Analytics (Microsoft Clarity), no identifying info. Loads only if you accept.This site uses an analytics tool (Microsoft Clarity) to understand how visitors use it — heatmaps and browsing patterns, with no identifying information. It only loads if you accept. Learn more
An official register record. File text is extracted from the official document. This is not a summary or interpretation — the file is the source.
הצעת חוק
העלייה בכמות המתאבדים בצה"ל בשנה האחרונה
הצעה לסדר היום
הצעה לדיון מהיר בנושא: "סכנת הסגירה של מעונות היום השיקומיים לפעוטות בעלי צרכים מיוחדים"
הצעה לסדר היום
הצעת חוק
שאילתה · Debate
שאילתה · Debate
שאילתה · Debate
בחירת נציגי הכנסת לוועדות מינויים לנושאי משרה שיפוטית
פריטי מליאה · Debate
בחירת נציגי הכנסת לוועדות המינויים לנושאי משרה שיפוטית
פעולה על פי חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
שאילתה · Debate
שאילתה · Debate
Extracting the sitting text from the official file
This text was extracted from the official file. The file is the authoritative source.
Legend
חוברת כ"ט
ישיבה פ"א
יום רביעי, כ"ה בסיוון התשפ"ג (14 ביוני 2023)
ירושלים, הכנסת, שעה 11:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
שאילתות דחופות
38. התמהמהות פתיחת הרכבת הקלה
מירב בן ארי (יש עתיד):
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
ארז מלול (ש"ס):
משה שמעון רוט (יהדות התורה):
37. סגירת מחלקה לטיפול נמרץ ילדים עקב יציאתו לחופשה של מנהל המחלקה
ינון אזולאי (ש"ס):
שר הבריאות משה ארבל:
מירב בן ארי (יש עתיד):
רון כץ (יש עתיד):
אוריאל בוסו (ש"ס):
33. היחידה המיוחדת למלחמה באלימות בספורט
נאור שירי (יש עתיד):
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
מרב מיכאלי (העבודה):
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
עודד פורר (ישראל ביתנו):
בחירת נציגי הכנסת לוועדות בחירה ומינוי של נושאי משרה שיפוטית
היו"ר אמיר אוחנה:
הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התשפ"ג–
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
שר המשפטים יריב לוין:
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), התשפ"ג–
יעקב אשר (יהדות התורה):
הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), התשפ"ג–
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
שר המשפטים יריב לוין:
עודד פורר (ישראל ביתנו):
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
יעקב אשר (יהדות התורה):
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור נהיגת שטח בדרך שאינה ייעודית לנסיעת שטח), התשפ"ג–
רם בן ברק (יש עתיד):
הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה לארגון פשיעה), התשפ"ג–
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
הצעת חוק מאבק בארגוני פשיעה (תיקון – הרחבת הנסיבה המחמירה לזיקה בארגון פשיעה), התשפ"ג–
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
שר המשפטים יריב לוין:
גדעון סער (המחנה הממלכתי):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
הצעת חוק העונשין (תיקון – קנס על החזקת נשק בלתי חוקי), התשפ"ג–
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
שר התקשורת שלמה קרעי:
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
הצעת חוק לקידום שירותים פיננסיים חברתיים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר:
ולדימיר בליאק (יש עתיד):
הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), התשפ"ג–
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
בחירת נציגי הכנסת לוועדות בחירה ומינוי של נושאי משרה שיפוטית
הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון – עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית), התשפ"ג–
שר התקשורת שלמה קרעי:
הצעת חוק להסדרת המגורים בשטחי מרעה, התשפ"ג–
אוהד טל (הציונות הדתית):
סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול:
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ג–
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
הצעת חוק מגבלות על חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה, התשפ"ג–
חוה אתי עטייה (הליכוד):
שר התקשורת שלמה קרעי:
הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (שלילת הסכמה כהיתר לחיפוש בחומר מחשב), התשפ"ג–
אריאל קלנר (הליכוד):
שר התקשורת שלמה קרעי:
הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (סימון מקום חניה לרכב חשמלי), התשפ"ג–
ארז מלול (ש"ס):
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
הצעת חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (תיקון – שלילת זכאות לקצבאות ולפיצויי פיטורים עקב ביצוע פעילות טרור), התשפ"ג–
עידן רול (יש עתיד):
מיכל מרים וולדיגר (הציונות הדתית):
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
הצעה לסדר-היום
התערבות זרה בתוך החברה הישראלית והענקת פרס למייצגי מחבלים
אריאל קלנר (הליכוד):
שר התקשורת שלמה קרעי:
הצעות לסדר-היום
השתלטות הרשות הפלסטינית על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון – האסטרטגיה הפלסטינית והמענה הישראלי לה
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):
לימור סון הר מלך (הציונות הדתית):
הצעות לסדר-היום
הקטל בכבישים: עשרות פצועים ושני הרוגים כתוצאה מרצף תאונות דרכים שאירעו במהלך סוף השבוע
יונתן מישרקי (ש"ס):
יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
הצעות לסדר-היום
מצב חירום: פשיעה ואלימות בחברה הערבית
מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
הצעה לסדר-היום
מחירים מופקעים במוצרי צריכה בסיסיים בבתי הכלא
ארז מלול (ש"ס):
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:
שאילתות ותשובות
238. מעקב משלוח בדואר ישראל
אברהם בצלאל (ש"ס):
שר התקשורת שלמה קרעי:
239. פרסום נתוני רמת קליטה סלולרית
אברהם בצלאל (ש"ס):
שר התקשורת שלמה קרעי:
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום רביעי כ"ה בסיוון התשפ"ג, 14 ביוני 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס' 268), התשפ"ג–2023. מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת קארין אלהרר, קטי קטרין שטרית, עופר כסיף, מיכאל מרדכי ביטון, אברהם בצלאל, אימאן ח'טיב יאסין ומרב מיכאלי בנושא: סכנת הסגירה של מעונות היום השיקומיים לפעוטות בעלי צרכים מיוחדים. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה למזכיר הכנסת. אני מקדם בברכה את האורחים שצופים בנו כאן מהיציע וכמובן בבית, וגם את קבוצת צבא ההגנה לישראל שנמצאת איתנו. תודה שאתם איתנו.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מזמין את חברת הכנסת מירב בן ארי לשאול את השאילתה הראשונה – אנחנו בסדר-היום בסעיף השאילתות כרגע – לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים, בנושא: התמהמהות פתיחת הרכבת הקלה. אני מזמין את סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב לדוכן. בבקשה, חברת הכנסת בן ארי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש. התמהמהות פתיחת הרכבת הקלה. הקו האדום בגוש דן היה אמור להתחיל לפעול כבר בנובמבר 2021, אולם עד היום טרם נקבע מועד רשמי חדש להפעלתו המסחרית, למרות שהרכבת מבצעת כבר כמה חודשים נסיעת מבחן. התושבים בגוש דן ובעלי העסקים משוועים לפתרון. ברצוני לשאול: מתי הקו יחל לפעול? תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחברת הכנסת בן ארי. סגן השרה, בבקשה.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת והשואלת הנכבדה, קודם כול, ברצוני להגיד לך שהשאלה היא נכונה ובמקומה. במקומה – בגלל שאנחנו רואים את המציאות, ובמקומה – גם בגלל שהרכבת לא צריכה להיות במקומה, הרכבת צריכה לנסוע, וכשהרכבת במקומה, זאת באמת השאלה המתבקשת. אני אעצים את השאלה שלך, את מוגבלת במילים. כמובן, כשרואים זמן רב של הכנות לרכבת קלה, הקו האדום, אחרי זה רואים לנגד עינינו תחנות מתוקתקות ומסודרות, רואים את המסילות מוכנות להפעלה – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
תדע לך שבשבוע שעבר 36 רכבות נסעו במקביל. זה היה מדהים.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
את בדיוק נותנת את התשובה. זאת בדיוק התשובה.
היו"ר אמיר אוחנה:
מה פרויד היה אומר?
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
יותר מזה, אחרי זה רואים רכבת אחת נוסעת – נו, אז הרכבות כבר יכולות לנסוע, ואחרי זה רואים 30 ו-34 רכבות או 36 רכבות, קרונות, רכבות שכבר נוסעות. ואז נשאלת השאלה: למה אתם לא פותחים את זה לציבור? מה הבעיה? באמת צריך להגיד את זה. זאת הזדמנות להסביר. אני רק רוצה להגיד שנקודת ההנחה של כולם – גם של השואלת הנכבדה, אבל ודאי גם של משרד התחבורה – חברת נת"ע, החברה הזוכה, וכמובן כל התושבים, רוצים שזה יהיה. אין מישהו שמתעצל או מישהו שהחליט: אני אאכזב את הציבור עכשיו, אני לא אפעיל את הרכבת. הרכבת צריכה לפעול וכולם רוצים ועושים כל מאמץ כדי שזה יפעל, אבל יש בלמים, יש דברים שעדיין לא מאפשרים לרכבת לפעול. אני רוצה למנות את הדברים, אבל אתחיל בכך שתשתיות זה דבר בפני עצמו. צריך הכנות וחפירות ולבדוק שהמסילות במקומן, ואחרי זה – את הממשקים עם הכבישים, עם המכוניות, את כל זה. אלה תשתיות שלוקח זמן ארוך, לפעמים – תושבים והפרעות וכל מה שכרוך בזה, זה לוקח זמן. אחרי התשתיות יש השלב של ההפעלה עצמה. את ההפעלה עצמה אי-אפשר להכין ואי-אפשר לעשות הרצה כשעדיין משהו לא מושלם. כל ההרצה שאפשר לעשות, דהיינו לעלות על הרכבות, שיתחילו לפעול, ושילוב של כל הרכבות וכל מה שכרוך בכך – זה צריך להיות שלב שאחרי שהכול מוכן ואחרי שהכול מסודר ואחרי שכולם נתנו את האישורים שכל מה שכרוך בכך מסודר. אז אנחנו מעלים את הרכבות, מתחילים להפעיל אותן ולעשות טסטים והרצות. לכן, זה לא דברים שאפשר להכין אותם מראש במשך כמה שנים, אלה דברים שאפשר לעשות את ההכנות להם, אבל ההפעלה וההרצה צריכות להיעשות באופן מעשי. וכאן, כפי שנדרש וכפי שמצפים מאיתנו, הביאו חברות בין-לאומיות מהטובות ביותר שבודקות ומאשרות תקינות של הפעלה של רכבת, שהנושא המרכזי אצלן הוא בוודאי בטיחות הנוסע, שזה הנושא המרכזי. אם נניח, גם אם אפשר אולי להתפשר על מערכת כרטוס, שהיא גם לא ברורה מאליה – אנשים רוצים להפעיל רכבת והכרטוס עדיין לא עובד טוב – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
זה לא דיני נפשות.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
נניח, זה לא דיני נפשות. אבל מערכת איתות זו מערכת של סכנת נפשות. אם מערכת האיתות לא עובדת טוב, היא סוגרת את הכבישים כדי שמכוניות לא יחצו, הולכי רגל, כל מה שכרוך בכך, כמובן. אבל גם המערכת הזאת כבר פועלת כמעט באופן תקין. הבעיה המרכזית היום בהפעלה של המערכת זו מערכת הבטיחות, דהיינו, כשיש צורך בהפעלת הנהג של הרכבת, זה אומר שזה רק בעיתות חירום. הרכבת צריכה לפעול באופן כמעט אוטונומי ואוטומטי – לא אוטונומי אבל אוטומטי. המערכת צריכה לפעול, לא הנהגים צריכים התערבות, וזה צריך להיות. זה מפעיל למעלה מ-30 רכבות, שהן יהיו. את צודקת שאת אומרת שהן כבר נמצאות. אבל אז מתברר שיש בעיות, שהרכבות לא מתואמות עד הסוף, או בממשק הזה, קוראים לזה בשפה שלהם, יש יותר בלימות של הרכבת. בלימה של הרכבת זה אומר שהמערכות האוטומטיות מראות על חריגה, לא מה שצריך להיות, ואז חייבים התערבות של הנהג. התערבות שלו זו בעיה, כל בלימה של הרכבת זו בעיה בטיחותית, והחברות האלה לא מאשרות לנו בשלב הזה להפעיל את הרכבת. אני אוסיף עוד משהו אחד. הם דורשים מאיתנו, דורשים מהרכבת, חמישה ימים רצופים ללא תקלה. רק אז יינתן האישור. ברגע שיש תקלות כאלה – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
על החברות הגרמניות אתה מדבר? הגרמניות מבקשות?
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
כן, החברות הגרמניות. אני הבנתי שזאת חברה גרמנית, אבל המידע שלי ניתן – זו גם חברה סינית. מה שלי ידוע, שיש שתי חברות שהן האחראיות, והן לא נותנות. אני לא חושב שמישהו מצפה מאיתנו להפעיל רכבת כשהחברות לא נותנות. השאלה היא מה ניתן לעשות. אין משהו שניתן לעשות במערכות האלה ולא עשו. אלה מערכות אוטומטיות שעדיין לא מסתנכרנות. יש כאלה שאמרו שאפשר להפעיל אותן כשזה עדיין לא 100%. כל מה שאפשר להפעיל ברכבת, גם מה שעדיין לא 100%, עשו את זה. יש דברים שמתייצבים עם השירות. לפעמים גם בבית יש דברים שמתייצבים. אבל יש דברים שאי-אפשר להפעיל אותם לפני שהם מתייצבים. העיכובים האלה מפריעים מאוד מאוד; הם גם מאכזבים, הדברים מוכנים ולא מפעילים אותם. ואני גם אוסיף ואומר, ואת צודקת בשאילתה, בגלל שיש מערכות אחרות – נניח תחבורה אחרת, שמתייתרת כשהרכבות פועלות, מתחילים – הרי לא עושים לכך מכרזים חדשים ולא מכניסים מפעילים. אומרים: הינה, כבר נכנס משהו חדש. אז אנחנו בעצם נמצאים במערכות אחרות שלא מתפקדות הכי טוב ולא במיטבן ולא נותנות את התפוקות המלאות, שאומרות: הינה, כבר נכנסת הרכבת הקלה, כמו כל דבר. אדם לא עושה תיקונים בבית שלו כשמחר הוא עובר דירה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
נכון. אתה מחלץ את האזור הכי תקוע במדינת ישראל. זה בני ברק, רמת גן, פתח תקווה, קריית אונו, יפו. בסוף האנשים האלה צפופים באוטובוסים בכל יום. ברגע שתיתן להם את הרכבת, תיתן להם בשורה. מי כמוך יודע מה קורה באזור הזה.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
אז ככה, את צודקת. ההרגשה הזאת, התובנה הזאת – בוודאי מי שטרח כל כך הרבה, והוא גם צריך לתת את הדין והחשבון, חברות כמו חברת נת"ע, כמו משרד התחבורה, כמו הזכיין בעצמו, שגם כן רוצה להפעיל אותו, ועוד חברת תבל מטרו, שהיא הזכייניות של ההפעלה, הם עומדים ועושים הכול. עכשיו, את שואלת אותי שאלה: אז מתי כן?
מירב בן ארי (יש עתיד):
אגב, זו השאלה הנוספת שלי, אם היושב-ראש ייתן לי.
היו"ר אמיר אוחנה:
בוודאי שאתן לך.
מירב בן ארי (יש עתיד):
יש לי את לוח הזמנים, כי זה היה אמור – – –
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
אז אני כבר אומר לך מראש, תשאלי שאלה אחרת – אין שאלה אחרת. אני נותן לך תשובה עוד לפני זה כבונוס.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מאוקטובר 2021 הציבור קיבל את ההבטחה שבנובמבר 2021; מנובמבר זה הפך לנובמבר בשנת 2022, למרץ 2023, למאי, ליום העצמאות. אנחנו ביוני.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
לפני זה היה פסח. הבטיחו שבפסח, בחג הפסח הרכבת כבר תפעל. כבר נתנו תאריכים. אחרי זה – יום העצמאות; אחרי זה – מייד אחרי יום העצמאות, שזה כמו להגיד מייד אחרי שבת. מייד אחרי שבת זה יתחיל לפעול, אבל זה יכול להיות – איזו שבת, ומתי זה "מייד". אז ככה אמרו, מייד אחרי זה. הינה, היום, אחרי חג השבועות, אנחנו נמצאים ביולי-אוגוסט, הרכבת ודאי – זה אחד החודשים שמצד אחד הם גם מרובי נסיעות, מכיוון שיש גם אנשים שמטיילים וכו' – ברכבת ודאי בהתחלה אנחנו חווים שימוש רב והתעניינות וניסיונות של אנשים שנוסעים ברכבות. אני יכול להגיד לך שמייד עם אישור של החברה, של אותן חברות, עכשיו ללחוץ אותן ולהגיד: תשמעו, תעשו, תדלגו – אף אחד לא יעשה את זה. אבל אנחנו עומדים עם כל מה שאפשר לעשות. אבל כן דבר אחד לפני – היושב-ראש נתן לך שאלה נוספת – הפקת לקחים. אני מסכים עם כך שצריך להפיק לקחים ולדעת מה הסיבות שהאוטומציה והדברים האלה לא פעלו. האם בגלל החברה, היצרנית של אותם קרונות? אני שומע שיכול להיות שבמקומות אחרים זה לא היה. האם הדגם הזה לא היה טוב? אנחנו עושים מכרזים, ולפעמים המוטיב של העלות וההוצאה הוא זה שמנחה אותנו. לפעמים אתה קונה דבר יותר זול, ובסופו של דבר המערכת נפגעת. ואחרי זה אתה אומר: מה שזול הוא יקר. אני לא אומר שכך הדברים, אני לא מסיק מסקנות ושום דבר. אין ספק שאני חושב שסוד ההצלחה הוא בזה שאנחנו הולכים לעוד הרבה רכבות, ואנחנו צריכים להיות בעלי ניסיון. אין ספק שהניסיון נותן הרבה. אם לא מפיקים לקחים, הדברים יחזרו על עצמם; אם נפיק לקחים, יכול להיות שמראש נדע. אם התקלה הזאת הייתה תקלה – אם היינו עושים כך וכך בתחילת הדרך, אם מישהו היה יודע, או היום אנחנו יודעים בדיעבד שצריך לעשות את זה – זה חלק מהצלחה, מיומנות ומקצועיות שמקבלות חברות, ונדמה לי שגם אנחנו מקבלים כממשלה, כמשרד התחבורה. זה התפקיד שלנו, לעקוב אחרי הדברים, להסיק מסקנות. ואני חושב שהשאילתה הבאה שלך צריכה להיות אחרי ההפעלה. זאת באמת עבודה. כפי שאני מכיר אותך, אין לי ספק שתעשי את זה. תשאלי: אוקיי, הפעלנו, ברוך השם, הכול טוב ויפה, אבל מה הסיבה שהייתה גם בעבר? יש דברים שעליהם צריך לשאול גם מה היה בעבר. תודה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני יכולה שאלה נוספת?
היו"ר אמיר אוחנה:
שאלת המשך לחברת הכנסת בן ארי, בבקשה.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
יש עוד?
היו"ר אמיר אוחנה:
גם לחבר הכנסת מלול יש שאלה, כן.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אדוני סגן השרה, אנחנו מכירים כבר הרבה שנים. אני יודעת שאתה אדם מקצועי ומקצוען. ראשית, אני מאוד מאוד אודה לך אם תיכנס בעובי העניין, כי המטרו הזה הוא פשוט קו חיים של תושבי גוש דן, ואתה מכיר את הצפיפות שאנחנו נתקלים בה. אני באמת סומכת עליך שתיכנס לאירוע הזה ותשחרר את האזרחים וגם את בעלי העסקים. אדוני, אתה מכיר את התחום. בעלי העסקים בעצם מחכים. ועכשיו, אני רוצה רק שאלה האחרונה: האם יש איזשהו אופק, זאת אומרת משהו? הרי בסוף החברות האלה זכו במכרז שלנו כמדינה. אתה סוג של בוס מנהל. האם אתה יכול להבטיח לציבור שאתה, אני לא יודעת מה – אני מבינה את העניין הבטיחותי, אבל אמר גם היושב-ראש, זרק איזושהי הערה: צריך להבדיל בין דברים שהם חלילה סכנה לחיי אדם לבין דברים שאפשר. אתה יודע, גם הרכבת הקלה בירושלים התחילה, ויש גם תקלות שאפשר לתקן כל עוד זה לא עניין של חיי אדם, כמו שהיושב-ראש אמר. תן לצופים שמביטים בך עכשיו, לבעלי העסקים, לתושבים, איזשהו אופק, משהו, לוח זמנים, כי מנובמבר 2021 הם מחכים. תודה.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
תודה לחברת הכנסת מירב בן ארי. אני אכן מקבל את המחמאות. המחמאות שלך מחייבות אותי. אבל במקרה זה הדבר נמצא בטופ של המשרד, השרה וכל המנכ"לים למיניהם. כולם מתעסקים עם זה, וכמובן המשרד כולו. בגלל השאלה, שהיא שאלה נכונה, אני כן אצטט את מה שהמשרד – עד עכשיו דיברתי בשם עצמי, לא אמרתי משהו שהמשרד הכתיב לי או כתב לי. אני אקריא את מה שהמשרד ואנשי המקצוע אחרי כן – זו גם לא הייתה תשובה אחת, ביקשתי עוד חידוד של העניין ועוד חידוד לפני שעונים; בהתחלה התשובה הייתה קצרה, ואחר כך ביקשתי הרחבה. המשרד עונה לי: משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מחויב לפתיחת הקו האדום בהקדם האפשרי, אך ללא פשרות על בטיחות הציבור. מועד ההפעלה של הרכבת ייקבע מייד לאחר שהקו האדום יעמוד בכל מדדי השירות והבטיחות שנקבעו לו על ידי גורמי המקצוע. אז על שירות אני חושב שכבר עברנו; בנושא בטיחות, אם דיברנו על מערכת האיתות, היא כבר כמעט בסדר. היא מאפשרת להפעיל אותה. הפרויקט עבר לפני כמה שבועות לשלב הרצות המפעיל – חברת תבל מטרו, החברה הזוכה – וניכרת התקדמות במדדים השונים. אך עדיין יש תקלות טכניות שאינן מאפשרות את הפעלתו המסחרית. נכון להיום, טרם הושגו יעדי הבטיחות הנדרשים. משרד התחבורה עומד בקשר רצוף עם נת"ע ועם הזכיין ומנטר, מפקח על ביצועי הקו ומסייע לנת"ע בקידום הפרויקט. התשובה האחרונה: הקו ייפתח – אני מבין שזאת השאלה – הקו ייפתח רק לאחר שהפרויקט יעמוד במדדי הבטיחות המחייבים. אנחנו תקווה ותפילה גם כן שזה ייעשה במהרה. את העלית עוד נושא חשוב מאוד, גם בשאילתה כתבת את זה: הנושא של אנשי המסחר. אנשי המסחר, כל המסחר, הגיעו לקצה היכולת. אנשים לא מכניסים, ההכנסות שלהם נפגעו במשך התקופה של העבודות וכו'. אבל כפי שראינו בירושלים, הגיעה הרווחה, שאחר כך נתנה להם נשימה. אמרו להם: תנשמו עמוק וארוך. גם לנשימה הארוכה והעמוקה, העמוקה והארוכה, יש סיום. אני מאוד מקווה שנהיה אנשי בשורה בתקופה הקרובה. תודה לך, השואלת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
שאלה נוספת – לחבר הכנסת מלול, בבקשה.
ארז מלול (ש"ס):
אדוני סגן השר.
היו"ר אמיר אוחנה:
סגן השרה.
ארז מלול (ש"ס):
סגן השרה.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
דווקא כאן בכנסת מערבבים גם זכר וגם נקבה, אז בסדר. יש כאלה שלא מבדילים בין זכר לנקבה.
ארז מלול (ש"ס):
בנושא התחבורה אני רוצה לשאול כך, לאור מה שראיתי בחזרה מההלוויה של הגאון הגדול – ועדיין אנחנו כואבים, ואין יום שלא כואבים, את לכתו של הרב אדלשטיין שליט"א; זה מורגש, אנחנו מרגישים ממש יתומים בחסרונו, זכר צדיק לברכה, צדיקים במיתתם נקראים חיים. א. לשבח את כבודו, איך הוא בעצמו היה כאחרון הסדרנים – זו מנהיגות – מסדר את האוטובוסים כדי שהציבור, אחרי שש שעות, שמונה שעות של עמידה בחום, בלי שתייה – חלק היו עם שתייה – מסדר את כל הקווים, שכולם יגיעו הביתה. אבל ממה שראיתי, אני חייב לציין שהייתה שם אנדרלמוסיה. אז אני דן לכף זכות; כולם רוצים לעזור. אף אחד לא ידע את תאריך פטירתו של מורנו ורבנו. ראשית, אני רוצה לשאול: אין איזה מתווה להלוויות, כמו שלמשטרה יש תוכנית, לממשלה יש תוכניות, כשנפטר איש ציבור, חס וחלילה, יש תוכנית חבצלת או מבצע חבצלת – –
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
נוהל חבצלת.
ארז מלול (ש"ס):
– – או דברים כאלה. למה למשרד התחבורה אין איזו תוכנית כשגאון – כשיש הלוויה המונית או אני לא יודע, משהו כזה – היערכות מסוימת במרכז, בצפון, בדרום? ומעניין לעניין באותו עניין, כדי למנוע וכדי לדעת – ואתמול השתתפתי בוועדה לביטחון לאומי בעניין והעליתי את הנושא: בעוד פחות משלושה שבועות, בערך שלושה שבועות, יש הילולה של אור החיים הקדוש. אור החיים הקדוש היה מקובל, ועולים אליו לרגל מכל בני עדות ישראל – חסידים, ליטאים, ספרדים, עדות המזרח, מסורתיים, חילונים. כולם. בתור מנכ"ל מועצת בתי העלמין לשעבר – וכיום אני גם יושב-ראש השדולה למען הר הזיתים, ככה שזה מאוד קרוב לליבי – ראיתי את כל הציבור, מהשומרון, מתנחלים וימנים ושמאלנים, מגיעים לאור החיים הקדוש; לא סתם – כי הוא אור החיים הקדוש, שהיה אדם גדול מאוד וצדיק מאוד ומחולל ניסים, וראיתי בספרים שיש סגולה, והזכרתי את זה בכנסת לידידי אלקין מהאופוזיציה. מי שרוצה שאולי זה יחזיר אותו בתשובה, אם הוא רוצה שיתקבלו בקשותיו, שילך לאור החיים הקדוש, ואז הוא ינחה אותו בדרך טובה. בתור מנכ"ל מועצת בתי העלמין גם ראיתי שמערך התחבורה לוקה בחסר, ואני מתכוון הן מבחינת תחבורה בין-עירונית והן עירונית. תושבי ירושלים לא ידעו איפה הקווים, מאיפה הולכים. האוטובוסים חנו רחוק מאוד והיו צריכים ללכת ברגל. ושוב, למרות שאתמול ירד גשם, זה משהו על-טבעי, יש איזה איתות משמיים על משהו. אני לא יודע למי ולמה, אבל יש איזה איתות בזמן כזה להוריד גשם, כי זו תקופה חמה ואנשים פשוט מזיעים, וזו יכולה להיות סכנת נפשות. קשה לי להזכיר את אסון מירון בכל פעם, קשה להיזכר בכל הטראומה שהייתה. מי שעקב אחרי ועדת החקירה – חלק מהכשלים שהיו באסון מירון הם בנושא התחבורה. אנשים נתקעו ואז נוצר פקק, ולא הייתה הסדרה, זה חלק. עוד פעם, אני לא אומר שבגללם, אבל זה חלק.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
אם הכשל היה בתחבורה, גם ההצלחה עכשיו הייתה בתחבורה, אז צריך לקחת גם את זה בחשבון.
ארז מלול (ש"ס):
נכון, בוא, התחלתי בפרגון. כל המוסיף גורע, סגן השר. פרגנתי לו באמת על כל עבודתו. עכשיו, תחבורה בין-עירונית – אנשים רוצים להגיע מבני ברק לחיפה, ואין הרבה אוטובוסים. האוטובוסים לא מוסדרים מבחינת שעות, ואז מגיע אוטובוס לא בשעה הייעודית, נוצר עומס, אנשים מחכים אחר כך שלוש שעות בפקק מחיפה לירושלים, למשל, או מצפת – בוא נלך הכי רחוק, מצפת זה הרבה שעות נסיעה – הם מגיעים מותשים, ואז נתקעים בפקקים פה, בתוך העיר, חונים רחוק. מערך השתייה – זה לא כל כך קשור אליכם, הפניתי את זה למשרד לשירותי דת, אבל אנשים סובלים, ולא מגיע להם. אנחנו צריכים לכבד את זה שאדם רוצה להתייחד עם הצדיק, זו אמונתו ומורשתו. להבדיל, כמו שבמשחק כדורגל גדול אנחנו דורשים שהכול יהיה מסודר, על אחת כמה וכמה כשצדיק כזה נפטר, אור החיים הקדוש. הייתה לי הזכות לדבר במליאה כשסיכמתי את הדיון בחוק הדרכונים וראיתי שנשאר לי זמן. אמרתי שזה הזמן להזכיר את הצדיק הזה, אור החיים הקדוש, שהיה חזק גם בקבלה, גם בפשט, גם בדרש, היה באמת מקובל על כולם. הבעל שם טוב אמר כשהוא נפטר – ואת זה הזכיר לי ידידי מיכאל ביטון מהאופוזיציה, שהוא יהודי מסורתי ואוהב תורה – הוא אמר: כבה הנר המערבי, משהו בסגנון הזה. הוא אמר שהוא ואור החיים יכולים להביא את המשיח. אז אנשים רוצים, ויש רבבות. עכשיו, עוד דבר – יש רכבות אוויריות שמגיעות מחו"ל, אז צריך לדאוג למצוא רעיון גם משדה התעופה. בני ברק, תל אביב, דרום – בוא, זה מערך שלם, חבל שאנשים מסכנים סובלים. הם בונים על מערך התחבורה, ומערך התחבורה פה חיוני, הכרחי. אנחנו בשנת 2023, ריבונו של עולם. הכול צריך להיות מונגש, מוסדר. אני מצפה מכבוד סגן השר שייכנס בעובי הקורה. ועוד פעם, אני מדבר רק על מערך התחבורה; יש עוד בעיות בהילולה – יש בעיות של הנגשה במקום, הסדרה, אין תקצוב לבמות, לשמירה. זו עוד בעיה שאני צריך להפנות לשר הדתות פרוש, אבל לדעתי עניין התחבורה הוא בסמכותו של כבוד סגן השר, ואני יודע כמה אתה עושה וכמה אתה יכול לעשות ואיזה כוח יש לך, ואני מצפה שיהיו תשובות בעניין. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת מלול. סגן השר, בבקשה.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
תודה רבה על השאלה הנוספת. מטבע הדברים, מטבע העולם, השאלות קצרות והתשובות צריכות להיות ארוכות, אבל כשנשאלת שאלה מוסברת, ארוכה ומנומקת, התשובה יכולה להיות יותר קצרה. אבל ככל שהיושב-ראש יאפשר לי, אני אשתדל לענות לך בעניין הזה על הנקודות החשובות שהעלית. אז קודם כול, כולנו מבכים את מותו ופטירתו של הגאון הגדול, ראש הישיבה הרב גרשון אדלשטיין, זכר צדיק לברכה. אנחנו מרגישים יום-יום את חסרונו ופטירתו. פעולותיו עשו רושם ניכר מחוץ לקהילה החרדית, ואני מקבל מכל מקום ניחומים או השתתפות בחסר ובצער הגדול. לכן הנושא שמסביב להלוויה שלו ממשיך להיות רלוונטי ועדיין אצלנו במשרד, והדגש שאני שם, אחד מהדברים המרכזיים שבהם אני רואה חובה לעצמי, זאת חובת הפקת הלקחים. ועכשיו לגבי ההלוויה עצמה ומערכת התחבורה שנעשתה סביבה. אז הדברים ברורים, ואתה גם אמרת את זה, יכול להיות נוהל חבצלת כזה או אחר, אבל הפטירה היא פתאומית, ובמקרה הזה לא הייתה ממש היערכות, לא הייתה חשיבה כזאת, ואז אתה צריך לקבל החלטה ואתה צריך להיערך להפעיל מערכת הסעות מכל הארץ. זה לא פשוט, ואף אחד לא מצפה שאוטובוסים – והיום לא האוטובוסים אלא נהגים עומדים הכן, כפי שאנחנו אולי עוד נערכים במירון. זאת היערכות אחרת כשיש פטירה פתאומית וצריך להיערך ולהעביר כ-200,000 נוסעים. והנקודה המיוחדת שמתחדדת כאן – בהלוויה הזאת, יותר מכל ההלוויות הקודמות, אנחנו לא אפשרנו, או מנענו כמה שיותר מרכב פרטי להיכנס, ושמנו את כל הדגש על התחבורה הציבורית. כששמים דגש על התחבורה הציבורית ודאי שצריך לתת מענה הרבה יותר גדול. אני יכול להגיד לך מניסיון, וכאחד שהיה בסוד העניינים בלא מעט הלוויות, לצערנו, הלוויות המוניות של גדולי ישראל וגדולי התורה – בסיכום אני חושב שההלוויה הזאת, בהיערכות לגודל שלה, הייתה מפתיעה לטובה בשיתוף הפעולה של משרד התחבורה, של תוכנית האב לתחבורה בירושלים, של משטרת ישראל ושל החברות הציבוריות עצמן – הן נמתחו בנושא הזה עד הקצה. צריך לדעת עוד דבר: הייתה השתדלות גדולה שהתחבורה הסדירה לא תיפגע. אתה מפעיל עכשיו, מביא מאות אוטובוסים, וצריך שהתחבורה השוטפת לא תיפגע. ההיערכות והנוהל בוצעו, וזה דבר ששמנו עליו דגש, כפי שאמרתי, על התחבורה הציבורית. לאחר מכן, דבר שהוא לא מובן מאליו – סגירת כביש 4. סגירת כביש 4 מקצה לקצה, מצומת מורשה ועד הצומת בכניסה לכביש 1, בחיבור לכביש 1, היא דבר דרמטי לתחבורה בפרט ולאזרחים בכלל, וכל זה נעשה כדי שהאוטובוסים יוכלו לעבור בבטחה ובמהירות למקום, וכך היה. אני לא זוכר דבר כזה ששעה לפני ההלוויה מקומות רבים כמו הר חוצבים בכניסה לעיר היו ריקים, והאוטובוסים לקחו את האנשים. להביא 150,000 איש, להביא מאות אוטובוסים למקום אחד, יותר קל, וזה מובן מאליו: באים האוטובוסים, יש מקום חניה, יש מקום הורדה, מורידים את האנשים והאוטובוס נוסע למקום שלו; לאסוף לאחר מכן את האנשים בחזרה – גם לגבי זה יש לנו לא מעט תובנות. אתה אמור בצדק, וזה מה שראית – זו הייתה הדרך חזור מההלוויה, ולא הלוך. אנשים הגיעו להלוויה בזמן ולפני הזמן בצורה מסודרת, וכולם ציינו את זה לשבח. הנסיעה חזור התפרסה על שש שעות, אם לא יותר, הרבה יותר משש שעות. אם ההלוויה הסתיימה בשעה 18:00, נניח, עוד ב-02:00 אספנו אנשים, וזה הגיע מכמה וכמה סיבות: ראשית, אנשים שהובלנו מירושלים בעיקר ברכבות, ומהרכבות לקחו אותם בשאטלים לכניסה לבני ברק, רבי עקיבא-ז'בוטינסקי, העדיפו לבוא לכביש 4 אחרי ההלוויה, זאת אומרת, לא היה ויסות ולא היה איזון במערכת, וזה גרם לבעיה לא פשוטה. אני גם מודה שהיו חילוקי דעות על איך צריך להיעשות האיסוף – האם אנשים ילכו לאוטובוסים עצמם, שחונים שני קילומטר דרומה וצפונה, או להביא אותם לנקודות במרכז, באזור הזה של היציאה מבני ברק, מה שנקרא היום קוקה קולה. להביא את האנשים לצומת הזה? ההחלטה של המשטרה הייתה להביא אותם לשם. היא הייתה כנראה לאור הריבוי, ולא הצדיקה את זה. היא גרמה בעיות: ירידה לכבישים, עומס גדול, אנשים הגיעו בבת אחת, ואוטובוסים לא הספיקו להגיע. ברגע שאנשים ירדו, האוטובוס לא יכול היה לעבור, וזה גרם למערכת שלמה של עיכוב בהגעת האוטובוסים. אז צריך לציין שלא היו חסרים אוטובוסים. זה לא שהאוטובוסים היו חסרים, היו אוטובוסים כמספר הנוסעים – הם לא יכלו להגיע למקום לאסוף אותם. אני לא בורח, צריך להגיע לעוד תובנות ולהסיק מסקנות על איך לפתור את זה – סגירת כביש גהה, כל ההיערכות מסביב, לקחת אנשים שבאים מאזור הדרום, אוספים אותם משם. את האנשים שנוסעים למקומות אחרים לוקחים בצד השני של כביש 4. חלק הולכים לגבעת שמואל ומשם אוספים אותם, וצריך יותר ניווט וויסות. אלה דברים שאתה לא צופה, יש דברים שאתה לא צופה מראש, ואתה די מופתע. כשאתה מפעיל מערכת כזאת, מתברר לך שיש דברים שלא חשבת עליהם בפעמים הקודמות והם קרו בפעם הזאת, כפי שאמרתי קודם. לכן ההיערכות מאוד חשובה; ההיערכות הייתה, וההיערכות צריכה להיעשות, ותמיד יש הפתעות, אין היערכות במאת האחוזים. אני רוצה להגיד לך – הבאת את הדוגמה על מירון; מירון הוא האתגר התחבורתי הגדול ביותר. אני אמרתי את זה, כי רציתי לדרבן את מנהלי החברות הציבוריות, רציתי לדרבן אותם במאמץ הגדול שהם עושים, ובכלל לאורך כל התקופה הזאת החברות הציבוריות עושות מאמץ גדול מאוד. צריך לקחת בחשבון שמפורים מתיחת קווי התחבורה היא עד הסוף. שושן פורים הוא אירוע מאוד גדול. לאחר מכן מגיע חודש רמדאן, שהיה משולב עם ערב ראש חודש ניסן – זה אתגר בפני עצמו, כל חודש רמדאן. היום אחוז מאוד גדול מנהגי התחבורה הציבורית – אנחנו עומדים על סדר גודל של 70% – 70% מהנהגים בתחבורה הציבורית הם מוסלמים, ולרמדאן יש השפעה מאוד מאוד גדולה בשעות הערב ובכל יום, וזה אתגר לא פשוט. סיום הרמדאן, עם החג שהיה, יחד עם ראש חודש, ומייד אחר כך יום העצמאות וחג השבועות – אלה אתגרים שאתה מושך. אתה אומר לנהגים: אין לכם חופשות. אתם לא יכולים להחסיר, כולם צריכים להגיע. צריך לחשוב על זה שהנהגים שנסעו מההלוויה יצאו ב-10:00, ואחרי זה – זה ודאי אתגר רציני, והם עשו את זה בכבוד. אני רק רוצה לציין – אי-אפשר לענות על כל השאלות ששאלת, חבר הכנסת מלול. אולי בהצעת החוק שלך, שיש לנו במשך היום, נרחיב – בנושא של מירון ודאי, אין ספק, לא היו עבודות בכביש. הינה, לא היו עבודות – לא כביש 6 ולא כבישים אחרים של נתיב ולא כבישים שבאחריות חברות אחרות. והינה, אתה מכין את הכול – ומתברר שהנתיב המהיר בכביש 1, שבאותו יום יש לו איזה מקטע שהוא עשה, בדיוק יצא לו באותו יום – וזה גרם לתחבורה. לא חשבת שהנתיב המהיר, שעושה עבודות כבישים בסדר גודל כזה אולי פעם בשלוש שנים, ייפול בדיוק בתאריך בחזור ממירון. אז תמיד יש לנו הפתעות, ויש לנו אתגרים. אנחנו משתדלים מאוד. היום לתחבורה הציבורית יש קשיים מאוד מאוד גדולים, קשיים מאוד מאוד גדולים בהפעלה. המשאבים שלנו הם באמת גדולים – אנחנו נותנים תקציבים מאוד גדולים, אנחנו מפעילים מערכות ונותנים לחברות אפשרויות לתת את המענה, החברות לא עומדות, חלק מזה הוא בגלל שצריך באמת לדרבן אותן והן צריכות להיות יותר טובות, וחלק מזה הוא גם נסיבות אובייקטיביות. אחד הדברים המרכזיים – ובזה אני אסיים, אדוני היושב-ראש – אתגר שצריך להיות, נושא לאומי, הוא נושא המחסור הנהגים. אנחנו מדברים על מחסור שמתקרב ל-10,000 נהגים. זה קריטי עבור המערכת. אי-אפשר להפעיל מערכת של הסעות המוניות ומערכת של תחבורה ציבורית כשיש לך מחסור כזה חמור בנהגים. אז אני אסתפק עכשיו בתשובה הארוכה שעניתי על השאלות המאוד-מאוד חשובות והמאוד-מאוד מאתגרות, ובהזדמנות הבאה, בהזדמנות הקרובה, אני אשלים את התשובות. סימנתם לי בפתק שהגיעה העת לסיים.
היו"ר אמיר אוחנה:
עוד רגע, יש שאלה נוספת לחבר הכנסת רוט. חבר הכנסת רוט, ביקשת שאלה נוספת.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
חשבתי שאני בשאלה האחרונה.
משה שמעון רוט (יהדות התורה):
אני לא אעכב את סגן השר, אבל קודם כול אני רוצה כמובן להצטרף לכל המחמאות, וחשוב לנו מאוד שאתה תהיה. השאלה שלי מתייחסת בעיקר לנושא שמורכב מההתיישבות בגליל. אנחנו משדלים אנשים ומעבירים אנשים לטבריה. הקהילה שלנו – אנחנו הבאנו בעצמנו 200 משפחות לטבריה, ואנחנו חייבים לתת להן מענה. הפרוגרמה של משרד התחבורה, לייצר מצב שבו קודם כול יהיה ביקוש ואחר כך יהיו אוטובוסים מלאים, לא יכולה לעבוד. זה מפריע להתיישבות. אני שואל, כבוד סגן השרה, מה אתה יכול לעשות. איזו בשורה טובה יכולה להיות לך לאנשים שגרים בטבריה כך שתהיה להם תחבורה אמיתית, שיוכלו לגשת לעבודה, למרכז וגם לביקורי משפחה? תודה.
סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:
תודה רבה לך, חבר הכנסת רוט. אני רוצה גם לציין את המעורבות הגדולה שלך בנושא תחבורה ונושא התיישבות. הינה מתברר שמה שאתה אומר הוא דבר מאוד נכון – התיישבות ותחבורה, חיזוק הגליל, מקומות יישוב חדשים ותחבורה – חד הם. היום אנחנו יודעים שהאתגר של תחבורה או נושא התחבורה, המענה התחבורתי, הוא בעצם משולב ושזור בנושא ההתיישבותי. אי-אפשר להתיישב במקום, אי-אפשר לאכלס מקומות, אי-אפשר – במיוחד באוכלוסייה החרדית ודאי שנושא התחבורה לא נותן את המענה הנכון, מכיוון שהרכב הפרטי הוא לא המענה שאנחנו רוצים, אנחנו לא מעוניינים בו, וגם אין להם את האפשרות. על פי רוב אנשים שהולכים לגור בפריפריה הם אנשים שאין להם את היכולת לקנות במרכז, וממילא הם ודאי אנשים שנזקקים לתחבורה הציבורית הרבה יותר. הנושא של התיישבות, של מקום מגורים, עם המרכז הרוחני, המרכז הקהילתי, מרכז החיים שלהם – גם המשפחתיים, גם החברתיים, גם הקהילתיים – כפי שאמרתי, הוא נושא חשוב. הוא הולך לגור במרחק, הוא הולך לעשות את הצעד הזה, אבל בחלק שלו הוא חייב לתת את המענים. אני אומר, זה אתגר של משרד התחבורה, ואני חושב שהיום משרד התחבורה מודע לזה – אני יכול להגיד, באופן אחראי, אולי בשונה מפעם. כשאתה לוקח יישוב כזה או אחר, אתה צריך להראות שהוא קרוב למרכז עסקים, שזה גם נכון, או למרכז קניות. האלטרנטיבה – אתה רוצה לחבר אותו, ואתה עושה תחבורה שתהיה לו קרובה למרכז קניות. כאן אתה צריך – למרכז הרוחני שלו, למרכז החברתי שלו. זה מאתגר אותנו, וצריך לעשות את זה, ואנחנו נעשה את זה, ולאט-לאט אנחנו, גם המשרד, כולם – אנשים מפנימים את הצורך המקצועי בעניין הזה. זה לא רק צורך קהילתי, זה צורך של אנשים פרטיים, זה צורך מקצועי, כדי לתת מענה תחבורתי הגון. אנחנו רואים את זה כאתגר. ישבנו ישיבה אחת, העוזרים ישבו. אנחנו נמשיך לעסוק בזה, ואני מאוד מקווה שאני אהיה איש בשורה בקרוב. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מאוד מודה לסגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב, שכהרגלו השיב באריכות ובפירוט על כל השאלות, ומזמין את חבר הכנסת ינון אזולאי לשאול את השאילתה הבאה לשר הבריאות בנושא סגירת מחלקה לטיפול נמרץ ילדים עקב יציאתו לחופשה של מנהל המחלקה. אני מזמין את שר הבריאות חבר הכנסת משה ארבל לדוכן, בבקשה.
שר הבריאות משה ארבל:
שלום, מכובדי.
היו"ר אמיר אוחנה:
שלום וברכה. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה.
ינון אזולאי (ש"ס):
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, מנהל מחלקת טיפול נמרץ ילדים בבית החולים ברזילי יצא לחופשה, והמחלקה נסגרה. במשרד הבריאות לא מצאו מחליף, ואישרו לסגור את מחלקת הילדים המאושפזים בטיפול נמרץ. הילדים המאושפזים בטיפול נמרץ פונו לבתי חולים אחרים. ברצוני לשאול, אדוני השר: מחלקת טיפול נמרץ לא יכלה לפעול ללא המנהל שלה? אין סגנים? אני מצפה לתשובה, אבל כמו שאתה יודע להשיב.
שר הבריאות משה ארבל:
תודה רבה, חבר הכנסת אזולאי. מכובדי היושב-ראש, חבריי השרים, ראשית, בטרם אענה על שאלתו של חבר הכנסת ינון אזולאי, בשם ממשלת ישראל, בשם הכנסת ובטוח בשם כל חברי הכנסת – אלו שכאן ואילו שאינם – אני מבקש לאחל רפואה שלמה לפצועי פיגוע הירי אתמול בשומרון, פיגוע שבו נפצעו אזרח אחד וארבעה חיילים. לשמחתנו לא היו אבדות בנפש בפיגוע. ברשות היושב-ראש, אני אומר פרק תהילים לרפואת הפצועים: "משכיל לדוד בהיותו במערה תפִלה. קולי אל ה' אזעק קולי אל ה' אתחנן. אשפֹּך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד. בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי באֹרח זו אהלך טמנו פח לי. הביט ימין וראה ואין לי מכיר אבד מנוס ממני אין דורש לנפשי. זעקתי אליך ה' אמרתי אתה מחסי חלקי בארץ החיים. הקשיבה אל רִנתי כי דלותי מאֹד הצילני מרֹדפַי כי אמצו ממני. הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתִּרו צדיקים כי תגמֹל עלי". רפואה שלמה, בעזרת השם, לפצועים מהפיגוע ולכל פצועי צבא ההגנה לישראל וכוחות הביטחון, כן יהי רצון.
היו"ר אמיר אוחנה:
אמן ואמן.
שר הבריאות משה ארבל:
אתמול עברה בכנסת, בוועדת הבריאות בראשות ידידי חבר הכנסת אוריאל בוסו ובוועדת הכספים בראשות הרב גפני, רפורמה חשובה ומשמעותית ביותר בתחום הטיפול בקנביס. עד היום המטופל היה חייב בהוצאת רישיון מיוחד מטעם משרד הבריאות עצמו. המצב הקיים חייב ביורוקרטיה רבה מאוד, גרם לעיכובים והיה ועודנו חריג לכלל שלפיו דרכם של מטופלים להשיג חומר שתכליתו רפואית, בריאותית, היא באמצעות קבלת מרשם מרופא בקופת החולים ועם המרשם הזה לפנות לבית המרקחת. ועדה בראשות ד"ר בועז לב המליצה למשרד הבריאות לעבור למודל של מרשמים גם ביחס לקנביס הרפואי, והוחלט לבצע מעבר הדרגתי, בצורה מאוזנת, שמאפשר בקרה על תוצאות המעבר, שהוא שינוי דרמטי מהמצב הקיים היום. ההדרגתיות מתבטאת בכך שהמעבר יתבצע ראשית לגבי התוויות רפואיות מסוימות, לגבי מי שסובל מהמחלות ומהמצבים הרפואיים הבאים: מחלת פרקינסון; מחלת מעי דלקתית; אפילפסיה; דמנציה; אוטיזם; מחלות אונקולוגיות; טרשת נפוצה; HIV; חולים סופניים שתוחלת חייהם אינה עולה על שישה חודשים. חולים אלה מעתה והלאה לא יזדקקו עוד לרישיון אלא יוכלו לקבל מרשם על ידי רופאים מסוימים שעברו הכשרות בנושא. מבחינת חולים אלה מדובר במהפכה של ממש. אנו מצפים שיהיה בכך להקל בצורה משמעותית את יכולתם לקבל מענה בתחום החשוב הזה. לצד זאת, אנו זוכרים ומכירים בכך שהמהלך טרם הושלם. רבים מאלה המחזיקים כיום ברישיון לקנביס רפואי לא נכללים ברפורמה הזאת, בשל החלטתנו לעשות את הדברים בצורה הדרגתית ומדודה ולבחון תחילה את תוצאות השלב הראשון של הרפורמה לפני שנחליט אם וכיצד להמשיך. לא שכחנו חלילה את אותם החולים, ובמקביל לשלב הראשון הנוגע להתוויות מסוימות אישרה אתמול ועדת הכספים בראשות הרב גפני ובחברותך, כמובן, חבר הכנסת אזולאי, את תעריפי הגבייה הן לרישיון והן למרשם. קביעת תעריף אחוד שנתי מביאה ודאות, צפיות וזמינות רבה יותר. צריך להבין שלצד העלות, נושא נוסף, חשוב לא פחות, הוא הזמינות. עלות נמוכה מביאה לזמינות נמוכה, כלומר לכך שאנשים הזקוקים לקנביס רפואי ומבקשים לקבלו, לא מצליחים להשיגו משום שהוא לא זמין לנוכח מחירים הפסדיים. זו תוצאה גרועה ביותר, שאנחנו לא יכולים להסכים לה. לפני שפנינו לרפורמה הזו היינו בקשר מול קופות החולים. חשוב לנו שהמחירים שנקבעו והיחס של קופות החולים לרפורמה יאפשרו זמינות גבוהה של קנביס רפואי, ובכל מקרה שיפור מהמצב הקיים, הן למי שההתוויה הרפואית שלו תאפשר לו לפנות לקבלת מרשם והן למי שנותר בשלב הנוכחי עם רישיון. בכובעי השני, כשר הפנים, חשוב שהציבור והצופים בנו, וגם חברי הכנסת כמובן, ידעו שהוחלט להאריך את מבצע הדרכונים המיוחד עד סוף חודש יוני.
ינון אזולאי (ש"ס):
בכובע הראשון שלך, שזה הבריאות, אני רק רוצה להגיד לגבי הקנביס שאתמול בוועדה – יש שני דברים: קודם כול, לגבי הקנביס צריך פעם אחת לעשות חשיבה אם צריך את הרישיון כל שנה. לא יעלה על הדעת, יש אנשים שהם חולים כרוניים והם צריכים את זה וכל שנה הם צריכים להגיש את זה מחדש, לשלם 360 שקל. העלינו את זה גם בוועדה ולצערי לא קיבלנו מענה מבחינת התמחור של זה. 360 שקל על מה? אנחנו לא מבינים, למרות שקופות החולים הביאו לנו את הפירוט. אני חושב שיש מקום להוריד את זה. לגבי המרשמים – על פי הבקשה של הוועדה, של יושב-ראש הוועדה, הורידו את זה מ-220 שקלים ל-180 שקלים. אבל חשוב לעשות חשיבה על הנושא הראשון, על ה-360 שקל, והנושא השני – למה כל שנה. יצוין שמה שאמרת, הרפורמה הברוכה שהתקבלה אתמול והוצגה בוועדת הבריאות – שם מדובר רק על 15% שנמצאים בתוך זה, כלומר עוד 85% לא נמצאים. כשביקשנו לדעת את היעדים אמרו שבעוד שנתיים יבואו וייתנו מענה. למעשה דיון המשך, מה קורה. אני מצפה שבעוד שנה ייתנו לי, כדי לדעת אם אנחנו הולכים לעוד 15% או לעוד 50%, כדי שגם החולים האחרים יוכלו ליהנות מהפטור הזה.
שר הבריאות משה ארבל:
אני מודה לך על – זו שאלה נוספת או שזו חצי שאלה נוספת?
ינון אזולאי (ש"ס):
לא, זה לימוד. חברותא אנחנו עושים.
שר הבריאות משה ארבל:
אני חושב שבהחלט תפקידכם כחברי הכנסת, חברי הבית הזה, לרבות ועדת הכספים, לבצע פיקוח אפקטיבי על עבודת הממשלה. אתם מבצעים אותו. אני חושב שזו לא שאלה של קואליציה ואופוזיציה, כולנו יחד כאן מתוך מטרה אחת ברורה. השכל לא נמצא רק במשרד הבריאות, השכל נמצא כמובן באופן שווה. בורא עולם חילק אותו לכולם, והרבה מאוד פעמים אנחנו ממוקדים מתוך תפיסת עולם ורואים את הדברים בפריזמה צרה, ועל ידי ההערות שלכם אנחנו מטייבים את עצמנו ומתמקדים במתן מענה. כן, גם בסוגיית החולים הכרוניים, כפי שהעלית, חבר הכנסת אזולאי, אני מצפה שוועדת הכספים תמשיך ותדרוש תשובות גם ממשרד הבריאות בנושא הזה. אני כן רוצה לומר שבסוגיית החולים הכרוניים אנחנו ממש בעיצומו של תהליך עבודה במשרד הבריאות שעשוי לתת מענה משמעותי בסוגיית התרופות הגנריות. ישנן תרופות גנריות רבות שיש להן תקן אירופי, יש להן תקן אמריקאי, והיכולת שלנו לבוא ולשחרר חסמים ביבוא ולקבוע בעצם מה קרה באותה תקינה אירופית-אמריקאית שתוכל להכניס לכאן עוד חברות תרופות רבות נוספות ולייצר תחרות, התהליך הזה יפחית מחירים בצורה דרמטית, משמעותית. את הפחתת המחירים הזאת אנחנו נרצה לייעד עבור מעוטי יכולת, עבור חולים כרוניים, עבור משפחות שיש בתוכן שני חולים כרוניים ויותר, שתעריף ההשתתפות העצמית שלהם יפחת באופן דרמטי. לא יכול להיות מצב שאנשים יצטרכו לשקול, לחשוב אם לקנות מזון או תרופות. כשאנחנו מונעים מאנשים רכישת תרופות בזמן, אנחנו כמערכת בריאות משלמים על זה הרבה הרבה יותר אחר כך. כשאדם לא צורך את התרופות שלו בזמן על פי התוויה רפואית, הוא מגיע למצב רפואי קשה יותר אחר כך, עלויות האשפוז יקרות יותר, ולכן גם מתוך תפיסה כלכלית כן נכון לנו להנגיש את התרופות הללו במחיר שווה לכל נפש, לאפשר לאנשים שאין ידם משגת להשיג את התרופות. אני חושב שהתהליך הזה והמיקוד שלו באוכלוסיות מעוטות יכולת הוא דרמטי ומשמעותי לא פחות, אני חושב, מהצעת חוק שאתה העלית בעבר, חבר הכנסת אזולאי, להפחתת המע"מ מתרופות, שהיא בעצם הטבה גורפת לכלל האוכלוסייה. כאן אנחנו מנסים להתמקד באוכלוסייה קשת היום, מעוטת היכולת ובחולים כרוניים. וכן, גם בסוגיה הזו של הקנביס ביחס לחולים כרוניים, אנחנו נהיה חייבים לתת את הדעת, להתמקד בנושא הזה. חולה כרוני במחלות כגון טרשת נפוצה, אם לא יתרחש נס, המחלה כנראה לא תעזוב אותו, והוא יצטרך להתמודד ולחיות איתה לאורך שארית ימי חייו. ולכן במקרים הללו נכון מאוד שאנחנו ניקח בחשבון את הסוגיה הזו ביחס לתעריפים של המרשמים ושל הרישיונות. אני קורא לכם, חברי ועדת הכספים, אל תעשו לנו חיים קלים. תזמנו דיונים בנושא, תבקשו מאיתנו תשובות, אנחנו בהחלט נגיע, נתייצב ונידרש לכל סוגיה.
ינון אזולאי (ש"ס):
מתחייב אני. אדוני – – – שאלת המשך – – –
שר הבריאות משה ארבל:
כן, כן, אנחנו נגיע לזה. בכובעי השני אני שר הפנים, וחשוב שהציבור הצופה בנו וגם חברי הכנסת ידעו שהחלטתי להאריך את מבצע מרתון דרכון, המבצע המיוחד הזה, עד לסוף חודש יוני. לא תהיה הארכה נוספת, ולכן תנצלו את השבועיים וקצת הקרובים. מי שצריך דרכון, מי שבשנה הקרובה הדרכון שלו עומד לפוג תוקפו, תיגשו ללשכות. ארבע הלשכות הגדולות – ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע – פתוחות מ-07:30 עד 23:00 ברציפות, חמישה ימים בשבוע, ונותנות שירות לכל אזרחי מדינת ישראל. השירות שניתן שם הוא ללא קביעת תור מראש. תגיעו, תנפיקו דרכונים, ואחרי שיהיה לכם דרכון בקיץ הקרוב אני עדיין קורא לכם לצאת לחופשה בישראל.
דבי ביטון (יש עתיד):
למה הלשכות לא פתוחות כמו שהיה לפני הקורונה? למה היה צריך לעשות מבצע? למה זה לא חוזר להיות כמו שהיה פעם, בלי לקבוע תור? היינו מגיעים – – – צריך להחזיר את זה לשגרה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
– – –
שר הבריאות משה ארבל:
דבי ביטון, תודה על השאלה. הסוגיה של קביעת תורים היא עובדה מוגמרת שאני קיבלתי עם כניסתי לתפקיד. יש לה יתרונות ויש לה חסרונות. היתרונות שלה: כשאדם קובע תור והמערכת עובדת ואין לנו האקרים שמשתלטים עליה מבחוץ ומייצרים כאן ממש פרוטקשן – מוכרים בכסף תורים – המערכת נהדרת, נותנת ודאות ונותנת לאנשים את האפשרות לדייק את זמן ההגעה שלהם לקבלת השירות.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל זה ככה גם אצל רופאים, אתה חייב לקבוע תור. מה שאפשר לעשות זה פשוט לעשות מין מיון, כמו רופא מיון כזה, שמישהו שממש כואב לו בא בלי לקבוע תור ומוכן להמתין בתור.
דבי ביטון (יש עתיד):
בבתי ממרקחת בסופר-פארם אתה יכול להזמין תור, אבל מנגד יש כאלה שמגיעים גם בלי תור – – –
שר הבריאות משה ארבל:
אז אני אשתף אתכם בתהליכים שכרגע מתבצעים במשרד הפנים. במקביל לסוגיית התורים ומתן השירות, התחלנו את הפיילוט במכשיר לשירות עצמי כבר בקריית אתא, וזה נהדר. מכשיר מאוד מאוד יקר לשירות עצמי. אזרח מגיע עם תעודת זהות חכמה, מכניס אותה עם הצ'יפ למכשיר. הוא מזוהה חד-חד-ערכית, כי התיעוד החכם מאפשר לזהות אותו, והוא יכול פשוט להגיע לקיוסק ולהנפיק דרכון. הדרכון לא יוצא אוטומטית, הוא נשלח אליו, אבל הוא מזדהה, מגיש בקשה לקבלת דרכון, ועושה את זה לבד בשירות עצמי. אנחנו נצטרך להרחיב את השירותים הללו. בנוסף, יחד עם רשות הסייבר וישראל דיגיטלית, קיימתי ישיבה. אני רוצה לציין לשבח את השר ניר ברקת, שהוא הממונה על ישראל דיגיטלית, שאמר לי מיוזמתו שהוא לא יחסוך מבחינה תקציבית, ויאפשר תקציב לא מוגבל כדי לקדם מערכת ממוחשבת במערכת ההזדהות הממשלתית, שבה אזרחי מדינת ישראל יוכלו להזדהות דרך מערכת ההזדהות הממשלתית ולהנפיק דרכון מהבית. זה קורה בבריטניה, אנחנו לומדים את זה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
וגם תעודת זהות?
שר הבריאות משה ארבל:
מי שיש לו דרכון חכם. מי שיש לו כבר תיעוד ביומטרי, המערכת תוכל לזהות אותו בהזדהות חד-חד-ערכית.
מירב בן ארי (יש עתיד):
כי רישיון אתה יכול לעשות באינטרנט, תעודת זהות לא.
שר הבריאות משה ארבל:
העברת בעלות על רכב מתבצעת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
העברת בעלות – חמש דקות. העברת בעלות, חבל על הזמן.
שר הבריאות משה ארבל:
נכון, וזה נהדר. אנחנו עובדים על זה. אני יודע לומר לכם שזה כנראה ידרוש תיקוני חקיקה, ואני יודע גם לומר לכם – אני לא יודע אם אני הורס למירב בפריימריז – שבשיחות סגורות מירב אמרה לי שהיא תדאג שגם האופוזיציה תתמוך בדבר הזה, כי זה עושה טוב לאזרחי ישראל כולם.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני לא מצליחה להבין איך רישיון נהיגה אתה יכול לקבל הביתה ותעודת זהות לא. מה ההבדל?
שר הבריאות משה ארבל:
אנחנו עמלים על זה. גם בתהליך הזה, של מבצע מרתון דרכון, היינו צריכים להזיז עובדי מדינה מהמקובעות שלהם. זה תהליך. זו לא חברה עסקית שהמנכ"ל דופק על השולחן ואומר: רבותיי, תבצעו. יש ועדי עובדים, יש הסתדרות, וטוב שכך. אני לא מלין על זה. אני שמח שיש לעובדי המדינה הגנות, וזה חשוב שזה יהיה. דאגנו, יחד עם שר האוצר והממונה על השכר באוצר, גם לתוספת תקציבית, שתבטיח את הזכויות של העובדים, שעובדים שעות רבות – עד 23:00 מדי יום – בקבלת קהל במרתון דרכון. אנחנו נעשה את זה גם בהמשך כדי להבטיח את יציבות התעסוקה של עובדי רשות האוכלוסין ולא נפגע בשערה משערות ראשם, לצד מתן שירות איכותי מתקדם, כפי שמצופה ממדינה שהיא סטרטאפ ניישן בשנת 2023. אני חוזר למענה, כמובן, על השאילתה שפתחנו בה.
ינון אזולאי (ש"ס):
צריך להקריא את השאילתה, או – – –
שר הבריאות משה ארבל:
הפרוטוקולים רשמו אותה, היא נרשמה בדברי הימים של הכנסת. המבצע, כאמור, היה אמור להסתיים ב-15 ביוני – מבצע מרתון דרכון – כלומר, מחר. וההחלטה היא להאריכו עד ל-29 ביוני, לאחר שראינו היענות ציבורית מדהימה. מדובר על פחות מחודש ימים וקרוב ל-300,000 דרכונים. יש כאן קפיצה אדירה קדימה. חשוב לומר את שבחם של עובדי רשות האוכלוסין וההגירה, של הנהלת רשות האוכלוסין וההגירה, של המנכ"ל אייל סיסו. העובדים נתנו את ליבם למען עם ישראל. העומס שהוטל עליהם בחודש הזה לא פשוט, ואני לא מקל בזה ראש. מדובר במשהו יוצא דופן, בהתגייסות מוחלטת של כל כך הרבה אנשים, עובדים והנהלה, למען מטרה לאומית חשובה ביותר. עם כניסתו של השר הרב אריה דרעי, השר לשעבר ולשעתיד, בתקווה שבקרוב, בעזרת השם, למשרד הפנים, הוא הבהיר שנושא השירות בדרכונים מצוי בראש סדר העדיפויות. השירות הזה הוא שירות מרכזי שמעניק משרד הפנים דרך רשות האוכלוסין, שהיא יחידת סמך, לציבור הרחב. כאן הם פוגשים אותנו, כאן הם גם נפגעים אם הם לא מקבלים שירות – –
רון כץ (יש עתיד):
כמה זמן אתה למעלה?
שר הבריאות משה ארבל:
– – והם זכאים לשירות הזה, אסור להתבלבל. המדינה לא עושה טובה לאזרחיה. האזרחים זכאים לשירות טוב, שוויוני, איכותי, זמין, ולשם כך אנחנו פועלים. אני מרוצה מאוד מקצב ההתקדמות של המבצע, אבל אבהיר פעם נוספת את מה שכבר נאמר בפורומים אחרים: המבצע לא יוארך שנית. כאמור, הוא יסתיים ב-29 ביוני. אני קורא לכל הציבור שצריך, לצאת ולחדש דרכון ביומטרי בתקופה הזו, כשלא נדרש לקבוע תור. ניתן לעקוב אחרי התור. יש גם פיצ'ר מדהים באתר, אדוני היושב-ראש, שבו ניתן פשוט לראות בלייב, בזמן אמת – בארבע הלשכות הגדולות יש מצלמות שמצלמות את אורך התורים. אדם שרוצה לדעת אם לצאת עכשיו לקבל שירות או לא יכול להסתכל במצלמות בזמן אמת ולראות אם יש תור או אין תור, ולהחליט אם מתאים לו עכשיו לצאת לקבל שירות. כעת לשאלה שלשמה התכנסנו.
ינון אזולאי (ש"ס):
אוהו.
שר הבריאות משה ארבל:
שאילתה חשובה של חברי חבר הכנסת ינון אזולאי. השאילתה הזו נוגעת – – –
דבי ביטון (יש עתיד):
עכשיו יהיה לך זמן – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני חייבת להגיד לך משהו. בכיף, תדברו; אני הייתי חמש וחצי שנות קואליציה, מעולם לא הגשתי שאילתה לשר שלי. לא לכחלון, לא לגלנט – חברי, בוקר טוב. בית ספר מה שקורה כאן. והוא מדבר לעניין.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני, אגב, חייב להעיר כיושב-ראש הכנסת. אני חושב שזה לזכותם של חברי הכנסת שהם שמפקחים גם על משרדים שנמצאים במפלגתם. זה תפקידה של הכנסת, נכון?
מירב בן ארי (יש עתיד):
ראוי לציון, אגב. אגב, זה שיח מרתק. גם מדי פעם אתה עונה לנו.
דבי ביטון (יש עתיד):
מירב, אני חושבת שהשר – – – השר ארבל אוהב שאילתות.
ינון אזולאי (ש"ס):
אני רוצה להגיד לך, אין משוא פנים, ביקורת זה ביקורת.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אין, אתה – לא סתם אתה יו"ר ועדת האתיקה, ינון.
שר הבריאות משה ארבל:
חברת הכנסת בן ארי, אומר לך משהו: אני חושב שהתהליך הזה של שאילתה, הכלי הזה של שאילתה – דווקא כמי שהיה ראש מטה שר והיה צריך לטפל בשאילתות של חברי כנסת – אני חושב שהוא כלי עבודה מדהים. הוא מדייק אותנו. בסוף כמות המשימות שעל השולחן היא אדירה, וכאשר חבר כנסת, קואליציה או אופוזיציה, מגיש שאילתה, אם זו שאילתה ישירה – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
חד-משמעית.
שר הבריאות משה ארבל:
– – אני זכיתי להיות שיאן השאילתות בכנסת הקודמת, וידעתי את המשמעות האדירה של זה דווקא כמי שזה "הטריד" אותו למצוא מענים ולתת תשובות, כי בסוף, בכמות המשימות שיש, זה כלי שאני אומר לכם, חברי הכנסת, תשתמשו בו. זה מדייק אותנו, זה עוזר לנו לתת מענה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני מסכימה איתך. אני כמעט כל יום רביעי פה, כי זו הזדמנות לשאול שאלות את השרים.
שר הבריאות משה ארבל:
זה כלי מאוד משמעותי וחשוב. אספר לכם, שגם כחבר כנסת הגשתי שאילתות לשר דרעי בזמנו. בהתחלה בקרב חבריי לסיעה זה הרים גבה; זה היה נראה להם מוזר, אבל בסוף, כשעובדי המשרד והשר צריכים להתעסק בריבוי משימות, שאילתה מדייקת. אומרים להם: חבר'ה, הוא שם פרוז'קטור, תסתכלו, יש פה נושא שצריך טיפול; טפלו בו.
דבי ביטון (יש עתיד):
אז אני רוצה לעדכן את כבוד היושב-ראש, ששאלתי אותך שאלה ואמרת לי: תגישי לי את זה בשאילתה. כבוד היושב-ראש, זה יושב אצלך, זה בהסכמה.
שר הבריאות משה ארבל:
זה מצוין.
דבי ביטון (יש עתיד):
שאלתי אותך על החירשים, ואמרת לי: תוציאי לי שאילתה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אז יש הזדמנות לשאלה נוספת, אולי אפשר כאן, במסגרת הזאת.
דבי ביטון (יש עתיד):
אני הגשתי שאילתה בהסכמה, שזה חשוב.
שר הבריאות משה ארבל:
אני מברך מאוד על הדבר הזה. ובכן, השאילתה נוגעת למחלקת טיפול נמרץ ילדים בבית החולים ברזילי באשקלון. מדובר במחלקה קטנה, ומנהל המחלקה הוא הרופא המומחה היחיד בטיפול נמרץ ילדים באשקלון. בהיעדרו של רופא מומחה לא ניתן להפעיל את מחלקת טיפול נמרץ ילדים. כמובן, מחלקה קטנה היא מחלקה שיש בה בסך הכול ארבע מיטות. מנגד, גם לרופאים ולעובדי בית החולים יש זכויות עובדים וזכויות אישיות כעובדים אחרים, ויש אינטרס לכלל מערכת הבריאות שהרופאים והרופאות שלנו, ויתר הצוות, יוכלו לנשום אוויר, להתאוורר, לנצל ימי חופשה ולחזור ממוקדים ורעננים. המצב הזה הוא איננו אידיאלי. לא נתבלבל, זהו מקרה נדיר מאוד – וטוב שכך – אבל חשוב להבין מה הרקע שלו. אני מעדכן כמובן, חבר הכנסת אזולאי, שבינתיים המחלקה נפתחה מחדש, ומנהל המחלקה שב לנהל אותה.
ינון אזולאי (ש"ס):
חופשה – – –
שר הבריאות משה ארבל:
יחד עם זאת, בית החולים פעל כהלכה, הודיע מראש למשרד הבריאות, לאגף רפואה כללית שאמון על שירותי האשפוז ושירותי החירום וההצלה, הודיעו למד"א וקיבלו גיבוי לטיפול בילדים שנזקקו לטיפול נמרץ מבית החולים אסותא באשדוד – הטיפול שניתן לכל ילד וילד לא נפגע, שיהיה ברור. אמרתי, זה מצב חריג ונדיר מאוד. ההנחיה היא להימנע מכך ככל שניתן, ובכל זאת גם מצב נדיר מאוד אפשרי וקורה. אנחנו כאן כדי שזה יקרה כמה שפחות. באותה נשימה אני מבקש לומר שמתווה קיצור ההתמחויות לרופאים המתמחים, אמור גם הוא להביא בשורה בכנפיו בסוגיה הספציפית הזו. במסגרת קיצור ההתמחויות אנחנו פועלים עכשיו – שחררנו כ-200 תקנים בינתיים של רופאים מתמחים, אבל בפריפריה. אני יודע שארגון מרשם, שעושה עבודה חשובה ומחאה חשובה, וכן מדי פעם גם מפגין מתחת לביתי – המחאה שלהם – – –
ינון אזולאי (ש"ס):
וגם מתחת לביתו של חבר הכנסת רון כץ.
שר הבריאות משה ארבל:
וגם מתחת לביתו של חבר הכנסת רון כץ. המחאה שלהם בסופו של דבר הזיזה את המערכת. היא הביאה את המערכת להבין שמצב שבו רופא מתמחה עובד 26 שעות הוא לא סביר, הוא מצב שאנחנו חייבים להימנע ממנו. אבל בהינתן שהשמיכה לא ארוכה, צריכים לתעדף. כן, אני אומר כאן, אני מתעדף רפואה בפריפריה. לא יכול להיות מצב שבבית החולים ברזילי באשקלון יהיה רק רופא טיפול נמרץ ילדים אחד.
קריאה:
אתה עם נעלי ספורט?
שר הבריאות משה ארבל:
לא, אבל על מדרסים.
דבי ביטון (יש עתיד):
למה טרפדו לנו את המיון בשדרות? 6 מיליון שקלים. אחר כך טרפדו לנו את המיון באשקלון, שהיה מסייע גם לברזילי.
שר הבריאות משה ארבל:
חברת הכנסת ביטון, כתושבת שדרות, ביוזמה מבורכת של יושב-ראש הקואליציה, שנאבק בזה ומטריף אותי ואת אנשי משרדי, אנחנו הולכים להקים ולפתח בשדרות את חדר המיון הקדמי – דבר משמעותי מאוד, גדול מאוד. הביקור הראשון שעשיתי כשר בריאות היה במרפאת בריאות הנפש בעכו, כי לא יכול להיות מצב שמדינת ישראל, שהיא כמו שטח של מחוז בקליפורניה, יהיו בה פערים בין מרכז לפריפריה בשירותי בריאות. אנחנו נמקד מאמץ בפריפריה. בפריפריה אנחנו מקצרים עכשיו באופן מיידי ל-19 שעות את שעות ההתמחות של מתמחים, מ-26 שעות. מתמחה שעכשיו צריך להחליט, בלי לפגוע בשכרו, אם להתמחות במרכז או בפריפריה – כן, אנחנו רוצים לומר לו: תעדיף פריפריה. לך לפוריה, לך לברזילי, לך לסורוקה. תתעדף פריפריה, ונייצר מצוינות בפריפריה. בסופו של דבר צמצום הפערים בין מרכז לפריפריה הוא אינטרס לאומי, הוא חשוב, ואין לי ספק שבתי החולים במרכז, אם זה שיבא, תל השומר, איכילוב ובילינסון, עושים עבודת קודש מדהימה וחותרים למצוינות, אבל אני מניח – – –
רון כץ (יש עתיד):
מה עם קלינאי התקשורת? דיברת עליהם כבר? היום היה לנו דיון על זה.
שר הבריאות משה ארבל:
אדוני ישאל שאילתה שנייה – יקבל מענה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מה קורה? יש לי שאלה נוספת.
שר הבריאות משה ארבל:
רגע, חברת הכנסת בן ארי.
היו"ר אמיר אוחנה:
קודם כול שאלת המשך לחבר הכנסת אזולאי, ואחר כך – – –
מיקי לוי (יש עתיד):
הבנו מאדוני השר שאתה צריך זמן, כי הבחירות עדיין לא מוכנות.
רון כץ (יש עתיד):
יש זמן עכשיו. הבנו שיש זמן.
שר הבריאות משה ארבל:
אני מדבר דברי טעם, אני מקווה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
מאוד. מאוד מעניין.
שר הבריאות משה ארבל:
אם אני משעמם אתכם, אני ארד. סוגיית הרפואה בפריפריה היא קריטית. כמובן שבתי החולים במרכז – בית החולים איכילוב עכשיו מקים בהשקעה של 50 מיליון דולר מרכז מאיץ פרוטונים, שאמור לצמצם את הפגיעה בהקרנות של ילדים חולי סרטן, וזה דבר אדיר, זה דבר שמונע מילדים חולי סרטן לטוס לחו"ל. אין במדינת ישראל את הטיפול הזה. זה מתבצע כאן במדינת ישראל, וזו גאווה לאומית, הדבר הזה. יחד עם זה, יחד עם ההשקעה במרכז אסור לנו לשכוח את הפריפריה. ביקרתי בבית החולים פוריה שליד טבריה. ראיתי שם, אדוני היושב-ראש, תהליך מדהים של בית חולים שיקומי, כשהיום משפחות מהצפון ומהדרום נאלצות להעתיק את המשפחה שלהן – בהליך שיקומי ארוך בבית לוינשטיין, שעושה עבודה חשובה, הם פשוט צריכים לעבור דירה. הדבר הזה הוא לא מתקבל על הדעת. בית החולים פוריה עומד להקים מרכז שיקום מהמפוארים בארץ. ממש מדהים, מרחיב את הלב לראות את זה, עם נופים מדהימים מהחלון. אני עוד אמרתי למנהל בית החולים שלא מן הנמנע שתושבי רעננה יעדיפו ללכת לקבל שירות בפוריה. כמובן ראינו באותו ביקור את השטח שעליו בית החולים מתכוון להקים מחלקת אשפוז פסיכיאטרי בפוריה. הציגו בפניי את האתגרים התכנוניים של המקום. לשמחתי, יחד עם יושב-ראש ועדת הפנים, הכנסנו בתי חולים לוועדה לתשתיות לאומיות. בית חולים הוא תשתית לאומית, וכך צריך להיות. הליכי תכנון ובנייה של כבישים מהירים ושל רכבות מקצרים הליכים, ויש להם ועדה מיוחדת, ועדה לתשתיות לאומיות; אז גם כאן שר הבריאות דיבר עם שר הפנים, ויחד, בלי שום מתווכים, הם החליטו לקדם את הנושא הזה. זה חשוב, זה משמעותי, זה יאפשר גם תכנון ארוך טווח למערכת הבריאות במדינת ישראל, ואני חושב שבכך נתנו מענה מקיף ומעמיק לשאלתך, חבר הכנסת אזולאי.
ינון אזולאי (ש"ס):
– – –
שר הבריאות משה ארבל:
זה כבר באישור היושב-ראש.
היו"ר אמיר אוחנה:
לחבר הכנסת אזולאי שאלת המשך. בבקשה.
ינון אזולאי (ש"ס):
אדוני השר, קודם כול, תודה רבה לך גם על הסקירה של המשרדים שלך. זה מאוד חשוב לנו לשמוע. אנחנו יודעים שאתם עובדים כל השנה במשרדים, רק שקודם כבוד השר דיבר על הנושא של התרופות – – –
רון כץ (יש עתיד):
כבוד השרים.
ינון אזולאי (ש"ס):
לא. אני מדבר על הכובע שלו כשר הבריאות. תכף נעבור לשר הפנים.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אני גם יכול לשאול אותך?
היו"ר אמיר אוחנה:
יש לי רשימה של שאלות נוספות: חברת הכנסת בן ארי – – –
רון כץ (יש עתיד):
אדוני היו"ר, אפשר גם להוסיף שאלה?
היו"ר אמיר אוחנה:
אני אוסיף גם את חבר הכנסת כץ.
ינון אזולאי (ש"ס):
אתם שכנים, אתה יכול לשאול אותו. אתה יכול רק לעלות לקפה או לרדת לקפה, ואתה יכול לשאול. לא צריך להגיע לכנסת בשביל לשאול את זה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
הוא ישב איתו אתמול בערב בביתו.
שר הבריאות משה ארבל:
הוא גילה לך הכול?
היו"ר אמיר אוחנה:
כרגע חבר הכנסת אזולאי.
ינון אזולאי (ש"ס):
כבוד השר, שרון כץ יתכבד ויעלה או ירד – אני לא יודע איך זה הולך אצלכם – באותו בניין לקפה, ולא צריך לשאול את זה פה. בכל אופן, לגבי חלק מהסקירה שכבוד השר נתן. דיברתם על הקנביס. לאחר הקנביס אמרת שהתרופות, יש עניין שכל אחד יוכל לקנות את זה. אנחנו מכירים את הדבר הזה שהאדם החלש, הוא הולך לבחור בין פרוסת הלחם לבין התרופה. אנחנו מכירים את האנשים. הסבתות שלנו, הסבים שלנו, לפעמים באמת בוחרים אם לקחת כדור נגד לחץ דם או מזון. כשאתה בא ומדבר על זה, אני יודע שזה אצלך בלב. זה כאב של כולנו. מצד שני, אנחנו שומעים שהולכת להיות עלייה של 4%–6% בתרופות שנמצאות בסל. אז איך זה מתכתב עם מה שאתה אומר לנו פה, שאתם רוצים שזה יהיה, ומצד שני יש לנו עלייה בתרופות? הרי אנחנו באים ממפלגה שבה חרתנו על דגלנו לסייע לאותם ציבורים מוחלשים. איך אנחנו נסתכל על הציבור שלנו כשהולכים להעלות את התרופות? זה בין הלחם והחלב לתרופה, כמו שאמרת. אבקש תשובה.
שר הבריאות משה ארבל:
תודה רבה, חבר הכנסת אזולאי. הנושא הזה של תעריפי התרופות – אני רק רוצה סקירה מקצועית קצרה, שנבין איך זה עובד. יש מודל של קביעת תעריפי ההשתתפות העצמית של תרופות המרשם שנמצאות בסל. המודל הזה לוקח סקר מכמה וכמה מדינות, חלקן במערב אירופה, חלקן במזרח אירופה, וסוקר את המחירים שם, מייצר ממוצע, ועל בסיס הממוצע הזה קובע את התעריפים כאן אצלנו בישראל. בשל העלייה של היורו ב-1 ביולי אמורה להיות עלייה אוטומטית, כפי שציינת, חבר הכנסת אזולאי, של קרוב ל-7%, בין 4% ל-6%. זו עלייה משמעותית. זה לא פשוט לבן אדם שצריך לבחור בין אוכל לתרופות, ומכבידים עליו עוד. יחד עם זאת, המנגנון הזה, מנגנון ההעלאה הזה – כפי שקבוע בתקנות ובחוק – מאפשר לקופות החולים להעלות את המחיר עד סוף השנה, אבל מאידך מאפשר לקופות החולים להמשיך ולרכוש את התרופות במחיר הנמוך, כפי שהיה להן בתחילת השנה. זה יוצר פער בין היכולת שלהם להמשיך ולקנות את התרופות במחיר הנמוך לבין המחיר שהם יכולים לגבות מציבור המבוטחים. הפער הזה במצב יוקר המחיה הנתון לא מתקבל על הדעת, ולכן פניתי אתמול לשר האוצר בכתב – – –
ינון אזולאי (ש"ס):
רק בשביל ההבנה – – –
שר הבריאות משה ארבל:
לא רק המלאי. הם יכולים להמשיך ולרכוש. יש להם הגנה בחוזה אל מול חברות התרופות שהם יכולים להמשיך ולרכוש את התרופות במחיר הנמוך, כפי שנקבע בינואר עד סוף השנה. תקופת הביניים הזאת, שבה בסוף השנה נדע מה שערי החליפין – אנחנו רואים שהשקל עכשיו מתחזק, הדולר יורד, יש תנודות טובות בכלכלה הישראלית – וכדי שתהיה ודאות בנושא הזה פניתי לשר האוצר בבקשה שלא יהיה מצב שייראה אפילו כלפי חוץ שקופות החולים עושות עושר שלא במשפט. אנחנו נבקש מוועדת הבריאות של הכנסת, שאני מקווה שהיא תתכנס בקרוב מאוד לטובת הנושא הזה, בהסכמת שר האוצר, שנתן אתמול את אישורו וברכתו – ואני מודה לו על כך – כדי להקפיא את העלייה הזאת עד סוף דצמבר.
ינון אזולאי (ש"ס):
השאלה, כבוד השר אומר שנקפיא את העלייה הזאת, אבל בסופו של דבר אם אנחנו נגיע לסוף שנה, ואז יגידו לו שמעלים, גם אם לא תעלה רטרו, אבל תעלה את זה – לשר יש סכום x שנמצא בעדכון הקצבאות. השאלה היא, קודם כול, כמה העלות תהיה – אנחנו רואים עכשיו עלייה של 6%; האם הממשלה סופגת – – –
שר הבריאות משה ארבל:
אם לא היינו פועלים כרגע ולא היינו עושים שום דבר, יש מה שנקרא טייס אוטומטי. ב-1 ביולי התעריף קופץ אוטומטית, בשל עליית מחיר היורו. המעורבות שלנו כרגע ושלכם ככנסת – וזה כפוף לאישור הכנסת, אם ועדת הבריאות לא תאשר את זה ב-1 ביולי, זה יקפוץ אוטומטית.
ינון אזולאי (ש"ס):
אתה יודע להגיד מהי העלות? האם 100 מיליון, 200 מיליון, 20 מיליון?
שר הבריאות משה ארבל:
ההערכה התקציבית כרגע מדברת – אני לא רוצה לתת מספר שאני לא יודע. אני מניח שמדובר על כמה מיליוני שקלים, אבל זה לא גורע מהכנסתן ומהתקציב שאותו בנו קופות החולים בתחילת השנה. זה בעצם מונע רווח, אבל זה לא מפחית מהתקציב, מכיוון שתיאורטית אם מחיר היורו היה נשאר כמו שהוא ולא היה עולה, הם היו ממשיכים לרכוש את התרופות באותו תעריף ומוכרים באותו תעריף. כרגע קופות החולים קונות במחיר הזול וימשיכו למכור במחיר הזול. זו המטרה.
ינון אזולאי (ש"ס):
– – – כדי שלא יצטרכו להעלות את זה, אולי כבר לעשות – – – מה העלות ומה הצפי של העלות, לדאוג להביא את הכסף – – – מהמדינה, לתוך הסל, על מנת שלא יצטרכו אז – – – כי היורו עלה, כי היורו עלה – – –
שר הבריאות משה ארבל:
אני אומר, בנוסף לתהליך הזה אנחנו מייצרים עכשיו את מנגנון התחרותיות, כפי שציינתי, שמכניס לכאן הרבה מאוד תרופות גנריות, תרופות ביולוגיות גנריות. התהליך הזה, בסוף – יצירת התחרות והכנסת חברות תרופות נוספות למהלך בלי ספק ישפיעו באופן דרמטי על סוגיית התעריפים ויאפשר לנו לתת שירות מיטבי יותר ולהתמקד באוכלוסיות נזקקות. הדבר הזה מונח על שולחננו. תודה רבה. מכובדי היושב-ראש?
היו"ר אמיר אוחנה:
כן. שאלות נוספות לחברת הכנסת בן ארי, נכון? לאחר מכן חבר הכנסת רוט, אם הוא עדיין יהיה כאן. גם חבר הכנסת רון כץ ביקש.
ינון אזולאי (ש"ס):
יש לי עוד שאלות – – – שלחתי לו גם שאילתות ישירות. אני לא – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש. תודה, חבר הכנסת ינון אזולאי. אדוני השר, כפי שנחשף אתמול בוואלה על ידי הכתבת מרב כהן, כ-1,000 ערכות של דגימות אונס, שנלקחו מגופם של קורבנות עבירות מין, נשמרות בתנאים מחפירים בבתי החולים ברחבי הארץ. החוק שלי של שמירת ערכות אונס, שעבר כאן בדיוק לפני שנה, נתן ארכה למשרד הבריאות לפעול לאסוף את ערכות האונס, ולהעבירן למרלו"ג המשטרתי. רק שתדע שהחוק הזה לקח לי כמעט שמונה חודשים. צריך להגיד גם על הלובי למלחמה באלימות של יעל שרר, שעזרו לי עם החוק הזה. בסוף החוק נכנס לתוקף, וערכות האונס – שהן ראיה פורנזית משמעותית – עדיין מסתובבות בבתי החולים. מה משרד הבריאות מתכוון לעשות איתן? תודה.
שר הבריאות משה ארבל:
תודה רבה, גברתי חברת הכנסת מירב בן ארי, על השאלה החשובה והמשמעותית הזו. יכולתי כמובן לנסות להגיד לך: טוב, אנחנו נבדוק את זה ונבחן ולמרוח וכו'.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אבל זה לא אתה.
שר הבריאות משה ארבל:
תודה רבה. אז אומר מראש שבמקרה הכינותי מראש, כי הייתה לנו שיחה מקדימה בסוגיה הזו, ודרשתי גם תשובות מגורמי המקצוע במשרד, ולהלן התשובה: חוק זכויות נפגעי עבירה התשס"א–2001 – סעיף 22א(יב)(1)(2) בחוק מחיל הסדר על ערכות לדגימה מנפגעי עבירת מין שנאספו לפני כניסתו של התיקון לחוק לתוקף. במידה שלא התקבלה הסכמה של נפגע העבירה להעביר את הדגימה למשטרת ישראל, היא צריכה להישמר במוסד הרפואי בהתאם לנהלים שהוגדרו. עם כניסת החוק לתוקף פעל משרד הבריאות ליישם את החוק. ב-13 ביוני 2022 פורסם חוזר מנכ"ל משרד הבריאות שמסדיר את נוהלי הטיפול בנפגעי עבירת מין ואת אופן שמירת ערכות הדגימה במוסד הרפואי. בין היתר מגדיר הנוהל את התנאים הפיזיים, את הציוד הנדרש, ואת אופן אחסון הערכות: ארון נוסף עם מנעול לשמירת מסמכים וערכות דיגום. כל המרכזים האקוטיים פועלים בהתאם לחוק וחוזר המנכ"ל. העברת הדיגום – מה שנלקח קודם לכניסתו של התיקון לתוקף, ושנשמרו בבתי החולים – למשטרה, הותנתה בקבלת הסכמה מדעת מהנבדקות באמצעות קול קורא כללי שהיה על המשרד לפרסם. בשל העובדה שתהליך קבלת ההסכמה מדעת היה כרוך בבניית טופס ייעודי מקוון, ובשל החובה להבנות תהליך ממוחשב ומאובטח, שמאפשר שמירה מרבית על פרטיות הפונים והפונות, התארך התהליך מעבר למצופה. בהנחייתי, ולאור פנייתך החשובה מאוד, המשרד מתחייב להעלות את הטופס המקוון עד ליום 5 ביולי 2023. לא הסכמתי בשום אופן למרוח את הזמן. מדובר כאן על פחות מחודש ימים. חשוב לציין שעד לסיום התהליך, הערכות נשמרות בתנאים הנדרשים בבתי החולים. בנוסף, מתבצעים ריענונים לצוותי המרכזים באופן ברור ותדיר. בימים אלו מוטמעים נהלי החוזר בדבר הטיפול בנפגעי ונפגעות עבירות מין ושמירת ערכות הדיגום כמבדק איכות חובה בכל בתי החולים הממשלתיים. מבדק זה ייאכף באופן סדור בבקרות המשרד. אני מאוד מודה לך על השאלה הזו. הינה, עוד דוגמה לשאילתה שממקדת ומפקסת אותנו, גורמי המקצוע, ולא מאפשרת לנו לקחת את הזמן, אלא להתכנס לתוך לוחות זמנים סבירים, כדי לתת מענה ולקיים את החלטות הכנסת ואת הוראות החוק. תודה רבה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה רבה. אני מאוד מעריכה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. שאלה נוספת לחבר הכנסת רון כץ – ביקשת. וגם לחבר הכנסת רוט, ככל שהוא יהיה פה. גם הוא ביקש.
מירב בן ארי (יש עתיד):
נראה לי שהוא יצא. אה, הינה הוא.
שר הבריאות משה ארבל:
אחד שאינו יודע לשאול. כנגד ארבעה בנים.
רון כץ (יש עתיד):
תודה, אדוני. כנסת נכבדה, היום קיימנו דיון בוועדת הרווחה בנושא קלינאיות תקשורת. למדנו שהכשל המרכזי הוא בחלוקה בין המשרדים – בין משרד החינוך למשרד הבריאות. מעבר לעובדה שיש מחסור גדול בשירות הציבורי, יש איזשהו פער משמעותי בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי בנושא זה. בנוסף, יש בעיה קשה בקביעת ועדת האבחון הראשונית. כלומר, ילד, מהרגע שהוא רוצה לקבל את השירות, ככל הנראה יחכה חצי שנה לוועדה שתאפיין אותו. אחרי שהיא תאפיין אותו ותקבע לו את הסל, ייקח לו הרבה מאוד זמן, אם בכלל, להשיג קלינאית תקשורת. ואם הוא יקבל את אותה קלינאית תקשורת, לא בטוח שהוא יקבל את כל הסל בגלל המחסור במגזר הציבורי. מנגד, משפחה שכן יכולה לממן את זה, כנראה תלך לשירות הפרטי, והפערים יצטמצמו. כלומר, מה שמדינת ישראל עושה בפועל זה מנציחה את הפער בין עשירים לעניים – זו האמת, ומפספסת את החלון הצר לצמצם את הפער במקסום הפוטנציאל של אותו ילד או ילדה. אני חושב, ואני גם מכיר את הרגישות שלך בנושא, שמשרד הבריאות חייב לקחת הנהגה בנושא הזה. אתם חייבים להוביל את זה. השאלה שלי, האם עשיתם עבודה בנושא? האם יש איזושהי מחשבה איך לטפל בזה? והאם אפשר מפה לקרוא לך להקים ועדה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, לא פחות מזה? כי זו באמת בעיה לאומית – לפתור את הנושא הזה פעם אחת ולתמיד, כמו שעשית בדרכונים. אני יודע שאתה יודע לעשות דברים כאלה. תודה רבה.
שר הבריאות משה ארבל:
תודה רבה, חבר הכנסת רון כץ. ברשות אדוני היושב-ראש, הסוגיה הזו היא סוגיה שנוגעת לליבת זכויות האדם, לזכות של ילדים, ולזכות של מטופלים, לחיות כאן בכבוד. אני הבנתי עד כמה משמעותית העבודה של קלינאית תקשורת דווקא בכובעי כחבר כנסת. יום אחד, כמבקר בביקור פתע בכלא איילון, נכנסתי למרכז הרפואי, למר"ש – חברת הכנסת בן ארי, שהייתה יושבת-ראש הוועדה לביטחון הפנים, זוכרת כמובן את הביקורים האלה – וראיתי אסיר שעבר אירוע מוחי, והוא פשוט לא היה מסוגל לבלוע. היה צריך קלינאית תקשורת, שתלמד אותו לבלוע נוזלים – ברמת חיי אדם. קלינאית תקשורת זה לא רק nice to have; זה חלק בסיסי מהזכות של אנשים והיכולת של אנשים לחיות. ואנחנו במחסור. אנחנו במחסור עצום, של קלינאי וקלינאיות תקשורת. גם ביתר מקצועות הרפואה. הסוגיה הזו, כמובן, מחייבת שיתוף פעולה בין משרד הבריאות למשרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה. כבר קבעתי לי ביומן ביקור באוניברסיטת אריאל שבשומרון. יש שם קליניקה, ואני רוצה, יחד איתם, לפעול בצורה משמעותית להגדלת מספר הסטודנטים והסטודנטיות מקרב המגזר החרדי. יש רבים מאוד במגזר החרדי שיכולים להיכנס לתחום הזה. אנחנו גם נגדיל תעסוקה איכותית במגזר החרדי, אנחנו גם נגדיל פריון. זה win-win מכל הכיוונים. אנחנו נצטרך כמובן לייצר התאמות לציבור החרדי, גם באורח החיים שלהם, וגם בסוגיית הלמידה בהפרדה, ככל שזה יידרש. כמובן שאנחנו חייבים את זה לעצמנו. המחסור הגדול הזה לא יכול לבוא גם על ידי יבוא עובדים מחו"ל, כי בסוף בקלינאות תקשורת אתה חייב שפה. הצורך הזה, קודם כול, הבסיס של הטיפול בסוגיה הוא בהגדלת מספר הסטודנטים והסטודנטיות. אני לא זורק את זה למשרד החינוך. אני אומר כאן: שיתוף הפעולה עם שר החינוך פורה, אנחנו נשתף פעולה יחד. אני חושב שבשלב הזה להקים ועדה – זה עלול למסמס את התהליך. אני מצפה מצוות המשרד יחד איתי להבין את החשיבות. הם ישתתפו יחד איתי באותה ישיבה שתתקיים בחודש הקרוב באוניברסיטת אריאל וביתר המוסדות להשכלה גבוהה כדי לנסות ולפעול לשלב עוד סטודנטים וסטודנטיות חרדים, שלא משולבים מספיק במעגל התעסוקה בתחומים הללו, ולהכניס אותם פנימה לטובת התהליך הזה ולהגדיל את ההיצע. ככל שיהיה היצע גדול יותר, גם השירות הציבורי יוכל לתת שירות מיטבי ולהתחרות בשירותים הפרטיים.
רון כץ (יש עתיד):
אדוני, ברשותך עוד מילה. אני כן אומר לך שדווקא מבחינת סטודנטים למדנו שאין בעיה, אין בעיה מבחינת כוח אדם. הבעיה שלנו היא במגזר הציבורי בלבד בעניין של מימון ותקצוב, זאת לא בעיה של הציבור החרדי, זאת בעיה של כל מדינת ישראל, ולכן אני חושב שדווקא בנושא הזה אתה יכול להתגייס וכן לתת פתרון אמיתי, כי יש עם מה לעבוד, זה עניין של תקצוב וסדרי עדיפויות.
שר הבריאות משה ארבל:
אני אבדוק ואבחן את זה, כמובן. ויחד עם זאת, אני אומר בסוף, גם כשאנחנו מדברים על סוגיות של תקצוב – הכול סוגיה של היצע וביקוש. כשיש ביקוש שעולה על ההיצע ואין מספיק מטפלים אנחנו מוצאים את עצמנו בחוסר וזליגה לשוק הפרטי. ככל שנייצר היצע גדול יותר, איכותי יותר, בלי לוותר על המקצועיות כהוא זה, נוכל גם לתת מענה בשירות הציבורי. אני מודה לך, ואני כמובן אבחן את הנקודות שהעלית, לרווחתם של כל אזרחי מדינת ישראל, דתיים וחילונים, יהודים וערבים כאחד. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה, אדוני השר. אני מודה מאוד לשר ארבל. שאלה נוספת – לחבר הכנסת בוסו, במקומו של חבר הכנסת רוט. בבקשה.
אוריאל בוסו (ש"ס):
שלום, אדוני השר. קודם כול אני רוצה להודות לך על הרפורמה בקנביס הרפואי, שהעברת אליי לוועדה לאישור. אתמול אכן הוועדה הצביעה על החלק הראשון בהנגשה, מעבר מרישיונות למרשם. אני רק רוצה לוודא – וזה מה שאמרתי אתמול לאותם אלפים רבים שצורכים את הקנביס הרפואי, כמו פוסט טראומה ונוספים – האם משרדך אכן מתכוון להרחיב בהמשך? ביקשתי בוועדה שייתנו לי כיוון, שהם מתכוננים להרחיב בהמשך את מתן הרישיונות לחלקים נוספים שצורכים את הקנביס הרפואי, כמובן לצד השמירה האמיתית, לפני לגליזציה ברישיונות, אבל קנביס לנושאים רפואיים. תודה רבה.
שר הבריאות משה ארבל:
תודה רבה, מכובדי יושב-ראש ועדת הבריאות – זו גם הזדמנות להודות לך על העבודה המצוינת שאתה עושה בוועדה, מייצר קונסנזוס של קואליציה ואופוזיציה ומקדם הליכי חקיקה מעולים לטובת ולרווחת כלל אזרחי מדינת ישראל בחן ובטוב טעם. אני חושב שהשילוב הזה בהחלט מנצח. היכולת של נציגי משרד הבריאות ועובדי המשרד – עובדי משרד מקצועיים מציינים בפניי את הנעימות בדיונים אצלך בוועדה, והיכולת להעביר נושאים מורכבים בפרקי זמן קצרים תוך הגעה להסכמות, זה ראוי לכל שבח. הסוגיה הזו שהעלית היא משמעותית וחשובה. ישנן אוכלוסיות שברפורמה הזו למעבר למרשמים עדיין לא נכללו; אני מדגיש את המילה "עדיין". תפיסת המקצועיות של משרד הבריאות היא לא לגליזציה, היא מדיקליזציה. אנחנו רואים בתכשיר תכשיר רפואי, ולכן אנחנו פועלים כדי שמי שנזקק לו באופן כזה שהוא רפואי יוכל לקבל אותו במינימום ביורוקרטיה. זו מטרת החקיקה. אנחנו עושים אותה באופן מדוד ומדורג כדי לבחון את עצמנו ולבצע בקרות תכופות פעם אחר פעם ולוודא שהתהליכים הללו מבוצעים בצורה הטובה ביותר, מונעים זליגה למי שלא אמור לקבל את אותן תרופות ואותם סמים מסוכנים עדיין בהגדרתם החוקית, ולצד זה, כמובן, ברגע שנעקוב אחר הביצוע של הרפורמה שנכנסה ממש בימים אלו ועברה את החקיקה ונראה שהיא מתבצעת כהוגן, ומי שבאמת צריך את הטיפול מקבל אותו, בהחלט בכוונתנו בהמשך הדרך להרחיב את זה גם עבור חולים נוספים, גם עבור נפגעי פוסט-טראומה. בסוף חובתנו לדאוג לבריאותם ולרווחתם של אזרחי ישראל, וכך נעשה. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מודה מאוד לשר משה ארבל על התשובה המפורטת והמעמיקה – נכון, תשובות. ומזמין את השר וסרלאוף שישיב במקומו של השר בן גביר על השאילתה הבאה, שאותה ישאל חבר הכנסת נאור שירי, נכון? השאילתה הבאה – של חבר הכנסת נאור שירי, בנושא היחידה המיוחדת למלחמה באלימות בספורט. אני מזמין את חבר הכנסת שירי לשאול את שאלתו, בבקשה.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. השאילתה הזו הייתה אמורה לקבל מענה כבר לפני שבועיים על ידי השר בן גביר. הסכמתי פעמיים לדחייה, ובסוף השר וסרלאוף עונה. אבל בסדר, תודה רבה על ההזדמנות. בשנת 2017 הוקמה, לפי טענתה של השרה דאז מירי רגב, יחידה מיוחדת למלחמה באלימות בספורט. במקרה לגמרי זה היה לפני שבע שנים מינוס יומיים: הבטחתי וקיימתי סיכול ממוקד לאלימות בספורט על ידי יחידה משטרתית שהקמנו. רצוני לשאול: 1. מה תקציב היחידה? 2. מי מפקד על היחידה? 3. מה סד"כ היחידה? 4. אילו פעילויות והישגים בולטים בוצעו על ידי היחידה במהלך השנים? תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
כן, בבקשה השר.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אם כן, בשנת 2008 נחקק החוק לאיסור אלימות בספורט על רקע אירועי אלימות באירועי הספורט בדגש על מגרשי הכדורגל. במסגרתו נקבעו כמה רגולטורים למימושו וכן תחומי האחריות שלהם. לאור העובדה שמדובר באירועי תרבות, נקבע כי יוקם מערך אזרחי המבוסס על חברות אבטחה, שישמש באמצעות מערך ייחודי של סדרנים ובעלי תפקיד כלי אכיפה מרכזי כנגד תופעות האלימות באירועי הספורט. המערך הוכשר במוסדות בעלי תו תקן משטרתי וקיבל סמכויות ייחודיות לביצוע תפקידו. משטרת ישראל נושאת באחריות לביטחון הציבור, וכאחת הרגולטוריות מספקת תמונת מודיעין על מחוללי עברות הסדר הציבורי, ניתוח התופעה והגורמים לה וכן סגירת מעגל הטיפול באמצעות מענה מבצעי וחקירתי – גם אני מחכים פה עכשיו. לאור האמור, סוכם בין השר לביטחון הפנים דאז לשר התרבות והספורט על הקמת מערך ייחודי במשטרה למניעת אלימות בספורט ונחתם הסכם בין מנכ"לי המשרדים, שכלל גם סיכום בדבר תקציב למימון היחידה. בחודש מאי 2020 הוחלט על סגירת המערך, וזאת עקב אי-יכולת משרד התרבות והספורט להמשיך בתקצובו, והפעילות נמשכה עד מאי 2021, מועד סגירתה הסופי של היחידה. במהלך שנת 2022 סוכם בין מנכ"לי המשרדים על הקמתה מחדש של יחידה משטרתית לטיפול בתופעות האלימות בספורט. היחידה היא בפיקוד רפ"ק איציק אמיר, ראש החוליה למניעת אלימות בספורט. החוליה מורכבת מחמישה תקני מטה על-אזוריים – ראש חוליית מניעת אלימות בספורט, ראש תחום פיקוח ובקרה, ראש תחום רישוי ואבטחה, קצין מודיעין אלימות בספורט, קצין אח"מ מניעת אלימות בספורט – וכן משישה תקנים הפרוסים במחוזות, שגם אותם אני אציין – קצין מניעת אלימות בספורט בכל המחוזות. בסך הכול מונה המערך 11 תקני שוטרים. נכון להיום, עומד האיוש על עשרה תקנים מאוישים, ותקן קצין מודיעין נמצא בהליך חיפוש ואיתור מועמד. סך העלות השנתית להפעלת המערך עומד על 4.4 מיליון שקלים בשנה, וסוכם כי משרד התרבות והספורט יממן שישה תקנים ואת העלויות הנלוות בהיקף של 2.4 מיליון שקלים בשנה, ומשטרת ישראל תממן חמישה תקנים ואת העלויות הנלוות בהיקף של 2 מיליון שקלים בשנה. בחודשים האחרונים פועל צוות עבודה בראשות אגף תקציבים במשטרת ישראל לעניין מימוש התוכנית, תוך הגדרת היעדים הבאים: א. צמצום האלימות במגרשי הספורט והגברת האכיפה; ב. המערך יהווה גורם מנחה ארצי ומקצועי בנושאי רישוי, אבטחה וניהול של אירועי ספורט; ג. ריכוז כלל פעילות המשטרה ברמה הארצית; ד. תיאום הפעילות המשטרתית כלפי הארגון וכלפי חוץ מול הגורמים האזרחיים העוסקים בכך; ה. תיאום בין ארגוני הספורט, אגודות והתאחדויות לבין יחידות המשטרה; ו. איסוף מידע וגיבוש תמונת מצב מודיעין; ז. מיפוי איומים וגורמים מחוללי אלימות והפרת הסדר הציבורי; ח. פיקוח, בקרה והנחיה לחברות האזרחיות העוסקות באבטחת אירועי הספורט; ט. כתיבת תורה ונהלים לטיפול בהיבטים השונים של אירועי הספורט; י. קידום ופיתוח טכנולוגיות ככלי מסייע למערך; יא. הפעלת מערך דוברות והסברה. עיקרי פעילות היחידה בשנת 2023 – יש כמה נקודות. 1. המערך מבצע הערכת מצב שבועית מול המחוזות ומוציא צפי משחקים רגישים, כולל תמונת מצב והיערכויות למעל 1,500 אירועי ספורט בשבוע – לא ידעתי שיש כל כך הרבה, או-אה; 2. היחידה הובילה לקביעת סטנדרט אחיד לציוד עידוד מאושר בספורט מול משרד הספורט, האיגודים ומינהלות הליגות המקצועיות; 3. היחידה, בשיתוף עם מערך הכיבוי וההצלה, הסדירה את נוהל דגלי פריסה. הנוהל המשטרתי הופץ במקביל לנוהל המנחה של מערך כיבוי והצלה – חבר הכנסת נאור שירי, אני בוחן אותך על התשובה אחר כך. אתה צריך לזכור אותה בעל פה.
נאור שירי (יש עתיד):
אל תדאג, קיבלתי אותה.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אני אתן לך גם את הדף אחר כך. 4. מורחקים – היחידה פעלה למימוש ביצוע ההרחקות בהתאם לתיקון החקיקה וביצוע תיאום ובקרה, ופעלה לשילוב מערכות טכנולוגיות למעקב הזנת התראות והעברת מידע באחידות ארצית; 5. תודעה והסברה – היחידה פעלה להפצת דוברות טרם האירוע, במהלכו ובסיומו, וקיימה שיתוף פעולה להפעלת דוברות בשטח; 6. כנסים – בוצעו כנסי ספורט בכלל מחוזות משטרת ישראל, בשיתוף משרד הכלכלה, משרד התרבות והספורט, ההתאחדות והנציגים המקצועיים, לצורך יצירת אחידות ארצית והעברת תכנים מקצועיים; 7. השתלמויות מקצועיות – היחידה, יחד עם משרד התרבות והספורט, פעלה לפיתוח וקיום הכשרות למנהלי אירועים בספורט, הכשרות קציני משטרה, מפקדי אירועים, כנסים ארציים של מנהלי מחלקות ספורט ברשויות ומנהלי אצטדיונים; 8. הדרכות פרטניות – בוצעו ימי הדרכה לכלל מפקדי המגרשים באירועי הספורט; 9. טכנולוגיות – בוצעו מפגשים לקידום מערכים טכנולוגיים בנושאים כגון מגנומטר שיקוף מגרמניה, ביצוע פיילוט תפעולי, קידום רשתות למניעת השלכות חפצים למגרשים, שדרוג מצלמות ובחינת מערכות מתקדמות לאנליטיקה של התנהגות אנוש וזיהוי פנים; 10. פירוטכניקה – היחידה פעלה לקידום פיילוט לפירוטכניקה קרה ותהליך להסדרת השמדת פירוטכניקה שפג תוקפה מול משרדי הממשלה; 11. ועדות בין-משרדיות – היחידה שותפה בוועדות וצוותי עבודה במשרדי ממשלה, בפרקליטות, באיגודים ובהתאחדות נציגי אוהדים לקידום תהליכים מקצועיים ואחרים לצמצום האלימות בספורט; 12. חקיקה – היחידה פועלת נמרצות לקידום וליווי תיקון חקיקה ופיקוח ובקרה על יישום השינויים בשטח. היחידה מלווה שימועים לסגירת אצטדיונים. רוצה שנעשה את זה – – –
נאור שירי (יש עתיד):
לא, היחידה נסגרה לפני שלוש שנים.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
היחידה מלווה שימועים לסגירת אצטדיונים ושימועים לבעלי תפקידים אזרחיים. שאלת שאלה – אתה מקבל תשובה, מה אתה רוצה? 13. חקירות פליליות – היחידה מלווה פעילות חקירתית באירועים חריגים ועוקבת אחר סיום ההליכים.
נאור שירי (יש עתיד):
אבל אמרת שהיחידה נסגרה.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
היא לא נסגרה, היא פועלת. אתה רואה שהיא פועלת.
נאור שירי (יש עתיד):
אמרת שהיא נסגרה, בתחילת הדברים אמרת שהיא נסגרה ב-2021, הפסיקה את פעילותה ב-2020.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אבל אחר כך מדברים על מה – – –
נאור שירי (יש עתיד):
אתה מקריא לי נתונים שמשטרת ישראל – – – זה בסדר, אבל זה לא היה – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
כן. נכון, נכון, נכון.
נאור שירי (יש עתיד):
אבל זו לא תשובה על השאלה שלי.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
תן לי לסיים. אחר כך אתה יכול להגיש שאילתה נוספת אם אתה רוצה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אגב, אני חייב להגיד, אני אומנם אפשרתי שאדוני ישיב במקום השר בן גביר, אבל אדוני צריך לקבל את הפרטים. זה לא תקין שיש פה שאלות שנותרות פתוחות, ואז צריך להגיש שאילתה נוספת. אז אנא, יכול להיות שתצטרך עזרה לקבל את התשובות מאחרים, אבל – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אני לא יודע, יכול להיות שהתשובה מצויה ואדוני מדבר מתוך פוזיציה מסוימת שכל תשובה לא תספק אותו, אבל בסדר.
היו"ר אמיר אוחנה:
בבקשה.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
נמשיך. 10. פירוטכניקה – היחידה פעלה לקידום פיילוט לפירוטכניקה קרה – את זה אמרתי, סליחה; 11. ועדות בין-משרדיות – היחידה שותפה בוועדות צוותי עבודה במשרדי ממשלה, בפרקליטות, איגודים והתאחדות נציגי אוהדים לקידום תהליכים מקצועיים ואחרים לצמצום האלימות בספורט; 12. חקיקה – היחידה פועלת נמרצות לקידום וליווי תיקון חקיקה ופיקוח ובקרה על יישום השינויים בשטח, היחידה מלווה שימועים לסגירת אצטדיונים ושימועים לבעלי תפקידים אזרחיים; 13. חקירות פליליות – היחידה מלווה פעילות חקירתית באירועים חריגים ועוקבת אחר סיום ההליכים; 14. פעילות בין-לאומית – היחידה מקיימת שיתוף פעולה מול האינטרפול לגבי מורחקים ולגבי טיפול בעבירות שבוצעו בחו"ל וביצוע הרחקות ופתיחת חקירה בהגיעם לארץ. היחידה מלווה החלטות שנדרש לערער עליהם בגין הרחקות לא אפקטיביות בחלקן. ניתנו הרחקות עד שנת 2024. עד כאן לשאילתה.
היו"ר אמיר אוחנה:
כן. שאלת המשך, בבקשה, לחבר הכנסת נאור שירי. לאחר מכן ביקשו שאלות נוספות חברת הכנסת מרב מיכאלי ונוספים, אז בואו נאפשר.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה, אדוני היושב-ראש. תודה, השר, על המענה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
תדבר על העוול שעשו לבית"ר ירושלים פעם אחת. תשאל על העוול שעשו לבית"ר ירושלים.
נאור שירי (יש עתיד):
שאלה נוספת גם לחבר הכנסת מלביצקי. אדוני היושב-ראש, תודה רבה על ההערה שלך באמצע המענה.
קריאה:
– – –
נאור שירי (יש עתיד):
לא, אם אתם צריכים שנייה אין לי בעיה. אני הדגשתי את זה בתחילת הקראת השאילתה – אני לא סתם הסכמתי לדחייה פעמיים בשאילתה הזו, כי יש חשיבות שהשר האמון על הדברים האלה יגיע וייתן תשובה, מהסיבה הפשוטה שאתה הקראת – בדיוק כמוני הונחת עליך לפני שבע דקות המענה לשאלה. עכשיו, אני לא מאשים אותך, אמרו לך: תענה במקום השר – אתה מקריא. אני ראיתי את הקושי שלך. עכשיו, מצד אחד אני כועס על התשובה, כי פשוט אתה עונה על דברים שלא שאלתי. ציינת בתשובתך, ממה שכתוב לך, שהיחידה נסגרה ב-2021, ואז אתה ממשיך ופורט לי 13, 14 סעיפים על פעילות היחידה. אתה אומר דברים שהמשטרה עושה ביום-יום – היא מנחה, יש בהחלט יש כל שבוע 1,500 אירועי ספורט שהיא מנחה, היא הגוף המנחה שאמור לטפל במסגרות האלה – וכל שאלה נוספת שתהיה לי לא תקבל מענה. איזו ציפייה – דובר פה מקודם על החשיבות של כלי השאילתה, ואני מסכים. אני יכול להגיד לך, זו לא תופעה זרה שמרבית חברי הכנסת ששואלים שאילתות – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אני דיברתי על הקמת מערך ייחודי.
נאור שירי (יש עתיד):
רק שנייה. מרבית חברי הכנסת ששואלים שאילתות מקבלים תשובה, במקרה הממש-ממש טוב, בתוך זמן פי שלושה או פי ארבעה מהזמן המותר על פי תקנון הכנסת. גם בטיפול המשרד שאתה עונה בשמו אני מחכה כמעט ארבעה חודשים למענה על שאילתות. עכשיו, דובר פה על החשיבות והמענה, והייתה הרחבה, אני הייתי שמח רק, בשאילתה הזו, שאני הסכמתי לדחות פעמיים – אין לי מה לשאול אותך שאלה נוספת. אין לי מה לשאול אותך, למשל, למה יש אפס עצורים ממשחק הגביע; אין לי מה לשאול אותך לגבי הפעילות של היחידה שאתה מדבר עליה, ותוקצבה – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
תכף אדבר על זה מכיוונים אחרים.
נאור שירי (יש עתיד):
– – ב-4.5 מיליון שקלים, שהיא לא קיימת. אני לא מאשים אותך, אתה לא השר האמון על זה. יש חשיבות לכך שהשר האמון יואיל בטובו, בטח אחרי שביקש פעמיים דחייה, ואני הסכמתי לזה מתוך החשיבות שהוא יעמוד פה על הדוכן. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת שירי. חברת הכנסת מרב מיכאלי ביקשה שאלה נוספת. כן.
מרב מיכאלי (העבודה):
תודה רבה, אדוני. השמועות במשכן אומרות שהליכוד רוצה לדחות את הבחירות לוועדה לבחירת שופטות ושופטים, שאתם מושכים את המועמדויות של כל המועמדים שלכם. אני רוצה לקבל מאדוני היושב-ראש תשובה על מה באמת מתרחש. כולנו כאן בהתכוננות לבחירות האלה, המאוד-גורליות ודרמטיות.
היו"ר אמיר אוחנה:
לא, לא, גברתי. המוסד של שאלה נוספת הוא לא שאלה ליו"ר, וזה לא המקום המתאים. אני מבטיח לגברתי שברגע שנתחיל בהצבעה, היא תקבל מענה על כל השאלות. תודה.
מרב מיכאלי (העבודה):
בסדר גמור, אדוני.
היו"ר אמיר אוחנה:
שאלה נוספת.
מרב מיכאלי (העבודה):
רק שנייה, סליחה, אני אשלים.
היו"ר אמיר אוחנה:
שאלה לשר?
מרב מיכאלי (העבודה):
כן, לומר – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
לא, לא. האם זו שאלה לשר?
מרב מיכאלי (העבודה):
בהחלט. אדוני השר, איך אתה מרגיש כחלק מקואליציה שרימתה את האופוזיציה לאורך כל הדרך, גם את החלקים באופוזיציה, שמפלגת העבודה לא נמנית עימם, שנתנו סיכוי אמיתי להידברות, שהאמינו לכך שבאמת יש נכונות להגיע למשהו שטוב לכל עם ישראל?
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לגברתי.
מרב מיכאלי (העבודה):
איך אתה מרגיש כחלק ממי שמוצג היום כשקרן, רמאי, נוכל – –
היו"ר אמיר אוחנה:
גברתי, את מנצלת לרעה את המוסד הזה. זה לא מתאים.
מרב מיכאלי (העבודה):
– – ומי שפועל לפגוע קשות ועמוקות בדמוקרטיה הישראלית?
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת חנוך מלביצקי. ביקשת שאלה נוספת. בבקשה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, רציתי לדעת: אתה משמש גם כשר לפיתוח הנגב והגליל, והייתי שמח שכולנו נבין – אני חושב שזה חשוב – לאן אנחנו הולכים מבחינת הפיתוח של הנגב והגליל בשנים הקרובות. זה נושא מאוד חשוב שמעסיק אותי הרבה. אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות כדי לברך, ואני חושב שכולנו נצטרף, את הבן של חבר הכנסת עטאונה שנמצא בקהל, טארק. אנחנו מברכים אותך בברוך הבא גדול. בבקשה, אדוני השר.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אני מתלבט מאיפה להתחיל להשיב, לחברת הכנסת מיכאלי או לך, אבל נענה על ראשון ראשון, ואחרון אחרון.
נאור שירי (יש עתיד):
אפשר – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
לכך כיוונתי, נכון? חברת הכנסת מרב מיכאלי, איך – – –
מרב מיכאלי (העבודה):
מרב מיכאלי פה. אדוני, אני מאוד – – – לשמוע את תשובתך.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אני עונה ראשון ראשון, ואחרון אחרון.
היו"ר אמיר אוחנה:
סליחה, גברתי, אני אוציא אותך מהאולם. תפסיקי לצלם וידיאו עכשיו. תורידי את הטלפון. אני מדבר אלייך. לא מצלמים וידיאו במליאה. תודה רבה.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אם כן, חברת הכנסת מרב מיכאלי, איך את מרגישה עם כך שאיילון נחסם לחולים שצריכים להגיע לטיפול נמרץ?
מרב מיכאלי (העבודה):
די, נו, באמת. מה? וואו.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
באמת מה?
מרב מיכאלי (העבודה):
וואו. אתם בלאו הכי לא – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
איך את מרגישה עם כך שאנשים, במקום להגיע ב-17:00 הביתה מהעבודה, צריכים להיתקע בפקקים שאתם – – –
מרב מיכאלי (העבודה):
בפקקים ששרת התחבורה שלכם – – – בגלל – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אתם מייצרים את הכאוס הזה במדינת ישראל – –
מרב מיכאלי (העבודה):
אוי, אדוני, באמת. אני – – – באמת – – – המטומטמים האלה.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
– – ואני, כתושב שגר בתל אביב, רואה את אותו כאוס, ואתם חושבים שבכוח הזרוע אתם תצליחו, בצורה לא דמוקרטית – –
מרב מיכאלי (העבודה):
פשוט מבוכה. פשוט מבוכה. אדוני – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
– – בצורה לא דמוקרטית, לכפות עלינו את דעתכם. זה בדיוק ההפך מדמוקרטיה.
מרב מיכאלי (העבודה):
איי איי איי.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אני בעצמי לקחתי את אבא שלי, שחש בליבו – – –
מרב מיכאלי (העבודה):
רק בריאות. באמת, רק בריאות.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
תודה. אבל נקלענו לסיטואציה של חסימת כבישים – –
מרב מיכאלי (העבודה):
– – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
– – כאשר אבא זקוק לטיפול רפואי, ולא שמעתי אף גינוי מצידכם. אני מקווה שאתם מרגישים אי-נוחות בעניין הזה. אז אפרופו רגשות, אני מקווה מאוד – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – – אבל איפה התשובה העניינית – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
– – שיש לכם קצת ייסורי מצפון על מה שאתם גורמים וכל ההשבתות שלכם. וכשעומד מר אהוד ברק ואומר: אנחנו – מרי אזרחי, נרחיב את המחאות, אנחנו נשבית את המדינה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – – מדינת ישראל – – – נכבד – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
המדינה לא של אף אחד מכם. היא לא רכוש פרטי. יש דמוקרטיה, ומהות הדמוקרטיה היא בחירות שהתקיימו לפני כמה חודשים, והעם אמר את דברו.
מרב מיכאלי (העבודה):
– – – בחירות – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
כל מה שאתם תזעקו "דמוקרטיה" – לא יעזור לכם. אתם מציגים מצג שווא ומצג של שקר מראשיתו ומיסודו.
מרב מיכאלי (העבודה):
– – – בושה וחרפה.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
ברגשות שלכם, שאתם מספרים כאילו אנחנו צריכים להרגיש מצפון – –
מרב מיכאלי (העבודה):
מי מדבר על רגשות? אנחנו מדברים על שוויון.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
– – אתם צריכים להרגיש מצפון. אתם מייצגים את ההפך הגמור מדמוקרטיה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – – בוא תילחם איתנו – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אני בז להתנהלות של חסימת כבישים, צירים מרכזיים ועורקים ראשיים במדינת ישראל כאשר אנשים צריכים להגיע למקומות נחוצים.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – – ככה אתם – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אגב, יאיר לפיד בעצמו אמר על יולדת שצריכה להגיע לבית החולים והיא לא תגיע בגלל חסימת כבישים.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אין לך מה לענות.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
למה, בגלל שמדובר באנשים אחרים ובתקופות אחרות? ושלא לדבר – – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אין לך מה לענות. אתה ממציא כל מיני שטויות. אין לך מה לענות.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אני לא ממציא.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תגיד: אני – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אני קיבלתי – אני הגשתי ליועצת המשפטית לממשלה מכתב מנומק – –
מרב מיכאלי (העבודה):
– – – מצפון. תגיד את האמת. האמת היא – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
– – שבו אני שואל אותה: כמה כתבי אישום הוגשו על חסימת כבישים? על השבתת המדינה?
קריאות:
– – –
מרב מיכאלי (העבודה):
אפילו בחירות חשאיות – – – לא נתנו לכם לקיים. לא נתנו לך לממש את צו מצפונך – – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
לחבר שלך קרויזר – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אתם לא תלמדו אותנו על דמוקרטיה.
מרב מיכאלי (העבודה):
מנעו ממך – – – בשביל להצביע – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אתם לא תלמדו אותנו על דמוקרטיה, אבל אני כן רוצה להתייחס – הזכרתם כמה נעצרו, מישהו שאל – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת מיכאלי וחברת הכנסת רייטן.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
חבר הכנסת נאור שירי שאל כמה נעצרו במשחק שהיה, ואני שואל: כמה נעצרו מתחילת המחאה וכנגד כמה הוגשו כתבי אישום? היא הנותנת. היא הנותנת לצורך ברפורמה משפטית.
קריאה:
אפס.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – – שמפירים את – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
משום שאנחנו רואים את אותה אפליה, את אותה אכיפה בררנית – – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אתם – – – בהסכמים הקואליציוניים שיהיה לכם נציג – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אני הייתי נער בן 13 בגוש קטיף, אני השתתפתי בהפגנות, ועצרו בסיטונאות.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת אפרת רייטן, תודה רבה.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אמר מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, נכון? או שהוא היה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
מה זה חשוב עובדות?
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
לא משנה. הוא אמר: עד 20 שנה לחוסמי כבישים. והיום כולכם נאלמים דום, כולכם מייצרים פה אכיפה בררנית, כולכם מייצרים פה אפליה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תמיד לברוח למקום הזה, באמת – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
למקום האמיתי הזה, למקום שאתם לא מסוגלים להסתכל בעיניים ולהגיד: צריכים לעצור את מי שעובר על החוק.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
למה לא מקיימים את ההסכמים הקואליציוניים ולמה לא – – – את זה?
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
צריכים לעצור אותם, צריכים להגיש נגדם כתבי אישום. בהתנתקות רדפו אותנו.
מרב מיכאלי (העבודה):
– – –
אפרת רייטן מרום (העבודה):
תגיד לי, אתה שומע את עצמך? יש לך הסכם קואליציוני. למה – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
בהתנתקות רדפו אותנו. שמו ילדה בת 14 במעצר עד תום ההליכים בגלל שהיא חסמה כביש. איפה הם היום?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
יש לך עכשיו – – – למה? לא ממנים את החבר שלך. למה – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אתם צריכים, אם אכפת, ורוממות הדמוקרטיה בגרונכם, אם חופש הביטוי בגרונכם – אתם הראשונים שצריכים לזעוק על האכיפה הבררנית הזאת. יותר מ-260 איש נעצרו בהפגנה שכללה חסימת כביש, אבל כמה נעצרו בחסימות באיילון?
מרב מיכאלי (העבודה):
באמת. יש לנו – – – באמת.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
פשוט בושה וחרפה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
למה אתה לא נלחם ככה על חבר הכנסת קרויזר, שיבחרו בו היום? למה?
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אז אתם, אין לכם מה לומר, ואתם רוצים להסיט את הדיון למקום שאולי אתם חושבים שהוא נוח לכם. אבל הצביעות זועקת לשמיים כשאנחנו רואים את האפליה, כשאנחנו רואים את האכיפה הבררנית.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אני, במקומך – – – על זה אתה לא כועס – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
כשאנחנו רואים את יושב-ראש האופוזיציה אומר בגרונו באולפן בלי למצמץ, בלי בושה: מה? מדובר על אנשים אחרים, תקופות אחרות. איך מישהי אמרה פה: לא נורא, לא נעים. חסמו את איילון. לא נורא, לא נעים, קורה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אדוני השר, אני שומעת שהשר, יו"ר המפלגה, מסרב לבטל את המועמדות שלכם.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אבל זו בושה וחרפה. בושה וחרפה.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
אז – – – ונתקדם. בוא, תהיה פה דרמה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. חברות הכנסת – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אחרי שדיברנו קצת על רגשות ועל דמוקרטיה, בואו נדבר – – –
מרב מיכאלי (העבודה):
אנחנו לא דיברנו בכלל על רגשות.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אתם לא דיברתם – אתם צעקתם.
אפרת רייטן מרום (העבודה):
– – – מקום אחר.
מרב מיכאלי (העבודה):
אנחנו מדברות על זכויות, על חוקים, על שלטון, על שחיתות, ועל שלטון שפועל – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אתן לא מדברות – אתן צועקות.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת מירב בן ארי, אנחנו עוברים לשלב הנאומים – אני צריך לקרוא קריאות? סליחה, מרב מיכאלי.
מרב מיכאלי (העבודה):
– – – בגלל הקומבינות והשקרים שלכם.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
טוב, אני רוצה לדבר על הצעת מחליטים שהגשנו לממשלה, ואני מקווה שהיא תעבור בקרוב.
קריאה:
כבוד השר, מלביצקי שאל שאלה. אוקיי, טוב.
היו"ר אמיר אוחנה:
שנייה, שנייה. עוד לא סיימנו. כשתסיים, יש שאלה נוספת לחבר הכנסת פורר.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
מצוין. אני עונה לחבר הכנסת חנוך מלביצקי. בקרוב, בשבועיים הקרובים, אנחנו נגיע לוועדות, ואנחנו נציג את תוכנית העבודה שלנו והנגזרות התקציביות ממנה. אני אמרתי מעל כל במה, שהדגל המרכזי של המשרד, האסטרטגיה של המשרד, זה להביא התיישבות לנגב ולגליל, וכשאני מדבר על התיישבות, זה לא רק להביא משפחות צעירות מגוש דן – זה כל המטריה מסביב, וזה מתחבר לצמצום פערים ולחוסן לאומי. בסוגיית הבריאות, בסוגיית התעסוקה, אנחנו נעביר בקרוב הצעת מחליטים, דרך הוועדה לפיתוח הנגב והגליל, לוועדת שרים של תעסוקה בנגב המזרחי – יצירת אלפי מקומות תעסוקה איכותית. אלה דברים שיקרו בקרוב. אבל אם אתה רוצה תוכנית מפורטת, הייתי שמח מאוד גם להרחיב. זה דבר שאני חי ונושם אותו כל הזמן. קודם כול, ארחיב, יש לי עוד מה לדבר, אני עונה לך בקצרה ועוד מעט אני אדבר לכולם בעניין הזה. אבל באמת, להביא מחוללי צמיחה ושינוי – דברים שיזניקו את המועצות ואת הערים; לתת חכות ולא דגים – לתת להם אפשרות להכנסות, שיגיעו לרשות, שהיא תוכל להשקיע בדברים חשובים של צמצום פערים חברתיים בכל התחומים. אני יכול להגיד לך שהוצאנו קול קורא משמעותי מאוד של הסרת חסמים ומנועי צמיחה, קול קורא שבו רשות יכולה לזכות בעד 12 מיליון שקלים לפרויקטים שיביאו הכנסות לרשות. זה קול קורא ששמנו בו עשרות מיליוני שקלים כדי לאפשר את אותה גמישות לדברים שהרשות רואה בהם חשיבות עליונה. ויש לזה קריטריונים שבקצה שלהם זה לאפשר לעיר לקבל הכנסות והתפתחות מואצת של העיר. במאמר מוסגר, רק אתמול חנכתי יחד עם ראש עיריית שדרות, אלון דוידי, את המרכז לחדשנות אגרוטק. יפעלו שם 15 חברות בתחום החקלאות והמחקר של חקלאות. יש המון דברים מדהימים שהתוודעתי להם שהם פיתוח ישראלי, שהחוקרים הישראלים עושים. זה דבר שחוץ מזה שהוא יביא כמובן מקומות תעסוקה, הוא מביא צמיחה לאזור כולו, שלא נדבר על ההשלכות של זה ברמה הבין-לאומית והשותפויות שזה יכול לייצר לנו.
היו"ר אמיר אוחנה:
מה זה הרעש הזה? טוב, זה נבדק, אני מציע שאדוני ימשיך.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
זאת לא דקה דומייה? נכון?
אפרת רייטן מרום (העבודה):
זאת דקה דומייה על הדמוקרטיה.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
כן, רק אתם. על כל פנים, מה שאני שמח, חבר הכנסת חנוך מלביצקי – ואנחנו רוצים שזה יישמר – זה שבמשרד הנגב והגליל כולם מבינים את הצורך להשקיע בהם, כולם מבינים את הפערים החברתיים העצומים שקיימים, אם פערי בריאות – נתתי בשורה בוועידה הכלכלית שהתקיימה בשדרות אתמול, יחד עם אופיר כץ, יושב-ראש הקואליציה. אנחנו עושים איגום משאבים. אני אתן מהמשרד שלי תקציב ויובא ממשרדים נוספים לטובת מוקד לרפואה דחופה בשדרות. כבר גייסנו 6 מיליון שקלים. אני חושב שזאת בשורה מצוינת. ודברים כאלה – אנחנו לא עושים רעש וצלצולים. פשוט באים – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
דווקא עושים רעש וצלצולים.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
האופוזיציה עשתה רעש וצלצולים.
היו"ר אמיר אוחנה:
לא, לא, אני מתכוון – בכל אופן נמסר לי שזה גלאי עשן במזנון, וזה מבוטל כרגע.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
הבשורה נהייתה תוך כדי רעש מוזר. על כל פנים – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
פה זה הסתיים. זה היה גלאי עשן במזנון.
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
אז אני אגיד את זה שוב, כדי שלא יגידו. בכל מקרה, אז גם יש לנו את הבשורה הזאת למוקד לרפואה דחופה בשדרות, וכמובן אנחנו הבאנו תקציב למוקד לרפואה דחופה בקריית שמונה, וזה דבר שהוא מאוד מאוד משמעותי בעבורם. אנחנו – – –
ינון אזולאי (ש"ס):
אגב, כמה כסף שמו שם? אתה זוכר, כבוד השר? במוקד – – –
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
בקריית שמונה? בשדרות? בשדרות אנחנו כרגע איגמנו משאבים של 6 מיליון.
ינון אזולאי (ש"ס):
זה מה שגם אופיר כץ שם?
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:
כן, אני הזכרתי אותו בתחילת דבריי, חבר הכנסת אופיר כץ, שהנושא של בריאות בפריפריה מאוד קרוב לליבו, והוא שם על זה הרבה את כובד משקלו. אם אנחנו מדברים קצת על בריאות בפריפריה, המשרד גם מתקצב מלגות לסטודנטים לרפואה שגרים בפריפריה; הוא נותן להם מלגה בתמורה לכך שברגע שהם יסיימו את לימודיהם, הם יישארו לעבוד בנגב ובגליל. אני חושב שזאת בשורה. חלק מהדברים שאנחנו עושים אני חושב שהם בשורה חשובה, משום שהפערים, לפחות ביחס של רופאים, בין הפריפריה למרכז – אם ניקח לדוגמה את הגליל, שם יש 2.1 רופאים ל-1,000 נפש, ובגוש דן, בתל אביב, לצורך העניין, יש 5.8 רופאים ל-1,000 נפש. מה שזה מייצר – לפחות בפניות שאנחנו מקבלים, ואנחנו יודעים – זה מייצר תורים מאוד מאוד ארוכים. לדוגמה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה שתשמע את זה – אם אני רוצה לקבוע תור לאף אוזן גרון לדוגמה בראשון לציון, אז בממוצע לוקח לי 12 ימים, ואם אני רוצה בערבה לקבוע תור – אתה שומע, חבר הכנסת ינון? אם אני רוצה לקבוע בערבה תור לאף אוזן גרון, זה לוקח 69 ימים עד שאני מקבל את התור. אז התחלתי לדבר על להביא משפחות צעירות. אם אני רוצה להביא משפחות צעירות למקומות הללו, אני צריך גם לדאוג שתהיה להם את המטריה השלמה. בין היתר, אחד מהשיקולים של מעבר למקומות הללו הוא שתהיה להם מערכת בריאות איכותית ונגישה שתדע לתת מענה. שם הפערים שלנו נמצאים, ואנחנו רוצים לצמצם אותם גם בלהביא ולייצר תמריצים לרופאים שלומדים רפואה ויישארו בנגב ובגליל וגם לרופאים מחו"ל. יש לנו פרויקט עם ארגון חשוב שנקרא נפש בנפש כדי להביא רופאים מצפון אמריקה. גם הייתי בביקור שם, בכנס שם. שיווקנו שם. דיברנו על ציונות כפולה: גם עולים לארץ ישראל וגם מתמקמים בנגב ובגליל ועוסקים בבריאות שם, שזה חשוב לאין ערוך. אני יכול להגיד לכם שקיבלנו פרטים מעשרות רופאים שמתעניינים, ואנחנו כבר בקשר איתם. זה פרויקט שאנחנו גם רואים בו חשיבות ציונית וערך ציוני ראשון במעלה. זאת סוגיית הבריאות. מעבר לזה יש לנו גם פערי בריאות באילת, ביוספטל. גם שם אנחנו בעבודת מטה כדי לראות איך לעזור ולסייע להם, שוב, יחד עם משרדי ממשלה נוספים. אנחנו ערים לאותם פערים. במשך חמישה חודשים מה שעשיתי זה חרשתי את השטח כדי ללמוד מה הצרכים הקריטיים. בסוף המשרד שלי לא יוכל להיות מושקע בכל הפרמטרים שבכל הפערים. אבל כן, דברים שהם קריטיים, כמו בריאות וכמו תעסוקה, אז אנחנו שמים את יהבנו שם ונותנים את המענה שאנחנו יכולים. שוב, אני גם אומר עוד פעם, היכולת של המשרד שלי כמשרד מתכלל היא לקבוע סדרי עדיפויות. אם אני פונה למשרדים נוספים ומעניין אותם בפרויקטים, ואני אומר להם שאני נותן מצ'ינג לטובת העניין, אז אני באמת מזהה שכולם נרתמים וכולם מבינים את החשיבות של הדברים. יש עוד פרויקטים בקנה בתחום הרפואה, אך אני לא אוהב לומר דברים עד שהם קורים, כדי שגם לא יתפסו אותי בלשוני, וגם כמשהו שלמדנו מאברהם אבינו: אמור מעט ועשה הרבה – כשהגיעו אליו המלאכים. אז עכשיו אני רוצה לגעת – הייתה עוד שאלה שמישהו רצה לשאול?
היו"ר אמיר אוחנה:
כן, שאלה נוספת לחבר הכנסת פורר, בבקשה.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, האמת שלא תכננתי לשאול שאלה, אבל שמעתי את ההתייחסות – אני חייב להגיד, הדי מבישה שלך – לשאלות שנשאלת כאן קודם, גם בהקשר של הפארסה שאנחנו רואים כאן בכנסת. זעקת את זעקת הקוזק הנגזל על אירועים שקרו לפני כ-20 שנה – תחת ממשלת הליכוד, יש לומר – בהפגנות שבהן השתתפת כשהיית ילד. השר כץ, שיושב כאן כשר בממשלה שלכם, היה שר בממשלה ההיא שהחליטה על ההתנתקות. ראש הממשלה שאתה יושב בממשלתו הצביע כאן בכנסת בעד ההתנתקות. אני חייב לומר, האם דעתך נוחה עם זה שהיום אתה חי במדינה שיש בה משטרת מחשבות? היום כבר זה לא שאתה – איך אתה מדבר איתי על אכיפה? היום עוצרים אנשים בכניסה לכנסים רק בגלל שיודעים מה הם חושבים, או חושבים מה שהם חושבים. עוצרים אנשים כשהם באים לכנס מקצועי. נעצר אתמול עורך דין, הוא נעצר בכניסה לכנס. למה? כי הוא חבר בתנועת המחאה שנקראת אחים לנשק. אז אני חייב לומר, כמו שאמרתי קודם, שהדיבורים האלה על האכיפה הבררנית הם ממש זעקת הקוזק הנגזל, אבל גם המהפכה המשטרית שאתם מנסים להוביל – תסביר לי איך בדיוק זה יועיל לעניין האכיפה והעבודה של משטרת ישראל והפרקליטות. יש הרבה דברים שצריך לשפר כדי להיאבק, גם בפשיעה; איך יועיל לזה זה שאתם תשלטו על מערכת המשפט, שהממשלה היא שתשלוט על מערכת המשפט והשרים ינהלו את השופטים בטלפון?