ישיבת מליאה בתאריך 29/01/2025 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחבריי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ט בטבת התשפ"ה, 29 בינואר 2025. זהו גם היום ה-481 למלחמה שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-90 מאחינו ומאחיותינו – שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל, מהיציע – עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הנושא הראשון שעל סדר-היום – שאילתות דחופות ורגילות לשר האוצר. אני מתכבד להזמין את השר אל הדוכן. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חברת הכנסת דבי ביטון בנושא סיום תוקפן של ההטבות החיוניות לתושבי העוטף. בבקשה, גברתי.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת. כבוד השר, ביום 31 בדצמבר 2024 הסתיים תוקף ההטבות החיוניות לתושבי שדרות והעוטף, ובהן גם הפסקת הנחת ארנונה בגובה של 45% וביטול של 1.5 מיליארד ש"ח לחיזוק החוסן. לפיכך, אני שואלת: האם בכוונתכם להאריך את התוקף, ומתי? אם לא – מה התוכנית החלופית שמוצעת לתושבים?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

דבי, תודה רבה על השאלה. כידוע, יישובי עוטף עזה מקבלים לאורך השנים החלטות, מה שנקרא "עדיפות לאומית", שמבוססות על חוות דעת ביטחונית לאורך השנים, ה-0–7 ק"מ. ההחלטות האלה בכל שנתיים תוקפו מחדש. יש בהן מרכיבים סמי-קבועים, כמו אותה הנחה בארנונה, הנחה במעונות יום, מענקי ביטחון לרשויות המקומיות, ויש כל מיני דברים שהוספו במשך השנים, חלקם מכספים תוספתיים של האוצר, חלקם מכספים של המשרדים, כל מיני מצ'ינגים. ההחלטה האחרונה – לי הייתה הזכות באמת להביא במהלך שנת 2023, בשנה הראשונה שלי לתפקיד, ואכן, כפי שאמרת, ההחלטה שבתוקף פגה ב-31 בדצמבר. עכשיו ככה: אמרתי קודם שיש שני מרכיבים בדרך כלל בהחלטות האלה. יש מרכיבי פיתוח, בינוי וכו', שנמצאים עכשיו בעולמות של תקומה. התקומה תוקצבה לחמש שנים בסכומי כסף מאוד מאוד גבוהים, ברוך השם, במסגרת של 19 מיליארד שקלים. את יודעת שחלק גדול כבר חולק. מרכיבי הפיתוח ממתינים כאן לחקיקה – אני אדבר על זה כי זה בדיוק אותה נקודה – של חוק תקומה בכנסת, עוד כ-5 מיליארד שקלים של כספי פיתוח. הדברים האלה ילכו מתקומה. את הדברים הקבועים אנחנו בעזרת השם נאריך. אני לא נכנס כרגע לשאלת המקורות – דיונים פנימיים שלנו. זה תקוע בשיח בין משרד הביטחון למשרד המשפטים על חוות הדעת, זאת אומרת, עד עכשיו לא ניתנה לנו חוות דעת ביטחונית. שנייה, אני אגיד אולי משפט מפתח, ואת זה אני אגיד גם לך, אדוני היושב-ראש: זאת לא שאילתה שהייתה צריכה בכלל להיות מופנית לשר האוצר, מכיוון שמי שמרכז החלטות ממשלה של עדיפות לאומית זה משרד ראש הממשלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר, תן לי שנייה אחת. שנייה אחת. I would like to congratulate and welcome Senator Lourdes Noelia from the Senate of Paraguay, our dear friend here. Thank you for visiting. Welcome to Jerusalem, welcome to the Knesset.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

Welcome.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה. סליחה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מי שאחראי, תמיד, על פי חוק, ומרכז החלטות ממשלה מכוח אזורי עדיפות לאומית, זה משרד ראש הממשלה. אני גם מזכיר: יש עכשיו שר אחראי, שר בתוך משרד האוצר, השר אלקין, שמרכז את כל עולמות התקומה. אני חושב שהשאילתה הייתה צריכה להיות מופנית לאחד משני הגורמים האלה, אבל אני פה בשמחה גדולה. אז אמרתי, משרד ראש הממשלה אמור לרכז את ההחלטה. הוא לא יכול לקדם את ההחלטה הזאת בלי שיש חוות דעת ביטחונית שמצדיקה את אירוע 0–7 ק"מ, בסדר? צריכה להיות הצדקה שמאפשרת, על בסיס מפת אזורי עדיפות לאומית, לתת את אותה החלטה ספציפית, ייעודית, לחבל הזה. אני יודע שניתנה חוות דעת לאחרונה, וזה נמצא במשרד המשפטים, והוא צריך לתקף את זה ולאשר את זה. ברגע שזה יתוקף, אנחנו נביא את ההחלטה. עוד פעם, אני לא נכנס עכשיו לשאלת המקורות, יש פה איזשהו דיון פנימי. אבל ההנחה בארנונה, ההנחה במעונות ומענקי הביטחון בעזרת השם יחודשו – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אפשר רק שאלת הבהרה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת ביטון, נאפשר לך שאלת המשך, אבל את יכולה לשבת בינתיים לשמוע את השר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – ואני מקווה שיחודשו כמה שיותר מהר. אמרתי, ברגע שחוות הדעת הזאת תאושר, אנחנו נחדש אותם. אני בכל זאת אומר מילה אחת בהקשר הזה – ואני לא רוצה להאריך – על כל נושא חוות הדעת המשפטיות האלה, כי זה גם פוגש אותנו בחוק תקומה. זה מחדד בעיניי עד כמה הדרישה של המשפטנים לקריטריונים כאלה, שכל דבר כזה, אפשר באיזה מחשב לסרטט אותם, היא הזויה. אין מישהו שיודע היום באמת להסביר למה 0–7 ק"מ ולא 0–8 ולא 0–6. זה מורכב. מה לעשות, יש חבל שנפגע. אגב, שוב, זה פוגש אותנו בתקומה עד כדי כך שהלכנו לחקיקה. אפשרו לנו שיקום, לא אפשרו פיתוח, ואנחנו מחוקקים חוק כדי לקבע את 0–7 ק"מ. אין קריטריון כזה, בסדר? בסוף יש חבל; הוא נפגע; איפשהו צריך לסרטט את הקו. בכל מקום שנסרטט את הקו יהיו חלק בתוך הקו, יהיו חלק מחוץ לקו. אני לא מכיר באמת קריטריון שהוא חד-חד-ערכי, בסדר? עדיין, משרד הביטחון הצליח לתת עכשיו איזושהי חוות דעת. כמו שאמרתי, מחכים לאישור שלה במשרד המשפטים, ואז מהר מאוד נביא את ההחלטה ונחדש אותה, בעזרת השם.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך?

דבי ביטון (יש עתיד):

כן. אז אני רק רוצה להיות בטוחה שהבנתי שחוות דעת כבר קיימת. אתם ממתינים למשרד המשפטים, ולאחר מכן תהיה הארכה לפחות של הזכויות שכרגע נעצרו, או להטבות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אמרתי. עוד פעם, אני רוצה לחדד.

דבי ביטון (יש עתיד):

כי הנושא של 7 קילומטר – אני מניחה שזה ברור, אני בעד שיהיה מעבר, אבל מה שניתן עד היום והסתיים בסוף השנה, מן הסתם המציאות עוד לא חזרה להיות כמו שצריך, לכן אני חושבת שצריך לעשות את ההפרדה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז דבי, אני אומר שוב, באמת באמת לא אני מוסמך לתת לך את התשובה הרשמית, כי בסוף משרד ראש הממשלה מוביל את ההחלטה הזאת ובסוף זאת צריכה להיות החלטה שלהם. כמובן, הממשלה צריכה לאשר את זה. את שואלת את עמדתי, אז אמרתי, בגדול אפשר לסווג את ההחלטות האלה לשני מרכיבים. מרכיבי הפיתוח יוצאים כרגע מההחלטה ונמצאים בתוך תקומה, עם התקציבים הגדולים וכמובן עם סדרי עדיפויות שנקבעו וייקבעו, מה יותר חשוב ממה, כדי לפתח את החבל הזה. אמרתי: אני רוצה בו יותר תושבים; הכנסה יותר גבוהה לנפש – אלה שני הפרמטרים שלי שבאמצעותם מודדים חיזוק וחוסן של חבל. אנחנו רוצים פי שניים תושבים בחבל הזה והכנסה גבוהה לנפש. אחר כך, כל היתר הם אמצעים. זה המבחן בגדול.

דבי ביטון (יש עתיד):

אוקיי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יש בהחלטה מרכיבים סמי-קבועים, בסדר? הנחה בארנונה, הנחה במעונות יום ומענקים ביטחוניים לרשויות. שמתי כוכבית – יש דיון עדיין מה המקורות: כן תקומה, לא תקומה, on top, לא on top. לא רוצה כרגע להיכנס לזה. זה גם לא קשור לשאלה שלך.

דבי ביטון (יש עתיד):

נכון. זה גם לא עניינם של התושבים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל העמדה שלי היא שהמרכיבים הקבועים האלה צריכים כרגע להיות מוארכים, שוב, בכפוף לזה שחוות הדעת תאושר על ידי משרד המשפטים, שיגיד שאכן זה מצדיק את המרכיבים האלה, כי זה חוק שאנחנו לא יודעים לסטות ממנו.

דבי ביטון (יש עתיד):

אוקיי. תודה רבה. תודה, כבוד השר.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. אני מזמין את השר להישאר גם לשאילתה הבאה, שאילתה של חברת הכנסת שלי טל מירון בנושא תפקוד ועדת סלבין וההתמדה במלחמה בהתייקרויות בשוק המזון. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, הוועדה להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות בשווקי המזון והטואלטיקה, ועדת סלבין, שהוקמה לפני כשנה וחצי, התכנסה באחרונה לפני כארבעה חודשים. בקולך טענת במליאה ב-22 בינואר שהיא לא מילאה את תפקידה כמצופה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, לא היה ולא נברא. סליחה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

עוד לא שאלתי את השאלה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

סליחה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

ברצוני לשאול: שלא בדרך הקמת ועדות, כיצד משרדך מתכוון לסייע בייצוב מחירי המזון?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

טוב. תודה רבה על השאלה ותודה רבה על ההזדמנות. אני רק אתקן: לא אמרתי בשום צורה ואופן שהוועדה לא עשתה את המבוקש. אמרתי שהוועדה – בגלל המלחמה, הקמנו אותה לפני המלחמה, ולפעמים אין מה לעשות, הדחוף דוחה קצת את החשוב, ולכן הפעילות די התמסמסה, ואנחנו עכשיו מחדשים את האירוע. אבל אני מסכים איתך, ועדות הן לא האירוע. בואו נדבר על תוצאות. אני אתחיל מזה. יוקר המחיה – ודיברתי על זה כאן בפעם הקודמת, בשבוע שעבר, כשהייתי על הדוכן – תחרות, תחרות, תחרות, תחרות, תחרות. זה אתגר ענק של מדינת ישראל. זה סוג של הסתדרות שהקימה המדינה. התוצאה היא ריכוזיות מאוד מאוד גדולה, שורה של חוקים ותקנות ורגולציה שכביכול הרציונלים שלה הם להיטיב עם הציבור ולהגן על הציבור. בפועל היא שירתה את המונופולים ויצרה שוק מאוד מאוד ריכוזי. אגב, אנחנו גם רואים את זה: שווקים תחרותיים תמיד יהיו בפריון גבוה במחירים נמוכים; שווקים סטגנטיים תמיד יהיו בפריון נמוך במחירים מאוד מאוד גבוהים. יש שווקים שכבר נפתחו, ואנחנו עובדים מאוד מאוד קשה לפתוח את כל השווקים. זה נכון בפיננסים, זה נכון במזון. פה – מה עשינו ומה אנחנו בעזרת השם הולכים לעשות. אני חושב שהמהלך הגדול ביותר שעשינו – והוא דרמה, הוא דרמה, וכשהתחלנו אותו אמרו שאין סיכוי שנצליח – הוא "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", אותם ארבעה חוקים מאוד מאוד גדולים שלמעשה הסירו כמעט לחלוטין את הרגולציה בעולמות היבוא. מספיק שאתה מצהיר שאתה משווק כדין באירופה, אתה יכול לשווק את המוצרים שלך פה. זה נכון במזון ובטואלטיקה ובתמרוקים ובחומרי בניין ובחשמל ובהכול הכול. בגדול, זה אמור ליצור תחרות גדולה מאוד בעולמות היבוא – א. זו תחרות ליבואנים הגדולים; ב. היבוא בוודאי יוצר תחרות לייצור המקומי, וזה אמור לדחוף את המחירים למטה. יש עוד שני דברים שחסרים, וזה מה שביקשתי מוועדת סלבין. כמו שאמרתי, המלחמה דחתה את זה, ואני מקווה שנחדש את זה מהר מאוד ושיהיו לי תובנות עוד לפני התקציב. אני חושב שבגלל שנוצר מצב של שוק מאוד מאוד ריכוזי ויש כמה קונגלומרטורים מאוד מאוד גדולים – תנובה כזה, שמחזיק למעלה מ-40 מותגים – לא תהיה ברירה, למרות שאני לא אוהב את זה, כי יש ימין כלכלי, אבל לא תהיה ברירה, ופעם אחת נצטרך להתערב בשוק ולפרק את המונופולים האלה, כי זה שפתחתי את היבוא – אם עדיין יש שחקנים מאוד מאוד גדולים שיחנקו את השחקנים הקטנים שינסו להיכנס, לא ייתנו להם מקום על המדפים בסופרים ויהיה מאוד מאוד קשה – – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

באיזה אופן?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

שנייה. אמרתי, יכול להיות שלא תהיה ברירה ונצטרך לחוקק ולחייב אותם. כמו שבבכר חייבו את ההפרדה וחייבו את הבנקים למכור את האחזקות שלהם, אז יכול להיות שלא תהיה ברירה – אני אומר "לא תהיה ברירה" כי אנחנו לא אוהבים את זה, בסוף זו פגיעה בזכות הקניין. אני לוקח גוף, ישות משפטית, ומכריח אותה בכוח למכור. מאוד יכול להיות שלא תהיה ברירה. בשביל זה רציתי את הוועדה, כי כדי לייצר תהליך כזה אני חייב שיהיה לי ביסוס מקצועי מאוד מאוד איתן, כדי להצליח להעביר את זה בכנסת, להעביר את זה אחר כך – מן הסתם זה ייתקף משפטית, אפרופו זכות הקניין. אני מעריך, משיחות שלי עם סלבין ואחרים, שלשם הדבר הזה הולך. אנחנו נקבל את הצידוק המקצועי ונבוא למהלך חד-פעמי שיפרק את המונופולים הגדולים. זה כנראה יהיה במושב הבא. אנחנו נסיים עכשיו את התקציב, נעשה את זה במושב הבא של הכנסת, אחרי התקציב. אני מקווה – עוד פעם, אני לא יכול להתחייב. זו תחושתי על רקע מה שלמדתי ועל רקע שיחות שלי עם אנשים שהיו מעורבים בזה בוועדה, אבל בסוף אני חייב את הצידוק המקצועי לצעד הלא-פשוט הזה. עוד פעם, אני יודע שהוא צעד לא פשוט, אבל פירוק ראשוני שיסדר את השוק בצורה קצת יותר נכונה ופחות ריכוזית, ואז שילוב של שני המרכיבים האלה: שוק שיהיה בנוי פחות ריכוזי, אבל בעיקר שחקנים מבחוץ שיוכלו להיכנס כי הרגנו את הרגולציה. אני אומר את זה חד-חד-ערכי: לא הקלנו, לא פישטנו – חתכנו בגרזן, שברנו לחלוטין את הרגולציה. אלה שני מרכיבי שיאפשרו תחרות. ואז המרכיב השלישי זה מודעות, מודעות, מודעות, מודעות. כנראה שנצטרך להיכנס פה למהלך שנשקיע כסף מדינה כדי לייצר מודעות לצרכנות נכונה של הצרכן הישראלי. אמרתי את זה פה בשבוע שעבר: אם אשתי לא תצליח להתמודד עם האף העקום של הילדים שבועיים, שלושה עד שהם יתרגלו לקורנפלקס אחר שהוא לא תלמה, אז זה לא יעבוד. אותו הדבר בפיננסים: יש הרבה מאוד חלופות לבנקים, וכשנסיים את המהלך שאנחנו עושים אותו עכשיו, שהחכ"אות יוכלו לתת פיקדונות, ואז יש לנו נגישות לכסף זול גם אצל שחקנים אחרים – אם עדיין לא נייצר צרכנות נבונה ומודעות ציבורית ליכולת להתווכח, להשוות מחירים, ללכת לחלופות, לא עשינו הרבה. אז את מה שטוב באירופה – עשינו, וזה דרמה. אגב, עשינו עוד הרבה דברים. אתם יודעים, רפורמת הרישוי הירוק, ששרת הגנת הסביבה ואני עשינו בחוק ההסדרים הקודם – עשר שנים, פעם אחת, רגולטור אחד – זו דרמה בעולמות של יוקר מחיה. אגב, אנחנו עושים את זה עכשיו גם בתחום המסעדנות והמזנון, הולכים עכשיו למודל אחר לחלוטין של רגולציה: במקום שכל אחד יצטרך ללכת לעשרה רגולטורים – משרד הבריאות וכו' – בעל העסק עצמו יצטרך להיות איש התוכן שאומר: אני אחראי לדאוג לבריאות של המוצרים שלי, והוא יחתום על הדבר הזה, משהו שמפשט מאוד. וגם זה – כי בסוף כל הרגולציה הזאת עולה המון המון כסף. אני חוזר רגע לעולמות התחרות – "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". כנראה שנידרש – ואני אומר את זה במידה של זהירות, אני גם לא רוצה להיתפס כמי שרתם את העגלה לפני הסוסים ואז אחר כך נלך כולנו לבג"ץ. אני מקווה גם שכולכם תתמכו בעניין הזה, אבל נצטרך, בסקטורים מסוימים, שהם ריכוזיים מדי, כי השחקנים שולטים בנתחי שוק גדולים מדי, כן לייצר איזשהו מהלך פירוק ראשוני. אז הפירוק הזה ייצור שוק שאין בו שחקנים גדולים מדי, הרגולציה יצרה מצב שהרבה שחקנים יכולים להיכנס, נעזור כולנו למודעות הציבורית, ואני מקווה שפה נצליח לטפל בזה. תראי, זה נכון, שרי אוצר לפניי פחות עסקו בזה, כי אלה תהליכים ארוכים, ובדרך כלל את הדיבידנד יקבל שר האוצר הבא. כאילו עכשיו אני אעשה את המהלכים הקשים, אני אנהל את הקרבות, אני אחטוף את הביקורת, אותי ימרחו על מודעות שלמות בעיתונים, ושר האוצר הבא כנראה הוא זה שייהנה מזה ויוקר המחיה ירד בתקופתו, כי אלה תהליכים ארוכים.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

נפרגן לך. אל תדאג, נפרגן לך .

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני עושה את זה בשמחה, כי אני אוהב את העם, אוהב את המדינה. אגב, גם אני, כאבא לשבעה ילדים, יודע מה זה יוקר מחיה.

גלעד קריב (העבודה):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ולכן נעשה את זה, בעזרת השם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת סובה וקריב, אתם רשומים לשאלה נוספת. רק רגע, נאפשר – – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

– – – לא נשאל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עוד משפט שחשוב – בפעם הקודמת ניתחתי פה את מרכיבי האינפלציה, צד היצע, צד ביקוש, קשור למלחמה, לא קשור למלחמה – אני כן אתן את הנתונים: בחודש דצמבר האחרון נרשמה אינפלציה שלילית של 0.3%. סיימנו את שנת 2024 עם 3.2% אינפלציה. לא טוב, גם לא דרמה. זה 0.2% מעל למרווח, לטווח האינפלציה השנתי התקין. אגב, אני מקווה מאוד שהנגיד הולך להורדות ריבית. שמעתי אותו מתבטא על החציון השני; אני חושב שכבר מהרבעון השני אפשר יהיה לעשות את זה. כמובן מדיניות מוניטרית, חומה סינית, 100% סמכות ואחריות שלו, אבל האינפלציה הרבה פחות גרועה ממה שיכולנו לחשוב בתוך מלחמה עם כל האתגרים. זה גם מלמד כרגע על מדיניות נכונה וטובה שלנו, גם פיסקלית, עם אחריות. נותנים מענה לכל צורכי המלחמה בחזית ובעורף, פועלים באחריות – –

גלעד קריב (העבודה):

מה המרכיב של המזון – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, אתה רשום לשאלה נוספת. תקבל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – והינה התוצאה, וגם האינפלציה קרובה מאוד מאוד מאוד לטווח היעד, מה שאומר שהמחירים פחות גרועים ממה שיכולנו לצפות. ועדיין, אמרתי, בתהליכים המבנים אנחנו all in בתוך האירוע הזה, ואני מקווה שנעשה אותו.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך, אם יש, ולאחר מכן שתי שאלות נוספות, לחברי הכנסת סובה וקריב.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אדוני השר, אני חברה בוועדת הכלכלה, יזמתי דיונים בוועדת הכלכלה בנושא יוקר המחיה, ובייחוד בנושא רשתות המזון והריכוזיות במשק. אני רוצה להגיד לך, בשורה התחתונה, יוקר המחיה הזה הוא מחלה שמדינת ישראל סובלת ממנה מזה שנים, אבל הבעיה הולכת ומחמירה. זה עתה עלה המע"מ ב-1%, אבל רשתות המזון העלו את המחירים הרבה מעבר לעלייה של 1%. הן ניצלו את המומנטום. הנושא של סימון מחירים של שר הכלכלה לא באמת יצא לפועל, אבל רשתות המזון ניצלו את המומנטום הזה והפסיקו לסמן מוצרים. מחירי העוף, מחירים של מוצרי יסוד, מחירים של כל כך הרבה דברים, רק מאמירים ועולים בעשרות אחוזים. בסוף, כשהאזרח הישראלי – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

דווקא מחירי העוף ירדו עכשיו, חברת הכנסת טל מירון.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אני יכולה להביא לך הרבה דוגמאות להעלאות מחירים. אתה רוצה שנעבור אחד-אחד?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא לא, אני רק אומר – בואו, אין ויכוח שיש – – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

בסוף, אני לא חושבת שאתה תתווכח איתי על זה שיוקר המחיה במדינת ישראל הוא בין הגבוהים במדינות ה-OECD, ממש בטופ, במקומות הראשונים. אזרחי ישראל קיבלו עכשיו גזרות שלכם, גזרות מיסים חדשות, יש שחיקה בשכר שלהם, אבל בסוף יוקר המחיה רק עולה ועולה ועולה. אני רוצה לצטט לך מה טען ראש הוועדה ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר שמואל סלבין בריאיון לפני חודש: "ועדה שהיא כולה ערמה של פקידים, יש שלוש אפשרויות: או שהם לא יכולים, או שהם לא רוצים, או שיש להם אג'נדות אחרות". בתור הממונה על קופת המדינה לא ראית צורך לפקח על פעולת הוועדה או לפחות לנסות לסייע להניע את עבודתה? הרי בשביל זה היא הוקמה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל זו הייתה השאלה ועניתי כבר. נו, אני אענה שוב. בסדר, הלאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם כך, שתי שאלות נוספות, לחבר הכנסת סובה ולוולדימיר בליאק במקום קריב.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני שר האוצר, קודם כול, תודה על זה שאתה, בניגוד לשרים אחרים, כן משיב פה וכן מגיע לענות. אמרת כמה פעמים שהתקציב שאתה אמור להביא ואמור להיות מאושר בכנסת אמור לתת מענה לבעיה ביוקר המחיה, נכון? אתה איתי, אדוני שר האוצר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כן, כן, אני מקשיב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יפה. עכשיו השאלה היא כזאת: בעקבות האולטימטום שהציבו שותפים שלך בקואליציה שלא יאשרו את חוק התקציב לפני חוק הגיוס, האם אתה לא חושב שהמאבק ביוקר המחיה הוא בסכנה? כי למעשה לא יהיה לך תקציב. אז מהו היעד שלך כשר האוצר לאישור התקציב בכנסת?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, והשר ישיב במרוכז.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני שר האוצר, אתמול הופיע נגיד בנק ישראל בוועדת הכספים ודיבר על הצורך האקוטי בקידום תקציב המדינה לשנה. אנחנו נמצאים כבר כמעט בתחילת פברואר, ודיוני התקציב מתנהלים בעצלתיים או לא מתנהלים בכלל בוועדת הכספים, ויש לזה משמעות אדירה גם לסוכנויות הדירוג וגם לתפקוד משרדי ממשלה ותמיכה בגופים הנתמכים. מה דעתך על קידום תקציב המדינה ומדוע זה מתעכב? האם תקציב המדינה הוא למעשה בן ערובה במשחקים הפוליטיים שלכם בתוך הקואליציה? תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, השר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

תודה רבה. ראשית, להשלים לחברת הכנסת טל מירון. המע"מ עלה ב-1% – זה חלק מהצורך לממן את הוצאות המלחמה. המע"מ אכן עלה ב-1 בינואר 2025 ב-1% כחלק מתוכניות ההתכנסות הפרמננטית של אחוז תוצר שהיינו צריכים להביא עוד בתקציב 2024. כמובן שבתקציב הזה הבאנו עוד. ברשותך, אני רק לא מוכן לקבל את המילה "גזרות". אלה לא גזרות, יש מלחמה – – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

את שאלת, עכשיו אני עונה. אלה לא גזרות. מזלנו שאזרחי ישראל אחראים כנראה יותר ממך. יש מלחמה ארוכה ויקרה, מלחמת קיום סופר-דרמטית לעתידנו, ביטחוננו, קיומנו ועתיד ילדינו; אגב, גם כלכלתנו, כי בלי ביטחון לא תהיה כלכלה. בעזרת השם, הניצחון יביא ביטחון, והביטחון יביא שנים רבות של צמיחה ושגשוג שיחלחלו לכל אזרחי מדינת ישראל. המלחמה הזאת עולה המון, וכולנו כאזרחים נכנסים מתחת לאלונקה ומממנים אותה. מי שחושב שאפשר להילחם בלי שזה עולה, אז הוא ילד קטן או פופוליסט. ברוך השם, אזרחי ישראל מבינים את זה. אני חושב שבחרנו צעדים מאוד מידתיים, מאוד מאוזנים. הצגתי כאן הרי את התקציב פעמיים, כן, ואת צעדי ההתכנסות, ואת המצרפים, והסברתי את הפרמטרים שאנחנו קבענו – רוחבי, על כולם, חמישה פרמטרים. אנחנו מן הסתם בחרנו את כל הצעדים האלה. אני מתרשם ואני שומע את זה מאנשים ברחוב. אנשים – לא קל, כולם תחת האלונקה. למלחמה הזאת יש משמעויות – מבינים שזה נכון, מבינים שזה חשוב, מבינים שהמאמץ הכלכלי הוא חלק בלתי נפרד משלל מאמצי המלחמה. אנחנו נושאים בהם – עוד פעם, זה אתגר, אבל באחריות, ואנחנו מבינים שזה הדבר הנכון לכולנו, שוב, גם לכלכלה, אבל בעיקר בשביל שנחיה כאן בווילה הזאת שלנו בג'ונגל. חלק מזה הוא העלאת המע"מ.

שלי טל מירון (יש עתיד):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

העלאת המע"מ – עולה ב-1%. אמרתי גם בשבוע שעבר – לא היית כאן, חבל – שהרשתות לא העלו בגלל המע"מ; הן ניצלו את 1 בינואר, שזו תמיד שנה חדשה, והעלו מחירים.

שלי טל מירון (יש עתיד):

וזה בסדר?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, זה לא בסדר, זה חמור מאוד. זה באמת לא בסדר. אני חושב שיש שלל – – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

אז למה אתה לא עושה?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מציע בלי פופוליזם. אני עושה את מה שאני יכול, לא עושה מה שאני לא יכול. אני לא יכול. אגב, גם אין לי כלים בחוק, ובצדק – אני איש ימין כלכלי. מי שחושב שפיקוח על מחירים יביא להוזלה, לא מבין מה שהוא מדבר. פיקוח על מחירים תמיד לטווח ארוך מביא להתייקרות של מחירים. תסתכלו היטב על מחירים מפוקחים – הם תמיד יקרים יותר, גבוהים יותר מאשר בתחרות. אמרת בצדק, אמרת בצדק: זה אתגר ענק של מדינת ישראל הרבה מאוד שנים. אז אני לא פופוליסט. לקחתי על עצמי אחריות גדולה מאוד לצעדים מבניים דרמטיים. עשינו את זה ב"מה שטוב לאירופה טוב לישראל", עשינו את זה ברישוי הירוק, אנחנו עושים את זה עכשיו בשיטת הרישוי החדשה בעולמות המסעדות, מזון וכו'. אנחנו נעשה את זה. ואמרתי קודם, ועדת סלבין די התמסמסה בגלל המלחמה, כי כולנו עסקנו בלנהל מלחמה ולנהל כלכלה במלחמה ולתת מענה למפונים, לניצולים, לחטופים, למילואימניקים, לעסקים בכל רחבי הארץ. תמיד הדחוף דוחה טיפה את החשוב. חזרנו לזה עכשיו במלוא המרץ. אנחנו נקדם, בעזרת השם, גם את זה, וכפי שאמרתי, ניתן פתרונות אמיתיים, אמיתיים, נכונים, מבניים, שלאורך זמן יורידו את יוקר המחיה במדינת ישראל; בעיקר – אני לא רוצה עכשיו לתת שיעור גדול בכלכלה – בעיקר יגדילו את כוח הקנייה של אזרחי ישראל, משום שצריך להגיד את האמת: לאורך השנים השכר הממוצע עלה יותר מאשר האינפלציה, יותר מאשר עליית המחירים, ולכן במובן מסוים הפער טיפה הצטמצם אל מול המדינות שאנחנו רוצים להשתוות להן ב-OECD, ועדיין, במונחי כוח קנייה – התל"ג שלנו גבוה ביחס לעולם, אבל במונחי כוח קנייה עדיין אנחנו פחות מהמקובל ב-OECD. אגב, קחו עכשיו את עליית המחירים שהייתה בארצות הברית בשנה האחרונה. זה מטורף – 30% במוצרי מזון. היום הישראלים לא טסים לארצות הברית בשביל לקנות בזול, בסדר? זה אתגר, אתגר ענק, ואני לא, איך אומרים, לא מקל בו ראש. מטפלים בו, מטפלים בו באמת בכל החתכים ובכל הסקטורים, ואני מקווה שגם נראה תוצאות, ונראה תוצאות טובות. תקציב וגיוס – בעצם שאלתם את אותה שאלה, חבר הכנסת סובה וחבר הכנסת בליאק. אני אומר כך: ראשית כול, חיוני להעביר את התקציב. חיוני להעביר אותו כמה שיותר מהר. הוא תקציב טוב, הוא תקציב מרוסן, הוא תקציב מאוזן, הוא תקציב מוטה צמיחה ותשתיות, נותן מענה לאתגרים, כמו שאמרתי קודם, של המלחמה בחזית ובעורף עד הניצחון, זורע את זרעי הצמיחה לצאת מהמלחמה לצמיחה גדולה. אני מאוד אופטימי ביחס לשנת 2025. אתם מאוד מאוד צודקים – חיוני גם לאמון שלנו אל מול השווקים. אני אומר לכם, אני אומר לכל מי שאני משוחח איתו, השותפים שלנו בכלכלה בארץ ובעולם: אנחנו נחושים להעביר את התקציב, ונעביר אותו. נקודה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

מתי? מתי?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

שנייה, שנייה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

מתי שנייה-שלישית, לטענתך?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בעיניי, אצלי, אתמול, כמה שיותר מהר. עכשיו, זה נכון – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אז איך זה שבשבועיים האחרונים בוועדת שרים לא היו דיונים על התקציב?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חבר הכנסת בליאק, אני הרי עונה, שאלת ואני עונה, אני לא מתחמק, בסדר? אני אחדש לכם חידוש: מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית. מדינה דמוקרטית מתנהלת בפוליטיקה ובכנסת, וזה נכון ששותפינו החרדים כרגע מתנים את התקציב. אגב, צריך להגיד – רגע, לשבחם ייאמר – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אוקיי, אתה מחדש?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני לא מחדש לכם חידוש, תכף אני אומר מה עמדתי בעניין. לשבחם ייאמר – למרות שבהתחלה הם לא חשבו כך – שהם אפשרו לקדם קריאה ראשונה כדי שאפשר יהיה לקדם בוועדות; הם אפשרו את כל צעדי ההתכנסות בצד ההכנסה, שהיינו צריכים לסיים אותם עד 31 בדצמבר – אתם יודעים את זה. אגב, לא גיליתם אחריות ולא סייעתם – תכף אני אזרוק את הכדור אליכם – כי שוב, להיות פופוליסטים זה קל; לקחת אחריות זה קצת יותר קשה. להיות אופוזיציה – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

לא כל מי שמבקר אותך הוא פופוליסט.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק. חבר הכנסת בליאק.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

להיות אופוזיציה לממשלה – לא לא לא, תבקר אותי כמה שאתה רוצה, אבל תנסו להיות אופוזיציה לממשלה ולא אופוזיציה למדינה כחברי – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אל תלמד אותנו להיות אופוזיציה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

כי אם חשוב להעביר את התקציב, אז כשיש לכם ויכוחים ענייניים, זה מצוין, תעשו אותם. סתם פיליבסטר של שלושה ימים הצבעות על 15,000 הסתייגויות מטופשות שאתם לא עומדים מאחוריהן כי אתם צריכים להקשות על הקואליציה – זה נקרא להיות אופוזיציה למדינה ולא אופוזיציה לממשלה. אבל שימו את זה רגע בצד. לשבחם של השותפים החרדים שלי – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה רוצה שאני אזכיר לך מה אתה עשית?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – שאפשרו להעביר את כל החוקים שהיו קריטיים לנו בצד ההכנסה כדי שהתקציב יתכנס, להעביר בשלוש קריאות עד 31 בדצמבר – עמדנו בזה. הייתה לנו טיפה בעיה עם הסיפור הזה של הביטוח הלאומי, זה לקח עוד שבוע – גם את זה פתרנו והתקדמנו, כך שאין נזק. זאת אומרת, אנחנו כרגע מתקדמים בציר, ואני מקווה שהדבר הזה יעבור. אני מאוד מקווה שנצליח להעביר חוק גיוס טוב, שישנה את המציאות לחלוטין ושיגייס את החרדים לצבא, כי צריך אותם. זה פשוט צורך קיומי, ביטחוני, לאומי. הצבא לא היה צריך אותם עד עכשיו; עכשיו צריך אותם. אין מה לעשות, אין צבא קטן וחכם. צריך צבא גדול, חכם, אגרסיבי, קטלני, ולכן הם יודעים שמה שהיה הוא לא מה שיהיה. לכן זה מורכב וזה קשה, כי אנחנו לא מוכנים לתת פה הנחות.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

שר האוצר, אין לך תאריך?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מקווה שנצליח להעביר חוק גיוס טוב וגם תקציב. אני רק אומר את דעתי: היה ולא נצליח להתכנס לתוך חוק גיוס – יכול להיות, כי אנחנו לא מוכנים לוותר. הרי אם היינו מוכנים למכור הכול, אז היה כבר מזמן חוק גיוס. אנחנו לא מוכנים. אנחנו מציבים בפני שותפינו ואחינו החרדים תביעה אמיתית לשנות וכן להשתתף במצווה הגדולה ובחובה הלאומית, הציונית, היהודית, המוסרית, הערכית המינימלית, של לשאת במשא הביטחון, אז זה מורכב. אני מקווה שנמצא את עמק השווה ויהיה חוק ויהיה תקציב.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

– – – פיזור הכנסת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אם חלילה לא, אז אני אומר לאחיי החרדים: אפשר להחליט שמעבירים תקציב ומפזרים כנסת, אבל אי-אפשר להשאיר מדינה במלחמה בלי תקציב. אין מצב בעולם. הינה, אני נותן לכם אחריות: לא יהיה מצב כזה, בסדר? לא יהיה מצב. פה אני אומר גם לכם: תגלו אחריות. אם חשוב להעביר תקציב מהר – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה רוצה רשת ביטחון?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא, ממש לא. לא. אני רוצה התנהלות עניינית, ולדי, ומכיוון שאני מכיר אותך בקואליציה ובאופוזיציה בוועדת כספים, אני יודע שאתה יודע להיות ענייני.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

עזוב – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

איפה שאתה מתווכח – תתווכח – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סובה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – איפה שאתה חושב שצריכים להיות סדרי עדיפויות אחרים – תתווכח – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סובה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – איפה שאתה מצביע נגד – תצביע נגד, אבל אל תתקע סתם כדי לתקוע כי אתה אופוזיציה ואנחנו קואליציה. כי אם מוסכם עליכם שצריך להעביר את התקציב מהר, בואו נשלב ידיים גם על התקציב – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא, לא, אל תפיל את זה עלינו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – גם על מרכיבי חוק ההסדרים שנדרשים לתקציב, ונעביר את התקציב בלוחות הזמנים המהירים ביותר האפשריים.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא לא לא לא.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אתם יודעים כאופוזיציה – וגם אני הייתי אופוזיציה – שכשאופוזיציה רוצה לתקוע סתם, סתם כדי לתקוע, היא יודעת. אי-אפשר לבוא ולהגיד – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

סתם?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אי-אפשר לבוא ולהגיד: חשוב להעביר את התקציב מהר בזמן, ואז – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תקציב נכון, לא את מה שאתה הבאת.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

עכשיו אנחנו נעביר איתכם או בלעדיכם, כי יש לנו רוב, יש לנו אחריות והוא יעבור, אבל אני בסך הכול גם זורק את הכפפות אליכם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

למה אתה לא מעביר?

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

ולדי, התקציב יעבור, read my lips. התקציב יעבור, ויעבור כמה שיותר מהר. תראו, אני אגיד לכם עוד דבר: הקואליציה הזאת תחזיק, בעזרת השם. הבחירות הבאות יהיו באוקטובר 2026, נכון? לדעתי זה כרגע התאריך.

היו"ר אמיר אוחנה:

נובמבר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

נובמבר 2026, אז יהיו הבחירות. לא רק שהתקציב הזה יעבור – אני אעמוד כאן ואציג בפניכם גם את תקציב 2026, בעזרת השם.

גלעד קריב (העבודה):

כמו שהשגתם ניצחון מוחלט על החמאס.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הוא יהיה תקציב, אני מקווה, כבר הרבה יותר קל, כי הכלכלה תתקן את הריבאונד הגדול ב-2025, ככה אני מעריך.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

רק שר אוצר בישראל – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לכן אני רגוע. ובכל זאת, כיוון ששאלתם וכיוון שגיליתם כל כך הרבה אכפתיות לתקציב, אז אתם יודעים שאתם יכולים לפגוע ואתם יכולים לעזור, וזאת החלטה שלכם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אנחנו מאוד אכפתיים לתקציב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בסוף עם ישראל וההיסטוריה ישפטו גם אתכם – גם אותנו, כמובן, על מה שאנחנו עושים, ואני משתדל לעשות את הדברים נכון, וגם אתכם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, אנחנו צירפנו לדיון היום שתי שאילתות רגילות לשר האוצר של חברת הכנסת מירב כהן. אני מזמין את חברת הכנסת לשאול את השאילתה הראשונה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

את שתיהן, אמרנו שהיא תשאל את שתיהן, כי הן באותו נושא.

היו"ר אמיר אוחנה:

לפי התקנון אי-אפשר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אה, אי-אפשר. טוב, as you wish.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה. בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

שלום.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

שאלתי אם ישנה בעיה עם התקציב.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לא אמרתי שיש בעיה, זה פורסם.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אמרת – – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל זה פורסם.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

מסתכלים אחרת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יבגני סובה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

יבגני, זה פורסם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו כבר בנושא הבא. בבקשה, חברת – – –

גלעד קריב (העבודה):

אני מקווה ששמעת את מה שאמר יו"ר ועדת חינוך על הבן שלו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הכותרת שאתה יכול להוציא מהדברים שלי – היושב-ראש, מחילה – זה שגם אם חלילה לא נגיע להסכמות על הגיוס והקואליציה הזאת תתפרק, הנכון יהיה – ואני אתעקש על זה – להעביר תקציב ולפזר את הכנסת, אבל לא להשאיר מדינה בלי תקציב. זה תקציב טוב, תקציב אחראי, תקציב שסדרי העדיפויות שלו נכונים, ואנחנו נעביר אותו, זה ברור לי.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. הנושא הבא – בבקשה, חברת הכנסת מירב כהן.

מירב כהן (יש עתיד):

רגע, כבוד היושב-ראש ושר האוצר, רק הערה קטנה. בדיוק נכנס לכאן הסדרן שלנו שמואל יוסף, שהיום הוא יום העבודה האחרון שלו במליאה לפני שהוא יוצא לגמלאות.

קריאה:

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז רגע, גם אני רוצה לנצל את ההזדמנות.

קריאה:

מאחלים לך שמחה, אושר ובריאות. תיהנה עם המשפחה.

מירב כהן (יש עתיד):

שמואל, אנחנו אוהבים אותך. תחסר לנו מאוד במליאה. אני מאחלת לך שתפתח היום פרק חדש בחייך, עם קצת נחת והנאה וטיולים ומשפחה, ותבטיח שתבוא לבקר.

היו"ר אמיר אוחנה:

רק שנייה, גם אני רוצה לנצל את ההזדמנות.

מירב כהן (יש עתיד):

וגם ג'קי פה, נכון? גם ג'קי שלנו יוצא לגמלאות. אני ממש מתרגשת מהפרידה הזאת. אוהבים אתכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע, רגע, לא. חבר'ה, בלי מחיאות כפיים. תודה. שמואל הוא הסדרן הראשון שקיבל את פניי בכנסת ולקח אותי בזרוע, ככה, פה, לנאום הבכורה שלי, ומאז אני לא שוכח לו את זה. רגע, רגע, רגע. כשהגעתי לכאן בסוף שנת 2022 כיושב-ראש, ביקשתי שהוא גם יהיה הסדרן שמלווה אותי לתפקיד כאן כיושב-ראש. שמואל, תמיד יזכרו פה מאור הפנים שלך, החיוך שלך, העזרה שלך לכל חברי הכנסת. אתה כמובן מוזמן לבוא לכאן בכל עת – זה הבית שלך, ואנחנו נשמח לראות אותך תמיד. בהצלחה, ושהמשפחה תזכה לראות אותך יותר עכשיו. בהצלחה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

גם לג'קי.

מירב כהן (יש עתיד):

אמן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אבל עכשיו האתגר שלנו הוא לוודא שיהיה פה מסודר גם בלי שמואל. זה לא יהיה קל. וגם לג'קי אנחנו נצטרך לדאוג – – –

מירב כהן (יש עתיד):

אז גם ג'קי, וגם אמנון – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אה, גם ג'קי?

מירב כהן (יש עתיד):

– – וגם חיים – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אתה מסיים היום?

מירב כהן (יש עתיד):

– – פורשים היום.

היו"ר אמיר אוחנה:

גם ג'קי מסיים היום. בהצלחה, ג'קי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

חיים.

מירב כהן (יש עתיד):

וגם אמנון, שמקבל את פנינו – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז אני חושב שהמתנה – – –

מירב כהן (יש עתיד):

– – בכניסת ח"כים, עוזב היום.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני חושב, מירב, שהמתנה האמיתית שלנו לכולם לפרידה היא שאנחנו נקבל על עצמנו לשמור על הסדר בעצמנו גם כשהם לא יהיו פה.

נאור שירי (יש עתיד):

אמר זה שהסתובב עם תמונות.

מירב כהן (יש עתיד):

אני מתחייבת להמשיך את דרכם.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה מותר, זה בסדר גמור. זה בסדר. קודם כול, אני לא מטיף מוסר, אמרתי: נקבל על עצמנו, בוא, חביבי – ברח לי המשפט.

קריאה:

מה חביבי?

היו"ר אמיר אוחנה:

אני שומע עכשיו שיש חמישה סדרנים שעוזבים – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הפוסל במומו פוסל.

היו"ר אמיר אוחנה:

– – אז אנחנו נכבד את כולם – –

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

דיברתי על כולנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

– – באירוע נפרד.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני דיברתי על כולנו – –

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, בבקשה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – וזה בסדר. היום מסתובבים פה עם חולצות.

היו"ר אמיר אוחנה:

ניגש לשאילתה, בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

אז אני מאחלת לאנשים היקרים האלה, לכל הקבוצה שפורשת, פרק ב' כיפי וטוב בחיים.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

עכשיו אני אעבור לנושא שעל סדר-היום שלנו. אני חוזרת לנושא שלנו, כבוד היושב-ראש ושר האוצר. השאילתות שלי נוגעות לפרשת סלייס. רק משפט. למי שלא מכיר את פרשת סלייס, זו פרשה שבה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, סליחה, גברתי, אנחנו – – –

מירב כהן (יש עתיד):

רק שיבינו על מה מדובר.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, אבל זה לא עובד ככה. אנחנו דבקים בנוסח של השאילתה.

מירב כהן (יש עתיד):

להקריא – טוב, בסדר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני אקריא.

היו"ר אמיר אוחנה:

לאחר מכן, אם גברתי תרצה שאלת המשך – – –

מירב כהן (יש עתיד):

בסדר, רק רציתי שמי שמאזין או צופה יבין על מה מדובר. אז ככה, אני מקריאה: המנהל המורשה של חברת סלייס הודיע על הסדר חלוקת הכספים בקרנות האדומות ובקרנות הלבנות. אלה קרנות בניהול אישי. עם זאת, התברר כי 340 מיליון שקלים שהושקעו בקרנות האדומות טרם נמצאו, ולפי הסדר החובות של החברה, שהוגש לבית המשפט בנובמבר 2024 – –

היו"ר אמיר אוחנה:

גברתי, נא לדבוק בנוסח שאושר במזכירות.

מירב כהן (יש עתיד):

– – עדיין חסרים כספים. זה לא הנוסח שבמזכירות?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא.

מירב כהן (יש עתיד):

אוקיי. רצוני לשאול – –

היו"ר אמיר אוחנה:

רצוני לשאול – בדיוק.

מירב כהן (יש עתיד):

– – האם משרד האוצר מתכנן להציב ערבויות מדינה לאותו כסף אבוד? אילו הליכים מנהלת רשות שוק ההון כדי לתבוע כספים מבעלי השליטה בסלייס ומסוכני הביטוח המעורבים בפרשה?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. בבקשה, השר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

פרשת סלייס מוכרת, ידועה. אמרת נכון – קרנות בניהול עצמי. חלק מהמלצות ועדת בכר שאומצו בחקיקה, שמאפשרות למי שרוצה – הכספים שלי לא מושקעים ככה, הם מושקעים בקרן פנסיה שמנהלת אותם. מי שרוצה, יכול לנהל את הכספים שלו ולהשקיע אותם באופן עצמאי. באופן טבעי הוא גם יכול לקחת סיכונים יותר גדולים, והוא כמובן נושא בסיכון הזה. אי-אפשר לאחוז את החבל בשני קצותיו – לרצות לנהל את הכספים בעצמך ולקחת סיכונים, ואז, כשהסיכון מתממש, לבוא למדינה בטענות ולהגיד: רגע, שהמדינה תערוב לי. בעיניי לא חינוכי, לא נכון וגם לא צודק. בסוף, מה זה המדינה? המדינה זה הכסף של כולנו. בסלייס היו כנראה גם עוקצים פליליים וכו'. אני באופן טבעי לא איכנס לזה, מכיוון שכל רשויות החוק הרלוונטיות עוסקות בזה, ונשאיר להן לעשות את העבודה. אולי היו גם תקלות, זאת אומרת חלק זה מעילות וחלק זה תקלות. הדבר המרכזי הוא שהיו סוכנים שנכנסו באמצע, ובעצם זה לא היה באמת ניהול עצמי אלא סוכן שבא ושיווק, ואותו חוסך – אותו עמית נתן סוג של ייפוי כוח לסוכן לנהל, והסתבר שהיו הרבה מאוד ניגודי עניינים – סוכנים השקיעו בקרנות, היו להם אינטרסים בעצמם. ברגע שהאירוע הזה נודע לנו, פעלנו בו – כמובן, רשות שוק ההון פעלה בצורה אגרסיבית מאוד, עד כדי כך שבדצמבר – כידוע לך, 2023 – אני חתמתי על ניהול מנהל, איש מקצוע רציני מאוד, שמנהל גם את הקרנות הוותיקות. את מכירה את זה מ-2003 – מנהל מאוד מאוד מקצועי, שנכנס פה לעומק. המטרה היא פעם אחת לאתר את הכספים עד כמה שרק אפשר, ולדעתי אותרו כבר למעלה מ-60%. אחרי האיתור צריך גם לעבוד מאוד קשה ולתבוע, לנסות להחזיר כמה שיותר כספים. אנחנו עובדים מאוד קשה כדי שזה יצליח. מעבר לזה, יש פעילות גם של המנהל וגם של שוק ההון אל מול הסוכנים וגם הבעלים של סלייס, כדי שהם יצטרכו גם לשים כסף מהכיס ומהבית לנסות לפצות כמה שרק אפשר. אנחנו מעריכים שחלק הארי של הסכומים יוחזר לעמיתים, לא הכול. אני אומר את זה חד-משמעית – לא הכול. יש כרגע שאלה אם אנחנו כמדינה נסייע – סוג של ערבות או משהו כזה – רק לתפקוד השוטף של המנהל, המשכורות וכו', כדי לאפשר לו לעשות את עבודתו. בעיניי, אני לא מתכונן – ככל שזה תלוי בי, בסדר – בשום צורה שהמדינה תערוב לכספים עצמם. שוב, אלה לקוחות שלקחו סיכונים. עכשיו, תראו, ודאי שהיו כאן תקלות וודאי שברגע שזה נתפס, כמו שאמרתי, פעלנו בעניין. צעד של מינוי מנהל הוא לא צעד קטן, זה צעד מאוד מאוד אגרסיבי, שלמעשה מוציא את החברה מידי בעליה ומידי מנהליה ולוקח אותה לניהול שלנו – כמובן, הכול הכול בניהול של בית משפט. ממש בימים אלה אנחנו מאוד מאוד קרובים לאישור ההסדר גם בבית המשפט, וממשיכים לעבוד על זה. זה נכון שבאופן טבעי בקרנות הלבנות היה יותר קל מאשר בקרנות האדומות – שם ממש השקיעו במקומות שעל פי התקנון, על פי החוזרים, אסור להשקיע. עברו על החוק בצורה מאוד מאוד ברורה. כמו שאמרתי, במבט צופה פני עבר מנסים להשיב את הכספים כמה שאפשר – גם לאתר אותם, גם להשיב אותם, ולצמצם את הנזקים כמה שרק אפשר. מבט צופה פני עתיד – זה קשור יותר לשאילתה השנייה שלך – קצת יותר חובות דיווח, אבל פה אני רוצה להגיד – את יודעת מה? אני אענה לך על זה בשאילתה הבאה.

מירב כהן (יש עתיד):

אפשר שאלת המשך בסוגיה הזו?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני כן אומר שאני מגבה, כן, אני כן אומר שבעניין הזה אני מגבה את רשות שוק ההון ואת פעילותה בעניין הזה לא ב-100% – ב-300%. בשאילתה הבאה אני אדבר טיפה על ניהול סיכונים, על מדיניות, חיזוק שוק ההון וכו' של הרשות, על רגולציה, אבל בהקשר הספציפי של סלייס, אני חושב שמטפלים מרגע שהדבר הזה התגלה, מטפלים בצורה מאוד יסודית, מאוד נחושה, מאוד עקבית, מאוד מקצועית. ואמרתי, אני מעריך שרוב הכספים יוחזרו לעמיתים – לא כולם, לא כולם. יהיו נזקים, ובסדר, מי שלקח על עצמו את הסיכון, גם יישא בתוצאות שלו. לא מקובל עליי שאנשים לוקחים סיכון ובאים למדינה שתישא בתוצאות הסיכון כשהוא מתממש.

היו"ר אמיר אוחנה:

האם יש שאלת המשך? בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

שוק ההון הישראלי מפוקח על ידי המדינה כיוון שזה אינטרס שלנו שאנשים יחסכו. היו פה גם תקלות ברמות הפיקוח, כי היו הרבה מאוד תלונות שהטיפול בהן לקח זמן. האם נשקלת האפשרות לעזור לפחות ולתת ערבות לפחות במקרים של אנשים ששמו את כל כספי החסכונות שלהם ואין להם מקור כספי אחר פרט לכספים שהלכו לאיבוד בפרשת סלייס?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

על השאלה של האחריות של שוק ההון והרגולציה אני אענה – – –

מירב כהן (יש עתיד):

אני אומרת – מקרי הקצה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

שנייה. על האחריות ועל הרגולציה וכו' אני אענה לך בשאילתה הבאה, כי זאת מהותה.

מירב כהן (יש עתיד):

אוקיי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

לשאלתך, התשובה היא לא. עוד פעם, ליבי-ליבי, ליבי באמת יוצא אליהם, וזו טרגדיה. המדינה לא אמורה לפצות. עוד פעם, אני רוצה להסביר מה זה המדינה – ופה, סליחה שאני אומר, בואו לא נהיה פופוליסטים – המדינה זה אנחנו. אני צריך לקחת כסף מהכיס של אזרחי ישראל ולתת אותו לאנשים שהחליטו מראש, בידיעה, הם חתמו על זה – –

מירב כהן (יש עתיד):

אבל גנבו אותם.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – שהם הולכים – יכול להיות.

מירב כהן (יש עתיד):

גנבו אותם.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז מה – השלב הבא: כל מי שיגנבו לו את האוטו – המדינה תפצה; כל מי שיפרצו לו לבית – המדינה תפצה? אגב, יכול להיות ששם יש למדינה אחריות יותר גדולה – – -

מירב כהן (יש עתיד):

אבל המשטרה צריכה למצוא את הגנבים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מאוד יכול להיות שיש למדינה אחריות עוד יותר גדולה כשמישהו פרץ אליך הביתה – איפה הייתה המשטרה? ועדיין, אנחנו לא מפצים. לא כי אני לא רוצה, עוד פעם. את יודעת מה? זה הרבה פחות – אני אפצה אנשים שפרצו להם הביתה הרבה לפני שאני אפצה על דבר כזה, כי פה אנשים לקחו סיכון בהחלטה מודעת. הרי זו המשמעות של אותה – – –

מירב כהן (יש עתיד):

אבל איתרו אותם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל זה לא פינג-פונג, חברת הכנסת כהן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מי שבהחלטה מודעת החליט שהוא לוקח סיכון, לוקח את הכסף שלו לקרן בניהול עצמי, להשקעה במכשירים חלופיים, להשקעות אלטרנטיביות, ידע שהוא עושה את זה, הוא לקח סיכון. מה פתאום שאני אקבל עכשיו את הסיכון שלו?

מירב כהן (יש עתיד):

אני לא אשיב, כי היושב-ראש ביקש שלא יהיה פינג-פונג, אבל זו לא הייתה החלטה מודעת, אבל בסדר.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זאת הייתה החלטה מודעת.

מירב כהן (יש עתיד):

לא, הם לא ידעו, הם הוטעו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רק שנייה, זו הייתה החלטה מודעת – לא לא, מה שהם הוטעו בו הוא שהם לא ניהלו באופן עצמאי את הכספים, הם נתנו לסוכן לנהל עבורם, ולסוכן היו אינטרסים כפולים.

מירב כהן (יש עתיד):

הם לא הבינו שאלה קרנות כל כך מסוכנות, שרק פרופיל של מומחים יכול להשקיע בהן.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אז זה באמת לא בסדר, ואני חושב שהסוכנים האלה צריכים לתת את הדין.

מירב כהן (יש עתיד):

נכון, וזה גם קשר רגולטורי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הסוכנים האלה – גם בהקשר הנזיקי – ואת זה עושה הנאמן – וגם בהקשרים הרגולטוריים שלנו יש כלים, אנחנו מנסים להוציא מהם כמה שיותר כסף שלהם כדי שהם יפצו. יש פה גם הליכים פליליים שבעיניי יצטרכו להינקט.

מירב כהן (יש עתיד):

חד-משמעית.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

בוודאי שמי שמרמה הוא עבריין וצריך לשבת בכלא.

מירב כהן (יש עתיד):

נכון.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה עדיין לא אומר שהמדינה – וכמו שאמרתי, זה לא שונה מהרבה מאוד דברים שהמדינה לא אמורה להיות זאת שמפצה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ובמעבר ישיר לשאילתה הבאה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

שוב, המדינה תעשה הכול, ואני מקווה שאת רוב הכספים אנחנו נחזיר – את רוב הכספים – –

מירב כהן (יש עתיד):

אנחנו עוד לא שם.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

– – לא אנחנו – העבודה הקשה של המנהל עם רשות שוק ההון בפיקוח בית המשפט – נקווה שנצליח להחזיר. ואגב, צריך להגיד את האמת, הבעלים של סלייס הם משפחה אמידה מאוד, אתם יודעים את זה – יכולים וצריכים לשים כסף.

מירב כהן (יש עתיד):

בוודאי.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

גם הנאמן דורש מהם, גם אנחנו דורשים מהם. לא רוצה כרגע להיכנס לסכומים, כי אמרתי, בסוף אלה הליכים משפטיים שמפוקחים על ידי בית משפט. אנחנו נמצה מקסימום יכולת להביא את הכספים. מה שנאתר ונצליח להחזיר, במה שנוכל להיכנס לכיס העמוק של הבעלים ושל הסוכנים, כי בסוף הם האשמים – חד-משמעית כן.

מירב כהן (יש עתיד):

על זה שהם צריכים לשלם אני מסכימה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

האם אזרחי ישראל צריכים לשלם את זה? לדעתי, התשובה היא לא.

היו"ר אמיר אוחנה:

ובמעבר ישיר לשאילתה הבאה, בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

רשות שוק ההון הודיעה שסוכנויות ביטוח ותאגידי ייעוץ פנסיוני יצטרכו להוסיף לדיווח התקופתי פירוט לגבי ניגודי עניינים מול הלקוחות בשיווק בהשקעות אלטרנטיביות. רצוני לשאול: 1. האם יש כוונה להטיל רגולציה על עמלות היקף, כשבעצם משלמים יותר על השקעות מסוכנות? 2. האם יש כוונה להרחיב את מסקנות ועדת בכר לענף הביטוח בכל הנוגע להפרדה מבנית בין סוכני הביטוח לקרנות ההשקעה? 3. האם יש כוונה להטיל פיקוח על השימוש בתואר יועץ פנסיוני או מתכנן פיננסי?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

מילה אחת של הקדמה, ואז אני אענה לפי סדר השאלות. אני חסיד גדול של מדיניות ניהול סיכונים גמישה, בכלל, בסדר? הרי תמיד רגולציה נעה במתח שבין 100% רגולציה למדיניות סיכונים מאוד מאוד מאוד שמרנית. בואו נאמר ככה: אם לא נאפשר לאנשים לנסוע בכביש, לא יהיו תאונות דרכים ולא יהיו הרוגים. אם תהיה הפקרות מוחלטת וכל אחד ייסע איך שהוא רוצה, איפה שהוא רוצה, כמה שהוא רוצה – אנחנו מנסים למצוא את שביל הזהב שבו מצד אחד לא עוצרים את הכביש ורכבים יכולים לנסוע, ומצד שני מצמצמים סיכונים. תפיסת שמאל קלאסית תמיד תהיה over-רגולציה. זה לא שמאל–ימין בהקשרים מדיניים אלא בתפיסות כלכליות. הרבה יותר רגולציה – ממילא כביכול פחות סיכונים שלוקחים, אבל משק חנוק, הוא לא מסוגל לעבוד. על כן, רגולציה, רגולציה, רגולציה, ואז שואלים אותי פה על יוקר המחיה. אני חסיד של מדיניות הפוכה לחלוטין – אני רוצה מדיניות ניהול סיכונים גמישה. צריך לדעת שבתוך המונח הזה – מה היתרון הגדול של מדיניות ניהול סיכונים גמישה? שהמשק עובד ומתפתח ועלויות הרגולציה נמוכות, ובסוף הכול הרבה יותר זול. אגב, בכלל, המילים "ניהול סיכונים", גם אם גמיש וגם אם שמרני, מכילה אינהרנטית בתוכה גם סיכוי מסוים להתממשות סיכון. אפשר, אגב, לנהל מדיניות שבכלל לא מנהלים סיכונים, כמו שאמרתי קודם: לא נוסעים בכביש – אין סיכון. ככל שאתה לוקח את המחוג בתוך מדיניות ניהול הסיכונים יותר אל עבר הגמישות, אתה לוקח סיכוי גבוה יותר להתממשות סיכון. ואני, כמי שמאמין אמיתית שהשוק – איש ימין כלכלי שרוצה מדיניות שוק חופשי עם מינימום רגולציה וביורוקרטיה – מאמין במינימום רגולציה וביורוקרטיה, וממילא במדיניות ניהול סיכונים גמישה, שיש בה גם התממשות סיכון. האם אני – והיו על זה דיונים במשרד יחד עם שוק ההון – האם אני חושב שבגלל שהתממש לנו סיכון בסלייס, עכשיו נחנוק את השוק ונעשה 100% רגולציה ונגיד שהרגולטור צריך לאשר כל השקעה בכל קרן של כל עמית, למשל? ברור לך שככה לא נוכל לזוז מילימטר.

מירב כהן (יש עתיד):

אבל אולי למנוע ניגודי עניינים?

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

רגע, רגע, הינה, שנייה, שנייה. מירב, אני בא ואני גם אזרוק לך פה כפפה לשיתוף פעולה, אזרוק לך כפפה לשיתוף פעולה, כי אני חושב שאת צודקת במובן הזה. תכף אני אסביר. מדיניות ניהול סיכונים גמישה אומרת: אני רוצה מינימום להתערב בקבלת ההחלטות הפרטנית ולתת למערכת לעבוד. אני רוצה להסדיר את השוק כדי שבאופן אינהרנטי הוא יהיה בנוי נכון ויהיה בו מינימום אינסנטיב אינהרנטי לכישלונות, כמו שאת אמרת עכשיו. אני רוצה לעצב את השוק שלא יהיה פוטנציאל ניגוד עניינים, או לצמצם למינימום את ניגוד העניינים, כדי שאני אוכל לתת לו לעבוד חופשי בלי לבקר אותו בכל שני וחמישי, בלי שיצטרכו למלא לי כל היום דוחות וכל היום לקבל אישורים ולהוציא כל היום חוזרים; שהשוק יהיה בנוי ככה שכמה שרק אפשר כללי השוק הטבעי יביאו למקומות נכונים. אני רק אומר רגע, ובזה אני אסגור את אירוע סלייס – בעיניי, הרגולציה העקרונית של רשות שון ההון נכונה, ואני מגבה אותה, ולא בגלל שהתממש לנו עכשיו סיכון אני רץ עכשיו לחנוק את הרגולציה. כן, הזכרת בשאילתה עכשיו איזו דרישה חדשה, שכאשר סוכנים פועלים בעולמות של השקעות אלטרנטיבות, הם כן יצטרכו להגיש לנו דיווח על פוטנציאל ניגודי עניינים. בסדר.

מירב כהן (יש עתיד):

ולא לעסוק – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אני לא אאפשר שאלת המשך אם את לוקחת אותה בלי לבקש. אני לא אאפשר.

מירב כהן (יש עתיד):

אני רק רוצה להבין מה הוא אומר.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל זה לא פינג-פונג. אני אאפשר לך שאלת המשך. אנא, אפשרי לשר להשיב עד הסוף.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

זה משהו מדוד, אבל בסוף, אם נאמר את האמת איפה קבור הכלב – וזה נוגע כמובן גם לעולמות העמלות – אנחנו חייבים ליצור מצב שלא יהיה אינסנטיב לסוכנים לקחת את העמית לאפיק מסוים כי להם צומחת מזה איזושהי הנאה כלכלית עודפת. את יודעת שאני הבאתי לכאן בחוק ההסדרים המקורי של 2024-2023 במרץ – אני לא זוכר מתי זה היה, 2023 – כמה תיקונים. אחד מהם למשל דיבר על אותן עמלות שאת תיארת, עמלות היקף. עמלת היקף – כדי שהציבור יבין על מה מדובר, כשסוכן בונה תיק חדש, מקים איזשהו אפיק חדש, הוא מקבל עמלה חד-פעמית, איזשהו סכום כסף, לא יודע, 7,000 שקל חד-פעמי על עצם ההקמה. אני רציתי לקבוע שאם הסוכן מעביר אותך מאפיק לאפיק בתוך שש שנים מאז הפעם הקודמת, הוא מחזיר את החלק היחסי של העמלה, אחרת יש לו אינטרס בכל שנה להעביר אותך למקום אחר ולקבל את העמלה, למשל. אני, למשל, מאוד דוגל בעמלות אחידות.

מירב כהן (יש עתיד):

גם זה לא טוב, אגב. טוב, נדבר על זה אחר כך. לא משנה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני מאוד דוגל בעמלות אחידות, בסדר?

מירב כהן (יש עתיד):

גם אני.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

שוב, כדי שלא יהיה אינסנטיב לסוכן להעביר אותי מכאן לכאן כי פה משלמים לו יותר ופה משלמים לו פחות. בעולם הייעוץ למשל זה נקבע. השאלה האחרונה שלך זה על השימוש. דווקא פה החוק אחרי ועדת בכר קבע בצורה מאוד מאוד ברורה מה ההגדרות של ייעוץ פנסיוני, מי יכול להשתמש בשם הזה. אני לא חושב שצריך שם לחדש. אחד התנאים של היועץ הוא שאין שום זיקה של האפיקים שעליהם הוא מייעץ ללקוח ללכת לתמורה שהוא מקבל. הוא מקבל את זה רק מהלקוח עצמו. אני מאוד רוצה – וכבר ראית איזו מלחמה עושים עכשיו הסוכנים, שבאמת את העמלה הם יקבלו מהלקוח ולא מהיצרן, מהגוף המוסדי שמוכר את המוצר עצמו. עכשיו אני רוצה לשים את הדברים על השולחן. סוכני הביטוח מחזיקים כוח פוליטי מאוד גדול. אני לא מחדש לך חידוש, זה אירוע של הרבה שנים. בשנה שעברה הייתי חייב לבחור קרבות – הלכתי על קרן הארנונה, היה לי קרב מאוד מאוד גדול, והצלחתי בו; הלכתי על חוק המטרו; הלכתי על תשתיות לאומיות; הלכנו על "מה שטוב באירופה" בשלבים קצת יותר מאוחרים. לכן, לצערי, לא יכולתי לנהל את הקרב הזה. לכן, ברגע שפיצלו את החלקים האלה מתוך חוק ההסדרים, זה נשאר בחוץ. כבר ביקשתי אצלי בתוך המשרד, מייד אחרי התקציב – אנחנו עכשיו מרוכזים בתקציב. אני מקווה שתוך חודש פלוס-מינוס נגמור את זה. אני מאוד רוצה לחזור לאירוע הזה, לחזור לאירוע הזה. אני חושב שהוא נכון, הוא צודק. אגב, הוא גם לא פוגע בסוכנים. הוא טוב לכולם. בסוף אנחנו מאוד לא רוצים שתהיה פרצה קוראת לגנב. אגב, צריך לומר את האמת – יש לי אמון מלא שהרוב המוחלט של הסוכנים עושים את עבודתם לשם שמיים ולטובת הלקוחות, אבל יש כמה דברים שצריך לאסדר בשוק כדי לשלול אינסנטיב שלילי. שוב, זה בעיקר לנתק בין ההמלצה המקצועית לבין שיטת התגמול של הסוכן. שוב, זה נכון ביחס לעמלות ההיקף – לוודא ש-x שנים זה חוזר אחורה, ולייצר סוג של עמלה אחידה או כחלופה מינימלית, ומי שמשלם את העמלה זה הלקוח, ואז הוא רואה את זה ויודע, ולא היצרן, ואז אין פה את המתח הזה. את יודעת הרי שהקמנו ועדה, צוות שדן בשאלה אם נכון שחברות יחזיקו סוכנויות. דווקא פה לא נמצאו עקבות לזה שחברה שהחזיקה סוכנות, זה יצר איזושהי הטיה. לכן, עשינו איזושהי הקפאת ביניים ולא אפשרנו להם לפתוח סוכנויות חדשות, אבל אנחנו ודאי לא נביא חקיקה שתייצר פירוקים. בסוף, כל הצוותים והוועדות שישבו על זה לאורך השנים, כולל הצוות הזה, שבא לבדוק משהו אחר – הכול מתכנס בסוף לעולמות האלה. אנחנו צריכים לוודא שאין אינסנטיב כלכלי לסוכן שמטה את שיקול הדעת. אמרתי, אני זורק לך כפפה, כי זה קרב, ואני אביא אותו, אני כשר אוצר אביא אותו בחזרה. אני חושב שפה אופוזיציה אחראית יכולה לייצר שיתופי פעולה אמיתיים ולעזור לי גם להתגבר על מגבלות בתוך הקואליציה בהקשר הזה, כי בסוף אני אצטרך פה אצבעות – אצטרך פה אצבעות, אצטרך בוועדת כלכלה אצבעות. אתם יודעים את זה. בואו נראה, זה יהיה מבחן של כולנו, לשים את טובת עם ישראל מול העיניים ולא כל מיני קבוצות אינטרס שיש להן הרבה כוח כי יש מנגנונים פוליטיים. וזה בסדר גמור, אנחנו יודעים שלדמוקרטיה יש מחירים, אבל אנחנו יכולים לשלב פה ידיים ולהצליח.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך.

מירב כהן (יש עתיד):

הערה קטנה רק על מה שאמרת. גם אני בעד עמלות אחידות, אבל שים לב שאם אתה מגביל את היכולת שלו להזיז את הלקוח משנה לשנה – אני מבינה את ההיגיון, אבל יכול להיות שלפעמים זה דווקא לטובתו.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני לא מגביל. אני לא מגביל.

מירב כהן (יש עתיד):

אתה אומר שהוא יחזיר את העמלה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

אני רק אומר לו: תחזיר את החלק היחסי מהעמלה שקיבלת.

מירב כהן (יש עתיד):

נכון. זאת אומרת, אתה גם יכול לייצר שיבוש שהוא לא יעביר אותו למקום שכן כדאי לו, זה יכול לייצר בעיה גם לכיוון השני. שאלת ההמשך – האם המשרד מתכוון ליישם את המלצות הצוות הבין-משרדי לבחינת אחזקת גופים מוסדיים בסוכנויות ביטוח על מעבר למודל תגמול סוכנים אובייקטיביים? הרפורמה של הסוכנים האובייקטיביים הרבה זמן על המדף.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

התייחסתי, התייחסתי לזה, זה מה שאמרתי בסוף דבריי. גם הצוות הזה, שקם בשביל לבחון את השאלה אם נכון שהיצרנים, אותם גופים מוסדיים, חברות ביטוח, יחזיקו סוכנויות או לא – זאת שאלה שהצוות יבחן.

מירב כהן (יש עתיד):

סוכן אובייקטיבי. זה קצת שונה.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ':

הצוות לא הוקם בשביל זה. הצוות הוקם כדי לבחון אם העובדה שחברת ביטוח מחזיקה סוכנות, גורמת לה למכור רק את המוצרים שלה, או לייצר הטיה לעבר המוצרים שלה ולא למוצרים של גופים מתחרים באופן שלא משרת את טובת הלקוח. זה היה המנדט, ואז, אם את זוכרת, ב-2024-2023 המקורי יצרנו הקפאה; באנו ואמרנו: כרגע אנחנו לא אומרים לכם למכור, ואל תרכשו חדשים, והקמנו את הצוות. אני רוצה לשים כוכבית, כיוון שההמלצות עוד לא הוצגו לי בצורה מסודרת. בימים הקרובים אני אמור לקבל ההמלצות. את יודעת, בסוף יש איזה נוהל מסודר איך זה מוצג. ממה שאני מבין – כי בסוף זה אצלי בתוך הבית פנימה – אני אומר שוב, הצוות לא מצא בעיה אמיתית בסוכנויות שמוחזקות על ידי היצרנים, וכנראה לא הולך להמליץ להכריח את הגופים המוסדיים למכור את הסוכנויות שלהם, אלא כמו שאמרתי קודם, בסוף עיקר הבעיות שנמצאו בענף – זה מה שאמרתי קודם. זה לא משנה. כל צוות שאתה מקים בתחום הזה, לא משנה מה אתה מגדיר לו כמנדט, הוא בסוף מגיע, בסדר? זה כמו הנחום-תקום הזה, שלא משנה איפה אתה זורק אותו, הוא בסוף נופל באותו מקום. הבעיה היא בשיטת התגמול של הסוכנים ואיך מייצרים מצב שהיא לא מייצרת הטיה שלילית. את אמרת נכון קודם, באיזו הערת אגב – וזו הרי הטענה של הסוכנים: לכל צד יש טרייד-אוף. לא נרצה שהם יעבירו כל שנה כדי לקבל את עמלת ההקמה, את עמלת ההיקף, אז נגיד להם: תצטרכו להחזיר. אז רגע, אבל לפעמים זה כן לטובת הלקוח. איך ניצור אפקט מצנן? אני מסיים. מירב, אני לא רוצה לקבוע מסמרות כי עוד לא הציגו לי את ההמלצות, אבל בסוף זה מתכנס לאותו מקום. אנחנו נצטרך לבוא ולהסדיר את האירוע הזה. ואמרתי: אני מקווה שפה לא נהיה אופוזיציה–קואליציה, אלא נסתכל אמיתית איך נכון להבנות את השוק, כדי שנוכל לשחרר אותו למינימום רגולציה, לתת לו לעבוד טוב, כי פשוט זה יותר זול. העמלות של כולנו יכולות להיות זולות יותר. וכמובן, תחרות, תחרות, תחרות. ראינו מה זה עשה. העמלות היום בשווקים ירדו דרסטית בשנים האחרונות. להזכיר לך, כשאת ואני נכנסנו לשוק התעסוקה, שילמנו גם 6%, ועשו לנו טובה והחזירו לנו 2% בחזרה. את זוכרת? היום זה פחות מ-1% בחלק גדול מהמסלולים. התחרות עושה המון המון טוב. יש לי הרי צוות מקביל, אם את מכירה, הארביטראז' הרגולטורי, כדי לנסות לייצר האחדה בין כל המכשירים, אז תהיה לנו האחדה של חיסכון לטווח ארוך, האחדה של חיסכון לטווח בינוני. כולם יעשו הכול בתנאים מאוד מאוד דומים, גם של הטבות מיסוי וגם של עולם העמלות. אז תחרות, ומינימום רגולציה, אבל אחרי שווידאנו שהשוק בנוי נכון ואין תמריץ שלילי לעשות טעויות שהן לא טובות ללקוח. אני מאוד מקווה שנצליח לבוא לזה עם איזה חבילה שתעשה סדר, ואני מקווה שננהל אותה פה בצורה עניינית כולנו. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה מאוד לשר על התשובות המפורטות ועל המענה המעמיק, ומודה לחברי הכנסת על השאלות.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום – הצעות חוק לדיון המוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (איסור השמדת טובין חבי מכס), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יוסף טייב, אברהם בצלאל ועופר כסיף. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת יוסף טייב להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני.

יוסף טייב (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (איסור השמדת טובין חבי מכס), התשפ"ג–2022. כידוע לכם, הביטחון התזונתי בישראל הינו נושא רגיש ובעל חשיבות עליונה. השנה האחרונה הוכיחה לנו פעם נוספת את חשיבות הביטחון התזונתי של ישראל ואת תרומתו לחיזוק חוסנם וביטחונם של אזרחי ישראל סביב הנושא הזה של ביטחון תזונתי. נושא זה הינו מורגש בעיתות שלום כבעיתות מלחמה. סקר שנערך ב-2011 על ידי המוסד לביטוח לאומי הצביע על כך ש-19% מהישראלים חשו אי-ביטחון תזונתי ו-8% מהאוכלוסייה חשו רעב. נושא זה דורש טיפול על ידי מדינת ישראל באופן מיידי ובטווח הארוך. העובדה שכמויות עצומות של טובין חבי מכס מושמדים מדי שנה מנוגדת למטרתה של מדינת ישראל ולעמדתו של משרד החקלאות לחיזוק הביטחון התזונתי. על כן מוצע שטובין חבי מכס לא יושמדו אלא יועברו למחלקות לשירותים חברתיים של הרשויות המקומיות לשם חלוקתם לנזקקים, ואם לא הועברו, ניתן יהיה למכור אותם ולהשתמש בדמי המכר כפי שייקבע כדי לעשות שימוש מועיל בדמיהן. הצעת החוק הועלתה בכנסת העשרים-וארבע על ידי ידידי סגן שר החקלאות מר משה אבוטבול, ונפלה בידי הזכות לקדם את הצעת החוק הזו ברגע זה. כפי שציינתי, הצעת חוק זו מחזקת את הביטחון התזונתי בישראל, ותדאג לשכבות החלשות. זו חובתנו, וכך אנחנו פועלים. אני קורא לכל חברי הבית לאשר בקריאה טרומית את הצעת חוק זו למען ביטחונה וחוסנה של מדינת ישראל ואזרחיה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (איסור השמדת טובין חבי מכס), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יונתן מישרקי. אני מזמין את חבר הכנסת אבוטבול, שהוסמך על ידי חבר הכנסת מישרקי, להציג את הצעת החוק. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך, אדוני.

משה אבוטבול (ש"ס):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראשית, לפני הקראת החוק, אני רוצה לברך את חבריי היקרים מגישי החוק חבר הכנסת יוני מישרקי, יושב-ראש ועדת הבריאות, וחבר הכנסת יוסי טייב, יושב-ראש ועדת החינוך, וחברי הכנסת הנוספים, שגם הם כמובן המשיכו הלאה, השר יעקב מרגי, השר אוריאל בוסו והשר משה ארבל, וכן גם חבר הכנסת אברהם בצלאל וכל החברים, והשר מלכיאלי – כולם אהובים, כולם ברוכים. אנחנו מגיעים עכשיו לקידום של הנושא הזה. זה גם מעשה חינוכי, גם מעשה בריאותי. יש פה הרבה יצירות נפלאות שנמצאות בחוק הזה. אני באמת נרגש, כי איך שאומר הפתגם, החלומות של אתמול הם המציאות של מחר. אני באמת שמח. כשהגשתי את זה לפני כמה שנים זה היה תקוע – לא היינו בקואליציה, היינו באופוזיציה, ולא קידמו לנו חוקים. ואני שמח שהיום, ברוך השם, בסייעתא דשמיא, החוק הזה מוגש על ידי החברים הטובים שלי, שמקדמים את הנושא הזה, וזה מניעת השמדת מזון ושימוש נכון בו למען משפחות נצרכות ונזקקות על ידי רשויות הרווחה, כפי שפועלים בזה היום עם לקט ישראל וכל מיני ארגונים שעושים את זה. ברשותכם, אני אקרא את החוק, על מה אנחנו מדברים – הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (איסור השמדת טובין חבי מכס). בתיקון סעיף 81 לפקודת המכס, במקום "מותר למכור את הטובין ויש לעשות בדמי המכר כפי שנקבע" יבוא "או שהם תוצרת חקלאית, כהגדרתה בחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א–1980, רשאי המנהל להעבירם למחלקה לשירותים חברתיים של רשות מקומית, כמשמעותה בחוק שירותי הסעד, התשי"ח – – – לא העבירם כאמור, רשאי המנהל למכור את הטובין ויש לעשות בדמי המכר כפי שנקבע"; בסיפה, אחרי "לדעת המנהל, רשאי המנהל" יבוא "להעבירם"; בסעיף 89(א) לפקודה יבוא "לא הועברו טובין כאמור בסעיף 81". ממש בקצרה, אדוני היושב-ראש, רק אקרא בקצרה את ההסבר: אנו נמצאים בתקופה של אי-ודאות הולכת וגדלה כמעט בכל המישורים – הביטחוניים, הכלכליים, החברתיים, האקלימיים, לכן גם בנושאים חקלאיים. לכל אלה יש השלכות על הביטחון התזונתי, הלאומי והפרטי בעת הזאת ולעתיד לבוא. אי-ביטחון תזונתי הוא מציאות קיימת במדינת ישראל. מסקר הביטחון התזונתי שנערך בשנת 2011 בידי המוסד לביטוח הלאומי, עולה כי ישנה התאמה גבוהה בין שיעורי האי-ביטחון התזונתי לשיעורי העוני. עוד עולה מהסקר כי כ-19% מהאוכלוסייה במדינת ישראל חשו אי-ביטחון תזונתי בשנה שקדמה למחקר, 8% חשו רעב ו-2% חשו רעב חמור. אי-ביטחון תזונתי הוא מצב המחייב טיפול על ידי המדינה, הן ברמה המיידית והן במיגור התופעה לטווח הארוך. כחלק ממערך הקניית הביטחון התזונתי לכלל האוכלוסייה, המדינה צריכה למנוע השמדת תוצרת חקלאית מעתה ואילך. בגלל כל הדברים האלה – וזה גם מתיישב היטב, אדוני היקר, עם המדיניות של משרד החקלאות, ששינה גם את שמו ל"משרד החקלאות וביטחון המזון" – גם בשמי, גם בשם המגיש חבר הכנסת יונתן מישרקי וגם בשם שר החקלאות אבי דיכטר, אנו קוראים לכולם, בעזרת השם, לתמוך בחוק הזה, אופוזיציה וקואליציה כאחד. תודה רבה לכולם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. ובשם הממשלה תשיב השרה אורית סטרוק, בבקשה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד האוצר. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אם כך, נעבור להצבעה.

קריאה:

מתנגדים.

היו"ר אמיר אוחנה:

יש מתנגדים. נשמע את המתנגדים. חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היו"ר. חבריי חברי הכנסת, לעניין החוק – קיימנו הרבה מאוד דיונים בעניין החוק הזה. החוק הזה הוא טוב, אבל הוא לא מספיק. הוא לא מספיק כי הוא מתקן דבר קטן מאוד וספציפי מאוד. אני חושב שעד שכבר יש הסכמה של הקואליציה ותמיכה של המשרדים, בוא נרחיב אותו, בוא נעשה חוק אמיתי. בוא לא נדבר על המינימום הקטן הזה שעושים שם במכס – בוא נדבר על מה שקורה בכל משרדי הממשלה, בכל בסיסי צה"ל – יוני, זה חוק שלך, אז אני מדבר אליך – בכל בסיסי צה"ל, בכל המקומות הממשלתיים, שמשמידים בהם טונות, טונות שיכולות להגיע לנזקקים אמיתיים. היום, מה שקורה היום – – –

משה אבוטבול (ש"ס):

רגע, היום יש חוק נפרד. יש חוק נפרד.

רון כץ (יש עתיד):

רגע. מה שקורה היום זה שעסקים פרטיים נכנסים בנעלי – יש עוד חוק?

קריאות:

רון כץ (יש עתיד):

אז תאחד אותו.

משה אבוטבול (ש"ס):

אני אשמח לשבת איתך. זה רק – – – דחופה.

רון כץ (יש עתיד):

אם יש עוד חוק – הינה, יוני, אני אומר לך, אם יש עוד חוק ואתה מדבר על הבעיה הגדולה באמת ולא על ה-peanuts של ה-2% האלה, אז אני איתך, ואני אומר לך כל הכבוד. אני גם איצמד אליך, כמו שאנחנו יודעים לעשות ביחד. בדקה שנשארה לי אני רוצה לדבר על ריאיון ששמעתי בבוקר. ישראל אייכלר דיבר. הוא אמר כך: הוא לא רוצה לדבר בריאיון בגלל שהאויב מאזין. שאלו אותו: מי זה האויב? הוא אמר: האויב הרוחני. לא הבינו על מה הוא מדבר, אז שאלו אותו: מי זה אותו אויב? זה האויב שבא לשבור את השושלת היהודית, שסב לא יהיה דומה לאב ואב לא יהיה דומה לבן. ואני רוצה לשאול מפה את ישראל אייכלר: למי אתה קורא אויב? אני האויב שלך? מי אותו אויב שאתה מדבר עליו? כי האויב שלי הוא החמאסניקים שבאו עם הקלצ'ניקוב ועם ה-16M – אלו האויבים של מדינת ישראל. מה שצריך לקרות פה – ואתם עוד לא השכלתם להבין את זה – שכל מי שיכול להגן על מדינת ישראל, צריך להגן על מדינת ישראל. והינה, אני מסייג עוד פעם, אני אומר את זה בפעם המאה על הדוכן: מי שבאמת תורתו אומנותו – שילמד; אני מדבר על מי שלא לומד. ולא יכול להיות שיעלה חבר כנסת ויגיד שאנחנו האויבים שלו. לא יכול להיות דבר כזה אחרי 7 באוקטובר. לא יכול להיות ששוב נסית ציבור נגד ציבור. צריכה להיות אמירה ברורה, אמירה ערכית, אמירה נכונה, גם של הרבנים וגם שלכם, נציגי הציבור החרדי בכנסת ישראל – אתם צריכים להגיד: מי שלא לומד, צריך לשרת בצבא ההגנה לישראל. אנחנו לא האויבים שלכם, אף אחד לא נגד הדת. גם אין לכם בעלות על הדת, אתם לא יותר או פחות יהודים ממני. אני רוצה לקרוא לכם מפה: קחו אחריות על הציבור שלכם.

היו"ר ארז מלול:

גם חבר הכנסת איימן עודה ביקש להתנגד. חבר הכנסת איימן, אתה מתנגד? עכשיו.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, סוף-סוף יש הצלחה למשטרת ישראל. כשעושים דבר, צריך לציין זאת. סוף-סוף הצליחו במשהו. כבר 20 שנה הם נכשלים מול הפשיעה, וסוף-סוף יש הצלחה למשטרה. זה אירוע היסטורי. אתמול המשטרה פשטה על קבוצת אפשאא אל-סלאם – זו הפצת השלום בקרב האוכלוסייה הערבית.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – זו חוות דעת של היועמ"שית.

היו"ר ארז מלול:

חבר הכנסת איימן – – –

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני אתייחס, אני אתייחס.

היו"ר ארז מלול:

לא, תתחיל עם זה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני אתייחס.

היו"ר ארז מלול:

תתחיל עם זה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

תן לי זמן עכשיו.

טלי גוטליב (הליכוד):

חוות דעת של – – – אבל חוות דעת תומכת.

היו"ר ארז מלול:

תתחיל במשפט "אני מתנגד".

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כן, בוודאי שאני מתנגד לחוק המכס, זה ברור.

היו"ר ארז מלול:

תמשיך.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אני מתנגד לחוק המכס, ואני חושב שצריך להעביר את כל הדברים הללו לשכבות המוחלשות ביותר בחברה, לכן אני מתנגד. תן לי בבקשה להגיד למה אני רוצה לציין שסוף-סוף המשטרה הצליחה, סוף-סוף. 20 שנה אין פעולה בנושא הפשיעה – סוף-סוף יש פעולה במשטרה. מיכאל, אתה יודע מה עשתה המשטרה, שהיא כל כך חלשה מול ארגוני הפשיעה בקרב האוכלוסייה הערבית? אתה יודע שהיא פעלה סוף-סוף? אתה יודע מה היא עשתה? יש קבוצה שנקראת אפשאא אל-סלאם – הפצת השלום בקרב האוכלוסייה הערבית. המשטרה פשטה על המוסד הזה, עצרה את המנהיגים שלו – וזה מוסד שמאגד את כל האוכלוסייה הערבית, כל המפלגות, כל העמותות, כל הקבוצות ללא יוצא מן הכלל; יש לו גם סניפים בכל היישובים. המטרה שלו היא לכונן שלום פנימי בתוך האוכלוסייה הערבית. יושבים עם אנשים שיש ביניהם סכסוך, מדברים עם שני הצדדים ומנסים להגיע לעמק השווה בשביל שהאלימות והפשיעה ייעצרו, או לפחות להחליש אותן. אני חושב שממשלת ישראל לא נכשלת בסוגיית הפשיעה, היא דווקא מצליחה, יש לה הצלחה. מה ההצלחה? במה שהיא עושה בתוך החברה הערבית – כאוס מכוון. תגיד לי, כבוד היושב-ראש, כשהממשלה ממנה את בן גביר שיהיה אחראי לנושא הזה, האם היא באמת רוצה לפתור את הנושא הזה, או שלא מעניין אותה כלל וכלל? לא – מעניין אותה, היא רוצה את הפשיעה הזו בקרב האוכלוסייה הערבית. היא רוצה לחסל את החברה שלנו. זה מה שרוצה ממשלת ישראל. אני קורא להם לחזור בהם. אנחנו תומכים בקבוצה הזו של הפצת השלום. היא תמשיך את פעולתה, ואנחנו איתה. תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת החוק לתיקון פקודת המכס (איסור השמדת טובין חבי מכס), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת יוסף טייב, אברהם בצלאל ועופר כסיף. ההצבעה היא שמית. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

סיבוב שני, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

האם יש חברי כנסת שנוכחים באולם ורוצים להצביע? ווליד טאהא?

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 26 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (איסור השמדת טובין חבי מכס), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יוסף טייב ועוד חברי כנסת, אושרה בקריאה הטרומית, ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. חברי הכנסת, אנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון פקודת המכס (איסור השמדת טובין חבי מכס), התשפ"ד–2023, הצבעה שמית. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

סיבוב שני, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר ארז מלול:

האם יש חברי כנסת שנוכחים באולם ורוצים להצביע? אין. תמה ההצבעה. להלן תוצאות ההצבעה: 21 בעד, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת החוק לתיקון פקודת המכס (איסור השמדת טובין חבי מכס), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יונתן מישרקי, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר ארז מלול:

חבריי חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק יום ציון ממלכתי לוועידת סן רמו, התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. אני מזמין את חברת הכנסת קטי קטרין שטרית להציג את הצעת החוק. ועידת סן רמו – אמרתי את זה טוב?

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. קצת הומור בימים קשים כאלה לא יזיקו לנו.

היו"ר ארז מלול:

מנסים, מנסים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אז אדוני היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת הנכבדים – אתה יודע, בכניסה לכאן שאלו אותי: למה, מה, איזה קטע הכתום הזה? את כמו זהירות בדרכים? מה זה? אמרתי להם: תקשיבו, חברים, היום זה יום בסימן שכולנו בכתום לחיזוק המודעות לשחרור בני משפחת ביבס, אז אנחנו מזדהים איתם לפחות.

היו"ר ארז מלול:

אמן.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אמן, אמן, שישובו במהרה, בעזרת השם. אני רוצה לפתוח את דבריי בציטוט של יגאל אלון, שאמר: "עם שאינו מכבד את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל". הציטוט הזה בעצם מהווה את תמצית מטרת החוק. אדוני היושב-ראש, זה לא סוד שבעשורים האחרונים אנחנו עדים לתהליך ארוך ומתמשך של כרסום הידע על אודות הזהות היהודית שלנו, על אודות ההיסטוריה שלנו, על אודות הקשר שלנו לארץ ישראל. לצערי, תלמידים רבים יוצאים היום ממערכת החינוך כשאינם לומדים על האירועים הקריטיים במסע שלנו להקמת מדינת ישראל. אני אומרת את זה כמי שהגיעה מתחום החינוך. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, למדתי – בעיר לוד הוריי שמו אותי בבית ספר ממלכתי, לא היו הרבה אפשרויות. למדתי תושב"ע, למדתי תושב"ע, למדתי מורשת ישראל, למדתי על הזהות היהודית שלנו. ידעתי על האירועים, ידעתי על החגים, לא רק מהבית אלא גם ממערכת החינוך, דבר שלצערי הרב נבצר היום מעשרות, מאות ואלפי תלמידים במדינת ישראל. אני רואה את הירידה בהיקף התכנים שעוסקים ביהדות, בציונות, בבסיס הזהות שלנו בשנים הללו. בעזרת השם, אני מאוד מקווה שהחוק הזה יעיר את אחת הנקודות החשובות ברצף הנקודות השוזרות לאורך כל ההיסטוריה שלנו, שהביאו אותנו מגלות בת אלפי שנים להקמת מדינה עצמאית בארץ ישראל. כל זה נעשה בוועידה שנקראת ועדת סן רמו. אני רק אעשה לכם איזשהו מבחנון קטן למי שנמצא פה. מי מכיר את ועדת סן רמו? מי יודע מה היה שם?

היו"ר ארז מלול:

חלוקה – 1920, חילקה את הארץ.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כן, אבל היא אשררה – זה הדבר החשוב ביותר.

אושר שקלים (הליכוד):

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

היה מסמך הצהרת בלפור. בוועידה הזו אישרו את ההצהרה. זאת החותמת, זאת הייתה החותמת.

דן אילוז (הליכוד):

אושר שקלים (הליכוד):

– – – תשאלי את עטאונה.

דן אילוז (הליכוד):

– – – בצד הזה.

אושר שקלים (הליכוד):

עטאונה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

ולכן, החוק הזה יאיר את אחת הנקודות החשובות ברצף הנקודות שבהיסטוריה שלנו להקמת המדינה. הוועידה הזו התקיימה באיטליה בשנת 1920. שם נפגשו הרבה ראשי מדינות וממשלות, ובה הוטלה על בריטניה האחריות למימוש ההצהרה לחידוש הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל. למעשה, הצהרת בלפור הזו כשלעצמה היא מסמך, והמימוש שלה נעשה במסגרת אותה ועידה. החשיבות של החוק הזה – אני ראיתי את החשיבות של החוק הזה בשנים האחרונות. עברנו כמה טלטלות וביתר שאת בשנות מלחמת התקומה – דוידסון היקר, חבר הכנסת דוידסון, זה על ההיסטוריה של המדינה שלנו, וזה מאוד מאוד חשוב.

סימון דוידסון (יש עתיד):

סליחה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זוכר מי אמר "ארץ ישראל לא בזכות הכוח, אלא בכוח הזכות"? אמר את זה מנחם בגין, אם אתם זוכרים. אנחנו כאן על מנת להישאר. יש להנחיל וללמד את הדור הצעיר את ההיסטוריה שלנו. בקדנציה הקודמת ניסו למחוק כמה מקצועות מאוד חשובים, להפוך את התלמידים שלנו לתלמידים רובוטים. בעזרתו של שר החינוך הנוכחי החזירו ביתר שאת את לימודי התנ"ך, הספרות, ההיסטוריה, וזה טוב – כל זה כדי לחזק את הקשר שלנו לארץ ישראל באמצעות חיזוק העוגן האינטלקטואלי. אני אעשה לכם עוד מבחן קטן: מי אמר "זו ארץ גדולה? לא, זו ארץ קטנה, אבל יש לנו זכות לכולה"? אמר את זה יצחק שמיר, ראש הממשלה. החל מ-7 באוקטובר אנחנו רואים עלייה דרמטית במקרי האנטישמיות ברחבי העולם – ראינו בקמפוסים, ראינו בכל מיני מקומות. זוכרים את המשפט from the river to the sea? הם רוצים שם את פלסטין, from the river to the sea, שזה אומר למחוק, למחוק את מדינת ישראל.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זה מה שרצו המפגינים האנטישמים ברחבי הקמפוסים. אבל זה לא יקרה, זה לא יהיה. אנחנו פה, והוכחנו את זה ב-7 באוקטובר, שגם אם יפתחו כל כך הרבה זירות מולנו ונגדנו, התגברנו על זה עם הצבא שלנו.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

מלחמת התקומה הוכיחה שאין לנו ארץ אחרת. הנוח'בות הארורים הסתובבו עם מפות להגיע לתל אביב, לשם הם רצו להגיע. הם רצו להגיע לכל רחבי הארץ כדי להשמיד אותנו רק בגלל דבר אחד – שאנחנו עם יהודי. אחרי כל כך הרבה תלאות, כל כך הרבה מלחמות, כל כך הרבה רצונות להשמיד אותנו, הם לא הצליחו, והם גם לא יצליחו. אין לנו ארץ אחרת, על כן אחד מלקחי המלחמה שקיימים היום – ואני יודעת שזה קיים עכשיו אצל כולנו במודעות – הוא שאנחנו חייבים לחזק את הקשר שלנו לארץ ישראל, בין היתר באמצעות הכרה באירועים המכוננים האלה שקדמו לקום המדינה דוגמת ועדת סן רמו. אני בטוחה שלאור החוק הזה ילמדו את הילדים שלנו על הדברים החשובים הללו. הם יוזכרו בבסיסים הצבאיים לחיילים שלנו, במערכת החינוך, וכך נוכל לחזק את המודעות למדינה שלנו. ככל שנחזק ונרחיב את הידע של ילדינו על הציונות ועל הקשר שלנו לארץ ישראל, כך נשמע פחות דיבורים, פחות איומים על עזיבת הארץ. כשאני שומעת כל מיני סקטורים כאלה ואחרים שמדברים על עזיבת הארץ, ליבי מתכווץ מלשמוע את הדברים הללו. המדינה הזו, שעמלנו עליה – כל כך הרבה קורבנות שילמו, כל כך הרבה דם נשפך על המדינה הזו כדי שנוכל לשבת פה, כדי שנוכל להשכיל, נוכל להיות בעמדות כאלה ואחרות ולשרת את המדינה הזו. לכן, אנחנו חייבים לאותם מנהיגים שעמלו כל כך קשה שנגיע לרגע הזה. כך נשמע פחות דיבורים ואיומים על עזיבת הארץ; כך נקבל אזרחים ציונים יותר ונכונים יותר לתת למען המדינה. בעזרת השם, נאמר לכל אותם האנשים שמדברים בגנותה של המדינה שלנו – לצערי הרב, ישנם גורמים מתוכנו שעד היום מנסים לבצע דה-לגיטימציה לזכות שלנו על הארץ – נאמר להם: לא מדובר בארץ מעבר, שעוברים בה ממקום למקום; מדובר פה בבית הלאומי לעם היהודי. אני רוצה לסיים בפסוק "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה לחברת הכנסת קטי קטרין שטרית.

היו"ר ארז מלול:

להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק יום ציון ממלכתי לוועידת סן רמו של חבר הכנסת דן אילוז. אני מזמין את חבר הכנסת דן אילוז. שלוש דקות לרשותך.

דן אילוז (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת קטי שטרית, שהציגה את החוק, מדינת ישראל נמצאת תחת מתקפה, מתקפה על האמת, על הזהות ועל עצם קיומנו. לא הצליחו לנצח אותנו במלחמות, אז עכשיו הם מנסים למחוק את הלגיטימיות שלנו, לשכתב את ההיסטוריה ולהפוך את העם היהודי לכובש בארצו. בית הדין הבין-לאומי בהאג, האו"ם וארגונים בין-לאומיים צבועים משתפים פעולה בניסיון הפוליטי הזה, ומנסים לערער את עצם זכותנו לחיות בירושלים, ביהודה ושומרון. אבל אנחנו לא ניתן לזה לקרות, כי האמת לצידנו לא רק מבחינה היסטורית ומוסרית אלא גם מבחינה משפטית בין-לאומית. האמת הזו הונחה באופן חד-משמעי בוועידת סן רמו. שם בשנת 1920 קבעו המעצמות הגדולות של העולם שהארץ הזו שייכת לעם היהודי, ושזכותנו עליה מוכרת באופן רשמי במשפט הבין-לאומי. זה לא שטח כבוש, זו לא מחלוקת – זו אדמתנו על פי החוק הבין-לאומי עצמו. אבל אויבינו רוצים למחוק את סן רמו מהזיכרון. הם יודעים שהאמת הזו הורסת את השקר שלהם. לכן, אנחנו לא רק נזכיר אותה – אנחנו נחגוג אותה ונקבע אותה בחוק. לכן אני מציע את חוק יום ציון ממלכתי לוועידת סן רמו, כדי שכל ילד בישראל ידע את האמת. לא האו"ם יקבע את עתידנו. לא בית הדין הבין-לאומי בהאג יחליט אם אנחנו יכולים לחיות בירושלים. אף גוף בין-לאומי לא יכתיב לנו מדיניות. בסן רמו נקבע לפני 100 שנה: ישראל כאן בזכות. יהודה ושומרון שלנו, ירושלים שלנו לנצח נצחים. Mister Speaker, I want to say a few words also in English to the international community. The war against Israel is not just fights with rockets. It is fights with lies. The ICJ, the UN and so called human rights groups are working together to rewrite history and strip the Jewish people of their rightful land. They call us occupiers in our homeland. They distort the law. They turn justice into a weapon against the only democracy in the Middle East. But we will not be silent. San Remo proof beyond any doubt that Israel is here by right, not by permission. In 1920 the world recognized our legal and historical claim to this land. That truth hasn't changed, only the lies have. That is why we enshrining it in law. The national commemoration day from the San Remo Conference will ensure that no court, no UN resolution and no international hypocrisy will erase our rights. Judea and Samaria are ours. Jerusalem is ours. Israel will never bow to lies. I want to thank Im Tirtzu and also Canadians for Israel's Legal Rights, and especially my friends Goldi Steiner and Irving Weisdorf, for their unwavering fight for the truth and for this law that they suggested to me. Together, we will make sure that history cannot be erased.

היו"ר ארז מלול:

Thank you. תודה רבה לחבר הכנסת דן אילוז. אני מזמין את השרה סטרוק להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בשם שר החינוך, כמובן. לרשותך עשר דקות, בבקשה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת שטרית וחבר הכנסת אילוז היקרים, יישר כוחכם על הצעת החוק הזו. אני מתכבדת להקריא את תשובתו של שר החינוך על הצעת החוק, ולאחר מכן אגיד כמה מילים שלי לעניין הזה. קודם כול, דברי שר החינוך: במסגרת הצעת החוק מבוקש לקבוע כי מדי שנה, ביום א' באייר, יקוים יום ציון ממלכתי לקיומה של ועידת סן רמו, הוועידה שבה הוטלה על בריטניה לאחר מלחמת העולם הראשונה האחריות למימוש הצהרת בלפור לטובת חידוש הבית הלאומי של העם היהודי בארץ ישראל. במסגרת יום הציון הממלכתי, מבוקש בהצעה לקבוע כי בבתי הספר יצוין היום בקיום פעולות שבהן יועלה הסיפור ההיסטורי של ועידת סן רמו והשפעתה על מדינת ישראל, על גבולותיה ועל זהותה הלאומית והתרבותית. כמון כן יצוין היום במחנות צה"ל, בכנסת ובבית הנשיא. עוד מבוקש בהצעה לקבוע כי שר החינוך יהיה ממונה על ביצוע החוק והוא יהיה רשאי לקבוע תקנות לביצועו, לרבות בעניין עידוד קיום פעילויות חינוכיות אחרות בעניינו של יום זה. אשר לציון היום בבתי הספר, אציין כי ככלל, המשרד מתנגד באופן עקרוני לקביעת תוכני לימוד בחקיקה, על מנת שלא לכרסם בשיקול הדעת הנתון בעניין זה לשר החינוך ולמזכירות הפדגוגית וכדי לשמור על הסמכויות הנתונות לשר לפי סעיף 1 לחוק חינוך ממלכתי. משכך, מוצע להותיר את שיקול הדעת בנוגע לציון היום במערכת החינוך בידי שר החינוך, ובהתאם לכך, לתקן את נוסח ההצעה ולקבוע כי ציון היום בבתי הספר יהיה ככל שיחליט על כך שר החינוך. עוד אוסיף כי נדרש לשמור על שיקול דעת בציון היום, בין השאר לנוכח ריבוי ימי הציון הקיימים ממילא בלוח השנה. כמו כן, יש לוודא כי המועד המוצע מתאים לציון היום במערכת החינוך. באשר להסמכת השר לקבוע תקנות בעניין עידוד פעילויות חינוכיות אחרות, אציין כי מינהל חברה ונוער במשרד החינוך מנגיש תכנים לציבור, ובכלל זה לחינוך הבלתי-פורמלי, בעניין ימי לוח, וזאת ללא צורך בהתקנת תקנות לעניין. כמו כן, לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, קיימת סמכות עקרונית לפרסום מבחני תמיכה בתחומים שונים בסמכות המשרד, ובכלל זה לשם עידוד פעולות חינוכיות שונות. חשוב לציין כי משעה שהצעת החוק קובעת את שר החינוך כשר הממונה על ביצוע החוק, עשוי הדבר להטיל עלויות תקציביות על משרד החינוך בנוגע לביצוע חוק זה, בשלב זה ללא הכוונה למקור תקציבי לביצוע החוק. חברת הכנסת שטרית, את שומעת את כל ההערות של שר החינוך?

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת קטי שטרית.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

חברת הכנסת שטרית.

היו"ר משה סולומון:

חברת הכנסת שטרית. השרה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני שומעת קטע מפה אז אני מסתובבת לפה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אז אני רק אומרת לך, אני מקווה שאת מקשיבה, כי לשר החינוך יש כל מיני הערות שכדאי שתכירי אותן.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני ראיתי, ראיתי.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אוקיי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

תודה רבה לך.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הצעת החוק נדונה בוועדת השרים לענייני חקיקה בישיבתה מיום 26 בינואר 2025, זאת אומרת זה יוצא בתאריך העברי כ"ו בטבת, נכון? החלטת ועדת השרים הייתה לתמוך בהצעת החוק בקריאה טרומית בכפוף להתניות שר החינוך. האם מקובל על חברי הכנסת המציעים? לכן ביקשתי שתקשיבו. האם מקובל על חברי הכנסת המציעים, כן או לא? אתם צריכים לענות על זה, חברת הכנסת שטרית וחבר הכנסת אילוז. לנוכח האמור ומהנימוקים שצוינו, וכמובן בכפוף לזה שאתם מסכימים להערות שלו, שר החינוך מציע לחברי וחברות הכנסת להצטרף לעמדת הממשלה ולתמוך בהצעת החוק. אז קודם כול, תאמרו אם אתם מסכימים.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

ואני אוסיף כמה מילים משלי, שהן חשובות, וחשוב שהכנסת תכיר אותן והציבור יכיר אותן. ועידת סן רמו בעצם אשררה את ההבטחה שניתנה לעם ישראל בהצהרת בלפור, אבל לאחר ועידת סן רמו, העקרונות האלה, שארץ ישראל כולה צריכה לשמש בית לאומי לעם היהודי ושהיא הופקדה אז בידי בריטניה, האימפריה הבריטית, כדי לממש את המחויבות הזאת, את הפיקדון הזה – כתוב שם אגב שזה מופקד כפיקדון מקודש של הציוויליזציה, כלומר הציוויליזציה האנושית הפקידה בידי האימפריה הבריטית את החובה המוקדשת – כך כתוב – להקים בארץ ישראל בית לאומי לעם היהודי – העיקרון הזה אומץ לאחר מכן כשהוקם האו"ם בסעיף 80 למגילת היסוד של האו"ם. הסעיף הזה קובע שההחלטה של ועידת סן רמו מאומצת על ידי האו"ם והיא בסיס לכל החלטותיו בהמשך. מי שטרח ועמל להכניס את הסעיף הזה למגילת היסוד של האו"ם היה פרופ' בן ציון נתניהו, אביו של ראש הממשלה שלנו, וחשוב מאוד שגם באו"ם וגם בכל העולם וגם כאן בארץ ידעו ויכירו שמגילת היסוד של האו"ם אימצה את החלטות ועידת סן רמו, שאימצו את ההבטחה של הלורד בלפור להקים בית לאומי לעם היהודי. ומכאן אנחנו מגיעים לכנסת שלנו, שלפני חודשים אחדים – – –

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אבל תלמידי מדינת ישראל לא יודעים את זה – – –

היו"ר משה סולומון:

בסדר. היא תומכת במה שאת אומרת.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני בעד. אני בעדכם.

היו"ר משה סולומון:

היא בעד, היא בעד, היא רק מוסיפה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אני בירכתי אתכם על שהגשתם את זה.

אושר שקלים (הליכוד):

לכן הוויכוח על יהודה ושומרון מיותר.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

בדיוק.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

עכשיו אני אגיד – – –

היו"ר משה סולומון:

נגיע גם לזה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

זה כמובן כולל את יהודה והשומרון והכול.

קריאות:

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

רגע, אבל אני רוצה להגיד מעבר לזה.

אושר שקלים (הליכוד):

– – – יבינו שהוויכוח מיותר.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מעבר לזה, הכנסת הזו – – –

אושר שקלים (הליכוד):

שהאגף – – – יבינו שהוויכוח הזה מיותר.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

אדוני היושב-ראש – – –

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת שקלים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

הכנסת הזו, בהחלטה שאתה, אדוני היושב-ראש, היית בין יוזמיה – הכנסת הזו קיבלה החלטה – –

היו"ר משה סולומון:

68.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

– – ששוללת לחלוטין – –

היו"ר משה סולומון:

הקמת מדינה פלסטינית.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

– – הקמת מדינה פלסטינית בארץ ישראל, רואה בה סכנה קיומית. ההחלטה הזו – לא הייתה אצבע יהודית אחת – –

היו"ר משה סולומון:

נכון.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

– – כאן במליאה שהצביעה נגדה חוץ מהאצבע של חבר הכנסת כסיף. לא הייתה אצבע יהודית אחת שהצביעה נגדה; גם, למיטב זיכרוני, רוב חברי הכנסת של סיעת יש עתיד והסיעה של בני גנץ ובוודאי של ליברמן, ישראל ביתנו, ואפילו מפלגת העבודה לא הצביעה נגד ההחלטה הזו. ואני חושבת שחשוב שראש ממשלתנו, שיוצא בקרוב לפגוש את הנשיא טראמפ, יספר לו שכנסת ישראל, כל חברי הכנסת היהודים במדינת ישראל, מאוחדים בעמדה שלא זו בלבד – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

– – שלא זו בלבד – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת יוסף.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

– – לא זו בלבד שהארץ הזאת שייכת לעם ישראל – –

היו"ר משה סולומון:

חבר הכנסת עטאונה, קריאה ראשונה.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

– – שלא זו בלבד שהארץ הזו שייכת לעם ישראל ולו בלבד, אלא שהקמת מדינה פלסטינית – –

קריאות:

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

– – היא סכנה קיומית, סכנה קיומית – –

קריאות:

היו"ר משה סולומון:

חברי הכנסת. חבר הכנסת אושר שקלים.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

– – למדינת ישראל.