جلسة الهيئة العامة بتاريخ 23/01/2023 الساعة 16:00

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הכנסת היום, א' בשבט התשפ"ג, 23 בינואר 2023. הודעה למזכיר הכנסת, בבקשה.

מזכיר הכנסת דן מרזוק:

ברשות היושב-ראש, אני מתכבד להודיעכם, כי הונחו היום על שולחן הכנסת – לדיון מוקדם – החל בהצעת חוק פ/1770/25 וכלה בהצעת חוק פ/1938/25: הצעת חוק הפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה השבועי, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאיר לפיד ומשה טור פז; הצעת חוק המים (תיקון – מתן הנחות בתעריפי מים לאוכלוסיות נזקקות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הגבלת תשלום דמי חניה במוסד רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (זיכוי בעד לימודי תואר ראשון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק מס רכוש וקרן פיצויים (תיקון – הרחבת הגדרת נזק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, יאיר לפיד ורון כץ; הצעת חוק הנגשת שירותי קבלת קהל הניתנים בגופי שלטון לשפות נוספות, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הרשויות המקומיות (יועצת לקידום מעמד האישה) (תיקון – תפקיד וסמכויות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה, עופר כסיף, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק מועצת הצמחים (ייצור ושיווק) (תיקון – ביטול מועצת הצמחים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק לתיקון פקודת הנזיקין (העברת נטל ההוכחה בתביעות בגין הליכים משפטיים שהתמשכו), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת מידע בין קופות החולים בעת מעבר תושב), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק לימודי פסיכומטרי, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אחמד טיבי; הצעת חוק-יסוד: המיעוט הערבי, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי הוצאות הנפקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק הכללת חוב עונשי בהפטר (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק חסינות כוחות הביטחון באירועים מבצעיים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת צביקה פוגל; הצעת חוק תשלום פיצויים בשל נזקי אסון טבע, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – החזר דמי נסיעה באמבולנס עבור מטופל בתחום בריאות הנפש), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון – עידוד עסקים להעסקת בני החברה הערבית והחרדית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – פטור מתשלום בתחבורה ציבורית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה ואחמד טיבי; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לתלמיד על-יסודי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – פטור מתקופת המתנה לסטודנטים הלומדים בחו"ל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הפחתת גובה קנס בשל תשלום מיידי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שיקים ללא כיסוי (תיקון – קביעת סכום מינימום להגבלת חשבון בנק והגבלת לקוח), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – הכנסת מזון למוסדות רפואיים בחג הפסח), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – בחירה מבין נותני השירותים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק השבות (תיקון – זכויות בני משפחה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק בטיחות בתעסוקה ובריאות תעסוקתית, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, יוסף עטאונה, עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ואחמד טיבי; הצעת חוק איסור ניתוק משירותי חשמל, מים וגז (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תגמולים למתנדב בצוות חירום יישובי או שכונתי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק יישוב סכסוכי עבודה (תיקון – איסור שביתה ללא הודעה מראש), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מיכל שיר סגמן; הצעת חוק הספורט (תיקון – ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק העונשין (תיקון – סחר בבני אדם למטרות נישואין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור התניית עסקה באופן תשלום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק התאמת אופן ההעסקה של מטפלות במשפחתונים המפוקחים על ידי האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד הכלכלה והתעשייה, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שמירה חקלאית כעבודה מועדפת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – מחלה נדירה), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק התאמת אופן ההעסקה של מטפלות במשפחתונים המפוקחים על ידי האגף למעונות יום ומשפחתונים במשרד הכלכלה והתעשייה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק התגמולים לנפגעי פעולות שנאה, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק המים (תיקון – הנחות לאוכלוסיות זכאיות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – מענה אנושי בשירות טלפוני לאזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – תשלום בעד שעות המנוחה השבועית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – אי-תחולה על עובד זר בענף החקלאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת רם בן ברק; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – הנפקת תעודות לבעלי מוגבלות בראייה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, יאיר לפיד, דבי ביטון, רון כץ, עידן רול, יסמין פרידמן ומשה טור פז; הצעת חוק הבלו על דלק (תיקון – הגבלת שיעור המס על הדלק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון – איסור משלוחים חיים לשחיטה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שמירת הניקיון (תיקון – קרן לשמירת הניקיון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ינון אזולאי; הצעת חוק יום בריאות הנפש, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק חניה לנכים (תיקון – החלטה בבקשה לתג נכה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שירות מקוון ללקוח), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הסדרי תנועה בקרבת בית ספר), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת בועז טופורובסקי; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – חובת החזקת ערכת עזרה ראשונה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (תיקון – תנאי לגביית אגרה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – בן זוג לומד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – הצמדת שכר המינימום למדד המחירים לצרכן), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, יוסף עטאונה ואחמד טיבי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תמרור סימון על פני הכביש – שימוש באמצעי מונע החלקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (ניכוי בגין הוצאות טיפול בילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת מיכל שיר סגמן, יאיר לפיד, רון כץ, עידן רול, יסמין פרידמן ומשה טור פז; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (תשלום דמי חניה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – שיעור ההטבה לפי הסכם בדבר גמלת ניידות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק החקלאות, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלון שוסטר; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – תנאי אשפוז הולמים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל, משה סולומון ולימור סון הר מלך; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תנאים להחלפת תרופה, טיפול, מטפל, נותן שירותים או מוסד רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יצחק קרויזר; הצעת חוק טיפול בחולי נפש (תיקון – תנאי אשפוז הולמים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – ביטול אפשרות להארכה אוטומטית של עסקה לתקופה קצובה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – מחלת תינוק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסכמים קיבוציים (תיקון – סייג לגביית דמי חבר ודמי טיפול מקצועי-ארגוני בארגון עובדים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק דמי מחלה (תיקון – איסור פיטורים בעת היעדרות בשל מחלת ילד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בניתוח התנהגות), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – שינוי פרטים בכרטיס טיסה או בכרטיס לשיט), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – הקמת ועדה מיוחדת לקידום והסדרת התכנון ביישובים הדרוזיים) (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – השוואת תנאי צרכן ונותן שירות בעניין החזרת טובין), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק-יסוד: הממשלה (תיקון – הגבלת כהונת ראש הממשלה לשתי תקופות כהונה רצופות), מאת חברי הכנסת עודד פורר, אביגדור ליברמן, יבגני סובה, שרון ניר, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הגבלות על מכירה מיוחדת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק התכנון והבנייה (תיקון – איסור שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חמד עמאר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, שרון ניר ויוליה מלינובסקי; הצעת חוק הרישום למוסדות להשכלה גבוהה, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית תשלום בכרטיסי חיוב בלבד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת המשטרה (טיוב הטיפול בתלונות בגין אלימות משטרתית), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עופר כסיף, איימן עודה, אחמד טיבי, עאידה תומא סלימאן ויוסף עטאונה; הצעת חוק להארכת מועד לקבלת דברי דואר (הוראת שעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (הוראות לעניין סככות המתנה בתחנות אוטובוס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק לימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים לתלמידים, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – דמי אבטלה לעצמאים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בשל אשפוז פג), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – זכות טיעון לפני שלילת גמלה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – העלאת קצבת הילדים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הגבלת סכום ההשתתפות העצמית בתכשיר מרשם), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון – מניעת פרסום פרטיו של אדם שנהרג או נפגע ברבים בטרם נמסרה הודעה למשפחה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הפנסיה (מועד תחילת הביטוח הפנסיוני), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – חובת הצגת מחיר מוצר בעת עריכת החשבון בקופה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק האזרחים הוותיקים (תיקון – הטבות למקבלי פנסיה מזערית), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – התפטרות הורה על מנת לטפל בילדו), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (תיקון – קביעת ההפרש בין מחיר מצרך לצרכן ומחיר מצרך לקמעונאי כרווח מרבי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – תשלום שכר עבודה בעת הליכי מיון והשמה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון – שינוי תקופת החזר של הלוואה לדיור), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפליה בדיור), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – איסור ניכוי חוב או קנס), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (ריבית פיגורים בשל אי-תשלום קנס על עבירת חניה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לימוד חובה (תיקון – חובת דיווח על היעדרות תלמיד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק עבודת נשים (תיקון – איסור פיטורים בעת טיפולי פוריות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת שרון ניר, אביגדור ליברמן, עודד פורר, יבגני סובה, יוליה מלינובסקי וחמד עמאר; הצעת חוק הצבת מכשירי החייאה במקומות ציבוריים (תיקון – צעדים ליישום מיטבי של החוק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – שכר מינימום לעובד שטרם מלאו לו 18 שנים), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – צמצום פערים בין הפריפריה למרכז), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק שעות עבודה ומנוחה (תיקון – הפסקה בין יום עבודה למשנהו שלא עולה על שמונה שעות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (פטור מתשלום אגרה לתאגיד השידור לאדם עם מוגבלות בשמיעה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת נאור שירי, מטי צרפתי הרכבי ועופר כסיף; הצעת חוק הסדרת הטיפול בחולי נפש (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה) (תיקון – הגברת השקיפות בעניין הפרשות לפנסיה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – הנגשת הודעת תשלום לצרכנים שאינם דוברי עברית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת מאיר כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ביטוח שאירים לאלמן), התשפ"ג– 2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל ומשה סולומון; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – טיפול באמצעות אומנויות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות (תיקון – הסדרת העיסוק בניתוח התנהגות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת הרוקחים (חיוב רישום רכיבי תמרוקים ומוצרי ניקיון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק העונשין (תיקון – מרמה והפרת אמונים), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת אפרת רייטן מרום; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון – הארכת תקופת הערעור על החלטת קצין התגמולים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת יונתן מישרקי; הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (איסור עישון ברכב שנמצא בו קטין שטרם מלאו לו 15 שנים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – קביעת הוראות לעניין הכנסת חפצים ודברי מאכל למוסד רפואי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ישראל אייכלר; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – הורה ליותר מילד אחד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק המזונות (הבטחת תשלום) (תיקון – סכום שלא יובא בחשבון במבחן ההכנסה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אלי דלל; הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – פיצויי פיטורים בזמן אמת), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון – מניעת השתתפות של תומכי חרם בישראל בבחירות), מאת חברי הכנסת אליהו רביבו ובועז ביסמוט; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – צירוף הוראות שימוש בשפה העברית ובשפה הערבית למכשיר חשמלי), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלה לשמירת היריון לאם שילדה פג), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת אבל), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאסר חוג'יראת, מנסור עבאס, ווליד טאהא, ואליד אלהואשלה ואימאן ח'טיב יאסין; הצעת חוק שירות התעסוקה (תיקון – נגישות לתחבורה ציבורית), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק העדה הדרוזית, התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת גדעון סער; הצעת חוק לתיקון פקודת ביטוח רכב מנועי (חיוב שיווק פוליסה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת עאידה תומא סלימאן, איימן עודה ויוסף עטאונה; הצעת חוק זכויות החולה (תיקון – זכות מטופל לקבל רשומות רפואיות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק איסור שימוש ברכב ממשלתי לשר וסגן שר ביום המנוחה השבועי ובחג, התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת שרן מרים השכל; הצעת חוק העונשין (תיקון – החמרת ענישה בעבירות אלימות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק משק החשמל (תיקון – הרחבת ההנחה בתשלומי חשמל), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון – היעדרות בעקבות תקיפה או התעללות בילד), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק מס ערך מוסף (תיקון – פטור ממס במכירת תרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק העונשין (תיקון – הסדר חילוט לרכושו של סוחר נשק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018) (תיקון – הקצאת סכום לרשויות המקומיות הסמוכות לנמל התעופה בן-גוריון), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות (תיקון – כשירותם של מחנכים-מטפלים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הטבות לניצולי שואה (תיקון – הגדלת מענק שנתי), התשפ"ג–2023, מאת חברת הכנסת מירב כהן; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הארכת המועד להגשת תביעות ליקוי שמיעה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק איסור הפליה ברישוי מחמת מצב בריאותי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אוהד טל ומשה סולומון; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – פטור מתשלום דמי ביטוח לאומי עד גיל 21), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – תשלום תוספת לגמלת אזרח ותיק לנכה שהכנסתו נמוכה משכר המינימום), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת שירותי הגמילה לאחריות קופות החולים וטיפול בהתמכרויות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק חופשה שנתית (תיקון – ימים שאינם נמנים בימי חופשה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק מעונות יום שיקומיים (תיקון – הקדמת גיל הזכאות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון – איסור גביית עמלה בהרשאה לחיוב חשבון בהוראת קבע), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – ערעור על החלטת ועדה לעררים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – הרחבת הסדרי הבחירה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (תיקון – היתר לגבי בני זוג), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – העברת תיק רפואי במעבר בין קופות), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (הכרה בניכוי הפקדות לביטוח סיעודי), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס, משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון – פטור מהשבת מענקים להתמודדות עם השלכות נגיף הקורונה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – הגדלת קצבת הנכות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת איימן עודה, עאידה תומא סלימאן, עופר כסיף ויוסף עטאונה; הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – קצבת תלויים וקצבת אזרח ותיק), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תיקון – מידע בדבר עמידת מעסיקים פרטיים גדולים ביעד הייצוג ההולם), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת ואליד אלהואשלה; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חובת הענקת הנחה בארנונה לאדם בעל מוגבלות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק מס להפחתת גודש התנועה באזור גוש דן (תיקון – ביטול החוק), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס; הצעת חוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) (תיקון – חישוב עליית מחירי הארנונה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (סמכות ועדת הכספים באישור מוסד ציבורי לעניין הטבות מס), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי למשפחות אומנה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת משה גפני ויעקב אשר; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (נקודות זיכוי למשפחות אומנה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יצחק פינדרוס ומשה גפני; הצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (דחיית מימוש נקודות זיכוי לחיילים משוחררים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת אליהו רביבו; הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת יאיר לפיד, משה טור פז, ולדימיר בליאק, יוראי להב הרצנו, טטיאנה מזרסקי, רון כץ, מירב בן ארי, דבי ביטון, יסמין פרידמן, מטי צרפתי הרכבי, רם בן ברק, אלעזר שטרן, מיקי לוי ועידן רול; הצעת חוק רשת ביטחון לעצמאים – הפקדות וזכויות סוציאליות (תיקוני חקיקה), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת דוד אמסלם; הצעת חוק שכר מינימום (תיקון – העלאת שכר המינימום ועדכונו לפי פריון העבודה), התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת אימאן ח'טיב יאסין, מנסור עבאס ווליד טאהא; הצעת חוק הרשות הלאומית לאיחוד העם, התשפ"ג–2023, מאת חברי הכנסת חנוך דב מלביצקי, טלי גוטליב וניסים ואטורי; הצעת חוק-יסוד: השפיטה (תיקון – רפורמה במשפט), מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי; הצעת חוק בתי המשפט (תיקון – הוועדה לבחירת שופטים), התשפ"ג–2023, מאת חבר הכנסת חנוך דב מלביצקי. לקריאה שנייה ולקריאה שלישית: הצעת חוק להארכת תוקפן של תקנות שעת חירום (יהודה והשומרון – שיפוט בעבירות ועזרה משפטית), התשפ"ג–2023, שהחזירה ועדת החוץ והביטחון. לקריאה ראשונה, מטעם הממשלה: הצעת חוק ההוצאה לפועל (נגיף הקורונה החדש – תיקון מס' 68 והוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשפ"ג–2023. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

חברי הכנסת, הנושא הראשון על סדר-היום – הצעות להביע אי-אמון בממשלה, של סיעות יש עתיד, המחנה הממלכתי וישראל ביתנו. אני מזמין את חבר הכנסת משה טור פז לנמק את ההצעה מטעם סיעת יש עתיד, בבקשה. עשר דקות לרשותך, אדוני.

משה טור פז (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנחנו נחזיר את המשילות; אנחנו נפיל את הממשלה הרעה; אנחנו נווריד את יוקר המחיה – אלה רק מקצת הציטוטים שעליהם התחייבתם לפני זמן קצר. שנה שלמה נאבקתם בנו. מה סיפרתם? סיפרתם על מחירי הדלק – אגב, ביבי, תכיר, מחירי הדלק עולים כעת. מה קורה עם הסרטון בתחנת הדלק? הוא עוד בתוקף? סיפרתם על ההתייקרויות מחירים. לא היה גילוי נאות על התייקרות עולמית; לא דובר על השלכות פוסט-קורונה, על גל האינפלציה, על המלחמה באוקראינה. את כל זה סיפרתם לנו. אתם מורידים עשר אגורות בדלק. האם מותר להשוות? אנחנו הורדנו 50%, השתתפנו יותר בנטל. אבל אמרתם "יוקר המחיה" והבטחתם לפעול. אה, הייתה מילת מפתח בקמפיין – דיברתם על משילות. הבטחתם משילות. האופוזיציה קפצה לכל אירוע ביטחוני כאילו עד עכשיו אנחנו חיים בשווייץ, דיברה על הפשיעה. מה הבטחתם? הבטחתם החזרת משילות. משילות. אגב משילות, סמוטריץ' וגלנט עוד מחכים לעדכון למי המתפ"ש מחויב. ראינו ביום שישי האחרון שהעניין לא סגור עד הסוף. מה יותר משילותי מזה? גורם מבצע שלא יודע לאיזה גורם מנהל הוא כפוף. דיברתם על זהות יהודית לאומית. סיפרתם שצריך להיאבק באחים המוסלמים. עזבו את זה ש-20% מאזרחי המדינה הם ערבים, רובם מוסלמים, והמדינה הזו היא גם מדינתם. אבל סיפרתם שבאתם להרים את הלאומיות, כי ראש ממשלה בן לניצולי שואה, ראש ממשלה שהוא חובש כיפה ושומר מצוות, ממשלה שהייתה הטרוגנית, מורכבת מייצוג כמעט שווה לנשים, מכיפות, מחילונים, מימנים, משמאלנים, מיהודים, מערבים – זה, זה לא לאומי מספיק; צריך להרים את הלאומיות. אז מה לאומי יותר הרי מגישה חרדית וחרד"לית? מי מייצג טוב יותר את הזהות הלאומית מאשר שר הבט"ל – הביטוח הלאומי – ההוא מ"כהנא צדק"? הרי לא לאומי מספיק למנות רמטכ"ל בדימוס כשר ביטחון, היינו צריכים את סמוטריץ' הלאומי כשר במשרד הביטחון שיסביר לנו איך ביטחון צריך להיות; היינו צריכים את סטרוק, היא כל כך חסרה לנו, שרת המשימות הלאומיות. הרי לא המצאנו משרדים, גם לא לאומיים. מי מייצג נאמנה את הלאומיות הישראלית-יהודית יותר מכם? היום שמענו משר התרבות על איך שבת צריכה להיראות. מה לאומי יותר מלגרום לאלפי ישראלים שאינם שומרי שבת לכתת את רגליהם במקומות בילוי וצרכנות במקום תרבות ישראלית, במקום לבקר במוזיאונים? אתם הרי תגידו לנו מהי יהדות, מהי שבת, מה יהודי יותר, מה יהודי פחות. הרי אתם האפוטרופוסים של היהדות, של ריבונו של עולם. אה, והיום גם שמענו הכחשה לעניין. ואיך אפשר לשכוח את השר – סליחה, סגן השר – לזהות יהודית? סגן השר שלא רוצה נשים בצבא, לא רוצה להט"בים במרחב הציבורי, לא רוצה חילונים שישמרו על אורח חייהם. מה יותר לאומי מזה? זו הלאומיות שיצרתם. ושאר הקואליציה, הקואליציה שבניתם, מפלגות שמדירות נשים. בשתי מפלגות, במובהק, במוצהר, אין נשים, כי זה לא צנוע. השנה היא 2023, ויש שתי מפלגות בכנסת ישראל שמדירות נשים. כמה לאומי זה? כמה מתקדם זה? כמה הגיוני זה? כפייה דתית, להט"בופוביה, שנאת נשים, שנאת מיעוטים – זו השורה התחתונה. אבל אתם הבטחתם – הבטחתם יוקר מחיה; הבטחתם משילות; הבטחתם זהות יהודית. את כל זה הבטחתם בבחירות האחרונות. על כל אלו התחייבתם. ובכל זאת, במה בחרתם להתחיל? במערכת המשפט. להרוס את מערכת המשפט, לרמוס את מערכת המשפט, לכתוש את מערכת המשפט, לכתוש אותה דק, לאבד את הבלמים, לאבד את האיזונים עד תום, כי זה מה שאתם עושים. פה בחרתם להתחיל. להתחיל כדי לפתוח את השערים, לפרוץ את הגבולות, להתפרע. אבא ואימא לא בבית. אין מבוגר אחראי שיגיד: חלאס, הגזמתם. אין מגן לדמוקרטיה. הוא חלש מדי. מכאן בחרתם להתחיל. משמעות המהלכים שלכם היא ריסוק עצמאות מערכת המשפט, הפיכת ישראל לדמוקרטיה אבל על הדף, רק בתואר; הדרך המהירה להפוך למדינות שאנחנו לא רוצים להיות; מסלול בטוח להתרסקות; קץ הסיפור הציוני הלאומי האמיתי. הרי למה שפוליטיקאים לא יבחרו את השופטים או את הוועדה למינוי שופטים? אתם מנסים למנות מנכ"לים למשרדים ממשלתיים, אבל אי-אפשר למנות אותם, כי הם מקורבים, הם פעילים, הם חברי כנסת לשעבר, אז למה שהם יהיו מנכ"לים? אז שופטים. בואו נבחר את השופטים שיחרצו דיננו, יקבעו את גורלנו. זה נראה לכם נכון? בזה בחרתם להתחיל. אה, ועוד דבר: פסקת ההתגברות. בואו נסתכל על המפלגות שלכם; בואו נסתכל על קצה החברה הישראלית, על השותפים: אבי מעוז – כמה אנשים הוא מייצג? בצלאל סמוטריץ', נציג הציונות הדתית – הוא מייצג? ומה עם הייצוג לחילונים? מה עם הייצוג לנשים? מה עם הייצוג לערבים? מה הייצוג ללהט"בים? איפה החילונים? הפכו למיעוט. איפה הליברלים? איפה הליברלים של הליכוד? איפה כולם? איפה הרוב הישראלי? בסופו של דבר, הקואליציה היום מסתכלת על הצד החרדי-חרד"לי ועל הצד של הליכוד שבא בה לידי ביטוי, ושותקת. כל אחד שקיבל את התפקיד, כל אחת שקיבלה תפקיד, שותקים כמו שהם שתקו או הושתקו בכל מערכות הבחירות האחרונות, בכל אותן חמש מערכות בחירות שהובלתם אליהן, שגררתם את המדינה אליהן. תראו את הקואליציה. תראו את מובילי המהלכים, את ראש הממשלה שטרטר את כולנו ארבע מערכות בלופ בחירות אין-סופי. ראש מפלגה שחלק מחבריו הורשעו בתמיכה בארגון טרור ונפסלו מריצה לכנסת, אז הינה, הוא היום שר. עוד ראש מפלגה שהורשע בפעם השנייה כי הוא חשב שהוא מעל החוק, הוא יכול לצפצף על החוק. מה שנכון לאזרח הרגיל לא תקף לגביו. הם מובילים לאבדון הזה. אז אתם תקבעו למערכת המשפט, אתם תמנו את השופטים, אתם תרמסו חוקי-יסוד, את ערך השוויון, את כבוד האדם וחירותו. באמת נראה לכם? נראה לכם שזה יקרה? לא, רבותיי, זה לא יקרה. אנחנו נרעיד פה את המדינה. המחאות רק יגדלו; נסביר לאזרחים את הסכנה. נראה כיצד הדרך נסללת לרפובליקת הבננות שאתם מבקשים להפוך אותנו. נוציא את כל האזרחים מבתיהם. נמחה בגרון ניחר, בכלים דמוקרטיים, נשבות, נשבית, לא נפסיק. אבל לא, זה לא יקרה. יש לנו מדינה, יש לנו רק מדינה אחת, אנחנו נשמור עליה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה. אני מזמין את השר יואב קיש, השר מקשר בין הממשלה לכנסת ושר החינוך, להשיב על ההצעה. השר קיש, בבקשה.

שר החינוך יואב קיש:

תודה. כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, חשבתי, חבר הכנסת טור פז, שהיית פותח את דבריך בגינוי המעשה השפל של השחתת הקבר של אביו של נתניהו. אני חושב שמן הראוי – – –

משה טור פז (יש עתיד):

לא שמעתי אפילו.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מתי? עכשיו?

שר החינוך יואב קיש:

תפתחו ynet ותראו, או ערוץ 14.

נאור שירי (יש עתיד):

איך אתה ישר מתקן.

שר החינוך יואב קיש:

גם זה מקום ששווה לראות, עדיף. אני חושב שמן הראוי שתעלו לפה ותגנו את זה כשאתם הולכים לדבר על כל מיני דברים שקשורים לראש הממשלה.

מיקי לוי (יש עתיד):

לא השחיתו. לא השחיתו. שמו שם מכתב לא ראוי.

שר החינוך יואב קיש:

אני אגיד דבר נוסף. מה זו דמוקרטיה? דמוקרטיה זה שלטון הרוב ושמירה על זכויות הפרט, וחבל שחלקכם מפרשים את זה כשלטון המיעוט על הרוב. אז לא, לא זו הדמוקרטיה. הדמוקרטיה תפקידה לאפשר לרוב לומר את דברו ולשמור על זכויותיו של הפרט, ואת זה כנראה שכחו גם באופוזיציה וגם חלקים אחרים בציבור, שמרגישים שאומנם הפסידו בבחירות ומבינים שאין להם רוב בעם, אבל רוצים לשמר את הכוח. ולעניין הזה, אני אומר לך, היושב-ראש, אנחנו כממשלה לאומית, ימנית, חזקה, נוביל בבטחה קו ברור של אחדות, קו ברור של שמירה על אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. אנחנו לא ניתן יד להסתה וניסיון לפגוע בשלטון החוק. לא ניתן יד לפגיעה בדמוקרטיה הישראלית. ואנחנו נוביל את התיקון הכל-כך נחוץ וכל כך נחרץ למדינת ישראל בהובלת הרפורמה המשפטית של שר המשפטים יריב לוין. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לשר קיש. אני מזמין את חברת הכנסת פנינה תמנו שטה לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה – –

מיקי לוי (יש עתיד):

תחזור על חצי אמת. שמו מכתב ולא השחיתו. תדייק לפחות. השקר הוא לא – – –

היו"ר אמיר אוחנה:

– – מטעם סיעת המחנה הממלכתי. בבקשה, גברתי. עשר דקות לרשותך.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

כנסת נכבדה, אנחנו במחנה הממלכתי הגשנו היום את הצעת האי-אמון בממשלה, לממשלה שמוכיחה לנו מיום ליום, והיא עוד לא בת חודש, שלא רק הכנסת לא יכולה לתת בה אמון, אלא גם הציבור לא יכול לתת אמון בממשלה הזאת. בכל בוקר אזרחי ישראל מתעוררים בחודש האחרון למתקפה פרועה, דורסנית, חסרת רסן, של הממשלה נגד אזרחיה; של שרים שלא קמים בבוקר ואומרים: איך נבנה, איך נשנה, איך נשפר, אלא קמים בבוקר ואומרים: מה נפרק, מה נהרוס, איפה נפגין את הכוח שלנו. אתמול זה היה שר התרבות והספורט מיקי זוהר, שרוצה לסגור את מיזם שבת ישראלית, ואני שמחה שלפחות ראש הממשלה היה צריך להתערב. הוא עוד יצטרך להתערב בכל כך הרבה פעולות של שרים. ומה הוא רצה לעשות, השר זוהר? לקחת לעשרות אלפי ישראלים, אם לא יותר, הפוקדים את אתרי התרבות והמורשת שלנו, את רגעי המנוחה היחידים שיש להם בשבת, ומאפשרים להם קצת ליהנות, ופשוט לרצות את השותפים שלו בקואליציה, את השותפים החרדים, תוך התעלמות בוטה מצורכי הציבור. בשבוע שעבר זה היה שר התקשורת שלמה קרעי, שעוד בטרם למד את תפקידו המיניסטריאלי, בטרם למד להגות את שמות עובדי המשרד, להכיר את ההנהלה הבכירה, את האחריות הגדולה במשרד, החליט לצמצם את חופש התקשורת, להלך עליה אימים בקול אווילי גדול. אין צורך, הוא אומר, בשידור ציבורי. אני יוצאת חלציה של התקשורת, ובעיקר של השידור הציבורי. כמי שעבדה בערוץ 1 – אחר כך זה הפך להיות התאגיד – אני שואלת, זו המטרה שלו? בשביל זה הוא פילל להיות שר? הרי זה מעמד כל כך מרגש להגיע למצב שאתה ממונה לשר במדינת ישראל. ביראת קודש, ביראת כבוד אנשים צריכים להיכנס לתפקיד המיניסטריאלי, אבל מה, אמרה לפניו שרה קודמת ממפלגתו, השרה רגב: מה שווה תאגיד השידור הציבורי אם אי-אפשר לשלוט בו. האם רק בשליטה עסקינן? הממשלה הנוכחית מחפשת כוח, מחפשת לשלוט. לא למשול – לשלוט שליטה. לספח לעצמה כוח גדול ובלתי מוגבל של שררה והטלת מורא. ממשלה שמחפשת יום-יום מי איתנו ומי לא איתנו, מי מיישר קו ומי לא מוכן להרכין ראש. הממשלה הזאת, פתחתי ואמרתי, פותחת במלחמה על אזרחיה. מרגע שאנחנו יצאנו לבחירות, הוכרעו הבחירות, נבחרה ממשלה, הרי הממשלה צריכה להבין שהיא משרתת את כלל האזרחים במדינת ישראל ולא רק את בוחריה. ראינו לצערי שגם כאשר מדובר בביטחון ישראל – ביום שישי האחרון, גם בנושא הזה הממשלה המנופחת הגדולה ביותר שהרכיב נתניהו, יש בה שני שרי ביטחון, ממשלה שמובילה לפקודות סותרות: השר סמוטריץ', השר במשרד הביטחון, נתן הנחיה ביום שישי – הנחיה שערורייתית, כאילו היה מדובר בנער גבעות – שלא לפנות את המאחז אור חיים. התעשת שר הביטחון גלנט ונתן הנחיה הפוכה, כדי לשמור כמובן על חוקי מדינת ישראל. האחריות המיניסטריאלית היא קודם כול של שר ביטחון, אבל המשחק הזה בקודש-הקודשים, חוסר ההבנה שאתה כבר שר בממשלה. השר סמוטריץ', אתה שר בממשלה, כמו שאמרתי, לא נער גבעות, וזה לא מגרש משחקים אישי שלך. כשיש מאחז לא חוקי, מפנים אותו. כמו שאני לא אלך לשטח פתוח בעיר מגוריי פתח תקווה ואחליט שאני שמה קרוון, ובטח אנחנו לא יכולים לתאר או לדמיין, גם אני כחברת כנסת, שמישהו מכם ייתן גיבוי למי שעובר על החוק. התחושה היא שיש שרים שעוד לא הפנימו את מעמדם. כמובן שהסאגה לא הסתיימה בזה, אלא לאחר שהשר גלנט עשה לו נו נו נו, סמוטריץ' החליט לעשות ברוגז, החליט להחרים. הוא ושריו החליטו להחרים את הממשלה, את ישיבת הממשלה האחרונה. הם מחרימים את עצמם? את מי הם מחרימים? אני מנסה להבין. הם מחרימים את אזרחי מדינת ישראל? וראש הממשלה נתניהו לא מצליח לשלוט בקיצוניים. לא מצליח לשלוט בקיצוניים. מלכתחילה, נתניהו, לא היית צריך לחלק כיבודים על חשבון ביטחון עם ישראל, ולצערי, אם לא תפטר את השר סמוטריץ' מתפקידו כשר במשרד הביטחון, כולנו נשלם מחיר כבד. מה שעצוב זה שבעצם מספיק מכובד להיות שר אוצר, מספיק מכובד ויש ים עבודה באוצר, בטח בתקופה הזאת, שיש עבודה עצומה אל מול העובדה שיש יוקר מחיה שתחתיו נאנקים אזרחי מדינת ישראל. ברור מאליו שהיה צריך להגיד דיינו. זו עוד הוכחה להפקרות, ואם אנחנו חושבים שאנחנו עוצרים בזה, ברור שלא פחות מביטחון ישראל, חינוך ילדינו, עתיד מדינת ישראל, גם הוא תחת הפרטה של האחריות המיניסטריאלית שחוגגת. משרד החינוך נשלט בידי לא פחות משלושה פוליטיקאים שבוחשים בחינוך. נמצא איתנו כאן שר החינוך. איך אתה, שר החינוך, יכול לסבול את הרעיון הזה שיש לך עוד שר במשרד החינוך, שיש עוד סגן שר שקיבל יחידות סמך? זה פשוט לא הגיוני. אחרי הקורונה – ואני יודעת כמה קשה עבדת באותה תקופה, כי אני הייתי בממשלה, היית סגן שר הבריאות – הרי הילדים של מדינת ישראל היו בקריסה, גם נפשית, גם פדגוגית. אני אומרת: מה, הכול זה משחק כיסאות? יש עולם מתוקן. יש דבר כזה שנקרא עולם מתוקן, שכל שר אמון על משרדו. נכון, גם בעולם נהוג שיש שרים נוספים, אבל לא בצורה שערורייתית כזאת, לא בהפקרות שכזו, בטח לא תוך כדי סתירות עוד לפני שקמה הממשלה הזאת, ובטח שאם אומרים עד כאן, הם לא מחרימים את הממשלות של עצמם. בכלל, הלך הרוח הוא כל כך קשה. הוא כל כך קשה. אני אנצל את ההזדמנות שיש פה שני שרים במליאה, כולל שר המשפטים – החוק הזה תחת משרדך, השר לוין. חוק ייצוג הולם. אומנם אין חובה לשרים ושרות למנות מנכ"לים שהם נשים, אבל אני מתביישת שזו המציאות וזו תמונת המצב שאתם מראים לילדות שלנו ולילדים שלנו. לאיזו מציאות אנחנו מחנכים את ילדי ישראל – שרק מנכ"לים אפשר להביא? לדעתי זו הייתה כבר הישיבה השלישית או הרביעית של הממשלה שמביאים מינויים למנהלים כלליים למשרדי הממשלה, שאנחנו מבינים שהם התפקידים המשמעותיים ביותר במגזר הציבורי, ולא אף אישה אחת. ואני לא צבועה, אני לא אשחק לשני כיוונים – אני הגנתי על המועמדות של עורכת הדין אוסנת מארק. אני לא הסכמתי שתהיה השתלחות בה. אבל מרגע שהיא משכה את מועמדותה, צר לי, צר לי שאף שרה בממשלת ישראל ואף שר לא טרחו להציג מועמדת אישה, ויש לנו מצוינות ביותר. זה הלך הרוח. וזה פשוט לירוק בפרצוף של הימין הליברלי. הליכוד זו כבר לא תנועה לאומית ליברלית. זו לאומית שמרנית שנכנעת לסחטנות, שלא מבינה שהיא הופכת את המדינה שלנו ליותר דתית – ואני אומרת את זה כאישה דתית. מה שנעשה בממשלה עכשיו, עם כל המהלכים של כפייה דתית, מייצר חילול שם השם. לא קרבה. הממשלה הנוכחית – אני מסתכלת סביב השולחן – אין מה להתפאר בה. גם שש שרות – אגב, אנחנו היינו 30% בממשלה היוצאת. 30% נשים שרות מכלל הממשלה, היום אנחנו פחות מ-19% שהן שרות. אבל אני אומרת לכן, שרות יקרות, אל תטמנו ראשכן בחול, וגם לא השרים שאכפת להם. הקריאה הזאת היא כמובן גם לך, אדוני יושב-ראש הכנסת, כמי שמשפיע מאוד בליכוד. אני מבקשת ודורשת – –

היו"ר אמיר אוחנה:

הזמן נגמר.

פנינה תמנו (המחנה הממלכתי):

– – שהבנות שלנו תראינה מנכ"ליות. ראש הממשלה צריך לעצור את המינויים עד שנעשה תיקון. תודה רבה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה. תודה לך, גברתי. גם על ההצעה הזו ישיב השר המקשר בין הכנסת לממשלה, שר החינוך חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ראיתי את הכותרת של האי-אמון הזה וכמעט פרצתי בצחוק. מי הם, מה שנקרא, שיבואו ויטיפו לנו על גודל הממשלה, אחרי שהיו קואליציה של 61 חברי כנסת שהיו עם 22 נורבגים?

דבי ביטון (יש עתיד):

לא רק שאתם לא משנים. לא רק שאתם לא משנים, אתם מוסיפים.

שר החינוך יואב קיש:

ואתם תיקנתם את החוק בשביל להקטין רק אולי לסיעה הגדולה, הליכוד, את שליש הסיעה כפי שהיה קודם, אז אולי זה קצת מקדים את החוק שמגיע. אנחנו מתקנים בחזרה – את הקלקולים שאתם עשיתם אנחנו מתקנים, כך נעשה גם בעוד הרבה הצעות חוק אחרות, כך גם בנושא הזה, שבסוף, למרות שהקואליציה הזו יותר גדולה מהקואליציה הקודמת, יהיו לנו פחות נורבגים ממה שהיו לכם, אז בטח לא תוכלו להטיף לנו מוסר על גודל ממשלה ועל כל מיני אירועים מתנפחים כאלה או אחרים. תודה.

דבי ביטון (יש עתיד):

מה אתם רוצים להגיד?

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה רבה לשר קיש. אני מזמין את חבר הכנסת אביגדור ליברמן לנמק את ההצעה להביע אי-אמון בממשלה מטעם סיעת ישראל ביתנו. בבקשה, אדוני, עשר דקות לרשותך.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, כנסת נכבדה, אומנם כתבתי נאום, אבל אני רוצה להתחיל דווקא ממה ששמעתי כאן. באמת, יש פה ממשלה וכנסת שעוסקים רק בפוליטיקאים. אני רואה את ראש ממשלה מתעסק בסוגיה המשפטית שאמורה להציל אותו מהתסבוכת הפרטית שלו. אני רואה את שר הבריאות – הוא עדיין שר הבריאות, הפיטורים עוד לא נכנסו לתוקף. אבל מי מטפל בבעיות אמת? אנחנו שומעים על אלימות בבתי החולים יום-יום. לא שמעתי התייחסות אחת, מילה אחת, מראש הממשלה, מראש הקואליציה, על האלימות המשתוללת במערכת הבריאות. בטח את ראש הממשלה זה לא מעניין, בטח שר הבריאות מתעסק בדברים אחרים, ואף אחד לא מטפל בבעיות האמת של אזרחי מדינת ישראל. אני גם לא מבין, אני מודה ומתוודה, שמעתי נאום חוצב להבות של פנינה, של משה טור פז, ואני פונה לחבריי, חברים טובים, ליושב-ראש האופוזיציה יאיר לפיד וגם לשר הביטחון לשעבר בני גנץ – תפסיקו עם פיצול האישיות. תפסיקו לגמגם בנושא של הרפורמה המשפטית. אין שום דרך, תרדו מהסרט הזה שיש פשרה איתם. אני שמעתי שמדברים בשם יש עתיד. הממשלה כושלת במאה אחוז, ראש הממשלה חלש, מאה אחוז מרמה את ציבור בוחריו, מנסה להקים פה דיקטטורה מלאה, אז איזו פשרה אתם רוצים? אתם רוצים 50% דיקטטורה? 50% דיקטטורה? מה אתם רוצים פה, ראש ממשלה חזק ב-50%? אתם רוצים שראש הממשלה יפגע רק ב-50% בציבור בוחריו? שירמה את כל האזרחים רק חצי? איזו פשרה? תפסיקו, תרדו מהסרט הזה. זה פשוט לא מתאים. בכל אופן, אנחנו לא בסרט הזה, לא נהיה בשום פשרה. חבל שאנחנו מגיעים לזה, וגם ראשי האופוזיציה מודיעים על כך בלי להתייעץ עם חברים אחרים. ואני אומר לכם, לא התייעצתם, הוצאתם הודעות – אנחנו לא שם, ואני ממליץ לכולם לרדת מזה. גם בנושא של – אני לא רואה פה נציגי ש"ס ויהדות התורה, אבל כאן מעל בימת הכנסת אני רוצה להגיד להם: תפסיקו לבלבל את המוח, אין לכם שום מונופול על היהדות. שבעים פנים לתורה. אתם לא נמצאים באף אחד מאותם שבעים פנים לתורה. אתם מחוץ למגרש הזה. מה שאתם עושים זה פשוט לשמר את התצורה החיצונית, שומרים על כל הסממנים החיצוניים, אבל מבחינת המהות אתם מרמים יום-יום, אתם פשוט מזייפים את התכנים של היהדות, של מסורת ישראל. אין שום קשר בין מה שאתם מטיפים לו ליהדות אמיתית. מה שפה אפשר להגיד – כמה שיותר מתקרבים למוסדות של ש"ס ויהדות התורה, ככה מתרחקים מאלוהים. אני לא מבין מאיפה לקחתם שאסור לשרת בצה"ל, איפה כתוב שאסור להיות לוחמים. לא מעט מגדולי ישראל היו לוחמים מעולים, מצוינים. מה אומר משה ליהושע בן-נון? וכך כתוב בספר שמות: "ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק". דוד המלך גם עבד וגם היה לוחם, ברק בן אבינעם, יהודה המכבי, שמעון בר-כוכבא כולם היו לוחמים.

טלי גוטליב (הליכוד):

גם חברי הכנסת של ש"ס שירתו בצבא.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

גם בתחילת הדרך וגם במדינת ישראל – –

טלי גוטליב (הליכוד):

חברי הכנסת של ש"ס שירתו בצבא. הם לא פה, אבל – – –

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

– – גם ח"כים מיהדות התורה וגם האדמו"רים היו לוחמים, ואף אחד לא ראה בזה פסול.

טלי גוטליב (הליכוד):

חברי הכנסת של ש"ס שירתו בצבא.

דבי ביטון (יש עתיד):

דוד המלך עבד ונלחם.

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

אני עוד זוכר תקופה שבה סגן השר לשעבר אברהם רביץ ז"ל, מטעם יהדות התורה, היה לוחם בלח"י וידע לשיר "חיילים אלמונים", וגם האדמו"ר מסרט ויז'ניץ, אליעזר הגר ז"ל, התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת כרמלי, ואף נפצע בקרבות על רמת יוחנן באזור עמק זבולון והוגדר כנכה צה"ל. מי אמר שלנשים אסור להיות חלק ממערך הביטחון של מדינת ישראל? דבורה הנביאה לא הייתה רק שופטת, היא הייתה באמת שרת הביטחון באותה מלחמה נגד צבא חצור. הרי היא הקימה את הצבא. יעל אשת חבר הקיני, היא הרגה את סיסרא. בסופו של דבר, ברק בן אבינעם היה רמטכ"ל, דבורה הנביאה הייתה שרת הביטחון, אבל מי שהרג את סיסרא הייתה יעל אשת חבר הקיני. יהודית – הרי יהודית הרגה את שר הצבא האשורי של נבוכדנצר. היא כנראה באמת הייתה ג'דה, כנראה עברה הכשרה בסיירת מטכ"ל, פשוט ערפה את ראשו. גם שרה אהרנסון, גיבורת ניל"י, וחנה סנש, הצנחנית שלנו שהיא דמות ומודל לחיקוי ולהערצה להרבה בנות ישראל. יש מעל 850 חללות צה"ל, כ-1,000 נשים שנהרגו כלוחמות מאז החל המאבק על ארץ ישראל. גם המאבק על העלייה והניסיון לבטל את חוק השבות, הכול בניגוד למסורת ישראל. בואו נחזור למקורות, מה כתוב שם? "ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצרים". בכלל, מכל מה שלמדנו מתוך המקורות, שקולה ישיבת ארץ ישראל כנגד כל התורה כולה, בטח ובטח כשמדובר בזרע ישראל. דיברנו הרבה פעמים על רות המואבייה, אבל פה בירושלים יש רחוב, רחוב נחמד מאוד, חלק בטח מכירים אותו, הלני המלכה. הלני המלכה לא הייתה יהודייה בדיוק, היא לא עברה בדיוק גיור, לא היה שם זרע ישראל, אבל היא הייתה צדיקה, וגם בזמן הרעב היא זו שהצילה את בני ישראל וגם חילקה אוכל לכל אלה שנשארו ללא כלום. הגבעונים, מי מכיר את סיפור הגבעונים? אז הייתה רבנות ראשית. 150,000 איש, אז, בימים ההם, גוירו פשוט בלי לבלבל את המוח. ואגב, כל מי שניסה להשפיל אותם, גם כשמדובר על גדולי ישראל, שילם מחיר כבד על ההתנשאות הזאת. גיור האדומים, תקראו אצל יוספוס פלביוס. אגב, איפה הורדוס? הורדוס היה בסך הכול מהאדומים, עבר גיור, הבנאי הכי גדול בתולדות עם ישראל. גם בתקופת הגאונים מהמאה השישית למאה ה-11 – גלים של גיורים. אז כל הסיפור הזה, כל ביטול חוק השבות, מאיפה לקחתם את זה? וגם, מי אמר שאסור לעבוד? הרמב"ם עבד במשרה מלאה, רופא; רש"י, יצרן יין במשרה מלאה; הילל הזקן שהוא באמת הצדיק, היה חוטב עצים, וזה לא הפריע לו להיות יהודי לא פחות טוב לא מגפני ולא מליצמן ולא מאחרים. הרמב"ם, בחיבור ההלכתי המונומנטלי שלו משנה תורה, הלכות תלמוד תורה, כותב: כל מי שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילול השם. בניגוד אליכם, אנחנו בישראל ביתנו מתנגדים לחילול השם. אנחנו מכבדים את מסורת ישראל. הרמב"ם מוסיף וכותב: "כל תורה שאין עימה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון". לכן, אדוני היושב-ראש, כל מה שהצליחו לסחוט בכוח – נחזור לשלטון ונבטל הכול, לא רק את זה. גם נחזור, אדוני שר החינוך, להסכם ההיסטורי בין בן גוריון לבין חזון איש: לא יהיו יותר מ-400 פטורים בשנה. כל הסיפור של תורתם אומנותם, פטור גורף – נגמר. שוויון בנטל גם בכלכלה וגם בצבא, גם ליהודים וגם לערבים. לא נוותר על זה. ותזכרו, לא לעולם חוסן. תודה.

היו"ר אמיר אוחנה:

תודה לאדוני, וגם על ההצעה הזו ישיב השר המקשר בין הממשלה לכנסת ושר החינוך חבר הכנסת יואב קיש, בבקשה.

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, היושב-ראש, אתה הפסדת חוויה. אני ישבתי ונהניתי, שמעתי את נאומו של יו"ר סיעת ישראל ביתנו אביגדור ליברמן מתובל בהרבה היסטוריה מקראית שבאמת היה שווה ומעניין לסקור אותה. לכן אני חשבתי שאני אעלה ואתחיל להתייחס לאבסורד הגדול. הרי מה הנושא? פגיעה בערכי היהדות. כל כך קל כאילו לשכוח מה היה בשנה וחצי האחרונות, איך כיוונתם חיצים הכי ברורים כנגד הזהות היהודית של המדינה, כנגד הציבור החרדי.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אנחנו לא יהודים, אנחנו לא יהודים, רק אתם יהודים.

שר החינוך יואב קיש:

בחרתם להתעלל בציבור החרדי וראיתם בו אויב מדינה, בהשמצות ובשקרים, וראינו – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אתם – – –

אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו):

שר החינוך, מי שפוגע בציבור החרדי זה ראשי ש"ס ויהדות התורה.

היו"ר ישראל אייכלר:

סיימתם את הערות הביניים? מי שרוצה – לא להפריע לדובר.

שר החינוך יואב קיש:

ראינו איך אתם לא מסוגלים כממשלה להעביר שום דבר לטובת חיילי צה"ל בלי שאנחנו כאופוזיציה – – –

עודד פורר (ישראל ביתנו):

אתה לא רוצה שהילדים שלהם ילמדו מתמטיקה. אתה שר חינוך שלא רוצה שהילדים ילמדו מתמטיקה – מתמטיקה.

היו"ר ישראל אייכלר:

עודד פורר, אני מבקש לא להפריע לדובר.

שר החינוך יואב קיש:

הרי אם לא היינו אנחנו עוזרים לכם באופוזיציה, גם את ה-75% לחיילי צה"ל לא הייתם נותנים. רציתם לתת 66%, רצינו 100%, גם את זה אתם לא רציתם לתת.

דבי ביטון (יש עתיד):

לא רציתם באמת – – –

שר החינוך יואב קיש:

אז אחרי שראיתי כמה צביעות הייתה פה, כמה צביעות הייתה פה, מהאמירה הראשונה של ממשלה מנופחת, ואף אחד לא שכחתם איך ניפחתם את הממשלה האחרונה; מהאמירה של פגיעה קשה בערכי היהדות, ואף אחד לא שכח איך אתם פגעתם ביהדות.

עודד פורר (ישראל ביתנו):

לא פגענו בערך אחד, בערך אחד.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

במה?

שר החינוך יואב קיש:

אז עם כל הכבוד, עם כל הכבוד, נאום שמתובל באזכורים מסיפורי התנ"ך, לא יכפר על מה שעשיתם פה בשנה וחצי האחרונות. תודה רבה.

קריאות:

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

היהדות שלנו לא טובה, לא מספיק טובה, רק שלכם.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. בהתאם לתקנות הכנסת, נתחיל בדיון הסיעתי. ראשון הדוברים, חבר הכנסת יאיר לפיד.

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

"פגעתם ביהדות", תן דוגמה אחת – דוגמה אחת. עלית כדי להשיב ולא השבת, אז מה עשית בזה?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מה חשבת, שתקבל תשובה?

יבגני סובה (ישראל ביתנו):

לפחות משר החינוך. איזה חינוך הוא נותן פה?

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

איזה שר חינוך מעודד שלא ילמדו לימודי ליבה? איזה שר חינוך? אחד מתוך החמישה. איזה? איזה מספר?

יאיר לפיד (יש עתיד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, יש לי שאלה למליאה: איפה בן גביר?

קריאה:

עובד.

יאיר לפיד (יש עתיד):

שישה פצועים בארבעה מקרי ירי בלוד – איפה הוא? לפני הבחירות אנחנו יודעים מה היה קורה: אחרי חמש דקות הוא כבר שם; אינסטגרם, טיקטוק, ראיונות בכל הערוצים, מבטיח לנו שאצלו לא יהיו דברים כאלה, הוא היה גומר את זה ביום. בפסגת זאב אתמול ילדה נפגעה מירי תועה, בת שבע וחצי, ישבה בבית, ירו לתוך הבית שלה. אני משאיר לכם לדמיין את סדרת הצילומים של בן גביר עם ילדה כזאת לפני הבחירות. עכשיו השר דני דין נעלם. אתמול במועצה האזורית אשכול, ליד שדה אברהם, ילדה בת 17 קלטה שעוקב אחריה מישהו חשוד, הקפיצו אנשי ביטחון, ברחה ברגע האחרון – אנחנו יודעים מה בן גביר היה עושה לפני הבחירות מסיפור כזה. האינסטגרם שלו היה נופל. הצוותים הרפואיים שובתים היום בגלל האלימות בבתי החולים כלפיהם, עוד מקרה ועוד מקרה ועוד מקרה. שוב מתקיפים אותם, שוב מרביצים להם. רופאים ואחיות שמצילים חיים מרגישים שאין מי שיגן עליהם. זה היבול של סוף שבוע אחד. מה קרה לסבב הראיונות הקבוע? ערוץ 12, 13, 14, ynet, וואלה, חמש עם, שש עם, מהדורה מוקדמת, מהדורה מאוחרת, חדשות הלילה. מנופף באקדחו, מבטיח לכולם שאחרי שבוע אצלו הכול ייגמר, הוא יראה להם. אנחנו יודעים בדיוק מה הוא היה אומר אז לשר לביטחון פנים. אז נשאלת השאלה: איפה בן גביר? ביטחון פנים זה עניין רציני. טיפול באלימות זה עניין רציני. אנשים רציניים צריכים לטפל בו, מומחים בהפעלת הכוח, לא מומחים באינסטגרם וטיקטוק. בן גביר עשה קריירה מלרכוב על הפחדים של האזרחים. הפחדים מוצדקים, רק באיזה עולם הוא הפתרון? באיזה עולם הפתרון לאלימות בחברה הישראלית הוא עבריין מורשע שעשה את כל הקריירה שלו בצילומי סלפי, שהניסיון היחיד שלו בתחום המשטרתי זה שהוא היה עצור אין-ספור פעמים?

טלי גוטליב (הליכוד):

במה הוא הורשע? אתה יודע במה הורשע? בזה שהוא תלה – – –

יאיר לפיד (יש עתיד):

אולי מוטב לממשלה למנות שר אמיתי לביטחון פנים.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא קולטים. ממשיכים לפמפם בלי לדעת – – –

קריאות:

יאיר לפיד (יש עתיד):

כי אם יהיה שר אמיתי לביטחון פנים, בן גביר יוכל להתפנות לדבר היחיד בעולם שהוא טוב בו, שזה צילומים וראיונות.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – על זה הוא הורשע, לפני 25 שנה, אוי אוי אוי.

יאיר לפיד (יש עתיד):

עד אז, אנחנו נמשיך לשאול את השאלה הרלוונטית היחידה: איפה בן גביר? תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

לפני שנעבור לנואם הבא – הודעה לסגנית מזכיר הכנסת.

סגנית מזכיר הכנסת ראדה חסייסי:

תודה. ברשות יושב-ראש הישיבה, אני מתכבדת להודיעכם, כי הונחה היום על שולחן הכנסת, לקריאה שנייה וקריאה השלישית, הצעת חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 52), שהחזירה ועדת החוקה, חוק ומשפט. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, המחנה הממלכתי.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

תודה, אדוני היושב-ראש. גם במליאה וגם בוועדה של קרעי אמרתי שבתוך חודש שרי הביטחון יריבו ביניהם. נו, אז תריבו, אבל למה אנחנו צריכים לסבול? תריבו ביניכם, שרי הביטחון. שאלתי בוועדה של קרעי, מה יקרה אם שר הביטחון יחליף את ההחלטה של השר במשרד הביטחון? אז היועץ המשפטי רצה להשיב, אז רוטמן קפץ שהוא לא יכול להשיב, אבל בסוף אמרו שאם שר הביטחון קובע והשר במשרד מחליט, הוא משנה את ההחלטה שלו. כמו שצריך, פיקוד אחד לביטחון, פיקוד אחד לצה"ל, ארבעה שרי ביטחון. אחרי זה עלינו פה במליאה ושאלנו: מה יקרה בסיפור דמיוני, אם יהיה איזה מאחז לא חוקי שצריך לפנות? שאלנו את זה, ומצאנו מריבת שרים, והינה רבים השרים, והביטחון של ישראל נפגע בגלל מריבות של שרים. תשימו 38 שרים, תשימו סגני שרים, אבל מה אתם רבים על ביטחון? מה אתם נותנים הוראות סותרות לצבא? אבל במה אתם מתעסקים עכשיו? זאת השאלה. פורסם סקר בעיתון בשבע, שנילקח מעיתון ישראל היום – שני עיתונים לא של שמאלנים – והסקר של ישראל היום, על ידי "מאגר מוחות", אומר ש-70% מהליכודניקים רוצים שהממשלה תתעסק ביוקר המחיה, 11% – בביטחון, ו-8% – בשסע החברתי. כשזה מתחבר ליוקר המחיה – כמעט 80%. ורק 7% מהליכודניקים – יריב, יריב שר המשפטים, שר המשפטים יריב לוין, יש סקר שבוצע השבוע על ידי ישראל היום: 80% בתכלס מהליכודניקים רוצים שתתעסקו ביוקר המחיה – –

אוריאל בוסו (ש"ס):

אתה מאמין לסקרים?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

– – ורק 7% רוצים רפורמה משפטית. אלה המספרים.

אוריאל בוסו (ש"ס):

היה סקר ב-1 בנובמבר, מיכאל.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

אלה המספרים. עכשיו באתם ועשיתם מסיבת עיתונאים על יוקר המחיה.

קריאה:

לפי הסקר שאין לנו 61 בכלל.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

עשיתם – – –

אוריאל בוסו (ש"ס):

לפי הסקרים אני לא חבר כנסת.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

לא, תקשיבו לבוחרים שלכם. הבוחרים שלכם, מאיפה הם באים? חלקם מעמד ביניים עם קשיים, חלקם עניים מרודים. אומרים לכם 80% מהם: תתעסקו ביוקר המחיה, תביאו בשורה. לאן הלכתם? 7% – להתעסק ברפורמה משפטית. ומה אתם עושים עכשיו? יוצרים קרע בעם, יוצרים ברדק. עושים מסיבת עיתונאים על יוקר המחיה, ומה יש במסיבת עיתונאים? הוזלת הדלק בעשר אגורות. אנחנו הוזלנו את הדלק בחצי שקל. אפילו לא שמרתם על הדברים שעשינו.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

שני משפטים. לא שמרתם על מענקים למשפחות בשכר נמוך. הבאנו 500 מיליון שקל נוספים – הייתם שומרים על זה. לא שמרתם על הטבות מס לאנשים עובדים עם ילדים. אתם מביאים עשר אגורות לדלק – זה יוקר המחיה? זה מסיבת העיתונאים של הבלוף. איפה מה שהבטחתם חינוך חינם?

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

איפה מה שהבטחתם להוריד את המע"מ ל-12%? איפה ההבטחות לבלום, להקפיא את המשכנתה? 80% מהבוחרים שלכם רוצים יוקר המחיה, ואתם עושים ברדק במערכת המשפט.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לחבר הכנסת מיכאל מרדכי ביטון, המחנה הממלכתי. יעלה ויבוא חבר הכנסת אוריאל בוסו, בבקשה. אחריו – שמחה רוטמן.

אוריאל בוסו (ש"ס):

אדוני היושב-ראש, מכובדיי השרים, חבריי חברי הכנסת, אני רוצה להתנצל למעשה בפני כל מחנה השמאל הנאור, שאתמול בישיבת הממשלה, בניגוד לציפיות שלהם, ראש הממשלה מר בנימין נתניהו, אכן כן, בלב כבד, פיטר את שר הפנים והבריאות הרב אריה דרעי. ובניגוד לכל הציפיות שלכם שמישהו כאן יאחז בכיסא ולא יקיים את החוק, אכן מדובר באנשים שמקיימים חוק. בניגוד לפעולות האנרכיסטיות ולקריאות התיגר שלכם על הממשלה ועל כל השלטון, אנחנו מקיימים את החוק ואנשי חוק כמו שצריך.

קריאה:

חוץ מכשאתם רוצים – – –

אוריאל בוסו (ש"ס):

שמעתי היום שראש האופוזיציה קרא בישיבת סיעה להקים ועידה נשיאותית. אני מצטרף לקריאה שלו, אדוני שר המשפטים, שמייד אחרי שתעביר את כל הרפורמות המשפטיות שלך, צריך להקים ועידה נשיאותית בשביל ללמד את המחנה שהפסיד לקיים את רצון הבוחר.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אין לכם סמכות לבטל את הדמוקרטיה.

אוריאל בוסו (ש"ס):

לקיים את רצון הבוחר על ידי ועידה נשיאותית – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אין לכם לגיטימציה, סמכות לבטל את הדמוקרטיה.

אוריאל בוסו (ש"ס):

– – שתלמדו לקבל את רצון העם. אתם לא יודעים לקבל את זה בקלפי.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אין לכם סמכות.

אוריאל בוסו (ש"ס):

חברי חבר הכנסת מיכאל ביטון דיבר איתי על סקרים. מר ביטון, לפי הסקרים שאתם קוראים, אני עכשיו בכלל לא חבר כנסת ואנחנו בכלל לא בשלטון. פתאום הסקרים האלה הם חשובים. ב-1 בנובמבר היה סקר מכריע – – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

העם רוצה שתתעסקו ביוקר המחיה.

אוריאל בוסו (ש"ס):

ממתי כל חודש אתם באים עם סקרים חדשים, ואתם רוצים לנווט שבקדנציה – –

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

– – – שבחר בך רוצה שתדאג לו ליוקר המחיה, לא לרפורמה משפטית.

אוריאל בוסו (ש"ס):

– – שאתם משלתם היו סקרים שהציבור מרוסק, עניין אתכם?

מיכאל מרדכי ביטון (המחנה הממלכתי):

70% מהליכוד – – – רוצים שתתעסק ביוקר המחיה.

אוריאל בוסו (ש"ס):

חברת הכנסת אורנה ברביבאי, העלית היום ציוץ עם תמונה של ראשי המפלגות: מה אני אענה לבנות שלי – לנכדות שלך – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

שאין מודלים של נשים. אין מודלים של נשים אצלכם.

אוריאל בוסו (ש"ס):

– – כשהן ראו את התמונה של כל ראשי הסיעות. אבל כשישאלו אותך: בממשלה שבה אתם כיהנתם, סבתא, איך יכול להיות שבין כל ראשי הסיעות אין איזה מזרחי לתפאורה, אין איזה חרדי – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מה אני, מה אני?

אוריאל בוסו (ש"ס):

– – אין איזה דתי בממשלה הזאת? לא עניין אתכם. פתאום מעניין אתכם איפה רצון הבוחר.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

די, נו, באמת, אין נשים בחברה הישראלית?

אוריאל בוסו (ש"ס):

תגידי להם שהיו בחירות ב-1 בנובמבר וזה מה שהציבור בחר. אלו ראשי הסיעות – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מה הציבור בחר?

אוריאל בוסו (ש"ס):

– – וזו ממשלה יהודית שבאה למשול.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מה הציבור בחר, מה הציבור בחר? לרסק את המדינה? מה?

אוריאל בוסו (ש"ס):

חברים, יש לכם כמעט חמש שנים לצעוק ולהפגין.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – הבחירה של הישראלים.

אוריאל בוסו (ש"ס):

צאו לגשרים, יש מזג אוויר יפה. אנחנו נמשול.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לא אכפת לך – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

גם בגשם נהיה בחוץ, אל תדאג, גם בגשם.

אוריאל בוסו (ש"ס):

והפיטורים שהיו בישיבת הממשלה זה לא חולשה, אלא אתם תקבלו כמו אגרוף חזק את כל חברי הקואליציה, שיעמדו מאחורי כל הרפורמות של סגן ראש הממשלה ושר המשפטים חבר הכנסת יריב לוין. תודה רבה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

להרוס את הדמוקרטיה בישראל, אלה הרפורמות, כדי שהוא יימלט מהכלא.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת שמחה רוטמן, הציונות הדתית.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

כדי שהוא יימלט מהכלא, זה מה שאתם רוצים. אף אישה בש"ס. אין, לא ראויות נשים בש"ס. אתה עוד מעיר לי.

טלי גוטליב (הליכוד):

תכבדי את האמונה שלהם. הן לא רוצות.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אתה עוד מעיר לי.

טלי גוטליב (הליכוד):

למה הם צריכים להתנצל על האמונה שלהם?

אוריאל בוסו (ש"ס):

אתן הכי פוגעות בנשים, אתן.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

שיכבדו את הנשים שלהם.

טלי גוטליב (הליכוד):

תכבדו את הנשים הדתיות, שלא רוצות להיות כאן.

שרון ניר (ישראל ביתנו):

שיכבדו את הנשים שלהם. מה זה "תכבדי את האמונה שלהם"?

טלי גוטליב (הליכוד):

למה אתם מכריחים נשים – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת שמחה רוטמן, רשות הדיבור שלך.

טלי גוטליב (הליכוד):

פטרנליזם יתר – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

מה זה האמונה, את מבטלת נשים – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אני גרתי לידם ויש לי משפחה חרדית. זכותן לאמונתן.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לא, לא זכותן.

טלי גוטליב (הליכוד):

מה שאתם עושים פה זאת השפלה של הרצון שלהן.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

הן 50% מהציבור בישראל.

טלי גוטליב (הליכוד):

השפלה של רצון של נשים – – – או לא להיות – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

את אישה שאומרת שזכותם להדיר נשים.

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת ברביבאי – –

טלי גוטליב (הליכוד):

כן, זכותה של אישה גם להיות עקרת בית, אם היא רוצה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

לא זכותה.

היו"ר ישראל אייכלר:

– – תני לדובר לפתוח בנאומו.

טלי גוטליב (הליכוד):

זכותה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

נשים – 50%. לא זכותם.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

טלי, על מה את מדברת? מי שרוצה להתמודד איתם, גומרים עליה. מה את מדברת שטויות?

שרון ניר (ישראל ביתנו):

– – – זכותה.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – להיות בבית. זו זכותה.

היו"ר ישראל אייכלר:

אבקש לאפשר לנואם לדבר. מי שיפריע, אני אקרא אותו לסדר. בבקשה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

תודה רבה, תודה רבה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

זכותן של נשים לא להופיע ברשימות, כל הכבוד.

טלי גוטליב (הליכוד):

זכותה, אם זה מה שהיא רוצה, את לא תכריחי אותה.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

את כאישה – – – ל << יור >> היו"ר ישראל אייכלר: << יור >> לא להפריע לנואם.

טלי גוטליב (הליכוד):

את מביישת אותה – – –

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

אני מביישת אותה?

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש – – –

יסמין פרידמן (יש עתיד):

את מחליטה – – – נשים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

את מביישת, את מביישת, עולם בלי נשים הוא עולם לא טוב.

היו"ר ישראל אייכלר:

טוב, אני – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

על מה את מדברת? אין זכות להדיר נשים.

היו"ר ישראל אייכלר:

אני אתחיל לקרוא קריאה ראשונה.

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה את מחליטה בשביל כל הנשים? מי את שתחליטי בשביל כולן?

היו"ר ישראל אייכלר:

אני מבקש להפסיק – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

– – – על מה את מדברת?

היו"ר ישראל אייכלר:

אני מבקש להפסיק את השיח בין הספסלים. הנואם עומד על הבמה – –

דבי ביטון (יש עתיד):

רגע, היא לא אישה פורצת דרך, אני לא מבינה.

היו"ר ישראל אייכלר:

– – וזכותו לדבר, ולאף אחד אין זכות להפריע לו.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זו ששוריינה ברשימת הליכוד מדברת על זכויות.

היו"ר ישראל אייכלר:

מרגע זה אני קורא לסדר.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אותם.

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת גוטליב.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

באמת – – – נשים.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת הרצנו, אני מתחיל לקרוא לסדר מרגע זה. אני מאפס את השעון. תתחיל לדבר, בבקשה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, חבריי חברי הכנסת, האמת היא שאחד מנושאי האי-אמון הפתיע אותי עד מאוד, בייחוד כשהוא בא מצד סיעת יש עתיד. אני לא בטוח שמותר להם להשתמש בשורש "רמייה" בשום הטיה שהיא, אבל כך הם בחרו בכל זאת. אני חייב לומר שהזעם הקדוש הזה הוא אחד מהדברים שהכי מפתיעים אותי. הייתי אומר "משעשעים", אבל יש יותר מדי אנשים שקונים את הזעם הזה, אז זה לא משעשע.

אורנה ברביבאי (יש עתיד):

בוא, תצחק על חשבוננו.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

זה לא משעשע בכלל. יש יותר מדי אנשים שקונים את הרמייה שאנשי יש עתיד נוקטים, ולא רק אנשי יש עתיד אלא עוד כמה אנשים באופוזיציה. לא הוצגה תוכנית לתיקון מערכת המשפט לפני הבחירות, זה פשוט נושא שנחת משום מקום, בלי שיח ציבורי, בהפתעה, אף אחד לא ידע; מי שמע? מי שמע שיש בעיה? אני גם נעלב באופן אישי, כי אחד מהדברים הראשונים שקרו כשהגעתי לכנסת זה שאנשים הקריאו לי מהספר שלי, "מפלגת בג"ץ", חלקם פה, על הדוכן. זאת אומרת שהבעיה שיש לנו מערכת משפט שאיבדה את האיזונים ואת הבלמים נמצאת בשיח הציבורי בצורה מאוד מאוד רצינית. פסקת התגברות נכנסה להסכמים הקואליציוניים כבר ב-2015 – לא מומשה, אבל הייתה כבר בהסכמים הקואליציוניים של 2015, בהסכמים הקואליציוניים של 2019, ועברה כאן – כאן, כאן ממש – בכנסת הקודמת, בטרומית. היא עברה בטרומית ועוכבה על ידי יש עתיד. כן, על ידי ממשלת השינוי עוכבה הצעת החוק הזאת למרות שהיא עברה בטרומית, בניגוד לתקנון, כי תקנון זה רק לאחרים, ויועצים משפטיים זה רק – או כמו שאמר ראש מפלגתם באחד הציטוטים, ורק אחד שנמצא בשמיים, חברת הכנסת ברביבאי, היה יכול להמציא ציטוט שכזה: "בעיניי זה חוקי". בעיניי זה חוקי. כלומר, אז היועץ המשפטי אמר שזה לא חוקי, אבל בעיניי זה חוקי, אמר יאיר לפיד. זה באמת – – –

דוד אמסלם (הליכוד):

גם מיקי לוי אמר את זה פעם.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

גם מיקי לוי, מצוין. יש לנו יועצים משפטיים מטעם סיעת יש עתיד. הדבר הזה הוא בעיניי מדהים, כי לבוא בזעם קדוש ולהגיד: חבר'ה, אבל אתם לא אמרתם לנו שאתם רוצים לתקן את מערכת המשפט – יושב פה חבר הכנסת אמסלם, שדיבר על זה, כתב על זה והתראיין על זה.

דוד אמסלם (הליכוד):

דרך אגב, חמש שנים אנחנו אומרים להם את זה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

אני אומר, לא לפני הבחירות, כי הם שוכחים. אתה יודע, מה שקרה לפני פשוט נשכח, פשוט נמחק להם מהזיכרון, הם לא עברו שדרוג. אבל לפני הבחירות – – –

דוד אמסלם (הליכוד):

הם אמרו לנו שהם ילכו עם מנסור עבאס, הם אמרו לנו הכול.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

יש לי עוד שנייה וחצי. אנחנו בציונות הדתית עשינו מסיבת עיתונאים, הצגנו תוכנית מפורטת. בליכוד כמעט כל אחד מהחמישייה הראשונה דיבר, הציג תוכנית עם פרטים. בסיעות החרדיות הגיבו לתוכנית שהצגנו ואמרו: כן, אנחנו רוצים, ואנחנו נרצה גם פסקת התגברות וזה יהיה תנאי עבורנו.

היו"ר אוריאל בוסו:

נא לסיים.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

הכול נשכח – לא דיברו על זה לפני הבחירות. אני אומר לכם, רבותיי, שכשיש עתיד אומרים שעל משהו לא דיברו לפני הבחירות, צריך לקחת את זה ברצינות, כי יש עתיד, כידוע, אמרו לפני הבחירות שהם יקימו קואליציה עם תומכי טרור וישבו עם תומכי טרור ויכניסו פנימה את ממשלת השינוי. על הכול הם דיברו לפני הבחירות.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

שמחה רוטמן (הציונות הדתית):

הציגו לציבור את הכול. אז אני אומר, רבותיי, מהם נלמד מהי רמייה ונעשה תמיד, תמיד, תמיד להפך.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה ליושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט, שמחה רוטמן.

דוד אמסלם (הליכוד):

רוטמן, אני רק רוצה להגיד לך – –

היו"ר אוריאל בוסו:

הדובר הבא, חבר הכנסת ישראל אייכלר.

דוד אמסלם (הליכוד):

– – אני מציע לך לא להסביר ולא להתנצל אלא לעבוד, להתקדם.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אנחנו בפרשת "בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו". עם ישראל יצא מעבדות לחירות, ופרעה, עדיין, אחרי שבע מכות, הכביד את ליבו והיה צריך לקבל עוד שלוש מכות עד ששחרר את עם ישראל. עם ישראל, מי שראה את הכינוס היום לכבודו של הרב אריה דרעי בהשתתפות ראש הממשלה וכל מרכיבי הקואליציה ראה את מלחמת השחרור של עם ישראל מידי משטר הדיכוי הדיקטטורי. אנחנו נכונן פה מחדש את הדמוקרטיה שאבדה בשנים האחרונות. עמדנו פה ודיברנו וקשקשנו, ומי שהחליט החלטות היה בבניין הסמוך – בבית המשפט העליון. שנים רבות אני אמרתי שעצם העובדה שהם נותנים עדיין ליהודים חרדים להצביע בבחירות זו זכות גדולה, כי יכול להיות שיבוא יום והם ישללו מאיתנו את זכות הבחירה. אנחנו שמענו פה קודם שאומרים: אין להם זכות לעשות מפלגה ללא נשים. מחר יגידו: אין להם זכות למפלגה לג'ינג'ים. ברגע שהם הבעלבתים אין דמוקרטיה, אבל מה שכבר קרה – שללו את פתק הבחירה של 400,000 בוחרי ש"ס ושל 2.5 מיליוני יהודים שבחרו בממשלה הזו על ידי פסיקה משפטית, בלי סמכות ובלי רשות ובעילת הסבירות. אני לא נכנס לעניין של ההשתק, שזו טענה משפטית, וכולם יודעים שזה שקר, כי כל אזרח בישראל ידע שאריה דרעי פרש מהכנסת העשרים-וארבע, ואף אחד – אפילו הפרקליטות לא אמרה שהוא התחייב לפרוש לכל החיים. אבל בית המשפט התעלם מזה, התעלם מ-400,000 בוחרים. היושב-ראש, אדוני היושב-ראש, מי ששלל את זכותם של 400,000 בוחרים להצביע בשביל אריה דרעי ישלול את זכות הבחירה של כל היהודים החרדים ואחר כך של כל היהודים המתנחלים ואחר כך הוא ישאיר רק לפריבילגים, כמו שהיה בימי הדמוקרטיה הראשונים של יוון העתיקה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הבחירות הן לכנסת, לא לממשלה.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

לא, הבחירות הן לכנסת, והכנסת מוסמכת לבחור את הממשלה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

לבניין הזה.

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

זה עוד שקר שאתם משקרים.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

הבחירות הן לא לכנסת?

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

הממשלה יונקת את סמכותה מחברי הכנסת – –

היו"ר אוריאל בוסו:

צודק, הבחירות הן לכנסת. מי בחר את השרים?

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

– – שנבחרו על ידי העם. זה לא איזה רשות נפרדת.

היו"ר אוריאל בוסו:

הכנסת. אז מה אתה רוצה מראש הממשלה – – –

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

זו לא רשות נפרדת, הרשות השופטת היא גם רשות – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

זה סביר בעיניך – – –

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

– – שצריכה להיבחר על ידי נבחרי הציבור. כך זה קורה בארצות הברית וכך זה קורה בכל המדינות הדמוקרטיות.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתה רוצה את זה בכל המוסדות?

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

זו המדינה האנטי-דמוקרטית היחידה שבה קבוצה שלמה שגרה ברחביה וצפון תל אביב בוחרת אחד את השני במשך 70 שנה, והם הקובעים והם שוללים את החוקים של הכנסת. מה אנחנו, הדוּמה? אתם יודעים שיש דוּמה בברית המועצות? יש קרמלין, שהוא מחליט, והדוּמה – זכותו לומר אמן. לא עוד. היום הוכרזה מלחמת השחרור. אנחנו נלך על השחרור הזה, נקיים את הדמוקרטיה, נשמור על זכויות המיעוט – מי כמונו צריכים לשמור על זכויות המיעוט, כי אנחנו המיעוט.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתם תשמרו על זכויות המיעוט?

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

כן, נשמור על זכויות המיעוט. כן, אנחנו נשמור על זכויות המיעוט הרבה יותר מאשר אתם שומרים עלינו, שאנחנו מיעוט, ומעולם לא קיבלנו סיוע בבג"ץ.

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

על חברי הקהילה הגאה? על נשים? על מי תשמרו?

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

אבל לא צריכים את הסיוע שלהם, כי יש לנו נציגים בכנסת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

על מי תשמרו?

ישראל אייכלר (יהדות התורה):

זה תפקידם של חברי הכנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה להגן על האזרח מפני הממשלה, לא של השופטים שיושבים שם ואין להם שום קשר למצוקות העם. תודה רבה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מי יגן על האזרח במדינה שיש לה כוח בלתי מוגבל?

היו"ר אוריאל בוסו:

תודה רבה. הדובר הבא, השר עמיחי אליהו, בבקשה. שלוש דקות לרשותך. בבקשה.

השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:

אדוני היושב-ראש, קודם כול, איחוליי. פעם ראשונה שאני נואם פה כשאתה נמצא. לא שנאמתי פה יותר מדי, אבל זה מרגש. תודה רבה, חבריי לקואליציה. חברי האופוזיציה היקרים, אני שומע את קולות הנהי והבכי על הרמייה. אני רואה כותרת על ניסיון הרמייה של ראש ממשלה, ראש הממשלה החלש, ואני שואל את עצמי: רמייה? ראש ממשלה חלש? אתם לא מתביישים? אתם שתמכתם בנפתלי בנט, שרימה את בוחריו, שהלך על גבי ההבטחות שהוא הבטיח לציבור והקים פה ממשלה שהיא בניגוד מוחלט לכל מה שהוא הבטיח לבוחרים, אתם מדברים על רמייה? אין לכם בושה? אתם שראיתם בשלטון החוק, שכל כך הרבה מדברים עליו, שבהסכמי אוסלו מכרתם את מדינת ישראל בשביל מיצובישי, אתם מדברים על רמייה? שאתרגתם אנשים רק בגלל שהם התאימו לדעות שלכם – אין בושה?

יסמין פרידמן (יש עתיד):

מה עשינו?

השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:

אתרגתם. את זוכר טוב מאוד שאתרגתם את אריאל שרון, את כל הכותרות, שאתרגו אותו כי הוא רצה לפנות. אתם מדברים על דמוקרטיה? זו שחיתות בהתגלמותה. איך אתם לא מתביישים לדבר על זה? אהרן ברק מינה את אשתו בלי שום בושה להיות שופטת בכירה. נפוטיזם. ריבונו של עולם. לקחתם נערות בהתנתקות, הכנסתם אותן לתאי מעצר.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כן, כן, אנחנו עשינו.

השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:

נכון, עשיתם את זה בלי שמערכת בתי המשפט עמדה ולו לרגע אחד להגן עליהן. ריבונו של עולם, איזה זכויות אדם אתם מדברים? אני אומר את זה בכאב. תשימו לב לאן זה הולך. תשימו לב לאן אתם לוקחים את מדינת ישראל. אנחנו בפרשת השבוע שלנו, אדוני היושב-ראש, מזכירים את יציאות מצרים עכשיו, בני ישראל שיצאו מבית עבדים. וכל שנה מחדש אני שואל את עצמי: איך לוקחים עם מפואר ושוברים אותו? איך מצליחים לרמות עם שלם? איך פרעה עשה את זה? איך עשו את זה גם בהיסטוריה שלנו? ואני מודאג. אני באמת מודאג. הדברים הכי קשים שסבלה האנושות הגיעו כשהם עטופים במילים יפות.

היו"ר ישראל אייכלר:

כבוד השר.

השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:

דקה וחצי אני מסיים.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, לא דקה וחצי אלא משפט סיום.

השר לירושלים ומורשת עמיחי אליהו:

30 שניות. החשש הגדול שלי – קראתי איזה משפט לאחרונה: אנחנו מוכרחים להשמיד – תקשיבו טוב למשפט; הוא הגיע מהמהפכה הצרפתית אבל יש לו הרבה מאוד מסר: אנחנו מוכרחים להשמיד את המנוולים האומללים הרוקחים לעד משימות כנגד זכויות האדם. חבריי באופוזיציה, יש מערכת כללים. בבקשה תכבדו אותה. אל תשנו את הכללים כשזה לא מתאים לכם. זו הדרך לשמור על הדמוקרטיה בישראל. תודה רבה.

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

על מה אתה מדבר בכלל?

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חברת הכנסת יוליה מלינובסקי, ישראל ביתנו, בבקשה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. מי השרים? אה, הינה, שר המשפטים. איזה כבוד. חבריי חברי הכנסת, אני פה מקשיבה לנאומים של חבריי חברי הכנסת, ואני מרגישה שבין הקואליציה הנוכחית לבין היהדות אין שום דבר מקשר – לא ערכים, לא מוסר, לא הדברים הבסיסיים. שום דבר. פשוט הפכו את היהדות לעסק משפחתי של כמה פוליטיקאים, ועושים מזה מסחרה. חד וחלק. ודווקא משתמשים ביהדות כעלה תאנה לכל מיני מעשים לא ראויים. אני גם שומעת, חברי הקואליציה הנוכחית, צעקות געוואלד וזעקה: תכבדו, תקבלו. חבר'ה, שכחתם מה היה פה שנה וחצי? איך אתם שתיתם את דמם של בנט ולפיד והקואליציה וחברי הממשלה: הם לא לגיטימיים, הם לא – כמה הפגנות הייתם, איך הטרדתם ילדים ומשפחות של אותם אנשים? שכחתם? פתאום עכשיו אתם מדברים על החוקים, אתם מדברים שלא משנים כללי משחק תוך כדי משחק, אתם מדברים על רצון העם, ומה היה קודם? כשזה מתאים לכם – זה רצון העם, וכשלא מתאים – צריך לרמוס. הממשלה הזאת קמה ברגל שמאל, הולכת עקום, וכבר עכשיו אנחנו רואים את כל החרטוטים בין שרי הממשלה. ככה לא מנהלים מדינה. ככה זו לא משילות, זה מין קומבינות – הכול בקומבינות. הכול לפי אינטרסים אישיים. הכול לפי הרצון של יום אחד, אבל הכול תחת יהדות. אז היהדות לא שייכת לאף אחד מכם, לא באופן פרסונלי, לא באופן מפלגתי או סיעתי. היהדות שייכת לכולנו, לכל עם ישראל וגם לחילונים. גם לנו, לחילונים, יש זכות במדינה הזאת – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אני חילונית – – –

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – לא רק לחרדים ומסורתיים. ולא צריכה להיות אפליה בגלל שאדם – תקשיבי – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

עם כל הכבוד, טלי, ויש לי כבוד כלפייך – –

טלי גוטליב (הליכוד):

אני יהודייה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

– – את לא תיכנסי לדבריי, וכנראה שאת צריכה לעשות פה שיעורים איך מתנהלים בכנסת.

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת גוטליב, תיתני לה לדבר. בזה היא צודקת, אסור להפריע לנואם.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, רציתי להזכיר לה שאני יהודייה. חילונית ויהודייה. אפילו אתה מסכים שאני יהודייה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אז כפי שאני אתנגד בתוקף לאפליה כלפי אדם שהוא חרדי או מסורתי בגלל הדעות שלו ותפיסות העולם שלו, אני אתנגד בתוקף לאפליה של הציבור החילוני.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

אסור להפלות אותנו, חילונים באשר אנחנו חילונים.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת.

דוד אמסלם (הליכוד):

יוליה, יש לי שאלה, בבקשה: מה עם הכשרות שפתחת? זה עדיין תקף?

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

זה תופס פופולריות מטורפת וזה חינם. אני לא עושה על זה קומבינות וכסף. זה חינם לכל עם ישראל.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת אמסלם, חברת הכנסת מלינובסקי סיימה. אתה יכול לדבר איתה למטה.

יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו):

ושום קרוב משפחה שלי לא נהנה מהתוצאות. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת יאסר חוג'יראת מרע"מ, בבקשה.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

כבוד יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, מצא חן בעיניי משפט שאמר מרדכי ביטון: תריבו ביניכם, למה אנחנו צריכים לסבול? אנחנו כחברה ערבית, וכל המוחלשים במדינה. אני אתייחס לחברה הערבית הבדואית בנגב. בנגב חיים כ-300,000 אזרחים ערבים בדואים, כ-100,000 מתוכם חיים בכפרים בלתי מוכרים. המדינה מעולם לא הכירה בקיומם. נכון, בשנה האחרונה הכירו בארבעה כפרים, ונקווה שיגיע יום ותהיה הכרה בכל הכפרים הבלתי-מוכרים בנגב. הבדואים בנגב נמצאים שם מאות שנים, לפני קום המדינה. חלקם עדיין מתגוררים על אדמותיהם, וחלקם מתגוררים כיום על אדמות שאליהן הועברו, בכפייה או בהסכמה, על ידי המדינה, וממתינים להסדרת הבעלות על אדמותיהם בצורה צודקת והוגנת. הרבה יישובים בלתי מוכרים עדיין לא זכו לתשומת לב המדינה – להסדיר אותם, להכיר בהם כדי לחיות בתנאי מחיה מינימליים. אתמול הגיעו לאזור הנגב חברי כנסת מהקואליציה עם תנועת אם תרצו כדי לנטוע עצים בקריית עתיר. איני יודע אם זה היה בהוראה הממשלה, בהוראת ראש הממשלה, אני לא יודע, או שזה בעצם על דעת עצמם. וכאן יש בעצם פתגם בערבית שהוא חלק משירה, בית משירה, שאומר: (אומר בערבית: אם לא היית יודע אז זה אסון, ואם היית יודע אז האסון גדול יותר.) זאת אומרת, אם חברי הכנסת על דעת עצמם הלכו לנטוע, לבד, זה אסון יותר גדול כשראש הממשלה לא יודע ולא שלח אותם. כנראה שהם שכחו שהם בעצם כבר מייצגים את הממשלה והם חלק מהקואליציה. ממשלה לא אמורה לנקוט פרובוקציה עם אזרחיה. כנראה שהם שכחו שהם כבר לא אופוזיציה. אתם כבר בממשלה. נכון להיום אלפי תושבים ערבים בדואים חיים בתת-תנאים. מגיע להם יותר כאזרחי המדינה. הפרובוקציה בשביל לקלוט או לצלם צילום וידיאו ולשים אותו במדיה החברתית – כאילו הם חושבים שהם עדיין במערכת הבחירות. הבחירות נגמרו, אתם כבר בממשלה. תדאגו קודם לזכויות הבסיסיות של הילדים, הנשים, הזקנים והצעירים הערבים הבדואים בנגב, לתת להם אופק לעתיד יותר טוב; תבקרו אותם ותראו איך הם חיים; תלכו ותדאגו לילד שהולך 2 קילומטר כל יום ברגל כדי להגיע לכביש שיש בו תחבורה ציבורית; תקימו גנים ומשפחתונים לילדים; תדאגו להם למים עד לפתח ביתם כמו כולם, לא במכלים שממלאים אחת לשבוע.

היו"ר ישראל אייכלר:

משפט מסכם.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

אני מסיים. תדאגו להם לחשמל; תדאגו להם למגרשי משחקים; תדאגו להם לבתי ספר בקרבת הבית. כנראה שבממשלה הנוכחית, והעומד בראשה ושריה – אני מסיים במשפט אחרון – חושבים שהערבים הבדואים הם עדיין אזרחי המדינה סוג ב' שאין להם זכויות. על הממשלה למלא את חובותיה כלפי הערבים בנגב ולפתור את כל הבעיות שהם סובלים מהן, ובמיוחד בעניין הקרקעות, ואחרי זה לדגול במשילות.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה.

יאסר חוג'יראת (רע"מ – הרשימה הערבית המאוחדת):

משילות זה ביטחון אישי, חיים נורמליים כבני אדם. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה, חבר הכנסת יאסר חוג'יראת. עכשיו חבר הכנסת יוסף עטאונה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהמשך לדברים שהציג חברי ד"ר יאסר חוג'יראת לגבי המצוקה של הערבים הבדואים בנגב, אנחנו עדים בשלושה ימים האחרונים לכל הוויכוח וההצהרות סביב הנטיעות בנגב. כל נושא הנטיעות בנגב וההחלטה של קרן קיימת לישראל לחדש את הנטיעות בנגב באו כתוצאה מלחץ של פוליטיקאים מסיתים. בן גביר וחבורתו איימו והסיתו נגד החברה הערבית הבדואית בנגב במשך השנה האחרונה. וההחלטה של קרן קיימת לישראל אתמול לחדש את הנטיעה היא הכרזת מלחמה על הערבים הבדואים בנגב. השר האחראי לנגב אומר: לא מדובר בנטיעת עצים, מדובר בנטיעת ריבונות ומשילות, ריבונות ומשילות של ממשלה חדשה שקמה ורוצה – – –

דוד אמסלם (הליכוד):

אתה לא בעד משילות וריבונות?

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

אני כן בעד משילות, כי יש לי משמעות למשילות. משילות משמעותה להכיר בכפרים הבלתי-מוכרים; משילות משמעותה אכן להתייחס לאזרחים הערבים הבדואים בנגב כאל שווים; משילות בנגב משמעותה לפתח מערכת חינוך ראויה; משילות בנגב משמעותה להתייחס לערבים הבדואים כאל אזרחים שווים ולפתור את הבעיה ואת המצוקה שלהם. ראינו שכל הניסיון של הריכוז הכפוי בנגב הביא לתוצאה אחת חד-משמעית. ראינו את הפרסום על העיר הגדולה ביותר, העיר רהט, העיר הענייה ביותר, כתוצאה מריכוז כפוי. המשילות היא לטפל בעוני, להכיר בכפרים הבלתי-מוכרים בנגב, ולפתח את הנגב. אין לנו התנגדות לפתח את הנגב. צריך לפתח את הנגב גם לערבים וגם ליהודים. הנגב כל כך רחב, ויש מקום לכולם. אבל אנחנו ראינו במשך שנים שקרן קיימת לישראל מהווה זרוע לנישול, לגירוש. אנחנו התנגדנו בשנה שעברה (אומר בערבית: בסעווה, באטרש לייעור, והיום גם, כאן – –)

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה. תודה רבה.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

טלי גוטליב (הליכוד):

אדוני היו"ר, אסור לו לדבר בערבית.

יוסף עטאונה (חד"ש-תע"ל):

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אסור לו לדבר בערבית. אסור לך לדבר בערבית.

היו"ר ישראל אייכלר:

שוכרן.

טלי גוטליב (הליכוד):

אסור לו לדבר בערבית, אדוני היו"ר. שיתרגם לנו.

היו"ר ישראל אייכלר:

זה מאוד מעניין. אני פה כבר הרבה שנים ותמיד אמרו לי שהתקנון אומר שיש שתי שפות, עברית וערבית.

טלי גוטליב (הליכוד):

אז אני אומרת לך, אדוני, בג"ץ – – – לא נכון. אז זה שקר.

היו"ר ישראל אייכלר:

אז זה מאוד מעניין.

טלי גוטליב (הליכוד):

זה שקר גמור. זה לא כתוב בתקנון.

משה סעדה (הליכוד):

אין שום תקנה. אין תקנה כזאת.

היו"ר ישראל אייכלר:

טוב. חברת הכנסת מרב מיכאלי, העבודה – איננה.

טלי גוטליב (הליכוד):

פניתי ליו"ר הכנסת, אדוני, עם סיכום התזה המשפטית.

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת אבי מעוז.

טלי גוטליב (הליכוד):

אסור להם לדבר פה בערבית אלא אם כן מתרגמים.

היו"ר ישראל אייכלר:

נעם בראשות אבי מעוז, בבקשה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אלא אם כן אתם מתרגמים. סמל מדינת ישראל פה, ואני אבין פה בשם העם שלי מה אומרים פה. די כבר.

היו"ר ישראל אייכלר:

זה חידוש בשבילי. אולי תוציאי בהדפסה.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני אביא הדפסה, בדיוק.

היו"ר ישראל אייכלר:

כן.

טלי גוטליב (הליכוד):

יותר מזה, לפי חוק הלאום – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

אני דווקא נהנה לשמוע ערבית, אבל אם את אומרת שזה לא לפי התקנון.

טלי גוטליב (הליכוד):

אני גם אוהבת ערבית, ואני אומרת לאדוני שלפי חוק הנאום אם במוסד ממשלתי רוצים לדבר בערבית צריך לקבוע את זה בחקיקה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. אדוני.

טלי גוטליב (הליכוד):

– – – אסור לכם בכנסת לדבר בערבית, או שתתרגמו לי.

אבי מעוז (נעם):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה ברשותכם לערוך השוואה בין שתי מהפכות. מצד אחד המהפכה לכאורה – – –

טלי גוטליב (הליכוד):

עאידה תומא סלימאן (חד"ש-תע"ל):

– – – שיצא מהאולם. את לא תקבעי את הכללים פה.

היו"ר ישראל אייכלר:

חברת הכנסת גוטליב, את רוצה שאני אגיד לך בערבית איך שצריך לשמור על זכות הנואם?

טלי גוטליב (הליכוד):

לא, את אבי לא. סליחה, אבי, חברי הנכבד, סליחה.

אבי מעוז (נעם):

תודה, אדוני, אם אתה יכול להחזיר לי את זה. אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני רוצה ברשותכם לערוך השוואה בין שתי מהפכות. מצד אחד המהפכה לכאורה המדוברת ביותר בשבועות האחרונים, הרפורמה ברשות השופטת; ומצד שני מהפכת הכשרות שהובילו בנט וליברמן בממשלה הקודמת על ידי ידם הארוכה – חברי הכנסת כהנא ומלינובסקי. לפני שנה וחצי עמדתי פה והצעתי, כתמונת מראה לרפורמת הכשרות, רפורמה במערכת המשפט, שכידוע סובלת מחוליים רבים. הצעתי, בדומה לרפורמת הכשרות, להפריט את מערכת המשפט לתאגידי שיפוט עסקיים, ושכל אזרח יבחר להישפט איפה שבא לו. ההצעה שלי נאמרה כמובן בציניות, אבל בשביל זהותה היהודית של מדינת ישראל מהפכת הכשרות הייתה פגיעה קשה ביותר. כשדרשנו אז, כעמדת היועמ"שית של הכנסת, להפריד את ההצמדה הלא-ראויה של רפורמת הכשרות לחוק ההסדרים, שופטי בג"ץ גלגלו אותנו מכל המדרגות. נשיאת העליון לא נשאה נאום חוצב להבות כנגד השינויים מרחיקי הלכת בזהות היהודית של המדינה. היא לא קראה למהפכה ההיא מתקפה שלוחת רסן על המדינה היהודית, שמרסקת ומנחיתה מכה אנושה על היהדות במרחב הציבורי, והיא גם לא טענה שהניסיון להציג את רפורמת הכשרות כדאגה ליהדות זו נשיאת שם היהדות לשווא. אנחנו לא נחשבנו למיעוט שבית המשפט ראה לנכון להגן על זכויותיו מפני דורסנות הממשלה, אבל אנחנו לא הובלנו מרי אזרחי, לא קראנו לסירוב פקודה המוני, לא הטלנו אימה על חברות וארגונים במשק בניסיון לרתום אותם למחאה שלנו, ובוודאי שלא השווינו את התהליכים לגרמניה של שנות השלושים. רק זעקנו, מחינו והפגנו. אז מה אתם רוצים כעת, חבריי חברי האופוזיציה? בסך הכול למדנו מכם איך עושים מהפכות שנוגעות לציפור הנפש של המדינה. ולכן השר לוין הכריז בגלוי במסיבת עיתונאים על התוכנית, ולכן כמו בוועדה ההיא של מלינובסקי, חבר הכנסת רוטמן מנהל דיונים ארוכים בוועדת החוקה, גם אם אתם בוחרים להחרים אותם. אבל באמת, בניגוד למהפכה ההיא בזהותה היהודית של המדינה, כעת לא מדובר במהפכה אלא בסך הכול בהשבת האיזון בין רשויות השלטון במדינת ישראל – –

היו"ר ישראל אייכלר:

משפט אחרון לסיכום.

אבי מעוז (נעם):

– – ובתיקון המצב המעוות שנוצר על ידי השופט ברק וחבריו. חבריי חברי האופוזיציה, אני לא מבקש את תמיכתכם במהלכי הממשלה. אדרבה, תמשיכו בפעולות המחאה הדמוקרטית בגבולות החוק. אבל אנא מכם, אל תעברו את הגבול של מרי אזרחי, אל תעברו את הגבול של עשיית דה-לגיטימציה למדינה ולממשלה הנבחרת, כי אנשים אחים אנחנו. תודה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. חבר הכנסת ניסים ואטורי. בבקשה.

ניסים ואטורי (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, תראו, יוצא שאני מטעם הליכוד מדבר הרבה בתקשורת. כנראה שהעיתונאים לא בדיוק מתמודדים עם הדברים שלי, גם רואים את זה, שומעים זה בראיונות. אני נותן לכל דבר תשובה מבחינה משפטית, בצורה מסודרת. אין להם תשובות. ואז מה הם עושים? הם שולחים מעקבים, חפש אותי, כי הם מחפשים עכשיו למצוא משהו באישי שלי. לא שמצאו משהו. אמרו: תחקירים פה, תחקירים שם. עוקבים אחרי ילדיי ואשתי, רכבים מחנים בחניה. תפסתי אותם על חם, אגב, אל תתפלא, הכול בסדר.

נאור שירי (יש עתיד):

התקשורת?

ניסים ואטורי (הליכוד):

מתחבאים בשיחים. כן, כן, כן, כן.

נאור שירי (יש עתיד):

מי?

ניסים ואטורי (הליכוד):

שולחים לי פרחים, אגב, גם כן, זה החלק היפה. מחפשים תוכניות בנייה משנת 2001. התקשר אליי כתב בדיוק לפני שעליתי לדוכן כאן, מעיתון הארץ, ואני אומר לו: תגיד לי, מה יש לך, מה אתה מחפש? לא, צריך לבדוק אם אתה עברת עבירות בנייה. אמרתי לו: למה, מה הבעיה? הוא אומר: אתה מתלונן על אחרים שיש להם בעיות בנייה, אז למה אתה מדבר על האחרים, בוא נבדוק אותך קודם כול. עיתון הארץ. הוא שליח שלכם, של האופוזיציה. ואז אני אומר לו: רגע, למי אתה דואג? ל"פלסטינים" במירכאות? כך אמרתי, יש לי פה הקלטה, אני יכול להשמיע לכם אותה אם יתאפשר. אז מה הוא אומר לי? אתה התלוננת על הבית של בנט ואנחנו נתפוס אותך. זה מה שהוא אמר לי במילים האלה ויש לי, זה פה בהקלטה. לנסות לחפש דברים מהפריימריז בליכוד? אני נבחרתי על ידי 4,547 אנשים שהצביעו לי, יודעים בדיוק שאני מרמת הגולן, כולם ידעו את זה, אבל העיתונאים הקטנים של השמאל – וזאת הקנוניה, ופה זו הפגיעה בדמוקרטיה. כשאני אומר את הדברים שאני רוצה להגיד, אני אגיד אותם תמיד, אני חבר כנסת וגם אם הייתי אזרח מן השורה, זכותי להגיד את הדברים. אני תומך ברפורמה המשפטית של יריב לוין והיא ראויה. אפילו הבאתי הצעת חוק שאומרת שחברי הכנסת צריכים לבחור את השופטים. למה? כי כך זה קורה בכל מדינות ה-OECD כמעט, חוץ מארבע מדינות חשוכות וביניהן ישראל. אני אומר לכם, זו בושה וחרפה שאתם באופוזיציה, יחד עם העיתונאים ועוד מספר שופטים, עשיתם קנוניה על הממשלה הזאת. לא מתאים להם, 1 בנובמבר עדיין לא הופנם. תפנימו, ניצחנו, ואנחנו נעשה מה שאנחנו חושבים שצריך להיות, אנחנו נחזיר את האיזונים. מחזירים את האיזונים כי צריך להיות איזון. בית המשפט העליון לא קובע לבית הזה, אחרת בואו נפרק את הבית הזה וכולכם תלכו הביתה, גם האופוזיציה. מה אתם חושבים, שאתם עליונים על הבית הזה, כאילו אתם יכולים לקבל חסינות מהם? הרי במי הם פוגעים? הם פוגעים בכנסת. צריך להפריד רשויות. והעיתונאים – אני לא רוצה להשתמש במילה לא יפה אחר כך, דודי, יש לך איזו מילה בשבילי? – העיתונאים השפלים האלה, וזה בעדינות, שעוקבים אחרי ילדים קטנים כדי לראות איפה אני גר, אז בואו אליי, אני אגיד לכם. פתחתי את הדלת, אמרתי לו, מה אתה מתחבא? צא מהאוטו הזה, השחור. לא סתם פרסמתי אתמול תמונה של רכב, ויש לי עוד תמונות שלהם, מביכות מאוד, של עיתונאים בכירים בערוץ 12 שמחפשים שטויות. איפה אני גר? בואו אליי, אני אגיד לכם. מה, אתם לא יכולים להתמודד איתי? מה הבעיה? ואני מוכן לבוא לכל פייט בערוץ 12, בהארץ, אצל כל אלה שרודפים את השלטון כי כואב להם, כואב להם. הם היו היום הבלעדיים, הם שלטו במדינה העיתונאים האלה. אני מוכן לבוא איתכם לעימות בכל מקום, אני אישית. תביאו כל טענה שיש לכם ואני אומר לכם, אתם תצאו נפסדים בזה. רק תעזבו את המשפחה שלי. תודה רבה.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה לחבר הכנסת ניסים ואטורי. חבר הכנסת ואטורי, אני לא ידעתי שאתה כל כך חשוב, שאתה נכנסת לרשימה של יעקב נאמן, רובי ריבלין ורפול ועוד ועוד, שורה ארוכה של אנשים שהפעילו עליהם פחד מחקירות והכינו להם כתבי אישום. חברת הכנסת מרב מיכאלי, יושבת-ראש סיעת העבודה, בבקשה.

מרב מיכאלי (העבודה):

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. כמו שוודאי ראיתן וראיתם, מיקי זוהר רצה לבטל לנו את המוזיאונים ואת התרבות בשבת. יש העניין הפעוט הזה שהוא לא הבחין שהסיפור הזה נעשה בממשלת נתניהו ושגם הוא עצמו, הבנתי שהיה תומך בדבר הזה. הוא פשוט ראה שבת ומייד ראה הזדמנות לנצל את הסחף הגדול לעבר המדינה הכאילו-יהודית ולבטל את אחד הדברים היהודיים היפים שנעשו כאן בזמן האחרון, וזה לאפשר לכל אחד ואחת לספוג תרבות ואומנות והשכלה בשבת, בלי לשלם כסף. וואו, זה מדהים. עכשיו זה מוזיאונים וזה תרבות וזה בילוי. מה הדבר הבא? לסגור את הכדורגל? לסגור לנו את הים אולי? משום שאחד האיומים על האפשרויות הבסיסיות של חופש תנועה של ישראליות וישראלים הוא הצעת חוק שתבטל את האפשרות למיזם כמו נעים בסופ"ש, שמתנהל בקרב ערים רבות שבהן יש באמת רצון וצורך עז למי שלא יכולות ויכולים לנהוג, או חלילה אין להם כסף לאוטו, לצאת מהבית ולבקר, נגיד, את המשפחה בסוף השבוע ובשבת. עד כדי כך ההסתה הכביכול-יהודית היא כל כך חזקה, שכבר שלושה שבועות שאתם בשלטון רוגמים באבנים ברמת השרון את האוטובוסים של נעים בסופ"ש. מה אני אגיד לכם, הצלחה יהודית מסחררת ממש.

שלום דנינו (הליכוד):

מרב – – –

מרב מיכאלי (העבודה):

מה כן מותר בשבת? אדוני היושב-ראש, אני לא יודעת אם לא שמת לב. מה מותר בשבת? עבודות אצל ביבי בבית זה מותר בשבת. לא שמעתי איומים על משבר קואליציוני בגלל שעושים עבודות אצל נתניהו בבית בשבת. מה קרה? נתניהו דוחה שבת? זה הדבר החדש? פעם היה פיקוח נפש. יש כל מיני סוגים של פיקוח נפש, מסתבר שנתניהו זה פיקוח הנפש החדש. האפשרות לתת לאנשות ואנשים עובדים ללכת לראות את המוזיאון בשבת – – –

קריאה:

מרב מיכאלי (העבודה):

אבל אנשים עובדים. זה לא בקונספט שלכם, זה רק אלה שצריכים לשלם לאלה שלא עובדים, אלה שאתם רוצים להגדיל את התשלום בשביל שהם לא יעבדו. הם, שיוכלו ללכת בשבת לראות קצת תרבות, קצת אומנות – לא, לא, זה לא במקומותינו. והדבר היפה זה שאתם עושים את כל הדברים האלה תוך כדי שאתם נוסעים בכלי הרכב שלכם במימון ציבורי בשבת ומנגבים את הרוטב של השרימפס מהצלחת תוך כדי שצועקים שאבעס, שאבעס, בואו נבטל לכל השאר את האפשרות לקצת תרבות, קצת פנאי וקצת חופש תנועה בשבת.

היו"ר ישראל אייכלר:

תודה רבה. אני לא שמעתי מישהו שנוסע בשבת ואוכל שרימפס שצועק "שאבעס".

מרב מיכאלי (העבודה):

תתפלא.

היו"ר ישראל אייכלר:

השר יואב קיש, שר החינוך, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, יישא את דברו. ללא הגבלה.

סימון דוידסון (יש עתיד):

שר החינוך יואב קיש:

כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, האמת, חבר הכנסת דוידסון, אתה לא יודע כמה אתה צודק. מה אני אעשה, במקרה הזה אתה צודק.

סימון דוידסון (יש עתיד):

שזה לא יפריע למשרד החינוך.

שר החינוך יואב קיש:

אז יש לי כאלה חבילות של חומר שאני מנצל בזמן הזה. אבל הכנסת חשובה מאוד, אני מאמין שגם במה שקשור לחינוך הכנסת היא גורם מאוד משמעותי. אני רוצה להתייחס לדבר המרכזי שבעצם על הפרק היום, וזה הנושא של הרפורמה במשפט. אני חושב שהגישה הבסיסית, שאנחנו רואים אותה, אני חושב, אצל חלק ואולי רוב חברי האופוזיציה ואצל השופטת חיות, שבאה ופוסלת כל דבר ולא מאפשרת הבנה בסיסית שאמון הציבור במערכת המשפט נמצא בשפל של כל הזמנים – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

למה? למה?

שר החינוך יואב קיש:

– – שהאירוע הזה של רשות שופטת עם כוח בלתי מרוסן, שפועלת ללא שום כוח נגדי, זה אירוע שבסוף פוגע קודם כול ברשות עצמה, בציבור הישראלי, ובעצם מונע יכולת של שמירה על הדמוקרטיה הישראלית. הדמוקרטיה הישראלית צריכה להיות מבוססת על שני דברים. אחד, שלטון הרוב.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

נכון.

שר החינוך יואב קיש:

אני שמח, כי יש כאלה אצלכם שלא מסכימים לזה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אבל זה לא התנאי היחיד.

שר החינוך יואב קיש:

והתנאי השני זה שמירה על זכויות פרט.

נאור שירי (יש עתיד):

זה ההגדרה שלך לדמוקרטיה? זהו?

שר החינוך יואב קיש:

זה הדמוקרטיה.

נאור שירי (יש עתיד):

זה הכול? רק זה?

שר החינוך יואב קיש:

לא, יש הגדרה הרבה יותר רחבה, של רשויות – אני איכנס איתך, אני רואה שזה חסר לך, חסר לך הידע הזה. בעיקרון, הידע הזה, שלטון הרוב, לא שלטון המיעוט.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

יואב, הדרך לשמור על זכויות הפרט – – –

שר החינוך יואב קיש:

לא שלטון המיעוט – כי אני שמח לשמוע שהחבר שלך יוראי להב הרצנו אכן מסכים שזה אכן לא שלטון המיעוט אלא שלטון הרוב – ושמירה על זכויות הפרט, שהן באות לידי ביטוי בזכויות מיעוט.

נאור שירי (יש עתיד):

זה דמוקרטיה?

עידן רול (יש עתיד):

יואב, דחוף דחוף לעשות שוב בגרות באזרחות.

נאור שירי (יש עתיד):

רגע, זה דמוקרטיה, שר החינוך?

שר החינוך יואב קיש:

אני חושב שזה העיקרון המרכזי בדמוקרטיה, ואני חושב שצריך לאפשר בחירות ולקבל את בחירת העם, ולא להגיד לבית הזה שהוא לא לגיטימי, ולא להיכנע בפני לחצים פופוליסטיים של קבוצות כוח שהולכות לאבד את הכוח הלא-דמוקרטי שלהן ולומר שזו דמוקרטיה. אתם שכחתם מה זה דמוקרטיה.

נאור שירי (יש עתיד):

אולי אנחנו שכחנו, אתה אף פעם לא ידעת.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה יגביל את כוח הרוב? מה יגביל את כוחו של הרוב?

שר החינוך יואב קיש:

רגע, מה קרה למדינת ישראל ב-50 השנים הראשונות לקיומה? היא לא הייתה דמוקרטיה? מה קרה לדמוקרטיה בארצות הברית, היא לא דמוקרטיה?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מה יגביל את כוחו של הרוב? מה יגביל את כוחו של הרוב?

שר החינוך יואב קיש:

הדמוקרטיה באנגליה ובבריטניה היא לא דמוקרטיה?

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

האם אתה מוכן לקחת את המאפיינים הדמוקרטיים של – – –

שר החינוך יואב קיש:

תקשיב, אם אתה חושב ששופטים שבוחרים שופטים ומשבטים את עצמם זו דמוקרטיה, אתה לא יודע מה זה דמוקרטיה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

מהי ההגבלה על הרוב?

ולדימיר בליאק (יש עתיד):

כמה אפשר לשקר? כמה, כמה? אתה שר החינוך, ריבונו של עולם.

שר החינוך יואב קיש:

הדבר הכי בסיסי בהרבה מאוד דמוקרטיות – דרך אגב, בארצות הברית, הדמוקרטיה המפוארת, ששם נשיא ארצות הברית בוחר את השופטים והם באים לשימוע – – –

נאור שירי (יש עתיד):

יש שם הגבלת כהונה, יש שם שני בתים נפרדים. די כבר, די, מה אתה חושב, שכולנו – – –

שר החינוך יואב קיש:

קשה לך לשמוע את האמת. אני לא באתי להתנצח.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, לא, אדוני השר, אני חשבתי שאתה נהנה מהדו-שיח, אבל אם זאת תהיה הפרעה, אני לא אהסס להוציא אחד אחד. אני מזהיר אתכם, לא להפריע.

נאור שירי (יש עתיד):

אין לו על מה לדבר בלעדינו.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא להפריע לנואם. בבקשה.

קריאות:

נאור שירי (יש עתיד):

הוא ביקש שנדבר איתו.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, חשבתי שהוא נהנה מזה.

נאור שירי (יש עתיד):

ברור שהוא נהנה מזה.

היו"ר ישראל אייכלר:

לא, אבל אם הוא אומר שהוא לא יכול, אז אני מבקש לא להפריע לו לדבר.

נאור שירי (יש עתיד):

ספר לנו על החוקה בארצות הברית.

טלי גוטליב (הליכוד):

לא להסתכל עליהם, הם מגעילים. תסתכל עלינו, אדוני השר, אנחנו רוצים – – –

נאור שירי (יש עתיד):

ספר על הפרדת רשויות.

שר החינוך יואב קיש:

אני מודה ליושב-ראש – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

נאור שירי.

טלי גוטליב (הליכוד):

אנחנו מסתכלים על השר.

שר החינוך יואב קיש:

היושב-ראש, אני מודה שאני לא נהנה לראות את ההסתה והשקרים בתקשורת וברחובות. אני לא נהנה לראות איך מעוותים את המציאות במדינת ישראל – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

אתם באים להרוס את הדמוקרטיה הישראלית, איזה הסתה?

היו"ר ישראל אייכלר:

לא להפריע, חבר הכנסת הרצנו, לא להפריע. חבר הכנסת הרצנו, קריאה ראשונה.

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת הרצנו, קריאה ראשונה.

שר החינוך יואב קיש:

שאלו אותי ממה אני לא נהנה. אני אגיד שוב את האמת הכואבת – שהיא באמת כואבת להם – אבל האמת הכואבת היא שאני לא נהנה לראות איך הם פוגעים בדמוקרטיה, איך הם לא מקבלים את ההצבעה של העם שהייתה ב-1 בנובמבר, הכרעה ברורה, והם מחליטים – – –

יוראי להב הרצנו (יש עתיד):

איך לאף אחד מנדט לבטל את הדמוקרטיה – – –

היו"ר ישראל אייכלר:

חבר הכנסת הרצנו, אני אזכיר לך שאתה בקריאה ראשונה. תן לנואם לדבר. מילא בליאק, עוד לא קראתי לו כי הוא עוד לא הגזים, אבל תן לו לדבר.

שר החינוך יואב קיש:

דרך אגב, היושב-ראש, עוד שיטה שלא נעים לראות אותה זה שיטת סתימת הפיות. הם לא מסוגלים לתת למי שלא חושב כמוהם לדבר. זה חלק מהשיטות שלכם. אנחנו גמרנו להיכנע – –

דבי ביטון (יש עתיד):

תסתכל מה קורה אצלך במפלגה לפני שאתה מדבר.

שר החינוך יואב קיש:

– – לשיטות הנלוזות האלה, ואנחנו נגיד את הדברים הכי ברורים כדי שכל עם ישראל ישמע. הדמוקרטיה הישראלית יצאה לבחירות ב-1 בנובמבר וחזרה עם הכרעה ברורה מאוד, יותר ברורה מזו הבית הזה כבר לא ראה הרבה זמן, לפחות שלוש שנים. וההכרעה הזו אומרת בצורה ברורה שהצד שבעצם במשך שנים רבות עמד בשקט וראה איך מעוותים לו את הדמוקרטיה ואיך לוקחים את רצון הרוב ומסובבים את זה, ובעזרת תקשורת ובעזרת בתי משפט ממציאים מציאות שונה, לא דמוקרטית – את הדבר הזה צריך לתקן ולשנות כדי שיהיה פה איזון בין הרשויות, כדי שמדינת ישראל תחזור לדמוקרטיה שהייתה פה ב-50 השנים הראשונות להיווסדה. לשם אנחנו מכוונים. כל הסיפורים והספינים על קץ הדמוקרטיה זה פשוט אירוע, שאני אומר לך, היושב-ראש, לולא הייתי שם הייתי מתבייש. הפסדתם בבחירות, תקבלו את תוצאת העם, תקבלו את הניצחון של מחנה הימין, מחנה הימין שמחזיר את האמת לדמוקרטיה, שבונה את האיזון בין הרשויות. ההליך הזוחל שבו במשך שני עשורים אהרן ברק הוביל לכך שכל דבר שפיט, ויש סבירות, ויש עמידה לכל אחד – כל הדברים האלה, אני אומר לך, שינו את המציאות הדמוקרטית במדינת ישראל, גרמו לכך שהדמוקרטיה איננה דמוקרטיה. התיקונים האלה שאנחנו – – –