Analytics (Microsoft Clarity), no identifying info. Loads only if you accept.This site uses an analytics tool (Microsoft Clarity) to understand how visitors use it — heatmaps and browsing patterns, with no identifying information. It only loads if you accept. Learn more
An official register record. File text is extracted from the official document. This is not a summary or interpretation — the file is the source.
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעת חוק
הצעה לדיון מהיר בנושא: "מחדל חברתי: "מאות קשישים מתים בבתיהם כשאיש לא יודע על כך בזמן אמת" של חברי הכנסת: יונתן מישרקי, יצחק קרויזר, משה רוט, אושר שקלים ורון כץ
הצעה לסדר היום
הצעה לדיון מהיר בנושא: "בפעם השנייה תוך שבועיים הפסקות חשמל נרחבות התרחשו שוב ברחבי הארץ"
הצעה לסדר היום
הצעת חוק
נאומים בני דקה
פריטי מליאה · Debate
"הידרדרות בביטחון האישי ואוזלת ידה של הממשלה למול הכפלת מקרי הרצח בדגש על מקרי הרצח בחברה הערבית" – דיון בהשתתפות ראש הממשלה על פי בקשתם של 40 חברי כנסת
פריטי מליאה · Debate
החלטת הממשלה בדבר העברת סמכויות משר המשפטים לשר במשרד המשפטים
פעולה על פי חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעה לסדר היום בנושא: "דרישה להוציא את ועדת המעקב העליונה מחוץ לחוק ולזמן לחקירה את ראשי הוועדה בגין תמיכה בטרור"
הצעה לסדר היום · Debate
הצעה לסדר היום בנושא: "דוח מבקר המדינה על כישלון תוכנית משרד החינוך בסגירת הפערים בין תלמידים"
הצעה לסדר היום · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
הצעת חוק · Debate
Extracting the sitting text from the official file
This text was extracted from the official file. The file is the authoritative source.
Legend
כז / מושב ראשון / ישיבה ע"ג /
ט'–י"א בסיוון התשפ"ג / 29–31 במאי 2023 / 27
חוברת כ"ז
ישיבה ע"ג
יום שני, ט' בסיוון התשפ"ג (29 במאי 2023)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
נאומים בני דקה
טלי גוטליב (הליכוד):
אליהו ברוכי (יהדות התורה):
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
אבי מעוז (נעם):
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
גלעד קריב (העבודה):
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
הידרדרות בביטחון האישי ואוזלת ידה של הממשלה למול הכפלת מקרי הרצח בדגש על מקרי הרצח בחברה הערבית
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
עמית הלוי (הליכוד):
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
אוריאל בוסו (ש"ס):
משה שמעון רוט (יהדות התורה):
אוהד טל (הציונות הדתית):
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
מרב מיכאלי (העבודה):
אבי מעוז (נעם):
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
בועז ביסמוט (הליכוד):
מירב בן ארי (יש עתיד):
דן אילוז (הליכוד):
מאיר כהן (יש עתיד):
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
ראש הממשלה בנימין נתניהו:
יאיר לפיד (יש עתיד):
הודעת הממשלה בדבר העברת סמכויות משר לשר
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
אלעזר שטרן (יש עתיד):
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:
הודעת הממשלה בדבר העברת סמכויות משר לשר
דבי ביטון (יש עתיד):
מירב בן ארי (יש עתיד):
רם בן ברק (יש עתיד):
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
שרון ניר (ישראל ביתנו):
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
רון כץ (יש עתיד):
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
נאור שירי (יש עתיד):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
שלי טל מירון (יש עתיד):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אבי מעוז (נעם):
עידן רול (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
מאיר כהן (יש עתיד):
טלי גוטליב (הליכוד):
אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):
גלעד קריב (העבודה):
אריאל קלנר (הליכוד):
גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
מירב כהן (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
נעמה לזימי (העבודה):
משה טור פז (יש עתיד):
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:
הצעת חוק הדרכונים (תיקון מס' 10), התשפ"ג–
שר המשפטים יריב לוין:
הצעת חוק הדרכונים (תיקון – מתן דרכון לעולה), התשפ"ג–
יוסף טייב (ש"ס):
מתן כהנא (המחנה הממלכתי):
דבי ביטון (יש עתיד):
רם בן ברק (יש עתיד):
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
סימון דוידסון (יש עתיד):
יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
יבגני סובה (ישראל ביתנו):
טטיאנה מזרסקי (יש עתיד):
חילי טרופר (המחנה הממלכתי):
מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):
אבי מעוז (נעם):
עידן רול (יש עתיד):
יסמין פרידמן (יש עתיד):
ישראל אייכלר (יהדות התורה):
נאור שירי (יש עתיד):
מירב כהן (יש עתיד):
זאב אלקין (המחנה הממלכתי):
עודד פורר (ישראל ביתנו):
משה טור פז (יש עתיד):
יפעת שאשא ביטון (המחנה הממלכתי):
מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):
מירב בן ארי (יש עתיד):
הצעת חוק הכניסה לישראל (הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"ג–
שר המשפטים יריב לוין:
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 106) (שופט עמית), התשפ"ג–
שר המשפטים יריב לוין:
הצעת חוק המקרקעין (תיקון מס' 36), התשפ"ג–
יעקב אשר (יהדות התורה):
הודעת הוועדה המיוחדת לזכויות הילד על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק עבודת הנוער (תיקון מס' 21) (עבודה בהופעות פרסום), התשפ"ב–
אלי דלל (יו"ר הוועדה המיוחדת לזכויות הילד):
הודעת ועדת הכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הכנסת (תיקון מס' 51) (תשלומים עבור עובדי הסיעות), התשפ"ב–
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
הודעת הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעות חוק
הודעות ועדת הכנסת
אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):
היו"ר אמיר אוחנה:
אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ט' בסיוון התשפ"ג, 29 במאי 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/3356/25 וכלה בהצעת חוק פ/3396/25: הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון – הגדלת מענק חימום), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דבי ביטון, מיכאל מרדכי ביטון, קטי קטרין שטרית, לימור סון הר מלך, אברהם בצלאל ואפרת רייטן מרום; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת סיעוד בכסף בשיעור מלא), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק המרכז למורשת יהדות תימן, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית) (תיקון – דיווח לכנסת לעניין פגיעה באדם עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק לתיקון פקודת המיסים (גבייה) (תנאים למתן כתב הרשאה וצו עיקול), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון – פריסת ניידות טיפול נמרץ ברחבי המדינה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – חובת הנגשת אוטובוסים בין-עירוניים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – חובת מעסיק לבדיקת אשרה של עובד זר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – קדימות בתור), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אחמד טיבי ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירת הפרת הוראות צו הגנה ובעבירת תקיפת בן זוג), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – זכויות לסטודנטים הלומדים בחוץ לארץ), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון – הגברת התחרות בסיעוד הביתי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – פיקוח טכנולוגי להבטחת קיומו של צו הגנה, והערכת מסוכנות – הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם) (תיקון – שכר לסגן ראש רשות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות) (תיקון – חובת מתן תשובה במועד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגשת ערעור), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – פיצוי בשל מעצר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – שלילת השתתפות בתקציב עקב הפליה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שירות המדינה (משמעת) (תיקון – סמכויות השר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון – שחרור ממעצר באין הכרעת דין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הוספת נציג הקבלנים במועצה הארצית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק חופש מהתאגדות (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דן אילוז, אריאל קלנר ועמית הלוי; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגדרת פשע שנאה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, פנינה תמנו, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, יוסף עטאונה, אחמד טיבי, מרב מיכאלי, גלעד קריב, יוראי להב הרצנו, נעמה לזימי, מנסור עבאס, מירב כהן, גדי איזנקוט, יפעת שאשא ביטון, רם בן ברק, מיכל שיר סגמן, אלון שוסטר, נאור שירי, בועז טופורובסקי, שלי טל מירון, אימאן ח'טיב יאסין, יאסר חוג'יראת, מיכאל מרדכי ביטון, יואב סגלוביץ', חילי טרופר וקארין אלהרר; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הרכב האספה הבוחרת), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, נאור שירי, יואב סגלוביץ', מיכאל מרדכי ביטון, דבי ביטון, מיקי לוי, מאיר כהן, ולדימיר בליאק, רם בן ברק, מירב כהן, אלעזר שטרן, רון כץ, שלי טל מירון, יסמין פרידמן, אורנה ברביבאי, שרון ניר, עודד פורר, טטיאנה מזרסקי, מיכל שיר סגמן, גלעד קריב, סימון דוידסון, יוראי להב הרצנו ואלון שוסטר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – ייצוג הולם לנשים במוסדות התכנון), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, נאור שירי, יואב סגלוביץ', מיכאל מרדכי ביטון, דבי ביטון, מיקי לוי, ולדימיר בליאק, רם בן ברק, מירב כהן, אלעזר שטרן, רון כץ, שלי טל מירון, יסמין פרידמן, אורנה ברביבאי, שרון ניר, עודד פורר, טטיאנה מזרסקי, מיכל שיר סגמן, עאידה תומא סלימאן, גלעד קריב, סימון דוידסון, יוראי להב הרצנו ואלון שוסטר; הצעת חוק העונשין (תיקון – מאסר עולם לאונס קטינים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק הגנה על זכויות הדורות הבאים, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תיקון – פיצויים שהוטלו על ידי בית משפט צבאי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אביחי אברהם בוארון, ארז מלול, משה פסל, צבי ידידיה סוכות, קטי קטרין שטרית, שמחה רוטמן, יוסף טייב, יצחק פינדרוס, משה סעדה ומשה סולומון; הצעת חוק העונשין (תיקון – הרחבת הגדרת הגזענות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק החומרים המסוכנים (תיקון – פרטי התקשרות למרכז רעלים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (אי-חיוב פעילות בשבת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אבי מעוז; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – היוון חלק מגמלת נפגע עבודה לשם תשלום למייצג של עובד זר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק עובדים זרים (תיקון – אגרה מופחתת בסיעוד המוסדי) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (החזר בתשלום למעונות יום לאימהות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הנחה ברכישת אמצעי לזיהוי מצב חירום רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב אשר, יצחק פינדרוס, יצחק קרויזר, אלון שוסטר, יונתן מישרקי, אבי מעוז, אברהם בצלאל, ארז מלול ואחמד טיבי; הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – הארכת תקופת צינון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק העונשין (תיקון – הגנה על בסיסי צה"ל, שטחי אש, תחנות משטרה ומתקנים ביטחוניים), התשפ"ג–2023 , מאת חבר הכנסת אלמוג כהן; הצעת חוק שיקום, פיצוי וסיוע משפטי לנפגעי עבירות מין, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – מתן תעודת הכשר על ידי רב מקומי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה טור פז ויאיר לפיד; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – איסור העסקת תומכי טרור בשירות המדינה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עמית הלוי, אופיר כץ, דן אילוז, אריאל קלנר, צגה מלקו וקטי קטרין שטרית. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק תובענות ייצוגיות (תיקון מספר 15), התשפ"ג–2023. הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לממשלת גאורגיה בדבר שיתוף פעולה בתחום התיירות. מסקנות הוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יונתן מישרקי, משה רוט, יצחק קרויזר, אושר שקלים ורון כץ בנושא: מחדל חברתי – מאות קשישים מתים בבתיהם כשאיש לא יודע על כך בזמן אמת. עוד אבקש להודיעכם כי בהתאם לסעיף 96 לתקנון הכנסת הודיע חבר הכנסת נסים ואטורי כי הוא חוזר בו מהצעת חוק הרשויות המקומיות (בחירות) (תיקון – הזכות להיבחר), התשפ"ג–2023, שמספרה פ/3343/25. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה למזכיר הכנסת.
היו"ר אמיר אוחנה:
אנחנו נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום, נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד. ההצבעה תהיה אלקטרונית, ואנחנו נעבור אליה מייד. תודה לחברי הכנסת. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשונת השואלות תהיה חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה. לא לשאול, זו לא שאלה – נאומים בני דקה.
טלי גוטליב (הליכוד):
אני רוצה לומר כאן משהו בנאום של דקה. עמוס מלכא היה אלוף בצבא. לא מעניין אותי מה היית, אדון מלכא, אתה צריך לשבת מאחורי סורג ובריח. אלה דבריך שלך – ברברי, אלים ובריון שכמוך, מסוכן מאוד. הוא אומר ככה: "ידע כל חבר כנסת ושר בליכוד שכל עוד לא נגנזה תוכנית ההפיכה המשטרית הוא יהיה נרדף ומוגבל בתנועותיו בציבור, כמו רוטמן וסעדה היום וכמו רבים אחרים שחוו את זה. בכירי הליכוד לא יכולים להסתובב בציבור בלי שנציגי המחאה 'ילוו אותם'" – הוא אומר. במירכאות; מעניין למה הוא מתכוון – "לא בכנסים, לא במסעדות, לא בפארק. גנזו ותשוחררו". אני מצפה כאן מכל נציג אופוזיציה שיעלה וינאם לגנות את זה בכל תוקף. אני אומרת לכם, כשאני אמרתי שהשמאל בגד במדינה, זאת הדוגמה. זו באמת פגיעה והפרה של החוזה הטבעי בין כל אזרח במדינה הזו והחובה שלו לשמור על החוסן הלאומי והנראות הלאומית והביטחון האישי והביטחון של כולנו. תרשו לי לבוז להתנהגות של עמוס מלכא, ובעיקר תרשו לי לכעוס מאוד על היועצת המשפטית לממשלה, שידעה לקרוא לחקירה לחברנו צביקה פוגל, שיש לו חסינות, ולעומת זאת, לאדון עמוס מלכא – בעודנו יושבים כאן הוא לא נמצא בחקירה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לגברתי. יעלה ויבוא חבר הכנסת אליהו ברוכי, ואחריו – חבר הכנסת בועז טופורובסקי. בבקשה, אדוני.
אליהו ברוכי (יהדות התורה):
כבוד היושב-ראש, "הזכות להפגין" – צמד מילים שהפך להיות מקודש בחודשים האחרונים. בשל הזכות להפגין התירו לחסום כבישים ולשבש את שגרת החיים במדינת ישראל. אבל אתמול צמד המילים הזה, "הזכות להפגין", יצא להפסקה קלה. אני לא מדבר על הזכות לנסות להכות את חבר הכנסת רוטמן – זה כנראה מותר; אני מדבר על מחאה שביקשו לקיים כמה בני ישיבות מול פעילות מיסיונרית בירושלים. במהלך ההפגנה, השוטרים שהיו במקום נהגו באלימות קשה כלפיהם. מדובר באלימות קשה מאוד לצפייה. מדובר באלימות שאם הייתה מופעלת כלפי מנהיגים מצד אחר, לא היינו שומעים עליה כאן רק במסגרת נאום בן דקה. אני שואל את כל אותם לוחמי דמוקרטיה: הזכות להפגין זו זכות דמוקרטית או זכות מגזרית? תודיעו לנו, בבקשה, שנדע אם גם לנו מותר להשתמש בזכות להפגין. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת ברוכי. יעלה ויבוא חבר הכנסת בועז טופורובסקי, ואחריו – חבר הכנסת עופר כסיף.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
תודה. אדוני היושב-ראש, השר – ראיתי כאן שר? חברות וחברי הכנסת – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
השר ביקש לצאת רגע להתפנות.
השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:
נמצא פה ברקת.
היו"ר אמיר אוחנה:
אה, גם השר ברקת, מאה אחוז. בבקשה.
בועז טופורובסקי (יש עתיד):
מתחילת השנה נהרגו 148 בני אדם בדרכים, שבעה מהם רק בשבוע החולף. גם השבוע, כמו בכל שבוע, אני אקריא את פרטי תאונות הדרכים, ואיפה שאפשר – את שמות ההרוגים בשבוע החולף. ביום שלישי 23 במאי נהרג גבר בשנות העשרים לחייו בכביש 22 כאשר עמד לצד רכבו בשולי הכביש. נהגת שסטתה מהנתיב פגעה בו והוא מת. ביום שישי 26 במאי נהרגה קארין אל-צפון, בת 17, תלמידת תיכון בפתח תקווה, לאחר שהורכבה על אופנוע ורוכב האופנוע איבד שליטה. ביום שבת 27 במאי נהרג חוסיין רביע, בן 30, לאחר שהידרדר והתהפך עם רכבו לוואדי ביער צ'רצ'יל סמוך לנוף הגליל. בהמשך אותו היום התרחשה תאונה קטלנית נוספת, תאונה חזיתית בין שני כלי רכב בכביש 90; את כביש 90 אנחנו מזכירים כל כמה שבועות כאן, במקרה טוב. בתאונה נהרגו שני גברים, בני 31 ו-71. בהמשך אותו היום נהרג סימון דהן, בן 45 מרחובות, בעת שנהג אוטובוס פגע ברכבו במזכרת בתיה. ביום ראשון 28 במאי נהרג גבר בן 30 בתאונת דרכים בראשון לציון, כאשר הרכב שבו שהה התהפך. אני אמשיך כל שבוע להקריא את פרטי תאונות הדרכים, בתקווה שנראה סוף-סוף פעולות שיצילו חיים בדרכים. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. חבר הכנסת עופר כסיף, ואחריו – חבר הכנסת אבי מעוז.
עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בנגב קיים כפר בלתי מוכר שישראל היא שפלשה לאדמותיו, לא הפוך, הכפר אל-עראקיב, שגם יש בו בית קברות – שמוכיח על השהות של האנשים שם – בית קברות שיש שם קברים בני למעלה מ-100 שנה. כמו שאנחנו יודעים, זה קצת יותר מזמן קיומה של המדינה. במשך שנים מתעללות הרשויות בתושבי הכפר. פעם אחרי פעם נכנסים לשם והורסים, פשוט, את המעט שיש להם. כבשת הרש זה הרבה לעומת מה שיש להם. אנחנו מדברים על אנשים שחיים באוהלים או חיים בתוך מכוניות בשטח בית הקברות, וממשיכים להתעלל בהם ולהרוס ולהתעמר בהם. זה חלק מהטיהור האתני שמדינת ישראל – במשך שנים, לא רק הממשלה הנוכחית – ממשיכה לקיים, בין השאר גם בנגב. היום הגדילו לעשות: בשעה 05:00 הגיעו כוחות ההרס והדיכוי, ובמתחם בית הקברות למעשה מנעו מהאנשים גם להתפלל את תפילת הבוקר שלהם, עיכבו את השייח' סייח, השייח' של הכפר, ואת בת זוגו, וזימנו אותם לאחר מכן לחקירה במשטרה, מה שאומר שיש סכנת מעצר. זה שוב חלק מההתעללות והטיהור האתני המחפירים והמגעילים שהמדינה עושה. אני רוצה לחזק מפה את חבריי בכפר אל-עראקיב, לחזק אותם אל מול 200 פעמים שהרסו. הם ימשיכו במאבק הצודק שלהם על אדמותיהם ובתיהם, אנחנו נמשיך לתמוך בהם, ובסוף גם ננצח.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת כסיף. חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חבר הכנסת יוסף עטאונה.
אבי מעוז (נעם):
תודה, אדוני היושב-ראש. נאום הנדסת תודעה מס' 87, והפעם על השקיפות. במסגרת תפקידי כסגן שר ניתנה לי האפשרות לייצר מערכת של שקיפות כלפי ההורים ביחס לתוכניות החיצוניות שפועלות בבתי הספר. ברוכים הבאים לרגע של הנדסת תודעה: מה הרעיון של השקיפות? שאור השמש הוא המחטא הטוב ביותר. מה לא כלול בשקיפות? לא פיקוח, לא מעקב, לא התערבות בתכנים וגם לא קומיסריות. כל אלו הם עוד פייק ניוז והנדסת תודעה רדודה בניסיון לערער את הלגיטימיות של הממשלה הנבחרת. שקיפות זו שקיפות ותו לא, והזכות הבסיסית של כל הורה היא לדעת אלו תוכניות חיצוניות לומדים וסופגים הילדים שלו. אני ממליץ להורים לעקוב אחר הקמת המערכת, ובאמצעותה – לממש את הזכות הבסיסית הזאת. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, ואחריו – חבר הכנסת גלעד קריב.
יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, לפי הפרסומים שהיו מאתמול לגבי ישיבת הממשלה, כששר משפטים במדינת ישראל מסביר למה צריך רפורמה משפטית, הוא מסביר שצריכים את הרפורמה כדי שיהיו שופטים בעליון שיבינו מצב שיהודים עוזבים יישובים כי הם לא רוצים שערבים יגורו איתם. אין יותר גזעני, אין יותר גזעני מאמירה כזאת. תארו לעצמכם שבמדינה באירופה שר המשפטים אומר שהאזרחים של אותה מדינה לא רוצים לגור עם יהודים. מה הייתם אומרים על דבר כזה? קודם כול צריך לדחות מכול וכול אמירה גזענית זו. השאלה שנשאלת היא: למה צעירים ערבים מגיעים ליישובים יהודיים? כי מצוקת הדיור האמיתית היא בקרב החברה הערבית. אתם יודעים שמ-48' עד היום שום יישוב חדש לא הוקם לא בגליל ולא במשולש, ולכן יש מצוקת דיור, ולכן צעירים יוצאים ליישובים יהודיים. אני מכאן קורא לכל הצעירים הערבים בגליל, במשולש ובנגב: אתם יכולים לפנות לכל יישוב יהודי ולקנות ולרכוש. אם זה מטריד אותם, אני קורא לכם – קודם כול אנחנו רוצים, במיוחד בנגב, הכרה ביישובים; אבל אם זה מטריד את שר המשפטים והוא רוצה שופטים כבקשתו כדי שיבינו מה זו גזענות, זו הפיכה משטרית ולא רפורמה משפטית.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת עטאונה. כעת יעלה ויבוא חבר הכנסת גלעד קריב, ואחריו – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, שאינני רואה כרגע במליאה. נמצא? נמצא.
גלעד קריב (העבודה):
אדוני היושב-ראש, שמעתי את דבריו של חבר הכנסת מעוז, ובעקבותיהם אני קורא לכל ההורים בחינוך הממלכתי להתארגן כדי למנוע מהאיש המסוכן הזה כל מגע עם החינוך של הילדים שלנו בחינוך הממלכתי שאינו דתי. ולעניין שבגינו ביקשתי את זכות הנאום. היום בשעות הצוהריים מייסד ארגון להב"ה בנצי גופשטיין ישב כאן, בחדר סיעת עוצמה יהודית. באותה שעה שהוא ישב שם לצידו של השר לביטחון לאומי, התפרסמו ב-N12 תכתובות מתוך הקבוצות של ארגון להב"ה שיש בהן קריאה מפורשת לאלימות ולפגיעה בצועדים במצעד הגאווה שיצעד ביום חמישי הקרוב בירושלים. אין הסבר יותר תמציתי ומדויק למציאות הכל-כך קשה שבה אנחנו נמצאים, מציאות שבה עבריינים ובריונים מקיפים את השר לביטחון לאומי ומהווים חלק מהצוות הבכיר שלו. אני קורא לציבור הישראלי להתייצב בהמוניו ביום חמישי הקרוב ברחובות ירושלים למצעד הגאווה כדי להעביר מסר לבנצי גופשטיין ולשר לביטחון לאומי, שלא ראוי לתפקידו, שאנחנו לא נכופף את ראשנו.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. יעלה ויבוא חבר הכנסת ואליד אלהואשלה, ואחריו – אחרונת הדוברות לשלב זה, חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. בבקשה.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מול משרד ראש הממשלה עכשיו יש לנו אוהל מחאה שיזמה ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל. נמצא כאן איתנו היושב-ראש, מוחמד ברכה – אהלן, מוחמד – וכל המנהיגות הערבית מנסה להירתם על מנת שאנחנו נעצור את שפיכות הדמים בחברה הערבית, אדוני היושב-ראש. ראש ממשלה מחויב לקבל החלטות קשות, כמו שהוא מקבל החלטות קשות במדינות אחרות. הוא כל הזמן מבצע ומקבל החלטות בקבינט הביטחוני, בראשות הממשלה ובוועדה לענייני שרים, והוא מחויב לקבל החלטות למען ביטחונם של אזרחי המדינה הערבים. אנחנו כל הזמן דורשים מראש הממשלה נתניהו להתעשת ולקבל החלטות. לא ייתכן ולא יעלה על הדעת שאנחנו זועקים ומבקשים שהממשלה כן תיתן ביטחון לאנשים וכן תתערב במה שקורה בחברה הערבית, המקרים שעוברים האנשים והתושבים יום-יום ולילה-לילה. הממשלה מחויבת לקבל החלטה קשה על מנת למגר את הפשיעה בחברה הערבית. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה. אחרונת הדוברות – חברת הכנסת קטי קטרין שטרית, בבקשה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה, אני חברה בצוות המשא ומתן בבית הנשיא, כתוצאה מהחלטתו האמיצה והמאוד-בוגרת של ראש הממשלה, שהחליט לתת הזדמנות להגיע להסכמה רחבה מתוך הידברות בין הקואליציה לאופוזיציה. ואכן, הדיונים מתקיימים שם באופן מאוד רגוע, באופן ענייני ומקצועי. ואני שואלת את עצמי: אם כך, מדוע המחאה נמשכת? נכון שהיא קטנה, אבל בכל זאת רואים אותה בקפלן ובכל מיני מקומות אחרים. ואז אני פשוט מבינה דבר שהוא מאוד מאוד פשוט: אותה קבוצה שהפגינה ב-2011 על יוקר המחיה, ב-2015 על מתווה הגז, ב-2019 בבלפור, זו בעצם אותה קבוצה שלא משלימה עם תוצאות הבחירות; אותה קבוצה שקוראת לדמוקרטיה ובעצם מפירה את כל כללי הדמוקרטיה. היא פשוט אותה קבוצה שהחליטה שזה לא משנה מה קרה ב-1 בנובמבר, כשהבוחר אמר את דברו – בואו נמשיך ונפעל בצורה הכי לא דמוקרטית כדי לפסול את הבחירה הדמוקרטית של בני אדם. ואז מגיע פודקאסט של עו"ד גלעד שר, ממובילי המחאה, שמספר לאמיר אורן: הפגישה הראשונה של ראשי המחאה הייתה שבועיים לפני הקמת הממשלה, כלומר שלושה שבועות לפני הצגת הרפורמה המשפטית של לוין. אז תסיקו מזה מה שתסיקו. כנראה שהרפורמה המשפטית בכלל לא קשורה למחאה. אז יאמרו אותם ראשי המחאה באומץ לב – אין להם את זה, אבל בכל זאת – שיגידו לציבור הרחב: עשינו לכם הנדסת תודעה, הפחדנו אתכם, גרמנו לכם לחרדות. דעו לכם שהדבר היחיד שאנחנו רוצים זה שהממשלה הזאת תיפול, או ליתר דיוק שבנימין נתניהו לא יהיה ראש ממשלה. אבל מה לעשות, הדמוקרטיה מנצחת, וראש הממשלה נתניהו נמצא פה ויהיה פה לארבע שנים טובות ומתוקות למדינת ישראל.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לחברת הכנסת קטי קטרין שטרית.
[לפי סעיף 45 לתקנון הכנסת.]
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – דיון בהשתתפות ראש הממשלה, על פי בקשתם של 40 חברי כנסת. נמצאים איתנו ראש הממשלה וראש האופוזיציה, כמתחייב בתקנון. אני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לפתוח את הדיון. בבקשה, גברתי, לרשותך עשר דקות.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, ראש הממשלה הנכבד מר בנימין נתניהו, היו שאלות היום, למה מועיל דווקא להביא דיון כזה כאשר אנחנו בחברה הערבית מרגישים שכל יום הוא יום חירום וכל יום הוא יום שמחייב לא רק דיונים בכנסת, אלא לעצור את הכול במדינה ולהתמקד בקטסטרופה המתמשכת, המתגלגלת הזו של אובדן חיים ואובדן ביטחון אישי ואובדן הרגשה שאפשר להמשיך לחיות בצורה נורמלית, לנוכח התפשטות הפשיעה בתוך החברה שלנו. היוזמה לדיון כזה התחילה כבר לפני חודש, אבל לא היינו בוחרים בתזמון יותר טוב לקיום הדיון הזה בנוכחות ראש הממשלה יותר מאשר היום הזה, כאשר המנהיגות של האוכלוסייה הערבית, ועדת המעקב העליונה של האוכלוסייה הערבית בהנהגת החכ"ל – יושב-ראש הוועדה שנמצא איתנו ביציע, מר מוחמד ברכה, חברי, שמנהיג היום עם שאר המנהיגות של המפלגות ושל ראשי הרשויות המקומיות את המחאה ואת אוהל המחאה שהקימו בחוץ, ליד הבניין של הכנסת מול משרד ראש הממשלה. בינתיים חבר הכנסת ביסמוט מפריע לנו. שיקשיב. אני חושבת שהדיון הזה מחייב הקשבה מאוד טובה. המנהיגות של האוכלוסייה הערבית היום פתחה את מאהל המחאה. אני מצפה ואני מזמינה את ראש הממשלה שיצא למנהיגות, שילך למאהל, שיביע סולידריות למאבק הזה, שהוא בעיקר מאבק על החיים. עשרות ומאות אלפי אזרחים יוצאים בימים האלה למחות ברחובות וחוסמים כבישים כדי לחיות במה שהם קוראים לו דמוקרטיה; אנחנו עדיין נלחמים על הזכות לחיות, ולחיות בקצת שקט, בלי הטרור המתמשך של ארגוני הפשיעה נגד האזרחים. מתחילת השנה הגענו לשיא של מספר נרצחים, כבוד ראש הממשלה, במשמרת שלך. מספיק להזכיר ש-77 אזרחים ו-6 תושבים של ירושלים המזרחית נרצחו מתחילת השנה כדי להזדעזע, ואנחנו עוד לא מזכירים את הירי לילה-לילה בכפרים וביישובים. אנחנו עוד לא ספרנו כמה אנשים חיים באיום מתמיד. הלילה ירו על ביתו של ראש מועצת יפיע, ועוד כמה וכמה ראשי רשויות נמצאים באיום וסכנה גבוהה. כל זה במשמרת שלך, כבוד ראש הממשלה. ב-2014 הגעתי לכנסת; עוד לא הייתי חברת כנסת, הגעתי לכנס שארגן חבר הכנסת אחמד טיבי בזמנו. נכחת כראש ממשלה לאחר מקרה רצח מזעזע של גבר ושני ילדים שלו בתוך הבית. ישבת בכנס, הסתכלת בעיניים של האימא, האישה, והבטחת לה שאתה לא תירגע עד שנדע מי הרוצחים, ושהם ייכנסו לבית סוהר. מתחילת השנה – אני לא אספור מ-2014 כמה רוצחים עדיין מסתובבים בתוכנו וחיים חיים נורמליים ועוד מאיימים על אחרים, אני אספור רק מתחילת השנה – רק 2% מהמקרים פוענחו. אם היינו נזכרים שלפני יומיים – ארבעה ימים – מהעיר שלי, עכו, נרצח צעיר בדובאי – תוך שעתיים, כבוד היושב-ראש, כבר ידעו מי הם המואשמים. כבר עצרו אותם. מה יש למשטרת דובאי שאין לכם? איזה ידע וטכנולוגיה קיימים? כל הזמן אומרים לנו: אי-אפשר להגיע לרוצחים, כי אתם לא משתפים פעולה. ואללה, מי שיתף פעולה בדובאי? בתוך שעתיים המשטרה – איזה מידע היה למשטרת דובאי? הם ידעו לעשות את העבודה, והיה להם את הרצון. ואנחנו אומרים היום, יש לנו – מגישים כתב אישום, כתב אישום נגד מדיניות מתמשכת של התעלמות. בהתחלה אמרתם: אין תחנות משטרה. מי מנע מהמדינה לעשות תחנות משטרה? אנחנו החלטנו שלא יהיו או בגלל שהמשטרה מתייחסת אלינו כחצר אחורית שהיא נכנסת אליה רק כדי למשטר אותה ולדכא אותה ויוצאת, לא לשרת אותנו כאזרחים? אחר כך אמרו לנו: זו התרבות שלכם; מה זה אחר כך – רק לפני חודש. ולא שמענו אותך, כבוד ראש הממשלה, אומר משהו על מפכ"ל שאומר: הם רוצחים אחד את השני, זה חלק מהמנטליות שלהם. המנטליות שלנו לרצוח – זה מפכ"ל שיגן על ביטחון הילדים שלנו? זה שר שאכפת לו רק לספסר בדם ולהקליט את המפכ"ל ולהוציא את ההקלטות כדי לעשות הון פוליטי מזה. השר, אנחנו כבר יודעים מי הוא, אבל מי החליט להפקיר את דמנו בידיים שלו, כבוד ראש הממשלה? אתה, אתה. הכול קורה במשמרת שלך. אנחנו מאבדים את הצעירים שלנו אחד אחרי השני, אבל אנחנו מאבדים גם את הרוגע ואת האפשרות לחיים בטוחים. אנחנו מרגישים איום מתמיד יום-יום. אחר כך באים ואומרים לנו: מה חברי הכנסת עושים? ממתי זה התפקיד של חברי הכנסת לצאת ללוחמה בארגוני הפשיעה? אני רוצה לשאול שאלה: אם היה חשש לרגע שהנשק המפוזר בתוך היישובים שלנו היה מכוון, חס וחלילה, נגד אזרחים יהודים, מה הייתם עושים? ראינו לפני יומיים מה אמרו על יחידת הגדעונים, ראינו מה היא עשתה. אם היה חשש שבנשק הזה היו משתמשים נגד אזרחים יהודים, היו יודעים להוציא את זה מכל חור, היו חורשים את הקרקע כדי להוציא את זה. אבל כל עוד זה מכוון בחצר האחורית נגד האזרחים הערבים – תנו להם, שירצחו אחד את השני, זה בסדר. אני אומרת, לצערי הרב, שיש אנשים שאוהבים לעמוד על הדוכן הזה ולאיים: אם לא תטפלו בפשיעה, זה עוד יגיע לאוכלוסייה היהודית. אני לא רוצה לאיים, כי אני חושבת שגם החיים שלנו שווים, ודמם של הערבים לא פחות שווה משל היהודים במדינה הזו. אנחנו מתעקשים שזה לא חייב להגיע לאוכלוסייה היהודית כדי שיזוזו.
בועז ביסמוט (הליכוד):
למה התנגדתם להקמת תחנות משטרה? למה?
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אני לא רוצה להמשיך ולענות לכל אלה שמנסים להשתמש בדם הנשפך, בפחד, בטרור שאנחנו חיים בו, כדי לעשות הון פוליטי. כן, הון פוליטי. שר שרק דואג – – –
בועז ביסמוט (הליכוד):
מה הון פוליטי? התנגדתם – – – למהומות בג'יסר א-זרקא.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אולי תשב ותקשיב? תלמד משהו. מספיק כבר.
בועז ביסמוט (הליכוד):
כמה צביעות.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת ביסמוט, המספר ברור. תודה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
מספיק.
אופיר כץ (הליכוד):
למה הפגנתם כשפתחנו תחנות משטרה?
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
שב ותקשיב. תקשיבו כולכם פעם אחת.
אופיר כץ (הליכוד):
למה הפגנתם?
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, אני מוסיף עוד דקה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.
בועז ביסמוט (הליכוד):
– – – כמה אפשר?
רם בן ברק (יש עתיד):
– – – פורצים – – –
אופיר כץ (הליכוד):
– – – היו מלא שהפגינו נגד הקמת תחנות משטרה. למה?
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, תודה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
המדינה 70 שנה החליטה – –
רם בן ברק (יש עתיד):
– – – אתם – – – נו באמת.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
– – שלא כדאי להשקיע ולהקים תחנות ביישובים הערביים.
אופיר כץ (הליכוד):
– – – שוטרים מוסלמים – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת. חבר הכנסת אופיר כץ.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אף אחד לא – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
הוספתי כבר זמן. אני לא רוצה להוסיף עוד זמן, בבקשה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אני זוכרת את עצמי מ-2015 עולה על הדוכן הזה ומדברת ואומרת: תיכנסו בארגוני הפשיעה, תכו בארגוני הפשיעה. התחלתם לדבר על אלימות כאילו זה עניין של אלימות חברתית. לא, זה ארגוני פשיעה שיש להם צבא, צבא שלם שפועל בצורה מדויקת. ב-2019 משטרת ישראל פרסמה את שמות שבעת הארגונים הגדולים. מ-2019 עד עכשיו מה נעשָה? שבעה ארגונים – ידעתם עליהם בשם, פרסמתם את השמות.
בועז ביסמוט (הליכוד):
– – – כמה אפשר לשקר?
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
היום בבוקר הייתה פשיטה, שמעתי.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת ביסמוט.
בועז ביסמוט (הליכוד):
כמה אפשר לשקר? כל הזמן לשקר.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אני – – –
בועז ביסמוט (הליכוד):
מה היה לפני שבוע בטובא-זנגרייה? לא הייתה פשיטה על ארגוני פשע? למה את לא אומרת את הכול?
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אתה, אתה – – –
בועז ביסמוט (הליכוד):
– – – את מסלפת את המציאות.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
אני לא מסלפת כלום, אני יודעת דבר אחד – שהאחוזים מדברים בעד עצמם. 77 אזרחים מתוך מיליון ו-500,000. תקשיב לי קצת, זו זכות הדיבור שלי. אתה תקשיב.
בועז ביסמוט (הליכוד):
– – –
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
77 שנרצחו מתחילת השנה – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת ביסמוט.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
– – מתוך מיליון ו-500,000 אזרחים. אם נעשה הקבלה, זה היה אמור להיות בסביבות 450 נרצחים במדינה מתחילת השנה. אם זה היה קורה, לא הייתם משתקים את המדינה? לא היה עף ראש הממשלה מהכיסא שלו על אחוזי רצח כאלה? לא היו מעיפים שר שעסוק בלרדוף פיתות ודגלים במקום לרדוף פושעים? אבל לא, הכול עובר חלק. למה? כי זה בתוך החצר האחורית, כי דם ערבי – הפקר. ראש הממשלה, עד עכשיו לא פרסמתם מה התוכניות שלכם, לא פרסמתם כמה אתם מקצים לעניין הזה. אנחנו דורשים – מי שרוצה להיאבק בפשיעה באוכלוסייה הערבית צריך לעבוד עם האוכלוסייה הערבית, לא על האוכלוסייה הערבית. צריך לדבר עם האוכלוסייה הערבית ולא לדבר על פשיעה ערבית.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה.
עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):
צריך שיהיה אדם שאפשר קודם כול לדבר איתו. אני קודם כול פונה אליך ואומרת לך: תיקח אחריות. אתמול הכרזת שאתה תשב בראש הוועדה שתיאבק ביוקר המחיה. תיקח אחריות על נושא הפשיעה, תיקח אחריות גם על מה שעושה השר שלך, ודבר אחרון – תצא לאוכלוסייה, תגיד לאלה שמוחים בחוץ שאתה הולך לעשות משהו. אחרת, אני אומרת לך, זה כתב אישום חמור ביותר.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. יעלה ויבוא עכשיו, בשלב הדיון הסיעתי, ראשון הדוברים, חבר הכנסת יואב סגלוביץ'. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה.
יואב סגלוביץ' (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, זו ככה הזדמנות לדבר אליך, לא עליך, והאמת היא – אני לא מבין אותך. אתה רואה את הנתונים, 80 נרצחים בחברה הערבית, עלייה ב-65% בחברה היהודית. השנה החולפת, הקודמת, השנה שאני הייתי חבר בממשלה אחרת, הייתה הפעם הראשונה מאז 2014 שהייתה ירידה של 16% בפשיעה והייתה ירידה של 30% באירועי הירי ו-16% באירועי הרצח. מדובר בנרצחים, וזה בדרך כלל תופס את מרכז הקשב, אבל מה שלא מדובר עליו הוא הפחד ברחובות, האימה והפצועים. רק אתמול היו חמישה פצועים בצפון הארץ. אני לא מבין אותך, אדוני ראש הממשלה, כיצד הצבת את האדם הכי פחות מתאים, סוכן כאוס בהגדרה, מסוכן, שהורס כל חלקה טובה וגם לא מסוגל לדָבָר. אני לא מבין אותך, כיצד אתה מאפשר שהמשרד לביטחון לאומי, שאמור לתקשר עם כלל החברה בישראל – אף אחד לא מדבר עם נציגי החברה הערבית. אף אחד. אני לא מבין מדוע תוכניות מקצועיות הופסקו או כובו. אפילו נשיא המדינה קרא לך לפני שבועיים להתעסק בסוגיה. אתה אפילו לא דיברת על הנושא, לא הקמת צוות שרים כפי שהיה בממשלה הקודמת, לא העמדת את עצמך בראש צוות השרים הזה כפי שהיה בממשלה הקודמת וכפי שאתה רצית לעשות בממשלות שאתה היית בהן והפסקת וחדלת. לא מינית פרויקטור במקומי, מי שיתעסק עם המעטפת של כלל משרדי הממשלה, שירכז את כלל העבודה הממשלתית, את כל הטיפול הרוחבי במשרדי הממשלה, ואתה יודע שצריך לעשות את זה. משרד הפנים חדל ולא עוסק בכלל בכל מה שקשור בכל הסיפור של המכרזים ברשויות המקומיות. הוא פשוט הפסיק. משרד האוצר זרק הצידה את הסיפור של המזומן, חשבונות פיקטיביים, צ'יינג'ים – הכול בחוץ, הכול בצד. אדוני ראש הממשלה, אני אומר לך היום בצורה הכי ישירה והכי מקצועית שאני מסוגל: קח אחריות על העניין הזה, מנה את עצמך לראש צוות שרים, מנה פרויקטור במקומי. יש תוכניות מסודרות; בן גביר הקפיא את כולן או שחלקן לא עוברות. חלק – אני מבין את האילוץ הפוליטי, אבל יש דברים נוספים. הראייה הרוחבית של שאר משרדי הממשלה, שצריכים לעבוד בצורה מסונכרנת מול העניין הזה – זה במגרש שלך. 80 נרצחים בחברה הערבית מתחילת השנה, עלייה כמעט פי שלושה מהשנה הקודמת. זה דבר שאי-אפשר לעבור עליו לסדר-היום, וזה אצלך, וזה שלך, וזה עליך. אני אומר לך מעבר לזה, אני חבר באופוזיציה. איפה שאני אוכל לרתום – תשאל את צחי הנגבי, ראש המל"ל. אנשיו היו שותפים איתי בכל אחת מהפגישות האלה, הם יודעים מה צריך לעשות. צריך שהפוליטיקה המפלגתית לא תעצור את האירוע הזה. צריך לעצור את הדבר הזה ולרוץ קדימה. יש חוקים שממתינים, הם נמצאים. יש תזכירי חוק על חברות השמירה; האיירסופט, שיש עליו דין רציפות, רק צריך להעביר אותו בקריאה שנייה ושלישית. רשימה של שלושה-ארבעה חוקים, לא להתרוצץ אחרי חוקים פופוליסטיים. יש כמה דברים מקצועיים באמת. לא סתם בשנה שעברה ירדו מקרי הרצח ב-16%, לא סתם הייתה ירידה; לא סתם יש קפיצה. הדבר היחיד שהשתנה במשוואה הזאת משנה קודמת לשנה זאת הוא הממשלה בראשותך. אני אומר לך, אדוני, קח אחריות על העניין הזה. אני יודע שאפשר. אני רוצה להעביר מסר אופטימי ביום הקשה הזה ובדיון הקשה הזה. אני יודע שאפשר, יודעים מה צריך לעשות, אבל צריך להחליט שרוצים, צריך להחליט שהמדינה רוצה. כשהמדינה רוצה זה יכול לקרות, אני אומר לך את זה מניסיון. אני אומנם חבר באופוזיציה דהיום, אבל אפשר לעשות את זה. צריך להפסיק את הכישלון של איתמר בן גביר, להפקיע את זה מידיו; זה יותר מדי חשוב. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת סגלוביץ'. יעלה ויבוא חבר הכנסת עמית הלוי. עד ארבע דקות לרשותך, בבקשה.
עמית הלוי (הליכוד):
תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חברותיי וחבריי לכנסת, אזרחי ישראל, תראו, יש לנו ויכוחים מסוגים שונים בבית הזה. עולים פה נושאים ועולים כאן הרבה חוקים של האופוזיציה, וזה כמובן לגיטימי, אבל אנחנו עכשיו בסוג של הצעת אי-אמון, למעשה, ובהצעות אי-אמון שלכם, חבריי לאופוזיציה, אנחנו סובלים בינינו מפערי שפה מהותיים. נדמה לי שיש לנו פערים בהבנה הבסיסית של המושג "אמון הציבור". אני לא תולה תקוות גדולות, אבל אני אנסה להבהיר כאן מה זה אמון, מה זה אמון בממשלה, ואולי נחסוך את המחזה המביך הזה של האי-אמון ביום שני אחרי הצוהריים. אמרתי "מחזה מביך" כי הוא אכן מביך ומגוחך, שאתם, אדוני ראש האופוזיציה, חבר הכנסת לפיד, אתם, שעד לפני חודשים ספורים כיהנתם בממשלה שלא זכתה מעולם לאמון הציבור, מעולם – זכתה לאמון הכנסת, זה נכון, אבל מעולם לא זכתה לאמון הציבור, בדיוק הפוך – בתרגיל נכלולי הפרתם את אמון הציבור, שדדתם את הקולות שהצביעו ימין והעברת אותם שמאלה. אין לכם זכויות יוצרים אומנם על התרגיל הזה, זה כבר קרה בעבר בבית הזה עם מיצובישי אחת, אבל אצלכם – שיירות של מכוניות שרד, בניגוד למצע, בניגוד להבטחות ליבתיות מפורשות. הוצאתם מהקלפיות מאות אלפי פתקים וזרקתם לפח בלי בושה. אני אומר לכם, ראשי האופוזיציה, מדיניות השמאל שהובלתם בניגוד למנדט שקיבלתם הייתה יחסית הפגיעה הקטנה שלכם באמון הציבור; הפגיעה הגדולה היא השמדת הערך שעשיתם למושג "אמון הציבור" עצמו, לערך שהוא מייצג, לעולם המושגים הבסיסי בדמוקרטיה. אמון ציבורי, חבר הכנסת יאיר לפיד, זה לא תדמית של אמון ציבורי, זה לא כותרות בעיתונים ראשיים שמפרגנות לך. זה גם לא ארגונים בין-לאומיים או ממשלות זרות – מסוימות, אגב – שמוחאות לך כפיים בכל מיני פורומים. זה עלול להטעות, אני יודע, אבל זה לא אמון ציבורי, בדיוק כמו שדמוקרטיה היא לא ההמצאה החדשה שלכם של דמוקרטיה מהותית, שכמה יחידים קובעים כאן את הנורמות. דמוקרטיה זה דמוס קרטוס, אתם יודעים, הטקס הזה הפורמלי, מה שאתם קוראים, שפעם בארבע שנים הציבור מגיע ומבטא בקלפי את רצונו ואת חירותו ואת אמונו. אז אתם, שכיהנתם בממשלה החלשה ביותר אולי בתולדות ישראל, שהייתה כולה יציר כפיו של התרגיל הנכלולי הזה, של הפרת אמונים למעשה, ושבסופו של דבר כידוע לכם נפלה בגלל שלא היה לה גב ערכי ולא היה לה אמון ציבורי, אז אתם מגישים כאן הצעות אי-אמון? וכלפי מי? כלפי הממשלה הכי לגיטימית שהייתה פה, לגיטימית מלא מלא. הצגנו לציבור את כל עמדותינו, זכינו ל-64 מנדטים. מיליוני אזרחים שהגיעו לקלפי כדי להפסיק את השוד שלכם, הגיעו לקלפי כדי לומר שאין לכם אמון במיצגי השווא של התקשורת. האזרחים הללו – – –
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
80 נרצחים. אתה מדבר על אי-אמון? 80 נרצחים. זה מה שיש לך להגיד?
עמית הלוי (הליכוד):
חבר הכנסת טיבי, כשמוחמד ברכה, שישב פה, הטיף לאלימות בשומר החומות, לא שמענו אותך ואת תומא סלימאן עולה לפה וצועקת נגד אלימות.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת טיבי.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
הוא לא אמר את זה.
עמית הלוי (הליכוד):
לא שמענו אתכם. אמר, יותר מפעם אחת.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
מילה אחת תגיד על הנרצחים. מילה אחת.
עמית הלוי (הליכוד):
אמר. עודד את הרוצחים אחרי, ולא חזר בו עד היום.
אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):
זה מה שיש לך להגיד? איזו אטימות.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת טיבי, נשמעת היטב.
עמית הלוי (הליכוד):
המיליונים שהגיעו לקלפי הרי הגיעו לומר שאין להם אמון בממשלה שהייתם בה, לא במיצגים של התקשורת, לא בכל התרגילים של הפרקליטות בתיקים התפורים. הם הגיעו כדי לבטא אמון בערכים שהממשלה הזו מייצגת. אז אתם מגישים נגד הממשלה הזו אי-אמון? זו ממשלה שיש לה אמון רחב בציבור, שלעומד בראשה יש אמון נרחב מאוד בישראל, כאן, בציבור האמיתי, בציבור הריאלי, הממשי. זה לא מביש? זה לא מגוחך? ועוד הערה אחת, אדוני היושב-ראש. אנחנו בחודשים האחרונים, בגלל השנה וחצי שעשיתם כאן בממשלה, אנחנו עסוקים בדבר אחד – זאת האמת, צריך לומר את זה לאזרחים – אנחנו עסוקים בקרב בלימה שכולל מזעור נזקים ושיקום. הנזקים המדיניים של השנה וחצי האלה מההאדרה של אבו מאזן, מההסכם עם חיזבאללה, מהשתיקה מול איראן, מהמדיניות של "אין הפתעות", מקירור היחסים עם כל המדינות והמנהיגים שלא מצאו חן בעיניך ובעיניכם; מזעור נזקים מהשפל הביטחוני שבא בעקבות הקריסה המדינית הזאת – אנחנו ממזערים נזקים, ואני חושב שהתקציב שהעברנו פה בשבוע שעבר בהובלתך, אדוני ראש הממשלה, הוא בשורה של יציבות והוא בסיס נכון לעבור שלב, משלב הבלימה והשיקום מנזקי הממשלה הקודמת לעשייה משמעותית בכל התחומים שהציבור נתן לנו בהם אמון, ואנחנו צריכים להיות נאמנים לאמון הזה ולמלא בעזרת השם את המנדט שקיבלנו. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת עמית הלוי. תעלה ותבוא חברת הכנסת שרן מרים השכל, ואחריה – חבר הכנסת אוריאל בוסו. עד שש דקות לרשותך, בבקשה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
ראש הממשלה, כשאתה נבחרת מחדש לכהן בקואליציה, היו לי המון חששות, אבל דאגתי לחזור ולהביע בתקשורת את התקווה ששנה באופוזיציה גרמה לכם להבין איפה טעיתם. קיוויתי שהבנתם שהפוליטיקה היא למעשה גלגל. אבל יותר מכול, קיוויתי שאתה, ראש הממשלה, תבין את גודל האחריות והמשימה החשובה שעומדת לפניך; שאחרי ארבע שנים של מלחמה פוליטית, של ריסוק ושיסוי חלקי העם, תבין שמדינת ישראל זקוקה לאיחוי השברים, לרפואה שלמה. מדינת ישראל ראויה ליציבות. מדינת ישראל ראויה לראש ממשלה שיחזק את הכלכלה הישראלית ויפעל לבניית עתיד טוב יותר דורות קדימה – בדיוק כמו שידעת לעשות פעם, בעבר הרחוק, כשר אוצר, כשקיבלת גב מראש הממשלה שלך, אריק שרון. אמרתי בתקשורת שלמדינת ישראל מגיע בדיוק את זה, ושאולי השילוב של שר האוצר ושלך יאפשר רפורמות כלכליות שעד כה לא היה לך אומץ לעשות. קיוויתי שבמקום להתבוסס בנקמנות אישית ופוליטיקה קטנה, סוף-סוף תיקחו את נושא המשילות לידיים ותוציאו תוכנית פעולה שתחזיר את הביטחון האישי של אזרחי ישראל ותאפשר חיים נורמליים במקום מלחמת כנופיות. עם האופטימיות התמידית שלי, לא יכולתי להתאכזב יותר. התאכזבתי ממך, אדוני, למרות שכחברת כנסת בבית הזה חוויתי אין-ספור שקרים ותככים פוליטיים, התאכזבתי למרות שאני מכירה אותך וצפיתי מקרוב בדרכי הפעולה שלך ושל הלשכה שלך. אבל כשרן השכל האזרחית הרגשתי שננעץ לי סכין בלב על כך שאתה, ראש הממשלה, ב-100 הימים הראשונים ניצב ליד הגה הספינה שלנו, רואה את הקרחון העצום הזה, רואה את המרחק מתקצר, שומע את זעקות השבר של הנוסעים, את בכי הילדים המפוחדים, אבל ממשיך לנווט אותה בכיוון ישיר לעבר התרסקות וטביעה ושקיעה במעמקים. פעם, כשהיה לך כוח, ידעת לעשות צעדים לא פופולריים כדי לייצב ולבנות את הכלכלה הישראלית. היום, במחי תקציב אחד, אתה מחזיר אותנו לתחילת שנות האלפיים, מוכר לא רק את האידיאולוגיה והערכים אלא את העתיד הכלכלי של הילדים שלנו; מוכר את החוסן והלב של כל אזרח יצרן, כל מי שתורם ולוקח חלק במפעל הציוני בארץ ישראל בדם יזע ודמעות. בשביל מה? בשביל מה ובשביל מי מכרת את זה, בשביל לקדם עוני? נבערות? כדי להשאיר לשלוש מפלגות קהל עני ומתוסכל שתלוי בחייו בתלושי מזון שהמפלגה הפוליטית אמורה לחלק לו? אבל זה לא הכול. אחת האכזבות הגדולות ביותר היא שהבשורה של משילות, שהבטחתם במערכת בחירות שלמה, והתקווה לחיים בטוחים במדינת ישראל התפוררו בזמן כל כך קצר. אני ואתה, נתניהו, יודעים שהדרך לטפל בפשיעה בחברה הערבית, כדי שדור שלם של ילדים ערבים ילמדו להשתלב בחברה דמוקרטית, סובלנית, שמכבדת את החוק, מתחילה קודם כול בהשקעה בחינוך שלהם: מערכת חינוך שמלמדת לערכים האלה, מערכת חינוך שנותנת להם כלים להצלחה אישית וכלכלית בעתיד, מערכת חינוך שיודעת להצמיח גיבורים במדע וברפואה, גיבורי ספורט, גיבורי תרבות ואומנות, שיהוו מודל לחיקוי לדור הבא, שיודעת להצמיח אזרחים ישרי דרך, שמחים בחלקם. זה מתחיל בהשקעה בהכשרה ובתעסוקה כדי שאותן אוכלוסיות לא יהיו תלויות בסעד, רווחה ועוני. הדרך לטפל בפשיעה היא הקמת שש תחנות משטרה באזור הפזורה הבדואית לפחות – הקצאה שהייתה עולה כנראה פחות מ-14 מיליארד שקלים. את זה אתה יודע טוב מאוד, אבל אני לא יודעת אם זו מניפולציה מתוחכמת או פשוט קהות חושים שלך משום שאתה יותר מדי זמן בפוליטיקה הישראלית. אתה, אתה, אדוני ראש הממשלה, יודע שככה מטפלים במשילות ובפשיעה בחברה הערבית, לצד מעצרים ובתי משפט, ואתה החלטת, בצורה צינית, להפוך את זה לתעמולה ושקר פוליטי; עוד כלי כדי להסית נגד מתחרים פוליטיים, כדי להשאיר מדינה שלמה בכאוס מלא, כי מה לעשות, בסוף הרווח הפוליטי נשאר אצלך. במקום לאזור אומץ, קראת להשקעה הזו לטווח הארוך "שוחד פוליטי", "תמיכה במחבלים", "תומכי האחים המוסלמים" ועוד שלל כינויים שגרמו לחבריך לקואליציה לעלות על הבמה הזו, דרך ההסתה השקרית הזו, ולקרוא לנו "רוצחים", "תומכי מחבלים" – דברים שאין קשר בינם לבין המציאות. טענת שהכסף הולך לחמאס, כמו פחדן. לא פלא שלא היה לך אומץ לחזור על הדברים האלו בראיונות שעשית ל-CNN ולערוצים בין-לאומיים נוספים, שבהם אמרת שהממשלה – –
היו"ר אמיר אוחנה:
לסיום, גברתי.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
– – שלך השקיעה הכי הרבה בחברה הערבית – עוד שקר שהפצת בקהילה הבין-לאומית – –
היו"ר אמיר אוחנה:
גברתי, לסיום.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
– – כי אתה מבין שהתעמולה השקרית לא תתפוס שם, כי הם רואים אותה. עסקת בהכול חוץ ממשילות, ואין דבר שלא חירבתם בדרך, ואת התוצאה אנחנו, אזרחי ישראל, משלמים – בקורבנות רצח, ברצח של נשים, בפשיעה בשיאים, במשפחות שנוסעות בכבישים ומורידים אותן מהכביש – –
היו"ר אמיר אוחנה:
גברתי לא תספיק להקריא את כל הרשימה, אז משפט לסיום.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
– – ושודדים אותן, כמות מטעני החבלה הפליליים. ועצוב לי, עצוב לי שמדינת ישראל, שראויה לראש ממשלה שידע לאחד, לשים את האינטרס הכלכלי שלה לפני הכול, להשקיע בתוכנית שיקום של החברה הערבית מפשיעה – כפי שאתה אישרת את ההצעה שלנו; תאשר אותה בקול ובגאווה – –
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
– – במקום, מדינת ישראל קיבלה ראש ממשלה פחדן, מסית ודמגוג. פעם כל מהות ההנהגה הייתה לעשות למען העם. היום, לצערי, כל מהות ההנהגה היא שימור הבייס הפוליטי. כמו לוליין בקרקס אתה עסוק רק בדבר אחד – –
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה.
שרן מרים השכל (המחנה הממלכתי):
– – איך לשרוד עוד רגע, עוד שעה; איך רק לא ליפול ולהתרסק. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. חבר הכנסת אוריאל בוסו, ואחריו – חבר הכנסת משה רוט. עד שש דקות לרשותו של אדוני, בבקשה.
אוריאל בוסו (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, מכובדי ראש הממשלה, חבריי השרים, חברי הכנסת, בשבוע שעבר בסייעתא דשמיא תקציב המדינה לשנתיים הקרובות עבר, למגינת ליבם של מוחים שדיברו על תקציב מסוכן וחלק מכלי התקשורת, אבל לשמחתם של מי שרוצים לראות יציבות במדינת ישראל. 64 אצבעות הצביעו בעד הממשלה – חברתית, ימנית, אמיתית – וכפי שאמר ראש הממשלה, הממשלה הזו תשלים את ימיה, בעזרת השם. זה תקציב חברתי, מאוזן, צודק ואחראי, לטובת כלל חלקי העם, שלא תהיה טעות לאף אדם. ואדוני ראש הממשלה, אנחנו שמחים – שמענו שאתמול הודעת שאתה תעמוד בראש הקבינט לנושא הכלכלי-החברתי.
נאור שירי (יש עתיד):
פעם שלישית.
אוריאל בוסו (ש"ס):
יוקר המחיה הוא הנושא שעומד בליבתם של כלל חברי הקואליציה. כולנו, ראשי הוועדות והשרים, כל אחד בתחומו עושה את העבודה, אך ורק יוקר המחיה; זה מה שמעניין את אזרחי ישראל. כשהרב אריה דרעי, יושב-ראש תנועת ש"ס, נלחם להביא את הכרטיסים כחלק מהדגים, לא רק מהחכות, לתת משהו בינתיים, מזור, חשבו שהוא עוזר רק לסקטור מסוים, עד שהתברר להם עד כמה הסקטור הזה הוא אפילו חלק פחות מחלקו באוכלוסייה. אבל צריך לדאוג לכלל אזרחי ישראל. הובלנו רפורמות חשובות בתקציב הזה, כל אחד בוועדות; אני בוועדת הבריאות כחלק מהמלחמה ביוקר המחיה – צמצום כפל ביטוחי הבריאות, הקלה ברגולציה, ביבוא מזון ובתמרוקים, ועוד נושאים רבים שמטרתם להקל על כלל אזרחי ישראל, וצמצום העלויות השוטפות, שכל אחד ירגיש את זה בכיסו, חלק מיידית וחלק בזמן הקרוב, וחלק אלו תהליכים שנעשים. ואנחנו גם מודים לך, ראש הממשלה, שאתה עמדת כאן על הדוכן ואמרת: ילד חרדי הוא לא חצי ילד. מנופפים כל הזמן – 14 מיליארד, 16 מיליארד. הרי זה פייק. כשלוקחים תקציב ונותנים אותו בחינוך, לא לתת את זה לסלים, משהו של סל לימוד, אלא לשכר מורים, לוקחים את זה כחלק מתקציב קואליציוני. גם התקצוב של המשטרה זה תקציב קואליציוני שהכניסו אותו ב-14 מיליארד, אבל חוזרים על המספרים. שקר שחוזרים עליו כמה פעמים לא נהיה אמת, אבל מסתבר שהציבור לא טיפש. וכן, גם הגדלת התמיכה באברכים ולומדי התורה, שהם נשמת אפה של המדינה היהודית ותפארתנו – אנחנו אומרים את זה בגאווה ולא מתביישים, והצבענו על כך. הרי בסופו של יום אנחנו נלחמים כאן ומדברים על מדינה יהודית, והתקציבים שהוכנסו בתקציב המדינה, הסעיפים להגדרתה של המדינה כמדינה יהודית ולזהות היהודית, זה חלק חשוב. וכן, ממשלה שגם הצליחה להחזיר את ההרתעה לתושבי ישראל ובפרט לאחינו בעוטף עזה, במבצע מוצלח, מהיר ומדויק, שאת תוצאותיו גם רואים וגם נראה בעתיד. וראש הממשלה, אזרחי ישראל ואנחנו בתוכם מבקשים להודות לך על כך – על המנהיגות, על התעוזה ועל העוצמה. הממשלה הזו הציבה דגל ברור בנושאים חשובים ביותר: בחינוך, ברווחה, בביטחון, בכלכלה, במדיניות החוץ, במדיניות הפנים. קרן הארנונה, למען רשויות מוחלשות, אבל הצביעות הזאת ששמענו את חברי האופוזיציה שתקפו, שאצלם זה היה בחוק ההסדרים – כמה שהם האמינו בזה ופתאום מסבירים. והמחאה המשפטית פתאום נהייתה חלק מהמלחמה על קרן הארנונה. איך זה נהפך לפגיעה בדמוקרטיה? גם זה פגיעה בדמוקרטיה. וכלל השרים וחברי הכנסת של הקואליציה, חברתיים – אני חושב שמגוון חברתי כזה שנותן מענה לכולם לא היה הרבה שנים, אדוני היושב-ראש. מה שנותר לנו להשיב כרגע זה את הדמוקרטיה שנסדקת מיום ליום. והדמוקרטיה שאני מדבר עליה זה על מי שמתקשה לקבל את תוצאות הבחירות. אתמול נחשפנו וראינו את התקיפה וההתקפה נגד חבר הכנסת שמחה רוטמן, יושב-ראש ועדת החוקה. ותרשה לי, מר לפיד, כששאלו אותך היום אם אתה מגנה את ההתקפה על מר רוטמן, ואמרת: לא, תקפו אותו מילולית, זו לא התקפה, זו דמוקרטיה – אני אזכיר לך גם שכשתקפו את מר בגין אמרת שמדובר באלימים מתועבים ומר נתניהו נותן להם גב, כשתקפו אותו מילולית, את מר בגין. ואני חושב שמתפקידך ומתפקידם של מנהיגי האופוזיציה פשוט לגנות התקפות כאלה של חברי כנסת מהקואליציה – –
יאיר לפיד (יש עתיד):
זה לא מה שאמרתי.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
בוסו, הגנת עלינו כשהוא העיף אותנו כמו זבובים?
אוריאל בוסו (ש"ס):
– – שהולכים במרכז הדמוקרטיה, באוניברסיטה, שמנופפים בדמוקרטיה ולא נותנים להשמיע את קולם.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לא הגנת עלינו. למה לא הגנת עלינו כשהעיפו אותנו מהוועדה של רוטמן? הוא הוציא אותנו בלי שתפצה פה בכלל. למה לא הגנת אז עלינו? התייחס אלינו בחוסר כבוד.
אוריאל בוסו (ש"ס):
היינו שם ימים ושעות.
בועז ביסמוט (הליכוד):
מה, את מצדיקה את זה?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אז אל תיתמם.
אוריאל בוסו (ש"ס):
אבל התקפה כזאת חסרת תקדים – –
אריאל קלנר (הליכוד):
תגידי לי, את משווה?
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
הוציאו אותנו החוצה.
אוריאל בוסו (ש"ס):
– – נגד חברי כנסת מהקואליציה ונגד שרים – – –
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
הוא האחרון שאני אגן עליו.
אריאל קלנר (הליכוד):
הייתה שם אלימות, היה צריך מאבטחים. זה נראה לך הגיוני? פעם אחת תגנו. פעם אחת.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
האחרון שאני אגן עליו.
אריאל קלנר (הליכוד):
אין לכם בושה. אין לכם בושה. אתם לא מגנים כלום. אתם מעודדים אלימות, אתם.
בועז ביסמוט (הליכוד):
תגנו. תגנו. אתם לא מסוגלים.
אוריאל בוסו (ש"ס):
ראיתי את המדבקות שהדביקו על האוטו של חבר הכנסת רוטמן.
אריאל קלנר (הליכוד):
אתם המחנה הכי אלים שיש פה. אתם.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
האחרון, אחרי שהוא השפיל אותנו.
בועז ביסמוט (הליכוד):
תגני. תגני.
אריאל קלנר (הליכוד):
אתם בריונים ואלימים.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
הוא השפיל אותנו, הוא הוציא אותנו החוצה. הוא לא קיים את – – –
בועז ביסמוט (הליכוד):
תגידי: אני מגנה. אני מגנה אלימות.
אוריאל בוסו (ש"ס):
רגע, רגע, אז זה לגופו – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת, אני מוסיף עוד.
אוריאל בוסו (ש"ס):
אז את מדברת לגופו של אדם? אני מדבר לגופו של הרעיון.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לאותו אדם שדיברת עליו.
אוריאל בוסו (ש"ס):
מתקפה צריכה לאפשר להתבטא.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
אנחנו מכבדים אנשים. מי שלא מכבד אותנו, שלא יצפה לכבוד.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת בוסו, אני מוסיף עוד דקה. חברת הכנסת ברביבאי.
אריאל קלנר (הליכוד):
רק את עצמכם אתם מכבדים. רק את עצמכם.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
לא נכון. לא נכון.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת קלנר.
אריאל קלנר (הליכוד):
רק את עצמכם.
היו"ר אמיר אוחנה:
נשמעתם היטב, וכרגע אני מוסיף עוד דקה לחבר הכנסת בוסו. בבקשה.
אוריאל בוסו (ש"ס):
ראיתי את המדבקות שהדביקו על האוטו של יושב-ראש ועדת החוקה, הקיפו אותו מכל הצדדים, ואז אמרתי לעצמי: את הדגל, את הסמל של רכב לא הוציאו, בשביל שאז יהיה מי שיגנה. כי היו כאלה דברים שדיברו עליהם.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
מעניין באמת מי הוציא סמל של רכב. מעניין באמת. מעניין באמת מי הוציא סמל של רכב.
אוריאל בוסו (ש"ס):
אבל, אדוני היושב-ראש, הממשלה הזו תמשיך לעשות את מה שטוב לאזרחי מדינת ישראל.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
ואיפה הוא ישב, באיזה מעגל, בוסו. באיזה מעגל ישב זה שהוציא סמל של רכב.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת שרון ניר.
אוריאל בוסו (ש"ס):
"אלה ברכב ואלה בסוסים ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר".
שרון ניר (ישראל ביתנו):
בוא נדבר על הסמל של הרכב. בוא נדבר על הסמל של הרכב.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת שרון ניר, די. תודה.
אוריאל בוסו (ש"ס):
אין מה לעשות, האפשרות היחידה זה בסופו של דבר לבוא ולהצביע, לבוא בבחירות, לא אלימות – לא מילולית ולא מעבר לכך. תודה רבה.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
לכל הצדדים.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לחבר הכנסת אוריאל בוסו. יעלה כעת חבר הכנסת משה רוט, ואחריו – חבר הכנסת אוהד טל. עד ארבע דקות לרשותו של אדוני, בבקשה.
משה שמעון רוט (יהדות התורה):
תודה רבה. ברשות היושב-ראש, כבוד ראש הממשלה, כנסת נכבדה, אלימות היא נושא חשוב, וכל הכבוד שהעלו את הנושא. נשים נרצחות – נושא חשוב. באמת שווה לדון בכך, לעשות כל מה שאפשר כדי למנוע את זה. אבל תרשו לי לצטט אמרה ששמעתי לפני כ-38 שנים מפי טומי לפיד, אבא של חבר הכנסת לפיד. היה לו ריאיון, הוא דיבר ברדיו, ואז הוא אמר משהו מאוד חכם. באותה תקופה היו מהומות בארצות הברית – לצערנו נהרג בן אדם שחור, והיו מהומות. והוא אמר ככה: לא אכפת לאנשים כשאנשים כושים נהרגים, והראיה היא שבאותה שנה נהרגו ברואנדה שני מיליון אנשים כושים, ולאף אחד לא אכפת. אלא מה אכפת לאנשים? שאדם שחור נהרג על ידי אדם לבן. זה מה שאכפת לאנשים. את המשפט הזה שמעתי ממנו לפני 38 שנים.
יאיר לפיד (יש עתיד):
לא הכרתי.
משה שמעון רוט (יהדות התורה):
משפט חכם. ולכן אני רוצה להגיד לחברי האופוזיציה, אלה שהביאו את הדיון: אם באתם לדיון הזה בשביל לזרוק סיסמאות וכאלה דברים, סתם לנגח, הרי אין לנו שיח. אבל אם אתם אנשים הגונים ורוצים באמת לדון בנושא, אני רוצה להגיד לכם שמעולם לא היה – ואת זה כל אחד מהציבור הערבי יודע – מעולם לא היה מישהו מהשמאל שעשה בשביל הציבור הערבי כדי להביא שלום ושלווה. מעולם. תמיד האלימות בציבור הערבי רק צמחה בתקופה של השמאל. תבדקו את הנתונים.
קריאה:
מה הקשר?
משה שמעון רוט (יהדות התורה):
נקודה שנייה – אתה צודק, זה לא קשור. אני אדבר על הנקודה השנייה. אנחנו חפצי חיים, אכפת לנו שאנשים נהרגים, אכפת לנו מאלימות, אבל באותה מידה היה צריך להיות אכפת לכל אחד מהאלימות המילולית והקשה שמוציאים נגד ציבור שלם, נגד הציבור החרדי, על לא עוול בכפם, סתם. המצור על גב' נתניהו – עשיתם צרחות על הנושא הזה? אני התביישתי שדבר כזה קורה במדינת ישראל. כשפוגעים בחברי כנסת, בחבר כנסת רוטמן, עשו צעקות? התביישתי שקורה דבר כזה. בכלל האלימות המילולית שקורית בשלושת החודשים, בארבעת החודשים האחרונים – לא היה דבר כזה במדינת ישראל מאז הסיפור עם השילומים של גרמניה, וגם אז לא פגעו באנשים. אם כן, אם חפצי חיים אנחנו, אני רוצה להגיד: אדרבה, קודם כול תורידו את כל האלימות בכלל, וממילא זה ישפיע גם על הציבור הערבי, זה ישפיע על כולם. בוודאי לא פותרים את הכול ביום אחד, אבל אני גם יודע שבממשלה הזאת יש תוכניות כדי למגר את התופעה של האלימות במגזר הערבי ובכלל. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לאדוני. יעלה ויבוא כעת חבר הכנסת אוהד טל, ואחריו – חבר הכנסת יצחק קרויזר. עד שלוש דקות לרשותו של אדוני, בבקשה.
אוהד טל (הציונות הדתית):
אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, האלימות ומקרי הרצח בחברה הערבית הם רעה חולה הפוגעת בכולנו, על כך אין ויכוח. אין דבר נעלה יותר מקדושת החיים. עבורנו זהו ערך עליון. שמענו לאחרונה הקלטות מכל מיני פורומים סגורים שאומרים שהאלימות בחברה הערבית היא חלק מהתרבות ואין מה לעשות כנגד הדבר הזה. ובכן, אני לא מקבל את האמירה הזו. כולם רוצים לחיות, כולם רוצים להתפתח, כולם רוצים לחיות בכבוד הראוי, ומגיע לכולם לעשות זאת. אנחנו רואים את המציאות, אנחנו רואים את ההשתלבות של החברה הערבית במקומות רבים – בבתי החולים, באוניברסיטאות ובמגוון תחומים מכבדים ומכובדים. זוהי מגמה שאנחנו צריכים רק לברך עליה. המלחמה שלנו בפשיעה ובאלימות נמשכת. אנחנו לא מזניחים, ואנחנו מזדעזעים מכל מקרה רצח מחדש. אני רוצה להזכיר לכם שרק בתקציב האחרון שהעברנו בשבוע שעבר הוספנו 9 מיליארד שקלים תוספת לביטחון הלאומי, להוסיף 4,850 תקנים למשרד לביטחון לאומי. התקנים הללו, הכסף הזה, נועדו בדיוק למטרה הזו – להילחם מלחמת חורמה באלימות. אבל אתם יודעים מה? אם כבר מחפשים אצבע מאשימה, צריך להפנות אותה אך ורק אליכם, חברי הכנסת מהרשימות הערביות. הרי אתם אלה שמשרישים את התמיכה בטרור ואת המאבק נגד מדינת ישראל, אתם אלה שמובילים ומחנכים את הציבור הערבי לפעול כנגד המדינה, שלא להקשיב למשטרת ישראל ולחוקי המדינה, ואנחנו פועלים כדי לשנות בדיוק את זה.
ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לא נכון.
אוהד טל (הציונות הדתית):
זה לא נכון? בסדר. אבל ברוך השם, הציבור איננו טיפש. הוא מבין בדיוק מי דואג לציבור ומי עושה פוליטיקה על גבו. הרי אנחנו רואים שמבחירות לבחירות – וברוך השם, היו לא מעט בתקופה האחרונה – הכוח הפוליטי שלכם רק הולך ויורד. הציבור שלכם מאס בכם. אתם הרי לא באמת שם בשבילו. שנה וחצי חלקכם הייתם חלק מהממשלה, נציגיכם קיבלו המון כספים. לאן כל זה הלך? למה בשטח לא ראינו שום שינוי? אזרחי ישראל מהחברה הערבית, אני פונה אליכם: אנחנו פה גם בשבילכם. אני יכול לומר לכם בבטחה כי ממשלת הימין, שתחזיק ארבע שנים, בעזרת השם, בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו יחד עם כל מפלגות הקואליציה, תדאג לביטחונכם הרבה יותר מהפוליטיקאים הציניים מהמפלגות הערביות.
היו"ר אמיר אוחנה:
לסיום.
אוהד טל (הציונות הדתית):
יש לנו הרבה עבודה, אבל אפשר להספיק הרבה בארבע השנים הקרובות. אנחנו רק בתחילת הדרך. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת אוהד טל. יעלה ויבוא כעת חבר הכנסת יצחק קרויזר, ואחריו – חבר הכנסת חמד עמאר. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
תודה רבה. אדוני ראש הממשלה, אדוני היושב-ראש, שרים, כנסת נכבדה, 37 שנים חלפו מאז 6 באוגוסט 1984. החייל משה תמם נפרד מחברתו ועולה לאוטובוס מטבריה לבית ליד, ומשם עולה על טרמפ שמציע את עזרתו לחייל. ברכב יושבים ארבעה רוצחים, כולם מחבלים מהחזית העממית. תוך כדי נסיעה החייל משה תמם נכפת בידיו ונכלא למשך יומיים במטע זיתים בשומרון במטרה להבריחו לסוריה, אולם מהחשש שמא ייתפס בדרך הם מובילים את החייל משה תמם לפרדס ליד מבוא דותן ויורים בו כמה יריות. בירייה הראשונה, אדוני היושב-ראש, הם פוצעים אותו, ואחרי שהוא שוכב על הקרקע פצוע, מכוונים אקדח לחזהו ויורים בו למוות. לאחר ארבעה ימים נמצאה גופתו של תמם כשעליה סימני אלימות קשים. שנתיים לאחר מכן נתפסה החוליה ונידונה למאסר עולם. 35 שנים בלבד ריצו ארבעת האסירים את עונשם. במהלך שהותם בכלא פנו האסירים בבקשה לחון את עונשם; פעמיים הם נדחו, אולם בשנת 2012 החליט הנשיא דאז שמעון פרס לקצוב את עונשם, וחנן את שלושת האסירים מתוך הארבעה לשחרור לאחר 35 שנות מאסר. על וליד דקה, המחבל הרביעי, זה שירה למוות במשה תמם, נגזרו שנתיים נוספות, מאחר שהוא נתפס כשברשותו מכשיר סלולרי שהוברח לו – לא פחות מאשר על ידי חבר כנסת לשעבר ממפלגת בל"ד. רק לפני כמה ימים חגגנו את חג השבועות, חג מתן תורה; קיבלנו את התורה, שהיא קוד המוסר ההתנהגותי שעל כל אדם לנהוג לפיו ולציית לו, היא מהות קיומנו, ועל פיה אנו מתנהלים בכל אורחות חיינו, בין היתר במערכת הצדק והמשפט. בחג השבועות אנו קוראים בין היתר את מגילת רות, משום שבתורה שניתנה לנו, יסוד עיקרי בה הוא החסד, וכך במגילת רות. לצד ערכי החסד התורה לימדה אותנו ערכים נוספים במוסר, וישנו ביטוי נפוץ שמקורו בחז"ל: ככל שנעשה רחמן לאכזרים, לסוף נעשה אכזר לרחמנים. הפירוש שלו: אם אדם מנסה לרחם על אנשים שלא מגיעים להם רחמים, בסופו של דבר זה גורם לו להתאכזר לאנשים שדווקא מגיעים להם הרחמים. הרוצח וליד דקה טרם סיים לרצות את עונשו – גם את זה שקוצר ונקצב על ידי נשיא המדינה המנוח – והוא אמור להשתחרר בעוד שנתיים. המחבל חלה במחלה סופנית וביקש מחווה מוועדת השחרורים, למות בחיק משפחתו. אף על פי שהחוק אוסר זאת, ועל אף המחאה הציבורית והתנגדות הפרקליטות לעניין, בשבוע שעבר נקבע דיון מוקדם בוועדת השחרורים, וכאמור, וליד דקה משתחרר כמחווה אנושית על מנת לסיים את חייו בקרב משפחתו. אותו וליד דקה שביקש את חמלת ועדת השחרורים לא חמל ולו לרגע על החייל משה תמם כאשר כרע ונפל לאחר פציעתו, וירה בחזהו כדור נוסף והרגו. מפלגת עוצמה יהודית אומרת שדינם של אותם אכזרים הוא גזר דין מוות. זה הצדק שאנו מאמינים שצריך להיעשות מול אותם רוצחים שפלים. בהיעדר גזר דין מוות אנו אומרים שדינו של אותו מחבל ושל אותם מחבלים שפלים – למות בכלא. אין כאן מקום לרחם על אכזרים – –
היו"ר אמיר אוחנה:
לסיים, אדוני.
יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):
– – שמא נתאכזר חלילה לרחמנים. אדוני היושב-ראש, לסיום, אדוני ראש הממשלה, היה מאוד קשה אתמול שלא להתייחס למופע האימים שראינו באוניברסיטת תל אביב – ניסיונות לפגוע בחבר כנסת, יושב-ראש ועדת החוקה, חבר הכנסת רוטמן. אך יותר קשה היא השתיקה של חברינו מהאופוזיציה. אני מקווה שכולנו נלמד לקח לפני שנצטרך להתמודד עם אסון. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת יצחק קרויזר. יעלה ויבוא כעת חבר הכנסת חמד עמאר, ואחריו – חבר הכנסת וליד טאהא. בבקשה, אדוני, עד שלוש דקות לרשותך.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת – כבוד ראש הממשלה, מאז שהושבעה הממשלה שאתה עומד בראשה, היא מתעסקת רק בדבר אחד: להפוך את אזרחי ישראל לאזרחים סוג א' ואזרחים סוג ב'. אבל יש מעל 100 בני אדם שלא נוכל להגדיר אותם לא אזרחים סוג א' ולא אזרחים סוג ב'. אתה יודע למה, אדוני ראש הממשלה? כי הם מתים, הם נרצחו, ואנחנו לא יכולים להגדיר אותם. אני רוצה לשאול אותך, אדוני ראש הממשלה: מוכר לך השם אדיר גאנם? אני בטוח שלא, והוא גם לא אומר לך כלום. אדיר גאנם הוא המאבטח של ראש העיר טייבה, מאבטח דרוזי יוצא צבא, שנרצח בדם קר על ידי רוצחים שפלים, וגם נעשה בו וידוא הריגה. מה עשיתם? כלום. במדינה נורמלית כל מערכת הביטחון הייתה צריכה לעמוד על הרגליים ולתפוס את הרוצחים השפלים האלה, אבל במדינת ישראל יש אזרחים סוג א' ויש אזרחים סוג ב'. אתה יודע, ראש הממשלה, שבמדינת ישראל הביטחון האישי של אזרחי המדינה הוא אפס? אתה יודע שאנשים מפחדים לצאת לרחובות? אתה יכול לזלזל, כבוד השר, אבל אנשים מפחדים.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא לא מזלזל.
שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אני לא מזלזל.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אנשים מפחדים במדינת ישראל, לא רק ערבים – ערבים ויהודים כאחד מפחדים.
שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
במפלגה שלך עשיתם קמפיין נגד הערבים אזרחי ישראל – – –
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
ערבים ויהודים מפחדים – הם מפחדים לצאת מהבית – –
שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אתה יודע מי מסית? המפלגה שלך – – –
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
– – הם מפחדים לשלוח את הילדים שלהם לגן. במדינה נורמלית – – –
שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
המפלגה שלך עשתה קמפיין מסית נגד הערבים. אתה מדבר?
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
במדינה נורמלית יש שלטון מקומי ויש שלטון מרכזי; במדינת ישראל יש את השלטון של ארגוני הפשע.
שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אל תטיף לנו.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אתם יודעים שבמדינת ישראל כמעט אין עסק שלא משלם דמי חסות? אין עסק שלא משלם דמי חסות במדינת ישראל.
שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אתם עשיתם על זה קמפיין. מה עשיתם? מה עשיתם?
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
ומה אתם עשיתם? לא עשיתם כלום בנושא.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
– – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
ואתה כשר בלי תיק במשרד האוצר דאגת להמשיך לשלם להם פרוטקשן.
היו"ר אמיר אוחנה:
השרים הנכבדים – אני אתן לך, אני אתן לך, אני עוצר את הזמן.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
– – – לא היה כמעט מה להוריד – – –
שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אתם עשיתם קמפיינים שלמים – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
השרים הנכבדים אקוניס וקרעי, חברת הכנסת שרון ניר – זו לא שעת שיחה, רבותיי.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני ראש הממשלה – – –
שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
אתם עשיתם – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
רשות הדיבור היא של חבר הכנסת חמד עמאר, השר אקוניס.
שרון ניר (ישראל ביתנו):
עשייה – כלום.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה.
חמד עמאר (ישראל ביתנו):
אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לתת לך עצה; בדרך כלל אני לא נותן עצות לאנשים: אני מציע לך לשלוח את השרים שלך וגם את צמרת המשטרה של מדינת ישראל, מהמפכ"ל לספ"כ שלו, וכל הקצונה הבכירה, לדובאי, ללמוד איך מפענחים רצח תוך פחות מ-24 שעות. מעל 81 נרצחים ערבים, ואחוז הפענוח – אפס. אומרים: פענחנו עשרה מקרים – בעשרת המקרים אלה אנשים שבאו והסגירו את עצמם. תלכו ללמוד מדובאי.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לאדוני. יעלה ויבוא כעת חבר הכנסת וליד טאהא. אחריו – חבר הכנסת איימן עודה. עד שלוש דקות לרשותך, אדוני. בבקשה.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
כבוד היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, מכובדי ראש הממשלה, ב-1 במאי, לפני קצת פחות מחודש, בדיוק בדיון של 40 החתימות, עליתי לכאן ודיברתי על מספר הרציחות עד אז בחברה הערבית. ראש הממשלה, המספר אז עמד על 64 נרצחות ונרצחים; היום, קצת פחות מחודש מאז הפעם הקודמת, מספר הנרצחות והנרצחים בחברה הערבית עומד על 82. חמישה חודשים עוד לא עברו, ויש 82 נרצחות ונרצחים בחברה שטובעת בדמה. ראש הממשלה, מינית שר שלא מתאים לתפקיד. אני לא רוצה להתנגח בך פוליטית, אין לי כוונות כאלה. אני אומר לך, לי – וכמוני לכל מנהיגי החברה הערבית וכנ"ל ראשי המועצות, ראשי הערים – אין שיח עם השר שמינית. הוא לא יודע לעשות את זה עם החברה הערבית, כי הוא אויב מושבע של החברה הערבית, לפי ההצהרות שלו. הוא כל הזמן רק מטיף לשנאה, מאשים אותנו, אז אין לו יכולת להיות בקשר ובשיח עם החברה הערבית. ראש הממשלה, אתה נושא באחריות הישירה על כל אזרחי המדינה ועל כל שרי הממשלה, ואתה זה שצריך לקחת פיקוד, אתה זה שצריך לכנס צוותים, אתה זה שצריך לעמוד בראש צוות מיוחד שיתכנס בכל שבוע כדי לדון איך מונעים זליגת נשק מבסיסי צבא לידי הילדים והצעירים; איך מונעים זליגת נשק מתחנות משטרה לידי צעירים; איך אוספים את מאות אלפי כלי הנשק. ראש הממשלה, אנחנו מדברים על מספרים מזעזעים של כלי נשק שמסתובבים בידיים של ילדים צעירים, 15, 16, 17; אין לו מושג איך מתנהל שיח, הוא רק בא במגע עם מישהו, וכבר חושב לירות עליו. הנגישות הזו של נשק היא גם אחריות שלך, ראש הממשלה. מישהו צריך לעשות את זה. אתה צריך לעמוד בראש הצוות המיוחד, לכנס אותו בכל שבוע כדי לבדוק נתונים, לראות מה נעשה, מה לא נעשה, לבדוק איך זולג הנשק מבסיסי הצבא והמשטרה.
היו"ר אמיר אוחנה:
לסיים, אדוני.
ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):
לסיום, בסופו של יום לא יעזור לאף אחד – ההיסטוריה תכתוב שבתקופתך נרצחו כל כך הרבה אזרחים חפים מפשע, ואתה לא קמת ולא זעקת אתם זעקתם. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לחבר הכנסת ווליד טאהא. יעלה ויבוא חבר הכנסת איימן עודה, ואחריו – חברת הכנסת מרב מיכאלי. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, ראש הממשלה בנימין נתניהו, קובי שבתאי, מפכ"ל המשטרה, אמר שהרצח הוא טבע הערבים. אבל הוא לא שאל את עצמו למה משנת 1948 עד שנת 2000 היינו 4.9% מהנרצחים במדינה, ומשנת 2000 עד עכשיו אנחנו 67% מהנרצחים במדינה. הוא לא שאל את עצמו מה ההבדל בין פלסטינים אזרחי מדינת ישראל לבין פלסטינים בגדה המערבית, בעזה או בירדן. הנרצחים בקרבנו בתוך מדינת ישראל הם פי שבעה מהנרצחים בגדה המערבית, בעזה ובירדן. יכול להיות שהמשטרה הפלסטינית יותר חזקה מהמשטרה הישראלית? יש לה תקציבים, יש לה כלים ואפשרויות יותר מלמשטרה הישראלית? ראש הממשלה, אתה צריך לדעת שמשנת 1948 עד שנת 2008 מספר הנרצחים הערבים היה פחות ממספר הנרצחים מאז שנהיית ראש ממשלה, משנת 2008 עד עכשיו. למה? אנחנו איבדנו את המבנה המסורתי ולא הרווחנו את המדינה. אין מדינה. זה טוב שנפסיד את המבנה המסורתי, אני בן אדם שתומך בחברה דמוקרטית אינדיבידואלית; זה טוב, אבל אסור להשאיר חלל ריק. מי שצריך להיות במקום המוסד הישן – כמו חמולה, למשל – זה המדינה בחברה המודרנית, אבל זה לא נמצא בקרב האזרחים הערבים. אם אני פונה לצעיר ערבי ואומר לו: למה אתה לא פונה למשטרה? הוא יענה לי: אבל הכנופיה תהרוג אותי. אין לו מענה, אין משטרה. אני רוצה להגיד לך שבכל מקום בעולם מי שאחראי לטפל בכנופיות פשע מאורגן ובנשק בלתי מורשה זה המדינה. אנחנו רוצים לחיות בחברה ללא נשק, ללא נשק. לא רוצים נשק. מי שאמור לטפל בכל מקום בעולם זה המדינה. ראש הממשלה, אתה בעצמך היית בוועדה שיזם אותה חברי אחמד טיבי. ישבה אישה מאום אל-פחם – ואתה זוכר את המקרה – אמרת לה: אני אטפל. לא טיפלת לא במקרה ההוא ולא במקרים אחרים.
היו"ר אמיר אוחנה:
לסיום, אדוני.
איימן עודה (חד"ש-תע"ל):
במחזה ערבי, תיאטרון, אמר אחד למושל שהבעיה שלנו – (אומר בערבית ומתרגם:) – הבעיה שלנו לא אצלך, הבעיה שלנו היא איתך. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת איימן עודה. תעלה ותבוא חברת הכנסת מרב מיכאלי, ואחריה – חבר הכנסת אבי מעוז. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
מרב מיכאלי (העבודה):
תודה, אדוני. בשנת 1983 נסעתי במשלחת הצופים לארצות הברית. מכיר את זה, אדוני היושב-ראש?
היו"ר אמיר אוחנה:
לא זכיתי, אבל מכיר.
מרב מיכאלי (העבודה):
כן, זאת אכן חוויה שהיא זכות גדולה. את נוסעת בתור בחורה צעירה בצופים כדי להכיר לקהילה היהודית האמריקאית יותר טוב את מדינת ישראל ולספר על נפלאותיה. אחד הדברים שהייתי חוזרת ומספרת לכל היהודיות והיהודים האמריקאים הרבים שפגשתי הוא שאומנם מדינת ישראל מאוימת, ולצערי יש לנו מלחמות ואנחנו עומדים בפני אתגרי טרור, אבל אלימות בתוך המדינה כמו שיש בארצות הברית, כמעט שאין אצלנו; אין רציחות ברחובות, אין אנשים שבאים ויורים פשוט באנשים באמצע מקום אזרחי, זה כמעט שלא קורה. מבחינה אזרחית יש לנו ביטחון אישי רב ברחובות שלנו. היום אנחנו במצב שהאלימות ברחובותיה של מדינת ישראל משתוללת באופן כזה שאין לאזרחיות ואזרחי ישראל ביטחון אישי מינימלי – מספרים מטורפים, מטורפים, של נרצחות ונרצחים. וברור שהרוב המכריע בהם הם אנשים שבאופן מובהק הממשלה הזאת תופסת אותם כשווים פחות: קודם כול, בראש ובראשונה, החברה הערבית; שנית – נשים. המספרים הם יותר מכפול ממה שיש בשנה רגילה, יותר מכפול ממה שהיה בשנה שעברה באותו זמן עצמו. ממשלה שהעבירה היום החלטה שאומרת שהיא מחויבת לערכי הציונות לפי חוק הלאום – אז יש לי חדשות בשבילך, אדוני היו"ר ואדוני ראש הממשלה, שהממשלה שלו העבירה את ההחלטה המגעילה והשקרנית הזאת: חוק הלאום הוא חוק לא ציוני, משום שהציונות שכתובה בהצהרת העצמאות של מדינת ישראל – כתוב בה: מדינת ישראל תקיים שוויון הזדמנויות – –
שר התקשורת שלמה קרעי:
– – –
מרב מיכאלי (העבודה):
– – שוויון ללא הבדל דת, גזע ומין. תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה.
קריאות:
– – –
מרב מיכאלי (העבודה):
ואתם לא הסכמתם להכניס לחוק הלאום את המילה "שוויון". אתם הכנסתם להחלטה הזאת היום אפליה – –
היו"ר אמיר אוחנה:
אני עוצר את הזמן.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
הרסתם את הציונות.
מרב מיכאלי (העבודה):
– – אפליה לטובת מי שבכלל לא מחזיקים מעצמם ציונים, שמעולם לא הכירו בציונות או במדינת ישראל ככזאת.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת מיכאלי, חברת הכנסת מיכאלי.
קריאות:
– – –
מרב מיכאלי (העבודה):
ואתם קוראים לעצמכם ציונים?
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת מיכאלי, אני עוצר את הזמן.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
על מה את מדברת? על מה את מדברת?
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחברי הכנסת. רשות הדיבור של חברת הכנסת מרב מיכאלי בלבד. תודה.
מרב מיכאלי (העבודה):
תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש. הצהרת העצמאות של מדינת ישראל היא טקסט מושלם, טקסט מדהים של עם שקם בארצו, עם כל ההיסטוריה, עם כל המורשת – – –
קריאות:
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חברי הכנסת, תודה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
העם היהודי, יהודי.
מרב מיכאלי (העבודה):
העם היהודי שקם בארצו – –
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
אני יודע שזאת מילת גנאי בשבילך.
מרב מיכאלי (העבודה):
– – ומבטיח להקים פה מדינה שנותנת שוויון לכל אזרחיותיה ואזרחיה. אבל אתם לא לא מזהים שוויון – אתם מזהים שוויון ועובדים נגדו.
קריאות:
– – –
מרב מיכאלי (העבודה):
זה בא לידי ביטוי במחיר נורא – –
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
– – – איפה בהצהרת העצמאות יש לנו – – –
מרב מיכאלי (העבודה):
– – מחיר דמים של נשים, של גברים, של אזרחיות ואזרחים ערבים ויהודים. בושה, בושה, בושה לכם.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה. חבר הכנסת אבי מעוז, ואחריו – חברת הכנסת מיכל שיר סגמן.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
את בושה.
קטי קטרין שטרית (הליכוד):
לכי כבר, לכי למפלגת העבודה. הרסת אותה.
שר התקשורת שלמה קרעי:
אפילו בשמאל לא רוצים אותך.
שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
מפלגת העבודה הישראלית. את מבישה את תולדות מפלגת העבודה, לכן את לא עובדת את אחוז החסימה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
– – – אפילו בסיעה שלך לא רוצים אותך.
שר התקשורת שלמה קרעי:
מפלגת העבודה מפלגה ציונית. הרסת אותה.
היו"ר אמיר אוחנה:
השרים וחברי הכנסת מתבקשים לחדול. תודה. תודה רבה. בבקשה, שלוש דקות לרשותך, אדוני.
אבי מעוז (נעם):
אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, חבריי השרים, כנסת נכבדה, מזה כמה שנים ישנה מחלה קשה שתוקפת שוב ושוב את מחוזות השמאל ושמה ביביפוביה. מייד אחרי הבחירות האחרונות המחלה התפרצה ביתר שאת והתחילה להופיע בשיטת הקולבים – בכל פעם מוציאים קולב חדש לתלות עליו את הביביפוביה. פעם אני הקולב, עם ההפחדות על תקציב של 2 מיליארד שקלים במשרד החינוך שכביכול היה אמור לעבור לשליטתי; הקולב הבא היה הרפורמה לתיקון ההפיכה המשפטית של אהרן ברק; בהמשך קרן הארנונה הפכה לקולב התורן וזכתה לגינויים חריפים; אז הגיע לתפקיד הקולב לביביפוביה הציבור החרדי, כשמציירים את ההסכמים הקואליציוניים כשוד וביזה, עם רמיזות לתקופות אפלות וביטויי דה-לגיטימציה כלפי ציבור שלם. כמה לפיד, בנט וליברמן היו מוכנים לתת לחרדים כדי שייכנסו לממשלה שלהם? אבל כמו שלפיד אוהב לומר, זה לא אותו דבר. מדובר באנשים אחרים. ואז הגלגל חוזר, ושוב אני הקולב.
שר התקשורת שלמה קרעי:
רגע, רגע, לפיד לא נמצא פה, תחכה שהוא יבוא.
אבי מעוז (נעם):
הוא נמצא, הוא נמצא, הוא שמע טוב. כל אמצעי כשר במסגרת הביביפוביה. איך אתם מכנים אותי, הומופוב? ועם הכינוי הומופוב מגיעים כמובן הכינויים הנלווים: גזען, חשוך, שוביניסט, מיזוגן, שטוף שנאה. הסתכלתם פעם במראה? ראיתם מה הביביפוביה גרמה לכם? איזו גזענות מכוערת כלפי הציבור החרדי; אילו אמירות חשוכות בפריים-טיים, אני אפילו לא רוצה לחזור עליהן; איזה ביזוי והשפלה של נשים כשהן לא מהמחנה הנכון, כמו למשל אשת ראש הממשלה, הגב' שרה נתניהו, או השרות דיסטל וגולן. כמה שנאה יש לכם כלפי כל מי שלא מהמחנה שלכם. כמה שנאה לכל דבר שריח של יהדות, לאומיות או משפחה נודף ממנו. אני מאוד מקווה שהביביפוביה שלכם היא לא מחלה חשוכת מרפא ושתימצא במהרה התרופה המתאימה. אתם יכולים להמשיך ולחפש עוד ועוד קולבים. אנחנו נמשיך לפעול לטובת עם ישראל ומדינת ישראל; בשביל כך קיבלנו את אמון העם. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת אבי מעוז. תעלה ותבוא חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, ואחריה – חבר הכנסת בועז ביסמוט. עד שלוש דקות לרשותך, בבקשה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, היום לפני 27 שנים נבחרת אתה, ביבי, לראשונה לכהן כראש ממשלת ישראל.
טלי גוטליב (הליכוד):
ראש הממשלה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
הבטחת כלכלה ליברלית, צמצום פערים, חיזוק מערכת המשפט ומאבק נגד השחיתות השלטונית.
טלי גוטליב (הליכוד):
כבוד לראש ממשלה, באמת. מינימום של כבוד בשם.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
כמה תקווה, ביבי, כמה התרגשות.
טלי גוטליב (הליכוד):
כבוד לראש הממשלה.
אריאל קלנר (הליכוד):
תני כבוד.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
כמה האמינו בך אז, ביבי, כמה האמינו לך אז.
טלי גוטליב (הליכוד):
אל תקראי לו ככה, זה ראש ממשלה, יש כללים.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
כמה אתה, ביבי של אז, היית בז למוסוביבי של היום. כמה כל הסביבה שליוותה אותך לאורך כל הקריירה שלך מאוכזבת ממך היום.
טלי גוטליב (הליכוד):
תני כבוד לראש הממשלה. מה זה? תשמרי על הכבוד.
קריאות:
– – –
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אז הם אמרו לעצמם שהם מתרצים עבורך בגלל שהיית מדינאי גדול, כי במקביל ידעת להילחם על משק עובד ולא על מדיניות של קצבאות ובטלה. אז, ביבי, אנשים האמינו לך – –
בועז ביסמוט (הליכוד):
ראש הממשלה.
טלי גוטליב (הליכוד):
למה היא קוראת לו בשם הפרטי?
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
– – כי ידעת להתרחק מהכהניסטים, מתומכי הטרור היהודי. מההומופובים ומהשוביניסטים ברחת כמו מאש. ואז, ביבי – –
בועז ביסמוט (הליכוד):
ראש הממשלה.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא ראש הממשלה, מה זה? מה זה? בושה. תתביישי.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
– – עבור בצע כסף וסיקור אוהד אתה הלכת והפכת את עורך.
טלי גוטליב (הליכוד):
די כבר, זה ראש ממשלה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
ראש הממשלה. טיפת אמון. הוא ראש ממשלה בישראל.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא ראש הממשלה שלך.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
הפכת את עורך והפכת את הכהניסטים לנותני הטון בממשלה שלך. אתה, ביבי, כשעוד היית נתניהו של פעם, הובלת מסיבת עיתונאים יחד עם התנועה לאיכות השלטון ונגד השחיתות השלטונית.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא ראש ממשלה גם בשבילך.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אבל אתה, מוסוביבי של היום, מבעיר את ישראל כדי להימלט מהמשפט שלך, והפכת את הממשלה שלך לעיר מקלט לעבריינים.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
תתביישי. איזה בושה. בושה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
הליכוד של פעם, ביבי, הכניס לתוכנית הפעולה שלו את חיזוק בג"ץ ושלטון החוק.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
תתביישי. תרדי מהדוכן.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת מלביצקי, עד כאן. תודה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אבל אתה, מוסוביבי של היום, מנסה להשתלט על השופטים, על הייעוץ המשפטי, על הכנסת ועל הממשלה.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
איזה בושה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
במקום מנהיג צ'רצ'יליאני קיבלנו קריקטורה של קליגולה או נירון קיסר.
טלי גוטליב (הליכוד):
ראש ממשלה בישראל. ראש ממשלה. מה זה?
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
עכשיו, אם היה מדובר רק בך, ביבי, באופן אישי, כאישיות שהתקלקלה, זה כנראה לא היה כל כך מעניין.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
בושה, בושה, בושה.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אדוני היושב-ראש, אני לא מצליחה לדבר.
היו"ר אמיר אוחנה:
הצלחת להמשיך לדבר יפה מאוד.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אבל הנזק שאתה גורם היום מאיים לרסק את מדינת ישראל ואת הערכים שבשמם היא הוקמה. ביבי, לא צריך להיות בן של היסטוריון כדי לדעת איך ההיסטוריה תשפוט אותך ואת המוסוביבי שהפכת להיות.
טלי גוטליב (הליכוד):
הוא ראש ממשלה גם בשבילך.
היו"ר אמיר אוחנה:
לסיום.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
27 שנים זה יותר מדי. נגמרו התירוצים. נתניהו של פעם היה מבין את זה בעצמו והולך, ולא מנסה להעלות מדינה שלמה כקורבן על מזבח האינטרסים המשפטיים או המשפחתיים שלו.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
בושה. את מביישת את הדוכן.
מיכל שיר סגמן (יש עתיד):
אני מסיימת. ביבי, אנחנו עומדים פה 27 שנים מהיום שבו נבחרת לראשונה. במילה אחת – אכזבת. אם נשארה בך אפילו טיפה מנתניהו של פעם, עצור. לך. שחרר אותנו מעולו של מוסוביבי, כי מגיע לעם הזה יותר.
חנוך דב מלביצקי (הליכוד):
תרדי מהדוכן. בושה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה. חבר הכנסת בועז ביסמוט, ואחריו – חברת הכנסת מירב בן ארי.
טלי גוטליב (הליכוד):
לפי התקנון, צריך לקרוא "ראש ממשלה". הוא לא החבר הפרטי שלך. אזרחי מדינת ישראל רואים גם אותך, ואת תקראי לראש הממשלה "ראש ממשלה". זה לא מכבד.
היו"ר אמיר אוחנה:
ארבע דקות לרשותו של אדוני, בבקשה.
בועז ביסמוט (הליכוד):
כבוד יושב-ראש הכנסת, חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, צריך אולי להזכיר, אז אדוני ראש הממשלה – לשנן, להזכיר. דווקא הרבה שנים, אני מופתע שהם שכחו, לא יודעים. כל ילד בן ארבע יודע. זה מפתיע. לא נורא. אני רואה את הנושא של הדיון היום ואני זוכר, אדוני ראש הממשלה – אגב, זה גם די כיף להגיד את זה – ריאיון שהענקת מתישהו באפריל 2022 לערוץ 14. כן, 14, מה לעשות. נדמה לי שעשית את זה במסגרת תוכנית שנקראה "אולפן חמישי". הנושא היה בין היתר האלימות בחברה הערבית, הנושא הזה עלה יחד איתך. אין ספק, כולנו פה מסכימים, גם החברים בסיעת הליכוד, זה קונסנזוס – סוגיה כאובה, ללא ספק. כולנו מסכימים שטרגדיות נוראיות מתרחשות במדינה שלנו בחברה הערבית. אנחנו לא מתנערים. אבל באותה תוכנית שאני מדבר עליה, אדוני, עלו טענות – אגב, גם בערוץ 14, אתה יודע, יש ביקורת, מקשים עליך גם שם – היו שם טענות שלמעשה כבר בשנים שבהן אתה היית בשלטון, כשהליכוד היה בשלטון, האירועים האלה התפתחו והתעצמו. יותר מזה, נאמר לך שם שלנגד עינינו קמה לנו "בדואיסטן", המדינה הבדואית הראשונה בעולם, ודווקא זה קרה במשמרת שלך – בנגב שלנו, במשמרת שלך. וכמובן, חשבתי לעצמי, הסתכלתי ואמרתי: אלוהים אדירים, גם באלימות בחברה הערבית – אם לא ידעת, אדוני, עכשיו אתה יודע – גם בזה אתה אשם. גם זה תוצר של שנות כהונתך. כי אתה יודע שרק בעקבות זה – את זה אני אומר לאותם אלה שטרם הבינו שאתה ראש הממשלה – כנראה רק בעקבות זה שהרסת את הכלכלה, חירבת את הדמוקרטיה, לא נלחמת בטרור הפלסטיני, לא חתמת על הסכמי שלום, לא סייעת לשגרירות האמריקאית לעבור לירושלים, וכמובן, לא תרמת כלל לביטחון בחברה הערבית – בגלל זה ורק בגלל זה נענשת, קיבלת עונש ונשלחת להרכיב ממשלה שישית. כי הציבור הרי מטומטם; התבונה, החוכמה – רק לאליטות במדינת ישראל. הציבור לא מבין שום דבר. אני יכול להמשיך. בתשובה על הטענה, אדוני, אמרת דבר כזה לערוץ 14, כן, ערוץ 14: אנחנו עשינו דברים, ויש עוד הרבה מה לעשות, אבל אנחנו הלכנו לכיוון הנכון. אני – אתה, לצורך העניין, אדוני ראש הממשלה – פתחתי 11 תחנות משטרה במגזר הערבי. ואכן, אם בוחנים את החלטת הממשלה 922 מ-2015, אנחנו מגלים החלטה חשובה – להקים תחנות משטרה נוספות בתוך יישובי התוכנית, ואפשר למנות אותן. אם אתם רוצים, אני יכול למנות אותן – נחסוך את זה מכם, כי זמני קצר. אני לא אאריך בקשיים.
שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס:
לא לא לא. תמנה אותם עד הסוף.
בועז ביסמוט (הליכוד):
אני אמנה, אין שום בעיה: ערערה בנגב, כפר קאסם, מג'ד אל-כרום, כפא כנא בגליל המערבי, טירה; דובר המשטרה אף מנה חמש נקודות נוספות: תבור, מע'אר, כפר מנדא, טובא-זנגרייה וג'לג'וליה. אני לא אאריך בקשיים שממשלות הליכוד עברו כדי להביא את אותה תוכנית חשובה, את המקלות בגלגלים של חברי הכנסת הערבים, אלה שיושבים פה, שמתיימרים לייצג את אזרחי ישראל הערבים. ראשי היישובים התנגדו להקמת תחנות המשטרה, וחברי הכנסת הערבים התנגדו לחוק שיאפשר הקמת תחנות גם ללא אישור ראשי היישובים. בסוף גם את החוק הזה העברנו. עכשיו, אתה יודע, אדוני, שכשאתה מדבר, מתראיין, פונה לתקשורת – מה לעשות? דווקא כשאתה תהיה על המרקע, יש איזה משהו יפה, קוראים לו בדיקת עובדות; אגב, בלעדי לך, אני מרגיע אותך. ואגב, כאשר אמרת את זה – יש עיתון בישראל בשם "גלובס" ויש לו משרוקית, היא בודקת עובדות. היא לא תמיד חסה עלינו; להפך, היא אפילו קשה איתנו. ומה לעשות? הם אמרו שבכל מה שאמרת – אמת דיברת. זאת אומרת שמה שאני אומר עכשיו עבר את המבחן של התקשורת הישראלית: ראש הממשלה דייק בעובדות. אני גם זוכר, אדוני, שלפני הקמת הממשלה הקודמת אמרת: אל תהרסו יותר מדי, שלא יהיה לנו יותר מדי מה לתקן. אז בתקופת הממשלה הקודמת, רק שתבינו, הוקמו ארגוני הטרור המקומיים בערי יהודה ושומרון הערביות. הדבר לא קרה בוואקום, מה לעשות? גנץ בנה על מחמוד עבאס – כן, זה שמעורב ברצח הספורטאים במינכן – שיילחם בטרור, ומה לעשות? זה התפוצץ לנו בפנים. בניגוד לממשלה הקודמת, הממשלה שלנו נלחמת בטרור הערבי ולא נותנת לו לגיטימציה; אצלכם, חברי האופוזיציה, מחבקי מחבלים ישבו בקואליציה. אצלם – אצלכם, אם תרצו – מארחים את מחמוד עבאס בבית בראש העין; אצלנו – ואני אומר את זה בקול רם – את דגלי ארגון הטרור אש"ף אנחנו מוציאים מחוץ לחוק.
היו"ר אמיר אוחנה:
לסיום.
בועז ביסמוט (הליכוד):
הממשלה הקודמת לא הצליחה להעביר את החוק שמאפשר להיכנס לבית כשיש חשד להחזקת כלי נשק בו. אנחנו, מה לעשות, העברנו את החוק כהוראת שעה כדי לאזן ולהגן על זכויות הפרט, לצמצם את כלי הנשק הלא-חוקיים, כדי לצמצם את תופעת הרצח שמטרידה את כולנו.
היו"ר אמיר אוחנה:
לסיום, אדוני.
בועז ביסמוט (הליכוד):
אני יודע שזמני קצר. אז כמובן גם לא שמענו את הביקורת של האופוזיציה על המשמר הלאומי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
– – –
בועז ביסמוט (הליכוד):
ומירב, אני שמח שאת פה עם קריאת ביניים, כי כשהאופוזיציה מציעה משמר לאומי, זה חיובי; כשאנחנו מציעים, זה שלילי. ולסיכום אני אגיד: כדי לפתור את הסוגיה הכאובה של רצח בחברה הערבית – אני אומר, הסוגיה כאובה, צריך להשקיע, אך גם לדרוש שינוי עומק וגם הכרה במדינה. אי-אפשר להתנגד להקמת משמר לאומי, להניף דגל של רשות עוינת, לזלזל בחוק, לצעוק "אפרטהייד", ובו בזמן לזעוק לדגל ישראל שיגן עליך. זה דורש שיתוף פעולה. זה שינוי שצריך וחייב לבוא מבפנים. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת בועז ביסמוט. תעלה ותבוא חברת הכנסת מירב בן ארי, ואחריה – חבר הכנסת דן אילוז. עד שלוש דקות לרשותך, גברתי.
מירב בן ארי (יש עתיד):
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש הממשלה, כנסת נכבדה, את הדיון בנושא האלימות אני רוצה, ברשותכם, להקדיש לאלימות נגד נשים. מתחילת השנה נרצחו 16 נשים. אדוני ראש הממשלה, אתה יצאת ממקלט לנשים מוכות בנובמבר 2020 ואמרת: אני אומר לנשים: אל תשבו בבית, אל תקבלו את זה כדבר מובן מאליו. זה קורה – תעשו משהו, תודיעו, תדווחו, תצאו. לא צריך לחיות ככה. אנחנו נעשה הכול כדי לעזור לכן. אני מבקש לספר לכם שאני בא עכשיו מסיור מטלטל – אין מילה אחרת – שערכנו רעייתי ואני במעון של נשים מוכות בירושלים. אבל גיליתי שכמעט איננו עושים דבר לאלה שמחוללים את הפשע הזה. זה כאילו היינו מטפלים בטרור. זה טרור לכל דבר. אדוני ראש הממשלה, אתה קראת לאלימות נגד נשים "טרור לכל דבר". איך אתה ישן בלילה? איך אתה ישן כשהשר לביטחון יהודים, גברים – איך? יש לו חוק מוכן ממרץ. הוא אמר שהוא מביא תוך חודש. אנחנו ביוני. מה יעשו הנשים? למי הן יפנו? והשיא – עולה לפה השר ומקריא את השמות של הנרצחות. השיא. את שומעת, צגה? הוא מקריא את השמות והוא אומר – – –
צגה מלקו (הליכוד):
אני שומעת, אבל – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
מצוין, תשמעי את זה, כי זה גם עליך ועל כל אחת שיושבת פה. איך את לא מתביישת? מילא הוא, מילא השר. תראי כמה זה פשוט. ככה זה נראה.
צגה מלקו (הליכוד):
– – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
זה צמיד שחור. זה צמיד, זהו, וזה מציל חיים, ובמקום להציל חיים אתן יושבות ומחכות. למי אתן מחכות?
צגה מלקו (הליכוד):
– – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
למי את מחכה? הוא אומר שהוא יביא חוק ב-19 במרץ. איפה החוק? אנחנו ביוני. והשיא הוא שהוא אומר שהן לא התלוננו. איך הן יתלוננו? למה שהיא תתלונן? למה, מישהו יראה אותך? למה, מישהו יסתכל על הילדים שלה? מישהו יראה אם היא תירצח? מי יודע שהוא בא ומפר את הצו אם אין צימוד? אדוני ראש הממשלה, זה במשמרת שלך.
צגה מלקו (הליכוד):
– – – אמיתי – – –
מירב בן ארי (יש עתיד):
ואני יודעת שאתה מקשיב לי, כי בנאום האחרון שנשאתי אמרת לי שאתה מסוגל לעשות שני דברים במקביל. השרה לקידום מעמד האישה, למה את מפריעה לי כשאני מדברת על אלימות נגד נשים? למה? ככה נראה גם כל המשרד שלך. אני לא מצליחה להבין את זה. את השרה לקידום מעמד האישה. למה את מפריעה לראש הממשלה לשמוע את הנאום שלי על אלימות נגד נשים?
היו"ר אמיר אוחנה:
גברתי, תם הזמן.
צגה מלקו (הליכוד):
– – – היה מתוך הלב. זה לא היה, זו הייתה הצגה. את יודעת את זה טוב מאוד. הצגה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
את, כל אחת מכן, נותנת לגיטימציה לזה שלא עובר החוק של האיזוק. זו הבעיה שלכן. מילא הוא, מילא, ממנה אני לא מצפה לכלום. אבל תעשי משהו. כמה אפשר? לאף אחד לא אכפת?
צגה מלקו (הליכוד):
את יודעת, זו הייתה הצגה.
מירב בן ארי (יש עתיד):
אני יורדת, אדוני. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחברת הכנסת בן ארי. יעלה ויבוא חבר הכנסת דן אילוז. אחריו – חבר הכנסת מאיר כהן.
מאיר כהן (יש עתיד):
לחכות או לעלות?
היו"ר אמיר אוחנה:
אחרי דן אילוז. לא, לא, אחריו. עד ארבע דקות לרשותו של אדוני, בבקשה.
דן אילוז (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, אדוני ראש הממשלה, כנסת נכבדה, אתמול הגעתי למסקנה עצובה: למרות ההצהרות של חברי האופוזיציה לתקשורת, אין להם שום כוונה להגיע להסכמות בנושא הרפורמה המשפטית.
דבי ביטון (יש עתיד):
למה אתה אומר את זה?
דן אילוז (הליכוד):
תקשיבי ותביני למה אני אומר את זה. אתמול קרה אירוע מחריד: ידידי חבר הכנסת שמחה רוטמן הגיע לפאנל באוניברסיטת תל אביב והותקף על ידי המון זועם. באוניברסיטה, מקום שאמור להיות מגדלור לחופש ביטוי, נרשם ניסיון השתקה שמזכיר תקופות אפלות שבהן רדפו אנשים בגלל תפיסת עולמם ודעותיהם.
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
צעקו עליו.
דן אילוז (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, התמונות האלה – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
החברים בצד הזה, הרעש נורא מפריע. בבקשה.
דן אילוז (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, התמונות האלה – –
יוראי להב הרצנו (יש עתיד):
דן אילוז, אני צועק עליך עכשיו – אני תוקף אותך?
דן אילוז (הליכוד):
– – הזכירו לי גם אירוע אחר מחריד לא פחות משנת 2002, שגם ראש הממשלה בטח זוכר. הייתי אז תלמיד תיכון מאוד פעיל בקהילה היהודית בקנדה, וקיבלתי הזמנה להגיע לשמוע את מי שהיה אז ראש הממשלה לשעבר, והיום הוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. ראש הממשלה היה האדם המתאים ביותר להגן על ישראל בתקופת האינתיפאדה השנייה, ולכן הוא קיבל הזמנה לדבר באוניברסיטת קונקורדיה שבמונטריאול. אבל ביום המיועד לנאום פעילים אנטי-ישראלים יצאו לרחובות ומנעו ממנו להגיע לקמפוס ולדבר בעד ישראל. במקום להתמודד עם העובדות שראש הממשלה רצה להציג, הם העדיפו להשתיק אותו. אני כנער ישבתי באולם וחיכיתי לשמוע את דבריך, ולא זכיתי. אבל בסוף ניצחנו, אדוני ראש הממשלה. הינה, אני עומד כאן היום כחבר כנסת ומדבר איתך, ואתה מכהן שוב כראש ממשלה. כואב לומר, אבל הטקטיקות של השמאל הן אותן טקטיקות של הפעילים האנטי-ישראלים בעולם. אכן, השמאל כאן בארץ כבר אימץ שיטות של דה-לגיטימציה, קריאה לחרם והשתקה. אם הם לא אוהבים את מה שיש לצד השני להגיד, הם פשוט משתיקים אותו, והכול בשם ערכים של זכויות אדם ודמוקרטיה. גם אז וגם אתמול המהומות היו אולי של קומץ של מפגינים אלימים. אבל יש גם הבדל גדול: אז בקנדה גורמים מרחבי הקשת הפוליטית גינו את המהומות, וכאן – אפס גינויים מצד ראשי האופוזיציה. בתמימות פתחתי הבוקר את הטוויטר של ראש האופוזיציה יאיר לפיד. חשבתי שהוא יגנה את המהומות ויקרא לאיפוק, אבל לא – אפס גינויים. המשכתי ופתחתי את הטוויטר של יושב-ראש המחנה הממלכתי, חבר הכנסת בני גנץ. הרי הוא אמור להיות ממלכתי, לא? אז לא – אפס גינויים. במקום להוביל, להנהיג, גנץ ולפיד נותנים לקומץ של קיצוניים להוביל אותם. איך אתם אוהבים להגיד בהפגנות שלכם? בושה. ולכן, ברור שאין להם את האומץ הנדרש כדי לעמוד מול הקיצוניים שבמחנה שלהם ולהגיע להסכמות. הם ימשיכו לדבר במילים גבוהות ולא לעשות כלום; הם ידברו על אחדות בזמן שהם מעודדים פילוג. אם נצטרך להמשיך לקדם את החקיקה לבד מתוך הבנה שאנחנו שליחים נאמנים של אלו ששלחו אותנו לכנסת, זה יהיה בגלל היעדר המנהיגות שלהם – שלכם, אנשי האופוזיציה. כל עוד למנהיגי האופוזיציה יש אפס אומץ, לא נוכל להגיע להסכמות. משפט אחרון. אדוני ראש הממשלה, כפי שאפשר להסתכל אחורה ולראות שניצחנו את המתפרעים בקונקורדיה, בעזרת השם, נסתכל אחורה בעוד כמה שנים ונראה שניצחנו גם את המתפרעים אתמול בתל אביב, עם או בלי האופוזיציה. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת דן אילוז. יעלה ויבוא חבר הכנסת מאיר כהן, ואחריו – אחרון הדוברים בשלב זה, חבר הכנסת אביחי בוארון. עד שלוש דקות לרשותו של אדוני, בבקשה.
מאיר כהן (יש עתיד):
אדוני ראש הממשלה, אדוני יושב-ראש הכנסת, חברות וחברי כנסת נכבדים, אתם זעקתם בגרון ניחר, אדוני ראש הממשלה, שכשאתם תעלו, אתם תעשו סדר במגזר הערבי, תעשו סדר בנגב, תעשו סדר בכל מה שקשור לפשיעה ותחזירו את המשילות. החרה אחריך השותף שלך בן גביר, שאמר: אני בקסם יכול לשנות את המצב. אצלי זה לא יקרה. איפה אתם ואיפה ההבטחות שלכם, אדוני? איפה בן גביר ואיפה ההבטחות שלו? הן נמוגו כמו עוד הרבה מאוד הבטחות בחירות שלכם. אדוני, אני בוחר לדבר על הבדואים, ואני מבקש ממך שתקשיב; אם תרצה, אתה לא חייב. חבל ארץ הנגב, אדוני, הוא חבל ארץ שבו מתבצעת היום, כמו בהרבה מאוד שנים, הציונות המתחדשת. היישובים בנגב, היישובים היהודיים, פורחים פריחה יוצאת מן הכלל עם מנהיגות יוצאת מן הכלל, בדימונה, בבאר שבע, בירוחם, במצפה רמון, בערד, במועצות האזוריות בואכה אילת ובאילת. אבל לאט-לאט השטח הזה, אדוני ראש הממשלה, הופך לשטח אקסטריטוריאלי, אדוני היושב-ראש, שטח שהתנועה בו בלילה הופכת להיות כמעט בלתי אפשרית – אתה מכיר את זה; תשאל את הוריך, הם יספרו לך – שטח שבו אתה נוסע ואתה לא מאמין שאתה נמצא בתוך מדינת ישראל. מדהים שתוכנית יוצאת מן הכלל בהנהגתו של יואב סגלוביץ' – "מסלול בטוח" – נלקחה על ידי השר לביטחון הפנים ונשאר ממנה אפס, אדוני ראש הממשלה. כל התוכניות שהתחלנו, כל התוכניות בקבינט, כל מה שנעשה, כל הורדת רמת הפשיעה – הכול ירד לטמיון, כי אתם לקחתם את זה לידיים; כי במקום להתייחס ולהבין את גודל הבעיה, מתעסקים עם הפוליטיקה. גם חבריי מהליכוד שעלו לכאן – זה הרגע להתנצח קואליציה עם אופוזיציה? זה הרגע להבין שאנחנו חיים במדינה הזאת, והפשע לא יכול להמשיך לגאות. אדוני ראש הממשלה, זה לפתחך. מספר לי חבר שגר ביישוב בדואי בדרום: ילדיי לא יוצאים לשחק אחרי השעה 17:00, אדוני היושב-ראש. שאלתי אותו: למה? הוא אומר לי: יורים. אני מפחד שילדיי ייהרגו. ושלא יהיה לך שום ספק, אדוני ראש הממשלה, אם לא תעצור את זה, ואם לא תעזוב הכול ותקים מחדש את הקבינט הזה ותעמוד בראשו, ותתחיל לאסוף את הנשקים, ותמשיך את מה שאנחנו התחלנו, לא יהיו לך לא אופוזיציה ולא קואליציה. זאת המדינה שלנו, אדוני. אנחנו צריכים להרגיש בה הכי בטוחים בעולם. במקום זה הם עולים לכאן ומתנגחים. מה אתם עושים, תגידו?
היו"ר אמיר אוחנה:
לסיום, אדוני.
מאיר כהן (יש עתיד):
מה אתם עושים? תיסעו לנגב לראות – הנגב הפך להיות שטח אקסטריטוריאלי. ארגוני הפשע הרימו ראש. במקום לעלות, להתכנס לתוך עצמכם ולהגיד: יש לנו פתרונות – אתם עולים ומנגחים את האופוזיציה. אני לא מנגח את ראש הממשלה, זה לא העניין; אני מנגח את זה שהממשלה הקודמת התחילה פעילות מצוינת, ובמקום לבוא ולהגיד: טיפה צדקתם, אנחנו נהיה ממשיכי הדרך, אתם בוחרים להתעלם ולהגיד: אנחנו מטפלים בבעיה. אדוני, קח את זה לפתחך. אי-אפשר להמשיך במדינה כזאת שבה ארגוני הפשע נותנים את הטון. אסור. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לחבר הכנסת מאיר כהן. יעלה ויבוא חבר הכנסת אביחי בוארון. אני רוצה בהזדמנות זו לברך את הילדים שנמצאים איתנו כאן ביציע. ברוכים הבאים לכנסת.
מאיר כהן (יש עתיד):
מי אלה?
היו"ר אמיר אוחנה:
תבורכו. חבר הכנסת אביחי בוארון.
קריאה:
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
לא, זה בסדר, אתה יכול לעלות. זה בסדר, אפשרתי גם לראש האופוזיציה. הטבע לפעמים קורא. זה קורה. עד ארבע דקות לרשותו של אדוני, פלוס הדקה של העלאת הדוכן. בבקשה.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
אדוני ראש הממשלה – לא כאן, אבל בכל זאת – אדוני ראש האופוזיציה, אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, באחד מלילות השימורים שקדמו להצבעה על התקציב, באחת ההפוגות שבין ההצבעות, סיפר חברי חבר הכנסת ששון גואטה לי ולעוד כמה חברי כנסת על הפשיעה החקלאית הגואה ועל חוסר האונים של חקלאי הגליל: כלים חקלאיים שמועלים באש, מטעים שנבזזים ונעקרים ועוד. במטרה לעזור לחקלאים חבר הכנסת גואטה חיפש מתנדבים, חיילים משוחררים שישכבו בלילות במטעים לשמור על הגידולים ועל הכלים. ואני חשבתי לעצמי: למה בחור צעיר שהשתחרר עכשיו משירות ביחידה קרבית צריך להשכיב מארבים בשדות חקלאיים בגליל? למה חברות ביטוח לא מוכנות לבטח ציוד הנדסי בנגב? איך הגענו למצב הזה שיש ארגון מתנדבים שנקרא "השומר" בשנת 2023? מדוע כל ילד במדינת ישראל יודע מה משמעות המילה "פרוטקשן"? אני רוצה לספר לכם, חבריי, שכשחבר הכנסת ששון גואטה סיפר לנו על הטרור החקלאי, פניתי לחבר כנסת בולט מאחת הסיעות הערביות ושאלתי אותו אם הוא וחלק מחבריו יצטרפו להצעה לחוקק חוק לזמן קצוב, חוק שיסמיך את גורמי הביטחון בישראל – משטרה, צבא, שב"כ, מי שצריך – לעבור בית בית בכל ערי ישראל, בדגש על האוכלוסייה הערבית, ולאסוף את כל כלי הנשק הלא-מורשים. תשובתו עודדה אותי: שייכנסו כולם – הוא אמר, להפתעתי – צבא, משטרה. שהשב"כ ייכנס. שיכסחו את כל ארגוני הפשיעה הערביים ושרק ייקחו מאיתנו את הצרה הזאת. פעמיים שאלתי אותו. רציתי להיות בטוח שעמדתו אינה מקרית. פעמיים הוא ענה לי באותו האופן. אבל, אדוני היושב-ראש, כשניגשתי למלאכת גיבוש החוק חיכתה לי הפתעה לא מפתיעה. לפני שאני אומר מה הייתה ההפתעה, אני רוצה לספר לך, אדוני היושב-ראש, שאתמול התחדש לי ביטוי יפה בארמית: לפום חורפא שבשתא. שמעתם על זה? חברי אלעזר שטרן, שמעת על הביטוי הזה? לפי החריפות – השיבוש, ובעברית מילולית, כגודל החריפות – גודל השיבוש.
אלעזר שטרן (יש עתיד):
דומה לפום צערא אגרא.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
כשניגשתי למלאכת גיבוש החוק אמרו לי אנשים חריפים: החוק לא יכול להסמיך את רשויות האכיפה להתנהל בצורה חד-צדדית. אמרתי: אין בעיה, גופי האכיפה יעברו בכל ערי ישראל. אמרו לי אותם החריפים: החוק לא יכול להיות מופנה כלפי אוכלוסייה אחת. עניתי: גופי האכיפה יעברו גם בערי ישראל. אמרו לי החריפים: אי-אפשר להפעיל את צה"ל נגד חברה אזרחית. עניתי: מדובר במאות אלפי כלי נשק, נשק שמופנה כלפי החברה כולה ומסכן אותה. אני חייב לספר לכם, חבריי, שאת אותה חריפות פגשנו היום בוועדת חוקה, חוק ומשפט, שעה שפרקליט המדינה הסביר לנו באריכות משהו מדהים – שלא היינו רוצים שכל שוטר יהיה מוסמך להחליט על פתיחה בחקירה בגין הסתה לאלימות ולטרור. זו הרי פגיעה בחופש הביטוי, הוא אמר. התשובה שלי אליו: זה בדיוק מה שהיינו רוצים. היינו מבקשים שכל שוטר יעשה הכול לשמור על שלום אזרחי ישראל. אבל כגודל החריפות גודל השיבוש. השיבוש נובע מהגישה שמלוא כל הארץ משפט. אדוני ראש הממשלה, אדוני ראש האופוזיציה, חבריי חברי הכנסת, שמחתי היום עד מאוד, יחד עם חבריי ועם רוב ככל אזרחי ישראל, כששמעתי את ראש הממשלה אומר – ציטוט: ראיתי בעיתון כותרת שמצטטת כביכול שרים שאומרים שהרפורמה המשפטית מתה; הרפורמה המשפטית לא מתה, הרפורמה המשפטית תקודם. אל תקשיבו למה שאומרים בתקשורת. סוף ציטוט.
סימון דוידסון (יש עתיד):
לא תקודם.
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
אנחנו מחויבים לתיקון מערכת המשפט, כי אנחנו מחויבים לתיקון המדינה, כי אנחנו מחויבים למשילות, כי אנחנו מחויבים לאזרחי מדינת ישראל, יהודים וערבים כאחד.
גלעד קריב (העבודה):
איזו משילות – – –
אביחי אברהם בוארון (הליכוד):
אדוני ראש הממשלה, כולנו מאחוריך בדרך אל התיקון הנכסף. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת אביחי בוארון. כעת יעלו ראש הממשלה ואחריו ראש האופוזיציה. כפי שעשיתי בדיונים קודמים והדגשתי, אני מדגיש גם כעת: אני אאפשר לשני האישים לדבר ללא הפרעות. מי שיוצאו, לא יחזרו עד ההצבעה. אני מדגיש זאת: מי שיוצאו החוצה, לא יחזרו עד ההצבעה, אז אנא, גזרו על עצמכם איפוק, גם אם אתם לא מסכימים עם כל מה שנאמר.
גלעד קריב (העבודה):
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
לא, לא, לא עכשיו. אדוני ראש הממשלה, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
יש לך שרים, לא שר.
גלעד קריב (העבודה):
לא, השר לביטחון לאומי – – –
קריאה:
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
אדוני, הדיון הוא במעמד ראש הממשלה.
גלעד קריב (העבודה):
אני לא תוקף את ראש הממשלה, אני שואל – – –
היו"ר אמיר אוחנה:
שמעתי את אדוני. השאלה תיוותר בחלל האוויר. אדוני ראש הממשלה, בבקשה.
גלעד קריב (העבודה):
ראש הממשלה, לצערנו, צריך להתייחס לכישלונו של שר שמפחד להתייצב לצידו של ראש הממשלה.
קריאה:
אתה דואג לראש הממשלה?
קריאה:
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת גלעד קריב, הערתך נשמעה. תודה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו:
אדוני היושב-ראש, חברות וחברי הכנסת, אני מבקש תחילה להביע את צערי העמוק, שאני בטוח שהוא גם צערכם, על פטירתו של שופט בית המשפט העליון יעקב טירקל, שופט בדימוס. יעקב טירקל היה מגדלור של צדק ואמת, והוא טרח בכל עת, בכל הזדמנות ובכל צומת, להיאבק על הצדק והאמת של מדינת ישראל. אני ראיתי את זה מקרוב בוועדה הציבורית שהוא עמד בראשה בפרשת המרמרה, והוא וחבריו לצוות עשו רבות כדי להזים את השקרים שהופנו כלפינו, כדי להוציא את הצדק והאמת. אני חייב להגיד שהוועדה הזאת עשתה רבות כדי להגן על חיילי ומפקדי צה"ל, להגן על מדינת ישראל, וזה היה מקצת מפעולתו של טירקל במהלך השנים. הדרך הישרה והישירה שבה הוא פעל למען ארצנו, למען מדינתנו, למען כל אזרחינו, תמשיך להנחות את דרכנו. אני שמעתי כאן את זעקות האמת של חברת הכנסת סלימאן ושל חברי הכנסת הערבים. אינני אומר זאת בשיח של אמירה כדי לצאת ידי חובה. אני שמעתי את הדברים. אני שמעתי גם דברים שהשתנו במהלך השנים. אני מציין את זה משום שפעלתי בממשלות בראשותי, בין 2009 ל-2021, להקים תשע תחנות משטרה – בערערה, בכפר קאסם, בבאקה אל-גרבייה, בג'יסר א-זרקא, בטמרה, במג'ד אל כרום, בכפר כנא, בגליל המערבי, בטירה, ועוד חמש נקודות משטרה – בתבור, במר'אר, במנדא, בטובא-זנגרייה ובג'לג'וליה. זו הייתה תוספת ענקית – זו לא תוספת, זה בכלל שינה את המאזן. אבל זה לא היטה את המאזן, צריך לומר את זה ביושר. הבעיה שאתם מתארים היא בעיה אמיתית. אבל שמעתי מכם את הקריאה לעוד נוכחות משטרתית, לפעולה לאיסוף כלי נשק, לדברים – אני אומר את זה לא בתור התרסה – שלא היה לגביהם קונסנזוס, בלשון המעטה. אני לוקח את הדברים אליי, לא רק משום שהדבר הזה חדש; אנחנו עשינו פעולות בזמנו בכניסה לכפרים, בחילופי אש אפילו, שהביאו אפילו לתוצאות קשות אבל הכרחיות. אני מתכוון כצעד ראשון – אני לא מתכוון, אני עושה את זה עכשיו. אני מזמין את כל חברי הכנסת של הסיעות הערביות אליי למשרד. זה לא תרגיל, זה בא מעומק הלב ומעומק ההבנה שלי שאני ראש הממשלה של כל אזרחי ישראל. אנחנו נצטרך לפעול בהרבה חזיתות, ואני רוצה את עזרתכם ואת שיתוף הפעולה שלכם, ואני מצפה לפגישה הזאת. אדוני היושב-ראש, אני חייב להתייחס גם לדברים אחרים שעלו כאן, הדברים שאנחנו שומעים מ-40 חתימות ל-40 חתימות. אני רוצה להגיד לך שבחודשים האחרונים, בכמה ממשרדי היחצנות והפרסום בתל אביב דולקים האורות עד השעות הקטנות של הלילה. הארט-דירקטור שואל את מנהל הקריאייטיב: איך מפילים את ממשלת הימין הזאת? הם נלחמים בטרור, הם ניהלו לאחרונה מבצע צבאי מושלם, הם העבירו תקציב לשנתיים, הם פה לארבע שנים. מה עושים? אז מנהל הקריאייטיב מפנה את השאלה למומחה הספינים, והוא מגלגל אותה אל הקופירייטרית, והיא אומרת: תביאו את התקציבאי, כי בלעדיו לא נוכל להתקדם. ופה אחד מגיעה החלטה: צריך להמשיך בקמפיין נגד הממשלה הנבחרת, ובכל שבוע נביא סיסמה אחרת. בהתחלה: ישראל עומדת להפוך לדיקטטורה, ומוסיפים לזה את המילים "הפיכה שלטונית". הפיכה שלטונית – –
קריאה:
הינה רוטמן.
היו"ר אמיר אוחנה:
חברת הכנסת מיכל שיר.
אורנה ברביבאי (יש עתיד):
באה ההפיכה, באה ההפיכה. ההפיכה הגיעה.
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו:
– – ושלטון החושך וכוחות האופל, והשד יודע מה. מערבבים את הכול באיזה טשולנט חזק חזק. ואז מישהו אומר: אבל ביבי, ביבי. אבל ביבי אמר במפורש שהוא רוצה למצות את ההידברות, הוא רוצה לנסות להגיע להסכמות. אז מה נעשה? ואז באה התשובה: מה זה משנה מה הוא עושה? והם אומרים: העיקר שלא יהיה רגע אחד של שקט. ואז כל יום ממציאים – – –
קריאה:
– – –
היו"ר אמיר אוחנה:
חבר הכנסת עודה, אתה לא היית כאן. אני אמרתי שאני לא אאפשר הפרעות.
This text was extracted from the official file. The file is the authoritative source.
מ ז כי ר הכ נ סת סימוכין:059048 ירושלים, ט'בסיוון התשפ"ג 29 במאי 2023 לכבוד חברות וחברי הכנסת שלום רב, הנדון: הסכם בין ממשלת מדינת ישראל וממשלת גיאורגיה בדבר שיתוף פעולה בתחום התיירות אבקש להביא לידיעתכם כי מר חיים כץ, שר התיירות, העביר למזכירות הכנסת את נוסח ההסכם שבנדון. רצ"ב לעיונכם מכתבו של שר התיירות וכן נוסח ההסכם בעברית ואנגלית (לרבות דברי ההסבר.) אבקש להסב את תשומת לבכם כי סעיף 10 לתקנון לעבודת הממשלה קובע כך: "אשרור ואישור 10. (א) שר המבקש להגיש הצעה להחלטה בדבר אשרור אמנה בינלאומית יעביר אמנות למזכיר הכנסת, שבועיים קודם, שני עותקים מנוסח האמנה בתרגומה בינלאומיות"לעברית ואת עיקריה, על מנת שזה יביאם לידיעת חברי הכנסת. בתקופת הפגרה יימנו השבועיים ממועד כינוס פגרה של הכנסת. (ב) סעיף (א) לעיל לא יחול אם לדעת השר המגיש, בהסכמת שר החוץ ושר המשפטים, נמנעת המצאת עותקי האמנה לכנסת מטעמי דחיפות או סודיות. (ג) לאחר העברת עותק האמנה לידיעת הכנסת כאמור לעיל ובחלוף פרק הזמן הנקוב בסעיף (א) לעיל, תועבר למזכיר הממשלה על ידי השר המגיש הצעת החלטה בעניין אשרור האמנה. ]...[ ננקטה בכנסת פעולה בעניין האמנה בהתאם לתקנון הכנסת, יודיע על כך השר מגיש ההצעה בדברי ההסבר. מזכיר הממשלה יעביר את הצעת ההחלטה בדבר אשרור האמנה לידיעת כל חברי הממשלה, ויבקש את עמדתם בדרך שנוהגים בסעיף 19(ב) בתקנון. ההסכם שבנדון יונח על שולחן הכנסת בישיבה שתתקיים היום, ט' בסיוון התשפ"ג - 29 במאי 2023. בברכה, דן מרזוק לשכת שר התיירות ירושלים, ט'בסיוון תשפ"ג 29 במאי 2023 000637-2023-0005-1100 אל: מזכיר הכנסת הנדון: הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת גיאורגיה בדבר שיתוף פעולה בתחום התיירות 1. מצורפים בזה שני (2) עותקים של ההסכם בנוסחיהם העברי והאנגלי, ועותק של דברי ההסבר. 2. לקראת הבאת ההסכם לאשרור על ידי הממשלה, אודה אם תוכל להעמיד את ההסכם על שולחן הכנסת למשך שבועיים לידיעת חברי הכנסת. בברכה, חיים כץ שר התיירות _____________________________________________________________________________ רח' בנק ישראל 5 ירושלים 9502191 ת.ד. 1018 טלפון: 1/2666433 – 02 פקס: 6514629 – 02 דואר אלקטרוני: [email protected] כ' באייר תשפ"ג 29 במאי 2023 000009-2023-0004-1100 דברי הסבר – הסכם בין ממשלת מדינת ישראל וממשלת גיאורגיה בדבר שיתוף פעולה בתחום התיירות 1. ביום 3.5.2023 נחתם הסכם בין ממשלת מדינת ישראל וממשלת גיאורגיה בדבר שיתוף פעולה בתחום התיירות. 2. במסגרת ההסכם התחייבו הצדדים לקדם שיתוף פעולה בתחומי התיירות, בשימת דגש על שיתוף פעולה בין ארגוני התיירות שלהם ומומחים המתמחים בתחום התיירות, מפעילי תיירות, סוכני נסיעות ונציגי מגזרי התיירות הפרטיים, ובמסגרת ארגון התיירות העולמי (UNWTO). 3. במסגרת ההסכם הצדדים החליטו על הקמת ועדה משותפת שמטרתה לבחון את היישום של ההסכם הנוכחי תוך הצגת המלצות לרשויות המוסמכות של הצדדים. 4. ההסכם יישאר בתוקף לפרק זמן של חמש שנים, ויתחדש מאליו לתקופות נוספות של חמש שנים, אלא אם כן אחד הצדדים יודיע לשני על כוונתו להביא את ההסכם לידי סיום. 5. ההסכם כפוף לאשרור בצד הישראלי. בנק ישראל 5, ת.ד. 1018 ירושלים 9100900 | טל. 3164 666 02 | פקס 3444 66602 www.tourism.gov.il | [email protected]
This text was extracted from the official file. The file is the authoritative source.
מ ז כי ר הכ נ סת סימוכין:059187 ירושלים, ט'בסיוון התשפ"ג 29 במאי 2023 לכבוד חברות וחברי הכנסת שלום רב, הנדון: הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של ארמניה בדבר פטור מאשרה למחזיקים בדרכונים דיפלומטיים אבקש להביא לידיעתכם כי חה"כ משה ארבל, שר הפנים, העביר למזכירות הכנסת את נוסח ההסכם שבנדון. רצ"ב לעיונכם מכתבו של שר הפנים וכן נוסח ההסכם בעברית ואנגלית (לרבות דברי ההסבר.) אבקש להסב את תשומת לבכם כי סעיף 10 לתקנון לעבודת הממשלה קובע כך: "אשרור ואישור 10. (א) שר המבקש להגיש הצעה להחלטה בדבר אשרור אמנה בינלאומית יעביר אמנות למזכיר הכנסת, שבועיים קודם, שני עותקים מנוסח האמנה בתרגומה בינלאומיות"לעברית ואת עיקריה, על מנת שזה יביאם לידיעת חברי הכנסת. בתקופת הפגרה יימנו השבועיים ממועד כינוס פגרה של הכנסת. (ב) סעיף (א) לעיל לא יחול אם לדעת השר המגיש, בהסכמת שר החוץ ושר המשפטים, נמנעת המצאת עותקי האמנה לכנסת מטעמי דחיפות או סודיות. (ג) לאחר העברת עותק האמנה לידיעת הכנסת כאמור לעיל ובחלוף פרק הזמן הנקוב בסעיף (א) לעיל, תועבר למזכיר הממשלה על ידי השר המגיש הצעת החלטה בעניין אשרור האמנה. ]...[ ננקטה בכנסת פעולה בעניין האמנה בהתאם לתקנון הכנסת, יודיע על כך השר מגיש ההצעה בדברי ההסבר. מזכיר הממשלה יעביר את הצעת ההחלטה בדבר אשרור האמנה לידיעת כל חברי הממשלה, ויבקש את עמדתם בדרך שנוהגים בסעיף 19(ב) בתקנון. ההסכם שבנדון יונח על שולחן הכנסת בישיבה שתתקיים היום, ט' בסיוון התשפ"ג - 29 במאי 2023. בברכה, דן מרזוק