Plenum sitting, 22/05/2023 at 09:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני ב' בסיוון התשפ"ג, 22 במאי 2023. בוקר טוב לשר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי, בוקר טוב ליושב-ראש ועדת הכספים משה גפני, בוקר טוב ליושב-ראש הקואליציה ויושב-ראש ועדת הכנסת, שמייד יעלו לדבר. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023, התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הכספים; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הכספים; הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הכספים; הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024, התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת הכספים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

על סדר-היום – הצעות חוק התקציב והצעות החוק הנלוות בקריאה השנייה והשלישית. הישיבה תתקיים בהתאם לסדרי הדיון המיוחדים שקבעה ועדת הכנסת. לפיכך, אני מתכבד להזמין את יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני להציג את הצעות החוק שהוכנו בוועדה שבראשותו. אחריו יעלו יושבי-ראש הוועדות שטיפלו בפרקים מתוך הצעות החוק. חבר הכנסת משה גפני, יושב-ראש ועדת הכספים, בבקשה.

משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):

אדוני היושב-ראש, בוקר טוב.

היו"ר אמיר אוחנה:

בוקר אור.

משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):

חברי הכנסת, אדוני השר, אני מתכבד להביא בפני הכנסת לקריאה השנייה ולקריאה השלישית את הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024).

היו"ר אמיר אוחנה:

אפשר לשאול באיזו פעם אדוני עושה את זה?

משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):

אני חושב שבפעם התשיעית. אני חושב, אבל אני לא בטוח, אבל כן, כבר הרבה פעמים. כמו הפעם לא היה בפעמים קודמות. מה שנלווה להצעת התקציב הזאת – אני רוצה לדבר על זה, ואני אעשה את זה רק בקצרה, ולכן אני גם לא אומר את כל הדברים, אני לא רוצה לקחת את זמנם של ראשי הוועדות האחרים ושל הציבור.

היו"ר אמיר אוחנה:

יש גם לאדוני, כידוע, דברי סיכום בסוף.

משה גפני (יו"ר ועדת הכספים):

כן, כן. אבל אני רוצה לעשות את זה בקצרה ולאפשר לחברי הכנסת לדבר, וכמובן, הסיכום הוא סיכום. אני מגיש גם את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023. ועדת הכספים דנה במסגרת הצעות חוק אלה בכמה נושאים בתחום המיסוי והבנקאות, ובכלל זה דירות מעטפת – אגב, אדוני היושב-ראש, הזמן שעמד לרשות הוועדה, או בכלל לכנסת, היה קצר מאוד, חסר תקדים; לא היה כדוגמתו. אני מודה לך שאפשרת לי, על פי בקשתי ועל פי בקשת חברי הוועדה, לקיים דיונים רציפים יותר, אבל גם זה לא הספיק. זה אחד הדברים ששונים מהפעמים הקודמות, זה שונה השנה בעניין הזה. דנו בכמה נושאים בתחום המיסוי והבנקאות, ובכלל זה דירות מעטפת; שחלוף דירות; הקלות לעניין קרנות ריט; הקלות למי שמשכיר דירה ושוכר דירת מגורים או משלם בעד מגורים בבית אבות או דיור מוגן; הקצאת מספרי חשבוניות למניעת חשבוניות פיקטיביות; הקלות לעוסק זעיר; גיוס חוב אשראי; איסור סירוב בלתי סביר להתקשרות עם יועץ פנסיוני; הקמת קרן הארנונה להרחבת ההשקעה בתושב ולהגדלת היצע הדיור. ניכוי דמי שכירות – בהצעת החוק מוצע לאפשר לראשונה, לבסוף, במטרה להקל על בעלים שיש לו דירה יחידה שאותה הוא משכיר ובמקביל שוכר דירה אחרת ומשלם בעבור מגורים בבית אבות – מוצע לקבוע אפשרות לנכות מהכנסות השכירות המתקבלות את הוצאות השכירות המשתלמות. אני ממשיך על דירות מעטפת. אני אתן את הנאום כולו לקלדנית, אני לא רוצה להאריך, כולם גם מכירים את הנושא הזה. דירות מעטפת – מוצע לקבוע כי שיעורי מס הרכישה שיחולו ביחס לדירות מעטפת, שהן דירות בבניין שבנייתו הושלמה למעט החלק הפנימי של הדירה הנמכרת, יהיו כשל דירת מגורים, ולא כשל זכות במקרקעין שאינה דירת מגורים. שחלוף דירות – הצעת החוק הממשלתית ביקשה לקצר את התקופה שבמהלכה ניתן להחזיק בשתי דירות. הממשלה ביקשה בהצעת החוק המקורית לאפשר 12 חודשים. אנחנו בוועדה לא הסכמנו, והגענו לפשרה שזה יימשך 18 חודשים, בגלל שלמכור דירה אצל בן אדם רגיל זה יכול לקחת זמן, ולכן הגענו לפשרה בהסכמה. אגב, הרבה פשרות עשינו בחוק הזה עם הממשלה ועם החברים, גם חברי האופוזיציה וגם חברי קואליציה, כמובן. חישוב ליניארי – מוצע לתקן את הסדר החישוב הליניארי המותר ממס השבח שנקבע במסגרת חוק ההסדרים ולקבוע כי החישוב המותר לא יחול על מוכר זכות במקרקעין של דירת מגורים שנרכשה לפני כניסתו לתוקף של הסדר החישוב הליניארי, אם במועד הרכישה לא הייתה בנויה על המקרקעין דירת מגורים. מוצע לאפשר למי שבבעלותו קרקע כאמור לסיים את בניית דירת המגורים על הקרקע עד ליום 31 בדצמבר 2030. שבח ריאלי – מוצע לקבוע בהוראת שעה, עד ליום 31 בדצמבר 2027, שבמכירת זכות במקרקעין המיועדים לבניית מגורים בידי יחיד, יחול שיעור מופחת של מס שבח על השבח הריאלי שנצבר עד יום 7 בנובמבר 2001 בשיעור 25%, ובלבד שקיימת לגבי הקרקע תוכנית בנייה המתירה בנייה של שמונה דירות מגורים לפחות, במקום 15 בהצעת החוק המקורית. קרן ריט – מוצע להקל על פעילותן של קרנות להשקעות במקרקעין באמצעות קיצור התקופה שבסיומה יתאפשר לקרנות ריט למכור למשכיר את יחידות הדיור להשכרה לטווח ארוך בלי לפגוע בהטבות המס מ-15 שנים לעשר שנים. עוסק זעיר – מגזר העסקים הקטנים הוא מגזר רחב ומגוון הכולל עסקים במגוון תחומי פעילות בהיקפים משתנים ובצורות התארגנות שונות. בשנים האחרונות הצטרפו למגזר זה עוסקים זעירים רבים. מרבית החוקים, התקנות והכללים השונים שחלים על עוסקים גדולים חלים גם על עוסקים זעירים. כידוע, הרגולציה, לצד היותה כלי חשוב להבטחת הסדר הציבורי, מייצרת גם סרבול ועומס ביורוקרטי העלולים להיות מכבידים, במיוחד בעבור עוסקים זעירים. אני מדלג על הדברים שדנו עליהם, ואני כמובן אמרתי, אני אתן את זה כדי שזה ייכנס לפרוטוקול. הקצאת מספרי חשבוניות – בהצעת הממשלה כפי שנוסחה בהצעת החוק שהובאה להצבעה בקריאה ראשונה, הוצע לקבוע כי החל משנת 2024 יחול שינוי בהליך הוצאת חשבוניות מס בגין עסקאות שערכן 5,000 ש"ח ומעלה, במטרה למנוע הוצאת חשבוניות פיקטיביות ולהילחם בהון השחור. הגענו להסכמה על החוק, שבתחילה הוא נראה בעייתי מאוד, והגענו להסכמה עם חברי הוועדה מהקואליציה ומהאופוזיציה בגלל המאבק בהון השחור. אמר חבר הכנסת טיבי, שהוא חבר הוועדה והוא מהאופוזיציה, שהוא דורש בכל תוקף להצביע על החוק הזה, שמטרתו – ואנחנו הגענו גם להסכמות בסופו של דבר גם בחקיקה – שזאת תהיה מלחמה בהון השחור, ולא שייפגעו מזה האנשים שאין להם כל קשר לעניין. גיוס חוב אשראי – כיום מפעילים מערכת לתיווך אשראי; נותנים אשראי בסכום שאינו עולה על מיליון שקל, מפוקח על ידי רשות שוק ההון. לעומת זאת, גופים שמעוניינים לגייס כספים כדי לתת אשראי בהיקף שעולה על מיליון שקלים חדשים ועד ל-6 מיליון שקלים נדרשים להירשם כרכזי הצעה, והגדלנו את הסכום ל-6 מיליון שקלים. איסור על סירוב בלתי סביר להתקשרות עם יועץ פנסיוני – מעמדו של היועץ הפנסיוני נשחק והגיע לממדים שלפי דעת הממשלה – וגם אנחנו השתכנענו – צריך להגדיל ולתת להם יותר כוח, ולכן הגדלנו את הסכום שבו אפשר יהיה לעמוד בעניין הזה ל-6 מיליון שקלים. בנוסף, מוצע לקבוע כי גוף מוסדי לא יפלה במתן שירותים בעלי רישיון שעימם יש לו הסכם התקשרות במהלך הדיון בוועדה. קרן הארנונה – היה לא דיון אחד, נדמה לי שהיו 11 דיונים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

12.

משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים):

היו 12 דיונים. הדיונים בנושא הזה תפסו נפח גדול מדיוני הוועדה. מדובר בקרן שאם תגשים את תכליותיה, היא יכולה גם לסייע לרשויות חלשות וגם לשפר את בעיית הדיור. חברי הוועדה ואני התאמצנו להגיע לפתרונות מוסכמים. אני עצרתי את אחד הדיונים וביקשתי שיוקם צוות של השלטון המקומי, של משרד האוצר ושל הוועדה כדי לנסות להגיע לנוסחה מוסכמת שתהיה מקובלת. בכך התמקדו הדיונים, בנושא הזה. ייתכן שהדברים עוד ידרשו ליטוש בהמשך. בכל מקרה אני מקווה שהיישום ייעשה באופן נכון. אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש – אחת הדוגמאות: נניח שאני גר בקריית גת ועובד בתל אביב והעסק שלי הוא בתל אביב. בתל אביב אני משלם מס גבוה, אבל את השירותים אני מקבל בקריית גת, בגלל שהילדים שלי מתחנכים שם, בגלל שהאשפה וכל השירותים המוניציפליים – הכול נעשה בקריית גת; שם אני חי, אבל את הכסף הגדול אני משאיר בתל אביב. הנושא הזה – זה לא שאנחנו לא בעניין. אנחנו קובעים את הארנונה, אנחנו קובעים את הגובה, אנחנו קובעים את כל הנושא הזה. אגב, לא אנחנו המצאנו את החוק הזה, זה חוק שמתגלגל במשרד האוצר כבר שנים רבות, זה כבר היה בממשלה הקודמת, ונדמה לי שעבר בטרומית. המציאות היא שאת הנושא הזה צריך להמשיך ללבן, מכיוון שזה גם יאפשר בניית דירות מגורים. היום ראשי רשויות נמנעים מזה, כי הם אומרים: מה יוצא לנו מזה? דירות למגורים – אנחנו רק נותנים שירותים, ואיזו ארנונה אנחנו מקבלים? עדיף להם לבנות גורדי שחקים ומגדלים. מבנה רב-קומות אחד בתל אביב שיש בו עסקים הוא כמו כל הארנונה של אופקים. תל אביב הפכה להיות עיר עשירה מאוד על פי ההחלטות שלנו. לכן, הדיון היה מאוד קשה, לא פשוט, ואני חושב שאנחנו נצטרך להמשיך לעסוק בעניין הזה. אדוני היושב-ראש, אנחנו העברנו גם שני חוקי-יסוד – חוק-יסוד: משק המדינה והצעת חוק ההתאמות הפיסקליות. החוק המקורי שהובא לוועדה היה חוק שנותן לממשלה, למשרד האוצר, להחליט מה שהם רוצים, מתי שהם רוצים, על תקציב דו-שנתי, והם יכולים לעשות מה שהם רוצים כאילו הכנסת לא קיימת. עמדנו בתוקף על העניין הזה. היועצת המשפטית של הכנסת, שהייתה גם בוועדה במהלך הדיונים האלה – עמדנו בתוקף על זה שהכנסת לא תצא מהעניין; הממשלה לא יכולה להחליט לבד. החוק שמונח כאן לפניכם בסופו של דבר הוא חוק שגם על דעת חברי האופוזיציה – לא יודע מה הם יצביעו, אבל זה גם על דעת חברי האופוזיציה. זה היה בדיונים ממושכים יחד עם חברי הקואליציה, ובסוף הגענו לנושא הזה. אני יכול עוד להאריך, אדוני היושב-ראש, אבל אני חייב לומר לך, אני, כמובן, מגיש את חוק התקציב. השנה, ב-2023, זה 484.8 מיליארד שקל. במגבלת ההוצאה בשנה הבאה זה עולה ל-513.7. אדוני היושב-ראש, בימים האחרונים יש מה שלא היה בפעמים הקודמות, הסתה – אתם יודעים מה, למה אני צריך להגיד? יש לי נכדה. הנכדה הזאת עובדת, היא התחתנה ונולד לה בן – – –

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

מה, היא עובדת?

משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים):

תכף אני אגיד – – – אני מקווה שהיא לא תקשיב לי. נולד לה בן – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

בשעה טובה.

משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים):

תודה רבה. זה הנין שלי, נין ראשון.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

כן ירבו.

משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים):

תודה רבה. זה לא מה שבאתי להגיד. היא בחורה צעירה, אישה צעירה. היא עובדת בהייטק. היא מרוויחה יפה ותורמת לכלכלת המדינה. היא עובדת בהייטק יחד עם החברות החרדיות שלה, שהן למדו יחד בסמינר של הרב וולף בבני ברק. שם היא למדה. היא למדה את כל המקצועות. היא למדה את ההכשרה החלופית – כל מה שנלווה לעניין הזה. דא עקא, שאומרים אצלנו שבית הספר שלה היה מתוקצב בחסר – חצי ממה שמתוקצב בית ספר מקביל שהוא ממלכתי. אז כל פעם מוצאים לזה תירוץ אחר: אומרים, זה בית ספר פרטי. מה זה בית ספר פרטי? זה בית ספר מפוקח לחלוטין על ידי משרד החינוך. לומדים שם את כל מקצועות הליבה. היא הלכה לעבוד בהייטק כמו החברות שלה. אבל יושבים פה אנשים ואומרים: מה פתאום, לא מגיע לה. למה לא מגיע לה? בגלל שהיא לא מפוקחת – היא כן מפוקחת. בגלל שהיא לא לומדת מקצועות ליבה – היא כן לומדת, היא לומדת יותר מתלמיד חילוני, מכיוון שהיא גם לומדת את הליבה של היהדות; לא רק מתמטיקה, לא רק כימיה ולא רק אלגברה, לא רק המקצועות האלה – היא לומדת גם יהדות. היא מקבלת במקרים רבים חצי ממה שמקבל בית ספר אחר. לפני זה, לפני התיכון, היא למדה יחד עם החברות שלה בבית ספר יסודי בבני ברק, בית ספר של החינוך העצמאי. אני עקבתי אחריה – למדו שם ספרדיות ואשכנזיות בשווה. כמובן, הייתה הסתה נגד הציבורי החרדי על הנושא העדתי. היא למדה שם, ובית הספר שלה קיבל חצי. כשעשו הסכם על שכר המורים, המורה שלה לא קיבלה תוספת, היא נשארה עם משכורת רעב. למה? למה? היא לא למדה את מקצועות הליבה? מה היא עשתה? נכון, כשהיא קמה בבוקר היא אמרה: "מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך". לא בטוח שאומרים את זה בבית הספר הממלכתי. למה כשבאה הצעה של משרד החינוך להעביר כסף למשרד החינוך זה הגיע לוועדת הכספים? לא אנחנו ביקשנו. משרד החינוך אמר: צריך לשלם משכורות. הגיע משרד החינוך – כולם הצביעו בעד; הגיע החינוך העצמאי – מיכל שיר וולדימיר בליאק הצביעו נגד. למה?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אני תכף אסביר למה.

משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים):

כדי שהמורה שם לא תקבל משכורת? למה? מה אני אגיד לכם, עומד יאיר לפיד ומדבר על הצבא ועל כל מה שנלווה לעניין. עם כל הכבוד, לא ראיתי את יאיר לפיד הקרבי, שיושב בעיתון במחנה ומרכל על קצינים ועל אזרחים. אחי, החרדי יותר ממני – יותר חרדי ממני – היה במלחמת שלום הגליל, היה בקרב בסולטאן יעקוב. סכנת נפשות. היינו בטוחים, חס וחלילה, שהוא נהרג בקרב הזה. הוא התנדב. חרדי, חרדי – אם אתם רואים אותו, תצעקו לו: פרזיט, לך לצבא. זה מה שהיה. גרנו בתל אביב, וזה מה שצעקו לו. הוא חזר מהקרב בסולטאן יעקוב – חברים שלו נהרגו שם. הילדים שלו יקבלו חצי משכורת וחצי תקציב ממה שיאיר לפיד מקבל, זה שהיה בעיתון במחנה. אחי לא יקבל בשביל הילדים שלו את הכסף הזה. הוא לא נלחם מספיק. פתאום נהיה קריטריון כזה שמותר לדבר על מה שרוצים. אני רוצה להגיד לך – דרך אגב, אם הייתי יכול להגיד לך את זה בסוד, הייתי אומר את זה בסוד – שעשו עליי שלט, עכשיו, לאחרונה, במצור על בני ברק. בהתחלה לא הבנתי, עד שתפסתי, אז אמרתי שאני אגיד לך את זה. כתבו עליי: לא מוש'קה – פריץ. הייתה תמונה שלי ולא הבנתי למה הם מתכוונים. עכשיו אני אגיד לכם למה הם מתכוונים. מוש'קה זה יהודי שהפריץ בא עם המקל ואומר לו: אתה תעשה ככה, אתה תעשה אחרת. הוא אומר לו מה לעשות והוא עושה. זה מוש'קה. אנחנו היינו בטוחים שהם אומרים שגפני הוא מוש'קה – הוא נראה ככה, עם זקן ופאות. נגיד לו, אתה תלך עם השמאל, אנחנו הכי חזקים פה. המדינה שלנו, משרדי הממשלה שלנו, בתי המשפט שלנו, התקשורת שלנו, הכול שלנו, ואנחנו אומרים לך: לך עם השמאל. המוש'קה הזה, גפני והחברים שלו, אומרים להם לא באל"ף רבתי. אנחנו לא מוש'קה, אנחנו הפריץ. אנחנו נחליט עם מי אנחנו הולכים, והחלטנו שאנחנו הולכים עם הימין. אז הם עשו שלט גדול: לא מוש'קה, טעיתם – פריץ. הוא עושה מה שהוא רוצה. הוא הולך עם הימין. הולך עם הימין? אנחנו נלמד אתכם מה זה. אתם חושבים שהמדינה היא דמוקרטית והיא נותנת לכולם שווה? אנחנו נלמד אתכם פרק בהלכות נימוסים. גם את זה הייתי צריך להגיד לך בסוד, אבל אני אגיד את זה לכולם. בשנה שעברה הייתי איש נחמד. עשו לי יום הולדת וכולם היו: יאיר לפיד, כמעט איווט ליברמן הגיע – כולם היו. מילה לא שמעת במערכת הבחירות האחרונה נגד החרדים, מילה – לא על כסף, לא על תלמידים, לא על כלום. הכול היה בסדר. מילה. חיפשנו איזו מילה על חרדים – לא הייתה, אפילו שזה בחירות. הם היו בטוחים – אגב, אני אמרתי כל הזמן שנלך עם הימין. אמרו עליי שאני שמאלני. אני נפגש עם יאיר לפיד, וזה נכון. אני נפגש עם כולם. לא נפגשתי עם איווט ליברמן – אני לא יכול לסבול את המילים האלה נגד הציבור החרדי – אבל נפגשתי. יאיר לפיד איש נחמד, נפגשנו הרבה פעמים. נפגשתי עם בני גנץ, אבל אמרתי כל הזמן שאני הולך עם הימין. הציבור המסורתי נמצא בימין ואני הולך איתם. אבל הם קיוו – עיתונאים שהם כמובן בשירות השמאל, אמרו שגפני הוא שמאלן, הדעות המדיניות שלו הן כאלה מתונות, וזה נכון. הוא, נשכנע אותו, הוא ילך עם השמאל. היה שקט, דממה. לא דיברו מילה נגד הציבור החרדי, לא על כסף, לא על תקציבים, לא על ליבה, לא על תורה, לא על כלום. אגב, אם היינו הולכים איתם – אני לא יודע אם אתם מכירים את מה שקורה במדינה – הארץ היה מלא בכתבות למה חייבים בישראל לומדי תורה, למה חייבים את מי שתורתו אומנותו, בלי זה אין לנו זכות קיום. הארץ היה מלא. גם כלכליסט וגם גלובס וגם ערוץ – איך קוראים לו? 12. אלה עם מוצצי הדם. זה לא היה אף פעם. זה היה באירופה. כילדים, אנחנו לומדים את מה שהיה שם, עם המילים האלה של מוצצי הדם. שהיא תתבייש לה; אני לא יודע אפילו מי זאת.

קריאה:

משה גפני (ויו"ר ועדת הכספים):

נכון. הבת שלי, שדיברתי עליה, לא למדה על נועה קירל. לא למדה. אז מה? אז בגלל זה לא מגיע תקציב? הייתי גם תורם לה גם קצת בגדים, שיהיה לה. על כל פנים, אני לא מבין איך אומרים שרוצים שתהיה דמוקרטיה. איך רוצים שתהיה דמוקרטיה? איך? אנחנו חיים בדיקטטורה. אסור לי לחשוב לבד, אסור לי לדבר לבד. אני צריך לעשות מה שהכתב בהארץ אומר. אם היינו הולכים איתם – וואי, מה זה מאמרים, על לומדי התורה, אין זכות קיום לעם היהודי בלי לומדי תורה. אני לא מוש'קה, אני גם לא פריץ. אני אזרח ישראלי שנולד בתל אביב, גר הרבה שנים באופקים, ואני אעשה מה שאני רוצה לעשות ולא מה שאלה מהמחאה – שכל שבוע יש להם משהו אחר, או כל יומיים משהו – יגידו לי מה לחשוב, מה להגיד ומה לעשות. אנחנו הולכים עם הימין בגלל שהציבור המסורתי שם. אחרי מה שאנחנו רואים שהשמאל עושה לנו, זה מסביר לנו בדיוק למה גדולי התורה אמרו לנו ללכת עם הימין. אני מאוד מודה לך, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לך, יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת משה גפני, שנזכה לשמוע אותו גם בדברי הסיכום בוודאי. אני מתכבד להזמין את יושב-ראש ועדת הכנסת ויושב-ראש הקואליציה, שהשקיע הרבה מאוד שעות, בתבונה ובשכל, כדי שנגיע לרגע הזה, חבר הכנסת אופיר כץ.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודה. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מאוד נרגש לעלות לכאן ולהיות חלק מהצגת התקציב. בזמן הקצר מאוד שניתן ובעבודה קשה ומאומצת הצלחנו להגיע לרגע הזה. אני שמח שאנחנו מעבירים פה תקציב טוב שיועיל לאזרחי ישראל ולכלכלת ישראל לשגשג ולפרוח. זהו תקציב שבו הכנסת הייתה שחקן משמעותי ומרכזי. ישבו בוועדות חברי כנסת דעתניים מהקואליציה שבאו לשפר את החוקים, להוסיף הערות וזוויות אחרות, להציג בעיות שהוצפו לנו מהציבור. כיו"ר ועדת הכנסת פיצלתי ביחד עם חבריי לוועדה פרקים רבים מחוק ההסדרים. הייתה התנהלות נכונה של איזון בין הרשויות. התנהלו ויכוחים חשובים ובריאים בין חברי הכנסת מהקואליציה לבין הממשלה – מחזה מרענן, בניגוד לכנסת הקודמת, שם לא ראינו פיצול אחד, אבל כן ראינו את חברי הכנסת שלהם מרימים יד לפי הוראות הפעלה בלי לשאול שאלות. התקציב הזה כולל בשורות גדולות לציבור הישראלי: ביטול קיזוז קצבאות אבטלה, נכות, זקנה והבטחת הכנסה; הגדלת מענקי חינוך; פתיחת שוק המזון לתחרות והורדת מחירים; ייעול הליכים וזירוז בנייה בתחום הדיור; חוק קרן הארנונה המפורסם, שמתמודד פנים מול פנים עם משבר הדיור ומביא פתרון טוב שמעודד בנייה למגורים ויוביל להורדת מחירי הדיור, חוק שלמרות שהיו לו התנגדויות, שינינו ושיפרנו אותו ותיקנו עיוותים לכלל הרשויות. לי אישית היה חשוב להכניס סעיף שמסייע לרשויות פריפריאליות במצב סוציו-אקונומי נמוך. אני מברך על התוצאה שהגענו אליה. מדובר פה בפתרון נכון, צודק ולא פחדני שבסופו של דבר יקל על האזרח. החוק הזה יעזור לרשויות כמו שדרות, נתיבות, אופקים ורשויות רבות רבות בפריפריה. יש פה הרבה יותר רשויות שייהנו מהחוק הזה מאשר רשויות שפחות ייהנו, שרובן נמצאות במרכז. יחד עם זאת, אני מסכים עם חברי גפני שאנחנו נעקוב אחר ההתפתחות של החוק, אחר התוצאות של החוק. אנחנו כנראה כן נצטרך תיקונים, כי יש רשויות שאנחנו לא יכולים לאפשר – אומנם לא הרבה רשויות, שלוש או ארבע, שאנחנו צריכים באמת לתקן ספציפית לאותן הרשויות. גם אחרי המספרים שקיבלנו מהאוצר אנחנו נעקוב ונראה שבאמת המספרים מתאימים. אם לא, אנחנו באמת נצטרך לעשות שינוי עמוק יותר. בנוסף, לצד התקציב, הבאנו בשורות חשובות: נקודות זיכוי להורים עובדים לילדים עד גיל 12, ובהמשך אנחנו הולכים להאריך את זה גם עד גיל 18; השתתפות בתשלומי הקטנטנים שלנו, גיל לידה עד שלוש. מדובר במאות ובאלפי שקלים בחודש למשפחה; ראינו אתמול הטבות כלכליות למשרתי מילואים. לשמחתי, גם הצלחתי להביא עשרות מיליונים למטרות חשובות והכרחיות: גיוס רופאים מומחים והגדלת תקציבים לבתי החולים בפריפריה; הכפלת סיוע בשכר דירה ללוחמים בודדים; הקמת מיון קדמי בקריית שמונה – בשורה ענקית שפותרת עוול של שנים רבות; מלגות לסטודנטים קשיי יום מהפריפריה, כפי שעשיתי בשנה שעברה; הוספת מורים מהמרכז לפריפריה; הקמת חדרי מיון קדמיים בנגב ועוד. אני רוצה להודות לכל מי שלקח חלק בתהליך המורכב והלא-פשוט הזה: לראש הממשלה נתניהו על הגיבוי והסיוע; לשר האוצר בצלאל סמוטריץ' על העבודה המשותפת, ההבנה והגמישות, וגם לראש המטה שלו עומר רחמים, החרוץ; ליו"ר ועדת הכספים הרב משה גפני, שבכל פעם אני נפעם מחדש לראות את הדרך היוצאת-דופן שבה אתה מקיים את הדיונים, עוסק בחוקים קשים ומצליח לייצר תוצר שמיטיב עם אזרחי ישראל, כלל אזרחי ישראל. האמת, זאת אומנות. אני גם ראיתי את השלט של הפריץ, וחבל שאנשים לא נחשפים לעבודה שלך בוועדת הכספים. מפרק הזמן שהייתי בוועדת הכספים וגם עכשיו, כשאני הייתי צריך סיוע לבתי החולים בפריפריה, מי שעמד לצידי אל מול האוצר זה אתה, הרב גפני. אני לא זוכר שבפוריה או בהעמק או בסורוקה מטפלים רק בחרדים; מטפלים בכלל אזרחי מדינת ישראל. כשכל פעם היה איזשהו מפעל שבו חרב הפיטורים הייתה על העובדים, אני חושב שכל העובדים במדינת ישראל יודעים בצורה אוטומטית שהכתובת לעזור להם לפתור את הבעיה זה משה גפני. אני לא זוכר שהיה מפעל של חרדים שבאו אליך. רוב הפועלים שבאו אליך כשרצו לפטר אותם – היו חרדים, חילונים, צפון, דרום. הבעיה הזאת הייתה בעיקר בפריפריה, אבל תמיד הם ראו בך כתובת לסייע מול האוצר. הרבה פעמים, כמובן, גם הצלחת וסייעת, ובזכותך הרבה אנשים היום עובדים במקום העבודה שלהם, בזכות המלחמה שלך למענם. כמו שאמרת, אתה לא צריך להתייחס לאותם אלפים שחושבים שהם יקבעו פה כל מה שיהיה במדינה. תמשיך בדרך שלך. אתה דוגמה בשבילי איך לעזור לאזרח הקטן שבקצה, שלא יודע ולא מצליח להשיג מול משרדי הממשלה או שנגרם לו עוול. אתה תמיד נמצא שם בשביל הבן אדם החלש, ולא משנה אם הוא חילוני או חרדי. אתה פועל בשביל כלל אזרחי מדינת ישראל. אתה דוגמה ומופת, גפני. תמשיך כך.

משה גפני (יהדות התורה):

תודה רבה.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

ליו"ר ועדת הפנים יעקב אשר, שקיבל המון המון פרקים – היינו לחוצים מהגודל ומפרק הזמן הקצר, אבל הצלחת לעשות את זה במיומנות, לסיים ולהוציא חוקים אפילו טובים יותר מאשר איך שהם נכנסו, וגם בשיתוף פעולה עם האופוזיציה; ליו"ר ועדת הכלכלה, חברי חבר הכנסת דוד ביטן, שקיבל פרקים לא פשוטים, ידע לפשר ולגשר כמו שהוא יודע ולהועיל לאזרחים; יו"ר ועדת הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו, שקיבל חוק מאוד מורכב, טעון וחשוב, של כפל הביטוחים. הוא הצליח לעשות את זה בהצלחה רבה, ואני חושב שהוא הביא בשורה חשובה לאזרחי מדינת ישראל; ליושב-ראש ועדת מיזמים ציבוריים אוהד טל; ליושב-ראש ועדת העבודה והרווחה אייכלר, שהעביר חוקים שמיטיבים עם האוכלוסיות החלשות יותר; ליושב-ראש ועדת החינוך יוסף טייב; ליושב-ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן; ליושב-ראש ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין; ליושבת-ראש הוועדה לקרן הגז לימור סון הר מלך; ליושב-ראש צביקה פוגל. וכמובן, אני רוצה להודות ליועצת המשפטית לכנסת עו"ד שגית אפיק וכל צוות הלשכה המשפטית, שבזכות העבודה הקשה שלהם, המסירות והנכונות שלהם לעבוד מסביב לשעון, התקציב הזה עובר – הוא כבר אחרי הדפוס – נוסף על העצות המצוינות שלהם לאורך כל הדרך שעזרו לשפר את הצעות החוק. אני מודה למנהלת הוועדה שאני בראשותה, ועדת הכנסת, נועה בירן דדון, לשירן ולחופית על המסירות והעבודה הקשה ולכלל מנהלי הוועדות ועובדי הוועדות והכנסת. אני מודה לחבריי, לחברי סיעתי, חברי ועדת הכספים, שהגיעו לוועדת הכספים יום ולילה בשביל לדאוג שהתקציב יעבור, וגם תגברו בוועדות אחרות; למרכז הקואליציה בוועדת הכספים אליהו רביבו; לחבר הכנסת חנוך מלביצקי, חברת הכנסת אתי עטייה וחבר הכנסת אלי דלל, שגם עמדו בלחץ לא פשוט בחוק קרן הארנונה. אני מודה גם לשאר חברי ועדת הכספים המצוינים מהקואליציה, ובמיוחד לחברי חבר הכנסת ינון אזולאי, שהיה ער בניהול ועדת הכספים – כמה שעות רצוף?

ינון אזולאי (ש"ס):

14 שעות.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

14 רצוף. והיו לחשושים באופוזיציה: כמה הוא יחזיק; הוא כבר ער רצוף מהלילה, כבר 10:00, 11:00, אנחנו נשבור אותו. אבל לא, ינון נשאר עד השנייה האחרונה, עד שהוא סיים את ההצבעה האחרונה. כמו תמיד, אתה לא מפתיע אותנו. יישר כוח. לצוות הסיעה המצוין של הליכוד עליזה, דניאל ואוראל ולצוותי הסיעות של שאר הקואליציה, שפיזזו בין הוועדות לדאוג ששום דבר לא נופל בין הכיסאות, ולכל מי שלקח חלק בתהליך הזה. יום חשוב למדינת ישראל. בשורה ענקית לאזרחי ישראל. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה מאוד ליושב-ראש ועדת הכנסת ויושב-ראש הקואליציה, ומתכבד להזמין את יושב-ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה חבר הכנסת יעקב אשר. בבקשה.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאציג את החוקים שהוועדה בראשותי קידמה כחלק מחוק ההסדרים, אני חייב כמה מילים על מדורת ההסתה שמשתוללת במדינה. מתארים אותנו כשודדי הקופה הציבורית, את התקציבים – כמסע ביזה, ואת הדמויות שלנו הפכו לקריקטורות שהדר שטירמר היה גאה בהם. אני לא מאמין על עצמי שאני אומר את זה כאן מעל בימת הכנסת. הבעיה של אלה שצועקים, שהם כבר מזמן לא יודעים על מה. על מה הם צועקים? גרונם ניחר מסיסמאות, ונתונים אין. מטעמים של רצון טוב החלטתי, אדוני היושב-ראש, לעשות בשבילם את העבודה. כדי להקל עליהם, אספתי את כל רשימת הביזה המלאה לתועלת המעוניינים. הקשיבו. רפורמה אחרי רפורמה, יום אחרי יום, לילה אחרי לילה, ישבנו כאן בחדרי הוועדה, אנחנו, תאבי הבצע, עם האף הארוך כמו שרואים בקריקטורות, בזזנו שורה אחרי שורה, סעיף אחרי סעיף. לא ויתרנו על פירור. את הכול לקחנו וליטשנו. לא השארנו חוק אחד שלם. הכול נחתך ונמצץ עד תום. אם לא די בזה, בזזנו גם את משרד האוצר בתקציבים מכובדים, ככה סתם על הדרך, שיהיה לפריפריה, גם הגיאוגרפית וגם החברתית. אז אם לא ידעתם על כך, לכו תאריכו לנו עוד קצת את האף. אבל הכי חשוב שתשמעו ותאזינו בסבלנות למסע השוד הגדול שעשינו בלילות האחרונים ובימים האחרונים. אני אעבור, אדוני היושב-ראש, לרשימת הביזה המלאה שוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשותי טיפלה בה והמובאת בפניכם כחלק מהצעות החוק לקריאה שנייה ושלישית. הנושאים שהיו על שולחן הוועדה הם פרק ז' סימן ב': הפחתת רגולציה רישום מפנקסי מקרקעין; פרק ט': התחדשות עירונית; פרק י': תכנון ובנייה; פרק י"ז: קידום תשתיות לאומיות, וכן, מתוך הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית – מיסוי בתחום ההתחדשות העירונית. יש לציין כי פרקים נוספים מתוך הצעות החוק בתחום סמכויותיה של ועדת הפנים והגנת הסביבה פוצלו על ידי מליאת הכנסת, הן בשלב הדיונים בוועדת הכנסת והן לבקשת ועדת הפנים, בשל קוצר הזמן והצורך לדון בהם בהליך חקיקה סדור ומעמיק וללבן אותם בצורה יסודית. תכליתם של כל החוקים שאציג כאן, אדוני היושב-ראש, היא אחת: התנעת שוק הדיור והאצת פרויקטים של תשתיות לאומיות – שזה גם שלוב אחד בשני. שתי משימות עמדו לנגד עינינו בתהליך העבודה: 1. לשחרר את שוק הדיור והתשתיות מכבלי ביורוקרטיה ורגולציה; 2. איפה שצריך, להוסיף שמן בגלגלים, שינועו הכי מהר שניתן. מיפינו את כל הצמתים שבהם בורגי המערכת חלודים, מסורבלים או סתם תקועים בלי לזוז ופשוט חתכנו: שחררנו חסמים, סללנו מעקפי סמכויות, הקלנו בזכויות, ייצרנו מנופי לחץ ותמריצי זירוז. מצד שני, היינו דרוכים כל העת לעגן את הדברים במשקל מאזן. שמענו צדדים מנוגדים, שקלנו, טייבנו, הגנו על זכויות. עבורנו כמחוקקים לא מדובר בעניינים מנוגדים, כי לאמיתו של דבר הם משלימים זה את זה: טובת השוק, תועלת הציבור, מול זכויות הפרט הבודד – מבט לפה ומבט לשם. אני חושב שבעבודה משותפת ומאומצת, אדוני היושב-ראש, של כלל חברי הוועדה, קואליציה ואופוזיציה כאחד, מתוך ענייניות ושיתוף הציבור, יחד עם הייעוץ המשפטי, הצלחנו במשימה. וכעת נתחיל לפרט. הקלה גדולה מאוד לנוטלי משכנתאות – ביטול הצורך באישור עירייה ברישום משכנתה בטאבו. חובה זו קמה לפי פסיקה של בית המשפט העליון בשנת 2014, ונמצא כי היא איננה משרתת את התכלית שבבסיס הטלת החובה להצגת אישור היעדר חובות, ולכן ביטלנו אותה. ביטול זה יחסוך לציבור ביורוקרטיה מיותרת ולא יפגע ביכולות הגבייה של הרשויות המקומיות פגיעה של ממש. כך ייחסכו אלפי אישורים של חובות הנדרשים היום מאדם שכל רצונו הוא רק לקבל משכנתה. לטעמנו יש מקרים נוספים שיש צורך בביטול הדרישה להצגת אישור היעדר חובות מהרשות המקומית כתנאי לרישום בפנקסי המקרקעין והם לא נכללים בהצעה המונחת בפניכם, אך אין לראות בכך שום כוונה של המחוקק שלפיה גם במקרים אלה נדרש אישור כאמור לפי המצב המשפטי כיום. אני מקווה שבעתיד הקרוב תימצא הדרך להסדיר את כל הנושא בראייה רוחבית כדי ליצור ודאות ובהירות גם בתחום זה. התחדשות עירונית – ישנם כאלה שאצלם משבר הדיור הוא כמו מזג אוויר: מדברים עליו כל הזמן אבל לא משנים אותו. הם התייאשו. כמה סיסמאות הופרחו במהלך השנים, כמה הבטחות, כמו חול הים. המצב נתון והמשבר קשה, הכי קשה שיש. השאלה מה עושים עמדה לפתחה של ועדת הפנים ולפתחי כיושב-ראש הוועדה, ולהזכיר לכם, כמי שנמנה עם חבר הבוזזים הישראלי, אין לי כוונה להתייאש. משבר הדיור הוא המצוקה מס' אחת כיום של אזרחי ישראל, על כך אין חולק, וכשמדברים על מצוקה מס' אחת צריך לאתר היכן טמון הפתרון מס' אחת ושם להתניע אותו הכי חזק שניתן. לדעתנו, הפתרון המרכזי בשנים הקרובות, או לפחות אחד המרכזיים ביותר, הוא ההתחדשות העירונית בכל הארץ ובדגש על הפריפריה, שבה היום אין כדאיות כלכלית, וכשאין כדאיות כלכלית אין פרויקטים. זאת גזרה כזאת שנגזרה על תושבי הפריפריה, שבמקרה גם יושבים – רוב הערים שיושבות על השבר הסורי-אפריקני הן הפריפריה. זה כאילו, אתה גם על השבר, אתה גם בפריפריה, שזה גם סכנת חיים וגם חוסר באיכות חיים. כל התיקונים שתראו מגיעים מאותה ראייה כוללת של מטרה זו. הרבה דברים הזזנו הצידה מתוך הבנה של גודל האירוע והקריטיות של המשימה הלאומית, שהיא הצפת השוק בדירות מכל סוג, בכל עיר ובכל מקום בארץ ולא רק באזורי הביקוש. מתוך אותה הבנו השקענו מאמצי-על לשמן את המערכת בתחום הזה הכי חזק שיכולנו, מכל ההיבטים ובשלל התיקונים, ואחריהם אני בטוח כי המערכת תיסע הרבה יותר מהר, הרבה יותר חזק, הרבה יותר טוב. בדרישתנו הבאנו לכך גם משאבים גדולים מהאוצר, כפי שארחיב בהמשך. תחום ההתחדשות העירונית הוא אחד הפתרונות המרכזיים למשבר שוק הדיור. קידומו של תחום זה ועידודו הוא מפתח ליצירת היצע גדול של דירות חדשות בתחומי הערים הקיימות, ויש בו שורה ארוכה של תועלות נוספות. בעלי הדירות הקיימות זוכים לדירות חדשות, מחוזקות וממוגנות, הן מסיכוני רעידת אדמה והן מסיכוני התקפות טילים עוינות; שכונות ותיקות זוכות לחידוש מרענן של המראה שלהן והתשתיות המשרתות אותן; בכך גם נחסך הצורך לבנות שכונות חדשות בשטחים פתוחים ולצמצם את המרחב הפתוח העומד לרשות הציבור. זה נקרא בעברית ניצול הקרקע. לכן הוועדה בראשותי שמה דגש מיוחד על נושא ההתחדשות העירונית והביאה לתיקוני חקיקה רבים אף מעבר לאלה שהציעה הממשלה בהצעות החוק המקוריות. ההצעה שלפניכם כוללת שורה של תיקונים לחוקים העוסקים במיזמי פינוי-בינוי וחיזוק בניינים בודדים מפני רעידות אדמה והתחדשות בניינית. התחדשות בניינית, תמ"א 38 וחלופותיה – ההסדר המרכזי המוצע במסגרת פרקים אלו נוגע לפרויקטים של התחדשות בניינית, חיזוק בניין בודד במסגרת תמ"א 38 או תוכניות נגזרות, וכן לתוכניות חדשות לפי מסלולי התכנון השונים שנקבעו בחוק התכנון והבנייה. הפחתת הרוב לשני שלישים – הופחת הרוב הנדרש לשם פנייה למפקח על המקרקעין כדי שיאשר ביצוע פרויקט. זהו חסם גדול. ירדנו מ-80% לשני שלישים מבעלי הדירות, בדומה להפחתה שנעשתה במיזמי פינוי-בינוי. כמו כן אומצה ההוראה הנוגעת להתחשבות מופחתת בזכויות של אדם שבבעלותו יש יותר מ-30% מהדירות, כדי שלא יהווה חסם ליציאת הפרויקט לדרך. במקביל, מוצע להחיל על המיזמים הבנייניים את ההסדרים שנקבעו למיזמי פינוי-בינוי בכל הנוגע לעילות סירוב סביר של בעל דירה לפרויקט, ודאגנו לחובת שקיפות של היזם – שלא יפלה בין אחד לשני – כלפי בעלי הדירות. אדוני היושב-ראש, עשינו גם ביזה למען הקשישים, זכויות קשישים וסיעודיים. גם במרוץ לדירה לא שכחנו את המישור החברתי והרווחתי. מוצע להרחיב את החובה של יזם להציע דיור חלופי מחוץ לבניין בפרויקטים של חיזוק הבניין הקיים ללא הריסתו, הקיימת היום לקשישים מעל גיל 80. העברנו את זה לקשישים – הורדנו את הגיל ל-75. כמו כן מוצע להחיל במפורש עילות רלוונטיות של סירוב סביר הקיימות במיזמי פינוי-בינוי גם על הפרויקטים של חיזוק, כגון מתן ערבויות וחוסר כדאיות. בתחומי מיזמי פינוי ובינוי מוצע להרחיב את ההסדר בנוגע לקשישים. גם שם קבענו שמעל גיל 75 – להם חייב היזם להציע לעבור לדירה אחרת מחוץ לפרויקט עוד לפני שהפרויקט יוצא לדרך. הרציונל פה הוא שאנשים קשישים, מבחינתם לעבור דירה ולחזור שוב לדירה אחרי שהיא תשופץ או תיבנה, זה בלתי אפשרי. אדם קשיש, מבחינתו העברת דירה זה טראומה, לכן אנחנו בנינו מערכת שלמה כאן, שנותנת את האינסנטיב שהוא יבוא ויקנה דירה חדשה – –

היו"ר אמיר אוחנה:

תמריץ. תמריץ בעברית.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

– – או ייקח את כספו וילך לבית אבות, אם הוא ירצה בכך, אבל תהיה לו יציבות ולא ילך הלוך ושוב עם גמר הפרויקט. כמו כן הוספנו, אדוני היושב-ראש, שאותן הטבות לקשישים יהיו גם – וכל הדברים האלה לא היו בהצעת החוק הממשלתית, מיותר לומר – כך שיחולו גם על אדם הנזקק לשירותי סיעוד בשתי רמות הסיעוד הגבוהות ביותר, רמה חמש ורמה שש. אנשים כאלה, גם אותם לנייד מדירה לדירה זה לא הדבר הכי פשוט והכי קל, אם בכלל. עוד מוצע להפחית את הרוב מבין בעלי הדירות הנדרש לצורך פנייה לשמאי לפינוי-בינוי, דבר שיאיץ את העניין הכלכלי ויתחיל את המרוץ לבינוי. גם מוצע לפשט את מנגנון ההכרזה על מתחמים להתחדשות עירונית, שלא תידרש הסכמה מיוחדת של הרשות המקומית אלא ההסכמה תהיה דה פקטו תוך כדי השלבים השונים של התכנון, ששם כבר הרשות המקומית הביעה את הסכמתה. לפעמים יש רשויות – פה אני אלך באותה גישה שאמר לך הרב גפני, אם אנחנו בארבע עיניים – לפעמים יש רשויות שפתאום על ההכרזה הנוספת עוצרות, וככה נתקעים חלילה פרויקטים. התיקון הבא הוא דוגמה מצוינת איך בורג חלוד אחד שנראה קטן וזניח יכול לתקוע, אדוני היושב-ראש, פרויקטים שלמים. התיקון הזה ישחרר לשוק פרויקטים רבים של התחדשות עירונית. ראשית, מוצע הסדר שיאפשר לממונה על תלונות דיירים ברשות להתחדשות עירונית לגרום למחיקת הערות אזהרה. יש יזמים ששמים הערת אזהרה, והם כבר מה שנקרא חלק מהדירה של אותם דיירים. למרות שהתברר אחר כך שאותן הערות שנרשמו – הם לא קידמו את הפרויקט, הם תקעו את הפרויקטים או הולכים עם זה בזמן שלהם, ומחזיקים את בעלי הדירות כבני ערובה אשר אינם יכולים להשתחרר מהעסקה. על פי המוצע, בנינו מנגנון של ממונה, ממונה במשרד השיכון, ברשות להתחדשות העירונית, שיוכל להורות לרשם הטאבו למחוק הערות האזהרה כאלה ולשחרר את התושבים האלה באמת לסגור עם קבלן שמתכוון ברצינות לצאת קדימה. באותה חקיקה גם הקנינו לממונה סמכויות של ועדת חקירה, ונקבע כי בהחלטותיו לא תהא עליו מרות זולת מרותו של הדין. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכול נהיה בדברו.

היו"ר אמיר אוחנה:

אמן.

ינון אזולאי (ש"ס):

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אתה דאגת כל הזמן: מה יהיה? כל כך הרבה דברים יש ליעקב אשר. אז גם הנאום יהיה ארוך קצת, מה לעשות?

דוד ביטן (הליכוד):

לא נורא, לא נורא.

ינון אזולאי (ש"ס):

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אני אגיד לך, דוד ביטן התקשר אליי קודם ואמר לי: תקשיב, אני עוד לא עברתי על הנאום לגמרי.

היו"ר אמיר אוחנה:

תמשוך, תמשוך.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

תמשוך כמה שאתה יכול.

דוד ביטן (הליכוד):

בדיוק אני קורא אותו עכשיו.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אני אשתדל. בשביל חברים אני עושה הכול.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

יעקב, יעקב, או עשר דקות או שעתיים – – – ארוחת בוקר, ארוחת צוהריים – – –

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

וכעת נעבור, ידידי יושב-ראש ועדת החוקה, למנה העיקרית בסעודת הביזה שערכנו בוועדת הפנים של הכנסת: שלב שימון המערכות, התחום הכלכלי. יזם, אדוני היושב-ראש – מרגי, הבטחת לי שכשתהיה שר אתה לא מפריע לי יותר.

שר הרווחה והביטחון החברתי יעקב מרגי:

לא הבנתי שהקשב שלך זה מכאן לקיר.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

יזם, אדוני היושב-ראש, איננו פילנתרופ; קבלן אינו נדיב. הם כוחות השוק ויודעים לנוע מהר וטוב אם השוק מזמין אותם לעשות זאת. כחלק מהעבודות המיפוי של החסמים נתקלנו בהמון צמתים שבהם חוסר הכדאיות הכלכלית גורם לפרויקטים רבים להחליד במחסני התכנון, או גרוע מכך – לא לצאת לאוויר העולם. בכל מקום שמצאנו חלודה כזאת, החקיקה שעשינו תמרצה בהטבות מס ובשיפור הרגולציה, שמכוחן להתניע ולהזניק את גלגלי השוק. בהצעת החוק המונחת לפניכם מוצע להרחיב את הטבות המס לפרויקטים נקודתיים של התחדשות בניינית במסגרת תמ"א 38 והתוכניות הנגזרות מכך. אעשה את זה מהר, את החלקים האלה: מוצע לתת את הטבות המס למי שמוכר שתי יחידות דיור בבניין, ולא רק ליחידת מגורים אחת כפי שהמצב היום. וכאן, אדוני היושב-ראש, באזור הפריפריה הגיאוגרפית – בגליל ובנגב – וכן במכירת דירות של הדיור הציבורי, יינתן פטור על כל מספר של יחידות דיור הנמכרות, ולא רק שתיים, שוב, כדי לגרום שבפריפריה תהיה כדאיות כלכלית. יוענקו הטבות המס שניתנות לקשישים בפרויקט של פינוי-בינוי גם לפרויקטים בנייניים – האפשרות לקבל שתי דירות תמורת הדירה הקיימת והאפשרות למכור ליזם או לאדם אחר את הדירה עוד לפני תחילת הפרויקט ולצאת ממנו לדירה אחרת או לבית אבות, כמו שאמרנו קודם. הטבה משמעותית נוספת תינתן ליזם במקרה שהקשיש מוכר לו את הדירה הקיימת על ידי קביעת שיעור מע"מ אפס למכירה זו. כמו כן, הקשיש יוכל לקבל גם דירה וגם תמורה כספית תמורת הדירה הקיימת וליהנות מפטור ממס. אציין שההטבה האחרונה הזו תינתן גם לכל אדם אחר שזאת דירתו היחידה. הרחבנו את הטבות המס שהוענקו עד עתה לקשישים מעל גיל 70, גם לאנשים הזכאים לגמלת סיעוד, כמו שאמרנו. על פי המצב כיום לא ברור מה דינן של עסקאות במסגרת מיזמי פינוי-בינוי שבהם חלק מהדירות לא נהרסות אלא נעשה בהן עיבוי. יש פרויקטים שיש בהם עיבוי, הריסה ובינוי. כללנו הכול. לאחר החקיקה שהבאנו, עתה מובהר שגם עסקאות מסוג זה ייהנו מהטבות המס של פינוי-בינוי אם הן נערכות – וזה תנאי – באזורי הפריפריה הגיאוגרפית או החברתית בלבד, או אם אושרו מטעמים מיוחדים בעניין זה באזורים אחרים. הוועדה לא קיבלה את הצעת הממשלה לבטל כמעט כליל את האפשרות לקבל פטור ממס על התמורה הכספית שהתקבלה בנוסף לדירה החדשה, וקבעה כי אפשרות זו תמשיך להתקיים לדירה אחת בפרויקטים של פינוי-בינוי. לגבי התחדשות בניינית יחול ההסדר שהצגתי קודם. דברים נוספים שהוספנו על הדברים האלה: הטבת מס נוספת שהצליחה הוועדה לכלול בהצעת החוק תהא קביעת מע"מ בשיעור אפס על עסקת מכירת דירה עסקית ליזם. יש מקומות שיש בהם, לאדם שהוא לא עשיר והוא לא בעל ממון גדול, אבל יש לו איזו חנות מכולת ישנה, שהייתה לו פעם – הוא יכול למכור אותה במסגרת פרויקטים של פינוי-בינוי בפריפריה, בדומה להסדר שהיה קיים קודם רק בפרויקטים של התחדשות עירונית. בשביל להניע את השוק להיקפי בנייה גדולים צריך כסף. זה כסף שיגיע מהכיס העמוק של הכנסות האוצר, שבאופן אבסורדי גדלות והולכות בגלל עליית המחירים. יש דבר שאוהבים לדבר עליו, אבל כנראה שפחות אוהבים לתקצב אותו. קוראים לו "פריפריה". יש את זו הגיאוגרפית, הרחוקה, שנוסעים אליה לפעמים, ויש את זו החברתית, הקרובה, הבלתי-נראית, הידועה אך הבלתי-מורגשת, שנמצאת ליד אבל תמיד מחוץ למעגל, שנפלטת מחוץ למרכז החיים גם אם היא במרחק קטן משם, שלא זוכה ליהנות מהתשואות של השוק הסואן והמניב. לא ויתרנו על כך בכל שלב ובכל אבן דרך בצומתי המיסוי וההטבות, כי בלעדי פריפריה אין פתרון דיור לכלל תושבי מדינת ישראל, ובלעדי כדאיות כלכלית בפריפריה, לא יהיו פרויקטים. לשמחתי, הצלחנו לרתום לנושא את משרד האוצר ואת שר האוצר ואף את מנכ"ל משרד האוצר וראש אגף התקציבים, שהופיעו בפני הוועדה והצהירו בשמו של שר האוצר ובהסכמתו כי בחודשים הקרובים יקודמו שני פתרונות עומק להאצת ההתחדשות העירונית בפריפריה: תוכנית ממשלתית להורדת מיסוי מסיבית, כגון מס רכוש וכדומה – שוב, באזורי הפריפריה והסיכון לרעידות אדמה; בנוסף, הם מסרו לחברי הוועדה כי סמוך לאישור התקציב יערך סיכום תקציבי לחידוש ולמימון הפיילוט של תכנון מתחמי פינוי-בינוי ב-11 היישובים הנמצאים על קו ההעתק ובסיכון גבוה ביותר להיפגע מרעידות אדמה. יש פה שילוב של איכות חיים עם החיים עצמם. אני חושב שאלו בשורות של ממש לקידום ההתחדשות העירונית בפריפריה. וכן, אדוני, כבר יודעים את זה כל אלה שעוקבים אחר דיוני הוועדה, ובכוונתי לעקוב אחר הדברים האלה – יש לי עוד כמה עבודות שאני הולך לעבוד בשביל משרד האוצר בחודשים הקרובים; חלקן פוצלו, חלקן הגיעו גם בלי פיצולים. אני אדרוש את מילוי הדברים הללו, ואני בטוח שהם ייעשו כבר בחודשים הקרובים. אם יאשימו אותי שאנחנו בוזזים, אז יאשימו גם את זה. וכעת נעבור לפרק של תכנון ובנייה. קצת סבלנות, אין מה לעשות.

היו"ר אמיר אוחנה:

רק התחלנו, מה שנקרא.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אדוני היושב-ראש וחבריי והייעוץ המשפטי של הוועדה, בתפקידי, אתם יודעים, אני חבר הכנסת ויושב-ראש ועדה, אבל בנשמתי תמיד נשאר בי הדנ"א של ראש רשות. כראש עירייה לשעבר, אני מכיר היטב את המערכות העירוניות, כולל, כמובן, של תכנון ובנייה. אני מכיר בחשיבותן, אבל מודע גם לכוחן המוגזם והבלתי-אפשרי לפעמים. בין הרצון להתיר את כל כבלי השוק ולראות את כל גלגלי הדיור רצים במהירות יחד לבין הרצון לשמור על הכוח הראוי של השלטון המקומי, השתדלתי ללכת כנגד רוחו של כל אחד ואחד. חיפשנו את שביל הזהב בין הרצון להפקיע את יכולתם של ראשי הערים לעכב פרויקטים באופן שרירותי, ומנגד להשאיר בידיהם את הכוח שמעניק את היכולת להנהיג עיר או לנהל אותה בראייה רחבה. קבענו מנגנונים שיבטיחו הירתמות של הרשויות המקומיות לפתרון משבר הדיור, וכן מנגנון של נטילת סמכויות במקום שבו הן אינן ממלאות את תפקידן כראוי. אני חושב שגם אם לא מצאנו זהב, אדוני היושב-ראש, את השביל הנכון מצאנו. הרשו לי לומר אותו בקצרה. ראשית, הוגמשו הכללים להסמכת ועדה מקומית כוועדה מקומית עצמאית בעלת סמכויות נרחבות יותר לתכנון, ולא יידרשו חלק מהבדיקות המיותרות שנעשות היום על ראשן של הרשויות. כמו כן, נקבע שההסמכה של ועדה עצמאית תהיה לשלוש שנים לפחות, ולא תתאפשר עוד הסמכה לתקופה קצרה שאין לה משמעות של ממש. הרחבנו באופן משמעותי את סמכויותיהן של הוועדות המקומיות בכמה היבטים: ניתנה לוועדה המקומית גם הסמכות לשינוי ייעוד ממסחר או תעסוקה למגורים, וזו, לדעתי, ממש פריצת דרך בעניין זה; הסמכה להגדיל שטחי בנייה למגורים במגרשים שיועדו למגורים או שייעודם שונה למגורים, כאמור; הוספנו הסמכה להוסיף שטחי שירות תת-קרקעיים בהיקף ניכר במגרשים למגורים; הוספנו הסמכה להוסיף שטחים המיועדים לצורכי ציבור בתנאים מסוימים; הסמכה להגדיל ללא הגבלה את זכויות הבנייה במגרשים המיועדים לצורכי ציבור לצורך אותם שימושים, וכן למגרשים שבהם מתוכננים מבני ציבור בחינוך, רווחה, דת וכו', ושימושים נוספים מאותה משפחת השימושים, נקרא לה, וזאת – –

היו"ר משה טור פז:

זו משפחה חדשה. משפחה חדשה.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

כן, משפחה חדשה. – – וזאת כדי לאפשר את התאמת התכנון לצרכים המשתנים של השכונה. הסמכת ועדה מקומית, אדוני היושב-ראש – ביטן, קח סוכרייה.

דוד ביטן (הליכוד):

קודם כול, אני כבר גמרתי – – – מה יהיה? גמרתי – – –

היו"ר משה טור פז:

הוא כבר לא יכול להתאפק לתורו.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

הרחבת סמכויות אלו לא תאפשר לוועדה המקומית לחרוג מתוכנית כוללנית, שזה תנאי כדי להבטיח ראייה מרחבית. לצד זאת, נקבע מנגנון שיאפשר את נטילת סמכויות הרישוי – זה דבר דרמטי – של ועדה מקומית שמתמהמהת במתן היתרי בנייה למגורים בתחומה. תוקם רשות רישוי שתתוקצב ותופעל וההיתרים יטופלו על ידה, אם יתברר שהעיכוב הוא באשמת הרשות המקומית, זה שלא יצאו היתרי בנייה. נוסף למסלול הפרטני לגבי היתרי בנייה בנינו, אדוני היושב-ראש, מסלול נוסף, הרבה יותר קשה, הרבה יותר חריף, הרבה יותר ציבורי אבל חשוב. שר הפנים מוסמך להכריז על רשות מקומית ככזאת שאינה מקיימת את מדיניות הממשלה בתחום מתן ההיתרים לבנייה ולהעביר את כל סמכויותיה לרשות הרישוי הארצית לתקופה של 24 חודשים בכל פעם. במצב זה ניתן יהיה להגיש בקשות להיתרים לבנייה של מעל 80 יחידות דיור או יותר ישירות לרשות הרישוי הארצית. הליך ההכרזה על רשות מקומית כאמור מותנה בהמלצה של מנהל מינהל התכנון לוועדת מנכ"לים, שתורכב ממנכ"לי משרד האוצר, הפנים והשיכון, אשר לאחר שישמעו את טענותיהם של ראש העירייה וצוותו ימליצו לשר הפנים את המלצתם. אני מקווה, אדוני היושב-ראש, שהמנגנון שתיארתי כאן לא יופעל, וכל הרשויות המקומיות יירתמו באופן ראוי למאמץ. לדעתי, עצם קיומו של המנגנון בחוק יעודד את הרשויות המקומיות לפעול ככה. הרחבת סמכויות מורשה להיתר – זאת מהפכה של ממש. הייתה החלטה לפני שנה וחצי לעשות את זה וולונטרי. כמעט שום רשות לא עשתה את זה. אנחנו מדברים על נובמבר 2024, שבו כל הרשויות המקומיות במדינת ישראל, כל ועדות התכנון, יעבדו עם מורשה להיתר. זה אומר שאדריכל שקיבל את ההרשאה לעניין הזה בעצם נכנס לנעלי הוועדה, לעבודת הוועדה, להוצאת ההיתר, לתנאי ההיתר. כמובן שעשינו ממשקים מול המערכת העירונית, אבל זה בעצם שוב מנגנון שיפתח את השוק וימנע חסמים שקיימים ברשויות כאלה ואחרות. קבענו גם מה קורה אם הוא לא מקבל מידע מהעירייה, מה עושים – מנגנונים כאלה ואחרים – אבל הדבר הזה הוא בשורה ענקית. היא מאתגרת, היא חדשה, אבל היא ענקית, והיא תהפוך לחובה בעוד כשנה וחצי, קצת יותר. הסדרים נוספים בתכנון ובנייה: הפחתת שיעור הזכויות בקרקע מאפשר לבעלים להגיש תוכנית למוסד תכנון מ-75% ל-66%; העברת תוכניות של למעלה מ-500 יחידות דיור שלא הושלמו בוועדה המחוזית בפרק הזמן הקצוב לכך בחוק לטיפול ועדת משנה – גם זה דבר. בוועדות מחוזיות לפעמים לוקח שנים, אדוני, ומי כמוך יודע את זה כבוגר המוניציפלי. אנחנו כאן עשינו דבר שבאופן אוטומטי תוכניות כאלה יעברו למועצה הארצית והיא תשלים את הטיפול בהן; הפיכת ערר של מגיש תוכנית, מתנגד לה או מי שהוזמן להביע את טענותיו לגבי התנגדות; הסמכת ועדת ערר שלא לעכב מתן היתרים עם הגשת ערר תוך הפקדת ערובות מתאימות; הרחבת האפשרות לתת הקלה לבניית חדר עם שיפורי מיגון במקום שבו אי-אפשר לבנות ממ"ד. פה באמת אני רוצה להודות גם לפיקוד העורף, שהיה איתנו בשיתוף פעולה בעניין, ולמינהל התכנון. אישור תחילת עבודה הוא עוד חסם שאף הוא מעבר להיתרים. יש גם אישור תחילת עבודה. העברנו את זה למשהו מקצועי. שר הפנים פשוט יוסמך לקבוע תקנות לשינוי שיטת חישוב השטחים בהיתרים גם בתוכניות קיימות – ניתן יהיה לעבור משיטה של שטחים עיקריים ושטחי שירות לשיטה נפחית שמתייחסת לכלל זכויות הבנייה. קידום תשתיות לאומיות – זהו הפרק האחרון, אבל הוא גדול. אם עד עכשיו דיברנו, אדוני היושב-ראש – והתחלתי עם היושב-ראש הקודם – על הסרת חלודה, עכשיו, הפרק הזה, הוא כמה רמות מעל. הפרק הזה – אתה שומע, אופיר – –

אופיר כץ (הליכוד):

כן, כן.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

– – זה לא הסרת חלודה, זה ניתוח מעקפים. התשתיות זה ניתוח מעקפים. המדינה שלנו, נעבעך, חולה בתשתיות. אתה מבקר באירופה, בכל מדינה הכי מפגרת בעולם – רכבות, סיפורים, הכול. אצלנו הכול הולך לאט ובטוח, מה שנקרא. הקמת מיזמי תשתיות נתקלת בחסמים רבים, הן בשלב התכנוני והן בשלב הביצועי. כל טיפול שמנסים להציע נתקע בעורקים הסתומים של הביורוקרטיה. אין ברירה: הלכנו בוועדה לניתוח. כן. במעקפים שנעשו נקבעו שלושה מדרגים לסדרי העדיפויות שעל פיהם תיקבע רמת האכיפה של קצב הטיפול. במסגרת הביזה הנוראית – אתה יודע, אנחנו בוזזים – גם פה הכניסה הוועדה שבראשותי אל רשימת הסל גם בתי חולים – ככה בשביל הסחטנות שלנו קצת – וגם את האנרגיות המתחדשות. גם את זה הכנסנו בהגדרות כתשתיות לאומיות שיקבלו עדיפות במתן היתרים. במבט לאחור אני יכול להגיד לך שבפרק הזה של תשתיות הביזה הייתה מושלמת, באמת מושלמת. כדי לייצר רמת תשתיות נאותה, אשר צפויה, בין השאר, להפחית את הגודש בכבישים, להבטיח את אספקת החשמל והמים ולעמוד ביעדי האקלים והאנרגיה המתחדשת, הוצע ואושר לחוקק חוק לקידום תשתיות לאומיות אשר יתעדף מיזמי תשתית מרכזיים וייעל את תהליך התכנון והביצוע של מיזמי תשתית בכלל ומיזמי תשתית חיוניים בפרט. החוק המוצע כולל שלושה רבדים: רובד בסיסי אשר חל על כל התשתיות המוגדרות בחוק; רובד המתייחס למיזמי תשתיות חיוניים; רובד המתייחס למיזמי תשתיות חיוניים מועדפים. הרובד הבסיסי, הכולל את פרקים א' עד ו' של החוק, הוכן על ידי הוועדה למיזמים ציבוריים בראשות עמיתי וחברי חבר הכנסת אוהד טל, והוא יתייחס לתוכנו של רובד זה בתורו בקרוב. אתייחס לשני הרבדים הנוספים: 1. תשתיות חיוניות – בתוספת לחוק הוגדרו שורה של מיזמי תשתיות שייחשבו חיוניים לעניין החוק. לפי דרישה של הוועדה, נוספו לרשימה זו גם מיזמי ייצור אנרגיה מתחדשת בהיקף גדול, כדי לתת להם את אותם יתרונות. כמו כן מוצע לחייב תיאום תשתיות, הנדרש לצורך הקמתם של המבנים החיוניים, באמצעות מערכת מקוונת, כפי שקיימת היום במשרד התחבורה. בנוסף, מוצע מנגנון השגות על החלטות רשות הרישוי המקומית בכל הנוגע לרישיונות עסק הנדרשים לצורך הקמה והפעלה של מיזם חיוני, במקרה שהרשות המקומית תסרב להנפיק רישיון או תעכב אותו, וסיבותיה עימה. לפי דרישת הוועדה הוספנו נציג ממרכז השלטון המקומי לוועדת ההשגות, כדי שגם עמדת השלטון המקומי תקבל את הייצוג המתאים לה. מיזמי תשתית חיוניים מועדפים – על פי המוצע, הממשלה רשאית לבחור מתוך המיזמים עד עשרה מיזמים לפי שיקולים שדיברנו עליהם. אני אעביר את זה גם לקלדנית, כך שכל זה יופיע גם בפרוטוקול של הישיבה. הסמכת השר להגנת הסביבה, בהסכמת שר האוצר, לקבוע ספי רעש מותרים; הוראות לעניין הוצאת צווי הפסקה מינהליים; לוחות זמנים מוגדרים וצפופים לטיפול בעתיקות; השתת עלויות על גורם היוזם שינוי לאחר אישור תוכנית למיזם תשתיות חיוני מועדף בהתאם לחוק התכנון והבנייה, וכן הלאה וכן הלאה. פרק ט' מציע הרבה מאוד שינויים עקיפים. עידוד מיזמי אנרגיה מתחדשת – מוצע שמתקנים פוטו-וולטאיים יזכו לפטור מהיטלי סלילה ותיעול מטעם הרשות המקומית. מוצע עוד ומוצע להצבעתכם – אני עכשיו משכנע אותך, אדוני היושב-ראש, שתצביע בעד. מוצע עוד כי לא יידרש אישור הוועדה לשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים לתוכנית המאפשרת הקמת מתקנים פוטו-וולטאיים בשטחים חקלאיים, עם תנאים, כמובן. מוצע להגדיר מתקני השנאה ואגירה של אנרגיה כצורכי ציבור – גם חברת חשמל, גם מתקני אגירה, וכן, אני אגיד בשקט, שלא יגידו שהינה הביזה נמשכת, יכול להיות שגם ייהנו ממנו שומרי שבת. אוי ואבוי. אוי ואבוי. למרות שזו אנרגיה ירוקה, למרות שזה הדבר שאנחנו רוצים כדי לעמוד בחוקי האקלים שאנחנו מביאים על עצמנו כדי לעמוד בהם, אבל אם חלילה עוברת שבת ליד – בוא נעזוב את הירוק, בוא נעזוב את הנקי, נלך ישר ללכלוך. סליחה שאני אומר את זה. במסגרת הרחבת סמכויות הוועדה לתשתיות לאומיות החליטה הוועדה, ביוזמתי ועל דעת שר הבריאות – ואני מודה לו על כך – להסמיך את הוות"ל ורשות הרישוי שלה לתכנן ולתת היתרי בנייה להרחבה של בתי חולים ציבוריים, וזאת במסלול מהיר ויעיל המקובל בוועדה הזאת. לצורך האצת תהליכי הרישוי וההקמה של תשתיות לאומיות מוצע להרחיב את סמכות רשות הרישוי של הוות"ל, ובהרכב הוספנו גם את מהנדס הוועדה המקומית, כך שתחול לגבי תשתית מקומית שנכללת בתוכנית שאושרה על ידי הוועדה המחוזית. סמכות זו תקום רק כשהוועדה המקומית מתמהמהת ללא סיבה. אם הם יעבדו טוב – הכול בסדר; אם לא – יקוים בירור, ואם לא – נעשה את זה לבד. רשות הרישוי של הוות"ל תוסמך לתת הרשאה לשדרוג קווי חשמל במתח עליון קיימים בתנאים כאלה ואחרים; לא אפרט, זה יופיע בפרוטוקול. כמו כן תוכל רשות הרישוי של הוות"ל, בכל הנוגע למיזמי תשתית חיוניים או קווי תשתית, לתת היתרי בנייה גם במקרה שיתברר שבעל התשתית שאישורו נדרש לא נתן את האישור וכו' – שוב, עם התניות. אני מקצר. הסדרת הקמה ושדרוג של קווי חשמל במתח עליון – – –

היו"ר משה טור פז:

יש לנו 36 שעות. אתה לא צריך – הכול בסדר.

יעקב אשר (יהדות התורה):

כן, ביקשו ממני מהאופוזיציה קצת לעשות פיליבסטר, אבל בסוף זה נסגר באיזושהי שעה, כנראה.

דוד ביטן (הליכוד):

אתה רוצה גם הנאום שלי?

יעקב אשר (יהדות התורה):

ניתן יהיה לאשר – –

היו"ר משה טור פז:

נבקש מחברת הכנסת גוטליב ותסגרו את כל 36 השעות.

יעקב אשר (יהדות התורה):

ביטן, אנחנו את החלוקה בין הוועדות סיימנו בתחילת הקדנציה.

דוד ביטן (הליכוד):

היו"ר משה טור פז:

זכות דיבור זה עכשיו.

דוד ביטן (הליכוד):

הינה, מנהלת הוועדה – – –

יעקב אשר (יהדות התורה):

– – תוכנית מתאר ארצית ללא תשריט – אני לא אפרט כרגע, זה דבר מורכב מאוד, אבל אני אבקש שיכניסו את זה לפרוטוקול, הקלדן שנמצא כאן, לא הקלדנית. ביטול הצורך באישור הוולחו"ף לתוכניות לתשתיות או לתוכניות ארציות מפורטות – הסכמנו לזה רק לאחר שהתקבלה דרישת הוועדה שכאשר נדונה תוכנית בתחום הסביבה החופית, יצורפו אליה שני מומחים לסביבה החופית, ואילו אם התוכנית נדונה במועצה הארצית, על המועצה לציין במפורש שהיא דנה בתוכנית גם לעניין התוספת השנייה. כמו כן אישרה הוועדה אישור תוכניות לתשתיות או תוכניות ארציות מפורטות בהליך מיוחד בממשלה, ובתשתיות חיוניות מועדפות יתקיים הדיון בוועדת שרים מיוחדת, ולפי דרישת הוועדה הוספנו את השרה להגנת הסביבה כחברה בוועדת השרים האמורה, נוסף לראש הממשלה, שר האוצר והשר הנוגע לתשתית הרלוונטית. מוצע לאפשר לוות"ל לקדם תוכנית משנה, תוכנית מאושרת בנסיבות חריגות, עם כל ההסברים שלה. הסדרת הקמתן של מיגוניות – אדוני היושב-ראש, לנוכח האירועים שהתרחשו בדרום באמצע כינוסה של הוועדה קיבלנו החלטה: לאחר שהתברר שההסדר הזמני שקיים שאפשר הצבת מיגוניות באזורים הללו פג, החליטה הוועדה לכלול בהצעת החוק הסדר מיוחד שיאפשר להמשיך את הדבר הזה. ראיתי בכך הסדר חיוני ומציל חיים. הסדרים משלימים נוספים: הסמכת חברת מקורות בסמכויות הקשורות בכניסה למקרקעין; הסמכת גופים ציבוריים המבצעים מיזמים מועדפים להפקיע קרקע; הענקת פטור מארנונה למנהרות תשתית וכו'; הגדרת מתקנים נלווים וכו' וכו'; הוספת קווים ומתקני ביוב; מתן אפשרות למוסד תכנון לתת הקלה למבנה דרך או למבנה נלווה בתנאים. תיקון חוק אוויר נקי, אדוני היושב-ראש, הפעלה של יחידות לייצור חשמל – מאז הרפורמה במשק בשנת 2018 נוצרה בעיה שלא ניתן לה מענה סדור. בעוד בעבר הייתה זהות בין בעל היתר הפליטה לפי חוק אוויר נקי לבין מנהל המערכת המווסת את פעולת יחידות הייצור השונות, וכל אלה רוכזו בידי המפעיל, שהיה חברת החשמל, מאז הרפורמה זה הופרד, ונוצר פער בין הסמכויות. אנחנו הסדרנו את הסמכויות – אני לא אאריך פה עכשיו, אבל זה יופיע. בכך גיבשנו הנחיות מסודרות וסדורות, שיהיה שיתוף פעולה בין הצורך לשמר את הכוח האנרגטי ולתת חשמל למדינת ישראל לבין שמירת בריאות האזרחים על ידי שמירה על חוק אוויר נקי. אני בטוח – ואנחנו גם נעקוב אחרי זה – שיצירת ערוץ ישיר בין מנהל המערכת לבין הממונה במשרד להגנת הסביבה תסייע במניעת הקושי, ואנחנו נצליח בדבר הזה. בעת הדיונים בוועדה החליטה הוועדה על שינויים רבים בנוסח הממשלתי, ולכן אנחנו גם נעקוב אחרי זה, כמו שאמרתי. נוספו חובות של פרסום לציבור של מסמך מצבי סיכון ונוהל ודברים כאלה ואחרים שאני מדלג עליהם. תיקון חשוב נוסף נעשה, אגב, בחוק החשמל, שבו יש חובה להתייחס גם לאמצעים שיינקטו כדי למצוא פתרונות לצורכי החשמל המשקיים ללא צורך בהפעלות חריגות. אחרי כל זה אני רוצה לומר לכם, אדוני היושב-ראש – ואני לקראת סיום ממש – שאם חשבתם שאנשים כמונו, שמכנים אותנו "בוזזים", יסתפקו ברשימה הזאת, טעיתם בענק. אני מודיע כאן, מעל בימת הכנסת, שבכוונתי מייד לאחר התקציב להסתער בכל המרץ על ערמה גדולה של חוקים, ובהם כאלה שפוצלו מחוק ההסדרים, לשים את הכול על שולחן הוועדה ולקדם אותם אחד-אחד. הביזה, מוריי ורבותיי, תימשך ביתר שאת. אנחנו נמשיך הלאה, אדוני, לעבוד למען כלל ישראל כולו. תמצַתי את זה בבהירות, את מה שעשינו בחודש וחצי, חודשיים האלה. זה לכלל ישראל, אבל אותם צעקנים ימשיכו להגיד שהנציגים החרדים, הח"כים החרדים דואגים רק – אחת, שתיים, שלוש, ניחוש? לעצמם. רק לציבור החרדי. כל מה שהקראתי עכשיו מכוון רק לציבור החרדי. אדוני היושב-ראש, בסיכום הדברים אני סבור כי הדיונים בוועדה בפרקים שהועברו לטיפולה היו ממצים ומקיפים, והביאו, כמתואר, להסדרים חשובים רבים, לטיוב ההסדרים שהוצעו בהצעת החוק הממשלתית והרחבתם כאשר נדרש ויצירת הסדרים מאוזנים החיוניים לפיתוח המשק בתחומים רבים. אני בטוח שאנחנו נראה את האפקט של ההחלטות האלה בהמשך הדרך. להצעות החוק הנ"ל הוגשו הסתייגויות רבות. אני מבקש מחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות האלה ולאשר את החוק בנוסח שאישרה הוועדה. והחלק החשוב ביותר – ואני מבקש שם עכשיו לא להפריע, חבר הכנסת עמית הלוי. בוועדה הזאת אתה לא המ"מ שלי כמו בחוקה.

עמית הלוי (הליכוד):

אני מנסה להסביר את מה שאתה אומר.

יעקב אשר (יהדות התורה):

עכשיו אל תסביר, את זה רק אני יכול לעשות עכשיו. אז אני רוצה להודות לצוות המשפטי בראשותו של היועץ המשפטי תומר רוזנר – גלעד קרן, רעות בינג, לירון אדלר מינקה, ברק קיבוביץ וכל החברים. באמת חידדנו את המוחות, ניהלנו ויכוחים, והכול ברוח טובה והכול למען תוצאה טובה, והשגנו אותה, ועל כך מגיעה לכם תודה; לצוות לשכתי, במיוחד לעו"ד יהודה כהן, היועץ לענייני חקיקה, ולעוזריי יונה ויזל, יהודה רוסט ואבי פלאי. אני רוצה להודות לחברי הוועדה, הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה – ולדימיר, אם אתה יכול להעביר את תודתי ליוראי ולנאור שירי באמת על עבודה יפה וטובה בלי צעקות. השארנו את הצעקות לחדרים אחרים. אני רוצה להודות באופן מפתיע גם לנציגי הממשלה שליוו אותנו בכל הימים הללו, והגענו להבנות ולהסכמות. הם הבינו שיש להם יושב-ראש שקצת מבין את העניין והולך גם לדרוש מהם דברים. איך קוראים לנו, ולדימיר? "בוזזים". אז הייתי בוזז, בזזתי בשביל כל הציבור, מה שיהיה יהיה. אני רוצה גם להודות לנציגים והארגונים של החברה האזרחית שנכחו לאורך כל הדיונים, והיה לנו שיתוף פעולה מדהים, למרות שלא הם קיבלו את כל מאווייהם ולא הממשלה קיבלה את כל מאווייה, ואני מודה להם על הערות ועל הארות שעזרו לנו לגבש את החקיקה. אני אסיים, אדוני יושב-ראש הקואליציה, במילים שאמר יושב-ראש ועדת הכלכלה, ידידי פרופ' אבישי ברוורמן. הוא דיבר על חוכמת השולחן. אחרי כל כך הרבה דיונים, שמיעה של כל הצדדים, לשמוע באמת, להבין ולהיכנס אליהם – חוכמת השולחן בסוף מייצרת חקיקה טובה, שכמו שאמרתי, אנחנו נעקוב אחריה. אני פונה מכאן לכל אזרחי מדינת ישראל: תעצרו את מערכת ההסתה הבלתי-מוצדקת, הבלתי-נכונה, שלא מבוססת על שום דבר אמיתי. תגידו לפוליטיקאים שיבואו עם עשייה ושלא יבואו רק עם השמצות. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה לחבר הכנסת יעקב אשר. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת דוד ביטן, בבקשה. סליחה על הקול. עד שאתה עולה, נאחל הצלחה גם לילדי ישראל שניגשים היום לבגרות בתנ"ך. מן הראוי שתהיה להם הצלחה.

דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה):

יעקב, לפי הנאום והאורך שלו עבדת הכי קשה, אני חייב להגיד לך את זה.

יעקב אשר (יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה):

אבל שמעתי את זה גם עליך – – –

דוד ביטן (יו"ר ועדת הכלכלה):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את הפרקים מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית שהועברו לדיון בוועדת הכלכלה. ועדת הכלכלה דנה בלא פחות משישה פרקים, וחלקם כללו כמה נושאים: תחבורה, גז טבעי, אנרגיה ומים, בנקאות ואשראי, הגברת התחרותיות בענף המזון והטואלטיקה – תיקון חוק קידום התחרות בענף המזון וכן תיקון לחוק התחרות הכלכלית לעניין מה שמכונה "הפטור החקלאי" – וחקלאות. אני גאה לומר שעל אף לוחות הזמנים הצפופים והמאתגרים, ועדת הכלכלה עמדה במשימה והשלימה את הכנתם של כל הפרקים שהועברו אליה, וזאת בלי להתפשר על דיון רציני וענייני בכל אחד ואחד מהם, תוך שינויים לא מעטים בתיקונים המוצעים, והתוצר שמונח בפניכם משקף זאת. כעת אפרט בתמצית לגבי כל אחד מהפרקים. פרק התחבורה כולל תיקונים בשני נושאים: התיקון הראשון עוסק בהגברת האכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית – נת"צים – ובנתיבי תחבורה ציבורית רבי-תפוסה שמיועדים לתחבורה ציבורית ולכלי רכב שנוסעים בהם מספר נוסעים כפי שנקבע. כדי לייעל את השימוש באותם נתיבים יש לתגבר את האכיפה הקיימת, שכיום מתבצעת גם על ידי מצלמות, אבל היעילות שלהן מוגבלת. לשם כך, מוצע להסמיך ולהכשיר פקחים של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, שיהיו רשאים להורות לנהג לעצור אם התעורר חשד לביצוע עבירה, לדרוש ממנו להזדהות ולמסור פרטים, למסור לו הודעת תשלום קנס, ואם התעורר חשד כאמור – גם להיכנס לכלי רכב מסוג שהוגדר בהצעה ולבדוק את מספר הנוסעים. התיקון השני הוא תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב שנועד להקל יבוא כלי רכב לשימוש משרדי הממשלה ויחידות הסמך שלה על ידי החשב הכללי במשרד האוצר. התיקון השני – הוועדה החליטה שהוא יהיה בהוראת שעה, מכיוון שרצינו שיבדקו איך זה מתרחש בפועל ומה ההשפעות על היבואנים ואם הממשלה מסוגלת לתפקד בכל מה שקשור לעניין הזה; לכן השארנו את זה בהוראת שעה. התיקון הראשון זה תיקון שבא לסייע למשטרה, כי אין מספיק שוטרים בעניין הזה, ובסופו של דבר אנחנו נמתין באמת שהכול יהיה באופן של מצלמות וכו', וברגע שהם יצליחו לפתור את הבעיה הזאת, לא יצטרכו כל כך הרבה פקחים לעניין הזה. פרק הגז הטבעי כולל אף הוא שני נושאים שמוצע לעגן בחוק משק הגז הטבעי. התיקון הראשון נועד לעגן בחוק הליך מהיר לאישור הקמת מתקן גז טבעי שנועד לחבר בין רשת חלוקה קיימת לבין הצרכן. לפי החוק כיום אישור הקמת מתקן גז ברשת חלוקה מחייב הליכים תכנוניים שנמשכים חודשים רבים. ההליך המהיר נועד לאפשר חלופה קצרה יותר לאפשרויות הקיימות לאישור מתקן גז ברשות חלוקה, והוא מתאים למקרים מסוימים של חיבור צרכן לרשת חלוקה קיימת או מאושרת. ועדת הכלכלה החליטה על שינויים לא מעטים בנושא זה, ובהם הרחבה משמעותית של האפשרות לאשר מתקן גז בהליך מהיר מבחינת ייעודי הקרקע ואורך המתקן. כמו כן, בעקבות טענות שהעלו חברות החלוקה בדיוני הוועדה לגבי קשיים רבים בהקמה של מתקני גז ברשת חלוקה גם לאחר שאושרו, החלטנו להוסיף להצעת החוק כמה תיקונים שמטרתם למנוע עיכוב בעבודות להקמת מתקן הגז לאחר שכבר ניתן אישור להקמתו. בנוסף, ולשם קידום פריסת רשת החלוקה כאמור, הוועדה אף החליטה לאפשר לתאגידי מים וביוב לעסוק בעבודות להקמת רשת חלוקה מטעם חברות החלוקה כפעילות נוספת, שתוגדר לפי רישיונותיהם, באישור רשות המים ובהתאם לחוק תאגידי מים וביוב. הוראה זו נקבעה כהוראת שעה לתקופה של חמש שנים כדי לבחון את השלכותיה והשפעותיה על קידום פריסת רשת החלוקה. אני רוצה להסביר שבסופו של דבר, למרות שיש לנו גז, אנחנו לאורך השנים, מעל עשר שנים, לא מצליחים לבצע את מה שנקרא ההגעה למפעלים הקיימים ובעצם להקטין את עלויות הייצור של מפעלי תעשייה, שזה באמת דבר שיכול להפחית את עלויות הייצור ואז להפחית את יוקר המחיה לכל צרכן וצרכן. לכן לחצנו גם על משרד האוצר ומשרד האנרגיה להגיע עם איזשהו מתווה בעניין הזה, ועזרנו לתקן אותו באופן כזה שההיתרים יהיו יותר מהירים, לא כפי שהם היום, ואני חושב שהתיקון הזה יסייע באופן משמעותי בעניין הזה. התיקון השני עניינו הסמכת מועצת רשות הגז הטבעי לקבוע אמות מידה צרכניות לגבי השירותים שעל משווק לצרכן ביתי לתת לצרכן. משווק לצרכן ביתי הוא מי שמשווק גז טבעי לצרכנים ביתיים ולצרכנים קטנים אחרים בשכונות מגורים גם אם הוא אינו מחויב ברישיון. בהתאם לתיקון זה, משווק שיפר את אמות המידה הצרכניות יהיה חשוף לעיצום כספי. בנוסף, מנהל רשות הגז הטבעי יהיה מוסמך לברר גם את תלונות הציבור בדבר פעילותם של משווקים לצרכנים ביתיים. פרק האנרגיה והמים כולל תיקון לחוק משק החשמל וכן תיקון לחוק המים. לעניין חוק משק החשמל, התיקונים נועדו בעיקר לעודד ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. בהתאם לכך, מוצע לפטור מחובת רישוי אדם המייצר חשמל בהספק שאינו עולה על 16 מגה-ואט, או הספק גבוה יותר שקבעה רשות החשמל בכללים באישור שר האנרגיה, ואשר מוכר אותו לבעל רישיון. לפי התיקון, ניתן יהיה למכור את החשמל לכל בעל רישיון ולא רק לספק שירות חיוני – חברת החשמל – כלומר כל מי שמייצר חשמל בהספק כאמור יוכל למכור אותו ישירות לבעל רישיון הספקה. בנוסף, מוצע להרחיב את רשימת הפטורים מחובת רישוי לפי החוק ולקבוע כי החובה לקבל רישיון הספקה לא תחול על יצרן חשמל או מי שמבצע אגירת חשמל שמוכר את החשמל לבעל רישיון ובעבור מכירת החשמל בפועל. לגבי התיקון לחוק המים, מוצע לקבוע כי הפרת תנאי הרישיון של ספקי המים לא תהיה עבירה פלילית, וכפועל יוצא, כללי רשות המים לעניין תנאים ברישיון לא יהיו טעונים אישור של ועדת הכלכלה לפי סעיף 2(ב) לחוק העונשין. עם זאת, הוועדה החליטה לקבוע במפורש כי כללים לעניין ניתוקי מים או צמצום אספקת מים בשל אי-תשלום חשבון המים – כללים שקיימים היום ואושרו בזמנו בוועדת הכלכלה – יהיו טעונים אישור ועדת הכלכלה גם בעתיד, ללא קשר לסנקציה שלצידם. פרק הבנקאות והאשראי כולל תיקוני חקיקה בכמה נושאים שמטרתם להגביר את התחרות בתחום הבנקאות באמצעות חיזוק השקיפות ללקוחות הבנקים וחיזוק הגופים החוץ-בנקאיים המתחרים בבנקים. אלה הנושאים שנכללים בפרק זה: דיווח של הבנק על סירוב או עיכוב לפתוח חשבון לגוף פיננסי או ללקוחותיו – מוצע לחייב בנק שסירב או עיכב פתיחה וניהול של חשבון עובר ושב לגוף פיננסי לדווח על כך למפקח על הבנקים לא יאוחר משלושה חודשים מיום הגשת הבקשה לפתיחת חשבון ולנמק את סיבת הסירוב. התיקון התבקש לנוכח ממצאי דוח של רשות התחרות שלפיו חברות פינטק שמציעות שירותים ומוצרים בתחום הפיננסי, וככאלה מהוות תחרות לבנקים, מתקשות לפתוח ולנהל חשבונות בבנקים, ובכך נמנעת כניסתן לפעילות הפיננסית בישראל. מטרת התיקון היא לאפשר לכל הגופים הפיננסיים המוגדרים בסעיף לפתוח חשבון עו"ש בבנקים ללא חסמים לא סבירים. דבר נוסף הוא שקיפות בעמלות ובריביות שגובה הבנק. מטרת התיקון היא להגביר את השקיפות והמודעות הצרכנית לגבי עמלות וריביות שגובים הבנקים, מתוך הנחה כי ככל שהצרכנים יהיו מודעים ומעורבים יותר, כך יופחתו העלויות הגבוהות שמשלם כל משק בית על השירותים הבנקאיים. לפיכך, מוצע לחייב את הבנקים למסור ללקוחות מדי חודש דיווח על סכומי העמלות והריביות שהוא גבה מהם בחודש הקודם, כולל לגבי הלוואות לדיור. עוד מוצע לחייב את הבנק ליידע את הלקוח על זכותו לפנות לבנק לבקש פירוט לגבי העמלות והריביות שנגבו. ההודעה תישלח ללקוח בכתב באופן שיאפשר תקשורת מיידית עם הלקוח. דבר נוסף – אישור לעשיית שימוש במידע של הלקוח על ידי מתפעל הנפקת כרטיס האשראי. מטרת התיקון היא לאפשר לגוף הפיננסי שעוסק בתפעול הנפקת כרטיס האשראי של הלקוח שמנפיק הבנק, לעשות שימוש במידע של הלקוחות אשר מגיע לידיו עקב תפעול ההנפקה, וזאת כדי שיוכל להציע ללקוחות שירותים פיננסיים, ובכך לקדם את התחרות בשוק הפיננסי. אזכיר כי החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל, שנחקק ב-2017 ונקרא "חוק שטרום", קבע כי הבנק לא ימנע ממנפיק כרטיס החיוב של הלקוח לעשות שימוש במידע האמור. אולם התברר כי יש קושי לקבל את הסכמת הלקוח הדרושה מכוח חוק הגנת הפרטיות לעשות שימוש במידע. לפיכך, מוצע שבמסגרת הסכם ההתקשרות בין הבנק ללקוח, יאפשר הבנק לגוף המתפעל לבקש ולקבל את הסכמת הלקוח. הבנק לא ימנע מהגוף המתפעל לקבל את הסכמת הלקוח ולא יתנה את ההתקשרות עם הלקוח במתן ההסכמה. בדיוני הוועדה החלטנו לחייב את הבנק לציין בפני הלקוח את שם הגוף המתפעל, ובכך ליידע אותו על ההסכמה המבוקשת, וכן לחייב את הגוף המתפעל לפנות ללקוח שנתן את הסכמתו בכתב, להודיע לו על ההסכמה שנתן, על פרטי המידע שבהם ייעשה שימוש, על השימושים המותרים ועל האפשרות של הלקוח לבטל או להתנות את הסכמתו בכל עת. לעניין זה, נקבע כי גוף מתפעל יהיה רק מי שנותן את מרב שירותי ההנפקה ללקוח ולא חלק מהם. דבר נוסף – יידוע של הבנק את הלקוח לגבי אפשרות גביית עמלות בסכומים נמוכים יותר. מוצע לחייב את הבנקים ליידע את הלקוחות, במסגרת תעריפוני העמלות שהם מפרסמים ללקוח, תעריפון מלא ותעריפון בנקאי מצומצם, כי הבנק רשאי לגבות מהם סכומים או שיעורים נמוכים מאלו שנקבעו בתעריפון, וזאת כדי להקל על הלקוח להתמקח על מחירי השירותים שהוא מקבל. במסגרת דיוני הוועדה הוספנו תיקונים משמעותיים לעניין האכיפה כלפי הבנקים. בהתאם לכך, הוספו איסורים ועיצומים כספיים לצידם, שניתן יהיה להשית על הבנקים בשל גבייה מעל סכום או שיעור עמלה שנקבעו בתעריפונים או גבייה בניגוד להסכם שנעשה עם הלקוח לגביית עמלות בסכום נמוך מהתעריפונים, וכן איסור לגבות עמלה בשל שירות שלא ניתן בפועל. בנוסף, הוספה סנקציה על מעשה של בנק שיש בו הטעיה של לקוח בעניין מהותי המפורט בחוק. דבר נוסף הוא ביטול ההגבלות על מסגרות אשראי. אני רוצה לומר שבעניין זה יש ממש השפעה על המעמד הנמוך, מה שהיה בזמנו, וכל הכבוד לאוצר שהגיע למסקנה שהתיקון הזה שהיה בזמנו אינו לטובת הלקוח הקטן. ביטלו חלק ממנו בתקנות או בצווים, ועכשיו ביטלו אותו לגמרי. אני חושב שטוב עשה האוצר שידע גם להודות בטעות, ובחוק זה למעשה הביאו את הסיום של העניין. מה שקרה זה שלמעשה הבנקים הקטינו את מסגרת האשראי של אנשים, במיוחד מהמעמד הנמוך, והם לא יכלו לקיים את עצמם בגלל ההגבלה הזאת. בהצעת החוק מוצע לבטל את הסעיף בחוק שטרום שלפיו בתקופה שבין 31 בינואר 2021 ל-31 בינואר 2024, סך מסגרות האשראי בכרטיסי אשראי של בנק בעל היקף פעילות רחב המנפיק כרטיסי חיוב לא יעלה על 50% מסך מסגרות האשראי של לקוחות הבנק כפי שהיה ב-2015. הוראה זו נועדה במקור להיטיב עם חברות כרטיסי האשראי המופרדות ולאפשר להן להתחרות בבנקים, אולם בפועל היא הגבילה את השימוש באשראי של משקי בית והכבידה עליהם שלא לצורך, ולכן הוחלט לבטלה. עוד הוחלט לבטל את ההגבלה על בנק לפנות ללקוח בעניין חידוש כרטיס אשראי רק בתוך 45 ימים שלפני מועד סיום חוזה הכרטיס. אני רוצה להדגיש שזו הצעת החוק. היא בעיקר מתעסקת בשקיפות, ופחות במלחמה על רווחי הבנקים וההטבות לאזרחים, חוץ מביטול ההגבלות על מסגרות האשראי, ובוועדת הכלכלה אנחנו מתכוונים להיכנס לעניין בצורה יותר רצינית. אני מקווה שהאוצר ישתף איתנו פעולה, מכיוון שבעניין זה חייבים להיכנס לתוך העניין. הבנקים מרווחים יותר מדי כסף, שלא לטובת האזרחים, ולכן אין לנו ברירה אלא להיכנס לעניין הזה אחת ולתמיד בצורה רצינית. הפרק הבא שאציג הוא פרק הגברת התחרותיות בענף המזון והטואלטיקה, שכולל שני תיקונים. התיקון הראשון הוא לחוק קידום התחרות בענף המזון, ומטרתו צמצום כוח השוק של הספקים. בהתאם לכך, מוצע לקבוע שלוש הוראות שעה כדי לבחון את השלכות התיקונים המוצעים. הדבר הראשון – איסור מתן הנחות. מוצע לאסור על ספקי מזון גדולים או קמעונאים גדולים להיות צד להסדר שבמסגרתו ניתנת לקמעונאי הגדול הנחה על מצרך של הספק הגדול שתלויה ביעדי רכישה כספיים או כמותיים של מצרך אחר ממצרכי הספק הגדול. הדבר השני – איסור מיזוג בין ספק שהיה ספק גדול בשנת 2021 ובין ספק שמחזור המכירות שלו עולה על 30 מיליון שקלים. לאיסור זה נקבעו חריגים שונים, ובכלל זה שהאיסור לא יחול על מיזוג עם "פירמה כושלת". באותם מקרים חריגים יוכלו הצדדים לפנות לממונה על התחרות ולבקש ממנה אישור להגיש הודעת מיזוג. הכוונה היא שאם יש עסק שהוא כושל והוא לפני פשיטת רגל, אין שום סיבה שלא יהיה אפשר לרכוש אותו ולהציל גם את העסק וגם את העובדים. לכן, פה החרגנו את זה מהחוק עצמו. זו הייתה בקשה של חברי כנסת מוועדת הכלכלה. דבר נוסף – עידוד קמעונאים גדולים להציע מוצרים של ספקים קטנים ובינוניים. מוצע לתת פטור לקמעונאי גדול מההגבלות לפתיחת חנויות באזורי ביקוש שהיקף גדול מהמחזור שלו, 55% ומעלה, מקורו במוצרים שאינם מסופקים על ידי הספקים הגדולים. המטרה פה היא לעזור לעסקים היותר-קטנים והבינוניים, כך שהסופרים ימכרו בעצם – בכל הארץ ולא רק בסניף מסוים – 50% ומעלה מהמוצרים של החברות הקטנות, על מנת שהספקים הגדולים, החברות הגדולות, לא ישתלטו על כל שוק הצריכה בישראל, וכך אפשר יהיה להקטין או להפחית את מחיר השוק לאזרח הקטן. בנוסף, החלטנו בדיוני הוועדה להגביר את ההרתעה כלפי רשתות המזון וספקי המזון ולהגדיל את סכום העיצום הכספי המקסימלי שרשות התחרות רשאית להטיל בשל הפרות חוק קידום התחרות בענף המזון מ-25 מיליון ש"ח לסכום של 40 מיליון ש"ח. התיקון השני שנכלל בפרק זה נוגע לפטור החקלאי. התיקון נועד להגדיל את היקף גידול העופות המיועדים למאכל, וכפועל יוצא – להפחית את יוקר המחיה, במיוחד עבור העשירונים התחתונים, שכן לפי הנתונים שהוצגו בפני הוועדה, מקור התצרוכת העיקרי של חלבון בשכבות אלו הוא עוף. לפיכך, מוצע לתקן את חוק התחרות הכלכלית ולצמצם את הפטור החקלאי, שמאפשר היום קיום של הסדרים כובלים בתחום החקלאות, כלומר הסדרים שעלולים להגביל, להפחית או למנוע תחרות. לפי המוצע, מגדל שהוא חלק מאינטגרציה אנכית, לא יוכל להיות חלק מהסדר כובל, כלומר, יחולו לגביו האיסורים וההגבלות הקבועים בחוק התחרות הכלכלית. אסביר: במבנה הקיים של שוק ייצור ושיווק עופות למאכל בישראל, חלק ניכר מהשחקנים מאוגדים באינטגרציות אנכיות, כלומר בתאגידים שמטרתם היא גידול עופות למאכל ושיווקם, והחוליות השונות בהם עוסקות בשלבים שונים של התהליך, כגון משחטה, מדגרה ומכוני תערובת. כיום, מכוח הפטור החקלאי, מגדלים יכולים לתאם ביניהם כמויות, ועל ידי כך לצמצם את כמות העוף המוצעת למכירה. תיאום זה מטבעו עלול להביא לעליית מחירי העוף לצרכן, ומכאן נובע הצורך בצמצום חלקי של הפטור החקלאי. עם זאת, הוועדה הייתה קשובה לטענות שהעלו המגדלים, שלפיהן היעדר תכנון כמויות הגידול עלול לגרום להם להפסדים קשים, עד כדי כך שהם יצאו מהענף ויפסידו פעילות, במיוחד לאותם מגדלים קטנים שאינם חלק מאינטגרציה אנכית. לפיכך, החלטנו לעגן בחוק מנגנון ייחודי וחריג, שמאפשר לשרי האוצר והחקלאות, באישור ועדת הכלכלה, להשעות בצו – שיקבעו את תחולת החוק, בעצם ישעו את תחולת החוק לתקופה של עד חצי שנה, כלומר לאפשר למגדלים לתאם כמויות באותה תקופה. מעבר לכך, מתוך דאגה כנה למגדלים, קבעה הוועדה בהוראה ייחודית נוספת כי אף היא תוכל להתניע את תהליך קביעת הצו, באמצעות החלטת ועדה לפנות לשרים הרלוונטיים כדי שיעשו שימוש בסמכותם לקבוע צו כאמור. אני גאה בכך שהוועדה הצליחה להגיע להסדר שיוביל להורדת יוקר המחיה עבור השכבות החלשות שמשולב בו מנגנון שבכוחו למנוע את הפגיעה האפשרית במגדלים. אני רוצה להדגיש שהאוצר בעצם סבר שאפשר ושזה כן יעזור להפחתת המחיר – לפחות למנוע את עלייתו כל הזמן – מכוח זה שהוא טען בעבר שב-2015, כשהדבר הזה היה, המחירים לא עלו, אם כי הייתה תקופה שונה והאינפלציה לא הייתה בזמנו, היא הייתה אפס, ולא הייתה מלחמה באוקראינה ודברים מהסוג הזה. לכן, לא בטוח בכלל שזה מה שיקרה הפעם, ולכן דאגנו להגנות ייחודיות על המגדלים, במיוחד המושבניקים הקטנים ואלה שלא בתוך האינטגרציות, ונתנו תהליך שמאפשר לעצור את החוב במקרה שאנחנו רואים שיש פגיעה. נוסף לזה – ואת זה לא כתבו לי – באופן ייחודי, מנכ"ל האוצר וראש אגף התקציבים חתמו על הסדר של הגנה על חקלאים שייפגעו בעקבות החוק הזה על ידי זה שהם יוכלו לקבל פיצוי במקרים כאלה – דבר שלא מקובל בדרך כלל, אבל כאן הם הסכימו, לנוח הסיכונים שיש על החקלאים הקטנים ופחות על האינטגרציות הגדולות. זה לא מספיק. זה אומנם דבר יפה, אבל יש עוד תהליך שהצלחנו לקיים אותו כדי שהמחירים יוכלו לרדת, ואנחנו נטפל בזה בוועדה לאחר שנחוקק את חוק ההסדרים ונאשר את התקציב. הפרק האחרון שאני אציג הוא פרק החקלאות. מטרת התיקון היא להקל על יבוא של ירקות ופירות טריים. היבוא מותנה כיום בקבלת רישיון מהשירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות. מוצע לקבוע הוראת אשר יסדירו את הליך הרישוי של יבוא ירקות ופירות טריים, הליך שברובו כבר מבוצע בפועל. לפי המוצע, השירותים להגנת הצומח יבצעו מיפוי תדיר ויזום של נגעים בעלי פוטנציאל חדירה והתפשטות בישראל בפירות וירקות בכל העולם ויאתרו את אותם מוצרים שעלולים לגרום לחדירה של נגעים ולנזק גדול לחקלאות. אותם פירות וירקות יעברו להליך ניהול סיכונים נפרד. לגבי כל הפירות והירקות שלא נמצאו בהם נגעים בסיכון גבוה במיוחד, ייקבעו חלופות שיאפשרו צמצום סיכונים ביבוא, תתבצע פנייה לארץ המקור לשם קביעת תנאים פרטניים לייבוא כל פרי וירק, וכן ייקבעו תנאים פרטניים שיאפשרו את היבוא. התנאים יפורסמו על ידי משרד החקלאות, ומאותו רגע ניתן יהיה להתחיל בהליכי יבוא לגבי אותם פירות וירקות. עוד נקבע כי כל שינוי סיווג של פרי וירק למוצר בסיכון גבוה במיוחד יתקבל אך ורק משיקולי הגנת הצומח, בהתאם לנהוג בעולם, ולאחר התייעצות עם מומחים בתחום ועם רשות האסדרה. בדיוני הוועדה החלטנו לחייב את משרד החקלאות להשיב על בקשת יבואן לגבי פנייה לארץ מקור בתוך זמן סביר, וכן לגבש, עד לסוף שנת 2023, אמנת שירות לגבי כל התהליך, לרבות יעדי שירות ומועד לטיפול בפניות, ונוהל פנימי להסדרת היבוא של פירות וירקות. אני רוצה להדגיש שהחשיבות פה היא לא רק בנושא של יבוא והפחתת המחיר, אלא גם לעשות כמו בחו"ל. בחו"ל יש פירות וירקות לאורך כל העונה, ולא רק בעונה של החקלאים במדינת ישראל. כל הרעיון בעניין הזה הוא שאפשר יהיה לייבא, למשל, אפרסקים כל השנה, ואז יהיו אפרסקים לצרכן לאורך כל השנה. אז זה גם ישפיע על המחיר בסופו של דבר וזה גם שירות שניתן לצרכן הישראלי כמו במדינות אירופה, וזה קיים באנגליה, בצרפת ובכל מקום. דבר נוסף שלא הצלחנו לסיים בוועדה, ואנחנו נסיים אותו לאחר התקציב, זה הנושא של הפיצוי לחקלאים על הפחתת המכסים בעקבות היבוא. אני רוצה להדגיש שבתקציב כן הונח סעיף תקציבי, של 760 מיליון שקל, נדמה לי, כפיצוי לחקלאים כל שנה, אבל עדיין צריך להגיע להסכם איך יחלקו את ה-760 מיליון שקל. יש לי הבטחה משר האוצר בעניין הזה שהדבר הזה יסתיים לטובת העניין, ולא כפי שעשו בממשלה הקודמת, כשבעצם שמו את הכסף, אבל אי-אפשר לחלק אותו; מתוך 760 מיליון אפשר לחלק אולי 200 מיליון שקל. אז כל הסיטואציה הזאת, ששמים תקציב לא על מנת לחלק אותו באמת אלא על מנת שיגידו שהתכוונו לפצות, זה לא מה שאנחנו רוצים. כל ה-760 מיליון יחולקו לחקלאים באופן מסודר, אמיתי וסביר. אנחנו נדאג לזה כמו ששר האוצר הבטיח. נצטרך לעשות את זה מייד, ולא במשא ומתן שיארך יותר מדי זמן. אני רוצה להדגיש שמה שהיה חשוב לי זה להגיע להסכמות, ועשינו המון תיקונים להצעות חוק בחוק ההסדרים. המון. אני חושב שתרמנו את התרומה שלנו בוועדת הכלכלה – גם הצוות המקצועי וגם חברי הכנסת – והגענו להסכמות על כל דבר ועניין. לא כפינו שום דבר. הכול היה בהסכמה. אני חושב שזה יתרון, מכיוון שברגע שמגיעים להסכמות, התיקונים נעשים ללא לחץ ובאופן מסודר לטובת העניין. אני רוצה להודות לכל חברי ועדת הכלכלה, שבאמת הגיעו, השתתפו בדיונים וגם סייעו ועזרו, אבל אני רוצה במיוחד להודות לצוות המקצועי שלנו, שבאמת עבד קשה, עשה עבודה טובה ועזר לנו לחוקק חוקים הרבה יותר טובים מאיך שהם הגיעו אלינו – גם להבין אותם וגם לעשות עבודה. אני מודה לעידית חנוכה, שהיא מנהלת הוועדה, וגם לכל העובדים והעוזרים שלה במסגרת הזאת – אני לא יכול להזכיר את כל השמות, אבל מרינה, כוכי ודולי, שעזרו לך המון – וגם ליועצים המשפטיים, שבלעדיהם באמת לא היה אפשר להתקדם. אני רוצה להדגיש שהיועצים המשפטיים של הוועדות באופן כללי בכנסת באמת מסייעים ועושים את העבודה לטובת העניין, ללא שום מצב של כאילו, כביכול הם רוצים לקבוע לוועדה; באמת עושים עבודה מקצועית וטובה, וכל הכבוד להם – היועץ המשפטי הבכיר איתי עצמון, וכמובן היועצות האחרות, אביגיל כספי, ורד קירו, ליאור רותם וטל פוקס. כל אלה סייעו בידי הוועדה, ואני מצפה שהם ימשיכו לעשות את זה. אני רוצה להדגיש שהעברנו את חוק ההסדרים, לא עשינו בעיות, אבל אם האוצר ומשרדי הממשלה חושבים שוועדת הכלכלה תעבוד רק בשבילם, אז יש להם טעות. גם הם צריכים לעבוד בשבילנו, ואנחנו על המלחמה ביוקר המחיה לא נוותר. נכון להיום הממשלה והאוצר – לא רק עכשיו, לא רק הממשלה הזאת, גם ממשלות קודמות – לא עושות באופן הראוי את העבודה במלחמה ביוקר המחיה, אז אנחנו מתכוונים לעזור להם לעשות את זה; לא להיות ילדים טובים. אז או שהם יעזרו לנו, או שאנחנו נעשה את הדברים באופן אחר ועצמאי. כל הזמן אומרים "הפרדת רשויות". אז אני רוצה להדגיש לממשלה שיש גם הכנסת, והכנסת תעשה את העבודה by hook and by crook, מה שנקרא. אנחנו נילחם ביוקר המחיה, אם הממשלה לא תעשה את זה איתנו, אבל עדיף שתעשה את זה איתנו, כי כוח משולב עדיף. תודה רבה לכולם. תודה לחברי הכנסת.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה, חבר הכנסת ביטן. אני מזמין את יושב-ראש ועדת הבריאות חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה.

אוריאל בוסו (יו"ר ועדת הבריאות):

אדוני היושב-ראש, מכובדי השר, חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפניכם היום את התיקונים שבהם דנה ועדת הבריאות במסגרת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2023 ו-2024), התשפ"ג–2023. אבל לפני שאצלול לעיקרי התיקונים, ברשותכם, אני מבקש לומר כמה מילים אישיות: כמעט שני עשורים שאני נבחר ציבור ופועל במערכת הציבורית – המקומית-המוניציפלית והארצית. ראיתי וחוויתי דברים ואירועים קשים ומורכבים, אישית וציבורית, אבל מעולם, מעולם אני לא זוכר מציאות כזאת כמו של ימינו, שבה משתולל גל נורא ואכזרי של הסתה פרועה, טרור לכל דבר; הסתה שהגיעה כבר עד לערוצי התקשורת הממלכתיים, הסתה קשה, שנכון לעכשיו היא מילולית, אבל מאוד מהר עלולה לגלוש להסתה פיזית, וממנה כבר יהיה קשה לחזור לאחור. זה בא לידי ביטוי כמעט בכל פרמטר אפשרי, בכל דרך שהיא, להצרת אורח החיים החרדי. מנסים להעלות על שולחן המנתחים והניתוחים את לומדי התורה בהיכלי התורה המפוארים, שהם בסיס הקיום של העם היהודי לאורך כל הדורות; את העוללים והיונקים בני היהדות החרדית והדתית, שעל הבל פיהם של תינוקות של בית רבן העולם עומד. כן, צריך לומר את זה היום, ממש כמעט שלושה ימי הגבלה לפני חג השבועות, חג מתן תורה. לחסוך מפת לחמם הדלה, כזעקת הנביא: "עוללים שאלו לחם פֹּרֵשׂ אין להם"; לגרום לילד שחובש כיפה לקבל פחות מילד ללא כיפה; להנדס את תודעת הציבור שמדובר בסחיטה ובמציצת דם, פשוטו כמשמעו; להרבות קיטוב ושנאה בעם, העלולים לגרום למלחמת אחים עקובה מדם. מי שהתחיל במיצג של הנשים שלובשות חלוקים אדומים והיה "סיפורה של שפחה", הביא לסיפור של הסתה. ואני עומד כאן היום לפניכם בשביל לומר בפה מלא: די, לא עוד. די לשנאה ולפילוג, די להסתה, די לזרוע הרס וחורבן בתוך הבית פנימה. כולנו בני איש אחד. בואו נטה שכם האחד לרעהו, נראה את הטוב שבאחר, לא את ההפך. כפי שכולם לומדים במקורותינו, אדרבה, שנראה כל אחד מעלת חברו ולא חסרונו. זה מה שנדרש מאיתנו כעם נבחר, כי כוחנו באחדותנו, וזהו סוד קיומו של העם היהודי מאז ומתמיד. רוח של אחדות ועבודה משותפת, קואליציה ואופוזיציה כאחד, דתיים וחרדים וחילונים, יהודים וערבים, היא הרוח המנשבת ובה פועלת ועדת הבריאות, שבראשה אני זוכה לעמוד. זה מה שאנחנו עושים יום-יום, שעה-שעה – לדאוג לכל אזרח באופן שווה, בפעולות הרבות שהצלחנו להוביל בוועדה בחודשים האחרונים. מאז שהקמנו את הוועדה מחדש בקדנציה הזאת אנחנו פועלים בצורה שווה למען בריאותם של כלל אזרחי ישראל ולמען קבלת טיפול רפואי מיטבי, ללא קשר למעמד הסוציו-אקונומי וללא קשר למקום מגורים גיאוגרפי. במקביל לכך פעלנו רבות למען הורדת יוקר המחיה בכמה צעדים חקיקתיים שנקטנו, כפי שמייד אפרט. עשינו זאת כי זו דרכנו; זו הדרך שאנו בתנועת ש"ס מאמינים בה ומיישמים אותה יום-יום, שעה-שעה. זו הייתה שאיפתם והכוונתם של מורינו ורבותינו, מנהיגי הרוח גדולי הדורות שהקימו את התנועה, וזה מה שמנחה אותנו יושב-ראש התנועה הרב אריה דרעי חדשות לבקרים. על בסיס זה אנו פועלים ונמשיך לפעול בעוז ובאהבה למען כולם באופן שווה. עד כאן בנימה האישית. וכעת לתיקונים שבהם דנה ועדת הבריאות במסגרת חוק התוכנית הכלכלית. בתחום המזון – הוועדה התחילה את דיוניה בתיקונים שונים לחוק ההגנה על בריאות הציבור, שנפרסו על פני פרקים כ'-כ"א, וממשיכים את מגמת החקיקה משנת 2015 בהקלת החסמים על יבוא המזון וייעול הפיקוח הווטרינרי, ובהמשך לחקיקה משנת 2021 באימוץ הוראות מהאיחוד האירופי. ראשית, הצעת החוק כוללת עיצומים כספיים לעניין הפרות של הוראות המאומצות מהאיחוד האירופי, אף שלא ניתן לקבוע עליהן עבירות פליליות, אבל יש עיצומים כספיים. שנית, נערכו תיקונים משלימים לעניין מתן אישור ייצור נאות. חלק מההוראות, כגון הסמל ואופן הגשת הבקשה, ייכנסו לתוקף, כמובן, ב-1 בספטמבר, אבל יש כאן מגמה להחיל גם על המזון תו תקן אמיתי של יצרן נאות, שיהיה למראה של כל אחד ואחד וגם יגרום תחרותיות בהובלה הזו. אורך חיי מדף – אנחנו כאן גם נותנים ליצרנים ולמשווקים להוביל את הסמכות תוך הורדת הרגולציה; העברת הרגולציה אליהם ואימוץ ההוראות מהאיחוד האירופי גם בנושאים הללו. רביעית – נקבע בצורה מפורטת לעניין גורם רעיל או מזון מזיק, תוך פירוט מחדש של מזהמים. כמובן, גם כאן להתקין ולתאם – מה שקיים באירופה טוב לישראל. חמישית – נכללו בהצעת החוק הקלות נוספות לעניין ייצור ויבוא מזון. בין שאר ההקלות הוכנס הליך אימוץ שינויים הנוגעים רק לנספחים להוראות המאומצות, שבדרך כלל משנים ערכים, ריכוזים או חומרים. בכל מקרה, הוועדה תמשיך לעקוב ולראות שהאימוץ של התקן האירופי באמת חל כאן בארץ והיצרנים והיבואנים והמשווקים פועלים לפיו. בנושא התמרוקים, שדיברו עליו הרבה, אימצנו את התקן האירופי. לא יכול להיות שמשחת שיניים שעולה באירופה 15 שקלים, תעלה כאן 30 שקלים. מה שטוב לאירופה טוב לכאן. אבל כמובן שאנחנו בוועדת הבריאות דאגנו להקפיד ולשמור על בריאות הציבור. יש הבדלים בין מדינת ישראל לאירופה ויש אכיפות אחרות. עדיין, לקחנו את התקן האירופי בשביל שהיבוא – ואגב, גם היבוא המקביל – יוכל לחלחל כאן בארץ ולגרום לתחרותיות אמיתית ולהקל בכל מוצרי התמרוקים, שיש להם כמובן מנעד רחב. והפרק החשוב ביותר, שדובר בתקשורת ובעיתונים הכלכליים, שהולך להשפיע על כל אזרח ואזרח: הכפל של ביטוחי בריאות. עד היום כל אחד ואחד מאיתנו לא יודע כמה ביטוחי בריאות יש לו. על כל ביטוח וביטוח שאתה עושה, שולחים אותך לשב"ן, ואם לא טוב – נשלם. מרגע זה, מרגע שעברה החקיקה – לאחר שנים שלא הצליחו לעשות את זה – הצלחנו לגרום לכך שקופות החולים ובתי החולים – מערכת הבריאות הציבורית תקבל משמעות אמיתית, תוך שיבוב כספי בינם לבין חברות הביטוח. מה שייעשה – בבתי החולים הציבוריים ובקופה הציבורית יקבלו כסף מחברות הביטוח. אתה לא תשלם לאחד והשני יעשה. זאת המשמעות של החוק. כמובן שהמהלך האמיתי והסופי של החקיקה הזאת זה לחזק את המערכת הציבורית בתוספת של מאות מיליוני שקלים, שאת זה דרשנו בחקיקה, כולל סעיף שאנשי האוצר אמרו שאף פעם לא היה להם סעיף שמעגן בחוק שעל כל שקל שמעבירים מהשב"ן ומחברות הביטוח, משרד האוצר יצטרך לתת כנגד זה. ביקשנו גם תוספות משמעותיות, שתכף אפרט אותן, אבל תוספת משמעותית למערכת הציבורית תגרום להשארת הרופאים במערכת הציבורית, ולא לחזק רק את מערכת הבריאות הפרטית. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, עמדתי בפני הרבה לחצים ושמעתי ארגוני רופאים, חברות ביטוח וסוכני ביטוח, אבל כשהייתי הולך בסופו של יום הביתה לישון, הייתי מסתכל על האזרח בקצה, שנמצא בדימונה ובקריית שמונה, שלא רק שאין לו ביטוח פרטי משקל ראשון, לא רק שאין לו ביטוח משלים שב"ן, לא רק שאין לו שב"ן – מה זה שב"ן? זה המשלים, הזהב, הפלטינום, מה שיש כמעט ל-80% מאזרחי מדינת ישראל. יש אזרחים שגם את זה אין להם, ושאלתי: איך אני עוזר להם? הרי אנחנו יודעים שהיום לקבוע תור במערכת הציבורית זה קשה. לא יכול להיות שצריך לחכות שמונה ותשעה חודשים על דברים שהם מאוד פשוטים, שלפעמים גם גובלים בחיי אדם. המטרה של החקיקה כאן, בתוספת של מאות מיליוני שקלים, היא לקצר את התורים, להעביר חלק מהפעולות שנמצאות בשב"ן לסל ולחזק את השב"ן. זו המטרה הסופית של החקיקה הזאת, וזו בשורה אמיתית שתעזור בסוף לכל אזרח ואזרח, למי שיש לו ביטוח משלים, שב"ן, למי שיש לו ביטוח פרטי ולמי שאין לו בכלל ביטוח. זה יוזיל לכם את עלויות הביטוח אבל גם יחזק המערכת הציבורית, וזה מה ששמנו למול עינינו. ביקשנו ממשרד האוצר תוספות. אני אמרתי פה – וזה גם יושב-ראש ש"ס הרב אריה דרעי, שעשה את אחד ההסכמים הקואליציוניים החזקים ביותר בנושא פרק הבריאות, שבכל מקום שאני הולך אומרים לי שלוקחים את זה ולומדים את זה. כמובן שגם בהסכמים הקואליציוניים האחרונים לא קיבלנו את כל הסכום, כי הבנו שבסוף צריך לדעת להסתכל על הקופה ולקחת מה שאפשר, אבל הפרקים שבסופו של דבר נלקחו לחזק את המערכת הציבורית ואני כיושב-ראש ועדת הבריאות דרשתי וביקשתי – קיבלנו תוספת של כמעט 135 מיליון ש"ח לחזק את חדרי המיון, למגן את חדרי המיון בחלק מבתי חולים, לשפץ; 15 מיליון ש"ח למתמחים בקהילה; 75 מיליון ש"ח לקיצור תורים. ברגע שתיקח כסף למערכת הציבורית לקיצור תורים, אתה תשאיר את הרופאים אחר הצוהריים – במקום שילכו למערכת הפרטית, הם יישארו בבתי חולים, ייתנו ניתוחים ויקצרו את התורים; מרכזי חוסן, כמובן, לטובת עוטף עזה ושדרות ואשקלון – הכנסנו 4 מיליון ש"ח בבסיס התקציב. בתקופה הקשה הזו הבנו כמה מרכזי החוסן הללו חיוניים, ועל כך הם הודו לנו מאוד; תוכנית אשפוז בית בקהילה, שזה דבר שהולך ומתחזק יותר ויותר, להקל על המערכת; שיפוצי מחלקות פנימיות בבתי חולים עצמאיים, וכמובן גם 10 מיליון ש"ח לטובת מתורגמנים רפואיים במערכת הציבורית, לבקשתה של חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי, שותפה אמיתית בוועדה, ואני מודה לה על כך. היום מגיעים למערכת ציבורית, לחדר מיון, והרופאים משנות השמונים, עולים מחבר המדינות וברית המועצות, לא מצליחים לתקשר – עברית, ערבית, אנגלית. מעבר לכך, יהיו מתורגמנים רפואיים במערכת הציבורית, וזה גם ייכנס לבסיס התקציב. את ההישגים הללו לא היינו מביאים, בטח לא אני לבד כיושב-ראש ועדת הבריאות, לולא העבודה המשותפת של כל חברי הוועדה, שהסתכלנו ושמנו למול עינינו את אזרחי מדינת ישראל ממטולה עד אילת, מזרח ומערב, על כל חלקי האוכלוסייה, יהודית ושאינה יהודית, חרדית ושאינה חרדית, דתית ושאינה דתית. זה הדבר היחיד שעומד מול עינינו. כמעט כל ההצבעות בוועדת הבריאות, אדוני היושב-ראש, עוברות פה אחד, כמעט ללא הסתייגויות, אפילו בחוקי ההסדרים. נכון שפורמלית חברי הוועדה צריכים להצביע נגד כהתנגדות לתקציב הכולל, אבל היה שיתוף פעולה אמיתי, וזה מה שאנחנו שמים ונמשיך הלאה לשים אל מול עינינו. על כך אני רוצה להודות לחברי ועדת הבריאות כולם, קואליציה ואופוזיציה כאחד, ולא אמנה אותם אחד-אחד, לצוות הוועדה, מנהלת הוועדה מיכל דיבנר כרמל ושאר הצוות, ללשכה המשפטית ובראשה עורכת הדין המצוינת עו"ד נועה בן שבת, שיודעת להסתכל על הפרטים הקטנים, מלווה אותנו ונותנת לנו חוסן משפטי אמיתי, ואני מודה לה על כך, ביחד עם שאר הצוות; לדוברות הכנסת, לרשמים הפרלמנטריים ולאנשי הזום, שליוו אותנו שעות הרבות – עשרות דיונים, עשרות שעות, לילות; לא מובן; סדרנים, עובדים; אנשי הלשכה שלי, יעקב, נתי, מאיר ורובי. תודה לקדוש ברוך הוא על הזכות שנקרתה בדרכי להיות יושב-ראש ועדת הבריאות ולעסוק בשליחות זו למען אזרחי מדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר משה טור פז:

תודה רבה, חבר הכנסת בוסו. אני מזמין את יושב-ראש הוועדה למיזמים ציבוריים חבר הכנסת אוהד טל, בבקשה.

אוהד טל (יו"ר הוועדה למיזמים ציבוריים):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להציג בפניכם את שני הפרקים מתוך הצעת חוק התוכנית הכלכלית שהועברו לדיון בוועדה למיזמים ציבוריים בראשותי: פרק י"ז, שעניינו קידום תשתיות לאומיות, ופרק י"ח, שעניינו הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום. פרק י"ח הוא הפרק בעל ההיקף הרחב ביותר בהצעת חוק התוכנית הכלכלית. הפרק בעצם מוסיף חוק חדש לספר החוקים של מדינת ישראל: חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג–2023. מטרתו לקבוע הסדרה רוחבית ואחידה של כלל שירותי התשלום שעולה בקנה אחד עם ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום זה, וכן לקדם את התחרות ולעודד את כניסתם של שחקנים חדשים לשוק. החוק המוצע מבוסס במידה רבה על שתי דירקטיבות אירופיות בנושא שירותי תשלום בהתאמות הנדרשות לשוק הישראלי. אדוני היושב-ראש, מאחר שהחוק מתפרס על פני 84 סעיפים שחלקם סעיפים מסועפים ומורכבים מאוד, נסתפק בהצגה תמציתית של עיקרי החוק. שירותי התשלום המוסדרים לפי החוק ויהיו חייבים ברישוי הם ניהול חשבון תשלום, הנפקת אמצעי תשלום כמו כרטיס אשראי, סליקת אמצעי תשלום וכן שירות חדש – ייזום מתקדם. בנוסף, החוק קובע חובת רישוי גם לשירות חדש נוסף – ייזום בסיסי. באופן פשטני, ייזום היא פעולה של כתיבת הוראת תשלום עבור הלקוח, למשל כתיבת הוראה להעברה בנקאית, רק שהיוזם, כלומר הגורם שמקבל את הרישיון, הוא שמבצע עבור הלקוח את כתיבת פרטי ההוראה אצל הבנק, כדי שהפעולה תתבצע במהירות וללא טעויות. בייזום בסיסי, מי שאמור לזהות את הלקוח הוא הבנק ולא היוזם, כלומר, מתן הוראות התשלום ואישורה נעשים על ידי הלקוח ישירות מול הבנק שלו, בעוד שבייזום מתקדם היוזם הוא שגם אחראי לזיהוי הלקוח, ואין צורך באישור נוסף של הלקוח מול הבנק שלו. לפי המוצע, הרגולטור העיקרי שיוסמך לתת רישיונות לחברות התשלומים ואישורים לייזום בסיסי ומתקדם, וכן לפקח על פעילותם של בעלי הרישיונות והאישורים, יהיה הרשות לניירות ערך. עם זאת, לגבי שירותי ייזום בסיסי וייזום מתקדם, גופים פיננסיים מסוימים שייתנו את אותם שירותים יישארו תחת פיקוח הרגולטור שלהם, למשל בנק ישראל, ויקבלו ממנו אישור לפעילות זו. לגבי חברות זרות שיהיו מעוניינות להיכנס לפעילות בישראל, החוק המוצע מקנה סמכות לתת הקלות הן בהליך קבלת הרישיון מהרשות לניירות ערך והן לגבי פעילותם של בעלי רישיונות שהן חברות זרות. אחד הנושאים המרכזיים שמוצע להסדיר בחוק הוא מה שמכונה קישוריות בין אפליקציות התשלומים. כולנו מכירים אפליקציות תשלומים, גם מה שיש לנו היום, שנותנות שירותי P to P – מה שנקרא העברת כספים בין יחידים על סמך פרט מזהה. במצב היום, מי שמעוניין להעביר כסף לאדם אחר, נאמר באפליקציית ביט או פייבוקס, יכול לעשות את זה רק עם מי שיש לו אותה אפליקציה; אתה לא יכול להעביר מאפליקציה אחת לאפליקציה שנייה. כדי למנוע את הריכוזיות בתחום, שעלולה לפגוע בסופו של דבר בצרכנים, מוצע לחייב אפליקציות שיש להן מספר רב של משתמשים לאפשר ללקוח שלהם להעביר כספים גם ללקוחות של אפליקציות אחרות, וכמובן גם לקבל כספים מלקוחות כאמור. יישום ההסדר המוצע יהיה באמצעות מערכת שמאפייניה מוגדרים בתוספת לחוק. חברי הכנסת, אחד הנושאים שנדונו במסגרת הדיונים בחוק ועוררו עניין ציבורי רחב הוא האפשרות של בעל רישיון למתן שירותי תשלום – חברת תשלומים – לתת ללקוחות ריבית או הטבה אחרת הנגזרת ממשך קיומה של יתרת זכות בחשבון התשלום שמחזיק לקוח אצל אותה חברת תשלומים. הנוסח המקורי של החוק, אדוני היושב-ראש, בעצם אסר לחלוטין על מתן הריבית הזו. בדיון מאוד רחב שהתנהל בוועדה בנושא הזה נשמעו הערות נוקבות בדבר החסם התחרותי שהאיסור הזה מייצר בפני אותם שחקנים חדשים שאנו מעוניינים שייכנסו לפעילות בשוק. למעשה, האיסור אינו עולה בקנה אחד עם תכלית החוק המוצע, שהיא עידוד התחרות בתחום הפיננסי בכללותו, לרבות יצירת חלופות לשירותים שנותנים הבנקים. לאור הדיונים בוועדה בנושא, ולאחר דיונים פנימיים שערכתי, לרבות עם נציגי בנק ישראל, והתייעצות עם כלכלנים בכירים, הגעתי למסקנה כי התועלת בהסרת האיסור מהצעת החוק עולה בהרבה על הנזק הפוטנציאלי שעלול להיגרם לטענת בנק ישראל. עם זאת, ואף שלצערי הרב – ואני אומר את זה גם כאן – לא נעשה ניסיון כן ואמיתי לשיח בנושא מצד בנק ישראל, הוועדה בהחלט הביאה בחשבון את החששות שנשמעו ביחס להגנה על כספי הלקוחות, וכן ביחס לחשש מפני הסיכון ליציבות המוניטרית, ובהתאם לכך הוספנו כמה תיקונים לחוק שנועדו לוודא כי מתן ריבית על ידי חברת תשלומים לא יסכן את כספי הלקוחות ולא יסכן את יציבות המערכת הפיננסית. ראשית, הוחלט כי חברת תשלומים שמציעה מתן ריבית ללקוחותיה תהיה חייבת לשמור את כספי הלקוחות אך ורק בחשבון ייעודי לטובת לקוחותיה, וכן ברמת נזילות גבוהה. היא לא תוכל לקבל היתר כלשהו לחרוג מכך. שנית, החלטנו לתת סמכויות לשר האוצר, אם הוא יראה לנכון כי הדבר נדרש לשם שמירה והגנה על כספי הלקוחות, להתקין תקנות נוספות שבהן ייקבעו תנאים והגבלות שיחולו על חברות התשלומים, נוסף להגבלות שכבר עוגנו בחוק. תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה ובשים לב לשיקולים של יציבות המערכת המוניטרית ופעילותה הסדירה, וכן קידום התחרות. חברי הכנסת, הוועדה למיזמים ציבוריים בראשותי קיימה שבע ישיבות, חלקן ארוכות מאוד, לדיון בפרק הזה, בהשתתפות שורה ארוכה של גורמים מהתחום הפיננסי, על אף לוחות הזמנים הקצרים המתחייבים מאופי הדיונים בחוק ההסדרים. אני סבור שהדיונים בוועדה היו מקצועיים וענייניים, ולא פחות חשוב – ניתנה בהם אפשרות לשמיעת כלל הגורמים והדעות באופן פתוח, והוועדה אף החליטה לא מעט על שינויים בנוסח החוק בהתאם להערות ולהצעות שנשמעו בדיונים. התוצר המונח כעת על שולחן הכנסת מהווה הסדר מאוזן ונכון שייתן, כך אני מקווה, תנופה משמעותית לתחרות בתחום התשלומים באמצעות כניסתן של חברות זרות לפעילות בישראל, וישפיע לחיוב גם על התחרות והריכוזיות הקיימות בתחום הפיננסי בכללותו. צריך באמת לומר עוד כמה מילים. בסופו של דבר, שוק הבנקאות, והעולם הפיננסי בכלל, זה אחד השווקים הריכוזיים ביותר שיש במדינת ישראל. אני לא יודע כמה אנשים יודעים את זה, אבל משפחה ממוצעת במדינת ישראל משלמת היום כ-10,000 שקל בממוצע עמלות לבנקים מדי שנה. אני חייב לומר שכשהציגו בפניי את הנתון הזה, אמרתי: אין סיכוי. אני לא משלם 10,000 שקל עמלות לבנק. כשישבו איתי נציגי האוצר ובדקנו את העניין באמת הוכיחו לי שזו המציאות. אנחנו אפילו לא מודעים עד כמה. השוק הזה הוא שוק מאוד מאוד ריכוזי. לאזרחי מדינת ישראל מגיע שירות רחב הרבה יותר, תחרות על ליבו, כמובן עם כל הביטחון הנדרש, על מנת להגן באמת על כספי הלקוחות. זה בהחלט מה שעשינו בהצעת החוק הזו. אני קורא לכנסת לדחות את ההסתייגויות שהוגשו לפרק זה ולאשרו בנוסח המוצע על ידי הוועדה. עד כאן לגבי נושא התשלומים. הפרק הבא הוא פרק י"ז: קידום תשתיות לאומיות. בפרק זה מוצע, למעשה, ליצור חוק חדש, חוק לקידום תשתיות לאומיות, התשפ"ג–2023. הקמת מיזמי תשתית בישראל היא אחת המשימות החשובות והמורכבות ביותר. רמת תשתית נאותה צפויה להפחית את הגודש בכבישים, להבטיח את אספקת החשמל והמים, להביא את מדינת ישראל לעמידה ביעדי האקלים והאנרגיה המתחדשת ועוד. למרות חשיבותם הרבה, הקמת מיזמי תשתית בישראל נתקלת בחסמים רבים המקשים על ביצועם במועד, באופן המחריף את המחסור בתשתיות במדינה. צריך גם כאן להבין. ניקח, אדוני היושב-ראש, כל פרויקט תשתית במדינת ישראל, לצורך העניין הקמה של קו רכבת קלה, הקמה של קו חשמל או מים או מה שזה לא יהיה. תיקחו את אותו פרויקט תשתית בכל מדינה מקבילה באירופה – משך הזמן שייקח בישראל הוא בין פי שלושה לפי ארבעה, ולפעמים אפילו יותר זמן, מאשר במדינה מקבילה. הדבר הזה מייצר מטרד ציבורי עצום. אנחנו מכירים את הדבר הזה: מתחילים פרויקטים של תשתית, ואז העסק נתקע, הרחובות נשארים פתוחים, מטרד ציבורי, וכמובן, בעקבות הדבר הזה הפרויקט מתייקר בצורה דרמטית. ומי משלם את כל הדבר הזה? הציבור בישראל. כך שהצורך לייצר קיצור בתהליכי – היכולת להקים את הפרויקטים הוא צורך עצום. חסמים אלה נגרמים בין השאר בשל מחסור במידע על מיקומן של תשתיות בתת-הקרקע, ריבוי גופי תשתית רלוונטיים ביחס למיזם תשתית וריבוי מאסדרים המעורבים בנתינת אישורים לתכנון והקמת המיזם. בשל מורכבותו ואורכו של החוק המוצע החליטה ועדת הכנסת לפצלו לדיון בין שתי ועדות שונות – ועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות חברי יעקב אשר והוועדה למיזמים ציבוריים. חלק ההצעה שהועבר לטיפול אצלנו בוועדה כלל את סעיפים 1 עד 30 לחוק המוצע. סעיפים אלה כוללים כמה מישורי טיפול לקידומם של מיזמי תשתית: איסוף שיטתי וטיוב המידע בדבר מיקומן של תשתיות בתת-קרקע ומידע נוסף הנוגע לקידום מיזמי תשתית, על פי סטנדרטים אחידים שייקבעו, במטרה לייעל את הליכי תיאום התשתיות, הנחשבים כיום לגורם מעכב מרכזי בקידומם של מיזמי תשתית; הדבר הנוסף הוא קביעת הוראות אשר לאופן תיעדופם של מיזמי תשתית בהתאם לחשיבותם, כך שגורמים מוסמכים ייתנו עדיפות בעת מתן מענה על פניות בקשר עם מיזמי תשתית חיוניים, ואף ימנו נציג מטעמם לטיפול בכל מיזם תשתית חיוני מועדף; קביעת לוחות זמנים והסדרים בנוגע להעתקת קווי תשתית, לוחות זמנים יעילים ומקוצרים, וקביעת הוראות לעניין פרסום נוהל פנייה לגורם מוסמך או גוף תשתית; הוראות נוספות שעניינן הסרת חסמים, לרבות לעניין תיאום תשתיות ולעניין עלויות העתקתם של קווי תשתית ושדרוגם. למרות לוחות הזמנים הקצרים קיימה הוועדה דיונים מעמיקים ופוריים בכל אחד מנושאים אלו. בשיתוף פעולה בין חברי הוועדה, נציגי הממשלה ונציגי הציבור, החליטה הוועדה על כמה שינויים בהצעת החוק, באופן שיטייב את החוק המוצע ויגדיל את הסיכויים ליישומו, ובעיקר לעמידה במטרותיו. בין היתר החליטה הוועדה כי גם על הגופים המבצעים יוטלו לוחות זמנים קצרים וברורים בעניינים הנוגעים להעברת מיפוי תשתיות ולהעתקת קווי תשתית; יותקנו תקנות בדבר דרכי הניהול של מאגר המיפוי, שמירת המידע בו ואופן העברת המידע ממנו; ניתן יהיה לקבוע מחירונים מוצעים לעניין ביצוע עבודות תשתית באופן שיפחית את העיכובים הנגרמים בשל מחלוקות בין גופי התשתית לגופים המבצעים בעניינים אלה. לסיכום, אדוני היושב-ראש, אני רוצה להודות מאוד לצוות הוועדה, שבאמת עבדו לילות כימים במשך שעות ארוכות מאוד, ליוני, מנהל הוועדה, ולמיכל, הרכזת הפרלמנטרית, ולחברי הוועדה הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה. וגם כאן אני באמת רוצה לומר מילה טובה גם לחברים מן האופוזיציה. התעקשתם על מה שהיה חשוב מבחינתכם, אבל הדיון היה ענייני, ואני חושב שבסופו של דבר באמת הגענו לתוצאה מאוזנת וטובה, ואני מודה לכם על שיתוף הפעולה גם בהיבט הזה. אני רוצה להודות גם לעובדי הכנסת, לעובדי ערוץ הכנסת ולעובדי הסיעות, ליועצים המשפטיים שליוו אותי, איתי עצמון וגלעד קרן, שעשו עבודה מדהימה, לדובר הוועדה, וכמובן לנציגי הציבור שהשתתפו בדיונים הארוכים, וכן לנציגי הממשלה, שבהחלט העבודה מולם הייתה עבודה טובה ומאוד מאוד יעילה. אני מאמין כי החוק המוצע על כל חלקיו יביא לשיפור משמעותי בהליכים להקמת מיזמי תשתית חשובים בישראל, וכן ישפיע באופן חיובי על המשק הישראלי כולו. אני קורא לחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות גם לפרק זה ולאשרו בנוסח המוצע על ידי הוועדה. תודה רבה.

היו"ר משה טור פז:

תודה לחבר הכנסת אוהד טל. אני מזמין את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן, בבקשה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, אני מתכבד להביא בפני הכנסת שלושה נושאים מחוק ההסדרים שוועדת החוקה, חוק ומשפט הכינה לקריאה השנייה ולקריאה השלישית, ולמען האמת אני אפילו יותר מתכבד שלא להביא את הנושא הרביעי, אבל על זה אני אדבר אחרי שאני אגיד מה אני מביא. מכלל הן אתה שומע לאו, ומכלל לאו אתה שומע הן, כמובן. הנושא הראשון שעסקנו בו בוועדת החוקה, פרק הפחתת הרגולציה בענייני ירושה, העביר את האחריות – ובעיניי, מעבר למסר בהורדת הרגולציה ובהורדת הביורוקרטיה, יש בו מסר מאוד מאוד חשוב, במקומות שבהם לא נזקק האדם לסיוע הרשות, של העברת האחריות אליו. במשך הרבה מאוד שנים – ואת זה החוק מיועד לשנות – הייתה איזושהי תפיסה פטרנליסטית, אבל לא באמת פטרנליסטית. אמרו: בכל ירושה מנהל עיזבון צריך להיות מפוקח על ידי האפוטרופוס הכללי. כמובן שהדבר הזה לא באמת עובד, ולכן קבעו כלל, קבעו לו המון המון חריגים, ובפועל האפוטרופוס הכללי פיקח רק על אותם אנשים שבאמת זקוקים לסיוע שלו – אנשים שמונה להם אפוטרופוס על פי דין או אנשים שאינם יכולים לדאוג לענייניהם, קטינים, קטינים נזקקים, כל מיני קבוצות. על זה היה פיקוח. הפיקוח על מנהלי עיזבון רגילים היה חובה ביורוקרטית שאין בצידה שום פיקוח אמיתי, אבל את החובות הביורוקרטיות, מה שנקרא, השארנו. הרעיון הוא לבוא ולהגיד: אנחנו צריכים את האפוטרופוס שיפעל כאביהם של יתומים, בהקשר הזה באמת לאנשים שזקוקים לעזרה, אבל אדם רגיל שיודע לדאוג לענייניו – שהוא יבצע את הפיקוח על מנהל הירושה. הדבר הזה יחסוך כמובן הרבה מאוד ביורוקרטיה ועלויות, גם עבור מנהלי העיזבון, שצריכים להגיש ועוד ביורוקרטיות והארכות מועד וכדומה. האמירה פשוטה: כאשר האדם כשיר, האדם אחראי לעצמו, הוא המפקח הטוב ביותר על ענייניו. יש בזה אמירה שאני מאוד מאוד שמח עליה. בנוסף, כל מיני הליכים שדרשו פנייה לבית המשפט לאישור כל מיני צוואות, שבעצם הגוף המומחה בעניינן זה הרשם לענייני ירושה, אבל עקב הוראות די ישנות בחוק הם היו עוברים לבית משפט, כמובן מחכים יותר זמן, מטילים עוד עומס על בתי המשפט ללא כל צורך – גם בנושא הזה הרפורמה ברישום ירושה והפיקוח על מנהלי עיזבון נותנת את אותו מענה. במרבית ההליכים האלה מדובר היה בעצם להעביר משהו שהוא כמעט טכני לחלוטין לידיים של שופט, שמייצר עומס תיקים ומעכב את השופטים ואת הצדדים, מעכב אותם לחינם. עוד נושא בתוך אותו פרק – הרבה מאוד פעמים יש סיטואציה של ירושה, של צוואה שאושרה בחו"ל, והמנגנון דרש הבאת מקור; בפועל לעולם לא ניתן היה להביא את המקור, ואז היה צריך להביא העתק נאמן למקור, והיו שולחים אנשים לכל מיני תהליכים משפטיים מיותרים, כאשר למעשה בסופו של דבר כל המסמכים אושרו, מותאם לעידן הטכנולוגי של ימינו, שמסמכי המקור אמורים להיות מאושרים בצורה דיגיטלית, ואין צורך להתחיל לייבא מסמכי מקור מחוץ לארץ. הנושא השני שהיה בוועדה הוא הנושא של ייעול הגבייה הממשלתית במרכז לגביית קנסות. אחד מהם – ובו גם הרחבנו את סוגי החובות לכל מיני רשויות שיכולים להיגבות על ידי המרכז לגביית קנסות, אבל הבשורה העיקרית בנושא הזה, וזה דבר שדרשנו בוועדה, היא שחובות שעוברים לגבייה במרכז לגביית קנסות, כלומר סוגי חובות שמעוניינים לגבות אותם, יוצאים מפקודת המיסים (גבייה). לא רבים יודעים מה זה אומר פקודת המיסים (גבייה). זה כלי גבייה שכשמו כן הוא, פקודה. הוא כלי גבייה מנדטורי שמאפשר סמכויות כמעט אין-סופיות. אפשר להטיל עיקולים על חשבון הבנק של חייב למרות שהוא בכלל לא יודע שיש לו חוב. פתאום מגיעים אליך הביתה אנשים ואומרים: אתה חייב כסף, ואתה בכלל לא ידעת, ובאים ומסמנים לך עיקול על חפצים בבית. כלי מאוד מאוד דרקוני. אנחנו אמרנו: מה שעובר למרכז לגביית קנסות יוצא מפקודת המיסים (גבייה). אי-אפשר להשאיר את האפשרות הזאת, וזאת מתוך מגמה – שאני בעזרת השם מתכנן להוביל גם בנושאים אחרים – להוציא מפקודת המיסים (גבייה) את הכול עד שבסופו של דבר היא תעבור מן העולם. אנחנו בשנת 2023, והכלים המנדטוריים הללו של הגבייה צריכים לעבור מן העולם. אנחנו היום יודעים להגיע לאנשים באימייל. היום חשבונות בנק – רק שתבין, אדוני היושב-ראש, בפקודת המיסים (גבייה) יש סעיפים שמסבירים איך מגיעים ומה סמכויותיו של מוכתר הכפר, כלומר אנחנו עדיין עוסקים בכיצד להגיע לאנשים באמצעות דיבור עם המוכתר שלהם. בכל מקרה, מדובר על למעלה מ-720 סוגי אגרות שהוצאנו מפקודת המיסים (גבייה) והעברנו אותם אל מרכז האכיפה והגבייה, וגם ייעלנו את התהליך בצורה כזאת שכבר במועד הראשון שאדם חייב כסף הוא יקבל גם בדואר רשום וגם בדואר רגיל את הדרישה. זאת, מלבד ייעולים נוספים שאינם דורשים חקיקה, כמו שליחת הודעות סמ"ס, והכול כדי לייעל את משך הזמן שחובות יושבים ולצמצם – וזה הדבר החשוב ביותר, וגם הבשורה עבור אנשים שלא יודעים על החובות, כי לא שלחו להם את זה בזמן בדואר רשום והם לא מכירים את זה, הם לא יודעים על החובות, ואז נצברים להם ריבית וקנסות. הניסיון של המרכז לגביית קנסות מראה שכאשר אנשים יודעים על החובות הללו, רובם המוחלט – "עמך כֻלם צדיקים" – משלמים אותם, ומשלמים די בהקדם. יש מיעוט קטן שגם לו נתנו מענה, לייצר את אמצעי האכיפה. הנושא השלישי הוא לגבי ביטוח זכויות עובדים בהליכי חדלות פירעון. כאשר עסק נכנס לחדלות פירעון – יותר נכון, במקרה הזה הליכי שיקום – עובדיו לא יצטרכו להישאר בסימן שאלה לגבי היכולת לשלם להם את המשכורת, ונראה מתי השיקום ייגמר, אלא הביטוח הלאומי ייכנס בנעלי המעסיק וישלם להם, ואחר כך כמובן יגבה את החוב מקופת השיקום. הדבר הזה קיים בהליכי פירוק. הוא היה הוראת שעה בהליכי שיקום, וצריך היה להפוך אותו להוראת קבע, וגם שם הכנסנו כמה שינויים וטיובים. אני חייב לציין שכמעט בכל הנושאים שהיו על שולחן הוועדה בנושא הזה, נושאים שמורידים את יוקר המחיה ונושאים שיש בהם אלמנטים חברתיים וצרכניים, הגענו להסכמות כמעט גורפות, קואליציה ואופוזיציה, כמעט ללא מחלוקות, וגם הכנסנו שינויים בפרטי החוקים שינכשו מהם את הנושאים הדורשים ניכוש. הבטחתי שאני אדבר על הנושא הרביעי, הנושא שאיננו פה, שבעיניי הוא חשוב לא פחות. אנחנו קיבלנו במסגרת חוק ההסדרים את אותו תיקון שהיה אמור לאפשר, אם הוא היה עובר, לרשות המיסים – מחייב בעצם את כל המוסדות הפיננסיים במדינת ישראל להעביר דיווח כל חצי שנה על כלל החשבונות העסקיים שבידיהם, על המחזור של הכסף הנכנס והכסף היוצא באופן גורף, ובנוסף גם לאפשר לרשות המיסים להריץ חיפושים על מאגרי המידע של הבנקים באופן שהייתה בו גם פגיעה מאוד מאוד קשה בפרטיות וגם היה מייצר הליכי אכיפה לא יעילים. בהצעת החוק הזאת היו בעיות רבות, והעלינו אותן בתהליך החקיקה. היא פוצלה מחוק ההסדרים. היא ממשיכה לשבת על שולחנה של ועדת החוקה, וכבר הודענו – וגם בנושא הזה הייתה תפיסה גורפת בוועדה, ואמרנו שהדבר הזה יהיה צריך לעבור שינויים מפליגים, כי הצורך להילחם בהעלמות המיסים הוא בוודאי חשוב, הצורך להילחם בעבריינים הוא בוודאי חשוב; אי-אפשר לעשות את זה באמצעות הפיכת כלל אזרחי מדינת ישראל לחיים במציאות של האח הגדול שצופה על כל חשבונות הבנק שלהם גם כאשר הם פעלו כדת וכדין, ללא שום מעבר על החוק ובתום לב. אני רוצה, כמובן – להצעות החוק הוגשו הסתייגויות, ואני מבקש מהכנסת לדחות את ההסתייגויות ולאשר את חוק ההסדרים בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. אני רוצה להודות לצוות הוועדה כולו בראשות איל, כמובן, מנהל הוועדה, לצוות הייעוץ המשפטי כולו בראשות ד"ר גור בליי, היועץ המשפטי שלנו, שעבדו על הצעות החוק הללו וטייבו בחלק גדול מהן. אפשר להגיד אפילו תודה מיוחדת ליועץ המשפטי אלעזר שטרן, שהיה בחלק מהנושאים. תודה רבה לצוות שלי, שסייע רבות לעשות את זה, והתגייס כמובן גם בתקופת הפגרה. אני רוצה לומר עוד מעט מילים על התקציב כולו, ולהודות, כמובן, לראש המפלגה שלי בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, שהביא לנו תקציב עם בשורות רבות, גם בתחום יוקר המחיה והורדת מחירי הדירות, גם בנושא פיתוח הנגב והגליל, וגם, באמת, כמעט כל פרט נחשב עליו; הרבה מאוד תיקוני עיוותים ארוכי שנים. אני בהחלט מקווה שאנחנו נמצא את עצמנו בשנות התקציב הבאות עלינו לטובה עם הורדה של יוקר המחיה. אנחנו נראה את ההשפעה של הקרן להורדת מחירי הדיור – מה שכונה קרן הארנונה – על התמריצים של הרשויות המקומיות, על חיזוק הרשויות, גם חיזוק הרשויות בנגב ובגליל, ועידוד הבנייה למגורים. אני רוצה להודות כמובן לכבוד השר, שישב והקשיב לכל הנאום, ולחברי הכנסת. והבטחתי אז אקיים – כמובן, אדוני השר – אז תודה רבה. אני קורא לחברי הכנסת לדחות את ההסתייגויות ולהצביע בעד חוק ההסדרים ובעד התקציב בקריאה השנייה והשלישית. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.