Plenum sitting, 30/12/2024 at 09:00

הכנסת סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות חה"כ מיקי לוי מושב שני, כנס קיץ, הכנסת ה-25 כסלו התשפ״ה – דצמבר 2024 סיכומיה והצעותיה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות חבר הכנסת מיקי לוי עריכה לשונית: מערכת דברי הכנסת הכנסת ה-25 מושב שני, כנס קיץ כסלו התשפ"ה – דצמבר 2024 1 דברי יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה חבר הכנסת מיקי לוי בהתאם להוראות סעיף 18(א) לחוק מבקר המדינה, התש"ח–1958 (נוסח משולב), אני מתכבד להגיש בזאת את סיכומי הדיונים של הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנס הקיץ של המושב השני של הכנסת העשרים-וחמש. במושב האחרון של הכנסת, על רקע מלחמת חרבות ברזל, הקדשנו תשומת לב מיוחדת לנושאים ביטחוניים ואזרחיים מהותיים ומכריעים לעתידה של מדינת ישראל. הנושאים קיבלו קדימות ונקבעו בראש ובראשונה על פי התפתחות הלחימה בגזרות השונות וטיפול המדינה בעורף. חלק מהנושאים שנדונו בעקבות הימשכות המלחמה היו ההיערכות להגנת העורף מפני איומי הטילים והרקטות, ומוכנות כוחות הביטחון, הרשות הארצית לכבאות והצלה וכלל הגופים התורמים וההתנדבותיים כגון זק"א ואיחוד והצלה.הדגשנו את הצורך בהשקעה מתמדת בהכשרות ובאימונים, תוך כדי בחינת איומי הייחוס המתחדשים. עבורי, אין מדובר רק בשיפור תשתיות פיזיות, אלא ביצירת תשתית ארגונית גמישה שתוכל להתמודד עם כל תרחיש חירום שעלול להתפתח כעת, עקב המלחמה, וגם בעתיד. הוועדה דנה בהתנהלות התקציבית בעת משבר, בהתמודדות המדינה עם העלייה בתנועות החרמות על ישראל וגילויי האנטישמיות בחו"ל, וכן בשמירה על הרציפות התפקודית של המשק בחירום. מדובר בסוגיות שיש להן השלכות מיידיות על חיי האזרחים, ואני גאה לומר שהוועדה פעלה לקדם דיאלוג מעמיק ושיתופי פעולה אפקטיביים עם כלל נציגי הממשלה והגורמים הרלוונטיים, מתוך הבנה שההגנה על חיי האזרחים מתחילה בהיערכות יסודית ותיאום מרבי בין הגופים. קיימנו דיונים בדגש על המצב בדרום ובצפון, בהשתתפות הפרויקטורים וראשי המינהלות שמונו בעקבות המלחמה. כמו כן, לאחר דיונים רבים על ההתמודדות בגזרה הצפונית, יצאה הוועדה לסיור משותף עם ועדת החוץ והביטחון בצפון הארץ יחד עם פורום ראשי קו העימות. התחום הכלכלי-חברתיאף הואהיה נושא מרכזיבדיוניהוועדה בעת הזו.קיימנו כמה דיונים בנושא יוקר המחיה והפיקוח על מחירי המזון ומוצרי הצריכה. כיום מחירי המזון עולים באחוזים רבים, והדבר נוגע לכל משק בית במדינה. על כן הוועדה ראתה חשיבות רבה לכך שיופיעו בכנסת נציגי הממשלה האמונים על הפיקוח על המחירים, כמו גם נציגי מונופולי המזון הגדולים בשוק, ובפרט כעת, בזמן מלחמה, יתייחסו לממצאים העולים מדוחות מבקר המדינה וישמעו גם את קולם של האזרחים. בפן החברתי, מצאתי לנכון להקדיש תשומת לב לנושאים הבוערים בחברה הישראלית,ובהםסוגיית הפשיעה במגזר הערבי. לצערי, הפשיעה והאלימות גובות מחיר כבד בקרב האוכלוסייה מדי יום ופוגעות בתחושת הביטחון הבסיסית בקהילה. בדיונים אלה העלינו את הצורך בחיזוק האמון בין הקהילה הערבית לבין משטרת ישראל והרשויות, לצד מימוש ופיתוח של תוכניות ממשלתיות ארוכות טווח שמכוונות לטיפול שורשי בבעיות הכלכליות, החינוכיות והחברתיות אשר מלבות את 2 מעגל האלימות. כמו כן, בחודש אפריל האחרון, על פי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה, קיימנו דיון לבקשת בדיקה וחוות דעת של מבקר המדינה בנושא סגירת מוקד החירום שהופעל לחברה הערבית בעקבות המלחמה. לאחר הישיבה נערכה הצבעה ונקבע כי מבקר המדינה אכן יבדוק את הנושא והוא ייכנס לתוכנית העבודה שלו. נושא מרכזי נוסף שעלה על סדר-היום הוא הפיקוח על החינוך החרדי. מדובר בשאלה מורכבת ורגישה, שנוגעת לשוויון ההזדמנויות לכלל ילדי ישראל. בדיונים ביקשתי להדגיש את החשיבות של יצירת איזון עדין בין כיבוד אורח החיים החרדי והלכותיו לבין ההבטחה שכל ילד במדינה יקבל כלים שיאפשרו לו להשתלב בהצלחה במעגל העבודה ובחברה הישראלית. ברבים מהדיונים עסקנו גם בנושא תקצוב רשתות החינוך החרדיות, הכספים המוענקים להן והפיקוח על כספים אלה, ובדיקת הגעתם ליעדם לפי מינהל תקין ובהתאם לחוק יסודות התקציב. בכנס הקיץ קיימנו גם כמה דיונים בנושא הבטיחות בדרכים, מאחר שהשנה, לצערי, מספר ההרוגים הוא הגבוה ביותר זה עשור. קיימנו דיון בנוכחות יושב-ראש הרלב"ד, ובאמצעותו קיבל פורום הוועדה את התמונה המלאה על מנת לבחון כיצד ניתן להעניק לרשות כלים ואמצעים נוספים להתמודדות עם מציאות קשה זו. הוועדה דנה בהיערכות הממשלה למשבר האקלים, אשר פוגע במישרין באיכות החיים של כולנו ודורש היערכות מערכתית רחבת היקף. בחנו את תפקודה של הממשלה בתחום זה, בדגש על תשתיות ירוקות, מעבר לאנרגיות מתחדשות ופיתוח אסטרטגיה לאומית להתמודדות עם אתגרי העתיד. לוועדה לענייני ביקורת המדינה יש תפקידמהותי ומרכזי בהבטחתהתנהלותםשלמשרדי הממשלה בשיתוף פעולה, בשקיפות, באחראיות וביעילות. בתפקידי כיו"ר הוועדה אני מתחייב להמשיך ולהקדיש כל מאמץ כדי שתוצרי הוועדה ומסקנות הדיונים במגוון הנושאים שהוועדה עוסקת בהם יהפכו למדיניות של ממש. אני רואה חובה להמשיך ולעקוב אחר ההתקדמות בנושאים אלו גם במושב הבא. בסיפא של דבריי אציין את משפחות החטופים והחללים, שדבריהם בפתח דיוני הוועדה במושב האחרון היו לחלק בלתי נפרד מהם, וחשוב לאין שיעור. דבריהם הקשים והאמיצים נגעו ללב של כולנו, וכולי תקווה שבמהלך המושב הקרוב לא יהיה צורך בהגעתם לוועדה, ונראה את בנינו ובנותינו שבים אלינו במהרה. הוועדה ממתינה להנחת דוח מבקר המדינה על אירועי7 באוקטובר על שולחנה. ולכשיקרה הדבר, הוועדה בראשותי לא תהסס להפעיל את סמכותה, ולא תנוח עד שתקום ועדת חקירה ממלכתית על המחדל הנורא. בברכה, חבר הכנסת מיקי לוי יושב-ראש הוועדה לענייני ביקורת המדינה 3 הרכב הוועדה לענייני ביקורת המדינה בכנסת ה-25 חה"כ מיקי לוי – יושב-ראש הוועדה (יש עתיד) –מכהן כיושב-ראשמ-9בינואר2023 חה"כ מירב בן ארי (יש עתיד) –מכהנת כחברת ועדה מ-10בינואר2023 חה"כ ואליד אלהואשלה (רע"מ) –מכהן כחבר ועדה מ-9בינואר2023 חה"כ טלי גוטליב (הליכוד) –מכהנת כחברת ועדה מ-9 בינואר2023 חה"כ אושר שקלים (הליכוד) – מכהן כחבר ועדה מ-20 בפברואר2023 חה"כ משה סעדה (הליכוד) –מכהן כחבר ועדה מ-9 בינואר2023 חה"כ אברהם בצלאל (ש"ס) –מכהן כחבר ועדה מ–6 בנובמבר2023 חה"כ משה שמעון רוט (יהדות התורה) – מכהן כחבר ועדה מ-30 בינואר2023 חה"כ אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי) –מכהנת כחברת ועדה מ-16באוקטובר2023 חה"כ גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד) –מכהנת כחברת ועדה מ-12 בפברואר2024 חילופי גברי חה"כ עמית הלוי (הליכוד) – כיהן כחבר הוועדהמ-17 בינואר 2023עד 12 בפברואר 2024 חה"כ אוריאל בוסו (ש"ס) – כיהן כחבר הוועדהמ-9 בינואר 2023עד 12 באוקטובר 2023 חה"כ חילי טרופר (המחנה הממלכתי) – כיהן כחבר הוועדהמ-9 בינואר 2023עד 12באוקטובר2023 חה"כ אליהו רביבו (הליכוד) – כיהן כחבר הוועדה מ-9 בינואר 2023עד 17 בינואר 2023 חה"כ חנוך דב מלביצקי (הליכוד) – כיהן כחבר הוועדה מ-9 בינואר 2023עד 13בפברואר 2023 חה"כ צגה מלקו (הליכוד) –כיהנה כחבר הוועדהמ-13 בפברואר 2023עד 20 בפברואר 2023 4 תוכן העניינים פרק ראשון: כלכלי – תשתיות משק המים והשימוש במי קולחים.........................................................................7 ההסדרים של המוסד לביטוח הלאומי עם חברות הסיעוד לטיפול בקשישים - טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם.................................................................... 11 פינוי פסולת ברשויות המקומיות והטמנתה, דוח על הביקורת בשלטון המקומי............... 14 בטיחות בדרכים, דוח מיוחד 2024........................................................................ 17 הפיקוח על המחירים בענף המזון – דוח שנתי 2024.................................................. 21 פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים − ביקורת מעקב מורחבת................ 23 מחדלי העבודות בגשר הרכבת: מסילה 431 מעל כביש 1 – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה.......................................................................................... 29 הפיקוח על המחירים בענף המזון......................................................................... 31 רזרבות והוצאות שונות בתקציב המדינה (תקצוב, ניצול ושקיפות)................................ 34 פרק שני: חברתי החינוך החרדי והפיקוח עליו – ישיבת מעקב........................................................... 36 זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשרפת פסולת באזור יהודה ושומרון......................... 39 סגירת מוקד החירום לתמיכה בחברה הערבית – בקשה לחו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה......................................................................................................... 44 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב....................................... 46 רפורמת "נפש אחת": טיפול משרד הביטחון בנכי צה"ל וכוחות הביטחון....................... 48 בירור תלונות מלחמת חרבות ברזל, דוח שנתי 50 – במסגרת יום תלונות ופניות הציבור...... 53 אפליית תקציבים להתיישבות בעיירות פיתוח ובמגזר העירוני.................................... 56 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב....................................... 59 התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה בחברה הערבית – ישיבת מעקב....................... 61 מצוקת שורדי הטבח במסיבות ה-7 באוקטובר ומשפחותיהם – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה...................................................................................... 64 רפורמת "נפש אחת"– טיפול משרד הביטחון בנכי צה"ל וכוחות הביטחון..................... 68 הגדודים החרדים בצה"ל בהיבטי הקליטה במערכת הכלל-צה"לית, הפעילות המבצעית ותנאי השירות (דוח ביקורת שנתי 62 – שירות חרדים בצה"ל).................................... 72 רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי – ביקורת מעקב 2024................................... 75 החינוך החרדי והפיקוח עליו............................................................................... 78 5 פרק שלישי: ביטחוני-מדיני מרכיבי ביטחון ביישובי העימות ובפיקודים המרחביים............................................. 81 שיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי מבצע שומר החומות.............................. 84 ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה). 87 המשבר המדיני-דיפלומטי בעקבות מלחמת חרבות ברזל – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה.......................................................................................... 93 הכשרות ואימונים ברשות הארצית לכבאות והצלה בראי איומי הייחוס......................... 96 ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות.................................................. 99 רכש מטוס ייעודי להטסת ראשי המדינה..............................................................103 6 פרק ראשון: כלכלי – תשתיות משק המים והשימוש במי קולחים הקדמה: ביום י"ג באייר תשפ"ד, 21 במאי 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא משק המים והשימוש במי קולחים – דוח שנתי 2024. הדיון נערך בהשתתפות: נציגי משרד מבקר המדינה, נציגי הרשות הממשלתית למים וביוב, נציגי משרד הבריאות, נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציגי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נציגי משרד האוצר, נציגי רשות מקרקעי ישראל, נציגי חברת מקורות, נציגי משרד הביטחון, נציגי משרד הביטחוןוצה"ל, נציגי מים לישראל אגודה שיתופית, נציגי רשות הטבע והגנים, נציגי מרכז השלטון המקומי, נציגי התאחדות חקלאי ישראל, נציגי תאגידים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה: הדוח פורסם בחודש ינואר 2024, ועוסק בטיפול במי קולחים בהיבטים של העשרה, איכות והשימוש בפועל. בפרמטרים אחדים מדינת ישראל נמצאת במקום גבוה בעולם בשפכים, היקף המים המטופלים והשימוש בקולחים בחקלאות. למרות זאת, יש הרבה מה לשפר, ואכן העלינו נקודות לשיפור בביקורת: העלאת רמת הטיפול בשפכים (כיום מטופלים רק 55%) והרחבת השימוש בהם, תכנון מתקני טיהור שפכים (להלן: מט"שים) והתמקדות במט"שים גדולים, תכנון מערכת ההולכה והתחשבות בהשלכות הבריאותיות והסביבתיות. מטרת הביקורת: בממוצע רב-שנתי, מעל 90% מהשפכים בישראל עוברים טיהור במט"שים, וכ- %85 ּו מהקולחים משבים בעיקר להשקיה חקלאית– שיעור ההשבה הגבוה בעולם. לשימוש הנרחב בקולחים תועלות רבות לצד סיכונים סביבתיים ותברואתיים, ולפיכך מטרת הביקורת היא לבחון את הפעולות שנוקטים המאסדרים במשק הקולחים לניצולם היעיל של מי הקולחים, לשיפור איכותם ולמניעת מפגעים עקב השימוש בהם. תקופת הביקורת: יולי 2022 עד פברואר 2023. הנושאים העיקריים שנבדקו:  איכות הקולחים המטוהרים במט"שים – בחינת הטיפול בשפכים ואיכות הקולחים המופקים ביחס לאיכות הנדרשת בתקנות.  השימוש במי קולחים – בחינת השימוש בקולחים למטרות המגוונות, והסיכון הגלום בשימוש בהם לסביבה ולבריאות הציבור.  תכנון ופיתוח משק הקולחים בראייה צופה פני עתיד – בחינת התכנון לטווח הארוך של משק הקולחים בהיבטי היצע וביקוש, פיתוח ותחזוקה של תשתיות הטיפול בשפכים והשלכתם, בין היתר, על שוק הדיור. נתוני מפתח: 592 מלמ"ק שפכים טופלו במט"שים בשנת 2020 (כ-95% מכלל השפכים שיוצרו). %80 מהם מושבים להשקיה חקלאית. 40מתוך87מהמטש"ים הגדולים טיהרו40%מהקולחים לרמה הנמוכה מהרמה הנדרשת בתקנות. 13 מט"שים גדולים המטהרים 40% מהקולחים, הגיעו לספיקה מלאה ואף עברו אותה. 7 %8-%9 מהקולחים בשנים 2018 – 2020 שימשו להשקיה באזורים שיש בהם רגישות הידרולוגית גבוהה, ו-100% מהם לא עמדו באיכות הנדרשת. 1,544 תקלות במערכות הביוב והקולחים נרשמו בשנת 2022 – עלייה של 135% לעומת שנת 2017. 103מלמ"קמי קולחיםהוזרמו לסביבה בשנת2020,87%מהם לא עמדו באיכות הנדרשת להזרמת קולחים לסביבה. תשתית הטיפול בשפכים קרובה למיצוי, ובחלק מהמקומות אף עברה את יכולת הטיפול בשפכים. על אף השימוש הנרחב בקולחים להשקיה חקלאית, כשליש מכמות הקולחים המיוצרת אינה עומדת בתקנות האיכות הנדרשות. כפועל יוצא מכך, שפכים וקולחים מוזרמים לנחלים ללא טיפול נאות, נרשמה עלייה במספר התקלות, והקולחים משמשים להשקיה באזורים רגישים הידרולוגית בניגוד להנחיות. כל אלה גורמים למפגעים סביבתיים ותברואתיים. על רשות המים, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה לפעול יחד ליישום תקנות איכות הקולחים, לשדרוג המט"שים לרמה הנדרשת ולהרחבת תשתית הטיפול בשפכים. נוסף על כך, על הגופים הללו לפעול עם משרד האוצר ומשרד החקלאות לתכנון יעיל ומיטבי של משק הקולחים. סיכומי הוועדה: - חבר הכנסת לשעבר איתן ברושי, יושב-ראש מים לישראל – אגודה שיתופית, אמר בדיון בוועדה שהוא אינו מודאג רק מהתקלות שהוצגו על ידי משרד מבקר המדינה, אלא גם מחוסר הפתרון באספקת מי קולחים בהמשך. מים רבים שאינם מטוהרים זורמים לשטחים בטבע, ובזה יש סיכון. עלות המים הגבוהה מעמידה בספק את ניצול המים הקיימים. אין עיסוק בטיהור ובמאגרים, דין מט"ש כדין מאגר. בתקציב הקודם אושרה הכרה במי קולחים כתשתית לאומית. רוב הקולחים עוברים לחקלאות, אולם אין לכך ביטוי במדיניות הממשלתית הכוללת. לא ברור מהי האחריות של רשות המים, ונראה כי חסרה יד מכוונת בנושא. הגידולבכמותהקולחים מושפע מגידול האוכלוסיה, וכיום הצורך של העיר גדול יותר מהצורך של החקלאות. בנושא הארנונה, עד לפני כמה שנים חושב מאגר מים לפי מחיר קרקע חקלאית, וזה היה מקור הכנסה. העבודה נעשתה מול חברות גבייה שמקבלות אחוזיםמן התקבולים. חקיקה הוא הכלי הטוב ביותר לסדר את הדברים. הבירוקרטיה הסטטורית מציבה חסמים, ולכן יש חשיבות גדולה לקבוע שהפרויקטים הם לאומיים. מינהלת תקומה נתנה מענק של 70% מרשות מים ו-30% מימון עצמי. כיום, אין לישובים מימון עצמי, ולכן יש הבנה מול מינהלת תקומה שיועבר סכום של 100 מיליון ש"ח. רשות המים לא קיבלה ממשרד האוצר שום תקציב לשנת 2024. - נציג הרשות הממשלתית למים וביובמסר כי הנושאדנן הואאחד הנושאים הכי מאתגרים במדינה. ישנם חמישה מתקני התפלה פועלים, מתקן ההתפלה השישי אמור להיכנס לפעולה בחודשים הקרובים, ומתקן התפלה שביעי מצוי בשלבי הקמה. נוסף על כך, יש שיח על שני מתקני התפלה נוספים. נוכח זאת, נראה כי ללא השימוש במי קולחים, ענף החקלאות לא היה מתפתח היטב כפי שהתפתח. אחד החסמים העיקריים הוא נושא התעריף. הועלתה דרישה להוזיל את תעריף המים לחקלאות, אך אין מקור לכך מלבד תעריף המים לשימוש ביתי. אף אחד אינו רוצה להעלות את תעריף המים למשתמשים פרטיים. תעריף המים בישראל הואבמקוםהרביעי מהסוף במדינות ה-OECD. במשך זמן 8 רב נערכים דיונים עם נציגי החקלאים ואגודת מים לישראל כדי לנסות להגיע למתווה מוסכם בדבר תעריף המים. נעשים מאמצים להגיע לכך בהקדם, תוך שילוב תמיכות בענף השפירים ובענף הקולחים.כיום, 20%מתעריף המיםלשימושביתי עובריםלטיפול בביוב. רוב המט"שים אינם באיכות הנכונה, הם נמצאים בתהליכי שדרוג עם עלויות כספיות גבוהות. נושא השפכים הוא בתוך משק המים. למשק החקלאות יש הרבה היבטים, ומקורם של רוב מי החקלאות הם מי קולחים. סוגיות לטיפול: תעריפי ארנונה, תקנות סטטוריות, פעולות לפריחת תחום החקלאות. - ממשרד החקלאות ופיתוח הכפרנמסר לוועדהכי מדיניות שר החקלאות היא הוזלת מחיר המים לחקלאות, כדי שלא יהיה חסם בפני ייצור גידולים. עוד נמסר כי במסגרת תוכנית הערכה של צורכי המים עד שנת 2050, שנכתבה על ידי המשרד לפני כשלוש שנים, נכללו תחזיות של כמות המים הנדרשת ונערכה חלוקה לאזורים, אולם התוכנית לא אושררה על ידיהממשלה.על פי רשות המים כל כמות מי הקולחים יכולה לשמש לגידול פירות וירקות וגידולי בשדה, ואפילו בתוספת הנמוכה הייתה חלופה לשימוש במים שפירים. תוכנית ביטחון מזון תובא לממשלה בחצי השנה הקרובה. גם נושא גורמי הייצור הוא חלק מהתוכנית והמגמה היא הגדלת הייצור המקומי. - מאגודת מים לישראל נמסר לוועדה כי משמעות העיכוב בשדרוג מט"שים היא שלא כל העוסקים בתחום מכירים אותם, וכי יש חוסר תכלול של הנושא. רשות המים מכינה תוכניות ארוכות טווח, אבל יש פער בתוכניות הישנות. תוכנית התמיכות של משק המים הסתיימה בסוף שנת 2023, ולכן גם השקעות שלא יצאו לפועל עד כה, יידחו בשנתיים נוספות. לפי האגודה יש להכיר בקווי ההולכה כחלק מהתשתית הלאומית. כיום החקלאי מסבסד את הצרכן הפרטי, שכן הצרכן הפרטי משלם מחיר נמוך יחסית. לפי אגודת מים לישראל נכון שהצרכן הפרטי ישלם את המחיר הריאלי של השפכים שהוא מייצר. מוצע שמשרד הפנים יקבע סיווג למאגרי מים בתקנות בתחום הארנונה. האגודה סבורה גם כי על משרד האוצר ורשות המים לאשר תקציב לתשתיות העתידיות. - ממשרד האוצר נמסר לוועדה שהמענקים למשק הקולחים גדלו באופן ניכר. השיח כעת מתקיים בשני מישורים: עם רשות המים באשר לתוכנית-אב ועם נציגי החקלאים. לאחר מיצוי השיח יהיה אפשר להקצות את המקורות לפיתוח מי הקולחים. החלטה כבר התקבלה במינהלת תקומה, והחלטה נוספת עתידה להתקבל בהמשך. בשבע השנים החולפות רשות המים תוקצבה במסגרת ההסדר הקודם. - ממשרד הביטחון נמסר לוועדהשמישפכים וקולחים זורמים באזור יהודה ושומרון (להלן: איו"ש) לנחלים או לבורות ספיגה. ברוב המקומות הם נתפסיםעל ידי מתקני רשות המים, שתומכת בטיפול בהם באמצעות האגודות השונות. המינהל האזרחי מכיר את התופעה ועובד בשיתוף פעולה הדוק עם רשות המים. בשנת 2023 נכתבה תוכנית מקיפה שסקרה את כלנושאהשפכים באגני הניקוז וניסתהליצורפתרונות.על פיהתמונה העתידית,כמות השפכים שמגיעה מאיו"ש לישראל עתידה לגדול פי-שלושה. - נציג התאחדות חקלאי ישראל אמר בוועדה כי"החקלאים הם הפתרון ולא הבעיה". לדבריו, משק המים הוא משק כספים סגור. מים הם מוצר בסיסי, וכל מגזר מממן את המגזר האחר. נציג התאחדות הציע להקים ועדה מיוחדת לטיפול בתחום משק המים, כי ההליך הבירוקרטי עלול להימשך שנים אחדות. 9 - מהמשרד להגנת הסביבה נמסר לוועדה שההמלצות שהוזכרו לעיל טובות, ויש עליהן שיח בוועדות מקצועיות משותפות. לרשות המים יש פקחים באגן הכנרת, והם התחילו לדווח מהשטח. לפי המשרד החקלאות היא הפתרון למי הקולחים. גם איכות הנחלים המוזכרת בתקנות, לא תביא ליצירת "נחל בריא". - נציגי התאחדות חקלאי ישראל אמרו בוועדה שאזור רמת הגולן הפך משגשג, אף שאין בו מי קולחים. בהשוואה למדינות אחרות במדינת ישראל נבנה משק מים מפואר נוכח התשתית הקיימת. יש לחולל שינוי ו"לחשוב מחוץ לקופסה"בהקשר של משק סגור. כיום משתמשים ב-600 מיליון קוב מים שפירים ששוחררו לשימוש ביתי. - ממשרד הבריאותנמסר לוועדהכיבמשך יותר מ-20שנהפועלתבישראלהשקיה בקולחים תוך שמירה על בריאות הציבור. במשרד מודאגים מהדרדרות תקציבי ההובלה והטיפול במי קולחים, מפני שזה מקשה על בריאות ציבור. - נציגי רשות הטבע והגנים מסרו לוועדה שיש אספקת מים לשימוש ביתי, לתעשייה ולחקלאות, אך הטבע והנחלים סופגים את היעדר המים. יש כמויות אדירות של זרמים בנחלים (100 מיליון קוב). כאשר הזרימות באיכות ירודה הן משפיעות על הנחלים, פוגעות באקולוגיה והדבר מקשה על שיקום הנחל. הטיפול מצריך השקעות ותשומות שהופכות את העניין מורכב הרבה יותר. - נציגי תאגיד המים מעיינות העמקים אמרו בוועדה שחשוב להבהיר שנושא הביוב שונה מנושאמיהקולחים. לא רקהגידולבאוכלוסיה העלה את כמות השפכים, אלא גם השיפור במערכות הביוב. בעבר צנרת הביוב חלחלה ישירות לאדמה, וכיום תוכן הצנרת עובר למתקן לטיהור שפכים. מתקן טיהור שפכים צריך להיות באזור עירוני, ולא במקום שיש בו שימוש בקולחים (באזורי חקלאות), ולכןיש לבנות מערכות הולכה ארוכות,ואלועולות כסף רב. מרכיב חשוב בתחום מתקני טיהור שפכים, מאגרים ותחנות שאיבה לביוב, היא ארנונה שכן מדובר בסכומי כסף גדולים בעבור הצרכן. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הוועדה ביקשה מרשות המים לקבל נייר עמדה בנושא השתת ארנונה על אדמה חקלאית והפיכת מאגרי המים לתשתית לאומית. - הוועדה תפנה לשר האנרגיה ושר הפנים בנושא תשלום ארנונה מלא למתקנים במועצות האזוריות. - במבט צופה פני עתיד, הוועדה דורשת ממשרד האוצר לטפל בנושא המים השפירים ביישובי עוטף עזה מול רשות המים ומינהלת תקומה, ולדווח לה על כך תוך חודש ימים. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לבחון העברה של 70% מהתקציב למרות חוסר ההסכמה בין משרדי הממשלה לבין החקלאים. - הוועדה מבקשת לקבל עדכוןמרשות המיםבאשר להסכמה על מתווה עם החקלאים בנושא תעריף המים תוך שלושה חודשים. - הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לסיים את הכנת התקנות בנושא הטיפול בשפכים והשבה של קולחים עד שנת 2025. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בשנת 2025, שאליה יוזמנו משרד הפנים ומשרד האנרגיה. 10 ההסדרים של המוסד לביטוח הלאומי עם חברות הסיעוד לטיפול בקשישים - טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם הקדמה: ביום י"ד באייר תשפ"ד, 22 במאי 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ההסדרים של המוסד לביטוח הלאומי עם חברות הסיעוד לטיפול בקשישים – טיפול המדינה בקשישים סיעודיים השוהים בביתם (ביקורת מעקב, דוח שנתי 2022). הדיון נערך בהשתתפות: נציגי משרד מבקר המדינה, נציגי המוסד לביטוח לאומי, נציגי משרד האוצר, נציגי משרד הרווחה והביטחון החברתי, נציגי משרד המשפטים, נציגי משרד הבריאות, נציגי שירותי בריאות כללית, נציגי האגודה לזכויות החולה, נציגי הסתדרות העובדים הכללית, נציגי עמותות ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה: מטרת הביקורת:מעקב אחר תיקון הליקויים העיקריים שהועלו בדוח שפורסם בשנת2017, לרבות אופן טיפולה של המדינה בקשישים המקבלים גמלת סיעוד (קשישים סיעודיים או הזכאים), מתוך התמקדות בהסכם ההתקשרות שלהביטוח הלאומי (להלן:בט"ל)עם חברות הסיעוד ומתוך בחינת איכות הטיפול הביתי והבקרה עליו. תקופת הביקורת: יולי עד ספטמבר 2021 הנושאים העיקריים שנבדקו:  הצורך בבחינה מחודשת של ההסדר בחוק הסיעוד ובהיערכות לעתיד;  התקשרות בט"ל עם חברות הסיעוד;  שימור רמת התלות של קשישים סיעודיים במסגרת חוזה הסיעוד;  הסדרת הבקרה על המטפלות. נתוני מפתח: לאחר הרפורמה בתחום הסיעוד יוקצו 30 שעות בעבור זכאות המרבית לשעות טיפול ביתי על ידי מטפלת ישראלית, לעומת 22 שעות בטרם הרפורמה. התשלומים העתידיים הצפויים בשנת2060 בענף הסיעוד על פי התחזית האקטוארית של בט"להם 57 מיליארד ש"ח – פי 4 בהשוואה לשנת 2021. על פי התחזית האקטוארית של בט"ל מספר מקבלי גמלת הסיעוד בשנת 2060 צפוי להיות יותר מ- 780,000 – פי 3.7 ממספר מקבלי הגמלה בשנת 2021. העלייה הנמשכת במספר הקשישים הסיעודיים והמשאבים הכספיים הניכרים המושקעים בנושא, ממחישים את הצורך שבט"ל בשיתוף עם ועדת המכרזים הבין-משרדית ישלימו את גיבוש הסכם ההתקשרות החדש עם חברות הסיעוד. על ההסכם לכלול שינויים ושיפורים, בין השאר בעקבות המלצות דוח הביקורת ודוח המעקב בעניין הקשישים הסיעודיים, כדי לטייב את איכות הטיפול באוכלוסיית הקשישים הסיעודיים. 11 סיכומי הוועדה: - יוזם הדיון, חה"כ אליהו רביבו, אמר בוועדה שהטיפול הסיעודי הביתי מדרגה 4 ואילך נעשה באמצעות עובדים זרים. במסגרת הדיונים שהתקיימו בוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים נחשף שמטופלים רבים נאלצים להעביר את גמלת הסיעוד לחברות הסיעוד,שיעסיקו בשמם את העובדים הזרים.המוסד לביטוח לאומי מעביר מאות מיליוני ש"ח לחברות הסיעוד בגין הוצאות שהן אינן מוציאות כלל. הכסף ממשיך לזרום במשך 16 שנים מאז פרסום המכרז הקודם, שהיה ברור מהשלב הראשון שהוא שגוי ולקוי. במשך 16 שנה אבדו למדינת ישראל 3 מיליארד ש"ח ועוד 300 מיליון ש"ח. הביטוח הלאומי משלם לעובדים נסיעות, אולם עובד זר בסיעוד ביתי חייב ללון במקום עבודתו בבית המטופל, ולכן אין צורך בנסיעות. אחת לשבוע הוא יוצא לחופשה וניתנים לו דמי כיס, שמהם הוא יכול לשלם בעבור נסיעותיו. כ-600 מיליון ש"ח בשנה מועברים לחברות הסיעוד. מטפל סיעודי מקבל 80% גמלה ביחס למה שהוא מקבל מחברת הסיעוד. לדבריו, העושק הוא על חשבון איכות חייהם של הקשישים ובני משפחותיהם. לפני כשנה נשאלו נציגי הביטוח הלאומי מה קורה עם המכרז, שהוכרז עליו כבר לפני כשלוש שנים, אולם נראה כי הם עושים את הדברים כדי לקבע את המציאות הקיימת. לדברי חה"כ רביבו, אנו נמצאים כבר עשר שנים במצב של התהוות המכרז, אך הוא טרם יצא אל הפועל. לא נאמר מתי המכרז החדש יתוקף, והמשמעות היא שהמכרז המופעל כעת ימשיך להתקיים. כל המסקנות והנתונים הם הופקו באמצעות חקירות שלנו ולא באמצעות המוסד לביטוח לאומי. נשאלות כמה שאלות בעניין: האם במכרז החדש תהיה הפרדה בטבלאות מבחינת התעריף בין עובדים זרים לעובדים ישראליים? מדוע אין עצירה מינהלית של תשלומים שאינם מניבים תמורה? לכל עובד במדינה יש הפרשה של ביטוח לאומי בשיעור 3.9%, לעובד זר 0.59%, אולם בפועל מעבירים גם תמורתו 3.5%, והמשמעות היא שחברת הסיעוד מקבלת הפרש מביטוח לאומי פי 2.5 ממה שהחברה מוציאה בפועל, והעובד אינו נהנה מכך. המשמעות היא 62 מיליון ש"ח בשנה. דוגמה נוספת אפשר לראות בכך שהעובדים הזרים הם האוכלוסייה שהכי פחות יוצאת לחופשת מחלה. המדינה משפה את חברת הסיעוד, באמצעות הביטוח הלאומי, בגין מימוש חופש מחלה כאשר בפועל אין מימוש, והכסף נשאר בחברת הסיעוד. האמור לעיל מצביע על כך שהמדינה עושקת את כספי המטופלים הסיעודיים. אין בקרה על הכשרות מטופלים לצורך הארכת תוחלת החיים. מתברר שכל התחשיבים לעניין ההכשרות אינו קיים. חברת סיעוד מחויבת במכרז ל-30% מוכשרים, אבל משלמים לה כסף בעבור 100% עובדים. המדינה פוטרת את עצמה מ-70% הכשרה. - עמותת נקודת מפנה ביקשה בוועדה להפנות שאלות אחדות למוסד לביטוח לאומי: מה קורה עם החלק השני, אם מי שאינם עובדי חברות הסיעוד? מהי רמת האיכות שבעבורה האנשים מקבלים את הכסף ישירות לידיהם? האם מטפלת שעוברת הכשרה מקבלת שכר גבוה יותר? שכר גבוה יכול להיות תמריץ להכשרה. האם נחתם ההסכם הקיבוצי של המטפלות מול חברות הסיעוד והביטוח הלאומי? 12 - נציגי המוסד לביטוח לאומי אמרו ש-98% מהקשישים נמצאים בקהילה בזכות חוק הסיעוד.הביטוחהלאומי רוצה לדחוף את המכרז החדש ולקדם אותו תוך ההתאמה למצב העכשווי. הסוגיה נמצאת בתהליכים מתקדמים, ובעוד עשרה ימי עבודה המכרז הולך להתפרסם לאחר סיום תשובות על 5,000 שאלות שנשלחו בעניין. הועלתה אף ציפייה שאולי תהיינה עתירות והפרסום יתעכב. במכרז החדש תהיה הפרדה בתעריפים. עוד נמסר כי התחילה עבודה בכמה ערים, באמצעות אפליקציה שמבוססת על מיקום, והמטפלים צריכים לדווח בה את שעות כניסתם ויציאתם. אגף התכנון שותף בצוות התמריצים. כל חברות הסיעוד עומדות בתנאי ההכשרה, ובמקביל יש צוות באגף הסיעוד שיערוך ביקורים בקורסים. במכרז החדש נושא ההכשרות ייבנה באופן אחר. למוסד יש קשרים מצוינים עם משרד הרווחה בכל הקשור לעובדים סוציאליים. לא דוחפים את הזכאים לפנות לחברות הסיעודולקבל עובד זר,אלאמנגישים את המידעעלהעסקת עובד זר ישירות. בבט"ל מעודדים העסקת עובדים ישראלים שכן המטופל מקבל כך עוד ארבע שעות בשבוע. - ממשרד האוצר נמסר לוועדהשהוא פועל יחד עם הביטוח הלאומי לייצר תמריצים חדשים שימנעו הידרדרות במצב במסגרת מכרז החדש. במכרז החדש ניתנו תרופות לבעיות שהעלה חה"כ רביבו. לפי משרד האוצר התעריף במכרז הנוכחי אינו משקף את העלות האמיתית, ובמכרז החדש הדבר הזה מתוקן. - משרד הרווחההוא האמון על השירות הרווחתי של מקבלי גמלת הסיעוד.מן המשרד נמסר שהוא פועל "בקול אחד" ובשיתוף פעולה עם בט"ל. יש תשעה מרכזי יום שבהם בוחנים את ההתקדמות כדי למדוד את דחיקת התלות. נוסף לכך, יש מערך רחב של הכשרות שייפתחו יחד עם הג'וינט ועם קרן הסיעוד הפונה לאוכלוסית המטפלים. - נציגי האגודה לזכויות החולה אמרו בוועדה שבמהלך הטיפול באדם הזקן יש עליות וירידות;העליות הן עקב אישפוזים והמערכת לא תמיד ערה לזה, והירידות הן הדרגתיות. עקב הרגולציה משנת2020,אפשר לראותעלייה בהוצאות הטיפול בקשיש,היותשהטיפול אינו מחושב בחישובים אקטוארים של טיפול סיעודי. יש פריצה של טיפולים מעבר לטיפול סיעודי, כפי שהוגדר בחוק הראשוני, ולכן יש מקום לאחד את הטיפול הסיעודי שכרגע מטופל באמצעות שש רשויות. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הוועדה רואה בחומרה את היעדרותו של משרד המשפטים מהדיון. - הוועדה מבקשת מחברי הכנסת דבי ביטון, אליהו רביבו וסימון דוידסון לפנות אל הייעוץ המשפטי של הכנסת כדי לבדוק יחד את המכרז החדש, ולהביא בפני הוועדה את מסקנות הבדיקה. - הוועדה אינה מסכימה שהמדינה תפסיד כסף ציבורי עקב פרצות בחוק. - אםיהיה עיכוב בפרסום המכרזעקב הגשת עתירות, הוועדה תקיים דיון נוסף לאחר פרסום המכרז בהשתתפות משרד המשפטים והייעוץ המשפטי של הכנסת, כדי לבחון אם יש סעד לסייע בעצירת התשלומים המיותרים. - הוועדה מבקשת התייחסות ממשרד המשפטים בכל הקשור להיערכותו למציאת סעד לעצירת התשלומים המיותרים עקב היתכנות לדחיית המכרז החדש בשל הגשת עתירות. 13 פינוי פסולת ברשויות המקומיות והטמנתה, דוח על הביקורת בשלטון המקומי הקדמה: ביום כ"ו באייר תשפ"ד, 3 ביוני 2024, ערכה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא פינוי פסולת ברשויות המקומיות והטמנתה, דוח על הביקורת בשלטון המקומי (2022). הדיון נערך בהשתתפות: נציגי משרד מבקר המדינה, נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציגי משרד הפנים, נציגי התאחדות התעשיינים בישראל, נציגי מרכז השלטון המקומי, נציגי מרכז השלטון האזורי, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה: מטרת הביקורת: לבחון את הטיפול של הרשויות המקומיות בתחום פינוי הפסולת, את השירות שהן מספקות לאזרח ואת נושא הטמנת הפסולת. תקופת הביקורת: יוני 2021 עד דצמבר 2021. הנושאים העיקריים שנבדקו: הטמנת פסולת – מספר המטמנות, יתרת שטחי ההטמנה והפעולות של המשרד להגנת הסביבה להפחתת כמויות הפסולת המוטמנת. דמי הכניסה לאתרי ההטמנה–המחירים שגובה כל מטמנהבהשוואהלמטמנות אחרותובהשוואה ללקוחותיה השונים, ופיקוח על המחירים. התקשרויות הרשויות עם קבלני הפינוי – משכי ההתקשרויות, שיעורי ההתייקרויות אחרי כל התקשרות, והתחרות בתחום (אם יש כזו). עלויות פינוי הפסולת של הרשויות – בחינת הגורמים לעלייה השנתית בעלויות הפינוי בהשוואה לכמויות הפסולת, לשינוע הפסולת, להתקשרויות ולאפשרויות הבחירה. נתוני מפתח:5.8 מיליון טונותפסולת מעורבת בישראל בשנת2019,גידול שנתי ממוצע של כ-2.6%. משקל פסולת ממוצע לנפש בישראל (2019) הוא 680 ק"ג לעומת 538 ק"ג במדינות ה-OECD. %38 מהפסולת בישראל מוטמנת,%68 מתוכה מוטמנת בדרום הארץ. יתרת שטחי הקרקע הזמינים להטמנה (2020)היא14.4 מיליון קוב/טונות. השנה(2024)הוטמנו כ- 4.7 מיליון טונות. אחרי כל התקשרות עם קבלן פינוי, השירות ברשויות המקומיות מתייקר בשיעור 12%–30%. כ-886 מיליון ש"ח הוקצו בשלוש החלטות ממשלה עבור הסדרת משק הפסולת ברשויות הלא- יהודיות. אנו בפתחו של דוח מעקב על הרשויות המקומיות ומשרדי הממשלה כדי לראות האם תוקנו הליקויים. נוכח הגידול בקצב ייצור הפסולת בישראל (כ-2.6% בשנה), הרשויות המקומיות מחויבות לתכנן את מערך פינוי הפסולת שלהן, להיעזר בכלים טכנולוגיים ולספק לתושבים שירות יעיל ואיכותי. על הרשויות המקומיות לפעול להפחתתכמות הפסולת ובכלל זהכמות הפסולת המועברת להטמנה. שטחי ההטמנה בישראל הולכים ומצטמצמים, אף שכמויות הפסולת הולכות וגדלות. המחסור בשטחי הטמנה מוביל לגידול בהוצאות פינוי הפסולת של הרשויות המקומיות ועלול להביא להשלכת פסולת בשטחים שאינם מוסדרים. המשבר שנוצר בשל המחסור בשטחי הטמנה מחייב את כל הגורמים הרלוונטיים לפעול במשותף למציאת פתרונות למשבר וליישמם, בהובלת המשרד להגנת הסביבה. 14 סיכומי הוועדה: - מהמשרד להגנת הסביבה נמסר לוועדה שהוא פועל לקדם אמצעים אלטרנטיביים להטמנה, ולצורך כך הוקצו יותר מ-4 מיליארד שקלים. מטמינים את רוב הפסולת שלנו, שלא כמו במדינות אירופה המטפלות ברוב הפסולת שלהן, ממחזרות ועושות פעולות נוספותמלבד הטמנה. התהליךקשור להיבטי שינוע, כלומר הקמת מתקנים אלטרנטיביים בכל הארץ. ברור שלתקופה הקרובה ולתקופת הביניים צריך גם שההטמנה לא תהיה במרכז הארץ. יש צורך שהמתקנים העתידיים יהיו ליד ריכוזי אוכלוסייה, היכן שהפסולת נוצרת. בבור ההטמנה הארצי יש מספיק נפח הטמנה לעשור הקרוב. מניתוח של כל בורות ההטמנה הקיימיםאפשר ללמוד שהשינוע קיים. הרשויות מסיעות את הפסולת למרחקים ארוכים כי איןבנמצאמטמנותהסמוכותלשטחי המגורים. המגמה היא לצמצם את אתרי ההטמנה, כי אין מקום. עם זאת,המשרד מסתכלקדימה ורואהאת קצב הקמת המתקנים החלופיים.טיפולבפסולת עולה יותר מאשרההטמנהבבור. חלק מעליות המחירים נובעות משינויים בשוק. במשרד נבחנת ההצדקה של אותן עליות אולם הן לא נובעות מכוח מונופוליסטי של אותם גופים. כחלק מהבחינההנערכת עם משרד האוצרהומלץגםלהטיל פיקוח על מחירי מקטע המטמנות.עלנושא זה עובדת ועדת המחירים.המצב בישראל אינו טוב,במדינות אחרותהרשויות המקומיות מחזיקות במתקני הטיפול. האחריות שלהן היא לא רק על הטיפול,כמו בישראל, אלא גם על עמידה ביעדים(יעדי מחזור ויעדי איסוף נפרד) בתחום הטיפול בפסולת והן מוציאות את כל המכרזים ונושאות בעלויות. ראוי שקונספט זה יאומץ גם בישראל בתמיכה ממשלתית. אין ספק שיש חסמים ברמת התכנון ובהקצאת הקרקע. יש עבודה בשנתיים האחרונות שהתהדקה מאוד עםרשות מקרקעי ישראל,וצריך לחזק את האינטרסים כדי שדברים יקרו בזמן. יש יוזמות שהן בתהליך עבודה (למשל מתקן הטיפול בשפדן)ויעבור עוד זמןעדלהפעלתם.על פיהתחזיות,עד שנת2029לא צפוי שינוי בכמות ההטמנה והיא תלך ותפחת. נוסף על כך, הוקצו שטחים נרחבים של אלפי דונמים שיוכלו לסייע. הנושא נמצא בסמכות סמנכ"ל לענייני השלטון במקומי במשרד. - נציגיהתאחדות התעשיינים בישראלאמרו בוועדהכיבשנת2010המליצולהתחיל להקים מתקני פסולת לשריפה. אילו היו מוקמים מתקני שריפה, לא היו לנו שיעורי הטמנה כה גדולים. ההתאחדות בעד הפחתת פסולת בדרכים שונות, אך יש משבר כאן ועכשיו כי לא נותר נפח הטמנה.יש תוכניות אך הן לא יספיקו לכל הצרכים. לשיטת ההתאחדות לא נכון להוביל את הפסולת לאתרים בדרום הארץ. יש להקים מטה חירום לטפל בהטמנה ולהרחיב את המטמנות כמה שיותר מהר. יש אתר בנאות חובב לפסולת מסוכנת, והוא גם מעוכב בגלל רמ"י, ודבר זה עוצר פעילויותתעשייה. בשנת 2021 שני משרדי הממשלה בחנו את שטחי ההטמנה: משרד מבקר המדינה והמשרד להגנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה הגיש את הנתונים בקשר לשטחי ההטמנה הזמינים למועצה הארצית לתכנון ובנייה. על פי המספרים, כיום אין במדינת ישראל שטחי הטמנה זמינים לכמות הפסולת המיוצרת. אין מטמנות חדשות שנפתחו ומטמנות שהיו, נסגרו. בינואר 2024 יצאו שני מכרזים להקמת שני אתרי מטמנה בצמוד לאפעה, אולם במקרה של גשמים חזקים לא יהיה אפשר להטמין. פסולת עשויה להיות חומר נפיץ ולכן עשויה להיווצר שריפה כפי שקרה בעטרות. ההתאחדות ביקשה שהמשרד להגנת הסביבה יספק פתרונות בטווח המיידי. 15 - נציגת המשרד להגנת הסביבה מסרה כי באפעה נפתח קו שיש בו מענה, ובנוסף לו אושרה כעת הגבהה של אפעה. המטמנה בגוש חלב תהיה מסוגלת לקלוט פסולת בעוד כמה חודשים, ויש עתודות נוספות בקנה. לפי המשרד, רמ"י משלמת כסף רב לפנות מטמנות ישנות ולהסב את השטחים למגורים. יש מתקן מתקדם אחד באזור נאות חובב, והמכרז להפעלתו אמור להתפרסם כעת ומקווים שהוא יופעל בקרוב. כמו כן יש כרגע עוד חמש יוזמות מול החשב הכללי והרשויות המקומיות להפעלת פרויקטים. בטווח הבינוני והקצר יש לתת מענה למטמנות. המשרד צריך לנהל בחוכמה את נפח ההטמנה מתוך מודעות להליכי התכנון. המערכת"כבדה"ויש למצוא את הפתרונות הנכונים. כך למשל, כדי שיזם ירצה להקים מתקן מתקדם הוא צריך הבטחות כספיות גדולות מאוד, והתחייבות שהוא יקבל פסולת. אין די בהיטל הטמנה כדי לממן את ההקמה של כל המתקנים, שכן מדובר בעלויות אדירות. חלק מהמטרה של היטל ההטמנה בכל העולם הוא לעלות מחיר ההטמנה, כדי שהוא יהיה יותר יקר. ההיטל כרגע אינו מספיק, ויש לעלות אותו אם רוצים לייצר אלטרנטיבה כלכלית. כל מהלך חקיקה נתקע בגלל השלטון המקומי, נוכח החשש מעליות מחירים. - ראש מועצה אזורית תמר אמר בוועדה כי חלק גדול ומרכזי בעלות ההטמנה הוא היטל ההטמנה שהרשות המקומית משלמת למדינת ישראל. יש להוריד את המחיר, והכסף יעבור לשינוע הפסולת. לדבריו, כדי לא לחזור ולהחריף את טעויות העבר, יש לקדם רגולציה באמצעות צוות משותף עם כלל הגורמים הרלוונטיים. - נציגת מרכז השלטון המקומי אמרה בוועדה כי המחירים ממשכים לעלות והרשויות מדווחות על עליות מחירים של עשרות אחוזיםבעקבותחוסר תחרותיות ומצוקת מתקנים. אין לרשות המקומית לאן לפנות והיא עושה את התחשיב הכי זול, שהוא הטמנה. רמ"י העלתה את השומות והתשלום עלה ב-20 ש"ח. לרשויות המקומיות יש הכנסות מוגבלות, והן לא יכולות להעלות את ההוצאות ללא סוף. היטל ההטמנה לא שינה את דפוס ההתנהגות של התושבים. - ממשרד הפנים נמסר לוועדה שרוב הפתרונות כוללים התייקרויות ניכרות לרשויות המקומיות, ויש להכניס את נציג האוצר לסוגיה כדי לתת פתרון מערכתי בשיתוף כלל הגורמים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - נמסר לחברי הוועדה כי האתרים הקיימים יגיעו לקצה יכולת הקיבול של פסולת בעוד כשלוש שנים. - הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות ומהמשרד לאיכות הסביבה לקיים פגישה בנושא מפגעים, החלפת מידע ולדווח לוועדה על המסקנות. - הוועדה רואה בחומרה את זליגת שריפות הפסולת משטחי איו"ש. הוועדה מבקשת מהמינהל אזרחי, השר במשרד הביטחון והמשרד להגנת הסביבה, לבחון את עניין הגורם האחראי בסוגיה זו. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד שלושה חודשים, בהשתתפות משרד האוצר, כדי לשמוע דיווח מהצוות הבין-משרדי בראשות סמנכ"ל השלטון המקומי במשרד להגנת הסביבה, מר אלעד עמיחי, על רמת הביצוע. 16 בטיחות בדרכים, דוח מיוחד 2024 הקדמה: ביום כ"ח באייר תשפ"ד, 5 ביוני 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא בטיחות בדרכים, דוח מיוחד 2024. הדיון נערך בהשתתפות: נציגי משרד מבקר המדינה, נציגי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, נציגי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, נציגי חברת נתיבי ישראל, נציגי חברת חוצה ישראל, נציגי משרד המשפטים, נציגי הנהלת בתי המשפט, נציגי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, נציגי מערך הדיגיטל הלאומי, נציגי משרד החינוך, נציגי משרד הבריאות, נציגי המשרד לביטחון לאומי, נציגי משטרת ישראל, נציגי רשויות מקומיות, נציגי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נציגי המרכז הלאומי לבטיחות בדרכים, נציגי משרד ראש הממשלה, נציגי עמותות ארגונים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה: יש מגמת עליה במספר הנפגעים ומספר ההרוגים. זו אינה גזרת גורל; יש מדינות שהצליחו להתמודדולהוריד אתמספרהנפגעים. הדוח הוא מערכתיובדק את כלל הגורמים בכלל ההיבטים: האנושי, תשתיות, אכיפה, חינוך. לאחר תכלול של הנושא הדוח מצביע על מספר ליקויים רב. לפי הדוחיש כשל ממשלתי בטיפול בתאונות הדרכים במשך שנים,ונדרשתתוכניתלאומית אסטרטגית עם קשב של השרים לנושא. הליקויים המרכזיים שהדוח מצביע עליהם: תכלול – מי הם "ההורים" של הנושא? האב היה צריך להיות משרד התחבורה, אך בפועל הוא אינו שחקן מרכזי ואינו משקיע משאבים. האם הייתה צריכה להיות הרלב"ד, אך במשך שנים היא נמצאת במגמת צמצום פעילויות בהקשרים של סמכויות, משאבים ותקציבים. נדרש גורם מרכזי שיהיה לו, בין השאר, קשב ניהולי, סמכויות, תקציב ויכולת לתכלל מאמץ לאומי. חלמאות – השקעה במשאבים קיימים, למרות תוצאות לא מוצלחות ואי-הגעה לתוצאות רצויות. דוגמה לכך אפשר לראות בנושא הטכוגרף הדיגיטלי בעבור כלי רכב כבדים, שהכנסתו לפעולה התקבלה לפני כ-20 שנה, אך טרם יושמה עד כה. דומה נוספת היא פסולי רישיון: עד שהמדינה מקיימת הליכים של פסילת רישיון לעבריינים, 75% מהם אינם מפקידים את הרישיון, ו-5,000 דוחות מונפקים בכל שנה על נהיגה בעת פסילה. חזקת האמינות–עד שישאמצעי אכיפה אלקטרוניים שמפיקיםבאמצעותםדוחות, בהיעדר חזקת אמינות,עברייניםרבים גוררים את התביעה לבתי משפט,ושם נדרשת המדינה להוכיח את אמינות המכשירים האלקטרוניים. עובדה זו מאריכה את התהליכים ופוגע ביכולת האכיפה וההרתעה. אכיפה – אחרי כל הפעולות שאפשר לעשות, בסוף יש צורך באכיפה. יש חולשה מבחינת השימוש במשאבים הקיימים, והתוצאות מצערות. ההמלצה העיקרית היא שיש לתת לרלב"ד תקציבים וסמכויות כדי שתוכל להיות חזקה יותר ולמלא טוב יותר את תפקידה. תקופת הביקורת: ספטמבר 2021 עד ספטמבר 2023. כ-90 ליקויים נמצאו בדוח. מאז חקיקת חוק הרלב"ד בשנת 2005 הייתה ירידה במספר הנפגעים עד שנת 2012, אך מאז חלה עלייה. יש לזכור כי הייתה השקעה בתשתית, בטיפול הרפואי והרכבים חדישים יותר. בעשור האחרון היה גידול של 16% במספר תאונות הדרכים. 17 מאפיינים בסיסיים של המאבק בתאונות דרכים, שהוא אתגר הטומן בחובו מורכבות גדולה:  גופים רבים המעורבים במאבק;  הצורך בהרבה מאוד פעולות;  מעורבות של גורם אנושי שמקבל מיליוני החלטות יום-יומית, והשפעות גומלין בין פרטים. פעולות ותחומים שנכללו בביקורת שנערכה: בטיחות כלי רכב, תשתיות, ענישה, אכיפה, הסברה, כשירות נהגים, הכשרת נהגים, חינוך לבטיחות בדרכים ואיסוף מידע, עיבוד, ניתוח והסקת מסקנות. בישראל סמכויות רבות מפוזרות בין גופי ממשל שונים, והם פועלים ללא ראייה מערכתית וללא תיאום ושיתוף פעולה מספק ביניהם. אין די בהתמקדות בפעילות האכיפה של המשטרה ובפעולות החינוך שנעשותעל ידימשרד החינוך.במשרד התחבורה יש יחידותרבותשמטפלות בנושא, אך אין אף גורם המתכלל את הנושא. הרלב"ד הייתה אמורה להיות גוף עצמאי עם סמכויות מתאימות וכלים נדרשים להובלת המאבק בתאונות הדרכים, לקביעת מדיניות, ליצירת תוכניות פעולה מערכתיות ולתיאום ושיתוף פעולה של כלל הגורמים הממשלתיים העוסקים בנושא, אולם בפועל הרלב"ד לא הפכה להיות הגוף המוביל את המאבק. תקציב הרלב"ד היה בעבר 140 מיליון ש"ח, וממנו הועברו כספים למשטרה ולהנהלת בתי המשפט. כעת הכסף מועבר ישירות לתקציב המשרדים. המאבק בתאונות דרכים הוא מאבק מתמיד, הדורש השקעה של אמצעים ומאמצים רבים. בביקורת נמצאו ליקויים במגוון היבטים של המאבק בתאונות הדרכים, הן בהיבטים מערכתיים והן בפעולות הגורמים הממשלתיים העוסקים בנושא. לאורך העשור האחרון, התקציבים המוקדשים לנושא הבטיחות בדרכים והיקף כוח האדם העוסק בנושא הלכו ופחתו בכל אחד מהגופים המטפלים בו, והדבר יצר פערים רבים בטיפול הממשלתי. ההצלחה תתחיל באחריות אישית של כלל משתמשי הדרך ותמשיך בקיומו של גוף מוביל שיהיו לו סמכויות. אפשר לעשות זאתבאמצעותקביעתתוכניתאסטרטגית מתוקצבת הכוללת יעדים ברורים ומדידיםכלפיפעילותו העצמאית של כל אחד מהגופים הרלוונטיים לנושא וכלפי פעילותם המשותפת והמתואמת. מעל לכול נדרשת מחויבותם של ראש הממשלה וכלל שרי הממשלה. על שרת התחבורה להציב את הנושא בראש סדר העדיפויות ולפעול לתיקון כלל הליקויים שפורטו בדוח. סיכומי הוועדה: - ניצב בדימוס יורם הלוי, יושב-ראש הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, אמר בדיון בוועדה כי אין סיבה לקיום הרלב"ד במתכונתה הנוכחית, היות ואין לה כלים, סמכויות או מידע. לדבריו, מדברים עד עכשיו על 191 הרוגים בתאונות דרכים מתחילת השנה, ועד סוף השנה תהיה עלייה ל-450 הרוגים. על פי החוק, הרלב"ד אמורה לקבל מידע מכל הגופים בכל הקשור לתאונות דרכיםולייצר נתונים, אולםהיא אינהמקבלתמידע,ונאלצת לשלם מיליוני ש"ח לחברות פרטיות, וגם זה בעבור מידע חלקי בלבד. היעדר הרתעה הוא הדבר הכי בולט וברור. יש שרשרת ארוכה של מהלך העבירה, מעת ביצועה ועד לשפיטה ולענישה. נעשה ניסיון לבנות תוכנית מסודרת בנושא עם משטרת ישראל, אך המשטרה באה עם חוסר יכולת, ועד כה אין תוצאות. לדברי הלוי, יש לקחת את הדוח, לעבור שלב שלב ולתקן את הליקויים. מי שלא יעמוד בתוצאות שהממשלה דורשת, יצטרך לפנות את עצמו. ההאשמה אינה רק כלפי משרד התחבורה, יש גורמים רבים שמעורבים. 18 - נציג משרד התחבורה והבטיחות בדרכים אמר בדיון בוועדה כי הפעילות בנושא הבטיחות בדרכים עומדת אל מול עיני אנשי המשרד. חלק מהמלצות דוח מבקר המדינה נמצאות בתהליכי עבודה מתקדמים, והמשרד יכין עם הרלב"ד תוכנית עבודה ליישום המלצות הדוח. בתוכנית החומש יש תקציב של 180 מיליון ש"ח למוקדי סיכון קיימים, ובכל שנה יש יותר ממיליארד ש"ח שמוקצים לשיפור הבטיחות בנושאי תחזוקה, כשלים ברשת ומוקדי סיכון.בשנה וחציהחולפותעשרות אלפי נהגים שלכלירכב כבדיםעברו השתלמות לריתום מטענים. נושא הטכוגרף הדיגטלי התעכב במשך שנים, משום שהיהצריך להתאים את שעות העבודה והמנוחה למקובל באירופה. בשנים האחרונות הוכנסו מערכות טכנולוגיות מתקדמות למשאיות ולאוטובוסים, ובהן ניתור לחץ אוויר. בשנת 2018 הוכנסה מערכת של שמירת מרחק באוטובוסים ומשאיות. הוחלה רגולציה על תחום האופניים החשמליים והקורקינטים (מיקרו מובילטי), ומאוגוסט 2024 כלי רכב אלה יהיו חייבים ברישום. רוכבים עברו השתלמויות בנושאי רכיבה. מבחן הנהיגה המעשית שופר כבר בשנת 2018, והתווספו תבחיני נהיגה חדשים. - ד"ר משה בקר, שהיה מעורב בהקמת הרלב"ד, הציע לחוקק חוק בדבר בניית הסמכויות של הרלב"ד. לשיטתו הרלב"ד צריכה להעסיק 300 עובדים, ויהיו בה מחלקות רפרנטיות לכל גוף.למרות שוועדת שיניין המליצהעלתקציבשל550מיליארדש"חלשנה, והממשלה אישרה זאת, הסכום ירד ל-100 מיליון ש"ח. רק 10% מהתקציב עבר לבטיחות בדרכים. מול נזקים של כ-17מיליארדש"חמתאונות דרכיםועוד13מיליארדש"חלתחוםהביטוח, לא מקבלים תמורה מספקת. לדבר ד"ר בקר יש טירוף מערכות, ולכן נדרש מבנה חדש לרלב"ד, ובכלל זה הגדרת תקציבים ובניית תוכנית רב-שנתית עם דגשים וסדרי קדימות. - נציג משטרת ישראל עמד על כך שאגף התנועה במשטרה מפעיל 120 ניידות ואופנועים מדן ועד אילת בארבע השנים האחרונות, ובתקופה זו התווספו אליו 23 שוטרים בלבד. בשנת 2005 קבעה ועדת שיניין שכדי לתת פתרון הולם לבעיית תאונות הדרכים יש להפעיל 450 ניידות במשמרת. מאז חלפו 19 שנה, ואורך הכבישים עלה ב-55%. יש צורך דחוף לתגבר את מספר הניידות והשוטרים במשמרת, כדי לתת מענה הולם להצלת חיים. הנושאים שבביקורת נמצאים בטיפול מול הגורמים הרלוונטיים. יש שיתופי פעולה ונעשה המרב לטיפול בתאונות הדרכים. יש תוכנית עבודה ופעילויות בכבישים שמשפיעים על ביצוע עבירות בכלל האוכלוסיות. נכון לשנת 2024 יש 40 הרוגים יותר בכבישים הבין-עירוניים. - ממשרד האוצר נמסר לוועדה שיש סיכום על 180 מיליון ש"ח. הסל אמור לזהות מקומות שצפויות בהם תאונות דרכים. נתיבי ישראל פועלת בכבישים הבין-עירוניים, ואכן רואים ירידה במספר התאונות בשנים האחרונות, בניגוד לעליה בכבישים העירונים. מבחינת תקציב הרלב"ד– לאורך השנים הכסף עבר למקומות אחרים, וזו דרך יעילה יותר מבחינה בירוקרטית. כשאין ביקורת אין פיקוח על הכסף. - נציג עמותת אור ירוק מסר שלמדינה אין יעדים משנת 2015 להפחתת מספר ההרוגים בתאונות דרכים.יש"הרעבה"של תקציב הרלב"ד במוקדי סיכון ובחינוך, וזה הביא אותנו לשיא של20שנהבמספרההרוגים.המשך העברתשיעוריחינוך תעבורתי מוטל בספקנוכח הקיצוצים, והתוצאה היא עלייה של 88% בנהגים צעירים הרוגים. 19 - נציגי חברת נתיבי ישראל מסרו כי בהיבט של מוקדי סיכון כל התקציבים שקיבלו ממומשים במלואם, והם בנויים על מודל סיכון שאין בו התערבות. בכל שנה מתקבלים 180 מיליון ש"ח בתיאום עם כלל הגופים. - ממשטרת ישראל נמסר שבשנים 7201−8201 חוזקה כלל מערכת התנועה ב-315 תקני כוח אדם בכבישים עירוניים ובין-עירוניים, מערך התביעות עובה, המשל"ט תוגבר והוקמה היחידה לאכיפתעבירות של נהגירכב כבד.בשנת2020 חוזק מערך התנועה ב-50תקני כוח אדם, בסיירות תנועה במחוזות. בשנת 2021 הוקמה שלוחת ימ"ר של אגף התנועה במחוז דרום וניתנה תוספת של 23 תקני כוח אדם. מדובר על נתונים הכוללים את כל מערך אגף התנועה. - נציגי משרד החינוך מסרו לוועדה שיש תוכניות לחינוך הדור הצעיר להתנהלות נכונה בדרך. מלכתחילה הרלב"ד סייעה ליחידות מקצועיות במשרדים השונים, ועד היום מקבלים ממנה סיוע לצורך חינוך תעבורתי לכיתות י', אם כי הוא הצטמצם מ-17 מיליון ש"ח ל-12 מיליון ש"ח. תלמידי כיתה י' נבחנים בבחינת תאוריה כדי שימשיכו את תהליך עולם הנהיגה. במשרד מסכימים שהרלב"ד צריכה להיות הגורם המתכלל והקובע של הפעולות, אך עם זאת היא צריכה להיות גוף סטטורי המנותק ממשרד התחבורה. - נציג ארגון נתון לשינוי אמר בוועדה כי יש מקום לתביעות אזרחיות של אנשים שנפגעו, ואולי כך יילמדו נורמות של מינהל תקין. יש קמפיינים רבים המאשימים את הנהג, יש לעצור אותםולהשתמשבכסףלפעולות טקטיותובהן: יצירת שוליים, אדניות שיקצרו את מעברי החציה בסמוך לבתי הספר, סימון באמצעות דיו במקומות שנהרגו בהם אנשים. - נציגי בטרם − המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים אמרו בדיון הוועדה כי העלות למשקבתחום זה בעבורהילדיםהיא1.4מיליארדש"חמתוך16מיליארדש"ח. מתוך3.5 מיליארד ש"ח עלותהנגרמת בשלתמותתילדי ישראל בתאונות,51%הםבעקבותתאונות דרכים. כדי לשנות, אי-אפשר להסתכל על רק שלושת המוקדים העליונים, אלאיש לחשוב גם על ילדי ישראל. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הועדה סבורה שדוח מבקר המדינה הוא דוח קשה, ועל כל הגופים שמעורבים בו ללמוד אותו. - הוועדה תשלח מכתבלמשרדיהתחבורהוהאוצרעם העתקלראש הממשלה, בדבר המלצת משרדמבקר המדינה לתכלל את תקציב הרלב"ד, תוך כדי פיקוח, ולהגדיר את סמכויותיו. - הוועדה דורשת לקיים דיוני שולחן עגול ביוזמת הרלב"ד, לשם תכלול הסוגיה, בהשתתפות: משרד התחבורה, משרד האוצר, משרד התשתיות, המשרד לביטחון לאומי, ומומחים אחרים העוסקים בתחום וגורמים נוספים. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד חצי שנה, בהשתתפות: מנכ"ל משרד התחבורה וראש אגף התנועה במשטרת ישראל, להצגת מסקנות השולחן העגול. - הוועדה תפעל ליזום תיקון בחוק מבקר המדינה כדי שמשרדי הממשלה יחוייבו להציג את התיקונים לליקויים. - הוועדה מבקשת מארגון נתון לשינוי להעביר את המלצותיו לרלב"ד. 20 הפיקוח על המחירים בענף המזון – דוח שנתי 2024 הקדמה: ביום כ"ה בסיוון תשפ"ד, 1 ביולי2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הפיקוח על המחירים בענף המזון – דוח שנתי 2024. הדיון נערך בהשתתפות:נציגי משרד מבקר המדינה,נציגי משרד האוצר, נציגי רשות המיסים, נציגי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, נציגי משרד הכלכלה והתעשייה, נציגי רשות התחרות, נציגי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נציגי משרד הבריאות, נציגי משרד הרווחה והביטחון החברתי, נציגי התאחדות התעשיינים בישראל, נציגי המועצה הישראלית לצרכנות, נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה, נציגי הסתדרות העובדים הכללית החדשה, נציגי משרד המשפטים, נציגי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נציגי הסתדרת הרופאים בישראל, נציגי ארגונים עמותות ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה: - נציגי משרד מבקר המדינה מסרו כי הם מכינים בימים אלה דוח נוסף בנושא. - נציג משרד הכלכלה והתעשייה מסר כי כדי לפקח יש להבין שיש רווחיות מוגזמת. כל החברות העבירו את הנתונים, וזה מאפשר למפקחים במשרדי הבריאות וחקלאות לדרוש את הנתונים. עצם ההבנה של החברות שיש רגולטור שמפקח תגרום להורדת מחירים. כאשר יהיה ברור שיש רווחיות גדולה, היא תוצג לשר ולוועדת המחירים. יש מחלוקות רבות על מהות הפיקוח ובשאלה אם יש צורך בפיקוח על המחירים. כל הנתונים סודיים לשם מילוי הוראות החוק בצורה תקינה. דרשנו גם נתונים באשר למחירי הלחם המלא, ואםיימצאשיש רווחיות מופרזת,הדבריוצגלוועדת המחירים,כדי להכניס אותו לפיקוח. במשרד שוקדים על רענון מוצרים הנתונים לפיקוח, כלומר הסרת מוצרים כמו שמנת מתוקה ומלח, והכנסת מוצרים חדשים כמו לחם מלא. - יושב-ראש איגוד רופאי בריאות הציבור מסר כי פערי הבריאות גדלים במיוחד כעת, בזמן המלחמה. אנו מפקירים את בריאות הציבור, מכיוון שמחירי המוצרים המזיקים זולים בהשוואה למחירי מוצרי המזון הבריאים שהם יקרים. האיגוד פנה פעמים רבות למשרד האוצר ולמשרדים נוספים בבקשה להתייחס לנושא הפיקוח על המזון הבריא. לדבריו יש פטור ממסדווקאעל מזון מעובדהמזיק לבריאות.בימים אלה ישמהלך לבטל את המועצה הלאומית לביטחון תזונתי, כדי שלא יהיה מידע על המשמעויות. - מהרשות להגנת הצרכן נמסרו פרטים בדבר הפעולות הנעשות לשם התמודדות עם יוקר המחיה. יש להרחיב את השוק ולהכניס שחקנים נוספים. הצרכן צריך להיות אקטיבי ולהושיט יד למתחרים נוספים, ולא רק למותג המוביל. בוועדת הכלכלה סיימו להכין את הצעת חוק לתיקון חוק הגנת הצרכן – איסור על השפעה בלתי הוגנת במצב חירום, והיא עוברת להצבעה בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. פרסום הדוחות הכספיים של חברותלא התקדםהיטבנוכח ההשגות והקשיים שהועלומבחינתיעילותהעניין.עוד נמסר כי כעת עובדים על תיקון לצו הגנת הצרכן – סימון מוצרי צריכה, שלפיו משווים מוצרים למוצרים מאירופה, שעומדים בתקינה האירופאית. אנשי הרשות להגנת הצרכן פועלים בשטח כדי להשוות סלים, ולהוביל צרכנים לסלים תחליפיים. 21 - נציגי הפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא קבעו בוועדה שאנו במשבר אקלים מזעזע המשפיע על יבוא מוצרים מחו"ל, כגון שמן זית. יש להנגיש לכלל הציבור סל מזון בריא, בר-קיימא ומפוקח. תשלום המס על ייבוא מזונות מזיקים עולה לנו ביוקר, כי בעקבות זאת מתייקר מס הבריאות. מחיר הקטניות בעולם עולה, והוא הבסיס למזון הבסיסי בעת חירום. יש להכניס אותו, יחד עם לחם מקמח מלא, לסל המזון הבריא. - נציגתמשרד הבריאותאמרה לחברי הוועדהכימשנימחקרים שנערכובנושא אפשר ללמוד כי האוכלוסייה בשכבות החלשות אינה רוכשת מזון בריא, ואילו המזון המזיק אינו שונה בין השכבות השונות. במשרד מבקשים להכניס מזונות בריאים לפיקוח, להיות חלק מוועדת המחירים, לקדם תהליכי הצלת מזון, ולהכין תוכנית אסטרטגית תוך חשיבה עתידית על החקלאים למען חקלאות ישראלית משגשגת. - ממשרד האוצר נמסר כיבחינת פיקוח על כל מוצר צריכה להיעשותלאותו מוצר ועל בסיס קריטריונים כלכליים מוגדרים. כשאנו מטילים פיקוח על מחירים הדבר צריך להיעשות בצורה מקצועית, משום שיכולים להיות עיוותים (אפקט הבומרנג) העלולים לפגוע בצרכן הקצה. בשנת 2022 נבחנו התבחינים בשוק הלחם המלא בחינה מקיפה בהכוונת משרד הכלכלה, משרד האוצר ורשות התחרות, ובאותה עת הייתה המלצה לא להטיל פיקוח על מחיר הלחם המלא. - בפני הוועדה דיברה פעילה ברשת"לחיים בכבוד"שהסבירה כי אי-ביטחון תזונתי היא בעיה בריאותית, כלכלית וחברתית. מי שאינו מצליח לקנות מזון מזין נפגע בריאותית. מוצרים ללא גלוטן הרבה יותר יקרים, והמדינה בעצם מאפשרת לאנשים להישאר רעבים. - נציגי משרד הרווחה והביטחון החברתי אמרו בוועדה שלאחר פרוץ המלחמה גובשו עשר המלצות לקידום ביטחון תזונתי בתקופת המלחמה, כולל פיקוח על המחירים. כל ההמלצות נגנזו ולא הגיעו לממשלה. בסעיף 26 בהצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, שעבר בקריאה ראשונה, נקבע שהחוק מבטל את המועצה הלאומית לביטחון תזונתי. - נציג פורום הקמעונאים הקטנים מסר לוועדה כי יש תוכנית של משרד הכלכלה לתיקון כשל שוק המזון, ויש ליישם אותה ולהוזיל את יוקר המחיה. יש לצייד את עשרות הקמעונאים הקטנים ב"תחמושת"המתאימה להתמודד עם רשתות השיווק. - בפני הוועדה הופיעו נציגי פורום ארלוזורוב ואמרו שפיקוח מחירים הוא כלי רלוונטי ולגיטימי. לשיטתם, מתעללים בכלי זה במשך שנים רבות ומנסים לפתור את הבעיות באמצעות רפורמות יבוא, שנכשלות זו אחר זו. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - דעת הוועדה היא שיש שוק ריכוזי, יבואנים צבועים ומלחמה, ואי-אפשר להמשיך במצב זה. הוועדה מציעה לפקח על 80 מוצרים. - הוועדה מבקשת ממשרדי הבריאות, האוצר והכלכלה לשקול לקבוע סל מזון בריא במחירים קבועים. - הוועדה תקיים המשך דיון ביום שלישי בשבוע הבא, בהשתתפות נציגי בנק ישראל ופרופ' דן בן דוד. 22 פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים − ביקורת מעקב מורחבת הקדמה: ביום כ"ו בסיוון תשפ"ד, 2 ביולי 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים − ביקורת מעקב מורחבת 2024. הדיון נערך בהשתתפות: נציגי משרד מבקר המדינה, נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציגי משרד האנרגיה והתשתיות, נציגי חברת החשמל לישראל, נציגי רשות החשמל, נציגי נגה – ניהול מערכות החשמל בע"מ, נציגי הרשות הממשלתית למים וביוב, נציגי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נציגי משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, נציגי השירות המטאורולוגי, נציגי משרד האוצר, נציגי רשות המיסים, נציגי רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, נציגי משרד הבריאות, נציגי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, נציגי משרד הביטחון, נציגי רשות החירום הלאומית, נציגי המועצה הלאומית לכלכלה, נציגי המטה לביטחון לאומי, נציגי נציבות שירות המדינה, נציגי מינהל התכנון, נציגי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, נציגי משרד המשפטים, נציגי משרד הרווחה והביטחון החברתי, נציגי משרד הבינוי והשיכון, נציגי מרכז השלטון המקומי, נציגי התאחדות התעשיינים בישראל, נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה, נציגי עמותות וארגונים אחרים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה: בנושא זה כרוך סיכון חיי אדם מהמעלה הראשונה, שהמדינה חייבת להתמודד איתו. האם הממשלה הנוכחית תופסת את מחויבותה מול האיום הניצב מולה? הדוח כולל מאות נתונים שאי- אפשר להתווכח איתם: שיעור יישום החלטות הממשלה הוא 86%, ואין עמידה ביעדי הפחתת הפליטות − לעיתים אפילו חלה נסיגה. הממשלה החליטה להקצות 5 מיליארד ש"ח ובסוף הוקצו רק מיליארד ש"ח. ב-82% ממשרדי הממשלה אין תוכניות למשבר האקלים. נקודת אור אחת היא שיש חוק אקלים המקודם כעת. משרד האוצר מעדיף את החלטות הממשלה במקום חוק אקלים, משום ששיעור יישום החלטות הממשלה שואף לאפס. נקודת אור אחרת היא מס פחמן, שמגיע אל סדר-היום הציבורי בנסיבות של קבלת תקבולים. המשא כבד מאוד מדי מכדי שהמשרד להגנת הסביבה יישא בו לבדו. אם מתסכלים אחורה יש כישלון מוחלט בנושאי התקצוב, שכן היעדים שהוצבו לא מומשו. נראה כי ממשלת ישראל אינה מחויבת לאתגר. נתוני מפתח: שיעור עלייה של 1% בפליטות גזי החממה של ישראל משנת 2015, נכון לשנת 2022. אומדן שיעור של 16.8% בהפנמת העלויות החיצוניות הנגרמות מפליטות גזי חממה לפי מתווה מס הפחמן שנקבע בהחלטת הממשלה 286. תחזית ההפחתה של פליטות גזי חממה לשנת 2030 היא 12% – 56% פחות מיעד ההפחתה שנקבע ל-27%. רק כ-9% מהחברות הציבוריות – 48 מבין 558 – מפרסמות דוחות ESG. ל-86% מהגופים אין תוכנית היערכות משרדית מאושרת ומתוקצבת לשינויי אקלים, כמתחייב על פי החלטת הממשלה 4079. הפער בין תמיכות בדלקים פוסיליים (32 מיליארד ש"ח באובדן הכנסות לקופת המדינה) ובין התקציבים שנוצלו ליישום מדיניות האקלים (988 מיליון ש"ח), בשנים 2015–2022, היה פי 33. הליקויים המרכזיים שנמצאו בדוח: במיטיגציה היה זינוק של 3.5% בפליטות גזי חממה ב-2022 בהשוואה לשנת 2021, דבר המגלם מחיקה של הירידות בחלק מהשנים משנת 2015. 23 תחזית הפחתת פליטות גזי חממה לשנת 2030 היא ל-12%, לפי המשך המדיניות הקיימת (BAU,) לעומת היעד של 27% שהוא 56% פחות מהיעד. היעדר התקדמות ביישום מדיניות לצמצום ייצור חשמל מפחם– בניגוד להחלטת הממשלה; המשך שימוש בפחם ביחידות 1−4 בתחנת הכוח אורות רבין, באמצעות פחם עתיר גופרית, שמסב יותר נזק; היחידות יעברו לשימור ולא להשבתה. הליקויים המרכזיים שנמצאו בדוח:מבחינת האדפטציה,היעדר תוכניות היערכות לשינויי אקלים, לישראל אין תוכנית היערכות לאומית לשינויי האקלים; ברמה המשרדית ל-82% מהגופים הציבוריים אין תוכנית היערכות לסיכוני אקלים.טרם הוקם מרכז חישובים בשירות המטאורולוגי, בשל אי-העברת תקציבים; כוח המחשוב צפוי להיות נמוך בכ-50% מהמינימום שעליו המליצה האקדמיה למדעים, והוא הנמוך ביותר מבין המדינות שנסקרו ומתוקצב בשיעור של 0.36%–11% מהתקציב המושקע במדינות אלו. פיתוח לא מספק של ידע מדעי אקלימי ובניית מוקד ידע לאומי – אין התקדמות מספקת בסגירת פערי ידע, והמינהלת לא מיצבה את עצמה כמוקד ידע לאומי בנושא. אף שמקצת הגופים תיקנו ליקויים, מרבית הליקויים לא תוקנו כלל או לא תוקנו במלואם. אפשר לאפיין את ההתנהלות הממשלתית בנושא כ"דשדוש תפקודי". חולשות יסוד שעלו: היעדר גורם ממשלתי מוביל; שיהוי באסדרה חוקית ועיגון נורמטיבי מחייב; היעדר ניהול סיכונים ממשלתי כולל; קשב ממשלתי נמוך ולא אפקטיבי; ניהול מדיניות באמצעות החלטות ממשלה והצהרות ללא הובלת תהליכים, בניגוד גמור לסיכונים החמורים הגלומים בהתממשות שינויי האקלים. סיכומי הוועדה: - השרה להגנת הסביבה אמרה בוועדה כי הצעת חוק האקלים היא משמעותית. משקיעים, למרות הקיצוצים, ומנסים להביא לקדמת הבמה את המיטיגציה והאדפטציה, כדי שהמשרדים יחויבו לתת דיון וחשבון בנושאים אלו. עובדים יחד עם משרד האוצר כדי לקדם את מס הפחמן, ובשנת 2026 הוא יתחיל לפעול, בגבולות מסוימים. הצעת חוק האקלים עברה קריאה ראשונה ונמצאת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. לדברי השרה, העתיד הוא באנרגיות מתחדשות. אנו נמצאים במשבר גם בסוגיית ייבוא פחם. איננו רוצים להיות תלויים במה שאיננו צריכים, ויש כאן אפשרות לעשות שינוי. כדי להוציא החוצה, צריך לאזן בין הייצוא לבין פיתוח אנרגיות מתחדשות בישראל. המטרה היא להניע את המשק קדימה ולהעביר את המדינה מפחם לגז. במשרד תומכים בפעולות של אדפטציה, כמו קירוי והצללת אזורים חמים באמצעות עצים, ויש לדאוג למשאבים גם בתחום זה. תוכנית "דרום ירוק"עדיין לא קיבלה תקציב ממינהלת תקומה. לדברי השרה יצא קול קורא לארגונים ולעמותות בתחום הסביבה בסך 14 מיליון ש"ח. מנכ"ל המשרד היוצא מסר כי יש שני צעדים דרמטיים שיכולים לשנות את התמונה: חוק אקלים שבו ייקבעו המנגנונים הממשלתיים ומס פחמן, שאם הם לא יעברו התמונה תהיה גרועה הרבה יותר. לדבריו, יש לעבות את התקנים במשרד כדי לממש את התוכניות. גם אם הצעת חוק האקלים אינה מושלמת, אנו צריכים לעזור לה להתקבל, שכן היא פשרה של הממשלה. 24 מנכ"ל המשרד הנכנס אמר שהמשרד מתמקד בהיערכות לשינוי האקלים הן בהיבט האדפטציה והן בהיבט המיטיגציה. דוח מבקר המדינה הוא רוחבי ותורם לפעילות ממשלתית. - ממשרד האוצר נמסר לוועדה כי ההחלטה על קביעת מס פחמן היא הדרך האפקטיבית ביותר להפחתת פליטות, והמשרד עובד יחד עם רשות החשמל, משרד האנרגיה והמשרד להגנת הסביבהכדי להביא לתוצאות.אין היום שוםתוכניתאופרטיבית שמאפשרת לעמוד ביעדים בשנת 2030. יש הסכמות עם המשרד להגנת הסביבה, שלפיהן המדינה חייבת להיערך למשבר האקלים. שיעור הפליטות בישראל הוא 0.2% מהפליטות בעולם, והוא יחסית בשיעור נמוך. בדרך כלל הפליטות נובעות מגידול באוכלוסייה ומגידול בתוצר. מבחינת ההיערכות למשבר האקלים, יש צורך בהטמעה של שינוי האקלים בתוכניות הפיתוח של משק החשמל בישראל. בשנת 2024 התקבלה החלטה על קיצוץ של 15% מכלל משרדי הממשלה. המשרד הבין את גודל השעה, אך לא היה אפשר לממש את התקציב. מדינת ישראל צריכה הכנסות, ומס סביבתי הוא תמיד טוב יותר, אבל הוא עדיין נדרש כמס.מתוךתעריף החשמליותרמ-4מיליארדש"חמשמשים לסבסודאנרגיות מתחדשות. רוב הפחתת הפליטות נבעו ממעבר מפחם לגז טבעי. - נציגת משרד האנרגיה סיפרה בוועדה על הכנת תוכנית כדי להיערך להגעה ליעד של 2030. יש סט צעדים רחב מאוד שצריך להיעשות בשלושה נושאים עיקריים: רגולציה, רשת ושטח. המשרד פועל בכל אחד מהם כדי לקדם אנרגיות התחדשות בישראל, ולשם כך הוא מקים חטיבה ספציפית שתעסוק בכך. יש כרגע תוכנית עומק בשיתוף פעולה עם החברות ועם הרשויות.התוכניתמתייחסת לכל מערך הייצור, והיא קריטית למשק האנרגיה. משרד האנרגיה פועל מול אגף תקציבים לקבל תקציבים. כרגע יש שתי הצעות חוק על השולחן: חוק האקלים וחוק הפחמן. יש להתמקד בפעולות רגולטוריות ובצעדים הדרושים נוכח ריבוי החסמים. - חבר הכנסת לשעבר אלון טל מסר לוועדה כי יש התנערות מאחריות מצד המדינה, שלא עמדה בשום יעד בנושא האקלים. בכל שנה יש עליה של 2% בפליטות. מקובל היום בעולם שבעת בניית בניין חדש, מניחים פנלים סולריים. יש לקבוע זאת בחוק. חוק האקלים לא יביא לשינוי, ויש לקדם דברים קונקרטיים. - מהתאחדות התעשיינים נמסר כי יש חשיבות גדולה בעשייה להפחתת פליטות גזי חממה על ידי המדינה ועל ידי בעלי העניין. בישראל חווים גישה של פעולותרק בעקבות משברים. אומנם יש למהר בנושא של אנרגיה מתחדשת, אך אין לשכוח את הכאן ועכשיו, כולל הקמת מערכות לגז טבעי. - נציג מחאת הנוער למען האקלים אמר בדיון הוועדה שהעתיד שלנו נמצא בסיכון בעקבות משבר האקלים. הדוח מצביע על פער ענק בין יעדי הפחתת פליטות גזי החממה לשנת2030, שהוצבו במדינות המפותחות השונות ומומשו בשנת 2020, לבין היעד שהציבה מדינת ישראל. נוסף לכך, היישום בפועל של אנרגיות מתחדשות היה 2% בשנת 2020 והצפי הוא שנצליח להגיע רק עד 12%. זוהי בעיה בהסתכלות של משרדי האוצר והאנרגיה. - נציגתאדם טבע ודיןאמרהכיהצעתחוק האקלים היא פלצבו.ההצעהנותנת את התחושה שיש חוק, אך היעדים אינם מחייבים. למשרד האוצר יש דריסת רגל לא פרופורציונלית ביישום, והציבור משלם את המחיר. 25 - מההחברה להגנת הטבע נמסר כי בחברה מרגישים שחוק האקלים מחזיר אותנו אחורה. המשרד להגנת הסביבה ממשיך לתת אישורים לקידוחי נפט וגז, והם אינם הולכים יחד עם אנרגיות מתחדשות. - נציג מגמה ירוקה דיבר בפני הוועדה על כך שהצעת חוק האקלים היא חסרת שיניים, ולכן נדרשים שינויים קונקרטיים בהצעה. יש עלייה בפליטת גזי החממה משנת 2015, והאוכלוסיות המוחלשות הן הנפגעות הראשונות מכך. אסור להפקיר אותן. המשרד להנת הסביבה עוין כלפי הארגונים במקום להציע שיתוף פעולה אמיתי. - מהאגודה לזכויות האזרחנמסרכי הפגיעה בחיי אדם אינה מתחלקת שווה בשווה בין כלל חלקי האוכלוסייה, ולכן יש צורך בהשקעה בהתאם לסוגי אנשים שונים בה. השרה דיברה על הצללה, אולם היא מצריכה השקעות ובחינה של תשתיות והאזרח מהשורה אינו יכול לטעת עצים. - נציגינגה−ניהול מערכת החשמל בע"ממסרו לוועדהשהחברהפועלתבימים אלו במסגרת דרישות מערכתיות, שיתאימו את עצמן להתחממות הגלובלית במתקני הייצור, ההולכה וההשנעה. בחברת נגה מתגבש כעת צוות שהוקם לטפל ולהיערך להפחתת הפליטות. - מרשות החשמל נמסר כי בתעריף היומי צרכני החשמל משלמים 2.5מיליארד ש"ח סבסוד לאנרגיות מתחדשות. יש עיכובים בסיום הפרויקטים בתחום הפחם על ידי חברת החשמל. נדרשות תחנות יעילות המופעלות בגז טבעי כדי להתמודד עם הביקוש ולהוריד זיהום. - הוועדה שמעהמהמשרדלהגנת הסביבהכיעל כל מוצר משלמים תעריף אחר. לא משלמים על אנרגיה מתחדשת כמו מוצר של פחם. התעריפים של אנרגיה מתחדשת זולים יותר מאנרגיה פוסילית. - נציגי רשות החירום הלאומית (להלן: רח"ל) מסרו לוועדה שבהתאם להחלטת ממשלה 43ב', תפקידם הוא גיבוש התפיסות הלאומיות למצבי חירום, למשל בעת אירוע מזג אוויר קיצון. נוסף לזה, ברח"ל מכינים אתתוכניות החירום הלאומיות להתמודדות עם אירועים מורכבים ומעדכנים אותן בהתאם להחלטת ממשלה 4079. כיום, נכתב ברח"ל מסמך התפיסה לאומית שמסביר ומנחה את משרדי הממשלה בנדון, ופועל יחד איתם בהתאם לאחריות שלהם לפעילות בתוך המשרד. המסמך יאושר עד סוף השנה. - מהמכון הישראלי לדמוקרטיה נמסר כי יש לקדם את הצעת חוק האנרגיה ואת מס פחמן. כושר התחרות של ישראל יהיה בסיכון אם לא יועבר מס פחמן. התקנות והחוקים שנכנסו לתוקף באיחוד האירופי יגרמו לכך שחברות באיחוד לא יקנו תוצרת ישראלית. - נציגי עמותת שומרי הבית אמרו בוועדה שהמשק צריך לעבור לסבסוד קידום כלכלה דלת- פחמן, שכן החשמל יוצר 43% מהפליטות. ישראל אינה עומדת ביעדיה לא רק בהיבטים של חשמל:לא רק שאין התייעלות אנרגטית, אלא ישבישראלעלייה שליותרמ-3%בשנה. - ממשרד הבריאות נמסר כי בשנה זו, על אף כל הבעיות, מקדמים תוכנית לגורמי המקצוע שאמורים לטפל בשטח ובתוך המשרד במקרים של גלי חום, שריפות ושיטפונות. נוסףלכך, יש פעילות בתחום המיטיגציה: הקמת בתי חולים ירוקים עם טיפול ממוקד בפסולת. במשרד מבינים את כובד הנטל וההשפעה על קשישים, ילדים, חולים במחלות כרוניות וכיוצא באלה. יותר מ-2,500 איש מתים מדי שנה בשל השפעת מזג האוויר. 26 - מהשירות המטאורולוגי נמסר שהמרכז הוקם ועובד, התקציבים הועברו מכלל משרדי הממשלה מלבד לרשות המים. בחודש אוגוסט יהיו תוצאות ביניים, ועד סוף שנת 2024 יהיו תוצאות לכלל משרדי הממשלה. - מהרשות הממשלתית למים ולביוב נמסר כי בעקבות אי-הסכמה תקציבית בין אגף תקציבים ורשות המים, לא הועבר התקציב. ברגע שהנושא ייפתר, התקציב יועבר. בשנת 2023 רשות המים העבירה ראשונה את התקציב למרכז החישובים האקלימי. - נציג מינהל התכנון סיפר לוועדה על הכנת תוכנית מפורטת לשינוי האקלים והיא הועברה למנכ"ל המשרד להגנת הסביבה. יש למינהל אחריות לקדם משימות ופעולות שישפרו את המצב, ובייחוד שלא כולם דורשים תקציב. יש לבדוק אילו משימות המשרדים מקדמים, שכן הן מחוללות את השינוי. - מהמשרד להגנת הסביבה נמסר כי תוכנית ההיערכות הלאומית פורסמה אתמול, וזה השלב הראשון של המיפוי: מפת הדרכים של הסיכונים. המינהלת עשתה עבודה רבה בחצי התנדבות, אבל יש תוצאות. תוכנית היערכות של משרדי הממשלה מתקדמת, 12 משרדי ממשלה הגישו תוכניות, 11 מכינים את תוכניותיהם ועשרה עדיין לא התחילו. השרה להגנת הסביבה פנתה לכל שר אישית, ויצאו מכתבים רלוונטיים בנושא. 87 רשויות מקומיות הכינו תוכנית היערכות או יכינו כזו. - מרשות המיסים נמסר שבמשרד סיימו את עבודת האפיון והחקיקה על הקלות במס לעמדות טעינה חשמליות, וכרגע יש פטור על עמדות נייחות. אופיינו גם עמדות ניידות חכמות, וזה כרגע מחכה למקור תקציבי. - נציג המטה לביטחון לאומי הגדיר את הנושא כחלק מהאיום על הביטחון הלאומי של המדינה. לדבריו, כחלק מגיבוש הערכת המצב נכנס פרק חדש שבו ממופים האיומים על הביטחון הלאומי וכן מוצע בו להקים מחלקת מדיניות אקלים שמקדמת את הנושא בהיבטים הבאים:  תהליך גיבוש תפיסה אסטרטגית בהקשר של ביטחון לאומי ומיפוי האיומים האקלימיים שמשפיעים על הביטחון הלאומי (אזרחיים מתפרצים והמשכיים, אזוריים גאו-אסטרטגיים, מערכת הביטחון והפעלת בניין הכח).  הקמת פורום ביטחון לאומי ושינוי אקלים כדי לקדם את הסוגיות שזוהו כמשפיעות על הביטחון הלאומי ולדייק אותן.  תעדוף הנושאים הדחופים, כדי לייצר את איום הייחוס על ידי רח"ל.  ליווי התהליך לקידוםתוכניותלאומית להתמודדות עם כל אחד מהאיומים,ובהם גלי חום, שכיום אנשים מתים מהם. יש היערכות הלאומית לקראת ועידת האקלים, הכוללת הצגת תמונת מצב לדרג המדיני ברמה הלאומית, ודוח מבקר המדינה מסייעבכך. חוק האקלים חשוב מאוד ברמת היכולת להציע פתרונות וגם ברמה הבין-לאומית, כדי להציב אותנו במעמד גבוה בעולם. - ממשרד הביטחון נמסר לוועדה שתוך כדי הביקורת הראשונה הוקמה מינהלת משותפת לצה"ל ולמשרד הביטחון, שעוסקת בנושא משבר האקלים וכוללת את נאמני הגנת הסביבה בצה"ל ובמשרד. לצד זה יש מומחי תוכן מהאקדמיה וקצינה שמומחית למזג אוויר ומטאורולוגיה. בשנת 2022 התקיים יום עיון לכל ראשי האגפים וסגניהם במשרד הביטחון בנושא משבר האקלים. מנכ"ל המשרד התניע השנה תוכנית רב-שנתית לשנים 27 4202−8202 לטיפול בנושא משבר האקלים. מקיימים קשרי עבודה עם כל גוף במדינת ישראל ועם גופים נוספים בעולם. נמצאים בעיצומו של מהלך של מעבר צה"ל לנגב. כל הפרויקטים נבנים בהתאם לסטנדרטים של התאמה לאתגרי משבר האקלים, כמו: מיזוג אוויר, תאורה חסכונית ומערכות לחימום מים. כל כלי הרכב שנרכשים הם היברידים וחלקם חשמליים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הוועדה מבקשת ממנכ"ל משרד האוצר להפנות את תשומת ליבו לעמ'233 בדוח מבקר המדינה. אם משרד האוצר לא יישם את החלטות ממשלה, ההשלכות יהיו באחריותו. - הוועדה דורשת לכנס דיון בשיטת שולחן עגול בשבוע הבא, בהשתתפות: מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, משרד מבקר המדינה ומשרד האוצר כדי לתחום את התקציב בסך 5.2 מליארד ש"ח, ולקבל דיווח על כך. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא, בהשתתפות מרכז השלטון המקומי, בנושא הכנת תוכנית היערכות על ידי הרשויות המקומיות, ובהשתתפות מנכ"ל חברת החשמל לשם קבלת מענה על השאלה: מה היעד לחיסול הטורבינות הפחמיות? - הוועדה מבקשת מהמשרד להגנת הסביבה להעביר דוח סטטוס מסודר, ובו פירוט בדבר המשרדים שלא הגיבו על תוכנית ההיערכות הלאומית. 28 מחדלי העבודות בגשר הרכבת: מסילה 431 מעל כביש 1 – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה הקדמה: ביום ג' בתמוז תשפ"ד, 9 ביולי 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא מחדלי העבודות בגשר הרכבת: מסילה 431 מעל כביש 1 – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. הדיון נערך בהשתתפות: נציגי משרד מבקר המדינה, נציגי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, נציגי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, נציגי המשרד לביטחון לאומי, נציגי משטרת ישראל, נציגי רכבת ישראל, נציגי משרד העבודה, נציגי ארגונים עמותות ומוזמנים נוספים. סיכומיה של הוועדה: - ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים נמסר כי נושא מקטע 4 נדון בהקשר לסגירת גשר במסגרת מסילת431ממודיעין דרךרמלה. בכל הפרויקטים כיום יש פגיעה בלוחות הזמנים נוכח המלחמה, בשל סוגיית כוח אדם. עבודות לסגירת גשר אינן עומדות בנתיב הקריטי של הפרויקט ואינן משליכות על הלוחות זמנים. נעשתה עבודה מעמיקה באשר לאופן סגירת הגשר, החלופות לסגירה ופתרונות חלופיים לתנועה. במכלול השיקולים, כולל שיקולים איכותניים, התקבלה החלטה מושכלת שמתבססת על מדיניות מקצועית לסגור את כביש1לפרקי זמן קצובים בלילות, בדגש על הפרעה מינימלית והצגת חלופה לאזרחים. לא נצפו הפרעות לתנועה. בעת אישור הסדרי תנועה זמניים נעשות סימולציות מול המשטרה ונערך דיון מעמיק איפה כל כלי יעמוד, ומעורבים בו מהנדסי רכבת ומשטרת ישראל. יש עוד סיבוב אחד כדי להשלים את העבודות. - מנכ"ל רכבת ישראל אמר לוועדה כי בשום רגע נתון לא הייתה שום בעיה בטיחותית בעבודות גשר הרכבת. מדובר בפרויקט משמעותי למען בטיחות בדרכים במטרה להוריד את הגודש בכבישים ולאפשר אנשים תנועה באמצעות רכבות. יש הנדסה מצוינת ברכבת, ויש גם חברות בישראל שעובדות בצורה ראויה.כל פרויקט מנוהל עם תיק בטיחות,ובליווי מהנדס. בכל עבודה שיש בה סיכון חיי אדם, תועבר אוטומטית לעבודה בשבת. אין סיכון חיי אדם בעבודה בגשר זה. יתרה מזאת, התנהלו שיחות לאורך כל הדרך, ומשטרת ישראל מלווה את תהליך סגירת הכביש. המשטרה בודקת את העומסים כדי לראות מתי אפשר לסגור את הכביש ולמנוע את ההפרעה, וכמובן הקבלן הוא חלק מהתהליך. השיח עם החברההיה שיח של אי-הסכמה על כל מיני עניינים כספיים. הפרויקט מנוהלעל פיתוכנית עבודה מסודרת עם חברה חיצונית מלווה, שהיא בלתי תלויה. עבודה בשבת היא ברירת מחדל רק במקרים של הצלת חיים. על פי חוק המכרזים יש אפשרות להזמין לשימוע ולנקד את החברה בהתאם. המדינה משקיעה 67 מיליארד ש"ח בתשתית הרכבת, כדי לשפר ולתת שירות לאזרחים ולמדינה. יש עיכובים בכל הפרויקטים ומנסים לטייב אותם, משום שחסרים עובדים. הצפי לסיום עבודות הגשר הוא בחודש ספטמבר 2024. 29 - חברת איתם הנדסה אזרחית המנהלת את פרויקט מסילת 431, ומפקחת על עבודות הביצוע. נציג החברה אמר כי יש כמה מעגלי בטיחות:  מעגל הליבה – קבלן הביצוע שמגדיר את שלבי העבודה, קובע את לוחות הזמנים ומגדיר אותם. מטעמו יש מנהלי עבודה, מהנדסי בטיחות וממוני בטיחות שאחראים בתחום זה מהבורג הקטן ועד התבנית הגדולה ביותר.  מעגלים של ביקורות ופיקוח בעבודה, ולא פחות חשוב מכך פיקוח על הסדרי התנועה.  מעגלי פיקוח בלתי תלויים נוספים מצד החברה המנהלת ומצד הרכבת.  מתכנן הגשר שמקבל לידיו נתוני בקרות ומדידות כדי לוודא בכל זמן נתון שאין ליקויים. - ממשטרת ישראל נמסרה שהארגון מצוי בעבודת מטה סדורה החל ממחצית 2023 מול כל הגופים, כדי למזער את הנזקים לביטחון הציבור. מונה צוות באגף תנועה כדי לעטוף ולפקח. במהלך הזמן ביצעו סימולציות מקרים ותגובות, סיורי ציר ושטח כדי למצוא את הדרכים הטובות ביותר לאפשר תנועה בציר. לאורך כל הדרך נצמדו לסעיפים לפקודת המשטרה כדי למנוע את הפגיעה בציבור. כאשר הסתיימה העבודה בכל יום, נעשו הערכה סודרה וחיתוכי מצב כדי לוודא שאין פערים. חיתוכי מצב נעשו באופן תדיר מדי כמה שעות, והפגיעה הייתה מינימלית. הסגירה נעשתה שש פעמים במספר מופעים בימי חול. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - מרכבת ישראל הובהר היכן הדברים עומדים, וכי הציפייה היא לעמידה בתאריך היעד של סיום העבודות בחודש ספטמבר. - חברי הוועדה סבורים שאין צורך בהצבעה על כתיבת חוות דעת של מבקר המדינה. 30 הפיקוח על המחירים בענף המזון הקדמה: ביום ג'בתמוז תשפ"ד, 9 ביולי 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון המשך בנושא הפיקוח על המחירים בענף המזון, דוח שנתי 2024. הדיון נערך בהשתתפות:נציגי משרד מבקר המדינה,נציגי משרד האוצר, נציגי רשות המיסים, נציגי הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, נציגי רשות התחרות, נציגי משרד הכלכלה והתעשייה, נציגי משרד הבריאות, נציגי משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נציגי התאחדות התעשיינים בישראל, נציגי משרד המשפטים, נציגי משרד הרווחה והביטחון החברתי, נציגי המועצה הישראלית לצרכנות, נציגי הסתדרות העובדים הכללית החדשה, נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה, נציגי ההסתדרות החדשה, נציגי בנק ישראל, נציגי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נציגי ארגונים ועמותות. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה: משרד מבקר המדינה עסק בשנים האחרונות ביוקר מחיה בענף המזון, ודוח נוסף בנושא יפורסם לציבור אחרי החגים. נושא חולי הצליאקנמצא על שולחנושל המבקרויש התייחסות אליו גםבחוק הפיקוח. הפער במחיר בין לחם מלא ללחם לבן הוא פי-שניים וזהו עניין הדורש חשיבה. בדוח המבקר נושא זה הודגש והתקווה היא שהוא יובא שוב לדיון בוועדת המחירים. משרד מבקר המדינה ימשיך לעקוב אחר הנושא. סיכומיה של הוועדה: - נציגים מהפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא דיברו בוועדה על שני נושאים עיקריים: 1. בשיח על יוקר המחיה, מזונות שהם מזיקים ויקרים מעניינים פחות. פירות, ירקות וקטניות נצרכים מתחת להנחיות התזונה הלאומיות. 2. מדיניות תזונה לאומית. מפת הדרכים שהוצבה בשנת 2019 מתכללת נושאים של סביבה וריבונות מזון, ויש שם מודל מוסכם. יש לעצב את המדיניות כך שלא רק תבוטל התחרות, אלא גםנבין איך אנו יוצרים את סביבת המזון שלנו. המסרים שאנשים מקבלים כופים הרגלי תזונה שאינם בריאים ואף יקרים. תכלול הדברים מחייב שאגף התזונה והמועצה לביטחון תזונתי יהיו מצפן שיתכלל את כל היבטי המדיניות הקשורים למזון. - נציגת משרד האוצר אמרה בוועדה כי יש תמימות דעים שפתרון בר-קיימא הוא קידום תחרות בענף המזון, פירוק מונופולים ושכלול המשק. דרך המלך היא הגברת התחרות, הסרת חסמים וצמצום ריכוזיות בענף המזון במשק הישראלי. פיקוח מחירים לא נועד לתמרץ הגברה של צריכת מוצר כזה או אחר או הפחתתה. כאשר נוכחים שיש כשל שוק שאי-אפשר לפתור בנקודת הזמן הקרובה, לאחר ביצוע בחינה כלכלית ומקצועית, אפשר לשקול החלת פיקוח מחירים, שמטרתו להבטיח מחיר הוגן ומאוזן בין היצרן לצרכן. - מנכ"לארגון זכויות הצליאקאמר בוועדהשאין משרד אחד שסייע להורדת המחירים.הוא הביע שמחה על שיתוף הפעולה עם היבואנים, עם היצרנים ועם רשתות המזון כדי להוריד את המחירים. לדבריו, אנשי הארגון מנסים לבלום את עצירת עליית המחירים של המוצרים ללא גלוטן. 31 - מרשות התחרות נמסר שיש לה סמכות בכל הקשור לתחרות, שיש בה אף ממד פלילי, במקרה הצורך.עבודתהרשות מעמיקה בכל בקשה למיזוג שמוגשת,ובפרט בתחום המזון. בשנה שעברה הוגשו שבע בקשות מיזוג, שנמשכו לפני החלטה, מפני שהרשות התנגדה להם. בימים אלה עורכים בדיקה מקיפה באשר לחידוש תו לתרכובות מזון לתינוקות. פיקוח מחירים אינו יעיל בתחום זה. כאשר רוצים להכניס מוצר לפיקוח, יש לבחון אותו ולבדוק אם יש כשל שוק שמצריך התערבות. הרשות מנסה לקדם הסרת חסמי יבוא מול משרדי הממשלה השונים. הכלי של הכרזת מונופולים הוא כלי דקלרטיבי, כלומר אם יש חברה שהיא בעלת מונופולין, לא צריך את רשות התחרות כדי שתכריז עליה וכאילו רק אז היא תחשב מונופול. - נציג התאחדות התעשיינים בישראל אמר בוועדה שיש עדיין בעיה במבנה העלויות הישראלי. עד שלא יינתן כסף ישיר לחקלאים, מחיר החלב לא יפחת. יש עלויות בסיסיות של כשרות, המע"מ גבוה ועוד, ועלויות אלו משפיעות על המחיר. מצד אחד, משנת 2017 מדד המחירים בישראל עלה בהשוואה למדינות ה-OECD, ומצד אחר השקל לא התחזק. - בוועדה אמרו נציגי משרד הכלכלה שהם בוחנים רווחיות של 90 מוצרים (חלקם מוצרי מזון), ולאחר קבלת התוצאות יעלו אותן לוועדת המחירים ויבחנו את אופן הפיקוח. אין כרגע שוק משוכלל במדינה, אולם עובדים על רפורמות ייבוא. - נציגיפורום ארלוזורוב דיברועל כךשמבחינת משרד האוצרפיקוחמחירים הוא קו אדום, ולדעתם המשמעות של חיסול פיקוח היא עליית מחירים. מדובר במדיניות מכוונת וזו פגיעה ישירה בשכבות החלשות. כלכלנים בכירים רבים תמכו בפיקוח על מחירים, והראו שהוא עובד במקומות אחרים בעולם. בעבר, ועדת טרכטנברג וועדה נוספת המליצו על פיקוח מחירים. פיקוח מחירים עובד בישראל והמחירים נמוכים. האמצעים האחרים אינם עובדים. החברות נמנעות מתחרות במחירים כדי לשמור על רווחיות חריגה; הן פועלות בתיאום ואינן מורידות מחירים. - יושב-ראש פורום מזון ומכולת לביטחון תזונתי בישראל אמר בוועדה כי יש הזדמנות ליושב-ראש ההסתדרות הכללית להתחיל להפעיל ממחר את תוכנית משרד הכלכלה כדי לתקן את כשל השוק ולהוזיל את יוקר המחייה. ענף המזון מתנהל עם התחלואות והנזקים שיש בענף הרכב. - מהפורום למאבק בעוני נמסר כי ראוי שיהיה נציג של משרד הבריאות או של משרד הרווחה בוועדת המחירים. לשיטת הפורום צריך לצאת נוהל חד-משמעי שלפיו תקנת הציבור אינה מתייחסת רק לשיקול הכלכלי. על משרד הכלכלה לוודא שבקדמת כל מרכול יהיו מדפים שעליהם יונחו מוצרים זולים שאינם של המונופולים. בעת שכה הרבה אנשים אינם יכולים לקנות מוצרי מזון בסיסיים, תפקידה של המועצה לביטחון לאומי הוא חיוני ומשמעותי מאוד, ולכן ראוי לא לבטלה. - מהרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן נמסר שהאנשיה עסוקים בהסברה כדי ליידע ולעודד את הצרכן לקנות תחליפים זולים יותר. אשר לאכיפה של ארץ מקור, הרשות עשתה מבצע גדול בסמוך להכנסת החקיקה. - הוועדה שמעה מאיגוד תעשיות המזון כי יש בעיות מבניות, וכי הממשלה צריכה להסתכל פנימה ולא להשליך אותן על המגזר העסקי. 32 - מנכ"ל נקודת מפנה − המרכז לקידום מדיניות של רווחה כלכלית סיפר בוועדה על כך שבשנת2018שר הבריאות שלח לשר האוצר ולשר הכלכלהמסמךובו הצעתשינוי מדיניות ממשלתית למוצרי מזון שבפיקוח, שתכלול החלפת מוצרי מזון רעים בבריאים. לדעתו יש ליישם את זה כעת. חלפו 13 שנה ממחאת הקוטג' והפעולות שמשרד האוצר עשה למיגור יוקר המחיה כבר היו צריכות להניב תוצאות. הפיקוח הוא הצעד המועיל ביותר שקיים. - מנכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אמר כי המדיניות היא שגויה, וכי פועלים כדי לשנות אותה. לאחר שש שנות עבודה מאומצת התקבל חוק לסימון ארץ מקור, אולם אין אכיפה על חוק זה. משרד החקלאות פרסם נתונים, שלפיהם בשנת 2017 הביאו ארצה 21 טון עגבניות, והמחיר לחקלאי היה 4.23 ש"ח. בשנת 2022 העבירו 43 טון, היבוא הוכפל ובתקופה הזה הורידו את המכס והמחיר הוא5.83ש"ח. זוהי הוכחה שכאשר מגדילים את הייבוא המחיר העולה. בעשור הראשון של המדינה התפוקה החקלאית גדלה ב-12% והאוכלוסייה גדלה ב-4.6%, ובין השנים 0120−0220 התפוקה החקלאית גדלה ב-1% והאוכלוסייה גדלה ב-2%. יש לחזק את החקלאות הישראלית, להגדיל את התפוקות ולהוריד את התשומות, כדי להביא להוזלת התוצרת המקומית גם בתעשייה. - מרשות ההסתדרות לצרכנות נמסר שהפתרון טמון בהסרת חסמים ובהגברת התחרות. בחוקנקבע פיקוח על רשימה מתעדכנת, והציבור נשען על המוצרים המפוקחים כעוגן יציב מול סערת התייקרות מחירי המזון. משרד האוצר מנציח את בעיית יוקר המזון. הוא משוכנע שיש לתלות תקווה בעוד רפורמת ייבוא בלי שום הערכת השפעות מקצועית, ומאפשר את הדרדור בכח הקנייה של הצרכן. בישראל ובעולם מצביעים על נחיצות הפיקוח, גם אם כפתרון זמני, בשווקים ריכוזיים, כל עוד לא שוררת תחרות אפקטיבית. שוק המזון בישראל הוא ריכוזי מאוד, והדבר נובע מסיבות מבניות שאפשרלשנות רק מעט ורק לאט. - נציגת משרד הבריאות סיפרה שישלמשרדמסמכים חדשים עם סל מזון בריא ומומלץ. יש לעבור על המוצרים המוצעים ולהגיע לפתרונות. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הוועדה סבורה כי יש להמשיך לפעול נגד מונופולים ביתר שאת ולהעלות את הקנסות. - הוועדה תעביר את מסמך ההמלצות של חברות הכנסת פרידמן וצרפתי-הרכבי והפורום הישראלי לתזונה בת-קיימא לשר האוצר ולשר הכלכלה, כהמלצה של הוועדה. - הוועדה רואה חשיבות עליונה בהנגשה תקציבית של מוצרים ללא גלוטן לטובת חולי הצליאק. - הוועדה סבורה שמשרד הכלכלה ומשרד האוצר נושאים באחריות לעליות המתמשכות במחירי מוצרי המזון הבסיסיים ובעיקר מוצרי המזון הבריאים. - הוועדה סבורה כי על משרד הבריאות להיות חלק מוועדת המחירים וחלק מהשיח על אילו מוצרים בריאים יש לפקח ולקדם במקום מוצרים לא בריאים הגורמים נזק לבריאות הציבור. - הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא. 33 רזרבות והוצאות שונות בתקציב המדינה (תקצוב, ניצול ושקיפות) הקדמה: ביום ח'באלול תשפ"ד, 11 בספטמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא רזרבות והוצאות שונות בתקציב המדינה (תקצוב, ניצול ושקיפות), דוח שנתי 68ב. הדיון נערך בהשתתפות: נציגי משרד מבקר המדינה, נציגי משרד האוצר, נציגי בנק ישראל, נציגי ארגונים עמותות ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה: הדוח פורסם בשנת 2018 ומשקף תמונת המצב של העת ההיא. התקבלו החלטות ונעשו שינויים בנושא, בין היתר בגלל בג"ץ שעסק בהיקף הרזרבות ושקיפות הרזרבות. נעשו שינויים בתקציבי הרזרבות, והדוח מדבר על שניםהקודמות לשנת2018. רזרבות הוא אחד הכלים שניתנו לשר האוצר כדי לנהל את התקציב ולערוך שינויים בהתאם לצורך. ככל שהריכוזיות גבוהה יותר, האפקטיביות של הממשלה יכולה להיפגע. בשנים7201−8201 היו15−20מיליארד ש"ח תקציבי רזרבה לכל שנה. ממוצע תקציבי הרזרבה בשנים 2201−3201 היה 5.5%. 45% משיעורי הרזרבות הועברו בחודש דצמבר 2014 לשימוש המשרדים. 2.3% היו שיעורי הרזרבות שאינם גלויים לכנסת בשלב החקיקה. ב-16 משרדי הממשלה היו שיעורי רזרבה בהיקף של 10% בשנים 7201−8201. שימוש בתקציבי הרזרבה על ידי משרדי הממשלה מחייב אישור מאגף התכנון, ודבר זה מלמד על ריכוזיות של אגף התכנון בשלב ביצוע התקציב, היות שביכולתו להחליט האם להפשיר את תקציב הרזרבות של המשרדים או לא. המלצנו לבחון את השיעור הראוי של הרזרבות באותם סעיפים כדי לשמור על האיזון בין הצורך לשמור על המשמעת הפיסקלית לבין שמירה על האפקטיביות של משרדי הממשלה, וכדי לתת להם גמישות ואפשרות מימוש התקציב. רוב תקציבי הרזרבה נכללו סעיפי התקציב של המשרד. ליקויים נוספים שהצבענו עליהם:  שיעור ניכוי בפועל שמנכה אגף התכנון על הרזרבה הפיסקלית אינו מוטל באחידות על סעיפי התקציב. המלצנתו היא להציג לממשלה את היקף הרזרבה הפיסקלית.  בחודש האחרון של שנת התקציב בעיקר רזרבות משרדיות אינן יכולות להיות ממומשות נוכח לוח הזמנים הקצר. המלצנו צורך לווסתאתהפשרת הרזרבות במהלך השנה, בהתאם ליכולת, כדי לאפשר ניצול ראוי של התקציבים.  ערכנו אבחנה בין תקציבים שיש בהם רזרבות ניכרות בשל תקצוב חסר מתמשך, סעיפי תקציב שמתוקצבים בחסר לעומת סעיפים שהם ביתר ומועבריםזה לזהבמשך שנים רבות. תהליך זה מצביע על עודף תקציב. המלצנו לעשות עבודת מטה בנושא כדי למנוע את המעברים.  הסכמים קואליציוניים תוקצבו באמצעות רזרבה פיסקלית במקום ברזרבה ייעודית.  אגף התכנוןתיקצב רזרבה להוצאות פיתוחאךלאהייתהקיימת רזרבה מסוג זה נכון לשנת 2018.  בפני חברי הכנסת לא נחשפות תקנות רזרבה הנכללות בתוכניות תקציב, שאינן מוגדרות כרזרבה. הצענו כי הממונה על התקציבים יגדיל את השקיפות מול הכנסת – הצגת תמונה מלאה של הרזרבות בהתייחסות לסוג, ייעוד והסכום. 34 סיכומיה של הוועדה: - ממרכז המחקר והמידע של הכנסת נמסר לוועדה כי כל תקציב הרזרבה נכלל במסגרת תקציב אחר למשרד. ברור לכול שיש צורך ברזרבות בתקציב. השאלה אם אפשר להפשיר רזרבות במשך השנה למשרדי הממשלה ולא להמתין לחודש האחרון. הסיכום מול משרד האוצר הוא עדכון ברמת התקנות ולא רק ברמת התוכניות. המשרד עומד בסיכום, אולם אין נתונים על הרזרבות משום שהן ממומשות בחודש האחרון של השנה. בעקבות בקשתו של חה"כ קריב, הממ"מ פנה למשרד האוצר לקבלת ניתוח מעמיק בנושא. - נציג משרד האוצר דיבר בוועדה על כך שהחוב הממשלתי הוא טריליון ו-250 מיליון. הממשלה קובעת בתחילת השנה את מסגרת התקציב של כלל סעיפי התקציב. כדי לעמוד במגבלה לוקחים רזרבות. שיעורי הרזרבות בכל סעיף והגידול נקבעים בהחלטת ממשלה. הרזרבות הן חלק מ-100% תקציב (כסף צבוע). יש בעיה מובנית בכך שקצב הביצוע בחודש דצמבר גבוה באורח ניכר מיתר החודשים. הופקו לקחים רבים מדוח המבקר: השקיפות שופרה מאוד, ובכלל זה הכלי הפיסקלי, בדשבורד שבאתר המשרד, הכולל נתוני ביצוע, פרסום דוחות על שינויים בתקציב במהלך השנה. במדור הפניות לוועדת הכספים נוספה היסטוריה תקציבית, תוכנית הרזרבה בסעיף 47 ורזרבה ייעודית לכספים קואליציוניים. רזרבה להתייקרויות היא חלק מ-100% של התקציב. במשרד אוצר מכירים את הטענה שהכסף אמור להיות להתייקרויות. ככל שנשאר שם כסף, אפשר לערוך שינויים בתקציב. בתחילתהשנה הכסף נקבע על סמך ניסיון עבר. פלאט הוא ברירת מחדל והדרך הכי פשוטה. בסופו של דבר הממשלה מחליטה. המשרד מתקצב את סעיפים השונים בהתאם להוצאות המתוכננות והצפויות. - נציגבנק ישראלאמר בוועדהכיאין היום למדינה רזרבות לכיסוי הצרכיםהניכריםשגדלו. בבנק מעריכים שהעלויות הפיסיקליות בשנים 2023 עד 2025 הגיע ל-250 מיליארד ש"ח כולל הפסד הכנסות. יש תוספת צרכים בעקבות המלחמה של פחות מ-2% תוצר – 40 מיליארד ש"חלשנה.השנהתסתייםב-.6%6גירעון,שיוביל את החוב ל67%.ההערכההיא שבמצב הנוכחי החוב ימשיך לעלות לסדר גודל של 74% תוצר עד סוף העשור. נדרשות התאמות תקציביות של לפחות30 מיליארד ש"ח, כדי שהחוב יירד ובוודאי כדי שלא יעלה. ההתאמה שיכולה להיות היא הפחתת הוצאות. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר וממרכז המחקר והמידע לערוך סקירה על שלוש השנים החולפות בהיבטים של ניצול רזרבות על פי צרכים, תקצוב וייעוד מקורי וניתוח של מה שהועבר מסעיף 47 בכל שנה. - לאחר קבלת הסקירה, הוועדה תקיים ישיבת מעקב. 35 פרק שני: חברתי החינוך החרדי והפיקוח עליו – ישיבת מעקב הקדמה: ביום י"ב באייר תשפ"ד, 20 במאי 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, נציגי משרד החינוך, נציגי משרד האוצר, נציגי משרד המשפטים, נציגי רשם העמותות, נציגי רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל, נציגי רשת מעיין החינוך התורני– בני יוסף, נציגי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נציגי ארגון המורים, נציגי הנהגת ההורים הארצית, נציגי עמותות וארגונים אחרים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה: הדוח פורסם בשנת2020, וחלק גדול מהנושאים והממצאיםשבורלוונטייםגם כיום.החינוך החרדי הוא 30% מהחינוך הכללי, וכ-000,1 בעלויות שונות מפעילות אותו. תמונת המצב העולה מן הדוח: פערים לימודיים, שיעורים נמוכים של זכאות לבגרות (בעיקר בקרב הבנים), מחסור חמור במורים במקצועות הליבה ומחסור בפיקוח בתוך משרד החינוך ובמחוז החרדי. לפי גישת מבקר המדינה, יש לתת לתלמידי ישראל מיומנויות וכלים. סיכומי הוועדה: - נציג משרד האוצר מסר שאומנם יש חשבת ברשתות החינוך החרדי, אולם מערך הכספים מתנהל בלי שליטה וסמכות של האוצר. החשכ"ל קיים לאורך השנים ניסיונות הידברות עם העמותות כדי לשפר את המצבאךהמאמצים לא צלחו.אם ב-1ביולילא תהיינה הבנות בין הצדדים, המעוגנות בכלים לניהול הכספים, המשרד יוציא את החשבת מהרשתות, והן יקבלו את הכספים דרך מערכת החינוך עם בקרה של האוצר. החינוך העצמאי רושם בדוחות הכספיים גירעון בסך 350 מיליון ש"ח (גירעון חשבונאי). במסגרת ההסדרה דורשים יצירת תהליכים שיאפשרו דרכי בקרה, כגון הקמת מערכות מחשוב. - הוועדה שמעה ממשרד החינוך כי הפיקוח הוא דומה בסך הכול, למעט מוסדות הפטור. כל מפקח אחראי ל-25–30 מוסדות בממוצע. קליטת עובדי הוראה במערכת אופק חדש היא תהליך ראשוני, ובו נערך שקלול של הדרגה והוותק. הוקמה ועדה במחוז החרדי שבוחנת כל בית ספר לעצמו כדי להכניסו למסלול אופק חדש. כדי להיכנס למערכת יידרש בית ספר להציג את תוכניות הלימודים ואת המורים. במוסדות הבנים לא לומדים 100% מן הליבה, והם גם אינם מתוקצבים ב-100%. - ממשרד המשפטים נמסר לוועדה כי שתי עתירות הוגשו בנושא. את העתירה הראשונה הגישה עמותת "חידוש", ועניינה הוא אופק חדש. מתנהלת עבודת מטה לבחינת הקשיים המשפטיים, והמשרד צפוי למסור תגובה בנושא. את העתירה השנייה הגיש המרכז הרפורמי לדת ומדינה, ועניינה הוא התקצוב והפיקוח במוסדות הפטור. המשרד מגבש את עמדתו בנושא זה. 36 - נציג רשם העמותות מסר לוועדה כי הם בוחנים את נושא החינוך העצמאי, והבחינה טרם הסתיימה, אם כי תשובות ראשונות שהתקבלו נבחנות כעת. - נציגי רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל אמרו בוועדה את הדברים האלה: ממסמכי הרקע של הוועדה עולה שיש רצון לבטל את העצמאות של החינוך החרדי, ולשלבו בחינוך הממלכתי-חרדי. מחמת הקושי באכיפה ובבקרה יש כוונה לבטל את העצמאות של החינוך העצמאי החרדי. הממוצע בחינוך החרדי של לומדים לימודי ליבה הוא 99.3%. מבחינה דמוקרטית הייתה הכרה בעצמאות החינוכית, ומתקיימים דיונים לאורך כל הדרך. ניתנה הנחיה לתת למורים להתחיל לעבוד בתוכנית אופק חדש והמורים מלמדים לימודי ליבה (לא באמצעות מבחני מיצ"ב). יש כיום עשרות מפקחים ומבקרים בבתי הספר. כל חידוש רישיון מותנה במספר השעות. שיעור התקצוב תלויים בכמות לימודי הליבה. אין מורים שמקבלים משכורת ללא הסמכה של משרד החינוך. יש עשרות בתי ספר שלא נכנסו לתוכנית אופק חדש. בחלק מבתי הספר של הבנים לומדים 100% לימודי ליבה, ובכל בתי הספר של הבנות לומדים 100% לימודי ליבה. - הוועדה שמעהמקרן ברל כצנלסוןכי בראשית דרכו היה החינוך החרדי קטן בהיקפו, ואילו היום שיעורו 20% ממערכת החינוך בישראל. המדינה אינה מסוגלת להתמודד עם המצב הנוכחי, בעיקר לנוכח חוסר שיתוף הפעולה, ומאמציהם של החרדים לשמור על האוטונומיה שלהם כמה שיותר. לדברי הנציגים, המדינה צריכה לשנות את התפיסה שלפיה החינוך הממלכתי-חרדי הוא הדרך הנכונה. עם זאת, מובן שצריך להגביר את הפיקוח על הכספים ועל תנאי העובדים, וכמו כן יש להגביר את הפיקוח על הרישם כדי למנוע את האפליה בעניין זה. - נציג משמר החינוך הממלכתי העלה טענה בדבר קשר ישיר בין הדאגה הלא מספקת שלנו לחטופים לבין חוסר המשילות בחינוך. במצב הנוכחי לחברה החרדית יש מערכות חינוך פרטיות ומפלגתיות ששואפות לקבל מהמדינה מה שאפשר, ומנסות להישאר אוטונומיות בלי ריבונות אמיתית. מהצד השני ישנה מפלגת הציונות הדתית, שאוחזת אחיזת חנק בחינוך הממלכתי-דתי ודואגת לאפליה לטובה. התוצאה היא שתלמידי החינוך הממלכתי מופקרים ומופלים. הנציג ביקש מהוועדה לדרוש מהלמ"ס וממשרד החינוך דיווח שנתי על התקציב שכל בית ספר בישראל מקבל ממשרד החינוך, כולל העברות ותמיכות. כמו כן – כמה כסף מגיע ממשרדי ממשלה אחרים ומתקציב הרשויות המקומיות? לדבריו, כיום אף אחד לא יודע דבר וחצי דבר על תקציבו של כל מוסד ומוסד. - הוועדה שמעה מפעיל בארגון אחים לנשק כי מתחילת 2023 ובמשך חצי שנה הלכו פעילי הארגון יום-יום לבקו"ם, כדי לפגוש את בחורי הישיבה החרדית בבואם לקבל את הפטור השנתישלהם, וניהלו שיחות עם אלפי חרדים מכל הזרמים. לדבריו,המקצוע החשוב ביותר הוא אזרחות. הנוער החרדי איננו מבין כי הציונות היא תנועה חילונית שהקימה את מדינת ישראל כבית לעם היהודי כולו. השאיפה של כלל המגזרים החרדיים היא שהמרחב הציבורי הישראלי יתנהל ביום מן הימים על פי דין תורה. אם לא נפעל כעת באמצעות חינוך ובאמצעות גיוס החברה החרדית לצה"ל, נלך לכיוון התרסקות של התנועה הציונית. - כתב של עיתון כלכליסט אמר בוועדה כי התמונה הכללית שמצטיירת היא העברת מיליארדי ש"ח בהיעדר פיקוח. אנשי הרשות המבצעת צריכים למנוע את מה שידוע כלא 37 תקין. על פי המסקנות שפורסמו בכלכליסט יש להלאים את המוסדות, אך במצב הפוליטי הקיים ראוי למנות מנהלים שיעשו סדר במוסדות ולנתק את המדינה מאחריות. - הוועדה שמעה מנציגת עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון כיבחוזר מנכ"לנקבע בבירור שמי שלומד לימודי ליבה צריך להשתתף בבחינות. 10% מן התלמידים החרדים שנבחנו, נמצאים בעשירון התחתון של תוצאות הבחינות. אין מורים שיכולים ללמד לימודי ליבה. התברר שברשת החינוך העצמאי בנו מסגרת חדשה למורים/ות זמניים, והם מקבלים שכר לפי שעות ולא לפי תקן. הפער השנתי בין שני סוגי התשלום הוא 50%. הרשת קיבלה סכומים לפי התקנים, ומדובר בפער של 100 מיליון ש"ח לשנה. עמותת חדו"ש תשובה ממשרד האוצר לשאלה האם סכומים אלה אכן שולמו? - הוועדה שמעה מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה, שהגישו עתירה בנוגע למוסדות הפטור. לדבריהם, המדינה מעודדת הורים חרדים לשלוח את ילדיהם למוסדות פטור בשעה שלא נלמד שם כלום. לימודי אנגלית וחשבון לא נלמדים כלל במוסדות לבנים, ולתלמידים אלה אין בסיס להשתלב בשוק העבודה, לתרום לפריון ולפרנס את משפחותיהם בעתיד. - לדברי חוקר במרכז מנור לא אמורים להעביר שקל מעבר למה שמגיע לרשתות. - ממשרד האוצר נמסר לוועדהכי חשבת הרשתות הגיעה לרשתות לאחר תפקידים מפוארים במשרדי הממשלה השונים. בכל דיון מגלים דברים חדשים. יש סוגיות תשתיות שדורשות פתרון; הרשתות מבינות את זה ונאלצות לעיתים לשלם מחיר. יש לפעול לתיקון דברים שהשתרשו במשך שנים. תפקיד חשב הרשתות הוא תפקיד שאין בצדו הערכה וסיפוק, תפקיד מורכב, ולכן מבקשים לעשות תיקון. צריך תקנים כדי לבנות את החשבות, והם אינם. - חשבת החינוך העצמאי בחשכ"ל אמרה בוועדה כי העובדים ברשתות הם תחת העמותות ואינם כפופים אליה מבחינההיררכית, וזה פוגם ביכולתהבקרה.החשבתמחויבת לנהלים, לחוקים והוראות ועל פיהם היא פועלת. יש ברשת אחת 10,000 עובדים וברשת השנייה 7,000 עובדים, ואין יכולת להיכנס באופן פרטני לכל תלוש של עובד ולבדוק אותו, אלא רק לערוך בדיקה אנליטית. הכסף אינו עובר מתוך הרשתות אל חשבונות המנהל וההורים, אלא מתוך הרשויות המקומיות. החשכ"ל מטפל בסוגיה ויוציא מכתב בנושא. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הוועדה תזמן את מנכ"ל משרד החינוך לדיון הבא בנושא זו הפעם השלישית. - הוועדה תוציא מכתב למשרד החינוךובו שאלות שטרם ניתן עליהן מענה. המכתב שהתקבל כעת אינו נותן מענה מספיק לשאלות שנשאלו. 38 זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשרפת פסולת באזור יהודה ושומרון הקדמה: ביום כ"א באייר תשפ"ד, 29 במאי 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשרפת פסולת באזור יהודה ושומרון, דוח מיוחד 2024. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, נציגי משרד הביטחון, נציגי משרד הביטחון – צה"ל, נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציגי כבאות והצלה לישראל, נציגי המשרד לביטחון לאומי, נציגי משטרת ישראל, נציגי משרד הבריאות, נציגי מרכז השלטון המקומי, נציגי מרכז השלטון האזורי, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות, נציגי עמותות וארגונים אחרים וכן מוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה: תופעת זיהוםהאווירשמקורו ביהודה ושומרוןקיימתזה כ-20 שנה, ומאיימת על איכות חייהם ועל בריאותם של תושבי היישובים הישראליים והפלסטיניים באזור נרחב, ועל המערכת האקולוגית שבו. בשנים האחרונות התרחבו והתגברו מפגעי זיהום האוויר והרוח הנגרמים משרפות אלה באופן שפוגע יום-יום בחיי תושבים ישראלים ופלסטינים. בתחילת מלחמת "חרבות ברזל" פנו ראשי רשויות מקומיות באזור השפלה והמרכז לגורמי ממשלה שונים בתלונות על התרחבות היקף המפגעים והנזקים הנגרמים משרפת הפסולת. ממצאי הביקורת בנושא, שפרסם משרד מבקר המדינה במרץ 2024, משקפים תמונת מצב עגומה: כישלון רב שנים של הגופים הממשלתיים הנוגעים בדבר בכל הקשור למניעת שרפת פסולת ביו"ש ולטיפול בנזקיה, ובהסרת החסמים והכשלים שהביאו להתמשכותה והתגברותה. בתוצרי הביקורת שפרסם משרד מבקר המדינה, הכוללים תשתית ידע מבוססת והמלצות אופרטיביות לטיפול יעיל בתופעה, יש כדי לסייע באופן ניכר ומהותי לגורמי הממשלה השונים, לרבות הצוות הבין משרדי שהוקם לטפל בנושא זה ובזיהומים חוצי גבולות נוספים. מטרות הביקורת:  לבדוק את פעילותם של גופים ממשלתיים שבסמכותם וביכולתם להביא לצמצום התופעה של זיהום אוויר חוצה גבולות שמקורו בשרפת פסולת ביתית ואלקטרונית ביו"ש.  להעריך ולהציג את היקף התופעה, השפעותיה על יישובים ישראליים והעלות הכלכלית של פוטנציאל הנזקים שהיא גורמת לאיכות החיים, לסביבה ולבריאות, כל זאת – למען שקיפות ציבורית, ולשם הנחת תשתית ידע רלוונטי לפני מקבלי ההחלטות  מתן המלצות אופרטיביות, מתוך ראייה רב-מערכתית ומתכללת, שיש בהן כדי לשפר את פעילותם של הגופים הממשלתיים לצמצום התופעה. תקופת הביקורת: פברואר–דצמבר 2023 נתוני מפתח: לכל אורך 20 השנים האחרונות גרמה שרפת פסולת ביו"ש זיהום אוויר חוצה גבולות, בלא שנקבעה מדיניות ובלא שגובשה תוכנית ממשלתית לטיפול בתופעה ובמפגעיה. 39 יותרמ-50,000תלונות של תושבים ישראלים על זיהום אוויר ומטרדי ריח הנובעים משרפות פסולת ביו"ש הוגשו למשרד להג"ס בשנים 2017–2022. בכמחצית מהן דווח על תופעות פיזיולוגיות (כגון קשיי נשימה וצריבה בעיניים ובעור). כ-180,000 טונות פסולת פלסטינית ביתית מעורבת נשרפה ביו"ש בשנת 2022 ויצרה זיהום אוויר חוצה גבולות משמעותי, שאותו המשרד להג"ס לא העריך ולא כלל בדיווחיו לציבור בישראל. שיעור הפסולת האלקטרונית שהוברחה מישראל ליו"ש בשנת 2020 הוא כ-30%–40% (כ-57,000 - 64,000 טונות) מכלל הפסולת האלקטרונית שנוצרה בישראל, כך לפי דוח של האו"ם משנת 2020. לפי המינהל האזרחי, חלק ניכר מהפסולת האלקטרונית הנשרפת ביו"ש מקורה בישראל. לפי הערכות משרד מבקר המדינה (בתרחיש "עסקים כרגיל"), העלות החיצונית המצטברת של נזקי תחלואה ותמותה ונזקים לכלכלה ולחקלאות מזיהום אוויר חוצה גבולות משריפות פסולת ביו"ש היא עד כ-1.3 מיליארד ש"ח בשנת 2023 ועד כ-9.1 מיליארד ש"ח בשנים 2023–2030. אם כן, יש זיהום סביבתי נרחב, קשה ומשמעותי שאינו מטופל כנדרש במשך כ-20 שנה, והדבר מתבטא בהיעדר מדיניות, היעדר תוכנית להתמודדות עם הבעיה, נזק של מיליארדי ש"ח, קידום איטי של פרויקטים לטיפול בפסולת פלסטינית, היעדר ניטור של הזיהום, טיפול לקוי בתלונות תושבים, הברחות של פסולת אלקטרונית מישראל ליו"ש, שימוש דל בסמכויות אכיפה ושימוש דל בסמכויות לכיבוי שרפות. לא פשוט לעסוק בימים אלה בדוחות בנושאי איכות הסביבה. הדוח הזה מצביע על מכת מדינה. אנו מסתכלים על תחום איכות הסביבה מהיבטים רבים, ובמקרה זה מדובר בנזק כבד ומתמשך שמשפיע במישרין על אנשים רבים שמרימים קול זעקה במשך שנים ללא מענה. במשך 20 שנה המערכת הממשלתית כשלה בנושא, וזה מביא את אזורי קו התפר למציאות סביבתית של עולם שלישי. הכישלון מתבטא בהיעדר מדיניות, גבולות גזרה שאינם סגורים, היעדר תוכנית פעולה, נזק בשווי מיליארדי ש"ח, התקדמות איטית מאוד של פרויקטים למתן מענה לפסולת הפלסטינית, היעדר ניטור של זיהום אוויר וחוסר טיפול בפניות התושבים. בעיית הפסולת האלקטרונית משמעותית, אך האכיפה דלה. בתוך הממשלה מפנים אצבע מאשימה כלפי השר הנוסף במשרד הביטחון והשרה להגנת הסביבה. סיכומי הוועדה: - הוועדה שמעה מנציג המינהל האזרחי כי החלטת ממשלה 592 מיוני 2023 נמצאת כרגע בהטמעה על ידיחמישה צוותים שהוקמוכדי לטפל בסוגיה. המועד לסיום עבודת הצוותים הוא חודש יולי, אז יוגשו ההמלצות לממשלה ויטופלו נושאי כח אדם תקציב ולוגיסטיקה. חברי הצוותים הם עובדים ממשרד הבריאות ומכב"ה וכן ראש המינהל האזרחי. נציגי כב"ה בצוותים מכינים נוהל לטיפול בשריפות בשטחי C. אדם פלסטיני משליך 800 גרם פסולת ביום בממוצע,ואדם ישראלימשליך 1.7ק"גפסולת. השרה להגנת הסביבה הקצתה 42 מיליון ש"ח להטמנה ושינוע של פסולת לפלסטינים לשלוש שנים, ועוד 10 מיליון ש"ח להקמת תחנות מעבר באיו"ש. בעוד שלוש שנים לא יהיו לנו אתרי הטמנה אם לא נקים אתר להשבת אנרגיה. ר' המינהל הגדיר את זה כפרויקט דגל. מוקד השרפות הוא במרכז השומרון, ונעשית פעילות אכיפה מחמירה ביותר. המינהל האזרחי, השרה להגנת הסביבה והשר במשרד הביטחון מקבלים דוחות באופן קבוע על מה שנעשה ביהודה ושומרון. כרגע אין הערכה של מידת זיהום האוויר, רק הערכה בדבר המקום שממנו הוא מגיע. 40 - נציגת צה"ל מסרה לוועדה שהדבר החשוב ביותר הוא לתרגם את המלצות הצוותים לפרקטיקה כדי לתת מענה עתידי. הצעות רבות עולות, אך נגזרות מהן השלכות תקציביות, השלכות בנושא כ"א ועוד. - מנכ"ל ארגון אזרחים למען אוויר נקי אמר בוועדה כי יש צורך להשיג תקציבים ותקנים כי אחרת שום דבר לא יקרה בטווח הקצר ובטווח הארוך. חמשת הצוותים יציעו פתרונות, אך הם לא מוסמכים לתת תקציבים. מנכ"ל הארגון הציע להקים קבוצה שישית שתדון במקרה שלא יהיה תקציב. בשטחי ישראל פועלת יחידת ינשוף של רשות הטבע והגנים. היא אינה רק יחידת אכיפה אלא גם מתכללת את הטיפול בנושא משלב המיפוי, דרך נושא המניעה ועד הטיפול. היחידה אינה צריכה להיות כפופה ליחידת הפיקוח של המינהל האזרחי. - הוועדה שמעה מיועץ השרה להגנת הסביבה כי החלטת הממשלה היתה נרחבת הרבה יותר וצומצמה בגלל עלויות תקציביות. לדבריו, בפעולה בהיבט התקציבי בלבד לא יקודם דבר ולכן הוקמו צוותים להכין אבני דרך. בהחלטה הקודמת התקציב היה מקרן הניקיון שמיועד לאזור איו"ש. - ראש עיריית ראש העין אמר בוועדה ששרפת הפסולת משפיעה באופן ישיר על התחלואה, ובעיקר על ילדים (עייפות כרונית, חולשה, כאבי ראש, אסטמה). מדובר באלפי משפחות שאינן פותחות חלון בבתיהן. חלק מהתושבים אף התקינו בבתיהם מסננים בגלל האוויר המזוהם. יש צורך במעקב, אכיפה וענישה חמורה. - נציג כבאות והצלה לישראל אמר בוועדה כי הרשות נותנת מענה בשטח C, ועובדת בשיתוף פעולה עם המינהל האזרחי. יש אירועים שמתרחשים בשטח C, אך כדי לטפל בהם יש לעבור בשטח B, ולשם כך נדרש ליווי בטחוני. הטיפול בדלקות נמשך ימים רבים, ומצריך ציוד כבד. - מנכ"לעיריית מודיעיןאמר בוועדה שמרגישים בעיר ש"הכלבים נובחים והשיירה עוברת". מדובר במלחמה ואסור לוותר על הטיפול בנושא. - הוועדה שמעה מנציגת משטרת ישראל ששרפות הפסולת מתגברות, ומתרחשות בעיקר בשטחי A ו-B. המשטרה אינה יכולה להיכנס לשטחים אלה ללא ליווי צה"ל. המשטרה מסייעת למינהל האזרחי בהתאם לצורך וחברה בצוות הבין-משרדי. המשטרה מכירה את התלונותהרבות שהוגשו בזמן האחרון, ופועלת בכלים שברשותה: סיורי שטח, מיפוי שטח, החרמת כלי רכב, עיכובים, מעצרים, הידברות עם הרשות הפלסטינית, פתיחת תיקי חקירה נגד עבריינים ישראלים ועבריינים פלסטינים. עמדת המשטרה היא שיש לעלות מדרגה בפן המשפטי ולקדם הוראות נוקשות, כדי שלא ישתלם לנהגי המשאיות להשליך פסולת. כלומר – פחות סנקציות פליליות ויותר חקיקה מינהלית: קנסות של עשרות אלפי ש"ח. - מבצע אוויר נקי 1 (שנת 2023) – נתונים: נפתחו 110 תיקי פל"א במחוז ש"י. ב-95 תיקים הוגשו כתבי אישום. בשנה זו הוגשו 34 כתבי אישום נגד ישראלים ופלסטינים. חולטו כ-2 מיליון ש"ח. נתפסו 25 משאיות. טרם גובשו הנתונים על מבצע אוויר נקי 2. - מנכ"ל מרכז השלטון המקומי אמר בוועדה כי עוסקים בנושא במשך שנים רבות, אולם לא השתנה דבר מבחינה מהותית. אנשים ממשיכים לחלות ולמות. לפני כשנה מונה צוות בין- משרדי ועד עתה לא התקבלה תשובה. ביקשו שנציג של השלטון המקומי ישתתף בצוותים. המנכ"ל סבור שיש להגביר את האכיפה והבקרה, כך שיהיו אגרסיביות. 41 - נציג אוניברסיטת בן-גוריון שחוקר את הנושא במשך עשור, אמר בוועדה כי איננו שונים ממדינות אחרות בנושא של טיפול בפסולת עירונית ומחזור לא פורמלי. פער התל"ג בין ישראל לרשות הפלסטינית הוא 1 ל-16. הפעולות שנעשו: מיפוי ממוקד של 3,000 אתרים ו-10,000שרפות בשנים1999–2023–בשטח וגם על בסיס תצלומי אוויר;כ-1,000מדידות במקומות שונים לאפיון מזהמים, מתכות כבדות וחומרים אורגניים והוצאת פרסומים על השפעות בריאותיות של זיהום אוויר משריפת פסולת. מטרתם של שורפי הפסולת היא להיפטר מדברים, וגם להפיק ערך. מה-7 באוקטובר מימון הטיפול בפסולת מגיע מהעיריות, ולכן היכולת לשנע זבל היא פחותה. - הוועדה שמעה מאיגוד ערים לאיכות הסביבה על כך שיש שמונה רשויות במרחב יהודה שעוקבות אחר מספר השרפות. באזורים לכיש והר חברון דווח על 42 שרפות בחודשים ינואר–מרץ, ומאז ועד היום היו עוד 42 שריפות. הכשל העיקרי שעלה מדוח מבקר המדינה הוא בשיתוף הפעולה בין הגופים. מעבר לרקע של הסכסוך בין הצדדים, מדינת ישראל צריכה לקחת את האחריות המרבית לניהול האירוע. - נציגמשרד מבקר המדינה אמר בוועדה את הדברים הבאים: יש לנו צוותים שעובדים כעת, ולפי החלטת הממשלה הם היו אמורים להניח את מסקנותיהם כבר בחודש ינואר 2024. סוגיית הקצאת התקציבים מטרידה; לא הצליחו להגיע להסכמות על 20 תקנים וכך לא נוכל להתקדם.42מיליון ש"ח עומדים על הפרק.53מיליון ש"ח הוקצו בשנים2020–2023, אך 50 מיליון לא בוצעו. בשנים2019–2022 הייתה מגמת ירידה באכיפה. הקמת אתר רמון (באזור המרכז) מתעכבת משנת 2000. ראש המינהל האזרחי קבע את שנת 2024 כשנת הסביבה, וגם שנת 2023 הוכרזה כשנת הסביבה. המשרד להגנת הסביבה כותב לנו שלא ניתן לנטר, ולכן צריך ניתוח נתוני פליטה. דובר על שרפות באזוריםAו-B, אך רוב השרפות בשנת 2022 היו באזור C. בדרך כלל, רוב התיקים נגנזים או נסגרים ללא כתבי אישום. נמשיך לעקוב אחר הנושא יחד עם הוועדה. במהלך הביקורת נפגשנו עם עשרות רבות של משפחות באזורי קו התפר. בגלל שרפות פסולת ביהודה ושומרון תושבים נאלצים לסגור חלונות, ילדים לא יכולים לשחק בגני משחקים, תושבים רוצים למכור את בתיהם, פיח מכסה את המיטות. לכל המשפחות היתה בקשה אחת – לעזור להם, לאחר שלא קיבלו מענה במשך שנים. בתהליך הביקורת חשנו תחושת שליחות גדולה. - משרד הבריאות הכינו דוח ובו סקירת ספרות מקצועית המבוססת על מחקרים ומאגרי מידע כדי להבין מה ההשפעה של שרפות על בריאות האוכלוסייה. לדבריהם, בעת שרפה משתחררים לאוויר חומרים אורגניים מסרטנים, וההשלכות הבריאותיות שלהם על האוכלוסייה עשויות להיות מיידיות וגם ארוכות טווח. בנוסף נסקרו פניות למיון, אשפוזים, מקרי סרטן ותמותה. נערכת השוואה בין הנתונים של מחוז יהודה ושומרון לנתוני מחוזות אחרים במשך כמה שנים. אין התאמה בין הנתונים הקיימים לספרות המקצועית. הכנת הדוח קרבה לסיום והוא יוצג בישיבת המעקב. - סגן ראש עיריית מודיעין אמר בוועדה שההשפעות של שרפת הפסולת מורגשות ונראות היטב בקרב התושבים. הוא מוטרד מכך שאין תיאום וניטור, ומכך שאף שנשלחו פניות, דבר לא מתקדם. 42 - הוועדה שמעה מתנועת רגבים שמשרדם בבנימין פונה עקב זיהום חמור שנגרם משרפה. שרפות כאלה מתרחשות תחת האף של משרדי המינהל האזרחי. הפעולות הנדרשות בטווח המיידי:  בלימת משאיות במעברים. כיום הן עוברות ללא בידוק באין מפריע. יהודה ושומרון הפכו לפח הזבל של המדינה.  ענישה שיוצרת הרתעה – המזהם צריך לשלם.  סנקציות כלכליות שיוצרות הרתעה. כלים כבדים צריכים להיות מוחרמים, מושמדים או חלוטים. המלצות לטווח הבינוני:  החלת החוק הישראלי בנושא הסביבה על שטח C.  הקמת יחידת שיטור ואכיפה ייחודית.  סיירת ירוקה שתשמור על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון.  טיפול בבעיית הפסולת בשטחי A ו-B באמצעות בניית אתרים תקניים לטיפול בפסולת על ידי אותן ממשלות שמחזיקות בכספי הסילוקין. - הוועדה שמעהמארגון הגג חיים וסביבהשכבר יותר מחצי שנההםנתוניםלטרור אקולוגי, ואין כיפת ברזל לעשן. ימים שלמים החלונות סגורים,וכבר כמה חודשיםהם מנסיםלפנות לגורמים שונים כדי לקבל פתרון. - הוועדה שמעהמחברת מועצהבעיריית מודיעיןכי000,36ילדים נושמים מדי יום חלקיקים מסרטנים. מי מקבל עליו אחריות לכך? על השרה להגנת הסביבה לטפל בבעיה עכשיו. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הוועדה מברכת על הקמת הצוותים הבין-משרדיים. - ביולי 2024, לאחר סיום עבודת הצוותים המקצועיים, הוועדה תקיים ישיבת מעקב להצגת התובנות ולמימוש התקציב, בהשתתפות משרד האוצר. - הוועדה מודאגת מכך שאין תחנות ניטור. יש לקבוע את אופי התחנות ולהציב תחנות נוספות. - הוועדה מבקשת מהמשרד להגנת הסביבה לממש את ההמלצות, ולדרוש תקציב מהשר במשרד הביטחון. - הוועדה מבקשת מכבאות והצלה לישראל דיווח בדבר המקצועיות והיכולת של הרשות. - הוועדה דורשת לדעת היכן עומד שינוי החקיקה בנוגע לענישה. - הוועדה מבינה שאין תיאום בין המשרד להגנת הסביבה, השלטון המקומי ומשרד הבריאות. יש לעשות שולחן עגול כדי לקבוע נוהלי עבודה. - הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להעביר את הדוח שהכין לוועדה ולמשרד מבקר המדינה. 43 סגירת מוקד החירום לתמיכה בחברה הערבית – בקשה לחו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה הקדמה: ביום כ"ז באייר תשפ"ד, 4 ביוני 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא סגירת מוקד החירום לתמיכה בחברה הערבית – בקשה לחו"ד לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, נציגי המשרד לשוויון חברתי, נציגי משרד האוצר, נציגי משרד הפנים, נציגי משטרת ישראל, נציגי משרד הכלכלה והתעשייה, נציגי שירות התעסוקה, נציגי משרד העבודה, נציגי משרד המשפטים, נציגי משרד הבריאות, נציגי המטה לביטחון לאומי, נציגי משרד הביטחון – צה"ל, נציגי עיירות מקומיות, נציגי הוועד הארצי לראשי הרשויות המקומיות הערביות, נציגי עמותות וארגונים אחרים ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה: - נציגימשרד מבקר המדינהאמרו שהגיעו לשמוע את הדיון, ואם תידרש התייחסות המשרד – היא תינתן. - יועץ ראש עיריית כפר קאסם אמר בוועדה כי עלות המוקד היא 350,000 ש"ח. עיריית כפר קאסם לא המתינה לקבלת התקציב, והתחילה לממן את התהליך מהיום הראשון. תפקידי המוקד:  מתן מענה ומידע לחברה הערבית בשפה הערבית, שמשרדי הממשלה אינם יודעים לתת.  פעילות ברשתות החברתיות ובסיכול חדשות כזב.  תיווך בין משרדי הממשלהבמטרהלמצוא הכשרות לתושבים שאיבדו את עבודתם לאחר 7 באוקטובר.  שיתוף פעולה עם פיקוד העורף והמשטרה בהצגת נתונים לקבלת תקציבים.  יצירת קשר עם הקשישים באזור.  סיורי קב"טים. ישנה טענה שהכסף של המשרד מגיע לידיהם של גורמי פשיעה בחברה הערבית. המשטרה ושר הפנים יכולים להעיד שאין זה כך. בתוך העירייה יש חשב, ומנגנון של משרד הפנים בודק לאן הכסף מנותב. - הוועדה שמעה מנציגת פקע"ר שבמהלך המלחמה קיים פיקוד העורף שיתוף פעולה עם המוקד, וכי הוא משתף פעולה עם כל מי שפועל במרחב האזרחי בחברה הערבית. פיקוד העורף לא יציג עמדה בנושא המשך פעילות מוקד החירום. אם תתקבל החלטה שהמוקד ימשיך לפעול, ישתפו איתו פעולה. תחום ההסברה פיקוד העורף מחזיק פלטפורמות רבות של שיתוף פעולה, ונעזר במוקד כדי להגיע לקהל היעד באופן נרחב יותר. - מנכ"לית המשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה אמרה בוועדה שהמשרדעושה ככל יכולתו כדי לספק מענים לאזרחים. במשרד מודעים לפערים בין האוכלוסיות וראוי לבדוק זאת ולטפל. עצם ההחלטה על הקמת המוקד היתה שגויה, כי יש רשות ובה16תקני עובדים ושבעה סטודנטים שיודעים לתת את המענים בשגרה ובחירום. המטרה היא להימנע מכפילות, ולהקצות את הכספים למקום שבו יש ואקום. המיזם הוא חלק מתוכנית החומש, 44 ומוקצים לו 6.2 מיליון ש"ח בשנה. תפקידו בשיגרה ובחירום הוא להבטיח יישום מיטבי של החלטות הממשלה, מיצוי משאבים ופיתוח כלכליברשויות המקומיות בחברה הערבית. גם בתקופת הקורונה יצא דוח בשיתוף משרד הפנים והג'וינט שבו נדון נושא מיצוי המשאבים ברשויות, וגם היום הם בקשר. בכל משרד ממשלתי יש אדם שממונה על החברה הערבית, ותפקידו לתת את המענה בנושאים אלו. בימים אלו יש שיתוף פעולה עם עמותת מעוז כדי לתת פתרונות לצרכים שעולים מהשטח, כולל מראשי הרשויות. - הוועדה שמעה אתנציגהמשרד לשוויון חברתי, ולטענתו ההחלטה על הקמת המוקד הייתה טעות. בתחילת המלחמה היתה אווירה של עשייה ומתן מענה במוקד, אך יחד עם זאת האגף במשרד יודע לתת את אותם מענים שהמוקד נתן. נעשו הכשרות ברהט וברשויות נוספות בחברה הערבית באמצעות האגף, והנציג סבור שלא נכון להשקיע את הכסף במוקד. - אגף סי"ף במשטרת ישראל פועל לחיזוק הקשר עם החברה הערבית.לדברי נציג האגף היה שיתוף פעולה טוב עם המוקד בדגש על העברת מסרים לחברה הערבית, וניטור בזמן אמת של התפשטות חדשות כזב. - הוועדה שמעה מעמותת סיכוי-אופוק כי 55% מאוכלוסיית צפון הארץ הם אזרחים ערבים ושואלים מה יקרה במצב של החרפת המלחמה? יש פערים בתחומים של מיגון, תעסוקה, חלוקת מזון ומוצרים חיוניים. משרדי הממשלה אינם מצליחים לתת את המענה לחברה הערבית, ולכן הוקם המוקד בשעת חירום כדי לשלב ידיים עם השלטון המקומי בחברה הערבית, לבנות את האמון עם ראשי הרשויות ולצמצם פערים עצומים. פעולות המשרד אינן מכוונות למצב חירום. - מנכ"ל ארגון נקודת מפנה אמר בוועדה לא נודע להם מהמנכ"לית או מהשרה מה מחליף את המוקד שנסגר, ולמי מתקשרים בחברה הערבית כדי לקבל מענה. - נציג שירות התעסוקה אמר בוועדה שנעשו מס'פניות לשטח לצורך קבלת מידע בנושאים שונים. בשירות מכירים את פעילות המוקד, והמוקד נעזר בשירות לצורך קבלת מידע. - נציג משרד העבודה סיפר בוועדה על עבודה פוריה מול המוקד: סדנאות חוסן, קמפיינים לעידוד תעסוקה ושולחנות עגולים עם גורמי מקצוע. מדובר במוקד חשוב, וצריך לבחון את האפקטיביות שלו ושל כל תוכנית ממשלתית. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - בהתאם לסעיף 21 לחוק מבקר המדינה, הוועדה החליטה לבקש ממבקר המדינה להכין חוות דעת בעניין פעולות המשרד לשוויון חברתי בנוגע למוקדי החירום לתמיכה בחברה הערבית. בבדיקה ייבחנו ההיבטים האלה: התנהלות מוקד החירום בכפר קאסם, הסיבות לסגירתו ובדיקת שיתופי הפעולה של המרכז עם הרשויות לרבות צה"ל,המשטרה והמשרד לשוויון חברתי. - הוועדה מבקשת מהמשרד לשוויון חברתי לדווח לה בהקדם אם בכוונתו להמשיך להפעיל את מוקד החירום לתמיכה בחברה הערבית נוכח חשיבותו. אם התשובה תהיה חיובית – חוות הדעת של משרד מבקר המדינה תתייתר. 45 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב הקדמה: ביום כ"ז באייר תשפ"ד, 4 ביוני 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, נציגי משרד החינוך, נציגי משרד האוצר, נציגי רשות המיסים, נציגי משרד המשפטים, נציגי רשם העמותות, נציגי רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל, נציגי רשת החינוך התורני – בני יוסף, נציגי ארגון המורים, נציגי הנהגת ההורים הארצית, נציגי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נציגי עמותות וארגונים אחרים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה: זהו דיון שלישי בנושא. בדיון הראשון הצגנו את עיקרי דוח מבקר המדינה, ויו"ר הוועדה ביקש נתונים ממשרד החינוך בנושאי הפיקוח, רמת הפיקוח, לימודי הליבה ומספר המוסדות שקיצצו בתקציבם, היקף לימודי הליבה הנמוך במוסדות החינוך. מעיון בתוכנית הלימודים עולה כי היא לא השתנתה. חוזר המנכ"ל העדכני ביותר הוא משנת 2022, ולפיו היקף לימודי הליבה שנקבעו מלכתחילה מצומצם יותר במוסדות החינוך החרדי. בסופו של דבר, התלמיד לא מקבל מה שמגיע לו. סיכומי הוועדה: - נציג רשות המיסים אמר בוועדה שהרשות אינה יכולה לתת מידע בשל חובת הסודיות שחלה עליה. הרשות אוכפת בצורה נורמטיבית באמצעות סמכויות וכללים שהופעלו כנגד העמותה המדוברת וכלפי כלל החייבים של רשות המיסים. - הממונהעלפרויקט תגבור לימודיהליבהבמשרד החינוך ציין את העובדה כי יש שתי רמות של פיקוח ובקרה על הרשתות. ברמה הנורמטיבית יש מפקחים על מוסדות החינוך העצמאי ועל יתר המוסדות, כולל הפטור, והם מעורבים בתוכנית הלימודים. מתנהלים תהליכים דיאלוגיים שבנויים על מוטיבציות משותפות של המשרד והמחנכים. למרות האוטונומיה של הרשתות ומוסדות הפטור, מתנהל תהליך סדור של שיתוף פעולה לתכנון ההתנהלות בחירום, ובנושאי בריאות וזהירות בדרכים. - נציגי רשם העמותות אמרו בוועדה בוחנים את בקשת הניהול התקין שהגישה העמותה לשנת 2024 לאחר קבלת הבהרות, כולל מהחשב הכללי. כעת שוקלים את אופן המשך הטיפול, וייתכן שיצטרכו הבהרות נוספות. בשנים קודמות ניתן אישור ניהול תקין. - נציגימשרד המשפטיםאמרו בוועדה כי הם מקיימיםאת הדיונים הנדרשים סביב העתירה וסביב השאלות שעולות בנוגע לפיקוח ובקרה אפקטיביים על ניהול הכספים ברשתות. - עמותת חדו"ש, שהגישה עתירה בנושא החלת תוכנית אופק חדש שאלו בוועדה: האם הסכום של 100 מיליון ש"ח הועבר לרשת? אם אכן כך, מדובר על עבירות פליליות. - הוועדה שמעה מיועץ המנכ"ל של רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל כי הדברים אינם נכונים, משום שתלמידי רשת החינוך לומדים לימודי ליבה, ומוסדות שאינם מלמדים %100 מתוקצבים בהתאם. גם האמירה שלא מאפשרים לפתוח ממ"חים אינה נכונה. עובדה היא שהציבור מצביע ברגליים. יש תחושה שרוצים לקעקע את החינוך החרדי. 46 - הוועדה שמעה מחשבת החינוך העצמאי בחשכ"ל על כך שבמשרד ממשלתי אחר שגודלו דומה יש צוות חשבות בגודל אחר לגמרי. במכתב של החשב הכללי הוא ביקש חשבות כמו בכל משרד ממשלתי בגודל שכזה, וציין שאם לא ייעשה כן יוציא את החשבת מהרשתות. לא ידוע אילו כספים נכנסים ואילו כספים יוצאים. למדינה יש אחריות לתקנים של חשבים, והעמותות הן עצמאיות. חלק מהליקויים שצוינו במכתב של החשב הכללי תוקנו ויש עוד מהלכים בנושא. חלק מהטענות נובעות מחוסר ידיעה. - נציג מרכז מנוראמר בדיון שבזמן ישיבת הוועדה ראש אגף התקציבים שלח מכתב לחה"כ גפני ובו הבהיר שלא יתקצב את הרשתות תקצוב עודף. יש להם חוב של כ-26 מיליון ש"ח שאין ביכולתם לשלם. יש תהליך חוקי שבו חברה או עמותה אינה מסוגלת לשלם את חובותיה, ומתחיל תהליך של הקפאת תהליכים והליכי פירוק. הגיע הזמן שהפתרון הזה יהיה על השולחן. החשב הכללי נתן לעמותה 37 מליון ש"ח מקדמה, ולא ברור על מה. מדובר בעוד הלוואה ללא ריבית. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הוועדה התרשמה כי מנכ"ל משרד החינוך מזלזל בעבודת הוועדה ובחברי הכנסת. - הוועדה איננה מנסה לקעקע את החינוך העצמאי, אלא לשפר אותו ולהכניס אותו למסגרת המוסכמות מתוך הבנה ושלם מינהל תקין. - הוועדה תוציא בהקדם זימון נוסף למנכ"ל משרד החינוך להגיע לישיבת מעקב בנושא,ואם לא יגיע – הוועדה תוציא עבורו צו הבאה. - הוועדה מבקשת ממשרד החינוך לקבל תשובות על השאלות שנשאלו בשני המכתבים שנמסרו למנכ"ל המשרד. אם התשובות יתקבלו – תתייתר הגעת המנכ"ל לישיבת הוועדה בנושא. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה לבחון את הסוגיות הבאות: מספר המפקחים, תדירות הפיקוח והצעדים שננקטו בפועל בעקבות לימודי הליבה. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא בהשתתפות ר' אג"ת והחשכ"ל במשרד האוצר. - הוועדה מבקשת מחשבת החינוך העצמאי בחשכ"ללהציג בישיבתהמעקב את התייחסותה בנוגע למתן הלוואה בסך 37 מיליון ש"ח לעמותה כמקדמה על ידי החשב. - הוועדה דורשת מהחשב הכללי באוצר ומרשות המיסים לתת תשובות ולהראות היכן הכשלים. 47 רפורמת "נפש אחת": טיפול משרד הביטחון בנכי צה"ל וכוחות הביטחון הקדמה: ביוםי"א בסיווןתשפ"ד,17ביוני2024,קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושארפורמת "נפש אחת": טיפול משרד הביטחון בנכי צה"ל וכוחות הביטחון (דוח מיוחד,2024) –ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, נציגי משרד הביטחון, נציגי משרד הבריאות, נציגי משרד המשפטים, נציגי משרד האוצר, נציגי המשרד לביטחון לאומי, נציגי ארגון נכי צה"ל, נציגי פורום יהלומי קרב, נציגי ארגון נפגעי פעולות איבה, נציגי שירותי בריאות כללית, נציגי המוסד לביטוח לאומי, נציגי עמותות וארגונים אחרים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה: בביקורת מצאנו שמשרד הביטחון ביצע שינויים רבים בתחומים שונים. חלפו שנתיים מתחילת הרפורמה, וחלק ממרכיבי הרפורמה לא הושלמו. רכיבי הרפורמה נוגעים לתחומי ליבה: עיגון הטבות בחקיקה, מענה למתמודדים עם פוסט-טראומה ומערכות התקשוב. מטרת הרפורמה היא להביא לשיפור משמעותי בטיפול, בשיקום ובאיכות השירות הניתנים לנכי צה"ל, ואי-יישום כלל מרכיביה עלול לפגוע במענה השלם הניתן לנכיצה"לנוכח מלחמת חרבות ברזל והגידול באוכלוסיית נכי צה"ל קיים משנה תוקף לחשיבות השלמת יישומה של רפורמת "נפש אחת". סיכומי הוועדה: - אברהם אבוטבול, הורה לשני נכי צה"ל, אמר בישיבה כי הרפורמה נועדה להסדיר את היחסים בין נכי צה"ל לאגף השיקום. הרפורמה אינה מבטלת אפליה בין נכים פוסט- טראומטיים לבין נכים פיזיים. יש נכים שהתפקוד שלהם כה נמוך עד שאגף השיקום מצא לנכון להודיעם שאינו מסוגל לשקם אותם, וכן הגדיר אותם שאינם מסוגלים לפרנס את עצמם. נכים אלה היו אמורים לקבלזכאויות רבות יותר משום שהם בלתי ניתניםלשיקום. יש תקנות שחוקקו על ידי משרד הביטחון לפני שנים רבות והלומי הקרב אינם נכללים בהן – הן מקנות זכאויות רק לנכים פיזיים. הצעת הפשרה הייתה שמשרד הביטחון יקים ועדה מיוחדת לנכים שתבדוק באופן פרטני את מצבם, ושיינתן להם פתרון דיור כפי שמקבלים הנכים הפיזיים. מיוליבשנה שעברה ועד היום טרם הוקמה הוועדה. כל החלטה שמתקבלת על ידי אגף השיקום, אינהתחומהבזמן.יש בין50ל-120הלומי קרב קשים שאינם מקבלים את הזכויות שמקבלים הנכים הפיזיים, והם אינם נכללים בחוק. ברפורמת "נפש אחת" אין אזכור בנוגע להלומי קרב. - מוחמד מזאריב, נכה צה"ל אמר בוועדה שהוא מצפה מחברי הכנסת להגיד תודה להלומי הקרב ולנכים לפני שקורים דברים. - נציג משרד הביטחון אמר בוועדה שהמשרד התחייב לעגן בחקיקה את הוועדה הייעודית לנכי נפש – למ"ד, יחד עם ועדת למ"ד הכללית. כדי לתת מענה לאוכלוסייה הייעודית עוד בטרם יושלם תהליך החקיקה, העבירו לפני כשלושה חודשים ליועצת המשפטית לממשלה בקשה למינוי נציג ציבור שישתתף בוועדה. כאשר יאושר הנציג - הוועדה תוקם. - נציג משרד המשפטים עידכן בוועדה שבמשך חודשים אחדים נבחנו כמה היבטים משפטיים, והסוגיה נמצאת על שולחנה של היועצת המשפטית לממשלה. בנוגע לסיוע 48 משפטי מתקיימים דיונים בין משרדי הממשלה בדבר קידום הסדר חקיקתי שיעגן זכאות לסיוע משפטי. במושב הקודם אושרה לקריאה ראשונה הצעת חוק להגבלת שכר טרחה של עורכי דין עבור ייצוג פרטי כנגד משרד הביטחון, והיא נמצאת כרגע בהכנה לקריאה שנייה וקריאה שלישית בוועדת העבודה והרווחה. - אביחי לוי, נכה צה"ל אמר בוועדה כבר בשנת 2002 הובטח שתוקם מחלקה ייעודית. הבקשה היא לשקם את הנכים, אך יש התעלמות מצד חברי הכנסת והשרים. - הוועדה שמעה את משרד הביטחון מציג את הנתונים הבאים: 70,000 פצועי צה"ל מטופלי אגף השיקום. ערב מלחמת חרבות ברזל היו 62,000 מטופלים ותיקים, ומיום פרוץ המלחמה נוספו 8,663 מטופלים לטיפול האגף. 35% מהפצועים המטופלים באגף מתמודדים עם פגיעה נפשית, 42% מהם סובלים מפציעות גפיים ו-21% מתמודדים עם תגובה נפשית ופוסט-טראומה. המענים קיימים, ויש אתגר לשווק את מיצוי הזכויות לכלל נכי צה"ל: קמפיין, פעילות בחוות שיקומיות ביום הזיכרון (240משתתפים), מפגשי הסברה לפצועי מלחמת חרבות ברזל, שדרוג אתר האינטרנט לכלל נכי צה"ל ואתר ייעודי לנפגעי מלחמת חרבות ברזל, ערוץ וואטסאפ וזום לנשות פצועי מלחמת חרבות ברזל. יש מענים תומכי שגרה למתמודדים עם פוסט-טראומה: אפליקציה חדשה (המדריך לפוסט- טראומה;)תשעחוות שיקומיות בפריסה ארצית (שתי חוותנוספות בתהליך בצפון ובמרכז, 80 משתתפים); מענים חדשניים – קול קורא לטיפולים בתחום הפוסט-טראומה וועדה משותפת עם משרד הבריאות. ב-31 במאי 2420 הוקמה אפליקציה חדשה ובה מידע רב על דרכי פנייה לעזרה ומקורות טיפול, ובתוך שבועיים היו 000,7 הורדות של האפליקציה. מענים חדשים לשעת משבר בשגרה: מת"ן צוותי משבר – 41 קריאות, ו-61% מפגשי התערבות; מחלקות אשפוז ייעודיות במסגרת ועדה משותפת; שני בתים מאזנים ייעודיים חדשים. המענים הקיימים היום: קו סיוע "נפש אחת"; טיפול נפשי וקבוצתי ללא מגבלת זמן; טיפולים לבני משפחה; חונכות וחונכות לילדים; קבוצות טיפול outdoor; כלבי שירות וטיפולים אלטרנטיביים. כעת פועלים להקמת מחלקת שירות לטיפול בפצועים חדשים ובמתמודדי PTSD, ומבקשים את סיוע הוועדה מול משרדי הממשלה האחרים. - מנכ""ליתעמותת בית חם לכל חיילאמרה בוועדה שלפניעשרהימיםהגישומכתב התראה לפני הגשת בג"ץ לשר הביטחון. רפורמת "נפש אחת" קמה בשנת 2021 כדי להיטיב ולתקן את המעוות, ולבסוף הכספים הגיעו למקומות אחרים. אין מנוס מלהגיד שיש כוונות אחרות; החלטות שמתקבלות אינן מיושמות. יש אפליה פושעת – הלומי קרב שאינם מסוגלים לעבוד מקבלים מענק דיור בסך 250,000 ש"ח בלבד. פגועי הנפש יהיו רבים עקב המלחמה ועוד לא תיקנו את מצבם של הנכים שהיו טרם המלחמה. - גיא זקן, לוחם וחבר של אלירן מזרחי ז"ל, אמר בוועדה כי פוסט-טראומה אינה הגדרה נכונה: פוסט-טראומה היא משהו שניתן להשען עליו, ואילו אנחנו"מטורפים במוח". חייבים לתת יותר; הכאב שלנו גדול ואנו חייבים את עזרתכם, לעטוף אותנו. יש אלפים רבים שלא משמיעים את קולם. - אבירם אטיאס, לוחם וחבר של אלירן מזרחי ז"ל, סיפר שהכאב הוא הן פיזי (לסתות נעולות, חריקת שיניים) והן נפשי. הפוסט-טראומה מתבטאת בצורך בתרופות פסיכיאטריות, חוסר שינה בלילות, הזעות ליליות ועוד. יש בושה מאוד גדולה.אבירם סיפר 49 שהלומי קרב בנו חיים, משפחה, עבודה, וביום אחד הכל התרסק, והם לא יודעים מאיפה לאסוף את השברים. הוא ציין שהוא יוצא מן הדואיון מרוסק במקום לשאוב ממנו כוחות. הוא נמצא בתחילת התהליך ולא יודע איך יעבור תהליך של שנתיים להכרה. - יו"ר ארגון הרופאים עובדי המדינה אמר בוועדה שניתן לעשות שינוי כדי ליישם את דוח ועדת המשנה של "נפש אחת", ולהוריד את היחס בין מספר הנכים המטופלים לבין מספר הרופאים במשרד הביטחון המטפלים בהם מ-1 ל-4,000 ל-1 ל-500,1. דרוש סיוע מול הממונה על השכר. הרופאים נתונים בתהליך ושואפים לשילוב ידיים של משרד הביטחון ומשרד האוצר. - הוועדה שמעה את נציג משרד האוצר, ולדבריו שברגע שהנושא עלה בדיון, הוא מנסה להשיג את הממונה על השכר. - יו"ר ארגון נכי צה"ל, ציין בוועדה שנאמר לאגף שיקום שהם צריכים להתייעל, ולהוציא את הנכים לטיפול על ידי קופות החולים. הפערים הולכים וגדלים: יש יותר פצועים אך מצבת כוח האדם נשארה כמו שהיא. לפני רפורמת "נפש אחת" היתה התחייבות ל-256 תקנים, ולאחריה היתה התחייבות ל-100 תקנים נוספים. נציב שירות המדינה צריך לשבת כאן ולהסביר איך רופא אחד אמור לטפל ב-4,000 פצועים. האחריות לנכי צה"ל מתחילה ממשרד ראש הממשלה ועוברת כחוט השני בכל משרדי הממשלה, והם פשוט מפקיריםאת הנכים. ממשלת ישראל מונעת את ביטול החלטה 4088 משנת 2012, ולכן משרד הביטחון אינו יכול להתאים את עצמו לצורך המשתנה שעולה מהשטח. יש פגיעה בסמכויות שר הביטחון לפעול למען הליכי השיקום של נכי צה"ל ולמען יישום הרפורמה, ולעשות התאמות למצב הקיים. אין ייצוג לנכי צה"ל, ונכה צה"ל אינו צריך להתמודד לבד מול ועדות רפואיות. הכרה במחלות נלוות לפוסט-טראומה – בהתאם לרפורמת "נפש אחת", נקבע שיש להקים פאנל מומחים לקביעת הקשר. הפאנל הוקם ונסגר. אם משרד ראש הממשלה לא יצטרף ברצינות למאמץ לתת מענה מיידי לפצועים הוותיקים והחדשים נמשיך לשבת כאן ושוב דבר לא יתקדם. הכישלון מתחיל לעלות בחיי אדם – מיטב בנינו – ומי שחושב שלא יהיו השלכות בטווח הרחוק שוגה, ומסכן את מדינת ישראל. - הוועדה שמעה מגל רויטשטיין, נכה צה"ל הלום קרב, כי השיקום עומד על שלושה דברים: דיור להלומי קרב, מעטפת למשפחה וחזרה לתעסוקה. בשיחה שנעשתה בשבוע האחרון עם משרד הביטחון נאמר שאין צפי למתן פתרון דיור להלומי קרב. הובטחו דרכי קשר לנכי צה"ל, ובפרט להלומי הקרב. אומנם נעשה שינוי במשרד הביטחון, אולם אך ורק לנפגעי מלחמת חרבות ברזל. הובטח שנכי צה"ל שהגישו בקשה לוועדות רפואיות אחרי הרפורמה יעברו ועדות על ידי בתי חולים ולא על ידי רופאים בפתח תקווה שלא עברו הדרכות מסר. המצב לא השתנה. אומנם יש עשר חברות למתן חניכה לילדי נכי צה"ל, אך אין חונכים. זאת ועוד, לפני כשנה הובטח שיוקם מאגר של מטפלים משפחתיים, אולם הוא לא הוקם. לאגף השיקום אין מחשבה שיקומית, למשל להעסיק את נכי צה"ל המוכשרים כעובדים סוציאליים. התסכול של הלומי הקרב מוליך לאובדנות. - נציג עמותת "יהלומי קרב"הצביע בוועדה על כישלון בטיפול בנכי מלחמת חרבות ברזל. אגף השיקום אינו מצליח להגיע לכולם. יש עמותות רבות שעושות את העבודה כדי לצמצם את הפערים. הנציג מציע לגייס נכי צה"ל לאגף השיקום נוכח מצוקת כוח האדם. רואים אנשים מתאבדים כל יום, אנשים סובלים ממצוקות נפשיות שמשליכות על משפחות. אף 50 אחד לא עושה שום דברלמעןקטועי הנפש,ועל כןאין אמון. רוצים שינוי והסתכלות בכבוד ובהערכה ראויה על פצועי המלחמה. חוסר הטיפול פוגע בחוסן הלאומי ויוביל לאי-גיוס בעתיד. - יו"ר הוועדה ציין כי נציג משרד האוצר אמר בדיון בנושא שהתקיים בנושא בחודש פברואר שלמשרד האוצר אין שום בעיה ואין שום מניעה לעשות הסכם נקודתי לרופאי משרד הביטחון. - אביב לוי,נכה צה"ל,דיברבוועדהעל צורך קיומי בתו נכה ובתקנות הנוגעות לחופש תנועה. הם מונעים התאבדויות והסתגרויות בבית. - הוועדה שמעה מאריה בונפיס, הלום קרב ונכה צה"ל, שהלם קרב הוא מחלה קשה מאוד ששולטת בגוף באופן פיזי. המחסור במלווים ובאנשי טיפול זועק לשמים. תיקון חקיקה יוכל לסייע, למשל לנתב סטודנטים לפסיכולוגיה לטיפול בהלומי קרב. - מיתר סלע, הלומת קרב ונציגת המרכז להכשרות כלבי שירות, אמרה בוועדה כי מפרוץ המלחמה יש מאות אנשי קבע שמאובחנים עם פוסט-טראומה ונמצאים בתהליך תביעה. הצבא מתכנן לפטר חלק גדול מהם בהתרת חוזה. יש לתקן עוול זה באמצעות חקיקה. ההווה הוא העתיד של הלוחמים כעת, והוא שחור. רוב המענים שהציג אגף השיקום הם טקטיים ומיקרו-טקטיים, אך הגיע הזמן"להחליף דיסקט"ולחשוב מבחינה אסטרטגית. הלום קרב שהתאבד צריך להיות מוכר כחלל צה"ל. זו בעיה לאומית, ביטחונית וקיומית של המדינה, שתשפיע על שוק העבודה ועל שיעורי משרתי המילואים הכשירים בסדר הכוחות. אפשר לקדם באופן זמני את מגוון הנושאים האלה באמצעות החלטות ממשלה. יש להקים מינהלת לאומית, בדומה למינהלת תקומה – אגף לפוסט-טראומה – ולמצוא דרך להתעלות מעל חומות הביורוקרטיה. - עומר אמסלם, נכה צה"ל, אמר לוועדה שיש חוסר שוויון בין נכה פיזי להלום קרב. - מנכ"ל פורום הלומי קרב, תיאר לוועדה: אנשים יוצאים לקרב, וחלקם חוזרים ממנו פצועים וצריכים לקבל את הכבוד הראוי להם. 90% מהפגיעה שלהם היא פגיעה חוזרת מהמדינה – ביורוקרטיה. - הוועדה שמעה ממנכ"ל עמותת "לא מפקירים פצועים בשטח" על המענה הלא-מושלם שמקבלים נפגעי פוסט-טראומה. המנכ"ל ביקש להפנות את תשומת הלב להלומי קרב ממלחמות קודמות. - דניאל שטרית, הלום קרב, אמר בוועדה שלא מקבל מענה מלבד שיחה אחת לשבוע באגף השיקום. הוא מחכה לאחוזי נכות כבר 12 שנים. - הוועדה שמעה מנציג עמותת "יהלומי קרב"על יחידה חדשה בצה"ל ששייכת לאגף הנפגעים. הנציג סיפר שבעוד שבוע ייערך טקס סיום של המחזור הראשון של חיילים נכים שיקבלו תעודת סיום לימודי עבודה סוציאלית ללא תואר רשמי לליווי נכים. - הוועדה שמעה מנציגת "אימהות בחזית"שאין מענה נפשי ללוחמים בסדיר ובמילואים. - הוועדה שמעה מיו"ר עמותת "מצוינים"על כך שבישראל כיום יש כ-000,60 נכים שמטופלים באגף השיקום, ומהם כ-6,000–9,000 שומרי תורה ומצוות (שחזרו בתשובה לאחר הגיוס), ואין להם שיקום. - נציגת משרד הביטחון ציינה בוועדה שברגע שיאושרו היחידות הייעודיות, יהיה איש קשר להלומי הקרב. 51 החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הוועדה מבקשת ממנכ"ל משרד הבטחוןלקבלבתוךעשרהימים תשובה על השאלה אם יש כוונה להקים את ועדת למ"ד הייעודית למתמודדי PTSD ונכות קשה. - הוועדה מבקשת מהיועצת המשפטית לממשלה לקבל תשובה בתוך שבועיים בנוגע למינוי נציג ציבור בוועדת למ"ד למתמודדי PTSD ונכות קשה. - הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים לקבל מענה בנוגע להסדר ביניים עם משרד הבטחון לייצוג משפטי לנכי צה"ל. - הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון את שמות משרדי הממשלה שאינם משתפים פעולה. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לקבל תשובה בתוך יומיים בנוגע לתקצוב ועדת למ"ד הייעודית לנכי נפש ואישור משרות. אם לא תתקבל תשובה, ישיבת המעקב תתקיים בנוכחות הממונה על השכר. - הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים לקבל תשובה בכתב בתוך שבועיים לגבי סוגיית התמחורים. - הוועדה תוציא מכתב לראש הממשלה בנוגע לכך שאין גורם מתכלל, ולכן מוצע להקים שולחן עגול שייפגש אחת לחודש בהשתתפות משרד המשפטים, משרד התחבורה ומשרד הפנים. - הוועדה תבדוק מול ועדת העבודה והרווחה את סטטוס הצעת החוק להגבלת שכר הטרחה של עורכי דין לייצוג נכי צה"ל מול משרד הביטחון. - הוועדה תוציא מכתב לור"ה בבקשה להפנות סטודנטים לפסיכולוגיה לחונכות תמורת נקודות. - הוועדה תמשיך לעקוב אחר הנושא, ותקיים ישיבת מעקב. 52 בירור תלונות מלחמת חרבות ברזל, דוח שנתי 50 – במסגרת יום תלונות ופניות הציבור הקדמה: ביום י"ט בסיוון תשפ"ד, 25 ביוני 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא בירור תלונות מלחמת חרבות ברזל, דוח שנתי 50 – במסגרת יום תלונות ופניות הציבור. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, נציגי רשות המיסים, נציגי משרד התיירות, נציגי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, נציגי המשרד לביטחון לאומי, נציגי משטרת ישראל, נציגי רשות האוכלוסין וההגירה, נציגי המוסד לביטוח לאומי, נציגי משרד המשפטים, נציגי משרד האוצר, נציגי משרד החוץ, נציגי משרד התקשורת, נציגי רשות האכיפה והגבייה, נציגי רשות המים, נציגי רשויות מקומיות ומועצות אזוריות, נציגי עמותות וארגונים אחרים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח מבקר המדינה: יש גידול מתמשך במספר התלונות שמגיעות לנציבות, והשיא היה בשנת 2023 – 22,356 תלונות. השירות לציבור הוא הנושא של רוב התלונות, ושיעור התלונות המוצדקות הוא גבוה – 53%. הגופים שעליהם התקבלו תלונותרבות: משרד התחבורה, המוסד לביטוח לאומי, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד העבודה ורשות המיסים. הנושא העיקרי של התלונות על משרד התחבורה הוא התנהגות לא נאותה של פקחים כלפי נוסעים. 65% מהתלונות נמצאו מוצדקות. %43 מהתלונות מוצדקות ובאו על תיקונן. הגופים ששיעור התלונות המוצדקות עליהם היה הגדול ביותר: דואר ישראל, משרד העבודה, רשות מקרקעי ישראל, רשות האוכלוסין וההגירה והמשרד לביטחון לאומי. 33.4 מיליון ש"ח הוא הסכום הכולל שקיבלו בשנת 2023 המתלוננים שפנו לנציבות תלונות הציבור ואחרים שהושפעו מהחלטותיה. נציבות תלונות הציבור עוסקת בבירור תלונות בעיתות שגרה ובעיתות מלחמה. עם פרוץ המלחמה עשינו פעולות יזומות: חמישה ימים לאחר פרוץ המלחמה הקמנו קו חם שפעל שישה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, ועובדי הנציבות נתנו מענה מיידי, עסקו באיסוף מידע ומתן מידע, הפעלת קו ווטסאפ, מפגשים יזומים ביותר מ-90 מלונות, מתן אוזן קשבת וקישורים בין הגופים, ביקורים בשטחי כינוס של חיילי מילואים לצורך גביית תלונות. הוגשו1,627 תלונות שקשורות למלחמה, ו-55% מהתלונות שלנציבות הייתה סמכות לבררן באו על תיקונן. הגופים שבעניינם התקבלו התלונות הרבות ביותר בנושאים הקשורים למצב חירום: המוסד לביטוח לאומי, רשות המיסים, עיריית אשקלון, המשרד לביטחון לאומי ופיקוד העורף. היישובים המפונים שמתושביהם התקבלו מרבית התלונות: אשקלון, שדרות, קריית שמונה ושלומי. היום הוועדה השיקה מערכת חדשה של הצגת נתונים לציבור שמשקפת את מצב הטיפול בתלונות שהוגשו. דרכי הגישה לנציבות הורחבו, וכעת ניתן להגיש תלונות באמצעות טופס מקוון באתר המרשתת של הנציבות, בדואר אלקטרוני, בדואר רגיל, בלשכות לקבלת קהל, בפייסבוק, בפגישת זום ובווטסאפ. 53 סיכומי הוועדה: - נציג משרד התחבורה והבטיחות בדרכים הסכים שיש בעיה מהותית בנוגע לפקחים. הפקחים אינם עובדים של הרשות הארצית, והמשרד לא יכול להתערב במערכת היחסים בין המפעיל לפקח. משרד התחבורה אינו מקבל הכנסות ממתן קנסות, אלא רק המפעיל. המפעילים עושים הכשרות לפקחים, ובימים אלה המשרד עושה בקרות על ההכשרות. נושא התמריץ נמצא בבדיקה של הייעוץ המשפטי. כמו כן, אין כלי טכנולוגי שאפשר לבדוק באמצעותו אם אוטובוס עצר בתחנה, ולכן מתבססים על תלונות ציבור ומעודדים להגיש אותן. - נציג משרד מבקר המדינה ציין כי האוכלוסייה המוחלשת בחברה נוסעת בתחבורה הציבורית. החברות מקבלות תמריצים עבור מתן דוחות על ידי פקחים. כמו כן, תעריף הקנס הוא מוגדל לאנשים שלא תיקפו את הכרטיס. לא ברור מדוע לא ניתן לנטר אוטובוסים שמדלגים על עצירה בתחנות. היום היכולות לנטר הן גבוהות בזכות שימוש ב- GPS. - המוסד לביטוח לאומי מטפל במגוון קבוצות באוכלוסייה: קשישים, קשישים סיעודיים, אלמנות ויתומים, נפגעי פעולות איבה, נפגעי עבודה, הורים לילדים נכים, מובטלים ועוד. נציג המוסד מציין בוועדה כי המוסד גובה תשלומים תמורת הזכויות שהוא מעניק. הציפיה של האזרח למענה מיידי יוצרת מצוקה ומכאן הפניות הרבות שמוגשות. רק 49 תלונות נמצאו מוצדקות. מפרוץ המלחמה נוספו מאות אלפי אזרחים לטיפולו של המוסד. - נציג רשות האוכלוסין וההגירה ציין בוועדה שהרשות פועלת לשיפור ליקויים, חלקם – יחד עם המבקר. הרשות היא הראשונה שהגיעה אל המפונים בבתי המלון וסייעה להם בהוצאת מסמכים. - הוועדה שמעה ממשרד מבקר המדינה כי תנאי הסף לקבלת מענק אכלוס עצמאי למפונים הוא שהמען הוא של יישוב מפונה. אלפים הגיעו ללשכות רשות האוכלוסין וביקשו לשנות את המען למפרע. רשות האוכלוסין התגמשה מאוד בהקשר הזה ותיקנה למפרע את הבקשה. נותרו שלוש קבוצות של אנשים שאין להם פתרון בהקשר זה:  סטודנטים שהתגוררו במעונות, בעיקר במכללה האקדמית תל חי ובמכללה האקמית ספיר. על פי נוהל הרשות, לא משנים מען רשום למעונות סטודנטים. הוגש בג"ץ בעניין הזה והמשרד עוקב אחר הנושא.  אנשים ששכרו בתים ביישובים מפונים, אך לא הספיקו לעדכן את המען החדש לפני הפינוי. כעת הרשות מסרבת לעדכן את המען אף שחלקם כבר העבירו את חפציהם.  אנשים בעלי נכסים ביישובים מפונים שהם עצמם לא גרים בנכס – חלקם לא הספיקו לגור בנכס כי קנו אותו זמן קצר טרם הפינוי, וחלקם השכירו את הנכס ועכשיו לא מקבלים דמי שכירות ולא את המענק. אלו סוגיות שחייבים לתת עליהן את הדעת ולפתור אותן במשרד האוצר ובמוסד לביטוח לאומי. - הוועדה שמעהמרשות האוכלוסין וההגירה כי שינוי מען נעשה למי שמתגורר בפועל במען. סטודנטים גרים במען ארעי, ולא משנים להם מען. תוקם ועדת חריגים במשרד האוצר ושם יהיה בירור של הסוגיה. 54 - נציגרשות המיסים דיבר בוועדה על כך שמאז8באוקטובר הם נמצאים בשטח במשך היום בכל היישובים. בעבר נעשו ימי עיון לבעלי עסקים להגשת תביעות, ובחודשיים האחרונים שופרה שיטת העבודה. נתקלים גם בכתובות לא מעודכנות של עסקים, ויש לכך השלכות. שולמו11.מיליארד ש"ח בנזק הישיר, ולהערכתםהוא יסתכםב-2.5מיליארדש"ח. מנסים למפות יישובים ששוכנים בקו הראשון ולא ניתן להגיע אליהם פיזית, כדי לתקן תשתיות ולאפשר לבעלי הדירות לחזור לבתיהם לאחר המלחמה. - משרד מבקר המדינה ציין כי תחילת הדרך הייתה מאתגרת בשל הקשיים והעומסים. כיום יש טפטופי תלונות בנוגע לנזקים עקיפים. - נציג משרד התיירות אמר בוועדה שהמשרד הצליח להקים חמ"ל תוך 24 שעות. כל תלונה שמגיעה מהמפונים מטופלת על הצד הטוב ביותר. המשרד יחד עם משרד האוצר והתאחדות בתי המלון, מפעילים מתווה של מענק אכלוס. - נציגת משרד מבקר המדינה דיברה בוועדה על מחלוקת בין בתי המלון לבין המפונים בנוגע לתאריכי הסיוע. יש קבוצה גדולה של מפונים שלא קיבלו מענק אכלוס או מענק חלקי אף על פי שלא שהו בבתי המלון. הקבוצה כוללת חיילי מילואים וחיילי סדיר שנמצאים בשירות, אך לא קיבלו מענק אכלוס משום שרשום שהם שוהים בבתי המלון. - נציג עיריית טבריה אמר בוועדה שהעיר קלטה מפונים רבים עם פרוץ המלחמה, וכך נוצר עומס גדול על התשתיות. העירייה הקצתה שתי מינהלות (אגף תיירות ומחלקת נוער) לטפל בכל המפונים. כיום יש 15,000 מפונים בעיר. הפעולות שנעשו:  כ- 2,500 תלמידים התווספו למערכת החינוך.  הוקם מתחם וואו לילדי המפונים, כולל עמדות בטיילת, כדי לנסות לשוחח עם בני הנוער המפונים.  הייתה תוספת תקנים למחלקת הרווחה, אך היא לא מספיקה והמחלקה הגיעה לקצה גבול יכולתה, למרות כל הסיוע שהתקבל. נושא פניות הציבור מוסדר. - הוועדה שמעה ממשרד המשפטים על כך שמתחילת המלחמה המשרד שולח צוותים של עורכי דין מתנדבים למרכזי המפונים, בתחילה – לבתי המלון, וכעת – ליישובים. ההכוונה המשפטית היא להתמודדות עם ביורוקרטיה ומתן ייעוץ למשפחות נרצחים וחטופים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הוועדה מודה לנציבות תלונות הציבור על עבודתה, ועל שהיא משמשת פה לאזרחים רבים. - הוועדה רואה בחומרה מתן תמריצים לפקחים על רישום דוחות לציבור. הוועדה מבקשת ממשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לפתור את הנושא. הוועדה מבקשת לקבל עד חודש ספטמברתשובהעל השאלה אם הנושא בא על פתרונו, אםלא–תצא הוראת שעה שתאסור על החברות המפעילות לתת תמריצים עבור מתן דוחות. - הוועדה מבקשת ממשרד התיירות להעביר למשרד מבקר המדינה בשבוע הבא את מתווה הפשרה בין משרד התיירות למשרד האוצר.כמו כן המשרד יתן מענה בנוגע לפניות הנילונים עד 15 באוגוסט 2024. 55 מ ס ק נ ו ת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בעקבות הצעה דחופה לסדר-היום אפליית תקציבים להתיישבות בעיירות פיתוח ובמגזר העירוני של חברי הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, שרון ניר, מאיר כהן ואברהם בצלאל מליאת הכנסת החליטה בישיבתה מיום י"ז באדר ב' התשפ"ד, 27 במרץ 2024, להעביר לוועדה לענייני ביקורת המדינה את ההצעה הנ"ל. ביום רביעי, כ"ז בסיוון התשפ"ד, 3 ביולי 2024, התקיים דיון בוועדה לענייני ביקורת המדינה. הוועדה שמעה מח"כ מיכאל מרדכי ביטון, יוזם ההצעה, את דרישתו שהחטיבה להתיישבות תפעל בכלל אזורי העדיפות הלאומית למען הצעירים, כולל בעיירות הפיתוח, ותיתן משאבים רבים יותר. הגדלת התקציב בשנת 2023 בסך 1.5 מיליארד ש"ח מאפשרת כניסה לעיירות פיתוח ואזורי עימות, באמצעות סעיף שכונות כפריות במרחב העירוני למגורי צעירים שהם בני המקום ולא רק תושבים חדשים. מרכז המחקר והמידע מסר לוועדה סקירה שלפיה החטיבה להתיישבות פועלת במרחב הכפרי באזורי עדיפות לאומית, כלומר לא במרחב העירוני ולא בעיירות פיתוח. החטיבה להתיישבות הוקמה בשנת 1971 במטרה לסייע בפיתוח ההתיישבות מעבר לקו הירוק, ובהמשך צורפו גם הנגב והגליל בעקבות החלטות ממשלה מתחילת שנות האלפיים. החטיבה היא אחת מזרועות הביצוע של ההסתדרות הציונית העולמית והיא נחשבת על ידי הממשלה כבעלת "יכולת מקצועית מוכחת בתחום פיתוח ההתיישבות". בשנת2015 פורסמה חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד דינה זילבר, והוצגו שורה של קשיים בפעילות החטיבה, והמרכזי שבהם נוגע להעברת סמכויות אסורה מהממשלה לחטיבה להתיישבות בעניינים שנוגעים למדיניות ואמורים להיקבע ע"י הממשלה – לחטיבה אין מנדט לקבוע את אזורי הפעילות שלה. בעקבות חוות הדעת נעשו פעולות הסדרה, תיקון חוק, החלטת ממשלה, חתימה על הסכם מסגרת ליצירת התקשרות ועוד. כיום החלטות מדיניות שנוגעות לאזורי הפעילות של החטיבה הן החלטות של הממשלה או של מקבלי ההחלטות. מדי שנה מאושרת תוכנית עבודה על ידי השר הממונה – כיום שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות, ובעבר – שר החקלאות. בהחלטה 1998 נקבע במפורש שהפעילות היא במרחב הכפרי – חקלאי וקהילתי. בפועל המשמעות היא 34 מועצות אזוריות, שלוש מועצות מקומיות שבהן עד 2,000 תושבים ומינהלת מקומית אחת (היישוב היהודי בחברון). החטיבה להתיישבות מתוקצבת באופן מלא על ידי המדינה, אולם התקצוב אינו ישיר. כחלק מפעולות ההסדרה נעשה מעבר לתקצוב בהתאם להתקשרות. החטיבה היא ספק של המדינה ישנו הסכם מסגרת חמש שנתי והסכם פעילות שנתי. על פי תוכנית העבודה של החטיבה, התקציב עד לשנת 2023 היה בין 100 ל-160 מיליון ש"ח, ועליו נוספו בכל שנה עודפים בסך 130 עד 400 מיליון ש"ח. נוסף על כך מועברים במהלך השנה תקציבים בגין משימות חדשות שהוטלו על החטיבה בהחלטות ממשלה שלא נכללות בתוכנית העבודה, אוסכומי כסףשתוקצבו במסגרת תקציבים בעלי משמעות פוליטית שנדרשים לעבור הליך אישור מיוחד לפני הקצאתם בפועל. 56 בתקציב2023נוספו כמיליארד ש"חכמסגרת להתקשרויות עתידיות בעקבות מלחמת חרבות ברזל. סכום זה הגדיל את תקציבי המסגרת להתקשרות עם החטיבה לכמיליארד וחצי ש"ח, כולל תקציב מחויב. התגלו פערים גדולים בין תקצוב פיסקלי דיגיטלי ובין תקצוב תוכניות העבודה בחטיבה להתיישבות. החטיבה מתנהלת על פי עקרונות ההסדרה שנקבעו, ונראה שהפעילות תואמת לכללים, גם בהיבטי תקצוב. אבל בכל הנוגע לכלים של פיקוח תקציבי פרלמנטרי, ספר התקציב ונתוני הביצוע לא בהכרח משקפים את היקפי הביצוע בפועל של החטיבה, וכתוצאה מכך הפיקוח הפרלמנטרי התקציבי האפקטיבי בהיבט הזה צריך להיעשות בקבלת נתונים משלימים מהחטיבה. חה"כ מאיר כהן מסר שבשנת 2013 נקבע בהחלטה 741 שתהיה התיישבות במגזר העירוני. השנה הוגשה בקשה להתיישבות עירונית של גרעינים תורניים וגרעינים אחרים, כלומר חידשו את ההחלטה, ואושר להוציא קול קורא בתקצוב של 15 מיליון ש"ח. משרדההתיישבות והמשימות הלאומיות ציין שהחטיבה להתיישבות היא זרוע ביצוע של הממשלה. החלטה 741 הייתה החלטה נקודתית שהתייחסה לגרעיני משימה ולכפרי סטודנטים וצעירים במרחב העירוני. בעקבות החלטה זו הגיעה חוות דעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד דינה זילבר, שלפיה המדינה אינה יכולה להאציל סמכות לגוף, אלא אם כן יש לו סיבות מיוחדות. בג"ץ קיבל את עמדת המדינה להאציל סמכויות לחטיבה, משום שיש לה מומחיות מיוחדת במרחב הכפרי. ואכן משנת 2015 החטיבה עברה תהליך של הסדרה במסגרת החלטת ממשלה 1998, שמגדירה את אופן הביצוע לאישור תוכנית עבודה ואת הפעולות המיוחדות שהחטיבה מתעסקת בהן. תקציב הפעילות לכל הקולות הקוראים הוא קואליציוני. תקציב החטיבה הוא בהרשאה שניתנת מדי שנה היות שחלק עיקרי מהפרויקטים הם פרויקטים של תשתיות שנמשכים שנים. התקציב בעולם הפעילות נע בין 40 ל-70 מיליון ש"ח, ובשנה האחרונה – 110 מיליון ש"ח + תקציב מיוחד בשל המלחמה, וסך הכול: 200 מיליון ש"ח. במסגרת פעילות מינהלת תקומה התקציב פתוח עד מיליארד ש"ח, וכרגע יש סכום של 850 מיליון ש"ח בביצוע. העבודה היא במציאת פתרונות עבור היישובים המפונים. התקציב של החטיבה לפעילות השוטפת הוא קטן. בעולם העירוני המשרד עובד בגרעיני משימה, והוא הוגדל השנה מ-35 מיליון ש"ח ל-50 מיליון ש"ח. המשרד ידרוש תוספת תקציב, אך אם היא תינתן היא לא תמומש במרחב העירוני. הוועדה שמעה מראשי המועצות האזוריות וראשי הערים שלמגזר הכפרי יש מאפיינים מיוחדים, והחטיבה להתיישבות יודעת לטפל בהם. ראוי שתקציב החטיבה להתיישבות יהיה מעוגן בספר התקציב ושלא יושפע מהסכמים קואליציוניים. היחידה להתיישבות צריכה להביא כסף תוספתי כדי למנוע פגיעה בהתיישבות הכפרית, ולא לתת מצ'ינג לעיירות הפיתוח ולמועצות האזוריות. ולכן ראוי לא לעצור קולות קוראים, להמשיך את הפעילות הקיימת ולא לדרוש בכל פעם תקציבים. במסגרת פעולותיה של החטיבה להתיישבות מוקם מרכז שיקום בבית החולים פוריה, הוקמו כפרי סטודנטים, הועברה תמיכה ליישובים בדואיים ועוד. החטיבה להתיישבות דיווחה שהמומחיות של החטיבה היא בהתיישבות הכפרית, וזה המקור להחלטת הממשלה 1998. תקציב החטיבה מחולק לשלושה: תקציב תקורות, תקציב הפעולות שמקורו בהסכמים קואליציוניים והחלטות ממשלה. כל תקציב הפעילות הוא תקציב שנוגע 57 למומחיות החטיבה והוא פועל בהתאם לקולות קוראים. הכנסת תקציב החטיבה לבסיס התקציב תאפשר יציבות ותכנון נכון עבור המועצות. גורמי המקצוע שעוסקים בתקציב החטיבה להתיישבות הם שהבינו את הצורך בבסיס תקציבי. היכולת לתכנן ולחלק מראש את התקציב היא קריטית לשטח. הוועדה שמעה ממשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי שלחטיבה להתיישבות יש מומחיות לפעול באזורים מסוימים, ולכן אם יועבר כסף למשרד הנגב והגליל, המשרד ידע להעביר אותו בהתאם לכללים להתיישבות העירונית. הרשות לפיתוח הנגב והרשות לפיתוח הגליל סובליםגםהם מהבעיה שאין להם שורה בבסיס התקציב. מסקנות הוועדה בתום הישיבה: 1. הוועדה התרשמה שהחטיבה להתיישבות עושה עבודת קודש, וטוב יעשו הגורמים הנוגעים בדבר אם ייתנו מראש תקציב גבוה יותר. 2. הוועדה סבורה שתוספת של 50 מיליון ש"ח למען פרויקטים בעיירות הפיתוח לאזורי עדיפות תיתן מענה להתיישבות העירונית.הוועדה מבקשתמהמשרד להתיישבות ומשימות לאומיות וממשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי לדרוש תוספת תקציב זו, ולדווח לוועדה אם היא הושגה. 3. הוועדה סבורה שתקציב החטיבה להתיישבות צריך להיות שורה בבסיס התקציב, ולא להסתמך על הסכמים קואליציוניים. הוועדה תוציא מכתב לשר האוצר ולאגף תקציבים עם עותק למנכ"ל המשרד להתיישבות, ובו תדרוש את הדבר. 4. הוועדה תקיים ישיבת מעקב בנושא. המסקנות הונחו על שולחן הכנסת: ב' תמוזהתשפ"ד 08 ביולי2024 58 החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב הקדמה: ביום ב'בתמוז תשפ"ד, 8 ביולי 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, נציגי משרד החינוך, נציגי משרד האוצר, נציגי משרד המשפטים, נציגי רשם העמותות, נציגי רשת החינוך העצמאי של אגודת ישאל, נציגי רשת מעיין החינוך התורני – בני יוסף, נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה, נציגי התנועה למען איכות השלטון בישראל, נציגי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נציגי עמותות וארגונים אחרים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח משרד מבקר המדינה: שיטת הבקרה והפיקוח אינה מוסדרת בשום מקום. מבקש שהנושאים יעלו לדיון כדי לוודא שהתלמידים מקבלים שיעורי אנגלית. הדוח פורסם לפני ארבע שנים, ולא נבדקו בו כלל הנושאים. הדוח עסק בסוגיית הפיקוח הפיננסי והחינוך החרדי בכללותו. סיכומי הוועדה: - נציג משרד החינוך אמר בוועדה שהתקיים דיון משמעותי בנושא הפיקוח על מוסדות הפטור, ובעקבותיו נערכים לתוספת תקנים כדי לתת מענה מקצועי יותר ברמת הפיקוח. בעבר דוחות הפיקוח היו כלליים. בכל שנה יש 20–30 מוסדות שמדווחים על לימודי ליבה פחותים מהדרוש. ברגע שיהיה דוח מפורט של המפקח, יהיה קל יותר לעשות לו שקלול כלכלי. תקנות המוכש"רעדיין לא חתומות, ומתנהל דיון בין לשכת השר לבין משרד האוצר ומשרד המשפטים כדי לבחון איך תתנהל האכיפה כלפי מוסדות המוכש"ר. - נציג משרד האוצר אמר בוועדה כי המשרד מנהל דיאלוג אינטנסיבי עם כלל הגורמים הרלוונטיים כדי לגבש מתווה פיקוח ובקרה יעיל ככל שניתן. מכתבו של החשכ"ל עומד בעינו. המשרד לא מכיר תלונות על פגיעה בפנסיות של המורים. רכיב הפנסיה הוא עיקר הבדיקה ששכר היסוד תואם להסכמי השכר. עפ"י דוח של רו"ח מלול, קיימים פערים כאלה ואחרים בתוספות בגין רגולציה של רשות האוכלוסין. הדוח של רו"ח מלול עוסק בשאלה הנקודתית: האם הרשת תוקצבה בגין מרכיב מס שאמור להיות משולם לרשות המיסים במסגרת הזכאים לגמלאות? התקציב מועבר למוסדות הפטור בהתאם לתקצוב שנקבע. הרשתות אינן נתמכות, אלא מתוקצבות. המשרד עוסק בשאלה אם היעדר רישום ניהול תקין פוגע ביכולת המדינה לתמוך במוסדות. - נציג רשם העמותות הסביר בדיון כי לרשמת העמותות יש מגוון סמכויות של פיקוח על התנהלות העמותות, כגון הפעלת מפקחים שרשאים לבקר בעמותות ולבצע פיקוח במקום, דרישה של מסמכים ועוד. הסמכויותמופעלותבהתאם לתוכנית עבודה.לרשמת יש סמכות רישום ניהול תקין בעת הגשת מסמכים לקבלת תמיכה מהמדינה. כאשר מתגלים ליקויים, העמותות נדרשות לחתום על תוכנית לתיקון הליקויים, ובמקרים קיצוניים יחידת רשם העמותות מגישה בקשות לבית המשפט לפירוק עמותות. עמותות שאין להן אישור ניהול תקין לא אמורות להיות מתוקצבות. 59 - נציג משרד המשפטים ציין בוועדה שהמשרד משתף פעולה כדי להבטיח שההסדר עומד באמות מידה משפטיות. טרם התגבשה עמדת המדינה בהליכים המשפטיים שמתנהלים. ההגדלה התקציבית עדיין לא הועברה, משום שהתקנות שאמורות להכשיר זאת טרם התקבלו. - נציג רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל, טען בוועדה שמופצות שמועות זדונית מתוך כוונת מכוון, וכך מונעים ניהול תקין של רשם העמותות. מפעילים לחץ פוליטי כדי לערוך בדיקות נוספות. יש מטרה אחת והיא להקריס את החינוך העצמאי. רוב הטענות שנידונו בוועדה אינן על פיקוח ובקרה, ואין להן שום בסיס. - נציג המכון הישראלי לדמוקרטיה טען בוועדה שיש קשר בל יינתק בין הניהול התקין לבין המצב בשטח בהקשר של לימודי ליבה והיכולת למלא את התפקיד. יש לבדוק אם כל הליקויים שהוצגו בדוח אכן התקיימו. - נציג מרכז מנור הדגיש בוועדה כי בדוחות החינוך העצמאי אין פירוט כמה כספים יצאו ממוסדות הפטור וכמה נכנסו אליהם. אין אקטואריה, ולכן לא ברור איך אפשר לקבוע שאין בעיות בפנסיה למורים. חלקים מהגירעונות נובעים מכל מיני הפרשות שלא הועברו על ידי החינוך העצמאי. נציג המרכז שאל האם עמדת המדינה היא שמוסדות החינוך העצמאי אינן מחויבות באישור ניהול תקין כדי לקבל תקציב? - הוועדה שמעה מעמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון כי החשכ"ל אמר שהבדיקה שנערכה הייתה רק לסכומי הפנסיות. העמותה פנתה בשאלה בנוגע להעסקת מורות בחינוך העצמאי על בסיס שעות, שלא כמקובל במשרד החינוך. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הוועדה תקיים ישיבת מעקב לאחר הדיון בבג"ץ. לישיבת המעקב הבאה יוזמן רו"ח ארז אורעד מרשות המיסים למסור דיווח בנוגע לעריכת ביקורות ושלילת עמותות בגין אי- עמידה בהנחיות. - הוועדה מבקשת ממשרד מבקר המדינה להשלים את הדוח שנכתב לפני כארבע שנים. - הוועדה תעביר שוב את שאלותיו של ח"כ גלעד קריב למשרד החינוך לצורך קבלת מענה עליהן. - הוועדה מבקשתמהייעוץ המשפטי של משרד האוצרלקבלתשובה על השאלה:האם היעדר רישום ניהול תקין פוגע ביכולת המדינה לתקצב את הרשתות? 60 התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה בחברה הערבית – ישיבת מעקב הקדמה: ביום ד'בתמוז תשפ"ד, 10 ביולי 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה בחברה הערבית, דוח ביקורת שנתי 71ג׳ – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, נציגי המשרד לביטחון לאומי, נציגי משטרת ישראל, נציגי משרד ראש הממשלה, נציגי משרד המשפטים, נציגי הסניגוריה הציבורית, נציגי משרד הרווחה והביטחון החברתי, נציגי הרשות לשיקום האסיר, נציגי משרד האוצר, נציגי רשות המיסים, נציגי משרד החינוך, נציגי משרד הפנים, נציגי משרד העבודה, נציגי המשרד לשוויון חברתי, נציגי משרד הביטחון, נציגי משרד הביטחון – צה"ל, נציגי מרכז השלטון המקומי, נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה, נציגי עמותות וארגנים אחרים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח משרד מבקר המדינה: עסקנו בשני דוחות – בשנת 2018 ובשנת 2021 – בנושא של עבירות ירי ואמל"ח בחברה הערבית, נוכח השפעתו על כלל החברה הערבית. אנו רואים בחיוב את דיוני המעקב של הוועדה. ראוי לשים לב לכמה תובנות בסיסיות:  האיום שגלום בנושא הוגדר כאיום אסטרטגי.  ללא תוכנית מקיפה, מערכתית, מפורטת ומתוקצבת לא יהיה אפשר לחולל שינוי. משרד מבקר המדינה ימשיך לעקוב אחר יישום החלטות הממשלה, אחר הנתונים בנושא ואחר הדיווחים על ליקויים בגופים הנוגעים בדבר. סיכומי הוועדה: - נציג משרד ראש הממשלה דיבר בוועדה על כך שההחלטה המקורית הייתה על סכום 2.4 מיליארד ש"ח. נעשה קיצוץ של 15%, אך הוא אינו דרמטי. הקיצוץ יורד מכלל המשרדים למעט המשרד לבט"ל. יש הקצאה מהאוצר בסך960מיליוןש"ח,ומהם מומשו79%. מתוך ההקצאה המתוכננת של המשרדים בסך 835 מיליון ש"ח מומשו 84%. בכל תוכנית חומש יש שיעור ביצועים נמוך בשנה הראשונה משום זו שנת התארגנות, אולם שיעור המימוש של המשטרה גדול יחסית. - נציג המשרד לביטחון לאומי צייןכי יש מענים רבים שהמשרד מספק ולא רק באכיפה. כמו כן, אנשי המשרד עסוקים בשילוב אמצעים טכנולוגיים והרחבת השימוש בהם, כדי לתת בידי המשטרה כלים רבים יותר שיסייעו להגיע לפענוחים בשטח וכדי לאפשר מניעה עבירות בעתיד. שיעור האיוש בתחנות הערביות מתקרב ל-90%, ועומד על 86% בתחנות המעורבות, וזה אחרי שהמשטרה איבדה כוח אדם יקר ב-7 באוקטובר. - נציגי משטרת ישראל אמרו בוועדה שאינם רואים התאמה בין הפעילויות המסיביות שנעשות לבין התוצאה. הפשיעה במגזר הערבי היא היעד הראשי של המשטרה, מרמת התחנה עד רמת היחידות הארציות. בכל שבוע המפכ"ל עושה דיון בנושא, ויוצא ליחידה אחרת כדי לראות תוכניות פעולה. בשנים 2023–2024 הייתה עלייה בתפיסות האמל"ח. המשטרה עומדת בכל יעדי תוכנית 549. 61 - משרד המשפטים שמחויב לקדם חקיקה שתתרום למלחמה בפשיעה הערבית ציין כי בתזכיר החוק הממשלתי שנוגע לחברות השמירה באה לידי ביטוי החשיבות הרבה המיוחסת למאבק בסחיטת דמי חסות ולמאבק בפשיעה. לאחרונה התקבל נוסח מעודכן של הצ"ח ממשלתית בנושא מהמשרד לבט"ל. הנוסחהנוכחי של טיוטת החוק שונה במידה מסוימת מהתזכיר, ועבודת המטה הממשלתית נמצאת כעת בישורת האחרונה לקראת השלמתה. עמדת ועדת שרים לענייני חקיקה היא לדחות את הדיון בהצעה בחודשיים כדי להמתין לסיום עבודת המטה הממשלתית. שינוי הרכב ועדות המכרזים בתיקון החקיקה אמור להיות מובל על ידי משרד הפנים. הצעת החוק לתיקון חוק המידע הפלילי ותקנת השבים (תיקון מס' 4) נועדה לאפשר לחשב הכללי לפסול מציעים במכרז. ההצעה הונחה על שולחן הכנסת בסוף שנת 2022, וכעת היא מונחת על שולחן ועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה ראשונה. הצוות המקצועי של משרד האוצר משתף פעולה עם נציגים ממשרד הפנים, משרד המשפטים והמשרד לביטחון לאומי כדי לגבש עקרונות להפעלת תאגידים במכרזים של כלל משרדי הממשלה, ולא רק ברשויות המקומיות. - נציגת ועד ראש הרשויות הערביות ביקשה בוועדה לדעת כמה פיטורים היו במשטרה וכמה תקנים אוישו בתחנות המשטרה. בתוכנית העבודה של הממשלה אין בחלק של המשרד לבט"ל אזכור של המלחמה בפשיעה בחברה הערבית. ראשי הרשויות אינם מקבלים תקציבים והדברים אינם נראים כפי שהם רשומים על הנייר. האחריות היא של הממשלה ולא של החברה הערבית. - עמותת יוזמות אברהם שמלווה במחקר את יישום תוכנית 549, פרסמה לאחרונה דוח מחצית לבדיקת הנעשה במשרדי הממשלה. מנכ"ל העמותה אמר בוועדה ששיעור היישום של ההחלטה במשרד לביטחון פנים הוא 25% מרגע קבלת התוכנית ("מסלול בטוח" ו"עוצרים את הדימום") ושיעור היישום במשרד המשפטים הוא 37%. כעבור מחצית מהתקופה שיעור היישום הכללי של תוכנית 549 הוא 21%. אין מידע על הפעילויות ואין שקיפות. ציין חסמים מרכזיים ליישום תוכנית 549:  ירידה של הנושא בסולם העדיפויות הממשלתי  שיתוף פעולה בין-משרדי חלש  ממשק רופף בין השלטון המרכזי לשלטון המקומי  קשיים בגיוס, בהכשרה ובאיוש תקנים. - מ"מ ראש מועצה מקומית עספיא אמר בוועדה כי הדבר שעצר את הפשיעה הוא הכנסת מפקדה משימתית למועצה עקב בקשתו של ראש המועצה בשיתוף עם המפכ"ל. המפקדה יצאה לפני כשבועיים והפשיעה חזרה. אין היום תחנת משטרה בעספיא אלא בנשר. - נציג רשות המיסים מסר כי מודל טכנולוגי חדש הושק בהצלחה. מטרת המודל היא למנוע הוצאת חשבוניות פיקטביות. כל חשבונית מעל סכום מסוים חייבת מספר סידורי, שאם לא כן לא תהיה לה הטבה כלכלית לקיזוז מס תשומות. עקב הדיווחים סגרו בחודשיים האחרונים תיקים שהסבו נזק במאות מליוני שקלים. ועדת הכספים התוותה את המודל עד שנת 2028, ומקווים שעד שנה הבאה יתאפשר למנוע קיזוז מס ממי שמוציא חשבונית פיקטיבית. 62 - מנכ"למרכז אמאן –המרכז הערבי לחברה בטוחה ציין בוועדה שבכל 32 שעות נרצח אדם בחברה הערבית.המנכ"ל אמר שאין אף ועדה שעובדת מכל שש הוועדות הנוגעות בדבר.יש שאלות עומק לגבי המשטרה שיש לשאול נוכח הפער בין מה שקורה בתוך המשטרה לבין הפעילות המעשית שמצופה ממנה.יש אי-יציבות במשטרה מבחינת פעולות: שינוי תוכניות והחלפת מפקדים. עניין המבצעים של המשטרה הוא קוסמטיקה. התחושה הציבורית היא שגם אם יש הצלחות, עדיין אין עשייה סיסטמית ועמוקה. - נציגת משרד החינוך אמרה בוועדה כי החלק שלהם בתוכנית 549 ממוקד בשני אגפים: שפ"י ואגף א' נוער בסיכון. המשרד החל במיפוי מוסדות חינוך, ונמצאו 70 מוסדות אדומים. בחלק המניעתי יש לאתר את התלמידים שמאופיינים בנשירה ואלימות, ובחלק הטיפולי יש להעצים את היועצות בימי הדרכה ובתוכניות טיפוליות. מוקמת תוכנית ייחודית לאוכלוסייה הבדואית בדרום ששמה "מטיבה". שפ"י גם מוביל תוכנית למניעת אלימות בזוגיות ואלימות בתוך המשפחה. אגף א' נוער בסיכון הכין שלוש תוכניות ייחודיות כדי לתת מענה מיטבי לתלמידים החל משלב חטיבות הביניים. התמונה של הביצוע והמיצוי אינה מדוייקת כי משרד החינוך נכנסו עם התוכניות שלו מאוחר. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הוועדה הגיעה למסקנה כי לעת הזו לא הושגו יעדיה ומטרותיה של תוכנית 549 וכי נתוני הפשיעה עולים בהתמדה. - הוועדה תפנה במכתב למשרד מבקר המדינה בבקשה לערוך ביקורת והשוואה ביחס למה שבוצע בהחלטה 549. - הוועדה מבקשת מהמשרד לביטחון לאומי את מפת פריסת התקנים בתחנות המשטרה. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר ומרשות המיסים להשיב בישיבת המעקב על השאלות של ח"כ יואב סגלוביץ'. - ישיבת המעקב תתקיים עם פתיחת כנס החורף, בהשתתפות משרד האוצר ורועי כחלון, הפרויקטור במשרד ראש הממשלה, כדי לקבל דיווח על ביצוע הפעולות על ידי משרדי הממשלה. - הוועדה מבקשת ממשרד המשפטים למסור בישיבה הבאה דיווח על פעולותיו בהיבט החקיקה. 63 מצוקת שורדי הטבח במסיבות ה-7 באוקטובר ומשפחותיהם – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה הקדמה: ביוםט'בתמוז התשפ"ד,15ביולי2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינהדיון בנושא מצוקת שורדי הטבח במסיבות 7 באוקטובר ומשפחותיהם – בקשה לחוות דעת לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. הדיון נערך בהשתתפותנציגי משרד מבקר המדינה, נציגי משרדראש הממשלה,נציגי משרדהרווחה והביטחון החברתי, נציגי משרד הבריאות, נציגי משרד הביטחון, נציגי משרד האוצר, נציגי משרד העבודה, נציגי משרד המשפטים, נציגי משרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי, נציגי המשרד לביטחון לאומי, נציגי המוסד לביטוח לאומי, נציגי המועצה להשכלה גבוהה, נציגי משטרת ישראל, נציגי מרכז רפואי שמיר, נציגי ארגון נפגעי פעולות איבה, נציגי הקואליציה הישראלית לטראומה, נציגי קופות החולים, נציגי עמותות וארגונים ואחרים ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה: - מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת אמרה בוועדה כי יש בעיה של אי-קבלת נתונים. - נציג משרד הבריאות ציין כי המשרד ממשיך לטפל בשורדי מסיבת נובה באמצעות מרכז החוסן הארצי שהוקם עם פרוץ המלחמה, ומטפל בכ-2,000 נפגעים באופן רציף יחד עם מרכזי חוסן שפרוסים בארץ. למטופלים מסוימים בונים רצף טיפולי מםני שיש להם רקע של מחלה קודמת והם זקוקים למענה משולב. התקבל תקציב ונעשים מאמצים לקצר תורים. אםמטופל סיים את הטיפולים שבמסגרת"נוהל חרדה" והואזקוק להמשך טיפול, המטפל יפנה אותו לגורמים נוספים. נוהל חרדה פותח עלי ידי הביטוח הלאומי ובסיוע המשרד, והוא נועד למנוע תסמיני פוסט-טראומה. - רון שגב, שורד המסיבה, אמר בוועדה שלא ידע על הטיפולים האפשריים, ושומע עליהם לראשונה. הוא מרגיש שהמדינה שולחת אותם להיות נכים – היא אומרת להוציא אחוזי נכות ולהמשיך לקבל את הטיפולים שהם זקוקים להם. זו פעולה הפוכה מלחזור למעגל העבודה ולשגרת החיים. השורדים חוו אירוע טרור קיצוני (שעות של בריחה, פחד וחוסר ודאות), והטיפול צריך להיות בהתאם. 36 טיפולים הם מעט, והוא דוחה את המשך הטיפולים שהוא זכאי להם כדי שלא ייגמרו. - נציג המוסד לביטוח לאומי אמר בוועדה כי נוהל חרדה הוכפל פי שלושה ל-36 טיפולים. יש 000,65 פצועים, ומדובר במשימה גדולה. כאשר אדם שנפגע מוכר ומקבל אחוזי נכות, אין הגבלה של מספר הטיפולים. יש אנשים ששכרם יצא בהפסדם אם לא יקבלו את ההכרה, משום שישללו מהם זכויות נוספות. בחודשי המלחמה אוקטובר–מרץ שורדים רבים המשיכו לקבל תט"ר כדי שלא יצטרכו להגיע לוועדות רפואיות. אחרי פרק זמן של חצי שנה, כאשר מצב הנכות מתייצב, יש לבחון מהי הזכאות לנכות. 102,3 שורדים טופלו במסגרת נוהל חרדה, חלקם היו זקוקים למספר טיפולים קטן יותר. כעת אנו בישורת האחרונה: בחינה של משרד האוצר להגדלת סל הסיוע כדי שאנשים לא יצטרכו להופיע בפני הוועדות.רק23מטופלים הגיעו למכסה המקסימלית של36טיפולים. ראוי לציין שיש מעטפת שלמה מעבר ל-36 טיפולים, והמוסד רוצה להמשיך לתמוך בשורדים מבלי שיצטכו לגשת לוועדה רפואית. 64 - מנהלת המרכז לחוסן ארצי בקואליציה הישראלית לטראומה ציינה כי למרכז החוסן הארצי הגיעו 2,483 שורדים, 1,875 מהם הופנו לטיפול בארגונים כאלה ואחרים. מרכז החוסן הארצי הוא הגוף הראשי שקיבל לידיו את הטיפול בשורדים בגלל טיפול פסיכידלי. למעלה מ-70% מהשורדים השתמשו בחומרים משני תודעה, והדבר מצריך טיפול אחר, לא שיפוטי ומותאם, כדי שלא להחמיר את מצבם. נכון להיום 1,283 שורדים נמצאים בטיפול פעיל ומתמשך ו-175 שורדים סיימו טיפול. רק 23 שורדים עברו את הטיפול ה-36. שורדים הם אנשים, זה לא רק מספר. נוהל חרדה הוא טיפול טוב ונכון, אך יש להסתכל על מעטפת כוללת ולבחון את המצב בעיניים רגישות. המענים שניתנים לשורדים והמערכת התומכת בתוךהתהליך השיקומי הם משמעותיים מאוד. השורדים נתמכים על ידי בני משפחותיהם ויש לתת לזה מקום וחשיבות. - מיכל אוחנה, שורדת מסיבת נובה, אמרה בוועדה שהיא סבורה שצריך להיות ספק אם תשעה חודשים אחרי הטבח השורדים בסדר. היא נמצאת בסבב טיפולים ואינה יכולה לחזור למקצועה כאחות וטרינרית.36 טיפולים אינם מספיקים. היא זקוקה לשני טיפולים בשבוע, ומבקשת שיתנו מענקי עבודה ומענקי התמדה כדי לשוב למעגל העבודה. - נציג משרד האוצראמר בוועדה שנושאהטיפולים הוא קריטי ושהוועדה המקצועיתעוסקת בו. הוועדה לקראת סיום עבודתה והוא מקווה שתצא בשורה בזמן הקרוב. - עומר לשם, שורד מסיבת נובה, סיפר בוועדה שמספר שעות הטיפול קטן יותר ממספר השעות שהיה באירוע הטבח. הוא סבור שאין סוף למספר הטיפולים הדרושים. הוא אינו מקבל כרגע תט"ר בגלל נוהל הטפסים. הוא מבין שלא יקבל סיוע מעבר ל-36 טיפולים, משום שאינורוצה לעבור לסטטוס של נכות או לקבל טיפולבמרכז טיפולי ליד בית החולים. - מנכ"ל ארגון נפגעי פעולות האיבה אמר בוועדה שמדינת ישראל מנסה להתמודד עם נזקי 7 באוקטובר באותם כליםמלפני פרוץ המלחמה, וזה בלתי אפשרי. יש להכיר בשורדים ולתת להם הכשרות מקצועיות וטיפולים. למה אנו זקוקים לפילנתרופיה במקוםשהמדינה תטפל בנושא? רוצים הסכם שמשפה כל שורד נובה. - אסנת חסון, הורה לשורד נובה, ציינה בוועדה כי יש סוגים רבים של אוכלוסיות שהשתתפו במסיבה, ויש צורך בסדר שורשי ובסיסי כדי לטפל בהן. חיילים רבים בשירות סדיר השתתפו במסיבה, ולא ידוע אם הם מקבלים טיפול. יש אמהות חד-הוריות שהפכו לערוץ לבקשות, והכול נעשה בהתנדבות. עמותת הנובה קיבלה ספק יחיד ממשרד הרווחה כדי לטפל בשורדים,והםרוציםלדעתאיך מתנהלים העניינים. יש שורדים ללא הורים שנתונים בקשיים כלכליים עצומים. יש שורדים שאפילו אינם יוצאים מפתח ביתם, ולכן ברור שאי- אפשר להגביל טיפול נפשי. לאן הכסף שמשרד האוצר מקצה הולך? דורשים שקיפות בנוגע לטיפול בשורדים. - מייסדת ארגון סלונס טרייב סיפרה בוועדה כי בשבוע שעבר הגישו בג"ץ משום שחיילת ששרדה את פסטיבל הנובה עישנה חומר מסוים כדי להישאר במצב של ערנות, ונשלחה ל- 35 ימי מחבוש. 36 טיפולים ניתנים כאשר האירוע יסתיים, אך זה לא המצב. יש צורך גם בהכרה בהורי השורדים, הם רשת הביטחון של השורדים. - נציג המוסד לביטוח לאומי כי אמר כי בשלב הראשון הפנו את השורדים להגשת בקשה לקבלת הכרה היות שמדובר בנפש. אף פעם לא תימנע האפשרות להגיש הכרה נוספת. אין מגבלת טיפולים למי שמוגדר כנפגע פעולת איבה. 36 טיפולים הם מכסה ארעית. 65 - נציגת משרד ראש הממשלה מסרה בוועדה כי על פי החלטת ממשלה 1459, משרד הרווחה יתכלל את כלל ההיבטים לטיפול בשורדי המסיבות. עדכון מודל ההפעלה של הביטוח הלאומי לגבי המשפחות השכולות עלה להכרעה בדרגים גבוהים. משרד ראש הממשלה נמצא בקשר עם הביטוח הלאומי כדי ליצור את החיבור עם משרדי הממשלה.בסוף החודש תתכנס ועדת מנכ"לים, ויסומנו האתגרים המשמעותיים. הנציגה מניחה שבוועדה תעלה גם סוגיית מספר הטיפולים, ויידרשו תיקוני חקיקה בהתאם. - נציג משרד הרווחה והביטחון החברתי אמר שהמשרד תומך בתהליכים שלא מסלילים לנכות, ועושה זאת בכמה ערוצים. הגישו שתי המלצות משמעותיות לוועדה הציבורית: הראשונה, תמיכה בתמריץ כספי לתעסוקה כדי להניע אנשים לחזור לתפקוד, והשנייה, קידום מענים שיקומיים שאינם כרוכים בוועדות רפואיות. המוסד לביטוח לאומי שותף לרעיון זה גם בדרך של מתן ואוצ'רים, מלגות והכוונה ללימודים ולהכשרה מקצועית. כמה מהתהליכים שקורים: אתר"מיניסייט"ממשלתי שיש בו הכוונה לכל המענים והזכויות הניתנים על ידי המוסד לביטוח לאומי, משרד הבריאות, המל"ג ועוד. כמו כן יהיה באתר פירוט של22תוכניות למען השורדים שאושרו על ידישר העבודה והוקצה להן תקציב בסך 10 מיליון ש"ח. קישור לאתר יישלח לכל 3,707 השורדים שמוכרים כנפגעי פעולות איבה. אחת התוכניות פועלת בצורה לא פורמלית ובתקן ייחודי, ובמסגרתה המשרד מגיב למקרי קצה ומחבר אתהשורדים לעו"סים.המשרדשותףלדאגה בנושאי מקרי קצה ומקרי סמים. המשך התט"ר עשוי לחזק את המשך הישיבה בבית והשימוש בסמים, לכן ההמלצה הייתה לתמרץ את החזרה לתפקוד. המשרד סבור שיש לתת סיוע כלכלי וגם שירותים חברתיים. - פסיכיאטרית שמטפלת בשורדי נובה ציינה בוועדה שהם נמצאים במצוקה קשה, היא מתאימה להם תרופות ורואה שיפור. לפסיכיאטר יש כלים לעזור בליווי טיפול פסיכולוגי. - נהוראי לוי, שורד פסטיבל הנובה,סיפר בוועדה שהשורדים אינם רוצים להיות נכים וללכת לוועדות; הם אנשים צעירים שזקוקים למלווה כדי לחזור לרוטינה של לימודים ועבודה. הפציעות הן פיזיות ונפשיות, והם מרגישים שקופים ובלא כלים. הם זקוקים לסיוע כדי לחזור ולעמוד על הרגליים, ולא קיבלו שום פנייה לקבלת מלגה, אלא נותנים להם כדורים שירתקו אותם למיטה. - מאיהאיזוצ'ייב,שורדת פסטיבל נובה,ציינה בוועדה כיהתט"ר אינו ודאי. היאלאמקבלת אישור מיידי וחיה בחוסר וודאות אםתקבלאותו. אין סיוע בתשלום משכנתאות לשורדים. - לב קרייטמן, שורד פסטיבל נובה ונציג עמותת מידברן, אמר בוועדה שהם זקוקים למשאבים נוספים כדי לייצב את הקהילה כחלק מהחוסן. חסר כסף וצריכים לחפש 20% מצ'ינג כדי להשלים. - רוני כץ, הורה לשורד נובה,סיפרה בוועדה כי בנה אינו מתפקד ואינו יוצא מהבית, בני המשפחה (ההורים והאחים) אינם זכאים להכרה ולטיפול. רק עמותת לב בטוח סייעה. - רז פרי, שורד מסיבת נובה, אמר לוועדה שבמשך חצי שנה אמרו לו הרופאים שאין תרופה לטיפול. התמיכה הגיעה מהוריו. כיום הוא נלחם ברסיסים, כוויות, צלקות ובמחלה. הוא הגיע לפסטיבל כדי לשחרר את הנפש, וכעת, אחרי חצי שנה בבתי חולים, הוא רוצה לשקם את עצמו, ומחפש מי יכול לסייע בכך. 66 החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות להעביר את רשימת המוסדות המטפלים לאחר מיצוי נוהל חרדה. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר לקבל את המלצות הוועדה המייעצת עם סיום עבודתה. - הוועדה שמעה מנציגת משרד ראש הממשלה שמשרד הרווחה מונה למתכלל הטיפול בשורדי המסיבות, ומבקשת מהמשרד לעמוד בקשר הדוק יותר עם נציגי השורדים, לרבות עם עמותת שבט הנובה, שהמשרד קיבל החלטה למנותו כגוף המצייג את כלל שורדי המסיבות. - הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה לעדכן את הוועדה בהתקדמות הסרת החסמים הביורטקרטיים מול הביטוח הלאומי ביחס למשפחות השכולות. - הוועדה מבקשת ממשרד ראש הממשלה לעדכן את הוועדה לגבי מסקנות ועדת המנכ"לים אשר אמורה לדון באתגרים המשמעותיים, לרבות סוגיית מספר הטיפולים שהשורדים זכאים להם, ובהתקדמות החקיקה בנדון. 67 רפורמת "נפש אחת"– טיפול משרד הביטחון בנכי צה"ל וכוחות הביטחון הקדמה: ביום י'בתמוז תשפ"ד,16 ביולי 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא רפורמת "נפש אחת"–טיפול משרד הביטחון בנכי צה"ל וכוחות הביטחון (דוח מיוחד,2024)–ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה,נציגי משרדהביטחון,נציגי משרדהאוצר,נציגי משרד הבריאות, נציגי משרד המשפטים, נציגי המשרד לביטחון לאומי, נציגי המוסד לביטוח לאומי, נציגי ההסתדרות הרפואית בישראל, נציגי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, נציגי ארגון נכי צה"ל, נציגי משטרת ישראל, נציגי ועד ראשי האוניברסיטאות, נציגי קופות החולים, נציגי עמותות וארגונים אחרים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח משרד מבקר המדינה: לאורך השנים ניתנות הטבות לנכי צה"ל מכוחהוראות פנימיות שלהאגףשלא עוגנו בחוק ובתקנות. על פי חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, משנת 2005, מתן הטבות ומענקים שלא לפי חוקי השיקום או תקנות גורם קושי משפטי מהותי. בהחלטתממשלה4088מינואר2012נקבע כי מאחר שמכלול ההטבות לאוכלוסיות זכאיות של אגפי השיקום צריכות להיות מוסדרות בחקיקה, משרד הביטחון לא יקבל כל החלטה בעניין שינוי ההטבות הקיימות אשר כרוכות בעלויות תקציביות כלשהן. בדוח צוין שהיות שמשרד הביטחון וארגון נכי צה"ל טרם הגיעו להסכמות בנוגע לתזכיר המלא, לא הוסדר מתן כלל ההטבות, ובכלל זה הטבות חדשות במסגרת רפורמת "נפש אחת", שיש להןתרומה משמעותית לשיפור מצבם של נכי צה"ל. ביולי 2023 התקבל בכנסת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון מס' 32), התשפ"ג–2023, אשר הוסיף בחוק התייחסות לנושא הרכב והדיור. מציעים למשרד הביטחון ולארגון נכי צה"ל להכריע בנושאים שבהם עדיין קיימות מחלוקות ביניהם, כדי להגיע להסכמות ולהוציא מן הכוח אל הפועל את עיגונן בחקיקה של כל ההטבות הכרוכות בעלויות תקציביות. סיכומי הוועדה: - נציגת משרד הביטחון אמרה בוועדה כי מייד לאחר הדיון האחרון אישרה היועצת המשפטית לממשלה את מינוי נציג הציבור בוועדת למ"ד הייעודית. הוועדה בתהליכי הקמה ותתכנס בתחילת חודש אוגוסט. משרד הביטחון נמצא בתהליכים מול משרדי הממשלה בנוגע לסוגיות האחרות, אך דבר לא התקדם. הסוגיה הקריטית ביותר היא שכר הרופאים. היום התקבל עדכון מהממונה על שכר הרופאים באגף השיקום, שלא יוכללו בהסכם המתגבש. יש שורה בתקציב המדינה בנוגע למתן סיוע משפטי של 40 מיליון ש"ח, וכרגע זה נמצא במשרד המשפטים כי יש ביקוש לתקנים. - נציגמשרד האוצרמסר לוועדהכי מתנהל משא ומתן עם ההסתדרות הרפואית,וכיההסדר שיתקבל יחול גם על רופאי אגף השיקום. מלבד זה צפויות להיות תוספות משמעותיות לרופאים אלה. תחום בריאות הנפש יקבל מענה משמעותי, כמו גם המכון לרפואה משפטית ורופאי השיקום בבתי החולים. 68 - יו"ר ארגון נכי צה"ל, אמר לוועדה שנתבקש להעביר חלק מהטיפול בנכי צה"ל לקופות החולים, והתנגד לכך. לא מדובר כאן רק על עדכוני שכר, אלא גם על הכפלת תקנים. יש רופא מחוזי אחד ל-3,500פצועים בעוד שבקופת חוליםרופא אחד מטפל ב-1,500מטופלים. הדיווח של משרד האוצר הוא תמוה. יו"ר ארגון כי צה"ל סבור שיש להקצות 120 מיליון ש"ח עבור סיוע משפטי, ולא 50 מיליון ש"ח,כפי שנקבע. יש מחסור בעובדי שיקום ועובדי רווחה ולא רק ברופאי שיקום. המחסור נובע בין היתר בשל נטישה, משום שהעובדיםאינם מרוצים ונמצאים תחתלחץ. הרופאים שישנם עברו אתגילהפרישה, ואין באופק שום גיוס. החלטת ממשלה משנת 2012 שמה את נכי צה"ל כבני ערובה ברמה המשפטית וברמה האסטרטגית. טרם התקבלה החלטת ממשלה שמבטלת את סעיף 4088. סיוע משפטי חינם הוא שער הכניסה של הלוחמים לאגף השיקום. זוהי נקודת החיכוך הראשונה שבה הלוחם מרגיש נבגד. עורך דין צריך להתייצב מול מיטת הפצוע ולייצג אותו. הפצועים הם לוחמים ואינם יודעים לתבוע. אין שום סיבה שפצוע יוציא שקל אחד עבור ייצוג משפטי. יש הסתייגות בנוגע לוועדת למ"ד למתמודדי פוסט-טראומה, אבל כדאי להתחיל לתת לה לעבוד. הכרה במחלות נלוות של נפגעי פוסט-טראומה היא סאגה מיותרת. דוגמה לכך היא פצועי הקישון, שנעשתה להם עוולה במשך 14 שנה, ותוך חודש ימים מתחילת הרפורמה הוקמה ועדה ונפתרה הסוגיה. יש לשנות את הקונספציה – פצועי צה"ל אינם נכים של משרד הביטחון, אלא של מדינת ישראל. על ראש הממשלה ומשרדי הממשלה להירתם לנושא. החלטת ממשלה בכל הנוגע לייצוג משפטי חינם היא לכלל נכי צה"ל, כל חייל/ת זכאי לייצוג ללא מבחן כלכלי. - נציג ההסתדרות הרפואית ציין בוועדה כי המערכת השיקומית מצאה את עצמה לא מוכנה עם פרוץ המלחמה הן מצד משרד הביטחון והן מצד קופות החולים. ב-7 באוקטובר המערכת חוותה מכה ראשונה בגלל מספר הפצועים. בהמשך המספר ירד והמשיכו להגיע מטופלים נוספים. מטופל שעבר אירוע מוחי צריך להמתין למיטת אשפוז ולמקום לטיפול במסגרת אשפוז יום. - נציג משרד האוצר אמר בוועדה כי אין פערים תקציביים בנוגע למתן סיוע משפטי. על פי החלטת ממשלה במסגרת רפורמת "נפש אחת", משרד האוצר תקצב 900 מיליון ש"ח, והתקציב הועבר במלואו למשרד הביטחון. - גל רויטשטיין, נכה צה"ל, אמר לוועדה שטרם התקבלו תשובות בנוגע לסיוע בדיור לנכי צה"ל. אי-אפשר לקנות דירה בסכום של 000,250 אלף ש"ח, שמציע אגף השיקום. אין שיקום על ידי משרד הביטחון בהיבטים שונים: מעטפת למשפחות, חונכים לילדים, מאגר מטפלים, אחראי לתחום התעסוקה ועוד. שר הרווחה היה אמור לפרסם לפני חודש הודעה לציבור על כך שחוק נגישות עם כלבי שירות נכנס לתוקף. השר התחייב בפני הלומי הקרב להוציא הודעה בחודש יולי, אך מסיבות לא ברורות משרד הרווחה מעכב הודעה זאת. גל מבקש מהוועדה שתפנה למשרד הרווחה כדי לזרז את הנושא. - רונית לוי, אמא של נכה צה"ל, ביקשה בוועדה שיינתן סיוע לכל הפצועים השקופים – בתחום המשפטי, בתחום הסוציאלי ועוד. - נציג משרד המשפטיםציין בוועדה כיהעלויותשלקביעת הזכאות לסיוע משפטי לנכי צה"ל נבחנות בימים אלה על ידי גורמי המקצוע השונים בתחום הסיוע המשפטי ובמשרד הביטחון. בהחלטת הממשלה מס' 981, שעניינה רפורמה בתחום הטיפול בנכי צה"ל 69 ומערכת הביטחון ("נפש אחת"), נקבע בין היתר כי שר הביטחון יקדם חקיקה להסדרת הזכאות לסיוע משפטי לנכי צה"ל, בהסכמת שר המשפטים. לפיכך, הגורם הממונה על קידום הנושא הוא משרד הביטחון. כפי שציין נציג המשרד בדיון הקודם, בימים אלו מתנהל שיח בין משרד הביטחון לנציגי משרד המשפטים (סיוע משפטי, הלשכה המשפטית וייעוץ וחקיקה) לצורך קידום חקיקה כאמור. - אבשלום בנימין, נכה צה"ל, אמר בוועדה שיש לתת מענה כאן ועכשיו לכמה סוגיות, ואחת מהן היא המחלות הנוספות. יש משחקים של מעבר כספים בין המשרדים, ובכל פגישה דוחים את הדברים. במשך הזמן אנשים מתאבדים, צוברים מחלות, נפטרים ממחלות וכו'. - הוועדה שמעה את נדב וירש מפורום יהלומי הקרב, ואת טענתו כי הגיע הזמן שיתייחסו בכבוד – כל אחד והפציעה האישית שלו. - יו"ר ארגון נכי צה"ל, אמר בוועדה כי אין מחלוקת בין אגף השיקום לארגון נכי צה"ל. לאחר הסכמה ותקצוב בדבר החקיקה התהליך ארוך ומתיש: הסוגיה עוברת למשרד המשפטים להערות והסתייגות (שחלקן אינן רלוונטיות לתפקידו), משםהיא עוברתלמשרד האוצר להערות, ואז – לוועדת העבודה ורווחה. בשנת 2012 ניתנו 60 יום להעביר חקיקה, חלפו 12 שנה והחלטת הממשלה עדיין תקפה. החלטה מס' 4088 שוללת משר הביטחון את הסמכות לשנות כל דבר, כולל דיור. זו החלטה שניתנה לפני 12 שנה, כלומר יש לנו שר ביטחון שיש לו אחריות אך אין לו סמכות לעשות את ההתאמות שנדרשות. אם משרד המשפטים, משרד האוצר ואגף השיקום היו מתכנסים יחד עם הארגון, החקיקה היתה עוברת תוך שלושה חודשים. - נציג משרד המשפטים אמר לוועדה שבשנת 2005 היועץ המשפטי לממשלה עו"ד מני מזוז סבר שכל ההטבות ניתנו בהחלטות מינהליות של משרד הביטחון, והן הסתכמו בסכומי עתק. ההטבות אמורות להיות מעוגנות בחוק או בהחלטות ממשלתיות שמגובות באישור של הכנסת. - עמותת "לוחמים בדרך המכשולים"אמרוכיהםדורשיםלממש אתהזכויות המגיעות להם באמצעות המוסד לביטוח לאומי. - אבי אבוטבול, אב לשני הלומי קרב, אמר לוועדה כי במשך שלוש שנים מתכנסת ועדה שעוסקת במחלות נלוות, ויש לדרוש את מסקנותיה. לפני כשנה הוחלט שתוקם ועדה שתטפל בבעיות פרטניות בתחום הדיור לנכי צה"ל קשים. היום אגף השיקום הודיע שהחליט למנות בעלי מקצוע. כמה זמן נכה צה"ל ייאלץ להמתין לזימון לוועדת למ"ד, ואחרי כמה זמן יקבל תשובה? - רועי ברדה מפורום יהלומי קרב אמר בוועדה שחייבים שינוי, ואין הרבה זמן למהלכי חקיקה. - עומר אמסלם, נכה צה"ל, סיפר לוועדה שמאז הלחימה כל יום הוא פינג פונג, הם לא יגיעו יותר לוועדות. מרגישים שכולם משקרים בפנים, ואין אומץ להגיד מי אשם בכל הסיפור הזה. - תנועת אימהות בחזית ציינו בוועדה כי לפי החוק, על רשות ממשלתית להעסיק אחוז מסוים של הלומי קרב. יש מספיק תפקידים שניתן להעסיק בהם נכי צה"ל. 70 - נציגי פורום יהלומי קרב, ביקשו להעביר מהלך שבו הפציעה השקופה תהיה פציעה נראית. משרד הביטחון מתנגד לכך אף שאין לדבר השלכה תקציבית. יש אפליה בנוגע לנכים שנפצעו בלחימה – אין עלייה אוטומטית של 2% באובדן כושר הכנסה. - מנכ"ל דוגסקול ציין בוועדה שב-16 במרץ נתן יו"ר הוועדה הנחיה לבניית תוכנית למתן כלבי שירות לנכי צה"ל לקראת צפי של עלייה במספרהלוחמים שייפגעו, וכבר נעשו צעדים ראשונים. בשבועות האחרונים הוא מקבל שיחות טלפון רבות מלוחמים שחזרו מלחימה ומבקשים סיוע. יש יותר ויותרכלבי שירות במרחב ציבורי, ומסתמנתתופעה שלאמכניסים נכה צה"ל עם כלבו למחלקת אשפוז. - נציגי המוסד לביטוח לאומי אמרו בוועדה כי הם מבינים את הצורך בכלבי שירות, ויעלו היום לאתר מידע בנושא. עובדי אגף השיקום יגיעו פיזית למתחמים כדי להכיר את הנושא ולשווק אותו ללוחמים. - יובל ליטוין,נכה צה"ל,אמר לוועדה כי אחרי שנים של ועדות חסרות רגישות המצב הנוכחי חייב להיפסק כדי שילדינו לא יחוו את זה. הוא מבקש מהיועצת המשפטית וממשרד מבקר המדינה להיכנס לעובי הקורה. - יואב פינק עמית, נכה צה"ל שמשרת במילואים ביחידת "ממשיכים בחיים", סיפר לוועדה שהתרומה היא עבורו, עבור המנטורים האחרים והפצועים שמטפלים בהם. נכה PTSD צריך ללמוד לחיות עם הנכות שלו. - נציג ארגון נכי צה"ל, מחוז ת"א, אמר בוועדה כי לפני כשבועיים דובר בוועדת העבודה והרווחה על נושא קטיעות הגפיים והקושי בשיקום עם פרוטזות. כשמאי רכב, הוא פוגש נהגים צעירים מתחת לגיל 24 שצריכים לשלם השתתפות עצמית גבוהה. יש לשקול להקל על פצועי חרבות ברזל בתשלום ההשתתפות העצמית. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הוועדה דוחה את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, ודורשת שלא ללכת למסלול של חקיקה בנושא הסדרת הזכאות לסיוע משפטי לנכי צה"ל. הוועדה מבקשת התייחסות לכך מממשרד המשפטים. - הוועדה דורשת להקים בתוך שלושה שבועות שולחן עגול בהשתתפות משרד המשפטים, משרד הביטחון, משרד האוצר וארגון נכי צה"ל, כדי לקדם חקיקה שתאפשר מתן סמכות לשר הביטחון לשנות את ההטבות שניתנות לנכי צה"ל. - הוועדה מבקשת ממרכז המחקר והמידע לבחון את מיצוי החוק בנוגע לשילובם של אנשים עם מוגבלות במשרדי הממשלה. - הוועדה מבקשת ממשרד הביטחון להפיץ את ההנחיות לנכי צה"ל בדבר הטיפול באמצעות כלבי שירות. - הוועדה תוציא מכתב למנכ"ל משרד הרווחה בנושא פרסום הודעה לציבור בדבר חוק נגישות עם כלבי שירות. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להשיב על השאלה מהו סכום התקציב לסיוע המשפטי וכמה כספים הועברו לטובת הייצוג המשפטי. - הוועדה תקיים ישיבות נוספות בנושא. 71 הגדודים החרדים בצה"ל בהיבטי הקליטה במערכת הכלל-צה"לית, הפעילות המבצעית ותנאי השירות (דוח ביקורת שנתי 62 – שירות חרדים בצה"ל) הקדמה: ביום ב'בתמוז תשפ"ד, 8 ביולי 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא הגדודים החרדיים בצה"ל בהיבטי הקליטה במערכת הכלל-צה"לית, הפעילות המבצעית ותנאי השירות (דוח ביקורת שנתי 62 – שירות חרדים בצה"ל). הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, משרד הביטחון, נציגי משרד הביטחון – צה"ל, נציגי המשרד לביטחון לאומי, נציגי משמר הגבול, נציגי משטרת ישראל, נציגי משרד האוצר, נציגי מרכז השלטון האזורי, נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה: - מנכ"ל עמותת נצח יהודה סיפר לוועדה שהוא נלחם עם הגדוד כבר שמונה חודשים, ויש מעל 95% גיוס עם רוח אדירה וללא היסוס. המסלולים החרדים שלוחמים בצה"ל כיום: פלוגת תומר בגבעתי, פלוגת חץ צנחנים ופלוגת הנגב בחיל האוויר. הם ההוכחה שאפשר לשלב שירות צבאי תוך שמירה על אורח חיים חרדי. כאשר החיילים עושים את הצעד האמיץ להתגייס לצה"ל, הם מבינים את המחיר שהם ישלמו בשידוך. עד היום יש חסמים רבים לחיילים חרדים – עם זאת, לנוכח סיועו של ח"כ מאיר כהן כשר הרווחה 400 חיילים קיבלו שירות במצב נתון. גם שר הרווחה הנוכחי יעקב מרגי שותף לפעילות של נצח יהודה. עמותת נצח יהודה מלווה במשך 25 שנה את החיילים החרדים שמשרתים, ולא המדינה. אין צורך לגייס את לומדי התורה, יש עשרות אלפי חרדים שנמצאים בשוק התעסוקה והאקדמיה, וניתן לגייס אותם. - הוועדה שמעה את סא"ל במיל' הרב משה ראבד על כך שבעבר היו כמה סיבות שבגינן חרדים לא התגייסו לצה"ל, והיום אנחנו במקום אחר. מאמין שעם ישראל צריך בחורים שישבו וילמדו תורה. כידוע,לא כולם לומדים תורה, ומי שאינו עושה זאת–צריך להתגייס. השיח בחברה החרדית הוא איך יתגייס מי שאינו לומד תורה. הכי חשוב כיום הוא לארגן את הצבא שיהיה ערוך לקליטת חיילים. ועדת שקדי הכינה תוכנית שלמה איך לקלוט חיילים כדי שיישארוחרדים ביום שחרורם מצה"ל. אכ"א אימץ את התוכנית,והיא אושרה על ידי שר הביטחון והרמטכ"ל. הנח"ל החרדי עושה עבודה נהדרת, ויש רבנים שמלווים את החיילים לאורך כל הדרך. על הנח"ל החרדי להיות חלק מהמערכת שבונה את התוכניות לחייל החרדי. - נציגת צה"ל דיברה בוועדה על כך שבחודשים האחרונים צה"ל מוביל עבודת מטה נרחבת המסתכלת על כל הצירים כדי להיערך לקליטה נרחבת של חרדים בצה"ל – בשלב ההיערכות לגיוס ובשירות עצמו. עוסקים בהרחבת יעדים קיימים וביעדים נוספים (פתיחת יחידות נוספות בעולמות הלחימה ובעולמות תומכי לחימה).יש מגוון אתגרים בגיוס חרדים לצה"ל: אמון בין צה"ל לחברה החרדית, הכנת התנאים לחייל החרדי כדי שהוא ימשיך להיות חרדי בעת שירותו ובעת שחרורו (כשרות, בסיס נפרד ועוד). עושים הכול כדי לקלוט כמה שיותר חרדים בצורה טובה. 72 - לוחםמעמותת נצח יהודהסיפר לוועדה שהוא גאה בשירות שלו ובחברים שלו. הצבאמלמד מהי בגרות, אחריות, חברות, המשמעות של אחים לנשק. כחייל חרדי לא נשארחרדי בזכות צה"ל, אלא בזכות עצמו. טרם הגיוס קיבל הבטחות, ואף אחת מהן לא התקיימה, למשל קשר עם בנות בממשק ישיר או באופן אקראי בחדר האוכל. יש חשיבות למגדריות, אולם לא הייתה הפרדה. לא מעט פעמים קרה שהוא לא אכל ארוחת ערב משום שהבשר שהוגש לא היה בכשרות מהודרת כפי שהוא מקפיד. לא היו זמני תפילות סדירים. כיום אדם חרדי שנכנס לפלוגות, מוקף באנשים שאינם שומרי תורה ומצוות. הפלוגות החרדיות לוקות בחסר מבחינת השמירה על החרדיות. - פעיל בגיוס חרדים ציין בוועדה כי יש להפסיק לנרמל את הטענה שבטווח הארוך הגיוס פוגע בחרדים בהיבט של שידוכים. למשרד הביטחון ולצה"ל יש אחריות, אך אף מערכת לא חפה מכשלים. באמצעות משרד הרווחה מדינת ישראל מתקצבת בפועל מניעת גיוס, משום שעד גיל22 יש נוער חרדי נושר. קיימת נציבות קבילות חיילים, ראוי שיוסיפו לנציבות נציג חרדי כדי שתובן הרגישות בדברים. בגילי 16–20 הם מועדים לנשירה, ובכל המגזרים יש נשירה של בני נוער ממסגרות שונות, וחלים שינויים. האמירה שצריכה לצאת מכאן היא שלכל אזרח יש חובות וזכויות. - נציגת תנועת אימהות בחזית, המייצגת אימהות לוחמים בהווה ציינה בוועדה כי 8,300 בחורים צעירים וכשירים נושרים ממסגרות הלימוד, עובדים לפרנסתם ומתוקצבים תחת משרד הרווחה ושאלה, מדוע צה"ל איננו מתחיל בגיוסם? צה"ל זקוק ללוחמים, ובנינו זקוקים לחילוף וסיוע. המספר 3,000 (כמות בחורי הישיבה המיועדים לגיוס) הוא כישלון של הצבא ואכ"א, ומדובר בעניין פוליטי. צה"ל מעוניין להוריד את הפרופיל הקרבי ל-64, כי הוא זקוק ללוחמים. מוטיבציה לשירות משמעותי מתחילה בבית. - פעיל בארגון אחים לנשק אמר בוועדה שקיימת תחושה שאכ"א לא מבין את גודל השעה ההיסטורי. הוא סבור שיש לגייס את כולם, כולל לומדי התורה שהם עילוי, ולבנות עבורם תוכנית מותאמת. לא אמורה להיות בעיה עבור מי שמתגייס בעת השידוך. בעד לעשות שינויים כל עוד לא משנים את המרחב הציבורי הצבאי. - נציג עמותת נצח יהודה אמר לוועדה שהוא סבור שיש לשכפל את עמותת נצח יהודה עקב ניסיונה במשך 25 שנים, להמשיך את הקיים ואת הטוב כדי להגיע לתוצאות חיוביות. - מלש"ב ישיבת הסדר ציין בוועדה שהוא חש שסוגיית גיוס חרדים פוגעת במוטיבציה, על כולם להתגייס. יש לערוך מבחן ארצי לכל המועמדים לגיוס כדי לראות את הידע שלהם, ולא לעשות הפרדה בין סוגי האוכלוסיות. צה"ל צריך לעשות את המקסימום. - נציג המרכז הרפורמי לדת ומדינה דיבר בוועדה על כך שאין ספק שגיוס חרדים לצה"ל הוא צורך חיוני, וראוי לעשות זאת תוך התחשבות באורח חייהם. עם זאת, חשוב להבין שהם חלק מצבא העם והחברה הישראלית. - בוגר נצח יהודה ציין בוועדה כי אחד הדברים החשובים לחברה החרדית הוא הרוח; ילד שיונק מגיל קטן את ערכי התורה, אינו יכול להגיע לצבא ולשנות ביום אחד את ערכיו. יש תחושות שחייל חרדי חווה שאינן קשורות לעניין כשרות, שחייל חילוני אינו חווה. 73 - נציגיעמותת נצח יהודהשמלווים חיילים בודדים בעמותה אמרו לוועדה כי אפשרלהתגייס כחרדי ולהשתחרר כחרדי, אך נדרשת עבודה רבה, ויש תחושה שהצבא עושה הכול כדי שהחייל לא יישאר חרדי. אם אין התעסקות ברוח, החיילים החרדים נפגעים מכך. הדנ"א של חרדי חרד לדבר ה'; כדי שחרדי יתגייס, יש לייצר בתוך הצבא אפשרות לשומר תורה ומצוות, כלומר להיכנס כחרדי ולצאת כחרדי. ראוי להכין מסלולים שיבהירו למלש"ב החרדי מגיל 16 עם מה הוא יתמודד. החרדי מתמודד עם אתגרים שאיתם חייל חילוני אינו מתמודד. החיילים החרדים בודדים וזקוקים לבית, למעטפת, ועל צה"ל להיכנס לרזולוציות הקטנות עד השחרור ואחריו, כדי שהחרדי יוכל להשתלב בעולם האקדמיה. ראוי שהאליטה של עולם הישיבות תתגייס כקבוצה כדי לפתוח בפני בחורים חרדים נוספים את הרצון להתגייס. יש משמעות ליחידות אורגניות חרדיות. ברגע שחייל יוצא לקורס קצינים, הוא מוותר על המסגרת החרדית של נצח יהודה. ראוי לתת משמעות ושיניים לפקודות של נצח יהודה, המעוגנות באכ"א. הדרך עוד ארוכה, והדברים אינם שלמים. צה"ל עושה עבודת מטה עמוקה בנוגע לקשיים של הבחורים החרדים. - בוגר ישיבת ההסדר "דרך חיים"סיפר לוועדה על מגמת גדילה מבחינת מספר התלמידים – שיעורם עומד כיום על150% בישיבה ובצבא יחד, והצפי הוא שבשנה הבאה הוא יעלה ל- %200. אחד החסמים הקריטיים לגדילה במספר המתגייסים החרדים הוא חוסר הוודאות – האם בחור שנכנס לצה"ל כחרדי יצא כחרדי? - הוועדה שמעה מדובר עמותת נצח יהודהשהחברה החרדית התנתקה מהצבא במשך עשרות שנים. אם רוצים לגייס בחורים חרדים, יש לעשות זאת בשיתוף פעולה עם העמותה, כדי שצה"ל ייתן את המעטפת הגשמית והערכית לחיילים החרדים. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הוועדה סבורה כי על צה"ל להתאים את תנאי השירות של החיילים החרדים לאופי חייהם תוך כדי תנועה. - הוועדה מבקשת מצה"ל לבחון השמת נציג ייעודי עבור המגזר החרדי בנציבות קבילות החיילים או בקפ"ץ. 74 רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי – ביקורת מעקב 2024 הקדמה: ביום ג' באב תשפ"ד, 7 באוגוסט 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה ישיבה משותפת עם הוועדה המיוחדת לחיזוק ופיתוח הנגב והגליל בנושא רכישה ומכירה של דירות הדיור הציבורי – ביקורת מעקב 2024. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה,נציגי משרד הבינוי והשיכון, נציגי חברת עמידר, נציגי משרד האוצר, נציגי משרד המשפטים, נציגי משרד העלייה והקליטה, נציגי רשות מקרקעי ישראל, נציגי משרד הרווחה והביטחון החברתי, נציגי פורום הדיור הציבורי, נציגי מרכז אדווה, נציגי מרכז השלטון המקומי, נציגי עמותות ארגונים ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח משרד מבקר המדינה: הביקורת היא ביקורת מעקב בשנים 2020–2023. הנושאים שנבדקו:  מלאי הדירות הציבוריות – היקפי הרכישה והמכירה של הדירות הציבוריות והשפעתם על משך זמן ההמתנה לדירה ציבורית.  עבודת המטה בנוגע למאגר הדירות הציבוריות – המענה הממשלתי לצורך בגיבוש תוכנית רב-שנתית למען הזכאים לדיור ציבורי.  אי-רכישת דירות ציבוריות ביישובים שבהם ממתינים זכאים לדיור ציבורי – הפעולות לרכישת דירות ביישובים שבהם אין דירות ציבוריות.  בניית דירות ציבוריות במסגרת פרויקטים של"דירה בהנחה"– מיצוי הפוטנציאל הטמון בבניית דירות ציבוריות בפרויקטים של "דירה בהנחה". נתוני מפתח: כ-000,48 דירות במאגר הדיור הציבורי בשנת 2023לעומת 54,000 דירות בשנת2018; נכון לחודשמאי–זמן ההמתנה הארציהממוצע לדירהב-2023הוא35חודשים,לעומת31חודשים בשנת 2019)עלייה של כ-13%.) משרד הבינוי והשיכון רכש 460 דירות בלבד בשנים 2020–2022, לעומת כ-3,500 דירות שנמכרו באותה התקופה. אפס דירות ציבוריות נכללו בשנים 2021–2023 במסגרת שיווק קרקעות מדינה בתוכניות"מחיר מופחת" ו-"מחיר מטרה" לחסרי דירה. ממצאי דוח המעקב מעידים כי חלק מהליקויים שצוינו בדוח הקודם תוקנו חלקיתאו תוקנו במידה רבה, למשל בנושא טיפול המשרד בדירות ריקות. עם זאת, ליקויים מהותיים שהועלו בביקורת הקודמת לא תוקנו, או שתוקנו במידה מועטה, ובכלל זה אי-גיבוש תוכנית רב-שנתית בנוגע למאגר הדיור הציבורי ואי-הכללת דיור ציבורי במסגרת פרויקטים של "דירה בהנחה". על שר הבינוי והשיכון לפעול לטיוב המענים לזכאי הדיור הציבורי, כך שיקוצר תור הממתינים וכן זמן ההמתנה לקבלת דירה ציבורית. עוד מומלץ כי בהמשך להחלטות הממשלהבעניין הארכת תוקף חוק הדיור הציבורי ובהתאם להתקדמות הליך החקיקה, יפעלו משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר לגיבוש הסכמות בנושא, ובמסגרת זו יבחנו את הקריטריונים בנוגע לתנאי הזכאות לרכש הדירות. 75 סיכומי הוועדה: - ממשרד הבינוי והשיכון נמסר לוועדה שבשנים האחרונות יש השקעה גדולה מאוד של המשרדבשווימיליוני ש"ח בנושאהדיורהציבורי, וכי אין בקשה תקציבית שהואלא מקבל עליה מענה. ניתנה הוראה לסיים את הכספים שנמצאים בקרן, ואז יקבלו כספים תוספתיים, הקרן התאפסה. בממשלה הנוכחית חל שינוי תקציבי, קיבלו תקציבים רחבים לשיפוץ והחזקה בגובה 400 מיליון ש"ח. בסיכום התקציבי הישן לשנים 2021–2023, שהוארך בשנה נוספת, עודפי התקציב היו אמורים להגיע בסוף התקופה. בקרן הדיור הציבורי מסתובב כסף שוטף לרכישת דירות. יש 145 מקרים שבהם הדירות טרם נמכרו, והצפי לסיום הוא עד ראש השנה. מכל שקל שנכנס לקרן יוצאת הזמנת רכש. מתאמצים לרכוש דירות. ברמה התפעולית התבצעה עבודת מטה עוד מתקופתו של השר אלקין, מארבע דירות בשנה ל-70 דירות בחודש. ב-2023 נרכשו722 דירות, ובשנת2022 נרכשו 234 דירות. ברמת התקציב – לאחר השלמת 145 מקרים קמה הזכות לדרוש את הכסף, והחלנו שיחות בנושא. בסופו של דבר מדובר בעודפי תקציב. עולם התחדשות עירונית – הנכסים של המשרד נמצאים במרכזי הערים הוותיקות, אפשר לחדש אותם באמצעות בנייה חדשה ומודרנית, והרווחים יועילו לרכישת פרויקטיםנוספים. חוק הרכישה נועד למכירת הדירות לזכאים. במקום שבו יש התחדשות עירונית, הדייר זכאי לרכוש את הדירה. אם אין ביכולתו לעשות זאת, הוא זכאי להמשיך לגור בדירה, וזה מעוגן בחקיקה ראשית. - ממשרד האוצר נמסר לוועדה כי מקורות הרכישה של 01,70 דירות צריכים להיות יצירתיים.במהלך בניית תקציב לשנים2023-2024ראו שנשאר כסף רבבקרן. סברו שהדבר הנכון הוא לנצל את הכספים בקרן, ולהידרש למקורות תקציבים לאחר מיצוי התשלום בקרן. מדינת ישראל נמצאת כרגע במלחמה, ואי-אפשר להבטיח שבתקציב 2025 יהיה מקור לכל דבר. יש הכנות מסוימות לקראת תקציב 2025. - מנכ"ל פורום הדיור הציבורי אמר בדיון כי למשרד השיכון אין מדיניות ארוכת טווח לשיקום הדיור הציבורי. הדיון של הוועדה הבין-משרדית הסתיים בהחלטה שהועברה גם בממשלה;הוועדה קבעה כי ישלייצר7,000מנגנוניםהאמורים לייצר7,500דירות, ומשרד האוצר סיים את זה, כי הוא רוצה לחסל את הדיור הציבורי. חוק המכר נותן הנחהלאנשים שאינם זכאים להנחה בשום תוכנית ממשלתית בסך 000,350 ש"ח, ודירות ישנות באזורי פרפריה. - חוקר במרכז אדווה אמר בדיון כי בשנת 2022 הביצוע של סעיף התחזוקה בדיור הציבורי היה109מיליוןש"ח, ובשנת2023–170מיליוןש"ח. עמידר דיברה על הצורך ב-400מיליון ש"ח. אין דרך לתאר את חוסר הביצוע התקציבי. ההתעללות בדיירי הדיור הציבורי היא מתוך מטרה. יש רצון לשמור על הדיור הציבורי במצב תחזוקתי לקוי, כדי שהוא לא יהיה אטרקטיבי, ואף אחד לא ירצה לגור בו. רכש דירות אינו יעיל בשוק החופשי, משום שהוא אורך זמן, והמדינה מוותרת ביודעין על רכישת מלאי. הדיור הציבורי אינו נמצא בראש סדר העדיפויות של ממשלות ישראל במשך עשורים. - אליקושליין,דייר בדיור הציבורי בשדרות,אמר בדיוןכי עצירתחוק המכר תפגע בכ-1,000 תושבים, כי לא יוכלו לקנות את הדירות. הקבלנים ירוויחו מהתחדשות עירונית. 76 - יו"ר ועד דיור ציבורי, המייצג 200 משפחות של דיור ציבורי בשכונת גילה בירושלים במתחם של 287 משפחות, אמר בדיון שהטיפול לקוי מבחינת התחזוקה. בשנת 2016 התקבל חוק המאפשר מכירת דיור ציבורי לצורך התחדשות עירונית, ומאותו רגע האוכלוסייה סובלת מהתנכרות, ונוצר מצב של ניגוד אינטרסים. 62% מהדירות מוחזקות על ידי המדינה, ו-60 דירות מוחזקות על ידי חברי הקיבוץ העירוני שאינם זכאים לדיור ציבורי, וכך אין רוב להשפיע על הפרויקט. משנת 2017 אין לדיירי הדיור הציבורי יכולת לקנות את הדירות. יש כאן עוולה גדולה. נעשה ניסיון לרתום את כל הגורמים הרלוונטיים, אולם יש התעלמות מוחלטת. - ממשרד הבינוי והשיכון נאמר לוועדה על 3,000 יחידות של הדיור הציבורי שנמצאות בתהליך של התחדשות עירונית. מרגע שמתחיל פרויקט, הם זכאים לרכישת הדירה עם קביעת הזכאות. החוק קובע שמימוש הזכות החל ממועד השלמת הבנייה החדשה במחיר של שנת 2017. הגשת בקשה לזכות רכישה בנויה משני שלבים: פתיחת התיק וצירוף מסמכים וקביעת זכאות. לאחר מכן שמאי קובע את ערך הדירה וניתנת הזכות לרכישה. החוק היה תקף עד שנת 2023. לאורך כל התקופה לא הייתה מניעה להגיש בקשה, אלא להשלים את הרכישה. - נציג הפורום למאבק בעוני ביקש לקדם דיון במושב הבא בנושא חוק המכר. על פי עמדת משרד האוצר, יש בעיה מהותית בכך שקרקעות המדינה ישמשו לבנייה למחיר למשתכן. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הוועדות יקיימו דיון מעקב בסוף השנה, ובו נעלה גם הצבעה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית על נושא הדיור הציבורי. - הוועדות יפנו במכתב לשר האוצר בבקשה להיפגש עימו בהשתתפות יושבי-ראש הוועדות, ח"כ נעמה לזימי וח"כ זאב אלקין כדי לנסות לשמר את הסכום בגובה 2.6 מיליארד ש"ח לרכש הדירות ולהשאיר את ההתחייבות לשנים 6022-2025. - הוועדה לענייני ביקורת המדינה תעביר את הדוח של מרכז אדווה למשרד הבינוי והשיכון, יו"ר הוועדה מבקש ממרכז אדווה לשבת עם משרד הבינוי והשיכון. - לדיון הבא הוועדה תזמין את שר האוצר. 77 החינוך החרדי והפיקוח עליו הקדמה: ביום ח'באלול תשפ"ד, 11 בספטמבר 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא החינוך החרדי והפיקוח עליו, דוח שנתי 70ב – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, נציגי משרד החינוך, נציגי משרד האוצר, נציגי רשות המיסים, נציגי משרד המשפטים, נציגי רשות התאגידים, נציגי רשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל, נציגי רשת מעיין החינוך התורני – בני יוסף, נציגי מרכז מנור, נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה, נציגי התנועה לאיכות השלטון בישראל, נציגי המרכז הרפורמי לדת ומדינה, נציגי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נציגי ארגונים עמותות ומוזמנים נוספים. סיכומי הוועדה: - עו"ד גלעד קרן, היועץ המשפטי לוועדה, ציין בוועדה שאין ספק שתשובתו של מנהל המחוז בנוגע לסביוצ'ה היא תמוהה. כבר בשנת 2001 קבע סעיף 71 לחוק בתי המשפט שהעיקרון חל על הליכים פליליים בלבד, ולא על הליכים אזרחיים. ההחלטות אינן יכולות לגבור על הוראות חוק-יסוד הממשלה. סעיף 42 לחוק-יסוד הממשלה קובע בין היתר שהממשלה תמסור לכנסת ולוועדותיה מידע על פי דרישותיהן ותסייע להם במילוי תפקידן, כך גם סעיף 21 לחוק-יסוד הכנסת. פרט לכך, רובן המכריע של השאלות שהתבקשה התייחסות משרד החינוך אליהן הן שאלות עובדתיות, ואינן נוגעות לעמדת המשרד או הממשלה בהליך המתנהל,בשלכך, הטענות של המשרד אינן ברורות כלל. אין אלא להפנות למכתבו של יו"ר הוועדה למנכ"ל משרד החינוך מיום 4 ביוני 2024, שלפיו משרדי הממשלה לרבות משרד החינוך אינם רשאים לבחור אם להעביר מידע לכנסת – זוהי חובתן בדין. - מנציגי משרד המשפטים נמסר בדיון שהם אינם מכירים את המכתב, וכי ישמחו לראותו ולהידרש אליו עם משרד החינוך. - ממשרד האוצר נמסר כי יצא מכתב נוסף, שלפיו המדינה הודיעה לרשתות שהאחריות והסמכות לניהול הפעילות הכספית עוברת מהמדינה לרשתות. הרשתות ינותקו מחשבונות הבנק ומהמערכת הכספית של הממשלה, והן יידרשו להקים מערכות כספים וחשבונות בנק עצמאיים. נוסף לכך, הן יידרשו לערוך שינוי במבנה הארגוני כדי שתהיה להן יכולת לנהל את הפעילות הכספית. הן יהיו מחויבות לחוק התכ"ם ולחוק חובת המכרזים, מבקר פנים ומנהל מערכות מידע. החשכ"ל הנחה להקים מערכות מחשוב, שהן תנאי לניהול כ"א בהוראה, וזה יאפשר פיקוח על ביצוע התקציב. מדובר במערכות שכר, כ"א ועובדי הוראה. כמו כן, החשכ"ל הודיע שהוא מקים מערך פיקוח, שתפקידו לפקח על ביצוע השכר, על הרכש ועל הפעולות על ידי עובדי המדינה – נמצאים כעת בתהליך עבודה. הרשתות אכן פתחו חשבונות בנק בהתאם לדרישת המשרד. כעת נמצאים במהלך טכני לקשר את חשבונות הבנק למס"ב, ונערכים לניתוק המערכות ממערכת מרכב"ה. בנוגע לטענות בדבר חובות עבר וחדלות פירעון, מדובר בהליכים נפרדים שאינם תלויים זה בזה, אך הם חלים במקביל. יש דוח ביניים של רו"ח מלול בעניין מס השכר, הוא יועבר לוועדה; הדוח הסופי טרם התקבל. כמו כן, יש כמה תביעות ייצוגיות המתנהלות במקביל, ועדיין אין הכרעה בעניינן. 78 - מנציג רשות המיסים האחראי על סעיף 64 לעמותות, לנושא של תקציב עקיף, נמסר בדיון שמי שאחראי על מתן אישור ניהול תקין זו רשמת העמותות. - מרשות התאגידיםנאמר לוועדה כי ללמעיין החינוך התורני יש אישור ניהול תקין, נמצאים בשלבי בדיקה לשנת2025. לרשת החינוך העצמאי אין אישור ניהול תקין, ולאחרונה נשלחה אליה דרישה למסמכים נוספים. - מנציגי משרד האוצר שמכירים את הטענה בדבר תקצוב יתר, נמסר לוועדה כי טענה זו אינה נכונה ויתייחסו אליה בהליך משפטי. לרשתות יש דין נפרד שקבע המחוקק. החוק לא מתנה את העברת התקצוב באישור ניהולתקין. חוק יסודות התקציב קובע בצורה מפורשת שסעיף התמיכות לא יחול על שתי העמותות. המשרד אינו מממן דבר שהוא בלתי חוקי. כרגע יש שורה של תביעות ייצוגיות,ורובןלאהוכרו. בשלב הבא ייבדק אם המדינה תקצבה ומימנה את הפעילות. את הרכיב תקצבה המדינה משנת 2019 באופן חוקי, וכעת בודק את זהרו"ח מלול.עוד נאמר בדיון כיעדיין אין החלטה אופרטיבית להיעדר אישור ניהול תקין, הנושא עדיין בבדיקה. הרשתות מוחרגות מהמנגנון של נוהל תמיכות, הקובע את הצורך באישור ניהול תקין. החשבת אמורה לשלם את השכר, ולכן חושבים שיש להמשיך להעביר את התקצוב. חלק מההערות בנוגע ל"אופק חדש" מתייחסות לכך שהרשתות יעמדו בדרישות הבסיסיות שלהן. מקווים שבעתיד הנושא יוסדר. דורשים בתקנות שלא יהיה קשר בין לימודי ליב"ה ל"אופק חדש". - נציג משרד החינוך אמר בדיון כי תהליך עבודה ומערך הפיקוח שהחל השנה מתבצע באופן שוטף. כל רכיב תקציבי אינו נולד במשרד החינוך, אלא המשרד מופקד על שת"פ והסדרה מול הרשתות. יש 16 מפקחים בחינוך היסודי. המפקחים נמצאים גם במוסדות הפטור, וההחרגה למפקח היא 1 ל-50 ולא 1 ל-25. - מרשת החינוך העצמאי של אגודת ישראל נמסר לוועדה כי כל בית ספר עובר לבחינה של המפקח. בתי הספר מאשרים את תוכנית הלימודים עם המפקח כולל לימודי ליב"ה. יש לרשתבתי ספראחדים שאינם מלמדים לימודי ליב"ה מלאים. גם רוב בתי הספר של הבנים השייכים לחינוך העצמאי מלמדים לימודי ליב"ה. - נציגי מרכז מנור אמרו בדיון כי עלתה טענה שסעיף 3א' פוטר את הרשתות מהצורך לקבל אישור ניהול תקין בשביל קבלת מימון, ושאלו, האם זוהי עמדת מחלקת בג"צים ועמדת המדינה? - נציג משרד האוצר אמר בוועדה שהמשרד פועל בהבנה שאינו יכול להביא להלנת שכר ברשתות. בעקבות כך התקנה של השכר הייתה בגירעון, וכרגע הרשת סופגת את זה בהעברת העודפים שלה. - המרכז הרפורמי לדת ומדינה שהגישועתירה בנושא מוסדות הפטור אמרו בוועדה כימשנת 2020 התקציבים הועברו ללא תקנות בניגוד לחוק. המדינה הודתה שהפיקוח אינו מתבצע, וכי אין תוכנית מסודרת לכך, אין ספרי לימוד מאושרים מטעם משרד החינוך, ואין הכשרות למורים המלמדים ליב"ה. המדינה מבטיחה שעכשיו תהיה תוכנית פיקוח, היות שעינו הפקוחה של בג"צ מוטלת על משרד החינוך. מדובר ב-250 מוסדות שלומדים בהם 000,64 תלמידים – 45% מהבנים בחינוך היסודי-חרדי. 79 - מארגון אחים לנשקנמסר לוועדה כיבדוחמבקר המדינה יששלושהנתונים חשובים:30% מתלמידי ישראל לומדים ברשת החינוך החרדי; 84% מהבנים בחינוך העל-יסודי אינם לומדים לימודי ליב"ה; ו-13% מהתלמידים נבחנים בבחינות בגרות. אם יילחמו, תחול קפיצה של 20% ברמת החיים של ישראל. יש שלושה חסמים: 1. חסם כלכלי – תמיכות, שהן תמריצים שליליים לתעסוקה; 2. חסם חוקי – הגברים אינם יכולים לצאת לתעסוקה עד סיום גיל הפטור; 3. מיומנויות הקשורות ללימודי ליב"ה. מלחמת חרבות ברזל מביאה איתה עלויות כספיות גדולות מאוד. לפי נגיד בנק ישראל, אנחנו נגיע לעלויות מלחמה של 250 מיליארד ש"ח, וכבר עכשיו אנחנו בגירעון של 155 מיליארד ש"ח. ללא לימודי ליב"ה המדינה תקרוס כלכלית, לכן יש להוסיף אותם בחינוך החרדי, כי זה עתידם ועתידנו. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הוועדה תזמן לדיון הבא את היועמ"ש של משרד החינוך ואת מר שי קלדרון, מנהל המחוז החרדי. - הוועדה דורשת מהיועצת המשפטית לממשלה להורות ליועמ"ש של משרד החינוך להמציא לוועדה את כל הנתונים שהיא דורשת קרוב לחמישה חודשים. - הוועדה מבקשת ממשרד האוצר להעביר את דוח הביניים כדי ללמוד אותו. - הוועדה דורשת מרשות התאגידים לבדוק ניהול תקין. - הוועדה תקיים ישיבת מעקב בעוד חודש. 80 פרק שלישי: ביטחוני-מדיני מרכיבי ביטחון ביישובי העימות ובפיקודים המרחביים הקדמה: ביוםי"ב באייר תשפ"ד,20במאי2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינהדיון בנושא מרכיבי ביטחון ביישובי העימות ובפיקודים המרחביים, ביקורת מעקב 2022 – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, נציגי עיריות מקומיות ומועצות אזוריות, נציגי משרד הביטחון, נציגי משרד הביטחון – צה"ל, נציגי המשרד לביטחון לאומי, נציגי משמר הגבול, נציגי משטרת ישראל, נציגי משרד האוצר, נציגי מרכז השלטון האזורי, נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח משרד מבקר המדינה: בימים אלו אנו עוסקים בדוח ביקורת, נפגשנו עם כל יישובי העוטף כמעט, ואנו יכולים להגיד מהי תמונת המצב. דוח הביקורת נערך בשנת 2018, ונערכה ביקורת מעקב בנושא. הנושאים שנבדקו: פערים במרכיבי הביטחון; הקצאת מרכיבי הביטחון; תקשורת בין הגופים המעורבים בפעילות להגנת היישוב; ציוד מחלקות הגנת היישוב. נתוני מפתח: 610 מיליון ש"ח הם הסכום המרבי הנדרש להשלמת מרכיבי ביטחון ביישובי איו"ש, הצפון ורצועת עזה, לא כולל גבול ירדן, מצרים – מהם 500 מיליון ש"ח לאיו"ש. 54 מיליון ש"ח הוקצו לפקע"ר ביולי 2018 לחיזוק מרכיבי הביטחון ב-21 יישובים במרחב פצ"ן, ומהם פקע"ר קיבל בפועל 34 מיליון ש"ח (64%) שהוא מימש; 85 מיליון ש"ח הם התקציב השנתי של פקע"ר למרכיבי ביטחון; 144 אירועי חדירות ליישובים באיו"ש בין ינואר 2019 לספטמבר 2021; 71 רבש"צים מסרו כי התקשרות עם כוחות צה"ל מתבצעת באמצעי קשר שאינם צבאיים. 10.6 מיליון ש"ח הקצה פקע"ר לרכש אלפי מכשירי קשר לתקשורת פנים-יישובית במכרז שהופץ ב-2019. עד מועד סיום הביקורת המכשירים טרם חולקו. הפערים העולים: כל הסוגיה של הקשר בפנים כיתות כוננות, הקשר עם הצבא ועם גופי החירום – מדובר בנושא בעייתי, הדגל מתנוסס במשך שנים רבות ואינו מקבל מענה; סוגיית הנשקים – מ-7 באוקטובר החלו בתהליכי ניפוק נשקים, עד אז חלה נסיגה בנושא; לסוגיית התקשורת יש תלות בתשתית הסלולר במדינה, בגלל עומסים חלק מהתקשורת אינה מסוגלת לשאת אותם; סוגיית קטלניות של כיתות הכוננות – אי-אפשר להתגבר באמצעים הקיימים (נשק מחסנית) מול כמות גדולה של לוחמי האויב; הכשרות ואימונים – עד 7 באוקטובר ראינו פערים בנושא הזה; המיגון לאזרח – אתגר גדול מאוד, יורים טילים ישירות למבנים ממוגנים. טרם סיימנו את דוח הביקורת, אבל הדבר מחייב שינוי עמוק יותר בקומה אחרת, על כל מרכיבי הכוח. אנו יודעים שיש עבודה בצה"ל, אך לא יודעים מה תוצאותיה. 81 סיכומי הוועדה: - מנציגי מרכזהמחקר והמידע של הכנסתנמסר לוועדהכי יש בעייתאי-קבלת נתונים;בסוף נובמבר הוגשה פנייה למשרד לבט"ל ולמשרד הביטחון בדרכים המקובלות, ולא התקבלו תשובות, אף שניתנו תזכורות רבות. מרכז המחקר והמידע אינו יכול לתת שירות לחברי הכנסת אם לא מתקבל המידע. לעיתים מקבלים מידע חלקי ונדרשים לשלוח שאלות הבהרה, ולעיתים המידע מגיע ברמת"שמור"ואין אפשרות להשתמש בו, כי אינו בר- פרסום. בשיחות רקע עם המשטרה ועם הצבא התקבל מידע רקע, אבל לא באופן הפורמלי שבו אמור להתקבל מידע מהמשרדים. יש כיתות הכפופות למשטרה, ויש כיתות שהן תחת צה"ל. יש כמה נהלים של המשטרה להקמת כיתות ולניהולן, אבל הם אינם מתפרסמים במלואם.לא הייתה יכולת לקבוע את מספר הכיתות ואתהפריסה,את התקן מבחינת כ"א וציוד ומה קיים בפועל. בעבר הייתה חלוקה לכיתות מועצתיות ולכיתות יישוביות. כמה נהלים התפרסמו לאחר7באוקטובר–חלקם מסווגים. על פיאינדיקציות,לא לכל הכיתות סופק הציוד הנדרש, וגויסו תרומות לקניית הציוד. יש אמנה בין פקע"ר למשטרה בנוגע לבני המקום. בני המקום שגויסו ליישובים ולערים שוחררו ברובם, ותפקודם בעתיד ומודל ההפעלה שלהם אינם ברורים. חלוקת גזרות בין הצבא למשטרה – ההחלטות שנמצאו הן משנות ה-70, לא ידוע על החלטות נוספות בהקשר הזה לנוכח תרחישי הייחוס והשינויים מרחיקי הלכת לנוכח המצב. לחלוקת הגזרות יש השלכות על תפיסת ההגנה. יש מועצות אזוריות מפוצלות שהן באחריות הביטחונית של הצבא, ואחרות באחריות המשטרה. לא ברור אם הנושא של הקשר בין הגזרות טופל, כלומר האפשרות שיש לכוחות לפעול בטווחי זמן מיידיים. לא התקבלה תשובה על שאלת שמירת המערכת, על שאלת איזונים בתהליך גיוס משטרתי של חברי כיתות כוננות ועל הבקרות שנערכו מול משרד הרווחה ומשרד הבריאות על מנת שההיקף יהיה יעיל. היסטוריית הרקע המשמעתי של שוטר אינה נשמרת בדוח ממחושב. אם שוטר לשעבר מתנדב, הרקע שלו אינו נמצא בפני מקבלי ההחלטות. - מנציגי משטרת ישראל נמסר לוועדה כי הם הגיעו לתת תשובות. משטרת ישראל עושה הרבה טעויות, אבל לא ממקום של קונספירציה. יש 913 כיתות כוננות וכל הזמן מרחיבים אותן, היעד הוא להגיע ל-1,200 כיתות על פי מודל של תפיסת הפעלה. מציבים פיקוח מלא על כיתות הכוננות ומכשירים אותן באמצעות צוות יהלום. 80% מהכיתות עברו את ההכשרה ואת ההסמכה, אין חבר כיתת כוננות שאין לו נשק או קסדה; 90% מהאנשים מקבלים אפודים – לא כולם יקבלו, כי הגיעו אפודים שלא עברו בקרת ירי. כדי להיות חבר כוננות נדרש אישור רפואי, פגישה עם הקרפ"ר, בדיקות גופניות, בדיקת יחב"ם וטוהר מידות. אין ספור פעמים פוסלים אנשים ולוקחים מהם את הנשק. יש קשר של המשטרה לבני המקום. יש אמנה סדורה בין הסמפכ"ל לפקע"ר בנוגע להצטרפות בני המקום לשגרת האימונים של כיתות הכוננות כדי לשמור על כושר. יש ועדות הכפופות לסמפכ"ל המופקדות על ייצור מודלים ללא לחצים ולפי מדרגי האיום. המשטרה נקטה תהליך סדור בשיתוף המשרד לגבי מכשירי קשר. המערכת מתוחזקת 24/7, מתרגלים את האנשים, וזה נותן מענה מקצועי. יש עבודה עצומה, וניתנת הנחיה לשכנע את ראשי הרשויות לשתף פעולה במתן ביטחון ליישובים. 82 - מהמשרד לביטחון לאומי נמסר לוועדה כי מתנהל שיח עם פקע"ר בנוגע לייצור מערכת קשר אחודה. עושים עבודת מטה מעמיקה ומשקיעים בה עשרות מיליוני ש"ח. - נציג משמר הגבול אמר בדיון כי במג"ב מטפלים בכל האזור של המרחב הכפרי. קיבלו מהצבא כיתות כוננות בישובים מסווגים, והועברו כל מרכיבי הביטחון. מאמנים את חברי הכיתה שלוש פעמים בשנה. נוסף לכך, בונים את כיתות הכוננות העורפיות, יש בעלי תפקידים בתוך ההתיישבות שמסייעים בגיוס בתוך היישובים. יש לקבל החלטה בנוגע להעברת אזורי עמק הירדן ועמק המעיינות למג"ב. - נציג משרד הביטחון אמר בדיון כי עד ה-7 באוקטובר היחידה להתיישבות הקצתה 30 מיליון ש"ח למרכיבי הביטחון, רוב תקציב פקע"ר עבר לאחזקה. המשרד קיבל את תוכנית "משיב הרוח", המתכללת את כלל הפערים במרכיבי הביטחון (בצירים, בשערים, בגדרות, בביתני שמירה, בציוד ועוד).שומעים את הפערים בשטח, ומבצעים תוכנית עבודה משותפת עם פקע"ר, שמאשר אותה מנכ"ל משרד הביטחון. כיתות הכוננות הם באחריות מלאה של צה"ל. עם כניסת תוכנית משיב רוח באחריות זרוע היבשה של צה"ל, חלה האצה בחלוקת הנשק. - נציג צה"ל אמר בוועדה כי מ-7 באוקטובר צה"ל החל לתקף את סיווג היישובים, להעלות את התקינה, לתקף את הציוד של כיתות הכוננות ואת מרכיבי הביטחון הנדרשים בכל יישוב. כל כיתת כוננות שקיבלה את הציוד שלה עברה הכשרה ואימון. עד סוף השנה נשקים מחלקתיים יגיעו לכיתות, וכספות שנרכשו יגיעו לבתים. הלכה למעשה אין פער בציוד. בנושא בני המקום הירידה הייתה הדרגתית למול המשטרה. ענף התיישבות של הפיקוד פועל באופן שוטף עם הרשויות המקומיות, עם הוועד היישובי ועם הרבשצ"ים. יש סל מרכיבי ביטחון חדשים לכל יישוב, והוא שקוף לרשויות. לפני ה-7 באוקטובר חולקו מכשירי קשר פנים כוח, כולל ממסרים. החלוקה התחילה במרץ 2023, והעשייה נמשכת. צה"ל הגדיל את תקן כיתות הכוננות ביישובים המסווגים על פי המפתחות שנקבעו, נרכשו כלי נשק, כספות ומחסני נשק, ציוד קרמי ועוד. - נציג המועצההאזורית שדותאמר בדיון כי יש רבשצ"ים ביישובים שאינם יודעים אם נכנס מישהו לגדר ההיקפית; כאשר מפגע רואה יישוב מואר, יהיה לו קשה יותר להיכנס ליישוב. - מנציגי משרד הביטחון נמסר לוועדה כי השקיעו במרכזי ההפעלה ובמוקדים ברשויות. כרגע משקמים חמ"לים בתוך היישובים, והם ישדרו לחמ"ל האחוד. - קב"ט המועצה האזורית אשכול אמר בדיון כי המועצה לא קיבלה ציוד מחלקתי, וכי דחוף לקבלה מיידית. עדיין נמצאים בשטח לחימה, ומרגישים את החוסר. הרבש"צ מרכז את מרכיבי הביטחון – משרד הביטחון ריכז את הנושא, אך זה נעצר. אין טיפול במעמד הרבש"צ, אלא רק במה שמסביב (מחסני נשק, כספות, חדרי צח"י). - ממשרד מבקר המדינה נמסר לוועדה כי במסגרת הביקורת הם מבררים מכל הכיוונים את מעמדו של הרבש"צ. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הוועדה תקיים דיון סגור שבו יציגו משטרת ישראל וצה"ל את הנתונים שהם ברמת "שמור", כולל הקריטריונים לקבלה לכיתת כוננות. - משרד הפנים יוזמן לישיבת הוועדה הבאה בנושא. 83 שיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי מבצע שומר החומות הקדמה: ביוםי"טבאיירתשפ"ד,27במאי2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינהדיון בנושא: שיטור ואכיפת החוק בערים מעורבות באירועי מבצע שומר החומות, דוח ביקורת מיוחד 2022 – ישיבת מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, נציגי משטרת ישראל, נציגי משרד ראש הממשלה,נציגי משרד המשפטים, נציגי עיריות מקומיות, נציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה, נציגי משרד הביטחון, נציגי המטה לביטחון לאומי, נציגי ארגונים ועמותות ומוזמנים נוספים. עיקר ממצאי דוח משרד מבקר המדינה: דוח הביקורת עסק בשורה ארוכה של תחומים שחייבו הסתכלות לאחר אירועי שומר החומות. הדוח עסק בכמה היבטים: המודיעין הגלוי, ניטור רשת, מחקר והערכה, מודיעין מבוסס מקורות, כ"א, ממשק בין המשטרה לשב"כ והממשק בין התחום הפלילי לאירועים לאומניים. בעקבות הדוח קיבלנו התייחסות רצינית מהגופים המבוקרים, והם עסקו בליקויים בצורה פרטנית. במשטרת ישראל ובשב"כ נעשתה עבודה מעמיקה בעקבות האירועים, ואנו עוקבים אחר הדברים. נוסף לכך, למדנו שננקטות גם פעולות משמעותיות לגיבוש האמנה. בעת הזו משרד מבקר המדינה עוסק גם בדוחות משטרה בנוגע להגנת הערים בדרום הארץ ב-7 באוקטובר, ומתעוררים היבטים ממשקיים בין המשטרה לגופי הביטחון האחרים ובפרט צה"ל. עומדת על השולחן שאלה שכרגע אין עליה תשובה: האם אירועי 7 באוקטובר מחייבים הסתכלות על האמנה למול השב"כ? סיכומי הוועדה: - נציגי משטרת ישראל אמרו בדיון כי בתום מבצע שומר החומות בוצע ארגון מחדש באגף כולו בצורה יסודית ובחטיבת המודיעין בפרט. כחלק מהארגון הוקמה מחלקה שלמה ובה מדורים ספציפיים. מקיימים שיתוף פעולה עם שב"כ בדרג המקצועי וברמת הבכירים. יש עוד פער שיש לסגור מול צה"ל כדי לעשות את ההתאמותהנדרשות בעקבות מלחמת חרבות ברזל. מערך המודיעין התפתח במידה ניכרת, והצטרפו אליו מאות אנשים. הייתה בעיה בשלושה פרמטרים: איסוף מידע, הפצתו ובקרה על הנעשה בשיתוף פעולה עם השב"כ. כיום יש שיטת עבודה ברורה בהיבטים אלו.מבינים שיש צורך בממשק בין משטרת ישראל לסיכול טרור, כי בסופו של דבר המשטרה אוחזת בשטח. רעיון האמנה התחיל להתפתח כדי שתהיה אמנה אחת, אמיתית ורלוונטית לשני הארגונים. הוקמו צוותים, ובחודש מאי 0232 גובשה טיוטה ראשונית, אחר כך הועברו התייחסויות, ובחודשים האחרונים נעשו התאמות ברמת התקינה, הלימוד והכנסת האנשים להפעלה נכונה. התקנים מאוישים ב- %100 כמעט, האנשים מקצועיים, ולא התפשרו על איכותם למרות הצורך בכמות רבה של מגויסים. יש חוסר גדול בשוטרי סיור, ומושקעים מאמצים לגיוסם. היום יש מדיניות ברורה באשר לדרך הכשרת כיתות הכוננות והפעלתן. האמנה חשובה מאוד ללא קשר ליחסים עם ראשי אגפים – אנשים מתחלפים בתפקידיהם, אך האמנה לעולם תישאר. חשוב שהדברים לא ייאמרו בעל פה בלבד. מחלקת מצפן הוקמה בעקבות הפקת הלקחים של דוח מבקר המדינה. האמנה אינה מתייחסת רק לרבדים המודיעיניים, אלא לכלל 84 השירותים. היא נכתבת ביסודיות לשם מיפוי צרכים של כל ארגון. העבודה היא רוחבית בכל ארגון, וכמובן מתנהל שיח בין-ארגוני. שיתוף הפעולה עם שב"כ הוא מצוין גם ללא האמנה, אך האמנה תקבע את המצב כדי לשרת את המדינה לאורך שנים בתחומי המודיעין הגלוי, הערכה לעומק ולרוחב ודיוק התמונה המודיעינית כדי להיות באחיזה משמעותית לגבי מה שקורה בתוך הארץ. - נציג משרד ראש הממשלה אמר בדיון כי אין כמעט תהליכים מודיעיניים או מקצועיים שאין בהם מטרה. היה צורך להסדיר שורה ארוכה של נושאים במגוון תחומים. המחמאות על שיתוף הפעולהבאמת משקפות את הממשק,וגם ברמדאןנוהלשיח מקצועי. התהליכים התחילו לקרום עור וגידים טרם פרסום הדוח, הם הולכים ומשתכללים, ואכן ראו זאת במלחמת חרבות ברזל. בשורה התחתונה מלאכת כתיבת האמנה בשלבי סיום עם ובוצעו התאמות, מקווים להשלים את התהליך ממש בקרוב. - נציגי משרד המשפטים אמרו בדיון שהם שותפים לעקרונות היסוד העומדים בבסיס האמנה. יש קשיים פרקטיים ואופרטיביים, והתהליך הוא בהחלט תהליך. - מעיריית רמלה נמסר לוועדה שכ-24% מהאוכלוסייה בעיר היא ערבית. בשומר החומות התרחשו פרעות,ויצאומזהבזכות נחישות ופורום מנהיגים, אולם הן עלולותלהתרחש שוב במהרה. בוועדה לביטחון לאומי הובטח סיוע במתן תקציבים. בתחנת משטרת רמלה יש מחסור בכ"א ששיעורו 30%. חובה להוביל מהלכים לתיעדוף ערים מעורבות. כיתות הכוננות והשיטור מסייעים מאוד, אך הסמכויות שלהם מוגבלות. - המשנה לראש עיירית לוד אמר בדיון כי במשך שלוש שניםהתריעו על מאות אלפי כלי נשק בלתי חוקיים, וכי היום נמצאים באותה נקודה, אף שיש איסופים. לא נעשתה די עבודה אינטנסיבית ותקיפה. עברו שלוש שנים ועדיין לא נחתמה אמנה, ורוב הטרוריסטים עדיין מסתובבים ברחובות. בלוד יש המון תקנים, אך אין שוטרים. לשוטרים שבערים מעורבות יש לשלם שכר גבוה יותר. - מנציגי המכון הישראלי לדמוקרטיה נמסר לוועדה כי אירועי שומר החומות הם פגיעה בביטחון של כל אזרחי המדינה. אי-אפשר להתייחס לנושא מבלי לדון בהחלטה 549 – תוכנית לטיפול בתופעות הפשיעה והאלימות בחברה הערבית. האידיאל הוא שילוב של ערבים ויהודיםהמעבירים תמונה מודיעינית למשטרה כאשר אירוע יוצא משליטה. גם אם יש היבטים חסויים, יתקיים דיון ציבורי שקוף לציבור כדי לחזק את אמון אזרחי המדינה במשטרה. חובה להשקיע בערים מעורבות, אסור שיהיו בהן נקודות עיוורון. - נציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת ציין בדיון כי לפני יותר משנה הגישו לוועדה מסמך בנושא. המשרד לביטחון לאומי אינו מפרסם נתונים על פשיעה, לכן לא היו יכולים לעדכן את המסמך. נשענים על נתונים ציבוריים. - מתנועת רגבים נמסר בדיון כי במחוז ש"י ניתנת תוספת תשלום לשוטרים שמשרתים בו, וכי ראוי לשקול את ההצעה של תגבור כ"א בערים מעורבות. כמות הנשק במגזר הערבי היא גדולה מאוד. הנשק נאסף בצורה איטיתובמידהמועטה מדי, כרגע הנשק מופנה קודם כול לרחוב הערבי. באירועים הבאים הנשק יבוא לידי ביטוי ברחוב. חלה עלייה בסוגיית הברחות הנשק מגבולה המזרחי של המדינה, ואיננו מכירים את הנשק שאינו נתפס. 85 - נציג יוזמות אברהם שאל בוועדה איך האמנה מסדירה את היחסים בהקשר של הפשיעה הפלילית; יש חשיבות להסדרת שיתוף הפעולה בין שב"כ למשטרה. יש עוד שיתוף פעולה חשוב למניעת הסלמה בערים מעורבות,והואמתבסס על מחקרבנושאהעיר חיפה–מדובר בשיתוף פעולה בין המשטרה, העירייה וארגוני חברה אזרחית. - מנכ"ל ארגון בצלמו אמר בדיון כי איש דת המעלה פוסט הוא פצצה מתקתקת; האמנה היא חשובה,אך האמנה החשובה ביותר היא לגבי האנשים שרוצים לחסל אותנו. ברגע שיש הסתה, זה גורם גם לציבור היהודי לכעוס. לדבריו, בסיור שערך בלוד לפני כשנה נראה כי הפורעים אינם מורתעים,90%מהנזק לא שולם,אף שיודעים מי גרם אותו. יש לרדוף אחר המסיתים. - הוועדה שמעה מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה כי ההתמודדות בערים מעורבות קשורה גם בהסתה של יהודים כלפי ערבים. ברשתות החברתיות יש קריאות מפורשות לנהוג באלימות, ולא ננקטת פעילות אכיפה כדי למנוע זאת. החלטותיה והצעותיה של הוועדה: - הוועדה מבקשת ממשטרת ישראל לקבל עדכון בנוגע לחתימה על האמנה המסדירה את העבודה ואת שיתוף הפעולה בין הארגונים בנושא העברת המודיעין. 86 ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה) הקדמה: ביום כ'באייר תשפ"ד, 28 במאי 2024, קיימה הוועדה לענייני ביקורת המדינה דיון בנושא ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות (מיגון פיזי, התרעה ופינוי אוכלוסייה), דוח שנתי 70ג – דיון מעקב. הדיון נערך בהשתתפות נציגי משרד מבקר המדינה, נציגי משרד ראש הממשלה, נציגי המטה לביטחון לאומי,נציגי משרדהביטחון,נציגי משרדהביטחון–צה"ל,נציגירשות החירום הלאומית, נציגי משטרת ישראל, נציגי כבאות והצלה לישראל, נציגי המשרד לביטחון לאומי, נציגי משרד הפנים, נציגי רשות המיסים, נציגי משרד הכלכלה והתעשייה, נציגי משרד האוצר, נציגי משרד הבריאות, נציגי משרד הרווחה והביטחון החברתי,נציגי משרד התיירות, נציגי הפורום להתחדשות עירונית,נציגימרכז השלטון המקומי,נציגי התאחדות התעשיינים בישראל ונציגי עיריות מקומיות ומועצות אזוריות. עיקר ממצאי דוח משרד מבקר המדינה: הצגנו את עיקרי הממצאים בכמה דיונים. ערכנו סיור בצפון, להלן התרשמותנו ממנו: תוכנית מגן לצפון היא הבסיס, קבעו תקציב עבורה, ואילו מימשו אותה במלואה, חלק מהדברים היו נראים אחרת. נמצאו פערי מיגון ל-000,600 תושבים בצפון – 000,50 מהם נמצאים במרחק של 0–9 ק"מ מהגבול (2.5 מיליון תושבים); יש פערים ניכרים בכשירות המקלטים הציבוריים, חלקם טופלו תוך כדי המלחמה, למשל בעיר מעלות; חשוב שהמדינה תראה במקלטים חלופה לשהייה ארוכה, כי אין לדעת מה יתפתח בצפון. איום הנ"ט מאתגר מאוד את היישובים ופוגע בהם, והתשתיות אינן בנויות לפגיעות נ"ט. יש יישובים שגורמי הביטחון אינם מגיעים אליהם, כגון כיבוי אש ופינוי רפואי, לכן יש לתת מענה מערכתי שלם על ידם; מיגון תשתיות ביישובים סמוכי גדר, כמו חשמל – במצב של חוסר מיגון כמו במטולה ייתכן מחסור בחשמל במקרה של נפילת עמוד חשמל; האיום על הקהילות – אנשים רבים מתכננים שלא לחזור ליישובים שלהם, וקונים בתים במקומות אחרים. הפשע נכנס למקומות שבהם נמצאים המפונים. סיכומי הוועדה: - ראש המועצה האזורית מטה אשר דיבר בדיון על הפקרות באי-מתן מענים בנושא הממ"דים למרות החלטה302ב', שלפיה70%מהממ"דים היו צריכים להיות מוכנים. אילו התממשה ההחלטה, לא היה פינוי אינטנסיבי של תושבים. סך התקציב הוא מיליארד 400 מיליון ש"ח+500 מיליון ש"ח למרכיבי ביטחון – ואין די בזה למיגון, משום שהסכום אינו מכסה את כל התקציב הנדרש למימון מגן לצפון. לפי מכתב ממשרד האוצר לפקע"ר, מיגון הצפון ייעשה רק ביישובים0–2, ולגבי יתר היישובים יהיה צורך בהשתתפות בעלות המימון 87 של הממ"ד. מדובר בהחלטה עלובה, ויש לגנוז את המכתב. המכתב למעשה סותר את החלטת ממשלה 302ב' משנת 2018, כי לפיה, המימון יהיה מלא. קהילות שנמצאות שני קילומטרים מקו הגבול מפונות, ואין להן מענה למיגון הבתים. מפונים שמונה יישובים שבהם גרים 7,000 תושבים. כרגע יש 70 יישובים, כי כל בית מלון הוא יישוב. התושבים רוצים ודאות, ורוצים לדעת מתי הם ישובו לביתם. יישובים מעבר ל-2 ק"מ נמצאים כרגע באוויר.יש לקות בסיסית בהבנה, אי-אפשרלבצע עבודות מיגון בחניתה,בשלומי ובעודשני יישובים, לכן התקציב לא יכול להתממש;יש לעשות היפוך בסדר העדיפויות ולמגןיישובים בקו שני, שנמצאים בהם תושבים ואפשר לעבוד בהם. אם אג"ת, שהוא הברז של המדינה, ישכיל להבין שכדי לקדם את הנושא של מיגון הצפוןישלייצר היפוך מגמה, ייחסך לתקציב המדינה מיליארדי שקלים. כאשר הושמעה זעקה למגן את הצפון, אף אחד לא ביצע את המוטל עליו, ולכן פינו את האוכלוסייה. יש לפתור ממ"מים לבתי ספר שגודלםעד 12 מ"ר, ולהרחיב את היריעה של הממ"ים ל-52 מ"ר. - ממשרד האוצר נמסר לוועדה כי התקציב הוא מיליארד 400 ש"ח למיגון ועוד כחצי מיליון למרכיבי ביטחון. מרבית הסכום כבר הוקצה– 072מיליוןש"ח. שום דבר לא נעצר, על יתר הסכום מתנהל כרגע שיח כדי לבדוק איך להקצות אותו למיגון כמה שיותר מהר. בהחלטת הקבינט לא צוין מימון מלא. - נציג פקע"ר אמר בדיון כי הוקצו 720 מיליון ש"ח לצורך מיגון ועוד 500 מיליון ש"ח למרכיבי ביטחון, וזה נותן מענה לקו הראשון. - נציגת מרכז המחקר והמידע של הכנסת דיברה בדיון על הבחנה בין שתי קבוצות אוכלוסיית המפונים: 1. תושבים שהתגוררו ביישובים ופונו למלון מכוח החלטת ממשלה 975 מטעם המדינה או לקהילה (פתרונות דיור חלופיים) באמצעות קבלת מענק אכלוס; 2. תושבים מהצפון שלא נכללו בתוכניות הפינוי של הממשלה, אולם בחרו להתפנות עקב תחושת האיום וחוסר יכולת לקיים שגרה סבירה. תושבים אלו אינם זכאים לשום שיפוי כספי מטעם המדינה. בפועל פונו יישובים עד קו ה-3.5 ק"מ מהגבול: קריית שמונה, שלוש מועצות מקומיות (שלומי, מטולה ורג'ר) ויישובים מחמש מועצות אזוריות (מרום הגליל, מבואות החרמון, גליל עליון מטה אשר ומעלה יוסף). החלטה על פינוי התקבלה ברמת היישוב והמרחק שלו מהגבול, לכן נוצר מצב של מועצות מפוצלות, ואחד האתגרים המשמעותיים הוא המשך הספקה סדירה של מוצרים ושל שירותים במצב הזה. המערכת הממשלתית שהוקמה כדי לנטר את מיקום המפונים ואת צורכיהם אינה יכולה לספק תמונת מצב מלאה ועדכנית, בייחוד בכל הנוגע לתושבים שבחרו להשתמש במענק אכלוס ולהתפנות לקהילה (ולא למלון), כנ"ל לגבי הרשויות המקומיות; היא יכולה לספק פילוח דיכוטומי לפי מספר התושבים המפונים למלונות, ולפי מספר התושבים המפונים בקהילה. מצב הנתונים על המתפנים עצמאית מורכב עוד יותר. לפי מערכת יחד: 60,372 מפונים – 19,101 מפונים במלונות ו-41,271 מפונים בקהילה ומקבלים מענק אכלוס (כולל מי ששב לביתו). בין דצמבר 2023 למרץ 2024 רואים ירידה עקבית במספר השוהים במלונות יחסית למי שעברו לקהילה. בהמשך מספר השוהים במלונות נשאר יציב יחסית. 88 בתחילת הדרך יותר ממחצית פונו למלונות, וכיוםשני שלישיםמהמפונים שוהים בקהילה. סקר שערך מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון מעיד על ריסוק הקהילה של תושבי הצפון.מדיניות הפיצויים היא ברמת הפרטים ומשקי הבית,ולא הוקמה תשתית קהילתית לפינוי ולמענה. כרבע מתושבי הצפון המפונים הם ילדים ובני נוער בגיל חינוך. אתגרי החינוך ניכרים באוכלוסייה המפונה, אולם גם באוכלוסייה שלא פונתה ונשארת בתחומי מועצה מפוצלת,שחלק מהיישובים בה פונו וחלק לא.במצגת שהציג משרד החינוך בוועדת החינוך של הכנסת לפני חודשיים עלה כי כ-9,100 מהתלמידים המפונים בצפון שוהים במחוז צפון, וכ-7,600 – במחוזות אחרים, בהם חיפה, תל אביב, ירושלים והדרום. רשויות שקלטו מספר גדול במיוחד של תלמידים מפונים מהצפון: טבריה, עמק הירדן, חיפה, ירושלים ותל אביב. התלמידים הללו השתלבו במסגרות חינוך ייעודיות שהוקמו,או בבתי ספר קיימים ברשויות שבהן נקלטו. תלמידים מפונים מהצפון מתמודדים עם קשיים רבים, כולל מצבי סיכון: נשירה ממסגרות חינוך, מוגנות ילדים ובני נוער במרכזי הפינוי, שימוש בסמים ובאלכוהול ועוד. הנתונים על אוכלוסיית המתפנים עצמאית אינם מדויקים, ויש שתי סיבות לכך: 1. מצב דינמי – תושבים מתפנים, חוזרים ליישובי המקור, מתפנים שוב וכו'; 2. אין להם תמריץ לדווח למדינה, כי הם אינם מקבלים שום סיוע. לפי הערכות, מדובר בכמה עשרות אלפים. הוגשה עתירה מצד תושבי היישובים שלא פונו לנמק את הסיבות להחלטת המדינה; בתשובת המדינה פקע"ר מביא גם נתוני מיגון של היישובים בצפון שלא נכללו בתוכניות הפינוי. לכאורה, בהרבה מן היישובים ניתן מענה מיגוני משמעותי – ממ"דים ומקלטים ציבוריים – אבל האם די במיגון? האם הוא פתרון רלוונטי גם עבור תושבים קשישים ותושבים המתקשים בתנועה? - ראש מועצת כפר שמריהו אמר בדיון כי ראשי הרשויות עומדים בקוו החזית. יש לפזר את מסך העשן ולקדם את מוכנות היישובים בקו השני. כולנו יודעים לעסוק בתכנון לעתיד ובתחקירים כדי להשתפר, אך לא עושים מה שצריך לעשות – מיגון מיידי של הקו השני. יש לבחון איך מחזירים את התושבים לבית, כי יש לכך משקל ברמה הפרטית וברמה הלאומית. - רמ"ט אופק צפוני במשרד הביטחון אמר בדיון כי התפיסה היא היפוך מגמה – הסתה של יישובים0–2ק"מ למקום אחר. יישובים אלובתכנון ובביצוע, נוצרה התקשרות עם קבלנים ובוצעו סקרים. מדובר בבתים צמודי קרקעשבהם עד שתי קומות. יש לדבר על השלמה של יישובים 2–9 ק"מ, אולם כרגע אין תכנון ואין השתתפות מצד המדינה. תקציב בסך 720 מיליון ש"ח כבר הוקצה, ומתוכו 450 מיליון ש"ח כבר חולקו ליישובים במרחק 0–1. 400 ממ"דים נמסרו בהתאם לתוכנית שנקבעה ללא קשר למלחמה. 250 מיליון ש"ח הוקצו למוסדות חינוך בתקווה שיהיו מוכנים עד 1 בספטמבר. משרד הביטחון הקים את "אופק צפוני" בדצמבר 2023 בראי המשימות הביטחוניות. עוסקים בנושאים נוספים, והתגייסות משרדי הממשלה ניכרת. יש חשיבות לרתום את משרדי הממשלה לטיפול בחיזוק הצפון. משרד רה"מ אחראי לכנס את משרדי הממשלה הרלוונטים לנושא.נמצאים יום-יום בשטח יחד עם רשות המיסים ופוגשים את התושבים שנותרו ביישובים ואת כיתות הכוננות. התושבים שופו בגין נזק וצריכת חשמל ומים על ידי חיילים.500מיליוןש"חהוקצולחיזוק התשתיות, התאורה, המצלמות וגדרות. רוב כיתות הכוננות חוזקו בנשקים ובאמצעי 89 לחימה, וכרגע המצב היישובי טוב הרבה יותר מאז 7 באוקטובר. פועלים עם משרד הבינוי והשיכון למען התחדשות עירונית – הקמת 1,000 יחידות בצפון. יש להפעיל חשיבה מקצועית מעמיקה עם צה"ל לגבי איום הנ"ט. יותר מ-9,000 מקלטים ציבוריים שוקמו ביישובי הצפון ובעיר אשקלון. הדבר המרכזי שעוסקים בו הוא מיגון מוסדות חינוך. יש תקן מיושן של 12 מ"ר לכיתה, הצורך היום הוא ללמוד במרחב מוגן, ולא לרוץ אליו. יש למצוא את המנגנון הפותר את עניין ההיתרים הספציפיים לממ"דים מיוחדים. על מינהל התכנון להוציא החרגה לחמש שנים כדי לפתור את הסוגיה. מאז כניסת אופק צפוניפותחה אפליקציה לאומית עם מערך הדיגיטל, האוספת מידע במגוון רחב של היבטים להנגשה מקוונת של המידע למשרדי הממשלה, כלומר להפיץ את המידע כבסיס לקבלת החלטות. - נציג מועצה אזורית שלומי אמר בדיון כי לפני כחודש ביקשו מפקע"ר בדיון של ועדת חו"ב להעביר את התקצוב לראשי רשויות, ופקע"ר השיב שהוא מוכן להעבירו מיידית. בשלומי יש רק 60 יחידות ממ"ד, ויש מחסור של יותר מ-1,500 יחידות. - מרשות המיסים נמסר לוועדה כי מחלקת פיצויים העובדיםבשת"פ עם אופק צפוני,מנסים למפות את היישובים בדרכים שונות ובפרט ביישובי הגבול שאי-אפשר להיכנס אליהם (מטולה, מנרה ועוד). נוסףלכך, צורפהיחידת האכיפה של משרד המשפטים לסיוע. כ-000,3 תביעות הוגשו בצפון, אך רוב התביעות בדרך, כי ברוב היישובים לא הגישו תביעות והם אינם נמצאים בבתים. לגבי הנזקים העקיפים, יש חלוקה בין יישובים מפונים ליישובים שאינם מפונים. היישובים המפונים זכאים לפיצויים מלאים. בנוגע ליתר יישובי קו העימות, הותקנו תקנות בחודשים ינואר-פברואר. מחודש דצמבר מתווה העסקים שונה, על קווי העימות יש הגבלות מחמירות. עסקי תיירות בקו העימות מקבלים פיצוי מלא במסגרת המסלול האדום. כעת מריצים החלטת ממשלה עבור עסקי תיירות באזורים הירוקים, כמו גליל עליון, מערב הנגב ומערב לכיש. חוק מס רכוש פועל על פי הוראות פקע"ר. - ממשרד רה"מ נמסר לוועדה על בשורה משמעותית בהחלטה שהתקבלה אתמול: סכום של מיליארד ש"ח תוספתי לתוכנית צפונה כדי לתת מענים. מנסים לאפשר לתושבים שגרה או ודאות במצב של חוסר ודאות, ולתת לפרט להחליט מה ברצונו לעשות. מטרות ההחלטה:  איחוד קהילות והצפנת האוכלוסייה;  מענה הוליסטי לשיפור רמת החיים במגורים;  רציפות חינוכית והישגי תלמידים;  סיוע לחקלאות, לעסקים ולתעסוקה;  חיזוק הרשויות המקומיות הנמצאות בחזית עם הפנים לתושב – יש תקציב לא מבוטל להוצאות החירום ולחיזוק ההון האנושי;  הגברת תחושת הביטחון והחוסן – תקציבים תוספתיים משמעותיים למינהלים