جلسة الهيئة العامة بتاريخ 18/11/2024 الساعة 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום יום שני י"ז בחשוון התשפ"ה, 18 בנובמבר 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/5023/25 וכלה בהצעת חוק פ/5053/25: הצעת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים (תיקון מס' 6) (הגבלת שיווק של חומר מסכן שיש לו שימושים מותרים), התשפ"ה–2025, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הסמכת בית משפט למתן צו מניעה או צו עשה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק עידוד תרומות מזון (תיקון), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי ויסמין פרידמן; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמול לגרושות), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק איסור הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמול מילואים לעובד עצמאי) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, נאור שירי ומשה טור פז; הצעת חוק יום לציון עליית יהודי תימן ולזכר הנספים בדרך לישראל, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הכרה במי שנספה בפגיעת איבה כחייל שנספה במערכה) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת שמחה רוטמן ואופיר כץ; הצעת חוק העונשין (תיקון – שימוש במשבש תדרים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – תגמולי הורים, יתומים ואחים שכולים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – המעמד המשפטי של בעלי חיים), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת יסמין פרידמן ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק עידוד שירות צבאי, לאומי או לאומי-אזרחי במוסדות להשכלה גבוהה, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – ביטול מגבלת גיל להכרה ביתומי צה"ל וכוחות הביטחון), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק רשות מקרקעי ישראל (תיקון – הקצאת קרקעות בנגב ובגליל לחיילים משוחררים ומשרתי שירות לאומי-אזרחי), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק זיכרון אירועי הטרור של כ"ב בתשרי (7 באוקטובר) ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על תשר), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (משיכת כספי קרן השתלמות) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת ולדימיר בליאק, דבי ביטון ונאור שירי; הצעת חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – אישור הכנסת לפתיחה בהליך פלילי או אזרחי), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת טלי גוטליב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב תגמול מילואים למשוחרר משירות קבע או לפורש ממנו) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חישוב התגמול לעצמאים בשירות מילואים), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת אורית פרקש הכהן; הצעת חוק התכנון והבנייה (הוראות מיוחדות לעניין אכיפה ביישובי מיעוטים ללא תוכנית) (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמול מילואים לעובד עצמאי) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הגדלת הייצוג הנשי באסיפה הבוחרת ובחירת נציגים מיהודה והשומרון), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, אוהד טל, שמחה רוטמן, משה סולומון וצבי ידידיה סוכות; הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – הגדרת אלימות במשפחה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת פנינה תמנו, מירב בן ארי, יואב סגלוביץ', דבי ביטון, מטי צרפתי הרכבי ושלי טל מירון; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון מס' 5) (תיקון – תחולה למפרע), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אושר שקלים; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – הסמכת בית משפט למתן צו מניעה או צו עשה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – קיזוז דוחות תעבורה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות; הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת משה פסל; הצעת חוק העונשין (תיקון – תקיפת עיתונאים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק להנגשת מזון בריא לציבור, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון – צו לקבלת נתוני מנוי ונתוני תקשורת ממקור אחר), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק הרשות לקידום הורות טובה ומיטיבה ותפקוד הורי ומשפחתי בריא, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק להגבלת השיווק של גז קצפות לצרכן, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – מניעת התמודדות בבחירות של תומכי ומעודדי טרור), מאת חברי הכנסת מתן כהנא, פנינה תמנו, חילי טרופר, אלון שוסטר, גדי איזנקוט, מיכאל מרדכי ביטון, אורית פרקש הכהן ובנימין גנץ. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס, 252) (מענק לימודים), התשפ"ה–2024. פרוטוקול המתקן את הסכם מרקש בדבר הקמת ארגון הסחר העולמי בדבר סובסידיות דיג. מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת חוה אתי עטייה, עופר כסיף, מירב בן ארי ואורית פרקש הכהן בנושא: מצב הטיפול בנפגעי ושורדי מתקפת 7 באוקטובר בדגש על ניצולי המסיבות (נובה ופסיידאק). הודעות שר החינוך על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעות אלו: הצעתם של חברי הכנסת דבי ביטון, חילי טרופר, חוה אתי עטייה, גלעד קריב ועאידה תומא סלימאן בנושא: סגירת בתי ספר ייעודיים לאוטיזם; הצעתם של חברי הכנסת אפרת רייטן מרום ויואב סגלוביץ' בנושא: פערים משמעותיים במענים החינוכיים לתלמידים המפונים מגבול הצפון; הצעתם של חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, סימון מושיאשוילי, קטי קטרין שטרית, מיכאל מרדכי ביטון וירון לוי בנושא: המענה לתלמידי מערכת החינוך ועובדיה בתחום הטראומה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום, והוא נאומים בני דקה. חברי כנסת המבקשים להירשם מוזמנים להצביע בעד כעת. שלום לשר. עד שאקבל לידי את הרשימה, ראשונת הדוברים, חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, בבקשה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

תודה, אדוני היושב-ראש. הבוקר ירד גשם והחורף מתחיל, ואני מרגישה ביתר שאת את מצב החטופים, שנמצאים 409 ימים בעזה. אני מבקשת לצטט את פרופ' חגי לוין, ראש מערך הבריאות של מטה משפחות החטופים, בהודעה שבה הוא מתריע כי בניגוד לחורף הקודם, אל החורף הזה החטופים מגיעים ללא רזרבות פיזיולוגיות. הם ניצלו את רקמת השומן; מסת השריר שלהם ירדה פלאים; מערכת העצבים שלהם בתפקוד ירוד, ויכולת ההתמודדות שלהם עם קור חלשה עד כדי סכנה לפגיעות קור קשות ומוות; רמות הוויטמינים והמינרלים החיוניים שלהם במחסור משמעותי, ולכן הסיכוי שלהם להפרעות מסוכנות בקצב הלב גבוה; מערכת החיסון שלהם נחלשה מאוד, דבר המגביר את הסיכון לזיהומי חורף; הם פגיעים וחלשים, והחורף מכניס אותם לסיכון חיים נוסף על זה שממילא קיים. הדחיפות להצלת חייהם הולכת ועולה, והסיכון לחייהם מתגבר בכל יום. אין להם זמן.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת, ואחריו – חברת הכנסת צגה מלקו. בבקשה.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מכובדי יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה לדבר על סוגיה: אתמול נהרג עובד בתאונת עבודה – אתמול בשעות הבוקר – ורק היום, כמעט 30 שעות אחרי כן, שוחררה הגופה. זה סיוט שהמשפחות עוברות מאז קבלת ההודעה שיקירם נפטר ועד להבאתו לקבורה. זה בגלל שבמכון לרפואה משפטית עובדים בסך הכול חמישה רופאים מומחים וארבעה מתמחים. אם נשווה את זה לצורך, כאן בארץ צריכים להיות לפחות כ-50 רופאים מומחים כדי שיוכלו לעשות את העבודה. זו סוגיה שלדעתי משרד הבריאות צריך לטפל בה; לתת לה עדיפות עליונה כדי שהאנשים יקבלו שירות כמו שצריך. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו, ואחריה – חבר הכנסת משה סולומון.

צגה מלקו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני כשנה וחצי ילד בשם רפאל אדנה נדרס למוות. יצאנו, קהילה שלמה, להפגין: צדק לרפאל. רפאל אדנה נדרס על ידי אישה בשם היידי, רופאת שיניים. בהתחלה משטרת ישראל ציינו, כתבו בפרוטוקול שהבת, רופאת השיניים היידי, דרסה אותו. אחר כך שינו את הגרסה, אמרו: האימא קרול היא זאת שדרסה. בסופו של דבר מי שעמדה לדין, למשפט, היא האימא; אבל חברה של האימא, הלן, שהייתה האחרונה שראתה אותה, חשפה את האמת, זו הייתה אפילו פליטת פה. בעדות שלה הלן, החברה של האימא, אמרה שהיא הייתה אצלה בבית. אחר כך מישהו מהמשפחה בא ואסף אותה, הבת או מישהו אחר. אבל משום מה, האמירה בעדות של הלן נשמטה מפרוטוקול בית המשפט. בתוכנית "הצינור" חשפו את זה. איך זה נחשף? מישהו שלח מייל שבפרוטוקול זה לא מופיע. למרות שידענו שהבת, רופאת השיניים היידי, היא שדרסה אותו ולא האימא – כדי להוציא את הבת אמרו שזאת האימא, כי האימא היא מעל גיל 80, מבוגרת. אבל האמת היא שהחברה של האימא, הלן, אמרה: היא הייתה אצלי בבית ומישהו בא ואסף אותה, הבת או מישהו אחר. זאת אומרת שהבת היא זאת שנהגה, היא זאת שדרסה אותו. אני מאמינה שבבית המשפט ברגע שהפרוטוקול יתוקן, הצדק יצא לאור.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחברת הכנסת מלקו. חבר הכנסת משה סולומון, בבקשה, ואחריו – חברת הכנסת דבי ביטון.

משה סולומון (הציונות הדתית):

תודה, אדוני היושב-ראש. כמדי שבוע בנאומים בני הדקה אני מזכיר את אחד הנופלים, אחד הגיבורים בני הקהילה. הפעם אספר על סמל ראשון מארו אלם ז"ל, בנם של יגבאל וגברה. מארו נולד ביום כ' באייר תשס"ג באתיופיה, אח לחמישה. הוא היה לוחם בגדוד 51 בחטיבת גולני, ונפל בקרב בקיבוץ כיסופים ב-7 באוקטובר תוך הקרבת חייו למען תושבי הקיבוץ. מארו, שנולד באתיופיה ועלה לארץ בשנת 2012, בהיותו רק בן שמונה, הוא חלוץ שיצא להילחם על אחיו. דרכו החלה במרכז הקליטה איבים בשדרות, המשיכה במקיף ב', ולאחר מכן בכפר הנוער בן יקיר, שם סיים את לימודיו. מייד עם סיום לימודיו התגייס לחטיבת גולני. מארו הצטיין בתחרויות ריצה, הגיע למקום הראשון, והביא גאווה וזכייה במדליות רבות לפלוגתו. מי שהכיר את מארו מספר על נער חייכן, ביישן ושקט, עם שמחת חיים מידבקת שהעלתה חיוך על פני כל סובביו. הוא התבלט בענווה, בטוהר ליבו ובטוב שהיו בו. הוא ידע להנהיג ולומר את המילה הנכונה בזמן המדויק, ותמיד היה שם לתמוך כשנדרש. הוריו האהובים יגבאל וגברה וחמשת אחיו איבדו בן ואח יקר, שהצטיין בכבוד להוריו, באהבתו לכל אדם ובנתינה אמיתית מכל הלב, ללא תמורה. יהי זכרו ברוך.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. חברת הכנסת דבי ביטון. אחריה – חבר הכנסת חנוך מלביצקי, בבקשה.

דבי ביטון (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, 409 ימים, 101 חטופים. אחזור על המשפט הזה, ואמשיך ואהדהד אותו בכל הזדמנות ובכל יום נורא שעובר. כבוד היושב-ראש, הצלחנו להביא הישגים מדהימים. הרגנו כמעט כל ראש – סנוואר, נסראללה וכו'. זה הזמן להחזיר אותם. אי-אפשר לצאת החוצה, לראות את העננים, לראות את הגשם, להבין שהילדים שלנו, האבות שלנו, האחים, הדודים נמצאים במנהרות החמאס. לדאבוני, העדויות משם קשות מאוד, ואנחנו יודעים ורואים את זה. לא תהיה תקומתנו בלי החזרה שלהם. אם אנחנו רוצים ניצחון מוחלט – זה הניצחון. זו חובה מוסרית ולאומית שלנו. אני קוראת לראש הממשלה: סמוך על צה"ל, עצור את המלחמה. צה"ל שמר עלינו מספיק שנים עוד לפני כל המלחמה הזאת; אז התירוץ שאי-אפשר הוא לא נכון. תוציא 101 חטופים בעסקה אחת, ואם הם יחליטו רק להרים את ראשם, זה יהיה הזמן לטפל בהם. אז אני פונה שוב: בבקשה, תחזירו כבר את החטופים ואת החטופות, כמובן. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת חנוך מלביצקי, ואחריו – חברת הכנסת טלי גוטליב. בבקשה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תודה, אדוני היושב-ראש. לצערי, החדשות הקשות על התנאים והמצב של אלי פלדשטיין הגיעו לא מזמן, ואני לא יכול להתעלם מהדיווחים על הטלפון שקיבל שופט בית משפט העליון, שאישר את הארכת המעצר שלו למרות שתי פסיקות סותרות בשלום ובמחוזי. נאמר שהוא קיבל טלפון מראשי מערכת הביטחון, וזה שינה את החלטתו. הפרקטיקה הזאת, להרים טלפון לשופט – הפעם ראשונה שנחשפנו אליה, אדוני היושב-ראש, הייתה כאשר שי ניצן שלח מייל לשופטי העליון שבו תדרך אותם איך לענות נכון על שאלות במשפט נתניהו. זו פרקטיקה פסולה. זו פרקטיקה של הטיית משפט. אדוני היושב-ראש, אתה יודע יפה מאוד – גם היית עורך דין – שאם מישהו מאיתנו היה מעז רק לפנות לשופט, סביר להניח שהיה מאבד את רישיונו ומהמשטרה היו דופקים אצלו בדלת. התהליכים האלה מזוהמים. הם מקרינים באופן רע מאוד על מערכת המשפט שלנו, וטוב יעשו שופטינו אם יקפידו על מה שהם דורשים מאחרים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. חברת הכנסת טלי גוטליב. אחריה – חברת הכנסת קטי שטרית.

טלי גוטליב (הליכוד):

טוב, תראו, זה פשוט נשמע כמו צ'יזבט אבל זה לגמרי אמיתי. יהודי, קצין בצה"ל, איש אמון של ראש הממשלה, אלי פלדשטיין, נמצא בחקירת שב"כ בתנאים של מחבל נוח'בה – אפילו מחבל נוח'בה לא מקבל כאלה תנאים. נמצא במעצר, לא רואה עורך דין. שימו את כל זה בצד; אנחנו כבר אחרי כל זה. מספרים שהוא פגע בביטחון מדינת ישראל, ואז אנחנו מגלים הדלפת מסמך שלא רק שלא פוגעת בביטחון מדינת ישראל אלא שומרת על ביטחון מדינת ישראל, גודעת את הגלוריפיקציה של חמאס ומספרת לעולם את אסטרטגיית חמאס: אנחנו לא מסכימים לעסקת שחרור חטופים; אנחנו צריכים להאשים, במניפולציה, את ראש הממשלה; אנחנו צריכים לעודד את ההפגנות שיש בארץ, שקורעות את העם לשניים. כל זה מביא את האמת בפני העולם, לא רק בפני עם ישראל. הוא חשוד – לא פחות – בפגיעה ביטחון מדינת ישראל. במשך תקופה מריצים שמועות שהעוזר של ראש הממשלה חשוד בסחיטה באיומים, ועשרה ימים מדברים על זה בתקשורת. התיק הזה נגנז כי קצין אמ"ן לא התלונן על סחיטה באיומים, אז לא נורא. כל זה נעשה מעל הראש שלנו. אבל לא זה מה שמפריע לי. אני הייתי סנגורית 22 שנה. אני מכירה את בתי הסוהר כמו את כף היד שלי – איך נכנסים, מה נמצא בתא המעצר, מה אתה יכול להכניס לתא המעצר. לתא המעצר לא מכניסים לא חבל ולא חוט ולא גומי ולא חגורת מכנסיים וגם לא שרוכי נעליים. שיהיה כאן ברור: אף אחד לא נכנס ככה לבית הסוהר. מספרים לנו קודם שבתא שלו מצאו חבל. אחר כך אמרו: זה לא חבל; זה גומי ארוך, הוא הוציא מהחלון. אני רוצה לשאול את שירות בתי הסוהר איך זה שהאסיר מגיע לחלון. מעניין אותי פשוט לדעת, בתא המעצר איך הוא מגיע לחלון? איך יש שם משהו שמאפשר לו להגיע לחלון? נגיד שהוא הגיע לחלון – אין שם את הגומיות מהסוג הזה – הוא עלול לפגוע בעצמו. אני אומרת משהו הרבה יותר נורא: כתבתי אתמול שלא אתפלא אם יקרה משהו לכל מיני עצורים ביטחוניים יהודים. זה קרה. כל מיני אנשים שנעלמו, ד' ו-א' וכל מיני אנשים שהשב"כ לא רוצה שנדע את מה שהם יודעים. לי ברור שפלדשטיין לא פגע בביטחון מדינת ישראל, כמו שברור לכל בר-דעת; כמו שברור לי שהוא לא צריך להיות במניעת מפגש; כמו שברור לי שהוא לא צריך להיות בתנאי מעצר שלא מביישים את המחבלים; ברור לי לגמרי, וכמו שברור לי שמישהו אמר לו אתמול: אתה הולך לשבת 20 שנה, חכה, אתה גומר את החיים שלך כאן. יד נעלמה השאירה את החפץ הזה, את החבל. אני בטוחה מי זה; אני אומרת את זה פה בכנסת, אמרתי את זה גם אצלי בכל מקום, ואני אומרת לכם, שאם תרצו לדעת מי שם את זה ותרצו לראות את הסרטון – אני חותמת כאן ועכשיו שהסרטון לא עבד; המצלמה במקרה לא צילמה, וזה לא נקלט בעדשה. אוי ואבוי לכולנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. חברת הכנסת קטי קטרין שטרית. אחריה – חבר הכנסת אריאל קלנר. בבקשה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, שר החוץ, חבריי חברי הכנסת, חשבתי רבות לפני שהחלטתי שאני רוצה להגיד את מה שאני רוצה להגיד עכשיו, אבל אני חושבת שאנחנו עומדים בפני סכנה מאוד מאוד קשה – האירועים הקשים, המזעזעים, של הימים הקרובים, האחרונים, שבהם הושלכו פצצות תאורה על ביתו של ראש הממשלה בקיסריה. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אני שומעת ללא הרף, גם בקרב החברים שלי בימין: תעשו כבר משהו, תעשו כבר משהו. ואני אומרת לך, אדוני יושב-ראש הכנסת, אני חושבת שכבר הגענו לקו האדום וחצינו אותו. בקיץ כשאנחנו מדברים על הקו האדום של הכינרת, ותמיד אני שואלת את עצמי: לאן עוד קו אדום יכול להגיע? אז אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש: הגיעו מים עד נפש. זה לחלוטין לא הגיוני שאנחנו רואים פעם אחר פעם כמה שאותם אנשים אנרכיסטיים מתקרבים לביתו של ראש הממשלה, ומטרה אחת עומדת בפניהם: לרצוח את ראש הממשלה. לרצוח אותו. הם אמרו שצריך לירות לו במצח; הם נסעו עם לפידים לתוך הבית שלו כדי לשרוף את ביתו. הרי הם לא באים עם זרי פרחים; הם לא באים לשוחח איתו. הם רוצים – איך הם אמרו – להוציא אותו מביתו ולתלות אותו. ריבונו של עולם, בקדנציה הקודמת זכורה לכולם "פרשת משפטים", כשבסך הכול משפט שאמרה אישה שהלכה עם בעלה ועם ילדיה לבית הכנסת, בסך הכול משפט אחד – היא נעצרה ליום שלם. אנחנו יודעים ששנה וחצי אישה ששלחה מכתב לראש הממשלה בנט – אגב, טוב שהיא נמצאת בבית הכלא כי היא שלחה מכתב יחד עם קליע, אבל אנחנו רואים פעם אחר פעם אמירות קשות כלפי ראש הממשלה. קוראים לו בשמות של בוגד. כותבים את זה על כבישי מדינת ישראל, בכל פינה אפשרית. זה לא הגרפיטי של שפי פז. לא, לא, היא שייכת למחנה אחר. אותה צריך לעצור. אנחנו רואים פה שיש אנשים, והם אנרכיסטים. הם לא אנשים שאפשר לנהל איתם דיון, הם אנרכיסטים. הם רוצים שהמדינה הזו תהפוך למדינת כל אזרחיה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני מבקשת מהבית הזה – הכתובת על הקיר, כבר אין מקום על הקיר, הקיר מלא כבר בכתובות, שלא יבואו ויגידו שהוא הזמין את זה על עצמו. את זה כבר שמעתי, שאם הוא יירצח, הוא הביא את זה על עצמו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני מודיעה לך, אדוני היושב-ראש, מדובר בסכנת נפשות וצריך לקיים על זה כל דיון אפשרי. ראש הממשלה ומשפחתו נמצאים בסכנה. בסכנה קיומית, וזה סמל מדינה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. תודה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

זה לא משנה אם מישהו מסכים או לא מסכים עם הדעות שלו – זה סמל מדינה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת קלנר, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת ואטורי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

הם לא הצביעו – – – כתוב בתקנון.

אריאל קלנר (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, טוב, במדינת ישראל של היום יש שני מעמדות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

שתי.

אריאל קלנר (הליכוד):

שתי או שני? מעמד אחד – שני מעמדות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

למה שאתה מתכוון זה שתיים.

אריאל קלנר (הליכוד):

בכל מקרה יש שני מעמדות, זה מה שבטוח. מעמד אחד זה מעמד שאם הוא עושה גרפיטי או משהו בסגנון הזה, הוא נכנס לכלא. אני מדבר כמובן על שפי פז. היא נכנסה לכלא. בקפלן עוד לפני הקפה של הבוקר אלה הדברים שהם עושים.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הסגת גבול, לא גרפיטי.

אריאל קלנר (הליכוד):

אין אכיפה, אין שום דבר. הדלפות? כמובן. זה דבר חמור ביותר, וצריך לחקור את זה, אבל אם זאת הדלפה שפגעה בחטופים ופגעה במדינה, פגעה במעמד של המדינה ובהסברה של המדינה – כמו ההדלפה שהייתה על החיילים שלנו, שהוצגו כאנסים בשדה תימן, והיה שם שילוב של עבירה על החוק, גם פגיעה במדינה וגם פגיעה בהסברה – כלום, שקט, דממה. לא חוקרים, לא עוצרים ובטח לא מכסים עם פלנלית את העיניים ומכניסים את האנשים למרתפי השב"כ. הכול בסדר. ומי מדבר כמובן על חסימות כבישים? ועוד לא הזכרנו, אדוני היושב-ראש – אני, אולי כמוך, גדלנו בדור שבו הסבירו לנו שמילים הורגות, שאסור להגיד, אוי ואבוי; אבל היום מילים כבר לא הורגות, אפשר להגיד מה שרוצים, כי כמובן יש ראש ממשלה או אנשים מסוימים מצד פוליטי מסוים שאותם הן הורגות, ויש צד מסוים שמותר להגיד עליהם הכול. זה חופש ביטוי, והכול נפלא והכול נהדר – שני מעמדות. אגב, אין עבירה – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

אריאל קלנר (הליכוד):

– – אין דבר מותר ואין דבר אסור. אני אגיד לך, אותו פשע, אותה עבירה, יש כאלה שיכולים לקבל עליה פרס מהנשיא ויש כאלה שיקבלו עליה כלא. הכול תלוי בפוזיציה הפוליטית.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת ואטורי. חבר הכנסת ואטורי, בבקשה. אחריו אחרונת הדוברות לשלב זה – חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני ראש הממשלה, שמענו בתקשורת הרגע שנמצא חבל תלייה בחדרו של אלי פלדשטיין.

נאור שירי (יש עתיד):

לא נמצא.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אני אומר לכם דבר אחד. אני יודע שיש כמה במערכת שרוצים שהוא יתאבד. רוצים לחסל אותו כדי להסתיר את העניין הזה. מסתירים חומרים מראש הממשלה, וזאת הבעיה הכי גדולה שלהם. ההסתרה הגדולה, ההדלפות האלה. אתם יודעים מה מצחיק? מישהו הראה לי את ידיעות אחרונות – אני לא קורא את העיתון הזה – והיה כתוב שם: כמו שפורסם אצלנו לראשונה. מה זה "פורסם אצלנו לראשונה" אם לא הדלפה? כל הסיפור הזה הרי הודלף לתקשורת על ידי אנשים מסוימים שמקבלים הגנה מהחוק. מישהו אחד, נאמר שהעביר משהו לראש הממשלה, וכל המערכת גועשת, כל המערכת גועשת. יש כאן ניסיון הפיכה משפטית, על הממשלה ועל ראש הממשלה. אנחנו לא ניתן לזה לקרות, גם אם יצאו אלפי אנשים לרחובות. אנחנו נעצור את ניסיון ההפיכה הזה. לא ניתן לכם, זה לא יקרה. אתם יכולים להנהן עם הראש. עלו עליכם, עלו עליכם. תודה רבה.

דבי ביטון (יש עתיד):

חכה ותראה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, בבקשה. לאחר מכן נעבור לנושא הבא שעל סדר-היום.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

נגד בחטיבת אמ"ן במילואים נחשף לחומר שמראה באופן חד-משמעי שסנוואר וחמאס רוצים להשאיר את החטופים כדי לייצר פילוג פנימי בתוך ישראל כי הם מבסוטים מההפגנות ומבסוטים מהאנדרלמוסיה, והם מבינים שהחטופים הם הדבר שיכול למוטט את החברה הישראלית מבפנים, בעיקר בעיקר כשהחיצים מופנים לא לאויב אלא לממשלה ולמי שעומד בראשה.

דבי ביטון (יש עתיד):

למה הם עדיין בעזה?

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

הקצין הזה, הנגד הזה, הוא פטריוט מספיק. הוא פותח טלוויזיה ורואה איך ראש הממשלה לא רוצה לשחרר חטופים, כשיש לו מסמך מתוך חמאס, בעידודו של סנוואר, שמראה בדיוק את ההפך. והנגד הזה אומר: אלוהים ישמור, מבוקר עד ערב בכל ערוץ אני שומע שישראל אשמה, והינה יש לי ביד מסמך שמראה שחמאס מעולם לא היה בסיפור, מעולם לא היה באירוע, מעולם לא היה בסוג של התחלה של משא ומתן. להפך: תמשיכו להפגין, תמשיכו להאשים את הממשלה, בדיוק בגלל זה אני משאיר את החטופים. אומר הנגד הפטריוטי הזה לעצמו: יש לי ביד מידע שלא מגיע לתקשורת, שלא מגיע לעם ישראל, שלא מגיע לראש הממשלה – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

כי הוא מסווג, כי הוא מסווג.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, די.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

– – מסמך קריטי וחשוב. עם מידע שאת ההפך ממנו – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

עבר הזמן.

היו"ר אמיר אוחנה:

אל תעזור לי לנהל את המליאה. טוב, תודה. יום אחד אולי תשב בכיסא הזה, לא עכשיו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אני לא רוצה לשבת בכיסא הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה ראשונה. בבקשה, תמשיכי.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

– – אנחנו רואים באולפנים מבוקר עד ערב. עכשיו אני רוצה לומר משהו גם על הנגד הזה וגם על פלדשטיין: הם לא מסכנים את ביטחון המדינה. המסמך הזה לא מסכן את ביטחון המדינה, להפך, הוא מייצר את הנרטיב הראוי – שהחטופים שם לא בגלל ישראל אלא בגלל חמאס. הסיבה שאתם פועלים נגד כל זכויות אדם במקרה של פלדשטיין ושל הנגד היא אחת, כי זה פוגע בנרטיב, לא במדינה; כי זה פוגע בנרטיב האיום ביותר, הגרוע ביותר שאפשר היה להריץ מאז 7 באוקטובר, וזה שהחטופים לא כאן בגללנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי.

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

כי מה יישאר לכם אם לא זה? מה יישאר לכם אם לא השקר – –

מיקי לוי (יש עתיד):

ראש הממשלה – – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

– – שאתם מריצים מבוקר ועד ערב, וחוטפים בפעם השנייה את החטופים רק כדי לפגוע בראש הממשלה? השנאה מעוורת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, הנושא הבא שעל סדר-היום הוא דיון בהשתתפות ראש הממשלה על פי בקשתם של 40 חברי כנסת. נמצא איתנו ראש הממשלה וגם ראש האופוזיציה. לפני שנתחיל אני מבקש להזכיר לחברות וחברי הכנסת כי מי שיוצא מהדיון הזה ישוב לכאן רק להצבעה. אז מי שמעוניין לשמוע את שני האישים ימתין בסבלנות עד הסוף. מי שלא יכול להתאפק יצא החוצה. לפני שאזמין את חבר הכנסת מאיר כהן, ראשון הדוברים, אני רוצה לברך את השליח המיוחד של הממשל האמריקאי. I would like to welcome Ambassador Roger Carstens, the American special presidential envoy for hostage affairs, and his delegation, who are here with us today together with his Israeli counterpart, Gal Hirsh. I thank you both for your efforts in bringing back all 101 hostages – our brothers and sisters whose faces look down upon us from the gallery above. May they return swiftly to their families. Thank you very much. תודה רבה. חבר הכנסת מאיר כהן, בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני חייב לפתוח את דבריי בכך שאני מבין שהשב"כ הפך להיות הסקוריטטה, השב"כ הפך להיות אויב המדינה. אתם עולים לכאן ואתם עומדים בצד ומטיחים בשב"כ.

טלי גוטליב (הליכוד):

זאת צמרת השב"כ.

מאיר כהן (יש עתיד):

רגע, רגע, אני לא הפרעתי. טלי, אני לא הפרעתי לכם, אני מבקש מכם.

דבי ביטון (יש עתיד):

טלי גוטליב (הליכוד):

מאה אחוז, סליחה. סליחה, אדוני.

מאיר כהן (יש עתיד):

תפסיקו. אין שב"כ ספייר. הלוחמים שלו כל יום מונעים מאות פיגועים. היו זהירים בביקורת שלכם. אני מבין שזאת פוליטיקה, אני מבין שזה מחמם את הלב שלכם, אבל אנא מכם, תחשבו על לוחמי השב"כ שנמצאים עכשיו בתוך ביבים ומונעים פיגועים. אדוני היושב-ראש, אתה היית שם. אז אוקיי, שמע אתכם ראש הממשלה, בסדר גמור. ציפיתי ממנו שהוא יפסיק את זה. אני לא יכול להימנע מהמילים הקשות שאני הולך להגיד. אני עומד כאן מלא זעם – – –

גלית דיסטל אטבריאן (הליכוד):

גם אנחנו.

מאיר כהן (יש עתיד):

אני מאמין לך שאת מלאת זעם על מה שקרה – רק תקשיבי – במדינת ישראל ב-7 באוקטובר, ולא פחות מכך על מה שקורה אחרי 7 באוקטובר. באותו יום שחור שבו נרצחו אזרחים, נחטפו חפים מפשע ונעשו מעשי זוועה שאי-אפשר לתאר אותם, אתה, ראש הממשלה, לא רק שלא פעלת כפי שמצופה ממך ואמרת: אני לוקח אחריות ופה מעכשיו והלאה מחלץ את המדינה הזאת. לא אמרת את זה. אתה נכשלת בדבר הראשון, לקיחת אחריות, כמו שכל מנהיג צריך לקחת אחריות. זאת האחריות שלך, אדוני ראש הממשלה. 101 חטופים כבר 409 ימים נמקים במנהרות – תת-תזונה, סבל, עינויים, השפלות – בנות ובנים שלנו, של כל אחד מאיתנו, נמקים. ואדוני, עם כל הכבוד, לך יש זמן. וחלק מהשרים שלך – לפחות את זה תגיד להם – אומרים כאן: אנחנו לא בעד עסקה. איך אפשר להגיד את זה? אתה יכול להתווכח פוליטית, אתה יכול להגיד את דעתך, אבל במדינת ישראל הדואבת, מול הורים דואבים, מעיזים שרי ממשלת ישראל וחברי כנסת להיות במשכן, בקודש-הקודשים, ולהגיד: אנחנו לא בעד עסקה. תגידו כך, תגידו אחרת, תגידו: ננסה ככה – אבל מאיפה עזות המצח להסתכל על הורים, לשמוע את בכיים, לשמוע את אנקתם, ולבוא לכאן ולהגיד: אנחנו לא בעד עסקה?

ניסים ואטורי (הליכוד):

מי אמר דבר כזה? אתה שופך את דמנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא להפריע.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש.

מאיר כהן (יש עתיד):

אתה יודע מי אמר. ניסים, אתה יודע מי אמר. אתה יודע מי אמר, ניסים, תפסיק.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אל תכליל.

מאיר כהן (יש עתיד):

7 באוקטובר ייזכר לא רק בגלל מה שקרה בשטח אלא בעיקר בגלל מה שלא קרה: אובדן האחריות, אובדן המנהיגות ואובדן האנושיות שמלווה אותנו – שלך, אדוני ראש הממשלה ושל חלק מהשרים שלך. תגיד לי, אדוני ראש הממשלה, אני שואל אותך – אני לא נוהג להתלהם ואני לא נוהג לכנות אותך בכינויי גנאי, אבל אני שואל אותך: למה אתה לא הולך לניר עוז? למה אתה לא הולך לכפר עזה? למה אתה לא הולך לשם, שם את היד שלך על ההורים? גם אם הם יטיחו בך מילים קשות, אתה, ראש הממשלה, תשפיל מבט, תבלע, אבל תפגוש אותם. תראה את מה שאנחנו ראינו, כולל ח"כים מהמפלגה שלך – אני לא אקח את זה מהם – שהיו איתי שם ובכו איתי ובכו איתנו. לראות את הבתים השרופים, להריח שלושה ימים אחרי את ריח המוות. הם היו, אבל אתה לא. למה? באיזו מדינה זה קורה? הם האזרחים והאזרחיות שלך, הם האזרחים והאזרחיות שלנו, הם הבנים שלך והן הבנות שלך, הבנות שלנו והבנים שלנו, וכל טריק שתעשה לא יפטור אותך מהחובה הבסיסית הזאת. להפקיר אנשים במנהרות – אנחנו, היהודים? הגניוס היהודי? כל מי שהתגייס לצה"ל – איפה "לא מפקירים פצועים", איפה הסיפור הזה? הכול נעלם בשביל הפוליטיקה הזולה? אני לא יודע מה היה עם ההדלפות, אבל אני יודע דבר אחד, שמסלול ההדלפות עובר דרך הלשכה של ראש הממשלה. ואם הוא ידע, זה נורא; גם אם הוא לא ידע, זה נורא, כי זו הלשכה שלו, אלה האנשים שלו. ואתם עולים כאן ומטיחים בשב"כ כאילו השב"כ הכניס חבל. תפסיקו. אפשר להתווכח. יש פוליטיקה, אבל יש מעבר לפוליטיקה. יש דברים שהם שלנו ושלכם – השב"כ הוא שלי ושלך. זאת בושה, ההתייחסות שלך, אדוני, ושל אלה שחושבים שאנחנו יכולים להתנהל עם הסתר פנים כלפי החטופים האלה. הם מתים כל יום. הם מתים כל יום. אתה שומע את המשפחות, אתה שומע את הבכי שלהן, ואתה לא מאמין שכאן, במדינת ישראל, הגענו למצב כזה. ואני שומע אתכם אומרים: מה, אנחנו נפסיק את המלחמה? כן, תפסיקו את המלחמה. יש לנו הישגים – – –

אריאל קלנר (הליכוד):

לא, לא – – –

קריאות:

מאיר כהן (יש עתיד):

אל תפריע לי. אני לא אפריע לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

לא מוכנים לזה.

מאיר כהן (יש עתיד):

חנוך, תפסיק.

דבי ביטון (יש עתיד):

חברים שלכם שם – – – ילדים – – –

אפרת רייטן מרום (העבודה):

נמשיך את המלחמה לנצח – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת רייטן מרום.

מאיר כהן (יש עתיד):

יש לנו הישגים. יש לנו הישגים, ברוך השם. יש לנו הישגים מהטובים ביותר. חנוך.

קריאות

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קלנר, די.

מאיר כהן (יש עתיד):

סליחה, קלנר.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

מה יש לכם.

מאיר כהן (יש עתיד):

זו דעתך, אבל זו דעתי. אנחנו נמצאים במצב שצה"ל עשה עבודה מצוינת – גם בלבנון, גם ברצועת עזה. החמאס על הרגליים, אז צריך לנשום עמוק ולהגיד: עכשיו, לתת מכה על השולחן, אתה, ראש הממשלה, כמו שאתה יודע להיות כשאתה רוצה, ולהגיד לצוותים שלך: עכשיו תפסיקו הכול, לכו ותביאו את החטופים. לכו ותביאו אותם.

אפרת רייטן מרום (העבודה):

שילך בעצמו. הוא יכול ללכת בעצמו – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת רייטן.

מאיר כהן (יש עתיד):

מאיר כהן (יש עתיד):

ואם צריך תיסע אתה, ותעשה מסיבת עיתונאים ותגיד: אני עוצר כאן. אני רוצה את האזרחים ואת האזרחיות שלי. אני רוצה לספר לכם על קובי וגלית כלפון, השכנים שלי בדימונה.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אני מכירה אותם.

מאיר כהן (יש עתיד):

את מכירה אותם, קטי.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

כן , כן. אני מדברת איתם, עם גלית.

מאיר כהן (יש עתיד):

הם אמרו לי – נכון. זוג נהדר, מלח הארץ, ציונים טובים. אגב, אנשי ימין, השכנים שלי. חייהם פסקו מלכת. שגב חטוף. לראות את האנשים האלה קמלים, לראות ולשמוע את הבכי שלהם ולראות איך כל המשפחה מתכנסת לתוך העצב. אז כן, יש לנו הישגים טובים, צריך לשמר אותם, אבל מעבר לכל הישג צבאי צריך ללכת להביא את החטופים. אסור לנו לנהוג כאילו שום דבר לא קרה. אין הסתר פנים לשבוי, גם ההלכה אומרת את זה. ואתם יודעים, כל אחד מכם. החרדים לא נמצאים כאן – חבל, יש לי כמה מילים להגיד לכם, גם בנושא של ההשתמטות, וזה קשור אחד לשני. לוחמינו נמצאים 300 ו-350 יום בלחימה, וזה לא רק הבנים של צד אחד, חס ושלום – זה גם הבנים שלכם וזה גם הבנות שלכם וזה גם הבנים שלהם וגם הבנות שלהם. ואתם – מנזר השתקנים. ואתה, ראש הממשלה, יושב איתם בחדרי-חדרים ותופרים, תופרים חוקים של השתמטות. לא לזה ייסלח ולא לזה, שאנחנו מפקירים ושאתה מפקיר את השבויים שלנו. תודה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת כהן. אני מזמין את חבר הכנסת מיקי לוי לשאת את דבריו. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך.

מיקי לוי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני ראש הממשלה, חברי הכנסת, היום יום שני, אדוני ראש הממשלה, י"ז בחשוון, היום ה-409 למלחמה. 798 חללי צה"ל, 905 אזרחים הרוגים, 76 חללי משטרה ושירות ביטחון כללי, 101 חטופים בשבי מפלצות החמאס. תסתכל על משפחות שיושבות ביציע, אדוני ראש הממשלה, שיהיה לך אומץ להסתכל עליהן. בני עמי זועקים אלינו ממנהרות עזה, שבויים בידי מפלצות החמאס, והאחריות היא שלך ושל הממשלה שאתה עומד בראשה, רק שלכם. אתם פספסתם הזדמנויות להחזיר אותם חיים, ואתם – כרגע שמענו את הצעקות מהצד הזה, לא להפסיק כדי לא להחזיר אותם.

אריאל קלנר (הליכוד):

כדי כן להחזיר אותם.

קריאה:

איזה שטויות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קלנר, קריאה ראשונה.

מיקי לוי (יש עתיד):

שתוק כבר, תן לי לדבר.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

הציבור לא קונה את זה – – –

קריאה:

הוא קונה את מה שאת אומרת.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, די.

מיקי לוי (יש עתיד):

אוי ואבוי לחברה הישראלית אם כולם יחזרו מתים בארונות. ההיסטוריה תשפוט את כולנו ואת האחראים לכך. אי-אפשר להימלט מידיה של ההיסטוריה. אי-אפשר יהיה. אדוני ראש הממשלה, אני מגנה את ירי הזיקוקים לעבר ביתך – לא ראוי, מסוכן. אסור לחצות את הקווים. אלה קווים אדומים. שנה חלפה לה, אדוני ראש הממשלה; השבת השחורה, 7 באוקטובר, הטבח הנורא, אונס נשים, רצח זקנים, נשים וטף, האסון הגדול ביותר מאז הקמת מדינת ישראל. ואתה, אדוני ראש הממשלה, אין לך אומץ להגיד שני משפטים, שלוש מילים בכל משפט: אני מקבל אחריות, ועדת חקירה ממלכתית. "רק ועדת חקירה ממלכתית יכולה לתת לציבור תשובות ברורות על השאלות המרכזיות. כל יום שעובר בלי ועדת חקירה ממלכתית מגדיל את הסיכוי לשיבוש חקירה, לתיאום עדויות, להעלמת ראיות. ולכן אנחנו דורשים בקול ברור וצלול: ועדת חקירה ממלכתית עכשיו". את הדברים האלה אמרת אתה, אדוני ראש הממשלה, על נושאים יותר קלים מהטבח הנורא שנעשה בעמנו ובאחינו, תושבי עוטף עזה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, בבקשה. עד ארבע דקות לרשותך, גברתי.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה, כנסת נכבדה, משפחות יקרות – המשפחות של ארבל יהוד, שגיא דקל חן, של ענבר הימן, זכרה לברכה, של אלי ויוסי שרעבי, איציק אלגרט, מתן אנגרסט, שכולם נמצאים שם למעלה. הן נמצאות כאן בכנסת, אדוני ראש הממשלה, ואת הקולות שלהן אנחנו שומעים מדי יום. אני רוצה לספר לך – אני לא יודעת אם אתה יודע, אני יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה. לפני שבועיים אני נתתי לך מכתב ביד, מכתב שחתומות עליו אימהות של חטופות ונבחרות ציבור. לצערי עד היום לא קיבלתי מענה. תסתכל על המשפחות למעלה, גם הן לא מקבלות מענה, אדוני ראש הממשלה. בזמן שמדברים על יציאה מלבנון אתה מדבר על ניצחון מוחלט – אין ניצחון בלי החטופים, 101 ילדים שלי ושלך, לא רק שלהם. אנחנו יודעים שהאיום העיקרי כרגע, כובד האיום, נמצא בלבנון. אני מנסה להבין איך הפכו את זה שכל מי שמדבר על כך שיש לנו הצלחות כבירות מבחינה צבאית בעזה, ושהגיע הזמן להחזיר את 101 החטופים הביתה, כאשר אנחנו יודעים – ואתה אמרת שכמחציתם נמצאים בחיים. למה אנחנו מחכים? והקול של נשים נעדר מהקבינט שלך. אין שם ולו שרה אחת. תשמע את קולן של האימהות. תשמע את קולן.

שר התקשורת שלמה קרעי:

יש שלוש.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אני מדברת על קבינט המלחמה. אני יודעת שמי שמתייעץ איתך זה במצומצם. ואני אומרת לך, אדוני ראש הממשלה, אם אתה רוצה ניצחון – קרעי, תמשיך להתעסק ברייטינג, במשפחות אתה לא מתעסק, אז אל תפריע לי בנאום.

שר התקשורת שלמה קרעי:

כשגנץ ואיזנקוט היו לא היה לך מה להגיד.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אני מדברת עם ראש הממשלה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

כשגנץ ואיזנקוט היו לא היה לך מה לומר על זה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

בעיניי אנחנו לא צריכים להביא אותך לכאן. אנחנו לא צריכים להביא אותך לכאן ב-40 חתימות. לכאן מגיעות מדי יום משפחות של חטופים וחטופות שרוצות שתשמע אותן; שלא תשמע את בן גביר, שאנחנו יודעים במה הוא מתעסק, העניינים שלו נחשפו לעיני כל עם ישראל; שלא תקשיב לקול של סמוטריץ', ששכח מה זה להיות יהודי ומה זה פדיון שבויים. אתה זוכר את אברה מנגיסטו? הוא נמצא בשבי עשר שנים. אי-אפשר להפקיר אותם. אם רוצים ניצחון, לא יוצאים מלבנון – מחזירים אותם הביתה. אם צריך להפסיק בשלב הזה לחימה, אחרי שהורדנו את סנוואר, אחרי שמוטטנו את החמאס, אז מפסיקים לחימה. אדוני ראש הממשלה, רבים מהחיילים שלנו יוצאים למערכה בעזה וגם בלבנון עם ראש מורם, כשהמטרה העיקרית שלהם זה לא רק להחזיר את הביטחון – זה להחזיר את הבנים והבנות הביתה. ואת הקול הזה הם רוצים להשמיע לך. תסתכל עליהן, משפחות שכבר 409 ימים לא עוצמות עיניים מגיעות לפה. מחד גיסא, הכנסת משתדלת לתת להם במה ראויה, אבל לא אחת הם חוטפים גידופים, אומרים להם שהם שמאלנים, שהם מפקירים את ביטחון ישראל. ומה הם מבקשים? קרעי, תמשיך, תמשיך להפריע לראש הממשלה. הרי אתה מפריע לו בעצם העובדה שאתה מעלה לפה חוקים – באמת אני אומרת לך. מהבוקר הקואליציה שלך עוסקת ביועצת המשפטית, ברייטינג, בחוק לשכת עורכי הדין, במקום באלמנות, במקום ביתומים, במקום בחטופים ובחטופות – את זה אנחנו צריכים למדינת ישראל. במקום זה מה שמשתולל במדינת ישראל ובעם ישראל כרגע זה שנאה וליבוי והסתה. וכן, אני גם מגנה את פצצות התאורה שירו לבית שלך. אין דבר כזה שלא חוקרים את זה, אין דבר כזה שמי שעשה את זה לא יעמוד לדין. אבל אדוני ראש הממשלה, להפוך את העניין של החטופים לפוליטי – זה מה שקורה בבית הזה. אני מבקשת ממך גם תשובה על המכתב שלי – –

קריאה:

מי הפך את זה? מי הפך את זה?

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, די.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

– – גם תשובה על המכתב שלי – תמשיכו לצעוק – שחתום על ידי אימהות החטופים והחטופות, וגם תשובה לנבחרות ציבור שהגישו לך, אדוני ראש הממשלה. תודה רבה. ובעזרת השם, אל תתייאשו, נזכה לראות את כל הבנים והבנות בבית.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

חברת הכנסת תמנו שטה, אם כל כך חשוב לך ייצוג נשים, למה גנץ דילג עלייך כשהוא מינה את חילי טרופר?

קריאות:

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אדוני, הוא התייחס אליי. אני רוצה להשיב לו.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, לא. את לא עולה עכשיו.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

אז תיתן לי אחריו.

היו"ר אמיר אוחנה:

את דיברת, גברתי. אם תרצי, תעבירי בכתב בקשה להודעה אישית. לא ככה.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

לא, הוא שאל אותי שאלה. הוא מתייחס אליי. אז קרעי, אם היית יודע, אני ביקשתי להישאר בוועדה לקידום מעמד האישה. שלא כמוך, לא מחפשת – – –

שר התקשורת שלמה קרעי:

שמענו על זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, רשות הדיבור לחבר הכנסת עודד פורר.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, אדוני היושב-ראש. חברי הכנסת, אדוני ראש הממשלה, אני רוצה לדבר איתך על בחור ישראלי אחד שלמד בפילדלפיה בתיכון והחליט, אחרי שהוא סיים את התיכון בפילדלפיה, ולמרות שהמשפחה שלו בארצות הברית, לבוא להתגייס לצה"ל, כאן בישראל. אחרי שהוא שירת בצה"ל כאן בישראל הוא חזר לארצות הברית, אבל מייד עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים אותו בחור עזב את הלימודים וחזר לכאן כדי להתגייס במלחמת יום הכיפורים. אחיו של אותו בחור נפל בהגנה על העם כשפעל לשחרור החטופים באנטבה. ואני רוצה לשאול אותך, כאילו יושב פה בן אדם שהוא לא אותו אדם. אתה היום, אחרי שאתה באת לכאן מארצות הברית כדי להתגייס, ובאת לכאן כדי להילחם במלחמת יום הכיפורים, נלחמת במלחמות ישראל – עשית את כל זה בשביל להנהיג ממשלה שכל מה שהיא מקדמת זה השתמטות? עשית את כל זה בשביל להפוך להיות המשרת של דרעי ושל גולדקנופ בניסיון לפטור עוד ועוד אנשים בזמן המלחמה? איך אתה יכול, היום, כשאתה יודע מה המחסור בכוח האדם בצה"ל? אני לא טוען שאתה לא מבין את האתגרים הביטחוניים. אתה מבין את האתגרים הביטחוניים שבפניהם אנחנו עומדים; אתה מבין שהצבא זקוק לעוד אוגדות, הוא צריך עוד כוח אדם. אז איך אתה מאפשר לממשלה שלך להמשיך להיות ממשלת ההשתמטות, כשכל מה שהיא עוסקת בו, כשכל מה שאתה עוסק בו בישיבות שלך, הוא בקידום חוק ההשתמטות? רק עכשיו שמענו את מנהיג הזרם הליטאי הרב הירש אומר שזאת מצווה להיות עריקים. אדוני ראש הממשלה, יש לך הזדמנות – אתה תעלה פה להשיב לבקשה שלנו ב-40 חתימות. תעלה לכאן ותגנה את הדברים של הרב הירש. אז מה אם זה יזעזע לך את הקואליציה? אתה יכול להרשות שמנהיג ציבור במדינת ישראל, מנהיג ציבור גדול, חשוב, יגיד שזאת מצווה להיות עריקים? אתה יכול, כשאתה שולח את החיילים האלה לקרב, להגיד להם: תלכו, תלכו להילחם, אבל האחים שלך ישבו פה? אז אני מציע, אדוני ראש הממשלה, שבמקום להיות מנהיג פוליטי שהתגאה בשירותו הצבאי והפך להיות מנהיג של תנועת ההשתמטות, תגיד לשותפים הקואליציוניים שלך את מה שאמר משה רבנו לחלק מעם ישראל שלא רצה לחצות את הירדן: "האחיכם יבאו למלחמה ואתם תשבו פה".

דבי ביטון (יש עתיד):

ותקבלו קצבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת פורר. חבר הכנסת ווליד טאהא, בבקשה. עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, ראש הממשלה, בסוף השבוע האחרון נרצחו בחברה הערבית שמונה אנשים; שמונה אנשים בסוף שבוע מדמם אחד; שמונה אנשים נרצחים בתוך 48 שעות. 223 נרצחים מתחילת השנה, שיא של כל הזמנים. ומי יודע מה יהיה המספר עד דיון 40 החתימות הבא, ראש הממשלה? אני עולה לדוכן, ראש הממשלה, לא כדי להשתלח בך ולא כדי להתנגח בך, אבל כן, אני עולה כדי לפנות אליך וכדי לשאול אותך: מדוע אתה נוטש את החברה הערבית לעזאזל? אולי תשחרר אותו, השר קיש? אולי תשחרר אותו, שישמע את הדברים? מדוע אתה מפקיר את חיינו בידי ארגוני הפשיעה? איך זה לא מדיר שינה מעיניך, ראש הממשלה, כאשר חברה שלמה שבויה ומוחזקת כבת ערובה בידיהם של ארגוני הפשיעה? חברה שלמה חטופה בידי ארגוני הפשיעה שמטילים אימה עליה? ביישובים הערביים, ראש הממשלה, לא רק שאין משילות – אפרופו השר לביזיון לאומי והסיסמה הריקה מתוכן "משילות וריבונות" – ביישובים הערביים לא רק שאין משילות ולא רק שאין ריבונות, ביישובים הערביים אין משילות, אין ריבונות ובעצם אין מדינה כלל ועיקר. המדינה תחת הובלתך, ראש הממשלה, פשוט נכנעה לארגוני הטרור, תרתי משמע, פשוט נכנעה לארגוני הטרור, שהם ארגוני הפשיעה, בעוד השר שלך, השר לביזיון לאומי, תלמידו-חניכו של מאיר כהנא הגזען, מתגאה בריש גלי שבהנחייתו הדחפורים והכלים הכבדים הורסים מסגד באום אל-חיראן שבנגב – אום אל-חיראן, שמוכרת לך היטב, ראש הממשלה – דבר ששום מדינה עלי אדמות שמכבדת את עצמה לא הייתה מרשה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אדוני, נגמר הזמן. משפט לסיום.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תן לי כמה משפטים.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, את כל העמוד לא. משפט לסיום.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כפי שאמרתי, לא עליתי להתנגח בך, ראש הממשלה. אבל אתה ראש הממשלה, ואתה זה שנושא באחריות החוקית והערכית לשפיכות הדמים הבלתי-נפסקת. איפה הפתרונות שלך, ראש הממשלה, איפה התוכניות? מה האסטרטגיה שלך? מה אתה מתכוון לעשות כדי לעצור את שפיכות הדמים שבמשמרת שלך? תתעשת, ראש הממשלה, תתעשת ואל תיכנע לארגוני פשיעה, כפי שזה נראה עד עכשיו. באחריותך – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

משפט, אדוני, משפט.

היו"ר אמיר אוחנה:

משפט – היינו לפני כמה משפטים.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה – באחריותך לפרק את ארגוני הפשיעה. אתה – באחריותך לעצור את תופעת הפרוטקשן. אתה – באחריותך לעצור את זליגת הנשק מהצבא ומזרועות הביטחון לידיהם של ארגוני הפשיעה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת טאהא. תודה רבה, אדוני. חבר הכנסת איימן עודה, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

תומך טרור עומד לדבר. החבר של ג'יבריל רג'וב ואל-עארורי, שחיסלנו באדיבות עוז רוחם של לוחמינו. בואו נשמע איך הוא יוציא את דיבת – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך. חברת הכנסת גוטליב, תודה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, עמיתיי חברי הכנסת וחברות הכנסת, בנימין נתניהו, אני רוצה לספר לך את סיפורו של מוחמד אבו אל-קומסאן, בן 32 מעזה: נישאתי חודשיים לפני המלחמה ולאחר מכן חווינו את מסע הגירוש – –

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

– – עברנו ממקום למקום, החל מהצפון ועד שהגענו לדיר אל-בלח. בשבת 10 באוגוסט נולדו לי תאומים, בן ובת, אסר ואייסל, וזאת לאחר ניתוח קיסרי קשה שעברה אשתי, ד"ר ג'ומאנה ערפה. שמחה מילאה את ליבנו בבואם של ילדינו הראשונים, ההתרגשות הייתה בלתי ניתנת לתיאור. בבוקר יום שלישי 13 באוגוסט יצאתי בשמחה לבית החולים, הוצאתי את תעודת הלידה לתינוקות שלי. מתוך שמחה שלחתי לאשתי את תמונות תעודות הלידה בווטסאפ, אך היא לא ענתה. באותו הזמן קיבלתי שיחה מאחד השכנים ששאל אם אני בסדר, עניתי: אני בסדר. והוא אמר לי: הדירה שאתה שוכר הופצצה. מיהרתי וליבי פועם מפחד ודאגה לגורל משפחתי, עד שהגעתי לדלפק הקבלה של בית החולים וחלק מהשכנים אמרו לי ברעד: הם בתוך מקפיאי המתים. לא עברו עשר דקות מאז שהוצאתי את תעודת הלידה, ופתאום אני מוציא להם תעודות פטירה. התמוטטתי. בעזה יש 17,385 תינוקות שהמערכת שלך הרגה, ביניהם 825 תינוקות מתחת לגיל שנה. בעזה היום יש 35,055 תינוקות יתומים. הדם של כולם ירדוף אותך. ואתה בעזות מצח תוהה על כך שאתה מואשם בבית הדין בהאג?

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

עליזה. חברי הכנסת.

טלי גוטליב (הליכוד):

רעל, שקרים, אתה שקרן, לך תייצג את עזה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת. חברת הכנסת גוטליב, די.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

בנימין נתניהו, מהו החזון שלך? מה החזון שלך, תגיד לי? זה 30 שנה אתה רוצח סדרתי של השלום – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, לא. עצור, עצור, עצור, עצור.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

של השלום, של השלום.

היו"ר אמיר אוחנה:

רד מהדוכן מייד. רד מהדוכן מייד. רד מהדוכן מייד. להוריד אותו עכשיו.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

תן לי להמשיך. רוצח סדרתי של השלום, מה הבעיה?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

רד למטה, רד למטה, רד. רד, מנוול, רד, רד, מנוול. רד.

היו"ר אמיר אוחנה:

להוריד אותו עכשיו.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

מה החזון שלך?

היו"ר אמיר אוחנה:

"רוצח סדרתי" – בקפלן, לא פה. צא החוצה. רד מפה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

רוצח סדרתי של השלום זה אתה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

רד מהדוכן.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

למה אתה מוריד אותי? מה הבעיה?

היו"ר אמיר אוחנה:

"רוצח סדרתי" – רד מפה.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

למה?

היו"ר אמיר אוחנה:

רד מפה, חצוף.

איימן עודה (חד"ש-תע"ל):

אתה אומר לי "חצוף" – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

צא מהאולם. צא מהאולם.

קריאה:

אטלע ברא.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת גלעד קריב. יש מילים שלא יישמעו מעל הדוכן הזה. "רוצח סדרתי" זה אחת מהן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

צודק – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת גלעד קריב, בבקשה.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

זה החברים שלכם?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה פונה אליי? אמרתי שהוא צודק במאה אחוז. למה ישר להסית, למה? מה קרה? אנחנו ישבנו ורק אמרנו לו שהוא צודק. לא אמרתי את זה? מה קרה? למה?

מאיר כהן (יש עתיד):

גם כשמסכימים אתם צועקים?

ניסים ואטורי:

כל הכבוד, מירב.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. עד שלוש דקות לרשותך.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני ראש הממשלה מר נתניהו, השמועה אומרת שאתה חובב גדול של ספר-הספרים, אז הרשה לי להזכיר לך את דבריו של משה לקדוש ברוך הוא אחרי מעשה העגל: "ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את דרכך". מר נתניהו, יש כאלה שחושבים, משום מה, שאתה אלוהים. הם לא שמעו על איסור עבודה זרה, לא למדו כלום מפרשת עגל הזהב. אני, לעומתם, ממש לא חושב שיש לך כוחות על-אנושיים. ההפך הגמור, אני חושב שאתה חלש ושאתה לחיץ, לא אריה ולא ליש, שפן שעסוק כל היום בשליפת שפנים מהכובע. אבל גם אני שואל אותך: מה לעזאזל התוכנית שלך ביחס לעזה? כי נכון לרגע הזה, מר נתניהו – –

קריאה:

תתבייש.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

גלעד קריב (העבודה):

– – כל הסימנים מראים שאין לך לא דרך, לא חזון, לא כיוון, לא תוכנית, רק סיסמאות. והציבור הישראלי, מר נתניהו, דורש תשובות ברורות. כי לממשלה ללא תוכנית וללא כיוון אין זכות מוסרית לשלוח חיילים לשדה הקרב. מה יש לך, אדוני ראש הממשלה, לומר לאימהות ולאבות של החיילים שאתה שולח לחזית? מה יש לך לומר לאימהות ולאבות של החטופים שיושבים כאן ביציע? לחזור עוד פעם על סיסמת הכזב של הניצחון המוחלט? אמור לי, מר נתניהו – גב' גוטליב, אל תפריעי לראש הממשלה להתייחס.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני אפריע לו כמה שאני רוצה.

גלעד קריב (העבודה):

אתה בכלל יודע ומכיר את השמות של כל 101 החטופים? אתה יודע כמה חטופים נותרו מניר עוז וכמה ממסיבת הנובה? עדת החנפנים שמקיפה אותך מספרת מעל הדוכן הזה איזה מנהיג חזק אותה.

אושר שקלים (הליכוד):

נכון, נכון.

גלעד קריב (העבודה):

בעיניי אתה פחדן ומוג לב. כי אחת משתיים: או שאין לך את האומץ להישיר מבט למשפחות החטופים ולהודות שוויתרת על יקיריהן לטובת שלמות הקואליציה הכושלת שלך – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תפסיקו לעשות פוליטיקה על החטופים, תפסיקו.

גלעד קריב (העבודה):

– – לטובת המשך המערכה במשך שנים, לטובת כיבוש, ממשל צבאי והתנחלויות; או שאין לך אומץ לעמוד מול השותפים הקיצוניים שלך ולומר להם שאחרי 410 ימים הגיע הזמן לסיים את המערכה בעסקה, בהסדרה. כך או כך, אתה פחדן ומוג לב שלא מישיר מבט אל הציבור. העם הזה, מר נתניהו, הוא עם של גיבורים. מגיעה לו מנהיגות אמיצה שלא מנהלת קמפיינים של השפעה פסולה תוך אימוץ תרבות עבריינית – –

היו"ר אמיר אוחנה:

תם הזמן.

גלעד קריב (העבודה):

– – שלא מנהלת קמפיינים נגד אזרחיה החטופים, שלא מפריחה בלוני ניסוי של פיטורי ראש שב"כ ופיטורי היועצת המשפטית כדי לשמן את הגלגלים של מכונת הרעל שלך ולרצות את הבייס.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

גלעד קריב (העבודה):

מר נתניהו – וזה המשפט האחרון – התייצב בפני הציבור, ותן לנו תשובות רציניות ולא סיסמאות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

גלעד קריב (העבודה):

אם אתה לא מסוגל, הנח את המפתחות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה, חבר הכנסת מישל בוסקילה.

אופיר כץ (הליכוד):

מה לעשות שבוחרים בו כל הזמן. זה התסכול שלכם.

אושר שקלים (הליכוד):

איפה לשים את המפתחות?

גלעד קריב (העבודה):

בכניסה לניר עוז. שם תשים את המפתחות – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

עד שלוש דקות, אדוני, לרשותך. חבר הכנסת קריב, רשות הדיבור לחבר הכנסת בוסקילה בלבד. תודה.

מישל בוסקילה (הימין הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני מבקש להקדיש רגע לדבר על החטופים שלנו, אחינו ואחיותינו שכלואים בידי האויב. סיפורם נוגע ללב האומה כולה. זוהי חובתנו המוסרית והלאומית לפעול בכל דרך אפשרית להשיבם הביתה. מדובר באזרחים חפים מפשע וחיילים ששירתו את המדינה, ואיננו יכולים לשכוח אותם אפילו לרגע. בני משפחותיהם סובלים יום-יום, שעה-שעה, מתוך דאגה בלתי פוסקת ואי-ודאות מכאיבה. כשאני פוגש בהם ושומע את קול השבר אני מתמלא תחושת שליחות להבטיח כי מדינת ישראל תעשה כל שביכולתה להשיב את יקיריהם לחיקם. חזרתם איננה רק עניין של ביטחון, אלא גם ערכים של קיום מחויבויות כלפי אזרחינו. בואו נתאחד מאחורי מטרה זאת. אדוני ראש הממשלה, היום שמעתי אותך בקשב רב, כמה אתה מקדיש ומשקיע לילות כימים להחזרת החטופים, כמה אתה מתאמץ עם הממשלה כולה לעשות הכול כדי שישובו לביתם. בזמן שהקדשת היום בוועדה ראיתי את הדאגה האדירה שלך כלפי אזרחי מדינת ישראל וכלפי החטופים. אני מחזק את ידיך ומאמין שתעשה את הכול להשיב אותם הביתה, אדוני ראש הממשלה. תודה רבה לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. חבר הכנסת אבי מעוז – אינו נוכח. חברת הכנסת מירב בן ארי, בבקשה. בבקשה, גברתי, עד שלוש דקות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אדוני ראש הממשלה, חבריי וחברותיי חברי הכנסת – תשמע, אדוני, בשבוע שעבר הייתי חולה, אז היה לי זמן לחשוב על הנאום שלי. יש לי כל כך הרבה מה לומר, איך אני אסכם את הכול בשלוש דקות? אז בואו ננסה להתחיל עם הדבר הכי חשוב שלשמו התכנסנו, והוא בשביל החטופים ובשביל משפחות החטופים. אני רוצה להגיד לך, אדוני, שלא יעזור; לא השופרות, לא מכונת הרעל, לא המלקקים, לא הבילד והניו יורק טיימס וכל השלוחות בגלות, בארץ. שום דבר לא משנה. הציבור הישראלי רוצה את החטופים בבית. ביום שישי היה סקר. 70% מאזרחי ישראל רוצים את החטופים בבית ולהפסיק את המלחמה. רק 20% מבקשים להמשיך את המלחמה. מה תגיד לחטופים? למשפחות? מה תגיד לסשה, שמהייאוש כבר פנה לדרעי? מתי תיתן תשובות? אבא של תמיר נמרודי – תשמע, קוראים לו אלון. אבא של תמיר, אלון, התחנן לפגישה איתך – אל תפריע לי, חשוב לי שהוא ישמע, יש לי בסך הכול שתי דקות עכשיו. חשוב לי שתשמע. הוא מתחנן לפגישה איתך. קוראים לו אלון נמרודי, הבן שלו תמיר היה בן 20 השבוע. למה הוא צריך להתחנן? אין טיפה חמלה? רגישות? למה לא לשבת? גם אם יצעקו עליך, מה קרה? הם הופקרו במשמרת שלך. הילדים שלהם הופקרו. שב איתם, תדבר איתם. למה הם צריכים להתחנן לפגוש אותך, למה? תעלה לפה לדוכן ותגיד: כל הורה של חטוף שרוצה להיפגש איתי – המינימום. עם גולדקנופ אתה יושב לילה שלם בשביל ההשתמטות שלו, אי-אפשר שעה? אי-אפשר קצת לבוא ולהגיד להם: בואו, שבו איתי? מה קרה, לא מגיע להם? מעל שנה הילדים שלהם שם, הילדות שלהם שם, הילדות. אני חייבת שתעלה לפה לדוכן ותגיד משהו למשפחות האלה, שכל יום מוצאות עצמן בוועדות הכנסת. אבל מה איתך? מה איתך? אני רוצה להגיד משהו ששאלתי אותך גם בפעם שעברה בסוף הנאום שלי, ואני לא רואה שיפור. אני ביקשתי ממך גם בפעם שעברה להתעסק עם מה שהבן שלך מדבר, ואני לא רואה שיפור. להפך, אני רואה נסיגה, מה שנקרא. אני רוצה להקריא לך מה הוא כתב השבוע. הבן שלך כתב: עכשיו אני בטוח במאה אחוז שהייתה בגידה – זה מה שהוא אמר. למרות שהתרגלנו לטירוף ולתיאוריות הקונספירציה האלה שרצות ברשת. לא, הבן שלך לא יכול להגיד דבר כזה, כי כשהוא אומר דבר כזה הוא מאשים את זרועות הביטחון, את שב"כ, את אמ"ן, את צה"ל. אבל השבוע רק ביקשתם להגדיל את המאבטחים. תגיד, איך זה עובד? הוא הולך איתם ל-gym ולקפה ואז הוא קורא להם "בוגדים", לפני או אחרי?

היו"ר אמיר אוחנה:

תם הזמן, גברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איך זה עובד? אי-אפשר מצד אחד לבקש – אני מסיימת – שהבן שלך יאובטח על ידי שב"כ, אפילו לא על ידי יחידת מגן של השרים, ואז שיקרא להם "בוגדים". לא, זה לא מקובל. הוא לא עוד אחד. הוא הבן של ראש הממשלה. תעצור את זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני גם דיברתי איתך על זה בפעם שעברה. אני מאוד מקווה שבפעם הבאה יהיה שיפור. תודה.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה לא יודע איך קוראים לבן שלו בכלל. יא שאוויש, תראה מה נהיה ממך – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי. חבר הכנסת ולדימיר בליאק. חבר הכנסת בליאק, האם אתה מעוניין? בבקשה. רשות הדיבור לחבר הכנסת ולדימיר בליאק ולו בלבד. חברת הכנסת בן ארי, די.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, חברי הכנסת, אנחנו עוברים לקריאות. חבר הכנסת קריב – קריאה ראשונה. הלאה, עוד משהו? תודה רבה. שלוש דקות לרשותך.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ראש הממשלה, אחרי 400 ימים שר האוצר של מדינת ישראל הגיע לניר עוז. למי שלא מכיר, ניר עוז, גם אם הוא לא מופיע על המפות שלך, ראש הממשלה, הוא קיבוץ בעוטף שב-7 באוקטובר אחד מכל ארבעה תושבים שלו נרצח או נחטף. 400 ימים השר לא ספר אותו. אבל בסוף הוא הגיע, הקשיב ואפילו הרכין ראש, שזה נדיר אצלו. אבל לפחות היה לו משהו שאין לך, ראש הממשלה – אומץ. לנתניהו אין את זה. אין לו את האומץ לעמוד מול אזרחים שהופקרו במשמרת שלו ולהקשיב להם. אתם יודעים למי היה את האומץ הזה? לגלנט, השר שנתניהו היה צריך כנראה לפטר ב-8 באוקטובר, אבל הוא לא פוטר אז. למה? אומץ. הוא לא פיטר אותו כשהוא כשל, הוא פיטר אותו כאשר הוא סירב לקדם את חוק ההשתמטות. לנתניהו אין אומץ לפטר את שרת הרמזור הכושלת שלו, שלא עושה כלום כדי להחזיר את חברות התעופה לישראל. לנתניהו אין אומץ לפטר את שר המשפטים הכושל שלו, שמזה שנתיים מפרק את החברה הישראלית. לנתניהו אין אומץ לפטר את השר איתמר, שהפך את המונח "ביטחון אישי" לבדיחה. ויש לך, ראש הממשלה, הרבה סיבות לפטר את השר איתמר: הוא כושל, הוא עבריין ואתה לא סומך עליו. לא זו הסיבה שפיטרת את גלנט? אבל אתה לא תפטר אותו, כי אין לך אומץ. האמת היא שבראשות ממשלת ישראל עומד אדם פחדן, שמתחבא מאחורי השר איתמר, ואין לו אומץ להגיע לניר עוז ולהסתכל למציאות בלבן של העין, בלי מסכות ובלי איפור; אין לו אומץ לעמוד מול אנשים אמיתיים, שישאלו אותו: למה הפקרת אותנו ב-7 באוקטובר? אין לו אומץ להחזיר את החטופים; אין לו אומץ לעמוד מול החטופים שישרדו וישאלו: למה חיכית? מדוע פעם אחר פעם ויתרת עלינו? מולי, ראש הממשלה, יש לך אומץ לשבת פה ולגחך. אבל אתה יודע שמולם אין לך אומץ. אתה לא צריך לשבת על הכיסא הזה; אתה לא ראוי לשבת על הכיסא הזה, כי איש שאין לו אומץ, לא צריך להיות ראש ממשלת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברת הכנסת שלי טל מירון, אחרונת הדוברים. לאחר מכן נעבור לשמוע את האישים. השר קרעי, נודה לך אם לא תלבה את הדיון במליאה. חברת הכנסת שלי טל מירון, בבקשה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

שלי טל מירון (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, תודה רבה. אדוני ראש הממשלה, למה הם עדיין בעזה? למה הם עדיין בעזה? אני מסתכלת על היציע, יושבות שם משפחות החטופים. אתה יכול להסתובב ולהישיר מבט אליהם, הם לבושים בלבן. יש מחאה שקטה שנקראת "משמרות 101" – נשים בלבן שיושבות במחאה שקטה כדי לדבר על החטופים שלנו. בין הנשים בלבן, מאחור, משפחות החטופים. אני רואה את דודה של ענבר הימן, ז"ל. אתה יודע על מה המשפחה שלה חולמת? על קבר. על קבר הם חולמים. אני רואה את המשפחה של שגיא דקל חן, שיש לו שלוש בנות קטנטנות שמחכות לאבא; אני רואה את אבא של ארבל, שנולדו לה שני אחיינים בזמן שהיא בשבי; אני רואה את משפחת שרעבי, ששניים מהאחים שם, אחד נרצח, אחד עודנו בחיים, אנחנו מקווים ומתפללים; אני רואה את המשפחה של מתן אנגרסט, שנלחמים בכל כוחם, שאח שלו, בן 16, זועק בוועדות; אני רואה את משפחת ביבס, שאחותו עופרי, אחות של ירדן, זעקה היום מדם ליבה בוועדה. כמה עוד נקבור, אדוני ראש הממשלה? כמה עוד נקבור? כמה חטופים נקבור? כמה חיילים נקבור? כמה מילואימניקים נקבור? כמה אזרחים נקבור? כמה נקבור כדי שתקראו לזה "הניצחון המוחלט"? מה ייחשב בעיניכם ניצחון? איך המילה "ניצחון" אצלנו בלקסיקון, כשאני רואה סרטון של נעמה לוי עם הטרנינג האפור ומכנסיים מוכתמים בדם באגן שלה? איך יהיה ניצחון כשסרטון כזה עומד לנגד עינינו? אדוני ראש הממשלה, יש לך בת, נכון? אתה אבא לבת. תחשוב על הבנות שלנו: 409 ימים הבנות שלנו שם. הן נאנסות; מתעללים בהן; מרעיבים אותן. אדוני ראש הממשלה, גם לי יש בת, היא מתגייסת בעוד חודשיים. אתה תשמור עליה? אתה תגן עליה? אתה תיתן לה את התחושה שאם יקרה לה משהו, אתה תעשה הכול להחזיר אותה הביתה? אדוני ראש הממשלה, חורף בחוץ, קר. קר במנהרות בעזה. תיתן להם למות בקור בעזה? אדוני ראש הממשלה, כשאתה עוצם עיניים בלילה, אתה רואה אותם לנגד עיניך? הם מופיעים מולך? אדוני ראש הממשלה, האם אתה חולם עליהם? אליי הם באים בחלומות. הם קוראים לכל אחת ואחד מאיתנו להציל אותם. אדוני ראש הממשלה, האם החטופים עדיין שם בזמן שלשכתך עוסקת בטרפוד העסקה, בשינוי והנדוס דעת הקהל כדי שזה יתאים לאג'נדה הפוליטית שלכם? אדוני ראש הממשלה, אני יודעת – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, גברתי. תם הזמן.

שלי טל מירון (יש עתיד):

– – שאתה מאוד אוהב לפנות לאומה שלנו בשפה האנגלית – ברשותך, עוד כמה שניות.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא. אבל ממש לסיום.

שלי טל מירון (יש עתיד):

אני רוצה לשאול אותך, אדוני ראש הממשלה, מה המורשת שתהיה מורשת נתניהו? מה ייכתב עליך בספר דברי הימים של העם היהודי? האם תהיה נתניהו של הפקרת החטופים והחטופות או תהיה נתניהו שיציל את חייהם?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

שלי טל מירון (יש עתיד):

ניתן לך בית חולים על שמך, רחוב, עיר – מה שתרצה – –

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה, גברתי.

שלי טל מירון (יש עתיד):

– – רק תחזיר אותם. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לך, גברתי. חברות וחברי הכנסת, אנחנו נעבור לשמוע את ראש הממשלה, ואחריו את ראש האופוזיציה. במהלך דבריהם אקפיד מאוד על השקט במליאה. שימו לב – גם חברת הכנסת גוטליב – לאחר שיסיימו ראש הממשלה וראש האופוזיציה את דבריהם, אני מאפשר מחיאות כפיים למי שמעוניין בכך. אני שם לב שממילא זה קורה באופן ספונטני, ולא מוצא טעם טוב להילחם בכך. בבקשה, אדוני ראש הממשלה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

לא. אמרתי בסוף. חברת הכנסת מטי צרפתי – קריאה ראשונה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

התבלבלתי. חשבתי שלפני הסוף.

היו"ר אמיר אוחנה:

אדוני ראש הממשלה, בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אדוני היושב-ראש, השרות והשרים, חברות וחברי הכנסת, אני רוצה לפתוח בשליחת תנחומים למשפחתו של חברנו חבר הכנסת גדי איזנקוט, על נפילת אחיינו, לוחם בחטיבת כפיר, יוגב פזי, זכרו לברכה. זה לא האובדן הראשון במשפחה, גדי איבד את בנו, הוא איבד אחיין, וזה האחיין השני שנפל. אני מבקש לשלוח מכאן, אני בטוח בשם כולכם, תנחומים לכל משפחות הגיבורים שלנו, שנפלו על הגנת המולדת. אני יודע מה קורה לחייהם, שהשתנו באבחה ולעולם לא יחזרו למה שהיו. אנחנו במלחמת התקומה – –

קריאות:

לא – – –

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – ותקומת ישראל – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, לא להפריע. חברת הכנסת לזימי, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – ותקומת ישראל – – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, קריאה שנייה.

קריאות:

נעמה לזימי (העבודה):

– – – אתה אומר – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות הכנסת וחברי הכנסת, לא להפריע.

גלעד קריב (העבודה):

– – – ההסברה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, קריאה שנייה.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו במלחמת התקומה – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – ותקומת ישראל נקנית על ידי בנינו ובנותינו, שמחרפים נפשם למען כולנו – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איך אתה מקדם חוק השתמטות – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שנייה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

השתמטות – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת יוראי להב הרצנו, קריאה שלישית. נא לצאת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איך אתה מקדם חוק השתמטות מופקר? אתה מוכר את הלוחמים, אתה מרחיב את הפטור ל-70,000 – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לצאת מייד.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי וחברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, נא לצאת. לא עושים פה מיצגים כאלה, או שתורידו את זה. אני נותן לכן את הבחירה. תורידו את זה. תודה רבה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מאז יומה הראשון של המלחמה, אני מדגיש שוב ושוב – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

להוציא את הדבר הזה, בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מאז יומה הראשון של המלחמה – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

למה הם עדיין בעזה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה ראשונה.

קריאות:

למה הם עדיין בעזה? למה הם עדיין בעזה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן, קריאה שנייה. חברת הכנסת פרידמן, קריאה שלישית. דוידסון, קריאה ראשונה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת כנסת פרידמן, קריאה שלישית, נא לצאת. חבר הכנסת דוידסון, קריאה שנייה. חבר הכנסת דוידסון, קריאה שלישית.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תסתכל למעלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אתם לא מנהלים את המליאה. תודה רבה.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, קריאה שלישית, נא לצאת.

נעמה לזימי (העבודה):

– – – ישראל. מפקיר החטופים – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, נא לצאת.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, חברי הכנסת, לא להפריע. חברת הכנסת מירב בן ארי, לא להפריע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מאז יומה הראשון של המלחמה אני מדגיש שוב ושוב שתי מילים. שתי מילים שעומדות בבסיס המאבק שלנו באויבינו, שתקפו אותנו באכזריות נוראה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ראש הממשלה, סלח לי. ראש הממשלה, סלח לי, שנייה אחת. חברי הכנסת המעוניינים לשמוע, ישבו. מי שלא מעוניין לשבת במקומו, יצא החוצה, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

מה קורה כאן?

היו"ר אמיר אוחנה:

מי שלא מעוניין לשמוע את הדיון ולהיות נוכח בדיון, יצא החוצה, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת קריב, לא לעזור לי. אתה בקריאה שנייה כבר, אני לא רוצה להוציא אותך, אבל אם צריך, נוציא. חבר הכנסת קריב, קריאה שלישית, נא לצאת. חבר הכנסת קריב, נא לצאת. תודה רבה. סליחה, ראש הממשלה, עוד דקה. תודה רבה. חברי הכנסת, שבו, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

אתם לא מתביישים?

רון כץ (יש עתיד):

מה זה? מה קרה לו?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', שב.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

עדיין הזכות לעמוד קיימת.

היו"ר אמיר אוחנה:

מאה אחוז. לא, לא. אגב, לא. לא. בזמן הדיון אדוני ישב או יצא. אדוני ישב או יצא.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

– – – הדיון, או לעמוד בפינה?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא. לא צריך פינה. אפשר לשבת במקום. הכול בסדר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

הינה העבריין בא.

היו"ר אמיר אוחנה:

ראש הממשלה, בבקשה.

רון כץ (יש עתיד):

הינה ליצן המדינה. זה באמת ליצן. ההגדרה לליצן.

היו"ר אמיר אוחנה:

השרים, השרים, השר בן גביר, השר קרעי, לא עכשיו, לא עכשיו. ראש הממשלה עומד על הדוכן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

מאז יומה הראשון של המלחמה אני מדגיש שוב ושוב שתי מילים. שתי מילים עוצמתיות שמבטאות הכול, את הבסיס של המאבק ואת הדרך לניצחון. ושתי המילים הן: יחד ננצח. גם אם יש באולם הזה כאלה ששוללים את האחדות, אני מאמין ביחד – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת, חבר הכנסת בליאק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – אני מאמין בניצחון, ואני מאמין ששני הדברים קשורים בקשר בל יינתק.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שלי טל מירון, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל לא רק אני מאמין ביחד.

קריאה:

מי?

היו"ר אמיר אוחנה:

שלי טלי מירון, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא רק אני מאמין בשתי המילים הללו. לפני הכול העם, רוב העם מאמין בהן.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת בליאק, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הלוחמים הגיבורים שלנו מאמינים בהן.

מירב כהן (יש עתיד):

מתי אתה עושה עסקה להחזרת החטופים?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

כולנו רואים אותם מסתערים בגבורה עילאית, כתף אל כתף, על מאחזי האויב בעזה, בלבנון, בכל מקום אחר.

רון כץ (יש עתיד):

לא כולם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הם יודעים שאנחנו נמצאים במלחמת התקומה – מלחמה על קיום המדינה, מלחמה על עתיד המדינה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מי? לא דיברתי בכלל.

היו"ר אמיר אוחנה:

שמעתי אותך. שמעתי אותך. שמעתי אותך.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני רוצה לפנות מכאן למשפחות החטופים – שאגב, אני נפגש איתן, עם מאות מהן, מאות מהן, כן – –

נאור שירי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – כל הזמן. גם עם החטופים וגם עם משפחות השכולות וגם עם נפגעי נובה – שעד היום לא טיפלו בהם כראוי, ואנחנו נקים מינהלת מיוחדת בעבורם.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה ראש הממשלה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שנייה. חברת הכנסת שלי טל מירון, קריאה שנייה. חבר הכנסת בליאק, קריאה שנייה. שימו לב. בוודאי תרצו לשמוע את ראש האופוזיציה, אבל זה לא יקרה אם תצאו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

המאמצים להשבת חטופינו לא נפסקים לרגע. השעה עכשיו היא 17:22. עד שעה 03:00 ישבתי יחד עם חבריי בקבינט המצומצם, לקראת הקבינט הרחב – –

קארין אלהרר (יש עתיד):

ומה יצא? מה יצא?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – ודנו בדרכים להתגבר על הסרבנות של החמאס להשיב את כולם הביתה. אנחנו לא נוותר על אף אחד. אני לא אוותר על אף אחד.

מירב כהן (יש עתיד):

מתי?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

וככל שנעשה יותר ונדבר פחות על הפרטים ועל הדרכים להשיבם – כך ייטב וכך נקדם את השבתם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, אנא ממך, תתאפקי. זה מפריע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

והינה האמת הפשוטה, לא נעים לשמוע אותה, אבל תשמעו אותה: בניגוד למה שאומרים באולפנים ולמה שאומרים כאן באולם הזה היום, החמאס, ולא ישראל, הוא המכשול לעסקה. עכשיו, כולם יודעים את זה – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – והאמריקנים, שמעורים היטב בכל פרט ופרט של המשא ומתן, הם אומרים את זה. הינה אומר זאת קירבי, דובר המועצה הלאומית לביטחון; ברט מקגורק, השליח המיוחד של ארצות הברית למזרח התיכון, אומר: החמאס הוא המכשול; קירבי אומר: החמאס הוא המכשול; סגן ראש ה-CIA אומר: החמאס הוא המכשול; ולפני חמישה ימים בלבד אומר שר החוץ של ארצות הברית אנתוני בלינקן: חמאס הוא הסרבן במגעים מתחילת המלחמה. יהיה טוב לראות, הוא אומר – לחץ אמיתי מתמשך ויעיל על החמאס; ואומר היועץ לביטחון לאומי ג'ק סאליבן רק לפני שבוע: בעזה לא ישראל עומדת בדרך לעסקת החטופים אלא חמאס. לא משנה מה חמאס אומר פומבית, אומר ג'ק סאליבן – –

שרון ניר (ישראל ביתנו):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שרון ניר, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – לא משנה מה חמאס אומר פומבית, אומר ג'ק סאליבן, מה שהם אומרים למתווכות כל הזמן זה מילה אחת: לא. מה שצריך לעשות, אומר סאליבן, הוא לגרום לשאר העולם להמשיך להפעיל לחץ על חמאס, שיסכים לעסקה.

מאיר כהן (יש עתיד):

חשוב מה שאתה אומר, לא מה החמאס אומר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מאיר כהן.

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה ראשונה. מירב, מירב, מירב כהן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

קירבי, מקגורק, ראש ה-CIA, שר החוץ של ארצות הברית בלינקן, היועץ לביטחון לאומי ג'ק סאליבן – אני רוצה להתוודות בפניכם, חברים, יכול להיות שאתם לא יודעים: הם לא בדיוק חברי ליכוד; הם לא בדיוק דוברים מטעם. הם אומרים את האמת לאמיתה – –

מאיר כהן (יש עתיד):

הם גם לא ראש הממשלה. אבל אתה ראש הממשלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מאיר כהן, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – שאתם יודעים אותה.

מאיר כהן (יש עתיד):

אבל אתה ראש הממשלה, לא הם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מאיר כהן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

המקום היחיד שבו מתנהל קמפיין – – –

נאור שירי (יש עתיד):

אתה ראש הממשלה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, קריאה שלישית. נא לצאת, חבר הכנסת נאור שירי. תודה.

נאור שירי (יש עתיד):

מה רצית, שאני אתלונן בפני סאליבן? מה נסגר איתך? אני אתלונן בפני סאליבן.

מיקי לוי (יש עתיד):

שנה וחודש, אדוני ראש הממשלה. שנה וחודש.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

המקום היחיד שבו מתנהל קמפיין שקרי בנושא החטופים הוא כאן בישראל. אנחנו הופכים כל אבן ומנסים כל יוזמה – –

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

– – – פלדשטיין – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', די.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – לילות כימים, כדי להשיב את החטופים כולם, בלי יוצא מן הכלל. ועד היום השבנו 154, 117 בחיים ועוד 37 לצערי לא בחיים. אנחנו נשיב את כולם. לכן אנחנו עדים לאין-ספור הדלפות ושקרים. אין-סוף.

קריאה:

אתה הדלפת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הדלפות בקבינט, הדלפות מצוות המשא ומתן. אומרים: יש עסקה; הכול שם בפנים. אבל איך אומרים הדוברים האמריקנים, "דוברי הליכוד": אין עסקה, לא הייתה שום עסקה, והחמאס הוא המכשול. זה שקר אחד ענק.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

– – – פלדשטיין, לא אמריקאים. פלדשטיין, מכיר? פלדשטיין, שמעת עליו? עבד אצלך. זרקת אותו לכלבים ונבהלת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא לא מכיר אותו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה ראשונה. חבר הכנסת סגלוביץ'.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

והשקר הזה נמשך, נמשך כל הזמן. הוא נמשך אתמול. הינה, ההדלפות, מבול ההדלפות, כן. מבול ההדלפות. אתמול אני שומע את הדבר הבא.

היו"ר אמיר אוחנה:

אגב, התוצאה של מה שאתם עושים עכשיו היא שבדיונים היציע יהיה סגור. זו התוצאה של מה שאתם עושים עכשיו. הוא יהיה סגור לחלוטין. בבקשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתמול אני שומע – אני לא שומע, אני קורא – את ההדלפה הבאה: הרמטכ"ל – – –

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

זה לגמרי עליכם. מאה אחוז. חברת הכנסת בן ארי, חברת הכנסת בן ארי.

מיקי לוי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

לא. לא לעזור לי. תודה רבה. לא לעזור לי. חברת הכנסת טלי גוטליב, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

שר החוץ של ארצות הברית והיועץ לביטחון לאומי שלה אומרים מה שאנחנו אומרים: שצריך להפעיל לחץ מרבי על חמאס כדי שהוא ייסוג מהדרישות הבלתי אפשריות שלו, ששום ממשלה אחראית לא יכולה לקבל. אנחנו רואים את ההפך. אתמול הדלפה. הדלפה. הרמטכ"ל, ראש השב"כ וראש המוסד אומרים שהחמאס לא צפוי לוותר על תנאיו להפסקת המלחמה, או לנסיגה ישראלית מעזה, ולכן אם הממשלה מעוניינת בעסקה צריך לבחון מחדש את עמדותיו של החמאס. ועוד מוסיף גורם מיודע: על פי הערכות מערכת הביטחון, חמאס לא נכנע וחמאס לא ייכנע. עכשיו, מה לדעתכם ההדלפה הזאת – כמו ההדלפות האחרות – מה לדעתכם ההדלפה הזאת עושה? היא מעלה או מורידה את המחיר של החמאס?

מירב כהן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

היא מסייעת למשא ומתן או פוגעת בו? היא מקרבת את שחרור החטופים או מרחיקה אותו?

אפרת רייטן מרום (העבודה):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת אפרת רייטן מרום, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ההדלפה הזאת פוגעת פגיעה של ממש בסיכוי להשגת עסקה של שחרור חטופים; היא מרחיקה את שחרור חטופינו. וכמו ההדלפה הזאת, יש אין-ספור, אין-ספור הדלפות, הדלפות שנותנות מידע עצום – עצום – לחיזבאללה, לאיראן, על הדיונים, על הוויכוחים מתוך הקבינט של המלחמה. לא ראיתי דבר כזה בתולדות המלחמות.

מאיר כהן (יש עתיד):

זה החבר'ה שלך, זה האנשים שלך.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הדלפה אחרי הדלפה אחרי הדלפה. ואני באתי וקראתי, פעם אחר פעם, לחקירות בעניין הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מאיר כהן, אתה בקריאה ראשונה.

רון כץ (יש עתיד):

אז למה לא חוקרים?

טלי גוטליב (הליכוד):

זאת מיארה. מיארה, מיארה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ושאלתי, למה לא חוקרים? איך לא חוקרים את ההדלפות האלה, שלוקחות – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, קריאה שנייה.

משה סעדה (הליכוד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – מודיעין של זהב, של זהב, שגורמות נזק עצום למדינת ישראל.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סעדה.

מיקי לוי (יש עתיד):

היית נותן הוראה. מה זו השטות הזאת? היית נותן הוראה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, קריאה ראשונה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

מסמך שטאובר, זוכר? מסמך שטאובר, אדוני ראש הממשלה, זוכר?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', חשבתי שיצאת, אדוני.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני אשיב לכם. אתם שואלים למה לא הייתה חקירה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

לא הוצאת אותי, יצאתי לבד – חזרתי לבד.

היו"ר אמיר אוחנה:

אז קריאה שנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא הוצאת אותו, לא הוצאת אותו.

היו"ר אמיר אוחנה:

נכון.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

למה לא הייתה חקירה? למה זה לא נחקר? הדלפות שנותנות מידע שאי-אפשר לתאר אותו בזמן מלחמה לאיראן, לחיזבאללה, לחמאס; טקטיקה שלנו במלחמה, טקטיקה שלנו במשא ומתן. מי יכול לפלל בכלל לדבר יותר מזה? למה זה לא נחקר?

רון כץ (יש עתיד):

למה אין חוק פוליגרף?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

שאלתי, אחרי שטענתי וטענתי וטענתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רון כץ, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ואז נאמר לי: אתה חייב לשלוח מכתב, בכתב. אז שלחתי, שלחתי מכתב – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

למי?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – עם מבחר הדלפות נוראיות, פליליות – –

רון כץ (יש עתיד):

אפשר לקדם חוק פוליגרף.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רון כץ, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – שפוגעות פגיעה עצומה בביטחון ישראל, ופגעו. ואני רוצה לראות, כמובן, אם זה ייחקר. אבל עד לרגע זה אף אחד לא נחקר, אף אחד לא נעצר, לא הרסו את חייו של אף אחד.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

גם לא מהמצגת של צוק איתן וגם לא ממסמך שטאובר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', קריאה שלישית. תודה רבה, נא לצאת.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

פלדשטיין הוא הדובר שלך, לא של משפחות החטופים. הדובר שלך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת סגלוביץ', נא לצאת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא מצאתי מישהו שיגיד: טוב מותי מחיי. טוב מותי מחיי – אחד, אחד. הורסים חיים של אנשים צעירים – מקרה אחד, ומה עם שאר ההדלפות? ההדלפות האלה שפוגעות פגיעה עצומה בביטחון ישראל. למה זה לא נחקר? טוב, כולם מבינים מה קורה פה, אף אחד לא מטומטם. אף אחד לא מטומטם. הציבור לא מטומטם. אנחנו מבינים. אתם יכולים להגיד מה שאתם רוצים, העם לא טיפש. העם לא טיפש.

מאיר כהן (יש עתיד):

אתה ראש ממשלה, אתה לא קורבן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

שמעתי כאן – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, אני מורה למשמר הכנסת ברגע זה לפנות את היציע, לרוקן את היציע לחלוטין.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה?

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי כנסת שמפריעים – על זה לא צריך מחיאות כפיים. נא לסגור את היציע, לסגור את היציע. תודה רבה. דרך אגב, מכאן והלאה בדיונים מהסוג הזה, לאור ההתנהגות של חברי הכנסת שהוצאו וממשיכים להפריע, פשוט היציע יהיה סגור. זה מה שיקרה. תודה רבה.

מיקי לוי (יש עתיד):

מה הבעיה, אדוני? זה בית העם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל זה הבית של העם.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת משני הצדדים, לא לעזור. לרוקן למעלה.

שר התקשורת שלמה קרעי:

זה המנהיג שלכם, תתביישו.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

אתה תתבייש.

דבי ביטון (יש עתיד):

תתבייש אתה, שטיחון. הינה זה שקרא לך "שטיחון". אולי תשאל אותו למה הוא קרא לך – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת דבי ביטון, את בקריאה ראשונה. כרגע, קריאה שנייה.

דבי ביטון (יש עתיד):

ראש הממשלה, למה לא מפסיקים את המלחמה? שואלת תושבת שדרות.

היו"ר אמיר אוחנה:

את בקריאה שנייה כרגע.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

נשאלתי פה על ניהול המלחמה, ואני מבקש להשיב לחברי הכנסת וגם לציבור בישראל. המלחמה הזאת היא מערכה מול גורם אחד, בראש ובראשונה, והגורם הזה הוא איראן, שמשטרה חרת על דגלו את השמדתנו. הכוח של איראן מתבסס על שלושה דברים: הוא מתבסס על הציר, על הטילים ועל השאיפה להשיג גרעין. זה מה שאיראן מהווה, זה האיום. לגבי הציר, אנחנו חווינו את ההתקפות של חמאס, ויום לאחר מכן של חיזבאללה, ואחר כך הצטרפו החות'ים, ואחר כך גם הצטרפו האחרים. כמובן, המיליציות בעיראק, בסוריה ובאיראן עצמה. אנחנו עמדנו בפני שאלה יסודית בניהול המלחמה ב-11 באוקטובר.

מירב כהן (יש עתיד):

קואליציה או חטופים? קואליציה. זו השאלה, קואליציה או חטופים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, קריאה שלישית. נא לצאת, תודה רבה.

רון כץ (יש עתיד):

אבל מה אשמות המשפחות? אני באמת שואל, למה המשפחות שלמעלה אשמות?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב כהן, תודה. נא לצאת, קריאה שלישית.

רון כץ (יש עתיד):

תוציא את הח"כים, למה את המשפחות? לא, אני שואל באמת.

היו"ר אמיר אוחנה:

אחרי זה תבואו להגיד לי שלא מכניסים ליציע. תודה רבה. הדיונים בכנסת יתקיימו כסדרם בלי הפרעות. תודה רבה. זה מה שיהיה.

רון כץ (יש עתיד):

אין בעיה, אבל המשפחות לא הפריעו, המשפחות לא הפריעו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה, רון כץ. ראש הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ההחלטה הראשונה שנדרשנו להחליט אחרי שהכרזנו מלחמה על חמאס היא כיצד לנהל את הזירות, את חיבור והתלכדות הזירות שראינו. יחד עם חמאס, כמובן, תקף חיזבאללה. ההחלטה שקיבלנו ב-11 באוקטובר היא קודם כול לטפל בחמאס; לא להתבסס ולהתבוסס בשתי זירות, כששם לא היינו משיגים לא את זה ולא את זה. כך אני גרסתי, כך הסכימו איתי רוב חברי הקבינט וכך עשינו, מתוך המחשבה שנוכל קודם כול לגדוע את הזרוע הזאת ואחר כך לטפל בזרוע השנייה. ואגיד דבר נוסף: כך ייעשה למי שבא וטובח ביהודים בטבח הגדול ביותר שהיה מאז השואה.

מיקי לוי (יש עתיד):

מצוין. ועדת חקירה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ולכן העמדנו – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מיקי לוי, קריאה שנייה.

מיקי לוי (יש עתיד):

ועדת חקירה, אדוני.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אתם שאלתם, אני משיב. אנחנו העמדנו שלוש מטרות. 1. חיסול היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס; 2. יצירת התנאים לשחרור החטופים, ואני אומר, שחרור החטופים כולם; 3. להבטיח שעזה לא תהווה יותר איום על ישראל. כדי לבצע את המטרות הללו אנחנו נכנסנו לעזה קרקעית. אני חייב להגיד לכם, חברי הכנסת, שארצות הברית התנגדה, הסתייגה, גם הביעה התנגדות. היא לא איימה, היא לא הפעילה סנקציות – לא באותה העת – היא הביעה הסתייגות והציעה לנו לא להיכנס קרקעית. היא אמרה שאפשר לטפל בזה מהאוויר, היא שלחה מומחים. ואנחנו החלטנו ללכת לפי השקפתנו ולהיכנס פנימה כניסה קרקעית. ארצות הברית הסתייגה גם מהכניסה לעיר עזה, לבית החולים שיפא; היא הסתייגה מהכניסה לח'אן יונס. אבל בראש ובראשונה, היא התנגדה התנגדות עזה, עזה, לכניסה לרפיח. לא רק שהיא התנגדה לכניסה לרפיח, הנשיא ביידן אמר לי – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

למה זה דיון על ארצות הברית?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה ראשונה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הנשיא ביידן אמר לי – אתם אמרתם שיש פה ראש ממשלה שאין לו אומץ, בואו נשמע. הנשיא ביידן אמר לי: אם אתם תיכנסו, אתם תישארו לבד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

You are on your own.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

והוא אמר עוד יותר מזה, הוא אמר גם שהוא יפסיק משלוחי נשק, סוגי נשק חשובים מאוד לנו, וכך הוא עשה. כמה ימים לאחר מכן הופיע שר החוץ בלינקן, מזכיר המדינה בלינקן, וחזר על אותם הדברים. אמרתי לו, בפורום רחב, טוני – אני אגיד את זה בעברית ואם תרצו אגיד את זה באנגלית – אגיד את זה באנגלית: If we have to, we will fight with our fingernails.

קריאות:

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו נילחם בציפורניים, בציפורניים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כפיים, כפיים, כפיים, בבקשה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא, בסוף. בסוף, רבותיי. בסוף. חברת הכנסת בן ארי, לא לעזור לי. לא לעזור לי. את בקריאה שנייה. אני ממש לקראת קריאה שלישית. ממש לקראת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

רק עזרתי לו, לא הערתי לו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

ולאור הדברים הללו, הדברים הקשים הללו – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אבל למה צריך בכלל לדבר על ארצות הברית? באמת, למה עכשיו – – – כשיש להם עוד חודשיים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לאור הדברים הקשים הללו – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה שנייה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

בשביל למצוא חן בעיניי מישהו?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לאור הדברים הקשים הללו, ארצות הברית, שסייעה לנו מאוד בתחילת המלחמה – הנשיא ביידן הגיע לכאן, לא נשכח זאת. הם עזרו לנו גם במשלוחי נשק בהתחלה, אבל כשעמדנו בפני דבר כזה, מטבע הדברים, עלתה השאלה אם להמשיך מול דברים קשים כאלה. והיו מי שאמרו שיש לנו תלות מוחלטת בארצות הברית – –

רון כץ (יש עתיד):

מי אמר?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – ואם אין ברירה, אז לא ניכנס לרפיח. והיו גם מי שטענו שצריך לסיים את המלחמה עכשיו – תמיד תוכל לחזור, תמיד נוכל לחזור.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

חמישה חודשים התמהמהת עם הכניסה לרפיח. חמישה חודשים.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת שרון ניר, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אני חשבתי שאם אנחנו נסכים – אני חשבתי שאם אנחנו מסכימים להתניה הזאת, אנחנו נאבד את כל העצמאות שלנו כמדינה. אנחנו לא נוכל לעשות שום דבר. כל צעד שנרצה לעשות, יאיימו עלינו בהפסקת נשק כזה או פריט נשק אחר, והדבר הזה הוא בלתי אפשרי. אנחנו חייבים לשמור על עצמאות ישראל. הבאנו את זה להכרעה, והכרענו להיכנס, ונכנסנו וכבשנו את רפיח, וכבשנו גם את ציר פילדלפי ואת מעבר רפיח. המלאכה עדיין לא הושלמה. חיסלנו את הגדודים המאורגנים, נדמה לי שיש עוד אחד. זה חשוב. חיסלנו חלק ניכר מהיכולת הצבאית של חמאס, עדיין לא השלמנו את זה, אבל עשינו כברת דרך. אבל יש לנו גם יעד להשמיד את היכולת השלטונית של חמאס, והדבר הזה הוא ההמשך. ביקשתי מצה"ל להביא תוכנית מסודרת למיגור היכולת השלטונית, שקשורה גם בשלילת יכולתם – –

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי, קריאה שנייה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – שלילת יכולתם לחלק מזון, לחלק את הסיוע ההומניטרי. אנחנו רוצים להבטיח, או לאבטח, חלוקת סיוע הומניטרי, שלא ייבזז על ידי חמאס ואחרים. וכמובן, אנחנו רוצים להחזיר את שארית החטופים. אלה המשימות שלנו ברצועת עזה. אבל מעבר לדבר הזה, לאחר שהשלמנו את עיקר המשימות הללו, ועדיין לא גמרנו אותן, החלטנו בקבינט לפנות צפונה, והגדרנו בהחלטת הקבינט שהמטרה שלנו היא להחזיר את התושבים על ידי גריעה משמעותית של יכולות חיזבאללה. איך עושים זאת? מתי עושים זאת? ההבנה שלי, שגובתה גם על ידי אחד מראשי זרועות הביטחון, שאנחנו נצטרך לפתוח במערכה עוצמתית, לעבור מהגנה אקטיבית לתקיפה יזומה, בחודש אוקטובר. זו הייתה התוכנית. זה היה היעד. אבל אנחנו נאלצנו להקדים את זה, כי אמצעי מיוחד שלנו עמד להתגלות. מהרגע שנודע לי שהדבר עומד להתגלות, אני גרסתי שצריך לפעול מייד. היו מי שטענו שצריך לעדכן את ארצות הברית במהלך שאנחנו מתכוונים לעשות. אני גרסתי שאסור לעדכן את ארצות הברית, משום שהדבר הזה היה יכול להוביל או להתנגדות או לדליפה, שזה אותו הדבר, דליפה הייתה מבטלת מייד את האפקטיביות של המהלך. שללתי את זה על הסף. פעלנו. עכשיו השאלה עמדה: איך ממשיכים? איך ממשיכים הלאה? עמדו בפנינו שלוש הצעות. אני חשבתי שיש ללכת לאופציה רביעית, להתמקד בדבר אחד – בגריעת היכולות הרקטיות והטיליות של חיזבאללה. ואני חייב להגיד שאנחנו התכוונו לא רק ליכולות של רקטות בוואדיות, אלא התכוונו למערך העצים והעצום שנסראללה בנה בבתים הפרטיים של אזרחי לבנון.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת רון כץ, קריאה שלישית. נא לצאת.

רון כץ (יש עתיד):

לא דיברתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

דיברת, דיברת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא באמת לא דיבר.

רון כץ (יש עתיד):

תגיד, אתה אמיתי? דיברתי עם קארין.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל דיברת. לא לדבר. מה לא ברור?

רון כץ (יש עתיד):

באמת?

היו"ר אמיר אוחנה:

כן. כן. ממש באמת.

רון כץ (יש עתיד):

תגיד לי, אמיר, ממה אתם מפחדים? מה קרה? כולה אמרנו את האמת. מה הסיפור? נלחמנו עם – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חשבתי שרק דיברת עם קארין. חשבתי שרק דיברת עם קארין. טוב, מאה אחוז.

קארין אלהרר (יש עתיד):

זה לא בסדר, היו"ר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

נסראללה בנה שיטה. יש רקטה בכל גראז' וטיל בכל סלון. צה"ל התבקש – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, את ככה קרובה. די, די.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – להציב ולטייב את המטרות הללו. תוך 48 שעות הוא הביא לא רק טיוב מרשים של המטרות, הוא הביא גם דבר נוסף, וזה תוכנית לפנות את האזרחים הללו מבתיהם. ונתנו את ההנחיה לצאת לדרך. הפעולה הזאת נשאה פרי בצורה יוצאת מן הכלל. תלוי באיזו קטגוריה מדובר, אבל עד 70%, אפילו 80%, מהמערך הרקטי והטילי נפגעו. אבל עדיין נשארו יכולות מרשימות. עדיין נשארו יכולות, כיוון שמדובר באלפים רבים. אבל בוודאי שזה לא אותו חיזבאללה שהיה קודם לכן. ועכשיו הייתה השאלה: מה ההמשך? מה ההמשך? אנחנו פגענו במפקדים חשובים של חיזבאללה בשרשרת הפיקוד, אבל אני חשבתי שאנחנו צריכים לפגוע גם בנסראללה. אני חשבתי שאנחנו צריכים לפגוע בו, משום שבמהלך תהליך של קריאת חומר והתעמקות בנושא אני הבנתי דבר שלא הבנתי קודם לכן. הבנתי שנסראללה הוא לא רק המנוע היוזם, הרוח החיה של המטרה של חיסול ישראל והדבק שמאחד את הארגון הזה, שבנה אותו במשך 32 שנים. הבנתי עוד דבר. הבנתי שנסראללה – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה שלישית. נא לצאת. תודה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

היום היה דיון סגור בוועדת החוץ והביטחון, הכול היה שם, אדוני ראש הממשלה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

לא הכול. יש דברים שאני לא אומר.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת שטרן, קריאה שלישית. נא לצאת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא מרגיש שהוא שמע את הכול.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

הזמן שלנו בוזבז, של הכנסת. אתה היושב-ראש.

קריאה:

אנחנו לא היינו בחוץ וביטחון.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

כל מה שראש הממשלה דיבר פה, היה כאילו דיון סגור היום.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה לא נכון, הוא אמר עוד דברים רבים שחסויים, וזה לא חסוי – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לא לעזור לי ולא לענות. מה זה?

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

הבנתי עוד דבר, שנסראללה הוא הציר של הציר. לא רק איראן הפעילה אותו, הוא הפעיל את איראן. הוא היה המנהיג השיעי השני בחשיבותו בשיעה, הבן האהוב של חמינאי ואדם שהשפיע רבות על תוכנית ההשמדה של ישראל – ללפות אותנו בטבעת האש הזאת, להביא לפלישות סימולטניות ולירי עצים עלינו. ושוב עלה כאן ויכוח לגיטימי. ויכוח לגיטימי שפעולה כזו יכולה להביא כמובן להתרחבות המערכה, לבעיות שאני לא אפרט כאן. אמרתי ליושב-ראש ועדת החוץ והביטחון שאני אשמח לפרט בוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון, אבל היה ויכוח, ויכוח לגיטימי לגמרי. והייתה גם, שוב, דרישה שנייה. והדרישה היא לעדכן, שלא לדבר על לתאם את התקיפה הזאת עם ארצות הברית. שוב, עם מלוא ההערכה לידידתנו ארצות הברית, אני פסלתי זאת על הסף. אבל אכן היה דיון אמיתי על השאלה הראשונה. הדיון הזה נמשך במשך שתי ישיבות קבינט. הישיבה השנייה הייתה ערב נסיעתי לארצות הברית, ונותרו כ-20 שעות עד הנאום שלי באו"ם. אני קטעתי את הישיבה, אמרתי: ארצות הברית – אנחנו לא נעשה; לגבי השאלה השנייה אני מבקש לשוב אליכם. במטוס כנף ציון יש מערכת קשר. כעבור שעתיים התקשרתי לשר הביטחון ולרמטכ"ל, ואמרתי: אנחנו צריכים ללכת ולהוציא – לסכל את האיש. כשנחתנו בניו יורק כינסנו קבינט מלחמה, והיה כמעט רוב מוחלט. רוב מוחלט. אדם אחד גרס אחרת. אבל הקבינט כולו התגייס, וקיבלנו את ההחלטה. היא התבצעה. ההמשך ידוע. אנחנו ממשיכים גם מאז. אנחנו ממשיכים בהורדת מגדלי הטרור של חיזבאללה בביירות; אנחנו ממשיכים בחיסול מפקדיו; אנחנו ממשיכים – וזה חשוב ביותר – בפעולה קרקעית כדי למגר את רצועת התת-קרקע שצמודה לגבולנו, שהיא עצומה, וכל יום אנחנו מגלים חלק נוסף שלה. היא עצומה לא רק בממדיה, היא עצומה בנשק, באמצעי הלחימה שיש שם, שהם עצומים ורבים. ואם חמאס, או יותר נכון חיזבאללה, היה מבצע את זממו, הרי אנחנו מדברים על דבר שהיה עולה בכמה מונים על האסון שחווינו בעזה. הדבר הזה כמובן נמנע. אנחנו מחסלים את זה באופן שיטתי. יש גם הרחבה מסוימת בצד הקרקעי, אבל אנחנו באים קודם כול להוריד את הרצועה הזאת, משום שזה תנאי הכרחי, ייתכן שהוא אינו מספיק, אבל זה תנאי הכרחי להשבת תושבינו בצפון לבתיהם. אנחנו מדברים כרגע על משא ומתן אפשרי להסדרה. האמריקנים מובילים את זה. אני אומר, זה מתבצע רק תחת אש. והוא מתבצע עם הרבה מאוד אש. אנחנו דורשים את הרחקת חיזבאללה מעבר לליטאני, אנחנו דורשים דרישות נוספות, שלא אפרט כאן. אבל הדבר החשוב ביותר זה לא הנייר, גם אם יהיה נייר. הנייר – כבודו מונח במקומו. אבל אנחנו נידרש, על מנת להבטיח את הביטחון בצפון, בעצם לפעולה שיטתית, לא רק נגד תקיפות של חיזבאללה, שיכולות לבוא, אלא גם – גם אם תהיה הפסקת אש, אף אחד לא אומר שהיא תחזיק מעמד. אז זה לא רק התגובה שלנו, תגובה מונעת, תגובה בעקבות תקיפה; זה גם היכולת למנוע התעצמות של חיזבאללה, ועל כך אנחנו שוקדים ועמלים, קודם כול על ידי פעולה שמונעת את ההתחמשות דרך סוריה. אנחנו פוגעים במעברי הגבול, אנחנו פוגעים במטרות בתוך סוריה. מנוי וגמור איתנו לא לאפשר לחיזבאללה לחזור למצב שהוא היה בו ב-6 באוקטובר. והוא כבר לא שם, אבל אנחנו רוצים לשמר את זה שהוא לא שם ולייצר מציאות ביטחונית שמאפשרת לתושבינו לחזור לבתיהם. ועכשיו אני אגע בדבר השלישי. אמרתי שאנחנו פוגעים בציר, אני אגע בדבר השני – הטילים. איראן שיגרה 300 טילים בליסטיים נגדנו. זאת ההתקפה הבליסטית הגדולה ביותר בהיסטוריה. אחרי ההתקפה הראשונה, בעזרת ידידתנו ארצות הברית וכמה מדינות נוספות – ואני מעריך את תמיכתן מאוד – אנחנו הצלחנו ליירט את הטילים הבליסטיים. רוב הטילים הבליסטיים יורטו על ידי כוחותינו; הרבה כטב"מים יורטו על ידי ארצות הברית ובעלות בריתה. ושוב נאמר לנו על ידי ידידתנו: אין צורך להגיב, take the win, תסתפקו בניצחון. אני אמרתי: זה לא ניצחון. אם תוקפים אותך ולא הצליחו להרוג אף אחד, בעזרת השם, זה שאתה יושב ולא מגיב זה ודאי לא ניצחון, וחייבת לבוא תגובה. ואנחנו הגבנו. לא איכנס לכל הפרטים, אבל הגבנו. אתם מכירים את התוצאה. אחת מארבע הסוללות של ה-S-300 סביב טהראן חוסלה על ידינו. הדבר הזה לא הביא לכך שאיראן הפסיקה את ההתקפות עלינו, כי באה התקפה שנייה. ההתקפה השנייה שהגיעה – הפעם הייתה של 200 טילים בליסטיים. הם כן חדרו. גם כאן, בעזרת השם, איש לא נפגע. ושוב התכנסנו – –

ירון לוי (יש עתיד):

ברוך השם, לא בעזרת השם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – והחלטנו – והחלטנו, והחלטנו – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת לוי, קריאה ראשונה.

ירון לוי (יש עתיד):

זאת הערה מתקנת.

היו"ר אמיר אוחנה:

קריאה שנייה. חבר הכנסת ירון לוי, קריאה שנייה.

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת גוטליב, קריאה שנייה. מספיק.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – החלטנו על התקפה משולבת שכוללת גם – –

טלי גוטליב (הליכוד):

היו"ר אמיר אוחנה:

זה לא מה, זה שאמרת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

– – אמצעי standoff, מה שנקרא, טילים, וגם אמצעי stand-in, כניסה של מטוסים. אנחנו גרענו מיכולת ההגנה האווירית של איראן. שלוש הסוללות שנותרו סביב טהראן חוסלו; גם סוללות אחרות של הגנ"א חוסלו; גם פגענו פגיעה ממשית ביכולת ייצור הטילים הבליסטיים של איראן, ביכולת לייצר את הדלק המוצק, שהוא יסוד בתוכנית המלחמה שלהם והחימושים שלהם. כלומר, פגענו בציר, פגענו בטילים. לא השלמנו את זה, אבל הפגיעות הללו הן ממשיות. כמובן, איראן יכולה להגיב. היא יכולה להגיב בכל רגע, גם ברגע הזה. אבל הפגיעות הללו מקדמות אותנו אל היעד. אבל לאיראן נשארה אופציה נוספת שהיא חותרת אליה, והאופציה הזאת היא התחמשות בגרעין. והתחמשות בגרעין יכולה להסיג לאחור את כל ההישגים הכבירים שאנחנו השגנו. איראן גרעינית במזרח התיכון זה איום עצום על הקיום שלנו, על הסדרי השלום, שאני מאמין שאנחנו יכולים להשיג עם עוד משכנינו, על השלום העולמי. ואנחנו עדיין ניבחן ביכולת שלנו לסכל את הגרעין. זה לא סוד, זה פורסם, יש מרכיב מסוים בתוכנית הגרעין שלהם שנפגע בתקיפה הזאת. אבל עדיין, התוכנית עצמה, היכולת שלה לפעול כאן, היא עדיין לא סוכלה. אנחנו עיכבנו אותה – בהובלתנו – כעשור. איראן הייתה כבר נמצאת לפני עשר שנים במקום שהיא נמצאת בו היום אלמלא הפעולות שעשינו גם בשדה המבצעי וגם בשדה המדיני. אבל היא התקדמה. היא התקדמה בהעשרה, ויש לה עדיין כברת דרך לעשות בתחומים אחרים. והמבחן הוא עלינו. עלינו, על ממשלת ישראל, מדינת ישראל, על ידידתנו ארצות הברית. היו לי שיחות לא מבוטלות בנושא הזה גם עם הנשיא ביידן וגם עם הנשיא הנבחר טראמפ, רק לאחרונה. המבחן הוא עלינו, כי אם אנחנו לא נטפל בתוכנית הגרעין, אז כל שאר הבעיות יחזרו ויצוצו, גם בציר וגם בהתחמשות וגם בדברים אחרים. ולכן אנחנו מחויבים לעשות את זה. כלומר, יש לנו מטרות מגוונות במלחמה, אנחנו מקדמים אותן. ההישגים גדולים מאוד, אבל האתגרים עדיין גדולים מאוד. אתגר אחד שאנחנו לא נוותר עליו, והוא תלוי בעוצמה שלנו, בלכידות שלנו, בנחישות שלנו, בשכל שלנו, זה איך לחלץ מהרוצחים הללו, מחמאס – איך לחלץ מהמנהרות הללו את שארית החטופים שלנו. ואני לא אוותר על זה. לא האמינו שנוציא את מה שהוצאנו, ושאלו כל הזמן: מה האסטרטגיה? אתם נכנסים לעזה – מה האסטרטגיה? נכנסים לחאן יונס – מה האסטרטגיה? מחסלים את רפיח ותופסים את פילדלפי – מה האסטרטגיה? האסטרטגיה זה ניצחון. הניצחון כולל את שחרור החטופים, ואנחנו נשיג את זה גם כן.

דבי ביטון (יש עתיד):

אין להם זמן.

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אבל יש מי שמנסה לפורר את האמת הפשוטה של "יחד ננצח". אני שומע את הקולות המחלישים, שכל הזמן זורעים ספקות ודכדוך. מבחינתם זה לא כל כך משנה. זה לא משנה מה הממשלה תעשה, זה לא משנה אם תביא, כפי שאני מאמין – אנחנו נביא עוד עשרות חטופים, אני מקווה בזמן הקרוב. זאת החלטה לא פשוטה, משום שאנחנו נידרש לקבל החלטה, שלדעתי כבר קיבלנו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ראש הממשלה בנימין נתניהו:

אנחנו קיבלנו החלטה שאם אתה יכול לשחרר חלק, שחרר אותם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, קריאה שלישית, נא לצאת. תודה.