يستخدم هذا الموقع أداة تحليلات (Microsoft Clarity) لفهم كيفية استخدام الزوار له — خرائط حرارية وأنماط تصفح، دون معلومات تعرّف بالهوية. لا تُحمَّل إلا إذا وافقت. اعرف المزيد
سجل رسمي. نص الملف مستخرج من المستند الرسمي. هذا ليس تلخيصًا ولا تأويلًا — الملف هو المصدر.
הצעת חוק
הצעת חוק
נאומים בני דקה
פריטי מליאה · النقاش
יום לציון תרומת יהודי צפון אפריקה והמזרח לבניית המדינה ולציונות
פריטי מליאה · النقاش
יום משפחות היתומים בישראל
פריטי מליאה · النقاش
جارٍ استخراج نص الجلسة من الملف الرسمي
هذا النص مستخرج من الملف الرسمي. الملف هو المصدر المعتمد.
دليل الرموز
חוברת י'
ישיבה שמ"ז
יום שלישי, ג' בטבת התשפ"ו (23 בדצמבר 2025)
ירושלים, הכנסת, שעה 16:00
מסמכים שהונחו על שולחן הכנסת
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
נאומים בני דקה
אבי מעוז (נעם):
משה אבוטבול (ש"ס):
יום לציון תרומת יהודי צפון אפריקה והמזרח לבניית המדינה ולציונות
דן אילוז (הליכוד):
משה אבוטבול (ש"ס):
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
עודד פורר (ישראל ביתנו):
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
יום משפחות היתומים בישראל
יוסף טייב (ש"ס):
נאור שירי (יש עתיד):
יעקב אשר (יהדות התורה):
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
היו"ר אמיר אוחנה:
חברות וחברי הכנסת, שלום. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שלישי ג' בטבת התשפ"ו, 23 בדצמבר 2025. הודעה למזכיר הכנסת.
מזכיר הכנסת דן מרזוק:
תודה. ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – דוח מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור בנושא: אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק הסמכת צבא הגנה לישראל ושירות הביטחון הכללי לביצוע חדירה לחומר מחשב המשמש להפעלת מצלמה נייחת ופעולה בו (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 5), התשפ"ו–2025, והצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 7 והוראת שעה) (שירות במשטרה ושירות מוכר) (תיקון מס' 19), התשפ"ו–2025, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה למזכיר הכנסת.
היו"ר אמיר אוחנה:
מה מצבנו עם שר במליאה? תבדקו, בבקשה.
אבי מעוז (נעם):
אני מוכן לדבר, אני מוחל.
היו"ר אמיר אוחנה:
אתה מוכן לדבר או להיות שר?
אבי מעוז (נעם):
אני מוכן לדבר.
היו"ר אמיר אוחנה:
לא להיות שר?
אבי מעוז (נעם):
אני לא מוחל על כבודה של הכנסת, אבל אני מוכן לדבר.
היו"ר אמיר אוחנה:
עוד רגע. בכל אופן, נעשה לפחות את ההרשמה. הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא נאומים בני דקה. חברי הכנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד. לא איחרת את המועד, חבר הכנסת אבוטבול, ההצבעה כעת. עד שאקבל לידיי את הרשימה, ראשון הדוברים יהיה, כבקשתו, חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה.
אבי מעוז (נעם):
תודה, אדוני היושב-ראש. במסגרת נאומי השקיפות, אני רוצה לדבר היום על מכון שלום הרטמן, שפועל במערכת החינוך, מערכת הגפ"ן, ומקדם את הדברים הבאים: זהות יהודית ישראלית פלורליסטית; היכרות עם התרבות, המסורת והזהות של החברה הערבית; חינוך לערכי הדמוקרטיה – כמובן על פי פרשנות השמאל. המכנה המשותף לכל הדברים הללו הוא שהם כיסוי להובלתה של מדינת ישראל להיות מדינת כל אזרחיה ולא מדינה יהודית. הארגון הזה מחנך את ילדי ישראל לטשטוש הזהות הלאומית והיהודית שלנו, וההורים חייבים לדעת זאת. כדי שההורים יוכלו לדעת אם גם הארגון הזה מחנך את הילדים שלהם, צריך שקיפות במערכת החינוך. אני מזמין את ציבור ההורים לפנות למוקד השקיפות שלי במספר 055-9804775 ולדווח על מקרים של הסתרה ועל פגיעה בזהות היהודית ובזהות הלאומית בבתי הספר של ילדיהם. תודה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה רבה לחבר הכנסת מעוז. מה קורה עם השר? השר בבניין?
קריאה:
השר חסום בגלל - - -
היו"ר אמיר אוחנה:
ומה אנחנו אמורים לעשות בינתיים?
משה אבוטבול (ש"ס):
יש את הנאום שלי, בן דקה.
היו"ר אמיר אוחנה:
אז נשמע את הנאום שלך, ואני מקווה שהנושא ייפתר בדקה הקרובה. בבקשה, חבר הכנסת משה אבוטבול.
משה אבוטבול (ש"ס):
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, יש לומר זאת בצורה ברורה – דבר שאמרתי גם בעבר כאשר שימשתי יושב-ראש השדולה לשמירת השבת בכנסת: חיילים דתיים המשרתים בגלי צה"ל אינם מחויבים לחלל שבת, למעט שמירה על מבנה התחנה, כפי שנהוג בכל מתקן צבאי. אולם עצם העובדה שיחידה צבאית פועלת ומשדרת בשבת יוצרת דילמה הלכתית עמוקה כבר בשלב השיבוץ. לא כל חייל דתי מוכן לשרת ביחידה שמחללת שבת באופן שיטתי, גם אם הוא עצמו אינו נדרש לבצע פעולה אסורה. לפי פקודות צה"ל, פעילות בשבת מותרת רק כאשר יש חיוניות ביטחונית מובהקת. בעבר נטען כי שידורי התחנה נחוצים לצורכי התרעה וגיוס כוחות בחירום, אך המציאות כיום השתנתה לחלוטין: כיום ההתרעות מגיעות לכל אזרח באמצעות צופרים, כל תחנות הרדיו והאפליקציות; גיוס מילואים מתבצע באמצעים ישירים וייעודיים ולא באמצעות שידורי רדיו. בעיקר הדברים כלל אינם רלוונטיים לגלגל"צ, תחנת מוזיקה. אין כאן צורך ביטחוני, אלא חריג מתמשך שהפך להיות לנורמה. לכן המסקנה ברורה: יש להפסיק מייד כל שימוש בחיילים בשבת שאינו שמירה על המתקן הצבאי, ולתקן את הפקודות כך שגלגל"צ לא תשדר בשבתות ובמועדי ישראל, וזה גם בלי שום קשר לבחירות ולדברים מהסוג הזה, כי אמרתי את זה כבר לפני כמה שנים. תודה רבה.
היו"ר אמיר אוחנה:
תודה לחבר הכנסת אבוטבול. אני מקדם בברכה גם את אורחינו שביציע, ובהם גם ללי וחיים דרעי, הוריו של גיבור ישראל סעדיה, השם ייקום דמו. תודה שאתם איתנו. אנחנו לא נוכל להמשיך בישיבה בלי שר. מישהו יודע להגיד לי מה קורה?
קריאה:
כמה דקות.
היו"ר אמיר אוחנה:
אנחנו יוצאים להפסקה. אנחנו נחדש את הישיבה בעוד עשר דקות, ב-16:16 בדיוק.
(הישיבה נפסקה בשעה 16:07 ונתחדשה בשעה 16:16.)
היו"ר יבגני סובה:
חברות וחברי הכנסת, אני מחדש את הישיבה. הנושא הבא על סדר-היום – יום לציון תרומת יהודי צפון אפריקה והמזרח לבניית המדינה ולציונות. אני מזמין את חבר הכנסת דן אילוז לפתוח את הדיון. בבקשה, חבר הכנסת אילוז.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אני מתנצל על האיחור - - - שתהיה משטרה ויהיה שלטון חוק, ואפשר יהיה להגיע ממשרד האוצר לכנסת, מרחק של 50 מטר.
נאור שירי (יש עתיד):
פעם שנייה כבר.
היו"ר יבגני סובה:
הסבריו של שר האוצר נרשמו לפרוטוקול. הינה, חידשנו את הישיבה. בבקשה, חבר הכנסת אילוז, חמש דקות לרשותך.
דן אילוז (הליכוד):
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש לי חידון קצר כדי להתחיל, לכל מי שנמצא פה. אם אשאל אתכם מאיפה הגיעו החלוצים הראשונים שבנו את הארץ, מה תענו? התשובה שתעלה לרובנו בראש היא כנראה מזרח אירופה. ועוד שאלה: כשהייתם בבית הספר, מישהו פה למד על משפחת מויאל, על משפחת שלוש, על הרב יהודה ביבאס? אז הינה הפתעה: הציונות במובן העמוק שלה לא התחילה רק באירופה, היא לא התחילה רק בבזל, ברוסיה ובפולין; היא התחילה גם, ואפילו קודם לכן, בצפון אפריקה ובמזרח. עוד באמצע המאה ה-19, עשרות שנים לפני הרצל, עלו לארץ יהודים ממרוקו, מאלג'יר, מתוניס ומתימן. הם לא באו מתוך פחד, לא מתוך אנטישמיות, אלא מתוך אהבת ציון טהורה. הם הקימו את התשתיות של היישוב היהודי ביפו, ובהדרגה היא הפכה לבסיס שעליו נבנתה תל אביב. שם פעלו משפחות מויאל, אמזלג ושלוש. הם הקימו פרדסים, בנו בתי ספר, הקימו שכונות ונטעו את התשתיות הראשונות שעליהן נבנה היישוב החדש. בזכותם יפו הפכה לעיר יהודית שוקקת חיים והייתה שער העלייה של הציונות כולה. באותן שנים ממש, בירושלים צמחה שכונת המוגרבים, השכונה השנייה מחוץ לחומות, שהוקמה בידי יהודים מצפון אפריקה, שבאו מתוך אמונה תמימה שהגיע הזמן לשוב הביתה. במקביל עלו גם יהודי תימן בעליית "אעלה בתמר" – עלייה של משפחות שחצו מדבריות וים כדי לחזור לארץ האבות. אפילו יהודי אתיופיה ניסו כבר אז, בשנת תרכ"ו, לעלות לירושלים, מסע קשה שלא הצליח, אבל הייתה הצהרת כוונות אדירה של השתייכות ושל תקווה. אבל הציונות הזו לא הייתה רק מעשה של כפיים, היא הייתה גם תנועה של רוח, והיא התחילה מתלמידי חכמים אמיצים שחשבו בגדול. עוד לפני הרצל היו שני רבנים שהניחו את היסודות הרעיוניים של הציונות המודרנית: הרב יהודה ביבאס, שהיה מרבני ההשפעה בצפון אפריקה וקידם את הרעיון המהפכני של חידוש הריבונות היהודית וצבא יהודי בארץ ישראל, ותלמידו הרב יהודה אלקלעי, שהושפע ממנו עמוקות והפך לדמות מרכזית בהפצת רעיונות השיבה. והינה פרט כמעט נשכח שחייב להיאמר כאן: סבו של בנימין זאב הרצל שמע את דרשותיו של הרב ביבאס והתפלל בבית הכנסת של הרב אלקלעי. החלום שנולד בקהילות המזרח עבר מדור לדור, עד שהפך בהשראתו ובחזונו של הרצל לתוכנית מדינית בבזל. אבל אדוני היושב-ראש, הסיפור לא נגמר במאה ה-19, כי כשהמדינה הזאת קמה, היא הייתה זקוקה לידיים בונות ולחומת מגן. יהודי צפון אפריקה והמזרח שעלו בשנות החמישים והשישים נשלחו לחזית ההתיישבות. הם אלו שבנו את דימונה והפריחו את השממה במקום שבו איש לא האמין שאפשר לחיות; הם אלו שהקימו את ירוחם בלב המדבר; הם בנו את אשדוד והפכו חולות לנמל אדיר, לעיר מלאה בתרבות; הם בנו את נתיבות, את מעלות ואת קריית שמונה, ובגופם הם היו השכפ"ץ של המדינה כולה בעיר הגבורה שדרות. הם לא בנו רק בלוקים, הם בנו קהילות, וזה מביא אותי לנקודה החשובה ביותר, שהיא אולי המתנה הגדולה ביותר שיהדות צפון אפריקה והמזרח מעניקה למדינת ישראל, המתנה של הלב – המסורתיות. אנחנו חיים בתקופה של שברים, של הגדרות נוקשות שמפרידות בינינו, אבל אני רוצה להציע לכם את המודל המזרחי-מסורתי לתיקון. תחשבו רגע על משל אחד פשוט – משל שולחן השבת של המשפחה המסורתית: כולם באים, כולם יושבים סביב אותו השולחן. אני מכיר את המציאות הזאת מבית: אימא, זיכרונה לברכה, ואבא, שיחיה חיים ארוכים, שיושבים בשני הצדדים של השולחן; בת אחת שמגיעה בגופייה, אח שלה מגיע עם כיפה סרוגה וסנדלים, ובן הדוד מגיע עם כיפה שחורה גדולה. הם מתווכחים? בטח שהם מתווכחים – שמאל, ימין, דתי, חילוני, ציונות, יהדות, צבא. הצעקות מגיעות לפעמים עד השמיים, אבל הם יושבים ביחד, הם בוצעים מאותו לחם, והכי חשוב – בסוף הארוחה הם נשארים משפחה. אף אחד לא מוחק את השני, אף אחד לא קם והולך כי השני חושב אחרת. ואין דבר מתוק יותר ואין דבר יהודי יותר מהישיבה הזאת ביחד של אנשים שונים שאוהבים אחד את השני למרות הכול. זו הבשורה שהמסורתיות מביאה למדינת ישראל – היכולת להכיל, למתן, לחיות עם אמונה גדולה אבל גם עם הרגליים על הקרקע, ולדעת שהביחד שלנו חזק מכל ויכוח. ודווקא מתוך הגישה המכילה הזו, מתוך המקום הזה שמחבר ולא מפריד, חשוב לי להדגיש: כשאני עומד כאן ומעלה על נס את התרומה של יהדות המזרח וצפון אפריקה, אני לא עושה זאת כדי למחוק אף אחד. אנחנו לא באים להקטין את תרומתם העצומה של הרצל, בן-גוריון וז'בוטינסקי או את גבורתם של חלוצי אירופה. להפך, אנחנו באים להשלים את התמונה, כי ילד מרוקאי, תימני או אתיופי שגדל היום בפריפריה וחושב שהציונות שייכת לאחרים, הוא ילד שמרגיש אורח בבית שלו, והמטרה שלי היום היא להגיד לילד הזה: אתה לא אורח, אתה בעל הבית. סבא שלך בנה את הקירות, סבתא שלך יצקה את הנשמה המיוחדת. את המדינה הזאת בנינו יחד, ביחד.
היו"ר יבגני סובה:
תודה.
דן אילוז (הליכוד):
הפסיפס הישראלי יפה רק כשהוא שלם, ורק אם נאמץ את המודל של שולחן השבת הזה, של כבוד הדדי ושל חיבור אמיתי בין כל חלקי העם, נצליח להמשיך ולבנות כאן מדינת מופת, יד ביד ובלב אחד. וברשותכם, משפט אחרון. אבקש להודות גם לתמר אסרף, מנהלת עמותת יפו – השער לארץ ישראל, על העשייה החשובה והעקבית שלה לקידום ההוקרה, השימור והנכחת תרומתם של יהודי צפון אפריקה והמזרח ועל השותפות האמיתית בהובלת קיומו של היום הזה. תודה רבה.
היו"ר יבגני סובה:
תודה לחבר הכנסת דן אילוז. הדובר הבא, חבר הכנסת משה אבוטבול, בבקשה. חמש דקות לרשותך.
משה אבוטבול (ש"ס):
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד גדול הוא לציין את היום שבו אנו מציינים את תרומתם הברוכה של יהודי צפון אפריקה והמזרח לבניית הארץ והמדינה. ואכן, ההיסטוריה של מדינת ישראל ב-100 השנים האחרונות שזורה בדמויות מפתח שעלו מארצות צפון אפריקה והמזרח התיכון, מארצות האסלאם. אישים אלו לא רק השתלבו בחברה אלא גם עיצבו את דמותה בתחומי הרוח, המדע, הכלכלה, ובראש וראשונה הם תרמו תרומה גדולה להמשך מורשת התורה של עם ישראל. ברצוני לציין כמה מהדמויות הבולטות והמשפיעות ביותר בתחומי התורה והרוח. בתחום זה העלייה מארצות המזרח שימרה והחייתה את עולם ההלכה והמנהג הספרדי. מרן רבנו הרב עובדיה יוסף זצ"ל עלה מעיראק. הדמות ההלכתית והציבורית המשפיעה ביותר במאה ה-20 עבור יהדות המזרח כיהן כראשון לציון, כרב ראשי לישראל, וחיבר עשרות ספרים. מפעל חייו היה להחזיר עטרה ליושנה, בדגש על פסיקת ההלכה לפי מרן השולחן ערוך, וכמובן תקומתה התורנית של יהדות ספרד באמצעות תנועת ש"ס ומפעילותיה החינוכיות, תורניות וגם תרבויות. כך גם הצדיק הבבא סאלי, הרב ישראל אבוחצירא זצ"ל, שעלה ממרוקו, דמות של מנהיג רוחני ומקובל שנודע בברכותיו ובקדושתו. הוא הפך לסמל של חיבור בין מסורת יהדות מרוקו לכלל הציבור הישראלי, וקברו בנתיבות הוא מוקד עלייה לרגל. בעוד חודש, בד' בשבט, כולנו נעלה לתפילה בציונו. הרב מרדכי אליהו, בן לעולים מעיראק, כיהן כרב ראשי לישראל וכראשון לציון, שילב בין עולם ההלכה לעולם הקבלה והיה דמות מאחדת עבור הציבור הדתי-לאומי והחרדי כאחד. בתחומי הרפואה והמדע – רבים מהעולים והדור השני לעלייה זו הגיעו לצמרת הרפואה הישראלית. פרופ' מרדכי שני היה חתן פרס ישראל לרפואה ומי שכיהן כמנכ"ל משרד הבריאות ומנהל בית החולים שיבא תל השומר. הוא נחשב לאחד האדריכלים המרכזיים של מערכת הבריאות המודרנית בישראל. ד"ר לאון בן זקן, עלה ממרוקו, עוד לפני עלייתו היה רופאו האישי של מלך מרוקו. בישראל היה דמות רפואית וציבורית מוכרת שסייעה רבות בקליטת העלייה. פרופ' שלמה בן חמו, מומחה לכבד, עלה ממרוקו, והוא מדען ורופא בעל שם עולמי בתחומו שהוביל מחקרים פורצי דרך בבית החולים הדסה. בתחומי כלכלה ועסקים – בתחום הכלכלי, משפחות ואנשים פרטיים הפכו לעמודי התווך של התעשייה והנדל"ן. משפחת שלוש, ממייסדי יפו ותל אביב, עלו ממרוקו. אומנם עלייתם החלה מעט לפני 100 שנה, אך השפעתם הכלכלית על הקמת תל אביב הייתה קריטית לפיתוח המסחר והתעשייה בארץ. כך גם אליהו נאוי. מעבר להיותו ראש עיריית בית שמש, עיר הולדתי, הוא היה דמות מפתח בקידום הכלכלה והפיתוח של הנגב תוך שילוב של ידע תרבותי ומשפטי רב. ישנם גם אנשים שתרמו לתרבות בארץ ולביטחון המדינה. התרומה באה לידי ביטוי בדמויות נוספות, כמו אלי כהן, השם ייקום דמו, האיש שלנו בדמשק, גדול מרגלי ישראל בכל הזמנים. הוא הצליח לחדור לצמרת השלטון הסורי ולספק מידע מודיעיני קריטי שהיה גורם מרכזי בניצחון במלחמת ששת הימים. כך גם אביגדור קהלני, ממשפחה מתימן, גיבור ישראלי, בעל עיטור הגבורה ועיטור המופת. הוא פיקד על גדוד טנקים בקרב הבלימה המכריע בעמק הבכא במלחמת יום הכיפורים. סיפורו הפך לסמל של עוז רוח ושריון. ישנם גם כמובן כאלה בתחום השירה והפיוט, כמו הרב דוד בוזגלו, שנחשב לגדול פייטני מרוקו במאה ה-20, ששילב בין המוזיקה האנדלוסית הקלאסית לבין שירה עברית מקורית, כמו גם אחד הפייטנים הנוספים, הרב אשר מזרחי מתוניסיה, גדול פייטני ירושלים. הוא כתב מאות פיוטים, ובהם הלהיט הנצחי "למולדת שובי רוני". ישנם בכל מיני תחומים. אבל אי-אפשר לדלג גם על התחום הפוליטי-חברתי. אציין את מר דוד לוי, זיכרונו לברכה, מהליכוד, וכן גם את מר אהרן אבוחצירה, עליו השלום, שהקים את תנועת תמ"י, שפעלה בקרב יהדות המזרח זמן קצר, וכמובן, ייבדל לחיים ארוכים וטובים, הרב אריה דרעי, השם יחייהו וישמרהו, שחולל מהפכה של ממש כשליחו של מרן זצ"ל לחזק ולרומם את בני עדות המזרח בכל תחומי החיים, והוא עושה את זה בהצלחה גדולה למעלה מארבעה עשורים בתנועת ש"ס המעטירה. זוהי תמצית פאר יהדות ספרד ובני עדות המזרח, שעוד נכונו להם ימים טובים ושנים טובות להחזיר עטרה ליושנה. תודה רבה.
היו"ר יבגני סובה:
תודה לחבר הכנסת משה אבוטבול. חבר הכנסת – אני לא רואה את חברי הכנסת סולומון ומיכאל ביטון, אז אנחנו נעבור אלייך, חברת הכנסת לימור סון הר מלך. בבקשה. לאחר מכן השר יסכם. אתה מסכם, אתה השר שנוכח. סגן השר יסכם? אני חושב שגם לשר האוצר יש מה להגיד על היום הזה. מה, אני לא צודק?
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אני אוהב להתכונן כשאני רוצה לדבר.
היו"ר יבגני סובה:
בבקשה, גברתי, חמש דקות.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, אני מבקשת לפתוח בהודיה עמוקה למארגנים ולכל העוסקים במלאכת הקודש של היום המיוחד הזה, ציון היום המיוחד הזה. זהו יום של בשורה ושל הכרה בתרומתה האדירה של יהדות צפון אפריקה והמזרח לבניין מדינת ישראל ולתקומתה. בפרשת השבוע אנו פוגשים את יעקב אבינו ברגע מכונן. המשפחה כולה מתנהלת לאיטה בדרכה למצרים, ויעקב פועל מתוך ראייה רוחנית צרופה. נאמר בכתוב: "ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורֹת לפניו גֹּשנה". חז"ל מלמדים אותנו שיעקב שלח את יהודה להקים במצרים תשתית תורנית, בית מדרש שיהווה מרכז רוחני לפסיקה הלכתית ולחינוך הילדים. יעקב אבינו מלמד אותנו שיעור חשוב – שכל בניין של עם ומדינה, עם המבקש להתקיים לנצח, מחויב להתחיל בחיבור לשורש, לתורה הקדושה. המעשה של יהודה הוא היסוד ששומר על זהותנו. ואכן, התורה מספרת שעם ירידתם של בני ישראל למצרים, ובזכות ברכתו של יעקב, נפסק הרעב הגדול. למרות שיוסף חזה שבע שנות רעב, הן פסקו שנתיים בלבד לאחר ירידת בני יעקב למצרים. זהו מקור עוצמתו של עם ישראל; איתו אנו מביאים אור וברכה ובשורה אף לגויים ולכל מקום שאליו היהודים מגיעים. חבריי, כשאני מחפשת את השורשים של הרוח הזו, אני חוזרת אל הבית שלי, אל סבא שלי, אברהם משה עיני, זכר צדיק לברכה, מתלמידיו של הבן איש חי, זכרו יגן עלינו. לסבא אברהם משה, שעלה מעיראק בגפו, הייתה באסטה של בננות בשוק מחנה יהודה. הוא היה מחויב לפרנסת ביתו, אך ליבו ומוחו היו נתונים תמיד לתורה. פעמים רבות אנשים סיפרו לסבתא שלי שולמית שמרוב שסבא שקוע בלימודו, אנשים מנצלים את חוסר תשומת הלב שלו ופשוט גונבים בננות מדוכן השוק וחומקים מתשלום. סבתא שולמית הכירה היטב את טיבו של סבא וידעה שאם היא תעיר לו על הגנבות, הוא פשוט ימאן להקשיב, אז היא החליטה לעשות מעשה: היא התחפשה לאישה זקנה וגנבה לו בעצמה אשכול בננות. העוברים והשבים שחזו בגנבה ניסו לעצור אותה ולצעוק: גנבת, גנבת, אדוני, גונבים ממך, אבל סבא אברהם משה בשלו, שקוע עמוק עמוק בלימוד התורה. בלילה, כשחזר הביתה וראה את האשכול מונח בתוך הקערה המיועדת על השולחן, הוא לא הבין ושאל מהיכן הבננות. סבתא שולמית סיפרה לו שהיא זו שגנבה כדי להוכיח לו את המצב. הוא אפילו לא שם לב. אבל גם זה לא עזר – סבא נשאר נטוע, נטוע עמוק עמוק באהבת התורה שלו. סבא אברהם משה היה זה שזכה לפתוח ולסגור את שערי בית הכנסת למקובלים אוהל רחל ברחוב דוד ילין בירושלים. הדמות שלו מייצגת את היסוד של מה שיהדות המזרח הביאה איתה לבניין הארץ: אהבת תורה תמימה, קישור עמוק למסורת ואמונת חכמים יוקדת. החיבור הזה לתורה היה כל כך עוצמתי, שהוא עבר לדורות הבאים. גם כשהגיעו אתגרים שונים וקשיים של דורות מאוחרים יותר, נבנו בתים שקרנו אהבת תורה, בתים של חיבור אמיתי ועמוק לצור מחצבתנו. חבריי, הרוח הזו היא הרוח שבנתה את המדינה. היא התבטאה בישיבת פורת יוסף המעטירה, שהעמידה דורות של גדולי עולם; היא הופיעה בדמותו של מרן הרב עובדיה יוסף, זכר צדיק לברכה, שהחזיר עטרה ליושנה ונטע גאווה בלבבות; היא זהרה בדמותו של הרב מרדכי אליהו, זכר צדיק לברכה, שחיבר בקדושה בין התורה לאדמת הארץ. מדינת ישראל קמה וניצבת בזכות שני הבניינים הללו, הבניין הרוחני והבניין הפיזי. ליהדות צפון אפריקה והמזרח יש חלק שווה ומכריע בשתיהן. האמונה האיתנה בבורא עולם, הנאמנות למסורת האבות ואהבה בלתי מותנית לארץ ישראל הן חומות ההגנה השומרות עלינו ומתוות לעמנו את דרכו. יהי רצון שנמשיך לבנות את מדינתנו מתוך עוצמה יהודית, גאווה בשורשינו ואמונה שלמה בצדקת דרכנו. תודה רבה.
היו"ר יבגני סובה:
תודה רבה לחברת הכנסת לימור סון הר מלך. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה, ולאחר מכן סגן השר יסכם את הדיון. בבקשה, חמש דקות.
עודד פורר (ישראל ביתנו):
תודה, אדוני. אדוני השר, ראשית, אני רוצה להודות לחבר הכנסת דן אילוז על העלאת הנושא הזה. אני חושב שבכלל, ציון גלי העלייה לכאן והתרומה של כל אחד מהגלים האלה לבניין העם והארץ חשוב ביותר, בטח בתקופה שבה כל אחד מנסה לחלק אותנו לכל מיני כתות וכיתות. צריך לזכור שבסוף, העם היהודי שב לארצו ב-150 השנה האחרונות אחרי אלפיים שנות גלות מכל מיני מקומות, וכל אחד יש לו חלק בבניין הזה שנקרא ארץ ישראל ועם ישראל. בדיון שאנחנו קיימנו היום בוועדה לפיתוח הנגב והגליל בהקשר של יום הזה על התרומה של יהדות צפון אפריקה לפיתוח הנגב והגליל, סיכמתי בזה – חשוב לי להגיד את זה גם כאן: הפיתוח והתרומה של יהודי צפון אפריקה זה לא רק לפיתוח הנגב והגליל; זה לפיתוח כל מדינת ישראל. בסוף כולנו, כולנו – אנחנו מסתכלים גם על הדור שלנו, ואנחנו כבר הדורות השניים או השלישיים, אצל חלקנו החמישיים שנמצאים כאן – אנחנו ישראלים. בסוף, הישראלי מורכב מהפסיפס של כל אלה. אני רוצה להגיד משהו על תרומת יהדות צפון אפריקה. אם אני רוצה ללכת ולראות מה זה ארץ ישראל ומה זה עם ישראל, עד כמה שקשה להגיד את זה, צריך להסתובב בבתי העלמין הצבאיים. וכשאתה מסתובב בבית העלמין הצבאי ואתה רואה את שמות המשפחה על הקברים של אלה ששילמו את המחיר היקר ביותר, אתה רואה שאין הבדל בין ילידי מרוקו, פולין, ארצות הברית, בריטניה, עיראק – כל מקום בעולם, וגם ישראל. אין הבדל. כולם באו ונלחמו כאן. הדבר היחיד שצר לי עליו זה שהתנועה שלכאורה מייצגת היום את יהדות צפון אפריקה, או רוצה להגיד שהיא מייצגת אותה, מובילה את ההשתמטות מהגיוס, וזה בדיוק הפוך מהציבור. הפוך מהציבור. יהדות צפון אפריקה הקריבה ומקריבה עדיין – לצערי, כן? מחירים כבדים מאוד כדי להגן על העם והארץ. אז איך אפשר בנשימה אחת להגיד שרוצים להחזיר עטרה ליושנה, ולהחזיר עטרה ליושנה זה אומר השתמטות? אז אני רוצה לברך אותך, חבר הכנסת אילוז, גם על כך שיזמת את היום הזה, וגם על כך שאתה עומד איתן על עמדתך בעניין חוק ההשתמטות והצורך של עם ישראל בכך שכל אחד ואחת מאיתנו ייקח חלק בהגנה ובתרומה לבניין העם והארץ ולהגנתם.
היו"ר יבגני סובה:
תודה לחבר הכנסת פורר. סגן השר כהן, בבקשה, אני מזמין אותך לסכם את הדיון.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, אני מקריא את תשובתו של חברי השר מיקי זוהר. ראשית, אבקש לברך את חברי חבר הכנסת דן אילוז על היוזמה הברוכה ועל הביצוע של היום המיוחד הזה. תרומתם רחבת ההיקף של יהודי צפון אפריקה והמזרח לבנייתה של מדינת ישראל ולמפעל הציוני לדורותיו היא נדבך יסוד מתמשך. הזיקה לארץ ישראל בקרב קהילות יהודיות בארצות האסלאם והמזרח ליוותה את חייהן לאורך מאות שנים, ובאה לידי ביטוי בתודעה דתית ולאומית, במסורות קהילתיות, בפסיקה ההלכתית, בפיוט ובעליות ממשיות לארץ עוד בטרם התגבשה הציונות המדינית המודרנית. עם הקמת המדינה ואחריה נטלו יהודי צפון אפריקה והמזרח חלק מרכזי בבניין החברה הישראלית. הם השתלבו בהתיישבות החקלאית והעירונית, בתעשייה ובכלכלה, בכוחות הביטחון, בשירות הציבורי ובמערכת הפוליטית, והטביעו חותם עמוק בתחומי התרבות, המוזיקה, הספרות, ההגות והחינוך. הם עיצבו את פניה הרב-קוליות של החברה הישראלית. בהקשר זה ראוי להדגיש את פועלו של יד יצחק בן-צבי – מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח. התאגיד הנמצא תחת משרד התרבות והספורט, פועל מכוח חוק ומוביל זה עשרות שנים מחקר, תיעוד והנחלה של מורשת יהודי ארצות האסלאם והמזרח. המכון עוסק באיסוף מקורות ראשוניים, כתבי יד וארכיונים קהילתיים, בתיעוד מסורות שבעל פה, בפרסום מחקרים וספרות, והוא מקור להנגשת הידע למערכת החינוך ולציבור הרחב. מעבר לכך, יד יצחק בן צבי משמש גם כגשר חי בין מחקר אקדמי, חינוך ציבורי ושיח תרבותי עכשווי באמצעות כנסים, ימי עיון, תוכניות חינוכיות ופעילות קהילתית ותרבותית. מלאכת המחקר וההנחלה רחוקה מסיום. נדרש להוסיף ולחקור, להעמיק ולחשוף רבדים נוספים של המורשת ההיסטורית, התרבותית והרוחנית של יהודי צפון אפריקה והמזרח, הן מתוך מקורות כתובים שטרם נבחנו לעומק והן מתוך זיכרון חי ועדויות אישיות ההולכות ונעלמות. המשך ההשקעה במחקר, בחינוך, בהנגשת הידע, הוא תנאי חיוני להבנה מלאה יותר של סיפור הציונות והמדינה ולבניית שיח ציבורי מבוסס, מורכב ואחראי. עלינו להמשיך ולחזק את העיסוק המחקרי, החינוכי והתרבותי במורשת יהודי המזרח וצפון אפריקה ולהבטיח שמורשת זו תוסיף להיות מקור ידע, השראה וזהות לדורות הבאים. אני גם רוצה לדבר ככה בשמי, כמזרחי גאה. היום הזה הוא מאוד מאוד חשוב, מפני שבסופו של דבר, לעניות דעתי, במהלך השנים מקום המדינה קצת נעלמו מהנרטיב הציבורי הפעילות של בני עדות המזרח והנדבך שלהם בהקמת הארץ, גם במקומות שבמרכז הארץ, לא רק הפריפריה, וחשוב להבין שזה נעשה ביחד – גם אחינו עדות אשכנז, גם אחינו בני עדות המזרח, בונים כאן מדינה לתפארת, מדינת ישראל. גאווה גדולה. לכן הוא יום מאוד חשוב. דן, תודה רבה לך. אדוני היושב-ראש, אני רוצה ברשותך לדבר על הפסיקה שהגיעה הבוקר, של בית המשפט העליון בראשות עבריין הבנייה יצחק עמית, שהחליט גם היום לפסול את השופט בדימוס קולה, ולמעשה לא מאפשר לנו לפקח על החקירה הרגישה ביותר שהייתה כאן מקום המדינה, חקירה שפגעה בצורה אנושה בצה"ל, בחיילי צה"ל, במדינת ישראל, בשם שלנו בעולם. זה היה הפיגוע ההסברתי הגדול ביותר שהיה מקום המדינה. רק ברשת X, אדוני היו"ר, מעל 100 מיליון חשיפות. רק ברשת X – זה לא כולל ערוצי טלוויזיה ותעמולה כאלה ואחרים, סובבי העולם, כמובן. ואני רוצה לומר לשופטי בג"ץ: אתם חייבים להבין שהעולם השתנה. אם בעבר התרגלתם שאתם, היושבים במגדל השן, צופים אל עבר העם שלכם, והם נראים בעיניכם כנמלים – אז לא מדובר בנמלים, מדובר באריות אמיתיים. אנחנו נפעל כדי להביא את החקירה הזו לידי שירות הביטחון הכללי מכוח סעיף 7(ב)(1), שהסעיף הזה נועד במהותו לחקור מקרים כאלה – מקרה של קנוניה שנרקמת בין ראשי מערכת האכיפה, שכוללת - - -
נאור שירי (יש עתיד):
אתה לא מתבייש?
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
אם אתה מגן על הפצ"רית, המצב שלך יותר רע משחשבתי.
נאור שירי (יש עתיד):
מגן על זה שאתה לוקח נושא שאמור לאחד, ואתה חושב שזה נאום עכשיו שאתה יוצא - - -
מיקי לוי (יש עתיד):
אדוני מכיר את החוק. מדוע נשלל אשר קולה?
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
בסופו של דבר מגיע מצב שבו ראשי מערכת אכיפת החוק – ושוב, אני שומע כאן את חבריי לאופוזיציה מגינים בחירוף נפש על הפצ"רית.
מיקי לוי (יש עתיד):
ממש לא.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
תגידו לי, אין לכם אלוהים?
מיקי לוי (יש עתיד):
ממש לא.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
אין לכם אלוהים מעליכם? אין לכם אלוהים? לא חיילי צה"ל, זה לא מעניין אתכם. זה פשוט לא מעניין אתכם, הדבר הזה?
נאור שירי (יש עתיד):
תמשיך - - -
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
אחדות היא לא אחידות. אחדות יש, אחידות אין. אחידות דעות לא תהיה. אחידות דעות לא תהיה. אחידות דעות היא איננה אחדות.
נאור שירי (יש עתיד):
מי רוצה אחידות איתך? נראה לך שאנחנו רוצים - - -
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
יש אחדות. אין אחידות ולא תהיה אחידות, כי אתם, אתם מצדדים באותה אחת - - -
נאור שירי (יש עתיד):
- - - לא שמעתי אותך מדבר על קטר.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
אתם לקחתם את אותה אחת שבאמת המציאה עלילות דם - -
מיקי לוי (יש עתיד):
ממש לא. כל חומרת הדין - - -
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
- - המציאה עלילות דם כל כך נוראיות על חיילי צה"ל - - -
מיקי לוי (יש עתיד):
אני שואל אותך למה נפסל אשר קולה. אתה יודע את החוק? אתה מכיר את החוק?
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
השופט קולה נפסל כי בג"ץ לא רוצה שנגיע לחקר האמת.
מיקי לוי (יש עתיד):
שטויות.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
בוודאי. מפני שהיועמ"שית העבריינית גלי בהרב מיארה היא רקמה קנוניה.
מיקי לוי (יש עתיד):
אינך מכיר את החוק. החוק אומר בפירוש: אי-אפשר כפל תפקידים.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
לא, יקירי. בג"ץ התערב כבר לפני ופסל חוקי-יסוד, והינה, אני שוב פונה אליכם, שופטי בג"ץ: אם אתם רואים את העם הזה כנמלים, אתם טועים. זה עם של אריות ולביאות. העם הזה לא ייתן לכם, לא ייתן לכם להרוס את הדמוקרטיה. התחלתם בפסילת חוקי-יסוד ברגל גסה, באמת תוך התנהגות הכי דיקטטורית שיכולה להיות, ועכשיו זה מגיע גם לקודש-הקודשים שלנו, חיילי צה"ל היקרים שלנו – ואגב, כולם, כל חיילי צה"ל, מימין ומשמאל, זה לא רלוונטי. באותו יום, כשהגעתי לשדה תימן, אדוני היו"ר, קראו לי פורע חוק. הם אמרו לי: אתה עבריין, מה אתה מגיע? אתה לא יודע מה קרה שם בכלל, איך אתה מעז להגיע לשדה תימן? אבל אני ידעתי. ידעתי שהלוחמים שלנו, שהחיילים שלנו – אגב, שוב, מימין ומשמאל – הם הטובים ביותר, הם המוסריים ביותר, והם לעולם לא יבצעו דברים כאלה. אבל כשאנחנו מנסים להגיע לחקר האמת, בג"ץ, הדיקטטור הזה, מונע מאיתנו להגיע לחקר האמת. ואני אומר לכם, לשופטי בג"ץ הנכבדים: אנחנו נעביר את החקירה הזו לידי שירות ביטחון כללי, ואם אתם תפסקו נגד זה, אני אישית לא מכבד את הפסיקה שלכם, לא מכבד את הפסיקה שלכם, כי אתם פעם אחר פעם דורסים ברגל גסה את הדמוקרטיה. העם הזה משווע לצדק; העם הזה רוצה להבין מה קרה; העם הזה מנסה להבין מי העביר לאותו כתב, לאותו עיתונאי, את הסרטון ערוך ומבושל עם תדרוך שאומר שחיילי צה"ל ביצעו מעשה אינוס במחבלים. מי עשה את זה? מה הם חשבו לעצמם בראש? אני לא מצליח להבין. והינה אני אומר לכם, חבל לי, צר לי שאתם לא תופסים את הצד של האמת ההיסטורית. האמת ההיסטורית היא - - -
נאור שירי (יש עתיד):
מה לך ולאמת? יאללה.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
האמת ההיסטורית היא שחיילינו, העלילו עליהם עלילות דם. וכן, אנשים צריכים לשלם מחירים, חברים. אנשים צריכים לשלם מחירים. וככה החקירה הזאת שמתנהלת – החקירה הזאת מתנהלת בצורה הזויה לחלוטין.
נאור שירי (יש עתיד):
הגזיבו שפתחת בשדרות. ילדי הדרום לא יסבלו עוד. איפה אתה ואיפה הם?
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
אם היו מקשיבים – איפה אני ואיפה אתם, שפתחתם להם להיכנס לעבוד אצלנו? אתם נתתם להם להיכנס לעבוד אצלנו.
נאור שירי (יש עתיד):
תתבייש.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
חבר הכנסת, אתם נתתם להם לעבוד אצלנו, להתחכך בילדינו. אתם הבאתם. אתם הבאתם אותם.
נאור שירי (יש עתיד):
אתם סגרתם. אתם סגרתם.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
אתם הבאתם אותם. אני מההתחלה דרשתי להכות בעזה. אני לא מבין מה הטענה שלך.
נאור שירי (יש עתיד):
את הגזיבו שלך.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
אני מההתחלה דרשתי, בוודאי, והחרמתי את ההצבעות, וגם החרמתי את ההצבעות בכנסת, כי חשבתי שצריך להכות בעזה. אני היחיד שהייתי שם.
נאור שירי (יש עתיד):
עד הלום.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
למה אתה לא היית איתי, זאת השאלה.
נאור שירי (יש עתיד):
עד הלום.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
כי מנסור עבאס לא מרשה. מנסור עבאס לא מרשה לכם.
נאור שירי (יש עתיד):
סיים.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
עכשיו אני רוצה לסיים, אדוני היושב-ראש, כי יש לי המון הפרעות מצד אחיי פה לאופוזיציה. צר לי על הגיחוך הזה ששמעתי, נאור.
נאור שירי (יש עתיד):
די, נו, באמת.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
אנחנו אחים, אנחנו אחים למרות הכול.
נאור שירי (יש עתיד):
אתה יורה עליהם בג"ץ, ואז אתה אומר - - - יורה, יורה, ואז אתה אומר: השופטים הנחמדים.
היו"ר יבגני סובה:
אתה לא מוגבל בזמן.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
אני יודע. אני רוצה לסיים.
היו"ר יבגני סובה:
אתן לך לסיים, אבל אתה פונה, אתה מקיים פה דיאלוג עם חברי אופוזיציה, אז הם משיבים לך.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, הוא התבאס עליך.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
לא התבאסתי עליך.
נאור שירי (יש עתיד):
חייל, זה שאתה רוצה - -
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
לא התבאסתי עליך, לא התבאסתי. אני אומר דבר פשוט: בסופו של דבר – אני שוב פונה לשופטי בג"ץ: תבינו שהכוח שלכם לא בלתי נגמר. אתם לא יכולים לרמוס את העם הזה. אם אתם חושבים שתקבלו אותנו עם ברכיים רועדות, אתם טועים טעות מרה. החקירה הזו, שאתם מסרבים שנגיע לחקר האמת מי מעורב בה – וכן, היועמ"שית מעורבת בה – תעבור לידי שירות הביטחון הכללי, והוא יחקור את האירוע הזה עד תום ויביא את האשמים לדין. ואתם, שופטי בג"ץ, צריכים להבין שגם למגדל השן בסוף השמש מגיעה. אור השמש יגיע גם אליכם, גם למי שרומס את הדמוקרטיה בצורה הכי דיקטטורית שיש בעולם. ואגב, אם כבר, בוא נסיים: יצחק עמית, איך אתה יכול להיות על הכיסא הזה כשאתה עבריין בנייה? אם אני הייתי עושה עבירות בנייה בביתי, לא הייתי ממשיך לשרת את הציבור יום אחד.
נאור שירי (יש עתיד):
מה עבירת הבנייה שלו? מה עבירת הבנייה שלו? מה העבירה?
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
שעה אחת לא הייתי ממשיך. איך אתה יושב - - -
היו"ר יבגני סובה:
חבר הכנסת שירי, אל תפתח את הדיון, בבקשה. תודה.
נאור שירי (יש עתיד):
לא, מה העבירה?
היו"ר יבגני סובה:
הוא רוצה לסכם. לא, לא, מספיק.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
איך אתה יושב בראשות בית הדין הגבוה לצדק?
נאור שירי (יש עתיד):
לא, מה העבירה? אולי אני אסכים איתו? מה העבירה?
היו"ר יבגני סובה:
לא, לא, מספיק, מספיק, מספיק, מספיק. זהו. תודה רבה.
נאור שירי (יש עתיד):
מה עבירת הבנייה?
היו"ר יבגני סובה:
חבר הכנסת שירי, תודה. בבקשה.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
איך אתה מעז לשבת בראש בית הדין הגבוה לצדק של מדינת ישראל, שאמור להיות מגדלור של מוסריות, כשאתה בעצמך עבריין בנייה? איך? הרי זה ברור לכל בר-דעת, כולנו שמענו את ההקלטות באותה ועדה כשאמרו: תעצור את ההקלטה, תעצור את ההקלטה, כשהבינו במי מדובר. ולכן, אני אומר לכם, השמש תגיע גם למגדל השן. אנחנו, דור התקומה והניצחון, לא נוותר לכם. האמת תגיע. היועמ"שית תשלם, הפצ"רית תשלם, כל מי שסרח, כל מי שמעל מעל, ישלם מחיר כבד.
נאור שירי (יש עתיד):
רק ביבי לא ישלם. ליטרלי לא ישלם.
סגן שר במשרד ראש הממשלה אלמוג כהן:
תודה, אדוני היושב-ראש.
היו"ר יבגני סובה:
תודה לסגן השר כהן.
מיקי לוי (יש עתיד):
הלשכה מתנהלת כמו משפחת פשע.
היו"ר יבגני סובה:
תודה. סיימנו את הנושא הזה. תודה.
היו"ר יבגני סובה:
חברי הכנסת, הנושא הבא על סדר-היום – ציון יום משפחות היתומים בישראל. אני מזמין את חבר הכנסת יוסף טייב לפתוח את הדיון. בבקשה, חבר הכנסת טייב. חמש דקות לרשותך, בבקשה.
יוסף טייב (ש"ס):
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אנחנו מציינים היום את יום משפחות היתומים בישראל. זה לא עוד יום, עוד תאריך בלוח השנה. אני חושב שזה יום שמבקש מאיתנו לעצור לרגע, להסתכל בעיניים של אותן משפחות ולהזכיר לעצמנו את החובה האנושית והלאומית שלנו כנבחרי ציבור וכעם כלפי משפחות היתומים בישראל. היום הזה לא נולד במקרה. הוא נקבע במסגרת הצעת חוק שיזמתי וקידמתי כיו"ר ועדת החינוך לשעבר, מתוך הבנה עמוקה שיתמות היא לא רק סיפור פרטי של משפחה, של חברים, אלא אחריות של מדינה שלמה. יתום הוא ילד או ילדה שנשארו בלי אב ואם, בלי חיבוק יום-יומי, בלי עוגן טבעי, בלי מי שילווה אותם ברגעים הקטנים והגדולים של חייהם. ואת המשפט הזה, אדוני היושב-ראש, חשוב לי לומר בצורה הכי ברורה: אסור לנו כמדינה, כחברה, להפריד בין סוגי היתומים. אין יתום יותר ויתום פחות. אין היררכיה של כאב. אין מדידה של אובדן לפי נסיבות המוות. יתום הוא יתום. נקודה. המדינה חייבת לראות את כולם, להכיר בכולם ולתת מענה שוויוני, מכבד ורגיש לכל משפחה שמתמודדת עם השבר הזה. במקום הזה, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לעצור ולהגיד תודה גדולה לכלל הארגונים שעוסקים בתחום, ארגון "זה לזה", "בנינו ובנותינו", "קופת העיר", ועד הרבנים, "אמיצים", "תורה בוקס" ועוד רבים. אני חושב שהארגונים האלה עושים בסוף עבודת קודש בשקט, במסירות ועם לב ענק; ארגון שלא שואל מאיפה באת, מה הסיפור שלך, למי אתה מצביע, מה ההשקפות שלך או לאיזו קטגוריה אתה שייך, אלא פשוט שואל את השאלות הפשוטות: איך אפשר לעזור לך? איך מחזקים? איך לא משאירים אף אחד מאחור לבד? תודה מיוחדת לאנשים שעומדים בראש הצעת החוק, הדס גליק וחבר הכנסת לשעבר יהודה גליק. שניכם מביאים איתכם שילוב נדיר של ניסיון, רגישות ואמונה עמוקה באדם באשר הוא. העשייה שלכם מזכירה לכולנו מהי שליחות ציבורית. אני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שכיו"ר ועדת החינוך אני נחשפתי, בוודאי בתקופה האחרונה, וראיתי מקרוב עד כמה ילדים ובני נוער יתומים זקוקים לא רק לתמיכה כלכלית אלא לליווי רגשי, למסגרות יציבות, ובעיקר – לאנשים שמאמינים בהם. החינוך במובן הרחב שלו הוא מפתח; הוא זה שיכול להפוך כאב לכוח, שבר לצמיחה. היום הזה הוא גם תזכורת לנו כנבחרי ציבור, אנשי המקצוע והחברה האזרחית, שהחקיקה חשובה, התקציבים חשובים, אבל לא פחות חשובה המחויבות הערכית, הבחירה שלנו לראות, הבחירה לא להדיר, הבחירה להיות שם גם כשזה מורכב וגם כשזה לא פופולרי. אני מאחל שנדע כמדינה לעמוד מאחורי המילים היפות במעשים יום-יומיים, שנדע לחבק את משפחות היתומים לא רק ביום ציון אחד בשנה אלא לאורך כל הדרך. המשפחות עצמן, אני רוצה לומר לכן: אתם לא שקופים. הכאב שלכם נראה והחוסן שלכם מעורר השראה. אנחנו מחויבים כמדינה, ככנסת, כחברה, להיות שם בשבילכם, וכך נעשה. תודה רבה.
היו"ר יבגני סובה:
תודה רבה לחבר הכנסת טייב. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה. חמש דקות לרשותך.
נאור שירי (יש עתיד):
תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת הרבים – את ינון אני אוריד. אני אגיד לך בהתייחס למה שהיה פה. יום שלישי זה יום שאני לא מחבב את המליאה. אני חושב שיש פה דברים הרבה יותר חשובים, ודווקא הדברים האלה מקבלים אפס נוכחות, וגם – הכול בסדר? רק בריאות, שר האוצר. אני דואג לך.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
הכול בסדר.
נאור שירי (יש עתיד):
אנחנו מדברים על זה פעם אחר פעם, בכל יום שלישי, שהימים האלה תופסים – גם היום הקודם, הימים המיוחדים לציון עלייה כזאת או אחרת, בסופו של דבר מקבלים מליאה ריקה. ואז יש את אלו שאני חושב שאולי לא מקבלים מספיק זמן מסך, או מחוסרי עבודה, to say the least, ואז באים ומתנפצים פה על הדוכן, ופתאום עבירות בנייה, וחצר אנגלית, ורעפים וכל מיני כאלה, וכולם אשמים. זה לא האירוע. זה פשוט לא האירוע. ביום שבו אנחנו מציינים את יום היתומים, זה לא נכון לעלות לפה ולעשות את זה, גם אם אתה מאוד מאמין ועכשיו הפכת להיות צדיק האכיפה של עבירות הבנייה במדינת ישראל. 987 יתומים יש החל מ-06:29 ב-7 באוקטובר 2023. הצעקה – אני חושב שכולנו זוכרים את הצעקה של רומי סוויסה בת השש משדרות, שהיא בעיניי צעקה לכולנו ועל כולנו, שילדה בת שש במדינת ישראל, לצד אחותה, אחרי שהוריה נרצחו, יודעת לשאול: אתם של ישראל? אתם של ישראל? צועקת וזועקת לכולנו פה. זה פשוט לא יתואר שיש לי ילדה בערך באותו גיל, ואני תוהה מה היא הייתה אומרת באותו רגע. איך ילדה קטנה בשדרות – ולא סתם צעקתי קודם על שדרות – יודעת במערכת ההפעלה שלה במדינת ישראל שזה מה שצריך לשאול. כשכל הכאוס מסביבה, היא יודעת לשאול את זה. זה פשוט לא נתפס בעיניי. והזעקה הזו של ילדה, שתי אחיות שנשארו יתומות – ואני זוכר שביקרתי ואמרתי, ופשוט המוח לא מצליח לקלוט את האירוע הזה. והאחריות פה היא על כולנו. האחריות היא פה על כולנו, אם הצד הזה ואם הצד הזה. וזה שאנחנו לא מצליחים לעלות גם ביום הזה מעל הרעפים של אני לא יודע מי במבשרת ציון או לא יודע מה, ועדיין לירות פה בצרורות כאילו מדובר פה על אויבים, ותמיד להגיד, ואחים לנשק – תגידו, על מה אתם מדברים? על מה אתה מדבר כשאתה עולה לפה ועושה את זה בכלל? מה הקטע שלכם בעשר הדקות, רבע שעה שאתם יכולים לדבר, תמיד, גם פה, בימים האלה, אתם יכולים להתנגח? ההמלצה שלי – כי יש הרבה נושאים שלא מטופלים מאז 7 באוקטובר; לשמחתי, גם שר האוצר פה: נפגעי הנובה, היתומים והיתומות, השבים של החטופים והחטופות, שחלקם נרצחו, ויתומים מאבא או יתומים מהאימא. אנחנו עדיין לא השכלנו לטפל בזה. חברתך לסיעה שיושבת היום כיו"ר ועדת רווחה דיברה על זה גם אתמול. היא אמרה שבפרלמנט שלנו, כן? בוועדת הרווחה, יושבים הורים שכולים, אחד של חטוף שחזר או חטוף שנרצח, מתקוטט עם הורים שכולים או חטוף שחזר או אחד שנפל במלחמה. זה המצב היום – שכולם מסתכלים על איזו זכות מגיעה למי, ונהיה עכשיו פה עניין כאילו אנחנו משווים בשכול, ולהוא מגיע יותר, וההוא מקבל יותר יחס, ולהוא יש משרד יח"צ. זה פשוט הזוי בעיניי. הבקשה שלי עכשיו מפה אליכם – ומה שנקרא, הניסיון לימד אותי שאתם לא כל כך מקשיבים לי – שלפחות את הילדים לא תביאו לזה. אל תביאו לזה לפחות את היתומים. אל תגרמו להם להיות בני 20 או בני 18 או בני 16 ושהם ירגישו שיש יתום אחד במדינת ישראל ששווה יותר מהשני. בואו ננסה לעשות תיקון קטן לפחות בזה. המספרים לא כאלה גדולים. ואני אומר לכם – הינה, אתם לפני תקציב 2026 – אני אשמח לשלם מס רק בשביל זה. רק בשביל זה אני אשמח, שאני לא אצטרך על המצפון שלי לראות ילד יתום אומר: לילד היתום הזה מגיע יותר רק בגלל שהייתה לו איזה פוזיציה מול משפחה כזאת או מפלגה כזאת או אחרת. הלוואי שזה יהיה התיקון.
היו"ר יבגני סובה:
תודה רבה לחבר הכנסת נאור שירי. חבר הכנסת יעקב אשר. חמש דקות לרשותך, אדוני.
יעקב אשר (יהדות התורה):
מכובדי היושב-ראש, מכובדי השר, חברי הכנסת, התורה אומרת: "כל אלמנה ויתום לא תענון". נאור, הקשבתי לכל מילה שלך.
נאור שירי (יש עתיד):
מקשיב.
יעקב אשר (יהדות התורה):
אזולאי.
ינון אזולאי (ש"ס):
אמרתי לו שיקשיב. ביקשתי - - -
יעקב אשר (יהדות התורה):
התורה אומרת: "כל אלמנה ויתום לא תענון. אם ענה תענה אֹתוֹ כי אם צָעֹק יצעק אלי, שָׁמֹעַ אשמע צעקתו". הנתונים של מספר היתומים בארץ, לצערנו הרב, עלו מאוד מ-7 באוקטובר. נאור אמר שנוספו כ-900 ומשהו, ואצלי מופיע ממרכז המחקר והמידע 855, אבל אני מסתמך עליך. נוסף ל-35,000 יתומים החיים בישראל מתחת לגיל 18, זה הרבה מאוד, ואנחנו יודעים כמה אנחנו מחויבים בעניין הזה. מסופר על מר"ן החפץ חיים שכשהיה נכנס לביתו יתום או אלמנה, היה מקבל אותם בסבר פנים יפות יותר מכל אחד אחר, ואמר שמצווה זו חמורה מאוד, שהתורה הזהירה פעמים רבות על צער יתום ואלמנה ודמעותיהם קרובות לפני כיסא הכבוד. והחפץ חיים עצמו היה טורח בעצמו למצוא סיוע בפרנסה ובשידוך ליתומים. וכך אמר החפץ חיים: מי שזוכה לשמח יתום, הקדוש ברוך הוא משמח אותו – מידה כנגד מידה. ילד שגדל בלי אחד ההורים – זה משנה ומשבש לו את החיים ואת הביטחון העצמי ומקרין גם על המשך חייו. אין תחליף לאב או לאם. התפקיד שלנו כאן זה לנסות לסגור פערים בדברים שאנחנו יכולים לעשות. אלו פערים שלא ייסגרו לעולם, אבל הם יכולים להקל ולתת את ההרגשה ואת היכולות לאותו ילד או ילדה שמתמודדים עם הדבר הזה. אני לא יודע, דיברו פה קודם על משרד החינוך – ידידי חבר הכנסת טייב, אני חושב שצריכה להיות הכשרה מיוחדת למורים ולמחנכים איך מתנהגים עם ילד יתום שיש להם בכיתה, איך עובדים איתו, איך מפנים אותו. לתת להם סל כמו שיש סל לחינוך מיוחד, כאן זה סל למקרה מיוחד. כי ככל שמתקנים את דברים האלה בגילים צעירים יותר, הם משפיעים פחות לרעה בהמשך הדרך, ונותנים לו את הכוח ואת החוסן להתמודד הלאה עם דברים. זכיתי כאן בכנסת להעביר כמה חוקים שקשורים – אם זה חוק דחיית משכנתה אם אדם נפטר וכל הבית עוד בהלם ובשוק, ויש חוק שהעברתי לפני כמה שנים על דחיית תשלומי משכנתה בשנה הראשונה של האבל; לאחרונה, לפני כשנה, מס רכישה על דירה של יתום – שזה ייקרא כמו דירה ראשונה ולא יהפוך להיות כאילו דירה שנייה ויצטרכו – כי זה דואג לעתידו של הילד בהמשך. ובאותו עניין, יתום שקונה דירה, היה צריך להביא אישור בית משפט ואפוטרופוס וזה. סידרנו את זה בצורה כזאת שזה יהיה רק אישור של האפוטרופוס הכללי. וטוב שנמצא פה שר האוצר. אדוני שר האוצר, תהיה איתי שנייה בעניין הזה, כי זה פרקטי. על שולחן ועדת השרים לענייני חקיקה יש הצעת חוק שלי שמדברת על חוק גמלת שאירים לאלמנה שנישאת מחדש. אם יש אלמנה שמקבלת קצבת שאירים - - -
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אתה בטוח, יעקב, שצריך חוק? כי קיבלתי על זה פנייה. שלחתי את זה לממונה, לעמית גל, וביקשתי התייחסות. אתה מתכוון שברגע שהיא מתחתנת היא מאבדת את - - - זה - - -
יעקב אשר (יהדות התורה):
נכון. היא מאבדת את הקצבה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
ברור.
יעקב אשר (יהדות התורה):
ואני רוצה שהיא תקבל את הקצבה עד שהילדים שלה מגיעים לגיל 18.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
למה? גם אחר כך. שנייה, שנייה. קודם כול, קצבת השאירים היא בגלל - - -
יעקב אשר (יהדות התורה):
גם אחר כך – תבורך.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
היושב-ראש, אפשר רגע?
יעקב אשר (יהדות התורה):
כן, כן. זה לצורך העניין.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
א. גמלת השאירים מגיעה לה מכוח הפוליסה של בעלה שעבד.
יעקב אשר (יהדות התורה):
אבל זה לא החוק היום.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
רגע, שנייה. זה ההיגיון. ב. היא לא צריכה לקבל - - - בגלל שהיא התחתנה, בסדר? ג. הרבה פעמים אנשים מתחתנים, ואז הבית גדל. יש הרי ילדים גם של הגבר, גם של האישה, וזה שני בתים.
יעקב אשר (יהדות התורה):
בדיוק.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
ד. אנחנו מעודדים אנשים להיות ידועים בציבור או לא להתחתן רשמית, ולעשות את זה - - - שומרי תורה ומצוות - - -
יעקב אשר (יהדות התורה):
בדיוק. כל זה מופיע בדברי ההסבר של החוק שלי.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
קיבלתי את הפנייה לפני - - -
יעקב אשר (יהדות התורה):
זה היה בוועדת שרים ונדחה לעוד שבועיים, ואני מבקש.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אני אבדוק. תן לי רק לבדוק אם תוכל להעביר טרומית - - - לא בטוח שצריך חוק פה. צריך לבדוק.
יעקב אשר (יהדות התורה):
לא סתם הגעת לפה היום לתורנות. ודרך אגב, איחרת.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
ואם זה לא טרור זה - - -
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
לא. היה את החוק של שולי מועלם שטיפל בזה באלמנות - - -
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
- - -
יעקב אשר (יהדות התורה):
אני מדבר על אלמנה מכל סוג, לא משנה איזה.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
- - - מתחתנת שוב לוקחים לה את הקצבה.
יעקב אשר (יהדות התורה):
בדיוק.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אנחנו נבדוק את זה. אני הבנתי שיש בעיה. אין ויכוח על העובדות. אני הבנתי שיש רק בעיה אחת, וצריך לבדוק אותה, איך אתה מחייב חברות ביטוח, כי - - - את הפנסיה בתנאים מסוימים רטרו. את זה צריך לפתור. אבל - - -
יעקב אשר (יהדות התורה):
כן, אבל זה לא קשור לקצבת שאירים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אני מסכים איתך בעניין הזה. חייבים לפתור את זה. לא, קצבת שאירים, אם היא מחברת ביטוח פרטית, מפנסיה פרטית, לא מהמדינה.
יעקב אשר (יהדות התורה):
אה, איך קושרים אותם לאירוע. לזה יימצא פתרון, לדעתי.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
- - - בסדר. לא הכרתי את החוק. אני אבדוק את זה. אבל במהות אתה צודק לחלוטין. זה עיוות - - -
יעקב אשר (יהדות התורה):
וגם ההסבר הלוגי. כי אני דיברתי בהצעת החוק שלי עד גיל 18, למה? כי גם כשאימא מתחתנת פעם שנייה, עדיין היא לא יכולה מהכסף המשותף שלה ושל בעלה החדש להשקיע דווקא בילדים שלה ולא בילדים שלו, ואם היא מאבדת את זה, אז זה חבל. אני אומר לכולנו – חברים, נאור, באמת דיברת יפה. אנחנו צריכים לקבוע כמה שעות בשבוע שאין פוליטיקה, אין ימין או שמאל, אין כלום, כמה שעות שבהן מי שמפר את זה, כולנו עליו, משני הצדדים, משני הכיוונים. בזכות המעשים הללו, בזכות העזרה שלנו ליתומים ויתומות בעם ישראל, עם ישראל כולו ייוושע. תודה רבה.
היו"ר יבגני סובה:
תודה לחבר הכנסת אשר. הדוברת הבאה – חברת הכנסת לימור סון הר מלך. עד שאת תגיעי, אני רק רוצה להגיד, למען ההוגנות – חבר הכנסת שירי, כשאתה דיברת והתייחסת לדברים של סגן השר, הם לא היו במסגרת הדיון על היתומים, הם היו במסגרת הדיון הקודם, על יוצאי אפריקה. כי אתה התייחסת, וזה מתפרש כאילו שדבריו נאמרו במסגרת הדיון על יתומים. רק למען ההוגנות צריך להגיד שאלו שני דיונים שונים, ובמסגרת הדיון הראשון סגן השר השיב. לא חייבים להסכים, אבל צריך להגיד שזה היה נושא הדיון הראשון. בבקשה, גברתי, חמש דקות.
לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):
אדוני היושב-ראש, כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, בראשית דבריי אני רוצה להודות באמת לארגון "אמיצים", להדס וליהודה גליק המופלאים, שבאמת נאבקו פה כדי לשמור על הציווי של התורה שלנו, האומר שהקדוש ברוך הוא אבי יתומים ודיין אלמנות, והמחויבות שלנו היא ל"כל אלמנה ויתום לא תענון - - - כי אם צעק יצעק אלי, שמע אשמע צעקתו". אני רוצה לספר. אני זוכרת שאחרי שבעלי שולי, השם ייקום דמו, נרצח, כשבאותו יום ממש, שלוש שעות לאחר מכן, נולדה שרה בתנו – אני זוכרת שהייתה לי רק תפילה אחת, רק משהו אחד ביקשתי; כל הזמן בפניות שלי לקדוש ברוך הוא לא ביקשתי שום דבר, ביקשתי רק דבר אחד – שהם יהיו שמחים. כל כך חששתי מהצער הזה ומהחיסרון הגדול הזה, ולראות את הילדים שלך גדלים עם הקושי והכאב והחיסרון הגדול של אבא, אז באמת זה היה הדבר שהתפללתי עליו מאוד מאוד. ויום אחד הבנתי שהתפילה הזאת התקבלה. הגעתי למעון. אלה היו ימים מאוד עמוסים והרבה משימות שאת פתאום מוצאת את עצמך נדרשת להן לבד, ולצד זה גם השיקום שלי עצמי מהפציעה בפיגוע. אני מגיעה למעון, ומנהלת המעון מבקשת ממני להמתין עד שהיא תגיע. אני זוכרת שמיד הלחץ מתחיל לעלות – רגע, מה שכחתי, מה לא הבאתי; תמיד יש המקום הזה שאת רוצה להיות אימא בסדר ולמלא שם את החיסרון הזה. ואז המנהלת נכנסת פנימה ושואלת אותי: למה לא קראת לה שמחה? ואני בכלל לא מבינה את השאלה. מה זאת אומרת? מה שמחה? ואז היא אומרת, תדעי לך שהילדה הזאת, מרגע שהיא נכנסת למעון עד הרגע שהיא יוצאת ממנו, מרוח לה על הפרצוף חיוך ענקי, והיא פשוט ילדה שמחה. אני זוכרת שזה היה רגע שאמרתי: השם, תודה, בורא עולם, תודה. כי זה היה החשש הכי גדול שלי שאני אלך לצד היתומים האלה. ראיתי את המבטים של אלה שהביטו בהם במבט של מסכנות, היתומים המסכנים. ואני חושבת שזה גם מסר שאנחנו צריכים לדעת אותו, שגם ככה קשה לאלמנה, גם ככה קשה לאלמן – דרך אגב, יש גם אלמנים, מאבדים גם אימהות לא מעט – והמבטים המחלישים האלה, שמביטים מעמדה של אכפתיות, אבל אני חושבת שהמבט שהיתום ראוי לו זה מבט של אמונה; זה מבט שאומר: כן, נכון, אתה נמצא במקום הכי כואב וקשה ועם חיסרון הכי גדול בעולם, יש משהו ששום דבר לא יכול למלא, אבל בסוף, עם האבא שבשמיים, אבי יתומים ודיין אלמנות, שם אותך במציאות הזאת, זאת אומרת שיש בך וניטעו בָּךְ וּבְךָ כוחות החיים כדי לצמוח גם מהשבר הזה. אני זוכרת שבמהלך המלחמה הזאת, לצערי הרב, ביקרתי הרבה מאוד אלמנות. לצערנו, אחד המאפיינים שראינו בהיקפים גדולים זה אלמנות שהיו בהיריון. אני זוכרת שאחד הפחדים והחששות הכי גדולים ששמעתי מהן זה: מה, הוא לא יכיר את אבא שלו? היא לא תכיר את אבא שלה? הם לא ידעו מי הוא היה? ותמיד סיפרתי שאפשר שהילדים האלה יכירו את אבא שלהם אפילו בעומק הרבה יותר גדול ממה שילד רגיל שאבא שלו נמצא בשגרה זוכה להכיר. סיפרתי להם על שרה שלי, שנולדה ממש באותו היום, וניסיתי לקשור אצלה הרבה קצוות בהיכרות עם אבא שלה. אחד הדברים שעשיתי זה שכל סיפור שהיה קשור אליה – למשל שהיה מנהג מיוחד שבהבדלה שולי היה לוקח מהיין והיה מורח על עצמו ובסוף גם על הבטן, ואמרתי לה: זה היה בשבילך. גם לקחתי אותה לראות אולטרסאונד כדי לספר לה איך אבא ראה אותה, וגם לתינוקת הזאת שנמצאת שם בבטן יש סיפורים ועל הקשר ועל החיבור. יום אחד היה – ועם זה אני מסיימת, אבל אני רוצה לספר את זה, כי זה משהו שנותן הרבה אופטימיות וכוח לאלמנות האלה. יום אחד היא מתקוטטת עם אח שלה. היא הייתה אז בת שלוש והוא בן ארבע וקצת. ואז יש שם חילופי דברים והוא אומר לה: אני ראיתי את אבא שולי ואת לא. והקטנטונת המתוקה הזאת, בלי להתבלבל בכלל, מביטה בו ואומרת לו עם חיוך ענק על הפנים: גם אני ראיתי אותו. וכולנו מתכווצ'צ'ים – מה הולך להיות פה – ואז היא מסתכלת עליו ואומרת לו: דרך הבטן, דרך הבטן. אני חושבת שזאת האופטימיות הזאת שאנחנו צריכים לתת גם במבט שלנו על היתומים, מעבר לדאגה, לתמיכה ולליווי, מבט מאמין שיודע שהכוחות נטועים שם לצמוח; ולא רק לצלוח את היתמות הזאת, אלא גם לצמוח ממנה ולהפוך להיות אנשים שמביאים את המורשת של מי שאיננו כאן. תודה רבה.
היו"ר יבגני סובה:
תודה רבה לחברת הכנסת לימור סון הר מלך. שר האוצר יסכם. אנחנו תמיד מברכים אורחים מגאורגיה. אז אנחנו מברכים אתכם כאן בכנסת ישראל על פי בקשתו של חבר הכנסת אכרם חסון. כל בקשה מתקבלת, במיוחד בימים מיוחדים. שר האוצר, בבקשה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני מתכבד להקריא את תשובתו של שר הרווחה חבר הכנסת חיים כץ.
היו"ר יבגני סובה:
היום צריך גם להגיד את השם, כי יש בלבול עם התפקידים והסמכויות של השרים.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
שר השיכון, שר הבריאות, שר הרווחה ושר התיירות.
היו"ר יבגני סובה:
לא מספיק להגיד שר למשהו, צריך להגיד את שם השר.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
בקיצור, השר חיים כץ, ידידי. אני מקריא את תשובתו, ואולי אחר כך אוסיף כמה מילים משלי. אנו עומדים כאן היום לסיכום יום משפחות היתומים בכנסת ישראל. משרד הרווחה והביטחון החברתי מבקש לנצל את היום המיוחד הזה על מנת להזכיר את החובה המוסרית והלאומית המוטלת על כולנו לחבק את הילדות והילדים שאיבדו את היקר להם מכול, לתמוך בהם וללוות אותם. רווחתם ועתידם אינם רק אחריות מוסדית – הם חובה אנושית וערכית שאיננה יודעת גבול. בשנתיים וחצי האחרונות חווינו ועודנו חווים את אחד האירועים הטרגיים ביותר בתולדות מדינת ישראל, אירוע שגבה מחיר כבד מאלפי משפחות והותיר מאחוריו ילדות וילדים יתומים רבים. 7 באוקטובר היווה נקודת מפנה עבור כולנו. האירועים הקשים שאירעו בשבת שמיני עצרת התשפ"ד והטבח שבוצע בידי מרצחי חמאס, הותירו חלל עמוק בלב כולנו והדגישו את הצורך הדחוף להעניק מענה ותמיכה מתמשכים לילדים היתומים ולמשפחותיהם. משרד הרווחה והביטחון החברתי פועל מתוך הבנה עמוקה של האחריות הרבה המוטלת על כתפינו. התחלנו לפעול מייד עם פרוץ המלחמה: הקמנו צוותי חירום ייעודיים, סיפקנו סיוע נפשי וחומרי וליווינו מהרגע הראשון את הילדים, את המשפחות, את פדויי השבי, לאורך כל הדרך, ונמשיך ללוות ככל שנידרש. אני מוסיף: בעזרת השם. להלן חלק מעשיית המשרד. אירועי 7 באוקטובר הותירו 23 ילדים עד גיל 18 שנותרו ללא שני הוריהם. א. הוקם צוות משימה בין-משרדי לתיאום וטיפול בילדים ובנוער שנותרו ללא שני הורים בהובלת משרד הרווחה והביטחון החברתי ובהשתתפות נציגי משרדי המשפטים, החינוך, הבריאות, הביטחון, הביטוח הלאומי ומשרד ראש הממשלה. הצוות נועד לייצר ממשק נתונים מלא ומשותף על אודות ילדים ונוער שנותרו ללא שני הוריהם, להבטיח רצף טיפולי ותיאום בין כלל הגורמים הממשלתיים ולהסיר חסמים בטיפול, תוך מתן מענים לסוגיות הצוות הבין-משרדי. ב. הצוות הבין-משרדי יצר מפת זכויות של כלל הזכויות שילדים ונוער שנותרו ללא שני הורים בעקבות המלחמה זכאים להן. במשרד הרווחה והביטחון החברתי בוצעה עבודת מטה על מנת לזהות את הזכויות המגיעות להם מכל משרד או רשות ממשלתית. ג. כלל הילדים והנוער שנותרו ללא שני הורים הושמו במשפחות אומנה, ומשרדנו אפשר הסדרה מהירה של הליכי אומנה זמנית אצל בני משפחה לאחר קבלת החלטת בית המשפט בעניין, ונעשו פעולות להסדרה קבועה של מקום שהותם עד הגיעם לגיל 18. ההכרה במשפחות אומנה נותנת להם מעטפת כלכלית וסוציאלית עבור הילדים. ד. לכל משפחה המגדלת ילד או נער שנותר ללא שני הורים הוצמד על ידי המשרד עובד סוציאלי מתכלל מהמחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית. הוא מלווה את המשפחה והילד ומסייע במתן מענים על הצרכים וגם בתיאום הקשר עם משרדי הממשלה הרלוונטיים על מנת למנוע כפילויות ועומס על אותן המשפחות. משפחות המגדלים קיבלו גם ליווי מגופי האומנה בבניית תוכנית טיפול וייעוץ לאומנים ולכל המשפחה. ה. מתקיימת הדרכה צמודה וקבועה לכל העובדים הסוציאליים מהרשויות המקומיות המלווים את הילדים שנותרו ללא שני הורים ומתקיימים ימי למידה משותפים עם מנחות האומנה. במקביל לכך, כמובן מחלקות הרווחה טיפלו ומטפלות בילדים שנותרו עם הורה אחד. אומנה – כ-130 משפחות אומנה פונו מבתיהן, והמשרד המשיך ללוות את הילדים והמשפחות ולסייע במיצוי זכויות לילדי האומנה. מעבר לכך, השירות לאומנה פועל להבטחת מיצוי זכויות משפחות המילואים שהן משפחות אומנה. בין היתר, בחודש מאי 2024 התקבל בקריאה השנייה והשלישית תיקון מס' 19 להצעת חוק החיילים המשוחררים (החזרה לעבודה). משמעות התיקון היא השוואת התנאים של ילדי אומנה במילואים לאוכלוסייה הכללית של הורים משרתי מילואים. בין השאר, תנאים אלה כוללים מענק חד-פעמי במקרים המתאימים וכן הגנה מפני הוצאה לחל"ת ללא היתר. אירועי 7 באוקטובר הותירו עשרות צעירים בגילי 18 עד 30 ללא שני ,הורים ובנוסף מאות צעירים שאיבדו הורה אחד. היתמות בגיל צעיר מקבלת אופי אחר. לצד האובדן והאבל, יש התמודדות עם חוסר בעורף משפחתי לליווי במשימות החיים האופייניות לגיל, כמו התמודדות עם שירות צבאי, כניסה לעולם העבודה, הקמת משפחה, וכל אלו ללא תמיכת הורים ויד מכוונת. על מנת להתמודד עם הקושי, המחלקות לשירותים חברתיים מאתרות את הצעירים ומוציאות ליווי בהתאם לצורך. בגלל שהוא ידע שאני צריך להקריא את זה ולא הוא, אז הוא אפשר לעצמו לכתוב ארוך. בנוסף, המשרד מספק, במסגרת מינהל מוגבלויות, מענה גם לילדים יתומים עם מוגבלויות. כיום משולבים במסגרת הדיור החוץ-ביתי והאומנה למעלה מ-200 ילדים וצעירים עד גיל 21 עם מוגבלויות שהם יתומים מהורה אחד או משני הורים. תכנון לעתיד וחשיבה קדימה – גורמי המקצוע במשרד מבצעים פיתוח מתמיד, הרחבה והעמקה של ידע מול גופי ידע מקצועיים, מותאמים וחדשניים. המשרד ממשיך לקדם תוכניות הכשרה, ליווי ותמיכה לעובדים בשטח. המשרד פיתח מענים ייחודיים וחדשניים בהתאם לצרכים שעולים מהשטח ולסוגיות מקצועיות שיזוהו. המשרד מקיים ימי הפוגה למשפחות החטופים והשבים וליתומי איבה מאירועי 7 באוקטובר. המשרד מלווה את משפחות החטופים והשבים על ידי עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות ובונה תוכנית ליווי מותאמת אישית. סיכום – לבסוף, אנו לא שוכחים כי עוד ארוכה הדרך. זוהי דרך ארוכה ומורכבת שתדרוש מכולנו מאמץ מתמשך עד להחלמה מלאה. משרד הרווחה והביטחון החברתי מחויב להמשיך ולספק לילדים היתומים ולמשפחותיהם את כל הכלים הדרושים להם כדי שיוכלו להשתקם ולבנות את עתידם. בסיום יום זה נזכור ונזכיר את החטוף שעדיין מוחזק בידי חמאס, רב-סמל ראשון רן גואילי, זכרו לברכה, השם ייקום דמו. אסור לנו לשכוח את חובתנו אליו ואל משפחתו. חובתנו – לכולנו – לפעול להשבתו ולהביאו לקבר ישראל ולהעניק מעט מזור למשפחתו ולקרוביו. על אובדנו אני אגיד עוד שני משפטים כשר האוצר. ראשית, כבר בחודשים הראשונים לאחר הטבח של 7 באוקטובר תקצבנו במיליארד שקלים סיוע מיידי, כי דובר כאן קודם – נאור שירי, חבל שהוא לא נשאר לשמוע את התשובה. אירוע הנובה אכן היה אירוע קשה מאוד; בכלל, כל הטבח של 7 באוקטובר. תקצבנו מסגרת של מיליארד שקלים, ועדה בראשות פרופ' שלמה מור יוסף, שישבה וקבעה את הקריטריונים. הם לא חלופיים, בסדר? כל אחד יכול ללכת למסלול הקבוע ולקבל את אחוזי הנכות ואת הטיפולים הזכאים, אבל איזשהו מענק חד-פעמי שנועד לאפשר התמודדות מהירה, וכל הכסף הזה כבר חולק. הוועדה המליצה, אני אימצתי, זה עבר כאן את ועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת אייכלר, עשו עוד כל מיני תיקונים – כמו תמיד הכנסת משפרת מתווים – והכסף הזה כבר הועבר. יש חקיקה שאנחנו מקדמים יחד עם שר הביטחון אחרי תקופה מאוד ארוכה. זה התחיל מאיזו ועדה שעוד בני גנץ הקים בקדנציה הקודמת כשר ביטחון על יתומי צה"ל, ויש מתווה עוד יותר מרחיב מהמלצות הוועדה הזאת. בכלל, כל עולם הגמלאות והטיפול בשכול – יש שכול של צה"ל, יש שכול של איבה ויש גם שכול אזרחי – הוא עולם מורכב. אני חושב שבסך הכול המענה שהמדינה נותנת הוא טוב. מדינת ישראל במובן הזה היא מדינה סוציאל-דמוקרטית, והיא נותנת רשת ביטחון חברתית גם בגמלאות וגם בטיפולים. אבל צריך לומר את האמת, בסוגיות האלה, אדוני יושב-הראש, כמה שלא ניתן, תמיד אפשר לתת עוד, וזה אתגר גדול. זה אתגר איך למצוא את נקודת האיזון בין לתת את הצרכים, ומצד שני, מה לעשות, יש מסגרות תקציב, יש מגבלות פיסקליות, ואף פעם אי-אפשר לתת הכול לכולם. אבל אני חושב שהתקדמנו הרבה.
היו"ר יבגני סובה:
תרשה לי משפט, מאחר שגם אני הייתי חבר בוועדת הרווחה ואתה ציינת פה דברים חשובים. אנחנו כבר שנתיים אחרי האירוע, והדברים שהיו נכונים לאוקטובר, סוף אוקטובר, נובמבר 2023, כעבור שנתיים מקבלים תפנית אחרת. יש אנשים שעדיין לא חזרו לעבודה; יש אנשים שאם בשנה הראשונה – אני זוכר את זה, אני זוכר את מה שאתה מדבר, החוק שמעניק גם טיפולים רפואיים על חשבון הביטוח הלאומי. זה מאוד מוגבל בזמן. אתה לא יכול אחרי שנתיים להשתמש בחלק מהשירותים. אז הדבר הזה דורש העמקה נוספת בדברים, כמובן בחינה מחודשת של הדברים, כי יש כאלה שחזרו ויש כאלה שלא חזרו. ולכן, אחרי שנתיים, אני חושב שגם – שוב, אין פה מחלוקת סביב ההגדרה. אתה אומר שאתה חושב שהמדינה מעניקה; יש לא מעט אנשים שחושבים שלא. אז לכן אני חושב שבסיפור הזה טוב שאתה מודע לדבר הזה - - -
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אמרתי את שני הצדדים. אנחנו בתחילת המלחמה נדרשנו, היושב-ראש - - -
היו"ר יבגני סובה:
כן, צריך להעמיק שוב בטיפול הזה. ועדת הרווחה זו ועדה שמתאימה לדון בנושא.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ':
אני אומר, אנחנו בסוף נדרשנו כמדינה לתת מענה מייד אחרי הטבח למעגלים רחבים. היום הזה עוסק ביתומים, ביתומות, אבל נדרשנו לתת מענים כמובן לשורה – הניצולים מהטבח שהיו בקיבוצים, בממ"דים, אלה שנפגעו, המשפחות השכולות, משפחות החטופים, אחר כך עסקים בכל הארץ, וכמו שאתה אומר, אנשים שלא חזרו, והנפגעים בנובה, לפעמים המעגלים היותר-רחבים, אנשים שחוו את החוויה במעגלים היותר-רחבים, והשתדלנו כל הזמן להתאים את המענים. אני חושב שהתקדמנו הרבה מאוד, גם אמרתי, בנושא השכול. טיפלנו באלמנות בשורה שלמה של חוקים שהיו כאן בכנסת בשיתוף פעולה – חלק חקיקה פרטית, חבר הכנסת אופיר כץ, חלק חקיקה ממשלתית שלנו – גם באלמנות, גם ביתומים של צה"ל. דובר פה קודם על – אתה זוכר, היה עיוות היסטורי ארוך שנים שדווקא יתומים משני הורים לא קיבלו כלום. החוק הזה תוקן, אני לא זוכר לפני כמה שנים, והם מקבלים היום. אני חושב שלאט-לאט מתקדמים. אבל אמרתי בדיוק את מה שאתה אמרת: בסוף, כמה שלא נותנים זה לא מספיק. באמת, כשאתה מסתכל על הצורך ברמת הפרט וכל מעגל שלא נשים – ושוב, המעגל הזה של היתומים, ודאי הילדים היתומים – אפשר להתווכח על גילים יותר מבוגרים וכו', על העורף המשפחתי, אבל ודאי וודאי כשמדובר על ילדים וילדות שמתייתמים מהורה אחד, חלילה, או משני הורים, לא עלינו, לא על אף אחד, בעזרת השם, הם החוליות הכי הכי פגיעות, שתילים רכים שצריך לגדל, אז בסדר. אני רק ביקשתי כשר האוצר לברך על היום הזה, לברך על הצורך לחדד את המודעות. אנחנו מתאמצים ומשתדלים במסגרת האילוצים, ושהקדוש ברוך הוא יזכה אותנו להמשיך לתת מענה ככל שנוכל. תודה רבה.
היו"ר יבגני סובה:
תודה רבה לשר האוצר. חברי כנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים מחר, יום רביעי ד' בטבת התשפ"ו, 24 בדצמבר 2025, בשעה 11:00. ישיבה זו נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 17:26.
هذا النص مستخرج من الملف الرسمي. الملف هو المصدر المعتمد.
דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים שם של הדוח שם של הדוח ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 תקציר | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים משמשים נדבך מרכזי בביטחונם של תושבי ירושלים, של היישובים שסביבה ושל מדינת ישראל כולה. פעילותם התקינה של המכשול והמעברים חיונית למניעת פיגועי טרור והסתננות למדינת ישראל וכן להבטחת מתן שירותים ראויים למשתמשים בהם, ובכלל זה אזרחים ישראלים, פלסטינים, תושבי מזרח ירושלים ותלמידים. נוכח אירועי 7.10.23 ומלחמת חרבות ברזל התעצמה חשיבות הבחינה של נושא ההגנה על גזרת עוטף ירושלים ומשרד מבקר המדינה שב ועשה ביקורת בנושא אפקטיביות המכשול והמעברים בעוטף ירושלים. אורך תוואי קו התפר בעוטף ירושלים הואכמהמאותק"מ.ב-61%מהתוואי קיים מכשול, ובשאר התוואי אין מכשול. האזורים בתוואי שאין בהם מכשול הם אלה: 11 ק"מ בתוואי אחד, 6 ק"מ בתוואי שני, כ-250 מ' בתוואי שלישי וכמה עשרות ק"מ בשני תוואים נוספים. תוואי המכשול בעוטף ירושלים אינו חופף במלואו לתחום השיפוט של העיר, וחלק ממנו עובר באזור יהודה ושומרון (איו"ש או יו"ש). ממזרח למכשול, כלומר מחוץ לתוואי, נותרו מרחבים הנמצאים בתחום השיפוט של ירושלים. בפברואר 2025 נשלחה טיוטת הדוח, בין היתר, לראש הממשלה, לשר הביטחון, לשר לביטחון לאומי, לצה"ל ולמשטרת ישראל, לצורך קבלת התייחסותם לטיוטת הדוח. במאי ובאפריל 2025 התקבלו תגובות צה"ל והמשטרה, בהתאמה. ביום 8.9.25, לאחר מועד סיום הביקורת, אירע פיגוע רצחני בצומת רמות בירושלים שבו נרצחו שישה ישראלים ונפצעו כעשרה. הפיגוע בוצע על ידי מחבלים תושבי כפרים פלסטיניים שבאזור רמאללה. בהמשך לממצאי הביקורת המפורטים בדוח זה ועל רקע הסיכונים הביטחוניים הנובעים מאירועי פעילות חבלנית עוינת (פח"ע) ממפגעים היוצאים משטחי איו"ש, בפרט לירושלים ולסביבתה, קיימת חשיבות ודחיפות לתיקון הליקויים שעלו בביקורת זו תוך בחינת יישום ההמלצות. | 7 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים 27 פיגועים 8.3 135,000 קטלניים בחלק מיליארד הולכי רגל בשנת 2023 משמעותי ש"ח ביום לצד 10 אירועי ירי מתוך כמה מאות עלות הקמת עברו במעברים בשנת לעבר כוחותינו, 412 ק"מ של תוואי קו המכשול בכל 2022. בין השנים יידויי בקבוקי תבערה, התפר בעוטף גזרת איו"ש 2018 - 2022 חל גידול 98 אירועי מטענים ירושלים אין מכשול ובכלל זה עלות של 53% במספר זה ו-1,031 יידויי אבנים הקמת מכשול לעבר כוחות הביטחון עוטף ירושלים בעוטף ירושלים 2,427 קיים פער 80 שב"חים משמעותי דקות כ-20 שנים נתפסו בעוטף בין רישומי הוא זמן מנהלת המשטרה את ירושלים ברבעון ההסתננות של ההמתנה המעברים ללא תפיסת הראשון של שנת חמ"לי התצפיות של הממוצע של הפעלה, כמו כן ואף 2023, ו-1,233נתפסו צה"ל1 בגזרת עוטף הולכי רגל שעברו20שנים מאז ברבעון הראשון של ירושלים ובין רישומי במעבר אושרה על ידי ראש שנת 2024 המשטרה בעקבות קלנדיה. וזמן הממשלה תוכנית של הכרזות של פקודת ההמתנה המטה לביטחון לאומי "פרש תורכי"2 הממוצע של (מל"ל) לאזרוח מעברי בתקופה שבין ינואר כלי רכב עוטף ירושלים. כך לבין מאי 2024. פער במעבר זה הוא שמשנת2005 לא הובאה רישומי זה עלול 56 דקות תוכנית זו לדיון בממשלה, להעיד על מענה ועד לשנת2024לא אוזרח מבצעי חלקי להגעת אף לא מעבר אחד בגזרת כוחות בט"ש (ביטחון עוטף ירושלים, והאחריות שוטף)של מג"ב להפעלת המעברים נותרה עוטף ירושלים בידי המשטרה בחלק מהמעברים המופעלים על ידי המשטרהמתוך16 המעברים שבעוטף ירושלים, הפיקוד על המעברים אינו קבוע ורק שניים מהמפקדים הוסמכו לתפקידם 1 חמ"לי התצפיות מופעלים על ידי תצפיתניות הצופות בעזרתאמצעיאיסוףומתעדות כל אירוע המעורר חשש לפעילות פח"עית במרחב, ובכלל זה הסתננות דרך המכשול ופגיעה בגדר האינדיקטיבית. 2 "פרש תורכי" הוא שם קוד לאירוע חדירה מהגבולות או משטחי הרשות הפלסטינית לשטח מדינת ישראל. | 8 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 תקציר | פעולות הביקורת בחודשים ינואר 2024 ועד פברואר 2025 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בעוטף ירושלים. בביקורת נבחנו מגוון נושאים, ובהם: האחריות והסמכות של מג"ב עוטף ירושלים, איום הייחוס ותרחיש הייחוס, אפקטיביות המענה המבצעי במכשול קו התפר, הפתחות במכשול, תפיסת ההפעלה של המעברים, הטרוגניות הכוחות הפועלים במעברים, נושאי האבטחה והבידוק במעברים, התאמת תשתיות המעברים לגידול באוכלוסייה ואזרוח המעברים. הביקורת נעשתה במשטרה: במטה הארצי (מטא"ר) באגפי המבצעים והתכנון, במשמר הגבול (מג"ב), במחוז ירושלים ובמחוז שומרון ויהודה (מחוז ש"י); בצה"ל: בפיקוד מרכז (פקמ"ז) ובמשטרה הצבאית; במשרד הביטחון (משהב"ט): בלשכת שר הביטחון, במינהלת גבולות ותפר, במיפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) וברשות המעברים היבשתיים (רמי"ם); במשרד לביטחון לאומי (המשרד לבל"ם); בשירות הביטחון הכללי (שב"כ); במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (משרד התחבורה); במשרד ראש הממשלה; במטה לביטחון לאומי (מל"ל); במזכירות הממשלה; וכן בעיריית ירושלים. עבודות השלמה לביקורת נעשו עד יולי 2025. ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח דוח זה במלואו על שולחן הכנסת אלא לפרסם רק חלקים ממנו, לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. שער ראשון: מימוש החלטות הממשלה או ראש ממשלה אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים תמונת המצב העולה מן הביקורת דיון בקבינט המדיני-ביטחוני - החלטות הממשלה שהתקבלו במשך השנים בנוגע למכשול ולמעברים בעוטף ירושלים, מתייחסות לשורה של נושאים: אזרוח המעברים בגזרת עוטף ירושלים; מימוש החלטה ב/43 בנוגע לגורם המנחה במעברי עוטף ירושלים בנושא הטיפול הביטחוני בנוסע; החלטת ממשלה 4784 העוסקת בין היתר בהעברת האחריות הביטחונית מצה"ל למשטרה במרחב מסוים בירושלים; והחלטת הממשלה 4783 ולפיה תוואי הגדר שבמרחב מסוים יועתק מזרחה, כך שיקיף מרחב מסוים ויותירו בצד הפלסטיני של התוואי. בביקורת עלה, כי הקבינט המדיני-ביטחוני לא דן בסטטוס מימושן של החלטות אלה, וזאת הגם שעברו כשני עשורים מאישורן. | 9 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים לליקויים ולפערים המפורטים בדוח זה לגבי אי-קיום החלטות ממשלה בנוגע לעוטף ירושלים יש השפעות ביטחוניות ניכרות, השפעות מדיניות ואף השפעות כלכליות. נוכח הזמן הרב שחלף מאז הקמת המכשול והפתחות שנותרו בו, המכשול אינו מספק את המענה הנדרש במניעת כניסת שב"חים או מפגעים לישראל. ליקוי זה מעצים את החשיבות שבדיון, בחינה ובקרה עתיים ברמת הדרג המדיני-ביטחוני, בפרט נוכח המציאות הביטחונית המשתנה והתגברות האיומים לאחר אירועי 7.10.23. אי-מימוש החלטות ראש הממשלה לאזרוח המעברים בגזרת עוטף ירושלים • במרץ2005 אישר ראש הממשלה דאז אריאל שרון ז"ל את תוכנית המל"ל בנושא עוטף ירושלים. מטרת התוכנית הייתה בחינת התוואי שהיה קיים אז והשפעותיו, ונכללו בה המלצות להמשך הטיפול בעוטף ירושלים, בדגש על צמצום הפגיעה במרקם החיים של תושבי מזרח ירושלים. התוכנית כללה בין היתר את העברת האחריות להפעלת המעברים הקיימים לגופים אזרחיים. • בנובמבר 2017 הכין המל"ל לקבינט המדיני-ביטחוני טיוטת הצעת מחליטים לאזרוח ארבעה מעברים - מעבר רחל, מעבר קלנדיה, מעבר ביתוניא ומעבר מצודת אדומים - על ידי העברת האחריות לניהולם ולתפעולם מהמשטרה לרמי"ם במשהב"ט. מהלך זה היה אמור להיות מושלם בתוך 12 חודשים מיום תקצוב ההחלטה והעמדת התקנים למשהב"ט. בתוכנית האזרוח הוסבר שיש צורך באזרוח המעברים בשל חוסר ההומוגניות של הגופים המפעילים אותם, דבר המקשה מאוד את תפעולם וגורם לליקויים רבים. • בביקורת עלה, כי תוכנית האזרוח של המל"ל אשר אושרה על ידי ראש הממשלה בשנת 2005 לא הובאה לדיון בממשלה, הגם שעברו מאישור התוכנית שני עשורים. • בפברואר 2023 הנחה ראש הממשלה את המל"ל לבצע עבודת מטה בין-משרדית לבחינת האחריות לאבטחה ולתפעול של המעברים הבין-לאומיים היבשתיים והמעברים הפנימיים, לרבות בחינת אזרוח מעברי עוטף ירושלים לפי תוכנית רב- שנתית. • גם דוחות קודמים של מבקר המדינה שהתריעו על אי-יישום התוכנית וכן דיונים בהובלת המל"ל לא הביאו לשינוי, ועד לשנת 2024 לא אוזרח אף לא מעבר אחד בגזרת עוטף ירושלים, והאחריות להפעלת המעברים נותרה בידי המשטרה. עוד עלה, כי על פי הערכת רמי"ם (ממרץ 2024) התקציב החד-פעמי הנדרש לאזרוח כל מעברי עוטף ירושלים הוא כ-600 מיליון ש"ח, והתקציב השנתי השוטף הנדרש להפעלת כל המעברים (לאחר אזרוחם) בעוטף ירושלים הוא כ-500 מיליון ש"ח - אולם תקציב זה טרם הוקצה. • אי-קבלת החלטה בנוגע לשאלת אזרוח המעברים הוא ליקוי חמור ומתמשך, העלול לסכן את הכוחות הפועלים במעברים, את האוכלוסייה הישראלית העוברת בהם ואת תושבי ירושלים ומדינת ישראל בכלל, וכן יש בו כדי לגרום לפגיעה חמורה במרקם החיים של העוברים במעברים. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שתוכנית האזרוח של מעברי עוטף ירושלים שגיבש המל"ל ושכבר אושרה על ידי ראש | 10 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 הממשלה בשנת 2005 ואשר חשיבותה קיבלה תוקף מחודש בסיכום ראש הממשלה |תקציר משנת 2014 לא הובאה במשך השנים לדיון בממשלה, ועקב כך גם הקבינט המדיני- ביטחוני לא דן בתוכנית אזרוח המעברים הגם שעברו שני עשורים מאישורה. אי-מימוש החלטת הממשלה ב/43 בנוגע לגורם המנחה במעברי עוטף ירושלים בנושא הטיפול הביטחוני בנוסע • החלטה ב/43 קובעת, כי בנושא הטיפול בנוסע וכבודתו - השב"כ הוא האחראי להנחיה המקצועית של כלל המעברים פרט למעברים שצה"ל אחראי להפעלתם. בביקורת עלה, כי גם כעבור יותר משני עשורים מקבלת החלטת ועדת השרים ב/43 השב"כ ממשיך שלא למלא אותה ואינו מנחה את המשטרה בהיבטי בידוק של הטיפול הביטחוני לנוסע. נוכח היעדר הנחיה של השב"כ, המשטרה קובעת לעצמהובשים לב למכלול שיקולים, הנחיות בידוק ורמות בידוק לגבי מעברי עוטף ירושלים. השב"כ האמון על מתן הנחיות כאלו למעברים יבשתיים אחרים, מציב דרישות לאמצעים נוספים הנדרשים לצרכי הבידוק, אשר המשטרה לא משתמשת בהם, כך שלהיעדר הנחיות השב"כ בנושא עלולות להיות השפעות על אפקטיביות הבדיקות הביטחוניות במעברים. • בביקורת עלה, כי בניגוד להחלטת סגן ראש המל"ל וראש אגף לוחמה בטרור (לוט"ר) במל"ל מיולי 2018 לגבש הצעה לתיקון החלטה ב/43 ולהביאה במהלך חציון ב' של שנת 2018 לוועדת השרים לענייני שב"כ3 בהקדם, עד מועד סיום הביקורת לא הביא המל"ל לפני ועדת השרים לענייני שב"כ הצעה לתיקון החלטה ב/43. הדבר עלול לגרום לפערי בידוק ביטחוני במעברים ולהברחת אמל"ח לשטח מדינת ישראל שישמש לפעילות חבלנית עוינת. נוכח אי-הבאת ההחלטה לדיון ע"י המל"ל לוועדת השרים לענייני שב"כ, ועדת השרים לא דנה בה וממילא לא קיבלה החלטה בנושא, והשב"כ עדיין אינו פועל בהתאם להחלטה זו. אי-תיקון החלטת הקבינט המדיני ביטחוני עלול להביא לרמות בידוק שאינן אפקטיביות, לאי-מימוש ייעוד המעברים כמעברים ביטחוניים ולסיכון הכוחות הפועלים בהם.אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים אי-מימוש החלטת הממשלה 4784 בנושא העברת האחריות הביטחונית מצה"ל למשטרה במרחבים שונים בירושלים - בביקורת עלה, כי בניגוד להחלטת הממשלה 4784 משנת 2006 שקבעה כי האחריות הביטחונית במרחבים שונים בירושלים תושת על צה"ל, בפועל צה"ל והמשטרה העבירו בהחלטה משותפת את האחריות הביטחונית למשטרה וזאת ללא תיקון החלטת הממשלה. נוכח היעדר חיץ בין מרחבים אלה בירושליםלכפריםפלסטינייםבאיו"ש המשטרה מתקשה לממש את האחריות שהועברה אליה, ועקב כך מתאפשרים מעבר חופשי של פלסטינים מאיו"ש למרחבים בירושלים דרך הכפרים הפלסטיניים, זליגת אמל"ח, חדירת פעילי טרור, סחר בסמים והברחת סחורות המחויבות במס מאיו"שלמרחבים בירושלים(שטח מוניציפלי של ירושלים) ולמדינת ישראל. 3 בראשות ועדת השרים לענייני שב"כ עומד ראש הממשלה, וחברים בה בין היתר שר המשפטים, שר הביטחון והשר לבל"ם. | 11 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים אי-מימוש החלטת הממשלה 4783 בנוגע לתוואי המכשול - תוואי המכשול שהוקם בסמוך למרחב אחד הותיר את המרחב כמובלעת בשטח "הכחול" (מצידו המערבי של המכשול). מצב זה הותיר פתחה באורך11ק"מ המאפשרת לבאים למרחב התוואיולתושביו הפלסטינים תנועה חופשית לירושלים. עלה בביקורת, כי בניגוד להחלטת ממשלה 4783 ולהודעת המדינה לבג"ץ בעקבותיה ביוני2006, ולפיה הוחלט לתקן את תוואי הגדרבמרחב תוואי אחד ולהעתיקו מזרחה כך שיקיף את המרחב ויותירו בצידו "הפלסטיני" של הגדר, משהב"ט לא הקים את המכשול בתוואי המתוקן בהתאם להחלטת הממשלה. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט כי אי-קיום החלטת הממשלה 4783 מנציח את תוואי המכשול סביב מרחב אחד ומותיר פתחה המאפשרת תנועה חופשית, ללא בידוק של פלסטינים לשכונות ירושלים וסביבותיה ולשטח מדינת ישראל. מציאות זו מגבירה את הסיכון הביטחוני לתושבי היישובים הישראליים בסביבה ואף פוגעת במרקם החיים של האוכלוסייה האזרחית משני צדדיו של המכשול. הסיכון מתחדד ומתעצם נוכח אירועי 7.10.23 ונוכח מענה מבצעי נמוך של מג"ב. עיקרי המלצות הביקורת על ראש ממשלת ישראל בשיתוף שר הביטחון והשר לביטחון לאומי לקדם הצעת החלטה בנוגע לתוכנית אזרוח המעברים בגזרת עוטף ירושלים, וכן, בכלל המעברים בגזרות השונות ולהביא את התוכנית לדיון ולהחלטה בממשלה. נוכח הנחיית ראש הממשלה משנת 2023 לבצע עבודת מטה (עמ"ט) בין-משרדית, בין היתר לבחינת אזרוח מעברי עוטף ירושלים לפי תוכנית רב-שנתית, על המל"ל להשלים בהקדם את העמ"ט שבה החל, לקבוע תוכנית המגובה בתקציב והכוללת לוחות זמנים ולהציגה לפני הממשלה, לשם קבלת החלטה בנושא. על המל"ל להביא לפני ועדת השרים לענייני שב"כ את הצעתו לתיקון החלטה ב/43, העוסקת באחריות לטיפול הביטחוני בנוסע ובכבודתו, כדי שהוועדה תדון ותכריע בנושא, אולם כל עוד לא תוקנה החלטה זו - על השב"כ להקפיד לפעול על פיה. בכל החלטה שתתקבל יש לקבוע מהם המשאבים הנדרשים ליישומה והמקורות שלהם כדי לשפר את יכולות המשטרה בתחום הבידוק של הנוסע וכבודתו. על המל"ל, משטרת ישראל וצה"ל להגדיר מחדש בתיאום עם עיריית ירושלים את חלוקת האחריות והסמכות בין צה"ל ובין המשטרה במרחבים בירושלים, ולקבוע מתווה פעולה ישים אשר יאפשר למשטרה ולצה"ל לפעול בצורה מיטבית משני צידי המכשול ובשטח המוניציפלי של ירושלים. כמו כן, עליהם לפעול למניעת מעבר אוכלוסייה פלסטינית מאיו"ש לשטחי ירושלים אשר נמצאים מחוץ למכשול. אם הדבר יידרש, על המל"ל להביא לתיקון את החלטת הממשלה 4784 כדי שהיא תסדיר את חלוקת האחריות בין צה"ל למשטרה, ולפעול ליישומה במרחבים הרלוונטיים, כדי לצמצם את הסיכון הביטחוני לאזרחי מדינת ישראל. | 12 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 על שר הביטחון לדון במשמעויות הביטחוניות של אי-הקמת מכשול בתוואי אחד על בסיס |תקציר איום הייחוס העדכני ונוכח אירועי 7.10.23 והצרכים הביטחוניים הנובעים מכך. לאחר מכן על ראש המל"ל להעלות את נושא הקמת המכשול בתוואי זה לדיון לפני הקבינט המדיני- ביטחוני, כדי שזה יחליט בנוגע לתוואי המכשול. כשתתקבל החלטה על שינוי התוואי הקיים, על המל"ל לעקוב אחר ביצועה. שער שני: פיקוד ושליטה תמונת המצב העולה מן הביקורת היעדר תפיסת הפעלה של המעברים במשטרה - במשך כ-20 שנה, מהקמת מעברי עוטף ירושלים בשנת 2005, המשטרה מנהלת את המעברים ללא תפיסת הפעלה. תפיסת הפעלה כאמור אמורה לקבוע את הכללים, העקרונות, התהליכים ודרכי הפעולה הנדרשים למימוש ייעודו של כל מעבר. על התפיסה לתת מענה לעקרונות שלפיהם המשטרה פועלת במעברים בחלוקת הסמכות והאחריות לביצוע בין גופי המשטרה השונים ושאר מרכיבי בנין והפעלת הכוח הפועלים במעברים. תפיסת ההפעלה היא גם בסיס לתחקור, הכשרות והדרכה. היעדרה של תפיסת הפעלה מביא להיעדר הכוונה לגבי אופן הפעלת המעברים ולגבי המשאבים הנדרשים למענה המבצעי במכשול ובמעברים. אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים משרד מבקר המדינה מעיר למשרד לבל"ם ולמשטרת ישראל כי היעדרה של תפיסת הפעלה מביא להיעדר הכוונה לגבי אופן הפעלת המעברים ולגבי המשאבים הנדרשים לטובת המענה המבצעי במכשול ובמעברים. מצב דברים זה עלול לגרום לכך שלא יינתן מענה להיבטים הנדרשים לתפעול המעברים ולביטחון בהם, ובכך ייפגע מילוי ייעודם של המעברים. נוסף על כך, בהיעדרה של תפיסת הפעלה אין ניתוח תקן מסודר ומלא לגבי היקף כוח האדם, התשתיות והאמצעים הנדרשים למעברים. האחריות והסמכות של מג"ב עוטף ירושלים - בביקורת עלה כי בפקודת הארגון של המשטרה לגבי מרחב התפר בעוטף ירושלים וכן במסמך הרה-ארגון אין התייחסות לנושא הכפיפות של כוחות מג"ב עוטף ירושלים למחוז ש"י, שיש לו אחריות טריטוריאלית לחלק מקטעי המכשול. זאת הגם שלמפקד מג"ב עוטף ירושלים יש אחריות משימתית מלאה במרחב עוטף ירושלים. חוסר הבהירות בפקודות בנושא הכפיפות מקשה להפעיל את הכוחות בגזרת עוטף ירושלים, כפי שגם עלה בתחקיר הפיגוע במעבר מסוים4. המבנה הארגוני והפעילות של מג"ב עוטף ירושלים הפועל תחת ארבע זרועות של צה"ל והמשטרה 4 בינואר2024 אירע פיגוע דריסה של לוחמי מג"ב על ידי רכב פלסטיניבמעבר מסוים. | 13 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים (פקמ"ז, מחוז ירושלים, מחוז ש"י ומפקד מג"ב), לא נבחנו זה 22 שנים, מאז הוקם מג"ב עוטף ירושלים בשנת2002, למרות המורכבות בפעילותו. עוד עלה, כי בניגוד למסמך הרה- ארגון הקובע כי מפקדת מג"ב עוטף ירושלים אמונה על הפעלתם המבצעית של המעברים באמצעות יחידת המעברים במחוז ירושלים, בפועל יחידת מעברים זו מפעילה רק חלק מ-16 המעברים בעוטף ירושלים, ואילו יתר המעברים מופעלים ישירות על ידי מג"ב עוטף ירושלים. אחריות המשטרה במרחב מסוים - בביקורת עלה כי המשטרה אינה מצליחה לממש את אחריותה לכינון הסדר הציבורי במרחב מסוים, אשר נמצא באחריות המוניציפלית של עיריית ירושלים ובאחריות הביטחונית של צה"ל. אי-מימוש אחריותה של המשטרה מביא להיעדר משילות במרחב מסוים ובכלל זה להיעדר שירותים מוניציפליים. היעדר המשילות פוגע ביכולת המשטרה לאכוף ולפעול כאשר נדרשת התערבותה (באכיפת עבירות בנייה, התערבות במקרי אלימות במשפחה, טיפול בשריפות וכד'). זאת מכיוון שכדי לבצע פעילות מבצעית במרחב מסוים המשטרה נדרשת לאשר ולתאם את פעילותה עם צה"ל כדי לספק את המעטפת הביטחונית הנדרשת, נוכח העובדה שכניסת כוחות משטרה למרחב מסוים מלווה לעיתים קרובות בהפרות סדר, ויש סכנה של ביצוע ירי חי כלפי הכוחות. סכנה זו מתגברת בשל יכולת מעבר של פלסטינים מאיו"ש למרחב מסוים. נוסף על כך, מכיוון שתושבים ממרחב מסוים הם בעלי תעודות זהות כחולות, המאפשרות להם תנועה חופשית בשטחי מדינת ישראל, שניצלו אותן כדי לבצע פיגועים בשטח המדינה. נוכח זאת עולה החשש שאי-מתן מענה בסיסי בנוגע לשמירת החוק והסדר הציבורי במרחב מסוים מהווה סיכון ביטחוני לאזרחי מדינת ישראל. ריבוי כוחות (הטרוגניות) במעברים - בביקורת עלה, כי ריבוי הכוחות הפועלים במעברים בעוטף ירושלים - משטרת ישראל, מג"ב, צה"ל, מאבטחים אזרחיים והשונות ביניהם (בתרבות הארגונית, באופן הפעלתם ובהכשרה) יוצרים קושי גדול ואתגר לפיקוד ולשליטה, דבר המייצר פערים מבצעיים בפעילות כפי שעולה מהפקות לקחים בעקבות כמה אירועים ביטחוניים חמורים. הכוחות במעברים אלה הם כוחות הטרוגניים מגופים שונים (משטרה, מג"ב, צה"ל, מאבטחים אזרחיים). כך למשל, בתחקיר הפיגוע שהתרחש במעבר מסוים עלה, כי מפקד המעבר מתקשה לממש את סמכותו במידה הנדרשת כלפי הכוחות הפועלים תחת מרותו בשל הטרוגניות הכוחות. אי-הסדרתה של אורגניות הכוחות במעברים מגבירה את הסיכון לפערים בהפעלת הכוח ולירי דו-צדדי בעת אירוע ומסכנת את הכוחות. פערים בפיקוד ובהכשרה במעברים - הגם שהפיקוד על מעברי עוטף ירושלים מהווה אתגר ייחודי נוכח ריבוי הכוחות הפועלים במעברים אלה, אין נוהל המחייב העסקת מפקדי מעבר קבועים. בביקורת עלה, כי בחלק מהמעברים בעוטף ירושלים הנתונים לפיקוד מג"ב, מתוך 16 המעברים שבעוטף, הפיקוד על המעבר אינו קבוע ומופקד לעיתים בידי מפקד כיתה (מ"כ) או לוחם מג"ב. היעדר מפקדי מעבר קבועים ותחלופה תכופה, בכל משמרת, של מפקד הכוח הלוחם במעבר - יוצרים קושי ברציפות הפיקוד וההנחיות. משרד מבקר המדינה מעיר למפקד מג"ב, כי ניהול מעברי עוטף ירושלים, על מורכבותם, מחייב הכשרה מתאימה. הפסקת קורס ההסמכה, מהווה סיכון לכל השוטרים הפועלים במעברים ולבאי המעברים. החומרה של מצב זה מקבלת משנה תוקף מכיוון שמפקדי המעברים שבפיקוד מג"ב עוטף ירושלים אינם קבועים, אולם הם נדרשים לתת מענה | 14 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 להיקף הגדול של העוברים במעברים, לצד מילוי משימות רבות המוטלות עליהם וניהול |תקציר של שלושה גורמי ביטחון שונים (שוטרים, מאבטחים וחיילים). הנשק העומד לרשות הכוחות במעברים - לכוחות משטרת ישראל במעברי עוטף ירושלים יש פערים בנשקים מסוימים. היעדר גוף סטטוטורי לאומי למעברים - במדינת ישראל אין גוף סטטוטורי מרכזי לטיפול בכלל המעברים היבשתיים שאינם בין-לאומיים, ובפועל יש שלושה גורמים העוסקים בניהול מעברים אלה (המשטרה, צה"ל ורמי"ם). כל אחד מהמעברים מנוהל בהתאם לתפיסת הפעלה, תשתיות ואמצעי בידוק שונים ועל בסיס תקציב נפרד, דבר הגורם לחוסר אחידות מבצעית ותפעולית במעברים. נוסף על כך, היעדר תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) למעברים על רקע סביבה מתפתחת ודינמית עלולים לפגוע במענה ארוך- טווח לכלל הצרכים המבצעיים-ביטחוניים, הבטיחותיים והתפעוליים של המעברים. בליקויים מתמשכים אלו, שגם עלו בדוחות ביקורת קודמים, יש כדי ליצור נקודות תורפה, בייחוד במעברי עוטף ירושלים, לצד פגיעה במרקם החיים. מסתננים ומפגעים עלולים לנצל נקודות תורפה אלה כדי לבצע פח"ע בשטח ישראל ולפגוע בעוברים ובעובדים במעברים. יודגש, כי כבר בדוח ביקורת משנת2017 ציין מבקר המדינה כי על המל"ל להציג לממשלה תוכנית להקמת גוף מרכזי לניהול כל המעברים בין ישראל לאיו"ש. משרד מבקר המדינה שב ומעיר כי קביעת גוף מתכלל שיתאים את המענה לאתגר המתפתח במעברים במדינת ישראל בראייה עתידית ותחת תפיסה אחת, עשויה להביא לניהול אפקטיבי של המעברים ולחלוקה מיטבית של המשאבים, תוך בחינת הצרכים של כל מעבר והתייחסות לאיומים המתפתחים. עיקרי המלצות הביקורתאפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים על מנכ"ל המשרד לבל"ם בשיתוף המפכ"ל לוודא את השלמת הליכי אישורה של תפיסת הפעלה למעברים ולמכשול בעוטף ירושלים. על המשטרה לגזור את כלל המשמעויות מתפיסה זו ולגבש על פיהן תוכנית פעולה סדורה כדי לאפשר ניהול אפקטיבי של המעברים. על אגף תכנון (אג"ת) במשטרה לפעול, בשיתוף מפקדת מג"ב, להתאמה בין מסמך הרה- ארגון ובין המציאות בשטח, וכן להסדיר במסמכי הארגון את נושא הכפיפות והאחריות ואת אופן הפעלת הכוחות, כדי לשפר את המענה המבצעי של מג"ב עוטף ירושלים בגזרת העוטף. על מפקד מג"ב עוטף ירושלים לקבוע למעברים, בשיתוף מפקדת מג"ב, מפקדים וסגני מפקדים קבועים אשר הוכשרו למשימתם, כדי לייצר שרשרת פיקוד קבועה במעברים. דבר זה יבטיח את הניהול המסודר של המעברים ואת שלומם וביטחונם של הכוחות הפועלים בהם ויתרום למימוש תפקידי מג"ב במעברים שבאחריותו. על מפקד מג"ב האחראי לבניין הכוח של מג"ב לוודא את קיומו של קורס הכשרה למפקדים ולוודא כי התפקיד של מפקדי | 15 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים מעברי עוטף ירושלים מאויש במפקדים קבועים שעברו קורס הכשרה על בסיס תוכנית הכשרה. קורס זה יקנה למפקדי המעברים את הידע ואת הכלים למלא את משימתם באופן מיטבי. על המל"ל לפעול לאלתר למימוש הנחיית ראש הממשלה ולסיים את העמ"ט בנושא המעברים שבה החל בשנת 2023, כדי שעם סיומה תגובש תוכנית רב-שנתית למעברים שתיתן מענה לאתגרים המתפתחים. זאת בתיאום עם כלל הארגונים המעורבים בניהול המעברים ובראיית מכלול הסוגיות הרלוונטיות - סוגיות מדיניות-ביטחוניות, צורכי האוכלוסייה בהתיישבות והיבטים כלכליים ודמוגרפיים. במסגרת זו חשוב שתינתן הדעת על קביעת גוף סטטוטורי אחד שישמש גוף מנחה ויקבע סטנדרטים אחידים להפעלת המעברים הפנימיים, כדי למנוע פח"ע בשטח ישראל, להביא לביטחון מירבי של העוברים והעובדים במעברים ולקיים מרקם חיים סביר. לאחר סיום העמ"ט על המל"ל להציגה לממשלה לצורך קבלת החלטות. שער שלישי: המענה המבצעי לעוטף ירושלים תמונת המצב העולה מן הביקורת מוכנות המשטרה לתרחיש של אירוע מתפרץ בגזרת עוטף ירושלים - איום הייחוס ותרחיש הייחוס בגזרת עוטף ירושלים לפני אירועי 7.10.23 - בביקורת עלה כי עד 7.10.23 לא היה למחוז ירושלים איום ייחוס ותרחיש ייחוס שלפיהם ניתן היה להיערך באמצעות בניין כוח מתאים בגזרת עוטף ירושלים למניעת התפרצות המונים לשטח ישראל. מצב דברים זה היה עלול לפגוע בהיערכות של המחוז לאיומים משטחי יו"ש בתרחיש דומה לזה של 7.10.23, וכפועל יוצא מכך לפגוע ביכולת מג"ב עוטף ירושלים לעמוד במשימתו. משרד מבקר המדינה מעיר לראש אג"ם במשטרה על אי-כתיבת פקודה המיועדת למרכז לפני אירועי 7.10.23. בהיעדרה של פקודה זו מחוז ירושלים ומג"ב עוטף ירושלים לא יכלו להכין פקודה נגזרת מחוזית ומרחבית ובכך נפגעה מוכנות מחוז ירושלים ומג"ב עוטף ירושלים לאירועי פח"ע מתפרצים. היערכות מחוז ירושלים במשטרה לאחר אירועי7.10.23-רק בעקבות אירועי7.10.23 הכינו מחוז ירושלים ומג"ב עוטף ירושלים פקודות היערכות לתרחיש המדמה אירועים כאלה, שהכנתן הסתיימה בחודש אוגוסט 2024. הפקודות שהוכנו לאחר אירועי 7.10.23 לא כללו פקודה אופרטיבית המגדירה כיצד יש להיערך לתרחיש של פריצה אלימה בכמה מוקדים זאת על אף הערכת השב"כ כי הפלסטינים חשים שיש להם יכולת לחצות בקלות וללא סיכון רב את המעברים ואת קו התפר. עוד עלה, כי התרגיל שביצע מג"ב עוטף | 16 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 ירושלים בדצמבר2023, לאחר אירועי שבעה באוקטובר, הדגיש את הצורך בהשלמת בניין |תקציר הכוח של מג"ב עוטף ירושלים על ידי הגברת אימוני הלחימה בשטח בנוי, שיפור בחיילּות הפרט והצוות בדגש על מתארי איום, ביצוע תרגילים עם כוחות שכנים והתעצמות בניין הכוח של המרחב בהצטיידות באמצעי לחימה צבאיים לצורך סיכול חוליות טרור מוגברות. שיתוף מידע מודיעיני בין השב"כ, המשטרה וצה"ל (פקמ"ז)-בביקורת עלה כי לדברי פקמ"ז (הקמ"ן והקמב"ץ), קציני המודיעין של פקמ"ז, של אוגדת איו"ש ושל החטיבות המרחביות (חטמ"רים) עציון ובנימין משתפים באופן מקוון ושוטף את משטרת ישראל במידע מודיעיני רלוונטי, ולדברי קצין אגף חקירות ומודיעין (לשעבר) במג"ב עוטף ירושלים לא קיימים פערים בהעברת מידע מודיעיני בין שב"כ וגורמי המודיעין בצה"ל למג"ב עוטף ירושלים. עם זאת, בביקורת עלה, כי קיים פער במערכת מקוונת אחודה להעברה ישירה של מידע מודיעיני ולשיתוף מידע מודיעיני בין פקמ"ז, שב"כ ומשטרת ישראל,בעקבות פער זה פקמ"ז מסתייע בכוח-אדם נוסף הנדרש להעברת המידע המודיעיני. הפער במערכת ממוחשבת אחודה עלול לגרום לתקלות ולקשיים בהעברה מהירה של מידע מודיעיני בין הגופים והדבר עלול לגרום גם לתקלות מבצעיות. המענה המבצעי במכשול קו התפר בעוטף ירושלים - בביקורת עלה כי הגם שלדברי פיקוד המרכז הוא פועל באופן שוטף לפינוי שפוכת עפר בסמוך למכשול בצד הפלסטיני, עדיין קיימים פרקי זמן בהם יש שפוכת עפר בצמוד למכשול בעוטף ירושלים או בנייה מעל גובה החומה מהצד הפלסטיני. תופעה זו מהווה סכנה ביטחונית לאוכלוסייה האזרחית המתגוררת והנעה בסמוך למכשול וכן לכוחות הביטחון. הסכנה כוללת, בין היתר, יכולת של מפגעים לזרוק אבנים, ליידות בקבוקי תבערה ולירות זיקוקים וכדומה לצד הישראלי, דבר הפוגע בביטחון התושבים ובייעודה של החומה במכשול עוטף ירושלים. דוגמה לחיבור חומה ועפר באזורים מסוימים (מעודכן למאי 2024)אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים המקור: משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה. | 17 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים הסטת כוחות מג"ב עוטף ירושלים ממשימות הביטחון השוטף (בט"ש) - בביקורת עלה כי הסטת כוחות מג"ב עוטף ירושלים ממשימות הבט"ש בתוואי המכשול לטיפול באירועי הפרות סדר (הפס"ד) בצד האדום (שטח איו"ש), לתגבור בכוח-אדם במעברים, לליווי עצורים ושמירה עליהם ותגבור כוחות במרחב מחוז ירושלים פוגעת באפקטיביות המענה המבצעי בתוואי המכשול. ההערכה היא כי ב-30% מהזמן סד"כ (סדר כוחות) מג"ב עוטף ירושלים מוקצה למשימות אשר אינן נוגעות במישרין לבט"ש לאורך המכשול בעוטף ירושלים. עובדה זו, לצד הפער של 11.5% במצבת השוטרים לעומת התקן, מעלים חשש לגבי יכולתו של מג"ב עוטף ירושלים לעמוד במשימות המוטלות עליו במסגרת אחריותו למרחב עוטף ירושלים. אי-עמידה מתמשכת במשימות הבט"ש מסוג מסוים במרחב מג"ב עוטף ירושלים, אשר נועדו בין היתר לבדוק את תקינות המכשול ולשלול חדירת מפגעים, בייחוד בגזרות שבהן קיימות פתחות וכן בסמיכות ליישובים או שכונות יהודיים, יש בה כדי לסכן בראש ובראשונה את תושבי ירושלים והיישובים שבסמוך למכשול ולאפשר כניסת שב"חים או מפגעים לשטח ישראל. לדוגמה, פלוגות אשר אחראיות בין היתר לתוואי מסוים במכשול, לא ביצעו בשנת 2023 40% מהמשימות שלהן הנוגעות למשימות בט"ש מסוג מסוים, ובשנת 2024 לא ביצעו 24% מהמשימות שלהן. מענה כוחות מג"ב לאירועי הסתננות במכשול - בביקורת עלה כי בתקופה של ינואר עד מאי2024 רישום ההכרזות של חמ"לי התצפיות של צה"ל על אירועי "פרש תורכי" בגזרת עוטף ירושלים היה גבוה באופן משמעותי מרישום ההכרזות של נתוני מג"ב. כך, עפ"י רישומי צה"ל, בתקופה זו נרשמו כמה מאות של הכרזות על אירועי "פרש תורכי", בעוד שעפ"י רישומי מג"ב נרשמו באותה התקופה עשרות הכרזות. פער רישומי זה עלול להעיד על מענה מבצעי חלקי של הגעת כוחות בט"ש של מג"ב עוטף ירושלים בקרות הכרזה על "פרש תורכי". פערים בכיסוי מודיעיני-איסופי - בביקורת עלה כי נוכח החשיבות של ההגנה המלאה על קו התפר בעוטף ירושלים והמורכבות בכיסוי האיסופי ועל אף הוספת אמצעי האיסוף, יש חשש שתמונת האיסוף המתקבלת אינה מיטבית. פערים בהקשר זה עלו מראש מינהלת קשת צבעים ותפר (קש"ץ)5 שמסר ביוני 2024 כי שיעור הכיסוי האיסופי בגזרת עוטף ירושלים במכשול ובפתחות אינו מיטבי ומקצינת האג"ם של גדוד האיסוף שמסרה כי איכות אמצעי האיסוף היא גורם משמעותי בהיבט המבצעי, וכי אין אמצעים מנטרים איכותיים בעוטף ירושלים. מאידך, צה"ל מסר בתגובתו כי הכיסוי האיסופי הוא על בסיס אמצעי איסוף אשר מספקים כיסוי איסופי למרחב באופן מלא ועם זאת, מסר צה"ל כי הכיסוי האיסופי מורכב ונוכח זאת פרוסים אמצעי איסוף משלימים חשאיים, לצורך חיזוק האחיזה האיסופית במרחב ולכיסוי מיטבי. פערים ברציפות התפקודית שלאמצעי האיסוף -בביקורת עלה ליקויבאמצעי האיסוף באחת מגזרות עוטף ירושלים באזור מסוים הפועלים ללא גיבוי לאספקת החשמל, דבר 5 בפקמ"ז פועלת מינהלת "קשת צבעים ותפר" בפיקודו של קצין בדרגת תת אלוף ובכפיפות למפקד הפיקוד. תפקידה הוא בין היתר לשמש גוף תכנון אסטרטגי-מרחבי בנוגע לתוכניות ותשתיות אזרחיות במרחב פקמ"ז בכלל ובמרחב התפר ועוטף ירושלים בפרט. במסגרת זו מינהלת קש"ץ אחראית, בין היתר להוביל עבודות מטה לתכנון תוואי מכשול קו התפר בהיבטים ביטחוניים, סטטוטוריים ומשפטיים, ולרכז ולייצג את הנושאים והסוגיות הנוגעים למכשול קו התפר, המעברים ומרחב התפר אל מול סגן הרמטכ"ל, הדרג המדיני, ערכאות משפטיות שונות, הכנסת ומשרדי הממשלה השונים. | 18 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 העלול לפגוע ברציפות התפקודית שלאמצעי האיסוף. במצב זה, אם יתרחש אירוע ביטחוני |תקציר במרחב זה בעת הפסקת חשמל, תיפגע היכולת לזהות ולפענח את האירוע בזמן אמת וביצוע תחקור של האירוע בדיעבד. עקב כך עלולה להיפגע היכולת לתת מענה מבצעי לאירוע. המענה המבצעי בפתחות - בתוואי קו התפר בעוטף ירושלים קיימות פתחות אשר בהן משרד הביטחון לא בנה מכשול מסיבות שונות ועקב כך מתאפשרת כניסה חופשית וללא בקרה של פלסטינים לתוך שטח מדינת ישראל, ובהן: 11 ק"מ בתוואי אחד, 6 ק"מ בתוואי שני, כ-250 מ' בתוואי שלישי וכמה עשרות ק"מ בשני תוואים נוספים. ממכלול הליקויים בנושא הפתחות במכשול בגזרת עוטף ירושלים עולה תמונה מדאיגה ולפיה פלסטינים יכולים להיכנס לשטח ישראל ללא כל בקרה או בידוק תוך סיכון של תושבי ישראל. בשל היעדר הקמת המכשול, הסטת כוחות לטיפול באירועים באחד מהמעברים ופגיעה במשימות הבט"ש במכשול ובפתחות יש סכנה לאירועי פח"ע מכיוון שמפגעים יכולים להסתנן דרך הפתחות לשטח ישראל ולירושלים. הסיכון במצב דברים זה מתעצם נוכח אירועי 7.10.23. להלן הפתחות שנבדקו: • תוואי אחד (11 ק"מ) - פתחה זו מאפשרת תנועה חופשית של פלסטינים, תושבי ובאי המרחב, ללא בידוק למרחבים בירושלים וסביבותיה, ויש אירועי הברחות של שב"חים וסחורות דרך פתחה זו; • תוואי שני (6 ק"מ) - פתחה זו מאפשרת הסתננות של פלסטינים עקב הסטת כוחות מג"ב מפעילות בט"ש לטיפול באירועים באחד מהמעברים; • תוואי שלישי (250 מ') - עדיין קיימים פערים במימוש המענה הביטחוני ובמתן מענה משטרתי שאינו רצוף. נקודות תורפה במכשול הפיזי - אף שהמכשול בעוטף ירושלים הוקם כדי למנוע ולסכל הסתננות של שב"חים לישראל ושהייה בה באופן בלתי חוקי, בפועל המכשול אינו מצליחאפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים זמן רב לספק את המענה ההגנתי הנדרש, למשל ברבעון הראשון של השנים 2022 -2024 חדרו לישראל מגזרת עוטף ירושלים כ-2,000, 2,400 ו-1,200 שב"חים בשנה, בהתאמה. מדובר בכשל חמור המאפשר הסתננות של מפגעים לישראל והמסכן את תושבי ישראל בכלל והשכונות הסמוכות למכשול בפרט. נוסף על כך נמצא, כי באפריל 2022 שלח ממ"ז (מפקד מחוז) ירושלים (דאז) של המשטרה למפכ"ל המשטרה מסמך שכותרתו "פרצות במכשול עוטף ירושלים", ובו הדגיש כי פלסטינים מבצעים ניסיונות בלתי פוסקים לפגיעה במכשול, בדגש על הגדר האינדיקטיבית במרחבים מסוימים בתוואי המכשול וכן העלה במכתב זה נקודות חולשה במכשול. כמו כן, בסיור שקיימו מינהלת גבולות ותפר ומג"ב עוטף ירושלים ביולי2024לאורך מכשול עוטף ירושלים עלו פערים במכשול. יצוין כי בינואר 2025 מסר ראש מינהלת גבולות ותפר לצוות הביקורת בהקשר לפערים שעלו בסיור שנערך על ידי מינהלת גבולות ותפר ומג"ב עוטף ירושלים ביולי 2024, כי כל הפערים טופלו. | 19 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים עוד עלה צורך בשדרוג נוסף של המכשול בהקמת חומת בטון גבוהה וכי אי-ההסכמה בין משרד הביטחון ובין המשרד לבל"ם בנוגע לגורם הנושא באחריות התקציבית לשדרוג המכשול מנציחה את הבעיה ובכך מסכנת את תושבי ישראל, בייחוד נוכח אירועי 7.10.23. פערים בחיבור חשמל וברציפות תפקודית שלאחד החמ"לים-עולה חשש, שבעיתות חירום, הגם שלחמ"ל מסוים יש חיבור גנרטור בחירום - עלולה להיווצר בעיה ברציפות התפקודית הנדרשת של החמ"ל. מיקום חמ"לי תצפיות - בביקורת עלה, כי על אף האיום הקיים מגזרת איו"ש בשל השינוי שחל בתפיסת מיקום חמ"לי התצפיות של צה"ל בשאר הגזרות, ועל אף השינוי במערך ההגנה של מפקדות מג"ב, לא חל שינוי בתפיסת מיקום חמ"לי האיסוף הצה"ליים בגזרת עוטף ירושלים והם נותרו במיקומם בסמוך לקו התפר. מציאות זו לפיה מיקום החמ"לים בעת הזאת גם לאחר אירועי 7.10.23, בהם נרצחו ונחטפו תצפיתניות ששהו במוצב בקרבת גבול עזה, עלולה להעמיד את התצפיתניות בגזרת עוטף ירושלים בסיכון. עיקרי המלצות הביקורת על שר הביטחון לדון בכל המשמעויות והסיכונים הביטחוניים בשל אי-הקמת מכשול בתוואי אחד ותוואי שני על בסיס איום הייחוס העדכני ותוך הבאה בחשבון של אירועי שבעה באוקטובר, ועל ראש המל"ל להעלות את הנושא לדיון לפני הקבינט המדיני- ביטחוני, כדי שזה יחליט לגבי תוואי המכשול בפתחות אלה. כשתתקבל החלטה על שינוי התוואי הקיים, על המל"ל לעקוב אחר ביצועה. על מפקד מג"ב עוטף ירושלים, בשיתוף מפקד פקמ"ז, מפקד אוגדת איו"ש ומפקדי החטיבות המרחביות, לשפר את המענה המבצעי באזור תוואי אחד ובתוואי השלישי ובכלל זה להציב בתוואי השלישי את שאר האמצעים שעליהם המליץ ראש קש"ץ כבר בספטמבר 2023. על ממ"ז ירושלים להתאים את סד"כ מג"ב עוטף ירושלים בכל הנוגע לכוח-אדם ולאמצעים כדי לאפשר זמינות והגעה של רכב סיור משטרתי לאזור התוואי השלישי - כל זאת כדי לצמצם את האפשרות לביצוע פח"ע ולהסתננות לשטחי מדינת ישראל דרך הפתחות, לאור איום הייחוס העדכני והצרכים הביטחוניים הנובעים ממנו. על מחוז ירושלים ומג"ב עוטף ירושלים לוודא כי ננקטו כל הפעולות הנדרשות להתאמת בניין הכוח, ובכלל זה כוח-אדם והאמצעים, למתן מענה לאירוע מתפרץ, דוגמת אירועי 7.10.23, בגזרת ירושלים. נוסף על כך על מחוז ירושלים ומג"ב עוטף ירושלים לעדכן את הפקודותככל הנדרש בהתאמה לפקודהשל פקמ"ז, כדי לאפשר שילוביות נכונה בין כוחות המשטרה לכוחות צה"ל ולהביא למיצוי מיטבי של הפעלת הכוח. על מפקד פקמ"ז, ממ"ז ירושלים של המשטרה וממ"ר (מפקד מרחב) מג"ב עוטף ירושלים יחד עם עיריית ירושלים לשפר את אופן המענה לפער המבצעי שנוצר עקב שפוכת העפר והבנייה הבלתי חוקית בצמידות למכשול קו התפר בגזרת עוטף ירושלים, בין באמצעות מענה אכיפתי ובין בבחינת הצורך בהחמרת נורמות הענישה כלפי מפירי החוק אם | 20 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 באמצעות פרימטר6 או כל החלטה אחרת שיבטיחו מענה מבצעי אפקטיבי של המכשול |תקציר ושיספק הגנה לכוחות מג"ב הפועלים בסמיכות למכשול קו התפר בעוטף ירושלים וכן לאזרחים הנעים בסמיכות למכשול. על מפקד מג"ב עוטף ירושלים ומפקד גדוד האיסוף לבחון את הסיבות לפערים בין הרישום המשטרתי לבין נתוני גדוד האיסוף בנוגע לסך אירועי "פרש תורכי". לאחר בירור זה ואם ייוותרו פערים, על מפקד מג"ב עוטף ירושלים לבדוק את הסיבות לאי-הגעת כוחות מג"ב למקומות שבהם איתרו התצפיות חשד להסתננות ולפעול מול מחוז ירושלים כדי לתקן פער זה. נוסף על כך, על מפקד מג"ב עוטף ירושלים לוודא רישום משטרתי במערכת מוקד השליטה בנוגע לזמן ההכרזה על אירוע "פרש תורכי" על ידי מערך האיסוף, זאת כדי לאפשר למפקדת מג"ב לבצע בקרה על זמני ההגעה של הסיורים ולשפר את המענה. על אג"ת משטרת ישראל, מפקדת מג"ב ומחוז ירושלים להתאים את הסד"כ של מג"ב עוטף ירושלים לפעילות המוטלת עליו ולתחומי הליבה של האחריות שלו בהתאם לפק"אות (פקודות הארגון). על ראש אג"ת בצה"ל וראש אג"ת במשטרה לפעול על פי מסמך ההבנות ולהכריע בנוגע למתן מענה תקציבי לפעולות שדרוג במכשול, תוך יצירת מנגנון מוסדר עם מינהלת קש"ץ ומינהלת גבולות ותפר. לאחר שתתקבל החלטה בנוגע להיבטי שדרוג תשתיות במכשול ובמעברים בעוטף ירושלים על ראש אג"ת בצה"ל וראש אג"ת במשטרה לגבש תוכנית לביצוע השדרוג הנדרש לפי סדר עדיפות שיוסכם עליו. אם ראש אג"ת בצה"ל וראש אג"ת במשטרה לא יגיעו להסכמה, ניתן לפעול על פי האמור במסמך ההבנות - דהיינו, להביא את המחלוקת להכרעת הרמטכ"ל והמפכ"ל. אם גם הרמטכ"ל והמפכ"ל לא יגיעו להסכמה, יש להעביר את המחלוקת להכרעת שר הביטחון והשר לבל"ם, כדי שיגיעו להסכמות בנושא. על פקמ"ז, בשיתוף מינהלת גבולות ותפר, להציב בדחיפות את הגנרטורים לצורך גיבוי לאספקת החשמל לאמצעי האיסוף באזור מסוים. אי-מתן מענה מיידי בנושא זה עלולאפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים לפגוע במענה המבצעי של כוחות מג"ב עוטף ירושלים ולחדירת מפגעים לתחומי מדינת ישראל. על מפקד פקמ"ז בשיתוף מפקד זרוע היבשה בצה"ל ומשטרת ישראל, לבחון בהקדם את תפיסת מיקום חמ"לי האיסוף בסמיכות לקו התפר, זאת כדי לצמצם את הסיכון לחמ"לים ולשוהים בהם. מומלץ כי צה"ל והמשטרה יבחנו את נושא גיבוי נוסף לאספקת החשמל. נוכח החשיבות של ההגנה המלאה על קו התפר בעוטף ירושלים והמורכבות בכיסוי האיסופי ועל אף הוספת אמצעי איסוף, על פקמ"ז לוודא כיסוי איסופי מלא לשם זיהוי חדירת מפגעים ומסתננים לשטחי מדינת ישראל. 6 שטח סמוך לגדר המוגדר כמרחב חיץ שאותו אסור לאויב לעבור וחלות בו הנחיות צבאיות מיוחדות לרבות הוראות מיוחדות לפתיחה באש. | 21 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים שער רביעי: בידוק ואבטחה של העוברים במעברים תמונת המצב העולה מן הביקורת בגזרת עוטף ירושלים קיימים 16 מעברים לשם פיקוח על מעבר הולכי רגל, כלי רכב וסחורות, ונוסף על כך ישנם מעברים חקלאיים ומעברי מרקם חיים. המעברים ממוקמים לכל אורך הגזרה. מעברי כלי הרכב לישראל מיועדים בעיקר לישראלים, מעברי הולכי הרגל משמשים בעיקר פלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל ואת תושבי מזרח ירושלים המתגוררים מחוץ למכשול. מעברי הסחורות מיועדים להעברת סחורות פלסטיניות מאיו"ש לישראל ולהעברת סחורות מישראל לאיו"ש. שני מעברים הם מעברי הולכי רגל: הזיתים ושיח' סעד, שמונה מעברים הם מעברי כלי רכב: עין יעל, המנהרות, א-זעיים, הטבעת, חיזמא, עופר, ראס בידו, מזמוריה, חמישה מעברים הם לכלי רכב ולהולכי רגל: רחל, סוואחרה, קלנדיה, שועפאט, אל-ג'יב, ומעבר סחורות אחד: ביתוניא. בשנים 2018 - 2022 חל גידול של 53% במספר הולכי הרגל שעברו במעברים ביום, ובשנת 2022 היה מספרם 135,000. כמו כן חל גידול של 23.4% במספר משאיות הסחורה שעברו במעברים, ובשנת 2022 היה מספרן כ-587,000. מינואר עד יוני 2024, בעת מלחמת חרבות ברזל הכניסה להולכי רגל במעברי עוטף ירושלים התאפשרה רק במעברים קלנדיה ורחל: במעבר קלנדיה עברו בפרק זמן זה 625,586 הולכי רגל, ובמעבר רחל - 264,037. איוש חסר של סד"כ המאבטחים במעברי עוטף ירושלים- המשרד לבל"ם והמשטרה לא נערכו לאיוש המערך החסר של המאבטחים האזרחיים במעברי עוטף ירושלים, ובפרוץ מלחמת חרבות ברזל חלק ניכר מהמאבטחים של מעברים אלה שהם לוחמים בצה"ל גויסו בצו 8. הדבר הביא להפחתה נוספת של סד"כ המאבטחים במעברים, ועקב כך לסגירת מעברים או מסלולים בהם, וכן לפגיעה בהיערכותם לשעת חירום. הבידוק במעברים על ידי גדוד ארז של חיל המשטרה הצבאית-צמצום מצבת הסד"כ בגדוד ארז ביוני2023, עוד לפני מלחמת חרבות ברזל, הביא לכך שהגדוד היה מסוגל לבצע כ- 69% משימות בלבד, כך ש- 31% מהמשימות כלל לא בוצעו, ונפגעה מהותית הפעילות המבצעית של הגדוד. עוד עלה, כי מיוני 2023 חל צמצום נוסף במצבת סד"כ הגדוד דבר שהגדיל את חוסר ההלימה בין משימות הגדוד וצרכי המשטרה. היעדר מסגרת קבועה מינימלית של מצבת לוחמי גדוד משטרה צבאית אינו מאפשר עמידה קבועה בכל משימות הבידוק דבר המוביל לעיתים לצמצום מסלולי הבידוק במעברים הרכובים. סגירת מסלולי בידוק יוצרת עומסים, פקקים וצווארי בקבוק במעברים אחרים, העלולים לחשוף אותם לפיגועים. פערים בבידוק ובאבטחת כלי רכב במעברי עוטף ירושלים - נוכח היעדר תשתיות מתאימות ומחסור בכוח אדם המשטרהמתקשהבבידוק לכלי הרכב במעברים בגזרת עוטף ירושלים, ברמה הנדרשת בהתאם, וזאת כדי להימנע ככל האפשר מפקקי ענק שיסכנו את | 22 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 הממתינים להיכנס לירושלים משטחי יו"ש. עוד עלה, כי הניסיון לאזן בין בידוק למרקם |תקציר חיים פוגע ברמת הבידוק ומגביר את הסיכון, הן לגורמים הפועלים במעברים, ולעוברים בהם והן לכניסה של בלתי מורשים ובכללם מחבלים לשטח מדינת ישראל. נוהל הבידוק הביטחוני של חטיבת האבטחה והרישוי במשטרה - מקוים באופן חלקי. מצב זה עלול להגביר את רמת הסיכון הביטחוני. פערים בבידוק בתקופת הרמדאן • בביקורת עלה, כי אף שהחלטת הממשלה 4784 מאפריל 2006 הטילה את האחריות לביטחון הפנים, לסדר הציבורי ולתחום הפלילי לרבות במעברים בעוטף ירושלים על המשטרה- ההחלטות על המכסה המומלצת של היתרי הכניסה של פלסטינים בעיקר בחודשי הרמדאן התקבלו בדרג המדיני על ידי שר הביטחון ביחד עם המתפ"ש, ללא התחשבות ביכולותיה של המשטרה לעמוד בביצוע רמות הבדיקה והאבטחה הנדרשות. לדברי המשטרה היא שותפה לדיונים אך המלצותיה אינן מובאות בחשבון בקבלת ההחלטות בנוגע לקביעת המכסה של היתרי הכניסה לפלסטינים בתקופת הרמדאן. • כמו כן, תשתית המעברים רחל, קלנדיה והזיתים אינה מאפשרת את הכנסת כלל המתפללים בטווח זמן של שש שעות. כך למשל, בשל ונוכח התשתיות הקיימות נוצרו ברמאדן 2023 עומסים עד כדי סכנת חיים, ובעת כניסת המתפללים במעברים נפצעו 280 אזרחים, כולל ילדים אשר נזקקו לטיפול רפואי. מציאות זו מסכנת את חיי העוברים במעברים, ועלולה להביא לפגיעה תדמיתית במדינת ישראל ככזו שכביכול אינה מאפשרת חופש פולחן בטוח בתחומה, וכן עלולה להביא לפגיעה ביטחונית חמורה, במיוחד בתקופת הרמדאן הרגישה. אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים עיקרי המלצות הביקורת על שר הביטחון, השר לבל"ם ומפכ"ל המשטרה בשיתוף ראש המל"ל, לקבוע את התשתיות והמשאבים הנדרשים כדי להבטיח את האיזון הנדרש בין המענה הביטחוני לאתגרים ולאיומים העדכניים הנוגעים למעברים בעוטף ירושלים ובין שמירה על מרקם החיים, זאת, תוך גיבוש תוכנית ייעודית לכך שתהיה מגובה בתקציב הנדרש כדי לשפר את רמת השירות במעברי עוטף ירושלים. על מנכ"ל המשרד לבל"ם ועל מפכ"ל המשטרה לוודא שנעשות כל הפעולות לאיוש תקן המאבטחים הנדרש לכל מעבר, כדי לספק מענה אבטחתי ראוי לכוחות הפועלים במעבר ולעוברים בו. נוסף על כך, עליהם לבחון את שינוי תנאי ההעסקה של המאבטחים, ובכלל זה שכרם ושעות עבודתם בכל משמרת, תוך שקלול המקובל בגופים אחרים, כגון ברמי"ם, וכן לחזק את מוכנות המעבר לשעת חירום בהיבטי כוח אדם. בהקשר זה על המשרד לבל"ם ועל המשטרה לוודא כי חברות האבטחה נשמעות לפקודות במעברים כחלק מתנאי החוזה וכי מבוצעת בקרה עיתית בנושא זה. וכן עליהם להיערך מראש לגיבוי ואיוש סד"כ המאבטחים בקרות אירוע חירום צבאי בו המאבטחים נדרשים להתגייס לצה"ל בצו 8. כל | 23 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים אלה יועילו לשימור סד"כ המאבטחים ויאפשר מענה אבטחתי ראוי במעברי עוטף ירושלים הן בעת שגרה והן בעת חירום. שער חמישי: התאמת תשתיות המעברים לגידול באוכלוסייה ביו״ש תמונת המצב העולה מן הביקורת שדרוג המעברים - בביקורת עלה כי במשך כשני עשורים מהקמת המעברים משרד הביטחון וצה"ל שדרגו בשנים האחרונות ארבעה7 מ-16 המעברים (25%) בעוטף ירושלים. משנת 2021 החלה השקעה בהרחבת ארבעה מעברים נוספים8 כחלק מתר"ש מעברים. לאחר שתשתיות המעברים בעוטף ירושלים לא חוזקו במידה מספקת במשך השנים, החל משרד הביטחון לפעול להתאמת המעברים לגידול בשימוש בהם. ניכר כי העיכוב בפיתוח המעברים לעומת הגידול באוכלוסייה ב-20 השנים האחרונות (בשנת 2002 מנתה האוכלוסייה הישראלית באיו"ש כ-144,000 תושבים, ובסוף שנת 2022 כ- 500,000 תושבים), וגם לעומת הגידול הצפוי ב-15 השנים הבאות (האוכלוסייה הישראלית צפויה לגדול מ-500,000 תושבים ל-750,000, והפלסטינית מ-2.9 מיליון תושבים ל-4.2 מיליון תושבים), מחייב המשך השקעת משאבים כדי שניתן יהיה להיערך למתן מענה תחבורתי וביטחוני במעברים בהתאם לגידול זה באוכלוסייה. הרחבת כביש בסמיכות למעברים - משרד התחבורה החליט להרחיב את הכביש הסמוך למעבר המנהרות שבגזרת עוטף ירושלים ללא בחינת ההשפעה של הרחבה זו על המעבר ובלי שתואמה הוספת נתיבים למעבר. דבר שתרם ליצירת צווארי בקבוק במעבר, המהווים סיכון ביטחוני לכוחות הפועלים בו, לעוברים בו ולאוכלוסייה שבגזרת עוטף ירושלים, ופוגעים במרקם החיים התקין. יצוין, כי בדצמבר2024אירע פיגוע ירי על אוטובוס שהמתין במעבר המנהרות בו נרצח ילד בן עשר ונפצעו שלושה אנשים. קודם לכן, בנובמבר 2023 נפצעו מפיגוע ירי במעבר זה שישה אנשים, מהם אחד באורח אנוש. שני הפיגועים אירעו בעת שכלי רכב שהו בפקקים בציר התנועה של המעבר. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד התחבורה, כי גיבוש תוכניות להרחבת כבישים בגזרת עוטף ירושלים צריך להיעשות בתיאום עם הגורמים הפועלים במעברים, ובראשם המשטרה, האמונה על תפעול המעברים, ובהובלת משהב"ט וצה"ל ובליווי המל"ל. 7 המעברים: רחל, קלנדיה, ביתוניאומזמוריה. 8 המעברים:המנהרות, קלנדיה-הכביש המשוקע, חיזמאוא-זעיים. | 24 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 עבודות כביש השיקוע במעבר קלנדיה - פתיחת כביש השיקוע בקלנדיה, שהוחל |תקציר בהקמתו במאי 2021 ושהייתה צפויה להסתיים באוגוסט 2024, נדחתה כמה פעמים בשל מחלוקות בין החברה המבצעת ומשרד התחבורה ובין המשטרה לגבי עמידה בדרישותיה, ובהן דרישות הנוגעות לאבטחת ביצוע העבודות במקום ולחיבור לתשתיות. דחיית פתיחת הכביש המשוקע פוגעת בהשגת המטרות של מתן מענה לעומסים בפסגת זאב ושל יצירת חלופה עוקפת לבאים מיישובי בנימין למרכז הארץ. בביקורת עלה, כי בתשתיות המעבר בכביש השיקוע בקלנדיה הושקעו כ-95 מיליון ש"ח. עם זאת, עד לתחילת דצמבר2024 לא קבעו משהב"ט, משרד התחבורה, המשרד לבל"ם, והמל"ל מי יהיה הגורם שיתפעל אותו (רמי"ם או המשטרה). מצב זה מביא לבזבוז משאבי ציבור ולפגיעה חמורה במינהל תקין. פערים בתחזוקת המעברים - בביקורת עלה כי לא מומש הסיכום שנקבע במסמך ההבנות מינואר 2007 בנוגע להעברת האחריות על התחזוקה במעברים מצה"ל למשטרה שהייתה אמורה להתחיל בינואר 2008, ונושא האחריות התקציבית למענה תחזוקתי במעברים נמצא במחלוקת בין צה"ל ובין המשטרה זה כ-16שנים. עקב כך, אף שהמשטרה נושאת באחריות לתפעול המעברים, היא נאלצת לקבל תקציב ואמצעים הנתונים בידי צה"ל, וכפופה בעניין זה, לאישורו. עיקרי המלצות הביקורת על משהב"ט, צה"ל בסיוע המל"ל להביא את תוכנית תר"ש מעברים לידי מימוש במעברי עוטף ירושלים, כדי להתאימם לגידול באוכלוסייה העוברת בהם. על המל"ל, שהתניע את עבודת המטה בעניין המעברים, לסיימה, ובשיתוף משרד התחבורה, צה"ל והמשטרה לעדכן את הכנת תוכנית התר"ש למעברים אשר מתייחסת להקמה ולהרחבה של תשתיות המעברים והכבישים הסמוכים להם, לרבות בעוטף ירושלים. במסגרת זו יש להביאאפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים בחשבון גם את האיומים הקיימים, תוך התייחסות לתרחיש הייחוס העדכני שכתבה המשטרה לאחר 7.10.23. על שר הביטחון ושר התחבורה להקפיד ולפעול בתאום כדי להבטיח שתשתית המעברים תתאים לספיקת העוברים בהם כדי לאפשר מחד מרקם חיים תקין, ומאידך להימנע מסיכון ביטחוני נוכח האיומים הנשקפים בגזרת עוטף ירושלים. על שר הביטחון לפעול להשלים את הרחבת מעברי עוטף ירושלים שהוחלט על קידומם (המנהרות וא-זעיים.) על המל"ל לקבוע מבעוד מועד אמות מידה לקביעת גורם אחראי למעברים חדשים אשר יוחלט על הקמתם ולשלב גורם זה כבר בתכנון ובמהלך הביצוע של העבודות להקמת המעבר. נוסף על כך, על רמי"ם להיערך לקבלת האחריות על מעבר קלנדיה ולפתיחת המעבר. | 25 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים מוקדי הפרות סדר בגזרת מג"ב עוטף ירושלים (מעודכן לדצמבר 2023) על פי מסמכי מג״ב עוטף ירושלים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. | 26 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 תקציר | נתוני הפרות סדר ופח״ע בגזרת מג״ב עוטף ירושלים על פי מסמכי מג״ב עוטף ירושלים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים | 27 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים סיכום מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים משמשים נדבך מרכזי בביטחונם של תושבי ירושלים ושל מדינת ישראל כולה. פעילותם התקינה של המכשול והמעברים חיונית למניעת פיגועי טרור והסתננות למדינת ישראל וכן להבטחת מתן שירותים ראויים למשתמשים בהם, ובכלל זה אזרחים ישראלים, פלסטינים, תושבי מזרח ירושלים ותלמידים. נוכח אירועי 7.10.23 ומלחמת חרבות ברזל הועצמה חשיבות הבחינה של נושא ההגנה על גזרת עוטף ירושלים. הליקויים שצוינו בדוח זה נוגעים הן למכשול והן למעברים בעוטף ירושלים, ובכלל זה ליקויים במימוש האחריות והסמכות בין המשטרה, צה"ל והגופים השונים בתוך המשטרה; המשך קיומן של פתחות במכשול אשר מאפשרות כניסה של שב"חים משטחי איו"ש לירושלים; וליקויים בהיערכות המשטרה למענה על אירוע מתפרץ משטחי יו"ש לעבר ישראל, ובכלל זה בגזרת ירושלים, בייחוד נוכח אירועי 7.10.23. עוד צוינו בדוח ליקויים רבים בנוגע להפעלת המעברים ומימוש ייעודם בגזרת עוטף ירושלים, ובכלל זה היעדרה של תפיסת הפעלה לגבי המעברים; ריבוי כוחות הפועלים במעברים (הטרוגניות הכוחות); היעדר פיקוד קבוע במרבית המעברים דבר אשר יוצר קושי ואתגר עצומים בהיבטי פיקוד ושליטה ופער בין אחריות המשטרה לתפעול המעברים לבין יכולתה לטפל בתחזוקתם, שדרוגם והתאמתם לגידול האוכלוסייה ביו"ש, דבר הפוגע באפקטיביות המעברים וביכולתם לעמוד במשימתם, תוך איזון בין צורכי הביטחון ובין שמירת מרקם החיים. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את העובדה שתוכנית האזרוח של מעברי עוטף ירושלים שגיבש המל"ל ושכבר אושרה על ידי ראש הממשלה בשנת 2005 ואשר חשיבותה קיבלה תוקף מחודש בסיכום ראש הממשלה משנת 2014 לא הובאה במשך השנים לדיון בממשלה, אף שהאזרוח יכול להשפיע במידה ניכרת על אורח חייהם ועל ביטחונם של תושבי ישראל, ובהם תושבי מזרח ירושלים, ועל האוכלוסייה הפלסטינית. החלטות הממשלה שהתקבלו לאורך השנים בנוגע למכשול ולמעברים בעוטף ירושלים, מתייחסות לשורה של נושאים: אזרוח המעברים בגזרת עוטף ירושלים; מימוש החלטה ב/43 בנוגע לגורם המנחה במעברי עוטף ירושלים בנושא הטיפול הביטחוני בנוסע; החלטת ממשלה 4784 העוסקת בין היתר בהעברת האחריות הביטחונית מצה"ל למשטרה במרחב מסוים בירושלים; והחלטת ממשלה4783לפיה תוואי הגדרבמרחב תוואי אחדיועתק מזרחה כך שיקיף את מרחב זה ויותירו בצידה הפלסטיני של הגדר. בביקורת עלה כי הקבינט המדיני-ביטחוני לא דן בסטטוס מימושן של החלטות אלה הגם שעברו כשני עשורים מאישורן. לליקויים ולפערים המפורטים בדוח זה לגבי לאי-קיום החלטות ממשלה בנוגע לעוטף ירושלים יש השפעות ביטחוניות ניכרות, השפעות מדיניות ואף השפעות כלכליות. מהליקויים שצוינו בדוח עולה מסקנה כי נוכח הזמן הרב שעבר מהקמת המכשול בעוטף ירושלים ונוכח הפתחות שנותרו בו, המכשול אינו מספק את המענה הנדרש בנוגע למניעת כניסת שב"חים או מפגעים לישראל. ליקויים אלו מעצימים את החשיבות שבדיון, בחינה ובקרה עיתיים ברמת הדרג המדיני-בטחוני, בפרט נוכח המציאות הביטחונית המשתנה והתגברות האיומים לאחר אירועי 7.10.23. | 28 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 על שר הביטחון והשר לבל"ם, בסיוע ראש המל"ל, להסדיר את הפערים בין האחריות של תקציר המשטרה, הגופים השונים בה וצה"ל לבין הסמכות שלהם לממש את אחריותם בגזרת עוטף | ירושלים. זאת, כדי לתת מענה מיטבי לצרכים הביטחוניים במכשול ובמעברים בעוטף ירושלים, ולהתאימם להשתנות האיומים ולגידול בשימוש במעברים. על ראש הממשלה בשיתוף שר הביטחון והשר לביטחון לאומי לקדם הצעת החלטה בנוגע לתוכנית אזרוח המעברים בגזרת עוטף ירושלים, ובכלל המעברים בגזרות השונות ולהביא את התוכנית לדיון ולהחלטה בממשלה. על המשטרה להאיץ את השלמת היערכותה לתרחיש ייחוס עדכני המביא בחשבון את האיומים הקיימים ואת התרחיש שהתקיים ב-7.10.23 ועליה לתת מענה לליקויים שצוינו בדוח זה כדי לשפר את יכולות מג"ב עוטף ירושלים בביצוע משימותיו. האחריות לתיקון הליקויים המפורטים בדוח זה מונחת בעיקר לפתחם של ראש הממשלה, שר הביטחון, השר לביטחון לאומי; הרמטכ"ל, המפכ"ל, מפקד פקמ"ז, ממ"ז ירושלים ומפקד מג"ב - כל גורם ברמתו. אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים | 29 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים | 30 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים מבוא ביולי 2001 אישרה ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (להלן - הקבינט המדיני-ביטחוני)תוכנית מקיפה למרחב התפר (רצועה גיאוגרפית אשר משתרעת משני צידי הקו הירוק.) תכליתה של התוכנית למרחב התפר היא מניעה וסיכול של טרור ופעילות חבלנית עוינת מאיו"ש לתוך מדינת ישראל. התוכנית כללה בין היתר הקמת מכשול פיזי של חומה וגדר לצד דרך פטרולים מגבול ירדן בסמוך לטירת צבי בצפון ועד אזור מצדות יהודה בדרום. במכשול שולבו בין היתר אמצעים טכנולוגיים לגילוי מסתננים והתרעה מפניהם. משני צידי המכשול הוקמו מעברים מוסדרים, כמרכיב בהתמודדות אפקטיבית עם הטרור. התוכנית נועדה גם למנוע ולסכל הסתננות של תושבי יהודה, שומרון ועזה (יש"ע) לישראל ושהייה בה באופן בלתי חוקי (להלן - שב"חים). בדצמבר2001 החליטה הממשלה על ביצוע תוכנית עוטף ירושלים כחלקמתוכנית מרחב התפר, ובמרץ 2002 אישר הקבינט המדיני-ביטחוני את התוכנית9. מטרת התכנית היא "לשפר את אפקטיביות הלחימה בטרור במרחב ירושלים ולשמר את האינטרס הישראלי בו". התוכנית כללה בין היתר הקמת קטעי חומות מגן בין יישובים ושכונות פלסטיניים הנמצאים מחוץ לשטח המוניציפלי של ירושלים לבין שכונות יהודיות שבתחום המוניציפלי של העיר, לשם סיכול ומניעה של פעילות חבלנית עוינת (להלן - פח"ע) משטחי A10 הסמוכים. בעקבות התוכנית נבנו מעברים לשם פיקוח על מעבר הולכי רגל, כלי רכב וסחורות וכן מעברים חקלאיים ומעברי מרקם חיים11.אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים אחת התכליות המרכזיות של תוכנית מרחב התפר היא שמירת מרקם החיים של האוכלוסייה משני צידי מכשול קו התפר, תוך שמירה על הביטחון. סוגיית מרקם החיים נוגעת לקבוצות האוכלוסייה האלה: תושבי ירושלים המתגוררים ממזרח למכשול שמבקשים לעבור לצידו המערבי; ופלסטינים תושבי יהודה ושומרון (להלן - איו"ש או יו"ש) המבקשים להיכנס לירושלים לצורכי תעסוקה, קבלת שירותים רפואיים וכד'. 9 החלטה ב/57מ-13/03/2002. 10 בספטמבר 1995 נחתם הסכם בין ממשלת ישראל לארגון לשחרור פלסטין (אש"ף) אשר במסגרתו הוקמה הרשות הפלסטינית וחולקו שטחי יהודה ושומרון לשלוש קטגוריות: שטחA-שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית; שטחB- שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של מדינת ישראל;שטח C- שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של מדינת ישראל. 11 המעברים החקלאיים נועדו לאפשר לפלסטינים להגיע לאדמותיהם הנמצאות מעבר למכשול כדי לעבדן, ומעברי מרקם חיים נועדו לאפשר לפלסטינים גישה בין היתר למוסדות ציבור הנמצאים מעבר למכשול. | 31 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים מכשול קו התפר: אורך תוואי קו התפר בעוטף ירושלים הוא כמה מאות ק"מ. ב-61% מהתוואי קיים מכשול, ובשאר התוואי אין מכשול. האזורים בתוואי שאין בהם מכשול הם אלה: 11 ק"מ בתוואי אחד, 6 ק"מ בתוואי שני,כ-250 מ' בתוואי שלישי וכמה עשרות ק"מ בשני תוואים נוספים. תוואי המכשול בעוטף ירושלים אינו חופף במלואו לתחום השיפוט של העיר, וחלק ממנו עובר באיו"ש. ממזרח למכשול, כלומר מחוץ לתוואי, נותרו מרחבים הנמצאים בתחום השיפוט של ירושלים. מפה 1: תוואי גזרת האחריות של מג"ב עוטף ירושלים (מעודכן לדצמבר 2023) על פי מסמכי מג"ב עוטף ירושלים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מעברים: בעוטף ירושלים קיימים 16 מעברים לשם פיקוח על מעבר הולכי רגל, כלי רכב וסחורות, ונוסף על כך יש מעברים חקלאיים ומעברי מרקם חיים. מעברי כלי הרכב לישראל מיועדים לישראלים בלבד (רכבים פלסטינים אסורים בכניסה לישראל, למעט כניסה באישורים חריגים). מעברי הסחורות מיועדים להעברת סחורות פלסטיניות מאיו"ש לישראל בשיטת גב אל גב (הסחורות מאיו"ש נפרקות במעבר, נבדקות ומועמסות על משאיות ישראליות בדרכן לישראל) ולהעברת סחורות מישראל לאיו"ש. מעברי הולכי הרגל משמשים בעיקר פלסטינים בעלי היתרי כניסה לישראל ואת תושבי מזרח ירושלים המתגוררים מצידו המזרחי של המכשול, דהיינו מחוץ למכשול. | 32 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | תרשים 1: שמות וסוגי המעברים בעוטף ירושלים (מעודכן לאוגוסט 2024) על פי מסמכי המטה לביטחון לאומי, בעיבוד משרד מבקר המדינה. במרץ 2005 אישר ראש הממשלה דאז מר אריאל שרון ז"ל את תוכנית המטה לביטחון לאומיאפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים (להלן - המל"ל) בנוגע לעוטף ירושלים. בתוכנית הומלץ בין היתר להעביר את האחריות להפעלת המעברים מצה"ל למשטרת ישראל, ובשלב מאוחר יותר העברת האחריות להפעלת המעברים הקיימים לגוף אזרחי באמצעות רשות המעברים היבשתיים במשרד הביטחון (להלן - אזרוח). בדצמבר 2005 החליט הקבינט המדיני-ביטחוני12 (להלן - החלטה ב/43) כי המשטרה תשמש גורם מנחה בנוגע לאבטחה הפיזית ולטיפול הביטחוני במטען במעברים ושירות הביטחון הכללי (להלן - שב"כ) ישמש גורם מנחה בנוגע לבדיקת הנוסע וכבודתו. עוד נקבע בהחלטה כי המטה ללוחמהבטרורשבמל"ל13(להלן-האגףללוט"ר)הואהגורםהמסדירבענייןאבטחתהמעברים ותפעולם, והוא האחראי לתיאום בין הגורמים השונים הפועלים בתחום זה מתוך ראייה לאומית. תפקידו העיקרי של האגף ללוט"ר בהקשר זה הוא להמליץ לממשלה על סדר הקדימויות הרצוי לגבי חלוקת המשאבים המוקצים לאבטחת המעברים, לסייע בפתרון מחלוקות בין הגורמים השותפים לאבטחת המעברים ולהגדיראת גבולות הגזרה ביניהם.עוד נקבע בהחלטה כי קבלת 12 החלטה ב/43מ-14.12.05. 13 המטהללוחמה בטרורבמל"ל הוקם באפריל1996. תפקידי המטה היו בין היתר לייעל את דרכי המלחמה בטרור על ידי גיבוש המלצות לקביעת יעדים וייזום תוכניות פעולה, וכן להגביר את התיאום ושיתוף הפעולה בנושא המלחמה בטרור בין הגופים הביטחוניים. בשנת 2017 אוחדו המטה ללוחמה בטרור והאגף לביטחון פנים ועורף לאגף אחד - האגף ללוט"ר, ביטחון פנים ועורף. | 33 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים ההחלטות של הגורם המסדיר תיעשה בהתאם למנגנון שנקבע בדצמבר 2005 בהחלטת ב/44 של הקבינט המדיני-ביטחוני14. לפי החלטה זו, בסמכותו של הגורם המסדיר לקבוע בידי מי האחריות לנושא מסוים, מה תכולתה של האחריות, ומה הם קשרי הגומלין בין הגורמים השונים, בכפוף למנגנון התנגדויות להחלטות ופתרון מחלוקות שנקבע בהחלטה. באפריל 2006 החליטה הממשלה15 (להלן - החלטת הממשלה 4784) על גבולות הגזרה בין צה"ל למשטרה בגזרת עוטף ירושלים, כדלהלן: המשטרה אחראית לביטחון הפנים, לסדר הציבורי ולתחום הפלילי בעוטף ירושלים. נוסף על כך, היא אחראית לסדר הציבורי ולתחום הפלילי במרחבים השייכים לתחום המוניציפלי של ירושלים אולם נמצאים מחוץ למכשול. אשר לצה"ל, הוא אחראי לביטחון הפנים במרחבים שמחוץ למכשול. בהמשך להחלטת הממשלה 4784, בינואר 2007 חתמו המשטרה וצה"ל על מסמך הבנות, לשם הסדרת העברת האחריות בגזרת עוטף ירושלים והסדרת שיתוף הפעולה ביניהם בכל הנוגע למכשול ולמעברים שבגזרה זו (להלן - מסמך ההבנות). האופן שבו מממשים הגורמים האחראים את אחריותם במרחב עוטף ירושלים המשטרה:המשטרה פועלת לממש את האחריות אשר הוטלה עליה בנוגע לגזרת עוטף ירושלים באמצעות מג"ב עוטף ירושלים ויחידת המעבריםאשר פועלים בכפיפות למִפקדת מג"ב ולמפקד מחוז (להלן - ממ"ז) ירושלים של המשטרה. צה"ל: צה"ל פועל לממש את האחריות הביטחונית אשר הוטלה עליו בשטחי איו"ש הצמודים לגזרת עוטף ירושלים באמצעות שתי חטיבות השייכות לאוגדת יהודה ושומרון שבפיקוד מרכז (להלן - פקמ"ז): החטיבה המרחבית (להלן - חטמ"ר) עציון, הנושאת באחריות הביטחונית ממזרח לתוואי המכשול לחלקו הדרומי של עוטף ירושלים, לכיוון גוש עציון; וחטמ"ר בנימין, הנושאת באחריות הביטחונית ממזרח לתוואי המכשול לחלקו הצפוני של עוטף ירושלים. במסגרת מימוש האחריות של צה"ל מוקצות תצפיתניות מגדוד האיסוף16באוגדת יהודה ושומרון לטובת מג"ב עוטף ירושלים. גדוד האיסוף מפעיל שני חמ"לים (חדרי מלחמה) לאיסוף בגזרת עוטף ירושלים, כמפורט להלן: חמ"ל אחד אשר נותן מענה איסופי לגדוד מסוים של מג"ב בעוטף ירושלים; וחמ"ל שני אשר נותן מענה איסופי לגדודים אחרים של מג"ב עוטף ירושלים. בפקמ"ז פועלת מינהלת "קשת צבעים ותפר"(להלן - מינהלת קש"ץ) בפיקודו של קצין בדרגת תת אלוף ובכפיפות למפקד הפיקוד. תפקידה הוא בין היתר לשמש גוף תכנון אסטרטגי-מרחבי בנוגע לתוכניות ותשתיות אזרחיות במרחב פקמ"ז בכלל ובמרחב התפר ועוטף ירושלים בפרט. במסגרת זו מינהלת קש"ץ אחראית, בין היתר להוביל עבודות מטה לתכנון תוואי מכשול קו התפר בהיבטים ביטחוניים, סטטוטוריים ומשפטיים, ולרכז ולייצג את הנושאים והסוגיות הנוגעים 14 החלטה ב/44קובעת כי הגורם המסדיר יפעל רק במקרים שבהם לא מונה אחראי לתחום מסוים, או כאשר יש ריבוי גורמים שעוסקים בתחום מסוים ואין ביניהם תיאום. 15 החלטה4784ב/6מתוקנת מ-30.04.06. 16 גדוד האיסוף אחראי למערכות התצפית הצופות על המכשול. תפקידן של מערכות אלה הוא לזהות ניסיונות הסתננות או הפרות סדר בסמוך למכשול. | 34 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | למכשול קו התפר, המעברים ומרחב התפר אל מול סגן הרמטכ"ל, הדרג המדיני, ערכאות משפטיות שונות, הכנסת ומשרדי הממשלה השונים. משרד הביטחון (להלן - משהב"ט: ) לאורך מכשול קו התפר באיו"ש ממוקמים עוד מעברים, מלבד אלו שבגזרת עוטף ירושלים. מעברים אלה מנוהלים על ידי רשות מעברים יבשתיים במשהב"ט (להלן - רמי"ם). מינהלת גבולות ותפר במשהב"ט הוקמה בשנת 2007, וייעודה הוא להקים ולתחזק את תשתיות ההגנה של כל גבולות המדינה ומרחב התפר. שב"כ: מתוקף החלטה ב/43, שב"כ אחראי בין היתר להנחיה מקצועית במעברים בנוגע לבידוק הביטחוני של הנוסע. נוסף על כך, שב"כ משתתף בהערכות מצב עיתיות של ממ"ז ירושלים במשטרה, משתף מידע באופן שוטף עם פקמ"ז ועם המשטרה, ומפעיל "שולחן עגול"לכל הגורמים המעורבים במניעת פח"ע והסתננות ביחידה האחראית לקו התפרוגם לעוטף ירושלים. לוח 1: נתוני הפרות סדר ופח"ע בגזרת מג"ב עוטף ירושלים אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים על פי מסמכי מג"ב עוטף ירושלים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. | 35 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים מפה 2: מוקדי הפרות סדר בגזרת מג"ב עוטף ירושלים (מעודכן לדצמבר 2023) על פי מסמכי מג"ב עוטף ירושלים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. פעולות הביקורת בחודשים ינואר 2024 ועד פברואר 2025 ביצע משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בעוטף ירושלים. הביקורת נעשתה במשטרה: במטה הארצי (להלן - מטא"ר) באגפי המבצעים והתכנון, במג"ב, במחוז ירושלים ובמחוז שומרון ויהודה (להלן - מחוז ש"י); בצה"ל: בפקמ"ז ובמשטרה הצבאית; במשהב"ט: בלשכת שר הביטחון, במינהלת גבולות ותפר, במיפקדת תיאום פעולות הממשלה בשטחים (להלן - מתפ"ש) וברמי"ם; במשרד לביטחון לאומי (להלן - המשרד לבל"ם); בשירות הביטחון הכללי (להלן - שב"כ); במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים (להלן - משרד התחבורה); במשרד ראש הממשלה; במל"ל; במזכירות הממשלה; וכן בעיריית ירושלים. עבודות השלמה לביקורת נעשו עד יולי 2025. בשנת 2009 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בנושא"המכשול והמעברים בעוטף ירושלים"17, ובו צוינו ליקויים הנוגעים להקמת המכשול והפעלתו ולפעילות במעברים אלה. בשנת 2011 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בנושא"פעילות המעברים בין ישראל לאיו"ש"18, ובכלל זה מעברי עוטף ירושלים (להלן - דוח מבקר המדינה משנת 2011).בשנת2017 פרסם משרד מבקר 17 מבקר המדינה, דוח שנתי59א (2009), "המכשול והמעברים'בעוטף ירושלים'". 18 מבקר המדינה, דוח שנתי61א (2011), "פעילות המעברים בין ישראל ובין אזור יהודה ושומרון". | 36 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | המדינה דוח מעקב אחר תיקון הליקויים המרכזיים שצוינו בדוח מבקר המדינה משנת 201119 (להלן - דוח מבקר המדינה משנת 2017), ובו צוין כי חלק מהליקויים לא תוקנו או תוקנו באופן חלקי. בשנת 2019 פרסם משרד מבקר המדינה דוח בנושא "מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים" (להלן - דוח מבקר המדינה משנת 2019.) ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח דוח זה במלואו על שולחן הכנסת אלא לפרסם רק חלקים ממנו, לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. נוכח אירועי בוקר יום השבת, חג שמחת תורה, ב-7.10.23 ומלחמת חרבות ברזל, שב ועשה משרד מבקר המדינה ביקורת בנושא אפקטיביות המכשול והמעברים בעוטף ירושלים, בשל חשיבותו של נושא זה. בפברואר 2025 נשלחה טיוטת הדוח, בין היתר, לראש הממשלה, לשר הביטחון, לשר לביטחון לאומי, לצה"ל ולמשטרת ישראל, לצורך קבלת התייחסותם לטיוטת הדוח. במאי ובאפריל 2025 התקבלו תגובות צה"ל והמשטרה, בהתאמה. ביום 8.9.25, לאחר מועד סיום הביקורת, אירע פיגוע רצחני בצומת רמות בירושלים שבו נרצחו שישה ישראלים ונפצעו כעשרה. הפיגוע בוצע על ידי מחבלים תושבי כפרים פלסטיניים שבאזור רמאללה. בהמשך לממצאי הביקורת המפורטים בדוח זה ועל רקע הסיכונים הביטחוניים הנובעים מאירועי פח"ע ממפגעים היוצאים משטחי איו"ש, בפרט לירושלים ולסביבתה, קיימת חשיבות ודחיפות לתיקון הליקויים שעלו בביקורת זו תוך בחינת יישום ההמלצות. אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים האחריות והסמכות של מג"ב עוטף ירושלים תורת הפיקוד והשליטה (להלן - הפו"ש) במשטרה קובעת כי בעלי תפקידים ייעודיים במשטרה כפופים בדרך כלל בו-זמנית לשני סוגים שונים של סמכות: סמכות פיקודית - כפיפות למפקד לפי המבנה הארגוני ההיררכי המוגדר בפקודת הארגון ביחידה שבה הוא משרת או כפיפות למפקד כוח ייעודי לצורך ביצוע משימה; וסמכות מקצועית - אחריות לגיבוש המדיניות ושיטות העבודה בתחום עיסוקו של בעל התפקיד. ככלל, הסמכות הפיקודית היא המגדירה את המשימה הנדרשת לביצוע, והסמכות המקצועית מנחה לגבי שיטת הביצוע. עוד נקבע בתורת הפו"ש כי אחריות פיקודית לביצוע משימה יכולה להיות טריטוריאלית או משימתית. "הפעלתם של כוחות משימתיים במרחב הטריטוריאלי תעשה באמצעות הכפפת הכוח ת"פ (תחת פיקוד) הפיקוד הטריטוריאלי [לעניינו מחוז ירושלים]... למפקד הטריטוריאלי הסמכות המלאה והבלעדית בהפעלתה המבצעית של היחידה המוקצית [לו]". בפקודת הארגון (להלן - פק"א) של המשטרה לגבי מרחב התפר עוטף ירושלים נקבע כי האחריות הטריטוריאלית לגזרת עוטף ירושלים היא של מחוז ירושלים של המשטרה. נוסף על כך נקבע בפק"א כי למג"ב עוטף ירושלים יש אחריות משימתית בגזרת עוטף ירושלים המוגדרת 19 מבקר המדינה, דוח שנתי67ב (2017) "פעילות המעברים בין ישראל לבין אזור יהודה והשומרון-ממצאי מעקב". | 37 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים "אחריות תכנון וביצוע של משימה מוגדרת ע"י כוח משטרה מבלי לגרוע באחריות הטריטוריאלית הכוללת". במרץ 2018 פרסם אגף התכנון (להלן - אג"ת) במשטרה את "פקודת ארגון מספר 13/17 רה ארגון מג"ב עוטף ירושלים" (להלן- מסמך הרה-ארגון). במסמך הרה-ארגון נקבע כי מג"ב עוטף ירושלים יפעל כמפקדה עצמאית בהיבטי בניין הכוח והפעלתו המבצעית. מפקדת מג"ב עוטף ירושלים תהיה כפופה בהיבטי הפעלת הכוח לממ"ז ירושלים של המשטרה, ובהיבטי בניין הכוח - למפקד מג"ב. עוד נקבע כי מג"ב עוטף ירושלים אמון על הפעלתם המבצעית של המעברים בגזרת עוטף ירושלים, באמצעות יחידת המעברים במחוז ירושלים. על פי מסמך הרה-הארגון, מג"ב עוטף ירושלים מקיים קשרי גומלין וממשקי עבודה עם גורמים רבים, ובהם מִפקדת מג"ב, מחוז ירושלים של המשטרה, מחוז ש"י, פקמ"ז, המינהל האזרחי ושב"כ. כמו כן, מג"ב אמון על ההפעלה המבצעית של יחידת המעברים, המשטרה הצבאית ופלוגת האיסוף הצה"לית. בספטמבר 2024 מסרה ראש מדור (להלן - רמ"ד) ארגון באג"ת מטא"ר לצוות הביקורת כי בעת הקמת עוטף ירושלים החליטה המשטרה כי יחידת המעברים במחוז ירושלים של המשטרה תפעיל חלק מהמעברים בעוטף ירושלים. תרשים 2: המבנה הארגוני של מג"ב עוטף ירושלים (מעודכן לינואר 2024) על פי מסמכי מג"ב עוטף ירושלים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מתרשים 2 עולה מורכבות הכפיפות של מפקד מג"ב עוטף ירושלים - הוא כפוף מבצעית לממ"ז ירושלים של המשטרה, וכפוף פיקודית ומקצועית למפקד מג"ב. נוסף על כך, הוא מקיים קשרי גומלין וממשקי עבודה עם ממ"ז ש"י של המשטרה ועם מפקד פקמ"ז בצה"ל. | 38 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | בינואר 2024 אירע פיגוע דריסה של לוחמי מג"ב על ידי רכב פלסטיני במעבר מסוים הנמצא באחריות טריטוריאלית של מחוז ש"י. בתחקיר הפיגוע שביצע גדוד של מג"ב עוטף ירושלים עלה בין היתר, כי הטיפול ופינוי הזירה ארך למעלה משבע שעות, וכי מצב זה נבע עקב גבולות גזרה לא ברורים בין מחוז ירושלים ובין מחוז ש"י של המשטרה. בינואר2024מסר מפקד מרחב (להלן -ממ"ר) מג"ב עוטף ירושליםלצוות הביקורתכי הוא פועל מול ארבע זרועותשל צה"ל והמשטרה (פקמ"ז, מחוז ירושלים, מחוז ש"י ומפקד מג"ב),ומשמעות הדבר היא שהממ"ר כפוף לארבעה מפקדים. הממ"ר ציין כי המבנה הארגוני והפעילות תחת ארבע זרועות לא נבחנו מאז הוקם מג"ב עוטף ירושלים, למרות המורכבות בפעילותו; כי תבנית הפו"ש באזור עוטף ירושלים וגבולות הגזרה בעייתיים מיסודם; כי כלל הגזרה בצד האדום (שטח איו"ש) במכשול וחלק מהצד הכחול (שטח ישראל) הם באחריות של פקמ"ז, אולם חלק נרחב מהשטח משויך למחוז ש"י, וחלק נרחב אחר משויך למחוז ירושלים. בשל מורכבות גזרת עוטף ירושלים וכדי לפתור את בעיית אי-הבהירות בנושא הכפיפות והפו"ש במרחב, הציע הממ"ר להפוך את מג"ב עוטף ירושלים לגוף עצמאי אשר יאוגד כחטיבה מרחבית תחת אוגדת איו"ש בפקמ"ז בצה"ל או לחלופין כמחוז משטרתי עצמאי. בביקורת עלה כי בפק"א של המשטרה לגבי מרחב התפר עוטף ירושלים וכן במסמך הרה- ארגון אין התייחסות לנושא הכפיפות של כוחות מג"ב עוטף ירושלים למחוז ש"י, שיש לו אחריות טריטוריאלית לחלק מקטעי המכשול. זאת הגם שלמפקד מג"ב עוטף ירושלים יש אחריות משימתית מלאה במרחב עוטף ירושלים. חוסר הבהירות בפקודות בנושא הכפיפות מקשה להפעיל את הכוחות בגזרת עוטף ירושלים, כפי שגם עלה בתחקיר הפיגוע במעבר מסוים. המבנה הארגוני והפעילות של מג"ב עוטף ירושלים הפועל תחת ארבע זרועות של צה"ל והמשטרה (פקמ"ז, מחוז ירושלים, מחוז ש"י ומפקד מג"ב), לא נבחנו זה22שניםמאז הוקם מג"ב עוטף ירושלים בשנת 2002, למרות המורכבות בפעילותו.אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים באפריל 2025 מסרה משטרת ישראל את תגובתה על טיוטת דוח הביקורת (להלן - תגובת המשטרה). בתגובתה מסרה כי ליבת הפעילות המבצעית היא מול מחוז ירושלים. רק בתחומי הבט"פ הפעילות המבצעית כרוכה בתאום עם מחוז ש"י. עוד ציינה כי המענה הנדרש בהקשר זה נבחן על ידי ראש חטיבה (להלן - רח"ט) מבצעים [במטה הארצי] ונמצא כי המענה הקיים הוא מיטבי. המשטרה הוסיפה כי בימים אלו מתבצע תהליך הסדרה בנוגע לגבולות הגזרה וכי מחסום מסוים ייכלל בשטח שבאחריות מחוז ירושלים. שינוי זה נמצא בשלב אישור מתקדמים וצפוי להיכנס לתוקפו בתקופה הקרובה. עוד מסרה המשטרה כי המבנה הארגוני של מג"ב עוטף ירושלים לא נבחן זה שני עשורים מכיוון שטרם התקבלה החלטה לאומית לגבי אזרוח מעברים. עוד עלה כי בניגוד למסמך הרה-ארגון הקובע כי מפקדת מג"ב עוטף ירושלים אמונה על הפעלתם המבצעית של המעברים באמצעות יחידת המעברים במחוז ירושלים, בפועל יחידת מעברים זו מפעילה רק חלק מ-16 המעברים בעוטף ירושלים, ואילו יתר המעברים מופעלים ישירות על ידי מג"ב עוטף ירושלים. המשטרה מסרה בתגובתה כי ההפעלה המבצעית של יחידת המעברים היא באחריות כוללת של מפקד מג"ב עוטף ירושלים. עוד מסרה כי ההפרדה האמורה בין מעברים שבאחריות יחידת | 39 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים המעברים ובין אלה שבאחריות מג"ב עוטף ירושלים היא ככל הנראה כיוון שמעברים אלה הם מעברים קבועים, ואילו יתר המעברים הם זמניים. נוכח התמשכות מימוש הכוונה לאזרוח כלל מעברי עוטף ירושלים, על אג"ת במשטרה לפעול, בשיתוף מפקדת מג"ב, להתאמה בין מסמך הרה-ארגון ובין המציאות בשטח, וכן להסדיר במסמכי הארגון את נושא הכפיפות והאחריות ואת אופן הפעלת הכוחות, כדי לשפר את המענה המבצעי של מג"ב עוטף ירושלים בגזרת העוטף. אחריות לפעילות באזורים שמחוץ למכשול מסמך ההבנות קובע כי גבולות הגזרה בין צה"ל למשטרה הם המכשול הבנוי בקו התפר בעוטף ירושלים (קבוע או זמני), ובמקום שלא הוקם מכשול - תוואי המכשול כפי שאושר על ידי הדרג המדיני. עוד קובע מסמך ההבנות כי אם יוחלט לכלול בתחום המכשול שטחי B, האחריות להם תהיה באופן בלעדי של צה"ל. כאמור, החלטתהממשלה4784קובעת כי צה"ל אחראי לביטחון הפניםבמרחבים באזור שמחוץ למכשול. בתחום המוניציפלי של ירושלים כלולים מרחבים הנמצאים מחוץ למכשול. עולה כי יש רציפות טריטוריאלית בין מרחב מסוים בירושלים לאיו"ש, בלי שתהיה ביניהם הפרדה ביטחונית. עקב כך מתאפשר מעבר חופשי של פלסטינים מאיו"ש למרחב מסוים בירושלים, והדבר עלול לאפשר גם פעילות פלילית ופעילות חבלנית עוינת (פח"ע). בין מרחב מסוים בירושלים לאזורים מסוימים באיו"ש, נבנו בתים שחציים בתחום השיפוט של עיריית ירושלים וחציים בשטחי יהודה ושומרון. ואולם בין מרחב מסוים בירושלים למרחב מסוים אחר באיו"ש אין חיץ, ומדובר ברצף טריטוריאלי אחד. עולה כי בצמוד למרחב בירושלים שנמצא בשטח השיפוט של עיריית ירושלים, שוכן אזור מסוים, הנמצא בשטח יו"ש. למרות זאת, בין המרחב לבין האזור המסוים אין מכשול, דבר המאפשר מעבר חופשי של פלסטינאים, ועלול להביא לזליגת פעילות פלילית ופח"ע מאיו"ש למרחב זה. לאחר החלטת הממשלה 4784 משנת 2006 הועברה האחריות הביטחונית במרחב מסוים לידי צה"ל.ואולם סמוך לאחר מכן החליטו ממ"ז ירושלים ומפקד פקמ"זבצה"ל להחזיראת האחריות הביטחונית למרחב זה למשטרה לתקופה נוספת שבה יושלם התיאום הביטחוני ויגובשו נוהלי שיתוף פעולה. לאחר בחינה נוספת של הנושא החליטו ממ"ז ירושלים ומפקד פקמ"ז בצה"ל לדחות את העברת האחריות הביטחונית במרחב זה חזרה לידי צה"ל עד לאחר השלמת בנייתה של גדר הביטחון באזור. במסמך של אג"ת במשטרה מיולי 2020 מצוין כי הלכה למעשה האחריות הביטחונית במרחב היא של המשטרה באמצעות מפקד מג"ב עוטף ירושלים. אף שלא נמצא עיגון לכך בהחלטת ממשלה אין מחלוקת בין צה"ל ובין המשטרה בעניין זה. | 40 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | מסמך אג"ת עסק גם בקושי שנוצר עקב היעדר גבול ברור בין מרחב מסוים בירושלים לבין איו"ש. במסמך צוין כי בהיעדר גבולות ברורים יש חשש כי כל מעבר ממבנה אחד למבנה סמוך יהיה כדין מעבר משטח ירושלים לשטח יו"ש, וכי בעיה זו מתחדדת בשל הרכב האוכלוסייה במרחב המסוים, שלפי הערכות שליש מתושביו הם פלסטינים תושבי איו"ש. מצב זה הופך את האכיפה על אוכלוסייה זו, לרבות אכיפה בתחום השב"חים, למורכבת ולמחייבת היערכות רבה של הגורמים האוכפים. עוד עלה במסמך אג"ת כיבמהלך השנים הפךמרחב מסוים ופרבריו לאזור מוזנח מבחינה פיזית, המאופיין בעוני, לכלוך, פשיעה, סחר וצריכת סמים בשיעור גבוה, עבריינות בנייה ענפה ופעילות טרור. בתחום התכנון והבנייה הוקמו מאות רבות של בניינים בני 01-21 קומות ללא אישור ובניגוד לתקן, בצפיפות רבה ותוך ליקויי בטיחות. עיריית ירושלים התקשתה להעניק שירותים מוניציפאליים לתושבי המרחב המסוים וכך גם רשויות אזרחיות אחרות, על אף שמדובר בשטח מדינת ישראל ובשטח מוניציפלי של עיריית ירושלים. קיימים פערים גדולים ברמת התשתיות והשירותים בין השכונות היהודיות של ירושלים לבין השכונות הערביות בעיר, כמעט בכל תחום: מדרכות, כבישים, גנים ציבוריים, גני ילדים, כיתות לימוד, ניקיון ציבורי, ניקוז, ביוב, תאורה ועוד. עוד צוין כי למרחב המסוים בירושלים שייכות מוניציפלית לעיריית ירושלים אך לאורך שנים רבות לא זכו לשירותים שלטוניים ואכיפה משטרתית ונוצר "ואקום" שלטוני ואכיפתי וכי הטיפול במרחבים הללו מהווה אתגר מורכב עבורהמשטרהעוד מיום תחילת בנייתגדר ההפרדה בעוטף ירושלים. ביולי 2020 התקיים דיון במל"ל בנושא האפשרות להעברת האחריות הביטחונית למרחב מסוים מצה"ל למשטרה20. בסיכום הדיון קבע המל"ל כי יש לממש את האחריות המדינתית במרחב מסוים גם בהיבטים ריבוניים, משילותיים ואכיפתיים, וזאת באמצעות אימוץ מודל הפעילות במרחב אחר, בהתאמות הנדרשות, וקיום פעילות משטרתית במרחב המסוים ללא אישור וליווי של צה"ל. עוד נקבע כי צה"ל והמשטרה יקדמו עבודת מטה (להלן - עמ"ט) לגבי תוכנית עבודהאפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים הדרגתית להתאמת מודל במרחב בירושלים לאזור מסוים אחר, תוך התייחסות לכלל המרכיבים הנדרשים, וכי התוכנית תוצג למל"ל. ביוני 2021 כתב מפקד תחנת משטרה במחוז ירושלים, כי בעקבות הרציפות הטריטוריאלית בין מרחבים מסוימים יש מעבר קבוע וחופשי של אוכלוסייה פלסטינית בין היישובים ללא פיקוח ובקרה, באופן שפוגע בריבונות ישראל בירושלים ומקשה את החלת המשילות, החוק והסדר במקום. עוד ציין מפקד תחנת המשטרה כי בעקבות מעבר פלסטינים בין מרחבים מסוימים יש זליגת אמצעי לחימה (להלן - אמל"ח), זליגת פח"ע, הברחת סמים והברחת סחורות המחויבות במס משטחי יו"ש לשטח המוניציפלי של ירושלים. במסמך של מחוז ירושלים במשטרה מפברואר 2023 בנושא מרחב מסוים צוין כי לצורך מימוש אחריות המשטרה וביצוע פעילות מבצעית באותו המרחב נדרשים אישור חטמ"ר בנימין ותיאום עם פקמ"ז, וכי כניסת כוחות משטרה למרחב מלווה לעיתים קרובות בהפרות סדר (להלן - הפס"ד). עוד צוין במסמך כי להבדיל ממקומות אחרים במרחב עוטף ירושלים, הסכנה לביצוע ירי חי נגד הכוחות במרחב מסוים מוחשית וממשית עקב ריבוי כלי הנשק הנמצאים במרחב, דבר הדורש כוחות רבים כדי לתת מעטפת ביטחונית ראויה בכל כניסה למרחב זה. עוד צוין כי רוב כנופיות הרכוש שפורצות לעסקים ולבתים בירושלים, ובכלל מדינת ישראל, יוצאות ממרחב זה, 20 בדיון השתתפו גורמים מצה"ל, המשטרה, המשרד לביטחון הפנים, שב"כ ומשרד ירושלים. | 41 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים אשר משמש מקום מקלט לעבריינים, וכי משנת 2015 ועד שנת 2022 יצאו 16 מפגעים ממרחב זה. מפגעים אלה ניצלו את העובדה שלחלק מתושבי המרחב יש תעודות זהות כחולות, עקב הימצאותו של המרחב בשטח המוניציפלי של עיריית ירושלים. במצב דברים זה המשטרה אינה יכולה לממש את אחריותה כלפי תושבי המרחב. במסמך צוין כי כדי להתמודד עם בעיית המשילותמומלץ שהמשטרה תקבל אחריות מלאה למרחב, תבנה במרחב תחנת משטרה גדולה ותגדיל את סדר הכוחות של מג"ב עוטף ירושלים בעוד גדוד. במאי 2024 מסר ממ"ז ירושלים (דאז) לצוות הביקורת כי יש לקבוע גבולות גזרה ברורים, ישימים ומוסדרים בין צה"ל למשטרה. עוד מסר ממ"ז ירושלים כי הצורך בתיאום הכניסה למרחב מסוים עם צה"ל מקשה על המשטרה לתת טיפול אפקטיבי, מכיוון שתיאום הכניסה נמשך לעיתים כשבע עד שמונה שעות, היות שהנושא אינו נמצא במקום גבוה בסדר העדיפות הצה"לי. ביוני 2024 מסר ראש עיריית ירושלים למבקר המדינה כי בשל היעדר משילות במרחב מסוים ובאזור מסוים, נגרמות בעיות הכוללות בין היתר: חוסר יכולת לאכוף עבירות בנייה ולטפל בגניבות מים וקושי לטפל בעבירות אלימות בתוך המשפחה. בסיור שערך מבקר המדינה בדצמבר 2023 בעוטף ירושלים, מסר סגן הממ"ז דאז דברים דומים ובהם כי עיריית ירושלים לא יכולה להיכנס לאזור מסוים וכי נדרש לצה"ל מספר שעות בכדי להתארגן לכניסה לאזור זה, וכך כאשר נדרשה התערבות המשטרה (כמו במקרים של תלונות על אלימות בתוך המשפחה או בשריפות שפרצו) לא ניתן היה להגיע אליהם בזמן הנדרש. ביולי2024 פנה ממ"ז ירושלים (דאז) של המשטרה למפקד פקמ"ז בצה"ל, לראש עיריית ירושלים ולמל"ל בנוגע לאובדן המשילות במרחב מסוים. במכתבו ציין ממ"ז ירושלים כי הגם שמדובר "בשכונה ישראלית לכל דבר", המצב במרחב זה הוא של ריק שלטוני. עקב כך נוצר במרחב חלל בכל ההיבטים של האכיפה ושל מתן השירותים הבסיסיים לתושב. עוד ציין ממ"ז ירושלים כי על אף העבריינות המתפשטת במקום, לרבות בפן הביטחוני, האכיפה במקום היא אתגר מורכב שמצריך הקצאה ניכרת של כוחות ותיאום מוקדם ומסורבל בין כלל הרשויות והגופים הביטחוניים הרלוונטיים. הממ"ז הוסיף כי מדובר בסמכויות שלטוניות אשר הופקעו מידי הרשויות הישראליות והועברו למעשה שלא כחוק לידי גורמים פרטיים ולטיפול הרשות הפלסטינית. הפעילות הבלתי חוקית במקום ממשיכה להתעצם ומביאה להתפשטות הפשיעה. בביקורת עלה כי בניגוד להחלטת הממשלה 4784 משנת 2006 שקבעה כי האחריות הביטחונית למרחב מסוים בירושלים תושת על צה"ל, בפועל צה"ל והמשטרה העבירו בהחלטה משותפת את האחריות הביטחונית למשטרה, זאת ללא תיקון החלטת הממשלה. נוכח היעדר חיץ בין מרחב זה לאזור מסוים ביו"ש המשטרה מתקשה לממש את האחריות שהועברה אליה, ועקב כך מתאפשרים מעבר חופשי של פלסטינים מאיו"ש למרחב זה דרך האזור המסוים. בנוסף מתאפשרת זליגת אמל"ח, חדירת פעילי טרור, סחר בסמים והברחת סחורות המחויבות במס משטחי יו"ש למרחב זה (שטח מוניציפלי של ירושלים) ולמדינת ישראל. המשטרה מסרה בתגובתה כי היא אכן מתקשה להיכנס למרחב בשל פערי סד"כ והצורך להשקיע משאבי כוח אדם רבים במעברים. עם זאת, היא מבצעת במרחב זה פעילות משטרתית יום-יומית על ידי איחוד וריכוז סד"כ. | 42 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | עוד עלה בביקורת כי המשטרה אינה מצליחה לממש גם את אחריותה לכינון הסדר הציבורי במרחב מסוים, אשר נמצא באחריות המוניציפלית של עיריית ירושלים ובאחריות הביטחונית של צה"ל. אי-מימוש אחריותה מביא להיעדר משילות במרחב זה, שפוגע ביכולת לאכוף ולפעול כאשר נדרשת התערבות המשטרה (כמו באכיפת עבירות בנייה, התערבות במקרי אלימות במשפחה, שריפות וכד') ובכלל זה להיעדר שירותים מוניציפליים. זאת מכיוון שכדי לבצע פעילות מבצעית במרחב זה המשטרה נדרשת לאשר ולתאם את פעילותה עם צה"ל כדי לספק את המעטפת הביטחונית הנדרשת, נוכח העובדה שכניסת כוחות משטרה למרחב מלווה לעיתים קרובות בהפרות סדר, ויש סכנה של ביצוע ירי חי כלפי הכוחות. סכנה זו מתגברת בשל יכולת המעבר החופשי של פלסטינים מיו"ש למרחב. נוסף על כך, מכיוון שתושבים מהמרחב הם בעלי תעודות זהות כחולות, המאפשרות תנועה חופשית בשטחי מדינת ישראל, שניצלו אותן כדי לבצע פיגועים בשטח המדינה, עולה החשש שאי-מתן מענה בסיסי בנוגע לשמירת החוק והסדר הציבורי במרחב המסוים מהווה סיכון ביטחוני לאזרחי מדינת ישראל. במאי2025מסר צה"ל את תגובתו על טיוטת דוח הביקורת (להלן- תגובת צה"ל). בתגובת צה"ל נמסר כי מתבצעת פעילות משותפת [של צה"ל ומשטרת ישראל] בתיאום מבצעי ובהתאם להערכת מצב שוטפת. על המל"ל, משטרת ישראל וצה"ל להגדיר מחדש בתיאום עם עיריית ירושלים את חלוקת האחריות והסמכות בין צה"ל ובין המשטרה באזור מסוים ובמרחב מסוים בירושלים, ולקבוע מתווה פעולה ישים אשר יאפשר למשטרה ולצה"ל לפעול בצורה מיטבית להגברת המשילות ולשמירה על החוק והסדר הציבורי בשני צידי המכשול ובשטח המוניציפלי של ירושלים. כמו כן, עליהם לפעול למניעת מעבר אוכלוסייה פלסטינית מאיו"ש לשטחיאפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים ירושלים אשר נמצאים מחוץ למכשול. אם הדבר יידרש, על המל"ל להביא לתיקון החלטת הממשלה 4784 כדי שהיא תסדיר את חלוקת האחריות בין צה"ל למשטרה ולפעול ליישומה במרחבים הרלוונטיים, כדי לצמצם את הסיכון הביטחוני לאזרחי מדינת ישראל. המשטרה מסרה בתגובתה כי תקבל בחיוב שינוי בהחלטת הממשלה תוך מתן מענה תקציבי מתאים וכי קיימת עבודת מטה לעניין המשאבים הנדרשים לטובת המענה המשטרתי במרחב המסוים. צה"ל מסר בתגובתו כי ישתף פעולה עם כל עמ"ט שיוביל המל"ל. ביוני 2025 מסר המשרד לביטחון לאומי את תגובתו על טיוטת דוח הביקורת (להלן - תגובת המשרד לבל"ם). המשרד לבל"ם מסר בתגובתו כי "יקדם פגישה בין השרים [שר הביטחון והשר לביטחון לאומי] על מנת לבחון את הנושא כפי שעלה בהמלצת המבקר". ביולי 2025 מסר המל"ל את תגובתו על טיוטת דוח הביקורת (להלן - תגובת המל"ל) לפיה הוא מסכים שיש להסדיר את גבולות הסמכות והאחריות של צה"ל ומשטרת ישראל במרחב מסוים בירושלים ולמנוע מעבר אוכלוסייה [פלסטינית] מיו"ש לשטחי ירושלים. עוד מסר המל"ל כי הוא מסכים לסייע להניע עמ"ט לשם בחינה והגדרה מחדש של חלוקת האחריות והסמכות במרחב מסוים בירושלים ובכלל זה לפעול לתיקון החלטת ממשלה 4784 אם יעלה מהעמ"ט שיש צורך בכך. | 43 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים איום הייחוס ותרחיש הייחוס החלטה ב/43 של הקבינט המדיני-ביטחוני משנת 2005 מטילה על המשטרה את האחריות להנחיה מקצועית בכלל המעברים בתחום האבטחה הפיזית ובתחום הטיפול הביטחוני במטען (ראו הרחבה בהמשך). עוד קובעת החלטה ב/43 כי באחריות הגורם המנחה לקבוע את איום הייחוס. לשם כך, חטיבת האבטחה והרישוי שבאגף מבצעים ושיטור במשטרה (להלן - חטיבת האבטחה) מגבשת, בין היתר, את איומי הייחוס וקובעת על פיהם תרחישי ייחוס אפשריים, לשם מענה אבטחתי מיטבי. איום הייחוס ותרחיש הייחוס בגזרת עוטף ירושלים לפני אירועי 7.10.23 בדצמבר 2022 פרסמה חטיבת האבטחה מסמך העוסק באיומי הייחוס לשנים 2023 - 2024 (להלן - מסמך איום הייחוס). במסמך איום הייחוס פירטה חטיבת האבטחה בין היתר את איומי הייחוס ותרחישי הייחוס בין היתר למעברים בין ישראל ובין איו"ש, הכוללים את מעברי עוטף ירושלים. בפברואר 2022 פרסמה מחלקת מבצעים שבחטיבת אג"ם של המשטרה פקודת מבצע משטרתית (להלן – הפקודה). מטרת הפקודה הייתה לפרט את עקרונות המענה המבצעי של המשטרה בעת קבלת מידע או התרעה או כמענה לאירוע פח"ע במאפייני פשיטה בתרחישים שונים. בפקודה ציינה המשטרה כי קיימת היתכנות שבתרחיש פח"ע יופעלו במקביל שאר פקודות הפח"ע המתפרץ בגבולות מדינת ישראל, ובהן פקודה המיועדת למרכז. בינואר 2024 מסר קצין אג"ם במחוז ירושלים של המשטרה לצוות הביקורת כי נכון לינואר 2024 למחוז ירושלים אין איום ייחוס מוגדר עבור המכשול והמעברים בעוטף ירושלים. במאי 2024 מסר ממ"ז ירושלים (דאז) של המשטרה לצוות הביקורת כי לפני אירועי 7.10.23 לא היה למחוז ירושלים תרחיש ייחוס. בביקורת עלה כי עד 7.10.23 לא היה למחוז ירושלים איום ייחוס ותרחיש ייחוס שלפיהם ניתן היה להיערך באמצעות בניין כוח מתאים בגזרת עוטף ירושלים למניעת התפרצות המונים לשטח ישראל. מצב דברים זה היה עלול לפגוע בהיערכות של המחוז לאיומים משטחי יו"ש בתרחיש דומה לזה של 7.10.23, וכפועל יוצא מכך לפגוע ביכולת מג"ב עוטף ירושלים לעמוד במשימתו. המשטרה מסרה בתגובתה כי צה"ל הוא הגורם האמון על העברת איומי ייחוס למשטרה; כי צה"ל הוא הגורם האחראי למענה לאירועים בתוך פקמ"ז; ופקמ"ז כגורם אחראי לא ביקש לבצע או לתאם פעילות מול מחוז ירושלים אלא רק עם מחוז ש"י. עוד מסרה המשטרה כי צה"ל אחראי למענה לאיום של חדירת אויב מן הגבולות (אויב מאורגן ובסד"כ גדול). המשטרה נערכת מתוקף | 44 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | אחריותה לבט"פ רק למענה לפח"ע של יחידים ולא בתרחיש פשיטה, ולפיכך המוכנות המבצעית של מחוז ירושלים לא נפגעה גם ללא הפקודה. בספטמבר 2024 מסר ראש תחום תכנון מבצעי באגף המבצעים במטה הארצי של המשטרה לצוות הביקורת כי אגף המבצעים לא כתב את הפקודה המיועדת למרכז וגם לא נדרש לכך. בביקורת עלה כי עד 7.10.23 אגף המבצעים (להלן - אג"ם) במטה הארצי של המשטרה לא כתב את הפקודה המיועדת למרכז, אף שזו צוינה כמשלימה לפקודה בעניין אירוע פח"ע מתפרץ בגבולות המדינה אשר פורסמה בשנת 2022. משמעות הדבר היא שמחוז ירושלים של המשטרה לא יכול היה להיערך לתרחיש של אירוע מתפרץ באמצעות פקודה מחוזית בהיעדרה של פקודה מהמטה הארצי בדומה למפורט בפקודה. משרד מבקר המדינה מעיר לראש אג"ם במשטרה על אי-כתיבת הפקודה המיועדת למרכז לפני אירועי 7.10.23. בהיעדרה של פקודה זו מחוז ירושלים ומג"ב עוטף ירושלים לא יכלו להכין פקודה נגזרת מחוזית ומרחבית ובכך נפגעה מוכנות מחוז ירושלים ומג"ב עוטף ירושלים לאירועי פח"ע מתפרצים. המשטרה מסרה בתגובתה כי אין קשר בין יכולת ההיערכות של מחוז ירושלים לבין קיומה או אי-קיומה של פקודה המיועדת למרכז ארצית. עוד מסרה כי קיימות במשטרה פקודות אופרטיביות שתכליתן מתן מענה למגוון תרחישים, לרבות חדירת פח"ע מאיו"ש לירושלים ולזירות אחרות. על המטה הארצי במשטרה לבחון את הסיבות להיעדר פרסום פקודה המיועדת למרכז, שאמורה הייתה להכין את מחוז ירושלים לאירוע פח"ע מתפרץ בכמה גזרות משטחי יו"שאפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים לישראל כדי להפיק לקחים למניעת מצב דומה בעתיד. המשטרה מסרה בתגובתה כי היא רואה חשיבות רבה בקיומה של תפיסת הפעלה מקיפה במעברים ולמכשול. בהתאם לכך מחוז ירושלים יזם עבודה מקצועית ומקיפה באמצעות יועץ חיצוני,והיאנמצאת כעת בשלבי סיום (להלן - עבודת היועץ). המשטרה הוסיפה כי עבודת היועץ תעסוק גם בהגדרת סטנדרטים מבצעיים בהתאם לתרחישי הייחוס. | 45 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים איום הייחוס ותרחיש הייחוס בגזרת עוטף ירושלים - היערכות המטה הארצי ומחוז ירושלים במשטרה לאחר אירועי 7.10.23 המטה הארצי המטה הארצי של המשטרההקיםלאחראירועי7.10.23צוותשתפקידולגבשאתתרחישהייחוס ואת איום הייחוס עבור המשטרה. הצוות קבע עקרונות מנחים שמהם נגזר איום הייחוס. בינואר 2024 הציגה ראשת אג"ם במשטרה למפכ"ל המשטרה ולסגל הפיקוד הבכיר מסמך בדבר "תרחיש ייחוס התקפת פתע משולבת רב זירתית", אשר כולל בין היתר תרחיש פשיטה במקביל על כמה מאות יישובים במדינת ישראל אשר סמוכים לגבולות המדינה ולקו התפר. המסמך אושרעל ידי מפכ"ל המשטרה והועבר לאישור הדרג המדיני.אישור זה נדרש כדי שניתן יהיה לגזור את האמצעיםוסדרי הכוחותאשר דרושים למשטרהלצורך מתן מענה מבצעי מותאם. במאי 2024 מסר ראש דסק מטה מבצעי ביחידה בשב"כ לצוות הביקורת כי השב"כ מזהה מספר איומים עיקריים בגזרת עוטף ירושלים המבוססים על אפשרות של פיגוע עקב הסתננות של פלסטינים משטח איו"ש לישראל. עוד ציין ראש הדסק בשב"כ כי הפלסטינים חשים שיש להם יכולת לחצות בקלות וללא סיכון רב את המעברים ואת קו התפר. ראש הדסק הוסיף כי סמוך לאחר הרמדאן חלה עלייה חדה בכניסות של פועלים לישראל - כ-900 מבקשי עבודה בממוצע ביום, ולאחר מכן ירד מספרם לכ-500 מבקשי עבודה בממוצע ליום. ההערכה היא שהמספרים של השב"חים גבוהים הרבה יותר, מאחר והפועלים הפלסטינים אינם חוזרים מדי יום ליו"ש. ביוני 2024 מסר קצין המודיעין של פקמ"ז בצה"ל לצוות הביקורת כי פקמ"ז מזהה את מנעד האיומים בגזרת עוטף ירושלים המבוססים על אפשרות של פיגוע חם או קר או באמצעות דריסה במעברים או על בסיס הסתננות שב"חים לשטח ישראל. בספטמבר 2024 מסר ראש תחום תכנון מבצעי באגף המבצעים במטה הארצי של המשטרה לצוות הביקורת כי אג"ם במשטרה פרסם ב-27.6.24 לכלל מחוזות המשטרה תוכנית מבצעית ארצית למענה על מתקפת טרור משולבת רב-זירתית במאפייני פשיטה המגיעה מגבולות המדינה. תוכנית זו מתווה עקרונות לפעילות מחוזות המשטרה בתחומי ביטחון הפנים וכסיוע לפיקודים המרחביים של צה"ל. התוכנית מתבססת על הפעלת כמה פקודות משטרתיות. בינואר 2025 מסר קצין המודיעין של פקמ"ז כי פקמ"ז גיבש תרחיש ייחוס לאירוע פשיטה על מתקן צבאי או יישוב אזרחי. בינואר 2025 פרסם פקמ"ז פקודה הכוללת מענה מבצעי לתרחישי ייחוס אפשריים וביניהם תרחיש הכולל "הסתערות וחדירה של עשרות עד מאות פלסטינים חמושים למספר יישובים בעומק [שטחי יו"ש] או התפר ולעבר העורף" (ההדגשה במקור). | 46 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | מחוז ירושלים רק ב-17.10.23, בעקבות אירועי 7.10.23 ופריצת מלחמת חרבות ברזל, פרסם אג"ם במחוז ירושלים של המשטרה פקודת מבצע מחוזית שנועדה להסדיר את הרעיון המבצעי בגזרת מחוז ירושלים ולתת מענה על אפשרות של פריצה אלימה והמונית דרך עוטף ירושלים לשטח ישראל, בדומה לאירועי 7.10.23. על פי הפקודה המחוזית, גיבש אגף המבצעים של מג"ב עוטף ירושלים ב-27.11.23 פקודה מרחבית. מטרת הפקודה המרחבית היא סיכול פגיעה ביישובי עוטף ירושלים או פריצה אלימה דרך תוואי המכשול או דרך מעברי עוטף ירושלים לשטח מדינת ישראל. על פי פקודה זו, מג"ב עוטף ירושלים יפעיל את כוחותיו במדרגי היערכות שונים, תוך הפעלת כוחות ואמצעים מיוחדים לצורך מניעת הפגיעה בנפש, צמצום הפגיעה ברכוש ובמרקם החיים, שמירה על צירי תנועה פתוחים והשבת הסדר על כנו. מג"ב עוטף ירושלים קבע בפקודה המרחבית ארבעה מדרגי היערכות מבצעית. בהתאם לפקודה המרחבית, על כוחות מג"ב לבצע תכנון מקדים לצורך היערכות מיטבית לתרחיש, כמפורט להלן: קיום פעולות איסוף וריכוז של מידע ונתונים מכלל המקורות ותכנון ההיערכות המבצעית על כל מרכיביה. מג"ב עוטף ירושלים קיים בדצמבר 2023 תרגיל מרחבי המדמה את אירועי 7.10.23 בגזרת עוטף ירושלים. במסגרת הפקת הלקחים ציין ממ"ר מג"ב עוטף ירושלים בעיקר את הצורך בהגברת אימוני הלחימה בשטח בנוי; ביצוע תרגילים עם כוחות שכנים; התעצמות בניין הכוח של המרחב הכולל הצטיידות באמצעי לחימה צבאיים, לצורך סיכול חוליות טרור; ושיפור בחיילות הפרט והצוות, בדגש על מתארי איום.אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים באוגוסט 2024 מסר קצין אג"ם במג"ב עוטף ירושלים לצוות הביקורת כי מג"ב עוטף ירושלים ביצע היערכות מקדימה בהתאם לפקודה המרחבית. קצין אגף מבצעים ציין כי תוקפו כלל הפקודות האופרטיביות בהתאם לפקודות מחוז ירושלים או המטה הארצי, והוקצו למרחב מג"ב עוטף ירושלים נשק מחלקתי. קצין אגף מבצעים הוסיף כי מחוז ירושלים ומג"ב עוטף ירושלים מגבשים כעת פקודות נגזרות לתוכנית הארצית, וסיום גיבוש הפקודות צפוי להיות בעוד כחודש. בביקורת עלה כי רק בעקבות אירועי 7.10.23 הכינו מחוז ירושלים ומג"ב עוטף ירושלים פקודות היערכות לתרחיש המדמה אירועים כאלה, שלא כללו פקודה אופרטיבית המגדירה כיצד יש להיערך לתרחיש של פריצה אלימה בכמה מוקדים. זאת על אף הערכת השב"כ כי הפלסטינים חשים שיש להם יכולתלחצות בקלות וללא סיכון רב את המעברים ואת קו התפר. עוד עלה כי התרגיל שבוצע בדצמבר 2023, על ידי מג"ב עוטף ירושלים לאחר אירועי השבעה באוקטובר הדגיש את הצורך בהשלמת בניין הכוח של מג"ב עוטף ירושלים על ידי הגברת אימוני הלחימה בשטח בנוי, שיפור בחיילּות הפרט והצוות בדגש על מתארי איום, ביצוע תרגילים עם כוחות שכנים והתעצמות בניין הכוח של המרחב בהצטיידות באמצעי לחימה צבאיים לצורך סיכול חוליות טרור מוגברות. המשטרה מסרה בתגובתה כי ביולי 2024 מחוז ירושלים הפיץ את הפקודה המחוזית וכי באוגוסט 2024 הפיץ מג"ב עוטף ירושלים את פקודה המרחבית. עוד מסרה המשטרה כי למרות הזמן הרב | 47 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים שנדרש להכנת הפקודות התבסס מרחב העוטף על פקודות ההגנה הקיימות. המשטרה ציינה כי "טרם התקבלה במשטרת ישראל פקודה של מטכ"ל [צה"ל] לצורך דיוקים והתאמות סיוע לצה"ל. כאשר תתקבל הפקודה המטכ"לית נוכל לדייק את המענים [המבצעיים] ולהוציא תכניות ופקודות טריטוריאליות מתוקפות". המשרד לבל"ם מסר בתגובתו כי קיימת אבחנה ברורה בין אחריות צה"ל לאחריות המשטרה, כאשר צה"ל אחראי על הגנת גבולות המדינה מפני חדירת כוחות אויב. על מחוז ירושלים ומג"ב עוטף ירושלים לוודא כי משהופצה הפקודה המרחבית באוגוסט 2024 ננקטו כל הפעולות הנדרשות להתאמת בניין הכוח, ובכלל זה כוח אדם והאמצעים, למתן מענה לאירוע מתפרץ, דוגמת אירועי 7.10.23, בגזרת ירושלים. נוסף על כך על מחוז ירושלים ומג"ב עוטף ירושלים לעדכן את הפקודות ככל הנדרש בהתאם לפקודה של פקמ"ז, כדי לאפשר שילוביות נכונה בין כוחות המשטרה לכוחות צה"ל להביא למיצוי מיטבי של הפעלת הכוח. שיתוף מידע מודיעיני בין שב"כ, המשטרה וצה"ל (פקמ"ז) בהתאם להחלטה ב/43, תפקיד שב"כ הוא גם לקבוע את איום הייחוס, להזרים באופן שוטף מידע מודיעיני מעודכן ורלוונטי לגוף המבצע משימה ולתת הנחיות בהתאם לכך. בינואר 2024 מסר קצין אג"ם במחוז ירושלים לצוות הביקורת כי "למעט נושא אי קבלת ההנחיה מהשב"כ, שיתוף הפעולה בנוגע לאיומי ייחוס עם השב"כ הוא טוב והמחוז נמצא עמו בשיח יומיומי, כאשר הם חוברים יחד להערכות מצב במחוז." בפברואר 2024 מסר מפקד מג"ב כי מג"ב עוטף ירושלים מקיים שיתוף פעולה מיטבי עם כוחות צה"ל בגזרהשל חטמ"ר בנימין וחטמ"ר עציון,שותף לישיבות ולהערכות המצבהצה"ליות ומקיים ציר מודיעיני משותף עם צה"ל ושב"כ. במאי 2024 מסר ראש דסק מטה מבצעי ביחידה בשב"כ כי נציגי שב"כ יושבים בהערכות מצב של ממ"ז ירושלים, וכי לפני הרמדאן האחרון נפגש מפקד זירת ירושלים כמה פעמים עם מפקד פקמ"ז וממ"ז ירושלים. ראש הדסק ציין כי שב"כ מתאים עצמו להיערכות המשטרתית, ומתקיים חמ"ל משותף לשני הגופים. נוסף על כך, השב"כ מפעיל "שולחן עגול" לכל הגורמים המעורבים במניעת פח"ע והסתננות ביחידה האחראית לקו התפר וגם לעוטף ירושלים, וזו משתפת מידע גם עם פקמ"ז ועם המשטרה. בנובמבר 2024 כתב קצין אגף חקירות ומודיעין (לשעבר) במג"ב עוטף ירושלים לצוות הביקורת כי לא קיימים פערים בהעברת המידע המודיעיני בין שב"כ וגורמי המודיעין בצה"ל למג"ב עוטף ירושלים. קצין אח"ם במג"ב עוטף ירושלים מעביר את חומרי המודיעין להמשך טיפול של כוחות מג"ב עוטף ירושלים. | 48 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | בינואר2025 מסר ממ"ר מג"ב עוטף ירושלים לצוות הביקורת כי שב"כ וצה"ל משתפים את מג"ב עוטף ירושלים בכל המידע המודיעיני הרלוונטי לגזרה וכי מתקיים שיתוף פעולה מיטבי בין הגופים ללא כל פערים בהעברת מידע מודיעיני. בינואר2025מסרקצין המודיעין של פקמ"ז לצוות הביקורתכי קציני המודיעין של פקמ"ז, אוגדת איו"ש וחטמ"רים עציון ובנימין משתפים באופן מקוון ושוטף את משטרת ישראל במידע מודיעיני רלוונטי,וכימפקדי הגדודים(להלן-מג"דים)של מג"ב עוטף ירושלים משתתפים בהערכות מצב מודיעיניותובכל המופעים האופרטיבייםשל החטמ"רים עציון ובנימיןומפקד מג"ב עוטף ירושלים משתתף בכל הערכות מצב השבועיות בראשות מפקד פקמ"ז. קצין המודיעין ציין כי קיים פער במערכת מקוונת אחודה להעברה ישירה ולשיתוף מידע מודיעיני בין פקמ"ז, שב"כ ומשטרת ישראל וכי פקמ"ז משתמש ב"מנגנונים מפצים"בכדי להתגבר על הפער במערכת ממוחשבת אחודה המקשרת באופן ישיר בין מערכות המידע של צה"ל, שב"כ ומשטרה על ידי מערכות מידע כפולות ובעזרת כוח אדם נוסף. הפער במערכת ממוחשבת אחודה עלולה לגרום לתקלות ולקשיים בהעברה מהירה של מידע מודיעיני בין הגופים אשרעלול לגרום גם לתקלות מבצעיות. בפברואר 2025 מסר קמב"ץ פקמ"ז לצוות הביקורת, כי פקמ"ז, מתחילת מלחמת חרבות ברזל, מקיים קשר יומיומי עם מג"ב עוטף ירושלים הכולל בין היתר הערכות מצב וסיורי שטח, וכי ממ"ר מג"ב עוטף ירושלים משתתף באופן קבוע בהערכת מצב שבועית בראשות מפקד הפיקוד בו מועברות בין היתר התרעות והיערכות מבצעית לכוחות. כך גם נציג אג"ם פקמ"ז משתתף באופן קבוע בהערכת המצב השבועית שבראשות ממ"ז ירושלים של המשטרה ומעביר את הערכת המצב של פקמ"ז לממ"ז. עוד הוסיף כי בינואר 2025 התקיים תרגיל משחק מלחמה פיקודי (מש"מ) לבחינת היערכות פקמ"ז לתרחישי הייחוס הפיקודיים ואשר כוללים בין היתר גם בחינת דילמות מבצעיות בין ארגוניות ומתחים מובנים בהחלטות בין צה"ל למשטרת ישראל והשב"כ. אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים בביקורת עלה כי לדברי פקמ"ז (הקמ"ן והקמב"ץ), קציני המודיעין של פקמ"ז, של אוגדת איו"ש ושל החטיבות המרחביות (חטמ"רים) עציון ובנימין משתפים באופן מקוון ושוטף את משטרת ישראל במידע מודיעיני רלוונטי, ולדברי קצין אגף חקירות ומודיעין (לשעבר) במג"ב עוטף ירושלים לא קיימים פערים בהעברת מידע מודיעיני בין שב"כ וגורמי המודיעין בצה"ל למג"ב עוטף ירושלים. עם זאת, בביקורת עלה כי קיים פער במערכת מקוונת אחודה להעברה ישירה של מידע מודיעיני ולשיתוף מידע מודיעיני בין פקמ"ז, שב"כ ומשטרת ישראל, פקמ"ז מסתייע בכוח אדם נוסף הנדרש להעברת המידע המודיעיני. הפער במערכת ממוחשבת אחודה עלול לגרום לתקלות ולקשיים בהעברה מהירה של מידע מודיעיני בין הגופים והדבר עלול לגרום גם לתקלות מבצעיות. המשטרה מסרה בתגובתה בנוגע לפער המחשובי בין השב"כ, המשטרה וצה"ל כי למעט חיבור של כמה עמדות קצה במקומות שונים קיים פער בחיבור תשתיתי/מקוון בין המערכות של המשטרה לבין אלו של צה"ל והשב"כ כך שמערכות אלו יאפשרו "דיבור אחת עם השנייה" לצורך העברת מידע בין שלושת הארגונים. המשטרה ציינה כי הפער בנושא זה נובע מדרישות של אבטחת מידע. עוד ציינה המשטרה כי צה"ל והשב"כ חיברו את מערכותיהם באופן המאפשר העברת מידע מקוונת ביניהם, המשטרה נמצאת בשיח עם השב"כ לטובת מציאת פתרון לפער המחשובי. לעומת זאת, מול צה"ל הנושא טרם הוסדר. | 49 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים במרץ 2025 מסר השב"כ את תגובתו על טיוטת הדוח (להלן - תגובת השב"כ). בתגובתו מסר השב"כ כי העברת המידע בין השב"כ, המשטרה וצה"ל היא טובה אולם יש פער בנושא, השב"כ ציין כי העברת מידע התרעתי (התרעות שב"כ) מתבצעת באופן סדור ושיטתי, באמצעות טופס ייעודי לכלל הגורמים, זאת באופן מיידי וללא פערים. נוכח זאת, לעמדתו אין מקום לשנות את אופן הפעולה הקיים. צה"ל מסר בתגובתו כי קיימות מערכות לשיתוף מידע בין השב"כ, המשטרה וצה"ל אך לא מערכות המשמשות לצרכי התרעה. עוד מסר צה"ל כי התגברות על הפער מצריכה קבלת החלטה משותפת של כלל הארגונים/החלטת דרג מדיני ואם יוחלט על הקמת מערכת כזאת, צה"ל ישתף פעולה עם הקמתה ככל שיידרש. מומלץ שמפקד פקמ"ז, ממ"ז ירושלים של המשטרה וראש היחידה בשב"כ יפעלו לגישור על הפער בנושא מערכת ממוחשבת אחודה להעברה ושיתוף של מידע מודיעיני בין-ארגוני בין צה"ל, המשטרה והשב"כ ולמיסוד מתכונת העברת המידע במערכת תוך עמידה בדרישות ביטחון המידע. יוצא אפוא כי למרות הפער במערכת מקוונת אחודה מתקיים שיתוף פעולה מודיעיני בין המשטרה, צה"ל ושב"כ בנוגע לגזרת עוטף ירושלים. אפקטיביות המענה המבצעי במכשול קו התפר בעוטף ירושלים המענה המבצעי במכשול בהתאם למסמך הרה-ארגון, המבנה הארגוני של מפקדת מג"ב עוטף ירושלים כולל, מלבד המפקדה, את המטה של מג"ב עוטף ירושלים וכמה גדודים גזרתיים. על פי מסמך הרה-ארגון, ייעוד הגדודים הוא לפקד על פלוגות מג"ב הפועלת בגזרת אחריותם, ובכלל זה על קיום פעילות בט"ש בעת שגרה ובעת חירום בגזרה שבה פועל הגדוד; טיפול באירועי פח"ע והפס"ד וייזום פעולות למניעתם; טיפול בתחום השב"ח; וביצוע פעילות מבצעית, בשיתוף פלוגת האיסוף הצה"לית. מפקד מג"ב עוטף ירושלים מאשר למפקדי הגדודים תיקי משימה לפלוגות מג"ב הפועלות במכשול עוטף ירושלים. תיקי המשימה הפלוגתיים הנכתבים על ידי הפלוגות כוללים את עיקרי הפעילות הנדרשת מהן, ולמעשה את התפיסה המבצעית של הפלוגות (להלן - תיקי המשימה). מתיקי המשימה עולה כי המשימות המרכזיות של כל פלוגות מג"ב הפועלות בגזרת עוטף ירושלים כוללות, בין היתר, הגנה על גזרת האחריות של הפלוגה; שיבוש וסיכול של פח"ע, מניעת מעבר שב"חים לעורף ישראל; שמירה על תוואי הגדר; טיפול באירועי הפס"ד; ומניעה של מעבר אמצעי לחימה לעורף ישראל - כל זאת כדי להקנות ביטחון ותחושת ביטחון לאזרחי ישראל. פלוגות מג"ב עוטף ירושלים הפועלות במכשול קו התפר לצורך מתן מענה מבצעי | 50 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | בהיבטי בט"ש, פח"ע ושב"ח, נדרשות לבצע גם משימות מחוץ לתחום הבט"ש, כגון מעצרים, ליווי עצורים ושמירה עליהם, טיפול באירועי פריצת מחסום וטיפול באירועי פח"ע במעברים. בינואר 2024 מסר ממ"ר מג"ב עוטף ירושלים לצוות הביקורת, כי בנייה פלסטינית בסמוך למכשול הכוללת הגבהת אדמה או בנייה מעל גובה החומה/מכשול מהצד הפלסטיני מהווה סכנה ביטחונית לכוחות מג"ב ולאוכלוסייה המתגוררת והנעה בסמוך למכשול. הסיכון נובע בין היתר מהיכולת של זריקות אבנים, בקבוקי תבערה, ביצוע ירי זיקוקים21 וכדומה לעבר הצד הישראליבנקודה מסוימת בשלשפוכת עפרממזרח למכשול הביאהלכך שבמקום מסוים הוקטן גובה החומה לגובה של שני מטרים בלבד במקום תשעה מטרים. במאי 2024 מסר ממ"ז ירושלים של המשטרה לצוות הביקורת כי הטיפול בבנייה בלתי חוקית הצמודה למכשול נמצא גם באחריות מינהלת קש"ץ וכי מינהלת קש"ץ אינה נותנת מענה אופטימלי לבעיה זו. ביוני 2024 מסר ראש קש"ץ לצוות הביקורת כי לצורך אבטחת הפעילות הביטחונית לאורך מכשול קו התפר בעוטף ירושלים, מפקד פקמ"ז חתם על צו איסור בנייה בסמוך למכשול קו התפר בעוטף ירושלים בשטחי יהודה ושומרון וכי יחידת הפיקוח של המינהל האזרחי (להלן - המנהא"ז) היא היחידה האוכפת את הצו בגזרת איו"ש ופועלת להוצאת צווי הריסה נגד מבנים אשר נבנו בניגוד לצו זה. עקב העדר משאבים, כוח האדם ביחידת הפיקוח של המנהא"ז וסדרי עדיפויות, יכולת האכיפה הנה מוגבלת. עוד מסר, כי רוב צווי ההריסה שמוציאה יחידת הפיקוח מלווים בעתירות לבג"ץ כנגד ההחלטה להרוס את המבנים שנבנו באזור בו חל איסור בנייה. כך למשל, כאשר הייתה בנקודה מסוימת שפוכת עפר בצמוד למכשול שאפשרה לפלסטיניים לטפס בקלות יחסית על המכשול. במקרה זה מינהלת גבולות ותפר ועוטף ירושלים פינתה את שפוכת העפר בזמן קצר. עוד מסר ראש קש"ץ, כי מג"ב עוטף ירושלים נדרש לסייר לאורך המכשול תוך קיום בקרה על המתרחש ממזרח למכשול ולעדכן תדיר את מינהלת קש"ץ ומינהלתאפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים גבולות ותפר על כל שפוכת עפר בגזרת המכשול על מנת שיפעלו לפנותה. במהלך השנים הוסרו מספר רב של עודפי עפר שפוזרו בצמידות למכשול עוטף ירושלים. בינואר2025 מסר ראש קש"ץ לצוות הביקורת, כי פקמ"ז ומינהלת גבולות ותפר הובילו בחודשים האחרונים פעולות להסרת מכשולים בצמוד למכשול התפר כדוגמת הריסת כביש באזור מסוים שהיה מוקד להפרות סדר ואירועי טרור והסרת סוללות עפר שנערמו לאורך המכשול באזורים אחרים. בהקשר זה מסר בינואר 2025 ראש מינהלת גבולות ותפר כי אחת לשנה הם מבצעים פעילות להסרת שפוכת עפר באזורים כגון אלה. 21 ירי זיקוקים עלול לסכן את חיי השוטרים והאזרחים הנעים בסמוך למכשול וכן עשוי לשבש את הפעילות המבצעית של כוחות המשטרה. | 51 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים תמונה 1: דוגמה לחיבור חומה ועפר באזורים מסוימים (מעודכן למאי 2024) המקור: משטרת ישראל, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מתמונה 1 עולה כי בצמידות למכשול באזורים מסוימים קיימת שפוכת עפר המאיינת את גובה המכשול. משטרת ישראל מסרה בתגובתה כי שפוכת העפר באזור מסוים הוסרה. לגבי שפוכת העפר באזור אחר, במאי 2025 הועברה לקש"ץ פנייה מסודרת להסרת שפוכת זו. בביקורת עלה כי הגם שלדברי פיקוד המרכז הוא פועל באופן שוטף לפינוי שפוכת עפר בסמוך למכשול בצד הפלסטיני, עדיין קיימים פרקי זמן בהם קיימת שפוכת העפר בצמוד למכשול בעוטף ירושלים או בנייה מעל גובה החומה מהצד הפלסטיני. תופעה זו מהווה סכנה ביטחונית לאוכלוסייה האזרחית המתגוררת והנעה בסמוך למכשול וכן לכוחות הביטחון.הסכנה כוללתבין היתריכולת של מפגעים לזרוק אבנים, ליידות בקבוקי תבערה ולירות זיקוקים וכדומה לצד הישראלי, דבר הפוגע בביטחון התושבים ובייעודה של החומה במכשול עוטף ירושלים. צה"ל מסר בתגובתו כי מינהלת גבולות ותפר מפנה את כל השפוכת והפסולת מכל המכשול בעוטף ירושלים באופן שוטף. צה"ל מסר עוד כי חלק גדול מהאזורים שבהם יש שפוכת ופסולת של עפר נמצאים בשטחה המוניציפלי של עיריית ירושלים. | 52 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | על מפקד פקמ"ז, ממ"ז ירושלים של המשטרה וממ"ר מג"ב עוטף ירושלים יחד עם עיריית ירושלים לשפר את אופן המענה לפער המבצעי שנוצר עקב שפוכת העפר והבנייה הבלתי חוקית בצמידות למכשול קו התפר בגזרת עוטף ירושלים, בין באמצעות מענה אכיפתי ובין בבחינת הצורך בהחמרת נורמות הענישה כלפי מפירי החוק אם באמצעות פרימטר22 או כל החלטה אחרת שיבטיחו מענה מבצעי אפקטיבי של המכשול ושיספק הגנה לכוחות מג"ב הפועלים בסמיכות למכשול קו התפר בעוטף ירושלים וכן לאזרחים הנעים בסמיכות למכשול. כדי לעמוד במשימותיה כל פלוגה מבצעת סיורי בט"ש לאורך מכשול התפר שבגזרתה, ובכלל זה משימות בט"ש מסוג מסוים. בהקשר זה מסר קצין אג"ם במג"ב עוטף ירושלים לצוות הביקורת כי משימות בט"ש מסוג מסוים הן משימות עוגן יומיות. קצין האג"ם הוסיף כי כל פלוגה נדרשת למשימות אלה, אשר במסגרתן נבדקת תקינות המכשול ומזוהים פערים ותקלות, לצורך דיווח עליהם באמצעות חמ"ל הגדוד הגזרתי למינהלת גבולות ותפר ותיקונם. על פי תיקי המשימה, מפעילות הפלוגות בין היתר מספר צוותי בט"ש - חפ"ק גזרתי23 וצוותים המבצעים סיורים ממונעים. כל צוות בט"ש מורכב מכמה שוטרי מג"ב. צוותי הבט"ש פועלים בגזרת אחריות הפלוגה24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע, בשלוש משמרות של שמונה שעות כל אחת. בתיקי המשימה מצוין כי צוותי הבט"ש מתמודדים בין היתר עם האיומים האלה: חטיפה, חדירה ליישוב ישראלי, פיגוע ירי בציר תנועה, מטענים, זריקת בקבוקי תבערה ואבנים, ירי, פיגוע התאבדות, דקירה, דריסה ואיום רחפנים. צוות הביקורת בחן את אפקטיביות המענה המבצעי של הגדודים והפלוגות של מג"ב בגזרת עוטף ירושלים, לעומת הנקבע בפקודת הארגון ובתיקי המשימה, ואת היערכות מג"ב עוטף ירושלים לתרחיש הדומה לאירוע ב-7.10.23 בגזרת עוטף עזה, להלן ממצאי הבדיקה:אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים היערכות להתמודדות עם חדירת מסתננים דרך המכשול "פרש תורכי" הוא שם קוד לאירוע חדירה מהגבולות או משטחי הרשות הפלסטינית לשטח מדינת ישראל. בינואר 2021 פרסם מג"ב עוטף ירושלים פקודת "פרש תורכי", שמטרתה סיכול פח"ע וחדירת מסתננים לתחום מחוז ירושלים, תוך תיאום ושיתוף פעולה מרביים משני עברי המכשול ובין העוטף למרחב הרלוונטי. הכרזה להפעלת פקודת "פרש תורכי" תהיה עקב גילוי חדירה מהגדר. בפקודה צוין כי מגבלת הזמן והמרחב מהווה יתרון למסתנן ולמפגע, עובדה המחייבת מהירות הפעלה, תיאום ושיתוף פעולה מרביים בין כלל הכוחות הפועלים משני צידי המכשול ובעומק שטח המחוז. לפיכך נקבע בפקודה כי במקרה של אירוע פח"ע קיים צורך בתגובה מיידית של כוחות הבט"ש, לצורך סיכול הפיגוע ואיתור מבצעיו. 22 שטח סמוך לגדר המוגדר כמרחב חיץ שאותו אסור לאויב לעבור וחלות בו הנחיות צבאיות מיוחדות לרבות הוראות מיוחדות לפתיחה באש. 23 החפ"ק הגזרתי הוא הגורם הפיקודי האחראי לכלל גזרת הפלוגה, ותפקידו לתת מענה לאירועים בגזרת הפלוגה, לפקח על השגרה המבצעית בגזרה ולבקר את המשימות בגזרה ולהקנות תחושת ביטחון לאזרחים בגזרה. | 53 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים סמכות ההכרזה על הפעלת פקודת "פרש תורכי" היא של הכוח המזהה: תצפית, סיור, חפ"ק או גשש. המענה לאירוע של "פרש תורכי" יינתן על ידי כוחות מג"ב בעוטף וכוחות ביטחון שכנים. ביוני 2024מסרקצין אג"ם מג"ב עוטף ירושלים לצוות הביקורת כי בהכרזת פקודת"פרש תורכי" במכשול על צוות הבט"ש להגיע לנקודת הזיהוי של ההסתננות בתוך זמן קצר. עוד מסר קצין האג"ם כי מג"ב עוטף ירושלים מתרגל את כוחותיו לתגובה על אירוע "פרש תורכי". משימות בט"ש מסוג מסוים משימות בט"ש מסוג מסוים יכולים להוות בסיס להכרזת "פרש תורכי" ולכן ישנה חשיבות רבה בעמידה בהן. להלן שיעור עמידה במשימה זו: תרשים 3: ביצוע משימות בט"ש מסוג מסוים לכלל הכוחות במג"ב עוטף ירושלים, 2023 על פי מסמכי מג"ב עוטף ירושלים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. | 54 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | תרשים 4: ביצוע משימות בט"ש מסוג מסוים לכלל הכוחות במג"ב עוטף ירושלים, ינואר-מאי 2024 על פי מסמכי מג"ב עוטף ירושלים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מתרשימים 3 ו-4 עולה כי בניגוד לאמור בתיקי המשימה של משטרת ישראל, גדודי מג"ב אינם עומדים ביעד הביצוע של משימות בט"ש מסוג מסוים. בשנים 2023 ו-2024 נמצא כי כוחות מג"ב עוטף ירושלים לא ביצעו30%ו- 18%בהתאמה ממשימות בט"ש מסוג מסוים. משמעות הדבר היא כי יש ימים שבהם לא נבדקת תקינות המכשול ע"י כוחות מג"ב עוטףאפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים ירושלים ולא נבדקיםחדירתמפגעיםאו הברחותאמל"חלשטח ישראל דבר העלול לפגוע במענה המבצעי במכשול ולאפשר הסתננות של מפגעים לשטח ישראל. במאי2024 מסר ממ"ז ירושלים (דאז) של המשטרה לצוות הביקורת כי לעיתים כוחות מג"ב עוטף ירושלים נאלצים להיכנס לצד האדום לצורך טיפול באירועי הפס"ד. ממ"ז ירושלים הוסיף כי הסטת כוחות מג"ב עוטף ירושלים לטיפול באירועי הפס"ד בצד האדום מרדדת את כוחות הבט"ש במכשול, ובכך נפגעת אפקטיביות המענה המבצעי במכשול. במאי 2024 מסר סגן ממ"ז ירושלים של המשטרה לצוות הביקורת כי הסד"כ של המשטרה במעברים בעוטף ירושלים אינו בהלימה לצרכים המבצעיים ולגידול שחל במספר העוברים במעברים. המחסור בכוח אדם במעברים מביא להסטת כוח אדם מפעילות של ביטחון שוטף לאורך המכשול בעוטף ירושלים לטובת תגבור כוח האדם במעברים. בהתאם לתוכנית המבצעית, יש כמה עשרות כלי רכב המוקצים לסיורים במכשול עוטף ירושלים, אך בפועל חלקם מוסטים לתגבור הכוחות במעברים בהתאם לצרכים ולהערכות המצב ברמה היום-יומית. ביוני2024 מסר קצין אג"ם מג"ב עוטף ירושלים לצוות הביקורת כי קיימת הסטת כוחות מפעילות בט"ש וסיור לאורך המכשול למעברים בעוטף ירושלים, לצורך סיוע בזמנים שבהם יש עומסים חריגים, וכן לצורך משימות נוספות הנובעות מפעילות משטרתית במעברים דוגמת ליווי עצורים ושמירה עליהם, טיפול באירועי פריצת מחסום וכן טיפול באירועי פח"ע והפס"ד. נוסף על כך, | 55 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים כוחות מג"ב עוטף ירושלים מתגברים את כוחות מחוז ירושלים באירועים מסוימים. עוד מסרקצין האג"ם כי כוחות מג"ב מטפלים באירועי הפס"ד בצד האדום, אף שגזרה זו היא באחריות מבצעית של החטיבות המרחביות של צה"ל. על פי ההערכה של קצין אג"ם מג"ב עוטף ירושלים ב-30% מהזמן סד"כ מג"ב עוטף ירושלים מוקצה למשימות אשר אינן נוגעות במישרין לבט"ש בעוטף ירושלים. תרשים 5: ביצוע משימות בט"ש מסוג מסוים של פלוגות בגדוד מסוים, 2023 על פי מסמכי מג"ב עוטף ירושלים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. תרשים 6: ביצוע משימות בט"ש מסוג מסוים של פלוגות בגדוד מסוים, ינואר-מאי 2024 על פי מסמכי מג"ב עוטף ירושלים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. | 56 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | מתרשימים 5 ו-6 עולה כי הפלוגות אשר אחראיות בין היתר לתוואי מסוים במכשול לא ביצעו בשנת 2023 40% ממשימות בט"ש מסוג מסוים ובשנת 2024 לא ביצעו 24% מהמשימות. ביוני 2024 מסרה קצינת אג"ם של גדוד איסוף לצוות הביקורת כי במרחב גדוד מסוים קיימות כמה נקודותבמכשולבעוטף ירושליםהמאפשרותהסתננותשלשב"חים על בסיס יומי כמפורט: מול שכונת מסוימת, במכשול שבצמוד לשכונה אחרת שבסמוך לבסיס מסוים יש מעבר של שב"חים בעיקר בלילות. צה"ל מסר בתגובתו כי מתבצעת בחינה לגבי חיזוק המכשול במרחבים אלה באמצעות מערכות איסוף נוספות, וכי השב"חים מסתננים לצומת מסוים. קצין אג"ם במג"ב עוטף ירושלים מסר באוגוסט 2024 לצוות הביקורת כי הביצוע החלקי של משימות בט"ש מסוג מסוים נובע בין היתר ממלחמת חרבות ברזל וכן מטיפול במשימות בסדר עדיפות גבוה יותר, דוגמת מניעת פיגועים וטיפול באירועי הפס"ד בצד האדום, בהתאם לאיומים ולאתגרים בגזרה, וכי מצב זה עלול להביא לפגיעה בפעילות הבט"ש השוטפת במכשול. קצין האג"ם ציין כי הפלוגות ששיעור ביצוע המשימות שלהן בנוגע למשימות בט"ש מסוג מסוים הוא יותר מ-100%, ביצעו באופן מלא את המשימות כאמור אשר משויכות לפלוגה וכן משימות כאמור עבור פלוגות אחרות בגדוד. תרשים 7: ביצוע משימות בט"ש מסוג מסוים של פלוגות בגדוד מסוים, 2023 אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים על פי מסמכי מג"ב עוטף ירושלים, בעיבוד מ שרד מבקר המדינה. | 57 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים תרשים 8: ביצוע משימות בט"ש מסוג מסוים של פלוגות בגדוד מסוים, ינואר-מאי 2024 על פי מסמכי מג"ב עוטף ירושלים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מתרשימים7ו-8עולה כיפלוגות מסוימותאשראחראיותבין היתרלתוואימסוים במכשול, לא ביצעו בשנת 2023 11% ממשימות בט"ש מסוג מסוים ובשנת 2024 לא ביצעו 8% מהמשימות. תרשים 9: ביצוע משימות בט"ש מסוג מסוים של פלוגות בגדוד מסוים, 2023 על פי מסמכי מג"ב עוטף ירושלים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. | 58 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | תרשים 10: ביצוע משימות בט"ש מסוג מסוים של פלוגות בגדוד מסוים, ינואר–מאי 2024 על פי מסמכי מג"ב עוטף ירושלים, בע יבוד משרד מבקר המדינה. מתרשימים 9 ו-10 עולה כי פלוגות מסוימות אשר אחראיות בין היתר לתוואי מסוים במכשול, לא ביצעו בשנת 2023 28% ממשימות בט"ש מסוג מסוים ובשנת 2024 לא ביצעו 15% מהמשימות. אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים ביוני2024 מסרה קצינת אג"ם של גדוד האיסוף לצוות הביקורת כי במרחב גדוד מסוים בו למג"ב יש קושי לתפוס מסתננים היות ומדובר בגזרה רחבה, קיימות כמה נקודות שיש בהם הסתננות שב"חים, כמפורט: במרחב מסוים אשר תושב י שכונות אלה ידועים כאלימים בניסיונות לחבלה במכשול, במרחב נוסף שב"חים מגיעים לכביש מספר 1 ונכנסים לירושלים באמצעות כלי רכב אשר ממתינים להם. בנוגע לממצאים הנוגעיםלחלק מהגדודים מסר קצין אג"ם במג"ב עוטף ירושלים באוגוסט 2024 לצוות הביקורת כי הביצוע החלקי של משימות בט"ש מסוג מסוים נובע בין היתר ממלחמת חרבות ברזל וכן מטיפול במשימות בסדר עדיפות גבוה יותר, דוגמת מניעת פיגועים וטיפול באירועי הפס"ד בצד האדום, בהתאם לאיומים ולאתגרים בגזרה, וכי מצב זה עלול להביא לפגיעה בפעילות הבט"ש השוטפת במכשול. עוד מסר קצין האג"ם כי חלק מהמרחבים שבאחריות פלוגה מסוימת הגזרה היא פתוחה וכמעט ללא תוואי לביצוע משימת בט"ש מסוג מסוים. | 59 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים בביקורת עלה כי הסטת כוחות מג"ב עוטף ירושלים ממשימות הבט"ש בתוואי המכשול לטיפול באירועי הפס"ד בצד האדום (שטח איו"ש), לתגבור בכוח אדם במעברים, לליווי עצורים ושמירה עליהם ותגבור כוחות במרחב מחוז ירושלים פוגעת באפקטיביות המענה המבצעי בתוואי המכשול. ההערכה היא כי ב-30% מהזמן סד"כ מג"ב עוטף ירושלים מוקצה למשימות אשר אינן נוגעות במישרין לבט"ש לאורך המכשול בעוטף ירושלים. אי- עמידה מתמשכת במשימות בט"ש מסוג מסוים במרחב מג"ב עוטף ירושלים, אשר נועדו בין היתרלבדוק את תקינות המכשול ולשלול חדירת מפגעים בייחוד בגזרות שבהן קיימות פתחות (ראו הרחבה בהמשך) וכן בסמיכות ליישובים או שכונות יהודיים, יש בה כדי לסכן בראש ובראשונה את תושבי ירושלים והיישובים שבסמוך למכשול ולאפשר כניסת שב"חים או מפגעים לשטח ישראל. המשטרה מסרה בתגובתה כי כיום מתבצעות משימות בט"ש מסוג מסוים מדי יום ונעשים על כך פיקוח ובקרה. עוד מסרה המשטרה כי נוכח גידול בדרישות כוח האדם אל מול התקינה במעברי ירושלים צומצם הסד"כ הפועל במכשול. נוסף על כך, מג"ב עוטף ירושלים הפועל מבצעית תחת מחוז ירושלים משתתף בתגבור משימות במחוז ירושלים כולל משימות ארציות, וזאת על פי הערכת מצב שבועית. באופן בלתי נמנע הפחתת הסד"כ הפועל בגזרת תוואי הגדר (מכשול עוטף ירושלים) לטובת פעילות בגזרת המחוז פוגמת בפעילות בגזרת תוואי הגדר. נושא זה מטופל גם הוא במסגרת עבודת היועץ. על מפקדת מג"ב עוטף ירושלים ומחוז ירושלים להמשיך לפעול לכך שמג"ב עוטף ירושלים יעמוד במשימותיו המוגדרות כמשימות חובה. על ראש אג"ם במטה הארצי לוודא כי מג"ב עוטף ירושלים עומד במשימותיו. המענה האיסופי לאורך המכשול בעוטף ירושלים לאורך המכשול בגזרת עוטף ירושלים פרוסים כמה אתרי איסוף שבהם ממוקמים אמצעי איסוף על המכשול. תצפיתניות אשר מוצבות בשני חמ"לי האיסוף הצה"ליים (להלן - חמ"לי האיסוף או חמ"לי התצפיות), המופעלים על ידי גדוד האיסוף מתעדות כל אירוע המעוררחשש לפעילות פח"עית במרחב, ובכלל זה הסתננות דרך המכשול ופגיעה בגדר האינדיקטיבית (להלן - אירוע של "פרש תורכי)"משרד מבקר המדינה בחן את המיקום והמענה לרציפות תפקודית של החמ"לים ולהלן הממצאים: מיגון ואבטחת החמ"לים: בינואר 2025 מסר מג"ד האיסוף לצוות הביקורת כי אחד מחמ"לי האיסוף ממוקם במפקדת גדוד מסוים של מג"ב עוטף ירושלים בסמוך למכשול. חמ"ל איסוף שני ממוקם במפקדת גדוד אחר של מג"ב עוטף ירושלים בסמוך למכשול. עוד מסר, כי מכיוון ששני החמ"לים ממוקמים בשטח המוניציפלי של ירושלים, קרבתם למכשול אינה מהווה אתגר ביטחוני.עוד מסר כיכלל המפקדות בחמ"לים וחלק מהחיילות חומשולאחר ה-7.10.23בנשקים וכי עד מרץ 2025 כלל החיילות בחמ"לים יחומשו בנשקים. צה"ל מסר בתגובתו כי הושלמה חלוקת הנשקים לתצפיתניות וכי הן שומרות על כשירות שוטפת בנושא זה. | 60 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | בהקשר לאבטחת ומיגון החמ"לים מסר המג"ד כי בחמ"ל הראשון נוספו אמצעי אבטחה וכי מג"ב עוטף ירושלים מאבטח את המתחם באמצעות לוחמי מג"ב ולאור אירועי 7.10.23 הוצבה מיגונית בסמוך לחמ"ל. במחנה השני קיימות עמדות שמירה המאוישות על ידי לוחמי מג"ב. נוסף על כך, יש אמצעי איסוף נוספים שנועדו לצורכי אבטחת המחנה וכי המחנה מגודר באופן מלא. במחנה זה קיימים מרחבים מוגנים ובנוסף ישנן כמה מיגוניות כאשר חלקן הוצבו לאחר אירועי ה-7.10.23. המג"ד מסר עוד כי בעקבות אירועי ה-7.10.23 מפקדת זרוע היבשה בצה"ל החליטה כי חמ"לי האיסוף הצה"ליים ימוקמו במפקדת החטיבה הרלוונטית ולא בסמוך לקו התפר. חמ"לי האיסוף בעוטף ירושלים הפועלים תחת פיקוד מג"ב עוטף ירושלים ממוקמים במפקדות מג"ב שמשמשים בפועל כמפקדת החטיבה שלהם. המג"ד ציין כי ישנה חשיבות מבצעית למיקום חמ"לי האיסוף בסמוך לחמ"לי האג"ם לצורך מענה מבצעי מהיר בקשר בין התצפיות לכוחות מג"ב בקרות אירועי "פרש תורכי". עוד מסר כי חמ"לים אלה ממוקמים בשטח מדינת ישראל בבסיסים משטרתיים ומשכך לא קיימת בעיה במיקומם הנוכחי. בביקורת עלה כי על אף האיום הקיים מגזרת איו"ש, על אף השינוי שחל בתפיסת מיקום חמ"לי התצפיות של צה"ל בשאר הגזרות, ועל אף השינוי במערך ההגנה של מפקדות מג"ב, לא חל שינוי בתפיסת מיקום חמ"לי האיסוף הצה"ליים בגזרת עוטף ירושלים והם נותרו במיקומם בסמוך לקו התפר. זאת גם לאחר אירועי 7.10.23 שבהם נרצחו ונחטפו תצפיתניות ששהו במוצב בקרבת גבול עזה. מציאות זו עלולה להעמיד את התצפיתניות בגזרת עוטף ירושלים בסיכון. המשטרה מסרה בתגובתה כי העברת חמ"לי האיסוף והתשתיות היא באחריות קש"ץ. עוד מסרה המשטרה כי נושא מיקום חמ"לי האיסוף מטופל במסגרת עבודת היועץ.אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים צה"ל מסר בתגובתו כי מיקום חמ"לי האיסוף נבחן באופן רוחבי, וכי הזזת כל חמ"ל איסוף נבחנה באופן פרטני. מחד יש חשיבות רבה לצמידות חמ"ל האיסוף לחמ"ל האג"ם וחשיבות רבה לצמידות שני חמ"לים אלה למיקום הגדוד והחטיבה המרחביים, זאת כדי לקיים תהליכים מבצעיים אפקטיביים. מצד שני, יש לבחון את הצבתם של חמ"לי האיסוף במיקום עורפי יותר, כדי שהתצפיתניות יהיו פחות בסיכון. צה"ל הוסיף כי יש שיקולים רבים בהזזת חמ"לי איסוף כגון: דוגמה אישית, חיבור לוחמי וחיילי האיסוף למרחב הפעולה, נראות למול האזרחים, מגבלות משאביות ועוד. על מפקד פקמ"ז בשיתוף מפקד זרוע היבשה בצה"ל ומשטרת ישראל לבחון בהקדם את תפיסת מיקום חמ"לי האיסוף בסמיכות לקו התפר, כדי לצמצם את הסיכון לחמ"לים ולשוהים בהם. חיבור חשמל ורציפות תפקודית של החמ"לים: ביוני 2024 ובינואר 2025 מסר ראש מינהלת קש"ץ לצוות הביקורת, כי בחמ"לי האיסוף ישנם גנרטורים לגיבוי החשמל, וכי לא קיימת בעיה ברציפות אספקת החשמל לחמ"לי האיסוף. בנובמבר 2024 מסר קצין טכנולוגיות ומכשול (לשעבר) במג"ב עוטף ירושלים לצוות הביקורת, | 61 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים כי לשם הבטחת אספקת חשמל קבועה ורצופה, החמ"לים מחוברים לגנרטור לשם שמירה על רציפות תפקודית בעת חירום. בביקורת עלה חשש, שבעיתות חירום, הגם שלחמ"ל מסוים יש חיבור גנרטור עלולה להיווצר בעיה ברציפות התפקודית הנדרשת של החמ"ל. צה"ל מסר בתגובתו כי חמ"ל מסוים מחובר לגנרטור בעל מיכל גיבוי המסוגל לתת מענה של כמה ימי עבודה רצופים, כולל יכולת תדלוק סולר, להארכת משך תפקוד החמ"ל בעת הצורך. המשטרה מסרה בתגובתה כי הדרך היעילה להתמודד עם האתגר של רציפות תפקודית היא בשיפור הגיבוי של הגנרטורים ואף הוספת גנרטור חלופי לגנרטור הקיים למקרה של תקלה, כולל התאמות בתשתיות. להערכת המשטרה, עלות הפרויקט היא 15 מיליון ש"ח, ולאחר שתתקבל החלטה בעניין תוציא המשטרה אומדן היתכנות לפרויקט. מומלץ כי צה"ל והמשטרה יבחנו את נושא גיבוי נוסף לאספקת החשמל. צה"ל מסר בתגובתו כי "במידה ותתקבל החלטה ותקציב למתן פתרון אחר, מינהלת גבולות ותפר תיקח חלק במימושו". ביוני 2024 מסרה קצינת האג"ם של גדוד האיסוף לצוות הביקורת, כי אמצעי האיסוף אשר ממוקמים באזור מסוים באחת מגזרות עוטף ירושלים פועלים ללא גיבוי חשמל. הפסקת חשמל באחת הגזרות באזור זה איננה מאפשרת למערך התצפיות בגזרה זו לפעול. בינואר 2025 מסר ראש מינהלת גבולות ותפר לצוות הביקורת כי בשנת 2025 המינהלת תבצע פרויקט הצבת גנרטורים לשמירה על רציפות תפקודית לתורני האיסוף במרחב איו"ש ובכלל זה גם בגזרת עוטף ירושלים באזור מסוים. בביקורת עלה ליקוי חמור – אמצעי האיסוף באזור מסוים בעוטף ירושלים פועלים ללא גיבוי לאספקת החשמל, דבר העלול לפגוע ברציפות התפקודית של אמצעי האיסוף. במצב זה, אם יתרחש אירוע ביטחוני במרחב זה בעת הפסקת חשמל, תיפגע היכולת לזהות ולפענח את האירוע בזמן אמת וביצוע תחקור של האירוע בדיעבד. עקב כך עלולה להיפגע היכולת לתת מענה מבצעי לאירוע. על פקמ"ז, בשיתוף מינהלת גבולות ותפר, להציב בדחיפות גנרטורים לצורך גיבוי לאספקת החשמל לאמצעי האיסוף באזור מסוים שבגזרה זו. אי-מתן מענה מיידי בנושא זה עלול לפגוע ברציפות המענה המבצעי של כוחות מג"ב עוטף ירושלים ולאפשר חדירת מפגעים לתחומי מדינת ישראל. צה"ל מסר בתגובתו כי בשנה האחרונה החל פרויקט הצבת גנרטורים ומערכת UPS אל פסק לשמירה על רציפות תפקודית וכי בוצע תיעדוף להתקנת הגנרטורים. נקבע שהראשונים בסדר העדיפות יהיו אתרים שהם צמתי קשר [מקשרים בין כמה אתרים]. עוד מסר צה"ל כי באזור המסוים תבוצע בעתיד התקנה של גנרטור ומערכת UPS אל פסק. | 62 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | מענה איסופי: משרד מבקר המדינה בדק את המענה האיסופי, המשמש אינדיקציה חשובה להפעלת אירוע "פרש תורכי", ולהלן הממצאים: ביוני 2024 מסרה קצינת אג"ם של גדוד האיסוף לצוות הביקורת כי חמ"לי האיסוף בגזרת עוטף ירושלים פועלים לפי תוכנית סריקה והכוונה של מג"ב. התצפיות סורקות את גזרתן כחלק מתוכנית הסריקה על מנת לתת זמן ומרחב גבוה יותר לכוחות מג"ב בשטח בסיכול האירועים. קצינת האג"ם ציינה כי באפשרות אמצעי איסוף מיוחד לשפר את הסריקה. קצינת האג"ם הוסיפה כי איכות אמצעי האיסוף היא גורם משמעותי בהיבט המבצעי. עוד מסרה קצינת האג"ם כי במהלך שנת 2025 על פי צפי של מחלקת אמל"ח (אמצעי לחימה) בזרוע היבשה עתיד להיכנס אמצעי איסוף מיוחד זה לחמ"לי האיסוף בעוטף ירושלים. ביוני 2024 מסר ראש קש"ץ לצוות הביקורת כי מינהלת קש"ץ ומינהלת גבולות ותפר מבצעות שדרוג של מערך האיסוף לאורך המכשול בעוטף ירושלים, וכי שיעור הכיסוי האיסופי בגזרת עוטף ירושלים במכשול ובפתחות הוא אינו מיטבי. עוד מסרראש קש"ץ כי התקצוב וההקמה של חמ"לי האמצעים המיוחדים בגזרת עוטף ירושלים הם באחריות המשרד לבל"ם והמשטרה, מאחר שמדובר בפעולת שדרוג והתעצמות שאינה מעוגנת בהסכם ההבנות בין צה"ל למשטרה, המתייחס להקמה ולתחזוקה בהתאם למפרט המופיע בנספח להסכם, ואינו כולל שילוב אמצעים אלו. צה"ל מסרבתגובתו כי הכיסוי האיסופי הוא על בסיס אמצעי איסוף אשר מספקים כיסוי איסופי למרחב באופן מלא. עם זאת, הכיסוי האיסופי מורכב ופרוסים אמצעי איסוף משלימים חשאיים, לצורך חיזוק היכולת האיסופית במרחב ולכיסוי מיטבי. ביולי 2024 התקיים סיור בהשתתפות מג"ב עוטף ירושלים ומינהלת גבולות ותפר לבדיקת פערי אינדיקציה ופרצות בגזרת מג"ב עוטף ירושלים. בסיור עלה כי נדרש לתקן את רכיב האינדיקציהאפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים של הגדר בסמוך לאחד היישובים. באוגוסט 2024 מסר קצין טכנולוגיות ומכשול במג"ב עוטף ירושלים לצוות הביקורת כי רכיב מסוים באינדיקציה אינו תקין בחלקים של הגדר האינדיקטיבית בגזרת עוטף ירושלים, וכי התקלות ברכיב זה לא תוקנו בשלוש השנים האחרונות לפחות. בינואר 2025 מסר ראש קש"ץ לצוות הביקורת, כי הוספו מערכות טכנולוגיות נוספות ואמצעי איסוף אשר יהוו תחליף לקבלת אינדיקציה. ביחס לרכיב מסוים, מסר ראש קש"ץ, כי הגדר האינדיקטיבית במכשול בעוטף ירושלים היא מיושנת מאוד והוקמה בתחילת שנות ה-2000 ובשל תקלות חוזרות ונשנות ברכיב המסוים מינהלת גבולות ותפר לא המשיכה באחזקתה היקרה. הגם שאין החלטה צה"לית לפיה לא נדרש לתקן את הרכיב במקרה של תקלה ניתנה הנחיה לוודא כי מקטע מסוים בגדר האמין והחשוב יותר תקין, פעיל ומתריע, וכי יש לחזק במרכיבים טכנולוגיים משלימים באזורים בעלי רגישות ביטחונית גבוהה. | 63 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים בביקורת עלה כי נוכח החשיבות של ההגנה המלאה על קו התפר בעוטף ירושלים והמורכבות בכיסוי האיסופי, ועל אף הוספת אמצעי האיסוף, יש חשש שתמונת האיסוף המתקבלת אינה מיטבית, זאת לשם זיהוי חדירת מפגעים ומסתננים לשטחי מדינת ישראל. פערים בהקשר זה עלו מראש קש"ץ שמסר ביוני 2024 כי שיעור הכיסוי האיסופי בגזרת עוטף ירושלים במכשול ובפתחות הוא אינו מיטבי ומקצינת האג"ם של גדוד האיסוף שמסרה כי איכות אמצעי האיסוף היא גורם משמעותי בהיבט המבצעי, וכי אין אמצעים מנטרים איכותיים בעוטף ירושלים. מאידך, צה"ל מסר בתגובתו כי הכיסוי האיסופי הוא על בסיס אמצעים אשר מספקים כיסוי איסופי למרחב באופן מלא ועם זאת, מסר צה"ל כי הכיסוי האיסופי מורכב ונוכח זאת פרוסים אמצעי איסוף משלימים חשאיים, ואמצעים נוספים לצורך חיזוק היכולת האיסופית במרחב ולכיסוי מיטבי. המשרד לבל"ם מסר בתגובתו כי שדרוג חמ"לי האיסוף המיוחד הוא נושא מבצעי שיש להפנותו ראשית לבחינת המשטרה. "ככל שיעלה הצורך [לשדרוג האיסוף המיוחד] והנושא יובא לפני המשרד לבל"ם, המשרד יבחן את המענה ואת הצרכים העולים ממנו". צה"ל מסר בתגובתו שמינהלת גבולות ותפר חיזקה את אמצעי האיסוף באזורים שונים של מכשול והקצתה לפקמ"ז אמצעים נוספים שאותם הוא מפעיל על פי תיעדוף מבצעי. צה"ל ציין כי "במהלך חודש ינואר [2025] נופקו לפקמ"ז כמה מאות אמצעים נוספים". צה"ל הוסיף בנוגע לגדר כי משהגיע הרכיב המסוים לסוף אורך חייו הוא לא תוקן, אך אין לכך משמעות שכן הרכיב האחר מספק התרעה מלאה לגדר והיא נמצאת בכשירות של 100%. הפערים בשל היעדר רכיב אינדיקציה מסוים עלול להביא לזיהוי מאוחר של הסתננות ולאפשר חדירת מפגעים לישראל. על המשרד לבל"ם, בשיתוף המשטרה לסכם בדחיפות עם משהב"ט את שיטת השדרוג של חמ"לי האיסוף לשימוש באמצעי מיוחד. זאת כדי לייעל את מערך האיסוף, לשם מתן מענה מהיר לכל אפשרות של הסתננות לשטח ישראל. משרד מבקר המדינה בחן את המענה של כוחות מג"ב לזיהוי הסתננות על ידי גדוד האיסוף. להלן הממצאים: על פי נתוני גדוד האיסוף באוגדת איו"ש, מינואר עד מאי 2024 לא הגיעו כוחות הבט"ש של מג"ב עוטף ירושלים לחלק מאירועי ההסתננות שנצפו בגזרת חמ"ל מסוים. עוד עלה כי על פי נתוני גדוד האיסוף באוגדת איו"ש, מינואר עד מאי2024לא הגיעו כוחות הבט"ש של מג"ב עוטף ירושלים לחלק מאירועי ההסתננות שנצפו בגזרת חמ"ל אחר. בתגובתו על הממצאים מסרקצין אג"ם במג"ב עוטף ירושלים באוגוסט 2024 לצוות הביקורת כי אין באפשרותו להתייחס לנתונים הכמותיים אשר הוצגו על ידי גדוד האיסוף הצה"לי לגבי הגעת הכוחות לאירועי הסתננות ללא קבלת מידע פרטני על האירועים. | 64 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | בביקורת עלה כי בניגוד לאמור בתיקי המשימה של מג"ב עוטף ירושלים הקובע כי על כוחות הבט"ש למנוע מעבר שב"חים לעורף ישראל, בחלק מכלל אירועי ההסתננות לא הגיעו כוחות הבט"ש למקום האירוע בעקבות הכרזות של "פרש תורכי" על ידי התצפיות בגזרת עוטף ירושלים. במצב כזה מחבלים עלולים לחדור לשטחי מדינת ישראל ולבצע פח"ע מבלי שיינתן לכך מענה מיידי. המשטרה מסרה בתגובתה כי מאחר שלא קיבלה נתונים פרטניים היא אינה יכולה להתייחס להערת הביקורת שמתבססת על נתוני צה"ל בנוגע לאי-הגעת כוחות הבט"ש לאירועי הסתננות. עוד מסרה המשטרה כי בהיעדר בחינה של הממצאים מתקבלת תמונה חלקית של המציאות בשטח. המשטרה הוסיפה כי בהתאם לנתוני מג"ב עוטף ירושלים לתקופה ינואר עד מאי 2024, התרחשו בתקופה זו עשרה אירועי "פרש תורכי" בגזרת חמ"ל מסוים ושני אירועי "פרש תורכי" בגזרת חמ"ל אחר. מנתונים שמסרה מפקדת מוקד השליטה של מצודת אדומים (במפקדת מג"ב עוטף ירושלים) עולה כי במקרים שבהם מופעל אירוע "פרש תורכי" אין רישום משטרתי של מוקד השליטה בנוגע לזמן ההכרזה על האירוע על ידי מערך האיסוף.יש רישום לגבישעת הגעת הכוחות לזירה. בביקורת עלה כי אין רישום במג"ב עוטף ירושלים של זמני ההכרזה על אירוע "פרש תורכי", ועקב כך מג"ב עוטף ירושלים אינו יכול לבחון באופן עצמאי את עמידתו בזמן המוצהר להגעה לאיתור מקום ההסתננות שנצפה, מצב דברים זה אינו מאפשר למג"ב לבצע בקרה על המענה שניתן, להפיק לקחים ולהשתפר. יתירה מכך, עולה כי בתקופה של ינואר עד מאי 2024 קיים פער משמעותי בין רישום ההכרזות של חמ"לי התצפיות על אירועי "פרש תורכי" בגזרת עוטף ירושלים מרישום ההכרזות של נתוני מג"ב. כך, עפ"י רישומי צה"ל, בתקופה זו נרשמו כמה מאות הכרזות על אירועי "פרש תורכי", בעוד שעפ"יאפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים רישומי מג"ב נרשמו באותה התקופה עשרות הכרזות. פער רישומי זה עלול להעיד על מענה מבצעי חלקי של הגעת כוחות בט"ש של מג"ב עוטף ירושלים בקרות הכרזה על "פרש תורכי". על מפקד מג"ב עוטף ירושלים ומפקד גדוד האיסוף לבחון את הסיבות לפערים בין הרישום המשטרתי לבין נתוני גדוד האיסוף בנוגע לסך אירועי "פרש תורכי". לאחר בירור זה ואם ייוותרו פערים, על מפקד מג"ב עוטף ירושלים לבדוק את הסיבות לאי-הגעת כוחות מג"ב למקומות שבהם איתרו התצפיות חשד להסתננות ולפעול מול מחוז ירושלים כדי לתקן פער זה. נוסף על כך, על מפקד מג"ב עוטף ירושלים לוודא רישום משטרתי של מוקד השליטה בנוגע לזמן ההכרזה על אירוע "פרש תורכי" על ידי מערך האיסוף. זאת, כדי לאפשר למפקדת מג"ב לבצע בקרה על זמני ההגעה של הסיורים ולשפר את המענה. המשטרה מסרה בתגובתה כי במערכת קיים רישום מסודר, כולל זמנים, במידה ונעשות הכרזות בשטח ומדווחות למוקד. המשטרה הוסיפה כי הודעות של חמ"לי האיסוף יוכנסו למערכת כהעשרה/הודעת ביניים כולל הכרזות על פקודות. על מפקד מג"ב עוטף ירושלים לוודא רישום מלא של הודעות הביניים מחמ"לי האיסוף, הכולל מועד הודעה ומועד סגירת האירוע. | 65 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים ✰ משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי חלק מכלי רכב אשר על פי התקן אמורים להיות חלק מהמענה המבצעי בתוואי המכשול בעוטף ירושלים, אשר אורכו כמה מאות ק"מ, ובחלק משמעותי ממנו אין מכשול, הוסטו עבור משימות מבצעיות אחרות שמעוגנות גם הן בתיקי המשימה הפלוגתיים. הסטה זו גורמת לפגיעה במענה המבצעי במכשול קו התפר, זאת מאחר שנדרש זמן כפול לביצוע סיור ממונע כדי לכסות את תוואי המכשול. הסטת כוחות מהבט"ש בתוואי המכשול עלולה לפגוע באפקטיביות המענה המבצעי בתוואי המכשול וכן לאיין את המענה המבצעי כולו אשר ניתן בגזרה. המשטרה מסרה בתגובתה כי כמות כלי הרכב הקיימת בעוטף ירושלים אינה מספיקה למענה מבצעי ומנהלי הן בשגרה והן בחירום. המשטרה ציינה כי מג"ב עוטף ירושלים מבצע את משימותיו באמצעות המשאבים העומדים לרשותו באופן מלא ובצורה מקצועית. המשטרה הוסיפה כי נושא כלי הרכב מטופל בעבודת היועץ וכי תפיסת ההפעלה המעודכנת, אשר אושרה על ידי מפקד מחוז ירושלים ומפקד מג"ב, מציבה דרישה להגדלה ניכרת של סד"כ המכשול, יישום תפיסה זו מותנית בהקצאת תקציבים. על אף האיום הקיים מגזרת איו"ש, על אף השינוי שחל בתפיסת מיקום חמ"לי התצפיות של צה"ל בשאר הגזרות, ועל אף השינוי במערך ההגנה של מפקדות מג"ב, לא חל שינוי בתפיסת מיקום חמ"לי האיסוף הצה"ליים בגזרת עוטף ירושלים והם נותרו במיקומם בסמוך לקו התפר. זאת גם לאחר אירועי 7.10.23 שבהם נרצחו ונחטפו תצפיתניות ששהו במוצב בקרבת גבול עזה. מציאות זו עלולה להעמיד את התצפיתניות בגזרת עוטף ירושלים בסיכון. המשטרה מסרה בתגובתה כי חמ"לי האיסוף הם באחריות צה"ל וכדי לשנות את מיקומם נדרשת החלטה צה"לית. יחד עם זאת בעקבות עבודת היועץ, מחוז ירושלים העלה דרישה שחמ"לי האיסוף ימוקמו במרכז ירושלים. על מג"ב עוטף ירושלים ומחוז ירושלים של המשטרה לגבש תוכנית מבצעית ישימה ואפקטיבית לבט"ש במכשול, זאת בהתחשב בכוחות המוקצים בפועל לביצוע הבט"ש בתוואי המכשול ובצורך הצפוי בהסטת כוחות לטובת משימות מבצעיות אחרות. כמו כן, על המשטרה וצה"ל לגבש תפיסת הפעלה משותפת בנוגע למרחב התפר לכוחות מג"ב ולחטיבות המרחביות בנימין ועציון באוגדת איו"ש בפקמ"ז, אשר פועלות בגזרת עוטף ירושלים זאת לצורך הסדרת מענה מבצעי שלם משני עברי המכשול. המשטרה מסרה בתגובתה כי היא מבצעת עבודה בנושא תפיסת ההפעלה של מג"ב עוטף ירושלים בשיתוף פעולה עם מחוז ירושלים, מפקדת מג"ב ומפקדת מג"ב עוטף ירושלים. נושא זה מטופל בעבודת היועץ. | 66 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | איוש ותקינה של סד"כ מג"ב עוטף ירושלים המשטרה מממשת את האחריות אשר הוטלה עליה בגזרת עוטף ירושלים באמצעות מג"ב עוטף ירושלים ויחידת המעברים. המבנה הארגוני של מפקדת מג"ב עוטף ירושלים כולל את המטה והמפקדה של מג"ב עוטף ירושלים וגדודים גזרתיים. משרד מבקר המדינה בחן את משאבי כוח האדם והאמצעים העומדים לרשות מג"ב עוטף ירושלים לצורך מילוי אחריותו. להלן הממצאים: בהתאם למסמכי אג"ת במטה הארצי עולה כי באוגוסט 2024 במג"ב עוטף ירושלים היה איוש ממוצע של 88.5%. בינואר2024 מסר ממ"ר מג"ב עוטף ירושלים לצוות הביקורת כי למג"ב עוטף ירושלים אין מסמך המפרט את הסד"כ הנדרש בגזרת מג"ב עוטף ירושלים, בהתאם למשימות והאיומים. במאי 2024 מסר ממ"ז ירושלים (דאז) של המשטרה לצוות הביקורת כי יש צורך בהגדלת סד"כ מג"ב עוטף ירושלים, מאחר שמדובר ביחידה אשר עוסקת במשימות רבות, דוגמת בט"ש במכשול, מעצרים, חקירות וכן טיפול באירועי הפס"ד מעבר למכשול, בתחום יו"ש, אף שטיפול כאמור נמצא באחריות צה"ל. ביוני 2024 מסר קצין אג"ם מג"ב עוטף ירושלים לצוות הביקורת כי הסד"כ של מג"ב עוטף ירושלים אינו בהלימה להיקף המשימות המוטלות על יחידה זו. קצין האג"ם ציין כי משימות דוגמת טיפול באירועי הפס"ד בצד האדום, מועמסות על כוחות מג"ב עוטף ירושלים. כאמור, בכ-30% מהזמן סד"כ מג"ב עוטף ירושלים מוקצה למשימות אשר אינן נוגעות במישרין לבט"ש בעוטף ירושלים. אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים באוגוסט 2024 מסרה רמ"ד ארגון אג"ת במטה הארצי לצוות הביקורת כי מפקד מג"ב לא פנה לאג"ת במטה הארצילשםהגדלהאושינוישל תקן הסד"כשל מג"ב עוטף ירושלים. היא הוסיפה כי תקן כוח האדם של מג"ב עוטף ירושלים נבחן לאחרונה בשנת 2018. בביקורת עלה כי מג"ב עוטף ירושלים נדרש למשימות משטרתיות שמעבר למשימת ההגנה על המכשול והפעלת המעברים, דוגמת תגבור באירועים שונים המוערכות בכ- 30% מהזמן המוקצה לפעילות בט"ש לאורך מכשול עוטף ירושלים. עובדה זו, לצד הפער של 11.5% במצבת השוטרים לעומת התקן, מעלים חשש לגבי יכולתו של מג"ב עוטף ירושלים לעמוד במשימות המוטלות עליו במסגרת אחריותו למרחב עוטף ירושלים. נוסף על כך, הגם שממ"ז ירושלים וקצין אג"ם מג"ב עוטף ירושלים סבורים כי יש צורך בהגדלת סד"כ מג"ב עוטף ירושלים מאחר שמדובר ביחידה אשר עוסקת במשימות רבות אף מעבר לאחריותה, משנת 2018 ועד מועד סיום הביקורת המשטרה לא קיימה בחינה מעמיקה של הסד"כ הנדרש בגזרת מג"ב עוטף ירושלים בהתאם למשימות והאיומים, וממילא לא נדונו פערי הסד"כ והדרכים לגשר עליהם. על אג"ת משטרת ישראל, מפקדת מג"ב ומחוז ירושלים להתאים את הסד"כ של מג"ב עוטף ירושלים לפעילות המוטלת עליו ולתחומי הליבה של האחריות שלו בהתאם לפק"אות. | 67 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים המשטרה מסרה בתגובתה כי נדרש להוסיף תקנים למג"ב עוטף ירושלים כדי שהוא יוכל לעמוד במשימות ולהקטין את שטח הסיור לכל צוות, וכי נושא זה נבחן בעבודת היועץ. המשטרה ציינה כי לאחרונה אושר סל הטבות למשרתים בגזרת מחוז ירושלים, מג"ב ירושלים ומג"ב עוטף ירושלים, וצפוי שהדבר יסייע באיוש התקנים. הפתחות בקו התפר בעוטף ירושלים בתוואי קו התפר בעוטף ירושלים קיימות פתחות אשרבהן משרד הביטחון לא בנה מכשול מסיבות שונות כמפורט להלן ועקב כך מתאפשרת כניסה חופשית וללא בקרה של פלסטינים לתוך שטח מדינת ישראל, ובהן: 11 ק"מ בתוואי אחד,6 ק"מ בתוואי שני, כ-250 מ'בתוואי שלישי וכמה עשרות ק"מ בשני תוואים נוספים. משרד מבקר המדינה בדק את סוגיית המענה הביטחוני למניעת הסתננות של פלסטינים בפתחות שבמכשול סביב העיר ירושלים: בתוואי אחד, בתוואי שני ובתוואי שלישי. להלן ממצאי הבדיקה: תוואי אחד המרחב השוכן בתוואי אחד נמצא בסמוך לירושלים. המרחב נמצא בשטחי יו"ש, ורובו בשטח המוגדר שטח B, ונמצא באחריות ביטחונית של אוגדת איו"ש. בהתאם לתוכנית עוטף ירושלים, משרד הביטחון תכנן את הקמת המכשול בגזרה זו כך שמרחב זה יימצא מחוץ לתוואי המכשול, דהיינו בצד האדום. בשנת 2005 עתרו לבג"ץ כמה מועצות וכפרים פלסטיניים נגד הקמת גדר הביטחון, בטענה שתוואי גדר הביטחון המתוכנן יפגע במרקם החיים של תושבי כפרים אלה (העתירה הוגשה נגד ממשלת ישראל, משרד הביטחון והמפקד הצבאי לאיו"ש.) בקשתם הייתה כי תוואי הגדר יורחק מאדמתם. במקביל עתרו גם המועצות המקומית של שני יישובים ישראליים הסמוכים לתוואי הגדר המתוכנן נגד הכוונה להקים גדר בתוואי זה, בטענה כי אין בתוואי הגדר המוצע כדי לענות על צורכי הביטחון שלהם. בעקבות הגשת העתירה לבג"ץ בהקשר להקמת המכשול בתוואי זה, התקבלה באפריל 2006 החלטת ממשלה 4783, אשר תיקנה החלטות ממשלה קודמות, והתייחסה, בין היתר, לתיקון תוואי המכשול בגזרת מרחב תוואי מסוים, כך שיקיף את המרחב ויותיר אותו מחוץ לתוואי המכשול, בצדו "הפלסטיני". התוואי המקורי שהוצג בבג"ץ הפריד בחלקו הדרומי בין היישובים הפלסטיניים כך שמרחב תוואי מסויםנותרבתוך השטח"הישראלי" של המכשול (בשטח "הכחול"). לקראת תום הדיון בעתירות הודיעו המשיבים ביוני 2006 (לאחר החלטת הממשלה) כי הוחלט לתקן את תוואי הגדר ולהעתיקו מזרחה, כדי שיקיף את מרחב תוואי מסוים ויותיר אותו מחוץ לתוואי המכשול, בצידו "הפלסטיני", תוך מתן מענה עקרוני לדרישות העותרים, וכי עבודת המטה לקביעת התוואי המדויק נמצאת בעיצומה. | 68 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | בג"ץ החליט בהסכמת הצדדים שלא לדון בעתירות לגבי חלק מהתוואי, תוך שנשמרה זכותם של כל מי שיראו עצמם נפגעים מהתוואי המתוקן לשוב ולפנות אל בית המשפט. מאז ניתן פסק הדין בספטמבר2006 ועד מועד סיום הביקורת לא הוקם מכשול חדש בהתאם להודעת המדינה כי הוחלט לתקן את תוואי הגדר בתוואי אחד ולהעתיקו מזרחה, כדי שיקיף מרחב בתוואי מסוים ויותירו בצידה הפלסטיני של הגדר. נושא תוואי המכשול לא נדון שנית בבית המשפט. ביוני 2024 מסר ראש קש"ץ לצוות הביקורת כי אי-מימוש הודעת המדינה לבג"ץ בנוגע לשינוי תוואי המכשול כך שיותיר את מרחב תוואי מסוים בצד הפלסטיני (הצד האדום) של המכשול נבע משיקולי תקציב. בינואר 2025 מסר כי מימוש החלטת הממשלה והקמת תוואי חדש אשר מוציא את מרחב תוואי מסוים לצד "הפלסטיני" של המכשול כולל בתוכו סיכונים לצד הזדמנויות. עוד מסר כי עלות בניית מכשול בתוואי המיועד הינו למעלה מ-200 מיליון ש"ח כאשר תוואי זה אינו עומד בסדר העדיפויות הביטחוני-תקציבי. לפיכך טרם נבנה מכשול אשר תוחם את מרחב תוואי מסוים, דבר המאפשר לבאי מרחב התוואי ולתושביו גישה רגלית וחופשית ללא בידוק לשכונות בירושלים ובסביבותיה באמצעות שבילים ודרכי גישה לא מוסדרים. יצוין כי גישה חופשית זו מאפשרת גם גישה לצירי התנועה בירושלים. ביוני 2024 מסר קצין אג"ם מג"ב עוטף ירושלים לצוות הביקורת כי הפלוגה באחד הגדודים של מג"ב עוטף ירושלים אינה מממשת את אחריותה בהיבטי הטיפול בשב"חים במרחב תוואי מסוים, מאחר שקיים קושי משפטי לעשות זאת בשל הימצאותם של המרחב והכביש בשטח יו"ש ומשכך הפלסטינים השוהים במרחב זה אינם שב"חים. באוגוסט 2024 כתב מג"ד אחד הגדודים במג"ב עוטף ירושלים לממ"ר מג"ב עוטף ירושלים כי עקב אי-בניית המכשול במרחב תוואי מסוים, האפשרות לתושבי המרחב להגיע בצורה רכובה לירושלים היא דרך מעבר מסוים וממנו דרך מעבר נוסף לירושלים. המג"ד ציין כי פלסטיניםאפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים מהמרחב בתוואי מסוים מנסים לקצר את דרכם לירושלים ומגיעים אליה בצורה רכובה דרך צירי עפר המובילים לכביש מס' 1. המג"ד הוסיף כי בשיתוף המנהא"ז בוצעו חסימות צירים שמנעו מעבר תושבים בתוואי אחד לכביש מס' 1. פתרון זה נתן מענה זמני, שכן התושבים הפלסטינים פתחו את חסימות הצירים עם כלים הנדסיים או מצאו נתיבי יציאה חדשים. לדברי המג"ד, בשל כך הרכבים הפלסטיניים אשר מגיעים לירושלים בדרכים אלו אינם נבדקים כלל, ויש אירועי הברחות שב"חים וסחורות. בינואר2025 מסר מג"ד איסוף לצוות הביקורת, כי הכיסוי האיסופי בתוואי אחדמיטביוכי במרחב התוואי ישנם כמה אמצעי איסוף. בפברואר 2025 מסר יועמ"ש איו"ש לצוות הביקורת, כי לאור הצורך הביטחוני במניעת כניסת גורמי פח"ע לישראל דרך תוואי אחד, משהב"ט הקים מכשול זמני בתצורת גדר תלתלית לאחר הדיון בבג"ץ בספטמבר 2006. נוכח הערכת מערכת הביטחון כי השלמת המכשול סביב תוואי אחד תיארך זמן רב, הוחלט בשנת 2008 לעבות את גדר התלתלית ולהקים מכשול זמני בתוואי הקיים כיום. | 69 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים בביקורת עלה שתוואי המכשול שהוקם בפועל בשנת 2008 בסמוך למרחב מסוים הותיר את תוואי מרחב מסוים כמובלעת בשטח "הכחול". מצב זה הותיר פתחה באורך 11 ק"מ המאפשרת לבאים למרחב התוואי הזה ולתושביו הפלסטינים תנועה חופשית לירושלים. עוד עלה בביקורת כי בניגוד להחלטת ממשלה 4783 ולהודעת המדינה לבג"ץ בעקבותיה ביוני 2006, לפיה הוחלט לתקן את תוואי הגדר בתוואי אחד ולהעתיקו מזרחה כך שיקיף אתהמרחב המסויםויותירו בצידה"הפלסטיני"של הגדר-משהב"ט לא הקים את המכשול בתוואי המתוקן בהתאם להחלטת הממשלה. המשטרה מסרה בתגובתה כי היא מבצעת כיום עבודה, בשיתוף פקמ"ז/קש"ץ, להכרזה על אזור תוואי אחד כמרחב תפר, דבר שיסייע חוקית בטיפול בשב"חים, וכי היא ממליצה להעביר את המרחב לשטחי יו"ש [להקים מכשול חדש כך שהמרחב המסוים יהיה מצידו המזרחי של המכשול]. צה"ל מסר בתגובתו כי פקמ"ז מקדם עמ"ט להכרזת המרחב כולו כמרחב תפר. עם זאת ציין צה"ל כי המענה המבצעי באזור מספק. משרד מבקר המדינה מעיר למשהב"ט כי אי-קיום החלטת הממשלה4783 מנציח את תוואי המכשול סביב מרחב מסוים ומותיר פתחה המאפשרת תנועה חופשית של פלסטינים לשטח מדינת ישראל. מצב דברים זה מאפשר תנועה חופשית של פלסטינים ללא בידוק לשכונות ירושלים וסביבותיה מציאות זו מגבירה את הסיכון הביטחוני לתושבי היישובים הישראליים בסביבה ואף פוגעת במרקם החיים של האוכלוסייה האזרחית משני צדדיו של המכשול. הסיכון מתחדד ומתעצם נוכח אירועי7.10.23 ונוכח מענה מבצעי נמוך של מג"ב. על שר הביטחון לדון במשמעויות הביטחוניות של אי-הקמת מכשול בתוואי אחד על בסיס איום הייחוס העדכני ונוכח אירועי 7.10.23 והצרכים הביטחוניים הנובעים מכך. לאחר מכן על ראש המל"ל להעלות את נושא הקמת המכשול בתוואי אחד לדיון לפני הקבינט המדיני-ביטחוני, כדי שזה יחליט בנוגע לתוואי המכשול בתוואי אחד. כשתתקבל החלטה על שינוי התוואי הקיים, על המל"ל לעקוב אחר ביצועה. המל"ל מסר בתגובתו כי הוא מסכים שעל שר הביטחון לדון ולבחון את המשמעויות הביטחוניות של אי-הקמת המכשול בתוואי אחד. המל"ל ציין כי אינו מתנגד להעלות את נושא הקמת המכשול בתוואי אחד לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני, זאת לאחר דיון ובחינה של שר הביטחון, וכן לבצע מעקב אחר ביצוע החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני אם תתקבל. על מפקד מג"ב עוטף ירושלים, בשיתוף מפקד פקמ"ז והחטיבה המרחבית, לשפר את המענה המבצעי באזור תוואי אחד, כדי לצמצם את האפשרות לביצוע פח"ע ולהסתננות לשטחי מדינת ישראל. | 70 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | תוואי שני בפתחה זו לא הוקם כל מכשול בתוואי מרחב התפר. מגזרה זו יש גישה לכיוון הישובים ישראליים הסמוכים לירושלים. תוואי המכשול שתוכנן בפתחה זו תואם במידה רבה לתוואי "הקו הירוק" המפריד בין שטחי יו"ש לישראל. בשנת 2012 הגישו מועצה מסוימת ותושבי המועצה וכן ארגון "ידידי כדור הארץ והמזרח התיכון" ואחרים עתירה נגד ממשלת ישראל, שר הביטחון והמפקד הצבאי באיו"ש בעניין תוואי גדר הביטחון, המתוכנן לעבור בסמיכות לפתחה שבאיו"ש ולשטחים חקלאיים שמעבדים תושבים וחלקם מצוי בתחומי ישראל. עיקרי טענות העותרים היו פגיעה בזכויותיהם של התושבים במקום ופגיעה באינטרס הציבורי לשמירה על נוף תרבות ייחודי. בתשובת המדינה על העתירה נטען כי קיים צורך ביטחוני בהקמת הגדר בתוואי זה, מאחר שנדרשת סגירת אחת הפתחות האחרונות שנותרו בתוואי גדר הביטחון מפני חדירת מחבלים לתחומי העיר ירושלים, ולא ניתן להשיג תכלית זו ללא קיומו של מכשול פיזי. לאחר כמה דיונים בעתירות ציינה המדינה בתשובתה כי קיים צורך ביטחוני בהקמת הגדר בתוואי זה וכי יש לשמר את התוואי המתוכנן להקמת הגדר במקטע מושא העתירות עד למועד שבו יוחלט להקימה בפועל, בהתאם להערכות המצב הביטחוניות ושיקולי תקציב. עמדתו העדכנית של שר הביטחון הייתה כי הקמת גדר הביטחון בתוואי זה אינה מצויה בסדר עדיפות המצדיק את ביצועה באותה העת. נוסף על כך מסרה המדינה בתשובתה כי בעקבות אי-אישור תקציב המדינה לשנת 2015 אין מקור תקציבי להקמת הגדר, ולפיכך היא לא תוקם בעת הזו. לפיכך, ונוכח עמדתו של שר הביטחון כאמורהורהבית המשפט עלמחיקת העתירות, תוך שמירת מלוא טענות הצדדים ובלי שקבע פסיקה מהותית בעניינן. אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים באפריל 2022 התקיים דיון בראשות המשנה לראש המל"ל בנושא בחינת השלמת המכשול הביטחוני במרחב עוטף איו"ש ובגבול לבנון. מהדיון עולה כי יש הסכמה מלאה על הצורך בתיעדוףהבנייהוהשיקוםשל הגדר במרחב הצפוני באיו"ש,וכי יש שתי פתחותשלגביהן נדרשת קבלת החלטה מדינית. ביוני 2024 מסר ראש קש"ץ לצוות הביקורת כי עמדת משרד הביטחון וצה"ל היא שיש צורך ביטחוני בהקמת מכשול בתוואי זה, וכי המכשול לא נבנה מאחר שטרם התקבלה החלטת הדרג המדיני בנושא. ביוני2024 מסר קצין אג"ם במג"ב עוטף ירושלים לצוות הביקורת כי בעקבות הסטת כוחות בט"ש במג"ב עוטף ירושלים למשימות אחרות, נפגעת העמידה בביצוע משימת הבט"ש של הפלוגות במכשול ובפתחות. עוד מסר קצין האג"ם כי בפלוגה האמונה על הבט"ש בגזרת הפתחה קיימת הסטת כוחות לטיפול באירועים במעבר מסוים, שתדירות התרחשותם היא כעשרה אירועים ביממה. בינואר2025מסר מג"ד איסוף לצוות הביקורת, כי הכיסוי האיסופי בפתחהאינומיטביוכי במרחב הפתחה ישנם כמה אמצעי איסוף. | 71 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים בביקורת עלה כי על אף הצורך הביטחוני שהגדיר שר הביטחון בדצמבר2014בדיון בבג"ץ מסוים ואף שלא ניתן להשיג את התכלית של הגנה מפני חדירת מחבלים לתחומי העיר ירושלים ללא קיומו של מכשול פיזי - עד למועד סיום הביקורת המכשול בתוואי זה טרם הוקם. בשל אי-הקמת המכשול, כיסוי איסופי שאינו מלא, הסטת כוחות לטיפול באירועים במעבר מסוים ופגיעה במשימות הבט"ש במכשול ובפתחות יש סכנה לאירועי פח"ע מכיוון שמפגעים יכולים להסתנן דרך הפתחה לשטח ישראל ולירושלים. הסיכון במצב דברים זה מתעצם נוכח אירועי 7.10.23. על שר הביטחון לדון במשמעויות הביטחוניות של אי-הקמת מכשול בתוואי המסוים, לאור איום הייחוס העדכני ולצרכים הביטחוניים הנובעים ממנו. לאחר בחינה זו על ראש המל"ל להעלות את הנושא לדיון לפני הקבינט המדיני-ביטחוני, כדי שזה יחליט לגבי תוואי המכשול בפתחה. תוואי שלישי בשנת 2013 עתרו לבג"ץ עירייה מסוימת נגד המנהל הכללי של משרד הביטחון והמפקד הצבאי באיו"ש. בעתירה ביקשו העותרים למנוע הקמת גדר באורך של 1,500 מ'. עיקר טענותיהם היו כי תוואי הגדר המתוכנן פוגע בזכויותיהם באופן בלתי מידתי ולא סביר, משום שהגדר המתוכננת עוברת דרך חלקות של תושבי יישוב מסוים מקיפה בתים תוך יצירת "טבעת חנק", ויוצרת נתק בין שטחים חקלאיים של תושבים ביישוב. המדינה השיבה על טענות אלה כי הגדר נחוצה לשם הגנה על שכונה מסוימת בירושלים ולצורך סיכול חדירות לישראל של מפגעים ושב"חים. בג"ץ פסק כי אין הוא רואה מקום להביע בשלב זה עמדה מחייבת בדבר החלופות הראויות לתוואי המכשול בגזרה זו. בג"ץ המליץ למערכת הביטחון לשוב ולבחון אם ניתן לגבש תוואי חלופי לגדר. בג"ץ הבהיר: "אין כוונתנו כי עליהם [מערכת הביטחון] לפעול בהכרח על פי החלופות שהוצעו [במסגרת הדיון בעתירה]". בג"ץ ציין כי לפני הרשויות עשויות לעמוד כמה אפשרויות פעולה שיעמדו כולן ב"מתחם המידתיות" הבוחן את הפגיעה הנובעת מהגדר לעומת השיקול הביטחוני שנועד להגן על מדינת ישראל ואזרחיה. בג"ץ העיר שיש לעשות את מרב המאמצים כדי לצמצם את הפגיעה בתושבי האזור, ויש לקוות שיתקיים בהקשר זה שיתוף פעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים כדי להגיע להסדר שיאפשר גישה נוחה ככל האפשר של תושבי האזור לאדמותיהם. בדיון שהתקיים בראשות ראש קש"ץ בספטמבר 2023 צוין כי לאחר דיונים ממושכים בבג"ץ הסכימו הצדדים על הותרת פתחה באורך של 240 מ' שתאפשר דרך גישה, זאת עד אשר תמצא המדינה דרך להקמת תוואי שיאפשר רצף טריטוריאלי. הסכמת המדינה לחלופה זו נבעה בין היתר מהבנה כי בהיעדרה של כל חלופה מעשית אחרת, חלופה זו היא הטובה ביותר מבחינה ביטחונית, הנדסית, תקציבית וסביבתית. ראש קש"ץ סיכם את הדיון בהמלצה למפקד מג"ב עוטף ירושלים להגביר מייד את הנוכחות והפעילות המבצעית בפתחה וכן את שגרת בידוקים רנדומלית של העוברים בה. ראש קש"ץ הדגיש כי "פתחה זו שהושארה אינה בגלל בג"ץ"(ההדגשה במקור), אלא בשל הסכמת | 72 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | המדינה ומערכת הביטחון (צה"ל והמשטרה) שחלופה זו, עם הפתחה שבה, טובה וביטחונית יותר מכל חלופה אחרת אשר הוצגה. לדעת ראש קש"ץ, אבן הראשה של המענה היא התחייבות של מפקד עוטף ירושלים כי יימצא כוח היודע להגיע לכל גילוי וזיהוי בטווח זמן קצר. ראש קש"ץ קבע בדיון זה סדר פעולות במימוש המענה למניעת הסתננות שב"חים או מפגעים כמפורט: 1. על מינהלת גבולות ותפר, אגף התקשוב בפקמ"ז וגדוד האיסוף להתקין אמצעי איסוף נוספים. 2. אמצעי איסוף מיוחד יופעל בחמ"ל האיסוף. 3. לאחר הקמת אמצעי האיסוף הנוספים תוצב גדר המתעלת את תנועת הולכי הרגל לכביש בלבד. 4. תוקם גדר מרותכת לעיכוב המסתננים. בינואר 2024 מסר ממ"ר מג"ב עוטף ירושלים לצוות הביקורת כי מג"ב מפעיל צוות אשר אחראי להגיע למרחב הפתחה בעקבות כל התרעה של מערך התצפיות אשר מופעל על ידי גדוד האיסוף הצה"לי על הסתננות. הממ"ר ציין כי למג"ב עוטף ירושלים אין סד"כ מספיק להצבה קבועה של צוות שיטור בפתחה. לדעת הממ"ר, המענה המבצעי אמור להגיע בעזרת אמצעי האיסוף. הממ"ר הוסיף כי פנה לראש קש"ץ נוכח מלחמת חרבות ברזל, לסגירת הפתחה. בינואר 2024 מסר קצין אג"ם מחוז ירושלים של המשטרה לצוות הביקורת כי המשטרה הקצתה לשמירה על הפתחה צוות סיור. ואולם הצוות נאלץ לטפל גם במשימות משטרתיות נוספות, ולפיכך בפועל אין בפתחה מענה משטרתי רצוף.אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים במאי 2024 מסר ממ"ז ירושלים (דאז) של המשטרה לצוות הביקורת כי בפתחה חסרים אמצעי איסוף. עוד מסר הממ"ז כי שדרוג המענה האיסופי בגזרה יתמוך במענה המבצעי של כוחות הבט"ש. המשטרה ביקשה ממינהלת קש"ץ לספק מענה הגנתי תשתיתי בדמות הצבת תלתליות, הקמת גדר נוספת והוספת עוד אמצעי איסוף. ביוני 2024 מסר ראש קש"ץ לצוות הביקורת כי הושארה פתחה בתוואי זה לצורך שמירה על מרקם החיים. ראש קש"ץ ציין כי תושבים פלסטינים רשאים לעבור בפתחה, וכי לא נדרשים אישורים ספציפיים למעבר בה. ראש קש"ץהדגישכי באזור הפתחה ישאמצעי איסוף המחוברים לחמ"ל האיסוף הצה"לי; כי אין שטחים ללא כיסוי איסופי בגזרה; וכי המענה המבצעי המיטבי הוא קיום עמדת בידוק משטרתית או סיור קבוע לבדיקת העוברים בפתחה. בינואר 2025 מסר מג"ד האיסוף לצוות הביקורת, כי בפתחה יש כיסוי איסופי מלא. בפתחה יש כמה אמצעי איסוף ובחצי השנה האחרונה הותקנו כמה אמצעי איסוף נוספים. בינואר2025 מסר ראש קש"ץ לצוות הביקורת כי תוספת אמצעי איסוף נותנים מענה מלא לניטור התנועות. | 73 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים בביקורת עלה כי קיימים פערים במימוש המענה הביטחוני על ידי המשטרה בפתחה זאת נוכח העובדה שהמשטרה הקצתה לשמירה על הפתחה צוות סיור אשר נאלץ לטפל גם במשימות משטרתיות נוספות וכתוצאה מכך המענה המשטרתי אינו רצוף, והדבר מתחדד נוכח אירועי 7.10.23. המשטרה מסרה בתגובתה כי צוות הסיור שהוקצה לשמירה על הפתחה אינו מספיק, וכי אין ברשותה יכולת לתגבר את הסד"כ הקיים או להציב צוותים בהצבות סטטיות. עוד מסרה המשטרה כי עלה צורך מבצעי למקם בחלק התחתון של הפתחה מכשול, אך הדבר טרם בוצע. על המשטרה ומחוז ירושלים להתאים את סד"כ התגבור של מג"ב עוטף ירושלים בכוח אדם ובאמצעים, כדי לאפשר זמינות והגעה של רכב סיור משטרתי לאזור הפתחה בטווח זמן מיידי מהמועד שבו ניתנת התרעה על איתור אפשרי של מסתננים. ✰ ממכלול הליקויים בנושא הפתחות במכשול בגזרת עוטף ירושלים, עולה תמונה מדאיגה לפיה פלסטינים יכולים להיכנס לשטח ישראל ללא כל בקרה או בידוק תוך סיכון של תושבי ישראל: מתוואי אחד מתאפשרת תנועה חופשית של פלסטינים ללא בידוק לשכונות ירושלים וסביבותיה, ויש אירועי הברחות של שב"חים וסחורות דרך פתחה זו; בפתחה שנייה מתאפשרת הסתננות של פלסטינים עקב הסטת כוחות מג"ב מפעילות בט"ש לטיפול באירועים באחד מהמעברים; בפתחה השלישית עדיין קיימים פערים במימוש המענה הביטחוני ובמתן מענה משטרתי שאינו רצוף. הסיכון במצב דברים זה מתעצם נוכח אירועי 7.10.23. המשטרה מסרה בתגובתה כי היא רואה בהקמת גדרבשלוש הפתחותמענהלאפשרות הכניסה החופשית של פלסטינים לשטח ישראל. צה"ל מסר בתגובתו כי בשני האזורים פתחה אחת והפתחה השלישית, הגם שיש להבדיל ביניהם, ניתן מענה חלקי. על שר הביטחון לדון בכל המשמעויותוהסיכונים הביטחוניים של אי-הקמת מכשול בתוואי פתחה אחת ובפתחה השנייה על בסיס איום הייחוס העדכני ותוך הבאה בחשבון של אירועי שבעה באוקטובר, ועלראש המל"ל להעלות את הנושא לדיון לפני הקבינט המדיני- ביטחוני, כדי שזה יחליט לגבי תוואי המכשול בפתחות אלה. כשתתקבל החלטה על שינוי התוואי הקיים, על המל"ל לבצע מעקב אחר ביצועה. | 74 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | על מפקד מג"ב עוטף ירושלים, בשיתוף מפקד פקמ"ז, מפקד אוגדת איו"ש ומפקדי החטיבות המרחביות, לשפר את המענה המבצעי באזור פתחה אחת ובפתחה השלישית, ובכלל זאת להציב אמצעים נוספים בפתחה השלישית עליהם המליץ ראש קש"ץ כבר בספטמבר 2023. על ממ"ז ירושלים להתאים את סד"כ מג"ב עוטף ירושלים בכל הנוגע לכוח אדם ולאמצעים. כל זאת כדילצמצם את האפשרות לביצוע פח"ע ולהסתננות לשטחי מדינת ישראל דרך הפתחות, לאור איום הייחוס העדכני והצרכים הביטחוניים הנובעים ממנו. נקודות תורפה במכשול הפיזי עקב מיקומה הגיאוגרפי של ירושלים היא מוקד משיכה לשב"חים המבקשים להיכנס לתחומי מדינת ישראל בדרכים לא חוקיות. השב"חים רואים בירושלים יעד ומקור תעסוקה מחד ומאידך מעבר גישה המקשר אותם ליעדים במדינת ישראל. על פי מסמכי מג"ב עוטף ירושלים, תופעת השב"ח מאופיינת בפעילות מתוחכמת בהתמודדות מול כוחות הביטחון. וכוללת אמצעים שונים בכדי לפגוע במכשול. תרשים 11: נתוני שב"ח ומסיעים ברבעון ראשון בשנים 2022 - 2024 במרחב עוטף ירושלים (מעודכן למאי 2024) אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים על פי מסמכי מג"ב עוטף ירושלים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. | 75 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים מתרשים 11 עולה כי ברבעון ראשון לשנת 2024 נתפסו במרחב עוטף ירושלים לרבות המכשול והמעברים 1,233 שב"חים ו-412 מסיעי שב"חים. קיימת ירידה בנתונים ברבעון הראשון לשנת 2024 ביחס לתקופות המקבילות זאת בשל מלחמת חרבות ברזל. תרשים 12: ניתוח תיקי חקירה שב"ח (מעודכן למאי 2024) על פי מסמכי מג"ב עוטף ירושלים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מתרשים 12 עולה כי מצד אחד, ברבעון הראשון של שנת 2024 הייתה ירידה בכמות תיקי השב"ח בהשוואה לרבעון הראשון של שנת 2023, ומצד שני עלו כמות המעצרים עד לתום ההליכים, כמות המעצרים וכמות כתבי האישום. המשטרה מסרה בתגובתה כי ברבעוןהראשוןשלשנת2024הייתהעלייה בכמות כתבי האישום וכן במעצרים עד תום ההליכים בשל שינוי במדיניות התביעה במשטרה בעקבות מלחמת חרבות ברזל בנוגע להעמדה לדין בעבירות שב"ח. כדי לצמצם את תופעת ההסתננות של שב"חים זיהה מג"ב עוטף ירושלים כמה נקודות חולשה במכשול המחייבות שדרוג, והכין עבורן באפריל 2022 דרישה מבצעית (להלן - דמ"ץ). | 76 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | במסמך ההבנות משנת 2007, שכאמור נועד להסדיר את חלוקת תחומי האחריות בין צה"ל ובין המשטרה בכל הנוגע להגנה על מרחב ירושלים ומרחב מעלה אדומים, אין התייחסות מפורשת לאחריות לשדרוג ולהתעצמות הנדרשים של המכשול והאמצעים שסביבו. עם זאת נקבע במסמך ההבנות כי כל מחלוקת לגבי ההבנות המפורטות בו, כולל פרשנות למונחים הקבועים בו, תובא להכרעת פורום משותף שבראשו יעמדו ראש אג"ת בצה"ל וראש אג"ת במשטרה. עוד נקבע כי במקרה שבו הפורום לא יצליח להגיע להכרעה, תועבר המחלוקת להכרעה של המפכ"ל והרמטכ"ל. אם המפכ"ל והרמטכ"ל לא יגיעו להסכמה, תועבר המחלוקת להכרעת הדרג המדיני (שר הביטחון והשר לביטחון הפנים). באפריל 2022 שלח ממ"ז ירושלים (דאז) של המשטרה למפכ"ל המשטרה מסמך שכותרתו "פרצות במכשול עוטף ירושלים", ובו הדגיש כי פלסטינים מבצעים ניסיונות בלתי פוסקים לפגיעה במכשול. ניסיונות אלה מאתגרים את כוחות מג"ב עוטף ירושלים בהיבטי זמן ומרחב, בייחוד באזורים הסמוכים לשכונות התפר בעיר ירושלים הנושקות לגדר ההפרדה. בהקשר לצורך בשדרוג המכשול מסר ביוני 2024 ראש קש"ץ לצוות הביקורת כי אם קיים צורך מבצעי בשדרוג המכשול או המעברים בעוטף ירושלים, על המשרד לבל"ם והמשטרה לדאוג לתקצוב מתאים לצורך ביצוע השדרוג. ראש קש"ץ ציין כי הסכם ההבנות אשר נחתם בין צה"ל למשטרה אינו מתייחס כלל לשדרוג המכשול, אלא רק להקמתו ותחזוקתו בהתאם למפרט אשר נקבע בהסכם. ראש קש"ץ הוסיף כי מינהלת קש"ץ ומינהלת גבולות ותפר ביצעו ותקצבו במשך השנים מתוך תקציב משרד הביטחון וצה"ל שדרוג של המכשול והתקנת אמצעים על גביו ובסביבתו וכן במעברים, כחלק מאחריות מרחיבה של צה"ל בגזרה, ולא מכורח אחריות או הסכם ההבנות. בסיור שקיימו מינהלת גבולות ותפר ומג"ב עוטף ירושלים ביולי 2024 לאורך מכשול עוטף ירושלים, עלו פערים נוספים במכשול.אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים בינואר2025מסר ראש קש"ץלצוותהביקורתכי המלצות ממ"ז ירושלים (דאז) למפכ"ל המשטרה ביחס לצורך לשדרג את המכשול נכונות ומוצדקות ויש מקום לדרוש משאבים לשדרוג המכשול בהתאם לאיום המתפתח, סדרי עדיפויות ומקורות תקציב. ככל שנושא זה עלה יש לברר מה נעשה עם דרישות אלה במשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל. עוד ציין כי למיטב ידיעתו לא התקיים דיון ייעודי והעלאת בקשה ע"י משטרת ישראל והמשרד לביטחון לאומי לדרג המדיני לצורך קבלת תקציב ייעודי לשיפור אפקטיביות המכשול הביטחוני. עוד מסר כי צה"ל לא התעלם מהתורפות המתהוות ובשיתוף מג"ב עוטף ירושלים נמצאו פתרונות למספר רב של נקודות. לדברי ראש קש"ץ היעדר סד"כ מיטבי יוצר תורפה מבצעית המאפשרת פגיעה במכשול ללא קשר למאפייני המכשול. כפועל יוצא מכך, מכשול ללא תפיסה מבצעית מלאה הכוללת סד"כ הנותן מענה לאיומים לא יאפשר אפקטיביות מלאה של המכשול. בינואר 2025 מסר ראש מינהלת גבולות ותפר לצוות הביקורת בהקשר לפערים שעלו בסיור שנערך על ידי מינהלת גבולות ותפר ומג"ב עוטף ירושלים ביולי 2024, כי כל הפערים טופלו. | 77 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים בביקורת עלה כי על אף שהמכשול בעוטף ירושלים הוקם כדי למנוע ולסכל הסתננות של שב"חים לישראל ושהייה בה באופן בלתי חוקי, בפועל המכשול אינו מצליח זמן רב לספק את המענה ההגנתי הנדרש, למשל ברבעון הראשון של השנים2022-2024חדרו לישראל מגזרת עוטף ירושלים כ-2,000, 2,400 ו-1,200 שב"חים, בהתאמה. מדובר בכשל חמור המאפשר הסתננות של מפגעים לישראל והמסכן את תושבי ישראל בכלל והשכונות הסמוכות למכשול בפרט. נוסף על כך, באפריל 2022 שלח ממ"ז ירושלים (דאז) של המשטרה למפכ"ל המשטרה מסמך שכותרתו "פרצות במכשול עוטף ירושלים", ובו הדגיש כי פלסטינים מבצעים ניסיונות בלתי פוסקים לפגיעה במכשול, בדגש על הגדר האינדיקטיבית במרחבים מסוימים בתוואי המכשול וכן העלה במכתב זה נקודות חולשה במכשול. כמו כן, בסיור שקיימו מינהלת גבולות ותפר ומג"ב עוטף ירושלים ביולי 2024 לאורך מכשול עוטף ירושלים עלו פערים שונים במכשול. יצוין כי בינואר 2025 מסר ראש מינהלת גבולות ותפר לצוות הביקורת בהקשר לפערים שעלו בסיור שנערך על ידי מינהלת גבולות ותפר ומג"ב עוטף ירושלים ביולי 2024, כי כל הפערים טופלו. עוד עלה צורך בשדרוג נוסף של המכשול בהקמת חומת בטון גבוהה וכי אי-ההסכמה בין משרד הביטחון ובין המשרד לבל"ם בנוגע לגורם הנושא באחריות התקציבית לשדרוג המכשול מנציחה את הבעיה ובכך מסכנת את תושבי ישראל, בייחוד נוכח אירועי 7.10.23. המשטרה מסרה בתגובה כי יש צורך בהקצאת אמצעים נוספים על הגדר שיסייעו להגנה על המכשול. צה"ל מסר בתגובתו בהתייחס לסיכום ממ"ז ירושלים מאפריל 2022 כי מינהלת גבולות ותפר ביצעה עבודות לחיזוק תוואי המכשול בנקודה מסוימת על ידי אמצעים מסוימים. נוסף על כך מינהלת גבולות ותפר ביצעה עבודות לחיזוק המכשול על ידי התקנת אמצעים נוספים בראש החומה. פרויקט זה עדיין נמצא בביצוע וצפוי להסתיים ברבעון השלישי של שנת 2025. על ראש אג"ת בצה"ל וראש אג"ת במשטרה לפעול על פי מסמך ההבנות ולהכריע בנוגע למתן מענה תקציבי לפעולות שדרוג במכשול, תוך יצירת מנגנון מוסדרעם מינהלת קש"ץ ומינהלת גבולות ותפר. לאחר שתתקבל החלטה בנוגע להיבטי שדרוג תשתיות במכשול ובמעברים בעוטף ירושלים על ראש אג"ת בצה"ל וראש אג"ת במשטרה לגבש תוכנית לביצוע השדרוג הנדרש לפי סדר עדיפות שיוסכם עליו. אם ראש אג"ת בצה"ל וראש אג"ת במשטרה לא יגיעו להסכמה, ניתן לפעול על פי האמור במסמך ההבנות - דהיינו, להביא את המחלוקת להכרעת הרמטכ"ל והמפכ"ל. אם גם הרמטכ"ל והמפכ"ל לא יגיעו להסכמה, יש להעביר את המחלוקת להכרעת שר הביטחון והשר לבל"ם, כדי שיגיעו להסכמות בנושא. המשטרה מסרה בתגובתה כי סוגיית שדרוג המכשול והמעברים תיבחן לעומק במסגרת עבודת היועץ. עבודה זו, בכפוף לאישורה, אמורה לספק מתווה מושכל וכולל לסוגיה זו. המשטרה ציינה כי עד לקבלת החלטה לגבי עבודת היועץ דרישות המשטרה יופנו לצה"ל, מתוך כוונה שתושג הסכמה לגביהן אג"ת במשטרה לבין אג"ת בצה"ל. אם לא תהיה הסכמה, הסוגיה תועבר להחלטת המפכ"לוהרמטכ"ל, ורק במקרים מתאימים הנושא יועבר לטיפול השר לביטחון לאומי ושר הביטחון. | 78 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | צה"ל מסר בתגובתו כי עקרונות הסכם ההבנות בין צה"ל למשטרה היו אמורים להתממש עד לסוף שנת 2008, ובכלל זה הקמת גדר הביטחון והמעברים ומסירתם בינואר 2008 למשטרה, דבר אשר לא קרה. צה"ל ציין כי מאחר שהתשתית [גדר והמעברים] הייתה אמורה להימסר לאחר כשנה, מסמך ההבנות התייחס לשינויים בפרק זמן זה בו התשתית הייתה אמורה להיות מצויה באחריות צה"ל, ולא לסוגיות התעצמות ושדרוג משמעותיות שהיו אמורות להתעורר בשלב מאוחר יותר. על אף האמור, צה"ל רואה בגדר הביטחון ובמעברי עוטף ירושלים חלק בלתי נפרד מתפיסת הביטחון לגבי כלל יהודה ושומרון. על כן, אף שעל פי מסמך ההבנות, התשתית אמורה להימסר למשטרה, צה"ל מבצע בגדר הביטחון ובמעברים תחזוקה שוטפת וכן מבצע בהם שיפורים מבצעיים ניכרים, כגון שילוב מערכות "חכמות", עיבוי תשתיות האבטחה, רכש ציוד לטיוב המענה וכד'. צה"ל הוסיף כי אם המשטרה מזהה פערים, נדרש להעלותם בשיח עם הגורמים הרלוונטיים בצה"ל, ואם ויש מחלוקות בין הצדדים, ייעשה שימוש במנגנון לפתרון מחלוקות "פורום הכרעות" שעוגן במסמך ההבנות. נוכח הפערים בין המשטרה ובין צה"ל בנוגע לתפיסת האחריות המלאה למכשול עוטף ירושלים והמעברים שבהם פועלים כוחות מג"ב עוטף ירושלים, מתחדד הצורך בדו-שיח בין הגופים לשם הסדרת מנגנון מתואם לכלל היבטי התחזוקה ושדרוג מרכיבי הביטחון בעוטף ירושלים.עלראשאג"ת בצה"לוראש אג"ת במשטרה להיכנס לעובי הקורה ולהגיע להסכמות בנושא זה לפי העקרונות שבמסמך ההבנות. תפיסת הפעלה למעברים תפיסת ההפעלה של המשטרה היא מסמך המרכז את הייעוד, התפקידים, הנחות היסוד ודרכיאפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים הפעולה העיקריות של המשטרה, את העקרונות שלפיהם המשטרה פועלת בתחומי העשייה השונים ואת חלוקת הסמכות והאחריות לביצוע בין גופי המשטרה השונים. תפיסת ההפעלה היא גם בסיס לתחקור, הכשרות והדרכה. כאמור, החלטה ב/43 קובעת כי המל"ל יהיה הגורם המסדיר בתחום אבטחת המעברים ותפעולם, אשר מתפקידו לתאם בין הגורמים הפועלים במעברים מתוך ראייה לאומית. רמי"ם פועלת במעברים שהיא מנהלת בהתאם לתפיסת הפעלה כחלק מתוכנית רב-שנתית למעברים לשנת2024. התפיסה של רמי"ם מבדילה בין שלושת סוגי המעברים: מעברי כלי רכב, מעברי הולכי רגל ומעברי סחורות, והיא נוגעת לתחומים מגוונים הנוגעים להפעלת המעברים בהתאם לסוגם. תפיסת ההפעלה של רמי"ם מגדירה את עקרון העבודה במעברים (בידוק ואבטחה), נוהל הביטחון, טכנולוגיות לניטור כלי הרכב והיבטים בתשתיות הנוגעים גם לנפחי תנועה עתידיים ולשילוב מתחמי בידוק התואמים את צורכי המעבר. לרמי"ם יש גם תפיסת הפעלה של המעברים בשעת חירום, הנוגעת לסוגיות כמו ניוד עובדים ממעבר למעבר בהתאם לצורך; התאמת נוהלי הבידוק והאבטחה; ריתוק משקי של מנהלי מעברים וקב"טים; הפעלה מלאה או חלקית של המעברים, תוך התחשבות בין היתר בהנחיות הדרג המדיני והצבאי; והערכות מצב. אגף המבצעים של אוגדת איו"ש כתב תפיסת מעברים פיקודית למעברים הצבאיים שבאחריות פקמ"ז. התפיסה נסמכת על חלוקת האחריות למעברים השונים בהתאם להחלטה ב/43וקובעת | 79 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים את העקרונות להפעלת המעברים שבאחריות צה"ל בעיתות שגרה וחירום ואת יחסי הגומלין של צה"ל עם כל אחד מהגופים הפועלים במעברים. התפיסה מבהירה כי האיום החמור והמתמיד של פח"ע הקיים במעברים וריבוי הגופים העוסקים בהפעלתם מחייבים הגדרת תפיסת הפעלה פיקודית. תפיסת המעברים הפיקודית קובעת כי נוהלי האבטחה במעברים שאינם צבאיים ייקבעו על פי הנחיות הגוף המנחה לגבי כל תרחישי הייחוס, בכפוף לאיומים, להתרעות ולהיסטוריה הגזרתית. עוד נקבע כי נוהלי האבטחה ייתנו מענה לאיומים מצד אחד, ומצד שני יאפשרו תנאי מעבר סבירים למשתמשים במעבר. בשל סוגיות שונות שמשפיעות על אפקטיביות הפעילות במעברים, כמו אי-אזרוח המעברים (אי- העברת האחריות להפעלת המעברים לגופים אזרחיים) וההטרוגניות של הכוחות העוסקים בהפעלתם-בפברואר2023 הנחה ראש הממשלה את המל"ל לקייםעמ"טבין-משרדית לבחינת האחריות לאבטחה ולתפעול של המעברים הבין-לאומיים היבשתיים והמעברים הפנימיים, לרבות בחינת אזרוח מעברי עוטף ירושלים לפי תוכנית רב-שנתית. ביוני 2023 החל המל"ל בביצוע העמ"ט ("הפנימיה הלאומית למעברים הפנימיים", להלן - הפנימייה) בהתאם להנחיית ראש הממשלה מפברואר 2023. המל"ל ציין במסמך סיכום הפנימייה "כי בטווח הארוך יש להסדיר תפיסה לאומית כ'ראשית הצירים'... שבה יש להסתכל על השלם, על מתאר תרחישי הייחוס, קביעת מענה מותאם לתרחישים, גופים מנהלים, טכנולוגיה מאפשרת. המל"ל הוסיף כי הוא רואה ברמי"ם אופרטור (מפעיל) לאומי לגבי המעברים הפנימיים, וסבור כי הבסיס הנדרש הוא בניית תפיסת הפעלה על ידי רמי"ם לגבי 16 המעברים שבניהולה ובראייה של אזרוח יתר המעברים בעתיד. לשם כך רמי"ם נדרשת להכין מסמך עקרונות שיהיה תו תקן לגבי כל סוג של מעבר (רגלי, רכוב, סחורה או משולב). בינואר 2024 התקיים דיון בנושא "הפערים במעברים בעוטף ירושלים מג"ב - משטרת ישראל והמענה התקציבי הנדרש לקראת דיוני התקציב 2024". בסיכום הדיון הנחה המל"ל כי תפיסת ההפעלה במעברי עוטף ירושלים נדרשת להיות מסוכמת בין חטיבת אבטחה ורישוי לבין מחוז ירושלים בהקדם האפשרי. בינואר 2024 כתב ראש מחלקת (להלן - רמ"ח) מעברים ותשתיות לעוזר ראש אג"ם במשטרה כי חטיבת האבטחה אינה אחראית לכתיבת תפיסת הפעלה ואינה מסוגלת לכתוב תפיסת הפעלה הכוללת מלבד מרכיבי אבטחה ובידוק גם מרכיבי ניהול מתקן מעבר על כל היבטיו התפעוליים, וזאת מכיוון שהמומחיות שלה היא בהתאם לקבוע בהחלטת הממשלה ב/43וייעודית לתחום הטיפול הביטחוני במטען ולתחום האבטחה הפיזית והחמושה. כלומר, המומחיות שלה אינה נוגעת לשאר התחומים התפעוליים של המעברים. בפגישה של צוות הביקורת עם סגנית המנהל הכללי של (להלן - סמנכ"לית) המשרד לבל"ם לארגון, תקצוב ובקרה שהתקיימה במאי 2024 ובה השתתף גם סגן ממ"ז ירושלים, מסר סגן הממ"ז לצוות הביקורת כי מחוז ירושלים במשטרה פועל במשך השנים באופן משימתי, בלי שנבנתה תפיסת הפעלה למעברים ולמכשול עוטף ירושלים. סגן הממ"ז ציין כי מתוך הבנת החשיבות של תפיסת הפעלה לקידום וטיוב של פעולת המעברים, המשטרה פנתה למשרד לבל"ם, לצורך אישור העסקת יועץ שיכתוב עבורה את תפיסת ההפעלה אשר תתייחס לכל סוגי המעברים: הולכי רגל, כלי רכב וסחורות, וממנה ייגזרו המשאבים הנדרשים לתקצוב ושיפור של המענה המבצעי במכשול ובמעברים, אם תתקבל החלטה מדינית בעניין הטלת האחריות | 80 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | למעברים למשטרה. הסמנכ"לית מסרה לצוות הביקורת כי כאשר תתכנס ועדת המכרזים של המשרד לבל"ם היא תדון בבקשה זו. עוד מסרה הסמנכ"לית כי אין למשטרה ניתוח לצורכי קביעת תקן בנוגע למספר הנדרש של השוטרים בכל מעבר ומעבר, אך השלמת כתיבת תפיסת ההפעלה למעברים תכלול ניתוח תקן מסודר ומלא. בביקורת עלה כי במשך כ-20 שנה, מהקמת מעברי עוטף ירושלים ותפעולם בשנת 2005, המשטרה מנהלת את המעברים ללא תפיסת הפעלה, אשר אמורה לקבוע את הכללים, העקרונות, התהליכים ודרכי הפעולה הנדרשים במטרה לממש את ייעודו של כל מעבר, על התפיסה לתת מענה לעקרונות שלפיהם המשטרה פועלת במעברים בחלוקת הסמכות והאחריות לביצוע בין גופי המשטרה השונים ושאר מרכיבי בנין והפעלת הכוח הפועלים במעברים. תפיסת ההפעלה היא גם בסיס לתחקור, הכשרות והדרכה. משרד מבקר המדינה מעיר למשרד לבל"ם ולמשטרת ישראל - כי היעדרה של תפיסת הפעלה מביא להיעדר הכוונה לגבי אופן הפעלת המעברים ולגבי המשאבים הנדרשים לטובת המענה המבצעי במכשול ובמעברים. מצב דברים זה עלול לגרום לכך שלא יינתן מענה להיבטים הנדרשים לתפעול המעברים ולביטחון בהם, ובכך ייפגע מילוי ייעודם של המעברים. נוסף על כך, בהיעדרה של תפיסת הפעלה אין ניתוח תקן מסודר ומלא לגבי היקף כוח האדם, התשתיות והאמצעים הנדרשים למעברים. המשטרה מסרה בתגובתה כי היא רואה חשיבות רבה בקיומה של תפיסת הפעלה מקיפה לגבי המעברים והמכשול כפי שהמליץ מבקר המדינה. בהתאם לכך מחוז ירושלים יזם עבודה מקצועית ומקיפה באמצעות יועץ חיצוני, והיא נמצאת כעת בשלבי סיום אחרונים (עבודת היועץ). במסגרת עבודה זו גובשה תפיסת הפעלה לקו התפר ולמעברי עוטף ירושלים. עבודה זו מתייחסת לכל סוגי המעברים וכוללת ניתוח הסד"כ הנדרש, וממנה ייגזרו המשאבים הנדרשיםאפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים לתקצוב ולשיפור המענה המבצעי, אם תתקבל החלטה מדינית בנושא. בימים הקרובים צפוי להתקיים דיון אצל מפקד המחוז לאישור סופי של העבודה ולאחר מכן היא תוצג למפכ"ל ולגורמים הרלוונטיים. יישום המלצות העבודה כפוף לאישורים של הגורמים המדיניים ולהחלטות שיתקבלו בנושא האחריות למעברים. על מנכ"ל המשרד לביטחון לאומי בשיתוף המפכ"ל לוודא את השלמת הליכי אישורה של תפיסת הפעלה למעברים ולמכשול בעוטף ירושלים, על המשטרה לגזור את כלל המשמעויות מתפיסה זו ולגבש על פיהן תוכנית פעולה סדורה כדי לאפשר ניהול אפקטיבי של המעברים. המשרד לבל"ם מסר בתגובתו כי הוא רואה חשיבות רבה בכתיבת תפיסת הפעלה בהתאם להמלצת מבקר המדינה. המשרד לבל"ם הוסיף כי ממענה המשטרה עולה כי מבוצעת עבודה מקיפה באמצעות יועץ חיצוני. וכי העבודה תוצג בסיומה למפכ"ל ולמנכ"ל המשרד לבל"ם. | 81 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים הטרוגניות הכוחות הפועלים בכל מעבר בגזרת עוטף ירושלים מעברי עוטף ירושלים נמצאים באחריות מחוז ירושלים של המשטרה. במעברים אלו פועל כוח הטרוגני המורכב משלושה גורמים: (א) כוחות משטרה; (ב) חיילים מהמשטרה הצבאית (ג) מאבטחים אזרחיים. עקב מחסור במאבטחים אזרחיים אשר גויסו בצו 8 לצבא בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל (ראו בהמשך) הקצה צה"ל אנשי מילואים לתגבר את המאבטחים במעברים, כך שנוסף כוח רביעי במספר הפועל במעברים. לכל אחד מכוחות אלה יש כפיפות מקצועית שונה - למשטרה, לצבא ולחברות אבטחה: 1. בחלק מ-16 המעברים בעוטף ירושלים מפקד המעבר הוא שוטר במג"ב עוטף ירושלים הכפוף מבצעית ופיקודית למג"ד עוטף ירושלים האזורי. לעומת זאת, ביתר המעברים האחרים מפקד המעבר הוא שוטר אשר כפוף מבצעית למג"ד מג"ב עוטף ירושלים האזורי ופיקודית למחוז ירושלים. 2. חיילי המשטרה הצבאית24 המשתייכים לגדוד ארז ומשמשים בודקים במעברים. חיילי המשטרה הצבאית כפופים מבצעית למפקד המעבר (ופיקודית לצה"ל). 3. מאבטחים אזרחיים הפועלים באמצעות שתי חברות אבטחה המועסקות על ידי המשטרה. למאבטחים אלה יש בין היתר הכשרה שונה, נהלים והוראות פתיחה באש שונים וסמכויות שונות מלשוטרים הכחולים וחיילי המשטרה הצבאית. לרשות פלוגות מג"ב הפועלות במכשול עוטף ירושלים (שנקראות במידת הצורך לתת מענה ביטחוני לאירועי פח"ע במעברים) יש גם כלי נשק מחלקתיים. בביקורת עלה כי במעברי עוטף ירושלים, יש פערים בנשקים מסוימים. מומלץ כי משטרת ישראל תבחן האם מספר כלי הנשק על סוגיו השונים שקיימים במעברי עוטף ירושלים - מספיקים אל מול האיומים הקיימים, זאת בייחוד נוכח אירועי השבעה באוקטובר, ותעדכן את תקינת כלי הנשק בהתאם לממצאי בחינתה. המשטרה מסרה בתגובתה כי לאחרונה הוקצו נשקים מחלקתיים ליחידות העוטף וכיהםנמצאים בכוננות בפלוגות. המשטרה הבהירה כי במעברים אין שוטרים צבאיים או מאבטחים המוסמכים להשתמש בנשקים אלו, וכי הנושא נבחן בעבודת היועץ המתקיימת בנושא. עוד מסרה המשטרה כי היא אחראית לסוגי הנשקים של השוטרים הכחולים ומג"ב בלבד ואינה אחראית לנשקי גדוד ארז והמאבטחים, וכי כמות הנשקים שנמצאת במג"ב עוטף ירושלים היא בהתאם לסד"כבפועל. אמצעים נוספים שיהיו במרחב המעברים ישפרו את הביטחון בהם, וכי נושא זה נבחן בעבודת היועץ. משרד מבקר המדינה בדק את המשמעות של הטרוגניות הכוחות הפועלים במעברי ירושלים, ולהלן הממצאים: בינואר 2021 ציין מפקד פקמ"ז בביקורו בגדוד ארז כי הפעלת המעברים 24 למעטבמעברים מסוימים | 82 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | בירושלים היא אתגר. הטרוגניות של הכוחות מחייב תשומת לב רבה, תוך מתן דגש לביצוע תדרוכים ותרגולים משותפים לכלל הכוחות. באוגוסט 2021 כתב רמ"ד ביטחון במחלקת מעברים של המטה הארצי (להלן - רמ"ד ביטחון מעברים) מסמך תמונת מצב בנושא המעברים. במסמך הוא ציין כי לעיתים קרובות פועלים המאבטחים לפי ההכשרה שקיבלו, אולם ננזפים לאחר תקריות על ידי השוטרים הכחולים או אנשי מג"ב, מאחר שדרך פעולתם שונה מתפיסתם, ומהכשרתם ומדרך פעולתם של השוטרים הכחולים ואנשי מג"ב לפי נוהליהם. מצד שני, פעמים רבות דורשים השוטרים מהמאבטחים לבצע פעולות שאינן בסמכותם, כגון עצירת כלי רכב עקב חשד לפלילים, סיוע לשוטר בפעילות מחוץ לשטח המעבר, שמירה על מעוכבים או עצורים וחסימה מחוץ לשטח המעבר. ביוני2023העבירמפקד מחוז ירושלים למפכ"ל המשטרה מסמך עמדה של המחוז בנושא מעברי עוטף ירושלים, ובו ציין כי ריבוי הגורמים הפועלים במעברי עוטף ירושלים מקשהאת ההתנהלות בהם. בסיכום מפקד עוטף ירושלים לתחקיר הפיגוע באחד המעברים צוין כי ריבוי הכוחות הפועלים בכל מעבר מעלה את החשש לירי דו-צדדי, וכי יש להמשיך ולהטמיע את איום הירי הדו-צדדי בעת אירועים מבצעיים ולבצע תרגולים בנושא. מפקד מג"ב מסר בפברואר2024 לצוות הביקורת כי כל אחד מהכוחות הפועלים במעברים מגיע מהכשרה נפרדת ופועל על בסיס תורת לחימה (תו"ל) שונה, דבר שעלול לגרום לקושי בהפעלת המעברים ואף לירי דו-צדדי בעת אירוע חירום, כפי שאירע בפיגועים במעברים. בביקורת עלה כי ריבוי הכוחות הפועלים במעברים בעוטף ירושלים והשונות ביניהם (בתרבות הארגונית, באופן הפעלתם ובהכשרה) יוצרים קושי גדול ואתגר לפיקודאפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים ולשליטה. הדבר מייצר פערים מבצעיים בפעילות כפי שעולה מהפקות לקחים בעקבות כמה אירועים ביטחוניים חמורים. הכוחות במעברים אלה הם כוחות הטרוגניים מגופים שונים (משטרה, מג"ב, צה"ל, אזרחים). כך למשל בתחקיר הפיגוע שהתרחש באחד המעברים עלה כי מפקד המעבר מתקשה לממש את סמכותו במידה הנדרשת כלפי הכוחות הפועלים תחת מרותו בשל הטרוגניות הכוחות. אי-הסדרה של אורגניות הכוחות במעברים ומגבירה את הסיכון לפערים בהפעלת הכוח ולירי דו-צדדי בעת אירוע. בתגובתה על ממצאי הדוח מסרה המשטרה כי הערת מבקר המדינה היא נכונה ומוצדקת וכי נושא זה הועלה לכל הדרגים במספר מקרים לא מבוטל אך הפתרון הוא מורכב ויקר. לכן כמענה לפער מבוצעות פעולות כמו תדריכים ותרגולות משותפים לכוחות. המשטרה ציינה כי לעמדת אג"ת במשטרה, הפתרון לקושי במימוש האחריות במעברים בעוטף ירושלים מצוי בקידום אזרוח המעברים בעוטף והעברת האחריות לרמי"ם. המשרד לבל"ם מסר בתגובתו כי לעמדת אג"ת במשטרה, הפתרון לקושי במימוש האחריות במעברים בעוטף ירושלים הוא קידום אזרוח מעברי עוטף ירושלים והעברת האחריות לרמי"ם. עוד מסר המשרד לבל"ם כי האחריות התקציבית לנושא זה היא על צה"ל/משרד הביטחון. | 83 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים על המשרד לבל"ם והמשטרה, בשיתוף משרד הביטחון וצה"ל, לפעול בהקדם לגיבוש תפיסת הפעלה שתכלול בין היתר מיסוד שגרת תרגולות משותפים עם כוחות נוספים ותוכנית עבודה מגובה בתקציב. מצופה שתפיסה זו תביא לגיבוש עקרונות ההפעלה והפיקוד על המעברים ועל אופן מימוש הפעילות במעבר בשגרה ובחירום ותחייב את כל הכוחות הפועלים במעברי עוטף ירושלים. בתגובתו מסר צה"ל כי ההערה מקובלת עליו ואם המשרד לבל"ם יפנה אליו, הוא ישתף פעולה. הפיקוד על המעברים המעברים בעוטף ירושלים מנוהלים באמצעות מפקדי המעברים (לוחמי מג"ב או שוטרים "כחולים)". הפעילות לאורך תוואי הגדר ובמעברים מצריכה קשב פיקודי, מעורבות וקבלת החלטות יום-יומיות של פיקוד העוטף. על פי הפק"א, תפקידי מג"ב במעברים בגזרת עוטף ירושלים הם בין היתר הפעלתם המבצעית של המעברים. מפקדים קבועים במעברים בדוחמבקרהמדינהמשנת2019עלה כי לגבי מעברי עוטף ירושליםכיאין נוהל המחייב העסקת מפקדי מעבר קבועים בהם, והפיקוד על המעברים מוטל על שוטרים המבצעים את התפקיד במשמרות, נוסף על תפקידיהם השונים25. במעברים שבאחריות רמי"ם מועסק מפקד מעבר קבוע, אשר אחראילניהול השוטף של המעבר, להפעלת כוח האדם בו, לאיוש מלא של כוח האדם ולשימור הרמה המקצועית שלו, לטיפול במשברים ובאירועים מיוחדים ולהיערכות המעבר בהתאם לאיומים ולהתרעות המודיעין. ראש מדור מעברים כתב לראש מחלקת מעברים במטה הארצי באוגוסט 2021 כי במעברים שמופעלים על ידי פלוגות מג"ב הפיקוד על המעבר נעשה על ידי מפקד כיתה או לוחם מג"ב, אשר מתחלף בכל משמרת ואף במהלכה. עקב כך ההנחיות שמקבלים המאבטחים משתנות ממפקד למפקד, לעיתים עד כדי שינוי הנחיות באותה המשמרת, לאחר החלפה של המפקד ממג"ב. בדיון בנושא המעברים שהתקיים ביוני 2023 בראשות ממ"ז ירושלים צוין כי יש לחזק את הפו"ש, לשם שיפור בניין הכוח והפעלתו במעברי העוטף, ולקבוע מפקד לכל מעבר. בתחקיר הפיגוע במעבר המנהרות שהתרחש באוקטובר 2022 צוין כי "מפקד המעבר נפצע ולא הועברה תמונת מצב במשך דקות ארוכות, הכוחות שהיו במעבר גם הם לא העבירו תמונת מצב" [לממ"ז, ממ"ר עוטף ירושלים ומשל"ט]. עוד צוין בתחקיר כי אחד הלקחים הוא ש"יש להגדיר שרשרת פיקוד במעבר במידה ומפקד נופל". 25 מבקר המדינה,פיתוחה וחיזוק מעמדה של ירושלים - חלק שני (2019), "מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים, עמ'321. | 84 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | בתחקיר הפיגוע במעבר מזמוריה שאירע בדצמבר 2023צוין כי"לאור הפקת לקחים מהפיגוע [במעבר] המנהרות נוספה למעבר מזמוריה לוחמת קבועה המוגדרת כסגנית מפקד המעבר... יש לקבוע שרשרת פיקוד קבועה למעבר ולא רק סגן אלא גם סגנים מספרי'3+4'." באוגוסט 2024 מסר קצין אג"ם עוטף ירושלים לצוות הביקורת כי במעברים המופעלים על ידי המשטרה יש קציני משטרה קבועים המפקדים על כלל הנושאים במעבר. קצין האג"ם הוסיף כי במעברים המופעלים על ידי מג"ב עוטף ירושלים אין מפקדים קבועים. אומנם מונו סגנים למפקדי המעברים, אך גם הם אינם קבועים. בדיון שהתקיים במל"ל בינואר 2024, בעקבות עמ"ט שנעשתה במל"ל בנושא "הפערים במעברים בעוטף ירושלים מג"ב - משטרת ישראל והמענה התקציבי הנדרש לקראת דיוני התקציב לשנת 2024", ציין ראש ענף לוט"ר26 ומעברים כי "יש לקבוע בעלי תפקידים קבועים במעברים, בראשם מפקד לכל מעבר" (ההדגשה במקור). הגם שהפיקוד על מעברי עוטף ירושלים מהווה אתגר ייחודי נוכח ריבוי הכוחות הפועלים במעברים אלה, אין נוהל המחייב העסקת מפקדי מעבר קבועים. בביקורת עלה כי בחלק מהמעברים בעוטף ירושלים הנתונים לפיקוד מג"ב, מתוך 16 המעברים שבעוטף, הפיקוד על המעבר אינו קבוע ומופקד לעיתים בידי מפקד כיתה (מ"כ) או לוחם מג"ב. זאת לעומת מעברים הנתונים לפיקוד המשטרה שלהם יש מפקדים קבועים האחראים לכלל הנושאים במעבר, ובין היתר כוח האדם במעבר, תיאום הפעילות בו, תדרוך הכוחות בו ושמירה על אחידות בהנחיות ובהוראות להפעלת המעבר. כמו כן עלה בביקורת כי אין סגן מפקד קבוע למעברי עוטף ירושלים, אשר ייתן מענה במצב שבו נדרשת החלפה של מפקד המעבר אם נפגע או נעדר מסיבה כל שהיא. אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים המשטרה מסרה בתגובתה כי יש להציב במעברים בוגרי קורס מעברים. המשטרה ציינה כי בעבר הייתה הכשרה של מפקדי המעברים, אך כיום אין הכשרה מסוג זה ונושא זה נמצא בבדיקת היועץ. המשטרה הבהירה כי האחריות ליישום הרציפות הפיקודית ולביצוע תרגולים ותחקירים קבועים מוטלת על מפקדי הפלוגות, כמו גם לבצע תרגולים ותחקירים קבועים ותפקיד מפקד המעבר הוא לנהל ולהוביל את המעבר. משרד מבקר המדינה מעיר למשטרה כי ניהול מעבר חייב להתבצע על ידי מפקד שהוכשר לכך כפי שקבעה המשטרה. היעדר מפקדי מעבר קבועים במעברים הנתונים לפיקוד מג"ב, ותחלופה תכופה, בכל משמרת, של מפקד הכוח הלוחם במעבר - פוגעים ברציפות הפיקוד וההנחיות, לעיתים עד כדי מתן הנחיות שונות לכוחות הפועלים ומידע מבצעי אשר עלול ללכת לאיבוד בחפיפות רבות מדי לאור ההחלפות התכופות, דבר העלול להביא לכך שדגשי מפקד לכוח הפועל תחתיו יהיו שונים לעיתים תחת אותה משמרת כך למשל מפקד בעל ניסיון מבצעי ארוך במחסום יכיר היטב את הסיכונים המבצעים ואף יזהה חדשים בכל משמרת ולאורם יתדרך את הכוח לעומת מפקד שאינו קבוע שעלול לפספס זאת - דבר זה העלול לסכן את חייהם של הלוחמים ושל העוברים במעברים. 26 לוחמה בטרור. | 85 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים המשטרה מסרה בתגובתה כי בתקופה האחרונה נוספו סגנים למפקדי המעברים באחריות מג"ב אך הם אינם משולבים בכל המשמרות בשל אילוצי כוח אדם. עוד מסרה המשטרה כי מפקדי המעברים ממונים בתהליך סדור הכולל המלצות של דרגי הפיקוד ובכפוף להחלטה הסופית של מפקד מג"ב עוטף. על מפקד מג"ב עוטף ירושלים לקבוע, בשיתוף מפקדת מג"ב, מפקדים וסגני מפקדים קבועים למעברים אשר הוכשרו למשימתם, כדי לייצר שרשרת פיקוד קבועה במעברים. דבר זה יבטיח את הניהול המסודר של המעברים ואת שלומם וביטחונם של הכוחות הפועלים בהם ויתרום למימוש תפקידי מג"ב במעברים שבאחריותו. הכשרת מפקדי המעברים לתפקידם בתיק יסוד להכשרת מפקדים (אחראי מעברים) של משמרהגבול משנת2017(להלן- תיק יסוד להכשרת מפקדים) צוין כי יודגש שתפקיד מפקד המעבר הוא מורכב מאוד ודורש אוריינטציה ניהולית ופיקודית גם יחד וכי לשם ביצוע המשימה המוטלת על הכוחות הפועלים במעבר הכרחי לפתח תוכנית הכשרה ייחודית למפקד המעבר שתקנה לו ארגז כלים כדי להביאו לרמת מוכנות גבוהה ולאפשר לו למלא את התפקיד באפקטיביות. עוד צוין בתיק זה כי הפעלת הכוח ההטרוגני העומד לרשותו במהלך המשמרת מעמידה לפני מפקד המעבר משימה מורכבת ומאתגרת. נוסף על כך צוין בתיק יסוד להכשרת מפקדים כי מטרת העל של הכשרת מפקד המעבר היא לתת לו כלים לפקד על המעבר באפקטיביות בעיתות שגרה וחירום. מטרות המשנה של ההכשרה הן רבות, ובהן הכשרת המפקד לפקח על אופן אבטחת המעבר, לפעול בהתאם לתוכנית הבטיחות, לוודא את תקינות הטכנולוגיה במעבר, לקיים קשר שוטף עם כוחות הביטחון וכוחות מינהליים בגזרה, לתדרך את צוות המעבר, לתרגל תרחישים ודפ"אות (דרכי פעולה אפשריות) בהתאם לאיומים הרלוונטיים ולתת מענה מקצועי לישראלים ולפלסטינים במעבר. רמי"ם מקיימת קורס מנהלי מעברים עיתי של שבעה ימים, המכיל תכנים הקשורים לתפקיד מנהל המעבר, לתפיסה ניהולית ולמיומנויות ניהוליות, לסגנונות תקשורת ולחיבור לממשקי עבודה שונים. בדוח מבקר המדינה משנת 2019 העיר משרד מבקר המדינה למשטרה כי ניהול מעברים מורכבים כמו אלה שבעוטף ירושלים מחייב הכשרה מיוחדת, ועל המשטרה לאייש את מעברי עוטף ירושלים כדבר שבשגרה במפקדים שעברו הכשרה ולהכין תוכנית הכשרה ושיבוץ כדי שיינתן המענה הנדרש למעברים. בדוח צוין כי בפברואר 2017 פיתחה המשטרה קורס ייעודי להכשרת מפקדי מעברים, עבור שוטרים אשר נוסף על תפקידיהם השונים יועדו לשמש מפקדים במעברים של עוטף ירושלים. בתגובת המשטרה על הערת הביקורת באותו דוח צוין כי היא מקובלת, וכי מתוכננות השתלמויות להכשרת מפקדים באפריל-מאי 2019 ופתיחת קורס חדש ביוני 2019 שבו צפויים להשתתף כ-25 שוטרים27. 27 מבקר המדינה,פיתוחה וחיזוק מעמדה של ירושלים - חלק שני (2019), "מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים",עמ'322. | 86 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | בתחקיר הפיגוע במחנה הפליטים שועפאט בשנת2022שבו נהרגה מירי מחבל לוחמת במשטרה הצבאית, מאבטח נפצע קשה, שני לוחמי מג"ב נפצעו קל, ושתי חיילות במשטרה הצבאית לקו בהלם, עלה כי יש לבצע הכשרה ייחודית למפקדי המעברים, לטפחם במקצועיות ולשלבם באימונים. בינואר 2024 מסר ממ"ר עוטף ירושלים לצוות הביקורת כי כיום לא מתבצעות הכשרה והסמכה של מפקדי מעברים, אלא מתקיים תהליך למידה בנושא דרך השדרה הפיקודית של מג"ב, ולאחר קבלת אישור ממ"ר מג"ב עוטף ירושלים מקבל מועמד לתפקיד מפקד מעבר אישור לכהן כמפקד המעבר. הממ"ר ציין כי הבניית התהליך הזה לא נעשתה בשיתוף המטה הארצי של המשטרה, אלא באישור ממ"ר עוטף ירושלים. בפברואר 2024 מסר קצין אג"ם עוטף ירושלים לצוות הביקורת כי בשנת 2019, ביוזמת מפקדת מג"ב עוטף ירושלים דאז ובתיאום עם מפקדת מג"ב ובית הספר החיילי, עוצב וגובש קורס ייעודי למפקדי מעברים בעוטף ירושלים. קורס זה היה חד-פעמי והתבסס על משאבים ממקורות מג"ב ועוטף ירושלים, והוסמכו בו 30 חניכים. קצין האג"ם הוסיף כי בשנת 2023 פנה לבית הספר החיילי ולמפקדת מג"ב כדי לקיים את הקורס בשנית, אך עקב פערי תקציב הדבר לא יצא לפועל. באפריל 2024 מסר רמ"ח מעברים לצוות הביקורת כי שניים ממפקדי המעברים שבפיקוד המשטרה - הוכשרו בקורס של מפקדי מעברים28. ביוני 2024 מסר קצין אג"ם עוטף ירושלים לצוות הביקורת כי אף אחד ממפקדי המעברים שבאחריות מג"ב לא הוכשר בקורס ייעודי למפקדי מעברים. בביקורת עלה כי בניגוד לקביעת המשטרה ולמתקיים ברמי"ם, בניגוד ללקחים מאירועים מבצעיים כגון הפיגוע במחנה הפליטים שועפאט מאוקטובר 2022 שבו נהרגה לוחמתאפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים במשטרה הצבאית ומאבטח נפצע קשה, ובניגוד לנאמר בדוח מבקר המדינה בנושא משנת 2019 - במשטרה כיום אין הכשרה ייעודית לתפקיד של מפקד מעבר. אי-הכשרתם של מפקדי מעברים פוגעת ביכולת לתפעול מיטבי של המעבר בעתות שגרה וחירום ומסכנת בכך את הלוחמים ואת העוברים במעבר. המשטרה מסרה בתגובתה כי מפקדי המעברים בעוטף ירושלים, הם מפקדים ותיקים ואיכותיים הרבה יותר ממפקדי רמי"ם ובעלי סמכויות של שוטרים 24 /7. עם זאת יהיה נכון לפתוח הכשרה למפקדי מעברים. הדבר גם נמצא בנושאים שנבחנו במסגרת עבודת היועץ. עוד עלה כי על אף שהמשטרה פיתחה כבר בשנת 2017 קורס ייעודי להכשרת מפקדי מעברים, נכון למועד סיום הביקורת, בחלק מהמעברים שבאחריות מג"ב לא הוכשר אף מפקד מעבר. אשר למעברים שבאחריות המשטרה, הוכשרו בהם שני מפקדים בלבד בקורס חד-פעמי, כך שבסה"כ רק בחלק מ-16 המעברים שבעוטף ירושלים יש מפקדים שהוסמכו לתפקידם. 28 בשנה שבה נערך קורס כזה (2019.) | 87 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים משרד מבקר המדינה מעיר למפקד מג"ב כי ניהול מעברי עוטף ירושלים, על מורכבותם, מחייב הכשרה מתאימה. הפסקת קורס ההסמכה, על אף מענה המשטרה לצוות הביקורת כי יפעלו לקיים השתלמויות מתוכננות בנושא, מהווה סיכון לכל השוטרים הפועלים במעברים ולבאי המעברים. החומרה של מצב זה מקבלת משנה תוקף מכיוון שמפקדי המעברים שבפיקוד מג"ב עוטף ירושלים אינם קבועים, אולם נדרשים לתת מענה להיקף הגדול של העוברים במעברים, לצד מילוי משימות רבות המוטלות עליהם וניהול של שלושה גורמי ביטחון שונים (שוטרים, מאבטחים וחיילים). מצב דברים זה מעלה חשש שמפקדי המעברים אינם מוכשרים למלא באופן מיטבי את המשימות המוטלות עליהם, כפי שהוגדרו בתיק היסוד להכשרת מפקדים, אשר אינו מיושם בשל פערי תקציב. אי-הכשרת המפקדים כאמור מהווה סיכון ממשי לשלומם של מגוון הכוחות הפועלים במעברים ושל העוברים בהם. על מפקד מג"ב האחראי לבניין הכוח של מג"ב לוודא את קיומו של קורס הכשרה למפקדים ולוודא כי התפקיד של מפקדי מעברי עוטף ירושלים מאויש במפקדים קבועים שעברו קורס הכשרה על בסיס תוכנית הכשרה. קורס זה יקנה למפקדי המעברים את הידע ואת הכלים למלא את משימתם באופן מיטבי. המשטרה מסרה בתגובתה כי מג"ב יפעל לקידום בניית קורס למפקדי מעברים. הנחיות בידוק ואבטחה במעברי עוטף ירושלים הנחיות בידוק - הטיפול הביטחוני בנוסע בהחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני מס' ב/190מ-20.6.99צוין כי מעבר פנימי הוא מעבר בין שטח מדינת ישראל לשטח שבשליטת "המועצה הפלסטינאית"(הרשות הפלסטינית)או שטח המוחזק על ידי צה"ל. החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני ב/43 מתקנת את החלטה ב/190, ובה נקבע שמעבר פנימי הוא מקום המשמש נקודת מעבר על פי דין בין ישראל לאיו"ש או חבל עזה. החלטה ב/43 קובעת כי בתחום הטיפול הביטחוני בנוסע וכבודתו (להלן - הטב"ן), השב"כ אחראי להנחיה המקצועית של כלל המעברים (פרט למעברים שצה"ל אחראי להפעלתם.) הנושאים שבהם על השב"כ לשמש גוף מנחה בתחום הטיפול הביטחוני בנוסע הם בין היתר ההפעלה המבצעית, המודיעין, הטיפול בכוח האדם והפיקוח והבקרה. בהתאם להחלטה, השב"כ, כגורם מנחה, אחראי בין היתר להנחות את הגורם המבצע (המשטרה) לקיים פיקוח, בקרה וביקורת על ביצוע המשימות על ידי הגורם המבצע (המשטרה) ועל יעילות הביצוע. עוד קובעת ההחלטה כי המטה ללוחמה בטרור שבמועצה לביטחון לאומי (לימים המטה לביטחון לאומי) יהיה הגורם המסדיר לעניין אבטחת המעברים ותפעולם, והוא הגוף שהוטלה עליו האחריות לתיאום בין הגורמים הפועלים במעברים, בהתאם לפירוט התפקידים ומתכונת קבלת ההחלטות שנקבעו באותה החלטה. | 88 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | בדוח מבקר המדינה משנת 201929 עלה כי המשטרה מתנגדת שהשב"כ יהיה אחראי להנחיה המקצועית של המשטרה במעברים בגזרת עוטף ירושלים בתחום הטב"ן. בראשית שנת 2018 הכין שב"כ הצעה לתיקון החלטה ב/4330 ולפיה הוא יהיה גורם מנחה רק במעברים הבין- לאומיים, ובמעברי עוטף ירושלים תהיה המשטרה אחראית להנחות גם בעניין הטב"ן. אשר לאחריות להנחיה במעברי רמי"ם, היא תעבור לרמי"ם (או לגוף אחר במשרד הביטחון, דוגמת מלמ"ב) או למשטרה. דוח מבקר המדינה משנת2019ציין כי ראש מינהלת קש"ץהתנגדלהצעת ההחלטה מכיוון שלדעתו "ראוי ונכון ביטחונית כי כלל המעברים יפעלו תחת מכנה משותף אחד ותחת הנחיות בידוק תואמות ככל הניתן בכלל המעברים". המשטרה מסרה בתגובתה על דוח מבקר המדינה משנת 2019 כי היא מוכנה לקבל את הנחיית השב"כ בתחום הטיפול הביטחוני בנוסע. עם זאת, קיימים פערים בין השב"כ למשטרה בכל הנוגע למטרות ולשיטת ההפעלה בשטח. המשרד לביטחון הפנים (כיום המשרד לבל"ם) מסר בתגובתו על דוח מבקר המדינה משנת 2019 כי למשטרה אין יכולת מקצועית ואמצעים לממש את החלטה ב/43 ואת שיידרשו ממנה בעקבות הנחיית השב"כ. ביולי 2018 החליט המל"ל31 כי נושא גיבוש הצעה לתיקון החלטה ב/43 יובא במהלך חציון ב' (של שנת 2018) לוועדת השרים לענייני שב"כ32 בהקדם. בביקורת עלה כי בניגוד להחלטת סגן ראש המל"ל וראש אג"ף לוט"ר במל"ל מיולי 2018 לגבש הצעה לתיקון החלטה ב/43 (הקובעת כי בנושא הטיפול בנוסע וכבודתו - השב"כ אחראי להנחיה המקצועית של כלל המעברים פרט למעברים שצה"ל אחראי להפעלתם,) ולהביאה במהלך חציון ב' של שנת 2018 לוועדת השרים לענייני שב"כ בהקדם - עד מועד סיום הביקורת לא הביא המל"ל לפני ועדת השרים לענייני שב"כ הצעה לתיקון החלטה ב/43 מה שעלול לגרום לפערי בידוק ביטחוני במעברים ולהברחת אמל"ח לשטח מדינת ישראל שישמש לפעילות חבלנית עוינת.אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים ב"מסמך סיכום הפנימייה הלאומית למעברים הפנימיים"מיוני 2023 המליץ סגן ראש המל"ל לוט"ר ומרחב אזרחי כי בטווח הקצר יש להסדיר את האנומליה מול המשטרה במצב המעברים בעוטף ירושלים, וכן להסדיר כי כוח העוטף, המשטרה ומג"ב יונחו בתחום הטב"ן על ידי שב"כ. באוגוסט 2023 כתב ראש לשכת ראש השב"כ לראש המל"ל כי 16 המעברים בגזרת עוטף ירושלים הנתונים לאחריותה של המשטרה אינם עונים להגדרה של "מעבר פנימי" בהתאם להחלטה ב/43, ועל כן אינם מונחים על ידי שב"כ. כלומר, החלטה ב/43 חלה רק על מעברים בין יו"ש לישראל ואינה חלה על מעברי עוטף ירושלים, הכוללים גם מעברים בין שכונות בירושלים. 29 מבקר המדינה,פיתוחה וחיזוק מעמדה של ירושלים - חלק שני (2019), "מרחב התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים",עמ'324. 30 זאת מאחר שבמרץ2018החליטה ועדת השרים לענייני שב"כ (בהמשך להחלטה קודמת שלה מינואר2018) להנחות את המל"ל, המשטרה, שב"כ, משרד הביטחון ומשרד האוצר לבחון את האפשרות לתיקון החלטה ב/43 באופן שהאחריות להנחיה המקצועית בתחום הטיפול בנוסע בכלל המעבריםהפנימיים תועבר משב"כ לגורם אחר. 31 סגן ראש המל"ל וראש אגף לוט"ר. 32 ועדה בראשות ראש הממשלה בה חברים בין היתר השרים: שר המשפטים, שר הביטחון והשר לבל"ם. | 89 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים במסמך עמדה שהעבירה המשטרה למל"ל בספטמבר2023 בנושא הנחיה מקצועית של מעברי עוטף ירושלים בתחום הטב"ןעל ידי שב"כ, ציין רמ"ד ביטחון מעברים כי מבחינה מקצועית קיים פער ניכר בנושאים טכנולוגיים, תשתית וכשירות מקצועית בין מעברי רמי"ם למעברים שבאחריות המשטרה. רמ"ד ביטחון מעברים הוסיף שהנחיה בנושא חייבת להינתן על ידי שב"כ, אולם כדי שההנחיה תבוצע באופן מקצועי ואפקטיבי, כפי שנעשה במעברי רמי"ם, יש לדאוג לשינוי תשתיות ולכוח אדם מיומן ומוכשר. בינואר 2024 מסר רמ"ח מעברים באגף אבטחה ורישוי במשטרה לצוות הביקורת כי עמדת המשטרה היא שמאחר שעליה הוטלה האחריות המלאה למעברים בגזרת עוטף ירושלים, השב"כ אינו יכול להנחותה. בפברואר2024קיים המל"ל דיוןבעניין היערכות לתיקון החלטה ב/43בנושא "אחריות לאבטחת המעברים". בדיון ציין המל"ל כי מעברי עוטף ירושלים המנוהלים על ידי המשטרה או מג"ב אינם מונחים על ידי שב"כ בתחום הטב"ן ופועלים בתחום זה באופן עצמאי. במאי 2024 מסר סגן מזכיר הממשלה לצוות הביקורת כי ממרץ 2018 ועד מועד סיום הביקורת לא התקיימו דיונים אשר עסקו בתיקון החלטה ב/43. בביקורת עלה כי ממרץ 2018 עד מועד סיום הביקורת ועדת השרים לענייני שב"כ לא דנה בתיקון החלטת ב/43, וממילא לא קיבלה החלטה בנושא והשב"כ עדיין אינו פועל בהתאם להחלטה זו. אי-תיקון החלטת הקבינט המדיני ביטחוני עלול להביא לרמות בידוק שאינן אפקטיביות ולאי-מימוש ייעוד המעברים כמעברים ביטחוניים, ולסיכון הכוחות הפועלים בהם. השב"כ מסר בתגובתו כי הוא אינו נושא באחריות להנחיית הטיפול הביטחוני ב-16 נקודות המעבר בעוטף ירושלים. לטענת השב"כ, האחריות של השב"כ היא בתחום הטיפול הביטחוני בנוסע במעברים בין-לאומיים ובמעברים הפנימיים המיוחסים לנקודות מעבר על פי הדין הישראלי לאזור יהודה ושומרון וחבל עזה. מכיוון שנקודות המעבר בעוטף ירושלים הן מעברים בין שכונות בתוך העיר, נקודות אלה אינן מוסדרות בהחלטה ב/43 ואינן תחת אחריות השב"כ. עוד מסר השב"כ כי הבהיר את עמדתו זו בעבודת המטה שמוביל המל"ל בה הוא ציין כי הוא תומך בריכוז האחריות להנחיית הטיפול הביטחוני בהיבטי אבטחה ובידוק (של הנוסע ושל כלי רכב ומטען) במעברי עוטף ירושלים בידי גוף אחד. על המל"ל להביא לפני ועדת השרים לענייני שב"כ את הצעתו לתיקון החלטה ב/43, העוסקת באחריות לטיפול הביטחוני בנוסע ובכבודתו, כדי שהוועדה תדון ותכריע בנושא, אולם כל עוד לא תוקנה החלטה זו - על השב"כ להקפיד לפעול על פיה. החלטה ב/43 אינה נוקטת את המילים: מעברים בין "שכונות" וגם אינה עוסקת בשיוך הבידוק לקבוצות אנשים מסוימים כולן או חלקן. יתרה מכך, המעברים בעוטף ירושלים הם מעברים פנימיים כמצוין בהחלטה ומשמשים למעבר בהיתר של פלסטינים משטחי יו"ש לישראל. המל"ל מסר בתגובתו כי הוא מקבל את ההמלצה וסבור כי יש לקדם בחינה של תיקון החלטה ב/43. בהתאם לכך, הוא מוביל בימים אלו עמ"ט הבוחנת את תיקון ההחלטה. עוד מסר המל"ל כי בכוונתו להביא בסיום העמ"ט בפני ועדת השרים לענייני שב"כ הצעה לתיקון החלטה ב/43, | 90 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | וכי הטענות של טיוטת הדוח לגבי אזרוח המעברים ולגבי תיקון החלטה ב/43 הן טענות שלובות, ואילו היה נמצא מקור תקציבי לאזרוח המעברים, ממילא הייתה נמנעת הטענה בדבר ההנחיה הביטחונית בהם. נוהל של המשטרה לגבי בידוק ביטחוני במעברים: מאחרשהשב"כ אינו מנחה בפועל לגבי אופן הבידוק של הנוסע וכבודתו במעברי עוטף ירושלים, פרסם באפריל 2020 אגף אבטחה ורישוי במשטרה נוהל בידוק ביטחוני למעברי העוטף33 (להלן - נוהל הבידוק הביטחוני), הכולל בין היתר את נושא הטב"ן. מחלקת המעברים בחטיבת האבטחה והרישוי של המשטרה מנחה בהיבטי בידוק את מעברי עוטף ירושלים, למעט חלק מהמעברים במרחב האחריות של מחוז ירושליםשאותם מנחהיחידת המעברים של המחוז. נוהל הבידוק הביטחוני קובע כי לצורך הסדרת תהליכי הבידוק האחריות להיבט המבצעי והתפעולי תוטל על הפיקוד הטריטוריאלי. ביוני 2023 כתב ממ"ז ירושלים דאז למפכ"ל המשטרה כי במשך השנים לא הייתה אפשרות ליישום ולו מרכיב אחד של החלטת ב/43, בשל חוסר היכולת להתאים את ההנחיה ואת נוהלי העבודה הנגזרים ממנה למציאות בשטח. ממ"ז ירושלים ציין כי בפועל, במצב שבו המשטרה מנחה בנושא הטב"ן היא בעצם מנחה את עצמה, ולא קיימת הבחנה בין הגוף המנחה לבין הגוף המונחה, והדבר אינו עולה בקנה אחד עם עקרונות ההנחיה המקצועית. במאי 2024 מסר ראש תחום מעברים פנימיים במשטרה ישראל לצוות הביקורתכי נוכח המחסור בין היתר כוח אדם להפעלת המעברים, נהלים לא אחידים, מחסור בטכנולוגיה, ואמצעים במעבר, לא ניתן ליישם את נוהל הבידוק הביטחוני אף שהוא פחות מחמיר מהנהלים בשאר מעברי איו"ש. אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים בפגישה של צוות הביקורת עם סמנכ"לית ארגון, תכנון, תקצוב ובקרה במשרד לבל"ם שהתקיימה במאי 2024, מסר סגן ממ"ז ירושלים, שנכח בפגישה, כי רמת הבידוק מוכתבת בהתאם למציאות ולעיתים בהתאם למגבלות של יכולות המשטרה. בדיון שהתקיים במאי 2024 בראשות ראש אג"ם במשטרה מסר רמ"ח מעברים ותשתיות לצוות הביקורת כי "מחוז ירושלים על כלל יחידותיו הנוגעות מכיר את הנוהל [נוהל הבידוק הביטחוני] ופועל לפיו וכי ההחלטה על מדרגי הבידוק הינה החלטה פיקודית ומבצעית של מחוז ירושלים. בביקורת עלה כי נוכח עומסי התנועה במעברי עוטף ירושלים מקוים נוהל הבידוק הביטחוני של חטיבת האבטחה והרישוי במשטרה - באופן חלקי, מצב זה עלול להגביר את רמת הסיכון הביטחוני ולהביא לחדירת מפגע לשטח ישראל או להחדרת אמל"ח לצורך פח"ע בישראל. המשטרה מסרה בתגובתה כי כמות כלי הרכב העוברים במעברים הרכובים היא גדולה ובידוק מוקפד של 100% מכלי הרכב מאתגר ועלול לגרום לפקקי ענק שיהפכו למטרה לגורמים עוינים. עוד מסרה המשטרה כי עקב עומס במעבר הגורם לעומסי תנועה בצד האדום (שטח איו"ש) 33 הנוהל עודכן ב-5.4.2021. | 91 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים הנחיות מדור חבלה במעברים מיושמות בחלקן. ההחלטה על רמת הבדיקה בהתאם למצב הנתון היא על פי שיקול הדעת של הגורם הטריטוריאלי המשטרתי. עוד עלה כי המשטרה מתקשה ליישם את נוהל הבידוק שקבעה לעצמה, עקב פערים בתשתיות, באמצעים ובכוח האדם והרכבו. המשטרה מסרה בתגובתה כי התשתיות הקיימות במעברים הן ישנות מאוד ואינן מאפשרות לתת את המענה לפי קביעת בג"ץ. ✰ בביקורת עלה כי גם כעבור יותר משני עשורים מקבלת החלטת ועדת השרים ב/43השב"כ ממשיך שלא למלא אותה ואינו מנחה את המשטרה בהיבטי בידוק של הטיפול הביטחוני לנוסע. נוכח היעדר הנחיה של השב"כ, המשטרה קובעת לעצמה הנחיות בידוק לגבי מעברי עוטף ירושלים. ובכלל זה את רמות הבידוק ובשים לב למיכלול שיקולים של המשטרה. השב"כ, האמון על מתן הנחיות כאלו למעברים יבשתיים אחרים, מציב דרישות לאמצעים נוספים הנדרשים לצרכי בידוק, אשר המשטרה לא משתמשת בהם, כך שלהיעדר הנחיות השב"כ בנושא עלולות להיות השפעות על אפקטיביות הבדיקות הביטחוניות במעברים. משרד מבקר המדינה מעיר לראש המל"ל כי נוכח תפקיד המל"ל כגורם מסדיר בהתאם להחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני (ב/43) בנושא הנחיית מעברי עוטף ירושלים על ידי שב"כ בנושא הטב"ן, היה עליו להסדיר זה מכבר את המחלוקת בעניין מילוי החלטה זו. משהחל המל"ל לבחון בפברואר 2024 את תיקון החלטה ב/43 היה עליו לקבל החלטה בנוגע לגורם שינחה את המשטרה בהיבטי בידוק של הטיפול הביטחוני לנוסע, בשיתוף המשטרה, המשרד לבל"ם והשב"כ. על המל"ל בשיתוף המשטרה והשב"כ להשלים בדחיפות את ההסדרה בנוגע לגורם שינחה את המשטרה בהיבטי בידוק של הטיפול הביטחוני לנוסע, מכיוון שהנחיות הבידוק הפנימיות של המשטרה מיושמות באופן חלקי עקב מחסור בתשתיות. בכל החלטה שתתקבל יש לקבוע מה הם המשאבים הנדרשים ליישומה והמקורות שלהם כדי לשפר את יכולות המשטרה בתחום הבידוק של הנוסע וכבודתו. זאת באופן שיאפשר את מימוש ההנחיות, וכדי להבטיח את שלומם של הכוחות הפועלים במעברים, תושבי ירושלים ואזרחי מדינת ישראל. המשטרה מסרה בתגובתה על ממצאי הדוח כי אם יהיה שינוי בהנחיות, משטרת ישראל תפעל בהתאם להנחיות המעודכנות בנושא. המשטרה הוסיפה כי ניתן להיעזר ביכולתו של השב"כ לבידוק אדם וכבודתו כדי לשפר את יכולות הבידוק במעברים, לעדכן טכנולוגיות, נהלים ומודיעין ולהתאימם לאיום בתחום האדם וכבודתו. | 92 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | הנחיות המשטרה בנוגע לאבטחה במעברים החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, קובע כי המשטרה היא הגורם המוסמך המנחה בעניין אבטחה פיזית של גופים המנויים בתוספת השנייה והשלישית לחוק, ובהם רמי"ם. החלטה ב/43 קובעת כי המשטרה היא הגורם המנחה את כלל המעברים הפנימיים בעניין האבטחה הפיזית34. בהוראת אג"ם במשטרה נקבעו תחומי האחריות של מערך האבטחה, מתוקף אחריותו להנחות גופים, מוסדות, מעברים ועוד. תחומי האחריות שנקבעו הם בהתאם לחוקים, החלטות ממשלה, החלטות ועדות שרים ומדיניות הדרג הממונה במשטרה (להלן - נוהל אחריות מערך האבטחה ותפקידיו). בהוראה צוין כי ייעוד מערך האבטחה הוא ליצור הגנה כוללת לכלל הגופים, התאגידים ומוסדות השלטון המצויים באחריות חטיבת האבטחה מפני איומים שונים. הגופים האמורים כוללים בין היתר מתקנים הפועלים מתוקף החלטות ממשלה, ובהם מעברי גבול יבשתיים ואוויריים, מעברי ם ימיים ומַעֲגָנֹות, מעברי קו התפר ועוטף ירושלים. תחומי האחריות בנוגע למימוש הוראה זו נקבעו ברמה הארצית וברמה הטריטוריאלית (מחוז, מרחב, תחנה), ובין היתר יישום משימות אבטחה בהתאם למדיניות, לנהלים ולהנחיות של חטיבת אבטחה ורישוי במתקני משטרה ובגופים מונחים המצויים בשטח הטריטוריאלי שבאחריותה. עוד נקבע כי ראש ענף אבטחה ורישוי מחוזי או קציני אבטחה במרחבים ובתחנות ישתתפו בהערכות מצב עיתיות ויבצעו תרגילים, לרבות תרגילים משולבים, לבדיקת מוכנות מערכי האבטחה. נוסף על כך נקבע כי הם אחראים בין היתר לאישור המענה האבטחתי; לאישור תוכניות אבטחה; לאישור תיקי שטח; לקיום תחקירי אירוע; ולמעקב אחר ביצוע תוכנית עבודה שנתית שמכינה חטיבת האבטחה והרישוי, תוך הכנת נגזרות ברמת המחוז, המרחבאפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים והתחנה. החטיבה הכינה נהלים בנושאים רבים ומקיפים שעיקרם הסדרת מסגרות ברורות לאבטחת הגופים המונחים. באוגוסט 2021 כתב רמ"ד ביטחון מעברים לרמ"ח מעברים כי כאשר חטיבת האבטחה מנחה גופים במסגרת החוק להסדרת הבטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998, ההנחיה מלווה בסמכות כל מערך האבטחה - תפיסת האבטחה; קביעת רמת ההכשרה, הציוד והטכנולוגיה; אישור פקודת מבצע לאבטחה; ואישור מקצועי של מנב"ט ובעלי תפקידים אחרים. הנחיית חטיבת האבטחה בעוטף ירושלים אינה דומה, מאחר שמדובר במחוז ובמרחב משטרתיים אשר קובעים את מתכונת הפעילות המבצעית במרחב, לרבות הפעלת המעברים. משמעות עובדה זו היא כי הנחיית חטיבת האבטחה מתמצה בקביעת רמת ההכשרה והכשירות של המאבטחים האזרחיים ובקביעה מקצועית של מפתחות האיוש במעבר. עקב כך יש פערים בתפקוד המעבר, המתבטאים באי-התאמות בין נוהלי חטיבת האבטחה שלפיהם מוכשרים המאבטחים, כמו נוהל פתיחה באש, נוהל לחימה ועוד, לבין נוהלי המשטרה ומג"ב. אי-התאמות אלהנובעות מסמכויות שונות של מערך אבטחה אזרחי, לעומת מערך אבטחה משטרתי. 34 אבטחה פיזית הוגדרה כך: "פעולות הדרושות לשם שמירה על ביטחונו של אדם או שמירה על רכוש, במבנה או במקום של גוף ציבורי שאינו נמצא באזור הימי וכן ניסיונות למנוע פגיעה בכל אלה". | 93 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים בתחקיר הפיגוע באוטובוס במעבר שועפאט בפברואר 2023 צוין שעלו פערים בהתנהלות של מאבטחים שהיה בהם כדי להשפיע על המענה המבצעי. בין היתרמאבטחים שלא יעמדו בלוחות הזמנים של הכוח המרכזי במעבר לא ייכנסו לתפקיד לפני שיעברו תדריך ותרגולת משותפת. בינואר2024 מסר רמ"ח מעברים שבחטיבתאבטחה ורישוי במשטרהלצוות הביקורתכי מחלקת המעברים אינה כותבת הנחיות אבטחה למעברי עוטף ירושלים ואינה מבצעת בקרה על ההנחיות שניתנות לגביהם. מחלקת המעברים קובעת בנוגע למעברי עוטף ירושלים את מספרם של המאבטחים ואת רמת המאבטחים הנדרשת בלבד. בעניין זה מסר רמ"ד ביטחון מעברים לצוות הביקורת בספטמבר2024 כי מחלקת המעברים אינה מנחה את המעברים בעוטף ירושלים, זאת בשונה ממימוש סמכותה במעברי רמי"ם (שם יש מנהל ביטחון המכין את הפקודה לאבטחת המעבר, ומחלקת מעברים בודקת ומאשרת אותה). הפתרון להיעדר הנחיה זו יהיה אזרוח המעברים. רמ"ד ביטחון מעברים ציין כי לגבי כל מעבר מהמעברים שבאחריות מחוז ירושלים קיימת תוכנית אבטחה ("תיקי מעבר") שמאושרת על ידי מפקד המעבר. אשר למעברים שבאחריות מג"ב, מפקד המעבר כותב בעצמו את תוכניות האבטחה. בביקורת עלה כי בניגוד להחלטת הקבינט המדיני-ביטחוני משנת 2005 ולנוהל המשטרה בעניין אחריות מערך האבטחה ותפקידיו, הכולל בין היתר, אחריות לאישור המענה האבטחתי, תוכניות אבטחה ותיקי שטח; לקיום תחקירי אירוע; ולמעקב אחר ביצוע תוכנית עבודה שנתית שמכינה חטיבת האבטחה והרישוי - המשטרה אינה מממשת את מלוא אחריותה באמצעות חטיבת האבטחה, שהיא הגורם המוסמך להנחות את המעברים הפנימיים ובכללם רמי"ם, בהקשרי אבטחה פיזית של מעברי עוטף ירושלים, למעט קביעה של מספר המאבטחים הנדרש וההכשרה שעליהם לעבור. נוסף על כך, חטיבת האבטחה אינה מבצעת בקרה על תוכניות האבטחה ("תיקי מעבר") ועל קיום תחקירי אירוע ומעקב אחר ביצוע תוכנית עבודה שנתית, כפי שהיא מממשת את סמכותה במעברי רמי"ם. בכך נוצר מצב אבסורדי, שלפיו חטיבת האבטחה במשטרה מנחה גופים אחרים, אבל לא את המעברים הנתונים לאחריותה של המשטרה. המשטרה מסרה בתגובתה כי במעברי עוטף ירושלים חטיבת האבטחה מנחה לעניין כמות מאבטחים במעבר ורמת ההכשרה שלהם בלבד. מחוז ירושלים, שקובע מתוקף אחריותו הטריטוריאלית את מתכונת הפעילות המבצעית במעברים, אינו קובע את פקודות האבטחה של המעברים שבאחריות מג"ב, ואלו נכתבות על ידי מפקדי המעברים. בפועל, אין כל בקרה של גורם מקצועי מטעם מחוז ירושלים או מחלקת המעברים על פקודות אלה. מצב דברים זה עלול לפגוע במענה המבצעי הניתן במעברים. המשטרה מסרה בתגובתה כי הפקודות נכתבות ומאושרות על ידי ממ"ר מג"ב עוטף נוכח אחריותו לגזרה זו. | 94 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | על המשטרה לוודא כי הגורמים המקצועיים מטעמה בהיבטי הנחיות האבטחה במעברים ינחו גם את מעבריה שלה, ובמסגרת זו יבחנו את פקודת האבטחה של כל מעבר ומעבר, יאשרו אותה ויקיימו בקרה על יישומה, זאת כדי לשפר ככל הניתן את המענה המבצעי במעברים. סד"כ המאבטחים והבודקים במעברי עוטף ירושלים מאבטחים אזרחיים כאמור, מאפריל 2006 המשטרה היא האחראית להפעלת המעברים בגזרת עוטף ירושלים. עם קבלת האחריות לתפעול המעברים התקשרה המשטרה עם חברות אבטחה אזרחיות לצורך העסקת מאבטחים לאבטחת המעברים והכוחות הפועלים בהם. מחלקת המעברים במשטרה בתפקידה כמנחה המקצועית בתחום האבטחה הפיזית במעבריםקובעת בנוגע למעברי עוטף ירושלים את מספרם של המאבטחים ואת רמתם המקצועית הנדרשת. בדוח מבקר המדינה משנת 2019 עלה כי בשנת 2018 היו פערי איוש בנוגע למאבטחים במעברים, ובכלל זה תנאי העסקתם במשמרות ארוכות. פערים אלה פגעו בביטחון ובפעילות השוטפת במעברים. בדצמבר2018 כתב קצין אג"ם דאז של מחוז ירושלים לרמ"ח תכנון באג"ת בנוגע לפערי תקציב אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים למכרז אבטחת עוטף ירושליםכי מניתוח עיסוקים של המאבטחים עולה כי השחיקה הפיזית של המאבטחים במעברים בעוטף ירושלים גורמת לעזיבה דרמטית של מאבטחים רבים ולחוסר מוטיבציה לאחרים. קצין האג"ם ציין כי יש שחיקה בשכר של המאבטחים במעברים בעוטף ירושלים, לעומת רמת השכר של המאבטחים בחברות אחרות כגון ברכבת הקלה (חברת נתיבי תחבורה עירוניים בע"מ - נת"ע) ובחברת רכבת ישראל בע"מ, שבהן התנאים טובים הרבה יותר ואף השכר השעתי גבוה יותר. הפערים בנוגע לאיוש עמדות אבטחה במעברים מביאים לעיתים לסגירת נתיבים רכובים או רגליים, דברהיוצר עומסי תנועה גדולים ומאריך את זמן ההמתנה של עובדים פלסטינים ואזרחים עד כניסתם לתחומי ירושלים. קצין האג"ם הוסיף כי המאבטחים במעברי עוטף ירושלים הועברו לפעילות של שעות רבות במשמרת, וכי הם אינם מוחלפים לשם מנוחה ואינם יוצאים להפסקות, ובפועל מאבטח נדרש לעמוד שעות רבות עם אפוד קרמי ונשק ארוך; לדברי קצין האג"ם, נוצר עיוות בתהליך העסקת המאבטחים, דבר הפוגע במידה ניכרת "ביכולת העמידה במשימות האבטחה, כך שביום-יום אנו מתחילים עם חוסר של מאבטחים למשמרת בממוצע". עוד ציין קצין האג"ם כי במפרט המכרז שפורסם (בשנת 2018) נדרשה התאמה לתפיסת האבטחה ברמי"ם, שבה כל מאבטח זכאי בכל 4 שעות לחצי שעה הפסקה, במאמץ למנוע שחיקת במאבטחים. בשל מחסור חמור בכוח אדם באבטחת המעברים הפנימיים הציע במרץ 2023 רח"ט לוט"ר ומעברים במל"ל להכיר כהוראת שעה במקצוע האבטחה והבידוק במעברים הפנימיים כעבודה מועדפת. בהצעה צוין כי המעברים הפנימיים נמצאים באזורי סיכון, וצוות האבטחה פועל בהם | 95 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים תוך חשיפה לאיום גבוה. לכן לדעתו צריך לנסות בכל דרך אפשרית לטפל בפערי כוח האדם במעברים, והכרה במקצוע האבטחה כעבודה מועדפת היא אחת הדרכים. ביוני 2023 כתב ממ"ז ירושלים למפכ"ל המשטרה בין היתר כי קיים מחסור מתמשך וחמור במאבטחים במעברי עוטף ירושלים,דבר הפוגעבביטחוןוביכולת המבצעית להעניק את השירות הראוי במעברים, וכן פוגע בשגרה של העוברים במעברים. עוד כתב ממ"ז ירושלים כי ניכרת התעלמות מוחלטת מהמאפיינים של האבטחה, הן בהיבטי סיכון מקצועי והן בהיבטי שכר, ושחסרה תוכנית לאומית לשדרוג השכר של מאבטחי המעברים ולמתן תמריצים להם. ביוני2023 הציג רמ"ח מעברים בחטיבת האבטחה במשטרה למפקד המחוז מצגת בנושא מעברי עוטף ירושלים (להלן - מצגת בנושא סד"כ). במצגת עלו פערים לגבי הסד"כ של המאבטחים, והם תוקפו גם בהמשך - בספטמבר 2024. להלן מספר המאבטחים הקיים, לעומת מספר המאבטחים שהועלה כדרישה מבצעית בשמונה מ-16 המעברים בעוטף ירושלים: לוח 2: שיעור דרישת המאבטחים אל מול המצבה בשמונה מ-16 המעברים בעוטף ירושלים (מעודכן לספטמבר 2024) על פי מסמכי מג"ב עוטף ירושלים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. | 96 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | מלוח 2 עולה כי בספטמבר 2024 היה קיים בשמונה מעברים פער איוש של עשרות מאבטחים, שהם24.6% מהתקן הנדרש בכל 16 מעברי עוטף ירושלים, ואשר נחוצים לשם עמידת המעברים במשימתם. ביולי 2023 קיים קצין אג"ם מחוז ירושלים דיון בנושא מכרז מאבטחי עוטף ירושלים בהשתתפות רמ"ח מעברים ותשתיות, מפקד יחידת המעברים ורמ"ד תקציבים באג"ת. בדיון צוין הצורך למתן מענה מיידי באמצעות העלאת שכר היסוד של המאבטחים, כדי למנוע גל עזיבה ולשפר את שיעורי האיוש. בדצמבר 2023, לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, כתב רמ"ד ביטחון מעברים לרמ"ח מעברים בעניין המחסור בכוח אדם במעברי עוטף ירושלים כי תקן המאבטחים במעברי עוטף ירושלים הוא כמה מאות מאבטחים, וכי לפני המלחמה אוישו חלק ממשרות של מאבטחים במעברים. בעקבות המלחמה ירד מספר המאבטחים במעברי עוטף ירושלים ב56%. רמ"ד ביטחון מעברים ציין כי צה"ל העביר בתחילת המלחמה כמה עשרות חיילי מילואים לשם תגבור האבטחה במעברי העוטף. במרץ 2024 מסר רמ"ח מעברים לצוות הביקורת כי המשטרה מתקשה לגייס מאבטחים, עקב השכר הנמוך המוצע לשעה עבור משרות דומות בשוק האזרחי (70 ₪,) וכי המגמה היא להעלות את השכר השעתי מ-63 ₪ ל-75 ₪. רמ"ח מעברים ציין כי משמרות העבודה של המאבטחים בעוטף ירושלים הן ארוכות, ועקב המחסור במאבטחים הם נדרשים לעבוד לעיתים יותר משעות התקן. המשטרה מתקשה לעמוד בהוראותיה שלה הנוגעות להפסקות המנוחה המגיעות למאבטחים. רמ"ח מעברים הוסיף כי המחסור במאבטחים הועצם לאחר 7.10.23, והדבר הביא לסגירת מעברים או מסלולים במעברים. עם זאת, נכון לינואר 2024 גם אין כניסה מסיבית של פלסטינים לעוטף ירושלים.אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים במאי2024מסרה סמנכ"לית המשרד לבל"םלצוות הביקורתכי אין למשטרה ניתוחבנוגעלתקן הנדרש בכל מעבר.הסמנכ"ליתציינהשהמשטרה הגיעה לפערי איושניכריםשל מאבטחיםעוד לפני 7.10.23, ושיעור האיוש של משרות המאבטחים מכלל משרות המאבטחים שנקבעו בתקן הקיים היה 70%. קיים קושי בגיוס מאבטחים למעברים בעוטף ירושלים, בעיקר נוכח התחרות בין גופים ממשלתיים לגבי שכרם ותנאי העסקתם. לכן הוחלט במשטרה לפעול לשיפור תנאי ההעסקה של המאבטחים ולהשוותם לאלו של המועסקים ברמי"ם. הסמנכ"לית הוסיפה כי בסיכום התקציבי שנערך לאחרונה במשרד לבל"ם התקבלה החלטה להקצות 120 מיליון ₪ מתקציב המשרד לבל"ם לטובת העסקת מספר גדול יותר של מאבטחים במעברי עוטף ירושלים, זאת תוך העלאה ניכרת בשכרם ומתן תוספות עידוד (תמריצים) למאבטחים שיועסקו לתקופות ממושכות. לדברי הסמנכ"לית, בנובמבר2024 צפוי להתפרסם מכרז חדש להעסקת מאבטחים. עוד מסרה הסמנכ"לית כי לאחר שתיכתב תפיסת הפעלה למעברים, יובנו הצרכים הנדרשים, ותיגזר מהם המשמעות המשאבית. | 97 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים בביקורת עלה כי במעברי עוטף ירושלים קיימים פערי איוש של מאבטחים (שעלו כבר בדוח מבקר המדינה משנת 2019), הנובעים בין היתר מפערים בשכר של המאבטחים (כ-10% פחות) ובתנאי ההעסקה שלהם, לעומת גופים אזרחיים אחרים (כמו רמי"ם). למשל, בשמונה מעברים שנבדקו חסרים עשרות מאבטחים, שהם כ-25% ממספר המאבטחים לפי התקן. עוד עלה כי קיימת בעיה ברמה המקצועית של המאבטחים, כפי שעלה בתחקירי אירועים של פיגועים במעברים. ליקוי זה, שאף עלה בדוחות קודמים, גורם לקושי מתמשך בגיוס מאבטחים ופוגע בכשירותם של המעברים ובמוכנותם המבצעית למשימותיהם. המשטרה מסרה בתגובתה כי לגבי כל מעבר קיימת פקודת מעבר ומחוז ירושלים ומג"ב עוטף פועלים על פיה. הדבר היחיד שעליו אין לה שליטה הוא המאבטחים האזרחיים. נכון לאפריל 2025אף שהוחלפה חברת האבטחה עדיין קיים חסר במאבטחים וזאת ברובו מאחר והמאבטחים נמצאים במילואים. עוד עלה בביקורת כי המשרד לבל"ם והמשטרה לא נערכו לאיוש המערך החסר של המאבטחים האזרחיים במעברי עוטף ירושלים, וכי בפרוץ מלחמת חרבות ברזל חלק ניכר מהמאבטחים של מעברים אלה שהם לוחמים בצה"ל גויסו בצו 8. הדבר הביא להפחתה נוספת של סד"כ המאבטחים במעברים, ועקב כך לסגירת מעברים או מסלולים בהם, וכן לפגיעה בהיערכותם לשעת חירום. על מנכ"ל המשרד לבל"ם ועל מפכ"ל המשטרה לוודא שנעשות כל הפעולות לאיוש תקן המאבטחים הנדרש לכל מעבר, כדי לספק מענה אבטחתי ראוי לכוחות הפועלים במעבר ולעוברים בו. נוסף על כך, עליהם לבחון את שינוי תנאי ההעסקה של המאבטחים, ובכלל זה שכרם ושעות עבודתם בכל משמרת, תוך שקלול המקובל בגופים אחרים, כגון ברמי"ם, וכן לחזק את מוכנות המעבר לשעת חירום בהיבטי כוח אדם. בהקשר זה על המשרד לבל"ם ועל המשטרה לוודא כי חברות האבטחה נשמעות לפקודות במעברים כחלק מתנאי החוזה וכי מבוצעת בקרה עיתית בנושא זה. המשטרה מסרה בתגובתה על ממצאי הדוח כי פעלה באופן מקיף לטיפול בנושא איוש תקני המאבטחים במעברי עוטף ירושלים. במסגרת זו, נערכה בחינה יסודית של תנאי העסקה, וזו הביאה לשינויים בשכר המאבטחים במכרז החדש, הכוללים העלאת שכר ותמריצים נוספים. בעקבות המכרז החדש בגזרה הדרומית אין פערי איוש ובגזרה הצפונית חל שיפור של כ-20% באיוש התקנים. המשטרה ציינה כי היא ממשיכה לבחון דרכים נוספות ובכלל זה שיתוף פעולה עם צה"ל לגיוס חיילים ששירתו בעבר במעברי עוטף ירושלים. עוד מסרה המשטרה כי במקביל מתבצע מעקב שוטף אחר מספר המאבטחים בפועל והחברות נדרשות לעמוד בתנאי ההסכם עמן. על מנכ"ל המשרד לבל"ם ומפכ"ל המשטרה להיערך מראש לגיבוי ואיוש סד"כ המאבטחים בקרות אירוע חירום צבאי בו המאבטחים נדרשים להתגייס לצה"ל בצו 8. כל אלה יועילו לשימור סד"כ המאבטחים ויאפשר מענה אבטחתי ראוי במעברי עוטף ירושלים הן בעת שגרה והן בעת חירום. | 98 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | המשטרה מסרה בתגובתה על ממצאי הדוח כי היא רואה חשיבות בהבטחת רציפות תפקודית של המעברים בכל תרחיש ובמענה מערכתי מתאים. המשטרה ציינה כי תבחן כמה אפשרויות בשיתוף הגורמים הרלוונטיים ובהן פעילות מול צה"ל לחידוש הפקודה הצה"לית בנושא איוש המעברים בשעת חירום, הגדרת המאבטחים כעובדי משק נצרך וחיוני או לחילופין הצבת כוח מילואים ייעודי שיבצע את משימות אבטחת המעברים בעת הצורך. המשרד לבל"ם מסר בתגובתו כי המשטרה בוחנת מספר אפשרויות להבטחת רציפות תפקודית של המעברים בכל תרחיש. לאחר סיום הבחינה הממצאים יוצגו למפכ"ל ולמנכ"ל המשרד לבל"ם. הבידוק במעברים על ידי גדוד ארז על פי מסמך ההבנות, צה"ל מקצה למשטרה מאות חיילים וחיילות למשימות של בידוק במעברים, והללו כפופים לפיקוד המשטרה תחת מג"ב עוטף ירושלים בכל הנוגע לפעילותם המבצעית. גדוד ארז הוא גדוד המעברים של המשטרה הצבאית, והוא כפוף מקצועית למפקד משטרה צבאית ראשי. המשטרה הצבאית אחראית גם לבניין הכוח של הגדוד (הכשרה, תורת לחימה, שמירה על כשירות, תקינה, ציוד ואמצעים וכד'). ממסמכי המשטרה עולה כי הגדוד אמון על סיכול ומניעה של פח"ע ושל אירועים פליליים וכן על מניעת כניסת בלתי מורשים לישראל. זאת באמצעות בידוק ביטחוני של כלי רכב והולכי רגל בחלק מהמעברים בעוטף ירושלים. עד לאוקטובר 2022 חיילי המשטרה הצבאית קיימו את הבידוק גם במעברמחנה הפליטיםשועפאט. על פי החלטת הרמטכ"ל, חיילי המשטרה הצבאית הוצאו ממעבר זה, בעקבות ממצאי תחקיר הפיגוע שבו נהרגה חיילת35 מהגדוד. אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים במאי 2023 כתב קצין אג"ם מחוז ירושלים דאז למפקד מחוז ירושלים בנושא פערי הסד"כ של גדוד ארז כי היקף המשימות של הגדוד נקבע 18 שנים קודם לכן, ובשנים האחרונות אינו קבוע, ומתווספות לגדוד משימות ללא תקן מתאים לביצוען. בעת האחרונה, ומאז מבצע שובר גלים36 וסגירת התפר הצפוני, גברו העומסים על מעברי עוטף ירושלים ויצרו שחיקה מרובה בקרב לוחמי הגדוד. הגדוד נדרש להמשיך לשמור על כשירות הלוחמים ואימונם,במקביל לעמידה במשימות. סד"כ לוחמים חסר בגדוד לצד עלייה מתמשכת בהיקף משימותיו מובילים לביצוע משימות בסיסיות ולהגברת הנשירה במידה ניכרת. בסיכום עם מג"ד גדוד ארז נקבע כי המעברים קלנדיה, רחל והזיתים לא יושפעו ככל הניתן מפערי הסד"כ, וייעשה מאמץ לפתיחת כל הנתיבים הרכובים בשעות 00:06 –00:10. לפערבסד"כ יש השפעה על יכולת הבידוק, דבראשר השפיע על פתיחת הנתיבים בחלק מהמעברים, כדלהלן: 35 סמל נועה לזר ז"ל. 36 מבצע צבאי של צה"ל באיו"ש, בשיתוף שב"כ והמשטרה, שהחל ב-31.3.22, לאחר שורה של פיגועי טרור שביצעו פלסטינים וערבים אזרחי ישראל נגד אזרחים ישראלים בשטחי מדינת ישראל בשבוע שקדם למבצע. | 99 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים לוח 3: השפעת פערי הסד"כ בגדוד ארז על פתיחת נתיבים למעבר כלי רכב במעברים בהם פועלים חיילי משטרה הצבאית (מעודכן ליוני 2023) על פי מסמכי מג"ב עוטף ירושלים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מלוח 3 עולה כי בשני מעברים, עקב כך שכוח האדם המוקצה ע"י מפקדת קצין משטרה צבאית ראשית (להלן - מקמצ"ר) לא נמצא בהלימה אל מול המשימות במעברים, מתוך שני נתיבים בכל מעבר נפתח נתיב אחד בלבד במשך כל היממה, ובמעבר אחר לא נפתח כלל מעבר רכוב. המשמעות של פתיחת נתיב אחד היא יצירת צוואר בקבוק ופקק תנועה במעבר החושף את יושבי כלי הרכב לסיכון בטחוני, בהיותם מטרה נייחת לפעילות חבלנית עוינת, ובכך הדבר מסכן את חייהם. המשטרה מסרה בתגובתה כי נתיבי הבידוק נפתחים בהתאם לעומסים וליכולת. עוד ציין קצין האג"ם דאז כי בהיעדר תגבור גדוד ארז בכוח אדם, צפויה הירידה בסד"כ להשפיע על מילוי המשימות עד סוף שנת 2023. כל אלו ישפיעו במידה ניכרת על מרקם החיים לרבות היבטי הביטחון במעברים, לרבות הבידוק בהם, ויפגעו ביכולת לעמוד בהתחייבויות משפטיות שניתנו במסגרת עתירות שונות לבג"ץ. במסמך לגבי עמדת מחוז ירושלים מיוני 2023 כתב מפקד המחוז למפכ"ל המשטרה כי קיימת ירידה ניכרת בסד"כ של גדוד ארז, ולאחר ניתוח התפתחות הסד"כ נמצא כי מתחילת יוני 2023 גדוד ארז מסוגל לבצע כ-69% משימות בלבד מהמשימות שביצע קודם לכן. בינואר 2025 מסר מפקד משטרה צבאית ראשית (להלן – קמצ"ר) לצוות הביקורת כי תקן גדוד ארז הוא כמה עשרות קצינים ונגדים, כמה מאות לוחמים וכמאה תומכי לחימה. עוד נמסר כי בנובמבר 2024 – המצבה הכוללת של הגדוד מנתה כמאה חיילים פחות מהתקינה. | 100 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | ממסמכי קמצ"ר עלה כי קביעת מספר המשימות השבועי והיומי המוטל על לוחמי גדודי ארז מתואם בין מפקד עוטף ירושלים למג"ד ארז אינו קבוע וישנה דינמיות בדרישות וביכולות. והוא תלוי באירועים במרחב (רמדאן לדוגמא, התרעות, מצבה שמשתנה בהתאם לקליטות ושחרורים של לוחמים ובתוכנית האימונים). קמצ"ר ציין כי היקף המשימות היומי הנמוך ביותר באמצע שבוע היה בתאריך 28 ביוני 2023 והיקף המשימות הגבוה ביותר באמצע שבוע היה ב-20ביוני 2023. בדצמבר2024ביצע גדוד ארז מספר משימות ביום הדורשות כמה מאות לוחמים. ביוני2023 הציג רמ"ח מעברים בחטיבת האבטחה במשטרה למפקד המחוז פערי סד"כ של חיילי המשטרה הצבאית אשר הועלו כדרישה מבצעית להשלמה בנוגע לשמונה מעברים. להלן הנתונים המעודכנים לספטמבר 2024: לוח 4: שיעור דרישת חיילי המשטרה הצבאית אל מול המצבה בשבעה מ-16 המעברים בעוטף ירושלים (מעודכן לספטמבר 2024) אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים על פי מסמכי מג"ב עוטף ירושלים, בעיבוד משרד מבקר המדינה. מלוח 4 עולה כי ביוני 2023 בכמה מ-16 מעברי עוטף ירושלים היו חסרים כמה עשרות חיילי משטרה צבאית (כ-18% מהתקן לכל המעברים), מתוך כמה מאות חיילים שנדרשו בכל המעברים לשם עמידה במשימות. | 101 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים ביוני 2023 ציינה מחלקת תכנון באג"ת בתגובתה על מסמך עמדת המחוז שצוין לעיל כי למשטרה אין שליטה על הסד"כ בגדוד ארז, אף שסד"כ חסר פוגע מהותית בפעילות המבצעית ומאלץ את מג"ב לצמצם את המסלולים והשרוולים של הבידוק, הרגלי והרכוב. הדבר מחייב התערבות בין-משרדית, דרישה שלא לפגוע בסדר הכוחות של גדוד זה, ואף לחזקו. בינואר 2025 מסר קמצ"ר לצוות הביקורת כי לא קיים חוסר בסד"כ של גדוד ארז במעברי עוטף ירושלים. כל לוחם מבצע משימת בידוק אחת עוד ציין הקמצ"ר כי תקינת הגדוד לא השתנתה בעשורים האחרונים למרות הגידול במספר המשימות וכי בשנת 2023 הוקמה יחידת מילואים לגדוד על מנת לתגבר את סד"כ הסדיר בתקופת הרמדאן, בזמן אימונים וכן בעת הצורך. בביקורת עלה כי צמצום מצבת הסד"כ בגדוד ארז ביוני 2023, עוד לפני מלחמת חרבות ברזל, הביא לכך שהגדוד היה מסוגל לבצע כ-69% משימות בלבד, כך ש31% מהמשימות לא בוצעו, ונפגעה מהותית הפעילות המבצעית של הגדוד. עוד עלה כי מיוני 2023 חל צמצום נוסף במצבת סד"כ הגדוד דבר שהגדיל את חוסר ההלימה בין משימות הגדוד וצרכי המשטרה. היעדר מסגרת קבועה מינימלית של מצבת לוחמי גדוד משטרה צבאית אינו מאפשר עמידה במשימות הבידוק דבר המוביל לעיתים לצמצום מסלולי הבידוק במעברים הרכובים. סגירת מסלולי בידוק יוצרת עומסים, פקקים וצווארי בקבוק במעברים אחרים, העלולים לחשוף אותם לפיגועים. המשטרה מסרה בתגובתה כי בשנת 2023 בחודשים טרום מלחמת חרבות ברזל גדוד ארז נקלע למחסור בכוח אדם בשל מיעוט גיוס ובשל גורמים משפיעים אחרים, וכי במועד מתן התגובה הגדוד פועל ללא חריגים וללא פערי כוח אדם בשום מעבר בעוטף ירושלים ועומד בכל המשימות בצורה מצוינת. צה"ל מסר בתגובתו כי לעמדתו לא מתפקידם של חיילי צה"ל לבצע פעילות שיטור או בידוק במעברים וכי אינו מכיר את סיכום נתוני פעילות של גדוד ארז כפי שהציגה המשטרה. צה"ל ציין כי כמענה לפער הקיים בנושא הוא יזם לפני כשלוש שנים עבודת מטה להעברת הסמכות והאחריות במעברים למג"ב שתחת פיקוד (ת"פ) המשטרה אך בשל התנגדות ראש אג"ת במשטרה ודרישות משאביות (כוח אדם ותשתיות) שצה"ל לא יכול לעמוד בהן, לא הושלמה העברת האחריות. נוכח פערי העמדות בין צה"ל ובין המשטרה בנוגע לתפקידם של חיילי המשטרה הצבאית במעברים, בראיה צופת פני עתיד, וכל עוד לא חל שינוי במשימות של גדוד ארז – על הקמצ"ר לתאם עם מפקד מג"ב עוטף ירושלים את היקף המשימות המצופות מחיילי המשטרה הצבאית ואת אופיין, ואת המצבה המינימלית הצפויה של גדוד ארז ולסכם על תגבור הסד"כ הסדיר בהתבסס על גדוד המילואים שהוקם לצורך כך כדי למנוע בעתיד הישנות של סגירת נתיבים במעברים, בשל פערי כוח אדם. צה"ל מסר בתגובתו כי הוא מקבל את ההמלצה לקיום שיח בין הקמצ"ר למפקד מג"ב עוטף ירושלים בשיתוף גורמים צה"ליים רלוונטיים אחרים, לרבות פקמ"ז ואמ"ץ (אגף המבצעים). | 102 | ה דוח מבקר המדינה | טבת התשפ"ו | דצמבר 2025 | בנוסף לכך, על ראש אג"ת בצה"ל החתום על מסמך ההבנות מטעם צה"ל יחד עם מקמצ"ר לבדוק את טענות המשטרה ולתאם עימה את המענה הנדרש למעברי עוטף ירושלים, בהתאם למסמך ההבנות. זאת כדי לוודא שתהיה הלימה בין המשימות הנדרשות לביצוע מהמשטרה הצבאית ובין התקן והאיוש בפועל, וכדי שלא תיפגע הפעילות המבצעית בשל אי-ביצוע כל המשימות הנדרשות לגבי הבידוק במעברים כך שתתאפשר הפעלה של כל מסלולי ושרוולי הבידוק במעברי עוטף ירושלים. צה"ל מסר בתגובתו כי אם תתקבל פניה בנושא מהמשטרה הוא יבחן אותה. האיזון בין הביטחון למרקם החיים למעברים בגזרת עוטף ירושלים בין ישראל לבין איו"ש ובין השכונות השונות בירושלים יש חשיבות מרובה בהיבטים ביטחוניים, מדיניים וכלכליים וגם בעניין השמירה על מרקם החיים של האוכלוסייה באזור. האוכלוסייה העוברת במעברים היא מגוונת וכוללת אזרחים ישראלים, תושבי ירושלים המתגוררים ממזרח למכשול המבקשים לעבור לצידו המערבי, תלמידים, פלסטינים בעלי היתר כניסה לישראל המבקשים להיכנס לירושלים לצורכי תעסוקה, ונותני שירותים רפואיים ודיפלומטיים. עיכובים ממושכים במעברים, הן של הולכי הרגל והן של הנוסעים, הם בגדר פגיעה במרקם החיים37. כאמור, אחת הסוגיות המרכזיות והחשובות בתוכנית מרחב התפר בכלל ובתוכנית עוטף ירושלים בפרט היא שמירה על מרקם החיים ועל אורח חיים ראוי של האוכלוסייה משני צידי המכשול. למשל, בבג"ץ 6193/0538 דחה בית המשפט העליון עתירה נגד תוואי גדר הביטחון בשועפאט. בג"ץ ציין כי "בהתחשב בקביעת ועדת הערעור, המחייבת את המדינה לבנות את מסוף המעבראפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים [שועפאט] באופן שיאפשר מעבר של 5,000 איש בשעה במהלך שעות העומס (06:00 – 08:00) דבר שיבטיח זמני המתנה קצרים וסבירים במחסום,: מסקנתנו היא כי הפגיעה בעותרים, הינה מידתית ביחס לצורך להגשים את מטרות הביטחון שבבסיס תוואי הגדר"39. במסמך ניתוח מעברים ביטחוניים מאוקטובר 2022 שכתב משרד התחבורה, בשיתוף המנהא"ז והרשות הארצית לתחבורה ציבורית, הוגדרו זמני העיכוב בכניסה למעברים כדלהלן: הולכי רגל -15 דקות וכלי רכב – 7 דקות. עוד צוין במסמך כי מהבדיקה שקוימה במעברי איו"ש ובמעברי עוטף ירושלים עלה כי רק בארבעה ממעברי עוטף ירושלים נמצאו זמני עיכוב חריגים, כמפורט בתרשים הבא: 37 ראו לדוגמה וע (ת"א) 405/04 תושבי הכפר שועפאט ואח' נ' הרשות המוסמכת - משרד הביטחון (פורסם במאגר ממוחשב,085.8.) 38 בג"ץ6193/05ועד תושבי ראס אל חמיד ואח' נ' הרשות המוסמכת על פי חוק להסדר תפיסת מקרקעים, וועדת הערעורים ע"פ חוק להסדר תפיסת מקרקעים(פורסם במאגר ממוחשב25.11.08.) 39 פסקה24לפסק הדין, עמ'21. | 103 | אפקטיביות מכשול קו התפר והמעברים בגזרת עוטף ירושלים תרשים 13: המעברים שבהם נמצאו זמני עיכוב חריגים (מעודכן לאוקטובר 2022) המקור: מסמך ניתוח מעברים ביטחוניים שערך משרד התחבורה, בשיתוף המנהא"ז והרשות הארצית לתחבורה ציבורית. מתרשים13עולה כי באוקטובר2022, הגדירו משרד התחבורה, בשיתוף המנהא"ז והרשות הארצית לתחבורה ציבורית ש-15 דקות הם זמן עיכוב סביר להולכי רגל במעברים ו-7 דקות כזמן עיכוב סביר לכלי רכב. עם זאת, נמצא באותו חודש כי באחד המעברים זמן ההמתנה של הולכי רגל הוא 80 דקות ושל כלי רכב – 56 דקות. לגבי מעבר אחר, זמן ההמתנה של הולכי רגל הוא 30 דקות ושל כלי רכב – 10 דקות. במעברים נוספים, שהם מעברי כלי רכב בלבד, נמדדו זמני המתנה של 25 דקות ו-18 דקות בהתאמה. בדיון בנושא אזרוח מעברי עוטף ירושלים שהתקיים בנובמבר 2017 ציין ראש המל"ל כי תמונת