Plenum sitting, 04/06/2025 at 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי ח' בסיוון התשפ"ה, 4 ביוני 2025. זהו היום ה-607 למלחמה שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-58 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל, עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות ורגילות. אני מבקש לציין שאנחנו ממשיכים גם השבוע להצמיד לשאילתות הדחופות שאילתות רגילות וישירות שלא קיבלו מענה במסגרת הזמן הקבועה בתקנון הכנסת. אני רואה שנמצאת פה סגנית שר החוץ, אבל אני לא רואה את השר. השר נמצא? שר תורן – השר אלקין? איפה השר אלקין, מישהו יודע להגיד לי? השר נכנס. שלום לשר. אני מזמין את סגנית שר החוץ אל הדוכן כדי להשיב על השאילתה. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת אבי מעוז לשר החוץ בנושא: היערכות לצונאמי המדיני. חבר הכנסת מעוז, בבקשה.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גברתי סגנית שר החוץ, השאילתה הוגשה לפני שבועיים: השבוע פורסם על חששות מפני צונאמי מדיני וכלכלי ממדינות באיחוד האירופי כלפי מדינת ישראל בעקבות הלחימה בעזה. 1. כיצד משרדכם נערך מבחינה דיפלומטית למהלך? 2. האם תקציב ההסברה שניתן למשרדכם מנוצל להתמודדות עם הנ"ל? 3. כיצד משרדכם נערך להתגברות האנטישמיות בעקבות הנ"ל?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. בבקשה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

תודה רבה על השאלה הזאת. אני אקרא את תשובת המשרד, ואני רוצה לפרט קצת יותר אחרי זה, משום שהעבודה שאנחנו עושים מבוקר עד לילה, כולל בלילה, היא פשוט בלתי פוסקת. אנו נמצאים בעיצומו של לחץ בין-לאומי חסר תקדים אשר נועד בסוף להגביל את חופש הפעולה של ישראל ולפגוע בזכותה להגן על עצמה. לחצים אלו הולכים ומתגברים. הם באים לידי ביטוי הן במישור היחסים הבילטרליים והן ביחסים המולטי-לטרליים. בהובלת שר החוץ ובהנחייתו, נציגויות ישראל בעולם פועלות במטרה להדוף יוזמות אלו ולהרחיב את מעגל התמיכה במדינת ישראל, כמו גם למנוע נזק לישראל. שר החוץ מנהל מערכה בין-לאומית של מסרים ישירים ועקיפים לבני שיח שונים – שרי חוץ כמו גם בעלי השפעה. נציגי ישראל עומדים בקשר ישיר עם מקבלי ההחלטות, מכפילי כוח, קהילות יהודיות ומעצבי דעת קהל כדי להשמיע את קולה של מדינת ישראל ולהבהיר כי לא נירתע ולא ניכנע ללחצים בין-לאומיים. בעקבות דרישת שר החוץ הוקצה למשרד תקציב ייעודי לשנת 2025 להעצמת ההסברה של ישראל ומדיניותה בעולם – פעילות במרחב הדיגיטלי באמצעות יצירת תשתית טכנולוגית אנושית ומשאבית ופיתוח יכולות מקצועיות להעצמת המסרים הישראליים החיוביים; עריכת כנסים ואירועים בישראל ובעולם; הקמת מערך להבאת משלחות מובילי דעת קהל לישראל; רכישת מדיה והצגת תכנים במרחב הציבורי והתקשורתי; שיתוף פעולה עם ארגונים פרו-ישראליים; פעילות באמצעות כלי העוצמה הרכה, שהם מש"ב, כלכלה, תרבות ועוד. משרד החוץ פועל בתוכנית ניטור תכנים אנטישמיים עם חברות מחקר וסקרים של דעת קהל עולמית – כיצד הקהל מגיב לקמפיינים השונים, הפקת לקחים מהירה ויישום הלקחים כבר לקמפיין הבא. בנוסף, המשרד מבצע שיתופי פעולה רבים עם חברות אזרחיות וגופים אזרחיים לצורך הסברה, גם מקצועית וגם בסיוע ומימון. היום, כל משלחת שמגיעה למדינת ישראל, מכל סוג, נחשפת לארבעה תחומים עיקריים: זוועות 7 באוקטובר; האתגרים הביטחוניים של מדינת ישראל; עם ששורשיו פה, כלומר הקשר ההיסטורי והתרבותי של היהודים לארץ ישראל; נורמליות – החיים, היצירה, התרבות הישראלית, המזון. משרד החוץ פועל באמצעות 108 נציגויות ישראל בעולם לקידום המאבק באנטישמיות. לצד קידום ושימור של אינטרסים של מדינת ישראל, עבודת נציגינו בעולם לוקחת בחשבון את הצרכים של הקהילות היהודיות במדינה. הפעילות מתקיימת מול מקבלי החלטות, מחוקקים, ראשי רשויות אזוריות ומקומיות, גופים ציבוריים, אוניברסיטאות, מוסדות תרבות ועוד. במסגרת זו מתקיימות פגישות שוטפות להעלאת המודעות וקידום פעולות אקטיביות לטיפול בתופעה. משרד החוץ, באמצעות דיפלומטים בעולם, מקדם את אימוץ הגדרת האנטישמיות של הברית הבין-לאומית לזיכרון השואה,IHRA , על מנת שתשמש ככלי הנוהג במדינה. במקביל, תוגברה האבטחה סביב נציגויות ישראל בחו"ל, ונעשות פעולות נוספות מול ממשלות בעולם כדי להבטיח את שלומן של הקהילות היהודיות באשר הן. כמו כן, שר החוץ עומד בראש צוות שרים מיוחד, שמגבש בימים אלו הצעת החלטה שתבוא לקבינט בנושא שמירה על הקהילות היהודיות בתפוצות ועל ישראלים בחו"ל. בנוסף, במסגרת שנת הנשיאות של ישראל ב-IHRA, שר החוץ אירח ממש בשבוע שעבר כנס שרים מהמדינות החברות והמשקיפות ב-IHRA, במטרה להקים קואליציה בין-לאומית למאבק באנטישמיות. בכנס השתתפו גם עשרות שליחים מיוחדים למאבק באנטישמיות וכ-50 ראשי קהילות וארגונים יהודיים מרחבי העולם. מבחינת קמפיינים בדיגיטל ומבחינת הסברה, עשינו כמה קמפיינים ממש בשבועות האחרונים, למשל קמפיין הרעב בעזה – הצגת חגיגות הרמדאן והסעודות העשירות ברצועת עזה, הסברנו לעולם שהרעבים היחידים בעזה הם החטופים של מדינת ישראל, הסברנו מדוע חיוני להכניס את הסיוע ההומניטרי בצורה אחרת ולא דרך חמאס, בשבוע האחרון אנו מתארים את אופן הפעולה של שיטת הסיוע ההומניטרי ברשתות החברתיות, מראים כיצד חמאס יורה על אותם אלו שמגיעים כדי לקבל את הסיוע ההומניטרי; קמפיין נגד מדינה פלסטינית, כאשר צרפת ממש דוחפת בכל הכוח את ההכרה הזאת מבחינה בין-לאומית ומפעילה לחצים אדירים על המדינות השונות; קמפיין הצרצרים – הצבענו על צביעות העולם כאשר תוקפים אותנו אך לא מדברים על רצח נוצרים, עלאווים, מוסלמים ודרוזים בסוריה של אל-ג'ולאני. זאת התשובה. ואני רוצה דווקא להיכנס לכמה מספרים. רק בשבועיים האחרונים, אתה צריך להבין, נציגי משרד החוץ בעולם קיימו למעלה מ-150 ראיונות לכלי התקשורת ברחבי העולם ולמעלה מ-70 תדרוכים של נציגי משרד החוץ לכלי התקשורת ברחבי העולם. מתחילת 2025 בוצעו במטה במשרד החוץ בירושלים למעלה מ-25 תדרוכים ומסיבות עיתונאים לתקשורת הזרה, ובכל שבוע מתקיימת לפחות מסיבת עיתונאים אחת לאמצעי התקשורת המובילים בעולם. לפעמים מתקיימות כמה מסיבות עיתונאים בשבוע אחד. מעולם לא התקיים מספר כה רב של מסיבות עיתונאים במשרד החוץ. לשם השוואה, ב-2024 התקיימו ארבע מסיבות עיתונאים, וב-2023 לא התקיימה אפילו מסיבת עיתונאים אחת, כולל בתקופת המלחמה. מתחילת 2025 הושקו כ-20 קמפיינים והופקו יותר מ-300 סרטונים שהביאו למעלה מ-500 מיליון צפיות וחשיפות. המשרד צפוי להביא לישראל בחודשים הקרובים מאות משלחות ובהן אלפי מובילי דעת קהל, מנהיגים ומשפיענים. מעולם משרד החוץ לא עבד בהיקפים כאלה, והיום אנחנו מציגים לעולם בכל הזדמנות את האמת של מדינת ישראל. אני רוצה לגעת בכמה דברים, כי ספציפית בשבוע האחרון גם אני וגם חברי כנסת נוספים שמתראיינים בתקשורת הזרה, אנחנו נכנסים לקרבות אגרופים אמיתיים. ואתה יודע מול מי אנחנו נלחמים? אתה יודע מה הטיעונים העיקריים? אמר את זה שר החוץ גדעון סער כאן אתמול מעל הבמה. יאיר גולן, שמוציא דיבתם של חיילי צה"ל ואומר שאנחנו, התחביב שלנו בעצם הרג ילדים; אהוד אולמרט, ראש ממשלה לשעבר – הוא ישב בכלא, הוא שילם מחיר באמת על בגידה בציבור הישראלי, מעילה בכספים, והוא זה מליץ היושר שמדבר בעד הפלסטינים? אתה יודע איזו התמודדות מטורפת? עכשיו, ההתגברות של האנטישמיות היא מגיעה מכמה מקומות, אבל אנחנו – הדמוניזציה – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מי מרעיב ילדים?

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אף אחד לא מרעיב ילדים בכוונה. האחריות היא על חמאס בלבד. הדרישה שלנו – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

– – – אמרו: צריך לזרוק פצצת אטום – – – שרים בממשלה. חמאס טרוריסטים, אמרו שרים בממשלה הזאת.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

הדרישה שלנו, חברת הכנסת מטי צרפתי, היא לעקוף את חמאס ולחלק סיוע הומניטרי שהוא לא דרך חמאס. דברים כאלה – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

שרים בממשלה הזאת מתבטאים באופן שמבזה את מדינת ישראל.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

האם האמרות, ולא משנה מה הן יהיו, מייצגות את מדיניותה של מדינת ישראל?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

ממש לא.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, אפשרתי פעם אחת, פעמיים, שלוש. מספיק.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

לא את המדיניות הרשמית של מדינת ישראל. ואנחנו נכנסנו לשם כדי לנסות לאזן את הכול ולעשות את המעשה האחראי. אבל כשיש אמרות שמוציאות דיבתה של מדינת ישראל, של חיילי צה"ל במלחמת הגנה, לא צריך את האויבים. לא צריך שהחמאסניקים יעלו מולי בראיונות ב-Sky News וב-BBC. מספיק להעמיד את אהוד אולמרט ואהוד ברק ואת אמרותיהם. פשוט ביזיון, בושה, בלתי נתפס, בטח בתקופת מלחמה. עכשיו, הדבר הזה מלבה דמוניזציה של מדינת ישראל. את אף אחד לא מעניין המאבקים הפנימיים. ברגע שהם מוציאים את דיבתה של מדינת ישראל, זה משמש ככלי נשק נגדנו במלחמת ההגנה עצמית, ולכן צריך להבין: הדמוניזציה הזו על ידי התקשורת הבין-לאומית מלבה את השנאה כלפי ישראל ואת השנאה כלפי היהודים בכל העולם. אבל זה לא משנה מלחמה, לא מלחמה, צריך להבין את התהליכים שקורים בעולם. אני לא מדברת על טקטיקה ברורה של האחים המוסלמים, של איראן, של כניסה של חמאס לתוך האוניברסיטאות – ממש ליבוי קהל, ממש דמוניזציה וחינוך לאנטישמיות באופן אסטרטגי, כלומר זו תוכנית אסטרטגית. יש היום תהליך הגירה מטורף מהעולם המוסלמי לתוך מדינות אירופה. הם גדלים על ברכי האנטישמיות בתוך מערכת החינוך. הדבר הזה נפגש עם ניאו-נאציזם שמלובה גם כן. עכשיו, הקהילות היהודיות – זה משהו מטורף, מה שקורה שם. אני, כמישהי שמשפחתה קרובה מיידית, כמי שחוותה את זה על בשרה – סבתא שלי לפני כמה חודשים הותקפה באלימות, בת 88, ברחובות פריז, בשכונה שלה, שכונה יהודית, על ידי בריונים ערבים. מה הם מחפשים שם אצל היהודים? הרצח בוושינגטון, בקבוקי התבערה, ששרפו אנשים בבולדר בקולורדו – כל זה זה חלק באמת מתנועה של שנאת יהודים עולמית שמלובה גם על ידי התקשורת הבין-לאומית וגם על ידי מנהיגים בין-לאומיים שלא יודעים לשים קו אדום. בצרפת אף אחד כבר לא מחפש את האשמים, לא מעמידים אותם לדין, אין אכיפה. הדבר הזה הוא משהו בלתי נתפס. ואני חייבת להגיד, יש לנו ב-108 נציגויות בכל העולם נציגים שיוצאים לקרב כל בוקר, אם זה מול התקשורת הזרה, אם זה אל מול הנהגה פוליטית, כדי להיאבק להגנה על הקהילות היהודיות ועל ישראל עצמה. הם עושים את זה כמו לוחמים בקו החזית כאשר יש מטרה מסומנת על גבם. לפעמים הם עושים את זה גם תחת אש, ולפעמים גם משלמים מחירים יקרים, וזו הזדמנות בשבילי לומר להם תודה כאן, מבימת הכנסת, בשם הכנסת. תודה על העבודה החשובה שהם עושים תוך סיכון אישי במחירים לא פשוטים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. שאלת המשך לחבר הכנסת מעוז. לאחר מכן שאלות נוספות לחברי הכנסת שירי ולחברת הכנסת ניר, וסגנית השר תשיב במרוכז. כן, חבר הכנסת מעוז.

אבי מעוז (נעם):

תודה, גברתי סגנית השר, על התשובה הנרחבת, ויישר כוח על שזיהיתם שזה תהליך מכוון נגדנו ועל התשובות שאתם נותנים. במסגרת ההסכם הקואליציוני התפרסם שנוסף למשרד החוץ תקציב של למעלה מ-0.5 מיליארד שקל לצורך ההסברה ולצורך הקמפיין שאתם עסוקים בו בימים, ואני רוצה לשאול אם יש איזשהם עיכובים בשחרור הכסף. האם יש איזשהן תקלות בדרך? כי בסך הכול נגד מכונת האנטישמיות וההסתה כנגד מדינת ישראל אנחנו צריכים להעמיד מכונה משומנת היטב, שעובדת בשיתוף פעולה של כל משרדי הממשלה, ורציתי לשאול אם התקציב הזה מנוצל באופן שוטף ובלי בעיות בדרך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי – שאלה נוספת.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אמשיך את חברי חבר הכנסת מעוז. זה לא למעלה מ-0.5 מיליארד שקל, זה 524 מיליון שקלים בכספים קואליציוניים שהוקצו למשרד החוץ. הבעיה העיקרית היא שמשרד ראש הממשלה אחראי למימוש שלהם, ורק בפררוגטיבה שלו יכולים לממש את זה, אבל זה מתחבר לעוד בעיה: כבר למעלה מחצי שנה אתם במשרד החוץ, וכל נושא ההסברה מרוכז על ידי חמישה אגפים שונים בארבעה משרדי ממשלה שונים, וזה ככה כבר למעלה מעשור, עשור וחצי. אם אנחנו רוצים להתחיל לטפל בבעיה, אנחנו צריכים לשים אותה במקום אחד, עם סמכות אחת, שירכזו את כל המשאבים בצורה אפקטיבית, וזה לא קורה. במקום זה הוספתם את הכספים הקואליציוניים, שלא ברור איך בכלל ימצאו אותם, כי אמונים עליהם שני אנשים – גם שר החוץ וגם ראש הממשלה במרכז ההסברה, שהוא לא קשור בכלל למרכז ההסברה במשרד החוץ, לאגף ההסברה במשרד החוץ. יחד עם זה, עצם התשובה שלך בנוגע לתדרוכים ומסיבות עיתונאים ו-500 מיליון צפיות – זה אולי נשמע הרבה לקהל הסביר, אבל זה כלום, זה טיפה בים אל מול כל סרטון מעזה שמגיע, שעולה על למעלה ממיליארד, 1.5 מיליארד בחשיפה. אנחנו לא באירוע, ואם אנחנו מנסים לתדרך עיתונאים ואנחנו חושבים שזו פעילות הסברה ונותנים את זה כדוגמה, אנחנו פשוט לא באירוע. הגיע הזמן שתסגרו את האגפים השונים, שימו הכול במשרד החוץ ותתחילו לנהל פעילות הסברתית אפקטיבית. ואם אני צריך לנסח את זה בשאלה: עד מתי נמשיך להתנהל כמו איזו חבורה של חובבנים אל מול מכונה משומנת שפועלת נגדנו?

היו"ר אמיר אוחנה:

אפשר גם להגיד: האם אני צודק? זה גם סיום לשאלה. חברת הכנסת שרון ניר.

נאור שירי (יש עתיד):

תסכימי איתי על כל מילה?

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

חכה. אל תדאג, אני אענה לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, גברתי סגנית השר, אנחנו חוזרים מכנס בין-לאומי של נאט"ו, חבר הכנסת בועז ביסמוט ואנוכי, ובכנס הזה היו הרבה מאוד שותפות – אגב, ידידות אמת של מדינת ישראל, שרואות חשיבות באמת במיגור שלטון חמאס והוצאתו מעזה. אבל אחד הדברים המרכזיים, שעובר כחוט השני בכל שיחות הצד שהיו לנו, זה שההסברה של מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית לא קיימת עד כדי נעדרת מהשטח בזמן ש-BBC ו-CNN ורשתות חברתיות משדרים נרטיבים שקריים של חמאס. אנחנו, אתם – אתם כממשלת ישראל – לא קיימים, לא משרד החוץ, לא משרד התפוצות, ולא המשרד לעניינים אסטרטגיים. אין הסברה ברמה הלאומית, לא באיכות ולא בקצב הנדרשים. ואני רוצה לומר, מלחמה היא לא רק מעשה צבאי. מלחמה היא מעשה מדיני ומעשה בין-לאומי. ואנחנו לקחנו סיטואציה שמ-7 באוקטובר ה-Don't של ביידן הפך להיות Don't של מדינת ישראל. איפה אתם? במה אתם עסוקים?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. גברתי סגנית השר, בבקשה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

תודה רבה, ותודה על השאלות. זו הזדמנות מצוינת גם לדבר קצת על מה שאנחנו עושים במשרד החוץ. אתחיל קודם כול עם חבר הכנסת אבי מעוז – בעניין התקציב, מכשולים, עיכובים. אני חייבת להגיד – ואולי אשלב את זה קצת עם התשובה שלי לחבר הכנסת נאור שירי – מבחינת הסמכויות, תראו, אנחנו לא נכנסנו בהקמת הממשלה, ולכן גם שינויים מבניים לא היו בכוחנו. אבל מרגע שהבנו שאנחנו נכנסים לתוך משרד החוץ, גדעון הבין שאחד האירועים הקשים ביותר שאנחנו צריכים לו לתת תגבורת במאמץ המלחמתי הוא עניין ההסברה. זאת תהיה חזית מלחמתית לכל דבר. להתחיל לשנות עכשיו את המבנים של מה שקורה, אם במשרד הזה ואם בזה, לא הייתה לנו היכולת, אבל לגבש תקציב לתוכנית פעולה אסטרטגית אמיתית בתחום ההסברה, יכולנו. אנחנו לוקחים את מה שאנחנו יכולים. כמו שהחיילים נותנים בשדה הקרב כרגע בעזה ובצפון את ה-100% שלהם, אנחנו נותנים את ה-100% שלנו. מבחינת משרד האוצר – התקציב כן מגיע אלינו. אין איזשהו מכשול אל מול האוצר, אלא על פי מה שסוכם מבחינתם. נכון, יש משרדים שונים עם סמכויות שונות. משרד הכלכלה, יש לו המון פרויקטים שיתופיים, נציגויות כלכליות בחו"ל שאיתן אנחנו עושים שיתופי פעולה כלכליים, מבחינת עסקים או פרויקטים בטכנולוגיה. זה המנדט שניתן להם עם השר ניר ברקת, זה קבוע ככה לאורך שנים רבות. התקציב לא יכול להגיע לפעילות שלמעשה משרד אחר אחראי לה או מנהל אותה. כמו למשל משרדו של השר שיקלי, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות – בקהילות היהודיות – אנחנו לא יכולים לקיים פעילויות שלנו בתחומים שלהם. אבל מה כן עושים? אנחנו עושים שיתופי פעולה. למשל המרכז הדיגיטלי בשדרות, שעושה עבודה מדהימה – אני חייבת לומר, יושבים שם חבר'ה צעירים, משתלטים שם על הרשתות החברתיות, עונים בשיח. זה אחד מתוך מנעד של כלים. אז יש תקציב שבשיתוף פעולה עם משרד התפוצות – משרד התפוצות אחראי, אבל אנחנו עושים אותו ביחד, אוקיי? שיתופי פעולה כלכליים עם אפריקה, עם מדינות שעומדות אל מול לחץ בין-לאומי מטורף, ולמרות הלחץ הזה, מצביעות יחד איתנו באו"ם ועובדות יחד איתנו. אז יש פרויקטים כלכליים, פרויקטים הומניטריים שאנחנו עושים, אנחנו עושים בשיתוף פעולה יחד איתם. אנחנו מבינים שזה סוג של דיפלומטיה רכה. האם היו לנו קשיים? לא יותר מאותם קשיים ביורוקרטיים רגילים של העברות מכרזים והזמן שזה לוקח וכו'. אבל בסך הכול יש לנו צוות במשרד החוץ שבאמת עושה עבודה מדהימה, עובד יום ולילה ומניע את המכונה הזו. שירי, אתה יודע, אפשר לזרוק הרבה דברים, אבל בסוף יש לנו תוכנית פעולה אסטרטגית רצינית. אני גם פירטתי אותה. אולי זה נשמע כמו איזה נאום, אבל בסוף המשלחות – אנחנו מביאים מאות של משלחות אל מול עשרות משלחות שהביאו לפני כן. אנחנו לא סתם שמים איזה אצבע ברוח ואומרים: טוב, זה דבר טוב. עשינו מחקרים, אנחנו עובדים עם סקרים כדי להבין מה אפקטיבי, כדי לא לזרוק את הכסף הזה לפח ולהשקיע אותו במשהו באמת אפקטיבי ומשפיע על דעת הקהל. ואחד מהדברים שגילינו זה שמשלחות הן הדבר האפקטיבי ביותר. ולכן מנהיגי דת, פוליטיקאים ממדינות שונות, משפיענים – אנחנו מביאים אותם לכאן לארץ, על פי ארבע הנקודות שקבענו מבחינה אסטרטגית – קראתי אותן לפני כן; אני יכולה להקריא אותן שוב – שאנחנו מבינים שהן האפקטיביות ביותר בלצייד אותם באמת במידע, כמו למשל זוועות 7 באוקטובר, אז הם נוסעים לדרום כדי לראות את זה. עם ששורשיו נטועים פה כדי להילחם אל מול התעמולה השקרית שמדינת ישראל היא קולוניאליזם וכל התעמולה הזו – אנחנו נלחמים בזה בדרכים האלה. זה לא רק משלחות, זה קמפיינים שאנחנו עושים ביחד עם חברה אזרחית ועם חברה פרטית. יש לנו כאן עמותות מטורפות שב-7 באוקטובר קמו ועזבו הכול, עזבו את העבודה, והתחילו לעבוד בהסברה. הם הקימו החל מטכנולוגיות AI עד למשלחות שלהם של הסברה. אנחנו סוף כל סוף משתפים איתם פעולה, מסייעים להם גם תקציבית כדי להגדיל את הנפח, את ההדהוד של אותם מסרים. גם זה משמעותי. מחקר וסקרים, כדי לא לזרוק את הכסף, להבין מה אפקטיבי ומה לא, תוכנת AI שמנטרת את התקשורת העולמית, שמנטרת את הרשתות החברתיות – אלה כלים שלא היו לפני כן. אתה יכול להרים ידיים, אבל שירי, אלו כלים שלא היו לפני כן. ובאמצעות תוכנית סדורה, כדי להבין מה המטרות, לרכז את הפוקוס – בוא, מדינת ישראל זה לא ארצות הברית, זה לא קטר, זה לא מיליארדים שיכולים להישפך. גם תקציב של 0.5 מיליארד, שהוא גדול, הוא עדיין מוגבל לעומת תקציבי עתק שמושקעים על ידי אויבים שלנו. ולכן אנחנו ממקדים את הפוקוס הזה בתוכנית מאוד ברורה. ואני חייבת לומר: יש הצעות? בואו, שתפו איתנו פעולה. תגידו מה. תגידו מה אתם חושבים שעובד, מה לא עובד.

נאור שירי (יש עתיד):

תפרקו את ארבעת המשרדים השונים, כמו שעם אלקין הקמתם משרד חדש עם קונסטרוקציה פוליטית. מה הבעיה?

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

כן, זה קל. יש משהו בתוך הסברה שאתה חושב שאנחנו צריכים לעשות?

נאור שירי (יש עתיד):

למה משרד התפוצות צריך לעשות הסברה?

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

יש מקום שבו אתה חושב שאנחנו צריכים להשקיע כסף?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

צריכים להשקיע יותר בתקשורת בין-לאומית.

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, אבל למה את אומרת – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

חברת הכנסת מטי צרפתי וחבר הכנסת נאור שירי, אתם אומרים: תקשורת זרה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

לא אמרתי תקשורת זרה, אמרתי לך מה צריך לעשות.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

מטי צרפתי אמרה. תקשיב, היא אומרת לי ללכת לתקשורת הזרה. אני שמחה לעדכן אותך – וציינו את זה כמה פעמים: שכרנו חברות יח"צ שמכניסה משפיענים ודוברים לתוך התקשורת הזרה כדי לוודא שהקול שלנו לא נשכח. הכנסנו תוכנת AI יקרה כדי לנטר את הרשתות. חברת הכנסת שרון ניר, שאמרה אין הסברה – יש פה תוכנית סדורה. אתן לך דוגמה מני המון דוגמאות שאני יכולה לשבת פה גם חצי שעה ולתאר לכם: היה סרט של ה-BBC שמבוסס על שלושה ילדים, שניים מהם הם ילדים של סגן שר בחמאס, פעיל טרור של חמאס, סרט תעמולה של חמאס שהשקיעו בו איזה 400,000 פאונד, כסף שהגיע לתוך חמאס. אנחנו, עוד לפני שהוא יצא, יצאנו במתקפה. כמה שעות הוא היה והוא ירד מהאוויר. זה משהו שאם תעמולת החמאס הייתה מתפרסמת, זה עוד כלי נשק נגד מדינת ישראל. באמצעות הניטור שאנחנו מבצעים כרגע, אנחנו יודעים לפקס את המטרה, להבין מה הולך להיות או מה קורה ברגע הזה ולהתמודד עם זה. אנחנו לא כול-יכולים, אני אומרת לך. רמת האנטישמיות והדמוניזציה בעולם היא בלתי נתפסת. אנחנו מדברים על שיתופי פעולה עם נאט"ו. יש שם מדינה שחוסמת אותנו לחלוטין, טורקיה, כאילו מגויסת לתוך הדבר הזה. לא רק אנחנו משלמים מחיר, מדינות אירופיות משלמות מחיר. אבל העניין הזה של להגיד: לא קיים – את יודעת איזה קרבות אגרופים הנציגים שלנו במשרד החוץ, עובדי המשרד, עוברים בתקשורת הזרה בשבוע האחרון? אני ברמה האישית. אשלח לך, זה גם מפורסם ברשתות החברתיות, את יכולה פשוט לפתוח ולראות. ההתמודדות הזו היא לא פשוטה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

כל אחד שנמצא בזה – פותח את ה-BBC, פותח את CNN – מרגיש שמדינת ישראל לא משמיעה את קולה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

את צריכה להבין, קודם כול – – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אפשר להבין – – – בסוף יש את מבחן התוצאה, גברתי. הוא בעייתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה לא עובד, כאילו. זה לא עובד, משהו לא עובד.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

שרון, מירב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני, יש לי שטרסבורג עוד שבועיים. פעם ראשונה – הוא יודע – אני חוששת לנסוע. אז תגידי לי את מה אני אעשה. אני ראש המשלחת למועצת אירופה, נוסעת באדיקות מתחילת המלחמה. פעם ראשונה שאמרתי לבועז שאני חוששת לנסוע. אז תגידי לי, מה לא עובד אצלכם? משהו לא עובד.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, אני חושב שהרעיון ברור.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

זה מאוד מאוד קל לזרוק את זה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, לא לזרוק. אמיתי.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

קודם כול, יש הצעה קונקרטית? תבואו, נעבוד בשיתוף פעולה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא הצעה, זה תפקיד שלכם, לא שלי.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אבל לומר שעכשיו ה-BBC, שמשדר באופן ישיר כל הודעה שחמאס מוציא בלי לאמת את זה, בלי כלום, הערוץ הערבי – 80 טעויות בכמה חודשים. הם מתנצלים אחרי שבוע, אחרי שאנחנו מעמתים אותם עם העובדות, אבל מה זה עזר כששבוע שלם הם מפרסמים פייק ניוז?

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתם לא מוציאים ישר תגובה?

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אנחנו מוציאים תגובה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז למה אף אחד לא רואה את זה?

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

בואי אני אראה לך תגובה ישירה שלי. הם מתעלמים מזה. האם אני יכולה לשלוט ב-BBC? לא. אבל לעשות מאמרי דעה על להסיר מהם את המימון כדי להכניס אותם ללחץ אנחנו עושים. לעלות אליהם לשידור אל מול השדרנים הכי עוינים, הכי עוינים שאתם מסוגלים לתאר – אנחנו לא מפקירים את הזירה הזו, אנחנו עולים ועדיין אומרים את האמת. האם הם נותנים לנו את הבמה? לא. הם גם מעדיפים שלא נעלה לשידור, למרות קרבות האגרופים האלה. הכתבים שלהם מגויסים. מה שהם עושים שם הוא שידור חי של תעמולה של חמאס. עכשיו, יש לכם רעיון להתמודדות עם איך אנחנו עוצרים את ה-BBC מלשדר הודעות ישירות של חמאס? נשמח לשמוע. יש לנו צוותי פעולה במשרד החוץ שכל היום וכל הלילה עוסקים בזה. בואו, תגידו, קחו חלק. יותר מזה, אנחנו שמחים לארגן מסיבות עיתונאים, שזה לא היה לפני כן: מזמינים את כל התקשורת הזרה שנמצאת פה בארץ למשרד החוץ כל שבוע, לפעמים פעמיים בשבוע, לבוא לשמוע את ההצהרות שלנו ולענות להם על כל השאלות. מי שאומר שהוא לא מצליח לתפוס גורם ממשלתי כזה או אחר או את משרד החוץ, משקר. יש לו הזמנה פתוחה בכל יום שלישי בשעה 11:00 למשרד החוץ לתדרוך ולשאלת שאלות. אז בבקשה, יש לכם עוד רעיונות? תבואו, תעבדו ביחד בזמן מלחמה, קחו חלק במאמץ המלחמתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אולי שדובר צה"ל יחזור לדבר.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

הוא דיבר אתמול.

מירב בן ארי (יש עתיד):

וואו, אחרי כמעט שבועיים. איפה הוא? איפה דובר צה"ל? את, כסגנית שר החוץ – היה את האירוע הזה. תביאי אותו, איפה הוא נעלם?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. תודה לחברות וחברי הכנסת.

נאור שירי (יש עתיד):

30 שעות אמרו שטבחנו בפלסטינים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כשדניאל הגרי היה לא היה את זה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

תקשיבי, אנחנו מדברים על משרד החוץ. יש את משרד הביטחון. אני חייבת לומר, גם להגנתם: אומנם אני לא נמצאת במשרד הביטחון, אנחנו עובדים איתם בקשר ישיר, אבל להגנתם אתמול הוא עלה ונתן גם הצהרה לתקשורת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל איפה דובר צה"ל? איפה הבן אדם הזה? אני אומרת לך את זה בתסכול. אנחנו מתוסכלים.

נאור שירי (יש עתיד):

איפה הייתם 30 שעות ביום שבת?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, נשמעתם היטב.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

חבר הכנסת נאור שירי, ביום ראשון בשעה 10:00 אני כבר התראיינתי ל-Sky News בבריטניה.

נאור שירי (יש עתיד):

היו לך בערך חמישה, שישה לייקים. עברתי על זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, תודה רבה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

תגיד לי, אתה רציני? אתה באמת יורד כל כך נמוך?

נאור שירי (יש עתיד):

אני אומר לך את האמת. אני לא יורד נמוך במובן – – –

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

נאור שירי, אז אני אראה לך מה הייתה התהודה של זה, ואני דורשת ממך אחר כך לעלות לכאן לבמה ולהתנצל, בסדר? אבל תמשיך לרדת נמוך.

נאור שירי (יש עתיד):

מה, נעלבת כי אמרתי על הלייקים שלך?

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

עזוב. רד, רד נמוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לסגנית השר. אני מזמין אותך להישאר גם לשאילתה הבאה. השאילתה הבאה, אף היא שאילתה דחופה, של חבר הכנסת אברהם בצלאל. בבקשה, אדוני. לא, אני מזמין אותך להישאר, גברתי, גם השאילתה הזו היא למשרד החוץ.

אברהם בצלאל (ש"ס):

עד יוני ניתן היה להגיש מסמכים לאימות אופסטיל.

היו"ר אמיר אוחנה:

אפוסטיל.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

בינתיים תפתח את הטוויטר על Sky News, בבקשה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

אפוסטיל. לא משנה המילה, השאלה זו הכוונה, הרעיון.

נאור שירי (יש עתיד):

אני דיברתי על יום ראשון. בשעה 17:00 היה לך – – –

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

בבקשה, יום ראשון, 11:00.

אברהם בצלאל (ש"ס):

נאור, אתה יכול להפסיק?

היו"ר אמיר אוחנה:

תמשיכו את זה אחר כך, בבקשה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

מה קורה פה, נאור? תכבד את הבן אדם האחר שעומד פה. מה זה? מילא בוועדת הכספים. גם פה? לא מתאים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל תמשיכו את זה אחר כך. רשות הדיבור לחבר הכנסת בצלאל. בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

רוצה סוכריית טופי להירגע?

אברהם בצלאל (ש"ס):

איזו התנהגות זאת? מי לימד אותך את זה?

נאור שירי (יש עתיד):

אתה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

גברתי השרה, עד יוני ניתן היה להגיש מסמכים לאימות אפוסטיל – כבר למדתי לקרוא את זה – דרך שליחים. ביטול האפשרות מחייב הגעה אישית לירושלים בשעות מצומצמות, מה שמכביד ומייקר את העלויות. ברצוני לשאול, גברתי סגנית השר: 1. מדוע משרד החוץ ביטל את האפשרות להגיש מסמכים לאימות אפוסטיל באמצעות שליחים, וכיצד בכוונתו להקל על האזרחים שנפגעו מהשינוי? 2. מדוע שעות קבלת הקהל מצומצמות מאוד?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אני אקרא את התשובה של משרד החוץ, ואני אוסיף כמה מילים לאחר מכן. אחד האתגרים הגדולים ביותר בשנים 2020 עד 2024 שעימם נאלץ משרד החוץ להתמודד במתן שירות אפוסטיל לקהל הרחב היה תפיסת תורים ממוחשבת באופן נרחב על ידי שליחים. הצורה הזו בעצם חסמה את היכולת של אזרחים פרטיים לקבוע תור. בפועל נוצר מצב שעבור שירות שהיום עולה 40 שקלים נדרשו אזרחים רבים לשלם סכומים גבוהים לצורך קבלת שירות אימות מסמכים, לעיתים מעל ל-1,000 שקל. בשנה שעברה, לאחר כמה דיונים בראשות מנכ"ל המשרד, הוחלט לבטל את התורים הממוחשבים ולאפשר לכל אזרח להגיע ולקבל שירות ללא תור; זאת, למרות ניסיונות של כמה גורמים למנוע את זה. משכך החליט משרד החוץ על מתן שירותי אימות מסמכים נרחב יחסית, כמה פעמים בשבוע, על מנת להיטיב ולאפשר לכל מי שמבקש לקבל שירות אפוסטיל להגיע ללא קביעת תור לקבלת השירות בזמן קבלת הקהל. ההחלטה הזו הייתה החלטה אמיצה. היא התקבלה למרות שלא ניתן היה להעריך את מספר מבקשי השירות, תוך גיוס כלל עובדי האגף לטובת מחלקת האפוסטיל גם על חשבון שירותים אחרים שאותם מעניק האגף לאזרחים בחו"ל. נכון להיום ניתן לקבל שירותי אפוסטיל במתכונת הבאה: קבלת קהל בימים שני, שלישי וחמישי בין השעות 09:00 ו-12:30, וביום רביעי – בין השעות 09:00 ו-11:30; הגשת מסמכים לאימות באמצעות עורכי דין – גם הם יכולים לעשות את זה – ושירות אימות מסמכים באמצעות שליחים, אם זה מה שהם רוצים, פעיל מאז חודש אוקטובר 2024 באופן רציף. הם מפקידים את המסמכים על ידי שליחים לטובת אימות אפוסטיל, וזה מתקיים בכל יום רביעי בין השעות 14:00 ו-16:00. עכשיו, בממוצע מגיעים כ-55 שליחים בימים האלה. בנוסף, שליחים, עורכי דין, חברות ואזרחים פרטיים מהארץ ומחו"ל יכולים לקבל ומקבלים בפועל שירות אימות מסמכים באמצעות הדואר לכל סוגיו. מרבית פעולות האימות מבוצעות במסמכים המגיעים בדואר מכל הסוגים. סך כל הפעולות שהיו בשנת 2024 – כ-330,000 פעולות. חשוב לציין כי קיימות מגבלות אובייקטיביות שאליהן אנו נאלצים להתכנס, כגון מגבלת כוח אדם, שעליה התגברנו, ועדיין נמצאים בשלבי גיוס נוספים, כמו גם גודל אולם הקבלה, המגביל את מספר הנוכחים בחדר בשל מגבלות בטיחות. נאלצנו ואנו עדיין נאלצים להתמודד עם מחסור בכוח אדם לאבטחה, שחודשים רבים סבל ממחסור בכוח אדם בשל גיוס מילואים שאליו הם נדרשו. חשוב לציין כי אנו נמצאים בעידן שבו אתרי משרד החוץ והקונסוליות ממוחשבים, ולעיתים קרובות אנו מקפידים על עדכון האתרים בהתאמה, במיוחד בכל הקשור לזימון תורים, ובכלל זה פרטים המתייחסים למועדי הפתיחה והסגירה לקבלת קהל. אני גאה על המהלך הזה של ביטול תורים ועל התוצאה שהצלחנו להשיג בעמל רב ובאומץ ניהולי במשרד החוץ. כפי שנתבקשנו על ידי הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בכנסת, עמדנו במשימה של הנגשת השירות לכל האזרחים הנדרשים לאימות מסמכים, ומנענו בכך קיפוח וגביית יתר כל עוד תלוי הדבר בזימון תורים. אנחנו במשרד החוץ נמשיך לבחון ולתקן את הטעון שיפור ולהיטיב את שירות האפוסטיל על מנת להעניק שירות מיטבי לכלל האזרחים. עכשיו, אני רוצה שנייה גם להסביר לך. אתה יכול לשאול את חבר הכנסת פינדרוס, שהיה בוועדה וזימן את הסמנכ"ל הקונסולרי שלנו אלי יפרח לדיון בוועדת הכנסת, משום שלא היו תורים בכלל. מה היה קורה? אתה אומר: למה לא ניתן בעצם להגיע עם השליחים – אותם שליחים תפסו את כל התורים, את כולם, ואזרחים היו צריכים להמתין בתור במשך חודשים. הם גבו כמה אלפי שקלים מאותם אזרחים על שירות שעלה 40 שקלים. אלו היו מאכערים, ממש ככה. ברגע שהצלחנו לבטל את התורים האלה, לא היה להם מקום לתפוס אותם. אמרנו רק שיגיעו, שיגיעו כל האזרחים. ואתה יודע מה קרה? תשאל את פינדרוס. אלי יפרח עשה שם מהפכה בשירות הקונסולרי. ממצב שבו נקבעו 35 תורים ביום, היום הוא מקבל בממוצע 200 איש ביום – את כולם. לפעמים נדרשים להמתין קצת יותר זמן, אבל את כולם הוא מקבל. זה שירות מטורף. רוצים את השליחים? נהדר. יש יום בשבוע – שיגיעו. אתה יודע כמה מגיעים עם כל שליח? לפעמים מגיעות מאות, מאות של בקשות במכה אחת. אתה יודע כמה הם גובים מאזרחים? אני אשאיר לך לשאול אותם בעצמם, או תעשה גוגל, תעשה "שירות אפוסטיל על ידי עורך דין ושליח", תראה. בשיטה הקודמת הם גבו 1,000 וגם 3,000 שקלים על שירות של 40 ש"ח.

אברהם בצלאל (ש"ס):

עורך דין עולה הרבה. עורך דין עולה הרבה, לא שליח.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

סליחה, אני לא שומעת.

אברהם בצלאל (ש"ס):

אני אומר שעורכי דין לוקחים הרבה, אבל השליחים לא לוקחים כל כך הרבה.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

גם עורכי הדין. אבל הם משתמשים בשליחים בעצמם, הרי הם לא מגיעים לשם. השליחים רוצים? נהדר, פתוח להם ביום רביעי במיוחד בשבילם, שיניחו את החבילות. הם מגיעים עם חבילות של מאות, ואנחנו שולחים אותם חזרה. אבל אם אזרחים רוצים להגיע בעצמם, לעשות את זה במחיר שווה לכל כיס, ב-40 שקלים, חייבים לאפשר את זה. אז זה מהלך אמיץ, ואתה מצליח ביותר מפי חמישה ממספר האנשים שהיית מקבל באופן רגיל.

היו"ר אמיר אוחנה:

האם יש שאלת המשך לחבר הכנסת בצלאל? בבקשה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

יש לי רק שאלת המשך אחת. מה שידוע לי – שהשליחים לקחו 40 שקלים, ועורכי הדין, למרות שאת אומרת שהשליחים מגיעים ונשלחים מטעם עורכי הדין, אבל בסוף עורך הדין לוקח המון המון כסף. אז יכול להיות שהם היו צריכים לייעל את זה, כי באמת זה תפס את כל התורים. אבל בסוף היום, כיום אנשים גם מחכים הרבה זמן, גם משלמים המון המון כסף לעורכי דין, והשעתיים בשבוע לשליחים – אני חושב שזה לא מספיק, כי במציאות מחכים הרבה זמן. אז אני אומר, אולי היה נכון לעשות את התיקון, אבל צריכים לבדוק, להרחיב את הזמן של השליחים, כדי שאנשים לא יצטרכו לחכות הרבה זמן, וישלמו מחיר לשליח – 40 שקל, ולא אלפי שקלים לעורכי דין שמגיעים היום ומייצגים אותם.

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

אז קודם כול, יש להם את האפשרות לעשות את זה ביום רביעי, כבר אמרתי. דבר שני, תקשיב, אני חושבת שמזינים אותך במידע קצת לא מדויק. אני מציעה לך, בוא אליי למשרד החוץ, אני אפגיש אותך עם אלי יפרח, סמנכ"ל קונסולרי שעשה שם מהפכה. בוא תראה בעיניים שלך מה היה שם. אני גם אומרת לך, יש לנו צילומים, דברים שקרו.

אברהם בצלאל (ש"ס):

אבל אני מביא את ברוכי איתי, בסדר?

סגנית שר החוץ שרן מרים השכל:

ברוכי תמיד מוזמן, כמובן. אני גם מציעה לך לדבר עם חבר הכנסת פינדרוס, שקיים על זה כבר כמה דיונים וראה את השיפור בשירות ואת הוזלת העלויות לאזרח. אני אשמח, נקבע זמן. אגב, כל חברי הכנסת מוזמנים לבוא לראות את האזור הקונסולרי, להיפגש יחד עם הסמנכ"ל שלנו. הוא ישמח באופן מאוד פתוח ושקוף לארח אתכם ולהזין אתכם בכל הנתונים המדויקים.

אברהם בצלאל (ש"ס):

– – – ניקח איתנו. שלושתנו נבוא, בעזרת השם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לסגנית שר החוץ על תשובותיה, ואני מודה לחברי הכנסת השואלים על שאלותיהם. נציין שישנן עוד שתי שאילתות לשר החוץ שהוצמדו לדיון היום, אך בסיכום עם חברי הכנסת השואלים התשובה כבר הועברה אליהם בכתב. אני מודה למשרד החוץ על המענה הזה. אני מתכבד להזמין את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר אל הדוכן לשאילתה הבאה, שהיא שאילתה דחופה של חבר הכנסת אליהו ברוכי, בבקשה. שלום לשר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אדוני היושב-ראש, מה שלומך?

היו"ר אמיר אוחנה:

ברוך השם, תודה. חבר הכנסת ברוכי, בבקשה.

אליהו ברוכי (יהדות התורה):

שלום, כבוד השר, בוקר טוב. שאילתה על נסיעת רכבי ביטחון שאינם בתפקיד על תשתיות הרכבת הקלה. בירושלים רכבי הביטחון שאינם בתפקיד נוסעים באופן שגרתי על תשתיות הרכבת הקלה ומסכנים את הולכי הרגל ומשתמשי הרכבת. רצוני לשאול כמה שאלות: 1. האם ישנם רכבים המורשים לנסוע בציר? מי הם? מה הקריטריונים? מי המוסמך לאשר זאת? 2. כמה קנסות הוטלו על רכבי חירום שנסעו ללא היתר? 3. כמה תאונות או בלימות חירום של הרכבת התרחשו בעקבותיהם? בבקשה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. בבקשה, השר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת ברוכי, קודם כול, רוב תודות על השאלה, היא חשובה מאוד. להלן מענה בהתאם לתשובות הגורמים המוסמכים במחוז ירושלים. כל רכב ביטחון בתפקיד רשאי לנסוע בציר מעצם הגדרתו כרכב ביטחון. זה קבוע בתקנות התעבורה. רכב של משטרת ישראל מוגדר כרכב ביטחון, ומפקד מחוז ירושלים הנחה כי תותר נסיעה בתוואי הרכבת לצרכים מבצעיים. צריך להבין שירושלים היא פקוקה – אתה נוסע בירושלים, אני נוסע בירושלים, כבוד היושב-ראש נוסע בירושלים. כדי שמשטרה תגיע, לדוגמה, לדיווח על פריצה בגאולה, אז יש לה שתי אופציות: אופציה אחת היא ללכת בדרך מה שנקרא עם הפקקים ולהגיע אחרי שעתיים, אחרי שהפורצים כבר יהיו במקום אחר; האופציה השנייה היא לנסוע בתוואי הרכבת הקלה. צריך לומר את הדברים האלה. ומאחר שהמשטרה – והנסיעות המבצעיות כמובן כמובן כמובן הן לצורך מבצעי, לא נותנים קנסות לאותם שוטרים. אין לנו נתונים בקשר לבלימת חירום, אבל אני כן העברתי את המסר שאני יודע שאתה בעצם רוצה להעביר. כי בסופו של דבר נסיעה מבצעית זה דבר אחד, ולהפוך את זה לטיילת זה דבר שני. וגם כשנוסעים בנסיעה מבצעית יש אנשים על הציר, וצריך לשים עין ולב כדי שלא ייפגעו. אז המסר עבר. מבחינתי אני מעביר את המסר הזה כל הזמן. אבל על עצם הנסיעה, עצם זה ששוטר נוסע בציר מבצעי, זה מתחייב, וטוב מאוד שזה כך, צריך לומר את האמת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר. שאלת המשך, אם יש. לאחר מכן – שאלות נוספות לשניים הראשונים שביקשו, חברת הכנסת מירב בן ארי וחבר הכנסת אלון שוסטר, והשר ישיב במרוכז. בבקשה, חבר הכנסת ברוכי.

אליהו ברוכי (יהדות התורה):

אם אפשר שאלת המשך לגבי הנסיעה של רכבי משטרה בנתיבים של תחבורה ציבורית. לא נעים לומר, כל בוקר אני עומד בפקקים בכביש ירושלים–תל אביב, ועל ידי שועטות ניידות או רכבים פרטיים של אנשים בתפקיד, בלי אורות, רק עם לוחית רישוי אדומה, אבל הם – יש להם את הדרך שלהם פתוחה. איפה אנחנו בסיפור הזה? בבקשה, כבוד השר.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חברת הכנסת מירב בן ארי נמצאת איתנו?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני פה, אפילו במקום שלי.

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, לא ראיתי. בבקשה. לאחר מכן, חבר הכנסת שוסטר – נמצא איתנו? נא לקרוא לחבר הכנסת שוסטר, הוא ביקש שאלה נוספת. תראו, אולי הוא בפרסה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. באמצע חודש מאי פורסמה כתבה שמציגה נתונים על אודות משבר כוח האדם במשטרת ישראל. מתחילת השנה התפטרו 343 שוטרים, ובתוכם אנשי מקצוע ותיקים ובכירים, לצד קושי חמור בגיוס כוח אדם איכותי. כמובן, נתוני הפתיחה לגיוס למשטרה גם הם ירדו. מה אתה מתכוון לעשות? 1. האם אתה מתכוון להעלות את השכר? 2. האם להעלות את רף הכניסה? 3. מה תעשה כדי למנוע התפטרות שוטרים?

היו"ר אמיר אוחנה:

אם חבר הכנסת שוסטר איתנו, אאפשר לו. אם לא, אאפשר לחברת הכנסת מלינובסקי. שוסטר לא נמצא? אז חברת הכנסת מלינובסקי. אה, הינה חבר הכנסת שוסטר. בבקשה, רצית שאלה נוספת, זה הזמן.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

אדוני השר, אני רוצה לשאול: האם במסגרת ההתבוננות שלך על החברה הערבית, על האדם הפשוט, האם אתה מכניס את עצמך למקום של האימא שצריכה לקחת את הילד, את הילדה, לגן, לבית הספר, וצריכה למצוא את הנתיב הפחות-מסוכן? האם אתה חש את זה? האם אתה מרגיש שזה חלק מתפקידך? האם אתה חושב שהשאלה הזאת חשובה?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. בבקשה, השר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

טוב, נשיב ראשון – ראשון. קודם כול, חבר כנסת ברוכי, לעניין הנסיעות בנת"צ. עוד פעם, אני משער לעצמי שהתשובה היא – לא בדקתי אותה, אבל אני מניח שזו התשובה שאני אקבל – היא אותה התשובה כמו לגבי דבר הרכבת הקלה. תראה, אם זאת נסיעה של שוטר שממהר להגיע לעבודה ויצא מאוחר – אני איתך במאה אחוז.

אליהו ברוכי (יהדות התורה):

השאלה היא מה עושים עם זה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל אם זו נסיעה שהיא נסיעה מבצעית, צריך להגן על מישהו שם – שייסעו כמה שיותר על נת"צים ועל רכבת קלה, כמה שיותר מהר להגיע למקום. כולנו מסכימים, פיקוח נפש דוחה את הכול. אני אבדוק את זה. הרכבת הקלה – כן הערתי את הערותיי, כן אמרתי את האמירות שלי. לגבי הנת"צ – הערה מאוד מאוד חשובה, אני אעיר אותה. חברת הכנסת בן ארי, שאלת לגבי משבר כוח האדם, התפטרויות שוטרים וכהנה וכהנה. אני קצת מתפלא עלייך. את היית יושבת-ראש הוועדה לביטחון לאומי, את מכירה את הנתונים לא פחות ממני. את יודעת מצוין שבמשמרת שלי בשנה שעברה גייסנו מספר של 3,500 שוטרים. אני חוזר שוב: 3,500 שוטרים. זה מספר שיא, הרבה פחות ממה שבאתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

השאלה היא כמה התפטרו. תגיד לי כמה התפטרו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני באתי – << דובר_המשך >> אני אגיד לך בדיוק. אני קיבלתי משטרה עם מינוס, 800 מתפטרים, והמפכ"ל בזמנו ובכל האמ"ש אמרו לי: רק עוזבים אותנו. את יודעת מצוין שמאז שנכנסתי, המשטרה – אפשר להגיד עליי הרבה דברים, אבל בשינוי עצום. העלינו פעימה ראשונה, פעימה שנייה, פעימה שלישית. כשבאתי, שוטר הרוויח – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אמרו לך אתמול בתל אביב? מה אמרו לך אתמול בתל אביב?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כשבאתי, שוטר הרוויח 6,500 שקלים ברוטו, שוטר מתחיל – אדוני היושב-ראש, עובד בשבתות, עובד בחגים, עובד בבוקר, עובד בלילה, 6,500. את יודעת כמה העלינו את המשכורות?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני יודעת, האמת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני באתי ואמרתי: נעלה משכורות, ואחרי שנתיים וחצי אני גאה להגיד, העלינו משכורות, ואת יודעת מה? זה עובד, מצטרפים עוד יותר ועוד יותר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אמרו לך אתמול בתל אביב?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, השר משיב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין בעיה. אם הוא אומר כמה הצטרפו, שיגיד – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל שאלתך נשמעה גם בפעם הראשונה וגם בפעם השנייה והשלישית. זה מספיק, עד כאן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין בעיה. אז שיגיד כמה התפטרו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אז אני אומר.

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא אומר לפרוטוקול, שיגיד כמה התפטרו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני, אין לי מספר מדויק, כי הרי שאלת כאן שאלת המשך, אבל אני אגיד לך את האמת, הרבה פחות ממה שהיה בתקופה שלכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

האמת שלא, אתה אפילו לא יודע.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בתקופה שלכם – לא, אם אני לא יכול לדבר אז זה משהו אחד, אבל תיתני לי לדבר. שאלת, אני אשיב. בתקופה שלכם חצי מהמשטרה רצתה לפרוש – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

די עם "שלכם".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אלפים פרשו, אלפים התפטרו – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל שאלתי עליך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – וכשאני באתי בהתחלה לתחנות המשטרה, אמרו לי: הם הפקירו אותנו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הפקירו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הם הפקירו אותנו. איך יכול להיות ששוטר – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני שאלתי על התקופה שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה? שאלתי על התקופה שלו.

היו"ר אמיר אוחנה:

די. קריאה ראשונה לחברת הכנסת בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, שיענה על השאלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה ראשונה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

האמת לא נוחה לה. את יודעת מצוין שגייסנו בשנה שעברה מה שאתם בעשר שנים לא הייתם מגייסים. הרי תיקחי את הנתון שלכם ב-2021–2022 – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

שאלתי עליך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – עשר פעמים 2021–2022 לא מגיעים לגיוס שאני גייסתי בשנה אחת. אז בואו, במקום להגיד: נלמד ממך, אנחנו מבינים שאנחנו לא יודעים לגייס שוטרים – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה יש ללמוד ממך? מה יש ללמוד ממך? אתה כישלון – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אנחנו מבינים שההתנהלות שלך אחרת, אז את עוד מקטרת? קוטרית, ממש קוטרית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה קוטרית? אני שואלת שאלה – תענה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עכשיו חבר הכנסת שוסטר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה אתה מדבר ככה? מה זה? באמת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תענה על השאלה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת שוסטר.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

כמה התפטרו?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא לא יכול לדבר – – –

קריאה:

מירב בן ארי (יש עתיד):

סליחה, מה הוא ענה, מה שהיה אצלנו? אני יודעת מה היה אצלנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

זה לא חורג מהביטויים הפרלמנטריים, גם אם אלה לא מילים שאני הייתי אומר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל קצת כבוד לכנסת – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת שוסטר, שאלתך – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד כמה התפטרו מהמשטרה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שאלתך מאוד מאוד חשובה בעיניי, ואתה יודע, היום, כשאנחנו אוכפים, מה שלא עשו שנים רבות – ואני לא מאשים רק את הממשלה שלכם, בסדר? לא רק אתם אשמים, אבל בואו נגיד את האמת, שנים רבות לא הייתה אכיפת חוק מסודרת. היום, כשאנחנו הורסים 1,000 בתים – 1,000 בתים הרסנו. אני, אגב, יש לי שולחן עגול כל שבוע, באים כל צוותי האכיפה, אני רוצה דין וחשבון. כשאנחנו נכנסים בפעם הראשונה אחרי הרבה שנים לחתונות והמשטרה עוצרת חתונה – כשיורים בחתונה, המשטרה עוצרת בחתונה, עוצרת את החתן, לוקחת אותו לבית מעצר; כשאנחנו מקימים משמר לאומי; כשאני מוסיף שוטרים – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא מוסיף שוטרים – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – כשאני מביא עוד ועוד מחלקים – מחלק פרוטקשן ומחלקים שלא היו קיימים – אז אני רוצה להגיד לך שאני בדיוק חושב על הילדה הזאת או הילד הזה שאתה מדבר עליהם. הם חשובים בעיניי. הם חשובים בעיניי כמו גם הילדים במיתר ובכרמית ובבאר שבע, ואני עושה הכול כדי לשנות את המצב. ואני חייב להגיד לך שבמשמרת שלי, סוף-סוף – אומרים לי את זה בכל מקום, אגב, גם אנשי שמאל אומרים לי את זה – אנחנו מרגישים שינוי; עדיין לא מאה אחוז ויש עוד מה לשפר ויש למשטרה עוד הרבה הרבה אתגרים, אבל בוא נהיה כנים. משמר לאומי הבטחתי – קיימתי; מחלקי פרוטקשן הבטחתי – קיימתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חוק פרוטקשן – העברנו; חוק חיפוש בבית בלי צו – העברנו.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אתה צודק, הכול נהדר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נהדר – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שורת חקיקה נוספת – העברנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הכול טוב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עשר פה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

11 נרצחים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, את כבר בקריאה ראשונה. רשות הדיבור לשר בן גביר ולו – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל למה הוא לא ענה לי על השאלה?

היו"ר אמיר אוחנה:

– – ולו בלבד. ככה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ככה?

היו"ר אמיר אוחנה:

אלה החיים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

והוא עוד קרא לי "קוטרית"?

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה שנייה לחברת הכנסת בן ארי. די.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תדאג, אני אצא. אל תגיע לשלישית, אני אצא.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עליית משכורות במשטרה – שוב, עוד פעם, אני לא מאשים רק אתכם, אבל שנים רבות המשכורות לא עלו. לא עלו. מתקופת טרנר המשטרה לא העלתה משכורות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – אין מה לשמוע את השקרים שלו.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

והיום אנחנו במצב של 10,000, 10,500 שקל ברוטו לשוטר מתחיל. אגב, שוסטר, זה עדיין לא מספיק. זה עדיין לא מספיק. אתם זוכרים כמה נלחמתי כאן ורבתי גם עם חברים בקואליציה. היה לי דין ודברים לא מעט עם שר האוצר, כי חשבתי שצריך להעלות עוד יותר ועוד יותר ועוד יותר, אבל אני גאה לומר, אחרי שנתיים וחצי, שזה עולם אחר לגמרי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה עולם אחר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

וכן, שאלתך חשובה, ואל תאמין לאמירות שלא אכפת לי מחיי אדם במגזר הערבי. אכפת לי – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

11 נרצחים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – הם חשובים לי, ואני גם פועל למענם.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

מספר הנרצחים – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני יוצאת. אין לי מה להישאר כשהשקרן הזה מדבר. כל מה שאתה אומר שקרים.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

הנתונים הם לא נתונים טובים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני לא שומע אותך, חבר הכנסת שוסטר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ועוד קורא לי "קוטרית" – – –

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

מספר הנרצחים זה נתון חשוב מאוד בתחושת הביטחון.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתה צודק. הנתונים לא טובים. אגב, יש נתונים טובים. במגזר היהודי יש ירידה. היה לנו רמדאן, אם נהיה הגונים, הכי שקט, הכי שקט בעשרות שנים האחרונות. יש ירידה בעבירות של פע"ה, יש ירידה בכל מיני עבירות של התפרצויות – –

נאור שירי (יש עתיד):

אין ירידה בעבירות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אבל אני מסכים איתך, יש גם נתונים שצריכים להשתפר, ואני מצפה מהמשטרה – אני מיניתי מפכ"ל, מיניתי מפקדי מחוזות, מיניתי ראש אגף חקירות, מיניתי ראש להב, מיניתי המון המון המון מינויים, ואני מצפה מהם להחזיר את המשילות במלואה; לא חלקה, לא 60%, לא 80%, אלא 100% משילות, גם במגזר הערבי.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לשר ולחברי הכנסת השואלים – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

הנרצחת של השבוע מודה לך מעומק הלב.

היו"ר אמיר אוחנה:

– – ומזמין את השר להישאר גם לשאילתה הבאה, שאילתה רגילה של חבר הכנסת נאור שירי.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

סליחה, סליחה. אני ביקשתי שאלה נוספת.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא. שתי שאלות נוספות, זהו. השניים הראשונים קיבלו, מסיעות שונות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל גם בשאילתה הבאה יש.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, זו שאילתה רגילה. בשאילתה רגילה אין שאלות נוספות.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

רגע, איתמר, אתה סגרת את זה מראש שאני לא אשאל אותך שאלה?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, יוליה. יש פה רשימה של ארבעה שואלים מסיעות שונות, והשניים הראשונים קיבלו, מה לעשות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני חייב להגיד לך – חייב להגיד לך שאני מאוד אוהב לשוחח עם היושב-ראש. היום ואתמול לא שוחחנו – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא שוחחנו, נכון.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – לצערי, לצערי, ואולי זו פשלה שלי. אני צריך להתקשר אליו יותר, אני מסכים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני בטוח שאם היית מתקשר, לא היית מבקש ממני לא לאפשר לחברת הכנסת מלינובסקי לשאול שאלה נוספת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יש לנו יושב-ראש הכי ליברל שיש. אני זוכר ימים שהיו כאן יושבי-ראש אחרים – לא נתנו לי להכניס משפט. משפט.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אולי בכלל נבקש שאני אשאל שאלה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הבן אדם ליברל. הבן אדם ליברל.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני בטוח שחבר הכנסת שירי, כדרכו, ישאל שאלה מלטפת, נעימה, מחבקת.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

לא, אבל – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא. חברת הכנסת מלינובסקי, תודה רבה. רשות הדיבור לחבר הכנסת שירי בחזרה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כששירי שואל, אני יודע שזה כמה דקות של גן עדן.

נאור שירי (יש עתיד):

שים קסדה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

היית רוצה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. רק שאלה בנוגע לפרוצדורה. אדוני היושב-ראש, יש לי שאלה נוספת אחרי זה, בגלל שזו – –

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך זה נקרא. יש לך, אבל אין שאלות נוספות לאחרים.

נאור שירי (יש עתיד):

– – שאלת המשך. כן, כן, רק על הפרוצדורה. אז אני נצמד לנוסח ואחרי זה אני אשאל את השאלה הנוספת שאני מניח שתהיה לי. השנה אנו עדים לעלייה גבוהה במספר הנרצחים בחברה הערבית. רצוני לשאול: 1. מה הצעדים הננקטים למלחמה באלימות ובפשיעה בחברה הערבית? 2. אילו תוכניות והחלטות ממשלה מיושמות? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אגב, רק רגע, למען הייעול. גם השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה, של חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, בנושא: אחוז פיענוח תיקי רצח בחברה הערבית. השר ירצה להשיב עליהן בנפרד או – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אפשר גם ביחד.

היו"ר אמיר אוחנה:

זה דומה, נכון?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זה דומה, למרות שיש לי תשובות ארוכות, האמת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז אתה מעדיף בנפרד? בנפרד. בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת שירי, בימים האחרונים פורסם ששב"כ מזהיר כי הפשיעה בחברה הערבית היא סכנה לביטחון המדינה, והאמת היא שעל זה אני אומר: עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא. אתם יודעים כמה אני דרשתי להכניס את שירות הביטחון הכללי לתוך העניין הזה. עוד בהסכם הקואליציוני דרשתי את הכנסת שב"כ למלחמה בפשיעה המאורגנת בחברה הערבית. דרשתי, וסיכמנו על הקמת חטיבה מיוחדת, יחידה מיוחדת בשב"כ לנושא, ובהמשך גם – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

שנייה. חברת הכנסת מיכל שיר, לא מצלמים וידיאו במליאה. תודה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אני יוצאת.

היו"ר אמיר אוחנה:

– – – צלמי בחוץ. בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ובהמשך אתם גם יודעים שדרשתי מעצרים מינהליים נגד ארגוני הפשע, ולצערי, את זה מנעו היועצת המשפטית לממשלה וראש השב"כ היוצא. בתקופה האחרונה אנחנו שומעים זמירות אחרות משירות הביטחון הכללי. אני מברך על כך. עשינו צעדים שלא נעשו במשך שנים רבות. הוספנו אלפי שוטרים – אמרתי, השנה שעברה הייתה שנת שיא, 3,500 שוטרים, זה משהו של כמה שנות עבודה. הגדלנו משכורות, אחרי עבודה מאוד מאוד קשה ומלחמה מאוד מאוד קשה. הקמנו את המשמר הלאומי, הובלנו חקיקה דרמטית שלא נחקקה שנים, בין היתר חוק הגנה על הציבור מפני ארגוני הפשיעה, חוק הפרוטקשן, חוק המאבק בכלי נשק בלתי חוקיים. חוק נוסף חשוב הוא הרוגלות, שלצערי לא חוקק עד עכשיו כי היועצת המשפטית לממשלה מתעקשת שצריך להחיל את החוק גם על נבחרי ציבור בעבירות של שחיתות שלטונית. אני טוען שאין מכת מדינה בשחיתות שלטונית. בכל מקרה, מבחינתה – וזה מצער מאוד – ארגוני פשיעה שאחראים למאות נרצחים, גם ילדים – איפה חבר הכנסת שוסטר ששאל אותי – הם שווי ערך לנבחרי ציבור. אני לא מבין את ההשוואה הזאת בין משפחות פשע ורוצחים לנבחרי ציבור. המשמעות היא שראשי ארגוני הפשע – והאמת היא שכל ארגוני הפשע עובדים בהרבה יותר חופשיות; אני לא אפרט כאן, יש כאן, מה שנקרא, דברים שיכולים להגיע לכל מקום, אז די לחכימא ברמיזא. אנחנו עושים מבצע אכיפה בערים, ביצוע פעילות אכיפה משולבת במחוזות צפון, חוף, מרכז, דרום. אני עצמי הייתי בנצרת, הייתי ברהט, ראיתי איך הדברים עובדים. המבצעים האלה משלבים הרבה מאוד משרדים ממשלתיים, הרבה מאוד רגולטורים דוגמת רשות המיסים, ביטוח לאומי, ואנחנו פועלים שם נגד הצ'יינג'ים, נגד החשבוניות הפיקטיביות, נגד חברות קבלניות וכן הלאה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אדוני השר, 87% מהקבלנים אומרים שהם לא יכולים לעבוד. יש פרוטקשן לכל הקבלנים במדינת ישראל.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לראשונה בישראל חוקקנו חוק פרוטקשן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל הוא לא נותן כלום.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זה לא נכון. הוא נותן, ויש לי כבר 14 כתבי אישום מהחוק הזה. למה אתה אומר שהוא לא נותן כלום?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני מדבר איתך על עשרות אלפים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

סליחה, שאלת – אני רוצה להשיב לך. תן לי להשיב. הקמנו לראשונה מחלקים, מחלק פרוטקשן – לא היה דבר כזה, לא היה דבר כזה. הקמנו מחלק פרוטקשן בדרום, הקמנו מחלק פרוטקשן בצפון. יש לנו קצינת אח"מ להב, לילית טאובר, קצינה מצוינת, שמנו אותה על הנושא הזה, ולאט-לאט אנחנו רואים דברים. אנחנו רואים עוד חשיפה ועוד חשיפה בעבירת פרוטקשן. עכשיו, תשמע, זה לא רק זה. במסגרת מבצע הבלימה מחודש ספטמבר 2024 – שמע את הנתונים – 12,765 חיפושים, נעצרו 19,845, נתפסו – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

20,000 נעצרו?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

19,000 נעצרו. נתפסו 981 אקדחים, 342 רובים, 513 רימונים, 152 רובי קרלו, 645 נשקי איירסופט, 303 מטעני חבלה; נתפסו 1,468 כלי רכב, וחילטנו יותר מ-400 מיליון שקלים. מבצע – – – הינו מיקוד הפשיעה במגזר הערבי, עובד ופועל. בנוסף, משטרת ישראל פועלת רבות בסיכולי אירועי הרצח. בשנת 2024 סוכלו 79 אירועי רצח, מתוכם 61 במגזר הערבי. בכל הנוגע לאמל"ח, אשר מציף את הרחוב הערבי – ואגב, אנחנו יודעים הרי מה קורה, הגבול המזרחי פרוץ, נכנסים יותר ויותר, ממצרים גם נכנסים, מיהודה ושומרון גם מכניסים. לצערנו – אני אומר את זה בכאב רב – זו הזנחה של עשרות שנים. אבל בכל הנוגע לאמל"ח, בשנת 2025 עלינו ב-8% תפיסות של אמל"ח. במהלך שנת 2024 סוכלו 29 הברחות אמל"ח מהגבול המזרחי והדרומי של מדינת ישראל. אכיפה כלכלית – אמרתי, סך הכול תפיסות לחילוט עתידי בשנת 2024 – היום יש לנו 400 מיליון בחצי השנה האחרונה. לפני זה – הרבה מאוד כספים, מאות מיליונים; מאבק נגד הפשיעה והאלימות בחברה הערבית – תפסנו מיליונים על גבי מיליונים. סך הכול תפיסות – אנחנו אמרנו, 400 מיליון שקלים זה המון המון כסף. סיכומו של דבר, הדירקטיבה שלי, המדיניות שלי והמדיניות של המפכ"ל והדירקטיבה שלו זה לפעול ולעשות. אמרתי בתחילת הדרך: אנחנו עושים היום מה שלא עשו שנים. המשטרה מעולם לא חשבה להיכנס לחתונה ולעצור אותה; היום היא עושה את זה. לצערי, בהרבה מאוד מקרים, כשיש יריות, המשטרה הסתכלה מהצד. היום אין דבר כזה. יש משטרה, מעלה מסוק, מעלה רחפנים. יש לנו יחידות מיוחדות, הן עובדות שם. אני מסכים שגם למשטרה יש עוד הרבה עבודה. אני גם מסכים לדבר אחד שאני אומר כל הזמן: אם היועצת המשפטית לא הייתה חוסמת אותנו ומאפשרת לי מעצרים מינהליים – אני הבאתי לה 100 שמות של משפחות פשע. כל האנשים האלה היו צריכים להיות בכלא, אבל לצערי, מעצרים מינהליים שמורים לנערי גבעות. אני חושב שזו טעות גדולה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתמול הייתי בדיון.

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, חבר הכנסת דוידסון, זה לא עובד ככה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כמה מעצרים היו לנערי גבעות?

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך לחבר הכנסת שירי, בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

זו טעות גדולה, אבל אני עדיין חושב שהמשטרה עושה, ועושה מה שלא עשתה שנים, ובעזרת השם גם תמשיך לעשות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

איך מגינים על מי שמתלונן?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יש לנו רשות להגנת עדים. היא לא מספיק חזקה, אבל יש רשות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת דוידסון, רשות הדיבור ניתנה לחבר הכנסת שירי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יש רשות להגנת עדים, דוידסון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל זה לא עובד.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה על התשובה המפורטת. בעיניי, הבעיה היחידה בתשובה שלך היא המציאות. מאז תחילת הכהונה שלך כ-830 נרצחים – ואני מוציא לגמרי את אירועי 7 באוקטובר – ויש לך חלק ואחריות גם אם אתה מכחיש וגם אם לא, וגם אם תגיד "אמרתי" וגם אם תגיד "לא הקשבתי". לא משנה כמה פעמים תגיד "תפסנו", "חילקתי", "חילקתי נשק", "כיתות כוננות", כל הדברים האלה – המציאות היא הבעיה. במציאות אתה קבעת, תחת כהונתך, גם שלך אישית וגם הממשלה – קבעתם שיאים בלתי אפשריים ובלתי ניתנים לדמיון בכלל בכמות נרצחים; אני שונא את המונח "כמות נרצחים בחברה הערבית" – אלא כמות נרצחים במדינת ישראל. לפי דעתי, לפי הדגלים, אנחנו עדיין במדינת ישראל. זה דבר אחד. אני הייתי שמח שתגיד לי מה נעשה גם עם מסלול ירוק וכל הדברים שציינתי בשאילתה. זה דבר אחד. דבר שני, אני רוצה להודות ליושב-ראש הכנסת, שגורם לך לענות על שאילתות. השאילתות שאני הגשתי – ואדוני יושב-ראש הכנסת, אתה ער לכך – 123 שאילתות שאתה עוד לא ענית לי. השאילתה הראשונה שהגשתי לך הייתה ב-13 בפברואר 2023. שנתיים ושלושה חודשים לא ענית לי על שאילתות. יש לי את כולן פה. אני חושב שאתה שברת שיאים לא רק בכמות הנרצחים אלא בכמות הזלזול שלך במוסד הזה. אני חבר כנסת באופוזיציה, אתה יכול לא לשים עליי, אבל אני חושב שזה משהו שחשוב מאוד שתעשה. על 123 שאילתות אתה לא ענית, ואני רוצה לתת לך טיפ – לא רק לי אתה לא עונה. אני חושב שזו בושה לכנסת, ותודה ליושב-ראש הכנסת, שעוד איכשהו גורם לך להגיע לפה ולענות על שאילתות.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

טוב, אז נענה לך על ראשון ראשון. קודם כול, דיברת על האחריות ב-7 באוקטובר – בהחלט בהחלט יש לי אחריות עצומה בזה שמשטרת ישראל הצילה את המצב. אתם זלזלתם במשטרה, הכפשתם אותם, הכפשתם את המשטרה.

נאור שירי (יש עתיד):

עוד פעם "אתם זלזלתם במשטרה"? מי זלזל? אני מזלזל בך, לא במשטרה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ירדתם על המשטרה, אמרתם – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אני יורד עליך, לא על המשטרה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי – – –

נאור שירי (יש עתיד):

לא, אני לא אתן שיגידו שאני זלזלתי במשטרה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל זו לא זכותך לתת או לא לתת. זו זכותו של השר להגיד את אשר על ליבו ורשות הדיבור שלו בלבד.

נאור שירי (יש עתיד):

אני אגיד כמה שאני רוצה. אני מבהיר למשטרה: אני לא מזלזל במשטרה, אלא בך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי, אתה שאלת שאלה. אני לא רוצה לקרוא אותך קריאות לסדר. בבקשה, השר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

המשטרה עשתה את העבודה הכי טובה ב-7 באוקטובר. כן, אותה "משטרת בן גביר", כמו שאתם מכנים אותה, היא זו שהצילה את המצב. אלפי שוטרים שלנו רצו, חלקם רק עם אקדחים – – –

נאור שירי (יש עתיד):

המשטרה לא שלכם. אף אחד לא דיבר על המשטרה. לא דיברתי על השוטרים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הוא לא יעצור אותי.

נאור שירי (יש עתיד):

אל תגיד לי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי וגם חברת הכנסת גוטליב, אין צורך לעזור.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה נכון מה שהוא אומר.

נאור שירי (יש עתיד):

אני אמרתי מילה על השוטרים?

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, השוטרים הצילו את המדינה ב-7 באוקטובר, כן, בגופם ממש.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, אין צורך לעזור. זה גם לא עוזר. בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חלקם רק עם אקדחים. נרצחו לנו הרבה שוטרים, נפצעו מאות, והם היו גיבורים. הם הפעילו פקודות, חסמו את צירי הגישה למרכז הארץ, מנעו את הגעת האויב לאשקלון, לאשדוד וגם לתל אביב, מנעו טבח, מנעו רצח. אני חושב שכשאתה מדבר על 7 באוקטובר, משטרת ישראל – ואני הממונה עליה, כן, אני הממונה עליה; לא נוח לכם לשמוע את זה, אבל אני הממונה עליה – היא הייתה שם סיפור של הישגים גדולים והצלחה גדולה גדולה. עכשיו לגבי העניין של הרצח. אתה יודע מצוין שהורדנו את הרצח במגזר היהודי; אתה יודע מצוין שתקופת הרמדאן שלי הייתה הכי שקטה מאי פעם. הוא יגיד לך למה.

נאור שירי (יש עתיד):

שברת שיא ברצח – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הוא יגיד לך למה, חבר הכנסת אלהואשלה יגיד לך למה.

נאור שירי (יש עתיד):

הבעיה שלך היא המציאות. אתה שובר את השיאים של עצמך – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אנחנו רואים מה קורה בבתי הסוהר. הם מפחדים להיכנס לבתי הסוהר. אתה יודע למה? כי לקחתי להם את הכול. אין טלוויזיה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אני דיברתי על שב"ס?

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת נאור שירי, שמת לב שאני עכשיו יושב?

נאור שירי (יש עתיד):

אה, אז אני אהיה בשקט.

היו"ר ארז מלול:

כן, בדיוק.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אין טלוויזיה, אין רדיו – – –

נאור שירי (יש עתיד):

שאלתי על טלוויזיות?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אין לימודים, אין טיפולים אסתטיים – נתתם להם טיפולים אסתטיים. מחבל רצח יהודי – נתת לו טיפול אסתטי? אני לא מבין את זה. אין מרמלדה, אין שוקולדה. אתה יודע, הם אומרים: אנחנו לא רוצים להיכנס לכלא של בן גביר, הוא מג'נון. ככה הם אומרים. שאלת על מסלול ירוק. חבל שלא היית קשוב קודם, כי אם היית קשוב היית שומע את התשובות הרבות שלי ואת ההסברים ואת הנתונים ועל כל תפיסות האמל"ח. אני לא אחזור על זה עוד פעם, אבל חבל, בפעם הבאה תהיה קשוב. אבל אתה יודע מה, לא רציתי לפגוע בך. לא נעים לי, אבל אני אעשה את זה כי אתה שואל. שאלת למה אני לא עונה על השאילתות שלך. קודם כול, תלמד את החוק, תלמד את תקנון הכנסת. ברגע שהתפטרתי מלהיות שר, הכול מתאפס. אבל אתה יודע מה, אני חייב להגיד לך משהו.

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת נאור.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת שירי שואל – אמיתי, אמיתי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה אתה לא עונה על שלי? שלחתי לך עשרות מכתבים. למה אתה לא עונה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תשלח שאילתות – אני עונה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אני לא – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עובדה שאני כאן עונה. חבר הכנסת שירי – – –

היו"ר ארז מלול:

טוב. אמרת, זהו. זכותו להגיד או לא להגיד.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבר הכנסת שירי שואל. שאלה לשר לביטחון לאומי – חברים, טלי, את חייבת לשמוע את זה: למה מינית את יעקב פרי לממלא מקום נציב שב"ס. למה מינית לממלא מקום – אמיתי, שאילתה של חבר הכנסת שירי – את יעקב פרי. אז בוא אני אסביר לך משהו, חבר הכנסת שירי – – –

היו"ר ארז מלול:

מי זה יעקב פרי?

נאור שירי (יש עתיד):

באיזה תאריך?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בוא אני אסביר לך משהו, חבר הכנסת שירי – – –

היו"ר ארז מלול:

מי? ראש השב"כ לשעבר?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

בוא אני אסביר לך משהו. קודם כול, לממלא מקום נציב שב"ס, שבינתיים הפך להיות נציב שב"ס – תזכור את השם, שירי, זה חשוב – קוראים קובי יעקובי. קובי יעקובי. זה דבר ראשון. דבר שני, יעקב פרי היה ראש שב"כ לשעבר, ואחרי זה הוא היה במפלגת יש עתיד, ואני לא הייתי ממנה אותו – – –

נאור שירי (יש עתיד):

123 שאילתות – – – יאללה, בסדר, תרוויח. ליצן היית, ליצן תישאר – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שירי, לא רציתי להעליב, אבל אתה התחלת. אתה התחלת, אז הייתי צריך לספר מה אתה שואל. בחייך, למה לא מיניתי את יעקב פרי. על זה אני צריך – למה מיניתי את יעקב פרי – – –

נאור שירי (יש עתיד):

– – – למה אתה לא עונה על שאילתות, יא פחדן? למה? למה?

היו"ר ארז מלול:

הי, נאור. לא מכובד. לא מכובד. לא מכובד. נאור, תכבד את עצמך, לא אותנו. תכבד את עצמך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, מה שלא מכובד זה שיש שר שלא מגיב לחברי כנסת. התפקיד שלנו הוא לבקר את הממשלה; התפקיד שלו הוא לענות – – –

היו"ר ארז מלול:

בסדר, אבל לא להגיד "פחדן".

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

השר אלקין, אני בדיוק מספר על שאילתה שהם שאלו אותי: למה מינית את יעקב פרי לנציב שב"ס, לממלא מקום נציב שב"ס? יעקב פרי. אתה זוכר את יעקב פרי? הוא היה שר כאן.

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה וסרלאוף עונה? למה אתה לא עונה?

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

מה אתה רוצה? הוא עונה, מה אתה רוצה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

וסרלאוף מותק. וסרלאוף מותק. אין על וסרלאוף.

היו"ר ארז מלול:

וסרלאוף, למה אתה עונה? למה אתה עונה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

טוב. סיימנו?

היו"ר ארז מלול:

יש עוד שאילתה. רגע. יש עוד שאילתה. חבר הכנסת ואליד אלהואשלה מוזמן לשאול את השר – ולהיצמד לטקסט, בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, השר בן גביר, פיענוח תיקי רצח בחברה הערבית, לפי מקורות ופרסומים שונים, הוא נמוך בהשוואה לכלל תיקי הרצח. ברצוני לשאול: 1. מה אחוז פיענוח תיקי הרצח בחברה הערבית? 2. מה אחוז פיענוח תיקי הרצח בכלל האוכלוסייה?

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

קודם כול, יש פיענוחים. מתוך סך כתבי האישום, יש 74 כתבי אישום, שהם 28% ממקרי הרצח. זה היה ב-2024. כאן עדיין אין לנו את הנתונים המלאים, אבל גם פחות או יותר אנחנו הולכים באחוזים האלה. מהנתונים עולה כי מרבית אירועי הרצח במדינת ישראל מתרחשים במגזר הערבי. אתה יודע את זה יותר טוב ממני, שיש לפעמים חוסר שיתוף פעולה במגזר הערבי, אם זה בעדים שפתאום נעלמים, אם זה במצלמות, ב-DVR, שלוקחים אותם, ואם זה בתפיסה שלא צריך לשתף פעולה עם המשטרה, וחבל מאוד מאוד על התפיסה הזאת. מרגע כניסתו לתפקיד הציב מפכ"ל המשטרה – שאני, אגב, מאוד גאה במינוי שלו – בראש סדר העדיפות הארגוני את המאבק בפשיעה בחברה הערבית, וזאת בעקבות המדיניות שלי על משילות ברחוב הערבי. המפכ"ל הורה על קיום כמה מבצעים ממוקדים, מבצעי בלימה, במטרה לעצור את מחוללי הפשיעה. מבצעים אלה מתקיימים באופן שוטף. אתה יודע שלא מזמן היינו ברהט, אתה מכיר את האירוע. אגב, אתם טוענים נגדי, חלק – הרבה בדואים אומרים לי: כל הכבוד. חלק מהבדואים טוענים נגדי שאני הורס בתים לא חוקיים – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

רגע, שנייה, אני אגיד לך. אחרי זה תשאל עוד כמה שאלות.

היו"ר ארז מלול:

יש לך שאלות המשך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני רוצה להגיד לך, ואליד, שאני אמשיך לאכוף ואני אמשיך, המדיניות שלי תמשיך לומר שחוק זה חוק. וטוב מאוד שרמ"י ורא"ם והסיירת הירוקה – אגב, כל שבוע הם מתייצבים אצלי, ואני מבקש מהם דין וחשבון, והם עושים עבודה נפלאה, והמשטרה עושה עבודה נפלאה ביחידת יואב. טוב מאוד שהורסים בתים לא חוקיים. אתה יודע בשביל מה זה טוב? זה טוב גם בשבילך.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

גם במגזר היהודי?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

גם במגזר היהודי. במגזר היהודי אין בעיה של אכיפה. אתה יודע למה זה טוב?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואליד, שנייה. ואליד.

היו"ר ארז מלול:

לא, לא, לא.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואליד, אתה הפגנת. אני ראיתי אותך מפגין בעניין הזה של הבנייה הלא-חוקית. אז תן לי להגיד לך מילים מהלב. בסוף כשאנחנו הורסים בית לא חוקי, זה בית שמתחתיו, בשטח שהוא בנה, היה צריך להיות גן ילדים, לא בשביל הילדים שלי – בשביל הילדים שלך. הייתה צריכה להיות שם טיילת לא בשביל הילדים שלי – בשביל הילדים שלך. לכן אתם – וזו האכזבה הגדולה שלי מכם – הייתם צריכים להיות הראשונים שיגידו: תודה, בן גביר. תודה שאחרי עשרות שנים שאף אחד לא בא ולא הרס לנו, תודה שאתה בא עם הדחפורים, ותודה שהמדינה מקיימת את החובה שלה, זה לא איתמר בן גביר. אגב, זה לא שאני שולח לבית כזה או לבית אחר. יש רשויות. אני רק אמרתי דבר אחד: אני רוצה שהחוק יתקיים, והחוק מתקיים. ואני חושב שאתה צריך לשמוח על זה. עכשיו, דקה. אני רוצה להגיד לך שגם בנושא של החתונות היה לכם הרבה מרמור על למה אנחנו מפוצצים חתונות, למה המשטרה מפוצצת חתונות. אני אומר לך שאני גם גאה בזה, כי בסוף, ואליד, כשיורים בחתונה – תחשוב, אתה מביא את הילד שלך, את הילדה שלך. יש לך ילדים, נכון? כמה ילדים יש לך? תענה לי. נו מה, אתה לא יודע לענות לי?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חמישה.

היו"ר ארז מלול:

חמסה, חמסה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

שיהיו בריאים. שיהיו בריאים. אני רוצה שהילדים האלה יחיו בלי שיהיה – מא"גים כבר יש בסביבה שלהם – בלי ירי, ירי, ירי כל הלילה. מגיע לילדים, לחמישה האלה שלך, מגיע לחיות בלי שיהיו לידם נשקים.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר ארז מלול:

לא, לא. שאלת המשך. קודם כול שהשר יסיים.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שנייה – – –

היו"ר ארז מלול:

אל תגיד לי "שנייה", טוב?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני רוצה להגיד לך, גם – – –

היו"ר ארז מלול:

לא. חבר הכנסת ואליד, תן לשר לסיים. אני לא אתן לך לדבר. תן לשר לסיים, ואחרי זה, אם אתה רוצה, שאלת המשך.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני אענה לך על כל שאלה. אני רק אומר לך, ואליד, דבר כזה. אני ציפיתי – תראה, הם דיברו, היו ממשלה בדיבורים. הם לא באמת דאגו לכם. אני, כן אכפת לי מהילדים שלך ומהילדים בכרמית ובמיטב ובבאר שבע ובעומר ובלהבים, ואני אומר לך, ואליד, שבסופו של דבר אתם עוד תודו לי על מה שאני עושה היום. אתה יודע ש-30 שנה לא עשו את הדברים האלה בנגב, וסוף-סוף יש משמר לאומי, נכנסים לבתים. הלילה, הלילה. אני יכול לספר על נתונים שיש – אחלה נתונים: נכנסים לבתים, תופסים אנשים, שולפים אנשים, עוצרים אנשים. ככה זה צריך להיות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה לא עושים כלום לאוהדי לה פמיליה שעושים לינץ' לנהג? זה גם החוק, נכון?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מה קשור עכשיו לה פמיליה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

אוהדי לה פמיליה – – –

היו"ר ארז מלול:

לא, לא. חבר הכנסת – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מה קשור עכשיו לה פמיליה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה זה מה קשור? זה החוק. אתה המשטרה – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עזוב את לה פמיליה. אתמול היה לנו דיווח, ואליד – אני מדבר עם ואליד. ואליד, אני מדבר איתך. היה הדיווח בעומר. נכנס מסוק, הוקפץ כוח של שמונה לוחמים מיחידת סער, 12 מהמשמר הלאומי, שתי ניידות סיור, שתי ניידות בילוש, קצין בילוש. עצרנו שלושה חשודים. המשטרה עצרה שלושה חשודים; נתפסה תחמושת. תשמע, המשטרה עושה היום דברים – איפה, מתי העלו מסוק בפעם האחרונה על דברים כאלה, לפני בואי? אחרי בואי מעלים כל הזמן. אנחנו יודעים שיש היום משהו אחר. זה לא מה שהיה בזמנו. אגב, אני לא מאשים את הממשלה הזאת. הרבה שנים, בהרבה מאוד מקרים הזניחו. אצלי זו רוח אחרת. איך אמר הסטיקר שלי לפני הבחירות הקודמות? הגיע זמן בן גביר. זה משהו אחר. זה משהו אחר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

יש למדינת ישראל איזה – – – לה פמיליה?

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יש לו שאלת המשך.

היו"ר ארז מלול:

רגע, רגע. יש שאלת המשך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – – לה פמיליה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מה הקשר של לה פמיליה? אני מדבר על – – –

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

לא להפריע. חבר הכנסת דוידסון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – – אוהדי לה פמיליה – – – במדינת ישראל.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לה פמיליה יורה במגזר הערבי? הוא שואל אותי – – –

היו"ר ארז מלול:

אתה יכול להגיש שאילתה על לה פמיליה. עכשיו זה לא הנושא, זה לא הנושא. תגיש שאילתה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

כתבתי לו 100 מכתבים. אני כותב לו יותר מאשר לאשתי. כתבתי לו יותר מכתבים מאשר לאשתי. הוא לא עונה לי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא יפה. אני ראיתי מכתב אחד או שניים שלך, זהו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

בנושא ההימורים בספורט, בנושא – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תפסיקו, תנו לוואליד לדבר, תנו לוואליד לדבר. נו, די עם זה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

קודם כול, אני רוצה להגיד לכולם שהבדואים בנגב, החברה הערבית בנגב, בעד חוק וסדר.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נכון. אתה לא יודע כמה אומרים לי – ואליד, ואליד, אני אגיד לך משהו. הוא לא טוב בשבילך, אבל אני אגיד לך את זה.

היו"ר ארז מלול:

רגע, השר ייתן לו.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל בעניין של ההריסות בנגב, הממשלה הזאת הורסת בלי לתת שום פתרון לאנשים. אני רוצה להגיד לכם עכשיו, חבריי חברי הכנסת, יש 1,000 אנשים בלי קורת גג בנגב, והם עכשיו שוכנים בבתי הספר שגב שלום וגם במרכז הקהילתי. זה בעניין התייחסות השר לגבי ההריסות בנגב. אין צדק בנגב לגבי הבדואים. מה שאנחנו דורשים הוא הכרה בכפרים הלא-מוכרים והפסקת ההריסות ושיח עם האנשים. זה מה שאנחנו רוצים. לפני שלושה שבועות, השר הגיע לעיריית רהט ולא הרים טלפון לראש העיר. איך זה יכול להיות? זה לא מתקבל על הדעת. אנחנו לא צריכים להתעסק כל הזמן במדיה ותקשורת, אבל שיח בין אנשים זה מה שאנחנו רוצים. השאלה השנייה שלי – יכול להיות שהשר לא יודע שאתמול ביקרו במסגד אל-אקצא תלמידי בית הספר אלרסאלה מתל שבע במסגרת תוכנית של משרד החינוך, וכמה שוטרים תקפו ילדים בני 10 ו-11, וחלקם הגיעו לבית החולים. אני רוצה לשאול: האם השר מודע לתקרית הזאת? ואם הוא לא מודע, אנחנו רוצים שהמשטרה תעשה בדיקה, איך שוטרים תוקפים ילדים בכיתה ה' ושולחים אותם לבתי חולים.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

קודם כול, ואליד, אני רוצה להגיד לך משהו. דע לך שהרבה מאוד בדואים בנגב מתקשרים אליי ואומרים לי: כל הכבוד על מה שאתה עושה. כל הכבוד. אגב, חלקם, לא נעים לי להגיד לך את זה – אולי תתכוננו, אם יהיו בחירות, למרות שאני מקווה שלא יהיו בחירות, כי צריך להשאיר את הממשלה הזאת עד הסוף – חלקם אומרים: אנחנו לא בוחרים בוואליד, אנחנו בוחרים בבן גביר, כי אתה בא לעשות סדר. ואני הייתי מצפה – אתה יודע מה הם מצפים ממך? שתגיד כל הכבוד ושתתמוך במה שאנחנו עושים. מה אתה אומר לי, 1,000 בתים נהרסו? טוב מאוד ש-1,000 בתים נהרסו. זה לא חוקי. לא חוקי.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה חוקי, איך לא חוקי? הכפר בנוי לפני באר שבע.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אם מישהו בעומר – אתה יודע מה, אם חבר הכנסת מלול, מלול, יבנה, או טלי גוטליב, או קרויזר, או פוגל, או יוליה, יבנו בבית שלהם – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כמה הריסות היו בחברה היהודית?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הינה, אני רואה שם את נבו, של ראש הממשלה. תגיד לי אתה, אם אתה תקים מרפסת בבית שלך, תוך כמה זמן יבואו להרוס לך? לא יעזור לו, לא יעזור לו כלום.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תוך כמה זמן, כמה הרסתם בחברה היהודית?

סימון דוידסון (יש עתיד):

מעכשיו אני שולח לך – הוא לא עונה לי. למה לא עצרו את האנשים של לה פמיליה, שכמעט רצחו?

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת דוידסון, אתה מפריע.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אם עליזה בראשי תבנה בבית שלה רבע מרפסת – –

היו"ר ארז מלול:

כבוד השר, לא צריך להזכיר פה את כולם.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – יום למוחרת יבואו, ייתנו לה קנס. אז אני מודה, אצלי נגמרו המשחקים, נגמרה הקייטנה. גם אצלכם ייתנו קנס, וטוב מאוד שנותנים קנס, וטוב מאוד שהורסים, וטוב מאוד שאוכפים את החוק. עכשיו לגבי הר הבית. קודם כול, בהר הבית, ואתה יודע את זה, אני נתתי חופש תפילה. גם יהודים וגם ערבים מתפללים בהר הבית, אבל גם יהודים. אני גאה בזה. היום יהודים מתפללים בהר הבית, משתחווים בהר הבית. אני שמח שאחרי עשרות שנים אני הצלחתי לעשות את זה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני שאלתי אותך על התלמידים, לא שאלתי אותך – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

דקה. אני לא מכיר את האירוע. אני כן יכול להגיד לך מה המדיניות של המשטרה בהר הבית. מי שמשתולל, עוצרים אותו. אבל אני אבדוק את הנושא. אני לא מכיר, לא הכרתי. אני אבדוק מה שאתה טוען, אני אברר את הנושא הזה. בכל מקרה, ואליד, תדע לך דבר אחד – יגיד לך כאן גם שר הנגב והגליל, השר וסרלאוף: יש דברים שקורים היום בנגב שלא היו שנים רבות, ואני שמח שאנחנו מובילים את זה. והציבור לא מטומטם. אני מציע לכם להגיד לנו כל הכבוד על מה שאנחנו עושים ולשתף פעולה עם זה, כי חוק זה חוק.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה, כבוד השר.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אבל אני רציתי לשאול שאלה, למה לא עוצרים את האוהדים של – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

מה הקשר הנשק במגזר הערבי ללה פמיליה?

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה נהגים ערבים, אזרחי מדינת ישראל, בן גביר.

היו"ר ארז מלול:

השר לא חייב לענות בנושא שהוא לא נשאל עליו, שלא הוגש אליו לפי התקנון. תודה רבה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה, אתה לא מטפל בזה? שני נהגים. יש חוק ללה פמיליה וחוק למדינת ישראל. זה לא נורמלי.

היו"ר ארז מלול:

שמענו כבר, עשר פעמים תחזור על זה. די, די. לה פמיליה, לה פמיליה. די.

סימון דוידסון (יש עתיד):

בפעם הבאה יהיה רצח. הרצח יהיה על הידיים שלך.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת דוידסון, זה מפריע לי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הוא מקל על רוצחים.

היו"ר ארז מלול:

השאילתה הבאה, של חברת הכנסת נעמה לזימי, נשלחה במקור – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

זה שעשו לינץ' בנהגים – הוא לא צריך לעצור אותם? לא צריך לעצור אותם?

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת דוידסון, אתה בקריאה ראשונה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

למה, כי הם ערבים? הם נהגים, הם עובדים, הם עושים הכול למדינה.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת דוידסון, אתה בקריאה שנייה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

איזה מין שר זה, איזה מין שר זה. כמעט הרגו אותם. כמעט הרגו אותם.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת דוידסון, אתה בקריאה שנייה, חבל. טוב, השאילתה הבאה, של חברת הכנסת נעמה לזימי, נשלחה במקור לשר הרווחה, וזה היה אמור להיות לשרה מאי גולן, השרה לשוויון חברתי, והועברה על ידי המזכירות לשרה מאי גולן. השרה לא יכולה הייתה להגיע, לכן השאילתה תעלה בשבוע הבא. נעביר אותה לשבוע הבא.

היו"ר ארז מלול:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק לדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים (תיקון – הרחבת והבניית שיקול הדעת), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת פנינה תמנו וחבר הכנסת מתן כהנא. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, השר אלקין, חברי וחברות הכנסת, תחילה אני רוצה לומר שאני שמחה שוועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את החוק שלי, כי החוק שאני מביאה לכאן היום, תיקון לחוק גירוש משפחות מחבלים (הרחבת והבניית שיקול הדעת), התשפ"ה–2024, הוא תיקון מאוד משמעותי. בנובמבר האחרון העברנו את חוק גירוש משפחות מחבלים, ולפני שהחוק עבר כאן היו דיונים לא מעטים בוועדת הכנסת. אני חברה שם, והעליתי כמה וכמה טיעונים. החוק הזה, בעיניי – גם בתקופתו אמרתי שלא ייתכן שאנחנו נגדיר את מי שידע, והיו לו ידיעות מוחשיות וממשיות, ולא פנה כדי למנוע את הטרור – הוא יהיה מוגדר רק כמי שהוא בן משפחה, שיהיה ניתן לגרשו. החוק הזה בא ואומר דבר פשוט: גם אם אתה שותף לדירה, גם אם אתה חבר קרוב וגם אם אתה שכן, וידעת, ידעת ושתקת, שיש מחבל שהולך לרצוח חפים מפשע, נשים ותינוקות, בלי הבחנה, טרוריסטים בני עוולה, אתה תגורש מישראל. ולכן אני חושבת שהתיקון הזה הוא תיקון שקיבל את התמיכה של ועדת השרים. בזמנו התרעמתי על כך שהביאו את החוקים בלי התיקונים הנוספים שביקשתי ודרשתי במהלך הדיונים. תיקון נוסף הוא הסתמכות על חוות דעת של גורמים ביטחוניים, ובמיוחד השב"כ. בלי שהשב"כ נותן את חוות הדעת – הרי מה הציפייה שלנו? הציפייה שלנו היא שאולי פוליטיקאי כזה או אחר ידע את מי לגרש או את מי לא לגרש? אנחנו מדינה מתוקנת. אז מחד גיסא, זה לא רלוונטי אם אתה קרוב משפחה אם אתה בן או בת זוג או אם אתה הורה. כפי שאמרתי, מספיק שאתה חבר קרוב או אדם, אזרח או תושב שידע שעומד להתבצע רצח קשה ולא מנעת אותו. הרי פעם אחר פעם, אנחנו, אזרחי ישראל, מוצאים את עצמנו מול רוע רצחני וטרור בלתי נתפסים, טרור שפוגע באכזריות בחפים מפשע. קשה שלא לחשוב על צאלה גז, זכרה לברכה, אימא שבסך הכול עשתה את דרכה לבית החולים כדי ללדת את בנה.

היו"ר ארז מלול:

השם ייקום דמה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

השם ייקום דמה. היא נרצחה במכוניתה כשבבטנה עובר, התינוק רביד חיים גז, זכרו לברכה. אי-אפשר שלא לחשוב גם על יהלי גור בת ה-17, שנרצחה בדם קר. וכמה פעמים כל אחד ואחת מאיתנו עם יד על הדופק, עם דאגה בלב, שהילדים שלנו יוצאים מהבית וחוזרים בשלום. אבל אנחנו כמדינה צריכים לפעול בנחישות מול מי שקמים עלינו בניסיון להפחידנו, לכלותנו, על אדמתנו, בארצנו. לכן גם אני וגם חבר הכנסת מתן כהנא ישבנו ועשינו מחשבה מעמיקה. אומנם בנובמבר לא הסכמנו להצביע בעד החוק, כי שוב, כפי שאמרתי, לא ייתכן שיתעלמו מהדברים שלנו בתוך הוועדה, שזה לא רלוונטי. לא רלוונטי אם יש לך קשר דם. אם אתה תומך, סייען, וידעת, בין שאתה שותף לדירה, בין אם אתה חבר קרוב, בין שאת בת זוג בלי נישואים – זה לא רלוונטי. אם ידעתם שאותו מחבל מצטייד בסכינים, בחומרי פיגוע, בחומרי נפץ, ולא עצרתם את זה, אתם שותפים. אתם תגורשו. יהיו לנו את הכלים. לצד זאת, אני אחדד שוב: שר הפנים לבדו לא יכול להכריע בדבר הזה, ומתוך החוק שעבר הסירו את הסיפור של חוות דעת של שב"כ וגורמים ביטחוניים, והדבר הזה נחוץ בהחלט. שני הדברים ביחד עם התיקון הזה ייתנו לנו את היד הנחושה להיאבק בטרור בלי חשש, בלי פחד, תוך הבנה שאנחנו צריכים להציל את החיים הבאים. אני גם חייבת לומר בנימה אישית: אני מאוד שמחה, השר אלקין, שתמכתם בחוק. אבל הפופוליסטיות שאחרי החוק ההוא, בזמן שהיו דיונים רבים, כפי שאמרתי, ונכחתי בוועדה – ואז הלכו וציירו ועשו קמפיין על הראש שלנו שאנחנו בעד טרור, שאנחנו נגד גירוש משפחות מחבלים. הרי אתה מכיר אותי – ביד נחושה ניאבק בטרור. לכן התיקון הזה – והממשלה תומכת בתיקונים האלה – חבל שזה לא קרה בנובמבר כי יכולנו כולנו להצביע אז, יכולנו להצביע אז בעד. אבל טוב שזה קורה עכשיו. בעזרת השם, שלא נצטרך, אדוני היושב-ראש, לעמוד מול חיים שנגדעו, מול נשים שנרצחות, ילדים וגברים, כי עם ישראל חי, ולא נפחד בארצנו ובביתנו. כל אזרח חפץ חיים ומאמין בחיים צריך להצביע בעד החוק הזה. אין מקום לאזרחות לאף אדם שמעודד טרור. לפעמים אומרים: מפגע בודד; אין דבר כזה. יש קרקע. אין ואקום. יש קרקע שמאפשרת את זה. יש סביבה שלעיתים מאפשרת את זה. יש מי שידעו ועצמו עיניים. יש מי שידעו ואטמו אוזניים ולא דיווחו. הייתי רוצה לומר: אל תעמוד על דם רעך, אבל לצערנו, רבים מהם לא רואים אותנו כרעים. לכן החוק הזה הוא כל כך משמעותי. בכל זאת, תרשה לי, אדוני היושב-ראש, מעבר לקריאה הברורה שלי, לומר לכל חברי הבית הזה להצביע בעד החוק הזה ולהעביר מסר ברור שאין מקום בישראל לאנשים תומכי טרור, לסייענים ולמי שידעו באופן ממשי ושתקו; לסכם ולמסור תנחומים למשפחות הנופלים ביומיים האחרונים – למשפחתו של רס"ר במילואים אלון פרקס, בן 27, מקיבוץ כברי, שנפל אמש בקרב בשג'אעיה שבצפון רצועת עזה. אני שולחת תנחומים למשפחות של סמ"ר ליאור שטיינברג, בן 20, מפתח תקווה, עירי; לסמ"ר אופק ברהנה, בן 20, מיבנה, בן קהילתי; למשפחת סמ"ר עומר ואן גלדר, בן 22, ממעלה אדומים. הם נפלו שלושתם בקרב בעזה כשרכבם עלה על מטען. הלב עם משפחות השכולות והלב עם משפחות החטופים. אנחנו צריכים לזכור שהיום זה 607 ימים מאז ש-58 חטופים וחטופות נמצאים בעזה, במנהרות, בבתי מסתור, בידי טרוריסטים רצחניים. אנחנו שומעים את העדויות. אתמול בוועדה לקידום מעמד האישה גם היה מיצג של משפחת מתן אנגרסט, והגיעו גם חגי אביו ואופיר, האח הקטן, שעומד להתגייס בעוד כשנה, יחד עם החברים והמשפחה. הם זועקים, הם זועקים שנחזיר את כולם. אני יודעת כמה אתה מדבר על פדיון שבויים, אדוני היושב-ראש. כולנו צריכים לעשות הכול, הכול, כדי להחזיר אותם הביתה. בעזרת השם, עכשיו, תכף אנחנו נצא לבחירות. זה לא רלוונטי. יש דבר אחד שצריך להמשיך במלוא העוצמה: לעשות הכול להחזיר אותם. יותר מדי זמן, 607 ימים, שהם נמצאים בשבי. חברי וחברות הכנסת, אודה על תמיכתכם בחוק החשוב הזה, חוק גירוש משפחות מחבלים – הרחבה: לא לגרש רק את קרובי המשפחה, אלא גם את מי שידע שהמחבל הולך לבצע את זממו, ועיגון החובה תסתמך על חוות דעת של השב"כ. בעזרת השם, נעשה ונצליח ונפעל נגד המחבלים והטרוריסטים.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחברת הכנסת פנינה. אני מזמין את השר זאב אלקין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. עשר דקות לרשותך.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, וכמובן בראשם חברי הכנסת המציעים של הצעת החוק, חברת הכנסת פנינה תמנו שטה וחבר הכנסת מתן כהנא, אני שמח לעמוד כאן בשם ועדת שרים לחקיקה ובשם הממשלה, שהחליטו לתמוך בחוק הזה. כידוע, ופנינה ציינה את זה בדבריה, לפני כחצי שנה חוקק חוק גירוש משפחות מחבלים, אשר הקנה לשר הפנים את האפשרות להורות על גירוש בן משפחה מדרגה ראשונה של מחבל, אם ידע על תוכניתו ולא עשה את כל המאמצים כדי למנוע את ביצוע הפיגוע, או אם הביע תמיכה או הזדהות עם מעשי טרור. הצעת החוק שלפנינו באה להרחיב את הכלים להתמודדות עם מעורבות ותמיכה במעשי טרור לא רק כלפי בני משפחותיהם של המחבלים אלא גם כלפי אחרים שנטלו חלק, עודדו או הסיתו. בצד זאת, הצעת החוק מבקשת לקבוע כמה מנגנונים כתנאי להפעלת הסמכות. כך, כל הליך גירוש ייעשה רק לאחר התייעצות עם שר הביטחון, קבלת חוות דעת מהשב"כ ומהייעוץ המשפטי לממשלה, ורק באישור של בית המשפט לעניינים מינהליים. אין צורך להרחיב בדבר חשיבות הרחבת הכלים החוקיים שבהתמודדות עם הטרור, ודאי מאז אירועי 7 באוקטובר ופרוץ המלחמה. מטעמים אלו, ועדת השרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעה, בכפוף לתנאים הבאים – אני מניח שהמציעים מכירים את התנאים והסכימו להם, אבל אני אקריא אותם כאן ליתר ביטחון: הראשון הוא בעניין בן משפחה. הוראות החוק יישארו כפי שנוהגים בחוק הקיים, בהתאם לתיקון שנעשה לפני חצי שנה; לא יהיה שינוי בסעיף הרלוונטי לגבי בן משפחה; השני – המשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרדי הביטחון, המשפטים, ראש הממשלה – הכוונה היא למל"ל – משרד הפנים והמשרד לביטחון הלאומי. כפוף להסכמה לתנאים האלה, הממשלה תומכת בהצעה, ואבקש גם מחברי הכנסת להצביע בעדה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

נתווכח על זה בוועדה. אנחנו מאמינים בהרחבה. אתה לא מאמין בהרחבה?

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

דווקא עמדת הממשלה תומכת בהרחבה לאלה שהם לא בני משפחה. רק המנגנון – אתם מציעים הרי מנגנון מסוים – המנגנון שאתם מציעים יחול על מי שהוא לא בן משפחה. המנגנון על בני משפחה יישאר כמו שהיה בחוק ההוא. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

בסדר גמור. תודה רבה לכבוד השר. להצעת חוק יתנגד חבר הכנסת יוסף עטאונה. שלוש דקות לרשותך.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו אכן מתנגדים מהותית לרעיון של גירוש כגירוש, מה עוד שבמדינת ישראל כמדינת חוק, איך שהיא מגדירה את עצמה, יש חוק למאבק לטרור, ומי שעובר על החוק הזה, מי שמסית לטרור, יכול לעמוד לדין לפי חוק קיים. אבל מה לעשות? יש תחרות בכנסת הזו בין הצד הזה לצד הזה מי פופוליסט יותר בדברים שהם לא מהותיים. בכל זאת, אני רוצה לדבר על גירוש שמתבצע ברגעים אלה בנגב. בבוקר הייתי אצל משפחת אל-מיסכ, 15 בתים. באו הדחפורים של רמ"י והמשטרה של בן הגביר – הרסו לאנשים את כל הבתים, שיטחו את כל המתחם והשאירו 15 משפחות ללא קורת גג. המראה הזה, כבוד היושב-ראש, חוזר על עצמו כמעט על בסיס יומי בנגב: באים, הורסים את הבתים, משטחים אותם ומשאירים את האנשים ללא קורת גג. בשבוע שעבר זה היה בכפר א-סיר, ליד היישוב שגב שלום, למשפחת אלחרומי; שבוע לפני – אצל משפחת אל-ולידי. יותר מ-50 המשפחות האלה – אין להן שום פתרון. כבוד היושב-ראש, הפתרון היחידי מבחינת האנשים הוא שהאנשים גורשו – לאן? לבתי ספר בשגב שלום. המראות שם, של הנשים, של הילדים, של אזרחים של מדינה – אתם לא צריכים חוק של גירוש, אתם מגרשים. זו ממשלת הגירוש שקיימת היום, שמגרשת אזרחים. הגירוש בנגב נמשך. אמרתי מעל דוכן זה שמדיניות הטיהור האתני מתבצעת בנגב. כשבאים לכפר בדואי ערבי בנגב, הורסים אותו, משטחים אותו, מגרשים את האנשים, ובמקומם מיישבים יהודים, זה טיהור אתני. המדיניות הזו לא יכולה להימשך. אני רוצה לפנות לאוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב בשפה הערבית. (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:)

היו"ר ארז מלול:

תודה. חבר הכנסת מתן כהנא רוצה להשיב על ההתנגדות, יוזם החוק. אבל בעברית, חבר הכנסת מתן, לא בערבית.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, החוק הזה שחברתי פנינה תמנו שטה ואנוכי מביאים היום למליאה, הוא חוק מובן מאליו. החוק הזה הוא חוק בסיסי, שאומר שכל מי שידע על פיגוע טרור ולא מנע אותו, יגורש מהארץ. אין דבר יותר צודק מזה. אין דבר יותר בסיסי מזה. החוק הזה בעצם מרחיב את מה שהיה קודם – אם עד עכשיו רק בן משפחה היה נכנס לתוך גדר החוק הקיים, מעכשיו גם אם אתה שותף לדירה או חבר וידעת שעומד להיות פיגוע ולא מנעת אותו, תגורש מהארץ. הכי בסיסי, הכי הגיוני, הכי נדרש כדי להילחם בטרור. תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים (תיקון – הרחבת והבניית שיקול הדעת), התשפ"ה–2024. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – 3 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים (תיקון – הרחבת והבניית שיקול הדעת), התשפ"ה–2024, לוועדת הפנים והגנת הסביבה התקבלה.

היו"ר ארז מלול:

להלן תוצאות ההצבעה: 28 בעד, שלושה מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק גירוש משפחות מחבלים (תיקון – הרחבת והבניית שיקול הדעת), התשפ"ה–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. לפרוטוקול, אני מוסיף את חבר הכנסת יאיר לפיד – בעד, וחבר הכנסת יוסף עטאונה – נגד. זה לא משנה את תוצאות ההצבעה.

קריאות:

היו"ר ארז מלול:

סיימתם? חבר הכנסת עופר כסיף, חבר הכנסת עופר כסיף.

רון כץ (יש עתיד):

ארז, נא לא להפריע בקמפיין, הם כולם התחילו.

היו"ר ארז מלול:

אני אעצור, אני אהרוס קמפיינים.

היו"ר ארז מלול:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת הזכאות לדמי אבטלה למשרת מילואים), התשפ"ה–2024, של חברת הכנסת נעמה לזימי. אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי להציג את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, החוק הזה בא גם לתת הצעה לקואליציה. במקום לשחד אנשים מובילי דעת קהל להגיד שמסייעים למילואימניקים למרות שמקצצים להם, אני מציעה אשכרה לעזור להם. נראה לי שזה מה שצריך לעשות פה, בבית הזה – לעזור לחיילי המילואים שקורסים תחת הנטל, השחוקים, שאתם בלי בושה מזמינים שוב ושוב לעוד צו 8 ועוד צו 8, תוך כדי חוק השתמטות שגם מאיים להפיל את הממשלה. זה דבר לא נתפס – חוק השתמטות בזמן מלחמה, וכולם עושים מה שהם יכולים כדי לשמור על הכיסא של מכשירי ההשתמטות הגדולים של ישראל. אבל בואו נדבר רגע על החוק החשוב הזה. אתחיל ואומר שאת שירותי הצבאי עשיתי כקצינת קישור. אוכלוסיית המילואים היא אוכלוסייה שיקרה מאוד מאוד לליבי, היא מה שעשיתי בצבא. גם במילואים הייתי שלישה גדודית. אני יודעת כמה זאת אוכלוסייה יוצאת דופן, וזו הגדולה והרוח הישראלית – אנשים שעוזבים הכול – – –

נאור שירי (יש עתיד):

בן גביר היה קצין קישור.

נעמה לזימי (העבודה):

מקשר בין דברים לא טובים. אבל רגע ברצינות: אוכלוסיית המילואים היא הרוח הישראלית, היא האנשים שאשכרה עוזבים הכול עבור המדינה בכל סיטואציה – עם ילדים קטנים, עם עסקים, עם קריירה, עם הכול – ויודעים שכשקוראים להם, הם מתייצבים. אבל מנגד המדינה לא מתייצבת עבורם, וזה מה שעצוב פה. מעבר לגזרות הבלתי-נתפסות על האדם העובד והמשרת, שכמובן משליכות על חיילי המילואים, גם הטבות ממשיות – לא איזה גרוש במענק או איזו הטבה בחופשה אלא הטבות אמיתיות – לא נותנים להם. החוק הזה בעצם מבקש להאריך את הזכאות לדמי אבטלה למשרתי המילואים. מוצע לקבוע כי המוסד לביטוח לאומי ימשיך לשלם למשרת מילואים דמי אבטלה מעבר לתקופה המרבית, כמספר הימים שבהם היה בשירות מילואים, ובלבד ששירת במילואים 30 ימים לפחות ב-11 החודשים שקדמו למועד שבו הפך למובטל. דבר נוסף שהחוק הזה מבקש לקבוע זה לבטל את המגבלה שמפחיתה את מי שמתחת לגיל 28. משרת מילואים הוא משרת מילואים. למה לייצר מגבלת גיל? זה לא הוגן, זה קמצני, זה חסכוני על גבם על מי שמשרתים. אין היגיון בסעיף הזה, בטח לא היום. אני באמת אומרת, זאת הצעת חוק שהיא לא הטרלה. היא הצעת חוק אמיתית, חשובה, שהיינו כבר צריכים לחוקק. אגב, החברים פה, אני אספר לכם – רון כץ ונאור שירי וסימון ושלי, אתם חתומים על הצעת החוק החשובה הזאת, אנחנו בעצם יוזמים שותפים. אני חושבת שזה ממש בסיסי. יכולתי להעלות לפה איזה משהו מטריל או משהו בלתי אפשרי או גרנדיוזי; העליתי לפה משהו הכי הגיוני שיש, באמת תיקון מציאות, בתוך חובה מוסרית לאומית ישראלית עבור משרתי המילואים. אני אתן פה גם כמה נתונים, רק שנבין. מכמה מחקרים שהתפרסמו ב-ynet, כלכליסט, ערוץ 7, 75% מהמילואימניקים דיווחו על פגיעה כלכלית בעקבות שירות המילואים, ו-48% ציינו כי מדובר בפגיעה כלכלית משמעותית; 41% מהמילואימניקים דיווחו כי פוטרו או נאלצו לעזוב את עבודתם לאחר שירות המילואים; 60% מהמשיבים דיווחו שחשו חוסר ודאות תעסוקתית במהלך המלחמה; 78% ממשפחות המילואימניקים דיווחו על הרעה במצב הכלכלי, ו-21% ציינו שמדובר בהרעה חמורה; 31% מבנות הזוג של חיילי המילואים צמצמו את שעות העבודה או לא עבדו כלל; שיעור האבטלה בקרב בנות הזוג של חיילי המילואים עמד על כ-3.4%, לעומת 2.2% בקבוצות הביקורת; 7% מבנות הזוג אינן משתתפות בכוח העבודה, לעומת – פחות בקבוצת הביקורת. במהלך השנה התקבלו כ-1,300 פניות, מתוכן 1,224 פניות מצד מעסיקים ו-78 מצד משרתי המילואים, שדיווחו על פגיעה בזכויותיהם. כמו כן, בסקר שערך ארגון העוגן למשפחות המילואים בקרב 3,000 מתוך 20,000 משפחות מילואים המקבלות סיוע מהארגון, נחשף כי 78% מהמילואימניקים דיווחו על הרעה במצבם הכלכלי בשנת המלחמה האחרונה, ומתוכם 21% דיווחו על הרעה במידה רבה, 36% דיווחו כי מצבם הורע במידה בינונית ו-21% דיווחו על הרעה במידה מועטה. תשמעו, אלה הגיבורים שלנו. אלה מי שאתם באמת מתגאים בהם במילות רהב. זה האנשים. אני רוצה להגיד: מילים ונאומים ותוכן ממומן של שר האוצר זה לא מספיק. צריך מעשים. ופה, בחוק הזה, אנחנו מבקשים לתקן שתי עוולות: עוולה אחת קשורה להוספת דמי אבטלה, ועוולה שנייה מתייחסת לחסם הגיל שמשנה, הקריטריון – מגיל 28 ומתחת לגיל 28. אלו דברים שביטוח לאומי לא יכול ללא המחוקק, הוא חייב את המחוקק כדי לתקן ולאפשר את הדבר הזה כדי שהכסף יגיע ליעדו. אני רוצה לשמוע: יש יותר חשוב משיפור מצבם של חיילי המילואים שנמצאים מובטלים, שהורע מצבם, שפוטרו, שללא עבודה, ששירתו 300 ימים במילואים?

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת טלי גוטליב, זהו.

נעמה לזימי (העבודה):

אני רוצה להגיד את זה כאזרחית במדינה, כקצינת קישור לשעבר, כמחוקקת בישראל, כמי שנמצאת כאן ושומעת. בבקשה, בואו נעשה דבר שחשוב לעשות אותו. אני קוראת לשר האוצר: אל תתקמצן על טובי בנינו, אל תתקמצן על המילואימניקים. במקום לשלם למובילי דעת קהל שיחרטטו על הטבות למילואים, תחוקק, תשים יד בכיס המדינה – לא שלך הפרטי – ותעשה מעשה אמיתי עבור חיילי וחיילות המילואים. זה הדבר הנכון. אל תקצץ בשירותים החברתיים כדי להעביר למקורבים. אל תשית גזרות על האדם העובד והמשרת כדי לממן קומבינות. אל תהיה שר המלחמה וההתיישבות בעזה במקום שר האוצר, שאמור לדאוג לקופה התקציבית, לכלכלה הישראלית, לציבור העובד והמשרת. אני אומרת את זה לא כי יש לי ציפייה מסמוטריץ'; ברור לי שהוא לא שם. אני אומרת את זה כי יש ציפייה מהמקום הזה, מהערכים של המקום הזה, מהנורמות, ממה שאנחנו צריכים לייצר כאן. הפקרתם את חיילי המילואים. כל התוכן הממומן של סמוטריץ' ומובילי דעת קהל שהוא משלם להם כדי שישקרו ומשחד אותם, לא יחפו על האמת, על הנתונים שהקראתי כאן. 78% מהמילואימניקים דיווחו על הרעה במצבם הכלכלי בשנת המלחמה. זאת המציאות. היא לא ממומנת. היא לא מהונדסת. היא המציאות האמיתית. אני קוראת לכם לתמוך בהצעת החוק הזאת. דמי אבטלה מוגדלים לחיילי המילואים, ביטול המגבלה הגילאית – זה הדבר הנכון.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. אני מזמין את השר לשירותי דת, השר מלכיאלי, להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק.

נעמה לזימי (העבודה):

השר לשירותי דת משיב לי על הצעת חוק למילואימניקים?

היו"ר ארז מלול:

כן.

נעמה לזימי (העבודה):

שר שמקדם השתמטות?

נאור שירי (יש עתיד):

קצין מילואים ראשי.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת נעמה לזימי.

נעמה לזימי (העבודה):

זה הגיוני? אתם עושים צחוק?

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת נעמה לזימי. בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

אתה לא מתבייש להשיב על זה? תגיד לי.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת נעמה לזימי.

נעמה לזימי (העבודה):

לא, זה לא אמיתי. השר לשירותי דת משיב לי על מילואימניקים?

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת נעמה לזימי, את בקריאה ראשונה.

נאור שירי (יש עתיד):

הוא קצין מילואים ראשי.

נעמה לזימי (העבודה):

זה לא אמיתי.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אמרו חז"ל: דברי חכמים בנחת נשמעים.

קריאות:

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

דברי חכמים בנחת נשמעים. דברי חכמים בנחת נשמעים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

די, קצת כבוד.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת אלעזר שטרן.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

ואמרה המשנה: וחילופיהן בגולם.