ישיבת מליאה בתאריך 04/12/2024 בשעה 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום, שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי ג' בכסלו התשפ"ה, 4 בדצמבר 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת סימני מסחר (מס' 9) (סימן מסחר בין-לאומי במקום סימן מסחר לאומי), התשפ"ה–2024; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון מס' 22) (פטירה של חטוף שאירעה מחוץ לישראל), התשפ"ה–2024. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתות דחופות ורגילות. השאילתה הראשונה היא שאילתה דחופה של חבר הכנסת חמד עמאר לשר הבינוי והשיכון בנושא: משרד הבינוי ורמ"י לא שיווקו אף יחידת דיור במהלך שנת העבודה 2024 במגזר הדרוזי. אני מתכבד להזמין את שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ אל הדוכן, ואת חבר הכנסת עמאר – אל העמדה. בבקשה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, משרד הבינוי ורמ"י לא שיווקו אף יחידת דיור אחת לחלקות לחיילים משוחררים במגזר הדרוזי בשנת 2024. בפגישה של השר עם ההנהגה של העדה הדרוזית – ראשי רשויות, השייח' מוואפק טריף – הובטח שהנושא ייפתר עד אמצע אוקטובר, והנושא עדיין לא בא לידי פתרון. רצוני לשאול: מדוע עד היום לא שווק אפילו מגרש אחד במגזר הדרוזי לחיילים משוחררים?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת עמאר. השר, בבקשה.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

התשובה לחבר הכנסת חמד עמאר – כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת הנכבדים, כנסת נכבדה, אני מבקש להשיב על השאילתה של חבר הכנסת חמד עמאר בעניין השיווקים של יחידות דיור ביישובים של העדה הדרוזית. ובכן, ראשית אציין כי המשרד בהובלתי פועל רבות על מנת להגדיל את היצע יחידות הדיור בכל רחבי הארץ לטובת כלל המגזרים. מאז כניסתי לתפקיד סיירתי ביישובים הדרוזיים, נפגשתי עם ראשי רשויות ועם מנהיגי העדה ולמדתי לעומק על המורכבות והאתגרים בכל הנוגע לסוגיית הדיור בקרב בני העדה הדרוזית. כפי שחבר הכנסת עמאר ציין, מתחילת השנה אכן לא שווקו יחידות דיור ביישובים הדרוזיים, אולם לא מדובר חלילה באפליה אלא להפך, הדבר נובע מתוך רצון להתאים ולהוזיל את השיווקים לצרכים הייחודיים של בני העדה הזאת. אסביר, ברשותכם. החלטת הממשלה 716 הסתיימה בסוף שנת 2023. בהחלטה הופיע סעיף המתייחס לסבסוד עלויות הפיתוח למשרתי כוחות הביטחון הדרוזים והצ'רקסים. לכן לא היה נכון לקדם שיווקים בלי שניתן במסגרתם מענה לסבסוד למשרתי כוחות הביטחון, על מנת שלא לשווק במחירים גבוהים, ולהבטיח מחירים סבירים וזולים. בחודש יולי 2024 אושרה בממשלה החלטה מס' 1975, תוכנית להעצמה ולפיתוח חברתי כלכלי ביישובים הדרוזיים והצ'רקסיים בגליל ובכרמל לשנת 2024. במסגרת ההחלטה נקבע בין היתר סבסוד הוצאות פיתוח תשתיות במכרזי קרקע למשרתי כוחות הביטחון, תקציבי תכנון, הקמת יישוב חדש ייעודי לעדה הדרוזית, פיתוח תשתיות ותיקות והסרת חסמים ועוד. הסבסוד שניתן במסגרת החלטת הממשלה מאפשר להוזיל משמעותית את הוצאות הפיתוח. לאחר אישור החלטת הממשלה קיימתי שיח מקיף עם ראשי רשויות מהמגזר ועם פורום ראשי הרשויות הדרוזיות והצ'רקסיות. זכיתי אף לארח במשרד הבינוי והשיכון את מנהיג העדה, כבוד השייח' מוואפק טריף, שהעלה את הצורך במענה מדויק ליישובים הדרוזיים, כזה שיתייחס למאפיינים הייחודיים של בני העדה הדרוזית. מהשיח שקיימתי עם מנהיגי העדה עלה כי קיימת דרישה של שיווק ייעודי לבני המקום בלבד. אך הבעיה היא שהוראת השעה של מועצת רמ"י אינה בתוקף. אני שמח לעמוד לפניכם ולבשר כי בתום הדיונים שקיימתי עם גורמי המקצוע במשרד הבינוי והשיכון וברשות מקרקעי ישראל, אביא לאישור מועצת רמ"י הקרובה את סעיף 4.5.9, שכולל הטבה של 100% לבני המקום מקרב בני העדה הדרוזית, ויאפשר את פיתוחם והגדלתם של היישובים. בני העדה הדרוזית הם חלק בלתי נפרד מאזרחי ישראל. כרתנו ברית חיים איתם, והם ממלאים את חלקם בברית בנאמנות ובמסירות. תושבי היישובים הדרוזיים בצפון נותרו גם בזמן מלחמה ביישובי קו העימות, מתוך רצון להגן על הצפון ולהעביר מסר לאויבינו כי דבר לא ירתיע אותנו. יש לי מקום חם בלב לאנשי העדה, ואני, יחד עם אנשי המקצוע במשרדי, עושה כל שביכולתי על מנת שבני העדה יזכו לפתרונות דיור ראויים, יעילים, נוחים ובמחירים סבירים. השנה הקרובה תהא שנת בשורה לבני העדה בתחום הדיור, ואני קורא מכאן לאחינו בני העדה הדרוזית לא להסס ולפנות אליי בכל דבר ועניין. דלתי תמיד פתוחה לפניכם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. שאלת המשך לחבר הכנסת עמאר. לאחר מכן – שאלה נוספת לחבר הכנסת שירי, והשר ישיב במרוכז.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כשהייתי שר והכנתי את התוכנית למגזר הדרוזי, תקצבנו במשרד השיכון. אתה יודע, משרד השיכון מקבל את התקציב ככסף תוספתי ממשרד האוצר. הוא לא מוסיף שקל אחד ממשרד השיכון. כל הכסף שמקבל משרד השיכון הוא ממשרד האוצר, קרוב ל-500 מיליון שקל. הנתח הגדול מהכסף הזה היה לחלקות לחיילים משוחררים, והובא בחשבון שהכסף ששמנו ייתן פתרון גם לשנת 2024. אחת הבעיות הגדולות שנגעת בה זה בני המקום. אתה יודע, לפני שבוע מישהו פרסם כאן בכנסת שרוצים להקים יישוב דרוזי ביהודה ושומרון. אמרתי לו: אני לא רוצה יישוב דרוזי ביהודה ושומרון. אני רוצה כסף לשיווק לחלקות לחיילים משוחררים. החלקות מוכנות. היום יש לנו כל כך הרבה חלקות לחלוקה, והבעיה זה בני המקום. אנחנו רוצים 100% בני המקום. כשהיינו בממשלה הקודמת, גם בדאליה וגם בעוספיא הכנסנו שרק בני מקום יכולים לבנות. אני מבקש – אמרת "בישיבה הקרובה"; אני רוצה לדעת מתי הישיבה הקרובה, כי החיילים המשוחררים מחכים לקבל את החלקות שלהם ולבנות את הבתים שלהם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת שירי, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, השבוע התפרסמה תמונה שלך בסיור אתרים ברצועת עזה. רציתי לשאול אותך: האם בתקציב שהבנתי שהונח היום על שולחנה של הכנסת יש התייחסות תקציבית לגבי בנייה או התיישבות מחודשת ברצועת עזה? האם זו הפררוגטיבה של ממשלת ישראל? , << יור >> היו"ר אמיר אוחנה: << יור >> תודה רבה. השר, בבקשה.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

לגבי ישיבת מועצת רמ"י, אני לא בטוח שכבר הוחלט על תאריך, אז זה די בקרוב. יש לנו קבוצה של החלטות שאנחנו חייבים לגמור אותן עוד השנה, ואני מקווה שזה יהיה בקרוב, כי אנחנו רוצים ליישם את זה ולהוציא את זה לפועל.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני, אני שאלתי אם כל היישובים הדרוזיים נכללים בבני המקום.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

זו החלטה שצריכה להתקבל עם כל המועצה שם. אני מניח שתעשה את העבודה קודם ותסביר ותשב עם קק"ל והמועצה. יש שם נציגות לכל משרדי הממשלה הרלוונטיים השותפים. מה שנוכל, נעשה למענכם. מה שאמרתי – אני עומד מאחורי המילים שלי. שאלת אם יש תקציב לגבי מה?

היו"ר אמיר אוחנה:

התיישבות.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

התיישבות. אני לא זוכר, אני יכול לבדוק, אני אענה לך.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה לא זוכר?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שירי שאל על התיישבות ברצועת עזה.

נאור שירי (יש עתיד):

עשית סיור. אני מניח שיש – – –

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

אני לא דיברתי עדיין על תקציב שם. עשינו סיור שם.

נאור שירי (יש עתיד):

יש כוונה להתיישב?

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

אף אחד לא דיבר על זה. אף אחד לא שאל את זה. חוץ מהתקשורת, אין בזה שום דבר.

נאור שירי (יש עתיד):

זה היה סתם למען התקשורת?

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

לא סתם. תקשורת זה סתם?

נאור שירי (יש עתיד):

חשוב מאוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר. תודה רבה לחברי הכנסת השואלים.

גלעד קריב (העבודה):

אין שאלת המשך?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, הייתה כבר. הייתה כבר. אנחנו עוברים לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא השאילתה של חבר הכנסת מתן כהנא לשר לשירותי דת, שנמצא איתנו, חבר הכנסת מיכאל מלכיאלי. אני מתכבד להזמין את השר אל הדוכן. שלום, בוקר אור לשר. ברוך הבא. חבר הכנסת כהנא, בבקשה.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני השר, בוקר טוב. כידוע לך, אברכים רבים בני הציבור הדתי-לאומי עזבו את ספסלי הישיבה כדי לצאת למלחמה. רבים מהם נערכו במשך תקופות ארוכות, אפילו שנים, למבחנים לרבנות. הם היו אמורים להיבחן במועד חודש חשוון, אבל כידוע, התמרון בלבנון התחיל לפני ראש השנה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת כהנא, סליחה שאני קוטע אותך. אנחנו מקפידים לשאול בדיוק לפי הנוסח של השאילתה, מכיוון שבנושא הזה יש תקנון, והתקנון גם סופר את המילים. אנא, הגע לשאלה. בשאלת ההמשך תוכל להרחיב, אם תרצה.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני השר, אברכים רבים עזבו את ספסלי הישיבה ויצאו לשדות הקרב, ופספסו את מועד חודש חשוון של הבחינות לרבנות. האם תוכלו לסדר להם מועד שיתאים ללוח הזמנים שלהם, בהנחה שבחודש ניסן הם כבר יהיו שוב במילואים? תודה.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

קודם כול, בוקר טוב לך, ידידי חבר הכנסת כהנא. כבוד היושב-ראש, בוקר טוב. שאלתך היא שאלה טובה, שאלת חכם, כמו שאומרים. בהסתמך על העבר, הרבנות – אגב, במאמר מוסגר, בכל המערכת האקדמית יש שני מבחנים בשנה; ברבנות יש שלושה, בגלל ריבוי של אנשים ממסגרות שונות שלומדים. בגלל שהרבה מאוד חיילים יצאו למילואים, הרבנות הוסיפה מועד חדש בחשוון – מועד שלא היה – בשביל לתת לאותם חיילים. ככל שתהיה דרישה של נבחנים שלא יכלו להיבחן כי הם שירתו, ויצטרכו, הרבנות תעשה מאמץ לקיים מבחן נוסף. תישאל השאלה: מה זה דרישה? איך יוצרים דרישה? אתה אומר, הינה, פנה אליך מישהו. זו דרישה. פנו ראשי כוללים, ראשי ישיבות הסדר, בצורה מסודרת, פנו גם אליי וגם למנכ"ל הרבנות, וכמובן, נענו בחיוב.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אפשר שאלת המשך?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, שאלת המשך, ושאלה נוספת – לחבר הכנסת קריב. השר ישיב במרוכז.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני השר, ראשית, אני רוצה לציין לטובה את הרבנות הראשית לישראל על מה שהיה לפני מועד חשוון, כי הם עשו כל מה שהם יכולים כדי להתחשב באברכים האלה. אני מזכיר שמדובר באברכים שהיו 250–300 ימים במילואים והם פספסו כמה מועדים. כל השאילתה שלי נבעה מכך שכאשר הם פנו, הם קיבלו תשובה שלילית – אחרת כמובן לא הייתי פונה. קיבלתי תשובה על המאמצים שהרבנות עושה כדי לסדר את הנושא הזה, ואני מבקש ממך, כבוד השר, להיות על זה, כדי שאותם אברכים שמוסרים את נפשם גם בעולם התורה וגם בצבא יוכלו לגשת לבחינות הרבנות, כי בסוף אלו האנשים שאנחנו רוצים שיהיו רבנים במדינת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת קריב, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני, בהמשך לשאילתה המקורית של חבר הכנסת כהנא, אני מבקש לדעת אם אדוני תומך במהלך להעניק עדיפות מובנית למשרתי מילואים בכל מה שקשור למינויים לתפקידים של משרתים בקודש, במסגרת המערך של המועצות הדתיות ומערכי הרבנות הראשית. האם המשרד בונה תוכנית לקידומה של העדפה כזאת, בכפוף לכל הפרמטרים החוקיים?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, השר.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

חבר הכנסת כהנא, הבנתי שפנו אליך, זו לא יוזמה שלך. אנשים פנו אליך, ואתה הצפת את זה. אני אומר, ככל שתהיה דרישה מראשי הישיבות, מראשי הכוללים – הרי אתה לא הולך לעשות לאחד או לשניים. זה שיש מאות שיצאו מהישיבה לשדה הקרב, זה נכון. אנחנו לא יודעים מספרים וכמה מהם רוצים להיבחן, ואם זה לדיינות או לרבנות. אנחנו לא יודעים. אם כמו בפעם שעברה, שבה הייתה פנייה שלהם לרבנות באופן מסודר – הרבנות תעשה הכול בשביל זה. אתה, גם כשר הדתות לשעבר, מכיר את המערכות של הרבנות, עם כל הביורוקרטיה שמסביב. זה לא שמישהו מחליט שעושים מבחן, ואז בואו, תתכנסו כאן. זה מכרזים וביורוקרטיה – מיותרת, לצערי. נקווה שנוכל לפתור אותה, אבל ככל שתהיה דרישה ונוכל לעשות, נעשה. במענה על מה שאמר חבר הכנסת קריב, אנחנו פועלים בצורה אינטנסיבית מאוד מאוד על מנת שהרבנים הטובים ביותר ייבחרו להיות רבנים ומשרתים בקודש – רבני יישובים, רבני ערים, רבני מושבים, בעזרת השם, גם רבני שכונות. אגב, אם אתה אומר שאנחנו מתעדפים, אני אוסיף את מה שאתה אומר למה ששאל חבר הכנסת כהנא. בשונה ממבחנים אחרים, לנבחנים ששירתו במילואים הורידו את הציון, הם יכולים לעבור בציון נמוך יותר, כי הבינו שאנשים שלא היו בספסלי הלימודים הרבה חודשים – אתה מצפה מהם לפחות, ולכן גם הרבנות הכירה בציון נמוך יותר כציון עובר. המשרד לא ממנה רבנים, צריך לדעת את זה. זה שקוראים את זה בתקשורת, זה יפה מאוד. מה אתה עושה לי ככה?

גלעד קריב (העבודה):

השאלה שלי הייתה אחרת – האם אדוני כשר האחראי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מישרקי הוא השואל הבא, אז תקראו לו.

גלעד קריב (העבודה):

השאלה הייתה אחרת, אדוני – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני הבנתי.

גלעד קריב (העבודה):

– – האם השר לענייני שירותי דת, אדוני, תומך במתן עדיפות – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני תומך.

גלעד קריב (העבודה):

– – למשרתי מילואים – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

אני תומך. שתי תשובות: 1. אני תומך לתעדף את הרבנים הטובים ביותר לשרת את הציבור בנושא הדת; 2. במינוי של הגוף הבוחר יש גוף בוחר ויש מתמודדים, וכל אחד בוחר במה שהוא רוצה.

גלעד קריב (העבודה):

יש בגופים האלה גם נציגים של השר.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

נכון.

גלעד קריב (העבודה):

הנציגים של השר – – –

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

נציגי השר בוחנים באופן מקצועי – – –

גלעד קריב (העבודה):

אז התשובה היא לא.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

לא, אתה לא הבנת נכון.

גלעד קריב (העבודה):

לא, אני שאלתי שאלה: האם אתה בעד עדיפות? יש היום הצעת חוק למתן עדיפות במינויים.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

תשובה – אני מתעדף, נציגי השר ברשויות השונות יתעדפו את הרבנים הטובים ביותר לשרת את הציבור.

גלעד קריב (העבודה):

אז התשובה היא לא.

השר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי:

התשובה היא כן, לתעדף את הרבנים הטובים ביותר.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר. תודה רבה לחבר הכנסת קריב. אני מעריך מאוד את השר ואת חברי הכנסת השואלים, ומתכבד לעבור לשאילתה הבאה, של חבר הכנסת יונתן מישרקי לשר הרווחה והביטחון החברתי, בנושא: הזנחה רפואית ומחסור במזון: עדויות מטרידות ממעון ירושלמי לילדים חרדים בסיכון. שר הרווחה מתכבד להגיע אל הדוכן, וחבר הכנסת מישרקי – לעמדה. תודה, אדוני. בבקשה, חבר הכנסת מישרקי.

יונתן מישרקי (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, מכבודי השר, חבריי חברי הכנסת, מרכז החירום "קן דרור" ממוקם בירושלים ומשמש מעון המיועד לילדים חרדים בסיכון. בתחקיר שפורסם בישראל היום נשמעו עדויות קשות המצביעות על הזנחה רפואית ומחסור במזון. רצוני לשאול: 1. מהם הצעדים שננקטו על ידי המשרד בעקבות הטענות על הזנחה במרכז החירום? 2. כיצד פועל המשרד למנוע מקרים דומים בעתיד? תודה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, תודה לשואל. כפי שאמרתי ואחזור ואומר, אני מאוד מעריך את הקשב שיש בבית הזה לסוגיות רווחה ומודה עליו, ואדרבה, ככל שיש יותר שאילתות, זו גם ההזדמנות לספר לכם מה אנחנו עושים. חבריי, מרכזי החירום שהוקמו על ידי משרד הרווחה והביטחון החברתי פועלים למתן הגנה, אבחון וטיפול קצר מועד לילדים במצבי סיכון. המרכזים נועדו לקלוט ילדים אשר נזקקים למענה דחוף במהלך כל השנה, 24/7. יש מקרים – לעיתים זה באמצע הלילה, שבתות, חגים, סביב השעון. כיום יש 15 מרכזי חירום כאלה, שחלקם מיועדים לאוכלוסייה הכללית וחלקם בהתאם למאפיינים ייחודיים: ילדים מהחברה הערבית, מהחברה הדתית-לאומית, מהחברה החרדית, וכן מרכזים לגיל הרך ולהתבגרות. המרכזים הם שירות זמני, ונועדו לסייע למחלקות לשירותים חברתיים בגיבוש המלצות להמשך טיפול. ההורים מהווים חלק מהטיפול במרכז, ומגיעים לפי תוכנית טיפול שנקבעה לקבל טיפול קצר מועד, וכן להערכת הכוחות במשפחה להמשך טיפול. בנוסף, לצידם של עשרה מרכזים פועלות יחידות אקסטרניות לטיפול במשפחות ובילדים בקצה הרצף והסיכון כשיש התלבטות על המשך הטיפול בהם. היחידות עובדות בשיתוף עם המשפחות ומגייסות אותן לטיפול. לעניין השאילתה, מרכז החירום "קן דרור" הוא מרכז חירום חרדי שנמצא בשכונת בית וגן בירושלים. המרכז נפתח בספטמבר 2022 ונמצא בפיקוח עובדת סוציאלית מחוזית לחוק הנוער ממחוז ירושלים. מטרת המרכז היא מתן הגנה לקטינים נפגעי התעללות והזנחה ובחינת מצבם ומצב המשפחה, תוך סיוע ובחינת האפשרות לחזרה הביתה או להשמה חוץ-ביתית. המרכז מחולק לשתי יחידות נפרדות: יחידת בנים, שיכולה להכיל עד 17 בנים, ויחידת בנות, שיכולה להכיל עד 17 בנות. גילי הילדים יכולים להיות 3 עד 14. המפקחת על המרכז מגיעה אחת לחודש לפגישת עבודה, לצורך עדכון מצב הילדים וסיוע בכל דבר שנדרש. במרבית הביקורים המפקחת פוגשת את הילדים ואת הצוות ובוחנת את מצב המבנה – הניקיון, התחזוקה, האוכל והאווירה הכללית במקום. מעת לעת נערכים ביקורי פתע לשם בדיקת התנהלות המרכז. כמו כן, לעיתים מתקיימות פגישות אישיות עם הילדים. הפגישות הן באופן אקראי ובאופן יזום. בנוסף, יש תזונאית, שמגיעה באופן קבוע לבחון את תפריט המטבח ואת האוכל עצמו. אבקש להבהיר כי לא מדובר בנוהל ייחודי למרכז החירום "קן דרור". המשרד עורך ביקורי פתע לפיקוח של כל שלל המקצועות בכלל מרכזי החירום, אשר כוללים הן שיח עם מקבלי השירות והן עם אנשי הצוות של המסגרות. ביקורים אלה נעשים לעיתים אף ללא התראה, כפי שנעשה כאמור גם במרכז החירום "קן דרור". כמו כן, במשרד עורכים תיעוד ומעקב אחר ליקויים במסגרות השונות, וכן עורכים פגישות קבועות עם מנהלי המסגרות לשם טיוב השירות. בחזרה לענייננו. ב-4 בנובמבר 2024 קיימה התזונאית מוריה ינון ביקור פתע במרכז. מלבד כמה הערות שנוגעות לתחזוקה, כגון ניקיון והחלפת דלתות הארונות, היא הביעה שביעות רצון מהתפריט, מהאוכל ומהחזקתו. כמו כן, היא ציינה כי השולחן היה ערוך – לארוחת צוהריים, כמובן – לשביעות רצונה. ביום רביעי האחרון הובא לידיעת המפקחת כי ישנה תלונה על הזנחה במרכז החירום. כבר למוחרת – שים לב, אדוני, חברי ינון – כבר למוחרת, ביום חמישי 28 בנובמבר 2024, הגיעה המפקחת על המרכז ביחד עם מפקחת נוספת לביקור פתע במרכז. כל אחת מהן ביקרה ביחידה אחרת, פגשה אנשי צוות, עשתה סיור במבנה ושוחחה עם ילדים, שני בנים ושתי בנות. כמו כן, הן בדקו את האוכל שהגיע לארוחת הצוהריים ושוחחו עם מנהלי המרכז על מנת לבדוק את הנכתב בתלונה. לפני יומיים פורסמה הכתבה המדוברת בעיתון ישראל היום. בעקבות הכתבה יצאו לביקור פתע נוסף מטעמי המשנה למנכ"ל משה לבון, יחד עם הממונה המחוזית באגף משפחה, ילד ונוער בקהילה של מחוז ירושלים וגב' נוגה הלוי, מפקחת מחוזית לחוק הנוער שמפקחת על המסגרת. ההתרשמות הכללית משני ביקורי הפתע הייתה טובה: האווירה נעימה, הילדים עסוקים בפעילויות שונות, אוכל חם הוגש בארוחת הצוהריים. אני אומר לך באופן אישי, שאלתי את המשנה למנכ"ל, והוא אמר לי: תקשיב, הגענו באופן אקראי. המפקחת מכירה את הילדים בשמותיהם, פנתה אליהם בשמותיהם, שאלה שאלות ומכירה את המצב. הילדים מגיבים, הנוכחות מספקת – נבדקה גם נוכחות של הצוות, נוכחות מספקת של הצוות – הילדים נראו במצב פיזי תקין ולא נצפתה הזנחה. אני חייב לומר לציבור ולחברי הכנסת, המדינה משקיעה משאבים רבים. גם הסכום לכל ילד הוא מכובד. מרכזי החירום שאנחנו מחזיקים לפעמים גם יכולים להיות ריקים, אם אין מצבי חירום, אבל אנחנו באמת משקיעים סכומי עתק, וטוב שכך. לכן אנחנו גם קנאים לוודא שהריהוט מוחלף מדי פעם. הממצא היחיד שיש לגבי "קן דרור" – לא יודע, אני אומר לך, בשתי ביקורות בעקבות התלונה. אני אומר לך שגם נזמין את המתלוננת למשרד אצלנו, למטה, לשמוע ממנה באופן אישי. לכן אני לא יודע למה הכתבת – אני לא בא בטענות לכתבת ולא לעיתון; היא קיבלה תלונה והייתה צריכה לדווח. כן, הייתי מצפה שלא מייד – שגם היא, כעיתונאית שמעריכה את המקצוע שלה, הייתה יורדת גם היא למקום, מבקשת להיכנס. לא ייתנו לה? מבקשת מאיתנו אישור, נלך יחד איתה בפתע כדי באמת לראות. מה שעולה לאחר התלונה ולאחר הביקורות, שהמצב שם משביע רצון, הן מבחינת המזון, הן מבחינת התנאים, ולכן סיום הטיפול יהיה אחרי שאנחנו נפגוש גם את המתלוננת. יכול להיות שיש מניעים סמויים כאלה ואחרים שאני לא מכיר אותם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך לחבר הכנסת משריקי. לאחר מכן – שאלות נוספות לחברת הכנסת בן ארי וקריב.

יונתן מישרקי (ש"ס):

מכובדי השר, קודם כול תודה רבה על המענה ועל הבדיקה המהירה שעשיתם. עם כל הכבוד, ויש הרבה מאוד כבוד והערכה לכבודו, אני חושב שאומרים "קֵן דרור" ולא "קַן דרור", נראה לי.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

יכול להיות.

יונתן מישרקי (ש"ס):

דבר שני שרציתי לומר בהקשר הזה: טרם כניסתי לחיים הציבוריים, הייתי מדריך במועדונית נוער, שהיא דומה מאוד למרכז חירום. אני מכיר את עולם המושגים הזה. פניתי אליך בהקשר הזה בגלל הדאגה הכנה שיש לי כלפי אותם ילדים שמגיעים ממשפחות, שלא תמיד מקבלים בבית מה שהם צריכים. אני מודה לך על הבדיקה, ואני רק מבקש: תמשיכו לעקוב אחר המערכות הללו ולהיות צמודים. בסוף אלה הילדים שלנו; החובה שלנו לשמור עליהם. אז אני מאוד מודה, מעריך ומוקיר את עבודת המשרד בעניין.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה רבה לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, אני מצטער, ביקשה גם עאידה תומא סלימאן, ואתה כבר קיבלת קודם, אז אנחנו נאפשר לעאידה, בבקשה. אז חברת הכנסת מירב בן ארי. לאחר מכן – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, והשר ישיב במרוכז.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מעדיפה שם.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז אפשר גם להתחיל מעאידה, מירב, איך שאת רוצה. אה, את פה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חוק הפיקוח האלקטרוני למניעת אלימות במשפחה נכנס לתוקף בחודש אוגוסט האחרון. אני רוצה לשאול אותך: כמה תסקירים של עובדות סוציאליות הוצאו בנושא האיזוק האלקטרוני מאז כניסתו של החוק לתוקף? זה מה שרצית לשאול, עאידה?

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

לא לא.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ברור. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בבקשה. השר ישיב במרוכז לאחר מכן.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, פניתי אליך גם בפרסה בנושא הפסקת העברת תקציבי הרווחה לעיריית נצרת, החלטה של המשרד, מאחר שהעירייה כבר ארבעה חודשים לא שילמה את המשכורות של העובדים, כולל העובדות הסוציאליות וכל עובדי הרווחה בעיר. האמת היא שזה הכניס את כל העובדות והעובדים לבהלה. אומנם זה יכול להוות לחץ על העירייה לשלם את המשכורות – דבר נחוץ ביותר – אבל זה יכול להוביל לקריסה טוטלית של מערך הרווחה בעיר. אני שואלת אם מתוכננת התערבות יותר מסיבית, גם של המשרד שלך וגם באופן כללי, כדי להציל את מערך הרווחה ואת כל מערך השירותים בעיריית נצרת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. בבקשה, כבוד השר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה רבה לשואלות. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אשיב לראשונה ראשונה ולשנייה אחריה, לחברת הכנסת תומא. מירב, קודם כול, תודה על השאלה. חוק האיזוק האלקטרוני, את יודעת, נולד כדי לשפר את מצבן של הנשים שחוות אלימות וכדי שלא לכלוא אותן ולהגן עליהן בכך שאנחנו מכניסים אותן לכל מיני מעונות – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – מקלטים.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

– – ומקלטים. בירכנו על החקיקה אז. אני רוצה לומר לך, אני מחייך. את שואלת אותי: כמה תסקירים? אני זוכר שקיימנו דיונים, אפילו בהתערבות ראש הממשלה. הגבלנו בגלל שפחדנו. חששנו שעכשיו הולכת להיות איזו אינפלציה, התנפלות של תסקירים, ואין לנו את המשאבים, אין לנו עובדים סוציאליים, הלוואי שלא תהיה רשימות המתנה, אז הגבלנו ל-300 תסקירים. לצערי הרב – אני לא רוצה להפנות אצבע מאשימה לאף אחד; זה קורה בהרבה חוקים חדשים שאנחנו רוצים, אבל אין ספק שמערכת אכיפת החוק – שזה גם המשטרה, גם באמצעות התביעה שלהם וגם מערכת בתי המשפט – אני חושב שצריכים להכיר את הכלי הזה. כמה צווי הגנה הוכרזו מאז? להכיר את הכלי הזה. אם הוא נגיש והוא ישים, צריך לנצל אותו. כנראה שהוא לא מנוצל מספיק. המספרים הם מספרים בודדים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בודדים?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

ודאי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה יודע בערך כמה?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לא. זו התקלה, השאילתה. לא נעים להגיד לך, אני יודע שזה פחות מעשר אצבעותיי. אבל אני לא מתרגש מזה, זה תהליך הטמעה של חוק חדש.

מירב בן ארי (יש עתיד):

רק תן לי להגיד לך משפט אחד. אגיד לך למה זה מרגש אותי יותר מחוקים אחרים. עזוב את המלחמה שניהלנו כאן. החוק הזה חוסך לך הרבה כסף, צריך להגיד את האמת, כי מקלט עולה, אבל הוא פשוט מציל חיים.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

הוא מציל חיים. אכן, זה כלי חדש שגם בתי המשפט, גם התביעה, צריכים להכיר אותו ולהפנות לשם. שירותי הרווחה, בשל אופיים, לא עושים reaching out; הם ניתנים לאחר שיש צורך ויש דרישה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ברור.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אם לא מוענק צו הגנה, אז גם אין תסקיר, אין בקשה לתסקיר. אני לא במצב שצווי הגנה מחכים בתור לתסקירים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין לך מצב שמבקשים תסקיר ואין?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לא בנושא הזה. אבל בלי שום קשר, אני לא מסתפק בזה, אני לוקח לתשומת ליבי. אני אדאג שגורמי המקצוע במשרד יוציאו פנייה – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אולי לשר המשפטים?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

– – גם לשר המשפטים, גם למערכות התביעה האחרות, כדי שיכירו את הכלי הזה ושיהיה להם יותר קל להשתמש בו, לנצל אותו במידת הצורך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני יכולה רק להגיד לך משהו על העניין הזה ששופטת בבית המשפט המחוזי באר שבע אמרה לי – ובזה אני מסכימה איתך – שלא משתמשים, וזה לא מגיע אליך. אבל אני חושבת שבתור שר בממשלה, כמו שאמרת, אתה חייב להרים את זה. אגב, זה גם אינטרס שלך, כמו שאמרתי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אבל זה לא רק – – –

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אז אני אומר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עזבי. מעבר לעניין הנפשי, זה אינטרס של המקלט. זו הוצאה מטורפת.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

הינה, אני אומר לך, מצאת אותי כשאני בקיא בנושא הזה, כי אני ליוויתי פה, עם כל הכבוד. אבל שוב, זה כלי חדש שצריך להביא אותו לידיעת כל הגורמים ולהשתמש בו. להשתמש בו.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

השאלה היא אם יש לכם תוכנית ליידע את העובדות – – –

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אז אמרתי עכשיו, בעקבות האי-שימוש והאי-ניצול, אני אנחה את גורמי המקצוע להפנות את תשומת ליבו של כל מי שמטפל בנושא הזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אין לך מחסור בעובדות סוציאליות?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לנושא הזה; אני לא יכול לומר את זה באופן כללי.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ברור, ברור. תודה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לשאלה השנייה, של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, מצוקתה של עיריית נצרת ידועה, ומכוח זה, גם מצוקתה של המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית נצרת נגזרת מאותה מצוקה. אני מבין שזה הכניס את כל המערכת לבהלה. הצעד בא להגן על השירותים החברתיים, הצעד לא בא לעצור את השירותים החברתיים. הלוואי שהיו לי כשר כלים להכריז על ועדה קרואה למחלקה בעיר. יש לי מחלקות אדומות ברחבי הארץ. אנחנו יודעים איך להיכנס ולטפל, אבל בדרך כלל זו מחלקה אדומה מחוסר ניהול. פה המצוקה של העירייה מקרינה על המחלקה. אני לא אסתפק בזה. ודאי שהשירותים החברתיים בנצרת לא ייעצרו. לא ייעצרו. זה תהליך. המנכ"ל הוציא את מה שהוא הוציא. אני אנחה את המנכ"ל – – –

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אבל זה על חשבון העובדים, מה לעשות.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אנחנו נדאג שמחוז הצפון – מנהל המחוז, יחד עם המפקחות ומנהלי הנפה, ירדו למחלקה, ינסו לייצר מענים כאלה ואחרים. אין לי כלי אחר. הם לא עובדים שלי. הלוואי שיכולתי לשלם את השכר בלי – אין העסקה ישירה, לכן פה צריך לעשות עבודת מטה יחד עם העירייה, יחד עם המחוז, ולראות איך אנחנו מאפשרים את המשך הטיפול באנשים שצריכים את הטיפול במחלקה לשירותים חברתיים. בדרך כלל אלה אנשים שחייבים את זה ברמה היום-יומית המיידית.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אבל אני פונה אליך לבדוק כשר בממשלה, להעלות את הנושא. זה הכול בא על חשבון העובדים. אולי התערבות מסיבית של כלל המשרדים הקשורים לעניין – גם שלך, גם של משרד הפנים, ואני בשיח עם השר ארבל – כדי למצוא פתרון, להעביר את המשכורות שלהם.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני מסכים איתך. אני לוקח על עצמי לפנות לשר הפנים ולראות איך אפשר לעזור לעירייה כדי שהמחלקה לא תיפגע.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת מירב, זה מפריע.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני מאמין שעוד שירותים מוניציפליים נפגעים מכוח זה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

ברור.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה רבה לך. אקח את זה לתשומת ליבי.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

אני מזמין את שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי להישאר על הדוכן. השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חברת הכנסת מירב כהן לשר הרווחה והביטחון החברתי בנושא: שינויים בתקציב משרד הרווחה. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

קודם כול, אני אגיד תודה לפעילים ולפעילות. הם פה כדי להזכיר לנו את החטופים והחטופות.

היו"ר ארז מלול:

לא, צריך להיצמד לשאילתה. בשאלת המשך את יכולה את זה.

מירב כהן (יש עתיד):

אז אני אגיד לכם תודה גם בשאלת ההמשך. טוב, שר הרווחה, שאני מכבדת מאוד, לקראת אישור תקציב 2025, נודע כי לצד הקיצוץ הרוחבי של 5%, יקוצצו 100 מיליון שקלים נוספים בתקציב משרד הרווחה. עם זאת, ברגע האחרון הצהיר השר כי הושגה תוספת של 950 מיליון שקלים לתקציב. הייתי רוצה שתעשה לנו סדר בנושא: 1. מה השינוי בתקציב המשרד בשנת 2025 ביחס לשנת 2024? 2. האם ייפגעו תוכניות בשל השינויים בתקציב? אם כן – אילו? תודה.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה. בכבוד, השר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, גברתי השואלת, חברת הכנסת מירב כהן, זו תחושת דז'ה וו, באופן שאת מתמידה בנושא הזה. גם בשנה שעברה שאלת את השאלה, ובצדק, כי קיצוץ פלאט לא פוסח על שום משרד. אז לצד הפרסומים, אני אומר לך, כפי שאמרתי, אני שמח ששאלת את השאלה, כי זו באמת הזדמנות מכובדת לבשר כאן לבית הזה כי לאחר משא ומתן לא פשוט, לא קל, בשנה מאותגרת תקציבית מאוד – אני לא רוצה שמשרד האוצר ישמע אותי; אני מקווה שהוא לא שומע. אני באמת לא ציפיתי לצאת עם תוצאה כזאת בשנה שיש בה דיון תקציב עם קיצוץ למימון המלחמה. היינו בטוחים שנצא עם פגיעה קלה בכנף של שירותי הרווחה, אבל ברוך השם, בזכות הקשב הרב והאמון הרב שיש למשרד האוצר ולשר האוצר במשרד הרווחה, הגענו לתוספת תקציבית של כ-955 מיליון ש"ח, שהתווספו לתקציב המשרד בעבור חיזוק שירותי הרווחה, לסיוע בשיקום האוכלוסייה שנפגעה מהמלחמה ולאתגרים ולצרכים שמדינת ישראל תתמודד איתם בשנים הקרובות ומעבר לכך. אני יכול לומר, ודאי שאם לא היה דיון על הקיצוץ התקציבי – אנחנו הכנו נייר עבודה. הלוואי שהיו גם 2 מיליארד ש"ח תוספת; הייתי יודע מה לעשות איתם. אכן, התוספת היא בשורה גדולה. שירותי רווחה חזקים משמעותם ביטחון וחוסן לאזרחי ישראל. מהתוספת הזו יופחת, כפי שהזכרת, קיצוץ רוחבי – מה שנקרא פלאט – שיושת על כלל משרדי הממשלה כדי לממן את הוצאות המלחמה. משרד הרווחה עושה ויעשה כל שביכולתו שלא ייפגעו שירותי הליבה והמענים המרכזיים לטובת מקבלי שירותי הרווחה. אני יכול לומר לך בצורה שלא משתמעת לשתי פנים: הקיצוץ פלאט שהושת עלינו, אנחנו יודעים להתמודד איתו. יש לי הבנות עם משרד האוצר, ואני אקבל אותן. אני לא יודע רק – אני יודע שאני אקבל אותן, ולכן אני יכול לומר מעל הבמה הזו: מדיוני התקציב הנוכחי, האחרון, לא ייפגע בעקבות הקיצוץ מענה אחד ולא שירות אחד שמשרד הרווחה נותן. כן ישתנה – ואני אומר לך, ואני לא אהסס – כן ישתנה, בעקבות עבודת ייעול של פיקוח ובקרה שאני מחויב להם, אני אעשה זאת. אבל כתוצאה מקיצוץ, כשיש שירות שצריך אותו והקיצוץ פגע בו – לא יקום ולא יהיה. לא אתן ידי לזה.

מירב כהן (יש עתיד):

אז איך זה בהשוואה לשנת 2024? עלה? ירד? מה גובה התקציב בהשוואה ל-2024?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני יכול לומר לך שב-2023 סיימנו את דיוני התקציב בתוספת של כמיליארד ש"ח, ב-2024 סיימנו בתוספת של כמיליארד ש"ח, וגם אז היה קיצוץ פלאט. לכן, אם את שואלת אותי – – –

מירב כהן (יש עתיד):

המיליארד זה אחרי הקיצוץ?

היו"ר ארז מלול:

אחרי הקיצוץ?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

הקיצוץ כולו נושק ל-100 מיליון, אז כשמקצצים לי 100 מיליון ואני מביא 950 מיליון ש"ח, אני לא רואה בזה קיצוץ. אני כן רואה שלא את כל התוכניות שרציתי לעשות אני איישם, אבל קיצוץ ממה שהיה, אל מול 2024 – לא יהיה. ההפך הוא הנכון.

מירב כהן (יש עתיד):

אז אם כך, שאלת ההמשך שלי. יש מרכזי יום לקשיש, שזה מודל שאני מאוד מאוד מאמינה בו. למי שלא מכיר – באים, לוקחים אנשים מבוגרים בהסעה למרכז יום. יש מרכזי יום שהם לאנשים בתפקוד גבוה ויש מרכזי יום לאנשים בתפקוד נמוך. רוב מי שמגיעים לשם הם אנשים שהם זכאי קצבת סיעוד. יש מרכזי יום בקשיים כלכליים מאוד גדולים. בתקופת הקורונה הגדלנו להם את התקצוב, אבל זה כבר הוסר, ואין להם את התוספת הזו יותר. הם בעצם מקבלים 180 שקל מקצבת הסיעוד של הבן אדם, וזה לא מספיק.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

ליום.

מירב כהן (יש עתיד):

ליום, וזה לא מספיק, כי לפעמים רק ההסעה עולה יותר מ-180 שקלים. חלקם מעידים על כך שהם בסכנת סגירה, והם מבקשים משהו סביב 50 מיליון שקלים. האם בתוך התקציב הזה שאתה אומר שנוסף יהיה אפשר למצוא 50 מיליון שקלים למרכזי היום?

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אני שוב מודה לך על השאלה, ולמזלי, אני מכיר את הנושא הזה. אני לא יכול להגיד לך – אני אבדוק ואחזיר לך תשובה. אני אענה לך כבר עכשיו. סוגיית מרכזי היום – אני מכיר את המצוקה שלהם – אני חושב שקיימתי איתם כמה דיונים אצלי – אבל היא מורכבת. היא לא לפתחו של משרד הרווחה בלבד, ואני אסביר למה. קודם כול, חשוב לדעת: מכלל אוכלוסיית האזרחים הוותיקים, החלק שנהנה ממרכזי היום הוא לא חלק גדול ומשמעותי.

מירב כהן (יש עתיד):

כיוון שאין להם תקציב. אם היית מביא תקציב, היה חלק גדול.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לא, לא. אני לא רוצה ללכת לשם, כי אז אני בורח לאזור הנוחות, ואני אסביר לך למה. המצוקה שלהם גדלה יותר עם התיקון שכולנו פה בבית הזה רצינו, שהמשפחות יוכלו להסיט חלק מקצבת הסיעוד לטובת מטפל בן משפחה, או כזה או אחר, שהפך את זה לכך שברגע שהימים האלה יורדים מקצבת הסיעוד, אין אינסנטיב לאזרח הוותיק לבוא למרכזי היום. נכון, התוספת הזו של 50 מיליון ש"ח – הלוואי שהייתי יכול גם בלי דרישה מהאוצר. יש התעקשות גם של האוצר: עם כל הכבוד, אם זה שירות רווחה, יש את הסוגיה של המצ'ינג. השלטון המקומי, בצדק, לא מוכן. הוא אומר: זה לא מונח לפתחי. היום תיקח לי את מרכזי היום – מחר תכניס לי את כל האזרחים הוותיקים. זו סוגיה שנמצאת בדיון עמוק בין משרד הרווחה, השלטון המקומי ומרכזי היום. אבל באותה נשימה אני יכול לומר לך שאני יודע להכיר ולהעריך ולהוקיר את עבודתם של מרכזי היום באתגר של מדינת ישראל לדחות את התלות של האזרחים הוותיקים, לצד תוחלת החיים שהולכת ועולה. זה אתגר של המדינה. וָלא, אנחנו נקבל אותם סיעודיים, נקבל אותם עם פגיעה קוגניטיבית וחוסר תפקוד. הלוואי שנפקיע את – – –

מירב כהן (יש עתיד):

אז כבוד השר, אני רק אגיד לך על זה דבר אחד. היום המודל נשען על כך שהאזרח הוותיק שזכאי לקצבת סיעוד צריך לשלם מהקצבה שלו, לקצץ בקצבה שלו, לוותר על חלק מהכסף כדי להגיע למרכז היום. כשמדובר באנשים שממילא הם קשי יום ויש להם גם בני משפחה, הרבה פעמים בלית ברירה, כשהוא צריך לבחור בין צרכים בסיסיים, ההליכה למרכז היום יורדת. הדבר הנכון הוא שהמדינה תשים כסף קטן כדי לתמרץ אותם, אפילו ללא עלות, ללכת לשם, כי אחרת אתה תקבל אותם כלקוחות קבועים של מערכת הרווחה והבריאות.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

חברתי מירב כהן, אני יכול לומר לך שמדינת ישראל שמה כסף גדול, לא כסף קטן, על מענים נוספים מעבר למרכזי היום. אמרתי, יש לזה חשיבות, אני מכיר בערך של מרכזי היום. יש מועדוני מופ"ת ופעילויות כאלה ואחרות. פיתחנו מענים בהגדלה – יחסית, בסדר גודל, באחוזים – גדולה יותר ממינהלים אחרים, מינהל לאזרחים ותיקים, כדי לייצר פעולה אינטראקטיבית במרשתת יחד איתם. הם נכנסים לפעילות תוך-קבוצתית ברשתות – – –

מירב כהן (יש עתיד):

שר הרווחה, היה דוח שמיד – – –

היו"ר ארז מלול:

לא, בואי, בואי, זאת שאלה, לא שאלות עכשיו.

מירב כהן (יש עתיד):

אז הערה אחרונה וזהו. זה אותו נושא חשוב, זה פינג-פונג.

היו"ר ארז מלול:

חברת הכנסת, אני מכבד וסבלן וזה נושא חשוב, אבל זה לא דיאלוג עכשיו.

מירב כהן (יש עתיד):

אז אמירה אחרונה וזהו. דוח שמיד, שנעשה מטעם משרד הרווחה, מכיר בכך שזה הכלי האפקטיבי ביותר למיגור בדידות ולסיוע לאנשים במצב סיעודי.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אמרתי.

מירב כהן (יש עתיד):

יש שם המלצות. יש שם גם מסקנה שאומרת שהיום הם מתוקצבים בחסר, יש הכרה בזה. תעשה שירות גדול לעם ישראל אם לפחות את 50 מיליון השקלים האלה – שלא יפתרו את כל הבעיה, אבל יאפשרו את פעילותם הסדירה – תשיג בתוך התקציב של משרד הרווחה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אדרבה, תעלו את השאילתה הזו גם לשר האוצר – –

מירב כהן (יש עתיד):

בוודאי. בוודאי.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

– – כי זה דיון מול האוצר, מול השלטון המקומי. אני מכיר בערך של זה. הלוואי שיכולתי – – –

מירב כהן (יש עתיד):

וזהו. אני רק אגיד תודה לפעילים ולפעילות שבאו להזכיר לנו את החטופים והחטופות שבעזה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

תודה רבה לכם.

היו"ר ארז מלול:

תודה.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

אדוני היושב-ראש, תודה.

מירב כהן (יש עתיד):

הנושא הכי חשוב, ותודה שאתם כאן כל יום. אני רואה שם גם אנשים שובתי רעב.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

מירב כהן (יש עתיד):

יישר כוח.

היו"ר ארז מלול:

תודה רבה.

היו"ר ארז מלול:

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדי השר, בני משפחת רובינשטיין, שבוודאי צופים במעמד הזה דרך ערוץ הכנסת, וכל מוקירי זכרו של חבר הכנסת והשר לשעבר פרופ' אמנון רובינשטיין, לפני שבועיים, באחד מנאומיי במליאה, הזכרתי את המאמר של התלמוד הירושלמי שאין עושים מצבות לצדיקים, שהרי דבריהם, הם-הם זיכרונם. ספק גדול אם ישנם נבחרי ציבור בעבר ובהווה שראוי לומר עליהם את המאמר הזה יותר מאשר על מורנו וחברנו אמנון רובינשטיין. דבריו של חבר הכנסת רובינשטיין באלפי דפי הפרוטוקול של הבית הזה, אלפי המילים שחקק בספר החוקים של מדינת ישראל, ספריו, מאמריו, הרצאותיו, כל אלה הם מצבות זיכרון לאיש אשכולות ואיש מופת שהלך כל חייו לאורו של מאמר התלמוד הבבלי – גדול תלמוד שמוביל לידי מעשה. ולא רק במצבות זיכרון עסקינן אלא בתמרורי דרך של ממש, שלאורם מתנהלות מדינת ישראל והחברה הישראלית, והלוואי שתמשכנה להתנהל לאורם. חוכמתו של חבר הכנסת רובינשטיין התחרתה אך ורק בהתנהגותו השקולה והמכובדת מול שותפים ויריבים פוליטיים כאחד. השילוב בין השתיים, בין דרך הארץ שלו לבין תורתו, מתנשא כהר גבוה, כרכס רמים של ממש, המתנשא מעל התהום המסוכנת והתלולה של דפוסי השיח וההתנהלות של הפוליטיקה הישראלית בימים האלה. הצער על לכתו גדול. כך גם העצב על כך שספק גדול אם היה מרגיש בכנסת הנוכחית בבית. הפער הגדול בין דמותו הציבורית והליכותיו הפרלמנטריות לבין מנהגיו הקשים והרוח הרעה של הבית הזה בימינו, צריך לעורר את כולנו לחשבון נפש ולמחשבה. חבר הכנסת רובינשטיין כפר כל חייו הציבוריים בדיכוטומיות המזויפות המאיימות על ערכי היסוד של מדינת ישראל ואשר משמשות בשנים האחרונות את אלו המבקשים לקרוע את החברה הישראלית מבפנים. הוא היה הומניסט אדוק וציוני אדוק בדיבור אחד, חומת מגן אנושית לזכות העם היהודי לחיות בארצו ובמדינתו כעם ריבוני וחומת מגן אנושית מול אלה שביקשו ומבקשים גם היום להפוך את הלאומיות היהודית ללאומנות אנטי-דמוקרטית המכשירה גזענות ואפליה. הוא היה אדם של מתינות פוליטית ומחשבה עצמאית שכפרה בניסיון להנפיק תעודות כשרות מחנאיות לעמדות ולרעיונות ולהעדיף אותם על פני התייחסות עניינית מקצועית ואחראית לכל סוגיה ציבורית. כך יכול היה להיות בו בזמן האב המיילד של חוקי-היסוד של שנת 1992 – חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק – והאב המיילד של המהפכה החוקתית, שנוצרה בבית הזה ולא בבית המשפט העליון, מהפכה שבמרכזה ריסון הכוח של הבית הזה לפגוע באמצעות חוקים בזכויות האדם והאזרח, אך באותה הנשימה גם להיות תומך נלהב בחלק מההצעות לשינויים משמעותיים במערכת המשפט ובמערכות אכיפת החוק. סלידתו מהמהפכה המשטרית ומהמתקפה הפרועה על שומרי הסף ומערכת המשפט ואכיפת החוק בשנים האחרונות לא נבעה מתוך תפיסה של כזה ראה וקדש, אלא מתוך הבחנה ברורה בין רצון לתקן לבין הרצון לעקור נטוע, להחריב ולהסיר כל רסן. מסעותיו הפוליטיים של חבר הכנסת רובינשטיין ב-50 שנות העשייה הציבורית שלו העידו גם הם על היותו קודם כול איש אמת ולא איש של מותגים פוליטיים. הנער שגדל בבית של יוצאי האצ"ל היה שותף בראשית דרכו הפוליטית להקמתה של מפלגת המרכז ד"ש. כשראה שדרכה אינה נותנת את הטון בממשלת הליכוד הראשונה, בדגש על העמקת הכפייה הדתית, לא התפתה לשבת סביב שולחנה ולא היסס לצאת לדרך עצמאית של הולדה והובלת מפלגת שינוי. בשנת 1992 היה ממובילי הקמתה של מפלגת מרצ, שקמה על יסוד שילוב הכוחות של מפלגות מפ"ם, ר"צ ושינוי. בכך מיקם עצמו כאיש שמאל ציוני אשר תומך במלוא העוצמה במהלכים המדיניים שהוביל ראש הממשלה יצחק רבין, זכרו לברכה. גם כאן, תמיכתו זו ואמונתו בפתרון שתי המדינות לא מנעו ממנו למתוח ביקורת, ביקורת נוקבת, על חלק מהעמדות של חבריו למחנה והתוכניות שבהן תמכו. חבר הכנסת רובינשטיין היה איש מרכז שסלד מישיבה על הגדר. הוא סלד מהטשטוש בין נקיטת עמדות ברורות לבין אחיזה בעמדות רדיקליות, טשטוש שמאפיין לא אחת את ממשיכי דרכו במרכז הפוליטי. על אותה דרך, חבר הכנסת רובינשטיין היה גם איש שמאל ציוני שסלד מהמחשבה שישנם קיצורי דרך ופתרונות קלים ושעמד תמיד על כך שנקודת המוצא לכל תהליך מדיני לפתרון הסכסוך הישראלי–הפלסטיני צריכה להיות הבטחת ביטחונה של מדינת ישראל ועתידה כביתו הלאומי של העם היהודי ומדינתם הדמוקרטית של אזרחיה. כל חייו היה אמנון רובינשטיין מופת לעמדות ברורות המגובות במעשים ולפוליטיקה של ערכים ורעיונות ולא של סקרי דעת קהל. דרכו המיוחדת של חבר הכנסת רובינשטיין באה לידי ביטוי גם בגישתו למקומה של היהדות בחיי היחיד והציבור במדינת ישראל. כל חייו הציבוריים פעל להדיפת החקיקה הדתית ולקידום חופש דת ומצפון. הוא התייצב לצידם של הזרמים הדתיים הליברליים, היהדות הרפורמית והקונסרבטיבית, במאבק נגד חוקי מיהו יהודי. הוא פעל לקידום נישואין אזרחיים, תחבורה ציבורית בשבת וקבורה אזרחית. זהותו החילונית התבססה על הכרה עמוקה במקומה של מורשת היהדות בזהות היהודית החילונית ובתרומתה המכרעת של החילוניות היהודית לחברה הישראלית ולעם היהודי בעידן המודרני. מתוך שילוב זה אימץ כשר החינוך את מסקנות ועדת שנהר, שהוקמה על ידי שר החינוך שקדם לו, זבולון המר, יושב-ראש המפד"ל. באופן המשקף את תרומתו האדירה לעיגון המושג מדינה יהודית-דמוקרטית ולעיגון מעמדה של מגילת העצמאות וחקיקת היסוד, הקים חבר הכנסת והשר אמנון רובינשטיין לצד ועדת שנהר את ועדת פרופ' קרמניצר לחיזוק לימודי האזרחות והדמוקרטיה. לצערנו הרב, מסקנותיהן של שתי הוועדות החשובות נרמסות בשנים האחרונות, אך יבוא היום ומורשתו של חבר הכנסת רובינשטיין בעניין ערכי היסוד של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית תשוב לתת את הטון. ועוד תזכורת אחת אחרונה, אדוני היושב-ראש, ראויה להיכלל בדברי זיכרון אלו, שבהגדרה הם יריעה קצרה מאוד מלהכיל את כל התזכורות הראויות לאיש ולפועלו. כל חייו האמין חבר הכנסת רובינשטיין, כאיש מפלגות המרכז, ביוזמה פרטית, במשק חופשי, בתפיסת עולם כלכלית המבקשת גם לשים גבולות למעורבות המדינה בכלכלה ובהתנהלות החופשית של המשק. עם זאת, חבירתו לאנשי מפלגת הפועלים המאוחדת, לתנועת העבודה הסוציאל-דמוקרטית, ממש לא הייתה תמוהה. מאבקיו לפתיחת שוק ההשכלה הגבוהה, תרומתו הדרמטית למהפכת המכללות האקדמיות, תרומתו להעלאת אחוזי הזכאות לתעודת הבגרות, כמו גם קריאת התיגר שלו על המבחנים הפסיכומטריים הממיינים, הם עדות אחת מיני רבות לרגישות החברתית שלו ולאמונה היסודית שלו שיש למדינה אחריות, ואחריות גדולה, כלפי אזרחיה. כמה רחוקה דרכו של חבר הכנסת והשר רובינשטיין, זכרו לברכה, מהסיסמאות הנבובות של אלו המדברים בוקר וערב, לרבות בימים האחרונים מעל דוכן זה, על ישראל הראשונה ועל ישראל השנייה, בעוד הם מקדמים מדיניות של שמיטת אחריות המדינה, העמקת הפערים והעברת משאבי הציבור לעבר קבוצות לחץ וטייקונים מקורבים. אמנון רובינשטיין היה איש של מעשים ולא של סיסמאות. איזה פער, פער גדול ובלתי נסבל, מרבים מהדוברים בבית הזה שמדברים על מצוקות החברה הישראלית. צר לנו על פרדתנו ממך, מורנו ורבנו. אני, חברותיי לסיעה, הנהגת המפלגה שלנו ועשרות אלפי חברי המפלגה גאים ומכירי תודה על הזכות להיות ממשיכי דרכך בבית הזה. כמה ראויה החלטת המשפחה שלך להצמיד להנצחתך היום הזה את זכרה האהוב של חברתנו ויויאן סילבר, חברת קיבוץ בארי, פעילת השלום. אנו מתייחסים בחרדת קודש לעובדה שאנו ממשיכי דרכך, במיוחד לנוכח אתגרי השעה הקשה הזו. אנו לומדים ממך פרקי חיים ומעשה של נחישות, התמדה, חוכמה, דרך ארץ ותורה ציונית דמוקרטית מפוארת. אהבת אמנון למדינת ישראל הייתה אהבה שלא תלויה בדבר. היא תהיה בעבורנו אות ומופת להחזרת מדינת ישראל והציונות למסלול הראוי להן ולכל בניה ובנותיה של הארץ הזו. יהי זכרו ברוך, ומורשתו – קריאת כיוון לכולנו. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת גלעד קריב. אני מזמין את חברת הכנסת נעמה לזימי לשאת דברים, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, משפחתו של אמנון ומכובדים, אני עומדת כאן היום לזכרו של השר וחבר הכנסת לשעבר אמנון רובינשטיין, דמות מופת חשובה שהכרתי, שהכרנו כולנו, דרך מקומו בציבוריות הישראלית, והכרתי גם דרך הזיכרון של ביתי מילדות. אמנון היה שייך לזן נדיר של שליחי ציבור אשר פעלו בכל תפקיד מתוך משנה אידיאולוגית ותפיסת עולם מגובשת. מנהיגותו חתרה להשאיר אחריה מורשת ראויה, גם אם צריך לעמוד כנגד מוסכמות ולהיאבק. בלהט ובעקשנות הוא הביא את קול זכויות האדם והפרט, ושוויון לכל אזרחי ישראל; אדם שאת הכוח שאותו הוא קיבל מהציבור הוא החזיר אליו ואל המדינה והחברה חזרה, ובמלוא מובן המילה. אך לא פחות, אמנון, כמנהיג, האמין ביכולתה של המדינה להשתנות ולהשתפר, וככזה, הוא לא הסתפק בשינויים קוסמטיים, אלא דחף את ישראל ואת החברה הישראלית קדימה, תמיד מתוך כבוד לעקרונות הדמוקרטיה ולזכויות הפרט. כאשר הוא זכה בפרס ישראל לחקר המשפט ב-2006, חבר השופטים אמר עליו: "אבי המשפט החוקתי של ישראל. בכתיבתו המחקרית המעמיקה ובפעילותו הציבורית המגוונת הוא מקדם ערכי דמוקרטיה, שוויון וזכויות אדם". החלק הבא הוא משמעותי ביותר: "בחיי המשפט והציבוריות בישראל מעטים הם האנשים היכולים להשתוות בתרומתם למדינת ישראל כפרופ' אמנון רובינשטיין, כאיש ציבור, כחבר ברשות המחוקקת והמבצעת, כחוקר וכמשפטן מבריק". אמנון היה אדם שראה במעמדו הציבורי שליחות מוחלטת. בתקופה שבה יש יותר מדי נבחרי ציבור שלא יושבים במשכן הזה מהסיבות הנכונות ולטובת מטרות נעלות, דמותו נמצאת כמצפן שמורה על דרך אחרת, המוביל של חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק-יסוד: חופש העיסוק. אני לא רוצה לדמיין את חיינו ללא חוקי-היסוד הללו. השארת מורשת מפוארת שכזאת היא זכות ותרומה שערכה לא יסולא בפז עבור החברה הישראלית והאומה. על חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו, שממנו פוצלו חוקי-היסוד, אמר אמנון רובינשטיין במקום הזה: "הצעת חוק זו באה גם כדי לבלום את בית המחוקקים, היא באה גם כדי להגן על האזרח מפני חקיקה הפוגעת בזכויות היסוד של האזרח, והרי זה הרעיון הטמון בעצם המילה חוקה. עצם המילה חוקה, פירושה ומשמעותה – הגבלה וריסון של ריבונותה וכל-יכולתה של הכנסת כמוסד מחוקק". אמר וכל כך צדק. ההכרה הזו במגבלות הכוח ובחובה באיזונים ובלמים היא המהות של מנהיגות שרואה את העם לפני השררה, שרואה את המדינה לפני ביצור הכוח בידי הכנסת והממשלה. אמנון השאיר מורשת שלמה של פיתוח וקידום חוקה לישראל, וגם היום, כשאנחנו מבינים בכאב, נוכח הרודנות המאיימת עלינו, עד כמה חסרה במדינתנו חוקה, כזאת שתסדיר את ההגנות והזכויות שלנו כפרטים וכחברה, שתחזק את הדמוקרטיה הישראלית. התשתית שאמנון הניח עבור חוקה מהווה אבן הראשה עבור החזון המחייב ומשימת המשכו אשר הוטלה עלינו. אך בעיניי, מעל לכול, אמנון היה איש חזון אמיתי לחינוך ושוויון בישראל. מעבר לרפורמת הבגרויות, שהעלתה את אחוזי הזכאות לבגרות, וההשקעה הדרמטית בחינוך בחברה הערבית, נזכור לו את מהפכת המכללות הציבוריות כגולת הכותרת של כהונתו כשר החינוך. הוא ראה בהשכלה הגבוהה סוגיית ליבה שלא יכולה להיות פריבילגיה למעטים. באומה השואפת לשוויון, היא חייבת להיות זכות לכולם. הוא ראה את החשיבות בהנגשת ההשכלה לכל אדם ולכל אזור ללא קשר למעמדו ומקומו. בתקופה שבה הפערים בנגישות לאקדמיה היו גבוהים בהרבה, שבה רבים ממי שיצאו ללימודים באקדמיה מהפריפריה היו דור ראשון להשכלה גבוהה, מהפכת המכללות הציבוריות היא אחת התרומות החשובות ביותר לשוויון ההזדמנויות ולצמצום הפערים בישראל. בעבורי זוהי זכות גדולה גם לספר שאבי, האיש שבזכותו הגעתי אל עשייה פוליטית, היה חלק מהדרך של אמנון ומהאנשים שהלכו איתו מרגעיו הראשונים במערכת הפוליטית, דרך ייסוד תנועת שינוי – שבה אבא שלי היה מזכיר הסניף בנצרת עילית – וכן בחיבורה למפלגת ד"ש, עוד לפני שאבי הצטרף למפלגת העבודה. אבל הוא סיפר לי משהו, שאלתי אותו לפני הדברים. הוא סיפר לי שכאשר הוא כיהן כסגן ראש העירייה ומחזיק תיק החינוך במגדל העמק בתקופה שבה אמנון היה שר החינוך, הפריפריה ובייחוד ערי הפיתוח זכו ליחס מיוחד ולתשומת לב יתרה מצידו כשר חינוך שראה בשוויון ההזדמנויות וצמצום פערים בסיס לתפיסתו בתפקיד. מנהיג שפעל עבור כבוד האדם והחיים בכבוד כאחד. זה גורם לי להתגעגע למי שהכרתי רק דרך הסיפורים והמורשת שהשאיר אחריו. אמנון היה מחנך בנפשו, וראה בהשכלה ובחינוך את הדרך לשיפור פני החברה והמדינה, והאמין בזכות לידע וכי כל אדם, בכל מקום ובכל גיל, זכאי לקבל את ההזדמנות להרחיב אופקים, ללמוד, לשאול שאלות ולהתבונן במציאות בעיניים ביקורתיות. מערכת החינוך שהוא טיפח ראתה לנגד עיניה יצירת אזרחות אחראית, ערכית ומעורה. כשליחת ציבור, כאשת שמאל ציוני שנמצאת פה בעבור מימוש ערכי הצדק והשוויון, אני חשה גאווה עמוקה לעמוד כאן ולשאת דברים לזכרו של אדם שעיצב במו ידיו את הדמוקרטיה הישראלית, שעומדת היום בפני מתקפה. דרכו היא השראה לדור שלנו, על חשיבות הבהירות הפוליטית, על חשיבות הגאווה בערכים, להזכיר לנו את החובה שלנו להמשיך להגן על ערכי היסוד של ישראל, שעליהם נאבקו שנים ארוכות, לפעול ללא לאות בעבור מדינה שמגינה על זכויות הפרט והאדם וכל מי שחי בה. בעבר הייתי אומרת שאנחנו צריכים לשאוף להיות חברת מופת. אחרי השנה הזאת אני אומרת שאנחנו צריכים לייצר תשתית שדרכה נוכל לשאוף שוב להיות חברת מופת. אמנון היה מבוני התשתית הזאת, שאותה יש לשקם. הייתה לו תפיסה אידיאית אך חזון ממשי לכאן ועכשיו. מהפכן של תקווה. יהי זכרו ברוך. תהיה מורשתו איתנה וברוכה וצומחת, אמן. תודה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחברת הכנסת נעמה לזימי. אכן, יהי זכרו של השר וחבר הכנסת לשעבר אמנון רובינשטיין ברוך.

היו"ר יבגני סובה:

לפני שנעבור לנושא הבא – הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הישיבה, הינני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2025, התשפ"ה–2024; הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025), התשפ"ה–2024; הצעת חוק מסגרות תקציב המדינה (הוראות מיוחדות לשנת 2025) (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024.

היו"ר יבגני סובה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר יבגני סובה:

נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים), התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת ינון אזולאי ועודד פורר. אני מזמין את חבר הכנסת עודד פורר להציג את הצעת החוק. הבנתי שחילקתם חמש דקות וחמש דקות. בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר. איפה השר?

היו"ר יבגני סובה:

יש לך פה את השר אלקין, שר המינהלות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כן. אני מתכבד להציג את הצעת החוק הזאת. אני חייב לומר, היושב-ראש, שזאת הצעת חוק שהתגלגלה בכמה כנסות, שניסו לטפל בנושא הזה, אבל בכנסת הזאת, אני חייב לומר בצער, נושא המקלטים הפך להיות אירוע אמיתי שאנחנו חיים אותו יום-יום. באזורים מסוימים, לצערי, המקלטים הציבוריים לא היו נגישים. חשוב לומר שאם מתייחסים לצפון, לתוכנית מגן הצפון, שבזמנו אושרה בממשלה כשאביגדור ליברמן היה שר ביטחון – אחר כך חידשנו אותה, כשהיינו בממשלה הקודמת. כשר אוצר הוא תקצב אותה. לצערי, בממשלה הזאת התקציב הזה חוסל, אבל באו גופים פילנתרופיים ואמרו: אנחנו רוצים לשפץ את המקלטים הציבוריים ברשויות המקומיות האלה, נכנסו ועשו פעולה, אני חייב לומר, בעיקר הקהילה היהודית מבריטניה, שתרמה הרבה מאוד כסף, ועשו פעולה במקלטים ברשויות מקומיות בצפון, במקלטים ציבוריים של בניינים, תיקנו אותם, שיפצו אותם וסידרו להם את השירותים, את הביוב ואת יכולת המקלט לקלוט את יושבי הבניין. אבל מה הבעיה? הבעיה היא שבתוך עמנו אנו חיים. כל מי שחי בבית משותף עם מקלט ציבורי יודע שמהר מאוד המקלט הציבורי הופך להיות מחסן, מועדון, מקום למסיבות, או פשוט דוחפים בו את כל מה שלא היה לו מקום בבניין. אז גם מערכת הביוב לא עובדת, והוא לא הופך להיות מקום שהוא היה אמור להיות – מקום שמציל חיים. הצעת החוק הזאת באה בעצם לתת את הקומה הנוספת. אחרי שבוצעו שיפוצים במקלטים, אחרי שהכשירו אותם והשמישו אותם, צריך שיהיה עליהם פיקוח; צריך שהבניין לא יהפוך את המקלט למה שהוא לא מיועד להיות. לשם כך נדרשה הסמכה חוקית לרשויות המקומיות. זאת מטרת החקיקה הזאת – לאפשר לרשות המקומית לבצע ביקורות במקלטים האלה, לוודא שהם אכן נשמרים כמו שצריך; ככל שלא, גם לתת קנסות לוועדי הבתים שלא שמרו את אותו הנכס או החזיקו אותו כמו שצריך. אגב, כשבונים בניין, על פי ההיתר אתה חייב לבנות ממ"ד, אתה חייב לבנות מקלט ואתה צריך גם לדאוג שהמקלט הזה יהיה שמיש לייעודו. אני רוצה להודות לחבר הכנסת ינון אזולאי, שהוביל את הצעת החוק הזאת יחד איתי. העובדה שהקואליציה והאופוזיציה מובילות את הצעת החוק הזאת מראה את החשיבות שלה; גם לחבר הכנסת אלקין, שבהיותו חבר כנסת חתם על הצעת החוק הזו יחד איתנו, ועכשיו אני מניח שהוא יענה עליה כשר במקרה הזה. אני מבקש לקדם אותה לקריאה שנייה ושלישית ולהכניסה לספר החוקים מהר ככל האפשר. תודה, אדוני.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. אני מזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי להמשיך להציג את הצעת החוק.

ינון אזולאי (ש"ס):

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך בברוכים הבאים את החברים מתוכנית מנדל לצה"ל, חברים טובים, שעושים דברים טובים למען עם ישראל. זאת גם ההזדמנות להודות לכם על כל פועלכם. תמשיכו תהיו גם תלמידים טובים, ולא רק במה שאתם עוסקים בו. תודה רבה לכם.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

עושים עבודה נהדרת.

ינון אזולאי (ש"ס):

עושים עבודה נהדרת, וימשיכו. תודה, תודה. חבריי חברי הכנסת, ידידי עודד פורר הציג פה את ההצעה, שבאמת, אנחנו מובילים ביחד. את ההצעה קיבלתי גם – כמו שהוא הזכיר – מזאב אלקין, שהיום הוא שר. השר זאב אלקין, שמנכ"ל משרדו ישב אצלי ואמר לי: שמע, חייבים. אביעד פרידמן, מנכ"ל משרדך, יודע. אני לא יודע אם לקחת אותו עוד פעם או לא, אבל אני יודע מה היה אז. ההצעה הזאת באמת באה לתקן. בעצם, כיום יש לנו מקלטים בכל רחבי הארץ, אבל מה קורה? כשהגענו ב-7 באוקטובר לפתוח מקלט – אתה לא מצליח לפתוח אותו. יש חפצים שחוסמים אותו, יש חפצים, ובמחילה מכבודכם, לפעמים גם הפכו את זה לאיזו מכולה של זבל. ואז, ברגע שאנשים רצים למקלט – אולי יש כאלה שמתו בכניסה למקלט, במקום שהיה אמור להגן עליהם, שם הם מתו. ההצעה באה בעצם גם לתת לרשויות המקומיות, להרחיב את הסמכויות שלהן מבחינת קנסות ומבחינת הסדר. יותר מזה, בהצעה הזאת, אם למדינה יש מקום שיש בו מקלט, הרשויות יוכלו לקנוס גם את המדינה בעניין. לא יכול להיות שהמדינה תהיה מחוץ למשחק הזה. אני חושב שאנחנו צריכים גם להרחיב את זה שכשמשיתים את הקנס, הקנס ילך לטובת תפעול המקלטים האלה. אני אומר פה אמירה למדינה: כמו קרן הניקיון – אנחנו לא יודעים עדיין מה עושים עם הקרן, אבל אנחנו לא רוצים שזה יהיה קרן הניקיון, אנחנו רוצים שזאת תהיה קרן אחרת, שלא תהיה בממשלה אלא ברשויות המקומיות. אגב, אם העירייה למשל מחזיקה מועדונית שם, אין לי בעיה עם זה, כי המקום תמיד פתוח ותמיד נמצא. אנחנו יודעים איפה המפתח נמצא בשעת חירום, ואין בעיה שיהיה פתוח, שיהיה נגיש ושיהיה מסודר. אבל לא יכול להיות שאתה בא ופתאום אתה מוצא אנשים שלא מצאו איפה לישון, אז הם עורמים שם את כל הזבל שלהם, או שברגע אחד אנחנו באים וכל השכנים דוחפים לשם כאילו זה מחסן מרכזי. זה לא יכול להיות, זה לא יכול להימשך, הדבר הזה. ולכן הסמכות פה על העירייה, והדרישה גם מהעירייה שתלך ותאכוף את זה. אבל אמירה פה לממשלה: זה לא מוריד מהממשלה אחריות לממן עוד מקלטים ועוד מיגון – מיגון הצפון ומיגון הדרום. דווקא אחרי 7 באוקטובר, צריך לקחת עוד כספים, להוסיף ולא לגרוע. לא יכול שבצפון לא מטפלים לך במיגון בגלל שעכשיו מפונים שם, אז לקחו את הכסף הזה והקפיאו אותו. אל תקפיא אותו. קח את הכסף, שים אותו במקומות קצת יותר מרוחקים, שגם הם נמצאים תחת איום. למה הדבר הזה קורה? השר זאב אלקין, היום אתה בממשלה, ואני יודע שהדבר הזה חשוב לך. אגב, משרד השיכון נתן במלחמה גם בשביל זה, אבל כמה הוא נתן? כמה שהוא יכול. זה כלום. צריך לעשות שאותם אלה שכרגע לא נמצאים ביישובים שלהם – לקחת את הכסף שם ולמגן. אם אפשר, למגן שם עכשיו, ואם לא, לא להמשיך עם הכסף לשנה הבאה; כמה שיותר לקחת ולמגן היום. לכן אני רוצה לבקש, קודם כול להודות גם לחבר הכנסת השר משה ארבל, שכשהגיעה אליו ההצעה הזאת, הוא מייד שחרר ואמר: אין שום בעיה, זו הצעה טובה. זה יעבור לחבר הכנסת יעקב אשר, לוועדת הפנים, ואני מבקש גם ממנו שיקדם את זה. זה חוק חשוב, חוק מציל חיים, ולא נצטרך לרוץ אחרי החוק הזה. אני חושב שזה חוק של קואליציה ואופוזיציה, משהו להצלת חיים. כולנו יחד נעשה זאת למען עם ישראל. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת ינון אזולאי. אני מזמין את השר אלקין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק, בבקשה. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, יוזמי החוק שהגישו את הצעת החוק הזו, חבר הכנסת ינון אזולאי וחבר הכנסת עודד פורר, היה לי הכבוד להיות יחד איתכם בתהליך ההכנה של החוק הזה. הצעת החוק מציעה לתקן את חוק ההתגוננות האזרחית ולהעניק לרשות מקומית סמכות לערוך ביקורים במקלטים המשותפים המצויים בשטח שיפוטה לשם פיקוח על מצבם וסמכות מתן הוראות לתיקון ליקויים. עוד מוצע להעניק לרשות המקומית סמכויות אכיפה והטלת קנסות במקרים המתאימים. למעשה, כמו שאמר בצדק חבר הכנסת ינון אזולאי, הצעת החוק הזאת נולדה בעקבות הניסיון שנצבר עם תחילת המלחמה הזאת, שבה חיכו למלחמה העצימה בצפון, ואחר כך זה גם עבר דרומה. היה פרויקט שלם של השמשה של המקלטים בבתים משותפים, כי התברר שהם כולם – או חלק גדול מהם – במצב לא תקין. המדינה והתורמים שמו הרבה מאוד כסף על הפרויקט הזה, יחד עם הרשויות המקומיות, ועברו עיר-עיר בצפון, ועזרו לתושבי הבתים המשותפים האלה להכין את המקלט, עם הרבה מתנדבים. ואז נתקלנו בתופעה: אחרי שהמדינה משקיעה כבר כסף בזה ומתנדבים משקיעים זמן בזה, פתאום, כשרמת האיום לרגע יורדת, הכול חוזר. זה תהליך שאי-אפשר לעשות אותו כל פעם מחדש, ולכן אמרו הרבה ראשי רשויות: אני צריך כלים כדי לשמור על המצב הזה, לאחר ההשקעה שנעשתה. כך למעשה נולדה הצעת החוק, כי הכלים הקיימים היום אינם מספיקים לרשות מקומית לעמוד על שלה ולדאוג לכך שהמקלטים יהיו במצב שניתן לשימוש מיידי, ולא יצטרכו מחדש לתקן ולטפל בהצפות ובהיעדר חשמל ומה לא. אני בעצמי ביקרתי בכמה פעולות כאלה וראיתי מה חסר. אני חייב להגיד שבדף התשובה הרשמי מטעם הממשלה, שכתבו לי ממשרד הביטחון, יש פה פסקה שמסבירה שאולי בכלל לא צריך את החוק, כי הסמכויות קיימות. זאת הייתה גם העמדה שמשרד הביטחון הציג בוועדת שרים לחקיקה. לא הסכמתי איתו. נלחמתי על זה שהחוק יאושר, ואכן, זה מה שקרה. רוב השרים חשבו כמוני והחוק אושר. לכן אני מדלג על הפסקה הזאת. אני חושב שהיא לא נכונה, ואני לא חושב שהסמכויות הקיימות היום מספיקות לראשי הרשויות, וזאת גם חוות דעתם – כדי בסופו של דבר לבצע את העבודה הזאת. בשורה התחתונה, הממשלה וועדת השרים החליטו לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שהמשך הליכי החקיקה יהיה בהסכמת משרד הביטחון ובתיאום עם משרד הפנים, משרד המשפטים ומשרד השיכון לצורך הגעה לנוסח המוסכם. אני מבין שהמציעים מקבלים את התנאים.

ינון אזולאי (ש"ס):

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

לאור האמור, אני מציע למליאת הכנסת לאשר את הצעת החוק החשובה הזאת בקריאה הטרומית. אני מאחל הצלחה לשני היוזמים במשא ומתן שצפוי להם מול משרד הביטחון, שלפי התשובה הזאת אני כבר מניח שהוא יהיה לא פשוט.

ינון אזולאי (ש"ס):

לאיזה ועדה זה עובר?

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

הממשלה לא מחווה את דעתה. זה תלוי – – –

היו"ר יבגני סובה:

את זה נחליט אחרי ההצבעה.

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

לא, השאלה – מה כתב הייעוץ המשפטי של הכנסת.

ינון אזולאי (ש"ס):

חוץ וביטחון או לוועדת פנים? מה הקשר?

השר במשרד האוצר זאב אלקין:

אתה יכול להציע ועדה אחרת.

היו"ר יבגני סובה:

בדיוק. תודה לשר אלקין. ביקשה להתנגד להצעת החוק הזאת חברת הכנסת מרב מיכאלי. אני מזמין את חברת הכנסת מיכאלי, בבקשה. גברתי, שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

מרב מיכאלי (העבודה):

בוא נדבר על איך הממשלה הזאת דואגת לביטחון. מחבלים יהודים פצעו הלילה שני לוחמי מג"ב בשלושה אירועים ובשלושה מקומות שונים בגדה המערבית, תקפו את כוחות הביטחון ופצעו שני לוחמי מג"ב. חוץ מזה, הם הציתו בית פלסטיני שהייתה בתוכו משפחה, והציתו רכוש פלסטיני.

היו"ר יבגני סובה:

רק שנייה. חבר הכנסת מיכאלי, איך זה קשור להצעת החוק ולהתנגדות?

מרב מיכאלי (העבודה):

זה ביטחון. אנחנו מדברים פה על ביטחון.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר יבגני סובה:

אני אעצור אותך שנייה. לא צריך, חברת הכנסת גוטליב, לא ביקשתי עזרה. האם את תומכת או לא תומכת בהצעת החוק? זאת השאלה.

מרב מיכאלי (העבודה):

אני מייד מגיעה לזה בדבריי.

היו"ר יבגני סובה:

אז רק תגידי. אם את לא תומכת ומתנגדת, זה משהו אחר. אני אתן לך לנמק את ההתנגדות שלך.

מרב מיכאלי (העבודה):

אני רוצה להגיע לזה.

היו"ר יבגני סובה:

אז תגידי אם את מתנגדת לחוק.

מרב מיכאלי (העבודה):

אז אני רוצה להגיע לזה כאמור בדבריי, אני לא יכולה, יש לי טיעון.

היו"ר יבגני סובה:

לא, תגידי אם את מתכוונת להתנגד או לא, זה לפי התקנון. אני חייב לשמוע את זה על מנת לתת לך זכות התנגדות.

מרב מיכאלי (העבודה):

לפי התקנון, אני לא יכולה להצביע בעד הצעת החוק אחרי שעליתי להתנגד לה, נכון?

היו"ר יבגני סובה:

אז התקנון מחייב להגיד אם את מתנגדת. אם אחרי זה תצביעי בעד החוק, זה לא יהיה בהתאם לתקנון.

ינון אזולאי (ש"ס):

אני יכול לשכנע אותה.

מרב מיכאלי (העבודה):

הוא יכול לשכנע אותי. בבקשה.

היו"ר יבגני סובה:

סעיף 77 – – –

מרב מיכאלי (העבודה):

הוא יכול לעלות אחריי ולשכנע אותי. בבקשה.

היו"ר יבגני סובה:

לא, לא. זה לא עובד ככה.

מרב מיכאלי (העבודה):

כן.

היו"ר יבגני סובה:

לא.

מרב מיכאלי (העבודה):

בכל מקרה, אתה לא נותן לי להציג את הנקודה שלי, ואז אני לא אוכל להסביר.

היו"ר יבגני סובה:

אני לא נותן משום שכרגע, על פי התקנון, מנהל הישיבה רשאי לשאול את חבר הכנסת שרוצה להתנגד, אם בכוונתו להתנגד לחוק. תגידי שאת מתנגדת – אני אתן לך לנמק. אבל אם את לא מתנגדת, אז אני לא אתן לך לנמק במשהו שלא קשור לחוק. אם את מדברת על תוכן החוק – בבקשה, ואז בסוף תחליטי. אבל התחלת בדבר שלא קשור לחוק, אז אני רשאי גם להפסיק את דברייך. לכן שאלתי: האם את מתנגדת להצעה הזאת?

מרב מיכאלי (העבודה):

הצעת החוק לא מטפלת בבעיות האקוטיות של ביטחון ישראל כרגע. זה מה שאני אומרת.

היו"ר יבגני סובה:

אוקיי.

טלי גוטליב (הליכוד):

את צריכה – – –

היו"ר יבגני סובה:

חברת הכנסת גוטליב, אני מבקש לא להפריע.

מרב מיכאלי (העבודה):

אני אומרת שהצעת החוק כרגע לא עונה על הבעיות הכי אקוטיות בביטחון ישראל, ואני מפרטת בעניין הזה. אני אומרת שמחבלים יהודים, בלילה, פוגעים בכוחות הביטחון הישראליים, פוצעים לוחמי מג"ב, מציתים בית פלסטיני שבתוכו משפחה, מציתים רכוש פלסטיני, זורקים אבנים על אוכלוסייה פלסטינית, ומה עושה שר הביטחון בתגובה? מבטל צו מעצר מינהלי נגד אחד ממי שהשב"כ מחזיק ממנו אחד ממחוללי ההתפרעויות והסכנות האלה, ואחד, מי שמהווה סכנה להתלקחות בגדה המערבית. ממש דאגה לביטחון ישראל. אדוני, מה אני אגיד לך, מזל שהם לא השתמשו בפצצות תאורה, כי אז אף אחד לא היה חולם לשחרר אותם. ומה שיגיע כאן בהמשך אלו הצעות חוק שהן ממש מצחינות אחת-אחת: אחת מתכוונת לאפשר לחברי הכנסת לעבור על החוק בלי שהם יצטרכו לתת את הדין; אחת יוצאת נגד השב"כ, נגד צה"ל, נגד ביטחון ישראל, אבל מספקת כיסוי תחת זוהר וחגיגי במיוחד לנתניהו ולכל המשרתים שלו. וגולת הכותרת: הפרדה מגדרית באקדמיה, קולולו – מה שהוכח כבר מזמן שלא מביא לא תעסוקת חרדים, לא השכלה; אך ורק אפליית נשים, הדרה, הדתה, במסגרת המסע של הקואליציה והממשלה הזאת להחזיר את כל הנשים במדינת ישראל למטבח.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי. רבותיי, אנחנו נעבור כרגע להצביע על הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים), התשפ"ד–2024. הצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. מי שרוצה להצביע – נא לשבת במקומותיכם. אנחנו עוברים להצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 23 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים), התשפ"ד–2024, לוועדה שתקבע ועדת הכנסת נתקבלה.

היו"ר יבגני סובה:

בעד – 23, אפס מתנגדים, אחד נמנע. אני מבקש להוסיף את קולה של חברת הכנסת – לא הצבעתם? לא הצבעתם? אוקיי. אז לפרוטוקול בלבד, אני מבקש להוסיף את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, חבר הכנסת יוסף עטאונה, חבר הכנסת מיקי לוי, חברת הכנסת נעמה לזימי וחבר הכנסת משה רוט. אני קובע כי הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת החוץ והביטחון לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

ינון אזולאי (ש"ס):

לוועדת הפנים.

היו"ר יבגני סובה:

אוקיי, אז היא תעבור לוועדת הכנסת לקביעת המשך הטיפול בחוק. היא תעבור לוועדת הכנסת להמשך קביעת ועדה. לא, כי הם ביקשו לוועדת הפנים, ועל פי הייעוץ משפטי זה היה צריך להיות בוועדת החוץ והביטחון.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אם אף אחד לא ביקש חוץ וביטחון – – –

היו"ר יבגני סובה:

ביקשו. מה זאת אומרת? הם ביקשו.

שר הבריאות אוריאל בוסו:

אם אף אחד לא ביקש חוץ וביטחון – – –

היו"ר יבגני סובה:

לא. אבל אני הקראתי. אדוני השר, אני הקראתי שזה עובר על פי הייעוץ לוועדת החוץ והביטחון, ומאחר שיוזם החוק ביקש להעביר את זה לוועדת הפנים, נעביר את זה. חברים, חבל על הוויכוח. זה עובר לוועדת הכנסת להמשך קביעת הוועדה שתטפל בזה. אוקיי. תודה.

היו"ר יבגני סובה:

אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, של חבר כנסת אלון שוסטר. אני מזמין את חבר הכנסת שוסטר להציג את הצעת החוק. בבקשה, אדוני, לרשותך עשר דקות.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, לצד איומים גדולים ומשמעותיים מחוץ, אויבים שמאתגרים אותנו בשבע חזיתות, אנחנו צריכים להתמודד עם גזרת פנים – עם איומים על שגרת החיים, עם איומים על נפש, גוף ורכוש. כשהייתי ראש מועצה 16 שנים הייתי שותף להגנת היישוב, הייתי חבר במתמיד, כן? כוחות המג"ב הכפרי שמסיירים בלילות. זה בכלל רעיון יפה. זה קצת כמו הארון א-רשיד, שיורד אל העם בלי שישימו לב אליו ובוחן את המציאות. אתה מסתובב בלילה ואתה תמיד רואה דברים חדשים, תמיד רואה זוויות חדשות, אבל יש בזה הרבה יותר מאשר סקרנות. אנחנו מחויבים, השלטון המרכזי, השלטון המקומי, ביישובים, וכל אזרח צריך להניח את הביטחון האישי, את תחושת הביטחון האישי, בקדימות גבוהה מאוד. אני מגיש את הצעת החוק הזו, שאגב, יש לה היסטוריה מכנסות קודמות על ידי רות וסרמן לנדה מסיעתי, אורית מלכה סטרוק כשהייתה חברת כנסת, ובכנסת העשרים-וחמש – חברת הכנסת שרן מרים השכל. הצעת החוק הזו היא רכיב חשוב שנותן מעמד דומה למעידים ולמעידות על עבירת הסחיטה באופן דומה למה שנותנים לנפגעי עבירות תקיפה מינית, למשל, בתנאים מסוימים, במצבים מסוימים, שבהם אנחנו לא רוצים שמעבר לפחד, לחשש, לפעמים לאימה שיש מפני התוקפן, יתווסף עוד החשש להיפגש איתו ועם אנשיו ושלוחיו ומשפחתו במסדרונות עשיית הצדק. לכן הרעיון פה הוא פשוט: לאפשר לנאשם את הזכות הבסיסית להיות מיוצג על ידי עורך דין, אבל העדות של הנסחט, או הנסחט לכאורה, תיעשה באופן שהוא לא יצטרך להיזכר ולהסתכל ולהקשיב לקולו של מי שאיים עליו באופן ישיר, פנים-אל-פנים, פגע ברכושו ובעצם איים לשבש באופן חמור את חייו. תראו, יצא לי לא מעט לסייר, כמו שאתם מבינים, בשנים האחרונות ברחבי הארץ, בדגש על נושאי חקלאות, אבל לא רק – אנשי תעשייה, בעלי חברות להסעה, חברות הנדסיות, כלי ציוד הנדסי וכו' – ולראות את הכאב הנורא של בעל מטע במושבה באצבע הגליל שמחרבים לו את העצים הרכים שהוא עמל, מכיר כמעט כל עץ ועץ באופן אישי, כדי שלא ירצה להמשיך ולגדל; לראות את מגדל הבקר שחותכים את הגדרות כדי שהעדר שלו יתפזר, כי מישהו אחר חושב שזה מקומו; לראות את המפעלים, את מכוני מיון הפירות, מוצתים שוב ושוב על ידי גורמים נכלוליים, אכזריים, שמסכנים חיים וכמובן מסכנים רכוש ומסכנים יציבות כלכלית בפריפריה כמו גם במרכז, לעיתים ממש על הגבולות. אלו מעשים קשים. המשימה שלנו פה היא להתאחד. אין פה אופוזיציה וקואליציה, יש פה עם אחד שצריך לגלות חוסן אל מול אויבים מבחוץ, וצריך להתמודד באופן נחוש, תוך גיוס תחושת הצדק ותוך התאמת העקרונות הדמוקרטיים וזכויות הנאשמים לחובה של המדינה לתת לאזרחיה את הביטחון ואת תחושת ביטחון. בחוק יש למעשה שני סעיפים. הסעיף הראשון – הזכרתי אותו – הוא בעצם האפשרות להעיד באופן שלא יפגיש את המאוים עם המאיים. הרכיב השני עוסק בגובה או באורך המאסר – החמרה מסוימת. על כך אני מבין שחוק הפרוטקשן שמתנהל – ייתכן שהרכיב הזה, בערכאות או בשלבים הנוספים כאן בבית, ישתלב עם מהלכים אחרים. אני מבקש את תמיכת כל חברות וחברי הבית ואת תמיכת הממשלה בקידום החוק. זאת בשורה – לא גדולה מאוד, אבל משמעותית – לאותם אנשים שמבקשים, מסתכלים לירושלים ומחכים לסיוע. הם מחכים לסיוע בקרנות לפיצויים; הם מחכים לסיוע על ידי כך שהיחידות המבצעיות של לובשי המדים שלנו ומי שעושה את פעולתו גם בלי מדים יהיו בשטח ויקטינו את התופעה הנלוזה. הם מחכים לסיוע על ידי כך שהמציאות הכלכלית והחברתית בקרב אותן שכבות, אותן חברות, שמהן באים הפורעים המקומיים, תשתפר, ואולי גם כך יוקעו העבריינים. אבל הם מחכים גם לשיפור בתנאי העדות. אני מבקש מכל הנוכחים לתמוך בהצעת החוק הזו. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת אלון שוסטר.

היו"ר יבגני סובה:

להצעת החוק הוצמדה הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מישל בוסקילה. אני מזמין את חבר הכנסת בוסקילה להציג את הצעת החוק. אדוני, שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

מישל בוסקילה (הימין הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מצג בפניכם הצעת חוק שתעניק הגנה משמעותית לקורבנות נטילת דמי חסות, תופעה חמורה הפוגעת ביסודות החברה הישראלית. נטילת דמי חסות אינה עוד עבירה; היא סחיטה באיומים, היא טרור כלכלי, היא פגיעה קשה בחופש העיסוק ובביטחון האישי. בעלי עסקים קטנים וגדולים כאחד נאלצים לחיות בפחד מתמיד. הם משלמים דמי חסות מתוך ידיעה כי סירוב עלול להוביל לאלימות, להרס עסקיהם ולפגיעה במשפחותיהם. המצב הקיים היום הוא בלתי נסבל. בעלי עסקים נאלצים לבחור בין שתי חלופות גרועות: לשתוק ולשלם, או להעיד בבית המשפט ולהסתכן בנקמה מצד ארגוני הפשע. עדות בבית המשפט, במקום להיות מעשה אמיץ של התנגדות, הופכת למלכודת. הקורבן, יחד עם משפחתו, חשוף לאיומים, להטרדות ולסכנה ממשית לחייו. הצעת החוק שאני מציג נועדה לשנות את המציאות הקשה הזו. ההצעה מעניקה לבעלי העסקים אפשרות להעיד שלא בפני הנאשם. צעד זה יאפשר להעיד בבטחה ללא חשש מנקמה ויקדם את החקירה וההעמדה לדין של העבריינים. הצעת החוק הזו אינה עוד הצעה משפטית טכנית, היא הצהרה על כך שאנו כחברה לא נסבול את התופעה הנפשעת הזו. עסקים קטנים וגדולים צריכים להתפרנס בבטחה ובכבוד וללא מורא מארגוני הפשיעה. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת מישל בוסקילה. אני מזמין את שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין להציג את עמדת הממשלה ביחס להצעת החוק. בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני רוצה לברך את חברי הכנסת שוסטר ובוסקילה על הצעת החוק החשובה הזו. אני חייב לומר לך, ידידי חבר הכנסת שוסטר, אולי כדאי שבאמת גם ישמעו חברת הכנסת פרקש הכהן וחבר הכנסת כהנא וגם ידידי השר לשעבר טרופר. טוב שאתם פה, כי אני חייב לומר לכם שהצעת החוק הזו אומנם הוגשה על ידך, חבר הכנסת שוסטר, חבר אופוזיציה, ואני חייב לומר שהייתה לה התנגדות של הגורמים המקצועיים במשרד שלי. הדבר הכי קל בשבילי היה להתנגד לה. הרי מה? הכי פשוט. ואני נאבקתי בוועדת השרים לחקיקה והחלטתי למרות זאת לתמוך בהצעת החוק – אני חייב לומר, הפוך בדיוק מאיך שאתם נהגתם בי, חבר הכנסת טרופר, שנה שלמה כאשר אתם הייתם בממשלה שלכם, שבה לא אישרתם הצעות חוק של האופוזיציה בכלל. באופן אישי, לא הסכמתם לאשר אפילו הצעת חוק אחת שהגשתי, כולל כאשר הגשתי הצעות חוק שהוגשו על ידי שרים שלכם בעבר. השיא היה, אני אזכיר לכם, הצעת חוק בנושא תחבורת אופניים שיזם בשעתו חבר הכנסת דב חנין, ואתה בוודאי זוכר את זה, הצעה שהחותמים עליה אז היו חברת הכנסת מרב מיכאלי ואני. ואז חברת הכנסת מיכאלי הגיעה לכיסא שר התחבורה, ואני הגשתי את אותה הצעת החוק, והיא נלחמה בי והיא התנגדה ולא הסכימה. כך נהגתם בוועדת השרים, בחוסר ענייניות מוחלט. אז אני אומר לכם – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

שוסטר, הבנת?

שר המשפטים יריב לוין:

לא, חבר הכנסת שטרן, זה לא מצחיק. אתה יודע, מותר גם לקבל ביקורת לפעמים, ואפילו להודות שהיא מוצדקת.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני השר, אתה יודע, יש לנו ניסיון בזה.

שר המשפטים יריב לוין:

אני אומר לכם, חבריי באופוזיציה, למרות זה, ולמרות שאני חושב שספק – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אתה יודע כמה דוגמאות הפוכות יש?

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת שטרן.

שר המשפטים יריב לוין:

למרות זה, ולמרות שאני חושב שספק רב אם מישהו אחר היה נוהג כפי שאני נוהג, אני משתדל לנהוג באופן ענייני – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כבוד השר, לא מדובשך ולא מעוקצך. אני מוותר על הדבש הזה.

שר המשפטים יריב לוין:

– – ובאופן שמסתכל על הדברים לגופו של עניין ולא בדרך אחרת, ובדרך שמסתכלת על טובת הציבור ולא בדרך אחרת. אני עושה את זה למן היום הראשון בתפקיד. אני חושב שרואים את זה לכל רוחב העבודה של ועדת השרים לענייני חקיקה, ואמשיך לנהוג כך. אני אומר, חבר הכנסת שוסטר, אני באמת מברך על הצעת חוק טובה, נכונה, שמאירה זווית שלא הייתה אליה ההתייחסות קודם, ומן הדין, בעיניי, לתמוך בה. אני קצת אפרט, כדי שהדברים יהיו ברורים. תראו, סוגיית נטילת דמי חסות היא גם דבר נורא – אני לא חושב שצריך להכביר מילים על המשמעות של אדם שסובל ממקרה כזה, שבאים ומאיימים עליו וסוחטים ממנו כסף. היא גורמת נזק עצום למשק בכללותו, בגלל שבסוף העלויות האלה של דמי חסות גם מגולגלות למחירים שבעלי העסקים גובים אחר כך מהלקוחות. אבל צריך גם לומר עוד דבר אחד – היא מנוע כלכלי ענק של ארגוני הפשיעה, ואי-אפשר להילחם בארגוני הפשיעה בלי להילחם בתופעה הזאת. אנחנו העברנו חקיקה מאוד מאוד משמעותית כאן בכנסת בקדנציה הזו כדי להיאבק בתופעה הזאת. החקיקה הזו באמת מועילה מאוד, ואנחנו כבר רואים שיפור גדול בטיפול בנושא הזה, אבל יש לנו דרך לעבור.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

השר, אין שיפור, יש עלייה אדירה בפשיעה.

שר המשפטים יריב לוין:

לא. אולי יש עלייה בפשיעה. בטיפול בסוגיית דמי חסות יש שיפור.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני השר – – –

שר המשפטים יריב לוין:

טוב, חבר הכנסת סגלוביץ'.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני השר, גם בגביית דמי חסות יש הידרדרות מטורפת.

שר המשפטים יריב לוין:

אני לא יודע, אלה לא הנתונים שאני מכיר, לפחות.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אז אני עוזר לך.

שר המשפטים יריב לוין:

אבל אתה יודע מה, אני לא מתווכח איתך. מספיק שיש מקרה אחד כזה – זה נורא ואיום, וצריך להילחם בזה במלוא העוצמה. במסגרת הזו, חלק מהכלים להילחם בתופעה הזו זה גם להקל את היכולת להרשיע בסוף בבית המשפט את מי שעושה את העבירות האלה. בצדק מאירים המציעים, חברי הכנסת שוסטר ובוסקילה, בהצעת החוק הזו את העובדה שמי ששילם דמי חסות בגלל הפחד שלו מהסוחטים, קשה לו מאוד לבוא ולהעיד נגדם, בטח ובטח כאשר הם נמצאים באותו האולם. הדבר הזה דומה להסדר שקיים בעולמות של עבירות מין, וצריך לומר שההיגיון הוא היגיון דומה – החשש של הקורבן מפני הנאשם שנחשד בביצוע המעשים. לכן הרעיון לאפשר את מתן העדות שלא בפני הנאשם במקרים האלה הוא על פניו רעיון נכון. צריך לסייג את העניין הזה בשתי אמירות: האחת – שבצדק אומרים גורמי המקצוע שיכול להיות שצריך איזו הסדרה רחבה יותר של הסוגיה הזאת, כי לא בהכרח רק המקרה הזה הוא מקרה שמצדיק את העניין הזה, ויכול להיות שיש גם מקרים נוספים כאלה. אני חושב שבעניין הזה יש צדק, ולכן גם הנחיתי שכדאי שתיעשה עבודה, ויכול להיות שיהיה נכון להרחיב את העניין הזה. אני גם חייב לומר – בזהירות, כי אנחנו גם צריכים לשמור על זכויות הנאשמים ולא לרוץ בקלות למקום הזה, כי הוא בסוף מקום לא פשוט בראיית זכויות הנאשם. גם את זה צריך לומר. הדבר השני הוא שמאחר שחלק מההוראות שנקבעו לעניין המאבק בנושא דמי חסות נקבעו כהוראות שעה, נאמר – ואני חושב שבעניין הזה, פה עובר האיזון הנכון – לא להתנגד ליישום העניין הזה אלא דווקא לתמוך בו, אבל לעשות אותו באיזושהי מסגרת של הוראת שעה שתחפוף בזמן את הוראות השעה האחרות שנקבעו לעניין הזה, כדי שבסופו של התהליך נוכל לבחון את כל ההסדר, לרבות המרכיב הזה שחסר בהסדר שנעשה עד היום והוא חלק מהראייה הכוללת של העניין. באופן הזה נסדיר – אני כבר אומר, להערכתי, יהיה נכון להסדיר את זה אחר כך כהוראה קבועה על כל המרכיבים של העניין, אני לא רואה שום סיבה אחרת, אבל רוצים לראות מה באמת התוצאות ומה נכון לעשות או לתקן, או באמת לעשות את הדברים בצורה המדויקת ביותר כדי להגיע למקסימום התוצאה. לכן ועדת שרים לחקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק, וזה חל, כמובן, גם על ההצעה המוצמדת של חבר הכנסת בוסקילה, כפוף לכך שההצעות תקודמנה כהוראת שעה מקבילה לתקופה של הוראות השעה בנושא דמי חסות, והליכי החקיקה ימשיכו ויקודמו בהסכמות עם משרדי המשפטים והביטחון הלאומי, על מנת באמת לדייק את ההצעה ולהביא אותה למקום הנכון, כשכלל ההסדרים באמת יסתנכרנו אחד עם השני. אני שב ומברך אותך, באמת; את שניכם. אני חושב שזו תרומה ותוספת חשובה למאבק שאין חשוב ממנו בסוגיה הנוראה הזו של סחיטת דמי החסות. אני כמובן מבקש מהכנסת לתמוך בקריאה הטרומית בשתי הצעות החוק. תודה.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני, אולי בגלל הכינוי של היועצת המשפטית "בוגדת".

טלי גוטליב (הליכוד):

אוי אוי אוי.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת קריב, תודה.

קריאות:

היו"ר יבגני סובה:

חבר'ה, תודה רבה. ביקשו להתנגד – – –

קריאות:

היו"ר יבגני סובה:

חברת הכנסת גוטליב וחבר הכנסת קריב, תודה. ביקשו להתנגד להצעת החוק חבר הכנסת – אני לא רואה את רון כץ, אז סימון דוידסון, ביקשת להתנגד לחוק הזה. בבקשה.

קריאות:

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זה בסדר לקרוא לה "בוגדת". כן, זה בסדר, על ידי חבר כנסת. זה בסדר לקרוא לה "בוגדת" – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – לוקחים את פלדשטיין לחקירת שב"כ – – –

היו"ר יבגני סובה:

בבקשה, אדוני. חברת הכנסת פרידמן, תודה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

איבדתם את זה לגמרי.

היו"ר יבגני סובה:

בבקשה, חבר הכנסת דוידסון, שלוש דקות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה בבקשה להתנגד לחוק של נטילת דמי החסות הזה, המכונה גם "חוק הפרוטקשן". אני רוצה להסביר לך, אדוני היושב-ראש, למה אני מתנגד: אני היום בכנסת הרגשתי שנכנס הנושא של הפרוטקשן לדיון בוועדה, וזה קורה יום אחרי יום. היום, בדיון על נושא התקשורת בכנסת ישראל, בכנסת ישראל, נכנס השר קרעי עם היועץ שלו אלעד זמיר. לקראת סוף הדיון – חשוב שתקשיבו מה היה: צרחות, צעקות וניבולי פה של יועץ בכנסת לכיוון ראש האופוזיציה, קללות וגידופים, צרח על ראש האופוזיציה, בדיון בכנסת. תארו לכם, תאר לך, השר יריב לוין, שנכנס לדיון שלך יועץ של כל חבר הכנסת וצורח עליך ומפריע לך לנהל את הדיון; לא חבר כנסת – יועץ. מה הייתם עושים איתו?

גלעד קריב (העבודה):

סימון דוידסון (יש עתיד):

פניתי מייד לוועדת האתיקה בנושא הזה בבקשה להדיח את אותו יועץ ולהעניש את חבר הכנסת השר קרעי. לא ייתכן שבכנסת ישראל יועץ – לא משנה של מי הוא יהיה – יצעק על חבר כנסת, יגדף, יקלל ויפריע לדיון, והכנסת תעבור כאילו לא קרה כלום. אני קורא למשה רוט, יושב-ראש ועדת האתיקה – שלחתי לך מכתב היום בנושא חמור מאוד: יועץ של שר בכנסת הגיע לדיון וצעק, צרח וקילל את ראש הוועדה – במקרה הזה היה יאיר לפיד – הפריע לדיון ופוצץ את הדיון. סך הכול יועץ. שלחתי לך מכתב, ואני מבקש שהכנסת לא תעבור על זה בשתיקה. לא ייתכן שיועצים יתנהגו בצורה כזאת לחברי כנסת. תודה רבה.

גלעד קריב (העבודה):

למה לוועדת האתיקה? יו"ר הכנסת – – –

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת סימון דוידסון. תודה, קריב, תודה רבה לך.

גלעד קריב (העבודה):

– – – למה לוועדת האתיקה? לקצין הכנסת, לאסור את הכניסה – – –

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת קריב, אתה בקריאה ראשונה. תודה. חבר הכנסת רון כץ – אני לא רואה שהוא נוכח באולם, כי הוא ביקש להתנגד. אם כך, אנחנו – – –

קריאות:

היו"ר יבגני סובה:

אז חבר הכנסת שוסטר ביקש להסמיך את חבר הכנסת בני גנץ לדבר. אתה יכול. בבקשה. חבר הכנסת גנץ, אתה יכול לעלות עכשיו לדבר לפני ההצבעה ולהשיב על הצעת החוק. חבר הכנסת בוסקילה, אם גם אתה רוצה, יש לך אפשרות לאחר מכן להגיב בשלוש דקות. אם תרצה, אתה לא חייב. אדוני, שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

בנימין גנץ (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, מדובר בהצעת חוק חשובה, אבל אני מבקש לקשור אליה את העובדה שהיום הונח תקציב המדינה על שולחן הכנסת – תקציב שיש בו גזרות קשות, שאין בו רפורמות שיביאו לצמיחה, ואין בו לקיחת אחריות של הממשלה על המצב הכלכלי של מדינת ישראל. ראש הממשלה מסתתר מאחורי הודעות של משרד האוצר. הוא היה צריך להיות פה היום ולהגיד את הדברים הבאים, ולכן אני אגיד לכם את הדברים במקומו: אזרחי ישראל – כך הוא היה אומר – אנחנו נמצאים במלחמה ארוכה, קשה והכרחית. אחרי שרצחו, חטפו ואנסו את תושבינו בדרום, אחרי שהותקפנו משבע חזיתות, ידנו על העליונה. נשיב את חטופינו, נשיב את תושבינו וננצח. המלחמה – כך היה אומר – מחייבת אותנו להגדיל את תקציב הביטחון, והיא גם פגעה בכלכלה. לכן, נצטרך כולנו להדק את החגורה בשנה הקרובה, ובה נשקיע במנועי צמיחה ונחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול. כדי לשמש דוגמה אישית – כך היה אומר ראש הממשלה – החלטתי שהקיצוץ הראשון יהיה במספר השרים במשרדי הממשלה. לכן, בישיבת הממשלה הקרובה, אביא הצעת חוק לסגור עשרה משרדים ממשלתיים. בנוסף, כל אחד מהשרים והח"כים יקצץ 10% משכרו. הנחיתי את שר האוצר לתקן את הצעת התקציב, להוציא ממנו את הכספים הפוליטיים, ולשים בראש סדר העדיפויות את תושבי הצפון והדרום. שוחחתי עם היועמ"שית – כך יאמר ראש הממשלה – והגעתי איתה להסכמה על בחירת והקמת ועדת איתור לבחירת נציב שירות הציבור. הוריתי לשר הביטחון לאמץ מתווה שירות עדכני שיוריד את הנטל. קראתי לשר לביטחון לאומי והסברתי לו שביטחון לאומי זה דבר רחב, ושהוא הופך רק שר לביטחון פנים, שמתמקד בפשיעה בכלל, ובהורדת הפשיעה בחברה הערבית בפרט. זה לא מספיק – כך הוא היה אומר לנו – ולכן הוא מבקש לפנות אליכם, לשמוע את זה ממנו: יהיו קיצוצים זמניים, המע"מ יעלה, השכר במגזר הציבור יוקפא, הארנונה והמים יתייקרו, אבל מי שצריך עזרה, יקבל. הוא אמר לשר המשפטים – כך הוא אמר לכל חברי הקואליציה – כי לא יביאו לכנסת שום חוק שיפגע בדמוקרטיה הישראלית ובחוסן הפנימי של החברה. אזרחי ישראל – כך הוא היה מסיים את הנאום שלו – אנחנו בתקופה מאתגרת. נשיב את חטופינו במהרה, נעבור אותה ונצעד לצמיחה ושגשוג, נהיה חזקים ביחד מול אויבנו, מלוכדים בינינו, והכלכלה הישראלית החזקה תתחזק עוד יותר. כך היה צריך להיאמר, והלוואי שייאמר.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת בני גנץ. חברי הכנסת, אני מבקש לשבת. ההצבעה תהיה אלקטרונית. אנחנו נעבור כעת להצבעה על הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים). אני מבקש קצת שקט. שבו, בבקשה, ואפשר שקט בסיעות שם? זה עושה רעש. אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אלון שוסטר. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 56 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר יבגני סובה:

בעד – 56, אין מתנגדים. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת אלון שוסטר, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה. כעת נעבור להצבעה על הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מישל בוסקילה. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 53 נגד – אין נמנעים – 1 ההצעה להעביר את הצעת חוק לתיקון סדרי הדין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.

היו"ר יבגני סובה:

53 בעד, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובע כי הצעת חוק לתיקון סדרי דין (חקירת עדים) (תיקון – מתן עדות שלא בפני הנאשם בעבירת נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מישל בוסקילה, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה ראשונה.

היו"ר יבגני סובה:

לפני שנעבור לנושא הבא, אני אאפשר לחברת הכנסת מרב מיכאלי הודעה אישית. בבקשה, חמש דקות לרשותך.

מרב מיכאלי (העבודה):

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. השר לוין עמד כאן והתלונן על זה שכשהוא היה עשר דקות באופוזיציה – –

שר המשפטים יריב לוין:

אל תזלזלי – – –

מרב מיכאלי (העבודה):

אני לא מזלזלת בכלל, להפך. לצערי זה היה לזמן קצר מדי, פשוט זמן קצר מדי. – – אז לא העבירו לו חוקים, וספציפית הוא ציין כגולת הכותרת את הצעת חוק תחבורה באופניים, שהוא הגיש מחדש – הצעה שאכן הוגשה במקור על ידי דב חנין וכו'. צריך להגיד, גורמי המקצוע מטעמי ניהלו עם חבר הכנסת לוין שיחות מאוד ארוכות – מאוד ארוכות – בניסיון דווקא כן לחוקק את מה שהיה נכון לחוקק מתוך הצעת החוק הזאת. מי כמו חבר הכנסת לוין יודע שזה דבר אחד שאתה מגיש הצעת חוק, וזה דבר אחר שאתה מגיע אשכרה לחוקק אותו, ויש התאמות שצריך לעשות. אבל חבר הכנסת לוין לא היה מוכן לניסיונות שלנו להגיע להסכמות, ולכן לצערי זה לא הבשיל לחקיקה. אבל מה שמתמיה אותי, חבר הכנסת, השר לוין, זה איך אתה עומד פה היום ומדבר, וכביכול לוקח לעצמך את כתר הענייניות, כשאנחנו כולנו רואות ורואים את ההתנהלות שלך למשל בוועדה למינוי שופטות ושופטים; כשאנחנו כולנו רואות ורואים איך אתה הורס את בית המשפט העליון ופוגע במערכת המשפט שלנו באופן כזה שמסכן את הדמוקרטיה הישראלית מהיסוד; אתה, שמשתמש בתרגילים באמת הכי שקופים, הכי מניפולטוריים, בשביל למנוע מינוי נשיא בית משפט עליון, כדי לא אפשר לבית המשפט שלנו לתפקד כמו שצריך, כדי לא לאפשר למערכת המשפט לקבל את התוקף שמגיע לה.

היו"ר יבגני סובה:

רק שנייה, אני אעשה קצת שקט. ממש שנייה, חברת הכנסת מיכאלי. חברים שם ביציאה, בצד הקואליציה, זה ממש מפריע. אני לא שומע את חברת הכנסת מיכאלי. מי שלא צריך להיות באולם, בבקשה, נא לצאת.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

האופוזיציה אנרכיסטית. היא אנרכיסטית.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת כהן, לא ביקשתי עזרה. חברים שם בסיעות, זה ממש מפריע. שבו בפרסה, שתו קפה. אל תעשו רעש, באמת. תודה. בבקשה.

מרב מיכאלי (העבודה):

תחבורת אופניים היא דבר חשוב בצורה בלתי רגילה. אני השקעתי 2 מיליארד שקל, חסרי תקדים, בשבילי אופניים ותשתיות אופניים, שזה דבר שלא נעשה באף אחת מהממשלות שאתה היית חבר בהן, באף אחת מהן. בוודאי זה לא נעשה בממשלה הזאת שאתה חבר בה על ידי שרת התחבורה הנוכחית, שפוגעת לא רק בתחבורת אופניים אלא בראש ובראשונה בתחבורה הציבורית, שאתם הולכים להעלות לציבור מ-6 שקלים ל-8 שקלים לנסיעה. אבל בכל הכבוד לתחבורת אופניים, מה שמאיים על מדינת ישראל היום זה לא העובדה שלא חוקק חוק תחבורת אופניים, אלא העובדה שאתה באופן אישי מאוד מוביל מתקפה על הדמוקרטיה הישראלית – מתקפה מסוכנת, שבכל יום שעובר הופכת את ישראל לפחות דמוקרטית, לפחות ליברלית, לפחות בטוחה, כמו שראינו ב-7 באוקטובר, ומאז 7 באוקטובר בכל יום שעובר, והחטופות והחטופים שלנו, קורים להם דברים איומים במנהרות חמאס. אז נכון, לא חוקקתי את חוק תחבורת האופניים שלך, אבל אתה יודע מה, יריב לוין? כשאנחנו נעמוד למשפט הציבור ולמשפט ההיסטוריה במי עשה יותר נזק למדינת ישראל, זאת לא תהיה אני.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחברת הכנסת מרב מיכאלי.

היו"ר יבגני סובה:

חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק סנקציות על תומכי טרור, התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. אני מזמין את חבר כנסת צבי סוכות להציג את הצעת החוק, בבקשה. לרגע לא ראיתי אותך באולם. בבקשה, עשר דקות לרשותך.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

מאחוריך. תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, הגיע הזמן לשים סוף להתרפסות מול תומכי הטרור. הגיע הזמן להבהיר לכל האויבים שלנו והתומכים שלהם שמדינת ישראל לא תהיה יותר בית גידול למחבלים ולתומכי טרור.

גלעד קריב (העבודה):

בגלל זה הממשלה שלך – – – חמאס.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

וכן, אני מדבר על החברים שלך, חבר הכנסת עטאונה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

לאורך שנים הטרור הרצחני מכה בנו, באזרחי מדינת ישראל. הוא מכה בנו בעוצמה. אני לא מדבר רק על הטיל שמתעופף מעל עוטף עזה או המחבל שמסתובב עם סכין או אקדח ומנסה לרצוח מישהו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד, גינית את המתנחלים שתקפו את הרבש"ץ ביצהר? מה איתם?

היו"ר יבגני סובה:

רבותיי, זה לא ילך ככה. רק שנייה. רק שנייה. רגע. שנייה.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אני מדבר על מי שמביא להם כסף, מי שמממן אותם, מי שתומך בהם ומביא להם כסף – המחבלים בחליפות.

היו"ר יבגני סובה:

חבר הכנסת סוכות, רק שנייה. עצור שנייה, אני אעצור לך את הזמן. שנייה. יש אפשרות להירשם להתנגד, אבל לא להפריע למי שמציג את החוק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

נאור נרשם, לדעתי.

היו"ר יבגני סובה:

תנו לו בבקשה להציג את החוק. מי שיקבל את זכות הדיבור, יתנגד. אם תפריעו, אני פשוט אקרא אתכם לסדר. תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

רק שאלתי אם הוא גינה את התקיפה של הרבש"ץ ביצהר.

היו"ר יבגני סובה:

לא צריך לשאול, כי השאלה שלך היא הפרעה לחבר הכנסת סוכות. תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הרבש"ץ מיצהר – גינית? גינית?

היו"ר יבגני סובה:

הוא ירצה – יענה. ירצה – יענה. בבקשה. בבקשה, אדוני.

מירב בן ארי (יש עתיד):

גינית?

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

לשאלתך, זה אירוע חמור מאוד, איום ונורא. דיברתי עם הרבש"ץ בבוקר. אירוע מוטרף.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה? למה עשו את זה?

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

יש משטרה במדינת ישראל. מה את רוצה ממני?

מירב בן ארי (יש עתיד):

הינה, אתה רואה? הוא עונה. למה עשו?

גלעד קריב (העבודה):

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אני מדבר עכשיו על המחבלים בחליפות, כן. חבר הכנסת עטאונה, אני מדבר על החברים שלך מהרשות הפלסטינית. עליהם אנחנו מדברים – –

קריאות:

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

– – אלה שמביאים כסף למחבלים לפי יהודים שהם רצחו. ואנחנו נעשה לזה סוף. חבר הכנסת עטאונה, אתם תצעקו כאן, ואנחנו נעשה לדבר הזה סוף. אנחנו נגיד כאן בצורה הברורה ביותר – ואני מצפה גם מכם, חבר כנסת קריב, להגיד בצורה ברורה: מי שמעביר כסף לטרור הוא תומך טרור. מי שמעביר כסף למחבלים ומשלם להם משכורות הוא טרוריסט, הוא מחבל בחליפה.

גלעד קריב (העבודה):

– – – נתניהו – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל למה ביבי העביר להם מזוודות? אבל ביבי העביר את המזוודות לחמאס. אבל מה עם ביבי?

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אתם צריכים להיות הראשונים שמצטרפים להצעת החוק הזו ולתמוך בה, כדי לעשות סוף לאותם תומכי טרור.

גלעד קריב (העבודה):

נתניהו תומך טרור. נתניהו תומך טרור – – –

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

החוק שאנחנו מציגים היום הוא קודם כול חוק של צדק וביטחון. הוא אומר לכל מי שתומך בטרור: הדבר הזה לא יעבור יותר בשקט. נגמר. לא רק שלא תקבלו כסף – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי העביר את המזוודות לחמאס? מי? אנחנו?

היו"ר יבגני סובה:

תודה. תודה. חברת הכנסת בן ארי, תודה.

גלעד קריב (העבודה):

נתניהו תומך טרור. שילמתם לחמאס.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

חבר הכנסת קריב, כשאתה הולך להיפגש עם גורמים ברשות הפלסטינית, אלו שמעבירים כספים לרוצחים, ואתה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה עם ביבי?

גלעד קריב (העבודה):

– – – שילמתם – – – בדולרים. אתם קניתם את – – – של חמאס.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

בשבועות האחרונים הלכת ונפגשת עם אנשים שמעבירים כסף למחבלים. אז יש לי חדשות בעבורך, חבר הכנסת קריב: האנשים האלה שאתה נפגש איתם, לא יוכלו יותר להיכנס למדינת ישראל. אנחנו נחלט את הכסף שלהם, נחלט את הרכוש שלהם שנמצא במדינת ישראל – –

גלעד קריב (העבודה):

לא יעזור – – –

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

– – נאסור על כל מי שכפוף למדינת ישראל לעשות איתם עסקאות. אתה אולי תוכל להיפגש איתם בכל מיני מקומות – –

גלעד קריב (העבודה):

מזוודות – – – לחמאס. אתם המממנים הכי גדולים של חמאס.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

– – אבל אנחנו, כמדינת ישראל, ננתק כל קשר איתם. הדבר הזה ייפסק. אתם תצעקו ואנחנו נפסיק. זה הדיל.

גלעד קריב (העבודה):

שמענו.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

חברי הכנסת, אני שומע פה צעקות מהאופוזיציה. אני לא מבין מה האינטרס שלכם לעזור לתומכי הטרור, מה האינטרס שלכם להמשיך ולחזק את הקשר תומכי הטרור.

גלעד קריב (העבודה):

רק עכשיו חתמתם על הסכם על חיזבאללה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

היו"ר יבגני סובה:

חברת הכנסת רייטן מרום, תודה.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

אבל אנחנו עושים לזה סוף בהצעת החוק הזו, שאומרת: אנחנו נמנע כניסה לישראל של כל מי שמממן טרור – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל איך ביבי ייכנס? איך ביבי ייכנס, עם המזוודות שהוא העביר לחמאס? איך הוא ייכנס?