Analytics (Microsoft Clarity), no identifying info. Loads only if you accept.This site uses an analytics tool (Microsoft Clarity) to understand how visitors use it — heatmaps and browsing patterns, with no identifying information. It only loads if you accept. Learn more
An official register record. File text is extracted from the official document. This is not a summary or interpretation — the file is the source.
הצעה לדיון מהיר בנושא: כשלים בתקצוב וביישום מענים לאיתור, מניעה ושיקום של צעירים וצעירות בסיכון בישראל
הצעה לסדר היום
הצעת חוק
נאומים בני דקה
פריטי מליאה · Debate
יום לציון חג הסיגד
פריטי מליאה · Debate
ציון היום הבינלאומי למאבק באלימות כלפי נשים
פריטי מליאה · Debate
ציון השבוע הלאומי לבטיחות בדרכים
פריטי מליאה · Debate
Extracting the sitting text from the official file
This text was extracted from the official file. The file is the authoritative source.
Legend
חוברת ד'
ישיבה ש"ל
יום שלישי, כ' בחשוון התשפ"ו (11 בנובמבר 2025)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:06
תוכן העניינים_Toc213782720
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת3
מזכיר הכנסת דן מרזוק:3
נאומים בני דקה3
שרון ניר (ישראל ביתנו):3
משה אבוטבול (ש"ס):4
בועז טופורובסקי (יש עתיד):5
אבי מעוז (נעם):6
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):7
מאיר פרוש (יהדות התורה):7
יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):8
יום לציון חג הסיגד9
צגה מלקו (הליכוד):9
יעקב מרגי (ש"ס):10
שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:12
ציון היום הבין-לאומי למאבק באלימות כלפי נשים13
עדי עזוז (יש עתיד):13
יעקב מרגי (ש"ס):16
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):17
שרון ניר (ישראל ביתנו):18
השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:20
ציון השבוע הלאומי לבטיחות בדרכים28
בועז טופורובסקי (יש עתיד):29
משה אבוטבול (ש"ס):31
אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):33
אורי מקלב (יהדות התורה):34
חמד עמאר (ישראל ביתנו):36
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:37
היו"ר אליהו רביבו:
חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי כ' בחשוון התשפ"ו, 11 בנובמבר 2025. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבד להודיעכם, כי הונח היום על שולחן הכנסת – דוח מיוחד של מבקר המדינה בנושא: היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל, בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר 2023 ומלחמת חרבות ברזל. עוד הונחה היום, לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק הרשות לפיתוח הנגב (תיקון מס' 4) (תיקון מס' 2) (הארכת התקופה להסדרה תכנונית של מיזם חקלאי-תיירותי משולב), התשפ"ו–2025, של חבר הכנסת יצחק קרויזר. בנוסף, הונחו על שולחן הכנסת מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עדי עזוז, שמחה רוטמן, מרב מיכאלי ואחמד טיבי בנושא: כשלים בתקצוב וביישום מענים לאיתור, מניעה ושיקום של צעירים וצעירות בסיכון בישראל. תודה.
היו"ר אליהו רביבו:
הנושא הראשון על סדר-היום – נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד. שבעה הצביעו. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, האלוף במילואים סמי תורג'מן הציג אתמול למטה הכללי את תחקיר התחקירים וסקר את תהליכי הליבה שנכון להציב מעליהם תמרור עצור, ואלו הם: כישלון תפיסתי בין המציאות האסטרטגית והמבצעית לבין תפיסת המציאות ביחס לרצועת עזה וחמאס; כישלון מודיעיני בהבנת המציאות; היעדר עיסוק בתוכנית חומת יריחו בשנים שקדמו ל-7 באוקטובר; תרבות ארגונית המאופיינת בדפוסים ונורמות לקויות שהשתרשו במשך השנים; פער בין איום הייחוס למענה בפועל; תהליך קבלת החלטות לקוי ערב 7 באוקטובר ובמהלכו. המסקנה של הצוות הייתה אחת: צריך ועדת חקירה ממלכתית חיצונית רב-תחומית ואינטגרטיבית שתחקור את צה"ל ואת הדרגים מעליו. גם אם לא נאמר "ועדת חקירה ממלכתית", מדובר בצורך בניעור, בחקירה, גם של גורמי הצבא וגם של הגורמים המעורבים בדרג המדיני. לוועדה הזו קוראים ועדת חקירה ממלכתית. הדרך היחידה להבטיח שלא נחזור על טעויות העבר היא לחקור ללא משוא פנים את הכשלים של הדרג המדיני והדרג הצבאי. רק ועדת חקירה ממלכתית עם כל הסמכויות המעוגנות בחוק תחזיר את אמון הציבור בצה"ל. זאת חובתנו לדורות הבאים ולמשפחות השכולות, שאיבדו את היקר מכול. כאומה חפצת חיים, אדוני, עלינו להפיק לקחים ולהבטיח שלעולם לא עוד. מכאן אני מניחה סימן קריאה אחד גדול על מה שהיה פה אתמול במליאה, שמנסה למצוא פטנט ואלטרנטיבה אחרת למה שמעוגן בחוק והיה כבר צריך להיות מוקם שלושה חודשים לתוך המלחמה. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. לא רציתי לקטוע אותך. אני מבקש משאר החברים שנרשמו להקפיד על הזמן המוקצב, ואם יש חריגה, שתהיה חריגה סבירה, אבל לא נאום בן דקה שהופך להיות שמונה דקות. חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה, דקה לרשותך.
משה אבוטבול (ש"ס):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום מצוין כיום להגנת האישה מאלימות, חס וחלילה. אנו בעולם היהודי כל ערב שבת אומרים על השולחן את המזמור "אשת חיל" שנכתב לפי סדר האל"ף-בי"ת, שיר שכולו שבח לאישה היהודייה על פועלה הרב למען העם היהודי. יש אומרים שנכתב על ידי שלמה המלך כשבח לאמו המלכה בת שבע על שגידלה אותו במסירות; יש שאומרים שנכתב על ידי אברהם אבינו כהספד לרעייתו שרה אימנו, כפי שנקרא בפרשת חיי שרה בשבת זו. ברשותכם, אבקש לקרוא בקצרה את הפרק החשוב הזה לעילוי נשמת אימי המנוחה, מרת ורדה אורידה בת פלילה, עליה השלום, שנפרדתי ממנה לפני כעשרה ימים, הריני כפרת משכבה, שהגיעה לכאן לכנסת לנאום הבכורה כשנבחרתי. אני חייב לה את כל חינוכי שהשקיעה בי. תהא נשמתה צרורה בצרור החיים. "אשת חיל מי ימצא ורחֹק מפנינים מכרה. בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר. גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה. דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה. הייתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה. ותקום בעוד לילה ותיתן טרף לביתה וחֹק לנערֹתיה. זממה שדה ותיקחהו מפרי כפיה נטעה כרם. חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרעותיה. טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה. ידיה שילחה בכישור וכפיה תמכו פלך. כפיה פרשה לעני וידיה שילחה לאביון. לא תירא לביתה משלג כי כל ביתה לבֻש שנים. מרבדים עשתה לה שש וארגמן לבושה. נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ. סדין עשתה ותמכֹּר וחגור נתנה לכנעני. עֹז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון. פיה פתחה בחוכמה ותורת חסד על לשונה. צופיה הליכות ביתה ולחם עצלות לא תאכל. קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה. רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כֻּלנה. שקר החן והבל היֹּפי אישה יראת ה' היא תתהלל. תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה". תהא נשמתה צרורה בצרור החיים, אמן. תודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
אמן ואמן, יישר כוח. אני מבקש לשוב ולהשתתף בצערך. מי ייתן ולא תוסיף לדאבה עוד. מן השמים תנוחמו. הדובר הבא – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. בבקשה, דקה לרשותך.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השר התורן, חבריי חברות וחברי הכנסת, ראשית, תנחומיי לחבר הכנסת אבוטבול על פטירת אימו. שיהיה רק טוב ורק בשורות טובות ולא תדע עוד צער. היום אנחנו בשבוע הבטיחות בדרכים, ואני רוצה לספר לכם על התרגיל של הממשלה. זה כמו הסרט "הילד" של צ'רלי צ'פלין, ששובר חלונות, ואז בא ומציע לתקן אותם. מאז כינון הממשלה עלה מספר ההרוגים בתאונות הדרכים ב-35%, מקצת פחות מ-300 ל-398 הרוגים היום. עוד מעט תציג השרה ביום המיוחד לבטיחות בדרכים תוכנית להוריד את מספר ההרוגים בתאונות הדרכים בחמש שנים עד 2030 ב-25%, זאת אומרת שהתוכנית שתציג השרה היא שב-2030 יהיה עוד אותו מספר הרוגים כמו שהיה כשהממשלה הזאת רק קמה. הדבר הזה הוא בדיחה אחת גדולה. כל גורמי המקצוע יודעים ומסכימים שאפשר להוריד ב-50% אפילו בתוך שנתיים. רק צריך לעבוד בזה ופחות לדבר. אני מקווה שבאמת יהיה שינוי ונציל חיים בכבישים. תודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. יישר כוח על דבקותך במשימה ובשליחות החשובה הזאת. אתה עושה את זה באופן עקבי. יישר כוח גדול. חבר הכנסת אבי מעוז, בבקשה.
אבי מעוז (נעם):
תודה, אדוני היושב-ראש. שלשום אהרן ברק קרא לראש הממשלה ללכת לעסקת טיעון. למה? בגלל שלדעתו, הזמן לעסקה אוזל, וברק רואה בעצמו איש של פשרה שמוביל לריפוי החברה. הוד מעלתו נשיא העליון בדימוס בעצם מאיים על ראש הממשלה בסגנון של המאפיה: חבל, יש לך פנים יפות. היום השופט יצחק עמית דחה את בקשת הרבנות הראשית לדון מחדש בפסיקה בנושא מבחני רבנות לנשים. ברור, יצחק עמית יקבע מי יוסמך לרבנות. בשלב הבא הוא גם יבקש שכל פסק הלכה יקבל את אישורו; המאסטר ותלמידו, שרואים בעצמם מנהיגי-על שכל המציאות כפופה לדעתם ולפסיקתם. ומאפיה כמו במאפיה – השתלטות דיקטטורית בחסות הלם ציבורי: ברק, שלפני 30 שנה, בחסות ההלם של רצח רבין, ביצע הפיכה בפסק דין המזרחי בקביעה תקדימית שהעליון יכול לפסול חוקים של הכנסת; עמית, שלפני שנתיים, בחסות ההלם של המלחמה, פסל באופן תקדימי חוק-יסוד של הכנסת. אבל ברוך השם, כמו בשאר התחומים, גם ביחס למערכת המשפט הציבור הולך ומתפקח ומבין את עומק הקלקול, התפיסה המעוותת והשחיתות. בעזרת השם, תתקיים במהרה בנו התפילה: השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה והסר ממנו יגון ואנחה. תודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, הבריאות שלנו משעממת את הממשלה. דמיינו לכם תמונה בחיי אימא צעירה מראש העין: ישראל 2025 – האימא ניצבת מעל עריסת בתה התינוקת, ולמרות שהחדר חנוק, האימא מתלבטת אם לפתוח חלון. בראש העין, מודיעין, עמק יזרעאל, שוהם, צור יצחק – בחצי מהמדינה אנשים לא יכולים לפתוח חלון, כי הם חיים בתוך ענן עשן שחור משרפה של פסולת פיראטית. הם לא יכולים לנשום. אזרחי ישראל פשוט נחנקים, נושמים רעל. מאות אלפי אזרחים חיים תחת זיהום אוויר חמור – הכול בגלל חוסר הטיפול וההפקרות של שרפות פסולת במדינה ובשטחים. אבל ממשלת ישראל אדישה, למרות ההתרעות, ומתעלמת מהפצצה המתקתקת של משבר הפסולת. אנשים מתים בגלל זיהום אוויר, אנשים מתים בגלל המחדל של שרפות פסולת. אז אם זה לא הבייס, אפשר להפקיר? כץ, סמוטריץ', סילמן, בן גביר ומעל כולם ראש הממשל נתניהו, זה קורה במשמרת שלכם, אתם האחראים. הגיע הזמן שתתחילו לעבוד ותתחילו לדאוג לבריאות הציבור. לנשום אוויר נקי זה זכות בסיסית.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. כבוד חבר הכנסת הרב מאיר פרוש, בבקשה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ליהודי יש חובה למחות כאשר הוא רואה שפוגעים בתורה הקדושה או בכל דבר הקדוש לנו. השבוע ביקרתי בכלא צבאי בחורים ואברכים שעצורים בעוון לימוד תורה. אני אמרתי להם שבעיניי, מאחר שהם לא מתייצבים אלא רוצים ללמוד תורה, בעצם התורה היא זאת שנמצאת בכלא. אז אני יודע שהשבוע דנו פה בהצעת חוק למנוע מחרדים להצביע, אבל בינתיים מותר לי ולחבריי לדבר פה, אז אני חש חובה לנצל את זכות הדיבור שלי כדי למחות. אני עומד פה בכנסת, בפרלמנט, בשלטון של יהודים, ומוחה על הפגיעה בלומדי התורה וזועק למקבלי ההחלטות: תתעשתו, כי אתם משחקים באש. תפסיקו, פשוט תפסיקו לרדוף את לומדי התורה. תודה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. אחרונת הדוברות, יעל רון בן משה, בבקשה.
יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ראשית, אני מתנצלת, אני לא ידעתי שאתה מנהל היום את הדיון, וזו הייתה הלצה.
היו"ר אליהו רביבו:
הכול בסדר.
יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
אני שמחה להיות – אני חושבת שפעם ראשונה – כשאתה מנהל את הישיבה.
היו"ר אליהו רביבו:
ברוכה הבאה.
מאיר פרוש (יהדות התורה):
אני מצטרף לברכות.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה.
יעל רון בן משה (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
תכננתי לדבר על נושא אחר, אך מששמעתי שמזכיר הכנסת מדווח שהונח על שולחן הכנסת דוח מבקר המדינה בנושא היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל, בזמן שהיה בדקתי מה מבקר המדינה אומר, ואני רוצה פשוט לצטט את מבקר המדינה: ראש הממשלה בנימין נתניהו "לא אישר תפיסת ביטחון לאומי מחייבת ולא מימש את אחריותו בנושא". צריך לציין שמבקר המדינה קובע בדוח שגם שנתיים לאחר המלחמה הקשה בתולדות ישראל, כלומר היום, נכון למועד סיום כתיבת הביקורת, למדינת ישראל אין תפיסת ביטחון לאומי מאושרת ומחייבת. אני מצטטת: "במשך שנים הדרג המדיני לא מימש את אחריותו לוודא כי מדינת ישראל ערוכה לאתגרי הביטחון המשתנים על בסיס תפיסת ביטחון לאומי סדורה, מעודכנת ומאושרת באופן רשמי. במצב כזה, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל ויתר גופי הביטחון בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולבצע בקרה ופיקוח עליו לוקה בחסר, ובמקרים מסוימים אינה קיימת". זה עדיין קורה. זה במשמרת שלנו. האחריות היא כמובן על הממשלה והקואליציה. גם לאופוזיציה יש תפקיד. אין למדינת ישראל תפיסת ביטחון לאומי עדכנית ומאושרת, לתשומת לב כולנו.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
חברות וחברי הכנסת, את חג הסיגד, הנחגג בכ"ט בחשוון, ביום חמישי הבא, בעזרת השם, הכנסת מציינת היום בציון יום מיוחד. אני מזמין את חברתי חברת הכנסת צגה מלקו לפתוח את הדיון בנושא. ברוכה הבאה, בלבוש המסורתי. חג שמח, חג הסגידה, חג התחינה, יום הקיבוץ. חמש דקות לרשותך.
צגה מלקו (הליכוד):
תודה. אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי כנסת, בשבוע הבא עם ישראל יחגוג את חג הסיגד, חג יהודי במיוחד במינו, שמסמל חידוש ברית עמוק עם אלוקים, תשובה וטהרה רוחנית. חג הסיגד, כפי שמוכר לנו ממסורת ביתא ישראל בתקופת עזרא ונחמיה, מציין את הרגע שבו העם היהודי, לאחר תקופת גלות ארוכה, קיבל מחדש את התורה בהר סיני. הוא יום של התחדשות, של חיבור רוחני לבורא עולם, ואולי חשוב מכך – חג הסיגד יכול וצריך להיות גם חג של חיבור בין כל חלקי העם היהודי. החג הזה מתמקד בחידוש הברית. זהו יום של צום, חשבון נפש וטהרה. הוא הזדמנות מצוינת להביא לשיח אחדות בתוך חברה שמרבה בשסעים ופילוג פנימי. חג הסיגד מבטא את הצורך לעשות חשבון נפש גם לעצמנו. חשוב מאוד להתמקד במה שמחבר אותנו ולזכור את הערכים המשותפים שאותם אנו חולקים כעת – ערכים של כבוד הדדי, של מחויבות לחיים משותפים ושל ברית בין הקהילות השונות בחברה הישראלית. אם נבחר להפוך את חג הסיגד לחג של כל עם ישראל, נוכל ליצור הזדמנות נדירה להתחבר מחדש ולהתמקד במשותף במקום במה שמפריד. הפיכת חג הסיגד לחג של עם ישראל כולו תהיה צעד משמעותי לבניית החברה הישראלית. חג הסיגד יכול להיות סמל לעתיד שבו כל אחד ואחת מאיתנו, לא משנה מה תרבותו, אמונתו או שורשיו, יכול למצוא מקום של כבוד ושייכות. עלינו לזכור כי כמו שהעם היהודי חידש את הברית עם אלוקים לאחר תקופה של גלות, כך גם אנו יכולים לחדש את ברית האחווה והאחדות בתוך מדינת ישראל, ברית שתהיה חזקה. במקום יותר מחלוקת – נהיה ביחד. אדוני היושב-ראש, בשנת 2008 התקבל בכנסת חוק הקובע את חג הסיגד כחג רשמי של מדינת ישראל. לצערי הרב, עד היום, מי חוגג אותו? רק יוצאי אתיופיה, ביתא ישראל. אפשר לראות את זה כל שנה ושנה. במקום שהקהילה מתכנסת וחוגגת, אלפים מתכנסים, אבל רואים רק יוצאי אתיופיה. אני רוצה לצאת פה בקריאה חזקה – אני רוצה לקרוא לציבור הישראלי: חג סיגד, חג של עם ישראל כולו, לא רק ליוצאי אתיופיה. לכן, בחג שלנו כל עם ישראל גם צריך להשתתף. אדוני היושב-ראש, תרשה לי כמה משפטים באמהרית. (אומרת דברים בשפה האמהרית.) אדוני היושב-ראש, החג הזה הוא באמת חג מיוחד. אני מאחלת שיהיה לנו חג שמח, לכל עם ישראל. תודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה לך. תודה רבה לך על דברייך המרגשים ועל דרך הצגתם. אני מזמין את חברי חבר הכנסת יעקב מרגי לשאת את דבריו.
יעקב מרגי (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הכנסת מציינת היום את חג הסיגד של אחינו יוצאי אתיופיה – מוקדם אומנם מהזמן, אבל סמוך ונראה לתאריך – חג המבטא את נאמנותם היוצאת-דופן לברית של העדה היקרה עם ישראל, ירושלים והזהות היהודית; ברית עם הקדוש ברוך הוא. דורות שלמים שמרו בני קהילת ביתא ישראל על מסורת יהודית טהורה בתנאים מאוד מורכבים וקשים, מתוך אמונה חזקה בשיבת ציון. העלייה של יהודי אתיופיה והמאמץ הלאומי להביאם ארצה הוא פרק מפואר בתולדות המדינה. מוטלת עלינו האחריות להסרת עוד קצת חסמים שקיימים לתיקון העוולות מן העבר וליצירת הזדמנויות שוות לכל בן ובת לקהילה. בחודש זה אנו מציינים – ציינו בתחילת החודש – גם את פטירתו של מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שהיה מן הראשונים שקבעו באופן חד וברור כי קהילת ביתא ישראל יהודים הם, בני אברהם, יצחק ויעקב. ברגעים אלו ממש קולו מהדהד בראשי. פסיקה זו חיזקה את שייכותם הברורה לעם היהודי ולארץ הקודש, והיא מהווה עד היום עוגן הלכתי ומוסרי, וזה מה שהנחה אותי גם בתפקידיי הקודמים – גם כיו"ר המועצה הדתית בבאר שבע, בקליטת העדה ומנהיגיה הרוחניים. היה מאמץ אדיר. כשבערים אחרות התקשו ליישם את החלטת הממשלה לקלוט כ-100 מנהיגים רוחניים, הקייסים, אני קלטתי עשרה. לאחר מכן הייתי חלוץ בקליטת רבנים יוצאי העדה האתיופית. הובלנו מסלול יחד עם הראשון לציון הרב שלמה משה עמאר, מסלול הכשרה מיוחד לרבנים יוצאי העדה האתיופית, כל זה מתוך שליחות, וראיתי בזה ציווי ושליחות של מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף. כנ"ל בהיותי שר הדתות. אדוני היושב-ראש, בצד ציון המורשת העתיקה של חג הסיגד, חשוב להזכיר כי הכנסת עיגנה בחוק את מעמדו כיום חג לאומי בהצעת חוק, אדוני היושב-ראש, שיזמתי אותה יחד עם חברי חבר הכנסת לשעבר מהציונות הדתית וחברים נוספים. הצעת החוק קבעה כי החג יוכר כחג רשמי בישראל ואף מוכר לעובד כיום בחירה בין ימי הבחירה במשק. החגיגה היא ססגונית, היא מאחדת, מסמלת אחדות. לראות את החוגגים בטיילת ארמון הנציב זה יום חג בישראל. הלוואי. אומנם החוק לא שאף שזה יהיה חג לכלל ישראל, אבל השאיפה שלנו היא אכן כן, שאנחנו נחגוג את החג של העדה האתיופית כפי שחוגגים אחרים חגים של עדות אחרות, שיהיה פה שיתוף, ואני מאמין שזה קורה. יש מעט, לא הרבה, אני רואה אותם בטיילת, גם שלא יוצאי העדה האתיופית, אבל ודאי העדה האתיופית שם בהמוניהם, וטוב שכך. תיקון זה שתיקנו בזמנו מבטא את ההכרה הממלכתית בקהילה ואת מחויבותנו לשלב את חגיה ומנהגיה המסורתיים בלוח השנה הישראלי. חג הסיגד מזכיר לנו את כוחה של האמונה, את הזיקה העמוקה לירושלים ולבית מקדשנו ואת עמידתה של קהילה שלמה על יהדותה לאורך שנים, דורות בגלות במציאות בלתי אפשרית. יום זה מחייב אותנו לא רק לכבד את העבר אלא גם להשקיע בעתיד – בחינוך, בתעסוקה, בשילוב, בכבוד הראוי לכל אדם ובצמצום פערים כמה שאפשר. נמשיך לפעול כאן בכנסת לקידום שוויון אמיתי לכל אחד ואחד מיוצאי העדה, לבניין חברה ישראלית מאוחדת שמוקירה את כל שבטיה. אני מבקש לחזק ולחבק מכאן את בני הקהילה האתיופית ולהודות על תרומתם הרבה והעשירה לחברה הישראלית בכל התחומים. בנימה אישית אני אומר עכשיו, אני אומר לכם, בני העדה: יש לכם הרבה במה להתגאות. בתפיסת עולמי אתם נכס לחברה הישראלית וסיפור הצלחה גדול. חבל על הצלקות של העבר והלוואי שהם לא היו, אבל נקווה שהחברה הישראלית תלמד מהעבר. חג שמח.
צגה מלקו (הליכוד):
תודה. חג שמח.
היו"ר אליהו רביבו:
חג שמח. תודה רבה. חבר הכנסת משה סלומון לא נמצא? רשום לזכות דיבור. אני מתכבד להזמין את שר התרבות, השר מכלוף מיקי זוהר, כשר מסכם.
שר התרבות והספורט מכלוף מיקי זוהר:
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חג סיגד שמח לכולם, שמח לעם ישראל. בשבוע הבא אנחנו מציינים את חג הסיגד, וזה אחד מהחגים הייחודיים והמרגשים ביותר בעם היהודי, חג של אמונה, תשובה, תקווה והתחדשות – התחדשות של הברית בין עם ישראל לבורא עולם. שורשיו של החג נטועים בספר נחמיה, בפרק ט', שם מתואר כיצד העם נאסף בירושלים, מתוודה על חטאיו ומחדש את בריתו עם הקדוש ברוך הוא ותורתו. אני מצטט: "ונאספו כל בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם - - - ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת ה' אלהיהם רבִעית היום, ורבִעית מתוַדים ומשתחוִים לה' אלהיהם". נחמיה ט' פסוקים א' עד ג'. יהודי אתיופיה, קהילת ביתא ישראל, שמרו במשך מאות ואלפי שנים על המסורת המיוחדת הזו מתוך כמיהה עזה לעיר ירושלים, לתורה ולעם ישראל. בשנת 2008 עוגן חג הסיגד בחוק במדינת ישראל, וגם אני כשר התרבות והספורט זוכה לממש אותו כל שנה, והוא מוכר היום כחג רשמי לכל אזרחי ישראל, בתור יום של חיבור, אחדות והתבוננות פנימית. מפאת חשיבותו, מתקיים טקס ממלכתי בהר ארמון הנציב בירושלים במעמד נשיא המדינה, ראש הממשלה, שרים, חברי כנסת, רבנים, אנשי ציבור ואלפי משתתפים, וזה סמל להוקרה של המדינה שלנו למורשת המיוחדת של קהילת יוצאי אתיופיה. מתוך הכרה בחשיבותו של חג נפלא זה נחוג היום חג הסיגד בכל רחבי הארץ, בכל הערים, בעיריות, בקהילות, במעמד ראשי ערים, במתנ"סים ובמוסדות חינוך ובבתי הספר. המסר המרכזי הוא חיזוק הזהות היהודית, הערבות ההדדית, האחדות הלאומית של עם ישראל כולו. חג הסיגד מבטא ערכים של אמונה, מחויבות, אהבת ציון וערבות הדדית. משום כך עלינו לדאוג שהיום הזה ימשיך להיחשף ולהילמד בכל מערכות החינוך בישראל, כדי שכל ילד וילדה יכירו ויעריכו את סיפורי הגבורה, הנאמנות והאמונה של אחינו ואחיותינו בני קהילת יהודי אתיופיה. קהילת יוצאי אתיופיה תורמת תרומה עצומה לחברה הישראלית בשירות הצבאי, בכלכלה, בחינוך, בתרבות, באקדמיה – בכל תחום של עשייה. פה המקום להגיד שגם אני כשר התרבות והספורט נתקלתי באין-ספור תחומים שבהם הקהילה תורמת תרומה אדירה, בתחומי התרבות והספורט כמובן, למדינת ישראל, תחת אחריותי. בשירות הצבאי בולטת במיוחד רוח הלחימה והשליחות הלאומית של בני הקהילה, ולצערנו הרב במלחמת חרבות ברזל נפלו בני קהילה בשיעור של כמעט פי ארבעה ממספרם באוכלוסייה. זה מראה ביטוי עילאי של מסירותם לעם ולמדינה. עליית יהודי אתיופיה היא עלייה ציונית, ערכית, חברתית, שהביאה עימה רוח של עוצמה, רוח של צניעות, רוח של מסירות, רוח של אהבת האדם. החברה הישראלית התברכה בקהילה נפלאה שיש לה הרבה מה ללמד אותנו על אמונה, על ערבות הדדית ועל תקווה. ביום הזה אנחנו מרכינים ראש בהוקרה ומרימים את הלב בגאווה. יהי חג הסיגד יום של אחדות, התחדשות רוחנית, חיזוק של הקשר בין עם ישראל, תורתו וארצו. חג סיגד שמח לכל עם ישראל.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה, מכובדי השר, על דבריך החשובים והמרגשים.
היו"ר אליהו רביבו:
חברות וחברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – ציון היום הבין-לאומי למאבק באלימות כלפי נשים. ראשית, אני מתכבד להזמין לנאום הפתיחה בנושא את חברת הכנסת עדי עזוז.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
כבוד היושב-ראש, אמרו לי שהחליפו ביני לבין מאי. הנושא שלי עולה כרגע.
היו"ר אליהו רביבו:
לא, הנושא שעולה כרגע הוא נושא ציון היום הבין-לאומי למאבק באלימות כלפי נשים. זהו סדר-היום, כך פורסם, ואנחנו מתחילים.
עדי עזוז (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום הבין-לאומי למאבק באלימות כלפי נשים יצוין ברחבי העולם ב-25 בנובמבר. בשנה שעברה השרה גולן, שגם אמורה להיות פה, עמדה ופתחה את דבריה במילים: "השבוע אנחנו מציינים יחד עם העולם כולו את יום המאבק לאלימות כלפי נשים". היום לא אני ולא השרה גולן יכולות לפתוח כך את הנאום שלנו. דעותיי שונות מדעותיה של השרה גולן כמעט ב-180 מעלות, בכול, אך דבר אחד זהה בינינו: שתינו נשים שעולות היום על הפודיום במליאת הכנסת ומדברות על החשיבות האדירה של המאבק באלימות כלפי נשים במועד לא קשור, מועד שרירותי, מנותק מהעולם, מנותק מהחברה האזרחית, בלו"ז צפוף של ציון ימים מיוחדים חשובים אחרים. כשיום המאבק באלימות נגד נשים הופך לשורה רנדומלית בלוח השנה, זה לא רק יום שנשכח, זה מסר של הפקרה, וההפקרה עולה לנו בדם יקר של נשים. למעשה, כל שמונה ימים נרצחת אישה בישראל. זה הממוצע הקטלני שיש לנו מתחילת השנה המדממת ביותר שהייתה כאן. העלייה הכי חדה נרשמה השנה בקרב האוכלוסייה היהודית. השנה נרצחו 19 נשים בקרב האוכלוסייה היהודית. זה מספר שיא – השרה רגב, אני אשמח שתנסי להקשיב גם לנאום ביום המאבק באלימות כלפי נשים. וכמובן שרצח זה קצה הרצף. על כל רצח של אישה, ישנם ניסיונות רצח ואין-ספור אירועי אלימות, השפלה, הקטנה, זלזול וחיים שלמים בפחד של הרבה יותר מדי נשים בישראל, מכל חלקי האוכלוסייה. האלימות כלפי נשים, נערות וצעירות מרימה את ראשה המכוער ביתר שאת בשנתיים האחרונות, ברקע המלחמה המתמשכת. לצערנו, גוונים רבים לה, לאלימות המגדרית. רק בשבוע שעבר היינו עדות להופעה של אייל גולן בפארק הירקון, הופעה שאליה הגיעו עשרות אלפי אנשים והיו מאות אלפי צפיות לדבריו המרגשים שהוא חשב לפרוס לאור פרשת "משחקי חברה". כנסת נכבדה, תסלחו לי שאני לא נופלת מהכיסא מאדם בעל כוח ועוצמה שעל פי עדויות היה שותף לניצול של נערות בסיכון, והתיק נגדו במשטרה נסגר מ"אין ראיות מספיק" ולא מ"אין אשמה". אני רוצה להגיד דווקא מכאן, מבית המחוקקים, לטאיסיה ולנפגעות אלימות מינית באשר הן: אני מאמינה לכן. יש לכן שותפות כאן, בבית המחוקקים. ומפה אני גם רוצה להגיד לציבור: המשפט הוא לא חזות הכול. יש לנו כחברה אחריות לא לקחת חלק בתרבות האונס, לא לנרמל פגיעות, הטרדות ואלימות משום סוג. אלימות מינית היא קודם כול ולפני הכול אלימות. ביום הזה אני רוצה גם להגיד שקיים קשר הדוק בין אלימות לבין המצב הכללי של נשים במדינה – חבל שבאמת השרה רגב יצאה, כי הקשר בין רצפת הבטון לתקרת הזכוכית כותב את עצמו מחדש, לצערי, ובכל משרדי הממשלה מכהנות היום – מספר שיא, חברת הכנסת מטי – אפס נשים בתפקידי מנכ"ליות. זוהי תעודת עניות לממשלת ישראל ויחסה לנשים. הפרסומים היום בתקשורת שלפיהם ששר האוצר מנסה לעשות דיל שבמסגרתו תמונה אישה הם פשוט חרפה. אתם לא עושים לנו טובה שאתם ממנים אותנו לתפקידים בכירים. נשים ראויות לכהן בתפקידים שלהן, ויש על זה אין-ספור מחקרים, ואנחנו גם לא צריכות להוכיח לכם למה חשוב שנהיה סביב השולחן. חשוב שנהיה סביב השולחן כי אנחנו 51% מהאוכלוסייה, that simple. ואזכיר כי בממשלת השינוי כיהנו 11 נשים בתפקידי מנכ"ליות. זה נשמע היום כמו איזה מדע בדיוני. אבל האמת - - -
שרון ניר (ישראל ביתנו):
ותשע שרות.
עדי עזוז (יש עתיד):
ותשע שרות, תודה, חברת הכנסת ניר. אמת. אתם יודעים מה העניין? שאפילו לא היה קשה למצוא אותן. הן פשוט היו בנמצא. פשוט היו מלא נשים מוכשרות בסביבה שאפשר היה להציע להן את התפקיד. לא מסובך. לא כל כך קשה למצוא נשים מוכשרות בישראל, מבטיחה לכם. ולסיום, מתחילת השנה נרצחו 39 נשים מאלימות במשפחה. אבקש מאדוני היושב-ראש לאפשר דקת דומייה לזכרן, לזכר 39 נשים שנרצחו. תודה.
היו"ר אליהו רביבו:
אני מקבל את בקשתך. לא נוכל לעשות את זה תוך כדי קימה, זה לא חלק מהפרוטוקול, אבל לחלוטין דקה.
עדי עזוז (יש עתיד):
מי שרוצה יכול לקום.
היו"ר אליהו רביבו:
מי שרוצה יכול לקום. אני אצרף לזה גם פרק תהילים. תודה רבה. חבר הכנסת יעקב מרגי, בבקשה. אנחנו נקדם בברכה את הגעת האורחות והאורחים המכובדים בני העדה הדרוזית. זו עת והזדמנות נפלאה לשוב ולהודות לכם על כל מי ומה שאתם, על כל מה שאתם עושים למען מדינת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל לביטחונה, חוסנה, כלכלתה, ועל כל הרוח הלאומית. מי ייתן ונזכה להשיב לכם כגמולכם רק בשמחות ולחגוג איתכם מתוך שמחה ואחדות. אתם בליבנו, אתם יקרים לנו. יישר כוח לכם. תודה רבה. בבקשה.
יעקב מרגי (ש"ס):
תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גם אני מצטרף לברכות ומקדם אתכם בברכה – ברוכים הבאים. כפי שאמרתי, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, הכנסת מציינת היום גם את היום הבין-לאומי למאבק באלימות כלפי נשים, וגם הוא מוקדם מן התאריך המקורי. השנה, שנת 2025, היא שנה לא מעודדת למי שאלימות כלפי נשים היא על סדר-יומו. מתחילת השנה הנוכחית, 2025, אנו עדים לנקודת שפל היסטורית בכל מה שנוגע לאלימות כלפי נשים. מתחילת 2025 נרצחו 33 נשים על רקע מגדרי, בממוצע רצח אחד כל תשעה ימים – עלייה של 43% בהשוואה לתקופה מקבילה בשנה שעברה, שבה נרצחו 23 נשים. 27 נשים נרצחו על ידי בני זוג או קרוב משפחה. ב-45% ממקרי הרצח שאירעו השנה, האלימות הייתה ידועה לרווחה או למשטרה עוד לפני הרצח, 15 מקרים שיכלו להימנע. בחמישה מקרים החשוד ברצח היה מוכר לגורמי הרווחה על רקע נפשי עוד לפני הרצח. חשוב לציין: האלימות איננה בעיה של הנשים אלא נגע חברתי-מוסרי, המהווה הפרה בוטה של זכויות אדם או פגיעה בכבוד האדם, ובכלל בחוסנה של החברה הישראלית כולה. לתופעת האלימות יש כמה סיבות או מניעים, ולא ניתן להתעלם מהמרכיב המגדרי והתרבותי. מהנתונים שפורסמו עולה ש-33 נשים נרצחו על רקע מגדרי – 42% יוצאות המגזר הערבי או החברה הערבית ו-58% מהחברה היהודית. הפער הוא יותר מפי שניים מחלקן של הנשים הערביות באוכלוסייה. תופעת האלימות והיעדר המשילות השוררים בחברה הישראלית נותנים את אותותיהם גם בתופעת האלימות במשפחה. אצטט ברשותכם את דבריו החריפים של מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, מנהיגה הרוחני של תנועתנו הקדושה. ככה הוא – אני מצטט: "אותם אנשים בלי דעת ובלי תבונה מרימים יד על נשותיהם, אוי להם מיום הדין". והוא מצטט את דברי השולחן ערוך, מרן השולחן ערוך הרב יוסף קארו, שאומר: "מי שמרים ידו על אשתו הוא בגדר שלא מזרע ישראל, שהם רחמנים מלאי חמלה". בן אדם שמרים ידו על אשתו, אין לו חלק לעולם הבא ואין לו חלק ונחלה בעם ישראל. הרב, לא רק שגינה, אלא גם הביע זעזוע וכאב – הוא התבטא במפורש – לנוכח הצורך במקלטים שאליהם הנשים צריכות לנוס שם למחסה עד יעבור זעם. לסיום, אני רוצה להתמקד בתקווה. משרד הרווחה, שכיהנתי בו עד לא מזמן, פועל בשיתוף הוועדה הבין-משרדית למאבק באלימות במשפחה, וביצעו יחד קפיצת מדרגה משמעותית ביותר בפיתוח שירותים חדשניים ואפקטיביים להנגשת הסיוע, כדוגמת מרכזי אלומה, מודל חדשני המאפשר פנייה מיידית ואנונימית – מענה שהוכיח את עצמו, מענה שיצר גידול של 245% בפניות למוקד, נתון מעודד כשלעצמו, והלוואי שלא היינו צריכים את זה; התמקדות במענים והתמקדות בפתרונות טכנולוגיים להבטחת ביטחון הקורבנות, הנשים – על ידי כניסת תוקפו של תיקון 19 לחוק מניעת אלימות במשפחה, המאפשר פיקוח אלקטרוני על גברים אלימים, הוקצו תקנים ויצא קמפיין, ואנחנו מעודדים זאת; וכן המיזם המשותף של המשרד יחד עם פורום מיכל סלה, המאפשר מתן התראה מוקדמת לסימנים המעידים על סכנה המרחפת על האישה. כולי תקווה, חבריי חברי הכנסת, מכובדי השר, שנעמוד כאן בשנה הבאה ונבשר שמספר הנפגעות והפוגעים ירד פלאים. כל זה יקרה אם נשלב ידיים, ולא רק נדבר, עם כל מי שחשוב לו הנושא של מניעת אלימות במשפחה או מניעת רצח נשים. כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר ישלבו ידיים כדי שנוכל לעמוד כאן בשנה הבאה לציין סוף-סוף ירידה. הלוואי, הלוואי שיהיה אפס, אבל שתהיה ירידה משמעותית. כולי תקווה.
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אמן.
היו"ר אליהו רביבו:
אמן ואמן. תודה רבה. יישר כוח גדול. חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר, ברוכה הבאה. חמש דקות לרשותך, גברתי.
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, השרה, חברי כנסת נכבדים, עם יקר, אלימות כלפי נשים או אלימות בכלל היא פצע בחברה. לעיתים היא מתפרצת באגרוף או בצעקה, ולעיתים היא שקטה – אלימות רגשית, כלכלית, שליטה, ניתוק – אבל תמיד היא שוברת את החוסן הבסיסי ביותר של האדם, את האמון, האמון בעצמך, באחר, בעולם. לכן, מבחינתי המאבק באלימות אינו רק מאבק פלילי או משפטי; הוא בראש ובראשונה מאבק על חוסנה של החברה שלנו. חברה בריאה היא חברה שמגינה על החלשים שבה, שמקשיבה, שמזהה, שמזהה סימנים מוקדמים, שלא פוחדת לדבר גם כשלא נעים. אנחנו חייבים לעבור מתרבות של שתיקה לתרבות של שייכות, חברה שבה כל אישה יודעת שהיא לא לבד, שיש מי שרואה אותה, שיש מי שמאמין לה, שיש לה לאן לפנות; אגב, גם גברים, אותו הדבר. כחברה חובה עלינו להשקיע לא רק במקלטים ובחקיקה, שהם חיוניים, אלא גם במניעה, בחינוך רגשי מגיל צעיר ובשיקום, כי מי שחוותה אלימות צריכה לא רק הגנה – היא צריכה ליווי, היא צריכה חיזוק, היא צריכה חיבור מחודש לחיים, לחיים טובים. זה ליבו של החוסן. החוסן הנשי הוא חלק מהחוסן הלאומי שלנו. אם יש דבר שהחודשים האחרונים לימדו אותנו הוא שאין עוצמה בלי חמלה ואין ביטחון בלי אמון. ביום הזה אני מבקשת לזכור את הנשים שנרצחו, את אלו שנפגעו ושותקות ואת הגברים שבוחרים אחרת, שבוחרים בכבוד, בהקשבה, באהבה. אני בהחלט מתפללת: מי ייתן ונשכיל כולנו לבנות כאן חברה טובה, שכל אחת יכולה לחיות בה בביטחון וכל אחד יודע שגם עליו מוטלת האחריות לשמור על כך. לא עוד פחד, לא עוד שתיקה; רק אמונה, אחריות וחוסן. איך חרץ הדר גולדין, השם ייקום דמו, שהיום הבאנו אותו למנוחת עולמים, על הנשק שלו? בעוז ובענווה. אני באמת מאמינה שאנחנו יכולים. הכול מתחיל בהקשבה, בלראות את האחר, בלהקשיב לו, בלראות אותו ולהבין שגם הוא ייצור אישה. בסוף כולנו נבראנו בצלם – לכבד אחד את השני, להקשיב. אפשר להתווכח, לא כדאי לשמור בפנים. צריך להוציא החוצה כשכואב, כי אם אנחנו שומרים בפנים ולא מדברים, אז זה עלול להתפרץ באלימות. תודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה, גברתי. יש לומר שאת דואגת לציין את היום הזה כל יום בשנה. יישר כוח.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
תודה, אדוני.
היו"ר אליהו רביבו:
בבקשה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אלימות נגד נשים היא רעה חולה שעלינו להקיא מקרבנו. למרבה הצער, בשנים האחרונות אלימות נגד נשים הפכה להיות מכת מדינה במדינת ישראל. מדובר בתופעה רחבת היקף, חוצת מגזרים, חוצה גילים. נשים שחשופות לאלימות נמצאות בחרדה מתמדת ובחשש מתמשך מפגיעה פיזית, מינית, נפשית וכלכלית מצד גברים אלימים וחלשים, שפוגעים בנשים רק על שום היותן נשים. אלימות היא תוצאה ישירה של הזנחה מתמשכת, במקרה שלנו הזנחה מתמשכת של הממשלה, לצערי, היעדר משאבים, היעדר תוכנית אסטרטגית למאבק באלימות שעוסקת בחינוך, במניעה ובאכיפה. בתקופת ממשלת השינוי הוקצו משאבים חסרי תקדים למאבק באלימות המשפחה. שר האוצר דאז אביגדור ליברמן הבין שמדובר בהצלת חיים, והקצה 150 מיליון שקלים לטובת המאבק החשוב הזה, שנוהל על ידיך בשעתו, גברתי, השרה לשוויון מגדרי דאז. כחברה בריאה ומתוקנת עלינו להישיר מבט לתופעה, להילחם בה ולהיות שם עבור אותן נשים. זוהי אחריותנו כמחוקקים, ובעיקר כמחוקקות. צריך לעצור את התופעה הזו, להילחם בה ולמגר אותה. על פי נתוני שדולת הנשים, מתחילת 2025 נרצחו 33 נשים על רקע מגדרי. מדובר בעלייה של 43% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, שבה נרצחו 23 נשים. שיעור הפיענוח של מקרי הרצח של נשים עומד על 58%, ובקרב נשים ערביות הנתון הידרדר והוא רק 7% לעומת 95% בקרב יהודיות. ב-45% ממקרי הרצח שאירעו השנה האלימות הייתה ידועה, הכתובת הייתה על הקיר. יכולנו להציל 15 מקרים, 15 מקרים יכלו להימנע. הנתונים היו מוכרים למשטרה עוד לפני הרצח. 43% מהמקרים בוצעו בנשק חם – גם כאן מדובר בעלייה בהשוואה לשנים הקודמות – וכתוצאה מכך נרצחו 16 נשים ביריות. הנתון המטלטל מכולם – 27 מתוך 33 נשים נרצחו על ידי בן זוג או קרוב משפחה. צריך לומר, במרבית הבתים שבהם מתרחשת האלימות, היא קורית במחשכים, תחת הסתרה, ומלווה בתחושת בושה. בשנים האחרונות ארגוני החברה האזרחית מבצעים עבודת קודש-קודשים על ידי העלאת המודעות לחומרת התופעה ומתן כלים לזיהוי סימנים מקדימים. ביקרתי בפורום מיכל סלה, שמנוהל על ידי הגב' לילי בן עמי, אחות של מיכל סלה, זיכרונה לברכה, שהובילה את קמפיין "הבושה עוברת צד", כי הבושה לא צריכה להיות של האישה אלא של הגבר המכה, של הגבר הרוצח, של הגבר האלים. הפורום פיתח תוכן ייחודי שצריך להיות מוכר אצל כל אישה במדינת ישראל. ראשי תיבות של תמרור אזהר"ה: א' – אובססיביות; ז' – זוגיות דו-פרצופית; ה' – הקטנה; ר' – רגישות קיצונית; ה' – הקדוש המעונה. כל אלה סימנים ותמרורי אזהרה אצל הגבר המכה, ואנחנו יכולים לעזור גם לנפגעת הפוטנציאלית מבעוד מועד. לא רק היא עצמה צריכה להתלונן – אנחנו בסביבה הקרובה יכולים לזהות את תמרור האזהרה אצלה. הבית הזה צריך להוביל תוכנית מונעת שלא מותירה מקום לאלימות כלפי נשים בחברה הישראלית בשום אופן. לא ייתכן שבמדינה נאורה ומודרנית כמו שלנו נשים עדיין יחיו בפחד יום-יומי, תחת איום קיומי, וילדים ייפגעו כתוצאה מאלימות בתוך הבית ובתוך המשפחה. לצערי, ב-7 באוקטובר נחשפנו לפרקטיקה של טרור על רקע מגדרי ואלימות כלפי נשים שהגיעה מצד אויבינו וצוררינו, שהגיעה לכדי פשעים נגד האנושות מצד ארגון הטרור הרצחני חמאס. אלו היו פשעי מלחמה ברורים, פשעים נגד האנושות, והעולם ברובו שתק. שתיקה היא כתם מוסרי, אבל אנחנו לא כמוהם. אנחנו צריכים לטפל ולעקור משורש תופעה פסולה כזאת, בטח כשהיא פולשת לתוך החברה הישראלית. לאורך כל שירותי הצבאי, ובעיקר בתפקידי כיועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר, פעלתי לקידום נשים למוקדי קבלת החלטות, נשים מוכשרות, בעלות יכולות, שהיו צריכות להתקדם לתפקידי מפתח לא משום היותן נשים אלא משום היותן מעולות. אבל חשוב לי לומר שהתנאי הבסיסי לחברה שוויונית ולקידום נשים לעמדות מפתח ולמוקדי קבלת החלטות הוא קודם כול מיגור אלימות והגנה על זכויות בסיס של נשים. עלינו לעשות את זה קודם כול לטובת עתיד טוב יותר לכולנו, לבנות שלנו, לנכדות שלנו. אני קוראת לכל אחת ואחת מכן: עלינו לפעול ביחד באופן חוצה מחנות, חוצה מפלגות, חוצה אופוזיציה וקואליציה; לפעול ביחד למען עקירת התופעה הזאת מהשורש, למיגור והוקעה של אלימות נגד נשים, למיגור תופעה של הקטנה והדרת נשים – תופעות שמזכירות לי משטרים אפלים. תודה רבה, אדוני.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן – לא נמצאת. מוזמנת השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, כבוד השרה מאי גולן, לסכם את הדיון.
השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני רק אומר שחברת הכנסת החדשה עדי עזוז – אני מקווה שאני אומרת את זה נכון – שאלה איפה אני. אז אני אומר שהייתי כאן, פשוט עסקתי בעבודה. קצת יותר עבודה, פחות דיבורים. אני כן אומר שהיא אמרה בתחילת דבריה שדעותינו שונות ב-180 מעלות לגבי נשים, ואני אומר שאני מסכימה איתה. אני, כמו חברות הכנסת שיושבות כאן ומדברות הרבה על זכויות נשים, לא הייתי יושבת במפלגה של מיזוגן ושוביניסט. ראש הממשלה לשעבר וראש האופוזיציה בהווה לעוד כמה חודשים אמר בריאיון על סמל של המחנה הלאומי, אישה יהודייה, מאמינה, צנועה, את המילים: "אני מסתכל על אורית סטרוק, רק על זה מגיעה לי העלאה", ושני המראיינים הליצנים צוחקים למשמע הדברים. זה באמת מראה בדיוק מי אתם במחנה הליברלי, המזויף. אני רק אסכם את הנושא, שמה שיש בקצה של השביס של השרה סטרוק לא יהיה לכם בראש עוד 100 שנה בערך. ועכשיו לענייננו היום. אנו מציינים היום את יום המאבק באלימות כלפי נשים בתקופה מאתגרת ומורכבת באמת. ביום הזה אנחנו נדרשים להסתכל למציאות בעיניים בלי לכבס או לייפות אותה. המאבק באלימות נגד נשים והצורך בעיצוב מדיניות שוויונית וצודקת הם נושאים לאומיים, מוסריים וביטחוניים ראשונים במעלה. במדינת ישראל אנחנו עדים לעלייה מדאיגה במקרי רצח של נשים. גם היום יש נשים ישראליות שחיות בפחד, נערות שחוות הטרדות מיניות בלתי נתפסות ואזרחיות ותיקות שחיות תחת מציאות יום-יומית של אלימות קשה. המצב הזה הוא לא גזרת גורל. האלימות הבלתי-נסבלת הזאת מתרחשת הרחק מהעין הציבורית. היא מוסווית מאחורי קירות הבית, ממוסכת, עטופה בבושה ובהכחשה. המשימה הראשונה שלנו, אם כן, היא קודם כול לפקוח עיניים, לשים לב לסימנים המזהים, לקרוא למציאות בשמה ולדאוג לרווחתן של הסובבות אותנו מקרוב ומרחוק. נתוני משרד הרווחה – יושב פה השר לשעבר ואולי לשעתיד, עם ביניים של הקפאה בהווה – נתוני משרד הרווחה מדברים בעד עצמם, נתונים לא פשוטים לעיכול, ברצינות: כ-10%מהישראלים סובלים מאלימות מצד בן או בת זוג; נשים נמצאות בסיכון כפול לאלימות פיזית חמורה, ובסיכון גבוה פי שניים מגברים להיחשף גם לאלימות מינית. הנתונים הפוצעים והכואבים הללו לא מסתיימים כאן. פחות ממחצית מהנשים המדווחות על אלימות פונות למערכות הממסדיות. רוב הנשים שפונות, פונות קודם כול לסביבתן הקרובה – לחברות, לשכנים, לבני המשפחה. זוהי הוכחה למצב שבו האלימות מתרחשת מתחת לפני השטח בלי שגופי הסיוע והממסד הציבורי יהיו תמיד מעורבים. לכן, כל אחת ואחד מאיתנו נושא באחריות – נושא באחריות לראות, לשמוע ולפעול; נושא באחריות לשים לב. הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי בראשות המנכ"לית המוערכת, היקרה, המקצועית והמסורה מאין כמוה הגב' מירב שטרן – זכיתי לעבוד איתה וזכיתי שהיא תעמוד בראשות הרשות הזאת. אני עוד ארחיב עלייך ועל פעילות העובדות שלך בהמשך. היא כאן כדי להקשיב, לתמוך ולפעול בשיתוף פעולה מול כלל מערכות הסיוע. זה הזמן לא לשתוק. לא להסכים להסתיר את זה. זו שעתה של החברה כולה להרים את הראש ולהתעקש על שינוי אמיתי. אני אומר שכשנכנסתי לתפקידי כשרה לקידום מעמד האישה במאי 2023, מצאתי רשות בעלת תקציב מצומצם של כמיליון ו-300,000 ש"ח בלבד. לכן, מתוך הבנה עמוקה ששינוי אמיתי מחייב משאבים גדולים בהרבה, פעלתי באופן מיידי ובצורה מעמיקה על מנת להגדיל את התקציב ולהעניק לרשות כלים משמעותיים לפעולה. ברוך השם, בזכות ההתמדה והפעולות שביצעתי ובזכות האמונה והתמיכה הבלתי-פוסקת של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהנושא חשוב לו מאוד והוא האמין שאצליח לבצע את השינוי, הגדלנו את תקציב הרשות באופן משמעותי, פי עשרות: הוספנו 30 מיליון שקלים בשנת 2023, 15 מיליון שקלים בשנת 2024 ו-15 מיליון שקלים נוספים בשנת 2025. עוד נוכחתי לדעת כי הרשות לקידום מעמד האישה בתקופת הממשלה הקודמת יצאה בקול קורא יחד עם משרד הרווחה והביטחון החברתי להפעלת תוכנית למאבק באלימות כלפי נשים במסגרת הרשויות המקומיות. תוכנית "נאבקות באלימות" מופעלת בכ-200 רשויות מקומיות, בשיתוף פעולה מלא עם היועצות לקידום מעמד האישה ואגפי הרווחה ברשויות המקומיות השונות, ומטרתה חיזוק החוסן האישי והקהילתי של תושבי הרשות המקומית, ובפרט הנשים, באמצעות קיום פעולות הסברה להעלאת מודעות, קורסי הכשרה והדרכה בתחומי מניעת אלימות כלפי נשים, עצמאות כלכלית והתנהלות פיננסית נכונה. כשנכנסתי לתפקידי הנחיתי את הרשות להמשיך עם תקצוב התוכנית ב-4 מיליון שקלים נוספים מתוך הוועדה הבין-משרדית למאבק באלימות נגד נשים. בנוסף, מרגע פרוץ המלחמה, אלימות כלפי נשים, במיוחד בסביבה הקרובה, מקבלת פנים עגומות יותר, והסיכון להחמרתה עולה באופן משמעותי במצבים של מלחמה, טראומה ומתח חברתי. על כן, שמנו דגש על חיזוק מענים קהילתיים. עוד מאז פרוץ המלחמה פעלנו להפעיל את התוכנית "נאבקות באלימות" ביישובי חבל תקומה, בשיתוף עם מינהלת התקומה, לנוכח השבר העמוק שחוו קהילות החבל בעקבות אירועי טבח שמחת תורה והצורך להעניק לתושבים תמיכה רחבה ומעמיקה. חשוב היה לי לספק מענה מותאם במיוחד למצב החירום ולהתמודדות עם האתגרים החדשים שנוצרו. עוד בשנת 2021 הושק פיילוט התקשרות עם יועצת להטמעת חשיבה שוויונית במשרדי ממשלה, שבוצע במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים ובמשרד לשוויון חברתי. בתקופה זו התחילה הרשות דאז בניסיון של הטמעת חשיבה מגדרית במשרד התחבורה, אך לאור אי-שיתוף הפעולה, הפיילוט נכשל ולא צלח את מטרותיו. כשמוניתי לתפקיד, הוריתי לצוות משרדי – כמובן יחד עם המנכ"לית היקרה שלי – לבצע עבודת מטה מקיפה ללמידת הלקחים מהפיילוט שנכשל טרם תקופתי, ולהפעיל תוכנית חדשה שתענה לאופן חלוקת תקציבי המדינה המתוכננים והמנוהלים באופן שוויוני, כך שכל שקל ציבורי יחולק בהתאם לצרכים האמיתיים של נשים וגברים כאחד. כך אנחנו מובילים היום בשטח, ברוך השם, מדיניות של שוויון אמיתי – שוב, לא בדיבורים אלא במעשים. בזכות התוספות התקציביות המשמעותיות שהבאתי יחד עם ממשלת ישראל לרשות לקידום מעמד האישה בעשרות מיליוני השקלים, שנועדו להבטיח המשך פיתוח ויישום תוכניות אפקטיביות למאבק באלימות כלפי נשים ולחיזוק העשייה בשטח, הרשות הצליחה להרחיב את פעילותה באופן נרחב. באמצעות התוספת הזו הנחיתי את הצוות המקצועי לפתח וליישם פעילויות שמיועדות להגביר את המודעות לנושא האלימות כלפי נשים, להעמיק את ההכשרות והסיוע לנפגעות אלימות ולחזק את מערכות התמיכה ברשויות המקומיות כדי לוודא שלכל אישה תינתן האפשרות לקבל תמיכה ומענה בצורה יעילה ומהירה. כידוע, חודשים מספר לאחר שמוניתי לתפקיד השרה לקידום מעמד האישה, מדינת ישראל חוותה תקופה מטלטלת וקשה במיוחד, עם פרוץ מלחמת התקומה, אשר השפיעה על כולנו, ובמיוחד על אוכלוסיות פגיעות כמו הנשים, שנשארו להתמודד עם האתגרים החברתיים והכלכליים הנגרמים בעקבות משברים כאלה. הנשים הן הקבוצה החברתית הראשונה והגדולה ביותר להיפגע בעיתות חירום. בזמן אמת הנחיתי את הצוות המקצועי במשרדי להפעיל את מוקד הסיוע הארצי לנשים בשעת חירום, במטרה לתת מענה ראשוני לצרכים הייחודיים של נשים ונערות באותם ימים מורכבים. לנוכח האמור, מנכ"לית המשרד לקידום מעמד האישה, גב' שטרן, בנתה וגיבשה תוכנית ייחודית לשיקום ושילוב נשים במציאות המורכבת שנוצרה, בשיתוף משרד העבודה והרווחה. במסגרת העבודה המשותפת, הצוותים המקצועיים גיבשו מסמך הבנות אסטרטגי שמטרתו ליצור מענה מיידי, ייחודי וממוקד לנשים שנפגעו כתוצאה מהמלחמה. כתוצאה מכך, יצאנו בתוכנית חשובה מאין כמותה, בהיקף של 5 מיליון שקלים, שמטרתה להבטיח שלצד השיקום הלאומי יתקיים גם שיקום חברתי ותעסוקתי לנשים, לעסקים וליישובים שנפגעו. התוכנית כללה כמה מרכיבים חשובים: סיוע תעסוקתי ותמיכה רחבה לצעירות בגילי 18 עד 40 שפונו מבתיהן או שחוו פגיעה ישירה בעקבות המלחמה בכמה צירים מרכזיים; קבוצות וליווי אישי תעסוקתי לנשים המתמודדות עם פוסט-טראומה וקשיי השתלבות בעבודה – הליווי ניתן על ידי מאמנות קריירה מומחיות בתחום הטראומה בשילוב מנטוריות ומעסיקים המכשירים קליטה ושילוב מותאמים ומכבדים של נשים; קורסים והכשרות מקצועיות, שכללו הכשרות ייעודיות שמפותחות בהתאם לצרכים ברשויות המקומיות בשיתוף מעסיקים, לקליטת המשתתפות לעבודה עם סיום ההכשרה; פיתוח כישורים דיגיטליים וכישורי השפה האנגלית לצורך חיזוק ההון האנושי והשיקום האזורי – הכשרות שמתקיימות גם בלמידה מרחוק עבור נשים שפונו או ששוהות במגורים זמניים; הסברה, מודעות ומיצוי זכויות – חשיפה של נשים צעירות למענים ממשלתיים קיימים ולזכויותיהן, שלא תמיד הן מודעות אליהן, לצערנו, בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, ארגוני חברה אזרחית ותוכניות ממשלתיות נוספות. כמו כן, יצאנו בשוברים להכשרה מקצועית ומלגות לנשים מאזורי הלחימה שפונו ונפגעו. בשנת 2024, בשיתוף פעולה עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הובילה הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי את הקמתו התקדימית של מחוון האלימות המגדרית – מאגר נתונים לאומי הראשון מסוגו בארץ ובין הראשונים בעולם, אשר משלב מידע ונתונים ממגוון מגזרים ומרכז תמונת מצב עדכנית לגבי כלל סוגי האלימות: פיזית, נפשית, מינית וכלכלית. זהו כלי חשוב שמאפשר לנו לזהות מגמות, לתכנן מדיניות נכונה ולפעול להקצאת משאבים באופן מבוסס נתונים – ידע שממש מציל חיים. את המחוון הזה הצגתי לשרות ולשרים שהם מקבילים לתפקיד שלי ברחבי העולם, והם התרשמו מאוד והנחו את הצוותים שלהם לפעול להקים מחוון כזה גם במדינות שלהם, תוך למידה וקשב רב לאופן הביצוע אצלנו בישראל. ב-20 בנובמבר השנה נקיים כנס בין-לאומי ראשון מסוגו בהובלת הרשות לקידום מעמד האישה והלמ"ס בנושא איסוף נתונים וחדשנות במאבק באלימות מגדרית. הכנס יחבר בין משרדי ממשלה, אקדמיה וארגוני חברה אזרחית מהארץ ומהעולם לטובת קידום מדיניות מבוססת נתונים ועובדות. אנחנו ממשיכים גם במסורת של חלוקת אות השרה למניעת אלימות נגד נשים להוקרת ארגונים ויחידים שתרומתם למאבק משמעותית במיוחד. הובלנו גם קמפיין להעלאת מודעות לאלימות כלפי נשים במרחב הדיגיטלי, בצל העלייה במקרי האלימות המילולית וההתנהגות הפוגענית ברשתות החברתיות. הרשות השיקה קמפיין הכולל סדרה של סרטונים המעבירים את המסר בצורה חדה וברורה: לעצור, לחשוב ורק אז להגיב, באמצעות תכנים שמבוססים על סיטואציות יום-יומיות אמיתיות ברשתות החברתיות. הקמפיין הדגיש את האחריות של כל אחד ואחת מאיתנו ואת ההשפעה של בחירה במילים הנכונות. הוא הופץ בכלל הרשתות החברתיות, שהן הזירה החשובה ביותר היום להגעה לציבור הרחב. ביום החשוב הזה, אני אבהיר כי המדיניות שאני מובילה אומרת שכדי ליצור שינוי אמיתי, יש צורך בבניית מעגל חיים מקיף סביב נשות ישראל. אישה חזקה פחות, ופגיעה וחשופה לאלימות פיזית, כלכלית, נפשית וחברתית. מתוך התפיסה הזו הנחיתי את הצוות המקצועי במשרדי בראשות המנכ"לית לבנות תוכנית פורצת דרך וייחודית לפיתוח מנהיגות נשית חזקה, ויחד השקנו את תוכנית "בתי מחוברות", בתי מנהיגות נשית, בכ-42 רשויות מקומיות ברחבי הארץ, בעלות של 10 מיליון ש"ח. מטרת התוכנית היא להעניק לנשים את הכלים הדרושים על מנת שתוכלנה ליזום, לפעול ולהשפיע באופן ישיר בקהילה, כל זאת במטרה ליצור מעורבות נשית פעילה, לפתח רישות חברתי וקהילתי לנשים ולהגביר את השפעתן על המרחב המקומי והחברתי. הפיילוט מתמקד בהעצמת נשים ברשויות המקומיות באמצעות יצירת מועצת נשים בכל רשות מקומית, תוך מיפוי צרכים קהילתיים והכנה של תוכנית אסטרטגית מותאמת לכל רשות ורשות. התוכנית כוללת גם סדרת סדנאות להעצמת נשים בתחומים שונים, ובכך תספק לנשים הזדמנויות נוספות לצמיחה אישית ולמנהיגות בקהילתן. כמו כן, בבתים אלה מתקיימות סדנאות ליזמות נשית, מועצות נשים מקומיות והכשרות למניעת אלימות, ואנו פועלות להרחיב את התוכנית לערים נוספות, בעזרת השם. בנושא קידום נשים בתעסוקה – בשנת 2022, בתקופת הממשלה הקודמת וקוֹדַמְתי בתפקיד מסיעת יש עתיד, הונחה תשתית על מנת לקדם את התאמת שוק התעסוקה לחיי משפחה לשני פרויקטים בנושא איזון בית–עבודה בחברות עסקיות ובחטיבת החקירות במשטרה. במסגרת אחד הפרויקטים נערך פיילוט שכלל התקשרות עם חברת ייעוץ התערבותי על מנת לקדם איזון בית–עבודה וסביבת עבודה תומכת משפחה – פיילוט שגם כשל ולא השיג את מטרותיו. ולכן, לאחר כניסתי לתפקיד, קיימתי ישיבת מטה מיוחדת יחד עם הצוות המקצועי של הרשות לקידום מעמד האישה, והנחיתי אותן להפיק את כלל הלקחים מכישלון הפיילוט של הממשלה הקודמת על מנת להביא לשינוי אמיתי של המציאות גם בנושא זה. חשוב להדגיש כי אלימות נובעת לעתים מהיעדר כוח כלכלי, חברתי ותעסוקתי, ולכן פעלנו להשיק לראשונה תוכנית חומש לאומית לקידום נשים בשוק העבודה. יחד עם ועדה בין-משרדית רחבה, התוכנית מתמקדת בשלושה תחומים מרכזיים: פערי שכר, ייצוג נשים בתפקידי ניהול ויצירת איזון בין בית-משפחה לקריירה. בנוסף, אנחנו מובילים מהלך ראשון מסוגו לשקיפות שכר בתאגידים בשיתוף רשות החברות וגיידסטאר, כי שקיפות היא מפתח לשוויון. עוד ביוזמת הרשות לקידום מעמד האישה, בשיתוף פעולה עם מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה, התקיימה ועדה שבה לקחו חלק נציגים מקצועיים ממשרדי ממשלה מגוונים במטרה לייצר שיתופי פעולה משמעותיים, אשר מהווים את הבסיס לעשייה מקצועית מקיפה ומדויקת לנשות ישראל בנושא תעסוקת נשים. חשוב לציין כי במשרד לשוויון חברתי וברשות לקידום מעמד האישה אנו מובילים מדיניות ממשית, עמוקה ורחבה שמטרתה לא רק להתמודד עם תופעות של אלימות ואפליה, אלא ליצור מציאות חדשה של ביטחון ושוויון הזדמנויות לכל אישה בישראל. הרשות לקידום מעמד האישה מובילה עבודת מטה לאומית לגיבוש מדיניות כוללת גם לשעת חירום וגם לשגרה. אני גאה מאוד שהבאתי לאישור הממשלה את הצעת מחליטים מס' 2096, החלטת ממשלה תקדימית שנועדה לאסוף מידע, למפות נתונים ולהוביל תהליכי מדיניות מתואמים בין משרדי הממשלה לטובת סיוע לנשים בעיתות חירום. החלטת הממשלה כוללת מיפוי נתונים בין-משרדי והגדרת מדיניות מותאמת לצרכים של נשים בחירום, פיתוח מדריך להטמעת חשיבה שוויונית בחירום והכשרות מקצועיות לעובדי מדינה ולשלטון מקומי. כך אנחנו מובילים בשטח מדיניות אמיתית של שוויון – לא בדיבורים, אלא במעשים; לא בהנצחת המצב הקיים, אלא בשינוי אמיתי מהשטח והבסיס. הרשות לקידום מעמד האישה ממשיכה להגיש חוות דעת על שוויון לוועדות הכנסת, לוועדות שרים ולציבור הרחב כולו. הרשות מוסמכת להגיש הערכות השפעה על שוויון של חקיקה ומדיניות ציבורית בהתאם לסמכויותיה בחוק. הערכות אלו מהוות כלי מרכזי לקידום מדיניות שוויונית, צודקת ורגישה מאין כמותה. הן נועדו לזהות פערים קיימים, לשקף את המציאות המגוונת של חייהן של נשים בישראל ולהביא לשולחן קבלת ההחלטות פרספקטיבות נשיות, שלעיתים רבות נעדרות ממנו. באמצעות ההערכות האלה ניתן לגבש מדיניות מושכלת ומותאמת לכלל הפלחים באוכלוסייה. ניירות העמדה המייצגים את עמדת הרשות בנושאים עקרוניים תורמים לדיון ציבורי מבוסס ומושכל ומסייעים בעיצוב מדיניות ארוכת טווח. ניירות העמדה מוגשים למשרדי הממשלה בנושאים מגוונים, כגון המלצות ותובנות לחברי וחברות הוועדה המייעצת לרשות החברות הממשלתיות לעניין הכשרות דירקטורים לחברות הממשלתיות. המסמך כולל גם הצעות פרקטיות לתיקון הטיות שילוב, קבוצות גיוון והטמעת חשיבה שוויונית כבר בשלבי ההכשרה, המיון וההצבה. כמו כן, ישנו יום עיון לממונות שוויון במשרדי הממשלה, שהתקיים בשותפות חשובה בין הרשות לקידום מעמד האישה לבין נציבות שירות המדינה, ובו עסקנו בכלים חדשניים לקידום שוויון, ובהם מאגר הנשים המומחיות והמחוון לאלימות נגד נשים. במקביל, התייחסנו במהלך ההרצאות לאתגרים הרגשיים שבתפקידן הנוסף של הממונות כאחראיות למניעת הטרדות מיניות. לראשונה הקמנו את קהילת WomenIL, קהילת האימפקט הנשית של ישראל, המהווה אקו-סיסטם רב-מגזרי לנשים – לשיתופי פעולה, לשיתוף ידע ולקידום יוזמות. הקהילה מייצרת מפגש ושיח בין נשים הפועלות לקידום שוויון הזדמנויות במגזרים השונים, השלטון המרכזי, השלטון המקומי, חברה אזרחית, המגזר העסקי, אקדמיה ופילנתרופיה. הקהילה פועלת לאורך כל השנה באמצעות מפגשי עבודה מקוונים, וובינרים, פודקאסטים, למידה, וגולת הכותרת הינה כנס WomenIL השנתי. לראשונה פעלנו בשיתוף פעולה עם רשות הדרוזים והצ'רקסים למען נשים מהמגזר הדרוזי והצ'רקסי לצורך קיום בחינת הצרכים והמענים הנדרשים לנשים במגזרים אלו. עוד הוצאנו אל הפועל בתקופתנו הנוכחית את התוכנית למנהיגות נשית מקומית "קדימה אחריך", שבה לקחו חלק 13 רשויות מקומיות, וכ-350 נשים קיבלו הכשרה מקיפה ומעמיקה איך להשתלב בעשיית הזירה המקומית – אם בהשתלבות ברשימה לבחירות המוניציפליות ואם במיזמים קהילתיים-חברתיים לקידום נשים. חשוב לי לציין כי שמחתי מאוד להתבשר כי חלק מבוגרות התוכנית פעלו והשתמשו בכלים שהענקנו להן במסגרת התוכנית והתמודדו לבחירות ברשויות המקומיות, ואף נבחרו ומכהנות כיום בתפקידי הנהגה ברחבי הארץ יחד עם בוגרות נוספות שפועלות במגוון תחומי החיים. עוד בימים אלו אני פועלת לטובת יצירת שיתוף פעולה למען נשים יוצאות אתיופיה, יחד עם המטה לשילוב יוצאי אתיופיה, לצורך קיום בחינת הצרכים והמענים הנדרשים לנשים בקהילה הזו. נקודה מהותית וקריטית נוספת שלקחתי על עצמי מפרוץ המלחמה הינה הובלת המאבק ההסברתי ודרישת הצדק לנשות ישראל שנאנסו, נשחטו ונרצחו במיתות אכזריות כל כך על ידי מרצחי החמאס הנאצים. במסגרת זו נאמתי כבר פעמיים בעצרת האו"ם מול מדינות העולם, וזעקתי על שתיקתם הפוצעת והאנטישמית של ארגוני זכויות אדם בעולם, של הצלב האדום, של ארגוני נשים ושל פמיניסטיות בתואר בלבד, שפרצופן המכוער נחשף לעיניי כששתקו שתיקה מחליאה מול זוועות שהתבצעו בנשים רק כי הן יהודיות, רק כי הן מישראל, ורק כי המרצחים האכזריים שביצעו בהן את אותן זוועות הם בעיניהם לוחמי חופש ולא רוצחים מתועבים וסדיסטים. כמו כן קיימנו כנסי הסברה שונים מול עשרות מדינות באירופה בנושא, אשר נחשפו מצידנו למידע שלא שמעו עליו מעולם, והבהרנו להם את מצג השווא שמדובר ללא הרף על ידי אנטישמים ברחבי העולם. קיימתי ראיונות הסברה לערוצים וכלי תקשורת ברחבי העולם, כולל פרויקט הסברה מיוחד לרשת BBC, ובמסגרתו חשפתי בפני המראיינת ההמומה תמונות של גופות מבותרות של נשים יהודיות, והיא מצידה לא חשבה פעמיים לפני ששאלה אותי אם יש ראיות פורנזיות שתומכות בטענה שלי, במקום לעמוד לצד נשים באשר הן נשים. ראיתי ברשימת הדוברות שהייתה אמורה להיות גם את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, שמשום מה לא הגיעה, וכנראה לא סתם, שאמרה – אגב, בלי בושה: מה שחמאס עשה או לא, הוא חלק מהעם הפלסטיני. ואני רציתי מאוד לשאול אותה: עאידה, מה בעצם את אומרת כאן, שהעם הפלסטיני שלך תומך בשרפה של נשים בעודן חיות? איפה הגינוי שלך בתור אישה שמגדירה את עצמה כאישה פמיניסטית לרוצחים שהשחיתו איברי מין, שערפו ראשים, שכרתו איברים של נשים, שנעצו מסמרים במפשעות שלהן, שנאנסו מול בני משפחותיהן? איך את והחברים שלך מעיזים לתמוך בפראי האדם האלו, במפלצות? איך החברים שלך כאן באופוזיציה מעזים להציל את חבריכם לגוש מהדחה במקום לדרוש צדק לנשות ישראל, כמוני וכמו חבריי לקואליציה, לדרוש את הסילוק שלהם מכאן? הבושה כנראה התאבדה וקברה את עצמה, אבל אני מבטיחה שאני אמשיך לפעול בחזית ההסברה ולהיאבק למען קולן המושתק של נשות ישראל מול האדישות האנטישמית מבית ומבחוץ. מאבק באלימות ובאי-שוויון אינו מאבק של נשים בלבד; הוא מאבק של כולנו, של מדינה שמבקשת להיות מתוקנת, מוסרית ושוויונית באמת. מדינת ישראל נמדדת לא רק בחוסנה הצבאי אלא גם בחוסנה החברתי והמוסרי. שוויון לנשים איננו רק נושא של נשים, הוא נושא של חברה מתוקנת, חברה שבה לכל ילדה ונערה יש הזדמנות לחלום ולממש את חלומה בלי פחד, בלי תקרת זכוכית ובלי אלימות מכל סוג שהוא. אני גאה מאוד במדיניות שאני מובילה יחד עם המנ"כלית שלי, מירב, עם צוות משרדי, עם הרשות לקידום מעמד האישה, בגורמים השותפים ובנשים האמיצות סביבי שמרימות את קולן ובנשים האמיצות בישראל והישראליות באשר הן בעולם. אני מודה מאוד לחבריי בממשלה, עמיתיי השרים, על שיתוף הפעולה, ובראש ובראשונה לראש הממשלה בנימין נתניהו, על התמיכה הבלתי-נלאית לאורך הדרך, האמונה, האכפתיות והדאגה הכנה והאמיתית שלו לנשים במדינת ישראל. אני רוצה להודות לסמנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה אושרה יוסף פרידמן, לרותם וינר שפירא, היועצת הבכירה, לקרן בן הרוש, היועצת למנכ"לית, למרי קרסין, מנהלת הסושיאל, למאיה ברגר, מנהלת הלשכה, ולמרים גבאי ודלית רוטנברג המסורות. אני רוצה שנייה לשתות לפני שאגיד את המשפט האחרון. המנכ"לית האהובה והיקרה שלי מירב שטרן, אני רוצה להודות לך שוב ושוב ושוב, לא רק מעומק הלב אלא גם מעומק הנשמה, על שלא היססת לרגע להמשיך ולעמוד בפרץ מול אין-ספור שקרים ודה-לגיטימציה מול העשייה הבלתי-פוסקת שלך, מול האהבה העצומה שלך לנשים. אני רוצה להודות לך על ההשראה שאת, קודם כול עבורי, על המדיניות המדהימה שהתווית, על מי ומה שאת לנשות ישראל. אני לא חושבת שהכרתי מימיי ובחיי אישה כל כך מסורה למען העצמת נשים. אני שוב מתנצלת בפנייך על מה שהיית צריכה לעבור בגלל אנשים בעלי אג'נדה כזאת או אחרת, שאם היו יודעים רבע גרם ממה שאת עושה ברשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי, לא היו אפילו מעיזים לדבר. אבל אני מתנצלת שבגללי, בגלל השרה מאי גולן, את נאלצת לחוות את מה שאת חווה, ואני מורידה מולך אלפי כובעים, לא כובע אחד, על כך שאת ממשיכה בעשייה שלך בלי לשים אפילו גרם של לב לרעשי הרקע. תודה. את מרגשת אותי, וכל פעם מחדש – הדמעות. תודה על מי ומה שאת. תודה לך. אנחנו נמשיך להיאבק ולפעול למען כלל הנשים באשר הן, ובעזרת השם, נעשה ונצליח. תודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
אני מבקש להודות לכבוד השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה. יישר כוח גדול על תשובה מנומקת, מפורטת, שמצביעה על בקיאות, מסירות ומחויבות. הוספת כבוד לכנסת, למעמד הנשים בישראל ובכלל. יישר כוח שאת יודעת לפרגן לכוח שמניע מאחורייך את המשרד. הלכה למעשה, את מצביעה על איוש מרב המשרות על ידי נשים, ואת יודעת לתת מקום של כבוד לצורך בהעצמת נשים. יישר כוח גדול.
השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מאי גולן:
תודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
חברות וחברי הכנסת, הנושא הבא הוא ציון השבוע הלאומי לבטיחות בדרכים. אני מזמין את חבר הכנסת בועז טופורובסקי לפתוח את הדיון. לא בכדי פותח את הדיון מי שלקח על עצמו את המשימה הכל-כך חשובה הזו, עושה זאת באדיקות, מי שניצל מפגיעה בתאונת דרכים, ותודה לאל, איתנו כאן. חזק ואמץ ויישר כוח. בבקשה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני לא יודע אם "ניצל" זה המונח היחיד, אבל עליתי הרבה כסף למדינה. תכף נדבר על זה. אני עומד כאן, אז הכול בסדר.
היו"ר אליהו רביבו:
- - - משך זמן השיקום, והסד שאיתו הגעת אחרי כל כך הרבה זמן שנעדרת, תודה לאל, אתה איתנו.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
תודה רבה. אני מאוד מעריך את זה. אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, חבריי חברות וחברי הכנסת וכל מיליוני הצופים שצופים בשידור ישיר בערוץ הכנסת, מי שלא חווה אובדן של מישהו בתאונת דרכים, לא יודע להבין את התוצאה. אומנם רובנו – אין כמעט מישהו שלא מכיר מישהו שנפגע, נפצע או נהרג או משפחה שיש בה הרוג או פצוע בתאונת דרכים, אבל זה לא כמו להבין את האובדן. כי בשונה מהרבה מאוד מקרים אחרים של מוות, זה לא מוות בשיבה טובה, זה לא מוות על קידוש השם, זה לא מוות כדי להגן על המולדת. אין סיפור לספר לילדים, להורים, לאחים, לאחיות, לנכדים, לסבים ולסבתות. אין סיפור. זה אדם. זה יכול להיות תינוק, ילד, נער, נערה, ילדה, גבר, אישה, חייל, חיילת, אבא, אימא, סבא, סבתא, זה יכול להיות כל אחד. לא משנה אם יודיעו לי, בכבישים אין אפליה, ואז יום אחד החיים נגדעים, ולמשפחה, למעט לזכור את הנפטר, אין מה להגיד. אי-אפשר להגיד שבמוות שלהם הם הצילו אחרים; אי-אפשר להגיד שבמוות שלהם הם עשו משהו קדוש. אי-אפשר להגיד, אי-אפשר לספר סיפור. אני לא יודע עד כמה אתם יכולים להבין עד כמה זה קשה למשפחה שככה פתאום החיים נעלמים סתם, לפעמים איזשהו חוסר תשומת לב קטן. אני יודע שנהוג תמיד להאשים את אלה שמשתמשים בדרך, כי הרי ברור, זה גם נכון. ברור שאם אדם שנוסע באוטו מסתכל בטלפון ולא מסתכל על הכביש וכתוצאה מזה פוגע במישהו או פוגע בעצמו, יש אשמה עליו, אין ספק. אבל כמו הרבה דברים אחרים, הרי אפשר להגיד את אותו דבר על כל מי שחולה בסרטן כתוצאה מאורח חיים לא בריא, או כל מי שנפגע כתוצאה ממהלך פזיז, או כל מי שצריך איזושהי עזרה של המדינה. אפשר למצוא מה האשמה שלו. אבל תפקיד המדינה הוא לבוא בין השאר ולהוריד את הסיכוי לפגיעה. יש תוכניות שקיימות המון המון שנים שכאשר ניסו אותן בכל מקום בעולם, וגם במדינת ישראל, חיים ניצלו. כאשר יישמו אותן, ירדו מספרי ההרוגים בתאונות הדרכים. כל הרוג הוא עולם ומלואו, שלא נדבר על הפצועים, שלפעמים עושים תהליכים שיקומיים. אתה יודע, דיברת קודם על התאונה שלי. עוד חצי מילימטר, אם השפיץ של השבר של העצם בחוליה הראשונה בצוואר היה זז – והייתי נכה, הייתי משותק מהראש ועד הרגליים. הרי הכול היה יכול להיראות אחרת. ויש מה לעשות. יש קונסנזוס שלם בין כל גורמי המקצוע בארץ ובעולם מה צריך לעשות בחינוך, באכיפה, בענישה, בתשתיות, בתחבורה, בחינוך בבתי הספר ובחינוך ובהכשרה של משתמשי הדרך, אם זה באופניים חשמליים, קורקינטים, הולכי רגל, רכבים, אופנועים, משאיות, אוטובוסים, מוניות. יודעים מה צריך לעשות. כשקמה ועדת שיינין, ד"ר שיינין עשה עבודה. הוא הגיע, הגיש מסקנות. הוא בא והראה גם את האלמנטים הכלכליים. הוא אמר: תאונות דרכים עולות המון כסף למדינת ישראל. כבר היום אנחנו יודעים שתאונות דרכים עולות כ-17 עד 19 מיליארד שקל בשנה. כשיישמו את מסקנות ועדת שיינין, כמות התאונות ירדה. אני רואה שהזמן שלי מסתיים עוד מעט. אני חייב להגיד שב-2022, בתקופה הזו, היו 294 הרוגים. היום יש 398 הרוגים. בשלוש שנים עלה מספר ההרוגים ב-35%. עוד מעט תעלה השרה ותגיב ותציג את התוכנית שאמורה להוריד את מספר ההרוגים ב-25% עד שנת 2030. אני אעשה לכם את המתמטיקה הקצרה. זה אומר שעד שנת 2030 מספר ההרוגים יהיה כמו שהיה כאן ב-2022. כל העולם מוריד את מסר ההרוגים, ורק כאן, אם התוכנית תצא לפועל, בעוד כמה שנים נגיע למה שהיה קודם. מה זה? מה זה העבודה בעיניים הזו? 35% עלה, ב-100 איש עלה מספר ההרוגים בשלוש שנים. אין אף אחד שיסתור את העובדה שידעו מה לעשות. לא עשו. לא היה תקציב. משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לא עבד בזה. ברלב"ד היה כל פעם יו"ר, מנכ"ל, אחר. אף אחד לא קיבל. הוציאו מהם סמכויות. לא התעסקו בזה. אני לא סתם התפטרתי מוועדת המשנה לרשות לבטיחות בדרכים, כי לא הייתה ועדה אחת שבה כולם סביב לשולחן הסכימו מה צריך לעשות. לא. כולם הבטיחו שיעשו מה שצריך לעשות, ואף אחד לא עשה את זה. והיו מקומות, אדוני, שבהם אנחנו אמרנו: יש שם הרוג. ואז ועדה אחר כך באנו ואמרנו: הינה הילד שנסע מאחורי האבא שלו. ואיפה שאמרנו שיהיה הרוג, הוא ראה את אבא שלו מתהפך, את המכונית נשרפת ואת אבא שלו נשרף לו מול העיניים, ואם רק היה שם מעקה בטיחות, כמו שביקשנו – לא אנחנו המצאנו את זה, הגורמים המקצועיים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים אמרו – אז האבא לא היה נשרף, והילד לא היה עכשיו תחת טיפול נפשי רציני. אז כל הכבוד, ויפה שמתחילים לעשות תוכנית, אבל התקציב הוא נמוך משמעותית ממה שרוצים. בינתיים זה רק הבטחות, ולא נעשה דבר. בוועדה האחרונה מתוך שתי הישיבות של הוועדה הממשלתית לבטיחות בדרכים שהיו מקום הממשלה הזו, אמרו שצריך אולי לבטל את המהירות המותרת. מה, מה? תגידו, מה? כזה דבר לא הגיוני, בחיים. הרי אם היו עכשיו 100 הרוגים במלחמה, כולם היו מדברים על ועדת חקירה, כל הכותרות היו נפתחות, אנשים היו מאבדים את מקום העבודה שלהם. רק כאן זה לא מזיז לאף אחד. אז אף אחד לא יכול להגיד, כי אני שבוע אחרי שבוע אומר את זה. כל גורמי המקצוע יודעים מה צריך לעשות. הם לא עושים, ובמחדלם אנשים מתים. אנשים שיכלו לא למות, מתים. אנשים שיכלו לא להיפצע, נפצעים. היה אפשר להציל אותם. התוכנית הזאת שהולכים להציג לנו, ואני שמעתי וראיתי את ההצגה שלה, היא ההתחלה, אבל היא לא מספיקה. גם את זה אומרים גורמי המקצוע. תביאו את הכסף, תוציאו לפועל את התוכניות, שכולם יודעים מה צריך לעשות בהן, בכל הגורמים. תנהלו את זה, תנהיגו את זה, תובילו את זה. תרגישו שהדם על הידיים שלכם. ואז, יהיו אנשים שימשיכו להיות בחיים. תודה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה לך. דברים שיוצאים מהלב. אני סמוך ובטוח שתקבל תשובות מנומקות. חבר הכנסת משה אבוטבול, חמש דקות עומדות לרשותך. אני מאוד מאוד אשמח ואודה אם תדאגו לא לחרוג מהזמנים המוקצים.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
אני מצטער - - -
היו"ר אליהו רביבו:
לא, לא, בסדר גמור. טבעי והגיוני שמי שפותח דיון ומי שעוסק בזה באופן יום-יומי, לא מחכה לאותו שבוע ציון, שיחרוג בכמה רגעים, זה בסדר. אני מבקש מהשאר לעמוד. אתה יכול להתחיל.
משה אבוטבול (ש"ס):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי שרת התחבורה והבטיחות בדרכים גב' מירי רגב, השבוע מצוין בארצנו השבוע הלאומי לבטיחות בדרכים. ישנה חשיבות עצומה לכל אחד מאיתנו לפעול, בכל תפקיד שהוא נמצא, למיגור התופעה הכואבת של תאונות הדרכים, שגבתה מאיתנו מאז קום המדינה למעלה מ-33,000 איש. זה מספר עצום, סדר גודל של עיר בישראל. זה מחייב לפעול המון בכל המישורים למיגור המגפה הזו, שגורמת ליתמות, לשכול בבתים רבים, מכל רובדי האוכלוסייה בארצנו. חייבים לחזק עוד ועוד את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הרלב"ד, כדי להגביר עוד ועוד את החינוך לבטיחות בדרכים ובכך לצמצם את תאונות הדרכים בארץ. מערך ההסברה והסדנאות הנערכות בתוך בתי הספר ומוסדות החינוך יכולים להשפיע מאוד על התלמידים לנקוט משנה זהירות בכביש ובמדרכה. בהיותי כעשור ראש העיר בעירנו בית שמש, נעזרתי מאוד בעשייתם הברוכה, שפעלה את פעולתה הנמרצת ומנעה תאונות דרכים בתוך עירנו בית שמש. חובה על משרדי הממשלה לפעול לטיפול בהרחבה וסלילה של כבישים מתאימים, בפרט כבישי דמים, שכבר גבו קורבנות, ולהשקיע תקציבים במטרה זו. אני דווקא מעוניין לשבח את ידידי שר הביטחון מר ישראל כץ, ששימש לפני שנים שר התחבורה במשמרת שלי, כשהייתי ראש העיר, ותקצב את עירנו בית שמש במיליארד שקלים לטובת כביש 38, שאז היה כביש דמים ונהרגו שם גם ילדים בתאונות דרכים. כיום, ברוך השם, הכביש נוח ובטוח, משער הגיא עד עירנו היקרה. ברוך השם, העניין ממשיך גם הלאה, עוד היום, והתבשרנו אמש ממשרד התחבורה שאושרה להפקדה התוכנית לחיבור כביש 383, המוביל אל בית שמש, גם לכביש 6. הדבר הזה כמובן יקצר את זמני הנסיעה למרכז הארץ ולדרום הארץ, וגם ישפר את כל הפיתוח הכלכלי באזור. על זה נאמר, החלומות של אתמול הם המציאות של המחר, של היום. אני שמח שחבריי בעירייה, ובראשם ידידי שמוליק גרינברג, וגם יושב-ראש הוועדה, רב שמעון גולדברג, ממשיכים את החזון שרקמנו, ופועלים לכביש בטיחותי מוצלח ונוח לכל אלה שבאים לעירנו הגדולה, העיר בית שמש. קראתי גם בעבר לפעול כיום בנושא תאונות הדרכים הקיימות בשימוש של אופניים חשמליים. השבוע שמעתי בצער רב שרק בעירנו נרשמו ארבע תאונות דרכים כאלה, וזה כולל גם שניים עם פציעות באורח בינוני. זה נראה משחק תמים, אבל בפועל זה מסוכן, ואולי כדאי בכלל לערוך יום מיוחד רק על הסכנות הקיימות באותם אופניים חשמליים כדי לחדד את הזהירות בעניין, בפרט לילדים ולצעירים. אני סבור, גברתי השרה, שיש גם לפעול לעידוד נהגים זהירים. תמיד כולם יודעים שעל עבירות תנועה מקבלים נקודות. זוכרים? שיטת הניקוד פועלת, כבר לפני 40 שנה אמרו את זה. אז נותנים נקודות רעות וקנסות לנהגים סוררים שלא נשמעים להוראות החוק. מה עם מי שכן שומר על חוקי התחבורה וזהיר בדרכים? גם כאן צריך שתהיה אמירה ששיטת הניקוד פועלת, ולתת הטבות על ידי ביטוח רכב ואגרות רישוי מוזלים עד כדי ביטולם, למי שלא נרשמות לו נקודות על עבירות על החוק. צריך שהמדינה תפעל בשיטת המקל והגזר: כפי שהביטוח עולה יותר אם זה רכב או נהג שעשה תאונה, אז צריך גם להוזיל לאלה שכן זהירים ושומרים על כללי הבטיחות בדרכים. אני בטוח שאת זה עוד לא ניסו. אז לא כדאי, בשביל הצלת נפשות בישראל, לאמץ גם תוכנית עידוד לנהגים? אז זה יעלה עוד כמה מיליונים למדינה, אבל מה לא עושים כדי לגרום לעוד חיים של אזרחים במדינה. לפעמים גם עידוד קטן נותן כוח גדול. זה קיים במערכת החינוך; ננחיל את זה גם בחינוך לאזרחים בבטיחות הדרכים. זה יהיה הרבה יותר זול מהעלויות שיש למדינה כאשר נגרמת תאונה – ההוצאות והתשלומים על אובדן רכוש ובעיקר נפש כאשר ישנן תאונות דרכים. תנו דעתכם – ובפרט גברתי שרת התחבורה; את מאוד יצירתית, גב' רגב, מעבודה משותפת שלנו שנים רבות: כשאת נלחמת בנושא תאונות הדרכים, אולי גם מהעצה הזאת תבוא גם הישועה. אמן ואמן. תודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת אלון שוסטר, בבקשה. ברוך הבא. חמש דקות לרשותך.
אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, גברתי השרה, אנחנו בשנים מדממות באופן חסר תקדים זה שנות דור. ב-2024 נהרגו 439 בני אדם, ועד היום בשנה הזו – 398. מספרים קשים, קשים מאוד. יורם הלוי, יושב ראש הרלב"ד היוצא, אמר: נכשלתי בתפקידי. אבל הוא לא לבד. יחד איתו ממלאי תפקיד רבים ברשות המבצעת וברשות המחוקקת ובכל שכבות הציבור. בשעה טובה, אני מקווה, ביום ראשון, תגיע תוכנית לאישור הממשלה – אני בטוח שהשרה תרחיב על כך – שמבטאת שיפור תקציבי בסוגיה הקריטית הזו. אבל בזמן שבעולם, נקרא לו העולם הנאור, המתקדם, שיודע לעשות את החישובים לא רק של דם אלא גם של דמים, של כסף, מכוונים למדיניות שנקראת: חזון אפס, ומכוונים לאפס הרוגים ופצועים קשה, כיעד, כחזון, אצלנו אנחנו הולכים על יעד הרבה יותר צנוע, של 5% הפחתה בשנה. אני ממש לא מזלזל ב-20 נשמות, הרוגים, שנוכל למנוע בכל שנה – כל אחד בוודאי עולם ומלואו, ומשפחה מסביב, חברים ועבודה. אבל אנחנו מדינת הייטק, מדינה שיודעת לחשוב קדימה כשהיא רוצה, והשאיפה שלנו צריכה להיצמד לחזון אפס כאמירה עקרונית, כשאיפה לאומית. אתמול בדיון בוועדת כלכלה נמסרו לנו המספרים אל מול המוכנות להגדיל באופן משמעותי את התקציב של הרלב"ד ל-350 מיליון שקל. נמסר שהעלות האמיתית שתבטיח תוצאות, וגם היא במשך כמה שנים – 970 מיליון, כ-1 מיליארד. זה נשמע מספר גדול, אבל החישוב הנגדי המשלים צריך להיות מה זה חוסך, ועלויות התאונות למשק בהרוגים, בפצועים, במניעת עבודה ובטיפול בפצועים זה כ-20 מיליארד שקל בשנה. מול זה עומד אותו מיליארד. בדיונים בוועדת הכלכלה הציג גל רייך מארגון "נתון לשינוי", והוא טוען שצריך לפחות שלוש, ארבע שנים כדי לראות את השינויים. אני רוצה להקדיש את מעט הזמן שנותר לי לומר שאנחנו נושקים בשיא של 20 שנה בהרוגים בתאונות הדרכים. אם נאמץ את הגישה האחרת ייתכן שנצליח לצאת מהמקום הקשה הזה למקום נשגב יותר. חזון אפס הרוגים הוא חזון להקטנה משמעותית של תאונות הדרכים. הוא מבוסס על עיקרון של בטיחות מערכתית. זאת גישה שמצמצת תאונות בענף התעופה, שהוא הבטוח ביותר. לפי העיקרון הזה, עיצוב רחובות וכבישים צריך להיעשות באופן שימנע הזדמנויות התרחשות של תאונות קשות וקטלניות, ובניגוד לגישה המסורתית למניעת תאונות, בטיחות מערכתית לא מנסה לגרום לכך שאנשים ינהגו או ילכו בצורה מושלמת על ידי הסברה או חקיקה. כמובן, צריך גם את זה לעשות, אלא הכיוון הזה מכיר בכך שאנשים הם יצורים לא מושלמים. אף אחד מאיתנו לא מושלם, המערכת כולה לא מושלמת, ותמיד תיעשינה טעויות, וצריך לדאוג לכך שהתשתיות תהיינה סלחניות ככל האפשר. המיקוד הוא בתכנון מערכתי שמונע הזדמנות לבצע טעות מסוכנת, ואם נעשתה טעות, שהיא לא תהיה קטלנית. לפי הגישה הזאת, האחריות למניעת תאונה קטלנית היא קודם כול של מקבלי ההחלטות – עלינו כאן, בבית הזה, המתכנן הציבורי – לפני שהיא אחריות של משתמשי הדרך. לפי חזון אפס, מערכת שבנויה על סמך ההנחה שאף אדם לא יטעה לעולם אינה מערכת בטוחה; פשוט אי-אפשר לעמוד בזה. מבחינה ערכית חזון אפס מניח כי ניידות היא זכות אדם בסיסית. אסור שאנשים ימותו בדרך לעבודה, ללימודים, לקניות או לחברים, ועלינו, מקבלי ההחלטות, האחריות לכך ראשית כול. חזון אפס קיים מאז 1997 בכמה מדינות באירופה. הוא אומץ על ידי ה-OECD ובכמה ערים גדולות בארצות הברית - -
היו"ר אליהו רביבו:
תודה.
אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
- - ואני יודע שגם בכמה ערים כאן בארץ. אני קורא לממשלה לאשר את התוכנית ולסמן את היעד הבא: חזון אפס הרוגים. תודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה לך, חבר הכנסת אלון שוסטר. הדובר הבא, חבר הכנסת אורי מקלב, חמש דקות לרשותך. ברוך הבא.
אורי מקלב (יהדות התורה):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדתי השרה, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת בועז טופורובסקי פתח בדבריו ואמר שמי שלא חווה מוות בתאונת דרכים, שזה היה קרוב אליו, קשה לו להרגיש את האסון הגדול. זה נכון. כל מוות, ככל שהוא קרוב אליך, כך אתה יותר מרגיש. אבל לצערנו, המוות הזה נמצא במספרים גדולים, ואתה פוגש ונחשף לאנשים קרובים אליך, למקרים ולאסונות המחרידים האלה של ילדים קטנים, של מאות הרוגים כל שנה. אין ספק שיש קונסנזוס שאנחנו צריכים לעשות בעניין הזה דברים רבים. אבל אני רוצה לפתוח בחלק שכן נעשה, בשבח על מה שנעשה. אני כבר לא במשרד התחבורה, כפי שיודעים, אבל בשנה שעברה עמדתי פה, ואני לא אקח את הדברים של השרה, שבטח תרחיב על הדברים, אבל אני יכול היום להעיד כאן שבמשרד התחבורה אין היסח הדעת מנושא תאונות הדרכים. חושבים ועושים. יש היום את מר גילי כהן, שנמצא כאן, מנכ"ל הרלב"ד. תודה על כל מה שאתם עושים. יש שינוי אדיר בפעילות הרלב"ד, אבל השינוי המהותי הוא בפעילות השרה, שוודאי תרחיב בעניין הזה, ואני לא אקח את דבריה, כמו הקמת ועדת תקציבים. אני יכול להגיד לגברתי השרה שגם בכנסת אין היסח הדעת מהעניין הזה. כמעט כל שבוע התבקשתי, בשליחותך, לעלות, אם זה בוועדות ואם זה כאן במליאה. אני רק רוצה לחזק את העשייה הזאת. המאבק – אנחנו נוקטים לשון של מאבק, המלחמה בתאונות הדרכים. לשון מלחמה זה לשון – לא, זה עונש מוות או גזרת מוות שאנחנו גוזרים על עצמנו. בעניין הזה יש לנו מה לעשות ומה לפעול. אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות וחובה עלינו לעשות את ההשתדלות. ההשתדלות יכולה לפעול באמת כדי למעט, וזאת השאיפה שלנו, ואנחנו צריכים לכוון. אני יודע, גברתי השרה, שהרלב"ד חונה במשרד התחבורה, אבל כמו שאמרו חברים, יש עוד משרדים שהתפקיד שלהם והחלק שלהם הוא לא פחות משל משרד התחבורה. משרד התחבורה הוא על התשתיות, ויש שיפור ניכר בתשתיות, אבל אין ספק שמשרד החינוך, עם כל תרבות הנהיגה והחינוך לנהיגה, יחד עם משרד המשפטים, וכמובן המשרד לביטחון הפנים בנושא האכיפה – כל המשרדים האלה חייבים להיות יחד כדי שאנחנו ניאבק. אז אני אודה לך, גברתי השרה, על מה שנעשה. אני מברך על המשך העשייה, וכמובן לרלב"ד, שפועל במשך כל השנה, ולא רק ביום הזה, לצמצם ולמגר את תופעת תאונות הדרכים. תודה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה לך. הדוברת הבאה, חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר – אינה נמצאת. הדובר הבא, חבר הכנסת חמד עמאר, ברוך הבא. חמש דקות לרשותך.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
כבוד היושב-ראש, גברתי השרה, סגן השרה לשעבר, תשמע, הנתונים מדברים בעד עצמם. בשלוש השנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה מתמדת במספר ההרוגים בתאונות הדרכים. אם בשנה שעברה דיברנו על 439 הרוגים, השנה אנחנו מדברים על 398 הרוגים – עלייה של 6% יחסית לשנה שעברה. אז אני מקווה שתאונות הדרכים ייעצרו ולא יהיו לנו עוד הרוגים, והשנה תהיה לנו ירידה לעומת כל הנתונים שמדברים אחרת, שאנחנו בכיוון של עלייה. המאבק בתאונות הדרכים, אדוני היושב-ראש – אני הייתי יושב-ראש השדולה למאבק בתאונות דרכים שנים רבות. זה לא רק תשתיות, זה לא רק חינוך, זה לא רק אכיפה; אם לא משלבים הכול ביחד, אנחנו לא יכולים להגיע לתוצאות. אני אתן לכם דוגמה – אולי השרה יודעת את זה או סיפרו לה על זה: בנגב בפזורה הבדואית היו תאונות חצר. בשנה אחת – 19 הרוגים ילדים בתוך הבית, בחצר של הבית. משרד התחבורה אז לקח על עצמו אחריות בנושא, עשה הסברה נכונה, עברו שבט-שבט, עבדו. היו תוצאות – ירידה דרסטית בתאונות חצר בנגב. אבל היום אנחנו רואים: תקציב של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים – 60 מיליון שקל. אתה יודע שכשהקימו את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תכננו תקציב של 500 מיליון שקל, והיום אנחנו עומדים על 60 מיליון שקל. התוכנית הלאומית למאבק בתאונות הדרכים, מה שעכשיו אמורה השרה – אם אני לא טועה, ביום ראשון מאשרים את זה – 350 מיליון שקל. אז פחות ממה שתוכנן לפני הרבה שנים, התקציב. אומרים לך: היינו מעבירים לניידות משטרה, היינו מעבירים לרשויות. הכול עושים ישירות היום, לא דרך הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אני מקבל את זה. אבל אני אגיד לכם, אני גר בצפון, אני מגיע מהצפון; לוקח לי שלוש שעות וחצי. פקקים. אין יום שני שלא לוקח לי שלוש שעות וחצי להגיע לכאן, לירושלים. אין יום רביעי שאני חוזר ולא לוקח לי שלוש שעות, שלוש שעות וחצי. פקקים. אבל אגיד לכם מה, אני לא פוגש ניידת אחת בדרך. לא פוגש ניידת אחת בדרך. אז אין אכיפה, אין משטרה. אנחנו צריכים להשקיע גם בתחבורה הציבורית. לא יכול להיות שכל אחד מאיתנו מתניע את האוטו שלו ויוצא לעבודה. תצא לחוץ לארץ. אתה נוחת בשדה תעופה, ואם אתה לא רוצה לנסוע במונית, אתה יכול להגיע לכל מקום דרך תחבורה ציבורית. אתה רוצה ללכת לאיזה מקום לבקר – אתה עולה במטרו, אתה יוצא לאוטובוס, אתה מגיע ליעד שאתה רוצה להגיע. אין לנו השקעה בתחבורה הציבורית. התקציב של משרד התחבורה הוא קרוב ל-20 מיליארד שקל בשנה. היה איזה תחקיר על הכדאיות של הפרויקטים ונאמר שאין, לא בודקים אם כדאי להשקיע בפרויקט הזה, אם לא כדאי להשקיע בפרויקט הזה, מה זה יחסוך, מה זה יביא. אין לנו את זה. לכן אני אומר, בואו נשלב כוחות. כל הרוג בתאונות דרכים הוא עולם ומלואו. כשאתה מדבר על 439 הרוגים בשנת 2024 ואתה מדבר כבר על 398 בשנת 2025 ועל עלייה של 6% – בואו נעצור את זה. בוא נעשה את הכול על מנת להגיע למצב הנורמלי שקיים בעולם. תודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה לך, חבר הכנסת חמד עמאר. מתכבדת להשיב כבוד שרת התחבורה מירי מרים רגב. שעה וחצי לרשותך.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
תודה רבה לך, כבוד היושב-ראש. חברי אליהו אלי רביבו, תודה רבה לך. חבריי חברי הכנסת, מנכ"ל הרלב"ד גילי כהן, שנמצא פה איתנו, סגני לשעבר ובעזרת השם בקרוב יחזור, הרב מקלב, בראשית דבריי אני אבקש לשלוח את תנחומיי למשפחת גולדין. הבוקר בנם סגן הדר גולדין ז"ל, הובא לקבורה בישראל לאחר 11 שנים שבהן גופתו שנחטפה הוחזקה בשבי. לא נרפה עד אשר נחזיר את ארבע גופות החטופים שנותרו בשבי, עד אשר נפרז את רצועת עזה וכמובן נפרק את החמאס מנשקו. השבוע אנחנו מציינים את שבוע הבטיחות בדרכים. אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת אמיר אוחנה על כך שגם השנה כנסת ישראל כיבדה את בקשתי, ובשבוע הזה עוסקת הכנסת בסוגיית הבטיחות בדרכים בוועדות השונות, וכמובן גם כאן, במליאה. אני רוצה להודות לחברי דוד ביטן, יושב-ראש ועדת הכלכלה, על הדיונים שנערכו במסגרת הוועדה – ראיתי את סיכום הוועדה – ועל כך שגם ועדת הכלכלה מאמצת את התוכנית הלאומית שהציגו גורמי הרלב"ד במהלך דיוני הוועדה ואותה נציג בעזרת השם ביום ראשון הקרוב בממשלה. כמו כן, אני מבקשת להודות ליושב-ראש ועדת ביקורת המדינה חבר הכנסת מיקי לוי על הסיוע והטיפול בסוגיות תחבורתיות ובסוגיית התאונות בוועדה, ולחבר הכנסת בועז טופורובסקי, שכיבד אותנו בכנס המיוחד שהיה ביום ראשון, על כך שהוא גם מספר את סיפורו האישי ובעצם פועל גם הוא להורדת תאונות הדרכים והפגיעות בחיי אדם. מדינת ישראל נלחמת בכמה חזיתות; המלחמה בתאונות הדרכים היא אחת מהן. הקטל בכבישים הוא לא גזרת גורל, זה מחדל שאנחנו חייבים וצריכים לעצור אותו. מדינת ישראל מאבדת מאות בני אדם מדי שנה. מתחילת השנה נהרגו 398 בני אדם בתאונות דרכים. המציאות הזאת מחייבת פעולה רוחבית מצד כלל משרדי הממשלה: משרד התחבורה, המשרד לביטחון לאומי, משרד המשפטים, משרד האוצר, משרד החינוך ומשרד הכלכלה. נדרש שיתוף פעולה בין המשרדים כדי לממש את התוכנית הלאומית, בדגש על התחומים של אכיפה, ענישה, תשתיות, הכשרה, חינוך והסברה. מעל 80% מתאונות הדרכים, אלי, כבוד היושב-ראש, הם כתוצאה מהגורם האנושי – אנשים שנוסעים, מסמסים בדרך, עייפים וממשיכים לנסוע, נוסעים כשהם על אלכוהול, נוסעים כשהם עוקפים קו לבן. יותר מ-80% מתאונות הדרכים. חייבים להבין שאם לא תהיה כאן הרתעה, בסופו של דבר אדם ימשיך לנסוע כמו שהוא נוסע. כביש, אפילו שהוא יהיה הבטוח ביותר – הטלפון, הוא עובד בטלפון? הכביש לא יכול להגן עליו, כי הטלפון מסכן את החיים של הנוסע והחיים של מי שנמצא מסביבו. לזה אנחנו נוסיף שראש אגף התנועה במשטרת ישראל אמר ביום ראשון בכנס שמחצית מההרוגים בכבישים הם כתוצאה מנהגים שפעם שנייה ושלישית הגיעו להישפט על עבירות תנועה. זאת אומרת, הענישה כאן לא מספיק חמורה. כשהוא מבצע עבירה אחת ועבירה שנייה ועבירה שלישית, והוא גורם לזה שאנשים ימותו בכבישים, זה אומר שיש כאן בעיה רצינית עם נושא הענישה.
היו"ר אליהו רביבו:
הרלב"ד בוחן אפשרות של שילוב טכנולוגיות?
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
תכף, תכף אני אגיד מה אנחנו בוחנים. תראו, בואו נודה על האמת. אלון, כמה פעמים אתה חנית באדום-לבן בעיר, במדרכה של אדום לבן?
אלון שוסטר (כחול לבן – המחנה הממלכתי):
משתדל שלא.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
לא חנית, נכון? למרות שהקנס הוא רק עד 250 שקלים. אבל בוא נשים את כל האמת. גם אתה, עמאר חמד, כמה פעמים נסעתם וסימסתם בטלפון? אז אני אומרת לך שהרבה מאוד פעמים, למרות שהקנס הוא 1,500 שקלים. זאת אומרת, מה הבעיה? הוא יודע, זה שמסמס, שהוא יוזמן לבית משפט בעוד שנתיים, אז הוא אומר: אז 1,500. זה שאמור לשלם 250 שקלים לא לוקח סיכון. למה? כי הוא יודע שהסיכוי שפקח עירוני יבוא ויתפוס אותו הוא יותר גדול. ולכן, תבינו, הנושא של הרתעה וענישה זה must. היינו לא מזמן בכנס שרי תחבורה במרוקו, הנושא העיקרי שדנו בו – מחויבים לחיים. כל ראשי התחבורה, כל שרי התחבורה, נמצאים באותה בעיה. שם עלו מכמה מדינות ואמרו: כשהחמירו את הענישה עד כדי החרמת רכב, החרמת רכבים, אז אנשים התחילו להבין, לחשוש ולהוריד את מספר תאונות הדרכים. לכן, בוועדת שרים החלטנו, שר המשפטים, שר הבט"פ ואנוכי, שאנחנו הולכים להחליט על שבע עבירות שבהן תהיה אכיפה כזאת וענישה כזאת שאנשים יחשבו אלף פעם לפני שהם משתמשים ועושים את אותה עבירה. הם ייקחו את העבירות שגרמו להכי הרבה תאונות בגורם האנושי, ואז אנחנו נגיע לעניין של ענישה עד כדי החרמת רכבים. למה זה? לא כי אנחנו רוצים להעניש את הציבור – כי אנחנו רוצים להציל את הציבור, כי אנחנו מבינים שכל מה שאנחנו עושים לא עוזר. לא עוזר. תשתיות – אני אומרת לכם, השקעתי מיליארדים בתשתיות. מי שנוסע היום על כביש 90 רואה את הקטע מטאבה עד קילומטר 82 שהוא מרווח, שהוא דו-מסלולי, ששם היו המון המון תאונות. אין תאונה אחת, תודה לאל. תאונה אחת הייתה בתוך אילת, עם הולך רגל. זה לא שלא צריך להשקיע גם בתשתיות אדומות, צריך להשקיע, אבל בסופו של דבר, אם לא יראו יותר ניידות, כמו שאמרת, אם לא תהיה ענישה יותר גדולה, אם לא נשקיע יותר תקציבים בעניין של חינוך – כולנו זוכרים את הקמפיין "אל תחצה באלכנוס". אתם זוכרים? לילדים. "אל תחצה באלכנוס בכביש", שזה קמפיין שעבד ואנשים ידעו שלא חוצים, צריך לחצות ישר. "אל תקטפו פרחי בר" – אלה היו קמפיינים שבאמת כל ילד הדהד אותם פעם אחר פעם אצל המשפחה שלו. חינוך תעבורתי צריך להתחיל מהגן, שהילד יודע שכשחוצים את הכביש מסתכלים ימינה ושמאלה, ויודע שצריך לחכות ולראות אם יש רמזור – גם כשהרמזור צהוב מהבהב לא עוברים, ויודע שכשהוא עולה למכונית עם ההורים, הוא רואה שהם חגורים ואימא או אבא לא מסמסים. אם לא תהיה כאן מערכת גם של אחריות אישית של האזרח וגם שלנו כממשלה – כל אחד בתחום שלו: ענישה, אכיפה, תשתיות וחינוך – לא נצליח להוריד את כמות התאונות. אני רוצה להגיד לך משהו, עמאר, אתה אפילו לא יודע כמה אנחנו משקיעים בתחבורה ציבורית: הרכבת מקריית שמונה ועד אילת, המטרו שעכשיו מקדמים אותו, הקו האדום שכבר התחיל לעבוד בתל אביב, הקו הכחול שאנחנו כמובן מאריכים אותו באזור ירושלים, כל ה-BRT החדשים שאנחנו מביאים, תוספות של אוטובוסים. אין ספק שצריך יותר, אין ספק שצריך יותר תחבורה ציבורית, כי כשיהיה לך פחות גודש יהיו פחות מכוניות. אבל אני אומרת לך שבכביש הכי בטוח, באיילון, יש הכי הרבה תאונות דרכים. למה? כי אנשים נוסעים ויודעים שאם הם יישפטו, הם יקבלו קנס כזה שבעוד שנתיים כבר איזה עורך דין יגיע איתם לאיזה הסדר. ולכן אני אומרת לכם שוב: תקציבים זה חשוב, כבישים זה חשוב, אבל אם לא תהיה כאן הרתעה של אותו אזרח הוא ימשיך לנסוע ויתפתה להמשיך לענות בסמסים, וכשהוא עייף הוא לא יעצור רגע בדרך כדי לנוח. חיי אדם חשובים לכולנו. ביום ראשון, בעזרת השם, נביא הצעה שרלב"ד הכינה לממשלה. אנחנו במהלך דיוני תקציב, ואני מקווה שבעזרת השם נצליח להביא 350 מיליון. זה כלום, דרך אגב, זה כלום, כי התוכנית 50–30 – התוכנית הבין-לאומית שמדברת על 50–30, על הורדת 50% מהתאונות עד 2030 – עולה מיליארד פלוס. אני יודעת שאין את התקציב הזה, אז הרלב"ד באה והכינה תקציב של 350 מיליון שנוגע כרגע בבעיות הכי קשות שמביאות לתאונות: יותר מצלמות, יותר אכיפה של ניידות, יותר אמצעי אכיפה טכנולוגיים, יותר עניין של מוקדי סיכון כדי באמת לטפל בכמה מגזרים. האחד – המגזר הערבי. המגזר הערבי הוא כמעט 60% מהתאונות. כמה שאני נפגשת עם ראשי הרשויות ועם ראשי הכפרים ומדברת איתם, אנחנו צריכים לעשות יותר בעניין הזה. הדבר השני זה דו-גלגלי, כל אותם אמצעים מיקרו-מוביליים, שהם יותר ויותר נגישים לציבור הצעיר, ואנחנו רואים אנשים שנהרגים כי הם נוסעים על אופניים בלי קסדה, או אלה שנוסעים על קורקינטים, ואנחנו חייבים לוודא שאותם אלה – דרך אגב, מצד אחד אנחנו מעודדים אותם, כי אנחנו מעודדים שאדם יצא מהבית שלו בשביל אופניים עם קורקינט או אופניים, יגיע להאב תחבורתי, יעלה על אוטובוס או רכבת קלה או רכבת כבדה, ייסע מכל מקום לכל מקום, יחזור הביתה. זו בסופו של דבר החיבוריות, הקישוריות שאנחנו מדברים עליה. צריך להבין, לכולם נורא נוח להגיד: מירי רגב אשמה בתאונות הדרכים. הבנתי שאני תמיד אהיה אותה אחת שיבואו וינסו להפוך אותה לשק האגרוף. אבל באמת באמת זה לא ימין ולא שמאל, ומי שלא מבין שבנושא תאונות דרכים יש כאן ארבעה משרדים, ולמשרד התחבורה יש שתי משימות בלבד: משימת התשתיות, שתודה לאל מאוד מאוד התקדמנו איתה, והשנייה היא רלב"ד. רלב"ד היא גוף מחקרי, היא לא גוף ביצועי. היא גוף מחקרי שאוסף את המחקר, מציג אותו בכנסת, מציג אותו לגורמים כאלה ואחרים ולגורמים מקבלי ההחלטות ואחראי גם לנושא ההסברה. אבל בסוף אכיפה וענישה וחינוך תעבורתי מגיל אפס – זה לא נמצא אצלי. וכשבאים ואומרים: מירי רגב אחראית לתאונות הדרכים – בסדר, הבנתי. אז השמצות זה בסדר. אז אני אומרת שוב, אני לא רוצה שאף אחד יהיה אשם בתאונות דרכים. אני רוצה שביחד, ימין ושמאל, נפתור את הבעיה הזאת ונוריד את תאונות הדרכים. בשביל זה אנחנו בממשלה – כל משרד צריך לעשות את שלו, ויש שיתוף פעולה מצוין בין המשרדים, ואני מקווה שביום ראשון גם התוכנית תאושר. גם צריכה להיות אחריות אישית של האזרח, ואני קוראת מפה לאזרחים: אני יודעת, הפקקים, לחץ, רוצים להגיע לעבודה, רוצים להגיע לפעילות כזאת או אחרת. אני יודעת. אני מבקשת: אל תסמסו תוך כדי. אני מבקשת שתיסעו בזהירות. אני מבקשת שתעשו את הכול כדי לשמור על החיים שלכם ושל הסובבים אתכם, וביחד בעזרת השם נעשה ונצליח. תודה רבה.
היו"ר אליהו רביבו:
תודה רבה לגברתי השרה, שרת התחבורה והבטיחות בדרכים. תשובה מנומקת, ברורה. האתגרים התחילו לפני שנכנסת לתפקיד, ולצערי ככל הנראה יימשכו גם כשתתקדמי לתפקיד בכיר אחר. אני רק מאתגר כאן את הצעירים שבסטרטאפיסטים לשקול דרך לפתח איזשהו מנגנון שמשבית אפליקציות מסוימות כשעולים לרכב, כשמתניעים את הרכב. זו דוגמה אחת שהייתי שמח אם היינו מקדמים.
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים מירי מרים רגב:
אז יאללה, בוא תצטרף אלינו.
היו"ר אליהו רביבו:
חברותיי וחבריי חברי הכנסת, תם סדר-היום – סליחה?
אורי מקלב (יהדות התורה):
בציבורית אתה יכול להטמיע. בפרטית אתה לא יכול.
היו"ר אליהו רביבו:
נכון. תודה רבה. תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים, אם ירצה השם, מחר, יום רביעי כ"א בחשוון התשפ"ו, 12 בנובמבר 2025, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 18:15.
This text was extracted from the official file. The file is the authoritative source.
משרד מבקר המדינה מדינתישראל ונציבתלונותהציבור 2023 דוח מבקר המדינה " 2025 ביום19.10.25הממשלהקבעהכישמההרשמישל מלחמתחרבותברזליהיה"מלחמתהתקומה." מס קטלוגי2025-S-011 0793-1948 ISSN ניתןלהורידגרסהאלקטרוניתשלדוחזה מאתרהאינטרנטשלמשרדמבקרהמדינה www.mevaker.gov.il תצלוםהשער,Abed Rahim Khatib :פלאש90 " פתח דבר 6 תקציר 9 הדוח המלא 29 דוחמבקרהמדינה|מתקפתהטרורבשבעהבאוקטובר2023ומלחמתחרבותברזל מדינתישראלנמצאתבאחתמשעותיההקשות,נלחמת הוא לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה במלחמהשגובהקורבנותרביםועודנכונולהאתגריםקשים עדכוניםוכןלהציעלראשהממשלהסדריוםונושאים ומורכבים.הפעריםבהיערכותובמוכנותשלמדינתישראל לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני, לא הביאו לקבינט המדיני- בהתמודדותהעםהאתגריםהביטחונייםחסריהתקדיםהמאיימים ביטחוניתפיסתביטחוןמעודכנתלצורךדיוןוהחלטה עלריבונותה,עלהאינטרסיםהלאומייםשלהועלביטחון לגביה,ובכךהמל"ללאמימשאתתפקידובנושאזה. תושביהואזרחיה,שתוצאותיהםהטרגיותבאולידיביטויבטבח 7.10.23,חגשמחתתורה,עתמחבליהחמאסרצחויותרמ- בהיעדרהשלתפיסתביטחוןלאומימאושרתבאופןרשמי 1,200אנשים,ביצעומעשיאונסוהתעללותאכזרייםוחטפו ובעלתתוקףמחייבשמגובהבהקצאתמשאביםלאומייםבהתאם לרצועתעזה251בניאדם,מעליםשאלותקשותבנוגעלתהליכי לסדריהעדיפויות,יכולתושלהדרגהמדינילהכוויןאתצה"ל החשיבהוהתכנוןהאסטרטגייםארוכיהטווחשלממשלתישראל בראייהאסטרטגיתארוכתטווח,לאתגראותוולבצעעליובקרה והקבינט ופיקוחלוקהבחסרעדלאקיימתבמקריםמסוימים.במבחן המדיני-ביטחוניבהובלתראשהממשלה. התוצאה,אףשהצבאנתוןלמרותושלהדרגהמדיני,במצבשבו הדרגהמדיניאינומקייםתהליךסדורלגיבושתפיסתביטחון דוחזהמעלהכשלמתמשךרב-שניםבוהדרגהמדינילדורותיו לאומי,אינומאשראותהרשמיתובכללזהאינומקצהמשאבים לאמימשאתאחריותולוודאכימדינתישראלערוכהלאתגרי לאומייםבהתאםלסדריהעדיפויותשנקבעובה,צה"לנדרש הביטחוןהמשתניםעלבסיסתפיסתביטחוןלאומיסדורה, לתכנןבעצמואתתוכניותהעבודהשלוואתבנייןכוחובעיקר מעודכנתומאושרתבאופןרשמי.כך,ממשלותישראלבהובלת בהתאםלהבנתואתהמצב.לדוגמה,זהשניםצה"למשנהאת ראשיהממשלהלדורותיהם,מעולםלאאישרותפיסתביטחון היקףסדרהכוחות)סד"כ(שלמערךהטנקיםללאהכוונהשל לאומירשמית,שלאבדומהלנהוג הדרגהמדיניבראייהאסטרטגיתארוכתטווחהנגזרתמתוך במדינותמערביות. תפיסתביטחוןלאומיסדורהומאושרתבאופןרשמי,ובשנת2020 צה"לבפיקודושלהרמטכ"לדאזרא"ל)במיל(’אביבכוכבי ראשהממשלהבנימיןנתניהו,שיזםכתיבהשלתפיסתביטחון הוציאלפועלתוכניתלקביעתהיקףסד"כהטנקים,בלאששר לאומילמדינתישראלבשנים2018 - 2017ופעללהטמעתה,לא הביטחוןדאזנפתליבנטהציגאתהתוכניתמראשלקבינט סייםאתאשרהחלולאהביאלאישורשלתפיסתביטחוןלאומי המדיני-ביטחוניכדישיבחןאתהצורךבה,שלאבהתאםלסיכום רשמיתלמדינתישראלולקבלתהחלטהמחייבתבנוגעלאבןהיסוד הדיוןעםראשהממשלה שליישוםהתפיסה-שינויבסדריהעדיפויותהלאומייםוהקצאת בנימיןנתניהומינואר2020. תוספותתקציבניכרותלצורכיהביטחוןעלחשבוןצרכיםאחרים, זאתחרףהחשיבותוהצורךשהואבעצמוהכירבהם.בכךהואלא להנהגהשלראשהממשלהוחבריהממשלהאתהמדינהבעת מימשאתאחריותובנושאותפיסתונותרהללא קריטיתזוישחשיבותהרתגורל,ועלכןעליהםלפעוללשיפור יכולתלממשהכהלכהוללאתוקףמחייב. ההיערכותוהמוכנותשלמדינתישראללהתמודדותעםהאיומים הניצביםלפניהולקידוםהאינטרסיםהלאומייםשלה,לקבל גםראשיהמל"לשכיהנובתפקידםהחלמשנת2008,השנה החלטותולנהלסיכוניםבאמצעותתהליכיםסדוריםשראשיתם שבהנחקקחוקהמל"לובונקבעכיאחדמתפקידיהמל"ל בגיבושובאישורשלתפיסתביטחון 7-6 לאומירשמיתובעלתתוקףמחייב,המפורסמתלציבורבחתימת ראשהממשלה,מתוךראייהמדינית-ביטחוניתכוללתוארוכת טווחשמתעדכנתמפעםלפעם.בתהליךכזההדרגהמדיניוהדרג הביטחונייידרשולקייםתהליכיחשיבהסדורים,לדוןבשאלות יסודביטחוניותכגוןהגישההעקרוניתלהתמודדותעםאיומים רב-זירתיים,תוךהבנתרמתהכשירותוהמוכנותשלצה"לותוך תיאוםביןגופיהביטחון.בהתבססעלתפיסתביטחוןלאומי סדורהומאושרתבאופןרשמיייגזרוהיקףהמשאביםשהמדינה תקצהלתחומיהביטחון,האסטרטגיההצבאית,יעדיבנייןהכוח ועוד.תהליכיםאלועשוייםלסייעלשפראתההיערכותוהמוכנות שלמדינתישראללאתגריםהמורכביםשנכונולהולהקטיןאת הסיכוןלהישנותאירועיםכמואירועי10.7. מתניהו אנגלמן ירושלים, חשוון התשפ"ו, מבקר המדינה נובמבר2025 ונציבתלונותהציבור מבקר המדינה | דוח מיוחד 9 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל תקציר הביטחון הלאומי עוסק בעיקרו בהבטחת קיומה של המדינה, בשלמותה הטריטוריאלית, בריבונותה, בהגנה על האינטרסים הלאומיים שלה ובהגנה על תושביה. "תפיסת הביטחון הלאומי"היא מושג רווח בשיח הביטחוני בישראל, אולם קיימת שונּות בנוגע להגדרתו, למהותו ולשימושים המיוחסים לו. תפיסת הביטחון הלאומי לעניין דוח זה1 כוללת הן עקרונות תורתיים והן עקרונות אסטרטגיים המגדירים את מוסכמות הביטחון הלאומי בראייה ארוכת טווח על בסיס האינטרסים הלאומיים החיוניים של המדינה, ערכיה ויעדיה, והן את הגישה הכוללת להפעלה ולמיצוי של כלי העוצמה הלאומית, בדגש על הכלים הצבאיים2, שיאפשרו להשיג את היעדים בנסיבות הקיימות, הצפויות והאפשריות. העקרונות האסטרטגיים בתפיסה יכולים להתעדכן בהתאם לדגשים המיוחדים של כל ממשלה. עם זאת, העקרונות התורתיים בתפיסת הביטחון הלאומי נותרים לרוב על כנם גם כאשר ממשלות מתחלפות. לתפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית שימושים שונים, כמתואר בתרשים שלהלן: 1 הגדרת תפיסת הביטחון לעניין דוח זה מבוססת על העקרונות המשותפים להגדרות השונות. 2 מלבד הכלים הצבאיים כוללים כלי העוצמה הלאומית כלים מדיניים, כלכליים וחברתיים-תרבותיים. לעניין דוח זה הדגש הוא על הכלים הצבאיים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 10 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 השימושים המרכזיים של תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית נכון למועד סיום הביקורת, למדינת ישראל אין תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב. במשך השנים השתרשה תפיסתו של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון כתורה שבעל פה וכתפיסת הביטחון הבלתי רשמית של מדינת ישראל. סוגיית תפיסת הביטחון הלאומי עלתה בדברי ההקדמה לדוח הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון ( 2006ועדת וינוגרד) מינואר 32008. בהקדמה צוין" :נראה לנו כי אחד הכשלים העיקריים של ישראל היה חוסר הנכונות שלה לעדכן את תפיסתה המדינית-ביטחונית (במובן הרחב,) בצורה שתשקף בצורה אמינה את מכלול עוצמתה של ישראל ואת מגבלותיה." 3 הדוח הסופי של הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון ( 2006מלחמת לבנון השנייה,) בראשות הד"ר אליהו וינוגרד (ינואר.)2008 מבקר המדינה | דוח מיוחד 11 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 כחצי שנה לאחר פרסום הדוח הסופי של ועדת וינוגרד נחקק חוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח) 2008-חוק המל"ל,(ובו נקבע כי מתפקידי המל"ל, שהוא גוף מטה לראש הממשלה ולממשלה בענייני החוץ והביטחון של ישראל, לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע עדכונים בעניינה. אירועי שבת ה,7.10.23- חג שמחת תורה)אירועי,(7.10 והשפעותיהם הגורליות מחייבים לבחון, בין היתר, את תפיסת הביטחון הלאומי הבלתי רשמית שהשתרשה במדינת ישראל, את העיסוק של הדרג המדיני בתפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ואת הצורך בגיבוש ובאישור תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית. 72 שנים בשנת 2008 6 ניסיונות חלפו מאז הפעולה נחקק חוק המל"ל שבו נקבע כי של הדרג המדיני ומערכת הראשונה לגיבוש תפיסת מתפקידי המל"ל לבחון את הביטחון לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי על סמך תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ביטחון נעשו בין השנים - 1998 תפיסתו של דוד בן-גוריון ולהציע לה עדכונים. על אף זאת, 2021. חרף הניסיונות, הקבינט בשנת 1953, ומאז לא המל"ל לא מימש את תפקידו בכך המדיני-ביטחוני או הממשלה אושרה תפיסת ביטחון שלא הביא מאז לקבינט המדיני- בראשות ראשי הממשלה, מעולם לאומי עדכנית ביטחוני תפיסת ביטחון מעודכנת לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי לדיון והחלטה רשמית עבור השנים "תפיסת 2024 - 2020 הביטחון "2030 בשנת 2020 אושרה בצה"ל תוכנית רב- באוגוסט 2018 הציג ראש שנתית " -תר"ש תנופה"שלא על הּוצאה לפועל תוכנית לקביעת הממשלה בנימין נתניהו בסיס תפיסת ביטחון לאומי היקף סד"כ של מערך הטנקים על לקבינט המדיני-ביטחוני את רשמית ובעלת תוקף מחייב ידי הרמטכ"ל דאז רא"ל)במיל(' "תפיסת הביטחון הלאומי שאמורה לשמש מצפן בראייה אביב כוכבי, בלא ששר הביטחון "2030 שאותה גיבש. ואולם אסטרטגית ארוכת טווח, והיא לא דאז נפתלי בנט הציג את התוכנית התפיסה לא עלתה במועד זה אושרה על ידי הדרג המדיני מראש לקבינט המדיני-ביטחוני או במועד מאוחר יותר לאישור כדי שיבחן את הצורך בה ושלא של הקבינט ולא קיבלה תוקף בהתאם לסיכום הדיון עם ראש רשמי הממשלה בנימין נתניהו מינואר 2020 מבקר המדינה | דוח מיוחד 12 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 בחודשים דצמבר 2023 עד יולי 2024 ובבדיקות השלמה שהתקיימו מאפריל 2025 עד יוני 2025 בחן משרד מבקר המדינה את הניסיונות המרכזיים שנעשו לגיבוש ולאישור של תפיסת ביטחון לאומי בישראל, ובכלל זה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לשעבר דן מרידור (ביוזמת שר הביטחון לשעבר שאול מופז,) מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר דוד עברי (ביוזמת שר הביטחון לשעבר יצחק מרדכי,) המטה לביטחון לאומי (המל"ל,) סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף (במיל)'יאיר גולן (על פי מינוי מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אלוף (במיל)'אודי אדם,) האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון (לבקשת מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אלוף (במיל)'אמיר אשל.) כמו כן, בחן משרד מבקר המדינה את האופן שבו המל"ל מממש את תפקידו בנוגע לתפיסת הביטחון, את ההכוונה של צה"ל על ידי הדרג המדיני בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי מאושרת רשמית ובעלת תוקף מחייב וההשפעה על תהליכים מרכזיים בצה"ל, את הקשר שבין תפיסת ביטחון לאומי לאירועי 7.10, את תפיסת הביטחון הלאומי במדינות מערביות נבחרות וכן ספרות מקצועית בנושא. הביקורת נעשתה במל"ל - משרד ראש הממשלה, ובמשרד הביטחון - בלשכת שר הביטחון, בלשכת מנכ"ל המשרד ובאגף הביטחוני-מדיני. בדיקות השלמה נעשו במזכירות הממשלה; בצה"ל4; במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (המוסד;) ובשירות הביטחון הכללי (שב"כ.) במסגרת הביקורת התקיימו פגישות עם בעלי התפקידים האלה (לפי סדר האלף-בית של שמות המשפחה:) ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'גדי איזנקוט; ראש המל"ל לשעבר פרופ'עוזי ארד; המזכיר הצבאי של ראש הממשלה לשעבר אלוף אבי בלוט; אלוף (במיל)'פרופ'יצחק בן-ישראל; ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת; ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט; סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף (במיל)'יאיר גולן; ח"כ ושר הביטחון לשעבר בני גנץ; יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וח"כ לשעבר צבי האוזר; אלוף (במיל)'גרשון הכהן; ראש המל"ל לשעבר ד"ר איל חולתא; ראש המל"ל לשעבר, יוסי כהן; שר הביטחון לשעבר ח"כ אביגדור ליברמן; השר לשעבר עו"ד דן מרידור; שר האוצר וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני בצלאל סמוטריץ; ראש המל"ל לשעבר אלוף (במיל)'יעקב עמידרור; ראש האגף הביטחוני- מדיני במשרד הביטחון לשעבר זהר פלטי; יו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת5 וח"כ לשעבר עפר שלח. 4 בצה"ל - התקבלה תגובתו בכתב על ממצאי הביקורת. 5 5 ועדה שעיסוקה פיקוח ובקרה על מדיניות החוץ של המדינה, כוחותיה המזוינים וביטחונה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 13 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הניסיונות של הדרג המדיני ושל מערכת הביטחון לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי מדינת ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב - על אף שבחוק המל"ל שנחקק בשנת 2008 נקבע כי אחד מתפקידי המל"ל הוא לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים, והגם ששולבה בחקיקה הוראה ברוח המלצת ועדת וינוגרד משנת 2008, לפיה הדרג המדיני ידרוש וינחה על פיתוח מסמכי יסוד אסטרטגיים בנושאים מדיניים-ביטחוניים ויאשר אותם, מדינת ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב וללא הקצאת משאבים לאומיים בהתאם לסדרי העדיפויות שנקבעו בה. גיבוש ואישור תפיסת ביטחון לאומי רשמית חשובה במיוחד למדינת ישראל כיוון שהיא"מדינת אי,"במובן זה שהיא מוקפת איומים הן מצד מדינות והן מצד ארגוני טרור; שטחה קטן מהשטח של מרבית המדינות שסובבות אותה, הן במעגל הראשון והן במעגלים הרחוקים יותר במזרח התיכון, ואין לה עומק גיאוגרפי שמאפשר לה לייצר אזורי חיץ מול שכנותיה; מוקדיה האסטרטגיים מרוכזים במרחב גיאוגרפי צר במרכז הארץ, במרחק של עד עשרות ק"מ בלבד מגבולותיה; האוכלוסייה שמתגוררת בה קטנה לעומת רוב המדינות שסביבה; היא זרה במרחב המזרח התיכון מהבחינה התרבותית, הלאומית והדתית; והיא המדינה היהודית היחידה בעולם, לעומת עשרות מדינות מוסלמיות. אף צה"ל, המוסד והשב"כ הביעו דעתם בפני הביקורת כי נדרשת תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית אשר תתעדכן מפעם לפעם, וכי היא תחייב את כלל הדרגים לפעול באופן שיטתי להתמודד עם סוגיות שונות לצורך מיצוי המשאבים הלאומיים, תשמש מצפן לעשייה ביטחונית, ולפיה ייקבעו האסטרטגיות של גופי הביטחון ובהן תוכניות בניין הכוח. עוד הם סבורים כי נדרש שתפיסת הביטחון האמורה תגדיר באופן ברור ומחייב את היעדים והמטרות שמציבה המדינה לכל אחד מהגופים, תייצר הזדמנות לבחון קונספציות קיימות ביחס להנחות העבודה בנוגע לכל אחת מהזירות, תאפשר לבצע תיאום בין גופי הביטחון, תשפר את השיח בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני באמצעות יצירת שפה משותפת ותאפשר דיון ציבורי ושקיפות. תהליך סדור לגיבוש ולאישור תפיסת ביטחון יחייב את הדרג המדיני לדון בסוגיות ביטחון לאומי מרכזיות, לקבל החלטות בנוגע לסדרי העדיפויות, לרבות מתוך שיקולי מדיניות, ולהקצות את המשאבים הנדרשים בראייה כוללת וצופת פני עתיד, תוך הבנת האתגרים והסיכונים אשר לא יקבלו מענה. תהליך סדור ועיתי כזה יוכל לסייע לדרג המדיני להתמודד עם הנטייה להסתמך בעיקר על ניסיון העבר; הוא יסייע לאזן בין מתן מענה ללחצים קצרי טווח ובין הסתכלות ארוכת טווח; הוא יסייע לתאם ציפיות בין הדרג המדיני למערכת הביטחון, שתידרש לבנות את תוכניות העבודה שלה ולקבל החלטות בהלימה לתפיסת הביטחון, לרבות בנוגע לסדרי כוחות)סד"כ(של כוח אדם, של פלטפורמות מרכזיות ושל מבקר המדינה | דוח מיוחד 14 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 אמצעי לחימה; הוא יאפשר לתאם בין גופים)צה"ל, משרד הביטחון, גופים ביטחוניים, משרד האוצר ועוד(כמערכת שלמה ואחודה; יקנה ידע בנושאי הביטחון הלאומי וייצר שפה אחידה של מושגים ומונחים מקצועיים בדרג המדיני ובדרג הביטחוני. חרף הניסיונות לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי רשמית במדינת ישראל היא מעולם לא אושרה - הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה בהובלת ראשי הממשלה לדורותיהם, הנושאים באחריות לגורל המדינה, מעולם לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי רשמית, זאת חרף המלצות ועדת וינוגרד כי הדרג המדיני ידרוש וינחה על פיתוח מסמכי יסוד אסטרטגיים בנושאים מדיניים-ביטחוניים מרכזיים ויאשר אותם תוך ראייה מדינית-ביטחונית כוללת, חרף חוק המל"ל שעיגן בחוק את העיסוק בתפיסת הביטחון ולמרות שבמהלך 25 השנים האחרונות נעשו ניסיונות לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי על ידי הדרג המדיני ומערכת הביטחון, ניסיונות שממחישים את הבנתם כי הדבר חשוב ונדרש למדינת ישראל. משכך מדינת ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב אלא השתרשה בה תפיסת ביטחון בלתי רשמית, המבוססת על משנתו של ראש הממשלה הראשון דוד בן- גוריון משנת 1953 ומוכרת כדוקטרינת משולש הביטחון)הרתעה, התרעה והכרעה.(היעדר תפיסה רשמית עלול לפגוע בביטחונה הלאומי של מדינת ישראל, בתיאום בין גופי הביטחון ובהכוונתם, בהקצאת תקציב בהתאם לסדרי העדיפויות האסטרטגיים שקובע הדרג המדיני, בתהליכי קבלת ההחלטות בנושאי בניין הכוח והפעלתו ועוד, כמפורט בדוח זה. בין הניסיונות הרשמיים הבולטים לגיבוש ולאישור תפיסת ביטחון לאומי: • גיבוש תפיסת ביטחון עדכנית לישראל משנת 1998 ביוזמת שר הביטחון דאז יצחק מרדכי ובריכוז מנכ"ל משרד הביטחון דאז דוד עברי. התפיסה גובשה תוך בחינה של נושאים כגון הרתעה והתרעה, יחסי הדרג הצבאי-הדרג האזרחי, צבא וחברה, נושאים אסטרטגיים וטכנולוגיה; והיא נפרסה על פני חמישה כרכים. כרכים אלה הוצגו לשרי הביטחון שכיהנו בשנים 1998 עד - 1999 יצחק מרדכי, משה ארנס ואהוד ברק. ואולם הנושא לא קודם והתפיסה לא נידונה בקבינט או בממשלה. • גיבוש תפיסת הביטחון של ישראל והתאמתה למציאות המשתנה משנת 2006 ביוזמת שר הביטחון דאז שאול מופז ובראשות השר לשעבר, דן מרידור. התפיסה עסקה ביעדים הלאומיים של ישראל; בשינויים בסביבה האסטרטגית-ביטחונית שלה; בעוצמות ובהזדמנויות שלה, לעומת החולשות והסיכונים; במענה לאתגרי הביטחון המרכזיים; ובסוגיות שלהן זיקה הדוקה לתפיסת הביטחון, לרבות האתגר הפלסטיני, צבא העם ומשאבי הביטחון, והוצגו בה המלצות בנוגע לסדרי העדיפויות במתן המענה לקשת האיומים הנשקפים לישראל, כבסיס לנטילת סיכונים מחושבים. התפיסה זכתה להסכמה רחבה לגבי תוכנה ונחיצותה, עד כדי גיבוש"הצעת מחליטים"לקבינט המדיני- ביטחוני, שבה נקבע תהליך סדור להטמעת המסקנות וההמלצות. התפיסה נידונה בקבינט, אך לא התקיימה הצבעה בנושא והיא לא אושרה באופן רשמי ולא קיבלה תוקף מחייב. אף שמסמך התפיסה לא אושר, חלק מההמלצות שבו אומצו בפועל על ידי מערכת הביטחון, למשל הוספת המושג"התגוננות"כעיקרון רביעי לשלושת עקרונות היסוד של תפיסת הביטחון של בן-גוריון - הרתעה, התרעה והכרעה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 15 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 • גיבוש תפיסת הביטחון של ישראל בשנת 2017 על ידי סגן הרמטכ"ל דאז האלוף יאיר גולן, שאותו מינה מנכ"ל משרד הביטחון דאז האלוף (במיל)'אודי אדם. התפיסה נועדה לספק מסגרת עיונית לעשייה הביטחונית ולשמש בסיס לגיבוש מענה לאתגרים הביטחוניים של ישראל לרבות בבניין הכוח ובהפעלתו. התפיסה הוצגה לשר הביטחון ולפורום מטכ"ל, אולם לא נמצאו מסמכים שמעידים כי התקיים דיון מסכם בנושא, כפי שהנחה שר הביטחון, וממילא התפיסה לא נידונה בקבינט המדיני-ביטחוני או בממשלה ולא אושרה. • גיבוש תפיסת ביטחון ועקרונות למדיניות ביטחון בשנת 2021 על ידי האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון לבקשת מנכ"ל משרד הביטחון דאז אלוף (במיל)'אמיר אשל. במסגרת גיבוש התפיסה נבחנו נקודות התורפה והעוצמה המּובנֹות של ישראל וכן שינויי העומק במרחבים הרלוונטיים לישראל, והיא נועדה לשמש כבסיס לגיבוש המענה לאתגרים הביטחוניים. התפיסה הופצה לצה"ל לקבלת תגובה. ואולם, לא נמצאו מסמכים שמעידים כי צה"ל התייחס לכך ולא נמצאו מסמכים המעידים על המשך טיפול של מנכ"ל משרד הביטחון, וממילא התפיסה שגובשה לא נידונה ולא אושרה בקבינט המדיני-ביטחוני או בממשלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הביא לאישורה של תפיסת ביטחון לאומי רשמית למדינת ישראל - ראש הממשלה בנימין נתניהו יזם כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל בשנים 2018 - 2017 שכונתה"תפיסת הביטחון הלאומי."2030 התפיסה ציינה ארבע עוצמות יסוד של מדינת ישראל - העוצמה הצבאית, העוצמה הכלכלית, העוצמה המדינית והעוצמה החברתית וצוין בה האופן שבו ראש הממשלה ראה את האיומים הצפויים בעשור הקרוב, את העקרונות להפעלת הכוח ואת בניין הכוח הדרוש לשם כך, וכן את השקפתו כי אבן היסוד ליישום תפיסתו היא שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים וקבלת החלטה לגבי הקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים. אף שראש הממשלה נתניהו פעל להטמעתה של התפיסה באמצעות הצגתה לקבינט ולגופי הביטחון ועדכונה ומתן דירקטיבות לגופי הביטחון על בסיס תפיסתו, הוא לא סיים את אשר החל ולא הביא לאישור של תפיסת ביטחון לאומי רשמית למדינת ישראל ולקבלת החלטה מחייבת בנוגע לאבן היסוד של יישום התפיסה - שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים והקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים, זאת חרף החשיבות והצורך שהוא בעצמו הכיר בהם. בכך תפיסתו נותרה ללא יכולת לממשה כהלכה, ללא תוקף מחייב. מתן תוקף רשמי לתפיסת ביטחון לאומי אמור היה לייצר תהליך סדור שבו הדרג הביטחוני היה נדרש לתרגם את העקרונות המנחים בתפיסה לתוכנית עבודה סדורה, להציג לדרג המדיני את התוכנית וכן פערים ככל שקיימים; והדרג המדיני היה נדרש לתת את דעתו על כך. ייתכן שאילו תפיסת הביטחון שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו הייתה מקבלת תוקף רשמי ומחייב וכן את המשאבים הנדרשים למימוש העקרונות שבתפיסה, הדרג הביטחוני היה מתרגם את העקרונות שבה, דוגמת"להיות מוכנים להגן על עצמנו בכוחות עצמנו"לכדי תוכנית עבודה כגון הרחבת יכולות הייצור העצמיות של ישראל בתחום התחמושת, מציג את התוכנית לדרג המדיני ובכלל זה את הפערים, ככל שקיימים, ביכולת לממש אותה, והדרג המדיני היה נותן את דעתו על המשמעויות הביטחוניות, המדיניות והתקציביות של התוכנית, ומקבל החלטות בהתאם. מבקר המדינה | דוח מיוחד 16 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הסיבות לאי-אישורה באופן רשמי של תפיסת ביטחון לאומי לדעת בכירים בדרג המדיני ובמערכת הביטחון - לדברי בכירים בדרג המדיני ובמערכת הביטחון שעסקו בנושא תפיסת הביטחון שאיתם נפגש צוות הביקורת ובהם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שר הביטחון לשעבר ח"כ בני גנץ, ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'גדי איזנקוט, וראשי המל"ל לשעבר אלוף (במיל)'יעקב עמידרור, יוסי כהן וד"ר איל חולתא, תפיסת ביטחון לאומי סדורה מעולם לא אושרה באופן רשמי, בין היתר משום שתפיסה רשמית מחייבת את הדרג המדיני לקבוע סדרי עדיפויות, לעיתים גם בנושאים שנויים במחלוקת שהוא אינו מעוניין להכריע לגביהם, וכן מייצרת אחריותיות)Accountability(של הדרג המדיני כלפי אזרחי המדינה. משרד ראש הממשלה מסר במרץ 2025 כי בגיבוש תפיסת ביטחון לאומי מעורבים היבטים מדיניים וכלכליים כבדי משקל ויש בה באופן אינהרנטי אלמנטים של פוליטיקה ותקציב, ולכן גם אם שרי הממשלה יסכימו לה, הם לא יצביעו על אישורה, כל אחד מסיבותיו הלגיטימיות, אך המוטות. תפקידו של המל"ל בנוגע לתפיסת הביטחון המל"ל לא מימש את תפקידו בנוגע לתפיסת הביטחון - למרות שלפי חוק המל"ל, אחד מתפקידיו של המל"ל הוא לבחון את תפיסת הביטחון ולהציע לה עדכונים, וכן להציע לראש הממשלה סדר יום ונושאים לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני, המל"ל לא מימש את תפקידו: בשנים 2011 עד 2023 המל"ל עסק בתפיסת הביטחון הלאומי כמה פעמים (לרבות ניסיון לכתוב תפיסת ביטחון וסיוע לראש הממשלה בעדכון מסמך תפיסת ביטחון) וכן התייחס לתפיסת הביטחון של ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת דיוני הקבינט בתקופה שמאוגוסט 2018 ועד יוני ( 2021עת הוקמה ממשלה בראשותו של נפתלי בנט,) אולם המל"ל בהובלת ראשי המל"ל פרופ'עוזי ארד (בשנים 2009 עד,)2011 אלוף (במיל)' יעקב עמידרור (בשנים 2011 עד,)2013 יוסי כהן (בשנים 2013 עד,)2015 יעקב נגל (שימש כממלא מקום בשנים 2016 עד,)2017 מאיר בן שבת (בשנים 2017 עד,)2021 ד"ר איל חולתא (בשנים 2021 עד,)2023 וצחי הנגבי (משנת 2023 ועד למועד סיום הביקורת,) לא הביא לקבינט המדיני-ביטחוני תפיסת ביטחון מעודכנת לצורך דיון והחלטה לגביה. תפיסת הביטחון הלאומי במדינות מערביות נבחרות בשונה מנשיאים ומראשי ממשלה במדינות מערביות שונות, הדרג המדיני בישראל מעולם לא אישר תפיסת ביטחון לאומי או אסטרטגיית ביטחון לאומי ולא פרסם מסמך תפיסה או אסטרטגיה - בשונה מנשיאים ומראשי ממשלה במדינות מערביות שונות, ובהן בריטניה, גרמניה, צרפת ויפן, הנוהגים לפרסם מסמכים אסטרטגיים רשמיים בנוגע לתפיסת הביטחון הלאומי של מדינותיהם ולחתום עליהם באופן אישי, ושלא כמו ארה"ב שבה אף מחויב הנשיא על פי חוק למסור לקונגרס דוח מקיף על אסטרטגיית הביטחון הלאומי, במדינת ישראל - המתמודדת עם אתגרים מיוחדים ומורכבים במישור הצבאי והמדיני כאחד - הדרג המדיני מעולם לא אישר תפיסת ביטחון לאומי או אסטרטגיית ביטחון לאומי ולא פרסם מסמך תפיסה או אסטרטגיה כאמור. מסמך כזה מציג את האתגרים של המדינה, את האינטרסים הלאומיים שלה ואת העקרונות להשגתם, לרבות באמצעות התאמת המשאבים לכך. מבקר המדינה | דוח מיוחד 17 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 פגיעה ביכולת ההכוונה של הדרג המדיני את צה"ל בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי רשמית ובעלת תוקף מחייב וההשפעה על תהליכים מרכזיים בצה"ל בהיעדרה של תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב, המגובה בהקצאת משאבים לאומיים בהתאם לסדרי עדיפויות, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולבצע בקרה ופיקוח עליו לוקה בחסר ובמקרים מסוימים אינה קיימת - לרבות בהיבטים של הכוונת התוכניות הרב-שנתיות של צה"ל וגופי הביטחון, קביעת תקציב הביטחון וסדרי העדיפויות למימושו, אישור שינויים ארגוניים משמעותיים בצה"ל ובגופי הביטחון ובהם שינוי סד"כ. במצב זה, אף שהדרג המדיני הוא הנושא באחריות לגורל המדינה, יש לו קושי לעצב את תהליכי התכנון המרכזיים בצה"ל ובכך הוא אינו מממש את מלוא אחריותו בנושא. צה"ל נדרש לתכנן את תוכניות העבודה שלו ואת בניין כוחו ללא תפיסת ביטחון לאומי - במבחן התוצאה, אף שהצבא נתון למרותו של הדרג המדיני, במצב שבו הדרג המדיני אינו מקיים תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי, אינו מאשר אותה רשמית ובכלל זה אינו מקצה משאבים לאומיים בהתאם לסדרי העדיפויות שנקבעו בה, צה"ל נדרש לתכנן את תוכניות העבודה שלו ואת בניין כוחו בעיקר בהתאם להבנתו את המצב. כך נמצא כי אף שהקבינט המדיני-ביטחוני אישר תר"ש של צה"ל - תר"ש גדעון, לשנים 2016 עד 2020, בינואר 2019 נכנס לתפקידו רמטכ"ל חדש, רא"ל)במיל('אביב כוכבי, שהחליט שתר"ש גדעון תסתיים בשנת 2019 ובשנת 2020 תחל תר"ש חדשה - תנופה; תר"ש תנופה עיצבה את צה"ל לטווח של לפחות חמש שנים, ואולם היא לא התבססה על תפיסת ביטחון לאומי רשמית שאמורה לשמש מצפן בראייה אסטרטגית ארוכת טווח שהיא בעלת תוקף מחייב ומגובה במשאבים הנדרשים למימושה; היא לא אושרה על ידי הדרג המדיני אף שבמסגרתה התקיימו שינויים ארגוניים משמעותיים כגון צמצום סד"כ טנקים; בשנת 2020 צה"ל הוציא לפועל תוכניות לשינוי סד"כ של פלטפורמות עיקריות ללא הכוונה של הדרג המדיני בראייה אסטרטגית ארוכת טווח הנגזרת מתפיסת ביטחון לאומי ועוד. גם גופי הביטחון הנוספים בנו מנגנוני עבודה להתמודדות עם מצב של היעדר של תפיסת ביטחון סדורה ורשמית - הם גוזרים את הדירקטיבה של הדרג המדיני ו"מלקטים"את התייחסויות הדרג המדיני באמצעות מנגנונים שונים על סמך פגישות עבודה עם הדרג המדיני, ניתוח מסמכים שונים כגון סיכומי דיונים, הערכות מצב אסטרטגיות ועוד, ולפיה בונים את תהליכי העבודה המרכזיים, כל אחד בדרכו. במצב זה, גוברים הסיכונים להיעדר הגדרה ברורה של האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל; להיעדר סנכרון והסדרה בין גופי הביטחון בנוגע לתחומי האחריות והסמכות; להיעדר קביעה מחייבת של הדרג המדיני לגבי סדרי העדיפויות לטיפול באיומים ובאתגרים; להיווצרות מרחב פרשנות עצמאי של כל גוף בנוגע לנדרש ולמצופה ממנו, דבר שעלול להוביל לסיטואציות של חוסר התאמה ואף סתירה ביחס למטרות שאינן מוצהרות באופן רשמי ופומבי של הדרג המדיני ולהחמצה של תהליכי עומק ואירועים משמעותיים המתרחשים בסביבה האסטרטגית, כגון היווצרות אזורי עיוורון לגבי איומים המצריכים מתן מענה, הערכת חסר או יתר של האיומים והאתגרים שעימם מתמודדת המדינה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 18 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הדבר עולה בקנה אחד גם עם דבריהם של בכירים בדרג המדיני ובדרג הביטחוני לשעבר, ובהם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שר האוצר בצלאל סמוטריץ,'שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן, ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'גדי איזנקוט, יו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של הכנסת לשעבר עפר שלח, ראשי המל"ל לשעבר אלוף (במיל)'יעקב עמידרור וד"ר איל חולתא, לפיהם גופי הביטחון בישראל קובעים את תוכניות העבודה שלהם, את בניין הכוח, את סדרי העדיפויות ואת הקצאת המשאבים בהתאם לראייתם ולא על פי תפיסת ביטחון סדורה של הדרג המדיני, והדרג המדיני מתקשה לאתגר את גופי הביטחון. אף בדוח ועדת נגל לבחינת תקציב מערכת הביטחון ובניין הכוח מדצמבר 2024 צוין כי הכיוונים המרכזיים בתוכניות העבודה של צה"ל מוכוונים בעיקר על ידי ראשי מערכת הביטחון, ואילו ההשפעה של הדרג המדיני אינה מספקת, והיא ממוקדת בתחומים מצומצמים מאוד, ובשלבים מאוחרים כשההשפעה כבר שולית. בניין כוחו של צה"ל, ללא הכוונה אסטרטגית ארוכת טווח שמתווה הדרג המדיני על בסיס תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית הקובעת סדרי עדיפויות ומגובה בהקצאת תקציבים בהתאם, עלול לגרום לפערים בכשירות ובמוכנות של צה"ל, בסד"כ, ועוד. פערים אלו, לרבות בנוגע לפלטפורמות עיקריות, לתחמושת קריטית ולכוח אדם, עלולים לגרום לנזקים שלתיקונם יידרשו שנים ואף ייתכנו להם השלכות גורליות בשעת חירום. יתרה מכך, במצב זה גובר הסיכון שצה"ל יכין את עצמו למימוש תוכניות אופרטיביות בעלות"היגיון מבצעי"מסוים, ואילו הדרג המדיני ידרוש ממנו לפעול בהתאם ל"היגיון מבצעי"אחר. יכולתו של הדרג המדיני לבצע תיאום בין גופי הביטחון לוקה בחסר - בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי רשמית ובעלת תוקף מחייב יכולתו של הדרג המדיני לבצע תיאום בין גופי הביטחון לוקה בחסר. במבחן התוצאה קיימים פערים בתיאום ובשיתוף הפעולה בין גופי הביטחון, דבר הפוגע במיצוי האופטימלי של יכולותיהם המשולבות, לרבות היכולות המודיעיניות והמבצעיות, ובהתמודדות גופי הביטחון עם אתגרי הביטחון הלאומי. קריסת עקרונות תפיסת הביטחון הלאומי הבלתי רשמית שהשתרשה בישראל באירועי 7.10 בשבת 7.10.23, בוקר חג שמחת תורה, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע רצחנית על מדינת ישראל. המתקפה כללה ירי של אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל וחדירה של אלפי מחבלים ליישובי עוטף עזה והסביבה ולמחנות צה"ל במרחב. מחבלי החמאס רצחו יותר מ1,200- אנשים, ובהם אזרחים, חיילים ואנשי כוחות הביטחון וההצלה; ביצעו מעשי אונס והתעללות אכזריים; וחטפו לרצועת עזה 251 בני אדם, כולל תינוקות וילדים. מתקפת הפתע הרצחנית על ישראל של ארגון הטרור חמאס ב7.10.23- המחישה קריסה באחת של שלושה עקרונות יסוד: ההרתעה, ההתרעה וההגנה, שהם שלושה מארבעת עקרונות היסוד שעליהם נשענת תפיסת הביטחון הלאומי הבלתי רשמית שהשתרשה בישראל. מידת מימוש העיקרון הרביעי - עקרון ההכרעה, שבמוקד מלחמת חרבות ברזל, טרם הובהרה נכון למועד סיום הביקורת. יודגש כי הסקירה להלן אינה קובעת את הסיבות שהביאו לקריסת עקרונות מבקר המדינה | דוח מיוחד 19 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 ההרתעה, ההתרעה וההגנה באירועי ה,7.10- וכי סקירה זו אינה באה להחליף ביקורת מקיפה אשר תצביע על ליקויים או תטיל אחריות על מי מהגופים או בעלי התפקידים המעורבים באירועי 7.10. מטרתה היא להעלות לדיון סוגיות בנוגע לקשר שבין תפיסת הביטחון הלאומי לאירועי 7.10. • הרתעה: ב7.10.23- חמאס פתח במתקפה נפשעת וחסרת תקדים על מדינת ישראל ובכך הופרכה למעשה ההנחה של צה"ל ושל הדרג המדיני, שאותה הציגו בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני חודשים ספורים לפני המתקפה וכן בתקשורת בשנים שקדמו למתקפה, ולפיה ארגון החמאס מורתע מעימות עם מדינת ישראל. • התרעה: ב7.10.23- גופי המודיעין לא סיפקו התרעה לגבי מתקפת חמאס, וישראל הופתעה מהמתקפה. זאת למרות היותה של ישראל מעצמה צבאית וטכנולוגית אזורית בעלת יכולות מודיעין מתקדמות וגופי מודיעין חזקים. • הגנה: ב7.10.23- חמאס פרץ את קווי ההגנה של ישראל כמעט באין מפריע וחדר ליישובי עוטף עזה והסביבה ולמחנות צה"ל במרחב. זאת אף שמערכת הביטחון בנתה בגבול רצועת עזה מערך הגנה שמבוסס על אוגדה מרחבית וסד"כ צבאי נוסף, חומה תת-קרקעית פיזית וטכנולוגית, מכשול עילי שכולל מערכת לעצירת רחפנים, מכשול ימי שכולל מערכת נשק נשלטת מרחוק, מערך מכ"מים ועוד. צה"ל)כמפקדה הכללית,(פיקוד הדרום ואוגדת עזה לא עמדו במשימת ההגנה בגבול עזה. • קריסת ההנחות של הדרג המדיני ושל הדרג הביטחוני-צבאי באירועי 7.10 o בדרג המדיני, ראשי הממשלה בנימין נתניהו ונפתלי בנט הצהירו כי החמאס מורתע, מרוסן ואינו חותר למלחמה. חודשים ספורים לפני מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס הבהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך דיון בנושא הערכת מצב של מבצע מגן וחץ)9.5.23(כי יש"לשמר את חמאס (שמורתע מאז'שומר החומות)'ככל הניתן, מחוץ לאירוע."ראש הממשלה בנימין נתניהו גם הצהיר כי"הם [חמאס] גילו שהם חסומים בזכות קיר הפלדה שבנינו להגנת אזרחי ישראל."הצהרות דומות בנוגע למכשול בגבול רצועת עזה נאמרו גם על ידי שר הביטחון לשעבר בני גנץ. o בדרג הביטחוני-צבאי, הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר סברו כי שילובן של טכנולוגיות מתקדמות בצה"ל ובשב"כ עם היכולות הקיימות יסייע להתריע על התקפה וליצור חומה מגינה מול אויבינו. הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'אביב כוכבי וראש אמ"ן לשעבר אלוף (במיל)'אהרון חליווה התבטאו גם הם בנוגע לכך שהחמאס מורתע, מרוסן ואינו חותר למלחמה, וחודש וחצי לפני המתקפה אף התייחס אלוף (במיל)'אהרון חליווה ל"אסטרטגיות החמאס להשארת רצ"ע [רצועת עזה] מתחת לסף עימות"במסגרת סקירה מודיעינית שנתן לקבינט. מבקר המדינה | דוח מיוחד 20 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 תפיסת הביטחון הלאומי במבט צופה פני עתיד בראי אירועי 7.10 ועמדות בנוגע לקריסת עקרונות ההרתעה, ההתרעה וההגנה - הצורך לבחון את תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל מן היסוד נוכח אירועי 7.10 עלה הן בדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו והן בדברי שר הביטחון לשעבר יואב גלנט כשלושה חודשים לאחר האסון. בדיון שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו ב10.1.24- בנוגע לתקציב הביטחון ובניין הכוח הביטחוני הוא ציין כי אירועי 7.10 הובילו לשינוי יסודי של הבנת הביטחון ותחושת הביטחון במדינת ישראל, וכי"שינוי זה ידרוש התאמה מן היסוד של תפיסת הביטחון הלאומי, ובתוך כך שינוי מהותי באופן בו אנו בונים את כוחנו הביטחוני לעתיד( "ההדגשה במקור.) במכתב ששלח שר הביטחון יואב גלנט לראש הממשלה בנימין נתניהו ב8.1.24- בנושא עדכון צורכי הביטחון של ישראל בראי המלחמה הוא ציין כי"אף שאיננו קרובים לסיומה של המלחמה... ניתן כבר לעמוד על מספר תובנות מובהקות שעלינו להפיק מאירועי ה7- באוקטובר 2023 ומהמלחמה עד כה. ביניהם: א. מלחמת"חרבות ברזל"תהווה נקודת מפנה בתפיסת הביטחון הלאומית של ישראל( "ההדגשה במקור.) יצוין כי גם במסמך שמסר משרד ראש הממשלה למשרד מבקר המדינה בתגובתו על ממצאי הביקורת בנושא"תפיסת הביטחון בראי ה7- באוקטובר - בחינה ראשונית"מאפריל 2024, צוין כי"מתקפת ה7- באוקטובר מחייבת בחינה מעמיקה של תקפות תפיסת הביטחון ודרך היישום של תפיסה זו בעשורים האחרונים"(ההדגשה אינה במקור.) צורך באיזון בין עקרונות תפיסת הביטחון הלאומי הבלתי רשמית - קריסת עקרונות ההרתעה, ההתרעה וההגנה ב7.10.23- היא גם תמרור אזהרה מהדהד בנושא קביעת האיזון הנכון שבין העקרונות, ובפרט בין עקרון ההתרעה לעקרון ההגנה. הישענות על התרעה ללא היערכות מספקת להגנה על גבולות המדינה עלולה להביא לתוצאות טרגיות ולהישנות אירועי 7.10. חקיקת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה,2025- ביוני 2025 - משרד מבקר המדינה מציין את חקיקתו של חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה2025- שחוקק ביוני 2025 לקראת סיום הביקורת ולאחר שליחת טיוטת הדוח להתייחסות הגורמים השונים. על פי חוק זה, עם כינונה של ממשלה חדשה, יגבש המל"ל את הצעת האסטרטגיה המדינית-ביטחונית של מדינת ישראל, שתתייחס להנחות היסוד בנוגע לאתגרים ולהזדמנויות המדיניים והביטחוניים הניצבים בפני מדינת ישראל, יפורטו בה האיומים והאתגרים ודירוגם וכן האמצעים והדרכים להתמודד עימם, לרבות הצגת חלופות לפירוט האמור. עוד נקבע בחוק כי הממשלה או הקבינט המדיני-ביטחוני יאשרו את האסטרטגיה המדינית- ביטחונית בתוך חמישה חודשים מיום כינון ממשלה חדשה, לאחר שהונחה לפניה הצעת אסטרטגיית הביטחון הלאומי שגיבש המל"ל והוצגו בפניה החלופות. מבקר המדינה | דוח מיוחד 21 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 על ראש הממשלה להוביל יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה, הנושאים באחריות לגורל המדינה, תהליך סדור של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי כתובה, להביא לאישורה ולתת לה תוקף רשמי. כמו כן, בהתאם לחוק המל"ל, על המל"ל לבחון את התפיסה ולהציע לה עדכונים; ועל ראש הממשלה בשיתוף הקבינט המדיני-בטחוני או הממשלה לדרוש ולהנחות את המל"ל להציג לפניהם את ממצאי בחינתו. מומלץ כי כאשר תגובש תפיסה זו, ראש הממשלה יבחן אותה עם הקבינט המדיני- ביטחוני או הממשלה באופן עיתי ובהתאם לצורך. זאת כחלק מיישום עקרון האחריותיות של הממשלה כלפי אזרחיה. עוד מומלץ כי תפיסת הביטחון הלאומי תכלול בין היתר את האינטרסים הלאומיים של המדינה, את יעדי-העל שלה, את האתגרים והאיומים העומדים בפניה, את היכולות הביטחוניות והאחרות לצורך מימוש היעדים וכן את סדרי העדיפויות נוכח המחסור התמידי במשאבים. תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון יחייב את הדרג המדיני לדון בסוגיות ביטחון לאומי מרכזיות, לקבל החלטות בנוגע לסדרי עדיפויות, לרבות מתוך שיקולי מדיניות, ולהקצות את המשאבים הנדרשים בראייה כוללת וצופת פני עתיד, תוך הבנת האתגרים והסיכונים אשר לא יקבלו מענה. תהליך סדור ועיתי כזה יוכל לסייע לדרג המדיני להתמודד עם הנטייה להסתמך בעיקר על ניסיון העבר; הוא יוכל לסייע לאזן בין מתן מענה ללחצים קצרי טווח ובין הסתכלות ארוכת טווח; הוא יסייע לתאם ציפיות בין הדרג המדיני למערכת הביטחון, שתידרש לבנות את תוכניות העבודה שלה ולקבל החלטות בהלימה לתפיסת הביטחון, לרבות בנוגע לסדרי כוחות (סד"כ) של כוח אדם, של פלטפורמות מרכזיות ושל אמצעי לחימה; הוא יסייע לתאם בין גופים (צה"ל, משרד הביטחון, גופים ביטחוניים, משרד האוצר ועוד) כמערכת שלמה ואחודה; יקנה ידע בנושאי הביטחון הלאומי וייצר שפה אחידה של מושגים ומונחים מקצועיים בדרג המדיני ובדרג הביטחוני. מומלץ כי לאחר שראש הממשלה יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה יגבשו תפיסת ביטחון לאומי רשמית, ראש הממשלה יפרסם אותה לציבור בחתימתו בכפוף לכללי החיסיון מתוך מחויבות לאזרחי ישראל. זאת כשם שמדינות מערביות שונות מפרסמות לציבור מסמכים אסטרטגיים רשמיים בנוגע לתפיסת הביטחון הלאומי שלהן. פרסום תפיסת ביטחון לאומי רשמית לציבור תשמש בסיס לדיון ציבורי בנושא הביטחון הלאומי ולפיקוח על יישום התפיסה. על ראש המל"ל לקיים את כל התהליכים הנדרשים כדי שהקבינט המדיני-ביטחוני ידון בהצעתו לעדכון תפיסת ביטחון לאומי, כדי שיקבל החלטה לגביה. תפיסת ביטחון לאומי שיבחן המל"ל ויניח בפני הקבינט תאפשר לדרג המדיני לקיים חשיבה ודיון בנוגע למוסכמות הביטחון הלאומי בראייה ארוכת טווח על בסיס האינטרסים הלאומיים החיוניים של המדינה, ערכיה, יעדיה וסדרי העדיפויות שלה. עוד מומלץ כי ראש המל"ל יבחן אם נדרשים לו משאבים נוספים לצורך מימוש תפקידו המוגדר בחוק"לבחון את תפיסת הביטחון הלאומי ולהציע לה עדכונים"כדי לסייע בגיבוש תפיסת הביטחון ויפעל לקבלתם. מבקר המדינה | דוח מיוחד 22 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 מומלץ כי לאחר שראש הממשלה יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה יגבשו ויאשרו את תפיסת הביטחון הלאומי הרשמית של מדינת ישראל, הם ישתמשו בה כמצפן להכוונת כלל גופי הביטחון לרבות צה"ל, ובכלל זה לקבלת החלטות בנושאי בניין הכוח והפעלתו, להקצאת תקציבים בהתאם לסדרי העדיפויות, לבדיקה אם התר"ש מגשימה את יעדי הביטחון הנדרשים בהתאם לתפיסה, לתיאום בין גופי הביטחון וליצירת שפה משותפת בין הדרג המדיני לגופי הביטחון. הדבר מקבל משנה חשיבות נוכח מלחמת חרבות ברזל והצורך להתאים את בניין כוחו של צה"ל לאתגרים הביטחוניים הקיימים ואלו המתהווים תוך הבנת הצרכים התקציביים וסדרי העדיפויות להקצאתם בראייה אסטרטגית כלל-משקית. מומלץ כי נוכח אירועי 7.10 ראש הממשלה יבחן יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה במסגרת גיבושה של תפיסת ביטחון לאומי סדורה את האיזונים הנכונים בין עקרון ההרתעה, עקרון ההתרעה ועקרון ההגנה, וכן את אופן התאמת מימושם של עקרונות אלה לנסיבות המשתנות ולמאפייני האיומים במציאות הקיימת והצפויה, מתוך הבנה שלא תמיד תהיה התרעה ו"קו המגע לעולם ייפרץ."גיבושה של תפיסת ביטחון עדכנית אינה יכולה להבטיח כי לא יישנו אירועים דוגמת אירועי 7.10. ואולם עצם קיומו של תהליך עיתי וסדור לבחינה של תפיסת הביטחון הלאומי העדכנית יסייע לדרג המדיני, בשילוב הדרג הביטחוני, לקיים תהליכי חשיבה עמוקים, לבחון הנחות יסוד, לברר לעומקן שאלות מהותיות, להגדיר יעדים ולבחון את היכולת לממשם, להקצות משאבים בהתאם, וליצור שיח ושפה משותפת בין הדרגים השונים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 23 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הניסיונות של הדרג המדיני ושל מערכת הביטחון לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי הן הדרג המדיני והן מערכת הביטחון ניסו לגבש תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל. הניסיונות העיקריים נעשו ב25- השנים האחרונות, ובעיקר בשנים 2017 עד 2021. ואולם חרף הניסיונות, הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה מעולם לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי רשמית. עמדות בכירים בדרג המדיני ובדרג הצבאי בנוגע לתפיסת הביטחון הלאומי "אירועי 7.10.2023 הובילו לשינוי יסודי של הבנת הביטחון ותחושת הביטחון במדינת ישראל. שינוי זה ידרוש התאמה מן היסוד של תפיסת הביטחון הלאומי, ובתוך כך שינוי מהותי באופן בו אנו בונים את כוחנו הביטחוני לעתיד" ראש הממשלה ח"כ בנימין נתניהו, בדיון בנוגע לתקציב הביטחון ובניין הכוח הביטחוני, ינואר 2024 מבקר המדינה | דוח מיוחד 24 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 ..."ניתן כבר לעמוד על מספר תובנות מובהקות שעלינו להפיק מאירועי ה7- באוקטובר 2023 ומהמלחמה עד כה. ביניהם: א. מלחמת'חרבות ברזל'תהווה נקודת מפנה בתפיסת הביטחון הלאומית של ישראל" ... שר הביטחון דאז יואב גלנט, מכתבו לראש הממשלה, ינואר 2024 "חשוב שיהיה לכל זירה מצפן מדיני-ביטחוני, שהוא מהווה תפיסה ומכווין את צה"ל ואת גופי הביטחון, ובכלל זה את הכנתן של תוכניות אופרטיביות ותהליכים סדורים של בניין כוח רב-שנתי. בהינתן מצב שבו אין מצפן מדיני-ביטחוני לכל זירה שקובע סדרי עדיפויות, תורם לקבלת החלטות ומכווין את צה"ל ואת גופי הביטחון, קשה לדרג המדיני לאתגר את המערכות הביטחוניות ובסוף צה"ל, שהוא גוף דומיננטי מאוד, מוביל את הביטחון הלאומי" ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, בפגישתו עם צוות הביקורת, מרץ 2024 "מטרתה של תפיסת ביטחון היא להכווין את צה"ל ואת גופי הביטחון ולהכתיב להם דפוסי עבודה. הדרג המדיני לא גיבש תפיסת ביטחון, והוא מתקשה לנהל ולאתגר את הדרג הצבאי" ח"כ ושר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן, בפגישתו עם צוות הביקורת, ינואר 2024 "ללא תפיסת ביטחון הדרג המדיני מתקשה לאתגר את צה"ל ולבחון את תקציב הביטחון בראי ההכוונה של הדרג המדיני... תפיסת ביטחון היא כלי חשוב שיכול לסייע לדרג המדיני. בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני הצבא מעלה לדיון את החלופות שהוא מעוניין בהן, ולכן נוצר מצב בעייתי שבו הקבינט הוא לרוב תוצאתי" שר האוצר וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני בצלאל סמוטריץ,'בפגישתו עם צוות הביקורת, יולי 2024 "עלינו לתקף את תפיסת הביטחון ולהפוך אותה למסמך מכונן שישמש'מצפן'בפני מקבלי ההחלטות. זהו לקח מה7.10- להתמודדות עם האיומים הפרוסים בפני המדינה" ח"כ ושר הביטחון לשעבר בני גנץ, בתגובתו על ממצאי הביקורת, נובמבר 2024 "היעדר התפיסה הוא ליקוי מתמשך. הדרג המדיני לדורותיו'בורח מאחריות'לספק מעטה תפיסתי, ובהיעדר אסטרטגיה הדרג המדיני משחרר את עצמו מחשיבה ומאחריות" ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל)במיל('גדי איזנקוט, בפגישתו עם צוות הביקורת, יולי 2024 מבקר המדינה | דוח מיוחד 25 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 "בפועל לא נקבעה בישראל תפיסת ביטחון מכיוון שלדרג המדיני לדורותיו נוח פוליטית שלא להכריע בסוגיות משמעותיות, דוגמת סוגיית הפלסטינאים. נוח יותר לפוליטיקאים לחיות באזור אפור ולא לאסוף מידע וידע, לחשוב ולהתמודד עם המצב... צה"ל מעצב תוכניות עבודה בעצמו, ללא הכוונה של הדרג המדיני הנבחר, ובכלל זה מגדיר סדרי עדיפויות וקובע את תמהיל התקציבים והמשאבים" ח"כ לשעבר ויו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לשעבר עפר שלח, בפגישתו עם צוות הביקורת, ינואר 2024 תפיסת ביטחון קובעת יעדים אסטרטגיים וסדרי עדיפויות; מסייעת לתיאום בין גופי הביטחון; משמשת מצפן לבניין הכוח של צה"ל ושל יתר גופי הביטחון ולהפעלת כוח על ידיהם; תומכת בקבלת החלטות מתוך הבנת יכולות הצבא והתאמת המטרות לאמצעים; יוצרת שפה משותפת בין הדרג המדיני לגופי הביטחון; ותומכת בקבלת החלטות לגבי הקצאת התקציב. תפיסת ביטחון לאומי חשובה במיוחד למדינת ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, עקב היותה מוקפת אויבים ומצויה במלחמת קיום מתמשכת. מאז קום המדינה נעשו ניסיונות הן על ידי הדרג המדיני הן על ידי מערכת הביטחון לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי, ניסיונות שממחישים את הבנתם כי הדבר חשוב ונדרש למדינת ישראל. בין הניסיונות הרשמיים הבולטים - גיבוש תפיסת ביטחון עדכנית לישראל משנת 1998 ביוזמת שר הביטחון דאז יצחק מרדכי ובריכוז מנכ"ל משרד הביטחון דאז דוד עברי; גיבוש תפיסת הביטחון של ישראל והתאמתה למציאות המשתנה בשנת 2006 ביוזמת שר הביטחון דאז שאול מופז ובראשות השר לשעבר, דן מרידור; גיבוש תפיסת הביטחון של ישראל והתאמתה למציאות העדכנית בשנת 2017 על פי מינוי מנכ"ל משרד הביטחון דאז האלוף (במיל)'אודי אדם את סגן הרמטכ"ל דאז האלוף יאיר גולן וגיבוש תפיסת ביטחון ועקרונות למדיניות ביטחון בשנת 2021 על ידי האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון לבקשת מנכ"ל משרד הביטחון דאז אלוף (במיל)'אמיר אשל. ואולם ראשי הממשלה, הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה מעולם לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי רשמית ולא פרסמו לציבור מסמך בנוגע לאסטרטגיית הביטחון הלאומי של המדינה, כנהוג במדינות מערביות שונות, כגון ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת ויפן. זאת בין היתר משום שתפיסה רשמית מחייבת את הדרג המדיני לקבוע סדרי עדיפויות, לעיתים גם בנושאים שנויים במחלוקת שהוא אינו מעוניין להכריע לגביהם, וכן מייצרת אחריותיות )Accountability(של הדרג המדיני כלפי אזרחי המדינה. אף שראש הממשלה בנימין נתניהו יזם כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל בשנים 2018 - 2017 ופעל להטמעתה באמצעות הצגתה לקבינט המדיני-ביטחוני ולגופי הביטחון ולעדכונה ולמתן דירקטיבות לגופי הביטחון על בסיס תפיסתו, הוא לא סיים את אשר החל ולא הביא לידי אישור תפיסת ביטחון לאומי רשמית למדינת ישראל ואף לא הביא לקבלת החלטה מחייבת בנוגע לאבן היסוד של יישום התפיסה - שינוי בסדרי מבקר המדינה | דוח מיוחד 26 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 העדיפויות הלאומיים והקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים; זאת, חרף החשיבות שהוא ייחס לנושא והעובדה שהוא עצמו הכיר בצורך שבו. בכך הוא לא מימש את אחריותו בנושא ותפיסתו נותרה ללא יכולת לממשה כהלכה וללא תוקף מחייב. בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי מאושרת רשמית ובעלת תוקף מחייב, שמגובה בהקצאת משאבים לאומיים בהתאם לסדרי עדיפויות, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולפקח עליו לוקה בחסר ובמקרים מסוימים לא קיימת. אף בדוח ועדת נגל לבחינת תקציב מערכת הביטחון ובניין הכוח מדצמבר 2024 צוין כי הכיוונים המרכזיים בתוכניות העבודה של צה"ל מוכוונים בעיקר על ידי ראשי מערכת הביטחון, ואילו ההשפעה של הדרג המדיני אינה מספקת, ממוקדת בתחומים מצומצמים מאוד, ובשלבים מאוחרים כשההשפעה כבר שולית. במצב זה, אף שהדרג המדיני הוא האחראי לגורל המדינה, יש לו קושי לעצב את תהליכי התכנון המרכזיים בצה"ל. במבחן התוצאה צה"ל נדרש לתכנן את תוכניות העבודה שלו ואת בניין הכוח שלו בעיקר בהתאם לאופן שבו הוא מבין את המצב או על פי דירקטיבות הדרג המדיני, שעשויות להשתנות עם החילופים התכופים של ממשלות ישראל ואינן נשענות על תפיסת ביטחון סדורה. גם גופי ביטחון אחרים בנו מנגנוני עבודה להתמודדות עם מצב של היעדר תפיסת ביטחון סדורה ורשמית - הם גוזרים את הדירקטיבה של הדרג המדיני המכהן ו"מלקטים"את התייחסויותיו, ולפיה בונים את תהליכי העבודה המרכזיים, כל גוף בדרכו. במצב זה, גוברים הסיכונים להיעדר הגדרה ברורה של האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל; להיעדר סנכרון והסדרה בין גופי הביטחון בנוגע לתחומים שבאחריותם ובסמכותם; להיעדר קביעה מחייבת של הדרג המדיני בנוגע לסדרי העדיפויות לעניין ההתמודדות עם איומים ואתגרים; להיווצרות מרחב פרשנות עצמאי של כל גוף לגבי הנדרש והמצופה ממנו, דבר שעלול להוביל לסיטואציות של חוסר התאמה ואף סתירה בנוגע למטרות שאינן מוצהרות באופן רשמי ופומבי של הדרג המדיני ולהחמצה של תהליכי עומק ואירועים משמעותיים המתרחשים בסביבה האסטרטגית, כגון היווצרות אזורי עיוורון לגבי איומים המצריכים מתן מענה, הערכת חסר או יתר של האיומים והאתגרים שעימם מתמודדת המדינה. ייתכן שאילו היה מתקיים תהליך עיתי וסדור של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי ואישורה באופן רשמי, הדרג המדיני והדרג הביטחוני היו מקיימים תהליכי חשיבה סדורים ודנים ומכריעים בשאלות יסוד ביטחוניות כגון הגישה העקרונית להתמודדות עם איומים רב-זירתיים בגבולות המדינה והרחק ממנה, וזאת תוך הבנת המגבלות של ההישגים האפשריים במלחמה א-סימטרית וההשפעה של מלחמות ארוכות על חוסנה של המדינה, הבנת רמת הכשירות והמוכנות של צה"ל ושל יתר גופי הביטחון בטווח המיידי ובטווח הארוך, הבנת הפערים ככל שקיימים ביכולת לתת מענה על איומים והמשמעויות הנובעות מכך ועוד. כפועל יוצא מכך, כנגזרת מגיבוש תפיסת ביטחון לאומי, ייתכן שהייתה מוגדרת אסטרטגיה אחרת לגבי אופן ההגנה על גבולות המדינה, לרבות לגבי הסד"כ הנדרש ואופן הפעלתו, אשר היו מביאים את צה"ל להיערכות טובה יותר בהגנה על גבול עזה ב- 7.10.23. על ראש הממשלה להוביל יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה תהליך סדור של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי כתובה; שבמסגרתו הם יקבעו בין היתר את האינטרסים הלאומיים של המדינה בהיבטים ביטחוניים, מדיניים, כלכליים וחברתיים-תרבותיים, את יעדי-העל שלה ואת סדרי העדיפויות שלה בראייה כוללת; ולאחר מכן עליהם לאשר את תפיסת הביטחון הלאומי ולתת לה תוקף רשמי. עוד מומלץ כי ראש הממשלה יפרסם לציבור בחתימתו את תפיסת הביטחון הלאומי הרשמית, זאת כחלק מיישום עקרון מבקר המדינה | דוח מיוחד 27 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 האחריותיות של הממשלה כלפי אזרחיה. נוסף על כך, מומלץ כי תפיסת הביטחון הלאומי שתאושר תשמש את הדרג המדיני בין היתר לקבלת החלטות בנושאי בניין הכוח והפעלתו והקצאת משאבים. מתקפת הפתע הרצחנית על ישראל של ארגון הטרור חמאס ב7.10.23- המחישה קריסה באחת של שלושה עקרונות היסוד: ההרתעה, ההתרעה וההגנה, שהם שלושה מארבעת עקרונות היסוד של תפיסת הביטחון הבלתי רשמית שהשתרשה בישראל המבוססת על משנתו של דוד בן-גוריון. קריסת העקרונות היא תמרור אזהרה מהדהד בנושא האיזונים שבין העקרונות, ובפרט בין עקרון ההתרעה לעקרון ההגנה. הישענות על התרעה ללא היערכות מספקת להגנה על גבולות המדינה עלולה להביא לתוצאות טרגיות ולהישנות אירועי 7.10, ואף חמור מכך. משרד מבקר המדינה ממליץ כי נוכח אירועי 7.10, ראש הממשלה יבחן יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה, במסגרת גיבושה של תפיסת ביטחון לאומי סדורה, את האיזונים הנכונים בין עקרון ההרתעה, עקרון ההתרעה ועקרון ההגנה, וכן את אופן התאמת מימושם של עקרונות אלה לנסיבות המשתנות ולמאפייני האיומים במציאות הקיימת והצפויה, מתוך הבנה שלא תמיד תהיה התרעה ו"קו המגע לעולם ייפרץ."גיבושה של תפיסת ביטחון עדכנית אינה יכולה להבטיח כי לא יישנו אירועים דוגמת אירועי 7.10. ואולם עצם קיומו של תהליך עיתי וסדור לבחינה של תפיסת הביטחון הלאומי העדכנית יסייע לדרג המדיני, בשילוב הדרג הביטחוני, לבחון הנחות יסוד, לברר לעומקן שאלות מהותיות כגון האם האויב מורתע והאם המודיעין מספק, להגדיר יעדים ולבחון את היכולת להשיגם, לנהל סיכונים ולהגדיר מהו הסיכון השיורי שמדינת ישראל יודעת להתמודד איתו, להקצות משאבים בהתאם לכך וליצור שיח ושפה משותפת בין הדרגים השונים. יצוין כי לקראת סיום הביקורת ולאחר שנשלחה טיוטת הדוח להתייחסות נחקק ביוני 2025 חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה.2025- על פי חוק זה, עם כינונה של ממשלה חדשה, יגבש המל"ל את הצעת האסטרטגיה המדינית-ביטחונית של מדינת ישראל, שתתייחס להנחות היסוד בנוגע לאתגרים ולהזדמנויות המדיניים והביטחוניים הניצבים בפני מדינת ישראל, יפורטו בה האיומים והאתגרים ודירוגם וכן האמצעים והדרכים להתמודד עימם, לרבות הצגת חלופות לפירוט האמור. עוד נקבע בחוק כי הממשלה או הקבינט המדיני-ביטחוני יאשרו את האסטרטגיה המדינית-ביטחונית בתוך חמישה חודשים מיום כינון ממשלה חדשה, לאחר שהונחה לפניה הצעת אסטרטגיית הביטחון הלאומי שגיבש המל"ל והוצגו בפניה החלופות. מבקר המדינה | דוח מיוחד 29 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל מבוא הביטחון הלאומי עוסק בעיקרו בהבטחת קיומה של המדינה, בשלמותה הטריטוריאלית, בריבונותה, בהגנה על האינטרסים הלאומיים שלה ובהגנה על תושביה. תפיסת הביטחון הלאומי היא מושג רווח בשיח הביטחוני בישראל, אולם קיימת שונּות בנוגע להגדרתו, למהותו ולשימושים המיוחסים לו. תפיסת הביטחון הלאומי לעניין דוח זה6 כוללת הן עקרונות תורתיים והן עקרונות אסטרטגיים המגדירים את מוסכמות הביטחון הלאומי בראייה ארוכת טווח על בסיס האינטרסים הלאומיים החיוניים של המדינה, ערכיה ויעדיה, והן את הגישה הכוללת להפעלה ולמיצוי של כלי העוצמה הלאומית, בדגש על הכלים הצבאיים7, שיאפשרו להשיג את היעדים בנסיבות הקיימות, הצפויות והאפשריות. העקרונות האסטרטגיים בתפיסה)אסטרטגיית הביטחון הלאומי(יכולים להתעדכן בהתאם לדגשים המיוחדים של כל ממשלה. עם זאת, העקרונות התורתיים בתפיסת הביטחון הלאומי נותרים לרוב על כנם גם כאשר ממשלות מתחלפות. נכון למועד סיום הביקורת, למדינת ישראל אין תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב. במשך השנים השתרשה תפיסתו של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון כתורה שבעל פה וכתפיסת הביטחון הבלתי רשמית של מדינת ישראל8. סוגיית תפיסת הביטחון הלאומי עלתה בדברי ההקדמה לדוח הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון ( 2006להלן - ועדת וינוגרד) מינואר 92008. בהקדמה צוין" :נראה לנו כי אחד הכשלים העיקריים של ישראל היה חוסר הנכונות שלה לעדכן את תפיסתה המדינית-ביטחונית (במובן הרחב,) בצורה שתשקף בצורה אמינה את מכלול עוצמתה של ישראל ואת מגבלותיה." אירועי שבת 7.10.23, חג שמחת תורה)להלן גם - אירועי,(7.10 והשפעותיהם הגורליות מחייבים לבחון, בין היתר, את תפיסת הביטחון הבלתי רשמית שהשתרשה במדינת ישראל, את העיסוק של הדרג המדיני בתפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ואת הצורך בגיבוש ובאישור תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית. 6 הגדרת תפיסת הביטחון לעניין דוח זה מבוססת על העקרונות המשותפים להגדרות השונות. 7 מלבד הכלים הצבאיים כוללים כלי העוצמה הלאומית כלים מדיניים, כלכליים וחברתיים-תרבותיים. לעניין דוח זה הדגש הוא על הכלים הצבאיים. 8 ראו בהמשך. 9 הדוח הסופי של הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון ( 2006מלחמת לבנון השנייה,) בראשות הד"ר אליהו וינוגרד (ינואר.)2008 מבקר המדינה | דוח מיוחד 6 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 פעולות הביקורת בחודשים דצמבר 2023 עד יולי 2024 ובבדיקות השלמה שהתקיימו מאפריל 2025 עד יוני 2025 בחן משרד מבקר המדינה את הניסיונות המרכזיים שנעשו לגיבוש ולאישור של תפיסת ביטחון לאומי בישראל, ובכלל זה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לשעבר דן מרידור (ביוזמת שר הביטחון לשעבר שאול מופז,) מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר דוד עברי (ביוזמת שר הביטחון לשעבר יצחק מרדכי,) המטה לביטחון לאומי (המל"ל,) סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף (במיל)'יאיר גולן (על פי מינוי מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אלוף (במיל)'אודי אדם,) האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון (לבקשת מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אלוף (במיל)'אמיר אשל.) כמו כן, בחן משרד מבקר המדינה את האופן שבו המל"ל מממש את תפקידו בנוגע לתפיסת הביטחון, את ההכוונה של צה"ל על ידי הדרג המדיני בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב, וההשפעה על תהליכים מרכזיים בצה"ל, את הקשר שבין תפיסת ביטחון לאומי לאירועי 7.10, את תפיסת הביטחון הלאומי במדינות מערביות נבחרות וכן ספרות מקצועית בנושא. הביקורת נעשתה במל"ל - במשרד ראש הממשלה, ובמשרד הביטחון - בלשכת שר הביטחון, בלשכת מנכ"ל המשרד ובאגף הביטחוני-מדיני. בדיקות השלמה נעשו במזכירות הממשלה; בצה"ל10; במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן - המוסד;) ובשירות הביטחון הכללי (להלן - שב"כ.) במסגרת הביקורת התקיימו פגישות עם בעלי התפקידים האלה (לפי סדר האלף-בית של שמות המשפחה:) ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'גדי איזנקוט; ראש המל"ל לשעבר פרופ'עוזי ארד; המזכיר הצבאי של ראש הממשלה לשעבר אלוף אבי בלוט; אלוף (במיל)'פרופ'יצחק בן-ישראל; ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת; ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט; סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף (במיל)'יאיר גולן; ח"כ ושר הביטחון לשעבר בני גנץ; יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וח"כ לשעבר צבי האוזר; אלוף (במיל)'גרשון הכהן; ראש המל"ל לשעבר ד"ר איל חולתא; ראש המל"ל לשעבר, יוסי כהן; שר הביטחון לשעבר ח"כ אביגדור ליברמן; השר לשעבר דן מרידור; שר האוצר וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני בצלאל סמוטריץ; ראש המל"ל לשעבר אלוף (במיל)'יעקב עמידרור; ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון לשעבר זהר פלטי; יו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת11 (להלן - ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח) וח"כ לשעבר עפר שלח. 10 בצה"ל - התקבלה תגובתו בכתב על ממצאי הביקורת. 11 6 ועדה שעיסוקה פיקוח ובקרה על מדיניות החוץ של המדינה, כוחותיה המזוינים וביטחונה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 7 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 7 ועדה שעיסוקה פיקוח ובקרה על מדיניות החוץ של המדינה, כוחותיה המזוינים וביטחונה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 31 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הצורך בגיבוש תפיסת ביטחון סדורה ומאושרת באופן רשמי "בהעדר תורת ביטחון[7], כאשר חברה פועלת באופן פרגמאטי, על ידי פתירת בעיות העולות מעצמן, נעשה כל מאורע לסוגיה בפני עצמה. אנרגיה רבה מבוזבזת כדי להחליט היכן אנו נמצאים, יותר מאשר לאן אנחנו הולכים. כל מאורע מסווג בפני עצמו והמומחים דנים בו תחת מועקות הקשיים המיוחדים לו, בלי לשים לב לזיקתו למאורעות) ".הנרי קיסינג'ר - לשעבר היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב8( ועדת וינוגרד)הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון,(2006 שפרסמה את ממצאיה בינואר 2008, מצאה חוסרים חמורים בחשיבה ובתכנון אסטרטגיים בדרג המדיני והצבאי. הוועדה המליצה כי הדרג המדיני ידרוש וינחה על פיתוח מסמכי יסוד אסטרטגיים בנושאים מדיניים-ביטחוניים מרכזיים ויאשר אותם, תוך תכלול לראייה מדינית-ביטחונית כוללת, כגון מהות ההרתעה מול מדינות וגורמים לא מדינתיים בעלי תרבויות שונות, והמובנים המשתנים של ניצחון ושל הכרעה במלחמות עם גורמים אלה. ועדת וינוגרד ציינה בין היתר כי מסמכי היסוד האסטרטגיים צריכים להיות נידונים ומאושרים על ידי פורומים ממשלתיים מתאימים, ובראשם ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ, וכי דיון בהם הוא גם דרך טובה לקדם דפוסים של חשיבה אסטרטגית בממשלה, על ועדותיה. בתחילת 2008 החליטה הממשלה9 לאמץ את עיקרי דוח ועדת וינוגרד ולפעול ליישום ההמלצות הקבועות בו במהירות ומתוך הכרה בחשיבותו העליונה. כחצי שנה לאחר פרסום הדוח הסופי של ועדת וינוגרד נחקק חוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח2008- )להלן - חוק המל"ל(ובו נקבע כי מתפקידי המל"ל, שהוא גוף מטה לראש הממשלה ולממשלה בענייני החוץ והביטחון של ישראל, לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים. נוסף על כך, הצורך בגיבוש תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית למדינת ישראל עלה הן בדוחות של ועדות ציבוריות והן בדבריהם של בעלי תפקידים בכירים בדרג המדיני ובדרג הביטחוני. להלן דוגמאות מרכזיות: 1. בדוח ועדת לוקר)הוועדה לבחינת תקציב הביטחון(10 מיוני 2015 צוין כי מדינת ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון, ו"יש צורך שהתשתית לעיצוב מערכת הביטחון ותקציבה, תשען על תפיסת הביטחון הרלוונטית למדינת ישראל, שממנה נובעות תכניות בניין הכוח ותפיסת ההפעלה שלו."הוועדה המליצה לממשלת ישראל לפעול לגיבוש"מצע אסטרטגי חיוני זה,"נוכח המציאות הביטחונית הדינמית שאיתה מתמודדת מדינת ישראל. 7 כאמור, תפיסת הביטחון הלאומי כוללת עקרונות תורתיים ועקרונות אסטרטגיים. 8 Henry Kissinger, Problems of National Strategy: A Book of Readings, New York: Frederick A Praeger 1965).) צוטט בהטכניון, מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, אסטרטגיית-על למדינת ישראל עיונים וכיוונים (מאי .)2017 9 החלטת ממשלה מס" ,3115 'הוועדה לבדיקת ארועי המערכה בלבנון ") 2006ועדת וינוגרד- ("הצגת עיקרי ההמלצות של הדו"ח הסופי.10.2.08 ," 10 הוועדה לבחינת תקציב הביטחון שמינה ראש הממשלה במאי 2014, בראשות אלוף)במיל('יוחנן לוקר. דוח הוועדה הוגש לראש הממשלה ביוני 2015. המלצות הוועדה לא נידונו על ידי הממשלה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 32 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 2. בדוח ועדת נגל (הוועדה לבחינת תקציב מערכת הביטחון ובניין הכוח)12 מדצמבר 2024 צוין כי ראש הממשלה וצוותו חייבים לגבש תפיסת ביטחון לאומי עם כניסתם לתפקיד, וכי על הקבינט המדיני- ביטחוני לפרסם נוסח שיהיה מצפן אסטרטגי עבור מערכת הביטחון וראשית הצירים למעשה התכנון. עוד צוין כי יש לעדכן את תפיסת הביטחון הלאומי בכל פעם שמתחלפת ממשלה או כשחל שינוי מהותי במצב. יצוין כי בינואר 2025 הועבר דוח ועדת נגל לראש הממשלה שציין כי"נלמד את הדוח ונביא אותו להחלטות." 3. בדוח ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנושא התוכנית הרב-שנתית של צה"ל (להלן - תר"ש) גדעון13 מספטמבר 2017 צוין כי תר"ש גדעון מעוצבת כמעט כולה בעבודת מטה של הצבא עצמו, ללא תפיסת ביטחון מאושרת וידועה למדינת ישראל, וכי הוועדה סבורה שיש לתקן כשל זה. 4. ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'גדי איזנקוט מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי בשנת 2015, בהיותו רמטכ"ל, הוא פרסם מסמך סודי וגרסה פומבית בנושא אסטרטגיית צה"ל, זאת מאחר שלא היה מבחינתו מצפן אסטרטגי להכוונת תהליכים מרכזיים בצה"ל, לרבות בניין הכוח והפעלת כוח. עוד מסר ח"כ איזנקוט כי ביולי 2024 הוא וח"כ יואל)יולי(אדלשטיין, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, הגישו ליו"ר הכנסת את הצעת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ד,2024- שנועדה להתוות כללים ועקרונות מנחים לממשלה לגבי גיבוש אסטרטגיית הביטחון הלאומי. בהצעת החוק צוין כי ההיערכות והמוכנות לאתגרי הביטחון הלאומי של מדינת ישראל מצריכות ראייה מדינית רחבה, תיאום בין כלל הגופים האחראים לביטחון הלאומי, תכנון ארוך טווח, יכולת לבחון בצורה ביקורתית מפעם לפעם את הנחות היסוד המובילות את מקבלי ההחלטות ועוד. כן צוין כי במדינת ישראל לא גובש עד היום נוהג להגדרה של אסטרטגיית הביטחון הלאומי ולעדכונה, וכי מטרתו של החוק היא למלא את החסר באמצעות הטלת חובה על כל ממשלה, בסמוך להקמתה, לגבש נייר מדיניות המפרט את אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ישראל ולעדכנו בכל שנה. יצוין כי לקראת סיום הביקורת ולאחר שנשלחה טיוטת הדוח להתייחסות, נחקק ביוני 2025 חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה.2025- 5. השר לשעבר דן מרידור, שעמד בשנים 2004 עד 2006 בראש הוועדה לבחינת תפיסת הביטחון של ישראל והתאמתה למציאות המשתנה)להלן - ועדת מרידור,(מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון יסייע להתמודד עם הנטייה להסתמך בעיקר על ניסיון העבר ועל המציאות המוכרת. כמו כן, הוא יסייע לקבל החלטות על סמך המציאות הרציונלית, ומתוך הבנה שיכולות הצבא הן לא בלתי מוגבלות, ויש להתאים את המטרות לאמצעים. מר מרידור ציין כי שגיאות תמיד תהיינה, אך קיומה של תפיסה מקטין את הסיכוי להתרחשותן. מר מרידור הוסיף כי בהיעדר תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון שתאושר רשמית ותתעדכן מפעם לפעם, עלולים להיווצר כשלים, כגון היערכות של מדינת ישראל למלחמות לא רלוונטיות, פיתוח אמצעי לחימה שאין די תקציב לרכוש 12 ועדה שמינה ראש הממשלה באוגוסט 2024 בראשות תא"ל)במיל('יעקב נגל, שנועדה לבחון ולגבש המלצות בנוגע לצורכי בניין הכוח ולתקציב הביטחון נוכח אירועי 7.10 ומלחמת חרבות ברזל. 13 דוח מיוחד של ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מספטמבר 2017. מבקר המדינה | דוח מיוחד 33 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 אותם)כפי שאירע בפרויקט הלביא, בתותח ה"שולף"ועוד,(הקצאת תקציב בחסר או בעודף לגופי הביטחון, והעדפת מתן מענה ללחצים בטווח הקצר על פני הסתכלות ארוכת טווח. 6. ראש המל"ל לשעבר אלוף (במיל)'יעקב עמידרור מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי אף שתפיסת ביטחון כתובה אינה מתכון לקבלת החלטות שאפשר"לשלוף"כשנדרש למצוא פתרונות, נכון לגבש תפיסת ביטחון שתגדיר עקרונות שהם בבחינת אבני בניין מרכזיות לתפיסת ביטחון. זאת נוכח פערי ידע מקצועיים שקיימים בכל הדרגים, ובמטרה לייצר שפה אחידה של מושגים ומונחים מקצועיים ולהקנות ידע בסיסי שישמש להדרכה ולהכשרה של בעלי תפקידים שעוסקים בנושא, לרבות בדרג המדיני ובדרג הצבאי. מר עמידרור ציין כי תפיסת הביטחון עוסקת בין היתר באתגרים ובהישג הרצוי, ובכך היא יוצרת שפה משותפת בין הדרג המדיני לגופי הביטחון. בתגובתו מדצמבר 2024 על ממצאי הביקורת ציין מר עמידרור כי להבנתו תועלתה של תפיסת ביטחון היא בעיקר"כנייר לימודי לנכנסים למערכת לשלב קבלת ההחלטות ולכאלה שעוסקים בבניין הכח,"וכי "תורה שבכתב מאפשרת לימוד מעמיק יותר בצד יכולת טובה יותר לפקח על העושים במלאכה, כי יש רפרנס לרצוי ואפשר לבחון אותו מול המצוי." 7. ראש המל"ל לשעבר מר יוסי כהן מסר למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2024 כי נדרשת תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל, והדבר חיוני מאוד, וכי תפיסת ביטחון לאומי נכון שתשלב חזון עם פרקטיקה שכוללת הגדרת יעדים. עוד מסר כי תפיסת ביטחון לאומי צריכה להיות מאושרת על ידי הממשלה או הקבינט המדיני- ביטחוני, ולכל הפחות עליה להיות"צו"של ראש הממשלה. כמו כן, יש לבחון את תפיסת הביטחון באופן עיתי. 8. ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת מסר למשרד מבקר המדינה ביוני 2024 כי לתפיסת ביטחון לאומי יש חשיבות"הן לנוכח המספר העצום של האתגרים והצורך בתיעדופם לאור מגבלת המשאבים והן לצורך הכוונת המאמצים המשלימים." 9. ח"כ לשעבר עפר שלח, שכיהן בעבר כיו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח, מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי קביעת תפיסת הביטחון חשובה לא רק בשל הימצאותו של מסמך תפיסה, אלא בעיקר בשל התהליך הנלווה לגיבושו של מסמך כזה. גיבוש מסמך כאמור מחייב את הדרג המדיני הנבחר לדון בסוגיות ביטחון לאומי מרכזיות, ובכלל זה בסדרי העדיפויות ובמטרות לעומת המצב בפועל; לרכוש ידע; ולתאם בין מערכת שלמה של גופים (משרד האוצר, משרד הביטחון, צה"ל, גופי כלכלה ועוד) בראייה אחודה של תפיסת ביטחון לאומי. עוד מסר מר שלח כי תפיסת הביטחון היא אבן יסוד, אך אינה חוברת הדרכה. היא קובעת את גבולות השיח - מה נחוץ לביטחון המדינה וכיצד לעשות זאת, חיונית לצורך קביעת תקציב ועוד. 10. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט מסר למשרד מבקר המדינה במרץ 2024 כי חשוב שיהיה לכל זירה מצפן מדיני-ביטחוני אשר קובע סדרי עדיפויות, תורם לקבלת החלטות, ואף יש בו כדי לסייע לדרג המדיני לאתגר את צה"ל. מבקר המדינה | דוח מיוחד 34 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 11. שר הביטחון לשעבר בני גנץ ציין בתגובתו על ממצאי הביקורת בדצמבר 2024 כי"עלינו לתקף את תפיסת הביטחון ולהפוך אותה למסמך מכונן שישמש'מצפן'בפני מקבלי ההחלטות. זהו לקח מאירועי 7.10 להתמודדות עם האיומים הפרוסים בפני המדינה." 13. ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון14 מר דרור שלום מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2024 כי קיים חוסר תיאום בין המציאות המשתנה, המעשה המדיני והמענה הצבאי-ביטחוני, וכן יש אתגר גדול בנוגע לתיאום בין גופי הביטחון. ראש האגף ציין כי הכול צריך להתחיל מתפיסת ביטחון לאומית בראייה כוללת וסדורה, אשר נכון כי תגובש במסמך כתוב אשר יתוקף על ידי כל ממשלה נבחרת עם כניסתה לתפקיד. מר שלום הוסיף כי סדרי העדיפות של המדינה צריכים להיקבע על ידי הדרג המדיני, ולא על ידי הדרג הצבאי. לתפיסתו" ,אנשי ביטחון/צבא"אינם מדינאים, והם נדרשים לקבל הנחיות מהדרג המדיני. בתגובתו מדצמבר 2024 על ממצאי הביקורת ציין האגף הביטחוני-מדיני כי קיימת חשיבות בעת הזו, שבה מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ואיומים משתנים ומתפתחים, לגבש תפיסת ביטחון לאומי עדכנית. 14. ראש האגף הביטחוני-מדיני לשעבר במשרד הביטחון מר זהר פלטי מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2024 כי תפיסת ביטחון לאומי ממקדת את המדינה במענה על השאלה"היכן רוצים להיות"בראייה רחבה וארוכת טווח, וכי מתפיסת הביטחון הלאומי תיגזר המדיניות האסטרטגית של המדינה כפי שתחליט הממשלה ובהתאם לכך גם הפעולות הנדרשות למימוש התפיסה והקצאת משאבים, ובכלל זה בניין הכוח וסד"כ צה"ל. מר פלטי הדגיש כי בניין כוח מהווה את הבסיס לעוצמתו של צה"ל. אף צה"ל וגופים ביטחוניים נוספים ציינו בתגובתם על ממצאי הביקורת כי נדרשת תפיסת ביטחון. צה"ל מסר שתפיסת ביטחון לאומי היא מצפן לעשייה ביטחונית של כלל גופי הביטחון ובסיס לקשר עם הדרג המדיני שבהסתמך עליו נקבעות האסטרטגיות של גופי הביטחון ובהן תוכניות בניין הכוח; המוסד מסר כי חסרה למדינת ישראל תפיסת ביטחון סדורה ורשמית, וכי תהליך לגיבוש תפיסת ביטחון מחייב את הדרג המדיני להתמודד עם סוגיות שונות לצורך מיצוי המשאבים הלאומיים, מגדיל את הסיכוי לשיפור תהליכי קבלת החלטות, יכול לייצר אינטגרציה וסינרגיה של מקורות העוצמה הלאומיים, משפר את הבקרה בין הדרג המדיני לדרגים המקצועיים ומאפשר דיון ציבורי ושקיפות. עם זאת, תפיסת ביטחון לא תיתן מענה על כל הבעיות והאתגרים בכל התחומים, אולם בתהליך כזה גדלים הסיכויים שתהליכי קבלת ההחלטות יהיו סדורים וטובים יותר וביצועים יהיו טובים יותר. השב"כ מסר כי תפיסת ביטחון לאומי מספקת מסגרת להכוונת מדיניות הביטחון, מאפשרת לבצע תיאום בין גופי ביטחון שונים; מבטיחה פעילות שיטתית ומאורגנת של ממשלות מול איומים; מייצרת הזדמנות לבחון קונספציות קיימות יחסית להנחות העבודה מול כל אחת מהזירות, לבחון את המענים על כל אחד מהאתגרים ולהגדיר באופן ברור ומחייב את היעדים והמטרות שמציבה המדינה לכל אחד מהגופים הרלוונטיים. עוד מסר השב"כ כי תפיסת ביטחון לאומי חיונית להקצאה יעילה של משאבים כגון כספים, 14 לפי הוראת משרד הביטחון בנושא"האגף הביטחוני-מדיני)אבט"ם(הוראת ארגון,"ייעוד האגף הביטחוני-מדיני הוא להיות גוף המטה המרכזי במשרד הביטחון בנושאים ביטחוניים-מדיניים ואחד מתפקידיו העיקריים הוא להשתתף בגיבוש עמדתה של מערכת הביטחון בנושא תפיסת הביטחון הלאומי. מבקר המדינה | דוח מיוחד 35 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 כוח אדם וטכנולוגיה; כי היא מאפשרת לשפר את השיח בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני באמצעות יצירת שפה משותפת, כי היא מאפשרת הגדרת מטרות ברורות תוך הבנת היכולות והמגבלות של הדרג הביטחוני ו"כיול"ציפיות ביחס לתוצאות האפשריות; ועוד. מן האמור לעיל עולה באופן ברור לכל הגורמים, ובכללם לאישים בתפקידים בכירים ביותר בהנהגה המדינית והביטחונית, כי קיים צורך ממשי שתהיה למדינת ישראל תפיסת ביטחון לאומי. עוד עולה כי קיימים שימושים רבים לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית. להלן בתרשים מוצגים שישה שימושים מרכזיים בקיומה של תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית, שעולים כחוט השני מדברי הוועדות ומפי מומחים. תרשים 1: שישה שימושים מרכזיים של תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית מבקר המדינה | דוח מיוחד 36 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 בביקורת עלה כי על אף שבחוק המל"ל שנחקק בשנת 2008 נקבע כי אחד מתפקידי המל"ל הוא לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים, והגם שהוראה זו ששולבה בחקיקה הייתה ברוח המלצת ועדת וינוגרד משנת 2008 לפיה הדרג המדיני ידרוש וינחה על פיתוח מסמכי יסוד אסטרטגיים בנושאים מדיניים-ביטחוניים ויאשר אותם, מדינת ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב וללא הקצאת משאבים לאומיים בהתאם לסדרי העדיפויות שנקבעו בה. גיבוש ואישור תפיסת ביטחון לאומי רשמית חשובה במיוחד למדינת ישראל כיוון שהיא"מדינת אי," במובן זה שהיא מוקפת איומים הן מצד מדינות והן מצד ארגוני טרור; שטחה קטן מהשטח של מרבית המדינות שסובבות אותה, הן במעגל הראשון והן במעגלים הרחוקים יותר במזרח התיכון, ואין לה עומק גיאוגרפי שמאפשר לה לייצר אזורי חיץ מול שכנותיה; מוקדיה האסטרטגיים מרוכזים במרחב גיאוגרפי צר במרכז הארץ, במרחק של עד עשרות ק"מ בלבד מגבולותיה; האוכלוסייה שמתגוררת בה קטנה לעומת רוב המדינות שסביבה; היא זרה במרחב המזרח התיכון מהבחינה התרבותית, הלאומית והדתית, והיא המדינה היהודית היחידה בעולם, לעומת עשרות מדינות מוסלמיות. אף צה"ל, המוסד והשב"כ הביעו דעתם בפני הביקורת כי נדרשת תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית אשר תתעדכן מפעם לפעם, וכי היא תחייב את כלל הדרגים לפעול באופן שיטתי להתמודד עם סוגיות שונות לצורך מיצוי המשאבים הלאומיים, תשמש מצפן לעשייה הביטחונית, ולפיה ייקבעו האסטרטגיות של גופי הביטחון ובהן גם תוכניות בניין הכוח. עוד הם סבורים כי נדרש שתפיסת הביטחון האמורה תגדיר באופן ברור ומחייב את היעדים והמטרות שמציבה המדינה לכל אחד מהגופים, תייצר הזדמנות לבחון קונספציות קיימות ביחס להנחות העבודה בנוגע לכל אחת מהזירות, תאפשר לבצע תיאום בין גופי הביטחון, תשפר את השיח בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני באמצעות יצירת שפה משותפת, ותאפשר דיון ציבורי ושקיפות. עוד עלה כי תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון יחייב את הדרג המדיני לדון בסוגיות ביטחון לאומי מרכזיות, לקבל החלטות בנוגע לסדרי עדיפויות, לרבות מתוך שיקולי מדיניות, ולהקצות את המשאבים הנדרשים בראייה כוללת וצופת פני עתיד, תוך הבנת האתגרים והסיכונים אשר לא יקבלו מענה. תהליך סדור ועיתי כזה יוכל לסייע לדרג המדיני להתמודד עם הנטייה להסתמך בעיקר על ניסיון העבר; הוא יסייע לאזן בין מתן מענה ללחצים קצרי טווח ובין הסתכלות ארוכת טווח; הוא יסייע לתאם ציפיות בין הדרג המדיני למערכת הביטחון שתידרש לבנות את תוכניות העבודה שלה ולקבל החלטות בהלימה לתפיסת הביטחון לרבות בנוגע לסדרי כוחות (סד"כ) של כוח אדם, של פלטפורמות מרכזיות ושל אמצעי לחימה; הוא יאפשר לתאם בין גופים (צה"ל, משרד הביטחון, גופים ביטחוניים, משרד האוצר ועוד) כמערכת שלמה ואחודה; יקנה ידע בנושאי הביטחון הלאומי וייצר שפה אחידה של מושגים ומונחים מקצועיים בדרג המדיני ובדרג הביטחוני. מבקר המדינה | דוח מיוחד 37 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הניסיונות של הדרג המדיני ושל מערכת הביטחון לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי במשך השנים הדרג המדיני ניסה לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי רשמית. ניסיונות אלה ממחישים את הנחיצות בתפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל שתואמת את המציאות העדכנית. יתרה מכך, גם מערכת הביטחון ניסתה לגבש בעצמה תפיסת ביטחון לאומי, מתוך צורך בהכוונה למדיניותה הביטחונית של מדינת ישראל ולגיבוש המענה לאתגרים הביטחוניים העומדים לפניה. להלן פירוט הניסיונות של הדרג המדיני ושל מערכת הביטחון לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי14: תפיסת הביטחון של דוד בן-גוריון באוקטובר 1953 הציג ראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון לממשלה, כהערכת מצב רב-שנתית שלו, סקירה מקיפה של המציאות הביטחונית והשפעותיה, לרבות בהיבט החברתי והרעיוני ")מסמך 18 הנקודות"15.( בבסיס הסקירה עמדה התפיסה כי מדינות ערב לא ישלימו עם קיום מדינה יהודית בארץ ישראל, ולכן יש לייצר עוצמה צבאית שתהדוף את כל ניסיונותיהן להשמיד את המדינה ותגרום להן להשלים עם קיומה )בדומה ל"קיר הברזל"של ז'בוטינסקי.( ההנחות בבסיס התפיסה של בן-גוריון16 היו כי מדינת ישראל ניצבת בפני איום על קיומה; כי קיימת א- סימטרייה מובהקת לרעה בינה ובין מדינות ערב)בשטח, באוכלוסייה, בעורף כלכלי, בגיבוי מדיני וצבאי וביכולת הכרעת הסכסוך;(וכי אין לה בעלי ברית חיצוניים אמינים שבהם תוכל לבטוח. הנחות אלו הביאו את בן-גוריון לבסס את ביטחון המדינה בעיקר על צה"ל, במבנה של כוח מחץ סדיר מצומצם יחסית, הנשען על צבא מילואים, שביסודו מרכיבי איכות שהם פיצוי לנחיתות הכמותית. הסקירה הייחודית נתפסת בציבור כפעולה הראשונה של עיצוב בסיס לתפיסת הביטחון הלאומי, מכיוון שבן-גוריון"כורך את הבנת מצבה של ישראל בזירה האזורית והעולמית, את טיב האיומים קצרי הטווח וארוכי הטווח שבפניה, ואת המענים המדיניים, הצבאיים והטכנולוגיים שנדרשת ישראל במסגרת המענים ארוכי-הטווח לאתגרים שבפניה"17. ברבות השנים הפכה תפיסת הביטחון של בן-גוריון לתורה שבעל פה המוכרת כדוקטרינת"משולש הביטחון"- הרתעה למניעת מלחמה; התרעה מודיעינית מספקת לפני מלחמה; והכרעה מהירה במתקפה מוחצת לשם סיום מהיר של המלחמה. 14 הפרק שלהלן סוקר את הניסיונות הרשמיים של הדרג המדיני ושל מערכת הביטחון לגבש תפיסת ביטחון. היו גם ניסיונות של אישים שונים לגבש תפיסת ביטחון, ובהם אנשי צבא ואנשי אקדמיה, דוגמת ישראל טל (בספרו משנת ,)1996 יצחק בן ישראל (בספרו משנת)2013 וגדי איזנקוט וגבי סיבוני (במזכר משנת.)2019 ניסיונות אלה אינם נידונים בפרק זה. 15 סקירה לפני ממשלת ישראל הרביעית. הסקירה ראתה אור לראשונה בביטאון מערכות) 280 - 279מאי.(1981 16 כפי שצוין בדוח ועדת מרידור משנת 2006. 17 עוזי ארד" ,על אסטרטגיית-על ותפיסת ביטחון לישראל,"אסטרטגיית-על למדינת ישראל: עיונים וכיוונים)מאי ,(2017 עמ.38 ' מבקר המדינה | דוח מיוחד 38 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 תרשים 2: משולש הביטחון המבוסס על תפיסת הביטחון של בן-גוריון הכרעה • הרתעה היא הבאת מקבלי ההחלטות המדיניים של האויב לידי אי-יציאה למלחמה (או לידי ויתור על התנגדות בכוח,) משום שהשתכנעו שתוצאות המלחמה יהיו לא כדאיות ובלתי נסבלות מבחינתם15. • התרעה היא הודעה או אזהרה על סכנה של ממש לכוחותינו (כגון בעקבות סימנים לפעולה צבאית קרובה של האויב.) יצוין כי התרעה ניכרת בסוג המידע, במהימנותו ובמסירתו בעוד מועד. לדוגמה, התרעה על הכנות אויב למלחמה, על ריכוז כוחותיו, על היערכותו וכד'מועילה אם נמסרה בפרק זמן המאפשר למפקד או לדרג המדיני להחליט לאמצּה וגם לנקוט צעדי נגד נאותים16. • הכרעה היא שבירת כוח ההתנגדות של האויב על ידי יצירת מצב שמתקיימים בו התנאים להשגת המשימה שנקבעה. מצב ההכרעה ניכר בכך שהאויב איבד את יכולתו לפעול מול הצד שכנגד ביעילות17. משולש הביטחון - הרתעה, התרעה והכרעה - על פי תפיסתו של בן-גוריון, השתרש במשך השנים כתורה שבעל פה וכתפיסת הביטחון הבלתי רשמית של מדינת ישראל (שאינה מגובה במסמך רשמי של הדרג המדיני.) מאז הפעולה הראשונה של עיצוב בסיס לתפיסת ביטחון לאומי על סמך תפיסתו של בן-גוריון משנת 1953 לא נעשו ניסיונות רשמיים לגבש תפיסת ביטחון לאומי רשמית וסדורה עד לשנת) 1998במשך כ45- שנה( עת יזם שר הביטחון דאז יצחק מרדכי ועדה לגיבוש תפיסת ביטחון. 15 על פי המילון למונחי צה"ל. 16 שם. 17 שם. מבקר המדינה | דוח מיוחד 39 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 יוזמת שר הביטחון לשעבר יצחק מרדכי - ועדה לגיבוש תפיסת ביטחון בריכוז מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר דוד עברי בשנת 1998 יזם שר הביטחון דאז יצחק מרדכי את הקמתה של ועדה לגיבוש תפיסת ביטחון עדכנית לישראל, בריכוז מנכ"ל משרד הביטחון דאז דוד עברי. הוועדה הורכבה ממומחים שונים, והם עבדו בחמש קבוצות נושאיות (הרתעה והתרעה; יחסי הדרג הצבאי-הדרג האזרחי; צבא וחברה; נושאים אסטרטגיים; וטכנולוגיה.) דוח הוועדה, שכלל חמישה כרכים, הוגש לשר הביטחון דאז יצחק מרדכי. ואולם בינואר 1999, בשל שינויים פוליטיים, פיטר ראש הממשלה את שר הביטחון. בהמשך הוצגה טיוטת תפיסת הביטחון שגובשה לשר הביטחון דאז משה ארנס, שהחליף בתפקיד את יצחק מרדכי. ואולם בעקבות הבחירות בשנת 1999 הוא עזב את התפקיד. לאחר מכן היא הוצגה לשר הביטחון דאז אהוד ברק, אך הנושא לא קודם. התפיסה שגובשה לא נידונה בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (להלן - הקבינט המדיני-ביטחוני) או בממשלה, וממילא לא אושרה ולא קיבלה תוקף רשמי. יוזמת שר הביטחון לשעבר שאול מופז - ועדת מרידור בשנת 2004 החליט שר הביטחון דאז שאול מופז להקים ועדה לבחינת תפיסת הביטחון של ישראל והתאמתה למציאות המשתנה בראשות השר לשעבר, דן מרידור)ועדת מרידור.(הוועדה הוקמה על דעת ראש הממשלה דאז אריאל שרון18. באפריל 2006 הגישה ועדת מרידור דוח שהציג תפיסת ביטחון מקיפה בראייה אינטגרטיבית וארוכת טווח. מסמך תפיסה זה עסק בין היתר ביעדים הלאומיים של ישראל; בשינויים בסביבה האסטרטגית-ביטחונית שלה; בעוצמות ובהזדמנויות שלה, לעומת החולשות והסיכונים; באתגרי הביטחון שלה בעשור הקרוב; במענה לאתגרי הביטחון המרכזיים; ובסוגיות נוספות שיש להן זיקה הדוקה לתפיסת הביטחון, לרבות האתגר הפלסטיני, צבא העם ומשאבי הביטחון. בידיעה שאין אפשרות לתת פתרון מלא לכל תרחישי המלחמה האפשריים ללא נטילת סיכונים, גיבשה הוועדה המלצות בנוגע לסדרי העדיפויות במתן המענה לקשת האיומים, כבסיס לנטילת סיכונים מחושבים במדיניות הביטחון של ישראל. כמו כן המליצה הוועדה לבחון את תפיסת הביטחון אחת לחמש שנים ולבחון את עיקרי הדברים אחת לכשנתיים. בתגובתו מנובמבר 2024 על ממצאי הביקורת הדגיש השר לשעבר דן מרידור את החשיבות שבעדכון עיתי של תפיסת הביטחון הלאומי בעידן השינויים המהירים שבו אנו חיים. מסמך תפיסת הביטחון שגובש על ידי ועדת מרידור אומץ על ידי שר הביטחון לאחר הגשתו באפריל 2006, הוצג בהרחבה במערכת הביטחון ומחוצה לה, וזכה להסכמה רחבה לגבי תוכנו ונחיצותו, עד כדי גיבוש "הצעת מחליטים"לקבינט המדיני-ביטחוני, שבמסגרתה נקבע תהליך סדור להטמעת המסקנות וההמלצות שבו. המסמך נידון בקבינט, אך למרות תמיכתו של ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, בסופו של דבר לא התקיימה הצבעה על אימוצו, ולכן הוא לא אושר באופן רשמי ולא קיבל תוקף מחייב19. מה שהותיר שוב את מדינת ישראל ללא תפיסת ביטחון לאומי רשמית. 18 לדברי דן מרידור, כפי שמסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024. 19 לעניין פסקה זו ראו דן מרידור ורון אלדדי, תפיסת הביטחון של ישראל: דוח הוועדה לגיבוש תפיסת הביטחון)ועדת מרידור(ובחינתו בחלוף עשור, מזכר 182 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, ספטמבר 2018, עמ.49 ' מבקר המדינה | דוח מיוחד 40 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 לפי מאמר של דן מרידור ורון אלדדי תרמו לאי-אישור מסמך התפיסה שגובש על ידי ועדת מרידור, בין היתר, מלחמת לבנון השנייה שפרצה בסמוך להגשתו של דוח הוועדה ושחייבה התבוננות חוזרת בתפיסת הביטחון שגובשה20. השר לשעבר דן מרידור מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי הוא מעריך שעוד סיבה לכך שהמסמך לא אושר באופן רשמי ולא קיבל תוקף מחייב היא התנגדות לכך של גורמים הן מהדרג המדיני והן מהדרג הצבאי, על רקע ההמלצה בהצעת המחליטים לקבוע את תקציב הביטחון על 5% מהתוצר. אף שמסמך התפיסה לא אושר, חלק מההמלצות שבו אומצו בפועל על ידי מערכת הביטחון, למשל הוספת המושג"התגוננות"כעיקרון רביעי לשלושת עקרונות היסוד של תפיסת הביטחון של בן-גוריון - הרתעה, התרעה והכרעה. התגוננות היא כלל המאמצים הביטחוניים, בראייה לאומית רחבה, להגנת העורף (שהפך לזירת לחימה מרכזית,) ובעיקר להגנת האוכלוסייה והתשתיות האסטרטגיות. עקרון ההתגוננות כולל בעיקר את תחומי ההגנה האקטיבית והפסיבית, הגנת הגבולות והאבטחה של אתרים רגישים, של ריכוזי אוכלוסייה של אישים ושל מידע21. בעניין זה מסר השר לשעבר דן מרידור למשרד מבקר המדינה כי צה"ל אימץ את ההמלצה בדבר הוספת העיקרון הרביעי (ההתגוננות,) והמסמך השפיע על פיתוח הגנה אקטיבית ובניית מרחבים מוגנים. תרשים 3: ארבעת העקרונות שבבסיס תפיסת הביטחון לאחר אימוץ בפועל של חלק מהמלצות ועדת מרידור הכרעה הרתעה התרעה התגוננות 20 שם, עמ.49 ' 21 ראו לגבי הגדרה זו שם, עמ.20 ' מבקר המדינה | דוח מיוחד 41 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 יוזמת המל"ל לתפיסת ביטחון לאומי בשנים 2011 עד 2015 עסק המל"ל בכתיבת טיוטה של מסמך תפיסת ביטחון. התפיסה התייחסה בין היתר ליעדי על, לאיומים, לבניין כוח ול"מצבי יסוד"של שגרה ושל חירום. ראש המל"ל דאז יוסי כהן אישר את הטיוטה, היא הופצה לגופי הביטחון לקבלת תגובתם, והתקבלה תגובתו של צה"ל לגביה. ואולם לא נמצאו מסמכים שמעידים כי לתהליך האמור היה המשך. בביקורת עלה כי הגם שראש המל"ל דאז יוסי כהן אישר טיוטה של תפיסת ביטחון לאומי בשנת 2015 המל"ל לא עדכן את טיוטת התפיסה לאחר קבלת תגובת צה"ל, הטיוטה לא הועלתה לאישור ראש המל"ל לאחר עדכונה, והמל"ל לא הציג אותה לקבינט המדיני-ביטחוני או לראש הממשלה דאז בנימין נתניהו25; וממילא הטיוטה לא אושרה. הצעת האלוף (במיל)'יאיר גולן, על פי מינוי של מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (במיל)'אודי אדם במרץ 2017 מינה מנכ"ל משרד הביטחון דאז האלוף)במיל('אודי אדם את סגן הרמטכ"ל דאז האלוף יאיר גולן ליו"ר ועדה מיוחדת לבחינה של תפיסת הביטחון של ישראל והתאמתה למציאות העדכנית. התפיסה שגובשה נועדה לספק מסגרת עיונית לעשייה הביטחונית ולשמש בסיס לגיבוש מענה לאתגרים הביטחוניים של ישראל לרבות בבניין הכוח ובהפעלתו. בנובמבר 2017 נפגש שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן עם האלוף יאיר גולן בנושא עבודתו לגיבוש תפיסת ביטחון למדינת ישראל. בסיכום הפגישה צוין כי שר הביטחון שיבח את העבודה, ש"תהווה'עוגן'ו'נכס צאן ברזל'עבור בכירי צה"ל והדרג המדיני"לגבי מדיניותה הביטחונית של מדינת ישראל. בפגישה ציין שר הביטחון נושאים שמחייבים פירוט והדגשה וסיכם כי לאחר הטמעת הערותיו והערות גופי ביטחון אחרים, הטיוטה תועבר לראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון, ובהמשך יתקיים דיון מסכם בנושא בהשתתפות הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון. לאחר הטמעת הערות שר הביטחון הציג האלוף יאיר גולן בספטמבר 2018 לפורום מטכ"ל את מסמך"תפיסת הביטחון ועקרונות מדיניות הביטחון."ואולם לא נמצאו מסמכים שמעידים כי התקיים דיון מסכם בנושא, כפי שהנחה שר הביטחון, וממילא התפיסה לא נידונה בקבינט המדיני-ביטחוני או בממשלה ולא אושרה. "תפיסת הביטחון הלאומי "2030 של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנים 2018 - 2017 גיבש ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו מסמך בנושא"תפיסת הביטחון הלאומי ."2030 המסמך שיקף את האופן שבו ראש הממשלה ראה את האיומים הצפויים בעשור הקרוב, את העקרונות להפעלת הכוח מולם ואת בניין הכוח הדרוש לשם כך וכן את השקפתו בנוגע לצורך להגדיל את הוצאות הביטחון בשנים הקרובות תוך"היפוך"מגמת הירידה בחלקן של הוצאות הביטחון מהתוצר אשר התרחשה 25 תימוכין לכך שטיוטת המל"ל לא הבשילה לכדי העלאתה לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני אפשר למצוא בדוח מיוחד של ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בעניין תר"ש צה"ל גדעון מספטמבר 2017. בדוח צוין כי"הוועדה קוראת להתחיל מייד בתהליך... של עיצוב, תיקוף ואישור תפיסת ביטחון לאומי, שממנה ייגזרו חלקו של צה"ל במימושה ותפיסת ההפעלה הצה"לית... והוא תנאי מוקדם לעיצובן של תכניות אופרטיביות." מבקר המדינה | דוח מיוחד 42 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 בשנים הקודמות. ביסוד התפיסה ארבע עוצמות יסוד שעליהן מושתתת עוצמתה של מדינת ישראל22( :א) העוצמה הצבאית - הרתעה, התרעה מוקדמת ויכולות הגנה והתקפה( ;ב) העוצמה הכלכלית - חיזוק המגזר הפרטי, הסרת חסמים על הסחר וחיזוק קשרים כלכליים בין-לאומיים( ;ג) העוצמה המדינית - בריתות חזקות וחופש פעולה לצה"ל( ;ד) העוצמה החברתית - הון אנושי וכוח העמידה של הציבור הישראלי. כמו כן צוינו בתפיסה המשמעויות של יישום התפיסה בהיבטי הקצאת המשאבים. בהקשר של הקצאת משאבים צוין בהודעה לתקשורת שפרסם משרד ראש הממשלה באוגוסט 2018 בנושא תפיסת הביטחון הלאומי 2030 כי "היעד הוא צמיחה שנתית ממוצעת של 4%-3% והוצאה ממוצעת של כ6%- מהתל"ג לכלל צרכי הביטחון." תרשים 4: ארבעת היסודות של תפיסת הביטחון הלאומי 2030 של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו שגובשה בשנים 2018 - 2017 22 תיאור ארבע העוצמות לקוח ממאמר שאחד ממחבריו הוא יעקב נגל, שכיהן כממלא מקום ראש המל"ל מינואר 2016 ועד מרץ 2017: Jacob Nagel and Jonathan Schanzer, "From Ben-Gurion to Netanyahu: The Evolution of Israel's Foundation for Defense of Democracies Research Memo) National Security Strategy",מאי,(2019 עמ' 5. מבקר המדינה | דוח מיוחד 43 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 מאיר בן שבת, שכיהן כראש המל"ל בשנים 2017 עד 2021, מסר למשרד מבקר המדינה ביוני 2024 כי ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו הציג את התפיסה לגופי הביטחון, ובהם פורום מטכ"ל, פורום ראשי אגפים במוסד ופורום ראשי אגפים בשב"כ, למערך הסייבר הלאומי, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ועוד. ראש הממשלה ליקט מגופים אלה משובים והערות, ובהתאם עדכן את התפיסה, זאת בסיוע של המל"ל. באוגוסט 2018 הציג ראש הממשלה בנימין נתניהו לקבינט המדיני-ביטחוני את תפיסת הביטחון הלאומי 2030 ואת המשתמע מכך מהבחינה התקציבית. ואולם היא לא עלתה במועד זה או במועד מאוחר יותר לאישור של הקבינט ולא קיבלה תוקף רשמי ומחייב. ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת מסר למשרד מבקר המדינה כי ייתכן שהסיבה לכך היא שבתקופה שלאחר הצגת התפיסה לקבינט המדיני-ביטחוני היו ארבע מערכות בחירות, ובמצב שבו מכהנות ממשלות מעבר, שהן כפופות למגבלות רבות ובעלות לגיטימציה מוגבלת, הן עושות רק את ההכרחי לקיום העניינים השוטפים. מר בן שבת הוסיף כי אי-יציבות פוליטית ומערכות בחירות מרובות משפיעות באופן עמוק על היכולת לקבל החלטות בעלות השפעה לטווח הארוך, וכי החלטות כאלה מחייבות רציפות ויציבות. עוד מסר מר בן שבת כי ייתכן שנושאים אחרים שעמדו על סדר היום, כגון מגפת הקורונה, הסכמי אברהם ואירועים ביטחוניים רבים, משכו אליהם את הקשב. בתגובתו על ממצאי הביקורת ממרץ 2025 מסר משרד ראש הממשלה כי תפיסת הביטחון שהוצגה על ידי בנימין נתניהו לקבינט המדיני-ביטחוני בשנת 2018 אכן לא אושרה רשמית על ידי הממשלה או הקבינט במסגרת החלטה, כשם שמאז קום המדינה לא התקבלה החלטה רשמית לאשר תפיסת ביטחון לאומי, וכי אין חוק המחייב את ראש הממשלה לגבש תפיסה ולאשרה בקבינט או בממשלה. עוד הוא מסר כי בגיבוש תפיסת ביטחון לאומי מעורבים היבטים מדיניים וכלכליים כבדי משקל ויש בה באופן אינהרנטי אלמנטים של פוליטיקה ותקציב, ולכן גם אם שרי הממשלה יסכימו לה, הם לא יצביעו על אישורה, כל אחד מסיבותיו הלגיטימיות, אך המוטות. נוסף על כך מסר משרד ראש הממשלה כי הטענה ולפיה מדינת ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון רשמית וסדורה היא שגויה, זאת משום שראש הממשלה בנימין נתניהו גיבש תפיסת ביטחון לתקופה של עשור והציג אותה לקבינט המדיני-ביטחוני ולגורמים ביטחוניים נוספים ובהתאם לתפיסתו, בשנים 2019 עד 2021, המל"ל העביר לגופי הביטחון דירקטיבות שנקבעו בהתאם לתפיסה והנחה אותם לקבל החלטות משמעותיות על בסיסה. משרד מבקר המדינה מציין כי אין בטענה זו בכדי לייתר את הצורך בדיון ומתן תוקף רשמי מצד הגופים המוסמכים - ממשלה או קבינט מדיני-בטחוני. בדיון שהתקיים בקבינט המדיני-ביטחוני באוגוסט 2018 הציג ראש הממשלה בנימין נתניהו את תפיסת הביטחון הלאומי 2030 ואת המשתמע מכך מהבחינה התקציבית בהיבט הקצאת משאבים. מסיכום הדיון עולה כי ראש הממשלה הציג את הרציונל שבבסיס תפיסתו, את ארבע העוצמות שעליהן מבוסס כוחה של מדינת ישראל, את האיומים העיקריים על המדינה, את בניין הכוח הנדרש ואת עקרונות הפעלת הכוח. כמו כן הציג ראש הממשלה תוכניות רב-שנתיות משולבות לבניין הכוח עד שנת 2030 ואת העלויות הנדרשות ליישומן. ראש הממשלה הדגיש כי האיומים הקיימים והמתהווים מחייבים להגדיל את נתח המשאבים המוקצה לעוצמה ביטחונית בראייה ארוכת טווח, וכן כי נוכח חיוניות הצרכים אין מנוס מלבצע שינויים מבקר המדינה | דוח מיוחד 44 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 מסוימים במתאר התקציב הרב-שנתי לצורכי ביטחון, ובכלל זה גידול של כ0.3% - 0.2%- מהתמ"ג בכל שנה עד שנת 2030, שמשמעו תוספת של כ4- מיליארד ש"ח בשנה. עוד ציין ראש הממשלה כי"אם לא ננקוט בצעדים הנדרשים, כושר ההתקפה שלנו ייפגע, מה שישפיע בהכרח על מאזן ההרתעה. בה בעת, תפגע משמעותית גם יכולת ההגנה שלנו והדבר ישפיע עמוקות גם על העוצמה הכלכלית) "ההדגשות במקור.( ראש הממשלה הנחה כי יש לקיים דיוני המשך שיעסקו"בתר"ש "2030 ויכללו קביעת סדרי עדיפויות ומציאת מקורות תקציביים לתוספות הנדרשות. בדיון שקיים הקבינט המדיני-ביטחוני בנושא הערכת מצב רב-זירתית באוקטובר 2019, כשנה וחודשיים לאחר הצגת תפיסת הביטחון 2030 ובחלוף שתי מערכות בחירות, התייחס ראש הממשלה לצורכי בניין הכוח. במסמך סיכום הדיון צוין כי ראש הממשלה הדגיש ש"כיוונים אלה הוצפו כבר בהצגת תפיסת הביטחון העדכנית במחצית "18 וכי"זאת תהיה משימה בעדיפות ראשונה לממשלה החדשה, שתחייב שינוי בסדרי העדיפויות והחלטות קשות בהיבטי הקצאת המשאבים." בדיון שקיים הקבינט המדיני-ביטחוני בנובמבר ( 2020בחלוף מערכת בחירות נוספת) בנושא התוכנית הרב- שנתית (תר"ש) של צה"ל תנופה, התייחס ראש הממשלה לתפיסת הביטחון 2030 שאותה הוא הציג לממשלות הקודמות, והסביר כי"אין לנו ברירה אלא להגדיל באופן משמעותי או לפחות לעצור את הירידה של (תקציב) הביטחון כאחוז מהתל"ג."עוד הוא ציין כי תוכנן להוסיף משאבים רבים לביטחון אך מגפת הקורונה"טרפה לנו את הקלפים,"וכי מכיוון שהאתגרים הביטחוניים עדיין קיימים חובה למצוא את המשאבים כדי לממש את סדר העדיפויות המתבקש. נוסף על כך, הוא ציין כי בכוונתו להציג את תפיסת הביטחון לחברי הקבינט בדיון הבא ולשמוע את תגובותיהם בנוגע לתר"ש תנופה כדי"להתקדם אחר כך לצעד המשאבי, התקציבי."ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון דאז, בני גנץ, ציין כי הדיון בנושא תר"ש תנופה "הוא סוג של דיון חסר בהיעדר תקציב ייחוס"והוסיף כי"לתוכנית הזו יש פרוסות משלה וכשאנחנו כמדינה נחליט מהו התקציב ומהו הנתח הביטחוני מתוך התקציב הזה אז יהיה אפשר כמובן לתרגם את העניין הזה." בדיון קבינט נוסף שהתקיים בפברואר 2021 בנושא מימון תוכנית הצטיידות לצה"ל מכספי הסיוע האמריקני, ראש הממשלה לא הציג את תפיסת הביטחון כפי שתכנן, אך המל"ל הציג את יעדי-העל למדיניות ישראל מתוך הדירקטיבה שניתנה על ידי ראש הממשלה והזכיר את התייחסותו של ראש הממשלה בדיון בנובמבר 2020 ולפיה יידרשו משאבים נוספים לצורכי ביטחון. יצוין כי במרץ 2021 התקיימה מערכת בחירות נוספת, וביוני 2021 הוקמה ממשלה חדשה בראשותו של נפתלי בנט, שהחליף את בנימין נתניהו בתפקיד זה לראשונה מאז מרץ 2009. בסופו של דבר, פעילותם של ראש הממשלה נתניהו ושל המל"ל להטמעת תפיסת הביטחון 2030 הייתה חסרה משום שאבן היסוד ליישום התפיסה הייתה שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים וקבלת החלטה לגבי הקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים. עם זאת, סוגיה זו לא עלתה לאישור הדרג המדיני ולא התקבלו החלטות מחייבות לגביה, בין היתר על רקע ריבוי מערכות הבחירות. משכך, תפיסת הביטחון לא אושרה ולא הוקצו המשאבים ליישומה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 45 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הצעת האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון, לבקשת מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אלוף )במיל('אמיר אשל בשנת 2021, לבקשת מנכ"ל משרד הביטחון דאז אלוף)במיל('אמיר אשל, כתב האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון מסמך שכותרתו"תפיסת הביטחון ועקרונות למדיניות ביטחון."במסמך צוין שמטרתו לבחון את נקודות התורפה והעוצמה המּובנֹות של ישראל ואת שינויי העומק במרחבים הרלוונטיים לישראל ולהציע עקרונות לתפיסת ביטחון מותאמת. עוד צוין במסמך כי תפיסת הביטחון המוצעת מכוונת לרובד הבסיסי שמעבר להערכות המצב והתוכניות הרב-שנתיות; נובעת מניתוח מצבה הגיאו-אסטרטגי של ישראל; והיא הבסיס לגיבוש המענה לאתגרים הביטחוניים הבסיסיים הניצבים לפניה והאתגרים הביטחוניים המתהווים. ראש האגף הביטחוני-מדיני לשעבר זהר פלטי מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2024 כי המסמך שגובש הושתת על מסמכים קודמים בנושא תפיסת הביטחון - הסקירה המקיפה של בן-גוריון, מסמך התפיסה שגובש על ידי ועדת מרידור וכן המסמך שגיבש אלוף)במיל('יאיר גולן. בפברואר 2022 הופץ מסמך תפיסת הביטחון שכתב האגף הביטחוני-מדיני לרמטכ"ל, סגן הרמטכ"ל ובכירים נוספים בצה"ל, לקבלת תגובתם. לא נמצאו מסמכים שמעידים כי צה"ל התייחס למסמך תפיסת הביטחון שהכין האגף הביטחוני-מדיני בשנת 2021. כמו כן, לא נמצאו מסמכים המעידים על מעקב והמשך טיפול של מנכ"ל משרד הביטחון דאז, אמיר אשל, בנוגע למסמך. משכך, התפיסה שגובשה לא נידונה ולא אושרה בקבינט המדיני- ביטחוני או הממשלה. להלן תרשים המציג על ציר הזמן את הניסיונות של הדרג המדיני ושל מערכת הביטחון לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל. תרשים 5: הניסיונות של הדרג המדיני ושל מערכת הביטחון לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי מבקר המדינה | דוח מיוחד 46 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 מהאמור לעיל עולה כי הן הדרג המדיני והן מערכת הביטחון ניסו לגבש תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל, וכי הניסיונות העיקריים נעשו ב25- השנים האחרונות, ובעיקר בשנים 2017 עד 2021. ואולם חרף הניסיונות, הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה מעולם לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי רשמית. משרד ראש הממשלה מסר במרץ 2025 כי בגיבוש תפיסת ביטחון לאומי מעורבים היבטים מדיניים וכלכליים כבדי משקל ויש בה באופן אינהרנטי אלמנטים של פוליטיקה ותקציב, ולכן גם אם שרי הממשלה יסכימו לה, הם לא יצביעו על אישורה, כל אחד מסיבותיו הלגיטימיות, אך המוטות. גם ממלא מקום ראש המל"ל לשעבר יעקב נגל מסר בתגובתו על ממצאי הביקורת מדצמבר 2024 כי רק ראש ממשלה עם צוותו מסוגל ויכול לכתוב את תפיסת הביטחון הלאומי שעל פיה הוא מתכוון לנהל את הקדנציה הקרובה שלו, וכי"בשיטת הממשל הנוכחית אין לו ]לראש הממשלה[ סיכוי"לאשר את תפיסת הביטחון הלאומי בהסכמה כוללת - לא בקבינט ולא בממשלה - משום שבתפיסת הביטחון יש באופן אינהרנטי אלמנטים של פוליטיקה ושל תקציב. בכירים בדרג המדיני ובמערכת הביטחון שאיתם נפגש צוות הביקורת בנושא תפיסת הביטחון נתנו הסברים שונים לשאלה מדוע הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה מעולם לא השלימו את תהליך הגיבוש והאישור של תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית, כמפורט להלן: שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'משה (בוגי) יעלון כתב בשנת 2016 שהוא מעריך שראשי ממשלה מאז דוד בן-גוריון לא הובילו ולא הביאו לדיון תפיסת ביטחון מעודכנת מהסיבות האלה)1(" : תהליך כזה גוזל זמן רב)2( ; הרכב הקבינט והדומיננטיות של השיקולים הפוליטיים בדיוניו אינם מאפשרים דיון ענייני(3) ; אי-קיומה של תחושת צורך, שהרי'מסתדרים בלי זה"'23. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט מסר למשרד מבקר המדינה במרץ 2024 כי בעשר השנים שבהן כיהן כחבר בקבינט המדיני-ביטחוני לא עלה לדיון הנושא של תפיסת ביטחון, זאת בין היתר עקב"ההיבט הפוליטי של הנושא הפלסטיני, שהוא רלוונטי לגיבושה של תפיסת ביטחון." שר הביטחון לשעבר ח"כ אביגדור ליברמן מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי הדרג המדיני לא גיבש תפיסת ביטחון, והוא מתקשה לנהל ולאתגר את הדרג הצבאי מהסיבות העיקריות האלה( :א) תקציב הביטחון נקבע ברובו באופן"אוטומטי,"ואילו קיומה של תפיסת ביטחון תחייב להתאימו לאמור בתפיסה ולמענה לאיומים המופיעים בה( ;ב) משנת 2016 התחלפו שרי ביטחון לעיתים תכופות, והיו שישה שרי ביטחון - משה יעלון, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, בנימין נתניהו, בנימין (בני) גנץ ויואב גלנט( ;ג) הדרג המדיני חושב קודם כול על הבוחרים שלו. ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל)במיל('גדי איזנקוט מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי היעדר התפיסה הוא ליקוי מתמשך, והוא הצביע עליו כמה פעמים. מר איזנקוט הוסיף כי הדרג המדיני לדורותיו"בורח מאחריות"לספק מעטה תפיסתי, וכי בהיעדר אסטרטגיה הדרג המדיני משחרר את עצמו מחשיבה ומאחריות. 23 המכון למחקרי ביטחון לאומי, מאיר אלרן, גבי סיבוני וקובי מיכאל (עורכים,)"אסטרטגיית צה"ל"בראי הביטחון הלאומי, פתח דבר.)2016( מבקר המדינה | דוח מיוחד 47 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 ראש המל"ל לשעבר אלוף)במיל('יעקב עמידרור מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי"עד היום לא גובשה תפיסת ביטחון רשמית בישראל, בין היתר מכיוון שמערכת הביטחון והדרג המדיני הם פרקטיים - סבורים שתפיסת ביטחון לא תפתור בעיות ולכן לא מתאמצים לגבש אותה, ומכיוון שקיומו של מסמך רשמי מייצר אחריותיות)Accountability(והדרג המדיני והצבאי רואים בכך בעיה." ראש המל"ל לשעבר יוסי כהן מסר למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2024 כי הניסיונות של הדרג המדיני ושל מערכת הביטחון לגבש ולאשר תפיסת ביטחון רשמית לא צלחו בשל סוגיות שיש קושי להכריע לגביהן, בדגש על הסוגיה הפלסטינית, עתיד יהודה ושומרון והנושא של גיוס כלל האוכלוסיות בחברה הישראלית לצה"ל, וכן משום שאישור תפיסה יש בה כדי ליצור מחויבות של הדרג המדיני אליה. ח"כ לשעבר עפר שלח, שכיהן בעבר כיו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח, מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי"בפועל לא נקבעה בישראל תפיסת ביטחון מכיוון שלדרג המדיני לדורותיו נוח פוליטית שלא להכריע בסוגיות משמעותיות, דוגמת סוגיית הפלסטינאים. נוח יותר לפוליטיקאים לחיות באזור אפור ולא לאסוף מידע וידע, לחשוב ולהתמודד עם המצב." ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת מסר למשרד מבקר המדינה ביוני 2024 כי אי-יציבות פוליטית ומערכות בחירות מרובות משפיעות במידה ניכרת על היכולת לקבל החלטות בעלות השפעה לטווח ארוך. בתגובתו מדצמבר 2024 על ממצאי הביקורת הוסיף כי להערכתו אי-הבאת"תפיסת הביטחון הלאומי "2030 לאישור הקבינט הושפעה גם מהעניינים האחרים שעמדו על סדר היום הלאומי כדוגמת משבר הקורונה בשנים 2020 .2021 - ראש המל"ל לשעבר ד"ר איל חולתא מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי היעדר תפיסת ביטחון מאפשר מרחב גמישות לא מוגבל למקבלי ההחלטות, וכי לצורך גיבוש תפיסת ביטחון נדרש הדרג המדיני לקבל החלטות בנושאי מדיניות ולקבוע סדרי עדיפות"גם בנושאים שנויים במחלוקת שהוא אינו מעוניין להכריע לגביהם. לדוגמה האם ההתיישבות היא נכס או נטל." בביקורת עלה כי הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה בהובלת ראשי הממשלה לדורותיהם, הנושאים באחריות לגורל המדינה24, מעולם לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי רשמית, זאת חרף המלצות ועדת וינוגרד כי הדרג המדיני ידרוש וינחה על פיתוח מסמכי יסוד אסטרטגיים בנושאים מדיניים-ביטחוניים מרכזיים ויאשר אותם תוך ראייה מדינית-ביטחונית כוללת, חרף חוק המל"ל שעיגן בחוק את העיסוק בתפיסת הביטחון ולמרות שבמהלך 25 השנים האחרונות נעשו ניסיונות לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי על ידי הדרג המדיני ומערכת הביטחון, ניסיונות שממחישים את הבנתם כי הדבר חשוב ונדרש למדינת ישראל. משכך מדינת ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב אלא השתרשה בה תפיסת ביטחון בלתי רשמית, המבוססת על משנתו של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון 24 לפי חוק-יסוד: הממשלה, הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה. לפיכך יש לממשלה סמכות לפעול בשם המדינה ולמענה, והיא אחראית למעשה לגורל המדינה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 47 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 משנת 1953 ומוכרת כדוקטרינת משולש הביטחון)הרתעה, התרעה והכרעה.(היעדר תפיסה רשמית עלול לפגוע בביטחונה הלאומי של מדינת ישראל, בתיאום בין גופי הביטחון ולמענה, והיא אחראית למעשה לגורל המדינה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 48 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 ובהכוונתם, בהקצאת תקציב בהתאם לסדרי העדיפויות האסטרטגיים שקובע הדרג המדיני, בתהליכי קבלת ההחלטות בנושאי בניין הכוח והפעלתו ועוד, כמפורט בדוח זה. בין הניסיונות הרשמיים הבולטים לגיבוש ולאישור תפיסת ביטחון לאומי: • גיבוש תפיסת ביטחון עדכנית לישראל משנת 1998 ביוזמת שר הביטחון דאז יצחק מרדכי ובריכוז מנכ"ל משרד הביטחון דאז דוד עברי. התפיסה גובשה תוך בחינה של נושאים כגון הרתעה והתרעה, יחסי הדרג הצבאי-הדרג האזרחי, צבא וחברה, נושאים אסטרטגיים וטכנולוגיה; והיא נפרסה על פני חמישה כרכים. כרכים אלה הוצגו לשרי הביטחון שכיהנו בשנים 1998 עד - 1999 יצחק מרדכי, משה ארנס ואהוד ברק. ואולם הנושא לא קודם והתפיסה לא נידונה בקבינט או בממשלה. •גיבוש תפיסת הביטחון של ישראל והתאמתה למציאות המשתנה משנת 2006 ביוזמת שר הביטחון דאז שאול מופז ובראשות השר לשעבר דן מרידור. התפיסה עסקה ביעדים הלאומיים של ישראל; בשינויים בסביבה האסטרטגית-ביטחונית שלה; בעוצמות ובהזדמנויות שלה, לעומת החולשות והסיכונים; במענה לאתגרי הביטחון המרכזיים; ובסוגיות שלהן זיקה הדוקה לתפיסת הביטחון, לרבות האתגר הפלסטיני, צבא העם ומשאבי הביטחון, והוצגו בה המלצות בנוגע לסדרי העדיפויות במתן המענה לקשת האיומים הנשקפים לישראל, כבסיס לנטילת סיכונים מחושבים. התפיסה זכתה להסכמה רחבה לגבי תוכנה ונחיצותה, עד כדי גיבוש"הצעת מחליטים"לקבינט המדיני- ביטחוני, שבה נקבע תהליך סדור להטמעת המסקנות וההמלצות. התפיסה נידונה בקבינט, אך לא התקיימה הצבעה בנושא והיא לא אושרה באופן רשמי ולא קיבלה תוקף מחייב. אף שמסמך התפיסה לא אושר, חלק מההמלצות שבו אומצו בפועל על ידי מערכת הביטחון, למשל הוספת המושג"התגוננות"כעיקרון רביעי לשלושת עקרונות היסוד של תפיסת הביטחון של בן-גוריון - הרתעה, התרעה והכרעה. • גיבוש תפיסת הביטחון של ישראל בשנת 2017 על ידי סגן הרמטכ"ל דאז האלוף יאיר גולן, שאותו מינה מנכ"ל משרד הביטחון דאז האלוף (במיל)'אודי אדם. התפיסה נועדה לספק מסגרת עיונית לעשייה הביטחונית ולשמש בסיס לגיבוש מענה לאתגרים הביטחוניים של ישראל לרבות בבניין הכוח ובהפעלתו. התפיסה הוצגה לשר הביטחון ולפורום מטכ"ל, אולם לא נמצאו מסמכים שמעידים כי התקיים דיון מסכם בנושא, כפי שהנחה שר הביטחון. ממילא התפיסה לא נידונה בקבינט המדיני- ביטחוני או בממשלה ולא אושרה. • גיבוש תפיסת ביטחון ועקרונות למדיניות ביטחון בשנת 2021 על ידי האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון לבקשת מנכ"ל משרד הביטחון דאז אלוף (במיל)'אמיר אשל. במסגרת גיבוש התפיסה נבחנו נקודות התורפה והעוצמה המּובנֹות של ישראל וכן שינויי העומק במרחבים הרלוונטיים לישראל והיא נועדה לשמש כבסיס לגיבוש המענה לאתגרים הביטחוניים. התפיסה הופצה לצה"ל לקבלת תגובה. ואולם לא נמצאו מסמכים שמעידים כי צה"ל התייחס לכך ולא נמצאו מסמכים המעידים על המשך טיפול של מנכ"ל משרד הביטחון, וממילא התפיסה שגובשה לא נידונה ולא אושרה בקבינט המדיני- ביטחוני או בממשלה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 49 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 עוד עלה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יזם כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל בשנים 2018 - 2017 שכונתה"תפיסת הביטחון הלאומי."2030 התפיסה ציינה ארבע עוצמות יסוד של מדינת ישראל - העוצמה הצבאית, העוצמה הכלכלית, העוצמה המדינית והעוצמה החברתית, וצוין בה האופן שבו ראש הממשלה ראה את האיומים הצפויים בעשור הקרוב, את העקרונות להפעלת הכוח מולם ואת בניין הכוח הדרוש לשם כך וכן את השקפתו כי אבן היסוד ליישום תפיסתו היא שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים וקבלת החלטה לגבי הקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים. אף שראש הממשלה נתניהו פעל להטמעתה של התפיסה באמצעות הצגתה לקבינט ולגופי הביטחון ועדכונה ומתן דירקטיבות לגופי הביטחון על בסיס תפיסתו, הוא לא סיים את אשר החל ולא הביא לאישור של תפיסת ביטחון לאומי רשמית למדינת ישראל ולקבלת החלטה מחייבת בנוגע לאבן היסוד של יישום התפיסה - שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים והקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים, זאת חרף החשיבות והצורך שהוא בעצמו הכיר בהם. בכך תפיסתו נותרה ללא יכולת לממשה כהלכה וללא תוקף מחייב. כמו כן עלה בביקורת כי לדברי בכירים בדרג המדיני ובמערכת הביטחון שעסקו בנושא תפיסת הביטחון ובהם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, ח"כ ושר הביטחון לשעבר בני גנץ, ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'גדי איזנקוט, וראשי המל"ל לשעבר אלוף (במיל)'יעקב עמידרור, יוסי כהן וד"ר איל חולתא, תפיסת ביטחון לאומי סדורה מעולם לא אושרה באופן רשמי, בין היתר משום שתפיסה רשמית מחייבת את הדרג המדיני לקבוע סדרי עדיפויות, לעיתים גם בנושאים שנויים במחלוקת שהוא אינו מעוניין להכריע לגביהם, וכן מייצרת אחריותיות (Accountability) של הדרג המדיני כלפי אזרחי המדינה. משרד ראש הממשלה מסר במרץ 2025 כי בגיבוש תפיסת ביטחון לאומי מעורבים היבטים מדיניים וכלכליים כבדי משקל ויש בה באופן אינהרנטי אלמנטים של פוליטיקה ותקציב, ולכן גם אם שרי הממשלה יסכימו לה, הם לא יצביעו על אישורה, כל אחד מסיבותיו הלגיטימיות, אך המוטות. מתן תוקף רשמי לתפיסת ביטחון לאומי אמור היה לייצר תהליך סדור שבו הדרג הביטחוני היה נדרש לתרגם את העקרונות המנחים בתפיסה לתוכנית עבודה סדורה, להציג לדרג המדיני את התוכנית וכן פערים ככל שקיימים; והדרג המדיני היה נדרש לתת את דעתו על כך. ייתכן שאילו תפיסת הביטחון שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו הייתה מקבלת תוקף רשמי ומחייב וכן את המשאבים הנדרשים למימוש העקרונות שבתפיסה, הדרג הביטחוני היה מתרגם את העקרונות שבה, דוגמת"להיות מוכנים להגן על עצמנו בכוחות עצמנו"לכדי תוכנית עבודה כגון הרחבת יכולות הייצור העצמיות של ישראל בתחום התחמושת, מציג את התוכנית לדרג המדיני ובכלל זה את הפערים, ככל שקיימים, ביכולת לממש אותה, והדרג המדיני היה נותן את דעתו על המשמעויות הביטחוניות, המדיניות והתקציביות של התוכנית, ומקבל החלטות בהתאם. על ראש הממשלה להוביל יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה, הנושאים באחריות לגורל המדינה, תהליך סדור של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי כתובה, להביא לאישורה ולתת לה תוקף רשמי. כמו כן, בהתאם לחוק המל"ל, על המל"ל לבחון את התפיסה ולהציע לה עדכונים; ועל ראש הממשלה בשיתוף הקבינט המדיני-בטחוני או הממשלה לדרוש ולהנחות את המל"ל להציג לפניהם את ממצאי בחינתו. מומלץ כי כאשר תגובש תפיסה זו, ראש הממשלה יבחן אותה עם הקבינט המדיני-ביטחוני או מבקר המדינה | דוח מיוחד 50 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הממשלה באופן עיתי ובהתאם לצורך. זאת כחלק מיישום עקרון האחריותיות של הממשלה כלפי אזרחיה. עוד מומלץ כי תפיסת הביטחון הלאומי תכלול בין היתר את האינטרסים הלאומיים של המדינה, את יעדי- העל שלה, את האתגרים והאיומים העומדים בפניה, את היכולות הביטחוניות והאחרות לצורך מימוש היעדים וכן את סדרי העדיפויות נוכח המחסור התמידי במשאבים. תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון יחייב את הדרג המדיני לדון בסוגיות ביטחון לאומי מרכזיות, לקבל החלטות בנוגע לסדרי עדיפויות, לרבות מתוך שיקולי מדיניות, ולהקצות את המשאבים הנדרשים בראייה כוללת וצופת פני עתיד, תוך הבנת האתגרים והסיכונים אשר לא יקבלו מענה. תהליך סדור ועיתי כזה יוכל לסייע לדרג המדיני להתמודד עם הנטייה להסתמך בעיקר על ניסיון העבר; הוא יוכל לסייע לאזן בין מתן מענה ללחצים קצרי טווח ובין הסתכלות ארוכת טווח; הוא יסייע לתאם ציפיות בין הדרג המדיני למערכת הביטחון, שתידרש לבנות את תוכניות העבודה שלה ולקבל החלטות בהלימה לתפיסת הביטחון לרבות בנוגע לסדרי כוחות (סד"כ) של כוח אדם, של פלטפורמות מרכזיות ושל אמצעי לחימה; הוא יסייע לתאם בין גופים (צה"ל, משרד הביטחון, גופים ביטחוניים, משרד האוצר ועוד) כמערכת שלמה ואחודה; יקנה ידע בנושאי הביטחון הלאומי וייצר שפה אחידה של מושגים ומונחים מקצועיים בדרג המדיני ובדרג הביטחוני. יצוין כי לקראת סיום הביקורת ולאחר שנשלחה טיוטת הדוח להתייחסות נחקק ביוני 2025 חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה.2025- על פי חוק זה, עם כינונה של ממשלה חדשה, יגבש המל"ל את הצעת האסטרטגיה המדינית-ביטחונית של מדינת ישראל, שתתייחס להנחות היסוד בנוגע לאתגרים ולהזדמנויות המדיניים והביטחוניים הניצבים בפני מדינת ישראל, יפורטו בה האיומים והאתגרים ודירוגם וכן האמצעים והדרכים להתמודד עימם, לרבות הצגת חלופות לפירוט האמור. עוד נקבע בחוק כי הממשלה או הקבינט המדיני-ביטחוני יאשרו את האסטרטגיה המדינית-ביטחונית בתוך חמישה חודשים מיום כינון ממשלה חדשה, לאחר שהונחה לפניה הצעת אסטרטגיית הביטחון הלאומי שגיבש המל"ל והוצגו בפניה החלופות. משרד מבקר המדינה מציין את חקיקתו של חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה.2025- בתגובתו במסמך משלים מיולי 2025 על ממצאי הביקורת ציין משרד ראש הממשלה כי תפיסת הביטחון הלאומי 2030 שראש הממשלה הציג לקבינט המדיני-ביטחוני בשנת 2018, יושמה בפועל בכל הנוגע לפירוק הציר האיראני)המורכב מחמאס, מחזבאללה, מסוריה ומתימן(ובמבצע"עם כלביא."בהתאם לכך, ראש הממשלה בנימין נתניהו, באמצעות סדרת הנחיות והחלטות, הניע את מערכת הביטחון לפעול להכרעת האויב. לאחר פירוק הציר, ובהתאם לתפיסת הביטחון שהוצגה, הורה ראש הממשלה לבצע מהלך צבאי יזום, התקפי ורחב היקף לסיכול שני איומים קיומיים ומיידיים - תוכנית הגרעין ותוכנית הטילים הבליסטיים של איראן. לפי מסמך משרד ראש הממשלה, פירוק הציר ומבצע"עם כלביא"מלמדים כי עקרונות מרכזיים בתפיסת הביטחון הלאומי 2030 שהציג ראש הממשלה בנימין נתניהו לקבינט המדיני- ביטחוני בשנת 2018 יושמו הלכה למעשה, למרות שלא אושרה באופן פורמאלי, ונוכח זאת אין יסוד לטענה כי נפגעה יכולת ההנחיה של הדרג המדיני. מבקר המדינה | דוח מיוחד 51 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 משרד מבקר המדינה מציין כי לצד הפעלת הכוח על ידי צה"ל וגופי הביטחון במבצע עם כלביא, באירועי 7.10 יסוד העוצמה הצבאית של תפיסת הביטחון הלאומי 2030 של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, שכולל בין היתר הרתעה, התרעה מוקדמת ויכולת הגנה - קרס. הדבר מחדד את הצורך בקיומה של תפיסת ביטחון לאומי בעלת תוקף מחייב. עוד מציין משרד מבקר המדינה כי עצם החקיקה של חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה- 2025, שמחייב עם כינונה של ממשלה חדשה לאשר אסטרטגיה מדינית-ביטחונית בתוך חמישה חודשים, מצביעה על כך שהייתה לקונה במצב שאין תפיסת ביטחון לאומי רשמית ובעלת תוקף מחייב. יודגש כי בדברי ההסבר לחוק צוין בין היתר כי היעדר אסטרטגיית ביטחון לאומי פגעה בהיערכות ובמוכנות של מדינת ישראל, מציאות שאת תוצאותיה הטרגיות חוו אזרחי ישראל באירועי 7.10. תפיסת הביטחון הלאומי במדינות מערביות נבחרות מדינות מערביות שונות נוהגות לפרסם מסמך אסטרטגי רשמי בנוגע לביטחון הלאומי שלהן ולעדכנו מפעם לפעם. מסמך רשמי זה מתאר על פי רוב את הגישה של המדינה לגבי הבטחת ביטחונה הלאומי בהיבטים שונים, לרבות ביטחון, מודיעין, אבטחת סייבר ומדיניות חוץ, ולגבי התמודדות עם איומים ואתגרים שונים. הבולטת שבמדינות אלה היא ארצות הברית (להלן - ארה"ב,) שבה הנשיא מחויב על פי חוק29 (להלן - החוק האמריקני) למסור לקונגרס דוח מקיף על אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארה"ב (National Security Strategy - NSS.) החוק אף קובע את הנושאים שיש לכלול בדוח זה, כמתואר בתרשים שלהלן. 29,Goldwater-Nichols Department of Defense Reorganization Act of 1986 הכולל תיקונים לאמור ב - National Security Act of 1947. מבקר המדינה | דוח מיוחד 52 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 תרשים 6: הנושאים שיש לכלול בדוח אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארה"ב (NSS) האינטרסים, המטרות והיעדים העולמיים של ארה"ב החיוניים לביטחון 1 הלאומי שלה מדיניות החוץ, המחויבויות העולמיות ויכולות ההגנה הלאומיות של ארה"ב 2 הנחוצות כדי להרתיע תוקפנות וליישם את אסטרטגית הביטחון הלאומי של ארה"ב השימושים המוצעים ברכיבים הפוליטיים, הכלכליים, הצבאיים והאחרים של 3 הכוח הלאומי של ארה"ב לצורך הגנה וקידום האינטרסים שלה, מטרותיה ויעדיה ההלימה של היכולות של ארה"ב להוציא לפועל את אסטרטגיית הביטחון 4 הלאומי שלה, כולל הערכה של האיזון בין היכולות של כלל רכיבי הכוח הלאומי של ארה"ב לתמיכה ביישום אסטרטגית הביטחון הלאומי 5 כללא מידע אסטרטגייתחר שהביטעשויחוןלהיו הלאותמניחושץל אלשםרה"ייבד וע הקונגרס בנושאים הקשורים על פי החוק האמריקני, בעיבוד משרד מבקר המדינה. בהתבסס על דוח ה-NSS שמפרסם הנשיא מדי כמה שנים25, מזכיר ההגנה האמריקני מפרסם את דוח אסטרטגיית ההגנה הלאומית של ארה"ב (National Defense Strategy - NDS,) שבו מתורגמות ההנחיות האסטרטגיות להנחיות צבאיות רחבות לגבי תכנון בניין הכוח של הצבא (Military,) הפעלת הכוח ועוד. דוח נוסף המתבסס על דוח ה-NSS ומתייחס גם לדוח ה-NDS הוא דוח האסטרטגיה הצבאית הלאומית )National Military Strategy - NMS(שמגיש יו"ר המטות המשולבים של ארה"ב26 לקונגרס. הדוח מתאר כיצד הצבא יתמוך ביעדים של ארה"ב, כפי שנקבעו על ידי הנשיא ונוסחו בדוח ה-NSS העדכני ביותר, בדוח ה- NDS ובמסמכים רלוונטיים אחרים. הדוח משמש מסמך מערכתי לתכנון אסטרטגי משותף של המטות המשולבים, ומטרתו לספק לצבא ארה"ב הדרכה מפורטת יותר לתכנון מערכה, להפעלת הכוח ולבניין הכוח. 25 מאז חוקק החוק ועד לתחילת שנות האלפיים פורסם דוח אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארה"ב (ה)NSS- כמעט בכל שנה. משנת 2002 פורסם הדוח אחת לכמה שנים 2017 ,2015 ,2010 ,2006 ,2002(ו,)2022- בידי כל ממשל. 26 יו"ר המטות המשולבים של ארה"ב הוא הקצין הצבאי הבכיר ביותר בכוחות המזוינים של ארה"ב. מבקר המדינה | דוח מיוחד 53 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 חוץ מארה"ב, מדינות שונות מפרסמות מפעם לפעם מסמכים רשמיים בנוגע לאסטרטגיית הביטחון הלאומי שלהן. להלן סקירה תמציתית של מסמכי אסטרטגיית הביטחון הלאומי שפרסמו מדינות מערביות נבחרות, נכון למועד כתיבת דוח זה. תרשים 7: מסמכי אסטרטגיית הביטחון הלאומי של מדינות מערביות נבחרות מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארה"ב פורסם באוקטובר 2022 בחתימת נשיא ארה"ב. מציג את האינטרסים הלאומיים של ארה"ב, ובהם הגנה על ביטחון העם, הרחבת הזדמנויות כלכליות והגנה על ערכים דמוקרטיים. מציג את גישת הממשל ולפיה העשור הנוכחי הוא עשור מכריע בתחרות על עיצוב הסדר הבין- לאומי, וכי האתגר העיקרי העומד בפני ארה"ב בקידום עולם חופשי, פתוח, משגשג ובטוח הוא התחרות האסטרטגית עם מדינות אוטוקרטיות, ובהן סין ורוסיה. מפרט את הדרכים לקידום האינטרסים החיוניים של ארה"ב, ובכללם השקעה ברכיבי הכוח הלאומי והגברת יכולת ההשפעה, בניית קואליציה של מדינות בעלות אינטרס משותף וכן חיזוק היכולות הצבאיות והתאמתן לסביבה של תחרות אסטרטגית. מציג את סדרי העדיפויות של ארה"ב גם בנושאים גלובליים, כמו משבר האקלים, מגפות וביטחון תזונתי, וכן בתחומי הטכנולוגיה, הסייבר, הסחר והכלכלה. אורכו 48 עמודים. מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי של בריטניה פורסם במרץ 2023 בחתימת ראש ממשלת בריטניה. מציג את חזונו של ראש הממשלה ועוסק בנושאי ביטחון, הגנה, מדיניות חוץ ודיפלומטיה, פיתוח וסחר, כלכלה, מדע וטכנולוגיה וסייבר. מפרט את יעדי-העל של בריטניה, את דרכי הפעולה להשגתם ואת המשאבים שיש להקצות לכך. מציג את סדרי העדיפויות ואת משימות הליבה העדכניים של בריטניה נוכח האצת קצב השינויים הגלובליים, ובכלל זה מלחמת רוסיה-אוקראינה ונכונותה של סין להגביר את הדומיננטיות שלה בעניינים גלובליים. אורכו 39 עמודים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 54 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי של גרמניה פורסם ביוני 2023 בחתימת קנצלר גרמניה. ייעודו לשמש מצפן בענייני ביטחון לאומי, זאת במטרה לשמור על ביטחון אזרחי גרמניה ולתרום לביטחון אירופה. מציג את יעדי-העל של גרמניה בנושאי הגנה, כלכלה וסחר חופשי, יחסי חוץ, זכויות אדם, שלום ויציבות עולמית ומשבר האקלים. מציג את עיקרי מדיניות ההגנה של גרמניה, לרבות סדרי העדיפויות מבחינה אסטרטגית, משימות הליבה והמשימות הנלוות, ואת חשיבות התאמתו של תקציב הביטחון למשימות אלה. מדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה הבין-לאומי עם בעלות הברית, נוכח התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה ועלייתם של מוקדי כוח חדשים בזירה הגלובלית. אורכו 76 עמודים. מסמך סקירת האסטרטגיה הלאומית של צרפת פורסם בנובמבר 2022 בחתימת ראש ממשלת צרפת. מציג את חזונו של ראש ממשלת צרפתלמצ ב את צרפת כמעצמה מאוחדת, מאזנת ובעלת השפעה עולמית עד לשנת 2030, זאת תוך הצבת יעדים אסטרטגיים לאומיים ובין-לאומיים בנושאי נשק גרעיני, חוסן לאומי, כלכלה, סייבר, יחסי חוץ וחופש פעולה צבאי. סוקר את האתגרים של צרפת בזירה הבין-לאומית, ובכללם מלחמת רוסיה-אוקראינה והאיום הנשקף מהתנהלות רוסיה מול העולם המערבי, ושאיפותיה של סין לדחוק את מעמדה של ארה"ב כמעצמה ולחזק את כוחה בתחומי הכלכלה, הפוליטיקה וההתעצמות הצבאית. אורכו 60 עמודים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 55 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי של יפן פורסם בדצמבר 2022 בחתימת ראש ממשלת יפן. מציג את המדיניות של יפן בנושא הביטחון הלאומי ומתמקד בעניינים דיפלומטיים ובמדיניות ההגנה, בהתבסס על ראייה ארוכת טווח של האינטרסים הלאומיים של יפן. קובע קווים מנחים בנושאי דיפלומטיה, הגנה, ביטחון כלכלי, טכנולוגיה, סייבר, מודיעין ואנרגייה. מנתח את האתגרים האזוריים בסביבה הביטחונית של יפן, ובכללם התוקפנות של רוסיה, התעצמותה הצבאית, הגרעינית והכלכלית של סין, והאיום הנשקף מצפון קוריאה. מציג את מעמדה המרכזי של יפן בזירה הבין-לאומית ואת חשיבותו של שיתוף הפעולה עם בעלות בריתה, כדי להבטיח סדר בין-לאומי יציב ובטוח, כלכלה חופשית והתמודדות עם אתגרי אקלים ומחלות. אורכו 36 עמודים. מהתרשים עולה כי בשנים 2022 ו2023- פרסמו ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת ויפן מסמכים אסטרטגיים רשמיים בנוגע לתפיסת הביטחון הלאומי שלהן. מסמכים אלו, שהיו בחתימת נשיאים וראשי ממשלה, התפרסו על פני עשרות עמודים והציגו את האתגרים של המדינה, את האינטרסים הלאומיים שלה ואת העקרונות להשגתם, לרבות באמצעות התאמת המשאבים לכך. בביקורת נמצא כי בשונה מנשיאים ומראשי ממשלה במדינות מערביות שונות, ובהן בריטניה, גרמניה, צרפת ויפן, הנוהגים לפרסם מסמכים אסטרטגיים רשמיים בנוגע לתפיסת הביטחון הלאומי של מדינותיהם ולחתום עליהם באופן אישי, ובשונה מארה"ב שבה אף מחויב הנשיא על פי חוק למסור לקונגרס דוח מקיף על אסטרטגיית הביטחון הלאומי, במדינת ישראל - המתמודדת עם אתגרים מיוחדים ומורכבים במישור הצבאי והמדיני כאחד - הדרג המדיני מעולם לא אישר תפיסת ביטחון לאומי או אסטרטגיית ביטחון לאומי, ולא פרסם מסמך תפיסה או אסטרטגיה כאמור. מסמך כזה מציג את האתגרים של המדינה, את האינטרסים הלאומיים שלה ואת העקרונות להשגתם, לרבות באמצעות התאמת המשאבים לכך. מומלץ כי לאחר שראש הממשלה יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה יגבשו תפיסת ביטחון לאומי רשמית, ראש הממשלה יפרסם אותה לציבור בחתימתו בכפוף לכללי החיסיון מתוך מחויבות לאזרחי ישראל. זאת כשם שמדינות מערביות שונות מפרסמות לציבור מסמכים אסטרטגיים רשמיים בנוגע לתפיסת הביטחון הלאומי שלהן. פרסום תפיסת ביטחון לאומי רשמית לציבור תשמש בסיס לדיון ציבורי בנושא הביטחון הלאומי ולפיקוח על יישום התפיסה. יצוין כי על פי חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה,2025- שנחקק כאמור במהלך הביקורת ביוני 2025, המל"ל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הממשלה תמצית של האסטרטגיה המדינית- מבקר המדינה | דוח מיוחד 56 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 ביטחונית של מדינת ישראל, שהממשלה או הקבינט המדיני-ביטחוני תאשר בתוך חמישה חודשים מיום כינון ממשלה חדשה. תפקידו של המל"ל בנוגע לתפיסת הביטחון בחוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח2008-)להלן - חוק המל"ל,(נקבע כי מתפקידי המל"ל לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים, וכן להציע לראש הממשלה סדר יום ונושאים לדיון בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. הגם שאין במדינת ישראל תפיסת ביטחון לאומי רשמית, היו שנים שבהן המל"ל עסק בתפיסת ביטחון. להלן פירוט בעניין זה: 1. בדוח מבקר המדינה בנושא יישום חוק המל"ל בשנים 2008 עד 201132 נמצא כי המל"ל לא בחן את תפיסת הביטחון כמוגדר בחוק, אלא בחן כמה סוגיות מהותיות הקשורות לתפיסת הביטחון הלאומי33. בתגובתו מנובמבר 2024 על ממצאי הביקורת ציין ראש המל"ל לשעבר פרופ'עוזי ארד כי אחד התחומים שנחנו עוסק בתחום ביטחוני מסווג והוא ממד חשוב ועיקרי בתפיסת הביטחון המסורתית ונבחן בראייה רב-שנתית. 2. בשנים 2011 עד 2015 עסק המל"ל בכתיבת טיוטה של מסמך תפיסת ביטחון. ראש האגף למדיניות ביטחון ותכנון אסטרטגי במל"ל, שאחראי גם לנושא תפיסת הביטחון, מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2024 כי ראש המל"ל אישר את הטיוטה, היא הופצה לגופי הביטחון לקבלת תגובתם, והתקבלה תגובתו של צה"ל לגביה. ואולם לא נמצאו מסמכים שמעידים כי לתהליך האמור היה המשך, קרי שהמל"ל עדכן את טיוטת התפיסה לאחר קבלת תגובת צה"ל והטיוטה הועלתה לאישור ראש המל"ל לאחר עדכונה, או שהמל"ל הציג אותה לקבינט המדיני-ביטחוני או לראש הממשלה34. 3. בשנת 2018 הציג ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לקבינט המדיני-ביטחוני את מסמך תפיסת הביטחון הלאומי 2030. מאיר בן שבת, שכיהן בעת ההיא כראש המל"ל, מסר למשרד מבקר המדינה ביוני 2024 כי הוא היה אחד הגורמים שסייעו לראש הממשלה לעדכן את תפיסת הביטחון הלאומי 2030. כאמור, תפיסה זו לא אושרה על ידי הקבינט ולא קיבלה תוקף רשמי. 4. ד"ר איל חולתא, שכיהן כראש המל"ל ממחצית שנת 2021 עד ינואר 2023, מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי בתפקידו כראש המל"ל הוא ניסה לקדם תהליך של כתיבת תפיסת ביטחון, על ידי שילוב 32 מבקר המדינה, דוח ביקורת מיוחד - יישום חוק המל"ל וההתמודדות עם המשט הטורקי.(2012) 33 לרבות מכלולים מדיניים-אסטרטגיים והגנת העורף. 34 תימוכין לכך שעבודת המל"ל לא הבשילה לכדי העלאת תפיסת ביטחון לדיון של הקבינט המדיני-ביטחוני בא לידי ביטוי בדוח מיוחד של ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בדוח מספטמבר 2017 בעניין תר"ש צה"ל גדעון צוין כי"הוועדה קוראת להתחיל מייד בתהליך... של עיצוב, תיקוף ואישור תפיסת ביטחון לאומי, שממנה ייגזרו חלקו של צה"ל במימושה ותפיסת ההפעלה הצה"לית... והוא תנאי מוקדם לעיצובן של תכניות אופרטיביות." מבקר המדינה | דוח מיוחד 57 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 של עקרונות תפיסת ביטחון במסמך הערכת מצב 2022. לעניין זה יצוין כי ביוני 2022, לקראת תחילת דיוני הערכת המצב השנתית, הפיץ ראש המל"ל חולתא מסמך שגובש במל"ל בנושא"החזון, היעדים והדירקטיבה המדינית בנושאי הביטחון הלאומי של ישראל,"לשימוש מערכת הביטחון לקראת דיוני הערכת המצב השנתית. המסמך הופץ בין היתר לראש הממשלה, לשר הביטחון, לרמטכ"ל, לראש המוסד ולראש השב"כ. ואולם לא נמצאו מסמכים שמעידים כי המל"ל המשיך בפעילות שנוגעת לתפיסת הביטחון. 5.ראש האגף למדיניות ביטחון ותכנון אסטרטגי במל"ל מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2024 כי בשנת 2023 ראש המל"ל צחי הנגבי הנחה על כתיבת פרקים נבחרים ממוקדים מתפיסת הביטחון. ואולם לא נמצאו מסמכים המעידים שהמל"ל עסק בכך. בביקורת עלה כי למרות שלפי חוק המל"ל אחד מתפקידיו של המל"ל הוא לבחון את תפיסת הביטחון ולהציע לה עדכונים, וכן להציע לראש הממשלה סדר יום ונושאים לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני, המל"ל לא מימש את תפקידו: בשנים 2011 עד 2023 המל"ל עסק בתפיסת הביטחון הלאומי כמה פעמים (לרבות ניסיון לכתוב תפיסת ביטחון וסיוע לראש הממשלה בעדכון מסמך תפיסת ביטחון) וכן התייחס לתפיסת הביטחון של ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת דיוני הקבינט בתקופה שמאוגוסט 2018 ועד יוני ( 2021עת שהוקמה ממשלה בראשותו של נפתלי בנט,) אולם המל"ל בהובלת ראשי המל"ל פרופ'עוזי ארד (בשנים 2009 עד ,)2011 אלוף (במיל)'יעקב עמידרור (בשנים 2011 עד,)2013 יוסי כהן (בשנים 2013 עד,) 2015 יעקב נגל (שימש כממלא מקום בשנים2016 עד,)2017 מאיר בן שבת (בשנים 2017 עד,)2021 ד"ר איל חולתא (בשנים 2021 עד,)2023 וצחי הנגבי (משנת 2023 ועד למועד סיום הביקורת,) לא הביא לקבינט המדיני-ביטחוני תפיסת ביטחון מעודכנת לצורך דיון והחלטה לגביה. בתגובתו על ממצאי הביקורת מסר משרד ראש הממשלה כי המל"ל פעל למלא את תפקידו: לבחון את תפיסת הביטחון ולהציע לה עדכונים, כפי שתואר בדוח ביקורת זה; וכי החוק לא קובע מפורשות כי על המל"ל להביא תפיסת ביטחון לאישור הממשלה או הקבינט. עוד נמסר כי במהלך שנת 2024 החל המל"ל לבחון את תפיסת הביטחון, ובכלל זה גיבש מסמכים בנושאים שונים, ובהם"תפיסת הביטחון בראי ה7- באוקטובר - בחינה ראשונית" ,"הרתעה בסיסית כמרכיב ליבה בתפיסת הביטחון של ישראל,"ו"עילות ומטרות מלחמה - מורה נבוכים."מסמכים אלו הופצו לראש הממשלה ולגופי ביטחון שונים. משרד מבקר המדינה מדגיש כי המל"ל הוא גוף המטה לראש הממשלה ולממשלה בענייני החוץ והביטחון של ישראל והוא נדרש על פי חוק המל"ל לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים. יתרה מכך, העובדה שמפרוץ מלחמת"חרבות ברזל) "להלן - מלחמת חרבות ברזל(עסק המל"ל בסוגיות הנוגעות לתפיסת הביטחון ופיתח מסמכי יסוד אסטרטגיים בנושאים מדיניים- ביטחוניים מרכזיים, כגון הרתעה ועילות למלחמה, והפיץ מסמכים אלו לראש הממשלה, מבטאת את הצורך בכך שהמל"ל יציג זאת לדרג המדיני. על ראש המל"ל לקיים את כל התהליכים הנדרשים כדי שהקבינט המדיני-ביטחוני ידון בהצעתו לעדכון תפיסת ביטחון לאומי, כדי שיקבל החלטה לגביה. תפיסת ביטחון לאומי שיבחן המל"ל ויניח בפני מבקר המדינה | דוח מיוחד 58 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הקבינט תאפשר לדרג המדיני לקיים חשיבה ודיון בנוגע למוסכמות הביטחון הלאומי בראייה ארוכת טווח על בסיס האינטרסים הלאומיים החיוניים של המדינה, ערכיה, יעדיה וסדרי העדיפויות שלה. ראש האגף למדיניות ביטחון ותכנון אסטרטגי במל"ל, שכאמור אחראי לנושא תפיסת הביטחון במל"ל, מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2024 כי היבטים ארגוניים רבים משפיעים על יכולת האגף לעמוד בתפקידיו, וכי במשך השנים התמודד האגף עם חוסר יציבות בנוגע לאיוש משרות בו. למשל, תפקיד ראש האגף אויש "בידי ממלאי מקום לפרקי זמן שונים ותפקיד ראש חטיבת תפיסת ביטחון לא היה מאויש משנת 2020 עד מרץ ."2023 גם בדוח ועדת נגל מדצמבר 2024 צוין כי"למל"ל במבנהו הנוכחי מספר חולשות מבניות וארגוניות אינהרנטיות המקשות על תפקוד אפקטיבי בתחום עיצוב מדיניות הביטחון הלאומי." ארבעה ראשי מל"ל לשעבר הצביעו על צעדים שיש לנקוט כדי שהמל"ל יממש את תפקידו בהקשר לתפיסת הביטחון. 1. ראש המל"ל לשעבר פרופ'עוזי ארד, מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי לצורך כתיבת תפיסת הביטחון נדרשים ארבעה עד שישה אנשים מצוינים ובכירים בדרגתם ובמעמדם, שירכזו עבודת מטה בין- זרועית שתעסוק בכך. 2. ראש המל"ל לשעבר אלוף (במיל)'יעקב עמידרור מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי אם יש רצון להביא לכך שיהיה גוף המסוגל לכתוב תפיסת ביטחון ולקיים פיקוח טוב יותר על מערכת הביטחון, כנראה אין מנוס מהמסקנה שיש לחזק את המל"ל באופן ניכר, בין היתר באמצעות משאבי כוח אדם ותקציב. בתגובתו מדצמבר 2024 על ממצאי הביקורת ציין כי ראש המל"ל צריך לעסוק בכתיבת תפיסת ביטחון לאומי, וכי המל"ל יכול להיעזר בכותבים חיצוניים לשם כתיבתה. 3. ראש המל"ל לשעבר, יוסי כהן, מסר למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2024 כי נדרש להעסיק מומחים רלוונטיים" ,ומשיׂשכיל המל"ל לגייס מומחים אלה, יש ביכולתו לבצע עבודה אסטרטגית זו." 4. ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת מסר בתגובתו מדצמבר 2024 על ממצאי הביקורת כי המל"ל יכול "לגשר על פער המשאבים בדרכים שונות (לדוגמה: הסתייעות בצוות של בכירים לשעבר במערכות המדינה ובאקדמיה.") בביקורת עלה כי המל"ל, במבנהו הנוכחי ובהרכב כוח האדם הקיים בו, מתקשה למלא את תפקידו לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים, כנדרש על פי חוק המל"ל. מומלץ כי ראש המל"ל יבחן אם נדרשים לו משאבים נוספים לצורך מימוש תפקידו המוגדר בחוק"לבחון את תפיסת הביטחון הלאומי ולהציע לה עדכונים"כדי לסייע בגיבוש תפיסת הביטחון ויפעל לקבלתם. לסוגיית משאבי המל"ל משנה חשיבות נוכח התפקיד שהתווסף למל"ל לגבש עם כינונה של ממשלה חדשה את הצעת האסטרטגיה המדינית-ביטחונית של מדינת ישראל כמשמעותה בחוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה.2025- מבקר המדינה | דוח מיוחד 59 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 פגיעה ביכולת ההכוונה של הדרג המדיני את צה"ל בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי רשמית ובעלת תוקף מחייב וההשפעה על תהליכים מרכזיים בצה"ל הדעה הרווחת של בעלי תפקידים בכירים בעבר ובהווה הן בדרג המדיני והן בדרג הביטחוני היא כי קיימות השפעות שליליות להיעדרה של תפיסת ביטחון לאומי רשמית, עדכנית ובעלת תוקף מחייב, לרבות בנוגע ליכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולבצע עליו בקרה ופיקוח. עם זאת, על פי תגובת צה"ל על ממצאי הביקורת כפי שנמסרה למשרד מבקר המדינה בפברואר 2025, הוא אומנם מכיר בחשיבותה של תפיסת ביטחון לאומי שמאושרת באופן סדור ומתעדכנת מפעם לפעם כמצפן לעשייה ביטחונית של כלל גופי הביטחון וכבסיס לקשר עם הדרג המדיני שממנו נגזרות האסטרטגיות של גופי הביטחון ובהן גם תוכניות בניין הכוח. אולם, לדבריו גם בהיעדר תפיסת ביטחון מאושרת צה"ל פועל תמיד בהתאם להנחיות הדרג המדיני ובהלימה לדירקטיבה הנקבעת על ידו, זאת במסגרת השיח האינטנסיבי שהדרג המדיני מקיים עם גופי הביטחון שבו צה"ל מציג סוגיות ביטחוניות רבות ושונות והדרג המדיני נותן לצה"ל דירקטיבה רחבה ומקיפה שמספקת את המצפן ומאפשרת הכוונה סדורה ובהירה שלאורה צה"ל פועל. למשל, בעת גיבוש תוכנית עבודה רב-שנתית)תר"ש,(הוא מגבש את התר"ש ואת בניין כוחו בהתאם להערכות מצב מעמיקות בשיתוף עם הדרג המדיני, וכן בהתאם לדיונים משותפים עימו ולהנחיות שמתקבלות ממנו. באופן דומה, ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת מסר למשרד מבקר המדינה כי למרות הערך של תפיסת ביטחון לאומי לתיעדוף האתגרים שעימם מתמודדת ישראל ולהכוונת"המאמצים המשלימים,"גם אם אין תפיסה רשמית כזו" ,אין ואקום."זאת משום שבשיח האינטנסיבי בין הדרג המדיני לגופי הביצוע, לרבות הדרג הצבאי והביטחוני, קיימים מופעים רבים שבהם ניתנת דירקטיבה רחבה ומקיפה שמספקת את המצפן הזה. לדבריו, בתקופת כהונתו כראש המל"ל הדרג המדיני הנחה את צה"ל בהיבטי בניין הכוח באמצעות הערכת המצב האסטרטגית השנתית והערכת המודיעין השנתית27; בראייה של עשור קדימה - באמצעות מסמך "תפיסת הביטחון הלאומי;"2030 בראייה של שלוש עד ארבע שנים קדימה - באמצעות הדיונים שקיים ראש הממשלה על התוכנית הרב-שנתית של צה"ל; בראייה של שנה קדימה - באמצעות הדיונים על תקציב המדינה, ובכלל זה תקציב הביטחון; בדיונים מקצועיים לפי זירות או נושאים; ובהערכות מצב עיתיות או נושאיות, שבמציאות החיים בישראל, תמיד התרחבו מעבר לזירה שנידונה. לעומת זאת, בעלי תפקידים בכירים בעבר ובהווה הן בדרג המדיני והן בדרג הביטחוני ציינו בשיחות שהתקיימו עם משרד מבקר המדינה במחצית הראשונה של שנת 2024 את ההשפעות השליליות של היעדר תפיסת ביטחון לאומי סדורה, רשמית ועדכנית כמצפן לבניין כוחם של גופי הביטחון, בדגש על צה"ל; ככלי התומך בקבלת החלטות, מתוך הבנת יכולות הצבא והתאמת המטרות לאמצעים; וככלי המייצר שפה משותפת ותיאום בין הדרג המדיני וגופי הביטחון. להלן כמה דוגמאות מרכזיות: 27 חוק המל"ל קובע כי על המל"ל להכין ולהגיש לקבינט המדיני-ביטחוני אחת לשנה לפחות הערכה שנתית ורב-שנתית של המצב המדיני-ביטחוני וכן להכין ולהגיש לקבינט הערכות מצב לגבי עניינים המשיקים להערכות אלה, לרבות חוות דעת וניתוח בתחומי המודיעין השונים. זאת, נוסף על תפקידו של המל"ל לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 60 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 1. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט מסר למשרד מבקר המדינה במרץ 2024 כי בהינתן מצב שבו אין מצפן מדיני-ביטחוני לכל זירה שקובע סדרי עדיפויות, תורם לקבלת החלטות ומכווין את צה"ל ואת גופי הביטחון, קשה לדרג המדיני לאתגר את המערכות הביטחוניות ובסוף צה"ל, שהוא גוף דומיננטי מאוד, מוביל את הביטחון הלאומי. 2. שר הביטחון לשעבר ח"כ אביגדור ליברמן מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי מטרתה של תפיסת ביטחון היא להכווין את צה"ל ואת גופי הביטחון ולהכתיב להם דפוסי עבודה. מר ליברמן הוסיף כי הדרג המדיני לא גיבש תפיסת ביטחון, והוא מתקשה לנהל ולאתגר את הדרג הצבאי. 3. ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל)במיל('גדי איזנקוט מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי בשנת 2015, בהיותו רמטכ"ל, הוקמה ועדת לוקר שהמליצה על קבלת החלטות שונות, כגון קיצור שירות, קיצוץ תקני קבע והפחתת הפנסיות לבעלי תפקידים מסוימים, מתוך צרכים פוליטיים ותקציביים ולא על פי אינטרסים ביטחוניים ותפיסה סדורה. 4. שר האוצר וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני בצלאל סמוטריץ מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי ללא תפיסת ביטחון הדרג המדיני מתקשה לאתגר את צה"ל ולבחון את תקציב הביטחון בראי ההכוונה של הדרג המדיני, וכי תפיסת ביטחון היא כלי חשוב שיכול לסייע לדרג המדיני. מר סמוטריץ'ציין כי בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני הצבא מעלה לדיון את החלופות שהוא מעוניין בהן, ולכן נוצר מצב בעייתי שבו הקבינט הוא לרוב תוצאתי. 5. ח"כ לשעבר עפר שלח, שכיהן בעבר כיו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח, מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי צה"ל מעצב תוכניות עבודה בעצמו, ללא הכוונה של הדרג המדיני הנבחר, ובכלל זה מגדיר סדרי עדיפויות וקובע את תמהיל התקציבים והמשאבים. מר שלח הוסיף כי גם משרד הביטחון, המופקד על צה"ל" ,חלש"מולו - ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון הוא היועץ הכספי לרמטכ"ל, תחום התכנון נמצא בצה"ל, ובאגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון אין די כוח אדם. יצוין כי בשנת 2017 פרסמה ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שבראשה עמד מר שלח, דוח בנושא תר"ש גדעון. בדוח צוין כי תר"ש גדעון עוצבה על ידי צה"ל ללא תפיסת ביטחון לאומי כתובה, מאושרת ומפורסמת לציבור, וברובו של התהליך גם ללא הכוונה מוקדמת"של ממש"מצד הדרג המדיני. עוד צוין בדוח כי עיצוב תר"ש בצה"ל ללא הנחיות מקדימות של הדרג המדיני וללא מסמכי תפיסה גורם לנזק ופגיעה ממשית. זאת משום שבמצב זה התוכנית מעוצבת על ידי צה"ל כמעט כולה"מלמטה למעלה,"וצה"ל נוטה להתמקד בפרויקטים וטכנולוגיה ואינו מעצב אותה לאור תפיסה ברורה שהדרג המדיני חתום עליה. בדוח נאמר כי הדבר עלול להביא לחזרתם של הכשלים מהמערכות הקודמות, הן בהיבט של מחסור ב"מסה קריטית של יכולות אמיתיות,"והן משום הסכנה שצבא שנבנה והוכן למשימה בהיגיון מסוים עלול להידרש לפעול בהיגיון אחר. עוד מסר מר שלח כי המצב חמור אף יותר כשמדובר בגופים החשאיים, משום שהקשב של ראש הממשלה כלפיהם, כאחראי להם, נמוך מהקשב של שר הביטחון לצה"ל. מבקר המדינה | דוח מיוחד 61 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 בהקשר זה מסר המוסד למשרד מבקר המדינה בפברואר 2024 כי בהיעדרה של תפיסת ביטחון סדורה ורשמית, גופי הביטחון בישראל בנו מנגנוני עבודה מפצים מול הדרג המדיני, שבמסגרתם הם גוזרים את הדירקטיבה של הדרג המדיני, על סמך פגישות עבודה עם הדרג המדיני, ניתוח מסמכים שונים כגון סיכומי דיונים, הערכות מצב אסטרטגיות ועוד, ולאורה הם בונים את תהליכי העבודה המרכזיים, כל אחד בדרכו. המוסד הוסיף כי אף שתפיסת ביטחון לא תיתן מענה לכל הבעיות והאתגרים בכל התחומים, התהליך לגיבוש תפיסת ביטחון מגדיל את הסיכוי לקיום תהליכי קבלת החלטות טובים יותר, ובהתאם לכך - להגעה לביצועים טובים יותר. הוא יכול לייצר אינטגרציה ואגבור)סינרגייה(של מקורות העוצמה הלאומיים, הוא משפר את הבקרה של הדרג המדיני על הדרגים המקצועיים, ומאפשר דיון ציבורי ושקיפות. השב"כ מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר ומאי 2024 כי הוא מקיים תהליכי תכנון מרכזיים שנגזרים מהדירקטיבות של הדרג המדיני ושל ראש הגוף. השב"כ הוסיף כי תהליך עיתי של אישור ועדכון של תפיסת הביטחון ישפר בוודאות את השיח בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני. בתגובתו מדצמבר 2024 על ממצאי הביקורת ציין המוסד כי תפיסת ביטחון לאומי תסייע לו לקבוע את יעדיו ואת תוכניות העבודה שלו, זאת כחלק מהמארג השלם של מערכת הביטחון בישראל. בתגובתו מינואר 2025 על ממצאי הביקורת ציין השב"כ כי לא מתקיים תהליך סדור ומובנה שבו הגוף מקבל הנחיה רשמית וברורה מהדרג המדיני בראייה ארוכת טווח)חמש עד עשר שנים(אלא הוא"מלקט"את התייחסויות הדרג המדיני באמצעות מנגנונים שונים. עוד ציין כי הוא שותף להמלצת מבקר המדינה בדבר נחיצותה של תפיסת ביטחון לאומי, וכי הנושא יכול להוביל לתיקון אמיתי בממשק בין גופי הביטחון ובממשק בינם לדרג המדיני. עוד מסר השב"כ כי היעדר אסטרטגיית ביטחון לאומי מייצר סיכונים ואתגרים שונים, ובהם היעדר הגדרה ברורה של האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל; היעדר סנכרון והסדרה בין גופי הביטחון ביחס לתחומי האחריות והסמכות; היעדר קביעה מחייבת של הדרג המדיני ביחס לסדרי העדיפויות לטיפול באיומים ובאתגרים השונים; היווצרות מרחב פרשנות עצמאי של כל גוף לגבי הנדרש והמצופה ממנו, דבר שעלול להוביל לסיטואציות של חוסר התאמה ואף סתירה בנוגע למטרות שאינן מוצהרות באופן רשמי ופומבי של הדרג המדיני ול"פספוס"של תהליכי עומק ואירועים משמעותיים המתרחשים בסביבה האסטרטגית, כגון היווצרות אזורי עיוורון בנוגע לאיומים המצריכים מתן מענה, הערכת חסר או יתר של האיומים והאתגרים שעימם מתמודדת המדינה. 6. ראש המל"ל לשעבר אלוף)במיל('יעקב עמידרור מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי בפועל, גופי הביטחון בישראל מתכננים לעצמם את תוכניות העבודה, את בניין הכוח, את סדרי העדיפויות ואת ההקצאה של המשאבים, ללא הכוונה מהדרג המדיני, ובלי שנקבעו להם יעדים אסטרטגיים. מר עמידרור ציין כי כאשר מתקיימים דיוני הקבינט המדיני-ביטחוני, מערכת הביטחון מציגה את מה שתכננה, והדרג המדיני בדרך כלל מאשר. יש מצבים שבהם מערכת הביטחון פועלת גם בלי שהתקבל אישור מהדרג המדיני, ואף בלי שהתקיימו דיונים בקבינט המדיני-ביטחוני. מבקר המדינה | דוח מיוחד 62 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 7. ראש המל"ל לשעבר ד"ר איל חולתא מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי מצב של היעדר תפיסת ביטחון גורם בין היתר לספקות ושאלות של הדרג הצבאי לגבי כוונות הדרג המדיני וסדרי העדיפויות שלו, וכי במצב זה צה"ל קובע בעצמו ועל פי ראייתו את דרכי הפעולה בנוגע לבניין הכוח והפעלתו. 8. ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון לשעבר זהר פלטי מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2024 כי תפיסת ביטחון חשובה לתכנון מדיניות אסטרטגית ארוכת טווח של גופי הביטחון. זאת בדגש על בניין כוח מסודר, מתוך הכוונה של הדרג הצבאי על ידי הדרג המדיני, ולא רק קבלה או אי-קבלה של הצעות הצבא, ובכלל זה בנוגע לפיתוח ורכש של אמצעי לחימה)אמל"ח,(לרבות מטוסים לסוגיהם ופלטפורמות לחימה עתירות טכנולוגיה מתקדמות אחרות לדוגמה צוללות וטנקים. ואולם בפועל אין מנגנון אפקטיבי לבדיקה של בניין הכוח וסדרי הכוחות ולפיקוח על כך, אין גורם שיאתגר את משרד הביטחון והצבא, ּוועדת השרים להצטיידות דנה בכל בקשה של מערכת הביטחון בנפרד או בתוכנית עבודה שנתית אד הוק ולא בראייה כוללת לאורך שנים בהתאם לתפיסת ביטחון. נוסף על כך, חברי ועדה זו ּוועדת החוץ והביטחון של הכנסת מתחלפים בתדירות גבוהה עם החלפת הממשלות, ועקב כך אין מוקד ידע במשך שנים שיכול לאתגר את המערכת הביטחונית ולבקר אותה. בהתייחס לתהליך הכנתן ואישורן של תוכניות העבודה של מערכת הביטחון נכתב בדוח ועדת נגל מדצמבר 2024 כי לאורך העשורים האחרונים עלתה מסקנה שתוכנית העבודה של צה"ל נבנית על ידו במיומנות ובמקצועיות רבה, אולם הכיוונים המרכזיים והדגשים בבנייתה מוכוונים בעיקר על ידי ראשי מערכת הביטחון, "ואילו ההשפעה של הדרג המדיני אינה מספקת, וכשהיא מתממשת היא ממוקדת בתחומים מצומצמים מאוד, באזורים מוסכמים מראש ובשלבים מאוחרים כשההשפעה כבר שולית"(ההדגשה במקור.) בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב, שמגובה בהקצאת משאבים לאומיים בהתאם לסדרי עדיפויות, ככלי של הדרג המדיני לתיאום בין גופי הביטחון ולהכוונת צה"ל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, וכפי שעלה מדוחות מבקר המדינה - מחד, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולבצע בקרה ופיקוח עליו לוקה בחסר. ומאידך, צה"ל מתכנן את תוכניות העבודה שלו ובונה את כוחו בהתאם להבנתו את המצב, המוסד בונה את תהליכי העבודה שלו בדרכו כמנגנון מפצה על היעדר תפיסת ביטחון רשמית והשב"כ"מלקט"את התייחסות הדרג המדיני באמצעות מנגנונים שונים אך לא בתהליך סדור ומובנה. הדבר עלול להביא לחוסר התאמה ואף לסתירה בין העמדות של הדרג המדיני לבין פעילותם של גופי הביטחון וכן לפערים בממשקים ובתיאום שבין גופי הביטחון עצמם. להלן כמה דוגמאות לעניין זה כפי שעלה מדוחות מבקר המדינה מהשנים האחרונות: 1. בדוח בנושא העמידה ביעדי התוכנית הרב-שנתית גדעון - תקציב, ניהול ובקרה משנת 282022, תוכנית שכאמור נבנתה ללא תפיסת ביטחון לאומי כתובה ומאושרת, נמצא בין היתר כי אף שהקבינט המדיני- 28 מבקר המדינה, דוח מבקר המדינה - מרץ 2022" ,העמידה ביעדי התוכנית הרב-שנתית גדעון - תקציב, ניהול ובקרה" עמ.64 - 60 ' מבקר המדינה | דוח מיוחד 63 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 ביטחוני אישר את תר"ש גדעון לשנים 2016 עד ( 2020כולל,) בינואר 2019 נכנס לתפקידו רמטכ"ל חדש, רא"ל (במיל)'אביב כוכבי, והוא הנחה כי שנת 2019 תהא השנה האחרונה של תר"ש גדעון, וכי שנת 2020 תהא השנה הראשונה לתר"ש חדשה - תנופה. עוד נמצא כי תר"ש תנופה לשנים 2020 עד 2024, שעיצבה את צה"ל לטווח של לפחות חמש שנים, נבנתה שלא על בסיס תפיסת ביטחון לאומי רשמית שאמורה לשמש מצפן בראייה אסטרטגית ארוכת טווח ומגובה במשאבים לאומיים בהתאם לכך, והתר"ש לא אושרה על ידי הדרג המדיני. עוד עלה בדוח כי הקבינט המדיני-ביטחוני והמל"ל התקשו לפקח על מימושה של תר"ש גדעון. בניגוד להחלטת הקבינט, בשנים 2016 עד 2020 שרי הביטחון דאז אביגדור ליברמן (כיהן בתפקיד ממאי 2016 עד נובמבר,)2018 בנימין נתניהו (כיהן בתפקיד מנובמבר 2018 עד נובמבר,)2019 נפתלי בנט (כיהן בתפקיד מנובמבר 2019 עד מאי)2020 לא דיווחו לקבינט על יישום תר"ש גדעון בכל אחת משנותיה, למעט בשנת 2018 אז דיווח שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן על סטטוס תר"ש גדעון בשנה השלישית ליישומה; בדיון הקבינט שהתקיים בנובמבר ( 2020השנה האחרונה שהקבינט קבע לתר"ש גדעון) התייחס צה"ל באופן כללי בלבד לנושא העמידה ביעדי התר"ש; ונציגי מערכת הביטחון נתנו מענה חלקי בלבד למל"ל בנושא מימוש התר"ש, בתגובה על בקשותיו למידע בנושא זה. בתגובתו מפברואר 2025 על ממצאי הביקורת ציין צה"ל כי בהיעדר אישור חוק תקציב לשנת 2020 לא היה ניתן לאשר את תר"ש תנופה בדרג המדיני, ולאחר שהמערכת הפוליטית התייצבה, בשלהי שנת 2021, אישר ראש הממשלה תוכנית עבודה לצה"ל יחד עם העברת חוק התקציב. בתגובתו מדצמבר 2024 על ממצאי הביקורת ציין רא"ל (במיל)'אביב כוכבי כי"חרף העובדה שאין למדינת ישראל תפיסת ביטחון כתובה, יש לה דה פאקטו תפיסה, תפיסה שבעל-פה, שחלקים גדולים שלה מוסכמים על רבים, לרבות בדרג המדיני ובצה"ל,"וכי"תר"ש ]תנופה[ נבנתה על פי תפיסת הביטחון הלאומי'המוסכמת( 'בעל פה") כמצופה מצה"ל נוכח היעדר אלטרנטיבה אחרת. עוד ציין כי יש חשיבות לקיומה של תפיסת ביטחון כתובה ומוסכמת וראוי לקדם את גיבושה, אך הקשר בין קיומה של תפיסת ביטחון לאומי כתובה ובין בניין הכוח של צה"ל אינו חזק כמו הקשר בין תרחיש הייחוס29 ובין בניין הכוח שהוא"חשוב מאוד,"וכמו כן תרחיש הייחוס אושר על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, ועל פיו מומשה תר"ש תנופה. משרד מבקר המדינה מציין כי בניית תוכניות העבודה הרב-שנתיות של צה"ל בהתבסס על תפיסת ביטחון לאומי שבעל פה, שהיא ברירת מחדל בהיעדר תהליך סדור לגיבוש ולאישור של תפיסת ביטחון מצד הדרג המדיני, טומנת בחובה סיכונים שונים, ובפרט הסיכון כי לגורמים המעורבים בכך תהיה פרשנות שונה לחלקי התפיסה, גם אלו ש"מוסכמים על רבים."עוד מציין משרד מבקר המדינה כי תרחיש הייחוס שאליו צה"ל נערך, אף שהוא מאושר על ידי הדרג המדיני, אינו שלם בהיעדר תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי שמחייב את הדרג המדיני לדון בסוגיות ביטחון לאומי מרכזיות, לקבל החלטות בנוגע לסדרי עדיפויות ולהקצות משאבים לאומיים בהתאם לכך, תוך הבנת האתגרים והסיכונים אשר לא יקבלו מענה, וכן תוך איזון בין מתן מענה על לחצים קצרי טווח ובין הסתכלות ארוכת טווח. 29 תרחיש הייחוס הוא התרחיש האפשרי למלחמה שאליו צה"ל מתכונן וממנו נגזרים יעדי בניין הכוח. מבקר המדינה | דוח מיוחד 64 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 בתגובתו ממרץ 2025 על ממצאי הביקורת מסר משרד ראש הממשלה כי תהליך האישור של תר"ש תנופה הוא למעשה דוגמה בולטת להכוונת הדרג המדיני את צה"ל לנוכח תפיסת הביטחון שהציג ראש הממשלה, וכי בדיונים שונים הנחה המל"ל את צה"ל לבנות את התר"ש על בסיס דירקטיבת הדרג המדיני, המבוססת על תפיסת הביטחון שהוצגה בשנת 2018. למשל, באפריל 2019 שלח ראש המל"ל לראשי הגופים הביטחוניים ריכוז של דירקטיבות על בסיס דיונים שהתקיימו בראשות ראש הממשלה והפנה למסמך תפיסת הביטחון שהוצג בקבינט; בפברואר 2020 ציין ראש המל"ל לפני סגן הרמטכ"ל שתכנון תר"ש תנופה אמור להיגזר מדירקטיבת הדרג המדיני, וכי דגשי ראש הממשלה צריכים"להיכנס לתוכנית כמרכיב ראשון בה;"במאי 2020 עדכן ראש המל"ל את הגופים הביטחוניים בנוגע לדירקטיבות ראש הממשלה בסוגיות ובזירות מרכזיות. כמו כן, מסר משרד ראש הממשלה כי תר"ש של צה"ל היא צומת מרכזי בבחינת יחסי דרג מדיני-צבאי"מאחר והציפייה היא שכשצה"ל בונה תר"ש, הוא יתבסס על הדירקטיבה של הדרג המדיני." נוסף על כך מסר משרד ראש הממשלה שגם בדוח ועדת נגל מדצמבר 2024 צוין לגבי תפיסת הביטחון כי גם אם מעצם אופייה היא אינה מועלית לאישור רשמי, היא אמורה לשמש"כרמזור וכמגדלור"לאלו שאמורים ליישמה בשטח, ובראשם צה"ל וגופי הביטחון. משרד מבקר המדינה מציין כי בהיעדר תוקף מחייב לתפיסת הביטחון 2030 שכתב ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכפי שעולה מהתייחסות גופי הביטחון לדוח זה, הם לא ראו במסמך תפיסה זה"רמזור ומגדלור."זאת ועוד, בהיעדר החלטה מחייבת בנוגע לשינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים והקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון, שהיו אבן יסוד ביכולת לממש את התפיסה כהלכה, יכולתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל המל"ל להכווין את תר"ש תנופה בהתאם לתפיסת הביטחון 2030 לקתה בחסר, כפי שיתואר להלן: • בנובמבר 2020 הציג צה"ל לקבינט המדיני-ביטחוני את הרעיון המסדר שבבסיס תר"ש תנופה)שעה שבפועל צה"ל פעל לפי תר"ש תנופה קרוב לשנה.(בדיון ציין ראש הממשלה כי אף שתר״ש תנופה מגלמת חדשנות ויצירתיות, היא אינה נותנת מענה מספק ליעדים שהוא קבע שהם יעדי-העל של מדינת ישראל, כי יש להשלים את הפער ללא דיחוי וכי נדרש להוסיף משאבים כדי לתמוך במימוש התוכנית. יצוין כי לתר"ש תנופה (לשנים)2024 - 2020 לא נקבע מתווה תקציבי רב-שנתי, ובשנים - 2020 2021 תקציב המדינה, ובכלל זה תקציב הביטחון, נוהל בהתאם לכללי תקציב המשכי)12/1(כיוון שלא נחקק חוק תקציב. • בדצמבר 2020 הכין המל"ל מצגת לדיון נוסף בקבינט בנוגע לתר"ש תנופה, שממנה עלה כי מטרת הדיון תהיה בין היתר הצגת תפיסת הביטחון לקבינט על ידי ראש הממשלה והצגת התייחסות חברי הקבינט לתר"ש תנופה. כמו כן, הוצגו במצגת פערים בין הדירקטיבה המדינית ובין העקרונות של תר"ש תנופה בנושאי"ליבה,"ואף צוין בה כי"תר"ש תנופה תאושר לאחר התאמת התוכנית לדירקטיבה ואישור מסגרת תקציבית בדיון נוסף בקבינט." מבקר המדינה | דוח מיוחד 65 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 בפועל לא התקיים דיון במועד זה ומצגת זו לא הוצגה. • בינואר 2021 הכין המל"ל מצגת נוספת לדיון בקבינט בנושא הצגת תפיסת הביטחון הלאומי על ידי ראש הממשלה ואישור עקרונות תר"ש תנופה. גם במועד זה לא התקיים דיון. • בפברואר 2021 התקיים דיון בקבינט שבו התבקשו השרים לדון בתוכנית הצטיידות לצה"ל בעלות של עשרות מיליארדי דולרים מכספי הסיוע האמריקני במסגרת בניין הכוח בתר"ש תנופה. בדיון ציינו כמה מחברי קבינט את הקושי לקיים דיון זה בהיעדר דיון מקדים בנוגע לפערים בנושאי ליבה עקרוניים בבניין הכוח של צה"ל ובהיעדר הצגת חלופות לתוכנית ההצטיידות, דבר שמשתמע ממנו לדבריהם ל"הכול או לא כלום"כפי שצה"ל"תמיד"מציג לדרג המדיני. שני חברי קבינט אחרים התייחסו לחוסר היציבות הפוליטית ולהיעדר אישור תקציב וציינו כי הדרג המדיני, כמי שנושא באחריות, מטיל על מערכת הביטחון משימות ומבקש ממנה להיערך בהתאם לכך אך לא נותן לה את המשאבים הנדרשים, וכי מערכת הביטחון עושה"כמיטב יכולתה"אך היא לא הצליחה לממש את בקשות הדרג המדיני מכיוון שהדרג המדיני לא קיבל החלטות תקציביות שנדרש היה לקבל שנתיים לפני כן, ולכן"זה חוסר אחריות"שלא לאשר את תוכנית ההצטיידות שנידונה. בדיון זה אישרו חברי הקבינט את תוכנית ההצטיידות כפי שהוצגה, על אף ההסתייגויות של כמה מהם. מהמצגת לדיון זה שהכין המל"ל עולה כי לאחר אישור תוכנית ההצטיידות נדרש היה לקיים דיוני המשך, בין היתר בנושא"תפיסת הביטחון הלאומי וצה"ל,"2030 אולם דיון בנושא זה לא התקיים. יצוין כי חודש לאחר מכן, במרץ 2021, התקיימה מערכת בחירות נוספת, ובעקבותיה הוקמה ממשלה חדשה בראשותו של נפתלי בנט, שכאמור החליף את בנימין נתניהו בתפקיד זה לראשונה מאז מרץ 2009. 2. בדוח מבקר המדינה בנושא היבטים בבניין הכוח של מערך השריון משנת 302023 עלה בין היתר כי בשנת 2020 צה"ל בפיקודו של הרמטכ"ל דאז רא"ל (במיל)'אביב כוכבי הוציא לפועל תוכנית לקביעת היקף סדר הכוחות (סד"כ) של מערך הטנקים, בלא ששר הביטחון דאז נפתלי בנט הציג את התוכנית מראש לקבינט המדיני-ביטחוני כדי שיבחן את הצורך בה, ושלא בהתאם לסיכום הדיון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו מינואר 2020. יצוין כי תהליך בניין הכוח של פלטפורמות עיקריות, כגון טנקים, נמשך זמן רב. בתגובתו מפברואר 2025 על ממצאי הביקורת ציין צה"ל כי ההחלטות בנושא סד"כ מערך הטנקים הוצגו לדרג המדיני במסגרת דיונים בנושא תר"שים. בתגובתו מדצמבר 2024 על ממצאי הביקורת ציין רא"ל )במיל('אביב כוכבי כי הקיצוץ במערך הטנקים לא נבע מהחלטה עקרונית לגבי"סגירת סד"כ"אלא משיקולי התייעלות והתחדשות במשק הטנקים, וכי הירידה בהיקף סד"כ הטנקים אושרה על ידי ראש הממשלה ועל ידי שר הביטחון. 30 מבקר המדינה, דוח מבקר המדינה - פברואר 2023" ,היבטים בבניין הכוח של מערך השריון,"עמ.360 - 358 ' מבקר המדינה | דוח מיוחד 66 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 משרד מבקר המדינה מציין כי בסיכום דיון מינואר 2020 ראש הממשלה הביע תמיכה עקרונית בתוכנית לשינוי סד"כ הטנקים והדגיש כי על הנושא לקבל את אישור הקבינט. הקבינט, שהוא הזרוע הארוכה של הממשלה בענייני ביטחון לאומי)בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין "ועדות שרים וסמכויותיהן"מ(24.6.96-39, הוא הגורם המדיני לעניין זה, והצגה בדיעבד לקבינט אינה תחליף לכך שהקבינט יבחן את שינוי סד"כ לפני ביצועו בפועל וייתן את אישורו לשינוי. יודגש כי החלטות לגבי סד"כ של פלטפורמות עיקריות שמתקבלות ללא הכוונה מקדימה של הדרג המדיני בראייה אסטרטגית ארוכת טווח הנגזרת מתפיסת ביטחון לאומי עלולות לגרום לנזק שלתיקונו יידרשו שנים. עוד נמצא בדוח בנושא היבטים בבניין הכוח של מערך השריון משנת 2023 כי הגם שחוק שירות המילואים, התשס"ח,2008- מחייב את שר הביטחון להציג את רמת הכשירות של מערך המילואים לממשלה אחת לשנה, משנת 2016 עד שנת 2022 שרי הביטחון לא הציגו לממשלה את רמת הכשירות של מערך המילואים, ובכלל זה את רמת הכשירות של מערך השריון במילואים. יצוין כי המידע על רמת הכשירות של מערך המילואים הוא חיוני לתהליכי קבלת ההחלטות של הדרג המדיני לגבי הכוונת בניין הכוח של צה"ל והפעלתו וליכולתו של הדרג המדיני לפקח על צה"ל. 3. במספר דוחות מבקר מדינה נוספים40 עלה כי קיימים פערים בשיתוף הפעולה בין גופי הביטחון ובכלל זה צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל, ועלה הצורך להסדיר את תחומי האחריות ביניהם בנושאים מסוימים ולהקצות משאבים באופן שיבטיח ראייה מתכללת. גם בביקורת בנושא מסווג נמצאו פערים בתיאום המבצעי בין חלק מגופי הביטחון אשר להם משמעות מבצעית לרבות על לוחות הזמנים לעניין פעולה מסוימת. בתגובתו מפברואר 2025 על ממצאי הביקורת ציין שב"כ כי רמת התיאום בין הגופים טובה וממשיכה להשתפר, ועם זאת עדיין קיימים פערים בתחומי חלוקת האחריות והקצאת משאבים בין גופי הביטחון, וראוי לבחון אותם אל מול אסטרטגיה ביטחונית שתעוצב. עוד ציין השב"כ כי העיסוק בתפיסת הביטחון הוא חשוב מאין כמוהו ויכול להוביל לתיקון אמיתי בממשק שבין גופי הביטחון ובינם לבין הדרג המדיני, וכי הוא שותף להמלצה של משרד מבקר המדינה בדבר נחיצותה של תפיסת ביטחון לאומי. עוד הוא מסר כי נכון שהדרג המדיני הבכיר באמצעות המל"ל יגבש תפיסת ביטחון עם היבחרו לתפקיד ויתקף אותה בתהליך סדור עם הגופים מדי שנה. נוסף על כך המליץ השב"כ לשקול את האפשרות כי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תהיה גורם המבקר את התהליך ובוחן את ההלימה בין הקצאת המשאבים לגופים ובין מימוש התפיסה שאושרה ועוקב אחר התהליך. 39 הנחיה 1.1200 בנושא ועדות שרים וסמכויותיהן מיום 24.6.96, עודכנה לאחרונה במאי 2020. 40 למשל, מבקר המדינה, דוח מיוחד של מבקר המדינה - אוגוסט 2018" ,התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים,"עמ;40 - 39 'מבקר המדינה, דוח מיוחד מבקר המדינה - יולי 2022" ,השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי שומר החומות ובעת שגרה,"עמ' ;115 - 104 דוח מבקר המדינה - מאי 2024" ,אבטחת התעופה הבין-לאומית האזרחית מישראל ואליה,"עמ.27 ' מבקר המדינה | דוח מיוחד 67 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 משרד מבקר המדינה מציין כי לשיתוף הפעולה המקצועי בין גופי הביטחון ולתיאום תחומי האחריות שמוכוונים לאור תפיסת ביטחון לאומי סדורה חשיבות רבה לצורך מיצוי אופטימלי של יכולות מודיעיניות, מבצעיות ועוד, דבר שישפר את התמודדותם של גופי הביטחון עם אתגרי הביטחון הלאומי. בביקורת עלה כי בהיעדרה של תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב, המגובה בהקצאת משאבים לאומיים בהתאם לסדרי עדיפויות, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולבצע בקרה ופיקוח עליו לוקה בחסר ובמקרים מסוימים אינה קיימת, לרבות בהיבטים של הכוונת התוכניות הרב-שנתיות של צה"ל וגופי הביטחון, קביעת תקציב הביטחון וסדרי העדיפויות למימושו, אישור שינויים ארגוניים משמעותיים בצה"ל ובגופי הביטחון ובהם שינוי סד"כ. במצב זה, אף שהדרג המדיני הוא הנושא באחריות לגורל המדינה, יש לו קושי לעצב את תהליכי התכנון המרכזיים בצה"ל ובכך הוא אינו מממש את מלוא אחריותו בנושא. במבחן התוצאה, אף שהצבא נתון למרותו של הדרג המדיני, במצב שבו הדרג המדיני אינו מקיים תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי, אינו מאשר אותה רשמית ובכלל זה אינו מקצה משאבים לאומיים בהתאם לסדרי העדיפויות שנקבעו בה, צה"ל נדרש לתכנן את תוכניות העבודה שלו ואת בניין כוחו בעיקר בהתאם להבנתו את המצב. כך נמצא כי אף שהקבינט המדיני-ביטחוני אישר תר"ש של צה"ל - תר"ש גדעון, לשנים2016 עד 2020, בינואר 2019 נכנס לתפקידו רמטכ"ל חדש, רא"ל (במיל)'אביב כוכבי, שהחליט שתר"ש גדעון תסתיים בשנת 2019 ובשנת 2020 תחל תר"ש חדשה - תנופה; תר"ש תנופה עיצבה את צה"ל לטווח של לפחות חמש שנים, ואולם היא לא התבססה על תפיסת ביטחון לאומי רשמית שאמורה לשמש מצפן בראייה אסטרטגית ארוכת טווח ושהיא בעלת תוקף מחייב ומגובה במשאבים הנדרשים למימושה; היא לא אושרה על ידי הדרג המדיני אף שבמסגרתה התקיימו שינויים ארגוניים משמעותיים31 כגון צמצום סד"כ טנקים32; בשנת 2020 צה"ל בפיקודו של הרמטכ"ל דאז רא"ל (במיל)'אביב כוכבי הוציא לפועל תוכניות לשינוי סד"כ של פלטפורמות עיקריות ללא הכוונה של הדרג המדיני בראייה אסטרטגית ארוכת טווח הנגזרת מתפיסת ביטחון לאומי ועוד. עוד עלה בביקורת כי גם גופי ביטחון נוספים בנו מנגנוני עבודה להתמודדות עם מצב של היעדר של תפיסת ביטחון סדורה ורשמית - הם גוזרים את הדירקטיבה של הדרג המדיני ו"מלקטים"את התייחסויות הדרג המדיני באמצעות מנגנונים שונים, על סמך פגישות עבודה עם הדרג המדיני, ניתוח מסמכים שונים כגון סיכומי דיונים, הערכות מצב אסטרטגיות ועוד, ולפיה בונים את תהליכי העבודה המרכזיים, כל אחד בדרכו. במצב זה, גוברים הסיכונים להיעדר הגדרה ברורה של האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל; להיעדר סנכרון והסדרה בין גופי הביטחון בנוגע לתחומי האחריות והסמכות; להיעדר קביעה מחייבת של הדרג המדיני לגבי סדרי העדיפויות לטיפול באיומים ובאתגרים; להיווצרות מרחב פרשנות עצמאי של כל גוף בנוגע לנדרש ולמצופה ממנו, דבר שעלול להוביל לסיטואציות של חוסר התאמה ואף סתירה ביחס למטרות שאינן מוצהרות באופן רשמי ופומבי של הדרג המדיני, ולהחמצה של תהליכי עומק ואירועים משמעותיים המתרחשים בסביבה האסטרטגית, כגון היווצרותאזורי עיוורון לגבי איומים המצריכים מתן מענה, הערכת חסר או יתר של האיומים והאתגרים שעימם מתמודדת המדינה. 31 אביב כוכבי" ,הקדמה הרמטכ"ל,"בין הקטבים - כתב העת של צה"ל לאומנות המערכה.(1.10.20) 30 - 28 32"טקס פרידה מ'מרכבות הפלדה,"'אתר המרשתת של צה"ל.19.8.20 , מבקר המדינה | דוח מיוחד 68 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הדבר עולה בקנה אחד גם עם דבריהם של בכירים בדרג המדיני ובדרג הביטחוני לשעבר, ובהם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שר האוצר וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני בצלאל סמוטריץ,'שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן, ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'גדי איזנקוט, יו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח עפר שלח, ראשי המל"ל לשעבר אלוף (במיל)'יעקב עמידרור וד"ר איל חולתא, לפיהם גופי הביטחון בישראל קובעים את תוכניות העבודה שלהם, את בניין הכוח, את סדרי העדיפויות ואת חלוקת המשאבים בהתאם לראייתם ולא על פי תפיסת ביטחון סדורה מצד הדרג המדיני, והדרג המדיני מתקשה לאתגר את גופי הביטחון. אף בדוח ועדת נגל לבחינת תקציב מערכת הביטחון ובניין הכוח מדצמבר 2024 צוין כי הכיוונים המרכזיים בתוכניות העבודה של צה"ל מוכוונים בעיקר על ידי ראשי מערכת הביטחון, ואילו ההשפעה של הדרג המדיני אינה מספקת, והיא ממוקדת בתחומים מצומצמים מאוד, ובשלבים מאוחרים כשההשפעה כבר שולית. בניין כוחו של צה"ל, ללא הכוונה אסטרטגית ארוכת טווח שמתווה הדרג המדיני על בסיס תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית הקובעת סדרי עדיפויות ומגובה בהקצאת תקציבים בהתאם, עלול לגרום לפערים בכשירות ובמוכנות של צה"ל, בסד"כ ועוד. פערים אלו, לרבות בנוגע לפלטפורמות עיקריות, לתחמושת קריטית ולכוח אדם, עלולים לגרום לנזקים שלתיקונם יידרשו שנים ואף ייתכנו להם השלכות גורליות בשעת חירום. יתרה מכך, במצב זה גובר הסיכון שצה"ל יכין את עצמו למימוש תוכניות אופרטיביות בעלות"היגיון מבצעי"מסוים, ואילו הדרג המדיני ידרוש ממנו לפעול בהתאם ל"היגיון מבצעי"אחר. אילו היה מתקיים תהליך עיתי וסדור לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי ואישורה באופן רשמי, ייתכן שהדרג המדיני והדרג הביטחוני היו מקיימים תהליכי חשיבה סדורים דנים ומכריעים בשאלות יסוד ביטחוניות כגון הגישה העקרונית להתמודדות עם איומים רב-זירתיים, וזאת תוך הבנת המגבלות של ההישגים האפשריים במלחמה א-סימטרית, הבנת רמת הכשירות והמוכנות של צה"ל ושל יתר גופי הביטחון בטווח המיידי ובטווח הארוך, הבנת הפערים ככל שקיימים ביכולת לתת מענה לאיומים והמשמעויות הנובעות מכך ועוד. כפועל יוצא מכך, ייתכן והייתה מוגדרת אסטרטגיה באשר לאופן ההגנה על גבולות המדינה, הנגזרת מגיבוש תפיסת ביטחון לאומי, לרבות הסד"כ הנדרש ואופן הפעלתו, אשר היו מביאים את צה"ל להיערכות טובה יותר בגבול עזה ב.7.10.23- עוד עלה בביקורת כי בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי רשמית ובעלת תוקף מחייב יכולתו של הדרג המדיני לבצע תיאום בין גופי הביטחון לוקה גם היא בחסר. במבחן התוצאה קיימים פערים בתיאום ובשיתוף הפעולה בין גופי הביטחון, דבר הפוגע במיצוי האופטימלי של יכולותיהם, לרבות היכולות המודיעיניות והמבצעיות, ובהתמודדות גופי הביטחון עם אתגרי הביטחון הלאומי. מומלץ כי לאחר שראש הממשלה יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה יגבשו ויאשרו את תפיסת הביטחון הלאומי הרשמית של מדינת ישראל, הם ישתמשו בה כמצפן להכוונת כלל גופי הביטחון לרבות צה"ל, ובכלל זה לקבלת החלטות בנושאי בניין הכוח והפעלתו, להקצאת תקציבים בהתאם לסדרי העדיפויות, לבדיקה אם התר"ש מגשימה את יעדי הביטחון הנדרשים בהתאם לתפיסה, לתיאום בין גופי הביטחון וליצירת שפה משותפת בין הדרג המדיני לגופי הביטחון. הדבר מקבל משנה חשיבות נוכח מלחמת חרבות ברזל והצורך להתאים את בניין כוחו של צה"ל לאתגרים הביטחוניים הקיימים ואלו מבקר המדינה | דוח מיוחד 69 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 המתהווים תוך הבנת הצרכים התקציביים וסדרי העדיפויות להקצאתם בראייה אסטרטגית כלל- משקית. קריסת עקרונות תפיסת הביטחון הלאומי הבלתי רשמית שהשתרשה בישראל באירועי 7.10 בשבת 7.10.23, בוקר חג שמחת תורה, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע רצחנית על מדינת ישראל. המתקפה כללה ירי של אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל וחדירה של אלפי מחבלים ליישובי עוטף עזה והסביבה ולמחנות צה"ל במרחב. מחבלי החמאס רצחו יותר מ1,200- אנשים, ובהם אזרחים, חיילים ואנשי כוחות הביטחון וההצלה; ביצעו מעשי אונס והתעללות אכזריים; וחטפו לרצועת עזה 251 בני אדם, כולל תינוקות וילדים. מתקפת הפתע הרצחנית על ישראל של ארגון הטרור חמאס ב7.10.23- המחישה קריסה באחת של שלושה עקרונות היסוד: ההרתעה, ההתרעה וההגנה שהם שלושה מארבעת עקרונות היסוד שעליהם נשענת תפיסת הביטחון הלאומי הבלתי רשמית שהשתרשה בישראל. מידת מימוש העיקרון הרביעי - עקרון ההכרעה, שבמוקד מלחמת חרבות ברזל, טרם הובהרה נכון למועד סיום הביקורת. לצורך בחינה של קריסת עקרונות תפיסת הביטחון באירועי 7.10, נסקרו מסמכים בנושא תפיסת הביטחון שמסר משרד ראש הממשלה למשרד מבקר המדינה בתגובתו לממצאי הביקורת, דברי בכירי צה"ל בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני, דוח ועדת נגל, תחקיר השב"כ בנושא אירועי 7.10, התחקיר של המוסד בנוגע לבחינת התנהלותו לפני 7.10.23, מאמרים מקצועיים שפורסמו לאחר 7.10 של חוקרים בתחומי מדע המדינה, הביטחון הלאומי, היסטוריה צבאית, מודיעין, אסטרטגיה ועוד. כמו כן נציגי משרד מבקר המדינה קיימו פגישות עם בעלי תפקידים בכירים לשעבר בדרג המדיני ובדרג הצבאי. להלן תוצג סקירה של עיקרי הדברים. יודגש כי הסקירה שלהלן אינה קובעת את הסיבות שהביאו לקריסת עקרונות ההרתעה, ההתרעה וההגנה באירועי ה,7.10- וכי סקירה זו אינה באה להחליף ביקורת מקיפה אשר תצביע על ליקויים או תטיל אחריות על מי מהגופים או בעלי התפקידים המעורבים באירועי 7.10. מטרתה היא להעלות לדיון סוגיות בנוגע לקשר שבין תפיסת הביטחון הלאומי לאירועי 7.10. התוצאות הטרגיות של אירועי 7.10, עת קרסו ההרתעה, ההתרעה וההגנה בעת ובעונה אחת, ממחישות את התלות ההדדית בין העקרונות: • הרתעה נועדה להביא את ההנהגה של האויב לחשוש לפעול אל מול מדינת ישראל מתוך הבנה שסיכויי ההצלחה נמוכים ומחיר הפעולה עלול להיות לא כדאי ובלתי נסבל מבחינתו. מבקר המדינה | דוח מיוחד 70 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 • התרעה נועדה לאפשר למדינת ישראל ולמערכת הביטחון בפרט להיערך מבעוד מועד לתת מענה לאיומים. • הגנה נועדה לשמור על שלמותה הטריטוריאלית של המדינה, על האינטרסים שלה ועל ביטחון תושביה ואזרחיה. • הכרעה נועדה לשבור את כוח ההתנגדות של האויב ולגרום לו לאבד את יכולתו לפעול כנגד מדינת ישראל. התלות ההדדית בין העקרונות באה לידי ביטוי באופנים שונים - ההרתעה מאפשרת לייצר מרווחי זמן גדולים בין עימותים ובכך מסייעת לגופי הביטחון לבנות את כוחם ולחזק את כושר ההכרעה הדרוש להם. ההרתעה וההתרעה תומכים במאמצי ההגנה מתוך הבנה שאין באפשרותה של המדינה להגן מפני כל איום שהוא מול כלל אויביה, לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה מבצעית. התלות ההדדית בין העקרונות מחזקת את מאמצי הביטחון הלאומי אך אירועי ה7.10- ממחישים את החשיבות של תכנון תמהיל אופטימלי בין העקרונות שיבטיח כי במצב שבו ההרתעה וההתרעה ייכשלו תוכל ההגנה לבדה לתת מענה מספק לתקופה קצובה אשר תאפשר לגופי הביטחון לרכז כוח מספק מול האיום. קריסת עקרון ההרתעה חודשים ספורים לפני מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס על מדינת ישראל טענו ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש אגף המודיעין בצה"ל (להלן - אמ"ן) אלוף (במיל)'אהרון חליווה בדיוני הקבינט המדיני- ביטחוני שחמאס מורתע ואינו מעוניין בעימות עם ישראל. למשל, בדיון שהתקיים ב9.5.23- בנושא הערכת מצב מבצע מגן וחץ הבהיר ראש הממשלה כי יש"לשמר את חמאס (שמורתע מאז'שומר החומות)'ככל הניתן, מחוץ לאירוע( "ההדגשה אינה במקור) בד בבד להיערך למערכה רב-זירתית ולפגיעה משמעותית בו אם יחליט להצטרף. בדיון הוחלט כי לנוכח תמונת המצב, ההערכות וההמלצות שהציגו גורמי הביטחון, תאושר דירקטיבה למבצע שתכלול בין היתר את שימור ארגון חמאס מחוץ למערכה, ואם הוא יצטרף ייעשה מאמץ לסיכול הנהגתו. בדיון שהתקיים ב22.8.23- בנושא הערכת מצב בעקבות גל פיגועי הטרור ביהודה ושומרון וגיבוש המלצות לפעולה, הציג ראש אמ"ן, אלוף (במיל)'אהרון חליווה, סקירה מודיעינית והתייחס ל"אסטרטגיות החמאס להשארת רצ"ע ]רצועת עזה[ מתחת לסף עימות( "ההדגשה אינה במקור.) התבטאויות הדרג המדיני והדרג הצבאי בנוגע לכך שחמאס מורתע, מרוסן ואינו חותר למלחמה וכי הפעלת הכוח של צה"ל מול החמאס מייצרת הרתעה אפקטיבית, נעשו גם באופן פומבי, כפי שעולה מהדוגמאות שלהלן. מבקר המדינה | דוח מיוחד 71 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 התבטאויות הדרג המדיני בהצהרה לתקשורת שנתן ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-3321.5.21, עם סיום מבצע שומר החומות, הוא ציין כי היעד המרכזי של המבצע היה"להנחית מכה קשה על ארגוני הטרור, לפגוע ביכולותיהם ולהשיב את השקט תוך ביסוס ההרתעה,"והוסיף" :כך בדיוק עשינו." בדברים שכתב ב22.6.22- נפתלי בנט34, לרגל סיום תפקידו כראש הממשלה, הוא ציין: "לאחר שנה אני מוסר חזרה דרום שקט ופורח, חמאס מורתע... שינינו את המציאות מקצה לקצה. מבעירה וטרור - לצמיחה ושקט." בהצהרה לתקשורת שנתן ראש הממשלה יאיר לפיד ב-358.8.22, עם סיום מבצע עלות השחר, הוא ציין כי המבצע"החזיר לישראל את היוזמה. החזיר את ההרתעה הישראלית. כל המטרות הושגו."יצוין כי בתגובתו של ראש הממשלה לשעבר, ח"כ יאיר לפיד, לטיוטת דוח הביקורת, ציין ח"כ לפיד כי בהצהרתו מיום 20.9.23 הוא הזהיר מפני עימות רב-זירתי. בריאיון לתקשורת שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-3615.5.23, בסיומו של מבצע מגן וחץ, הוא אמר" :שינינו את משוואת ההרתעה. אין לי ספק בזה בכלל,"והוסיף" :יש לזה כמה תקדימים, למשל מה שעשינו לחמאס בשומר חומות - נתנו להם מכה שהם לא ספגו בתולדותיהם, ומאז הם לא ירו אפילו רקטה אחת לשטחנו. הם יורים אולי נ"מ מעל עזה אבל הם לא יורים לשטחנו ולא בכדי, ולכן הם לא השתתפו לא במבצע הקודם ולא במבצע הנוכחי." התבטאויות הד רג הצבאי בדברים שנשא הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'אביב כוכבי בדצמבר 372022 הוא ציין שהשקט בעוטף עזה הוא תוצאה של אסטרטגיה ש"המרכיב המרכזי שלה היה הפעלת כוח בשלושה אירועים עצימים בשנים האחרונות (חגורה שחורה, שומר החומות, עלות השחר.) כתוצאה מכך לא 33"ראש הממשלה נתניהו בהצהרות משותפות לתקשורת עם שר הביטחון בני גנץ, הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי וראש השב"כ נדב ארגמן,"אתר המרשתת של משרד ראש הממשלה.21.5.21 , 34 נפתלי בנט, אתר המרשתת של הרשת החברתית X)לשעבר טוויטר.22.6.22 ,( 35"ראש הממשלה יאיר לפיד בהצהרות משותפות לתקשורת עם שר הביטחון בני גנץ,"הערוץ הרשמי של ראש ממשלת ישראל, אתר המרשתת youtube.8.8.22 , 36"נתניהו לחדשות 14: מי שינסה אותנו ביום ירושלים - דמו בראשו,"אתר המרשתת של ערוץ 14.15.5.23 , מבקר המדינה | דוח מיוחד 71 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 רק שחמאס לא מגיב, אלא הוא אפילו לא שוקל להגיב לתקיפות שלנו ברצועת עזה." 37 אביב כוכבי" ,הכח לעצב - כיצד מעצבים את המרחב סביבנו דרך הפעלת כוח,"סיכום הכנס השנתי של מכון המחקר גזית)הזרוע של חטיבת המחקר באמ"ן(בנושא מודיעין, אסטרטגיה, טכנולוגיה ומה שביניהם, אתר המרשתת של צה"ל, דצמבר 2022. מבקר המדינה | דוח מיוחד 71 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 בריאיון שהתקיים עם ראש אמ"ן לשעבר אלוף)במיל('אהרון חליווה ב-3813.9.22 הוא התייחס להפעלת הכוח של צה"ל מול עזה במבצע שומר החומות ובמבצע עלות השחר. ראש אמ"ן לשעבר ציין כי"זאת הקרנת עוצמה שמייצרת הרתעה"והוסיף" :אני אמרתי בפומבי, בהיותי ראש אגף המבצעים, שאני צופה שהשקט אחרי'שומר החומות'יימשך חמש שנים ולמרות מבצע עלות השחר אני עומד מאחורי אמירה זאת." בתגובתו מדצמבר 2024 על ממצאי הביקורת ציין רא"ל (במיל)'אביב כוכבי בעוד הוא צוטט מנאומים פומביים, הרי שאת הערכת המצב המתמשכת והערכת המצב הנושאית מקיים הרמטכ"ל בחדרי חדרים, ושם נפרסים ניתוחיו, עמדותיו המלאות, הסתייגויותיו והנחיותיו. עוד הוא ציין כי לאחר מבצע שומר החומות (מאי )2021 הוא הזהיר כי החמאס אינו מורתע מספיק, וכי סינוואר אינו צפוי. משרד מבקר המדינה מציין כי דבריו של רא"ל (במיל)'כוכבי מדצמבר 2022 כפי שהובאו בדוח זה נאמרו בסמיכות לזו של אלוף (במיל)'אהרון חליווה, וכי בתגובתו של אלוף (במיל)'חליווה מדצמבר 2024 על ממצאי הביקורת, הוא ציין כי אמירתו בנוגע למורתעות חמאס שיקפה את ההערכה המודיעינית המקצועית באותה עת, שלה היו שותפים כלל קהיליית המודיעין, לרבות חטיבת המחקר באמ"ן ומודיעין פיקוד דרום. ב7.10.23- חמאס פתח במתקפה נפשעת וחסרת תקדים על מדינת ישראל ובכך הופרכה למעשה ההנחה של צה"ל ושל הדרג המדיני, שאותה הציגו בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני חודשים ספורים לפני המתקפה וכן בתקשורת בשנים שקדמו למתקפה, ולפיה ארגון החמאס מורתע מעימות עם מדינת ישראל. קריסת עקרון ההתרעה יכולות התרעה מבוססות על יכולות מודיעיניות שונות ומגוונות, כגון מודיעין גלוי, מודיעין חזותי (ויזינט,) מודיעין קשר (סיגינט) ומודיעין אנושי (יומינט.) לצד יכולות מודיעיניות אלה, יכולות טכנולוגיות מתקדמות נתפסו בצה"ל ובשב"כ כ"מכפיל כוח"בתחום ההתרעה. במסגרת גיבוש התוכנית הרב-שנתית של צה"ל תנופה בהובלת רא"ל)במיל('אביב כוכבי, פרסם באוקטובר 2020 מפקד פיקוד דרום דאז והרמטכ"ל מינואר 2023 עד מרץ 2025 רא"ל הרצי הלוי, לאחר שסיים את תפקידו כראש אמ"ן בצה"ל, מאמר בנושא"הגנה רב-ממדית"39. במאמרו הוא ציין כי כדי לקבל תמונה שלמה על המתרחש בכל נקודת זמן, וכדי שתהיה יכולת לתת את ההתרעה בזמן, נדרש לנטר את כל הממדים, ובכלל זה את המתרחש בים, ביבשה, באוויר ובספקטרום. עוד הוא ציין כי ניטור כזה במשך זמן יאפשר להפוך מידע לידע בזכות אלגוריתמיקה מתאימה, לזהות חריגות מהשגרה ולייצר סימנים מעידים שקשה לזהותם אחרת - 38"שיחה אחד על אחד עם ראש אמ"ן האלוף אהרן חליווה בכנס המכון למדיניות נגד טרור,"הערוץ הרשמי של אוניברסיטת רייכמן, אתר המרשתת youtube.13.9.22 , 39 מבקר המדינה | דוח מיוחד 71 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 "כשאנו'נקליט'את מרחב ההגנה, על כל ביט ופיקסל בכל אחד מהממדים ונזין את ההקלטה הזו למכונה הנכונה, היודעת לזהות אפילו חריגות ושינויים קלים מהשגרה - נדע להתריע בפני התקפה במרחב מסוים ולהיערך אליה." מבקר המדינה | דוח מיוחד 73 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 בהרצאה שנשא ראש השב"כ רונן בר ב-4027.6.23 הוא ציין שטכנולוגיית בינה מלאכותית)AI(הוטמעה בארגון, וכי יכולותיה לזהות אנומליות יוצרת חומה מגינה מול אויבינו, לצד היכולות המסורתיות של השב"כ. ב7.10.23- גופי המודיעין לא סיפקו התרעה לגבי מתקפת חמאס, וישראל הופתעה מהמתקפה. זאת למרות היותה של ישראל מעצמה צבאית וטכנולוגית אזורית בעלת יכולות מודיעין מתקדמות וגופי מודיעין חזקים. קריסת עקרון ההגנה האיומים הביטחוניים הייחודיים על היישובים בעוטף עזה תוארו בהחלטת הממשלה מאפריל 412023, שבה צוין כי יישובים אלה הם תחת איום מתמיד של ירי תלול מסלול של רקטות ומרגמות; הפרות סדר לאורך הגבול; ו"טרור הצתות של שטחים פתוחים, יערות, שטחי חקלאות ויישובים."כמו כן, יישובים אלה חשופים לניסיונות חדירה של מחבלים אליהם, לרבות באמצעות מנהרות התקפיות תת-קרקעיות ומהים, גם בתקופות של רגיעה יחסית. לאחר מבצע צוק איתן הוחלט להקים בגבול עם רצועת עזה מכשול המתפרס על פני כ65- ק"מ וכולל חמישה מערכי הגנה משלימים, כלהלן( :א) חומה תת-קרקעית פיזית וטכנולוגית( ;ב) מכשול עילי הכולל גדר"שעון חול"בגובה של יותר מ6- מטרים, מערכת לעצירת רחפנים, כלי טיס ואמצעים נוספים( ;ג) מכשול ימי הכולל אמצעים לניטור חדירות מהים ומערכת נשק נשלטת מרחוק( ;ד) מערך מכ"מים ומצלמות לאחיזת השטח ולאיתור מנהרות( ;ה) חמ"לים ברמת הגדודים, החטיבות והאוגדה. כך עוצבה אסטרטגיית הגנה המשלבת בין הגנה מפני איומים קרקעיים ותת-קרקעיים, באמצעות המכשול, והגנה מפני איומים אוויריים, באמצעות מערכות הגנה אקטיבית42. הדרג המדיני והדרג הצבאי התבטאו בתקשורת כי המכשול בגבול רצועת עזה הוא בלתי עביר, וכי לישראל יש עליונות הגנתית. להלן כמה דוגמאות להתבטאויות כאלה. התבטאויות הדרג המדיני בהצהרתו לתקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-4321.5.21, בסיומו של מבצע שומר החומות, הוא ציין לגבי המכשול, כי כאשר חמאס ניסה להסתער על ישראל"הוא נתקל בקיר: קיר ברזל, קיר בטון, קיר בלתי עביר."ראש הממשלה הוסיף" :החמאס ידע שמעל הקרקע, אם הוא ינסה להיכנס לשטחנו, הוא יחטוף אש רצחנית, ולכן הוא ניסה לבנות מנהרות טרור מתחת לקרקע 40 במסגרת אירועי"שבוע הסייבר"של אוניברסיטת תל אביב. 41 החלטת הממשלה " ,462תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי'עוטף רצועת עזה'לשנים 2024 - 2023 ותיקון החלטות ממשלה,(20.4.23) "עמ.37 - 36 ' 42"הושלמה בניית המכשול סביב רצועת עזה. כך זה נראה,"אתר המרשתת של צה"ל.7.12.21 , 43"ראש הממשלה נתניהו בהצהרות משותפות לתקשורת עם שר הביטחון בני גנץ, הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי וראש השב"כ נדב ארגמן,"אתר המרשתת של משרד ראש הממשלה.21.5.21 , מבקר המדינה | דוח מיוחד 73 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 כדי לחדור לשטחנו... אבל עכשיו הם גילו שהם חסומים בזכות קיר הפלדה שבנינו להגנת אזרחי ישראל." בדצמבר 2021, עם סיום בניית המכשול, התייחס שר הביטחון דאז בני גנץ44 להיותו של המכשול פרויקט טכנולוגי ויצירתי" ,השולל מחמאס אחת מהיכולות שאותן ניסה לפתח, ומציב קיר ברזל, סנסורים ובטון, בינו לבין תושבי הדרום." התבטאויות הדרג הצבאי בדצמבר 2021, עם סיום בניית המכשול, הסביר הרמטכ"ל דאז רא"ל)במיל('אביב כוכבי כי "המכשול הזה הוא חלק מ'קיר הברזל'של תפיסת ההגנה שלנו." במאמר שפרסם באוקטובר 2020 מפקד פיקוד דרום דאז והרמטכ"ל מינואר 2023 עד מרץ 2025 רא"ל הרצי הלוי בנושא הגנה רב-ממדית45, הוא ציין בין היתר כי מפגש של טכנולוגיה, מודיעין ויכולות מבצעיות מאפשר כיום לתכנן ולממש עליונות הגנתית. עוד הוא ציין כי חמאס וחזבאללה מתכננים מהלכים התקפיים-קרקעיים לתוך שטח ישראל שתכליתם להסב נזק, לשבות שבויים, לייצר אפקט תודעתי קשה בקרב הציבור הישראלי ולהדהד תקשורתית שקרה משהו שטרם היה כמוהו. אך"פעילי אויב שינסו לפעול בשטחנו לא יצליחו במשימתם וישלמו על כך במחיר גבוה בנפש." ב7.10.23- חמאס פרץ את קווי ההגנה של ישראל כמעט באין מפריע וחדר ליישובי עוטף עזה והסביבה ולמחנות צה"ל במרחב. זאת אף שמערכת הביטחון בנתה בגבול רצועת עזה מערך הגנה שמבוסס על אוגדה מרחבית וסד"כ צבאי נוסף, חומה תת-קרקעית פיזית וטכנולוגית, מכשול עילי שכולל מערכת לעצירת רחפנים, מכשול ימי שכולל מערכת נשק נשלטת מרחוק, מערך מכ"מים ועוד. צה"ל)כמפקדה הכללית,( פיקוד הדרום ואוגדת עזה לא עמדו במשימת ההגנה בגבול עזה. קריסת ההנחות של הדרג המדיני ושל הדרג הביטחוני-צבאי ושל באירועי 7.10 • בדרג המדיני, ראשי הממשלה בנימין נתניהו ונפתלי בנט הצהירו כי החמאס מורתע, מרוסן ואינו חותר למלחמה. חודשים ספורים לפני מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס הבהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך דיון בנושא הערכת מצב של מבצע מגן וחץ)9.5.23(כי יש"לשמר את חמאס (שמורתע מאז'שומר החומות)' ככל הניתן, מחוץ לאירוע."ראש הממשלה בנימין נתניהו גם הצהיר בסיומו של מבצע שומר החומות)21.5.21( 44"הושלמה בניית המכשול סביב רצועת עזה. כך זה נראה,"אתר המרשתת של צה"ל.7.12.21 , 45 מבקר המדינה | דוח מיוחד 73 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 כי"הם ]חמאס[ גילו שהם חסומים בזכות קיר הפלדה שבנינו להגנת אזרחי ישראל."הצהרות דומות בנוגע למכשול בגבול רצועת עזה נאמרו גם על ידי שר הביטחון לשעבר בני גנץ. מבקר המדינה | דוח מיוחד 75 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 • בדרג הביטחוני-צבאי, הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר סברו כי שילובן של טכנולוגיות מתקדמות בצה"ל ובשב"כ עם היכולות הקיימות יסייע להתריע על התקפה וליצור חומה מגינה מול אויבינו. הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'אביב כוכבי, וראש אמ"ן לשעבר אלוף (במיל)'אהרון חליווה, התבטאו גם הם בנוגע לכך שהחמאס מורתע, מרוסן ואינו חותר למלחמה, וחודש וחצי לפני המתקפה אף התייחס אלוף (במיל)'אהרון חליווה ל"אסטרטגיות החמאס להשארת רצ"ע מתחת לסף עימות"במסגרת סקירה מודיעינית שנתן לקבינט. תפיסת הביטחון הלאומי במבט צופה פני עתיד בראי אירועי 7.10 ועמדות בנוגע לקריסת עקרונות ההרתעה, ההתרעה וההגנה תפיסת ביטחון לאומי רשמית ובעלת תוקף מחייב משמשת מצפן לבניין הכוח ולהפעלת הכוח על ידי צה"ל וגופי ביטחון נוספים. כך למשל, במסמך אסטרטגיית צה"ל (פורסם לראשונה בשנת 2015 ועודכן בשנת )2018 צוין כי ההיבט הצבאי של תפיסת הביטחון הלאומי בא לידי ביטוי במספר עקרונות, לרבות (א) אסטרטגיה ביטחונית הגנתית (המכוונת בין היתר להבטיח את קיומה של ישראל וליצור הרתעה אפקטיבית( ;)ב) תפיסה מבצעית התקפית (המשיגה תוצאות ברורות.) הצורך לבחון את תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל נוכח אירועי 7.10 עלה הן בדברי ראש הממשלה והן בדברי שר הביטחון כשלושה חודשים לאחר האסון, נוסף לאלו שהעלו טענה זו טרם האסון: בדיון שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו ב10.1.24- בנוגע לתקציב הביטחון ובניין הכוח הביטחוני הוא ציין כי אירועי 7.10 הובילו לשינוי יסודי של הבנת הביטחון ותחושת הביטחון במדינת ישראל, וכי"שינוי זה ידרוש התאמה מן היסוד של תפיסת הביטחון הלאומי, ובתוך כך שינוי מהותי באופן בו אנו בונים את כוחנו הביטחוני לעתיד" )ההדגשה במקור.(במכתב ששלח שר הביטחון יואב גלנט לראש הממשלה בנימין נתניהו ב8.1.24- בנושא עדכון צורכי הביטחון של ישראל בראי המלחמה הוא ציין כי"אף שאיננו קרובים לסיומה של המלחמה... ניתן כבר לעמוד על מספר תובנות מובהקות שעלינו להפיק מאירועי ה7- באוקטובר 2023 ומהמלחמה עד כה. ביניהם: א. מלחמת"חרבות ברזל"תהווה נקודת מפנה בתפיסת הביטחון הלאומית של ישראל) "ההדגשה במקור.(יצוין כי גם במסמך שמסר משרד ראש הממשלה למשרד מבקר המדינה בתגובתו על ממצאי הביקורת בנושא"תפיסת הביטחון בראי ה7- באוקטובר - בחינה ראשונית"מאפריל 2024, צוין כי"מתקפת ה7- באוקטובר מחייבת בחינה מעמיקה של תקפות תפיסת הביטחון ודרך היישום של תפיסה זו בעשורים האחרונים) "ההדגשה אינה במקור.( יצוין כי תיאור העמדות המפורטות להלן נעשה במיקוד ובהתייחס לעקרונות תפיסת הביטחון הלאומי ומבלי להתייחס לסיבות שהובילו לאירועי 7.10 שכן כאמור סיבות אלו לא נבדקו בביקורת זו. מבקר המדינה | דוח מיוחד 76 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 עקרון ההרתעה משרד ראש הממשלה ממסמך שמסר משרד ראש הממשלה למשרד מבקר המדינה בתגובתו על ממצאי הביקורת בנושא"תפיסת הביטחון בראי ה7- באוקטובר - בחינה ראשונית"מאפריל 2024 עלה כי מניתוח ראשוני שביצע המל"ל בנושא תפיסת הביטחון של ישראל, המוכרת כתורה שבעל פה, על שלושת רבדיה - תורת הביטחון, אסטרטגיית ביטחון ותפיסת הפעלה, עלתה מסקנה מרכזית ולפיה עקרונות היסוד של הרובד התורתי שגובשו על ידי בן-גוריון"נותרו תקפים אך בפועל (הם) לא יושמו בשנים שקדמו ל־7.10( "ההדגשה במקור) וכי ישראל התרחקה מיישומן במהלך השנים. למשל, בכל הנוגע להרתעה בסיסית, ישראל לא עמדה על מספר מרכיבים"שנראה שהיו להם השפעה ישירה על החלטת חמאס ליזום את מתקפת ה7- באוקטובר" )ההדגשה אינה במקור.( עוד צוין במסמך שמסר משרד ראש הממשלה כי אחד המרכיבים הנוגעים להרתעה הבסיסית שישראל התרחקה מיישומו במהלך השנים הוא"תפיסת ההכרעה הקלאסית."לפי המסמך, בניגוד לתפיסת בן־ גוריון, ישראל רידדה בעשורים האחרונים את חשיבות התמרון הקרקעי ההתקפי כמרכיב ליבה בהשגת הכרעה ויישמה ״תחליפי הכרעה״ בסבבים מול עזה מאז מבצע ״עופרת יצוקה״ בשנת 2008, וזאת"ללא בחינה אסטרטגית באשר להשפעת עניין זה על ראיית הצד השני באשר לעוצמת ההרתעה הבסיסית של ישראל ונכונותה להילחם על הקרקע."עוד צוין במסמך כי הנחיות הדרג המדיני בנושא עזה בשנים האחרונות "כללו, בין היתר: דחיית עימותים; הסתמכות על המכשול; מהלומות עיתיות; שימור חמאס ככתובת שלטונית אפקטיבית, מרוסנת ומרסנת"וכי גישה אסטרטגית זו של ממשלות ישראל"חלחלה לתוך התפיסה המבצעית של צה״ל בכל הנוגע להימנעות מהכרעת חמאס ועודדה חיפוש של'תחליפי הכרעה'״. משרד מבקר המדינה מציין כי הנחיות אלה של הדרג המדיני בנוגע לדחיית עימותים עם החמאס עלו גם ממסמכים נוספים שהעביר משרד ראש הממשלה בתגובתו על ממצאי הביקורת וממסמכים שהעביר המל"ל. למשל: • ב7.4.19- שלח ראש המל"ל לראשי גופי הביטחון את דירקטיבות ראש הממשלה כבסיס לתכנון בניין הכוח והפעלתו וציין בין היתר כי ראש הממשלה קבע כי כדי להתרכז באיום האיראני יש להתייחס בהיבט הקשב והמשאבים בעיקר לזירה הצפונית, ובתוך כך"לעשות כל מאמץ לשמר את עזה כזירה משנית, ולפיכך, להימנע ככל הניתן מהסלמה) "ההדגשה במקור.(עוד הוא ציין כי יעדי המדיניות הישראלית ברצועת עזה כוללים"שקט ביטחוני לאורך זמן: דחיית עימות, מניעת טרור ופיגועים,"בידול ביטחוני, מניעה/צמצום חמאס והשלמת המכשול ו"שימור כתובת שלטונית אפקטיבית, מרוסנת ומרסנת) "ההדגשות במקור.( • ב14.5.20- שלח ראש המל"ל לראשי גופי הביטחון את דירקטיבות ראש הממשלה בסוגיות ובזירות המרכזיות כבסיס לבניין הכוח, ובהתייחס לזירת רצועת עזה הוא ציין כי"יעדי המדיניות הישראלית ברצועה כוללים בין היתר שקט ביטחוני לאורך זמן, בידול ביטחוני, מניעה/צמצום התעצמות חמאס מבקר המדינה | דוח מיוחד 77 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 והשלמת המכשול, שימור חמאס ככתובת שלטונית אפקטיבית, מרוסנת ומרסנת) "ההדגשות אינן במקור.(כמו כן, צוינה דירקטיבה ל"היערכות למערכה ברצועת עזה"בדומה לזו שניתנה באפריל 2019. • במצגת המל"ל ב2.7.23- בנושא"הזירה הפלסטינית - דיון ראש הממשלה"צוין בראשית עיקרי הדירקטיבה המדינית ברצועת עזה " -מאמץ לשימור רגיעה לאורך זמן (זירה משנית)( "ההדגשה אינה במקור,) וכן דירקטיבות נוספות כלהלן - מינוף הכלים ההומניטריים-כלכליים להפעלת לחץ על חמאס לשימור הרגיעה ולהמחשת מחיר ההפסד בהינתן הפרתה, שיפור מוכנות צה"ל לקראת סבב לחימה יזום או תגובתי, מניעת התעצמות ובחינת פתרונות ארוכי טווח ליציבות ממושכת. במבט צופה פני עתיד, צוין במסמך שמסר משרד ראש הממשלה למשרד מבקר המדינה בתגובתו על ממצאי הביקורת בנושא"הרתעה בסיסית כמרכיב ליבה בתפיסת הביטחון של ישראל"כי בראי 7.10.23, ישראל נדרשת להעריך באופן מתמשך את מאזן ההרתעה הבסיסית שלה כפי שאויבי ישראל מפרשים אותו. עוד הומלץ במסמך כי בהערכת המצב האסטרטגית השנתית של המל"ל ייכתב פרק המלצות ייעודיות לשיפור מאזן ההרתעה. יצוין כי ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל)במיל('גדי איזנקוט מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי הדרג המדיני אמור לחבר את כלל העוצמות בישראל ליצירת הרתעה רבתי מתוך תפיסת ביטחון סדורה. עליו לבנות אצל האויב את ההרתעה על בסיס העוצמה הצבאית של ישראל, היותה של החברה הישראלית חזקה ומלוכדת, הקשרים החזקים עם ארה"ב ועוד. צה"ל בדיון בקבינט המדיני-ביטחוני ממאי 2023 ציין ראש חטיבת המחקר באמ"ן דאז כי ההרתעה שהייתה בשומר החומות יצרה תנאים שחמאס לא מעוניינת בהתערערות ברצועת עזה. בדיון בקבינט המדיני- ביטחוני מפברואר 2023 ציין ראש חטיבת המחקר באמ"ן דאז כי כשמסתכלים על חמאס ברצועת עזה, רואים שההיגיון של חמאס לא השתנה - חמאס לא רוצה הסלמה. באותו דיון ציין ראש אמ"ן דאז כי עזה מרוסנת, וראש אגף המבצעים דאז ציין כי ברצועת עזה חמאס מורתע ולא מעוניין בהסלמה. שב"כ מהתחקיר של השב"כ בנוגע ל-467.10.23 צוין כי חל כרסום מתמשך בהרתעה הישראלית, זאת בין השאר נוכח היעדר תגובה ואי-גביית מחיר בגין צמצום חופש הפעולה של ישראל מעבר לגבול וכן בגין הכוונת פיגועים וטרור ביהודה ושומרון - מדיניות אשר"לקחה מהשב"כ את הרכיב המרכזי בסיכול טרור - התקפה."כמו כן צוין כי כאשר קרסה תפיסת הביטחון של ישראל, המבוססת בין היתר על הרתעה, ישראל נשארה חשופה להחלטה של חמאס על התקפה"מתוך ביטחון לכאורה)שלא תוקף בשום דיון מערכתי( שהמודיעין יתריע בזמן."כאמור, בפועל המודיעין לא התריע על מתקפת החמאס ב.7.10- 46 הדברים המובאים כאן ובהמשך הדוח בהתייחס לתחקיר של השב"כ מובאים מתוך הפרק"סיכום ראש השירות." מבקר המדינה | דוח מיוחד 78 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 סקירת ספרות מקצועית במאמרים שעסקו בכישלון ההרתעה הישראלית מול החמאס הוצגו הסברים שונים לכישלון זה ואתגרים הנוגעים לאסטרטגיית ההרתעה. חלק מהמאמרים התייחסו לאסטרטגיית ההרתעה של ישראל במובנה הרחב, הכוללת גם את ההרתעה מול ארגון חזבאללה, שהצטרף ללחימה ב8.10.23- ופתח חזית נוספת בגבולה הצפוני של מדינת ישראל. בעניין זה ראו נספח א.' כמו כן, עלתה במאמרים השונים47 המלצה כי הדרג המדיני וצה"ל ידונו בתפיסת הרתעה עדכנית ורלוונטית ובהתאמה טובה יותר של אסטרטגיה זו למציאות האסטרטגית והפוליטית הבין-לאומית, ובכלל זה יקיימו חשיבה מחודשת גם לגבי השאלה כיצד ניתן לבדוק אם יריב מסוים מורתע. זאת ועוד, חוקרים בתחומי הביטחון הלאומי48, הצבא והאסטרטגיה וביטחון הפנים, קראו בינואר 492024 לבחון לעומק את עקרונות תפיסת הביטחון ולהתאימה לנסיבות המשתנות ולמאפייני האיומים הקיימים, ובכלל זה לבחון את השאלה אם מדינת ישראל יכולה להרתיע אויבים הבונים את כוחם להשמדתה, או שמא במקרה כזה לתפיסת ההרתעה אין מקום. עקרון ההתרעה משרד ראש הממשלה בהתייחס לכישלון ההתרעה עלה מהמסמך שמסר משרד ראש הממשלה למשרד מבקר המדינה בתגובתו על ממצאי הביקורת בנושא"תפיסת הביטחון בראי ה7- באוקטובר - בחינה ראשונית,"כי מניתוח ראשוני שביצע המל"ל"התפיסה שחמאס מורתע הובילה לכישלון במתן התרעה מצבית ]קרי התרעה קונקרטית ביחס למתקפה רחבה[ לפני ה7- באוקטובר) "ההדגשה אינה במקור.(לצד זאת, במכתב ששלח שר הביטחון יואב גלנט לראש הממשלה בנימין נתניהו ב8.1.24- בנושא עדכון צורכי הביטחון של ישראל בראי המלחמה הוא ציין בנושא הרתעה והגנה כי"עלינו לתת משקל משמעותי עוד יותר ליכולותיו של האויב על פני המשקל של כוונותיו) "ההדגשה אינה במקור.( צה"ל מדיון בקבינט המדיני-ביטחוני ב7.10.23- עולה כי הייתה חסרה לצה"ל הבנה בנוגע להתהוות האסטרטגית והאופרטיבית של חמאס. בדיון אמר הרמטכ"ל דאז כי האירוע ברוב המובנים"מפתיע אותנו מאוד"וראש חטיבת המחקר באמ"ן דאז אמר כי"הפעם הראשונה שאנחנו דורכים את עצמינו לקראת איזה שהוא אירוע חריג...שמשהו מתרחש היא אתמול בשעות הלילה"וכי כנראה היה מהלך הונאה של חמאס. 47 למשל ד״ר אמיר לופוביץ ותא"ל)במיל('ד"ר מוני חורב; שצוינו בנספח א.' 48 אל"ם)במיל('פרופ'גבי סיבוני ופרופ'קובי מיכאל. 49 אל"ם)במיל('פרופ'גבי סיבוני ופרופ'קובי מיכאל" ,ישראל - 2.0 חזון ותשתית רעיונית אחרי המלחמה,"מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.(12.1.24) מבקר המדינה | דוח מיוחד 79 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 שב"כ בתחקיר השב"כ בנוגע ל7.10.23- הוצגו כשלים הנוגעים לפעילות השב"כ, לרבות בתחומי המחקר, האיסוף ותפיסת ההפעלה ופערים ניהוליים ומקצועיים, שהובילו לכשל במתן התרעה. לצידם, בראייה מערכתית, צוין כי לשב"כ ולצה"ל הוגדרה אחריות מקבילה למתן התרעה על מלחמה, אך המלצת מבקר המדינה לאחר מבצע "צוק איתן"לטפל בחלוקת האחריות על ידי הדרג המדיני לא מומשה, וגם השב"כ לא חתר להסדיר זאת מול צה"ל. אחד הלקחים המרכזיים שהעלה השב"כ הוא הסדרת האחריות הבין-ארגונית, לרבות בחינת הקצאת המשאבים הלאומיים בין גופי המודיעין. המוסד התייחסות לכישלון ההתרעה עלתה גם בתחקיר שערך המוסד. הגם שבתחקיר המוסד צוין כי המוסד אינו אחראי לזירה הפלסטינית, בתחקיר צוין בין היתר כי המחקר המודיעיני במוסד הציג מאז מבצע שומר החומות ועד אמצע שנת 2023 הערכת מודיעין ולפיה חמאס אינו מורתע מהסלמה, אולם תובנות אלה לא תורגמו לכדי התרעה אסטרטגית ולפיה בכוונת חמאס ליזום מהלך רחב של הסלמה. כמו כן, אף שהמחקר הצביע על שחיקה בהרתעה הישראלית, הוא לא עסק בהשלכה מסוימת מכך. סקירת ספרות מקצועית בראייה צופה פני עתיד טען במאי 2024 תא"ל (במיל)'ד"ר דב תמרי, יוצא קהילת המודיעין50, שמושג ההתרעה המודיעינית"הוותיק,"המתייחס לחשש ממתקפת פתע של צבא סדיר, חייב להיות מושפע מהשינויים שחלו באופי המלחמות והקונפליקטים האלימים באזורנו - ממלחמות גדולות למאבקים אלימים א-סימטריים - וכי מתפקידיה של ההנהגה הפוליטית ליצור ולטפח מערכת למידה החוקרת ולומדת כל הזמן. עוד טען תא"ל (במיל)'ד"ר דב תמרי כי הספרות המחקרית העוסקת במודיעין מניחה שההפתעה היא תופעה המאפיינת את עבודת ארגוני המודיעין הממלכתיים, ועל כן אסור שהקברניטים בישראל יבטחו בהתרעה המודיעינית כ"קו הגנה אחרון,"אלא עליהם לשאול כל הזמן" :מה יש לנו, למערכה ולמלחמה, היה ולא תהיה התרעה? מה הכוחות והיכולות הזמינים לרשותנו במצב של צורך בתגובה מידית אם לא נדע מראש על אסון העומד להתרחש עלינו."? נוסף על כך, במאמרים שעסקו בכישלון ההתרעה עלו הסברים אפשריים לכישלון זה ואתגרים בתחום המודיעין - ראו בנספח ב.' 50 תא"ל (במיל)'ד"ר דב תמרי" ,לא אהיה מופתע אם וכאשר (שוב) נופתע,"מבט מל"מ - כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין, גיליון ( 97 מאי,)2024 עמ22 'עד 25. מבקר המדינה | דוח מיוחד 80 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 עקרון ההגנה משרד ראש הממשלה במסמך שמסר משרד ראש הממשלה למשרד מבקר המדינה בתגובתו על ממצאי הביקורת בנושא"תפיסת הביטחון בראי ה7- באוקטובר - בחינה ראשונית"עלה כי"תפיסת ההגנה של הפיקוד שהסתמכה על'תחליפי הגנה'כמו המכשול והיכולות הטכנולוגיות על חשבון פריסת כוחות בפועל התגלתה כהימור מסוכן שגבה מחיר משמעותי למדינה")ההדגשה אינה במקור.(עוד עלה מהמסמך כי בראייה רחבה יותר"צמצום הכוחות המתמרנים, לצד צמצום צבאי המילואים והחלשת תפיסת ההגנה המרחבית, מתגלה כטעות שהובילה לאימוץ תפיסת הפעלה מצד חזבאללה וחמאס שכוללת תמרון התקפי מצדם. התוצאה הייתה העדר כוחות להגנת הגבולות אל מול תגבור כוחות משמעותי ומתמשך אל מול הטרור ביהו"ש (יהודה ושומרון") (ההדגשה אינה במקור.) צה"ל בדוח ועדת נגל צוין כי"הוועדה התרשמה שקיימים חוסרים מהותיים ביכולות ההגנה בגבולות, גם לאור לקחי ה,7.10.23- וגם כתוצאה מהשתנות הזירה והצורך בחיזוק ההגנה בגבולות באופן משמעותי\"וכי בהיעדר עומק פנימי"על צה"ל לבחון גם תפיסת פעולה של"עומק קדומני"ולחזק את השיטה הקיימת של פיקודים ואוגדות גזרתיות. שב"כ בתחקיר השב"כ בנוגע ל7.10- צוין בין היתר כי תפיסת המכשול לא התאימה לארגון בעל יכולות צבאיות. עוד צוין בהתייחס ליכולות החמאס כי ככלל, קצב ההשתנות בשב"כ לא הדביק את קצב ההשתנות בחמאס מאז שנת - 2007 מארגון טרור ל"סמי-מדינה שמחזיקה סמי-צבא." בעלי תפקידים לשעבר במערכת הביטחון במבט צופה פני עתיד ציינו בעלי תפקידים בכירים בעבר בדרג המדיני ובדרג הצבאי עמדות שונות כלהלן. • במבט צופה פני עתיד ציין שר הביטחון דאז יואב גלנט, במכתב שנשלח לראש הממשלה בנימין נתניהו ב8.1.24- בנושא עדכון צורכי הביטחון של ישראל בראי המלחמה, כי נדרש שינוי תפיסתי ושדרוג משמעותי במאמץ ההגנה בגבולות, וכי צה"ל נדרש לבסס מחדש מספיקות הרתעתית אך גם מספיקות הגנתית בכלל גזרות הפעולה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 81 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 • אלוף (במיל)'גיורא איילנד המליץ בינואר 512024 לשקם מהיסוד את תפיסת ההגנה לאורך כל גבולות המדינה, לרבות בקו התפר. • סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף (במיל)'יאיר גולן מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2024 כי נכון היה לנקוט שיטה של הגנה ניידת עם היבט התקפי, כדי לסכל איומים ולא לאפשר לאויב, שאינו בר-פיוס, להתארגן באופן חופשי בשטחו, בלי לסכל זאת. • שר הביטחון לשעבר ח"כ אביגדור ליברמן מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי תפיסת ביטחון אמורה לכלול עיקרון של מלחמת מנע (מכה מקדימה) שתמנע את התעצמות לאויב. • פרופ'קובי מיכאל ואל"ם (במיל)'פרופ'גבי סיבוני52 קראו לחשיבה מחודשת בנוגע למיצובו של ביטחון הפנים כחלק בלתי נפרד של הביטחון הלאומי. נוסף על כך, גם בעלי תפקידים בכירים בעבר בדרג המדיני ובדרג הצבאי העלו עמדות שונות בנוגע לסיבות לכישלון ההגנה ולאתגרים בתחום זה - ראו בנספח ג.' ✰ ב7.10.23- חמאס פתח במתקפה נפשעת וחסרת תקדים על מדינת ישראל ובכך קרסו עקרונות תפיסת הביטחון הלאומי הבלתי רשמית שהשתרשה בישראל: • עקרון ההרתעה: הופרכה למעשה ההנחה של צה"ל ושל הדרג המדיני, שאותה הציגו בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני חודשים ספורים לפני המתקפה וכן בתקשורת בשנים שקדמו למתקפה, ולפיה ארגון החמאס מורתע מעימות עם מדינת ישראל. • עקרון ההתרעה: גופי המודיעין לא סיפקו התרעה לגבי מתקפת חמאס, וישראל הופתעה מהמתקפה. זאת למרות היותה של ישראל מעצמה צבאית וטכנולוגית אזורית בעלת יכולות מודיעין מתקדמות וגופי מודיעין חזקים. 51 אלוף)במיל('גיורא איילנד" ,הבעיות העמוקות שנחשפו בצה"ל מחייבות תפיסת ביטחון חדשה,"אתר המרשתת n12 .)5.1.24( 52 פרופ'קובי מיכאל ואל"ם)במיל('פרופ'גבי סיבוני" ,מבט ראשוני על אבטחת יישובים בראי המלחמה,"משגב - המכון לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.(2.1.24) מבקר המדינה | דוח מיוחד 81 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 • עקרון ההגנה: חמאס פרץ את קווי ההגנה של ישראל כמעט באין מפריע וחדר ליישובי עוטף עזה והסביבה ולמחנות צה"ל במרחב. זאת אף שמערכת הביטחון בנתה בגבול רצועת עזה מערך הגנה שמבוסס על אוגדה מרחבית וסד"כ צבאי נוסף, חומה תת-קרקעית פיזית וטכנולוגית, מכשול עילי לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.(2.1.24) מבקר המדינה | דוח מיוחד 82 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 שכולל מערכת לעצירת רחפנים, מכשול ימי שכולל מערכת נשק נשלטת מרחוק, מערך מכ"מים ועוד. צה"ל)כמפקדה הכללית,(פיקוד הדרום ואוגדת עזה לא עמדו במשימת ההגנה בגבול עזה. קריסת עקרונות ההרתעה, ההתרעה וההגנה ב7.10.23- היא תמרור אזהרה מהדהד בנושא קביעת האיזון הנכון שבין העקרונות, ובפרט בין עקרון ההתרעה לעקרון ההגנה. הישענות על התרעה ללא היערכות מספקת להגנה על גבולות המדינה עלולה להביא לתוצאות טרגיות ולהישנות אירועי 7.10. משרד מבקר המדינה מציין כי היבטים תפיסתיים ועקרוניים בנוגע להרתעה, להתרעה ולהגנה שעלו במסמכים שמסר משרד ראש הממשלה למשרד מבקר המדינה בתגובתו על ממצאי הביקורת, בדברי בכירי צה"ל בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני, בדוח ועדת נגל ובתחקירים של גופי הביטחון מדגישים את הצורך החיוני לעסוק בתפיסת ביטחון הלאומי של ישראל באופן סדור ועיתי, בראייה מתכללת שתאפשר לייצר תיאום בין גופי הביטחון בראי מערכת שלמה ואחודה ולתאם ציפיות בין הדרג המדיני למערכת הביטחון. בביקורת עלה כי הן הדרג המדיני, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט והן גופי הדרג הביטחוני - צה"ל, שב"כ, מוסד, רואים צורך לבחון את תפיסת הביטחון של ישראל, או עקרונות מסוימים בה, נוכח אירועי 7.10. עמדה זו עולה גם בקרב גורמים לשעבר במערכת הביטחון. משרד מבקר המדינה ממליץ כי נוכח אירועי 7.10, ראש הממשלה יבחן יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה במסגרת גיבושה של תפיסת ביטחון לאומי סדורה את האיזונים הנכונים בין עקרון ההרתעה, עקרון ההתרעה ועקרון ההגנה, וכן את אופן התאמת מימושם של עקרונות אלה לנסיבות המשתנות ולמאפייני האיומים במציאות הקיימת והצפויה, מתוך הבנה שלא תמיד תהיה התרעה ו"קו המגע לעולם ייפרץ."גיבושה של תפיסת ביטחון עדכנית אינה יכולה להבטיח בהכרח כי לא יישנו אירועים דוגמת 7.10.23. ואולם עצם קיומו של תהליך עיתי וסדור לבחינה של תפיסת הביטחון הלאומי העדכנית יסייע לדרג המדיני, בשילוב הדרג הביטחוני, לקיים תהליכי חשיבה עמוקים, לבחון הנחות יסוד, לברר לעומקן שאלות מהותיות, להגדיר יעדים ולבחון את היכולת לממשם, להקצות משאבים בהתאם, וליצור שיח ושפה משותפת בין הדרגים השונים53. סיכום תפיסת ביטחון קובעת יעדים אסטרטגיים וסדרי עדיפויות; מסייעת לתיאום בין גופי הביטחון; משמשת מצפן לבניין הכוח של צה"ל ושל יתר גופי הביטחון ולהפעלת כוח על ידיהם; תומכת בקבלת החלטות מתוך הבנת יכולות הצבא והתאמת המטרות לאמצעים; יוצרת שפה משותפת בין הדרג המדיני לגופי הביטחון; ותומכת בקבלת החלטות לגבי הקצאת התקציב. תפיסת ביטחון לאומי חשובה במיוחד למדינת ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, עקב היותה מוקפת אויבים ומצויה במלחמת קיום מתמשכת. 53 ראו בנספח ד'עמדות שונות בנוגע לקשר שבין אירועי 7.10 לתפיסת ביטחון לאומי רשמית או להיעדרה של תפיסה כזאת מנקודת מבט כוללת ועקרונית. מבקר המדינה | דוח מיוחד 83 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 מאז קום המדינה נעשו ניסיונות הן על ידי הדרג המדיני הן על ידי מערכת הביטחון לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי, ניסיונות שממחישים את הבנתם כי הדבר חשוב ונדרש למדינת ישראל. בין הניסיונות הרשמיים הבולטים - גיבוש תפיסת ביטחון עדכנית לישראל משנת 1998 ביוזמת שר הביטחון דאז יצחק מרדכי ובריכוז מנכ"ל משרד הביטחון דאז דוד עברי; גיבוש תפיסת הביטחון של ישראל והתאמתה למציאות המשתנה בשנת 2006 ביוזמת שר הביטחון דאז שאול מופז ובראשות השר לשעבר, דן מרידור; גיבוש תפיסת הביטחון של ישראל והתאמתה למציאות העדכנית בשנת 2017 על פי מינוי מנכ"ל משרד הביטחון דאז האלוף (במיל)'אודי אדם את סגן הרמטכ"ל דאז האלוף יאיר גולן וגיבוש תפיסת ביטחון ועקרונות למדיניות ביטחון בשנת 2021 על ידי האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון לבקשת מנכ"ל משרד הביטחון דאז אלוף (במיל)'אמיר אשל. ואולם ראשי הממשלה, הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה מעולם לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי רשמית ולא פרסמו לציבור מסמך בנוגע לאסטרטגיית הביטחון הלאומי של המדינה, כנהוג במדינות מערביות שונות, כגון ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת ויפן. זאת בין היתר משום שתפיסה רשמית מחייבת את הדרג המדיני לקבוע סדרי עדיפויות, לעיתים גם בנושאים שנויים במחלוקת שהוא אינו מעוניין להכריע לגביהם, וכן מייצרת אחריותיות (Accountability) של הדרג המדיני כלפי אזרחי המדינה. אף שראש הממשלה בנימין נתניהו יזם כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל בשנים - 2017 2018 ופעל להטמעתה באמצעות הצגתה לקבינט המדיני-ביטחוני ולגופי הביטחון ולעדכונה ולמתן דירקטיבות לגופי הביטחון על בסיס תפיסתו, הוא לא סיים את אשר החל ולא הביא לידי אישור תפיסת ביטחון לאומי רשמית למדינת ישראל ואף לא הביא לקבלת החלטה מחייבת בנוגע לאבן היסוד של יישום התפיסה - שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים והקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים; זאת חרף החשיבות שהוא ייחס לנושא והעובדה שהוא עצמו הכיר בצורך שבו. בכך הוא לא מימש את אחריותו בנושא ותפיסתו נותרה ללא יכולת לממשה כהלכה וללא תוקף מחייב. בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי מאושרת רשמית ובעלת תוקף מחייב, שמגובה בהקצאת משאבים לאומיים בהתאם לסדרי עדיפויות, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולפקח עליו לוקה בחסר ובמקרים מסוימים לא קיימת. אף בדוח ועדת נגל לבחינת תקציב מערכת הביטחון ובניין הכוח מדצמבר 2024 צוין כי הכיוונים המרכזיים בתוכניות העבודה של צה"ל מוכוונים בעיקר על ידי ראשי מערכת הביטחון, ואילו ההשפעה של הדרג המדיני אינה מספקת, ממוקדת בתחומים מצומצמים מאוד, ובשלבים מאוחרים כשההשפעה כבר שולית. במצב זה, אף שהדרג המדיני הוא האחראי לגורל המדינה, יש לו קושי לעצב את תהליכי התכנון המרכזיים בצה"ל. במבחן התוצאה צה"ל נדרש לתכנן את תוכניות העבודה שלו ואת בניין הכוח שלו בעיקר בהתאם לאופן שבו הוא מבין את המצב או על פי דירקטיבות הדרג המדיני, שעשויות להשתנות עם החילופים התכופים של ממשלות ישראל ואינן נשענות על תפיסת ביטחון סדורה. גם גופי ביטחון אחרים בנו מנגנוני עבודה להתמודדות עם מצב של היעדר תפיסת ביטחון סדורה ורשמית - הם גוזרים את הדירקטיבה של הדרג המדיני המכהן ו"מלקטים"את התייחסויותיו, ולפיה בונים את תהליכי העבודה המרכזיים, כל גוף בדרכו. במצב זה גוברים הסיכונים להיעדר הגדרה ברורה של האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל; להיעדר סנכרון והסדרה בין גופי הביטחון בנוגע לתחומים שבאחריותם ובסמכותם; להיעדר קביעה מחייבת של הדרג המדיני בנוגע לסדרי העדיפויות לעניין ההתמודדות עם איומים ואתגרים; להיווצרות מרחב פרשנות עצמאי של כל גוף לגבי הנדרש והמצופה ממנו, דבר שעלול להוביל לסיטואציות של חוסר התאמה ואף מבקר המדינה | דוח מיוחד 84 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 סתירה בנוגע למטרות שאינן מוצהרות באופן רשמי ופומבי של הדרג המדיני ולהחמצה של תהליכי עומק ואירועים משמעותיים המתרחשים בסביבה האסטרטגית, כגון היווצרות אזורי עיוורון לגבי איומים המצריכים מתן מענה, הערכת חסר או יתר של האיומים והאתגרים שעימם מתמודדת המדינה. ייתכן שאילו היה מתקיים תהליך עיתי וסדור של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי ואישורה באופן רשמי, הדרג המדיני והדרג הביטחוני היו מקיימים תהליכי חשיבה סדורים ודנים ומכריעים בשאלות יסוד ביטחוניות כגון הגישה העקרונית להתמודדות עם איומים רב-זירתיים בגבולות המדינה והרחק ממנה, וזאת תוך הבנת המגבלות של ההישגים האפשריים במלחמה א-סימטרית וההשפעה של מלחמות ארוכות על חוסנה של המדינה, הבנת רמת הכשירות והמוכנות של צה"ל ושל יתר גופי הביטחון בטווח המיידי ובטווח הארוך, הבנת הפערים ככל שקיימים ביכולת לתת מענה על איומים והמשמעויות הנובעות מכך ועוד. כפועל יוצא מכך, כנגזרת מגיבוש תפיסת ביטחון לאומי, ייתכן שהייתה מוגדרת אסטרטגיה אחרת באשר לאופן ההגנה על גבולות המדינה, לרבות לגבי הסד"כ הנדרש ואופן הפעלתו, אשר היו מביאים את צה"ל להיערכות טובה יותר בהגנה על גבול עזה ב.7.10.23- על ראש הממשלה להוביל יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה תהליך סדור של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי כתובה; שבמסגרתו הם יקבעו בין היתר את האינטרסים הלאומיים של המדינה בהיבטים ביטחוניים, מדיניים, כלכליים וחברתיים-תרבותיים, את יעדי-העל שלה ואת סדרי העדיפויות שלה בראייה כוללת; ולאחר מכן עליהם לאשר את תפיסת הביטחון הלאומי ולתת לה תוקף רשמי. עוד מומלץ כי ראש הממשלה יפרסם לציבור בחתימתו את תפיסת הביטחון הלאומי הרשמית, זאת כחלק מיישום עקרון האחריותיות של הממשלה כלפי אזרחיה. נוסף על כך, מומלץ כי תפיסת הביטחון הלאומי שתאושר תשמש את הדרג המדיני בין היתר לקבלת החלטות בנושאי בניין הכוח והפעלתו והקצאת משאבים. מתקפת הפתע הרצחנית על ישראל של ארגון הטרור חמאס ב7.10.23- המחישה קריסה באחת של שלושה עקרונות היסוד: ההרתעה, ההתרעה וההגנה - שלושה מארבעת עקרונות היסוד של תפיסת הביטחון הבלתי רשמית שהשתרשה בישראל המבוססת על משנתו של דוד בן-גוריון. קריסת העקרונות היא תמרור אזהרה מהדהד בנושא קביעת האיזונים שבין העקרונות, ובפרט בין עקרון ההתרעה לעקרון ההגנה. הישענות על התרעה ללא היערכות מספקת להגנה על גבולות המדינה עלולה להביא לתוצאות טרגיות ולהישנות אירועי 7.10, ואף חמור מכך. משרד מבקר המדינה ממליץ כי נוכח אירועי 7.10, ראש הממשלה יבחן יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה, במסגרת גיבושה של תפיסת ביטחון לאומי סדורה, את האיזונים הנכונים בין עקרון ההרתעה, עקרון ההתרעה ועקרון ההגנה, וכן את אופן התאמת מימושם של עקרונות אלה לנסיבות המשתנות ולמאפייני האיומים במציאות הקיימת והצפויה מתוך הבנה שלא תמיד תהיה התרעה ו"קו המגע לעולם ייפרץ."גיבושה של תפיסת ביטחון עדכנית אינה יכולה להבטיח כי לא יישנו אירועים דוגמת אירועי 7.10. ואולם עצם קיומו של תהליך עיתי וסדור לבחינה של תפיסת הביטחון הלאומי העדכנית יסייע לדרג המדיני, בשילוב הדרג הביטחוני, לקיים תהליכי חשיבה עמוקים, לבחון הנחות יסוד, לברר לעומקן שאלות מהותיות כגון האם האויב מורתע והאם המודיעין מספק, להגדיר יעדים ולבחון את היכולת להשיגם, לנהל סיכונים ולהגדיר מהו הסיכון השיורי שמדינת ישראל יודעת להתמודד איתו, להקצות משאבים בהתאם לכך וליצור שיח ושפה משותפת בין הדרגים השונים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 85 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 יצוין כי לקראת סיום הביקורת ולאחר שנשלחה טיוטת הדוח להתייחסות נחקק ביוני 2025 חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה.2025- על פי חוק זה, עם כינונה של ממשלה חדשה, יגבש המל"ל את הצעת האסטרטגיה המדינית-ביטחונית של מדינת ישראל, שתתייחס להנחות היסוד בנוגע לאתגרים ולהזדמנויות המדיניים והביטחוניים הניצבים בפני מדינת ישראל, יפורטו בה האיומים והאתגרים ודירוגם וכן האמצעים והדרכים להתמודד עימם, לרבות הצגת חלופות לפירוט האמור. עוד נקבע בחוק כי הממשלה או הקבינט המדיני-ביטחוני יאשרו את האסטרטגיה המדינית-ביטחונית בתוך חמישה חודשים מיום כינון ממשלה חדשה, לאחר שהונחה לפניה הצעת אסטרטגיית הביטחון הלאומי שגיבש המל"ל והוצגו בפניה החלופות. מבקר המדינה | דוח מיוחד 86 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 נספח א- 'דוגמאות מתוך הספרות המקצועית שעסקו בכישלון ההרתעה הישראלית מול החמאס יצוין כי סקירה זו מציגה דוגמאות מתוך הספרות המקצועית ומובאת בשם דובריה. אין בסקירה זו בכדי להחליף ביקורת בנושא. ד"ר אמיר לופוביץ, מרצה בכיר בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בין-לאומיים באוניברסיטת תל אביב, טען במרץ 542024 כי ההרתעה הישראלית מול החמאס התבססה על שני מרכיבי יסוד - האחד הרתעה על ידי איום בענישה במקרה של פגיעה בישראל, זאת באמצעות פעולות מבצעיות ובאמצעות הצהרות ישירות של מקבלי ההחלטות בישראל; והשני - הרתעה על ידי מניעה, קרי הישענות על מרכיבי ההגנה של ישראל, ובראשם המכשול היבשתי בגבול הרצועה ואמצעי הגנה אחרים דוגמת כיפת ברזל, שנועדו להבהיר לחמאס שהוא לא יצליח לפגוע בישראל. ואולם נוכח סבבי האלימות החוזרים ונשנים בין ישראל לחמאס, שהתרחשו חרף התגובה העוצמתית של צה"ל, והגידול בעוצמת האלימות של חמאס מסבב לסבב, לרבות מספר הרקטות ששיגר וטווח הפגיעה שלהן, לא בטוח כלל שההרתעה כלפי חמאס הייתה אפקטיבית. ואולם למרות השפעתה המוגבלת, ההרתעה נותרה נדבך מרכזי בהתמודדות עם חמאס, ואף נוצרה הישענות יתר עליה כחלק מזהותה העצמית של ישראל כשחקן מרתיע. לדבריו, למקבלי ההחלטות היה נוח"לספר את הסיפור"שלפיו חמאס מורתע ולהשטיח את השיח הישראלי לגבי ההשפעה המעטה שיש לאיומים של ישראל על התנהגותו של חמאס. תא"ל (במיל)'ד"ר מוני חורב, חוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, טען באפריל 552024 כי תפיסת ההרתעה ה"ישנה"של ישראל - מול צבאות סדירים - כשלה מול היריבים הא-סימטריים (ארגוני טרור שאינו מדינתיים,) דוגמת חמאס וחזבאללה, שמוטמעים במרחב החיים האזרחי. קובעי המדיניות בישראל הגדירו את מטרות ההרתעה באופן מצומצם, מתוך קו מנחה של חזרה מהירה לשקט, ולא ערכו בירור מקיף ולא בחנו את מאמצי ההרתעה הלא צבאיים. עוד טען ד"ר חורב שתפיסת הרתעה הרלוונטית לסוג העימותים הנפוץ של ישראל לא הוגדרה כראוי, לא נבנתה כראוי, ולא ניתן היה ליישמה כראוי, ושאלות מהותיות נותרו ללא בירור, ובכלל זה מה הם יעדי ההרתעה וכיצד הם אמורים להשפיע על הגישה האופרטיבית הצבאית? כיצד ניתן להרתיע אויב א- סימטרי דל בנכסים, אך בעל עוצמה צבאית הולכת וגדלה? כיצד יש לשלב בין הפעולה הצבאית למאמצים האסטרטגיים האחרים? ועוד. תא"ל (במיל)'ערן אורטל, לשעבר מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית בצה"ל, טען ביוני 562024 כי ב- 25 השנים האחרונות מתנהלת מלחמה איראנית-ישראלית באמצעות שלוחי איראן (דוגמת חזבאללה,) וכי ישראל ניהלה מלחמה זו מתוך אסטרטגיה שגויה שנשענה על ההנחה כי היא הצד החזק, היא מעצמה אזורית, ולכן תוכל להרתיע את שלוחי איראן באמצעות יתרונותיה בעוצמת אש ובאיכות המודיעין, בלי להסיר את האיום הצבאי. במישור הצבאי ישראל הניחה בטעות שעוצמתה הצבאית - בעיקר העוצמה האווירית - מתאימה, ולא נדרשות בה אלא הוספת עקרון ההגנה והתאמות קלות נוספות. 54 ד״ר אמיר לופוביץ" ,ההרתעה הישראלית ומתקפת ה7- באוקטובר,"המכון למחקרי ביטחון לאומי ( ,)INSS(מרץ .)2024 55 תא"ל (במיל)'ד"ר מוני חורב" ,כישלון'תפיסת ההרתעה'מול יריבים אסימטריים - האומנם הייתה תפיסה,"? בין הקטבים - כתב העת של צה"ל לאומנות המערכה.)3.4.24( 41 56 תא"ל (במיל)'ערן אורטל,"לנצח במלחמת שלושים השנים,"מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר-אילן.)13.6.24( מבקר המדינה | דוח מיוחד 87 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 נספח ב- 'דוגמאות מתוך הספרות המקצועית שעסקו בכישלון ההתרעה יצוין כי סקירה זו מציגה דוגמאות מתוך הספרות המקצועית ומובאת בשם דובריה. אין בסקירה זו בכדי להחליף ביקורת בנושא. אל"ם (במיל)'שלמה קשי ותא"ל (במיל)'דודו צור, יוצאי קהילת המודיעין, טענו במאי 572024 כי במשך עשרות שנים הטיפול המודיעיני השוטף בנוגע למבצעים וסיכולים טופח, קיבל משאבים רבים וצבר יוקרה והצלחות רבות. בכך ההצלחה הרבה במבצעים ובסיכולים תרמה ליצירת אשליה בקרב מקבלי ההחלטות, בכירי הצבא, התקשורת והציבור ש"המודיעין יודע הכל."זאת בעוד שהמחקר האסטרטגי-התרעתי, למשל לגבי עולם"הכוונות"של מנהיגים ומדינות, שמובנה בו קושי מתודולוגי עמוק, דרך במקום. אל"ם קשי ותא"ל צור ציינו שבמבחן התוצאה קהילת המודיעין שכה הצליחה ב"מבחני"המבצעים והסיכולים שגתה בשני "המבחנים"האסטרטגיים והביאה לשתי ההפתעות הגדולות והקשות ביותר שספגה מדינת ישראל מאז הקמתה - מלחמת יום כיפור ומלחמת חרבות ברזל. אל"ם (במיל)'ד"ר בני מיכלסון, יוצא קהילת המודיעין וחוקר בתחום ההיסטוריה הצבאית, טען במאי 582024 כי אף שתוכנית למתקפה כוללת של חמאס הייתה מצויה בצה"ל, אמ"ן בכלל ומודיעין פיקוד דרום בפרט לא היו ערוכים בסיכומי מודיעין59 לתוכנית מגננה כוללת נגד מתקפה מרצועת עזה (תוכנית"רוח דרום.)" זאת על רקע האוריינטציה שליוותה את צה"ל בשנים האחרונות והתבססה על תוכנית אופרטיבית למתקפה נגד רצועת עזה במטרה להשמיד אויב, בלי לכבוש את שטח רצועת עזה)תוכנית"רוח דרום.(" פרופ'אורי בר-יוסף, חוקר בתחומי הביטחון הלאומי, המודיעין והסכסוך הישראלי-ערבי, טען בינואר 602024 כי ישראל היא הדמוקרטיה הליברלית היחידה בעולם שבה מעריך המודיעין הלאומי הוא גוף צבאי, וכי המצב שבו אנשי הצבא הם חוקרי המודיעין המובילים במדינה בסוגיות מדיניות, כלכליות, חברתיות או תרבותיות הוא מצב בלתי בריא. כמו כן, יש במצב זה בעיות נוספות, ובהן מעמדו של אמ"ן כמעריך הלאומי הבכיר, שמקנה לו עוצמה רבה בתהליך קבלת ההחלטות ובקביעת סדרי העדיפויות של ישראל; הניגוד בין ערכי הצבא, ובהם היררכיה ברורה וציות לפקודות, ובין ערכי המחקר, המושתתים על פתיחות; משך התפקיד של חוקר בצה"ל, שאינו מאפשר לו להגיע לרמת המומחיות המקצועית הנדרשת; ועוד. 57 אל"ם (במיל)'שלמה קשי ותא"ל (במיל)'דודו צור"כשלי מודיעין בהפתעות:2023 ,1973 מצטיינים ב'סודות'כושלים ב'תעלומות,'"מבט מל"מ - כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין, גיליון ( 97מאי,)2024 עמ.13 - 10 ' 58 אל"ם (במיל)'ד"ר בני מיכלסון" ,העשור האבוד - בניין הכוח המודיעיני,"מבט מל"מ - כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין, גיליון ( 97 מאי,)2024 עמ.40 - 38 ' 59 על פי המילון למונחי צה"ל, סיכומי מודיעין הם סיכומים כלליים לענייני מודיעין, כגון אירוע מודיעיני או פרויקט מודעיני. 60 פרופ'אורי בר-יוסף" ,התרעה במשבר,"מערכות - בית התוכן המקצועי של צה"ל לצבא ולביטחון לאומי, גיליון 501 )ינואר,(2024 עמ.27 - 22 ' מבקר המדינה | דוח מיוחד 88 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 פרופ'אורי בר-יוסף טען בינואר 612024 כי הכישלון המודיעיני ב7.10.23- שונה מקודמיו, ולפיכך דורש פתרון אחר, וקראו להעביר את תפקיד המעריך הלאומי לגוף אזרחי מצומצם, תחת משרד ראש הממשלה, שיקיים יחסי גומלין עם שאר ארגוני המודיעין וישים בראש מעייניו את הלימוד, הניתוח והכתיבה של מסמכים בסוגיות האסטרטגיות המרכזיות. בדומה, אל"ם (במיל)'מתי נורסלע ותא"ל (במיל)'ד"ר יוסי בן ארי, יוצאי קהילת המודיעין, קראו במאי 622024 לאמץ את מודל המודיעין האמריקני ולהקים גוף-על בעל סמכות שיהיה כפוף לראש הממשלה ויהיה מעל ראשי שלושת שירותי המודיעין, ובמקביל תישמר גם הזיקה הישירה בין ראשי המוסד והשב"כ לראש הממשלה. יש שטענו63 כי מההפתעה שחוותה ישראל, הן ב7.10.23- והן במערכה מול חמאס במלחמת חרבות ברזל, יש להקיש וללמוד לגבי חזבאללה, ובכלל זה לנקוט הערכת מצב מחמירה ולהיערך היטב בהגנה, אך טוב מכך - בהתקפה. 61 פרופ'אורי בר-יוסף" ,התרעה במשבר,"מערכות - בית התוכן המקצועי של צה"ל לצבא ולביטחון לאומי, גיליון 501 )ינואר,(2024 עמ.27 - 22 ' 62 אל"ם (במיל)'מתי נורסלע ותא"ל (במיל)'ד"ר יוסי בן ארי" ,השלכות ה7.10- על מודל צמרת הקהילה,"מבט מל"מ - כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין, גיליון ( 97מאי,)2024 עמ.41 ' 63 למשל, עוזר רמ"ט אוגדה 36 סרן (במיל)'משה גוטמן" ,חמאס עזה - האויב שלא הכרנו (סיכום ראשוני של תובנות מהלקחים המבצעיים והמודיעיניים מפעילות אוגדה 36 במלחמת"חרבות ברזל,")"משגב - המכון לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.(20.3.24) מבקר המדינה | דוח מיוחד 89 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 נספח ג- 'דוגמאות לעמדות של בעלי תפקידים בכירים בעבר בדרג המדיני ובדרג הצבאי בנוגע לסיבות לכישלון ההגנה ולאתגרים בתחום זה יצוין כי סקירה זו מציגה דוגמאות לעמדות שונות ומובאת בשם הדוברים בה. אין בסקירה זו בכדי להחליף ביקורת בנושא. אלוף)במיל('יאיר גולן, לשעבר סגן הרמטכ"ל, מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2024 כי בישראל הייתה הסתמכות רבה מדי על טכנולוגיה, והיא יצרה אשליה של עליונות, אולם האויב למד אותה וידע לנטרל את האמצעים הטכנולוגיים בתוך זמן קצר. עוד הוא טען64 כי במשך שנים ישראל יצרה מערכת שקופה מול חמאס, והוא"למד אותנו- "את מגדלי התצפית, את המכשול העילי והמכשול התחתי ואת דרך איסוף המודיעין - כך שכל מרכיב בהגנה של ישראל היה שקוף מבחינתם, והם למדו מה חושף אותם ומה לא. כמו כן, חמאס הבין שבאירוע קטן אי-אפשר לנטרל את יכולות צה"ל, ולכן הוא ביצע פשיטת ענק שיצרה איום בו-זמני בנקודות רבות. אלוף (במיל)'גיורא איילנד, לשעבר ראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון בצה"ל וכן ראש המל"ל, טען בינואר 652024 כי הסיבה העיקרית לכך שישראל לא הצליחה לתרגם את תפיסת הביטחון למניעת כישלון כה גדול היא הזנחה קשה של כל עקרונות ההגנה, ובכלל זה( :א) האופן"החובבני"שבו צה"ל בונה עמדות ומוצבים צבאיים - כשהם חשופים ולא ניתן להגן עליהם( ;ב) היערכות צה"ל ב7.10- שהייתה בניגוד לכלל מספר אחד בהגנה " -עומק ועתודה- "שלפיו יש לבנות את מערך ההגנה העיקרי בעומק ולא בחזית נוכח ההנחה שקו המגע תמיד ייפרץ, ולהחזיק סדרי כוחות בעתודה ניידת שיוכלו לתמרן למקומות הנכונים( ;ג) ההיערכות הייתה שלא על פי ההנחה ולפיה ייתכן שלא תהיה כל התרעה, דבר המחייב כוננות בעמדות או במארבים. פרופ'קובי מיכאל ואל"ם)במיל('פרופ'גבי סיבוני טענו בינואר 662024 כי החדירה של מחבלי חמאס ליישובי עוטף עזה ולמחנות צה"ל הראתה עד כמה גם תפיסת ההגנה המרחבית של היישובים קרסה. זאת לאחר תהליך מתמשך של החלשת מערך כיתות הכוננות, של איסוף נשקים, של אי-אספקה של נשק הגנתי חיוני חוץ מרובים ארוכים, ושל הפקדת נשק חיוני בבונקרים ללא יכולת לעשות בו שימוש אפקטיבי בעת הלחימה. 64 אלוף)במיל('יאיר גולן, בריאיון ל"קול המערכות"בנושא"מערך ההגנה מול חמאס"אתר המרשתת של צה"ל .)14.11.23( 65 אלוף)במיל('גיורא איילנד" ,הבעיות העמוקות שנחשפו בצה"ל מחייבות תפיסת ביטחון חדשה,"אתר המרשתת n12 .)5.1.24( 66 פרופ'קובי מיכאל ואל"ם)במיל('פרופ'גבי סיבוני" ,מבט ראשוני על אבטחת יישובים בראי המלחמה,"משגב - המכון לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.(2.1.24) מבקר המדינה | דוח מיוחד 90 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 נספח ד- 'דוגמאות לעמדות שונות בנוגע לקשר שבין אירועי 7.10 לתפיסת ביטחון לאומי רשמית או להיעדרה של תפיסה כזאת מנקודת מבט כוללת ועקרונית יצוין כי סקירה זו מציגה דוגמאות לעמדות שונות ומובאת בשם הדוברים בה. אין בסקירה זו בכדי להחליף ביקורת בנושא. השר לשעבר דן מרידור, שעמד בראש הוועדה לגיבוש תפיסת הביטחון, טען בינואר 672024 כי תפיסת ביטחון לאומי סדורה, רשמית ועדכנית אינה מונעת טעויות ואינה יכולה לחזות הכול. עם זאת, ייתכן כי קיומה של תפיסה כזו היה יכול להביא את ישראל להישגים טובים יותר באירועי 7.10, שכן אחת ממטרותיה העיקריות של תפיסת ביטחון היא קיום של תהליך חשיבה סדור ודיון עיתי שמעודד את הדרג המדיני ואת הדרג הביטחוני לחשוב"בראש פתוח,"לערער על ההנחה כי"מה שהיה הוא שיהיה,"לנסות להבין מה הן השאלות שצריך לשאול ומה הם אתגרי הביטחון העדכניים שצריך להתכונן אליהם ולהכין את המענה המתאים. לו הדרג המדיני היה מקיים דיון על תפיסת הביטחון, היה עליו להציב לדרג הביטחוני שאלות דוגמת מה היא האסטרטגיה של חמאס, שהוא אויב מושבע של ישראל, וכיצד הוא מבקש להגשימה; מה המטרה של חמאס בפרויקט בניית ״העיר התחתית״ בעזה, שהוא פרויקט צבאי מוביל, עתיר משאבים, טכנולוגי ומבצעי; האם נדרש לשפר את המודיעין, למשל להפעיל סוכנים בתוך הפרויקט, כדי שיוכלו למסור מידע עליו וגם לעזור בסיכולו בעת הצורך; האם יש תוכנית פעולה שבה אפשר להתגונן מפני העיר התחתית של חמאס, ואפילו להכריע אותה, במצב שבו חמאס אינו מורתע; האם המענה הקיים של ישראל, דוגמת טנקים ופצצות אוויריות, רלוונטי להתמודדות עם אויב שפועל במנהרות וכו.' עוד טען מר מרידור כי לו היה מתקיים דיון כזה, המתחייב בעת גיבוש של תפיסת ביטחון, או שהייתה נעשית עבודה לגיבוש תפיסת ביטחון על ידי גוף מתאים (שאינו עסוק בניהול השוטף, אלא בראייה אסטרטגית מרחיקת ראות,) סביר להניח שישראל הייתה מבינה את משמעות הפרויקט של חמאס ואת גודל האתגר המבצעי והמודיעיני שהוא מהווה. מר מרידור ציין כי תהליך כזה מקטין את הסיכוי להישענות על קונספציות, להסתמכות על העבר ולטעויות, והוא יכול לסייע לדרג המדיני בתכנון הלחימה, באמצעות לימוד היכולות של צה"ל ושל יתר גופי הביטחון, מגבלות כוחם ומשאביהם, הבנת ההישגים האפשריים במלחמה א-סימטרית, שיפור המענה האזרחי במלחמה ועוד. תהליך זה חיוני גם ליום שלאחר המלחמה, לרבות לגבי קביעת תקציב ביטחון שייתן מענה לצורכי הביטחון, אך לא ייצור נטל כבד יתר על המידה על כלכלת ישראל, כפי שאירע "בעשור האבוד( "אחרי מלחמת יום הכיפורים.) מר מרידור הוסיף כי ייתכן שכך לא הייתה ישראל נכשלת פעמיים, בהתרעה על ההתקפה ובמענה המיידי עליה, והעיקר - בהכנת המענה היעיל והמכריע להרס הפרויקט של חמאס. ח"כ לשעבר עפר שלח, שכיהן כיו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון, ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת טען בינואר 682024 כי בהיעדר דיון על תפיסת הביטחון של ישראל ובהיעדר הכרעה בסוגיות הביטחוניות המשמעותיות ביותר למדינת ישראל, צמחה הקונספציה - מרחב הנוחות המשותף בין הדרג המדיני, שרצה לחזק את חמאס כדי להחליש את הרשות הפלסטינית ולא יין את הסיכוי לפתרון הסכסוך 67 דברי מר מרידור בפגישה עם נציגי משרד מבקר המדינה בינואר 2024. 68 דברי מר שלח בפגישה עם נציגי משרד מבקר המדינה בינואר 2024. מבקר המדינה | דוח מיוחד 91 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הישראלי-פלסטיני, ובין הדרג הצבאי, שחשב שיהיה לו נוח יותר שיהיה שקט במשמרת שלו. ואולם ב7.10- נוכחה ישראל לגלות שאין לה התרעה מול האויב החלש ביותר שלה, שההתרעה כשלה בפעם השנייה בתוך 50 שנים, ושההגנה כשלה. מר שלח ציין כי בעקבות הקטסטרופה שקרתה, תפיסת ביטחון חשובה כעת יותר מתמיד, ואם לא נתמודד עם שאלות בסיסיות כמו מי אנחנו ומה אנו רוצים, ואיזה מענה ניתן לסוגיות משמעותיות, ובהן זמינות אנשי המילואים בשנת מלחמה, דור העתיד לא יוכל לחיות פה. מר שלח הוסיף שתהליך עיצוב תפיסת ביטחון לא ימנע שגיאות, שכן תהליך טוב אינו ערובה לקבלת החלטות טובות, אך תהליך רע הוא ערובה לקבלת החלטות רעות פעם אחר פעם. בהיעדר דיונים על סוגיות ביטחוניות משמעותיות ובהיעדר קביעת סדרי עדיפויות מדינת ישראל מצאה את עצמה שוב בקטסטרופה ב.7.10- אלוף)במיל('גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי, טען באפריל 692024 כי מלחמת חרבות ברזל מלמדת כי נדרשת למדינת ישראל תפיסת ביטחון לאומי חדשה, נוכח מעטפת האיומים שהציבה איראן בגבולות ישראל ותוכנית המלחמה שלה. תוכנית מלחמה זו מכוונת לשלילת היכולת הישראלית להשיג הכרעה מהירה במלחמה ולחזור לנהל חיים נורמליים בתוך זמן קצר, זאת באמצעות שימוש בכלי לחימה חדשניים, דוגמת נחילים של כלי טיס שמופעלים מרחוק, רקטות מדויקות וטילי שיוט פשוטים להפעלה בכמויות גדולות, ובאמצעות תפיסות מלחמה חדשות, המתמקדות במרחבים בנויים בסביבת האוכלוסייה האזרחית. המאמצים האיראניים מאתגרים את יסודות תפיסת הביטחון הישראלית המסורתית וחושפים את נקודות התורפה והמגבלות שלה, ועל כן מתחייבת חשיבה חדשה על הדרכים להשגת תוצאת ההכרעה ועל המאמץ לבניית יכולת עמידה במלחמה ארוכה ומתמשכת. תא"ל)במיל('ד"ר מאיר פינקל, לשעבר מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית בצה"ל, ניתח בינואר 702024 את מגוון הטענות שעלו בעשורים האחרונים בנוגע לרלוונטיות של תפיסת הביטחון המיוחסת לבן- גוריון או לחסרונה. ד"ר פינקל הציג כיוון לפתרון, הכולל מרכיבים מרכזיים כבסיס לאסטרטגיה עדכנית לצה"ל או לרובד הצבאי של תפיסת הביטחון הלאומי, ובין היתר אורך נשימה לאומי וצבאי לעימותים מתמשכים; גמישות, שמשמעה התאוששות מהירה מהפתעות תוך כדי לחימה; הוכחת יתרון יחסי להתמודדות עם איומים חדשים שפיתח האויב; ואתגור האויב באמצעות פיתוח יכולות שהוא לא התכונן אליהן. מנגד, בינואר 2024 טען אלוף (במיל)'יעקב עמידרור, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן ומפקד המכללות הצבאיות וכן ראש המל"ל,71 כי הבעיה העיקרית של מדינת ישראל ברמת הביטחון הלאומי ערב מלחמת חרבות ברזל הייתה תפיסת העולם כי המדינה נלחמת רק במלחמות אין ברירה, וכי לא הייתה לגיטימציה בציבור הישראלי לצאת למתקפת מנע נגד חמאס. אלוף (במיל)'עמידרור הוסיף כי אין לכך קשר לתפיסת ביטחון מנוסחת וכתובה. 69 אלוף)במיל('גרשון הכהן" ,תוכנית'טבעת האש'של סולימאני מחייבת את ישראל לגבש מענה חדש,"מקור ראשון, 7.4.24. 70 תא"ל (במיל)'ד"ר מאיר פינקל" ,לאור מלחמת'חרבות ברזל- 'הרובד הצבאי של תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל," בין הקטבים - כתב העת של צה"ל לאומנות המערכה.)31.1.24( 41 71 אלוף)במיל('יעקב עמידרור, בפגישה עם נציגי משרד מבקר המדינה בינואר 2024.
This text was extracted from the official file. The file is the authoritative source.
משרד מבקר המדינה מדינתישראל ונציבתלונותהציבור 2023 דוח מבקר המדינה " 2025 ביום19.10.25הממשלהקבעהכישמההרשמישל מלחמתחרבותברזליהיה"מלחמתהתקומה." מס קטלוגי2025-S-011 0793-1948 ISSN ניתןלהורידגרסהאלקטרוניתשלדוחזה מאתרהאינטרנטשלמשרדמבקרהמדינה www.mevaker.gov.il תצלוםהשער,Abed Rahim Khatib :פלאש90 " פתח דבר 6 תקציר 9 הדוח המלא 29 דוחמבקרהמדינה|מתקפתהטרורבשבעהבאוקטובר2023ומלחמתחרבותברזל מדינתישראלנמצאתבאחתמשעותיההקשות,נלחמת הוא לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה במלחמהשגובהקורבנותרביםועודנכונולהאתגריםקשים עדכוניםוכןלהציעלראשהממשלהסדריוםונושאים ומורכבים.הפעריםבהיערכותובמוכנותשלמדינתישראל לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני, לא הביאו לקבינט המדיני- בהתמודדותהעםהאתגריםהביטחונייםחסריהתקדיםהמאיימים ביטחוניתפיסתביטחוןמעודכנתלצורךדיוןוהחלטה עלריבונותה,עלהאינטרסיםהלאומייםשלהועלביטחון לגביה,ובכךהמל"ללאמימשאתתפקידובנושאזה. תושביהואזרחיה,שתוצאותיהםהטרגיותבאולידיביטויבטבח 7.10.23,חגשמחתתורה,עתמחבליהחמאסרצחויותרמ- בהיעדרהשלתפיסתביטחוןלאומימאושרתבאופןרשמי 1,200אנשים,ביצעומעשיאונסוהתעללותאכזרייםוחטפו ובעלתתוקףמחייבשמגובהבהקצאתמשאביםלאומייםבהתאם לרצועתעזה251בניאדם,מעליםשאלותקשותבנוגעלתהליכי לסדריהעדיפויות,יכולתושלהדרגהמדינילהכוויןאתצה"ל החשיבהוהתכנוןהאסטרטגייםארוכיהטווחשלממשלתישראל בראייהאסטרטגיתארוכתטווח,לאתגראותוולבצעעליובקרה והקבינט ופיקוחלוקהבחסרעדלאקיימתבמקריםמסוימים.במבחן המדיני-ביטחוניבהובלתראשהממשלה. התוצאה,אףשהצבאנתוןלמרותושלהדרגהמדיני,במצבשבו הדרגהמדיניאינומקייםתהליךסדורלגיבושתפיסתביטחון דוחזהמעלהכשלמתמשךרב-שניםבוהדרגהמדינילדורותיו לאומי,אינומאשראותהרשמיתובכללזהאינומקצהמשאבים לאמימשאתאחריותולוודאכימדינתישראלערוכהלאתגרי לאומייםבהתאםלסדריהעדיפויותשנקבעובה,צה"לנדרש הביטחוןהמשתניםעלבסיסתפיסתביטחוןלאומיסדורה, לתכנןבעצמואתתוכניותהעבודהשלוואתבנייןכוחובעיקר מעודכנתומאושרתבאופןרשמי.כך,ממשלותישראלבהובלת בהתאםלהבנתואתהמצב.לדוגמה,זהשניםצה"למשנהאת ראשיהממשלהלדורותיהם,מעולםלאאישרותפיסתביטחון היקףסדרהכוחות)סד"כ(שלמערךהטנקיםללאהכוונהשל לאומירשמית,שלאבדומהלנהוג הדרגהמדיניבראייהאסטרטגיתארוכתטווחהנגזרתמתוך במדינותמערביות. תפיסתביטחוןלאומיסדורהומאושרתבאופןרשמי,ובשנת2020 צה"לבפיקודושלהרמטכ"לדאזרא"ל)במיל(’אביבכוכבי ראשהממשלהבנימיןנתניהו,שיזםכתיבהשלתפיסתביטחון הוציאלפועלתוכניתלקביעתהיקףסד"כהטנקים,בלאששר לאומילמדינתישראלבשנים2018 - 2017ופעללהטמעתה,לא הביטחוןדאזנפתליבנטהציגאתהתוכניתמראשלקבינט סייםאתאשרהחלולאהביאלאישורשלתפיסתביטחוןלאומי המדיני-ביטחוניכדישיבחןאתהצורךבה,שלאבהתאםלסיכום רשמיתלמדינתישראלולקבלתהחלטהמחייבתבנוגעלאבןהיסוד הדיוןעםראשהממשלה שליישוםהתפיסה-שינויבסדריהעדיפויותהלאומייםוהקצאת בנימיןנתניהומינואר2020. תוספותתקציבניכרותלצורכיהביטחוןעלחשבוןצרכיםאחרים, זאתחרףהחשיבותוהצורךשהואבעצמוהכירבהם.בכךהואלא להנהגהשלראשהממשלהוחבריהממשלהאתהמדינהבעת מימשאתאחריותובנושאותפיסתונותרהללא קריטיתזוישחשיבותהרתגורל,ועלכןעליהםלפעוללשיפור יכולתלממשהכהלכהוללאתוקףמחייב. ההיערכותוהמוכנותשלמדינתישראללהתמודדותעםהאיומים הניצביםלפניהולקידוםהאינטרסיםהלאומייםשלה,לקבל גםראשיהמל"לשכיהנובתפקידםהחלמשנת2008,השנה החלטותולנהלסיכוניםבאמצעותתהליכיםסדוריםשראשיתם שבהנחקקחוקהמל"לובונקבעכיאחדמתפקידיהמל"ל בגיבושובאישורשלתפיסתביטחון 7-6 לאומירשמיתובעלתתוקףמחייב,המפורסמתלציבורבחתימת ראשהממשלה,מתוךראייהמדינית-ביטחוניתכוללתוארוכת טווחשמתעדכנתמפעםלפעם.בתהליךכזההדרגהמדיניוהדרג הביטחונייידרשולקייםתהליכיחשיבהסדורים,לדוןבשאלות יסודביטחוניותכגוןהגישההעקרוניתלהתמודדותעםאיומים רב-זירתיים,תוךהבנתרמתהכשירותוהמוכנותשלצה"לותוך תיאוםביןגופיהביטחון.בהתבססעלתפיסתביטחוןלאומי סדורהומאושרתבאופןרשמיייגזרוהיקףהמשאביםשהמדינה תקצהלתחומיהביטחון,האסטרטגיההצבאית,יעדיבנייןהכוח ועוד.תהליכיםאלועשוייםלסייעלשפראתההיערכותוהמוכנות שלמדינתישראללאתגריםהמורכביםשנכונולהולהקטיןאת הסיכוןלהישנותאירועיםכמואירועי10.7. מתניהו אנגלמן ירושלים, חשוון התשפ"ו, מבקר המדינה נובמבר2025 ונציבתלונותהציבור מבקר המדינה | דוח מיוחד 9 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל תקציר הביטחון הלאומי עוסק בעיקרו בהבטחת קיומה של המדינה, בשלמותה הטריטוריאלית, בריבונותה, בהגנה על האינטרסים הלאומיים שלה ובהגנה על תושביה. "תפיסת הביטחון הלאומי"היא מושג רווח בשיח הביטחוני בישראל, אולם קיימת שונּות בנוגע להגדרתו, למהותו ולשימושים המיוחסים לו. תפיסת הביטחון הלאומי לעניין דוח זה1 כוללת הן עקרונות תורתיים והן עקרונות אסטרטגיים המגדירים את מוסכמות הביטחון הלאומי בראייה ארוכת טווח על בסיס האינטרסים הלאומיים החיוניים של המדינה, ערכיה ויעדיה, והן את הגישה הכוללת להפעלה ולמיצוי של כלי העוצמה הלאומית, בדגש על הכלים הצבאיים2, שיאפשרו להשיג את היעדים בנסיבות הקיימות, הצפויות והאפשריות. העקרונות האסטרטגיים בתפיסה יכולים להתעדכן בהתאם לדגשים המיוחדים של כל ממשלה. עם זאת, העקרונות התורתיים בתפיסת הביטחון הלאומי נותרים לרוב על כנם גם כאשר ממשלות מתחלפות. לתפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית שימושים שונים, כמתואר בתרשים שלהלן: 1 הגדרת תפיסת הביטחון לעניין דוח זה מבוססת על העקרונות המשותפים להגדרות השונות. 2 מלבד הכלים הצבאיים כוללים כלי העוצמה הלאומית כלים מדיניים, כלכליים וחברתיים-תרבותיים. לעניין דוח זה הדגש הוא על הכלים הצבאיים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 10 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 השימושים המרכזיים של תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית נכון למועד סיום הביקורת, למדינת ישראל אין תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב. במשך השנים השתרשה תפיסתו של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון כתורה שבעל פה וכתפיסת הביטחון הבלתי רשמית של מדינת ישראל. סוגיית תפיסת הביטחון הלאומי עלתה בדברי ההקדמה לדוח הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון ( 2006ועדת וינוגרד) מינואר 32008. בהקדמה צוין" :נראה לנו כי אחד הכשלים העיקריים של ישראל היה חוסר הנכונות שלה לעדכן את תפיסתה המדינית-ביטחונית (במובן הרחב,) בצורה שתשקף בצורה אמינה את מכלול עוצמתה של ישראל ואת מגבלותיה." 3 הדוח הסופי של הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון ( 2006מלחמת לבנון השנייה,) בראשות הד"ר אליהו וינוגרד (ינואר.)2008 מבקר המדינה | דוח מיוחד 11 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 כחצי שנה לאחר פרסום הדוח הסופי של ועדת וינוגרד נחקק חוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח) 2008-חוק המל"ל,(ובו נקבע כי מתפקידי המל"ל, שהוא גוף מטה לראש הממשלה ולממשלה בענייני החוץ והביטחון של ישראל, לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע עדכונים בעניינה. אירועי שבת ה,7.10.23- חג שמחת תורה)אירועי,(7.10 והשפעותיהם הגורליות מחייבים לבחון, בין היתר, את תפיסת הביטחון הלאומי הבלתי רשמית שהשתרשה במדינת ישראל, את העיסוק של הדרג המדיני בתפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ואת הצורך בגיבוש ובאישור תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית. 72 שנים בשנת 2008 6 ניסיונות חלפו מאז הפעולה נחקק חוק המל"ל שבו נקבע כי של הדרג המדיני ומערכת הראשונה לגיבוש תפיסת מתפקידי המל"ל לבחון את הביטחון לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי על סמך תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ביטחון נעשו בין השנים - 1998 תפיסתו של דוד בן-גוריון ולהציע לה עדכונים. על אף זאת, 2021. חרף הניסיונות, הקבינט בשנת 1953, ומאז לא המל"ל לא מימש את תפקידו בכך המדיני-ביטחוני או הממשלה אושרה תפיסת ביטחון שלא הביא מאז לקבינט המדיני- בראשות ראשי הממשלה, מעולם לאומי עדכנית ביטחוני תפיסת ביטחון מעודכנת לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי לדיון והחלטה רשמית עבור השנים "תפיסת 2024 - 2020 הביטחון "2030 בשנת 2020 אושרה בצה"ל תוכנית רב- באוגוסט 2018 הציג ראש שנתית " -תר"ש תנופה"שלא על הּוצאה לפועל תוכנית לקביעת הממשלה בנימין נתניהו בסיס תפיסת ביטחון לאומי היקף סד"כ של מערך הטנקים על לקבינט המדיני-ביטחוני את רשמית ובעלת תוקף מחייב ידי הרמטכ"ל דאז רא"ל)במיל(' "תפיסת הביטחון הלאומי שאמורה לשמש מצפן בראייה אביב כוכבי, בלא ששר הביטחון "2030 שאותה גיבש. ואולם אסטרטגית ארוכת טווח, והיא לא דאז נפתלי בנט הציג את התוכנית התפיסה לא עלתה במועד זה אושרה על ידי הדרג המדיני מראש לקבינט המדיני-ביטחוני או במועד מאוחר יותר לאישור כדי שיבחן את הצורך בה ושלא של הקבינט ולא קיבלה תוקף בהתאם לסיכום הדיון עם ראש רשמי הממשלה בנימין נתניהו מינואר 2020 מבקר המדינה | דוח מיוחד 12 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 בחודשים דצמבר 2023 עד יולי 2024 ובבדיקות השלמה שהתקיימו מאפריל 2025 עד יוני 2025 בחן משרד מבקר המדינה את הניסיונות המרכזיים שנעשו לגיבוש ולאישור של תפיסת ביטחון לאומי בישראל, ובכלל זה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לשעבר דן מרידור (ביוזמת שר הביטחון לשעבר שאול מופז,) מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר דוד עברי (ביוזמת שר הביטחון לשעבר יצחק מרדכי,) המטה לביטחון לאומי (המל"ל,) סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף (במיל)'יאיר גולן (על פי מינוי מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אלוף (במיל)'אודי אדם,) האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון (לבקשת מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אלוף (במיל)'אמיר אשל.) כמו כן, בחן משרד מבקר המדינה את האופן שבו המל"ל מממש את תפקידו בנוגע לתפיסת הביטחון, את ההכוונה של צה"ל על ידי הדרג המדיני בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי מאושרת רשמית ובעלת תוקף מחייב וההשפעה על תהליכים מרכזיים בצה"ל, את הקשר שבין תפיסת ביטחון לאומי לאירועי 7.10, את תפיסת הביטחון הלאומי במדינות מערביות נבחרות וכן ספרות מקצועית בנושא. הביקורת נעשתה במל"ל - משרד ראש הממשלה, ובמשרד הביטחון - בלשכת שר הביטחון, בלשכת מנכ"ל המשרד ובאגף הביטחוני-מדיני. בדיקות השלמה נעשו במזכירות הממשלה; בצה"ל4; במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (המוסד;) ובשירות הביטחון הכללי (שב"כ.) במסגרת הביקורת התקיימו פגישות עם בעלי התפקידים האלה (לפי סדר האלף-בית של שמות המשפחה:) ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'גדי איזנקוט; ראש המל"ל לשעבר פרופ'עוזי ארד; המזכיר הצבאי של ראש הממשלה לשעבר אלוף אבי בלוט; אלוף (במיל)'פרופ'יצחק בן-ישראל; ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת; ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט; סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף (במיל)'יאיר גולן; ח"כ ושר הביטחון לשעבר בני גנץ; יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וח"כ לשעבר צבי האוזר; אלוף (במיל)'גרשון הכהן; ראש המל"ל לשעבר ד"ר איל חולתא; ראש המל"ל לשעבר, יוסי כהן; שר הביטחון לשעבר ח"כ אביגדור ליברמן; השר לשעבר עו"ד דן מרידור; שר האוצר וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני בצלאל סמוטריץ; ראש המל"ל לשעבר אלוף (במיל)'יעקב עמידרור; ראש האגף הביטחוני- מדיני במשרד הביטחון לשעבר זהר פלטי; יו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת5 וח"כ לשעבר עפר שלח. 4 בצה"ל - התקבלה תגובתו בכתב על ממצאי הביקורת. 5 5 ועדה שעיסוקה פיקוח ובקרה על מדיניות החוץ של המדינה, כוחותיה המזוינים וביטחונה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 13 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הניסיונות של הדרג המדיני ושל מערכת הביטחון לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי מדינת ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב - על אף שבחוק המל"ל שנחקק בשנת 2008 נקבע כי אחד מתפקידי המל"ל הוא לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים, והגם ששולבה בחקיקה הוראה ברוח המלצת ועדת וינוגרד משנת 2008, לפיה הדרג המדיני ידרוש וינחה על פיתוח מסמכי יסוד אסטרטגיים בנושאים מדיניים-ביטחוניים ויאשר אותם, מדינת ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב וללא הקצאת משאבים לאומיים בהתאם לסדרי העדיפויות שנקבעו בה. גיבוש ואישור תפיסת ביטחון לאומי רשמית חשובה במיוחד למדינת ישראל כיוון שהיא"מדינת אי,"במובן זה שהיא מוקפת איומים הן מצד מדינות והן מצד ארגוני טרור; שטחה קטן מהשטח של מרבית המדינות שסובבות אותה, הן במעגל הראשון והן במעגלים הרחוקים יותר במזרח התיכון, ואין לה עומק גיאוגרפי שמאפשר לה לייצר אזורי חיץ מול שכנותיה; מוקדיה האסטרטגיים מרוכזים במרחב גיאוגרפי צר במרכז הארץ, במרחק של עד עשרות ק"מ בלבד מגבולותיה; האוכלוסייה שמתגוררת בה קטנה לעומת רוב המדינות שסביבה; היא זרה במרחב המזרח התיכון מהבחינה התרבותית, הלאומית והדתית; והיא המדינה היהודית היחידה בעולם, לעומת עשרות מדינות מוסלמיות. אף צה"ל, המוסד והשב"כ הביעו דעתם בפני הביקורת כי נדרשת תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית אשר תתעדכן מפעם לפעם, וכי היא תחייב את כלל הדרגים לפעול באופן שיטתי להתמודד עם סוגיות שונות לצורך מיצוי המשאבים הלאומיים, תשמש מצפן לעשייה ביטחונית, ולפיה ייקבעו האסטרטגיות של גופי הביטחון ובהן תוכניות בניין הכוח. עוד הם סבורים כי נדרש שתפיסת הביטחון האמורה תגדיר באופן ברור ומחייב את היעדים והמטרות שמציבה המדינה לכל אחד מהגופים, תייצר הזדמנות לבחון קונספציות קיימות ביחס להנחות העבודה בנוגע לכל אחת מהזירות, תאפשר לבצע תיאום בין גופי הביטחון, תשפר את השיח בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני באמצעות יצירת שפה משותפת ותאפשר דיון ציבורי ושקיפות. תהליך סדור לגיבוש ולאישור תפיסת ביטחון יחייב את הדרג המדיני לדון בסוגיות ביטחון לאומי מרכזיות, לקבל החלטות בנוגע לסדרי העדיפויות, לרבות מתוך שיקולי מדיניות, ולהקצות את המשאבים הנדרשים בראייה כוללת וצופת פני עתיד, תוך הבנת האתגרים והסיכונים אשר לא יקבלו מענה. תהליך סדור ועיתי כזה יוכל לסייע לדרג המדיני להתמודד עם הנטייה להסתמך בעיקר על ניסיון העבר; הוא יסייע לאזן בין מתן מענה ללחצים קצרי טווח ובין הסתכלות ארוכת טווח; הוא יסייע לתאם ציפיות בין הדרג המדיני למערכת הביטחון, שתידרש לבנות את תוכניות העבודה שלה ולקבל החלטות בהלימה לתפיסת הביטחון, לרבות בנוגע לסדרי כוחות)סד"כ(של כוח אדם, של פלטפורמות מרכזיות ושל מבקר המדינה | דוח מיוחד 14 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 אמצעי לחימה; הוא יאפשר לתאם בין גופים)צה"ל, משרד הביטחון, גופים ביטחוניים, משרד האוצר ועוד(כמערכת שלמה ואחודה; יקנה ידע בנושאי הביטחון הלאומי וייצר שפה אחידה של מושגים ומונחים מקצועיים בדרג המדיני ובדרג הביטחוני. חרף הניסיונות לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי רשמית במדינת ישראל היא מעולם לא אושרה - הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה בהובלת ראשי הממשלה לדורותיהם, הנושאים באחריות לגורל המדינה, מעולם לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי רשמית, זאת חרף המלצות ועדת וינוגרד כי הדרג המדיני ידרוש וינחה על פיתוח מסמכי יסוד אסטרטגיים בנושאים מדיניים-ביטחוניים מרכזיים ויאשר אותם תוך ראייה מדינית-ביטחונית כוללת, חרף חוק המל"ל שעיגן בחוק את העיסוק בתפיסת הביטחון ולמרות שבמהלך 25 השנים האחרונות נעשו ניסיונות לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי על ידי הדרג המדיני ומערכת הביטחון, ניסיונות שממחישים את הבנתם כי הדבר חשוב ונדרש למדינת ישראל. משכך מדינת ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב אלא השתרשה בה תפיסת ביטחון בלתי רשמית, המבוססת על משנתו של ראש הממשלה הראשון דוד בן- גוריון משנת 1953 ומוכרת כדוקטרינת משולש הביטחון)הרתעה, התרעה והכרעה.(היעדר תפיסה רשמית עלול לפגוע בביטחונה הלאומי של מדינת ישראל, בתיאום בין גופי הביטחון ובהכוונתם, בהקצאת תקציב בהתאם לסדרי העדיפויות האסטרטגיים שקובע הדרג המדיני, בתהליכי קבלת ההחלטות בנושאי בניין הכוח והפעלתו ועוד, כמפורט בדוח זה. בין הניסיונות הרשמיים הבולטים לגיבוש ולאישור תפיסת ביטחון לאומי: • גיבוש תפיסת ביטחון עדכנית לישראל משנת 1998 ביוזמת שר הביטחון דאז יצחק מרדכי ובריכוז מנכ"ל משרד הביטחון דאז דוד עברי. התפיסה גובשה תוך בחינה של נושאים כגון הרתעה והתרעה, יחסי הדרג הצבאי-הדרג האזרחי, צבא וחברה, נושאים אסטרטגיים וטכנולוגיה; והיא נפרסה על פני חמישה כרכים. כרכים אלה הוצגו לשרי הביטחון שכיהנו בשנים 1998 עד - 1999 יצחק מרדכי, משה ארנס ואהוד ברק. ואולם הנושא לא קודם והתפיסה לא נידונה בקבינט או בממשלה. • גיבוש תפיסת הביטחון של ישראל והתאמתה למציאות המשתנה משנת 2006 ביוזמת שר הביטחון דאז שאול מופז ובראשות השר לשעבר, דן מרידור. התפיסה עסקה ביעדים הלאומיים של ישראל; בשינויים בסביבה האסטרטגית-ביטחונית שלה; בעוצמות ובהזדמנויות שלה, לעומת החולשות והסיכונים; במענה לאתגרי הביטחון המרכזיים; ובסוגיות שלהן זיקה הדוקה לתפיסת הביטחון, לרבות האתגר הפלסטיני, צבא העם ומשאבי הביטחון, והוצגו בה המלצות בנוגע לסדרי העדיפויות במתן המענה לקשת האיומים הנשקפים לישראל, כבסיס לנטילת סיכונים מחושבים. התפיסה זכתה להסכמה רחבה לגבי תוכנה ונחיצותה, עד כדי גיבוש"הצעת מחליטים"לקבינט המדיני- ביטחוני, שבה נקבע תהליך סדור להטמעת המסקנות וההמלצות. התפיסה נידונה בקבינט, אך לא התקיימה הצבעה בנושא והיא לא אושרה באופן רשמי ולא קיבלה תוקף מחייב. אף שמסמך התפיסה לא אושר, חלק מההמלצות שבו אומצו בפועל על ידי מערכת הביטחון, למשל הוספת המושג"התגוננות"כעיקרון רביעי לשלושת עקרונות היסוד של תפיסת הביטחון של בן-גוריון - הרתעה, התרעה והכרעה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 15 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 • גיבוש תפיסת הביטחון של ישראל בשנת 2017 על ידי סגן הרמטכ"ל דאז האלוף יאיר גולן, שאותו מינה מנכ"ל משרד הביטחון דאז האלוף (במיל)'אודי אדם. התפיסה נועדה לספק מסגרת עיונית לעשייה הביטחונית ולשמש בסיס לגיבוש מענה לאתגרים הביטחוניים של ישראל לרבות בבניין הכוח ובהפעלתו. התפיסה הוצגה לשר הביטחון ולפורום מטכ"ל, אולם לא נמצאו מסמכים שמעידים כי התקיים דיון מסכם בנושא, כפי שהנחה שר הביטחון, וממילא התפיסה לא נידונה בקבינט המדיני-ביטחוני או בממשלה ולא אושרה. • גיבוש תפיסת ביטחון ועקרונות למדיניות ביטחון בשנת 2021 על ידי האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון לבקשת מנכ"ל משרד הביטחון דאז אלוף (במיל)'אמיר אשל. במסגרת גיבוש התפיסה נבחנו נקודות התורפה והעוצמה המּובנֹות של ישראל וכן שינויי העומק במרחבים הרלוונטיים לישראל, והיא נועדה לשמש כבסיס לגיבוש המענה לאתגרים הביטחוניים. התפיסה הופצה לצה"ל לקבלת תגובה. ואולם, לא נמצאו מסמכים שמעידים כי צה"ל התייחס לכך ולא נמצאו מסמכים המעידים על המשך טיפול של מנכ"ל משרד הביטחון, וממילא התפיסה שגובשה לא נידונה ולא אושרה בקבינט המדיני-ביטחוני או בממשלה. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הביא לאישורה של תפיסת ביטחון לאומי רשמית למדינת ישראל - ראש הממשלה בנימין נתניהו יזם כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל בשנים 2018 - 2017 שכונתה"תפיסת הביטחון הלאומי."2030 התפיסה ציינה ארבע עוצמות יסוד של מדינת ישראל - העוצמה הצבאית, העוצמה הכלכלית, העוצמה המדינית והעוצמה החברתית וצוין בה האופן שבו ראש הממשלה ראה את האיומים הצפויים בעשור הקרוב, את העקרונות להפעלת הכוח ואת בניין הכוח הדרוש לשם כך, וכן את השקפתו כי אבן היסוד ליישום תפיסתו היא שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים וקבלת החלטה לגבי הקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים. אף שראש הממשלה נתניהו פעל להטמעתה של התפיסה באמצעות הצגתה לקבינט ולגופי הביטחון ועדכונה ומתן דירקטיבות לגופי הביטחון על בסיס תפיסתו, הוא לא סיים את אשר החל ולא הביא לאישור של תפיסת ביטחון לאומי רשמית למדינת ישראל ולקבלת החלטה מחייבת בנוגע לאבן היסוד של יישום התפיסה - שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים והקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים, זאת חרף החשיבות והצורך שהוא בעצמו הכיר בהם. בכך תפיסתו נותרה ללא יכולת לממשה כהלכה, ללא תוקף מחייב. מתן תוקף רשמי לתפיסת ביטחון לאומי אמור היה לייצר תהליך סדור שבו הדרג הביטחוני היה נדרש לתרגם את העקרונות המנחים בתפיסה לתוכנית עבודה סדורה, להציג לדרג המדיני את התוכנית וכן פערים ככל שקיימים; והדרג המדיני היה נדרש לתת את דעתו על כך. ייתכן שאילו תפיסת הביטחון שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו הייתה מקבלת תוקף רשמי ומחייב וכן את המשאבים הנדרשים למימוש העקרונות שבתפיסה, הדרג הביטחוני היה מתרגם את העקרונות שבה, דוגמת"להיות מוכנים להגן על עצמנו בכוחות עצמנו"לכדי תוכנית עבודה כגון הרחבת יכולות הייצור העצמיות של ישראל בתחום התחמושת, מציג את התוכנית לדרג המדיני ובכלל זה את הפערים, ככל שקיימים, ביכולת לממש אותה, והדרג המדיני היה נותן את דעתו על המשמעויות הביטחוניות, המדיניות והתקציביות של התוכנית, ומקבל החלטות בהתאם. מבקר המדינה | דוח מיוחד 16 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הסיבות לאי-אישורה באופן רשמי של תפיסת ביטחון לאומי לדעת בכירים בדרג המדיני ובמערכת הביטחון - לדברי בכירים בדרג המדיני ובמערכת הביטחון שעסקו בנושא תפיסת הביטחון שאיתם נפגש צוות הביקורת ובהם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שר הביטחון לשעבר ח"כ בני גנץ, ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'גדי איזנקוט, וראשי המל"ל לשעבר אלוף (במיל)'יעקב עמידרור, יוסי כהן וד"ר איל חולתא, תפיסת ביטחון לאומי סדורה מעולם לא אושרה באופן רשמי, בין היתר משום שתפיסה רשמית מחייבת את הדרג המדיני לקבוע סדרי עדיפויות, לעיתים גם בנושאים שנויים במחלוקת שהוא אינו מעוניין להכריע לגביהם, וכן מייצרת אחריותיות)Accountability(של הדרג המדיני כלפי אזרחי המדינה. משרד ראש הממשלה מסר במרץ 2025 כי בגיבוש תפיסת ביטחון לאומי מעורבים היבטים מדיניים וכלכליים כבדי משקל ויש בה באופן אינהרנטי אלמנטים של פוליטיקה ותקציב, ולכן גם אם שרי הממשלה יסכימו לה, הם לא יצביעו על אישורה, כל אחד מסיבותיו הלגיטימיות, אך המוטות. תפקידו של המל"ל בנוגע לתפיסת הביטחון המל"ל לא מימש את תפקידו בנוגע לתפיסת הביטחון - למרות שלפי חוק המל"ל, אחד מתפקידיו של המל"ל הוא לבחון את תפיסת הביטחון ולהציע לה עדכונים, וכן להציע לראש הממשלה סדר יום ונושאים לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני, המל"ל לא מימש את תפקידו: בשנים 2011 עד 2023 המל"ל עסק בתפיסת הביטחון הלאומי כמה פעמים (לרבות ניסיון לכתוב תפיסת ביטחון וסיוע לראש הממשלה בעדכון מסמך תפיסת ביטחון) וכן התייחס לתפיסת הביטחון של ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת דיוני הקבינט בתקופה שמאוגוסט 2018 ועד יוני ( 2021עת הוקמה ממשלה בראשותו של נפתלי בנט,) אולם המל"ל בהובלת ראשי המל"ל פרופ'עוזי ארד (בשנים 2009 עד,)2011 אלוף (במיל)' יעקב עמידרור (בשנים 2011 עד,)2013 יוסי כהן (בשנים 2013 עד,)2015 יעקב נגל (שימש כממלא מקום בשנים 2016 עד,)2017 מאיר בן שבת (בשנים 2017 עד,)2021 ד"ר איל חולתא (בשנים 2021 עד,)2023 וצחי הנגבי (משנת 2023 ועד למועד סיום הביקורת,) לא הביא לקבינט המדיני-ביטחוני תפיסת ביטחון מעודכנת לצורך דיון והחלטה לגביה. תפיסת הביטחון הלאומי במדינות מערביות נבחרות בשונה מנשיאים ומראשי ממשלה במדינות מערביות שונות, הדרג המדיני בישראל מעולם לא אישר תפיסת ביטחון לאומי או אסטרטגיית ביטחון לאומי ולא פרסם מסמך תפיסה או אסטרטגיה - בשונה מנשיאים ומראשי ממשלה במדינות מערביות שונות, ובהן בריטניה, גרמניה, צרפת ויפן, הנוהגים לפרסם מסמכים אסטרטגיים רשמיים בנוגע לתפיסת הביטחון הלאומי של מדינותיהם ולחתום עליהם באופן אישי, ושלא כמו ארה"ב שבה אף מחויב הנשיא על פי חוק למסור לקונגרס דוח מקיף על אסטרטגיית הביטחון הלאומי, במדינת ישראל - המתמודדת עם אתגרים מיוחדים ומורכבים במישור הצבאי והמדיני כאחד - הדרג המדיני מעולם לא אישר תפיסת ביטחון לאומי או אסטרטגיית ביטחון לאומי ולא פרסם מסמך תפיסה או אסטרטגיה כאמור. מסמך כזה מציג את האתגרים של המדינה, את האינטרסים הלאומיים שלה ואת העקרונות להשגתם, לרבות באמצעות התאמת המשאבים לכך. מבקר המדינה | דוח מיוחד 17 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 פגיעה ביכולת ההכוונה של הדרג המדיני את צה"ל בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי רשמית ובעלת תוקף מחייב וההשפעה על תהליכים מרכזיים בצה"ל בהיעדרה של תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב, המגובה בהקצאת משאבים לאומיים בהתאם לסדרי עדיפויות, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולבצע בקרה ופיקוח עליו לוקה בחסר ובמקרים מסוימים אינה קיימת - לרבות בהיבטים של הכוונת התוכניות הרב-שנתיות של צה"ל וגופי הביטחון, קביעת תקציב הביטחון וסדרי העדיפויות למימושו, אישור שינויים ארגוניים משמעותיים בצה"ל ובגופי הביטחון ובהם שינוי סד"כ. במצב זה, אף שהדרג המדיני הוא הנושא באחריות לגורל המדינה, יש לו קושי לעצב את תהליכי התכנון המרכזיים בצה"ל ובכך הוא אינו מממש את מלוא אחריותו בנושא. צה"ל נדרש לתכנן את תוכניות העבודה שלו ואת בניין כוחו ללא תפיסת ביטחון לאומי - במבחן התוצאה, אף שהצבא נתון למרותו של הדרג המדיני, במצב שבו הדרג המדיני אינו מקיים תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי, אינו מאשר אותה רשמית ובכלל זה אינו מקצה משאבים לאומיים בהתאם לסדרי העדיפויות שנקבעו בה, צה"ל נדרש לתכנן את תוכניות העבודה שלו ואת בניין כוחו בעיקר בהתאם להבנתו את המצב. כך נמצא כי אף שהקבינט המדיני-ביטחוני אישר תר"ש של צה"ל - תר"ש גדעון, לשנים 2016 עד 2020, בינואר 2019 נכנס לתפקידו רמטכ"ל חדש, רא"ל)במיל('אביב כוכבי, שהחליט שתר"ש גדעון תסתיים בשנת 2019 ובשנת 2020 תחל תר"ש חדשה - תנופה; תר"ש תנופה עיצבה את צה"ל לטווח של לפחות חמש שנים, ואולם היא לא התבססה על תפיסת ביטחון לאומי רשמית שאמורה לשמש מצפן בראייה אסטרטגית ארוכת טווח שהיא בעלת תוקף מחייב ומגובה במשאבים הנדרשים למימושה; היא לא אושרה על ידי הדרג המדיני אף שבמסגרתה התקיימו שינויים ארגוניים משמעותיים כגון צמצום סד"כ טנקים; בשנת 2020 צה"ל הוציא לפועל תוכניות לשינוי סד"כ של פלטפורמות עיקריות ללא הכוונה של הדרג המדיני בראייה אסטרטגית ארוכת טווח הנגזרת מתפיסת ביטחון לאומי ועוד. גם גופי הביטחון הנוספים בנו מנגנוני עבודה להתמודדות עם מצב של היעדר של תפיסת ביטחון סדורה ורשמית - הם גוזרים את הדירקטיבה של הדרג המדיני ו"מלקטים"את התייחסויות הדרג המדיני באמצעות מנגנונים שונים על סמך פגישות עבודה עם הדרג המדיני, ניתוח מסמכים שונים כגון סיכומי דיונים, הערכות מצב אסטרטגיות ועוד, ולפיה בונים את תהליכי העבודה המרכזיים, כל אחד בדרכו. במצב זה, גוברים הסיכונים להיעדר הגדרה ברורה של האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל; להיעדר סנכרון והסדרה בין גופי הביטחון בנוגע לתחומי האחריות והסמכות; להיעדר קביעה מחייבת של הדרג המדיני לגבי סדרי העדיפויות לטיפול באיומים ובאתגרים; להיווצרות מרחב פרשנות עצמאי של כל גוף בנוגע לנדרש ולמצופה ממנו, דבר שעלול להוביל לסיטואציות של חוסר התאמה ואף סתירה ביחס למטרות שאינן מוצהרות באופן רשמי ופומבי של הדרג המדיני ולהחמצה של תהליכי עומק ואירועים משמעותיים המתרחשים בסביבה האסטרטגית, כגון היווצרות אזורי עיוורון לגבי איומים המצריכים מתן מענה, הערכת חסר או יתר של האיומים והאתגרים שעימם מתמודדת המדינה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 18 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הדבר עולה בקנה אחד גם עם דבריהם של בכירים בדרג המדיני ובדרג הביטחוני לשעבר, ובהם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שר האוצר בצלאל סמוטריץ,'שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן, ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'גדי איזנקוט, יו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של הכנסת לשעבר עפר שלח, ראשי המל"ל לשעבר אלוף (במיל)'יעקב עמידרור וד"ר איל חולתא, לפיהם גופי הביטחון בישראל קובעים את תוכניות העבודה שלהם, את בניין הכוח, את סדרי העדיפויות ואת הקצאת המשאבים בהתאם לראייתם ולא על פי תפיסת ביטחון סדורה של הדרג המדיני, והדרג המדיני מתקשה לאתגר את גופי הביטחון. אף בדוח ועדת נגל לבחינת תקציב מערכת הביטחון ובניין הכוח מדצמבר 2024 צוין כי הכיוונים המרכזיים בתוכניות העבודה של צה"ל מוכוונים בעיקר על ידי ראשי מערכת הביטחון, ואילו ההשפעה של הדרג המדיני אינה מספקת, והיא ממוקדת בתחומים מצומצמים מאוד, ובשלבים מאוחרים כשההשפעה כבר שולית. בניין כוחו של צה"ל, ללא הכוונה אסטרטגית ארוכת טווח שמתווה הדרג המדיני על בסיס תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית הקובעת סדרי עדיפויות ומגובה בהקצאת תקציבים בהתאם, עלול לגרום לפערים בכשירות ובמוכנות של צה"ל, בסד"כ, ועוד. פערים אלו, לרבות בנוגע לפלטפורמות עיקריות, לתחמושת קריטית ולכוח אדם, עלולים לגרום לנזקים שלתיקונם יידרשו שנים ואף ייתכנו להם השלכות גורליות בשעת חירום. יתרה מכך, במצב זה גובר הסיכון שצה"ל יכין את עצמו למימוש תוכניות אופרטיביות בעלות"היגיון מבצעי"מסוים, ואילו הדרג המדיני ידרוש ממנו לפעול בהתאם ל"היגיון מבצעי"אחר. יכולתו של הדרג המדיני לבצע תיאום בין גופי הביטחון לוקה בחסר - בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי רשמית ובעלת תוקף מחייב יכולתו של הדרג המדיני לבצע תיאום בין גופי הביטחון לוקה בחסר. במבחן התוצאה קיימים פערים בתיאום ובשיתוף הפעולה בין גופי הביטחון, דבר הפוגע במיצוי האופטימלי של יכולותיהם המשולבות, לרבות היכולות המודיעיניות והמבצעיות, ובהתמודדות גופי הביטחון עם אתגרי הביטחון הלאומי. קריסת עקרונות תפיסת הביטחון הלאומי הבלתי רשמית שהשתרשה בישראל באירועי 7.10 בשבת 7.10.23, בוקר חג שמחת תורה, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע רצחנית על מדינת ישראל. המתקפה כללה ירי של אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל וחדירה של אלפי מחבלים ליישובי עוטף עזה והסביבה ולמחנות צה"ל במרחב. מחבלי החמאס רצחו יותר מ1,200- אנשים, ובהם אזרחים, חיילים ואנשי כוחות הביטחון וההצלה; ביצעו מעשי אונס והתעללות אכזריים; וחטפו לרצועת עזה 251 בני אדם, כולל תינוקות וילדים. מתקפת הפתע הרצחנית על ישראל של ארגון הטרור חמאס ב7.10.23- המחישה קריסה באחת של שלושה עקרונות יסוד: ההרתעה, ההתרעה וההגנה, שהם שלושה מארבעת עקרונות היסוד שעליהם נשענת תפיסת הביטחון הלאומי הבלתי רשמית שהשתרשה בישראל. מידת מימוש העיקרון הרביעי - עקרון ההכרעה, שבמוקד מלחמת חרבות ברזל, טרם הובהרה נכון למועד סיום הביקורת. יודגש כי הסקירה להלן אינה קובעת את הסיבות שהביאו לקריסת עקרונות מבקר המדינה | דוח מיוחד 19 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 ההרתעה, ההתרעה וההגנה באירועי ה,7.10- וכי סקירה זו אינה באה להחליף ביקורת מקיפה אשר תצביע על ליקויים או תטיל אחריות על מי מהגופים או בעלי התפקידים המעורבים באירועי 7.10. מטרתה היא להעלות לדיון סוגיות בנוגע לקשר שבין תפיסת הביטחון הלאומי לאירועי 7.10. • הרתעה: ב7.10.23- חמאס פתח במתקפה נפשעת וחסרת תקדים על מדינת ישראל ובכך הופרכה למעשה ההנחה של צה"ל ושל הדרג המדיני, שאותה הציגו בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני חודשים ספורים לפני המתקפה וכן בתקשורת בשנים שקדמו למתקפה, ולפיה ארגון החמאס מורתע מעימות עם מדינת ישראל. • התרעה: ב7.10.23- גופי המודיעין לא סיפקו התרעה לגבי מתקפת חמאס, וישראל הופתעה מהמתקפה. זאת למרות היותה של ישראל מעצמה צבאית וטכנולוגית אזורית בעלת יכולות מודיעין מתקדמות וגופי מודיעין חזקים. • הגנה: ב7.10.23- חמאס פרץ את קווי ההגנה של ישראל כמעט באין מפריע וחדר ליישובי עוטף עזה והסביבה ולמחנות צה"ל במרחב. זאת אף שמערכת הביטחון בנתה בגבול רצועת עזה מערך הגנה שמבוסס על אוגדה מרחבית וסד"כ צבאי נוסף, חומה תת-קרקעית פיזית וטכנולוגית, מכשול עילי שכולל מערכת לעצירת רחפנים, מכשול ימי שכולל מערכת נשק נשלטת מרחוק, מערך מכ"מים ועוד. צה"ל)כמפקדה הכללית,(פיקוד הדרום ואוגדת עזה לא עמדו במשימת ההגנה בגבול עזה. • קריסת ההנחות של הדרג המדיני ושל הדרג הביטחוני-צבאי באירועי 7.10 o בדרג המדיני, ראשי הממשלה בנימין נתניהו ונפתלי בנט הצהירו כי החמאס מורתע, מרוסן ואינו חותר למלחמה. חודשים ספורים לפני מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס הבהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך דיון בנושא הערכת מצב של מבצע מגן וחץ)9.5.23(כי יש"לשמר את חמאס (שמורתע מאז'שומר החומות)'ככל הניתן, מחוץ לאירוע."ראש הממשלה בנימין נתניהו גם הצהיר כי"הם [חמאס] גילו שהם חסומים בזכות קיר הפלדה שבנינו להגנת אזרחי ישראל."הצהרות דומות בנוגע למכשול בגבול רצועת עזה נאמרו גם על ידי שר הביטחון לשעבר בני גנץ. o בדרג הביטחוני-צבאי, הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר סברו כי שילובן של טכנולוגיות מתקדמות בצה"ל ובשב"כ עם היכולות הקיימות יסייע להתריע על התקפה וליצור חומה מגינה מול אויבינו. הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'אביב כוכבי וראש אמ"ן לשעבר אלוף (במיל)'אהרון חליווה התבטאו גם הם בנוגע לכך שהחמאס מורתע, מרוסן ואינו חותר למלחמה, וחודש וחצי לפני המתקפה אף התייחס אלוף (במיל)'אהרון חליווה ל"אסטרטגיות החמאס להשארת רצ"ע [רצועת עזה] מתחת לסף עימות"במסגרת סקירה מודיעינית שנתן לקבינט. מבקר המדינה | דוח מיוחד 20 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 תפיסת הביטחון הלאומי במבט צופה פני עתיד בראי אירועי 7.10 ועמדות בנוגע לקריסת עקרונות ההרתעה, ההתרעה וההגנה - הצורך לבחון את תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל מן היסוד נוכח אירועי 7.10 עלה הן בדברי ראש הממשלה בנימין נתניהו והן בדברי שר הביטחון לשעבר יואב גלנט כשלושה חודשים לאחר האסון. בדיון שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו ב10.1.24- בנוגע לתקציב הביטחון ובניין הכוח הביטחוני הוא ציין כי אירועי 7.10 הובילו לשינוי יסודי של הבנת הביטחון ותחושת הביטחון במדינת ישראל, וכי"שינוי זה ידרוש התאמה מן היסוד של תפיסת הביטחון הלאומי, ובתוך כך שינוי מהותי באופן בו אנו בונים את כוחנו הביטחוני לעתיד( "ההדגשה במקור.) במכתב ששלח שר הביטחון יואב גלנט לראש הממשלה בנימין נתניהו ב8.1.24- בנושא עדכון צורכי הביטחון של ישראל בראי המלחמה הוא ציין כי"אף שאיננו קרובים לסיומה של המלחמה... ניתן כבר לעמוד על מספר תובנות מובהקות שעלינו להפיק מאירועי ה7- באוקטובר 2023 ומהמלחמה עד כה. ביניהם: א. מלחמת"חרבות ברזל"תהווה נקודת מפנה בתפיסת הביטחון הלאומית של ישראל( "ההדגשה במקור.) יצוין כי גם במסמך שמסר משרד ראש הממשלה למשרד מבקר המדינה בתגובתו על ממצאי הביקורת בנושא"תפיסת הביטחון בראי ה7- באוקטובר - בחינה ראשונית"מאפריל 2024, צוין כי"מתקפת ה7- באוקטובר מחייבת בחינה מעמיקה של תקפות תפיסת הביטחון ודרך היישום של תפיסה זו בעשורים האחרונים"(ההדגשה אינה במקור.) צורך באיזון בין עקרונות תפיסת הביטחון הלאומי הבלתי רשמית - קריסת עקרונות ההרתעה, ההתרעה וההגנה ב7.10.23- היא גם תמרור אזהרה מהדהד בנושא קביעת האיזון הנכון שבין העקרונות, ובפרט בין עקרון ההתרעה לעקרון ההגנה. הישענות על התרעה ללא היערכות מספקת להגנה על גבולות המדינה עלולה להביא לתוצאות טרגיות ולהישנות אירועי 7.10. חקיקת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה,2025- ביוני 2025 - משרד מבקר המדינה מציין את חקיקתו של חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה2025- שחוקק ביוני 2025 לקראת סיום הביקורת ולאחר שליחת טיוטת הדוח להתייחסות הגורמים השונים. על פי חוק זה, עם כינונה של ממשלה חדשה, יגבש המל"ל את הצעת האסטרטגיה המדינית-ביטחונית של מדינת ישראל, שתתייחס להנחות היסוד בנוגע לאתגרים ולהזדמנויות המדיניים והביטחוניים הניצבים בפני מדינת ישראל, יפורטו בה האיומים והאתגרים ודירוגם וכן האמצעים והדרכים להתמודד עימם, לרבות הצגת חלופות לפירוט האמור. עוד נקבע בחוק כי הממשלה או הקבינט המדיני-ביטחוני יאשרו את האסטרטגיה המדינית- ביטחונית בתוך חמישה חודשים מיום כינון ממשלה חדשה, לאחר שהונחה לפניה הצעת אסטרטגיית הביטחון הלאומי שגיבש המל"ל והוצגו בפניה החלופות. מבקר המדינה | דוח מיוחד 21 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 על ראש הממשלה להוביל יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה, הנושאים באחריות לגורל המדינה, תהליך סדור של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי כתובה, להביא לאישורה ולתת לה תוקף רשמי. כמו כן, בהתאם לחוק המל"ל, על המל"ל לבחון את התפיסה ולהציע לה עדכונים; ועל ראש הממשלה בשיתוף הקבינט המדיני-בטחוני או הממשלה לדרוש ולהנחות את המל"ל להציג לפניהם את ממצאי בחינתו. מומלץ כי כאשר תגובש תפיסה זו, ראש הממשלה יבחן אותה עם הקבינט המדיני- ביטחוני או הממשלה באופן עיתי ובהתאם לצורך. זאת כחלק מיישום עקרון האחריותיות של הממשלה כלפי אזרחיה. עוד מומלץ כי תפיסת הביטחון הלאומי תכלול בין היתר את האינטרסים הלאומיים של המדינה, את יעדי-העל שלה, את האתגרים והאיומים העומדים בפניה, את היכולות הביטחוניות והאחרות לצורך מימוש היעדים וכן את סדרי העדיפויות נוכח המחסור התמידי במשאבים. תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון יחייב את הדרג המדיני לדון בסוגיות ביטחון לאומי מרכזיות, לקבל החלטות בנוגע לסדרי עדיפויות, לרבות מתוך שיקולי מדיניות, ולהקצות את המשאבים הנדרשים בראייה כוללת וצופת פני עתיד, תוך הבנת האתגרים והסיכונים אשר לא יקבלו מענה. תהליך סדור ועיתי כזה יוכל לסייע לדרג המדיני להתמודד עם הנטייה להסתמך בעיקר על ניסיון העבר; הוא יוכל לסייע לאזן בין מתן מענה ללחצים קצרי טווח ובין הסתכלות ארוכת טווח; הוא יסייע לתאם ציפיות בין הדרג המדיני למערכת הביטחון, שתידרש לבנות את תוכניות העבודה שלה ולקבל החלטות בהלימה לתפיסת הביטחון, לרבות בנוגע לסדרי כוחות (סד"כ) של כוח אדם, של פלטפורמות מרכזיות ושל אמצעי לחימה; הוא יסייע לתאם בין גופים (צה"ל, משרד הביטחון, גופים ביטחוניים, משרד האוצר ועוד) כמערכת שלמה ואחודה; יקנה ידע בנושאי הביטחון הלאומי וייצר שפה אחידה של מושגים ומונחים מקצועיים בדרג המדיני ובדרג הביטחוני. מומלץ כי לאחר שראש הממשלה יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה יגבשו תפיסת ביטחון לאומי רשמית, ראש הממשלה יפרסם אותה לציבור בחתימתו בכפוף לכללי החיסיון מתוך מחויבות לאזרחי ישראל. זאת כשם שמדינות מערביות שונות מפרסמות לציבור מסמכים אסטרטגיים רשמיים בנוגע לתפיסת הביטחון הלאומי שלהן. פרסום תפיסת ביטחון לאומי רשמית לציבור תשמש בסיס לדיון ציבורי בנושא הביטחון הלאומי ולפיקוח על יישום התפיסה. על ראש המל"ל לקיים את כל התהליכים הנדרשים כדי שהקבינט המדיני-ביטחוני ידון בהצעתו לעדכון תפיסת ביטחון לאומי, כדי שיקבל החלטה לגביה. תפיסת ביטחון לאומי שיבחן המל"ל ויניח בפני הקבינט תאפשר לדרג המדיני לקיים חשיבה ודיון בנוגע למוסכמות הביטחון הלאומי בראייה ארוכת טווח על בסיס האינטרסים הלאומיים החיוניים של המדינה, ערכיה, יעדיה וסדרי העדיפויות שלה. עוד מומלץ כי ראש המל"ל יבחן אם נדרשים לו משאבים נוספים לצורך מימוש תפקידו המוגדר בחוק"לבחון את תפיסת הביטחון הלאומי ולהציע לה עדכונים"כדי לסייע בגיבוש תפיסת הביטחון ויפעל לקבלתם. מבקר המדינה | דוח מיוחד 22 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 מומלץ כי לאחר שראש הממשלה יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה יגבשו ויאשרו את תפיסת הביטחון הלאומי הרשמית של מדינת ישראל, הם ישתמשו בה כמצפן להכוונת כלל גופי הביטחון לרבות צה"ל, ובכלל זה לקבלת החלטות בנושאי בניין הכוח והפעלתו, להקצאת תקציבים בהתאם לסדרי העדיפויות, לבדיקה אם התר"ש מגשימה את יעדי הביטחון הנדרשים בהתאם לתפיסה, לתיאום בין גופי הביטחון וליצירת שפה משותפת בין הדרג המדיני לגופי הביטחון. הדבר מקבל משנה חשיבות נוכח מלחמת חרבות ברזל והצורך להתאים את בניין כוחו של צה"ל לאתגרים הביטחוניים הקיימים ואלו המתהווים תוך הבנת הצרכים התקציביים וסדרי העדיפויות להקצאתם בראייה אסטרטגית כלל-משקית. מומלץ כי נוכח אירועי 7.10 ראש הממשלה יבחן יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה במסגרת גיבושה של תפיסת ביטחון לאומי סדורה את האיזונים הנכונים בין עקרון ההרתעה, עקרון ההתרעה ועקרון ההגנה, וכן את אופן התאמת מימושם של עקרונות אלה לנסיבות המשתנות ולמאפייני האיומים במציאות הקיימת והצפויה, מתוך הבנה שלא תמיד תהיה התרעה ו"קו המגע לעולם ייפרץ."גיבושה של תפיסת ביטחון עדכנית אינה יכולה להבטיח כי לא יישנו אירועים דוגמת אירועי 7.10. ואולם עצם קיומו של תהליך עיתי וסדור לבחינה של תפיסת הביטחון הלאומי העדכנית יסייע לדרג המדיני, בשילוב הדרג הביטחוני, לקיים תהליכי חשיבה עמוקים, לבחון הנחות יסוד, לברר לעומקן שאלות מהותיות, להגדיר יעדים ולבחון את היכולת לממשם, להקצות משאבים בהתאם, וליצור שיח ושפה משותפת בין הדרגים השונים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 23 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הניסיונות של הדרג המדיני ושל מערכת הביטחון לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי הן הדרג המדיני והן מערכת הביטחון ניסו לגבש תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל. הניסיונות העיקריים נעשו ב25- השנים האחרונות, ובעיקר בשנים 2017 עד 2021. ואולם חרף הניסיונות, הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה מעולם לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי רשמית. עמדות בכירים בדרג המדיני ובדרג הצבאי בנוגע לתפיסת הביטחון הלאומי "אירועי 7.10.2023 הובילו לשינוי יסודי של הבנת הביטחון ותחושת הביטחון במדינת ישראל. שינוי זה ידרוש התאמה מן היסוד של תפיסת הביטחון הלאומי, ובתוך כך שינוי מהותי באופן בו אנו בונים את כוחנו הביטחוני לעתיד" ראש הממשלה ח"כ בנימין נתניהו, בדיון בנוגע לתקציב הביטחון ובניין הכוח הביטחוני, ינואר 2024 מבקר המדינה | דוח מיוחד 24 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 ..."ניתן כבר לעמוד על מספר תובנות מובהקות שעלינו להפיק מאירועי ה7- באוקטובר 2023 ומהמלחמה עד כה. ביניהם: א. מלחמת'חרבות ברזל'תהווה נקודת מפנה בתפיסת הביטחון הלאומית של ישראל" ... שר הביטחון דאז יואב גלנט, מכתבו לראש הממשלה, ינואר 2024 "חשוב שיהיה לכל זירה מצפן מדיני-ביטחוני, שהוא מהווה תפיסה ומכווין את צה"ל ואת גופי הביטחון, ובכלל זה את הכנתן של תוכניות אופרטיביות ותהליכים סדורים של בניין כוח רב-שנתי. בהינתן מצב שבו אין מצפן מדיני-ביטחוני לכל זירה שקובע סדרי עדיפויות, תורם לקבלת החלטות ומכווין את צה"ל ואת גופי הביטחון, קשה לדרג המדיני לאתגר את המערכות הביטחוניות ובסוף צה"ל, שהוא גוף דומיננטי מאוד, מוביל את הביטחון הלאומי" ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, בפגישתו עם צוות הביקורת, מרץ 2024 "מטרתה של תפיסת ביטחון היא להכווין את צה"ל ואת גופי הביטחון ולהכתיב להם דפוסי עבודה. הדרג המדיני לא גיבש תפיסת ביטחון, והוא מתקשה לנהל ולאתגר את הדרג הצבאי" ח"כ ושר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן, בפגישתו עם צוות הביקורת, ינואר 2024 "ללא תפיסת ביטחון הדרג המדיני מתקשה לאתגר את צה"ל ולבחון את תקציב הביטחון בראי ההכוונה של הדרג המדיני... תפיסת ביטחון היא כלי חשוב שיכול לסייע לדרג המדיני. בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני הצבא מעלה לדיון את החלופות שהוא מעוניין בהן, ולכן נוצר מצב בעייתי שבו הקבינט הוא לרוב תוצאתי" שר האוצר וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני בצלאל סמוטריץ,'בפגישתו עם צוות הביקורת, יולי 2024 "עלינו לתקף את תפיסת הביטחון ולהפוך אותה למסמך מכונן שישמש'מצפן'בפני מקבלי ההחלטות. זהו לקח מה7.10- להתמודדות עם האיומים הפרוסים בפני המדינה" ח"כ ושר הביטחון לשעבר בני גנץ, בתגובתו על ממצאי הביקורת, נובמבר 2024 "היעדר התפיסה הוא ליקוי מתמשך. הדרג המדיני לדורותיו'בורח מאחריות'לספק מעטה תפיסתי, ובהיעדר אסטרטגיה הדרג המדיני משחרר את עצמו מחשיבה ומאחריות" ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל)במיל('גדי איזנקוט, בפגישתו עם צוות הביקורת, יולי 2024 מבקר המדינה | דוח מיוחד 25 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 "בפועל לא נקבעה בישראל תפיסת ביטחון מכיוון שלדרג המדיני לדורותיו נוח פוליטית שלא להכריע בסוגיות משמעותיות, דוגמת סוגיית הפלסטינאים. נוח יותר לפוליטיקאים לחיות באזור אפור ולא לאסוף מידע וידע, לחשוב ולהתמודד עם המצב... צה"ל מעצב תוכניות עבודה בעצמו, ללא הכוונה של הדרג המדיני הנבחר, ובכלל זה מגדיר סדרי עדיפויות וקובע את תמהיל התקציבים והמשאבים" ח"כ לשעבר ויו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לשעבר עפר שלח, בפגישתו עם צוות הביקורת, ינואר 2024 תפיסת ביטחון קובעת יעדים אסטרטגיים וסדרי עדיפויות; מסייעת לתיאום בין גופי הביטחון; משמשת מצפן לבניין הכוח של צה"ל ושל יתר גופי הביטחון ולהפעלת כוח על ידיהם; תומכת בקבלת החלטות מתוך הבנת יכולות הצבא והתאמת המטרות לאמצעים; יוצרת שפה משותפת בין הדרג המדיני לגופי הביטחון; ותומכת בקבלת החלטות לגבי הקצאת התקציב. תפיסת ביטחון לאומי חשובה במיוחד למדינת ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, עקב היותה מוקפת אויבים ומצויה במלחמת קיום מתמשכת. מאז קום המדינה נעשו ניסיונות הן על ידי הדרג המדיני הן על ידי מערכת הביטחון לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי, ניסיונות שממחישים את הבנתם כי הדבר חשוב ונדרש למדינת ישראל. בין הניסיונות הרשמיים הבולטים - גיבוש תפיסת ביטחון עדכנית לישראל משנת 1998 ביוזמת שר הביטחון דאז יצחק מרדכי ובריכוז מנכ"ל משרד הביטחון דאז דוד עברי; גיבוש תפיסת הביטחון של ישראל והתאמתה למציאות המשתנה בשנת 2006 ביוזמת שר הביטחון דאז שאול מופז ובראשות השר לשעבר, דן מרידור; גיבוש תפיסת הביטחון של ישראל והתאמתה למציאות העדכנית בשנת 2017 על פי מינוי מנכ"ל משרד הביטחון דאז האלוף (במיל)'אודי אדם את סגן הרמטכ"ל דאז האלוף יאיר גולן וגיבוש תפיסת ביטחון ועקרונות למדיניות ביטחון בשנת 2021 על ידי האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון לבקשת מנכ"ל משרד הביטחון דאז אלוף (במיל)'אמיר אשל. ואולם ראשי הממשלה, הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה מעולם לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי רשמית ולא פרסמו לציבור מסמך בנוגע לאסטרטגיית הביטחון הלאומי של המדינה, כנהוג במדינות מערביות שונות, כגון ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת ויפן. זאת בין היתר משום שתפיסה רשמית מחייבת את הדרג המדיני לקבוע סדרי עדיפויות, לעיתים גם בנושאים שנויים במחלוקת שהוא אינו מעוניין להכריע לגביהם, וכן מייצרת אחריותיות )Accountability(של הדרג המדיני כלפי אזרחי המדינה. אף שראש הממשלה בנימין נתניהו יזם כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל בשנים 2018 - 2017 ופעל להטמעתה באמצעות הצגתה לקבינט המדיני-ביטחוני ולגופי הביטחון ולעדכונה ולמתן דירקטיבות לגופי הביטחון על בסיס תפיסתו, הוא לא סיים את אשר החל ולא הביא לידי אישור תפיסת ביטחון לאומי רשמית למדינת ישראל ואף לא הביא לקבלת החלטה מחייבת בנוגע לאבן היסוד של יישום התפיסה - שינוי בסדרי מבקר המדינה | דוח מיוחד 26 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 העדיפויות הלאומיים והקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים; זאת, חרף החשיבות שהוא ייחס לנושא והעובדה שהוא עצמו הכיר בצורך שבו. בכך הוא לא מימש את אחריותו בנושא ותפיסתו נותרה ללא יכולת לממשה כהלכה וללא תוקף מחייב. בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי מאושרת רשמית ובעלת תוקף מחייב, שמגובה בהקצאת משאבים לאומיים בהתאם לסדרי עדיפויות, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולפקח עליו לוקה בחסר ובמקרים מסוימים לא קיימת. אף בדוח ועדת נגל לבחינת תקציב מערכת הביטחון ובניין הכוח מדצמבר 2024 צוין כי הכיוונים המרכזיים בתוכניות העבודה של צה"ל מוכוונים בעיקר על ידי ראשי מערכת הביטחון, ואילו ההשפעה של הדרג המדיני אינה מספקת, ממוקדת בתחומים מצומצמים מאוד, ובשלבים מאוחרים כשההשפעה כבר שולית. במצב זה, אף שהדרג המדיני הוא האחראי לגורל המדינה, יש לו קושי לעצב את תהליכי התכנון המרכזיים בצה"ל. במבחן התוצאה צה"ל נדרש לתכנן את תוכניות העבודה שלו ואת בניין הכוח שלו בעיקר בהתאם לאופן שבו הוא מבין את המצב או על פי דירקטיבות הדרג המדיני, שעשויות להשתנות עם החילופים התכופים של ממשלות ישראל ואינן נשענות על תפיסת ביטחון סדורה. גם גופי ביטחון אחרים בנו מנגנוני עבודה להתמודדות עם מצב של היעדר תפיסת ביטחון סדורה ורשמית - הם גוזרים את הדירקטיבה של הדרג המדיני המכהן ו"מלקטים"את התייחסויותיו, ולפיה בונים את תהליכי העבודה המרכזיים, כל גוף בדרכו. במצב זה, גוברים הסיכונים להיעדר הגדרה ברורה של האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל; להיעדר סנכרון והסדרה בין גופי הביטחון בנוגע לתחומים שבאחריותם ובסמכותם; להיעדר קביעה מחייבת של הדרג המדיני בנוגע לסדרי העדיפויות לעניין ההתמודדות עם איומים ואתגרים; להיווצרות מרחב פרשנות עצמאי של כל גוף לגבי הנדרש והמצופה ממנו, דבר שעלול להוביל לסיטואציות של חוסר התאמה ואף סתירה בנוגע למטרות שאינן מוצהרות באופן רשמי ופומבי של הדרג המדיני ולהחמצה של תהליכי עומק ואירועים משמעותיים המתרחשים בסביבה האסטרטגית, כגון היווצרות אזורי עיוורון לגבי איומים המצריכים מתן מענה, הערכת חסר או יתר של האיומים והאתגרים שעימם מתמודדת המדינה. ייתכן שאילו היה מתקיים תהליך עיתי וסדור של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי ואישורה באופן רשמי, הדרג המדיני והדרג הביטחוני היו מקיימים תהליכי חשיבה סדורים ודנים ומכריעים בשאלות יסוד ביטחוניות כגון הגישה העקרונית להתמודדות עם איומים רב-זירתיים בגבולות המדינה והרחק ממנה, וזאת תוך הבנת המגבלות של ההישגים האפשריים במלחמה א-סימטרית וההשפעה של מלחמות ארוכות על חוסנה של המדינה, הבנת רמת הכשירות והמוכנות של צה"ל ושל יתר גופי הביטחון בטווח המיידי ובטווח הארוך, הבנת הפערים ככל שקיימים ביכולת לתת מענה על איומים והמשמעויות הנובעות מכך ועוד. כפועל יוצא מכך, כנגזרת מגיבוש תפיסת ביטחון לאומי, ייתכן שהייתה מוגדרת אסטרטגיה אחרת לגבי אופן ההגנה על גבולות המדינה, לרבות לגבי הסד"כ הנדרש ואופן הפעלתו, אשר היו מביאים את צה"ל להיערכות טובה יותר בהגנה על גבול עזה ב- 7.10.23. על ראש הממשלה להוביל יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה תהליך סדור של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי כתובה; שבמסגרתו הם יקבעו בין היתר את האינטרסים הלאומיים של המדינה בהיבטים ביטחוניים, מדיניים, כלכליים וחברתיים-תרבותיים, את יעדי-העל שלה ואת סדרי העדיפויות שלה בראייה כוללת; ולאחר מכן עליהם לאשר את תפיסת הביטחון הלאומי ולתת לה תוקף רשמי. עוד מומלץ כי ראש הממשלה יפרסם לציבור בחתימתו את תפיסת הביטחון הלאומי הרשמית, זאת כחלק מיישום עקרון מבקר המדינה | דוח מיוחד 27 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 האחריותיות של הממשלה כלפי אזרחיה. נוסף על כך, מומלץ כי תפיסת הביטחון הלאומי שתאושר תשמש את הדרג המדיני בין היתר לקבלת החלטות בנושאי בניין הכוח והפעלתו והקצאת משאבים. מתקפת הפתע הרצחנית על ישראל של ארגון הטרור חמאס ב7.10.23- המחישה קריסה באחת של שלושה עקרונות היסוד: ההרתעה, ההתרעה וההגנה, שהם שלושה מארבעת עקרונות היסוד של תפיסת הביטחון הבלתי רשמית שהשתרשה בישראל המבוססת על משנתו של דוד בן-גוריון. קריסת העקרונות היא תמרור אזהרה מהדהד בנושא האיזונים שבין העקרונות, ובפרט בין עקרון ההתרעה לעקרון ההגנה. הישענות על התרעה ללא היערכות מספקת להגנה על גבולות המדינה עלולה להביא לתוצאות טרגיות ולהישנות אירועי 7.10, ואף חמור מכך. משרד מבקר המדינה ממליץ כי נוכח אירועי 7.10, ראש הממשלה יבחן יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה, במסגרת גיבושה של תפיסת ביטחון לאומי סדורה, את האיזונים הנכונים בין עקרון ההרתעה, עקרון ההתרעה ועקרון ההגנה, וכן את אופן התאמת מימושם של עקרונות אלה לנסיבות המשתנות ולמאפייני האיומים במציאות הקיימת והצפויה, מתוך הבנה שלא תמיד תהיה התרעה ו"קו המגע לעולם ייפרץ."גיבושה של תפיסת ביטחון עדכנית אינה יכולה להבטיח כי לא יישנו אירועים דוגמת אירועי 7.10. ואולם עצם קיומו של תהליך עיתי וסדור לבחינה של תפיסת הביטחון הלאומי העדכנית יסייע לדרג המדיני, בשילוב הדרג הביטחוני, לבחון הנחות יסוד, לברר לעומקן שאלות מהותיות כגון האם האויב מורתע והאם המודיעין מספק, להגדיר יעדים ולבחון את היכולת להשיגם, לנהל סיכונים ולהגדיר מהו הסיכון השיורי שמדינת ישראל יודעת להתמודד איתו, להקצות משאבים בהתאם לכך וליצור שיח ושפה משותפת בין הדרגים השונים. יצוין כי לקראת סיום הביקורת ולאחר שנשלחה טיוטת הדוח להתייחסות נחקק ביוני 2025 חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה.2025- על פי חוק זה, עם כינונה של ממשלה חדשה, יגבש המל"ל את הצעת האסטרטגיה המדינית-ביטחונית של מדינת ישראל, שתתייחס להנחות היסוד בנוגע לאתגרים ולהזדמנויות המדיניים והביטחוניים הניצבים בפני מדינת ישראל, יפורטו בה האיומים והאתגרים ודירוגם וכן האמצעים והדרכים להתמודד עימם, לרבות הצגת חלופות לפירוט האמור. עוד נקבע בחוק כי הממשלה או הקבינט המדיני-ביטחוני יאשרו את האסטרטגיה המדינית-ביטחונית בתוך חמישה חודשים מיום כינון ממשלה חדשה, לאחר שהונחה לפניה הצעת אסטרטגיית הביטחון הלאומי שגיבש המל"ל והוצגו בפניה החלופות. מבקר המדינה | דוח מיוחד 29 חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה"ל מבוא הביטחון הלאומי עוסק בעיקרו בהבטחת קיומה של המדינה, בשלמותה הטריטוריאלית, בריבונותה, בהגנה על האינטרסים הלאומיים שלה ובהגנה על תושביה. תפיסת הביטחון הלאומי היא מושג רווח בשיח הביטחוני בישראל, אולם קיימת שונּות בנוגע להגדרתו, למהותו ולשימושים המיוחסים לו. תפיסת הביטחון הלאומי לעניין דוח זה6 כוללת הן עקרונות תורתיים והן עקרונות אסטרטגיים המגדירים את מוסכמות הביטחון הלאומי בראייה ארוכת טווח על בסיס האינטרסים הלאומיים החיוניים של המדינה, ערכיה ויעדיה, והן את הגישה הכוללת להפעלה ולמיצוי של כלי העוצמה הלאומית, בדגש על הכלים הצבאיים7, שיאפשרו להשיג את היעדים בנסיבות הקיימות, הצפויות והאפשריות. העקרונות האסטרטגיים בתפיסה)אסטרטגיית הביטחון הלאומי(יכולים להתעדכן בהתאם לדגשים המיוחדים של כל ממשלה. עם זאת, העקרונות התורתיים בתפיסת הביטחון הלאומי נותרים לרוב על כנם גם כאשר ממשלות מתחלפות. נכון למועד סיום הביקורת, למדינת ישראל אין תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב. במשך השנים השתרשה תפיסתו של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון כתורה שבעל פה וכתפיסת הביטחון הבלתי רשמית של מדינת ישראל8. סוגיית תפיסת הביטחון הלאומי עלתה בדברי ההקדמה לדוח הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון ( 2006להלן - ועדת וינוגרד) מינואר 92008. בהקדמה צוין" :נראה לנו כי אחד הכשלים העיקריים של ישראל היה חוסר הנכונות שלה לעדכן את תפיסתה המדינית-ביטחונית (במובן הרחב,) בצורה שתשקף בצורה אמינה את מכלול עוצמתה של ישראל ואת מגבלותיה." אירועי שבת 7.10.23, חג שמחת תורה)להלן גם - אירועי,(7.10 והשפעותיהם הגורליות מחייבים לבחון, בין היתר, את תפיסת הביטחון הבלתי רשמית שהשתרשה במדינת ישראל, את העיסוק של הדרג המדיני בתפיסת הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ואת הצורך בגיבוש ובאישור תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית. 6 הגדרת תפיסת הביטחון לעניין דוח זה מבוססת על העקרונות המשותפים להגדרות השונות. 7 מלבד הכלים הצבאיים כוללים כלי העוצמה הלאומית כלים מדיניים, כלכליים וחברתיים-תרבותיים. לעניין דוח זה הדגש הוא על הכלים הצבאיים. 8 ראו בהמשך. 9 הדוח הסופי של הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון ( 2006מלחמת לבנון השנייה,) בראשות הד"ר אליהו וינוגרד (ינואר.)2008 מבקר המדינה | דוח מיוחד 6 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 פעולות הביקורת בחודשים דצמבר 2023 עד יולי 2024 ובבדיקות השלמה שהתקיימו מאפריל 2025 עד יוני 2025 בחן משרד מבקר המדינה את הניסיונות המרכזיים שנעשו לגיבוש ולאישור של תפיסת ביטחון לאומי בישראל, ובכלל זה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר לשעבר דן מרידור (ביוזמת שר הביטחון לשעבר שאול מופז,) מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר דוד עברי (ביוזמת שר הביטחון לשעבר יצחק מרדכי,) המטה לביטחון לאומי (המל"ל,) סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף (במיל)'יאיר גולן (על פי מינוי מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אלוף (במיל)'אודי אדם,) האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון (לבקשת מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אלוף (במיל)'אמיר אשל.) כמו כן, בחן משרד מבקר המדינה את האופן שבו המל"ל מממש את תפקידו בנוגע לתפיסת הביטחון, את ההכוונה של צה"ל על ידי הדרג המדיני בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב, וההשפעה על תהליכים מרכזיים בצה"ל, את הקשר שבין תפיסת ביטחון לאומי לאירועי 7.10, את תפיסת הביטחון הלאומי במדינות מערביות נבחרות וכן ספרות מקצועית בנושא. הביקורת נעשתה במל"ל - במשרד ראש הממשלה, ובמשרד הביטחון - בלשכת שר הביטחון, בלשכת מנכ"ל המשרד ובאגף הביטחוני-מדיני. בדיקות השלמה נעשו במזכירות הממשלה; בצה"ל10; במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (להלן - המוסד;) ובשירות הביטחון הכללי (להלן - שב"כ.) במסגרת הביקורת התקיימו פגישות עם בעלי התפקידים האלה (לפי סדר האלף-בית של שמות המשפחה:) ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'גדי איזנקוט; ראש המל"ל לשעבר פרופ'עוזי ארד; המזכיר הצבאי של ראש הממשלה לשעבר אלוף אבי בלוט; אלוף (במיל)'פרופ'יצחק בן-ישראל; ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת; ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט; סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף (במיל)'יאיר גולן; ח"כ ושר הביטחון לשעבר בני גנץ; יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וח"כ לשעבר צבי האוזר; אלוף (במיל)'גרשון הכהן; ראש המל"ל לשעבר ד"ר איל חולתא; ראש המל"ל לשעבר, יוסי כהן; שר הביטחון לשעבר ח"כ אביגדור ליברמן; השר לשעבר דן מרידור; שר האוצר וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני בצלאל סמוטריץ; ראש המל"ל לשעבר אלוף (במיל)'יעקב עמידרור; ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון לשעבר זהר פלטי; יו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת11 (להלן - ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח) וח"כ לשעבר עפר שלח. 10 בצה"ל - התקבלה תגובתו בכתב על ממצאי הביקורת. 11 6 ועדה שעיסוקה פיקוח ובקרה על מדיניות החוץ של המדינה, כוחותיה המזוינים וביטחונה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 7 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 7 ועדה שעיסוקה פיקוח ובקרה על מדיניות החוץ של המדינה, כוחותיה המזוינים וביטחונה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 31 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הצורך בגיבוש תפיסת ביטחון סדורה ומאושרת באופן רשמי "בהעדר תורת ביטחון[7], כאשר חברה פועלת באופן פרגמאטי, על ידי פתירת בעיות העולות מעצמן, נעשה כל מאורע לסוגיה בפני עצמה. אנרגיה רבה מבוזבזת כדי להחליט היכן אנו נמצאים, יותר מאשר לאן אנחנו הולכים. כל מאורע מסווג בפני עצמו והמומחים דנים בו תחת מועקות הקשיים המיוחדים לו, בלי לשים לב לזיקתו למאורעות) ".הנרי קיסינג'ר - לשעבר היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב8( ועדת וינוגרד)הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון,(2006 שפרסמה את ממצאיה בינואר 2008, מצאה חוסרים חמורים בחשיבה ובתכנון אסטרטגיים בדרג המדיני והצבאי. הוועדה המליצה כי הדרג המדיני ידרוש וינחה על פיתוח מסמכי יסוד אסטרטגיים בנושאים מדיניים-ביטחוניים מרכזיים ויאשר אותם, תוך תכלול לראייה מדינית-ביטחונית כוללת, כגון מהות ההרתעה מול מדינות וגורמים לא מדינתיים בעלי תרבויות שונות, והמובנים המשתנים של ניצחון ושל הכרעה במלחמות עם גורמים אלה. ועדת וינוגרד ציינה בין היתר כי מסמכי היסוד האסטרטגיים צריכים להיות נידונים ומאושרים על ידי פורומים ממשלתיים מתאימים, ובראשם ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ, וכי דיון בהם הוא גם דרך טובה לקדם דפוסים של חשיבה אסטרטגית בממשלה, על ועדותיה. בתחילת 2008 החליטה הממשלה9 לאמץ את עיקרי דוח ועדת וינוגרד ולפעול ליישום ההמלצות הקבועות בו במהירות ומתוך הכרה בחשיבותו העליונה. כחצי שנה לאחר פרסום הדוח הסופי של ועדת וינוגרד נחקק חוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח2008- )להלן - חוק המל"ל(ובו נקבע כי מתפקידי המל"ל, שהוא גוף מטה לראש הממשלה ולממשלה בענייני החוץ והביטחון של ישראל, לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים. נוסף על כך, הצורך בגיבוש תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית למדינת ישראל עלה הן בדוחות של ועדות ציבוריות והן בדבריהם של בעלי תפקידים בכירים בדרג המדיני ובדרג הביטחוני. להלן דוגמאות מרכזיות: 1. בדוח ועדת לוקר)הוועדה לבחינת תקציב הביטחון(10 מיוני 2015 צוין כי מדינת ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון, ו"יש צורך שהתשתית לעיצוב מערכת הביטחון ותקציבה, תשען על תפיסת הביטחון הרלוונטית למדינת ישראל, שממנה נובעות תכניות בניין הכוח ותפיסת ההפעלה שלו."הוועדה המליצה לממשלת ישראל לפעול לגיבוש"מצע אסטרטגי חיוני זה,"נוכח המציאות הביטחונית הדינמית שאיתה מתמודדת מדינת ישראל. 7 כאמור, תפיסת הביטחון הלאומי כוללת עקרונות תורתיים ועקרונות אסטרטגיים. 8 Henry Kissinger, Problems of National Strategy: A Book of Readings, New York: Frederick A Praeger 1965).) צוטט בהטכניון, מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, אסטרטגיית-על למדינת ישראל עיונים וכיוונים (מאי .)2017 9 החלטת ממשלה מס" ,3115 'הוועדה לבדיקת ארועי המערכה בלבנון ") 2006ועדת וינוגרד- ("הצגת עיקרי ההמלצות של הדו"ח הסופי.10.2.08 ," 10 הוועדה לבחינת תקציב הביטחון שמינה ראש הממשלה במאי 2014, בראשות אלוף)במיל('יוחנן לוקר. דוח הוועדה הוגש לראש הממשלה ביוני 2015. המלצות הוועדה לא נידונו על ידי הממשלה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 32 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 2. בדוח ועדת נגל (הוועדה לבחינת תקציב מערכת הביטחון ובניין הכוח)12 מדצמבר 2024 צוין כי ראש הממשלה וצוותו חייבים לגבש תפיסת ביטחון לאומי עם כניסתם לתפקיד, וכי על הקבינט המדיני- ביטחוני לפרסם נוסח שיהיה מצפן אסטרטגי עבור מערכת הביטחון וראשית הצירים למעשה התכנון. עוד צוין כי יש לעדכן את תפיסת הביטחון הלאומי בכל פעם שמתחלפת ממשלה או כשחל שינוי מהותי במצב. יצוין כי בינואר 2025 הועבר דוח ועדת נגל לראש הממשלה שציין כי"נלמד את הדוח ונביא אותו להחלטות." 3. בדוח ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנושא התוכנית הרב-שנתית של צה"ל (להלן - תר"ש) גדעון13 מספטמבר 2017 צוין כי תר"ש גדעון מעוצבת כמעט כולה בעבודת מטה של הצבא עצמו, ללא תפיסת ביטחון מאושרת וידועה למדינת ישראל, וכי הוועדה סבורה שיש לתקן כשל זה. 4. ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'גדי איזנקוט מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי בשנת 2015, בהיותו רמטכ"ל, הוא פרסם מסמך סודי וגרסה פומבית בנושא אסטרטגיית צה"ל, זאת מאחר שלא היה מבחינתו מצפן אסטרטגי להכוונת תהליכים מרכזיים בצה"ל, לרבות בניין הכוח והפעלת כוח. עוד מסר ח"כ איזנקוט כי ביולי 2024 הוא וח"כ יואל)יולי(אדלשטיין, יו"ר ועדת החוץ והביטחון, הגישו ליו"ר הכנסת את הצעת חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ד,2024- שנועדה להתוות כללים ועקרונות מנחים לממשלה לגבי גיבוש אסטרטגיית הביטחון הלאומי. בהצעת החוק צוין כי ההיערכות והמוכנות לאתגרי הביטחון הלאומי של מדינת ישראל מצריכות ראייה מדינית רחבה, תיאום בין כלל הגופים האחראים לביטחון הלאומי, תכנון ארוך טווח, יכולת לבחון בצורה ביקורתית מפעם לפעם את הנחות היסוד המובילות את מקבלי ההחלטות ועוד. כן צוין כי במדינת ישראל לא גובש עד היום נוהג להגדרה של אסטרטגיית הביטחון הלאומי ולעדכונה, וכי מטרתו של החוק היא למלא את החסר באמצעות הטלת חובה על כל ממשלה, בסמוך להקמתה, לגבש נייר מדיניות המפרט את אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ישראל ולעדכנו בכל שנה. יצוין כי לקראת סיום הביקורת ולאחר שנשלחה טיוטת הדוח להתייחסות, נחקק ביוני 2025 חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה.2025- 5. השר לשעבר דן מרידור, שעמד בשנים 2004 עד 2006 בראש הוועדה לבחינת תפיסת הביטחון של ישראל והתאמתה למציאות המשתנה)להלן - ועדת מרידור,(מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון יסייע להתמודד עם הנטייה להסתמך בעיקר על ניסיון העבר ועל המציאות המוכרת. כמו כן, הוא יסייע לקבל החלטות על סמך המציאות הרציונלית, ומתוך הבנה שיכולות הצבא הן לא בלתי מוגבלות, ויש להתאים את המטרות לאמצעים. מר מרידור ציין כי שגיאות תמיד תהיינה, אך קיומה של תפיסה מקטין את הסיכוי להתרחשותן. מר מרידור הוסיף כי בהיעדר תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון שתאושר רשמית ותתעדכן מפעם לפעם, עלולים להיווצר כשלים, כגון היערכות של מדינת ישראל למלחמות לא רלוונטיות, פיתוח אמצעי לחימה שאין די תקציב לרכוש 12 ועדה שמינה ראש הממשלה באוגוסט 2024 בראשות תא"ל)במיל('יעקב נגל, שנועדה לבחון ולגבש המלצות בנוגע לצורכי בניין הכוח ולתקציב הביטחון נוכח אירועי 7.10 ומלחמת חרבות ברזל. 13 דוח מיוחד של ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מספטמבר 2017. מבקר המדינה | דוח מיוחד 33 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 אותם)כפי שאירע בפרויקט הלביא, בתותח ה"שולף"ועוד,(הקצאת תקציב בחסר או בעודף לגופי הביטחון, והעדפת מתן מענה ללחצים בטווח הקצר על פני הסתכלות ארוכת טווח. 6. ראש המל"ל לשעבר אלוף (במיל)'יעקב עמידרור מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי אף שתפיסת ביטחון כתובה אינה מתכון לקבלת החלטות שאפשר"לשלוף"כשנדרש למצוא פתרונות, נכון לגבש תפיסת ביטחון שתגדיר עקרונות שהם בבחינת אבני בניין מרכזיות לתפיסת ביטחון. זאת נוכח פערי ידע מקצועיים שקיימים בכל הדרגים, ובמטרה לייצר שפה אחידה של מושגים ומונחים מקצועיים ולהקנות ידע בסיסי שישמש להדרכה ולהכשרה של בעלי תפקידים שעוסקים בנושא, לרבות בדרג המדיני ובדרג הצבאי. מר עמידרור ציין כי תפיסת הביטחון עוסקת בין היתר באתגרים ובהישג הרצוי, ובכך היא יוצרת שפה משותפת בין הדרג המדיני לגופי הביטחון. בתגובתו מדצמבר 2024 על ממצאי הביקורת ציין מר עמידרור כי להבנתו תועלתה של תפיסת ביטחון היא בעיקר"כנייר לימודי לנכנסים למערכת לשלב קבלת ההחלטות ולכאלה שעוסקים בבניין הכח,"וכי "תורה שבכתב מאפשרת לימוד מעמיק יותר בצד יכולת טובה יותר לפקח על העושים במלאכה, כי יש רפרנס לרצוי ואפשר לבחון אותו מול המצוי." 7. ראש המל"ל לשעבר מר יוסי כהן מסר למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2024 כי נדרשת תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל, והדבר חיוני מאוד, וכי תפיסת ביטחון לאומי נכון שתשלב חזון עם פרקטיקה שכוללת הגדרת יעדים. עוד מסר כי תפיסת ביטחון לאומי צריכה להיות מאושרת על ידי הממשלה או הקבינט המדיני- ביטחוני, ולכל הפחות עליה להיות"צו"של ראש הממשלה. כמו כן, יש לבחון את תפיסת הביטחון באופן עיתי. 8. ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת מסר למשרד מבקר המדינה ביוני 2024 כי לתפיסת ביטחון לאומי יש חשיבות"הן לנוכח המספר העצום של האתגרים והצורך בתיעדופם לאור מגבלת המשאבים והן לצורך הכוונת המאמצים המשלימים." 9. ח"כ לשעבר עפר שלח, שכיהן בעבר כיו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח, מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי קביעת תפיסת הביטחון חשובה לא רק בשל הימצאותו של מסמך תפיסה, אלא בעיקר בשל התהליך הנלווה לגיבושו של מסמך כזה. גיבוש מסמך כאמור מחייב את הדרג המדיני הנבחר לדון בסוגיות ביטחון לאומי מרכזיות, ובכלל זה בסדרי העדיפויות ובמטרות לעומת המצב בפועל; לרכוש ידע; ולתאם בין מערכת שלמה של גופים (משרד האוצר, משרד הביטחון, צה"ל, גופי כלכלה ועוד) בראייה אחודה של תפיסת ביטחון לאומי. עוד מסר מר שלח כי תפיסת הביטחון היא אבן יסוד, אך אינה חוברת הדרכה. היא קובעת את גבולות השיח - מה נחוץ לביטחון המדינה וכיצד לעשות זאת, חיונית לצורך קביעת תקציב ועוד. 10. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט מסר למשרד מבקר המדינה במרץ 2024 כי חשוב שיהיה לכל זירה מצפן מדיני-ביטחוני אשר קובע סדרי עדיפויות, תורם לקבלת החלטות, ואף יש בו כדי לסייע לדרג המדיני לאתגר את צה"ל. מבקר המדינה | דוח מיוחד 34 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 11. שר הביטחון לשעבר בני גנץ ציין בתגובתו על ממצאי הביקורת בדצמבר 2024 כי"עלינו לתקף את תפיסת הביטחון ולהפוך אותה למסמך מכונן שישמש'מצפן'בפני מקבלי ההחלטות. זהו לקח מאירועי 7.10 להתמודדות עם האיומים הפרוסים בפני המדינה." 13. ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון14 מר דרור שלום מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2024 כי קיים חוסר תיאום בין המציאות המשתנה, המעשה המדיני והמענה הצבאי-ביטחוני, וכן יש אתגר גדול בנוגע לתיאום בין גופי הביטחון. ראש האגף ציין כי הכול צריך להתחיל מתפיסת ביטחון לאומית בראייה כוללת וסדורה, אשר נכון כי תגובש במסמך כתוב אשר יתוקף על ידי כל ממשלה נבחרת עם כניסתה לתפקיד. מר שלום הוסיף כי סדרי העדיפות של המדינה צריכים להיקבע על ידי הדרג המדיני, ולא על ידי הדרג הצבאי. לתפיסתו" ,אנשי ביטחון/צבא"אינם מדינאים, והם נדרשים לקבל הנחיות מהדרג המדיני. בתגובתו מדצמבר 2024 על ממצאי הביקורת ציין האגף הביטחוני-מדיני כי קיימת חשיבות בעת הזו, שבה מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ואיומים משתנים ומתפתחים, לגבש תפיסת ביטחון לאומי עדכנית. 14. ראש האגף הביטחוני-מדיני לשעבר במשרד הביטחון מר זהר פלטי מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2024 כי תפיסת ביטחון לאומי ממקדת את המדינה במענה על השאלה"היכן רוצים להיות"בראייה רחבה וארוכת טווח, וכי מתפיסת הביטחון הלאומי תיגזר המדיניות האסטרטגית של המדינה כפי שתחליט הממשלה ובהתאם לכך גם הפעולות הנדרשות למימוש התפיסה והקצאת משאבים, ובכלל זה בניין הכוח וסד"כ צה"ל. מר פלטי הדגיש כי בניין כוח מהווה את הבסיס לעוצמתו של צה"ל. אף צה"ל וגופים ביטחוניים נוספים ציינו בתגובתם על ממצאי הביקורת כי נדרשת תפיסת ביטחון. צה"ל מסר שתפיסת ביטחון לאומי היא מצפן לעשייה ביטחונית של כלל גופי הביטחון ובסיס לקשר עם הדרג המדיני שבהסתמך עליו נקבעות האסטרטגיות של גופי הביטחון ובהן תוכניות בניין הכוח; המוסד מסר כי חסרה למדינת ישראל תפיסת ביטחון סדורה ורשמית, וכי תהליך לגיבוש תפיסת ביטחון מחייב את הדרג המדיני להתמודד עם סוגיות שונות לצורך מיצוי המשאבים הלאומיים, מגדיל את הסיכוי לשיפור תהליכי קבלת החלטות, יכול לייצר אינטגרציה וסינרגיה של מקורות העוצמה הלאומיים, משפר את הבקרה בין הדרג המדיני לדרגים המקצועיים ומאפשר דיון ציבורי ושקיפות. עם זאת, תפיסת ביטחון לא תיתן מענה על כל הבעיות והאתגרים בכל התחומים, אולם בתהליך כזה גדלים הסיכויים שתהליכי קבלת ההחלטות יהיו סדורים וטובים יותר וביצועים יהיו טובים יותר. השב"כ מסר כי תפיסת ביטחון לאומי מספקת מסגרת להכוונת מדיניות הביטחון, מאפשרת לבצע תיאום בין גופי ביטחון שונים; מבטיחה פעילות שיטתית ומאורגנת של ממשלות מול איומים; מייצרת הזדמנות לבחון קונספציות קיימות יחסית להנחות העבודה מול כל אחת מהזירות, לבחון את המענים על כל אחד מהאתגרים ולהגדיר באופן ברור ומחייב את היעדים והמטרות שמציבה המדינה לכל אחד מהגופים הרלוונטיים. עוד מסר השב"כ כי תפיסת ביטחון לאומי חיונית להקצאה יעילה של משאבים כגון כספים, 14 לפי הוראת משרד הביטחון בנושא"האגף הביטחוני-מדיני)אבט"ם(הוראת ארגון,"ייעוד האגף הביטחוני-מדיני הוא להיות גוף המטה המרכזי במשרד הביטחון בנושאים ביטחוניים-מדיניים ואחד מתפקידיו העיקריים הוא להשתתף בגיבוש עמדתה של מערכת הביטחון בנושא תפיסת הביטחון הלאומי. מבקר המדינה | דוח מיוחד 35 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 כוח אדם וטכנולוגיה; כי היא מאפשרת לשפר את השיח בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני באמצעות יצירת שפה משותפת, כי היא מאפשרת הגדרת מטרות ברורות תוך הבנת היכולות והמגבלות של הדרג הביטחוני ו"כיול"ציפיות ביחס לתוצאות האפשריות; ועוד. מן האמור לעיל עולה באופן ברור לכל הגורמים, ובכללם לאישים בתפקידים בכירים ביותר בהנהגה המדינית והביטחונית, כי קיים צורך ממשי שתהיה למדינת ישראל תפיסת ביטחון לאומי. עוד עולה כי קיימים שימושים רבים לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית. להלן בתרשים מוצגים שישה שימושים מרכזיים בקיומה של תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית, שעולים כחוט השני מדברי הוועדות ומפי מומחים. תרשים 1: שישה שימושים מרכזיים של תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית מבקר המדינה | דוח מיוחד 36 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 בביקורת עלה כי על אף שבחוק המל"ל שנחקק בשנת 2008 נקבע כי אחד מתפקידי המל"ל הוא לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים, והגם שהוראה זו ששולבה בחקיקה הייתה ברוח המלצת ועדת וינוגרד משנת 2008 לפיה הדרג המדיני ידרוש וינחה על פיתוח מסמכי יסוד אסטרטגיים בנושאים מדיניים-ביטחוניים ויאשר אותם, מדינת ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב וללא הקצאת משאבים לאומיים בהתאם לסדרי העדיפויות שנקבעו בה. גיבוש ואישור תפיסת ביטחון לאומי רשמית חשובה במיוחד למדינת ישראל כיוון שהיא"מדינת אי," במובן זה שהיא מוקפת איומים הן מצד מדינות והן מצד ארגוני טרור; שטחה קטן מהשטח של מרבית המדינות שסובבות אותה, הן במעגל הראשון והן במעגלים הרחוקים יותר במזרח התיכון, ואין לה עומק גיאוגרפי שמאפשר לה לייצר אזורי חיץ מול שכנותיה; מוקדיה האסטרטגיים מרוכזים במרחב גיאוגרפי צר במרכז הארץ, במרחק של עד עשרות ק"מ בלבד מגבולותיה; האוכלוסייה שמתגוררת בה קטנה לעומת רוב המדינות שסביבה; היא זרה במרחב המזרח התיכון מהבחינה התרבותית, הלאומית והדתית, והיא המדינה היהודית היחידה בעולם, לעומת עשרות מדינות מוסלמיות. אף צה"ל, המוסד והשב"כ הביעו דעתם בפני הביקורת כי נדרשת תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית אשר תתעדכן מפעם לפעם, וכי היא תחייב את כלל הדרגים לפעול באופן שיטתי להתמודד עם סוגיות שונות לצורך מיצוי המשאבים הלאומיים, תשמש מצפן לעשייה הביטחונית, ולפיה ייקבעו האסטרטגיות של גופי הביטחון ובהן גם תוכניות בניין הכוח. עוד הם סבורים כי נדרש שתפיסת הביטחון האמורה תגדיר באופן ברור ומחייב את היעדים והמטרות שמציבה המדינה לכל אחד מהגופים, תייצר הזדמנות לבחון קונספציות קיימות ביחס להנחות העבודה בנוגע לכל אחת מהזירות, תאפשר לבצע תיאום בין גופי הביטחון, תשפר את השיח בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני באמצעות יצירת שפה משותפת, ותאפשר דיון ציבורי ושקיפות. עוד עלה כי תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון יחייב את הדרג המדיני לדון בסוגיות ביטחון לאומי מרכזיות, לקבל החלטות בנוגע לסדרי עדיפויות, לרבות מתוך שיקולי מדיניות, ולהקצות את המשאבים הנדרשים בראייה כוללת וצופת פני עתיד, תוך הבנת האתגרים והסיכונים אשר לא יקבלו מענה. תהליך סדור ועיתי כזה יוכל לסייע לדרג המדיני להתמודד עם הנטייה להסתמך בעיקר על ניסיון העבר; הוא יסייע לאזן בין מתן מענה ללחצים קצרי טווח ובין הסתכלות ארוכת טווח; הוא יסייע לתאם ציפיות בין הדרג המדיני למערכת הביטחון שתידרש לבנות את תוכניות העבודה שלה ולקבל החלטות בהלימה לתפיסת הביטחון לרבות בנוגע לסדרי כוחות (סד"כ) של כוח אדם, של פלטפורמות מרכזיות ושל אמצעי לחימה; הוא יאפשר לתאם בין גופים (צה"ל, משרד הביטחון, גופים ביטחוניים, משרד האוצר ועוד) כמערכת שלמה ואחודה; יקנה ידע בנושאי הביטחון הלאומי וייצר שפה אחידה של מושגים ומונחים מקצועיים בדרג המדיני ובדרג הביטחוני. מבקר המדינה | דוח מיוחד 37 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הניסיונות של הדרג המדיני ושל מערכת הביטחון לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי במשך השנים הדרג המדיני ניסה לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי רשמית. ניסיונות אלה ממחישים את הנחיצות בתפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל שתואמת את המציאות העדכנית. יתרה מכך, גם מערכת הביטחון ניסתה לגבש בעצמה תפיסת ביטחון לאומי, מתוך צורך בהכוונה למדיניותה הביטחונית של מדינת ישראל ולגיבוש המענה לאתגרים הביטחוניים העומדים לפניה. להלן פירוט הניסיונות של הדרג המדיני ושל מערכת הביטחון לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי14: תפיסת הביטחון של דוד בן-גוריון באוקטובר 1953 הציג ראש הממשלה דאז דוד בן-גוריון לממשלה, כהערכת מצב רב-שנתית שלו, סקירה מקיפה של המציאות הביטחונית והשפעותיה, לרבות בהיבט החברתי והרעיוני ")מסמך 18 הנקודות"15.( בבסיס הסקירה עמדה התפיסה כי מדינות ערב לא ישלימו עם קיום מדינה יהודית בארץ ישראל, ולכן יש לייצר עוצמה צבאית שתהדוף את כל ניסיונותיהן להשמיד את המדינה ותגרום להן להשלים עם קיומה )בדומה ל"קיר הברזל"של ז'בוטינסקי.( ההנחות בבסיס התפיסה של בן-גוריון16 היו כי מדינת ישראל ניצבת בפני איום על קיומה; כי קיימת א- סימטרייה מובהקת לרעה בינה ובין מדינות ערב)בשטח, באוכלוסייה, בעורף כלכלי, בגיבוי מדיני וצבאי וביכולת הכרעת הסכסוך;(וכי אין לה בעלי ברית חיצוניים אמינים שבהם תוכל לבטוח. הנחות אלו הביאו את בן-גוריון לבסס את ביטחון המדינה בעיקר על צה"ל, במבנה של כוח מחץ סדיר מצומצם יחסית, הנשען על צבא מילואים, שביסודו מרכיבי איכות שהם פיצוי לנחיתות הכמותית. הסקירה הייחודית נתפסת בציבור כפעולה הראשונה של עיצוב בסיס לתפיסת הביטחון הלאומי, מכיוון שבן-גוריון"כורך את הבנת מצבה של ישראל בזירה האזורית והעולמית, את טיב האיומים קצרי הטווח וארוכי הטווח שבפניה, ואת המענים המדיניים, הצבאיים והטכנולוגיים שנדרשת ישראל במסגרת המענים ארוכי-הטווח לאתגרים שבפניה"17. ברבות השנים הפכה תפיסת הביטחון של בן-גוריון לתורה שבעל פה המוכרת כדוקטרינת"משולש הביטחון"- הרתעה למניעת מלחמה; התרעה מודיעינית מספקת לפני מלחמה; והכרעה מהירה במתקפה מוחצת לשם סיום מהיר של המלחמה. 14 הפרק שלהלן סוקר את הניסיונות הרשמיים של הדרג המדיני ושל מערכת הביטחון לגבש תפיסת ביטחון. היו גם ניסיונות של אישים שונים לגבש תפיסת ביטחון, ובהם אנשי צבא ואנשי אקדמיה, דוגמת ישראל טל (בספרו משנת ,)1996 יצחק בן ישראל (בספרו משנת)2013 וגדי איזנקוט וגבי סיבוני (במזכר משנת.)2019 ניסיונות אלה אינם נידונים בפרק זה. 15 סקירה לפני ממשלת ישראל הרביעית. הסקירה ראתה אור לראשונה בביטאון מערכות) 280 - 279מאי.(1981 16 כפי שצוין בדוח ועדת מרידור משנת 2006. 17 עוזי ארד" ,על אסטרטגיית-על ותפיסת ביטחון לישראל,"אסטרטגיית-על למדינת ישראל: עיונים וכיוונים)מאי ,(2017 עמ.38 ' מבקר המדינה | דוח מיוחד 38 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 תרשים 2: משולש הביטחון המבוסס על תפיסת הביטחון של בן-גוריון הכרעה • הרתעה היא הבאת מקבלי ההחלטות המדיניים של האויב לידי אי-יציאה למלחמה (או לידי ויתור על התנגדות בכוח,) משום שהשתכנעו שתוצאות המלחמה יהיו לא כדאיות ובלתי נסבלות מבחינתם15. • התרעה היא הודעה או אזהרה על סכנה של ממש לכוחותינו (כגון בעקבות סימנים לפעולה צבאית קרובה של האויב.) יצוין כי התרעה ניכרת בסוג המידע, במהימנותו ובמסירתו בעוד מועד. לדוגמה, התרעה על הכנות אויב למלחמה, על ריכוז כוחותיו, על היערכותו וכד'מועילה אם נמסרה בפרק זמן המאפשר למפקד או לדרג המדיני להחליט לאמצּה וגם לנקוט צעדי נגד נאותים16. • הכרעה היא שבירת כוח ההתנגדות של האויב על ידי יצירת מצב שמתקיימים בו התנאים להשגת המשימה שנקבעה. מצב ההכרעה ניכר בכך שהאויב איבד את יכולתו לפעול מול הצד שכנגד ביעילות17. משולש הביטחון - הרתעה, התרעה והכרעה - על פי תפיסתו של בן-גוריון, השתרש במשך השנים כתורה שבעל פה וכתפיסת הביטחון הבלתי רשמית של מדינת ישראל (שאינה מגובה במסמך רשמי של הדרג המדיני.) מאז הפעולה הראשונה של עיצוב בסיס לתפיסת ביטחון לאומי על סמך תפיסתו של בן-גוריון משנת 1953 לא נעשו ניסיונות רשמיים לגבש תפיסת ביטחון לאומי רשמית וסדורה עד לשנת) 1998במשך כ45- שנה( עת יזם שר הביטחון דאז יצחק מרדכי ועדה לגיבוש תפיסת ביטחון. 15 על פי המילון למונחי צה"ל. 16 שם. 17 שם. מבקר המדינה | דוח מיוחד 39 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 יוזמת שר הביטחון לשעבר יצחק מרדכי - ועדה לגיבוש תפיסת ביטחון בריכוז מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר דוד עברי בשנת 1998 יזם שר הביטחון דאז יצחק מרדכי את הקמתה של ועדה לגיבוש תפיסת ביטחון עדכנית לישראל, בריכוז מנכ"ל משרד הביטחון דאז דוד עברי. הוועדה הורכבה ממומחים שונים, והם עבדו בחמש קבוצות נושאיות (הרתעה והתרעה; יחסי הדרג הצבאי-הדרג האזרחי; צבא וחברה; נושאים אסטרטגיים; וטכנולוגיה.) דוח הוועדה, שכלל חמישה כרכים, הוגש לשר הביטחון דאז יצחק מרדכי. ואולם בינואר 1999, בשל שינויים פוליטיים, פיטר ראש הממשלה את שר הביטחון. בהמשך הוצגה טיוטת תפיסת הביטחון שגובשה לשר הביטחון דאז משה ארנס, שהחליף בתפקיד את יצחק מרדכי. ואולם בעקבות הבחירות בשנת 1999 הוא עזב את התפקיד. לאחר מכן היא הוצגה לשר הביטחון דאז אהוד ברק, אך הנושא לא קודם. התפיסה שגובשה לא נידונה בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (להלן - הקבינט המדיני-ביטחוני) או בממשלה, וממילא לא אושרה ולא קיבלה תוקף רשמי. יוזמת שר הביטחון לשעבר שאול מופז - ועדת מרידור בשנת 2004 החליט שר הביטחון דאז שאול מופז להקים ועדה לבחינת תפיסת הביטחון של ישראל והתאמתה למציאות המשתנה בראשות השר לשעבר, דן מרידור)ועדת מרידור.(הוועדה הוקמה על דעת ראש הממשלה דאז אריאל שרון18. באפריל 2006 הגישה ועדת מרידור דוח שהציג תפיסת ביטחון מקיפה בראייה אינטגרטיבית וארוכת טווח. מסמך תפיסה זה עסק בין היתר ביעדים הלאומיים של ישראל; בשינויים בסביבה האסטרטגית-ביטחונית שלה; בעוצמות ובהזדמנויות שלה, לעומת החולשות והסיכונים; באתגרי הביטחון שלה בעשור הקרוב; במענה לאתגרי הביטחון המרכזיים; ובסוגיות נוספות שיש להן זיקה הדוקה לתפיסת הביטחון, לרבות האתגר הפלסטיני, צבא העם ומשאבי הביטחון. בידיעה שאין אפשרות לתת פתרון מלא לכל תרחישי המלחמה האפשריים ללא נטילת סיכונים, גיבשה הוועדה המלצות בנוגע לסדרי העדיפויות במתן המענה לקשת האיומים, כבסיס לנטילת סיכונים מחושבים במדיניות הביטחון של ישראל. כמו כן המליצה הוועדה לבחון את תפיסת הביטחון אחת לחמש שנים ולבחון את עיקרי הדברים אחת לכשנתיים. בתגובתו מנובמבר 2024 על ממצאי הביקורת הדגיש השר לשעבר דן מרידור את החשיבות שבעדכון עיתי של תפיסת הביטחון הלאומי בעידן השינויים המהירים שבו אנו חיים. מסמך תפיסת הביטחון שגובש על ידי ועדת מרידור אומץ על ידי שר הביטחון לאחר הגשתו באפריל 2006, הוצג בהרחבה במערכת הביטחון ומחוצה לה, וזכה להסכמה רחבה לגבי תוכנו ונחיצותו, עד כדי גיבוש "הצעת מחליטים"לקבינט המדיני-ביטחוני, שבמסגרתה נקבע תהליך סדור להטמעת המסקנות וההמלצות שבו. המסמך נידון בקבינט, אך למרות תמיכתו של ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט, בסופו של דבר לא התקיימה הצבעה על אימוצו, ולכן הוא לא אושר באופן רשמי ולא קיבל תוקף מחייב19. מה שהותיר שוב את מדינת ישראל ללא תפיסת ביטחון לאומי רשמית. 18 לדברי דן מרידור, כפי שמסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024. 19 לעניין פסקה זו ראו דן מרידור ורון אלדדי, תפיסת הביטחון של ישראל: דוח הוועדה לגיבוש תפיסת הביטחון)ועדת מרידור(ובחינתו בחלוף עשור, מזכר 182 של המכון למחקרי ביטחון לאומי, ספטמבר 2018, עמ.49 ' מבקר המדינה | דוח מיוחד 40 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 לפי מאמר של דן מרידור ורון אלדדי תרמו לאי-אישור מסמך התפיסה שגובש על ידי ועדת מרידור, בין היתר, מלחמת לבנון השנייה שפרצה בסמוך להגשתו של דוח הוועדה ושחייבה התבוננות חוזרת בתפיסת הביטחון שגובשה20. השר לשעבר דן מרידור מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי הוא מעריך שעוד סיבה לכך שהמסמך לא אושר באופן רשמי ולא קיבל תוקף מחייב היא התנגדות לכך של גורמים הן מהדרג המדיני והן מהדרג הצבאי, על רקע ההמלצה בהצעת המחליטים לקבוע את תקציב הביטחון על 5% מהתוצר. אף שמסמך התפיסה לא אושר, חלק מההמלצות שבו אומצו בפועל על ידי מערכת הביטחון, למשל הוספת המושג"התגוננות"כעיקרון רביעי לשלושת עקרונות היסוד של תפיסת הביטחון של בן-גוריון - הרתעה, התרעה והכרעה. התגוננות היא כלל המאמצים הביטחוניים, בראייה לאומית רחבה, להגנת העורף (שהפך לזירת לחימה מרכזית,) ובעיקר להגנת האוכלוסייה והתשתיות האסטרטגיות. עקרון ההתגוננות כולל בעיקר את תחומי ההגנה האקטיבית והפסיבית, הגנת הגבולות והאבטחה של אתרים רגישים, של ריכוזי אוכלוסייה של אישים ושל מידע21. בעניין זה מסר השר לשעבר דן מרידור למשרד מבקר המדינה כי צה"ל אימץ את ההמלצה בדבר הוספת העיקרון הרביעי (ההתגוננות,) והמסמך השפיע על פיתוח הגנה אקטיבית ובניית מרחבים מוגנים. תרשים 3: ארבעת העקרונות שבבסיס תפיסת הביטחון לאחר אימוץ בפועל של חלק מהמלצות ועדת מרידור הכרעה הרתעה התרעה התגוננות 20 שם, עמ.49 ' 21 ראו לגבי הגדרה זו שם, עמ.20 ' מבקר המדינה | דוח מיוחד 41 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 יוזמת המל"ל לתפיסת ביטחון לאומי בשנים 2011 עד 2015 עסק המל"ל בכתיבת טיוטה של מסמך תפיסת ביטחון. התפיסה התייחסה בין היתר ליעדי על, לאיומים, לבניין כוח ול"מצבי יסוד"של שגרה ושל חירום. ראש המל"ל דאז יוסי כהן אישר את הטיוטה, היא הופצה לגופי הביטחון לקבלת תגובתם, והתקבלה תגובתו של צה"ל לגביה. ואולם לא נמצאו מסמכים שמעידים כי לתהליך האמור היה המשך. בביקורת עלה כי הגם שראש המל"ל דאז יוסי כהן אישר טיוטה של תפיסת ביטחון לאומי בשנת 2015 המל"ל לא עדכן את טיוטת התפיסה לאחר קבלת תגובת צה"ל, הטיוטה לא הועלתה לאישור ראש המל"ל לאחר עדכונה, והמל"ל לא הציג אותה לקבינט המדיני-ביטחוני או לראש הממשלה דאז בנימין נתניהו25; וממילא הטיוטה לא אושרה. הצעת האלוף (במיל)'יאיר גולן, על פי מינוי של מנכ"ל משרד הביטחון אלוף (במיל)'אודי אדם במרץ 2017 מינה מנכ"ל משרד הביטחון דאז האלוף)במיל('אודי אדם את סגן הרמטכ"ל דאז האלוף יאיר גולן ליו"ר ועדה מיוחדת לבחינה של תפיסת הביטחון של ישראל והתאמתה למציאות העדכנית. התפיסה שגובשה נועדה לספק מסגרת עיונית לעשייה הביטחונית ולשמש בסיס לגיבוש מענה לאתגרים הביטחוניים של ישראל לרבות בבניין הכוח ובהפעלתו. בנובמבר 2017 נפגש שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן עם האלוף יאיר גולן בנושא עבודתו לגיבוש תפיסת ביטחון למדינת ישראל. בסיכום הפגישה צוין כי שר הביטחון שיבח את העבודה, ש"תהווה'עוגן'ו'נכס צאן ברזל'עבור בכירי צה"ל והדרג המדיני"לגבי מדיניותה הביטחונית של מדינת ישראל. בפגישה ציין שר הביטחון נושאים שמחייבים פירוט והדגשה וסיכם כי לאחר הטמעת הערותיו והערות גופי ביטחון אחרים, הטיוטה תועבר לראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון, ובהמשך יתקיים דיון מסכם בנושא בהשתתפות הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון. לאחר הטמעת הערות שר הביטחון הציג האלוף יאיר גולן בספטמבר 2018 לפורום מטכ"ל את מסמך"תפיסת הביטחון ועקרונות מדיניות הביטחון."ואולם לא נמצאו מסמכים שמעידים כי התקיים דיון מסכם בנושא, כפי שהנחה שר הביטחון, וממילא התפיסה לא נידונה בקבינט המדיני-ביטחוני או בממשלה ולא אושרה. "תפיסת הביטחון הלאומי "2030 של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשנים 2018 - 2017 גיבש ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו מסמך בנושא"תפיסת הביטחון הלאומי ."2030 המסמך שיקף את האופן שבו ראש הממשלה ראה את האיומים הצפויים בעשור הקרוב, את העקרונות להפעלת הכוח מולם ואת בניין הכוח הדרוש לשם כך וכן את השקפתו בנוגע לצורך להגדיל את הוצאות הביטחון בשנים הקרובות תוך"היפוך"מגמת הירידה בחלקן של הוצאות הביטחון מהתוצר אשר התרחשה 25 תימוכין לכך שטיוטת המל"ל לא הבשילה לכדי העלאתה לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני אפשר למצוא בדוח מיוחד של ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בעניין תר"ש צה"ל גדעון מספטמבר 2017. בדוח צוין כי"הוועדה קוראת להתחיל מייד בתהליך... של עיצוב, תיקוף ואישור תפיסת ביטחון לאומי, שממנה ייגזרו חלקו של צה"ל במימושה ותפיסת ההפעלה הצה"לית... והוא תנאי מוקדם לעיצובן של תכניות אופרטיביות." מבקר המדינה | דוח מיוחד 42 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 בשנים הקודמות. ביסוד התפיסה ארבע עוצמות יסוד שעליהן מושתתת עוצמתה של מדינת ישראל22( :א) העוצמה הצבאית - הרתעה, התרעה מוקדמת ויכולות הגנה והתקפה( ;ב) העוצמה הכלכלית - חיזוק המגזר הפרטי, הסרת חסמים על הסחר וחיזוק קשרים כלכליים בין-לאומיים( ;ג) העוצמה המדינית - בריתות חזקות וחופש פעולה לצה"ל( ;ד) העוצמה החברתית - הון אנושי וכוח העמידה של הציבור הישראלי. כמו כן צוינו בתפיסה המשמעויות של יישום התפיסה בהיבטי הקצאת המשאבים. בהקשר של הקצאת משאבים צוין בהודעה לתקשורת שפרסם משרד ראש הממשלה באוגוסט 2018 בנושא תפיסת הביטחון הלאומי 2030 כי "היעד הוא צמיחה שנתית ממוצעת של 4%-3% והוצאה ממוצעת של כ6%- מהתל"ג לכלל צרכי הביטחון." תרשים 4: ארבעת היסודות של תפיסת הביטחון הלאומי 2030 של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו שגובשה בשנים 2018 - 2017 22 תיאור ארבע העוצמות לקוח ממאמר שאחד ממחבריו הוא יעקב נגל, שכיהן כממלא מקום ראש המל"ל מינואר 2016 ועד מרץ 2017: Jacob Nagel and Jonathan Schanzer, "From Ben-Gurion to Netanyahu: The Evolution of Israel's Foundation for Defense of Democracies Research Memo) National Security Strategy",מאי,(2019 עמ' 5. מבקר המדינה | דוח מיוחד 43 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 מאיר בן שבת, שכיהן כראש המל"ל בשנים 2017 עד 2021, מסר למשרד מבקר המדינה ביוני 2024 כי ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו הציג את התפיסה לגופי הביטחון, ובהם פורום מטכ"ל, פורום ראשי אגפים במוסד ופורום ראשי אגפים בשב"כ, למערך הסייבר הלאומי, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת ועוד. ראש הממשלה ליקט מגופים אלה משובים והערות, ובהתאם עדכן את התפיסה, זאת בסיוע של המל"ל. באוגוסט 2018 הציג ראש הממשלה בנימין נתניהו לקבינט המדיני-ביטחוני את תפיסת הביטחון הלאומי 2030 ואת המשתמע מכך מהבחינה התקציבית. ואולם היא לא עלתה במועד זה או במועד מאוחר יותר לאישור של הקבינט ולא קיבלה תוקף רשמי ומחייב. ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת מסר למשרד מבקר המדינה כי ייתכן שהסיבה לכך היא שבתקופה שלאחר הצגת התפיסה לקבינט המדיני-ביטחוני היו ארבע מערכות בחירות, ובמצב שבו מכהנות ממשלות מעבר, שהן כפופות למגבלות רבות ובעלות לגיטימציה מוגבלת, הן עושות רק את ההכרחי לקיום העניינים השוטפים. מר בן שבת הוסיף כי אי-יציבות פוליטית ומערכות בחירות מרובות משפיעות באופן עמוק על היכולת לקבל החלטות בעלות השפעה לטווח הארוך, וכי החלטות כאלה מחייבות רציפות ויציבות. עוד מסר מר בן שבת כי ייתכן שנושאים אחרים שעמדו על סדר היום, כגון מגפת הקורונה, הסכמי אברהם ואירועים ביטחוניים רבים, משכו אליהם את הקשב. בתגובתו על ממצאי הביקורת ממרץ 2025 מסר משרד ראש הממשלה כי תפיסת הביטחון שהוצגה על ידי בנימין נתניהו לקבינט המדיני-ביטחוני בשנת 2018 אכן לא אושרה רשמית על ידי הממשלה או הקבינט במסגרת החלטה, כשם שמאז קום המדינה לא התקבלה החלטה רשמית לאשר תפיסת ביטחון לאומי, וכי אין חוק המחייב את ראש הממשלה לגבש תפיסה ולאשרה בקבינט או בממשלה. עוד הוא מסר כי בגיבוש תפיסת ביטחון לאומי מעורבים היבטים מדיניים וכלכליים כבדי משקל ויש בה באופן אינהרנטי אלמנטים של פוליטיקה ותקציב, ולכן גם אם שרי הממשלה יסכימו לה, הם לא יצביעו על אישורה, כל אחד מסיבותיו הלגיטימיות, אך המוטות. נוסף על כך מסר משרד ראש הממשלה כי הטענה ולפיה מדינת ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון רשמית וסדורה היא שגויה, זאת משום שראש הממשלה בנימין נתניהו גיבש תפיסת ביטחון לתקופה של עשור והציג אותה לקבינט המדיני-ביטחוני ולגורמים ביטחוניים נוספים ובהתאם לתפיסתו, בשנים 2019 עד 2021, המל"ל העביר לגופי הביטחון דירקטיבות שנקבעו בהתאם לתפיסה והנחה אותם לקבל החלטות משמעותיות על בסיסה. משרד מבקר המדינה מציין כי אין בטענה זו בכדי לייתר את הצורך בדיון ומתן תוקף רשמי מצד הגופים המוסמכים - ממשלה או קבינט מדיני-בטחוני. בדיון שהתקיים בקבינט המדיני-ביטחוני באוגוסט 2018 הציג ראש הממשלה בנימין נתניהו את תפיסת הביטחון הלאומי 2030 ואת המשתמע מכך מהבחינה התקציבית בהיבט הקצאת משאבים. מסיכום הדיון עולה כי ראש הממשלה הציג את הרציונל שבבסיס תפיסתו, את ארבע העוצמות שעליהן מבוסס כוחה של מדינת ישראל, את האיומים העיקריים על המדינה, את בניין הכוח הנדרש ואת עקרונות הפעלת הכוח. כמו כן הציג ראש הממשלה תוכניות רב-שנתיות משולבות לבניין הכוח עד שנת 2030 ואת העלויות הנדרשות ליישומן. ראש הממשלה הדגיש כי האיומים הקיימים והמתהווים מחייבים להגדיל את נתח המשאבים המוקצה לעוצמה ביטחונית בראייה ארוכת טווח, וכן כי נוכח חיוניות הצרכים אין מנוס מלבצע שינויים מבקר המדינה | דוח מיוחד 44 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 מסוימים במתאר התקציב הרב-שנתי לצורכי ביטחון, ובכלל זה גידול של כ0.3% - 0.2%- מהתמ"ג בכל שנה עד שנת 2030, שמשמעו תוספת של כ4- מיליארד ש"ח בשנה. עוד ציין ראש הממשלה כי"אם לא ננקוט בצעדים הנדרשים, כושר ההתקפה שלנו ייפגע, מה שישפיע בהכרח על מאזן ההרתעה. בה בעת, תפגע משמעותית גם יכולת ההגנה שלנו והדבר ישפיע עמוקות גם על העוצמה הכלכלית) "ההדגשות במקור.( ראש הממשלה הנחה כי יש לקיים דיוני המשך שיעסקו"בתר"ש "2030 ויכללו קביעת סדרי עדיפויות ומציאת מקורות תקציביים לתוספות הנדרשות. בדיון שקיים הקבינט המדיני-ביטחוני בנושא הערכת מצב רב-זירתית באוקטובר 2019, כשנה וחודשיים לאחר הצגת תפיסת הביטחון 2030 ובחלוף שתי מערכות בחירות, התייחס ראש הממשלה לצורכי בניין הכוח. במסמך סיכום הדיון צוין כי ראש הממשלה הדגיש ש"כיוונים אלה הוצפו כבר בהצגת תפיסת הביטחון העדכנית במחצית "18 וכי"זאת תהיה משימה בעדיפות ראשונה לממשלה החדשה, שתחייב שינוי בסדרי העדיפויות והחלטות קשות בהיבטי הקצאת המשאבים." בדיון שקיים הקבינט המדיני-ביטחוני בנובמבר ( 2020בחלוף מערכת בחירות נוספת) בנושא התוכנית הרב- שנתית (תר"ש) של צה"ל תנופה, התייחס ראש הממשלה לתפיסת הביטחון 2030 שאותה הוא הציג לממשלות הקודמות, והסביר כי"אין לנו ברירה אלא להגדיל באופן משמעותי או לפחות לעצור את הירידה של (תקציב) הביטחון כאחוז מהתל"ג."עוד הוא ציין כי תוכנן להוסיף משאבים רבים לביטחון אך מגפת הקורונה"טרפה לנו את הקלפים,"וכי מכיוון שהאתגרים הביטחוניים עדיין קיימים חובה למצוא את המשאבים כדי לממש את סדר העדיפויות המתבקש. נוסף על כך, הוא ציין כי בכוונתו להציג את תפיסת הביטחון לחברי הקבינט בדיון הבא ולשמוע את תגובותיהם בנוגע לתר"ש תנופה כדי"להתקדם אחר כך לצעד המשאבי, התקציבי."ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון דאז, בני גנץ, ציין כי הדיון בנושא תר"ש תנופה "הוא סוג של דיון חסר בהיעדר תקציב ייחוס"והוסיף כי"לתוכנית הזו יש פרוסות משלה וכשאנחנו כמדינה נחליט מהו התקציב ומהו הנתח הביטחוני מתוך התקציב הזה אז יהיה אפשר כמובן לתרגם את העניין הזה." בדיון קבינט נוסף שהתקיים בפברואר 2021 בנושא מימון תוכנית הצטיידות לצה"ל מכספי הסיוע האמריקני, ראש הממשלה לא הציג את תפיסת הביטחון כפי שתכנן, אך המל"ל הציג את יעדי-העל למדיניות ישראל מתוך הדירקטיבה שניתנה על ידי ראש הממשלה והזכיר את התייחסותו של ראש הממשלה בדיון בנובמבר 2020 ולפיה יידרשו משאבים נוספים לצורכי ביטחון. יצוין כי במרץ 2021 התקיימה מערכת בחירות נוספת, וביוני 2021 הוקמה ממשלה חדשה בראשותו של נפתלי בנט, שהחליף את בנימין נתניהו בתפקיד זה לראשונה מאז מרץ 2009. בסופו של דבר, פעילותם של ראש הממשלה נתניהו ושל המל"ל להטמעת תפיסת הביטחון 2030 הייתה חסרה משום שאבן היסוד ליישום התפיסה הייתה שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים וקבלת החלטה לגבי הקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים. עם זאת, סוגיה זו לא עלתה לאישור הדרג המדיני ולא התקבלו החלטות מחייבות לגביה, בין היתר על רקע ריבוי מערכות הבחירות. משכך, תפיסת הביטחון לא אושרה ולא הוקצו המשאבים ליישומה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 45 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הצעת האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון, לבקשת מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר אלוף )במיל('אמיר אשל בשנת 2021, לבקשת מנכ"ל משרד הביטחון דאז אלוף)במיל('אמיר אשל, כתב האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון מסמך שכותרתו"תפיסת הביטחון ועקרונות למדיניות ביטחון."במסמך צוין שמטרתו לבחון את נקודות התורפה והעוצמה המּובנֹות של ישראל ואת שינויי העומק במרחבים הרלוונטיים לישראל ולהציע עקרונות לתפיסת ביטחון מותאמת. עוד צוין במסמך כי תפיסת הביטחון המוצעת מכוונת לרובד הבסיסי שמעבר להערכות המצב והתוכניות הרב-שנתיות; נובעת מניתוח מצבה הגיאו-אסטרטגי של ישראל; והיא הבסיס לגיבוש המענה לאתגרים הביטחוניים הבסיסיים הניצבים לפניה והאתגרים הביטחוניים המתהווים. ראש האגף הביטחוני-מדיני לשעבר זהר פלטי מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2024 כי המסמך שגובש הושתת על מסמכים קודמים בנושא תפיסת הביטחון - הסקירה המקיפה של בן-גוריון, מסמך התפיסה שגובש על ידי ועדת מרידור וכן המסמך שגיבש אלוף)במיל('יאיר גולן. בפברואר 2022 הופץ מסמך תפיסת הביטחון שכתב האגף הביטחוני-מדיני לרמטכ"ל, סגן הרמטכ"ל ובכירים נוספים בצה"ל, לקבלת תגובתם. לא נמצאו מסמכים שמעידים כי צה"ל התייחס למסמך תפיסת הביטחון שהכין האגף הביטחוני-מדיני בשנת 2021. כמו כן, לא נמצאו מסמכים המעידים על מעקב והמשך טיפול של מנכ"ל משרד הביטחון דאז, אמיר אשל, בנוגע למסמך. משכך, התפיסה שגובשה לא נידונה ולא אושרה בקבינט המדיני- ביטחוני או הממשלה. להלן תרשים המציג על ציר הזמן את הניסיונות של הדרג המדיני ושל מערכת הביטחון לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל. תרשים 5: הניסיונות של הדרג המדיני ושל מערכת הביטחון לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי מבקר המדינה | דוח מיוחד 46 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 מהאמור לעיל עולה כי הן הדרג המדיני והן מערכת הביטחון ניסו לגבש תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל, וכי הניסיונות העיקריים נעשו ב25- השנים האחרונות, ובעיקר בשנים 2017 עד 2021. ואולם חרף הניסיונות, הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה מעולם לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי רשמית. משרד ראש הממשלה מסר במרץ 2025 כי בגיבוש תפיסת ביטחון לאומי מעורבים היבטים מדיניים וכלכליים כבדי משקל ויש בה באופן אינהרנטי אלמנטים של פוליטיקה ותקציב, ולכן גם אם שרי הממשלה יסכימו לה, הם לא יצביעו על אישורה, כל אחד מסיבותיו הלגיטימיות, אך המוטות. גם ממלא מקום ראש המל"ל לשעבר יעקב נגל מסר בתגובתו על ממצאי הביקורת מדצמבר 2024 כי רק ראש ממשלה עם צוותו מסוגל ויכול לכתוב את תפיסת הביטחון הלאומי שעל פיה הוא מתכוון לנהל את הקדנציה הקרובה שלו, וכי"בשיטת הממשל הנוכחית אין לו ]לראש הממשלה[ סיכוי"לאשר את תפיסת הביטחון הלאומי בהסכמה כוללת - לא בקבינט ולא בממשלה - משום שבתפיסת הביטחון יש באופן אינהרנטי אלמנטים של פוליטיקה ושל תקציב. בכירים בדרג המדיני ובמערכת הביטחון שאיתם נפגש צוות הביקורת בנושא תפיסת הביטחון נתנו הסברים שונים לשאלה מדוע הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה מעולם לא השלימו את תהליך הגיבוש והאישור של תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית, כמפורט להלן: שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'משה (בוגי) יעלון כתב בשנת 2016 שהוא מעריך שראשי ממשלה מאז דוד בן-גוריון לא הובילו ולא הביאו לדיון תפיסת ביטחון מעודכנת מהסיבות האלה)1(" : תהליך כזה גוזל זמן רב)2( ; הרכב הקבינט והדומיננטיות של השיקולים הפוליטיים בדיוניו אינם מאפשרים דיון ענייני(3) ; אי-קיומה של תחושת צורך, שהרי'מסתדרים בלי זה"'23. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט מסר למשרד מבקר המדינה במרץ 2024 כי בעשר השנים שבהן כיהן כחבר בקבינט המדיני-ביטחוני לא עלה לדיון הנושא של תפיסת ביטחון, זאת בין היתר עקב"ההיבט הפוליטי של הנושא הפלסטיני, שהוא רלוונטי לגיבושה של תפיסת ביטחון." שר הביטחון לשעבר ח"כ אביגדור ליברמן מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי הדרג המדיני לא גיבש תפיסת ביטחון, והוא מתקשה לנהל ולאתגר את הדרג הצבאי מהסיבות העיקריות האלה( :א) תקציב הביטחון נקבע ברובו באופן"אוטומטי,"ואילו קיומה של תפיסת ביטחון תחייב להתאימו לאמור בתפיסה ולמענה לאיומים המופיעים בה( ;ב) משנת 2016 התחלפו שרי ביטחון לעיתים תכופות, והיו שישה שרי ביטחון - משה יעלון, אביגדור ליברמן, נפתלי בנט, בנימין נתניהו, בנימין (בני) גנץ ויואב גלנט( ;ג) הדרג המדיני חושב קודם כול על הבוחרים שלו. ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל)במיל('גדי איזנקוט מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי היעדר התפיסה הוא ליקוי מתמשך, והוא הצביע עליו כמה פעמים. מר איזנקוט הוסיף כי הדרג המדיני לדורותיו"בורח מאחריות"לספק מעטה תפיסתי, וכי בהיעדר אסטרטגיה הדרג המדיני משחרר את עצמו מחשיבה ומאחריות. 23 המכון למחקרי ביטחון לאומי, מאיר אלרן, גבי סיבוני וקובי מיכאל (עורכים,)"אסטרטגיית צה"ל"בראי הביטחון הלאומי, פתח דבר.)2016( מבקר המדינה | דוח מיוחד 47 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 ראש המל"ל לשעבר אלוף)במיל('יעקב עמידרור מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי"עד היום לא גובשה תפיסת ביטחון רשמית בישראל, בין היתר מכיוון שמערכת הביטחון והדרג המדיני הם פרקטיים - סבורים שתפיסת ביטחון לא תפתור בעיות ולכן לא מתאמצים לגבש אותה, ומכיוון שקיומו של מסמך רשמי מייצר אחריותיות)Accountability(והדרג המדיני והצבאי רואים בכך בעיה." ראש המל"ל לשעבר יוסי כהן מסר למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2024 כי הניסיונות של הדרג המדיני ושל מערכת הביטחון לגבש ולאשר תפיסת ביטחון רשמית לא צלחו בשל סוגיות שיש קושי להכריע לגביהן, בדגש על הסוגיה הפלסטינית, עתיד יהודה ושומרון והנושא של גיוס כלל האוכלוסיות בחברה הישראלית לצה"ל, וכן משום שאישור תפיסה יש בה כדי ליצור מחויבות של הדרג המדיני אליה. ח"כ לשעבר עפר שלח, שכיהן בעבר כיו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח, מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי"בפועל לא נקבעה בישראל תפיסת ביטחון מכיוון שלדרג המדיני לדורותיו נוח פוליטית שלא להכריע בסוגיות משמעותיות, דוגמת סוגיית הפלסטינאים. נוח יותר לפוליטיקאים לחיות באזור אפור ולא לאסוף מידע וידע, לחשוב ולהתמודד עם המצב." ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת מסר למשרד מבקר המדינה ביוני 2024 כי אי-יציבות פוליטית ומערכות בחירות מרובות משפיעות במידה ניכרת על היכולת לקבל החלטות בעלות השפעה לטווח ארוך. בתגובתו מדצמבר 2024 על ממצאי הביקורת הוסיף כי להערכתו אי-הבאת"תפיסת הביטחון הלאומי "2030 לאישור הקבינט הושפעה גם מהעניינים האחרים שעמדו על סדר היום הלאומי כדוגמת משבר הקורונה בשנים 2020 .2021 - ראש המל"ל לשעבר ד"ר איל חולתא מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי היעדר תפיסת ביטחון מאפשר מרחב גמישות לא מוגבל למקבלי ההחלטות, וכי לצורך גיבוש תפיסת ביטחון נדרש הדרג המדיני לקבל החלטות בנושאי מדיניות ולקבוע סדרי עדיפות"גם בנושאים שנויים במחלוקת שהוא אינו מעוניין להכריע לגביהם. לדוגמה האם ההתיישבות היא נכס או נטל." בביקורת עלה כי הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה בהובלת ראשי הממשלה לדורותיהם, הנושאים באחריות לגורל המדינה24, מעולם לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי רשמית, זאת חרף המלצות ועדת וינוגרד כי הדרג המדיני ידרוש וינחה על פיתוח מסמכי יסוד אסטרטגיים בנושאים מדיניים-ביטחוניים מרכזיים ויאשר אותם תוך ראייה מדינית-ביטחונית כוללת, חרף חוק המל"ל שעיגן בחוק את העיסוק בתפיסת הביטחון ולמרות שבמהלך 25 השנים האחרונות נעשו ניסיונות לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי על ידי הדרג המדיני ומערכת הביטחון, ניסיונות שממחישים את הבנתם כי הדבר חשוב ונדרש למדינת ישראל. משכך מדינת ישראל פועלת ללא תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב אלא השתרשה בה תפיסת ביטחון בלתי רשמית, המבוססת על משנתו של ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון 24 לפי חוק-יסוד: הממשלה, הממשלה היא הרשות המבצעת של המדינה. לפיכך יש לממשלה סמכות לפעול בשם המדינה ולמענה, והיא אחראית למעשה לגורל המדינה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 47 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 משנת 1953 ומוכרת כדוקטרינת משולש הביטחון)הרתעה, התרעה והכרעה.(היעדר תפיסה רשמית עלול לפגוע בביטחונה הלאומי של מדינת ישראל, בתיאום בין גופי הביטחון ולמענה, והיא אחראית למעשה לגורל המדינה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 48 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 ובהכוונתם, בהקצאת תקציב בהתאם לסדרי העדיפויות האסטרטגיים שקובע הדרג המדיני, בתהליכי קבלת ההחלטות בנושאי בניין הכוח והפעלתו ועוד, כמפורט בדוח זה. בין הניסיונות הרשמיים הבולטים לגיבוש ולאישור תפיסת ביטחון לאומי: • גיבוש תפיסת ביטחון עדכנית לישראל משנת 1998 ביוזמת שר הביטחון דאז יצחק מרדכי ובריכוז מנכ"ל משרד הביטחון דאז דוד עברי. התפיסה גובשה תוך בחינה של נושאים כגון הרתעה והתרעה, יחסי הדרג הצבאי-הדרג האזרחי, צבא וחברה, נושאים אסטרטגיים וטכנולוגיה; והיא נפרסה על פני חמישה כרכים. כרכים אלה הוצגו לשרי הביטחון שכיהנו בשנים 1998 עד - 1999 יצחק מרדכי, משה ארנס ואהוד ברק. ואולם הנושא לא קודם והתפיסה לא נידונה בקבינט או בממשלה. •גיבוש תפיסת הביטחון של ישראל והתאמתה למציאות המשתנה משנת 2006 ביוזמת שר הביטחון דאז שאול מופז ובראשות השר לשעבר דן מרידור. התפיסה עסקה ביעדים הלאומיים של ישראל; בשינויים בסביבה האסטרטגית-ביטחונית שלה; בעוצמות ובהזדמנויות שלה, לעומת החולשות והסיכונים; במענה לאתגרי הביטחון המרכזיים; ובסוגיות שלהן זיקה הדוקה לתפיסת הביטחון, לרבות האתגר הפלסטיני, צבא העם ומשאבי הביטחון, והוצגו בה המלצות בנוגע לסדרי העדיפויות במתן המענה לקשת האיומים הנשקפים לישראל, כבסיס לנטילת סיכונים מחושבים. התפיסה זכתה להסכמה רחבה לגבי תוכנה ונחיצותה, עד כדי גיבוש"הצעת מחליטים"לקבינט המדיני- ביטחוני, שבה נקבע תהליך סדור להטמעת המסקנות וההמלצות. התפיסה נידונה בקבינט, אך לא התקיימה הצבעה בנושא והיא לא אושרה באופן רשמי ולא קיבלה תוקף מחייב. אף שמסמך התפיסה לא אושר, חלק מההמלצות שבו אומצו בפועל על ידי מערכת הביטחון, למשל הוספת המושג"התגוננות"כעיקרון רביעי לשלושת עקרונות היסוד של תפיסת הביטחון של בן-גוריון - הרתעה, התרעה והכרעה. • גיבוש תפיסת הביטחון של ישראל בשנת 2017 על ידי סגן הרמטכ"ל דאז האלוף יאיר גולן, שאותו מינה מנכ"ל משרד הביטחון דאז האלוף (במיל)'אודי אדם. התפיסה נועדה לספק מסגרת עיונית לעשייה הביטחונית ולשמש בסיס לגיבוש מענה לאתגרים הביטחוניים של ישראל לרבות בבניין הכוח ובהפעלתו. התפיסה הוצגה לשר הביטחון ולפורום מטכ"ל, אולם לא נמצאו מסמכים שמעידים כי התקיים דיון מסכם בנושא, כפי שהנחה שר הביטחון. ממילא התפיסה לא נידונה בקבינט המדיני- ביטחוני או בממשלה ולא אושרה. • גיבוש תפיסת ביטחון ועקרונות למדיניות ביטחון בשנת 2021 על ידי האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון לבקשת מנכ"ל משרד הביטחון דאז אלוף (במיל)'אמיר אשל. במסגרת גיבוש התפיסה נבחנו נקודות התורפה והעוצמה המּובנֹות של ישראל וכן שינויי העומק במרחבים הרלוונטיים לישראל והיא נועדה לשמש כבסיס לגיבוש המענה לאתגרים הביטחוניים. התפיסה הופצה לצה"ל לקבלת תגובה. ואולם לא נמצאו מסמכים שמעידים כי צה"ל התייחס לכך ולא נמצאו מסמכים המעידים על המשך טיפול של מנכ"ל משרד הביטחון, וממילא התפיסה שגובשה לא נידונה ולא אושרה בקבינט המדיני- ביטחוני או בממשלה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 49 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 עוד עלה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יזם כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל בשנים 2018 - 2017 שכונתה"תפיסת הביטחון הלאומי."2030 התפיסה ציינה ארבע עוצמות יסוד של מדינת ישראל - העוצמה הצבאית, העוצמה הכלכלית, העוצמה המדינית והעוצמה החברתית, וצוין בה האופן שבו ראש הממשלה ראה את האיומים הצפויים בעשור הקרוב, את העקרונות להפעלת הכוח מולם ואת בניין הכוח הדרוש לשם כך וכן את השקפתו כי אבן היסוד ליישום תפיסתו היא שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים וקבלת החלטה לגבי הקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים. אף שראש הממשלה נתניהו פעל להטמעתה של התפיסה באמצעות הצגתה לקבינט ולגופי הביטחון ועדכונה ומתן דירקטיבות לגופי הביטחון על בסיס תפיסתו, הוא לא סיים את אשר החל ולא הביא לאישור של תפיסת ביטחון לאומי רשמית למדינת ישראל ולקבלת החלטה מחייבת בנוגע לאבן היסוד של יישום התפיסה - שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים והקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים, זאת חרף החשיבות והצורך שהוא בעצמו הכיר בהם. בכך תפיסתו נותרה ללא יכולת לממשה כהלכה וללא תוקף מחייב. כמו כן עלה בביקורת כי לדברי בכירים בדרג המדיני ובמערכת הביטחון שעסקו בנושא תפיסת הביטחון ובהם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, ח"כ ושר הביטחון לשעבר בני גנץ, ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'גדי איזנקוט, וראשי המל"ל לשעבר אלוף (במיל)'יעקב עמידרור, יוסי כהן וד"ר איל חולתא, תפיסת ביטחון לאומי סדורה מעולם לא אושרה באופן רשמי, בין היתר משום שתפיסה רשמית מחייבת את הדרג המדיני לקבוע סדרי עדיפויות, לעיתים גם בנושאים שנויים במחלוקת שהוא אינו מעוניין להכריע לגביהם, וכן מייצרת אחריותיות (Accountability) של הדרג המדיני כלפי אזרחי המדינה. משרד ראש הממשלה מסר במרץ 2025 כי בגיבוש תפיסת ביטחון לאומי מעורבים היבטים מדיניים וכלכליים כבדי משקל ויש בה באופן אינהרנטי אלמנטים של פוליטיקה ותקציב, ולכן גם אם שרי הממשלה יסכימו לה, הם לא יצביעו על אישורה, כל אחד מסיבותיו הלגיטימיות, אך המוטות. מתן תוקף רשמי לתפיסת ביטחון לאומי אמור היה לייצר תהליך סדור שבו הדרג הביטחוני היה נדרש לתרגם את העקרונות המנחים בתפיסה לתוכנית עבודה סדורה, להציג לדרג המדיני את התוכנית וכן פערים ככל שקיימים; והדרג המדיני היה נדרש לתת את דעתו על כך. ייתכן שאילו תפיסת הביטחון שהוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו הייתה מקבלת תוקף רשמי ומחייב וכן את המשאבים הנדרשים למימוש העקרונות שבתפיסה, הדרג הביטחוני היה מתרגם את העקרונות שבה, דוגמת"להיות מוכנים להגן על עצמנו בכוחות עצמנו"לכדי תוכנית עבודה כגון הרחבת יכולות הייצור העצמיות של ישראל בתחום התחמושת, מציג את התוכנית לדרג המדיני ובכלל זה את הפערים, ככל שקיימים, ביכולת לממש אותה, והדרג המדיני היה נותן את דעתו על המשמעויות הביטחוניות, המדיניות והתקציביות של התוכנית, ומקבל החלטות בהתאם. על ראש הממשלה להוביל יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה, הנושאים באחריות לגורל המדינה, תהליך סדור של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי כתובה, להביא לאישורה ולתת לה תוקף רשמי. כמו כן, בהתאם לחוק המל"ל, על המל"ל לבחון את התפיסה ולהציע לה עדכונים; ועל ראש הממשלה בשיתוף הקבינט המדיני-בטחוני או הממשלה לדרוש ולהנחות את המל"ל להציג לפניהם את ממצאי בחינתו. מומלץ כי כאשר תגובש תפיסה זו, ראש הממשלה יבחן אותה עם הקבינט המדיני-ביטחוני או מבקר המדינה | דוח מיוחד 50 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הממשלה באופן עיתי ובהתאם לצורך. זאת כחלק מיישום עקרון האחריותיות של הממשלה כלפי אזרחיה. עוד מומלץ כי תפיסת הביטחון הלאומי תכלול בין היתר את האינטרסים הלאומיים של המדינה, את יעדי- העל שלה, את האתגרים והאיומים העומדים בפניה, את היכולות הביטחוניות והאחרות לצורך מימוש היעדים וכן את סדרי העדיפויות נוכח המחסור התמידי במשאבים. תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון יחייב את הדרג המדיני לדון בסוגיות ביטחון לאומי מרכזיות, לקבל החלטות בנוגע לסדרי עדיפויות, לרבות מתוך שיקולי מדיניות, ולהקצות את המשאבים הנדרשים בראייה כוללת וצופת פני עתיד, תוך הבנת האתגרים והסיכונים אשר לא יקבלו מענה. תהליך סדור ועיתי כזה יוכל לסייע לדרג המדיני להתמודד עם הנטייה להסתמך בעיקר על ניסיון העבר; הוא יוכל לסייע לאזן בין מתן מענה ללחצים קצרי טווח ובין הסתכלות ארוכת טווח; הוא יסייע לתאם ציפיות בין הדרג המדיני למערכת הביטחון, שתידרש לבנות את תוכניות העבודה שלה ולקבל החלטות בהלימה לתפיסת הביטחון לרבות בנוגע לסדרי כוחות (סד"כ) של כוח אדם, של פלטפורמות מרכזיות ושל אמצעי לחימה; הוא יסייע לתאם בין גופים (צה"ל, משרד הביטחון, גופים ביטחוניים, משרד האוצר ועוד) כמערכת שלמה ואחודה; יקנה ידע בנושאי הביטחון הלאומי וייצר שפה אחידה של מושגים ומונחים מקצועיים בדרג המדיני ובדרג הביטחוני. יצוין כי לקראת סיום הביקורת ולאחר שנשלחה טיוטת הדוח להתייחסות נחקק ביוני 2025 חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה.2025- על פי חוק זה, עם כינונה של ממשלה חדשה, יגבש המל"ל את הצעת האסטרטגיה המדינית-ביטחונית של מדינת ישראל, שתתייחס להנחות היסוד בנוגע לאתגרים ולהזדמנויות המדיניים והביטחוניים הניצבים בפני מדינת ישראל, יפורטו בה האיומים והאתגרים ודירוגם וכן האמצעים והדרכים להתמודד עימם, לרבות הצגת חלופות לפירוט האמור. עוד נקבע בחוק כי הממשלה או הקבינט המדיני-ביטחוני יאשרו את האסטרטגיה המדינית-ביטחונית בתוך חמישה חודשים מיום כינון ממשלה חדשה, לאחר שהונחה לפניה הצעת אסטרטגיית הביטחון הלאומי שגיבש המל"ל והוצגו בפניה החלופות. משרד מבקר המדינה מציין את חקיקתו של חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה.2025- בתגובתו במסמך משלים מיולי 2025 על ממצאי הביקורת ציין משרד ראש הממשלה כי תפיסת הביטחון הלאומי 2030 שראש הממשלה הציג לקבינט המדיני-ביטחוני בשנת 2018, יושמה בפועל בכל הנוגע לפירוק הציר האיראני)המורכב מחמאס, מחזבאללה, מסוריה ומתימן(ובמבצע"עם כלביא."בהתאם לכך, ראש הממשלה בנימין נתניהו, באמצעות סדרת הנחיות והחלטות, הניע את מערכת הביטחון לפעול להכרעת האויב. לאחר פירוק הציר, ובהתאם לתפיסת הביטחון שהוצגה, הורה ראש הממשלה לבצע מהלך צבאי יזום, התקפי ורחב היקף לסיכול שני איומים קיומיים ומיידיים - תוכנית הגרעין ותוכנית הטילים הבליסטיים של איראן. לפי מסמך משרד ראש הממשלה, פירוק הציר ומבצע"עם כלביא"מלמדים כי עקרונות מרכזיים בתפיסת הביטחון הלאומי 2030 שהציג ראש הממשלה בנימין נתניהו לקבינט המדיני- ביטחוני בשנת 2018 יושמו הלכה למעשה, למרות שלא אושרה באופן פורמאלי, ונוכח זאת אין יסוד לטענה כי נפגעה יכולת ההנחיה של הדרג המדיני. מבקר המדינה | דוח מיוחד 51 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 משרד מבקר המדינה מציין כי לצד הפעלת הכוח על ידי צה"ל וגופי הביטחון במבצע עם כלביא, באירועי 7.10 יסוד העוצמה הצבאית של תפיסת הביטחון הלאומי 2030 של ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, שכולל בין היתר הרתעה, התרעה מוקדמת ויכולת הגנה - קרס. הדבר מחדד את הצורך בקיומה של תפיסת ביטחון לאומי בעלת תוקף מחייב. עוד מציין משרד מבקר המדינה כי עצם החקיקה של חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה- 2025, שמחייב עם כינונה של ממשלה חדשה לאשר אסטרטגיה מדינית-ביטחונית בתוך חמישה חודשים, מצביעה על כך שהייתה לקונה במצב שאין תפיסת ביטחון לאומי רשמית ובעלת תוקף מחייב. יודגש כי בדברי ההסבר לחוק צוין בין היתר כי היעדר אסטרטגיית ביטחון לאומי פגעה בהיערכות ובמוכנות של מדינת ישראל, מציאות שאת תוצאותיה הטרגיות חוו אזרחי ישראל באירועי 7.10. תפיסת הביטחון הלאומי במדינות מערביות נבחרות מדינות מערביות שונות נוהגות לפרסם מסמך אסטרטגי רשמי בנוגע לביטחון הלאומי שלהן ולעדכנו מפעם לפעם. מסמך רשמי זה מתאר על פי רוב את הגישה של המדינה לגבי הבטחת ביטחונה הלאומי בהיבטים שונים, לרבות ביטחון, מודיעין, אבטחת סייבר ומדיניות חוץ, ולגבי התמודדות עם איומים ואתגרים שונים. הבולטת שבמדינות אלה היא ארצות הברית (להלן - ארה"ב,) שבה הנשיא מחויב על פי חוק29 (להלן - החוק האמריקני) למסור לקונגרס דוח מקיף על אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארה"ב (National Security Strategy - NSS.) החוק אף קובע את הנושאים שיש לכלול בדוח זה, כמתואר בתרשים שלהלן. 29,Goldwater-Nichols Department of Defense Reorganization Act of 1986 הכולל תיקונים לאמור ב - National Security Act of 1947. מבקר המדינה | דוח מיוחד 52 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 תרשים 6: הנושאים שיש לכלול בדוח אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארה"ב (NSS) האינטרסים, המטרות והיעדים העולמיים של ארה"ב החיוניים לביטחון 1 הלאומי שלה מדיניות החוץ, המחויבויות העולמיות ויכולות ההגנה הלאומיות של ארה"ב 2 הנחוצות כדי להרתיע תוקפנות וליישם את אסטרטגית הביטחון הלאומי של ארה"ב השימושים המוצעים ברכיבים הפוליטיים, הכלכליים, הצבאיים והאחרים של 3 הכוח הלאומי של ארה"ב לצורך הגנה וקידום האינטרסים שלה, מטרותיה ויעדיה ההלימה של היכולות של ארה"ב להוציא לפועל את אסטרטגיית הביטחון 4 הלאומי שלה, כולל הערכה של האיזון בין היכולות של כלל רכיבי הכוח הלאומי של ארה"ב לתמיכה ביישום אסטרטגית הביטחון הלאומי 5 כללא מידע אסטרטגייתחר שהביטעשויחוןלהיו הלאותמניחושץל אלשםרה"ייבד וע הקונגרס בנושאים הקשורים על פי החוק האמריקני, בעיבוד משרד מבקר המדינה. בהתבסס על דוח ה-NSS שמפרסם הנשיא מדי כמה שנים25, מזכיר ההגנה האמריקני מפרסם את דוח אסטרטגיית ההגנה הלאומית של ארה"ב (National Defense Strategy - NDS,) שבו מתורגמות ההנחיות האסטרטגיות להנחיות צבאיות רחבות לגבי תכנון בניין הכוח של הצבא (Military,) הפעלת הכוח ועוד. דוח נוסף המתבסס על דוח ה-NSS ומתייחס גם לדוח ה-NDS הוא דוח האסטרטגיה הצבאית הלאומית )National Military Strategy - NMS(שמגיש יו"ר המטות המשולבים של ארה"ב26 לקונגרס. הדוח מתאר כיצד הצבא יתמוך ביעדים של ארה"ב, כפי שנקבעו על ידי הנשיא ונוסחו בדוח ה-NSS העדכני ביותר, בדוח ה- NDS ובמסמכים רלוונטיים אחרים. הדוח משמש מסמך מערכתי לתכנון אסטרטגי משותף של המטות המשולבים, ומטרתו לספק לצבא ארה"ב הדרכה מפורטת יותר לתכנון מערכה, להפעלת הכוח ולבניין הכוח. 25 מאז חוקק החוק ועד לתחילת שנות האלפיים פורסם דוח אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארה"ב (ה)NSS- כמעט בכל שנה. משנת 2002 פורסם הדוח אחת לכמה שנים 2017 ,2015 ,2010 ,2006 ,2002(ו,)2022- בידי כל ממשל. 26 יו"ר המטות המשולבים של ארה"ב הוא הקצין הצבאי הבכיר ביותר בכוחות המזוינים של ארה"ב. מבקר המדינה | דוח מיוחד 53 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 חוץ מארה"ב, מדינות שונות מפרסמות מפעם לפעם מסמכים רשמיים בנוגע לאסטרטגיית הביטחון הלאומי שלהן. להלן סקירה תמציתית של מסמכי אסטרטגיית הביטחון הלאומי שפרסמו מדינות מערביות נבחרות, נכון למועד כתיבת דוח זה. תרשים 7: מסמכי אסטרטגיית הביטחון הלאומי של מדינות מערביות נבחרות מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי של ארה"ב פורסם באוקטובר 2022 בחתימת נשיא ארה"ב. מציג את האינטרסים הלאומיים של ארה"ב, ובהם הגנה על ביטחון העם, הרחבת הזדמנויות כלכליות והגנה על ערכים דמוקרטיים. מציג את גישת הממשל ולפיה העשור הנוכחי הוא עשור מכריע בתחרות על עיצוב הסדר הבין- לאומי, וכי האתגר העיקרי העומד בפני ארה"ב בקידום עולם חופשי, פתוח, משגשג ובטוח הוא התחרות האסטרטגית עם מדינות אוטוקרטיות, ובהן סין ורוסיה. מפרט את הדרכים לקידום האינטרסים החיוניים של ארה"ב, ובכללם השקעה ברכיבי הכוח הלאומי והגברת יכולת ההשפעה, בניית קואליציה של מדינות בעלות אינטרס משותף וכן חיזוק היכולות הצבאיות והתאמתן לסביבה של תחרות אסטרטגית. מציג את סדרי העדיפויות של ארה"ב גם בנושאים גלובליים, כמו משבר האקלים, מגפות וביטחון תזונתי, וכן בתחומי הטכנולוגיה, הסייבר, הסחר והכלכלה. אורכו 48 עמודים. מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי של בריטניה פורסם במרץ 2023 בחתימת ראש ממשלת בריטניה. מציג את חזונו של ראש הממשלה ועוסק בנושאי ביטחון, הגנה, מדיניות חוץ ודיפלומטיה, פיתוח וסחר, כלכלה, מדע וטכנולוגיה וסייבר. מפרט את יעדי-העל של בריטניה, את דרכי הפעולה להשגתם ואת המשאבים שיש להקצות לכך. מציג את סדרי העדיפויות ואת משימות הליבה העדכניים של בריטניה נוכח האצת קצב השינויים הגלובליים, ובכלל זה מלחמת רוסיה-אוקראינה ונכונותה של סין להגביר את הדומיננטיות שלה בעניינים גלובליים. אורכו 39 עמודים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 54 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי של גרמניה פורסם ביוני 2023 בחתימת קנצלר גרמניה. ייעודו לשמש מצפן בענייני ביטחון לאומי, זאת במטרה לשמור על ביטחון אזרחי גרמניה ולתרום לביטחון אירופה. מציג את יעדי-העל של גרמניה בנושאי הגנה, כלכלה וסחר חופשי, יחסי חוץ, זכויות אדם, שלום ויציבות עולמית ומשבר האקלים. מציג את עיקרי מדיניות ההגנה של גרמניה, לרבות סדרי העדיפויות מבחינה אסטרטגית, משימות הליבה והמשימות הנלוות, ואת חשיבות התאמתו של תקציב הביטחון למשימות אלה. מדגיש את חשיבות שיתוף הפעולה הבין-לאומי עם בעלות הברית, נוכח התוקפנות של רוסיה נגד אוקראינה ועלייתם של מוקדי כוח חדשים בזירה הגלובלית. אורכו 76 עמודים. מסמך סקירת האסטרטגיה הלאומית של צרפת פורסם בנובמבר 2022 בחתימת ראש ממשלת צרפת. מציג את חזונו של ראש ממשלת צרפתלמצ ב את צרפת כמעצמה מאוחדת, מאזנת ובעלת השפעה עולמית עד לשנת 2030, זאת תוך הצבת יעדים אסטרטגיים לאומיים ובין-לאומיים בנושאי נשק גרעיני, חוסן לאומי, כלכלה, סייבר, יחסי חוץ וחופש פעולה צבאי. סוקר את האתגרים של צרפת בזירה הבין-לאומית, ובכללם מלחמת רוסיה-אוקראינה והאיום הנשקף מהתנהלות רוסיה מול העולם המערבי, ושאיפותיה של סין לדחוק את מעמדה של ארה"ב כמעצמה ולחזק את כוחה בתחומי הכלכלה, הפוליטיקה וההתעצמות הצבאית. אורכו 60 עמודים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 55 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי של יפן פורסם בדצמבר 2022 בחתימת ראש ממשלת יפן. מציג את המדיניות של יפן בנושא הביטחון הלאומי ומתמקד בעניינים דיפלומטיים ובמדיניות ההגנה, בהתבסס על ראייה ארוכת טווח של האינטרסים הלאומיים של יפן. קובע קווים מנחים בנושאי דיפלומטיה, הגנה, ביטחון כלכלי, טכנולוגיה, סייבר, מודיעין ואנרגייה. מנתח את האתגרים האזוריים בסביבה הביטחונית של יפן, ובכללם התוקפנות של רוסיה, התעצמותה הצבאית, הגרעינית והכלכלית של סין, והאיום הנשקף מצפון קוריאה. מציג את מעמדה המרכזי של יפן בזירה הבין-לאומית ואת חשיבותו של שיתוף הפעולה עם בעלות בריתה, כדי להבטיח סדר בין-לאומי יציב ובטוח, כלכלה חופשית והתמודדות עם אתגרי אקלים ומחלות. אורכו 36 עמודים. מהתרשים עולה כי בשנים 2022 ו2023- פרסמו ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת ויפן מסמכים אסטרטגיים רשמיים בנוגע לתפיסת הביטחון הלאומי שלהן. מסמכים אלו, שהיו בחתימת נשיאים וראשי ממשלה, התפרסו על פני עשרות עמודים והציגו את האתגרים של המדינה, את האינטרסים הלאומיים שלה ואת העקרונות להשגתם, לרבות באמצעות התאמת המשאבים לכך. בביקורת נמצא כי בשונה מנשיאים ומראשי ממשלה במדינות מערביות שונות, ובהן בריטניה, גרמניה, צרפת ויפן, הנוהגים לפרסם מסמכים אסטרטגיים רשמיים בנוגע לתפיסת הביטחון הלאומי של מדינותיהם ולחתום עליהם באופן אישי, ובשונה מארה"ב שבה אף מחויב הנשיא על פי חוק למסור לקונגרס דוח מקיף על אסטרטגיית הביטחון הלאומי, במדינת ישראל - המתמודדת עם אתגרים מיוחדים ומורכבים במישור הצבאי והמדיני כאחד - הדרג המדיני מעולם לא אישר תפיסת ביטחון לאומי או אסטרטגיית ביטחון לאומי, ולא פרסם מסמך תפיסה או אסטרטגיה כאמור. מסמך כזה מציג את האתגרים של המדינה, את האינטרסים הלאומיים שלה ואת העקרונות להשגתם, לרבות באמצעות התאמת המשאבים לכך. מומלץ כי לאחר שראש הממשלה יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה יגבשו תפיסת ביטחון לאומי רשמית, ראש הממשלה יפרסם אותה לציבור בחתימתו בכפוף לכללי החיסיון מתוך מחויבות לאזרחי ישראל. זאת כשם שמדינות מערביות שונות מפרסמות לציבור מסמכים אסטרטגיים רשמיים בנוגע לתפיסת הביטחון הלאומי שלהן. פרסום תפיסת ביטחון לאומי רשמית לציבור תשמש בסיס לדיון ציבורי בנושא הביטחון הלאומי ולפיקוח על יישום התפיסה. יצוין כי על פי חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה,2025- שנחקק כאמור במהלך הביקורת ביוני 2025, המל"ל יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של הממשלה תמצית של האסטרטגיה המדינית- מבקר המדינה | דוח מיוחד 56 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 ביטחונית של מדינת ישראל, שהממשלה או הקבינט המדיני-ביטחוני תאשר בתוך חמישה חודשים מיום כינון ממשלה חדשה. תפקידו של המל"ל בנוגע לתפיסת הביטחון בחוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח2008-)להלן - חוק המל"ל,(נקבע כי מתפקידי המל"ל לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים, וכן להציע לראש הממשלה סדר יום ונושאים לדיון בוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי. הגם שאין במדינת ישראל תפיסת ביטחון לאומי רשמית, היו שנים שבהן המל"ל עסק בתפיסת ביטחון. להלן פירוט בעניין זה: 1. בדוח מבקר המדינה בנושא יישום חוק המל"ל בשנים 2008 עד 201132 נמצא כי המל"ל לא בחן את תפיסת הביטחון כמוגדר בחוק, אלא בחן כמה סוגיות מהותיות הקשורות לתפיסת הביטחון הלאומי33. בתגובתו מנובמבר 2024 על ממצאי הביקורת ציין ראש המל"ל לשעבר פרופ'עוזי ארד כי אחד התחומים שנחנו עוסק בתחום ביטחוני מסווג והוא ממד חשוב ועיקרי בתפיסת הביטחון המסורתית ונבחן בראייה רב-שנתית. 2. בשנים 2011 עד 2015 עסק המל"ל בכתיבת טיוטה של מסמך תפיסת ביטחון. ראש האגף למדיניות ביטחון ותכנון אסטרטגי במל"ל, שאחראי גם לנושא תפיסת הביטחון, מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2024 כי ראש המל"ל אישר את הטיוטה, היא הופצה לגופי הביטחון לקבלת תגובתם, והתקבלה תגובתו של צה"ל לגביה. ואולם לא נמצאו מסמכים שמעידים כי לתהליך האמור היה המשך, קרי שהמל"ל עדכן את טיוטת התפיסה לאחר קבלת תגובת צה"ל והטיוטה הועלתה לאישור ראש המל"ל לאחר עדכונה, או שהמל"ל הציג אותה לקבינט המדיני-ביטחוני או לראש הממשלה34. 3. בשנת 2018 הציג ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו לקבינט המדיני-ביטחוני את מסמך תפיסת הביטחון הלאומי 2030. מאיר בן שבת, שכיהן בעת ההיא כראש המל"ל, מסר למשרד מבקר המדינה ביוני 2024 כי הוא היה אחד הגורמים שסייעו לראש הממשלה לעדכן את תפיסת הביטחון הלאומי 2030. כאמור, תפיסה זו לא אושרה על ידי הקבינט ולא קיבלה תוקף רשמי. 4. ד"ר איל חולתא, שכיהן כראש המל"ל ממחצית שנת 2021 עד ינואר 2023, מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי בתפקידו כראש המל"ל הוא ניסה לקדם תהליך של כתיבת תפיסת ביטחון, על ידי שילוב 32 מבקר המדינה, דוח ביקורת מיוחד - יישום חוק המל"ל וההתמודדות עם המשט הטורקי.(2012) 33 לרבות מכלולים מדיניים-אסטרטגיים והגנת העורף. 34 תימוכין לכך שעבודת המל"ל לא הבשילה לכדי העלאת תפיסת ביטחון לדיון של הקבינט המדיני-ביטחוני בא לידי ביטוי בדוח מיוחד של ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בדוח מספטמבר 2017 בעניין תר"ש צה"ל גדעון צוין כי"הוועדה קוראת להתחיל מייד בתהליך... של עיצוב, תיקוף ואישור תפיסת ביטחון לאומי, שממנה ייגזרו חלקו של צה"ל במימושה ותפיסת ההפעלה הצה"לית... והוא תנאי מוקדם לעיצובן של תכניות אופרטיביות." מבקר המדינה | דוח מיוחד 57 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 של עקרונות תפיסת ביטחון במסמך הערכת מצב 2022. לעניין זה יצוין כי ביוני 2022, לקראת תחילת דיוני הערכת המצב השנתית, הפיץ ראש המל"ל חולתא מסמך שגובש במל"ל בנושא"החזון, היעדים והדירקטיבה המדינית בנושאי הביטחון הלאומי של ישראל,"לשימוש מערכת הביטחון לקראת דיוני הערכת המצב השנתית. המסמך הופץ בין היתר לראש הממשלה, לשר הביטחון, לרמטכ"ל, לראש המוסד ולראש השב"כ. ואולם לא נמצאו מסמכים שמעידים כי המל"ל המשיך בפעילות שנוגעת לתפיסת הביטחון. 5.ראש האגף למדיניות ביטחון ותכנון אסטרטגי במל"ל מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2024 כי בשנת 2023 ראש המל"ל צחי הנגבי הנחה על כתיבת פרקים נבחרים ממוקדים מתפיסת הביטחון. ואולם לא נמצאו מסמכים המעידים שהמל"ל עסק בכך. בביקורת עלה כי למרות שלפי חוק המל"ל אחד מתפקידיו של המל"ל הוא לבחון את תפיסת הביטחון ולהציע לה עדכונים, וכן להציע לראש הממשלה סדר יום ונושאים לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני, המל"ל לא מימש את תפקידו: בשנים 2011 עד 2023 המל"ל עסק בתפיסת הביטחון הלאומי כמה פעמים (לרבות ניסיון לכתוב תפיסת ביטחון וסיוע לראש הממשלה בעדכון מסמך תפיסת ביטחון) וכן התייחס לתפיסת הביטחון של ראש הממשלה בנימין נתניהו במסגרת דיוני הקבינט בתקופה שמאוגוסט 2018 ועד יוני ( 2021עת שהוקמה ממשלה בראשותו של נפתלי בנט,) אולם המל"ל בהובלת ראשי המל"ל פרופ'עוזי ארד (בשנים 2009 עד ,)2011 אלוף (במיל)'יעקב עמידרור (בשנים 2011 עד,)2013 יוסי כהן (בשנים 2013 עד,) 2015 יעקב נגל (שימש כממלא מקום בשנים2016 עד,)2017 מאיר בן שבת (בשנים 2017 עד,)2021 ד"ר איל חולתא (בשנים 2021 עד,)2023 וצחי הנגבי (משנת 2023 ועד למועד סיום הביקורת,) לא הביא לקבינט המדיני-ביטחוני תפיסת ביטחון מעודכנת לצורך דיון והחלטה לגביה. בתגובתו על ממצאי הביקורת מסר משרד ראש הממשלה כי המל"ל פעל למלא את תפקידו: לבחון את תפיסת הביטחון ולהציע לה עדכונים, כפי שתואר בדוח ביקורת זה; וכי החוק לא קובע מפורשות כי על המל"ל להביא תפיסת ביטחון לאישור הממשלה או הקבינט. עוד נמסר כי במהלך שנת 2024 החל המל"ל לבחון את תפיסת הביטחון, ובכלל זה גיבש מסמכים בנושאים שונים, ובהם"תפיסת הביטחון בראי ה7- באוקטובר - בחינה ראשונית" ,"הרתעה בסיסית כמרכיב ליבה בתפיסת הביטחון של ישראל,"ו"עילות ומטרות מלחמה - מורה נבוכים."מסמכים אלו הופצו לראש הממשלה ולגופי ביטחון שונים. משרד מבקר המדינה מדגיש כי המל"ל הוא גוף המטה לראש הממשלה ולממשלה בענייני החוץ והביטחון של ישראל והוא נדרש על פי חוק המל"ל לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים. יתרה מכך, העובדה שמפרוץ מלחמת"חרבות ברזל) "להלן - מלחמת חרבות ברזל(עסק המל"ל בסוגיות הנוגעות לתפיסת הביטחון ופיתח מסמכי יסוד אסטרטגיים בנושאים מדיניים- ביטחוניים מרכזיים, כגון הרתעה ועילות למלחמה, והפיץ מסמכים אלו לראש הממשלה, מבטאת את הצורך בכך שהמל"ל יציג זאת לדרג המדיני. על ראש המל"ל לקיים את כל התהליכים הנדרשים כדי שהקבינט המדיני-ביטחוני ידון בהצעתו לעדכון תפיסת ביטחון לאומי, כדי שיקבל החלטה לגביה. תפיסת ביטחון לאומי שיבחן המל"ל ויניח בפני מבקר המדינה | דוח מיוחד 58 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הקבינט תאפשר לדרג המדיני לקיים חשיבה ודיון בנוגע למוסכמות הביטחון הלאומי בראייה ארוכת טווח על בסיס האינטרסים הלאומיים החיוניים של המדינה, ערכיה, יעדיה וסדרי העדיפויות שלה. ראש האגף למדיניות ביטחון ותכנון אסטרטגי במל"ל, שכאמור אחראי לנושא תפיסת הביטחון במל"ל, מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2024 כי היבטים ארגוניים רבים משפיעים על יכולת האגף לעמוד בתפקידיו, וכי במשך השנים התמודד האגף עם חוסר יציבות בנוגע לאיוש משרות בו. למשל, תפקיד ראש האגף אויש "בידי ממלאי מקום לפרקי זמן שונים ותפקיד ראש חטיבת תפיסת ביטחון לא היה מאויש משנת 2020 עד מרץ ."2023 גם בדוח ועדת נגל מדצמבר 2024 צוין כי"למל"ל במבנהו הנוכחי מספר חולשות מבניות וארגוניות אינהרנטיות המקשות על תפקוד אפקטיבי בתחום עיצוב מדיניות הביטחון הלאומי." ארבעה ראשי מל"ל לשעבר הצביעו על צעדים שיש לנקוט כדי שהמל"ל יממש את תפקידו בהקשר לתפיסת הביטחון. 1. ראש המל"ל לשעבר פרופ'עוזי ארד, מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי לצורך כתיבת תפיסת הביטחון נדרשים ארבעה עד שישה אנשים מצוינים ובכירים בדרגתם ובמעמדם, שירכזו עבודת מטה בין- זרועית שתעסוק בכך. 2. ראש המל"ל לשעבר אלוף (במיל)'יעקב עמידרור מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי אם יש רצון להביא לכך שיהיה גוף המסוגל לכתוב תפיסת ביטחון ולקיים פיקוח טוב יותר על מערכת הביטחון, כנראה אין מנוס מהמסקנה שיש לחזק את המל"ל באופן ניכר, בין היתר באמצעות משאבי כוח אדם ותקציב. בתגובתו מדצמבר 2024 על ממצאי הביקורת ציין כי ראש המל"ל צריך לעסוק בכתיבת תפיסת ביטחון לאומי, וכי המל"ל יכול להיעזר בכותבים חיצוניים לשם כתיבתה. 3. ראש המל"ל לשעבר, יוסי כהן, מסר למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2024 כי נדרש להעסיק מומחים רלוונטיים" ,ומשיׂשכיל המל"ל לגייס מומחים אלה, יש ביכולתו לבצע עבודה אסטרטגית זו." 4. ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת מסר בתגובתו מדצמבר 2024 על ממצאי הביקורת כי המל"ל יכול "לגשר על פער המשאבים בדרכים שונות (לדוגמה: הסתייעות בצוות של בכירים לשעבר במערכות המדינה ובאקדמיה.") בביקורת עלה כי המל"ל, במבנהו הנוכחי ובהרכב כוח האדם הקיים בו, מתקשה למלא את תפקידו לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים, כנדרש על פי חוק המל"ל. מומלץ כי ראש המל"ל יבחן אם נדרשים לו משאבים נוספים לצורך מימוש תפקידו המוגדר בחוק"לבחון את תפיסת הביטחון הלאומי ולהציע לה עדכונים"כדי לסייע בגיבוש תפיסת הביטחון ויפעל לקבלתם. לסוגיית משאבי המל"ל משנה חשיבות נוכח התפקיד שהתווסף למל"ל לגבש עם כינונה של ממשלה חדשה את הצעת האסטרטגיה המדינית-ביטחונית של מדינת ישראל כמשמעותה בחוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה.2025- מבקר המדינה | דוח מיוחד 59 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 פגיעה ביכולת ההכוונה של הדרג המדיני את צה"ל בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי רשמית ובעלת תוקף מחייב וההשפעה על תהליכים מרכזיים בצה"ל הדעה הרווחת של בעלי תפקידים בכירים בעבר ובהווה הן בדרג המדיני והן בדרג הביטחוני היא כי קיימות השפעות שליליות להיעדרה של תפיסת ביטחון לאומי רשמית, עדכנית ובעלת תוקף מחייב, לרבות בנוגע ליכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולבצע עליו בקרה ופיקוח. עם זאת, על פי תגובת צה"ל על ממצאי הביקורת כפי שנמסרה למשרד מבקר המדינה בפברואר 2025, הוא אומנם מכיר בחשיבותה של תפיסת ביטחון לאומי שמאושרת באופן סדור ומתעדכנת מפעם לפעם כמצפן לעשייה ביטחונית של כלל גופי הביטחון וכבסיס לקשר עם הדרג המדיני שממנו נגזרות האסטרטגיות של גופי הביטחון ובהן גם תוכניות בניין הכוח. אולם, לדבריו גם בהיעדר תפיסת ביטחון מאושרת צה"ל פועל תמיד בהתאם להנחיות הדרג המדיני ובהלימה לדירקטיבה הנקבעת על ידו, זאת במסגרת השיח האינטנסיבי שהדרג המדיני מקיים עם גופי הביטחון שבו צה"ל מציג סוגיות ביטחוניות רבות ושונות והדרג המדיני נותן לצה"ל דירקטיבה רחבה ומקיפה שמספקת את המצפן ומאפשרת הכוונה סדורה ובהירה שלאורה צה"ל פועל. למשל, בעת גיבוש תוכנית עבודה רב-שנתית)תר"ש,(הוא מגבש את התר"ש ואת בניין כוחו בהתאם להערכות מצב מעמיקות בשיתוף עם הדרג המדיני, וכן בהתאם לדיונים משותפים עימו ולהנחיות שמתקבלות ממנו. באופן דומה, ראש המל"ל לשעבר מאיר בן שבת מסר למשרד מבקר המדינה כי למרות הערך של תפיסת ביטחון לאומי לתיעדוף האתגרים שעימם מתמודדת ישראל ולהכוונת"המאמצים המשלימים,"גם אם אין תפיסה רשמית כזו" ,אין ואקום."זאת משום שבשיח האינטנסיבי בין הדרג המדיני לגופי הביצוע, לרבות הדרג הצבאי והביטחוני, קיימים מופעים רבים שבהם ניתנת דירקטיבה רחבה ומקיפה שמספקת את המצפן הזה. לדבריו, בתקופת כהונתו כראש המל"ל הדרג המדיני הנחה את צה"ל בהיבטי בניין הכוח באמצעות הערכת המצב האסטרטגית השנתית והערכת המודיעין השנתית27; בראייה של עשור קדימה - באמצעות מסמך "תפיסת הביטחון הלאומי;"2030 בראייה של שלוש עד ארבע שנים קדימה - באמצעות הדיונים שקיים ראש הממשלה על התוכנית הרב-שנתית של צה"ל; בראייה של שנה קדימה - באמצעות הדיונים על תקציב המדינה, ובכלל זה תקציב הביטחון; בדיונים מקצועיים לפי זירות או נושאים; ובהערכות מצב עיתיות או נושאיות, שבמציאות החיים בישראל, תמיד התרחבו מעבר לזירה שנידונה. לעומת זאת, בעלי תפקידים בכירים בעבר ובהווה הן בדרג המדיני והן בדרג הביטחוני ציינו בשיחות שהתקיימו עם משרד מבקר המדינה במחצית הראשונה של שנת 2024 את ההשפעות השליליות של היעדר תפיסת ביטחון לאומי סדורה, רשמית ועדכנית כמצפן לבניין כוחם של גופי הביטחון, בדגש על צה"ל; ככלי התומך בקבלת החלטות, מתוך הבנת יכולות הצבא והתאמת המטרות לאמצעים; וככלי המייצר שפה משותפת ותיאום בין הדרג המדיני וגופי הביטחון. להלן כמה דוגמאות מרכזיות: 27 חוק המל"ל קובע כי על המל"ל להכין ולהגיש לקבינט המדיני-ביטחוני אחת לשנה לפחות הערכה שנתית ורב-שנתית של המצב המדיני-ביטחוני וכן להכין ולהגיש לקבינט הערכות מצב לגבי עניינים המשיקים להערכות אלה, לרבות חוות דעת וניתוח בתחומי המודיעין השונים. זאת, נוסף על תפקידו של המל"ל לבחון את תפיסת הביטחון של מדינת ישראל ולהציע לה עדכונים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 60 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 1. ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט מסר למשרד מבקר המדינה במרץ 2024 כי בהינתן מצב שבו אין מצפן מדיני-ביטחוני לכל זירה שקובע סדרי עדיפויות, תורם לקבלת החלטות ומכווין את צה"ל ואת גופי הביטחון, קשה לדרג המדיני לאתגר את המערכות הביטחוניות ובסוף צה"ל, שהוא גוף דומיננטי מאוד, מוביל את הביטחון הלאומי. 2. שר הביטחון לשעבר ח"כ אביגדור ליברמן מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי מטרתה של תפיסת ביטחון היא להכווין את צה"ל ואת גופי הביטחון ולהכתיב להם דפוסי עבודה. מר ליברמן הוסיף כי הדרג המדיני לא גיבש תפיסת ביטחון, והוא מתקשה לנהל ולאתגר את הדרג הצבאי. 3. ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל)במיל('גדי איזנקוט מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי בשנת 2015, בהיותו רמטכ"ל, הוקמה ועדת לוקר שהמליצה על קבלת החלטות שונות, כגון קיצור שירות, קיצוץ תקני קבע והפחתת הפנסיות לבעלי תפקידים מסוימים, מתוך צרכים פוליטיים ותקציביים ולא על פי אינטרסים ביטחוניים ותפיסה סדורה. 4. שר האוצר וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני בצלאל סמוטריץ מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי ללא תפיסת ביטחון הדרג המדיני מתקשה לאתגר את צה"ל ולבחון את תקציב הביטחון בראי ההכוונה של הדרג המדיני, וכי תפיסת ביטחון היא כלי חשוב שיכול לסייע לדרג המדיני. מר סמוטריץ'ציין כי בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני הצבא מעלה לדיון את החלופות שהוא מעוניין בהן, ולכן נוצר מצב בעייתי שבו הקבינט הוא לרוב תוצאתי. 5. ח"כ לשעבר עפר שלח, שכיהן בעבר כיו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח, מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי צה"ל מעצב תוכניות עבודה בעצמו, ללא הכוונה של הדרג המדיני הנבחר, ובכלל זה מגדיר סדרי עדיפויות וקובע את תמהיל התקציבים והמשאבים. מר שלח הוסיף כי גם משרד הביטחון, המופקד על צה"ל" ,חלש"מולו - ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון הוא היועץ הכספי לרמטכ"ל, תחום התכנון נמצא בצה"ל, ובאגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון אין די כוח אדם. יצוין כי בשנת 2017 פרסמה ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שבראשה עמד מר שלח, דוח בנושא תר"ש גדעון. בדוח צוין כי תר"ש גדעון עוצבה על ידי צה"ל ללא תפיסת ביטחון לאומי כתובה, מאושרת ומפורסמת לציבור, וברובו של התהליך גם ללא הכוונה מוקדמת"של ממש"מצד הדרג המדיני. עוד צוין בדוח כי עיצוב תר"ש בצה"ל ללא הנחיות מקדימות של הדרג המדיני וללא מסמכי תפיסה גורם לנזק ופגיעה ממשית. זאת משום שבמצב זה התוכנית מעוצבת על ידי צה"ל כמעט כולה"מלמטה למעלה,"וצה"ל נוטה להתמקד בפרויקטים וטכנולוגיה ואינו מעצב אותה לאור תפיסה ברורה שהדרג המדיני חתום עליה. בדוח נאמר כי הדבר עלול להביא לחזרתם של הכשלים מהמערכות הקודמות, הן בהיבט של מחסור ב"מסה קריטית של יכולות אמיתיות,"והן משום הסכנה שצבא שנבנה והוכן למשימה בהיגיון מסוים עלול להידרש לפעול בהיגיון אחר. עוד מסר מר שלח כי המצב חמור אף יותר כשמדובר בגופים החשאיים, משום שהקשב של ראש הממשלה כלפיהם, כאחראי להם, נמוך מהקשב של שר הביטחון לצה"ל. מבקר המדינה | דוח מיוחד 61 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 בהקשר זה מסר המוסד למשרד מבקר המדינה בפברואר 2024 כי בהיעדרה של תפיסת ביטחון סדורה ורשמית, גופי הביטחון בישראל בנו מנגנוני עבודה מפצים מול הדרג המדיני, שבמסגרתם הם גוזרים את הדירקטיבה של הדרג המדיני, על סמך פגישות עבודה עם הדרג המדיני, ניתוח מסמכים שונים כגון סיכומי דיונים, הערכות מצב אסטרטגיות ועוד, ולאורה הם בונים את תהליכי העבודה המרכזיים, כל אחד בדרכו. המוסד הוסיף כי אף שתפיסת ביטחון לא תיתן מענה לכל הבעיות והאתגרים בכל התחומים, התהליך לגיבוש תפיסת ביטחון מגדיל את הסיכוי לקיום תהליכי קבלת החלטות טובים יותר, ובהתאם לכך - להגעה לביצועים טובים יותר. הוא יכול לייצר אינטגרציה ואגבור)סינרגייה(של מקורות העוצמה הלאומיים, הוא משפר את הבקרה של הדרג המדיני על הדרגים המקצועיים, ומאפשר דיון ציבורי ושקיפות. השב"כ מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר ומאי 2024 כי הוא מקיים תהליכי תכנון מרכזיים שנגזרים מהדירקטיבות של הדרג המדיני ושל ראש הגוף. השב"כ הוסיף כי תהליך עיתי של אישור ועדכון של תפיסת הביטחון ישפר בוודאות את השיח בין הדרג המדיני לדרג הביטחוני. בתגובתו מדצמבר 2024 על ממצאי הביקורת ציין המוסד כי תפיסת ביטחון לאומי תסייע לו לקבוע את יעדיו ואת תוכניות העבודה שלו, זאת כחלק מהמארג השלם של מערכת הביטחון בישראל. בתגובתו מינואר 2025 על ממצאי הביקורת ציין השב"כ כי לא מתקיים תהליך סדור ומובנה שבו הגוף מקבל הנחיה רשמית וברורה מהדרג המדיני בראייה ארוכת טווח)חמש עד עשר שנים(אלא הוא"מלקט"את התייחסויות הדרג המדיני באמצעות מנגנונים שונים. עוד ציין כי הוא שותף להמלצת מבקר המדינה בדבר נחיצותה של תפיסת ביטחון לאומי, וכי הנושא יכול להוביל לתיקון אמיתי בממשק בין גופי הביטחון ובממשק בינם לדרג המדיני. עוד מסר השב"כ כי היעדר אסטרטגיית ביטחון לאומי מייצר סיכונים ואתגרים שונים, ובהם היעדר הגדרה ברורה של האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל; היעדר סנכרון והסדרה בין גופי הביטחון ביחס לתחומי האחריות והסמכות; היעדר קביעה מחייבת של הדרג המדיני ביחס לסדרי העדיפויות לטיפול באיומים ובאתגרים השונים; היווצרות מרחב פרשנות עצמאי של כל גוף לגבי הנדרש והמצופה ממנו, דבר שעלול להוביל לסיטואציות של חוסר התאמה ואף סתירה בנוגע למטרות שאינן מוצהרות באופן רשמי ופומבי של הדרג המדיני ול"פספוס"של תהליכי עומק ואירועים משמעותיים המתרחשים בסביבה האסטרטגית, כגון היווצרות אזורי עיוורון בנוגע לאיומים המצריכים מתן מענה, הערכת חסר או יתר של האיומים והאתגרים שעימם מתמודדת המדינה. 6. ראש המל"ל לשעבר אלוף)במיל('יעקב עמידרור מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי בפועל, גופי הביטחון בישראל מתכננים לעצמם את תוכניות העבודה, את בניין הכוח, את סדרי העדיפויות ואת ההקצאה של המשאבים, ללא הכוונה מהדרג המדיני, ובלי שנקבעו להם יעדים אסטרטגיים. מר עמידרור ציין כי כאשר מתקיימים דיוני הקבינט המדיני-ביטחוני, מערכת הביטחון מציגה את מה שתכננה, והדרג המדיני בדרך כלל מאשר. יש מצבים שבהם מערכת הביטחון פועלת גם בלי שהתקבל אישור מהדרג המדיני, ואף בלי שהתקיימו דיונים בקבינט המדיני-ביטחוני. מבקר המדינה | דוח מיוחד 62 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 7. ראש המל"ל לשעבר ד"ר איל חולתא מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי מצב של היעדר תפיסת ביטחון גורם בין היתר לספקות ושאלות של הדרג הצבאי לגבי כוונות הדרג המדיני וסדרי העדיפויות שלו, וכי במצב זה צה"ל קובע בעצמו ועל פי ראייתו את דרכי הפעולה בנוגע לבניין הכוח והפעלתו. 8. ראש האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון לשעבר זהר פלטי מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2024 כי תפיסת ביטחון חשובה לתכנון מדיניות אסטרטגית ארוכת טווח של גופי הביטחון. זאת בדגש על בניין כוח מסודר, מתוך הכוונה של הדרג הצבאי על ידי הדרג המדיני, ולא רק קבלה או אי-קבלה של הצעות הצבא, ובכלל זה בנוגע לפיתוח ורכש של אמצעי לחימה)אמל"ח,(לרבות מטוסים לסוגיהם ופלטפורמות לחימה עתירות טכנולוגיה מתקדמות אחרות לדוגמה צוללות וטנקים. ואולם בפועל אין מנגנון אפקטיבי לבדיקה של בניין הכוח וסדרי הכוחות ולפיקוח על כך, אין גורם שיאתגר את משרד הביטחון והצבא, ּוועדת השרים להצטיידות דנה בכל בקשה של מערכת הביטחון בנפרד או בתוכנית עבודה שנתית אד הוק ולא בראייה כוללת לאורך שנים בהתאם לתפיסת ביטחון. נוסף על כך, חברי ועדה זו ּוועדת החוץ והביטחון של הכנסת מתחלפים בתדירות גבוהה עם החלפת הממשלות, ועקב כך אין מוקד ידע במשך שנים שיכול לאתגר את המערכת הביטחונית ולבקר אותה. בהתייחס לתהליך הכנתן ואישורן של תוכניות העבודה של מערכת הביטחון נכתב בדוח ועדת נגל מדצמבר 2024 כי לאורך העשורים האחרונים עלתה מסקנה שתוכנית העבודה של צה"ל נבנית על ידו במיומנות ובמקצועיות רבה, אולם הכיוונים המרכזיים והדגשים בבנייתה מוכוונים בעיקר על ידי ראשי מערכת הביטחון, "ואילו ההשפעה של הדרג המדיני אינה מספקת, וכשהיא מתממשת היא ממוקדת בתחומים מצומצמים מאוד, באזורים מוסכמים מראש ובשלבים מאוחרים כשההשפעה כבר שולית"(ההדגשה במקור.) בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב, שמגובה בהקצאת משאבים לאומיים בהתאם לסדרי עדיפויות, ככלי של הדרג המדיני לתיאום בין גופי הביטחון ולהכוונת צה"ל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, וכפי שעלה מדוחות מבקר המדינה - מחד, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולבצע בקרה ופיקוח עליו לוקה בחסר. ומאידך, צה"ל מתכנן את תוכניות העבודה שלו ובונה את כוחו בהתאם להבנתו את המצב, המוסד בונה את תהליכי העבודה שלו בדרכו כמנגנון מפצה על היעדר תפיסת ביטחון רשמית והשב"כ"מלקט"את התייחסות הדרג המדיני באמצעות מנגנונים שונים אך לא בתהליך סדור ומובנה. הדבר עלול להביא לחוסר התאמה ואף לסתירה בין העמדות של הדרג המדיני לבין פעילותם של גופי הביטחון וכן לפערים בממשקים ובתיאום שבין גופי הביטחון עצמם. להלן כמה דוגמאות לעניין זה כפי שעלה מדוחות מבקר המדינה מהשנים האחרונות: 1. בדוח בנושא העמידה ביעדי התוכנית הרב-שנתית גדעון - תקציב, ניהול ובקרה משנת 282022, תוכנית שכאמור נבנתה ללא תפיסת ביטחון לאומי כתובה ומאושרת, נמצא בין היתר כי אף שהקבינט המדיני- 28 מבקר המדינה, דוח מבקר המדינה - מרץ 2022" ,העמידה ביעדי התוכנית הרב-שנתית גדעון - תקציב, ניהול ובקרה" עמ.64 - 60 ' מבקר המדינה | דוח מיוחד 63 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 ביטחוני אישר את תר"ש גדעון לשנים 2016 עד ( 2020כולל,) בינואר 2019 נכנס לתפקידו רמטכ"ל חדש, רא"ל (במיל)'אביב כוכבי, והוא הנחה כי שנת 2019 תהא השנה האחרונה של תר"ש גדעון, וכי שנת 2020 תהא השנה הראשונה לתר"ש חדשה - תנופה. עוד נמצא כי תר"ש תנופה לשנים 2020 עד 2024, שעיצבה את צה"ל לטווח של לפחות חמש שנים, נבנתה שלא על בסיס תפיסת ביטחון לאומי רשמית שאמורה לשמש מצפן בראייה אסטרטגית ארוכת טווח ומגובה במשאבים לאומיים בהתאם לכך, והתר"ש לא אושרה על ידי הדרג המדיני. עוד עלה בדוח כי הקבינט המדיני-ביטחוני והמל"ל התקשו לפקח על מימושה של תר"ש גדעון. בניגוד להחלטת הקבינט, בשנים 2016 עד 2020 שרי הביטחון דאז אביגדור ליברמן (כיהן בתפקיד ממאי 2016 עד נובמבר,)2018 בנימין נתניהו (כיהן בתפקיד מנובמבר 2018 עד נובמבר,)2019 נפתלי בנט (כיהן בתפקיד מנובמבר 2019 עד מאי)2020 לא דיווחו לקבינט על יישום תר"ש גדעון בכל אחת משנותיה, למעט בשנת 2018 אז דיווח שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן על סטטוס תר"ש גדעון בשנה השלישית ליישומה; בדיון הקבינט שהתקיים בנובמבר ( 2020השנה האחרונה שהקבינט קבע לתר"ש גדעון) התייחס צה"ל באופן כללי בלבד לנושא העמידה ביעדי התר"ש; ונציגי מערכת הביטחון נתנו מענה חלקי בלבד למל"ל בנושא מימוש התר"ש, בתגובה על בקשותיו למידע בנושא זה. בתגובתו מפברואר 2025 על ממצאי הביקורת ציין צה"ל כי בהיעדר אישור חוק תקציב לשנת 2020 לא היה ניתן לאשר את תר"ש תנופה בדרג המדיני, ולאחר שהמערכת הפוליטית התייצבה, בשלהי שנת 2021, אישר ראש הממשלה תוכנית עבודה לצה"ל יחד עם העברת חוק התקציב. בתגובתו מדצמבר 2024 על ממצאי הביקורת ציין רא"ל (במיל)'אביב כוכבי כי"חרף העובדה שאין למדינת ישראל תפיסת ביטחון כתובה, יש לה דה פאקטו תפיסה, תפיסה שבעל-פה, שחלקים גדולים שלה מוסכמים על רבים, לרבות בדרג המדיני ובצה"ל,"וכי"תר"ש ]תנופה[ נבנתה על פי תפיסת הביטחון הלאומי'המוסכמת( 'בעל פה") כמצופה מצה"ל נוכח היעדר אלטרנטיבה אחרת. עוד ציין כי יש חשיבות לקיומה של תפיסת ביטחון כתובה ומוסכמת וראוי לקדם את גיבושה, אך הקשר בין קיומה של תפיסת ביטחון לאומי כתובה ובין בניין הכוח של צה"ל אינו חזק כמו הקשר בין תרחיש הייחוס29 ובין בניין הכוח שהוא"חשוב מאוד,"וכמו כן תרחיש הייחוס אושר על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, ועל פיו מומשה תר"ש תנופה. משרד מבקר המדינה מציין כי בניית תוכניות העבודה הרב-שנתיות של צה"ל בהתבסס על תפיסת ביטחון לאומי שבעל פה, שהיא ברירת מחדל בהיעדר תהליך סדור לגיבוש ולאישור של תפיסת ביטחון מצד הדרג המדיני, טומנת בחובה סיכונים שונים, ובפרט הסיכון כי לגורמים המעורבים בכך תהיה פרשנות שונה לחלקי התפיסה, גם אלו ש"מוסכמים על רבים."עוד מציין משרד מבקר המדינה כי תרחיש הייחוס שאליו צה"ל נערך, אף שהוא מאושר על ידי הדרג המדיני, אינו שלם בהיעדר תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי שמחייב את הדרג המדיני לדון בסוגיות ביטחון לאומי מרכזיות, לקבל החלטות בנוגע לסדרי עדיפויות ולהקצות משאבים לאומיים בהתאם לכך, תוך הבנת האתגרים והסיכונים אשר לא יקבלו מענה, וכן תוך איזון בין מתן מענה על לחצים קצרי טווח ובין הסתכלות ארוכת טווח. 29 תרחיש הייחוס הוא התרחיש האפשרי למלחמה שאליו צה"ל מתכונן וממנו נגזרים יעדי בניין הכוח. מבקר המדינה | דוח מיוחד 64 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 בתגובתו ממרץ 2025 על ממצאי הביקורת מסר משרד ראש הממשלה כי תהליך האישור של תר"ש תנופה הוא למעשה דוגמה בולטת להכוונת הדרג המדיני את צה"ל לנוכח תפיסת הביטחון שהציג ראש הממשלה, וכי בדיונים שונים הנחה המל"ל את צה"ל לבנות את התר"ש על בסיס דירקטיבת הדרג המדיני, המבוססת על תפיסת הביטחון שהוצגה בשנת 2018. למשל, באפריל 2019 שלח ראש המל"ל לראשי הגופים הביטחוניים ריכוז של דירקטיבות על בסיס דיונים שהתקיימו בראשות ראש הממשלה והפנה למסמך תפיסת הביטחון שהוצג בקבינט; בפברואר 2020 ציין ראש המל"ל לפני סגן הרמטכ"ל שתכנון תר"ש תנופה אמור להיגזר מדירקטיבת הדרג המדיני, וכי דגשי ראש הממשלה צריכים"להיכנס לתוכנית כמרכיב ראשון בה;"במאי 2020 עדכן ראש המל"ל את הגופים הביטחוניים בנוגע לדירקטיבות ראש הממשלה בסוגיות ובזירות מרכזיות. כמו כן, מסר משרד ראש הממשלה כי תר"ש של צה"ל היא צומת מרכזי בבחינת יחסי דרג מדיני-צבאי"מאחר והציפייה היא שכשצה"ל בונה תר"ש, הוא יתבסס על הדירקטיבה של הדרג המדיני." נוסף על כך מסר משרד ראש הממשלה שגם בדוח ועדת נגל מדצמבר 2024 צוין לגבי תפיסת הביטחון כי גם אם מעצם אופייה היא אינה מועלית לאישור רשמי, היא אמורה לשמש"כרמזור וכמגדלור"לאלו שאמורים ליישמה בשטח, ובראשם צה"ל וגופי הביטחון. משרד מבקר המדינה מציין כי בהיעדר תוקף מחייב לתפיסת הביטחון 2030 שכתב ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכפי שעולה מהתייחסות גופי הביטחון לדוח זה, הם לא ראו במסמך תפיסה זה"רמזור ומגדלור."זאת ועוד, בהיעדר החלטה מחייבת בנוגע לשינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים והקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון, שהיו אבן יסוד ביכולת לממש את התפיסה כהלכה, יכולתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל המל"ל להכווין את תר"ש תנופה בהתאם לתפיסת הביטחון 2030 לקתה בחסר, כפי שיתואר להלן: • בנובמבר 2020 הציג צה"ל לקבינט המדיני-ביטחוני את הרעיון המסדר שבבסיס תר"ש תנופה)שעה שבפועל צה"ל פעל לפי תר"ש תנופה קרוב לשנה.(בדיון ציין ראש הממשלה כי אף שתר״ש תנופה מגלמת חדשנות ויצירתיות, היא אינה נותנת מענה מספק ליעדים שהוא קבע שהם יעדי-העל של מדינת ישראל, כי יש להשלים את הפער ללא דיחוי וכי נדרש להוסיף משאבים כדי לתמוך במימוש התוכנית. יצוין כי לתר"ש תנופה (לשנים)2024 - 2020 לא נקבע מתווה תקציבי רב-שנתי, ובשנים - 2020 2021 תקציב המדינה, ובכלל זה תקציב הביטחון, נוהל בהתאם לכללי תקציב המשכי)12/1(כיוון שלא נחקק חוק תקציב. • בדצמבר 2020 הכין המל"ל מצגת לדיון נוסף בקבינט בנוגע לתר"ש תנופה, שממנה עלה כי מטרת הדיון תהיה בין היתר הצגת תפיסת הביטחון לקבינט על ידי ראש הממשלה והצגת התייחסות חברי הקבינט לתר"ש תנופה. כמו כן, הוצגו במצגת פערים בין הדירקטיבה המדינית ובין העקרונות של תר"ש תנופה בנושאי"ליבה,"ואף צוין בה כי"תר"ש תנופה תאושר לאחר התאמת התוכנית לדירקטיבה ואישור מסגרת תקציבית בדיון נוסף בקבינט." מבקר המדינה | דוח מיוחד 65 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 בפועל לא התקיים דיון במועד זה ומצגת זו לא הוצגה. • בינואר 2021 הכין המל"ל מצגת נוספת לדיון בקבינט בנושא הצגת תפיסת הביטחון הלאומי על ידי ראש הממשלה ואישור עקרונות תר"ש תנופה. גם במועד זה לא התקיים דיון. • בפברואר 2021 התקיים דיון בקבינט שבו התבקשו השרים לדון בתוכנית הצטיידות לצה"ל בעלות של עשרות מיליארדי דולרים מכספי הסיוע האמריקני במסגרת בניין הכוח בתר"ש תנופה. בדיון ציינו כמה מחברי קבינט את הקושי לקיים דיון זה בהיעדר דיון מקדים בנוגע לפערים בנושאי ליבה עקרוניים בבניין הכוח של צה"ל ובהיעדר הצגת חלופות לתוכנית ההצטיידות, דבר שמשתמע ממנו לדבריהם ל"הכול או לא כלום"כפי שצה"ל"תמיד"מציג לדרג המדיני. שני חברי קבינט אחרים התייחסו לחוסר היציבות הפוליטית ולהיעדר אישור תקציב וציינו כי הדרג המדיני, כמי שנושא באחריות, מטיל על מערכת הביטחון משימות ומבקש ממנה להיערך בהתאם לכך אך לא נותן לה את המשאבים הנדרשים, וכי מערכת הביטחון עושה"כמיטב יכולתה"אך היא לא הצליחה לממש את בקשות הדרג המדיני מכיוון שהדרג המדיני לא קיבל החלטות תקציביות שנדרש היה לקבל שנתיים לפני כן, ולכן"זה חוסר אחריות"שלא לאשר את תוכנית ההצטיידות שנידונה. בדיון זה אישרו חברי הקבינט את תוכנית ההצטיידות כפי שהוצגה, על אף ההסתייגויות של כמה מהם. מהמצגת לדיון זה שהכין המל"ל עולה כי לאחר אישור תוכנית ההצטיידות נדרש היה לקיים דיוני המשך, בין היתר בנושא"תפיסת הביטחון הלאומי וצה"ל,"2030 אולם דיון בנושא זה לא התקיים. יצוין כי חודש לאחר מכן, במרץ 2021, התקיימה מערכת בחירות נוספת, ובעקבותיה הוקמה ממשלה חדשה בראשותו של נפתלי בנט, שכאמור החליף את בנימין נתניהו בתפקיד זה לראשונה מאז מרץ 2009. 2. בדוח מבקר המדינה בנושא היבטים בבניין הכוח של מערך השריון משנת 302023 עלה בין היתר כי בשנת 2020 צה"ל בפיקודו של הרמטכ"ל דאז רא"ל (במיל)'אביב כוכבי הוציא לפועל תוכנית לקביעת היקף סדר הכוחות (סד"כ) של מערך הטנקים, בלא ששר הביטחון דאז נפתלי בנט הציג את התוכנית מראש לקבינט המדיני-ביטחוני כדי שיבחן את הצורך בה, ושלא בהתאם לסיכום הדיון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו מינואר 2020. יצוין כי תהליך בניין הכוח של פלטפורמות עיקריות, כגון טנקים, נמשך זמן רב. בתגובתו מפברואר 2025 על ממצאי הביקורת ציין צה"ל כי ההחלטות בנושא סד"כ מערך הטנקים הוצגו לדרג המדיני במסגרת דיונים בנושא תר"שים. בתגובתו מדצמבר 2024 על ממצאי הביקורת ציין רא"ל )במיל('אביב כוכבי כי הקיצוץ במערך הטנקים לא נבע מהחלטה עקרונית לגבי"סגירת סד"כ"אלא משיקולי התייעלות והתחדשות במשק הטנקים, וכי הירידה בהיקף סד"כ הטנקים אושרה על ידי ראש הממשלה ועל ידי שר הביטחון. 30 מבקר המדינה, דוח מבקר המדינה - פברואר 2023" ,היבטים בבניין הכוח של מערך השריון,"עמ.360 - 358 ' מבקר המדינה | דוח מיוחד 66 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 משרד מבקר המדינה מציין כי בסיכום דיון מינואר 2020 ראש הממשלה הביע תמיכה עקרונית בתוכנית לשינוי סד"כ הטנקים והדגיש כי על הנושא לקבל את אישור הקבינט. הקבינט, שהוא הזרוע הארוכה של הממשלה בענייני ביטחון לאומי)בהתאם להנחיית היועץ המשפטי לממשלה בעניין "ועדות שרים וסמכויותיהן"מ(24.6.96-39, הוא הגורם המדיני לעניין זה, והצגה בדיעבד לקבינט אינה תחליף לכך שהקבינט יבחן את שינוי סד"כ לפני ביצועו בפועל וייתן את אישורו לשינוי. יודגש כי החלטות לגבי סד"כ של פלטפורמות עיקריות שמתקבלות ללא הכוונה מקדימה של הדרג המדיני בראייה אסטרטגית ארוכת טווח הנגזרת מתפיסת ביטחון לאומי עלולות לגרום לנזק שלתיקונו יידרשו שנים. עוד נמצא בדוח בנושא היבטים בבניין הכוח של מערך השריון משנת 2023 כי הגם שחוק שירות המילואים, התשס"ח,2008- מחייב את שר הביטחון להציג את רמת הכשירות של מערך המילואים לממשלה אחת לשנה, משנת 2016 עד שנת 2022 שרי הביטחון לא הציגו לממשלה את רמת הכשירות של מערך המילואים, ובכלל זה את רמת הכשירות של מערך השריון במילואים. יצוין כי המידע על רמת הכשירות של מערך המילואים הוא חיוני לתהליכי קבלת ההחלטות של הדרג המדיני לגבי הכוונת בניין הכוח של צה"ל והפעלתו וליכולתו של הדרג המדיני לפקח על צה"ל. 3. במספר דוחות מבקר מדינה נוספים40 עלה כי קיימים פערים בשיתוף הפעולה בין גופי הביטחון ובכלל זה צה"ל, שב"כ ומשטרת ישראל, ועלה הצורך להסדיר את תחומי האחריות ביניהם בנושאים מסוימים ולהקצות משאבים באופן שיבטיח ראייה מתכללת. גם בביקורת בנושא מסווג נמצאו פערים בתיאום המבצעי בין חלק מגופי הביטחון אשר להם משמעות מבצעית לרבות על לוחות הזמנים לעניין פעולה מסוימת. בתגובתו מפברואר 2025 על ממצאי הביקורת ציין שב"כ כי רמת התיאום בין הגופים טובה וממשיכה להשתפר, ועם זאת עדיין קיימים פערים בתחומי חלוקת האחריות והקצאת משאבים בין גופי הביטחון, וראוי לבחון אותם אל מול אסטרטגיה ביטחונית שתעוצב. עוד ציין השב"כ כי העיסוק בתפיסת הביטחון הוא חשוב מאין כמוהו ויכול להוביל לתיקון אמיתי בממשק שבין גופי הביטחון ובינם לבין הדרג המדיני, וכי הוא שותף להמלצה של משרד מבקר המדינה בדבר נחיצותה של תפיסת ביטחון לאומי. עוד הוא מסר כי נכון שהדרג המדיני הבכיר באמצעות המל"ל יגבש תפיסת ביטחון עם היבחרו לתפקיד ויתקף אותה בתהליך סדור עם הגופים מדי שנה. נוסף על כך המליץ השב"כ לשקול את האפשרות כי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תהיה גורם המבקר את התהליך ובוחן את ההלימה בין הקצאת המשאבים לגופים ובין מימוש התפיסה שאושרה ועוקב אחר התהליך. 39 הנחיה 1.1200 בנושא ועדות שרים וסמכויותיהן מיום 24.6.96, עודכנה לאחרונה במאי 2020. 40 למשל, מבקר המדינה, דוח מיוחד של מבקר המדינה - אוגוסט 2018" ,התמודדות משטרת ישראל עם החזקת אמצעי לחימה לא חוקיים ואירועי ירי ביישובי החברה הערבית וביישובים מעורבים,"עמ;40 - 39 'מבקר המדינה, דוח מיוחד מבקר המדינה - יולי 2022" ,השיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי שומר החומות ובעת שגרה,"עמ' ;115 - 104 דוח מבקר המדינה - מאי 2024" ,אבטחת התעופה הבין-לאומית האזרחית מישראל ואליה,"עמ.27 ' מבקר המדינה | דוח מיוחד 67 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 משרד מבקר המדינה מציין כי לשיתוף הפעולה המקצועי בין גופי הביטחון ולתיאום תחומי האחריות שמוכוונים לאור תפיסת ביטחון לאומי סדורה חשיבות רבה לצורך מיצוי אופטימלי של יכולות מודיעיניות, מבצעיות ועוד, דבר שישפר את התמודדותם של גופי הביטחון עם אתגרי הביטחון הלאומי. בביקורת עלה כי בהיעדרה של תפיסת ביטחון לאומי מאושרת באופן רשמי ובעלת תוקף מחייב, המגובה בהקצאת משאבים לאומיים בהתאם לסדרי עדיפויות, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולבצע בקרה ופיקוח עליו לוקה בחסר ובמקרים מסוימים אינה קיימת, לרבות בהיבטים של הכוונת התוכניות הרב-שנתיות של צה"ל וגופי הביטחון, קביעת תקציב הביטחון וסדרי העדיפויות למימושו, אישור שינויים ארגוניים משמעותיים בצה"ל ובגופי הביטחון ובהם שינוי סד"כ. במצב זה, אף שהדרג המדיני הוא הנושא באחריות לגורל המדינה, יש לו קושי לעצב את תהליכי התכנון המרכזיים בצה"ל ובכך הוא אינו מממש את מלוא אחריותו בנושא. במבחן התוצאה, אף שהצבא נתון למרותו של הדרג המדיני, במצב שבו הדרג המדיני אינו מקיים תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי, אינו מאשר אותה רשמית ובכלל זה אינו מקצה משאבים לאומיים בהתאם לסדרי העדיפויות שנקבעו בה, צה"ל נדרש לתכנן את תוכניות העבודה שלו ואת בניין כוחו בעיקר בהתאם להבנתו את המצב. כך נמצא כי אף שהקבינט המדיני-ביטחוני אישר תר"ש של צה"ל - תר"ש גדעון, לשנים2016 עד 2020, בינואר 2019 נכנס לתפקידו רמטכ"ל חדש, רא"ל (במיל)'אביב כוכבי, שהחליט שתר"ש גדעון תסתיים בשנת 2019 ובשנת 2020 תחל תר"ש חדשה - תנופה; תר"ש תנופה עיצבה את צה"ל לטווח של לפחות חמש שנים, ואולם היא לא התבססה על תפיסת ביטחון לאומי רשמית שאמורה לשמש מצפן בראייה אסטרטגית ארוכת טווח ושהיא בעלת תוקף מחייב ומגובה במשאבים הנדרשים למימושה; היא לא אושרה על ידי הדרג המדיני אף שבמסגרתה התקיימו שינויים ארגוניים משמעותיים31 כגון צמצום סד"כ טנקים32; בשנת 2020 צה"ל בפיקודו של הרמטכ"ל דאז רא"ל (במיל)'אביב כוכבי הוציא לפועל תוכניות לשינוי סד"כ של פלטפורמות עיקריות ללא הכוונה של הדרג המדיני בראייה אסטרטגית ארוכת טווח הנגזרת מתפיסת ביטחון לאומי ועוד. עוד עלה בביקורת כי גם גופי ביטחון נוספים בנו מנגנוני עבודה להתמודדות עם מצב של היעדר של תפיסת ביטחון סדורה ורשמית - הם גוזרים את הדירקטיבה של הדרג המדיני ו"מלקטים"את התייחסויות הדרג המדיני באמצעות מנגנונים שונים, על סמך פגישות עבודה עם הדרג המדיני, ניתוח מסמכים שונים כגון סיכומי דיונים, הערכות מצב אסטרטגיות ועוד, ולפיה בונים את תהליכי העבודה המרכזיים, כל אחד בדרכו. במצב זה, גוברים הסיכונים להיעדר הגדרה ברורה של האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל; להיעדר סנכרון והסדרה בין גופי הביטחון בנוגע לתחומי האחריות והסמכות; להיעדר קביעה מחייבת של הדרג המדיני לגבי סדרי העדיפויות לטיפול באיומים ובאתגרים; להיווצרות מרחב פרשנות עצמאי של כל גוף בנוגע לנדרש ולמצופה ממנו, דבר שעלול להוביל לסיטואציות של חוסר התאמה ואף סתירה ביחס למטרות שאינן מוצהרות באופן רשמי ופומבי של הדרג המדיני, ולהחמצה של תהליכי עומק ואירועים משמעותיים המתרחשים בסביבה האסטרטגית, כגון היווצרותאזורי עיוורון לגבי איומים המצריכים מתן מענה, הערכת חסר או יתר של האיומים והאתגרים שעימם מתמודדת המדינה. 31 אביב כוכבי" ,הקדמה הרמטכ"ל,"בין הקטבים - כתב העת של צה"ל לאומנות המערכה.(1.10.20) 30 - 28 32"טקס פרידה מ'מרכבות הפלדה,"'אתר המרשתת של צה"ל.19.8.20 , מבקר המדינה | דוח מיוחד 68 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הדבר עולה בקנה אחד גם עם דבריהם של בכירים בדרג המדיני ובדרג הביטחוני לשעבר, ובהם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, שר האוצר וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני בצלאל סמוטריץ,'שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן, ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'גדי איזנקוט, יו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון ובניין הכוח עפר שלח, ראשי המל"ל לשעבר אלוף (במיל)'יעקב עמידרור וד"ר איל חולתא, לפיהם גופי הביטחון בישראל קובעים את תוכניות העבודה שלהם, את בניין הכוח, את סדרי העדיפויות ואת חלוקת המשאבים בהתאם לראייתם ולא על פי תפיסת ביטחון סדורה מצד הדרג המדיני, והדרג המדיני מתקשה לאתגר את גופי הביטחון. אף בדוח ועדת נגל לבחינת תקציב מערכת הביטחון ובניין הכוח מדצמבר 2024 צוין כי הכיוונים המרכזיים בתוכניות העבודה של צה"ל מוכוונים בעיקר על ידי ראשי מערכת הביטחון, ואילו ההשפעה של הדרג המדיני אינה מספקת, והיא ממוקדת בתחומים מצומצמים מאוד, ובשלבים מאוחרים כשההשפעה כבר שולית. בניין כוחו של צה"ל, ללא הכוונה אסטרטגית ארוכת טווח שמתווה הדרג המדיני על בסיס תפיסת ביטחון לאומי סדורה ורשמית הקובעת סדרי עדיפויות ומגובה בהקצאת תקציבים בהתאם, עלול לגרום לפערים בכשירות ובמוכנות של צה"ל, בסד"כ ועוד. פערים אלו, לרבות בנוגע לפלטפורמות עיקריות, לתחמושת קריטית ולכוח אדם, עלולים לגרום לנזקים שלתיקונם יידרשו שנים ואף ייתכנו להם השלכות גורליות בשעת חירום. יתרה מכך, במצב זה גובר הסיכון שצה"ל יכין את עצמו למימוש תוכניות אופרטיביות בעלות"היגיון מבצעי"מסוים, ואילו הדרג המדיני ידרוש ממנו לפעול בהתאם ל"היגיון מבצעי"אחר. אילו היה מתקיים תהליך עיתי וסדור לגיבוש תפיסת ביטחון לאומי ואישורה באופן רשמי, ייתכן שהדרג המדיני והדרג הביטחוני היו מקיימים תהליכי חשיבה סדורים דנים ומכריעים בשאלות יסוד ביטחוניות כגון הגישה העקרונית להתמודדות עם איומים רב-זירתיים, וזאת תוך הבנת המגבלות של ההישגים האפשריים במלחמה א-סימטרית, הבנת רמת הכשירות והמוכנות של צה"ל ושל יתר גופי הביטחון בטווח המיידי ובטווח הארוך, הבנת הפערים ככל שקיימים ביכולת לתת מענה לאיומים והמשמעויות הנובעות מכך ועוד. כפועל יוצא מכך, ייתכן והייתה מוגדרת אסטרטגיה באשר לאופן ההגנה על גבולות המדינה, הנגזרת מגיבוש תפיסת ביטחון לאומי, לרבות הסד"כ הנדרש ואופן הפעלתו, אשר היו מביאים את צה"ל להיערכות טובה יותר בגבול עזה ב.7.10.23- עוד עלה בביקורת כי בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי רשמית ובעלת תוקף מחייב יכולתו של הדרג המדיני לבצע תיאום בין גופי הביטחון לוקה גם היא בחסר. במבחן התוצאה קיימים פערים בתיאום ובשיתוף הפעולה בין גופי הביטחון, דבר הפוגע במיצוי האופטימלי של יכולותיהם, לרבות היכולות המודיעיניות והמבצעיות, ובהתמודדות גופי הביטחון עם אתגרי הביטחון הלאומי. מומלץ כי לאחר שראש הממשלה יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה יגבשו ויאשרו את תפיסת הביטחון הלאומי הרשמית של מדינת ישראל, הם ישתמשו בה כמצפן להכוונת כלל גופי הביטחון לרבות צה"ל, ובכלל זה לקבלת החלטות בנושאי בניין הכוח והפעלתו, להקצאת תקציבים בהתאם לסדרי העדיפויות, לבדיקה אם התר"ש מגשימה את יעדי הביטחון הנדרשים בהתאם לתפיסה, לתיאום בין גופי הביטחון וליצירת שפה משותפת בין הדרג המדיני לגופי הביטחון. הדבר מקבל משנה חשיבות נוכח מלחמת חרבות ברזל והצורך להתאים את בניין כוחו של צה"ל לאתגרים הביטחוניים הקיימים ואלו מבקר המדינה | דוח מיוחד 69 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 המתהווים תוך הבנת הצרכים התקציביים וסדרי העדיפויות להקצאתם בראייה אסטרטגית כלל- משקית. קריסת עקרונות תפיסת הביטחון הלאומי הבלתי רשמית שהשתרשה בישראל באירועי 7.10 בשבת 7.10.23, בוקר חג שמחת תורה, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע רצחנית על מדינת ישראל. המתקפה כללה ירי של אלפי רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל וחדירה של אלפי מחבלים ליישובי עוטף עזה והסביבה ולמחנות צה"ל במרחב. מחבלי החמאס רצחו יותר מ1,200- אנשים, ובהם אזרחים, חיילים ואנשי כוחות הביטחון וההצלה; ביצעו מעשי אונס והתעללות אכזריים; וחטפו לרצועת עזה 251 בני אדם, כולל תינוקות וילדים. מתקפת הפתע הרצחנית על ישראל של ארגון הטרור חמאס ב7.10.23- המחישה קריסה באחת של שלושה עקרונות היסוד: ההרתעה, ההתרעה וההגנה שהם שלושה מארבעת עקרונות היסוד שעליהם נשענת תפיסת הביטחון הלאומי הבלתי רשמית שהשתרשה בישראל. מידת מימוש העיקרון הרביעי - עקרון ההכרעה, שבמוקד מלחמת חרבות ברזל, טרם הובהרה נכון למועד סיום הביקורת. לצורך בחינה של קריסת עקרונות תפיסת הביטחון באירועי 7.10, נסקרו מסמכים בנושא תפיסת הביטחון שמסר משרד ראש הממשלה למשרד מבקר המדינה בתגובתו לממצאי הביקורת, דברי בכירי צה"ל בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני, דוח ועדת נגל, תחקיר השב"כ בנושא אירועי 7.10, התחקיר של המוסד בנוגע לבחינת התנהלותו לפני 7.10.23, מאמרים מקצועיים שפורסמו לאחר 7.10 של חוקרים בתחומי מדע המדינה, הביטחון הלאומי, היסטוריה צבאית, מודיעין, אסטרטגיה ועוד. כמו כן נציגי משרד מבקר המדינה קיימו פגישות עם בעלי תפקידים בכירים לשעבר בדרג המדיני ובדרג הצבאי. להלן תוצג סקירה של עיקרי הדברים. יודגש כי הסקירה שלהלן אינה קובעת את הסיבות שהביאו לקריסת עקרונות ההרתעה, ההתרעה וההגנה באירועי ה,7.10- וכי סקירה זו אינה באה להחליף ביקורת מקיפה אשר תצביע על ליקויים או תטיל אחריות על מי מהגופים או בעלי התפקידים המעורבים באירועי 7.10. מטרתה היא להעלות לדיון סוגיות בנוגע לקשר שבין תפיסת הביטחון הלאומי לאירועי 7.10. התוצאות הטרגיות של אירועי 7.10, עת קרסו ההרתעה, ההתרעה וההגנה בעת ובעונה אחת, ממחישות את התלות ההדדית בין העקרונות: • הרתעה נועדה להביא את ההנהגה של האויב לחשוש לפעול אל מול מדינת ישראל מתוך הבנה שסיכויי ההצלחה נמוכים ומחיר הפעולה עלול להיות לא כדאי ובלתי נסבל מבחינתו. מבקר המדינה | דוח מיוחד 70 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 • התרעה נועדה לאפשר למדינת ישראל ולמערכת הביטחון בפרט להיערך מבעוד מועד לתת מענה לאיומים. • הגנה נועדה לשמור על שלמותה הטריטוריאלית של המדינה, על האינטרסים שלה ועל ביטחון תושביה ואזרחיה. • הכרעה נועדה לשבור את כוח ההתנגדות של האויב ולגרום לו לאבד את יכולתו לפעול כנגד מדינת ישראל. התלות ההדדית בין העקרונות באה לידי ביטוי באופנים שונים - ההרתעה מאפשרת לייצר מרווחי זמן גדולים בין עימותים ובכך מסייעת לגופי הביטחון לבנות את כוחם ולחזק את כושר ההכרעה הדרוש להם. ההרתעה וההתרעה תומכים במאמצי ההגנה מתוך הבנה שאין באפשרותה של המדינה להגן מפני כל איום שהוא מול כלל אויביה, לא מבחינה כלכלית ולא מבחינה מבצעית. התלות ההדדית בין העקרונות מחזקת את מאמצי הביטחון הלאומי אך אירועי ה7.10- ממחישים את החשיבות של תכנון תמהיל אופטימלי בין העקרונות שיבטיח כי במצב שבו ההרתעה וההתרעה ייכשלו תוכל ההגנה לבדה לתת מענה מספק לתקופה קצובה אשר תאפשר לגופי הביטחון לרכז כוח מספק מול האיום. קריסת עקרון ההרתעה חודשים ספורים לפני מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס על מדינת ישראל טענו ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש אגף המודיעין בצה"ל (להלן - אמ"ן) אלוף (במיל)'אהרון חליווה בדיוני הקבינט המדיני- ביטחוני שחמאס מורתע ואינו מעוניין בעימות עם ישראל. למשל, בדיון שהתקיים ב9.5.23- בנושא הערכת מצב מבצע מגן וחץ הבהיר ראש הממשלה כי יש"לשמר את חמאס (שמורתע מאז'שומר החומות)'ככל הניתן, מחוץ לאירוע( "ההדגשה אינה במקור) בד בבד להיערך למערכה רב-זירתית ולפגיעה משמעותית בו אם יחליט להצטרף. בדיון הוחלט כי לנוכח תמונת המצב, ההערכות וההמלצות שהציגו גורמי הביטחון, תאושר דירקטיבה למבצע שתכלול בין היתר את שימור ארגון חמאס מחוץ למערכה, ואם הוא יצטרף ייעשה מאמץ לסיכול הנהגתו. בדיון שהתקיים ב22.8.23- בנושא הערכת מצב בעקבות גל פיגועי הטרור ביהודה ושומרון וגיבוש המלצות לפעולה, הציג ראש אמ"ן, אלוף (במיל)'אהרון חליווה, סקירה מודיעינית והתייחס ל"אסטרטגיות החמאס להשארת רצ"ע ]רצועת עזה[ מתחת לסף עימות( "ההדגשה אינה במקור.) התבטאויות הדרג המדיני והדרג הצבאי בנוגע לכך שחמאס מורתע, מרוסן ואינו חותר למלחמה וכי הפעלת הכוח של צה"ל מול החמאס מייצרת הרתעה אפקטיבית, נעשו גם באופן פומבי, כפי שעולה מהדוגמאות שלהלן. מבקר המדינה | דוח מיוחד 71 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 התבטאויות הדרג המדיני בהצהרה לתקשורת שנתן ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-3321.5.21, עם סיום מבצע שומר החומות, הוא ציין כי היעד המרכזי של המבצע היה"להנחית מכה קשה על ארגוני הטרור, לפגוע ביכולותיהם ולהשיב את השקט תוך ביסוס ההרתעה,"והוסיף" :כך בדיוק עשינו." בדברים שכתב ב22.6.22- נפתלי בנט34, לרגל סיום תפקידו כראש הממשלה, הוא ציין: "לאחר שנה אני מוסר חזרה דרום שקט ופורח, חמאס מורתע... שינינו את המציאות מקצה לקצה. מבעירה וטרור - לצמיחה ושקט." בהצהרה לתקשורת שנתן ראש הממשלה יאיר לפיד ב-358.8.22, עם סיום מבצע עלות השחר, הוא ציין כי המבצע"החזיר לישראל את היוזמה. החזיר את ההרתעה הישראלית. כל המטרות הושגו."יצוין כי בתגובתו של ראש הממשלה לשעבר, ח"כ יאיר לפיד, לטיוטת דוח הביקורת, ציין ח"כ לפיד כי בהצהרתו מיום 20.9.23 הוא הזהיר מפני עימות רב-זירתי. בריאיון לתקשורת שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-3615.5.23, בסיומו של מבצע מגן וחץ, הוא אמר" :שינינו את משוואת ההרתעה. אין לי ספק בזה בכלל,"והוסיף" :יש לזה כמה תקדימים, למשל מה שעשינו לחמאס בשומר חומות - נתנו להם מכה שהם לא ספגו בתולדותיהם, ומאז הם לא ירו אפילו רקטה אחת לשטחנו. הם יורים אולי נ"מ מעל עזה אבל הם לא יורים לשטחנו ולא בכדי, ולכן הם לא השתתפו לא במבצע הקודם ולא במבצע הנוכחי." התבטאויות הד רג הצבאי בדברים שנשא הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'אביב כוכבי בדצמבר 372022 הוא ציין שהשקט בעוטף עזה הוא תוצאה של אסטרטגיה ש"המרכיב המרכזי שלה היה הפעלת כוח בשלושה אירועים עצימים בשנים האחרונות (חגורה שחורה, שומר החומות, עלות השחר.) כתוצאה מכך לא 33"ראש הממשלה נתניהו בהצהרות משותפות לתקשורת עם שר הביטחון בני גנץ, הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי וראש השב"כ נדב ארגמן,"אתר המרשתת של משרד ראש הממשלה.21.5.21 , 34 נפתלי בנט, אתר המרשתת של הרשת החברתית X)לשעבר טוויטר.22.6.22 ,( 35"ראש הממשלה יאיר לפיד בהצהרות משותפות לתקשורת עם שר הביטחון בני גנץ,"הערוץ הרשמי של ראש ממשלת ישראל, אתר המרשתת youtube.8.8.22 , 36"נתניהו לחדשות 14: מי שינסה אותנו ביום ירושלים - דמו בראשו,"אתר המרשתת של ערוץ 14.15.5.23 , מבקר המדינה | דוח מיוחד 71 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 רק שחמאס לא מגיב, אלא הוא אפילו לא שוקל להגיב לתקיפות שלנו ברצועת עזה." 37 אביב כוכבי" ,הכח לעצב - כיצד מעצבים את המרחב סביבנו דרך הפעלת כוח,"סיכום הכנס השנתי של מכון המחקר גזית)הזרוע של חטיבת המחקר באמ"ן(בנושא מודיעין, אסטרטגיה, טכנולוגיה ומה שביניהם, אתר המרשתת של צה"ל, דצמבר 2022. מבקר המדינה | דוח מיוחד 71 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 בריאיון שהתקיים עם ראש אמ"ן לשעבר אלוף)במיל('אהרון חליווה ב-3813.9.22 הוא התייחס להפעלת הכוח של צה"ל מול עזה במבצע שומר החומות ובמבצע עלות השחר. ראש אמ"ן לשעבר ציין כי"זאת הקרנת עוצמה שמייצרת הרתעה"והוסיף" :אני אמרתי בפומבי, בהיותי ראש אגף המבצעים, שאני צופה שהשקט אחרי'שומר החומות'יימשך חמש שנים ולמרות מבצע עלות השחר אני עומד מאחורי אמירה זאת." בתגובתו מדצמבר 2024 על ממצאי הביקורת ציין רא"ל (במיל)'אביב כוכבי בעוד הוא צוטט מנאומים פומביים, הרי שאת הערכת המצב המתמשכת והערכת המצב הנושאית מקיים הרמטכ"ל בחדרי חדרים, ושם נפרסים ניתוחיו, עמדותיו המלאות, הסתייגויותיו והנחיותיו. עוד הוא ציין כי לאחר מבצע שומר החומות (מאי )2021 הוא הזהיר כי החמאס אינו מורתע מספיק, וכי סינוואר אינו צפוי. משרד מבקר המדינה מציין כי דבריו של רא"ל (במיל)'כוכבי מדצמבר 2022 כפי שהובאו בדוח זה נאמרו בסמיכות לזו של אלוף (במיל)'אהרון חליווה, וכי בתגובתו של אלוף (במיל)'חליווה מדצמבר 2024 על ממצאי הביקורת, הוא ציין כי אמירתו בנוגע למורתעות חמאס שיקפה את ההערכה המודיעינית המקצועית באותה עת, שלה היו שותפים כלל קהיליית המודיעין, לרבות חטיבת המחקר באמ"ן ומודיעין פיקוד דרום. ב7.10.23- חמאס פתח במתקפה נפשעת וחסרת תקדים על מדינת ישראל ובכך הופרכה למעשה ההנחה של צה"ל ושל הדרג המדיני, שאותה הציגו בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני חודשים ספורים לפני המתקפה וכן בתקשורת בשנים שקדמו למתקפה, ולפיה ארגון החמאס מורתע מעימות עם מדינת ישראל. קריסת עקרון ההתרעה יכולות התרעה מבוססות על יכולות מודיעיניות שונות ומגוונות, כגון מודיעין גלוי, מודיעין חזותי (ויזינט,) מודיעין קשר (סיגינט) ומודיעין אנושי (יומינט.) לצד יכולות מודיעיניות אלה, יכולות טכנולוגיות מתקדמות נתפסו בצה"ל ובשב"כ כ"מכפיל כוח"בתחום ההתרעה. במסגרת גיבוש התוכנית הרב-שנתית של צה"ל תנופה בהובלת רא"ל)במיל('אביב כוכבי, פרסם באוקטובר 2020 מפקד פיקוד דרום דאז והרמטכ"ל מינואר 2023 עד מרץ 2025 רא"ל הרצי הלוי, לאחר שסיים את תפקידו כראש אמ"ן בצה"ל, מאמר בנושא"הגנה רב-ממדית"39. במאמרו הוא ציין כי כדי לקבל תמונה שלמה על המתרחש בכל נקודת זמן, וכדי שתהיה יכולת לתת את ההתרעה בזמן, נדרש לנטר את כל הממדים, ובכלל זה את המתרחש בים, ביבשה, באוויר ובספקטרום. עוד הוא ציין כי ניטור כזה במשך זמן יאפשר להפוך מידע לידע בזכות אלגוריתמיקה מתאימה, לזהות חריגות מהשגרה ולייצר סימנים מעידים שקשה לזהותם אחרת - 38"שיחה אחד על אחד עם ראש אמ"ן האלוף אהרן חליווה בכנס המכון למדיניות נגד טרור,"הערוץ הרשמי של אוניברסיטת רייכמן, אתר המרשתת youtube.13.9.22 , 39 מבקר המדינה | דוח מיוחד 71 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 "כשאנו'נקליט'את מרחב ההגנה, על כל ביט ופיקסל בכל אחד מהממדים ונזין את ההקלטה הזו למכונה הנכונה, היודעת לזהות אפילו חריגות ושינויים קלים מהשגרה - נדע להתריע בפני התקפה במרחב מסוים ולהיערך אליה." מבקר המדינה | דוח מיוחד 73 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 בהרצאה שנשא ראש השב"כ רונן בר ב-4027.6.23 הוא ציין שטכנולוגיית בינה מלאכותית)AI(הוטמעה בארגון, וכי יכולותיה לזהות אנומליות יוצרת חומה מגינה מול אויבינו, לצד היכולות המסורתיות של השב"כ. ב7.10.23- גופי המודיעין לא סיפקו התרעה לגבי מתקפת חמאס, וישראל הופתעה מהמתקפה. זאת למרות היותה של ישראל מעצמה צבאית וטכנולוגית אזורית בעלת יכולות מודיעין מתקדמות וגופי מודיעין חזקים. קריסת עקרון ההגנה האיומים הביטחוניים הייחודיים על היישובים בעוטף עזה תוארו בהחלטת הממשלה מאפריל 412023, שבה צוין כי יישובים אלה הם תחת איום מתמיד של ירי תלול מסלול של רקטות ומרגמות; הפרות סדר לאורך הגבול; ו"טרור הצתות של שטחים פתוחים, יערות, שטחי חקלאות ויישובים."כמו כן, יישובים אלה חשופים לניסיונות חדירה של מחבלים אליהם, לרבות באמצעות מנהרות התקפיות תת-קרקעיות ומהים, גם בתקופות של רגיעה יחסית. לאחר מבצע צוק איתן הוחלט להקים בגבול עם רצועת עזה מכשול המתפרס על פני כ65- ק"מ וכולל חמישה מערכי הגנה משלימים, כלהלן( :א) חומה תת-קרקעית פיזית וטכנולוגית( ;ב) מכשול עילי הכולל גדר"שעון חול"בגובה של יותר מ6- מטרים, מערכת לעצירת רחפנים, כלי טיס ואמצעים נוספים( ;ג) מכשול ימי הכולל אמצעים לניטור חדירות מהים ומערכת נשק נשלטת מרחוק( ;ד) מערך מכ"מים ומצלמות לאחיזת השטח ולאיתור מנהרות( ;ה) חמ"לים ברמת הגדודים, החטיבות והאוגדה. כך עוצבה אסטרטגיית הגנה המשלבת בין הגנה מפני איומים קרקעיים ותת-קרקעיים, באמצעות המכשול, והגנה מפני איומים אוויריים, באמצעות מערכות הגנה אקטיבית42. הדרג המדיני והדרג הצבאי התבטאו בתקשורת כי המכשול בגבול רצועת עזה הוא בלתי עביר, וכי לישראל יש עליונות הגנתית. להלן כמה דוגמאות להתבטאויות כאלה. התבטאויות הדרג המדיני בהצהרתו לתקשורת של ראש הממשלה בנימין נתניהו ב-4321.5.21, בסיומו של מבצע שומר החומות, הוא ציין לגבי המכשול, כי כאשר חמאס ניסה להסתער על ישראל"הוא נתקל בקיר: קיר ברזל, קיר בטון, קיר בלתי עביר."ראש הממשלה הוסיף" :החמאס ידע שמעל הקרקע, אם הוא ינסה להיכנס לשטחנו, הוא יחטוף אש רצחנית, ולכן הוא ניסה לבנות מנהרות טרור מתחת לקרקע 40 במסגרת אירועי"שבוע הסייבר"של אוניברסיטת תל אביב. 41 החלטת הממשלה " ,462תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי'עוטף רצועת עזה'לשנים 2024 - 2023 ותיקון החלטות ממשלה,(20.4.23) "עמ.37 - 36 ' 42"הושלמה בניית המכשול סביב רצועת עזה. כך זה נראה,"אתר המרשתת של צה"ל.7.12.21 , 43"ראש הממשלה נתניהו בהצהרות משותפות לתקשורת עם שר הביטחון בני גנץ, הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי וראש השב"כ נדב ארגמן,"אתר המרשתת של משרד ראש הממשלה.21.5.21 , מבקר המדינה | דוח מיוחד 73 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 כדי לחדור לשטחנו... אבל עכשיו הם גילו שהם חסומים בזכות קיר הפלדה שבנינו להגנת אזרחי ישראל." בדצמבר 2021, עם סיום בניית המכשול, התייחס שר הביטחון דאז בני גנץ44 להיותו של המכשול פרויקט טכנולוגי ויצירתי" ,השולל מחמאס אחת מהיכולות שאותן ניסה לפתח, ומציב קיר ברזל, סנסורים ובטון, בינו לבין תושבי הדרום." התבטאויות הדרג הצבאי בדצמבר 2021, עם סיום בניית המכשול, הסביר הרמטכ"ל דאז רא"ל)במיל('אביב כוכבי כי "המכשול הזה הוא חלק מ'קיר הברזל'של תפיסת ההגנה שלנו." במאמר שפרסם באוקטובר 2020 מפקד פיקוד דרום דאז והרמטכ"ל מינואר 2023 עד מרץ 2025 רא"ל הרצי הלוי בנושא הגנה רב-ממדית45, הוא ציין בין היתר כי מפגש של טכנולוגיה, מודיעין ויכולות מבצעיות מאפשר כיום לתכנן ולממש עליונות הגנתית. עוד הוא ציין כי חמאס וחזבאללה מתכננים מהלכים התקפיים-קרקעיים לתוך שטח ישראל שתכליתם להסב נזק, לשבות שבויים, לייצר אפקט תודעתי קשה בקרב הציבור הישראלי ולהדהד תקשורתית שקרה משהו שטרם היה כמוהו. אך"פעילי אויב שינסו לפעול בשטחנו לא יצליחו במשימתם וישלמו על כך במחיר גבוה בנפש." ב7.10.23- חמאס פרץ את קווי ההגנה של ישראל כמעט באין מפריע וחדר ליישובי עוטף עזה והסביבה ולמחנות צה"ל במרחב. זאת אף שמערכת הביטחון בנתה בגבול רצועת עזה מערך הגנה שמבוסס על אוגדה מרחבית וסד"כ צבאי נוסף, חומה תת-קרקעית פיזית וטכנולוגית, מכשול עילי שכולל מערכת לעצירת רחפנים, מכשול ימי שכולל מערכת נשק נשלטת מרחוק, מערך מכ"מים ועוד. צה"ל)כמפקדה הכללית,( פיקוד הדרום ואוגדת עזה לא עמדו במשימת ההגנה בגבול עזה. קריסת ההנחות של הדרג המדיני ושל הדרג הביטחוני-צבאי ושל באירועי 7.10 • בדרג המדיני, ראשי הממשלה בנימין נתניהו ונפתלי בנט הצהירו כי החמאס מורתע, מרוסן ואינו חותר למלחמה. חודשים ספורים לפני מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס הבהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו במהלך דיון בנושא הערכת מצב של מבצע מגן וחץ)9.5.23(כי יש"לשמר את חמאס (שמורתע מאז'שומר החומות)' ככל הניתן, מחוץ לאירוע."ראש הממשלה בנימין נתניהו גם הצהיר בסיומו של מבצע שומר החומות)21.5.21( 44"הושלמה בניית המכשול סביב רצועת עזה. כך זה נראה,"אתר המרשתת של צה"ל.7.12.21 , 45 מבקר המדינה | דוח מיוחד 73 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 כי"הם ]חמאס[ גילו שהם חסומים בזכות קיר הפלדה שבנינו להגנת אזרחי ישראל."הצהרות דומות בנוגע למכשול בגבול רצועת עזה נאמרו גם על ידי שר הביטחון לשעבר בני גנץ. מבקר המדינה | דוח מיוחד 75 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 • בדרג הביטחוני-צבאי, הרמטכ"ל רא"ל הרצי הלוי וראש השב"כ רונן בר סברו כי שילובן של טכנולוגיות מתקדמות בצה"ל ובשב"כ עם היכולות הקיימות יסייע להתריע על התקפה וליצור חומה מגינה מול אויבינו. הרמטכ"ל לשעבר רא"ל (במיל)'אביב כוכבי, וראש אמ"ן לשעבר אלוף (במיל)'אהרון חליווה, התבטאו גם הם בנוגע לכך שהחמאס מורתע, מרוסן ואינו חותר למלחמה, וחודש וחצי לפני המתקפה אף התייחס אלוף (במיל)'אהרון חליווה ל"אסטרטגיות החמאס להשארת רצ"ע מתחת לסף עימות"במסגרת סקירה מודיעינית שנתן לקבינט. תפיסת הביטחון הלאומי במבט צופה פני עתיד בראי אירועי 7.10 ועמדות בנוגע לקריסת עקרונות ההרתעה, ההתרעה וההגנה תפיסת ביטחון לאומי רשמית ובעלת תוקף מחייב משמשת מצפן לבניין הכוח ולהפעלת הכוח על ידי צה"ל וגופי ביטחון נוספים. כך למשל, במסמך אסטרטגיית צה"ל (פורסם לראשונה בשנת 2015 ועודכן בשנת )2018 צוין כי ההיבט הצבאי של תפיסת הביטחון הלאומי בא לידי ביטוי במספר עקרונות, לרבות (א) אסטרטגיה ביטחונית הגנתית (המכוונת בין היתר להבטיח את קיומה של ישראל וליצור הרתעה אפקטיבית( ;)ב) תפיסה מבצעית התקפית (המשיגה תוצאות ברורות.) הצורך לבחון את תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל נוכח אירועי 7.10 עלה הן בדברי ראש הממשלה והן בדברי שר הביטחון כשלושה חודשים לאחר האסון, נוסף לאלו שהעלו טענה זו טרם האסון: בדיון שקיים ראש הממשלה בנימין נתניהו ב10.1.24- בנוגע לתקציב הביטחון ובניין הכוח הביטחוני הוא ציין כי אירועי 7.10 הובילו לשינוי יסודי של הבנת הביטחון ותחושת הביטחון במדינת ישראל, וכי"שינוי זה ידרוש התאמה מן היסוד של תפיסת הביטחון הלאומי, ובתוך כך שינוי מהותי באופן בו אנו בונים את כוחנו הביטחוני לעתיד" )ההדגשה במקור.(במכתב ששלח שר הביטחון יואב גלנט לראש הממשלה בנימין נתניהו ב8.1.24- בנושא עדכון צורכי הביטחון של ישראל בראי המלחמה הוא ציין כי"אף שאיננו קרובים לסיומה של המלחמה... ניתן כבר לעמוד על מספר תובנות מובהקות שעלינו להפיק מאירועי ה7- באוקטובר 2023 ומהמלחמה עד כה. ביניהם: א. מלחמת"חרבות ברזל"תהווה נקודת מפנה בתפיסת הביטחון הלאומית של ישראל) "ההדגשה במקור.(יצוין כי גם במסמך שמסר משרד ראש הממשלה למשרד מבקר המדינה בתגובתו על ממצאי הביקורת בנושא"תפיסת הביטחון בראי ה7- באוקטובר - בחינה ראשונית"מאפריל 2024, צוין כי"מתקפת ה7- באוקטובר מחייבת בחינה מעמיקה של תקפות תפיסת הביטחון ודרך היישום של תפיסה זו בעשורים האחרונים) "ההדגשה אינה במקור.( יצוין כי תיאור העמדות המפורטות להלן נעשה במיקוד ובהתייחס לעקרונות תפיסת הביטחון הלאומי ומבלי להתייחס לסיבות שהובילו לאירועי 7.10 שכן כאמור סיבות אלו לא נבדקו בביקורת זו. מבקר המדינה | דוח מיוחד 76 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 עקרון ההרתעה משרד ראש הממשלה ממסמך שמסר משרד ראש הממשלה למשרד מבקר המדינה בתגובתו על ממצאי הביקורת בנושא"תפיסת הביטחון בראי ה7- באוקטובר - בחינה ראשונית"מאפריל 2024 עלה כי מניתוח ראשוני שביצע המל"ל בנושא תפיסת הביטחון של ישראל, המוכרת כתורה שבעל פה, על שלושת רבדיה - תורת הביטחון, אסטרטגיית ביטחון ותפיסת הפעלה, עלתה מסקנה מרכזית ולפיה עקרונות היסוד של הרובד התורתי שגובשו על ידי בן-גוריון"נותרו תקפים אך בפועל (הם) לא יושמו בשנים שקדמו ל־7.10( "ההדגשה במקור) וכי ישראל התרחקה מיישומן במהלך השנים. למשל, בכל הנוגע להרתעה בסיסית, ישראל לא עמדה על מספר מרכיבים"שנראה שהיו להם השפעה ישירה על החלטת חמאס ליזום את מתקפת ה7- באוקטובר" )ההדגשה אינה במקור.( עוד צוין במסמך שמסר משרד ראש הממשלה כי אחד המרכיבים הנוגעים להרתעה הבסיסית שישראל התרחקה מיישומו במהלך השנים הוא"תפיסת ההכרעה הקלאסית."לפי המסמך, בניגוד לתפיסת בן־ גוריון, ישראל רידדה בעשורים האחרונים את חשיבות התמרון הקרקעי ההתקפי כמרכיב ליבה בהשגת הכרעה ויישמה ״תחליפי הכרעה״ בסבבים מול עזה מאז מבצע ״עופרת יצוקה״ בשנת 2008, וזאת"ללא בחינה אסטרטגית באשר להשפעת עניין זה על ראיית הצד השני באשר לעוצמת ההרתעה הבסיסית של ישראל ונכונותה להילחם על הקרקע."עוד צוין במסמך כי הנחיות הדרג המדיני בנושא עזה בשנים האחרונות "כללו, בין היתר: דחיית עימותים; הסתמכות על המכשול; מהלומות עיתיות; שימור חמאס ככתובת שלטונית אפקטיבית, מרוסנת ומרסנת"וכי גישה אסטרטגית זו של ממשלות ישראל"חלחלה לתוך התפיסה המבצעית של צה״ל בכל הנוגע להימנעות מהכרעת חמאס ועודדה חיפוש של'תחליפי הכרעה'״. משרד מבקר המדינה מציין כי הנחיות אלה של הדרג המדיני בנוגע לדחיית עימותים עם החמאס עלו גם ממסמכים נוספים שהעביר משרד ראש הממשלה בתגובתו על ממצאי הביקורת וממסמכים שהעביר המל"ל. למשל: • ב7.4.19- שלח ראש המל"ל לראשי גופי הביטחון את דירקטיבות ראש הממשלה כבסיס לתכנון בניין הכוח והפעלתו וציין בין היתר כי ראש הממשלה קבע כי כדי להתרכז באיום האיראני יש להתייחס בהיבט הקשב והמשאבים בעיקר לזירה הצפונית, ובתוך כך"לעשות כל מאמץ לשמר את עזה כזירה משנית, ולפיכך, להימנע ככל הניתן מהסלמה) "ההדגשה במקור.(עוד הוא ציין כי יעדי המדיניות הישראלית ברצועת עזה כוללים"שקט ביטחוני לאורך זמן: דחיית עימות, מניעת טרור ופיגועים,"בידול ביטחוני, מניעה/צמצום חמאס והשלמת המכשול ו"שימור כתובת שלטונית אפקטיבית, מרוסנת ומרסנת) "ההדגשות במקור.( • ב14.5.20- שלח ראש המל"ל לראשי גופי הביטחון את דירקטיבות ראש הממשלה בסוגיות ובזירות המרכזיות כבסיס לבניין הכוח, ובהתייחס לזירת רצועת עזה הוא ציין כי"יעדי המדיניות הישראלית ברצועה כוללים בין היתר שקט ביטחוני לאורך זמן, בידול ביטחוני, מניעה/צמצום התעצמות חמאס מבקר המדינה | דוח מיוחד 77 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 והשלמת המכשול, שימור חמאס ככתובת שלטונית אפקטיבית, מרוסנת ומרסנת) "ההדגשות אינן במקור.(כמו כן, צוינה דירקטיבה ל"היערכות למערכה ברצועת עזה"בדומה לזו שניתנה באפריל 2019. • במצגת המל"ל ב2.7.23- בנושא"הזירה הפלסטינית - דיון ראש הממשלה"צוין בראשית עיקרי הדירקטיבה המדינית ברצועת עזה " -מאמץ לשימור רגיעה לאורך זמן (זירה משנית)( "ההדגשה אינה במקור,) וכן דירקטיבות נוספות כלהלן - מינוף הכלים ההומניטריים-כלכליים להפעלת לחץ על חמאס לשימור הרגיעה ולהמחשת מחיר ההפסד בהינתן הפרתה, שיפור מוכנות צה"ל לקראת סבב לחימה יזום או תגובתי, מניעת התעצמות ובחינת פתרונות ארוכי טווח ליציבות ממושכת. במבט צופה פני עתיד, צוין במסמך שמסר משרד ראש הממשלה למשרד מבקר המדינה בתגובתו על ממצאי הביקורת בנושא"הרתעה בסיסית כמרכיב ליבה בתפיסת הביטחון של ישראל"כי בראי 7.10.23, ישראל נדרשת להעריך באופן מתמשך את מאזן ההרתעה הבסיסית שלה כפי שאויבי ישראל מפרשים אותו. עוד הומלץ במסמך כי בהערכת המצב האסטרטגית השנתית של המל"ל ייכתב פרק המלצות ייעודיות לשיפור מאזן ההרתעה. יצוין כי ח"כ והרמטכ"ל לשעבר רא"ל)במיל('גדי איזנקוט מסר למשרד מבקר המדינה ביולי 2024 כי הדרג המדיני אמור לחבר את כלל העוצמות בישראל ליצירת הרתעה רבתי מתוך תפיסת ביטחון סדורה. עליו לבנות אצל האויב את ההרתעה על בסיס העוצמה הצבאית של ישראל, היותה של החברה הישראלית חזקה ומלוכדת, הקשרים החזקים עם ארה"ב ועוד. צה"ל בדיון בקבינט המדיני-ביטחוני ממאי 2023 ציין ראש חטיבת המחקר באמ"ן דאז כי ההרתעה שהייתה בשומר החומות יצרה תנאים שחמאס לא מעוניינת בהתערערות ברצועת עזה. בדיון בקבינט המדיני- ביטחוני מפברואר 2023 ציין ראש חטיבת המחקר באמ"ן דאז כי כשמסתכלים על חמאס ברצועת עזה, רואים שההיגיון של חמאס לא השתנה - חמאס לא רוצה הסלמה. באותו דיון ציין ראש אמ"ן דאז כי עזה מרוסנת, וראש אגף המבצעים דאז ציין כי ברצועת עזה חמאס מורתע ולא מעוניין בהסלמה. שב"כ מהתחקיר של השב"כ בנוגע ל-467.10.23 צוין כי חל כרסום מתמשך בהרתעה הישראלית, זאת בין השאר נוכח היעדר תגובה ואי-גביית מחיר בגין צמצום חופש הפעולה של ישראל מעבר לגבול וכן בגין הכוונת פיגועים וטרור ביהודה ושומרון - מדיניות אשר"לקחה מהשב"כ את הרכיב המרכזי בסיכול טרור - התקפה."כמו כן צוין כי כאשר קרסה תפיסת הביטחון של ישראל, המבוססת בין היתר על הרתעה, ישראל נשארה חשופה להחלטה של חמאס על התקפה"מתוך ביטחון לכאורה)שלא תוקף בשום דיון מערכתי( שהמודיעין יתריע בזמן."כאמור, בפועל המודיעין לא התריע על מתקפת החמאס ב.7.10- 46 הדברים המובאים כאן ובהמשך הדוח בהתייחס לתחקיר של השב"כ מובאים מתוך הפרק"סיכום ראש השירות." מבקר המדינה | דוח מיוחד 78 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 סקירת ספרות מקצועית במאמרים שעסקו בכישלון ההרתעה הישראלית מול החמאס הוצגו הסברים שונים לכישלון זה ואתגרים הנוגעים לאסטרטגיית ההרתעה. חלק מהמאמרים התייחסו לאסטרטגיית ההרתעה של ישראל במובנה הרחב, הכוללת גם את ההרתעה מול ארגון חזבאללה, שהצטרף ללחימה ב8.10.23- ופתח חזית נוספת בגבולה הצפוני של מדינת ישראל. בעניין זה ראו נספח א.' כמו כן, עלתה במאמרים השונים47 המלצה כי הדרג המדיני וצה"ל ידונו בתפיסת הרתעה עדכנית ורלוונטית ובהתאמה טובה יותר של אסטרטגיה זו למציאות האסטרטגית והפוליטית הבין-לאומית, ובכלל זה יקיימו חשיבה מחודשת גם לגבי השאלה כיצד ניתן לבדוק אם יריב מסוים מורתע. זאת ועוד, חוקרים בתחומי הביטחון הלאומי48, הצבא והאסטרטגיה וביטחון הפנים, קראו בינואר 492024 לבחון לעומק את עקרונות תפיסת הביטחון ולהתאימה לנסיבות המשתנות ולמאפייני האיומים הקיימים, ובכלל זה לבחון את השאלה אם מדינת ישראל יכולה להרתיע אויבים הבונים את כוחם להשמדתה, או שמא במקרה כזה לתפיסת ההרתעה אין מקום. עקרון ההתרעה משרד ראש הממשלה בהתייחס לכישלון ההתרעה עלה מהמסמך שמסר משרד ראש הממשלה למשרד מבקר המדינה בתגובתו על ממצאי הביקורת בנושא"תפיסת הביטחון בראי ה7- באוקטובר - בחינה ראשונית,"כי מניתוח ראשוני שביצע המל"ל"התפיסה שחמאס מורתע הובילה לכישלון במתן התרעה מצבית ]קרי התרעה קונקרטית ביחס למתקפה רחבה[ לפני ה7- באוקטובר) "ההדגשה אינה במקור.(לצד זאת, במכתב ששלח שר הביטחון יואב גלנט לראש הממשלה בנימין נתניהו ב8.1.24- בנושא עדכון צורכי הביטחון של ישראל בראי המלחמה הוא ציין בנושא הרתעה והגנה כי"עלינו לתת משקל משמעותי עוד יותר ליכולותיו של האויב על פני המשקל של כוונותיו) "ההדגשה אינה במקור.( צה"ל מדיון בקבינט המדיני-ביטחוני ב7.10.23- עולה כי הייתה חסרה לצה"ל הבנה בנוגע להתהוות האסטרטגית והאופרטיבית של חמאס. בדיון אמר הרמטכ"ל דאז כי האירוע ברוב המובנים"מפתיע אותנו מאוד"וראש חטיבת המחקר באמ"ן דאז אמר כי"הפעם הראשונה שאנחנו דורכים את עצמינו לקראת איזה שהוא אירוע חריג...שמשהו מתרחש היא אתמול בשעות הלילה"וכי כנראה היה מהלך הונאה של חמאס. 47 למשל ד״ר אמיר לופוביץ ותא"ל)במיל('ד"ר מוני חורב; שצוינו בנספח א.' 48 אל"ם)במיל('פרופ'גבי סיבוני ופרופ'קובי מיכאל. 49 אל"ם)במיל('פרופ'גבי סיבוני ופרופ'קובי מיכאל" ,ישראל - 2.0 חזון ותשתית רעיונית אחרי המלחמה,"מכון משגב לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.(12.1.24) מבקר המדינה | דוח מיוחד 79 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 שב"כ בתחקיר השב"כ בנוגע ל7.10.23- הוצגו כשלים הנוגעים לפעילות השב"כ, לרבות בתחומי המחקר, האיסוף ותפיסת ההפעלה ופערים ניהוליים ומקצועיים, שהובילו לכשל במתן התרעה. לצידם, בראייה מערכתית, צוין כי לשב"כ ולצה"ל הוגדרה אחריות מקבילה למתן התרעה על מלחמה, אך המלצת מבקר המדינה לאחר מבצע "צוק איתן"לטפל בחלוקת האחריות על ידי הדרג המדיני לא מומשה, וגם השב"כ לא חתר להסדיר זאת מול צה"ל. אחד הלקחים המרכזיים שהעלה השב"כ הוא הסדרת האחריות הבין-ארגונית, לרבות בחינת הקצאת המשאבים הלאומיים בין גופי המודיעין. המוסד התייחסות לכישלון ההתרעה עלתה גם בתחקיר שערך המוסד. הגם שבתחקיר המוסד צוין כי המוסד אינו אחראי לזירה הפלסטינית, בתחקיר צוין בין היתר כי המחקר המודיעיני במוסד הציג מאז מבצע שומר החומות ועד אמצע שנת 2023 הערכת מודיעין ולפיה חמאס אינו מורתע מהסלמה, אולם תובנות אלה לא תורגמו לכדי התרעה אסטרטגית ולפיה בכוונת חמאס ליזום מהלך רחב של הסלמה. כמו כן, אף שהמחקר הצביע על שחיקה בהרתעה הישראלית, הוא לא עסק בהשלכה מסוימת מכך. סקירת ספרות מקצועית בראייה צופה פני עתיד טען במאי 2024 תא"ל (במיל)'ד"ר דב תמרי, יוצא קהילת המודיעין50, שמושג ההתרעה המודיעינית"הוותיק,"המתייחס לחשש ממתקפת פתע של צבא סדיר, חייב להיות מושפע מהשינויים שחלו באופי המלחמות והקונפליקטים האלימים באזורנו - ממלחמות גדולות למאבקים אלימים א-סימטריים - וכי מתפקידיה של ההנהגה הפוליטית ליצור ולטפח מערכת למידה החוקרת ולומדת כל הזמן. עוד טען תא"ל (במיל)'ד"ר דב תמרי כי הספרות המחקרית העוסקת במודיעין מניחה שההפתעה היא תופעה המאפיינת את עבודת ארגוני המודיעין הממלכתיים, ועל כן אסור שהקברניטים בישראל יבטחו בהתרעה המודיעינית כ"קו הגנה אחרון,"אלא עליהם לשאול כל הזמן" :מה יש לנו, למערכה ולמלחמה, היה ולא תהיה התרעה? מה הכוחות והיכולות הזמינים לרשותנו במצב של צורך בתגובה מידית אם לא נדע מראש על אסון העומד להתרחש עלינו."? נוסף על כך, במאמרים שעסקו בכישלון ההתרעה עלו הסברים אפשריים לכישלון זה ואתגרים בתחום המודיעין - ראו בנספח ב.' 50 תא"ל (במיל)'ד"ר דב תמרי" ,לא אהיה מופתע אם וכאשר (שוב) נופתע,"מבט מל"מ - כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין, גיליון ( 97 מאי,)2024 עמ22 'עד 25. מבקר המדינה | דוח מיוחד 80 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 עקרון ההגנה משרד ראש הממשלה במסמך שמסר משרד ראש הממשלה למשרד מבקר המדינה בתגובתו על ממצאי הביקורת בנושא"תפיסת הביטחון בראי ה7- באוקטובר - בחינה ראשונית"עלה כי"תפיסת ההגנה של הפיקוד שהסתמכה על'תחליפי הגנה'כמו המכשול והיכולות הטכנולוגיות על חשבון פריסת כוחות בפועל התגלתה כהימור מסוכן שגבה מחיר משמעותי למדינה")ההדגשה אינה במקור.(עוד עלה מהמסמך כי בראייה רחבה יותר"צמצום הכוחות המתמרנים, לצד צמצום צבאי המילואים והחלשת תפיסת ההגנה המרחבית, מתגלה כטעות שהובילה לאימוץ תפיסת הפעלה מצד חזבאללה וחמאס שכוללת תמרון התקפי מצדם. התוצאה הייתה העדר כוחות להגנת הגבולות אל מול תגבור כוחות משמעותי ומתמשך אל מול הטרור ביהו"ש (יהודה ושומרון") (ההדגשה אינה במקור.) צה"ל בדוח ועדת נגל צוין כי"הוועדה התרשמה שקיימים חוסרים מהותיים ביכולות ההגנה בגבולות, גם לאור לקחי ה,7.10.23- וגם כתוצאה מהשתנות הזירה והצורך בחיזוק ההגנה בגבולות באופן משמעותי\"וכי בהיעדר עומק פנימי"על צה"ל לבחון גם תפיסת פעולה של"עומק קדומני"ולחזק את השיטה הקיימת של פיקודים ואוגדות גזרתיות. שב"כ בתחקיר השב"כ בנוגע ל7.10- צוין בין היתר כי תפיסת המכשול לא התאימה לארגון בעל יכולות צבאיות. עוד צוין בהתייחס ליכולות החמאס כי ככלל, קצב ההשתנות בשב"כ לא הדביק את קצב ההשתנות בחמאס מאז שנת - 2007 מארגון טרור ל"סמי-מדינה שמחזיקה סמי-צבא." בעלי תפקידים לשעבר במערכת הביטחון במבט צופה פני עתיד ציינו בעלי תפקידים בכירים בעבר בדרג המדיני ובדרג הצבאי עמדות שונות כלהלן. • במבט צופה פני עתיד ציין שר הביטחון דאז יואב גלנט, במכתב שנשלח לראש הממשלה בנימין נתניהו ב8.1.24- בנושא עדכון צורכי הביטחון של ישראל בראי המלחמה, כי נדרש שינוי תפיסתי ושדרוג משמעותי במאמץ ההגנה בגבולות, וכי צה"ל נדרש לבסס מחדש מספיקות הרתעתית אך גם מספיקות הגנתית בכלל גזרות הפעולה. מבקר המדינה | דוח מיוחד 81 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 • אלוף (במיל)'גיורא איילנד המליץ בינואר 512024 לשקם מהיסוד את תפיסת ההגנה לאורך כל גבולות המדינה, לרבות בקו התפר. • סגן הרמטכ"ל לשעבר אלוף (במיל)'יאיר גולן מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2024 כי נכון היה לנקוט שיטה של הגנה ניידת עם היבט התקפי, כדי לסכל איומים ולא לאפשר לאויב, שאינו בר-פיוס, להתארגן באופן חופשי בשטחו, בלי לסכל זאת. • שר הביטחון לשעבר ח"כ אביגדור ליברמן מסר למשרד מבקר המדינה בינואר 2024 כי תפיסת ביטחון אמורה לכלול עיקרון של מלחמת מנע (מכה מקדימה) שתמנע את התעצמות לאויב. • פרופ'קובי מיכאל ואל"ם (במיל)'פרופ'גבי סיבוני52 קראו לחשיבה מחודשת בנוגע למיצובו של ביטחון הפנים כחלק בלתי נפרד של הביטחון הלאומי. נוסף על כך, גם בעלי תפקידים בכירים בעבר בדרג המדיני ובדרג הצבאי העלו עמדות שונות בנוגע לסיבות לכישלון ההגנה ולאתגרים בתחום זה - ראו בנספח ג.' ✰ ב7.10.23- חמאס פתח במתקפה נפשעת וחסרת תקדים על מדינת ישראל ובכך קרסו עקרונות תפיסת הביטחון הלאומי הבלתי רשמית שהשתרשה בישראל: • עקרון ההרתעה: הופרכה למעשה ההנחה של צה"ל ושל הדרג המדיני, שאותה הציגו בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני חודשים ספורים לפני המתקפה וכן בתקשורת בשנים שקדמו למתקפה, ולפיה ארגון החמאס מורתע מעימות עם מדינת ישראל. • עקרון ההתרעה: גופי המודיעין לא סיפקו התרעה לגבי מתקפת חמאס, וישראל הופתעה מהמתקפה. זאת למרות היותה של ישראל מעצמה צבאית וטכנולוגית אזורית בעלת יכולות מודיעין מתקדמות וגופי מודיעין חזקים. 51 אלוף)במיל('גיורא איילנד" ,הבעיות העמוקות שנחשפו בצה"ל מחייבות תפיסת ביטחון חדשה,"אתר המרשתת n12 .)5.1.24( 52 פרופ'קובי מיכאל ואל"ם)במיל('פרופ'גבי סיבוני" ,מבט ראשוני על אבטחת יישובים בראי המלחמה,"משגב - המכון לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.(2.1.24) מבקר המדינה | דוח מיוחד 81 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 • עקרון ההגנה: חמאס פרץ את קווי ההגנה של ישראל כמעט באין מפריע וחדר ליישובי עוטף עזה והסביבה ולמחנות צה"ל במרחב. זאת אף שמערכת הביטחון בנתה בגבול רצועת עזה מערך הגנה שמבוסס על אוגדה מרחבית וסד"כ צבאי נוסף, חומה תת-קרקעית פיזית וטכנולוגית, מכשול עילי לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.(2.1.24) מבקר המדינה | דוח מיוחד 82 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 שכולל מערכת לעצירת רחפנים, מכשול ימי שכולל מערכת נשק נשלטת מרחוק, מערך מכ"מים ועוד. צה"ל)כמפקדה הכללית,(פיקוד הדרום ואוגדת עזה לא עמדו במשימת ההגנה בגבול עזה. קריסת עקרונות ההרתעה, ההתרעה וההגנה ב7.10.23- היא תמרור אזהרה מהדהד בנושא קביעת האיזון הנכון שבין העקרונות, ובפרט בין עקרון ההתרעה לעקרון ההגנה. הישענות על התרעה ללא היערכות מספקת להגנה על גבולות המדינה עלולה להביא לתוצאות טרגיות ולהישנות אירועי 7.10. משרד מבקר המדינה מציין כי היבטים תפיסתיים ועקרוניים בנוגע להרתעה, להתרעה ולהגנה שעלו במסמכים שמסר משרד ראש הממשלה למשרד מבקר המדינה בתגובתו על ממצאי הביקורת, בדברי בכירי צה"ל בדיוני הקבינט המדיני-ביטחוני, בדוח ועדת נגל ובתחקירים של גופי הביטחון מדגישים את הצורך החיוני לעסוק בתפיסת ביטחון הלאומי של ישראל באופן סדור ועיתי, בראייה מתכללת שתאפשר לייצר תיאום בין גופי הביטחון בראי מערכת שלמה ואחודה ולתאם ציפיות בין הדרג המדיני למערכת הביטחון. בביקורת עלה כי הן הדרג המדיני, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט והן גופי הדרג הביטחוני - צה"ל, שב"כ, מוסד, רואים צורך לבחון את תפיסת הביטחון של ישראל, או עקרונות מסוימים בה, נוכח אירועי 7.10. עמדה זו עולה גם בקרב גורמים לשעבר במערכת הביטחון. משרד מבקר המדינה ממליץ כי נוכח אירועי 7.10, ראש הממשלה יבחן יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה במסגרת גיבושה של תפיסת ביטחון לאומי סדורה את האיזונים הנכונים בין עקרון ההרתעה, עקרון ההתרעה ועקרון ההגנה, וכן את אופן התאמת מימושם של עקרונות אלה לנסיבות המשתנות ולמאפייני האיומים במציאות הקיימת והצפויה, מתוך הבנה שלא תמיד תהיה התרעה ו"קו המגע לעולם ייפרץ."גיבושה של תפיסת ביטחון עדכנית אינה יכולה להבטיח בהכרח כי לא יישנו אירועים דוגמת 7.10.23. ואולם עצם קיומו של תהליך עיתי וסדור לבחינה של תפיסת הביטחון הלאומי העדכנית יסייע לדרג המדיני, בשילוב הדרג הביטחוני, לקיים תהליכי חשיבה עמוקים, לבחון הנחות יסוד, לברר לעומקן שאלות מהותיות, להגדיר יעדים ולבחון את היכולת לממשם, להקצות משאבים בהתאם, וליצור שיח ושפה משותפת בין הדרגים השונים53. סיכום תפיסת ביטחון קובעת יעדים אסטרטגיים וסדרי עדיפויות; מסייעת לתיאום בין גופי הביטחון; משמשת מצפן לבניין הכוח של צה"ל ושל יתר גופי הביטחון ולהפעלת כוח על ידיהם; תומכת בקבלת החלטות מתוך הבנת יכולות הצבא והתאמת המטרות לאמצעים; יוצרת שפה משותפת בין הדרג המדיני לגופי הביטחון; ותומכת בקבלת החלטות לגבי הקצאת התקציב. תפיסת ביטחון לאומי חשובה במיוחד למדינת ישראל, מדינת הלאום של העם היהודי, עקב היותה מוקפת אויבים ומצויה במלחמת קיום מתמשכת. 53 ראו בנספח ד'עמדות שונות בנוגע לקשר שבין אירועי 7.10 לתפיסת ביטחון לאומי רשמית או להיעדרה של תפיסה כזאת מנקודת מבט כוללת ועקרונית. מבקר המדינה | דוח מיוחד 83 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 מאז קום המדינה נעשו ניסיונות הן על ידי הדרג המדיני הן על ידי מערכת הביטחון לגבש ולאשר תפיסת ביטחון לאומי, ניסיונות שממחישים את הבנתם כי הדבר חשוב ונדרש למדינת ישראל. בין הניסיונות הרשמיים הבולטים - גיבוש תפיסת ביטחון עדכנית לישראל משנת 1998 ביוזמת שר הביטחון דאז יצחק מרדכי ובריכוז מנכ"ל משרד הביטחון דאז דוד עברי; גיבוש תפיסת הביטחון של ישראל והתאמתה למציאות המשתנה בשנת 2006 ביוזמת שר הביטחון דאז שאול מופז ובראשות השר לשעבר, דן מרידור; גיבוש תפיסת הביטחון של ישראל והתאמתה למציאות העדכנית בשנת 2017 על פי מינוי מנכ"ל משרד הביטחון דאז האלוף (במיל)'אודי אדם את סגן הרמטכ"ל דאז האלוף יאיר גולן וגיבוש תפיסת ביטחון ועקרונות למדיניות ביטחון בשנת 2021 על ידי האגף הביטחוני-מדיני במשרד הביטחון לבקשת מנכ"ל משרד הביטחון דאז אלוף (במיל)'אמיר אשל. ואולם ראשי הממשלה, הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה מעולם לא אישרו תפיסת ביטחון לאומי רשמית ולא פרסמו לציבור מסמך בנוגע לאסטרטגיית הביטחון הלאומי של המדינה, כנהוג במדינות מערביות שונות, כגון ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת ויפן. זאת בין היתר משום שתפיסה רשמית מחייבת את הדרג המדיני לקבוע סדרי עדיפויות, לעיתים גם בנושאים שנויים במחלוקת שהוא אינו מעוניין להכריע לגביהם, וכן מייצרת אחריותיות (Accountability) של הדרג המדיני כלפי אזרחי המדינה. אף שראש הממשלה בנימין נתניהו יזם כתיבה של תפיסת ביטחון לאומי למדינת ישראל בשנים - 2017 2018 ופעל להטמעתה באמצעות הצגתה לקבינט המדיני-ביטחוני ולגופי הביטחון ולעדכונה ולמתן דירקטיבות לגופי הביטחון על בסיס תפיסתו, הוא לא סיים את אשר החל ולא הביא לידי אישור תפיסת ביטחון לאומי רשמית למדינת ישראל ואף לא הביא לקבלת החלטה מחייבת בנוגע לאבן היסוד של יישום התפיסה - שינוי בסדרי העדיפויות הלאומיים והקצאת תוספות תקציב ניכרות לצורכי הביטחון על חשבון צרכים אחרים; זאת חרף החשיבות שהוא ייחס לנושא והעובדה שהוא עצמו הכיר בצורך שבו. בכך הוא לא מימש את אחריותו בנושא ותפיסתו נותרה ללא יכולת לממשה כהלכה וללא תוקף מחייב. בהיעדר תפיסת ביטחון לאומי מאושרת רשמית ובעלת תוקף מחייב, שמגובה בהקצאת משאבים לאומיים בהתאם לסדרי עדיפויות, יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה"ל בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותו ולפקח עליו לוקה בחסר ובמקרים מסוימים לא קיימת. אף בדוח ועדת נגל לבחינת תקציב מערכת הביטחון ובניין הכוח מדצמבר 2024 צוין כי הכיוונים המרכזיים בתוכניות העבודה של צה"ל מוכוונים בעיקר על ידי ראשי מערכת הביטחון, ואילו ההשפעה של הדרג המדיני אינה מספקת, ממוקדת בתחומים מצומצמים מאוד, ובשלבים מאוחרים כשההשפעה כבר שולית. במצב זה, אף שהדרג המדיני הוא האחראי לגורל המדינה, יש לו קושי לעצב את תהליכי התכנון המרכזיים בצה"ל. במבחן התוצאה צה"ל נדרש לתכנן את תוכניות העבודה שלו ואת בניין הכוח שלו בעיקר בהתאם לאופן שבו הוא מבין את המצב או על פי דירקטיבות הדרג המדיני, שעשויות להשתנות עם החילופים התכופים של ממשלות ישראל ואינן נשענות על תפיסת ביטחון סדורה. גם גופי ביטחון אחרים בנו מנגנוני עבודה להתמודדות עם מצב של היעדר תפיסת ביטחון סדורה ורשמית - הם גוזרים את הדירקטיבה של הדרג המדיני המכהן ו"מלקטים"את התייחסויותיו, ולפיה בונים את תהליכי העבודה המרכזיים, כל גוף בדרכו. במצב זה גוברים הסיכונים להיעדר הגדרה ברורה של האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל; להיעדר סנכרון והסדרה בין גופי הביטחון בנוגע לתחומים שבאחריותם ובסמכותם; להיעדר קביעה מחייבת של הדרג המדיני בנוגע לסדרי העדיפויות לעניין ההתמודדות עם איומים ואתגרים; להיווצרות מרחב פרשנות עצמאי של כל גוף לגבי הנדרש והמצופה ממנו, דבר שעלול להוביל לסיטואציות של חוסר התאמה ואף מבקר המדינה | דוח מיוחד 84 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 סתירה בנוגע למטרות שאינן מוצהרות באופן רשמי ופומבי של הדרג המדיני ולהחמצה של תהליכי עומק ואירועים משמעותיים המתרחשים בסביבה האסטרטגית, כגון היווצרות אזורי עיוורון לגבי איומים המצריכים מתן מענה, הערכת חסר או יתר של האיומים והאתגרים שעימם מתמודדת המדינה. ייתכן שאילו היה מתקיים תהליך עיתי וסדור של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי ואישורה באופן רשמי, הדרג המדיני והדרג הביטחוני היו מקיימים תהליכי חשיבה סדורים ודנים ומכריעים בשאלות יסוד ביטחוניות כגון הגישה העקרונית להתמודדות עם איומים רב-זירתיים בגבולות המדינה והרחק ממנה, וזאת תוך הבנת המגבלות של ההישגים האפשריים במלחמה א-סימטרית וההשפעה של מלחמות ארוכות על חוסנה של המדינה, הבנת רמת הכשירות והמוכנות של צה"ל ושל יתר גופי הביטחון בטווח המיידי ובטווח הארוך, הבנת הפערים ככל שקיימים ביכולת לתת מענה על איומים והמשמעויות הנובעות מכך ועוד. כפועל יוצא מכך, כנגזרת מגיבוש תפיסת ביטחון לאומי, ייתכן שהייתה מוגדרת אסטרטגיה אחרת באשר לאופן ההגנה על גבולות המדינה, לרבות לגבי הסד"כ הנדרש ואופן הפעלתו, אשר היו מביאים את צה"ל להיערכות טובה יותר בהגנה על גבול עזה ב.7.10.23- על ראש הממשלה להוביל יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה תהליך סדור של גיבוש תפיסת ביטחון לאומי כתובה; שבמסגרתו הם יקבעו בין היתר את האינטרסים הלאומיים של המדינה בהיבטים ביטחוניים, מדיניים, כלכליים וחברתיים-תרבותיים, את יעדי-העל שלה ואת סדרי העדיפויות שלה בראייה כוללת; ולאחר מכן עליהם לאשר את תפיסת הביטחון הלאומי ולתת לה תוקף רשמי. עוד מומלץ כי ראש הממשלה יפרסם לציבור בחתימתו את תפיסת הביטחון הלאומי הרשמית, זאת כחלק מיישום עקרון האחריותיות של הממשלה כלפי אזרחיה. נוסף על כך, מומלץ כי תפיסת הביטחון הלאומי שתאושר תשמש את הדרג המדיני בין היתר לקבלת החלטות בנושאי בניין הכוח והפעלתו והקצאת משאבים. מתקפת הפתע הרצחנית על ישראל של ארגון הטרור חמאס ב7.10.23- המחישה קריסה באחת של שלושה עקרונות היסוד: ההרתעה, ההתרעה וההגנה - שלושה מארבעת עקרונות היסוד של תפיסת הביטחון הבלתי רשמית שהשתרשה בישראל המבוססת על משנתו של דוד בן-גוריון. קריסת העקרונות היא תמרור אזהרה מהדהד בנושא קביעת האיזונים שבין העקרונות, ובפרט בין עקרון ההתרעה לעקרון ההגנה. הישענות על התרעה ללא היערכות מספקת להגנה על גבולות המדינה עלולה להביא לתוצאות טרגיות ולהישנות אירועי 7.10, ואף חמור מכך. משרד מבקר המדינה ממליץ כי נוכח אירועי 7.10, ראש הממשלה יבחן יחד עם הקבינט המדיני-ביטחוני או הממשלה, במסגרת גיבושה של תפיסת ביטחון לאומי סדורה, את האיזונים הנכונים בין עקרון ההרתעה, עקרון ההתרעה ועקרון ההגנה, וכן את אופן התאמת מימושם של עקרונות אלה לנסיבות המשתנות ולמאפייני האיומים במציאות הקיימת והצפויה מתוך הבנה שלא תמיד תהיה התרעה ו"קו המגע לעולם ייפרץ."גיבושה של תפיסת ביטחון עדכנית אינה יכולה להבטיח כי לא יישנו אירועים דוגמת אירועי 7.10. ואולם עצם קיומו של תהליך עיתי וסדור לבחינה של תפיסת הביטחון הלאומי העדכנית יסייע לדרג המדיני, בשילוב הדרג הביטחוני, לקיים תהליכי חשיבה עמוקים, לבחון הנחות יסוד, לברר לעומקן שאלות מהותיות כגון האם האויב מורתע והאם המודיעין מספק, להגדיר יעדים ולבחון את היכולת להשיגם, לנהל סיכונים ולהגדיר מהו הסיכון השיורי שמדינת ישראל יודעת להתמודד איתו, להקצות משאבים בהתאם לכך וליצור שיח ושפה משותפת בין הדרגים השונים. מבקר המדינה | דוח מיוחד 85 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 יצוין כי לקראת סיום הביקורת ולאחר שנשלחה טיוטת הדוח להתייחסות נחקק ביוני 2025 חוק אסטרטגיית הביטחון הלאומי, התשפ"ה.2025- על פי חוק זה, עם כינונה של ממשלה חדשה, יגבש המל"ל את הצעת האסטרטגיה המדינית-ביטחונית של מדינת ישראל, שתתייחס להנחות היסוד בנוגע לאתגרים ולהזדמנויות המדיניים והביטחוניים הניצבים בפני מדינת ישראל, יפורטו בה האיומים והאתגרים ודירוגם וכן האמצעים והדרכים להתמודד עימם, לרבות הצגת חלופות לפירוט האמור. עוד נקבע בחוק כי הממשלה או הקבינט המדיני-ביטחוני יאשרו את האסטרטגיה המדינית-ביטחונית בתוך חמישה חודשים מיום כינון ממשלה חדשה, לאחר שהונחה לפניה הצעת אסטרטגיית הביטחון הלאומי שגיבש המל"ל והוצגו בפניה החלופות. מבקר המדינה | דוח מיוחד 86 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 נספח א- 'דוגמאות מתוך הספרות המקצועית שעסקו בכישלון ההרתעה הישראלית מול החמאס יצוין כי סקירה זו מציגה דוגמאות מתוך הספרות המקצועית ומובאת בשם דובריה. אין בסקירה זו בכדי להחליף ביקורת בנושא. ד"ר אמיר לופוביץ, מרצה בכיר בבית הספר למדע המדינה, ממשל ויחסים בין-לאומיים באוניברסיטת תל אביב, טען במרץ 542024 כי ההרתעה הישראלית מול החמאס התבססה על שני מרכיבי יסוד - האחד הרתעה על ידי איום בענישה במקרה של פגיעה בישראל, זאת באמצעות פעולות מבצעיות ובאמצעות הצהרות ישירות של מקבלי ההחלטות בישראל; והשני - הרתעה על ידי מניעה, קרי הישענות על מרכיבי ההגנה של ישראל, ובראשם המכשול היבשתי בגבול הרצועה ואמצעי הגנה אחרים דוגמת כיפת ברזל, שנועדו להבהיר לחמאס שהוא לא יצליח לפגוע בישראל. ואולם נוכח סבבי האלימות החוזרים ונשנים בין ישראל לחמאס, שהתרחשו חרף התגובה העוצמתית של צה"ל, והגידול בעוצמת האלימות של חמאס מסבב לסבב, לרבות מספר הרקטות ששיגר וטווח הפגיעה שלהן, לא בטוח כלל שההרתעה כלפי חמאס הייתה אפקטיבית. ואולם למרות השפעתה המוגבלת, ההרתעה נותרה נדבך מרכזי בהתמודדות עם חמאס, ואף נוצרה הישענות יתר עליה כחלק מזהותה העצמית של ישראל כשחקן מרתיע. לדבריו, למקבלי ההחלטות היה נוח"לספר את הסיפור"שלפיו חמאס מורתע ולהשטיח את השיח הישראלי לגבי ההשפעה המעטה שיש לאיומים של ישראל על התנהגותו של חמאס. תא"ל (במיל)'ד"ר מוני חורב, חוקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, טען באפריל 552024 כי תפיסת ההרתעה ה"ישנה"של ישראל - מול צבאות סדירים - כשלה מול היריבים הא-סימטריים (ארגוני טרור שאינו מדינתיים,) דוגמת חמאס וחזבאללה, שמוטמעים במרחב החיים האזרחי. קובעי המדיניות בישראל הגדירו את מטרות ההרתעה באופן מצומצם, מתוך קו מנחה של חזרה מהירה לשקט, ולא ערכו בירור מקיף ולא בחנו את מאמצי ההרתעה הלא צבאיים. עוד טען ד"ר חורב שתפיסת הרתעה הרלוונטית לסוג העימותים הנפוץ של ישראל לא הוגדרה כראוי, לא נבנתה כראוי, ולא ניתן היה ליישמה כראוי, ושאלות מהותיות נותרו ללא בירור, ובכלל זה מה הם יעדי ההרתעה וכיצד הם אמורים להשפיע על הגישה האופרטיבית הצבאית? כיצד ניתן להרתיע אויב א- סימטרי דל בנכסים, אך בעל עוצמה צבאית הולכת וגדלה? כיצד יש לשלב בין הפעולה הצבאית למאמצים האסטרטגיים האחרים? ועוד. תא"ל (במיל)'ערן אורטל, לשעבר מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית בצה"ל, טען ביוני 562024 כי ב- 25 השנים האחרונות מתנהלת מלחמה איראנית-ישראלית באמצעות שלוחי איראן (דוגמת חזבאללה,) וכי ישראל ניהלה מלחמה זו מתוך אסטרטגיה שגויה שנשענה על ההנחה כי היא הצד החזק, היא מעצמה אזורית, ולכן תוכל להרתיע את שלוחי איראן באמצעות יתרונותיה בעוצמת אש ובאיכות המודיעין, בלי להסיר את האיום הצבאי. במישור הצבאי ישראל הניחה בטעות שעוצמתה הצבאית - בעיקר העוצמה האווירית - מתאימה, ולא נדרשות בה אלא הוספת עקרון ההגנה והתאמות קלות נוספות. 54 ד״ר אמיר לופוביץ" ,ההרתעה הישראלית ומתקפת ה7- באוקטובר,"המכון למחקרי ביטחון לאומי ( ,)INSS(מרץ .)2024 55 תא"ל (במיל)'ד"ר מוני חורב" ,כישלון'תפיסת ההרתעה'מול יריבים אסימטריים - האומנם הייתה תפיסה,"? בין הקטבים - כתב העת של צה"ל לאומנות המערכה.)3.4.24( 41 56 תא"ל (במיל)'ערן אורטל,"לנצח במלחמת שלושים השנים,"מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, אוניברסיטת בר-אילן.)13.6.24( מבקר המדינה | דוח מיוחד 87 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 נספח ב- 'דוגמאות מתוך הספרות המקצועית שעסקו בכישלון ההתרעה יצוין כי סקירה זו מציגה דוגמאות מתוך הספרות המקצועית ומובאת בשם דובריה. אין בסקירה זו בכדי להחליף ביקורת בנושא. אל"ם (במיל)'שלמה קשי ותא"ל (במיל)'דודו צור, יוצאי קהילת המודיעין, טענו במאי 572024 כי במשך עשרות שנים הטיפול המודיעיני השוטף בנוגע למבצעים וסיכולים טופח, קיבל משאבים רבים וצבר יוקרה והצלחות רבות. בכך ההצלחה הרבה במבצעים ובסיכולים תרמה ליצירת אשליה בקרב מקבלי ההחלטות, בכירי הצבא, התקשורת והציבור ש"המודיעין יודע הכל."זאת בעוד שהמחקר האסטרטגי-התרעתי, למשל לגבי עולם"הכוונות"של מנהיגים ומדינות, שמובנה בו קושי מתודולוגי עמוק, דרך במקום. אל"ם קשי ותא"ל צור ציינו שבמבחן התוצאה קהילת המודיעין שכה הצליחה ב"מבחני"המבצעים והסיכולים שגתה בשני "המבחנים"האסטרטגיים והביאה לשתי ההפתעות הגדולות והקשות ביותר שספגה מדינת ישראל מאז הקמתה - מלחמת יום כיפור ומלחמת חרבות ברזל. אל"ם (במיל)'ד"ר בני מיכלסון, יוצא קהילת המודיעין וחוקר בתחום ההיסטוריה הצבאית, טען במאי 582024 כי אף שתוכנית למתקפה כוללת של חמאס הייתה מצויה בצה"ל, אמ"ן בכלל ומודיעין פיקוד דרום בפרט לא היו ערוכים בסיכומי מודיעין59 לתוכנית מגננה כוללת נגד מתקפה מרצועת עזה (תוכנית"רוח דרום.)" זאת על רקע האוריינטציה שליוותה את צה"ל בשנים האחרונות והתבססה על תוכנית אופרטיבית למתקפה נגד רצועת עזה במטרה להשמיד אויב, בלי לכבוש את שטח רצועת עזה)תוכנית"רוח דרום.(" פרופ'אורי בר-יוסף, חוקר בתחומי הביטחון הלאומי, המודיעין והסכסוך הישראלי-ערבי, טען בינואר 602024 כי ישראל היא הדמוקרטיה הליברלית היחידה בעולם שבה מעריך המודיעין הלאומי הוא גוף צבאי, וכי המצב שבו אנשי הצבא הם חוקרי המודיעין המובילים במדינה בסוגיות מדיניות, כלכליות, חברתיות או תרבותיות הוא מצב בלתי בריא. כמו כן, יש במצב זה בעיות נוספות, ובהן מעמדו של אמ"ן כמעריך הלאומי הבכיר, שמקנה לו עוצמה רבה בתהליך קבלת ההחלטות ובקביעת סדרי העדיפויות של ישראל; הניגוד בין ערכי הצבא, ובהם היררכיה ברורה וציות לפקודות, ובין ערכי המחקר, המושתתים על פתיחות; משך התפקיד של חוקר בצה"ל, שאינו מאפשר לו להגיע לרמת המומחיות המקצועית הנדרשת; ועוד. 57 אל"ם (במיל)'שלמה קשי ותא"ל (במיל)'דודו צור"כשלי מודיעין בהפתעות:2023 ,1973 מצטיינים ב'סודות'כושלים ב'תעלומות,'"מבט מל"מ - כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין, גיליון ( 97מאי,)2024 עמ.13 - 10 ' 58 אל"ם (במיל)'ד"ר בני מיכלסון" ,העשור האבוד - בניין הכוח המודיעיני,"מבט מל"מ - כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין, גיליון ( 97 מאי,)2024 עמ.40 - 38 ' 59 על פי המילון למונחי צה"ל, סיכומי מודיעין הם סיכומים כלליים לענייני מודיעין, כגון אירוע מודיעיני או פרויקט מודעיני. 60 פרופ'אורי בר-יוסף" ,התרעה במשבר,"מערכות - בית התוכן המקצועי של צה"ל לצבא ולביטחון לאומי, גיליון 501 )ינואר,(2024 עמ.27 - 22 ' מבקר המדינה | דוח מיוחד 88 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 פרופ'אורי בר-יוסף טען בינואר 612024 כי הכישלון המודיעיני ב7.10.23- שונה מקודמיו, ולפיכך דורש פתרון אחר, וקראו להעביר את תפקיד המעריך הלאומי לגוף אזרחי מצומצם, תחת משרד ראש הממשלה, שיקיים יחסי גומלין עם שאר ארגוני המודיעין וישים בראש מעייניו את הלימוד, הניתוח והכתיבה של מסמכים בסוגיות האסטרטגיות המרכזיות. בדומה, אל"ם (במיל)'מתי נורסלע ותא"ל (במיל)'ד"ר יוסי בן ארי, יוצאי קהילת המודיעין, קראו במאי 622024 לאמץ את מודל המודיעין האמריקני ולהקים גוף-על בעל סמכות שיהיה כפוף לראש הממשלה ויהיה מעל ראשי שלושת שירותי המודיעין, ובמקביל תישמר גם הזיקה הישירה בין ראשי המוסד והשב"כ לראש הממשלה. יש שטענו63 כי מההפתעה שחוותה ישראל, הן ב7.10.23- והן במערכה מול חמאס במלחמת חרבות ברזל, יש להקיש וללמוד לגבי חזבאללה, ובכלל זה לנקוט הערכת מצב מחמירה ולהיערך היטב בהגנה, אך טוב מכך - בהתקפה. 61 פרופ'אורי בר-יוסף" ,התרעה במשבר,"מערכות - בית התוכן המקצועי של צה"ל לצבא ולביטחון לאומי, גיליון 501 )ינואר,(2024 עמ.27 - 22 ' 62 אל"ם (במיל)'מתי נורסלע ותא"ל (במיל)'ד"ר יוסי בן ארי" ,השלכות ה7.10- על מודל צמרת הקהילה,"מבט מל"מ - כתב עת לענייני מודיעין וביטחון מבית המרכז למורשת המודיעין, גיליון ( 97מאי,)2024 עמ.41 ' 63 למשל, עוזר רמ"ט אוגדה 36 סרן (במיל)'משה גוטמן" ,חמאס עזה - האויב שלא הכרנו (סיכום ראשוני של תובנות מהלקחים המבצעיים והמודיעיניים מפעילות אוגדה 36 במלחמת"חרבות ברזל,")"משגב - המכון לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.(20.3.24) מבקר המדינה | דוח מיוחד 89 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 נספח ג- 'דוגמאות לעמדות של בעלי תפקידים בכירים בעבר בדרג המדיני ובדרג הצבאי בנוגע לסיבות לכישלון ההגנה ולאתגרים בתחום זה יצוין כי סקירה זו מציגה דוגמאות לעמדות שונות ומובאת בשם הדוברים בה. אין בסקירה זו בכדי להחליף ביקורת בנושא. אלוף)במיל('יאיר גולן, לשעבר סגן הרמטכ"ל, מסר למשרד מבקר המדינה בפברואר 2024 כי בישראל הייתה הסתמכות רבה מדי על טכנולוגיה, והיא יצרה אשליה של עליונות, אולם האויב למד אותה וידע לנטרל את האמצעים הטכנולוגיים בתוך זמן קצר. עוד הוא טען64 כי במשך שנים ישראל יצרה מערכת שקופה מול חמאס, והוא"למד אותנו- "את מגדלי התצפית, את המכשול העילי והמכשול התחתי ואת דרך איסוף המודיעין - כך שכל מרכיב בהגנה של ישראל היה שקוף מבחינתם, והם למדו מה חושף אותם ומה לא. כמו כן, חמאס הבין שבאירוע קטן אי-אפשר לנטרל את יכולות צה"ל, ולכן הוא ביצע פשיטת ענק שיצרה איום בו-זמני בנקודות רבות. אלוף (במיל)'גיורא איילנד, לשעבר ראש אגף המבצעים וראש אגף התכנון בצה"ל וכן ראש המל"ל, טען בינואר 652024 כי הסיבה העיקרית לכך שישראל לא הצליחה לתרגם את תפיסת הביטחון למניעת כישלון כה גדול היא הזנחה קשה של כל עקרונות ההגנה, ובכלל זה( :א) האופן"החובבני"שבו צה"ל בונה עמדות ומוצבים צבאיים - כשהם חשופים ולא ניתן להגן עליהם( ;ב) היערכות צה"ל ב7.10- שהייתה בניגוד לכלל מספר אחד בהגנה " -עומק ועתודה- "שלפיו יש לבנות את מערך ההגנה העיקרי בעומק ולא בחזית נוכח ההנחה שקו המגע תמיד ייפרץ, ולהחזיק סדרי כוחות בעתודה ניידת שיוכלו לתמרן למקומות הנכונים( ;ג) ההיערכות הייתה שלא על פי ההנחה ולפיה ייתכן שלא תהיה כל התרעה, דבר המחייב כוננות בעמדות או במארבים. פרופ'קובי מיכאל ואל"ם)במיל('פרופ'גבי סיבוני טענו בינואר 662024 כי החדירה של מחבלי חמאס ליישובי עוטף עזה ולמחנות צה"ל הראתה עד כמה גם תפיסת ההגנה המרחבית של היישובים קרסה. זאת לאחר תהליך מתמשך של החלשת מערך כיתות הכוננות, של איסוף נשקים, של אי-אספקה של נשק הגנתי חיוני חוץ מרובים ארוכים, ושל הפקדת נשק חיוני בבונקרים ללא יכולת לעשות בו שימוש אפקטיבי בעת הלחימה. 64 אלוף)במיל('יאיר גולן, בריאיון ל"קול המערכות"בנושא"מערך ההגנה מול חמאס"אתר המרשתת של צה"ל .)14.11.23( 65 אלוף)במיל('גיורא איילנד" ,הבעיות העמוקות שנחשפו בצה"ל מחייבות תפיסת ביטחון חדשה,"אתר המרשתת n12 .)5.1.24( 66 פרופ'קובי מיכאל ואל"ם)במיל('פרופ'גבי סיבוני" ,מבט ראשוני על אבטחת יישובים בראי המלחמה,"משגב - המכון לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית.(2.1.24) מבקר המדינה | דוח מיוחד 90 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 נספח ד- 'דוגמאות לעמדות שונות בנוגע לקשר שבין אירועי 7.10 לתפיסת ביטחון לאומי רשמית או להיעדרה של תפיסה כזאת מנקודת מבט כוללת ועקרונית יצוין כי סקירה זו מציגה דוגמאות לעמדות שונות ומובאת בשם הדוברים בה. אין בסקירה זו בכדי להחליף ביקורת בנושא. השר לשעבר דן מרידור, שעמד בראש הוועדה לגיבוש תפיסת הביטחון, טען בינואר 672024 כי תפיסת ביטחון לאומי סדורה, רשמית ועדכנית אינה מונעת טעויות ואינה יכולה לחזות הכול. עם זאת, ייתכן כי קיומה של תפיסה כזו היה יכול להביא את ישראל להישגים טובים יותר באירועי 7.10, שכן אחת ממטרותיה העיקריות של תפיסת ביטחון היא קיום של תהליך חשיבה סדור ודיון עיתי שמעודד את הדרג המדיני ואת הדרג הביטחוני לחשוב"בראש פתוח,"לערער על ההנחה כי"מה שהיה הוא שיהיה,"לנסות להבין מה הן השאלות שצריך לשאול ומה הם אתגרי הביטחון העדכניים שצריך להתכונן אליהם ולהכין את המענה המתאים. לו הדרג המדיני היה מקיים דיון על תפיסת הביטחון, היה עליו להציב לדרג הביטחוני שאלות דוגמת מה היא האסטרטגיה של חמאס, שהוא אויב מושבע של ישראל, וכיצד הוא מבקש להגשימה; מה המטרה של חמאס בפרויקט בניית ״העיר התחתית״ בעזה, שהוא פרויקט צבאי מוביל, עתיר משאבים, טכנולוגי ומבצעי; האם נדרש לשפר את המודיעין, למשל להפעיל סוכנים בתוך הפרויקט, כדי שיוכלו למסור מידע עליו וגם לעזור בסיכולו בעת הצורך; האם יש תוכנית פעולה שבה אפשר להתגונן מפני העיר התחתית של חמאס, ואפילו להכריע אותה, במצב שבו חמאס אינו מורתע; האם המענה הקיים של ישראל, דוגמת טנקים ופצצות אוויריות, רלוונטי להתמודדות עם אויב שפועל במנהרות וכו.' עוד טען מר מרידור כי לו היה מתקיים דיון כזה, המתחייב בעת גיבוש של תפיסת ביטחון, או שהייתה נעשית עבודה לגיבוש תפיסת ביטחון על ידי גוף מתאים (שאינו עסוק בניהול השוטף, אלא בראייה אסטרטגית מרחיקת ראות,) סביר להניח שישראל הייתה מבינה את משמעות הפרויקט של חמאס ואת גודל האתגר המבצעי והמודיעיני שהוא מהווה. מר מרידור ציין כי תהליך כזה מקטין את הסיכוי להישענות על קונספציות, להסתמכות על העבר ולטעויות, והוא יכול לסייע לדרג המדיני בתכנון הלחימה, באמצעות לימוד היכולות של צה"ל ושל יתר גופי הביטחון, מגבלות כוחם ומשאביהם, הבנת ההישגים האפשריים במלחמה א-סימטרית, שיפור המענה האזרחי במלחמה ועוד. תהליך זה חיוני גם ליום שלאחר המלחמה, לרבות לגבי קביעת תקציב ביטחון שייתן מענה לצורכי הביטחון, אך לא ייצור נטל כבד יתר על המידה על כלכלת ישראל, כפי שאירע "בעשור האבוד( "אחרי מלחמת יום הכיפורים.) מר מרידור הוסיף כי ייתכן שכך לא הייתה ישראל נכשלת פעמיים, בהתרעה על ההתקפה ובמענה המיידי עליה, והעיקר - בהכנת המענה היעיל והמכריע להרס הפרויקט של חמאס. ח"כ לשעבר עפר שלח, שכיהן כיו"ר ועדת המשנה לתפיסת הביטחון, ובניין הכוח של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת טען בינואר 682024 כי בהיעדר דיון על תפיסת הביטחון של ישראל ובהיעדר הכרעה בסוגיות הביטחוניות המשמעותיות ביותר למדינת ישראל, צמחה הקונספציה - מרחב הנוחות המשותף בין הדרג המדיני, שרצה לחזק את חמאס כדי להחליש את הרשות הפלסטינית ולא יין את הסיכוי לפתרון הסכסוך 67 דברי מר מרידור בפגישה עם נציגי משרד מבקר המדינה בינואר 2024. 68 דברי מר שלח בפגישה עם נציגי משרד מבקר המדינה בינואר 2024. מבקר המדינה | דוח מיוחד 91 היעדרתפיסתביטחוןלאומיוההשפעהעלתהליכיםמרכזייםבדרגהמדיניובצה"ל חשווןהתשפ"ו נובמבר2025 הישראלי-פלסטיני, ובין הדרג הצבאי, שחשב שיהיה לו נוח יותר שיהיה שקט במשמרת שלו. ואולם ב7.10- נוכחה ישראל לגלות שאין לה התרעה מול האויב החלש ביותר שלה, שההתרעה כשלה בפעם השנייה בתוך 50 שנים, ושההגנה כשלה. מר שלח ציין כי בעקבות הקטסטרופה שקרתה, תפיסת ביטחון חשובה כעת יותר מתמיד, ואם לא נתמודד עם שאלות בסיסיות כמו מי אנחנו ומה אנו רוצים, ואיזה מענה ניתן לסוגיות משמעותיות, ובהן זמינות אנשי המילואים בשנת מלחמה, דור העתיד לא יוכל לחיות פה. מר שלח הוסיף שתהליך עיצוב תפיסת ביטחון לא ימנע שגיאות, שכן תהליך טוב אינו ערובה לקבלת החלטות טובות, אך תהליך רע הוא ערובה לקבלת החלטות רעות פעם אחר פעם. בהיעדר דיונים על סוגיות ביטחוניות משמעותיות ובהיעדר קביעת סדרי עדיפויות מדינת ישראל מצאה את עצמה שוב בקטסטרופה ב.7.10- אלוף)במיל('גרשון הכהן, לשעבר מפקד הגיס המטכ"לי, טען באפריל 692024 כי מלחמת חרבות ברזל מלמדת כי נדרשת למדינת ישראל תפיסת ביטחון לאומי חדשה, נוכח מעטפת האיומים שהציבה איראן בגבולות ישראל ותוכנית המלחמה שלה. תוכנית מלחמה זו מכוונת לשלילת היכולת הישראלית להשיג הכרעה מהירה במלחמה ולחזור לנהל חיים נורמליים בתוך זמן קצר, זאת באמצעות שימוש בכלי לחימה חדשניים, דוגמת נחילים של כלי טיס שמופעלים מרחוק, רקטות מדויקות וטילי שיוט פשוטים להפעלה בכמויות גדולות, ובאמצעות תפיסות מלחמה חדשות, המתמקדות במרחבים בנויים בסביבת האוכלוסייה האזרחית. המאמצים האיראניים מאתגרים את יסודות תפיסת הביטחון הישראלית המסורתית וחושפים את נקודות התורפה והמגבלות שלה, ועל כן מתחייבת חשיבה חדשה על הדרכים להשגת תוצאת ההכרעה ועל המאמץ לבניית יכולת עמידה במלחמה ארוכה ומתמשכת. תא"ל)במיל('ד"ר מאיר פינקל, לשעבר מפקד מרכז דדו לחשיבה צבאית בין-תחומית בצה"ל, ניתח בינואר 702024 את מגוון הטענות שעלו בעשורים האחרונים בנוגע לרלוונטיות של תפיסת הביטחון המיוחסת לבן- גוריון או לחסרונה. ד"ר פינקל הציג כיוון לפתרון, הכולל מרכיבים מרכזיים כבסיס לאסטרטגיה עדכנית לצה"ל או לרובד הצבאי של תפיסת הביטחון הלאומי, ובין היתר אורך נשימה לאומי וצבאי לעימותים מתמשכים; גמישות, שמשמעה התאוששות מהירה מהפתעות תוך כדי לחימה; הוכחת יתרון יחסי להתמודדות עם איומים חדשים שפיתח האויב; ואתגור האויב באמצעות פיתוח יכולות שהוא לא התכונן אליהן. מנגד, בינואר 2024 טען אלוף (במיל)'יעקב עמידרור, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן ומפקד המכללות הצבאיות וכן ראש המל"ל,71 כי הבעיה העיקרית של מדינת ישראל ברמת הביטחון הלאומי ערב מלחמת חרבות ברזל הייתה תפיסת העולם כי המדינה נלחמת רק במלחמות אין ברירה, וכי לא הייתה לגיטימציה בציבור הישראלי לצאת למתקפת מנע נגד חמאס. אלוף (במיל)'עמידרור הוסיף כי אין לכך קשר לתפיסת ביטחון מנוסחת וכתובה. 69 אלוף)במיל('גרשון הכהן" ,תוכנית'טבעת האש'של סולימאני מחייבת את ישראל לגבש מענה חדש,"מקור ראשון, 7.4.24. 70 תא"ל (במיל)'ד"ר מאיר פינקל" ,לאור מלחמת'חרבות ברזל- 'הרובד הצבאי של תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל," בין הקטבים - כתב העת של צה"ל לאומנות המערכה.)31.1.24( 41 71 אלוף)במיל('יעקב עמידרור, בפגישה עם נציגי משרד מבקר המדינה בינואר 2024.