החלטה מספר 627 בעניין העברת יחידות ארציות של הממשלה לירושלים

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, ראשית אברך אותך על הכנס אתמול ליהדות מרוקו – זה היה מרגש, גם הנאום.

היו"ר אמיר אוחנה:

אותך, אתכם.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

באמת נעשית עבודה מדהימה, ויש לנו מחויבות. אתה יודע, חג הסיגד קיבל מעמד חוקי בישראל, המימונה עוד לא. הלדינו והיידיש קיבלו מעמד, היהודית המרוקאית עוד לא. אני אשמח לקדם את זה יחד איתך, שגם נביא מעשים, שהבית הזה מעגן את המורשת הזאת לפחות כמו אחרות, לא יותר. והריבוי שדיברת עליו הוא דרמטי. סגן השר מקלב, ידידי האהוב וממלא המקום הבלתי-רשמי שלי בוועדת הכלכלה, איש אמון וישר דרך, לגבי מצב הזה שבו יחידות של ממשלה עוד לא עברו לירושלים: על פי הנתונים שהוצגו, נראה שיחידות ארציות של משרד התחבורה לא הועברו לבירה. האם השרה ואתה תפעלו ליישום החלטה להעברת יחידות משרד התחבורה לירושלים? מדוע ההחלטה הזאת לא מיושמת עד כה? מה לוחות הזמנים ליישום ההחלטה ומה אופן הביצוע? אני רק רוצה להגיד לך, כשהייתי שר לנושאים אסטרטגיים, הודעתי שהמשרד הזה יעבור לירושלים. סגרנו משרדים יקרים בתל אביב, והפעילות הזאת עברה פה למשרד החוץ.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. בבקשה.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

תודה, חבר הכנסת, ידידי חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. אני אגיד כאן ואהיה גלוי, אני מתייחס לכל שאילתה של כל חבר כנסת ברצינות. עכשיו זכיתי שיש כאן ארבע שאילתות וזה דבר טוב. אני לא מסתפק, באף שאילתה, וגם במקרה הזה, אתם גם רואים את זה, רק במה שהמשרד עונה, אני בודק ומבקש הבהרות ועוד תשובות. אתם יודעים, פקידים לפעמים אוהבים קצת לענות תשובות שטוחות.

היו"ר אמיר אוחנה:

יישר כוח.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

אני רואה את השאילתות כעוד מהלך או כלי מאוד מאוד חשוב של הכנסת שהיא נותנת לחברי הכנסת, וצריך לחזק את זה, שתרבו בזה, כי זה כלי עבודה מצוין. אבל כשזה מגיע אליך, אני אומר: ביטון, שואל שאלות מורכבות וצריך לענות תשובות שיהיו עוד יותר ברורות, כי אני בוודאי אישאל שאלה נוספת. אז אני כבר רוצה לתת לך את התשובה, אני גם מקווה שזה גם ייתן לך את התשובה הנוספת. אז קודם כול אני איש בשורה, והיחידות הארציות שהיו אמורות לעבור לירושלים, על פי החלטת הממשלה עברו לירושלים. יש שלוש קומות בהר חוצבים ששם יושבות היחידות שהן ביטחון, מידע ובקרה, ויחידת התביעות של משרד התחבורה, כולן עברו. יחידה אחת, יחידת מטה ארצית אחת עוד לא עברה, החלק של הארצי, זה אגף הרכב. כתוב כאן: במהלך החודשים הקרובים. טלפנתי היום פעמיים למשנה למנכ"ל לשאול אותו, הוא אומר לי שבאוגוסט הם יעברו. אז בעצם, טרם תשאל ואני אענה – זה לא נאמר פה, שאלת את זה בזמן הנכון; אבל עד שאני עניתי, התשובה היא חיובית, שברוך השם כל היחידות עברו. אם תרשה לי, אני רוצה להגיד שזה לא דבר פשוט, זה לא דבר של מה בכך. המשרד אומר לי שמקבלים את ההחלטות, אבל זה גרם לאנשים, לעובדים – הם עזבו את העבודה, יצאו לפנסיה. יש אנשים, מהנדסים, כאלה – דיברו איתי על דברים ספציפיים – שגרים בצפון, גרים בחיפה או באזור חיפה, והם מגיעים לתל אביב, זה המקסימום שהם יכולים. להגיע לירושלים – הם עזבו. קשה למשרד היום לגייס אנשים. יש מהנדסים, אנשי מקצוע שהם כבר עשרות שנים בתפקיד שלהם, שיש להם את הידע הייחודי, את הניסיון, את ההתמקצעות המיוחדת שלהם בנושאים מורכבים. והיום קשה גם לגייס, אי-אפשר לגייס. כולם יודעים שמשרות ממשלתיות, המחיר שמשלמים היום, המשכורות הן לא מהגבוהות שיש במשק בחלק מהדברים, וזה גורם לאנשים שלא להגיע, וזה לא פשוט. אני לא הייתי בהחלטה הזאת להעביר את המשרדים לירושלים, נראה לי שיש לך ידע בעניין הזה, מה הביא לכך. אני מבין את ההיגיון שמסביב להעלות את כולם, אבל זה לא דבר פשוט. אני רוצה גם להגיד בצורה שקופה שהחיוב הוא דווקא ליחידות ארציות, יחידות מטה ארציות; יחידות מטה אזוריות לא עוברות. זאת אומרת, עדיין נשארות יחידות מטה מחוזיות. אני רוצה להגיד לך יותר מזה: היה בניין שנקרא, אם אני לא טועה, "בית האומות" – תכף אגיד לך את השם – בכל מקרה, הוא היה ברחוב המלאכה 8, משרד התחבורה ישב שם 60 שנה. המשרד הזה לא קיים, חזר לבעליו, והבניין הזה נסגר, עם כל היחידות. אז בפועל זה נעשה מאוד – אנחנו גם חשים בזה, אנחנו רואים שבכניסה לירושלים בבוקר יש עומסים, אני מניח שחלק מזה זה אלפי עובדים שמגיעים מחוץ לעיר, מגיעים לירושלים, עובדי ממשלה. מרכז ההייטק לא נמצא פה, אז אני מניח שהעובדים הרבים שנמצאים פה זה עובדי ממשלה, וזה נכון שזה נעשה. אני לא זוכר את השם של הבניין הזה, אבל בסדר, זה לא העיקר. זה ברחוב המלאכה 8, זה ברור.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. יש שאלת המשך, בבקשה.

מיכאל מרדכי ביטון (כחול לבן – המחנה הממלכתי):

תודה, השר, גם על התשובה, גם על התקווה של המעשים שאתם עושים. כמובן, זה לחזק את ירושלים, לחזק את מעמדה ומצבה הכלכלי, וזה על דעת ראש העיר משה ליאון, שעושה עבודה מדהימה, סגן ראש העיר חביליו, שדוחף את הנושאים האלה, ואחרים, ואנחנו רוצים להביא להם תשובה. שאלה נוספת שלי באה מהבית. לפני עשר שנים שיניתי את שמו של מכתש גדול ל"מכתש ירוחם" בוועדת השמות, ומשרד התחבורה הכיר בכך; אלא שהוא שם מספר שלטים עם השם "מכתש ירוחם", לצד שלטים ישנים של "מכתש גדול" ו"מכתש חתירה", ויש צמתים שונים בנגב שאין בהם שילוט למכתש ירוחם. למה זה חשוב? כי כשאתה בא לירוחם, זה לא ירוחם, זה אגם ומכתש, זה שלנו, זאת בעלות, זאת זהות. אז סגן השר, זאת שאלה איך עשר שנים לא עשו את זה, אבל זו יותר בקשה שבכל הצמתים שבהם לא משולט מכתש ירוחם לפי ועדת השמות – מישור רותם, צין אורון, שדה בוקר, כיווני הגעה מניצנה, מבאר שבע – בכל המקומות האלה, ומדימונה, צריכים שלט חדש, "מכתש ירוחם", ולתת מקום לזהות שלנו ולבעלות שלנו על נכס של טבע. אני מבקש את זה אישית ממך להמשך, תודה רבה.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

חבר הכנסת ביטון, ראשית, אני לא אומר "משמיים ירוחמו", אני אומר, בידי אדם – עכשיו אנחנו צריכים להחליף את השלטים האלה. אני לא אומר "השם ירחם", אני אומר, אנחנו צריכים לעשות את השלטים. אני רק אבקש ממך את המיקומים שצריך לעשות את זה. אני באופן אישי אעקוב. אני חושב שבאמת זה גם גורם לבלבול, זה גם לא נכון לעשות את זה. שלטים שצריך להחליף, זו החלטה שצריך ליישם. אני מקבל על עצמי לעשות את זה. אני גם שמח שבשאילתה הראשונה, ובסופו של דבר משרד התחבורה מודיע שכמעט כל משרדיו עברו לירושלים, נעשות על ידיך – זה, מה שנקרא, מגלגלים זכות על ידי זכאי.

היו"ר אמיר אוחנה:

על זה נאמר: מודה ועוזב ירוחם.

סגן שרת התחבורה והבטיחות בדרכים אורי מקלב:

ירוחם גם כן. השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חבר הכנסת סימון מושיאשוילי לשרת התחבורה והבטיחות בדרכים בנושא: חיוב נוסף על נסיעות מעבר פנימיות בנסיעות בין-עירוניות. חבר הכנסת מושיאשוילי, בבקשה.