ישיבת מליאה בתאריך 20/02/2023 בשעה 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת. היום כ"ט בשבט התשפ"ג, 20 בפברואר 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות יושב-ראש הכנסת, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/2417/25 וכלה בהצעת חוק פ/2560/25: הצעת חוק החברות הממשלתיות (תיקון – חובת תרומת מזון עודף), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון – ריבית ודמי פיגורים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – החלת חובת הודעה על סיום עסקה מתמשכת על תאגידים בנקאיים ופיננסיים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ייצוג הולם בשמות מקומות ציבוריים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה, אחמד טיבי, יוסף עטאונה, יסמין פרידמן, דבי ביטון, טטיאנה מזרסקי, שרן מרים השכל וגלעד קריב; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום גמלת ילד נכה לאומן בעד ילד הנמצא אצלו באומנה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – פיקוח על מחירי תעודת הכשר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – אבטחה במוסד רפואי כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות אלימות במתחם הר הבית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי חינם ללקוחות חברות התעופה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלת גביית עמלה בעסקת מכר מרחוק שעניינה רכישת כרטיס למופע), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מימון סייעת לילדים שאינם יכולים לשהות במעון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – שלילת השתתפות בתקציב עקב הפליה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – הטלת חובות לשם מניעת הטרדה מינית במוסד חינוך), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הדיור הציבורי (פתרונות דיור עבור ממתינים לדיור ציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק הסיוע המשפטי (תיקון – סיוע משפטי לנפגעי אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023, מאת חברות הכנסת דבי ביטון ומירב בן ארי; הצעת חוק קליטת חיילים משוחררים (תיקון – הטבות לחיילים בודדים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק-יסוד: מגילת העצמאות, מאת חברי הכנסת אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק המכינות הקדם-צבאיות (תיקון – שלילת הכרה ממכינות המעודדות סירוב פקודה והסתה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מימון הסעה לבית חולים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק למניעת הטרדה מינית (תיקון – דין התפטרות עקב הטרדה מינית או התנכלות כפיטורין), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: ירושלים בירת ישראל (תיקון – איסור על פתיחת נציגות דיפלומטית זרה), מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק חוזה הביטוח (תיקון – הארכת תקופת ההתיישנות לביטוח חיים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (הסדרת מבנים לתנועות נוער), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק איסור מכירת צעצועים המדמים כלי נשק, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק לתיקון פקודת תעריף המכס והפטורים (העלאת רף הפטור ממכס על חפצים ל-400 דולר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – איסור פעילות פוגענית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק העונשין (תיקון – קביעת עונש מינימום בגין נטילת דמי חסות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דני דנון; הצעת חוק לימודי יסוד במערכת החינוך, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק גוש אריאל, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק מעמדן של ההסתדרות הציונית העולמית ושל הסוכנות היהודית לארץ ישראל (תיקון – ניהול והקצאת מקרקעין באזור יהודה והשומרון על ידי החטיבה להתיישבות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – פטור מאגרה בשל האטה ממהירות הנסיעה המותרת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יאסר חוג'יראת; הצעת חוק להגנת חיית הבר (תיקון – איסור מכירת פרוות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הרשות לפיתוח הפריפריה החברתית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור פעילות שיש בה שנאה בשל נטייה מינית, גזענות והדרת נשים במוסדות חינוך רשמיים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק יום חינוך ארוך ולימודי העשרה (תיקון – תחולת החוק), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל (תיקון – חילוט הכספים וניהולם), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (ייצוג הולם בשמות מקומות ציבוריים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הכניסה לישראל (תיקון – אי-מתן אשרה ורישיון ישיבה בישראל), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בשל תקיפת צוות רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין במשפחה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – תובענת תושב אזור עימות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – התיישנות בעבירות מין שנעשו במסגרת יחסי תלות או מרות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) (תיקון – הגדרת אלמן ושכול), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק התאמת טפסים ציבוריים (פרטי הורים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק להסדרת ההימורים החוקיים בישראל, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק המועצה להשכלה גבוהה (תיקון – ביטול דרישת מבחני כניסה וציון פסיכומטרי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק שיווי זכויות האישה (תיקון – ייצוג הולם לנשים בוועדות ציבוריות ברשויות המקומיות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – פריסת תשלומים בעסקה מתמשכת), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק רישוי עסקים (תיקון – דרישת רישוי לאירועים דתיים וטקסים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (תיקון – תקציב הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת עידן רול; הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון – שלילת האפוטרופסות הטבעית עבור נאשמים ומורשעים בעבירות אלימות במשפחה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק למניעת תשדירי פרסומת פוגעניים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – הרחבת זכויות נפגעי עבירות מין למידע על הליכים משפטיים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק זכויות, שירותים והתאמות בחינוך לילדים עם צרכים מיוחדים, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון דיני הראיות (הגנת ילדים) (תיקון – הרחבת ההסדרים הקבועים בחוק לילדים אשר עברו את גיל 14 במועד העדות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – הרחבת הפיקוח על מעונות יום), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק חובת ניהול ופרסום פרוטוקול של ועדות מייעצות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק יום ציון ממלכתי לוועידת סן רמו, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דן אילוז, אריאל קלנר, עמית הלוי, מתן כהנא, אוהד טל ושרן מרים השכל; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור תמיכה בטרור), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק להגנה על האגן הצפוני של ים המלח, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה (תיקון – תקציב הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות מין על ידי בן משפחה פונקציונלי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הבנקאות (רישוי) (תיקון – פיקוח פרלמנטרי על סגירת סניפים וצמצום שירותי בנק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, אלון שוסטר ואחמד טיבי; הצעת חוק שירות המדינה (מינויים) (תיקון – חובת פרסום שאלון לאיתור חשש לניגוד עניינים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק חיבור בתים בהתיישבות הצעירה לחשמל, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק-יסוד: אוצרות הטבע ומשאבי סביבה, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק גמול לחיילים בשירות סדיר, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חינוך חינם לגיל הרך), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – ביטול כריכה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק איסור הונאה בכשרות (תיקון – מתן תעודת הכשר על ידי רב מקומי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלעזר שטרן; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – עיגון זכויות דייר ממשיך בדיור הציבורי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק רכזי ביטחון שוטף צבאיים, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק העונשין (תיקון – חילוט רווחי סרסרות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק למניעת השתלטות תושבי הרשות הפלסטינית על שטחי C, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי (תיקון – זכאות לאימהות יחידניות המקבלות מזונות ילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הסדרת שוק הכשרות בישראל, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן ושרון ניר; הצעת חוק להסדרת מינויים בשירות החוץ, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק ניירות ערך (תיקון – בורסה ייעודית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אורנה ברביבאי; הצעת חוק העונשין (תיקון – עבירות מין בנסיבות של יחסי מטופלת ורופא נשים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק חינוך ממלכתי (תיקון – איסור נשיאת דברים במוסד חינוך למורשע בעבירות טרור ובבגידה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין) (תיקון – איסור ביטול גיור), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הפחתת מס רווחי הון), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – הרחבת הפיקוח על מעונות יום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור ניצול בעלי חיים למטרות הימורים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – חיפוש בגוף ונטילת אמצעי זיהוי) (תיקון – בדיקה לגילוי נגיף HIV), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק המאבק בטרור (תיקון – אי-החזרת גופות מחבלים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק תוכנית למניעת אלימות מינית וקידום מיניות בריאה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת יסמין פרידמן; הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות (חלוקת הכנסות ממתחם הגורם למפגעים סביבתיים בין רשויות מקומיות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אחמד טיבי, יוסף עטאונה ועאידה תומא סלימאן; הצעת חוק התחרות הכלכלית (תיקון – איסור פגיעה ביבוא מקביל או ביבוא אישי) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אורנה ברביבאי ויאיר לפיד; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות פגיעה בעבירת מין או אלימות חמורה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת יפעת שאשא ביטון; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – פשעי שנאה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הפסקת היריון, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – הגנה לעובדת העוברת טיפולי פוריות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי ביטוח מופחתים למעסיק קולט עלייה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום תוספת לגמלת אזרח ותיק לנכה שהכנסתו נמוכה משכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חילי טרופר ודוד אמסלם; הצעת חוק לקביעת מעמדם של בני זוג שבאו בהסכם הזוגיות, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הפסקת כהונה של ראש הממשלה או שר מחמת הגשת כתב אישום), מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק בתי קברות צבאיים (תיקון – קבורה לסוהרים בבתי קברות צבאיים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק זכויות נפגעי עבירה (תיקון – זכויות בהליך בפני שופט מגשר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת משה סעדה; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – תקופת כהונה מרבית בתפקיד ראש הממשלה), מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הגבלת שעות העסקה של מתמחה ברפואה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק סל הקליטה (תיקון – שעות לימוד עברית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק החלת הריבונות הישראלית על בקעת הירדן, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת זאב אלקין; הצעת חוק הפקדות וזכויות סוציאליות לעצמאים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק להרחבת הזכאות לדמי מחלה בהיעדרות בשל מחלת בני משפחה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוריאל בוסו, אברהם בצלאל ואליהו רביבו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת אבל לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת חוה אתי עטייה; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – החלת הוראות על בגיר שסובל מאנורקסיה נרבוזה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק חזקת הסכמה לתרומת אברים (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – הזכות להיבחר), מאת חבר הכנסת ניסים ואטורי; הצעת חוק הרשות הלאומית למאבק בעוני, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון – מועד תשלום הקנס), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יונתן מישרקי וינון אזולאי; הצעת חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון – מגבלות ברישוי קבלני כוח אדם), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – נגישות להורה ולתלמיד במוסד חינוך), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת דבי ביטון; הצעת חוק הקמת יישוב עירוני חדש, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת נעמה לזימי, גלעד קריב ואפרת רייטן מרום; הצעת חוק המקרקעין (תיקון – קביעת מנגנון נוסף לתשלומי ועד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק המתווכים במקרקעין (תיקון – הגבלת דמי תיווך), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – חיסכון מוקדם לגיל פרישה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק מרשם האוכלוסין (תיקון – הגדרת יהודי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – השוואת קצבת נכות לשכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, יאיר לפיד, טטיאנה מזרסקי, נאור שירי, ולדימיר בליאק, דבי ביטון, רם בן ברק, משה טור פז, מטי צרפתי הרכבי, סימון דוידסון, מיכל שיר סגמן, יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו, רון כץ ומירב בן ארי; הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – משך כהונת רב עיר), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מרב מיכאלי; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה (תיקון – זכאות לתגמולים ולפיצויים לפי חוק אחר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק השוואת תנאי שכר לקבוצות שאסור להפלותן (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת נעמה לזימי; הצעת חוק הבלו על דלק (תיקון – הגבלת שיעור המס על הדלק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק חיזוק מעמד חברי המועצה מקרב סיעות האופוזיציה (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רון כץ; הצעת חוק לתיקון דיני הרשויות המקומיות (ביטול סמכות שר הפנים לעניין חוקי עזר בדבר פתיחתם וסגירתם של עסקים בימי מנוחה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, יאיר לפיד, טטיאנה מזרסקי, נאור שירי, ולדימיר בליאק, דבי ביטון, רם בן ברק, משה טור פז, מיכל שיר סגמן, סימון דוידסון, יוראי להב הרצנו, רון כץ, מירב בן ארי, יסמין פרידמן ומטי צרפתי הרכבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – מענק לידה אחיד מילד שני ואילך), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שיעור ההטבה לפי הסכם בדבר גמלת ניידות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק התפזרות הכנסת העשרים-וחמש, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת בועז טופורובסקי, יאיר לפיד, טטיאנה מזרסקי, נאור שירי, ולדימיר בליאק, דבי ביטון, רם בן ברק, משה טור פז, מטי צרפתי הרכבי, סימון דוידסון, מיכל שיר סגמן, יסמין פרידמן, יוראי להב הרצנו, רון כץ ומירב בן ארי; הצעת חוק הקמת חדרי מיון בשדרות ובקריית שמונה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת דבי ביטון, יאיר לפיד, מאיר כהן ויוראי להב הרצנו; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – ימי חופשה להורים שילדם נפטר), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת המועד להגשת תביעה לגמלה והתקופה שבעדה תשולם), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק גיל פרישה (תיקון – ביטול גיל פרישת חובה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום תוספת לגמלת אזרח ותיק לנכה שהכנסתו נמוכה משכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הכשרות לאנשי מקצוע בנושא זיהוי ודיווח על התעללות בקטין או בחסר ישע, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – מתן תעודה במקצועות הבריאות לבעלי הכשרה מקצועית) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס ומשה גפני; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אברהם בצלאל; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – פטור מתשלום בעד כניסת מלווה בעבור כניסה למקום שאין בו מתקנים מתאימים ובעבור תחבורה ציבורית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אוריאל בוסו; הצעת חוק הרשויות המקומיות (התאמת תקציב הרווחה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון; הצעת חוק הכרה ברישיונות מקצועיים על בסיס הנחיות האיחוד האירופי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דן אילוז; הצעת חוק לביטול ההתיישנות בעבירות מין (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אפרת רייטן מרום, חילי טרופר, מירב כהן, קארין אלהרר, אלמוג כהן ולימור סון הר מלך; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – נבצרות ראש הממשלה), מאת חברי הכנסת אופיר כץ, ינון אזולאי, שמחה רוטמן, יצחק פינדרוס ויצחק קרויזר. הסכם בין ממשלת מדינת ישראל לבין ממשלת הרפובליקה של ליטא בדבר הפקה משותפת של סרטים. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. חברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום – הצעות להביע אי-אמון בממשלה של סיעות יש עתיד והמחנה הממלכתי. אני מתכבד להזמין את חבר הכנסת מאיר כהן לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.

מאיר כהן (יש עתיד):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, מזכיר הכנסת, אדוני השר, חברות וחברי כנסת נכבדים, אני מוצא חובה דווקא ביום הזה לצטט מתוך מגילת העצמאות, אדוני: "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות, תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות. תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות". כן, אדוני היושב-ראש, כן, רבותיי, הדברים האלה, שאנחנו ביום הזה הולכים ומתרחקים מהם, ראוי להדהד אותם דווקא היום, לפני ההצבעה הדרמטית. דווקא היום צריך להגיד את הדברים האלה בבית הזה. תקשיבו, חברים וחברות, למה שדוד בן-גוריון כתב באיגרת לוועדה השישית של מפלגת פועלי ארץ ישראל, אדוני היושב-ראש: "לא איבה והתקפה מן החוץ היא הסכנה החמורה האורבת לנו בשעה זו, אם כי אין לזלזל בחומרת המצב החיצוני ואין להקל ברשע של כוחות זרים וחיצוניים, אבל אלה בלבד לא יוכלו לנו" – אדוני שר החינוך, יכול להיות פרויקט למערכת החינוך להדהד את הדברים האלה. "אבל אלה בלבד לא יוכלו לנו. האסון העלול להרוס אותנו עד היסוד הוא פירוד פנימי, פירוד ביישוב או בציונות או בשניהם. למעשה, כל פירוד בגוף אחד גורר אחריו פירוד במשנהו". ולכם, לוין, רוטמן ושאר הקיצוניים שמובילים את ראש הממשלה ואת מפלגת הליכוד, שרובם אנשים ליברלים, ואני מכיר אותם 40 שנה לפחות, אני אצטט בשבילכם את מנחם בגין. אומר כך האיש הענק הזה: "האמת אינה תלויה בכוח", אדוני שר החינוך, תקשיב, "והצדק אינו צמוד לרוב. וודאי בחיים המדיניים של אומה עצמאית מחליט הרוב", אין על זה ויכוח. "האנושות עוד לא המציאה שום דרך אחרת כיצד להכריע בין דעותיהם השונות, המנוגדות והמתנגשות של אנשים חופשיים. שתי אפשרויות אחרות הן: חוסר כל הכרעה – אנרכיה בלעז – או הכרעת יחיד – דיקטטורה בלעז. האפשרות האחת היא הרסנית, השנייה דורסנית. את האנרכיה ידחה כל אדם נבון; בדיקטטורה יבחל כל אדם חופשי. התבונה והחירות כאחת מחייבות בדרך כלל את הכרעת הרוב, בתנאי שהרוב יכבד את זכויות המיעוט, לרבות את זכותו העיקרית להיות רוב. אולם כל אלה הטוענים כי אם באין אפשרות אחרת ניתן לרוב להכריע משמע שהרוב צודק, אינם מוכיחים אלא את בורותם או את שאיפתם לדיקטטורה של הרוב" – מר לוין, אדוני שר המשפטים, ידידי הטוב, שכה מתהדר בתורתם של ז'בוטינסקי או בגין, אני חוזר: "אינם מוכיחים אלא את בורותם או את שאיפתם לדיקטטורה של הרוב, שגם היא כמובן אפשרית, הרסנית ודורסנית. הצדק אינו שוכן בקרב המספרים הרבים. לעיתים הוא בוחר לו את משכנו דווקא בקרב המיעוט הדל. עתה ניתן גם לעמנו לחזות מבשרו כי 'רוב' אין פירושו 'צדק', כי ביער של ידיים לאו דווקא צומחים עצי האמת". אדיר, אדיר. תשננו את זה, רוטמן. תשננו את זה, לוין. זה כל כך רלוונטי היום. אני נדהם, אדוני היושב-ראש, משיח השבטים שהולך ומתפתח, ויוזמי הרפורמה לא מבינים שמי שמתנגד לרפורמה הוא לא עוכר ישראל והוא לא בוגד. אתם לא מבינים שהרפורמה הזאת קורעת את עם ישראל? זה לא ברור? אינכם שומעים את שאון ההמון שזועק מחוץ לבית הזה? את הכאב שלו על אובדנה של דמוקרטיה? הידברות, אתם אומרים. אתם יודעים שאין כוונתכם לשום הידברות. צמד המילים, מדינה "יהודית ודמוקרטית", צמד מילים שהרטיט כל אחד מאיתנו ועל בסיסו נכתבה מגילת העצמאות – צמד המילים הזה הופך ריק מתוכן. על מה נגיד "דמוקרטיה", על זה שאתם הופכים את הכרעת הרוב לעריצות הרוב? תזכרו – בגין. על זה ששופטי מדינת ישראל ייבחרו על ידי פוליטיקאים? אני מוותר על התענוג הזה. על זה שאתם מזכירים שאם מישהו מזכיר את המילה "שלום" קוראים לו שמאלני בוגד? על זה שמאות אלפי אנשים מכל שדרות העם, עניים ועשירים, מהפריפריה, מהעיר, מההתיישבות ומהיהדות הדתית והחילונית, מאות אלפי אנשים פטריוטים הופכים להיות מוקצים ואנרכיסטים ובוגדים כי הם נאבקים על דמותה של המדינה הזאת – "אנרכיסטים" אתם קוראים להם? "בוגדים" אתם קוראים להם? "עונדי רולקסים" אתם קוראים להם, לאנשים האלה שזועקים את זעקתם? אני שומע בימים האחרונים אתכם אומרים: הקואליציה רוצה להידבר, ומצד שני אני עד לכוחנות ולדורסנות חסרות מעצורים, לישיבות ועדת החוקה שבהן מוצאים חברי כנסת בסיטונות, ליושב-ראש ועדה שלא מבין שכנסת ישראל היא לא המפעל הפרטי שלו, היא לא המפעל הפרטי שלו. מותר וחובה לנהל דיונים מעמיקים ולשמוע מומחים – ושאף אחד לא יבלבל את המוח ויגיד שבחוקים האלה חברי האופוזיציה דיברו כאוות נפשם. הייתי שם, אני יושב שם. שלוש דקות זה הזמן המקסימלי שמישהו מקבל. זה ביזוי של הרשות המחוקקת. בשעה שמדברים על שינוי דרמטי באופייה הדמוקרטי של המדינה, יושב יו"ר הוועדה, מתבשם מיכולתו המפוקפקת לסלק חברי כנסת ולהתעמר ביועצים משפטיים ולהפוך אותם ללעג ולקלס, ולנצל את זה שהם פקידים שלא יכולים לענות לו. מה קורה לך, רוטמן? מה קורה לך? להזכירכם, לאלה ששכחו ולאלה שמתעלמים, המחאה היא הזכות הלגיטימית של כל אזרח. זכות ההתארגנות והבעת הדעה הן חלק מנשמת אפה של הדמוקרטיה. האנשים האלה, שמדינת ישראל דמוקרטית כל כך משכה אותם לכאן, כולל ההורים שלי – נולדתי במרוקו, גדלתי שם עד גיל שבע-שמונה, ואני זוכר את הכמיהה של אבי, עליו השלום, ושל אימי, שרצו לממש את הפסוק "לשנה הבאה בירושלים" – האנשים האלה בנו בידיים חשופות, באמצעים דלים, נלחמו על הקמתה ותקומתה של מדינת ישראל, בכפר, בקיבוץ, בעיר, בעיירות הפיתוח, במושבים. דורות על גבי דורות עבדו, לחמו והזיעו כדי להקים את המדינה הזאת. הפכנו למדינה הטובה ביותר בעולם. אנחנו המדינה הטובה ביותר בעולם. אנחנו הדמוקרטיה – עד היום ב-21:00 – הטובה ביותר בעולם. אנחנו מתגאים בזה. אומות העולם מתגאות בזה. אז למה להרוס את זה? מה בוער בחלק מהאנשים להרוס את זה? זה הדבר היחיד שאנחנו צריכים לעשות? להרוס את הדמוקרטיה הישראלית? למה? רוב הח"כים והשרים בבית הזה, כולל ח"כים נהדרים ושרים נהדרים מהליכוד, נלחמו על המדינה הזאת במלחמות ישראל; לחמנו כולנו כתף לכתף, אשכנזים ומזרחים, שמאלנים וימנים, ליכוד ומה לא. מעולם לא שאלנו אחד את השני: למי אתה מצביע, מה העמדות הפוליטיות שלך. מעולם לא בחנו אחד את השני. שדה קרב היה המקום שבו הגנו על המדינה. מעולם לא התייחסנו למוצאו של החייל שעמד לידנו.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

מאיר כהן (יש עתיד):

עוד חצי דקה. גם אתה לא, אדוני היושב-ראש, אנחנו כולנו. השיח הזה שמתעורר בכנסת מתחיל לצאת משליטה. מי שלא מסכים הוא בוגד. אתה, ראש הממשלה, אני פונה אליך, אל תיתן לסמוטריץ', בן גביר ורוטמן להוביל אותך. אני מכיר אותך, אתה ליברל. אני מבקש מכם, מפציר בראשי הקואליציה ובראש הממשלה: תעצרו את ההצבעה. העקשנות של לוין ורוטמן היא הקשיית הלב, היא לא נחישות. ראוי להיות נחושים, אך לצערי הרפורמה המוצעת היא הרסנית ופוגעת בשלמות עמנו. לוין ורוטמן, אל תהיו אבות העקשנות המודרנית. שזה לא יירשם לחובתכם. עקשנותכם תוביל את העם לצרות ופילוג. תודה רבה לכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת כהן. אני מזמין את השר המקשר בין הכנסת לממשלה חבר הכנסת יואב קיש להשיב על הצעת האי-אמון.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אמרת משפט אחד שאני בהחלט מסכים איתו: באומה עצמאית מחליט הרוב. אפילו הוספת – לדעתי זה לא היה כתוב לך: אין על זה ויכוח.

מאיר כהן (יש עתיד):

איך?

שר החינוך יואב קיש:

באומה עצמאית מחליט הרוב. ואמרת: אין על זה אפילו ויכוח. אני חושב ש"אין על זה אפילו ויכוח" יצא לך טבעי, לא היה כתוב, זה היה נראה. או שזה היה כתוב, לא יודע.

מאיר כהן (יש עתיד):

כתוב. זה אומנם היה כתוב במרוקאית, אבל כן.

שר החינוך יואב קיש:

אני רוצה, חבר הכנסת מאיר יקירי, שאני מאוד מעריך אותך, לדבר איתך על האבסורד המטורף שאנחנו נמצאים בו. יש לך קואליציה שאכן יכולה להוביל בחקיקה, וזה תפקידה, כי לזה העם שלח אותי, והיא אומרת לכם, לאופוזיציה: אנחנו מוכנים להידבר, נדבר עם כל אחד ואחת מכם, תבואו, הדלת פתוחה. כך נאמר, ואתם עומדים בסירובכם, לדעתי בגלל לחץ של אנרכיסטים. ואני אגיד לך למה אני קורא להם "אנרכיסטים" – כי הם היו אצלי בבוקר בבית, בסדר? ואותם אלה היו גם אצל חברת הכנסת טלי גוטליב, אצל – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

גינינו אותם. גינינו אותם. אני הבוקר גיניתי, ויאיר גינה.

שר החינוך יואב קיש:

אני שמח ואני מברך על כל מי שגינה. הינה, אני אומר לך.

מאיר כהן (יש עתיד):

לא מקובל שילכו על המשפחות ועל הילדים.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

כמו שאתם גיניתם את מי שתקף את סילמן. כמו שאתם גיניתם את מי שתקף את סילמן.

שר החינוך יואב קיש:

הינה אני אומר לך, אני מברך על כל מי שגינה, אבל היו הרבה קולות שלא גינו. ואני אומר לך דבר אחד – התייחסת גם למנחם בגין, ואני לא יכול שלא להתייחס לדבריו של מנחם בגין. אני לא יודע אם אתה מכיר את הסרטון – היושב-ראש, אולי אתה מכיר את הסרטון – שבו אומר בגין, במבטא שלו, אני לא כל כך יודע לחקות אותו, אבל: הם יודעים לעשות פרובוקציות, תשאלו אותנו, הוותיקים, תלמידי ז'בוטינסקי – אתה מכיר את הקטע? חברים – נגד תנועת הליכוד. ואז הוא אומר: שומו שמיים, הם רועדים, לא מבינים מה קורה פה, כבר היה להם את השלטון בידיים. זה בגין, וזו התשובה להתנהלות שלכם. אני אומר לך, במקום לבוא להידברות כמו שצריך, אתם בשיח מופקר, אלים, פוגע, שאתם בעצמכם מגנים אותו. תרגיעו את הרוחות ובואו להידברות.

סימון דוידסון (יש עתיד):

לא ראיתי – בן יהודה, אתם מחבקים ומנשקים אותו.

מאיר כהן (יש עתיד):

תעצרו את ההצבעה, נתחיל הידברות ב-18:00.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני מזמין כעת את חבר הכנסת גדי איזנקוט לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת המחנה הממלכתי. בבקשה, חבר הכנסת איזנקוט. עשר דקות לרשותך, אדוני.

גדי איזנקוט (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, שר החינוך, זו הצעת האי-אמון הראשונה שאני מנמק, ואני מבקש להתחיל מהסוף. אני קורא לחברי הכנסת להביע אי-אמון בממשלה על רקע אובדן השליטה וחוסר המיקוד באתגרים הביטחוניים של מדינת ישראל, ויותר מזה – פגיעה במרכיב החשוב ביכולת שלנו להתמודד עם איומים ואתגרים, ואני מדבר על הסולידריות והערבות ההדדית בחברה הישראלית. פיגועי הטרור, לדאבוננו, מלווים את מדינת ישראל מיומה הראשון ועוד הרבה לפני זה. פיגוע הטרור הראשון המתועד בארץ ישראל התרחש ב-1851 פה בירושלים. הרב שלמה זלמן צורף, בדרך לבית כנסת חורבת ציון, מותקף על ידי חוליה של ערבים, ומאז אנחנו מתמודדים במשך עשרות שנים, בהצלחה רבה, נגד הטרור. לדאבוננו זה מביא למחיר דמים לא פשוט. במלחמה בטרור אנחנו מאוחדים, אך שורה של צעדים וכשלים של הממשלה הובילו ומובילים למדרון חלקלק שבו אנחנו נמצאים היום, בהתלכדות של איומים שאני לא זוכר שנים ארוכות. הייתי שותף בוועדה שחוקקה את חוק פקודת המשטרה, חוק שיצר כאוס באחריות ובסמכות. אנחנו רואים את זה יום-יום בצורך של מפקדים בכירים, מפכ"ל, ניצבים, להתעסק בנושאים שוליים, זוטות, במקום להתרכז במשימה. חוק שהיה אמור להסדיר את זה נגע בממשלה, נגע בשר לביטחון לאומי, רק שכח שיש איזה גורם רציני שקוראים לו המפכ"ל, והסיר את המקום שלו מהפקודה. נאמר פה שזה יתוקן בעתיד. כבר עברו חודשיים, שום דבר לא תוקן, והמחיר הוא יום-יום, באופן שבו גורמי משטרה בכירים צריכים להתעסק חלק גדול מזמנם באירועים שוליים. הבעיה היותר-קשה זו שורה של החלטות טקטיות שגויות ברמת השר, שהיה אמור לעסוק במדיניות. במקום זה הוא עוסק בנושאים טקטיים ומגביר את המציאות הכאוטית, שובר את שדרת הפיקוד מעל הראש של המפכ"ל, מכריז הכרזה מגוחכת על חומת מגן 2. נדרשנו לחומת מגן ב-2002 בעקבות מציאות מאוד בעייתית לכיבוש מחדש של שטחי A. שטחי ירושלים כולם באחריות וסמכות של מדינת ישראל, מדובר בתושבים עם תעודה כחולה, ומי שמבין משהו, דבר וחצי דבר, בלחימה בטרור ובמציאות שיש בשכונות מזרח ירושלים, מבין שזו אמירה לא רצינית. מעבר לזה, אנחנו רואים ערעור של שדרת הפיקוד ביהודה ושומרון. אני מילאתי כל תפקיד פיקודי ביהודה ושומרון, ממ"פ, מג"ד, מח"ט ומפקד יהודה ושומרון, בשנים קשות מאוד, ב-2003, 2004, 2005, בתקופה מורכבת מאוד של טרור המתאבדים, שהצלחנו להביס אותו. הצלחנו להביס אותו בזכות מדיניות ברורה, בזכות מנהיגות מדינית, שאני משבח אותה, שבחלקה הגדול הייתה של ממשלת ליכוד, ולפתע אנחנו רואים שמערכת הביטחון נדרשת לעסוק בנושאים שוליים. החלטת ראש הממשלה בשל מצוקה פוליטית להעביר את המינהל האזרחי לשר האוצר, או השר השני, להעביר את מג"ב איו"ש לאחריות השר לביטחון לאומי, מצביעה על גודל האיוולת, דבר שיוצר וייצור בעתיד יותר שיבוש עמוק באחריות, בסמכות ובאופן שבו מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון, שהוא אלוף הפיקוד, יכול לממש את המשימה שלו. אם הייתם קצת יותר רציניים, הייתם נכנסים בעובי הקורה ומבינים שזה דבר שלא יכול להיעשות. המינהל האזרחי שואב את כל סמכותו מאלוף הפיקוד. הוא אפס סמכות, כל הסמכות אצל אלוף הפיקוד. את הסמכות הוא שואב מהמצב הלוחמתי והמציאות שישראל חיה בה מאז 67' ביהודה ושומרון. המציאות הזאת היא מציאות שיוצרת איזשהו שקט זמני בצמרת אבל יוצרת אנדרלמוסיה פיקודית למטה. מהניסיון שלי בכל תפקידי הניהול בפיקוד השתדלתי מאוד להשאיר את המורכבות אצלי ולנסות ליצור בהירות ומיקוד כלפי מטה. כשאין מנהיגות ואין מיקוד פועלים ההפך. את המציאות הזאת חווים היום גם המפקדים ביהודה ושומרון, אבל גם בדרג הפוליטי. בנוסף לזה מתגברים איומים גם בחזית לבנון. אחרי 17 שנים ארגון חיזבאללה מרים ראש. אנחנו רואים את הביטחון העצמי ואת קור הרוח שנסראללה שואב מהמתרחש בתוך מדינת ישראל. אנחנו רואים, אחרי 17 שנים היערכות לאורך גבול לבנון, אנחנו רואים גם התפתחות של איומים חמורים. האיום החמור ביותר, ללא ספק, הוא האיום האיראני. עסקתי בו למעלה מ-20 שנים. במרחק הזמן אפשר לראות את ההחלטה השגויה שהובילו בכירים ישראלים בראשות ראש הממשלה לדחוק באמריקאים לצאת מהסכם הגרעין בלי להבין את המשמעויות לעומק, בלי להכין Plan B וגם בלי לעדכן, מן הסתם, את ראשי המערכות הביטחוניות. אנחנו רואים שהאיום הזה מתפתח ומגיע למקום החמור ביותר מאז שהאיראנים יצאו לדרך בתוכנית הגרעין. אנחנו רואים היום שהם קרובים ל-90% העשרה – אירוע מבשר רע. ממשלה רצינית ואחראית שראויה לאמון הציבור הייתה מתמקדת באתגרי הביטחון הלאומי והייתה מגדירה סדר-יום אחר לגמרי מסדר-היום שאתם מובילים אותו. פשוט לקחת ולסובב ב-180 מעלות. המיקוד המרכזי צריך להיות בתוכנית הגרעין האיראנית, פוטנציאל לאיום קיומי. אנחנו כבר נמצאים במקום שצריך לתת תשובות. נגמרו הדיבורים והיכולת להרים כל מיני שקפים ולעשות פרזנטציות. הנקודה השנייה היא הידוק היחסים המיוחדים עם ארצות הברית או שמירה עליהם אל מול האיום המתפתח, מרכיב מרכזי ביכולת שלנו להתמודד עם איומים. נראה לי, לפי ההתבטאויות של הימים האחרונים, שיש שרים שלא מבינים את זה, וכדאי מאוד להסביר להם את זה. לאורך שנים ארוכות פועלים ארגוני הביטחון ללא אסטרטגיה ברורה – ופה אני אחלק את האחריות לכל ממשלות ישראל ב-20 השנים האחרונות – והייתי שותף בתפקידים מרכזיים וראיתי את חוסר הרצון להציב חזון, אסטרטגיה, ולשאול מה טוב למדינת ישראל. במקום זה, מתחמקים ומאפשרים למים לזרום למקום הנמוך, לכוחות השוק לפעול. מה שנדרש באופן מיידי זה להגדיר תוכנית לזירה הפלסטינית, תוכנית ממוקדת, נחושה, עם יוזמה למניעת הסלמה בטווח הקצר, ובטווח הארוך יותר – לקדם את האינטרסים הלאומיים של מדינת ישראל. היום הממשלה מובלת על ידי מיעוט שמוביל למקום רע מאוד – בניגוד לעמדות הליכוד, לדעתי – מתוך התנשאות וחיכוך לאורך השנים גם עם עמדות של אנשים מרכזיים בליכוד. מובילים את המדינה למדינה דו-לאומית – וכל מי שרוצה לדעת על מה אני מדבר, שיחפש את תוכנית ההכרעה של בצלאל סמוטריץ' ויראה תוכנית על גבול המשיחיות, על גבול ההזיה וחוסר המציאותיות. רק מה? אני רואה שהתוכנית מתממשת, מהאופן שבו מתיישבים, מהאופן שבו משתלטים על המינהל האזרחי. השלב הבא הוא לפרק את הרשות הפלסטינית, והשלב לאחר מכן הוא להחיל ממשל צבאי, לדחוק את האוכלוסייה ולצפות שהם יתפנו מרצון. בסוף, אמירה הזויה לאללה – קראתי אותה כמה פעמים כדי להאמין שמה שאני קורא נכון – זה לתת אזרחות לאלה שנשארים ולגייס אותם לצה"ל. זה דורש חזון רציני מאוד. כל מה שאמרתי, לצערי, לא ייעשה. במקום להתעסק באיומים ובאתגרים, אתם פועלים על פי הכלל שנאמר בשבוע שעבר על ידי אחד השרים: עדיף להימנע מיוזמה לחיזוק ההרתעה ולפעול ברצועת עזה כדי לקדם את המהפכה המשפטית. מתוך רצף הנימוקים שהצגתי, אני ממליץ להביע אי-אמון בממשלה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני מודה לחבר הכנסת איזנקוט. גם על הצעה זו ישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, בהחלט היה מעניין להקשיב לדבריו של חברי כנסת גדי איזנקוט, שהביא פה תפיסה עניינית, נגיד ככה. בוודאי היה פה דיון ענייני, ואני גם מתכוון לענות בצורה עניינית, כי ברוב מוחלט של דבריך אני חושב הפוך ממך, וחשוב לי להגיד גם איפה. ראשית, לגבי החשיבה על מהלכים. אם קראת את התוכנית של בצלאל סמוטריץ' – שגם אני לא מסכים עם חלקה, אבל עם חלקה כן – אתה מוזמן להסתכל על התוכנית לאוטונומיה שמופיעה אצלי באתר, אתה מוזמן לקרוא אותה. היא מבוססת בעצם על עקרונות של הסכם השלום עם מצרים ועקרונות שמנחם בגין עוד הוביל, כך ששורשיה עמוקים בתוך הליכוד. מעבר לכך, אני חייב לומר שאני גם לא מסכים עם עמדותיך שכל מה שקורה ביהודה ושומרון מדובר בנושאים צבאיים בלבד. יש הרבה מאוד נושאים אזרחיים. יש שם הרבה מאוד ציבור ישראלי שמטופל בנושאים אזרחיים, ובהחלט כן, בניגוד למה שאתה חושב, אני חושב שאפשר להפריד את האירוע הזה. ברור שזה מורכב, זה לא פשוט, המציאות היא מורכבת בשטח, אבל לבוא ולומר שזה חייב להיות אירוע שכולו מתנהל דרך הצבא – אני חושב שזה לא נכון. אני חושב שזה מה שמנסה בצלאל סמוטריץ' לעשות, וגם הממשלה הזאת, וזה להפריד את הנושאים האזרחיים מהנושאים הצבאיים, על המורכבות שיש בעניין הזה – ויש בעניין הזה מורכבות, לזה אני לא מתכחש, אבל לשם מכוונים. לכן גם הדיון הוא לא כזה פשוט גם בתוך הממשלה. נעשית עבודה מעמיקה ובונים את הפתרון, כשחלק מהפתרון – איפה שלא מצליחים להפריד זה יישאר בידי ראש הממשלה, שיהיה זה שיכריע לכל צד וצד במקומות הרגישים האלו שבהם לא הצלחנו לעשות את ההפרדה. זה לגבי הנושא שהתייחסת אליו בעניין הזה. בסוף בסוף יש לנו אתגר עצום, וזה איראן. גם פה אני מסכים איתך במאה אחוז, עם הניתוח שלך, שאיראן היא האתגר הכי גדול היום של מדינת ישראל. אמרת שאתה חושב שביטול ההסכם על ידי האמריקאים היה טעות. אתה יודע, זה קצת לשחק ב"נדמה לי", כי אני לא יודע מה היה קורה אם היה הסכם; אני לא יודע מה היה קורה אז כשטראמפ היה עולה לשלטון ומה היה קורה בסיטואציה של שלטון טראמפ אם יש הסכם שכבר מוסכם – קודם כול, זה היה הסכם נשיאותי אז היה קל לבטל אותו, אבל אני מתייחס למהלך של נתניהו, מדוע הוא קרא לביטול. יותר מזה, אני לא יודע אם היינו מגיעים למציאות שהיום אתה יכול להגיד בצורה מובהקת – דרך אגב, חלקם משתנים גלובליים, כי איראן בחרה צד במה שנקרא העימות מול המערב של רוסיה ואוקראינה, ובזה היא הבהירה היטב לכל העולם מי היא ומה היא. לכן אנחנו במציאות שהאמריקאים כנראה היום מאוד מאוד מגובשים בעמדה מי היא ומה היא איראן. דווקא במקום הזה ארצות הברית בעלת ברית שלנו שנים רבות, אז בוודאי גם באירוע הזה. אין ספק שאיראן היא אירוע אסטרטגי. בוא נגיד שלמדינת ישראל במקום הזה מאוד מאוד חשוב שארצות הברית תגבה אותה במהלכים על מנת לעצור את המהלכים להתגרענות של איראן. אז לכן לבוא ולהתחיל להגיד, בשיטת ה"נדמה לי", מה היה קורה אם לא היה מתבטל ההסכם ואם היינו נותנים לזה ללכת – אני חושב שיכול להיות שהיינו מגיעים למקום יותר גרוע, אבל אנחנו לא נעסוק בעניין הזה. אני כן מסכים איתך שזה יעד ואתגר מרכזי. נקודה נוספת שגם בה אני לא מסכים איתך זאת האמירה שלך שאנחנו צריכים לזוז אחורה ב-180 מעלות ולעסוק בנושאים אחרים. אני חושב שעוסקים בכל הנושאים שאתה מציין, עם הרבה מאוד תשומות. וכן, יש נושא אחד מאוד חשוב, גם נושא פנימי. אני חושב שלעניין הזה – לפחות הסרטונים של מתן כהנא מהמפלגה שלך, שראיתי אותם כשהייתי באופוזיציה והוא היה בקואליציה, היו מאוד ברורים – חייבים רפורמה ולא יכול להיות שהשופטים בוחרים את עצמם, והגענו לרגע שזה חייב להיות. אז גם פה אני חלוק עליך. אני חושב שהגיע הזמן לעשות את זה, ואני מברך על כך שיש רוב מוצק. אני מופתע, וחבל לי שאנשים מהמפלגה שלך, כמו מתן כהנא, כמו אלקין, כמו גדעון סער, שדיברו על הדברים האלה, פתאום מדברים אחרת. אבל כנראה יש הרבה פוזיציה בפוליטיקה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם כן, חברי הכנסת, נעבור כעת לדיון הסיעתי. בהתאם לתקנון הכנסת, ראשון הדוברים – חבר הכנסת רון כץ, בבקשה. שלוש דקות לרשותך, אדוני.

רון כץ (יש עתיד):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כנסת נכבדה, אני מגיע עכשיו מחוץ לכנסת, מהמפגינים, וזוהי באמת הקריאה האחרונה לחבריי בקואליציה: צאו החוצה. צאו החוצה, תראו מי האנשים שעומדים שם. צאו החוצה, ותשמעו את האנשים הטובים האלה שנלחמים על המדינה שהם כל כך אוהבים. יש שם ילדים, נשים, גברים, מבוגרים – כולם שם בחוץ עכשיו, נמצאים 50 מטר מאיתנו, צועקים צעקה שלא נשמעה מאז קום המדינה ומבקשים מכם: אל תהרסו את מערכת המשפט הישראלית, אל תיתנו למדינה הזו להפוך ממדינה דמוקרטית לדיקטטורה. מה שקורה פה עכשיו, התהליכים האלו, קרו במדינות אחרות. הם קרו בהונגריה, הם קרו בפולין, ושם לא היה אף אחד בקואליציה שיעצור ויגיד: אני לא מוכן לקחת חלק בדבר הזה. והמדינות הללו הידרדרו למקומות רעים מאוד. מדינות עם אינפלציה גבוהה; מדינות עם אבטלה; מדינות שאף אחד לא רוצה לחיות בהן. מי ירצה לחיות במדינה שלא סומכים בה על מערכת המשפט? שבה השלטון שולט בכול? איזה איש עסקים לגיטימי, איזו חברה בין-לאומית, איזה משקיע כלשהו ייכנס וישים את כספו במדינה שלא בטוח שהוא יקבל בה צדק? שעל כל מחלוקת שיכולה להיות הממשלה מחליטה, ועסקה שבוצעה – יכול להיות שמישהו בממשלה לא יאהב את זה, אז הוא ישנה את החוק? מי מכם היה משקיע את כספו במקום שאומרים לכם שהקרקע היא לא יציבה? מישהו מכם, אדם אחד שיושב פה היה עושה דבר כזה? ברור שהתשובה היא לא. התשובה היא לא, ואתם יודעים שאין עוד הרבה זמן לעצור. זוהי קריאה אחרונה, אמיתית, לעצור את הטירוף הזה שקורה בבית הזה, את מה שאתם עושים למדינה. אני קורא מפה לחברים שלי, באמת לחברים שלי, שיושבים שם, ואני אומר לכם – משמעת קואליציונית, משמעת סיעתית, זה דבר חשוב, זה דבר טוב, אבל זה לא כל העולם. מגיע הזמן שצריך להגיד: חבר'ה, תעצרו, בואו נדבר. כל מה שאנחנו מבקשים – שהחקיקה הזאת תיעצר בשביל שנוכל לדבר ולהגיע לתוצאה אמיתית לטובת מדינת ישראל. תעצרו את זה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לחבר הכנסת כץ. אני מזמין את חבר הכנסת מתן כהנא לעלות ולומר את דברו. ואחריו – חבר הכנסת מישרקי, שאינני רואה כרגע במליאה. לא – אז לא. בבקשה, חבר הכנסת כהנא, שלוש דקות לרשותך.

מתן כהנא (המחנה הממלכתי):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חבריי חבר הכנסת, אתם כל הזמן אומרים שצריכים לעשות את מה שהרוב רוצה. ואני מסכים, צריכים לעשות את מה שהרוב רוצה. אבל מה שאתם עושים זה לא מה שהרוב רוצה. הרוב בעם הזה, במדינה הזו, רוצים רפורמה משפטית בהסכמה רחבה. אבל אתם לא מובילים רפורמה בהסכמה רחבה; רוב העם הזה רוצה שהאחים החרדים שלנו, האחים שלנו, ישתתפו איתנו בנטל של הביטחון, בנטל הכלכלי, ויחיו חיי רווחה. אבל אתם לא עושים את מה שהרוב רוצה. רוב העם הזה רוצה יותר יהדות בפחות כפייה. אבל אתם שוב פעם הולכים אחרי מיעוט ומחוקקים כל מיני חוקים שרק מרחיקים אנשים מהיהדות; רוב העם הזה מבין שמעת לעת אנחנו נצטרך לצאת למלחמות כדי לעמוד על הזכות שלנו לחיות בארץ הזו, בארץ שלנו. אבל רוב העם הזה לא מוכן לצאת למלחמות בגלל פיתות ובגלל זמן של מקלחת. אתם לא מובילים את מה שהרוב רוצה. אתם עושים מה שמיעוט קטן גורר אתכם לעשות, ואין לכם רוב לפלג את העם הזה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת מתן כהנא. חבר הכנסת משה גפני, אם הוא נמצא – לא נמצא; אז חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות, אם הוא נמצא – גם כן לא נמצא; חבר הכנסת יצחק שמעון וסרלאוף – האם נמצא? לא נמצא. חבר הכנסת אביגדור ליברמן יעלה ויבוא. בבקשה, אדוני, שלוש דקות.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, כנסת נכבדה, אנחנו זוכרים, רק לפני חודשיים סיימנו מערכת בחירות. מה הבטיחו לנו במערכת הבחירות? ביטחון אישי. בתוך עשרה ימים, חמישה תושבי לוד נרצחו. שתי נשים נרצחו. אתמול התכנסה ישיבת ממשלה. האם היא דנה במצב האלימות, הפשיעה בלוד? לא, היו דברים הרבה יותר חשובים. מה אתמול היה הסעיף הראשון בישיבת הממשלה? הסעיף הראשון היה הסעיף הכי חשוב: שינוי שם המשרד ממשרד ההתיישבות למשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות. ומה היה סעיף מס' 2? עוד יותר חשוב: משרד האנרגיה, משנים את השם למשרד האנרגיה והתשתיות. אבל לא רק את זה הבטיחו. הבטיחו מאבק ביוקר המחיה. הבטיחו להקפיא משכנתאות. רק היום הנגיד העלה את הריבית בעוד חצי אחוז – עוד עומס על הצעירים. איפה הקפאת משכנתאות? איפה אנחנו שוב רואים מאבק ביוקר המחיה? הבטיחו להוריד את מחירי החשמל, בינתיים מחירי החשמל עלו ב-6.7%. הבטיחו לנו הורדה במחירי המזון. אדוני השר, השבוע, אם לא שמת לב, לקנות פולקע זה הפך למותרות. מחירי העוף קפצו ב-45%, 45% מהיום למחר; ביצים – ב-16%. דיברו איתנו על התיישבות, ממשלה, כביכול, כביכול, ממשלה לאומית. העבירו החלטה: תשעה יישובים חדשים, 9,000 יחידות דיור. אין שום דבר, אדוני השר, הכול ישראבלוף. ביטלתם הכול. נבהלתם מדיון במועצת הביטחון, ולא רק שהקפאתם הכול, גם כנראה העברתם שם עוד כסף. כלום. ביקשתי לבדוק אם יש ישיבת מת"ע. אדוני השר, אני מקווה שאתה יודע מה זה ישיבת מת"ע. אמרתי, אני רוצה לראות את סדר-היום, מתי מתכנסת מת"ע, מועצת תכנון עליונה. אין ישיבה, אין סדר-יום. אני חושב שבאמת אישרתם 9,000 יחידות דיור אבל לא אמרתם מתי. כנראה הכוונה אחרי המשיח.

שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי יצחק שמעון וסרלאוף:

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אני חושב שגם הנייה. אדוני השר הצעיר, לא יודע מה שמך.

היו"ר אמיר אוחנה:

השר וסרלאוף, ואתה – – – זמן. לסיום, אדוני.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אני מתנצל. אני עדיין לא יודע. אבל בדיוק כמו שראש הממשלה ביטל בכתב את הפינוי של ח'אן אל-אחמר, וגדי איזנקוט, מאחוריך היה רמטכ"ל והוא היה פרוס עם הכוחות – אותו דבר לגבי הנייה. << אחרי_כן >> מי שגם היום לא נותן לנגוע ולסכל ראשי חמאס, שכל הזמן מברכים על רצח יהודים, כולל בחודש האחרון – כל יהודי שנרצח, ראשי החמאס יצאו ובירכו, ומי שמונע גם היום לסכל אותם זה ראש הממשלה הנוכחי.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני. חבר הכנסת מנסור עבאס יעלה ויבוא, ואחריו – חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. שלוש דקות לרשותך, בבקשה.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

תודה. אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שוב אני רוצה להדגיש ולהבהיר את עמדתה של רע"מ ושל החברה הערבית, לאור השינויים שמתכוונת הממשלה לקדם בתחום הרפורמה המשפטית, שבהחלט אפשר לקרוא לה גם "הפיכה משפטית", שמנסה להביא אותנו למקום שבו יש שליטה מוחלטת בבית המשפט העליון ובמערכת המשפט. הם מצפים מאיתנו – כאשר מנסים לשכנע אותנו, והיו ניסיונות כאלו בשיחות רגילות – שהשינויים האלה והרפורמה הזאת יביאו גם לייצוג הולם של החברה הערבית בתוך מערכת המשפט באופן כללי וגם בתוך בית המשפט העליון וזה יהווה תיקון גם לגבי החברה הערבית. מצפים מאיתנו לתת אמון במערכת הפוליטית או באנשים שמנהלים כרגע את המדינה ואת הממשלה, כאילו שאנחנו לא חווים על בשרנו את ההתעלמות הכמעט-מוחלטת של הממשלה ונציגיה מהעניינים של החברה הערבית, ובמיוחד בנושא הזה של ייצוג הולם, שהולך ונשחק – והוא ממילא שחוק בתוך השירות הציבורי באופן כללי, בתוך מערכת המשפט, בתוך המשרדים השונים והחשובים – לחברה הערבית. אנחנו לא רואים כל כוונה לעשות את התיקונים האלו ברמות השונות, ולכן איך אנחנו יכולים לתת אמון בפוליטיקאים, אפילו שהם נבחרים, שהם יעשו את התיקון המיוחל בתחום הייצוג ההולם בתוך מערכת המשפט? כבר הוכח מעל לכל ספק, לפי מחקרים של חוקרים במערכת המשפט כאן בארץ, שבהחלט תת-הייצוג של החברה הערבית ושל שופטים ערבים בא לידי ביטוי בפסיקות של בתי המשפט, ואכן יש גם ענישת יתר לגבי נאשמים ערבים בתיקים או בנסיבות דומות בין אזרח לאזרח. ולכן אין מקום לתת אמון במערכת הפוליטית, שהיא תבחר לבדה את השופטים. כמו כן – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

מנסור עבאס (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כן. כמובן שאנחנו בעד הפרדה מוחלטת של רשויות. אם העיקרון הזה מקובל על כולם, אז לא יכול להיות שנצביע היום על חוק שנותן לנציגי הממשלה או לממשלה גם להשפיע על הנציגים של מערכת המשפט עצמה – נוסף על השליטה המוחלטת שלה בנציגים שלה, וזה מקובל, אבל גם בנציגים של הכנסת עצמה. תודה, אדוני.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת מנסור עבאס. תעלה ותבוא חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן. שלוש דקות לרשותך, גברתי.

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

תודה, כבוד היושב-ראש. האמת, מהבוקר אני שומעת את כל – אני יכולה להגיד "ההתבכיינות" – של חברי הקואליציה על זה שמפגינים חסמו להם את הכניסה או היציאה מהבתים שלהם, לא נתנו להם לצאת; הרגישו פתאום, חברי הקואליציה, מה זה הגבלת תנועה של אנשים. עכשיו, כולם מדברים על זה שזה סוג של אנרכיזם, זה שבירת כללים. האמת, אני אחת מהאנשים שבאמת הייתי רוצה שהמשפחה שלי תהיה רחוקה ממה שקורה מבחינת התנגדויות ומבחינת ויכוחים פוליטיים, כדי שלא ישלמו את המחיר על החיים הציבוריים שלי. אבל בואו, אתם מדברים על זה שהגבילו לכם את התנועה מלצאת מהבית? הרי אתם הולכים לקבל החלטות ולחוקק חוקים שמגבילים לאותם אנשים ולאנשים אחרים את חופש הביטוי. אתם הולכים להגביל את האזרחים במדינת ישראל אפילו בחופש ההתאגדות. אתם הולכים להגביל בחקיקה, בהפיכה המשטרית שמתכננים, את האפשרות של הציבור וכלל האזרחים – הולכים לשים להם גבולות הרבה יותר חזקים מאשר עיכוב של חצי שעה מלצאת מהבית. אם כבר מדברים על הגבלת חופש התנועה, אולי אולי הזדמן לחלק מהקואליציה להרגיש מה זה כשמונעים ממך לצאת מהבית שלך, מה זה כאשר שמים מצור על הבית שלך. בזמן שעשו את זה אזרחים בצורה הכי פציפיסטית, מה שנקרא, פה, כמה מטרים מפה, בירושלים המזרחית שמים צבא ומשטרה ומונעים מאנשים לצאת מהבתים שלהם ולצאת למקומות העבודה שלהם ומורידים להם בגדים במחסומים כדי למנוע מהם להגיע. כל זה לא הגבלה של תנועה? זה נעשה על ידי אותם חברי קואליציה שנמנעו היום והרגישו רע כאשר לא נתנו להם חצי שעה לצאת מהבית. אז תסתכלו בראי כאשר מדברים על הדברים האלה, ותזכרו אילו החלטות ומה אתם מובילים.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לגברתי. חבר הכנסת משה גפני, בבקשה. אחריו – חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. בבקשה, אדוני.

משה גפני (יהדות התורה):

אדוני יושב-ראש הכנסת, אני מודה לך שאתה מאפשר לי. הייתה החלטה של בית המשפט העליון שהילדים החרדים לא יקבלו שירותים מהעירייה בחינוך עד שהכנסת לא תחוקק חוק בעניין הזה. אני נגד ללכת – הציבור החרדי לא צריך לתבוע בבג"ץ מכיוון שלא נקבל שם אף פעם סעד. לא קיבלנו סעד מאז קום המדינה. אבל היה שם סיפור עם ילדה, בעקבות ההחלטה הזאת של בג"ץ. ילדה קטועת גפיים, גרה בגבעת שאול בירושלים ונמצאת בבית סוהר בגלל שהסייעת לא יכולה לקחת אותה. יש החלטה של בג"ץ. היא לא יכולה לקחת. אמרתי לחברים שלי: על זה נלך לבג"ץ. בג"ץ ייתן סעד. בכל אופן, ילדה קטועת גפיים נמצאת בבית כמו בבית סוהר, לא הולכת לבית הספר. שייתנו לה את הסייעת בעיריית ירושלים. הלכו לבג"ץ, ובג"ץ אסר לתת סייעת לילדה הזאת, קטועת הגפיים. מדברים על זכויות אזרח. אילו זכויות? למי מספרים את הסיפור הזה? המדינה מתנהלת כל הזמן, המיסיון לא היה חלק מהעניין. הייתה החלטה בוועדת הכספים שעל שתי עמותות מיסיונריות לא יהיה סעיף 46. היה דיון, התקבל פה אחד. יאיר לפיד בא במיוחד לוועדה כדי להביע את עמדתו שהוא נגד לסייע לעמותה של המיסיון. היועץ המשפטי לממשלה ובג"ץ פסקו לתת להם, מעל ראשה של ועדת הכספים, כאילו אנחנו אבק. במשך שנים התנהל העניין בבתי החולים. הרי חולה שמקפיד על חמץ, על לאכול כשר בפסח, לא ילך לבית חולים אם יש שם חמץ. הוא ישב בבית, ואם הוא ילך, הוא לא יאכל. תמיד זה היה בסדר. מנהל בית החולים היה מוסמך לפעול כך, לפעול אחרת. מנהל בית החולים בנצרת פוסק אחרת מאשר מנהל בית החולים בבני ברק. המדינה התנהלה, ואין פרץ ואין יוצאת ואין צווחה, עד שהגיע בג"ץ ואמר לו: אפשר להכניס חמץ. רוצים, תלכו לחוקק חוק. בג"ץ יודע – אני לא רוצה להגיד שהם רשעים עם שכל, אבל יש להם שכל, ומי שרוצה שיגיד את ההקדמה – גם כן. הם ידעו כמה קשה להעביר פה חוק. אנחנו מתנהלים עם זה כבר כמה שנים כדי לתקן את החוק שמנהל בית החולים יוכל להחליט. כל השנים בית דין יכול לדון בדיני ממונות אם שני בעלי הדין מסכימים, אם שניהם חותמים על ההסכמה שהם רוצים לדון על פי דין תורה. הכול היה בסדר עד שהגיע בג"ץ ואמר: לא בא בחשבון. אתם רוצים ששני האנשים האלה, עם זכויות אזרח שצריך שיהיו להם – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

משה גפני (יהדות התורה):

– – האם אתם רוצים שהם ידונו בדיני ממונות? תעשו חוק. שנים שאנחנו מנסים להעביר חוק. בית המשפט, זה אלה עם השכל – ואם אתם זוכרים מה אמרתי בהתחלה – למה אתם פוגעים בזכויות האזרח של חלק גדול מהאזרחים? ועכשיו עוד עושים הפגנות. אנחנו לא עשינו הפגנות. אנחנו סבלנו בשקט. תודה, אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

משה אבוטבול (ש"ס):

תודה לאדוני. חבר הכנסת צבי ידידיה סוכות. אחריו – השר יצחק שמעון וסרלאוף. מוותר? מוותר. אז חברת הכנסת מרב מיכאלי תהיה הבאה בתור, נא הודיעו לה, אני לא רואה אותה במליאה.

צבי ידידיה סוכות (הציונות הדתית):

תודה, אדוני היושב-ראש, על הזכות לדבר. אמון הוא לא דבר של מה בכך, הוא הבסיס לקיום האנושי. כל ילד זקוק להורים שיאמינו בו, לחברים שבהם הוא יכול לבטוח. אמון מטבעו הוא לא תמיד רציונלי ומוכח. כן, נכון גם שבכל דבר אפשר להטיל ספק, על זה בנוי עולם המדע, אבל אי-אפשר לבנות חברה במבחנה, ולא קשרים אנושיים בטבלת אקסל. זה פשוט אי-אפשר. הטלת ספק היא נכונה אולי במדע, אבל היא הרסנית לגמרי בחברה האנושית. הממשלה הזו קיבלה אמון רחב מהעם על בסיס אג'נדת האמון שאותה הצענו לציבור. הצענו אמון בכוחו של העם הזה לקבוע ולשמור את עתידו גם מול עולם ומלואו שרוצים להכתיב את עתידנו עבורנו. הבטחנו אמון במערכות הציבור וגם בבתי המשפט, אמון שיגיע למערכות הציבור ולבתי המשפט מכל חלקי העם ולא רק מאוכלוסייה מסוימת מאוד. עכשיו תראו, לתת אמון זה דורש אומץ, ואילו ההסתגרות היא מפלטם של הפחדנים. במשך השנים הפחידו אותנו כי המשק הישראלי חלש, וללא ריכוזיות הוא עלול לקרוס; הפחידו כי אם נעז להילחם באויב ביד קשה, נאבד חלילה את הקשר עם כל ידידותינו בעולם; הפחידו גם שאם לא נשאיר את בית המשפט העליון עם הרכב אליטיסטי שלא מייצג, חיילי צה"ל עלולים להיעצר בכל רחבי העולם למשפט; הפחידו גם שאם אנחנו נקים יישובים חדשים או הממשלה תכיר ביישובים חדשים, יגיע צונמי מדיני. אבל כמו כל פחד שמתרגלים אליו, הגענו למצב שבו נראה לנו נורמלי שליהודים אסור לבנות יישובים במולדתם, שכל פעולה נגד הטרור תיתקל בגינוי בין-לאומי ושפקידים משפטיים ינהלו באופן מלא את נבחרי העם. אני רוצה לשתף אתכם. יצאתי קודם למפגינים בחוץ. פגשתי אנשים דואגים, חלקם בוכים, שמפחדים באמת, אבל אני מבקש לתת צ'אנס. הממשלה הזו נבחרה לשים סוף לשלטון הפחד ולתת צ'אנס לאמון – לא רק אמון בממשלה, אמון בכוחה של האמת ובכוחו של העם המופלא הזה. שר האוצר מוריד חסמים, ולמרות ההפחדות המשק מתחיל לצמוח; אנחנו נכה באויב ונדע להסביר את עמדתנו בעולם; הממשלה הכירה ביישובים חדשים, ושום צונאמי מדיני לא קרה; בית המשפט הולך לייצג את כל חלקי העם ולא ייפול מילימטר מיוקרתו המשפטית. נבחרי הציבור שמייצגים את העם כולו בבית הזה הם מספיק בוגרים ומספיק מנוסים כדי לקבל עבור העם כולו את ההחלטות הטובות והשקולות ביותר גם בלי הבייביסיטר של בג"ץ. אנחנו מאמינים, 64 מנדטים של מאמינים. חבריי חברי הכנסת, אני קורא להצביע נגד ההצעה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת צבי סוכות. יעלה ויבוא חבר הכנסת גלעד קריב, במקומה של חברת הכנסת מיכאלי, ואם הוא איננו נוכח, אז חבר הכנסת אבי מעוז. בבקשה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, התקבצנו לארץ מכל קצוות תבל, קיבלנו על עצמנו להתנהל על פי רצון הרוב. ככה זה היה מימיה הראשונים של המדינה, בהסכמה שאפשרה את הקמת המדינה ושמחזיקה אותנו כחברה מתפקדת. זו צורת משטר שבה הרוב קובע – זו שהתחלתם לקרוא לה, בהנדסת תודעה, "דמוקרטיה דקה". כדי להכשיר את הכפייה של שלטונכם והערכים שלכם על העם המצאתם מושג חדש, "דמוקרטיה מהותית". כששלטון הרוב ירה על אלטלנה, לא שברנו את הכלים; כששלטון הרוב שהושג בשוחד מיצובישי הביא לכאן את מחבלי אש"ף במסגרת הסכמי אוסלו, לא שברנו את הכלים; כששלטון הרוב של שרון, שהפר את הבטחותיו, גירש את מתיישבי גוש קטיף ועקר את עם ישראל מאותו חבל ארץ, לא שברנו את הכלים; כששלטון הרוב בממשלה הקודמת החליט לשנות את הרכב הוועדה למינוי דיינים והוסיף לה שר מהממשלה, כלומר גורם פוליטי, לא שברנו את הכלים, כי זו הדרך היחידה להמשיך להתקיים פה יחד. אבל אתם שוברים את הכלים: מסיתים, מאיימים במלחמת אחים, חוסמים כבישים, פוגעים בילדה עם צרכים מיוחדים, גונבים טנק ועוד פורסים עליו את מגילת העצמאות. מה כתוב במגילת העצמאות? כתוב בה שבארץ ישראל קם העם היהודי – לא ערביי יהודה ושומרון והמסתננים מאפריקה, ששופטי בג"ץ מעדיפים את רווחתם על רווחת אזרחי המדינה. מוזכרת בה הזכות על כל הארץ, זכות שהוכרה בהצהרת בלפור במנדט מטעם חבר הלאומים, זכות ששופטי בג"ץ לא מכירים בה אלא רואים בנו כובשים זרים בארצנו. כתוב בה שחברי מועצת העם, נציגי היישוב העברי והתנועה הציונית, מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית. אתה מבין, אהרן ברק? נציגי העם היהודי הכריזו על מדינה יהודית, לא על מדינת כל אזרחיה או כל מסתנניה. מודגש בה שאחרי מועצת העם הזמנית יבואו השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על ידי האספה המכוננת הנבחרת. מדהים, השלטון הוא בידי הנבחרים, כלומר בידי הכנסת, מין דמוקרטיה מוזרה כזאת של שלטון הרוב ולא של שלטון האליטות. כמו שהסביר בן-גוריון שנה לאחר מכן בוועדת החוקה, כאשר ויצמן מטיל פתק, הפתק שלו שווה בדיוק כמו הפתק של מנקה ארובות. לא יעזור לכם. ישראל נוסדה כמדינה יהודית בעלת שיטת משטר דמוקרטי, ואנחנו נדאג שכך היא אכן תהיה. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לחבר הכנסת אבי מעוז. חבר הכנסת גלעד קריב יעלה ויבוא. אחריו – אחרון הדוברים, חבר הכנסת משה סעדה. בבקשה, אדוני, שלוש דקות לרשותך.

גלעד קריב (העבודה):

אדוני היושב-ראש, ראשית, אני מודה לך על ההסכמה לקרוא לי שנית אל הדוכן. לא הייתי אמור לדבר אחרי חבר הכנסת מעוז. כך יצא וטוב שכך, כי לא ניתן להותיר את האמירה שלו שבתהליך אוסלו לא נשברו כאן הכלים. ראש ממשלה מכהן נרצח בעיצומו של תהליך הסתה נורא, אבל אתה אומר שלא נשברו כאן הכלים. איזה זיכרון סלקטיבי, איזה סילוף היסטורי, סילוף שמשתווה רק לדרך המסולפת שבה אתה קורא את מגילת העצמאות. ועוד סילוף אחד הזכיר חבר הכנסת מעוז בדבריו, שקשור ישירות למה שמתרחש בשבועות האחרונים בבית הזה, בדגש על חדר ועדת החוקה – הסילוף על אופן השינוי של הוועדה למינוי דיינים. חבר הכנסת מעוז לא היה כאן בדיונים הללו, אז הוא מרשה לעצמו לעמוד כאן ולסלף. אבל כל מי שמכיר את העובדות – ואני הייתי יושב-ראש ועדת חוקה – יודע שבוועדה חברי הקואליציה בוועדה אמרו להנהגת הקואליציה ולשרים שאנחנו איננו מוכנים לאשר את הצעת החוק הממשלתית מכיוון שאין בה את האיזונים הנדרשים ומכיוון שהיא דורכת על האופוזיציה. אני, כיושב-ראש ועדת החוקה, בניגוד גמור לדרך התנהלותו של יושב-ראש ועדת החוקה הנוכחי, בימים קשים בין האופוזיציה לקואליציה, בימים של החרמת הוועדה על ידי נציגי האופוזיציה, אני חייבתי וכפיתי על הקואליציה הצעת פשרה, הצעת פשרה שנדונה לעומקה, בתום לב, בנפש חפצה, עם נציגי האופוזיציה, לרבות חברי הכנסת החרדים. כל מי שמעיין בספר החוקים רואה כיצד, בניגוד לכוונה המקורית, לא נטלנו מידי הרבנים הראשיים ושני הדיינים הנוספים בבית הדין הגדול את היכולת שלהם להשפיע על מי שמתמנים לתפקידי דיינות, בדגש על בית הדין הרבני – בניגוד גמור למה שקורה כרגע בוועדת חוקה. וחבר הכנסת רוטמן, בצביעות הגדולה שלו ובהתנהלות הדורסנית שלו, לא מוכן להחיל את ההסדר שהוא מקדם בוועדה למינוי שופטים גם על הוועדה למינוי דיינים. אז צריך לומר לחברי הקואליציה: אתם מתנהלים בדורסנות ובצביעות. את מה שאתם לא מוכנים לקבל בוועדה למינוי דיינים, אתם רוצים להחיל בוועדה למינוי שופטים, והדרך שאנחנו ניהלנו בה את ועדת חוקה במשך שנה ורבע מתוחות מאוד – אתם לא מוכנים לאמץ את אותם הדפוסים. ורואים את הדורסנות שלכם – –

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

גלעד קריב (העבודה):

– – ואת הכוחנות שלכם, ואתם מובילים את החברה הישראלית לקרע שלא יהיה ניתן לאחות.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. אני מזמין את חבר הכנסת משה סעדה, ואחריו יסכם את הדיון השר המקשר. בבקשה, חבר הכנסת סעדה, שלוש דקות לרשותך.

משה סעדה (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, הציבור שואל את עצמו אם צריך לתקן את המערכת. הוא לא תמיד מבין – פסקת ההתגברות, מי מתגבר על מי – אבל מה שברור, ואני רוצה לומר בעיקר לציבור שיש לנו מערכת שהיא לא יעילה לחלוטין, מערכת שיש בה סחבת של שבע ושמונה שנים. אני אתן דוגמה קצרה. פנתה אליי אישה שהבן שלה נפצע מרימון, והיא הגישה תביעה לבית משפט נגד חברת הביטוח. אחרי שניהלו את התיק, שנה וחצי היא ממתינה להכרעת הדין. כשהיא פונה לשופט, השופט עונה לה: לבית המשפט יש עומס כתיבה כבד מאוד, ביממה יש רק 24 שעות. זו מערכת המשפט – לא יעילה, סחבת. בנוגע לבחירת השופטים, יש חוסר ייצוג במערכת. הענישה במערכת מקילה. אני אתן רק דוגמה שהציבור מכיר: ילדה שנפגעה מינית בצורה קשה, בביתה, במיטתה, במבצרה, בעיר באר שבע – בית המשפט גוזר על הפוגע, על התוקף, חמש שנות מאסר בלבד. הכשלים הללו הם ברורים לכולם, וגם נשיא המדינה, בנאום שלו, הצביע על הכשלים ולמעשה הצדיק את הזעקה שלנו כבר 20 שנה. חבריי חברי הכנסת, מי שפגע במערכת, מי שלא הצליח לפעול נכון בתוך המערכת, זה השופטים עצמם. אני שואל את הציבור אם השופטים שכשלו בניהול של המערכת הם אלו שאמורים לתקן אותה. התשובה היא ברורה, שלא. מי שאמור לתקן את המערכת זו הכנסת. לאחרונה הייתי אמור, לפני שבוע, להגיש הצעת חוק ביכורים בעניין הפרדת מח"ש מהפרקליטות. תוך כדי שאני מכין את נאום הביכורים שלי, פונה אליי נשיא מדינת ישראל ואומר לי: משה, מתוך רצון טוב ולצורך הידברות אני מבקש ממך לדחות בשבוע את הגשת החוק. למרות שזה חוק הביכורים שלי, בגלל הרצון להידברות כיבדתי את בקשת הנשיא וביקשתי לדחות את החוק שלי בשבוע. אבל לצערי זה לא קידם הידברות. כמה דקות אחרי שנעתרתי לבקשת הנשיא, ראש האופוזיציה יאיר לפיד פרסם פוסט על כך שהוא ניצח, הכניע את הקואליציה. אנחנו באים להידבר, מושיטים יד, והצד השני מדבר בטרמינולוגיה של מלחמה. אנחנו כרגע לקראת קריאה ראשונה, בעזרת השם, היום.

היו"ר אמיר אוחנה:

לסיום, אדוני.

משה סעדה (הליכוד):

זה יום חגיגי, ואני אומר, עדיין לא מאוחר. אנחנו, סיעת הליכוד, תמיד נכונים לשיח. אנחנו קוראים לאופוזיציה לבוא להידבר איתנו, כי החקיקה הזאת טובה לכולנו, ובמיוחד היא טובה למערכת המשפט. היא תגביר את האמון בה, תגביר את אמון הציבור במערכת.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני, ואני מזמין את השר המקשר בין הממשלה לכנסת, השר קיש, לבוא ולסכם את הדיון.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא רואה פה את חבר הכנסת רון כץ, אבל רציתי להתייחס לדבריו. אני רוצה לומר רגע, מה שאמר פה רון כץ, הוא אמר לקואליציה: צאו החוצה, תראו את המפגינים. אז אתה יודע – חבל שהוא לא פה, רון, אבל האמת שלא הייתי צריך לצאת החוצה. הבוקר הם באו לדלת הבית שלי ובצורה אלימה חסמו את היציאה וסירבו להתפנות.

קארין אלהרר (יש עתיד):

אוי אוי אוי. מה עשיתם לסילמן?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

רחמים.

קארין אלהרר (יש עתיד):

מה עשית לסילמן?

שר החינוך יואב קיש:

את מבינה שזו אמירה פשוט בזויה, מה שאמרת עכשיו?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אנחנו אנרכיסטים בזויים.

שר החינוך יואב קיש:

אתם מעודדים את הגרועים שבאנרכיסטים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

בסדר, בסדר.

שר החינוך יואב קיש:

דרך אגב, אני רוצה לברך – כולל, דרך אגב, יאיר לפיד, שאמר בצורה ברורה, גינה את אותם אנרכיסטים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

בוודאי, במה שנוגע לטלי גוטליב.

שר החינוך יואב קיש:

אצל טלי גוטליב הוא גינה – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

טלי גוטליב זה משהו אחר.

שר החינוך יואב קיש:

– – ואצלי זה בסדר?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אתה תתמודד. תתמודד.

קארין אלהרר (יש עתיד):

כן, אתה תתמודד.

רם בן ברק (יש עתיד):

אתה גינית את מי שתקף את סילמן? גינית את מי שתקף את סילמן?

שר החינוך יואב קיש:

אז אני אגיד לך ככה: שניים מהאנרכיסטים שהיו אצלי בבוקר, השתתפו בשבת בהתפרעות אלימה נגד חיילים בדרום הר חברון, שבמהלכה שברו מחסום צבאי, נכנסו לשטח צבאי סגור ותלו דגלי אש"ף על כלים בשירות צה"ל. אחד מהם השתתף גם בחסימת בית השר וסרלאוף, לובש שלושה קפוצ'ונים. רואים ואפשר לראות שזו תופעה חוזרת. ואתם משבחים ומעודדים את ההתנגדות, את ההתנהגות פורעת החוק הזו – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

וכשאתה שלחת את בן יהודה לקלל כל יום את סילמן – – – זה היה בסדר?

שר החינוך יואב קיש:

– – אלו שנלחמים בצה"ל, שהולכים לחברון, שוברים את המחסום הצבאי, שמים דגלים של אש"ף, ואתם מחזקים אותם. הינה, תת-אלוף – אני לא יודע מה היית, אלוף משנה, תת-אלוף, אלוף – אורנה ברביבאי מעודדת אנרכיסטים. תתביישי לך. יש לכם איפה ואיפה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

תגיד את זה, ותצא החוצה לראות את האנרכיסטים. תראה את הפנסיונרים – תראה את האנרכיסטים; תראה את המ"פים – אנרכיסטים; תראה את ההייטק – אנרכיסטים.

שר החינוך יואב קיש:

יש לכם איפה ואיפה. למה את לא מסוגלת, כמו יאיר לפיד, לגנות את הבריונות ואת האלימות? למה את מצדיקה בריונות ואלימות?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

חוצפן, חוצפן. לך תראה.

שר החינוך יואב קיש:

חסרת אחריות שכמותך.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לך תראה, מאות אלפים, אנרכיסטים. אנשים שעבדו, ששירתו, שתרמו למדינה, אתה קורא להם אנרכיסטים. אתה חוצפן, אתה חוצפן.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, הערותיכם נשמעו, תודה.

שר החינוך יואב קיש:

אני מקריא לך עוד פעם, השתתפו אותם אלה שאת מאחלת להם שימשיכו. כך אמרת, וואי, וואי, וואי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אני לא יודעת על מי אתה מדבר בכלל. אני לא יודעת על מי אתה מדבר בכלל.

שר החינוך יואב קיש:

חברת הכנסת אורנה ברביבאי, תתנצלי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אין לי מה להתנצל. אני מייצגת את האנשים שעומדים בחוץ.

שר החינוך יואב קיש:

קחי את הדברים שלך בחזרה. את צריכה להתבייש, להתבייש בהתנהלות שלך. אפילו יאיר לפיד גינה את זה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אתה חוצפן. למי אתה קורא אנרכיסטים?

שר החינוך יואב קיש:

אפילו יאיר לפיד גינה את זה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

על מה? על מה?

שר החינוך יואב קיש:

ואת מעודדת את אותם אלה שבשבת, בהתפרעות אלימה נגד חיילים בדרום הר חברון, שוברים מחסום צה"לי, נכנסים לשטח צבאי סגור, תולים דגלי אש"ף על כלים של צה"ל, ואותם את מעודדת בזה הרגע. בושה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מי שעובר על החוק, שייענש. מי שעובר על החוק, שייענש.

שר החינוך יואב קיש:

ואת היית אלוף בצה"ל. את איבדת את זה. תתביישי לך.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

400,000 איש לא אנרכיסטים. אתה קורא לטייס "בושה"? דמיקולו. טייס דמיקולו. טייס דמיקולו.

שר החינוך יואב קיש:

איבדת את זה, תתביישי לך. אפילו יאיר לפיד גינה את ההתנהגות האנרכיסטית.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

שפן. קרנף. אתה קרנף. קרנף. טייס קרנף.

שר החינוך יואב קיש:

ואת, אין לך בושה להיות פה ולתמוך באנרכיסטים.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

המצאת שיטה חדשה – קרנף טייס. טייס קרנף.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת. בבקשה, קיש.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אתה לא גינית את – – – לא גינית אף אחד.

שר החינוך יואב קיש:

אני אומר עכשיו לאופוזיציה: תפרידו בין האנרכיסטים, שחלקם פה, לבין הציבור.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מאות אלפים אנרכיסטים?

יואב סגלוביץ' (יש עתיד):

אתה אנרכיסט.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מאות מילואימניקים אנרכיסטים? לוחמים אנרכיסטים?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, הרוחות סוערות מספיק גם בדיון הבא, אז בואו תשאירו קצת אנרגיות.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

הוא מגנה אותי. אתה רוצה שאני אשתוק על מה שהוא אומר?

היו"ר אמיר אוחנה:

הערותיכם נשמעו. תודה.

שר החינוך יואב קיש:

אני חשבתי שחברת הכנסת שאמרה פה אמירה הזויה תיקח את דבריה בחזרה, אבל היא ממשיכה להצדיק אותם.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

די. תפסיק. די כבר. מה היא אמרה?

שר החינוך יואב קיש:

חבל. אבל כנראה שזה המצב. אני אומר בצורה מאוד ברורה: יש בין המפגינים בחוץ אנשים ציוניים, אנשים ראויים, שאנחנו נהיה איתם בשיח, והשיח איתם חשוב.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

איזה שיח? אתם רוצים חקיקה.

שר החינוך יואב קיש:

אבל מצד שני יש אנרכיסטים פורעים, שפוגעים גם בצה"ל. הם היו בלפוריסטים אז. כל מה שמעניין אותם זה לפגוע בשלטון הימין. אנחנו לא ניתן להם.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

קרנף. קרנף.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אנחנו נעבור להצבעה. ההצבעה תהיה הצבעה שמית. מזכיר הכנסת, נא קרא בשמותיהם של חברי הכנסת. בבקשה. למען הסר ספק, אנחנו מצביעים על הצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

מזכיר הכנסת, נא קרא בשמות חברי הכנסת שלא הצביעו.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

האם יש חברי כנסת שמעוניינים להצביע ולא הצביעו? אם כן, נא פנו למזכיר הכנסת. אם אין, ההצבעה תמה. נא לספור את הקולות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, אתה יכול להגיד למה בודקים לחברי כנסת תיקים כשנכנסים?

היו"ר אמיר אוחנה:

לא נכנסים עם תיקים היום למליאה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ממתי זה?

היו"ר אמיר אוחנה:

מהיום. מהיום.

מירב בן ארי (יש עתיד):

זה לא חוקי. זה לא חוקי. מה, זה משהו חדש?

היו"ר אמיר אוחנה:

מה אתם אומרים? אתם מוזמנים לפנות ליועצת המשפטית.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ממתי בודקים לחברי כנסת תיקים?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

כמות הפרובוקציות שאנחנו מנענו היום, עם המגפונים ועם הדגלים בכניסה לכנסת. תודה רבה לכם.

מיקי לוי (יש עתיד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה יש פה שאתה בודק לה את התיק? מה זה הדבר הזה? איפה כל הנשים?

קריאה:

למה, מה יש לכם להסתיר?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

למה אתם בודקים – – – זה נראה לך הגיוני שיבדקו לנו תיקים?

דבי ביטון (יש עתיד):

את שלכם בדקו?

מיקי לוי (יש עתיד):

זה לא חוקי. זה לא חוקי.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה זה? מה הדבר הזה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת. חברות הכנסת וחברי הכנסת, אנחנו כרגע באמצע הצבעה. תודה רבה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – לחברת כנסת? איזה מין דבר זה?

מיקי לוי (יש עתיד):

מה, הסדרן צריך לראות את הטמפונים בתוך התיק שלה?

קריאה:

לא סדרן, מיקי, לא סדרנים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

את כל הכללים של המקום הזה שברתם. בחיים לא בדקו לי תיק פה. שבו אתם בשקט, גם כן. הכול בסדר. הכול. לקחת תיק לחבר כנסת, לבדוק את התיק? מה, ירדתם מהפסים? אני פה מ-2015 – בחיים לא בדקו לי תיק כשנכנסתי. מה זה הדבר הזה? למה אתם צוחקים? אתה תיכנס עם תיק, מישהו יבדוק לך את התיק, אלמוג? מה זה השטויות האלה? למה אתם שותקים על כל דבר? כמו חבורה של – – – אתם. מה זה הדבר הזה? בחיים לא בדקו לי את התיק. בחיים לא בדקו לי פה תיק. את כל הכללים אתם שוברים.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

למה, תעשו חקיקה. אין בעיה, תעשו חקיקה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אם כן, בהצעת האי-אמון של סיעת יש עתיד 48 בעד, 62 נגד. אני קובע כי ההצעה נדחתה. אנחנו נעבור כעת להצבעה על ההצעה להביע אי-אמון בממשלה של סיעת המחנה הממלכתי. גם כאן ההצבעה שמית. מזכיר הכנסת, אנא קרא בשמות חברי הכנסת. הצבעה שמית

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

קרא שנית בשמות חברי הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

האם יש חברי כנסת שלא הצביעו ומעוניינים להצביע? אם כן, נא לפנות למזכיר הכנסת.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

היו"ר אמיר אוחנה:

אם כן, ההצבעה תמה. נא לספור את הקולות. תודה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

אופיר, מה אתה במתח? אופיר, אתה יכול לעבוד במוסד.

אופיר כץ (הליכוד):

לא, אני רואה התלחששויות – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני רוצה לדעת למה לא נתנו לי להיכנס עם תיק.

דבי ביטון (יש עתיד):

בתחבולה עושים מלחמה.

אופיר כץ (הליכוד):

אורנה הייתה בצבא, אבל היא לא הצליחה – – –

סימון דוידסון (יש עתיד):

אנחנו ילדים טובים, אופיר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

בושה כזאת לא הייתה פה בכנסת כבר שנים.

קריאה:

בושה, בושה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה זה? אדוני היושב-ראש.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, אני רוצה להשיב לך, בסדר?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני מכירה אותך. מה קרה? אני מכירה אותך.

היו"ר אמיר אוחנה:

אני רוצה להשיב לך. אבל תקשיבו, אם אתם רוצים תשובה. מהבוקר אנשי משמר הכנסת חסמו אנשים שניסו להיכנס לכאן עם מגפונים. כשאני אומר אנשים, אגב, זה כולל פעילים פוליטיים וזה כולל גם יועצים פרלמנטריים – –

קריאה:

לא נכון.

היו"ר אמיר אוחנה:

– – עם דגלים שאינם דגלי ישראל, עם כרזות – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אנחנו חברי כנסת.

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע אחד.

מירב בן ארי (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל לא סיימתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אוקיי. אני רוצה לשמוע את התשובות – – – הוא אמור לתת תשובות.

היו"ר אמיר אוחנה:

ההנחיה שלי לגבי המליאה הייתה ברורה: תיק כזה כמו שמציגה חברת הכנסת פרקש בוודאי מותר. תיק קטן – כן; תיק מסמכים – כן; תיק גדול – לא. זו ההנחיה. אם צריך לחדד את ההנחיה הזאת – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

בדקו לה אותו.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אם אני אוציא – – – מתאפקת.

היו"ר אמיר אוחנה:

רגע, רגע, רגע.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

ממתי? מה זה השטויות האלה. בחיים זה לא היה כך, בחיים.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל אתם רוצים לשמוע תשובה?

גלעד קריב (העבודה):

זה בסדר?

היו"ר אמיר אוחנה:

הדבר הזה הוא בגיבוי – חבר הכנסת קריב, אתה ודאי תעריך את העובדה שהדבר הזה הוא בגיבוי גם של היועצת המשפטית וגם של קצין הכנסת. כל זאת – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה? לא נכון.

סימון דוידסון (יש עתיד):

– – – אוזניות.

היו"ר אמיר אוחנה:

אבל מי אמר לכם לא להיכנס עם אוזניות?

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

שלילי, שלילי. תיק קטן – אין בעיה; תיק מסמכים – אין בעיה; תיק גדול – אנחנו מבינים שיש אולי מי שחושבים לעשות איתו משהו. זה במליאה לא יהיה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

כן – – – אין לאף אחד סמכות לבדוק חבר כנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אז תוציא אותנו החוצה.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, חלילה. לא אמרתי להוציא אתכם החוצה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

ומה אתם מנזר השתקנים?

היו"ר אמיר אוחנה:

להלן תוצאות ההצבעה על הצעת האי-אמון של סיעת המחנה הממלכתי.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתם שתקנים, וזה יתפוצץ לכם בפרצוף.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת בן ארי, תודה. 39 בעד, 62 נגד. אני קובע שגם הצעת האי-אמון הזו לא עברה.

היו"ר אמיר אוחנה:

אנחנו נעבור כרגע לנושא הבא על סדר-היום, השר קיש – הודעת הממשלה בדבר שינוי שמות משרדים והעברת שטחי פעולה. ימסור את הודעת הממשלה השר המקשר בין הממשלה לכנסת, חבר הכנסת יואב קיש. בבקשה.

נאור שירי (יש עתיד):

מזמן לא העברתם משרדים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה יו"ר הקואליציה. אתה היית צריך להגיד שאתה שומר על כבוד הכנסת, ולא פותחים לח"כים תיקים.

אופיר כץ (הליכוד):

מירב בן ארי (יש עתיד):

לא קואליציה, לא אופוזיציה.

קריאות:

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

עומדים ארבעה גברים ומחליטים אם יבדקו לאישה את התיק. יש עוד משהו שאתם רוצים לבדוק?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני לא רוצה בדיון הזה להתחיל לקרוא לסדר ולהוציא, נכון? אז חכו עם זה קצת, עוד טיפה. בסדר? תודה. השר קיש, בבקשה. אגב, התיקים הגדולים עם שקי השינה – אני מקווה שאתם לא ישנים פה במליאה, נכון? במקום אחר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה לא?

דבי ביטון (יש עתיד):

יסמין פרידמן (יש עתיד):

אבל אמיר, שנייה. אתם מפספסים משהו – – –

קריאה:

– – – להוציא אותנו.

קריאה:

שקט, שקט.

היו"ר אמיר אוחנה:

לא, לא עכשיו, חברת הכנסת פרידמן, יש לנו לילה ארוך. את מוזמנת לפנות אליי – לא ככה ולא עכשיו. תודה.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ברשותך, היושב-ראש, אני רוצה לנצל את ההזדמנות שיו"ר האופוזיציה יאיר לפיד נמצא פה ולחזק אותו על הגינוי הברור שלו כנגד אותם אנרכיסטים שפגעו בחברת הכנסת גוטליב ביציאתה.

דבי ביטון (יש עתיד):

לא אנרכיסטים – – –

רון כץ (יש עתיד):

אנחנו מחכים לגינוי של ביבי.

שר החינוך יואב קיש:

אני רוצה, וחשוב שגם – – –

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

תגיד – – – פוגעים לנו בילדים כל יום – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה עשיתם לאשתו של אלקין מחוץ לבית?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב בן ארי, להתחיל קריאות בדיון הזה?

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

זה אפילו לא מתקרב למה שנעשה. על מה אתה מדבר?

מירב בן ארי (יש עתיד):

אבל למה הוא מדליק אותנו.

שר החינוך יואב קיש:

מה זה מדליק? אני אמרתי שאני – – –

מירב בן ארי (יש עתיד):

תגיד לי מה אתם עשיתם לסילמן – – –

שר החינוך יואב קיש:

אמרתי שאני מברך את אמירתו הברורה של חבר הכנסת יאיר לפיד כנגד האנרכיסטים שהיו שם בכניסה לדירתה של טלי גוטליב. אני רק מצפה שכל סיעת יש עתיד תהיה שותפה לאמירה הזאת.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אתם – – – את הילדים שלהם – – – נמצאים בארגון טרור. אתם עובדים בארגון טרור.

שר החינוך יואב קיש:

אתה עושה פרצוף מופתע. תשאל את – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מיכל שיר, אני קורא אותך לסדר בקריאה הראשונה.

שר החינוך יואב קיש:

תשאל את חברת הכנסת אורנה ברביבאי, כשאמרתי לה שהיו אותם אנרכיסטים בפתח ביתי – קיבלו תמיכה מוחלטת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – את זה.

מאיר כהן (יש עתיד):

שר החינוך יואב קיש:

אני שמח לשמוע – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב בן ארי, קריאה ראשונה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

שקרן. אתה שקרן. אתה שקרן. שקרן.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה? אני רק אמרתי שגינינו.

שר החינוך יואב קיש:

איך אמרת? "אוי אוי אוי", "נו נו נו".

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אוי אוי אוי, באו אליך הביתה – – – לא יקרה לך כלום.

שר החינוך יואב קיש:

אז אל תהיי דו-פרצופית. תתנהגי כמו יו"ר המפלגה שלך. אל תהיי דו-פרצופית.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אליך הביתה – לא יקרה כלום. תתמודד. תתמודד.

שר החינוך יואב קיש:

אני רוצה להודיע לכנסת על שינוי שם המשרד להתיישבות למשרד להתיישבות ומשימות לאומיות. כמו כן, העברת שטחי פעולה, בהתאם לפי סעיף 9(א)(11) – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

למה? יואב, למה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת מאיר כהן, זו הודעה. הודעה. אז תקשיבו.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אני מנסה גם. הוא מדבר לעצמו.

שר החינוך יואב קיש:

כי אתם ממילא לא מקשיבים. מה לעשות? אתם לא רוצים לדבר, אתם לא מקשיבים. אז מה לעשות? אני מתכבד להודיע כי הממשלה החליטה, בהתאם לסעיף 31(ד) לחוק-יסוד: הממשלה, להעביר את שטחי הפעולה על פי הפירוט הבא: שטח הפעולה אגף תרבות יהודית – ממשרד החינוך למשרד להתיישבות ומשימות לאומיות; שטח הפעולה מינהלת זהות יהודית – מהמשרד לשירותי דת למשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

מה נשאר לך? הכול לקחו לך.

שר החינוך יואב קיש:

כמו כן, שינוי שם משרד האנרגיה למשרד האנרגיה והתשתיות. מעתה – משרד האנרגיה והתשתיות. תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

– – – תתכוננו. לא נעשה כלום. מה תעשה? מה נעשה? מה אתם יכולים לעשות – – – חברי כנסת?

היו"ר אמיר אוחנה:

כמו כן, יש הודעה ליושב-ראש ועדת הכנסת חבר הכנסת אופיר כץ. בבקשה.

מאיר כהן (יש עתיד):

תתחיל – – –

אלעזר שטרן (יש עתיד):

לא. מה נשאר למשרד החינוך?

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה אתה מעביר עכשיו, אופיר?

קריאה:

אופיר, מה אתה מעביר?

דבי ביטון (יש עתיד):

היום לא רגועים. תהיה רגוע.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

אני רק עליתי להגיד לכם חג שמח. משנכנס אדר מרבים בשמחה, ראש חודש טוב. יום מאוד שמח למדינת ישראל.

קריאה:

יום שחור.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

לכן, אבקש להודיעכם על חילופי אישים בוועדות הבאות.

מירב בן ארי (יש עתיד):

רגע, רגע, דקה. לא להפריע לו.

קריאה:

לאט, לאט, לאט.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

אבל לא הכול פורים, גם אם נכנס אדר.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

מטעם סיעת הליכוד, חברת הכנסת צגה מלקו תכהן כחברה בוועדות הבאות: בוועדת החינוך, התרבות והספורט – במקום חברת הכנסת אתי עטייה – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

הם זוכרים – – – פירוק והרכבה. לגו. ממשלת הלגו. לגו.

רון כץ (יש עתיד):

תחשבו, צוות הסיעה שלהם איך צריך – – –

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

– – בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות – במקום חבר הכנסת בועז ביסמוט; בוועדה המיוחדת לפניות הציבור – במקום חבר הכנסת אריאל קלנר; בוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה – במקום חבר הכנסת אליהו רביבו; בוועדת העבודה והרווחה – במקום הפנוי לסיעה. חבר הכנסת אושר שקלים יכהן כחבר בוועדות הבאות: בוועדה לענייני ביקורת המדינה – במקום חברת הכנסת צגה מלקו; בוועדת הבריאות – במקום חבר הכנסת שלום דנינו; בוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל – במקום חבר הכנסת בועז ביסמוט; בוועדה המיוחדת לפניות הציבור – במקום חברת הכנסת אתי חוה עטייה; בוועדה המיוחדת לזכויות הילד – במקום חבר הכנסת משה סעדה; בוועדת הכספים – כממלא מקום קבוע במקום הפנוי לסיעה. חברת הכנסת קטי שטרית תכהן כחברה בוועדות הבאות: בוועדת החינוך, התרבות והספורט – במקום חבר הכנסת דן אילוז; בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי – במקום חבר הכנסת אליהו רביבו; בוועדה המיוחדת לצמצום פערים חברתיים בפריפריה – במקום חבר הכנסת ניסים ואטורי; בוועדת הבריאות – במקום הפנוי לסיעה; בוועדת הכספים – כממלאת מקום קבועה במקום הפנוי לסיעה. מטעם סיעת ש"ס: בוועדת הבריאות – חבר הכנסת יונתן מישרקי יכהן כממלא מקום קבוע. מטעם סיעת רע"מ: בוועדה לביטחון לאומי – חבר הכנסת ואליד אלהואשלה יכהן במקום הפנוי לסיעה. כמו כן, אבקש להודיע על חילופי אישים בוועדה המשותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים לתקציב הכנסת, לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985: מטעם ועדת הכנסת, במקום חברת הכנסת שרון ניר יכהן חבר הכנסת בועז טופורובסקי; מטעם ועדת הכספים, במקום חבר הכנסת ולדימיר בליאק יכהן חבר הכנסת חמד עמאר.

אופיר כץ (יו"ר ועדת הכנסת):

ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום על הקמת הוועדות המשותפות הבאות: ועדה משותפת של הוועדה לביטחון לאומי וועדת החוקה, חוק ומשפט, לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט–1979. חוק האזנת סתר קובע כי סמכויות מסוימות שעניינן קבלת דיווחים ואישור חקיקת משנה יהיו בסמכות ועדה משותפת לוועדה לביטחון לאומי ולוועדת החוקה, חוק ומשפט. ועדת הכנסת קבעה כי הוועדה המשותפת תהיה בת שמונה חברים, בהרכב הבא: מטעם הוועדה לביטחון לאומי – חברי הכנסת צביקה פוגל, יושב-ראש, עמית הלוי, מירב בן ארי, אפרת רייטן; מטעם ועדת חוקה – שמחה רוטמן, יונתן מישרקי, יעקב אשר, מנסור עבאס. ועדה משותפת לפי חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשפ"ב–2022. חוק האזרחות והכניסה לישראל קובע כי ועדת הכנסת תקבע לאיזו ועדה יהיו סמכויות לפי החוק, וביניהן הסמכות להמליץ בדבר הארכת תוקפו של החוק ושינוי התוספת, סמכויות הקבועות בסעיפים 7, 14 ו-18 לחוק. ועדת הכנסת החליטה כי סמכויות אלה יהיו מסורות לוועדה משותפת לוועדת החוץ והביטחון ולוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ועדת החוץ והביטחון. ועדת הכנסת קבעה כי הוועדה המשותפת תהיה בת 12 חברים, לפי ההרכב הבא: מטעם ועדת החוץ והביטחון – חברי הכנסת שלום דנינו – יושב-ראש, ניסים ואטורי, דני דנון, ינון אזולאי, ישראל אייכלר, אלעזר שטרן; מטעם ועדת הפנים והגנת הסביבה: חברי הכנסת נאור שירי, אוהד טל, לימור סון הר מלך, מתן כהנא, יוליה מלינובסקי, יוסף עטאונה. הקמת ועדה משותפת לדיון בהצעת חוק המאבק בכלי הנשק הבלתי-חוקיים (תיקוני חקיקה). הוועדה תהיה בת 12 חברים, לפי ההרכב הבא: מטעם הוועדה לביטחון לאומי – חברי הכנסת צביקה פוגל – יושב-ראש, עמית הלוי, סימון מושיאשוילי, שרן מרים השכל, משה סעדה, ואליד אלהואשלה; מטעם ועדת החוקה – יצחק קרויזר, שמחה רוטמן, יואב סגלוביץ', יעקב אשר, יוליה מלינובסקי, גלעד קריב. הודעה אחרונה. ועדת הכנסת החליטה בישיבתה היום כי הצעות החוק הבאות יועברו לדיון בוועדות כמפורט להלן: ועדת החוץ והביטחון תדון בהצעות החוק הבאות: הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי ושינוי שם החוק), התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת יולי יואל אדלשטיין וקבוצת חברי הכנסת; הצעת חוק יישום תוכנית ההתנתקות (תיקון – ביטול סעיפי הפינוי), התשפ"ג–2023, של חברת הכנסת לימור סון הר מלך. ועדת החינוך, התרבות והספורט תדון בהצעת חוק למניעת העסקה בתחום החינוך והטיפול של אדם שהורשע או שמואשם בתקיפה או בהתעללות בחסר ישע, התשפ"ג–2022, של חבר הכנסת אופיר כץ. תודה לכם על ההקשבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. חברי הכנסת, נעבור לנושא הבא על סדר-היום – דיון משולב בהצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות), ובהצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023, קריאה ראשונה. בטרם יעלה ויבוא חבר הכנסת רוטמן להציג את הצעת החוק, אני מבקש להודיע בהקשר להצעות הללו: כידוע לכם, הזכות להצביע במליאה היא הזכות והחובה היסודית של חבר הכנסת ואיננה מוגבלת. עם זאת, אבקש להודיע גילוי נאות לפרוטוקול. כידוע, לטענת היועצת המשפטית לממשלה ראש הממשלה מצוי בניגוד עניינים בעניין הרפורמה המשפטית לאור ההליך המשפטי שבו הוא מצוי; ראש הממשלה חולק על כך ומתקיימים בעניין זה דיונים. מכל מקום, אין מחלוקת גם אליבא דהיועצת המשפטית לממשלה כי ראש הממשלה איננו מנוע מלהשתתף בהצבעות, ואני מודיע על עניין זה למען הסדר הטוב. כמו כן בעניין חבר הכנסת ביטן, שגם בעניינו מתנהל הליך משפטי, ואני גם מודיע על עניין זה למען הסדר הטוב. יעלה ויבוא יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט חבר הכנסת שמחה רוטמן, להציג את הצעות החוק במשולב. בבקשה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

טוב, נא להוציא בבקשה את חברי הכנסת שמניפים דגלים, את כולם, באופן מיידי. להוציא, להוציא, להוציא החוצה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

בושה. זה פריט לבוש.

היו"ר אמיר אוחנה:

קיבלתם את דקת התהילה. נא לצאת החוצה. תודה רבה. אתם מבזים את הדגל כמו שאתם מבזים את המליאה. אני מבקש מכם לצאת מן האולם.

יאיר לפיד (יש עתיד):

אתם לא מבזים.

היו"ר אמיר אוחנה:

זה מה שאתם עושים, אכן כן. כולכם מודעים היטב לתקנון הכנסת. סדרנים, נא להוציא את כל חברי הכנסת שמניפים דגלים מאולם המליאה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

תתבייש לך. הממשלה שלך לא מניפה דגלים גם ביום העצמאות.

קריאות:

מירב בן ארי (יש עתיד):

תתבייש לך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חשבתי שאולי חשוב שקולכם יישמע בדיון הזה, אבל כנראה אתם אינכם רוצים שקולכם יישמע, ועל כן תיאלצו לצאת החוצה. תודה רבה.

רון כץ (יש עתיד):

על מה אתה מוציא אותנו?

היו"ר אמיר אוחנה:

נמתין דקה קלה עד שכל חברי הכנסת שהניפו דגלים והתעטפו בדגלים יצאו החוצה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

בושה. בושה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה דגל הלאום ואנחנו גאים בו.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

ניתן לזה עוד דקה קלה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

יש פה שרים שלא מניפים דגל ביום העצמאות. אתה אומר שאנחנו מבזים את הדגל?

היו"ר אמיר אוחנה:

אכן כן.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

עם ישראל נמצא בחוץ, מרים את הדגל. אתם לא מסתכלים להם בעיניים. הציבור לא מעניין אתכם.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, אני קורא אותך לסדר בקריאה השנייה.

אלעזר שטרן (יש עתיד):

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת אלעזר שטרן, אני קורא אותך לסדר בקריאה הראשונה. חבר הכנסת שטרן, אתה בקריאה ראשונה.

מיכל שיר סגמן (יש עתיד):

אתם רומסים את הדגל ולא ניתן לזה לקרות. שמחה, לא מאוחר. אתה יכול לחזור בך.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מיכל שיר סגמן, הרי לא הוצאתי אותך בסיבוב הקודם. אני לא רוצה להוציא אותך עכשיו. אם את רוצה לצאת – נעשה את זה בקלות. חברי הכנסת, תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן, רשות הדיבור שלך.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

תודה רבה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, אני שמח להביא בפניכם היום שתי הצעות חוק מטעם ועדת החוקה, חוק ומשפט: הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון מס' 3) (חיזוק הפרדת הרשויות), וההצעה המשלימה – הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 105) (הוראות לעניין הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023. בטרם אומר מה כלול בהצעות החוק ברצוני לומר את מה שעומד בבסיסן, שלדעתי נמצא בעניין זה בלבול מושגים עמוק. מה שאנחנו – – –

מאיר כהן (יש עתיד):

תכף תגיד שזה כמו קנדה, נכון? בלי לבדוק.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

מה שאנחנו רואים היום גם מצד חברי האופוזיציה, חלקם לפחות, וגם, לצערי, מצד הרבה מאוד אנשים טובים ואחראיים שמוטעים על ידם שוב ושוב – – –

גלעד קריב (העבודה):

כולם טועים.

מירב בן ארי (יש עתיד):

כל העולם טועה, רק שמחה רוטמן צודק.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

הצעת החוק – – –

גלעד קריב (העבודה):

אצלו כל התורה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

תודה רבה, חבר הכנסת קריב, על הנפת ספרי. זה עלול להוות בעיה.

גלעד קריב (העבודה):

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

אבל הצעת החוק מבוססת על שנים רבות, זמן רב מאוד מאוד מאוד שהרבה מאוד אנשים הרגישו ועודם מרגישים שהקול שלהם מושתק.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אתה מייצג את הספרדים – – – אתה מייצג את הספרדים. אתה מייצג אותי. אתה. אין לך מושג בכלל מה המשפחה שלי עברה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב בן ארי, אני קורא אותך לסדר בקריאה השנייה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

למה שנייה?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת נעמה לזימי, קריאה ראשונה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הוא, אתה דיברת על ההורים שלך שהגיעו מצפון אפריקה; הוא מייצג אותם? מיהו בכלל שייצג את המשפחה שלי?

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב בן ארי, אני ממש לא רוצה להוציא אותך. חשוב שקולך יישמע בדיון הזה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

מה, הוא מייצג אותנו עכשיו? הוא מייצג את ההורים שלך?

היו"ר אמיר אוחנה:

אם זה הדבר היחיד שבו את חלוקה על חבר הכנסת רוטמן – אשרינו. תודה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

הרבה מאוד אנשים במשך שנים רבות הרגישו שקולם מושתק, שעמדתם נרמסת, שהעובדה שהם באים אחת לכמה שנים לתוך כיתת לימוד בבית ספר שבה יש תיבת הצבעה ומכניסים אליה פתק ותולים בו – אני לא חושב שאנחנו צריכים לחשוב שכל תקוותיהם של אזרחי ישראל – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

– – מגולמות בפתק שאותו הם משלשלים. אבל כן, הרבה מאוד – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

זה בית הספר – – – להצביע בו.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת פרידמן.

נעמה לזימי (העבודה):

– – – בחירות וגם לדיירים הכי עניים שיש.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת לזימי, תודה רבה. חברת הכנסת לזימי, אני קורא אותך לסדר בפעם השנייה. תודה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

הרבה מאוד תקוות – הרבה מאוד תקוות, הרבה מאוד רצונות, הרבה מאוד מחשבות כיצד צריכה להתנהל מדינת ישראל. במשך הרבה מאוד שנים – כשמו של ספר אחר, חבר הכנסת קריב – האנשים הצביעו ימין וקיבלו שמאל.

קריאות:

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת.

נאור שירי (יש עתיד):

אתה לא היית עובר את אחוז החסימה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חבר הכנסת נאור שירי, אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה.

קריאה:

תגיד תודה לבן גביר, בזכותו אתה בכנסת.

מירב בן ארי (יש עתיד):

הייתם בקושי עם ארבעה מנדטים. אף אחד לא מצביע לכם. אתה לא מייצג אף אחד. אם לא החילונים שהלכו והצביעו – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב בן ארי, אנא, אני מבקש לצאת, קריאה שלישית. תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אל תוציא אותי, אני אצא לבד.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

– – – ספרים פה.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

הרבה מאוד אנשים – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

חברת הכנסת מירב בן ארי, תודה.

מירב בן ארי (יש עתיד):

אני יוצאת, חבר'ה, להוריד כוננות.

שמחה רוטמן (יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט):

הרבה מאוד אנשים הצביעו ימין וקיבלו שמאל. הם הצביעו – – –