جلسة الهيئة العامة بتاريخ 09/06/2025 الساعة 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חבריי חברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. היום יום שלישי י"ג בסיוון התשפ"ה, 9 ביוני 2025. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. זהו היום ה-612 למלחמה שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-55 מאחינו ואחיותינו שתמונותיהם מביטות עלינו כאן ממעל עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5889/25 וכלה בהצעת חוק פ/5905/25: הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – הגנה על קטינים מפני תוכן פוגעני באינטרנט באמצעות אומדן גיל), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק מגן דוד אדום (תיקון – הבטחת הרציפות התפקודית של מגן דוד אדום), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק אחריות לתגמולים ולטיפול בחיילים בשירות מילואים או בשירות קבע ובאנשי כוחות הביטחון בשל חבלה תוך כדי השירות (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק חובת לימודי ליבה וביטול מוסדות הפטור (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק לאשרור אמנת רומא, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, עאידה תומא סלימאן ויוסף עטאונה; הצעת חוק יום העצמאות (תיקון – מועד יום העצמאות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – העדפה מתקנת לנכי צה"ל), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק שידור חי של דיונים בבית המשפט העליון, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יצחק קרויזר, לימור סון הר מלך וצביקה פוגל; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – שעת הורות בעבודה לאלמן או לאלמנה בשנת האבל הראשונה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, לימור סון הר מלך, דבי ביטון, מטי צרפתי הרכבי, משה טור פז, מירב בן ארי, קטי קטרין שטרית, מתן כהנא ויואב סגלוביץ'; הצעת חוק הנוער (טיפול והשגחה) (תיקון – טיפול בבריחה ממשמורת), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק החלת ריבונות על מעלה אדומים, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הכרה בעבודה בפנימיות לילדים ונוער בסיכון כעבודה מועדפת ומתן הטבות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הרב יהודה עמיטל והרב אהרון ליכטנשטיין (ציון זכרם ופועלם), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אלעזר שטרן ומשה סולומון; הצעת חוק מימון מפלגות (תיקון – אחריות יושב ראש מפלגה לחובות סיעה שחדלה להתקיים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שיעור קצבת שירותים מיוחדים וגמלת ילד נכה למעסיקים שני מטפלים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק שנת שירות, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו עוברים לנושא הראשון על סדר-היום, והוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, אדוני, לרשותך עד עשר דקות.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, משרד ראש הממשלה ביקש השבוע מוועדת הכספים לבצע סדרה של העברות כספיות. עברתי על הרשימה, וסכום אחד תפס לי את העין: 21 מיליון שקל העברה לסעיף שנקרא "סקרים חיצוניים", שזה סקרים שעושה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 21 מיליון שקל לסקרים. באמת חבל על הכסף. אני אגיד לכם בחינם מה הציבור חושב. הוא חושב שמי שמבזבז 21 מיליון שקל על סקרים במקום להשתמש בכסף הזה לגני ילדים או לסיוע למשרתי המילואים, שקורסים סביבנו, הוא כנראה איבד כל קשר עם המציאות. באמת, מה אתם עושים? מה עובר עליכם? אם אתם כבר מוציאים 21 מיליון שקל על סקרים, תעשו סקר על מה חושב הציבור על זה שביום שבו נהרגו ארבעה חיילי בעזה, ראש הממשלה ישב שבע שעות רצופות כדי לקדם את חוק ההשתמטות. שבע שעות. לא על עזה, לא על סוריה, לא על איראן, לא על החטופים, לא על זה שמחירי המזון עלו ב-10% בשנתיים האחרונות, לא על הסנקציות שמתכננים לנו בעולם, לא על זה שכל יום נרצחות כאן נשים. שבע שעות לקדם השתמטות בזמן מלחמה. שבע שעות כדי לוודא שממשיכים לשלם לחרדים כדי שהם ישתמטו מגיוס לצה"ל. בשבת דיברתי עם האחיינית שלי. היא בת 19, מש"קית נפגעים בהנדסה קרבית. אני אומר לה: מה את עושה? היא אמרה: אני בדיוק ממלא דוח חלל, דוח חלל על אחד ההרוגים. כי זה מה שקורה בעולם האמיתי לאנשים אמיתיים שהחיים שלהם מתפרקים. הממשלה הזו פירקה לנו את החיים ברשלנותה, בחוסר התפקוד שלה, בזה שלא אכפת לה, ואפילו כבר לא עושים את עצמם. כשהסתכלתי על ההעברות התקציביות, בדקתי מה עוד יש שם. נגיד – היות שיושב פה השר אמסלם – מעבירים תוספת של 18 מיליון שקלים למשרד לשיתוף פעולה אזורי. אל תרגישו רע אם לא זכרתם עד לרגע זה שהשר אמסלם הוא השר לשיתוף פעולה אזורי. אז נכנסתי לאתר המשרד לראות מה עושים שם. מה אתם חושבים הכותרת באתר המשרד? מה התמונה הגדולה בראש האתר של המשרד לשיתוף פעולה אזורי? מה הפעילות המרכזית – זה בעצם מתאר את הפעילות המרכזית של המשרד – בראש האתר יש תמונה גדולה: סיור המשרד ביוון. תעשו את עצמכם מופתעים. הם נסעו לטברנות. כולם, כל בכירי המשרד, כמובן בהובלת השר, נסעו ליוון. אפילו הבנתי שביקרתם בנמל של פיראוס, כי "הקולות של פיראוס מזכירים את חיפה / עם בקבוק של מתיאוס את נראית כה יפה". אז צריך 18 מיליון שקל. זה הרי לא זול לטוס בימים אלה ליוון, כי, כזכור, שרת התחבורה לא פתרה את משבר הטיסות, מלבד, כמובן, את משבר הטיסות של עצמה. הם הרי לא יטוסו על חשבונם, הם יטוסו על חשבוננו. הבעיה היא שאת 18 מיליון השקלים האלה, כמו את 13 מיליארד השקל כספים קואליציוניים, לא צריך בפיראוס, צריך אותם בחיפה וצריך אותם בקריות וצריך אותם בבאר שבע. ואת הכסף הזה לא צריך לשים בטיולים לטברנות באתונה אלא בחינוך ובבריאות ובמעונות יום פה בישראל. למתעניינים, בהעברות התקציביות יש גם תוספת של 32 מיליון שקלים למשרד למסורת ישראל ו-27 מיליון שקלים למשרד למורשת ישראל. מדובר בשרים פרוש ועמיחי אליהו, ופרס כספי בסך 59 מיליון שקל יינתן למוצא הישר מי מהם אחראי למה, ומה ההבדל, בשם אלוהים, בין מסורת ישראל למורשת ישראל. ב-21 מיליון שקלים לסקרים, שישאלו את הציבור מה הוא חושב על ההעברות התקציביות האלה. מה הוא חושב על העובדה שבזמן שמעמד הביניים הישראלי קורס, משפחות המילואימניקים מתפרקות, המיסים והמחירים לא מפסיקים לעלות, הממשלה ממשיכה לבזבז כספי ציבור בלי הכרה. ואם כל כך מעניין אתכם מה חושב הציבור, יש לי הצעה אפילו יותר טובה. ביום רביעי אנחנו מניחים פה על שולחן הכנסת את ההצעה לסקר הגדול מכולם. זה נקרא "הצעת חוק פיזור הכנסת". כל שבוע אתם עולים הנה ואומרים: העם. אנחנו מייצגים את העם. אנחנו פה כי זה רצון העם. בואו, אני מאתגר אתכם, בואו נלך לשאול את העם מה הוא באמת רוצה. נשאל אותו מה הוא חושב על 7 באוקטובר, ומה הוא חושב על שבע השעות שנתניהו בזבז בשבת על חוק ההשתמטות, ומה הוא חושב על שבע הזירות שנפתחו במהלך הכהונה שלו, ומה הוא חושב על זה ששכר הדירה עלה בשנה שעברה ב-7.7%, ומה הוא חושב על זה שקילו בשר טחון בשופרסל עולה 70 שקל. הגיע הזמן לשינוי. אתם יודעים, בדיוק החודש לפני שבע שנים, יוני 2018, היה גל של ירי רקטות מעזה אל ישראל. ונתניהו היה כמובן ראש הממשלה אז, והתגובה שלו הייתה שהוא כינס שורה של דיונים, ובסוף אותה שנה הוא התחיל את מזוודות הדולרים מקטר. בדיוק לפני שבע שנים התחילו את מזוודות הדולרים. זה היה בדיוק לפני שבע שנים. אז הגיע הזמן לגמור את שבע השנים הרעות ולהתחיל את שבע השנים הטובות. הגיע הזמן שבמקום הממשלה הזו, שאיבדה קשר למציאות, תהיה פה קואליציה של תקווה ועשייה, שתתחיל תיקון גדול בעם ישראל ובמדינת ישראל. אני קורא לכנסת לקבל את הצעת האי-אמון בממשלה, ואם לא, אז יש לה יומיים להתחרט, ולהצביע על פיזור הכנסת והליכה לבחירות. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. אני מזמין את חבר הכנסת אביגדור ליברמן לנמק את ההצעה מטעם סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה. בבקשה, אדוני. השר אמסלם, אתה עונה על שתי ההצעות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

יש רק שתיים או שיש עוד אחת?

היו"ר מאיר כהן:

לא. כמדומני, יש רק שתיים.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כבוד גדול שתענה לי היום על הצעת האי-אמון שלי. אני מאוד מאוד דרוך לשמוע את תשובתך. אדוני היושב-ראש, אני התכוונתי לדבר על הדברים האין-סופיים במציאות שלנו. עד היום הייתי בטוח שהדבר היחידי שהוא אין-סופי זה היקום. בימים האחרונים למדתי שיש עוד שני דברים אין-סופיים – הטמטום והצביעות. ב-4 ביוני אני תקפתי את המעשה המטורף של נתניהו, שהחליט לספק נשק לכנופיות ג'יהאדיסטים ולסוחרי סמים, ומאז אני שומע פתאום: מתקפה, ארגון הרעל, שופרות, כתבי חצר, ליברמן חשף סוד מדינה, ליברמן מסכן את חיילי צה"ל, מה לא? צריך לפתוח בחקירה. אני מאוד מקווה שתיפתח חקירה, לבדוק מאיפה באמת הגיע המידע. אתה יודע מאיפה הגיע המידע, אדוני היושב-ראש? מערוץ 14. ב-3 בחודש, ערב לפני זה, יוצאת כתבה בערוץ 14 עם פרטי-פרטים של כל הסיפור הזה, כולל מזכירים את השם של ראש הכנופיה, יאסר אבו שבאב.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אבל ערוץ 14 – – –

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

ואני חשבתי, עוד פעם: ערוץ 14 – זה ברור, המידע מגיע מפי הסוס. אבל יתרה מזו, אמרו שזו עבירה על הצנזורה. אחרי הכתבה הזאת בערוץ 14 אני ממתין. אני מסתכל כמה שעות אחר כך, שש שעות אחר כך, ואותה כתבה, עם קצת יותר פרטים, מופיעה בכל הפלטפורמות של ערוץ 14 – גם בפייסבוק, גם בטוויטר, גם בטלגרם. בדרך כלל כשיש עבירת צנזורה, אז הצנזור יודע להתנפל מייד על מי שעובר את עבירת הצנזורה – איומים, נזיפות, הופכים עולמות, דורשים למחוק את זה. פה, אחרי שש שעות, פשוט מעלים את הכתבה הזאת בכל הפלטפורמות ברשתות. אז אני כבר מבין שגם אין עבירת צנזורה. אבל האמת שהעסק התחיל ב-25 במאי, ומ-25 במאי אני עוקב. אני הבאתי, אדוני השר, רשימה של כל הפרסומים שהיו בתקשורת הישראלית על כל הסיפור הזה. זה פשוט מדהים – עשרות פרסומים. אתה יודע, יש באמת אנשים טובים – יש אבו עלי אקספרס שמפרסם, מיכאל מילשטיין, איתי בלומנטל, בערוצי הטלגרם שלהם, במשך עשרה ימים, כולל שמות וכולל תמונות. יש לי פה את כל הרשימה. אני מקווה שגם הצנזור הראשי, אדון נתנאל קולה, תת-אלוף נתנאל קולה, מסתכל. אם הוא לא רואה – ארי, הדובר שלי, תעביר לו את כל ההופעה הזאת, ככה, ישר לטלפון שלו. אבל באמת, עשרות פרסומים. אבל מה שבאמת הביא אותי למסקנה סופית, להרבה ספקות – ידעתי שזאת ממשלת אוסלו מודל 2025, אבל לא ידעתי שעד כדי כך. ברגע שראיתי את הפרסום הזה בערוץ 14 באמת הבנתי שזה דבר נכון. אני לא רואה פה את חבר הכנסת אוהד טל – הוא אמר שצריך לחקור את ליברמן, צריך להגיש תלונה, צריך חקירה על מי הדליף את זה. אני מציע שאוהד טל יגיש תלונה נגד עורך ערוץ 14. הרי הם הראשונים, הם המקור. גם ינון מגל תוקף. אני מציע לך, ינון מגל, תגיש תלונה נגד עורך ערוץ 14, איך זה שהוא מסר את הידיעה הזאת. פשוט מדהים שאנשים – אני יודע שבממשלה הזאת אתם נגד לימודי ליבה, אבל כל בן אדם שיודע קרוא וכתוב ויש לו קצת ניסיון ועוקב אחרי כל הידיעות – ואני בדרך כלל עוקב אחרי כל ידיעה ביטחונית – מגיע למסקנה אחת. ובאמת צריך לראות – אני חוזר עוד פעם – מי הם הצדיקים האלה. הרי יש לנו רשימה של כל האנשים המרכזיים בכל הכנופיות האלה. הרי אלו אותם אנשים שהשתתפו בפיגוע הנגמ"שים, מי שזוכר, ב-2014, פיגוע שבו איבדנו 13 לוחמים, הם אנשים שהשתתפו בחטיפת גלעד שליט, אנשים שלחמו עם דאעש בסיני, אנשים ששיגרו רקטות למדינת ישראל. הם אותם אנשים שאנחנו כרגע מספקים להם גם נשק וגם כסף. באמת ממשלת אוסלו חדשה. יתרה מזאת, העברנו 700 מיליון שקל מכספי משלם המיסים לסיוע למחבלים בעזה. אני מסתכל היום על תמונות. לא יודע – אני אשלח לך, אני חושב שיש לי עדיין את הטלפון שלך, אשלח לך תמונה. היום מספקים לעזה – מה מספקים? עוף כשר למהדרין, כי חמאס לא סומך על כשרות הרבנות הראשית. פחות מכשר למהדרין הם לא מוכנים לקבל, אז סיפקו להם עוף כשר למהדרין. אז באמת, כרגע, החמאסניקים יאכלו שם כנראה מרק צח עם עוף כשר למהדרין. אבל באופן כללי, אני אומר לכם, מה שאנחנו עוברים פה, הטירוף הזה, הוא אותו טירוף, אותה קונספציה בדיוק, שקודם נתניהו מחליט שהוא מזרים כסף לחמאס, ועכשיו זה בדיוק המשך ישיר – מזרימים נשק לכנופיות של ג'יהאדיסטים, של סוחרי סמים. וברור לך, אדוני השר, שזה רק עניין של זמן עם אותן כנופיות של סוחרי סמים. מבריחי סמים ברצועת עזה חוברים לאותן כנופיות בנגב, ואתה יודע למה תביא החבירה הזאת בין כל הכנופיות האלה? שבזמן קצר ביותר נראה את הנוח'בות, אבל נוח'בות תוצרת ישראל, מסתובבות בבאר שבע ובדימונה ובירוחם. וברור, כמו בפעם הקודמת, כמו באוסלו א', שהנשק הזה בסופו של דבר יופנה כלפינו. הם כבר עשו את זה בעבר, וזה מה שיקרה בעתיד, וזה רק עניין של זמן עד שאותן כנופיות, עם נשק שסיפקנו להן, ינסו לפגוע בתושבי מדינת ישראל. ומי שסיפק להן את הנשק – מי שחשף את זה, מסכן את חיילי צה"ל ואת אזרחי מדינת ישראל. ואני באמת אשמח לשמוע מי סיפק את כל המידע הזה, ותעברו עליו אצל אבו עלי אקספרס וערוץ 14 וכל הצדיקים האחרים, ואני אומר לך, עשרות פרסומים בין 25 במאי ל-4 ביוני, עשרות פרסומים במדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. אני מזמין את השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם להשיב על שתי ההצעות להביע אי-אמון. ברוכים הבאים כל המבקרים בכנסת, שלום לכם. בבקשה, אדוני, אין לך הגבלת זמן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני אענה בקצרה לחבר הכנסת ליברמן – –

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

דודי אמסלם בקצרה זה חדשות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – ואחרי זה ללפיד. אחרי זה יש כמה נושאים שאני רוצה להעלות אותם בפני הכנסת. תראה, חבר הכנסת ליברמן, כדי לדייק את הידיעה, או לפחות את המשפט – וזה אחרי ששמעתי את לפיד, וכבר כתבתי לעצמי: "גם אֱוִיל מחריש חכם יחשב". כשהוא עולה לכאן אני צובט את עצמי. אני אומר, כדי לא לבייש אותך, את הכנסת, את עם ישראל, עדיף שתשתוק. אבל התחברתי למשפט שלך. מה שאמר איינשטיין זה: היקום והטיפשות אלו שני דברים שהם אין-סופיים, ויש לו ספק עדיין לגבי הנושא הראשון, לגבי היקום. וזה בעצם משפט שלדעתי מאוד מאפיין את מר לפיד. עוד מעט אני אענה מדוע ולמה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אתה פשוט מבייש את עצמך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בסדר.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

פשוט מבייש את עצמך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש.

שלי טל מירון (יש עתיד):

את כל כנסת ישראל.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

עולה – בדיחות ברמה של כיתה א'. תתבגר כבר.

היו"ר מאיר כהן:

נו, יסמין, יסמין, תודה רבה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אני מוציאה את עצמי, אי-אפשר לשמוע אותו.

היו"ר מאיר כהן:

יסמין.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו אני אענה לך. תראה, הסיפור של אספקת נשק לכל מיני כנופיות בעזה, נקרא לזה, או משפחות – אני לא מכיר את הנושא באופן אופרטיבי.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – – תסבירו – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אז אני מסביר. גם אם הוא דובר בעבר כרעיון, אני לא מכיר את זה. דרך אגב, גם אם הוא פורסם בעיתונות זה דבר חמור מאוד. דרך אגב, הייתי מציע לרונן בר ולצנזור – הרי רונן בר חקר את המסמך שהגיע לראש הממשלה על כוונות סנוואר, שהוא מעודד את ההפגנות בקפלן,. אלה בעצם ההנחיות שלהם, וזה מפלג את צה"ל. כשמסמך כזה מגיע לראש הממשלה באמצעות נגד, השב"כ זורק אותו לחדרי החקירות, זורק אותו לצינוק לכמעט חודשיים, שלושה. את זה יש לו זמן לחקור. אבל לחקור את מה שאתה אומר שאני רואה את זה כפגיעה בביטחון מדינת ישראל, זה בוודאי שלא. למה שהוא יחקור? יכול להיות שהם הדליפו את זה, החבר'ה שלו. כמה שפוגעים בממשלה יותר טוב. לכן, אני רואה את זה כדבר חמור. דרך אגב, אם זה גם היה כתוב בעיתון, אני לא הייתי עולה לכאן לדבר על זה, הייתי מבקש לחקור את מה שכתוב בעיתון. לגבי הכסף של החמאס שדיברת עליו, הרי אתה יודע שזה בלוף גדול. דרך אגב, כמדומני אתה היית שר האוצר. לפחות שמעתי את בנט, כששאלו אותו מתי זה התחיל, הוא אמר: כשליברמן היה שר האוצר. אני לא יודע אם הוא משקר, כן או לא, אבל אני מעריך שגם לך היה יד ורגל בעניין. אבל מה היה בעצם הרעיון? ואת זה הציבור שוכח. הסכמי אוסלו בעצם קבעו שמדינת ישראל מעבירה את המיסים של הרשות הפלסטינית, כן, וכל הגבייה בנמלים, הבלו, המכס וכו' – מעבירים את זה לרשות הפלסטינית, וככה היה שנים. אלא מה, אבו מאזן רב יום אחד עם סנוואר או עם החמאס והחליט: הוא לא רוצה להעביר להם את הכסף יותר. דרך אגב, אותו כסף שעבר – באו ראשי מערכת הביטחון, כולם, שהיום אתה שומע אותם, כל אחד אומר: אני? כולם, אדוני היושב-ראש, המליצו למדינת ישראל, בוודאי ובוודאי, להעביר את מה שחסר למשכורות של אותם פקידים. בוודאי שלא חשבנו לרגע, אני מניח, שהחמאס הוא איזה ארגון צדקה שכל היום עוסק רק בחסדים. המקורות של חמאס ענפים מאוד, מיליארדי שקלים שמוזרמים לו בכל מיני הברחות דרך כל מיני מדינות. ולכן באותה נקודת זמן זה היה האירוע, ולכן אותה ממשלה קיבלה את ההחלטה – אימצה את חוות הדעת של השב"כ. כל גופי הביטחון רצו לקנות שקט. עשה שכל. איך אמר ראש השב"כ חודש לפני 7 באוקטובר? צריך לשחרר. למה לא נכניס 20,000 עזתים מעזה? את זה הוא אמר, אני שמעתי באוזניים שלי. דרך אגב, תוך כדי המלחמה, לאחר 7 באוקטובר, מה רונן בר ממליץ לנו בקבינט? להכניס עובדים מיהודה ושומרון לישראל. תראו איזה הזויים האנשים האלה. דרך אגב, זה בן אדם שרק לאחרונה ירד לי האסימון במה הוא היה עסוק. כל היום הוא היה עסוק – או חלק גדול מאוד – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

עכשיו אין עובדים מאיו"ש? אתה יכול לאשר שאין עובדים מאיו"ש?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – הוא היה עסוק בנערי הגבעות, ביהודים שזורקים אבנים, הרועים.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

עכשיו אין עובדים מאיו"ש? יש עובדים, אז אתה משקר. אתה שר בממשלה שמכניסה עובדים מאיו"ש.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה, תן לי. אתה קוטע לי את הרצף, שנייה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לא, אף ממשלה – – – השר אמסלם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה רוצה לדבר? בבקשה, תדבר. לכן אני אומר שהם חוקרים את מה שיכול לפגוע בממשלת הליכוד ובראש הממשלה ובנו. על זה אנחנו מלינים. אז לכן, כשאתם מעלים את הסיפור של החמאס, הרי בזמנכם אתם עברתם כסף לחמאס. איך העברתם?

מירב בן ארי (יש עתיד):

ממש לא. העבירו תלושים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתם עברתם להם בדלק. איך אמרתם?

מירב בן ארי (יש עתיד):

האמת היא שלא.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אנחנו לא ניתן להם כסף, ניתן להם דלקים שהם ימכרו אותם. לכן, בואו נעזוב את הסוגיה הזאת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אולי באמת תעזוב.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו לגבי מר לפיד – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

בגלל שאתה משקר, עדיף שתעזוב את זה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא להפריע לי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני אפריע לך, ואני לא שואלת אותך אם להפריע לך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא להפריע לי.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אתה אומר שקר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מותר לי, כי אתה משקר – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – אז תעזוב את הסוגיה ותעבור הלאה.

היו"ר מאיר כהן:

מירב, בבקשה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא, הוא לא יכול לשקר על דוכן הכנסת ולצפות שאני ויבגני לא נגיב.

היו"ר מאיר כהן:

לא, מירב, מירב.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

הממשלה – – – מצטטים אתכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עד עכשיו לא הפרעתי לך לדבר. לא הפרעתי לך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תודה רבה. איפה לשכת הסעד? את כל היום, מהרגע שאת נכנסת לכאן, את רק מפריעה, תמיד וכל הזמן. אבל לא חשוב, בואו נתקדם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

עוד פעם, אני לא שואלת אותך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בוודאי שאת לא שואלת. את חושבת שהכנסת שייכת לכם, למפלגה שלך. הכול מותר לכם. אבל בואו נתקדם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לכם, לכם. תתקדם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, אתה יודע שאתמול שמעתי את יושב-ראש המפלגה שלך, מר לפיד. מה הוא אומר? בכספים הקואליציוניים מועברים 21 מיליון שקל לסקרים.

היו"ר מאיר כהן:

יבגני, יבגני, שומעים אותך עד כאן, יבגני.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ואיזה סקרים? הוא מתחיל לספר לנו איזה סקרים.

נאור שירי (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רבותיי, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה יושבת במשרד ראש הממשלה, והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עושה הרבה מאוד סקרים במדינת ישראל. דרך אגב, כל מדד וכל אינדקס שאנחנו משלמים או לא משלמים, זה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עושה. אם לא היינו מעבירים להם שקל, אז היו אומרים: רבותיי, אתם פוגעים בכלכלה במדינת ישראל. בוודאי שזה ככה. זאת בכלל לשכה מקצועית, זה לא קשור מי השר ומי ראש הממשלה. אבל אם הוא יכול לבוא ולשקר כאן ולהגיד: אתם מעבירים 21 מיליון שקל לסקרים במקום להעביר את זה למעוטי יכולת – זה בדיוק ככה, בעצם הבן אדם משקר את הציבור ומלהיט כל הזמן את הרוחות ומפזר רעל באופן מכוון, בגלל שהוא כשר האוצר יודע מה התפקיד של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כשהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כל חודש מפרסמת את המדד, אז ככה מתנהל המשק. כל החוזים במשק צמודים ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולדברה, והיא עושה עוד הרבה סקרי עומק לנתונים לשימוש משרדי הממשלה והמשק הישראלי. אבל אם הוא יכול לשקר, למה שלא ישקר? אם הוא יכול. הוא מדבר על המשרד לשיתוף פעולה אזורי – 18 מיליון שקל. דרך אגב, אני לא יודע על מה הוא מדבר. אבל הוא אומר שנסענו ליוון. דרך אגב, אני רוצה להזכיר לכם, לפני שנתיים היה לכם שר שקראו לו עיסאווי פריג', והוא היה במשרד הזה. אני רק חיברתי את המשרד לשיתוף פעולה אזורי עם רשות החברות, אדוני היושב-ראש, ואני אחת לכמה חודשים, חצי שנה בערך, כדי לרתום ולחזק את הקשרים שאני רואה אותם כקשרים אסטרטגיים בין מדינת ישראל למדינות האזור – אז נסענו בעצם עם החברות הממשלתיות, הביטחוניות, התשתיות, ונפגשנו עם יוון, עם השרים ביוון, כדי לבצע שיתוף פעולה, גם ביטחוני וגם כלכלי. אבל מה אכפת לשקרן הזה? הוא הרי לא הפסיק לטוס כשהוא היה שר בממשלה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דרך אגב, איך פעם אמרתי לו? המטוס היה נוחת, והוא היה עולה. דרך אגב, הוא שכר מטוס פרטי, הוא חכר מטוס של 240 נוסעים, הוא נסע איתו למרוקו. למה? הוא היה שר החוץ.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה אתה כל הזמן משקר? אין לך – – – אין לך? כל היום אתה משקר. עולה – משקר.

היו"ר מאיר כהן:

מירב, זהו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני הולכת. לא יכולה לשבת ולשמוע את השקרים שלו. הוא משקר כמו שהוא נושם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני מזמין את כל מכונת הרעל שיושבת פה, שפעם אחת יגידו לי באיזה עובדה אני לא צודק, מה אמרתי לא נכון. עובדה, הבן אדם היה שר החוץ, שכר – אין לי מושג מי אישר לו, עליתי אז ב-real time, בזמן אמת, ואמרתי לו: תגיד לי, יא חצוף, לא יכולת לנסוע בטיסת אל על? לא. לקח מטוס, העמיס איתו 150 איש או 100 – לא חשוב המספרים, המספרים גדולים – ונסע לפתוח את השגרירות במרוקו. לקח את החבר'ה איתו כאילו זה עסק פרטי של אבא שלו. הוא עכשיו מכפיש אותי שנסעתי ליוון. דרך אגב, חלק מהתפקיד שלנו כשרים זה לנסוע למדינות, בוודאי, לחזק את הקשרים בין ישראל למדינות בתחומים של כל משרד ומשרד. עכשיו אני רוצה, ברשותך, אדוני היושב-ראש, לעבור לנושא אחר לגמרי, שהוא חשוב ולדעתי חמור מאוד. חבר הכנסת ליברמן, אני ראיתי בערוץ 1 זמן אמת, תוכנית שהדהימה אותי. אתה כשר הביטחון לשעבר, אני מניח שאם נחשפת לעניין הזה, אתה מבין על מה מדובר. יש במדינת ישראל – אני צריך להסביר לציבור – חברות תוכנה שהן חברות התקפיות. זה נשק יותר חמור מטילים, זה נשק גרעיני כמעט. אנחנו פוגשים, אני רואה – מפקד 8200, אהוד שניאורסון, תת-אלוף, יוצא מצה"ל, מושך איתו עוד כמה אנשים חכמים מאוד מ-8200, ובעצם מתחילים לפתח תוכנה התקפית בשם פָּרָָגון או פֶּרָגון. לוקחים את אהוד ברק, המאכער הכי גדול – בגלל שבמחשבים הוא לא מבין דבר וחצי דבר – והוא צריך לפתוח להם דלתות ולמכור את התוכנה בעולם. ממה שהבנתי, הם בעצם בשלבי מכירה, או כבר מכרו לחברה אמריקאית את התוכנה הזו. בלי אישור מערכת הביטחון. צריך להבין – – –

נאור שירי (יש עתיד):

זה לא נכון, דודי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני מספר לך מה קראתי.

נאור שירי (יש עתיד):

אני ראיתי את זה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה.

נאור שירי (יש עתיד):

הם לא עשו שום דבר לא חוקי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו אני רוצה לומר – דקה – הרי מה זה התוכנות האלה? צריך להבין והציבור צריך להבין את זה. 8200 בעיקר עובדת על חולשות של כל מיני דברים. היא מחפשת חולשה בכל דבר על מנת לפתח את המערכת. כשהמערכת הביטחונית על כל מרכיביה מבצעת מבצע כמו הביפרים, זה באמצעות חולשה שמצאנו במערכת שלהם והצלחנו לפרוץ אותה בלי שהם ירגישו.

נאור שירי (יש עתיד):

דודי, זה לא קשור.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. האנשים האלה פיתחו תוכנה מסוכנת מאוד, שהיא תוכנה התקפית שיכולה לתקוף גם את מדינת ישראל. הרי לאמריקאים, עם כל הכבוד, יש אינטרסים אמריקאיים, לא בהכרח אינטרסים ישראליים. אני הזדעזעתי מהאופציה הזאת. אני קורא גם לשר הביטחון, ובכלל לכל מערכת הביטחון: מדינת ישראל לא יכולה לאפשר לאף אחד לפתח תוכנות התקפיות – –

נאור שירי (יש עתיד):

תשנה את החוק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – כמו שאף אחד לא מפתח מפעלי טילים פרטיים על דעת עצמו ומוכר למי שהוא רוצה.

נאור שירי (יש עתיד):

תשנה את החוק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דרך אגב, זה יותר גרוע מנשק. זה יכול להשבית לנו את כל המדינה בשעת אמת ובמלחמה. ומי עושה את זה? מפקד 8200, שהוא למד, הוא יודע איך עובדת 8200. הוא לקח את כל המידע משם, ועוד גרר אחריו כמה אנשים, כמה חיילים מצטיינים, וכל זה בשביל בצע כסף. ואהוד ברק, סוכן המכירות – כל זה בשביל בצע כסף. ואני שומע אנשי ביטחון בתוכנית אומרים: זה פוגע בביטחון מדינת ישראל.

נאור שירי (יש עתיד):

לפחות הוא לא סוחר – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הצבוע הזה היה ראש ממשלה, היה שר ביטחון, היה רמטכ"ל – כלום לא מעניין אותו חוץ מכסף. זה פשוט הדהים אותי, איך דבר כזה יכול לקרות במדינת ישראל.

נאור שירי (יש עתיד):

תשנה את החוק. החוק לא עובד על זה. אתה צריך לשנות את החוק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ולכן אני אגיד לכם, במערכת יש הרבה אנשים שאחד חבר של השני, והם לא רוצים להפריע אחד לשני כשהם פוגעים במדינת ישראל. אם משרד הביטחון אישר, לשיטתך, מכירה של תוכנה כזאת, אז צריך לעשות שם ועדת חקירה ולקחת את כולם לצינוק באמת במרתפי השב"כ.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

ממלכתית? ממלכתית?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בגלל שהם פגעו – ועל זה אין מחלוקת – הם פגעו ופוגעים במדינת ישראל, הפגיעה הכי קשה שיכולה להיות. אלה האנשים שמחר באים, מזמינים אותם לקוקטיילים אנשים חשובים במדינה – תת-אלוף, רב-אלוף. בושה וכלימה. זה הפרצוף של קפלן שם. אלו האנשים. והם באים בצביעות לראש הממשלה ואומרים לו: אתה נתת כסף, אישרת את הכסף הקטרי. אתם פוגעים במדינה יום-יום, במקומות הכי רגישים של מדינת ישראל. דרך אגב, אין מערך שלא יכול להיפרץ במדינת ישראל – וכל זה ממה? מהידע שהם למדו מתוך צה"ל והוציאו אותו מתוך המערכת של מדינת ישראל. לכן אני קורא גם – אני לא יכול לקרוא ליועמ"שית, בגלל שהיא לא עושה דבר וחצי דבר עם החבר'ה שלה.

נאור שירי (יש עתיד):

הם לא עברו על החוק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני קורא לשב"כ, לכל מי שטובת מדינת ישראל – באמת, קם בבוקר, אני ראיתי את התוכנית הזאת, לא נרדמתי אחרי זה בלילה – מי שבאמת פטריוט ישראלי וחשובה לו המדינה וביטחון המדינה, לקחת את האנשים האלה, לזמן אותם לחקירה, לכלוא אותם, אם צריך, גם אם הם באליטה שלכם וגם אם הם מחוברים אליכם ברמת החברים. זה לא חשוב, בגלל שאני רואה את פוטנציאל הפגיעה. דרך אגב, אמרתי, ראיינו אנשים מתוך מערך המודיעין במדינת ישראל, שאלו אותם. הם אומרים: חבר'ה, בוודאי, מה שהם עשו פוגע בביטחון המדינה. אין שאלה כזאת. בכלל, האיטלקים פתחו באיזו חקירה בגלל שהשתמשו בתוכנה הזאת לצורכי רדיפה של כל מיני עיתונאים ואנשים שם. נהייתה שערורייה גם באיטליה, והם מאשימים את מדינת ישראל, בגלל ששני הפרחחים האלה רצו למכור את זה לכל העולם ולכל מיני מדינות, גם למדינות דמוקרטיות. נשק התקפי כזה זה נשק של מדינות, זה לא נשק של בן אדם פרטי. סייבר במדינת ישראל תפתחו כדי לעזור לכל העולם בדבר החיובי, לא כנשק התקפי. כנשק הגנתי – אחלה. כנשק התקפי? אני לא מאמין שיש מדינה אחת בעולם שמאפשרת דבר כזה. אבל במדינת ישראל, מי עושה את זה? מפקד 8200 לשעבר. ועם מי הוא מתחבר? עם אהוד ברק. לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב, אלא מצא מין את מינו. והם הולכים להטיף לנו מוסר. אני רואה את אהוד ברק בטלוויזיה, משתגע, כשהוא בעצם צריך להיות בחדרי החקירות, לא רק על הנושא הזה, אבל בעיקר על הנושא הזה. אני רוצה להגיד לך עוד משהו, אדוני היושב-ראש. אנחנו כשנתיים, במדינת ישראל, שנתיים וחצי, מאז שהממשלה הזאת הוקמה, אנחנו חווים – –

נאור שירי (יש עתיד):

תקופה של נס.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שנייה. – – אנחנו חווים – –

נאור שירי (יש עתיד):

חג שמח.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – אלימות כמעט על בסיס יומי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתם רואים אלימות?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אין יום שאין בו אלימות. השמאל, דרך אגב, לא מכיר – אמרתי תמיד, השמאל מעולם לא היה דמוקרטי.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בואנ'ה, אתה יודע כמה אנשים נרצחו ברחובות השבוע? אתם חווים אלימות?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא להפריע לי. אתם בולשביקים בהגדרה. זה הולך ככה – – –

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

בולשביקים. אתה יודע מה זה בולשביקים? יא ליצן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, אתה שומע? אתה שומע? אני לא רוצה לכנות אותו מה, אבל בוא נעזוב.

נאור שירי (יש עתיד):

דודי, לידך הוא חנה בבלי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אומר, הבולשביקים האלה, זה או שאתה מסכים איתם או שהם רוצים להרוג אותך. ככה זה עובד. אנחנו מעולם – אמרתי פעם, כל תנועות השמאל בעולם הן כאלה, אבל כאן זה מקבל משנה תוקף. הרי אמרתי, כשלנין הקים – –

נאור שירי (יש עתיד):

לנין?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן. – – הקים את – – –

נאור שירי (יש עתיד):

קולחוז.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה, לא להפריע לי.

היו"ר מאיר כהן:

רגע.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, אני רק עוזר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

למה להפריע?

נאור שירי (יש עתיד):

שנייה, דקה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דרך אגב, יהודים היו שותפים איתו, טרוצקי וכו', כשהם הקימו בעצם – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – את התנועה הקומוניסטית. הם אמרו: אנחנו רוצים בעצם לעשות את מהפכת הפרולטריון. מה זה מהפכת הפרולטריון? הם שכנעו את העובדים לצאת נגד הצאר.

נאור שירי (יש עתיד):

זה מרקס.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ולכן באמת העובדים – הם אמרו להם: חבר'ה, אנחנו אחרי זה נעשה בחירות. אנחנו העובדים. ובאמת הם הרגו את הצאר, ומייד אחרי זה הם התחילו להרוג את העובדים. ולכן, דרך אגב, מאז התנועה הקומוניסטית הבולשביקית, שיצא שמה, כן – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אתה עם הקולחוז שלך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה מבין, ככה בעצם הקומוניסטים התחילו את דרכם, והגענו עד היום, לצפון קוריאה, שהיא עד היום מוגדרת מדינה קומוניסטית. למה אני אומר את זה? בגלל שהשמאל – דרך אגב, כל תנועות השמאל צמחו משם.

נאור שירי (יש עתיד):

מאיפה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ולכן אני אומר לכם, השמאל תמיד הם אנשים הכי בריונים, הכי אלימים שישנם. ולכן השמאל במדינת ישראל, מהרגע שאנחנו נבחרנו ורצינו לעשות דבר אחד או שניים – –

נאור שירי (יש עתיד):

מ-1977.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – מאז התחילו כל ההפגנות, השחתות הרכוש, אלימות, מה לא? פציעות של אנשים, שרפות של כבישים, פגיעה בכלי רכב ובילדים. הגדלתם לעשות – גם כבשתם את מצודת זאב. גם זה עניין אתכם, גם זה של אבא שלכם, מה זה משנה. אבל מה? ראיתי שהזדעזעתם שלפני כמה ימים איזה חלון בבית המשפט העליון נסדק. כנראה מישהו ירה – –

נאור שירי (יש עתיד):

יונה. יונה נכנסה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – באיזה רוגטקה, באיזה גולה או משהו כזה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

יונת שלום.

נאור שירי (יש עתיד):

יונה, יונת שלום.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני, דרך אגב, חושב שצריך לבדוק את זה, בוודאי, זאת לא שאלה, אבל תבינו על מה הזדעזעתם. יום למוחרת נשרף בית הכנסת – לא יצאתם מהכלים. בית הכנסת בארץ ישראל נשרף – אה, עוד דבר קטן.

גלעד קריב (העבודה):

למה אתה אומר דבר כזה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל הגולה בבית המשפט העליון – מרימים יד על הדמוקרטיה. אתם התחרפנתם, כל עולם המושגים שלכם התבלבל.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

תגיד, מי זה אתם?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הכול, כל הקבוצה הזאת, כולל אתה.

נאור שירי (יש עתיד):

כל צאצאי מרקס.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן. לכן אני אומר – – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

למה אתה אומר אתם – – – למה? למה אתה סתם זורק דברים? למה? למה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני שומע אתכם, אני רואה את הציוצים שלכם.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני רואה את הציוצים שלכם ואני מבין.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

קצת עובדות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דרך אגב, אמרתי, החור בחלון זה מה שהרג אתכם. לכן אני אומר לכם, רבותיי – – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

– – – בבית כנסת? זה לא הסתה, מה שאתה עושה עכשיו?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תבין טוב. אני אסביר משהו, יבגני.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מרצדס, הסמל של מרצדס.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה יודע, יש אירוע שיש ווליום של מחאה שאתה יוצא מגדרך. שרפה של בית הכנסת בארץ ישראל – –

נאור שירי (יש עתיד):

אין אחד שלא גינה את זה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – כל הבית הזה היה צריך להיות מזועזע. אני אומר, היינו צריכים לצום באותו יום. אבל מה?

גלעד קריב (העבודה):

צמת?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

היה הרי לפני כן – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אתה צמת?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא, אני רק אומר, בחומרה.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה צמת? מה אתה משית עלינו צום? צמת?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה, אני מסביר את החומרה של העניין. אבל מה, נסדק חלון בבית המשפט העליון – בעצם הארכיבישוף שלכם יושב שם ומנחה אתכם.

נאור שירי (יש עתיד):

מי זה הארכיבישוף?

שלי טל מירון (יש עתיד):

עכשיו אנחנו נוצרים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתם משתגעים. איך יכול להיות? עולים על בריקדות, בגלל שאיבדתם את הפרופורציות.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אנחנו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ולכן אני אומר לכם, רבותיי, גם האלימות שלכם, באמת, היא כבר שנתיים וחצי ממשיכה, ממומנת. דרך אגב, אני אומר לכם – וימים יגידו – הינה, עכשיו ראיתי שהקונגרס האמריקני ביקש לקבל יותר נתונים מאותן עמותות – –

נאור שירי (יש עתיד):

מקטר?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – שארצות הברית, הממשל האמריקני תמך בהן. דרך אגב, זה סיוע להפיכה במדינה, ככה הם מגדירים את זה שם. לדעתי, למעלה ממיליארד דולר הגיעו לארץ בשנתיים וחצי האחרונות – אני פחות או יותר רואה, עושה חישוב כמה עולה כל הפגנה, כמה עולה במה, אני רואה את אותם אנשים. דרך אגב, אמרתי, משלמים להם כסף.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בלי זה הוא לא יבוא. הרי זו העבודה שלו. ולכן, אין לכם אנשים. יש לכם הרבה כסף, זה הדבר האחרון שחסר לכם. יש מספיק מדינות בעולם ששונאות את מדינת ישראל ורוצות לפגוע בוודאי במדינה, ולכן הם מזרימים כספים. ואני אומר עוד פעם, אני משוכנע לחלוטין שיש פה גם כסף איראני, גם כסף קטרי, גם כסף של שונאי ישראל, שעובר – –

קריאות:

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – שעובר דרך עמותות נורבגיות כאלה ואחרות ומגיע לקפלן ולשלטים.

קריאות:

נאור שירי (יש עתיד):

לאקווריום של ראש הממשלה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ואיך היה המסמך של סנוואר? להמשיך להפגין בקפלן – זה מה שאנחנו רוצים. לעודד אותם. למה? בגלל שזה מה שאנחנו רוצים – שהם יריבו ביניהם ואז נפתח במלחמה, וזה אכן מה שקרה. אז לכן אני אומר לכם, אני מציע לכם, בוודאי בשעת המלחמה שאנחנו מצויים בה, מלחמה קשה, ואני אומר את זה כל פעם מחדש, כל פעם כשאני עולה, כל שבוע – אני שואל את עצמי איך יכול להיות שאנחנו, מדינת ישראל, נמצאים במלחמה כל כך קשה, כל כך ארוכה, והאופוזיציה תוקפת את הממשלה וכל הזמן בעצם פוגעת במדינת ישראל ובלגיטימיות שלה. אני רוצה לספר לכם עוד דבר קטן לסיום. כל מה שאתם אומרים, אתם חושבים שזה בינינו לביניכם. כל אמירה כזאת שאומר גולן, החבר שלו, שאנחנו הורגים, שצה"ל הורג – הוא אומר: הממשלה הורגת תינוקות כתחביב – יש לנו תחביב, להרוג תינוקות – ואחרי זה הוא מתרגם. ראש המפלגה – תבין טוב – ראש המפלגה, אחרי זה הוא מתרץ את זה ומנסה להסביר: לא התכוונתי לחיילים, התכוונתי לממשלה, כאילו ראש הממשלה והממשלה כל היום נמצאים בעזה עם M16 והם מנסים לצוד תינוקות. דרך אגב, גם כשהוא מדבר על הכסף הקטרי שהגיע לעזה, הוא עצמו – דרך אגב, כשהוא היה במדים – אמר שהוא מדבר כאיש מקצוע. איך הוא אמר? אני לא נכנס לוויכוחים הפוליטיים, אני על מדים, אבל אני עכשיו נותן חוות דעת כאיש מקצוע ברמה הביטחונית. הבידול בין החמאס לבין הרשות הוא נכון ביטחונית וצריך לחזק אותו.

גלעד קריב (העבודה):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

את זה אומר בן אדם שהיום או מחר הוא יעלה לכאן ויתחיל לספר לנו למה הממשלה אשמה בבידול הזה שבעצם ניסינו לעשות. אז לכן אני אומר עוד פעם: רבותיי, אחריות אין לכם לעם ישראל. אני חושב שאתם פוגעים במדינת ישראל הלכה למעשה. אני חושב שמעולם לא הייתה אופוזיציה חסרת אחריות כפי שאתם נוהגים בשעת מלחמה, ואני מציע לכל אחד מכם לעשות חשבון נפש בנושא הזה.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אתה ממש מקדם את המדינה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אתה ממש ממשלה שמקדמת את המדינה.

היו"ר מאיר כהן:

אנחנו עוברים לדיון אישי. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה. כל מי שעולה לכאן ידבר שלוש דקות. נא להקפיד על זמנים. אחריה – מתן כהנא.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

– – – תן לו דקה על חשבון השר. אמרת שתהיה קצר – דיברת כמעט חצי שעה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

זה שתי הצעות אי-אמון.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אמרת שתהיה קצר – חצי שעה דיברת.

קריאות:

היו"ר מאיר כהן:

רק אחרי שזה יעלה למקסימום נלחץ על הזמן. בבקשה, גברתי.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, האמת, הכנתי נאום בנושא האי-אמון. רציתי לדבר על כותרת ההצעה לאי-אמון שהגשנו, שהיא: ממשלה כושלת שמפקירה את אזרחיה במלחמה הארוכה מאז קום המדינה, ויש לי הרבה מה להגיד בנושא. אבל כבוד השר, אני דווקא רוצה לדבר אליך אחרי הנאום הזה. תשמע, אנחנו לא מכירים כל כך ברמה האישית, אבל אתה יודע, אתה עולה פה בכל יום שני – אתה מקפיד להגיע לכאן בימי שני ולהיות השר המשיב.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני השר המשיב.

קריאות:

שלי טל מירון (יש עתיד):

בסדר. ואני אומרת, אתה מקפיד לעשות לנו את הנאום השבועי שנקרא "נאום התרעלה השבועי". אתה עומד פה ואומר שהאופוזיציה לא אחראית בזמן מלחמה, בעוד שאתה נוהג כל שבוע לעמוד פה ולהסית ולדחוף את הרעל הזה בכמויות, מטפטף את זה לכל הכיוונים, כאילו זה הדבר האחראי לעשות בתקופת מלחמה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

את מרשה לי שאלה?

שלי טל מירון (יש עתיד):

ואתה יודע, אני רוצה להגיד לך – רגע, תן לי ואז אני אתן לך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

את מרשה לי שאלה אחת? אני מבקש שתסתרי דבר אחד ממה שאמרתי – – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

אני אחליט מה אני אגיד ומה לא. תודה לך, אדוני השר. אני רוצה לספר לך משהו: יש בינינו משהו משותף אחד. אני באה מבית מעורב – יש לי אימא אמריקאית ואבא מזרחי, כורדי-עיראקי. אבא שלי הוא בן בכור ל-12 אחים ואחיות, ההורים שלו היו אנאלפביתים, אנשים מאוד פשוטים. ואבא שלי, אתה יודע, צמח במשפחה לא פשוטה בירושלים. גם אני גדלתי בירושלים, אבל אתה יודע, כל חיי עשיתי הכול וככל יכולתי כדי להיות הכי טובה במה שאני עושה, וכל דבר שהגעתי אליו בחיי, אם זה בצבא – שירתי כסרן בחיל האוויר – אין לי שום פרוטקציה, לא אבא טייס ולא חבר טייס ולא פרוטקציות. והתואר שלי באוניברסיטה – אגב, גם אתה מאוד משכיל, קראתי על אודותיך וראיתי מה עשית לפני שהגעת להיות בפוליטיקה – והקריירה שלי בהייטק וזה שהגעתי להיות חברת כנסת, הכול היה בעשר אצבעות. וכל פעם שאתה עומד פה ומדבר על הקיפוח העדתי והמסכנות הזאת ולקחת אותנו 60 שנה אחורה, זה מטריף אותי. על מה אתה מדבר? זה לא נוכח בחיים שלנו. מי שרוצה להיות מוצלח ולהצליח, עובד קשה ויכול להגיע למה שהוא רוצה. ואתה יודע, אני מסתכלת עכשיו על השולחן של הסיעה שלי פה במליאה ואני רואה כאן עוד חברים שהם מזרחים, לא עלינו, ואני רואה פה את סגן יושב-ראש הכנסת מיש עתיד שהוא מזרחי מדימונה. למה אצלנו זה לא נכח בחיים? למה הצלחנו להגיע לאן שהגענו על אף היותנו מזרחים?

היו"ר מאיר כהן:

שלי, מזרחי ממרוקו.

שלי טל מירון (יש עתיד):

מזרחי ממרוקו. סליחה, אני חייבת לחדד את הנקודה. אתה יודע, זה מטריף אותי – –

ינון אזולאי (ש"ס):

– – – דימונה – – –

היו"ר מאיר כהן:

– – – איפה היית עד עכשיו?

שלי טל מירון (יש עתיד):

– – השקר הגס הזה, כאילו נועדנו לאיזו מסכנות, וישראל הראשונה והשנייה והשלישית. תתקדמו. תתקדמו. די, זה לא נוכח בחיים שלנו יותר.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי. תודה לך. מתן כהנא, בבקשה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עד שמתן יעלה, אני רק אענה לך במשפט. את שומעת, חברת הכנסת, כשטומי לפיד – – – ברדיו – – – הוא שמע את עמיר בניון. הוא אמר בטלוויזיה: מי זה – מה זה, הרדיו מרמאללה השתלט עלינו – – –

נאור שירי (יש עתיד):

זה היה לפני 40 שנים – – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

מה זה רלוונטי?

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני, בבקשה.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני השר, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני לא מבין איך ממשלת ישראל יכולה ביד אחת לשלוח צווים, לאשר גיוס של 450,000 מילואימניקים, וביד השנייה לעשות פה חוק השתמטות. הרי חוק גיוס יש לנו. בואו נסדר רגע את השפה. חוק גיוס יש. החוק הנוכחי הוא חוק גיוס. כל אחד שמגיע לגיל הרלוונטי מקבל צו ומגיע לצבא. זה חוק גיוס. מה שעכשיו הממשלה מנסה לעשות – בואו נקרא לילד בשמו – זה חוק השתמטות, זה חוק שינציח את זה שאחינו החרדים יהיו פטורים משירות צבאי. זה בלתי נתפס שביד אחת אתם מגייסים 450,000 מילואימניקים וביד השנייה משחררים את מי שצריך להחליף אותם, את מי שיכול להחליף אותם. אני לגמרי מאמין שמדינת ישראל קיימת בזכות לימוד התורה. לגמרי מאמין. אבל בואו לישיבות של הציונות הדתית ותראו איך משלבים גם לימוד תורה ברמה הכי גבוהה וגם שירות צבאי ביחידות הכי קרביות; איך בין הסתערות להסתערות פותחים ספר קודש ולומדים; איך במגנן פותחים ספר קודש ולומדים. מה זה הדבר הזה? ברור שמדינת ישראל עומדת על לומדי תורה. אבל היום, לפני שעתיים, קראתי ברשתות משהו שפרסמה מועצת החכמים של ש"ס, ובאמת יש לי המון כבוד אליהם, אבל אלה דבריהם: אסור להסכים לחוק גיוס שכולל יעדים; אסור להתפשר גם על חרדים שלא לומדים תורה; איסור הגיוס שווה לכולם ואף ביחס למסלולים החרדיים. הצבא מביא לקלקול. חברים, כמה עוד נמשיך לעבוד על עצמנו? כמה עוד נמשיך לעבוד על עצמנו? האחים החרדים שלנו, בכל מה שקשור לשירות צבאי, הם תינוקות שנשבו. הם תינוקות שנשבו. הם לא באירוע. יש לי ידיד חרדי באמת קרוב. אני מדבר איתו הרבה, וכל פעם שאני מדבר איתו, אני אומר לו בסוף: תקשיב, תודה על השיחה הזו, כי אני מבין שאנחנו בכלל לא באותו עמוד. אנחנו לא באותו עמוד. אנחנו כמעט לא באותה שפה בכל מה שקשור בגיוס לצבא. ולכן אין ברירה. צריכים ללכת לחוק שהוא יהיה לכולם, חוק לבן אדם הפרטי. אי-אפשר להמשיך להסתכל על אחינו החרדים כקולקטיב ולהטיל על הקולקטיב יעדים. זה לא עובד. ועוד אחר כך אני שואל את עצמי אם הם כל כך משוכנעים שהם עומדים לעמוד ביעדים שלהם, למה מה שהם מנסים עכשיו לעשות הוא לדחות את הסנקציות. אם הם חושבים שהם הולכים לעמוד ביעדים, אז בואו נתחיל עם הסנקציות מייד. למה דוחים את הסנקציות לעוד שנה? כי אחינו החרדים מנסים למשוך זמן. וזה גם בדיוק מה שראש הממשלה מנסה לעשות – למשוך זמן. זה מה שהקואליציה הזאת מנסה לעשות – למשוך זמן. אבל זמן אין לנו. המילואימניקים שלנו כורעים תחת הנטל. הם משרתים כבר 400, 450 ימים, בסבב חמישי, שישי ושביעי של מילואים. הם צריכים חילוף. הם צריכים חילוף. והכי אני לא מבין את אלה שמתיימרים לייצג את הציבור הציוני-דתי, מפלגה שקוראת לעצמה ציונות דתית, ובאמת בכשל ערכי כל כך עמוק, כל כך עמוק, נותנים יד לחוק השתמטות מבזה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני. חבר הכנסת סובה, בבקשה, ואחריו, מסכם את הדוברים – גלעד קריב. אני מבקש להקפיד על שלוש דקות.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

חרגתי בעשר שניות.

היו"ר מאיר כהן:

היית מצוין.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

הוא הדובר האחרון?

היו"ר מאיר כהן:

לא, לא. קריב.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

קריב האחרון?

היו"ר מאיר כהן:

הוא אחרון בדיון הסיעתי. בבקשה, כבודו.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אני כל הזמן אומר כאן כשאני נואם: אין לי בעיה לשמוע דעה אחרת. אין לי בעיה גם להתווכח. יש לי בעיה כשלוקחים עובדה ומעוותים את העובדות. אדוני השר, זה לא פלא שאתה אוהב לעוות עובדות. בשבוע שעבר, חברה שלך למפלגה, חברת הכנסת גלית דיסטל, עומדת כאן על הדוכן הזה, מדברת, מתווכחת עם האופוזיציה. בסוף מרימה שתי ידיים ואומרת: בנימין נתניהו, מילימטר לא החזיר משטחי המולדת מעולם. תגידי, מי עשה את הסכם חברון? אין לי בעיה שתביע את דעתך, תגיד שאתה חושב ככה וככה, אבל אתם מרגילים את הציבור שמה שאתם אומרים זה תורה מסיני, וזה לא ככה. כמה אפשר לשקר ולהציג את זה כאמת לאמיתה? מה זה הדבר הזה? לעולם לא החזיר מילימטר משטחנו. אדוני השר, אתם אלה שמדרדרים את השיח הציבורי, כי אתם בשלטון. אני שואל אותך, אתה רצית שנגנה – גינינו את השרפה בבית הכנסת כמו שגם גינינו פגיעה בבית המשפט. למה שאתה לא תגנה עכשיו אמירה של הרב הספרדי לשעבר יצחק יוסף, שיצא נגד יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון? ומה הוא אומר לאסיר ציון? חבל שבכלל עלית לארץ. תגיד לי, זה נראה לך אמירה מכובדת? עכשיו, אם הרב הראשי לשעבר מרשה לעצמו אמירות כאלה, אז מה אתה רוצה שאנשים יגידו אחר כך ברחוב? תחזור לרוסיה, רוסי מסריח, מה בכלל עליתם לפה. אתה מבין שאתה כממשלה, אתה אחראי לשיח, כי אתה זה שצריך לתת דוגמה אישית. כשאתה עולה לפה פעם אחר פעם ומטנף נגד סמלי שלטון, אחר כך אתה מפיל את זה על האופוזיציה? אדוני, אתה אחראי לשיח בין היתר. אז במקום שאתה תבוא ותגיד: אני מגנה בתוקף את האמירה של רב מכובד, שיש לו תומכים, שאנשים מקשיבים למה שהוא אומר וגם עושים את מה שהוא מורה להם לעשות – אז אני חושב שכל אחד צריך לעשות חשבון נפש וגם להסתכל במראה. אני אגיד לך, פעם כשהייתי צעיר ונמרץ עבדתי בעיתונות, הייתי עיתונאי, הייתי איש טלוויזיה הרבה שנים. זה קשה מאוד להיות בטלוויזיה, זה לא כזה קל לעבוד בטלוויזיה, גם כשאתה מנחה יום-יום תוכנית עם רייטינג גבוה, והרבה אנשים חושבים שהם יכולים לעשות כמוך, לשבת במקום שלך. אז אתה יודע מה, שנים, גם כשהייתי עיתונאי מפורסם וגם כשהייתי מגיש, עדיין הייתי מסתכל על עצמי בשביל לתקן טעויות שאני עושה. אני מציע לך, אדוני השר, מדי פעם תראה את עצמך כשאתה מדבר כאן על הדוכן בשידור חוזר. תסתכל, אולי זה יעזור גם לך לעשות חשבון נפש. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני. תודה רבה לך. גלעד קריב.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי וחברות הכנסת, אדוני השר, האמת היא שהמנהג הזה שבו אנחנו עולים במסגרת הדיון הסיעתי כל שבוע ומתייחסים לדבריו של השר אמסלם הוא מנהג קצת מוזר. הרי ברור שהשר אמסלם יעלה לכאן כל שבוע וינצל את הדוכן המכובד הזה על מנת להשמיץ, להסית, לשקר, לזרוע ריב ומחלוקת, והאמת היא שאין סיבה להתייחס לדבריו. הרי אנחנו נמצאים כאן בדיון בהצעות אי-אמון בממשלה מסוכנת, ממשלה כושלת, ממשלה שמובילה אותנו אל פי התהום פעם נוספת אחרי שכשלה בהגנה על אזרחי ישראל ב-7 באוקטובר. הנביא עמוס אמר בנבואתו הראשונה: "על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו". אין טעם לנסות למנות את כל פשעיה של הממשלה הנוכחית כמעט בכל תחום מתחומי חיינו – ביטחון אישי, כלכלה, רווחה, חינוך, שיכון, אקלים, יחסי חוץ. בכל תחום ניכרת הרשלנות הפושעת של הממשלה הכושלת הזו. אבל ישנם שלושה פשעים מרכזיים שחייבים להזכיר בעת הזו, שלושה פשעים שאם אנחנו לא נדע לבלום ביחד, האסון שוב עומד לפתחנו. הפשע הראשון, שהשר אמסלם מיטיב לייצג אותו, הוא פשע זריעת השנא והפילוג, פשע הובלת החברה הישראלית בדרך ללא מוצא שבה יד אדם אוחזת בגרון חברו. שלטונה של הממשלה הזו מבוסס על מכונת רעל אינטנסיבית שאין לה גבולות, שלא בוחלת בדבר. אתמול, בשעה שמשפחה שכולה חזרה מבית העלמין בקריית שאול, ערוץ 14, שעובד בשירות הממשלה, הפיץ את השקר לגבי הפצ"רית, ושרים ושרות כאן בממשלה סיפרו לארבע משפחות שכולות שהפצ"רית שפכה את דם ילדיהם. עד לכאן מגיע הפשע שלכם, של הפצת שנאה. הפשע השני הוא שליחת חיילים לשדות הקרב ללא שום אסטרטגיה, ללא חתירה אמיתית לסיום המלחמה. אתם משתמשים במלחמה הזאת בין השאר על מנת להנציח את השלטון המושחת שלכם ועל מנת לרקוד לפני הקבוצות הקנאיות ביותר בחברה הישראלית.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. תודה, אדוני.

גלעד קריב (העבודה):

והפשע האחרון, שלא צריך להרחיב בו, אדוני היושב-ראש, הוא פשע הפקרת אחינו החטופים. על שלושה פשעי ישראל, שאתה שותף להם, השר אמסלם, ועל ארבעה לא אשיבנו.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. שוב, כשאני יושב-ראש, אני מבקש להקפיד על זמנים. אני מאוד מבקש. אדוני השר, בבקשה. אנחנו נודה לכבודו אם יעשה את זה קצר, כי המשפחה הגיעה לכאן. בבקשה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, לפני שאני אענה למתן כהנא באופן מסודר וענייני – אני שמעתי את חבר הכנסת גלעד קריב. דרך אגב, כשהם מדברים על מכונת רעל, צריך להבין על מה מדובר. מדובר פה כמעט בכל התקשורת במדינת ישראל. מדובר כמעט בכל ראשי ההון ששולטים במדינת ישראל על המשק הישראלי. מדובר בלמעלה ממיליארד שקל שיש לכם. ובסוף ראש הממשלה יושב, הוא ושני עוזרים, והוא המכונה. אתם התבלבלתם מי המכונה. אתם מכונה משומנת. יש לכם את כל האמצעים. איך פעם אמרתי? יש לכם חיל אוויר, יש לכם ים-יבשה, יש לכם יבשה, יש לכם חיל הים – יש לכם הכול, ובסוף אתם אומרים לכמה ח"כים מהליכוד שהם מכונת רעל. זה פשוט אבסורד, אבסורד. אתם מכירים את האמת. אבל אני אגיד לכם איפה הבעיה. תלכו ברחוב, תשמעו מה אנשים אומרים. הם לא טיפשים. אתם מתייחסים אליהם כאילו הם אנשים טיפשים ואווילים. לא לא לא, הם יודעים את האמת. לכן פה הקושי שלכם. אמרתי, לשמאל במדינת ישראל יש הכול – יש תקשורת, יש חיילים, יש המון כסף. הבעיה היחידה היא שחסר לכם רק דבר אחד, שהוא אזוטרי, לא כל כך חשוב, והוא פתקים בקלפי. בגלל שאתם לא מאמינים באמת בדמוקרטיה אתם מתפוצצים. הפתקים לא חשובים כל כך. לכן כשאני שומע אתכם פה אומרים: מכונת רעל, מכונת רעל – אני אומר: יש פה מפעל רדיואקטיבי. דרך אגב, אני לא עולה לדבר אם אתם לא מרעילים. אני עונה לכם. אני לא עולה ביוזמתי, אני עונה לכם. ואתם אומרים: אמסלם עולה לכאן. תראו, אני עונה על כל דבר שאתם אומרים. אני רוצה להגיד לך – חבר הכנסת מתן כהנא, ברשותך. מתן, חבר הכנסת כהנא, שלוש דקות רצינות, באמת, בגלל שאני חושב בגדול שבאמת אכפת לך, כואב לך ובאמת אתה מסתכל על העסק ברמה האמיתית. תראה, אני חושב כמוך שערך התורה הוא ערך עליון במדינת ישראל. ללא התורה עם ישראל לא היה קיים, באופן עובדתי. גם כשלא הייתה להם מדינה, גם כשעשו בהם פוגרומים, היהודים תמיד באו והחזיקו בתורתם, בימים הכי קשים שלהם, לאורך כל ההיסטוריה היהודית. לכן אני חושב שאם לא ילמדו תורה, אין דבר כזה – כשאתה עומד במקום, אתה הולך אחורה. הספרות התורנית מתפתחת כל הזמן. ברגע שהיא תפסיק, היא תידרדר, ובעצם זו שאלה של זמן. זה לא יקרה מחר; זה לא יקרה בשנה הבאה. בעוד 50, 70 שנה נקום ונבין שאין לנו עם ישראל. יש פה אנשים שמסתובבים במדינה, חלקם קוראים לעצמם יהודים, חלקם לא יודעים בכלל מה זה, ונהיה ככל העמים. לכן אני רואה את חשיבות לימוד התורה כערך עליון. אני אומר את זה. זה לא פחות חשוב, לטעמי ולהבנתי, מגיוס לצה"ל. עכשיו, בואו נעבור לעניין. אני פעם אמרתי, אני רואה כחולשה שלי את זה שאני לא מסוגל ללמוד תורה כל היום, בגלל שזה קשה. אם הייתי מסוגל, זה מה שהייתי עושה, בגלל שאני מאמין שזה מה שטוב לעם ישראל. אני רוצה להזכיר לך – כשהתחילו ישיבות ההסדר, מה הם עשו להן. הם לא רצו. היו ימים שאיימו – גם אתם, אני חושב שבקואליציה שלכם, או לפני כן – היו ימים שאיימו על ישיבות ההסדר, לבטל להן את ההסדר. למה שילמדו תורה? למה שלא יעשו שלוש שנים כמו כולם? אני שואל את עצמי את השאלה הבאה. אין ספק, ולדעתי, לפחות מבחינתי, שמי שלומד תורה, שילמד תורה. מי שלא לומד תורה, שיתגייס לצה"ל או שיעשה שירות לאומי. אני מניח שעל זה אנחנו לא חלוקים.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

– – – חכמים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עזוב את זה.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

מה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני מסביר כרגע. זה ניהול משא ומתן, אבל אני מדבר ברמה העקרונית.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

מה עקרוני בזה – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו, בוא אני אגיד לך, מתן, אלה לא רוצים שהם יתגייסו לצה"ל. אני מודיע לך, ברגע שהאוגדה הראשונה של חרדים תהיה בצה"ל, הם יפגינו בקפלן להוציא אותם, ולא לקדם אותם, ושיהיו רק ברמה של הטר"שים. הרי תסתכל מה הם עושים לזיני. תסתכל מה הם עושים לאלוף פיקוד מרכז. תבין טוב, לצנינים בעיניהם, הם משתגעים – ישתלטו על הצבא. הציונות הדתית – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

בדיוק. בדיוק. בדיוק.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה. תחשוב, תחבר עכשיו את הציונות הדתית עם החרדים. הרי ברור לך שהם יהיו הרוב, זה יהיה רוב צה"ל. יש 50,000 משתמטים, דרך אגב, לא חרדים, שהצבא כבר אימן אותם, הכשיר אותם להיות לוחמים. לך תיקח אותם. לך תיקח אותם. זה ארבע, חמש אוגדות, לפחות, ככה. אבל האמת היא שהם לא רוצים לגייס חרדים באמת. הם מפחדים פחד מוות. אני מאמין שיום אחד החרדים כן ייפתחו לעניין וירדו החששות והם יתגייסו. תזכור מה שאני אומר. סביר להניח שאנחנו לא נהיה פה. למה? לוקח בערך 30 שנה עד שהשתילים צומחים, שחרדי אחד בעצם ייכנס לצה"ל, וחלקם ירצו להישאר בצבא, למה לא? ויהיו מ"פים, מג"דים, מח"טים. יהיה אלוף פיקוד מרכז שילך בשבת עם שטריימל. זה יהרוג אותם. הם יקראו לצבא הישראלי צבא ח'ומיינים.

רם בן ברק (יש עתיד):

בחלום.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אז בואו נסכם שאלה לא רוצים שהם יתגייסו. זה הסיפור האמיתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

יאללה, תודה. תודה רבה. יאללה. כמה אפשר לשמוע?

נאור שירי (יש עתיד):

אם יש 50,000, תגייס אותם, מה אתה יושב פה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו לגבי מה שאתה אומר. תראה, אני אומר, בסוף צריך להיות דו-שיח. אתה יודע את זה. אנחנו נמצאים בשעת רצון. מכל הטרגדיה שקרתה לנו, בסופו של דבר, גם יש תובנות בציבוריות הישראלית, כולל אצל החרדים. אני אומר לך שהחרדים ייכנסו לצה"ל. הם לא יהיו משגיחי כשרות, הם יהיו לוחמים בדיוק כמו – למה? בגלל שהם באים מתוקף התורה, מצווה. אין ספק שגם מבחינתם ארץ ישראל זו מצווה מדאורייתא. להגן עליה זו מצווה מדאורייתא.

היו"ר מאיר כהן:

רק שזה יקרה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שזה יקרה. אמרתי לך מה יקרה איתם, אבל בוא נעזוב אותם. עכשיו יש תהליך שמתחיל. יש הרבה חששות. אב חרדי אומר: תראה, אני רוצה לשלוח את הבן שלי, החרדי, שיחזור חרדי, זה מה שמעניין אותי. בגלל שעולם הרוח – איך ציטט הגאון לפיד? איך הוא אמר? הלכתי למוזיאון בליל חג השבועות, נתתי להם שיעור בתנ"ך. זה נותן שיעורים בתנ"ך, תבין.

נאור שירי (יש עתיד):

תיקון ליל שבועות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תיקון ליל שבועות. הוא נתן במוזיאון ישראל, והוא מצטט כאן ותוקף את החרדים, אחרי הפסוק: "לא בְחַיִל ולא בכֹחַ כי אם ברוחי אמר השם", והוא תוקף: הם משתמטים – הוא אפילו לא מבין את הפסוק. שנינו יודעים שיש שעת חסד. הם זועקים, החרדים – דרך אגב, זה בא מתוך כאב עצום ומתוך פחד גדול. הם רוצים להתגייס לצה"ל והם לא סומכים על צה"ל בגלל שכל הסיכומים שצה"ל עשה איתם בעבר – הם לא עמדו בזה. צה"ל באמת לא מתכוון ולא רוצה להקים צבא של חרדים, הוא לא רוצה לאפשר להם תנאי מחיה של חרדים. זו האמת. אבל ברגע שזה יקרה – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

זו לא האמת. זו לא האמת.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בעבר זה היה – תקשיב, אני רק מספר לך. שמעתי את מי שהוביל את החטיבה הראשונה בצה"ל, והיה סיכום עם חיל האוויר, והצבא לא עמד בזה. אבל תזכור תמיד – תבוא לאידיאולוגיה –אבא חרדי ששולח את הבן שלו לישיבה ויודע שהוא גוזר עליו חיי עוני מרוד זה בניגוד להיגיון; בן אדם סביר רוצה שלמשפחתו יהיו מקסימום אמצעים, לפרנס אותם. אז אתה שואל את עצמך: למה הוא עושה את זה? בגלל שהוא מאמין שזה מה שטוב לעם ישראל, גם אם מישהו פה חושב שהוא טועה. אבל זו האמונה שלו. כדי שהם ייכנסו וישתלבו צריך לחבק אותם, לא לבוא ולהתחיל לאיים עליהם בכל הסנקציות האלה. עכשיו, רק כחומר למחשבה: אתה באמת חושב שהסנקציות האלה יביאו חרדי אחד? הרי שנינו יודעים שלא.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

ב-2003 היה פה שר אוצר, היה שר אוצר ב-2003 שהוכיח שאחינו החרדים מושפעים מסנקציות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני אומר לך, מתן, ואני קורא גם ליולי אדלשטיין בעסק הזה. בסוף יש לנו אחריות לאומית. אם המשימה להפיל את הממשלה – תגיד לנו. אבל אם המשימה לגייס חרדים, את אחינו החרדים, אז צריך לעשות את זה איתם, בתיאום, בהתאמה, ולא להביא להם איזו חבילת עונשים. דרך אגב, עוד מעט, העונש הבא בתור שהוא יכתוב ברשימה זה שהם לא יוכלו לקנות בסופרים מוצרים מסובסדים – היה לנו תחבורה ציבורית – בכלל שלא יצביעו לכנסת ושלא יחיו בארץ, נגרש אותם. למה לא? דרך אגב, רק תזכור, הבג"ץ שהגשתי על הערבים, שיעשו שירות לאומי – עד היום האדמו"ר עמית דחה את זה שבע פעמים, עד אחרי החגים. הוא רוצה לראות אם הממשלה תיפול, כן או לא.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. דיברנו מספיק. נעבור להצבעות. בבקשה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. בבקשה, מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 35 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר מאיר כהן:

35 בעד, אפס מתנגדים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה. מי בעד ומי נגד? בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה – 36 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר מאיר כהן:

36 בעד, אפס מתנגדים. אני קובע שגם ההצעה הזו לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש.

היו"ר מאיר כהן:

שר הפנים משה ארבל:

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, משפחתו של מיקי, מורתי הפרופ' קרין נהון, כמובן אסף פרידמן, מנהל הוועדה אהובנו, וכל אוהביו של מיקי, בכבוד רב אני מבקש להודות ליושב-ראש הכנסת על הרשות והזכות לשאת דברים לציון זכרו של השר וחבר הכנסת לשעבר מיכאל איתן, זכרו לברכה. ציון זכרם של חברי הכנסת איננו רק מחווה ממלכתית; זהו מעשה של הכרת הטוב, של זיכרון ציבורי, של מצפן עבורנו ושל אחריות מוסרית כלפי אלה שבנו בידיהם את יסודותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. זהו מעשה שנושא עימו גם הבטחה שנזכור, נלמד ונשתדל להמשיך בדרכם. מיכאל איתן לא היה מחברי מפלגתי, שנות כהונתו בכנסת לא חפפו לשנות כהונתי ולא זכיתי ללמוד ממנו באופן ישיר, אך אני מכיר היטב את פועלו ומורשתו. כך גם מוריי וחבריי ורבים אחרים בציבוריות הישראלית. במהלך כשלושה עשורים של כהונה בכנסת דמותו של מיכאל איתן הייתה נוכחת, נוקבת וישרה, דמות שנצרבת בזיכרון לא רק בזכות תפקידים ותארים, אלא בעיקר בזכות דבקותו בדרך. מיכאל איתן היה שליח ציבור במובן העמוק של המילה, כזה שלא ראה בתפקידו רק מקור כוח אלא מקור של שליחות. הוא האמין שהכנסת צריכה להיות מוסד מופת של דוגמה אישית, של שקיפות, של עבודה קשה, מוסד שמחייב את חבריו בראש ובראשונה כלפי הציבור. חברתי השרה סטרוק – סיפרתי לה ממש לפני הכינוס שראיתי וידיאו של מיכאל איתן בתקופת ההתנתקות מזמן את גורמי המקצוע, מזמן את פרקליט המדינה ופשוט מבקש לעשות בירור על נער שהתעמרו בו במעצר בתקופת ההתנתקות והופעל כנגדו כוח בלתי סביר, כאן בכנסת. הוא ראה בכנסת הבית שבו צריך קולו של העם להישמע וקולו של השלטון לבצע את חובותיו, לתת דין וחשבון למי שאמור לפקח על פעולותיו. שליחותו הציבורית נמשכה לאורך עשרות שנים, מאז פעילותו באוניברסיטת תל אביב, דרך עיסוקיו בעיריית תל אביב וכהונתו הארוכה בכנסת מטעם הליכוד. מיכאל היה פרלמנטר נדיר לא רק ביחס לזמננו אלא גם במבט השוואתי רחב. הוא היה איש של עשייה, לא של הצהרות. הוא ייצג ציבור אבל לא נכנע לתכתיבים. הוא פעל מתוקף אידיאולוגיה ולא טשטש את הקווים בין צדקת דרכו לבין ראיית האחר. הוא התייחס לכל משימה ביראת כבוד, קטנה כגדולה, מדיונים חוקתיים מורכבים ורגישים ועד לסעיפי התקציב המפורטים ביותר. גם כאן, כשהוא עמד בפיליבסטר ארוך של שעות רבות, הוא הקפיד לדבר לעניין – הוא הקפיד לדבר עשר שעות לגופו של עניין שנדון במליאה. הוא לא נרתע גם כשנדרש להפשיל שרוולים, לעבוד מסביב לשעון, ללמוד את הצעות החוק ולנסח את הסתייגויותיו בהצטיינות ובמקצועיות. גם עליזה בראשי מסיעת הליכוד סיפרה לי לפני הדיון שהוא לא התבלבל, וגם בשעה 02:00, כשנזכר באיזה דבר – רק שלא אשכח – היה מתקשר, עוד לפני הטלפונים הניידים, מעיר את כל הבית, אבל מקפיד מאוד לבצע את המשימה. הוא ראה בפעילות הפרלמנטרית היום-יומית את ליבת תפקידו. זכורה במיוחד ההסתייגות לתקציב המדינה, כאמור, לשנת 1993, שנמשכה כאן, מעל הדוכן הזה, למעלה מעשר שעות. בכך קבע שיא לנאום הארוך ביותר. לצד עבודתו כחבר כנסת, מיכאל כיהן בשני תפקידים בממשלה במהלך שירותו הציבורי: שר המדע והטכנולוגיה והשר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לציבור. גם בתפקידים אלו מיכאל לא ויתר על עקרונותיו. הוא ראה בטכנולוגיה כלי לגשר, להנגיש ולצמצם פערים. הוא האמין ששירות ציבורי טוב ויעיל הוא לא מותרות אלא זכות בסיסית ותנאי לחברה צודקת. הרבה לפני שהבינה המלאכותית הייתה מדוברת, מיכאל היה סמל לבינה האנושית, לרגש האנושי, ודרך אלו הוא קיים יוזמה וחדשנות טכנולוגית שלעיתים הקדימו את זמנן. נוסף לתפקידים שהזכרתי, מיכאל איתן כיהן גם כיושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט. פרופ' נהון, שמכבדת אותנו היום, שיתפה על ניסיונותיו ומאמציו של מיכאל לכונן חוקה ועל כך שלאחר שלא צלח בכך הביע בפניה תסכול כן ועמוק. הוא לא ראה בכך החמצה אישית בלבד אלא כשל ערכי שהשלכותיו רחבות הרבה יותר. זו הדוגמה הטובה ביותר לבערה הפנימית של מיכאל ולתשוקה שהייתה לו לפוליטיקה. הדוגמה הזו היא אחת מני רבות לתפיסה שבה החזיק מיכאל איתן, שבכל החלטה ובחירה שהוא מקבל, טובת הציבור היא שצריכה לעמוד לנגד עיניו. זה נשמע כמעט מובן מאליו, וזה בדיוק מה שהופך אותו לחריג ובלתי נשכח. לצד קורות חייו המרשימים, מיכאל היה איש צנוע, לא רדף אחרי כותרות, לא ביקש לעצמו תהילה. הוא האמין שבסוף הציבור מזהה אמת כשהוא שומע אותה. הוא עבד עבור הציבור, עבד עבור מדינת ישראל, ועלינו להמשיך את מורשתו. על כן, אדוני היושב-ראש, כשאנחנו מציינים היום את זכרו של מיכאל איתן, אנחנו לא נזכרים רק באדם שהיה; אנו מציינים פרק בפוליטיקה הישראלית. עלינו ללמוד מפרק זה, לשאוב ממנו השראה. בעידן שבו החשדנות כלפי מוסדות המדינה גוברת, האמון במערכת הפוליטית מתכרסם והשסעים בחברה מעמיקים, זיכרונו ופועלו של מיכאל מזכירים לנו שאפשר גם אחרת. בנימה אישית, משרד הפנים, ממש לאורו של מיכאל, הצליח בשנה האחרונה לקדם שירות מהפכני ממש בחקיקה שעברה כאן בכנסת, בינתיים בהוראת שעה, ולמעלה מ-100,000 תעודות זהות ודרכונים ניתנו לציבור באמצעות האינטרנט. אנשים חסכו את ההגעה ללשכה והצליחו באמצעות האינטרנט להגיש בקשה לדרכון או תעודת זהות ביומטריים. המהלך בלי ספק הוא לזכרו ולכבודו של מיכאל, שפעל רבות כדי להנגיש את הדיגיטציה לציבור. יהי זכרו ברוך. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

אמן. תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה, אדוני.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, חברתנו ומורתנו פרופ' קרין נהון, זוגתו של חבר הכנסת מיכאל איתן, זיכרונו לברכה, בני ובנות משפחת איתן הצופים בנו, חברנו ועמיתנו האהוב אסף פרידמן, מנהל ועדת חוץ וביטחון, אביו של עמית, זכרו לברכה. בשבת האחרונה פתחנו במחזור לימוד חדש במסכת אבות שבמשנה. אחד המאמרים המוכרים במסכת הוא תלמודו של רבי יהודה הנשיא, עורך המשנה: אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו. מאמר זה משקף חוכמה עתיקה ומדויקת, אך בדומה לכל כלל, גם כאן ישנו יוצא מן הכלל. העובדה ששני חברי הכנסת הנושאים את דברי הזיכרון לחבר הכנסת והשר לשעבר מיכאל איתן, איש מפלגת ותנועת הליכוד, הם השר משה ארבל, איש תנועת ש"ס, ואנוכי, איש תנועת העבודה, חבר קואליציה וחבר אופוזיציה, רב חרדי ורב רפורמי, מעידה על תוכנו הטוב של הקנקן, על דרכו הפוליטית והציבורית של מיכאל איתן ועל החותם שהותיר על כל צדדיו של הבית הזה ועל כל קהליה המגוונים של החברה הישראלית. חותם משמעותי זה לא הושג דרך ישיבה על הגדר או הצנעת העמדות. ההפך הוא הנכון. בתולדותיו של הבית הזה מיכאל איתן זכור כאביר הדעה הברורה והחדה, כמי שלא היסס לרגע לעמוד על עמדותיו ולייצג אותן באופן איתן, ולייצג באופן איתן את הציבור ששלח אותו ובחר בו, וכן, גם כמי שלא היסס לרגע לעמוד על עמדותיו ודרכו בתוך המחנה הפוליטי שלו ובתוך ביתו המפלגתי, בשמה של רדיפת האמת, היושרה הפוליטית והעמדת האינטרס הלאומי והממלכתי מעל כל אינטרס אישי. אמת פנימית זו היא אשר הקנתה למיכאל את מעמדו והיא אשר אפשרה לו להיות איש האמת ואיש השלום בעת ובעונה אחת, ברוח הפסוק בנבואת זכריה "והאמת והשלום אהבו". איש אמת ואיש שלום בהליכותיו עם הבריות, בהתנהלותו מול עמיתים, בוויכוחיו הנוקבים והאמיצים בסוגיות החוקתיות בראשית שנות התשעים ובניסיונות שלו כיושב-ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט לגבש הבנות רחבות סביב אותן סוגיות ממש, תוך חידוש הניסיונות להתקנת חוקה בהסכמה רחבה, אמיתית ומקיפה. ואם מאמרו של רבי יהודה הנשיא שהזכרתי מלמד על מיכאל דרך בחירת משפחתו בנושאי הדברים לזכרו, הרי שהמשנה שפותחת את אותו הפרק במסכת אבות מעידה ומתאימה לתוכנו של הקנקן, לערכיו ולעקרונותיו של אחד מגדולי הפרלמנטרים הישראלים. כך לימד אותנו התנא בן זומא: "איזהו חכם? הלומד מכל אדם"; "איזהו גיבור? הכובש את יצרו"; "איזהו עשיר? השמח בחלקו"; "איזהו מכובד? המכבד את הבריות". בכל הליכותיו בבית הזה ובמשרדי הממשלה שבהם כיהן, מיכאל חרת על דגלו את ההעמקה ואת הרצינות, בניגוד למתרחש יום-יום בוועדותיה של הכנסת הזו. הלמידה מכל אדם – עובד ציבור או אזרח – הייתה בעבורו עקרון יסוד. הבנה זו של "איזהו חכם? הלומד מכל אדם" באה לידי ביטוי בעשייה החלוצית שלו בתחום שיתוף הציבור, בתהליכי קבלת ההחלטות הממשלתיות ובמיסוד אפיקים ראשונים של היזון חוזר מהציבור הרחב. בימים שבהם הביטוי "אומת ההייטק" שגור בכל פה, ראוי לזכור כי בין חלוציה של האומה הזו היו לא רק יזמים ומהנדסי מחשבים ותוכנה, אלא גם נבחרי ציבור; ראש וראשון להם הוא מיכאל איתן. נכונות זו ללמוד מכל אדם הביאה את מיכאל למידה שיש בה גם מן הגבורה – היכולת להקשיב, לבחון לעומק את הדברים, לשקול את עמדותיו המקוריות ולאמץ באומץ לב ציבורי גם עמדות חדשות. ברוח המאמר בפרקי אבות, מיכאל, מגדולי הדמוקרטים שהצמיחה הפוליטיקה הישראלית, ידע והכיר את החובה המוטלת לפתחם של פוליטיקאים ושל ממסדים שלטוניים לכבוש את היצר, להציב גבול לכוח, למתוח קווים אדומים – לא לפני היריב אלא בראש ובראשונה לפני עצמך ולפני חבריך. לא קשה המשימה לדמיין מה היה אומר חברנו מיכאל על רבות מן ההתרחשויות שמאפיינות את הבית הזה ואת השיח הישראלי בשנים האחרונות, וזאת דווקא מפני שלא היה חסיד המהפכה החוקתית בראשית דרכה, ודווקא מפני שלא היסס למתוח ביקורת על בית המשפט העליון; כן מפני שידע שהגבורה האמיתית של האוחזים ברסן השלטון מתבטאת בריסון הכוח ולא ברדיפה אחריו. וכשם שלמד מכל אדם והעשיר את חוכמתו, וכשם שידע מה הסכנה ביצר השלטוני והפוליטי שאיננו מרוסן, כך גם ידע שהאושר האמיתי הוא אושרם של השמחים בחלקם, אלה שתאוות השררה והממון זרה להם, אלו שהילוכם בעולם הזה פשוט, ישיר ועממי. מכל ההספדים שהשמיעו בני משפחתו בעת הלוויה בבית העלמין בכוכב יאיר, היישוב שאותו יסד עם חברים ושותפים לדרך, נחרת בליבי התיאור של מיכאל המתהלך יחף בביתו, בוקע בידיו אבטיח בשל ומותיר אחריו שובל ארוך של נמלים. איש ארץ ישראל שהצניעות מאפיינת את חייו, כשם שהחוכמה ותחושת השליחות הן נר לרגליו. צר לנו עליך, מיכאל, וצר לנו עלינו, שהרי קולך ועמדותיך, גבורתך וחוכמתך, תקיפותך וצניעותך, ובמיוחד הדר התנהלותך, חסרים לנו מאוד. צר לנו גם על עמית. רבות מתכונותיו של מיכאל, בדגש על הקפדתו הגדולה בכבוד הבריות, הן נחלתו של אסף חברנו. מן המעט ששמענו על יפי נשמתו של עמית, זכרו לברכה, אנחנו יודעים שגם הוא, למרות שנותיו המועטות, גם הוא הלך בדרך החכמים, הגיבורים, השמחים בחלקם והמכובדים. התלמוד הירושלמי מלמד אותנו שאין עושים נפשות – מצבות – לצדיקים; דבריהם הם זיכרונם. כמה יפה האמירה הזו למי שעדיין מחזיק בשיא הפיליבסטר של כנסת ישראל, למי שדבריו היו דברי אמת ושלום, דברי עוז וענווה. מיכאל, יהיה זכרך ברוך. הלוואי שכולנו נלמד ממך שיעור. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה לכולם. תודה רבה לאורחים.

היו"ר מאיר כהן:

אנחנו עוברים לנושא הבא – הצעת חוק שירות אזרחי (תיקון מס' 7), התשפ"ה–2025, לקריאה הראשונה. אני מזמין את שרת ההתיישבות והמשימות הלאומיות חברת הכנסת אורית מלכה סטרוק להציג את הצעת החוק. גברתי, בבקשה, לרשותך עשר דקות.

השרה להתיישבות ומשימות לאומיות אורית מלכה סטרוק:

מכובדי היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאציג את הצעת החוק אני מבקשת לומר מילים לזכרו של ידידי הטוב והאהוב מאוד מאוד חבר הכנסת לשעבר והשר לשעבר מיקי איתן, שאהבתי אותו אהבת נפש ממש. יש לי הכרת הטוב עצומה למיקי. כשעמד בראש שדולת ארץ ישראל, הגיע בגופו לחברון למנוע את פינוי היישוב. הוא היה מתיישב על כיסא מול לא משנה מי שאנחנו נפגשים איתו ואומר לו: שלום, אני חבר הכנסת מיכאל איתן. על הכיסא הזה יושבים איתי כל המצביעים שלי והם אומרים שאסור לפנות את חברון. הייתה לו מודעות עצומה למעמד שלו כחבר כנסת ויכולת פנטסטית לנצל אותו בכל דרך. מיקי, האיש שחשף את סוכן השב"כ הפרובוקטור אבישי רביב, שאמר לי: אם לא הייתי בטוח בעצמי שאני ישר כסרגל ונקי ללא רבב, לא הייתי מעז לעשות זאת, אבל הוא באמת היה ישר כסרגל ונקי ללא רבב; מיקי, שתמך בהסכם חברון, אבל לא שקט ולא נח עד שווידא שלפי ההסכם הנכסים היהודיים בעיר האבות יהיו בניהול של מדינת ישראל ולא בניהול של הרשות הפלסטינית, ובכך בעצם היה בין אלה שאפשרו ליישוב היהודי בחברון להמשיך לגדול ולהתפתח גם אחרי ההסכם האומלל ההוא; מיקי, שתמך בהתנתקות אבל התנגד בכל תוקף, בכל ליבו, לאכיפת החוק הדרקונית ולהפרת זכויות המחאה של מתנגדיה. הוא פתח את ועדת החוקה לרווחה כדי לשמוע על הפרות הזכויות האלה, והקים אפילו קו חם לתלונות נגד האכיפה הזו, האכיפה הדרקונית, קו חם שפעל 24/7; מיקי, שיזם את חוק החנינה למתנגדי ההתנתקות, מתוך שהוא ידע והכיר איזו אכיפה דרקונית הייתה כלפיהם, וגם כשהוא כבר היה שר בממשלה הגיע לכל דיון על החוק הזה כדי לוודא שהחוק הצודק הזה צולח את כל המשוכות וזוכה לתמיכה רחבה. חבר כנסת ישר וחד, אמיץ באופן בלתי רגיל, איש אמת, יצירתי, אכפתי, שידע לעשות בכל אחד מהכלים הפרלמנטריים את המקסימום האפשרי ואפילו מעבר לכך. למדתי ממיקי המון, ועד היום אני לומדת ממנו בלי סוף. יהיה זכרו ברוך. ולך, אסף יקירנו, שכולנו כל כך אוהבים אותך ומכבדים אותך, ומוקירים את זכר בנך, מילות תנחומים: שהמקום ינחם אתכם וירפא את שברכם. אני עוברת להצגת החוק. חבריי חברי הכנסת, כנסת נכבדה, השירות הלאומי הוא נכס לאומי. הוא המסגרת הממלכתית שבאמצעותה מפעילה המדינה צעירות וצעירים שמסיבות שונות אינם משרתים בצה"ל ומכווינה אותם לתרומה ממשית לחברה ולמדינה בשלל תפקידים רבי משמעות והשפעה. בכל מקום ובכל תפקיד שאליו מגיעים המתנדבים והמתנדבות של השירות הלאומי-אזרחי, תרומתם מורגשת מאוד ואפילו קריטית. הצעת החוק שלפנינו מטרתה לאפשר לשירות הלאומי-אזרחי להיות עוד יותר אפקטיבי – לשפר את הכלים, להסיר את החסמים ולייצר עוד ועוד מסלולי התנדבות משמעותיים ורבי השפעה עבור המדינה שלנו. הצעת החוק הזו מחזקת את השירות האזרחי בשלוש תכליות עיקריות: הראשונה – הרחבת מגוון התפקידים והמסגרות והתחומים שבהם ניתן לשרת, כדי לתת מענה אמיתי לצרכים הלאומים והחברתיים של המדינה; השנייה – שילוב טוב יותר של אוכלוסיות שנמצאות בשולי החברה בשירות הלאומי באופן שמאפשר להן ולהם תרומה ממשית והעצמה אישית; השלישית – הסרת חסמים ביורוקרטיים והבהרות נדרשות בשטח כדי לאפשר הפעלה טובה, מקצועית, שוויונית ורציפה של המערכת. בהצעת החוק מפורטים התיקונים הבאים יחד עם התכליות שמאחוריהם: 1. הכרה בארבעת המוסדות הלאומיים – הסוכנות, הקרן הקיימת לישראל, קרן היסוד וההסתדרות הציונית – כמפעילי שירות. מה המדינה מקבלת מכך? גופים ותיקים, יציבים, עם שליחות ציונית מוכחת, תשתיות קליטה מוכנות ויכולת פריסה ארצית ובין-לאומית. 2. הרחבת ההגדרה של רשות ציבורית כך שתכלול תאגידים שהוקמו בחוק. מה המדינה מקבלת? אפשרות להפעיל שירות גם בגופים ציבוריים שאינם משרדי ממשלה, ובכך להרחיב את טווח ההשפעה החברתית. 3. התאמת גיל השירות למתמודדי נפש עד גיל 27. זו, אגב, הצעת חוק ממשלתית שתצורף להצעת החוק הפרטית של חברתי חברת הכנסת וולדיגר, שעברה כבר בקריאה טרומית כאן במליאה. מה המדינה מקבלת? שילוב של אוכלוסייה שבעבר הושארה מחוץ למסגרת ודווקא יש לה פוטנציאל להשתלב, לתרום ולבנות חיים. לרוב, מחלות הנפש מתפתחות ומשתנות ולפעמים עוד לא מאובחנות עד גיל 24, שזה הגיל הקובע היום בחוק, ולכן טווח הגילים הוא קריטי בסוג המחלות ובהתמודדות איתן. לפעמים המתמודד אינו בשל להתנדב בתקופה זו, ולכן מוצע להעלות את גיל הזכאות להתנדבות לכלל מתמודדי הנפש בדומה לבוגרי מוסדות חינוך מיוחד ובכך לתת להם הזדמנות שווה כמו ליתר האזרחים להתנדב בשירות הלאומי או בהתנדבות קהילתית. התכלית של שיקום דרך עשייה וללא תלות היא תכלית חברתית יוצאת מן הכלל. אני בטוחה שכולכם תתמכו בה. 4. הבהרה כי תקופת הכשרה לפני תחילת השירות לא פוגעת ברציפות השירות. מה המדינה מקבלת מכך? רציפות תפקודית, ודאות במבנה השירות והפחתת תקלות טכניות שמעכבות קליטה ושיבוץ 5. אפשרות להפסיק שירות לתקופה ארוכה במצב חירום באישור. מה המדינה מקבלת? גמישות ניהולית בשעת משבר בלי לאבד את המתנדבים, שיכולים לחזור למסלול לאחר התאוששות. ראינו את זה במהלך המלחמה, כשהיו מתנדבים שנאלצו להפסיק את שירותם בשל נסיבות הקשורות למצב החירום, כמו למשל פינוי מביתם, טראומות קשות שהם חוו. בכך בעצם הצעת החוק תאפשר לשמור על רציפות השירות במקרים ייחודיים כאלה. כמובן שהכול תלוי באישור, ובמקרים ייחודיים בלבד. 6. שילוב הכשרה מקצועית או לימודים במהלך השירות לקבוצות יעד מתאימות. מה המדינה מקבלת? מתנדבים שמסיימים את השירות עם יכולת תעסוקתית. זה טוב לפרט וזה גם טוב למדינה. מתוך רצון לעודד התנדבות לשנה נוספת מוצע לאפשר הכשרה למתנדבים שנמצאים בשנה השנייה לשירותם. 7. הוספת תחומי שירות – חקלאות וטכנולוגיה. מה המדינה מקבלת? מענה לשני אתגרים אסטרטגיים. בחקלאות, תחום החקלאות הוא לא רק ענף כלכלי, אלא הוא נדבך יסודי בזהותנו הציונית. החקלאות מסמלת את ההתיישבות והפרחת השממה ומבטאת את הקשר העמוק שלנו לארץ. גם החוסן הלאומי שלנו תלוי בתחום החקלאות וביטחון המזון, ויש לו מקום בהעצמת הכלכלה הכפרית ובחיזוק הפריפריה. זה לא סוד שהחקלאים בישראל סובלים מאתגרים וקשיים רבים, במיוחד מאז 7 באוקטובר. שילוב החקלאות בשירות הלאומי הוא מהלך מתבקש שיתרום למדינה מכל הבחינות. בטכנולוגיה, כלים לשיפור השירות הציבורי ופיתוח מערכות לטובת הציבור. 8. פטור ממבחני סף למימון תקנים לעולים חדשים, לבני החברה הערבית ולמתנדבים מחו"ל, רק לאוכלוסיות האלה. עוד פעם אני אומרת: עולים חדשים, בני החברה הערבית ומתנדבים מחו"ל. מה המדינה מקבלת? היא מקבלת מעגל מתנדבים מגוון יותר בלי לעכב ביורוקרטית את מי שכבר רוצה לתרום. 9. הארכת תוקף ההכרה בגופים קיימים עד שנת 2027. מה מקבלת המדינה? היא מקבלת שירות פעיל ורציף גם בזמן שההסדרה הכוללת נמצאת בתהליך. לא עוצרים מערך שירות בגלל הליך הכרה שטרם הושלם. בשל מורכבות הבחינה, נדרש זמן נוסף להגיע למסקנות בדבר ניהול התחרות בין הגופים השונים. כלומר בסופו של יום יש לנו רצון לצמצם את מספר הגופים, אבל אנחנו רוצים לקחת לזה עוד קצת זמן. החוק הזה מחזק את היכולת של המדינה להפעיל שירות רחב, ממוקד, תורם ומשולב למען המדינה. הוא לא ממציא מחדש את המסגרות, אלא הוא משפר את הכלים הקיימים, מסיר חסמים וממקסם את הפוטנציאל. על כן אני מבקשת את תמיכת הכנסת כולה בהצעת החוק. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי. אנחנו עוברים לדיון אישי. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, שלוש דקות. בבקשה, גברתי.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בצונאמי החקיקה וכל הכאוס המשטרי הדמוקרטי שנופל עלינו, אני אקרא לזה, בולט לעין טיעון שכל הזמן חוזר על עצמו, וחזר על עצמו גם היום בהצעת חוק מח"ש, שאני רוצה לפרק. הוא נשמע טיעון מאוד שובה לב שהממשלה והקואליציה הזו משתמשות בו כדי לרסק את המערכת הציבורית ואת ניקיון הכפיים שלה. הם קוראים לזה ניגוד עניינים. כן, בואו נהפוך את הוועדה לבחירת שופטים במדינת ישראל לפוליטית, כי מה פתאום שהשופטים ימנו את עצמם? הם בניגוד עניינים. בואו נעסוק בפיטורי ראש השב"כ, ובעצם גם היועצת המשפטית לא יכולה לחלוק על כך ולומר שההליך אינו תקין, וגם לא ראש השב"כ, כי הם בניגוד עניינים. בואו נעסוק בהדחת היועצת המשפטית ונקבע כללים חדשים. נרסק החלטת ממשלה של עשרות שנים שדורשת איזשהו הליך מקצועי, נמנה שרים משלנו – בן גביר, שיקלי, סמוטריץ' – למה? כי היא בניגוד עניינים. בואו נעסוק בשופטים, באי-ציות לפסקי דין. בואו נצדיק את זה. מדוע? אנחנו לא נציית לפסקי דין כי השופטים שכותבים את פסקי הדין הם בניגוד עניינים. כך, אדוני היושב-ראש, גם התרחש אותו מחזה באמת מגוחך בהצעת החוק של חבר הכנסת סעדה לתיקון המחלקה לחקירת שוטרים, מחלקה רגישה מאין כמותה שעוסקת בחקירות של שוטרים שסרחו, של פרקליטים שסרחו, של עובדי מדינה ועובדי שירות. באמת החשיבות והקדושה שצריך לתת לעצמאות של הפעלת הכוח הזו ברורה, אבל עדיין בדברי ההסבר כתוב: העבודה הקרובה והמשותפת של המשטרה והפרקליטות יצרה כזה ניגוד עניינים, שמה? תקשיבו טוב: את המחלקה הזאת צריך להכפיף, לא פחות ולא יותר, ישירות לשר פוליטי, לשר המשפטים, שהוא גם ימנה את מי שעומד בראשה, ואלו יחקרו שוטרים לפי רצונה של הממשלה. אז אני רוצה להסיר אחת ולתמיד את המסכה מהטיעון הקלוקל הזה שנקרא "ניגוד עניינים". באמת באמת שניגוד העניינים הזה נמצא בכל חלקה ופינה טובה בממשלה הזו, בכל צעד שהם עושים. הרי ראש הממשלה בניגוד עניינים כשהוא מפטר ראש שב"כ באמצע חקירה ביטחונית של קטר או כשהוא מבקש ממנו: תאסוף נתונים על מפגינים, והוא לא מציית. הרי חוק חסינות – חברת הכנסת גוטליב יודעת – חברי הכנסת, כשהקואליציה הזו מקדמת חוק חסינות שלפיו 90 ח"כים בלבד יחליטו – –

טלי גוטליב (הליכוד):

75. 75.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

75, וואו. – – אם תיפתח חקירה בעניינם – פה הם לא בניגוד עניינים. כל אזרח במדינת ישראל חשוף לחקירה, אבל חברי הכנסת, הם יעשו את זה בעצמם. אפשר להמשיך, והרשימה ארוכה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

כמובן שהדחת היועמ"שית, כמובן שפקודת המשטרה, כמובן שסעדה עצמו בניגוד עניינים בחוק מח"ש וכו'.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

חוק הגיוס, חוק הפטור מגיוס חרדים, שחייבים לרסק את השופטים כדי שלא יפסלו חוקי השתמטות בעילה של פגיעה בעקרון השוויון. הם בניגוד עניינים. אני באמת אסיים, היושב-ראש, באריזה של מה שאני רוצה לומר.

היו"ר מאיר כהן:

גברתי, את מדברת כבר ארבע דקות.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

אין כאן באמת ניגוד עניינים. יש כאן בעצם רצון לפרק את העיקרון הבסיסי של מקצועיות, של שיקול דעת עצמאי. ניגודי עניינים היו ויהיו תמיד; צריך לדעת איך לתחום אותם בלי לרסק את כל המערכת בשביל כוח בלתי מוגבל.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי. תודה רבה. חברת הכנסת, אני מאוד מבקש להקפיד על שלוש דקות, כי אחרי זה זה יוצר ממש חוסר הגינות. באים חבר'ה עם שלוש דקות, ובאים חבר'ה ומדברים – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר מאיר כהן:

לא, סליחה, אני לא פונה אלייך.

טלי גוטליב (הליכוד):

חשבתי שאתה פונה אליי.

היו"ר מאיר כהן:

לא, לא, חלילה.

טלי גוטליב (הליכוד):

סליחה, סליחה.

היו"ר מאיר כהן:

אבל באמת, זה לא הוגן שחבר'ה מדברים חמש דקות וחבר'ה שלוש דקות. תקפידו על זמנים. בבקשה, חבר הכנסת טור פז, אדוני.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אחד האיומים הגדולים ביותר על המשילות ועל שלטון החוק הוא הפרוטקשן. משילות היא ביטחון אישי שלא יגנבו לך את הרכב, שתוכל ללכת ברחוב בלי לפחד, בלי אזעקות כי יש טילים בדרך, שאין פשיעה בשכונה שלך. ככה בדרך כלל מתארים משילות. אבל כשיש פרוטקשן, כשמפעילים לחצים, עסקנות, איומים, על מקבלי ההחלטות, פרוטקשן כזה מערער את יסודות הדמוקרטיה. לאחרונה מופעל פרוטקשן חדש במדינת ישראל, ומי שמתלונן עליו זה לא ראש האופוזיציה, זה לא אדם שנמצא בפוזיציה אנטי-שלטונית. לא. מי שהתלונן על פרוטקשן זה הרב הראשי לישראל שזה עתה נבחר, הרב הראשי קלמן בר. בדברים שלו שפורסמו, מה הוא אומר? מקורב לשר האוצר סמוטריץ' מפעיל עליו לכאורה פרוטקשן, סחיטה באיומים. על מה? על בחירת הדיינים שהייתה בשבוע שעבר. נבחרו דיינים, 21 במספר. הוא אמר: אני לא ישן בלילה. מי שמתהדר בכיפה ובערכים, מאיים. דרך אגב, במה הוא מאיים? הוא לא צריך לשרוף את המועדון, הוא בסך הכול ייקח תקנים לרבנות הראשית – דרך אגב, רבנות שמייצגת יהדות. אז על מה איים מקורבו של סמוטריץ'? על עצם קיומה של הרבנות הראשית כמספקת שירותי דת, אם הרבנים שלו לא ייבחרו, כי מה שווים הרבנים – כפרפרזה לדבריה של שרה ידועה – אם אנחנו לא שולטים בהם? מה שווים הפקידים בדרג המקצועי אם הם לא אנשי שלומנו ביהדות? וזו משילות חדשה, שבה שר האוצר לא רוצה לנהל את הכלכלה – הוא רוצה לנהל את המיונים לדיינות. את המשילות הזו, חברים – כאשר מתבצעת סחיטה לכאורה של הדמות הרבנית הראשית במדינת ישראל, זה כבר לא עניין של פקידים, אלה לא החלטות אישיות או אי-הסכמות על דת ומדינה. זה מוסר בסיסי מממשלה שמדברת גבוהה על זהות יהודית. היום ישבתי בדיון אצל הגב' גלית דיסטל, שיושבת כאן, ראש ועדת המשנה לזהות יהודית. וטוען רב ראשי ששר במדינת ישראל, שר בכיר, סוחט אותו, סוחט אותו על דיינים, כי הוא לא רוצה למנות את הדיינים שלו. יש גם שמועה ששר שיושב כאן במליאה לא היה מרוצה מהפרוטקשן שהפעיל אותו שר אוצר בבחירת דיינים. חברים יקרים, שר בממשלת ישראל סוחט באמצעות מקורביו את חברי הוועדה לבחירת דיינים, והמתלונן הוא – –

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה.

משה טור פז (יש עתיד):

– – הרב הראשי לישראל. פרוטקשן ממשלתי.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת יסמין פרידמן נמצאת? יסמין, בבקשה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. רבות דובר פה על יוקר המחיה, אנחנו מתמודדים עם זה הרבה, אבל האירוע עם התחבורה הציבורית שובר שיאים, באמת. גם מה שמצחיק, שקוראים לזה "צדק תחבורתי". הרבה דברים זה כן; צדק תחבורתי זה ממש ממש לא. עכשיו, אנחנו יושבים כבר בכמה וכמה דיונים, מנסים לפתור בעיות. למעשה, הגשתי ליושב-ראש הוועדה עבודה מסודרת איפה הליקויים. עכשיו גם מתברר שאת ההנחה על הגיאוגרפי, למשל כמו באר שבע, שיש לה הנחה בתחבורה הציבורית, אף אחד כמעט לא יכול לנצל, פחות מ-10% ניצלו. מדוע? כי אם בני זוג שגרים באותו בית באים לבקש את ההנחה – אני מגיעה והכתובת והחשבונות על שמי, יגיע אחר כך בעלי וירצה את ההנחה – הם רוצים תצהיר מעורך דין. אני רצינית.

היו"ר מאיר כהן:

כשהוא גר איתך?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא, תצהיר שהוא גר בכתובת.

היו"ר מאיר כהן:

ואם הוא מציג תעודת זיהוי, לא?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא, הם רוצים תצהיר מעורך דין. הם אומרים שהיו הרבה רמאויות. עכשיו מי ילך לבקש הנחה?

היו"ר מאיר כהן:

אולי תחזרי על זה, שישמעו אותך?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אני אחזור על זה. מי שרוצה לממש הנחה בתחבורה הציבורית – זוג שגר באותו הבית אבל למשל, כמו אצלי, החשבונות הם רק על שמי, זה מימים-ימימה ככה; הארנונה, החשמל, הכול מגיע על שמי בלבד, אז אני הולכת ומממשת על סמך חשבונות. יגיע בעלי, החשבונות לא על שמו – הוא צריך להביא תצהיר חתום על ידי עורך דין שהוא גר בבית. דיברתי עם משרד התחבורה, אמרתי להם: תעודת תושב, מה הבעיה? דרך העירייה אתה יכול לקבל תעודת תושב – ואללה, רעיון טוב. עכשיו מתברר שבאוצר לא מוכנים לקבל שום פתרון אחר. מדוע? כי אנשים מרמים. אנשים מרמים בכל מקום. אז למה כולם – – –

היו"ר מאיר כהן:

כמה עולה תצהיר מעורך דין?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מינימום 200 שקלים.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל תצהיר לא מאשר את מה שכתוב, התצהיר רק מאשר שעורך הדין הזהיר את המצהיר שהוא מחויב להגיד אמת.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

עזבו, באמת, יש פה בעיות ברפורמה הזאת, שגם מי שכבר קיבל הנחה לא יכול לממש אותה כראוי. עכשיו, עניינים ביורוקרטיים, אפשר לפתור אותם, אבל משרד האוצר צריך לרצות לפתור אותם; משרד התחבורה – באמת, אנשי המקצוע שם שדיברתי איתם קיבלו חלק מהטענות שהבאתי. וזו לא הייתה הטענה היחידה – יש המון המון פערים שצריך לטפל בהם. יש את זה, ויש את זה שאנחנו עוד לא מספיקים להתמודד עם ההעלאה הזאת בתחבורה הציבורית – אגב, לנכים של 100% שמרוויחים 3,700 שקלים זה כבר עלה ב-70 שקלים, זאת אומרת, להם אין הנחה. עכשיו הם מגיעים, והתחבורה הציבורית הולכת לעלות בעוד 12%. ולא משנה מה אנחנו עושים, ולא משנה מה אנחנו אומרים, והדעות הן מגובשות, זאת אומרת אופוזיציה-קואליציה בוועדה, אנחנו לא מצליחים למנוע את זה – 12% נוספים נוסף על ה-33%. עכשיו, לא רק זה מה שעלה. תכניסו לזה את הארנונה, את החשמל, את הצהרונים, את המחירים של המוצרים – לאן נגיע?

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אנשים קורסים, וזה דורש טיפול. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת אברהם בוארון – לא נמצא; חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות – לא נמצא; חבר הכנסת אליהו רביבו – לא נמצא. חבר הכנסת עודד פורר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לדבר על שר האוצר, שפתאום גילינו שהוא לא ידע. סמוטריץ' לא ידע. הוא לא ידע, סמוטריץ'.

היו"ר מאיר כהן:

רחמים.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לא, אבל במקרה הזה זה בצלאל, זה לא רחמים. בצלאל לא ידע. בצלאל לא ידע שיש נוח'בות, ועכשיו מסתבר שבצלאל לא ידע שהוא מחלק להם רובים. הוא לא ידע, בצלאל. הוא לא ידע שהממשלה שהוא יושב בה מחלקת רובים למיליציות מקורבות לדאעש – –

טלי גוטליב (הליכוד):

הבוס שלך – – – אין לתאר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

– – שהיו מעורבות בפיגועים במדינת ישראל, שירו רקטות על מדינת ישראל, שהשתתפו ברצח חיילים. הוא לא ידע. אז מה הוא כן יודע? בשביל מה הוא יושב שם בממשלה הזאת אם הוא לא יודע שהממשלה שלו נותנת רובים למחבלים? הייתה פעם ממשלה שנתנה רובים למחבלים. הייתה. אנחנו אמרנו והפגנו: אל תיתנו להם רובים. אל תחשבו שהמחבלים האלה יהיו אלה שיגנו עלינו, ואם תיתנו להם רובים הם יפנו אותם אלינו. אז מה עושה הממשלה הזאת עכשיו? נותנת להם רובים. ומה אתם חושבים יקרה עם הרובים האלה? למי הם יופנו? את מי המיליציה הזאת תבנה? מה יהיה תפקידה? והכי מטריד זה שבצלאל לא ידע. הוא לא ידע. אז אם הוא לא ידע שיש נוח'בות, ואם הוא לא יודע שהממשלה שלו מעבירה להם רובים, ואם הוא לא יודע שכשאתה משלם כסף לחמאס, בסוף הוא תוקף אותך, וכשאתה מאכיל את המפלצת הזאת שוב ושוב, בסוף היא נותנת לך ביס, וב-7 באוקטובר כובשת לך יישובים, רוצחת, אונסת, חוטפת – אם הוא לא ידע שזה מה שקורה למפלצת הזאת כשמאכילים אותה, אז הוא לא יכול להיות שר בממשלת ישראל. וכל הממשלה הזאת, שלא ידעה, מוטב לה שתדע אחריות מהי, תשים את המפתחות, תלך הביתה, ותיתן לנהל את העסק הזה למי שיכול לנהל אותו.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת דבי ביטון.

טלי גוטליב (הליכוד):

מעניין מתי יחקרו את ליברמן – – –

היו"ר מאיר כהן:

חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא להאמין. מי הדליף לו את זה מהוועמ"ש? סתם מעניין.

נאור שירי (יש עתיד):

מערוץ 14. את מוזמנת – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

מעניין לי. לא אכפת לכם?

נאור שירי (יש עתיד):

ערוץ 14.

טלי גוטליב (הליכוד):

להדליף סוד כזה גדול, שקשור – – –

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה. טלי, בבקשה, אנחנו רוצים – חברת הכנסת, בבקשה.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי הכנסת, חברים, 612 ימים עברו מאז היום שבו המדינה שלנו התעוררה למציאות בלתי נתפסת, 612 ימים של כאב, של לוויות, של צווי מילואים בלי סוף, של 55 חטופים שלא חזרו. ובתוך כל זה, במקום להילחם על החיים שלנו, הממשלה נלחמת על הישרדות פוליטית. בזמן שחיילים נלחמים ונהרגים, ראש הממשלה מקדם חוק השתמטות המונית; בזמן שמשפחות מתמודדות עם אבל ושכול, הממשלה מתעסקת בספינים כמו פיטורי היועצת המשפטית – מזל שהיא קיימת – רק כדי להסיט את השיח ואת תשומת הלב מהמציאות האמיתית. כישלון טוטלי. זוהי ממשלה שלא מתפקדת – לא בביטחון, לא בכלכלה, לא במדיניות חוץ. והאמת? היא גם לא מתביישת בזה. בזמן שהציבור שורד, הם מחלקים מיליארדים בכספים קואליציוניים; בזמן שצה"ל זקוק ללוחמים הם מקדמים חוקים שמעודדים אי-גיוס; בזמן שאזרחים שואלים מתי החטופים חוזרים, הממשלה לא נותנת תשובות. זוהי מדינה במסך מפוצל – בצד אחד לוחמים אמיצים, ובצד השני ראש ממשלה שבורח מהכרעות, גורר אותנו לכיבוש עזה בלי תוכניות, בלי גב בין-לאומי ובלי עתיד. אבל יש דרך אחרת. אזרחי מדינת ישראל, יש אלטרנטיבות. אפשר להפסיק את הבזבוזים, לבטל משרדי ממשלה מיותרים, להוריד מיסים למעמד הביניים ולהשיב את התקווה. אנחנו לא ניתן לייאוש לנהל את המדינה. אנחנו לא ניתן למשתמטים לנהל את התקציב. אנחנו לא ניתן לפחד לנהל את סדר-היום. ביום רביעי נעלה את חוק פיזור הכנסת. אנחנו ניאבק עליו לא בשבילנו אלא בשבילכם, כי למדינה מגיעה ממשלה אחרת – ממשלה שמכבדת את אזרחיה, שמגינה על חייליה, שמחזירה את החטופים ושעובדת ולא שורדת. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא נכון מה שאמרתם על ערוץ 14, ממש לא, כי החשיפה הייתה של אביגדור ליברמן, ורק אחר כך היה על זה דיון. על מה אתם מדברים?

היו"ר מאיר כהן:

נאור, נאור. טלי, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

די, נו.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

ב-25 במאי זה פורסם בערוץ 14.

נאור שירי (יש עתיד):

חוץ מזה, לפי חוק החסינות שלך מותר לו להגיד מה שהוא רוצה.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא. שיגיד מה שהוא רוצה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

גם זה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר מאיר כהן:

חברת הכנסת גוטליב, חברת הכנסת גוטליב, טלי, בבקשה. נאור שירי, גם אתה, בבקשה, שקט.

נאור שירי (יש עתיד):

אני לוקח על עצמי קריאה ראשונה.

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

כנסת נכבדה, האמת, ראיתי פה קודם את שר החינוך, והנושא הזה מופנה אליו. השבוע פורסם שמשרד החינוך יעביר עשרות מיליוני שקלים מבתי ספר בפריפריה אל בתי ספר ביהודה ושומרון ואל מוסדות חינוך חרדיים. כך פורסם בערוץ 13. תראו, האמת, אי-אפשר להמציא את הדברים האלה – סקטוריאליות שמעולם לא הייתה במדינת ישראל. זה באמת מחריב כל חלקה טובה. הרי החינוך שלנו זה השער לעתיד טוב יותר. חינוך הוא אולי האמצעי הכי חשוב כדי להשיג שוויון, שוויון הזדמנויות לכולם. זה הדבר הבסיסי כדי שתהיה לנו חירות. באיזה עולם, באיזה עולם מוסרי, הגיוני לתת פחות משאבים ציבוריים ליישובים מעוטי יכולת, סוציו-אקונומי נמוך, כדי להגביר את המימון הממשלתי למי שממילא כבר מקבלים יותר כי הם מהמגזר הנכון? למה לעשות דבר כזה? אל תבינו אותי לא נכון – כשיש, צריך ואפשר לתת בנדיבות. זה נכון באופן כללי, וזה הכי נכון כשמדובר בחינוך. אבל מה שקורה פה זה פשוט רובין הוד הפוך – לוקחים עניים, לוקחים מיישובים כמו מגדל העמק, בית שאן, טבריה, ומה עושים? נותנים למקורבים. גם בחינוך זה ככה. קחו למשל את היישוב אפרת – אחלה יישוב, אחלה אנשים, מקום מקסים, באמת. אבל אפרת במצב סוציו-אקונומי טוב, לא רק ביחס לגוש עציון. אפרת זה סוציו-אקונומי 7, אז לקחת ליישובים שהם באשכול סוציו-אקונומי 2 ו-3, ולהעביר ליישוב חזק, שבו אחוז האקדמאים הוא אולי הכי גבוה במדינת ישראל – מה ההיגיון בזה? מה הוגן בזה? אני מבטיחה לכם שאפילו אם תעשו סקר בקרב התושבים באפרת, תגלו שאפילו באפרת רוב גדול יגיד לכם שזה טירוף לקחת מהפריפריה ולהעביר אליהם, להעביר למוסדות-העל שיש להם ביישוב. אבל זה בדיוק הקטע. לממשלה הזאת אין שום היגיון. כל מה שמוביל אותם זה לדאוג לבייס, לדאוג למגזר, גם כשזה בא על חשבון אלו שהכי הכי זקוקים לעזרה. בושה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת נאור שירי, בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מירב, את באמת בגובה הזה?, לא, סתם, יש לי גובה-issues, מה שנקרא.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תוריד, תוריד בשבילי. תוריד, כי אני אחריך.

היו"ר מאיר כהן:

בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

בסדר גמור. תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לציין שאני ממשיך עם הקטע הזה שיש לי איזו בעיה עם הביטחון האישי במדינת ישראל. אני דיברתי על זה גם בשבוע שעבר. מה שנקרא, כל סוף שבוע ואיתו סריית הרציחות שאנחנו חווים. גם אתמול בלילה, ירי בבן 13 בראשון לציון; רצח בטבריה; רצח בדבורייה; כמובן, רצח גם באום אל-פחם. זה מתווסף לסוף השבוע הקודם, שבערך בכל תשע שעות נרצח בן אדם במדינת ישראל. באמת, אני כבר אמרתי, טוב, אני לא אראה את בן גביר עכשיו מגיע לטבריה או מגיע לעפולה או מגיע לאיזו זירת פשע, ויצרח על השר עצמו, או על סגן השר עצמו, או על חנמאל. אני, כבר אין לי ציפיות מזה. אבל אני אומר, ואללה, היית מצפה שהיום בבוקר ירכז איזה דיון, שיבוא, שיביא את כל הממ"זים, סממ"זים, רפ"קים, משרד המשפטים, השב"כ, כל מי שצריך, כדי לרכז דיון ולראות מה עושים, לראות מה עושים עם זה שיש כל כך הרבה רציחות במדינת ישראל. ובמקום זה, מה עושה השר לביטחון לאומי עם השם המפוצץ? מה הוא עושה? הוא הולך לשבת בדיון, עם חבר הכנסת קרויזר, של עופר כסיף, כאילו עכשיו הוא, לא יודע מה, קצרנית בבית משפט. מה אתה עושה שם? מה השר לביטחון לאומי עושה בבוקר שבו נרצחו – באותו לילה נרצחו ארבעה אנשים – מה אתה עושה בבית משפט? מה אתה עושה, למען השם? ולאף אחד מכם לא מפריע שום דבר. רק אנחנו מדברים על הביטחון האישי. ילד בן – – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

נאור שירי (יש עתיד):

דברי.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

20% מאוכלוסיית ישראל זה החברה הערבית. לא מתגייסים. למה שלא יעשו שירות לאומי במשטרה, שהם יטפלו בתוך – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אחלה. רעיון מעולה. הלוואי שהמפלגה שלך – בואי, לי יש הצעה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

אף אחד לא מדבר על זה.

נאור שירי (יש עתיד):

נשמע לי רעיון מעולה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

יאללה.

נאור שירי (יש עתיד):

יאללה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

חובת גיוס – – –

נאור שירי (יש עתיד):

את יודעת מה? אולי מ-1977, שאתם בשלטון, הייתם משנים את האירוע הזה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

חובת גיוס אזרחי.

נאור שירי (יש עתיד):

אולי תעשו את זה, זה רעיון מעולה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

נריץ את זה ביחד.

נאור שירי (יש עתיד):

רוצי לפוליטיקה, תיכנסי אולי במקרה לקואליציה, ותעשו את זה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

בוא תרוץ אתה לפוליטיקה. למה אתה לא תעשה את זה?

נאור שירי (יש עתיד):

אני מציע את זה? אני אסביר לך.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

שנה וחצי הייתם ממשלה.

נאור שירי (יש עתיד):

אני חבר בוועדה לביטחון לאומי. אני חבר בוועדה לביטחון לאומי.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

שנה וחצי הייתם ממשלה. למה לא עשיתם את זה?

נאור שירי (יש עתיד):

חלק מתפקידי הממשלה – הורדנו ב-16%. עזבי, אל תגידי לי ווטאבאוטיזם. לא בזה.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

למה ווטאבאוטיזם? הייתם פה.

נאור שירי (יש עתיד):

מה אתם עשיתם כשהייתם – מה את עשית מ-1977? אני לא אבוא אלייך בתלונות.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

איפה אתה?

נאור שירי (יש עתיד):

אני? אין לי בעיה, אני מדבר על היום, על ההווה, על ההווה והעתיד. שני משפטים אחרונים. אני חבר בוועדה לביטחון לאומי. את יודעת מה עושה הוועדה לביטחון לאומי? תסכימי איתי שחלק עיקרי מתפקידנו כחברי כנסת זה לפקח על הממשלה. אומנם לממשלה פה כבר אין גבולות, אבל חלק עיקרי זה לפקח.

היו"ר מאיר כהן:

תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

משפט אחרון. את יודעת מה אנחנו עושים? דיון על שיטור עירוני, דיון על ביטחון קהילתי ודיון על חוק אל-ג'זירה. שלושה דיונים עושים השבוע בוועדה לביטחון לאומי – אין שום פיקוח, כי איתמר בן גביר שלח פרוטזות לכנסת. במקום שנפקח עליו, אנחנו ממשיכי דרכו.

היו"ר מאיר כהן:

תודה. חברת הכנסת מטי צרפתי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 612 ימים למלחמה. 55 אחים ואחיות שלנו עדיין במנהרות, ממתינים שממשלת ישראל תעשה את המוטל עליה ותחזיר אותם הביתה. נגמר להם הזמן. חייבים להחזיר את כולם עכשיו. בימים האחרונים אני מתקשה להסביר, אפילו לעצמי, לאן נעלמה ממשלת הימין מלא על מלא. איך יכול להיות שממשלת הימין מלא על מלא מחמשת מיליציות בעזה? כן, שמעתם נכון. מצד אחד מצהירים שאין צדיקים בעזה וכולם טרוריסטים, אבל מנגד מחלקים להם נשקים. המנהיג העליון של הימין מלא על מלא, מר ביטחון, הוא ולא אחר – הוא מחמש מיליציות חמושות, וכהרגלו אפילו לא טורח ליידע את החברים שלו בקבינט. מה שיש לי לומר, נתניהו, הוא שהמדינה היא לא הרכוש הפרטי שלך. גם מהלכים שיפה להם השתיקה ומתבצעים מתחת לרדאר ומעל לראש של הציבור – לפעמים זה בסדר, אבל ראוי שיעברו בקבינט. ובצלאל, אוי, בצלאל, מי אמר בדצמבר 2023 בנוגע להכנסת הסיוע לעזה: לא יקום ולא יהיה, לא יהיה ישראבלוף בהקשר הזה, אמרתי לראש הממשלה בצורה הברורה ביותר, יש לי קווים אדומים שאני פשוט לא יודע לחצות? ומי אמר בינואר 2024: אני מודיע בצורה הברורה ביותר, כל עוד אני שר האוצר לא יעבור שקל אחד למשפחות המחבלים הנאצים בעזה, לא בשום קומבינה או במכבסת מילים אחרת? כן, בצלאל, זה אתה. אז איך יצא שבצלאל סמוטריץ' היה שותף סוד להחלטה להעביר 700 מיליון שקלים מהקופה הציבורית למנגנון הסיוע בעזה? בצלאל צדק: לא נכנס גרגיר, נכנס סיוע בהיקף של 700 מיליון שקלים על חשבון הקופה הציבורית. ממשלה של איומי סרק, סרק, סרק. תמיד ברגע האמת אתם ממציאים איזה תירוץ, תמיד יש את מי להאשים; בדרך כלל זה היועמ"שית. אפשר להגיד על הממשלה הזו הרבה דברים, אבל מסתבר שימין מלא על מלא זה לא אחד מהם. הדבר היחיד שמעניין את הקואליציה זה כמובן השרידות הפוליטית – לפני החטופים, לפני ערכים, לפני ביטחון, לפני שוויון בנטל, לפני יוקר המחיה. הם יעשו הכול – העיקר לשרוד; לא להנהיג, לא לנצח ובטח לא להחזיר את החטופים הביתה.