جلسة الهيئة العامة بتاريخ 22/03/2023 الساعة 11:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, כ"ט באדר התשפ"ג, 22 במרץ 2023. הנושא הראשון על סדר-היום הוא שאילתות דחופות ורגילות לממלא מקום שר הבריאות, שלפי מה שאני מבין נמצא כרגע בפתח של הכנסת. נמתין דקה קלה עד להגעתו. שלום גם לחבר הכנסת אלי דלל.

אלי דלל (הליכוד):

שלום וברכה, אדוני היושב-ראש – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

שלום לשר בן צור. אנא, עלה לדוכן. כבוד השר, אני מצטער שאני צריך לעשות זאת, אבל זו לא הפעם הראשונה, ואנחנו מכבדים את הכנסת כנציגת הריבון. חלק מהכלים הפרלמנטריים הם שאילתות לשרים, ואני מצפה מכל שרי הממשלה שיעמדו בחובותיהם הפרלמנטריות, אחרת אנחנו מוצאים את עצמנו בעצם מדברים עם עצמנו. אני חושב שהקשר בין הממשלה לכנסת הוא חשוב מאוד, וכך אני מצפה שיהיה בהמשך.

שר העבודה יואב בן צור:

אני מקווה, אדוני. לקחתי ריזיקה של שעה וחצי, ושעה אני עומד בכניסה לעיר, יותר משעה אני עומד בכניסה לעיר. הדרך עד שם הייתה בסדר – שעה בכניסה לעיר. מצטער, לא חשבתי שעד כדי כך. שעה שלמה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לך, אדוני, שהגעת בכל זאת, ואני מזמין את חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן לשאול את השאילתה הדחופה הראשונה, בנושא: איסור משרד הבריאות למכור ציוד לנכים. בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה, כבוד היושב-ראש. כבוד השר, לאחרונה הודיע משרד הבריאות כי הוא אוסר על בתי מלאכה למכור ציוד נלווה לפרוטזות לנכים, וכל מי שבכוונתו לרכוש אפילו גרביים יצטרך להופיע פיזית בפני ועדת חריגים ברמת גן. ברצוני לשאול: 1. מה ההיגיון מאחורי ההחלטה הזו? 2. האם ישנן חלופות למצב החדש הזה?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, השר.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, אני שוב מתנצל, גם בפני גברתי, שבשבוע שעבר לא הספקתי לענות על שאלתך.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

היום נעשה את זה.

שר העבודה יואב בן צור:

נענה היום גם על זה. על פי נוהלי משרד הבריאות חל איסור על בתי המלאכה המאושרים על ידי משרד הבריאות לבניית סדים ותותבות למכור באופן פרטי לנכים ציוד אשר מופיע בהזמנה המאושרת על ידי המשרד, לרבות רכיבים מתכלים. כל בתי המלאכה אשר קשורים עם משרד הבריאות נדרשו לחתום על כתב התחייבות אשר הסדיר זאת כבר בשנת 2014 ומתבסס על נוהל 13/2009. הוראה זו לא השתנתה עד כה. תפקיד ועדת החריגים בנושא הזכאים למכשירי הליכה, תותבות גפיים וציוד נלווה קבוע בחוזר מינהל הרפואה, ועיקרו הוא לאשר פריטי ציוד שונים אשר חורגים מהנקבע בנוהלי המשרד, ולא חלו שינויים בשנים האחרונות בתפקיד הוועדה. בהתאם לכך, מטופלים מקבלים אביזרים ומכשירים אלה במימון משרד הבריאות על פי התדירות שנקבעה בנוהלי המשרד באופן שוטף וללא כל מעורבות של ועדת חריגים. רק במידה שנדרשת החלפה של ציוד מתכלה בתדירות גבוהה מזו שמוגדרת בנהלים, מופנית הבקשה לבחינה בוועדת החריגים טרם אישורה, אך כאמור לא מדובר בהנחיה חדשה. היות שמדובר בציוד רפואי אשר יש להתאימו לזכאי, יש צורך בבדיקה רפואית של הזכאי על מנת לבצע התאמה של הציוד ולקבוע כי קיים צורך בהחלפה. בהעברת הנושא לוועדת החריגים ניתנת למעשה הגנה לזכאים מפני חיובם ברכישת ציוד שלא נדרש להם מבחינה מקצועית או שהיו זכאים לקבל במימון משרד הבריאות בהתאם לנהלים, שלא יצטרכו לשלם עליו. בעקבות כמה מקרים שבהם נכים שילמו מכספם עבור ציוד אשר היו יכולים לקבלו במימון משרד הבריאות דרך פנייה לוועדת חריגים, נשלחה הבהרה מטעם המשרד לספקים על אופן ההתנהלות הנדרש בהתאם להנחיות המשרד. משרד הבריאות בוחן בימים אלה אם ניתן לייעל את התהליכים על מנת להקל על הזכאים במגבלות האפשר, בלי לפגוע ביכולת המשרד לפקח על כך שהזכאים מקבלים את הציוד הנדרש לצורכיהם וכי אין פגיעה בזכויותיהם, תחת העיקרון שהזכאים יממשו את הזכויות המגיעות להם על פי דין.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך לחברת הכנסת עאידה תומא סלימאן.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אני הסתמכתי בשאילתה הזאת על פרסום בעיתונות שאמר שזה נוהל חדש וזאת פרוצדורה חדשה שהופצה לאחרונה. כבוד השר אומר לי ששום דבר לא השתנה במצב הקיים – זה מה שהיה וזה מה שקיים. כלומר, לפי הפרסום שהתקיים והבדיקה שעשיתי עם מי שפרסם, כל אדם שרוצה לרכוש כלים, אפילו מתכלים, צריך להגיע לוועדת חריגים. הפרוצדורה בוועדת חריגים היא גם להגיע פיזית לרמת גן. בעיניי זאת פרוצדורה הזויה. אני שואלת: האם יש דרך להקל? קודם כול, לחזור למצב הקודם, שהם יכולים לקנות ורק במקרה של קנייה מרובה, כפי שאמר השר, להגיש בקשה. אלה אנשים שהניידות שלהם לא פשוטה – להגיש בקשה, וועדת החריגים תדון בה בלי להכריח אותם להגיע.

היו"ר אמיר אוחנה:

בטרם השר ימשיך, יש שאלת המשך גם לחבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מכובדי השר, מכובדי היושב-ראש, כבוד השר, אני שוחחתי איתך – אומנם זה לא נושא ישיר, אבל בתחום סמכותך. אתה יודע, לפני עשרה חודשים הכנסת חוקקה ביוזמה שלי ושל חברתי עאידה תומא סלימאן וח"כים אחרים חוק המשווה בין דמי ביטוח לאומי לסטודנטים הלומדים בחו"ל וסטודנטים הלומדים כאן. השר צריך לחתום על התקנות. עד לרגע זה, התקנות – לא חתמו עליהן, השר. אני יודע שיש מגעים עם משרד החינוך, אבל חשוב שאדוני יתייחס לנושא. עכשיו נפגשתי עם מנכ"ל משרד החינוך בוועדת החינוך – עדיין לא עדכנו אותו, אבל חשוב לשמוע את המצב העדכני מבחינתך כשר האחראי, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

יש גם שאלת המשך נוספת לחבר הכנסת ואליד אלהואשלה, אלא אם כן היא כבר נשאלה על ידי חבר הכנסת טיבי. לא? לא. בבקשה.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני רוצה לשאול לגבי שירותי הרפואה ביישוב א-סייד בנגב. מתחילת השנה יש בעיה של קופת חולים כללית ביישוב. אנשים לא מצליחים לקבל את שירותי הרפואה מכיוון שיש בעיות בחשמל, יש גם בעיות בחיבורים לאינטרנט שם, והמרפאה מפנה את התושבים למרפאות אחרות. האם ייתכן שב-2023 ביישוב שמונה מעל 6,000 אנשים, האנשים שם לא מצליחים לקבל שירותים?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. בבקשה, השר.

שר העבודה יואב בן צור:

אני אענה קודם על שאלת ההמשך של עאידה תומא סלימאן. אני רוצה לומר לך, גברתי, שכמו שאמרתי – אגב, לא השתנה שום נוהל – אנחנו מנסים לייעל את התהליכים בגלל שהיו מציאויות כאלה שנכים הלכו וקנו ציוד לא מתאים לפעמים. אנחנו אמונים על טיב הציוד הזה. זה ציוד רפואי, זה לא נעליים שקונים בחנות. זה ציוד רפואי שצריך להיות מותאם לאותם נכים. משרד הבריאות לא יכול לעשות איזשהו שחרור הליכים ולומר: תלכו, תקנו מה שאתם רוצים ואיפה שאתם רוצים. הם לא צריכים לשלם על זה – משרד הבריאות משלם על זה, ומי שהולך באופן פרטי, לעיתים קורה שהוא משלם בעצמו – הוא לא הצליח להגיע, הוא לא הצליח לסדר. אנחנו מנסים לייעל את הנוהל כדי שתהיה אפשרות לקבל במהירות את התשובות, וועדות החריגים יעבדו באופן מוגבר. אני עוקב אחרי זה באופן אישי כדי שזה יקרה, וכמה שיותר מהר. אני מאוד מודה לך על השאילתה ששאלת. זה יעזור לנו גם לטייב את הדברים הללו ולעשות אותם מהר יותר.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

אולי אפשר – – – של הגעה פיזית לוועדת חריגים?

שר העבודה יואב בן צור:

אני לא יודע אם לבטל. אנחנו נדון בכל הנוהל ונראה מה נעשה בסופו של הליך. אנחנו נעדכן. חבר הכנסת אחמד טיבי, דיברת איתי, ואני רוצה לומר לך שמנכ"לית ביטוח לאומי אמורה לשבת בימים הקרובים עם מנכ"ל משרד החינוך כדי לדעת אילו אוניברסיטאות מוכרות על ידי משרד החינוך לצורך הפעילות שביקשת, השוואת דמי ביטוח לאומי לאנשים שלומדים באוניברסיטאות בחו"ל. אני מקווה שזה יקרה כמה שיותר מהר. כשזה יקרה ויונח על שולחני, תאמין לי שאפילו לרגע אחד לא נתעכב עם החתימה, ואני אחתום על התקנות במהירות. חבר הכנסת אלהואשלה, ממש לא ברור לי מה שאתה אומר. זה נשמע לי אבסורד. אני לא יודע מה התשתיות ביישוב שלכם – אני לא מכיר את היישוב, אולי יש בעיה בתשתיות שם, אבל בהחלט אני אבדוק – – –

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

גם יש שם חילופים כל הזמן.

שר העבודה יואב בן צור:

התחלפות רופאים זה לא משהו שבשליטה שלנו. כשרופא רוצה לעזוב זה לא משהו שבשליטה. אבל בגדול אני אומר שתשתיות לא אמורות להיות הפרעה, תשתיות צריכות להיות טובות, מסודרות. פלא בעיניי – קופת חולים כללית היא בדרך כלל קופה מסודרת.

ואליד אלהואשלה (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני אעביר לך פנייה בצורה מסודרת.

שר העבודה יואב בן צור:

אין בעיה. תן לי פנייה בצורה מסודרת בכתב ותקבל גם תשובה בצורה מסודרת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. השאילתה הדחופה הבאה גם היא של חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, בנושא: עומסים חריגים ויוצאי דופן במרכז הרפואי לגליל. בבקשה.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, אם מותר לי להגיד, השאילתה הזאת התייחסה למצב שהיה לפני שבועיים, ולמרות זאת אני יודעת שהעומסים עדיין קיימים בבית החולים. במרכז הרפואי לגליל נרשמו השבוע עומסים חריגים ויוצאי דופן. אחוזי התפוסה הגיעו ל-200% במיון, 150% במחלקות הפנימיות. חולים רבים נאלצו להתאשפז ליד מטבחונים וחדרי שירותים, וכמובן, המראות של הזקנה בפרוזדור. ברצוני לשאול: 1. מה בכוונת המשרד לעשות בטווח המיידי או בטווח הקרוב לטיפול בקריסה זו? 2. האם יש תוכנית סדורה של המשרד באופן כללי לנושא?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

שר העבודה יואב בן צור:

המרכז הרפואי לגליל זה מרכז רפואי גדול שמשרת ונותן טיפול רפואי למעל מ-650,000 תושבים במרחב הגליל. לאחרונה עקב עומסים גבוהים, שמשרד הבריאות הבחין בהם כבר מנובמבר 2022, בעיקר פניות רבות למיון, תוגבר המרכז הרפואי לגליל ב-33 מיטות נוספות אשר ניתנו לו בארבעת החודשים האחרונים. נוסף על כך, נפתחו על פי בקשת המרכז הרפואי היחידה לאי-ספיקת לב ויחידה לכירורגיית שד. בסוגיית האשפוז סמוך למסדרון חידד מנהל המרכז הרפואי פרופ' מסעד ברהום כי גם בעת המתנה למקום אשפוז, אשר לעיתים אורכת כמה שעות, לא ישהה מטופל במסדרון בקרבת שטחים מינהלתיים, אלא במתחם טיפולי ייעודי או במחלקת המיון או במחלקה הקולטת. עוד נציין כי לאור העומסים החריגים תוגברו במרכז הרפואי צוותי השינוע והניוד בין המחלקות, זאת על מנת לצמצם את טווח ההמתנה למינימום האפשרי. היערכות משרד הבריאות לטווח הארוך יותר: משרד הבריאות שם לו כיעד מרכזי לשנה זו גיבוש תוכנית לאומית רב-שנתית לתוספת מיטות אשפוז לכלל מערכת הבריאות, וזאת במטרה לתת מענים לחוסרים הקיימים במיטות אשפוז. הנושא נמצא בימים אלה בדיונים של משרד הבריאות ומשרד האוצר בדבר היקף התוכנית. מעבר לכך המשרד פועל להרחבת המענים בקהילה בכמה דרכים: הרחבת שעות הפעילות של המרפאות, על מנת לצמצם הגעה של מקרים שאין חובה שיגיעו לבתי החולים; פיתוח מערך אשפוז בית, שימנע צורך בחלק מהאשפוזים בבתי החולים; הפעלת מודל של מרמ"דיקים בקהילה, שייתנו מענה לחולים בבתיהם כדי להפחית הגעה של מקרים לא דחופים למרכזי המיון השונים.

היו"ר אמיר אוחנה:

שאלת המשך.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

כבוד השר, האמת, אני תושבת עכו, כך שבית החולים הכי קרוב לבית שלי הוא בית החולים נהריה, ובהרבה מקרים אני מבקרת שם ונמצאת שם. לצערי הרב, אני אומרת שהמראות שדיברו עליהם, אנחנו רואים אותם. קודם כול, אנשים שוהים הרבה שעות במיון, ועומס אדיר לכל האזור. אני לא רואה איך, אם לא תהיה תוכנית מאוד סדורה – הבטחות אפשר להבטיח, אבל בלי תוכנית אמיתית מיידית שתפתור את הבעיה נמשיך לראות את זה. מצד שני, קראתי שיש למשרד תוכנית מאוד גדולה בעניין הבריאות, שכוללת הקמת בתי חולים חדשים בשנים הבאות – אם אני לא טועה תשעה בתי חולים חדשים. אף אחד מהם לא ביישוב ערבי, אף מרכז רפואי חדש בתוכנית הלאומית הגדולה הזו הוא לא ביישוב ערבי. איך יכול להיות דבר כזה? ואיך נפתור את הבעיות אם לא ננגיש את השירות יותר?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. ביקשה שאלת המשך גם חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין. בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד השר, מאתמול בלילה רצה הודעה בין הסטודנטים לרפואה שאמורים לגשת למבחן הרישוי ביולי הקרוב שהמבחן נדחה לאוקטובר. ממה שהבנתי עדיין אין הודעה רשמית, אבל בינתיים רצה גם עצומה להחתמה שהסטודנטים רוצים שהמבחן יתקיים בזמן. אני שואלת את כבודך: האם יש בסיס לידיעה הזאת? מה הרציונל מאחוריה? כמובן שהם לא רוצים לשנות את המועד.

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה, השר.

שר העבודה יואב בן צור:

לשאלתה של חברת הכנסת סלימאן, אני רוצה לומר שאמרתי בתשובתי שיש תוכנית מיידית. התוכנית המיידית נעשתה בתוספת שאמרנו ובארגון מחדש של פרופ' ברהום, שהוא באמת מנהל בית חולים מהטובים, שעשה תוכנית מסודרת כדי לשנע אנשים במהירות יתר גם לכיוון המחלקות, כדי שלא ישהו בפרוזדורים או ליד חדרים מינהלתיים, שזה לא ראוי. ואני מקווה שהתוכנית הזאת עובדת. כיום העומס קצת ירד. ככל שאנחנו עוזבים את חודשי החורף, אז העומס קצת יורד. אבל ברור שבחודשים של החורף המחלקות הפנימיות והמיונים פקוקים. אנחנו משתדלים לגרום לכך שהתוכנית של תוספת מיטות אשפוז משמעותית תצא לפועל ובמהירות. בנושא של מיקום בתי החולים – זה מערכה שלמה איך ממקמים והיכן ממקמים בתי חולים. אני מוכן לבדוק את ההיתכנות, אם ישנה, להקמת בית חולים ביישוב ערבי. אבל אני אומר שוב: בתי החולים בצפון ובנצרת – יש בתי חולים – כולם מונגשים לציבור הזה. אני לא חושב שיש איזשהו – אולי יש איזו נקודה או מקום להקים בית חולים באחד מהיישובים. אני מוכן לבדוק במשרד הבריאות את הנושא. לשאלתה של חברת הכנסת ח'טיב יאסין, אני רוצה לומר שאני לא מודע לזה. אני אבדוק במשרד הבריאות ואתן לך תשובה ישירות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר.

היו"ר אמיר אוחנה:

השאילתה הבאה היא שאילתה רגילה של חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין בנושא: זינוק במספר האשפוזים בבתי חולים ועומסים בחדרי המיון. בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בימים האחרונים היו דיווחים על עומסים כבדים בבתי החולים במדינה, לא רק בנהריה, בשל עונת החורף והמחלות שמתלוות אליה. בנוסף, דווח שחדרי מיון בחלק מבתי החולים נסגרו לקבלת מטופלים. רצוני לשאול: 1. מה הצעדים שהמשרד מתכוון לנקוט על מנת להתמודד עם העומסים בתקופת החורף? והחורף עוד לא נגמר. 2. האם קיימת תוכנית עתידית לטיפול במחסור בצוותים הרפואיים ובמיטות בבתי החולים?

היו"ר אמיר אוחנה:

בבקשה.

שר העבודה יואב בן צור:

כמדי חורף אנחנו צופים בעלייה בתחלואה בכלל ובתחלואת דרכי הנשימה בפרט. תחלואה זו גורמת לעומסים במחלקות לרפואה דחופה ובמחלקות האשפוז בבתי החולים. בהתאם לכך כמדי חורף משרד הבריאות מפרסם למוסדות הרפואה חוזר חטיבת רפואה שעניינו היערכות מערכת הבריאות לחורף, ובו הנחיות היערכות לעומס לכלל המערכת, ובכללן למערכת האשפוז והמלר"דים, המחלקות לרפואה דחופה, שאנחנו קוראים להם חדרי מיון. הנחיות אלה כוללות גם תוספות כוח אדם כדי לטפל בעומסים הצפויים. משרד הבריאות פועל בכמה מישורים על מנת לתת מענים לצורכי האשפוז במדינת ישראל. המשרד פעל לאישור תוכנית מתאר ארצית למוסדות בריאות, ובמסגרתה יועדו שטחים רבים למוסדות בריאות באשפוז ובקהילה. המשרד מגבש תוכנית לתוספת מיטות למערכת הבריאות, אשר צפויה להיות מאושרת במסגרת העברת התקציב לשנים 2023 עד 2024. בנוסף, המשרד מקדם את הקמתם של שני בתי חולים חדשים בבאר שבע ובקריית אתא. המשרד גם פועל להרחבת מצבת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות. בהתאם לכך משרד הבריאות מקדם תוכנית מקיפה להוספת כוח אדם רפואי והיערכות מיטבית לאתגרי הטיפול הנוכחי והעתידי. התוכנית כוללת הוספת רופאים, אחיות, בעלי מקצועות נוספים, וכן הסדרת מקצועות נוספים דוגמת עוזרי רופא, לטובת חיזוק התשתית האנושית כולה של מערכת הבריאות. כמו כן, הרחבת המענים בקהילה, שיפחיתו את הצורך בפניות למיון, וכן הרחבת מערך אשפוזי הבית לחולים שיכול להינתן להם מענה אשפוזי, בהתאם למצבם הרפואי, כמובן, במעטפת הביתית התומכת שלהם.

היו"ר אמיר אוחנה:

האם יש שאלת המשך? יש. בבקשה.

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בהמשך לתשובתך, כבוד השר, ברצוני לשאול: בתוכנית של הרחבת המיטות בבתי החולים אני רוצה לציין – איפה בית החולים נצרת נמצא בסוגיה הזאת? יש מחסור של לפחות עשר מיטות בפסיכיאטריה, בפנימית – 15 מיטות, ובטיפול נמרץ – 12 מיטות. חשוב לי להדגיש שמבחינת מיקום פיזי זה קיים, וגם לחלק מהם ניתן אישור להכין את זה, אבל עדיין זה לא מתוקצב. אז איפה זה בתוכנית שהקראת עכשיו? תודה מראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

יש לך להשיב? בבקשה.

שר העבודה יואב בן צור:

המיטות שמתוכננות להינתן לבתי החולים – כמובן, זה יהיה בצורה מסודרת ובאופן יחסי לגודלם של בתי החולים ולציבור המטופלים שלהם. כל בתי החולים במדינת ישראל יקבלו תוספת מיטות. ואני אומר שוב: יש יחסיות. אני לא יודע להגיד עכשיו בפירוט. אני לא יודע להגיד – – –

אימאן ח'טיב יאסין (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

שר העבודה יואב בן צור:

סליחה, גברתי. אני לא יודע להגיד כרגע בפירוט מספרים של מיטות לכל מקום, כמה התקבלו. כל מנהלי בתי החולים יודעים לפנות למשרד הבריאות ולהגיש את הבקשות שלהם. משרד הבריאות בוחן את הבקשות, וכמובן אף אחד לא לוקח מיטות הביתה. המיטות יחולקו לבתי החולים. יש שיתוף פעולה פורה בין משרד הבריאות לכלל בתי החולים במדינת ישראל, גם עם אלה שבנצרת וגם עם אלה שבמקומות אחרים. כולם בנינו, כולם בטיפולנו, ובכולם אנחנו נוסיף תוספת מיטות משמעותית.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה מאוד לממלא מקום שר הבריאות.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אנחנו נעבור לנושא הבא על סדר-היום – הצעות חוק פרטיות לקריאה הטרומית. ההצעה הראשונה היא הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון – השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות), התשפ"ג–2023, של חברי הכנסת רם בן ברק ומטי צרפתי הרכבי. חברת הכנסת הרכבי, עשר דקות לרשותך. בבקשה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, עמיתיי, אני מודה שבנאום הזה, הספציפי, אני קצת מתרגשת. זה החוק הראשון שאני בין יוזמיו שעולה לקריאה טרומית במליאה. מבחינתי זה שינוי מרענן לעמוד פה ולדבר על משהו מעשי שכולנו, או לפחות רבים מאיתנו, נוכל להסכים עליו, ושבאמת יוכל להיטיב עם אזרחי המדינה. זאת תזכורת חשובה לסיבה שבגללה כולנו, אבל כולנו, נמצאים כאן. אבל ראשית אפתח בתודות. אני מבקשת, כמובן, להודות לחבר הכנסת רם בן ברק, מי שיזם את החוק הזה, ובנדיבות שאופיינית לו כל כך הופך אותי לשותפה, שותפה מלאה בחוק, ואף מאפשר לי להציגו כאן בפניכם. אני גם מבקשת להודות לכל החברים בשדולה החקלאית, ובמיוחד לידידי אלון שוסטר, שר החקלאות לשעבר, שמגיש הצעה דומה, וכמובן לשר החקלאות אבי דיכטר, שבזכות תמיכתו בחוק אנו מוצאים את עצמנו עומדים פה היום. אומרים שההייטק הוא מנוע הצמיחה של המשק הישראלי, וזה נכון, אבל אל לנו לשכוח שלא על ההייטק לבדו עומדים המשק הישראלי והחברה הישראלית, ושהחקלאות הייתה ועודנה ענף חשוב לקיומה של המדינה, לביטחון המזון של אזרחי המדינה ולשמירה על גבולותינו, ולא פחות מכך. החקלאות היא חלק משמעותי בזהות הציונית שלנו. לחקלאות בישראל חשיבות לאומית, וכמו בכל מדינה מפותחת, חשוב לתמוך במגזר החקלאי ולהבטיח את חוסנם של החקלאים על מנת שחלילה החקלאות לא תדעך, המגזר החקלאי לא ייחלש, הקרקעות לא יינטשו, פרנסתם של החקלאים תיפגע והאדמה תינטש. אוי לנו אם תבנית נוף מולדתנו – אפשר אולי קצת שקט?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, שיחות הצד – אנא, זה מפריע.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

אוי לנו אם תבנית נוף מולדתנו תלבש רק שלמת בטון ומלט, ולא "על אדמת שדותייך הנגאלת הדגן ירנין פעמונים". ההתיישבות החקלאית הייתה ועודנה בעלת חשיבות להגשמת יעדים לאומיים, החל מייצור מזון בר-השגה לכל האזרחים, מטרה בעלת חשיבות עליונה במדינה – למעשה ישראל היא מדינה עם אלמנטים של מדינת אי – דרך חיזוק ההתיישבות באזורי עדיפות לאומית, פיזור ההתיישבות בחלקי הארץ ותמיכה בתעסוקה וכלכלת הפריפריה. החקלאות משמשת אבן שואבת לתעסוקה במעגלי תעסוקה ישירים בעבודת החקלאות וגם בתעסוקה במעגלי השירותים התומכים, כגון חומרי הגלם, טכנולוגיות, מיכון, שינוע – ממש קשה לי.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת. סדרנים, תעזרו לנו לעשות שקט, בשני הצדדים, גם בצד הזה. תודה.

מטי צרפתי הרכבי (יש עתיד):

החקלאות משמשת אבן שואבת לתעסוקה במעגלי תעסוקה ישירים, שהיא עבודת החקלאות, וגם תעסוקה במעגלי שירותים תומכים, כגון חומרי גלם, טכנולוגיות, מיכון, שינוע, אריזה, דשנים, הדברה וכדומה. בשנים האחרונות מתרחבת הפעילות גם בתיירות חקלאית ותיירות במרחב הכפרי. היא גם מבססת את תיירות הפנים, ומאפשרת מקורות תעסוקה שלא היו מתקיימים ללא חקלאות פעילה ואטרקטיבית. לבסוף, יש חשיבות עצומה לחקלאות בשמירה על השטחים הפתוחים ועל הסביבה במציאות של התחממות גלובלית ואיום על משברים אקולוגיים, שמירה על משק המים, אם בקליטת מי הנגר ואם במענים לשימוש במים מושבים. כלומר, כל איום על החקלאות יפגע במשק הישראלי ויפגע בערכים המוספים של החקלאות לחברה, לציונות ולביטחון המדינה. אם חפצי חיים אנחנו, אנחנו מחויבים להבטיח שהחקלאות תישאר כלכלית עבור החקלאים. לשם כך עלינו להגיע לאיזון בין צורכי הפיתוח לצורכי החקלאות במשק הישראלי ולנקוט אמצעים לשימור, הגנה, עידוד ופיתוח של העיסוק בחקלאות. אחת הדרכים להשגת מטרות אלה היא מתן מענקים והטבות מס, וזו בעצם מהותו של החוק שאנו מעלים היום כאן להצבעה בקריאה טרומית. החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות נחקק לראשונה ב-1980. החוק נועד לעודד השקעות הון בחקלאות לשם שיפור מאזן התשלומים של המדינה, הגברת היעילות במגזר החקלאי ועידוד המגזר החקלאי כגורם חלוצי, ביטחוני וחברתי. החוק קבע מנגנון לאישור תוכניות להקמה, לפיתוח או להרחבה של מפעלים חקלאיים בידי מינהל השקעות בחקלאות, שהוקם לצורך זה ממש, ובעל מפעל חקלאי שתוכניתו אושרה, זכאי למענק לפי הוראות החוק. בנוסף, החוק מגדיר מסלול לקבלת הטבות מס, שלהן זכאי בעל מפעל חקלאי מאושר בחוק. חוק אחר העוסק בהשקעות הון הוא החוק לעידוד השקעות הון בתעשייה. החוק הזה קובע מנגנון למתן מענקים והטבות מס למפעלי תעשייה. בעוד במנגנונים הקבועים בחוק זה בוצעו עדכונים רבים לאורך השנים, הרי שחוק עידוד להשקעות הון בחקלאות כמעט שלא תוקן בהיבטים הללו. למשל, לפי מתווה המענקים שבחוק עידוד ההשקעות בתעשייה, מפעל בנגב ומפעל בצפון באשכול פריפריאלי העומדים בתנאים לפי אותו חוק זכאים למענק בשיעור של עד 30%, בעוד על פי חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, המענק שניתן לתת כיום לחקלאים עומד על שיעור של עד 20% לכל היותר. לנוכח המצב המתואר, התעוררו בשנים האחרונות קשיים משפטיים מהותיים לגבי אופן יישומו של החוק בידי משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד האוצר. כדי לתת מענה לקשיים אלה, מוצע לערוך רפורמה מקיפה בחוק וליצור הקבלה בין ההטבות הניתנות כיום למגזר התעשייתי – כאמור, מכוח חוק לעידוד השקעות הון בתעשייה – ובין אלה הניתנות למגזר החקלאי. הרפורמה המוצעת בחוק זה, יש בה כדי לעודד את הפיכת החקלאות בישראל לחקלאות בת-קיימא, שערכיה הציבוריים והסביבתיים נשמרים לאורך השנים. במסגרת התיקון המוצע, מוצע לעדכן את שיעורי המענקים שניתן לקבל מכוח החוק, להשוות את שיעורי המס המופחתים לשיעורי המס הקבועים בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה, וכן לאפשר את קבלת הטבות המס והמענקים בתנאים נוחים יותר, בדומה להסדר הקבוע בעניין זה בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה. בתוך כך מוצעים תיקונים שונים, בין השאר בהוראות הנוגעות למטרות החוק, מבנה הפעילות של המינהלה, לרבות הרכב המינהלה ודרך ההשגה על החלטותיה וסמכות שר החקלאות ופיתוח הכפר לקבוע נהלים לתמיכה בהשקעות הון בחקלאות. כמו כן, מוצע לעדכן את מתווה הטבות המס הקבוע בחוק. בין השאר, מוצע לנתק את הקשר הקיים כיום בין הטבות המס לפי החוק לבין הזכאות לקבלת מענק לפיו. אני מאמינה בזכות להתפרנס בכבוד מעבודת האדמה ומחקלאות ובצורך להגן על הסביבה והמרחב הכפרי. זה ציווי אישי שרק התחזק אצלי עם השנים, ואותו אני מיישמת גם הלכה למעשה במשק חקלאי פעיל שבו אני גרה ואוחזת, במושב סגולה. הקרקע והשטחים הפתוחים במדינת ישראל הינם משאב מוגבל, שאנו מצווים לשמור עליו מכל משמר לדורות הבאים. החקלאות היא זו שמגדירה את גבולות המדינה ומעגנת את הקיום שלנו בה, שנאמר: אם חקלאות כאן – מולדת כאן. תודה רבה לכם, חברי הבית, על תמיכתכם בחוק זה. תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

שתזכו ליבול נאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אלון שוסטר הגיש גם הוא הצעת חוק בנושא דומה, ואני מזמין אותו לנמק את הצעתו. לאחר מכן ישיב במשולב סגן שר החקלאות משה אבוטבול. בבקשה, אדוני.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. אני שמח, קודם כול על הגעת ההצעה, וגם על התיאום המוקדם שנעשה. יושב איתנו כאן חבר הכנסת גפני, שהוביל את המהלך, נדמה לי בכנסת העשרים, לפני שנים. לצערי, מתוקף האירועים הסובבים אותנו – הפוליטיים – לא יכולנו לקדם את הנושא הזה. אני מבקש להודות לשר החקלאות ולסגנו, שנמצא איתנו, על התיאום, על האמון ועל כך שאכן הכול יהיה בתיאום ונתקדם בתיאום, כפי שראוי. תודה גם לשר האוצר שאישר את המהלך הזה. מדובר ברכיב, כפי שאמרה חברת הכנסת הרכבי לפניי, שהוא חשוב, אבל הוא רכיב אחד בתוך המכלול של חיזוק החקלאות. אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, לצערי הרב, לצערנו הרב, חילוקי הדעות, לאו דווקא הפוליטיים, אבל חילוקי הדעות – הייתי אומר המקצועיים, אולי האידאולוגיים – דווקא בממשלה הקודמת שהיינו חברים בה לא אפשרו להגיע להסכמות באשר לרפורמות. יש רפורמות בכל מיני ענפים, אז גם בענפי החקלאות – במקרה הזה בצומח – לא הצלחנו להגיע להבנות. אנחנו עדיין בתוך זה. היום יש פגישה של יושב-ראש ועדת הכלכלה עם אנשי האוצר והחקלאות והחקלאים בהשתתפותי ועם חבר הכנסת דנינו. אנחנו מנסים לעודד את הצדדים להגיע להסכמות כבר בשבועות הקרובים, בוודאי לא אחרי קבלת התקציב. ובכן, חלק מההסכמות הרחבות בנושא החקלאות זה לא רק הורדת נכסים, לא רק תמיכות – הכול חשוב – לא רק עלויות העובדים הזרים, לא רק עלויות המים, אלא גם החקיקות הרלוונטיות, והנושא הזה הוא הנושא הראשון שמתקדם. אנחנו רוצים לעשות דבר פשוט: בעצם להצמיד את היתרונות שיש בחוק עידוד השקעות הון לתעשייה למה שמתרחש בחקלאות. ועל כך שמענו ועוד נדבר בין הקריאות. נקודה נוספת, חשובה ביותר – הרכיב הזה הוא רכיב משמעותי ביצירת יציבות, ביצירת אופק לחקלאים הקיימים, הנוכחיים, ולדור העתיד, למי שרוצה להתקדם בעניין. יש לי את הכיף שאחד הבנים שלי השתחרר מצה"ל והלך ללמוד בפקולטה לחקלאות, ואני כל כך שמח וכל כך גאה.

היו"ר אמיר אוחנה:

בהצלחה.

אלון שוסטר (המחנה הממלכתי):

תודה. וכך גם אחרים – אנחנו רוצים לייצר להם אופק, בין היתר על ידי ההיבט הכספי. הוא חשוב ברמה האישית כדי שאנשים יחליטו לבסס את המשך הפרנסה שלהם על התחום החקלאי, ובדרך כלל הדברים משולבים עם חיים בכפר, כמובן, אבל מכיוון שעיקר הכפר הוא בפריפריה ובספר כך יהיה גם בנושא הזה. הנושא השני שאני רוצה להביא לתשומת ליבכם ולחשיבות שיש למהלך הזה זה העובדה שהנושא החשוב הזה מגיע בקונסנזוס. אני חושב שמגיע לנו דווקא בימים ובשבועות של עימותים חריפים ונוקשים להצליח לשחרר זמן, ואני מברך על כך מאוד, גם כדי להתקדם בנושא הזה וגם לייצר לעצמנו את התשתית, הייתי אומר הכמעט-מנטלית, ודאי אינטלקטואלית, להוכיח שאפשר לעבוד במשותף. אני מקווה שכך נעשה גם בהמשך. אני רוצה לקוות שתהיה הסכמה מקיר לקיר למהלך. אני מזכיר שאנחנו נקדם את הצעת החוק הזו רק בתיאום, ומקווה ומבקש ממשרד החקלאות והמשרדים האחרים לתאם ביניהם את ההצעה שהם מביאים, ואנחנו נתמזג לתוך ההצעה הממשלתית. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לחבר הכנסת שוסטר, ומזמין את סגן שר החקלאות חבר הכנסת משה אבוטבול למסור את תגובת הממשלה. בבקשה, אדוני.

סגן שר החקלאות ופיתוח הכפר משה אבוטבול:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, השרים הנכבדים שנמצאים כאן – לפני שאני אגיב לגבי הצעת החוק החשובה הזו, שהיא גם בתמיכה ממשלתית, וזו הצעת חוק שבאמת תעזור לנו, חייבים לדעת ולהסביר ולהביא גם כן לידי ביטוי את מדיניות משרד החקלאות ופיתוח הכפר בראשות השר היקר – עומד בראשו השר אבי דיכטר, אני שמח שאני משמש כסגנו, ואנחנו יחד פועלים כדי לעודד את כל נושא החקלאות. נושא החקלאות נמצא בכל מיני קשיים כאלה ואחרים, שחייבים לתת להם תמרוץ. מספיק אם נאמר את הנושא של הפשיעה החקלאית, שסובלים ממנה בצורה מאוד מאוד קשה – צעירים שפעלו וניסו להיכנס לענף, לקחו משכנתאות מאוד גדולות כדי לקנות ציוד, ובלילה אחד נכנסו בני עוולה, לקחו להם את הציוד, גנבו אותו, העבירו אותו למקומות שאפילו לצה"ל ולמשטרה אין רשות להיכנס לשם, בתוך אזורים שאין לנו שליטה עליהם. ואז אותו צעיר שבאמת רוצה לדבוק בדרך אבותיו ולהיות גם כן חקלאי, להיות דור ההמשך, מנתק כל קשר עם הנושא הזה ובורח להייטק ולעוד כל מיני דברים, כי בעצם אין מי שיושיע אותו מאותו מעשה נפשע של פשיעה חקלאית. אבל זה לא נגמר בזה. גם שודדים להם את אותו צאן, את אותו בקר. לאחר מכן גם שרפה של כל מיני אסמים שישנם. נמצא פה גם כן רם בן ברק היקר, שגם הוא סבל באופן משמעותי מהנושא הזה. מדובר פה במיליונים, מיליונים רבים של הפסדים שאותם צעירים או אותם חקלאים חווים פה, ולא תמיד חברות הביטוח מוכנות לבטח דברים מהסוג הזה. אנחנו חייבים לבוא לקראת החקלאי בכל מה שרק אפשר, אם זה בנושא של סיוע במים – שיש לנו מגמה, לי ולשר דיכטר, להביא את זה אפילו לידי פטור; פטור לחקלאים ממים, דבר שייתן צמיחה תרתי משמע גם לחקלאות וגם לחקלאים. אנחנו צריכים לגרום לכך שמהענף הזה לא יברחו אותם בנים ממשיכים להייטק, אלא בעצם ימשיכו את דרכי אבותם. נעשה את הכול גם בתחום הנושא הזה של לחזק ולהגדיל את מספר העובדים הזרים, אבל בתנאים נורמליים ולא במה שקיים היום, וסובלים אותם חקלאים בנושא של עובדים זרים, שלאחר שהם מסיימים פה את עבודתם הם עוקצים אותם בסכומים מאוד מאוד אגדיים. יש כל כך הרבה קשיים, ואנחנו חייבים לעזור לחקלאים, אם רוצים שהענף הזה ימשיך וישגשג, ולא נראה חלילה מפלות, וראינו את המפלה בנושא של ענף השום, שממש ירד פלאים. לכן הצעת החוק הזו היא הצעת חוק מצוינת, היא נותנת אופק ותקווה לחקלאים, לחקלאות, וצריכים לדעת שבלי חקלאות אין חקלאים וגם בלי חקלאים אין חקלאות, הא בהא תליא. הלוגו שלנו – לתת לחקלאים להתפרנס בכבוד. אנחנו לא מחפשים לא תמיכות ולא כל מיני דברים – לתת להם להתפרנס בכבוד. ושנבין, מי שחושב שהחקלאות או החקלאים הם הבעיה הוא טועה. החקלאים והחקלאות הם הפתרון, וזה יביא במישרין וגם בעקיפין להורדת יוקר המחיה. ככל שאנחנו ניתן כתף לאותם חקלאים, אנחנו נראה את ההצלחה הזאת שתבוא לידי ביטוי. אני ודאי תכף אקריא גם את תגובתנו הרשמית בנושא הזה, אבל אני קורא לכולם להתאחד סביב הנושא הזה. אני דווקא חייב לציין חברים טובים בלובי שלנו, שלמרות שהם לא נמצאים באותה קואליציה הם מדברים חקלאות, מתכתבים איתנו באותה שפה. די אם נזכיר את מיכאל ביטון, שבכל מקום ובכל הזדמנות מחזק את החקלאים ואת החקלאות, את ידידי אלון, שגם היה שר במשרד, ועוד חברים שנמצאים גם כן באופוזיציה אבל מבינים שעושים הפרדה בין הנושא הזה לבין זה שחייבים לשמר את המשק ואת ביטחון המזון שלנו, של מדינת ישראל. אני רוצה, לפני שאני גם אקריא את זה, להודות ולאחל ברכת חג שמח לכל אותם אלפי חקלאים וחקלאיות וכל אלה שעוסקים בענף החקלאות – לאחל להם פסח כשר ושמח, ושיצאו מעבדות, תרתי משמע, לחירות, להצלחה. בנושא הזה אני רוצה לאחל זאת גם לעובדי המשרד שלנו, עובדי משרד החקלאות, שעושים יום ולילה את עבודתם, גם בתנאים לא תנאים, גם בשמש גם בגשם, בכל מיני מחלקות שהם נמצאים שם; לכל העובדים היקרים שלנו, וכמובן לצוות השר, לשר עצמו ולכולם. אני אקריא את תגובתנו לגבי הצעות החוק הנכבדות הללו: לעיסוק בחקלאות תועלת ומשמעויות החורגות מהייעוד המסורתי של אספקת תוצרת חקלאית. התועלת הציבורית של החקלאות נובעת מתרומתה בתחומי ההתיישבות, החברה, התרבות, התיירות, האקולוגיה והסביבה. תועלת זו כוללת גם תועלת כלכלית: ערך הייצור החקלאי; הערך של נדל"ן הצמוד לנוף החקלאי, ערכי התיירות, פנאי ונופש; תועלות מערכתיות ושימור השטחים הפתוחים; התועלות גם למשק המים, חלחול מי הגשמים וקליטה של מי נגר; התועלת של הסביבה כוללת גם תועלת אקולוגית וגם תועלת חברתית ותרבותית. במדינות המפותחות ננקטים באופן מסורתי ועקבי צעדים מדיניים שמטרתם לתמוך במגזר החקלאי ולחזק אותו. צעדים אלה נובעים מההכרה בחשיבותה הלאומית של החקלאות, מהרצון למנוע הידרדרות של המגזר הכפרי, זניחת קרקעות, אובדן תעסוקה והשתנות של הנוף החקלאי. החקלאות מהווה מנוף לקידום יעדים של חיזוק ההתיישבות באזורי עדיפות לאומית, פיזור אוכלוסייה וקידום כלכלי של הפריפריה, בדגש על הפן התעסוקתי. באזורי הפריפריה החקלאית יש מקור תעסוקה ופרנסה מרכזי, שמסייע גם כן לגיוון ההיצע התעסוקתי בעבור התושבים. התועלת הציבורית המגוונת של החקלאות, כפי שתיארנו את זה, דורשת איזון בין צורכי הפיתוח לצורכי החקלאות במשק הישראלי ונקיטת אמצעים לשימור ולהגנה, לעידוד ולפיתוח של העיסוק בחקלאות. אחת הדרכים להשגת המטרות הללו היא בעצם הצעת חוק מתן מענקים והטבות מס. החוק המקורי לעידוד השקעות הון בחקלאות נחקק כבר ב-1980, והוא נועד לעודד ההשקעות הון בחקלאות. בין מטרותיו – להביא לשיפור מאזן התשלומים של המדינה, הגברת היעילות במגזר החקלאי ועידוד המגזר החקלאי כגורם חלוצי, ביטחוני וחברתי. בחוק נקבע מנגנון לאישור התוכניות להקמה, לפיתוח או להרחבה של מפעלים חקלאים. החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות כמעט שלא תוקן בהיבטים של עדכון מנגנון המענקים והטבות המס; לעומתו, החוק לעידוד השקעות הון, אשר קבע מנגנון למתן מענקים והטבות מס למפעלי תעשייה, עודכן פעמים רבות לאורך השנים, ויש פה עוולה מסוימת. שתי הצעות החוק הפרטיות שלפנינו מבוססות על הצעת החוק הממשלתית אשר מקודמת בימים אלו על ידי הממשלה, לכן הצעות החוק אושרו בכפוף להצמדתן להצעת החוק הממשלתית בהתאמה לנוסח שלה. במסגרת הצעת החוק הממשלתית מוצע לתקן את החוק כך ששיעורי המענקים ושיעורי המס המופחתים שניתן לקבל מכוח החוק יושוו לאלה הקבועים בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה, ולאפשר את קבלת הטבות המס והמענקים בתנאים נוחים יותר, בדומה להסדר הקבוע בעניין הזה בחוק לעידוד השקעות הון בתעשייה. הצעת החוק הממשלתית פורסמה בעבר ביום 5 בנובמבר 2018, ואושרה כבר בקריאה הראשונה בכנסת העשרים. מאחר שהליכי חקיקתה לא הושלמו באותה כנסת, כמו גם בכנסת העשרים-ואחת, לא ניתן היה להחיל על הצעת החוק דין רציפות, והיא התפרסמה שנית בהצעת חוק מ/1565 מיום 27 ביוני 2022, אולם חקיקה זו לא קודמה. בכוונת שר החקלאות להביא את הצעת החוק הממשלתית בנושא לאישור ועדת השרים לחקיקה כבר במהלך השבוע הקרוב, שמתקרב. לאור האמור, הממשלה קבעה כי הצעות החוק הפרטיות יקודמו בכפוף להצמדתן להצעת החוק הממשלתית ובהתאמה לנוסח שלה, תוך שכמה נושאים שבהצעת החוק יתואמו מול משרדי הממשלה השונים בשלבי החקיקה הבאים. לכן, חברים יקרים, אני קורא לכולם – אופוזיציה, קואליציה – לשים הכול בצד. החקלאות מעל הכול. מבחינתנו, כמו שאמרו פעם "אשכוליות או לא להיות", זה "חקלאות או לא להיות". אם אנחנו רוצים שבעזרת השם נוכל להביא את אותם חקלאים למצב שתהיה להם פרנסה בבית, כולם צריכים לתמוך בהצעת החוק. משפט לסיום. אני תמיד אומר לחקלאים היקרים: אתם, תפקידכם לעשות את החלק הראשון בפסוק בתהילים, "הזרעים בדמעה". תפקידנו – אני, השר וכל אנשי המשרד – להביא את החלק השני, של "ברנה יקצרו". "הזרעים בדמעה ברנה יקצרו". אבל זה תלוי הרבה באלה שנמצאים פה סביבנו שיתמכו בנושא של החקלאות, כי בסופו של דבר אנחנו פתחנו את המשרד לכל החקלאים, ואיך שאמרתי, משרד החקלאות הוא בית פתוח לשדה. תודה רבה לכולם. נא לתמוך בהצעה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לסגן השר. האם חברי הכנסת המציעים מסכימים לתנאי של ההצמדה להצעה הממשלתית? מסכימים. אם כך, נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה אלקטרונית. חברי הכנסת, אנא תפסו את מקומותיכם. ההצבעה הראשונה תהיה על הצעת החוק לעידוד השקעות הון בחקלאות של חברי הכנסת רם בן ברק ומטי צרפתי הרכבי. הצבעה מס' 1 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 34 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון – השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות), התשפ"ג–2023, לוועדת הכספים נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

34 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע כי הצעת החוק עברה, ותעבור – לאיזו ועדה?

קריאה:

מעמד האישה.

היו"ר אמיר אוחנה:

ועדת הכספים. לא, ברצינות. לוועדת הכספים? מאה אחוז, לוועדת הכספים – להמשך טיפול. נצביע כעת על הצעת החוק השנייה, הצעתו של חבר הכנסת שוסטר, באותו נושא. הצבעה. הצבעה מס' 2 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 31 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות (תיקון – השוואת ההטבות בתעשייה להטבות בחקלאות), התשפ"ג–2023, לוועדת הכספים נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

31 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. נוסיף לפרוטוקול את הצבעתו של חבר הכנסת אלי דלל, בעד. גם הצעה הזו התקבלה ותועבר לוועדת הכספים להמשך טיפול. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, נעבור להצעת החוק הבאה – הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית. חבר הכנסת משה גפני ינמק מהצד. דקה לרשותך, אדוני. בבקשה.

משה גפני (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, ראשית, אני רוצה לברך את מציעי החוקים הללו בחקלאות, את רם בן ברק, את מטי צרפתי, את אלון שוסטר; גם אני חתום איתו על הצעת החוק הזאת. אני שמח שהממשלה, אדוני סגן שר החקלאות, בעניין. זה יום חשוב, ההצעה הזאת. אני מתכבד להגיש בפני הכנסת את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון. לפי החוק הקיים, שהיה עד היום, היו שש רשויות סמוכות לנמל התעופה בן-גוריון שהיו זכאיות בחוק לקבלת אותו סכום מענק, והייתה קבוצה שנייה שהייתה מקבלת על פי קריטריונים. הפסיקו את התקציב הזה, מכיוון שטענו שזה לא שוויוני, ועל כן הגשתי את הצעת החוק, שחתומים עליה מרוב סיעות הבית. אנחנו מבקשים שיקבלו את התקציב הזה. הן זכאיות לכך, זה ייקבע בקריטריון שיאושר על ידינו, ובקריטריון הזה הרשויות, כל אלה שסובבות את נמל התעופה בן-גוריון, בהתאם לכללים שייקבעו וניישר אותם, אכן יקבלו את התקציב הזה, מכיוון שהיום לא מקבלת אותו אף אחת. אני מבקש את תמיכת הכנסת בהצעת החוק הזאת. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת גפני. תשיב סגנית שר האוצר חברת הכנסת מיכל מרים וולדיגר. בבקשה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

גפני. החמץ לא יותר חשוב?

משה גפני (יהדות התורה):

כל הזמן – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

עשר דקות לרשותך, גברתי. בבקשה.

סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר:

יהיה קצר הרבה יותר. כבוד היושב-ראש, כבוד השר או השרה – לא יודעת מי נמצא פה.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר לוין כאן.

סגנית שר האוצר מיכל מרים וולדיגר:

השר לוין פה. כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, אז כמו שאמר חבר הכנסת חברי הרב גפני, אכן סעיף 25א לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2018-2017) קבע בכל שנה כי יוקצה תקציב לרשויות המקומיות הסמוכות לנתב"ג, כולן או חלקן, בהתאם לכללי חלוקה שיקבע שר הפנים בהסכמת שר האוצר, וזאת בהתאם לעקרונות חלוקה שקשורים בגודל האוכלוסייה ברשות המקומית, במצבה הפיננסי של הרשות המקומית ועוד. סעיף 25א(ב) לחוק האמור קבע כי 35% מהתקציב האמור, שנאמד ב-100 מיליון ש"ח, יוקצה עבור רשימת רשויות מקומיות ספציפיות. מדובר בעצם, באותו סעיף 25א(ב), בהוראה שהיא מיותרת ומסורבלת, שבעצם גרמה לכך שהרשויות לא קיבלו את הכסף. אין צורך לתת לרשויות ספציפיות דין שונה, די בסעיף 25א, שבו נקבעה הוראה מרכזית ופורטו התבחינים לחלוקת הכסף. ולכן בהתאם למה שאמר חברי, ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לתמוך בהצעת החוק. לפיכך, אני קוראת לכולם להצביע בעדה, כמובן, בכפוף לכך שבהמשך הליכי החקיקה יקודמו בהסכמת משרד האוצר ומשרד הפנים. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לסגנית השר וולדיגר. אם כן, נעבור להצבעה. חברי הכנסת המעוניינים להצביע, אנא, התיישבו במקומותיכם. בבקשה, הצבעה על הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית, של חבר הכנסת משה גפני. הצבעה מס' 3 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 17 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017–2018) (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ג–2022, לוועדת הכספים נתקבלה.

היו"ר אמיר אוחנה:

17 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. אם כן, הצעת החוק התקבלה ותועבר לוועדת הכספים להמשך טיפול.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, הצעת החוק הבאה היא הצעת חוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אריאל קלנר, ואני מזמין אותו לנמק את הצעתו. עד עשר דקות לרשותך, אדוני, בבקשה.

אריאל קלנר (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביום שישי י"ט בשבט תשפ"ג, 10 בפברואר 2023, בשעה 13:27, יצא חוסיין קראקע בן ה-31 מביתו שבשכונת עיסאוויה שבירושלים, וכשהגיע לתחנת אוטובוס בשדרות גולדה מאיר פינת בנימין מינץ בשכונת רמות, האיץ את רכבו לעבר אנשים, נשים וטף שעמדו בתחנה, רק כי זיהה אותם כיהודים. יעקב ישראל פאלי, בן חמש, ואלתר שלמה לדרמן בן 20, נרצחו במקום. חמישה נפצעו. סמוך לכניסת השבת נקבע מותו של מנחם אשר פאלי בן השבע, אחיו של יעקב ישראל פאלי, השם ייקום דמם. בליל שבת ה' השבט תשפ"ג – כמה שבועות לפני כן – ינואר 2023, הגיע עלקם חיירי בן ה-21, תושב שכונת א-טור, בשעה 20:13 במכונית לשכונת נווה יעקב שבירושלים וחנה ברחוב טבנקין, סמוך לבית הכנסת עטרת אברהם. חיירי יצא ממכוניתו אל עבר הרחוב הראשי, שדרות נווה יעקב, ופתח בירי לעבר אנשים, נשים וטף רק כי זיהה אותם כיהודים. מהירי נרצחו שבעה אנשים, שלושה פצועים פונו לבתי החולים. הנרצחים בפיגוע: שאול חי, בן 68; רפאל בן אליהו, בן 55, שבנו בן ה-21 נפצע באורח קשה; בני הזוג אליהו מזרחי, בן 48, ונטלי זיסקין-מזרחי, בת 45; איליה סוסנסקי, בן 26; אשר נתן מורלי, בן 14.5; אירינה קורולובה, בת 59, עובדת סיעודית מאוקראינה. אלה מקרים רק מהתקופה האחרונה. "עד מתי רשעים ה', עד מתי רשעים יעלזו". אדוני היושב-ראש, זה שיר של יום רביעי, של תהילים, שאנחנו קוראים בשחרית כל יום רביעי. היום יום רביעי, קראנו את זה, וזה ממש התחבר לדברים האלה. אבל במקום להגיד "עד מתי", אפשר לתקן עוול; לתקן עיוות חמור מול רשעים ארורים, רשעים שצומחים מתוך חברת רשע, חברה שבה מחלקים סוכריות כאשר ילד יהודי נרצח. חבריי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, ראוי שתדעו שהמרצחים האלה ובני משפחותיהם נתמכים בידי רשות הרצח הפלסטינית. אולם לא פחות חשוב מזה – ראוי שתדעו שמרצחים אלה ובני משפחותיהם זכאים לקבל גם קצבת ביטוח לאומי. הם ובני משפחותיהם נהנים מכל העולמות. עכשיו, בואו נראה כמה המצב מעוות: יושב תושב ערבי קיצוני במזרח ירושלים שמשפחתו נקלעה לקשיים כלכליים, והוא עושה חשבון: גם לרצוח יהודים – זה מה שהוא חונך לו מינקות, שזה אולי הדבר הנעלה ביותר שיכול להיות; גם לקבל תגמול משמעותי מרשות הרצח הפלסטינית; גם להמשיך לקבל את קצבת הביטוח הלאומי על חשבון משלם המיסים הישראלי שהוא מבקש לרצוח. מה עוד אפשר לבקש? יש עיוות גדול מזה? זה "הרצחת וגם ירשת" על סטרואידים. חבריי חברי הכנסת, הגיעה העת לשים קץ לעיוות הזה; הגיעה העת לשים קץ למצב ההזוי שבו מחבלים ארורים ובני משפחותיהם נהנים מכל טוב מדינת ישראל בעת שהם מכריזים מלחמת חורמה נגד אזרחיה וחייליה ומבקשים לרצוח אנשים, נשים וטף רק כי הם יהודים. כאן לא צריך להיות הבדל בין קואליציה לאופוזיציה; בעיני מרצחינו כולנו עם אחד: דתיים, חרדים וחילונים, ימין ושמאל, תומכי הרפורמה במערכת המשפט ומתנגדיה. האם יש איזשהו היגיון בכך שמי שהוא ומשפחתו מקבלים תגמול על רצח יהודים באשר הם יהודים, ייהנה מכספי משלם המיסים של אותם אלה שהוא מבקש לרצוח? חבריי חברי הכנסת, אני מזכיר פה, חשוב שנזכור ונדע: רשות הרצח הפלסטינית משלמת תשלום חודשי לכל מחבל אזרח ישראל או הרשות הפלסטינית שהורשע בביצוע פיגוע כלפי יהודים ישראלים או כלפי גופי השלטון או אחד מגופי השלטון במדינת ישראל. גובה המשכורת הוגדר בסעיף 12 בהחלטת ממשלת רשות הרצח הפלסטינית מס' 23 בשנת 2010. על פי ההחלטה, הסכום נקבע לפי מספר השנים שמרצה המחבל בכלא. על פי הפרסומים, בשלוש השנים הראשונות בכלא גובה המשכורת הוא כ-1,400 שקל לחודש; בשנה הרביעית גובה המשכורת עולה ל-2,000 שקלים, וכן הלאה. מהשנה ה-31 הוא כבר מקבל 12,000 ש"ח לחודש. אגב, התשלומים ממשיכים גם לאחר שהוא משתחרר, ועשויים להגיע למיליוני שקלים במצטבר. התשלומים גם מוענקים למשפחות המחבלים שנהרגו. הצעת החוק שאני מניח לפניכם, מטרתה לקבוע שלא תשולם כל קצבה או זכאות להטבה או לסיוע, שמשולמות מקופת המדינה למשפחה של פעיל טרור חי או מת שהוא אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל, בין אם הוא יושב בכלא ובין אם לאו, ואשר הוא או משפחתו מקבלים שכר מהרשות הפלסטינית כתגמול על ביצוע מעשה הטרור. מי שיהיה אחראי לשלילת הקצבה יהיה שר הרווחה והביטחון החברתי, ותהיה לו הסמכות להורות על הקפאת כל קצבה או זכאות להטבה או לסיוע שמשולמים מקופת המדינה לפעיל הטרור או לבן משפחתו. היה פעיל הטרור נשוי, תוקפא כל קצבה המשולמת לבן זוגו; היה פעיל הטרור הורה לילד קטין, תוקפא כל קצבה המשולמת עבור הילד או לזכותו; היה פעיל הטרור רווק, תוקפא כל קצבה המשולמת להוריו. החוק הזה ישים סוף לעיוות; החוק הזה יסיר את התמריץ הכלכלי לטרור. אנחנו לכל הפחות מחויבים לדאוג לכך שפיגוע לא יהפוך לדרך להתעשר; אנחנו לכל הפחות מחויבים לדאוג לכך שכל יהודי במדינת היהודים ידע שעשינו הכול על מנת שפשע נתעב ואכזרי שכזה לא ישתלם, לא למחבל עצמו ולא לבני משפחתו; אנחנו לכל הפחות מחויבים למנוע מחלק מהרשעים לעלוז. עם זאת, חבריי, החוק הזה אינו סוף. זה כבר מתקשר לאירוע הגדול של הרפורמה במערכת המשפט. וכאן סיפור אישי רק מהימים האחרונים: ביום ראשון קיבלתי הודעת תמיכה בחוק הזה ממישהו שהוא נגד הרפורמה במערכת המשפט ואיתו אני בקשר – אנחנו מתכתבים ומדברים – ואז הוא עודד אותי ואמר לי, הצעות כאלה זה מצוין, זה החיים עצמם, זה ביטחון. במקום להתעסק בוועדת חוקה, ברפורמה, תביא עוד יוזמות כאלה. ואז הסברתי לו את מה שאני מנסה לומר מרגע שהתחלנו עם הרפורמה – הצעות כאלה ואחרות לא ישנו, כי גם אחרי שהן יעברו בשלוש קריאות, הן יגיעו לקריאה הרביעית אצל מועצת החכמים והנאורים בבג"ץ. ושם, לצערי, במצב הנוכחי התוצאה ידועה מראש – בלי רפורמה במערכת המשפט, ללא שינוי בהומוגניות בהרכב המועדון הסגור של מועצת החכמים בבג"ץ, בג"ץ פשוט יפסול אותו. איך אני יודע, אדוני היושב-ראש? כי דבר דומה כבר קרה: בשנת 2015 נחקק חוק המאפשר לשלול באופן גורף קצבאות מהורי קטין שמרצה עונש מאסר בגין ביצוע עבירות ביטחוניות; ב-8 ביולי 2021 פסל בג"ץ את החוק בעקבות עתירה של עדאלה ברוב של חמישה נגד ארבעה. ודווקא עכשיו, על רקע הרפורמה שאנחנו מקדמים במערכת המשפט, גם החוק הזה יקבל משמעות אמיתית ויהיה אפקטיבי. החוק הזה יחד עם מדיניות תקיפה ואמונה בצדקת הדרך יביאונו, בעזרת השם, לניצחון אויבינו ולביטחון בארצנו. אני רוצה להודות לשר מיקי זוהר, שהניח את ההצעה הזאת בעבר, ובמקורה היא הוצעה על ידי השר אבי דיכטר. אני קורא לכולכם להצביע בעד החוק. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת אריאל קלנר. ישיב שר העבודה, השר יואב בן צור, בבקשה.

שר העבודה יואב בן צור:

אדוני היושב-ראש, חבריי השרים, חבריי חברי הכנסת, הצעת החוק שבנדון מבקשת לקבוע כי זכויות לגמלאות מסוימות מכוח חוק הביטוח הלאומי וחוק הבטחת הכנסה וככל הנראה אף הזכות לשירותי בריאות יישללו מאזרח ישראלי או תושב אשר הורשע במעשה טרור ומקבל שכר או תגמול מהרשות הפלסטינית על ביצוע מעשה הטרור; וכן לקבוע שמי שהורשע בעבירת ביטחון חמורה מתוך מניע לאומני ונגזרו עליו חמש שנות מאסר, לא יהיה זכאי לגמלאות מסוימות מכוח חוק הביטוח הלאומי. בהצעה צוין כי השר הממונה על ביצוע הוראות החוק הינו שר העבודה. יצוין כי במצב החוקי הנוהג ישנה סמכות בהוראות חוק הביטוח הלאומי לשלול קצבאות במקרים ובתנאים הקבועים בו, אולם ללא קשר הכרחי לתשלום המבוצע מאת הרשות בעד ביצוע מעשה הטרור. כך, בסעיף 326 לחוק הביטוח הלאומי על פי נוסחו היום, ישנה סמכות כללית למוסד לשלול קצבאות בשל ביצוע פשע או בשל ביצוע עבירות ביטחון או מעשה טרור. לשם השלמת התמונה יוער כי במקרים המתאימים שבהם מתקבל מידע מהרשויות השונות על תשלום משכורות למשפחות מחבלים, מובאת הכנסה זו בחשבון לעניין מבחני הכנסות לעניין קצבת הבטחת הכנסה, והיא מופחתת מזכאותם לקצבה. כמו כן, לאחרונה נכנס לתוקף חוק לביטול אזרחותו או תושבתו של פעיל טרור שמקבל תגמול עבור ביצוע מעשה טרור, המקנה לשר הפנים סמכות לבטל אזרחות או רישיון לישיבת קבע של מי שהורשע בעבירת טרור תוך הרחקתו ממדינת ישראל. באשר לשר הממונה על הוראות החוק, יצוין כי כאמור בהצעה מבוקש כי שר העבודה יהא ממונה על ביצוע הוראות החוק. בהקשר לזה יש לציין כי לאור השינויים וחלוקת התפקידים בין משרדי העבודה לרווחה והביטחון החברתי, הרי שנכון – זה לא כמו שכתוב, שר העבודה, הרווחה והביטחון החברתי, אלא השר הממונה על ביצוע הוראות אלו יהיה שר העבודה. כמו כן, ההצעה עשויה לעורר קשיים, וזאת לאור פסק הדין בבג"ץ 3390/19 עדאלה ואחרים נ' הכנסת, שבמסגרתו הורה בית המשפט העליון כי סעיף 532(ב) לחוק הביטוח הלאומי – הורה על בטלותו של סעיף זה, שלילת זכאות להטבות בעד קטין שהורשע בעבירת ביטחון. מכל מקום, נדמה כי עניין זה, המערב שאלות של מדיניות, ככל שייעשה, ייעשה בתחומה של הצעת חוק ממשלתית. אני קורא לכם לתמוך בהצעה הטרומית ולאחר מכן יהיה תיאום עם משרדי המשפטים והאוצר להמשך חקיקת חוק זה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. חבר הכנסת קלנר, אין מה להשיב? הכול בסדר? אם כך, אנחנו נעבור להצבעה, חברי הכנסת, על הצעת חוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אריאל קלנר. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית. הצבעה. הצבעה מס' 4 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 28 נגד – 9 נמנעים – אין ההצעה להעביר את הצעת החוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"ג–2022, לוועדת החוץ והביטחון נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כך, רבותיי חברי הכנסת, 28 בעד, תשעה מתנגדים, אין נמנעים. אני קובע שהצעת חוק להקפאת קצבאות שמשולמות לפעיל טרור ומשפחתו מקופת המדינה, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אריאל קלנר, התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנתה לקריאה ראשונה בוועדת החוץ והביטחון.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כך, נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. בבקשה. עשר דקות לרשותך, בבקשה.

חוה אתי עטייה (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אדוני שר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין, מכובדיי כולם, אפתח את דבריי בסיפור: בשעת בין ערביים יושב לו זוג מבוגר, די דומים להורינו ולסבינו. כל חפצם הוא לבטל שירות של חברת תעופה כשבטעות או במכוון רכשו כרטיסים לטיסה. עכשיו מתחיל המסע לנציג. אחרי דקות ארוכות ומעיקות הנציג עונה או בוחר להעביר אותך. לפעמים השיחה תתנתק ב"טעות", והזוג ייאלץ לחזור על התהליך המייגע מחדש. הזוג המבוגר שלנו בילה את זמנו בינתיים בחוסר נוחות ובכעס. אני שואלת אתכם עכשיו, חברי כנסת נכבדים: איך אנחנו יכולים לעמוד מהצד ולהניח לדבר כזה להתרחש? בראש ובראשונה חובתנו היא להגן על הצרכן מפני אינטרסים וצרכים עסקיים של חברות התעופה, אינטרסים וצרכים שלאו דווקא שמים את רווחת הציבור בראש סדר העדיפויות. הצעת החוק הזאת עברה בקריאה טרומית בכנסת הקודמת והוכנה בוועדת הכלכלה לקריאה ראשונה, אך הכנסת פוזרה. משום כך הליך החקיקה מתחיל מחדש. לפי הצעת החוק, חברות תעופה בעלות מערכת אוטומטית יחויבו מעתה להקים שלוחה מיוחדת לביטול עסקה. הצעת החוק באה להיטיב עם העם. משך ההמתנה לקבלת מענה בשלוחה לא יעלה על שש דקות, והשירות היחיד שיינתן בשלוחה הוא ביטול העסקה בהתאם לרצונות של הצרכן. המהלך יעגן את זכויותיהם בעת ביטול עסקה. הצעת החוק תמנע מהצרכנים חסרון כיס בייחוד בתקופה הזאת, שבה יוקר המחיה עולה. הורדת יוקר המחיה צריכה לבוא לידי ביטוי גם בהוזלה של שירותים וגם במהלכים כאלה, שמאפשרים לצרכן פלואידיות צרכנית. לא מן הנמנע שצעד זה יגביר גם את התחרות: מאחר שהמעבר ביניהן יהיה פשוט, חברות ייאלצו לעבוד קשה יותר כדי לוודא שציבור הצרכנים שלהן יהיה מרוצה מן השירות ומן המחיר. לא רק הזוג המבוגר הנ"ל יכול להיקלע למצב כזה, אלא גם אנשים מכלל הציבור. כבוד יושב-ראש הכנסת, גם אם אתה מבין בטכנולוגיה, אתה עלול להיקלע למצב כזה, ומניסיונך זה מצב לא נעים, ומאתגר אפילו אותך. הצעת החוק הזאת עשויה להוביל להגברת אמון הציבור בחברות התעופה. אודה על תמיכתכם בהצעת החוק החשובה הזאת. אני מודה לשר הכלכלה חבר הכנסת ניר ברקת, לשר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין ולשר החינוך חבר הכנסת יואב קיש, שקידמו את הצעת החוק ואישרו אותה. תודה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחברת הכנסת חוה אתי עטייה.

שר החינוך יואב קיש:

הממשלה מבקשת תשובה והצבעה במועד אחר. יש לנו בעיה עם – – –

חוה אתי עטייה (הליכוד):

לא, לא. אני רוצה הצבעה.

שר החינוך יואב קיש:

אני מבין שאת רוצה הצבעה, אבל תקשיבי – – – יש שמית. אתי, יש הצבעה שמית.

היו"ר אוריאל בוסו:

ישיב שר הכלכלה חבר הכנסת ניר ברקת. בבקשה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שלום רב, בהמשך לסיכום עם המציעה – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

אופיר, יש לו עשר דקות.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בהמשך לסיכום עם המציעה ובהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה, הוסכם כי הצעת החוק תאושר בקריאה טרומית, ובהכנה לקריאה ראשונה היא תשונה כך שההסדר על חובת מענה טלפוני בתוך שש דקות שקיים בחוק הגנת הצרכן יחול גם על חברות התעופה. אני רוצה לשתף את החברים: לי יש כלל, כשאנחנו מדברים על ניהול – תור הוא כשל ניהולי. ולכן, גברתי חברת הכנסת חוה עטייה, את צודקת בזה שאת רוצה לבטל את התורים, שיהיו מסוגלים לתת מענים מהירים. זה אלף-בית בניהול בכלל, וכשאת רגישה ואכפת לך מהשירות שניתן לך – – –

חוה אתי עטייה (הליכוד):

בכנסת הקודמת – – – חברות התעופה – – – הם הסכימו.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

חד-משמעית. הגישה היא לגיטימית ונכונה וקיימת בחוק להגנת הצרכן בתחומים אחרים, כשהרעיון מחייב את האנשים שנותנים שירות, שלוקחים כסף מתושבי מדינת ישראל – הרעיון הוא שהם צריכים לתת שירות ברמה גבוהה, ולהציב רף כזה הוא דבר נכון לעשות.

היו"ר אוריאל בוסו:

חבר הכנסת הלוי.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

העובדה היא שכשמנתחים את מערך פניות הציבור ברשות להגנת הצרכן, עולה כי מרבית העסקאות בתחום התיירות נקלטות במכר מרחוק. זאת אומרת אנשים עושים עסקה, ואחר כך, כשבאים לבקש שינוי כזה או אחר – שם התור כאורך הגלות. לקבל כסף זה קל, לנהל שירותים לתושבים שאכפת להם לוקח הרבה יותר זמן. אחוז תלונות הצרכנים שהגיעו בתחום עמד על 10.6% מכלל התלונות בשנת 2022, ומרביתן עוסקות בהטעיה ובקושי בביטול העסקה. אני זוכר שכשהייתי ראש עיר, מאוד עניין אותי לדעת מה אחוז המענים, כמה מהר 106 שלנו עונה לציבורים השונים, וגיליתי שהתור הוא לעיתים ארוך. באתי למנהלים בעירייה, ואמרתי להם: תור הוא כשל ניהולי, בואו ננסה להבין באיזה ימים, באיזה "פיקים", מתי יש איזה "פיק" שלילי, וחייבתי אותם להראות לי איך אנחנו נערכים לתת מענה. אני באתי בהנחיה כזאת, אבל אנחנו כמדינה וממשלה וכנסת צריכים לבוא ולהנחות את האנשים שהם חייבים לתת מענים, ופניות הציבור הן נייר הלקמוס מבחינתנו לדעת מתי מישהו לא עושה את עבודתו. אני משוכנע, חוה, שחקיקה שכזאת תעשה לנו מאוד מאוד טוב. אני יכול להרחיב ולומר שפילוח תלונות הצרכנים בתחום התיירות מעלה כי תלונות בנושאי שירותי תעופה מהוות 52.4% מסך התלונות בתחום התיירות, כאשר מעל מחציתן עוסקות באי-מענה מצד חברות התעופה לאחר ביצוע עסקה ובקושי ליצור קשר עם החברות. אני רוצה לומר לכם שהדבר הזה משפיע גם על החוויה של התייר; אנחנו רוצים ואנחנו יודעים שתיירים שמגיעים לישראל, שעוברים חוויה חיובית, הופכים לשגרירים שלנו. הם נוסעים לחו"ל, חזרה הביתה, ומדברים בטובתה של מדינת ישראל. לעיתים אנחנו רואים שהתופעות הללו פוגעות גם במיצוב של מדינת ישראל, ביכולת שלנו להעביר מסר חיובי על הקלות להגיע לישראל. ההתנהלות, התחושה שלעיתים הם מרגישים שהם לא מקבלים מענים, והמדינה לא מטפלת בהם – הם לא תמיד יודעים לעשות הבחנה בין העסק שנותן או לא נותן להם שירות, לבין מה באחריות המדינה. החשיבה שלנו, להתעסק עם הנושא הזה, היא חשיבה מאוד מאוד נכונה. לכן, בשל אופי העסקאות בתחום שירותי התעופה, אופי התלונות והקשיים הרבים שבהם נתקלים הצרכנים, מצאתי לנכון לאפשר להחיל את הוראות המענה הטלפוני שקבוע בחוק הגנת הצרכן, גם על חברות התעופה. אני מניח שאת מסכימה שאחרי הטרומית – – –

חוה אתי עטייה (הליכוד):

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

נכון. ברשותך, חוה, באותה הזדמנות אני רוצה גם לדבר על תהליך שעברנו אתמול בכנסת, בוועדת הבריאות. כבוד היושב-ראש היה יושב-ראש הוועדה, ואני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש, על ניהול הוועדה, שבה אנחנו עושים מאמץ מאוד מאוד גדול בנושא יוקר מוצרי צריכה, לאמץ מודלים אירופיים – מה שטוב באירופה טוב בישראל. הרעיון הוא שחברות כמו קארפור וחברות גדולות אחרות שמוכרות בהיקפים פי ארבעה מכל ישראל – בישראל מוצרי צריכה נמכרים ב-100 מיליארד שקל בשנה בכל הרשתות ביחד, וקארפור לבד עושה כמעט פי ארבעה, למעלה מ-300 מיליארד שקל, לבד, רשת אחת – עבורם זה סיוט להביא מוצרים לישראל היום. אנחנו רוצים, אם הם מוכרים מוצרים באירופה על פי התקן האירופי, ועל כך הם מתחייבים, ולצד זאת יודעים להראות לנו שזה גם בתקן האירופי בפעם הראשונה, וגם הם מוכרים את אותם מוצרים ברשתות שלהם, שזו ערבות מבחינתנו שאפשר לאפשר להם להיכנס לישראל. התנאי השלישי שביקשנו מהם הוא להתחייב למכור במחיר דומה את מרכולתם בישראל. האתגר שלנו הוא לאפשר לדבר הזה לקרות לצד התקן הישראלי. כלומר תקנים ורגולציות ודירקטיבות הם הצורה שבה האיחוד האירופי מנהל סיכונים – איזה סיכונים יש במכירת המוצרים, בייצור המוצרים ושיווקם – וברגע שהרשתות והמוצרים האירופיים עומדים בדירקטיבה, הם מתחייבים כלפי המדינה שהמוצר שלהם בטוח על פי ההנחיות של המדינה, על פי ההנחיות של האיחוד האירופי, ומאפשרים להם למכור. לא עושים להם רגולציה בתהליך אלא בסוף בודקים אותם באופן אקראי על המדף. זו הדרך הנכונה שבה אנחנו צריכים לפעול. אתמול הדיון היה על תמרוקים – סדרה של תמרוקים שאנחנו רוצים להביא בצורה חופשית לישראל, אלה תמרוקים שנמכרים בהיקפים גדולים באירופה. אני מניח שאתמול הייתה בוועדה רשת אוסטרלית – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

הוא עלה בזום אתמול בוועדה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

נכון – שאמר שאם הרגולציה הישראלית מחייבת אותו – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

הוא דיבר גם על היבוא המקביל. אבל תסיים, אני אענה – – –

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בבקשה, אדוני.

היו"ר אוריאל בוסו:

אתמול היה דיון מצוין, ואני חושב שמשרד הבריאות עשה כברת דרך ארוכה מאוד.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

חד-משמעית.

היו"ר אוריאל בוסו:

אתמול היה תיאום כמעט מצוין בין משרד הכלכלה למשרד הבריאות, נשארו אולי שניים- שלושה פערים, וכנראה ביום ראשון כבר – – –

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בעזרת השם. אני באמת רוצה לכבד ולברך את חברינו במשרד הבריאות גם על עצם קיום הדיון וגם על ההקשבה שלהם, על שיתוף הפעולה איתם. זה היה מרענן שכולנו מסתנכרנים על אותו סדר-יום – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

זו פעולה אמיתית להורדת יוקר המחיה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

בעזרת השם. אני חושב שהפער הוא לא מאוד מאוד גדול.

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, סוף-סוף יש רפורמות נוספות – גם רפורמה בחינוך, גם רפורמה בתמרוקים – –

מירב כהן (יש עתיד):

קטי קטרין שטרית (הליכוד):

– – הם תקועים ברפורמה המשפטית, אבל אתם מתקדמים וממשיכים לרפורמות נוספות – יישר כוח.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה רבה, קטי. אכן, אולי הציבור לא יודע, אבל משרדי הממשלה עובדים. אנחנו בסך הכול קצת למעלה מחודשיים במשרדים, ויצרנו וייצבנו את ההנהלה. אצלי במשרד, תודה לאל, יש לנו מנהלים מצוינים, מסתנכרנים על סדר-יום, מתחילים להביא הצעות חוק אחת אחרי השנייה עם סדר-יום כלכלי מאוד מאוד ברור. שם, לשמחתי הרבה, אני גם רואה שהרפורמות שאנחנו שמים על השולחן – ותודה, קטי, על פועלך אתמול בוועדה, את וחברים אחרים בוועדת הבריאות. אני רואה שאנחנו יותר ויותר מתגבשים על סדר-יום שבאמת מעניין את הציבור: פיתוח עסקי, פיתוח כלכלי, יוקר מחיה. אלה נושאים שבאמת מעניינים את הציבור.

מיקי לוי (יש עתיד):

איזה יוקר מחיה – עלה ב-25%. איזה יוקר מחיה. אני רוצה לראות את הסרטון של ש"ס מהפעם הקודמת – הכול עלה ב-25%. על איזה יוקר מחיה אתה מדבר?

היו"ר אוריאל בוסו:

אני אישאר פה ממלכתי כיושב-ראש, אבל יש לנו תשובות.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

תודה שאתה שואל. היעד שלנו הוא לאפשר לרשתות גדולות להביא את מרכולתן בזול – – –

מיקי לוי (יש עתיד):

– – – אני אצביע בעד, אבל מה שקורה פה – – –

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

יש דברים שתלויים בנו ואנחנו פועלים ועושים את זה. לשמחתי הרבה הינה, אפילו אתה תומך, ואני מודה לך על התמיכה. אנחנו בממשלה פועלים, דוחפים.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

שר הכלכלה והתעשייה ניר ברקת:

במחילה, רק דבר אחרון, וזה להגיד לחוה עטייה ולכל חבריי וחברותיי בכנסת שאני מבקש לתמוך בחוק. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לשר הכלכלה חבר הכנסת ניר ברקת. ביקש להתנגד חבר הכנסת עודד פורר, ולאחר מכן, אם היא תרצה, היא תשיב.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אדוני שר הכלכלה, אני ממש שמח שאתם באמת עסוקים בנושא הזה של שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה בזמן שהמשק כולו בקריסה כלכלית מוחלטת, בקריסה ביטחונית מוחלטת ובהתקפלות מושלמת של ממשלת ישראל. המדהים הוא – והוא לא נמצא פה, השר בן גביר – איך מצליחים לעקוץ אותו ולעבוד עליו בכזאת קלות. אז כמובן שכולם יודעים על ה-9 מיליארד, שעבדו עליו ואמרו לו יש לך 9 מיליארד, אבל אין לו לא 9 מיליארד וגם לא מיליארד. אני רוצה לשאול אותו: מה, איתמר, 9 מיליארד זה לא כסף? ככה אתה מוותר על זה? ככה אתה נותן להם לעשות ממך צחוק? אז בכסף הם עושים ממך צחוק, אבל בביטחון הם עושים צחוק מכל מדינת ישראל. התקבלה החלטה משמעותית של ממשלת ישראל לקראת הרמדאן, אולי יהיו פה חברי כנסת שיברכו עליה. מאפשרים – אתה שומע, חבר הכנסת לוי – לפלסטינים מעזה לעלות להר הבית. אתם יודעים מתי הייתה הפעם האחרונה שאפשרו דבר כזה? ב-2014. מ-2014 חיכו שאיתמר בן גביר יגיע למשרד לביטחון פנים ונתניהו יחזור לראשות הממשלה כדי שיאפשרו לעזתים לעלות להר הבית. ומה התגובה של העזתים הבוקר? כטב"ם, כלי טיס בלתי מאויש. מפילים. מה תהיה התגובה של ממשלת ישראל הזאת? מה תהיה התגובה שלכם, של הרופסים והכנועים האלה? שום דבר. התגובה היא רק לתת להם עוד. רק עוד.

מיקי לוי (יש עתיד):

31 שיגורים עד היום.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

31 שיגורים לאחרונה על ערי הדרום, ואין תגובה של הממשלה הכנועה והמושפלת הזאת. ואז, מה עוד אנחנו מגלים? יושב פה שר האוצר לשעבר ליברמן, שסירב להעביר לאבו מאזן, שתוקף אותנו בכל מוסד בין-לאומי, 200 מיליון שקל. אבו מאזן חיכה, הוא המתין עד שתקום ממשלת נתניהו-בן גביר והיא זו שתעביר לו את 200 המיליון. אתם מסבסדים אותם, אתם משלמים להם, אתם נכנעים להם, אתם מתרפסים בפניהם ואתם מקבלים בתמורה ירי ופיגועי טרור, עד כדי כך שגם על פיגוע שיצא מאדמת לבנון ממשלת ישראל הכנועה והרופסת הזאת מסרבת להגיב. אני אומר לכם את מה שנאמר כבר אלף פעם: אתם מחפשים לברוח מהמלחמה ובוחרים בחרפה, ואתם תביאו עלינו גם חרפה וגם מלחמה. אחרי שתרסקו פה את הכלכלה ואת החברה הישראלית, גם תביאו אותנו למשבר הביטחוני הכי גדול שידענו, רק בגלל המדיניות הכנועה, המתקפלת והרופסת של ממשלת בן גביר ונתניהו.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחבר הכנסת עודד פורר. האם חברת הכנסת – חוה אתי עטייה לא רוצה לעלות. אם כך, אנחנו נעבור להצבעה על הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה. תהיה הצבעה שמית. הוגשו 20 חתימות, לפי בקשת האופוזיציה. מזכיר הכנסת יקרא בשמות חברי הכנסת.

חוה אתי עטייה (הליכוד):

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

מזכיר הכנסת יקרא שוב בשמות חברי הכנסת שלא נכחו בהקראה הראשונה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. האם יש מישהו באולם שמעוניין להצביע וטרם קראו בשמו? חבר הכנסת עבאס?

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

בעד.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כך, תמה ההצבעה. נא לספור. רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 47 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים. פה אחד. אני קובע שהצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שלוחה טלפונית ייעודית לביטול עסקה), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת חוה אתי עטייה התקבלה בקריאה הטרומית ותעבור להכנה לקריאה הראשונה בוועדת הכלכלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, של חברי הכנסת יוליה מלינובסקי, יבגני סובה ושרון ניר. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי תעלה ותציג, בבקשה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

שלום, צוהריים טובים. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, השרים – מה זה דמי חסות? זה, בשפה מוכרת, פרוטקשן. זו שיטה לסחיטת כסף המופעלת לרוב על ידי אנשי פשע מאורגן. השיטה מתבססת על הסכם בין בית עסק ובין הפושעים, ולפי זה הם מגינים עליך ואתה משלם להם כסף, אבל בפועל זה סחיטה באיומים; כי אם לא תשלם, העסק שלך יעלה באש או יקרה לך משהו גרוע. התופעה התגברה בשנים האחרונות והפכה למכת מדינה. נטילת דמי חסות קורית בכמה תחומים: בחקלאות, בנדל"ן וגם בתקשורת. בחקלאות – רק אתמול פורסמו נתונים של ארגון השומר החדש שכ-73% מהחקלאים חוו ניסיון לסחוט מהם דמי חסות, 40% מהם הודו שהם נאלצו לשלם בפועל. בתחום הנדל"ן – לפי הנתונים של התאחדות הקבלנים בוני הארץ, למעלה מ-90% מהקבלנים נדרשו לשלם דמי חסות לארגוני פשע. בין היתר, הסתבר שהתופעה היא כל כך חמורה, מכיוון שמשפחות פשע כבר נכנסות ומתערבות במכרזי התשתיות והבנייה שיוצאים על ידי משרד הביטחון, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון. אתם קולטים? זה כבר בתוך מכרזי המדינה, זה כבר לא עסק פרטי של אף אחד. בהקשר זה, כולנו שמענו על המפגש של חברי כנסת מהליכוד עם משפחת קדושים, משפחת פשע מהרצליה. ככה אתם עושים פריימריז בליכוד? אני רק תוהה ושואלת, מהאנשים האלה אתם מבקשים שיתמכו בכם? חבר הכנסת השר יריב, קיש. מי היו עוד בתמונות? ואחר כך שואלים איך משפחות פשע חודרות למכרזי המדינה. לא מזיז, אה? ואחר כך אתם מדברים איתנו על הפריימריז בליכוד, עד כמה שזה דמוקרטי. אל תספרו לנו סיפורים. פרוטקשן קורה גם בתחום התקשורת, בענף המכשירים הסלולריים. חברי כנסת מש"ס, יהדות התורה, אגודה, תחשבו על זה. על ועדת הרבנים לענייני תקשורת כבר שמעתם? מוכר לכם? יודעים מה זה? מדובר בגוף שלא מוכר בשום צורה רשמית, שמעז לקחת לו סמכויות שלא מגיעות לו. שר התקשורת, בזה אתה צריך להתעסק, שלמה קרעי, ולא באיך להרוס את התקשורת. זה בתחום האחריות שלך. ואותה ועדת רבנים לענייני תקשורת מתנהגת כמו ארגון פשע לכל דבר ועניין, מאפיה של ממש. וכולנו ראינו את התמונות. בעל עסק לטלפונים סלולריים שלא מיישר קו – מה קורה לו? אם הוא לא משלם כסף כי אין שם כשרות ואין שם צדקה, אין שם כלום חוץ מכסף והרבה מאוד כסף, מה קורה עם אותה חנות? היא נשרפת. שולחים בריונים. כולנו ראינו את התמונות. זה לא מזיז לשר לביטחון פנים. ההפגנות מפריעות לו. התמונות משכונת גאולה לא מעניינות אותו? ארגון פשע לכל דבר ועניין. אני בעצמי חוויתי את זה. הינה אני אספר משהו לחבריי מהסיעה שהם לא יודעים. היה לי ביקור מתוכנן בשכונת גאולה בחנות הסלולרית. פנה אליי מפקד מחוז ירושלים וביקש: גברת, אל תבואי לשם כי עלול להיות שם אירוע; ישרפו לא רק את גאולה – את חצי ירושלים. קצין הכנסת פנה אליי וביקש – למרות שהם היו מוכנים לספק לי את כל ההגנה האפשרית – לא לעשות את זה. והקשבתי, כי אני לא רוצה לשרוף את ירושלים, אני רוצה להגן על ירושלים. אגב, זו שכונה יהודית פה בירושלים – זה לא הכניסה לרמאללה. זה פה ממש, חמש דקות. מה קורה עם משילות, או שזה לא מעניין? ומה חשב פעם השר לביטחון לאומי שלנו איתמר בן גביר על הנושא? אתה, איתמר, אמרת על החוק נגד פרוטקשן כמה דברים: חוק חשוב מאוד. זה הבטחת בחירות שלנו – שלך, איתמר, הכנסת את זה להסכמים הקואליציוניים שלך עם סיעת הליכוד, למרות שכולנו יודעים מה השווי של אותם הסכמים. הגדרת את זה כחלק ממערכה לאומית כוללת להשבת הביטחון האישי ברחבי המדינה, ואמרת אפילו דברים נחרצים יותר: מלחמה בפרוטקשן זה צורך לאומי דחוף. איתמר בן גביר, סיעת עוצמה יהודית – מה השתנה? מה קרה עם העוצמה, או שזה ירד עם הכיסאות? ועוד אמרת כי מי שלוקח פרוטקשן, צריך לכסח אותו, בשפה לא פרלמנטרית – איתמר בן גביר של פעם. אבל עכשיו, כשאנחנו מביאים היום את החוק הזה, פתאום אתם לא תומכים. פתאום אין פרוטקשן, אין צורך לאומי, זה לא חשוב. מה שחשוב זה לכסח כנראה את המפגינים שאומרים לכם שלא ייתנו לכם להשתלט על המדינה. אבל הפרוטקשן פתאום לא מעניין. ואני יודעת מה תגידו, שאתם היום מביאים חוק אחר, קטן, של קרויזר, אבל אין בינו ובין פרוטקשן שום דבר, רק סעיפים בודדים שמתעסקים בענישה. ואחר כך, כהרגלכם, אתם תצאו לתקשורת ותצעקו: אנחנו העברנו חוק פרוטקשן. לא, חברים. איתמר מבלף פה. זה לא זה. מה שאנחנו, ישראל ביתנו, מביאים זה כולל – זה בצורה כוללת, בצורה רחבה, שתיתן מענה לכל התופעה בכל ההיבטים. מה שאתם תביאו היום לסדר-יום זה פלסטר קטן, עלוב, שלא יסדר שום דבר. וטוב שיושב פה שר המשפטים. איך אתה יכול להסתכל על זה שמשפחות פשע משתלטות על מכרזי המדינה בתחומי הבנייה, כשאתה בעצמך נפגש איתן בפריימריז, אתה יושב פה, פריימריז בזכות קולות של משפחות פשע, לתפארת מדינת ישראל. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. יעלה וישיב השר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר, בבקשה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אדוני היושב-ראש, כבוד השרים, חבריי חברי הכנסת – תתחילו להביא אותם, כי זה קצר מאוד. יוליה יקרה, את הרי יודעת שמה שעשית עכשיו זה סתם קמפיין פוליטי שהוא פייק.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

מה אתה אומר – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הוא פייק, כי בעוד שעה אנחנו מעלים את חוק הפרוטקשן, ובעוד שעה כנסת ישראל תאשר את הפרוטקשן ואת החוק, ובעוד שעה אנחנו מעבירים הצעת חוק היסטורית.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

זה לא נכון. זה שקר. אתה משקר עכשיו – – –

גלעד קריב (העבודה):

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ולכן – אתם עושים קמפיין, זה בסדר גמור. ואתם יכולים להמשיך לעשות קמפיין. את יודעת שכשהצעת, יוליה, הצעה, לדוגמה, על הפשיעה הלאומנית, אנחנו הצבענו בעד. אבל מה לעשות שההצעה שלנו יותר טובה משלך? ואני אסביר גם למה. ההצעה שלנו נותנת מענה גם מבחינת החוזקה הנפשית, גם מבחינת העונש, עונשי מינימום. היועצת המשפטית נגד עונשי מינימום – אנחנו בעד עונשי מינימום.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – – חוק אחר, איתמר.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

אתם לא עושים כלום. לא מזה ולא – – –

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מלינובסקי, אפשר קריאות ביניים בישיבה.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אבל תקראי את מה שהיועצת המשפטית קבעה. אני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת, שבעוד כשעה אנחנו נביא לכנסת ישראל הצעה שתעבור כאן ברוב גדול – אגב, אני מקווה שאתם תצביעו עבורה – שבאמת נלחמת בתופעה הזו של הפרוטקשן.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

זה רק עניין של אגו. זה מה שאתה אומר.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – – אתה תצביע נגד פרוטקשן?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואני אומר שאני רואה את אלה מהמשותפת – כבר לא משותפת, כן? את אלה ששונאים את מדינת ישראל, את אלה שבאים לכאן כביכול לייצג את הציבור הערבי. אבל הם לא מייצגים את הציבור הערבי, הם מייצגים חבורות-חבורות של עבריינים, של גובי פרוטקשן, של אנשים שבסופו של דבר רוצים למרר את החיים של תושבי ישראל.

קריאות:

אז תצביע בעד. תצביע בעד – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אנחנו לא ניתן שימררו את החיים של תושבי הנגב. לא ניתן – – –

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

אז תצביע בעד החוק.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני לא מצביע בעד חוקים לא טובים. אני מצביע בעד חוקים טובים. יש לנו חוק, ואנחנו בעזרת השם נעביר אותו היום. נעביר את הפרוטקשן, את החוק הזה, שהוא כל כך חשוב, עם תופעת נטילת דמי החסות.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה קורה עם האיזוק האלקטרוני? מחיל דין רציפות?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

עכשיו אני רוצה להגיד עוד משהו. מצחיק אותי לשמוע כל מיני סגני שרים שהיו, שרים כושלים, הכי כושלים במדינת ישראל. הם כאילו מספרים לנו: אנחנו אנשים יסודיים. עבדנו. אני רוצה לספר לכם: אני הגעתי למשרד לביטחון לאומי – חור שחור, חור שחור. האנשים האלה השאירו שם חור שחור. פיגועים, טרור, פרוטקשן – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – מה קורה עם הכסף של המשטרה? למה אתה לא אומר כלום?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אלימות, ונדליזם; תוהו ובוהו במגזר הערבי, תוהו ובוהו במגזר היהודי, הפקרות של אנשי הנגב.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איזה תוהו ובוהו? אתה בכלל לא מתקרב למגזר הערבי. מתי ביקרת בכלל במגזר הערבי?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אל תברח, אל תברח, סגן השר לשעבר. למה אתה בורח? למה אתה בורח? אתה לא יודע להתמודד עם האמת? אתה לא יודע להתמודד עם האמת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בורח? הבן אדם היחידי שעשה. מתי היית במגזר הערבי? מתי היית עם המנהיגים שלהם? לא מעניין – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

חבורה של אנשים כושלים, חבורה של אנשים שרק החריבו את הביטחון של מדינת ישראל, ואנחנו באים לתקן את מה שאתם החרבתם.

אלמוג כהן (עוצמה יהודית):

עשיתם מספיק נזק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה עם – – – בנגב? מה קורה בנגב? מאז שאתה חבר כנסת כלום לא קורה כאן. מה עם – – – למשטרה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

וחברת הכנסת מלינובסקי, אני – רק שאלה אלייך. בואי, אולי תשיבי אחר כך כאן. כל כך הרבה זמן הייתם בממשלה, למה לא הבאתם את זה אז? למה לא הבאתם את זה אז? אנחנו היום מביאים חוק להתמודדות עם תופעת הפרוטקשן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

על איזה חוק אתה מדבר? אין לך פה שום חוק של פרוטקשן.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תקראי את סדר-היום. את לא בקיאה בסדר-היום, מירב. אני מתפלא. אני מתפלא. אני בהלם ממך.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אם יש מישהו שמכיר את סדר-היום, זה אני.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

תעברי על סדר-היום ותראי הצעה של חבר הכנסת קרויזר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה לא – – –

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

כי זה לא הצעה טובה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – למה אתה עושה את זה?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

ואני אומר, אנחנו היום נעביר את ההצעה הטובה. עשר שנים, עשר שנים למי שגובה פרוטקשן ושלוש שנים מאסר מינימום, מינימום, למי שגובה פרוטקשן. אנחנו נעביר את זה, בעזרת השם, כי הממשלה הזו היא ממשלת ימין.

מירב בן ארי (יש עתיד):

איזה ימין? איזה ימין?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

נכון, אנחנו בסך הכול חודשיים. נכון, צריך לתקן הרבה מאוד ממה שקלקלתם, ממה שהרסתם וממה שהחרבתם.

היו"ר אוריאל בוסו:

השר מדבר על הצעת החוק הטרומית של חבר הכנסת קרויזר – חוק העונשין.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

הם לא מכירים. הם לא מכירים. אני בהלם. אני בהלם שהם לא מכירים מה קורה בסדר-היום אפילו. מינימום של יסודיות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז למה – – – ולמזג בוועדה? למה? מי לא מכיר? תגיד לי, אתה צוחק עליי.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אתם באים לעבודה, תסתכלו. תעברו על הרשימה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

למה טרומית? לך על ממשלתית – – – אתה שר או חבר כנסת?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

והינה סגן השר, שכביכול משחק אותה כמה הוא מומחה, כמה הוא מבין – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

משחק אותה? הלוואי ותעשה 10% ממה שהוא עשה בשנה האחרונה. איזה 10%? 5%.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

– – אבל בשנתיים האחרונות הם החריבו את מדינת ישראל. איך אמר לי אחד הקצינים? בן גביר, אתה עושה היום מה ששנים רבות לא עשו, ומה שבשנתיים האחרונות קיבלנו מהם זה רק אור אדום, אור אדום, אור אדום, אור אדום, כי זה מה שהם עשו במשרד. אור אדום – זה מה שהם עשו במשרד.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אתה הורס כל חלקה טובה – – – עבריין צעצוע. מסית ומדיח. חבר קבינט. אין קבינט בגלל שאתה שם. נתניהו לא מכנס את הקבינט – – – מתי יש קבינט? ביבי לא מזמין אותך לישיבות. למה לא מזמין אותך? אין קבינט.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

אני רואה, ברוך השם, שאנחנו מוחקים את החיוך של אלה שלוקחים פרוטקשן. מוחקים את החיוך של אלה שממשיכים גם היום לנסות לפגוע, לרצוח; שמנסים גם היום בכל נפשם, בכל מאודם, לפגוע במדינת ישראל.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – כסף של השוטרים.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

לא יעזור להם. לא יעזור. יש להם כמה נציגים כאן, בכנסת. לא יעזור לנציגים האלה. אנחנו, בעזרת השם, נביא בשורה גדולה.

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

גם אלוהים לא יעזור לכם.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – בעזרת השם. גם הכלכלה שלכם בעזרת השם.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

וההצעה הזו של חבר הכנסת קרויזר מעוצמה יהודית, שנראה אתכם, נראה אתכם אם אתם מצביעים. כן, אתם פתאום – פרוטקשן? בואו נראה אתכם מצביעים לטובת ההצעה של יצחק קרויזר. ההצעה הזו היא ההצעה הנכונה. היא נותנת את המענה. היא נותנת את התשובה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

מה אתה אומר?

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יוליה, תצביעי בעד קרויזר. והיום מתחילים לטפל בפרוטקשן. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה לשר לביטחון לאומי חבר הכנסת איתמר בן גביר. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, מציעת ההצעה, בבקשה. האם יש הבנות? הצבעה במועד אחר או – אוקיי. בבקשה. שלוש דקות לרשותך.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אדוני השר איתמר בן גביר, יש לך כמה אופציות: או שאתה מיישר קו ותהיה גבר, ואנחנו נסכים שההצעה שלי היא טובה. אתם פשוט כנראה פספסתם את המועד להגשת של החוק שלכם. או שאתה תפיל את זה, ובדפי ההיסטוריה יהיה כתוב: איתמר בן גביר הצביע נגד חוק הפרוטקשן יחד עם עוצמה יהודית והציונות הדתית, ועם כולם ביחד. ההשוואה היא מאוד פשוטה, כי התחלת לשחק פוליטיקה. החוק שלנו הוא חוק כולל, הוא חוק שנותן מענה, הוא חוק שבדיוק נוסח לפי העקרונות שלך. פה הסכמתי איתך. הלכתי לפי העקרונות שלך. אמרתי, ואללה, סוף-סוף יש משהו חכם מאיתמר בן גביר, מצוין, ניישר קו, נהיה ביחד. אתה עכשיו משחק פה פוליטיקה. אתה משחק פוליטיקה, ובסוף, כפי שהצבעת נגד הריבונות על בקעת הירדן, כפי שאתה מצביע על הרבה דברים אחרים שחשבתי שאתה מסכים איתם, עכשיו אתה תצביע נגד חוק הפרוטקשן. מה שאתה מעלה בעוד כמה דקות, החוק של קרויזר, זה כזה, אתה יודע, חצי קלאץ'. הוא לא נותן מענה – הוא מטפל רק בענישה; זה כזה חצי פלסטר. גם אין שם הגדרה מה זה דמי חסות. איך אתה מתקדם עם זה? לא עשית עבודה רצינית – הגשתם משהו חצי מוכן. אני יודעת על מה אני מדברת.

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר:

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

תאמין לי, איתמר, אפשר להגיד עליי המון דברים, אבל להגיד עליי שאני טיפשה? לא, אני מקווה מאוד, כולי תקווה. אז אתה יודע – משחק פוליטיקה מלוכלכת, ואני יודעת מה יקרה. אחר כך אתה תרוץ עם הטלפון ותספר לכולם: הינה, העברנו דמי פרוטקשן. אז לא, החוק שלכם, שהולך לעבור פה בעוד כמה דקות, לא נוסח טוב. אין שם הגדרות, אין שם מענה כולל, זה סתם. אתה יודע מה? זה חרטא בפיתה. כמו שאתה עושה דברים רק בשביל התקשורת, בשביל הרשתות. כן, זה מה שקורה. ציפיתי ממך להרבה יותר. בוא, ציפיתי שאני אראה פה איש רציני, אדם עם עקרונות, עם עמוד שדרה, עם שכל ישר, ואני רואה פה פוליטיקאי קטן שמשחק בשטויות. אתה תביך בסוף את עצמך. אז אני מציעה לך לחשוב דקה, שנייה – אתה יודע, לא הכול פוליטיקה, לא הכול קואליציה–אופוזיציה – ולאשר את זה. ואחר כך אנחנו ביחד נוכל לעשות – איתמר, איתמר, איתמר, אני מציעה לך לאשר את זה, ואחר כך, בוועדה בראשות חבר הכנסת פוגל, לקדם ביחד, להתקדם ביחד, כפי שאנחנו עושים בחוקים אחרים.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים, נא לסיים.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אני נותנת לך יד, אני מושיטה לך יד, ההחלטה היא שלך. הבושה בסוף תהיה גם שלך.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה לחברת הכנסת יוליה מלינובסקי. אם כן, רבותיי חברי הכנסת, נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה אלקטרונית – הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, של חברת הכנסת יוליה מלינובסקי. הצבעה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

שמית.

היו"ר אוריאל בוסו:

הצבעה. הצבעה מס' 5 בעד ההצעה להעביר את הצעת החוק לוועדה – 29 בעד ההצעה להסיר מסדר-היום את הצעת החוק – 51 נמנעים – אין ההצעה להעביר לוועדה את הצעת חוק התמודדות עם תופעת נטילת דמי חסות, התשפ"ג–2022, לא נתקבלה.

היו"ר אוריאל בוסו:

אם כן, רבותיי חברי הכנסת, להלן תוצאות ההצבעה: 29 בעד, 51 נגד. אני קובע שההצעה נדחתה. נעבור לנושא הבא בסדר-היום – הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (מניעת אלימות כלכלית) (הוראת שעה), של חברת הכנסת מירב כהן וקבוצת חברי הכנסת. בבקשה.

היו"ר אוריאל בוסו:

סליחה, אני מתנצל. לפני כן התחייבתי – הודעה אישית. סליחה, חברת הכנסת מירב. הודעה אישית של חבר הכנסת אחמד טיבי, להשיב על דבריו של השר לביטחון לאומי. אני מתנצל.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

מכובדי היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, חברת הכנסת מלינובסקי הציגה הצעת חוק טובה למאבק בדמי חסות, פרוטקשן. אנחנו, לאורך כל השנים, וגם בכנסת הנוראה וההזויה הזאת, כל חוק שיש בו מאבק אמיתי בפשיעה ובאלימות – מצביעים בעדו, ואנחנו מתעלמים מזהות המציע. עולה כאן שר לביטחון לאומי, קוראים לזה, ומתנגד, מסיבות של פוזיציה, פוליטיקה, מפלגות, להצעת חוק טובה. לא רק שהוא מתנגד להצעת החוק, אלא הוא מנצל את העובדה כדי לרדת על המשותפת, על חברי הכנסת הערבים, כהרגלו. שר הפיתות מנצל כל הזדמנות. הדבר החמור ביותר הוא שתחת שלטונו, חוק איזוק אלקטרוני – הוא מתנגד לו, מתנגד לו בוועדת שרים; עומד עם הרגליים האחוריות אל הקיר. יתרה מזאת, אני לא בטוח שהוא זוכר את השם ביאן עבאס, זיכרונה לברכה, אישה ערבייה שנרצחה מיריות בכפר כנא. הוא לא מכיר את השם הזה. אבל לא רק שמות של נשים ערביות הוא לא מכיר. יש אירועים ורציחות של יהודים ויהודיות שהוא לא מגיע אליהם, לשטח, כי אין בהם פן לאומי או לאומני. ולכן מדובר בארטיסט, שר טיקטוק, פיתות, השר לשום דבר, השר לכישלון. אנחנו מוכיחים בעקביות את הרצון שלנו להיאבק בפשיעה הזאת, עד כדי כך שאנחנו מצביעים עבור הצעות חוק שהמתנגדים האידיאולוגיים שלנו מביאים. כמובן שלא נצביע עבור הצעות הזויות, שיש בהן פגיעה בזכויות הפרט באופן גורף, אבל הכישלון של השר הזה בנושא פשיעה הוא כישלון יזום. הוא רוצה להיכשל; זה לא מעניין אותו, עד כדי כך שהוא מבטל תוכנית בג'וינט של מאבק באלימות, כי הוא כינה את הג'וינט ארגון שמאלני; אגב, עובדתית זה לא נכון, אבל זה השר לביטחון לאומי, שאחראי למשטרה? למאבק בפשיעה? ולכן לא פלא שהוא וכל חברי סיעתו הצביעו נגד ההצעה של חברת הכנסת מלינובסקי. מה זה מעניין אותו אם הפרוטקשן ממשיך או לא ממשיך? כמו שאמרו קצינים לשעבר בערוץ 12, ערבים יורים בערבים. ולכן זה נמשך. לזכותו ולחובתו של האיש הזה, שגם בממשלות קודמות, במשך כל תקופת שלטונו של נתניהו, התנהגו באופן דומה – חצר אחורית, שערבים יורים בערבים. אם יש כישלון שמהלך על ארבע זה האיש שדיבר לפניי, אבל – תראו, גם הוא וגם סמוטריץ' מתחרים אחד בשני מי יהיה הזוי יותר, מי יתנהג כמו פיל בחנות חרסינה. העולם מתחיל להתעורר קצת, קצת, אבל לא ממש. תראו את ההצעה של החוק לביטול ההתנתקות; חוק על הסכם בין-לאומי, שמבטל הסכם בין לאומי באבחת הצבעה, עד כדי כך שהממשל האמריקני מזמן את שגריר ישראל. אגב, זה הסכם שהיה תחת חסותו של הנשיא ג'ורג' בוש, נדמה לי. עד כמה אפשר? ובסופו של דבר, אדוני היושב ראש, מגיע עוזר של חברת כנסת הזויה – הוא הזוי עוד יותר ממנה – וקורא למחוק את חווארה. אחר כך מוציא סרטון למה צריך למחוק את חווארה, והוא עדיין עם אישור כניסה לבניין הכנסת. הוא עדיין עם אישור כניסה. לפחות חמישה-שישה, חברי כנסת פנו גם ליושב-ראש, גם ליועצת המשפטית של הממשלה, של הכנסת, כדי לשלול ממנו את הזכות להיכנס לכנסת, והוא ממשיך להיכנס לכנסת ומפיץ סרטונים למה צריך למחוק את חווארה.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

אחמד טיבי (חד"ש-תע"ל):

את הטיפוסים הגזעניים האלה והגזענות שלהם צריך למחוק מהבית הזה. תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

היו"ר אוריאל בוסו:

חברת הכנסת מירב כהן, הצעת חוק למניעת אלימות במשפחה (תיקון – מניעת אלימות כלכלית) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, בבקשה. אני שוב מתנצל. חברי הכנסת, קצת שקט במליאה, שהיא תוכל להציג. עשר דקות לרשותך.

מירב כהן (יש עתיד):

תודה, כבוד היושב-ראש. "זה קרה לאט-לאט, שליטה כלכלית שהחלה בהערות על ההוצאות שלי, בקשות 'לשים לב' למה שאני מבזבזת, עד שבשלב מסוים הוא בנה דוח הוצאות יומי וביקש שאמלא אותו מדי יום. נאלצתי להקליד את כל החשבוניות ולפרט כמה הוצאתי על כל דבר, עד רמת הארטיקים שקניתי לילדים, אם לא מילאתי, הוא קיבל התראה לנייד. הוא לקח את השליטה על הכסף, וזה היה פשוט יחסית, כי הוא היה זה שהביא את הכסף. כשאת מתחתנת עם מישהו שיש לו הרבה כסף, את לא במצב של להעביר ביקורת או לשאול שאלות. הוא היה קובע מה עושים עם הכסף, מה קונים, לאן יוצאים, לאן נוסעים. בשלב מסוים הוא ביקש ממני להפסיק לעבוד כדי להיות עם הילדים, ואז השליטה שלו עליי נהפכה למוחלטת. הייתי תלויה בו ב-100% מבחינה כלכלית. לא יכולתי לקנות כלום ללא אישורו". אלו המילים של נגה, שם בדוי, שחוותה אלימות כלכלית, שהתפתחה לאלימות פיזית ולאשפוז בבית חולים עקב פציעות. האלימות הובילה למאבק גירושים שארך שש שנים ארוכות, כשבסופו נותרה נגה כמעט חסרת כול. מאז היא התקשתה למצוא משרה שמתאימה להשכלה ולמקצוע, מכיוון שבמשך 12 שנים היא לא עבדה. הילה, שם בדוי, נפגעת נוספת של אלימות כלכלית, מספרת, ראוי שתקשיבו לזה: "ידעתי שלהתנגד לו לא יועיל לי כי עם השנים נשארתי לבד, ללא רשת ביטחון חברתית או משפחתית, כלכלית ומקצועית. לא עבדתי, נחסמתי מבחינה מקצועית ואיבדתי את הכישורים והביטחון העצמי שהיו לי – – – האלימות גאתה, עד שיום אחד אירע אירוע שאילץ אותי, בשכנוע שכניי, להתפנות לבית החולים. רעדתי מפחד – – – עבורי אלימות כלכלית היא ממש לא מסע קניות. עבורי מדובר בהטלת אימה ופחד תוך כדי כליאת מוחו של האחד לצורך כפיית רצונו של האחר. במצב הזה אני זקוקה לחוק שיגן עליי ויאפשר לי לתבוע בחזרה כספים ונכסים ששייכים לי ונגזלו ממני רק בגלל שהייתי נשואה לאדם שעשק ורימה אותי". אלימות כלכלית במשפחה היא לרוב שקופה. קשה לזהות מישהי שנמצאת בזוגיות כזו, כי מה לעשות, אין את סימני האלימות הפיזית, אבל היא מאפילה על חייהן של נשים רבות שחיות בתוך זוגיות רעילה ומסוכנת. שימו לב לנתונים של דוח האו"ם, שבחן את ההתפתחות של מניעת האלימות הכלכלית בשש מדינות כולל ישראל. לא מזמן הם עשו את הבדיקה, בשנת 2021 ו-2022. מהדוח עולה תמונה חד-משמעית, מתוך 800,000 נפגעות אלימות בישראל 100% של מי שחוו אלימות פיזית במשפחה חוו לפני כן גם אלימות כלכלית. כלומר, היה ניתן לנבא ואף למנוע את הפגיעה בהן. לכן זה חוק שהוא מציל חיים. 70% מנפגעות האלימות נמצאות בחובות, וכ-50% מהן חוזרות לבן הזוג האלים מסיבות כלכליות. תבינו, הן חוזרות למי שמכה אותן כי אין להן ברירה מבחינה כלכלית, הן גם דואגות לילדים. האלימות הזו מתקיימת בכל שכבות האוכלוסייה ובכל מעמד סוציו-אקונומי, היא קשורה אך ורק בדבר אחד – ברצון לשליטה של צד אחד על הצד השני. לפי אמנת איסטנבול – שזו אמנה בין-לאומית שהיה ראוי שנצטרף אליה מזמן – הגדרת השליטה הכלכלית ומניעת העצמאות הכלכלית של האישה על ידי בן הזוג שלה כאלימות כלכלית, להגדיר את זה כאלימות, היא השלב הראשון בהתמודדות עם התופעה הקשה הזו. הצעת החוק שאנחנו מצביעים עליה היום נולדה לפני מספר שנים בשיתוף עם עמותת רוח נשית, ואני מבקשת להודות להם מכאן. ההצעה הזו בעצם מבקשת לתת מענה לכל הנשים שמרגישות שקופות ושלא רואים אותן. אנחנו רואות אתכן, אנחנו איתכן במאבק למען חיים בטוחים לכולן. ההצעה הזו גם נוסחה באחריות, היא מוגדרת כהוראת שעה לארבע שנים, מתוך הבנה שאלימות כלכלית היא תופעה שקשה לפקח עליה. לכן אנחנו מציעים להתחיל, ובחלוף ארבע שנים – לבדוק איך אפשר לשכלל את זה. לפי ההצעה, אלימות כלכלית תוגדר כדבר מתמשך. אני יודעת שאנשים מנסים להגדיר את זה כאילו: לא נתתי לאשתי לקנות שמלה בקניון. לא, אל תהיו פופוליסטיים, זה חיים של נשים. פגיעה של אלימות כלכלית היא משהו מתמשך כלפי בת הזוג או בן הזוג, כשמטילים אימה, כשמפעילים כפייה, כשרוצים לשלוט בחיים של אדם אחר. זה יעזור לא רק לנשים אלא גם לבני משפחה אחרים. אני מטפלת גם בהרבה זקנים שבני המשפחה שלהם מנצלים אותם לרעה, גם להם זה יעזור. הצעת החוק הזאת תאפשר לבית המשפט לתת לנשים שנפגעות מאלימות כלכלית מענה מיידי. הן יוכלו לקבל צו למניעת האלימות הזו במיידי. זה יאפשר לאותן נשים לקבל מידע מבנקים ומחברות אשראי כי בן הזוג מסתיר מהן מידע על הכסף שלהן, וזה גם יגדיר את האלימות הכלכלית כעוולה אזרחית שאפשר לתבוע בגינה תביעה נזיקית, והן יקבלו פיצוי על הנזק הכלכלי והנפשי שנגרם להן. הדברים האלה ייתנו מעטפת הגנה ראשונית לנשים שנפגעו, ואני מקווה מאוד ומאמינה שזה יסייע למיגור התופעה וזה ישפר פשוט את ההגנה על נשים. לפני זה שנתיים וחצי הצלחתי להביא את ההצעה הזו. עברנו קריאה ראשונה, הגענו לדיונים בוועדת החוקה. הטיעונים שהושמעו בוועדת החוקה נגד הצעת החוק הזו היו פשוט הזויים. הדברים שאמרו חברי כנסת מהליכוד ומהציונות הדתית, לצערי האנשים שהיום גם יושבים בממשלה כשרים – זה היה פשוט מביש. הם ניסו לטעון שמה שקורה בתוך המשפחה, לא צריך לפקח עליו, אפילו אם זה עלול להיגמר ברצח של אישה. מה יש לכם, תתעוררו. הטיעונים אז היו דומים מאוד לדף המסרים של הפורום למען המשפחה. אתם בטח לא תופתעו לשמוע שהארגון שעומד מאחורי הפורום למען המשפחה – – –

גלעד קריב (העבודה):

תני לי רגע לנחש, מתחיל באות ק'?

מירב כהן (יש עתיד):

קהלת, יפה מאוד.

גלעד קריב (העבודה):

איך ידעתי?

מירב כהן (יש עתיד):

לא מפתיע, הם השתלטו על חיינו מכל כיוון אפשרי. שש נשים נרצחו רק מתחילת השנה, שש נשים שהחיים שלהן אולי היו יכולים להינצל אם חוק האיזוק האלקטרוני והחוק הזה למניעת אלימות כלכלית היו מקודמים; שש נשים שנפלו קורבן לאלימות מזעזעת של בני זוגן. ואיפה כל זה קרה? בבית שלהן, במקום שהיה אמור להיות הכי בטוח. משפחות וילדים שפשוט נכנסים למעגל השכול, ואפשר למנוע את זה. אני מבקשת לתמוך ולחזק מכאן את כל הנשים שחוות אלימות מכל סוג, שלא יכולות לחיות באופן חופשי ועצמאי כמו שהיו רוצות וכמו שמגיע לכל בן אדם במדינת ישראל. אני מקווה שהצעת החוק הזו תסייע ולו במעט כדי לזהות ולהתמודד עם האלימות בשלבים יותר מוקדמים שלה, ובכך למנוע עוד ועוד קורבנות. אם בן הזוג חוסם את הגישה של האישה לכרטיס האשראי ומעניק לה, לצורך העניין, קצבה חודשית – זה טרור כלכלי. אם בן הזוג רושם על האישה חובות ואת המשכורת הוא מכניס לחשבון הבנק שלו בנפרד – זה טרור כלכלי. אם בן הזוג מאיים: אם תעזי להיפרד ממני אני אקבור אותך תחת כל כך הרבה חובות – זה טרור כלכלי; אם בן הזוג מונע מאישה לצאת לעבוד, להתפרנס ולהיות עצמאית כלכלית כדי שהיא תהיה תלויה בו – זה טרור כלכלי. בדיוק את התופעות הקשות האלה הצעת החוק הזו באה למגר. לצערי ההצעה החשובה הזו, מצילת החיים, לא עברה בוועדת השרים לחקיקה. זה כנראה לא היה מספיק חשוב לשרים בממשלה הזו, אבל היא יכולה לעבור כאן במליאה, זה תלוי אך ורק בקואליציה. בימים שבהם החדשות נפתחות בדיווחים כואבים, מחרידים, על רצח של נשים, אני שוב שואלת את עצמי איך שכחתם מכל הסוגיות הכי כואבות וקשות בחברה הישראלית. איך שכחתם? למה אתם מתבייתים אך ורק על דבר אחד, על מערכת המשפט, כאילו זה חזות הכול? זה עוול גדול. אני פונה מכאן לחברות הכנסת מהקואליציה: טלי גוטליב, מאי גולן, גילה גמליאל, מיכל וולדיגר, צגה מלקו, לימור סון הר מלך, אורית סטרוק, אתי עטייה, קטי שטרית. אתן אומנם לא רבות בקואליציה הזו, שאין בה הרבה נשים, אבל יש לכן כוח להשפיע. אני קוראת לכן מכאן להצביע בעד החוק. להצביע בעד הנשים. תודה רבה.

דבי ביטון (יש עתיד):

אף אחת מהן לא כאן.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. ישיב שר המשפטים וסגן ראש הממשלה חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה.

שר המשפטים יריב לוין:

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חברות וחברי הכנסת, ראשית, אני בהחלט רוצה לברך אותך, חברת הכנסת מירב כהן. אני חושב שאין חולק שהנושא חשוב. ההצעה, יש בה בהחלט מרכיבים נכונים וטובים. החוק הזה מבקש בעצם לתת בפעם הראשונה הכרה בחקיקה בכל הסוגיה הבאמת-מורכבת, צריך לומר – זו סוגיה מאוד מורכבת, זו סוגיה קשה – של מה שמכונה אלימות כלכלית בין בני זוג ובני משפחה אחרים, ולתת איזשהו סעד, שיש בו תכלית כפולה – גם לתת הגנה וגם לייצר איזשהו מנגנון שירתיע, או לפחות ייתן, אם אפשר לקרוא לזה כך, עידוד שלילי להשתמש בכלי הזה על ידי עיקור והחלשה של היכולת שלו. התיקון מגדיר קודם כול מהי בכלל אלימות כלכלית. אני חושב שזו הגדרה מורכבת ומסובכת ולא כל כך פשוטה. הוא מאפשר לאדם שסובל מאלימות כזאת בתוך המבנה המשפחתי לבקש מבית המשפט מה שמכונה בהצעת החוק "צו למניעת אלימות כלכלית", שבו יורה לאדם להימנע מלעשות מעשה או להפסיק את אותה התנהגות, למסור מידע בקשר לנכס שיש למי שננקטה כלפיו האלימות זכות בו וכן להורות על סוג המידע שעליו למסור. הצעת החוק שאת מביאה לכאן גם מציעה לאפשר לבית המשפט להורות לתאגיד בנקאי או לנותן שירותי תשלום למסור מידע בנוגע לנכס לצורך בחינת הבקשה או בתום הדיון בה, והיא גם כוללת תיקון לחוק למניעת אלימות במשפחה – הוספה של סעיף 7א, שיגדיר מהי אלימות כלכלית. על פי המוצע, אלימות כלכלית היא התנהגות מתמשכת כלפי בן משפחה תוך הטלת אימה, הפעלת כפייה או הפעלת שליטה עליו, שמתבטאת באחת מאלה: התנהגות המונעת או מקשה על מימוש התנהלות כלכלית עצמאית של בן הזוג, לרבות יציאה לעבודה, פתיחה של חשבון בנק; התנהלות שמונעת או מקשה על שימוש בנכס שיש לבן זוג זכות או גישה אליו, כולל מניעת החזקת כרטיס אשראי, הסתרת קיום נכסים, מניעת גישה למידע על הנכס או מניעת גישה למידע על פעולות שנוגעות אליו; התנהלות כלכלית שמונעת ניהול סביר ותקין של חיים בין בני זוג, ובכלל זה בדרך שליטה על ההתנהלות הכלכלית של בן הזוג בחיי היום-יום. מה שמוצע הוא שבמקרה שמתרחשים מי מהאירועים האלה, אפשר יהיה לקבל צו למניעת אלימות כלכלית, תחילה בדרך של הגשת בקשה ליישוב סכסוך לפי הסדר ההתדיינות בסכסוכי משפחה – אגב, הצעת חוק שהעברנו בשעתו חברת הכנסת מיכאלי ואני – ובמקרים דחופים ניתן לבקש קיצור של תקופת עיכוב ההליכים, כך שהבקשה תידון בערכאה השיפוטית. כמו כן ההתנהגות תוכר כעוולה נזיקית שתקים עילת תביעה נזיקית, והיא יכולה אפילו לאפשר הקדמה של חלוקת הרכוש במקרים מסוימים. בית המשפט כמובן יהיה רשאי לבקש תסקיר עובד סוציאלי. אם בית המשפט סבר שיש מקום לתת צו כזה, הוא רשאי לכלול בתוכו דרישה לערובה וכן להורות למחויב על פי צו למניעת אלימות כלכלית למסור התחייבות שיקבל טיפול מגורם שיקבע בית המשפט. תוקפו של הצו, לפי ההצעה, לא יעלה על שישה חודשים. ניתן להאריכו לתקופה של עד שנה, ובנימוקים מיוחדים – עד שנתיים. יש כאן הוראות לכך שהצו יינתן במעמד שני הצדדים. בית המשפט רשאי למסור הודעה על הצו למשטרת ישראל. צו כזה לא יכיל הוראה על עניין מזונות או חלוקת רכוש בין הצדדים, ועוד כהנה וכהנה הוראות. חברת הכנסת כהן, קודם כול, עברתי וסקרתי, בקצרה מאוד, צריך לומר, את ההוראות העיקריות שיש בהצעת החוק על מנת להבהיר שמדובר באמת בדבר מורכב, בהצעת חוק מורכבת, לא באיזה משהו שהוא טריוויאלי, פשוט, איזה חוק של שורה שאפשר לתקן באופן יחסי בקלות. ההצעה הזו היא בעצם העתק, לדעתי כמעט מדויק לגמרי – – –