جلسة الهيئة العامة بتاريخ 10/03/2025 الساعة 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני י' באדר התשפ"ה, 10 במרץ 2025. היום הוא היום ה-521 למלחמה, שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-59 מאחינו ואחיותינו, שמביטים עלינו כאן ממעל, עודם נמצאים בשבי, ואנחנו כולנו מתפללים לשובם המהיר אל משפחותיהם. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5588/25 וכלה בהצעת חוק פ/5619/25: הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עמית הלוי, אביחי אברהם בוארון, אושר שקלים, צגה מלקו, משה פסל, דן אילוז, אריאל קלנר, משה סעדה, בועז ביסמוט, לימור סון הר מלך, אברהם בצלאל, אוהד טל, סימון מושיאשוילי, מישל בוסקילה וששון ששי גואטה; הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנבטים (הוראות מיוחדות), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת רם בן ברק, אלמוג כהן, שלום דנינו, מיכאל מרדכי ביטון, אלון שוסטר, יאיר לפיד, יואב סגלוביץ', דבי ביטון, יולי יואל אדלשטיין, משה טור פז, מאיר כהן, עודד פורר, שרון ניר, יוראי להב הרצנו, אלי דלל, ששון ששי גואטה, ינון אזולאי, יונתן מישרקי, טלי גוטליב, דוד ביטן, טטיאנה מזרסקי, מטי צרפתי הרכבי, בועז טופורובסקי, סימון דוידסון, אלעזר שטרן, שלי טל מירון, ניסים ואטורי, יסמין פרידמן ומיכל שיר סגמן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטול שלילת קצבת שאירים מאלמנות שנישאו שנית), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת דבי ביטון ואליהו רביבו; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי למטופל סיעודי), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק המרכז למורשת יהדות תוניסיה וג'רבה, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן (תיקון – פטור ממס לתושבי יישובים סמוכים לאזור גוש דן), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הטבות במס ליישוב מאוים ביהודה והשומרון), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת איתמר בן גביר, לימור סון הר מלך, יצחק קרויזר, צביקה פוגל, יצחק שמעון וסרלאוף ועמיחי אליהו; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הצגת מספרי טלפון של מוקדי סיוע לצרכן בכניסה לרשתות שיווק מזון וחנויות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק ציונות כערך מנחה בפעולות הממשלה, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק שמעון וסרלאוף; הצעת חוק איסור פרסומת ומכירת משקאות אנרגיה לקטינים, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק הגנה על קטינים (הזכות למחיקת מידע אישי), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אלי דלל, דן אילוז, מישל בוסקילה, דוד ביטן, קטי קטרין שטרית, מירב בן ארי, פנינה תמנו, חנוך דב מלביצקי, צגה מלקו, שלום דנינו ואביחי אברהם בוארון; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – זכויות לסטודנטים הלומדים בחוץ לארץ), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אוהד טל; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (השתתפות עובדים במשרות אמון במכרזים פומביים לקבלת עובדים), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק סמכויות להתמודדות עם כלי טיס בלתי מאויש, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אריאל קלנר; הצעת חוק סימון פרסומות המכילות תוכן שנוצר או נערך באמצעות בינה מלאכותית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הכרזה על ארגון "אדוני השממה" כארגון טרור, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק איסור העסקת מחבלים משוחררים בשטחי מדינת ישראל, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק כליאת אסירים ביטחוניים, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק חובת פרסום שמותיהם של אסירים ביטחוניים ששוחררו ממאסר, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – החמרת ענישה בעבירה של כניסה בלתי חוקית), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת בועז ביסמוט; הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו (תיקון – העלאת דרגת הנכות בשנה הראשונה לשחרור), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת דבי ביטון; הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון – חיזוק הפיקוח הפרלמנטרי על שירות התעסוקה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת צגה מלקו; הצעת חוק השידור הציבורי הישראלי (תיקון – הפסקת שידורי חדשות ועידוד הפקות מקור ויצירה ישראלית בתאגיד השידור הישראלי), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ביטול חובת קביעת אזורי חניה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק חסינות לחיילי צה"ל באירועים מבצעיים, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק החלת החוק הישראלי על כל היישובים היהודיים בשטחי יהודה והשומרון, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אביחי אברהם בוארון; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – החמרת הענישה על הסעת שוהים בלתי חוקיים), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת קטי קטרין שטרית; הצעת חוק הליכי שפיטה וייצוג של נוער (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אלי דלל, מירב בן ארי, מישל בוסקילה, דוד ביטן, דן אילוז, קטי קטרין שטרית, פנינה תמנו, חנוך דב מלביצקי, צגה מלקו, שלום דנינו ואביחי אברהם בוארון; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הקלה לבניין קיים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יעקב אשר; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק רואי חשבון (תיקון – מתן רישיון רואה חשבון לעורך דין שהוא יועץ מס), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ארז מלול; הצעת חוק העונשין (תיקון – הוספת עבירת יחסי מין אסורים בין מטפל בריאותי למטופל), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק דחיית תשלומי מס לעסק חדש (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אליהו ברוכי, משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק שירות מידע פיננסי (תיקון מס' 3 הוראת שעה), התשפ"ה–2025; הצעת חוק התמודדות עם תקיפות סייבר חמורות במגזר השירותים הדיגיטליים ושירותי האחסון (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2025; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 139) (רישיון להפעלת מונית חשמלית), התשפ"ה–2025; הצעת חוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב (תיקון מס' 13), התשפ"ה–2025; הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 4), התשפ"ה–2025; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 43), התשפ"ה–2025; והצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון מס' 6) (סמכות כריכת מזונות ילדים), התשפ"ה–2025. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה, חבר הכנסת יאיר לפיד, לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מי מחזיק את המדינה הזו בחיים? מי? מי האנשים האלה? מי האנשים שמחזיקים את המדינה בחיים, מי האנשים שהם בסיס הכוח שלה? מי האנשים שמחזיקים את הכלכלה שלה, את הצבא שלה? ומה הממשלה עושה בשבילם? אנחנו יודעים את התשובה: כלום. שום דבר. המדינה הזו חיה בזכות אנשים שהממשלה הזו לא סופרת ממטר. המדינה הזאת קיימת בזכות האנשים האחרונים שהממשלה הזו מתעניינת בחייהם או עושה משהו בשבילם. אנשים שקמים בבוקר ועובדים קשה, ומסתכלים בווטסאפ, ומגלים שהם עוד פעם קיבלו צו 8 לעוד 50 ימי מילואים. והם הולכים. הם תמיד הולכים. לא בגללכם, לא בגלל שהם מאמינים במנהיגות של הממשלה הזו. הם לא מאמינים לאף מילה שאתם אומרים. הם הולכים כי החברים שלהם שם, והם לא ישאירו לבד את החברים שלהם, כי הם אריות ופטריוטים ישראלים. הם הולכים למרות שהם מאמינים – והם אומרים את זה בכל הזדמנות ובכל סקר – שצריך ועדת חקירה ממלכתית, וצריך, בשם אלוהים, להחזיר את החטופים. הם הולכים למרות שהם חושבים – וגם את זה הם אומרים בכל הזדמנות ובכל סקר – הם חושבים ויודעים שהממשלה הזו לא ראויה להקרבה שלהם, וצריך לסיים את המלחמה הזו שהם נלחמים בה – לא אתם, הם. הם האנשים האלה שאתם בלי למצמץ העליתם להם את המיסים בזמן שהם היו בעזה ובלבנון. המיסים עלו בינואר. אתם ממשלה שהעלתה מיסים לאזרחיה, ואז שלחה אותם להילחם. לא היה צריך להעלות מיסים. לא בגלל המלחמה העליתם מיסים. אם הייתם מוותרים על 80% מהכספים הקואליציוניים – אפילו לא הכול, תשאירו לעצמכם 20%, תיהנו – 80%, זה היה שווה 13 מיליארד שקל. אתם יודעים מה זה אומר, זה אומר שלא היה צריך להעלות את המע"מ. אתם יודעים מה קורה כשעולה מע"מ? זה מקפיץ את כל המחירים. כל מי שנכנס לחנות או לסופר בחודשיים האחרונים מרגיש את זה. זה לא היה הכרחי. זה לא נועד לממן אפודים קרמים לחיילים. זה נועד לממן את הכספים המושחתים שאתם מעבירים אחד לשני. ב-31 בדצמבר 2022, ביום שבו יצאתי ממשרד ראש הממשלה, מדינת ישראל הייתה בפעם הראשונה מזה 35 שנה בעודף תקציבי. היו בקופה 9.8 מיליארד שקל. היו למדינה עודפי מטבע חוץ של 200 מיליארד דולר. היינו בדרך להוריד מיסים לציבור העובד בישראל, ואז אתם הגעתם. במקום לעזור לציבור היצרני והעובד הפלתם עליו הכול. 37 מיליארד שקל של מיסים חדשים יש בתקציב שהגשתם עכשיו. לא עלה על דעתכם להוריד משרדי ממשלה מיותרים. לא עלה על דעתכם לקצץ ג'ובים לעסקנים. העליתם את המיסים על גרביים ומנה חמה, העיקר שלמדינת ישראל יהיה גם משרד מיותר למורשת ישראל וגם משרד מיותר למסורת ישראל. אולי צריך עוד משרד, שיסביר לתושבי ישראל מה ההבדל ביניהם. לא עלה על דעתכם להוריד ג'ובים לעסקנים, לא עלה על דעתכם להוריד כספים קואליציוניים. נהר הכסף ממשיך לזרום לאברכים ולמקורבים כמו אין מלחמה בעולם. החודש הפחַתֶּם את דמי ההבראה לעובדים בכל המשק. זה הכניס לכם 1.3 מיליארד שקל. באותו יום העברתם לתקציבי הישיבות 1.3 מיליארד שקל. אפילו לא ניסיתם לשנות את המספר. לא הסתתרתם, פשוט לקחתם את הכסף מהכיס של אנשים עובדים והעברתם אותו לכיס של אנשים שלא עובדים. לא אכפת לכם. לא אכפת לכם שאנשים עובדים קשה; לא אכפת לכם שהם לא גומרים את החודש; לא אכפת לכם שהם מתרסקים כל פעם שהם מגיעים לקופה בסופר; לא אכפת לכם שמעמד הביניים הישראלי קורס, כל האנשים האלה שאתם לא רואים ולא זוכרים שהם מחזיקים את המדינה הזו בחיים. העיקר שאתם מתעלפים ברשתות החברתיות ממה שעושה הנשיא מיליי בארגנטינה. אתם יודעים מה הדבר הראשון שהנשיא מיליי עשה בארגנטינה כשהוא עלה לשלטון? סגר יותר מחצי ממשרדי הממשלה. היו להם 18 משרדי ממשלה, היום יש להם שמונה. זה נראה להם מספיק בשביל לנהל מדינה של 45 מיליון בני אדם. העיקר שאתם לא מפסיקים להתרגש מאילון מאסק, רק בשנה האחרונה ראש הממשלה פגש אותו פעמיים. אני לא חושב שכל מה שאילון מאסק עושה הוא נכון. אבל מה התפקיד שלו? להוריד ג'ובים מהשירות הממשלתי. לחתוך בגודל הממשלה, לחתוך בביורוקרטיה. זה בדיוק הפוך ממה שאתם עושים. כל מה שאתם עושים זה לחלק לעצמכם את הכסף של אזרחי ישראל. לא היה בתולדות המדינה שלטון מושחת יותר. יושבים בוועדת הכספים ומעבירים מיליארד אחרי מיליארד אחרי מיליארד אחרי מיליארד אחרי מיליארד, הכול לשוחד פוליטי, להטבות למגזרים ולסקטורים. הכול לכולם, חוץ מלאנשים שבאמת עובדים. מה ימין בכם? איזו ממשלת ימין בעולם בהיסטוריה מוסיפה עוד ועוד קצבאות ועוד ועוד ג'ובים על חשבון הציבור היצרני? עוזרת לאנשים שלא עובדים על חשבון האנשים שכן עובדים? איזו ממשלת ימין בעולם מרסקת את מעמד הביניים במקום לעזור לו? מעמד הביניים הישראלי הוא לא סקטור, הוא לא מגזר, הוא מקור הכוח שלנו. הוא הכלכלה, הוא הצבא, הוא המורים של הילדים שלנו, הוא מי שמקבל אותנו בקופת חולים, הוא ההייטק הישראלי שעליו יושב כל היצוא שלנו. פעם ידעתם את זה. נתניהו היה עומד פה על הדוכן ונואם על האיש השמן והאיש הרזה, על הממשלה השמנה שיושבת על כתפיו של מעמד הביניים, שברכיו רועדות והוא עומד לקרוס. רק שזה הפסיק לעניין אתכם. קרה לכם, לכם, הליכוד, קרה בדיוק מה שקרה בזמנו למפא"י. אתם היום מפא"י החדשה, מפלגה שהשלטון השחית אותה באופן כל כך מוחלט, שאפילו בזמן מלחמה היא לא מוכנה לשים הכול בצד בשביל האזרחים. המדינה הזו מוכת צער, שבורת לב. עברה את השנה וחצי הנוראות בתולדותיה. ואז היא מסתכלת למעלה ומגלה שלממשלה פשוט לא אכפת ממנה. מירי רגב מרקדת במרוקו, ויריב לוין מחזיר את ההפיכה המשטרית כאילו אין מלחמה בעולם, אובססיבי כתמיד. ממשלה נורמלית לא עושה טריקים ושטיקים כדי להעביר חוק השתמטות מחמיר או להעביר תקציבי מעונות מתחת לשולחן. מי שבצבא, לילדים שלו צריכים להיות מעונות יום בחינם, לילדים שלו, כי מגיע לו, כי הוא הרוויח את זה ביושר. מי שלא מתגייס לא יקבל אגורה שחוקה אחת ממדינת ישראל. סדר עדיפויות נורמלי אומר שבזמן מלחמה כולם מתגייסים. אין מצב שהלוחמים שלנו, האריות האלה, אנשי המילואים שלנו, נהרגים, נפצעים, ובאותו זמן הממשלה עושה כל קומבינה אפשרית כדי לשחרר חרדים מגיוס. זה התפקיד של הממשלה, והממשלה הנוכחית כבר לא תעשה את זה. המדינה הזאת תיאלץ לחכות לממשלה הבאה בשביל זה. התפקיד של הממשלה הוא לעבוד בשביל האנשים שעובדים ומשלמים מיסים ועושים מילואים, לוודא שהם בראש סדר העדיפויות הלאומי. למה? כי הם מחזיקים את האירוע. סדר עדיפויות נורמלי, של מדינה נורמלית, של ממשלה נורמלית, מתחיל בשאלה איך עוזרים למי שמחזיק את המדינה בחיים, איך מורידים לו מיסים – ואנחנו נוריד לו מיסים, אנחנו נוריד מיסים למעמד הביניים – איך גורמים לזה שהכסף שלו יעבוד בשבילו, איך גורמים לזה שהממשלה שלו תעבוד בשבילו. זה מה שאנחנו נעשה, ולא ירחק היום. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לראש האופוזיציה, ואני מתכבד להזמין את השר יואב בן צור להשיב על ההצעה בשם השרה לשוויון חברתי ולקידום מעמד האישה, בהתאם לנושא הצעת האי-אמון. בבקשה, אדוני. אפשר גם דברי תורה.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ממשלת ישראל מחויבת לקידום שוויון מגדרי כך שיינתנו זכויות שוות לנשים ולגברים לעצב את חייהם ואת החברה שבה הם חיים, במרחב הפרטי ובמרחב הציבורי, בכל תחומי חייהם: ביטחון אישי, בריאות, רווחה, חינוך, חיי משפחה, תעסוקה, כלכלה ומוקדי קבלת החלטות. השתתפותן השוויונית של נשים – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה בעד שוויון זכויות לקהילה הגאה? אפרופו שוויון מגדרי, שאתה עכשיו קורא את זה: במשפחה, בבריאות, ברווחה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה בעד שוויון זכויות לקהילה הגאה? זה מה שכרגע אמרת.

שר העבודה יואב בן צור:

אני אבקש מהשרה לשוויון חברתי שתענה לך ישירות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה עונה בשם הממשלה, בשם שוויון מגדרי.

שר העבודה יואב בן צור:

אני עונה בשם השרה לשוויון חברתי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה בעד שוויון מגדרי?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זאת תגלית.

שר העבודה יואב בן צור:

השתתפותם השוויונית של נשים וגברים בכל היבטי החברה היא ערך חברתי מרכזי בחברה הישראלית, החשוב לצמיחתה. הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי אמונה על עידוד, תיאום וקידום פעולות משרדי הממשלה בתחום השוויון בין נשים לגברים בישראל ועל קידום החינוך. החקיקה והאכיפה בתחום זה – כל העשייה שהרשות מובילה ומקדמת בכל התחומים פועלת לטובת צמצום פערים מגדריים בקידום שוויון הזדמנויות. בשנת 2024 הגדילה הממשלה את תקציב הרשות לקידום מעמד פי שישה מתקציבה הקודם. אציג בפירוט את פעילות הרשות בנושאים הבאים בשם השרה מאי גולן: ייצוג הולם לנשים – הרשות לקידום מעמד האישה פועלת לקידום ייצוג הולם לנשים. ובכלל זה, נציגות המשרד והרשות היו שותפות בקידום החלטת ממשלה מס' 454 מיום 18 באוקטובר 2020, בנושא קידום ייצוג הולם לנשים והמתווה בהנחיית נציב 1.17, ייעוד משרות לנשים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

השר בן צור, ייצוג הולם לנשים – אין מנכ"לית אחת במשרדי הממשלה. 33 משרדי ממשלה ואין אישה אחת מנכ"לית.

שר העבודה יואב בן צור:

כמו כן, הרשות לקידום מעמד האישה הקימה מאגר הכולל פרטים של נשים ממגוון האוכלוסיות בחברה הישראלית – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת להב הרצנו, זה לא דו-שיח. רשות הדיבור לשר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זאת הצעה לסדר-היום.

היו"ר אמיר אוחנה:

רשות הדיבור לשר.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אולי אם אני אצעק, זה יהיה בסדר. אני אישה, לא סופרים אותי.

שר העבודה יואב בן צור:

– – בהסכמתן – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני, אתה אומר ייצוג הולם – אין אישה אחת שמכהנת בתפקיד מנכ"לית משרד ממשלתי. 33 שרים ושרות ואין אישה אחת שמתאימה לכך. רק בתחילת השבוע אושרו ארבעה מנכ"לים גברים.

שר העבודה יואב בן צור:

לשימושם של משרדי הממשלה – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת – – – לשר. אנא מכם. לא להפריע, גם ככה נראה לי שהשר קצת – – –

שר העבודה יואב בן צור:

– – ויחידות הסמך, לקידום מועמדות לתפקידים בכירים – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני לא רוצה להפריע לשר, אבל אין טעם, הוא קורא דברים ואין – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אם אין טעם, אז תצא.

שר העבודה יואב בן צור:

יוראי, נו, באמת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אז אני יוצא.

שר העבודה יואב בן צור:

תפסיק, נו, תן לי לסיים לקרוא את הדברים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני מתנצל שאני מפריע לך. אני מקשיב לדבריך, ואני לא מבין מה אני שומע.

שר העבודה יואב בן צור:

אז תקשיב לדברים, זה לא הדברים שלי. זה דברים שאני מקריא בשם השרה. כשהיא תבוא, תשאל אותה את כל השאלות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אז מה הטעם?

שר העבודה יואב בן צור:

שמור אותן ותשאל אותה ישירות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, מה הטעם? אם השר – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, סליחה.

שר העבודה יואב בן צור:

אתה רוצה שאני לא אענה? אני לא אענה בכלל וזהו.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, זה לא רב-שיח. יש הצעת אי-אמון. ראש האופוזיציה הציג אותה, והשר משיב להצעת האי-אמון. זה לא לדו-שיח. זה לא רב-שיח.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אבל אם השר עונה להצעה – – –

שר העבודה יואב בן צור:

ראש האופוזיציה לא דיבר על זה בכלל.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני יושב-ראש הכנסת – – –

שר העבודה יואב בן צור:

ראש האופוזיציה לא דיבר על הנושא הזה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש – – –

שר העבודה יואב בן צור:

רגע, רגע, רגע, סליחה. ראש האופוזיציה לא דיבר בכלל על הנושא.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, סליחה. אנחנו לא פותחים פה שיח.

שר העבודה יואב בן צור:

הוא לא דיבר על הנושא הזה. הוא דיבר על נושאים אחרים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אז אולי תענה על מה שהוא דיבר.

שר העבודה יואב בן צור:

אני אענה על מה שהוא דיבר בפעם אחרת. כמו כן, הרשות לקידום מעמד האישה הקימה מאגר הכולל פרטים של נשים ממגוון האוכלוסיות בחברה הישראלית, בהסכמתן, לשימושם של משרדי הממשלה ויחידות הסמך, לקידום מועמדות לתפקידים בכירים, לשמש מומחיות במטרה לקדם ייצוג הולם ולהגדיל שיעורן של נשים בעלות כישורים רלוונטיים באיוש תפקידים ומשרות בכירות בוועדות ציבוריות, בפורומים שונים, לרבות באמצעי התקשורת. בהמשך להחלטת בית המשפט בבג"ץ 136/23, מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה פנתה למזכיר הממשלה וממלא מקום נציב שירות המדינה בבקשה ליטול חלק אקטיבי בעבודת המטה לצורך גיבוש ההנחיות הנ"ל. כמו כן, הרשות לקידום מעמד האישה פועלת באופן נרחב לקידום ייצוג נשים והשתתפות נשים בזירות ציבוריות באמצעות שורה של יוזמות ותוכניות ארציות. במסגרת זו הובילה הרשות את תוכנית "קדימה אחרייך", שנועדה לטפח ולחזק מנהיגות נשים בזירה המקומית, תוך ליווי והכשרת נשים המעוניינות להשתלב בעמדות השפעה ברשויות המקומיות. במקביל, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות יזמה הרשות קמפיין שלטי חוצות ארצי, "הקול בשבילך", במטרה לעודד נשים לקחת חלק פעיל בזירה הפוליטית המקומית הן כמועמדות והן כבוחרות. לצד זה, פועלת הרשות להעלאת המודעות הציבורית למנהיגות נשים לאורך ההיסטוריה באמצעות מיזם "נשים פורצות דרך", שפותח בשיתוף מוזיאון אנו, ומציג את תרומתן של נשים פורצות דרך בתחומים שונים לחברה הישראלית. נוסף על כך, הרשות פועלת לעיצוב תודעה מגדרית כבר מגיל צעיר ופרסמה קול קורא לחינוך לשוויון מגדרי בגיל הרך, המעודד פיתוח תכנים חינוכיים להטמעת תפיסות שוויוניות בגני הילדים ובמערכת החינוך המוקדמת. מכלול הפעולות הללו מהווה נדבך מרכזי במאמץ לשינוי חברתי ולהבטחת ייצוג הולם בשוויון הזדמנויות לנשים במרחב הציבורי. הרשות לקידום מעמד האישה מחויבת לקידום השתתפותן של נשים בעשייה הציבורית והשתתפותן בקביעת מדיניות וקבלת ההחלטות הציבוריות, ובכלל זאת, במילוי משרות ניהוליות בכירות בכל השירות הציבורי, לרבות במשרדי הממשלה ובכל תחומי הפעילות; זאת, הן מטעמים ערכיים מובנים, ובראשם עקרון השוויון, והן מההכרה בחשיבותה של הפרספקטיבה המגדרית בעת קבלת ההחלטות. פערי שכר בין גברים לנשים – מהשנה האחרונה קידמה הרשות לקידום מעמד האישה עבודת מטה נרחבת שנועדה לבחון במבט הוליסטי וכולל את מעמדן של נשים בכלל תחומי החיים, בסקטורים שונים ובאוכלוסיות שונות, במטרה לגבש תוכנית חומש לאומית לקידום נשים ושוויון הזדמנויות בישראל. תודעה שוויונית – במסגרת עבודת מטה זו גובשה הערכת מצב רחבה, שכללה מחקר מקיף בארץ ובעולם; זאת, לצד תהליכי הגשמה ושיתוף רחבים, אשר כללו למעלה מ-1,000 נשים מכלל הקבוצות המרכיבות את החברה הישראלית. הרשות למעמד האישה הובילה שורה של יוזמות תקדימיות למניעת אלימות מגדרית, ולקידום שוויון מגדרי בשיתוף גופי הממשלה וגורמים נוספים. בנושא תעסוקת נשים ישנן תוכניות שונות, ובשיתוף משרד העבודה – "שחר נשי" ו"צומחות". בנושא מדיניות החקיקה ישנה חוות דעת מגדרית לוועדות הכנסת וועדת השרים. יש החלטות ממשלה בנושא. בנושא מנהיגות נשים מקומית – הרשות מקדמת תוכניות שונות בנושא. על אף העשייה המשמעותית המוצגת, אין מן הנמנע להדגיש שהרשות לקידום מעמד האישה פעלה בעשור האחרון תחת מחסור חמור בתקציבים, היעדר תקנים משמעותי וללא סמכות אופרטיבית נדרשת. למרות זאת, בממשלה הנוכחית הרשות, עם כוח אדם מצומצם, שכולל שלוש משרות מקצועיות בלבד במשרה מלאה, ולראשונה, עם תקציב תקדימי של פי שישה, הובילה צעדים אסטרטגיים שתהיה להם השפעה ארוכת טווח. הרשות לקידום מעמד האישה במשרד לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה מחויבת להמשיך לפעול ללא לאות לצמצום הפערים המגדריים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת עודד פורר לנמק את ההצעה מטעם סיעת ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה. אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הייתי שמח, דווקא, אם היית נשאר לשמוע את הדברים.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר נשאר, לדעתי.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

או-טו-טו יוצא.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, הוא פה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אנחנו נמצאים בתקופה שבה עם ישראל באמת נמצא אולי באחת משעותיו הקשות. אני חייב לומר, אדוני השר, אני שמח שדווקא אתה זה שבאת לענות על הצעת האי-אמון הזו, כי אני יודע מאיזה מפלגה אתה, אבל אני גם יודע מי אתה. אתה שירת כקצין בנח"ל, כמדומני, וגם רבים מבוחרי המפלגה שלך משרתים בצה"ל. אני לא מצליח להבין בשום צורה שהיא איזה תירוץ אתם מצליחים לתרץ לעצמכם שבגללו חוק ההשתמטות הוא בראש סדר העדיפויות של מדינת ישראל. איך אתם מצליחים, בתקופה הזאת, שבה אנחנו רואים חיילים פצועים, קטועי איברים, משפחות מפורקות, חיילים הרוגים – איך אתם מצליחים לבוא ולהגיד בתקופה הזאת: הכי חשוב כרגע שהבית הזה, כנסת ישראל, תעסוק בחוק השתמטות? צריך להבין מה המשמעות של אותם פצועים, מה המשמעות של אותם הרוגים, מה המשמעות של המערכה שאנחנו מנהלים. אתה יושב בממשלה שתחתיה אירע הטבח הגדול ביותר מאז הקמת מדינת ישראל. בפעם הראשונה מאז קמה המדינה נכבשו לנו יישובים, אנשים נחטפו מהמיטות שלהם, נטבחו, נאנסו; ימים שבהם מדינת ישראל לא ידעה מה יעלה בגורלה. וגרוע מכך, מאז ועד היום חלפו 521 יום,2 וחמאס עדיין בשלטון. חמאס עדיין בשלטון אחרי 521 יום שאתם מנהלים מלחמה – מכניסים את צה"ל לשג'אעייה, מוציאים אותו 2שג'אעייה; מכניסים אותו לרפיח, מוציאים מרפיח; מכניסים לבית חאנון, יוצאים מבית חאנון. עכשיו, אתם רוצים לנהל את המלחמה כל כך הרבה ימים – עם איזה חיילים? אתה יודע שישנם חיילים שמשמחת תורה של שנה שעברה הם מגויסים למילואים? איפה המשפחה שלהם? איפה העסק שלהם? איפה העבודה שלהם? איפה החיים שלהם? כמה תוכלו לבוא ולהגיד: אנחנו נעמיס עוד ועוד על הצעירים שמשרתים בסדיר, נעמיס עוד ועוד על אלה שמגיעים למילואים. כמה תוכלו להמשיך לעשות את זה, בזמן שאתם נלחמים כדי לפטור עשרות אלפים משירות צבאי? צה"ל צריך עוד כוח אדם. לא אומר את זה עודד פורר – אומרים את זה קציני צה"ל, אומר את זה הרמטכ"ל. הוא זקוק לעוד סדר גודל של 15,000 לוחמים ותומכי לחימה. אנחנו צריכים עוד אוגדות לגבול המזרחי, צריכים עוד אוגדות לצפון, עוד אוגדות לעזה. מאיפה יבואו החיילים האלה, אדוני השר? מאיפה? עוד ימי מילואים? נאריך את השירות הסדיר? עוד עומס על חיילי הסדיר? הם יצאו פחות הביתה? ושיא השיאים, שיא השיאים, אדוני היושב-ראש, אדוני השר, הוא שאתם הופכים את הלוחמים האלה, שנהרגו על קידוש השם, לכך שכאילו שהם אינם בני תורה; כאילו שקידוש התורה הוא רק בזה שישתמטו משירות צבאי וישבו בישיבה, כשאנחנו צריכים להשפיל את עינינו אל מול תלמידי ישיבות ההסדר, אל מול הלוחמים האלה, שמראים לנו מה זה קידוש השם אמיתי; שלומדים תורה גם תוך כדי הקרב, ויודעים לשלב את התורה, אגב, עם הציווי שיש לנו מהתורה של לשמור על עם ישראל וארץ ישראל. יש קידוש השם גדול יותר מלהגן על האחים והאחיות שלך? יש קידוש השם יותר גדול מזה? אז לא רק שאתם מקדמים חוק השתמטות על חשבונם של אלה שמשרתים בצה"ל, אתם גם הופכים את החבר'ה שמשרתים בצה"ל כאילו שהם נגד התורה. אני אומר לך, אדוני השר, מה שאתם עושים זה חילול השם, ואתם פועלים כנגד תורת ישראל. אין שום דבר בתורת ישראל שאומר להשתמט בקרב. הפוך. הפוך. אני חושב שזה מספיק חשוב, אדוני השר. אדוני היושב-ראש, את מי אתם משרתים באירוע הזה? את מי? אני מסתכל מה אומר הרב לנדו, שמנחה את חברי דגל התורה כיצד לנהוג, מה הוא אומר על ממשלת הימין שלכם – אתם, החברים שלכם בממשלת הימין, אדוני היושב-ראש: הציונים הם אלה ש"גרמו שהערבים שונאים אותנו". היה די טוב, הוא אומר – מי שמנחה אתכם להילחם על חוק ההשתמטות – היה "די טוב שמושלים כאן ערבים, היה מצב הכי טוב", כשהערבים היו מושלים. אף אחד מכם לא עמד וגינה את הדברים שלו. אף אחד מכם, כי אתם לא מעיזים, כי ביטחון הקואליציה חשוב יותר מביטחון מדינת ישראל. כמה אתם עוד תשפילו את עצמכם אל מול העניין הזה? אני מציע לך, אדוני, תפנה לדברים שאמר הרב מדן גם היום בריאיון. אומר הרב מדן: חלילה שלא יגיעו לחוק שפוטר משירות צבאי. זה כמו לשנות את הדגל, ההמנון ומגילת העצמאות. הוא מספר על התלמידים שלו, הוא מספר על המשפחה שלו, על האנשים שסביבו שמשרתים בצה"ל, איזה מחיר הם משלמים. והוא אומר, ובצדק: זו תורת ישראל, להשתמט? תורת ישראל זה להיכנס תחת האלונקה. קידוש השם זה להיכנס תחת האלונקה. ואתם, בזמן הזה שמשפחות מתפרקות, נלחמים כדי להעביר כאן חוק השתמטות? אני לא מצליח להבין איך אתה ישן בלילה. לא מצליח להבין איך מישהו משרי הממשלה, שגם יושבים בממשלה שאחראית לטבח שתחת המשמרת שלה זה מה שקרה, פועלים כדי לפטור חלק נכבד מהעם הזה משירות. עכשיו אני אומר לך, אני אציג כאן בעוד כמה ימים את החוק הבסיסי שקובע את הדבר הקל ביותר – מי שלא משרת בצה"ל או בשירות לאומי, שלא יצביע. ואני אומר לך, מדינת ישראל נמצאת בשלב שבו כל אזרח ואזרחית צריכים לאחוז בנשק ולהגן על היישובים. מי שלא יכול לאחוז בנשק או שלא מתאים לצה"ל, מתאים למערכת הבריאות, מתאים למשטרה, מתאים לכיבוי אש. יש מספיק מה לעשות בשירות הלאומי. כולם משרתים, וזה לא מעניין אותי אם הוא חרדי, דתי, חילוני, ערבי, מוסלמי, נוצרי. כל אזרח במדינת ישראל צריך לשאת בנטל. לא נוכל לעמוד במשימות ההגנה הבאות עלינו בשנים הקרובות אם לא נעשה את זה. ולכן אני אומר, כדי שלא נצטרך לרתק את כל כוחות המשטרה כדי לבוא ולאסוף את המשתמטים מכל מקום ואתר, פשוט מאוד: אדוני יבחר להשתמט משירות צבאי – משמע שהוא ויתר על ההנחות שהוא יכול היה לקבל בארנונה, בחשמל, במעונות היום; משמע שהוא מוותר על התמודדות על קרקע של מדינת ישראל במכרזים שונים שיוצאים – של דיור למשתכן, של דירה בהנחה; משמע שהוא ויתר על זכותו להצביע. אגב, זה פחות חמור ממה שקורה במדינות דמוקרטיות אחרות. בדמוקרטיות גדולות בעולם, אדוני היושב-ראש, מונעים הצבעה ממי שישב בכלא. פה כמובן שמי שמשתמט משירות צבאי צריך ללכת לכלא, אז אני אומר, אני מוותר לכם על הכלא – פשוט לא תצביעו. לא תצביעו, לא תקבלו את כל ההטבות שמקבל אזרח בהנחות השונות, ובא לציון גואל. אני אומר לך, אדוני, אתה נמצא כשר בממשלה בתקופה הגורלית לעם ישראל. והעובדה שדווקא בתקופה הזו אתם פועלים כדי לקדם השתמטות על חשבון גיוס היא חילול השם הגדול ביותר שאפשר לעשות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת פורר. אני מתכבד להזמין את השר בן צור להשיב מטעם שר הביטחון.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, אני מרגיש היום כמו חיים כץ, בערך, עם שלושה תיקים נוספים. זה ממש דומה. חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת עודד פורר, ידידי, אני בא ומדבר בשם שר הביטחון. זו לא דעתי, זה לא הדברים שאני אומר – אני מדבר בשם שר הביטחון. שני עקרונות יסוד בראייה של שר הביטחון לחקיקה בנושא: 1. קידום שירות צבאי אפקטיבי של בני הציבור החרדי תוך אפשרות לשימור אורח החיים החרדי; 2. שימור עולם התורה. אומר שר הביטחון שהוא לא יקדם חקיקה שלא תשמור על שני עקרונות אלו. החקיקה היא משימה מורכבת אך הכרחית כשהמציאות הקיימת היא עשרות שנים של אי-גיוס. ניצב בפנינו אתגר עצום: להביא לתיקון לחוק שירות ביטחון. המשבר הנוכחי, לאחר 7 באוקטובר, מייצר גם הזדמנות, שבה ניתן יהיה לקדם את החקיקה ובכך לתת מענה לצורכי צה"ל. הדרך הנכונה לקידום החקיקה היא הידברות משותפת והסכמה רחבה ליעד שבסבירות גבוהה ימומש. החברה החרדית תהווה בעתיד כשליש מאוכלוסיית מדינת ישראל, ולכן אי-השתתפותה בשירות הביטחון ובכלכלה תשפיע באופן דרמטי על המדינה. בדיוק משום כך אנו פועלים לקדם את החקיקה, המבוססת על הידברות והסכמה – גם של מנהיגי ציבור מקרב המגזר החרדי. קבענו יעדי גיוס העולים בהדרגה, מתוך התחשבות במסלולים מותאמים למגזר החרדי, וזאת כדי להבטיח לכל מתגייס חרדי סביבה מתאימה ומעטפת שירות תומכת לאורח החיים שלו. היעד בהקשר הזה הוא ברור: חרדי שנכנס לצה"ל כחרדי יוכל גם לצאת מצה"ל כחרדי. מימוש היעד הזה יוכל להביא איתו שינוי דרמטי בכך שבדורות הבאים השירות בצה"ל יהפוך לנורמה רווחת גם בחברה החרדית. חברות וחברי הכנסת, מאז כניסתו לתפקיד של שר הביטחון ומתוך החשיבות הרבה שהוא מייחס להשלמת תהליך החקיקה, שבלעדיו התוכנית לגייס את בני הציבור החרדי צפויה להיכשל, הוא השקיע שעות רבות בשיח עם הדרג המקצועי בצה"ל, עם נציגי הציבור החרדי, עם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וכן עם היועצת המשפטית לממשלה, וזאת על מנת לגבש את העקרונות הנדרשים להצעת החוק לשם הצגתם בפני חברי הוועדה, ולהתקדם בתהליך החקיקה. בניגוד מוחלט למה שנטען בהצעת האי-אמון, הצעת החוק שאנו מקדמים מביאה בחשבון את המציאות שהשתנתה מאז 7 באוקטובר, את המלחמה הרב-זירתית שישראל מצויה בה ואת עמדת הדרג המקצועי בצה"ל. זו הצעה שמהווה מענה לצורך בהגדלת הסד"כ הצה"לי ובמימוש המשימה ההיסטורית של שילוב בני המגזר החרדי בצה"ל. התאמת המסגרות והמסלולים, קביעת יעדי גיוס מדורגים בהסכמה עם נציגי המגזר החרדי והגדרת סנקציות אפקטיביות כלליות ואישיות – כל אלו יחד יבטיחו עמידה באותם יעדים. כאשר אני מדבר על קביעת יעדים בהסכמה, נדמה לי שהמציאות שכולנו עדים לה בשבועות האחרונים מוכיחה מדוע ההסכמה הזאת נחוצה. למרות שצה"ל הוציא אלפי צווי גיוס לחרדים, בפועל רק אחוזים בודדים התייצבו לשירות. את המצב הזה נוכל לפתור כאשר נעביר את החוק בקריאה שנייה ושלישית, כאמור, על יסוד הסכמה. בהקשר זה אני מבקש להתייחס לעמדה שהוצגה על ידי אגף כוח אדם בצה"ל, שלפיה משנת 2026 ואילך לצה"ל תהיה היכולת לקלוט מספר בלתי מוגבל של מתגייסים מהמגזר החרדי. חשוב להבחין בין שני מושגים שונים בתכלית: גיוס וקליטה. היכולת לקלוט קשורה אך ורק לקיבולת המייצרת הליכי מיון, סגלים ומסלולים מותאמים. לעומת זאת, היכולת לגייס בפועל קשורה למרחבי ההסכמה עם המגזר החרדי ולקיומו של החוק המסדיר את מעמדם של לומדי התורה שתורתם אומנותם. ולכן, ללא אותו גיוס, המתבסס כאמור על איזון בין הצרכים שאותם פירטתי, וללא אותו הסדר חוקי, יכולת הקליטה נותרת על הנייר בלבד. שר הביטחון מבקש להזכיר לכולנו את העקרונות המרכזיים של ההסדר שאותו הוא מקדם. היעד שלו הוא להביא לגיוסם של 50% מהמחזור השנתי של בני 18 מהמגזר החרדי. ההגעה ליעד הזה תהיה מדורגת: בשנה הראשונה – כ-4,800 מתגייסים, בשנה השנייה – 5,700 מתגייסים, והעלייה ההדרגתית הזאת תימשך עד להגעה ליעד של 50% מתגייסים בשנה השביעית. גיל הפטור יעמוד על 26. על מנת לוודא שתהיה עמידה ביעדים, בניגוד להסדרים קודמים ההסדר כולל סנקציות כלכליות לאי-עמידה ביעדים השנתיים, גם סנקציות מוסדיות על הישיבות בגין כל תלמיד שהוא מיועד לשירות ביטחון, וגם סנקציות אישיות על כלל המיועדים לשירות ביטחון, אלו הלומדים ואלה שאינם לומדים. ההצעה ממסדת מנגנוני אכיפה שיבטיחו את קיום הוראות החוק ביחס למוסדות הלימוד, לרבות כל התנאים המאפשרים לקבל דחיית שירות לאלה שתורתם אומנותם. ההסדר קובע גם כי שירות אזרחי לאומי לא ייכלל ביעדים השנתיים, למעט שירות במסלול הביטחוני – מג"ב, שב"כ, שב"ס וכו' – וכל זאת תחת הגבלה מספרית שתכליתה ברורה: לשמר את העדיפות לשירות בצה"ל. החוק כולל גם, כאמור, התייחסות למסלולי שירות ייחודיים לחרדים, וכן מגדיר הטבות והעדפות שיינתנו למשרתים. חבריי חברי הכנסת, המציאות הביטחונית המורכבת – זאת הנוכחית וזאת הצפויה לנו – ולצידה נתוני הדמוגרפיה הישראלית, מתלכדים לכדי הבנה ברורה: עלינו לעשות ככל שניתן להרחיב את סדר הכוחות בצה"ל, כל זאת תוך שאנו פועלים בחוכמה, בשיתופיות ומתוך הבנת גודל השעה, ייחודה של החברה החרדית, וכמובן, חשיבותו של לימוד התורה. מערכת הביטחון בראשותו של שר הביטחון וממשלת ישראל כולה מחויבות לעקרונות הללו, ולכן אני מבקש מהכנסת לדחות את הצעת האי-אמון שהוגשה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר בן צור. אני מתכבד כעת להזמין את חבר הכנסת אחמד טיבי להציג את הצעת האי-אמון מטעם סיעות חד"ש-תע"ל ורע"ם. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, במציאות ההפוכה והעקומה, המוכרת והידועה, בגדול, אני אתחיל דווקא מהסוף. בניגוד להרגל שסיגלנו לפתוח בתיאור הרצח האחרון או לדבר על מספר הנרצחים, אני לא רוצה לנקוב עכשיו במספר הנרצחים כבר בפתח הנאום, ואשמור את זה לסוף. עשר דקות בימים אלה הן הרבה זמן, והן יכולות להיות הדקות האחרונות בחייו של אדם, המפרידות בין חיים ומוות, והמספר יכול עוד להשתנות תוך כדי הנאום. הממשלה הנוכחית, כבוד היושב-ראש, לא רק נכשלה כישלון מוחלט בטיפול ובמניעת המשבר העמוק והמסוכן שאיתו מתמודדת החברה הערבית מדי יום ולילה, היא אף החמירה אותו, הסלימה את המצב. לפי מדיניות הממשלה, כל עוד הקורבן הוא ערבי מדובר ב-no news. מבחינת הממשלה והתקשורת המיינסטרימית הישראלית, דם ערבי הוא הפקר, על מלא. מינוי אדם עם עבר פלילי לעמוד בראש המשרד שאמור להבטיח את ביטחוננו האישי היה מסר ברור לחברה ולארגוני הפשיעה, שלא יכלו לבקש מינוי טוב יותר. ארגוני הפשיעה גם התנגדו להתפטרות של בן גביר, כי הוא היה החלום הרטוב של כל פושע. גם היום, להפקיר משרד זה בלי שר מלא על מלא, בלי תוכנית עבודה סדורה, בלי תיאום בין הגורמים השונים, בין המשרדים, לצורך שיתוף פעולה חיוני למאבק בפשיעה, זהו חוסר אחריות בלשון המעטה. גם ההפקרה והדם הזה הם על ידי הממשלה כולה, ההפקרה והדם הזה הם על ידי הממשלה כולה ועל ידי ראש הממשלה. הוא הראש, הוא אחראי, הוא אשם. מדברים לאחרונה הרבה על קריסתה של קונספציה. האמת היא שמדינה הרואה באזרחיה הערבים בעיה ולא קהילה ואזרחים הזקוקים לביטחון אישי, כמו כל קהילה, לא תוכל להבטיח את ביטחונה שלה, ככלל. מדינה שתחת משטרה הרואה בערבי או בערבייה יעד ומטרה, גורם עוין או אויב, לא יכולה להבטיח את ביטחונה ושלומה by definition, בהגדרה. לאחרונה שוב ביקרתי בבית לניחום אבלים. ניחמתי את אביו של איהם נסאר בטירה, בן 25, שחיין מוכשר, זכה באליפויות שחייה בין-לאומיות. ניחמתי גם את משפחתו של ג'ואד יאסין בטמרה, בן 17 בלבד בהירצחו, תלמיד תיכון מבטיח, שעתידו נגזל בירייה. האמת, רבותיי, לאחר מכן ביקרתי בעוד שלושה בתים לניחומים, בטייבה ובטירה, שבהם הפטירה הייתה טבעית. אני בטוח שכל ח"כ ערבי מכיר את זה – הייתה פחות מועקה. כאשר אתה נמצא בבית של תלמיד שנרצח, יש מועקה, יש הרגשה כבדה, ואתה רואה את חוסר האונים והמועקה גדלה, מתעצמת; ואז אתה מרגיש כאילו זה דבר נורמלי ללכת לנחם במוות טבעי. הייתכן שזה מחזור החיים שצריך לעבור כל אחד מאיתנו? אנחנו לא רוצים להתרגל למוות. אנחנו לא רוצים להתרגל לרצח. אנחנו לא רוצים שחיי הילדים והצעירים שלנו יהיו מטרה לארגוני פשיעה. אין לנו ילדים מיותרים למלחמות של ארגוני הפשיעה. החברה הערבית מצויה במשבר עמוק ומסוכן, כאשר גל האלימות והפשיעה משתולל ללא הפרעה. מספר הנרצחים מגיע לשיאים חדשים. מתחילת השנה נרצחו 50 אזרחים, לפי יוזמות אברהם, אך הממשלה ממשיכה במדיניות של אוזלת יד, מתנערת מהאחריות ומתעלמת מהמצוקה הגוברת. במקום לגבש תוכנית חירום שתבלום את ההסלמה ותשיב את תחושת הביטחון האישי, היא מקצצת בתקציבים ובתוכניות שיכלו לסייע בצמצום הפשיעה ובהגברת הביטחון בחברה הערבית, ובטיפול בצעירים חסרי מעש, שהשיעור שלהם בחברה הערבית גבוה מאי פעם. והתוצאה היא ברורה – ארגוני הפשיעה הולכים ומתעצמים, לא נסוגים לאחור, שולטים ברחובות באין מפריע. דמי החסות מבטלים כל חלקה טובה, הם עננה כבדה מעל כל יישוב, מעל כל סוחר, משליטים פחד ואימה על אזרחים שאינם יודעים אם ישובו לביתם בשלום. הביטחון האישי נשחק, תחושת הביטחון אבדה, והממשלה הנוכחית לא רק שנכשלה לחלוטין בטיפול במשבר, היא החריפה אותו, כבוד השר, במחדלים שלה עצמה. אמרתי, מתחילת השנה 50 בני אדם נרצחו – קצה-קצהו של משבר עמוק, אלים ומסוכן. על כל נרצח – מאות פצועים, אלפי קורבנות סחיטה ואיומים. החיים עצמם של ערבים בישראל מאוימים – חברה שהופקרה לשרוד מול ארגוני פשיעה חסרי מעצורים וחסרי גבולות הבוגדים בעמם ובחברתם. כל נרצח ונרצחת הם עולם ומלואו, לא מספר, לא רק שם; אדם עם עבר ועם עתיד, משפחה, חברות וחברים, חלומות שנגדעו, חיים שנלקחו. ובכל זאת, חבר הכנסת חמד עמאר, בוא נדבר רגע על המספרים. משנת 2010 עד 2025 נהרגו ונרצחו 1,531 אזרחים ערבים כתוצאה מהאלימות והפשיעה, עם אחוז פיענוח מביך, שנע בין 15% ל-20%. ובכך, אנחנו מקבלים את הנתון המדהים הזה: כארבעה מכל חמישה רוצחים מסתובבים חופשי. בחשבון פשוט, כבוד היושב-ראש, מדובר בכ-1,220 רוצחים, אולי קצת פחות, אם מניחים שמדובר ברוצחים חוזרים – כי אין הרתעה – המבצעים באין מפריע רצח אחרי רצח. יחד עם זאת, רוצחים לא עובדים לבד. לרוב, בכל רצח יש עוד רוצח, עוד סייען אחד או שניים. אז המספר הזה יכול להגיע ל-3,000 רוצחים שמסתובבים בינינו באופן חופשי; במכונית לידינו, בשולחן לידינו בבית הקפה, בקיוסק, במגרש. זאת נקודה למחשבה, בעיקר בזמן שאתם שותים את האספרסו שלכם. תאר לעצמך שאתה מתגורר ביישוב, אדוני היושב-ראש, שיש בו 20 עד 25 רוצחים שמסתובבים חופשי. זה הממוצע ביישובים הערביים. אם אתה מחלק למספר היישובים – 20 עד 25 רוצחים מסתובבים באופן חופשי. איזו הרגשה יש לך, כבוד השר, אם ביישוב שלך היית יודע ש-20 רוצחים מסתובבים חופשי, והמשטרה לא עושה כלום, והמדינה לא עושה כלום, אפרופו הטענה המטומטמת, הטיפשה, האווילית, על המנטליות שלכם. עד שנת 2000 שיעור הרצח בחברה הערבית – אתה היית שר לביטחון פנים ושר המשפטים – היה שמונה לשנה, שמונה רציחות בשנה. אותה קהילה, אותה חברה, אותו עם. קרה משהו בשנת 2000. מישהו החליט להעניש את הציבור הערבי, בעיקר המשטרה. עזוב מה שלפני שנת 2000. הערבים בישראל, הערבים בגדה – פלסטינים פה, פלסטינים פה. בגדה ובירדן יש יותר נשק זמין; שיעור הרציחות פה הוא פי כמה וכמה מהגדה המערבית וירדן. לא רק זה – שיעור פיענוח מעשי הרצח בירדן ובגדה המערבית הוא כמעט 100%.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני מסיים, אדוני היושב-ראש. אחרי עשורים של מאבק, הפגנות, התארגנויות אזרחיות, טראומה מתמשכת, עלייה במקרי הרצח, בחימוש המרחב האזרחי, התחזקות ארגוני הפשע ושליטה נרחבת בתחומים רבים, כתוצאה של מדיניות ממוסדת – אם להשתמש במילותיו של דוסטוייבסקי, שאמר: החברה מחליטה על איזה פשע לסלוח ועל איזה פשע להעניש לא על פי עקרונות של צדק, אלא על פי התועלת שלה – הגיע הזמן, רבותיי, כבוד השר, שגם החברה הישראלית תשאל את עצמה מה התועלת שהיא מפיקה כשהיא סולחת ולא מענישה, לא מרתיעה ולא מונעת את הפשעים נגד האזרחים הערבים. ולבסוף, בן גביר דיבר מעל הדוכן הזה על הצלחה כשהיה שנתיים בתפקיד כשר לביטחון לאומי. תשמע, בן גביר הוא גזען, הוא פשיסט, אבל הוא לא טיפש. וכשהוא דיבר על הצלחה – אולי ערבים רוצחים ערבים זו ההצלחה שהוא דיבר עליה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת טיבי. ישיב על ההצעה, בשם השר לביטחון לאומי, השר יואב בן צור. בבקשה, אדוני.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני עונה בשמו של השר לביטחון לאומי חבר הכנסת חיים כץ. משטרת ישראל רואה חשיבות עליונה במאבק בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית, ופועלת באופן נרחב ומתמיד להפחתת אירועי הרצח והאלימות בכלל ובמגזר הערבי בפרט. מפכ"ל המשטרה, מרגע כניסתו לתפקיד, הציב בראש סדר העדיפויות הארגוני את טיוב המאבק בפשיעה בחברה הערבית, וזאת ברוח מדיניות השר לביטחון לאומי לחזק את המשילות ברחוב הערבי ואת הביטחון האישי של תושביו. במקביל הורה המפכ"ל על מבצע בלימה לריכוז ומיקוד משאבי האכיפה בכלל הכלים העומדים לרשות משטרת ישראל ובשילוב יתר השותפים במערכת אכיפת החוק, על מנת להגביר את המשילות ברחוב הערבי, למנוע ולסכל אירועי פשיעה חמורה ואלימה, ולהביא לפיענוחם. במסגרת מבצע הבלימה, מחודש ספטמבר 2024 עד כה בוצעו 9,818 חיפושים, נעצרו 15,879 חשודים, נתפסו 795 אקדחים, 252 רובים, 449 רימונים, 110 רובי קרלו, 460 נשקי איירסופט, 260 מטעני חבלה, 1,092 זיקוקים, נתפסו 1,276 כלי רכב ועשרות מיליוני שקלים ומט"ח. בנוסף, משטרת ישראל פועלת רבות לסיכול אירועי רצח. בשנת 2024 סוכלו 79 ניסיונות רצח, מתוכם 61 במגזר הערבי. מתחילת שנת 2025 סוכלו 14 ניסיונות רצח, מתוכם תשעה במגזר הערבי. בכל הנוגע לאמל"ח, אשר מציף את הרחוב הערבי ומשמש כלי בידי ארגוני הפשיעה והסכסוכים המדממים, מספר אירועי תפיסות האמל"ח עלה בשנת 2024 ב-19% לעומת שנת 2023, ומספר כלי הירייה שנתפסו עלה אף הוא ב-2%, למרות הירידה במספר סיכולי ההברחות, וזאת בזכות מיקוד העשייה כנגד סוחרי ומחזיקי אמל"ח בלתי מורשים בפנים הארץ. מגמה זו נמשכת, ונכון לשנת 2025 ישנה עלייה של 5% בתפיסות האמל"ח, ועלייה של 21% בתפיסות כלי הירייה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. במהלך שנת 2024 סוכלו 29 הברחות אמל"ח מהגבול המזרחי ומהגבול הדרומי של מדינת ישראל. מתחילת שנת 2025 סוכלו שבע הברחות אמל"ח. עם זאת, יש לציין כי מצופה מיתר הגופים והשותפים לקהילת הביטחון והמודיעין לתת מענה להחדרת האמל"ח בגבולות הפרוצים ולזליגת האמל"ח הצה"לי. משטרת ישראל מבקשת מזה שנים רבות הגדלת סמכויות אכיפה במישורים רבים על מנת להתמודד עם הפשיעה ההולכת וגוברת. בנוסף התבקשה הגדלת סמכויות קציני החקירות, הן בתחום השחרור והערובה והן בתחומי סדר הדין הפלילי, על מנת להתמודד עם קשיים ראייתיים משמעותיים בהוכחת עבירות, וגם עם טכנולוגיה בשירות הפשיעה שמאפשרת לעבריינים כלים חדשים. יש להוסיף כי בשנים האחרונות נלקחו גם כלים שניתנו למשטרה על דרך פרשנות משפטית של החוקים הקיימים, כך שהמשטרה חזרה לאחור גם מבחינת היכולת לפעול תוך פרשנות של החוק הקיים. בתקופה האחרונה ניכרים סימנים לתחילת היפוך המגמה שתוארה לעיל בעקבות מספר חוקים משמעותיים, בעיקר בתחום הפשיעה החמורה, שנותנים למשטרה כלים. עוד יש לציין כי ניכר שכמה ועדות בכנסת, ובראשן הוועדה לביטחון לאומי, קשובות לצורכי המשטרה ומקיימות דיונים רבים בניסיון לקדם את יכולות המשטרה להתמודד עם המצב. כאמור, מדובר רק בתחילת הדרך, אך הכיוון מבחינת החקיקה בהחלט משנה מגמה ומאפשר למשטרה להציג את הכלים הנדרשים. במקביל לכל הפעולות המתוארות מינה המפכ"ל צוותים אסטרטגיים פנים-ארגוניים לגיבוש תוכנית כוללת לטיוב המאבק בפשיעה בכלל, לצד חיזוק תחנות המשטרה וההון האנושי. צוותים אלה הכינו תוכניות עבודה שאושרו על ידי המפכ"ל וסגן המפכ"ל כבסיס לשנת העבודה 2025. במסגרת זו גובשה על ידי המשרד לביטחון לאומי ומשטרת ישראל תוכנית רב-שנתית לחיזוק הביטחון האישי בחברה הישראלית ובחברה הערבית, שכוללת מרכיבים רבים. בהמשך לאמור, משטרת ישראל דוגלת בשימוש במנגנוני אכיפה כלכליים לחסימת מימון לארגוני פשיעה, כגון הקפאת נכסים, החרמת כספים, חסימת חשבונות בנק וכו'. ישנן תפיסות רבות ויעדי אכיפה כלכליים של משטרת ישראל, ובחודשים ינואר ופברואר התקיימו בערים אום אל-פחם, לוד ורמלה מבצעים לאומיים משולבים לחיזוק ביטחונו של הציבור במסגרת המאבק בפשיעה החמורה בחברה הערבית. סיכומו של דבר, מדיניות השר ודירקטיבת המפכ"ל בהקשר זה ברורות ומתורגמות לרצף פעולות ומהלכים שמטרתם לחזק כאמור את המשילות ושלטון החוק ברחוב הערבי. משטרת ישראל פועלת ותמשיך לפעול בנחישות, ביצירתיות ובהתמדה למיגור הפשיעה בחברה הערבית, תוך הבנה כי נדרשים פתרונות רב-מערכתיים חינוכיים וכלכליים, לצד אכיפה. משטרת ישראל דוגלת בשקיפות לציבור ככל הניתן מבחינת נתוני הפעילות, ואנו פתוחים לכל בקרה וביקורת. יחד עם זאת, בכל הכבוד, נציע כי בעת הזאת, נוכח צו השעה, תצא הקריאה מבית המחוקקים לחזק את המשטרה במשאבים, כלים וסמכויות, ויפה שעה אחת קודם. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר בן צור. אנחנו נעבור כעת לדיון הסיעתי. ראשונת הדוברות, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

הכותרת של האי-אמון הראשון – אתה יכול להעביר או שלא? אם אפשר, שזה יתחבר למה שאני מדברת.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות לרשותך.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, 521 ימים למלחמה, 59 חטופות וחטופים נמקים בשבי, שלוש מהם – נשים. אנחנו דנים היום בהצעה להביע אי-אמון מטעם סיעת יש עתיד: הממשלה פוגעת בנשות ישראל. נשים מהוות יותר ממחצית מתושבי המדינה, וממשלת ישראל פוגעת בנשים. ולפיכך ממשלת ישראל אינה ראויה להמשיך ולכהן. זו לא טענה פוליטית. זו קריאת השכמה למציאות עגומה. נשים בישראל מופלות, מודרות, נפגעות, והממשלה הזו, לא רק שאינה פועלת לשנות זאת, היא מקבעת את המצב ואף מחמירה אותו. בזמן שנשים נרצחות, מקלטים לנשים מוכות נסגרים בשל חוסר תקציב, ותוכניות למאבק באלימות מוקפאות. הממשלה פועלת במכוון להחליש את המאבק לשוויון. במקום לתת קול לנשים, הממשלה משתיקה אותן; במקום לתת להן מקום בשולחן קבלת ההחלטות, היא דוחקת אותן החוצה. אני רק אשתף אתכם בכמה נתונים: 33 שרים, וכמה שרות? חמש; מתוך 120 חברי כנסת אנחנו, הנשים, רק 28; מתוך 259 ראשי רשויות ומועצות, עיריות, רק 16 הן נשים; בחברות ציבוריות רק 26% מהדירקטורים הם נשים. אנחנו חצי מהמדינה, והייצוג שלנו בטל בשישים. זו לא דמוקרטיה, זו מחיקה. הדרת נשים אינה רק עוול מוסרי, היא פוגעת ישירות במדינה כולה. מחקרים מוכיחים שוב ושוב שכאשר נשים נמצאות בעמדות קבלת ההחלטות החברה כולם מרוויחה, הכלכלה בצמיחה, השירותים החברתיים משתפרים והמדיניות מתוכללת ומאוזנת יותר. אבל מסתבר שלממשלת ישראל יש מדיניות סדורה להדרת נשים. אלה לא רק מספרים. הממשלה מפירה במודע את חובתה החוקית והמשפטית להבטיח ייצוג הולם לנשים במוקדי קבלת ההחלטות. חוק המינויים בשירות המדינה וחוק שיווי זכויות האישה מחייבים, מחייבים ייצוג הולם לנשים בתפקידים בכירים. וממש לפני שבועיים בג"ץ פסק, שלא בפעם הראשונה, כי הדרת נשים מהמרחב הציבורי וממוקדי הכוח מנוגדת לחוק, ויש לתקן את העוול. אבל הממשלה הזאת לא רק מתעלמת מכך, היא מקדמת תפיסות שוביניסטיות, ממנה לתפקידים בכירים אנשים שמחזיקים בעמדות שמדירות נשים ומבהירה להן שקולן ועתידן אינו חלק מסדר-היום של הממשלה. נשים בישראל לא זקוקות לטובות, הן דורשות את מה שמגיע להן על פי חוק: שוויון, ביטחון וייצוג אמיתי. ממשלה שלא מסוגלת להבטיח זאת, אין לה זכות למשול. ולכן, חבריי, אני קוראת לכם להצביע אי-אמון בממשלה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, גברתי. חבר הכנסת מתן כהנא, ואחריו – חבר הכנסת חמד עמאר. כן, אדוני, בבקשה.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, מדינת ישראל עומדת לשלוח 400,000 צווי 8 למילואימניקים לקראת המשך המלחמה. רבים מאוד מהמילואימניקים מגויסים עכשיו לסיבוב הרביעי והחמישי של המילואים שלהם, ל-70 ימי מילואים. ל-70 ימי מילואים. איך אנחנו יכולים להסתכל בעיניים של בן אדם שהולך עכשיו ל-70 ימי מילואים? תחשבו שהוא סטודנט, איך נראית שנת הלימודים שלו? תחשבו שהוא עצמאי, איך נראה העסק שלו? אחרי שהוא כבר עשה מאות ימי מילואים במלחמה, הוא עכשיו ילך לעוד 70 ימי מילואים. ובזמן שהממשלה עומדת להוציא צווים ל-400,000 מילואימניקים, היא עושה כל מאמץ כדי לחוקק חוק השתמטות על מלא. ולצערי, האחים החרדים שלנו לא מתכוונים להתגייס לצבא. זו המציאות. זו המציאות. אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, באמת קשה לי לבוא אליהם באיזושהי תואנה, כי בניגוד אליך ואליי ואל חברי כנסת ציוניים, שחונכו מגיל קטן לשאוף לשרת את המדינה, לשאוף לשרת בתפקיד קרבי, לעשות תפקיד תגיד משמעותי בצבא – שם זה אחרת. ולכן זה תלוי בנו. והממשלה הזו, אפילו בתקציב שלה, מראה שהיא לא מתכוונת לגייס חרדים. אדוני היושב-ראש, אני לא יודע אם אתה שמת לב לזה, יש תקציב של 28 מיליון שקלים למניעת נשירה מישיבות. מה בעצם זה אומר, 28 מיליון שקלים למניעת נשירה מישיבות? זה אומר שהאחים החרדים שלנו, גם מי שלא לומד בישיבה – הם לא מתכוונים שהוא ילך לצבא. כל הזמן הם אומרים שמי שלומד בישיבה ילמד, מי שלא לומד בישיבה ילך לצבא, אבל הם, לצערי, לא אומרים לנו את האמת. אגב, ראינו את זה במקרה של הבחור מנתיבות, האברך מנתיבות שבעצם הסתבר שהוא נגר מתקין מטבחים, שהוא ברח מהצבא, וכשבאו לעצור אותו בשדה התעופה חסמו את כביש 4. הממשלה הזו, בפשטות, מעודדת סרבנות. מעודדת סרבנות. וכש-400,000 מילואימניקים עומדים לקבל צווים לסבב רביעי וחמישי של 70 ימי מילואים, הממשלה מעודדת סרבנות של מגזר שלם מהמדינה. אני פונה פה לאחים החרדים שלנו: אנחנו צריכים אתכם איתנו בשדות הקרב, צריכים אתכם איתנו בגבולות, בהגנה על מדינת ישראל. אל תשאירו אותנו לבד במערכה. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני. חבר הכנסת חמד עמאר. שלוש דקות, אדוני, בבקשה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, אני שמעתי וראיתי: הממשלה אישרה ביום ראשון תוכנית חומש לעדה הדרוזית, אחרי הרבה מאבק בוועדת הכספים, במליאה – אין שבוע שלא הזכרתי את זה. קודם כול, אני רוצה לברך את הממשלה. אבל גם שמעתי את ראש הממשלה ואת שר האוצר. שמעתי את ראש הממשלה אומר: זו התוכנית הטובה ביותר שנעשתה לעדה הדרוזית. אני חושב שאם ראש הממשלה היה טורח ומסתכל על התוכנית שאישרנו בממשלה הקודמת לשנתיים, הוא היה מתקן את עצמו. כי בממשלה הקודמת אישרנו תוכנית של 3 מיליארד שקל לשנתיים ליישובים הדרוזיים, גם בגליל, בכרמל, בגולן. עכשיו אישרו תוכנית של 3.9 מיליארד שקל לחמש שנים. אבל לא התעצלתי, גם נכנסתי והשוויתי, כי אני בעצמי הכנתי את התוכנית הקודמת כשר במשרד האוצר. וראיתי, במשרד השיכון – שתבין, אישרנו 240 מיליון שקל לסבסוד חלקות לחיילים משוחררים לשנים 2022–2023 בממשלה הקודמת. ובתוכנית הנוכחית, לחמש שנים – 150 מיליון שקל. משרד השיכון אז נלחם ואמר: אני חייב כל שקל, אחרת אני לא יכול לשווק. לכן אישרנו לו 240 מיליון שקל לשנתיים. ועכשיו אני לא מצליח להבין איך 150 מיליון שקל יספיקו לסבסוד חלקות לחיילים משוחררים ביישובים הדרוזיים, כי הטופוגרפיה קשה מאוד ביישובים הדרוזיים. כל פיתוח של מגרש עולה מיליונים. זה סעיף אחד שאני מסתכל עליו, בתוך משרד השיכון, אבל אם נסתכל על הסכום באופן כללי: בתוכנית החדשה – 546 מיליון שקל לחמש שנים; אנחנו אישרנו 570 מיליון שקל לשנתיים. אני לא מצליח להשוות. תוכנית חסרת תקדים של ראש הממשלה. אם נלך למשרד החינוך – ובעיניי בחינוך צריך להשקיע, והחינוך הוא הדבר החשוב ביותר, כי אני רוצה לראות את הטייס הבא, את המהנדס הבא, את הלוחם הבא ואת איש ההייטק – אנחנו אישרנו לשנתיים 443 מיליון שקל. אושרו בממשלה הנוכחית 335 מיליון שקל לחמש שנים. משרד החדשנות – אישרנו לשנתיים 22 מיליון שקל, אישרו 6 מיליון שקל לחמש שנים. אז איזו תוכנית חסרת תקדים? אני לא מצליח להבין.

היו"ר מאיר כהן:

אדוני.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אני חושב שלא הפעלת את השעון. לא יכול להיות שעברו שלוש דקות.

היו"ר מאיר כהן:

הפעלתי את השעון. עברו שלוש. ובגלל שאתה מדבר על תוכנית שאני הייתי שותף לה, אז ככה, עוד חצי דקה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אז אני אתן לך, אני באמת – – –

היו"ר מאיר כהן:

לא, אתה צריך לסיים.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אז ראש הממשלה, תלמד את התוכנית הקודמת. אתה היית צריך לאשר לפחות בגודל של התוכנית הקודמת.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אבל אני חייב להתייחס – וזה חצי דקה – למה שיוליה חברתי למפלגה הראתה לי עכשיו. חיסול באמצע היום בחולון. בחולון. כי כל הזמן אמרו: רציחות זה בחברה הערבית. אמרתי את זה, ואמרתי כל הזמן והזהרתי. אמרתי: מה שקורה, הטרור הפלילי, שנמצא עכשיו בחברה הערבית, יעבור לחברה היהודית.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

וזה כבר עבר מזמן, לא רק עכשיו. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. תודה רבה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, בבקשה, ואחריה – חברת הכנסת נעמה לזימי. תקפידו על שלוש דקות, בבקשה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

היו"ר מאיר כהן:

אני יודע. בבקשה, גברתי.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב בראש, כנסת נכבדה, דווקא אני יכולה להבין את הבהלה של חברת הכנסת יוליה. אני יכולה להבין ולהרגיש. אבל הלוואי, הלוואי שכולם בבית הזה יבינו וירגישו וינקטו צעדים אמיתיים. 51 נרצחים בחברה הערבית. מי יודע מי נרצח עכשיו מול משרד הרישוי בחולון? אף אחד לא יודע. עוד כמה דקות נדע את הזהות שלו. זה לא גזרת גורל. זו מדיניות מכוונת. מי שמפקיר את העבודה שלו, והוא אחראי על העבודה הזאת, הוא שותף לתוצר. התוצר הוא מאוד גרוע. אנחנו לא מדברים על הנרצחים; מה עם המשפחות שלהם, מה עם השכנים, מה עם הקרובים, מה עם אלה שסתם עברו בכביש באותו רגע או נמצאו באותו מקום? תגידו, השתגעתם? השתגעתם? לא יכול להיות המצב הזה. אני אומרת לכם, אישית, אני חוששת. אני חוששת לילדים שלי, אני חוששת ליקרים לי, אני חוששת לחברה שלי. אף אחד אינו חסין. אף אחד אינו מוגן, לא גבר, לא אישה, לא ילד, לא תינוק, לא אישה בהיריון. איפה אנחנו חיים, איפה? מדינת ישראל, שמתגאה בטכנולוגיה שלה, בשב"כ שלה – אני אומרת לכם שזה טרור פלילי בחסות השב"כ, בחסות השב"כ. כל הזמן עולים לכאן ואומרים: אנחנו רוצים להכניס כל מיני – ולא כי רוצים לקבל כאילו הסכמה של החברה הערבית. אנחנו רואים אתכם, כשקורה מקרה אחר אתם לא שואלים אף אחד. השב"כ שותף למה שקורה. אנחנו שומעים את זה גם מפי בכירים, גם בשב"כ, גם במשטרה. אומרים להם: יש לכם יד נטויה, חופשית, תעשו מה שאתם רוצים, רק תביאו לנו את המידע שאנחנו צריכים, שלא תתקרבו למקומות שאנחנו נמצאים בהם. אז אני אומרת לכם שוב: אף אחד לא חסין. ושלא תחשבו שאתם חסינים, כי אנחנו חיים אחד ליד השני ואחד בתוך השני. כולם עובדים בכל המקומות. אם רוצים לחסל ערבי בתל אביב במקום העבודה שלו, אז הוא לא נמצא שם לבד – זאת לא צריכה להיות הסיבה כדי להגן על הערבי.

היו"ר מאיר כהן:

תודה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

רק משפט אחד, כבודו. הסיבה היחידה שצריכה להיות היא משילות החוק והאזרחות והחיים הקדושים של כולם – כן, של כולם.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. חברת הכנסת לזימי. אני מוצא חובה קצת להגן על השב"כ. אני מבין שהשב"כ הפך להיות לגורם לכול. אני לא חושב שהשב"כ אשם במה שקורה בחברה הערבית. תודה. בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

אני רוצה לפתוח את הדיון הזה, כבוד היושב בראש, בשומרת סף, ביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. ואני רוצה להגיד לכל מי שיושב כאן: נדמה לכם שאתם מנסים להגן נגד חוק ההשתמטות בוועדת החוץ והביטחון, אבל חוק ההשתמטות בכלל עובר בוועדת הכספים בימים אלה. שם עובר חוק ההשתמטות. זאת הסיבה שהם רוצים לפטר את היועמ"שית, נוסף על יתר הסיבות של החבורה המושחתת הזאת. כי היועמ"שית היא לא רק הפרשנית של החוק, אלא היא אמורה לדאוג שיישמו את החוק, כי יש חוק גיוס בישראל שפשוט יש פה חבורה שמפקירה אותו. עכשיו, בדלת האחורית הכול עובר, דרך ועדת הכספים. ההשתמטות עוברת כל הזמן בוועדת הכספים. האם ידעתם שהכספים הקואליציוניים הולכים לתקצב בכ-30 מיליון שקלים – תקצוב לישיבות של נושרים? מי שנשרו מהישיבות לא ילכו לשוק העבודה ולא יתגייסו. ייתנו להם תקצוב עוקף. האם נראה למישהו הגיוני הדבר הזה? בזמן מלחמה? בזמן שלוקחים מכל העובדים במשק דמי הבראה – את יום ההבראה, שעלותו מסתכמת בחזרה לקופת המדינה ב-1.3 מיליארד שקלים?

היו"ר מאיר כהן:

באותו יום?

נעמה לזימי (העבודה):

ובדיוק באותו מצב מתקצבים תוספת לאברכים של 1.3 מיליארד שקלים. זה הגיוני שהאדם העובד ישלם על השתמטות? שלוקחים את ימי ההבראה של מי שעובדים ומעבירים את זה לתקצוב השתמטות בזמן מלחמה? רבותיי, חוק הגיוס וההשתמטות – איך שלא תקראו לו – לא עובר בוועדת החוץ והביטחון, הוא עובר בוועדת הכספים על ידי כל התקצוב של המשתמטים, התקצוב שבעצם נועד להכשיר את מתן ההטבות לכל מי שלא נקראים אל המדינה, אל הקרב, לתמוך בלוחמינו הגיבורים, במולדת, בזמן מלחמה. אז אני רק רוצה להגיד: אנחנו רואים לכם, ממשלה. אתם עושים הכול כדי לפורר את המדינה הזאת מבפנים, לפגוע בכולם. אנחנו יודעים למה אתם רוצים לפטר את היועמ"שית – כי היא אומרת לכם: עד כאן, וזה משהו שאתם לא יכולים להרשות לעצמכם. אני אומרת לכם, ההשתמטות לא תצליח. אנחנו נילחם.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי. חבר הכנסת יוסף עטאונה, בבקשה, כבודו, שלוש דקות.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כבוד השר, גם כשיש שר ממלא מקום לביטחון לאומי, גם כששולחים אותך להשיב על האי-אמון שלנו על הפקרות הממשלה הזו בטיפול בארגוני הפשיעה בחברה הערבית, אתה מסתודד בפינה? זה זלזול. כבוד השר, 51 נרצחים מתחילת השנה – זה חודשיים ופחות מעשרה ימים. כמעט כל 48 שעות יש נרצח בחברה הערבית. זו לא גזרה משמיים, זו לא ברירת מחדל של המציאות, זו תוצאה ישירה של מדיניות מכוונת להפקרות ואי-אספקת ביטחון אישי לאוכלוסייה הערבית. ההחלטה אכן נפלה בשנת 2000 – שהנשק הלא-חוקי ימשיך להסתובב בחברה הערבית. וכבוד היושב-ראש, אתה השבת לחברת הכנסת אימאן ח'טיב שכולם פתאום מאשימים את השב"כ. אני רוצה להגיד לך: ביומיים האחרונים נרצחו שני צעירים. בכפר קרע בחור צעיר בשם אחמד זחאלקה, ובזמר בחור בשם ח'אלד ג'אנם. תאר לעצמך מציאות אחרת בכפר קרע ובזמר, ובמקום אחמד ובמקום ח'אלד הנרצח הוא יהודי. אתה חושב שהשב"כ צריך לבקש אישור מחברי הכנסת הערביים להגיע לכפרים ולמצוא את הנשק ולמצוא את הרוצח? אותו נשק, אותו רוצח, כשהוא רוצח ערבי – ההתייחסות של המשטרה וגם של השב"כ היא אחרת. עוד פעם, כבוד היושב-ראש, כאיש הנגב, העניין הוא של סדר עדיפויות – כשיש החלטה כן לטפל. ויש כוחות למשטרה כן לטפל בפשיעה בחברה הערבית. רק בשבוע האחרון ראינו בנגב איך ניידות נכנסות לערערה בנגב. אני ראיתי את השיירה של הניידות והסירנות, ואמרתי, ואללה, סוף-סוף המשטרה החליטה לאסוף את הנשק הלא-חוקי בערערה בנגב. ומה מתברר? יוצא מפקד המרחב, מפקד המחוז וכל העולם: תפסנו גור אריה בערערה, תפסנו קוף קטן בתל שבע.

היו"ר מאיר כהן:

תודה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

זה סדר העדיפויות של המשטרה. מה שקורה בחברה הערבית זה טרור פלילי, זה טרור אזרחי.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד השר, אני פונה אליך כחבר ממשלה, ולראש הממשלה שלך, שמכוון ומדבר על ניצחון מוחלט מול חמאס.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אנחנו רוצים ניצחון מוחלט קטן על ארגוני הפשיעה בחברה הערבית.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. תודה, אדוני. אדוני השר רוצה לסכם? לא, אדוני. האם אתה רוצה לסכם או לא? אני צריך לשמוע בקולך.

שר העבודה יואב בן צור:

לא.

היו"ר מאיר כהן:

יפה. אם כך אנחנו עוברים להצבעות. אני מבקש מכולם לשבת. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת יש עתיד. אני עובר להצבעה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 38 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר מאיר כהן:

38 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה – 35 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר מאיר כהן:

35 בעד, אפס מתנגדים, אפס נמנעים וארבעה נוכחים. אני קובע שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. בבקשה. מי בעד ומי נגד? הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה – 37 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר מאיר כהן:

37 בעד, אפס מתנגדים ואפס נמנעים. אני קובע שגם ההצעה הזו לא נתקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש.

היו"ר מאיר כהן:

הודעה למזכירות הכנסת, בבקשה.

סגנית מזכיר הכנסת אלינור ימין:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק מניעת העסקת עובד הוראה שיש לו תואר אקדמי ממוסד ברשות הפלסטינית (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת עמית הלוי, אביחי אברהם בוארון וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק הקמת שדה תעופה בנבטים (הוראות מיוחדות), התשפ"ה–2025, של חברי הכנסת רם בן ברק, אלמוג כהן וקבוצת חברי הכנסת. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

הנושא הבא על סדר-היום – בקשת הממשלה להאריך בצו את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022. אני מזמין את חבר הכנסת שלום דנינו, יושב-ראש הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה, להציג את המלצת הוועדה. אדוני, עשר דקות לרשותך.

שלום דנינו (יו"ר הוועדה המשותפת):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מתכבד להציג בפני הכנסת את המלצת הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה לעניין צו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשפ"ה–2025. חוק האזרחות והכניסה לישראל נחקק לראשונה במהלך האינתיפאדה השנייה. החוק מגביל את שר הפנים להעניק אזרחות או רישיון ישיבה בישראל לתושבי איו"ש או חבל עזה, וכן לתושבים, אזרחים, של איראן, לבנון, סוריה ועיראק. החוק קובע כי המפקד הצבאי באיו"ש או אדם שהוסמך על ידי שר הפנים לעניין עזה, לא יהיו רשאים להעניק לתושבים אלה היתרים לשהייה בישראל. הגבלה זו חלה גם במקרים של איחוד משפחות עם אזרחים ישראלים. התכלית בבסיסו של החוק היא ביטחונית, על רקע מעורבותם בפיגועי טרור של פלסטינים שהם במקור תושבי איו"ש ועזה, ונושאים בעקבות איחוד משפחות תעודות זהות ישראליות. תעודות זהות אלה אפשרו להם תנועה חופשית בין שטחי איו"ש ועזה לישראל ובתוך ישראל עצמה. איסור זה אינו גורף, שכן בחוק קבועים חריגים וסייגים המאפשרים, במסגרת שיקול הדעת המסור לשר הפנים, להעניק אזרחות, רישיון ישיבה או היתר שהייה בישראל, במקרים אלה: היתרי שהייה בישראל לבני זוג, כאשר הגבר מעל גיל 35 או כאשר האישה מתחת לגיל 25; רישיונות ישיבה לבני זוג בני 50 ומעלה השוהים בישראל בהיתר כדין עשר שנים לפחות; רישיון ישיבה בישראל לילד עד גיל 14 לשם מניעת היפרדותו מהורהו; היתר שהייה בישראל לילד מעל גיל 14 לשם מניעת היפרדותו מהורהו; רישיון ישיבה בישראל או היתר שהייה בישראל במקרים הומניטריים מיוחדים; היתרי שהייה בישראל למטרות טיפול רפואי, למטרת עבודה או למטרה זמנית, עד שישה חודשים; ולבסוף, היתרים מיוחדים במקרים של הזדהות עם מדינת ישראל, עשייה למען המדינה, או במקרים שלמדינה יש בכך עניין מיוחד. מאז נחקק החוק הוגשו נגדו עתירות לבית המשפט העליון והוא עסק פעמיים בשאלת חוקיותו החוק. בשני המקרים פסק בית המשפט העליון, ברוב של שישה שופטים כנגד חמישה, כי אף שהחוק פוגע בזכויות לחיי משפחה ולשוויון של תושבי ואזרחי ישראל המבקשים להינשא לתושבי איו"ש ועזה, הרי שנוכח תכליתו הביטחונית של החוק פגיעה זו היא מידתית. אזכיר גם כי אף שהחוק מגביל את הזכות לחיי משפחה בישראל, הוא אינו מונע אותה לחלוטין, והיא יכולה להתממש במקום מושבו של בן הזוג שאינו מישראל. החוק אינו מונע מבני זוג ישראלי ופלסטינית, או להפך, להקים משפחה בשטחי יהודה ושומרון. החוק רק מגביל את האפשרות שיעשו זאת בשטח מדינת ישראל, כאמור, נוכח השיקולים הביטחוניים. בשנת 2021 פקע תוקפו של החוק, ובשנת 2022 הוא נחקק מחדש, במתכונת דומה ובמספר שינויים. מנגנון הארכת הוראת השעה הקבוע בחוק מאפשר לממשלה להאריך את תוקפו של החוק באמצעות צו לתקופה שלא תעלה על שנה, באישור הכנסת ולפי המלצת ועדה שתקבע ועדת הכנסת. ועדת הכנסת קבעה כי ועדה זו תהיה הוועדה המשותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה. בשנה שעברה הוועדה המשותפת המליצה להאריך את תוקף הוראת השעה ללא שינויים. בדיון שנערך בוועדה המשותפת נשמעו עמדותיהם של גורמי הביטחון, אשר הציגו בדיון את חוות דעתם המתעדכנת ביחס להתפתחויות הביטחוניות, ושל נציגי רשות האוכלוסין וההגירה. לפי הגורמים, אוכלוסיית מבקשי איחוד המשפחות מהווה אוכלוסיית סיכון בשל היכולת המוכחת להסתייע בה לביצוע פיגועים. כמו כן, צוין כי במהלך השנים האחרונות התרחשו בישראל עשרות אירועי טרור שבהם היו מעורבים אזרחים ותושבים שקיבלו מעמד בישראל כתוצאה מאיחוד משפחות, או ילדיהם של אזרחים ותושבים כאלו. רשות האוכלוסין וההגירה מדווחת במסגרת דיווחים רבעוניים לוועדה נתונים נוספים בגין סך הבקשות שהוגשו מעת חקיקת החוק, בפילוח לבקשות שאושרו או נדחו מסיבות ביטחוניות. הוועדה המשותפת השתכנעה מהנימוקים שהובאו בפניה, ועל כן החליטה להמליץ לכנסת לאשר את החלטת הממשלה ולהאריך את תוקפו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), לתקופה של שנה נוספת, עד ליום כ"ה באדר התשפ"ו, 14 במרץ 2026. אני קורא לחברי הכנסת לקבל את המלצת הוועדה המשותפת ולאשר את הצו. אני רוצה להעיר הערה לחברי חבר הכנסת יוסף עטאונה. אני חושב שהחוק הזה עושה טוב גם לקהילה הבדואית, לפחות בנגב. אנחנו רואים השפעות שליליות על המבנה הדמוגרפי של זה – ברמה של מעורבוּת, בערך, היום המשפחות מעורבוֹת בערך בכ-40% מכלל האוכלוסייה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – – על מי הם מגינים, מעורבוֹת?

שלום דנינו (יו"ר הוועדה המשותפת):

הן מעורבוֹת בטרור. והיום, לפחות ברמת התודעה, אני, כאיש הנגב שגם משוחח עם אנשים בנגב, אני מבין שישנן התנגדויות, שאני יכול להבין אותן. אם האימא מפלסטין ותוקפים שם, אז זה גורם להם לאיזו סערת רגשות וכעס כלפי המדינה והתנגדות לאופי של המדינה, וזה לא מפתיע. אני חושב, מההיכרות של הקהילה הבדואית עשרות שנים קודם – היא הייתה יותר הומוגנית, היא הייתה פחות לוחמנית כנגד המדינה, ולא היה ציבור כזה גדול שמעורב בערך ב-40%. תודה רבה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. אנחנו עוברים לדיון אישי. כל מי שיוזמן לכאן על פי הרשימה יוכל לדבר שלוש דקות. תקפידו. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מתן כהנא, ואחריו – רם בן ברק.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אני שוב רוצה לדבר על הסיפור הזה של גיוס אחינו החרדים לצבא. 400,000 צווי מילואים עומדים להישלח ללוחמי צה"ל, לסבב מילואים רביעי וחמישי, לעוד 70 ימי מילואים. 70 ימי מילואים. אדוני השר, אדוני היושב-ראש, איך אנחנו – מה? מה? 70 ימי מילואים אחרי מאות ימי מילואים – מה זה אומר על סטודנט? איך נראית שנת לימודים של סטודנט אחרי שהוא עשה כבר מאות ימי מילואים, והוא הולך עכשיו לעוד 70? איך נראה עסק פרטי אחרי שהבוס, אחרי שהבעלים, לא יהיה 70 יום בעסק שלו? ותוך כדי זה, תוך כדי שביד אחת הממשלה עומדת לשלוח 400,000 צווי 8 למילואימניקים, היא עושה כל מאמץ כדי לחוקק חוק פטור מגיוס, חוק השתמטות, חוק סרבנות לגיוס. איך אתם יכולים לעשות את זה? איך הממשלה הזו יכולה להסתכל ללוחמים שלנו בעיניים ובמקביל לעשות כל מאמץ כדי לפטור את האחים החרדים שלנו מהמצווה והחובה לשרת בצה"ל? זה פשוט בלתי נתפס. מאות מיליונים, מיליארדים של שקלים נותנים לאחים החרדים שלנו, בלי שום תביעה, בלי שום דרישה להיות חלק מהציבור שמשרת את מדינת ישראל. זה לא הגיוני. וזה לא רק אלה שלומדים בישיבה – אנחנו רואים את זה פעם אחר פעם גם בתקציב, גם בהתנהגות של הציבור. זה לא רק אלה שלומדים. מבחינתם אין גיוס לצבא, וזה עלינו. זה עלינו. הם לא מחונכים בצורה כזאת שהם רוצים להתגייס, לא מגיל צעיר הם שואפים להגיע ליחידות קרביות. זה התפקיד שלנו לייצר תמריצים חיוביים ותמריצים שליליים עם סנקציות כלכליות משמעותיות כלפי הפרט, אחרת אף אחד מהאחים החרדים שלנו לא יתגייס. וזה שאנחנו ממשיכים לדבר בשפה של יעדים רק מראה שאין שום כוונה לגייס את החרדים. כי אם אנחנו נמשיך להתייחס לחרדים כאל קולקטיב, שהם חייבים להתגייס כקולקטיב, אז אף אחד ברמה הפרטית לא יתגייס. זה כמו שאנחנו לא גובים מיסים כקולקטיב. אנחנו לא באים לתושבי גוש דן ואומרים להם: תשלמו 30% ממס ההכנסה של מדינת ישראל. אנחנו פונים לכל אחד, לפרט. ועד שלא נפנה לפרט החרדי, שלכל אחד ואחד תהיה חובת גיוס אלא אם הוא יקבל פטור ללמוד, אף אחד לא יתגייס.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. אני מחכה ליום שיעלה לכאן חבר כנסת חרדי ויגיד: אחיי המתגייסים. רון כץ, בבקשה, ואחריו – רם בן ברק. שלוש דקות, רון.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אני רוצה לדבר על החלטה שיצאה מהממשלה. ממש בשעות האחרונות, בימים האחרונים, החליטו לשלוח עוד 400,000 צווי מילואים. 400,000. אותם צווי מילואים הולכים שוב לאותם האנשים שעשו את זה פעם אחר פעם אחר פעם אחר פעם. אנחנו מדברים על אנשים שהולכים לעשות סבב רביעי וחמישי בתקופה של שנה וחצי. זה לא נורמלי. אי-אפשר לבקש מהאנשים האלה שוב לעזוב הכול, לעזוב את העבודה, לעזוב את המשפחה, לנתק את החיים, לעלות על מדים ולצאת להילחם. אי-אפשר. אי-אפשר לעשות את זה. ממשלה נורמלית, ממשלה הגונה, לא יכולה לבקש דבר כזה. תחשבו רגע אחד מה עומד מאחורי הצווים. מאחורי הצו יש שם. יש לכל צו משפחה, יש לכל צו חיים. איזה מעסיק נורמלי ייקח היום בן אדם שרשום לו בקורות החיים "לוחם קרבי"? פעם זו הייתה הגאווה הכי גדולה שיש. כשמעסיק רואה היום לוחם קרבי, הוא רואה פוטנציאל של עובד שלא יגיע לעבודה שלו חודשים בכל שנה. חודשים. תחשבו מה זה עושה למשפחות. מה זה עושה לילדים הקטנים, שכל פעם לוקחים את אחד ההורים לחודשים? מי יפצה אותם על זה? הרי מדובר בממשלה שמעדיפה לנפח משרדים, להעביר מיליארדים בכספים קואליציוניים, אבל ברגע שלוחם המילואים אומר: אני צריך עזרה – אז התשובה היא: אין תקציב, אין כסף, נקים ועדה. כשעסקים של מילואימניקים קורסים, אז אנחנו צריכים את חנוך דאום להרים קמפיינים בפייסבוק בשביל לעזור להם, כי אין ממשלה. וכשאנחנו רואים שלילדים קטנים שיש להם רגרסיה מטורפת במערכת החינוך עוזרות העיריות והמועצות המקומיות – איפה הממשלה הזאת? מה יותר חשוב לכם מלדאוג לאותם אנשים שאתם שולחים פעם אחר פעם אחר פעם להילחם, בזמן שחצי מהציבור – אתם נלחמים בשביל שישב פה בכיסאות האלה ויהיה לו נוח? אתם נלחמים עכשיו, נלחמים, בשביל להעביר את חוק ההשתמטות. זה הדבר הכי חשוב בבית הזה. לא יקיימו פה ועדות על זכויות המילואימניקים, לא יקיימו פה ועדות על רווחת ילדי המילואימניקים, לא יקיימו פה שום דבר מלבד דבר אחד: איך מעבירים את חוק ההשתמטות שיחזיק את הממשלה הזאת בשלטון עוד קצת. אז אני רוצה לומר לכם מפה: אתם צריכים להתבייש בעצמכם. כל פעם שאתם רואים את האנשים האלה שמשרתים – כל פעם שאתם רואים את מאיר כהן, תחשבו על הבן שלו שכבר בפעם השלישית קוראים לו למילואים. כל פעם שאתם רואים את רם בן ברק, כל פעם שאתם יוצאים מהבית הזה ומסתכלים לאנשים בעיניים, שעוזבים הכול כי הם ציונים יותר מכם, כי הם פטריוטים, כי הם אנשים טובים שלא יסרבו להגן על המדינה, אתם צריכים להתבייש בעצמכם, ממשלת ישראל.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת רם בן ברק, ואחריו – יואב סגלוביץ'. בבקשה.

רם בן ברק (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, הקואליציה הזאת לא תתפרק. היא לא תתפרק כי יש דבר אחד שמאחד אותם כמו דבק, והם לא יוותרו עליו לעולם. מה שמאחד אותם זה שיש בן אדם אחד שיכול לתת להם כל מה שהם רוצים, הכול הוא ייתן להם. אם זה החרדים, נתניהו ייתן להם כל מה שהם רוצים – הם לא יתגייסו, יקבלו כסף לישיבות, יקבלו כסף למעונות, יקבלו כסף לעודד אי-השתמטות, יקבלו כסף למוסדות החינוך שלא מלמדים לימודי ליבה. הם יקבלו ממנו הכול, והם יודעים את זה, ולכן הם נאחזים בו. הם רואים בו את חמורו של המשיח. הוא יביא אותם ליעד המבוקש, משתמטים שחיים על חשבון מעמד הביניים המשרת ולא משתתפים בנטל. אחרי זה יש את הציונות הדתית. גם הם רואים בנתניהו חמורו של המשיח. מי יביא להם התיישבות בעזה? מי יביא להם סיפוח ביהודה ושומרון אם לא נתניהו, שמוכן לתת להם הכול, רק שיישארו בממשלה ויבטיחו שלא יפילו אותו כדי שיוכל איכשהו להתמודד עם המשפט שלו? הכי מאכזבים אותי הם חברי הכנסת של ש"ס. הש"סניקים הם מעמד הביניים, אבל האליטה שלהם, חברי הכנסת שלהם, הם לא במשחק. הם נעשו פתאום חרדים שלא מתגייסים לצה"ל. לא כמו הציבור שלהם. הציבור שלהם, שנמצא עכשיו בעזה ונמצא עכשיו במקומות אחרים. אבל ההנהגה החרדית של ש"ס לא בסיפור. מצד אחד, הם אומרים: אנחנו תומכים בעסקה. אז כולנו אומרים: איזה יופי, ש"ס תומכת בעסקה. אבל מה הם עושים עם התמיכה שלהם? הם נותנים את הכוח הפוליטי שלהם, הם באים לנתניהו ואומרים לו: אדוני, אין עסקה – אין ממשלה, כמו שעושה הציונות הדתית, כמו שעושים החרדים בנושא חוק הגיוס? הם לא עושים את זה. אז למה הם אומרים שהם תומכים בעסקה? איזו אמירה זאת? מה, לצאת ידי חובה? הם כנראה לא תומכים בעסקה, כי אם הם היו תומכים בעסקה והם היו מפעילים את הכוח הפוליטי שלהם, הייתה כבר עסקה והחטופים היו כאן. אבל כנראה שהפיתוי הזה לקבל כספים, לשפר את המגזר שלך, להרגיש שאתה חזק, שאתה יכול לחלק את התלושים שאתה אחראי להם, חזקים מהכול, ולכן הממשלה הזאת לא תיפול באופן טבעי מהשותפים שלה, מפני שכולם רואים בנתניהו את אותו חמור שעליו יבוא המשיח וייתן להם כל מה שהם רוצים. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. חבר הכנסת יואב סגלוביץ', ואחריו – אלעזר שטרן.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש פה בכנסת סיורים לקבוצות שמארגנת פה הכנסת. אני אקח אתכם לסיור משלי, סיור מודרך, אבל קצר יחסית. נתחיל בקומה למטה, בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ששם מתנהלת מהפכה משטרית על מלא. יושב יושב-ראש הוועדה ואומר בקולו בקול רם: אני לא מכיר בנשיא בית המשפט העליון. אומר את זה גם שר המשפטים. זה לא מפריע לו כהוא זה לנהל דיון שלם על הרכב הוועדה לבחירת שופטים, והוא עושה את זה במהירות בשמונה ישיבות או בשבע ישיבות, רומס את כל תרבות הדיון בכנסת, ואני שומע שעכשיו יגישו את זה להסתייגויות – רוצים להצביע עוד עכשיו. מהפכה משפטית על מלא, של אנשים שרק חורבן והרס בפיהם, וגם שנאה. אתה רואה את השנאה בעיניים, שרק אלוהים יודע מאיפה היא באה. אתה עובר לוועדת החוץ והביטחון – שם מתנהל חוק ההשתמטות על מלא. אתה רואה אנשים שלא רואים בעיניים. אתה רואה שם אנשים, שמגיעים לישיבות, שלא שירתו מעולם. אין להם שום בעיה להצביע על צווי 8 למילואימניקים. אין שום בעיה עם הדבר הזה. ואתה רואה במקביל משפחות חטופים מגיעות, מספרות את הסיפור הכואב שלהן. ואז מה עושות בכנסת הוועדות, או יושב-ראש הוועדה? לא נוח להם, עושים שתי דקות הפסקה, שנירגע, וחוזרים למעשיהם הנלוזים, אין מילה אחרת. קהות חושים מוחלטת. במקביל אנחנו שומעים את אדם בוהלר, נציגו של טראמפ, מתראיין בערוץ 12, 11, 13 ו-14, אחרי שהוא מנהל משא ומתן ישיר מול חמאס, ושואלים אותו אם הוא מתואם, אז הוא אומר: אני לא צריך להיות מתואם בכלל. אתה רואה בהפגנות היום, של החטופים, בהצהרות – כבר לא מדברים על ביבי, מדברים על טראמפ. אין ראש ממשלה בישראל. ואני חוזר לחוק הגיוס. שמעתם מה דעתו של ראש הממשלה על הגיוס? האם שמעתם אם דעתו שצריך לגייס, או שהוא משלח את אנשיו, ורק הקואליציה היא על סדר-היום שלו? אותו ראש ממשלה שיושב בראש קבינט ביטחוני, הוא אומר: נשלח ונילחם, כאשר בקואליציה שלו 15 משתמטים – או שלא רצו אותם או שהם לא רוצים לשרת. והם ישלחו אותנו למלחמה? הם ישלחו למלחמה?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מאיפה הבאת את המספר 15? הרבה יותר משתמטים.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אני נתתי הנחה. גם מי שהיה שלושה חודשים בצבא ספרתי אותו בפנים. קואליציית משתמטים ששולחת משרתים, זה הסיפור.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. אלעזר, בבקשה, ואחריו – יוסף עטאונה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, השר, אני מקווה שלא נוח לך.

שר העבודה יואב בן צור:

נח בתיבה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא נוח לך. לא, נח בתיבה זה בדיחות. אנחנו לא בבדיחות. הממשלה שלך שולחת אותנו עוד פעם, את הילדים שלנו, להילחם בעזה. סמוטריץ' הבוקר דיבר על התמרון שהולך להיות – ואתם רק חולבים וחולבים וחולבים את מעמד הביניים, את המשרתים. תבוא קצת, תשב בצד. אתה יודע מה, אני אגיד לך, תשב בצד כמו האבא השכול של יהונתן לובר, שבא היום – יהודי, גדל בבני ברק 19 שנה. תבוא, תבכה איתו. אבל תקשיב גם להשתמטות, לניתוק שלכם.

שר העבודה יואב בן צור:

אני גם בכיתי, על המשפחה שלי. בכיתי על המשפחה שלי גם. אתה יכול להסביר לי למה בכיתי? בכיתי על המשפחה שלי גם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בסדר. אבל אתה לא יודע להסביר את זה. אתה יכול לבכות. אתה יכול לבכות.

שר העבודה יואב בן צור:

אתה יודע להסביר לי למה בכיתי?

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אבל אתה יכול להגיד – הממשלה תמשיך בגלל הכסף. זאת האמת. תבוא, תבוא לוועדת החוץ והביטחון, תשמע את ההורים השכולים מהמגזר של הציונות הדתית. תבוא לוועדת החוץ והביטחון. הייתי אתמול בסיום קורס מג"דים. חלק גדול מאוד מאוד מהמסיימים – מהציונות הדתית. הנשים שלהם, הקרובות שלהם, האחיות שלהם באות לוועדת החוץ והביטחון להגיד: עד כאן. וחברי הכנסת שלהם, סמוטריץ' ולהקתו, משחדים, מחביאים בתוך התקציב כל מיני כספים, שבמקום לתת אותם ללוחמים, למפקדים, למשפחות שלהם, נותנים אותם למכוני השתמטות, לישיבות שמחנכות איך להשתמט, לגאוני הדור בעיני לא יודע מי, אבל שממציאים יהדות – איך אסור לשרת בצה"ל גם כשחרב מונחת על צווארך. ואני צריך להגיד לכם, דוגרי, קשה לי להגיד "אחיי החרדים". אני מסתכל עליכם כמו הפריץ, אלה שיושבים פה ודואגים לכסף, כסף, כסף. לא שירות, לא נשיאה בנטל, רק חיים מדושנים בכסף ובלי דאגות. והציונות הדתית? שתשלם גם את זה. תודה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה. חבר הכנסת יוסף עטאונה, ואחריו – מטי צרפתי הרכבי. בבקשה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, הבקשה של הממשלה להאריך בצו את תוקפו של חוק האזרחות, לדעתי זאת אחת מהבקשות הכי גזעניות שקיימות. באף מדינה בעולם, אפילו בדרום אפריקה בזמן האפרטהייד, לא היו בקשות כאלה. התכלית של הבקשה הזו היא תכלית דמוגרפית אידיאולוגית של שינוי המאזן הדמוגרפי. שום תכלית ביטחונית אין לחוק הזה. וכאן אני רוצה לענות לחברי חבר הכנסת שלום דנינו, שבהצגת הבקשה דווקא התייחס לנגב ואמר שחוק האזרחות והאפשרות לתת לאנשים להתחתן, גם מהגדה המערבית, זה גורם, להגדרתו, למעורבות החברה הבדואית בטרור. ואני רוצה להגיד לשלום, כאיש הדרום ואיש עומר במיוחד: היום היה דיון בוועדת הנגב והגליל, והשר הממונה על החברה הבדואית שיקלי הציג את התוכנית שלו שנקראת תוכנית המיקודים. התכלית של התוכנית שלו היא לגרש ולהעביר את כל תושבי הכפרים הלא-מוכרים לארבעה מוקדים: לרהט, לחורה, למרעית ולביר הדאג'. לבוא לכפרים לא מוכרים שהמדינה לא הכירה בהם במשך שנים רבות, והיום, אחרי 76 שנה, כבוד היושב-ראש, הוא רוצה להעביר אותם למיקוד. הוא רוצה לגרש אותם מאיפה שחיו במקום להכיר בהם. הוא מתגאה שהרס בשנתיים האחרונות, כממונה על החברה הבדואית, 4,000 בתים בחברה הבדואית. אם שלום דנינו מדבר על מעורבות בטרור, מה שקורה בנגב בשנתיים האחרונות בהרס הבתים – לבוא ליישוב שלם, בוואדי חליל, 57 משפחות, להרוס להן את הבתים, לשטח להן את הבתים, להחרים את תכולת הבית ולהשאיר אותן עד הרגע הזה, באמצע החורף והקור, ללא קורת גג, זה טרור. התוכנית של שיקלי להעביר את כל תושבי הכפרים הלא-מוכרים, לגרש אותם לארבעה מוקדים, זה טרור. אדוני היושב-ראש, כאיש הנגב, עוד פעם, המציאות בנגב – המדיניות הדורסנית של הממשלה הזו היא שמגבירה את השנאה, היא מגבירה. ילדים שחוזרים מבית הספר ורואים את החורבות, את ההריסות, על מה הם יגדלו? הטרור האמיתי הוא מה שנעשה כלפי – –

היו"ר מאיר כהן:

תודה, תודה רבה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – החברה הערבית הבדואית בנגב בתחום ההכרה – האי-הכרה – בכפרים, ובתחום הריסת הבתים בשנתיים האחרונות.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, אדוני. חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, ואחריה – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אתמול שר האנרגיה והתשתיות הכריז על הורדת שאלטר, ביטול קו חשמל, קו החשמל האחרון שעובר מישראל לרצועת עזה. כאילו, נהיה קשוח, החלטי, משדר עוצמה. אבל בפועל – אני רוצה לספר לכם את האמת – זה פשוט גול עצמי, חרב פיפיות שתפגע קודם כול בנו, באזרחים. נעזוב רגע את הרגש בצד ונחשוב בהיגיון – הקו הזה, בינינו, לא מאיר את עזה; לא מאיר לא את מגדל אייפל וגם לא את בתי התושבים. הקו הזה לא פעל כל המלחמה. הוא חזר לפעול לפני חודשיים-שלושה, ועכשיו הוא נותק שוב. מה הקו הזה כן מזין? הוא מזין את מכון טיהור השפכים של עזה. אם לא יהיה חשמל למכון טיהור השפכים של עזה, המשמעות היא שהשפכים יזרמו ישירות לים. הזרמים הצפוניים, לאן ייקחו את הביוב הגולמי? לאשקלון, לחופי הים; חלילה, למתקן ההתפלה של המים המתוקים שלנו באשקלון. זו המשמעות של הורדת השלטר על קו החשמל הזה. באמת, חלילה, יכול להיות לנו כאן אסון אקולוגי, אסון בריאותי, שיפגע בנו, באזרחים. אז זה לא ממש להעניש את חמאס – זה לזהם את המים שלנו, וחלילה, לפגוע בתושבי הדרום, בתושבי אשקלון, בחיילים שאולי מוצבים באזור. ואם ייפגע מתקן ההתפלה, אז גם המים. ובזירה הבין-לאומית? הרי אנחנו יודעים שאנחנו תחת עין בוחנת, ומחוות הומניטריות הן לא רק אקט של מוסר, הן כלי אסטרטגי. אז אפשר להשתמש בו כשזה באמת עם שיניים, אבל לא ככה. אז ההחלטה הזאת רק תספק תחמושת למי שמנסה להכתים את שמנו, תייצר לחץ מדיני, תחזק קולות שמבקשים להצר את צעדינו. אז על מי שר האנרגיה עושה כאן הצגה בדיוק? עליזה, שקט. אני לא שומעת את עצמי. אה, סימון. טוב, סליחה.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה אני וסימון. אני הכשלתי אותו.

היו"ר מאיר כהן:

טלי, זהו. עד עכשיו היה שקט. אני שמח שהצטרפת, לא שלא, אבל ישר סימון בא אלייך. סימון, אתה לא רוצה להיות בעונש.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מה שאני רוצה לומר, אדוני היושב-ראש, שההחלטה הזאת לכאורה להוריד את השלטר לא תפגע בחמאס, אלא תפגע בנו – תפגע בבריאות שלנו, תפגע במעמד הבין-לאומי שלנו. ומי שירוויח מכל זה, מי שיעשה עלינו סיבוב, זה כמובן חמאס. הם ימשיכו להחזיק את האוכלוסייה כבני ערובה, הם ימשיכו להשתמש בהם ככלי משחק. הם יקבלו מתנה – לכאורה משבר הומניטרי פיקטיבי, שהוא לא באמת יהיה, אבל הם ינצלו אותו לצורכי תעמולה וללחץ מסיבי מהקהילה הבין-לאומית. החלטות כאלה רק מקילות על חמאס להמשיך במאבק הבין-לאומי נגדנו, ואנחנו עסוקים במהלכים שמזיקים לנו. אין ספק שמדינת ישראל חייבת להשמיד את חמאס, חייבת להילחם, אבל גם חייבת להפעיל שיקול דעת. אסור לנו להיות אלה שיורים לעצמנו ברגל רק כדי לסמן איזה וי פוליטי שמטרתו לרצות את הבייס. הגיע הזמן לקבל החלטות בתבונה, באחריות, בשיקול דעת, ולא מתוך איזה דחף רגעי פופוליסטי.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי. הנקודה שהעלית מעניינת, וכדאי לבדוק אותה, כי אם אכן מרכז טיהור המים – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

רק את זה. זה לא עבד כל המלחמה, וזה ימשיך לא לעבוד.

היו"ר מאיר כהן:

אני חושב שאת צריכה להמשיך לברר את זה עם שר האנרגיה, כי זה טיעון. בבקשה, חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, ואחריה – אפרת רייטן מרום.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה, כבוד היושב-ראש. חברי וחברות כנסת נכבדים, שוב אנחנו עומדים מול הארכת תוקפה של הוראת השעה בעניין חוק האזרחות והכניסה לישראל. כל שנה אנחנו עומדים מול העניין הזה ומנסים להסביר שזה חוק שבא להתערב לאנשים בחייהם הפרטיים, האישיים. זה חוק שבא לעשות הנדסה דמוגרפית של אזרחי מדינת ישראל, להחליט על החיים האישיים שלהם, עם מי מותר להם להתחתן, במי להתאהב ובמי לא. ובמיוחד לא לכלל אזרחי מדינת ישראל, אלא דווקא לאזרחיה הערבים. למה אני אומרת את זה? האמת, הקשבתי טוב לחבר הכנסת דנינו כאשר הוא הציג את הצעת החוק. הוא דיבר על משפחות מעורבות, למרות שכשהוא אמר "מעורבות" הכוונה שלו, כמו שהוא הסביר לי, לא הייתה מעורבות בטרור, אלא ב"מעורבות" הוא התכוון לזה שאחד מבני הזוג הוא מהערבים הבדואים בנגב, ואחד – תתפלאו לשמוע, ברגע נדיר בהיסטוריה של הבניין הזה, חבר כנסת שמציג חוק ואומר "מפלסטין" – בן הזוג השני מפלסטין. אז לפחות אני יודעת שחבר הכנסת דנינו מכיר בזה שיש פלסטין, והוא מדבר על הגבלת שהייה, או אישורים, לאנשים שהם בני זוג או בנים או צאצאים של מישהו שהוא אזרח המדינה. תארו לעצמכם שאזרח המדינה, כדי שהבן או הבת שלו שהם מבן זוג או מבת זוג מהגדה המערבית, מפלסטיני או פלסטינית מהגדה המערבית, צריך אישורים מיוחדים אפילו רק כדי לשהות. לא מדובר על מתן אזרחות – אנחנו לא שווים מלכתחילה. אי-אפשר שלמישהי, אזרחית מדינת ישראל, או למישהו, ערבי אזרח מדינת ישראל, תהיה הזכות לתת את האזרחות לצאצאים שלו, אלא הם מקסימום יקבלו אישור שהייה. תפסיקו לדבר על סיבות ביטחוניות. את הדיון הזה עוברים כל שנה, וכל שנה מנסים להוכיח שהמטרות הן ביטחוניות. אפילו מוסדות המדינה, אם זה השב"כ או הגורמים הרלוונטיים, נכשלים בלהוכיח את הסיבות הביטחוניות. זו הנדסה דמוגרפית, זו הנדסה גזענית.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. חברת הכנסת אפרת רייטן מרום – לא נמצאת; חברת הכנסת יוליה מלינובסקי – לא נמצאת; חבר הכנסת עודד פורר – לא נמצא; חבר הכנסת עידן רול – לא נמצא. חברת הכנסת מירב כהן, בבקשה. רשמי, גברתי, שהרשימה סגורה. מירב, בבקשה. אחריה – מירב בן ארי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

טלי, רוצה לדבר? את מדברת?

מירב כהן (יש עתיד):

אבל מירב, בלי שיחות קולניות תוך כדי. את וטלי ביחד – אני לא אעמוד בזה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – קטן עלייך.

מירב כהן (יש עתיד):

שמעתי שממשלת ישראל הודיעה על תאריך של ישיבת ממשלה, ובישיבה הזאת הם יתחילו את התהליכים להדיח את היועמ"שית. מה שמדהים זה שראש הממשלה נתניהו עדיין אומר ברגעים אלה שהוא לא ידע, הוא לא קשור לזה, הוא לא ידע. אז אולי עכשיו הוא יודע? כי מי שעל פי הדין קובע את סדר-היום של ממשלת ישראל הוא ראש ממשלת ישראל. תהליך ההדחה מחייב פעמיים הצבעה של הממשלה על הדחת היועצת המשפטית לממשלה. אם למישהו זה לא ברור, יש לנו ראש ממשלה עם כתב אישום פלילי. הוא מנסה – – –

היו"ר מאיר כהן:

חברים, אני מבקש שקט. גם אם זה דיון אישי, צריך לשתוק ולא להפריע. בבקשה.

מירב כהן (יש עתיד):

יש לנו ראש ממשלה עם כתב אישום פלילי, והוא מנסה להדיח את ראש מערך התביעה נגדו. היועצת המשפטית לממשלה יכולה לעכב הליכים, יכולה לשנות את כתב האישום, יכולה להגיע להסדר טיעון, ואסור לו לגעת בה. על זה הוא גם התחייב בבג"ץ 110, ששם הוחלט שהוא יכול לכהן עם כתב אישום, אבל הוא חייב לפעול בכפוף להסדר ניגוד עניינים. בהליך הזה של לנסות להדיח את היועצת המשפטית לממשלה, שהיא ראש מערך התביעה נגדו, הוא עובר באופן בוטה על הסדר ניגוד העניינים שלו, והוא עלול לדרדר עוד יותר, עם כל הנזק שהוא עשה לנו, את המדינה לשאלות שאנחנו לא רוצים להגיע אליהן. ברקע למהלך המטונף הזה יש כל כך הרבה דברים מכוערים ושפלים. עוד רגע מתחיל שלב החקירה הנגדית במשפטו של ראש הממשלה. עד עכשיו עורך הדין שלו, עמית חדד, הרים לו בחקירות שלו, אבל עוד רגע מתחיל השלב הקשה של השאלות של הצד השני. אז מה הוא עושה? הוא מנסה לפטר את מי שעומדת בראש המערכת. ברקע את יש הסיעות החרדיות, שהיועצת המשפטית לממשלה מאוד לא נוחה להם, כי הם לא רוצים להתגייס, הם לא רוצים שוויון. הם רוצים להמשיך להשתמט גם תוך כדי מלחמה. הם רוצים להזיז הצידה את היועצת המשפטית לממשלה, כפי שהם הזיזו הצידה שר ביטחון תוך כדי מלחמה רק כי הוא דרש שגם הם יתגייסו למערכה. אלה דברים שצריכים להטריד את כולם. את כולם צריך להטריד שיועצים בלשכת ראש הממשלה קיבלו לכאורה שכר מקטר, אנשים שעובדים באקווריום. מי אמור לחקור את זה אם לא מערכת אכיפת החוק, היועצת המשפטית, ראש השב"כ? ולכן הוא רוצה להזיז אותם הצידה, ואת כל הדברים האלה הוא עושה במקום להחזיר הביתה את החטופים ואת החטופות שלנו, שנמקים בשבי החמאס. בושה גדולה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. תודה רבה. חברת הכנסת טלי גוטליב, בבקשה, גברתי, ואחריה – שרון ניר. נמצאת כאן, נכון? כן.

טלי גוטליב (הליכוד):

איזה קטע, עמדה כאן חברת כנסת מיש עתיד, והיא חושבת – חושבת – שראש הממשלה רוצה לפטר את מיארה למרות הסכם ניגוד העניינים. ובכן, קבלי, גב' כהן, שנאמת כאן – רציתי לנאום משהו אחר, אני נואמת במיוחד בשבילך, רק בשביל שהעובדות יהיו ברורות לך: מי שמניע את המהלך הזה שנתיים מאוחר מדי זה השר לוין. מה לעשות, כי לפטר את היועמ"שית, איך זה עובד? הממשלה מצביעה, זה חוזר לוועדת איתור והם מצביעים. זה לא קשור לנתניהו. לו זה היה תלוי בנתניהו, אולי הוא היה עושה את זה עוד קודם.

מירב כהן (יש עתיד):

אה, ראש ממשלה לא קובע את סדר-יומו. זה לא קשור.

טלי גוטליב (הליכוד):

אבל בואי, קבלי איזו יועצת משפטית שקרנית יש לך. היועצת המשפטית לממשלה שיקרה לראש הממשלה במצח נחושה. קבלי: לפני שבועיים בוועדת הממשלה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

איך אפשר לשקר למישהו שכל הזמן משקר?

טלי גוטליב (הליכוד):

לפני שבועיים בוועדת הממשלה – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל הוא כל הזמן משקר.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – עומדת היועמ"שית ואומרת לראש הממשלה: אדוני, התחייבנו בהאג להקים ועדת חקירה ממלכתית. שואל אותה ראש הממשלה, את הגב' מיארה, הוא שואל אותה: מי התחייב?

מירב כהן (יש עתיד):

הוא התחייב.

טלי גוטליב (הליכוד):

השקרנית הזו, השקרנית הזו אומרת: אתה התחייבת.

מירב כהן (יש עתיד):

הוא התחייב בתשובה של המדינה.

היו"ר מאיר כהן:

טלי. טלי.

טלי גוטליב (הליכוד):

לקח כמה דקות – – –

היו"ר מאיר כהן:

היא לא נמצאת כאן כדי להגן על עצמה. תמתני.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני לא ממתנת, אני עוד אומרת בלשון המעטה. שקרנית מדופלמת, ועוד היא עושה את זה – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא השקרן הכי גדול שקם בעם ישראל. אין שקרן יותר גדול ממנו. שקרן בן שקרן.

טלי גוטליב (הליכוד):

ועוד היא עושה את זה בכוונת מכוון. למה היא אומרת את זה? תקשיבו טוב. ראש הממשלה באותו רגע לא ענה לה. אני עניתי מייד. אחר כך כתבים נוספים כבר אישרו את מה שאני אמרתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שקרן, הוא שקרן.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא עניינה את בית הדין בהאג ועדת חקירה ממלכתית על אירועי תופת אוקטובר. מה אכפת לבית הדין בהאג איפה היה ראש אמ"ן, איפה הוא ישן – באיזה מלון באילת, או איפה היה ראש השב"כ – דיבר עם ראש המודיעין המצרי.

מירב כהן (יש עתיד):

בית הדין בהאג רוצה שיהיה פה משפט צדק.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, לא, לא. בבית הדין בהאג טענו כנגדנו, בחסות תומכי טרור כאן בכנסת, שחיילינו האדירים מבצעים פשע עם בעזה. מה רצה בית הדין בהאג? שיבדקו את הטענות הבזויות הללו. לא משנה שגם כשהוא בדק הוא אמר שאנחנו מבצעים, למרות שאין ראיות. שם, שם אמרו נציגי המדינה: אין פשעי עם, אנחנו יכולים לבדוק את זה. בשום מקום לא אמרו בבית הדין בהאג בשם ראש הממשלה שנקים ועדת חקירה ממלכתית לאירועי תופת אוקטובר, כי זה לא מעניין את בית הדין בהאג. אבל את היועמ"שית זה לא עניין. היא משקרת לראש הממשלה בוועדת ממשלה ומוציאה על זה מייד תדרוך, שאתם רואים ב-ynet: אמרה היועמ"שית לראש הממשלה – אתה התחייבת בהאג להקים ועדת חקירה ממלכתית. ובכן, גב' מיארה, אם אני הייתי ראש ממשלה, את שנייה ורבע לא היית נשארת, שנייה ורבע לא היית נשארת בתפקיד שלך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מזל שלא.

מירב כהן (יש עתיד):

טלי, בן אדם יכול לפטר את ראש מערך התביעה נגדו? לא מתאים לך.

טלי גוטליב (הליכוד):

עכשיו, תראו, היועמ"שית הזו, היועמ"שית הזו, תבינו – ואני אומרת לכל מי שכאן חברי ממשלה. תקשיבו לעצתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי? כל חברי הממשלה, תקשיבו לטלי. כל אחד ואחד.

טלי גוטליב (הליכוד):

את הגברת הזו – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אפילו השר התורן יושב שם. חבורה של עצלנים.

טלי גוטליב (הליכוד):

את הגברת הזו, חבריי מהממשלה, אתם לא מכניסים לשום דיון של הממשלה. בכל דיון של הממשלה גברת מיארה נשארת בחוץ. את רוצה להתעקש, להידבק לתפקיד שלך? אהלן וסהלן. את לדיון ממשלה לא נכנסת. זאת הדרך.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר, ואחריה – פנינה תמנו שטה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לכל חברי הממשלה, שיקשיבו לך. כולם. כולם.

טלי גוטליב (הליכוד):

הם לא צריכים להיות פה. הם לא צריכים להיות פה. אל תדאגי, הם יודעים בדיוק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ואלכ, את היחידה שמחזיקה את הקואליציה.

טלי גוטליב (הליכוד):

תמשיכי לחשוב שהיועמ"שית דוברת אמת. תמשיכי לחשוב שהיועמ"שית דוברת אמת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

טלי, די כבר עם היועמ"שית.

טלי גוטליב (הליכוד):

היא שקרנית מדופלמת. מסוכנת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל אי-אפשר כל היום יועמ"שית.

היו"ר מאיר כהן:

זהו, טלי ומירב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את קמה בבוקר – יועמ"שית; הולכת לישון – יועמ"שית; ישנה שנ"צ – יועמ"שית.

טלי גוטליב (הליכוד):

שקרנית מדופלמת ומסוכנת.

היו"ר מאיר כהן:

טלי, מירב החמיאה לך. מירב אמרה – רגע. טלי, מירב אמרה שכשהקואליציה לא נמצאת את היחידה שנמצאת, וזה טוב, נכון?

מירב בן ארי (יש עתיד):

החמאתי לה.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה זה קשור? לא צריך מחמאות.

מיקי לוי (יש עתיד):

את הקואליציה, טלי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את הקואליציה. את גברת קואליציוש החדשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

בסדר גמור, אני מוכנה לשאת על גבי את תפקיד הקואליציה.

היו"ר מאיר כהן:

טלי. מירב. כן, גברתי, שלוש דקות, בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, 521 ימים, 59 חטופים בעזה, 24 מהם ממש נמצאים עכשיו בסכנת מוות ממשית. 521 ימים של תופת וייסורים עוברים על החטופים ועל משפחות החטופים. אנחנו יודעים בדיוק מה עובר עליהם עכשיו. אי-אפשר להגיד יותר: לא ידעתי, לא שמעתי, לא משכו בדש מעילי. לא מדובר בספקולציות, לא מדובר במודיעין. מדובר בעדויות חיות מהחטופים ששבו, שדיווחו על הרעבה מכוונת, על מחסור במים, על עינויים, על בידוד ועל גיהינום יום-יומי. בסוף השבוע האחרון צפינו באות החיים של החייל החטוף מתן אנגרסט, סרטון מצמרר שלא מותיר מקום לספק. אמו ענת, הלביאה, אמרה שמבט הייאוש ניכר בפניו של מתן, וגם מתן עצמו אמר שהוא כבר מאבד תקווה. והממשלה? הממשלה עדיין גוררת רגליים. הממשלה לא כלואה בשלשלאות במנהרות החמאס. היום בוועדת החוץ והביטחון דיבר קובי, אביו של אלון אהל, וסיפר שאמרו לאלון שהוא ישתחרר ב-8 במרץ במסגרת העסקה. אבל אלון לא שוחרר ב-8 במרץ. הוא נותר לבדו; הוא נותר מורעב; הוא נותר פצוע קשה בעינו וכבול בשלשלאות. איך יכול להיות שהכתובת של משפחות החטופים הפכה להיות ארצות הברית? איזו אוזלת יד של הממשלה המנותקת הזאת. איך יכול להיות ששליח ארצות הברית, אדם בוהלר, מנהל משא ומתן ישירות עם חמאס מעל הראש של ממשלת ישראל? זה קורה כשיש ואקום; זה קורה כשראש ממשלה לא נותן גיבוי לצוות המשא ומתן; זה קורה כשמתמהמהים בשליחת צוות המשא ומתן. לא שולחים אותו ביום ה-16, וכששולחים אותם לדוחא כבר לא נותנים להם גיבוי. ממשלה שהפקירה את אזרחיה ב-7 באוקטובר חייבת להשיב אותם כעת; ממשלה ששלחה חיילים לשדה הקרב חייבת להם, מחויבת להם. כל יום שעובר הוא חרפה מוסרית, וזו עדות לכשל מנהיגותי של ממשלת 7 באוקטובר בראשות ראש ממשלת 7 באוקטובר, ושום דבר לא יסיר את הכתם הזה ממנו. הממשלה חייבת להתעורר ולא לספק תירוצים. הדבר הראשון בסדר העדיפות הוא החטופים.

היו"ר מאיר כהן:

תודה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

בחמאס אפשר יהיה לטפל אחר כך. צבא ההגנה לישראל ידע לחזור להילחם אחרי השבת החטופים, הוא ידע לחסל את תשתיות חמאס ולבוא חשבון עם כל טרוריסט שיחזור לעסוק בטרור, ולטפל בכל משגר ובכל רקטה שתשוגר על מדינת ישראל. עכשיו צריך להחזיר את החטופים. את כולם עכשיו.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, גברתי. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה – לא נמצאת. מיקי לוי, אדוני, בבקשה, ואחריו – מירב בן ארי. בבקשה, מיקי, שלוש דקות, אדוני.

מיקי לוי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב בראש. לפני כמה ימים פורסם סקר. עמד פה ראש הממשלה לפני שבוע וטען שרוב העם לא בעד ועדת חקירה ממלכתית. לא. ויש כאן חלק בציבור ובציבוריות הישראלית שהאמין לו. וראה זה פלא, העיתונאי עמית סגל, עמית סגל, שאף אחד לא יכול לחשוד בו לאיזה צד הוא משתייך, ואני מכבד אותו על הצד שלו, פרסם ש-75% מאזרחי מדינת ישראל בעד ועדת חקירה ממלכתית. תפסיקו עם השקרים האלה. אזרחי מדינת ישראל רוצים לדעת מה קרה. מופיעים אצלי בוועדה לביקורת המדינה – גם היום הופיעו – אזרחים שחלקם אמר: לא צריך ועדה, נכון. אבל רובם אמרו: ועדת חקירה ממלכתית. אני רוצה לדעת מה קרה לבן שלי, ככה אמר אחד ההורים. אני רוצה לדעת למה הבן שלי עדיין נמצא במנהרות עזה, ככה אמר אחד ההורים. לכן, לא יעזור כלום, ועדת חקירה ממלכתית קום תקום. המדהים הוא שלסקר הזה – של 75% מאזרחי מדינת ישראל שתומכים בוועדת חקירה ממלכתית – היה נספח נוסף: 70% מאזרחי מדינת ישראל תומכים בכך שראש הממשלה ילך הביתה. אין נתון יותר חד מזה. 70% מאזרחי מדינת ישראל, בסקר שפרסם העיתונאי עמית סגל, רוצים שראש הממשלה ילך הביתה. אי-אפשר יותר למכור כאן כל מיני לוקשים וספינים. שני הסקרים האלה הם סקרים מהותיים, מלמדים על הבאות. לא 50% תומכים בך, אדוני ראש הממשלה, לא ולא. תסתכל על הסקרים לאורך כל השנה וחצי שחלפו. תלמד מהם, כל כך ברור וחד: 75% מאזרחי מדינת ישראל מבקשים שתפנה את תפקידך. תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה, אדוני. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה, ואחריה – מירב בן ארי.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בכל שבוע אני ניצבת כאן ומספרת על אירועי הטרור שהתרחשו ברחבי ישראל, בתוך הקו הירוק ומחוצה לו, אירועים שלא קיבלו תהודה תקשורתית. אבל היום, אדוני היושב-ראש, אני לא מדברת רק על הטרור הערבי, אני מדברת על תופעה מסוכנת לא פחות, הטרור והאלימות האנרכיסטית נגד מתיישבים וחקלאים ביהודה ושומרון. בשבת לפני שבוע התרחש אירוע שלא ניתן לעבור עליו לסדר-היום. פעיל שמאל קיצוני בשם דניאל קרונברג הגיח משום מקום ודרס חקלאי יהודי שרעה את צאנו. הוא לא הסתפק בכך אלא ניסה לגרור אותו בעודו שוכב פצוע על הקרקע. האירוע האכזרי תועד במצלמות. הוא ממחיש עליית מדרגה מסוכנת באלימות המופעלת נגד אזרחי ישראל ביהודה ושומרון. זה כבר לא רק התפרעויות, לא רק פרובוקציות, זו אלימות פלילית לכל דבר ועניין. לא סתם אלימות, אלא אלימות מאורגנת ומכוונת בשיתוף פעולה הדוק עם פורעים ערבים ומדינות אנטישמיות. המטרה היא אחת: לסלק ולנשל את היהודים מעל אדמתם, לערער את הריבונות הישראלית ולפגוע פיזית במתיישבים וברועי הצאן היהודים, ובסוף – במפעל ההתיישבות. זה לא אירוע בודד. זו מגמה מסוכנת. מתיישבים ורועי צאן יהודים מותקפים חדשות לבקרים. ונדליזם והתעמרות בהם ובעדריהם הפכו דבר שבשגרה. שוב ושוב אנחנו פוגשים את אוזלת היד מול אותם אנרכיסטים שמרגישים חסינים מפני החוק. הרועה הפצוע הוא לוחם ששירת בעזה, הוא נפצע קשה בקרבות למען המדינה שלנו. הוא עבר תהליך שיקום ארוך ומפרך והותקף באופן אכזרי, כשהוא זועק מכאב, והתוקף ממשיך ללא רחם. זו לא סתם תקיפה. זו אכזריות מכוונת, זו רדיפה המונעת משנאה למפעל החלוצי של ההתיישבות במדינת ישראל. בשבוע שעבר הגשתי יחד עם עוד חברים הצעה דחופה לסדר-היום בעניין, ולצערי היא לא התקבלה. אז אני שואלת כאן היום: מה עוד צריך לקרות כדי שמדינת ישראל תתעורר? תודה רבה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה, גברתי. חברת הכנסת מירב בן ארי. אגב, לימור, היות שאתם יודעים את שמו, הוא נעצר, התוקף? מישהו מטפל בו?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

לא.

היו"ר מאיר כהן:

המשטרה לא מטפלת?

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

היו"ר מאיר כהן:

טוב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב בראש. כנסת נכבדה, אני רוצה להקריא כאן ציטוט של אדם שתכף אני אדבר עליו: אמון הציבור במערכת הפוליטית הידרדר – – – אזרחי ישראל נחשפו לעליבות של המערכת הפוליטית. הממשלה הנוכחית ביזתה את האמון של הציבור והפרלמנט שניתן לה עם הקמתה. רבים מאזרחי ישראל מביטים אל העתיד בחרדה, ללא תקווה, ושואלים את עצמם מה יהיה עתידם שלהם ושל ילדיהם – – – תנועת הליכוד נהפכה לכלי שרת עבור האינטרסים האישיים של העומד בראשה, כולל כאלה הנוגעים למשפטו הפלילי. את הנאמנות לדרך, לערכים, החליפו חנופה והתבטלות הגובלים בפולחן אישיות לאדם בשר ודם, תרבות פסולה של ביזוי והכפשה שיטתיים של יריבים פוליטיים מבית ומחוץ – – – איני יכול עוד לתמוך בממשלה בראשות נתניהו, ואיני יכול להיות חבר בליכוד בראשותו. מורנו, מנהיגנו, מנחם בגין, אמר 'שלטון ממושך הוא סכנה לחירות האומה ולמוסר בניה. שלטון ממושך, אפילו אם הוא מיטיב למישהו, הוא רע מעיקרו'. היום, צו השעה הוא החלפת שלטון נתניהו". מי שאמר את זה – אני לא אשאל אתכם, אני אגיד לכם – זה גדעון סער, בדצמבר 2020, כשהקים את תקווה חדשה. גדעון סער פרש מממשלת נתניהו אחרי שאמר מה שאמר, ובסוף השבוע האחרון – – –

היו"ר מאיר כהן:

מתי? ב-2020?

מירב בן ארי (יש עתיד):

2020, כשהקים את תקווה חדשה. אבל בסוף שבוע האחרון החליט גדעון סער למכור את כל הערכים שלו ולשתף פעולה עם הדחת היועמ"שית. בתגובה למהלך הציני, המחריד – באמת, אתה חושב שראית הכול בכנסת, הינה, אתה רואה עוד משהו – בתגובה לזה כתבתי לו: האם זה שווה את זה? ובשביל מה? כאילו, למכור את כל הערכים שלך, בשביל מה? בשביל להיות שר? בשביל שיהיו לך עוזרים? אמרתי לו: הרי שר החוץ אתה לא, כי יש שר חוץ, קוראים לו רון דרמר – אלא אם כן זה פיג'י או אינדונזיה וכאלה, נותנים לך פירורים. אבל אם אתה לא שר חוץ בתכלס, וכל דבר שקשור מוביל דרמר, אז אמרתי לו, למה אתה עושה? ואת הערכים של עולם המשפט מכרת, אמרתי לו, אז למה אתה עושה את זה? למה? מה אתה, אסקופה נדרסת? זה מה שאמרתי. בתגובה, גדעון סער חסם אותי.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עכשיו?

מירב בן ארי (יש עתיד):

כן, אני שמחה. אתה יודע מה, פורר? מה הקטע של לחסום חברי כנסת? בוא, זה לא שקיללתי אותך בכמות הקללות שאני חוטפת מדי יום. למה שר בממשלה חוסם חבר כנסת? עכשיו, תודה גדעון סער שהצטרפת לעמיחי שיקלי, שחסם אותי, למאי גולן, שחסמה אותי. זה לא כבוד בשבילכם, זו תעודת עניות.

היו"ר מאיר כהן:

תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

שנייה, אני מסיימת. גם, בסוף – תתמודדו עם ביקורת, תבינו ותכילו. אם אתה מוכר את כל הערכים שלך, את כל הערכים שלך, קח בחשבון שתהיה לזה תגובה. ואם זה קשה לך, תיקח פנדל, לא מסובך, תודה.

היו"ר מאיר כהן:

תודה רבה. חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, בבקשה, גברתי.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ממש בימים אלו הממשלה סוערת על הקשיים בהעברת תקציב המדינה לשנת 2025. מה אני אגיד לכם, ממש מרגישים את הרוחות סוערות בקואליציה. אבל שאף אחד לא יחשוב בטעות שהקשיים שאני מדברת עליהם הם בגלל שמישהו מתעקש, למשל, להגדיל את התקציבים והתמיכות לחטופים, או למענקים למילואימניקים בעלי עסקים, או לשכירים שנמצאים עכשיו על סף קריסה. לא. לא. הקואליציה גם לא סוערת בגלל שמישהו מוכן להילחם עד מוות עבור הורדת נטל המס על מעמד הביניים הציוני, המשרת, המשלם והתורם. חס וחלילה. הם הרי קופת המזומנים שלכם. כספומט, אם תרצו. הקואליציה סוערת כי אתם רבים מה גודל השוחד שתעבירו למגזרים לא ציוניים, לא משרתים, לא משלמי מיסים, שלא רוצים באמת להיות חלק מהסיפור הישראלי אבל כן מחזיקים את סיפור הבלהות הקואליציוני הזה בגרון. תחזית הגירעון לשנה הקרובה מזעזעת, והיא מעלה חשש לנטל כלכלי ארוך טווח, שידרוש קיצוצים נוספים בעתיד, וכמובן שכל קיצוץ נוסף יבוא על חשבון הפרה החולבת שלכם – אנחנו. כי אצלכם מי שתורם ומשרת מקבל פחות, או לא מקבל בכלל, ומי שמשתמט, עובד בשחור, חי על קצבאות ציבוריות, הוא יקבל יותר. זה צדק עבורכם. זו ערבות הדדית עבורכם. מאז פרוץ המלחמה מאות אלפי חיילי מילואים גויסו לתקופות ארוכות. עצמאים רבים נאלצו לסגור את העסק שלהם, ושכירים סבלו מירידה חדה בהכנסות ללא פיצוי מספק מהממשלה. היעדר מדיניות תמיכה ממשלתית אמיתית מרסק אלפי משפחות בישראל. ועדיין, מה שחשוב לכם זה עוד כמה מיליוני שקלים שיוכנסו לבסיס התקציב; כספי שוחד פוליטי שיהפכו למכונת מזומנים קבועה מדי שנה כדי שהגזל יהיה נוח יותר, נוח יותר ושקוף פחות. זה הרי מה שהכי עצוב – הממשלה לוקחת כמובן מאליו את השירות של הישראלים המגויסים ואת תשלומי המיסים הכבדים של השכבות הציוניות והתורמות. מיליוני ישראלים שלא מקבלים קצבאות, שלא מקבלים הנחות, שכן מחויבים להתגייס גם לסדיר וגם למילואים, שכן נאנקים תחת נטל המיסים, שרק עולה – עכשיו הם מקבלים גם העלאת מע"מ. הם מגינים על המדינה בחירוף נפש, והממשלה מחרפת את נפשה עבור שרידות פוליטית – על גבם, על דמם, על עתידם. 1.3 מיליארד שקלים מועברים בשורה ארוכה של קומבינות פוליטיות וסעיפים הזויים כדי שהמשתמטים ימשיכו להשתמט, כדי שהקצבאות תמשכנה לזרום וכדי שימשיכו להגיד לנו שמדובר פה בגזרת גורל. זו לא גזרת גורל. אנחנו נחליף אתכם ונוודא שמי שנותן יותר יקבל יותר, ואנחנו נחזיר את השפיות למדינת ישראל. תודה רבה.