירטיבי, הרעלני שהיה, של טלי גוטליב, לבין טיעונים בנושא החסינות? כלום. ואף אחד לא עוצר ואומר: עד כאן. הרי אומרים לנו שזה דיון מעין משפטי, ולכן חברי הכנסת צריכים לפחות 50%. אני, בטעות של רגע, אמרתי למנהלת הסיעה: אני אבוא לשם. נגזר עליי לשבת לפחות 50%, לשמוע את הרפש הזה בכנסת ישראל.
מיקי לוי (יש עתיד):
אתה פראייר, אני לא.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אז אני מנסה לחשוב מי אשם יותר בזה שישבתי שם היום. אני אגיד לכם, הכיסאות הירוקים האלה – אנחנו נמצאים פה היום כי יש טילים על מדינת ישראל, ויש מלחמה בלבנון ובעזה, ושום דבר לא נגמר. אבל אין חשוב מזה, מלוחמי ישראל – שמעתי את הנאום המתבכיין של טלי גוטליב. איך היא בכלל מעיזה לדבר על משפחות שכולות? מה הקשר בין זה למה שהיא עשתה כאן? היא סיכנה חיים של לוחם שב"כ. נקודה; והיא עבריינית. נקודה; וצריך להסיר לה את החסינות. נקודה. אבל כנראה לא יסירו לה את החסינות, כי יש להם רוב. בהצלחה לכולנו.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני. חבר הכנסת משה אבוטבול; חבר הכנסת עודד פורר; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. חבר הכנסת סימון דוידסון, בבקשה. אפרת רייטן, נחזור על כל משפט שאת אומרת? זה מגיע לפה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אתה רוצה לחזור על זה?
היו"ר מאיר כהן:
לא, אז אני רוצה – בשקט. יואב, גם אתה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אבל אחרי ששמעתי את כבוד הקצין מ-433, אז אני - - -
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
זה נהיה לה קל יותר.
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה, אדוני.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אתמול בערב נסעתי לכרכור, יישוב ליד חדרה, לשבעה של ניב חזן. ניב חזן, בחורה בת 29, מדהימה, נפלאה, מדריכת פילאטיס, ילדה כל כך יפה ומוכשרת, באמת, נפטרה לפני ימים מספר אחרי שלוש שנים של מאבק באמת מטורף במחלת הסרטן בצוואר הרחם. אימא שלה, גלי, הייתה בקשר איתי בגלל שהיא אחות של חבר טוב שלי, ולפני שנה ניסיתי לטפל באישור של משרד הבריאות, קופת חולים כללית, לתרופה מיוחדת שיכלה להציל אותה. ניב יכלה להיות איתנו היום. הייתה אטימות מלאה מקופת חולים כללית וממשרד הבריאות לגבי השימוש בתרופה הזאת. גם אחרי שהם עשו סבב גדול מאוד של תרומות והגיעו לסכום שהם ציפו לו והביאו את התרופה מחו"ל – לא היה אישור של קופת החולים להשתמש בה, למרות שקופת החולים ידעה שהתרופה יכולה להציל אותה. אנחנו נמצאים בתקופה ארוכה מאוד שבה אין אפילו שר בריאות במדינת ישראל. מדינת ישראל הגדולה, הנאורה, שכל הזמן אומרים כמה מערכת הבריאות שלנו נפלאה – אין אפילו שר בריאות. אני לא מדבר על פנים, רווחה. בריאות. כשאתה יושב עם המשפחה אתה מבין שהאטימות הזאת של המערכת פשוט הורגת אנשים. הורגת אנשים. המילים האלו שאני ביקשתי לומר הן לזכר ניב המדהימה, שבשלוש השנים האחרונות הפכה להיות כוכבת רשת עם הסיפור העצוב שלה. היא פשוט הפכה את זה למין סרט מתמשך, סרט עצוב ומתמשך. היא חיזקה הרבה מאוד נשים אחרות ללכת ולהיבדק, לשמור על עצמן. גלי, אימא של ניב, כתבה ספר. אני ראיתי את העותק הראשון אתמול, והספר יצא לאור. הספר הוא סיפור על שלוש השנים שהם עברו כמשפחה. ואני פה בכנסת ישראל כדי להגיד לגלי, אימא של ניב, שאנחנו מחזקים אותה, היא אימא מדהימה ואישה נפלאה ומשפחה מדהימה. והכאב גדול כשניב לא איתנו, אבל נשאר לנו רק לחזק את המשפחה. אז זה לזכר ניב.
היו"ר מאיר כהן:
תודה. תודה רבה. איתן גינזבורג, בבקשה, כבודו, ואחריו – חברת הכנסת קארין אלהרר.
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, לא צריך להכביר מילים על הטירוף שמתרחש מחוץ למשכן הזה. הצפון מופגז כבר שבועות ארוכים; החל מאתמול כולנו נמצאים תחת איום טילים בליסטיים מאיראן ומתימן; בינתיים איראן קובעת את הטון, היא מכתיבה מה קורה כאן, היא מצליחה להכתיב משוואה חדשה של טפטופי ירי שמתנרמלים בחסות הממשלה הזאת; טראמפ מקבל עבורנו החלטות; וראש הממשלה שלנו נעדר. פשוט טירוף אחד גדול. כאוס. אבל בינתיים, כאן בכנסת מתעסקים באירוע אחר. מה שראינו היום בדיון על בקשת החסינות של חברת הכנסת טלי גוטליב הוא לא סתם עוד אירוע מביך. המופע המשתלח הזה, שבו מי שחשפה שם של איש שב"כ מפנה אצבע מאשימה כלפי הייעוץ המשפטי, כלפי האופוזיציה, מפיצה תיאוריות קונספירציה הזויות על בגידה מבפנים, המופע הזה הוא בסך הכול עוד סימפטום של מחלה פוליטית קשה ועמוקה שהתפתחה בקדנציה הזאת. כשהמציאות בחוץ כל כך נוראה וקשה, כשהניהול של המדינה הזאת כושל עד כדי לא קיים, כשהמחדל רק מתמשך ומעמיק על פני ארבע שנות כהונה זוועתיות ומדממות, שבהן הביטחון האישי של אזרחי ישראל שואף לאפס, להנהגה הזו פשוט לא נותר מה למכור. כדי לשרוד את הבחירות, חבריי בקואליציה, החלטתם לייצר לציבור מציאות חלופית. ובמציאות החלופית שלכם וההזויה שלכם כולם אשמים חוץ מכם. האשמים הם היועצת המשפטית לממשלה, הסגנים שלה, הבן שלה, האפוד שלו, בית המשפט העליון, האופוזיציה, אהוד ברק, שקמה ברסלר, אחים לנשק, מי לא? וכן, גם הכלב שאכל לכם את שיעורי הבית, גם הוא אשם. אבל הבעיה האמיתית, חבריי בקואליציה, היא שאתם כבר איבדתם קשר עם הקרקע, התחלתם להאמין לשקרים של עצמכם, אתם בוורטיגו מוחלט, התנתקתם מזמן מטובת המדינה ומטובת הציבור ומכל רגש ותחושת אחריות לאומית. אז תנו לי להזכיר לכם את האמת הפשוטה ולחבר אתכם בחזרה למציאות: אין ולא תהיה כפרה על מה שעוללתם למדינת ישראל. ההשתלחויות והפצת הקונספירציות לכל עבר לא יעזרו לכם. כל מה שאתם צריכים לעשות זה להוריד את הראש, לבקש סליחה מהציבור וללכת הביתה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני.
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
אני מסיים. משפט אחרון.
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה.
איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
בבחירות הקרובות אזרחי ישראל יוציאו אתכם מהנהגת המדינה ויחזירו אותנו לשפיות. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, כבודו. חברת הכנסת קארין אלהרר, גברתי, בבקשה. ואחריה – יאסר חוג'יראת.
היו"ר מאיר כהן:
הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הגבלת שכר טרחה (נכי צבא הגנה לישראל וכוחות הביטחון ונפגעי פעולות איבה), התשפ"ו–2026, שהחזירה ועדת העבודה והרווחה. כמו כן, הונחה לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת, הצעת חוק הסדרת העיסוק בייעוץ משכנתאות, התשפ"ו–2026, של חברי הכנסת יעקב אשר ואופיר כץ. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני.
היו"ר מאיר כהן:
חברת הכנסת קארין אלהרר, שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
קארין אלהרר (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש. הגעתי לכאן אחרי שאני כמעט 14 שנים חברת כנסת, ובאמת הכנסת הזאת ידעה ימים טובים יותר וטובים פחות, אבל הטרלול שהגענו אליו, פשוט אין לו גבולות, אין לו גבולות. אני באתי להתריע שאנחנו מביאים את מדינת ישראל לתהום, תהום שלא הייתה. אני אומרת לכם, אם ייפגע עובד ציבור, אם ייפגע איש משרד המשפטים, אם ייפגע סוכן שב"כ, תדעו שהיום הזה תרם לפגיעה. כי היום, בדיון בוועדת כנסת, בוועדה כאן, חברת כנסת בישראל הראתה סרטון שכותרתו – בגידה מבפנים. זה לא אתרי עדנה קרנבל – עושים להם יבוא לכאן, לכנסת ישראל, ואזרחי ישראל צופים ויש לתועבה הזאת קהל מעריצים. עכשיו אני שואלת אתכם: האם יש מישהו במדינת ישראל שחושב שאיש כוחות הביטחון בגד? שהוא רצה, הוא רצה שאנשים יירצחו, וייאנסו ויישרפו? האם יש מישהו כזה? ואף פעם אין אשמים בקואליציה, זה תמיד מישהו אחר, זה היועצת המשפטית, זה פרקליט המדינה, זה השב"כ, זה אפילו צה"ל, זה המוסד – וזה מהקואליציה שטוענת שאוהבת את כוחות הביטחון, זה בא מהם. אני באמת שואלת. לאן אתם רוצים להגיע? איזה עוד שפל תכבשו? לאן? זו הייתה באמת נקודת השפל הנמוכה ביותר, ואני כולי תקווה שמישהו יתעשת ומכאן נעלה. זה לא יקרה בקדנציה הזאת. בקדנציה הבאה נתקן. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, גברתי. חבר הכנסת חוג'יראת, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת מיכל וולדיגר.
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד יושב-ראש הישיבה, חבריי חברי הכנסת, אני אתייחס לביקור של יושב-ראש ועדת החינוך ביום חמישי שעבר – הגיע ליישוב טובא-זנגרייה מצויד בנשק קטלני, עם תיק שבתוכו יש מסור חשמלי, בא בכוונה תחילה לפרוץ לתוך בית ספר. ראש המועצה אמר לו בצורה ברורה: אנחנו דוחים את הביקור למועד אחר, אבל הוא עושה דווקא לטובא-זנגרייה, הוא אמר: דווקא אני מגיע, אני רוצה להיכנס בכוח, עם הרבה כוחות משטרה. מזל שלא נפגע אחד השוטרים כשהגנו עליו עם הדיסק שהוא נסע איתו בשביל לפרוץ לתוך בית הספר. כנראה זה הרגלו של חבר הכנסת הקיצוני, הגזען, שחושב שההתנהגות שלו, הבריונית, העבריינית, יכולה להפחיד את תושבי טובא-זנגרייה. ילד קטן לא עושה חשבון לסוכות ולכל האנשים של סוכות וכל הפמליה שלו. אנשי טובא-זנגרייה הם אנשים מכובדים, מקבלים את האורח, אבל כשהאורח מכבד את עצמו. כשראש המועצה פנה ואמר: אנחנו דוחים, היה צריך לכבד את זה. אנחנו לא ראינו ולא שמענו על גינויים מצד הקואליציה לגבי ההתנהגות העבריינית של יושב-ראש ועדה בכנסת, ועדת החינוך – שזה צריך לסמל את החינוך, את הממלכתיות בכנסת ובמדינה. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:). תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה, אדוני. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – לא נמצאת. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, בבקשה, ואחריה – חברת הכנסת שלי טל מירון.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תודה רבה, אדוני יושב-ראש הישיבה. כנסת נכבדה, הפער בין הסיסמאות הריקות, הגדולות והמנופחות של ניצחון מוחלט לבין המציאות המדממת – כשחיזבאללה יורה עלינו, באיראן כמובן לא הוחלף המשטר, חמאס עוד בשלטון, החות'ים יורים אלינו – מעולם לא היה גדול יותר. לכן אני שואלת את עצמי את השאלה, מי באמת כאן בעל הבית? יושב כאן וסרלאוף. נדמה לי שזה היה חלק מקמפיין הבחירות שלהם – הם הבטיחו לכולנו: בעל הבית הגיע. ובכן, הסתכלתי על השבועיים האחרונים, במיוחד על הימים האחרונים, הקשבתי היטב לנשיא טראמפ אומר פעם אחר פעם את האמת המרה: הוא מנהל לכולנו, אזרחי מדינת ישראל, את חיי היום-יום ובעיקר את הביטחון. מילא כל ההתערבויות שלו בוועדת התקשורת, כן מחליט, לא מחליט, כן נטפליקס, עזבו את זה. האירוע הזה של הביטחון, שהוא אומר בריש גלי לנתניהו – הינה יש לי פה כמה ציטוטים: אני קובע את המהלכים, לא ביבי. זה לא שותפות, אדוני היושב-ראש, זאת כפייה, ברור לכולנו. האמריקאים, יש להם כמובן את האינטרסים שלהם, Make America Great Again, זה לאMake Israel Great Again . יש לנו שותפות, זה נכון, אבל שימו לב לטון של הימים האחרונים. זה לא משתמע לשתי פנים מי מוביל כאן את האסטרטגיה האזורית וטוען בצורה מפורשת שלישראל לא תהיה ברירה אלא ליישר קו עם ההסכם שהוא מנסה להוביל מול איראן. לא תהיה לנתניהו שום ברירה, אני קובע את המהלכים. אני קובע את כל המהלכים, הוא – נתניהו – לא קובע את המהלכים. זה אחרי הפיצוץ שהיה בטלפון לא מזמן, ששמענו אותו אומר בצורה מפורשת: מה לעזאזל – אומר טראמפ לנתניהו – מה לעזאזל אתה עושה? ככה זה קרה לפני שבוע. אתה משוגע לגמרי, כולם שונאים את ישראל עכשיו בגלל זה, כולם שונאים אותך. יותר גרוע מזה אמר: אם לא הייתי אני היית עכשיו בכלא. כלומר, גם הוא מבין שלא מדובר פה בתיק על באגס באני שיכניס את ראש הממשלה לכלא, אלא בתיק אמיתי שיכול להכניס את ראש הממשלה לכלא. טראמפ התייחס לשיחה הזאת, אמר בצורה שאי-אפשר שלא להבין אותה: הייתי מוטרד מזה שהוא כל הזמן נלחם בלבנון, זה מסבך את שיחות השלום עם איראן. צריך להבין, כן, אנחנו עובדים טוב טוב ביחד, אני מחבב את ביבי. גם אני אומרת את זה לאנשים שמשלמים לי שכר דירה, אגב. תראו, ביומיים האחרונים, כשיש עלינו את הטילים מאיראן, כשהוא התקשר לכל העיתונאים, או יותר נכון – דיבר עם עיתונאי מדינת ישראל כמו ברק רביד ואחרים ואמר להם: אני מדבר איתכם, ואני תכף תכף הולך להתקשר לביבי, אבל העביר כבר את כל המסרים לכל העיתונאים המדיניים שלנו, איך אתם מבינים את זה אם לא הרעה בתנאים של השותפים? לכן, צריכים כולנו לפקוח את העיניים ולצאת ולהתפקח מכל האשליות הגדולות ומכל הסיסמאות הריקות. יש את אמריקה, יש את ישראל.
היו"ר מאיר כהן:
תודה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
לפעמים, הרבה פעמים – תודה, אני ממש מסיימת, אדוני – האינטרסים שלנו חופפים. אבל הגיע הזמן להתעורר ולהבין שאת כל הביצים שלנו ואת כל האינטרסים שלנו לשים בידי בן אדם אחד, לא אמריקה, זו סכנת נפשות. תודה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, בחסות כל המאורעות האקטואליים הלא-פשוטים, חשוב לי מאוד לשים זרקור על דברים שככה עוברים מתחת לרדאר. זה די ידוע שאני יושבת בוועדת התקשורת כבר מאות שעות, ומאוד שמה לב ומדקדקת בכל פרט ופרט. אין ספק שהממשלה הזאת, בראשות ראש הממשלה, ממש החליטה להתנקם בתקשורת החופשית במדינת ישראל. ואתמול גם אמרתי בוועדה, לפרוטוקול, שכמובן ראש הממשלה נמצא בניגוד עניינים. השר קרעי שבוע שעבר במליאה – הודה לו שהוא שלח אותו, וזו המשימה שלו להעביר את הרפורמה בתקשורת, למרות שהוא בניגוד עניינים בכל הקשור בחוקי התקשורת. אבל אני מחזיקה בידיי את המכתב של הייעוץ המשפטי לממשלה בתגובה על העתירה בנושא מועצת הרשות השנייה. למי שלא מכיר, השר קרעי מינה יושבת-ראש חדשה למועצת הרשות השנייה. המינוי הזה הוקפא על ידי צו ביניים של בית המשפט. קרעי החליט שהוא גם לא מציית לבג"ץ ולצו הביניים; הוא ממש כתב על זה בפומבי שהוא לא מתכוון לציית. ובעצם כל חברי המועצה החדשים שמונו על ידי קרעי – אנשים פוליטיים כמובן, אנשי שלומו – גם המינויים שלהם הוקפאו, ויש כמובן עתירה לבית המשפט בנושא הזה. והינה אני אקריא את הציטוט של קרעי: "בכל הנוגע אליי, עמדתי ברורה וידועה: אינני רואה את עצמי מחויב להחלטות בלתי חוקיות. צו שניתן בהליך שאינני צד לו – איננו חוקי". אבל אני מדלגת רגע על הדבר הזה, ואני מסתכלת על המסמך המטורף הזה – מטורף – של הייעוץ המשפטי לממשלה. למי שלא יודע, לפתע פתאום, ממש לפתע פתאום, שבעה חברי מועצה חדשים ברשות השנייה – סליחה, ברגע שהחזירו את המועצה הקודמת בעקבות צו בג"ץ, שבעה מחברי המועצה התפטרו בזה אחר זה בסמיכות, כי נטען שהשר וסביבתו לחצו את כולם להתפטר. אירוע מאפיוזי מטורף. אני מקריאה לכם מהמכתב.
היו"ר מאיר כהן:
מועצת הרשות השנייה?
שלי טל מירון (יש עתיד):
מועצת הרשות השנייה. אני מקריאה לכם חלק מהמכתב: "בשים לב לעיתוי ההתפטרות ולסמיכותה להחלטת בית המשפט, לתגובתו של שר התקשורת להחלטת בית המשפט, לסמיכות בין ההתפטרויות עצמן, לדמיון הרב בין מכתבי ההתפטרות השונים, לצד התפטרותם של רוב החברים מהמועצה היוצאת בלבד ולא מהמועצה הנכנסת, כמו גם להחלטתו של מר יוני שמעוני להתפטר אף הוא זמן קצר לאחר שהגברת מרלין וניג הודיעה על רצונה לחזור בה מהתפטרותה, נראה כי יש בדברים האלו כדי להוביל למסקנה לפיה מדובר במהלך מתואם ומאורגן, שתכליתו היא לרוקן את החלטת הביניים של בית המשפט הנכבד מתוכן ובכך לסכלה". ומה המטרה של כל האירוע הזה? לסכל את עסקת רשת 13. אירוע מאפיוזי, פלילי. קראתי את המכתב הזה, ואני באמת חושבת שהיועצת המשפטית לממשלה צריכה לפתוח בחקירה של מה שקרה במחשכים, מאחורי הקלעים, ואיך שר תקשורת מתערב בערוצי חדשות במדינת ישראל, בעסקת רכישה של ערוץ חדשות, כי זה לא באג'נדה שלו.
היו"ר מאיר כהן:
תודה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
משפט אחרון.
היו"ר מאיר כהן:
בבקשה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
זה רק חלק אחד מתוך הוונדטה המטורפת של הממשלה הזאת בשוק התקשורת. זה חוק השידורים, זה ההתנפלות על התאגיד, זה סגירת גל"צ – זה הכול חלק מהניסיון להשתלט על התקשורת החופשית במדינת ישראל. ואני מתכוונת לעמוד על המשמר, כמו תמיד. תודה רבה.
היו"ר מאיר כהן:
תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת משה טור פז. יעלה כבודו לשלוש דקות.
משה טור פז (יש עתיד):
מיו"ר ליו"ר כוחנו עולה.
היו"ר סימון דוידסון:
בבקשה, אדוני.
משה טור פז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול ראיתי מחזה נורא: יהודים עולים לרגל. לא, הם לא עולים לרגל להר הבית, הם אפילו לא עולים לרגל להר הרצל. לאן הם עולים? גם לא לקברי צדיקים, חבר הכנסת כהן. ראיתי עלייה לרגל לכלא 10, כלא 10, כי בכלא 10 משתכנים משתמטים ועריקים משירות צבאי. והינה אריה דרעי ויצחק גולדקנופ ומשה גפני וצאן מרעיתם עולים אליהם לרגל ומזיעים דמעות שליש, דמעות שגם בצל לא יכול לגרום להן. אוי להם, לבחורי הישיבות, שנתפסו על דברי תורה, ככה הם צועקים. ואני אומר להם: לא, הם לא נתפסו על דברי תורה. הם נתפסו על השתמטות מההגנה על המדינה. כי כשסרן גמלא וסמל יערי נפלו בקרב, הם בחרו להשתמט מהזכות להגן על המדינה. אלה בחרו להגן ואלה בחרו להשתמט. וזה כאילו, כאילו בשם התורה, אבל למעשה זה שימוש בתורה כקרדום לחפור בה. זה שימוש בתורה ככרית, כי בזמן שבחור הישיבה החרדי ישן על הכרית, האימא הציונית לא ישנה. היא לא ישנה בכלל בלילה. אתמול הייתי בחתונה של שני משוחררים טריים, והיו בקהל אימהות ואבות רבים, והראו לי בגאווה – אחד פתח את הטלפון: הינה הבן שלו עכשיו במגלן, בתוך לבנון; השנייה הראתה לי את ביתה, שהיא פראמדיקית עכשיו בעזה עם כוח מילואים; השלישית אומרת לי באושר: זו הפעם הראשונה מתחילת המלחמה, כמעט שלוש שנים, שבעלי, שהוא רופא בן 50 ומשהו, והילדים שלי, אף אחד כרגע לא בשדה הקרב. פעם ראשונה אחרי שלוש שנים שהאימא הזו ישנה בלילה. ואני אומר לכם, גפני וגולדקנופ ודרעי: אתם צריכים לעלות אליהם לרגל. לבית של האנשים האלה אתם צריכים לעלות ולהשתטח, כי בשם התורה אתם הפכתם לתרבות אנשים חטאים. אתמול בצד הכביש – בדרך מהחתונה היה ירי טילים. עצרתי בצד. במקרה בחפירה ליד הכביש – חתן וכלה, עדיין בשבעת ימי המשתה. החתן, ארבעה ימים מהחתונה, בדיוק חזר ממילואים בכיפת ברזל. הוא הסתכל איתי על השמיים ואמרנו: בואו, הם עושים עבודה טובה, החבר'ה המיירטים. הכלה, שהיא מצעירי יש עתיד, גם כן במילואים, כי ככה זה אצלנו – אין פלפולים ריקים: חתן מחדרו, כלה מחופתה, יוצאים למלחמת מצווה. והבוקר התקשר אליי הרב הלל, אחד מרבני הציונות הדתית, ואמר לי: קינלי, מה עושים עם זה? איך נלחמים בעלבונה של תורה? אז אני אומר לך, הרב הלל, ככה נלחמים: בעוז רוח, בדוגמה אישית, באמירה חד-משמעית: לא חוק מעונות, לא חוק-יסוד, לא עלייה לרגל, לא עלבונה של תורה. אוי לתורה שהופכת אנשים למשתמטים. אוי לה. ואשרי התורה שבשמה אנשים משרתים ומגינים על מדינתם. אשריה.