جلسة الهيئة العامة بتاريخ 11/11/2024 الساعة 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, שלום. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת. היום יום שני י' בחשוון התשפ"ה, 11 בנובמבר 2024. הודעה למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – הצעות חוק לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/4985/25 וכלה בהצעת חוק פ/5022/25: הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פטור ממס למשרת מילואים פעיל) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הממשלה (תיקון – חובת עריכת הסכמים בכתב), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת גלעד קריב; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכאות לטיפול פסיכולוגי), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת מרב מיכאלי ומשה גפני; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס על תשר), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת שלום דנינו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמול מילואים לעובד עצמאי) (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת ינון אזולאי, שלום דנינו ואופיר כץ; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – הודעה ללקוח על אודות יתרה בחשבון עובר ושב שאינה נושאת ריבית), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס מופחת לנושאים בנטל), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – פרסום שומות היטל השבחה), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הוספת לאום ארמי), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלה בשל דיכאון סב-לידתי), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר), מאת חבר הכנסת משה טור פז; הצעת חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (תיקון – הוספת ערך השוויון ברוח עקרונות הכרזת העצמאות), מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק תשלומי פיצוי על כניסת מוצרים שאינם סיוע הומניטרי, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת משה פסל ואלמוג כהן; הצעת חוק הקמת מחלקה לגיבוש תפיסת מודיעין חלופית ("איפכא מסתברא") מגופי המודיעין, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – הגדרת קווי העימות) (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר, יצחק קרויזר, אליהו רביבו, מטי צרפתי הרכבי, משה פסל, ששון ששי גואטה ורם בן ברק; הצעת חוק ועדת חקירה ממלכתית בגין אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת אורית פרקש הכהן; הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר, יצחק קרויזר, שלום דנינו, אוהד טל, משה סעדה ומשה טור פז; הצעת חוק קבלת ילד של משרת מילואים למעון יום והשתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד בו, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – איסור על גביית תשלומי הורים), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת יבגני סובה, אביגדור ליברמן, עודד פורר, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק העברת מידע בין רשויות, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – פיקוח על מוצרי מזון בריא בסיסיים), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק מעמד המשרת בשירות צבאי או לאומי, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק עוסק בכלכלת הפלטפורמה, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת משה פסל ודן אילוז; הצעת חוק עוסק בכלכלת הפלטפורמה, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת ולדימיר בליאק; הצעת חוק השתתפות המדינה בעלות שכר הלימוד במעון יום למשרתי מילואים וקדימות בקבלה למעון, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אביחי אברהם בוארון ומשה פסל; הצעת חוק הוועדה לטיפול במשפחות נעדרים אזרחיים, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק יישום הסכם הביניים בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה (הגבלת פעילות) (תיקון – איסור פעילות הרשות הפלסטינית בתחומי מדינת ישראל, אכיפה ועונשין), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק איסור שיתוף פעולה עם סנקציות של מדינות זרות על אזרחי ישראל, התשפ”ה–2024, מאת חברי הכנסת דן אילוז, משה סעדה, צבי ידידיה סוכות, אביחי אברהם בוארון ומשה פסל; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הקלת רגולציה במסגרת שיקום עוטף עזה ויישובי הגדר בקו העימות הצפוני), התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת אלון שוסטר, יצחק קרויזר, אליהו רביבו, מטי צרפתי הרכבי, אוהד טל ורם בן ברק; הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – הגדלת הייצוג הנשי באספה הבוחרת), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת מתן כהנא; הצעת חוק הטבות למשרתים בשירות צבאי או אזרחי, התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת משה סולומון; הצעת חוק לידה שקטה (תיקוני חקיקה), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק כלי הירייה (תיקון – חימוש אזרחים בנשק ארוך בשעת חירום), התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק העברת אמצעי לחימה רוסיים שנתפסו בלבנון וברשות הפלסטינית לטובת חימוש אוקראינה, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק נכסי המדינה (תיקון – השכרת נכסים למתקני רדיו טלפון נייד), התשפ"ה–2024, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק כליאתם והעמדתם לדין של המשתתפים באירועי 7 באוקטובר, התשפ"ה–2024, מאת חברי הכנסת שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק תשלומי פיצוי על כניסת מוצרים שאינם סיוע הומניטרי, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק חימוש כל אדם מכוחות הביטחון המוצב בקו עימות או סמוך אליו, התשפ"ה–2024, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל. עוד הונחו על שולחן הכנסת, לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק לתיקון דיני הקניין הרוחני (מועד ערעור על החלטות הרשם), התשפ"ה–2024; הצעת חוק הגז הפחמימני המעובה (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2024; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון מס' 159), התשפ"ה–2024; הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס' 67 והוראת שעה), התשפ"ה–2024; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 78) (דיין הוצאה לפועל), התשפ"ה–2024; הצעת חוק מניעת פגיעת גוף שידורים זר בביטחון המדינה (הוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 2), התשפ"ה–2024; הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה–2024; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת 2025) (מיסוי רווחים לא מחולקים), התשפ"ה–2024. כמו כן הונחה לקריאה ראשונה, מטעם הכנסת: הצעת חוק לתיקון דיני הבחירות לרשויות המקומיות (הוראת שעה), התשפ"ה–2024, של חבר הכנסת יעקב אשר. עוד הונח על שולחן הכנסת לוח תיקונים להצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 36), התשפ"ה–2024. נוסף על כך הונחו על שולחן הכנסת הודעות שר האוצר על מסקנות ועדת הכלכלה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עופר כסיף, אלון שוסטר, אברהם בצלאל, יבגני סובה וניסים ואטורי בנושא: מצב החקלאות בצפון; על מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ניסים ואטורי, אלון שוסטר, יאסר חוג'יראת, יצחק קרויזר וטטיאנה מזרסקי בנושא: הארנונה לעסקים בצפון; על מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, חמד עמאר, ינון אזולאי, משה סולומון וגלעד קריב בנושא: פיצוי למוסדות ומוזיאונים בגין ירידה בהכנסות כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל; על מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, אוהד טל, דן אילוז, ינון אזולאי ויצחק קרויזר בנושא: הסרת חסמי מס וחסמים בנקאיים בענף הקריפטו; על מסקנות ועדת הכספים בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת ולדימיר בליאק, ינון אזולאי, יצחק קרויזר, מיכאל מרדכי ביטון וחוה אתי עטייה בנושא: מציאת פתרון למשכירי ושוכרי דירות באזורים מפונים; על מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת שרן מרים השכל, קטי קטרין שטרית, מאיר כהן ויבגני סובה בנושא: עיכוב פיצויים לנפגעי הנובה ובני משפחותיהם על ידי ביטוח לאומי; על מסקנות ועדת העבודה והרווחה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, שלום דנינו, אלון שוסטר, נעמה לזימי ועאידה תומא סלימאן בנושא: משבר הפרנסה של עובדים שכירים בקרב תושבי קו העימות הצפוני הלא-מפונה; על מסקנות ועדת הפנים והגנת הסביבה בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, דבי ביטון, ששון ששי גואטה ויוסף עטאונה בנושא: ממצאים מדאיגים ביחס למרחבים המוגנים; על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת מיכל מרים וולדיגר, צגה מלקו, מיכאל מרדכי ביטון, אימאן ח'טיב יאסין ומשה רוט בנושא: ביטול אגרת מיון בבתי חולים פסיכיאטריים; על מסקנות ועדת הבריאות בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יונתן מישרקי, יצחק קרויזר, טטיאנה מזרסקי, אחמד טיבי, מיכאל מרדכי ביטון, אליהו ברוכי, צגה מלקו וואליד אלהואשלה בנושא: צוותים רפואיים בפריפריה מופלים לרעה ביחס לעמיתיהם במרכז ובתום משמרות ארוכות נאלצים לנהוג עצמאית לבתיהם באופן שמסכן את חייהם; על מסקנות ועדת החינוך, התרבות והספורט בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, חמד עמאר, בועז טופורובסקי, אחמד טיבי, ארז מלול וניסים ואטורי בנושא: מעונות הסטודנטים בזמן המלחמה. לבסוף, הונחה על שולחן הכנסת החלטת ועדת האתיקה בקובלנות נגד חבר הכנסת עופר כסיף. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה למזכיר הכנסת על הודעתו המפורטת.

היו"ר אמיר אוחנה:

כעת נעבור לנושא הראשון שעל סדר-היום – הצעות להביע אי-אמון בממשלה. אני מתכבד להזמין את חברת הכנסת מטי צרפתי הרכבי לנמק את הצעת האי-אמון מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, עד עשר דקות לרשותך, גברתי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, 402 ימים למלחמה. 402 ימים ש-101 חטופות וחטופים אחינו ואחיותינו ממשיכים ונמקים בשבי חמאס. אני פונה לראש הממשלה: זוהי האחריות שלך. בלי פוליטיקה, בלי תירוצים, בלי ספינים. אתה האחראי להחזרתם. בכל יום שבו אתה לא פועל למען עסקה, פוחתים הסיכויים להציל את אלו שעדיין בחיים. הבוקר התעוררתי מוקדם במיוחד לקול אזעקה בגלל טיל שנורה מתימן. נכנסתי לממ"ד עם הנכדים. בגלל צינת הבוקר לקחתי איתי שמיכה, וחלפה במוחי המחשבה ששוב חורף, ומה עם החטופים במנהרות? אבל למרות ההשכמה הכפויה הגעתי עם תחושת אופטימיות קלה שאתם, חברי הכנסת, גם מהקואליציה, סוף-סוף תתעשתו ותבינו שהממשלה הזו צריכה לסיים את ימיה. אחרי שנתיים של טירוף מוחלט, מחדל 7 באוקטובר, שהציב את מדינת ישראל בסכנה קיומית ויותר משנה של מלחמה, אי-אפשר להמשיך כך. מגיע לאזרחי ישראל לבחור מחדש את מנהיגיהם. אדוני ראש הממשלה, בכנסת העשרים-וחמש איבדת את הלגיטימיות. הוכחת לנו פעם אחר פעם כי אינך כשיר יותר לכהן כראש ממשלה. נתניהו סחיט, חלש, עייף, מתנער מאחריות וכמובן כרוך בסבך כתבי אישום, פרשיות מדאיגות ונתון ללחצים שמונעים ממנו את שיקול הדעת לטובת המדינה והאזרחים. לפני כמה ימים שמעתי את מרב סבירסקי, אחותו של איתי מבארי, שנחטף ונרצח ביום ה-99 בשבי חמאס. מרב אמרה כי היא יתומה שלוש פעמים: יתומה מהורים, שנרצחו ב-7 באוקטובר, יתומה מערכים, ויתומה ממנהיגות. מרב צודקת – אזרחי ישראל יתומים ממנהיגות. ראש ממשלת ישראל הוא אדריכל הספינים, מומחה בפיזור רימוני עשן, בעיצוב נרטיב מעוות, הבטחות שאינו מקיים, דחייה שוב ושוב של החלטות. רחוק מלהיות קורבן, נהפוך הוא. ממש כמו בתיאטרון, יש לנתניהו מוטיב חוזר: הוא לא ידע. הוא לא ידע על הצוללות; הוא לא ידע על מחדלי אסון מירון; הוא לא ידע שהכלכלה שלנו בצניחה חופשית; הוא לא ידע שהשותפים הקיצוניים בקואליציה מדרדרים את המשרדים שלהם אל פי תהום; הוא לא ידע שחמאס לא מורתע; הוא לא ידע שמזוודות דולרים משמשות לחימוש האויב; הוא לא ידע שגם חיזבאללה לא מורתע; הוא לא ידע על ההתראות הביטחוניות לפני טבח 7 באוקטובר; הוא לא ידע על האזהרות של התצפיתניות; הוא לא ידע על האימונים של החמאס לפלישה; הוא לא ידע שאנחנו עומדים בפני מלחמה רב-זירתית; הוא לא ידע שהדובר שלו נכשל בסיווג הביטחוני של שב"כ; הוא לא ידע שהדובר שלו נכנס למתקנים ביטחוניים בניגוד לחוק; הוא לא ידע שאנשי סודו מדליפים מידע מסווג לעיתונות זרה; הוא לא ידע שאנשי לשכתו משפצים פרוטוקולים; הוא לא ידע שלשכתו מתנהלת כארגון סחיטה המזכיר משטרים חשוכים ואפלים. אם נתניהו אכן לא ידע, אז אכן הוא אינו כשיר. אבל שלא יבלבלו אתכם, ידע גם ידע. מעילו מתפורר מרוב שמשכו בדש מעילו. ועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון דייקה בדברי הסיכום על דפוס ההתנהגות החוזר של ממשלות נתניהו, ואני מצטטת: "תרבות רעה מצאנו בתוך ביתנו, בתוך גופים ציבוריים, ברשויות שלטוניות ובקרב שליחי ציבור, נבחרים וממונים, שהציבור הפקיד בידיהם את שלומו ואת ביטחונו. מצאנו תרבות רעה של הצגת דברים למראית עין בלבד, של התעלמות מהתרעות חוזרות ונשנות, של שאננות ושל קיבעון מחשבתי בעניינים משמעותיים הנוגעים לבטיחות הציבור ולשמירה על חיי אדם. תרבות רעה של היעדר משילות ושלטון החוק, ודפוס פעולה של דחיינות ושל הימנעות מקבלת החלטות. מציאות של התנהלות המושפעת לרעה מאינטרסים פוליטיים ומשיקולים זרים. תרבות רעה של ראש קטן, של מזעור האחריות ושל התחמקות ממנה". זאת מורשת נתניהו שתיכתב בדפי ההיסטוריה. לצערנו אתם תגלו במהרה, ממש בעתיד הקרוב, שנתניהו לא שמע, לא ראה, לא ידע, שמדינת ישראל חייבת להתמודד גם עם השלכות משבר האקלים הגלובלי. לא ידע שאנחנו בעיצומו של משבר אקלים; לא ידע שמשבר האקלים מסכן את עתידנו; לא ידע שחוק האקלים שממשלתו מקדמת בחופזה שווה כקליפת השום, חלול, חסר, מתעלם מהסכנות. וגם הוא לא ידע – שימו לב, חברות – הוא לא ידע את שמן של מנכ"ליות משרדי ממשלתו. בזה הוא דווקא צודק, כי אין כאלה. חברותיי חברות הכנסת ונשות ישראל, המהוות 51% מהאוכלוסייה, לנו, הנשים, אין ראש ממשלה. ראש ממשלה שמדיר נשים מתפקידים ציבוריים; ראש ממשלה שלא מוודא ייצוג שוויוני של נשים בקבינט הביטחוני; ראש ממשלה שלא ממנה נשים בצוותי המשא ומתן לשחרור החטופות והחטופים; ראש ממשלה שמאפשר הדרה של נשים במרחב הציבורי; ראש ממשלה שמשלים עם היעדרן המוחלט של מנכ"ליות ממשרדי הממשלה, כאשר בממשלה הקודמת המנכ"ליות עשו חייל ותרמו רבות; ראש ממשלה שכבר שנים בנות בריתו הנאמנות הן מפלגות המדירות נשים; ראש ממשלה שממשלתו שותפה לחקיקה מיזוגנית. הורי התצפיתניות שלחו לי לפני כמה שבועות דוח, דוח הממתין לוועדת החקירה הממלכתית של אוניברסיטת בן-גוריון והמכללה האקדמית באשקלון, דוח שכותרתו "תיעוד חיילות בחמ"לים קדמיים בגזרת עזה בעקבות אירועי 7 באוקטובר". אני מצטטת מדברי הסיכום: "נזכיר את תרומתן ואת תרומתן הפוטנציאלית של נשים ושל שמיעת קולות מגוונים נוספים לעידוד חשיבה ביקורתית רבגונית, שעשויה לתקן כמה מהכשלים הנרחבים של 7 באוקטובר. יש חשיבות רבה לנוכחות של נשים בכירות מוכשרות במוקדי קבלת ההחלטות הצבאיות והמדיניות כאחד. השתתפות של נשים מיומנות במוקדי קבלת ההחלטות תאפשר חשיבה ביקורתית ויציאה מקיבעון מחשבתי, וכן השמעת קולות אחרים מהזרם המרכזי בדיון. נשים אלו יהוו מודל מנהיגות לדור הבא שיתקדם לתפקידים מובילים בצבא ובחברה". אז נשות ישראל, ראש הממשלה אינו מאמין בכוחנו, ולכן אינו יכול להוביל שינוי בחברה הישראלית בכל הקשור למעמד האישה ולהשפעתנו על עתיד המדינה. במיוחד אחרי השנה האחרונה, שבה אנחנו נלחמנו, תקפנו באיראן, עבדנו, ילדנו בלי הבעלים לצידנו, שמרנו על הבית הלאומי והפרטי, נתניהו הוכיח שאינו ראוי ואינו כשיר להיות ראש הממשלה שלנו, הנשים. אדוני ראש הממשלה, מהי מנהיגות? מיהו מנהיג? לצד הכבוד, היוקרה והכוח, המנהיג מחזיק באחריות גדולה, אחריות שלא לוקחים – היא מגיעה עם המינוי. אפילו השרים לא רואים בך מנהיג. לישיבת הממשלה אתמול הגיעו רק שליש מהשרים שלך. איפה הם? מטיילים? משמעת מבישה, כמעט כמו סדר-היום הצנום שקבעת.

שר התיירות חיים כץ:

למה את אומרת שהגיעו שליש? אני הייתי שם. היו חסרים ארבעה.

דבי ביטון (יש עתיד):

ובמה אתה עסוק, ראש הממשלה? היום, באישון לילה, ביקשת לדחות שוב את עדותך במשפט, כי חסר לך מרחב מוגן וכי יש מלחמה. אז מרחב מוגן אני בטוחה שניתן למצוא, אפילו כזה אטומי. ובעניין המלחמה, שר הביטחון החדש שמינית ידאג לכול. הרי כץ כבר הכריז כי חמאס הוכרע וניצחנו את חיזבאללה. משפטך, נתניהו, חייב להימשך. עד מתי תכהן כראש ממשלה עם כתבי אישום? לאזרחים מגיעה הכרעה. מה לא נמצא בסדר העדיפויות? עסקה לשחרור חטופים – ממש לא בוער, כי הם רק סובלים. חוק גיוס? ממש לא. יותר חשוב דיל להכשרת חוק ההשתמטות. העקורים בצפון? אחרי יותר משנה הם חוזרים הביתה תחת אש וכלכלה מרוסקת. שיקום הדרום? גם לא. על הדרך קיצוץ תקציבי ושר חדש ומיותר. אינפלציה גואה, יוקר מחיה, הקפאת נקודות זיכוי, העלאת מע"מ, העלאת תשלומי ביטוח לאומי, הקפאת קצבאות, פגיעה בפנסיות, משרדי ממשלה מיותרים. ומי לא ייפגע? מי שלא עובד, מי שלא משרת. והנושאים בנטל, המילואימניקים, מוזמנים לעוד סבב לחימה בסכנת חיים. ראש הממשלה נתניהו, צפית אתמול בתחקיר על השר בן גביר? נרדמת בלילה? במקום לשלוח בקשת דחיית עדות, היית צריך לשלוח מכתב פיטורין לשר הביטחון הלאומי, והפעם בלי להודות לו על תרומתו. במשמרת שלך הפשיעה גואה, מספר הנרצחים עולה, אין ביטחון אישי, נשים חשות סכנה, והמצב ממשיך ומידרדר. משטרת ישראל תחת מתקפה, ואתה שותק. נתניהו, אתה לא כשיר, אתה פשוט לא מסוגל, אתה לא יכול. שחרר אותנו, זה גדול עליך. מעל שנה של הבטחות והבטחות בכל תחומי החיים, ואנחנו רק נסוגים אחורנית. אזרחים חיים בפחד קיומי ומתים כמעט מדי יום. אין כזה דבר ניצחון מוחלט. אתה הפסדת, אנחנו הפסדנו. תן לנו לשקם את הדמוקרטיה, השוויון, הליברליות. תן לנו לשקם את המדינה עם מנהיגות אחרת וראויה לעם המופלא הזה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. ואני מתכבד להזמין את השר אמסלם, נכון? השר אמסלם ישיב? מטעם הממשלה. בבקשה. בבקשה, אדוני השר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, שמעתי כרגע עם כל עם ישראל, אני מניח, את חברת הכנסת צרפתי מכפישה כרגיל את ראש הממשלה בהכפשות בלתי נתפסות. דרך אגב, אני רוצה רק לספר לך, הזכרת את הצוללות. לא מזמן היה תחקיר על הצוללות, אדוני השר. הסתבר בעדויות בבית המשפט שבוגי יעלון – השופט קבע שהוא שקרן, ומי שכנראה בחש בסיפור זה אהוד ברק בכלל. אבל מה זה משנה? העובדות מעולם לא שינו לכם. העובדות מעולם לא בלבלו אתכם. זה גם לא מעניין אתכם.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

זה לא אני כתבתי. זאת ועדת חקירה ממלכתית כתבה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שנייה, דקה, אני מסביר. ולכן אני מסביר לך, אתם משקרים מבוקר עד לילה. האמת היא, חברת הכנסת צרפתי, יש לך ממי ללמוד – את הלפיד והיפוכו את מכירה? כל לילה אנחנו מתמוגגים מהסטנד-אפ שמר לפיד עושה לנו. על זה באמת מגיע לו להדליק משואה. לפחות הוא מצחיק את עם ישראל. תועלת רבה אין בו, לא הייתה בו אף פעם, בכנסת, אבל לפחות הוא מעלה חיוך כל ערב בפרצופיהם, או אצל כל מי שמביט במסך, בוודאי בערוץ 14. תראי, אני רוצה אגיד לך משהו: את כינית את נתניהו "חלול". אני רוצה להגיד לך משהו – שמעתי. כתבתי. כולי עלמא לא פליגי. דרך אגב, גם אלה שחולקים על נתניהו – אף אחד לא מכנה אותו "חלול", אף אחד לא חושב שהוא איש חלול. הוא איש אינטלקטואל, מנהיג העולם הגדול. אבל אני יכול להגיד לך שהבוס שלך, זה שמינה אותך, באמת קלקר, באמת איש של סיסמאות נבובות, הוא באמת חלול. את אומרת – איך אמרתי? את שכחת להאשים את ראש הממשלה בעוד שני דברים, לדעתי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

זה בנאום הבא.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אדוני היושב-ראש, היום היו גלים בים – ראש הממשלה אשם.

היו"ר אמיר אוחנה:

עננות.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתמול ירד קצת גשם בארץ, בירושלים לא ירד – ראש הממשלה אשם. בוודאי, הוא אשם בכול. איך אמרת? התפקיד גדול עליו. דרך אגב, בגלל זה הוא 16, 17 שנה ראש ממשלה. אני רוצה להגיד לך משהו, גב' צרפתי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

לא, לא אמרתי שראש הממשלה חלול – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

חברת הכנסת צרפתי, אני רוצה לספר לך משהו קטן.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אמרתי שיש לו אקלים חלול.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

קטן.

שלי טל מירון (יש עתיד):

לא הקשבת למה שהיא אמרה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ראש הממשלה במדינת ישראל, בוודאי בליכוד, הוא לא מינה את עצמו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

תראה מי פה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אהלן, סיימון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

סימון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ראש הממשלה לא מינה את עצמו, כידוע לך.

נאור שירי (יש עתיד):

סימון. סימון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ועד היום, דרך אגב, ראש הממשלה נבחר על ידי מיליוני אנשים.

נאור שירי (יש עתיד):

איזה מיליוני?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ואת אומרת עליו שהתפקיד גדול עליו. אז האמת היא שיכול להיות שזאת היא עמדתך הפרטית, אבל כנראה הציבור הישראלי לא מסכים איתך. הוא מצביע בקלפ,י וכפי שאני רואה את הסקרים האחרונים לפחות, באמת באמת, גם לפי איך שאתם מתבטאים ולפי איך שאתם מתנהלים פה – אדוני היושב-ראש, הם כבר מגרדים את השמונה מנדטים, לכן הם בלחץ – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

לא נעים לי שאתה רואה את ערוץ משקפיים ורודים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – יש עתיד, הם פשוט בלחץ אטומי. בקצב הזה, גב' צרפתי, את לא תהיי יותר בכנסת, כנראה.

דבי ביטון (יש עתיד):

נו, מה אתה מתנשא עכשיו, אמסלם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

וזה מה שהציבור חושב באמת עליכם.

דבי ביטון (יש עתיד):

אמסלם, מה אתה מתנשא.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות הכנסת, השר דודי אמסלם לא הפריע קודם, לא להפריע לו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן אני רוצה לומר לך: אתם, באופן ציני, גם – –

דבי ביטון (יש עתיד):

אנחנו, לא רק שנהיה, אתה תראה עוד איזה עשרה מצטרפים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – מנצלים את כל המצב של החטופים ומשפחות החטופים. דרך אגב, ב-7 באוקטובר הממשלה התכנסה, השר כץ, וקיבלנו שלוש החלטות, באותה אבחה: חיסול החמאס, הן צבאי הן – –

שר התיירות חיים כץ:

הן צבאי והן אזרחי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – הן אזרחי, השבת החטופים ויצירת התנאים להחזיר את תושבי הצפון לביתם.

שר התיירות חיים כץ:

צפון, ואז היה דרום.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

נכון.

דבי ביטון (יש עתיד):

402 ימים – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לכן, דרך אגב, מאז הממשלה בעצם – –

שר התיירות חיים כץ:

הדרום חזר – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – עושה הכול מכול כול – –

שר התיירות חיים כץ:

הדרום חזר – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן, כן. – – כדי בעצם להחזיר את החטופים הביתה. אני לא מאמין שיש יהודי שלא רוצה שהם יחזרו הביתה. אין דבר כזה, אני לא מאמין בזה. ולכן אני מתבייש בזה שאתם עולים כאן חדשות לבקרים ואומרים: ראש הממשלה לא רוצה להחזיר את החטופים. איך אתם מעלים את זה על דל שפתכם? איך אתם לא מזיעים? איך אתם אומרים דבר כזה? כל פעם אני משתומם מחדש לאיזו רמה אתם יורדים כדי באמת לפלג את הציבור – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

זו המטרה שלכם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – באמת לפרוט על המיתרים הכי רגישים של עם ישראל.

סימון דוידסון (יש עתיד):

האם אפשר לענות לו?

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מטרות המלחמה הן שלכם. מטרות המלחמה הן שלכם – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת. חברת הכנסת צרפתי הרכבי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתם גם לא מכירים את הנתונים.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

13 חודשים – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

השר אמסלם הקשיב לך ברוב קשב ולא הפריע. אנא, כבדי אותו בדיוק באותו אופן.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

חברת הכנסת צרפתי, אני מציע לך לא להיזכר כאן כבן אדם שהוא חסר אחריות, בן אדם שמגבב שטויות בסיטונאות, גם אם אמרו לך לעשות את זה. תגידי ללפיד: נאום כזה אני לא מקריאה. אתה רוצה – תקריא אתה; אני – לא, בגלל שכולו שקרים.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

בעצמי כתבתי.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

קיבלת אישור על כל דבר, את יודעת – –

שלי טל מירון (יש עתיד):

תתפלא, אבל ד"ר מטי הרכבי צרפתי יודעת לכתוב לבד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – אצלכם בסוף יש כיוונים ויש אישורים, צריך לאשר אצל המפקד את כל תוכניות הנאומים. אדוני היושב-ראש, רציתי לעבור, ברשותך – ואדוני השר – לנושא אחר. אתמול קופצת לי ידיעה, וגם דיברנו על זה קצת בקבינט, בגלל שהשר בן גביר העלה את זה, שהוא שמע בערוץ 13 – אני לא זוכר אם זה היה גליקמן או קרא, אני לא רואה בכל מקרה את הערוץ, אבל הוא הזכיר אחד מהם – –

שר התיירות חיים כץ:

אתה לא רואה. אני, אין לי בבית.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – שהם כנראה תודרכו על ידי היועמ"שית שהיא תפנה לראש הממשלה על מנת לפטרו. היועמ"שית במדינת ישראל – תראה לאן הגיעה הגברת, תראה את החוצפה ועזות המצח שלה, זה פשוט לא ייאמן. כל פעם הרף עולה. אתה יודע, אני כבר מאמין – 2.5 מטר אי-אפשר לקפוץ, היא כבר נמצאת בחמישה מטרים. כל יום עם שטות חדשה. היא תקבע לממשלה איזה שר יהיה ואיזה לא יהיה. פעם אני אמרתי כאן בכנסת: הם יגיעו גם לימים האלה שהם לא ייתנו לנו זכות הצבעה, תזכרו את זה. מדובר בבולשביקים, אנשים בריונים, שהיא, דרך אגב, שלוחה שלהם. על פי חוק-יסוד, ראש הממשלה מציע את השרים. אם יש בעיה עם שר כזה או אחר והוא עבר על החוק, אדוני היושב-ראש, יש פרקליטות, יש הסרת חסינות, יש בתי משפט. היא, לא בא לה טוב בן גביר. היא הרי לא מאשימה אותו במשהו קונקרטי, אדוני היושב-ראש.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

רק בלהדליק את מזרח ירושלים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

היא, לא בא לה טוב. הוא לא נבלע לה בגרון.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

הוא רק הדליק את מזרח ירושלים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תבינו. ושר במדינת ישראל שנבחר על ידי מאות אלפי אנשים, שלא מתאים לתפיסת העולם שלהם, לא יכול להיות שר. אני מניח שבפעם הבאה אני לא אוכל להיות שר, אתה לא תוכל להיות שר, השר כץ, וכן הלאה וכן הלאה.

שר התיירות חיים כץ:

למרות שניבחר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

זה לא קשור. דרך אגב, כל מה שקורה בקלפי, אדוני היושב-ראש, זה אצלם מעשה מגוחך. זה לא קשור. זה בערך כמו הבחירות בסוריה. גם אם נביא 99% – הם מחליטים שהם שולטים, מה זה משנה כרגע מה הציבור חשב או לא חשב. תבינו, חוצפה של פקידה, שלקחה לעצמה גם להגיד לראש הממשלה שהיא מפטרת שרים. למה? לא בגלל שהם עברו על החוק, לא בגלל שהם עשו עבירות של המימד החמישי, לא שלכאורה עשו עבירות של פגיעה בביטחון המדינה. הם כולה לא מתאימים להם בדעות. תראה, זה משהו שהוא חסר תקדים. אני לא יכול לסבול לשמוע את הגברת הזאת כבר, לא יכול לשמוע אותה. אני אומר לכם, גם אתמול בקבינט, ואני חוזר כמו קאטו הזקן כל שבוע: אדוני ראש הממשלה, אני מבקש ממך, כל הממשלה – אני אומר לך שאני מדבר בשם כל הממשלה כמעט, לדעתי – הגברת הזאת חייבת, היא וגיל לימון, לעוף מהסקטור הציבורי. אני 30 שנה פקיד, לא ראיתי פקיד או פקידה כאלה שכל יום עוברים על עבירת הפרת אמונים, כל יום. את סויסה, זיכרונו לברכה, הם ידעו לשלוח ליאח"ה, 433. כל יום מפילים את הממשלה, מחבלים בממשלה, מפריעים לממשלה, קורעים את הבגדים בבוקר לרוץ מהר כדי להפריע לממשלה. והיא עכשיו כבר הגיעה לסיפור, כפי שאמרתי – מי יכול להיות שר ומי לא. וזה מה שהם עשו גם בחוק הנבצרות שהם פסלו לנו. הרי חוק הנבצרות לא היה צריך לבוא לעולם, הוא קיים בחוק-יסוד: הממשלה מאז ומתמיד. ראש הממשלה יוצא לנבצרות על פי החוק רק כשהוא במצב רפואי, זו כוונת החוק. אנחנו למרות זאת תיקנו את זה כדי שהם – אתם יודעים, מיותר, אבל אתה כותב חוק מיותר רק בשביל הכנופיה הזאת. מה עושה בג"ץ? פוסל לך את החוק. למה? הוא חייב את החרב המתהפכת, על כולנו. לא תתנהגו יפה – לא תהיו פה.

קריאה:

אוי, אמסלם, אמסלם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

לא תתנהגו יפה – תהיו בבתי הכלא. ככה מתנהלים. אמרתי, לקחו קורס מצוין אצל נשיא צפון קוריאה. אני אומר לך, הוא לא מתנהג כמוהם. לכן יש פה דיקטטורה הלכה למעשה. כולנו יודעים. אני גם טוען את זה, אדוני היושב-ראש – הרי את האמת גם הם יודעים, לא שהם טיפשים ולא יודעים. הם יודעים את האמת. הם יודעים שבמדינת ישראל יש כרגע מערך שהשתלט על המדינה, של יועצים משפטיים, שיש להם גם מיליציה שלהם – להב 433, ומי שהם רוצים להתנפל עליו – שם הם מתנפלים ואוכלים. הם יודעים שהם פועלים בניגוד לחוק, אנשים בריונים, אבל זה מתאים לאג'נדה שלהם. זה מתאים. ולכן לכאורה הם מגינים עליהם. כשיש פסק דין שהם חושבים שזה לא בא באג'נדה שלהם, גם אם השופט, לא משנה איזה שופט עליון, הם מכפישים אותו. זה תלוי בן אדם, זה תלוי נושא. לא מתאים לי – אדוני, אתה לא שווה לירה; ברגע שזה מתאים לתפיסת העולם שלי – אתה פוגע בליכוד, אתה פוגע בממשלה, אתה פוגע בימין – הכול בסדר. כולנו הפכנו להיות אנשים הזויים. יש להם גם שמות: אנחנו הזויים, אנחנו מנותקים, אנחנו קיצוניים. חבר'ה, אני רוצה לספר לכם, כמעט 80% מהיהודים פה הם תחת אותה הגדרה. הרי אתם הולכים ונעלמים. תשאלו את עצמכם למה – בגלל שהציבור רואה את הקרקס שאתם עושים, את השנאה שאתם מלבים, והוא מצביע ברגליים. ולכן אני מציע לכם – – –

נאור שירי (יש עתיד):

את האמת, מצביעים בידיים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מצביע ברגליים, אמרתי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מה אתה מציע לנו, אמסלם?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ולכן אני מציע לכם, בוודאי בשעה כזאת, לתמוך בממשלה ובצה"ל, לתמוך בחיסול אויבינו ולהתמקד בזה, בגלל שעם ישראל בשעה הזאת צריך להיות מאוחד.

סימון דוידסון (יש עתיד):

הייתי עושה את זה בשמחה, אבל אתה יודע מה הבעיה, השר אמסלם?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה, דקה. תן לי רק שנייה, סימון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא, אני רק אענה לך למה אני לא אעשה את זה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אל תענה עכשיו. עוד מעט תענה, כשתעלה.

שר התיירות חיים כץ:

תגיד לו, אם לפיד היה אומר לו, אם הוא היה תומך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

ואני אומר לך, איך היא אומרת לי? ראש הממשלה – אני מצטט – היא אומרת: גדול עליו. ואז אני שומע את לפיד לא מזמן אומר: אם אני הייתי ראש הממשלה ב-7 באוקטובר, זה לא היה קורה. אתה יודע, אני כבר מרים ידיים. אתה יודע, אפילו בבדיחה של בזוקה כבר לא כותבים את זה. שאלתי: איך לא היה קורה, בוא, תספר לי.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

עם כנף ציון הוא יגיע – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תספר לי איך. איך? בוא תספר לי, הכתב במחנה, איך? איך? בוא תספר לי. אתה מבין כמה הבן אדם הזה מגוחך, כמה הוא הוא כל היום משקר, מלבה את היצרים. וכל זה בשביל – הוא חושב שהוא יקבל אולי עוד איזה מנדט, אולי גנץ לוקח לו איזה מנדט, כן או לא. ביטחון מדינת ישראל לא מעניין אותם, לא מעניין אותם צה"ל, לא מעניין אותם המלחמה, לא מעניין אותם כלום. מה שמעניין אתכם זה לקבל עוד כמה קולות, אולי על חשבון גנץ או על חשבון גולן. זה כל הסיפור.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

7 באוקטובר במשמרת שלכם.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אז אין לך אחריות על 7 באוקטובר בכלל? שום אחריות אין לך על 7 באוקטובר?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת דוידסון, מייד תוכל לעלות, לקבל את הבמה, ואני אעמוד על זה שלא יפריעו לאדוני.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני רק מספר לך מי הבוס, ואני בטוח שאתה בתוך-תוכך גם מתבייש בו.

סימון דוידסון (יש עתיד):

במי?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בבוס שלך.

סימון דוידסון (יש עתיד):

מתבייש בו? כן?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בוודאי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

גאה בו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה יודע את האמת. עזוב, אתה יודע. בסוף כשאתה מגיע הביתה בלילה, אתה יושב עם עצמך, סימון, אתה יודע את האמת. את האמת אתה יודע. אתה יודע עם מי יש לך עסק. אתה יודע שאתם בצלילה חופשית, ולמה? בגלל שאתם לא תומכים בעם ישראל בשעה הקשה. אתם עולים פה כל שבוע, מגישים הצעות אי-אמון בממשלה – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

אם זה היה הפוך, את הלבלב היית אוכל לי. את הלבלב.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

מעולם, אני מודיע לך, מעולם, תבדוק, תבדוק אותי, תבדוק אותנו. מעולם הימין, בשעת מלחמה או במבצע צבאי כזה או אחר, מעולם לא קרה שהוא תקף את הממשלה. אף פעם.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מעולם לא הייתה מלחמה של שנה וחודש.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תבין טוב, בגלל שבסוף לנו חשובה המדינה יותר מהמפלגה – –

נאור שירי (יש עתיד):

ביום כיפור בגין הצטרף לממשלה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

מעולם לא נרצחו 1,500 אזרחים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – לנו חשובה המדינה מעל הכול. אצלכם זה לא ככה. הפוליטיקה היא חזות הכול, ולכן אנחנו מוצאים את עצמנו באיזשהו משהו מטורף. אדוני היושב-ראש, המציאו פתאום חקירת משטרה, על מה? זיוף פרוטוקולים של מה? של הקבינט. אני שואל את עצמי – אנשים הזויים. איך אפשר לבצע בכלל זיוף כזה? יש הקלטות, יש סטנוגרמות, יש עשרות אנשים שמתעסקים בזה. גם אם אני רוצה – זה בדיוק כמו שאני אגיד עכשיו: יושב-ראש הכנסת זייף עכשיו את ההקלטה שאני מדבר. הוא לא יכול גם אם הוא רוצה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תבין, גם דברים תיאורטיים, בלתי מציאותיים.

היו"ר אמיר אוחנה:

לפעמים הוא רוצה, אני מודה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן. אבל מה זה מעניין אותם? את מר קריב, שהדליף ידיעה חשובה מוועדת חוץ וביטחון, שהלינו עליה וכולם ידעו – שום דבר. היועצת המשפטית מסתרקת. אני רוצה להגיד לכם משהו יותר חמור – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אם הכול טוב, תמנו ועדת חקירה ממלכתית. הכול טוב, אתם לא אשמים – תמנו ועדת חקירה ממלכתית.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

– – בשבוע הראשון למלחמה הייתה הדלפה שפגעה בביטחון מדינת ישראל בצורה קשה ביותר. התפרסמה בעיתון. אני לא האמנתי. אני בא ליועצת המשפטית מבוהל, אחרי כמה ימים שהיינו בקבינט, אני אומר לה: תקשיבי, אני מבקש לפתוח חקירה של מוסד, שב"כ, על ה-CIA, מי שאתם לא רוצים. הבן אדם הזה שהדליף צריך לשבת בבית סוהר הרבה מאוד שנים. ראש הממשלה דופק על השולחן ואומר לה: גברת, אני מבקש לעשות פוליגרף לכל השרים ולכל מי שהיה פה. מה היא עשתה? לספר לך, חיים? אכלה עוד בורקס. אבל רק תגיד לה עכשיו שראש הממשלה, אתה יודע מה, הזמין סנדוויץ' עכשיו בניו יורק, למרות שהוא בארץ – פותחים חקירת משטרה. מה הם טוענים? מה, אתם לא רוצים שיחקרו? חבר'ה, כשאתה חוקר ראש ממשלה, פורץ לו לתוך המשרד, לקודש-הקודשים, אתה צריך לבוא עם ראיות, עם משהו מבוסס, לא עם איזה גחמה טיפשית של מישהו כזה או אחר. הרי סיפורים יש כל היום על כל העולם. את המימד החמישי הרי אתם לא חוקרים. הלכתם, שלחתם – רשות התחרות, אני רואה את זה כאחת הפרשיות הכי חמורות במדינת ישראל, הן ברמת השוחד והן ברמת הפגיעה בביטחון מדינת ישראל.

נאור שירי (יש עתיד):

למה? אתה חוקר ביאח"ה? "אני רואה את זה".

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

זה לא, זה שום דבר. זה לא, חס ושלום.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

הכול טוב. תמנו ועדת חקירה ממלכתית. אתם לא אשמים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל לזייף – טוענים, שינוי פרוטוקול, בלתי אפשרי, שאי-אפשר טכנית לעשות את זה – זה בוודאי, תשלחו את משולם, תשלחו את מי שאתם רוצים, בגלל שמשרד ראש הממשלה היום זה מקום מופקר. אנחנו רוצים להוציא אותו משם, זאת המשימה, ולכן, גם אם מישהו אסף שם שני בקבוקים מהזבל – לכו תחקרו אותו. ככה עובדת היום מדינת ישראל. זה הפרקליטות, זה היועצת המשפטית ומר לימון, והם מאלצים, אני בטוח, הם מאלצים את יאח"ה לעשות עבודה מהסוג הזה, שהם עצמם לא מאמינים בה. לכן אני אומר לכם, רבותיי, אני מציע לכם, אם אתם רוצים להיות – להיתפס איכשהו קצת ברצינות, ולא להיזכר כאן לדיראון עולם – הרי בסוף אנחנו לא נהיה כאן, אבל כל מה שאמרתם עוד יישאר.

נאור שירי (יש עתיד):

לא, אתה תיזכר כגדול מנהיגי ישראל.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אני מציע לכם, באמת, תחזרו קצת בתשובה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אם הכול טוב, תמנו ועדת חקירה ממלכתית.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בואו תהיו פטריוטים ישראלים. בואו, שימו את הכתף בשביל חיילי צה"ל, לא רק החיילים, בשביל כל מערכות הביטחון במדינת ישראל, בשביל מדינת ישראל ועם ישראל. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר אמסלם. אני מתכבד להזמין כעת את חבר הכנסת חמד עמאר לנמק את ההצעה מטעם סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה. בבקשה, אדוני, עד עשר דקות לרשותך.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חברי הכנסת, אני לא רוצה לדבר פוליטיקה, על חוק ההשתמטות, אבל אני רוצה לשתף אתכם בשיחה שהייתה לי עם מילואימניק אתמול, שיחה מאוד קשה. פעם רביעית שהוא מוזמן למילואים. מאז תחילת המלחמה עד היום עשה יותר מ-300 ימי מילואים. הוא אמר לי: כלכלית נהרסתי, משפחתי התפרקה – הוא בהליכי גירושין בגלל הגיוסים שלו למילואים כל פעם, והיום הוא בוויכוחים מי מחזיק את הילדים, ואשתו אומרת לו באופן ברור: אתה יותר מ-300 יום במילואים, אתה מגויס כל הזמן – הילדים יהיו אצלי. ואנחנו כאן מדברים על חוק השתמטות, לא השתמטות. הממשלה מקדמת חוק השתמטות. ואני שומע את השר אמסלם, שאומר: בזמן מלחמה, לעולם הליכוד לא תקף את הממשלה. אני רוצה להזכיר לך, השר אמסלם, כולנו התגייסנו למען המלחמה, קואליציה כאופוזיציה. אף אחד לא תקף, אף אחד לא דיבר. תמכנו. אפילו אמרנו לכם: אנחנו מוכנים להיות בתוך הממשלה, ללא הסכם קואליציוני, ללא תפקידי שרים, ללא כספים קואליציוניים שאתם מחלקים על ימין ועל שמאל, כי אנחנו רוצים להשפיע ולעזור ולנצח. אתם החלטתם שאתם לא רוצים אותנו בתוך הממשלה ולא רוצים את אביגדור ליברמן בתוך הקבינט המצומצם, קבינט המלחמה, מה שנקרא. לכן, אתה לא יכול להגיד שאנחנו לא עמדנו לצד הממשלה ולא תמכנו בכל המהלכים של הממשלה. עוד שמעתי אותך אומר שלפיד היה עושה את זה יותר טוב, ובזמני לא היה קורה 7 באוקטובר. תרצה או לא תרצה, 7 באוקטובר קרה כשאתה שר, והיית שר בממשלה, וביבי נתניהו ראש הממשלה. האחריות היא על הממשלה, ואתה לא יכול להתכחש לאחריות – לעומת זה שעד עכשיו לא לקחתם אחריות. אבל האחריות היא שלכם, לא של אף אחד אחר, כי אתם הממשלה. אדוני היושב-ראש, מפטרים שר ביטחון על מנת לקדם חוק השתמטות. אילו שר ביטחון היה נכשל ובגלל זה מפטרים אותו, היינו מבינים. אני שומע את שר הביטחון הנוכחי, ישראל כץ, 48 שעות אחרי שהושבע, אומר באופן ברור: ניצחנו את חיזבאללה והכרענו את חמאס. לנצח את חיזבאללה, אדוני השר, זה לא 90 טילים עכשיו, עכשיו, במטח אחד, על הקריות, על חיפה, על הכרמל, על שפרעם, על סח'נין, על כל הגליל. לנצח את חיזבאללה זה לא כשהתושבים עדיין לא חזרו לבתים שלהם, ונמצאים בבתי מלון או רחוקים מהבתים שלהם, ואתה עוד לא רואה באופק מתי אותן משפחות יחזרו לבתים שלהן. מאוד קל להגיד "ניצחנו", אבל בשביל לנצח אתה צריך להחזיר את התושבים הביתה, תושבי הצפון, ואתה צריך להפסיק את הירי של חיזבאללה, כי חיזבאללה מחליט מתי הוא יורה, מתי הוא מכניס אותנו לחדרים האטומים, למרחב המוגן, למקלטים. הוא המחליט. וכשאתה מכריע את חמאס אחרי יותר מ-400 יום, אתה צריך לראות את אותם חטופים שנמצאים בתוך המנהרות של חמאס, אתה צריך לראות אותם בבית שלהם, יושבים בשולחן שבת עם המשפחה. כך אתה מכריע את חמאס. אתה לא יכול להגיד: הכרעתי את חמאס – והחטופים שלנו נמצאים בתוך המנהרות. אז יכול שר הביטחון לעמוד ולהגיד: הכרענו את חמאס וניצחנו את חיזבאללה, אבל הוא צריך לעשות מהלכים בשביל שתהיה לו היכולת להגיד את המשפט הזה. ואני לא יכול שלא לדבר, כחבר ועדת הכספים, על כך שפותחים את התקציב עוד פעם. אני כבר לא זוכר כמה פעמים תקציב 2024 נפתח. אני זוכר בוועדת הכספים – – –

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

שלוש פעמים.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

מרוב שישבתי בדיונים אני לא זוכר. אני זוכר אבל אני לא זוכר, כי ישבתי בהרבה דיונים. עכשיו פותחים אותו עוד פעם, ואנחנו אמרנו להם: הכסף האמריקאי לא יגיע. המלחמה בצפון תעלה לנו הרבה כסף. הריבית שנשלם תעלה הרבה כסף. אמרנו את זה לפני חודש – – –

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

והאופוזיציה אשמה.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

לפני חודש אמרנו את זה. אמרנו להם: תיקחו צעד אחד אחורה, תאשרו חבילה ותביאו תקציב מתוקן, שהרי ידענו שהאמריקאים לא יעבירו את הכסף, ומשרד האוצר אמר באופן ברור בוועדת הכספים שהכסף האמריקאי לא יגיע. וידענו שבצפון תהיה מלחמה ואמרנו את זה: בואו נחכה, בואו נביא את התקציב עוד מעט. נאמר לנו: אנחנו רוצים לשלם למילואימניקים; אמרנו: תביאו חבילה למילואימניקים, נאשר אותה בוועדת הכספים, נשלם את הכסף למפונים ולמילואימניקים. אבל הכנסת לא יכולה להיות כלי כזה קל, שמביאים לו תקציב פעם רביעית ופותחים תקציב פעם רביעית. וכשאמרנו שבגלל דירוג האשראי וההלוואות שלקחנו נצטרך לשלם יותר ריבית – נאמר על ידי האוצר באופן ברור בוועדה: אנחנו נשלם עשרות מיליונים רק בגלל הורדת דירוג האשראי וההלוואות, לא נשלם מיליארדים. ומביאים לנו עכשיו – שהריבית תעלה 1.3 מיליארד שקל. הרי המספרים האלה יגיעו בסופו של דבר לוועדת הכספים, הרי אנחנו נדע. ברגע שאתה מוריד את דירוג האשראי, אתה משלם יותר ריבית, כי כל הלוואה שתיקח, תשלם עליה יותר ריבית. וגם האוצר ידע את זה, אבל האוצר ושר האוצר – זה לא מעניין אותו. כי לפי מה שפורסם בתקשורת, ופורסם בתקשורת היומן של שר האוצר, דיון אחד לא התקיים על הורדת דירוג האשראי במדינת ישראל. זה מה שפורסם בתקשורת. רק דיון אחד קיים משרד האוצר בנוכחות שר האוצר על יוקר המחיה. דיון אחד, אדוני השר. אני בטוח שאם אתה היית שר שם והיו מורידים את דירוג האשראי למדינת ישראל, לפחות היית מקיים דיון בנושא. דיון אחד לא התקיים בנושא של ירידת דירוג האשראי, ואנחנו נצטרך עכשיו לפתוח את התקציב ולשלם עוד 1.3 מיליארד שקל ריבית. זה מה שמביאים לנו לוועדת הכספים – עוד 1.3 מיליארד שקל ריבית נצטרך לשלם בגלל ההלוואות. ומביאים לנו עוד לוועדת הכספים – שהכסף האמריקאי, 18 מיליארד שקל, שהיה צריך לעבור, לא עבר, והוא נמצא בתוך התקציב של 2024. ואנחנו נצטרך עכשיו עוד לתקן את התקציב, ועוד 13.3 מיליארד עלויות של המלחמה בצפון. זה הדברים שאנחנו נצטרך לאשר עכשיו בוועדת הכספים. זה פתיחת התקציב עוד פעם. ואני חייב להתייחס גם למעמד הביניים, שבתקציב הנוכחי שמובא כל הנטל ייפול על אותם אנשים שעכשיו משרתים במילואים, אנשים שעובדים, אנשים יוצאים מהבית לפרנס את המשפחה. מעלים את הביטוח הלאומי, מס בריאות, מקפיאים את מדרגות המס. בעצם אותו איש, אותו מעמד ביניים שעובד ומפרנס את משפחתו בכבוד, יצטרך עכשיו לשלם יותר. לפי פרסומים של משרד האוצר, יותר מ-12,000 שקלים בשנה זה יעלה לו. האם דבר כזה מקובל ויכולים בכלל לחשוב עליו במדינת ישראל? היית שר הרווחה והיית גם יושב-ראש ועדת העבודה והרווחה. אני זוכר כמה חוקים חוקקת וכמה חוקים הובלת. איך בממשלה, בתקציב, היה לך האומץ להפיל את הכול על מעמד הביניים? כי כל חוק ההסדרים בסופו של דבר ייפול על מעמד הביניים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. על ההצעה הזאת ישיב שר התיירות חיים כץ. בבקשה, אדוני. בבקשה, השר, הבמה שלך.

שר התיירות חיים כץ:

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת – חמד, אני עונה. עליתי פה לענות כי אני מכבד אותך ומעריך אותך. דיברת על חוק ההשתמטות. למען האמת, אני אגיד לך – ––

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

לא נגעתי בזה. דיברתי – – –

שר התיירות חיים כץ:

דיברת על חוק ההשתמטות – לא חשוב. הייתה החלטה – אני לא נכנס מי, למה ואיך, אבל אני מדבר על עובדות. הייתה החלטה על צבא קטן וחכם. רצו שהפריבילגים ישרתו 26 חודש והקרביים ישרתו 36 חודש ויקבלו שכר מינימום. אני ישבתי מול האוצר ואמרתי: בואו נבדוק נתונים. תנו לי נתונים של 2005. זה היה לפני המלחמה, חודש לפני המלחמה. למה 2005? כי בעוד 18 זה גיל 23. אתה יודע מה ראיתי שם? ראיתי שם 8,000 איש לשנה שלא רוצים לשרת, חילונים. עזוב, אני אגע גם בדתיים. חילונים. לא רוצים. בתקופתי, מי שלא הלך לצבא על סעיף נפש, קיבל פרופיל 21 ולא קיבל רישיון נהיגה. קצבת הילדים שלו הייתה מופחתת, כי מי שהלך לצבא קיבל קצבת יוצאי צבא.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

בוא נחזור לזה.

שר התיירות חיים כץ:

היום 8,000 איש לשנה אומרים: אנחנו לא רוצים לשרת, לא רוצים לקפל בגדים במכבסה, כי זה מסוכן לנו – אבל אף אחד לא לוקח להם את העלייה לכביש. לא ראיתי את האופוזיציה אומרת: למה הם – ואני אצטרף לכל הצעת חוק כזאת.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

שר התיירות חיים כץ:

אני אתמוך בו.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לפני חצי שנה עלה חוק של חבר הכנסת ליברמן בדיוק על זה – – –

שר התיירות חיים כץ:

על מה? על שמי שלא משרת, לא יהיה לו רישיון נהיגה? על בריאות נפש?

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כן.

שר התיירות חיים כץ:

ואללה, לא יודע. אני מתנצל אבל אני לא יודע. עודד, אם זה נכון – לא בסדר. יחד עם זה, עכשיו אנחנו במלחמה. אנחנו במלחמה, ומלחמה עולה כסף. אנחנו מגייסים כל חודש 16 מיליארד, ואנחנו משלמים 5% ריבית על מח"מ 8. אני לא בדקתי כמה שילמנו לפני זה; בטח הורדת דירוג האשראי עלתה לנו יותר כסף. אבל אנחנו במלחמה. אני זוכר, עמדתי פה לפני 20 שנה ביום העצמאות ואמרתי: אין לנו עצמאות כלכלית ולא עצמאות ביטחונית. האמריקאים משתמשים בנו כמו צרכני סמים: מנה ראשונה בחינם – אחר כך נשלם ביוקר. היום אנחנו משלמים על מה שעשינו אז, לפני 10, 20 ו-30 שנה, כי היה לנו נוח. הגיע הזמן שנבנה מדינה – שנחזיר את התעשיות, שנעבוד פה בשביל עצמנו, שניצור לנו מדינה. אולי יהיה יותר קשה, אולי הם יצעקו קצת, אולי אנחנו נצעק קצת, אבל נבנה לנו מדינה, שתהיה לנו עצמאות, כי נכון להיום אנחנו באמברגו הזה, ומדברים על כלכלת חימושים, והכול עולה כסף, וצריך להביא את הכסף. מלחמה מורידה את דירוג האשראי, כי שוק ההון בנוי על ציפיות. ולמרות המלחמה, אני לא רואה את השוק יורד יותר מדי, כי יש ציפיות לשנים טובות שתבואנה אחרי מיגור החמאס והסדר שנעשה בלבנון. אני אומר לך, תקשיב. אני הייתי אחראי בשנה הזאת לכל הפינויים בצפון והדרום. 130,000 איש היו מחוץ לבית, ולא שמעתי תלונות לא מערוץ 11, לא מ-12 ולא מ-13. טיפלנו בן אדם בן אדם, בכל המפונים, 130,000 איש. זה לא היה פשוט, וזה מוריד את דירוג האשראי. אם עושים גיוס, חוק ההשתמטות, חוק ההוא, חוק הזה – ואללה, הצבא לא יודע לקבל היום את החרדים לצבא. הבן שלי במילואים מעל 300 יום, אני אומר לך, מעל 300 יום, ואנחנו לא יכולים לקבל אותם. והאם אנחנו רוצים? אנחנו לא רוצים אותם שם בכלל. עזוב פוליטיקה. לא רוצים אותם שם.

מיקי לוי (יש עתיד):

זאת אגדה.

שר התיירות חיים כץ:

אני לא רוצה אותם שם. אני הצבעתי בזמנו נגד – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אמרת צבא קטן – – –

שר התיירות חיים כץ:

איזנקוט אמר צבא קטן. אז ראיתי – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

אבל עזוב, עכשיו צריך צבא גדול.

נאור שירי (יש עתיד):

מי היה ראש הממשלה? מי?

מיקי לוי (יש עתיד):

צבא גדול.

שר התיירות חיים כץ:

תקשיב, צבא קטן זה היה טמטום – –

נאור שירי (יש עתיד):

למה אתם אף פעם לא אשמים בכלום?

שר התיירות חיים כץ:

– – טמטום, כי לא יכול להיות צבא ולחיות על סנסורים. לא יכול.

נאור שירי (יש עתיד):

מי היה ראש הממשלה?

מיקי לוי (יש עתיד):

עזוב, צריך צבא גדול.

שר התיירות חיים כץ:

צריך צבא גדול, וצריך חימוש, וצריך עצמאות, וצריך שתוכל לבנות את זה לבד ולא תהיה תלוי בקומפוננטות של זה וקומפוננטות של ההוא.

נאור שירי (יש עתיד):

– – – שתהיה ראש ממשלה.

קריאה:

צודק, נבחר בך שתהיה ראש הממשלה.

שר התיירות חיים כץ:

הוא חבר כנסת, ההוא? אני לא מכיר אותו. הוא חבר כנסת? אה, טוב. ולכן אני מקווה, חמד, שתבין. עזוב את הפוליטיקה. דירוג האשראי – מה לעשות, אתה בזמן מלחמה. אין דבר כזה במלחמה שלא ירד דירוג האשראי.

סימון דוידסון (יש עתיד):

חיים, אתה לא יכול להגיד על כל דבר "מה לעשות".

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

– – – הממשלה יכולה לעשות שם מהלכים.

מיקי לוי (יש עתיד):

דירוג האשראי זה לא רק מלחמה.

שר התיירות חיים כץ:

וזה לא יוריד את דירוג האשראי. זה לא יוריד את דירוג האשראי.

חמד עמאר (ישראל ביתנו):

זה מראה את המציאות, שכספים קואליציוניים – – –

שר התיירות חיים כץ:

תקשיב, גם אם היו סוגרים עשרה משרדים, זה לא היה מונע את הורדת דירוג האשראי. תקשיב, כל משרד שמטפל ב-600, ב-500 מיליון שקלים, זה מפעל. אני לא מכיר הרבה מפעלים שאין להם מנכ"ל שמרוויח לפחות כמו שר, עם צוות ניהול ועובדים כמו משרד ממשלתי. לא מכיר. אז יהיה פיזור, ואני חושב שבפיזור הזה יש תועלת. מה לעשות? עזוב את הפוליטיקה. צריך להסתכל מה אנחנו עושים, מה צריך ומה לא צריך. ועכשיו הזמן, עכשיו הזמן להתאחד, לדבר ביחד; בעוד חודשיים נתחיל לירות אחד בשני – זה בסדר. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר כץ. אני אציין שלא רק שהשוק לא ירד, השוק עלה תוך כדי המלחמה הזאת.

קריאה:

היו"ר אמיר אוחנה:

כן, תבדוק את הנתונים. תבדוק את הנתונים. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת ווליד טאהא לנמק את ההצעה מטעם סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל. בבקשה, אדוני.

מיקי לוי (יש עתיד):

מדינת ישראל במקום שני ביוקר המחיה – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

תלמדו את הנתונים, אדוני סגן שר האוצר לשעבר.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל אי-אפשר להביא את הנתונים שבא לנו. כמו שעלה השוק גם עלו כל מחירי הירקות – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אני אמרתי על השוק.

נאור שירי (יש עתיד):

– – עלה הבשר, יין, דיור. מה ירד?

היו"ר אמיר אוחנה:

מי שקנה את השוק הישראלי ביום חמישי שלפני המלחמה, עד עכשיו הרוויח 20% עלייה.

נאור שירי (יש עתיד):

מה זה עזר לי? מה זה עזר לתושבים?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אין עוררין על העובדה שהחברה הערבית סובלת ומופקרת לאורך כל שנות קיום המדינה, אך מאז 7 לאוקטובר היא גם נרדפת. זאת, למרות שהאזרחים הערבים במדינה שילמו מחירים כבדים בנפש וברכוש מאז תחילת המלחמה. בכל תחום חיים שרק אפשר להעלות על הדעת, השר אמסלם, המדינה מפקירה את אזרחיה הערבים למוות. במלחמה המטורפת הנוכחית, האזרחים הערבים משלמים את מחיר ההפקרות, את מחיר ההזנחה, את מחיר המדיניות הנפשעת של הממשלות לדורותיהן. היום שמענו על עוד אזרחים שנפצעו בדרגות שונות כתוצאה מנפילות טילים ביישובים ערביים. האזרחים הללו שקופים בעיני חברי הממשלה והעומד בראשה. בעיניהם, האזרחים האלה לא ראויים למיגוניות ולא מגיע להם מרחבים מוגנים ומקלטים. כיצד אפשר להסביר, השר אמסלם, את החלטת שר האוצר לקצץ 15% אך ורק מהתוכניות של החברה הערבית, מהתוכנית הכלכלית-חברתית תקאדום, 550, שכללה בין היתר תקציבים ותוכניות למלחמה בפשיעה המשתוללת בחברה הערבית? הממשלה שלכם, השר אמסלם, נהנית לחתוך בבשר החי של האזרחים הערבים במדינה. עד היום נרצחו 205 אזרחים בחברה הערבית. מי אחראי, השר אמסלם, לפירוק ארגוני פשיעה? מי צריך לעשות את זה? האזרחים הערבים צריכים לעסוק בפירוק ארגוני פשיעה? מי אחראי, השר אמסלם, לדם הזה שנשפך? אתמול ראינו בתחקיר המקור של רביב דרוקר איך שהשר לביזיון לאומי נלחץ, הוא והצוות שלו, כאשר מספר הנרצחים מגיע בסוף השבוע בחברה הערבית לארבעה. ואז הם מרגישים צורך? הוא לא מרגיש צורך, חס ושלום, לדבר על תוכניות לפירוק ארגוני פשיעה, על תוכניות למיגור הפרוטקשן, על תוכניות לאיסוף נשק. הוא לא מרגיש צורך בכל הדברים האלה. אבל במה הוא מרגיש צורך? הוא מרגיש צורך להוציא הודעה, כי ארבעה נרצחים זה יותר מדי. וזה היה מתוך התכתבויות שהוצגו בתחקיר של המקור. הגיע הזמן, השר, לשים קץ להתעלמותכם מ-1.7 מיליון מאזרחי המדינה. הגיע הזמן לקבל החלטה לעצור את שפיכות הדמים. צריך החלטה. מישהו צריך לקבל החלטה שהוא רוצה לעשות את זה. עד כה לממשלה הנוכחית אין החלטה לעשות את הדבר הבסיסי הזה. יש להם צורך, הרגשה, להוציא הודעה כאשר מספר הנרצחים נשמע קצת יותר מדי מהמספר שהם מוכנים להכיל. בושה וחרפה ששר שמופקד על ביטחונם האישי של האזרחים מרגיש צורך להוציא הודעה כדי לצאת ידי חובה, והוא לא מרגיש צורך להילחם בפושעים ובכנופיות הפשע. ההפקרה והזלזול של המדינה באזרחים הערבים מתבטאים, כמו שאמרתי, בכל תחום ופוגשים אותנו בכל היבט. לפני כמה חודשים פניתי למרכז המידע והמחקר של הכנסת – השר אמסלם, תקשיב – וביקשתי תמונת מצב, נתונים לגבי ייצוג בני האוכלוסייה הערבית במוסדות התכנון – אפרופו בנייה בלתי חוקית, המושג השקרי שכל הזמן השר לביזיון לאומי חוזר עליו. בנייה בלתי חוקית – שקר גס. בוא תקשיב, אני מבקש לתמצת בקצרה את הנתונים המזעזעים והזוועתיים שקיבלתי. במינהל התכנון ובלשכות התכנון המחוזיות יש 11 עובדים ערבים מתוך 348 עובדים, זאת אומרת 3.2% מסך כל העובדים במינהל התכנון. בלשכת התכנון המחוזית חיפה – ארבעה עובדים, כלומר 19%. במחוז צפון – ארבעה עובדים, כלומר 14.8%. במחוז מרכז – עובד ערבי אחד מבין 28 עובדים, כלומר 3.6%. במחוז דרום – עובד ערבי אחד מתוך 29 עובדים, כלומר 3.4%. בלשכות התכנון תל אביב וירושלים אין עובדים ערבים כלל ועיקר, למרות שהלשכות האלה מטפלות בהרבה יישובים ערביים. במטה מינהל התכנון יש עובד אחד מתוך 175 עובדים, כלומר 0.6%. במועצה הארצית יש שני חברים ערבים מבין 36 חברים, כלומר 5%. בוותמ"ל יש חבר אחד מתוך 15 חברים, כלומר 6%. ועדות ערר – שני ערבים מתוך 15, כ-13%. ביתר ועדות המועצה הארצית אין חברים ערבים בכלל. הרכב ועדות התכנון והבנייה המחוזיות: בוועדה המחוזית צפון יש חבר ערבי אחד מתוך 18. בוועדה הזו, שבאחריותה עשרות יישובים ערביים, יש חבר ערבי אחד. בוועדה המחוזית חיפה, שגם תחת סמכותה יש הרבה יישובים ערביים, יש שני חברים ערבים בוועדה מבין 15 חברים, כלומר 13%. ביתר המחוזות אין נציגים ערבים שהם חברי ועדות מחוזיות. מזעזע. אנחנו מדברים על בנייה בלתי חוקית. איפה מתכננים לאפשר לאזרח הערבי להקים את ביתו עם היתר, בבנייה חוקית, ביישובים הערביים? הנתונים הזוועתיים הללו משקפים יותר מכול את הזנחת האזרח הערבי והפקרתו. הממשלה הזו מוסיפה סדרת חוקים גזעניים ומפלים שתוסיף להזנחתו של האזרח הערבי, שבסך הכול דורש לקבל את מה שמגיע לו בלי לגרוע ממה שמגיע לאחרים. השר אמסלם, אני הצגתי פה נתונים. ראית. לא דיברתי בסיסמאות, לא פוליטיקה. הצגתי לך נתונים של מנגנוני התכנון ואיך שלאזרח הערבי אין ייצוג שם, ועל כן הוא שקוף, הוא לא נראה. אף אחד לא מרגיש צורך להשקיע כדי לתכנן, ועל כן האזרח הערבי נאלץ להקים את ביתו ללא היתר על אדמתו הפרטית. ואז מגיע השר לביזיון לאומי עם כיתות של פקחים כדי לרדוף את האזרחים ולהביא אותם לבתי משפט, לחלק צווי הריסה וצווי פינוי וכל מה שאתה מכיר. הזמן הולך להיגמר, השר. אני רוצה לשאול אותך בתחום האחריות שלך – אתה שר במשרד המשפטים: יש לך תקנים בנויים למינוי קאדים שרעיים, שופטים שרעיים. אתה לא עושה זאת. למה? רק אללה יודע למה אתה לא עושה זאת. בתי המשפט השרעיים משוועים – מהעומס שבלתי ניתן לשאת אותו. יש לך תקנים בכיס, ואתה לא מממש את זה, השר. אז יש לי רשימה ארוכה מאוד.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה. תודה רבה, אדוני.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

משפט אחד, היושבת-ראש.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אני מבקשת לסיים.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כולה רשימה עובדתית. אין בה פוליטיקה ואין בה התנגחויות, אז נו, באמת, עם הנתונים האלה אי-אפשר להתנהל מול אזרחים במדינה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה, תודה רבה. ישיב על ההצעה השר המקשר בין הממשלה לכנסת, השר אמסלם. בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תקציר נאום אמסלם: לפיד, היועמ"שית, השמאל, התקציב.

מרב מיכאלי (העבודה):

המזרחים, הרולקס.

נאור שירי (יש עתיד):

מה פספסתי?

מרב מיכאלי (העבודה):

המזרחים, הרולקס, הלפיד היומי. עוד משהו?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה יודע, שירי, אני לא אשאל אותך מי אתה, כי אני מכיר אותך.

נאור שירי (יש עתיד):

הוא לא יודע, הוא לא דרך בכנסת שנתיים, בגלל זה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

השר כץ, אמרתי שאני לא אשאל אותו מי הוא, בגלל שאני מכבד אותו. גברתי היושבת-ראש, חבר הכנסת ווליד טאהא, אני גם אענה לך באמת לעניין של השאלות ששאלת. אני אתחיל בזה שאתה התייחסת לזה שבמלחמה בעצם מדינת ישראל מפקירה את האוכלוסייה הערבית, ושיש הרבה מהאוכלוסייה הערבית שנפגעו במלחמה, ואין מרחבים מוגנים ואין ממ"דים וכו'. דרך אגב, בשבוע שעבר, כמדומני, חברתך לסיעה העלתה גם את הצעת האי-אמון – או לסיעה השנייה – והקראתי כאן את הנתונים ששר הביטחון אז נתן לי. צריך להבין, אני לא מעלה בדעתי – ואתה גם מכיר את העניין – שמדינת ישראל עושה הבחנה בין אזרח לאזרח בכל מה שקשור להגנה על אזרחים.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עושה, ועוד איך עושה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שנייה. זה קורה במדינות ערב, לא פה. את האמת אתה יודע.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא, אני מדבר על מדינת ישראל. תעזוב את מדינות ערב.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שנייה. ועד כמה שאני זוכר – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני חי פה, לא במדינות ערב.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שנייה. ועד כמה שאני זוכר, התשובה של שר הביטחון הייתה שכל אזרח – לי יש ממ"ד בבית, אני בניתי אותו, שילמתי עליו. בניתי אותו. לכן, דרך אגב, כל אזרח אמור לממן את הממ"ד של עצמו.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל אין להם אישורי בנייה, אין ועדת תכנון ובנייה, איך הם יממנו?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה עם מקלטים ציבוריים? מתי – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

שירי, שירי, אני אענה לך על הכול. אמר לי שר הביטחון שבמסגרת החלוקה של הנושא של מה שנקרא מרחבים מוגנים מקומיים, פוזרו גם באוכלוסייה הערבית בכמה כפרים – דרך אגב, בפרופורציות של היהודים. אתה מעלה על דעתך – באמת עכשיו, אמיתי, עם יד על הלב – שאלוף פיקוד העורף בא ורואה שבמקום מסוים צריך ממ"ד, כי יש בו פגיעה, והוא אומר: לא, לא, כאן גרים ערבים, אני אשים את זה בכפר השני? אתה מאמין בזה באמת? תעזוב פוליטיקה. הרי אתה בעצמך יודע שאצלנו, היהודים, חיי אדם קודמים לכל דבר. אדם הוא אדם באשר הוא אדם.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

רק הערה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

רק שנייה, תן לי לסיים.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אבל הערה לעניין.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בבקשה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

למה אני הבאתי את הנתונים בכל הקשור לוועדות תכנון?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עוד מעט אני אענה על זה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כי זה קשור לסוגיה הראשונה.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל אני אענה על זה, אני אענה על זה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אין תכנון, אין מרחבים מוגנים ציבוריים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה, אבל אני אענה על זה. הרי אני לא הפרעתי לך, שמעתי אותך. לכן אני מציע, באמת, תוציא את זה מהז'רגון, בגלל שזה שקר, בגלל שאין כמעט יהודי שחושב ככה בכלל. אין כמעט קצין בצה"ל, ברמה הגבוהה ביותר בוודאי, שבכלל מבחין. אנחנו לא מבחינים ברמת האזרחים בין דם לדם, בין אזרח לאזרח. לי כואב באותה המידה כשנהרג ילד יהודי, ילד ערבי או ילד דרוזי או ילד צ'רקסי – אותו דבר, זה לא חשוב. וכנ"ל אזרח, גם מבוגר. לכן בכל פעם אני צובט את עצמי כדי להאמין שזה אמיתי, מה שאתם אומרים. אני יודע שאתם לא מאמינים בזה, בגלל שאתם יודעים את האמת. זה לא קשור לתקציבים כרגע. אני מדבר איתך על הסוגיה הזאת שעלתה גם בשבוע שעבר וגם השבוע, וכנראה בשבוע הבא תעלה עוד פעם על ידי שחקן אחר, שלא היה פה עכשיו לשמוע את התשובה. אז אם אתה שואל אותי אם עדיין אפשר לעשות יותר – בוודאי. האם בכל המגזרים? בוודאי. האם נהרגו יהודים בהתקפות של החיזבאללה, כשחלק מהאוכלוסייה הערבית עוד מעודדת אותם? בוודאי. נהרגו יהודים, נהרגו ערבים, נהרגו מכל העדות, דרוזים, כולם. הרי כשהוא יורה את הטיל, בחלק מהטילים הוא אפילו לא יודע איפה הוא פוגע. הם בעצם רוצים לפגוע באוכלוסייה. זאת, דרך אגב, רמת האכזריות שלהם – שבאופן מכוון הם פוגעים, יורים לתוך ערים, מרכזי הערים, לתוך כפרים, כדי לפגוע באוכלוסייה. ההישגים שלהם הם הריגת אזרחים. את האמת אתה יודע, אני יודע. לכן אני אומר, גם פה, אם יש טענה מקומית, צריך לפנות לשר הביטחון ולהגיד לו. ואני מבטיח לך שהתשובה שלו לא תהיה: עזוב, זה ערבים. לא מעניין אותי. הוא יבדוק את זה במסגרת המשאבים הכלל-ארציים. בוודאי. איפה שחשוב הכי הרבה ואיפה שזה דחוף הכי הרבה – שמים שם. זה לגבי הנושא הזה. לגבי הנושא של האחוזים וכו', אני לא רוצה להיכנס לזה. אני אסביר מדוע. אין קשר בין עבירות הבנייה לבין מי שיושב בוועדה. אני קיימתי דיונים. ולך, שירי, אני מסביר – עשיתי על זה עבודת עומק כשהייתי יושב-ראש ועדת הפנים. אני עבדתי בעירייה מספיק שנים ואני מכיר את כל הליכי התכנון על בוריים.

נאור שירי (יש עתיד):

אז איך הוא יבנה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אז אני מסביר. ולכן גם שם, דרך אגב, המדינה הקצתה אז מאות מיליוני שקלים כדי לעשות תמ"אות. אנחנו הובלנו את זה, על חשבון מדינת ישראל, אגף התכנון, והקצינו כספים על מנת שתהיה תב"ע מסודרת כמעט לכל היישובים הערביים. מה לעשות? אזרח זה אזרח. לערבי אסור לבנות, בוא נגיד, בשמורת טבע. זה שהוא ערבי לא נותן לו את הזכות לבנות בשמורת טבע. דרך אגב, יש כמעט חצי מיליון בתים ערביים שהם לא חוקיים. אתם חיברתם אותם לחשמל.

נאור שירי (יש עתיד):

עוד פעם אתם?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. כשהייתם – אני אומר, בקדנציה הקודמת. למה? מנסור עבאס ישב כאן – –

נאור שירי (יש עתיד):

אתה – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה. – – ואמר לכם: חבר'ה, אני חייב לחבר את הערבים לחשמל. דרך אגב, אין יהודי שיש לו עבירת בנייה ומחובר לחשמל.

נאור שירי (יש עתיד):

יש דרוזים. מה עם הדרוזים?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דקה, דקה. ערבי – אין בעיה. למה? אז הם החזיקו לכם את הממשלה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

דוד, דוד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תן לי, אני רוצה להתקדם.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

החוק שהעברנו שירת גם את האזרחים היהודים וגם את האזרחים הערבים. הוא שירת את כולם.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל אני רוצה להסביר, אזרחי יהודי – אני אספר לך. אזרחי יהודי – אמרתי שאני עבדתי בעירייה שיש בה בערך 10% מאוכלוסיית מדינת ישראל, ערבים ויהודים. אני מספר לך. האכיפה היא בעיקר, גם פה, על היהודים. אני אומר לך, בכפר עקב אף אחד לא נכנס לבדוק. אני מספר לך. עכשיו בעובדות.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה לא נכון, זה לא נכון. זה לא נכון, זה לא נכון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

חבר הכנסת, אני מכבד אותך. אני עבדתי בעיריית ירושלים 20 שנה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גם אני. מכיוון שאני מכבד אותך, דוד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תקשיב, עכשיו אני רוצה להגיד לך עוד משהו. אתם אילמים על התשתיות.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני עליתי לדבר על עניין – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דרך אגב, כל מטר אספלט שאתה רואה במזרח ירושלים נבנה בכספי העירייה ואף אחד שם לא שילם דמי פיתוח. אצלי בבית, אני שילמתי על הכביש. לכן יש פה איזו תופעה, שהערבים כל הזמן מתלוננים שהם מקופחים, אבל לא רוצים לשלם. אני מת שיהיה מצב שליהודים יהיו את הזכויות של הערבים.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה רוצה שנחליף?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

כן, בוודאי.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

דוד.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

דרך אגב, בוודאי. לכן אני אומר, אתם – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זה הגיוני, מה שאתה אומר?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אמיתי. אני מודיע לך, כל תשתית, כל מטר – על כל מטר אצלך בכפר סביר להניח שאתה לא שילמת דמי פיתוח. אתה, בבית שלך, בבית שלו, אתם יושבים על איזה בית – דרך אגב, אם הוא לא חדש, בית בן 30, 40 שנה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הוא מדבר לא לעניין. אמסלם, אתה מדבר לא לעניין.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

באו, שמו לכם גם ביוב, גם ניקוז, גם הכול. סביר להניח שלא שילמתם.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

רק תענה על השאלה על מינוי קאדים, כי אתה מזלזל. אתה מדבר לא לעניין – – –

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו נעבור לקאדים. רק שנייה. עכשיו, חבר הכנסת – – –

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא היית צריך לענות בכלל. היה מקובל עליי אם לא היית עונה מאשר הדברים האומללים שאתה אומר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו, חבר הכנסת ווליד טאהא, בוא שב. לגבי הקאדים, אני אענה. סוגיית הקאדים היא סוגיה לא פשוטה. למה?

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כי היא קשורה לערבים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

תן רק שנייה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כמו התכנון, כמו המיגוניות, כמו הכול. אתה מינית מלא קאדים, נכון? אנחנו לא ידענו.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה רוצה לשמוע את האמת או להמשיך לצרוח?

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

האמת זה לא מה שאתה אומר.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אם אתה רוצה להמשיך לצרוח, אני אשמע אותך. אני אתן לך את האמת, את העובדות. אני ממנה קאדים שמקובלים על החברה הערבית. אני לא ממנה יהודי להיות קאדי, לא חברי מרכז. המצב היום בקאדים הוא שנשיא בית המשפט העליון מסוכסך – הם ארבעה שמסוכסכים אחד עם השני. לא מדברים אחד עם השני.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא מתאים לך.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

זאת התשובה? בסדר, אז תן את התשובה הזאת לבג"ץ. אתה רוצה שנפנה לבג"ץ? אז תן את התשובה הזאת לבג"ץ.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

דוד, אתה השר המופקד. לא מתאים לך. לא מתאים לך. לא מתאים לשר להתבטא כך.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה רוצה לצרוח או שאתם רוצים את האמת, את העובדות?

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני לא צורח. יש לך תקנים שלא ניצלת. למה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל אני מסביר לך. יש ועדה, צריך להבין. אני כרגע מנסה להסדיר את הסוגיה של הנשיא.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה הקשר? אבל מה הקשר לקאדים?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

בגלל שהוא חלק מהוועדה.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז מה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אז לכן – אני מסביר. אני רוצה להסדיר את זה, ומי שלא נותן להסדיר את זה הם אותם קאדים שרבים אחד עם השני.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא נכון. לא נכון. דוד, לא נכון.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אתה יודע מה, אז לא נכון. בסדר, אז לא נכון.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

עדיף שתסיים מאשר לפזר דברים לא אמיתיים, לא נכונים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל אני עוסק בזה כל הזמן.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בסדר, דוד. תן את התשובה לבג"ץ, בסדר?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

עכשיו אני שואל אותך שאלה פשוטה. אין בעיה, תגיש בג"ץ, הכול בסדר, אבל אני שואל: למה שאני לא אמנה קאדים? מה אכפת לי?

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אז לכן אני עונה לך.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אז לך תפרסם מכרזים.

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

אבל אני מסביר לך. אתה לא רוצה להבין. אתם רוצים להגיע לבג"ץ – נגיע. תודה רבה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בסדר, נגיע לבג"ץ. נגיע לבג"ץ.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה לכבוד השר. חברי הכנסת, נעבור לדיון הסיעתי. ראשון הדוברים – חבר הכנסת יאיר לפיד. בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש חוק – נלך לפי החוק, מה הבעיה?

השר המקשר בין הממשלה לכנסת דוד אמסלם:

זה הסיפור – – – הנשיא בוועדה, ועכשיו אנחנו רוצים – – –

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אתה לא רוצה את הנשיא בוועדה – – –

יאיר לפיד (יש עתיד):

גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, השר אמסלם, יש לי שאלה בעקבות נאומך. אני רוצה להבין משהו: האם אנחנו במלחמה או שאנחנו לא במלחמה? כי הפסקנו, איבדנו – השר אמסלם, אני מנסה להבין, אתה חבר קבינט או משקיף בקבינט. אנחנו במלחמה או שאנחנו לא במלחמה? מפני שכששולחים צווי מילואים לאנשים, 150, 200 ימים, 250 ימים, 300 ימים, אומרים להם: תקשיבו, אין ברירה, אנחנו במלחמה, אז גם החוק מאפשר לנו לשלוח צווי 8 ללא הגבלה, כי אנחנו במלחמה. אבל אז, באותו זמן, אותה ממשלה שאומרת לכולנו שאנחנו במלחמה, אומרת: כן, אבל אם יש חוקי השתמטות, כי זה מחזיק לנו את הקואליציה, אז בעצם אנחנו לא במלחמה. אפשר להעביר אותם, לא נורא, הכול בסדר. לא חייבים חיילים. לצורך העניין הזה אנחנו לא במלחמה. וכשבונים תקציב אומרים למעמד הביניים הישראלי, למשלמי המיסים, לאותם אנשי מילואים: תקשיבו, אנחנו במלחמה. תקציב הביטחון – המלחמה הזו עלתה כבר 250 מיליארד שקל. תקציב הביטחון יעלה. אין ברירה, כולנו נצטרך להדק את החגורות. אנחנו במלחמה. ואז אותה ממשלה אומרת: אנחנו לא נסגור משרדי ממשלה מיותרים – וביניהם, השר אמסלם, גם המשרד שלך – אנחנו לא נפסיק את הכספים הקואליציוניים, כי לצורך העניין הזה אנחנו לא במלחמה. אנחנו במלחמה בשביל לקחת לכם את הכסף; אנחנו לא במלחמה בשביל לתת לעצמנו את הכסף. וכשראש הממשלה מוזמן להעיד במשפטו הוא אומר: אני לא יכול ללכת, יש מלחמה. במלחמה אני לא יכול להעיד במשפטי. אבל כשהוא רוצה לפטר את שר הביטחון, שהחיילים נושאים אליו עיניים, פתאום אנחנו לא במלחמה. אין לו בעיה. נפטר אותו, נביא מישהו אחר. כן יודע מה קורה, לא יודע מה קורה, מה זה משנה? אנחנו לא באמת במלחמה. כשצריך לעשות עסקת חטופים, ועסקת חטופים משמעותה הפסקת המלחמה בעזה, אומרים: תשמעו, חבר'ה, אי-אפשר להפסיק את המלחמה. אנחנו מוכרחים להמשיך את המלחמה. אבל כשצריך לעשות עסקה מלוכלכת בשביל לעשות את גדעון סער לשר, בשביל להעביר את השר ההוא ולהכניס את אלקין למשרד מפוברק מס' 700, אז אנחנו לא במלחמה. יש במדינת ישראל היום שר אחד לנגב ולגליל ושר אחד לצפון ולדרום. בשביל זה אנחנו לא במלחמה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

כי יש שרים שלא יודעים אם אנחנו בצפון או בדרום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

תעצרי את השעון.

יאיר לפיד (יש עתיד):

בהחלט. יש שר – אני רואה ששר התיירות פה. לצורכי תיירות, כמובן, אנחנו במלחמה, בגלל זה לא יכולה להיות תיירות, כי יש מלחמה. את זה אני מבין. אבל לצורכי התקציב למשרדים החדשים שנבנו – שם אנחנו לא במלחמה. ממשלת ישראל צריכה להחליט אם אנחנו במלחמה או לא במלחמה, והיא מסרבת להחליט, כי היא חושבת שכולנו אידיוטים. אנחנו לא. תודה רבה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה, חבר הכנסת לפיד, ראש האופוזיציה. הדובר הבא – חבר הכנסת מנסור עבאס.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יאסר.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אוקיי. בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו כחברי כנסת הערבים במשכן הזה – אני מרגיש שאנחנו, כמו שאומר הפתגם בערבית, (אומר בערבית: טוחנים מים.) אנחנו מדברים, חוזרים על אותו דבר, אבל עבודה, ביצוע – אין. מקשיבים – לא. יושבים כאן שרים, כמעט שלא מקשיבים למה שאומרים חברי הכנסת הערבים. 205 נרצחים מתחילת 2024. לכל אחד יש שם, יש משפחה. לחלקם יש ילדים, לחלקם יש גם משפחות, ומתוכם 18 נשים. 74 מתוך הנרצחים השנה הם בני פחות מ-30. בתקופה המקבילה היו 214 נרצחים. רק לפני שבוע היה רצח מזעזע של מנהל בית ספר. הגיעו שרים לנחם – הגיע שר החינוך, הגיע שר הפנים לנחם. אבל מה עושים בסופו של דבר? גם הרצח הזה – שוכחים אותו. שום דבר לא נעשה בטיפול. ומי השר האמון על הביטחון של האזרחים? הלוא הוא השר בן גביר. הידעתם מי האנשים הסובבים אותו? זה צוות גזעני, שביניהם גם אנשים פסולים אפילו, שנפסלו לכהן כחברי כנסת. אך האם חשבתם שבן גביר עובד לפי אידיאולוגיה? כנראה שלא. בטוח שלא. לא מעניינת אותו אידיאולוגיה, לא מעניין אותו שום דבר, לא אידיאולוגיה ולא בטיח. הוא עובד לפי ציוצים. הוא חושב איך ואיזה ציוץ להוציא.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

שקט, בבקשה. חברת הכנסת שלי, אני מבקשת. בבקשה.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הצוות שנמצא סביבו – הם כל הזמן חושבים איזה ציוץ להוציא על כל מקרה ומקרה ואיך בעצם לעשות פרובוקציות בשביל להוציא עוד ציוץ ועוד ציוץ. צוות לא מקצועי, שר לא מקצועי, אין תוכניות עבודה, ידע מקצועי אפסי אצל כולם, גם אצל השר וגם אצל הצוות הסובב אותו. האם בעצם שר כזה יכול לטפל בנושא של הפשיעה בחברה הערבית? התשובה היא לא. לכן אני חושב שהאחריות מוטלת על ראש הממשלה, והגיע הזמן לפטר את השר הזה, שר גזעני שלא מעניין אותו לא ערבים ולא יהודים. הוא שר רע לכולם, גם לערבים וגם ליהודים. תודה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה, חבר הכנסת. הדובר הבא, חבר הכנסת חילי טרופר, בבקשה. לרשותך שלוש דקות. אני מבקשת לשמור על השקט, ומי שרוצה לדבר, שיצא מהמליאה. תודה. זה לא מכבד.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

עכשיו אני? לא שומעים.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אתה אחר כך. בבקשה.

חילי טרופר (המחנה הממלכתי):

כבוד היושבת-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, דיברו פה הרבה על זה שישראל במלחמה, על מאות הלוחמים שנפלו, אלפים שנפצעו פיזית, רבים הרבה יותר סוחבים איתם פציעות שקופות, במחיר כל כך כבד. נדמה שהעם הנפלא שלנו התעלה לגודל השעה. זה ניכר גם בנדיבות האזרחית בעורף וזה בולט במיוחד בחזית, בהתגייסות של מאות אלפי מילואימניקים למאות ימים, חלקם כמעט לשנה שלמה. עצוב לראות כיצד ממשלת ישראל שוב ושוב לא מתעלה לגודל השעה. בזמן שהמילואימניקים מתגייסים, הממשלה עסוקה בלפטור אחרים מהגיוס לצבא. אומנם יש הרבה מילים יפות של גאווה, תמיכה במילואימניקים, אך מה שהלוחמים צריכים זה מעשים. הם צריכים שעוד ישראלים מכל המגזרים ייכנסו תחת האלונקה. שוב ושוב אני שומע מילואימניקים שאומרים כי הם גאים במה שהם עושים, למרות המחיר הכבד, אבל הם מתביישים שבמקביל יש מי שעסוק בהרחבת ההשתמטות. המילואימניקים באים מהצפון, מהדרום, מהעיר, מהכפר, מהקיבוץ, מההתנחלות, דתיים, מסורתיים, חילונים, יהודים ושאינם יהודים. הם כורתים ביניהם ברית דמים, ברית חיים, ברית של שותפות אמת. בשבועיים האחרונים, בין בתי האבלים הרבים שביקשתי לנחם בהם, הייתי גם אצל משפחת גולדברג בירושלים ואצל משפחת עידן בקיבוץ שמרת. רחל, אלמנתו של הרב אבי גולדברג, זכרו לברכה, שנפל בלבנון, אמרה מילים עדינות ובהירות: "זה כמו שביום שישי, כשכל הילדים מסדרים ומנקים את הבית לשבת, כולם מנקים. זה לא שאחד יושב בשולחן ומתפלל שהבית יהיה נקי. כולם צריכים לנקות – – – ומי שלא עושה – זה לא חינוכי לתת לו משהו. זה לא חינוכי, זה לא יהודי, זה לא מוסרי – – – אנשים, אתם יודעים את האמת. הסירו את ערלות הלב הזאת, את החומות שבנו לאורך 50 שנה – – – תסירו את זה". תשרתו. יגאל, אביו של גיא עידן, זכרו לברכה, שנפל בלבנון, אמר לי בכאב ובנחישות: אני מתקשה לעכל את זה שישנם אנשי מילואים בני 50 ויותר שזינקו ב-7 באוקטובר ושירתו סבב אחרי סבב, בעזה ואז בלבנון, וחלקם מסרו את נפשם על הגנת המדינה, ומנגד ישנם עשרות אלפי גברים ונשים שמשתמטים מגיוס לצה"ל. גיא בני והצוות שלו נפלו בסבב האחרון בלבנון אך ורק מפני שאם לא הם – לא יהיה מי שיילחם במקומם. במילים האלה שאמר לי גיא נפרדתי ממנו יומיים לפני שנפל בלבנון. הרב אבי וגיא, האחד רב מירושלים והשני קיבוצניק מהצפון, מסמלים את הברית היהודית-הישראלית-הציונית העוצמתית שיש כאן. היא זו שעומדת מול אויבינו, ובזכותה נכריע אותם. הממשלה, בניסיונותיה הישירים והעקיפים להרחיב את ההשתמטות בעת מלחמה, פוגעת בברית הזו. מי שבזמן שאחיו ואחיותיו מוסרים את נפשם ומקיזים את דמם בחזית בוחר לקדם השתמטות מנשיאה בנטל – כתם מוסרי ידבק בו. תודה רבה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה, חבר הכנסת חילי טרופר. הדובר הבא, חבר הכנסת עופר כסיף, בבקשה. לרשותך שלוש דקות.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, באין-ספור פשעים אשמה ממשלת החורבן, מה שהופך אותה לבלתי לגיטימית בעליל ובלתי ראויה לאמון: הקרבת החטופים והסתה נגד משפחותיהם; כיבוש המשטרה בידי תומכים ואף מורשעים בטרור יהודי והסתה גזענית; רדיפה פשיסטית נגד מרצים, סטודנטים, מורים ואומנים; איומים על אנשי תקשורת ושומרי סף; שחיתות עמוקה; רדיפה של אזרחים ערבים; כיבוש אכזרי ופוגרומים נגד פלסטינים בשטחים הכבושים – וזה רק קצה הקרחון. נגד הפשעים הללו זעקנו במחאה. אבל יש מי שאינם מסוגלים לצעוק עוד כי קולם נדם.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

שנייה אחת, חבר הכנסת. משמר הכנסת, אני מבקשת שתשליטו שם שקט, כי ביקשתי כמה פעמים. אני אוסיף לך, אל דאגה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

תודה. נגד הפשעים הללו זעקנו במחאה, אבל יש מי שאינם מסוגלים לצעוק עוד כי קולם נדם, הושתק בפצצות, הרעבה, הצמאה והשמדה. יש סבירות גבוהה במיוחד שרעב המוני, famine, בצפון רצועת עזה הוא אימננטי – האזהרה החריפה הזו פורסמה השבוע עת עלתה רמת הסיכון בצפון רצועת עזה במדד ה-IPC, המדד הבין-לאומי לביטחון תזונתי. מאחורי הנתונים היבשים עומדים אנשים בשר ודם, פלסטינים חפים מפשע, שלכודים תחת מצור צבאי טוטלי למעלה מחודש. המטרה ברורה: הכרעת העם הפלסטיני, גירושו מצפון רצועת עזה והשתלטות עבריינית על אדמתו. לזה קוראים פשע מלחמה של טיהור אתני ויצירה בכוח של תנאי קיום בלתי אנושיים. זו תוכנית ההכרעה הג'נוסיידית. בוועדת האתיקה, כשהחליטו להוציא אותי לחופשה של חצי שנה, נאמר כך: "מעשיו מפירים – – –"

עודד פורר (ישראל ביתנו):

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אורית, אני לא מוכן שיפריעו לי.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

בסדר, בסדר, תמשיך.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

נאמר כך, ואני מצטט: "מעשיו מפירים את חובת הנאמנות שחלה עליו בתור חבר כנסת ופוגעים באמון הציבור". סוף ציטוט. אם זה לא היה עצוב זו הייתה בדיחה באמת טובה. חובת הנאמנות שלי היא למדינה ולעם הישראלי, לא לממשלה ולא לחלקים באופוזיציה שמיישרים איתה קו ומפחדים לקרוא עליה תיגר שמא יואשמו בשמאלנות. חובת הנאמנות שלי איננה מתבטאת בהרכנת ראש בפני הרוב או בפני השלטון, כפי חלקים עושים פה, אלא במאבקי לחברה צודקת, וזה מחייב דבקות באמת גם כשהיא קשה. איך נתקן אם לא נדבק באמת ונכיר את התחלואים? לא אוותר על זה, ואיש לא יפחיד אותי. חובת הנאמנות למדינה ולעם, אם כבר, ופגיעה באמון הציבור – כל אלה נעשים בידי הממשלה שמפקירה חטופים למעלה מ-400 ימים.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

תם הזמן.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אני הפרעתי לו.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אזרחים עקורים, חיילים שנשלחים כבשר תותחים להציל את הממשלה. אנחנו נגד החיילים או מי ששולח אותם למות סתם, להפוך לנכים, להפוך לחולים, למען הישרדות?

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה, תודה רבה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

עוד משפט אחד, ברשותך.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אבל לסיים, תודה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

מי שמפר את חובת הנאמנות ופוגע באמון הציבור הוא מי שמפעיל סוכנים בצבא כדי לגנוב מסמכים ולזייף אותם; הוא מי שפועל משיקולים פוליטיים ואישיים; הוא מי שפורץ לבסיס צבאי כדי לתקוף חיילים.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

מי שהופך את ישראל לדיקטטורה פשיסטית ורצחנית – הוא זה שמפר את חובת הנאמנות. אני אמשיך במאבק – – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

רד. לך.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אני אמשיך במאבק עם חבריי כדי להפוך את החברה הזאת – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

לך, תומך טרור. לך.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

– – לחברה ראויה, לחברה שלא רוצחת, לחברה שלא מדכאת.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

לך.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה, חבר הכנסת כסיף. תודה רבה, חבר הכנסת מלביצקי.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אתה חושב שאתה עושה עליי רושם?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

לך.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אתה חושב שאתה עושה עליי רושם?

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

לך. תומך טרור. לך.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חבר הכנסת מלביצקי, אני קוראת אותך לסדר פעם ראשונה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

אל תחשוף את עצמך. אל תחשוף את עצמך.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

לך. לך. לך מפה, תומך טרור עלוב.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

את הטירוף, את הנוכלות, את הרשעות – –

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

לך. לך מפה.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

– – ובעיקר את האפסיות.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

לך.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה, תודה רבה. חבר הכנסת מלביצקי.

חנוך דב מלביצקי (הליכוד):

נגע זר בבית הזה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

בוא נשמור על תרבות הדיון כאן. ועדת האתיקה אמרה את דברה. אני מבקשת לשמור על דיון מכבד, גם אם לא מסכימים והדברים הם קשים. הדובר הבא, חבר הכנסת עודד פורר, בבקשה.

גלעד קריב (העבודה):

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חבר הכנסת קריב, קריאה ראשונה. אני מבקשת לא להתפרע בדיון הזה, אני אוציא חברי כנסת. חבר הכנסת עודד פורר, לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה, גברתי היושבת-ראש. חברי הכנסת, קודם כול, אני לא יודע אם שמעתם, אדוני שר התיירות, אני לא יודע אם שמעת, השר כץ הודיע שניצחנו, ניצחנו את חיזבאללה. חבל שהוא לא סיפר את זה לחיזבאללה, ששיגרו כ-90 שיגורים לאזור חיפה והקריות, עם פצועים, נוסף על שיגורים לצפת, ראש פינה והסביבה. אני חייב לומר, זה כמעט כמו לברך על שחרור החטופים נוכח הפתיחה שאתם מתכננים למעבר כיסופים כדי להכניס לחמאס עוד ציוד ועוד דלק ועוד יכולת להילחם כנגד מדינת ישראל. אבל אני רוצה לנצל את שתי הדקות שלי ולהתייחס לאיך שהקואליציה הזאת מקדמת השתמטות מתחת לרדאר. הרי אתם לא מקדמים אותה באופן ישיר, אתם כל הזמן מספרים שאתם בעד חיילי צה"ל. השר כץ, חיים, אני לא יודע אם אתה יודע, אבל לפני כשבוע נסגר מכרז של דיור למשתכן – – –

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אני מבקשת שקט. שקט במזכירות הסיעות. אני מבקשת שקט.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

בהגרלה של דיור למשתכן לפני כמעט שבוע, ב-7 בנובמבר, הוגרלו 4,741 דירות, מתוכן 2,175 – איפה? בבית שמש. זאת אומרת, אנחנו מדברים על זה ש-45% מהסבסוד הולך לדיור בהנחה דווקא בבית שמש – במקרה, עיר חרדית צומחת. אתה אומר: בסדר, בית שמש, שיעברו החיילים שיתמודדו בדיור למשתכן בבית שמש. אבל מה נכתב? שההרשמה היא לבעלי צביון חרדי.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אני מבקשת שתעצור דקה, למען כבודך. אני חושבת שיש כאן רעש במליאה. הסדרנים, אני מבקשת לטפל בהמולה הזאת באזור של הסיעות. מי שלא רוצה להאזין – בבקשה לצאת מהמליאה. תכבדו את החברים שלכם שמדברים ומעלים את הדברים שחשובים להם. אני אוסיף לך זמן, כמובן. חבר הכנסת פורר, בבקשה.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

תודה. אני אחזור על הנתונים, למי שלא שמע. הממשלה מפרסמת מכרז דיור למשתכן: 4,741 דירות, מתוכן 2,175 בעיר בית שמש – 45% לטובת עיר חרדית צומחת. אז תגידו: בסדר, מי שרוצה, חיילים שיתמודדו אולי יגורו בבית שמש, ישנו את המרקם של העיר, אבל כותבים בהגרלה שההרשמה להגרלה היא לבעלי צביון חרדי. זאת אומרת, הממשלה הזאת לא רק שהיא מקדמת השתמטות באופן חזיתי עם חוק המעונות וחוקי השתמטות, אלא גם בכל מקום ודבר, בכל דבר ועניין שהממשלה הזאת עוסקת, היא פוגעת במי שמשרת, במי שעובד, במי שמשלם מיסים. ועוד לא נגענו בערים אחרות שאליהן זה עוד הולך להגיע, כמו קריית גת, יישובים כמו רכסים ועוד ועוד יישובים. מסתבר ששר השיכון גולדקנופ, לא רק שהוא השר לענייני השתמטות, שמקדם חוק השתמטות אחרי חוק השתמטות, אלא הוא גם שר השיכון אך ורק של המגזר החרדי. אך ורק של המגזר החרדי.

מאיר כהן (יש עתיד):

– – – בעלי אפיון חילוני.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אני מחכה שיקום השר בממשלת ישראל או חבר קואליציה שיגיד שהאצבע שלו לא תצביע על התקציב אם לא יהיה דיור למשתכן אך ורק ליוצאי צבא. אני מחכה שיקום חבר קואליציה אחד שיגיד: תשכחו ממני בהצבעות על חוק הרבנות וחוק הג'ובים של ש"ס היום אם אתם לא מקדמים חקיקה שתקבע שקודם כול מי שמשרת, קודם כול מי שעושה מילואים. אבל אתם נעלמים, אתם בורחים לכם. אתם טובים בצעקות, אתם טובים בלהגיד כמה אתם מחבקים את החיילים, אבל אתם לא דואגים לחיילים – אתם דואגים למצביעים שלא משרתים בצבא כדי שהם ימשיכו להצביע לגולדקנופ ולדרעי ולגפני, כדי שהם יוכלו לתת לכם את השלטון כדי להקים עוד משרדים מומצאים.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה, חבר הכנסת פורר. הדוברת הבאה – חברת הכנסת מרב מיכאלי. לרשותך שלוש דקות, בבקשה.

מרב מיכאלי (העבודה):

גברתי היושבת-ראש, בזמן שאנחנו יושבות ויושבים כאן עכשיו, הצפון במדינת ישראל מופגז, מופגז באופן מאוד מאוד מסיבי. נהרסו שם כבר שני בתים, כלי רכב, ויש חמישה פצועות ופצועים. ואכן, ננקטים צעדי חירום על ידי הממשלה הזאת: קודם כול, צורפו שני חברים חדשים לקבינט, אורית סטרוק והשר וסרלאוף. יותר מזה – יש עכשיו ישיבת חירום של ראשי הקואליציה אצל ראש הממשלה כדי לדון בחוק הרבנות. אין מה לומר, הדחיפות מורגשת. הדחיפות מורגשת בעיקר ביחס ל-101 החטופות והחטופים שנמקים זה 402 יום בעזה בשבי חמאס, חטופות וחטופים שהרופאות והרופאים שהתגייסו למענם מאבחנים את מצבם ואומרים: כל יום נוסף בשבי משמעותו סכנת חיים מיידית לכולם. גם הכי צעירים והכי בריאים עוברים ייסורים פיזיים קשים, הרעבה מתמשכת, דלדול שרירים; הלב נחלש, העצמות מאבדות מאסה, מתפוררות, המפרקים מתקשים, מערכת החיסון כושלת. כתוצאה מכך כל זיהום הכי קטן הופך למחלה קשה. הם עוברים התעללויות מיניות, פיזיות ונפשיות, טרור פסיכולוגי עד כדי אובדן שפיות ואפשרות לפגיעה עצמית, תחושת פחד, חרדה, דיכאון וייאוש. אנשים מאבדים רצון לחיות. בלי טיפול רפואי ראוי בפציעות שלהם, בלי טיפול במחלות הרקע שלהם, אנחנו מדברות ומדברים על סכנת חיים מיידית. כרגע מה שמדובר בו זה או הצלה של החטופות והחטופים שלנו או המתה. אין שום דבר באמצע, אין עמדה ניטרלית, וממשלת ישראל, שדנה עכשיו בדחיפות בחוק הרבנים, בוחרת בהמתה באופן אקטיבי. כל יום שעובר, ראש הממשלה בוחר בהמתה של החטופות והחטופים שלנו. וזה מדהים שכל מיליוני האזרחיות והאזרחים בישראל שרוצים להחזיר אותם לא מצליחים לעשות שום דבר כדי לגרום לו לעשות אחרת.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה. אני מזמינה את השר חיים כץ לסכם את הדיון. בבקשה, השר כץ.

שר התיירות חיים כץ:

היו"ר אורית פרקש הכהן:

מוותר. אם כך, חברי הכנסת, אנחנו עוברים להצבעה. אנחנו עוברים להצבעה על ההצעה של סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה. חברי הכנסת, נא להתיישב במקומותיכם. בבקשה, הצבעה. הצבעה מס' 1 בעד הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה – 42 נגד – אין נמנעים –אין הצעת סיעת יש עתיד להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

42 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. ההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה. חברי הכנסת, בבקשה תשבו במקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד הצעת סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה – 38 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות ישראל ביתנו, המחנה הממלכתי והעבודה להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

38 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת בזה שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הדרוש. אנו עוברים להצבעה על ההצעה להבעת אי-אמון בממשלה של סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל. חברי הכנסת שרוצים להצביע – בבקשה לשבת במקומותיכם. הצבעה. הצבעה מס' 3 בעד הצעת סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה – 34 נגד – אין נמנעים – אין הצעת סיעות רע"מ וחד"ש-תע"ל להביע אי-אמון בממשלה לא נתקבלה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

בעד – 34, אין מתנגדים ואין נמנעים. אני קובעת שההצעה לא התקבלה מאחר שלא קיבלה את הרוב הנדרש.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חבריי חברי הכנסת, אנחנו עוברים לנושא הבא על סדר-היום – הודעת הממשלה על מינויה של חברת הכנסת שרן מרים השכל לתפקיד סגנית שר במשרד החוץ, בהתאם לסעיף 25(א) לחוק-יסוד: הממשלה. אני מבקשת לשמור על השקט ומבקשת מאנשי משמר הכנסת לוודא שהפטפוטים ליד הנהלות הסיעה מושתקים. אני מזמינה את השר חיים כץ למסור את ההודעה מטעם הממשלה. בבקשה, אדוני השר.

שר התיירות חיים כץ:

גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, הודעה על מינוי סגנית שר במשרד החוץ: אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 25(א) לחוק-יסוד: הממשלה, לאשר את מינויה על ידי שר החוץ, ובהסכמת ראש הממשלה, של חברת הכנסת שרן מרים השכל, לתפקיד סגנית שר החוץ. מאחל לך הצלחה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה, אדוני השר.

שרן מרים השכל (הימין הממלכתי):

אני שרן מרים השכל, בת עמיר השכל ופביאן בן עזרא, מתחייבת לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי כסגנית שר ולקיים את החלטות הכנסת.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הודעות מטעם הממשלה על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 14) (הגברת התחרותיות), התשפ"ב–2022, מ/1576, בעניין העברת שטח פעולה. אני מזמינה את השר חיים כץ למסור הודעות מטעם הממשלה. בבקשה, אדוני השר.

שר התיירות חיים כץ:

גברתי היושבת בראש, חבריי חברי הכנסת, בהתאם לסעיף 1 לחוק רציפות הדיון בהצעות חוק, התשנ"ג–1993, החליטה הממשלה להודיע במליאת הכנסת על רצונה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 14) (הגברת התחרותיות), התשפ"ב–2022 – –

היו"ר אורית פרקש הכהן:

אני מבקשת לשמור על השקט.

שר התיירות חיים כץ:

– – הצעת חוק הממשלה מס' 1576 מיום 15 באוגוסט 2022.

שר התיירות חיים כץ:

בהתאם לסעיפים 9(א)(11) ו-(ב) לחוק הממשלה, התשס"א–2001, אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את שטח הפעולה "הכוון תעסוקתי לצעירים" ממשרד הנגב, הגליל והחוסן הלאומי למשרד העבודה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה, תודה רבה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

יש לי דז'ה וו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

רוטמן, כמה שרים יש בממשלה? כמה שרים יש בממשלה הזאת?

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

לא ספרתי. להפך, אתה לא מקשיב. זה העניין, שזה יפה שאני אפילו לא צריך להציג, וכבר, מה שנקרא, גם להקשיב.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא, אני שואל. אני יודע כמה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק מוסכמת, קואליציה-אופוזיציה, הוצגה בוועדה, עברה גם פה אחד בוועדה, רק שיש לי דז'ה וו, כי עד כדי כך הצעת החוק הזאת מוסכמת – אני אגיד במילה מה שהיא עושה, נורא נורא פשוט: מבטלת את אותו יציר פיגולים שנקרא ממשלת חילופים, אותו מנגנון שבזמנו היו רבים שדיברו נגדו, ושנייה וחצי אחר כך חוקקו אותו ושיפרו אותו – או הרעו אותו, אני כבר אפילו לא יודע. כשאתה משפר הסדר רע, האם זה נקרא שאתה משפר או מרע? אני לא יודע איך קוראים לזה. ובאמת, אני יכול לומר שסיעת הציונות הדתית היא הסיעה היחידה שמעולם לא היה לה חלק באירוע כמו ממשלת חילופים.

נאור שירי (יש עתיד):

אבל מצד שני, היה לכם חלק באירוע כמו 7 באוקטובר.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אני חושב שזה דבר חשוב. זאת גם הצעה שהעברנו כאן כבר במליאה והצבענו עליה. היא עברה פה במליאה פה אחד, אבל נפלה. איך זה קורה? מאחר שמדובר בתיקון לחוק-יסוד: הממשלה, אז גם אם כולם מסכימים לו, אם הוא לא עובר ב-61, הוא לא עובר, ולכן הצעת החוק עברה פה בתחילת הפגרה, באחד המושבים, לא גייסנו אליה עקב שכחה וטעות, והתוצאה הייתה שהחוק למעשה לא עבר, למרות שכולם תמכו בו ואף אחד לא התנגד לו. לכן אנחנו מעלים את הצעת החוק הזאת שוב, ואני מקווה ובטוח שהיא תיהנה הפעם מרוב גדול, קואליציה-אופוזיציה, בדיוק כפי שתמכנו בהצעות החוק הללו ביחד בוועדה. אני רוצה להודות גם לצוות הוועדה על הכנת החוק וגם לחברתי חברת הכנסת אפרת רייטן. האמת היא שחברות כנסת נוספות שתמכו – לדעתי, גם חברת הכנסת קארין אלהרר חתומה על ההצעות הפרטיות בנושא ועל מכתב הבקשה. למעשה, חברי כנסת מכל סיעות הבית פנו אליי כיושב-ראש ועדת החוקה וביקשו שאקדם את הצעת החוק הזאת, ואני שמח לעשות כדבריהם בנושא הזה. אני קורא לכם לתמוך בהצעה הזאת. ממשלת חילופים הייתה יציר לא מוצלח של המערכת הפוליטית הישראלית. היא ייצרה שיתוק, היא ייצרה ממשלה דו-ראשית שגרמה לחיכוכים רבים, במקום מנגנון שיכול לעבוד למען אזרחי מדינת ישראל. הצעת חוק-היסוד נורא נורא פשוטה – היא פשוט עוברת על כל הסעיפים שתיקנו אותם ומבטלת את התיקון, מחזירה את המצב לקדמותו, ואומרת שבמדינת ישראל הדרך להרכיב ממשלה היא שהכנסת תביע אמון בראש ממשלה ובממשלה בהרכבה, והממשלה ושריה יעבדו למען הציבור כל עוד הם נהנים מאמון הכנסת. בעצם נחזיר, אפשר לומר, עטרה ליושנה. תודה רבה, ואבקש לתמוך בהצעה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה לחבר הכנסת רוטמן, ונעבור לדיון האישי. ראשונת הדוברים, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין – אינה נוכחת. חבר הכנסת עידן רול, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

עידן רול (יש עתיד):

תודה רבה, גברתי היושבת בראש. כנסת נכבדה, הפוגרום הנורא שביצעו בישראלים ברחובות אמסטרדם, בגדול היה כתוב על הקיר. הוא היה כתוב על הקיר של מדינות אירופה כבר שנים רבות. יש שני תהליכים, יש שני וקטורים שמתקיימים כבר עשרות שנים באירופה. אחד הוא הרצון של מדינות אירופה להתרחק ממעגל הלחימה. אירופה עדיין מצולקת ממלחמת העולם השנייה, ומנסה בכל דרך שלא להבחין בזרמים התת-קרקעיים, שהיום כבר מאוד בולטים, של אסלאם רדיקלי שמאיים להפיל את היבשת מבפנים. הדבר השני הוא אותו וקטור שאולי עכשיו התחיל טיפה להיעלם, והוא הפוליטיקלי-קורקט. בחסות הפוליטיקלי-קורקט זה הפך להיות פשוט לא בסדר, פסול, להגיד דברים שהם חלק משמירה על הלאום שלך ושמירה על הביטחון שלך. מדינות באירופה לא רק מצולקות ממלחמת העולם השנייה, אלא גם נמנעות מטיפול באסלאם הרדיקלי, בגלל שטיפול בו יצריך יד קשה, אבל יצריך גם סדרת חוקים – סוגיות של הגירה, סוגיות של חופש ביטוי, סוגיות של ביטחון פנים – שייאלצו אותן להתמודד עם שאלות קשות, לעשות איזון ערכים בין הערכים הדמוקרטיים-ליברליים שהן חקקו על ליבן כבר שנים רבות, ולקבל החלטות אמיצות אך בלתי נמנעות. אירופה חייבת לקבל החלטה. אירופה חייבת לקבל החלטה אם היא ממשיכה לצפות ביבשת מתפוררת לידיו של אסלאם רדיקלי, פשוט כי לא נעים, פשוט כי זה לא פוליטיקלי קורקט לדבר על מדיניות הגירה נוקשה, פשוט כי זה לא נשמע טוב לדבר על אכיפה אמיתית בתמיכה בטרור ועל אותם תומכי טרור ואותו אסלאם רדיקלי – שתחת חופש הביטוי, שכל כך יקר לאירופים, הם מנצלים אותו כדי לפגוע ביהודים, במיעוטים אחרים, בדמוקרטיות עצמן. זה עוד לא מאוחר מדי, אבל זה כבר ממש קרוב לנקודת האל-חזור. העולם המערבי ובפרט אירופה חייבים להסתכל למציאות בעיניים בצורה אמיצה, ולהבין שלפעמים דמוקרטיה אמיתית, חזקה, יציבה, צריכה לדעת לעשות איזון בין ערכים ולומר: עד כאן. זה הרגע שבו חופש הביטוי, חופש הפרט, כל אותן חירויות שאנחנו מקדמים באירופה – שהם מקדמים – בעצם מאפשרים לאותו אסלאם רדיקלי למוטט את היבשת. זה הזמן של אירופה להתעורר.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה, חבר הכנסת רול. חבר הכנסת רם בן ברק, לרשותך שלוש דקות.

רם בן ברק (יש עתיד):

תודה רבה, גברתי היושבת בראש. חבריי חברי הכנסת, ראשית אני רוצה להסכים עם עידן רול. אני חושב – מי שלא מבין – יש היום מגמה אסלאמית ברורה של השתלטות על מערב אירופה, ולא רק על מערב אירופה, גם במקומות אחרים בעולם. זו מגמה ממומנת היטב, מתוזמנת היטב, ואם הרשויות באירופה ובארצות הברית לא יתעשתו ויטפלו בתופעה, סופה של אירופה להיות מוסלמית. לשם הם חותרים, יש תוכנית כזאת. אני אפילו מכיר חלק ממנה. אני רוצה לדבר על מה שראינו אתמול. איתמר בן גביר הוא לא תומך טרור, הוא מעודד טרור. הוא והיועצים שלו עסוקים איך להבעיר את השטח, לעודד את האוכלוסייה הערבית לצאת לרחובות. הם מודיעים ששומר חומות 2 בפתח, הם מודיעים ששומר חומות 2 בפתח – סתם, סתם ככה, ללא סיבה; לתת סיבה ללאומנים יהודים להקדים תרופה למכה, לעורר את השטח, להבעיר אותו. הוא במודע הולך לעשות שבת בעיר העתיקה. הוא מקווה, הוא והיועצים שלו, שזה יבעיר את השטח. כשזה לא מספיק, הוא שולח שוטרים למזרח ירושלים לעשות חיפושים אחרי נשק סתם, ללא סיבה. יכול היה להיהרג חס וחלילה שוטר או איש משמר הגבול, סתם כי השר רוצה לעשות תקשורת כשהוא עושה משהו. שר המשטרה, שהוא עבריין שמעסיק עבריינים אצלו – רמת ניהול של גן ילדים – הם אלה שאמורים לשמור עלינו, הם אלה ששומרים על הביטחון שלנו. אנחנו נמצאים בסכנה אמיתית, ועד שהממשלה הזאת לא תלך ותזרוק מתוכה ותוקיע את אותם עבריינים שמנהלים אותה, לצערי הרב, המצב לא ישתפר, הוא רק ילך וייעשה גרוע יותר. תודה רבה.

היו"ר אורית פרקש הכהן:

תודה רבה, חבר הכנסת. חבר הכנסת ולדימיר בליאק, בבקשה, לרשותך שלוש דקות.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

תודה, גברתי היושבת-ראש. חבריי חברי הכנסת, אתם יודעים מה הבעיה שלנו? הבעיה שלנו היא שהתרגלנו. הממשלה הזאת נרמלה – ובשנתיים האחרונות ביתר שאת – את השחיתות, את ההפקרה, את השכול, את ההתנהלות המבישה והמושחתת. שלוש פרשות חמורות שפורסמו לאחרונה הן תמונת ראי לנעשה בלשכת ראש הממשלה – לא מהיום, בשנים האחרונות. וחוט אחד מחבר בין כל הפרשות האלה: הישרדותו הפוליטית והאישית של ראש הממשלה הנאשם בפלילים. בזמן שהחיילים שלנו נלחמים בשדה הקרב ו-101 החטופות והחטופים נמצאים במנהרות החמאס 402 ימים, לשכת נתניהו עסוקה בשכתוב ההיסטוריה. בפרשה אחת, מקורבי ראש הממשלה חשודים כי הדליפו לתקשורת הזרה מסמכים וחומרים מסווגים שנגנבו מצה"ל במטרה ליצור נרטיב שיסכל את עסקת החטופים. בפרשה נוספת ישנו חשד לזיוף ולשיפוץ פרוטוקולים, בייחוד פרוטוקולים מהלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר. הפרשה שלישית עוסקת בסחיטה של קצין בכיר וחשד לעבירות נוספות. יש עוד פרשות. הסממנים של הפרשות האלה שאולים מהעולם התחתון, עולם תחתון בלשכה הכי חשובה בכנסת, הכי חשובה במדינה – ולא בפעם הראשונה. במקום לעסוק בהשגת מטרות המלחמה, בהשבת החטופים, בהחזרת המפונים לבתים שלהם בצפון, נתניהו בוחר שוב ושוב להשתלח במערכת אכיפת החוק. אנחנו נמצאים, חברים, באחת התקופות הקשות ביותר במדינת ישראל. בתקופה הזאת, דווקא בתקופה הזאת, אין לנו הנהגה ראויה ואין לנו ממשלה מתפקדת. המדינה מנוהלת על ידי ראש ממשלה מופקר, שמוקף בחבורה של עבריינים שמנצלת את משאבי הציבור לקידום אינטרסים זרים. אבל גם היום אני מאמין ואני יודע שהשינוי והבחירות קרובים מאי פעם. הריקבון שעולה על גדותיו יפיל את הממשלה הזאת מהר ממה שרבים חושבים. היום חובה עלינו להביט קדימה, להיות חזקים, להיות נחושים ולעשות הכול על מנת להפיל את הממשלה הרעה הזאת. תודה רבה.