جلسة الهيئة العامة بتاريخ 03/01/2024 الساعة 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברות וחברי הכנסת, אני פותח את ישיבת הכנסת, היום יום רביעי כ"ב בטבת התשפ"ד, 3 בינואר 2024. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לוח תיקונים להסתייגויות ולבקשות רשות דיבור להצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון מס' 20), התשפ"ד–2024; לוח תיקונים להצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (מס' 39), התשפ"ג–2023. עוד הונחו על שולחן הכנסת מסקנות הוועדה לביטחון לאומי בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת עודד פורר, יצחק פינדרוס, ולדימיר בליאק וארז מלול בנושא: אפליית חללי לוחמי אש; בעקבות דיון מהיר בהצעתם של חברי הכנסת צביקה פוגל, אריאל קלנר, סימון מושיאשוילי, עידן רול וגלעד קריב בנושא: שינויים דרמטיים בכוחות הרבש"צים ורידוד כוחות כיתות הכוננות ביישובים ברחבי הארץ. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה למזכיר הכנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

הנושא הראשון על סדר-היום יהיה שאילתה דחופה של חבר הכנסת בועז טופורובסקי לשר הפנים בנושא: פטור מתשלום הארנונה לעסקים בערים מפונות. אני מזמין לדוכן את כבוד שר הפנים, חבר הכנסת משה ארבל. חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש, ותודה לאדוני השר על הגעתך לענות על השאילתה. עסקים שנפגעו בערים מפונות ממשיכים לשלם ארנונה; בתים פרטיים פטורים מכך. יש פגם בעצם גביית הארנונה מעסקים שפונו בהוראת המדינה, ודחיית התשלום אינה מספקת. ברצוני לשאול, אדוני השר: מדוע שלא יינתן פטור על תשלום הארנונה בזמן המלחמה, וככל שהעסק ישוב לפעילות, הוא יידרש בתשלום? זאת אומרת, קודם כול שלא ישלמו, ואם יצטרכו – ישלמו.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. בבקשה, כבוד השר.

שר הפנים משה ארבל:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, חבר הכנסת בועז טופורובסקי, אני מודה לך על שהעלית לדיון את הנושא החשוב הזה של סיוע לעסקים ביישובים מפונים. ברשותך, אדוני היושב-ראש, הייתי מבקש לציין פגישה שהייתה לי אתמול עם קבוצה של פרופסורים מאוניברסיטת פנסילבניה שבאו לכאן לחזק את ישראל בשעתה הקשה. ציינתי במפגש את האוניברסיטה שבעצם הראתה לנשיאה הקודמת את הדרך החוצה בשל הדברים המבישים שלה, וממש כמה שעות לאחר אותו מפגש גם נשיאת הרווארד התפטרה, מסיבות אחרות. קודם כול, זה אומר לנו שכשאנחנו מאוחדים יחד, כולם, קואליציה ואופוזיציה, כנגד אלו שמכחישים את הטבח או מקטינים אותו ולא מגנים אנטישמיות, זה חשוב ומשמעותי מאוד. אמרתי להם, לאותם פרופסורים, שההיסטוריה תשפוט אותנו – –

היו"ר אמיר אוחנה:

שקט במליאה.

שר הפנים משה ארבל:

– – בעוד 200 שנה, כשיבחנו באמת מי עמד לצד מי שמבקש וחפץ בחיים, ומי עמד לצידם – –

היו"ר אמיר אוחנה:

סליחה, כבוד השר, אולי לא שמעו אותי, אבל ביקשתי שקט במליאה.

שר הפנים משה ארבל:

– – ומי עמד לצידם של אותם מבקשי מוות, ומאוד מאוד הערכתי את העמידה שלהם לצידה של ישראל. אני חושב שגם פה, במקום החשוב הזה, ראוי להזכיר אותם לשבח. בנושא החשוב שהעלית, חבר הכנסת טופורובסקי, עוד לפני שאתן את התשובה, אתחיל ואומר שחשוב שהכנסת תמשיך, תעסוק, תבקר את הנושא, בראש ובראשונה גם בוועדות השונות. יש לכנסת כלים לעשות זאת באמצעות דיונים מהירים, דיוני המשך בוועדות, ומאוד מאוד חשוב שהיא תעשה זאת. מדובר בנושא שמערב כמה משרדים. יש לו השלכות רבות שהן מעבר לכמה שאפשר לרדת לעומק הדברים במענה קצר על שאילתה דחופה. אשר לשאלתך, חשוב להבהיר שבעוד ההחלטה לתת פטור מארנונה נתונה למשרד הפנים, היא שלובה עם ההחלטה לשפות את הרשויות המקומיות על הפטור מארנונה, שזו החלטה תקציבית של משרד האוצר. אמרתי כמה וכמה פעמים שההחלטה לתת פטור מארנונה בלי החלטת שיפוי לצידה מסכנת בצורה חסרת תקדים את הרשויות המקומיות, ועלולה להוביל חלילה לקריסה כלכלית של הרשויות, בעיקר בעת הקשה הזאת. בנוסף, זה תקדים מסוכן להתערבות בתחום הזה שאני לא מתכוון לתת לו יד – השלטון המקומי חייב את העצמאות ואת הכלים העצמאיים שלו. גם ההחלטה לתת פטור מארנונה למגורים ביישובים המפונים באה לצד החלטת שיפוי מתאימה. בסוגיית העסקים, בתיאום עם שר האוצר – ואגב, היא אמורה השבוע, ביום חמישי, כמדומני, להגיע גם לוועדת הכספים, הארכה של תוכנית הפיצוי לעסקים. תוכנית הפיצוי לעסקים של משרד האוצר שאושרה בממשלה ובכנסת כוללת חבילה של צעדים, בין היתר פיצויים ישירים לפי הירידה במחזור לעומת השנה שעברה, הקלות במתווה החל"ת, הקלות תזרימיות ועוד. ההחלטה של אגף התקציבים ושל משרד האוצר, שאושרה גם כאן, בכנסת, הייתה לא לפטור את העסקים מתשלומי ארנונה, אלא להכניס את ההוצאות על הארנונה לסך ההוצאות שעליהן משופים, ומדובר על עסקים גם בצפון וגם 0–40 בדרום. אני לא מתייצב כאן כשר האוצר, לשמחתי, אבל הבנת העקרונות הבסיסיים של מתווה התמיכה בעסקים חיונית כדי להבין מדוע הוחלט לנקוט כאן גישה שונה – לא של פטור מתשלום, אלא פיצוי לאחר תשלום כחלק מהפיצוי הכולל על ההפסדים. זאת אומרת, משרד האוצר בעצם משפה את העסקים באופן מלא על אותו תשלום ארנונה שהם משלמים. לשתי הגישות יש יתרונות וחסרונות, אבל זו הגישה שהחליטו עליה באגף התקציבים. יש היגיון בצידה, ובכל מקרה, הדבר הגרוע ביותר שניתן לעשות כעת הוא לעצום עיניים אל מול ההחלטה הזו ולתת פטור מארנונה בלי שיפוי לרשויות המקומיות, שעלול לפגוע בהן באופן אנוש. במועצות האזוריות בעוטף עזה, בשדרות וביישובים בגבול הצפון מדובר בפגיעה כלכלית אנושה בתקופה שממילא מתאפיינת בירידה חדה בהכנסות לאותן רשויות מקומיות ועלייה חדה בהוצאות בשל המצב הביטחוני, החברתי והכלכלי. כאמור, זה גם תקדים מסוכן שעלול לפגוע בעתיד ברשויות מקומיות נוספות. המתווה הכלכלי נתון בסמכותו של משרד האוצר. אני בהחלט מצפה מחברי הכנסת להיות מעורבים בהליכים התקציביים בהצבעות ובדיונים, ולהביא במידת הצורך לשינויים במתווים בהתאם למציאות מהשטח. כפי שאמרתי, הארכה של אותו מתווה פיצויים פורסמה אתמול באתר התזכירים של משרד המשפטים לפרק זמן מקוצר, ולפי שיחה שקיימתי הבוקר עם מנכ"ל משרד האוצר, היא עתידה לעלות לוועדת הכספים השבוע. לא כל החוכמה, כמובן, נמצאת במשרד האוצר, כפי שלא כל החוכמה נמצאת במשרד הפנים ובכל מקום אחר. דווקא דרך השיתוף, הדיון והביקורת של חברי הכנסת אנחנו נגיע לתוצרים טובים יותר, וזה נכון גם לסוגיה הזו.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם מותר, לפני שאלת ההמשך של חבר הכנסת טופורובסקי, אני רוצה לוודא – מדי פעם גם ליושב-ראש מגיעה שאלת המשך.

שר הפנים משה ארבל:

בכבוד רב.

היו"ר אמיר אוחנה:

זאת אומרת, בעלי העסקים משלמים את הארנונה לרשויות המקומיות – –

שר הפנים משה ארבל:

ומקבלים החזר מלא במסגרת מתווה הפיצוי.

היו"ר אמיר אוחנה:

– – ומקבלים ממשרד האוצר.

שר הפנים משה ארבל:

נכון מאוד.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא יותר יעיל ונכון לייצר מנגנון שמשרד האוצר משלם לרשויות המקומיות? ככה, גם הרשויות לא יקרסו, כפי – – –

שר הפנים משה ארבל:

אני הצעתי את זה. הצעתי לא התקבלה אל מול אגף התקציבים. ברגע שהבנתי שיש מענה, אני לא התיימרתי לנהל את משרד האוצר. מה שהיה חשוב לי – שבאמת יהיה מענה. זו הייתה המשימה, מבחינתי.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, שאלת המשך.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

כן. אני אמשיך, ברשותך, באותו נושא, אבל יש לי שאלת המשך קצת שונה. אבל אני רוצה להמשיך, כי מה שאתה אומר בעצם לא עוזר לאותו בעל חנות בגדים או לאותה בעלת חנות בגדים מקריית שמונה, שהיא צריכה לשלם כסף שאין לה עכשיו, ואומרים לה: אחר כך נחזיר לך, כשעל הכסף שאין לה, היא לוקחת הלוואה, היא לוקחת הלוואה בריביות מאוד גבוהות. זו בעיה שלא פותרים. עכשיו, אותם לא מעניין שהשר במשרד הפנים בעד ומשרד האוצר לא משפה. יש היגיון בלשפות על הוצאות קבועות שהן בלתי משתנות כמו ארנונה. אני יכול להבין למה – קודם כול, תגיד לי כמה הוצאת על עובדים, על הוצאות שאתה יכול קצת לשנות אותן כבעל עסק; אני לא יכול להבין – על הוצאות שהן קבועות בכל מקרה. זה משהו שהוא לא ברור לי.

שר הפנים משה ארבל:

מצוין. תודה גם על השאלה הזאת. היא בהחלט מחדדת וחשובה.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

ברשותך, אני לא רוצה לקחת את הזמן של כולם כאן. זה החלק הראשון בתגובה על מה שאמרת.

שר הפנים משה ארבל:

המימון, זאת בעצם השאלה שלך, נכון?

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

זה מימון, כי זה עולה הרבה כסף. אף אחד לא משפה אותם על הריביות שהם ישלמו לבנקים – אני עכשיו גם בדין ודברים עם הבנקים – שלא לדבר על זה שיש גם כאלה שלא מקבלים הלוואות מהבנקים או עושים להם בעיות או מעלים להם את הריביות. לאותם בעלי עסקים לא עוזר שאומרים להם שבעוד שלושה חודשים הם יקבלו את הכסף.

שר הפנים משה ארבל:

אני אתייחס.

היו"ר אמיר אוחנה:

כבוד השר, שנייה, יש גם שאלת המשך לחבר הכנסת נאור שירי, אז אדוני השר ישמע – – –

שר הפנים משה ארבל:

אני ארשום לי.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

זה לגבי השאילתה הדחופה, אבל יש לי עוד שאלה, ברשותך. אני יודע שיצאתם באמירה שאתם לא לוקחים ארנונה מהחטופים והנעדרים, שזה חשוב והגיוני וברור. השאלה שאני רוצה לשאול: מה עם תשלום ארנונה של משפחות החטופים? משפחות החטופים הן אנשים שהחיים שלהם נעצרו לחלוטין – אין להם עבודה, אין להם פרנסה, הם לא עוסקים בשום דבר חוץ מאשר סביב החטופים ובני משפחותיהם. השאלה היא אם גם בהם מתחשבים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. שאלה נוספת – לחבר הכנסת שירי, ולאחר מכן – לחבר הכנסת כסיף. השר ישיב במרוכז. בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, ברשויות המקומיות נהוגה הנחה קבועה למשרתי מילואים פעילים בסך 5%.

שר הפנים משה ארבל:

7%, כבר העלינו את זה.

נאור שירי (יש עתיד):

העליתם? מתי? עכשיו.

שר הפנים משה ארבל:

לא, לא, לפני שנה.

נאור שירי (יש עתיד):

אוקיי, אז 7%. לאחרונה הגיעו אליי כמה פניות בנוגע למעין אפליה שמתבצעת בהנחה לארנונה למשרתי מילואים שמוגדרים בתור מפקדים. קודם כול, פניתי בנושא הזה גם לשר הביטחון, גם ללשכה שלו, להבין מהי ההגדרה של מפקד ומטעם מה נעשתה אותה הנחה. כי הרי הנחה בארנונה שנעשית למשק בית, נעשית על בסיס ימי ההיעדרות השנתיים או החודשיים; במקרה שלנו הרבעוניים. יש אנשי מילואים רבים שמשרתים בדרגות של נגדים שגם הם בתפקידים פיקודיים; יש לוחמים שנעדרו כשלושה חודשים מהבית ועדיין נמצאים כלוחמים ברצועה, משרתים במילואים, ולא זכאים לאותה הנחה. אז אני אחלק את השאלה שלי לשני חלקים: האחד – מיהו מפקד ולמה זה נקבע מלכתחילה ל-25%? האם לא נכון לשנות את התקינה הזאת? כי לא ברור לי למה חייל פשוט – בעיניי הוא לא פשוט, אבל לוחם פשוט – שונה מסגן או רס"ב או רס"ל שלידו?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חבר הכנסת כסיף – שאלה נוספת.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כבוד השר, לפני כחודש וחצי פורסם שבדרום תל אביב, דרום-מזרח העיר במיוחד, יש בעיה של מקלטים ציבוריים לא נגישים, ולכן נעשתה פנייה למיגוניות ניידות. אני רוצה לשאול את אדוני: האם הדבר הזה מטופל? כי עדיין האוכלוסייה – מאז תחילת המלחמה, כבר כשלושה חודשים, הציבור בדרום תל אביב מופקר בהיעדר מקלטים ועדיין בהיעדר מיגוניות ניידות. אני אודה לך אם הדבר יטופל.

היו"ר אמיר אוחנה:

כבוד השר, בבקשה.

שר הפנים משה ארבל:

ובכן, תודה רבה על השאלות החשובות. לשאלתו של חבר הכנסת טופורובסקי, סוגיית המימון – –

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אני כאן. יושב כאן.

שר הפנים משה ארבל:

– – הרי בצו שפורסם על ידי משרד הפנים ממש באוקטובר, הנחינו לאפשר דחיית תשלומים. זה אומר שדחיית התשלומים מתאפשרת באופן יזום על ידי הרשויות המקומיות, ואנחנו מודעים גם לגובה הריביות במשק. בסוגיה הזאת אנחנו גם באים לקראת האזרחים ומאפשרים את דחיית התשלום, כדי שלא ייווצר מצב שבו בעל העסק שלא עבד יצטרך לשלם גם את עלויות המימון היקרות מאוד. מייד לאחר שהוא מקבל את הפיצוי, הוא יכול לגשת ולהסדיר את התשלום מול הרשות המקומית.

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע, שנייה, אם הבנתי נכון, חבר הכנסת טופורובסקי שואל לא רק על בתי עסק – גם על תושבים. הבנתי נכון?

שר הפנים משה ארבל:

באזורי הלחימה, כמובן, 0–40, אפשרנו דחיית – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל הוא שואל על משפחות החטופים.

שר הפנים משה ארבל:

לא, לא, חבר הכנסת טופורובסקי שאל על דחיית תשלומים ביחס לעסקים.

היו"ר אמיר אוחנה:

נכון.

שר הפנים משה ארבל:

על משפחות החטופים הייתה שאלת ההמשך שלו, ואליה אני כבר אתייחס.

היו"ר אמיר אוחנה:

בדיוק.

שר הפנים משה ארבל:

סוגיית משפחות החטופים – כמובן, הן קיבלו פטור. החטופים עצמם קיבלו פטור. לגבי משפחות החטופים, ישנו מסלול בביטוח לאומי לתגמולים חודשיים שניתנים למשפחות החטופים, וכמו יתר האזרחים שנפגעה הכנסתם, גם הן זכאיות להנחות בארנונה על פי מבחן הכנסה, קרי, ככל שנפגעה הכנסתן הכלכלית, הן יכולות לגשת לרשות המקומית, על פי טבלת ההנחות בארנונה, לפי מבחן ההכנסה, להציג, להראות שנפגעה הכנסתן הכלכלית, והרשות המקומית נותנת. בגדול, הצו, התקנות הן תקנות שברשות, אבל כל הרשויות המקומיות ברחבי הארץ אימצו את התקנות של טבלת ההנחות בארנונה, והרשות המקומית נותנת הנחה על פי מבחן הכנסה. אז מצד אחד יש מענה דרך התגמולים של ביטוח לאומי, ומצד שני, במידה שזה לא מספיק ויש פגיעה בהכנסות, יש אפשרות לקבל הנחה על פי מבחן הכנסה שמגיע עד 90%.

בועז טופורובסקי (יש עתיד):

אבל זה עוד פעם ביורוקרטיה.

שר הפנים משה ארבל:

בסופו של דבר אנחנו רוצים לתת למי שבאמת צריך לקבל. זה האינטרס של כולנו. בסופו של דבר, אם יש אדם שבאמת עבר טרגדיה ומקבל תגמולים ומטופל על ידי הביטוח הלאומי ועל ידי משרדי ממשלה אחרים, אבל הכנסתו לא נפגעה וממשיכים לתת לו שירות מוניציפלי של פינוי אשפה ויתר השירותים המוניציפליים האחרים, אני מבין את הרעיון. ביחס לחטופים עצמם, הכנסת כאן הסכימה וקיבלנו החלטה נכונה: פטור מוחלט, מלא, בלי להסתכל בכלל ובלי לדרוש את גובה ההכנסה ולא לדרוש שום דבר אחר. נכון שכך יהיה, וגם ביחס לחובות עבר.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני רק אגיד לשר שלפחות ראש רשות אחד שיש אצלו משפחות של חטופים פנה אליי. הוא רוצה לתת להן פטור – הוא לא יכול, הוא מנוע. הוא יכול לתת להן הנחה, כפי שהשר אומר.

שר הפנים משה ארבל:

על פי מבחן הכנסה, זה יכול להגיע ל-90%. אני מבין את האתגר. אדרבה, אם פה ועדת הפנים תקיים על זה דיון ותבואו ותעלו את הצורך – כפי שראיתם, גם בסוגיית מועד הבחירות אני יודע לשנות את דעתי. אני לא חושב שהשכל נמצא רק אצלי, אני חושב שבאמת תשועה ברוב יועץ. כשאנחנו מעלים נושא לדיון, מדברים עליו, בוחנים אותו לעומק, אפשר לקבל החלטות נכונות. זה ביחס לסוגיה שהעלית, חבר הכנסת טופורובסקי. ביחס לסוגיית חיילי המילואים, חבר הכנסת שירי, אני לא הכרתי את הדירוג הזה של 25% למפקדים. אני כן יודע לומר שבמהלך מאוד חשוב ומשמעותי – גם אתמול חיילי מילואים שלחו לי הודעה והציגו לי את זה – ההנחה ניתנת היום באופן אוטומטי, בלי שהם בכלל יצטרכו להגיש בקשה לרשות המקומית. צה"ל מעביר לרשות המקומית את סוגיית 30:10, הטופס של ימי המילואים, הרשות המקומית יודעת אוטומטית שהוא משרת מילואים פעיל, ומזינה את ההנחה באופן אוטומטי. אפילו ברשויות כמו פתח תקווה, שהן לא כל כך מתקדמות, זה מתבצע. אני דיברתי כמובן בהלצה, אדוני ראש העיר, לפרוטוקול. בנוסף, אבקש לבחון את הסוגיה הזאת של הדירוג בין 25% ל-7%. אני לא הכרתי את זה. אני כן חושב שגם בסוגיה הזאת – וקיבלתי הרבה מאוד פניות – גם פה צריך לתת את הדעת על סוגיית ההכנסה. בסופו של דבר מי שלא נפגעה הכנסתו – כולנו הבנו, גם בממשלה, ביחד עם משרד הביטחון, שכן צריך לבוא ולתת, ואמירה ברורה: לתגמל את חיילי המילואים. אבל גם במהלך הזה שבו הגדלנו את ההנחה מ-5% ל-7% – או כפי שאתה מציין, אפילו 25% למפקדים, שאני צריך ללמוד את זה – גם פה אני התעקשתי ועמדתי על אותו עיקרון, שכל הנחה שכזאת תבוא על ידי שיפוי תקציבי לרשויות המקומיות. אנחנו לא יכולים להעמיד את הרשות המקומית כבנק עבור ערכים מאוד חשובים שאנחנו רוצים לקדם. אם השלטון המרכזי רוצה לקדם מהלך להפחתה של תשלומי ארנונה לחיילי המילואים, שהוא מבורך, חייבים מנגד להביא מקופת המדינה שיפוי לרשות המקומית כנגד אותה הכנסה שנגרעת, כי בסופו של דבר אנחנו צריכים רשויות מקומיות איתנות, שיכולות לתת שירות טוב לתושבים שלהן.

נאור שירי (יש עתיד):

מה אתה מציע שנעשה?

שר הפנים משה ארבל:

בסוגיית הפערים הללו, אני קודם כול אלמד את זה. אני אמשיך איתך בשיח באופן אישי כדי ללמוד. אני לא חושב שנכון יהיה לייצר מדרג. בסוף כולם לוחמים וכולם חיילים.

נאור שירי (יש עתיד):

המדרג קיים.

שר הפנים משה ארבל:

שוב, לא הכרתי את זה. נכון יהיה לבוא בדברים גם מול משרד הביטחון, כי בסופו של דבר זו המלצה של משרד הביטחון שאנחנו מאמצים. אני באופן אישי סבור שגם אם המשמעות תהיה להוריד חלק מה-25% ל-15%, נניח, ולייצר ממוצע, כולנו צריכים להוקיר את חיילי המילואים כולם, ולא לייצר מדרג בין חייל בכיר לחייל זוטר. בשדה הקרב כולנו יחד, כתף אל כתף. אני כן חושב, ככל שזה קיים – שוב, לא הכרתי את זה – שנכון לפעול כדי שזה יהיה אחוד. לגבי שאלתו של חבר הכנסת עופר כסיף, אני באופן אישי בקשר גם עם ראש מינהל הרווחה וגם עם ראש הרשות בעיריית תל אביב. הם מציפים לפניי הרבה מאוד צרכים ואתגרים של הרשות המקומית, גם בהתמודדות שלה עם אוכלוסיות שהן קולטות, הרבה מאוד אתגרים שישנם. רק השבוע דיברתי עם ראש מינהל הרווחה בעיריית תל אביב, שתיארה לי באמת אתגרים מאוד מורכבים של אוכלוסיות שונות שנמצאות בתוך בתי המלון, למשל, של מפונים. את הסוגיה הזו של המיגוניות הם לא הציפו בפניי. אני שומע אותה לראשונה. אני בהחלט אברר מולם. אני אברר גם סטטוס, איפה זה עומד, ביחד עם פיקוד העורף, וככל שניתן לבצע ולתת מענה באופן יעיל ומהיר, אנחנו נשמח מאוד לתת את המענה הזה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לך, כבוד השר.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות דחופות לסדר-היום. ההצעה הראשונה היא בנושא: שיקום העיר אשקלון וסיוע דחוף לתושביה. את ההצעה הגישו חברי הכנסת שלי טל מירון, עופר כסיף, דני דנון, יצחק פינדרוס, אברהם בצלאל ויבגני סובה. ראשונת הדוברים – חברת הכנסת שלי טל מירון. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

שלי טל מירון (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני ביקשתי לדבר על העיר אשקלון בתחילת הלחימה, ממש בשבועות הראשונים. ביקרתי בעיר, בחמ"ל, יחד עם ראש העיר. שמענו את זעקותיו עוד בטרם פינו את התושבים ללא מיגון. באמת אני חושבת שהוא אחד מראשי הערים שכולנו זוכרים שנלחמו בשנים האחרונות למען התושבים שלהם, למען המיגון. אשקלון, כאמור, זו אחת הערים היותר-מטווחות במדינת ישראל. אני חושבת שממש מחובתנו לדאוג להם; כמובן, לדאוג לכל הערים, אבל זאת עיר מאוד מטווחת וספגה לא מעט, ואנחנו חבים להם לפחות את זה. השיקום שלה הוא חשוב מאוד. אני שואלת: מתי יוכלו תושבי אשקלון להישאר בבתים שלהם ולקבל את מה שמגיע להם מהמדינה? האם המרכז לעד יהיה המפלט של תושבי הדרום בעיתות צרה? אחרי שלושה חודשים שבהם התושבים זועקים לעזרה מאז האסון, מצופה מממשלת ישראל לתת מענה אמיתי, ולא למרוח לא את התושבים ולא את ראש העיר. אנחנו יכולים לבצע שינוי מהותי בתקצוב הדרום, כזה שתושבי העיר והסביבה זכאים וראויים לו. בינתיים נראה שסדרי העדיפויות הם קצת אחרים, ויש עשיות שנראות דחופות יותר, כנראה. אפשר לתת מיליונים על גבי מיליונים לכל מיני משרדים שפחות צריכים את הכסף הזה, או באמת לקחת את התקציבים האלה ולתת אותם לעיר אשקלון, שזקוקה נואשות לתקצוב הזה. אלה שלא לומדים היסטוריה נידונו לחיות אותה שוב. אנא מכם, ממשלת ישראל, יש לנו הזדמנות פז ללמוד מטעויות העבר. יש לנו הזדמנות לתת משאבים נחוצים כדי להרים את ראשן של קהילות הדרום, של עוטף ישראל, שכל כך נפגעו בתקופה הקשה הזאת; להסתכל קדימה ולא אחורה. הם אכן מרגישים שקופים, אבל חשוב להבין, זה לא טמון רק במה שקורה עכשיו; זה נובע משנים של ניכור והזנחה מצד המדינה. האמונה שתושבי אשקלון יסתדרו, הובילה לתקציבים לא מספקים ולהזנחה של האזור. כמה מכם ידעתם שרבע מתושבי אשקלון חיים ללא ממ"ד? לכמה מכם באמת אכפת מאנשי הדרום? חייבים להתעסק ברווחתם, במיגון שלהם, בביטחון שלהם. בואו נעשה סדר. ב-2022 אושרה הקמת מינהלת לחלוקת הכסף. הממשלה התחלפה; המינהלת לא הוקמה. 40,000 אנשים חיים בדירות ללא מיגון רק באשקלון. 60,000 תושבים עזבו את אשקלון מאז שהחלה המלחמה. שוגרו לאשקלון אלפי רקטות מאז 7 באוקטובר, אבל הממשלה עדיין לא מטפלת כראוי בנושא מיגון התושבים. בינתיים ניסו לפרסם נוהל שמאפשר לקבל הלוואה בתנאים נוחים למימון המיגון. באותיות הקטנות, בפועל, מעכבים את זה עם ביורוקרטיות שאורכות חודשים. ככה זה תמיד: מחוקקים, אבל לא נדרשים לבצע את המשימה. בואו נעזוב את הפוליטיקה, את האותיות, את הביורוקרטיות, אופוזיציה, קואליציה, וננסה פעם אחת באמת לעזור ולא לגזור את הקופון על חשבון התושבים. בואו נעטוף אותם ולא נשלח אותם לחפש עזרה לעוד כמה חודשים. צריך שזה יקרה, ועכשיו. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחברת הכנסת שלי טל מירון. אני מזמין כעת את הדובר הבא – חבר הכנסת עופר כסיף. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, בשבוע שעבר עמדתי כאן ודיברתי על הפקרת העיר אשקלון בידי הממשלה, השארתה מחוץ למינהלת תקומה ואפליית אלפי תושביה, והינה, רק השבוע התחוור לאיזה עומק של שפלות מגיעות הרשויות בעניין העיר. במכללה האקדמית אשקלון פתחו השבוע את שנת הלימודים כ-5,000 סטודנטים, אבל בניגוד לחבריהם במכללת ספיר, הם ישלמו שכר לימוד מלא, ולא יזכו לסבסוד מהמדינה. נשיא המכללה פרופ' חיים ברייטברט פנה לראש הממשלה במכתב, אך זכה להתעלמות. כך הוא כתב: "למכללה יש נפגעים סטודנטים ובוגרים רבים שנפגעו במלחמה: 18 נהרגו, ארבעה סטודנטים של המכללה בני משפחותיהם נחטפו ובתוכם סטודנט שכל בני משפחתו נחטפו, ויש עשרות פצועים – – – טוב הייתה עושה הממשלה אם הסיוע התקציבי ומימון מלא של שכר הלימוד היה חל גם על הסטודנטים במכללה האקדמית אשקלון, הרחוקה 20 דקות בלבד ממכללת ספיר, ובכך למנוע אפליה קשה". כך כתב נשיא מכללת אשקלון. אבל ההתעלמות מאשקלון ומתושביה אינה מנת חלקם של הסטודנטים בלבד. בשבוע שעבר החליטה הממשלה על מענק שיבה לתושבי רשויות בדרום שיחליטו לשוב לביתם, אך גם המענק הזה מיושם רק לרשויות שב-4–7 ק"מ מהגבול, ואילו אשקלון, שמרוחקת – שים לב, אדוני – 7.2 ק"מ, נותרה בחוץ. אי-אפשר שלא לתהות אם ממשלת ישראל בוחרת לדלג על אשקלון בשל העלויות הכספיות ולא בשל המרחק הגיאוגרפי הזניח של 200 מטר. אני נמצא בקשר עם אם חד-הורית לחמישה ילדים, דיירת דיור ציבורי מאשקלון, שנאלצת לנדוד בין בתי חברים ומשפחה, בלי מעון קבע לה ולילדיה. מדוע היא לא זכאית למענק שיבה אחרי שחזרה לעיר? למה מאות מיליונים נבזזים לטובת משרדי המתנחלים, וכסף לאשקלון אין? שבוע לפני בחירות 2009 הגיע נתניהו לביקור באשקלון לקושש קולות שיחזירו אותו לשלטון. הוא הבטיח ביטחון, ולא קיים; הוא הבטיח לעצור את ירי הטילים, ובעשור וחצי שעברו מאז זו העיר המטווחת ביותר; הוא הבטיח לעזור לאימהות באשקלון, ושיקר גם להן; הוא הבטיח סיוע כלכלי, והשאיר את אשקלון לבד בימיה הקשים ביותר. לאשקלון ולתושביה הזכות לחיים בטוחים ומשגשגים. זו זכות, לא טובה ולא פריבילגיה. נעשה הכול כדי שזכות זו תכובד וכדי שיינתן מענה הולם לצורכי העיר ואנשיה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת כסיף. אנחנו מקדמים בברכה את ראש עיריית אשקלון תומר גלאם, שנמצא איתנו כאן ביציע, מלווה את הדיון החשוב הזה. אני מזמין כעת את חבר הכנסת יצחק פינדרוס. בבקשה, עד שלוש דקות לרשותך.

יצחק פינדרוס (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מינהלת תקומה הוקמה בהיגיון נכון והגיוני – יישובים שנמצאים במשבר, אחרי האירועים הקשים. אבל כמו שאמרו קודמיי, יש עוד כמה יישובים באזור, ואני לא מצליח להבין, גם בדיונים בוועדות, למה הם יוצאים החוצה, למה הם לא מקבלים טיפול נקודתי. זה אשקלון, ולצערנו הרב, מאז שהכנו את ההצעה והגשנו אותה, אז זה גם קריית שמונה בצפון ויישובים אחרים בצפון. היישובים האלה צריכים לקבל טיפול של מערכת ממשלתית שנותנת להם טיפול כולל. אין להם דרך אחרת להתמודד. אין דרך אחרת. אתה נכנס לקריית שמונה – עיר רפאים; אתה נכנס לאשקלון – מה שעברה, גם בדברים שנהרסו שם, גם בעסקים שנפגעו שם, גם בדברים שנפגעו שם, הם צריכים תקומה. איך אנחנו נגיד לאזרחים לבוא לגור במקומות האלה בלי שאנחנו נעזור להם, נסייע להם, נסייע לרשויות האלה? הדבר הזה חייב, חייב, אדוני היושב-ראש, מינהלת ממשלתית שמרכזת את כל משרדי הממשלה. כשאתה זורק אזרח ממשרד למשרד – פעם זה תחילת הלימודים לסטודנטים, פעם זה עסקים שנפגעים, פעם זה מרכיבי ביטחון ופעם זה הפיתוח. כמו מינהלת תקומה. אז עכשיו עשו את זה נכון, אבל לא יכול להיות שבגלל האווירה הציבורית נשארים כמה יישובים בתוך מינהלת ממשלתית ושאר היישובים לא זוכים. אשקלון – אני מבין את האתגר הממשלתי, בגלל שזו עיר גדולה וזה עולה כסף, אבל זאת לא התשובה שלנו לאזרחים שצריכים לקבל פתרון. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מזמין כעת את חבר הכנסת אברהם בצלאל, בבקשה.

אברהם בצלאל (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, השרה מאי גולן, חבריי חברי הכנסת, ראש עיריית אשקלון, בחודשים האחרונים קיבלתי פניות רבות מתושבים של העיר אשקלון על כך שהם פשוט נשכחו מרשויות המדינה. העיר אשקלון היא העיר הגדולה ביותר בישראל שנמצאת במוקד האש, לא רק מאז תחילת המלחמה הנוכחית אלא בכלל בעשור האחרון. המצב כיום – מתווי הסיוע הממשלתיים אינם חלים על העיר בשל פער גיאוגרפי זניח, ותושביה חשים מוזנחים ומופקרים. רבים מתושבי אשקלון התפנו עצמאית לאחר הטבח ב-7 באוקטובר בשל היעדר מיגון או לנוכח התרוקנות העיר עצמה – שכמו שהזכירו קודמיי, נראית היום עיר רפאים – כמובן, תוך הוצאות כספיות רבות מאוד. עם חזרתם לבית של יותר ויותר תושבים עולה כי המערכות הציבוריות בעיר – חינוך, רווחה, בריאות, תשתיות – עומדות בפני קריסה של ממש. ראוי לציין כי באוקטובר החליטה ועדת הכספים של הכנסת על הגדרת אשקלון כיישוב בקו העימות – ללא ספק החלטה מהותית וחשובה. אומנם ההגדרה הזאת מסייעת לעסקים בלבד ולא לכלל תושבי העיר. העובדה כי העיר אשקלון נותרה מחוץ למינהלת תקומה מעלה, ובצדק, חשש כבד לתושבים כי גם תקציבי השיקום והפיצוי יותירו אותם בחוץ. יותר מכול זקוקים היום תושבי אשקלון לכתובת אחת ברורה לטיפול וסיוע בשלל מצוקות ובעיות אזרחיות בתחומי הדיור, פרנסה, רווחה, בריאות ועוד. עלינו כנציגי ציבור לפעול לתיקון העוול הזה, ולכן אני מבקש שנדון בהצעה הזאת, ובאמת אחת ולתמיד נדאג לתושבי אשקלון, שכל כך ראויים לזה. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת בצלאל, ואחרון הדוברים לשלב זה, חבר הכנסת יבגני סובה – נמצא? לא נמצא. אם כן, השרה מאי גולן תשיב בשם הממשלה על ההצעה לסדר-היום, בשם שר האוצר. בבקשה.

השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, קודם כול אני רוצה לכבד את ראש עיריית אשקלון תומר גלאם ואת חבריו על שהגיעו לפה היום. בנימה אישית, לפני שאני אקריא את התשובה הרשמית של שר האוצר, אני רוצה להגיד שאנחנו מצדיעים לך על הפעילות שלך למען העיר שלך לא רק בזמן מלחמה – מי שעובד למען אנשי עירו, אנחנו יודעים, ללא לאות – ואנחנו מתחייבים להמשיך להיות שותפים לעשייה שלך בכל מצב ולא רק עכשיו. אז תודה לך שהגעת לכאן היום. אני רוצה גם לנצל את ההזדמנות ולהגיד תודה ליושב-ראש הקואליציה אופיר כץ על שנלחם על הזכויות של תושבי אשקלון בוועדת הכנסת ובכלל. ראוי לציין אותך לשבח גם על זה וגם על עוד הרבה דברים. למען הפרוטוקול, אני מקריאה את התשובה הרשמית של שר האוצר. ממשלת ישראל משקיעה משאבים ניכרים בפיתוח העיר אשקלון ובצמיחת העיר. העיר חתומה על הסכם גג שבמסגרתו היא נהנית מתקציבים משמעותיים לפיתוח התשתיות ברחבי העיר. נוסף לכך, לאחרונה, ביום 30 ביולי 2023, התקבלה החלטת ממשלה לחיזוק העיר אשקלון ובה תקציבים משמעותיים לעיר אשקלון עבור הגברת הביטחון האישי והקהילתי של תושבי העיר אשקלון, חיזוק החוסן של תושבי העיר, תגבור פעולות חינוך, תשתיות, תחבורה, פיתוח ושדרוג תשתיות סביבתיות, מוכנות הרשות המקומית לחירום, קידום שיפוץ מקלטים ציבוריים, וכן כ-600 מיליון שקלים אשר יוקצו לטובת קידום וסבסוד של תוכניות בתחום ההתחדשות העירונית כמענה נוסף למיגון בשכונות הוותיקות, יחד עם חידוש השכונות הללו. ביום 27 בנובמבר 2023 התקבלה החלטת ממשלה 1086, שעניינה הקצאת תקציבים לרשויות המקומיות הנדרשות לסיוע בהתמודדות עם מצב החירום. הוקצו לעיר אשקלון תקציבים משמעותיים לרשות המקומית לצורך מתן מענה לאוכלוסייה בעקבות מצב החירום שעימו התמודדה הרשות המקומית. בשל מתקפת הטילים הייחודית על העיר, תושבי העיר אשקלון מחוסרי המיגון והקשישים היו זכאים לפינוי לבתי מלון או לזכאות למענקים לשיפוי עצמי למשך כחודש ימים, בין התאריכים 19 באוקטובר ו-22 בנובמבר. במסגרת הצעת חוק התוכנית לסיוע כלכלי (הוראת שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023, קיבלו העסקים בעיר אשקלון מענה ייחודי מורחב שבמסגרתו הם זכאים למסלול האדום, בהתאם לתקנות מס רכוש וקרן פיצויים, שמעניקות החזר מלא על כלל הנזק העקיף. זה בנושא התשובה הרשמית. אני מנצלת את העובדה שאני כאן כדי לענות על נושא נוסף, שהוא פחות קשור לעניין אבל חשוב לי לא פחות, וזאת מכיוון שראיתי שחבר הכנסת עופר כסיף הוא אחד מהעותרים לעניין, אז אני מנצלת את ההזדמנות לענות לו על קובלנה שהוא הגיש נגדי. אז אדוני היושב-ראש, אני אתחיל שוב ואומר: כנסת נכבדה, מיום תחילת המערכה הקשה שאנו חווים בשלושת החודשים האחרונים אני אישית קיבלתי על עצמי להיות מרוכזת לחלוטין בענייני משרדי, המשרד לקידום מעמד האישה, שכן יש שם לא מעט מה לעשות למען נשות ישראל, על אחת וכמה בזמן מלחמה. התגייסתי למאמץ ההסברה הבין-לאומי בשפה האנגלית ובשפות נוספות והתמקדתי, כמובן, בזוועות הנוראיות שהתרחשו כלפי נשים ישראליות ומצוקות הנשים בישראל בפרט. הדברים שאני עומדת להגיד – הנאום הזה, יותר נכון, הוא נאום חריג. לאור העובדה שזכיתי לקבל לידיי קובלנה שהגיש נגדי הגיס החמישי שיושב בכנסת ישראל, אדון כסיף – ולמען הסר ספק, לפני שמישהו יקפוץ, אני מקדימה תרופה למכה, כי הוא הרי יגיש עוד קובלנה לוועדת האתיקה, אני אומרת לכם שגיס חמישי הוא כינוי לכוחות חתרניים הפועלים מתוך מטרה לערער את חוסנו ולסייע לכוחות המתנגדים לו מבחוץ. אני חושבת שאין צורך בהסבר נוסף לגבי מהו גיס חמישי במקרה האמור לעיל. ובכן, במסגרת תפקידי כשרה תורנית במליאה, ביום שבו כל אזרח ישראלי שמחשיב עצמו לפטריוט, לציוני, ששומע על מות גיבורינו הקדושים, על הפצועים, על החטופים, וליבו שותת דם ועצב, אני יושבת כאן כשרה תורנית בדיוק במקום שאני יושבת בו עכשיו, ואני נאלצת לשמוע את דברי ההסתה והחבלה של האיש הזה, של אותו גיס חמישי. משפחות שכולות שאיבדו את היקר להן מכול וכתבו לי והתקשרו אליי באותו יום, משפחות הפצועים, משפחות הלוחמים שנמצאות בלחץ מורט עצבים, כולן כולן צריכות לשמוע את המשת"פ הרעיל הזה עומד על דוכן כנסת ישראל ומבזה לא רק את כנסת ישראל אלא גם את כל מדינת ישראל. מר כסיף נעלב כשקראתי לעברו מצדיק טרור ומצדיק מחבלים. קראתי לו גם עוכר ישראל ואויב מבית. אז שוב, למען הסר ספק, אני עומדת מאחורי כל אות וכל מילה. כל אות וכל מילה. מי שמעז לומר על ראש ממשלת ישראל כרגע שהוא רוצח את החטופים, שהוא מנוול ופושע וצריך להביא אותו לדין, מי שמכנה את חיילינו הקדושים – אתה יכול להרים את הראש, כסיף – כובשים במדים, קלגסים, הוא גם עוכר ישראל – הינה, אני אומרת לך בפנים, בלי ועדת האתיקה – וגם מנוול. אתה גם עוכר ישראל וגם מנוול, שיהיה לך ברור. ושוב, למי שמעוניין, הפירוש של מנוול – וגם עם זה אתה יכול לרוץ לוועדת האתיקה – הוא מאוס ונבזה. גם כאן אין צורך בהרחבה. מי שאמר, כמו עוד איזה כוכב מזהה תהליכים, שפלסטינים שיורים בחיילי צה"ל הם לא טרוריסטים, הם כמו הפרטיזנים שנלחמו בנאצים, הוא הכי מנוול שיש. שמעת אותי? אנחנו נאצים? אנחנו שורפים תינוקות? אנחנו כורתים איברים מנשים? אנחנו חוטפים קשישים למנהרות? זה מה שאנחנו עושים, מר כסיף? ב-9 ביוני השנה תועד הגיס החמישי הזה בהפגנה מול אזרח שצעק לעברו: חבר שלי נרצח פה. מה הוא ענה לו, הנבל הזה? בקרוב אצלך. ולמחנה הלאומי שלנו אתם קוראים מכונת רעל. אוי לבדיחה הגרוטסקית העלובה והעצובה הזאת. אז תקשיב טוב-טוב, מר גיס חמישי: אם זה היה תלוי בי, היית עכשיו עם פלנלית על העיניים ועם אזיקונים על הידיים, מובל על ידי לוחמי צה"ל לעזה, לאיחוד משפחות. שם מקומך. השבוע גם המתיישבים הקדושים קיבלו ממנו התייחסות רעילה. תשמעו טוב מה הוא אמר: אם היו עוצרים את אלימות המתנחלים, טבח 7 באוקטובר היה נמנע. אותם הוא מאשים בטבח של 7 באוקטובר. אדון כסיף, כמו חבריו למחנה, אלה שבמשך שנה שלמה הסיתו נגד מלח הארץ, כינו אותם משיחיים קיצוניים, תלו שלטים בהפגנות שאמרו: "מכינת עלי היא האויב" – מכינה שאיבדה 15 מבוגריה במלחמה הזו ועוד עשרות נופלים של אח-של, בן-של, דוד-של, נכד-של; עשרות פצועים בקרבות פנים מול פנים, בקרבות נועזים שאתה לעולם לא תדע מה הם, לא תתקרב אליהם בקדושה שלך; אבות לילדים שהשאירו בבתים נשים בהיריון, ילדים קטנים; אבות ובנים שנלחמים שכם אל שכם. הציבור הקדוש הזה, שיהיה לכולכם ברור, הם האחים לנשק, תמיד בצניעות אופיינית להם, ביראת כבוד, באהבה, במסירות אין קץ. של נעליך מעל רגליך כשאתה מעז בכלל לדבר על הציבור הקדוש הזה. תשטוף את הפה שלך באקונומיקה לפני שאתה מעז להעלות על דל שפתיך. רק המחשבה שאיתך ועם חבריך עשו את כל ההכנות להרכבת ממשלה, גורמת לי לבחילה קשה. איך אמר לי אחד מחברי הרשימה ביום הפיצול מבל"ד? הכול סגור ומוכן לממשלה החדשה. רק לחשוב שבעת הזו אחד כמוך היה תופס ממשלה יהודית בגרון. על זה נאמר: "בבוא רשע בא גם בוז, ועם קלון וחרפה".

מיקי לוי (יש עתיד):

הוא לא היה בממשלה.

השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:

אתה לא הקשבת לי, חבר הכנסת מיקי לוי. אמרתי שהוא תכנן. ולסיום אומר שחבר הכנסת כסיף הוא התוצאה של סבירות. הוא-הוא התוצאה של הסבירות המזויפת הזו. ואני רק מקווה שלא נראה השבוע, אדון כסיף, עתירה שלך, של חבר מרעיך, לבג"ץ, שחיסול אל-עארורי, אולי גם הוא לא עומד במבחן הסבירות. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

מסתפקים בתשובת הממשלה, חברת הכנסת שלי טל מירון?

שלי טל מירון (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

מסתפקים. אנחנו בדרך כלל שמים את ירושלים על ראש שמחתנו. היום שמנו את אשקלון על ראש שמחתנו, ואנחנו כולנו מקווים שזעקתם של התושבים שנשמעת מפיו של ראש העיר ומפיהם של חברי הכנסת אכן תגיע למקומות הנכונים, והעיר אשקלון עוד תפרח, תצמח, תשגשג ותצליח. לפני שנעבור לנושא הבא – הודעה אישית לחבר הכנסת כסיף.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

רציתי לבקש להעביר את הדיון לוועדה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני שואל את המבקשת הראשונה.

קריאה:

אפשר, אפשר להעביר.

היו"ר אמיר אוחנה:

רוצים להצביע על – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

ועדת הפנים, בבקשה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ועדת הפנים? אני חושב שוועדת הכספים יותר מתאימה, לא?

מירב בן ארי (יש עתיד):

או כספים.

קריאה:

כספים.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

בסדר, בסדר.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם כן, אנחנו נקיים הצבעה על העברת ההצעה לסדר-היום לוועדת הכספים. הצבעה כעת. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין נוכחים – 1 ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכספים נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

15 בעד, אין מתנגדים, נוכח אחד. ההצעה תועבר לוועדת הכספים.

היו"ר אמיר אוחנה:

הודעה אישית לחבר הכנסת כסיף, בבקשה. עד חמש דקות לרשותך.

עופר כסיף (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, אני לא מתכוון להתייחס לדוברת הקודמת, כי שפת בִּיבִים או בִּיבִּים כזאת לא שווה התייחסות, ובן אדם שמדבר בצורה כזאת בוודאי גם לא שווה התייחסות. אני מתייחס, אם כך, לא לדברי הבלע וההבל אלא לעיקרון, והעיקרון הוא מאוד פשוט. מי שחושב שגיס חמישי, בוגד, משת"פ, הוא מי שמתנגד למלחמות ורוצה להציל חיים, יש לו כנראה בעיה קשה מאוד גם מבחינה נפשית, לא רק מבחינה פוליטית. אני גאה להיות שייך לתנועה שקיימת למעלה מ-100 שנה. המפלגה הקומוניסטית בשמות שונים קיימת מאז 1919, ואחד מהדברים המרכזיים שהמפלגה שאני גאה להשתייך אליה חרתה על דגלה מיומה הראשון הוא שותפות יהודית-ערבית למען שוויון ושלום. השם שלנו, "החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון", הוא לא שם מקרי; זה שם שמעיד על התוכן שלנו: אנחנו בעד דמוקרטיה, אנחנו בעד שלום, אנחנו בעד שוויון. מי שמקריב את חייהם של החטופים ושל החיילים הוא מי ששולח את האחרונים למלחמות שווא. מי שלא אכפת לו מחייהם או מבריאותם הוא מי ששולח אותם לא כדי להגן על מדינת ישראל ועל אזרחיה, אלא על הישרדותה של הממשלה. ואנחנו מייצגים את האלטרנטיבה שאומרת: לא. לכולם יש זכות לחיים, ואנחנו רוצים שכולם יחיו. הדרך היחידה שכולם יחיו פה – כולם זה יהודים ופלסטינים גם יחד, וזה גם העתיד. כל הפושעים המנוולים, הגזענים, שקוראים להשמיד, לשרוף, להטביע, לחסל – לכם, העתיד הוא לא שלכם. אתם קוראים לפשעי מלחמה, אתם קוראים לג'נוסייד. אתם אלה שגורמים לכך שבשבוע הבא יהיה דיון בבית הדין בהאג, לא אנחנו; אתם, כולל הדוברת הלא-מכובדת שגידפה פה קודם. מעבר לגידופים הרי אין לה מה לעשות ולומר, בוודאי לא במשרד שהיא הפקירה, ולא מעניין אותה כהוא זה טובתן ורווחתן של נשים. זה לא מעניין אותה, אלא אם כן זה תורם לה באיזשהו אופן אלקטורלי, פנים-מפלגתי. אני וחבריי נמשיך לומר פה את האמת, ונמשיך להילחם על מה שבאמת נכון וטוב למדינת ישראל. להיות פטריוט זה לא לשלוח אנשים להיהרג ולחזור פצועים ופגועים נפשית ופיזית כשיש ברירה; להיות פטריוט זה לא לשלוח צעירים להקריב את עצמם כדי שממשלה שבגלל מחדליה נגרם הטבח הנורא ב-7 באוקטובר – להיות פטריוט זה לא לשלוח אותם למות ולהיפגע כדי שאותה ממשלה תוכל להתחמק או לנסות להתחמק, להסתיר את פשעיה ומחדליה ולשרוד. להיות פטריוט זה להילחם למען שלום וצדק, כדי שכל אזרחי המדינה יוכלו לשגשג ולחיות בביטחון ולא למות לשווא. במובן הזה אני גאה להיות פטריוט אמיתי. אנחנו הפטריוטים, לא מי שקורא למלחמות, לא מי שקורא להרג, לא מי שמפקיר, לא מי שמקריב; מי שרוצה שיחיו, לא שימותו. יש משפט ידוע משיר מפורסם של חנוך לוין, שבדצמבר האחרון מלאו 80 שנה להולדתו, שיר שנקרא "חייל של שוקולד", ויש שם שני משפטים שהוא אומר: "כל האנשים" – נדמה לי – "אחים מתחת לפרחים". אנחנו רוצים שכולם יהיו אחים עם פרחים, לא מתחת לפרחים. אתם מביאים אותם לשם להיות מתחת לפרחים, כשאנחנו מנסים להצמיח אותם עם הפרחים, ויש לכם את החוצפה לקרוא לנו גיס חמישי? לקרוא לנו בוגדים? מי שבוגד הוא מי ששולח אותם למוות סתם והורג. הוא המנוול, הוא הפושע. להיות פטריוט זה להילחם על דמות החברה והמדינה שלך. להיות פטריוט זה להילחם שהמדינה והחברה שלך תהיינה מוסריות. אני גאה בזה. אתם המנוולים הבוגדים; אנחנו הפטריוטים שדואגים לציבור. רק אנחנו.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, נעבור להצעה הדחופה הבאה לסדר-היום, בנושא: ההיערכות בזמן המלחמה להתמודדות עם דוח העוני וסיוע לאוכלוסיות מוחלשות. את ההצעה הזו הגישו חברי הכנסת יונתן מישרקי, צגה מלקו, נעמה לזימי, יצחק קרויזר, אחמד טיבי, אימאן ח'טיב יאסין ומאיר כהן. אני מזמין את ראשון הדוברים, חבר הכנסת יונתן מישרקי. בבקשה. עד שלוש דקות לרשותך.

יונתן מישרקי (ש"ס):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. גברתי השרה, חברי הכנסת, בשנת 2022 חיו במדינת ישראל 1.98 מיליון נפשות מתחת לקו העוני, ובהן 873,000 ילדים ו-152,000 אזרחים ותיקים. כך נפתח דוח העוני והאי-שוויון של הביטוח הלאומי לשנת 2022, שפורסם בשבוע שעבר. שורת המחץ של הדוח היא כי 21% מאזרחי המדינה נמצאים מתחת לקו העוני. כשני מיליון אזרחים חיים מתחת לקו העוני; שני מיליון אזרחים אינם יודעים אם יהיה להם מחר בבוקר מה לאכול; עשרות אלפי אימהות אינן יודעות מה ישימו מחר בבוקר בתיק האוכל של הילד או הילדה כשילכו לגן או לבית ספר. חבריי חברי הכנסת, לעוני אין צבע; לרעב אין זהות אחידה. זה חוצה מגזרים ואוכלוסיות. הרעב יכול להיות עם או בלי כיפה, יהודי, מוסלמי, עולים – כולם. ילד רעב הוא ילד רעב. אל לנו להפנות עורף להורים קשיי יום ולילדים רעבים. עלינו להפנים שמאחורי המספרים הללו עומדות משפחות שחיות בעוני, בחרדה. אלה אימא ואבא וילדים שאין להם אוכל. ההורים הללו מתאמצים ומשתדלים, ולא מצליחים להדביק את קצב ההוצאות. על חינוך הילדים הם לא יוותרו, גם לא על תרופות, אבל כל לילה הם חרדים אם יהיה אוכל בבוקר של מחר. ומי מדבר בכלל על חוגים, טיולים ועל מותרות? מדובר על אוכל. ב-7 באוקטובר פרצה המלחמה הנוראה, שאת עוצמת השלכותיה בתחום הכלכלי והחברתי עדיין קשה להעריך, אבל מסתמן שהיא תשליך בתחומים אלו גם בעתיד. זה נכון שהממשלה נותנת מעני סיוע מיידיים לצרכים שצפו במהלך החודשים האחרונים, למשל מה שפרסם אתמול ידידי שר העבודה יואב בן צור בנוגע להארכת תקופת הוראת השעה בעניין תגמולים למשרתי מילואים, מתווה המענקים של משרד האוצר, כרטיסי המזון של יושב-ראש ש"ס הרב אריה דרעי ודברים נוספים. אבל בהתחשב בהשלכות המלחמה, לצד הפעולות האלה עלינו לפעול ביתר שאת לצמצום העוני בישראל לטווח הארוך, להוריד את המספרים המפלצתיים והמחרידים הללו, להגביר הילוך בכל הקשור להורדת יוקר המחיה, והכי חשוב – טיפול בהשלכות המלחמה שאינן נוגעות באופן ישיר בעוני אך עלולות להביא לשם ועלינו לטפל בהן עוד בהתחלה. אני קורא מכאן לקואליציה ולאופוזיציה להתאחד ולקדם במהירות את הצעת החוק של הקמת הרשות למאבק בעוני, שכבר התחלנו בקידום שלה בוועדת העבודה והרווחה. אני כמובן מבקש להודות לחברים שהשתתפו איתי בהצעה לסדר-היום הדחופה הזו, ואני מבקש להודות גם למי שהציף את הנושא הבא שעל סדר-היום: טיפול חירום בדיירי הדיור הציבורי בימי המלחמה. אילו יכולתי הייתי מצטרף. בסיום הדברים אני מבקש להעביר בסוף, בהצבעה, כמובן, את ההצעה לוועדת העבודה והרווחה, כדי שנשוב ונדון בעניין הזה ונהיה פה לאותם אנשים. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת צגה מלקו, בבקשה.

צגה מלקו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, כפי שאמר חברי מישרקי, לעוני אין צבע, אין דת, אין ימין, אין שמאל. החמרת מצב העוני בעקבות המלחמה פורסם על ידי ארגון לתת. ביטוח לאומי הגיש לנו לפני חודש את הדוח על מצב העוני 2022. ארגון לתת הגיש לנו על 2023 דוח אלטרנטיבי. בעקבות המלחמה היום בישראל ירדה ההכנסה של 19.7% מכלל האוכלוסייה; 45.5% מכלל האוכלוסייה חרדים בעקבות המלחמה למצב הכלכלי שלהם בעתיד, ומתוכם מספר לא מבוטל מוותרים על ארוחה אחת ביום, מדלגים על ארוחה; בגלל המצב הכלכלי, בגלל המלחמה, 70% מכלל האוכלוסייה מוותרים על תרופות, במיוחד על טיפול נחוץ ביותר. מה שאנחנו רואים – מי האוכלוסיות האלה? אוכלוסיות מוחלשות. ממילא גם לפני המלחמה מצבם היה מאוד מאוד קשה. מעל 21% מכלל אוכלוסיית מדינת ישראל מתחת לקו העוני. זה נתון של ביטוח לאומי. אנחנו יודעים מי האוכלוסיות האלה, אוכלוסיות מוחלשות ביותר, ומדובר על קרוב ל-157,000 קשישות ומבוגרים שלא יכולים לקנות תרופה. איך הגענו למצב הזה? באמת, בושה וחרפה. מדובר על האוכלוסיות המבוגרות ביותר, על ההורים שלנו, על הסבים שלנו, אלה שהקימו לנו את המדינה. אלה ההורים שלנו. לכן כחברה יש לנו אחריות. חבריי חברי הכנסת, חייבים לשנות את המצב הזה. אסור שיימשך. נכון, היום אנחנו נמצאים במצב מלחמה, אבל העוני היה לפני זה. נכון, עכשיו החמיר. יש לנו אחריות לתקן את זה. לכן, כמה שיותר מהר להעביר את החוק הזה, לשפר את המצב של האוכלוסייה הנזקקת והאוכלוסייה המוחלשת. תודה לכולם.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

שלום. כבוד יו"ר הישיבה, כנסת נכבדה, עוני – תופעה שהיינו רוצים להעביר מהעולם. עוני הוא לא גזרת גורל, אבל עוני כן עובר בירושה. אילן גילאון, זכרו לברכה, שגם היה חבר כנסת, היה אומר: עוני הוא חלוקה לא צודקת של אושר. המשפט הזה, שנאמר פעם בחוג בית אצלי בבית, עוד מלווה אותי, ורובץ כמעמסה שהיא נטל והיא אחריות עלינו. אני גם רוצה לומר משהו: המעמד הבינוני בישראל, בחלקו, הפך להיות מעמד פגיע, המעמד הפגיע. מה זה אומר? שבעיתות משבר ומצוקה גם הוא מועד לעוני. העלייה בתחולת העוני גם היא נגזרת של משברים, חלקם גלובליים, חלקם מקומיים, שהיו במקום הזה, שהעמיקו את העוני גם בקרב אוכלוסיות שבעבר לא היו עניות. ומה זה עוני? עוני זה היעדר שוויון ההזדמנויות; עוני זה הפחד המצמית להישאר ללא דיור וקורת גג, וגם של אלה שאין להם; עוני זה האי-ביטחון התזונתי, שהוא נגזרת של בריאות ושל רווחה בסיסית. למנוע עוני זה שניתן גם חכות ולא רק דגים, שנחליט שחיים בכבוד זו אסטרטגיה. זו המדיניות שאנחנו צריכים לקדם פה. בהיעדר האחריות הזאת שאנחנו נממש, הצרת האופק והיכולת למימוש עצמי והנזק היום-יומי של העוני והעניים מכלים את נפשם, את חייהם, ומכאיבים יום-יום. אני רוצה להגיד לך, כבוד היו"ר, עוני לא צריך לעבור בירושה, ובישראל של היום עוני הוא כן רב-דורי. גם את זה צריך למגר, את אותן תופעות שהופכות את העוני לכזה שההורים מעבירים אותו לילדיהם, ודווקא בזמן מלחמה. אני אגיד לך למה דווקא בזמן מלחמה – בגלל שעכשיו, כשהעיניים שלנו, בצדק, נשואות אל המאמץ הלאומי, אל המאמץ המלחמתי, אל מי שזקוקים עכשיו, הם נשארים עוד יותר מאחור. התרומות, לאן ילכו? ילכו לצבא, ילכו למילואימניקים, ילכו לפצועים, בצדק, ילכו למפונים, ילכו לעקורים. כל המעט שאנחנו כחברה עוד היינו מעניקים כדי לכסות מעט על אוזלת היד המערכתית, נעלם עוד יותר. אני אסיים בשירו של רוני סומק "קו העוני": "כאילו אפשר למתוח קו ולומר: מתחתיו העוני. / הינה הלחם שבצבעי איפור זולים נהיה שחור / והזיתים בצלחת קטנה על מפת השולחן. / באוויר, עפו יונים במטס הצדעה / לצלילי הפעמון שביד מוכר הנפט בעגלה האדומה, / והיה גם קול הנחיתה של מגפי הגומי באדמה הבוצית. / הייתי ילד, בבית שקראו לו צריף, / בשכונה שאמרו עליה מעברה. / הקו היחיד שראיתי היה קו האופק / ומתחתיו הכול נראה עוני". תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת יצחק קרויזר – אינו נוכח. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, מחקר של האוניברסיטה העברית שערך החוקר ד"ר נמרוד ניר מצא שיש שיעור גבוה בקרב המשיבים הערבים שהצביעו על כך שהם מוטרדים בראש ובראשונה מיוקר המחיה והמצב הכלכלי, יותר משאר הנושאים, בשיעור של 40.4% בתקופה הזאת. בעוד שיעור המדווחים על פגיעה במצבם הכלכלי בעקבות המלחמה בקרב יהודים היה 40% בערך, נתון מדאיג יותר היה בקרב המשיבים הערבים – כ-70% הצביעו על פגיעה במצבם הכלכלי. המדגם היה מדגם מקיף, הוא כלל 1,425 משיבים יהודים ו-552 משיבים מהחברה הערבית, כך ששיעור הערבים שהשתתפו במדגם היה 17.5%. התוצאות מצביעות על כך שהאזרחים הערבים מוטרדים מיוקר המחיה, מעליית המחירים ומהקושי המתגבר. דוח מדדי העוני והאי-שוויון בהכנסות שמפרסם בכל שנה הביטוח הלאומי, מציג נתונים מדאיגים ביחסה של המדינה לחלשים ביותר בתוכה. לנוכח המלחמה עולה החשש כי מצב העוני במדינה הולך ומחמיר. מנתוני הדוח החדש שפורסם עבור שנת 2022 עולה כי 21% מהאזרחים מצויים מתחת לקו העוני, והוא חושף מגמה מדאיגה: שליש ממשקי הבית חיים באי-ביטחון תזונתי, בו בזמן שיותר מ-60%, 65% מהילדים הערבים חיים מתחת לקו העוני. גם לפי דוח העוני האלטרנטיבי של ארגון לתת נמצא כי עלות המחיה המינימלית בישראל נאמדת ב-5,107 שקלים לנפש או ב-12,938 שקלים למשק בית הכולל שני מבוגרים ושני ילדים. בין היתר, ביצעו בלתת מחקר בקרב 1,358 משפחות ואנשים החיים בעוני ומקבלים סיוע במזון מארגון לתת באמצעות רשת עמותות. מהנתונים עולה כי ל-81.8% מנתמכי הסיוע יש חוב לגורם כלשהו – פי 2.6 מהאוכלוסייה הכללית, 31.8%. זו עלייה בשיעור 36% ביחס לאשתקד ושיא של ארבע שנים; 51% מנתמכי הסיוע צמצמו או דילגו על ארוחה אחת עקב מחסור כספי; 38.3% העידו כי ילדיהם צמצמו בגודל הארוחות או דילגו על ארוחות בשל חוסר יכולת לרכוש מספיק מזון; כמחצית, 50.8%, נאלצו לוותר על תחליפי חלב אם עבור תינוקם או לצמצם בכמות המומלצת; 73% מנתמכי הסיוע העידו כי בעקבות המצוקה הכלכלית נאלצו לוותר על ציוד לימודי בסיסי וספרי לימוד. שמתם לב לדאגה הרבה שיש בכל ציבור כתוצאה מרעב, מעוני, ממצוקה כלכלית. תארו לעצמכם אזור שיש בו 2.2 מיליון שמרעיבים אותם בכוונה, לא נותנים להם מים, לא נותנים להם תרופות ומאפשרים למחלות ולמגפות להתפשט. לעזה, אני מתכוון.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה. חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, לפני שאני מתחילה לדבר על הדוח עצמו, חשוב לי להדגיש נקודה שדיברתי עליה ביום שני שעבר עם הסטודנטים באוניברסיטאות לגבי הנשק הארוך. חשוב לי להדגיש שבאותו יום, שעות אחרי שדיברתי, בתוך אוטובוס נפלט כדור ממישהו ופצע שלושה אנשים. אז לא צריכות להיות גם כוונות; גם דברים כאלה יכולים לקרות, והתוצאות יכולות להיות מאוד חמורות. אז אני מעלה את הנקודה הזאת ומדגישה את הסכנה הטמונה במתן אישור כזה, וכולי תקווה – הינה, שר החינוך נמצא כאן. שייקח את הדבר הזה לידיו ויטפל בסוגיה הזאת. לענייני הדוח – לפני שבועיים יצא הדוח האלטרנטיבי של העוני של עמותת לתת, ולפני שבוע יצא הדוח הרשמי של הביטוח הלאומי. כמדי שנה אני לוקחת את הנושא הזה, כי אני חושבת שחברה ענייה לפת לחם היא חברה ענייה לכול. מי שאין לו ארוחה חמה בבית לא יכול לחשוב על להתפתח, לא יכול לחשוב על לפתח את האישיות שלו, לא יכול לחשוב על לתת לאחרים. ולכן אני חושבת שהאחריות המוטלת על המדינה ועל הממשלה הזאת היא לדאוג באופן עיקש להוריד את רמות העוני בתוך החברה הישראלית. חבר הכנסת, יושב-ראש ועדת הבריאות, יוני, דיבר על זה שלעוני אין צבע. תרשה לי, אחי, להגיד לך: נכון שאין לו צבע, אבל כנראה שיש לו שם ויש לו צורה. יש לו שם כאשר 65% מהעניים בישראל הם ערבים וחרדים, ויש לו צורה שאפשר לזהות אותה מרחוק כשמסתכלים על האנשים. לא יכול להיות שכמעט מחצית מהעניים הם ילדים. בואו נדבר על הסוגיה שקשורה למשרד החינוך גם היא, כבודו: לאחוז גדול מהילדים אין יום חינוך ארוך, כמעט. מי שאין לו יום חינוך ארוך זה אומר, באותה מידה, בקו מקביל, שגם אין לו ארוחה חמה.

צגה מלקו (הליכוד):

לא רק ערבים וחרדים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא אמרתי שרק ערבים וחרדים, אמרתי כמה אחוזים מתוכם. צריך גם לפגוש את האמת ולהסתכל לה בעיניים. כאשר 65% מסך העניים – – –

צגה מלקו (הליכוד):

מה שאת אומרת הוא לא נכון. את לא מדברת על כלל החברה. את לא יכולה לתת רק ערבים או חרדים ולא את כלל האוכלוסייה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

נשמה, כל אחד יכול לדבר על מה שהוא רוצה במקום הזה. מה הבעיה שלך?

צגה מלקו (הליכוד):

הבעיה שלי היא שאת מכניסה את העוני רק – – –

היו"ר ניסים ואטורי:

די, אל תתווכחו, נגמר הזמן.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

היא מעכבת אותי, אני חייבת לענות לה.

היו"ר ניסים ואטורי:

אין בעיה. תיקחי את הזמן הזה. קדימה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה קרה לכם? היא רוצה לדבר על ערבים. מה קרה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה קרה, באמת?

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת אחמד טיבי. חבר הכנסת אחמד טיבי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מותר לי לדבר על ערבים, אני חבר כנסת. מה הבעיה?

צגה מלקו (הליכוד):

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מה הבעיה?

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

מה קרה שמעלים זעקה של העניים ומדברים על הכי עניים? זה לא מוצא חן בעיניכם?

צגה מלקו (הליכוד):

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא אמרתי 100%, אמרתי 65% מהעניים הם ערבים וחרדים. מה הבעיה?

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. הסתיים הזמן. תודה רבה.

צגה מלקו (הליכוד):

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תסתכלו לעצמכם בעיניים. צגה, אני מכבדת אותך – –

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת צגה מלקו.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

– – את יושבת בממשלה, את יכולה להצביע על הכול. דיברנו על הכול. אני לא מתעלמת מ-35% האחרים. כל אחד שעני – עני הוא עני, ולא משנה אם הוא יהודי או ערבי, אבל צריך להסתכל על העובדה.

צגה מלקו (הליכוד):

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת צגה מלקו, תני לה לסיים.

השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:

היא רק ציינה שזה – – –

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני אמרתי גם, לא אמרתי 100%. אני לא אמרתי 100%, דיברתי על כך ש-65% מהעניים הם ערבים וחרדים. יש עוד 35%, ואף אחד לא מתעלם מהם. אף אחד לא מתעלם מהם. הם רק נתון אחד.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני רוצה להגיד שיש דבר מוכח: כשהממשלה מתערבת ונותנת תוכניות מיוחדות לאנשים עניים ונזקקים, אז אפשר לצאת ממעגל העוני, ולו בשיעור קטן. מה ההמלצה של הדוח? להעלות את הקצבאות לאנשים נזקקים, כי הם האוכלוסייה הכי קשה במדינת ישראל – אם זה מקבלי הקצבאות הרגילים או האנשים המבוגרים.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

הגיע הזמן להכיר באמת. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

השרה מאי גולן תסכם, בבקשה. תשיב על ההצעה.

השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רק אקדים ואומר שאני חושבת, חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, שחברת הכנסת צגה מלקו – לקחת את זה למקום לא נכון. אתן אמרתם אותו דבר. את ציינת שיש 65%, והיא רק אמרה שלא יחשבו שזה הכול, שיש גם עוד. היא לא התנגדה לזה שדיברת על ערבים, ואת לא התנגדת למה שהיא אמרה. היא פשוט ציינה שיש עוד אחוזים.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא 65%. יש עוד 35%.

השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:

היא מדברת על ציבור מסוים, את מדברת על ציבור מסוים – אף אחד לא פחות חשוב.

צגה מלקו (הליכוד):

אני אומרת שיש פה משהו כללי. העוני הזה זה לא – – – מה, אנחנו מיליונרים?

קריאה:

לא נריב על העוני.

צגה מלקו (הליכוד):

לא צריך להעמיס כל דבר כסקטוריאלי.

השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:

היא אמרה שאין פה עניין סקטוריאלי, זה הכול.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

יש עניין סקטוריאלי.

השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:

אז היא אומרת שלא.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כשמדברים על 65% בשני מגזרים, כאשר 40% ומשהו הם מאותו מגזר, אז יש עניין סקטוריאלי.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

כש-60% מהילדים הערבים עניים, זה סקטוריאלי. הם עניים יותר. יש סיבה שהם עניים יותר.

צגה מלקו (הליכוד):

אני יוצאת אתיופיה – – – אני חושבת שאולי אעבור אתכם. מה, זו תחרות? העוני הוא של כולנו.

קריאה:

יש הסכמה על דוח העוני.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

אבל דוח העוני מאחד אותנו, לכן אנחנו – – –

השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:

בואו נסכם שאין סקטור שפחות סובל, כולם חשובים.

היו"ר ניסים ואטורי:

בואו נתקדם.

השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:

הכול בסדר. למען הפרוטוקול, אני קוראת את התשובה הרשמית של משרד האוצר. ראשית, משרד האוצר רואה חשיבות רבה בהעלאת רמת החיים של כלל אזרחי ישראל, ובייחוד של אלה המשתייכים לשכבות החלשות באוכלוסייה. מדוח העוני של הביטוח הלאומי עולה כי תחולת העוני בקרב ילדים ונפשות נמצאת בירידה מתמדת משנת 2015 ועומדת היום על 28.2% ו-20.9% בהתאמה, לעומת 30.1% ו-22.3% בשנת 2015. תחולת העוני בקרב אזרחים ותיקים נמצאת גם היא בירידה מתמדת משנת 2018, וניתן לראות שבשנת 2022 הייתה ירידה משמעותית, של כ-2.3%, בעקבות העלאת קצבת השלמת הכנסה. בנוסף, בתחילת שנת 2023 שוחררה הקפאת השכר הממוצע במשק, שהביאה, בין היתר, להקפאת שכר המינימום והקפאת הצמדת הקצבאות. חשוב לציין שבשנת 2022 תשלומי ההעברה – הקצבאות – והסיוע הניתן לנפשות הוריד את העוני ב-31.9%, ושל משפחות – ב-40.3%, כך שתרומת התערבות הממשלה להפחתת העוני ב-2022 הייתה גבוהה מזו שהייתה לפני משבר הקורונה. שינוי זה צפוי להשתקף הן מבחינת תחולת העוני והן מבחינת עומק העוני בנתוני דוח העוני הבא, שיסקור את המצב בהתבסס על נתוני 2023. הטיפול בעוני נוגע למשרדי ממשלה שונים ולמגוון רחב של כלים. בראש ובראשונה, משרד האוצר רואה בעצמו אחראי לעידוד ליציאה לתעסוקה – אחד הגורמים המשפיעים ביותר על עוני. לראיה, עולה מדוח העוני של הביטוח הלאומי כי בקרב משפחות עם שני מפרנסים ויותר, תחולת העוני עומדת על 8.6%. מעיבודים של משרד האוצר עצמו עולה כי שיעור העוני בקרב משפחות עם שני מפרנסים במשרה מלאה עומד על 1.5% בלבד. משרד העבודה מסייע למשפחות עובדות בפרט באמצעות סבסוד מעונות יום בהתאם למבחן הכנסות, במתן הכשרות מקצועיות מגוונות ובמציאת תעסוקה לאוכלוסיות ששיעור התעסוקה שלהן נמוך – כמו למשל גברים חרדים, נשים ערביות ואנשים עם מוגבלויות – ובכך מסייע לצמצם את תחולת העוני. הביטוח הלאומי ומשרד הרווחה מספקים קצבאות ושירותים ייעודיים לטיפול במשפחות החיות בעוני. ראשית, הביטוח הלאומי משלם קצבת הבטחת הכנסה לכ-60,000 משקי בית הזכאים לקצבה של עד כ-4,800 ש"ח בחודש. בנוסף, משולמת קצבת השלמת הכנסה לאזרחים ותיקים שהכנסותיהם מעבודה או מפנסיה נמוכות, אשר עומדת ביחד עם קצבת הזקנה על כ-4,000 ש"ח ליחיד ו-6,320 ש"ח לזוג, בעוד קו העוני ליחיד במשפחה עומד על 3,845 ש"ח – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

3,800, לדעתי. אין 4,000.

השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:

זו התשובה של משרד האוצר. אני קוראת שוב – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אני אומרת לך בוודאות, זה 3,800.

השרה לקידום מעמד האישה מאי גולן:

אני אחזור על זה, כי אני קוראת. – – אשר עומדת ביחד עם קצבת הזקנה על כ-4,000 ש"ח ליחיד ו-6,320 ש"ח לזוג, בעוד קו העוני ליחיד במשפחה עומד על 3,845 ש"ח וקו העוני ליחיד במשפחה עם שתי נפשות עומד על 3,076 ש"ח, ובהתאמה כמובן הולך ויורד עם כל נפש נוספת במשפחה. שתי קבוצות אלו ואנשים נוספים שאינם זכאים לקצבאות אך עומדים במבחני הכנסה זכאים להטבות שוות כסף רבות, כמו סבסוד מעונות יום וצהרונים, הנחה בארנונה, סיוע בשכר דירה, סבסוד תחבורה ציבורית, הנחה בחשמל, הנחה במים והטבות מס ודמי ביטוח שונות. לצד מערכת קצבאות והטבות סוציאליות שונות, משרד הרווחה משקיע כ-320 מיליון ש"ח בשנה בסיוע למשפחות בעוני ובאי-ביטחון תזונתי: 1. בהקשר לזה, המיזם לביטחון תזונתי ותמיכה בעמותות מזון – המיזם לביטחון תזונתי הוא תוכנית בעלות של כ-100 מיליון ש"ח בשנה המספקת תמיכה תזונתית בדמות כרטיס מזון וסל פירות וירקות לצד הדרכה פיננסית לכ-30,000 משפחות. בנוסף, משרד הרווחה תומך בעמותות המחלקות מעל 130,000 סלי מזון בחודש ומספקות אלפי מנות חמות במסגרות הזנה מדי יום. 2. תוכנית "נושמים לרווחה" ומרכזי עוצמה – מרכזי עוצמה הם מרכזים המוכוונים לקידום מצבן של משפחות החיות בעוני ובהדרה באמצעות התערבות בגישה ייעודית ומערך מענים הכולל ליווי והדרכה. במסגרת התוכנית ניתן למשפחות ליווי אינטנסיבי וסל מענים גמיש בהיקף של עד 8,000 ש"ח למשפחה משתתפת בשנה. 3. סעיף אחרון בנושא אי-ביטחון תזונתי – סיוע כספי מיוחד ליחידים ומשפחות. משרד הרווחה נותן סיוע ברכישת ציוד אישי או ביתי בסיסי ליחידים ומשפחות הנזקקים כלכלית. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. עמדה נוספת – של חבר הכנסת מיקי לוי. מהצד, בבקשה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אני רוצה לנאום בסיבוב הבא.

היו"ר ניסים ואטורי:

בסיבוב הבא.

מיקי לוי (יש עתיד):

יש עוד – – –

היו"ר ניסים ואטורי:

ועדת העבודה והרווחה. יש מתנגדים? הנושא יועבר לדיון בוועדת העבודה והרווחה.

קריאה:

אתה עושה הצבעה?

היו"ר ניסים ואטורי:

רוצים הצבעה?

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

צריך הצבעה. ירוק זה בעד, אדום זה נגד.

היו"ר ניסים ואטורי:

בשביל אחמד טיבי, שלא מבין, ירוק זה בעד, אדום זה נגד.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

בדיוק. תודה רבה, אדוני.

היו"ר ניסים ואטורי:

בבקשה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 15 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה נתקבלה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

סליחה, הצבעתי במקום עופר.

היו"ר ניסים ואטורי:

הצבעת במקום של עופר כסיף. יוסף עטאונה. לפרוטוקול, כמובן.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

במקרה הזה עופר הצביע או לא?

קריאה:

לא.

היו"ר ניסים ואטורי:

זו בעיה, כי כנראה עופר כסיף היה מצביע – – – אבל הוא לא במליאה, אז יירשם בפרוטוקול שהצבעת במקום שלו.

ווליד טאהא (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

לא הבנתי, היושב-ראש. ואטורי, עופר במקרה הזה הצביע או לא הצביע?

היו"ר ניסים ואטורי:

עופר – רוחו מרחפת מעל המליאה. תודה רבה לכם. אנחנו נעבור לנושא הבא. סליחה. 15 בעד, אין מתנגדים. הנושא יועבר לוועדת הרווחה להמשך דיון. לא ניהלתי את המליאה חודש וחצי, ואני מתלבט אם זה אחד הנושאים שצריך להגיד שהחיינו.

היו"ר ניסים ואטורי:

הנושא הבא: שמירה על האחדות בעם שנוצרה בעקבות הטבח של 7 באוקטובר – הצעות לסדר-היום של חברי הכנסת דן אילוז, משה טור פז, מיכאל מרדכי ביטון, יוסף טייב, משה סולומון, שרון ניר, לימור סון הר מלך ומשה רוט. אני מזמין את המציע הראשון, חבר הכנסת דן אילוז. בבקשה.

דן אילוז (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני שמח להציג בפניכם הצעה לסדר-היום שבאה מקיר לקיר, קואליציה ואופוזיציה ביחד, ואומרת בצורה ברורה: אסור לנו לחזור לפילוג שהיה ב-6 באוקטובר. בשבועות האחרונים אני שומע מהרבה מהחברים שלי שמגויסים למילואים, שחוזרים הביתה לשבת – הם אומרים לי: אתם כל כך מנותקים ממה שקורה בשטח. אתם עוד לא הבנתם שהכול השתנה. הם לא מדברים רק על אסטרטגיית לחימה – הם מדברים על הדרך שבה אנחנו מתייחסים אחד לשני. מאות אלפי לוחמים עדיין בחזית – חלק מצביעי ימין וחלק מצביעי שמאל, אבל הם מתעסקים בדבר אחד: ניצחון מול האויב האמיתי, החמאס. ימים בודדים לפני 7 באוקטובר מדינת ישראל הגיעה לשפל עם פילוג נוראי. ב-7 באוקטובר הבטחנו לעצמנו: לא נחזור לפילוג הזה. עם אחד אנחנו. אחים אנחנו. לא נחזור אחורה. מה שהיה הוא לא מה שיהיה. ועכשיו, רק כמה חודשים אחרי היום הארור הזה, אנחנו רואים שהשיח המפלג מקבל שוב כותרות. אימהות לא ישנות בלילה, כולנו מפחדים בכל יום מ"הותר לפרסום", ואנחנו מתעסקים יותר מדי בשטויות. אנחנו, חברי הכנסת החתומים על ההצעה הזאת, מכל המפלגות הציוניות במשכן, אומרים בפה מלא: אנחנו לא ניתן יד לזה. אנחנו לא מתכוונים להסכים על הכול. לא. רק במשטרים אפלים יש הסכמה על כל דבר. אבל אנחנו חייבים לדעת איך להתווכח. עלינו להכיר בעובדה שכל צד בוויכוח רוצה בטובת מדינת ישראל, גם אם לדעתנו הוא טועה; להכיר בכך שכולנו אחים ושהוויכוחים שלנו הם ויכוחים בתוך המשפחה. אתה יודע, אדוני היושב-ראש, אצלנו בבית, בית מרוקאי, ארוחות החג והשבת היו תמיד מרתקות. אנשים מכל הדעות – דתיים, חרדים, מסורתיים וחילונים, במשפחה ובין האורחים, ימנים ושמאלנים, אנשים שמקפידים על הלכות שבת ואנשים שמגיעים לארוחה ברכב – מתווכחים. הו, כמה מתווכחים, אבל תמיד זוכרים שאנחנו אחים, נשארים על אותו שולחן שבת וחוגגים את החג ביחד. ככה צריך. החיילים שלנו שיוצאים לשבת מספרים איך השיח המפלג, שחזר לקדמת הבמה, מוריד את רוחם. יש לי חברים שאחרי שיצאו לשבת ופתחו טלוויזיה ושמעו במה אנחנו מתעסקים, פשוט ספרו לאחור את השעות עד שיוכלו לחזור לעזה כדי לא להיחשף לזה עוד. אתם מבינים לאן הגענו?

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש לסיים.

דן אילוז (הליכוד):

הכנסת הפכה עם השנים למקום שהציבור פחות מעריך, בלשון המעטה. פוליטיקאי הפך למילת גנאי. זה בידיים שלנו לשנות את זה. אנחנו יכולים להפוך את כנסת ישראל – מלשון להתכנס – למקום שבו דנים בעוצמה, אבל בכבוד, מתוך אהבה משותפת למדינה שלנו. מקום שממנו יוקרן אור גדול של אחדות לכל הארץ – כן, כן, מכאן, מהכנסת. לא מקום מפלג – מקום מאחד. זה לא חלום רחוק, זו לא אמירה נאיבית של עולה חדש. זה אפשרי. הכנסת יכולה להיות מקום שעם ישראל מתגאה בו. זה בידיים שלנו. ביחד ננצח. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת משה טור פז, בבקשה.

קריאה:

היו"ר ניסים ואטורי:

זה אחדות העם, אז אני קצת יותר גמיש, את מבינה – 10 שניות, 20 שניות, לא נורא. מדברים על אחדות העם.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, "עוד לא למדנו כלום, כך התברר" – ככה שר שלמה ארצי. טבח 7 באוקטובר, הקשה, העקוב מדם, היום המדמם ביותר בתולדות ישראל, אני מקווה שהזכיר לנו איפה נמצאים האויבים ואיפה נמצאים האחים. השבוע קיבלנו תזכורת מצמררת עם פסיקת בג"ץ למחלוקות שאפיינו אותנו עד 6 באוקטובר. אני לא מאשים את בג"ץ – הם עשו את העבודה שלהם. אני מאשים אותנו, את כל מי שמנסה להחזיר אותנו לשנה הנוראית שעברנו. ואני לא יכול שלא לגנות את מי שמזכיר בשורה אחת את חמאס, את החיזבאללה ואת בג"ץ – כן, גם זה שיח שאסור לחזור אליו. זה לא שאין לנו מחלוקות, אבל מחלוקות זה לא דבר רע. בתרבות היהודית מחלוקת זה דבר מבורך. אומרת הגמרא במסכת עירובין: "שלוש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל. הללו אומרים הלכה כמותנו, והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלוהים חיים – – – והלכה כבית הלל", לא כי הם צודקים, לא כי הם חכמים. למה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותם? כי הם היו נוחים ועלובים, "ושונים דבריהם ודברי בית שמאי, ולא עוד אלא שמקדימים דברי בית שמאי לדבריהם". אבל בואו לא נלך כל כך רחוק. בחודשים האחרונים שני חברי כנסת בבית הזה אמרו שהם רוצים לשנות את השיח, לא בכאילו. אפשר לקרוא לזה חזרו בתשובה, באנלוגיה מעולם אחר. ואני בכוונה מזכיר אחד מהאופוזיציה, אחד מחבריי, ואחת מהקואליציה. חבר הכנסת עידן רול מיש עתיד כותב בחודשים האחרונים בשבח האחדות, ויש כאלה שמסתכלים עליו בציניות. חברת הכנסת גלית דיסטל התפטרה מתפקידה כשרה, התראיינה בערוץ 13 והביעה חרטה על חלקה בשיסוי. והתגובות: ציניות, זלזול, גם יותר גרוע מזה. חבריי חברי הכנסת, אני מקווה שלמדנו בשמחת תורה האחרון, ב-7 באוקטובר, מיהו האויב ומיהם האחים. יש לנו מחלוקות. אסור לטשטש אותן. הייתה לנו שנה נוראית. 2023 תיזכר לדיראון עולם אולי כשנה הגרועה מקום המדינה. אבל עכשיו שנה אזרחית חדשה. בואו נלמד להתווכח, בואו נשכח את הרע שעשינו אחד לשני. בואו נחליט שהחלטות מקבלים בבית הזה לא ברוב של 64, למרות שהוא חוקי; גם לא של 61. בואו נחליט על 80% יכולים להסכים על 80% מהדברים. כך נייצר חוזה חברתי חדש, ממשלה חדשה, הסכמות חדשות, דרך חדשה. עוד נגיע לדרך חדשה. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

היושב-ראש, אתה איש הגולן, ומאודם נפל חלל צה"ל מתן מאיר. הלכתי לנחם את המשפחה, משפחה מופלאה. בזמן שהוא נפל, כל האחים שלו היו לוחמים בצבא. אחיו דור לקח אותי לחלקת הקבר. בעצם לא היה בית עלמין באודם – מאמץ מיוחד גם של המועצה, גם של המדינה, ושל האימא, שדרשה את זה.

היו"ר ניסים ואטורי:

האימא דחפה, נכון.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

עשו שם קבר ראשון מתחת לעץ האלון למתן מאיר, זיכרונו לברכה, גיבור ישראל. דור אחיו, איש עמל, איש כפיים, איש כפר ומושב – –

היו"ר ניסים ואטורי:

נכון.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

– – ובלי הרבה מילים – זה לא אנשים פטפטנים – הוא אומר: מיכאל, העיקר – וזה בזמן השבעה – העיקר שתשמרו על האחדות בעם. אנחנו עם חזק, נעשה את העבודה. תשמרו על האחדות. וככה במסע הזה בארץ פגשתי המון אנשים, והמסר הזה הולך וחוזר בכל מקום שאנחנו נמצאים. כשניחמתי בשבעה את משפחתו של ידידיה שינקולבסקי במגדל עוז, שיחה עם האבא, עם האם, עם האחים, עם האחות – מה אומר לי אח שלו בשבעה? הוא חזר ממילואים, מלחימה, והוא אומר: אני לא מסתכל רק על מה שקורה בעזה, אני מסתכל על מה שקורה בינינו. אין לי בעיה עם מחלוקת. אני בעד. השאלה היא איך. כמו שבפלוגה שלי אנחנו יודעים להתנהג כפלוגה ולחיות עם השוני – והשוני מטורף. הוא שלח אותי לדרכי עם מחשבות. והוא שאל אותנו שאלה: מהי הפקת הלקחים בהתנהלות שלכם כ-120 חברי כנסת, נבחרי ציבור, שתהיה שונה ביום שאחרי? אחיו של ידידיה שינקולבסקי ממגדל עוז. וככה במסע הזה אנחנו ממשיכים. הייתי בבית של הרב קלמנזון בעתניאל, ששכל את בנו אלחנן קלמנזון, שברגע של מסירות נפש והתנדבות לקח נשק עם אחיו ויצאו להילחם ולהציל אנשים וחילצו עשרות אנשים. מה אמר הרב קלמנזון, שאיבד את בנו? כל כך כואב לי הקרע בעם, שאני מוכן לעשות המון ויתורים ופשרות כדי לשמור על העם הזה. ככה פשוט. אני, יש לי תפיסות, אבל בשביל אחדות אני מוכן לעשות דברים גדולים. וככה אתה ממשיך במסע הזה ושומע בבתי אבלים ובבתי חטופים ובבתי פצועי צה"ל. ואני אגיד לך עוד שני דברים: אחד, כשרוצים להגיע לאחדות – אז כשמנסים להסביר איפה מישהו אחר טועה, למה הוא אמר ככה, והם טעו, והם עשו, והם אשמים, שום אחדות לא תהיה. איזה מודל של אחדות? איך מגיעים לאחדות? זה אותו רגע שאתה רואה חבר שלך שאתה חלוק עליו בנושא דרמטי. אתה גם לא אומר לו: אתה אינטרסנט, יש לכם מזימה ואינטרסים. אתה מקשיב למשהו שכואב לו. בן אדם מסוים כואב לו עתיד ארץ ישראל, אחד כואב לו עתיד תורת ישראל, אחד כואב לו עתיד עם ישראל, אחד כואב לו עתיד העניים, אחד כואב לו עתיד הדמוקרטיה. מה כואב לך? מה מדאיג אותך? אני רוצה לשמוע את הכאב שלך, אבל להפנים אותו, ואז דרך הפעולה שלי תהיה אחרת. יש לי רצונות משלי, לך יש רצונות משלך; יש לי אידיאולוגיה, לך יש אידיאולוגיה. אבל כשאני אקשיב לכאב שלך, אז אני אפעל במתינות, אני אמצא מפגש, אני אחפש נושאים משותפים. אנחנו נעשה דברים בהדרגה, בכבוד, ברוב גדול.

היו"ר ניסים ואטורי:

צריך לסיים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

הקליקה שם בביתן, לא לפטפט. כן, ולסיום: האויבים שלנו כל כך אוהבים שאנחנו במחלוקת. הם לא רק אוהבים את זה, הם פיתחו התקפת סייבר על מדינת ישראל כדי לייצר מחלוקת. גילינו, על פי תחקיר של ארגון פייק ריפורטר שפורסם, שהאיראנים חדרו לרשת בישראל לפני שנתיים והרימו מבצע רחב היקף באמצעות הרשתות החברתיות לשיסוי בחברה הישראלית – זה בזו, שמאל וימין, חילונים מול דתיים, תומכי נתניהו מול מתנגדיו; הפיצו קונספירציות ועוד ועוד. הרשת הזאת פעלה בישראל שנתיים כדי להעמיק את הקיטוב החברתי, השתמשה באזרחים כדי לאסוף מידע, להפיץ תכנים שקריים, אלימים וקיצוניים ברשתות החברתיות והפיזיות, ברחובות בישראל. אויבינו שוחרי רעתנו מעוניינים לחדור לתוכנו, לקטב – – –

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש לסכם.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

שני משפטים.

היו"ר ניסים ואטורי:

תעשה משפט כן, משפט לא, וכל הדף הזה ייגמר יותר מהר. אני משתדל לא להעיר.

קריאות:

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

מר שקלים תורם לי שני משפטים.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני משתדל לא להעיר. זה דיון מאוד חשוב, אתה יודע, ואני משתדל לא להעיר. אני מבקש לעמוד בזמנים. להשתדל.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אתה עלא כיפאק. אני אגיד לך למה זה נושא חשוב – בגלל שאנחנו צריכים עוד לחקור את זה, את המעורבות של איראן ברשתות החברתיות כדי לעשות פילוג בעם.

היו"ר ניסים ואטורי:

תביא את זה לוועדת משנה שלך בחוץ וביטחון, נשב ביחד, נדון בזה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני שוקל לעשות את זה, אבל זה לא בסמכות הוועדה שלי. אולי בוועדה הגדולה. אולי אתה תגיש בקשה בחוץ וביטחון שנדון בסוגיה הזו.

היו"ר ניסים ואטורי:

נגיש ביחד. אתה יודע, אנחנו מדברים על סבלנות, אז – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

בינתיים לא ניתן לאויבינו את התענוג. המלחמה מלמדת אותנו שאחדות חשובה. לא ניתן לאחדות להיעלם ביום שאחרי. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת יוסף טייב – אינו נוכח. חבר הכנסת משה סולומון. תקשיבו, אנחנו מדברים על קצת סובלנות בינינו, אתם יודעים, אחדות העם, אז אני מנסה לא להעיר ולא להוריד אנשים ולא להפריע לכם. אני מבקש קצת אחריות אישית. שלוש דקות – יש לכם 10 שניות יותר, גם 20. לא אמרתי כלום. תודה רבה. אני מבקש לעמוד בזמנים.

משה סולומון (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, הדברים שאומר כעת הם תוצאה של מפגש עם השטח – כמו שאמר חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון – עם אזרחי מדינת ישראל. הטבח של 7 באוקטובר איחד את עם ישראל ואת המערכת הפוליטית בצורה חסרת תקדים. הוא חידד גם את ההבנה העמוקה כי אנחנו עם אחד שחי כאן יחד בארץ הקודש במדינה ריבונית. אותם נאצים ארורים שקמו עלינו לא הבחינו בין דעות, השקפות או אמונות. אני באופן אישי פועל כל העת וחושב כי הדרך הנכונה היא שיח, הבנות, הסכמות ואחדות, תוך שמירה על הערכים והגוון המיוחד שכל אחד מאיתנו מביא כאן למשכן. עם ישראל בכלל, והמערכת הפוליטית בפרט, עברו טלטלה, וניכר כי מה שהיה הוא לא מה שיהיה, ושחייבים לעסוק יותר במחבר, ושרב המחבר על המפריד, כפי שכולם יודעים את זה ואומרים את זה. לצערנו, עם הזמן ניכר שהשיח המאחד והמכבד לא יימשך לאורך זמן, ולאחר סיום הלחימה, חלילה, עלולים לחזור עוד למה שהיה לפני 7 באוקטובר. אסור לנו בשום אופן לחזור אחורה לשיח הבוטה וחסר הגבולות של 6 באוקטובר. עם ישראל עבר שינוי. הוא דורש אחדות ושיתופי פעולה, והוא רוצה לראות את נציגיו ענייניים, מקצועיים ומכבדים. אנחנו רואים את זה בכל מקום ומקום – בשטחי הכינוס, במלונות המפונים ובכל מקום ומקום מבקשים מאיתנו את הדבר הזה.

מיקי לוי (יש עתיד):

אולי תגיד את זה גם לראש הממשלה.

משה סולומון (הציונות הדתית):

נכון, לכולנו. הפנייה שלי היא לכולם. אני מסכים איתך שזה לא יכול להיות חד-צדדי. אנחנו כולנו, יש לנו אחריות למה שמבקשים מאיתנו אזרחי ישראל. אין בכך כדי להמעיט בחשיבותו של ויכוח מכבד שנועד להעמיד דברים על דיוקם בעבודה למען הציבור. אנחנו כנציגי ציבור נבחרנו כדי לייצג מגוון דעות בבית הזה שפעמים רבות הן גם חלוקות, וזה בסדר. ויכוחים על נושאים מהותיים הם הכרחיים לדמוקרטיה. רק במשטרים אפלים מתקיימת מציאות שבה אין ויכוחים פוליטיים ערים, אך אנחנו צריכים להיות טובים יותר ומכבדים יותר בדרך שבה אנחנו מביעים אי-הסכמות ובאופן שבו אנחנו מציגים עמדות פוליטיות מנוגדות. עלינו לעודד שיח ענייני, פחות התלהמות, יותר שיתופי פעולה סביב המוסכם ופחות עיסוק במפריד ובטפל. צריך למצוא את נקודות האיזון בין הצגת עמדות מגוונות לבין שבירת הכלים ויצירת שיח משסה רק לשם תשומת הלב והקשחת עמדות. אסיים בדבריו של רבי שמעון בן חלפתא במשנה: "לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום, שנאמר: 'ה' עֹז לעמו יתן, ה' יברך את עמו בשלום'". תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת שרון ניר – אינה נוכחת. חברת הכנסת לימור סון הר מלך, בבקשה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, מתוקף תפקידי כחברה בוועדת חוץ וביטחון אני יושבת כמה פעמים בשבוע לשמוע את סקירות המלחמה מפי הדרג המדיני והביטחוני. כולם מדברים על ניצחון החמאס והבסתו. כולנו מסכימים כי הכרעת החמאס ומחיקתו הן מטרה עליונה, אך כיצד נשיג אותה? מה נדרש מאיתנו, מכל אחד ואחת מעם ישראל, לעשות כדי לסייע במלחמה? בספר דברים אומרת התורה: "כי תצא למלחמה על אֹיביך וּנְתָנוֹ ה' אלׄקיך בידֶך ושבית שִׁבְיוֹ". הקדוש ברוך הוא מבטיח לנו כי כאשר נצא למלחמה על אויבנו, ה' ייתן אותו בידינו. אין מילה מיותרת או לא מדויקת בתורתנו הקדושה. מדוע בחרה התורה לכתוב "כי תצא למלחמה"? הרי מדובר פה בציווי המיועד לכל עם ישראל, והיה לכאורה נכון יותר לכתוב "כי תצאו למלחמה". אומר האלשיך הקדוש: "כי כל תוקף ניצחון המלחמה תלוי באחדות ישראל, כי בהיותם מאוחדים, נפול תיפול חתת ה' על כל אויביהם עד בלתי השאיר להם שריד. וזהו אומרו 'כי תצא', כלומר באחדות אחד אשר יצדק בך לשון תצא ולא מלת תצאו". אומר לנו האלשיך הקדוש: הסיבה שהתורה דיברה בלשון יחיד היא מאחר שהיא רוצה ללמד אותנו כי אחדות היא תנאי לניצחון. עלינו להתייחס אל כל אחד מעם ישראל כחלק בלתי נפרד מגוף האומה, וברגע שנהיה מאוחדים, הקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו יהיה שותף עימנו במלחמה. מבואר בספרים הקדושים כי כאשר ישנה גזרה על עם ישראל הבאה לידי ביטוי בצורה פיזית, כפי שאנו חווים אותה בימים אלה, הדרך להינצל מאותה גזרה היא דווקא על ידי עיסוק בשורש הרוחני. כלומר הדרך לקרוע את הגזרה הפיזית, את גזרת המלחמה, תתרחש על ידי עיסוק בשורשה הרוחני של המלחמה, והוא עיסוק באחדות האומה, עד כדי כך שאוהב ישראל הגדול רבי עקיבא העמיד את כל התורה כולה על "ואהבת לרעך כמוך". אני יודעת, לא תמיד קל לאהוב את השני. פעמים רבות הוא מעורר בנו רגשות שליליים, ולכן משימתנו היא להתמקד בטוב הקיים בכל אחד ואחת מאיתנו. גם אצל מי שהטוב אצלו ניכר ובולט ואיננו מסכימים עימו – צריך לקחת את אותה נקודה טובה ולהעצים אותה, להתמקד בה בכל הזדמנות, בשפה מיטיבה של אמון וקרבה וטבעו של הטוב הגדול. ועוד כלי של עבודה פנימית ומשמעותית נותן לנו הבעל שם טוב הקדוש: "שאין במציאות שיהיה אדם רואה לאחד עובר עבירה" – עושה מעשה שאינו טוב – "אלא אם כן יש בו" – באדם שרואה – "שמץ מינהו מאותו עבירה או כדוגמתה". מתוך הבנה כי הקדוש ברוך הוא "מלוא כל הארץ כבודו" והוא נוכח בכל מציאות חיינו, מגלה לנו הבעל שם טוב כי כאשר אנו פוגשים את הזולת ופוגשים בו תכונות ומעשים שליליים, יש סיבה לכך שראינו את אותן תכונות או את אותו מעשה. הסיבה היא כי גם בנו יש חלק אפילו זעיר, שמץ, מתכונותיו של הזולת. כלומר יש בכל מפגש עם האחר נוכחות אלוקית המדברת אלינו. הזולת הוא למעשה שליח הבא להעניק לנו מתנה מהבורא, הזדמנות נפלאה לתקן את המקומות הלא-פתורים והדורשים תיקון שנמצאים בתוכנו. לכן, כאשר אנו מדברים על שינוי האופן שבו מתנהל השיח הפרלמנטרי והפיכתו לשיח ענייני, מכובד, משתף ומחבר, אני חושבת שהדרך לכך עוברת בעבודה פנימית עדינה ובהתבוננות אל תוך עצמנו. גם אם אנו פוגשים בהתנהגות שלילית מצד הזולת, ואותה התנהגות מפעילה אותנו, זו הזדמנות עבורנו לא להגיב מייד, אלא לעצור לרגע ולברר מה מתעורר בנו בעקבות אותה התנהגות, ובעיקר – לחשוב איך נוכל לתקן – –

היו"ר ניסים ואטורי:

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – את אותה נקודה אצלנו. הסתכלות כזאת יכולה להפוך את כל מי שנדמה לנו כאויב לאוהב, שכן בזכותו פגשתי בעצמי חלקים שדורשים תיקון שלא הייתי מודעת אליהם. ולכן, כדי שסיסמת המלחמה "בעזרת השם, ביחד ננצח", אכן תהפוך לא רק לסיסמה, וכדי שנוכל כולנו, כל יושבי הבית הזה, יחד עם כל עם ישראל, באמת ביחד לנצח, הבה נשנה את נקודת מבטנו כדי לדרוש אחדות אמיתית, ובעזרת השם, נישאר מאוחדים עד לניצחון, ובעיקר והכי חשוב – גם אחריו. יש לדבר על אחדות ויש לעשות אחדות. דיבורים על אחדות הם נחמדים – –

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

– – אבל אינם מחייבים. לעומת זאת, עשיית אחדות, שמחייבת אותנו להעצים את הטוב באחר, להתבונן לפני כל פעולה שלנו – האם היא תתרום לאחדות, האם היא תוסיף אור – תוליד אחדות אמיתית בעם ישראל, או חלילה לא. אנו חבים זאת לכל הנופלים, כפי שדורשות מאיתנו בתוקף משפחותיהם, אבל מעל לכול אנחנו חבים זאת לעם הנפלא שלנו. בעזרת השם, שנזכה כולנו ל"ברכנו אבינו כלנו כאחד באור פניך". תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה.

לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית):

תודה, ניסים.

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת משה רוט, בבקשה.

משה רוט (יהדות התורה):

ברשות כבוד היושב-ראש, שר השיכון, שר החינוך, חברי כנסת, דבר ראשון אני רוצה להודות – תודה רבה לחבר הכנסת דן אילוז ולחברי הכנסת הנוספים שהצטרפו ושהעלו את הנושא החשוב, את נושא האחדות. אחדות – איזו מילה מקסימה. כמה טוב לעם ישראל וכמה נחוץ לנו בכל הזמנים, ובפרט בזמנים אלו. אני מבקש – אני הקטן מבקש להצטרף לקריאה החשובה הזאת. כיהודי חרדי אני מבקש להדגיש דווקא את הנקודה הזאת, כי באמת הגיע הזמן להפסיק את ההשמצות, הפגיעות, השקרים, העלילות המכוערות שאין בהן צורך. זה מיועד רק בשביל לפגוע. רוצים לעשות תיקונים – אדרבה. בואו, בשיתוף פעולה נתקן מה שצריך ומה שאפשר לתקן. אין צורך להשמיץ ולשקר כדי לתקן. היום התקיים דיון בוועדת העלייה והקליטה בראשות חבר הכנסת עודד פורר בנושא אנטישמיות, ושמענו דברים מחרידים בנושא. אני מקשר בין הדברים. זה הזמן לעשות בדק בית אצלנו, שלא נהיה נגועים בנגע הזה. בואו נעשה שהשוליים הסהרוריים יישארו כאלה ולא ישפיעו על השיח הציבורי, חס ושלום. באחדות נוכל לפעול עשרת מונים יותר למען העם כולו. באחדות נצליח להביא ישועה גדולה, בעזרת השם, כמאמר חז"ל – אמר רבי שמואל בר נחמן: דורו של אחאב עובדי עבודה זרה היו, "והיו יוצאין למלחמה ונוצחין. ולמה כן? שלא היה ביניהן דילטורין" – לא היו ביניהם אנשים שמדברים סרה אחד בשני. לפיכך, "היו יוצאין למלחמה ונוצחין". יחד בעזרת השם ננצח, אבל רק יחד ורק כשאנחנו נעבוד בשיתוף פעולה. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברת הכנסת שרון ניר, בבקשה.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אנחנו ביום ה-89 ללחימה מורכבת ועיקשת מול האויב המר. המלחמה הזו היא בכמה חזיתות. אני חושבת שהמקום הזה שאנחנו נמצאים בו בעת הנוכחית מזמן לנו אתגרים רבים, אבל הוא בעיקר מכתיב לנו את הצורך לנהוג באחריות – את הצורך לנהוג באחריות כלפי אלו הלוחמים והלוחמות שמרוויחים לנו ממש ברגעים אלו את המדינה. אני חושבת שהאחריות קודם כול מתחילה ונגמרת בשיח. אני חושבת שאנחנו צריכים להבין שהאויב הוא אחד, האויב הוא מעבר לקווים, הוא בצפון והוא בדרום, והוא התרגש עלינו ב-7 באוקטובר במתקפת טרור אכזרית שאין כמותה. ולכן, כמו שאצל הלוחמים שלנו כרגע בקצה, בחזית – כשם שבלחימה יש ימין ושמאל, כשם שבטנק יש מתנחל מעופרה וקיבוצניק מהצפון והם יודעים לחיות יחד ולנהוג יחד ולנהוג באחריות ולנהוג אל מול המשימה, אל מול האויב הרע, האכזר הזה, ולהבין שמשימת-העל שיש כרגע לעם ישראל היא לנצח – כך אנחנו צריכים להבין שהדבר הכי חשוב שנעשה עכשיו הוא לנצח, לנצח ולפעול יחד. עם ישראל חי.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. תשובת השר.

קריאה:

היו"ר ניסים ואטורי:

ישיב שר החינוך יואב קיש, בבקשה.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, המחבלים המתועבים שנכנסו ב-7 באוקטובר לבתים של עם ישראל לא הבחינו אם מישהו תומך ברפורמה, מתנגד לרפורמה, חילוני, חרדי, דתי, ערבי. לא עניין אותם. לפני התקופה הזו היינו באירוע רע בתוך עם ישראל – אירוע של פילוג, אירוע של שנאה פנימית, אירוע שהחליש מאוד אותנו. אני באמת לא יודע, אמר דובר צה"ל אתמול משהו על זה שזה היה קשור, לא קשור – אני לא יודע להגיד, אין לי מושג. אני חושב שזה אירוע שיכול להתפרש לכל מיני כיוונים, אבל בטוח שזה פגע בנו, והכוח שלנו הוא להיות ביחד. ועכשיו, כשבעזה ובשמירה על הצפון ובשמירה על הביטחון בכל ארץ ישראל נמצאים חיילים שהדעות שלהם שונות ומגוונות והם באים מבתים שונים ומגוונים אבל כולם עם אחד, אנחנו מחויבים להם לאחדות גם בבית הזה. לפני יומיים הייתי בנהריה, עשיתי סיור והייתי בקו החוף עם היערכות הצבא לחדירות מהים בנהריה – זה אזור מאוד מורכב – ופגשתי חיילים מהשייטת. חלק – איך אמר לי אחד? אני הייתי פוקד את קפלן, ואחד אחר – ההפך; אמרו לי דבר אחד: אנחנו מבקשים מכם – ב"מכם" הוא התכוון לכל החברים פה בבית הזה – ואנחנו מבקשים מהתקשורת: תישארו ביחד, תישארו מאוחדים, אל תלכו למקום המפלג. אני יכול לומר שחבל שהוא גם לא ביקש שבג"ץ יהיה באותו מקום, כי לדעתי בג"ץ עשה טעות קשה שהלך למקום הכי מפלג שלנו ושם לנו את זה עכשיו בפרצוף. אני לא הולך לעסוק בזה, כי אני חושב שהעיסוק בזה הוא עיסוק מפלג, וזו הייתה טעות שזה בכלל עלה לסדר-היום, וזה רק מחדד, אצלי לפחות, את ההבנה איך ראוי ואיך נכון לנהוג בתקופה הזו. חבל שגם שם לא הייתה ההבנה הזאת. אני רואה חשיבות לאומית באיחוי הקרעים ובניהול המחלוקות בצורה מקובלת וראויה ואמרתי את זה תמיד, גם לפני 7 באוקטובר. אני חושב שהבקשה שעולה מחברי הכנסת היא בקשה חשובה, והיא מסתנכרנת אחד לאחד עם הצעת חוק ממשלתית שאני יוזם בנושא יום האחדות בעקבות הצעת חוק פרטית שהוגשה על ידי חברי כנסת מהבית הזה. יום האחדות היה בעצם מיזם שנולד, הובל על ידי משפחת שלושת הנערים שנרצחו, אייל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל, השם ייקום דמם – שנרצחו בקיץ תשע"ד בידי מרצחים. אנחנו נעביר בבית הזה – בתמיכה רחבה, אני מאמין – הצעת חוק שתשיב ותציין את האחדות בחברה הישראלית. הציון הזה של יום האחדות בשביל להנחיל אותו לדורות הבאים, גם בשילוב עם מערכת החינוך – אני חושב שזו משימה מאוד ראויה, והחקיקה הזו תתקדם באמת בתקופה הקרובה. אני רוצה גם לציין כמובן את הכוונה המבורכת של חברי הכנסת החתומים על ההצעה הדחופה לסדר-היום, ואני חושב שבמסגרת הצעת החוק ראוי לציין שיקוימו דיונים מיוחדים במליאת הכנסת, בוועדת החינוך, התרבות והספורט, אירוע מיוחד בישיבת ממשלה וכן בבית הנשיא, במערכת החינוך ובצה"ל. אני חוזר ומסכם ואומר שלמדנו לקח יקר במחיר כואב. לצערי, זו לא פעם ראשונה שעם ישראל משלם מחיר על חוסר אחדותו. כשאנחנו ביחד, אף אחד לא יכול לנו, וביחד ננצח. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. המציעים, האם מסתפקים בתשובת השר? להעביר לוועדת הכנסת?

קריאות:

היו"ר ניסים ואטורי:

אוקיי. נעבור להצבעה. אנחנו מצביעים על העברה לוועדת הכנסת. בבקשה. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 6 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הכנסת נתקבלה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

היו"ר ניסים ואטורי:

נוסיף לפרוטוקול את חבר הכנסת מיכאל ביטון. הוא צריך לעשות אימוני כושר, לבוא איתי לחדר כושר בבוקר. שישה בעד, אפס נגד. הועבר לוועדת הכנסת.

היו"ר ניסים ואטורי:

חברי הכנסת, נעבור להצעות לסדר-היום הדחופות הבאות בנושא: טיפול חירום בדיירי הדיור הציבורי בימי המלחמה. את ההצעות הגישו חברי הכנסת מיכאל ביטון, נעמה לזימי, יסמין פרידמן, ארז מלול, יצחק קרויזר ועודד פורר. ראשון הדוברים – חבר הכנסת מיכאל ביטון, בבקשה.

ארז מלול (ש"ס):

ניסים – – –

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת מלול, נא לא להפריע. תודה.

ארז מלול (ש"ס):

אתה לא מדבר בהצעה? זה גם שלך.

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מסתפק בתשובת השר.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, שר השיכון, אני אגיד לך דברים מלב אל לב, גם כואבים וגם נוקבים. אני מקווה שמפה אולי ייווצר משהו אחר. אני מרגיש באופן אישי פגוע ממשרד השיכון, שמחרים דיונים של משרד הנגב והגליל על הדיור הציבורי; שכותב לי תגובות פוגעניות – מישהו שם קורא לי "פופוליסט" כשאני עוסק בדיור ציבורי, ואוסר על מנכ"ל משרד השיכון לשבת איתי. כל זה אחרי שאני יוזם, וקורא לך פה במליאה: בוא נשב על משרד השיכון. אני כותב רעיונות ואני אומר: בוא נעשה פגישה. עד היום אני מחכה לפגישה הזאת. אז מילא, הכבוד שלי לא חשוב, אבל כבוד הוועדות והכנסת חשוב. הדרך שלי להתמודד עם הבעיה היא פשוט להגיד: בוא נעזוב את הנושא של דיור ציבורי, אבל אני לא יכול לעזוב את הנושא הזה. הנושא הזה בדם שלי, אני נולדתי עם הנושא הזה. הכאב על מה שקורה בדיור הציבורי מטריד אותי בלילות, לכן לא אוותר. אתם תחרימו ועדות, ואתם תסתירו מידע, ואתם תספרו סיפורים – ואני לא אוותר. כן, ידנו שלוחה לעבוד ביחד, אבל לא ראיתי שרציתם את הדבר הזה, כי הזמנתי את המנכ"ל לפגישה – אחרי שהוא ביקש פגישה איתי – ואמרו לי שאסרו עליו להיפגש איתי.

נעמה לזימי (העבודה):

למה?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

את זה תשאירי לאחר כך. עשי שאילתה למה. יש לי רק דקה, יקירתי. אתה היית תקווה גדולה, והמשרד הזה היה תקווה גדולה לטפל בדיור הציבורי. המפלגות החרדיות, אכפת להן מהעניים. בכל מאבק על העניים, המפלגות החרדיות ראשונות. הפסוק "הלוא פרס לרעב לחמך ועניים מרודים תביא בית" לנגד עיניי. צריך להביא עניים מרודים הביתה. אז מה שקרה עד המלחמה נשים בצד, אבל מאז המלחמה לא מצאתם 10 מיליון שקל לתת אוטומטית לכל המפונים כהחזר שכר דירה? אמרתם להם למלא טפסים. מנכ"ל חברת עמיגור אומר: אני צריך 1.5 מיליון שקל לשלם לאשקלון ולשדרות אוטומטית, בלי דיווחים. ביקשנו מכם להזרים להם את זה – 1.5 מיליון שקלים, לשתי ערים גדולות: בואו תמלאו טפסים. המפונים והמסכנים שלא מסתדרים עם טפסים ימלאו טופס כדי לקבל החזר שכר הדירה, כשמנכ"ל החברה המשכנת אומר: אני יודע לשלם את זה אוטומטית. לא מצאתם בתקציב 2023 כסף למגן את הדיור הציבורי. ב-2024 מצאתם כסף למגן את הדיור הציבורי? אלפי אנשים בקריית שמונה ובשלומי מחכים למיגון בדיור הציבורי וילדיהם לוחמים עכשיו, אלפי ילדים של הדיור הציבורי – – –

היו"ר ניסים ואטורי:

אני מבקש לסיים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני לא יורד מפה. יש לי פה משהו רציני להגיד. אני מבקש ממך לכבד את זה.

היו"ר ניסים ואטורי:

זה חשוב, אבל יש זמנים.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

כן. אני לא יורד מפה. אתה תצטרך להוריד אותי עם סדרנים באלימות. אני רוצה לסיים את הדברים שלי.

היו"ר ניסים ואטורי:

תסיים, קדימה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

לא מצאתם כסף למגן במלחמה את הדיור הציבורי בתקציב 2023 בהסטות תקציב. לא מצאתם כסף ב-2024 למגן את הדיור הציבורי. תראו לנו מאות מיליונים למיגון. מוכרים מגרש בגילה עם 200 יחידות שהופכות ל-1,000 יחידות – כמה תוספת לדיור הציבורי? אפס. נכס של הדיור הציבורי – 200 יחידות – בונים 1,000 ואפס תוספת. הודעתם עכשיו על דירה שאתם תעשו בזול, 800,000 שקל לדירה, הפרויקט היפה והחדש שלכם, אבל אתם קונים דירות בדיור הציבורי ב-2.4 מיליון. לא הצלחתם להכניס רכש דיור ציבורי לפרויקטים שלכם במחיר מופחת, במחיר מטרה. קונים ב-2.4 – – –

קריאה:

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

עליזה, אל תפריעי לי. אני אבקש שיוציאו אותך, את לא חברת כנסת. אל תפריעי לי, בבקשה, עם כל הכבוד לך.

ארז מלול (ש"ס):

מיכאל, תירגע.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אל תפריעי לי עכשיו.

ארז מלול (ש"ס):

מיכאל, תירגע.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אל תפריעי לי עכשיו. את לא אמורה לדבר במליאה.

ארז מלול (ש"ס):

מה זה, ניסים?

היו"ר ניסים ואטורי:

חבר הכנסת ביטון – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

חוק המכר שעבר פה במליאה בהסכמת הממשלה – מחכים אלפים לקנות את הדירה. למה אתם גוררים רגליים? למה הוא לא נגמר בוועדת פנים? חודשים אני מחכה; אלפים מחכים לקנות את הדירה שלהם בדיור הציבורי. למה אתם לא גומרים את חוק המכר? אני אומר לך, השר – –

היו"ר ניסים ואטורי:

אבקש לסכם, חבר הכנסת ביטון.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אני מסיים. – – קום, עשה מעשה, קח את הנושא הזה. החרדים אמורים להיות הראשונים לדאוג לעניים. בינתיים לא ראינו כלום בדיור הציבורי. כתוב בנבואה: "כה אמר ה' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו. על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלים". מכרנו את הדיור הציבורי לנדל"ניסטים; מכרנו את הדיור הציבורי – בסוף הרשימה של תקציב ותיקוני תקציב. אני מקווה שאולי ייפתח פה פתח שנעבוד ביחד בעתיד.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת נעמה לזימי, בבקשה.

נעמה לזימי (העבודה):

כבוד יושב-ראש הישיבה, כואב לי, כבוד שר השיכון, לעמוד פה היום ולבקש הצעה לסדר-היום על נושא שחשבתי שכולנו יחד נעלה על ראש שמחתנו אבל קורה ההפך. אגיד לך למה ההפך – כי עוד בחסות המלחמה, האוכלוסיות האלה, העניות ביותר והמוחלשות ביותר, עוד יותר נדחקות ועוד יותר לא מדברים על מצבן. אנחנו פעלנו, גם מולך, והפצרנו לממן לפחות את השכירות של דיירי הדיור הציבורי המפונים. כמה הוקרתי, הודיתי ושמחתי כשראיתי: אוקיי, משרד השיכון סוף-סוף החליט את כבשת הרש הזאת לסבסד, את השכירות של דיירי הדיור המוגן ודיירי הדיור הציבורי הכי מוחלשים ועקורים מבתיהם לבתי מלון, לפחות את שלהם. אבל מה? טפסים, ביורוקרטיות. כן, בטח, הם עכשיו ימלאו טפסים וימצו זכאות. אוכלוסייה בתת-מיצוי בעייתי ביותר – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

גם לא מונגש שפתית.

נעמה לזימי (העבודה):

בדיוק. לא מונגש שפתית. הרי לרבים מהדיור המוגן יש גם בעיית שפה, אנחנו יודעים את זה. למה? הרי הרשויות יודעות להגיד מי דיירי הציבורי שפונו. זה כל כך פשוט. למה לא להקל עליהם? אבל זה כאין וכאפס מול הגזל שנעשה בממשלה הזאת. כבוד השר, אנחנו סיכמנו. חוק זכויות הרכישה של דיירי הדיור הציבורי – מה שאנחנו מכירים גם כ"חוק רן כהן" – בוטל במשמרת שלכם. לך ניתנה הזכות לחדש אותו, להציל חוק שהוא אחד החברתיים שיש כאן, החוק שמכיר באחריות המינימלית לקורת גג כזכות יסוד. אתם הבטחתם לי. מאחורי המליאה ישבנו. הייתי הראשונה שהעלתה את זה. ישבנו, ואמרתם לי – יועץ ראש הממשלה, ראש מטה שר השיכון, שר השיכון, יושב-ראש הקואליציה, מי לא הבטיחו לי מאחורי המליאה: לא להעלות את החוק להצבעה עד שנגיע לסיכום ונביא אותו כמו שצריך. אמרתי: יהיו פשרות בחוק, נשב יחד – הבנתי הכול. הוא עבר רק טרומית. איזה עוד חוק עבר טרומית בזמן הזה? חוק טבריה. אני תמיד אזכיר את זה, כי זה ממש סמל, הדבר הזה: חוק אחד תקתקו בשבועיים – חוק מושחת; את החוק של המוחלשים מרחו. הדבר הזה בלתי נסלח, אבל עוד לא מאוחר לתקן. אני אסיים בשירה של שלומית כהן אסיף "הלוואי שהגג": "הלוואי שהגג מעל ראשך / יהיה שלך / שהשמיים יהיו שלך / והכוכב יהיה שלך. / הלוואי שלא תתבייש / במה שאין, שלא תתבייש במה שיש. / הלוואי שלא תפחד / מאף אחד, מאף אחד. / הלוואי שהסיפור שלך / לא יהיה כבד, שלא תחבוש מסכה / לא תברח ולא תימלט. / הלוואי שלא תדע רעב / ולא תדע צמא. / הלוואי שיהיה לך בית / ובו מפה רקומה. / ולחם יהיה על השולחן / והלחם יהיה שלך. / בית בלי גפן, בלי תאנה / רק פרח קטן בגינה. / הלוואי שהגג מעל ראשך יהיה שלך. / בלי דמעה, בלי אנחה / שהלחם יהיה שלך". שנזכור כאן, כבוד יו"ר הישיבה, במשכן הזה, שאין כבוד גדול יותר מלהבטיח את הזכות לקורת גג. תודה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חברת הכנסת יסמין פרידמן, בבקשה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת, אדוני שר השיכון, אני לא אחזור. אני אעשה את זה קצר, כי אני לא רוצה לחזור על הדברים החשובים שחבריי אמרו. אנחנו כזאת שלישייה שכל הזמן עוסקת בדיור הציבורי כבר המון המון שנים. כולנו עוסקים בזה, הרבה לפני שהגענו לכנסת. אני אתייחס שנייה למשהו שמיכאל אמר. מיכאל אמר שקראו לו "פופוליסט". לעסוק בדיור הציבורי זה הכי לא פופוליסטי שיש. אז אין לי מושג מי אמר לך שזה פופוליסטי. חבל מאוד. הדבר השני שאני אתייחס אליו זה משהו שנעמה אמרה, שחברת הכנסת לזימי אמרה, לגבי חוק המכר, שהוא סופר-סופר-חשוב וחברתי. אבל יש לנו בעיה, נעמה, כי הממשלה החדשה לא הוסיפה שקל לרכישת דירות חדשות. לכן אני אנצל את הזמן שנותר לי לשאול שנייה את שר השיכון מעל הדוכן: האם אתה יודע לענות לי, באמת, ברגע, כמה דירות קיימות היום בדיור הציבורי? אתה יודע? אני יודעת, אני שואלת אם אתה יודע, בלי דפים.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

כשאני אדבר, אני אענה – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זה נורא קל לענות עם דפים. אז אני אגיד לך: 52,000. האם אתה יודע כמה דירות נמצאות כרגע בתהליך מכירה? כמה יישארו אחרי תהליך המכירה? תהליך מכירה שהתחיל לפני, וחייבים לסיים אותו. אנחנו בלי דיור ציבורי. אנחנו בלי דיור ציבורי. אני אסיים, כי אני יודעת מה אתה הולך להגיד לי. הדירות שהיום אתם רוכשים זה מתקציב 2021–2022, כי הממשלה הקודמת הכניסה מיליארדים לרכישת דירות חדשות; בתקציב 2023 לא התווסף שקל אחד שחוק לרכישת דירות חדשות. מה יהיה ב-2024, אדוני השר? האם אתה תדאג שיהיה תקציב לרכישת דירות חדשות בדיור הציבורי? תודה רבה. << יור היו"ר ניסים ואטורי: << יור >> תודה רבה. חבר הכנסת ארז מלול, בבקשה. אני מבקש לעמוד בזמנים.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אני עמדתי. מקבלים מדליה?

ארז מלול (ש"ס):

כבוד יושב-ראש הישיבה, כבוד השר, ידידי כבוד השר, חבריי חברי הכנסת, בואו נתחיל בנימה קצת חיובית. אני חייב לציין את שבחו של כבוד השר על מה שהוא עושה למען האזרחים בשגרה, ובמיוחד בתקופת חירום זו. בחלק מהדברים זכיתי להיות שותף כחבר ועדת הפנים – בגיבוש הצעת מחליטים שהשר הגיש על פתיחת השוק לעובדים זרים. בחדר שלי ישבו אנשיך עם מנהלת אגף עובדת זרים גב' ענבל משאש, הגענו להסכמות, וזה יצא לדרך. יש בשורות – אנחנו עוקבים אחרי זה, ויש הרבה בשורות בעניין. המנכ"ל שלך הגיע לוועדת הפנים – – –

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

ארז מלול (ש"ס):

אני יודע, אני יודע, זאת הבשורה שהתכוונתי, זאת הבשורה. אבל בוא נגיע – – –

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

ארז מלול (ש"ס):

האצת מכרזים. המנכ"ל שלך מקדם את זה בשיתוף פעולה פורה עם מנהל רשות מקרקעי ישראל מר יעקב קוינט. הם עובדים בשיתוף פעולה מלא – מחיר למשתכן. אבל אני לא רוצה לדבר על עצם החוק, כי דיברתי עם כבוד השר באופן פרטי, וזאת לא העת והזמן לדון בזה. על עצם החוק, אדוני. אני מדבר ספציפית על תקופת המלחמה. יש הרבה אנשים שגרים בפריפריה. הרי מדובר פה על ציבור מוחלשים. מי גר בדיור הציבורי? אלה האנשים המסכנים – אלמנות, נכים, מעוטי יכולת. לצערנו הם נקלעו לקשיים כלכליים, וחלק גם פינו לפי החלטת הממשלה. אני רק מציע – ואני לא בא לתקוף, חלילה; אנחנו בתקופה של אחדות – רק התייעלות, ואנחנו עושים את זה בוועדות וגם עכשיו. אני מציע כמה הצעות: ראשית, באזורים שהממשלה החליטה על פינוי תושבים, לא ייתכן, כמו שהזכירו קודמיי, שאזרחים ייאלצו לשלם שכר דירה. שנית, אני מציע להקים מערך סיוע ייעודי – וזה קטן עליך, כבוד השר – לטיפול בפניות של דיירי הדיור הציבורי. זאת לא בעיה. ברגע ששומעים את האנשים, זה כבר פותר 50%, תאמין לי, ואני מקבל כל יום פניות בנושא. שלישית, מה שהזכיר גם ידידי חבר הכנסת מיכאל ביטון – הממ"דים, בניית ממ"דים. עשינו בוועדת הפנים רפורמה רצינית בחוק התכנון והבנייה לקידום בניית ממ"דים, הורדנו חסמים, עשינו באמת דברים. הוספנו גם מטרים למקלחת ושירותים – זה החוק שלי שהיה שם. חייבים לקדם את זה ולמצוא פתרון תקציבי לממ"דים. גם אם תמכור את הדירה, אתם תרוויחו, משרד השיכון. הרי דירה בלי ממ"ד ודירה עם ממ"ד היום – פערים רציניים. אמר את זה ראש מינהל התכנון בתל אביב. הגיעו לפערים של מאות אלפי שקלים בין דירה עם ממ"ד לדירה בלי ממ"ד. אני מסיים. חבריי חברי הכנסת, אדוני השר, הדאגה לרווחתם של דיירי הדיור הציבורי היא ממבחני היסוד של חברה מוסרית. מדובר באוכלוסייה מוחלשת, שזקוקה יותר מכול לסיוע מהמדינה בעת משבר. אצלנו במפלגת ש"ס, כמו שהזכיר מיכאל ביטון, ידידי חבר הכנסת מיכאל ביטון, הדאגה לשכבות החלשות זו לא סיסמה, זו עשייה ומסורת. ולכן, חובתנו המוסרית והאנושית לדאוג לשלומם ולרווחתם של החלשים שבחברה. זוהי מחויבות יסוד שלנו כנבחרי ציבור המייצגים את כלל האוכלוסייה. זוהי שעת מבחן למחויבות שלנו לאוכלוסיות החלשות. עלינו לפעול בדחיפות למען הדיירים האלה. אני מבקש מכבוד השר: תיקח את זה לתשומת לב. תעשה כל מה שביכולתך. יש לך אנשי משרד רציניים, מוכשרים, וחבל, באמת, כואב לנו הלב איתם, ואני מקבל כל יום פניות בנושא. אני מציע, אולי – האמת, הראשונה צריכה להציע – שהנושא יידון בוועדת הפנים. אני מציע שבוועדת הפנים. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

רגע, אחרי זה נגיע לזה, בסוף. חבר הכנסת יצחק קרויזר, בבקשה. אני מבקש לא להפריע לי. אני מבקש לא להפריע לי. סליחה, עליזה, את לא מפריעה לי. את לא נותנת הוראות ליושב-ראש. תודה רבה. מה זה הדבר הזה? תגיד לי.

יצחק קרויזר (עוצמה יהודית):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כבוד השר, חברי הכנסת המציעים והמצטרפים לנושא החשוב הזה, 1.98 מיליון נפשות נמצאות מתחת לקו העוני, ובהן מעל 87,000 ילדים ואזרחים ותיקים. נתונים אלה מובאים מתוך דוח ממדי העוני והאי-שוויון בהכנסות לשנת 2022 שפורסם זה עתה על ידי המוסד לביטוח לאומי, אשר מציג נתונים מדאיגים ביחס למצב הכלכלי-חברתי של מדינת ישראל ככלל ומצב המשפחות החיות במעגל העוני בפרט. בדוח עולים כמה ממצאים מדאיגים, על כניסה של עוד 300,000 ישראלים למעגל העוני, וכן עלייה של כ-19,000 ילדים החיים מתחת לקו העוני. ב-7 באוקטובר, בעיצומו של חג שמחת תורה, נפתחה על מדינתנו מלחמת חרבות ברזל. מציאות זאת הוסיפה למעגל העוני ישראלים רבים, עקב המציאות שהביאה את מדינת ישראל להתמודד עם אתגרים חדשים שלא הכרנו עד כה, כאשר יישובים רבים התרוקנו מתושביהם, ויותר מ-330,000 אזרחים פונו מבתיהם. קשה לאמוד כבר עכשיו את נזקיה של המלחמה, אשר נמצאת עדיין בעיצומה. את עוצמתה ופגיעתה בתחום החברתי והכלכלי קשה עדיין לאמוד, כפי שאמרתי, אך אין ספק כי מדובר במציאות שכבר עכשיו ברור שתעמיק ותחמיר את דוח העוני הבא, שאמור להתפרסם בעוד כשנה, עם הנתונים של 2023. אין ספק כי בעיתות משבר ההשלכות באות לידי ביטוי, ופוגעות בראש ובראשונה בחוליות החלשות בחברה – ועל כן, משבר זה מוסיף ומחמיר את מצבם – ובהם דיירי הדיור הציבורי, אשר רובם מתגוררים בפריפריה. תושבי אופקים, שדרות, אשקלון, קריית שמונה, שלומי וערים נוספות בדרום ובצפון נאלצו להתפנות מבתיהם בשל המלחמה הקשה והאיום הביטחוני, והפכו לפליטים בעל כורחם. המלחמה הקשה פגעה באוכלוסיות המוחלשות ביותר במדינת ישראל. שיעור גבוה של דיירי הדיור הציבורי שייכים גם לגיל השלישי – קבוצה אשר נאבקת ומתקשה בהליכים ביורוקרטיים, וזקוקה לסיוע של גורם מתווך למילוי הליכים פשוטים. בנוסף, לפי בדיקה של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, בכ-92% מדירות הדיור הציבורי, אדוני השר, אין ממ"ד. מדובר בעניין קריטי בזמן מלחמה, שכן גם ביישובים שהמדינה לא פינתה, כמו אופקים ואשקלון, האנשים עזבו את העיר גם מהחשש שאין ממ"ד. בנוסף, הנושא של נגישות, גם בדיור הציבורי וגם כלפי הדירות שאין בהם ממ"דים – אדוני השר, אני יודע שהנושא הזה קרוב לליבך, גם הנושא של הדיור הציבורי, ההנגשה, הנגישות, וגם הנושא של הממ"דים. אני חושב שאנחנו כחברה נבחנים ביחס שלנו – בטח שלנו כאן, כמחוקקים בכנסת, ושל הממשלה – מול האוכלוסיות המוחלשות האלה. אז תודה רבה שוב ליוזמים של הדיון, ואני סמוך ובטוח, אדוני השר, שתיקח את הנושא הזה לתשומת ליבך, ונדע בשורות טובות לעם ישראל. תודה רבה.

היו"ר ניסים ואטורי:

תודה רבה. חבר הכנסת עודד פורר – אינו נוכח. ישיב על ההצעה שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ. בבקשה, אדוני.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

ברשות היושב-ראש, חברי הכנסת, ידידיי הנכבדים, גם המשבחים וגם המשמיצים, אנחנו לא לוקחים שום דבר אישי, כך שאנחנו גם לא הולכים לענות על דברים אישיים. אבל חשבתי שמישהו יציין לשבח את הממצאים שפורסמו אתמול, שהמכרזים, השיווקים והעסקאות שעשה משרד השיכון השנה – שהייתה השנה הכי קשה – שמילה אחת של תודה או שבח אשמע על זה, אז זה לא שייך.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אנחנו עוסקים בדיור הציבורי, אנחנו לא עוסקים בדברים כאלה כרגע.

נעמה לזימי (העבודה):

יש לי ביקורת גם על משבר הדיור.

שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופ:

רק רגע, רק רגע. חשבתי שיבוא מישהו ויגיד: אתם הראשונים שנתתם פתרון לקיבוץ רעים, ומיום חמישי בשבוע שעבר כבר הכנסתם את כל קיבוץ ניר עוז ודאגתם להם לדיור. אנחנו עוסקים עכשיו בדיון בקיבוץ בארי – יבוא מישהו ויגיד מילה? רק מילה, לא אמרתי "תודה רבה". רק מילה – אני יודע מזה. זה לא מעניין את אף אחד. אבל זה כן מעניין מישהו – את שר השיכון, את מנכ"ל משרד השיכון, את העובדים של משרד השיכון. עכשיו אגש לענות. למה אני אומר את זה? כי אמרת קודם שאת רוצה להתבייש. אל תתביישי. משרד השיכון עושה גם דברים יפים. אל תתביישי בו. אפשר גם להתגאות בו. אז אני אתחיל לענות לכם, ומה שיישאר אחרי זה – שאלות נוספות – או שתשאלו אותי ואני עונה לכם, אם אני יודע את כל הנתונים המדויקים – כי לא הסתכלתי בסטטיסטיקה של הלמ"ס לאחרונה, בדיוק מה יש ומה אין, ואם הדברים מדויקים. נבדוק אותם ונענה על כל דבר, דבר דבור על אופניו. רבותיי, החל מפרוץ המלחמה קיימתי מספר רב של דיונים והערכות מצב על מנת לגבש מענה מותאם למצב בשטח. זאת, נוסף להערכות המצב שמקיים מנכ"ל המשרד וגורמי המקצוע במשרד שלנו ובמשרדים נוספים באופן קבוע לשם שמירה על הרציפות התפקודית. המענה על הצרכים של האוכלוסייה ניתן תוך הקפדה על הרגישות בטיפול ובסיוע לאוכלוסיות הזכאים. במסגרת הערכות מצב התקבלו החלטות רבות שמטרתן להקל, ולסייע לזכאים בשעה קשה זו. אני רוצה ברשותכם לספר לכם על דייר בדיור הציבורי אשר מפאת צנעת הפרט לא אציין את שמו. הוא מתגורר באשקלון לבד כבר תקופה ארוכה בדירה של הדיור הציבורי. מדובר בבן אדם מבוגר וערירי, ללא עורף משפחתי וסביבה תומכת. הדירה שלו נפגעה מטיל והוא נותר לבד, ללא שום ריהוט, מסמכים, בגדים ושאר הדברים הבסיסיים הנחוצים לחיי היום-יום. אני עצמי הייתי אצלו במקום שם, באשקלון. אני רוצה להגיד לכם משהו: עובדי משרד השיכון, יחד עם הצוות המופלא של עמידר ועמיגור, פעלו מייד על מנת לדאוג לו להוצאת המסמכים הרלוונטיים, תרופות, סלי מזון ועוד. היינו שם בשבילו ברגעים הקשים. זהו חלק בלתי נפרד מהיותנו שלוחי ציבור. סייענו לכל הפונים גם בתחומים שאינם קשורים לפעילות הישירה של המשרד, על מנת לסייע לכלל האזרחים שנפגעו במלחמה. בסיורים שלי בדרום ובצפון פגשתי את דיירי הדיור הציבורי, ועקבתי מקרוב כדי לוודא שהנושאים הללו מטופלים. ביקרתי באופן אישי בבתי גיל הזהב על מנת להכיר מקרוב את הצרכים שלהם, והנחיתי להרחיב את שעות עבודות הצוות – גם בסופי שבוע – ואת חלוקת סלי המזון בבתי גיל הזהב שהעדיפו לא להתפנות. בנתיבות היינו, באופקים וגם באשקלון, וגם ברשות המקומית, עם ראשי הערים של המקומות הללו. אני מסייר ברחבי הארץ, בקיבוצים, במושבים ובערים שנפגעו במלחמה, ובבתי אבלים, על מנת לראות מקרוב את ממדי האסון ולסייע כמה שיותר. וכעת, ביטחון ובטיחות – המשרד תקצב את חברת עמידר ביותר מ-3 מיליון שקלים לשיפוץ מקלטים במבני דיור שבהם רוב הדירות הן של הדיור הציבורי, בבניינים שבהם רוב הדיירים גרים בדיור ציבורי, ותקצב את הרשויות המקומיות בסכום מצטבר של יותר מ-40 מיליון ש"ח לשיפוץ מקלטים במבני דיור שבהם מכסת הדיור הציבורי נמוכה מ-50%. פעולות אלו נעשו לצד פתיחת והשמשת כלל המקלטים בבתי גיל הזהב בכל הארץ, אשר צוידו גם במזרנים, בכיסאות, במים, בטלוויזיות, במזון ובצידה לשהייה למשך זמן ממושך. בנוגע לשאלתכם לגבי סיוע בהגשה לפטור משכר דירה לזכאים לטובת דיירי הדיור הציבורי בגיל השלישי, אדגיש כי ניתנה אפשרות להגשת בקשה מרחוק לסיוע בדיור ללקוח חדש, ללא הגעה לסניף. מבוצעת פנייה אקטיבית ללקוחות קיימים לחידוש זכאות או חוזה שכירות, ליצירת רצף טיפול. בנוסף, ניתנת אפשרות להעברת תצהיר בדבר קיום חוזה שכירות ללא צורך בהעברת חוזה שכירות. אציין כי החל מ-8 באוקטובר מוקדי השירות של החברות המשכנות תוגברו, והורחבו שעות העבודה – אני ביקרתי במקומות הללו – ובמוקדי חברות הסיוע בדיור פועלות החברות לשמירה על רצף טיפולי של פניות בבקשות לסיוע בדיור. מבדיקה שערכתי באופן אישי עם כל הצוות, זמני ההמתנה במוקד השירות קצרים במיוחד, ואף התקצרו יחסית לשנה הקודמת. בחודש אוקטובר השנה זמני ההמתנה עמדו על 44 שניות, לעומת למעלה מדקה בשנת 2022. אציין כי לאחר פרוץ המלחמה, המוקד נהיה עמוס יותר בפניות, אבל זמני ההמתנה שם עדיין קצרים. בחודש נובמבר הוא עמד על דקה ושנייה – ואני מדבר איתכם על מה שאני ראיתי במסכים כשהגעתי לשם באופן אקראי – לעומת דקה ו-4 שניות בשנה שעברה, ובחודש דצמבר הוא עמד על דקה ו-21 שניות. בנוסף, מתחילת חודש אוקטובר, במטרה לענות על עומס הפניות בשל הלחימה, מוקד השירות הגדיל את היקף כוח האדם שלו ב-25%, ונוספו עוד עשרה נציגי שירות לטובת סיוע לפונים. וכעת, בתי גיל הזהב – עוד במהלך 7 באוקטובר בתי גיל הזהב באופקים ובנתיבות פונו לבתי מלון. בהתאם להערכת מצב עם פקודת העורף, רועננה פקודת הפינוי לכלל בתי הדיור ברחבי הארץ. לאורך התקופה חולקו אלפי סלי מזון במימון המשרד באמצעות חברות הניהול בנתיבות, באופקים ואשקלון לדיירים קשישים אשר ביקשו לא להתפנות; הורחבו שעות עבודת הצוות ותוגבר המענה בסופי שבוע. דיור ציבורי – שכר דירה. על רקע פרוץ מלחמת חרבות ברזל, קידם משרד הבינוי והשיכון, בשיתוף פעולה רב של משרד האוצר, תוכנית לביטול שכר דירה לדיירי הדיור הציבורי. נקודה. ראוי לציין את שיתוף הפעולה של שר האוצר, שנענה לבקשתי להקצות תקציב לצורך זה. על פי התוכנית, אשר פורסמה על ידי ביום 23 בנובמבר 2023, כל אלה שפונו על פי הנחיית גורם ממשלתי מביתם מיום 7 לאוקטובר 2023 ואילך, יקבלו הטבה של ביטול שכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון בגין חודשי המלחמה החל מחודש אוקטובר 2023. מאחר שהתוכנית גובשה כחודש וחצי לאחר פרוץ המלחמה, קובעות הוראות התוכנית כי חשבונו של מי שכבר שילם שכר דירה עבור חודשים אלו יזוכה בחודשים הבאים, ומי שטרם שילם – החוב יימחק לו.