جلسة الهيئة العامة بتاريخ 13/01/2025 الساعة 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום, שלום גם לשר. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני י"ג בטבת התשפ"ה, 13 בינואר 2025. היום הוא היום ה-465 למלחמה שעודנה נמשכת, וזהו גם מניין הימים ש-98 מאחינו ואחיותינו, שתמונותיהם מביטות כאן עלינו ונמצאות לנגד עינינו, עודם נמצאים בשבי, ואנו כולנו מתפללים לשובם המהיר למשפחותיהם. הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4324/25 וכלה בהצעת חוק פ/5362/25: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – הגבלת משך זמן החקירה המשטרתית וחקירת הפרקליטות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הוספת מחויבות לשוויון זכויות), מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכאויות לבני משפחה נוספים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק גירוש מסתננים תומכי המשטר במדינת אריתריאה ומסתננים שביצעו עבירות במדינת ישראל, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – מס בשיעור אפס במכירת מזונות המסייעים לקידום בריאות הציבור והביטחון התזונתי), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת מטי צרפתי הרכבי, יסמין פרידמן, שלום דנינו, דוד ביטן, נעמה לזימי, חוה אתי עטייה, טטיאנה מזרסקי, אימאן ח'טיב יאסין, מיקי לוי וינון אזולאי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תרומה למוסד ציבורי באזורי עדיפות לאומית), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק יום בריאות הלב, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק העונשין (תיקון – השחתת מודעות על רקע מגדר), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר וחמד עמאר; הצעת חוק תרגום תעודות ציבוריות, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2017 ו–2018) (תיקון – הארכת הוראת המעבר), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת אלי דלל, אושר שקלים, צגה מלקו, עמית הלוי, חוה אתי עטייה, אריאל קלנר, דן אילוז, שלום דנינו, משה סעדה, אביחי אברהם בוארון, סימון דוידסון, נאור שירי, ירון לוי ומירב בן ארי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (קרן השתלמות לחקלאי שומר שמיטה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – טעינת רכב חשמלי באמצעות יישומון תשלום אחוד), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הצבעה מרחוק ונבצרות), מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק זכויות הסטודנט (תיקון – איסור הפליה מחמת מוגבלות), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, יונתן מישרקי, צבי ידידיה סוכות, אליהו ברוכי, אביחי אברהם בוארון, יוסף טייב, מיכאל מרדכי ביטון, דן אילוז, משה רוט, אלי דלל ואוהד טל; הצעת חוק ההתגוננות האזרחית (תיקון – פיקוח על מקלטים משותפים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – התמודדות עם הסתה נגד חיילים חרדים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – תלוש שכר אחיד בשירות המדינה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הגבלת שעות העסקה של מתמחה ברפואה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – מתן שירותי הפקדה בכל כספומט בנקאי), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – תוקף צווי הגבלת שימוש במקום וסמכויות תפיסה וחילוט), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק הדרכונים (תיקון – הנפקת דרכון או תעודת מעבר לקטין שמלאו לו 16 שנים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק פינדרוס; הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק לשכת עורכי הדין (תיקון – הורדת סף המעבר בבחינת ההתמחות של מועד דצמבר 2024), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק הממשלה (תיקון – ועדת שרים לענייני חקיקה), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק ליווי בני משפחות של משרתים בגופי ביטחון ששלחו יד בנפשם, התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק השכירות והשאילה (תיקון – הארכת הסכמי חכירה לדורות), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק תשלומים לפדויי שבי ולחטופים ששוחררו (תיקון – העלאת דרגת הנכות ל-100% לחטופים ששוחררו), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, יעקב אשר, צביקה פוגל, יצחק פינדרוס, מיכאל מרדכי ביטון, גלעד קריב, אביחי אברהם בוארון, ינון אזולאי ואלי דלל; הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – הודעה בגין חשש לחיי אדם מצד המגיש בקשה להחזיק בכלי ירייה), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת מירב בן ארי; הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון – הסמכת מאבטחים למניעת פעילות חבלנית עוינת במרחב הציבורי ברשויות המקומיות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק-יסוד: משאל עם (תיקון – משאל עם בעניין פינוי התיישבות חוקית באזור יהודה והשומרון), מאת חברת הכנסת פנינה תמנו; הצעת חוק האזרחות (תיקון – אזרחות לבן משפחה של חייל), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אלעזר שטרן, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק שחרור על תנאי ממאסר (תיקון – העברת הסמכות לדון בעבירות מין מהיחידה למאסרים קצרים לוועדת השחרורים), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת צביקה פוגל וגלעד קריב; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – סובסידיה בגני ילדים), התשפ"ה–2025, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט) (תיקון – מניעת שחרור בעירבון כספי), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר), מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק איסור לשון הרע (תיקון – פיצוי בגין האשמות שווא בדבר פשעי מלחמה), התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עמית הלוי, חנוך דב מלביצקי, דן אילוז, בועז ביסמוט, משה סעדה, צגה מלקו, אושר שקלים, אביחי אברהם בוארון, משה רוט, משה פסל, ארז מלול, אוהד טל, לימור סון הר מלך, ששון ששי גואטה, אלי דלל, חוה אתי עטייה, יצחק קרויזר, מתן כהנא, צבי ידידיה סוכות, ינון אזולאי, קטי קטרין שטרית, יונתן מישרקי, אברהם בצלאל, אריאל קלנר, מיכל מרים וולדיגר, יוסף טייב ומשה סולומון; הצעת חוק פיצוי נפגעי אסון טבע (פיצוי בשל נזקים לתשתיות לחקלאות) (תיקון – פיצוי בשל אסונות מעשה ידי אדם), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק הפיקוח הפרלמנטרי, התשפ"ה–2025, מאת חברי הכנסת עמית הלוי, ששון ששי גואטה, חוה אתי עטייה, מתן כהנא, צבי ידידיה סוכות, קטי קטרין שטרית, אליהו ברוכי, צביקה פוגל, אברהם בצלאל, אוהד טל, אריאל קלנר, מיכל מרים וולדיגר ויוסף טייב; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פטור מהיתר בנייה למעלית לנגישות), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 256) (הטבות מכוח הסכם לפי סעיף 9 לחוק לטובת מי שאינו תושב), התשפ"ה–2025. עוד אודיעכם, כי ביום ח' בטבת התשפ"ה, 8 בינואר 2025, הונחו על שולחן הכנסת מסקנות הוועדה המיוחדת לפניות הציבור בעקבות דיון בהצעתם של חברי הכנסת יונתן משריקי, יאסר חוג'יראת, משה רוט ואחמד טיבי בנושא: כשלים חמורים במתן שירות לציבור בגופים ציבוריים מרכזיים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון שעל סדר-היום הוא הצעות להביע אי-אמון בממשלה, ואני מתכבד להזמין את ראש האופוזיציה חבר הכנסת יאיר לפיד, לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

יאיר לפיד (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אמש הודיע לנו חברנו עידן רול שהוא החליט לפרוש מיש עתיד – שזה בסדר גמור, מותר לאדם לפרוש ממפלגה פוליטית אם היא כבר לא מתאימה לו. אבל הוא הודיע משהו נוסף, הרבה פחות לגיטימי, שאחרי שאנחנו אמרנו לו שהולכים להדיח אותו מוועדת החוץ והביטחון והוא לא יהיה בכנסת הבאה, הוא הודיע שהוא לא מתפטר מהכנסת, אלא פורש עם המנדט שלו, שזה מנדט של בוחרי יש עתיד, והוא רוצה להכריז על עצמו כסיעת יחיד. אגב, המלצה מפה: אם אתה מקים סיעת יחיד, אל תקרא לה "הרוב הלאומי", כי אתה עלול להישמע מגוחך במקצת. כמובן, הסיפור הזה לא עומד בפני עצמו, כי מייד התקשורת והדיבור הפוליטי התחילו לדבר על זה – כן, לפני זה היו גדעון סער ואלקין, שגם הם גנבו את קולות הבוחרים והעבירו אותם מהאופוזיציה לקואליציה, וזה מתקשר לאלה שעשו את זה קודם, כמו סילמן, כמו שיקלי. מה שהיה מעניין לראות זה שהמוטו התקשורתי-פוליטי לא היה איך האנשים האלה מתנהגים באופן לא הגון, גונבים את קולות הבוחרים, מועלים באמונם של אנשים שהלכו לקלפי והצביעו למפלגה מסוימת. המוטו התקשורתי היה: איך אתם לא עשיתם את זה? איך אתם, האופוזיציה, לא קניתם אותם קודם? איך לא שיחדתם אותם? איך לא מצאתם איזה אוליגרך מפוקפק שיציע להם איזו הצעה מתחת לשולחן? אתם לא מבינים פוליטיקה. זו הפוליטיקה. הפוליטיקה היא שהכול יהיה מושחת ומקולקל, ואתם תהיו יותר מושחתים ומקולקלים, כי תראו איזה מדהימים הם. הם מדהימים. הממשלה הזו – כך אומרת לכם התקשורת הישראלית יום אחרי יום – היא מדהימה. תראו אותה. תראו איך הם נאחזים בשלטון אחרי 1,800 נרצחים והרוגים, אחרי 13,000 פצועים, לא לוקחים אחריות, שמים פס על השכול, על הכאב, על החורבן. מדהימים. הם מבינים פוליטיקה, תראו אותם. מעמד הביניים הישראלי מתרסק. מתרסק. ואלה – לא אכפת להם. מה אכפת להם מהורים צעירים? ממשיכים לקיים 15 משרדי ממשלה מיותרים לחלוטין; ממשיכים להעביר מיליארדים בכספים קואליציוניים. הורים צעירים מתפרקים, משרתי המילואים לא מצליחים לגמור – לא את החודש, את השבועיים הראשונים, והם אומרים: מה זה מעניין אותנו? אנחנו מבינים בפוליטיקה, אנחנו טובים בזה. הדרך להיות טובים בזה היא להתעלם לגמרי מהציבור ששלח אותנו לבניין הזה. אם זה טוב לנו פוליטית, בגלל שאנחנו כל כך מושחזים ומשוכללים, אנחנו ניקח עבריין מועד עם עשרות כתבי אישום, עם הרשעות בתמיכה בטרור, חבר במפלגה פשיסטית במוצהר, נשים אותו אחראי על המשטרה, כי זה טוב פוליטית, כי ככה מתנהגים אלה שמבינים בפוליטיקה. אם זה טוב לנו פוליטית, אז אנחנו נמשיך את המהפכה המשטרית אחרי 7 באוקטובר על חורבות בארי ונחל עוז וכפר עזה. כי מה אכפת לנו? אנחנו טובים בדבר הזה, בלהיות פה, בלעשות משהו לטובת עצמנו על חשבון הציבור הישראלי. אנחנו כל כך טובים בפוליטיקה. אם זה לא טוב לנו פוליטית, אנחנו לא נעשה עסקת חטופים, שימותו במנהרות. העיקר שנצליח לשמר את הממשלה שלנו. בזה הם טובים, בזה הם מדהימים, על זה הם זוכים להערצת התקשורת, על היותם ליגת האלופות של הפוליטיקה, מכונת רעל שמטנפת על כל אזרחי מדינת ישראל מהבוקר עד הערב, במימון שמגיע מחו"ל באופן לא חוקי – כל מיני אוליגרכים מפוקפקים שמשלמים מיליונים למגל וברדוגו. זה להבין בפוליטיקה. זה מה שמצפים מאיתנו להיות. זו התלונה המתמדת על האופוזיציה: למה אתם לא כאלה? ולסיכום, התלונה על האופוזיציה – אתם יודעים מה? אני אקח אחריות – לסיכום, התלונה עליי כראש האופוזיציה, התלונה אומרת: מר לפיד, למה אתה לא נוכל ומושחת כמו ביבי? אם זה עובד לו, אנחנו רוצים שתהיה כמוהו. אני לא, ואני גם לא אהיה, ולא בשביל זה אנחנו פה. אני לא אציב את מדינת ישראל במצב שיש לה רק שתי אלטרנטיבות ושתיהן מושחתות ומקולקלות. זה לא מה שיעמוד לפני הציבור הישראלי, שיש צד אחד מושחת, מקולקל, מרושע, מסוכן, והצד השני מנסה בכל כוחו להיות כמוהו, כי הוא חושב שזה מה שעובד. אלה לא יכולות להיות שתי אלטרנטיבות העומדות לפני מדינה. אני לא אבוא לבוחר הישראלי ואגיד לו: תבחר בי, כי גם אני פוליטיקאי נכלולי ושקרן. מגיע לו יותר מזה. אני אדם הגון; יש לנו סיעה של אנשים הגונים שנבחרו על ידי בוחרים הגונים, ושרוצים לתת למדינה הזו גם אופציה הגונה. אנחנו נבוא לבוחר הישראלי ואנחנו נגיד לו: תסתכלו עלינו, אנחנו בדיוק ההפך מהם. אנחנו בדיוק ההפך מהם. אנחנו פה בשביל הביטחון; אנחנו פה בשביל שהחינוך הממלכתי יחזור להיות פאר היצירה הישראלית; אנחנו פה בשביל השוויון בנטל ובשביל מעמד הביניים; כדי לכתוב חוקה לישראל ולטפל בביטחון האישי, בשביל בעיות אמיתיות של האנשים האמיתיים. אני אומר מפה לכנסת ישראל: אנחנו לא כמוהם ואנחנו גם לא רוצים להיות כמוהם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

נו, חברים, חברים. לא פרצנו את כל הגבולות. יש נאום 40 חתימות, אפשרתי מחיאות כפיים. לא באירוע הזה.

מיקי לוי (יש עתיד):

באמת לא ידענו.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז אני אעשה סדר, כי היום דיברנו על זה עם סגני היושב-ראש: בנאום בין-לאומי, בהשבעה של חבר כנסת ובנאומי 40 חתימות נאפשר זאת; במקומות אחרים – לא. אני מתכבד להזמין את השר אלי כהן להשיב בשם הממשלה על הצעת האי-אמון, בבקשה. בבקשה, השר.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, היום הצעת האי-אמון שהועלתה על ידי מפלגת יש עתיד התייחסה לנושא של הגיבוי לחיילי צה"ל בזירה הבין-לאומית. אומנם חבר הכנסת לפיד לא התייחס לכך במרבית דבריו, אבל אני קודם כול אתייחס לסוגיות שהעלה חבר הכנסת יאיר לפיד. אמרת, חבר הכנסת לפיד: אני לא אהיה כמו ביבי. אתה צודק, אתה לא תהיה כמו ביבי, אתה לא כמו ביבי. הפעם היחידה שהצלחת להיות ראש ממשלה לתקופה של ארבעה חודשים – כי הצלחת לשכנע מישהו בימין לגנוב את הקולות של ששת המנדטים ולערוק לשמאל. רק באמצעות רמייה והונאת הציבור הצלחת להגיע לכיסא ראש הממשלה. ורק נתקן גם דבר אחד נוסף עבורך. שמענו אותך כולנו צועק: אתם הרוב. אז הסיבה שאתה באופוזיציה, ותישאר עוד שנים רבות באופוזיציה, זה בגלל שאתה לא הרוב, אתה לא תהיה הרוב. הרוב הוא עם המחנה הלאומי, הפטריוטי, שרואה במדינת ישראל מדינה יהודית וגאה על כך. ובנושא של הצבעת האי-אמון, ציינתם שאתם מדברים על כך שאנחנו לא נותנים גיבוי לחיילי צה"ל; שבעקבות פעולות של הממשלה יש רדיפה, בגין חיילי צה"ל. אז אני אומר בכנות, ועם כל הצניעות: אף אחד לא צריך ללמד לא את הליכוד, לא את הציונות הדתית, את הערך החשוב של השירות בצה"ל, של הקרבה, של פטריוטיות. ואני רוצה לעשות לחברים של יש עתיד חידון קצר. מי אמר: מה שקורה ברצועת עזה הינו בבחינת פשעי מלחמה שיש להעניש בגינם על פי החוק הבין-לאומי, והם פשעים נגד האנושות? מי אמר את זה? אמר את זה השותף שלכם מנסור עבאס, שאותו אתם רואים כפרטנר, שאיתו אתם לא מדברים על שוויון בנטל, לא על הנושא של גיוס. הוא היה חלק מהקואליציה שלכם. אומרת חברת הכנסת מירב בן ארי: חבל שאין לנו עוד ארבעה מנסור עבאס. זה מה שאתם אומרים, בו אתם רואים פרטנר. אגב, הוא ממשיך, השותף שלכם, שאיתו, בכל הסקרים, אתם רוצים להקים את הקואליציה העתידית. הוא אומר: בעזה נרצחו 50,000 איש. אז זהו, שלא נרצחו. מדינת ישראל קמה ב-7 באוקטובר ליום קשה, כשבני העוולה רצו לבוא ולפגוע בעם שלנו, רצחו וטבחו נשים ילדים, עשו מעשי אונס, והחיילים הגיבורים האמיצים שלנו השיבו להם כגמולם. וכל מי שדם יהודי על ידיו, ואנחנו נבוא עימו חשבון. השותף שלך אמר שחיילי צה"ל רוצחים. כששאלו אותו אם ישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה, ענה: אין לי תשובה. אתה כבר יודע מי ענה את זה. ענה את זה השותף שלך מנסור עבאס, שמילא את פיו מים. רוצים ליהנות מהמנעמים שמדינת ישראל יכולה לתת, כמדינה חזקה, כמדינה ריבונית; שרק ייטלו קורה מבין עיניהם ויראו בדיוק מה קורה בסוריה, שיראו מה קורה בלבנון, שיראו מה קורה בתימן. המקום הטוב ביותר להיות בו במזרח התיכון זה כאן, זה במדינת ישראל – כמובן ליהודים, אבל גם לבני המיעוטים, גם לבני המיעוטים, שבנושא הזה זוכים ונמצאים. ואגב, אני זוכר שלא רק עם מנסור עבאס ורע"מ הייתם שותפים, אלא שאמרתם שראוי שהקואליציה תישאר על כנה גם על בסיס ההימנעות של הרשימה המשותפת. ונזכיר שאותם שותפים כמו ווליד טאהא, שאתה רואה בו שותף ישיר או שותף בעקיפין לקואליציה, הלך לבקר את הרוצחים של שלושת חיילי צה"ל.

רון כץ (יש עתיד):

תגיד לי, מה קורה עם האנרגיה, עם משק המים? מה עם הרפורמה בשוק החשמל?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני רוצה – אגב, אתה יודע, אני אספר לך משהו. דיבר יאיר לפיד; אתה יודע, רון, רון כץ היקר, אגב, מה היה הקמפיין שלו לאורך כל השנים? הקמפיין שלו היה "איפה הכסף?" ושאלנו: איפה הכסף? אתה יודע לאן הלך הכסף אצלכם? לחתולים.

מיקי לוי (יש עתיד):

אוי, נו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אנחנו דאגנו בנושא הזה להעלות. והינה אני רוצה לומר לך: באנרגיה, מי ששבר את המונופול הגדול ביותר במדינת ישראל הייתי אני – חברת חשמל, רק שתדע, מה שאתם לא עשיתם. תן לי רפורמה אחת שעשה יאיר לפיד בתור שר אוצר.

שלי טל מירון (יש עתיד):

האכלתם את החמאס.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תן לי – הינה, אני נותן לך הזדמנות, רפורמה אחת שעשה לפיד – –

נאור שירי (יש עתיד):

שמיים פתוחים. שמיים פתוחים.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

– – כשהוא אמר: אני רוצה להיות שר אוצר, ולא עשה בנושא הזה כלום. אז הינה, אני אומר לך – איך קוראים לחבר הכנסת הזה?

נאור שירי (יש עתיד):

אירופה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חבר הכנסת שירי, אני רוצה לומר לך: בזמן שאתם עשיתם אפס, כשבאתם על הנושא של "איפה הכסף", הינה, אני אומר לך – מלפני ארבעה חודשים – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

נתתם כסף לחמאס.

רון כץ (יש עתיד):

מה עשית לכסף?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

– – שוק החשמל פתוח לתחרות, אפשר לעבור בין צרכנים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת, גם להערות ביניים צריך לשים – – –

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אנחנו נחזיר 3 מיליארד שקל. אדוני היושב-ראש – –

היו"ר אמיר אוחנה:

רבותיי, גם להערות ביניים – אנא.

מיקי לוי (יש עתיד):

תתקדם, יש שוק חשמל פרטי. זה לא שלך. ה<< דובר_המשך >> שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן: << דובר_המשך >> – – עם העובדות – חבר הכנסת מיקי לוי, אפילו מונופול אחד לא שברתם. אז הינה, אני אומר לך שבזמן שאתם מדברים על איפה הכסף – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה לא אומר בזה אמת. אתה פתחתם את שוק החשמל? מזל שאורית מחליפה אותך.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

– – מי שפתח ושבר את המונופול ב-25 ביולי האחרון הייתי אני, בזמן שאתם לא עשיתם שום דבר. אז לכן, מיקי, אני רוצה לאחל לך הרבה שנים טובות ומאושרות באופוזיציה, כי אתה באמת אוהב לבוא ולהפריע. ולכן אני אגיד לך משהו: הציבור בחר את זה, לכן ובשונה ממה שאמר לפיד, אתם כבר לא תהיו הרוב. אבל – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל אני כבר לא מצפה ממך יותר לכלום.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

– – אתם לא תוכלו למחות את הכתם.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה, שבאת מכולנו. ראינו מה עשית – – – עם כולנו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני רוצה לומר לך – נכון. כחלון, ייאמר לזכותו, פתח את שוק הסלולר. ואני פותח את שוק החשמל.

מיקי לוי (יש עתיד):

עם כל הכבוד, אתה לא פתחת שום דבר. שום דבר לא פתחת.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ואני יכול לומר לך שהינה אתה – הינה, אני מציע לך, נותן לך עצה, הינה. אגב, עשו דבר נכון שלא העלו את השכר של חברי הכנסת. אז אם הייתי נותן לך עצה – מ-25 ביולי האחרון גם אתה יכול להתקשר ולעשות מעבר. אבל אני רוצה לומר לכם: את הפגיעה שהייתה בחיילי צה"ל, את הכתם הזה לא תוכלו למחות, כשאתם לקחתם וחיבקתם את האויבים של החיילים שלנו.

מיקי לוי (יש עתיד):

שקרן, שקר.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ולכן – סליחה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא נעים לכנות אותך – אני אומר: אתה לא דובר אמת.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חבר הכנסת לוי, אומר מנסור עבאס, שישב איתך בקואליציה: בעזה נרצחו 50,000 איש.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתם חברתם לפשיסט. לעבריין, לחשוד.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני רוצה לומר לך משהו, חבר הכנסת לוי, אתה יודע מה קורה? אתם גם החרמתם את הליכוד.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה חברת.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חבר הכנסת לוי, האם אמר יושב-ראש המפלגה שלך, לצורך העניין, שאתם לא תשבו עם הליכוד? אתם החרמתם את המפלגה הגדולה ביותר, הפטריוטית ביותר.

מיקי לוי (יש עתיד):

אוי, אוי, אוי. אני ישבתי עם הליכוד ב-2013.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אז, ברוך השם, אנחנו מסתדרים בלעדיכם. ואני יכול גם לומר לך משהו? עוד נמשיך להסתדר הרבה שנים בלעדיכם.

מיקי לוי (יש עתיד):

תגיד דברי אמת.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ולכן אנחנו – אני רוצה לומר לכם גם דבר אחד: במהלך השנה ושלושה חודשים האחרונים, כשאנחנו נמצאים במלחמה שבה נמצאים החיילים הגיבורים והאמיצים שלנו – פעם אחת, פעם אחת לא שמעתי את הנושא של לבוא ולהתנגד לקריאה לסרבנות. כשאנחנו בימין, היו דברים שלא נראו לנו, כמו לדוגמה הנושא של ההתנתקות, כמו הנושא של אוסלו, שלא נראה לנו, אמרנו: הצבא הוא א-פוליטי, הוא מחוץ למשחק, לא נערב אותו בהחלטות. יש דמוקרטיה, נכבד את שלטון הרוב. אבל אתם, כשהקריאות לסרבנות היו מצד אחד של המפה, מילאתם את פיכם מים.

מיקי לוי (יש עתיד):

פשוט שקר וכזב.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

לא אמרת מילה אחת, לא שמעתי את יו"ר המפלגה מדבר בנושא הזה – לקרוא לסרבנות.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא נעים לי להגיד, אבל אינך דובר אמת, פשוט אינך דובר אמת. ואלכ, ציפית ממך ליותר, השר כהן. ציפיתי ממך ליותר.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ולך אני אומר – אגב, חבר הכנסת לוי, אני רוצה לומר לך שוב עובדה. מה שקורה ברצועת עזה הינו בבחינת פשעי מלחמה שיש להעניש בגינם על פי החוק הבין-לאומי – אמר את זה מי שישב איתך בקואליציה. מי שישב איתך בקואליציה אמר את זה.

מיקי לוי (יש עתיד):

תגיד לי, אתה והממשלה הרעה שלך, דם החטופים על הידיים שלכם. האירוע – – –

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

לא בכדי, לא בכדי ראש האופוזיציה יצא מהמליאה כי קשה לו לשמוע את האמת בנושא הזה בפנים.

מיקי לוי (יש עתיד):

האסון הכי גדול, האסון הכי גדול, עליך ועל הממשלה שלך. רצח יהודים, רצח תושבי העוטף, על הידיים שלכם. חבורה של פחדנים. אפילו לא מקימים ועדת חקירה. בושה. תתבייש.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ולכן אני אומר לך, אין לכם קווים אדומים. לא היו לכם קווים אדומים בנושא הסרבנות. לא היו לכם קווים אדומים. אתה עושה בצדק שאתה יוצא, כי האמת היא כואבת, כי העובדות הן ברורות.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני לא יכול לשמוע אותך משקר.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ואני רוצה לשאול אותך, חבר הכנסת לוי, כשהיה את הסרטון של שדה תימן, כשהיו שם חיילי המילואים, 300,000 גיבורים ואמיצים שעזבו את הבתים והלכו להגן עלינו, וכולנו ראינו שיש סרטון מבושל, איפה הייתם להגן עליהם? איפה הייתם להגן על חיילי צה"ל. ולכן אני אומר לך: טול קורה מבין עיניך בנושא הזה.

מיקי לוי (יש עתיד):

שר בממשלה שלח את המילואימניקים לעזאזל. על מה אתה מדבר? חברת כנסת בממשלה שלך קראה לטייסים: אתם לא מלח הארץ – – – לפחות תדבר דברי אמת. זה לא מכבד אותך.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ולכן, הייתי מצפה מכם לבוא ולשמוע את הדברים. מילה אחת לא אמרת. והינה, אני גאה, גאה – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אתה לא חתמת על החשמל – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

מילה אחת של אמת לא אמרת בנאום שלך, מילה אחת של אמת. חבורה של שקרנים.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

הינה, ישבת עם מנסור עבאס – כן או לא?

מיקי לוי (יש עתיד):

עוד פעם מנסור עבאס, עוד פעם.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

כן. מנסור עבאס קרא לחיילי צה"ל רוצחים, ואמר שצריך להאשים אותם בבית הדין הפלילי. אמר גם אמר. ולכן, אתה מילאת את הפה שלך מים.

מיקי לוי (יש עתיד):

תגיד, מה אמרת לקרעי, ששלח את חיילי המילואים לעזאזל? מה אמרת לקרעי? מה אמרת לגלית דיסטל? מה אמרתם?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

לא דיברת על זה כלום. היית מוכן לגנוב את השלטון. לקחת את נפתלי בנט מהימין ולשבת עם אלו שבאים נגד חיילי צה"ל.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתה לא דיברת, לא על קרעי. פשוט לא מתבייש. לא מתבייש. אתה לא מתבייש. זה בושה וחרפה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אם, אגב, אתה רוצה, אומר שוב: הודעה מטעם מפלגת רע"מ, שותפה שלך: עצרו את המלחמה שהורגת ילדים, נשים ואזרחים. מי שבא לפגוע ולרצוח נשים וילדים – הייתם בנושא הזה.

קריאה:

קארין אלהרר (יש עתיד):

תגיד לי, אלי, אלי, אתה לא מתבייש?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אז, לכן אני אומר לך שהייתי באמת מצפה שיהיה לכם קצת, קצת, מהערכים והמוסר והפטריוטיות שלנו בהגנה על חיילי צה"ל, בהזדהות שלהם. ואנחנו גאים, ואנחנו רואים שאין לכם קווים אדומים.

מיקי לוי (יש עתיד):

מי שלח את חיילי המילואים לעזאזל? תתבייש. אין לך בושה – – – הפומפוזיות שלך.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ואתם לא תטיפו לנו מוסר. ואני גם קורא לך תמיד לבוא ולגנות את כל מי שבא ומתנגד לחיילי צה"ל, לתמוך בחיילי המילואים.

קריאה:

יאללה, יאללה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ואני רוצה לומר לך, אפרופו שאלתו של חבר הכנסת, אני רוצה לומר – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

מי? אתם שלחתם חיילי מילואים לעזאזל. שר מהממשלה, שר שהממשלה, שאתה יושב איתו, שלח את חיילי המילואים לעזאזל – קרעי. אתה אמרת משהו?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ברור. אף אחד, אף אחד, לא יכול להטיף לנו מוסר בנושא הזה.

מיקי לוי (יש עתיד):

שקר, שקר. מה אמרת לקרעי? מה אמרת לקרעי? תסביר לי מה אמרת לקרעי. מה אמרת לקרעי ששלח חיילי מילואים לעזאזל? מה אמרת לדיסטל שבזה לטייסים של חיל האוויר?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מי שקרא, ומי שישב בקואליציה עם כאלו שקוראים לחיילי צה"ל "רוצחים", לא יכול להטיף מוסר ולא ראוי להיות, בנושא הזה, חבר כנסת בישראל. לכן, הוכחתם לנו שאין לכם קווים אדומים.

מיקי לוי (יש עתיד):

אתם חבורה רעה. אתם תלכו, אתם תעופו חזרה לאופוזיציה.

קארין אלהרר (יש עתיד):

תגיד לי, אתה לא מתבייש?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מה שמעניין אתכם זה לא גיוס חרדים. הייתם באוצר, ומה עשיתם? אפס, אפס, אפס.

מיקי לוי (יש עתיד):

איזה יוקר המחיה? מקום שלישי בעולם, מקום שלישי בעולם, מקום שלישי בעולם, ביוקר המחיה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני יכול לומר שמה שאני עשיתי בנושא הזה – אין אף אחד ששבר מונופולים כפי שאני עשיתי.

מיקי לוי (יש עתיד):

תסתכל מה קורה. השקרים שלך חוצים גבולות. ציפיתי ממך ליותר. אלי, תתבייש. תתבייש.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אז לכן אני יכול לומר לך דבר אחד. חבר הכנסת לוי, את העובדות לא ניתן לטשטש, ואנחנו – – –

נאור שירי (יש עתיד):

– – – אתה היית שר בקושי חודשיים. אתה לא מתבייש לשקר?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חבר הכנסת שירי, אני יכול לומר לך שאנחנו גאים בתמיכה שלנו בחיילים ונמשיך לעשות אותה.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה לא עשית את זה. אתה לא עשית את זה.

מיקי לוי (יש עתיד):

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

רק אנחנו עשינו, ונמשיך לעשות את זה.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – עשתה את זה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

לא. ולכן – – –

קריאות:

רביבו, רביבו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

הינה, אומר גם חבר הכנסת שירי. לא עשיתם. לא תעשו.

נאור שירי (יש עתיד):

עזוב, עזוב.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אגב, אני זוכר דבר אחד ברור. מה אמרתם? לבוא ולמנוע חיפושי גז, להשאיר את הגז במים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

רביבו – – – על משפחות החטופים. מה אתה בא עוד? חצוף.

נאור שירי (יש עתיד):

מה קרה, רביבו?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ולכן, אני מבין טוב מאוד למה אתם עוזבים את האולם. מהסיבה הפשוטה האחת: אין לכם תשובה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כי אתה משקר, כי אתה שקרן, כי אתה שקרן, כי אתה שקרן. 1,800 הרוגים עליך כי אתה שקרן. אתה משקר פה ואתה מסית. אתה שר כושל ואתה שקרן.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

ולדימיר, חבר הכנסת בליאק.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה ישבת עם מנסור עבאס, שקרא לחיילי צה"ל רוצחים. ולכן – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

מנסור עבאס יותר טוב מהפשיסט איתמר בן גביר. הרבה יותר טוב. איש נקי דרך. אתם יושבים עם עבריין שעשה עבירה שיש עימה קלון. אתם יושבים איתו – זה הכול. אתה יושב עם עבריין. עם עבריין.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתם גם עם הליכוד לא רציתם לשבת. והינה, הגיע מנסור עבאס לבוא ולתת לכם חיזוק. והדברים שאני קראתי – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

בושה. תתביישו. אתם ביקשתם ממנו. ביבי ביקש ממנו לשבת איתו. ביבי שלח לו. תתבייש. לפחות אל תשקר.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

הינה, הגיע מנסור עבאס לתת לכם חיזוק. הגיע מנסור עבאס לתת לכם חיזוק, והמפלגה שהוא עומד בראשה – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אלי, אתם חיזקתם את חמאס. אתם מימנתם את חמאס. אתם נתתם להם 30 מיליון דולר במזומן.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה תרמת לחמאס. אתה, באמצעות העמותות. הינה, בדיוק. זה השותף שלך.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תתביישו לכם. אתם הפקרתם את האזרחים ב-7 באוקטובר, הפקרתם את החטופים. תתביישו לכם. בושה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מיקי לוי, זה השותף שלך. בדיוק, זה השותף שלך. ולכן תדע – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל אלה העובדות. אלה העובדות. תתבייש. 30 מיליון דולר כל חודש.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

מיקי לוי, קריאה ראשונה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חבר הכנסת עבאס, מיקי – – – השותף שלכם – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

הטבח על הראש שלכם. הטבח על הראש שלכם.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

מיקי לוי, קריאה שנייה.

מיקי לוי (יש עתיד):

הטבח על הראש שלכם – – –

היו"ר אורית פרקש הכהן:

מיקי לוי, אני מבקשת שתפסיק. קריאה שלישית.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תפסיקו עם ההסתה. תפסיק עם ההסתה. בושה וחרפה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חבר הכנסת מיקי לוי, הלך בנושא הזה הזרזיר אצל העורב. ולכן, הינה, אני אומר לך, הודעה מטעם – הינה, השותף שלך.

מיקי לוי (יש עתיד):

הטבח על הראש שלכם. הטבח על הראש שלכם.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אגב, לא במקרה מנסור עבאס הגיע לכאן, כי הוא השותף שלך. כי איתו אתה הולך דרך.

מיקי לוי (יש עתיד):

יותר טוב לי לא לשמוע את השטויות והשקרים של אלי כהן.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אז רק אני אגיד לך מה אמר השותף שלך מנסור עבאס, שרק הוא היה צריך לבוא ולהגן עליך. הוא אמר – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מי? השותף שלך תומך טרור – בן גביר. השותף שלך תומך טרור – בן גביר. הוא השותף שלך.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

כן, אתה אמרת. בזכות חיילי צה"ל אתה מוגן בארץ הזו. בזכות חיילי צה"ל. אתה לא תקרא לחיילי צה"ל "רוצחים". בזכות חיילי צה"ל – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתם הפקרתם את כל האזרחים. אתם הפקרתם את האזרחים. אתם הפקרתם את החטופים. תפסיק עם ההסתה. תפסיק עם ההסתה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

השר, מפריעות לך קריאות הביניים הללו? כי לי נראה שאתה רוצה לנהל את הדיאלוג הזה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

כן.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אז תבקש שאנחנו נקרא להם.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אז אני אומר לך, אני רוצה להאיר את עיניך: בזכות חיילי צה"ל אתם זוכים להגנה במדינת ישראל, וגורלכם לא כמו מה שקורה בסוריה, שיש שם טבח, לא כמו מה שקורה בלבנון, עם הסונים והשיעים, ולא כמו מה שקורה בתימן. אתה, באמצעות עמותות, נתת בנושא הזה כסף לחמאס.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אלי, שוב, אתם הממשלה ב-7 באוקטובר ולא ממשלת השינוי. אתם הפקרתם את האזרחים. אתם מימנתם את חמאס. אתם העברתם 30 מיליון דולר במזומן. מזוודות כסף אתם העברתם להם.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חבר הכנסת עבאס, קריאה ראשונה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני מציע לך, במקום להפעיל עמותות לטובת החמאס, במקום לתת עמותות לטובת החמאס, אתה צריך להודות לחיילי צה"ל.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתם הממשלה ב-7 באוקטובר.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חבר הכנסת עבאס, קריאה שנייה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו דורשים ועדת חקירה ממלכתית.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חבר הכנסת עבאס, קריאה שלישית, לצערי.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה צריך להודות כל בוקר לחיילי צה"ל. כי אם לא חיילי צה"ל, היו באים ועושים בכם טבח כפי שעושים בסוריה, בלבנון ובתימן.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אנחנו דורשים ועדת חקירה ממלכתית.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אז אני באמת, אחרי שסיימתי לומר את דבריי, אני חושב שאת העובדות – גברתי היושבת-ראש, הדברים שאני אמרתי כאן הם נתונים עובדתיים, מתוך ציטוט ודברים שנאמרו על ידי רע"מ ועל ידי מנסור עבאס. לכן, אנחנו גאים בדרכנו, נמשיך לשמור על מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. ולגבי חיילי צה"ל בסדיר ובמילואים – מצדיעים להם, אוהבים אותם, ותמיד נגבה אותם, גם בישראל וגם בזירה הבין-לאומית. תודה רבה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה. תודה רבה, אדוני השר. מקווה שזה יבוא לידי ביטוי גם בחוק הגיוס.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

בהחלט, כן.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אני מזמינה את חבר הכנסת אביגדור ליברמן לנמק את ההצעה מטעם סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה. בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

גברתי היושבת בראש – – –

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אתה יכול לחזור לאולם. כן, כן. אתם – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

לא, לא. יש כאן בקשה להודעה אישית.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – – איך את מרחיקה אותו? איך?

היו"ר אורית פרקש הכהן:

סליחה. השר ליברמן. אז אחרי הדברים. חבר הכנסת ליברמן. אני מצטערת.

מיקי לוי (יש עתיד):

איזה שר בושה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

לרשותך עשר דקות, בבקשה.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני השר חבר הכנסת אלי כהן, אתה יודע, אני אומנם הכנתי נאום כלכלי, אבל לאור הדברים אני אצטרך קצת לשנות. אני לא אוהב פילוסופיה, אני אדבר על העובדות, ואני לוקח עובדה ראשונה: הודעה של מתפ"ש, לא של מפלגות האופוזיציה. הודעה של מתפ"ש. מתפ"ש מודיע לפני כשבוע ימים שבחודש דצמבר הועברו לרצועת עזה יותר מ-100,000 טונות של סיוע הומניטרי. בחודש דצמבר היו לנו 100 חטופים ברצועת עזה. יתרה מזאת, מציינים שזה 100% יותר מהחודשים הקודמים. זה קרה תחת הממשלה הזאת. אני מסתכל על הנייר, על המסמך, על מסמך של משרד הביטחון. בחודש מאי משרד הביטחון מעביר מזון וסיוע הומניטרי ב-6.5 מיליון שקל, כולל תבלינים וכולל פסטות, מתקציב משלם המיסים הישראלי. כלומר, זה לא סיוע הומניטרי שבא מתקציב האו"ם או מתקציב אונר"א – מהתקציב של משלם המיסים הישראלי, מתקציב משרד הביטחון, 6.5 מיליון שקל. ואיך זה עובר? בלי מכרז, בלי ביורוקרטיה. פתאום הכול זריז. אתמול, אגב, אדוני השר, מפרסמת תנועת רגבים הודעה מיוחדת על הנושא של ח'אן אל-אחמר. אני יכול להגיד לך – אני כשר הביטחון נתתי הוראה לפנות את ח'אן אל-אחמר, ואז ראש הממשלה מתקשר אליי זועם ראש הממשלה ודורש שאני אבטל את פינוי ח'אן אל-אחמר. ואני אמרתי: אם אתה רוצה שאבטל, תן לי הנחיה כתובה, בכתב, בחתימה שלך. וכמובן, הוא מעביר לי הוראה כתובה, בחתימה שלו, שהוא מורה לבטל את פינוי ח'אן אל-אחמר. אז אני רוצה להגיד לך שאותו מסמך מתעד חמישה מבנים חדשים שהקימו לאחרונה. אותו ארגון, אותה תנועה, רגבים – הם כותבים מכתב לשר הביטחון, והם אומרים שהמקום, ח'אן אל-אחמר, הפך למשל להיעדר משילות ופרס לעבריינות. והם מוסיפים שהרחבת הבנייה בח'אן אל-אחמר זה אירוע אסטרטגי שבא לחנוק את ירושלים בירת ישראל. מי ממייסדי תנועת רגבים, מי היה מנהל ההפעלה של תנועת רגבים? שר האוצר שלנו סמוטריץ'. אל תגיד אופוזיציה. השר סמוטריץ' היה ממייסדי תנועת רגבים. זה יצא רק אתמול. אבל אם אני רוצה לחזור לנושאים כלכליים, אז כולנו זוכרים – ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקר בסופר, מבקר בתחנת דלק, ממלא דלק ואומר שהוא יוריד את יוקר המחיה. אנחנו זוכרים גם הבטחת בחירות, חינוך חינם מגיל אפס. מה אנחנו מקבלים בפועל? מה קיבלנו עכשיו בחשבונות הבנק ב-1 בינואר? מה מקבלים כל אזרחי ישראל? קודם כול, התחבורה הציבורית – עלייה ב-30%. מה קורה עם ארנונה, מים, חשמל, הדברים הכי בסיסיים? כל זה עולה בצורה מטורפת. וכשאנחנו מסתכלים מה קורה עם הנושאים שהכי בקונסנזוס, נושא שאולי הוא בהסכמה לאומית רחבה ביותר, שיקום הצפון – כבר שלושה פרויקטורים התפטרו. ואני שמעתי את הפרויקטור השלישי, איזה ציונים הוא מחלק לממשלה. אני מסתכל, 15 מיליארד שקל מופיעים – שורה אחת בתקציב. איך זה בדיוק מתפזר, אותם 15 מיליארד שקל? כמה כסף ילך לקריית שמונה, וכמה למטולה וכמה לרביבים? כלום. שורה אחת – 15 מיליארד שקל. אני אומר לך שהממשלה הזו יכולה לתת דוגמה לחכמי חלם. גם הם לא הגיעו לרמת ניהול כזאת. גם, אגב, התפרסם גירעון, גאווה – 6.9% גירעון. זה באמת מספר שמישהו מתגאה בו? ואני רוצה לנגוע בכמה נקודות שאתה נגעת בהן, אדוני השר. ואני אומר לך, מי שטיפח את החמאס כל השנים, מי שמימן את החמאס, זה אך ורק איש אחד, בנימין נתניהו. מי שקיבל החלטה למסור את חברון לערפאת זה היה בנימין נתניהו. מי ששחרר את שייח' אחמד יאסין מהכלא זה בנימין נתניהו. מי שסגר עסקה ושחרר תמורת חייל אחד 1,027 רוצחים, כולל יחיא סנוואר, זה היה בנימין נתניהו. יתרה מזאת, כסף לחמאס – ההחלטה התקבלה. ואז פעם ראשונה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו הצהיר – השתמש במונח "מדיניות ההסדרה" – מדיניות כניעה לטרור. זה היה ב-13 בנובמבר 2018. מתכנסת ישיבת קבינט בקריה מ-09:00 עד 15:00, ופעם ראשונה אנחנו שומעים שם את המונח הזה "מדיניות ההסדרה", שזאת מכבסת מילים. משמעותו של המונח הזה, העברת 15 מיליון דולר במזומן לחמאס. לכל זה אחראי איש אחד – בנימין נתניהו. אגב ב-14 בנובמבר, למוחרת היום, הגשתי התפטרות מתפקידי כשר הביטחון. פעם ראשונה שבמדינת ישראל שר הביטחון מתפטר מתפקידו מרצונו. אבל מעבר לכך, מאיפה יש כסף לחמאס היום? חמאס מקבל כסף היום מאותו סיוע הומניטרי. קודם העבירו כסף במזומן, עכשיו מעבירים שווה ערך לכסף. כי הסיוע ההומניטרי הזה – מי שמשתלט עליו מייד הוא חמאס, מוכר אותו שם בשוק החופשי. ולכן מי שמתנגד לוועדת חקירה ממלכתית זה ראש הממשלה בנימין נתניהו. אותו ראש ממשלה שרק לפני שנתיים, עם קצף בפה, דרש להקים ועדת חקירה ממלכתית על שימוש בתוכנות ריגול, הרוגלות, שכאילו השתמשו בהן כנגד אזרחי ישראל. על השימוש ברוגלות כלפי אזרחי ישראל דרשו בישיבת סיעת הליכוד להקים ועדת חקירה ממלכתית; על 7 באוקטובר, המחדל הכי חמור במדינת ישראל, שמאז נרצחו אלפים, אזרחים וחיילים, עשרות אלפים פצועים בגוף ובנפש, נזק עצום במיליארדים – על זה לא מקימים ועדת חקירה ממלכתית. למה? כי יודעים בדיוק מה יהיו התשובות שם. אני אומר לך שאני הראשון ללכת להתנדב ולהעיד בוועדת חקירה ממלכתית, כמו שהלכתי לוועדת חקירה ציבורית, כמו שאני הולך למבקר המדינה. אני אומר לך, העובדות שם מאוד מאוד ברורות. אנחנו נבדוק מי נושא באחריות, ויש רבים, אבל יש אחד אחראי ראשי לכל המחדל, לכל הטבח הזה – מי שמנע כל פעולה מונעת, מי שבאמת הגן על החמאס, סיכל כל אפשרות לסכל את ראשי החמאס, ראשי הטרור. ותקשיבו לא רק לאביגדור ליברמן – תקשיבו גם לראשי השב"כ, גם לנדב ארגמן, גם ליורם כהן. גם הם באו עם אותה בקשה, והיה מישהו ששם וטו, מישהו שם וטו ולא רצה לשמוע על מכה מקדימה בלבנון. ולכן ועדת חקירה ממלכתית חייבת לקום. היא תיתן תשובה מדויקת מי באמת נושא באחריות. אבל אני אומר לך שגם היום, כשאני מסתכל על החטופים – וכרגע מתנהל משא ומתן רגיש ביותר – הדרך הקלה ביותר והנכונה ביותר הייתה לעשות את העסקה הזאת בפעימה אחת. ורק מסיבות פוליטיות, רק משיקול אחד – שימור הקואליציה – אנחנו הולכים למשפט שלמה, הולכים בדרך הגיהינום, ונראה איזשהו תהליך שלבי או כמה פעימות. אבל גברתי יושבת-ראש הישיבה, אני מאוד מקווה שבאמת בסופו של דבר נקים ועדת חקירה ממלכתית וכולנו נקבל את כל התשובות.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה, מסכימה עם הבקשה החשובה שלך. ישיב על ההצעה השר אלי כהן. השר, בבקשה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

תודה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, המלחמה האחרונה, שאנחנו עדיין נמצאים בעיצומה, הייתה מלחמה שגבתה מאיתנו מחיר כבד מאוד. וכל חייל, לוחם, לוחמת, שנהרגו, לצערנו זה מחיר באמת כבד, ואני בטוח שכולנו הולכים, מבקרים את המשפחות, מחזקים אותן על האובדן הגדול מאוד. ובהחלט, במעבר חד, ובאמת להבדיל, למלחמה הזאת יש גם מחיר כלכלי מאוד משמעותי. על פי ההערכות, העלות שלה היא יותר מ-200 מיליארד שקלים. לשמחתנו מדינת ישראל הגיעה איתנה כלכלית למערכה הזאת, ככה שהיא יכלה לתמוך בכל התוספות חסרות התקדים שניתנו לצבא, לצה"ל. ואני מניח שתקציב הביטחון יצטרך לגדול גם בעתיד, ואנחנו בהחלט מחויבים להבין כי אם לא יהיה ביטחון לא תהיה כלכלה. דאגנו בהחלט לתת את כל התגמולים ההולמים למילואימניקים, לאלו שבאמת עזבו הכול והלכו להיות שם ולשמור עלינו. ומבחינתי, צריך שמי שנותן יותר שיקבל יותר, בצורה ברורה. וצריך לבוא ולפעול ולהגדיל את זה כמה שיותר לטובת כלל חיילי המילואים. אנחנו רואים שלשמחתנו המשק הישראלי הוא איתן. רואים את זה בין היתר בזכות נתוני האבטלה, שהם נמוכים. ואין לי ספק שאנחנו נצליח להמשיך לשמור על קטר הצמיחה גם בטכנולוגיה, גם בנדל"ן, גם בתחומים האחרים, על מנת להבטיח שהכלכלה הישראלית תישאר איתנה. אני בטוח שכולנו נשמח שחברות הדירוג יאכלו את הכובע. אגב, אני עבדתי בעבר באחת מחברות הדירוג. יש לנו מדינה חזקה, כלכלה איתנה ונדע לעבור גם את המשבר הזה תוך מתן מענה מלא לכל החיילים המשרתים וכמובן גם לעסקים שנפגעו. תודה רבה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה, תודה רבה. אני מזמינה את חבר הכנסת יוסף עטאונה לנמק את ההצעה מטעם סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. בבקשה, לרשותך עשר דקות.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, מבחינתנו הממשלה הזו, מהיום הראשון של כינונה היא לא ראויה לאמון, ולכן אנחנו שבוע אחרי שבוע מציעים אי-אמון בממשלה הזו, בגלל שהיא ממשלה גזענית, גרועה, רעה, במיוחד לאוכלוסייה הערבית בכלל ולערבית הבדואית בנגב בפרט, ובמיוחד בכל מה שקשור לגירוש ולהריסת בתים בנגב. הממשלה הזו, מאז כינונה ועד היום ובמיוחד בשנה האחרונה, הרסה שני יישובים בנגב. היא הרסה את היישוב ואדי אל-ח'ליל, והיא הרסה את אום אלחיראן, היא הרסה גם שכונות ביישובים אחרים, הן באום מתנאן וגם אצל משפחת אלע'ול ליד ערערה. זה לא עוד הרס, באו ושיטחו את היישובים האלה, הרסו את הבתים והחרימו את תכולת הבתים, והשאירו אוכלוסייה שלמה בכפרים ללא שום מענה. לא נתנו להם שום אפשרות למגורים חלופיים באף מקום אחר. ממשלה כזו, שבאה והורסת לאזרחיה את הבתים שלהם ומשאירה אותם תחת כיפת השמיים ללא שום מענה, זאת ממשלה שלא ראויה לכהן אפילו יום אחד. הממשלה הזו לא הורסת בתים רק בנגב. אני חושב ואנחנו מאמינים כי היא עברה לצעד מאוד דרסטי: בחסות המלחמה היא הכריזה מלחמה על האוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב. אי-אפשר להסביר את מה שקורה בנגב מבחינת הריסת כפרים שלמים וגירוש האנשים משם, ובמקומם באים ורוצים ליישב יהודים ביישובים האלה. הדבר הזה חוזר על עצמו פעם אחר פעם. זה התחיל באום אל-חיראן, שרוצים ליישב במקומם את דרור. גם בתל ערד זה קורה בימים אלה. הם מחלקים צווי הריסה לאנשים בתל ערד, רוצים לפנות את כל השטח של תל ערד ולהקים ארבעה יישובים שנקראים מבואות היישוב ערד. זה נקרא טיהור אתני לכל דבר, כי אי-אפשר, כבוד השר, להסביר שבאים להרוס לאנשים שגרים מעל 70 שנה, לפני קום המדינה הם קמים, נמצאים ביישובים בשמות ההיסטוריים שלהם. חלק מהאנשים האלה, השלטון הצבאי ב-1953 ו-1954 העביר אותם למקומות האלה, ואחרי 70 שנה שבהן הם לא זכו להכרה, שנמנע מהם כל שירות ביישובים האלה, באים היום ורוצים לגרש אותם. בשנתיים האחרונות, בממשלה הזו, שלא ראויה לכהן עוד יום אחד, היה שר ממונה על החברה הערבית הבדואית בנגב. ובמקום לבוא לאוכלוסייה הבדואית, למנהיגות שלה, לשבת ולתת פתרונות לבעיית הדיור, להכרה בכפרים הלא-מוכרים בנגב, מה הביא השר שיקלי במקום זה? הוא בא בתוכנית שנקראת "תוכנית המיקודים" בנגב, הוא רוצה לרכז את כל הכפרים הלא-מוכרים בנגב בארבעה ריכוזים קיימים. הוא רוצה לרכז אותם ברהט, בחורה, בביר הדא'ג ובמרעית. במקום לבוא ולהכיר ביישובים הלא-מוכרים בנגב לפי אותם עקרונות של תכנון שקיימים במדינת ישראל לכל האזרחים, הוא בא בתוכנית המיקודים לרכז את כל הבדואים בארבעה מוקדים חדשים. התפיסה הזאת, הגזענית – תכנון מפלה בין אזרח לאזרח, בין ערבי ליהודי, הוא תכנון גזעני. התפיסה בתכנון הנגב מ-1948 ועד היום היא תפיסה גזענית. הם רוצים לרכז מקסימום ערבים על מינימום קרקע, ומינימום יהודים על מקסימום קרקע. בתכנון הגזעני הזה – הממשלה הזו שקמה גם שמה בקווי היסוד שלה סעיף של שינוי המאזן הדמוגרפי בנגב ובגליל, והם רוצים להילחם ולשמור על הקרקע מפני האויבים – אזרחי המדינה הערבים בנגב ובגליל, שהם מבעלי המקום. הם ילידי המקום, ויש להם את כל הזכות, לפני כל אורח אחר שבא לנגב ולגליל. ולכן לתפיסה הגזענית הזאת אין מקום. זה לא עצר בתוכנית המיקודים של שיקלי. הם גם מקדמים בימים אלה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בבאר שבע את תוכנית הקרוואנים. הם רוצים להעביר את תושבי הכפרים הלא-מוכרים בנגב. צריכים להעביר אותם לשכונות של קרוואנים בתוך היישובים הקיימים ללא שום תנאים והקלות. זה תכנון גזעני. ככה לא מתנהגת ממשלה לאזרחים שלה. אנחנו גם ראינו התגאות אצל שרי הממשלה הזו. ראינו בוועדת השרים לפני חודש, ועדת השרים לענייני חקיקה לחברה הערבית הבדואית – במקום לבוא ולהגיש תוכניות איך להסדיר את ההכרה והבעלות על הקרקע בנגב, בוועדת השרים מתגאים שבשנה האחרונה, שנת 2024, יש עלייה של 400% בהריסת בתים בנגב. רק במדינה מטורפת, רק במדינה גזענית, רק במדינה פשיסטית, יש שרים שמתחרם ביניהם מי הורס יותר לערבים. וראינו ששר הכישלון הלאומי בן גביר בוחר באכיפה סלקטיבית בהריסת הבתים, והוא מנחה את היחידה לאכיפה במקרקעין – תהרסו אצל הערבים; בבני ברק, אצל היהודים, אל תיגעו. אם זה לא אפרטהייד, מה זה. גזענות. ממשלה גזענית, ממשלה שמבצעת טיהור אתני בנגב, שמגרשת אנשים מאום אל-חיראן, ומקימה את דרור היהודית – זה טיהור אתני. אנשים, לפי כל הצילומים נמצאים מ-1956 בראס ג'ראבה, מזרחית לדימונה, ואחרי 70–75 שנה באה המדינה, והיא רוצה להרחיב את דימונה, להקים שכונה חדשה ליהודים, לעליונות שלהם, ולגרש את הערבים. זה טיהור אתני. המדיניות הזו בנגב צריכה להיפסק. ראינו גם היום שברמ"י מצטרפים לשרים שמתגאים בהריסות בנגב, וברמ"י אומרים שבשנה האחרונה יש עלייה של 7% בצווי הפינוי בנגב. שירה תם, שהיא אחראית למקרקעין ברמ"י, מתגאה בטכנולוגיה החדשה והבינה המלאכותית, כבוד היושבת-ראש, שמגלה כשיש פלישות טריות. אבל משום מה מעיני רמ"י ומעיני הממשלה הזו – הם לא ראו את הכפרים הלא-מוכרים בנגב מ-1948. בשביל זה לא צריך בינה מלאכותית. בשביל זה לא צריך לוויינים. האנשים האלה נמצאים על הקרקעות שלהם, והממשלה הזו מקדמת בנגב אך ורק הריסה. הגיע הזמן שהממשלה הזו, במקום לדבר עם האנשים, עם הערבים הבדואים בנגב, בשפה של בולדוזרים והריסות, גירוש וגזענות, תכיר בכפרים הלא-מוכרים על בסיס שוויוני. לאוכלוסייה הערבית הבדואית בנגב מגיעה כל הזכות. כבוד השר, כבוד השר, אני פונה אליך. לא יכולה להיות ממשלה בעולם שמגרשת אזרח, הורסת לו הבית, ובמקום זה מביאה יהודי לגור במקומו. בושה לך, בושה לממשלה שלך. אתה צריך להתבייש. אני פונה אליך על הריסת בתים, יישובים שלמים, ואתה מתעסק בשלך. בושה לך, בושה לממשלה שלך – – –

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה. תודה רבה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אין לכם זכות להתקיים. הממשלה הזו צריכה לחלוף מן העולם.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה. ישיב על ההצעה השר אלי כהן, בבקשה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חבר הכנסת עטאונה, שמעתי את דבריך בקשב רב. חשוב להבהיר, מדינת ישראל היא מדינת חוק וסדר, ולכן יש את אלו שיודעים לעבוד בצורה מסודרת – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

חוק לערבים? יש חוק סובייקטיבי במדינה הזו? כבוד השר, זה חוק ספציפי, כשאתה בא – – –

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אני רוצה להשיב לך, חבר הכנסת עטאונה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

לא, לא, לא. חבר הכנסת, קריאה ראשונה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חבר הכנסת, קריאה שנייה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היי, לאט-לאט – – –

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אני מבקשת.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אני מבקשת לא להפריע.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ולכן, אני רוצה לומר לך שיש כאלה שיודעים, גם ביישובים הבדואיים, לעבוד בצורה מסודרת, וכשיודעים לעבוד בצורה מסודרת יכולים לבוא ולתכנן, ולעשות ולקבל היתרים. כפי שגם אצלי בבית, אם תהיה לי חריגת בנייה של חצי מטר, יבואו ויאכפו, בצדק, וירצו שאני אפעל – אותו דבר גם לכם בנושא הזה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

סליחה – – – כבוד השר, לאנשים האלה אין אפשרות להוציא היתר. ל-100,000 אזרחים אין אפשרות להוציא היתר. אתה לא שומע?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

לכן אני אומר שצריך שאתם – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

איפה אתה חי? אתה שר במדינת ישראל. אתה לא יודע על מה אתה מדבר.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חבר הכנסת עטאונה, זה לא יעזור אם אתה תצעק. אני רוצה לומר לך שאני מציע לכם שיהיו ראשי מועצות שיודעים לעבוד בצורה מסודרת, יודעים לעבוד בצורה רצינית – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

נראה לי שאתה לא הקשבת בכלל. פניתי אליך ואתה לא הקשבת. אני מדבר על הכפרים הלא-מוכרים בנגב, שאין שום אפשרות להיתר. אתם לא מכירים בהם. אתם רוצים לגרש אותם. אתם מגרשים אותם. אתם הורסים להם כל יום.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

– – ואז לך אני אומר: כל מי שיעבוד לפי חוק וסדר יוכל לעשות – חבר הכנסת עטאונה, אני אומר לך שלא מגרשים אף אחד. הדרישה היא אחת: לעבוד לפי חוק וסדר.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אתם ממנים שר, חבר שלך בממשלה, שהוא אדם גזען במהות שלו.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אבל אני אומר לך שמדינת ישראל היא המדינה האחרונה במזרח התיכון שהיא גזענית.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היא המדינה הגזענית במזרח התיכון. היא המדינה הגזענית. היא שזרה בקווי היסוד שלה – – –

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מדינת ישראל מכבדת את כל מי שיודע להיות נאמן למדינה – – –

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חבר הכנסת – קריאה שלישית. אני מצטערת.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

לא קראת קריאה ראשונה וקריאה שנייה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

לא, לא. אני מצטערת.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

לא נכון.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

כל מי שיודע – – –

קריאות:

היו"ר אורית פרקש הכהן:

היה לך את זמנך. דיברת. הכול בסדר.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

– – – לא קריאה ראשונה ולא שנייה. לא יכול להיות. היא לא קראה לא ראשונה ולא שנייה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חבר הכנסת ווליד טאהא, אז אני אומר, הדרך היחידה היא – – –

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היא לא קראה לא ראשונה ולא שנייה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חבר הכנסת עטאונה, הדרך היחידה היא – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חבר הכנסת אלהואשלה, אני אוציא גם אותך. אני מצטערת.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חבר הכנסת אלהואשלה, קריאה ראשונה. מספיק.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

זו המדינה הגזענית היחידה שהורסת לערבים – – –

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

היו"ר יבגני סובה:

תודה לשר כהן. אנחנו כעת נעבור לדיון הסיעתי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. שלוש דקות.

רון כץ (יש עתיד):

אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, אין מילה אחרת למה שקורה ללוחמים שלנו כאשר הם יוצאים מהמדינה – הם הופקרו על ידי ממשלת ישראל. מ-7 באוקטובר, היום כאשר לוחם שעשה מילואים יוצא מגבולות מדינת ישראל, הוא מסתכן בצו מעצר. הוא מסתכן בזה שהוא ינחת באותה מדינה ותוגש נגדו תביעה. למה זה? כי ממשלת ישראל נרדמה בשמירה. זה לא מעניין אותם בכלל. אין גוף שמתכלל את הנושא. אין, לא קיים. יש קבוצות בטלגרם שעוקבות אחרי פרסומים של לוחמים – צילומים, פרטים, שמות, הכול. רק מחכים לו שינחת במדינה בשביל להגיש תלונה, לשים לו אזיקים ולקחת אותו לתא מעצר. מה מדינת ישראל עושה בנדון? צרצרים. אין שר אחד, אין חבר כנסת אחד מהקואליציה הזאת שעשה על זה דיון, שדיבר על זה, שבכלל אמר: רגע, חבר'ה יש לנו פה בעיה. כל יום טסים אלפי חיילים, ואף אחד לא מתעסק בזה, אף אחד לא מדבר על זה. זה לא מעניין אותם בכלל. מה כן מעניין אותם? רפורמה במערכת המשפט. מה עוד מעניין אותם? הסיפורים המומצאים שהם מלבישים על המועמד לנשיא העליון. מה הכי מעניין אותם? היועצת המשפטית לממשלה – זה שיא השיאים. בזמן שאתם מתנהלים כאילו אין לכם מדינה לנהל, לוחמי צה"ל עלולים להיעצר. תחשבו מה יקרה אם לוחם שלנו, שעשה מילואים והגן על המדינה, ייעצר. ואז מה אותו לוחם אמור לעשות? למי הוא אמור להתקשר? שר החוץ אומר: אני לא מטפל בזה. שר הביטחון אומר: אני לא מטפל בזה. ראש הממשלה ודאי לא מטפל בזה, כי הוא לא יודע כלום, אף אחד לא אומר לו משהו. אז מי אמור לטפל בזה? למי אותו חייל מילואים אמור להתקשר? מי הכתובת שלו? אף אחד. אף אחד. בזמן הזה שאנחנו מנסים להיאבק עבור חיילי המילואים, עבור הכלכלה, עבור מה שמעניין אזרחים במדינה הזאת, עומד פה שר ומדבר איתנו על הקדנציה הקודמת, על חלומות, על דברים שמעולם לא קרו. הוא שואל אותנו מה אנחנו עשינו בקדנציה הקודמת. למי אכפת מה היה בקדנציה הקודמת? אלי, מה שאכפת ממנו עכשיו זה שהכלכלה קורסת, שיחסי החוץ שלנו בקנטים, שמדינת ישראל הייתה המותג הכי חזק בעולם והיום הפקרתם אותה. הרסתם את המותג, הרסתם את הביטחון, הרסתם את הכלכלה. אפילו על לוחמי המילואים שלנו בחו"ל אתם לא מסוגלים להגן. אז מה אתם יכולים לעשות? מה ממשלת ישראל עשתה? דבר אחד – מה היא עשתה מהיום שנבחרתם? האם יש משהו אחד שאתה גאה בו? האם יש משהו אחד שמישהו מהשולחן הזה יכול להיות גאה בו? שום דבר. הדבר היחיד שאתם צריכים לעשות הוא להיות הגונים וללכת הביתה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת רון כץ. חברת הכנסת אורית פרקש הכהן, בבקשה. הדובר הבא, חבר הכנסת חמד עמאר.

אורית פרקש הכהן (המחנה הממלכתי):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, נושא הצעת האי-אמון הוא: ממשלת ישראל מובילה את המדינה לתהום כלכלי. אבל אני רוצה לספר לך, אדוני היושב-ראש, מה קרה היום בוועדת הכספים. נקבע דיון לשעה 11:00, שבמסגרתו שר האוצר היה אמור להגיע ולהציג את תקציב 2025 לחברי הוועדה. בשעה 11:02, שתי דקות אחרי פתיחת הדיון, החליט שר האוצר שלנו – כשהחדר כולו מלא במשפחות של חטופים, של חללים, של נרצחים ושל חיילים שאיבדו את חייהם, מחכים להזדמנות לדבר איתו בימים של עסקת חטופים – החליט השר שזה בדיוק הזמן לצייץ ציוץ שבו הוא אומר שהעסקה המתגבשת היא קטסטרופה לביטחון הלאומי של מדינת ישראל – לא נהיה חלק מעסקת כניעה שתכלול שחרור מחבלים ועצירת המלחמה, זה הזמן להמשיך בכל הכוח לכבוש ולטהר את כל הרצועה, לפתוח בעזה את שערי הגיהינום. כאילו שלא היה לקשקשן הזה מעל לשנה לפתוח את שערי הגיהינום בעזה בינתיים, עם הממשלה שלו שהכניסה כל כך הרבה סיוע הומניטרי. אני לא צריכה לומר לך, אדוני היושב-ראש, מה זה גרם למשפחות הפצועות האלה, שבורות הלב האלה. חנה כהן, הדודה של החטופה ענבר הימן; חיים הימן, האב של החטופה ענבר הימן, זכרה לברכה; מרים סבירסקי, אחות של איתי סבירסקי שנרצח; אופיר אנגרסט, אחיו של החייל החטוף; רחל משה, אימא של אור עזרא, שנרצח בנובה. הוא פשוט קרע את ליבם. הם התחילו באמת לצעוק מדם ליבם בוועדה. אני רוצה לשאול אותך, אדוני היושב-ראש – באמת חשבתי לעצמי, מה חשב לעצמו שר האוצר כשהוא נהג בכזאת אכזריות במשפחות האלה? הוא ידע שהוא יהיה שם, הוא ידע שהם מחכים לו. הוא לא ידע שהוא יטלטל אותם בציוץ כזה אכזרי? בעצם הם כולם יבואו ובעצם יצעקו מדם ליבם? אני באמת לא מצליחה להבין מה הוא רצה. האם זה היה בכוונה כדי שלא נשאל אותו שאלות קשות על תקציב 2025, שאין בו שום דבר ממה שהוא הבטיח? לא דוגמה אישית – לא סגר שום משרד; לא ערבות הדדית של שוויון בנטל, לאחר שהוא קיים מסיבת עיתונאים ובכה בדמעות אמיתיות על גיבורי הציונות הדתית שנופלים, כשהוא ביד שמאל מקדם ומתאבד על חוק השתמטות; לא מטפל ביוקר המחיה, אחרי שהוא אמר: אחרי רפיח אני אטפל ביוקר המחיה; לא קיצץ כספים קואליציוניים, כי התקציב הזה כולל עוד 5.4 כספים קואליציוניים – אפילו ביום האחרון של תקציב 2024 הוא נתן יד להברחה של עוד מיליארד שקלים כספים קואליציוניים לחינוך החרדי. אני רוצה לשאול אותך, אדוני היושב-ראש, למה? מה חשב לעצמו שר האוצר כשהוא שיחק ככה עם הלב של משפחות החטופים? אולי הגיע הזמן שהוא פשוט יגיד את האמת? שיסתכל לעם בישראל בעיניים ויגיד: זה לא המחיר. אני לא רוצה עסקה, לא רוצה עסקה, רוצה להמשיך לנצח. שיבוא ויספר להם את האמת, שיפסיק לשקר לנו ולהצהיר הצהרות שבינן לבין המציאות אין כלום, לא בתקציב, לא בחיי האדם ולא בעסקאות החטופים. אני חושבת שהמינימום הזה מגיע לנו, הציבור הישראלי, ובוודאי ובוודאי למשפחות החטופים, שבאמת עוברות ימים מאוד מאוד גורליים. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחברת הכנסת אורית פרקש הכהן. חבר הכנסת חמד עמאר, בבקשה. אדוני, אתה תתחיל לדבר. כשהשר ישוב לאולם, אפעיל לך את השעון. כך אני חושב – זאת הוגנות, נכון? אתה יכול להתחיל לדבר. ברגע שהשר ישוב לאולם, אז אני אפעיל את שלוש הדקות שלך. בבקשה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אני שמתי לב שאין שר כאן במליאה. אולי אין מספיק שרים בממשלה הזאת.

היו"ר יבגני סובה:

רק שנייה. מדובר על הצעת אי-אמון, אז אני מניח מן הסתם שיהיה נציג. אתה תדבר.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, יכול להיות שאין להם מספיק שרים – באמת. או שהשרים עסוקים מדי. לא, לא. יש לו שתי אפשרויות, ליושב-ראש: או להפסיק את הישיבה, או לתת לי לדבר – –

היו"ר יבגני סובה:

תדבר כמה שאתה רוצה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

– – ואני מעדיף לדבר. והינה השר הגיע, הינה השר הגיע.

היו"ר יבגני סובה:

אז הינה, אני אפעיל לך את השעון. אני אפעיל לך את השעון, בבקשה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

כן, אני רק רוצה להגיד לשר – כשהתחלתי לדבר הוא לא היה נוכח. כבוד השר שהגיע, אתה אמרת הרבה שישבנו עם מנסור עבאס. שמעתי אותך בקשב רב, אבל אני רוצה להפתיע אותך, אדוני השר. מנסור עבאס גר במרחק 40 דקות ממני. הוא מעולם לא ביקר אצלי ולא ישב אצלי בבית, אבל אצל ראש הממשלה ביבי נתניהו הוא ישב פעם, פעמיים, שלוש וארבע אצלו בבית, ושתה קפה, ואני חושב שגם אכל עוגה – והוא התחנן אליו שייכנס לממשלה. לכן לדבר על זה שהממשלה הקודמת ישבה עם מנסור עבאס?

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

לא אני אירחתי אותו אצלי בבית ולא אביגדור ליברמן, יושב-ראש מפלגת ישראל ביתנו – –

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתם הייתם בקואליציה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

– – אירח אותו בבית. אתם אירחתם אותו בבית, ואתה עוד מדבר על זה שיושבים עם מנסור עבאס. לפחות בנושא הזה קצת צניעות.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

בזמן שהחיילים הדרוזים הגיבורים נלחמים אתה ישבת איתו בקואליציה – אתה, אתה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

קצת צניעות לא תזיק לכם, ושתיקה לפעמים עדיפה על דיבור. ישבתם איתו, ניהלתם איתו משא ומתן, אירחתם אותו אצלכם בבית.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

– – – הלוחמים הדרוזים – – –

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

לכן אל תתפלאו שהוא ישב איתנו בממשלה. ולכן, אני רוצה להוסיף לך עוד משהו: אם התוכנית של הערבים הייתה כל כך גרועה, ומעבירים כסף לחמאס, למה לא ביטלתם אותה? למה אישרתם אותה? למה המשכתם ואישרתם אותה בממשלה שלך, שאתה יושב שם? לכן לשתוק עדיף לפעמים. אבל אני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת, היום ישבנו בוועדת הכספים, והגעתי מהצפון, וציפיתי לשבת בישיבה כשגם שר האוצר היה צריך להיות שם – והוא היה. אבל הגיעו משפחות החטופים. לשמוע אותן זה הדבר הכי קשה שיש, כי באמת, מה שעוברות משפחות החטופים זה דבר שאף אחד לא יכול לסבול. כל אחד מאיתנו כאן, חברי הכנסת, שיתאר לעצמו שאחד מבני משפחתו מוחזק עכשיו במנהרות, ואני רוצה לראות איך הוא ירגיש, איך הוא יוכל להמשיך לחיות אם המשפחה שלו נמצאת בתוך המנהרות של חמאס. לכן היום לא התקיים דיון על התקציב של 2025, אבל אני אומר לכם: מביאים לנו תקציב ללא שום מנועי צמיחה. אין מנועי צמיחה בתקציב. כל התקציב בנוי וכל ההכנסות בתקציב יהיו ממיסים: מיסים מהרווחים הכלואים בחברות; העלאת המע"מ – אנחנו ראינו את ההשפעה של העלאת המע"מ בעליית המחירים, לא באחוז אחד, בכמה וכמה אחוזים; העלאת הביטוח הלאומי; העלאת מס הבריאות; הקפאת שכר. לכן כשאתה מביא תקציב ללא מנועי צמיחה, זה לא נותן לך שום תקווה לצאת מהמשבר הכלכלי הקשה שמדינת ישראל נמצאת בו. תודה רבה.

היו"ר יבגני סובה:

תודה רבה לחבר הכנסת חמד עמאר. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושבת בראש, חברות וחברי הכנסת, חבר הכנסת חמד עמאר, אני בניגוד אליך לא רוצה לבקש מאלי כהן, שר האנרגיה, לשתוק, כי זכותו לדבר. הוא לא צריך לשתוק. אני רק רוצה לבקש ממנו: כשהוא משקר, שלא יתלהב בצורת הדיבור שלו, שישקר בצניעות, שלא יתלהב מזה שהוא משקר. עלה לדוכן שר האנרגיה אלי כהן, ופיזר שקרים על ימין ועל שמאל בצורה שלא מכבדת שר במדינת ישראל. אז אני רוצה להזכיר לך שאתה שר במדינת ישראל ולא אחרון האנשים ברחוב, וכאשר תחזור להיות אחרון האנשים ברחוב, תשקר כמה שבא לך, תדבר איך שבא לך, אבל במעמד של שר, תתבייש לך שאתה עולה לדוכן ומתחיל לשקר ולהזכיר שמות, ולשקר בעובדות וגם לגלות בורות מוחלטת על המתרחש בנגב. 150,000 ערבים ישראלים בדואים גרים בנגב ביישובים לא מוכרים, ואתה מבקש מהם להוציא היתרים לבנייה, אז איזה ידע יש לך בכלל? כל הבורות מתגלמת בסגנון הדיבור שלך, אז אוי ואבוי למדינה שאתה היית שר החוץ שלה ואתה היום שר האנרגיה שלה. אבל אני רציתי לדבר על נושא יותר חשוב. ראש הממשלה שלך והמפלגה שלך נכנעו יותר מפעם אחת ללחצים של פשיסטים גזענים חשוכים, ולא העזו להתקדם לכיוון של עסקה שתסיים את המלחמה. עכשיו אנחנו שומעים שיש התקדמות מאוד רצינית לקראת עסקה. אני מקווה שהפעם לא תכניסו זנב בין הרגליים ולא תיכנעו שוב לפשיסטים, לחשוכים ולגזענים, שרוצים שכל ימות השנה וכל השנים יתנהלו מלחמות, יישפך דם. הם רוצים שנאה, רוצים הסתה, רוצים לראות התעמרות באחר. אז הגיע הזמן לסיים את המלחמה, ואנחנו מקווים שהפעם אתם לא תברחו ותממשו את זה. תודה רבה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה, תודה רבה. חבר הכנסת איימן עודה, לרשותך שלוש דקות.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת וחברות הכנסת, אני חייב לומר שהערצתי כמה עמדות של היועצת המשפטית גלי בהרב-מיארה – היא עמדה איתנה מול ראש הממשלה, מול הממשלה, ומגיעה לה הערכה, ואני שותף לזה. אבל – והאבל פה חשוב וגדול – ביום חמישי האחרון הפרקליטות והיועמ"שית מנעו הפגנה של ועדת המעקב בעיר סח'נין בכביש הראשי. מיום חמישי עד עכשיו חיפשתי אחרי היועצת המשפטית, ומצאתי איך היא התנהלה מול האוכלוסייה הערבית. אני רוצה לציין לפניכם כמה מקרים: דוגמה ראשונה, תנועת חד"ש פנתה כמה פעמים, גם לבג"ץ, בבקשה להפגנות בסח'נין ובאום אל-פחם. מי שהתנגד לכך זו היועמ"שית, אותה יועמ"שית שמגינה על זכות ההפגנה בתל אביב ובכל מקום אחר. הדוגמה השנייה, ועדת המעקב רצתה לקיים עצרת של פחות מ-50 אנשים, הנהגת האוכלוסייה הערבית. לא צריך רישיון בכלל. באה המשטרה ועצרה את הנהגת האוכלוסייה הערבית. היועצת המשפטית צידדה בעמדת המשטרה. הדוגמה השלישית, כל מי שהזדהה עם עזה דרך פייסבוק, עם הילדים, עם התינוקות, עם האימהות – כל מי שנעצר, היועצת המשפטית תמכה במשטרה או תמכה במעצר שלהם; לא רק, אלא גם מעצר עד תום ההליכים בצורה גורפת, ללא פרטניות, ללא נסיבות, אלא בצורה גורפת היועצת המשפטית תמכה. כשיו"ר הקואליציה תומך בפסילת רשימות שפועלות בקרב האוכלוסייה הערבית, היועצת המשפטית ממלאה את פיה מים. ולא רק, גם כשהמפכ"ל קורא, על האזרחים הערבים, לעשות להם טרנספר לעזה, היא שותקת. לא רק, גם כשמחזיקים גופות של אזרחים ערבים בשביל שיהיו כלי מיקוח מול חמאס, היועצת המשפטית היא לא אנטיגונה, היא לא אבירת זכויות אדם, אלא תומכת בהחזקת גופות של אזרחים ערבים. רציתי לומר שאני יודע שהמערכה העיקרית, העיקרית עכשיו – מול הממשלה ומול הפשיזם. ואני יודע שאנחנו צריכים לתאם בינינו את המאבק, שיהיה משותף וכולל, עד להפלת הממשלה הזו. אני שותף למאבק הזה, אבל יש לנו גם מאבק אחר, נגד מי שרוצה דמוקרטיה רק ליהודים. אנחנו הערבים והיהודים הדמוקרטים ניאבק למען דמוקרטיה לכולם – –

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – יהודים וערבים יחדיו. תודה רבה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה, תודה רבה. אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולברך אורחים חשובים שיש לנו כאן היום בדיון, צוערים מבה"ד 1. שלום לכם, אתם דור העתיד של המפקדים, אנחנו מצדיעים לכם, מחבקים אתכם, מעריכים אתכם. ברוכים הבאים לכנסת. הדוברת הבאה, חברת הכנסת אפרת רייטן, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

כל הכבוד, אורית. אני מצטרפת לשלום ולברכות. לראות אתכם כאן זה ממש מרחיב את הלב לאימא לחייל ולוחם. אני מרגישה שכולכם ברוכים כאן בבית הזה. אני רוצה לדבר על נקודה מאוד כואבת. הממשלה במהלך 15 חודשים פמפמה והדהדה ואמרה לכולם שרק כוח יחזיר את החטופים, וכמה היינו רוצים שזה יהיה נכון. אנחנו מייחלים לסיפורי גבורה שבהם לוחמינו הגיבורים, כמו באנטבה, יחזירו את כל החטופים. אבל אנחנו יודעים שזה לא המצב. 15 חודשים מפרוץ המלחמה, ושלוש המטרות שהציבה ממשלת ישראל עדיין לא הושגו במלואן: לא מוטט שלטון חמאס, עדיין לא חוסלה יכולתו הצבאית של חמאס, ובעיקר לא הוחזרו כל החטופים. חיילים נהרגים, חטופים נרצחים, והממשלה ניסתה במהלך כל הזמן הזה לשווק לציבור תקווה אכזרית של אשליה. 30 חטופים שנחטפו בחיים נרצחו ונהרגו בעזה, ביניהם יוסף אל-זיאדנה וחמזה בנו, שגופותיהם הושבו לקבורה לפני מספר ימים. עלי, אח של יוסף, נסע איתנו ברחבי העולם, דפק על כל דלת אפשרית, נלחם כדי להחזיר את אחיו ובנו, אבל הוא קיבל אותם בארון. זה פשע נורא, במיוחד כשבכירי הצבא כבר אומרים חודשים ארוכים בפה מלא שרק עסקה תחזיר את החטופים בחיים, כשהורי החטופים מתחננים להסכם שישחרר את היקירים שלהם בלי פגע ועם סיכון מינימלי. מבצעים הירואיים זה דבר מבורך לשיקום הכבוד הלאומי שנרמס ולמוניטין של צה"ל והדרג המדיני שהפקיר את אזרחי ישראל. אני מכבדת ורואה חשיבות בשיקום המורל, בהצלחות צבאיות ובשיקום כוח ההרתעה של צה"ל. מבצעי חילוץ כמו של נועה ארגמני הם פרקים הירואיים בתולדות חייה של המדינה. אבל היום, 15 חודשים אחרי, כשצה"ל כבר יכול לזקוף לזכותו מבצעי לחימה בשבע חזיתות, באוויר, בים, ביבשה – המוניטין שוקם, האמון הציבורי בישראל הושב, העולם מצדיע לצה"ל. עכשיו אנחנו חייבים אומץ והסכמים מדיניים לסיום המלחמה, הסכמים למען החיים ולמען כבוד המתים, הסכמים שיביאו תקווה ואופק, ולא בחירה במלחמת נצח. תוציאו את מי שנשאר שם חי בשאול שיצרו אנשי השטן, תביאו את אחינו לקבורה. ממשלת ישראל אחראית לפעול בכל הכוח – ובלי התחכמויות לטרפוד – להביא הסכם כולל בלי להשאיר אף אחד מאחור, בלי להפקיר יותר איש, עד אחרון החיילים ואחרון הנרצחים.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מספיק עם מדיניות ההפקרה. 465 ימים הם בשבי. תודה רבה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה, חברת הכנסת. האם אדוני השר אלי כהן רוצה לסכם? שוב מוותר. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה. חברי הכנסת, ההודעות האישיות תהיינה אחרי ההצבעה. חברי הכנסת, אנא התיישבו במקומותיכם. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סייעת יש עתיד. הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להביע אי-אמון בממשלה – 36 נגד – אין נמנעים – 4 הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

36 בעד, אין מתנגדים, ארבעה נמנעים. אני קובעת שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להביע אי-אמון בממשלה – 44 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

44 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובעת שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להביע אי-אמון בממשלה – 33 נגד – אין נמנעים – 1 הצעת סיעות חד"ש-תע"ל ורע"מ להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

בעד – 33, אין מתנגדים, נמנע אחד. אני קובעת שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

נעבור כעת להודעות אישיות. ראשון הדוברים, חבר הכנסת מנסור עבאס, אתה רוצה? בבקשה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גברתי היושבת-ראש, תודה לך. פעם ראשונה בחיים מוציאים אותי מהאולם. אבל טוב שהתעשַתְּ והחזרת אותי. חבר הכנסת השר אלי כהן וגם שאר חברי הממשלה, ממשלת ימין על מלא, מה יש להם לתקוף את האופוזיציה או הממשלה הקודמת, שהשותפים שלהם הם מנסור עבאס ורע"מ? עכשיו אני רוצה לספר לכם כמה דברים שלא סיפרתי עד עכשיו, וחשוב שנשים את הדברים על דיוקם. קודם כול, זה טוב שאין להם ביקורת על הממשלה הקודמת חוץ מהנושא הזה. לפעמים הם מדברים על הסכם הגז עם לבנון, אבל בינתיים הם לא מבטלים את ההסכם הזה, אז נשארנו עם ביקורת אחת, על שותפות רע"מ בממשלה הקודמת. הייתי יכול להתחבר לביקורת הזאת אם באמת הממשלה הקודמת הפקירה את ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל – כמו שעשתה ממשלת ימין על מלא, שהפקירה ביטחונם של אזרחי מדינת ישראל גם לפני וגם ביום 7 באוקטובר וגם אחרי 7 באוקטובר. השר אלי כהן, היית אז שר החוץ, נראה לי. היית שר החוץ ב-7 באוקטובר. הייתם ממשלת ישראל ימין על מלא ב-7 באוקטובר, זו לא הייתה ממשלת השינוי עם מנסור עבאס. הייתם לבד, ימין על מלא – ריבונות, משילות, גאווה לאומית והתרפסות בפני חמאס.

ניסים ואטורי (הליכוד):

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן, תמכתם בהם. העברתם להם 30 מיליון שקל – דולר, לא שקל, במזומן במזוודות.

רם בן ברק (יש עתיד):

השר אלי כהן – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הייתם נאמנים.

רם בן ברק (יש עתיד):

יושב לשולחן הממשלה – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הייתם נאמנים לקונספציה, והיום אתם שוב באותה קונספציה מוטעית.

רם בן ברק (יש עתיד):

איזו בושה, די – – – תתחבא לך – – – תענה. איזו בושה זאת – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני לא בטוח – – –

רם בן ברק (יש עתיד):

מה, אתה עוזר פרלמנטרי? בוא, תשב כאן בשולחן הממשלה. מה אתה מדבר בטלפון?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הוא לא. הוא בורח. הם בורחים מאחריות.

רם בן ברק (יש עתיד):

מה הזה הדבר הזה? בוא תשב. אתה שר. כשר בממשלה, בוא, שב.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הם בורחים מאחריות, כל הזמן בורחים מאחריות. בוא, שב במקומך. בוא, שב במקום ראש הממשלה.

נאור שירי (יש עתיד):

שב, יש פה מספיק כיסאות. שב. אתה מתחבא?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בוא, למה אתה יושב שם? בוא, שב כאן מסביב לשולחן הממשלה. למה אתם בורחים מהאחריות? למה אתם לא מקימים ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר כדי לחשוף את השקר שלכם, ואת המדיניות הכושלת שלכם? הפקרתם את אזרחי מדינת ישראל. אתם ממשיכים להפקיר אותם. אתם ממשיכים להפקיר אותם. עכשיו, חברים, כשהתחלנו בניהול השיחות להקמת הקואליציה, בכלל זה לא התחיל לא עם יש עתיד ואפילו לא עם ימינה, נפתלי בנט. כל התהליך הזה התחיל עם הליכוד. ישבתי עם בנימין נתניהו בבלפור. אני לא בטוח שהיית אתה בבלפור, אני בטוח שלא היית שם. לא היית. היית בבלפור? לא היית בבלפור. לא היית בבלפור.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

מה שאתה אומר – – – אתה אורח – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא היית בבלפור. אני הייתי. הייתי בבלפור ארבע פעמים. הייתי בבלפור ארבע פעמים, לא חמש פעמים, לא שלוש פעמים. הייתי בבלפור. אתה לא היית בבלפור.

רם בן ברק (יש עתיד):

בוא לפה. בוא לפה.

נאור שירי (יש עתיד):

מי זה? הסיעות, בבקשה, להיות בשקט בסיעות. בסיעות צריך להיות בשקט.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

חברים, תנו לי.

רם בן ברק (יש עתיד):

בוא לפה, מה אתה מסתתר?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

רם, תנו לי. תנו, חברים, מה קרה לכם. תנו לי. רם, תנו לי, סליחה.

נאור שירי (יש עתיד):

תעצרו לו את הזמן, אורית.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עכשיו, אלי, אלי, אלי, אתה תוקף אותם. אני רוצה לתת לך קצת – – –

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

זה הבן זוג שלך.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה וחמאס והבן זוג שלך.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אני מבקשת, עכשיו ההודעה האישית של מנסור עבאס. אני מבקשת לא להפריע לו. תודה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גם הזמן, תסתכלי. איבדתי שתי דקות.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

כן, כן. אתה תקבל. אתה תקבל.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני רוצה לספר לכם איך הדברים התקיימו. הייתי בבלפור. הוזמנתי לקיסריה, אבל לא הייתי שם, בסדר? הישיבה עברה. משבת ב-14:00 היא עברה ליום ראשון ל-10:00 בבלפור. בסדר? לא הייתי בקיסריה. אבל באיזשהו שלב התחלנו גם לשבת עם מנהיגי או ראשי מפלגות האופוזיציה. ישבתי עם נפתלי בנט. שאלתי אותו: לאיזו ממשלה פניך מועדות? הוא אמר לי: ימין על מלא. נפתלי בנט אמר לי: ממשלת ימין על מלא. אז אמרתי לו: אני לשון מאזניים וגם אתה לשון מאזניים. לא תקום ממשלה בלי ימינה ורע"מ, אז לך על ימין על מלא ותשאל את בנימין נתניהו – הרי ימין על מלא היו 59 מנדטים. אז הוא הלך לבנימין נתניהו ושאל אותו: הרי אנחנו 59 מנדטים, אין לנו ממשלה. מה ענה לו?

מאיר כהן (יש עתיד):

תביא את מנסור.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אמר לו: יש את רע"מ ויש את מנסור, שותפים שלנו.

נאור שירי (יש עתיד):

שמעת?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שותפים שלנו. אתה לא שמעת את הנאום שלו על שותפות עם רע"מ.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתם מאמינים לו?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תראה, אלי, אלי, בוא, שב. יש לך מקום פה בשולחן הממשלה. איפה השם של אלי? איפה השם של אלי? איפה? גם כאן אין לך מקום?

נאור שירי (יש עתיד):

מחאת הסרדינים מכל הממשלה המנופחת הזאת.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עכשיו, נפתלי בנט, נפתלי בנט, שהעדיף ממשלת ימין על מלא – זו פעם ראשונה שאני אומר. בכנות, הוא אמר לי: אני ימין, אני רוצה ממשלת ימין על מלא. אז אמרו לו: יש לנו ממשלה עם מנסור. בינתיים, מי הכשיל את המהלך? מי? תגיד.

רם בן ברק (יש עתיד):

סמוטריץ'.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מי הכשיל את המהלך? מי הכשיל את המהלך? סמוטריץ'. סמוטריץ'. סמוטריץ' הכשיל את המהלך.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

נאור שירי (יש עתיד):

אבל לא רואים אותך. מתחבא – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כולם יודעים את זה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

ואז, תראה, אחרי שנפתלי בנט – – –

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

למה לא דיברת? למה לא דיברת? למה אתה לא עונה? למה אתה לא עונה?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תקשיב לי, תקשיב. נפתלי בנט לא רצה להקים ממשלת שינוי. הוא רצה ממשלת ימין על מלא.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

למה אתה מתבייש? בוא לכאן.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תקשיב. אבל לאחר שהוא נתן לכם הזדמנות כמעט של חודשיים, ולא הצלחתם, אז הוא לקח אחריות. הוא ידע לא רק שהתכוונתם – הוא ידע בדיוק מה שקרה עם רע"מ ובנימין נתניהו. ולכן הוא אמר: אוקיי, מה שמגיע לליכוד – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

מנסור, תגיד כמה מילים על מה שהבטיחו מבחינת כספים קואליציוניים.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הכול. אני יכול הכול. זה מה שאני מנסה כל הזמן לשדר.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה מה שמעצבן.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הכול, הכול. אני יכול הכול.

נאור שירי (יש עתיד):

איך זה שהם מנגבים איתכם את הרצפה?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

והוא באמת בתחושת הכול.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בוא לכאן, זה לא מקובל. בוא לכאן.

נאור שירי (יש עתיד):

בוא, אלי, אל תתבייש. יש לך מקום. בוא.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חבר הכנסת עבאס.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בוא. הרי כל הזמן אתם תוקפים את האופוזיציה. אתם תוקפים את ממשלת השינוי, שעשתה צעד נכון, דמוקרטי, אפילו צעד ממלכתי, צעד אמיץ, לשלב את הערבים במדינת ישראל. מה החטא שלנו? שרצינו להיות שותפים, שרצינו להשתלב, שרצינו להביא פתרונות לאזרחים הערבים? מה החטא שעשינו? מה?

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

במה פגעה ממשלת השינוי במדינת ישראל? יש לי עוד מה להגיד. אבל די. אלי, אתה איש הגון. אלי, די.

נאור שירי (יש עתיד):

הוא לא. הוא ממש לא.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה. תודה רבה. תודה רבה, חבר הכנסת.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

זה לא מקובל. אדוני, זה לא מקובל. בוא לפה. למה אתה מתחבא?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

טוב, בהזדמנות אחרת אני אספר על עוד כמה דברים, בסדר?

היו"ר אורית פרקש הכהן:

כן. תודה רבה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תמתינו לסדרה הבאה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תדע, אלי, אנחנו מאמינים לו. לא לך. מאמינים לו.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

ההודעה האישית היא מטעמו של חבר הכנסת אחמד טיבי. בבקשה, לרשותך חמש דקות. חבר הכנסת, לרשותך חמש דקות, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

האמת היא, חבר הכנסת ווליד טאהא, טוב שהוא לא יושב פה, כי הריח הגזעני שלו סותם את האף שלי ושלך. עלה כאן שר החוץ לשעבר, שר האנרגיה, שהוא כישלון גם כשר האנרגיה וגם כשר החוץ. כישלון. כשהוא היה שר החוץ הוא היה בדיחה של כל הדיפלומטים בעולם, כל הדיפלומטים בעולם. הוא אומר לחברי כנסת ערבים, והוא אומר לי – כי הבענו דעה על מה שמתרחש בעזה – הוא אומר: בגלל זה אני אקנה לכם, אממן לכם כרטיס בכיוון אחד, המדינה תממן לכם. אחר כך אמר לך: אתה אורח כאן אצלנו. (אומר בערבית ומתרגם:) אתה יותר נמוך מים המלח, אתה גזען רדוד, כישלון. אתה שר החוץ של ממשלת המחדל.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

ידיך מגואלות בדם. ידיך מגואלות בדם. אתה והממשלה שלך, הריקה הזאת, אחראים על מות אלפים. אתה, אלי כהן, לא רק שאתה כישלון – אתה גזען נמוך, (אומר בערבית: נמוך יותר מים המלח.) אתה אומר לי ולנו שאנחנו אורחים. (אומר בערבית ומתרגם:) אנחנו בעלי המקום. אתה, אתה מוריד את ממוצע האינטליגנציה של ניסים ואטורי. אתה מוריד את ממוצע האינטליגנציה שלו.

אופיר כץ (הליכוד):

בעלי הבית – – –

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

(אומר בערבית: אתה יודע מה?) כל כלב ביג'י יומו, אלי כהן. כל כלב ביג'י יומו. בחיים אל תגיד לח"כ ערבי: אתה אורח פה. יא שפל. איזו שפלות רוח. אתה אומר לנו שאנחנו אורחים? אתה אומר לנו שאנחנו אורחים?

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה יועץ של הרוצח. תתבייש. אתה בושה. בושה לכנסת.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אתם אורחים בספסל הממשלה הזאת, ואתם תעופו, כי כל כישלון ביג'י יומו. כל כישלון ביג'י יומו.

ניסים ואטורי (הליכוד):

רגע, אתם מסכימים לזה? אתה מסכים לזה, שומע אותו?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אני רק אמרתי עליך דברים טובים, שה-IQ שלך יותר גבוה משלו.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה בושה, אתה בושה. אתה יועץ של הרוצח. אתה יועץ של הרוצח מספר אחת – – – אחד כמוך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

שה-IQ יותר גבוה משלו. מה הבעיה? אתה לא אוהב את זv’ אתה לא אוהב את זה? אבל הוא מעלה את ממוצע הגזענות של הכנסת הזאת. תקשיב, חבריי יודעים שאם יש שר שהולך בהיחבא לבקר ערבים, ערבים שלא מצביעים ליכוד, והולך ואומר להם: תצביעו מה שאתם רוצים, אבל תתפקדו לליכוד – אתה אוכל קצת בשר, קצת כנאפה, ויוצא ואומר להם (אומר בערבית: חג שמח,) כמו אחרון האופורטוניסטים.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה כל החיים שלך תגור במדינה יהודית. היא תישאר רק יהודית, על אפך ועל חמתך.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

פוליטיקאי נמוך, גזען, רדוד. (אומר בערבית: אנחנו האדונים שלך.) אני האדון שלך. אני האדון של אנשים כמוך. אני האדון של אנשים כמוך, יא אפס.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

אתה יכול להיות השטיח, ואתה תישאר השטיח שלנו, נקודה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אתה הבן של השפחה, זה מה שאתה.

שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן:

ואם אתה רוצה ללכת – – –

היו"ר אורית פרקש הכהן:

השר, השר, אולי תשב במקום שלך? תכבד אותנו. הישיבה הזו בעמדות הסיעה, בעמדות הנהלת הסיעה, לא מכבדת. אתה שר תורן. גם אני הייתי שרה תורנית, ישבתי בשולחן הממשלה. לא ישבתי בצד, בשולחן של הנהלת הסיעה. זה לא מכבד. לא הכול זה כללים פורמליים. יש גם את כיבוד המליאה. תודה רבה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 252 והוראת שעה), התשפ"ה–2025, לקריאה השנייה והשלישית. אני מזמינה את יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה, חבר הכנסת ישראל אייכלר, להציג את הצעת החוק. השר, אני מבינה שאתה רוצה להישאר שם. זה לא מכבד, לא מכבד. הייתי שרה תורנית וישבתי בשולחן הממשלה, כך ראוי בעיניי.

ישראל אייכלר (יו"ר ועדת העבודה והרווחה):

כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, לפני שאגיש את הצעת חוק הביטוח הלאומי בפני חברי הכנסת, אני לא יכול להתעלם מאירועי השעה בקשר לתקווה הגוברת והולכת לשחרור החטופים במהרה, אמן. בפרשת השבוע, פרשת שמות, מתחילה פרשת גלות מצרים וגם גאולת בני ישראל ממצרים. בין הפסוקים שמספרים על זעקת עם ישראל לקדוש ברוך הוא אנחנו קוראים: "ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי מפני נֹגְשָׂיו כי ידעתי את מכאביו". רש"י אומר שם: שמתי לב להתבונן ולדעת את מכאוביו ולא העלמתי עיניי ולא אאטום אוזניי מצעקתם. בימים האחרונים, ויותר בשעות האחרונות, אנחנו שומעים כל מיני דיווחים על ישועה קרובה, והלב היהודי מתרונן ומתרגש שאולי, אולי, "הנה זה עומד אחר כתלנו". אולי תכף נזכה לראות את אחינו החטופים כאן בבית, איש אל משפחתו, אל הוריו, אל ילדיו, אל אחיו ואחיותיו. אחינו כל בית ישראל הנתונים בצרה ובשביה, מאות ימים ולילות, המקום ירחם עליהם ויוציאם מאפלה לאורה. פשוטו כמשמעו. האמת היא שחששתי לדבר על זה ברגעים האלה, אבל הרבה אנשים שואלים, שוב ושוב, מה העמדה. אז אחזור על העמדה שלנו ונאמר: אנחנו נתמוך בכל שחרור שבויים שיגיע לשולחן, בעזרת השם. נקווה שזה יהיה כמה שיותר מהר, לטובת המשפחות ולטובת עם ישראל כולו. ועכשיו, כבוד היושבת-ראש, חברי הכנסת, אני מתכבד להביא בפני הכנסת, לקריאה השנייה והקריאה השלישית, את הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 252 והוראת שעה), ואני מדגיש, זו הוראת שעה, התשפ"ה–2025, שהוגשה כפרק ב' וג' להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025) – מדובר בהקפאת שכר נושאי משרה ברשויות השלטון וברשויות המקומיות בשנת 2025, ובהעלאת דמי הביטוח הלאומי, התשפ"ה–2024 – ופוצלה ממנו. הצעת חוק זו היא חלק מחקיקה רחבה שנועדה להשלים את הגירעונות הגדולים בתקציב המדינה שנוצרו עקב המלחמה. בעניין קצבאות הילדים, התעקשנו שלא לקצץ אלא רק להקפיא את העדכון לפי שיעור עליית המדד שהיה אמור להיות. יחד עם זאת, מענק הלימודים המשולם לחלק מהמשפחות לא ייפגע. בנוסף, מוצע לקבוע בחקיקה הוראות הקבועות היום בתקנות בעניין חובת תשלום דמי ביטוח נפגעי עבודה למי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי לפי הוראות סעיף 75 לחוק הביטוח הלאומי, וכן חובת תשלום דמי ביטוח אימהות למי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי לפי סעיף 39 לחוק הביטוח הלאומי. בתשלומים האלה נושא מי שרואים אותו כמעסיק של האדם שנמצא בהכשרה או בשיקום. וזאת, מעבר לחובת האדם שנמצא בהכשרה או בשיקום לשלם בעד עצמו דמי ביטוח כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי. כן מוצע לקבוע בחקיקה הוראות הקבועות היום בתקנות לעניין דמי ביטוח לאומי המשולמים בעד עובד משק בית, דהיינו, מי שמועסק אצל יחיד שלא במסגרת עסק או משלח יד. כדי לפשט את הטיפול בדמי הביטוח עבור מעסיקו של עובד כאמור, שיעור דמי הביטוח עבורו קבוע בשיעור אחד, 6.25%, ללא חלוקה לענפים שונים וללא הבחנה בין שיעורים לפי גובה ההכנסה. למעסיק של עובד במשק בית ניתנה אפשרות לנכות שיעור של 1% מהשכר שבעדו שילם דמי ביטוח. לגבי עובד במשק בית שאינו מבוטח בביטוח אזרחים ותיקים ושאירים, למשל מי שאינו תושב ישראל, נקבעו דמי ביטוח מופחתים בשיעור של 2%. הוועדה החליטה כי הסכום המופחת של דמי הביטוח ישולם גם במקרים שבהם העובד במשק בית הגיע לגיל המזכה בקצבת אזרח ותיק או מקבל קצבת נכות. בנוסף, ישנו עניין מרכזי בתיקון. מוצע להעלות את דמי הביטוח המשולמים בעד חלק מהכנסה שעד 60%, וכן להעלות את דמי הביטוח בעד עובד במשק בית ודמי ביטוח נפגעי עבודה ואימהות המשולמים בידי המעסיק בעד מי שנמצא בהכשרה מקצועית או בשיקום מקצועי. לפי המוצע, כנגד העלאת דמי הביטוח תופחת ההקצבה מאוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי, וכך ישמשו הכספים שייגבו מהעלאת דמי מהביטוח להקטנת הגירעון בתקציב המדינה. יצוין כי הוועדה דנה גם בחלופה שהציעו העצמאים, כי העלאת שיעור דמי הביטוח תחול דווקא על חלק ההכנסה שעולה על 60% מהשכר הממוצע, אולם מצאה כי חלופה זו גרועה יותר. בעוד שבהצעת החוק שהגישה הממשלה הוצע להעלות את דמי הביטוח הלאומי באופן קבוע, ועדת העבודה והרווחה עמדה על כך שההוראה של העלאת דמי הביטוח והפחתת הקצבאות לביטוח הלאומי כנגדה תיקבע כהוראת שעה לשנתיים בלבד. יחד עם זאת, שר האוצר, בהיוועצות עם שר העבודה, ובאישור ועדת העבודה והרווחה, יוכל להאריך את ההסדר בשנים 2027–2028, בשנה בכל פעם, תוך הפחתה מקבילה של הקצבות המדינה באותן שנים. כך ניתן יהיה לבחון אם הנסיבות הכלכליות עדיין מצדיקות את המשך החלת ההסדר באותן שנים. הצעת החוק מעלה בתקופת הוראת השעה את דמי הביטוח הלאומי בעד עובד ובעד עובד עצמאי בשיעור של 1.6% מהשכר, כשההעלאה לגבי ענפי הביטוח השונים בוצעה באופן בלתי מתאים לשיעוריהם היחסיים. בעד מי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי שיעור ההעלאה הוא 50% מדמי הביטוח שהיה משלם עד כה. ועדת עבודה והרווחה החליטה כי נטל התוספת לדמי הביטוח בעד העובד, לפי לוח י' לחוק הביטוח הלאומי, לא יחולק בינו ובין מעסיקו בשווה, אלא שבחלק של 60% מאותה התוספת יישא המעסיק, ואילו על העובד עצמו יוטל רק חלק של 40% מהתוספת של דמי הביטוח. זאת, כדי להקל על העובדים המשתכרים שכר ברמות הנמוכות. הפטורים וההנחות מתשלום דמי הביטוח נשארו על כנם, ואולם ההנחות מדמי הביטוח ייגזרו מהשיעורים המעודכנים של דמי הביטוח. אולי אמרתי דברים שאני וחבר הכנסת מאיר כהן, חברי הוועדה, מבינים על מה מדובר, והציבור יגיד: מה, הוא קורא פה את קריאת המגילה? אז אני רוצה להבהיר שהיה ויכוח גדול, כי הייתה איזושהי הבנה שעושים את ה-1.6% חצי-חצי – חצי המעסיק וחצי העובד. יצא שעובד שמשתכר פחות מ-60% מהשכר הממוצע במשק היה צריך לשלם 60 שקלים בחודש, ובשביל עובד כזה זה הרבה כסף. הגענו להבנה עם המעסיקים, שהם לוקחים עליהם עוד 10%, ושזה לא יהיה 50-50, אלא 60-40. לכן השכיר ישלם רק בסביבות 40 שקל לחודש והמעסיק ישלם 70 ומשהו שקל לחודש. כך שגם בעניין הזה הממשלה קיבלה את הצעת הוועדה. מה שאני חושב שהוא העיקר זה העניין של ההישג, וזו הייתה דרישת הקואליציה והאופוזיציה, שאנחנו לא נעשה את זה חוק קבוע, שמהיום מתחילים לשלם יותר. יש עכשיו מלחמה, יש עכשיו מצב שצריך, אז עושים את זה בהוראת שעה. רצינו שנה, האוצר רצה ארבע שנים, סיכמנו על שנתיים, ואם יהיה צורך וחלילה תהיה מלחמה – אני מקווה שלא – אז יוכלו לבוא לוועדת העבודה, באישור משרד העבודה, ולבקש עוד שנה ואחר כך עוד שנה. אני מקווה מאוד שזה לא יקרה. אני מבקש מחברי הכנסת לתמוך בהצעת החוק, לדחות את ההסתייגויות שהוגשו להצעת החוק ולאשרה בקריאה השנייה והשלישית בנוסח שאישרה הוועדה. תודה רבה לכם.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה. להצעת החוק הוגשו הסתייגויות של קבוצות יש עתיד, המחנה הממלכתי, ישראל ביתנו, חד"ש-תע"ל, רע"מ והעבודה. בהתאם להחלטת ועדת הכנסת, הנמקת ההסתייגויות ובקשות רשות הדיבור תהיינה במסגרת זמן של שש שעות לכל היותר. נתחיל עם רשימת הדוברים: חבר הכנסת מאיר כהן, ראשון הדוברים. לרשותך עשר דקות. בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, חבר הכנסת אייכלר, יושב-ראש הוועדה, כמובן שאנחנו לא נצביע בעד החוק, אבל אני חייב לציין את ההשתדלות שלך ואת הדרך שבה ניהלת את הוועדה, ואם זה היה תלוי בך – החוק הזה לא היה יוצא. אני מבין את השיקולים הקואליציוניים, אבל עשית את זה בכבוד גדול.

אופיר כץ (הליכוד):

מאיר כהן (יש עתיד):

אתה יודע, גם כשאני רוצה לשבח, מפריעים לי?

אופיר כץ (הליכוד):

אתה צודק. צודק.

מאיר כהן (יש עתיד):

ראיתי את הכאב הגדול ואת ההשתדלות הגדולה שלך כדי להוריד הרבה מאוד גזרות מהחוק הזה, ועדיין אנחנו לא נצביע לחוק, שעיקרו אוצר שפונה לביטוח הלאומי ואומר להם: לכו תביאו לי 5 מיליארד שקלים. כך האוצר אמר, כך ראינו בוועדה, ולמרות ההשתדלות הגדולה שלך, שכן צמצמה חלק מהגזרות, עדיין אף אחד לא נותן לי הסבר למה בימים קשים אלה, כשאתה מטיל עוד 560 שקלים על אנשים שיש להם הכנסת מינימום כגזרה משמים, אתה לא בא, כשר אוצר, בידיים נקיות לציבור, ואומר: רבותיי, אני קודם מצמצם, ואני קודם מחיל את הצמצומים עלינו כממשלה – אין השנה כספים קואליציוניים, אין השנה משרדים מיותרים. רק אז אני יכול לבוא בשם המלחמה. אבל כשזה נשאר אותו הדבר, כשהמצב בדיוק אותו הדבר, אותם כספים קואליציוניים, אותם משרדים מיותרים, ואני הולך לאנשים עם שכר מינימום ואומר להם: אתם חייבים לשלם, אני צריך להוציא מכם 5 מיליארד שקלים – באמת, כל בר-דעת צריך לקום ולהתקומם נגד הדבר הזה. צר לי על כך, ואני קורא לכל שכבות הציבור: אתם הנפגעים העיקריים, ולא משנה למי אתם מצביעים, אבל תפקחו עיניים ותבינו שהצעת האוצר היא הצעה גרועה ביותר. בימים שכל משפחה תשלם עוד 1,500 שקלים בחודש רק בגלל ההתייקרויות, תסבירו לי למה צריך להטיל מיסים על השכבות החלשות כדי לצמצם גירעון. קודם תפסלו את הכספים הקואליציוניים, קודם תסגרו משרדים מיותרים, תפסיקו את הבזבוז הזה ואת שוד הקופה הציבורית, אחרי זה תבואו ותבקשו. אני עובר לנושא השני, גברתי היושבת-ראש. כבר כמה שנים, לא בגלל מוצאי אלא בגלל הצדק הגדול והיותי מנהל בית ספר ומורה 27 שנים, אני רוצה לספר לכם שבימים האלה אנחנו עומדים בפני מקרה שצריך לעורר סערה ציבורית – מיקי, תקשיב, אתה מכיר את ירושלים – לא רק אצלנו בכנסת, אלא ברחובות, בבתי הספר, בעצם בכל מקום שיש בו אנשים שוחרי צדק. לאחרונה הוגשה תביעה ייצוגית נגד עיריית ירושלים – תקשיב, אופיר, וחבל שהשר דודי אמסלם לא נמצא כאן. לאחרונה הוגשה תביעה ייצוגית נגד עיריית ירושלים וסמינרים חרדיים המפעילים את מערכת החינוך בעיר בעקבות תופעה חמורה של אפליה גזענית כלפי תלמידות ממוצא מזרחי. מה שאמרנו, ומה שתמיד קמו חברי כנסת ואמרו: מאיר, אין דבר כזה – מתגלה במלוא כיעורו. התביעה הזאת, של אנשים טובים, לא רק חושפת אוזלת יד חמורה של הרשויות אלא גם מדגישה תופעה של אפליה שבוחרת להסתיר את פניה, אבל היא לא מצליחה להסתיר את פניה, כי הכאב הזה נישא בליבם של הרבה מאוד אנשים דתיים ממוצא מזרחי, במיוחד של בנות. הנתונים שפורסמו אינם משתמעים לשתי פנים. התובעים חשפו קובץ פנימי של עיריית ירושלים שבו נשקלות תלמידות לא לפי כישרונן, לא לפי יכולתן, אלא על פי המוצא העדתי שלהן. אתם מאמינים? במאה ה-21, מדינת היהודים, הארץ של כל הגלויות, כור ההיתוך, הארץ השוויונית, המדינה שחרתה על דגלה שוויון, משרד החינוך שמחנך ילדים לא להיות גזענים, במשרד החינוך, בחסות משרד החינוך, מקבלים תלמידות לא בגלל היכולות שלהן אלא בגלל המוצא שלהן. זה הנומרוס קלאוזוס העדתי. זה פשע מוסרי, מה שקורה. תפתחו את העיניים שלכם, תזעקו, לא משנה מאיזה מפלגה אתם. לא מדובר כאן במחלוקת שולית, מדובר בהפקרת עתידן של מאות תלמידות, פגיעה בזכותן הבסיסית ללמוד ולהתפתח במוסדות חינוך שוויוניים. האם כך אנחנו רוצים לגדל את דור העתיד? האם ככה אתם רוצים לחנך אותם? האפליה הזאת לא עוצרת במוסדות החרדיים. המוסדות החינוכיים אינם פועלים לבד, את האפליה הזאת מלווים גורמים נוספים – רשויות מקומיות, אנשי ציבור שכל המטרה שלהם זה שקט, לשמור על ההסדר הקיים. התלמידות הספרדיות הן סוג ב'. הפנתרים היו בשנות השבעים, זעקו את זעקתם. הפעם זה בא בגילוי מוחצן, ששם פס על כללי משרד החינוך, ששם פס על המדינה. אני לא מאמין שהתרבות הזאת קיימת, ואני מתפלל שהעתירה הזאת תזכה לאוזניים שיקשיבו ויעשו סוף-סוף צדק. אנחנו חייבים להפעיל אקטיביזם משפטי, פוליטי וציבורי כדי לסיים את הסאגה המבישה הזאת, שאומרת לבנות ממוצא ספרדי: אתן לא תלמדו אצלנו, כי אנחנו מקבלים 75% אשכנזים, ואם יישאר מקום אנחנו נקבל גם אתכן. מיקי, המאה ה-21 עכשיו. לא אכפת לי אם מדובר במוסדות דתיים או ציבוריים. אנחנו צריכים לוודא שכל תלמידה, ספרדית או אשכנזית, יהודייה או לא, תקבל את ההזדמנות ההוגנת ללמוד ולהתפתח על פי הכישרונות שלה, על פי היכולות שלה. אני קורא לדודי אמסלם, שעולה לכאן כל הזמן וצועק נגדנו: גזענים אתם, וסופר לנו מי אשכנזים ומי לא. אני קורא לך, דודי: בוא לכאן, תעמוד כאן, תצטרף למאבק הזה, כי הוא מאבק לא רק שלי, הוא מאבק של כולם. אני רק רוצה להגיד לכם איך מכנים את הבנות – מסמך של עיריית ירושלים, שימו לב. מסתכלים על הרשימה, ואומר איש משרד החינוך: ברשימה הזאת – תקשיב, אופיר; איש משרד החינוך מסתכל על הרשימה ואומר – עודד, זה יותר חשוב מכל שיחה שלכם: יש ברשימה הזאת יותר מדי ספרדיות. מסמך, מסמך רישום. ועל מישהי אחרת אומרים: היא גם חלשה בלימודים, היא גם ספרדייה, אל תקלטו אותה. על מישהי אחרת הם אומרים – שים לב, מיקי – ילדה מטריפה, המשפחה שלה מהממת, אבל היא רק נראית אשכנזייה, היא לא. אתה קורא את זה ואתה לא מאמין, אתה אומר: ריבונו של עולם. עזבו מפלגות, עזבו פוליטיקה, אלה שעומדים כאן ומטיפים וצועקים.

מיקי לוי (יש עתיד):

ישראל 2025.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה ישראל במאה ה-21. ואני מחזק את ההורים ואת כל אלה שסוף-סוף הגישו את העתירה הזאת. זה מדמם, זה כואב, זה מביש. אני אילחם בזה; חבריי יילחמו בזה; יאיר לפיד יילחם בזה. כי אנחנו כבר שש שנים, אני והוא, מאירים עם פנס את הדבר הזה. ולאלה שהגישו את העתירה, אנשים חרדים: אנחנו מחזקים אתכם. תוציאו את הגזענות מתוך חיינו, תוציאו את הגזענות בחסות משרד החינוך. ולך, שר החינוך, אני אמרתי לך את זה פעם, פעמיים ושלוש: טול קורה מבין עיניך. כל מה שתעשה במשרד ייכשל – אלי, אני מקווה שאתה שומע את זה, אדוני השר – כל מה שתעשה במשרד ייכשל אם אתה לא תוציא את הדבר הנורא הזה, את הגזענות ממשרד החינוך. תודה, גברתי.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה. תודה רבה, חבר הכנסת מאיר כהן. חברת הכנסת דבי ביטון, בבקשה, לרשותך עשר דקות.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושבת-ראש, כבוד השר, כנסת נכבדה. אנו מצויים בשעות מאוד מאוד קריטיות בנוגע לעסקת החטופים. עסקת החטופים – 465 ימים, 100 חטופים וחטופות, חלקם בחיים וחלקם כבר לא. אני חייבת לומר: מהבוקר אני מזדעזעת מהתייחסויות של שרים וחברי כנסת, שלא מוצאים לנכון להרים את ידם להציל חיים. פדיון שבויים, עם ישראל הגדול, העם היהודי הנאור – מה קרה לנו? מה קרה לנו? אחרי ההפקרה, יש לכם בכלל את הזכות להתנגד לעסקה? ואתם יודעים מה? מה שמקומם אותי – אל תעצרו את המלחמה. אני רוצה לשאול אתכם: אתם גרים בשדרות? איפה הייתם 20 שנה כשחטפנו קסאמים ונהרגו לנו אנשים ולא חיינו חיים תקינים, ולא ישנו בלילות, וילדים בני 12 ו-15 מרטיבים? מה קרה? למה אז לא ביקשתם מלחמה להגן עלינו? מה ההתייפייפות? המלחמה חשובה, את החמאס צריך לגדוע, אבל בואו לא נשכח: נדאג שהחמאס הזה, מעכברוש יהפוך לפיל. ואתם יודעים מה? אם אתם לא רוצים להפסיק את המלחמה, אז בואו, תכבשו גם את יהודה ושומרון. לדעתי גם שם יש חמאס, אני טועה? ואולי נלך קצת לאיראן וקצת לסוריה? תגידו לי, השתגעתם? אתם עושים מסחרה על ילדים, על הורים, על אחיינים, על משפחות חטופים? כמה אטימות, איפה הלב הזה? איפה היהדות? אני לא מצליחה להבין את זה. אני ומשפחתי, שהיינו בסכנת חיים, פסע ממוות, אומרת לכם כאן מעל בימת הכנסת: תעצרו את המלחמה; תביאו את החטופים. כן, ואני יודעת, זה מסוכן, אבל הם בראש ובראשונה. אדוני ראש הממשלה, לנסראללה הגעתם, לסנוואר הגעתם, לכל בכיר מעולה הגעתם – לא תגיעו לכמה יצורים נתעבים, כדי שישתחררו? חסרות לכם דרכים לפתור את הסוגיה הזו? אני עוד יותר מזועזעת כשאני רואה שכבוד ראש הממשלה שולח את פוקס לשכנע ח"כים או לשכנע שרים לעסקה. אדוני ראש הממשלה, עמד כאן ראש סיעת יש עתיד ואמר כבר מהיום הראשון: אנחנו נהיה רשת ביטחון. אבל אם החטופים כל כך חשובים לך, אז תשלח בבקשה, בלשון המעטה, הצידה את כל הסוררים האלה שבנותיהם לא נאנסות, שילדיהם לא רעבים, כי הם מכורבלים בשמיכה חמה ולא ישנים על חוף, על איזה חול עם פיפי וכו'. אנחנו ועוד רבים מאיתנו פה באופוזיציה נהיה לך רשת ביטחון, ותעיף את כל הקיצוניים הלא-נורמליים האלה, שעסוקים בלבוא ולכבוש את עזה עכשיו, שחוסמים לנו דרכים בעיר ועסוקים בהסעות וקרוואנים, כאילו נגמר העולם. מה נסגר איתך? אתה רוצה את הכיסא? תישאר בכיסא, מצידי, עד 120. איך אתה עושה מסחרה על חטופים? אנחנו היינו צריכים לחכות לטראמפ? אין לך בושה? היית צריך לחכות לטראמפ לשחרר את הישראלים שבמשמרת שלך – שלך, אדוני ראש הממשלה, מה לעשות, כשאתה הראש אתה גם אשם – הפקרת והזנחת לאורך שנים. עכשיו שיש הזדמנות פז אתה כפוף ונכנע לכמה קיצוניים מביכים? שר האוצר קורא לעסקה "קטסטרופה"? תסתכל על הקטסטרופה הכלכלית שעשית למדינת ישראל. תסתכל על זה שאנשים נהיים רעבים מיום ליום. או הגברת, השרה סטרוק, הצינור להלבנת כספים, סליחה על הביטוי – קחי את כל הכספים הקואליציוניים שלך, תאכילי את הרעבים שאדון שר האוצר שלנו הרעיב, ותצביעו בעד עסקת חטופים. בשבוע שעבר כולנו, כולנו – מי שהספיק לראות את הסרטון של שירה אלבג, שאני יודעת שהמשפחה ביקשה, אבל בכל זאת הגיע אלינו. אני רוצה לומר לכם: אני לא יודעת – אני לא רוצה לצאת פה באיומים, אני לא יודעת מה הייתי עושה אם חלילה זו הייתה הבת שלי. ואני מעריצה את האימהות ואת האבות שנלחמים לקבל את הילדים שלהם. כך היא אמרה מכיכר החטופים: "לירוש, האור שלנו, רק בת 19 – – – ילדה שהחיים עוד לפניה, נמצאת בשבי בגיהינום. רחוקה מאיתנו, רחוקה מהבית, רחוקה מכל מה שמוכר". בת 19. "לירי ילדה חזקה, יפהפייה ומלאת חיים, עם לב רחב, עם נתינה אין-סופית. תמיד, אבל תמיד, היא הראשונה להושיט יד, לחשוב על אחרים. והיום היא זקוקה ליד המושטת שלכם", זעקה האם. ראינו ושמענו את לירי, אבל זאת לא לירי שלנו – תחשבו מה עובר על אימא שרואה את הבת שלה ומסוגלת להגיד: זאת לא לירי שלנו. "ראינו את לירי כבויה, מפוחדת, נלחמת על חייה כל רגע וכל דקה ביום". היא תיארה את העיניים של בתה. "תוציאו אותי מהגיהינום", זה מה שהיא הצליחה, זו אימא שיודעת ומרגישה את הבת שלה. "אל תשכחו אותי", זה רגע שקורע את הנשמה. היא פנתה לראש הממשלה, שר הביטחון ומקבלי ההחלטות, לקראת יציאתה של המשלחת, וכיום המשלחת כבר שם: "צפיתם בסרטון? ישנתם טוב?" וגם אני תוהה אם אותם שרים שמעיזים להתנגד לעסקה – האם השרה סטרוק ישבה לראות את הסרט? מעניין איך היא הייתה מגיבה לו בתה הייתה שם, נחטפת או אולי נאנסת? לא אולי, בטוח. מה קרה? אימא, אימא, עזבי את זה, השרה, עזבי – דעות מטורפות שלכם. "הסרטון הזה הוא עדות חיה לכישלון המתמשך שלכם. הסרטון הזה הוא לא רק אות חיים, הוא קריאה לעזרה, הוא זעקה, הוא ציווי חד וברור: הסכם עכשיו"; "זה הרגע שבו עליכם להוכיח מנהיגות ואומץ. אסור שדיונים האלה יסתיימו בלי הסכם שיחזיר את לירי ואת כל החטופים הביתה. יש לכם את הכוח והחובה לשנות את המציאות ולאחד את פעם סביב מטרה אנושית אחת – החזרת החטופים". והיא ממשיכה: "ילדה אהובה שלי, זאת אימא פה. אני אוהבת אותך, אני מתגעגעת אלייך. אם את שומעת אותנו, תדעי: את לא לבד. אנחנו כאן, נלחמים בשבילך, לא נוותר עד שתחזרי להיות איתנו. את חזקה כמו לביאה, את גיבורה, את שורדת. ואני מבטיחה לך, ילדה שלי – תכף ניפגש, ויהיה לנו טוב, זה ייקרה בקרוב. כולנו ביחד יהיה לנו טוב". ואני באמת רוצה מכאן לומר לכל האימהות – לאימא עינב ולכל האימהות שאנחנו פוגשים באופן קבוע, גם בעצרות – שיש להן בקשה אחת: לראות את הילדים שלהן; לאותם ילדים, שיש להם בקשה אחת: לפגוש את אבא שלהם; לאותם נכדים, שכל רצונם להתכרבל עם סבא שלהם. אני רוצה לספר לכם שאתמול ביקרתי באחד מהמועדונים של חמניות. חמניות זה מועדון שבעצם נותן מענה ליתומים ויתומות. הם נפגשים, וזה כמו מועדון חברתי, הם עושים פעילות חברתית. המועדון הזה גם מאפשר מפגשים של ההורים שם – חלקם, מרביתם, הם יתומים מהורה אחד. ישבתי, שוחחתי עם הילדים, ילדים בני שבע עד 17, ישבו בקבוצה כ-30 כאלה, והלב שלי נשבר. אתה מסתכל על הילדים האלה, שאיבדו את היקר להם מכול. אחת הילדות אמרה לי משפט שבאמת מדמם בי: אני מרגישה טוב, כי אני לא צריכה להסביר שאין לי אבא, והתבוננה בחברותיה וחבריה מסביב. כי המשותף להם הוא שהם איבדו אבא, והיא מרגישה ביטחון ונוחות באותה קבוצה. לאחר מכן הלכתי לפגוש את האימהות. את האימהות השבורות, שצריכות להתמודד עם אותם ילדים, עם מציאות לא פשוטה, עם מצב כלכלי, שהתביישתי – הרגשתי נבוכה שאני נציגת כנסת ישראל, ואני צריכה לשמוע את הטענות ההזויות האלה. 2025 – קופת המדינה שלנו, ברוך השם, אם ננווט אותה, היא תהיה מעולה. יכול להיות שאפילו חצי מהגירעון הזה לא יהיה, אבל משיקולים קואליציוניים מביכים – –