Analytics (Microsoft Clarity), no identifying info. Loads only if you accept.This site uses an analytics tool (Microsoft Clarity) to understand how visitors use it — heatmaps and browsing patterns, with no identifying information. It only loads if you accept. Learn more
An official register record. File text is extracted from the official document. This is not a summary or interpretation — the file is the source.
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעה לדיון מהיר בנושא: "אי יישום תוכנית מענקים לעידוד תעסוקת ישראלים בענף הבנייה"
הצעה לסדר היום
הצעה לדיון מהיר בנושא: "השעיית הסטודנטים המסיתים מהאוניברסיטה העברית"
הצעה לסדר היום
הצעת חוק
הצעת חוק
שאילתה · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
Extracting the sitting text from the official file
This text was extracted from the official file. The file is the authoritative source.
Legend
חוברת ל"ב
ישיבה קפ"ב
יום רביעי, י"ג בסיוון התשפ"ד (19 ביוני 2024)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
שאילתות דחופות
1831. עיכוב ביישום החלטת ממשלה לתקציב חיוני במרכיבי הביטחון בקו התפר
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
נאור שירי (יש עתיד):
הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חישוב עליית מחירי הארנונה), התשפ"ג–
משה גפני (יהדות התורה):
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון – קצבה ליתום משני הוריו), התשפ"ד–
חוה אתי עטייה (הליכוד):
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – משרד החינוך), התשפ"ג–
יוסף טייב (ש"ס):
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
הודעת ועדת הכנסת
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון – יתומי צה"ל), התשפ"ג–
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – העסקת עובד זר בתחזוקה וניקיון במעון היום), התשפ"ג–
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"ג–
רם בן ברק (יש עתיד):
הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"ג–
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
רם בן ברק (יש עתיד):
הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (נקודות זיכוי בעד בן זוג במילואים), התשפ"ד–
שלי טל מירון (יש עתיד):
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
יאיר לפיד (יש עתיד):
הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – איסור על מסרוני פלאש), התשפ"ד–
נאור שירי (יש עתיד):
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
נאור שירי (יש עתיד):
הצעת חוק הכרה בחטוף כנכה או כחלל צה"ל (תיקוני חקיקה), התשפ"ד–
רון כץ (יש עתיד):
הצעת חוק להטמעת מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, התשפ"ג–
מאיר כהן (יש עתיד):
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
הצעת חוק-יסוד: שירות מילואים
אוהד טל (הציונות הדתית):
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים קטנים ובינוניים בשליטת משרתי מילואים), התשפ"ד–
משה פסל (הליכוד):
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
הצעות לסדר-היום
התנהלות רשות המיסים לגבי פיצוי נזקי המלחמה ביישובים צמודי גדר
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
ינון אזולאי (ש"ס):
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
הצעות לסדר-היום
סיום שנת הלימודים האקדמית לסטודנטים משרתי מילואים
משה טור פז (יש עתיד):
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ד–
ינון אזולאי (ש"ס):
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
נעמה לזימי (העבודה):
הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ד–
יונתן מישרקי (ש"ס):
משה סולומון (הציונות הדתית):
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
רון כץ (יש עתיד):
נאור שירי (יש עתיד):
עודד פורר (ישראל ביתנו):
סימון דוידסון (יש עתיד):
מאיר כהן (יש עתיד):
ינון אזולאי (ש"ס):
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 246) (פטור מדמי ביטוח בעד הכנסה שמקורה מחוץ לישראל), התשפ"ד–
שמחה רוטמן (הציונות הדתית):
אוהד טל (הציונות הדתית):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
רון כץ (יש עתיד):
מירב כהן (יש עתיד):
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
הצעת חוק לתיקון פקודת הנמלים (מס' 6) (איסור השטת כלי שיט תחת השפעה של אלכוהול או סמים מסוכנים), התשפ"ד–
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
רון כץ (יש עתיד):
גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
מסמכים שהנחו על שולחן הכנסת
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 53) (ערעור על החלטה בדבר פרישה מסיעה), התשפ"ד–
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
נאור שירי (יש עתיד):
רון כץ (יש עתיד):
שלי טל מירון (יש עתיד):
הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 35) (עובד בשירות צבא הגנה לישראל), התשפ"ד–
שלום דנינו (הליכוד):
רון כץ (יש עתיד):
עודד פורר (ישראל ביתנו):
שלי טל מירון (יש עתיד):
הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (הוראת שעה), התשפ"ד–
אלי דלל (הליכוד):
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון מס' 38), התשפ"ד–
יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
רון כץ (יש עתיד):
נאור שירי (יש עתיד):
משה רוט (יהדות התורה):
יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):
היו"ר אמיר אוחנה:
חברות וחברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי י"ג בסיוון התשפ"ד, 19 ביוני 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הסכם שירותי אוויר דו-צדדי בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של איי סיישל. הודעת שר הבריאות על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות הצעתם לסדר-היום של חברי הכנסת אברהם בצלאל, סימון דוידסון, צגה מלקו, אחמד טיבי, ואליד אלהואשלה ומשה רוט בנושא: העלייה באחוזי השמנת היתר והעישון והפערים המתרחבים בבריאות בין המעמד החברתי כלכלי הנמוך לגבוה. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה למזכיר הכנסת.
היו"ר אמיר אוחנה:
הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא שאילתה דחופה לשר האוצר בנושא: עיכובים ביישום החלטת ממשלה לתקציב חיוני במרכיבי הביטחון בקו התפר, של חבר הכנסת אלון שוסטר. אני מזמין את שר האוצר לעלות לדוכן. בבקשה, אדוני.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
שר האוצר, כנסת נכבדה, בהחלטת ממשלה מ-24 בדצמבר 2023 הוקצו 100 מיליון שקלים למרכיבי ביטחון בקו התפר באמצעות משרד הפנים. רצוני לשאול: 1. מדוע מעוכב התקציב החיוני הזה בזמן כל כך קריטי? 2. מה הצעדים שננקטים על ידי משרדי הממשלה כדי ליישם את החלטת הממשלה החשובה הזאת?
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. בבקשה, אדוני.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברי השר, חבריי חברי הכנסת, נוסח השאילתה מלמד שהיא הייתה צריכה להיות מופנית לשר הפנים ולא לעבדכם הנאמן. הרי כפי שציינת, בדצמבר, בהחלטת ממשלה, הוקצה התשלום ממשרד האוצר למשרד הפנים. מי שאמון על הביצוע כרגע זה משרד הפנים. אבל אם כבר נדרשתי לבוא לפה באמצע מרתון דיוני תקציב – ואני תמיד שמח לבוא לכנסת – אז ארחיב קצת. אתחיל בדבר שחייב להיות מובן מאליו: צריך לחזק את מרכיבי הביטחון ביישובי קו התפר. אגב, הייתי שם לפני שבועיים במפגש עם ראשי רשויות ובסיור בשטח. הם היו צריכים להיות אצלי השבוע, וזה נדחה, לבקשתם, לשבוע הבא, כי עכשיו יש מסיבות סיום של בתי ספר וכו'. הם ביקשו שזה יהיה בשבוע הבא. צריך לבנות שם כיתות כוננות, צריך מרכיבי ביטחון וצריך אמצעי חירום למועצות, אבל אוי לנו ואבוי לנפשנו אם אנחנו נבנה על מרכיבי ביטחון כדי לשמור על הביטחון ביישובים האלה. נדמה לי שהדבר הראשון שחייב להיות ברור לכולנו זה שהאיוולת הנוראה הזאת שפעם כונתה מדינה פלסטינית – מדינת טרור בלב-ליבה של ארץ ישראל – היא יורדת מעל השולחן ולתמיד. נדמה לי שב-7 באוקטובר גם אחרוני המוהיקנים שעוד חיו באיזו תפיסה משיחית שיש לנו פרטנר שוחר שלום, התפכחו לסלע המציאות ולהבנה שיש בעזה שני מיליון איש שרוצים לשחוט, לאנוס, לרצוח, לשרוף ולטבוח כל יהודי באשר הוא. כולנו מתנחלים בעבורם. לקחת את הדבר הזה, להכפיל אותו פי עשרים, לשים אותו בשטח ששולט גיאוגרפית וטופוגרפית על כל מדינת ישראל, אז הבעיה שלנו לא תהיה רק קו התפר, בת חפר וכל היישובים הנהדרים שם – אלא תהיה כפר סבא, נתניה, תל אביב, חדרה ורעננה. אני קורא לאחרונה בכל מיני מקומות על שר אוצר משיחי שמה שמעניין אותו זה לבנות התנחלויות ולפתח את ההתיישבות. אז כן, אני אומר את זה בצורה ברורה: ההתיישבות ביהודה ושומרון היא היא רצועת הביטחון וחבל המגן, לא רק של יישובי עמק חפר ובכלל קו התפר, אלא של כל מדינת ישראל. כפי שהוכח, כאשר אין התיישבות ואין נוכחות אזרחית, אין לאורך זמן נוכחות צבאית. תראו איך ברחנו מדרום לבנון; איך מדינת חמאסטן המפלצתית התפתחה בעזה כי גירשנו משם את היהודים. אז כדי לדאוג לביטחון של תושבי יישובי קו התפר ולכל יישוב מרכז הארץ, אני אכן פועל לפתח את ההתיישבות ביהודה ושומרון: לסלול בה כבישים, לפתח בה תשתיות, להקים בה יישובים, להסדיר בה יישובים וחוות, לבנות בה הרבה מאוד, להביא עוד מיליון מתיישבים ליהודה ושומרון. זה קיומי. זה אירוע ביטחוני וקיומי. חבר הכנסת שוסטר, ואני מקווה שגם אתם התפכחתם בעניין הזה, הוא חשוב הרבה משאלת מרכיבי הביטחון. לשאלת מרכיבי הביטחון, כפי שציינת, היא תוקצבה על ידי משרד האוצר והועברה למשרד הפנים באותה החלטה. מהבדיקות שערכתי – שוב, זה לא חונה לפתחי, אבל לבקשתך, אחרי שמזכירות הכנסת החליטה שהשאילתה תובא לפתחי, אז בדקתי – יש שם אירוע משפטי של יועץ משפטי שלא בדיוק הבנתי. הוא מחכה לקריטריונים ולחוות דעת. יש איזו שאלה אם זה באחריות המשרד לביטחון לאומי. אם זה מרכיבי הביטחון אז המשרד לביטחון לאומי צריך לבצע, ואם זה חירום אז זה משרד הפנים, אבל צריך חוות דעת משפטית על בסיס חוות דעת ביטחונית של מערכת הביטחון. בתקופה שקדמה למלחמה הזאת ניסינו קצת לאחד סמכות ואחריות במדינת ישראל. המציאות שבה האחריות מוטלת עליי – אני, או שהיה עומד כאן חברי השר ארבל במקומי ואנחנו אלה שצריכים, בצדק, לתת מענה – אבל הסמכות לא בידינו אלא בידי כל מיני יועצים משפטיים, אז אולי את השאילתה הבאה שלך אתה יכול לשלוח אליהם. על כל פנים, מבחינתנו התקציב מוקצה, אושר, והועבר למשרד הפנים. משרד הפנים צריך לבצע עכשיו את עבודת המטה המקצועית מול משרד הביטחון, וחוות הדעת. אנחנו נתמוך, נסייע. כפי שאמרתי, ראשי הרשויות יהיו אצלי בשבוע הבא, ואני בשיח איתם על מענה עוד הרבה הרבה יותר רחב. אני חוזר ואומר: בואו לא ניתן את הדגש. חס וחלילה, חס וחלילה, אם תקום ישות טרור מפלצתית ואם יהיה איום נורא ואיום של כיבוש כפי שהיה בעזה וכפי שאנחנו יודעים שבנו לנו בדרום לבנון, עם כוח רדואן האלה – אם הדבר הזה יהיה ביהודה ושומרון, אז המחשבה שעוד קצת גדר, מצלמה וחמ"ל יפתרו את זה היא מחשבה שגויה מאוד.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. שאלת המשך. רק רגע, רבותיי, שאלת המשך לחבר הכנסת שוסטר. לאחר מכן שאלה נוספת לחבר הכנסת נאור שירי, ברצף, והשר ישיב במרוכז.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
מאה אחוז. שר האוצר, ראשית, אני מברך על האמירה שהתקציב קיים, כי גם בזה היה ספק. דבר שני, אני מבקש שאגף התקציבים, שהוא באחריותך, ייקח על עצמו לוודא שהמשפטנים בהקשר הזה יודעים את העובדות. הרי מה הם טוענים? הטענה שלהם היא שהמשרד לביטחון פנים ומשרד הפנים פועלים על אותם מרכיבי ביטחון. אני טוען, אחרי בדיקה – – –
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אבל אם זאת בעיית משפטנים, אז מה אתה רוצה מאגף תקציבים? אגף תקציבים הוא לא משרד הביטחון ולא נותן חוות דעת ביטחוניות, והוא לא משרד המשפטים.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
יש עניין למשרד להוציא את התקציב, ואני חושב שזה נכון. בין היתר, גם אגף התקציבים נבחן על זה, ואני מבקש את הסיוע שלו. אני בטוח שהוא יכול לסייע.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
נכון, אני רתום, אני רתום.
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
צריך לסייע משום שאין חפיפה. בדקתי היטב. המשרד לביטחון לאומי עושה דברים חשובים, יש תקציב קבוע, רק הוא עוסק במרכיבי ביטחון קלאסיים, כמו שמשרד הביטחון עוסק בו ביישובים אחרים, ומשרד הפנים עוסק בעיקר במרכזי הפעלה ואלקטרוניקה בתוך היישוב – דברים אחרים. צריך להוציא את הכסף הזה.
היו"ר אמיר אוחנה:
עוד רגע. שאלה נוספת לחבר הכנסת שירי. אגב, חבר הכנסת שוסטר, אני מצרף גם את קולי לנושא הזה. גם אני שומע מאנשי קו התפר על מוטרדות גבוהה וצרכים שצריכים לקבל מענה. אני שמח שמשרד האוצר נתן את המענה. אני מקווה שהוא יגיע ויחלחל למטה. בבקשה, חבר הכנסת שירי.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ב-1 במרץ עבר תקציב המדינה המתוקן. בעת העברת התקציב הגיע ראש אגף התקציבים, יוגב, וציין בפנינו – וגם שלח מכתב לכל ועדת הכספים, גם ליו"ר ועדת הכספים, שפה – שחסרים לתקציב המדינה 6 מיליארד שקלים שתוכננו בסעיף ההכנסות. אני, אין לי 6 מיליארד שקלים, אני בקושי עם 60 שקלים מינוס, מנסה להתמודד עם זה ולראות איך אנחנו בסוף השנה כמשק בית – לא ממש עם המון הוצאות כמו מדינת ישראל. אבל אנחנו מנסים להתמודד עם זה. אני לא יודע – – –
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אתה הח"כ הזה שציטטו אותו שהוא לא סוגר את החודש?
נאור שירי (יש עתיד):
לא, זאת ח"כית, והיא שרה בממשלתך, שאמרה ששר לא מסיים את החודש. זה בשאלה הבאה שלה אליך איך זה יכול להיות – לא משנה, לא ניכנס לזה. זה חורג מתקנון הכנסת. עכשיו בשיא הרצינות: 6 מיליארד שקלים חסרים בקופת האוצר, והם נכתבו בסעיפי ההכנסות שעליהן התבסס משרד האוצר לתקציב המדינה. אנחנו גם יודעים שיש כבר חריגה מיעד הגירעון שהצבתם, אנחנו נגיע לזה בוועדת הכספים ועוד נדון בזה. אפשר להגיד שבמציאות של מדינת ישראל זה לגיטימי. אני באמת עכשיו שואל: 6 מיליארד שקלים, ארבעה חודשים אחרי שעבר תקציב המדינה, עדיין לא הגיעו לאישור ועדת הכספים כדי לממש את יעד הגירעון שאתם עצמכם – אתה שואל על הזקן שלו? אתה יודע למה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
לא. שאלתי, תכף הוא ישיב.
היו"ר אמיר אוחנה:
אחיו נפטר.
נאור שירי (יש עתיד):
אחרי זה היושב-ראש ישלים לך. 6 מיליארד שקלים מאגף התקציבים, שאתה אמון עליו, צריכים להיכנס לקופת המדינה. אני אשמח לדעת מה קורה עם זה. אני חושב שגם תושבי מדינת ישראל. אומנם 6 מיליארד שקלים זה לא המון כסף, אבל הם ישמחו לדעת מה קורה עם הכספים. תודה.
משה גפני (יהדות התורה):
זה לא שר האוצר, זה יושב-ראש ועדת הכספים.
נאור שירי (יש עתיד):
אז אתה מוזמן לעלות לענות, זה מה שאני שואל.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
ראשית, אני אענה שוב לשאלתו של חבר הכנסת שוסטר. חבר הכנסת שוסטר, אנחנו ניכנס בעובי הקורה, ננסה לסייע פה, להעביר את זה כמה שיותר מהר. אני רק ארחיב במסגרת הזאת: הקצבנו 1.3 מיליארד שקלים במשרד הביטחון למרכיבי ביטחון, חלקם, אגב, גם ליישובים האלה. 200 מיליון שקלים במשרד לביטחון לאומי, כמו שתיארת, למרכיבי ביטחון. אתה צודק, יש מרכיבים נוספים שלא נמצאים לא כאן ולא כאן, והם יותר קשורים למנגנוני ההפעלה המועצתי – החמ"ל עם המצלמות, קצת ציוד גרורי כיבוי, טרקטורונים וכו', שזה מקובל שמשרד הפנים מתקצב.
נאור שירי (יש עתיד):
משרד הפנים לא יכול לתקצב.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אתה יודע, צרת רבים – יש אומרים, חצי נחמה, יש אומרים נחמת שוטים. גם ביהודה ושומרון יש 90 מיליון שקלים שתקועים מ-7 באוקטובר, אגב, בדיוק לאותה מטרה, במשרד הפנים. בקיצור, נקווה שנצליח לפתור את הכול. אבל הכול יושב על עניינים של משפטנים, שקצת מתקשים להבין את מה שאתה ואני וכל ראש רשות מבינים בצורה פשוטה. כמו שאתה אומר, יש את מה שצה"ל עושה, יש את מה שמשרד הבל"מ עושה ביישובים שהם תחת אחריותו, ויש מרכיבים שהשלטון המקומי מכניס פנימה. למשפטנים נורא קשה להבין את ההבחנות האלה. אני מאוד מקווה שנצליח לפצח את זה ולפתור את זה. לשאלתך, חבר הכנסת נאור שירי, ראשית, רק לדייק בעובדות. צעדי ההתכנסות הפרמננטיים שאני העברתי בממשלה ועברו כאן בכנסת, ונמצאים כרגע, בחלקם – עוד לא הושלמו – בוועדת הכספים, אכן, 6 מיליארד שקלים זה בראייה רב-שנתית. השנה זה גוזר 400 מיליון שקלים, שעדיין לא עברו בוועדת הכספים.
נאור שירי (יש עתיד):
דו-שנתי.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
לא, לא, ממש לא דו-שנתי, זה מסתכל גם על 2026–2027. נומרטור תמיד בנוי על שנת התקציב ועוד שלוש שנים, אז זה 6 מיליארד שקלים עד שנת 2027. השנה זה מייצר לנו כרגע פער של 400 מיליון שקלים. אנחנו צריכים לפתור אותו. יושב-ראש ועדת הכספים פה, אז אני אשוב ואפנה אליו ואבקש ממנו לקדם את הצעדים האלה. זה חשוב, לא כי אני לא יודע להתמודד עם 400 מיליון שקל בתוך תקציב של כמעט 580, של המלחמה, שהוגדל – זה חשוב לאמינות שאנחנו משדרים כלפי השווקים, כלפי המשקיעים. כממשלה נהגנו באחריות פיסקלית, יצרנו צעדי התכנסות פרמננטית. אגב, ציינתי קודם, אני בא עכשיו לפה מתוך מרתון דיונים, כבר יום שני במשרד האוצר, על התקציב של 2025 ועל ההמשך. אנחנו באירוע מאתגר מאוד, חייבים לתת מענה לצורכי הביטחון והצרכים האזרחיים, שגדלים מאוד עקב המלחמה. אבל חייבים חייבים לעשות את הדבר הזה באחריות, באמינות, בריסון פיסקלי. המשק הישראלי חזק, איתן, אבל אנחנו שוחקים את הכרית שאיתה נכנסנו. הייתה לנו אכן כרית, היה לנו מרחב גמישות פיסקלי שאיתו נכנסנו למלחמה; ככל שהמלחמה מתמשכת, הוא נשחק. אנחנו חייבים לחזור ולבנות לעצמנו את הכרית הזאת בשנים הבאות, כי משברים באים – הייתה קורונה ויש מלחמה. אנחנו צריכים לנהוג באחריות. אני מאוד מקווה, חבר הכנסת שירי, שיחד איתכם – פה לא צריכות להיות קואליציה ואופוזיציה – אנחנו נעביר גם את הצעדים האלה. על כל פנים, אני נחוש על זה. עכשיו, רק חשוב לי לומר: אנחנו לא בחריגה מהגירעון, בניגוד למה שתיארת. אני מעריך שאנחנו נסיים את הגירעון סביב 6.6, כפי שהגדרנו. אתה יודע מה, שתי עשיריות האחוז לכאן או לכאן, לא נלך לרב. יש לנו כרגע גידול צפוי בהכנסות של 1%, להערכתי יותר.
היו"ר אמיר אוחנה:
עכשיו גם אין רבנים, אז אין למי ללכת.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אני מעריך שאנחנו נסיים טוב. הסיבה שראית גירעון של 7.2, זה מכיוון שהגירעון נמדד תמיד ב-12 – – –
נאור שירי (יש עתיד):
מה זה "ראיתי", זה המשרד שלך – – –
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
תן לי להסביר, אני אסביר. אני גם אתן לך ספוילר, אתה תראה שבחודש או אפילו בחודשיים הקרובים הגירעון יגדל עוד, ולקראת סוף השנה הוא יתכנס בחזרה. למה? כי נתוני הגירעון שהחשב הכללי מוציא בכל שנה מסתכלים על 12 חודשים אחורה. צריך לזכור שבתחילת השנה שעברה היינו בתקציב המשכי של 1 חלקי 12, באופן טבעי הוצאות הממשלה היו מאוד נמוכות. מתחילת השנה אנחנו כבר עם תקציב קבוע, מאושר, אז קצב ההוצאה – אתה תראה, למשל, שלקראת סוף השנה תוואי הגירעון ילך וייסגר מכיוון שבסוף השנה שעברה היו לנו הוצאות מאוד מאוד גדולות. קח את רבעון 4 של 2023, שבו ניהלנו את המלחמה עצמה והוצאנו בו עשרות מיליארדים על המלחמה. בקיצור, גירעון מודד 12 חודשים. אנחנו צריכים לסיים ב-6.6 את 12 החודשים שמינואר ועד דצמבר 2024. כרגע אתה רואה גירעון מאפריל לאפריל, או ממאי למאי, אחר כך תראה מיוני ליוני, מיולי ליולי, מאוגוסט לאוגוסט. כפי שאמרתי, להערכתי בחודשיים הקרובים, ביולי-אוגוסט, עוד נראה עלייה, אחר כך אתה תראה שזה חוזר להתכנס בחזרה. תראה, מלחמה בצפון – תמיד יש דברים שיכולים להשפיע. כרגע אנחנו מעריכים שאנחנו מסיימים את הגירעון פחות או יותר במקומות שאנחנו צופים אותו, וזה מתנהג בצורה טובה. ושוב, אני חושב שכולנו נהגנו כאן באחריות. האחריות הזאת התחילה בתקציבים המקוריים שהעברנו ל-2023–2024, שהיו עם גירעון מאוד נמוך, של פחות מ-1%, זה מה שיצר את אותה כרית ביטחון שאפשרה לנו להיכנס יחסית טוב למלחמה ולספוג את העלויות הפיסקליות המאוד-גדולות שלה. אמרתי קודם, הכרית הזאת הולכת ונאכלת, וזה מחייב אותנו לנהוג באחריות גדולה. יושב-ראש ועדת הכספים, אני מאוד מקווה שאתה תסייע בידנו להעביר את זה. אמרתי, זה פחות מטריד אותי, 400 המיליון האלה של השנה – זה סיגנל מאוד חשוב שלנו; בסוף יש ממשלה, יש קואליציה. העברנו תקציב אחראי, בצידו גם צעדי התכנסות פרמננטיים, צריך לסיים את החקיקה הזאת בוועדה, אני מאוד מקווה שנצליח בכך. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מודה מאוד לשר האוצר על המענה המפורט והמעמיק.
[הצעת חוק פ/1928/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר אמיר אוחנה:
נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעות חוק בדיון מוקדם. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חישוב עליית מחירי הארנונה), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת משה גפני להציג את ההצעה. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.
משה גפני (יהדות התורה):
אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, בטרם שאני מעלה את הצעת החוק, אדוני שר האוצר, אני רוצה לשבח אותך. בבלגן הגדול שאנחנו מצויים בו בכל הנושאים, גם הדברים שנאמרו פה קודם בשאילתה וגם בדיונים שמתקיימים בנושא הכלכלי ונושאים רבים שאני לא הורגלתי אליהם בעבר, יש מציאות שאי-אפשר לחיות איתה. אני באתי לפה לכנסת – כבר מזמן, אבל באתי מהכולל – – –
נאור שירי (יש עתיד):
לפני 12,000 ימים.
משה גפני (יהדות התורה):
עוד הפעם התחלת עם זה?
נאור שירי (יש עתיד):
היום עשינו חישוב, 12,000 ימים – – –
קריאה:
חמסה חמסה.
משה גפני (יהדות התורה):
כשבאתי מהכולל הסבירו לי מה זה דמוקרטיה. הסבירו לי שדמוקרטיה, המשמעות של העניין היא שיש נבחרי ציבור שנבחרים על ידי הציבור, יש אחרי זה יועצים משפטיים ופקידים ואוצר וכל הדברים האלה. פתאום השתבש לי הכול. פתאום ראיתי עולם הפוך, ואני לא יודע אם זה עדיין בהגדרה של דמוקרטיה. מה מעמדם של נבחרי הציבור, מה מעמדם של הפקידים? למשל, במשרד האוצר, מה התפקיד שלהם? הם קובעים מדיניות, הם שולחים מכתבים. אני, מה שמדברים איתי בלילה, בבוקר העוזרים שלי אומרים לי שזה בכלכליסט, בדה-מרקר, בכל מיני שמות כאלה, שאני לא קורא, אבל העוזרים שלי מביאים לי. ואני רואה בך עוגן הצלה. אני אומר את זה גם כיושב-ראש ועדת הכספים, ואני אומר את זה גם כאדם חרדי. המצב לא טוב מבחינה כלכלית. אנחנו מדינה שנמצאת במצב שבו היא נמצאת, ובאמת אתה מנסה, ובמקרים מסוימים אפילו מצליח, לעשות סדר. זה בלתי אפשרי. אתה יודע, מה שהעלה פה חבר הכנסת שירי – ארבעה דיונים קיימנו על אחד הנושאים האלה, שמבקשים – פתאום קיבלתי מכתב שמבקשים שאני אאשר את זה. אני רוצה לדבר איתך על זה. ארבעה דיונים קיימנו.
נאור שירי (יש עתיד):
למה לא מאשרים?
משה גפני (יהדות התורה):
מי אמר למה? למה דיברת נגד בדיון?
נאור שירי (יש עתיד):
מה נגד? אני הייתי בעד. על הסיגריות?
משה גפני (יהדות התורה):
אתה לא היית בעד. אתה היית בעד אחרי שעבר התהליך. אבל מה זה משנה? זה התפקיד שלך להיות בעד או להיות נגד. זה בסדר. אבל אחרים, זה לא התפקיד שלהם.
נאור שירי (יש עתיד):
רגע, רגע. אני יודע שאחד מעשרת הדיברות זה לא לשקר. אני הייתי נגד הסיגריות? תגיד את האמת.
משה גפני (יהדות התורה):
על הדיוטי פרי.
נאור שירי (יש עתיד):
על הדיוטי פרי אני הייתי נגד? מי אמר שלא יעבור תקציב המדינה אם הסיגריות עוברות, אני או אלי רביבו?
משה גפני (יהדות התורה):
בהתחלה. נהיית בעד כשרביבו היה נגד.
נאור שירי (יש עתיד):
מה?
משה גפני (יהדות התורה):
בסדר. אז זה לא שר האוצר.
נאור שירי (יש עתיד):
תגיד, אדוני היושב-ראש – – – הממשלה הזו כושלת לטפל ביוקר המחיה.
היו"ר אמיר אוחנה:
רבותיי, רבותיי. את המחלוקת בוודאי תבררו מחר.
משה גפני (יהדות התורה):
לא חשוב, אנחנו עוד נדבר על העניין הזה. נאור, אנחנו עוד נדבר על זה. אני רק רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש, שזאת מציאות בלתי מתקבלת על הדעת. זה לא היה בעבר. אני מכיר את הכנסת, הרבה כנסות אני מכיר; לא היה דבר כזה. פקיד יכול להוציא מכתב ולשלוח, ופתאום אתה רואה את טביעות האצבעות בכל העיתונות הכלכלית. זה לא מתנהל ככה, מדינה דמוקרטית לא מתנהלת בצורה כזאת. אבל נניח לעניין הזה. אני מבקש להגיש את הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חישוב עליית מחירי הארנונה). אני מבקש לומר שהחוק הזה, הורתו ולידתו בדיון בוועדת הכספים שקיימנו על העלאת מחירי הארנונה. המדינה נמצאת במלחמה, אנשים במצב כלכלי קשה. איש רגיל – המציאות היא שיוקר המחיה עולה, המחירים עולים וכל מה שנלווה לעניין הזה. ולפתע ב-1 בינואר 2025, יעלו תעריפי הארנונה ב-5.29% – כשלא הייתה עלייה מהסוג הזה, בסדר גודל כזה, 17 שנה. זאת מציאות שאי-אפשר להשלים איתה, אי-אפשר להסכים איתה, והיא נובעת מדברים שלא לקחו בחשבון שיקרו. לפני כמה שנים, בחוק ההסדרים בשנת 2009, קבעו שהמדד יהיה המדד של השכר הציבורי והמדד הרגיל, חצי נקבע על פי זה וחצי נקבע על פי זה. מדד השכר הציבורי עלה השנה באופן דרמטי, בלמעלה מ-7%.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
למה הוא צריך להיות קשור למבנה – – –
משה גפני (יהדות התורה):
נכון. למה הוא צריך להיות קשור? אתה צודק במאה אחוז, אין קשר. ואנחנו דיברנו על זה בדיון בוועדה. הדיון היה בהשתתפות שר הפנים, ואמרנו לשר הפנים: אתה לא יכול להעלות את מחירי הארנונה בצורה כזאת, אנשים לא יוכלו לעמוד בזה. הוא טען טענה נכונה, שאי-אפשר להתעלם ממנה; הוא אמר שגם הרשויות המקומיות משלמות את השכר הציבורי הגבוה, ואם אנחנו לא נעלה את מחירי הארנונה ולא נעלה את תעריף הארנונה, הרשויות המקומיות ייכנסו לגירעון.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
הוא יכול לקצץ בכוח אדם. השינוי המקורי – לקצץ בכוח האדם.
משה גפני (יהדות התורה):
בסדר. אבל העיקרון הוא שתפקידו של שר הפנים – וזה מה שהוא אמר בוועדה ולזה הוא התכוון: התפקיד שלי זה לא רק לדאוג לציבור אלא גם לדאוג לרשויות המקומיות. אנחנו אמרנו שאפשר לקחת את זה מקרן הניקיון, טענו שאפשר לשפות את הרשויות המקומיות.
נאור שירי (יש עתיד):
אין כסף בקרן הניקיון, הממשלה לקחה את הכסף – – –
משה גפני (יהדות התורה):
לא, לא, יש. נאור, יש.
היו"ר אמיר אוחנה:
אתה אומר שעשו ניקיון.
משה גפני (יהדות התורה):
בדקנו את זה. אתה יודע מה? בסדר. מה זה משנה?
נאור שירי (יש עתיד):
סליחה.
משה גפני (יהדות התורה):
אתה צודק, דיברנו על העניין הזה. אבל למה אני צריך להציע? צריך למצוא לעניין פתרון. יש פה מצוקה. כשהמצוקה הזאת, מבחינה ציבורית, צריך לפתור אותה.
נאור שירי (יש עתיד):
נגיד מס על הסוכר, מס על הפלסטיק.
משה גפני (יהדות התורה):
אי-אפשר להשאיר את זה ככה, כשב-1 בינואר הארנונה תעלה ב-5.29% והרשויות המקומיות יהיו בבעיה והן לא יוכלו להתמודד עם התקציב שלהן. אז אומר עודד פורר: בסדר, שיפטרו כוח אדם. אבל אנחנו לא יכולים לעמוד מהצד.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
ואז מה? הממשלה תשלם על אבטלה.
משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):
אמרתי לשר הפנים, ואמרתי את זה בוועדת השרים לחקיקה, לחברים שם. אמרתי להם: אני מוכן שנעביר את החוק בקריאה הטרומית ונקיים דיון בהמשך, איך אנחנו מוצאים את השיפוי הזה, את המציאות שבה הרשויות לא ייפגעו באופן כזה שהן לא יוכלו לעמוד בזה, והציבור לא יצטרך לשלם ארנונה מהסוג הזה. לכן בהצעת החוק אני מבקש שמדד השכר הציבורי, שיעור העדכון ושיעור עדכון מדד השכר הציבורי – יימחק. ההחלטה הזאת, שאת תעריפי הארנונה אנחנו מצמידים לשכר הציבורי, זה דבר שהוא עיוות. אנחנו רואים את זה השנה. השנה זה גורם לכך שהתעריף של הארנונה יעלה באופן דרמטי. אני פתוח לקיים את הדיון הזה, להחליט. אבל לא להשאיר את זה בצורה כזאת, לתת לטייס האוטומטי להגיע ל-1 בינואר, והמחיר יעלה. אנחנו נקבל את הצעקות הגדולות מכל המקומות, בעיקר ממעמד הביניים, שמשלם את הארנונה, אבל גם מהשכבות החלשות מבחינה כלכלית. אנחנו נקבל את זה כטייס אוטומטי. אנחנו ערוכים לעניין הזה. לכן אני מבקש, אדוני היושב-ראש, לאשר את זה בקריאה הטרומית. אני אומר את התנאי שאמרו לי, ואני מקבל אותו מלכתחילה ולא בדיעבד, שנקיים את הדיון לקראת הקריאה הראשונה, אם אכן זה יאושר בקריאה הטרומית, ונחפש את הפתרון המוסכם כך שהרשויות לא ייפגעו באופן דרמטי והציבור לא יצטרך לשלם תעריפים כאלה גבוהים על הארנונה. לכן אני מודה לך, אדוני היושב-ראש, ואני מבקש את תמיכת מליאת הכנסת בהצעת החוק הזאת. אני רק מבקש להוסיף שביקשו ממני – נאור, אתם ביקשתם, האופוזיציה, גם אתם רוצים להגיש חוק כזה בשבוע הבא, ושאני אסכים להצמיד אותו. אני מסכים להצמיד אותו, אם אתם מגישים אותו באותו עיקרון. אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לך, חבר הכנסת גפני. לפי מה שאני מכיר, שר האוצר אמור להשיב. האם השר אלי כהן ישיב? השר אלי כהן? כן, נראה שכן. בבקשה.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אדוני היושב-ראש, חברי יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת גפני, החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה היא לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית. לאחר מכן יפעלו להסכמה עם משרד האוצר ומשרד הפנים בעניין השיפוי של הרשויות המקומיות. אם המשרדים יסכימו, כאמור, הצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת שרים לפני הקריאה הראשונה. לכן יש תמיכה בקריאת הטרומית. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת גפני מאשר את ההסכמה, ולפיכך, חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חישוב עליית מחירי הארנונה), התשפ"ג–2023, בקריאה הטרומית. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד –אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חישוב עליית מחירי הארנונה), התשפ"ג–2023, לוועדת הכספים נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
עשרה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חישוב עליית מחירי הארנונה), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה טרומית ותעבור לדיון בוועדת הכספים לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
[הצעת חוק פ/4369/25; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת חוה אתי עטייה)
היו"ר אמיר אוחנה:
נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון – קצבה ליתום משני הוריו), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה, שאני מתכבד להזמין לדוכן להציג את הצעתה. בבקשה, גברתי, עד עשר דקות לרשותך.
חוה אתי עטייה (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר האנרגיה מר אלי כהן, בראשית דבריי אשא תפילה להשבת החטופים ולהחלמת הפצועים במהרה. נאחל כי כל חיילינו יחזרו לשלום וגם כל המפונים. אני משתתפת, מעומק הלב, בצער המשפחות השכולות שאיבדו את יקיריהן, מן השמיים תנוחמו.
היו"ר אמיר אוחנה:
אמן.
חוה אתי עטייה (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אני רוצה להגיד שאתה גם שותף להצעת החוק הזאת. רוני סגל, היועץ שלך, גם פנה אליי בשמך.
היו"ר אמיר אוחנה:
נכון, רוני טל.
חוה אתי עטייה (הליכוד):
יישר כוח. ובשיתוף פעולה – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
אגיד לך איך זה נולד, פנו אליי יתומים מכפר עזה.
חוה אתי עטייה (הליכוד):
נכון. ואז ישר לקחתי ודיברתי עם שר הביטחון.
היו"ר אמיר אוחנה:
ואני מודה לך שהרמת את הכפפה וטיפלת. יפה.
חוה אתי עטייה (הליכוד):
תודה לך. יש לך זכות גדולה על זה שקידמת את הצעת החוק. בספר שמות, פרק כ"ב, כתוב: "כל אלמנה ויתום לא תענון". עד כה עברו בקריאה טרומית כמה הצעות חוק של חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה העוסקות באלמנות וביתומים. בעקבות ביקוריי בניחומי אבלים ובעקבות פנייתם של אח ואחות, יתומים משני הוריהם, בבקשה לדאוג בעבורם לקצבת שאירים לגילים שהם מעל 21 שנה – הוריהם נטבחו בידי המרצחים האכזריים בשמחת תורה, ב-7 באוקטובר – אני משמיעה כאן את קול זעקתם של היתומים האלה באמצעות הצעת החוק. הצעת החוק המובאת לפניכם באה לתקן שני חוקים, את חוק שירות המדינה (גמלאות), ואת חוק שירות הקבע בצבא ההגנה לישראל (גמלאות), בעניין זכאות לקצבת שאירים ליתום משני הוריו. ההצעה באה לתקן את שני הסעיפים. ההצעה באה לקבוע כי יתום משני הוריו שנפטרו בעקבות פעולת איבה או במהלך שירות הקבע יהיה זכאי לקצבה הקבועה בחוק הגמלאות או בחוק שירות הקבע אף אם הוא עומד ברשות עצמו, וזאת עד הגיעו לגיל 35. בהתאם להוראות החוקים, מי ש"עומד ברשות עצמו", כפי שציינתי, הוא מי שמלאו לו 18 שנים, ובילדו ובנכדו של הנפטר – מי שמלאו לו 20 שנים, ואם הוא בשירות סדיר או בשירות לאומי או בהתנדבות קהילתית – מי שמלאו לו 21 שנים, והכול פרט למי שאין לו הכנסה כדי מחייתו ואינו מסוגל לכלכל את עצמו. כלומר, זכאותו של יתום לתשלומים האמורים מתקיימת רק כל עוד הוא אדם ש"אינו עומד ברשות עצמו" – זה המצב הקיים. במסגרת מתקפת הטרור, אירעו כמה מקרים שבהם התייתם ילד משני הוריו, שנספו או נפטרו כתוצאה מפגיעת איבה. לפי הוראות החוק הקיים, יתום זכאי לקצבה של 15%. כל אחד משאר היתומים במשפחה גם יהיה זכאי לקצבה של 15% – או 25% לכלל היתומים, לפי העניין – ובלבד שטרם מלאו להם 18 שנים, או 21 שנים למשרת בשירות סדיר או לאומי או בהתנדבות קהילתית, לפי העניין. כלומר, הזכאות לתוספת של 15% חלה אם ההורה נפטר קודם היציאה לגמלאות, וגם לכלל היתומים; הזכאות ל-25% חלה אם ההורה נפטר לאחר היציאה לגמלאות. כיוון שמדובר במצב יוצא דופן שבו התייתם ילד משני הוריו בעקבות פעולת איבה או במסגרת שירות בכוחות הביטחון, וידוע כי לפי הוראת חוק התגמולים לפעולות איבה הוגדל התגמול המשתלם ליתום משני הוריו שנפגעו מפגיעת איבה, במטרה לסייע ליתומים, כפי שציינתי בתחילת דבריי, מוצע לתקן את הסעיפים הנ"ל בחוקי הגמלאות ושירות הקבע. לפי הצעת החוק המובאת בפניכם, הסיוע הכספי ליתום יורחב באופן משמעותי, וייתן מענה ראוי לצורכי היתומים. ההצעה מכירה במעמד המיוחד של היתום ובזכויותיו. הקצבה תאפשר ליתום לממן את הצרכים שהוא עשוי להזדקק להם בעתיד, כגון שכר לימוד ודיור. לסיום, אני רוצה להודות לך שנית, יו"ר הכנסת; לשר הביטחון חבר הכנסת יואב גלנט על אישור הצעת החוק; לשר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין על קידומה בוועדת השרים לענייני חקיקה. אני מודה גם לאופיר כץ, יו"ר הקואליציה, יו"ר ועדת הכנסת; לגב' נטע זהבי-חרל"פ, יועצת החקיקה של שר הביטחון; ליועצת המשפטית של הכנסת גב' שגית אפיק; לעו"ד טליה אידלס מהלשכה המשפטית; למר רוני סגל, יועץ יושב-ראש הכנסת – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
רוני טל.
חוה אתי עטייה (הליכוד):
סליחה, רוני טל. אודה לכם על אישור הצעת החוק. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. אני מתכבד להזמין את השר אלי כהן להשיב בשם הממשלה. הוא נמצא איתנו? נמצא איתנו. בבקשה. יישר כוח, אתי.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת אתי עטייה, אני רוצה לברך אותך על ההצעה. כאמור, ועדת השרים החליטה לתמוך בהצעת החוק בקריאה הטרומית בכפוף לתנאים הבאים: לאחר הקריאה הטרומית, הצעת החוק תמתין להצעת חוק ממשלתית ותתמזג איתה. אם לא תקודם הצעת חוק ממשלתית בנושא בתוך חודש, הליכי החקיקה יקודמו בהמשך בהסכמת משרדי האוצר, הביטחון, המשפטים והעבודה ובתיאום עם משרדי הפנים, הרווחה, הביטחון החברתי והביטחון הלאומי. הצעת החוק תוחזר לדיון בוועדת השרים לענייני חקיקה לפני הקריאה הראשונה. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. אנחנו נעבור להצבעה. חברי הכנסת, אנחנו מצביעים על הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון – קצבה ליתום משני הוריו), התשפ"ד–2024. ההצבעה כעת. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 8 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון – קצבה ליתום משני הוריו), התשפ"ד–2024, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
שמונה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון – קצבה ליתום משני הוריו), התשפ"ד–2024, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
[הצעת חוק פ/3837/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר אמיר אוחנה:
נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום, והוא הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – משרד החינוך), התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת יוסף טייב וקבוצת חברי הכנסת. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת טייב להציג – מהדוכן, למה משם? זה דקה מהצד? בבקשה. עד דקה מהמיקרופון, נכון.
יוסף טייב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מציג בפניכם היום את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – משרד החינוך), התשפ"ג–2023. כיום, על פי חוק, יש חלות גורפת לחוק חובת המכרזים, בין היתר על פרויקטים חינוכיים-מקצועיים מובהקים שהם בליבת העשייה החינוכית במשרד החינוך. בשנים האחרונות התקיימו הליכי מכרז להתקשרות עם תאגידים חינוכיים בפרויקטים שונים, שצברו במשך שנים ותק, ניסיון ומומחיות, ובהם פרויקט נעל"ה – נוער עולה לפני הורים, המטפל באופן חינוכי בתלמידים העולים לבדם לישראל לצורך לימודיהם בגילי 14–18. הטיפול בהם נמשך שש–שמונה שנים. בכנסת התשע-עשרה אושרו בוועדת החינוך של הכנסת תקנות מיוחדות בחוק חובת המכרזים, בהסכמת שר האוצר ושר החינוך, המחריגות את המוסדות להשכלה גבוהה מחוק חובת המכרזים. החרגה זו נעשית מתוך הבנה כי החלה גורפת של חוק חובת המכרזים על מוסדות להשכלה גבוהה תגרום נזק בלתי הפיך למערכת זו. נוסף על כך, חוק חובת המכרזים מחריג בסעיף 5 לחוק את מערכת הביטחון וקובע כי שר הביטחון, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, על פי שיקול דעתו, להתקין תקנות מיוחדות למתן פטור מחוק חובת המכרזים על פרויקטים ביטחוניים, שעשויות לאפשר גם פטור ממכרז. מוצע בהצעת חוק זו לאפשר להעניק לשר החינוך, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור ועדת החינוך של הכנסת, סמכויות להתקין תקנות מיוחדות כדי להחריג מחוק חובת המכרזים אך ורק חינוך ייחודי, הכנת תוכניות לימודיות או תוכניות תרבות ועוד. יש לציין כי הנושא המדובר נדון בכנסת שנים ארוכות, ומן הראוי שהכנסת הנוכחית תפתור את הסוגיה. על תיקון הצעת החוק הזאת חתמו חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, והביעו את החשיבות והרצון שלהם בהצעת החוק הזאת. אני קורא לכלל חברי הבית להצביע בעד הצעת החוק.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לחבר הכנסת טייב. אני מתכבד להזמין את השר אלי כהן להשיב בשם הממשלה, בבקשה. עד עשר דקות לרשותך, אדוני.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת טייב, אני מקריא את תשובתו של חברי שר החינוך, השר יואב קיש. כך הוא משיב: סעיף 2 לחוק חובת המכרזים קובע חובת קיום מכרז פומבי לרכישה של שירות או טובין על ידי גוף ציבורי. לצד החובה הכללית, נקבעה בחוק לשר האוצר סמכות לקבוע תקנות מה יהיו המקרים שבהם ניתן לחרוג מהכלל ולאפשר הארכת מכרז סגור, כלומר, מכרז שבו הפנייה לקבל הצעות מופנית לספקים מסוימים בלבד, בהתאם לכללים החלים לפי חוק חובת המכרזים, מכוח התקשורת בפטור לפי סעיף 4(א)(1). השר קיש מפרט דברים נוספים. הוא מציין בפירוט ארוך את כל הדברים, ולא נחזור עליהם כאן ועכשיו. הוא מוסיף רק שנוסחה הנוכחי של הצעת החוק מעלה כמה אתגרים שעלולים לפגוע בסמכויות משרד החינוך ולהקשות על מימוש המטרה החשובה שבבסיס הצעת החוק. על כן יש לבצע כמה התאמות על מנת שלא יתעוררו קשיים במהלך התקנת התקנות מכוח התיקון המבוקש. הצעת חוק זו נדונה בוועדת השרים, והחלטתה היא לתמוך בהצעה בקריאה הטרומית, בכפוף לכך שהמשך קידומה יהיה בתיאום ובהסכמת משרד החינוך. נוכח האמור ומהנימוקים שצוינו בכפוף להסכמתך, חבר הכנסת טייב, אנחנו נתמוך בהצעה. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. נעבור להצבעה על חוק חובת המכרזים (תיקון – משרד החינוך), התשפ"ג–2023. הצבעה כעת. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 10 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – משרד החינוך), התשפ"ג–2023, לוועדת החוקה, חוק ומשפט נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
עשרה בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – משרד החינוך), התשפ"ג–2023, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
היו"ר אמיר אוחנה:
הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת, בבקשה.
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חברי הכנסת, ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי ועדת הבריאות תדון בהצעת חוק תיקון פקודת הרוקחים (תיקון מס' 37), התשפ"ד–2024. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה.
[הצעת חוק פ/709/25; דברי הכנסת, חוב' ט"ז, ישיבה 143.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר אמיר אוחנה:
הנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון – יתומי צה"ל), התשפ"ג–2022, של חברי הכנסת שרון ניר, יוליה מלינובסקי ויבגני סובה. הצעת החוק כבר נומקה ב-31 בינואר 2024, ואני מתכבד להזמין את השר אלי כהן להציג את עמדת הממשלה. בבקשה, תשובה והצבעה.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
תודה, אדוני. אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת שרון ניר מציעה לתקן את חוק משפחות חיילים שנספו במערכה כך שתתבטל הדרישה שלפיה יתום יהיה מי שבמות החלל טרם מלאו לו 21, וכתוצאה מכך לקבוע כי הזכאות לתגמולים מכוח החוק תינתן גם למי שהתייתם לאחר גיל 21. כמו כן, מוצע כי ישולמו תגמולים ליתום לכל אורך חייו, ובעד יתום שמלאו לו 18 שנים הם יועברו אליו ישירות, ולא דרך האלמנה. מפרט כאן שר הביטחון סוגיות נוספות ומציין שלאור האמור, החליטה הממשלה לתמוך בקריאה הטרומית, ובלבד שקידומה לאחר הקריאה הטרומית יתעכב כך שיתאפשר לקדם את הצעת החוק הממשלתית ולמזג את ההצעה הפרטית אליה. כמו כן נקבע כי קידום ההצעה מעבר לקריאה הטרומית מותנה בהסכמת משרדי הממשלה הנוגעים בדבר – ביטחון, אוצר, משפטים ועבודה. לאור זאת ולאור ההסכמות שהושגו מול חברת הכנסת ניר, אנו מסכימים לתמוך בהצעה בקריאה טרומית. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון – יתומי צה"ל), התשפ"ג–2022. הצבעה כעת. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 16 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון – יתומי צה"ל), התשפ"ג–2022, לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.
היו"ר אמיר אוחנה:
16 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובע כי הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תיקון – יתומי צה"ל), התשפ"ג–2022, אושרה בקריאה הטרומית ותעבור לוועדת העבודה והרווחה לצורך הכנתה לקריאה הראשונה.
[הצעת חוק פ/3118/25; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת שרן מרים השכל)
היו"ר אמיר אוחנה:
נעבור כעת לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – העסקת עובד זר בתחזוקה וניקיון במעון היום), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת שרן מרים השכל.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):
הצבעה במועד אחר, בסדר?
היו"ר אמיר אוחנה:
יש הסכמה עם הממשלה שההצבעה במועד אחר? זה מקובל עליכם שההצבעה תהיה במועד אחר? בסדר, אז בבקשה. עד עשר דקות לרשותך, גברתי.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק הזאת נולדה לזמנים שבשגרה; אני חושבת שעכשיו, בתקופה של מצב חירום, על אחת כמה וכמה אנחנו נדרשים להצעת חוק כזאת. כיושבת-ראש ועדת החינוך בכנסת הקודמת, נתקלנו במצוקה חוזרת ונשנית על חוסר כוח אדם במעונות ובגני ילדים. פשוט לא מצליחים למצוא סייעות בגני ילדים; לא משנה איזה תוכניות עשינו, כולל תוכניות הכשרה, כולל סבסוד נוסף של העירייה – לא הצלחנו להגיע למצב שבו מצליחים להגיע לכוח האדם המלא בגני הילדים ובמעונות. הצעת החוק הזאת באה לפתור את המצוקה על ידי הכנסה – למעשה לאפשר גם לרשויות מקומיות או למעונות פרטיים להביא איש כוח אדם, צוות, עובד זר, שיהיה אחראי לניקיון, ללוגיסטיקה, לבישול, להחלפת חיתולים לאותם ילדים. כשאנחנו יכולים לעשות דבר כזה, דבר ראשון אנחנו מורידים מהעומס שיש על הגננות ועל הסייעות באותם גני ילדים, עומס לוגיסטי. מה שהיינו רוצים שהגננות והסייעות יתרכזו בו הוא בסך הכול בלשחק עם הילדים, לאהוב אותם, ללמד אותם, לבלות איתם את הזמן שנדרש כאנשי חינוך, כאנשי צוות שמעניקים להם השכלה ואהבה. אותן משימות לוגיסטיות של ניקיון המקום ושמירה עליו, הבישול, החלפת החיתולים וניקיון החצר, שגם הוא נדרש, למעשה הן יעברו לעובד שהם יוכלו להעסיק – לתת להם אישור, רישיון להעסיק את אותו עובד זר. בתקופה כזאת, שבה אנחנו רואים גם את מערכת החינוך נדחפת ממש לקצה בתקופת חירום, כשמאות אלפי משפחות שפונו מהצפון והדרום מתרכזות גם הן בערים וביישובים נוספים וגם מוצבות בתוך מערכת החינוך הרגילה, אנחנו נדרשים לעוד כוח אדם. אז את המשימה של החינוך ושל האהבה ניתן לאנשי צוות מקצועיים, אבל לפחות נוכל לפנות להם את הזמן האחר. ככה לפחות אולי נוכל לפתור חלק מאותה בעיה של המצוקה בגנים ובמעונות. אני אשמח לשמוע את תשובת הממשלה. אני יודעת שנדרשת כאן עוד עבודה, השבוע ובשבוע הבא אני אמורה להיפגש גם עם אנשים מהמשרדים הרלוונטיים ומארגונים רלוונטיים – יש שכן מעוניינים וחלקם לא מעוניינים בהצעת החוק – כדי לגבש הסכמות רחבות, ונוכל להעביר את זה. בכל מקרה אני אשמח לשמוע בינתיים את תשובת משרד החינוך. אני קוראת לכולכם להצביע בעד הצעת החוק לכשתעלה. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני רק שואל את הממשלה: אתם רוצים להשיב עכשיו, והצבעה במועד אחר?
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
את רוצה את התשובה – – –
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):
כן, אני רוצה לשמוע את התשובה, כי אני רוצה להתחיל לנהל את הדיון. אני יודעת שיש התנגדויות לזה.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
התשובה היא לדחות. את רוצה לחכות – – –
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):
כן, אני רוצה לשמוע את התשובה.
היו"ר אמיר אוחנה:
נשמע את התשובה, מאה אחוז. כאמור, ההצבעה תהיה במועד אחר.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אדוני היושב-ראש, חברת הכנסת השכל, תשובת משרד החינוך אומרת שהצעת החוק מבקשת לתקן את חוק הפיקוח על מעונות היום לפעוטות, ולקבוע בו כי בעל רישיון הפעלה של מעון יום לפעוטות יהיה רשאי להעסיק עובד זר לצורכי עבודות תחזוקה, הכנת מזון, ניקיון וכן הלאה. אני מבקש להציג: חוק הפיקוח היום כלל אינו מתייחס למעמד הנדרש מצד בעלי התפקידים במעון יום לפעוטות, לרבות מחנכות מטפלות. ככל שמבקשים להעסיק עובדים זרים, יש לעמוד בתנאים שנקבעו על ידי רשות האוכלוסין וההגירה. כמו כן, הצעת החוק מציעה לקבוע תנאי שלפיו העסקת העובד הזר תיעשה בכפוף לאישור הממונה ולהערכת היעדר אישור פלילי או רקע פלילי בחו"ל. הסוגיה הזאת נבדקה מול גורמי המקצוע במשרד החינוך, ונמצא שלמשרד יש יכולת מוגבלת לבצע בדיקת רישום פלילי לעובד זר. בדיקה זו רלוונטית רק לתקופת שהותו בארץ, ולכן בגין מה שקורה בחו"ל הם מציינים שאין ביכולתם לבדוק זאת. נוסף על כך, הם מציינים שחלק מהפעולות המצוינות כפעולות שיבוצעו על ידי העובד הזר הן פעולות המבוצעות כיום, ונכון שימשיכו להתבצע, על ידי המחנכות והמטפלות במעון. חשוב לתת את הדעת כי הצעת החוק עלולה לקבוע הבחנה בעייתית בין עובדים זרים לבין שאר עובדי המעון, שאין לה מקום בחקיקה. לכן החלטת ועדת השרים הייתה לדחות את הדיון בהצעת החוק בשלושה חודשים. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה.
[הצעת חוק פ/1246/25; נספחות.]
(הצעת חבר הכנסת רם בן ברק)
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, נעבור להצעה הבאה על סדר-היום – הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"ג–2022, גם היא של חברת הכנסת שרן מרים השכל. שרן, יש לך עוד הצעת חוק? סליחה, בלבלו לי פה – זה של חבר הכנסת רם בן ברק, בבקשה. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת לנמק את הצעתו.
רם בן ברק (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כל זמן שאתה מבלבל אותי עם שרן השכל, אני מרוצה. מטרת הצעת חוק זו להסדיר את נוהלי המינוי, ההכשרה, הסמכויות והאחריות של רכזי ביטחון שוטף צבאיים, כפי שאנחנו מכנים – רבש"ץ. התפקיד רבש"ץ קיים כבר עשרות שנים, אך התפקיד מעולם לא הוגדר באופן מסודר. תפקידו, פעולותיו, סמכויותיו, הכשרתו ותנאי העסקתו לא נכתבו באופן ברור, ולכן נוצרו חוסר אחידות וחוסר התאמה בין התפקיד למציאות בשטח. כיום יש כ-420 רכזי ביטחון שאחראים באופן ישיר לביטחונם של כ-900,000 אזרחי מדינת ישראל. רכזי הביטחון נמצאים לאורך גבולות המדינה ביהודה ושומרון ובקו התפר, ומגינים על התושבים ביישובים. רכזי הביטחון לקחו חלק פעיל בעצירת ומניעת פעולות טרור במהלך השנים, ולצערנו חלקם אף שילמו בחייהם בגין פעולות אלה. הרבש"ץ אחראי לאבטחת היישוב בשגרה ובחירום עד להגעת כוחות צה"ל או המשטרה לשטח, וכן משמש חוליית קישור עם גורמי הביטחון האזוריים וחירום כלליים. אני רק אגיד בנוסף שהייתה עבודה גדולה מאוד במשרד הביטחון, שמינה שר הביטחון הקודם. הגישו המלצות והביעו נכונות להכניס את כל הרבש"צים תחת כנפי משרד הביטחון, להפוך אותם לאזרחים עובדי צה"ל במעמד מיוחד; נכתבו ההכשרות, נכתב תקן לרבש"ץ, כל אחד לפי המקום. זאת אומרת כל עבודת המטה במשרד הביטחון נעשתה, ומה שצריך זה רק את החוק כדי שזה יקרה. הייתי מאוד מאוד שמח אם במיוחד בימים אלה, במיוחד לאור מה שאנחנו רואים על החשיבות העצומה של הרבש"צים, נגיע סוף-סוף להסדרה של הנושא, זה ייטיב עם כולם. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת בן ברק.
[הצעת חוק פ/216/25; נספחות.]
(הצעת חברת הכנסת שרן השכל)
היו"ר אמיר אוחנה:
להצעת חוק זו הוצמדה הצעת חוק של חברת הכנסת שרן מרים השכל, שאני מתכבד להזמין לנמק את הצעתה. עד שלוש דקות לרשותך.
שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אני חושבת שבתקופת מלחמה אין חוק יותר חשוב מזה. הרבש"צים, כוחם צומצם בצורה דרמטית בשנים האחרונות – זה יצר פתח בדלת וחור, שבהם קשה להם לתפקד בהגנה על היישובים שלהם. אם ראינו משהו ב-7 באוקטובר, הוא שהראשונים לתת את המענה היו כיתות הכוננות, ובטח הרבש"צים, שנלחמו שם. כשהצבא לא יכול היה להגיע, כשכוחות הביטחון לא יכלו לסייע, הם הראשונים שנתנו מענה. אם יש משהו שאנחנו חייבים לעשות, הוא להסדיר – להסדיר עכשיו את המעמד שלהם, לתקצב אותו כפי שצריך, לחמש אותו כפי שצריך, ולקבוע נהלים ברורים שייתנו להם סמכויות אמיתיות כדי להגן על היישובים שלהם. אנחנו חייבים לוודא ש-7 באוקטובר לעולם לא יקרה שוב, אבל עם האיומים הביטחוניים שמדינת ישראל עומדת בהם, כשאנחנו רואים מה קורה בגבול שלנו עם ירדן או ביהודה ושומרון, כשאנחנו רואים מה קורה בגבול הצפוני – אנשים מתחילים להתכונן, ביישובים, ערים, עם כוח אדם, עם כיתות כוננות, עם רבש"צים, לתוכניות שיצילו את האוכלוסייה שלהם. בהיעדר היכולת, התקציב, ההנחיות, הסמכויות, הם לא יכולים לעשות את זה. הצעת החוק הזו חייבת לעבור. היא חייבת לעבור. אנחנו שנים מדברים על זה, אז אני רוצה להודות לך, חברי רם בן ברק, שהעלית את הצעת החוק הזו. היא קריטית, היא חשובה, בטח במצב הביטחוני הנוכחי, ואני קוראת לכל חברי הכנסת להצביע בעד. תודה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. אני מזמין את כבוד השר אלי כהן להשיב על הצעת החוק. עד עשר דקות לרשותך.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת רם בן ברק וחברת הכנסת השכל, אכן הנושא שאתם מעלים הוא נושא בעל חשיבות. למעשה הצעת החוק שלכם מדברת על נוהלי המינוי, ההכשרה והסמכויות של רכזי ביטחון שוטף צבאי – הרבש"צים, כאמור – שאחראים לאבטחת היישובים בשגרה ובחירום עד להגעת כוחות הביטחון ומשמשים חוליות גישור בין גורמי הביטחון לבין ראשי היישוב ותושביו. כמו כן, מוצע להסדיר את מעמדם ולקבוע כי הם יועסקו כעובדי משרד הביטחון. כאמור, תשובת משרד הביטחון, שרואה חשיבות רבה בהסדרת מעמד הרבש"ץ וביתר שאת בתקופה הזו, כפי שציינתם בנימוקים שלכם, בחשיבות ההצעה – הם מציינים שמתבצעת עבודת מטה אשר מטרתה להסדיר את מעמד הרבש"צים כאזרחים עובדי צה"ל. במסגרת זו מתקיים שיח עם האוצר, מכיוון שעל מנת לשלב אותם כעובדים של משרד הביטחון, אזרחים עובדי צה"ל וכן הלאה, נדרש להגיע להסכמות גם מבחינת העלות, התשלומים העדכניים, איך הכסף עובר – עובר לרשויות שמעסיקות את הרבש"צים בין היתר גם לאחר השחרור שלהם ממילואים. לאור ההליכים המתקדמים להסדרת הנושא, הממשלה החליטה לדחות בחודש את הדיון בהצעת החוק, ולכן בידיכם הדבר – אם לקיים עכשיו הצבעה, או לקבל את הצעת משרד הביטחון לדחות את זה בחודש. מה החלטתכם, חברי הכנסת?
רם בן ברק (יש עתיד):
אני אעלה להגיב.
היו"ר ארז מלול:
הוא יעלה אלינו להגיב, בסדר גמור. תודה רבה, כבוד השר.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אל תדחה. עדיף לך היום. אל תדחה.
קריאה:
איפה שרן?
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אחרי זה אני עולה להשיב על ההצעה שלו?
היו"ר ארז מלול:
לא צריך.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אוקיי, אז אם תשובתך היא חיובית, לדחות בחודש, למעשה נסכים עליו. אם לא, נלך להצבעה.
רם בן ברק (יש עתיד):
אני אעלה ואענה. אני אענה מהדוכן.
היו"ר ארז מלול:
הוא יכול לעלות לענות על ההצעה.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אוקיי, אז אנחנו, מה שנקרא, נמתין בסבלנות לתשובתך. אני מניח שאתה צריך זמן לשקול, כי אתה מתלבט בסוגיה.
רם בן ברק (יש עתיד):
יש לי מה להגיד.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
אתה לא הבנת? הוא מושך זמן, רמי.
רם בן ברק (יש עתיד):
אני עונה.
היו"ר ארז מלול:
הוא רוצה לענות במליאה, פה.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אוקיי, אז אנחנו ניקח את הזמן ואנחנו נראה, מכיוון שעוד נבחן גם אנחנו את הדברים. חבר הכנסת בן ברק, אני מניח שאתה צריך עוד זמן לגבש את הצעתך ואת עמדתך.
היו"ר ארז מלול:
הוא רוצה לדבר, בסדר. אני מזמין את המציע חבר הכנסת בן ברק לענות על בקשת השר. האם לדחות את ההצבעה או לקיים אותה כעת?
רון כץ (יש עתיד):
תצביע. למה לדחות? יש לך רוב.
היו"ר ארז מלול:
בסדר, הוא דוחה.
סימון דוידסון (יש עתיד):
הצבעה.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
לא, לא.
היו"ר ארז מלול:
רגע, תירגעו.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
רם, יש פה רוב.
זאב אלקין (הימין הממלכתי):
הוא כבר עלה, הוא לא יכול לחזור. הוא לא יכול לחזור.
דבי ביטון (יש עתיד):
הוא לא יכול לחזור.
קריאה:
חבר כנסת על הדוכן.
היו"ר ארז מלול:
רם בן ברק, תדבר.
רם בן ברק (יש עתיד):
חברים, תקשיבו. תקשיבו, תקשיבו, חברים.
קריאה:
שמית.
רם בן ברק (יש עתיד):
לא, לא, אני לא אעשה את זה. אני לא אעשה את זה. רבותיי, תראו – –
היו"ר ארז מלול:
לא, לא, בוא, היה פה משהו. רם רצה לדחות את זה, וראיתם שיש רוב. זה לא יפה. זה לא הוגן.
רם בן ברק (יש עתיד):
– – חברים. חברים, תקשיבו.
קריאה:
שמית, שמית.
רם בן ברק (יש עתיד):
חברים, תקשיבו רגע, אני מבקש. תראו, יש דברים שהם מעבר לניצחון כזה או אחר.
היו"ר ארז מלול:
בדיוק.
רם בן ברק (יש עתיד):
אני חושב שהסיפור הזה של הרבש"צים והסיפור של עבודת המטה שנעשית במשרד הביטחון זה עסק רציני, ואני לא רוצה להפוך את זה כאן לאיזשהו הישג פוליטי רגעי שלא יקדם את העניין.
היו"ר ארז מלול:
יפה מאוד. חברים, שקט. חבר הכנסת אלקין.
רם בן ברק (יש עתיד):
לכן, אם שרן מסכימה, אנחנו ניתן לממשלה חודש לבוא, אני יודע שעבודת המטה כבר נגמרה. אני ראיתי אותה בעיניים, ואני הסכמתי עליה. גם אין כאן בעיה תקציבית – מפני שהתקציב קיים ממילא, כי הוא עובר פשוט היום לרשויות – להפוך את הרבש"צים לאזרחים עובדי צה"ל.
קריאה:
חודש – – –
קריאה:
הדחייה היא – – –
רם בן ברק (יש עתיד):
חברים, אפשר לקבל שלושה שבועות?
היו"ר ארז מלול:
רגע, תשאל את השר.
רם בן ברק (יש עתיד):
שלושה שבועות?
היו"ר ארז מלול:
כן.
רם בן ברק (יש עתיד):
אז מדובר על שלושה שבועות, שלושה שבועות, לא חודש, בסדר. שלושה שבועות ולא חודש, כדי שנוכל לעשות את זה עד הפגרה הזאת, ואני חושב שכמו שאני רואה כאן את העניינים, כולם יצביעו בעד. תודה רבה.
היו"ר ארז מלול:
אני קובע שההצבעה תהיה במועד אחר, על שתי הצעות החוק, גם של רם בן ברק – עוד שלושה שבועות – שלושה שבועות תציין, בסדר? אני חייב לציין את ההגינות של חבר הכנסת רם בן ברק. על סעיף ח' אנחנו מדלגים – שלך? לא, נחזור להצעה, חבר הכנסת.
[הצעת חוק פ/25/4257; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ארז מלול:
נעבור לסעיף ט'. חברים, בסדר, זהו, להירגע. נעבור לנושא הבא על סדר-היום: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה – איפה הסדרנים? בבקשה תעזרו לי. אני לא יכול ככה. נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (נקודות זיכוי בעד בן זוג במילואים), התשפ"ד–2024, של חברת הכנסת שלי טל מירון וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חברת הכנסת שלי טל מירון לנמק את הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה. חבר הכנסת אופיר כץ, בבקשה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, בתוך כל הסערה הפוליטית של הימים האחרונים וכל החוקים ההזויים והבזויים שמתעופפים לנו פה באוויר, אני רוצה לקחת רגע – אפשר להשקיט קצת את האולם?
היו"ר ארז מלול:
כן, חברים. חבר הכנסת קרויזר, זה מפריע.
שלי טל מירון (יש עתיד):
אני אשמח שעל מה שאני אגיד עכשיו יהיה קונסנזוס, אז אני אשמח שתקשיבו. מי שלא יודע, היום הוא היום הבין-לאומי נגד אלימות מינית באזורי סכסוך בעולם. זה בלתי אפשרי, באמת.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת יעקב אשר, זה מפריע. חבר הכנסת יעקב אשר, חבר הכנסת סעדה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
אם אפשר, מי שרוצה, שיצא, כי אי-אפשר ככה לדבר, זה בלתי אפשרי.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת סעדה, אי-אפשר, די. אפשר לעשות את הדיונים בחוץ. אני אתחיל בקריאות לסדר וזהו.
שלי טל מירון (יש עתיד):
תודה. למי שלא שמע ולא יודע, היום הוא היום הבין-לאומי נגד אלימות מינית באזורי סכסוך בעולם, והבוקר בוועדה לקידום מעמד האישה הוקרן הסרט של שריל סנדברג – – –
היו"ר ארז מלול:
זה מפריע, חברים.
שלי טל מירון (יש עתיד):
זה ממש בלתי אפשרי.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת יוני מישרקי, זה מפריע.
שלי טל מירון (יש עתיד):
חברים, בהתחשב בזה שאני מדברת על אונס של החטופות שלנו, אני אשמח שתהיו בשקט, זה נראה לי מספיק חשוב.
היו"ר ארז מלול:
גם הנושא, וגם חברת הכנסת מדברת. נא לכבד.
שלי טל מירון (יש עתיד):
פעם שלישית ואחרונה, תודה. היום בשעה 09:00 הוקרן בוועדה לקידום מעמד האישה, אצל חברתי יושבת-ראש הוועדה פנינה תמנו, הסרט של שריל סנדברג בנושא האלימות המינית שהתרחשה על ידי מחבלי החמאס ב-7 באוקטובר, ולצערנו הרב מאוד, גם כעת בעזה. היום הוא היום ה-257 למלחמה הזאת, ועדיין יש לנו 120 חטופות וחטופים, ובהם 16 נשים, רובן צעירות מאוד. כמי שעוסקת בנושא הזה אני יכולה להגיד לכם – הרי הקמתי את השדולה לאלימות מינית במלחמה, והקמתי את השדולה למען החטופים, ועיקר העשייה שלי היא בתחום הזה, וכמובן, הקמתי את הקואליציה הבין-לאומית להכרה באלימות המינית כפשעי מלחמה, ואני באמת עוסקת בזה מסביב לשעון. נחשפתי לכל – – –
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת מאיר כהן, חברת סיעה שלך, לא מכובד.
מאיר כהן (יש עתיד):
סליחה, אתה צודק.
שלי טל מירון (יש עתיד):
כמי שנחשפה להרבה מאוד חומרים, סרטים, עדויות של מה שקרה לנו ב-7 באוקטובר ומה שקורה כרגע, אני יכולה להגיד לכם שהסרט הזה של שריל סנדברג הוא בלתי נתפס עבור בני אנוש – – –
היו"ר ארז מלול:
חברת הכנסת גלית, זה מפריע.
שלי טל מירון (יש עתיד):
גלית וטלי, אני מדברת על אונס של חטופות שלנו, נראה לי שזה מספיק חשוב כדי שתהיו איתי. הסרט הזה של שריל סנדברג פשוט מציג את מה שקרה לנו בצורה – באמת מאוד מאוד קשה לצפות בסרט הזה, ויחד עם זאת אני ממש מפצירה ומבקשת מכל אחד ואחת בבית הזה, מכל עם ישראל וגם אנשים ברחבי העולם לצפות בסרט הזה. זה סרט חשוב מאין כמותו, שמתעד ומציג את הזוועות שחמאס עוללו לנו ב-7 באוקטובר ועדיין מעוללים בעזה. אני חושבת שמחובתנו כנבחרי ציבור לראות את הסרט הזה ולהיות שגרירים של מדינת ישראל בכל מה שקשור באלימות המינית ובפשעי המלחמה שמתבצעים גם עכשיו. אני רוצה לציין את אחת מנותנות העדויות בסרט – יש שם רבים – אחת מהם היא כמובן עמית סוסנה המדהימה, שהייתה חטופה בעזה ושוחררה, ובאומץ לב שאי-אפשר לתאר דיברה על האלימות המינית שהיא חוותה בעזה. למי שלא יודע, לפני יומיים היא דיברה בבית הלבן יחד עם סגנית הנשיא, וסיפרה את הסיפור שלה. אני רוצה קודם כול לשבח ולהלל אותה על אומץ ליבה ועל זה שהיא חושפת בפני העולם, למרות שהקושי האישי שלה הוא באמת בלתי נתפס. היא מרגישה שהיא שליחה, ושהיא חייבת לדבר בשם נשים שלא יכולות לדבר, ואני רוצה לשלוח לה מכאן חיזוק.
היו"ר ארז מלול:
עליזה, בבקשה להירגע.
שלי טל מירון (יש עתיד):
ואני רוצה גם להודות לסגנית הנשיא בארצות הברית, שדיברה בגלוי על האלימות המינית ושמה את זה על סדר-היום התקשורתי בארצות הברית, שהדבר הזה קרה וקורה בעזה. בעוד אנחנו כאן בבית הזה בתוך הסערות הפוליטיות – בתוך חוק הרבנים ובתוך חוק ההשתמטות ובאלף ואחד דברים שקורים בבניין הזה – אני רוצה שכל אחד ואחת ייקח רגע עם עצמו ויחשוב מה קורה עכשיו, ברגע הזה בעזה, לחטופות ולחטופים שלנו, שזה יהיה לכולם פה בראש בכל רגע נתון. נכון שעליתי לפה לדבר על החוק שלי בכלל, אבל אתם יודעים, בכל דבר שאני עושה פה ובכלל כחברת כנסת אני מרגישה שאני חייבת לדבר את החטופים והחטופות, חייבת לדבר את האלימות המינית, כי כל עיסוק אחר הופך להיות משני כשחושבים עליהם. היממות האחרונות בכנסת היו מאוד קשות, הדיונים בוועדות היו מאוד קשים – גם בנושא חוק ההשתמטות, חוק הגיוס, שהייתי בו בוועדת חוץ וביטחון אתמול, וגם בנושא חוק הרבנים בוועדת חוקה – והכול כאין וכאפס לעומת מה שהחטופים והחטופות שלנו עוברים. אז כמו תמיד אני קוראת להחזרתם המיידית. החוק הזה בעצם מדבר על נקודות זיכוי לבנות ובני זוג של אנשי מילואים. מתחילת המלחמה אני בקשר עם נשות המילואימניקים וגם נשות הקבע, שלצערנו הרב היו ממש שקופות לפחות בחודשים הראשונים – ממש שקופות, אף אחד לא זכר לרגע שיש חזית ביתית שמישהו צריך לתחזק, שיש ילדים, יש מסגרות, יש פרנסה, ויש נפש של ילדים, ויש את הנפש של בת או בן הזוג. הן עברו מהמורות מאוד מאוד קשות, והן הפכו להיות בנות בית גם כאן בכנסת ובאו להילחם על הזכויות שלהן. יש להן קשיים, באמת, מקצה לקצה. יש נשים שכירות, אבל יש גם נשים שהן עצמאיות, והעסק שלהן פשוט נהרס; יש משפחות שלמות שבהן הילדים ברגרסיה מטורפת בבית בגלל היעדרות האבא או האימא, וצריך לטפל בהם נפשית; יש קושי כלכלי, יש קושי רגשי. כשהמילואימניק חוזר הביתה, הוא לא אותו בן אדם – הוא לא לוחץ על כפתור והופך להיות עוד פעם מה שהוא היה פעם, כי הוא בתופת, ובראש שלו הוא שם, למרות שפיזית הוא כאן. זה רק קמצוץ ממה שהם עוברים. היה לי מאוד חשוב לתמוך בנשות המילואימניקים וגם בנשות הקבע, ולעזור להן. החוק הזה בא לעזור להן, אבל החוק הזה לא יעבור היום. הוא לא יעבור, ואני שואלת – למה? למה, למען השם, החוק הזה לא יעבור, אבל כנסת ישראל תשב פה שעות על שעות על חוק הרבנים, למה? למה המילואימניקים שלנו לא קדושים, למה? למה אנחנו עוסקים בלפטור אנשים מגיוס לצה"ל בזמן שהמילואימניקים שלנו צריכים עזרה? איפה ההיגיון? מה קרה לנו? הבית הזה התחרפן לגמרי. אנחנו חוטאים לתפקיד שלנו פה בבית הזה. זה חוק שצריך לעבור. איך תוכלו להרים עכשיו את היד שלכם ולהגיד לא לאנשי המילואים ולבני משפחותיהם? מה תגידו להם, שחוק הרבנים יותר חשוב? למה שתגידו לא? למה שלא נעזור להם? תודה רבה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. אני מזמין את כבוד השר אלי כהן להשיב בשם הממשלה על הצעת החוק. לרשותך עד עשר דקות, בבקשה.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חברת הכנסת מירון, הנושא שאת מדברת עליו הוא נושא חשוב, אבל עם זאת, זה נושא שצריך לבחון לעומק. מכיוון שטרם הוגשו על ידי ועדת השרים כל העמדות של הנוגעים בדבר, לפי התקנון הממשלה צריכה לבוא ולהתנגד.
סימון דוידסון (יש עתיד):
אם הם לא היו עסוקים בשטויות – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
גם כשיש לה כסף – – –
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
לכן מה שנדרש ממשרדי הממשלה הוא לסיים את תהליך עבודת המטה. ברגע שתהליך עבודת המטה יסתיים, יוכלו להתייחס.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אז תסיימו. חצי שנה עכשיו.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
מכיוון שהליך עבודת המטה טרם הסתיים, עמדת הממשלה, כפי שהובעה בוועדת השרים לענייני חקיקה, היא להתנגד.
שלי טל מירון (יש עתיד):
אין תירוצים, אין תירוצים – – –
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
מה? אוקיי.
קריאה:
הוא ירד.
דבי ביטון (יש עתיד):
אנחנו לא מצליחים להבין, גם אחרי שהוא ירד מבקשים גיוס.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
טוב. זה נושא חשוב – –
היו"ר ארז מלול:
הכול בסדר.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
– – ולכן גם אני באופן אישי אדבר עם משרד האוצר, שהוא המשרד העיקרי שרלוונטי בכל נושא נקודות המס, לבוא ולבחון את הסיוע ואת הדברים גם בנסיבות החשובות האלה.
שלי טל מירון (יש עתיד):
בוא נעביר את החוק – – – למה לחכות עוד חצי שנה?
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
האם את מסכימה לדחייה של שלושה חודשים?
שלי טל מירון (יש עתיד):
לא, חודש.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
בחודש, אגב, גם ככה את מגיעה לפגרה.
היו"ר ארז מלול:
בעוד חודש פגרה, אמר את זה גדעון. עוד חודש פגרה. אין הבדל בין חודש לשלושה חודשים.
קריאה:
אין לכם חודש.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אני אומר שוב: הנושא רציני, נושא שצריך לבחון אותו. חברת הכנסת מירון, עד שתגבשי את עמדתך בנושא – כי יכול להיות שתרצי דחייה ולא הצבעה – אני אמליץ לקבל את זה. ברשותכם, אני רוצה לנצל את הבמה כאן ולבקש מאזרחי ישראל שירשמו בפניהם את 25 ביולי. 25 ביולי הוא התאריך שבו אנחנו שוברים את המונופול של חברת החשמל, פותחים את שוק האנרגיה לתחרות.
גלעד קריב (העבודה):
מה הקשר?
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
והמשמעות היא שבשיחת טלפון אחת פשוטה כל אחד מאזרחי ישראל יוכל לבחור לאיזה ספק חשמל הוא רוצה להתקשר. שוק החשמל הוא שוק של 35 מיליארד שקל בשנה, ולכן במהלך הזה אתם יכולים לחסוך בין 5% ל-20% מחשבון החשמל.
היו"ר ארז מלול:
יפה מאוד.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
ולכן אני אומר לכם, תרשמו בפניכם את 25 ביולי. תנצלו את הזכות הזאת ואת פתיחת המשק לתחרות – שוק שלא נגעו בו במשך 76 שנה – ותחסכו הרבה מאוד כסף בכיס. תודה רבה לכולם.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. מכיוון שחברת הכנסת שלי כיבדה את חבר הכנסת לפיד להשיב במקומה, לרשותך עד שלוש דקות.
יאיר לפיד (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אתמול נאם ראש הממשלה בעברית, לשם שינוי – הוא גילה את השפה. בחוץ הפגינו אנשים, אז הוא דיבר נגד – אני מצטט את דבריו: "מיעוט קיצוני קולני, ולצערי לעיתים אלים, שמאורגן וממומן בכסף בכמויות דמיוניות". נעזוב את זה שהמפגינים האלה הם לוחמי צה"ל, הם אנשי מילואים, שהמפגינים האלה הם משפחות החטופים, למען השם, והחטופים האלה, אני רוצה להזכיר, נפלו בשבי החמאס במשמרות שלך; אבל "ממומן בכסף בכמויות דמיוניות"? אתה מדבר על כסף בכמויות דמיוניות? מי מממן את ערוץ 14? מי מממן את המשכורות של ינון מגל וריקלין? מי מממן את גלי ישראל?
אושר שקלים (הליכוד):
– – –
יאיר לפיד (יש עתיד):
מי מממן את הבן שלך במיאמי, ומי מממן את המקלט האטומי בבית של המיליארדר שבו אתה מסתתר כשאזרחי ישראל מותקפים בטילים? מי מממן אותך, את המשפחה שלך ואת מכונת הרעל שלך? אל תדבר איתנו על מימון.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה על הצעת חוק תיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (נקודת זיכוי בעד בן זוג במילואים), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 30 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 47 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק תיקון פקודת מס הכנסה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (נקודת זיכוי בעד בן זוג במילואים), התשפ"ד–2024, לא נתקבלה.
היו"ר ארז מלול:
להלן תוצאות ההצבעה: 30 בעד, 47 נגד. אני קובע שהצעת חוק זו נפלה.
[הצעת חוק פ/4522/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ארז מלול:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – איסור על מסרוני פלאש), התשפ"ד–2024, של חבר הכנסת נאור שירי וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת נאור שירי לנמק את ההצעה. לרשותך עד עשר דקות.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תאפס את השעון, פלוס תאפס את המליאה, שיהיה שקט. אם אתה רוצה, אני אשמח לקרוא את חבר הכנסת רוטמן בשלוש קריאות בשבילך. שמע, רוטמן, רק בשביל שנייה להוציא אותך מהמליאה, זה שווה לי הכול. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני אדבר מעט על החוק, כי בעיניי הוא חוק שהיה אמור לעבור מהר יחסית וגם עם אפס עלות – בסדר. סמ"ס פלאש הוא סמ"ס שאני נתקלתי בו לראשונה כשהייתי בחוץ לארץ. האמת – אני אחכה לשקט במליאה, זה ממש קשה. בעיקר מהאגף, הייתי אומר שהוא הימני אבל תכלס אתם לא ימין. אבל אתם מלא מלא – מלא מלא רעש. תעצור לי את השעון, בבקשה.
היו"ר ארז מלול:
הכול בסדר. חבר הכנסת פינדרוס, זה מפריע. חבר הכנסת פינדרוס. הוא יושב-ראש הוועדה שלי, זאת בעיה.
נאור שירי (יש עתיד):
אבל לא עצרת לי את השעון, אז תן לי עוד 20 שניות.
היו"ר ארז מלול:
אני פה, אני רואה, רואה. חברים. חבר הכנסת סעדה, די. אני רואה את השעון, אני רואה. נאור, סמוך. קצת לסמוך, לא הרבה.
נאור שירי (יש עתיד):
סומך, סומך. תודה. במשך למעלה מעשור התרגלנו כולנו לקבל סמ"סים מציקים מכל מיני – גם עסקים, גם הפוליטיקאים שולחים הרבה סמ"סים. אבל יש סמ"ס שאני לא יודע אם אתם מכירים, חבריי חברי הכנסת, שנקרא – סמ"סים זה קשור אליך, ינון. איתך אני מדבר רק בסמ"ס, כי ווטסאפ הוא לא כלי כשר.
היו"ר ארז מלול:
לא ידעתי שאתם מדברים.
נאור שירי (יש עתיד):
לא. הוא רק אומר לי מתי – – –
ינון אזולאי (ש"ס):
נאור ואני הבאנו הרבה דברים. אחרי שאנחנו – – – בינינו, אנחנו לא – – –
נאור שירי (יש עתיד):
נכון, מלא. מלא דילים.
ינון אזולאי (ש"ס):
אל תדאג, יאיר לפיד יצא.
נאור שירי (יש עתיד):
הכול טוב. פשוט תעדכן אותי בדיל, כי אני רק מפסיד בדילים איתך.
ינון אזולאי (ש"ס):
אתה בינתיים חבר ועדה צמוד ולא ממלא מקום.
נאור שירי (יש עתיד):
מהמקפצה. בקיצור, גם סמ"סים לך, אדוני ינון – למרות שלך יש טלפון כשר, אז זה לא יגיע אליך בנוקיה. אבל יש דבר שנקרא, מעבר לקבר רחל – – –
קריאות:
– – –
נאור שירי (יש עתיד):
וואו. זה בלתי, בלתי.
היו"ר ארז מלול:
עליזה. חבר הכנסת אופיר כץ.
ינון אזולאי (ש"ס):
אני באמת רוצה לשמוע אותו, אבל אי-אפשר לשמוע.
נאור שירי (יש עתיד):
האמת היא שאי-אפשר לדבר.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת ששון גואטה, די. די.
רון כץ (יש עתיד):
שלוש דקות עברו. תתחיל עוד פעם.
נאור שירי (יש עתיד):
היושב-ראש אמר שהוא רואה את השעון. אני לא מעיר לו יותר.
רון כץ (יש עתיד):
זה לא. שלוש דקות עברו. תתחיל מההתחלה.
נאור שירי (יש עתיד):
אני לא מעיר לו יותר. מה אתה רוצה, אתה רוצה שאני אצעק?
היו"ר ארז מלול:
תדבר, תדבר. שומעים. הכול בסדר.
נאור שירי (יש עתיד):
"דבר, שומעים"? יש לי בעיה, אני לא יכול "דבר, שומעים" כמוך.
רון כץ (יש עתיד):
תאפס את השעון.
היו"ר ארז מלול:
רון, אני מסתדר לבד עם נאור. אל תיכנס לזה. אני רואה, רואה את השעון. תהיה לך תוספת זמן, אל תדאג.
נאור שירי (יש עתיד):
טוב. אני אתחיל שוב. סמ"סים חודרים לטלפונים שלנו. זה הדאטה שלנו, זה המידע האישי שלנו. יש פלאש סמ"ס, זה סמ"ס שאתם מכירים, או אם ראיתם, שמשתלט לך על הטלפון. אני נתקלתי, כשהיה שיטפון באקוודור – קיבלתי סמ"ס שמשתלט לך על הטלפון.
ינון אזולאי (ש"ס):
– – –
נאור שירי (יש עתיד):
אקוודור. מכיר? דרום אמריקה? בירתה קיטו.
ינון אזולאי (ש"ס):
איך מגיעים לשם?
נאור שירי (יש עתיד):
בטיסה. דבר עם שרת התחבורה, אתה יהלום, אני בטוח שתקבל אחלה דיל.
ינון אזולאי (ש"ס):
– – –
נאור שירי (יש עתיד):
כן, כן. אתה תעבור, אל תדאג. אתה יהלום אמיתי.
היו"ר ארז מלול:
אנחנו לא יהלומים אצלה.
נאור שירי (יש עתיד):
עכשיו אולי לא, על זה נדבר בחלק שתוסיף לי, את ארבע הדקות בערך שלא דיברתי, אבל בסדר. פלאש סמ"ס קיים 22 שנים. זה משתלט על הטלפון, זה פולשני, וזה גם לא נותן לך לשחרר את זה. יש לי מעל 2,000 סמ"סים, שאנחנו מקבלים כל היום. קבר רחל אצלי ב-top priority, אנחנו מקבלים ממשימות – לא משנה, מאלף ואחד דברים. משרד התקשורת התבטא בעבר ואמר שהוא רוצה לעשות רגולציה על זה.
קריאה:
תחסום.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה לא יכול לחסום את זה. זה הקטע. זה סמ"ס שבמדינות שעושות אסדרה בנושא משתמשים בזה להודיע לך על מצבי חירום. ברוך השם, יש מספיק מצבי חירום אצלנו: הצפות, הפסקות חשמל, אלף ואחד דברים, מצבי חירום ביטחוניים. זה סמ"ס שנועד למשוך את תשומת הלב שלך, אתה לא מתעלם ממנו. הוא משתלט לך על הטלפון ועד שאתה קורא את כל ההודעה אתה לא יכול להעביר אותו. בסדר? זה למסך הבית. כמובן, משרד התקשורת התנגד לחוק הזה. למה?
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת משה פסל, זה מפריע, אי-אפשר ככה. חברת הכנסת לימור, זה מפריע.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש. למה הוא התנגד לזה? מהסיבה הפשוטה – בתחילת הצעת החוק, מצד שמאל למעלה ב-bold, ב-David 12, רשום שם: מגיש הצעת החוק הוא נאור שירי. לצערי הגדול, שר התקשורת שלנו מעלי אקספרס לא מחבב אותי. וגם כשניסינו לפנות אליו, הוא אומר: אני לא מדבר, ואנחנו לא מגישים – – –
היו"ר ארז מלול:
אתה מכבד אותו?
נאור שירי (יש עתיד):
לא. אני מודה.
היו"ר ארז מלול:
זה הדדי.
נאור שירי (יש עתיד):
לפחות אני אמיתי. אבל מה שהייתי עושה זה אומר: אני מקדם הצעת חוק ממשלתית, תרצה – תצמיד, כי גם כך אתה צריך רגולציה על זה. אין לי בעיה, מודה. השם שלי הוא בעייתי. מה שמצחיק זה שניסינו לקבל עמדה – לא מצחיק, זה היה די רגיל – והוא אמר לי: אנחנו לא מוסרים עמדה בנוגע להצעות חוק. וזו המצאה חדשה; תגיד שאתה בעד, אתה נגד, אל תגיש, כן תגיש, לא אכפת לי, הכול בסדר, תגיש את זה ממשלתית. אני ויתרתי פה על הצעות חוק, והגשתם, גם חברי כנסת אחרים, לא הייתה לי בעיה. בעיניי זה תחום – בעיניי וגם גורמי המקצוע במשרד התקשורת – שצריכים להסדיר, את הנושא הזה, פשוט מאוד. זה סמ"ס שבעיניי צריך להסדיר. אבל בסדר גמור – לא בסדר, אבל הכול גמור. אני מניח שתתנגדו להצעת החוק הזאת. לא ברור לי למה, אבל שיהיה לכם בהצלחה. אני כן ארצה לדבר על הטירוף שחל במדינת ישראל ב-48 השעות האחרונות.
יצחק פינדרוס (יהדות התורה):
אני סיימתי.
נאור שירי (יש עתיד):
סיימת, פינדרוס, ברור. אבל אולי תקבל איזה שני רבנים. למה אתה יוצא עכשיו? עד הסמ"ס הוא היה איתי. בטרפת שאתם מעבירים את מדינת ישראל – – –
ינון אזולאי (ש"ס):
נגמר הפלאש?
נאור שירי (יש עתיד):
זה הפלאש, נעלם כמו פלאש. הטרפת שעוברת על מדינת ישראל ב-48 השעות האחרונות – אני בטוח שאתם, לא מעניין אתכם כלום, אבל הקהל במליאה – שישו ושמחו, ראשי רשויות לראש ממשלה, משברים קואליציוניים, ההוא לא יצביע, זה לא יצביע. טירוף. על מה? לא על חטופים, לא על הצפון, לא על רופאים לפריפריה, לא על חוק הגיוס אפילו, לא על שוויון בנטל, כלום – על פקקטה רבני שכונות, על זה אתם שורפים את המדינה, משבר קואליציוני.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
– – –
נאור שירי (יש עתיד):
עזוב, חנוך. אפילו אם צריך בכל בניין בהוד השרון ובפתח תקווה רב – – –
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
תהיה אמיתי.
נאור שירי (יש עתיד):
אני הכי אמיתי בעולם. זה טירוף.
היו"ר ארז מלול:
דווקא רבני שכונות אין בחוק. תדייק.
נאור שירי (יש עתיד):
אין בעיה. רבני ערים. בהתחלת הצעת החוק היו גם רבני שכונות. תודה רבה לכם, אני אומר בשם עם ישראל תודה רבה לכם שבשכונת מגדיאל בהוד השרון חסכתם לי רב.
היו"ר ארז מלול:
תפסיק לזלזל ברבנים.
קריאה:
מדינה יהודית, מדינה יהודית.
היו"ר ארז מלול:
הם שכחו את זה.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה על התזכורת שזו מדינה יהודית, באמת חסרים סממנים יהודיים במדינה.
רון כץ (יש עתיד):
ודמוקרטיים.
נאור שירי (יש עתיד):
אני רק רוצה לומר לכם, לפני שתקפצו – – –
סימון דוידסון (יש עתיד):
– – – לא יהודיים?
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
– – –
סימון דוידסון (יש עתיד):
לקחתם את היהדות?
נאור שירי (יש עתיד):
אני אצטרך פה לפחות עוד שלוש-ארבע דקות, כי לא נותנים לי לדבר, אבל בסדר גמור. לפני שתקפצו ותגידו לנו: מדינה יהודית, נאור, מה עם מדינה יהודית? אני יודע שאני במדינה יהודית. אני יהודי לא פחות טוב מאף אחד מכם, גם אם אתם שומרים את כל המצוות. ואני רוצה לתת לכם בריף: אתם לא שומרים על כל המצוות, גם לא על עשרת הדיברות, אז אל תטיפו לנו.
היו"ר ארז מלול:
מה זה קשור?
נאור שירי (יש עתיד):
יש לכם נטייה, כשאנחנו מדברים על יהדות – – –
היו"ר ארז מלול:
נאור, לא מתאים לך.
נאור שירי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, יש נטייה מסוימת לחלק מהבית לתזכר אותנו בגין יהדותנו. אנחנו לא צריכים תזכורת. אני לא צריך תזכורת מכם על מה אני שומר יהדות.
היו"ר ארז מלול:
אבל אזרח צריך לקבל שירותי דת במדינת ישראל? אזרח חילוני צריך לקבל או לא?
נאור שירי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אני אזרח במדינת ישראל לא פחות טוב ממך. אני, במשך 39 השנים שלי – – –
היו"ר ארז מלול:
גדי איזנקוט צריך לקבל שירותי דת? הוא מקפיד על כשרות. הוא צריך לקבל שירותי דת?
סימון דוידסון (יש עתיד):
אתה לא פרשן, אתה היושב-ראש. אתה לא פרשן. אדוני, אתה לא פרשן, אתה יושב-ראש. אני לא מבין את זה.
נאור שירי (יש עתיד):
אני מקבל פה חמש דקות. אני מקבל פה חמש דקות תוספת. ואם לא, אני אלך – – – אי-אפשר, אתם לא נותנים לי לדבר.
סימון דוידסון (יש עתיד):
ארז, אתה יודע שאתה היושב-ראש עכשיו ולא פרשן?
היו"ר ארז מלול:
יש גבול. הערת את זה כבר בשבוע שעבר.
נאור שירי (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אני אמרתי את זה, כי תמיד כשאנחנו מדברים על יהדות יש נטייה – לא לך ספציפית, אני לא רוצה להעליב; אני 39 שנים אזרח במדינת ישראל. כל מה שהממסד הדתי על כל רבדיו, חבר הכנסת סעדה, עשה במשך כל שנותיי – הכול כדי להרחיק אותי מהדת, הכול כדי להרחיק אותי מהדת. אתם עושים בדיוק הפוך. בדיוק הפוך. אשכרה אתם לא מבינים את זה.
היו"ר ארז מלול:
– – –
נאור שירי (יש עתיד):
רק תגיד לי עכשיו "משפט אחרון".
היו"ר ארז מלול:
לא. רציתי להגיד לך משהו אחר.
נאור שירי (יש עתיד):
הטירוף שאתם העברתם בו את מדינת ישראל, והבומרנג שאתם קיבלתם מהבייס של כל אחת מהמפלגות פה, מהבייס של ש"ס, של so called הציונות הדתית, זה בדיוק תמונת המראה למה שהאזרחים חושבים על הממסד הדתי. כל מה שמעניין אתכם, ואני אומר לכם את זה כאזרח חילוני, שומר חגים, צם, קידוש, בית כנסת, אבא שלי למד – כל פעם אני מרגיש צורך להצדיק את זה – למד בבית ספר דתי, הכול.
היו"ר ארז מלול:
לא. אל תצדיק.
נאור שירי (יש עתיד):
אתם רק מרחיקים אותנו, אתם הפכתם את הדת במדינת ישראל, המדינה היהודית – אני קודם כול יהודי, אני ישראלי – אתם הפכתם את זה למסחרה, זה כל מה שאנחנו רואים: משרות, תפקידים, חלוקת שלל. זו היהדות היום. הפכתם את זה לפוליטיקה. היהדות הייתה 3,000 שנה בהיסטוריה שלנו. היא לא הייתה צריכה שר מיותר למסורת ישראל, היא לא צריכה – ארז לא נתן לי לדבר חמש דקות בגלל הרעש פה. הוא לא צריך את העזרה שלכם, עם כל הכבוד, עליזה. תודה. 3,000 אלפים שנה העם היהודי קיים בלי הפוליטיקה שלכם. אתם עושים בדיוק הפוך. ושיא השיאים הגיע ב-48 השעות האחרונות. זה בכלל לא משנה אם זה רב שכונה, או רב רחוב, או רב מתחם. למי אכפת? תסתכלו מה קרה במדינה, ב-01:30 קורא ראש הממשלה, שפתאום זיהה שיש משבר קואליציוני, לשרים, ומביא ראשי ערים. פתאום נזכרו באשקלון. איזה כיף. זה טירוף. לא יכול להיות שאתם לא רואים את זה, באמת לא יכול להיות. ראשי רשויות בצפון התחננו לפגישות, באמת היו צריכים לעשות מסע תקשורתי על מנת לקבל יחס. אבל פה, עשר שעות אחרי שהם היו פה בוועדה, זימנו אותם לפגישה. זה נראה לכם תקין? אני לא מבין, באמצע מלחמה. אתם הרי תמיד אומרים: איך אתם מביאים הצבעת אי-אמון באמצע מלחמה? אבל מה שאתם עשיתם היום זו הפרה ומרמה, זה אי-אמון בחברה הישראלית. באמצע מלחמה אתם שורפים את הכנסת, הצבעות שמיות, לילות במליאה, על מה? על החוק הזה. על מה ולמה?
היו"ר ארז מלול:
טוב.
נאור שירי (יש עתיד):
למה אמרתי: תעצור את השעון? כי אני במשך חמש דקות כמעט לא דיברתי.
היו"ר ארז מלול:
דיברת עוד ארבע דקות.
נאור שירי (יש עתיד):
בסדר גמור. אין לי מה להוסיף.
היו"ר ארז מלול:
זהו, המסר הועבר.
נאור שירי (יש עתיד):
אני חושב שאתם הבנתם את זה לגמרי. והבושה שאתם העברתם אתמול את מדינת ישראל תגיע אליכם. אתם לא תעבירו את החוק הזה כי הבייס שלכם אומר לכם: משוגעים, רדו מהגג כבר. השתגעתם על מה שהעברתם את המדינה הזו.
היו"ר ארז מלול:
תודה.
נאור שירי (יש עתיד):
הייתי אומר תודה רבה, אבל – סליחה מפה לעם ישראל, על מה שהכנסת הזו והממשלה הזו מעבירות אתכם.
סימון דוידסון (יש עתיד):
תן מילה טובה לסעדה.
היו"ר ארז מלול:
אני מזמין את השר יריב לוין להשיב על הצעת החוק – לא? השר אלי כהן.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת שירי, ההצעה שלך אוסרת שליחת מסרון פלאש או מסרון המופיע באופן ישיר על מסך הטלפון הנייד של הנמען ללא ביצוע כל פעולה אקטיבית של הנמען בקבלתו. נראה כי ההצעה הזאת גובשה ללא הידברות עם הגורמים המקצועיים – ככה מציינים במשרד התקשורת – ולכן הם מבקשים לדחות אותה. הם מציינים שהנושא של מסרוני הפלאש נדון זה תקופה בוועדת הכלכלה של הכנסת יחד עם גורמי המקצוע, בתיקון לחוק התקשורת לקראת קריאה שנייה ושלישית, ותוך בחינה מעמיקה של צורכי החירום והביטחון. בסופו של תהליך נגיע לתוצאה שמן הצד האחד מציינים במשרד התקשורת שהם ימנעו שימוש לא ראוי בטכנולוגיה הזו, ומצד שני יתאפשר שימוש לצורכי ביטחון ובעיתות חירום. לכן ההחלטה היא לדחות את ההצעה. בזמן שאנחנו כאן מתייחסים להצעה הזאת, אני חושב שזו גם הזדמנות חשובה לעדכן את אזרחי ישראל בעניין סוגיית חשבון המים. הייתה כוונה להעלות את מחיר המים ב-1 ביולי ב-7.7%. זה האחוז שבו רצו לייקר את תעריפי המים במדינת ישראל, ומים זה מוצר בסיסי, אין מוצר בסיסי יותר מהמים. משק המים הוא משק סגור. ולכן לא יעלה על הדעת שחברת מקורות תרוויח מאות מיליונים, שתאגידי המים ירוויחו, ומחיר המים יעלה ב-7.7%. מדיניות הממשלה היא להימנע מעליית מחירים של מוצרים בסיסיים, וביניהם המים, ולכן במסגרת עבודת מטה שעשינו הצלחנו לבלום את אותה עלייה. אגב, אני חייב לספר לכם על האופן שבו התקשורת פועלת היום. בעיתון כלכלי מסוים, שהשם שלו מאוד דומה למילה כלכלה, ברגע שרצו להעלות את מחירי המים ב-7.7%, רשמו באותו עיתון: הגזרה על הצרכנים בדרך, המחיר של המים עומד לעלות ב-8%. ראיתם באיזו חדווה? כשאמרנו להם שאני לא אתן את ידי להעלאת מחיר המים בצורה הזאת, לאחר שפעלנו בהתאם למדיניות הממשלה וביטלנו את ההעלאה של 8%, הם רשמו שהשר מתערב למנוע את ההעלאה, ומדוע השר מתערב למנוע את ההעלאה? אז אני, מה שנקרא, לקחתי את אותה הודעה שבה הם אמרו שאני מתערב, כי זאת היא חובתי לקדם את מדיניות הממשלה, למנוע גזרות על הציבור, למנוע את הפגיעה, ואני שמח שלא עברנו על זה לסדר-היום, אלא פעלנו להבטיח שמחיר המים לא יעלה בצורה כזאת דרקונית. יש דבר שנקרא ממשלה. יש דבר שנקרא מדיניות הממשלה. חבר הכנסת שוסטר, אתה גם יודע שהמים משפיעים על מוצרים רבים נוספים, ואם מחיר המים היה עולה, היו עולים מחירי המזון, היו עולים מחירי הפירות והירקות, והייתה לזה השלכה. ולכן כשאתם קוראים עיתון כלכלי מסוים, תדעו שהרבה פעמים זה כמו ביטאון מפלגתי. אז מה שנקרא, תראו בדיוק גם את הפרטים בפנים, ואני גאה על כך שהצלחנו לבלום את העלייה במחירי המים. ביחס להצעת החוק, אני קורא לחבריי להתנגד לה ולתת למשרד התקשורת לסיים את עבודתו. תודה רבה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. חבר הכנסת נאור שירי, אתה רוצה להשיב על תשובת השר? שלוש דקות לרשותך.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה, אני לא אשתמש בשלוש הדקות. פשוט, אני רוצה להפנות אליכם, כי דיברנו על זה. תשובת המשרד: לא הייתה תקשורת עם המגיש, ובגלל זה הם מתנגדים להצעת החוק. איך תהיה תקשורת אם לא עונים לי? זו הזיה. זה שר תקשורת שלא מתקשר, ואז הוא אומר: למה אני מתנגד? כי לא תקשרתי איתך. שיהיה לנו בהצלחה, חברים, ממשלת – – –
קריאה:
– – –
נאור שירי (יש עתיד):
הוא לא עונה. הבן אדם לא עונה.
היו"ר ארז מלול:
יש לו טלפון כשר.
נאור שירי (יש עתיד):
אני אומר לכם, משרד התקשורת כפני המדינה – אין קשר בין השר לתקשורת. שיהיה לנו בהצלחה, באמת, עם איך שאתם מנהלים – – –
היו"ר ארז מלול:
טוב, תודה רבה.
נאור שירי (יש עתיד):
מה תודה רבה? 2.20.
היו"ר ארז מלול:
חשבתי שאתה מסיים, רציתי להודות.
רון כץ (יש עתיד):
נאור, תתקשר אליו עכשיו.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה רוצה שאני אתקשר אליו עכשיו בלייב? למרות שזה אסור על פי התקנון.
רון כץ (יש עתיד):
אתה רוצה שאני אחייג אליו?
נאור שירי (יש עתיד):
לא. לא משנה. אני רק אומר לכם, אז תצביעו נגד. בהצלחה לנו, למדינת ישראל, עם השרים הסופר-בינוניים שמנהלים אותנו. תודה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – איסור על מסרוני פלאש), התשפ"ד–2024. הצבעה. הצבעה מס' 6 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 44 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – איסור על מסרוני פלאש), התשפ"ד–2024, לא נתקבלה.
היו"ר ארז מלול:
להלן תוצאות ההצבעה: 31 בעד, 44 נגד. אני קובע כי הצעת החוק הוסרה מסדר-היום. חבריי חברי הכנסת – להוסיף את מיכל. זה לא ישנה את התוצאה. נוסיף אותה להצבעה בעד, לפרוטוקול בלבד.
[הצעת חוק פ/25/4214; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ארז מלול:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הכרה בחטוף כנכה או כחלל צה"ל, התשפ"ד–2024, של חברי הכנסת רון כץ ואופיר כץ. כץ את כץ. אני מזמין את חבר הכנסת רון כץ לנמק את ההצעה. לרשותך עד עשר דקות.
רון כץ (יש עתיד):
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, מתקפת הטרור שפקדה את מדינת ישראל ב-7 באוקטובר הביאה למצבים קשים, מצבים מורכבים, שלא התמודדנו איתם כמדינה בעבר. אחד מהם הוא העובדה שיש לנו חטופים בידי ארגוני טרור. בין החטופים יש לנו גברים, נשים, ילדים, תינוק, חיילים וגם בחורים צעירים, שלולא היו חטופים היו מגויסים למילואים. הצעת החוק הזו באה על מנת לראות בחטוף שהוצא לו צו 8 אך מטבע הדברים לא יכול היה להתייצב לשירות מילואים, ונפגע או נפל בזמן שהוגדר כחטוף, כנכה או כחלל צה"ל לפי העניין. זאת, על מנת לתת לאותו חטוף את ההכרה המגיעה לו על תרומתו למדינה בשירות הסדיר ובמילואים, ובמקרה של החלל – לנחם ולו במעט את משפחתו. אני רוצה לציין כי ההצעה הזו אינה נושאת בחובה עלות תקציבית של ממש, שכן כל מקרה של נכות או מוות עקב חטיפה ובזמן החטיפה היה מוגדר כנפגע פעולות איבה או כחלל פעולות איבה, שזכויותיו וזכויות משפחתו מקבילות לאלו של נכה צה"ל או חלל צה"ל. אני אבקש גם להוסיף בוועדה שתדון בחוק הזה, אם הוא יעבור בקריאה טרומית, את ההכרה במי שבחר לשים קץ לחייו בעקבות אירועים שחווה במלחמה.
היו"ר ארז מלול:
חבר הכנסת יולי, אתה מפריע.
רון כץ (יש עתיד):
חברים, זה נושא – אני מבקש להוסיף ולקבוע בוועדה אשר תדון בחוק הזה, אם החוק הזה יעבור בקריאה טרומית, ואני מקווה שהחוק הזה יעבור בקריאה טרומית – את ההכרה במי שבחרו לשים קץ לחייהם בעקבות חוויות במלחמת חרבות ברזל בעוטף וברצועה וקיים צו 8 נוסף הדורש בהתייצבות שלהם. רק השבוע נחשפנו למקרה המצער, שריסק לי את הלב באופן אישי, באמת – המקרה של אלירן מזרחי, זיכרונו לברכה, לוחם צמ"ה, ששם קץ לחייו בעקבות שירותו הצבאי והמראות שאליהם נחשף במהלך מלחמת חרבות ברזל. משפחתו נאבקה מיום היוודע הטרגדיה על קבורה ועל הכרה של אלירן מזרחי, זיכרונו לברכה, על ידי צה"ל ומשרד הביטחון. לאחר מאבק עיקש, שחצה פה מפלגות ועירב אנשי תקשורת והרבה מאוד אנשים שאכפת להם, המשפחה קיבלה את נחמתה ולו במעט על ההכרה באלירן מזרחי, זיכרונו לברכה, כחלל צה"ל, בהתערבות של שר הביטחון. בחרתי להציג את המקרה המצער של אלירן, זיכרונו לברכה, כי יומיים לאחר מותו הוא היה צריך להתייצב לצו 8 ושוב להיכנס לרפיח; הצו עוד לא היה בתוקף, אך הנכונות ככל הנראה הייתה קיימת. אלירן קיפח את חייו בעקבות שירותו הצבאי, נפשו לא צלחה את ההתמודדות, והמדינה חייבת לעמוד לצד אלו שלא יחזרו בנפשם או בגופם. אני לא מקל ראש בתקציב משרד הביטחון, אך עצם אי-התייצבות לצו 8 במקרים כמו אלה אינה אומרת שהאחריות היא לא על משרד הביטחון. החטופים, שחלקם, כפי שציינתי, לוחמים ביחידות מובחרות, ככל הנראה היו מתייצבים לדגל אם לא היה נבצר מהם להגיע. אני לא מבקש להכיר בכל מי שיש לו צו 8 עתידי; אני מבקש את הרגישות, את המקרים המיוחדים, את לפנים משורת הדין כלפי הלוחמים והלוחמות ששבו מהקרב; אני מבקש לשמוע אותם, מבקש להכיר בהם. לעיתים הצו הנוסף מהווה טריגר למה שהם נחשפו אליו בעבר בעקבות שירותם, ועלינו כולנו לקחת אחריות על כך. החטופים, שמי ייתן וישובו במהרה לחיינו – –
היו"ר ארז מלול:
אמן.
רון כץ (יש עתיד):
– – אמן, קיבלו צו 8 שלא ידעו עליו בכלל. המינימום, המינימום של המדינה הוא להכיר בהם ולעשות כל מה שהיא יכולה על מנת לעזור להם להשתקם. החטופים שנרצחו בשבי או טרם החטיפה אינם יודעים על הצו, ובשביל המשפחה שלהם גם זו נחמה כלשהי, גם אם הקטנה ביותר, ואנחנו חייבים להם לפחות את זה. זה לא החוק הכי פשוט שהבאתי לכאן, אך אני חושב שזה אחד החוקים החשובים ביותר שהנחתי על שולחן הכנסת, זה המעט שאנחנו יכולים לעשות. בזמן שהגשנו את הצעת החוק הזו – והצעת החוק הזו הוגשה יחד עם ראש הקואליציה אופיר כץ – קמה ועדה במשרד הביטחון. הוועדה הזאת ביקשה שניתן לה חודש על מנת להחזיר את התשובה שלה במקרים מסוג זה. בגלל שזה באמת לא חוק שאני מתכוון לעשות עליו איזשהו ניסיון אפילו הכי קטן שהוא לא יצליח, אנחנו לא נצביע על החוק הזה עכשיו, אבל כן אומר מכאן: אם החודש הזה הוא זמן למסמס את הדברים, ואנחנו נגיע לפה בעוד חודש, שזה אמור להיות ממש לפני שהכנסת הזאת עוד פעם יוצאת לפגרה הזויה של חופש בזמן מלחמה – אנחנו ניאלץ להצביע עליו, ולכן היה לי חשוב לעלות לפה ולהציג לכם את החוק מהיום. תדעו שהחוק הזה בקנה, ובעוד ארבעה שבועות, טיפה פחות, כדי שנספיק במושב הזה, החוק הזה אמור לקבל תשובה של משרד הביטחון. ואני לא יודע מה תהיה התשובה, אבל אם חלילה התשובה תהיה שלילית ולא יכירו במי שנחטף ונרצח כאשר היה לו צו 8 כחלל צה"ל – או כמי שלקח את חייו כאשר היה לו צו 8 – והבית הזה יצביע נגד אותם אנשים, זה באמת כבר יהיה רגע ציני נוסף בחיי המקום הזה. אני מבקש מכם: תתעמקו, אם תרצו לשאול שאלות על החוק, אני נמצא פה, אופיר נמצא פה. אם תרצו לקבל מידע, תוכלו לקבל את כל המידע שאפשר; תרצו לדבר עם משרד הביטחון, תדברו עם משרד הביטחון. המעט שאנחנו יכולים לעשות עבור אותם אנשים הוא לאשר את ההכרה ואת התנאים בחוק, שהוא באמת הצהרתי, כי מבחינה תקציבית כמעט ואין לו שום תקציב. אני גם לא יודע למה משרד הביטחון צריך חודש, אבל אני זורם איתו, כי באמת שר הביטחון גם התערב באופן אישי במקרה הקודם, וכן קיבלו מענה ראוי והוגן. אני רוצה לנצל את שתיים וחצי הדקות שהיו לנו פה כדי לדבר רגע על הקרנת הסרט שהוצג היום בוועדה למעמד האישה. ישבתי ובאמת ראיתי את אחד הסרטים הקשים ביותר, אחת העדויות – זה סרט שהוא עדות שלמה – הקשות ביותר. אחת הסצנות שבאמת תפסו אותי בסוף הסרט היא שהמראיינת קמה ועוברת לשבת בכיסא של המרואיינת, וזה מה שכולנו צריכים לחשוב רגע: במקום הזה, במדינה הזאת, בכל מקום שאנחנו נמצאים, כולנו צריכים רגע לחשוב שכל אחד מאיתנו או מהמכרים שלנו או מהמעגלים שלנו – יכול לקום ולהתחלף עם אותם החטופים. וממש עכשיו, בזמן שאנחנו נמצאים פה, הם נאנקים במנהרות החמאס, מתעללים בהם. ואנחנו לא מספיק שמים אותם בתודעה שלנו, ואנחנו לא מספיק נלחמים בשביל שהם יחזרו כמה שיותר מהר. יש עסקה על השולחן, והדבר שמתעסקים בו ב-48 שעות האחרונות הוא לא העסקה להשבת החטופים, הוא לא המלחמה בדרום, הוא לא הצפון הבוער – הוא חוק הג'ובים, שטרלל פה את כל הבית הזה. אני רוצה להזכיר לכם, חבריי חברי הכנסת, לא בשביל זה שלחו אותנו לפה. אנחנו נמצאים בזמן קריטי היסטורי בחיי האומה שלנו. זה לא הזמן להתעסק בג'ובים, זה לא הזמן להתעסק בפוליטיקה, זה לא הזמן להתעסק בעצמנו, בסובבים אותנו או בכל דבר אחר; זה הזמן להתעסק בדבר אחד: לשמור על ביטחונה של מדינת ישראל ולהחזיר את אחינו לגבולות מדינת ישראל – בלי זה אנחנו לא שווים כלום. אין סיבה שהמדינה הזאת תמשיך הלאה, אנחנו לא נהיה מסוגלים לשלוח חיילים לקרב, אם הם לא ידעו שאנחנו עושים הכול כולל הכול כדי להחזיר אותם אל גבולות מדינת ישראל. אני קורא לכם מפה: תפסיקו להתעסק בשטויות, תפסיקו להתעסק בכל מה שאתם מתעסקים בו, ותתעסקו רק בדבר אחד – ביטחון מדינת ישראל והחזרת אחינו החטופים. תודה רבה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. כאמור, סוכם בין היוזמים לבין הממשלה שהתשובה וההצבעה יהיו במועד אחר.
[הצעת חוק פ/3758/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ארז מלול:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק להטמעת מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה, התשפ"ג–2023, של חבר הכנסת מאיר כהן. אני מזמין את חבר הכנסת ידידי מאיר כהן לנמק את ההצעה.
מאיר כהן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, למרות שאנחנו עסוקים, בצדק גדול, בצורכי המלחמה ובצורכי אחינו ואחיותינו החטופים, אני מוצא ברגע הזה חובה לעלות לכאן לאחר שבדקתי – ובדקנו צוות שלם – מה קרה עם דוח ועדת ביטון. כל כך צהלנו כאן והייתה הסכמה, והציגו את הדוח הזה ואמרו שסוף-סוף מתקנים את העוול. ביום 7 ביולי 2016 הוועדה להעצמת מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך, בראשות המשורר הטוב, אחד הטובים שיש לנו, ארז ביטון, הציגה את המלצותיה לציבור. בוועדת ביטון ישבו 80 אקדמאים ומומחים מתחומי החינוך, התרבות והרוח, וכולם התבקשו לבחון כיצד מתמודדת מערכת החינוך הישראלית עם סוגיות הנוגעות למורשת יהדות ספרד והמזרח – כן, מישרקי, חברי הטוב, בוודאי ובוודאי גם יהדות תימן. בתום חודשיים של דיונים, אדוני היושב-ראש, ועבודת מחקר מעמיקה, מצאה ועדת ביטון שמערכת החינוך לאורכה ולרוחבה, משלב בית הספר היסודי ועד לאקדמיה, דוחקת לשוליים את המורשת המפוארת של יהדות המזרח. נכון שחשבנו שזה מאחורינו ושטיפלו בזה – נאדה, לא טיפלו, כלום. ועדת ביטון הגיעה למסקנה שבכל תחומי הידע הנלמדים במערכת החינוך – היסטוריה, ספרות, אומנות ועוד – יש צורך ביצירת אסטרטגיה רב-שנתית שתבטיח שמורשת המזרח – יהדות ספרד, יהדות תימן ועיראק, כל המורשת המפוארת הזאת – תהיה במקום ראוי לצד המורשות או המורשת האחרת של יהדות התפוצות. אלה שסעים שככל שאנחנו לא מטפלים בהם הם לאט-לאט מכרסמים. ואם תוסיפו לזה את השסע הפוליטי, ואם תוסיפו לזה את כל השיסוי שעובר עלינו, אנחנו יוצרים לנו במו ידינו – –
היו"ר ארז מלול:
המצב הסוציו-אקונומי.
מאיר כהן (יש עתיד):
– – איזו חבית תבערה שבסוף תפרק אותנו. בהקשר זה, המסקנות של ועדת ביטון, ינון ידידי, מהוות קריאת השכמה למנהיגים שלנו, לנו, לכולנו. לא באמצעות הסתה, חס ושלום, אנחנו מנסים לעשות בדיוק את ההפך; לא הסתה, לא ביטול הדדי, לא להעצים רגשות נקם, להגיד: דפקו אותנו, עכשיו אנחנו רוצים תיקון – לא; אלא באמצעות חינוך מעשיר, מתקדם והכי חשוב – פלורליסטי, שמזהה ומכבד את העושר והייחודיות של אחת מהקבוצות שמרכיבות את החברה הישראלית. מה שאנחנו מבקשים זה להקים – היות שלא עשו את זה אז טוב לבוא בחקיקה ראשית – מערך מקצועי להטמעת המורשת וההיסטוריה בתוך משרד החינוך ובאקדמיה. הדבר הוא חשוב. מה שאנחנו למדים הוא שללא חקיקה ראשית, מסקנות הוועדה הזאת ילכו ויתפוגגו וחבל. תקצבנו, עבדנו כל כך קשה, ואני תמיד אגיד תודה רבה לארז ביטון, שלקח על עצמו את המשימה הזאת. מוצע להקים במשרד החינוך מינהלת ייעודית בעלת כלים וסמכויות, שתפקידה להטמיע במערכת החינוך תכנים רלוונטיים למורשת. צריך לתקצב את המינהלת הזאת, לדווח כל שנה על ההתקדמות, ולהבטיח שגם באוניברסיטאות זה יקרה. אני אומר לראשי האוניברסיטאות, ידידיי הטובים: אני יודע שאתם מסוגרים ושאתם הם אלה שמחליטים. אבל תקשיבו, אתם תצטרכו להקשיב למחוקק, ובחקיקה ראשית אתם תהיו מחויבים. ללמוד שירת מזרח זה לא רק בלמידה כללית, וללמוד על כתבי פילוסופיה של יהדות המזרח זה לא רק בלמידה כללית או באיזה שיעור של מחשבת ישראל. תטמיעו את זה, תכניסו את זה. זה חשוב. כמו כן, אנחנו דורשים משר החינוך למנות יושב-ראש למינהלת הזאת, שילווה את חברי המועצה; שכל הזמן תבוא המועצה הזאת לוועדת החינוך של הכנסת, והלוואי שזה יקרה מהר, כי אני מעריך את מה שקורה בוועדת החינוך של הכנסת, היא עובדת יפה מאוד, ויש לי מילים טובות להגיד על יושב-ראש הוועדה חבר הכנסת יוסי טייב. הצעת החוק הזאת מגיעה בעקבות דיון בוועדת החינוך לפני כמה חודשים. ביקשנו מיושב-ראש הוועדה, והוא קיים דיון כזה. כל חברי ועדת החינוך וגם אנשי משרדי החינוך שהיו שם, או קואליציה ואופוזיציה, החלטנו שאנחנו מקדמים בחקיקה ראשית את המלצות ועדת ביטון. לכן אני מבקש מכם – אגב, חתומים על ההצעה חברי כנסת מכל הבית.
היו"ר ארז מלול:
גם אנוכי חתום.
מאיר כהן (יש עתיד):
גם אתה, כבודו. זו הצעה מצוינת, זו הצעה טובה. לא דורשת תקציבים, לא דורשת שום דבר. ברגעים האלה, כשיש שיסוי ופילוג, דווקא ברגעים האלה, אני מאוד מבקש מכם להצביע, ימין ושמאל, קואליציה ואופוזיציה. אולי דווקא ברגעים הקשים האלה, שהבית הזה יאותת לציבור: אנחנו מתווכחים על פוליטיקה, אנחנו לא מתווכחים על תרבותו אחד של השני. על זה אנחנו נצביע ועל זה אנחנו נסכים. והאמינו לי, כמו שאני למדתי את שלונסקי ואת ביאליק ואת מנדלי מוכר ספרים, מה לא, אני גם רוצה ללמוד על האנשים שכתבו – אני איש מחשבת ישראל. מה שנכתב, הפילוסופיה שנכתבה במרוקו ובתימן מדהימה. פסקי ההלכה שיצאו משם מדהימים.
היו"ר ארז מלול:
שירים. רבי דוד בוזגלו.
מאיר כהן (יש עתיד):
הספרות, השירה. מי שקצת מבין בשירת הבקשות – אולי פעם צריך לעשות בכנסת איזה כינוס, שכולנו נבוא ונשמע על שירת הבקשות. ונראה איך אנשים פשוטים – הזכרת את רבי דוד בוזגלו, גדול הכותבים והפייטנים; הרב שלוש; רבנים שפסקו, שכתבו פילוסופיה. מי יודע על הוויכוח על השבתאות בצפון אפריקה, מי יודע על הוויכוח? לא לומדים את זה. אנחנו יודעים מה היה עם השבתאות. אף אחד לא מספר כיצד הקהילות היהודיות בארצות המזרח התייחסו לשבתאות, איזה דברים נכתבו, איזו עמידה איתנה כנגד השבתאות. לא לומדים את זה. למה אני אומר שלא לומדים את זה? כי אני הייתי חלק מהמערכת הזאת. אני לימדתי מחשבת ולימדתי היסטוריה ולימדתי אזרחות. ואם בשנות השמונים לא היה לי שותף, בחור בשם דוד אוחיון, ייבדל לחיים ארוכים, ששנינו היינו מנהלי בתי הספר, ואם אנחנו לא היינו לוקחים יוזמה ומתחילים לכתוב תוכניות לימודים בשירה האנדלוסית ושירת הבקשות, זה היה נשאר בקמטרים, בכל מיני מחסנים. אז אני מבקש מכם, עזבו רגע, תנשמו עמוק. בואו נגיד לכולם: חבריא, דווקא בשעה הקשה הזאת, דווקא בשעה של הפילוג, כן, הכנסת חושבת על דבר קטן ומסכימה עליו. אז אני מקווה שכולכם, בבקשה מכם, ואנשי ש"ס, חבריי, שחתומים – תעשו למען נשמתכם, תעשו את מה שחשוב לעשות. תודה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. אני מזמין את כבוד השר אלי כהן להשיב על ההצעה מטעם הממשלה. עשר דקות לרשותך. אני רק מקווה שלא תשכח לעדכן אותנו גם בנושא הגז, כבודו. גמ"ח – ראשי תיבות: גז, מים, חשמל.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
חברי חבר הכנסת מאיר כהן, הוכנה לי כאן תשובה על ידי הגורמים הרלוונטיים במשרד החינוך ובמל"ג, תשובה ארוכה מאוד של שלושה עמודים, שמפרטת מדוע יש לדחות את הצעתך ולהתנגד לה. אני חושב – – –
מאיר כהן (יש עתיד):
לא מאמין, לא בשום דבר.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
שם הם מציינים שיש את דוח ועדת ביטון וניתנו לזה דברים. חבר הכנסת כהן, אני יודע שטלי גוטליב – אני באמת מחזק אותה – –
טלי גוטליב (הליכוד):
זהו, זה מה שאני רוצה. בדיוק. סליחה.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
– – אבל אני רוצה להציע לך, מכיוון שאני חושב שהצעת החוק שלך כן מחייבת תיקון, ואני חושב שהצעת החוק שלך – – –
קריאה:
אתה לא מצביע?
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אני אומר שוב: ההצעה של הפקידים, ההצעה של גורמי המקצוע, היא לדחות את הצעתך.
היו"ר ארז מלול:
המלצה.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
זאת ההמלצה שלהם, בין היתר, מכיוון שהדברים טרם גובשו מול ועדת השרים. יחד עם זאת, אני חייב לומר שאתה אמרת דברי טעם. אני אומר לך, בתור אחד שעשה כמה תארים באוניברסיטה, אני כן חושב שצריך לחזק את זה. אני חושב שגם אתה, בתור איש חינוך בעבר – היית לא רק ראש עיר, היית גם מנהל בית ספר, אם אני לא טועה; אז אני חושב שמכיוון שבעיניי זה לא נושא של ימין ושמאל, בעיניי זה נושא של ההיסטוריה, נושא של המורשת – אני חושב שיהיה אפשר לדחות את זה בחודש על מנת לתת לגורמים במשרד החינוך לשבת איתך, וכן להגיע להסכמה, כי אני חושב שהדבר הזה הוא נכון. ואם אתה, לצורך העניין, תקבל את זה, זה מה שאני אמליץ. אני חסכתי לכם ולי את התשובה המייגעת של המלצות גורמי משרד החינוך, מכיוון שאני לא מסכים איתה ולא ממליץ לגביה. ולכן אני אשמח אם תגיעו – – –
מאיר כהן (יש עתיד):
אני מוכן לדחות בשבוע, ושאנשי משרד החינוך סוף-סוף יבואו לשבת. אני מוכן לדחות את זה בשבוע, בעוד שבוע תהיה הצבעה.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אז אני מבקש בשבועיים.
מאיר כהן (יש עתיד):
לא, לא, שבוע.
ינון אזולאי (ש"ס):
אני אומר לך שבוע. שבוע.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
שבוע? מקובל.
מאיר כהן (יש עתיד):
אלי, אני מוכן הצבעה בשבוע הבא.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
הצבעה בשבוע הבא. מקובל.
היו"ר ארז מלול:
בסדר גמור. אז כאמור, מועד ההצבעה נדחה בשבוע, לבקשת המציע, כמובן. טוב, תודה רבה.
[הצעת חוק פ/4582/25; נספחות.]
(הצעת קבוצת חברי הכנסת)
היו"ר ארז מלול:
נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק-יסוד: שירות מילואים, של חבר הכנסת אוהד טל וקבוצת חברי הכנסת. אני מזמין את חבר הכנסת אוהד טל לנמק את ההצעה. חברים, חברים בסיעות, בבקשה. בבקשה, חבר הכנסת אוהד טל.
אוהד טל (הציונות הדתית):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, החוק שאני מביא לפניכם היום הוא תוצאה של יוזמה שהתחילה יחד עם משפחתו של יוסי הרשקוביץ, השם ייקום דמו, שנפל בקרבות ברצועת עזה. לכן, לפני שאני אומר את הדברים שלי, חשוב לי לפתוח בדברים שכתבה המשפחה עם הבאת החוק, ואני מצטט: "מבלי להפריז, נראה כי הצעת החוק הזו היא היסטורית, ולא ראוי שתתעכב ולו רגע אחד מיותר בנבכי הפרוצדורה של תהליך החקיקה. שירות המילואים הינו ערך עליון בבית שבו גדלנו, ואצל יוסי היה ערך ראשון במעלה. יוסי המשיך להתנדב אף שעבר את גיל הפטור בארבע שנים. הוא נפל בגיל 44. בשונה מהקולות שנשמעו בשנה האחרונה, שבה היו קריאות לשים את שירות המילואים בסימן שאלה, אצל יוסי שירות המילואים היה בסימן קריאה, ולא משנה איזו הנהגה הפוליטית עמדה בראש המדינה. ואכן, נוכחנו לדעת כיצד משרתי המילואים ומשפחותיהם, ויוסי בתוכם, עמדו ועומדים בחוד החנית של צבא ההגנה לישראל כבר חודשים ארוכים, ומוכנים לשלם כל מחיר – כלכלי, משפחתי ונפשי, ולצערנו, לעיתים גם באובדן חיים – וכל זאת כדי להביא לניצחון על אויבינו בכל הגזרות. יוסי, משרתי המילואים ומשפחותיהם, לא שילמו את המחירים הללו לשווא. שמחנו לראות שחברי כנסת כמעט מכל סיעות הבית, קואליציה ואופוזיציה, חתמו על החוק באחדות גדולה. משרתי המילואים מביאים רוח גדולה של אחדות בעם, ואפילו לאחדות מיוחדת בכנסת. ראויים הם משרתי המילואים להוקרה ברמה הגבוהה ביותר. אנו מבקשים בכל לשון של בקשה להעביר את החוק. זהו המעט שמדינת ישראל יכולה לעשות בעבור משרתי המילואים". סוף ציטוט. ואכן, למשפחת הרשקוביץ הצטרפו כמעט כל סיעות הבית באחדות יוצאת דופן למען משרתי המילואים. אני אומר "כמעט", מכיוון שלצערי הרב, מפלגת העבודה בחרה שלא להצטרף לחוק החשוב הזה. במשך 76 שנותיה מדינת ישראל לא השכילה להעלות על נס את משרתי המילואים ולתת להם העדפה מיוחדת. המלחמה חידדה את נחיצותו של מערך המילואים לביטחון הלאומי של המדינה כתנאי מובהק לניצחון. מטרת החוק היא להביא לשינוי בסדר העדיפויות הלאומי, להוקיר את משרתי המילואים באמצעות מתן עדיפות משמעותית ויוצאת דופן למשרתים במילואים, לפי העיקרון שמי שנותן יותר גם יקבל יותר. החוק יאפשר לפתוח בפני המשרתים הטבות בפעולות מול רשויות המדינה בכמה תחומים כגון מכרזי מקרקעין של רשות מקרקעי ישראל, מתן הנחות ברכישת קרקע, קדימות בקבלה לעבודה בשירות המדינה, קבלה לאוניברסיטה, הטבות במעונות היום וכן במכרזי רכש של המדינה. אנשי מילואים יקרים, זהו המעט שאנחנו יכולים לעשות עבורכם. אני מבטיח לכם שאעשה הכול להעביר את ההצעה הזו כמה שיותר מהר, ולשים אתכם בראש סדר העדיפויות. אני גם מזמין אתכם לפנות אליי בכל הצעה שאתם רוצים – לתקן או לשפר או לטייב את הצעת החוק הזו, ממש לפנות אליי באופן אישי. מספר הטלפון שלי הוא 054-6745165. מוזמנים לפנות, ואנחנו נעשה הכול לקחת את הצעת החוק הזו, לשפר אותה ולעשות אותה הכי טובה עבורכם. אני רוצה להודות תודה מיוחדת לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' ולכל אנשי הצוות שלו על התמיכה הגורפת בחוק הזה, ועל כל העבודה מאחורי הקלעים שהבשילה את החוק, חוק שבאמת באמת ישים את משרתי המילואים בראש סדרי העדיפויות. תודה רבה.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. אני מזמין את כבוד השר אלי כהן להשיב על הצעת החוק מטעם הממשלה, בבקשה.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
אדוני היושב-ראש, חבר הכנסת טל, התשובה תהיה קצרה: אנחנו נתמוך בהצעת החוק. יחד עם זאת, אני חייב ליושב-ראש, בסוגיית הגמ"ח, את החלק הראשון – – –
היו"ר ארז מלול:
אה. גמ"ח זה גם גמילות חסדים, אתה יודע.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
גמילות חסדים וגם – במקרה שלנו – גז, מים, חשמל. אז גם בעניין הגז, אני שמח לומר לך שהיו גורמים שהתנגדו לכל הנושא של חיפושי הגז, שעד היום תרמו יותר מ-23 מיליארד שקל למדינת ישראל רק בתמלוגים, בלי מס ששינסקי, בלי מס חברות, בלי תרומה למחירי החשמל ולהורדה שלהם. ולכן אנחנו נעצים את חיפושי הגז, על מנת שיהיו יתרות גז למדינת ישראל לדורות הבאים, מן הצד האחד, ומן הצד השני, גם על מנת להמשיך לייצא גז לשכנות שלנו, מצרים וירדן, וגם למדינות באירופה. אז גם כאן – –
היו"ר ארז מלול:
גם יש לך בשורה.
שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:
– – יש ברכה בגז הישראלי,ונמשיך לעשות את זה. תודה, אדוני היו"ר, ואני קורא לכם לתמוך בהצעת החוק.
היו"ר ארז מלול:
תודה רבה. חבריי חברי הכנסת, נעבור להצבעה על הצעת חוק-יסוד: שירות המילואים של חבר הכנסת אוהד טל. הצבעה. הצבעה מס' 7 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק-יסוד: שירות המילואים לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.
The official file is a scan with no text layer. This text was recognised automatically (OCR) and may contain recognition errors — the file is the authoritative source.
[= וס .שע\ מעורד תמח הבריאות 0 לחיים בריאים יותר - ז' בסיון, התשפ"ד 3 ביוני 2024 מס' סימוכין: 46230824 לכבוד מר דן מרזוק מזכיר הכנסת כנסת ישראל שלוס רב, הנדון: מענה משרד הבריאות למסקנות ועדת בריאות בעקבות הצעה לדיון מהיר בנושא בנושא העלייה באחוזי השמנת היתר והעישון והפערים המתרחבים בבריאות בין המעמד החברתי -בלבלי הנמוך לגבוה סימוכין: סיכום הוועדה מתאריך 1.4.2024 בדיוו שהתקייס בוועדת הבריאות בתאריך 1.4.2024 בנושא שבנדון ושמסקנותיו הונחו על שולחן הכנסת בתאריך 1.4.2024, הוועדה בקשה ממשרד הבריאות לבחון להכיר בתופעת ההשמנה כמחלה. הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות לעדכן את הוועדה אודות הבחינה שתיעשה כאמור בתוך חודש. בנוסף, הוועדה מבקשת ממשרד הבריאות וממשרד החינוך להעביר לוועדה את התכניות לצמצוס העישון וההשמנה במגזר הערבי והחרדי בתוך חודש. לאחר שבחנו את הנושא ברצוני להתייחס: בהתייחס לבקשת הוועדה לבחון להכיר בתופעת ההשמנה כמחלה: הגדרת ההשמנה במחלה נעשתה על ידי ארגון הבריאות העולמי כבר בשנת 1980, הסיבה ללח הציבורי העולה כעת להכיר בהשמנה כמחלה נובע בעיקר מלחץ של חברות התרופות, | אשר מאוד רוצות לקדס את הטיפול התרופתי במחלה. אכן יש בשורה בטיפול התרופתי, אך צד גה קריטי לקדס את שינוי סביבת המזון שהוא גורס הסיכון העיקרי לתחלואת ההשמנה- וזואת באמצעות רגולציות. מובן כי אין לקדס מצב בו כל אזרתי המדינה ישתמשו בתרופות להשמנה, לצד אכילת מזון מגיק. לגבי תופעת ההשמנה, הוחלט לקדם את הנושאים הבאים במסגרת תכנית השר למניעה וטיפל בהשמנה : 1. גיבוש תכנית למיסוי על פרסוס שתיה מתוקה ולחייב פרסוס של ההוצאה בגין פרסוס והיכן מפורסס מזון מזיק. 2. גיבוש תכנית לקידוס רגולציה במרכוליס בהתאם למודל האנגלי- לפיו אסור יהיה להציב ממתקיס וחטיפיס בנקודות הבאות : ליד הקופות, בכניסה למרכוליס ועל המדפיס הנמצאים בטווח הגובה של ילדים, כמו כן החקיקה האוסרת על מכירת שר הבריאות מוצריס מזיקיס באמצעות מבצעים כדוגמת ''קנו אחד וקבלו את השני חינסיי. וו 01 ז510!חוות משרד הבריאות הזו163 01 ץזז5וחוו ת.ד. 1176 ירושלים 9101002 2 ח608468 1176 0.8.ק |ו.ו0.חסוח 5816 [ו. 0 הסוח 58 טל: 02-5081325, פקס: 02-5655993 3 +86 , 972-2-5081325 :|6ך .68/0 .וש \ מעורד שרהבריאות | - הבר'אזת | אא -- - לחיים בריאים יותר --₪ 3. הוחלט להמשיך לתקצב את תכנית המניעה בשניס הבאות במסגרת התקציבית שניתן לאגף התזונה עד כה בסך 10 מיליון ₪ לפעילויות שונות כולל תשתיות עירוניות ואשכולות. ּ 4. הוחלט להמשיך לתקצב את מבחן התמיכה לקופת החולים בגין הטיפול בהשמנה בגובה של 12 מיליון ₪. 5. הוחלט על ביצוע עבודה עס משרד החינוך לקידוס חינוך תזונתי מכיתה א ועד יייב. 6. הכנת דוח שנתי של סטטוס המניעה והטיפול, שיפורסס מידי שנה. 7 הקמת רשס לאומי להשמנה במלביים אושר על ידי המנכייל ובימים אלו הנציבות צריכה לאשר תקן ואמוריס להתחיל בקרוב. 8 לקדס סימון קלורי במסעדות רשת. 9. לקדס מכראז ירוק במקומות עבודה. 0. יצא חוזר מנכל בנושא הטיפול בהשמנה בימיס הקרוביס. 1. במידה והסעיפיס הקודמים לא יועילו, יש לקדם את המיסוי על שתיה מתוקה ואולי גם מיסוי על חטיפיס מתוקיס ומלוחים לצד תוכנית הסברה מוסדרת הכוללת התחייבות להעברת התקציביס הנגביס מהמיסוי ממשרד האוצר לצורך פעולות בנושא קידוס בריאות. 2. משרד הבריאות באמצעות אגף התזונה קידס השנה את הצבת תזונאיס בחמישה מתוך 12 אשכולות משרד הפנים, בהן נעשתה פעילות ענפה להדרכה לתזונה בריאה במסגרות השונות. 3. מקודמת על ידי אגף התזונה תכנית ''תזונה והתפתחות מבראשיתיי ועיבוי טיפול החלב עס תזונאיס להדרכה והכוונת הוריס צעיריס למזון בריא. 4. פורסס נייר עמדה בנושא נזקי צריכת מזון בשקיות מציצה (ייסמוזייי) - מזון לתינוקות שמעודד אכילת יתר ואכילה של מזון אולטרא מעובד. 5. משרד הבריאות באמצעות אגף התזונה מפקח על התזונה בצהרוניס במעמד כלכלי חברתי 6 ומעלה ומשרד התינוך על צהרוניס במעמד 1 עד 6, כך שילדים הניזוניס מחוק ההונה בבתי הספר יזכו לקבל מזון בריא. 6. משרד הבריאות באמצעות אגף התזונה מקדס מכרצז לפיקוח והדרכה במסגרות השיקוס לנכי נפש הסובליס מהשמנה ותחלואה נלווית. מצייב מצגת שהוצגה בכנסת בנושא מניעה וטיפול בהשמנה ובתחלואה הנגרמת ממנה. שר הבריאות !368 ]0 זסז5חוה משרד הבריאות 63 01 ץזז5וחוה! ת.ד. 1176 ירושלים 9101002 2 8708866 1176 0.8 ש [ו.וסף. סח 586 |ו.0.00וח 5876 טל: 02-5081325, פקס: 02-5655993 83 :>= , 972-2-5081325 :1681 א |.\סס.תז/8סח.עצ\\ מעורד שר הבריאות | קבטה הבריאות ה בהתייחס לתכניות לצמצום העישון וההשמנה במגזר הערבי והחרדי: בחברה הערבית להלן פירוט התכניות שיצאו לפועל בשנים 2022-2023 במסגרת פרק הבריאות של החלטת ממשלה 550, שעסקו בסוכרת והשמנה ומתוכנן להרחיב את העבודה בתחומיס הבאים לאו דווקא במסגרת החלטת הממשלה : = הקמת יחידות בריאות ברשויות המקומיות - עד כה הוקמו יחידות ב-13 רשויות מקומיות ערביות בצפון ובמרכז, בשאיפה להגיע ל 20 רשויות עד סוף השנה, אשר תפקידן לקדס אורח חיים בריא ברשות המקומית. מנהלי היחידות שגויסו מקבלים ליווי מקצועי ואקדמי צמוד בתהליך הקמת היחידה. מתוכננות לקום עוד 3 יחידות כאלה ברשויות הבדואיות בנגב, ולאחר הצלחת הפיילוט התכנית תורחתב לרשויות נוספות. אנו מאמיניס כי לרשות המקומית יש תפקיד משמעותי בקידוס אורח חיים בריא ע"י תכנון והקמת תשתיות מקדמות בריאות, ע"י הכנסת תכנית של אורח חיים בריא ותזונה נכונה לבתי הספר, ועייי אכיפה מקומית של איסור עישון במקומות ציבורייס. = מבחן תמיכה לקופות החולים בנושא סוכרת בחברה הערבית - במסגרת התכנית, פורסס מבחן תמיכה לקופות החולים על מנת לתמרצ אותן לעקוב ולאזן חולי סוכרת בחברה הערבית. כתוצאה מכך, כל קופות החולים העמידו תכניות לשיפור הטיפול בסוכרת בחברה הערבית, וכעת אנו עובדים על מבחני תמיכה נוספיס בנושאיס אחרים הרלוונטיים לבריאות החברה הערבית. = הגברת פעילות קופות החוליס בחברה הערבית - הוקס צוות משימה לאיתור חסמים בשימוש בשירותים רפואייס בחברה הערבית ולהגברת התחרות בין קופות החולים, בשיתוף עס משרד האוצר והמשרד לשוויון חברתי. בימיס אלה נכתב מבחן תמיכה להגברת הזמינות והנגישות של שירותי הבריאות בחברה ערבית בדגש על הקמת מרפאות סכרת. = מחקרים - בסוף שנת 2022 יצא קול קורא למחקריס התערבותייס הקשוריס בקידוס בריאות בחברה הערבית, בשיתוף עס לשכת המדען הראשי. מומנו במסגרת קול קורא זה 2 מחקריס אשר מתנהלים בימים אלה. בנוסף, צוות מטה היישוס לתכנית מוביל עוד מספר מחקרי מדיניות העוסקים, בין היתר, בהגברת התחרות בין קופות החולים בחברה הערבית, הגברת ייצוג החברה הערבית בעמדות קבלת החלטות בכירות במערכת הבריאות ושיפור מיצוי וכויות בחברה הערבית. בנוסף, התקיימו תהליכי שיתוף ציבור בתחומיס הבאיס: מדיניות בריאות במזרח ירושלים, שיפור בטיחות ילדיס בנגב, בדיקות סקר גנטי ותכנון משפחה. = פורטל בריאות -- בימיס אלה מוקמת פלטפורמה שאמורה לאפשר לרשות המקומית לקבל נתוניס מהימנים על מצב בריאות תושביה, וכך תוכל ליּוס ולקדס באופן אקטיבי מהלכיס שיקטינו את האתגריס הבריאותייס. > תזונאיות בטיפות חלב - תוגבר שירות הייעוץ הדיאטני בטיפות החלב בחברה הערבית. שר הבריאות הו|16 01 ז6זפוחו!\! | משרד הבריאות הזו163 01 ץזז5וחוו\ ת.ד. 1176 ירושלים 9101002 2 ח0ו080ח16. 1176 0.8 ק |ו.ש00.ח0ו 586 |ו.ש0ף.ח0וח 5876 טל: 02-5081325, פקס: 02-5655993 3 :>= , 972-2-5081325 :61 |.\סס. תז/8סת.שצש\\ מעורד שר הבריאות : יי לחיים בריאים יותר 2 > הקמת תשתיות מקדמות בריאות - במסגרת החלטות הממשלה 716 ו-717 מומנה הקמת תשתיות מקדמות בריאות ברשויות הדרוזיות בכרמל, בגליל ובגולן. במסגרת החלטות | הממשלה 550 ו-1279 מתוכננת הרחבת הפרויקט הזה של עיצוב מרחב ציבורי מקדס בריאות ביישוביס מהחברה הערבית. = הסברה- בתקופה הקרובה יפורסמו קמפיינים לאומייס בנושא של סכרת והשמנה בהמשך להשקעות של השנה הראשונה של תכנית החומש. במקביל המשרד מתכנן קמפיינים ייעודיים בתחוס של גנטיקה ותכנון משפחות בדגש על החברה הערבית הבדואית בנגב. הקמפיינים יימשכו למשך שנות החומש בכדי לשמור על תקשורת ישירה עס החברה הערבית. > כמו כן, בוצע סקר התנהגויות בריאות לאחר המלחמה בנושא שימוש בשירותי בריאות בעולמות של בריאות האישה, בריאות הנפש ועישון ועלו ממצאיס מאוד משמעותייס בעניין המוכנות של החברה הערבית לשימוש בשירותי הבריאות בעולמות של בריאות האישה ובריאות הנפש ואכן את הצרכיס שלה בעולמות של הפסקת עישון. יש צורך בהנגשת המידע והזכויות שמגיעיס למעשניס בחברה הערבית דרך קופות חולים ולהנגיש את סל המניעה יותר. בחברה ערבית הוקמו יחידות בריאות ב 21 רשויות מקומיות ערביות שמאופיינות בשיעורי תחלואה מאוד משמעותייס בעולמות של סכרת והשמנה, תמותת תינוקות, עישון ועוד. מנהלי היחידות יתעסקו השנה בנושא של חוסן פרטי וקהילתי שאכן הוא משפיע על התנהגויות בריאות שונות והעיקרית בהס היא עישון. = במסגרת תכניות חטיבת בריאות הציבור ( ברהייצ ) ובהובלת המחלקה לתינוך וקידוס בריאות, נערכו 16 קבוצות מיקוד לבני נוער בשנת 2023-2024, בנים ובנות בגיל חטיבת בינייס ותיכון, 12 מהן בחברה הערבית. מטרת המחקר היא לבחון את דפוסי החשיפה והרגלי השימוש של נוער למוצרי עישון וטבק לסוגיו, כבסיס לפיתוח תכניות התערבות מעודכנות. המחקר מהוה המשך והעמקה לסקר בריאות ורווחת ילדים ובני נוער 'י?)1135י של משרד התינוך ומשרד הבריאות. > בנוסף לרשויות שהוקס בהס יחידות בריאות, במסגרת תכנית ייאפשריבריא בעיריי לשנת 3, השתתפו 11 רשויות מקומיות מהמגזר הערבי. ברשויות השונות התקיימו פעילויות שונות להגברת המודעות בנושאיס של קידוס בריאות: עידוד סביבה נקייה מעישון ע"י הכשרת פקחים, הוספת שילוט במרחב הציבורי בהתאם לחוק ועוד. בהקשריס של תזונה בריאה ועידוד פעילות גופנית התקיימו תכניות של הכשרת יישגרירי בריאות'י, פעילויות קהילתיות בין-דוריות ארוכות טווח ועוד. קול קורא בעבור שנת 2024, מתוכנן לצאת בשבועות הקרוביס. מגזר חרדי 1. במסגרת תכניות חטיבת בריאות הציבור (ברהייצ ) ובהובלת המחלקה לתינוך וקידוס בריאות, נערך סקר בקרב בני נוער מאוכלוסיות חרדיות שונות לגבי שיעורי השימוש ותפיסותיהם לגבי מוצרי עישון שוניס. הסקר נמצא כעת בשלבי סיכוס ולאחר מכן, בהתאס לתוצאות יקודמו תכניות התערבות מותאמות תרבותית . 2 כתוצאה מיוזמת משרד הבריאות, תוקצבו במסגרת החלטת ממשלה תכניות למגזר החרדי של ייסביבה נקייה מעישון'י. בשנה הקרובה יצאו לפועל שתי תכניות לישיבות שר הבריאות | ולרשויות המקומיות, בדגש על מסגרות לימודיות תחילה. הזו 01 ז510/חווו משרד הבריאות חו!63 01 ץזז5וחוו\ ת.ד. 1176 ירושלים 9101002 2 8709868 1176 00.8 םש |ו.שס.חסוח 586 [[.ט0ף.ח0וח 6 59 0: 02-5081325, פקס: 02-5655993 838 :9% , 972-2-5081325 :61 .וס תז/68ח. שש \ מעורד שר הבריאות : קמן לחיים בריאים יותר 2 אומית ייאפשריבריא בעיריי ברשויות החרדיות מבוצעת פעילויות ך והסברה בנושא מניעת עישון וגמילה מעישון. שני המגזרים- מגזר הערבי ומגזר חרדי = מתוכנן לבצע בשנה הקרובה יישולחנות עגוליסיי עס קובעי מדיניות בשני המגזרים על מנת לייעץ למשרד הבריאות לגבי התמונות הגרפיות שיצורפו לחפיסות מוצרי העישון והטבק על- מנת שיהיו מותאמות תרבותית. = משרד הבריאות מפעיל מוקד טלפוני לאומי לגמילה מעישון. המוקד מציע תכנית ייחודית לליווי מעשניס לאורך כל תהליך הגמילה מעישון, בליווי אישי של יועצי גמילה מוסמכים, במגוון שפות : עברית, ערבית, אנגלית, רוסית ואמהרית, ללא עלות. במוקד מועסק גם יועצ מהמגזר החרדי על מנת להתאים את השירותים גם לאוכלוסייה זו. בנוסף, המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות עושה את הפעולות הבאות בהקשר לנושאיס האמוריס: 1. סקרי בריאות באוכלוסייה (גיל 18+) על בסיס דיווח עצמי להערכת מצב העישון ומצב השְמָנוּת (ע000810) ולהערכת מגמות עתיות. 2 סקרי תוונה ובריאות בקרב קבוצות גיל שונות, כולל בני נוער (בני 12-18), אשר מתייחסים לעישון וכוללים גם מדידות של משקל וגובה, מהן ניתן ללמוד גם על מצב השְמָנוּת. בהקשר זה ראוי לציין כי סקר מביית צעיר (בני 12-18) השלישי, שהיה אמור לצאת לדרך השנה ולהתקיים בתיכוניסם ובחטיבות בינייס כפי שנעשה בעבר, נתקל בקשיים רביס מול משרד החינוך ובהתנגדות למדידות, ולכן מתעכב. 3 ניהול הרישוס הלאומי לניתוחיסם בריאטריים, כולל מעקב אחרי הניתוחיס בשניס שלאחר הניתוח באמצעות נתוניס מקופות החוליס. 4. הקמת רישוס לאומי לשְמָנוּת - מתוכנן במהלך שנת 2024, בכפוף לפתרון העסקת כייא במלבייס. טן ), 4 2 חה"כ אוריא שר הבריאות העתק: מר משה בר סימן טוב, מנכ"ל המשרד ד"ר שרון אלרעי פרייס, ראש חטיבת בריאות הציבור פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת אגף התזונה פרופ' ליטל קינן, מנהלת המרכז הלאומי לבקרת מחלות מר אבידור גינסברג, מפקח שירותי דיאטה שר הבריא\ת גבי אורנה כהן, מרכזת בכירה מניעת עישון 0 1 עו""יד יעקב נתן שטרן, יועצ השר הזו63ח 0 ו ת.ד. 1176 ירושלים 9101002 2 0609886 1176 00.8 ק [ו.א00.חסוח 5816 | 0. סו 5876 טל: 02-5081325, פקס: 02-5655993 8 איאאף- ,972-2-5081325 :161
This text was extracted from the official file. The file is the authoritative source.
מ ז כי ר הכ נ ס ת סימוכין:024638 ירושלים, י"ג בסיוון התשפ"ד 19 ביוני 2024 לכבוד חברות וחברי הכנסת שלום רב, הנדון: הסכם שירותי אוויר דו צדדי בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של איי סיישל אבקשלהביא לידיעתכםכי שרת התחבורה והבטיחות בדרכים,מירי מרים רגב, העבירהלמזכירות הכנסת את נוסח ההסכם שבנדון. רצ"ב לעיונכם מכתבה של השרה וכן נוסח ההסכם בעברית ואנגלית (לרבות דברי ההסבר.) אבקש להסב את תשומת לבכם כי סעיף 10 לתקנון לעבודת הממשלה קובע כך: "אשרור ואישור 10. (א) שר המבקש להגיש הצעה להחלטה בדבר אשרור אמנה בינלאומית יעביר אמנות למזכיר הכנסת, שבועיים קודם, שני עותקים מנוסח האמנה בתרגומה בינלאומיות"לעברית ואת עיקריה, על מנת שזה יביאם לידיעת חברי הכנסת. בתקופת הפגרה יימנו השבועיים ממועד כינוס פגרה של הכנסת. (ב) סעיף (א) לעיל לא יחול אם לדעת השר המגיש, בהסכמת שר החוץ ושר המשפטים, נמנעת המצאת עותקי האמנה לכנסת מטעמי דחיפות או סודיות. (ג) לאחר העברת עותק האמנה לידיעת הכנסת כאמור לעיל ובחלוף פרק הזמן הנקוב בסעיף (א) לעיל, תועבר למזכיר הממשלה על ידי השר המגיש הצעת החלטה בעניין אשרור האמנה. ]...[ ננקטה בכנסת פעולה בעניין האמנה בהתאם לתקנון הכנסת, יודיע על כך השר מגיש ההצעה בדברי ההסבר. מזכיר הממשלה יעביר את הצעת ההחלטה בדבר אשרור האמנה לידיעת כל חברי הממשלה, ויבקש את עמדתם בדרך שנוהגים בסעיף 19(ב) בתקנון. ההסכם שבנדון יונח על שולחן הכנסת בישיבה היום, י"ג בסיוון התשפ"ד - 19 ביוני 2024. בברכה, דן מרזוק הסכם שירותי אוויר דו-צדדי בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של איי סיישל - הבאה לידיעת הכנסת דברי הסבר ביום 06 בספטמבר 2202, נחתם בסיישל הסכם שירותי אוויר דו-צדדי בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של איי סיישל (להלן: "ההסכם"). מטרת ההסכם היא כינון והפעלה של שירותי אוויר בין שטחי המדינות ומעבר להן. ההסכם מסדיר מגוון נושאים במטרה לתרום לקיום קשר תעופתי בין המדינות ובכלל זה: הסדרת זכויות התעופה בין המדינות בנוגע להובלת נוסעים ומטען; קביעה כי כל מדינה רשאית למנות מובילים נקובים מטעמה למימוש זכויות התעופה, העומדים בקריטריונים הנקובים בהסכם, וכן קביעת הזכות לביטול היתר תעופה שניתן לחברת תעופה שנמצא שאיננה עומדת בקריטריונים לכך; קביעת הקיבולת שיספקו המובילים האוויריים המיועדים וקביעת מתן הזדמנות הוגנת ושווה למובילים האוויריים המיועדים של שתי המדינות להפעיל את השירותים המוסכמים; הכרה בתעודות וברישיונות כל צד בהתייחס לצד האחר, ובכלל זה תעודות כושר אווירי, תעודות כשירות ורישיונות; החלה של דיני כל מדינה על כל כלי טיס במהלך השהות שלו בשטח אותה מדינה ובכניסה וביציאה ממנה; קביעת הסדרים לשמירה על הבטיחות בתעופה, לרבות התייעצות בין הצדדים להסכם בכל הנוגע לקיום תיקני בטיחות בכל תחום המתייחס למתקני תעופה, צוותי אויר, כלי הטיס או הפעלתם; קביעת הסדרים לביטחון בתעופה בהתאם לאמנות ולפרוטוקולים הבין-לאומיים הרלוונטיים; קביעת הסדרים לשיתוף קודים ו"בלוק ספייס", הסדרי חכירת כלי טיס והסדרי תעריפים; קביעה כי כל צד יפטור (בהתאם לדין הלאומי שלו) את המוביל האווירי של הצד האחר, ממגבלות יבוא, תשלומי מכס בלו ותשלומי חובה, שאינם מבוססים על עלות השירותים הניתנים על כלי טיס, דלק, אספקה טכנית, חלפים וכו'; כל צד יעניק למובילים האוויריים של הצד האחר, את הזכות למכור ולשווק שירותי אויר בשטחו, בכפוף לחוקים ולתקנות באותו מקום; כל מחלוקת המתעוררת בין הצדדים לעניין פרשנותו או יישומו של ההסכם, ישתדלו הצדדים ליישב במשא ומתן; לא עלה ביניהם להגיע להסדר במשא ומתן, תיושב המחלוקת בצינורות הדיפלומטיים. ככל שהמחלוקת לא מגיעה לידי פתרון בדרך זו, רשאי כל צד להפנות את הנושא לבוררות בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם; ההסכם טעון אשרור הממשלה והוא יכנס לתוקפו בתאריך קבלת האיגרת הדיפלומטית האחרונה בכתב המעידה כי כל הנהלים הפנימיים הדרושים מולאו על ידי שני הצדדים (סעיף 25 להסכם). בהתאם לסעיף 10(א) לתקנון עבודת הממשלה, בטרם הבאת ההסכם לממשלה, יש להביאו לידיעת חברי הכנסת.